עין איה על ברכות ג מט

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.1</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>עין איה על ברכות ג מט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>163918</id>
    <revision>
      <id>3011535</id>
      <parentid>2997018</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T09:04:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Motimn1</username>
        <id>43943</id>
      </contributor>
      <origin>3011535</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1607" sha1="9kgaemuqhxxmdd2a4if5530ismvt15r" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ג|מח|מט|נ}}
{{צתב|שוק באשה ערוה, קול באשה ערוה, שער באשה ערוה|ברכות|כד|א}}.

טהרת הרעיונות צריכה להשמר מכל דבר הגורם הסתערות החושים לעורר רוח בלתי נכון. ובכללם המה שלש סיבות מעוררות, שראוי לכל לב טהור להתרחק מהם, למען ישמר תומתו וטהרתו מיחש בלתי מורגל בין המינים. מהרגשה שיש בה ערבות חושית אפילו באופן רוחני והדר טבעי חיצוני, כי המכשלה קרובה ללבו של אדם האנושה, מהשקפה על עניין מיוחד שבו יצטיין הבדל המינים אפי' מצד ההנהגה הנימוסית, ביחש הגוף. ונגד אלה ג' הכללים, שתחתיהם פרטים רבים נמצאים, שעמהם משמרת טהרה לשומר דרכיו ביראת אלקים. '''שוק''', נגד חסרון היפך המורגל. '''קול''', נגד ערבות חושית, כדבריהם ז&quot;ל&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt; מפני מה קולה של אשה ערב משל איש, אף שלא נוסד על יסוד הרגשה גסה מ&quot;מ מביאה מכשול. '''שער''', נגד תכונת הבדל נימוסי כדבריהם ז&quot;ל&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt; מגדלת שער כלילית, מכל אלה אשרי שומר נפשו נוצר דרכו&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt;.


{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ג|מח|מט|נ}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:עין איה|ברכות ג מט]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>9kgaemuqhxxmdd2a4if5530ismvt15r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שער הכוונות דרושי חג השבועות דרוש א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>224129</id>
    <revision>
      <id>3011414</id>
      <parentid>959814</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T13:46:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-19905-96</username>
        <id>45165</id>
      </contributor>
      <comment>פתיחת ר&quot;ת וקיצורים</comment>
      <origin>3011414</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14627" sha1="7pa63hbuzwfx73pfzlsf2th5b9bktji" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|שער הכוונות||דרושי הפסח דרוש יב|דרושי חג השבועות דרוש א|ענין בין המצרים|}}

לחג השבועות צריך שתזכור כל הדרושים שנתבארו לעיל בענין הפסח ובענין ספירת העומר, ובזה תבין מה שנבאר עתה בדרך קצרה.
הנה נתבאר לעיל, כי בז' השבועות מתפשטים המוחין בז&quot;א בז' בחינות שבו, שהם חו&quot;ב וחו&quot;ג שבדעת והחסד והגבורה והתפארת וגם המלכות נכללת עם הת&quot;ת יען כי היא דבוקה יחד עמו אחור באחור.
ועתה בחג השבועות נתפשטו גם בנצח והוד שבו, והם סוד שתי לוחות האבנים שניתנו ביום שבועות כנזכר בזוהר דתרין לוחין אינון נצח והוד. וכיון שנתפשטו עד שם, אז מזדווג היסוד דז&quot;א עם המלכות בבחינת זווג דגדלות גמור. 
גם יש ענין אחר זולת זה, והוא: כי הנה בז' שבועות של ספירת העומר הגדיל ז&quot;א גדלות גמור אפילו בגדלות השני שהוא בחינת חכמה ובינה עילאין שהם למעלה מיש&quot;ס ותבונה הנקרא גדלות ראשון, ונמצא כי כבר ז&quot;א הגדיל עד שיעור קומת כל אבא ואמא, ואין בו אלא בחינת גדלות מן חכמה ובינה שבו ולמטה שהם מקום המוחין שלו, אבל בחינת הכתר שבו עדיין חסר ממנו כי הוא נעשה מן א&quot;א עצמו כנודע כי או&quot;א הם בחינת חו&quot;ב דא&quot;א ולכן צריך שיעלה עתה ז&quot;א בחג השבועות עד למעלה עד א&quot;א, כי זהו תכלית גדלות ז&quot;א, כי אז גדל ז&quot;א ולוקח כל קומת א&quot;א ונעשה כמוהו.
וכבר ביארנו זו למעלה בדרוש הראשון דחג הפסח בענין משנת פרקי אבות &quot;הוא היה אומר, בן ה' שנים למקרא כו'&quot;, כי כמה מדרגות יש בענין גדלות ז&quot;א ותכליתם הוא בעלותו עד א&quot;א, כי אז עולה עד מקום הדיקנא קדישא דיליה. וכמו שדיקנא דא&quot;א היא לבנה דיקנא חוורא כדכתיב &quot;ושער רֵאשֵׁהּ כעמר נקא&quot; כן דיקנא דז&quot;א בעלותו עד שם נהפכת גם היא ללבן וגם הוא נקרא זקן כי הגיע לימי הזקנה כבן ע' שנה או פ' שנה שמלבין זקנו. 
ובזה תבין מה שאמרו רבותינו ז&quot;ל כי בים סוף נדמה הקב&quot;ה לישראל כדמות בחור וזקנו שחורה כאיש מלחמה יעיר קנאה להלחם עם המצרים ולהטביעם בים סוף, ובמתן תורה בחג השבועות נדמה להם כזקן שזקנו לבנה כשלג. והענין הוא כי ביום ז' של פסח היה בזמן קטנותו כנ&quot;ל ולכן דיקנא דיליה שחורה כי כך הוא דיקנא דז&quot;א שחורה כעורב כנזכר באדרא רבא, ובמתן תורה בחג השבועות עלה עד דיקנא דא&quot;א ונהפכה זקנו ללבן ולכן נדמה להם אז כזקן לובש לבנים כמו שאמר הכתוב &quot;לבושיה כתלג חיוור&quot; הנדרש בביאורנו על הדיקנא דיליה הנקרא בשם מלבוש. 
ואמנם זה הכתר הניתן לז&quot;א עתה, הנה הוא מתחיל ליכנס בו בתחלת ליל שבועות ואינו נגמר ליכנס עד אשמורת הבוקר, ואח&quot;כ בתפלת שחרית ומוסף של יום שבועות אז מזדווג עם נוק' רחל כבשאר השבתות וי&quot;ט שאז הוא זמן זווגם, אלא שעתה עלה עד א&quot;א מבאשמורת הבוקר, משא&quot;כ בשבתות וי&quot;ט, וזהו ענין מעלת חג השבועות. ולכן הזווג התחתון נאסר בליל שבועות, כי גם למעלה לא יש זווג עד היום כנזכר.
ולא עוד אלא שצריך האדם שלא לישן בלילה הזאת כלל ולהיות כל הלילה נעורים ועוסקים בתורה כנזכר באורך בהקדמת ספר הזוהר בפרשת בראשית ובפרשת אמור. ודע כי כל מי שלא ישן בלילה הזאת כלל אפילו רגע אחד ויהיה עוסק בתורה כל הלילה מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא וכמ&quot;ש הרשב&quot;י בהקדמת בראשית וזה לשונו: דיפוק ההוא שתא בשלם כו' ע&quot;ש. ולא עוד אלא שהוראת חיי האדם בשנה ההיא תלויה בענין זה, כי אם לא ישן כלל ודאי שלא ימות בשנה ההיא ודי בזה. ולכן פשט המנהג הזה בישראל לעסוק בתורה כל ליל חג השבועות. ואמנם הענין הוא זה כי ע&quot;י היותם עוסקים בתורה כל הלילה הם ממשיכים את הכתר הנזכר בז&quot;א שהוא בחינת דיקנא דא&quot;א, שז&quot;א עולה עד שם כנזכר:
וזהו הסדר של המקרא שתעסוק בו בלילה הזה כדי להמשיך הכתר הנזכר:
תתחיל מפר' בראשית ותקרא פ' בראשית עד אלה תולדות השמים והארץ בהבראם כו' ואח&quot;כ תדלג ותקרא ג' פסוקים האחרונים של בראשית.
ומשם ואילך תקרא ג' פסוקים הראשונים וג' האחרונים מכל פרשה ופרשה משאר הפרשיות. ואם נזדמנה פרשה קטנה של ד' או של ה' פסוקים הן בהתחלת איזה פרשה הן בסופה תקראנה כולה.
וכשתגיע לפרשת יתרו אז תקרא ג' פסוקים הראשונים, ותדלג ותקרא מן בחדש השלישי לצאת בני ישראל עד סוף פרשת יתרו. 
וכשתגיע לפ' משפטים תקרא שלשה פסוקים הראשונים, ותדלג ותקרא מן ואל משה אמר עלה אל ה' כו' עד תשלום הפרשה. 
וכשתגיע לפ' ואתחנן תקרא שלש' פסוקים הראשונים, ותדלג ותקרא עשרת הדברות השניות שהם מן ויקרא משה אל כל ישראל, עד סיום פרשת שמע ישראל שהוא עד ובשעריך, ומשם תדלג ותקרא שלשה פסוקים האחרונים.
וכשתגיע לפרשת ראה, תקרא ג' פסוקים הראשונים ותדלג ותקרא מן שבעה שבועות תספר לך עד סוף הפרשה. 
וכשתסיים לקרוא כל הפרשיות על הסדר, תקרא כל נביא ונביא וכל כתוב וכתוב מן הכתובים על דרך הנזכר, ג' פסוקים ראשונים וג' אחרונים שבכל א' וא' מהם עד שתסיים כל הכ&quot;ד ספרים. 
והפסוקים של מגילת איכה תקראם בלחש מפני שהוא י&quot;ט, ומגלת רות תקראנה כולה. 
ובהגיעך אל יחזקאל תקרא הפטרת יום א' של שבועות כולה שהיא מן ויהי בשלשים שנה כו' עד תשלומה ותדלג אל פ' ותשאני רוח כו' ומשם תדלג אל שלשה פסוקים האחרונים שבו. ובהגיעך אל חבקוק תקרא שלשה פסוקים הראשונים שבו ותדלג אל פ' וה' בהיכל קדשו כו' תפלה לחבקוק כו' עד סוף חבקוק כי זאת היא הפטרת יום ב' דשבועות. וזהו הסדר המוכרח בענין המקרא. ואח&quot;כ שאר הלילה בסודות התורה ובס' הזוהר כפי השגת שכלך:
ובהגיע אשמורת הבוקר, מעט קודם עלות השחר, בעת שמשחירין פני הרקיע במזרח, אשר אז נקרא אילת השחר כנודע, אז צריך שתטבול במקוה ותכוין אל המקוה העליון שהוא כתר עליון דז&quot;א הנמשך לו בלילה הזה והוא נקרא שער החמשים כמ&quot;ש. ועליו נאמר &quot;וזרקתי עליכם מים טהורים כו' ועל ידי כן אנו מקבלים תוספת קדושה מבחינת הכתר הזה. 
וטעם הדבר הוא לפי שאנחנו בלילה הזה עושים שני דברים: הראשון הוא להמשיך את כתר העליון דז&quot;א ע&quot;י עסק התורה כנזכר, ואחר כך באשמורת הבוקר אנו נעשים שושביני' דמטרוניתא רחל - נוקבא דז&quot;א, ומוליכין את הכלה הכלולה לבית הטבילה וטובלת במקוה העליון הנזכר שהוא הכתר הנזכר, וגם אנחנו שושבינין דילה טובלים עמה. אבל אל תטעה לומר כי אז היא עולה עד הכתר דז&quot;א, אבל היא מקבלת במקומה למטה טהרה וטבילה מלמעלה מכתר דז&quot;א בסוד וזרקתי עליכם מים טהורים כנזכר, ואחר כך ע&quot;י תפלת שחרית ומוסף דיום שבועות ממש אז היא עולה כמוהו ואז הם מזדווגים יחד כנ&quot;ל. ובחינת טבילת הכלה ושושבינין דילה נזכרים בס&quot;ה בפ' אמור:
ונלע&quot;ד ששמעתי ממוז&quot;ל תוספת ביאור בענין הזה והוא: כי כבר נתבאר אצלנו כי הכתר דז&quot;א והכתר דנוקבא תמיד נעשים ברגע אחד. והענין הוא כי החסד המתפשט בת&quot;ת דז&quot;א להיותו במקום מגולה כנודע, לכן ניתוסף הארתו ונגדל כפלים ונחלק לשנים: חציו עולה למעלה בכתר דז&quot;א, וחציו יוצא ממקום החזה דרך אחורי הת&quot;ת וניתן אל רחל נוקבא דז&quot;א לצורך כתר שבה. והנה בעלות חצי החסד הנזכר עד מקום הכתר דז&quot;א אז יורד הכתר דז&quot;א מלמעלה (שהוא בחינת דיקנא דא&quot;א) כנזכר ויורד עד ראש ז&quot;א ונעשה בו בחינת כתר על ראשו. ונמצא כי עליית חצי החסד הנזכר גורם ירידת הכתר בראשו של ז&quot;א ולכן הכתר של ז&quot;א נקרא שער החמשים של בינה כנזכר בספר התיקונים. 
והענין הוא כי נודע שאין כתר דז&quot;א נעשה אלא מחצי הת&quot;ת האחרון של אי' עצמה והוא עצמו נעשה כמו שהוא בבחינת הכלי והעצמות שבתוכו בחינת כתר על ראש ז&quot;א. והנה יש באי' נ' שערים שהם סוד ה' חסדים שבה וכשנגמרים אלו הה' חסדים שלה להתפשט (בכח&quot;ב) דז&quot;א אז יורד חצי הת&quot;ת של אי' להיות כתר בראשו ונמצא כי ענין הכתר אינו אלא ע&quot;י החסדים של אי' שהוא החסד שבת&quot;ת דז&quot;א כנזכר ולכן נקרא שער החמישים ולכן בא הכתר דז&quot;א באחרונה מכל שאר בחינות דז&quot;א. והנה באותו חציו של החסד דת&quot;ת דז&quot;א הנחלק ועלה למעלה בכתר דז&quot;א וגורם לכתר ההוא שירד ברישא דז&quot;א הנה מאותו החצי החסד שהוא בחינת מים כנודע משם נמשכים בנקב' וטובל' בהם כנזכר בסוד וזרקתי עליכם מים טהורים כו':
ואמנם בענין כונת טבילה זו שבאשמורת הבוקר, שמעתי ושכחתי ושאלתי את פי הה&quot;ר יצחק ז&quot;ל אם היה זוכר ואמר לי כי לא היה זוכר היטב. אבל הנראה לעניות דעתי שזה הוא מה ששמע ממוז&quot;ל, והוא: שיכוין להמשיך בחינת הכתר שבה ג&quot;כ כנזכר וזהו יהיה ע&quot;י הטבילה הזו. ותכוין בב' אותיות י&quot;ה הראשונות שבהויה דע&quot;ב ודס&quot;ג שהם יו&quot;ד ה&quot;י יו&quot;ד ה&quot;י והם בגימטריא ע', ותחבר ג&quot;כ עמהם שני מילויי הויות דע&quot;ב ס&quot;ג שהם מ&quot;ו ל&quot;ז כנודע והם בגימטריא פ&quot;ג ויהי' הכל בגימטריא קנ&quot;ג, הסר משם ב' כוללים של ב' השמות הנזכר וישארו בגימטריא קנ&quot;א כמנין מקו&quot;ה. ותכוין שהיא טובלת עתה במקוה הזה לקבל הכתר שבה כנזכר. וזהו הנראה לעניות דעתי ששמע בזה, ואינו זוכר היטב:
ענין ב' הלחם שהיו מקריבים ביום חג השבועות יובן במש&quot;ל בענין השעורים שהיו מקריבים בלילה הא' בספירת העומר. ושם ביארנו כי אז לא נתנו בנקבה רק הה' גבורות מנצפ&quot;ך שהם אותיות כפולות ואם תכפלם ב&quot;פ יהיה מספרם תק&quot;ס, ועשרה אותיות שבהם הם תק&quot;ע, ועם ה' אותיות השרשיות הרי הם תקע&quot;ה, כמנין שער&quot;ה. 
אבל עתה ביום חג השבועות יום החמישים לספירת העומר אז מזדווגים זו&quot;ן ונותן בה טפת מ&quot;ד שהם ה' חסדים וכנגדם היו מקריבים שתי הלחם מן החטים כי חטה היא בגימטריא כ&quot;ב והם סוד כ&quot;ב אותיות דאלפא ביתא שהם כלולים בטיפת הה' חסדים שמהם נוצר הולד כנודע כי ה' אותיות מנצפ&quot;ך היתירות על כ&quot;ב אותיות האלפא ביתא, שהם בחינת החמשה גבורות, וכבר נכנסו בליל א' של העומר בסוד מנחת שעורים לטעם הנזכר.
יום שבועות יקרא ג&quot;פ י&quot;ג מדות ואח&quot;כ יאמר תפלה זו: &quot;רבש&quot;ע מלא כל משאלותי והפק רצוני ותן שאלתי לי ולבני ביתי לעשות רצונך בלבב שלם, ומלטנו מיצר הרע ומפגע רע ותן חלקנו בתורתך וזכנו ללמוד תורה וחכמה לעשות מעשים טובים בעיניך וללכת בדרכים ישרים לפניך, וקדשנו בקדושתך כדי שנזכה לחיים טובים הארוכים ולחיי העוה&quot;ב ושמרנו ממעשים רעים ומיצר הרע ומכל שעות רעות המתרגשות לבא בעולם והבוטח בה' חסד יסובבנהו אכי&quot;ר&quot;. ויחזור התפלה ג&quot;פ ואחר כך יקרא ג&quot;פ ואני תפלתי לך ה' עת רצון כו' וכן יעשה במוסף וביום ב' ביוצר:


{{:שער הכוונות ענין בין המצרים}}
[[קטגוריה:חג שבועות]]</text>
      <sha1>7pa63hbuzwfx73pfzlsf2th5b9bktji</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011415</id>
      <parentid>3011414</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T13:47:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-19905-96</username>
        <id>45165</id>
      </contributor>
      <origin>3011415</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14651" sha1="0dlx3rd1njbdwiysypbnfjbjv9l8rsf" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|שער הכוונות||דרושי הפסח דרוש יב|דרושי חג השבועות דרוש א|ענין בין המצרים|}}

לחג השבועות צריך שתזכור כל הדרושים שנתבארו לעיל בענין הפסח ובענין ספירת העומר, ובזה תבין מה שנבאר עתה בדרך קצרה.

הנה נתבאר לעיל, כי בז' השבועות מתפשטים המוחין בז&quot;א בז' בחינות שבו, שהם חו&quot;ב וחו&quot;ג שבדעת והחסד והגבורה והתפארת וגם המלכות נכללת עם הת&quot;ת יען כי היא דבוקה יחד עמו אחור באחור.

ועתה בחג השבועות נתפשטו גם בנצח והוד שבו, והם סוד שתי לוחות האבנים שניתנו ביום שבועות כנזכר בזוהר דתרין לוחין אינון נצח והוד. וכיון שנתפשטו עד שם, אז מזדווג היסוד דז&quot;א עם המלכות בבחינת זווג דגדלות גמור. 

גם יש ענין אחר זולת זה, והוא: כי הנה בז' שבועות של ספירת העומר הגדיל ז&quot;א גדלות גמור אפילו בגדלות השני שהוא בחינת חכמה ובינה עילאין שהם למעלה מיש&quot;ס ותבונה הנקרא גדלות ראשון, ונמצא כי כבר ז&quot;א הגדיל עד שיעור קומת כל אבא ואמא, ואין בו אלא בחינת גדלות מן חכמה ובינה שבו ולמטה שהם מקום המוחין שלו, אבל בחינת הכתר שבו עדיין חסר ממנו כי הוא נעשה מן א&quot;א עצמו כנודע כי או&quot;א הם בחינת חו&quot;ב דא&quot;א ולכן צריך שיעלה עתה ז&quot;א בחג השבועות עד למעלה עד א&quot;א, כי זהו תכלית גדלות ז&quot;א, כי אז גדל ז&quot;א ולוקח כל קומת א&quot;א ונעשה כמוהו.

וכבר ביארנו זו למעלה בדרוש הראשון דחג הפסח בענין משנת פרקי אבות &quot;הוא היה אומר, בן ה' שנים למקרא כו'&quot;, כי כמה מדרגות יש בענין גדלות ז&quot;א ותכליתם הוא בעלותו עד א&quot;א, כי אז עולה עד מקום הדיקנא קדישא דיליה. וכמו שדיקנא דא&quot;א היא לבנה דיקנא חוורא כדכתיב &quot;ושער רֵאשֵׁהּ כעמר נקא&quot; כן דיקנא דז&quot;א בעלותו עד שם נהפכת גם היא ללבן וגם הוא נקרא זקן כי הגיע לימי הזקנה כבן ע' שנה או פ' שנה שמלבין זקנו. 

ובזה תבין מה שאמרו רבותינו ז&quot;ל כי בים סוף נדמה הקב&quot;ה לישראל כדמות בחור וזקנו שחורה כאיש מלחמה יעיר קנאה להלחם עם המצרים ולהטביעם בים סוף, ובמתן תורה בחג השבועות נדמה להם כזקן שזקנו לבנה כשלג. והענין הוא כי ביום ז' של פסח היה בזמן קטנותו כנ&quot;ל ולכן דיקנא דיליה שחורה כי כך הוא דיקנא דז&quot;א שחורה כעורב כנזכר באדרא רבא, ובמתן תורה בחג השבועות עלה עד דיקנא דא&quot;א ונהפכה זקנו ללבן ולכן נדמה להם אז כזקן לובש לבנים כמו שאמר הכתוב &quot;לבושיה כתלג חיוור&quot; הנדרש בביאורנו על הדיקנא דיליה הנקרא בשם מלבוש. 

ואמנם זה הכתר הניתן לז&quot;א עתה, הנה הוא מתחיל ליכנס בו בתחלת ליל שבועות ואינו נגמר ליכנס עד אשמורת הבוקר, ואח&quot;כ בתפלת שחרית ומוסף של יום שבועות אז מזדווג עם נוק' רחל כבשאר השבתות וי&quot;ט שאז הוא זמן זווגם, אלא שעתה עלה עד א&quot;א מבאשמורת הבוקר, משא&quot;כ בשבתות וי&quot;ט, וזהו ענין מעלת חג השבועות. ולכן הזווג התחתון נאסר בליל שבועות, כי גם למעלה לא יש זווג עד היום כנזכר.

ולא עוד אלא שצריך האדם שלא לישן בלילה הזאת כלל ולהיות כל הלילה נעורים ועוסקים בתורה כנזכר באורך בהקדמת ספר הזוהר בפרשת בראשית ובפרשת אמור. ודע כי כל מי שלא ישן בלילה הזאת כלל אפילו רגע אחד ויהיה עוסק בתורה כל הלילה מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא וכמ&quot;ש הרשב&quot;י בהקדמת בראשית וזה לשונו: דיפוק ההוא שתא בשלם כו' ע&quot;ש. ולא עוד אלא שהוראת חיי האדם בשנה ההיא תלויה בענין זה, כי אם לא ישן כלל ודאי שלא ימות בשנה ההיא ודי בזה. ולכן פשט המנהג הזה בישראל לעסוק בתורה כל ליל חג השבועות. ואמנם הענין הוא זה כי ע&quot;י היותם עוסקים בתורה כל הלילה הם ממשיכים את הכתר הנזכר בז&quot;א שהוא בחינת דיקנא דא&quot;א, שז&quot;א עולה עד שם כנזכר:

וזהו הסדר של המקרא שתעסוק בו בלילה הזה כדי להמשיך הכתר הנזכר:

תתחיל מפר' בראשית ותקרא פ' בראשית עד אלה תולדות השמים והארץ בהבראם כו' ואח&quot;כ תדלג ותקרא ג' פסוקים האחרונים של בראשית.

ומשם ואילך תקרא ג' פסוקים הראשונים וג' האחרונים מכל פרשה ופרשה משאר הפרשיות. ואם נזדמנה פרשה קטנה של ד' או של ה' פסוקים הן בהתחלת איזה פרשה הן בסופה תקראנה כולה.

וכשתגיע לפרשת יתרו אז תקרא ג' פסוקים הראשונים, ותדלג ותקרא מן בחדש השלישי לצאת בני ישראל עד סוף פרשת יתרו. 

וכשתגיע לפ' משפטים תקרא שלשה פסוקים הראשונים, ותדלג ותקרא מן ואל משה אמר עלה אל ה' כו' עד תשלום הפרשה. 

וכשתגיע לפ' ואתחנן תקרא שלש' פסוקים הראשונים, ותדלג ותקרא עשרת הדברות השניות שהם מן ויקרא משה אל כל ישראל, עד סיום פרשת שמע ישראל שהוא עד ובשעריך, ומשם תדלג ותקרא שלשה פסוקים האחרונים.

וכשתגיע לפרשת ראה, תקרא ג' פסוקים הראשונים ותדלג ותקרא מן שבעה שבועות תספר לך עד סוף הפרשה. 

וכשתסיים לקרוא כל הפרשיות על הסדר, תקרא כל נביא ונביא וכל כתוב וכתוב מן הכתובים על דרך הנזכר, ג' פסוקים ראשונים וג' אחרונים שבכל א' וא' מהם עד שתסיים כל הכ&quot;ד ספרים. 

והפסוקים של מגילת איכה תקראם בלחש מפני שהוא י&quot;ט, ומגלת רות תקראנה כולה. 

ובהגיעך אל יחזקאל תקרא הפטרת יום א' של שבועות כולה שהיא מן ויהי בשלשים שנה כו' עד תשלומה ותדלג אל פ' ותשאני רוח כו' ומשם תדלג אל שלשה פסוקים האחרונים שבו. ובהגיעך אל חבקוק תקרא שלשה פסוקים הראשונים שבו ותדלג אל פ' וה' בהיכל קדשו כו' תפלה לחבקוק כו' עד סוף חבקוק כי זאת היא הפטרת יום ב' דשבועות. וזהו הסדר המוכרח בענין המקרא. ואח&quot;כ שאר הלילה בסודות התורה ובס' הזוהר כפי השגת שכלך:

ובהגיע אשמורת הבוקר, מעט קודם עלות השחר, בעת שמשחירין פני הרקיע במזרח, אשר אז נקרא אילת השחר כנודע, אז צריך שתטבול במקוה ותכוין אל המקוה העליון שהוא כתר עליון דז&quot;א הנמשך לו בלילה הזה והוא נקרא שער החמשים כמ&quot;ש. ועליו נאמר &quot;וזרקתי עליכם מים טהורים כו' ועל ידי כן אנו מקבלים תוספת קדושה מבחינת הכתר הזה. 
וטעם הדבר הוא לפי שאנחנו בלילה הזה עושים שני דברים: הראשון הוא להמשיך את כתר העליון דז&quot;א ע&quot;י עסק התורה כנזכר, ואחר כך באשמורת הבוקר אנו נעשים שושביני' דמטרוניתא רחל - נוקבא דז&quot;א, ומוליכין את הכלה הכלולה לבית הטבילה וטובלת במקוה העליון הנזכר שהוא הכתר הנזכר, וגם אנחנו שושבינין דילה טובלים עמה. אבל אל תטעה לומר כי אז היא עולה עד הכתר דז&quot;א, אבל היא מקבלת במקומה למטה טהרה וטבילה מלמעלה מכתר דז&quot;א בסוד וזרקתי עליכם מים טהורים כנזכר, ואחר כך ע&quot;י תפלת שחרית ומוסף דיום שבועות ממש אז היא עולה כמוהו ואז הם מזדווגים יחד כנ&quot;ל. ובחינת טבילת הכלה ושושבינין דילה נזכרים בס&quot;ה בפ' אמור:

ונלע&quot;ד ששמעתי ממוז&quot;ל תוספת ביאור בענין הזה והוא: כי כבר נתבאר אצלנו כי הכתר דז&quot;א והכתר דנוקבא תמיד נעשים ברגע אחד. והענין הוא כי החסד המתפשט בת&quot;ת דז&quot;א להיותו במקום מגולה כנודע, לכן ניתוסף הארתו ונגדל כפלים ונחלק לשנים: חציו עולה למעלה בכתר דז&quot;א, וחציו יוצא ממקום החזה דרך אחורי הת&quot;ת וניתן אל רחל נוקבא דז&quot;א לצורך כתר שבה. והנה בעלות חצי החסד הנזכר עד מקום הכתר דז&quot;א אז יורד הכתר דז&quot;א מלמעלה (שהוא בחינת דיקנא דא&quot;א) כנזכר ויורד עד ראש ז&quot;א ונעשה בו בחינת כתר על ראשו. ונמצא כי עליית חצי החסד הנזכר גורם ירידת הכתר בראשו של ז&quot;א ולכן הכתר של ז&quot;א נקרא שער החמשים של בינה כנזכר בספר התיקונים. 

והענין הוא כי נודע שאין כתר דז&quot;א נעשה אלא מחצי הת&quot;ת האחרון של אי' עצמה והוא עצמו נעשה כמו שהוא בבחינת הכלי והעצמות שבתוכו בחינת כתר על ראש ז&quot;א. והנה יש באי' נ' שערים שהם סוד ה' חסדים שבה וכשנגמרים אלו הה' חסדים שלה להתפשט (בכח&quot;ב) דז&quot;א אז יורד חצי הת&quot;ת של אי' להיות כתר בראשו ונמצא כי ענין הכתר אינו אלא ע&quot;י החסדים של אי' שהוא החסד שבת&quot;ת דז&quot;א כנזכר ולכן נקרא שער החמישים ולכן בא הכתר דז&quot;א באחרונה מכל שאר בחינות דז&quot;א. והנה באותו חציו של החסד דת&quot;ת דז&quot;א הנחלק ועלה למעלה בכתר דז&quot;א וגורם לכתר ההוא שירד ברישא דז&quot;א הנה מאותו החצי החסד שהוא בחינת מים כנודע משם נמשכים בנקב' וטובל' בהם כנזכר בסוד וזרקתי עליכם מים טהורים כו':

ואמנם בענין כונת טבילה זו שבאשמורת הבוקר, שמעתי ושכחתי ושאלתי את פי הה&quot;ר יצחק ז&quot;ל אם היה זוכר ואמר לי כי לא היה זוכר היטב. אבל הנראה לעניות דעתי שזה הוא מה ששמע ממוז&quot;ל, והוא: שיכוין להמשיך בחינת הכתר שבה ג&quot;כ כנזכר וזהו יהיה ע&quot;י הטבילה הזו. ותכוין בב' אותיות י&quot;ה הראשונות שבהויה דע&quot;ב ודס&quot;ג שהם יו&quot;ד ה&quot;י יו&quot;ד ה&quot;י והם בגימטריא ע', ותחבר ג&quot;כ עמהם שני מילויי הויות דע&quot;ב ס&quot;ג שהם מ&quot;ו ל&quot;ז כנודע והם בגימטריא פ&quot;ג ויהי' הכל בגימטריא קנ&quot;ג, הסר משם ב' כוללים של ב' השמות הנזכר וישארו בגימטריא קנ&quot;א כמנין מקו&quot;ה. ותכוין שהיא טובלת עתה במקוה הזה לקבל הכתר שבה כנזכר. וזהו הנראה לעניות דעתי ששמע בזה, ואינו זוכר היטב:

ענין ב' הלחם שהיו מקריבים ביום חג השבועות יובן במש&quot;ל בענין השעורים שהיו מקריבים בלילה הא' בספירת העומר. ושם ביארנו כי אז לא נתנו בנקבה רק הה' גבורות מנצפ&quot;ך שהם אותיות כפולות ואם תכפלם ב&quot;פ יהיה מספרם תק&quot;ס, ועשרה אותיות שבהם הם תק&quot;ע, ועם ה' אותיות השרשיות הרי הם תקע&quot;ה, כמנין שער&quot;ה. 

אבל עתה ביום חג השבועות יום החמישים לספירת העומר אז מזדווגים זו&quot;ן ונותן בה טפת מ&quot;ד שהם ה' חסדים וכנגדם היו מקריבים שתי הלחם מן החטים כי חטה היא בגימטריא כ&quot;ב והם סוד כ&quot;ב אותיות דאלפא ביתא שהם כלולים בטיפת הה' חסדים שמהם נוצר הולד כנודע כי ה' אותיות מנצפ&quot;ך היתירות על כ&quot;ב אותיות האלפא ביתא, שהם בחינת החמשה גבורות, וכבר נכנסו בליל א' של העומר בסוד מנחת שעורים לטעם הנזכר.

יום שבועות יקרא ג&quot;פ י&quot;ג מדות ואח&quot;כ יאמר תפלה זו: &quot;רבש&quot;ע מלא כל משאלותי והפק רצוני ותן שאלתי לי ולבני ביתי לעשות רצונך בלבב שלם, ומלטנו מיצר הרע ומפגע רע ותן חלקנו בתורתך וזכנו ללמוד תורה וחכמה לעשות מעשים טובים בעיניך וללכת בדרכים ישרים לפניך, וקדשנו בקדושתך כדי שנזכה לחיים טובים הארוכים ולחיי העוה&quot;ב ושמרנו ממעשים רעים ומיצר הרע ומכל שעות רעות המתרגשות לבא בעולם והבוטח בה' חסד יסובבנהו אכי&quot;ר&quot;. ויחזור התפלה ג&quot;פ ואחר כך יקרא ג&quot;פ ואני תפלתי לך ה' עת רצון כו' וכן יעשה במוסף וביום ב' ביוצר:


{{:שער הכוונות ענין בין המצרים}}
[[קטגוריה:חג שבועות]]</text>
      <sha1>0dlx3rd1njbdwiysypbnfjbjv9l8rsf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011423</id>
      <parentid>3011415</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T14:07:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-19905-96</username>
        <id>45165</id>
      </contributor>
      <origin>3011423</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14695" sha1="hj08jjktxtz7mjtgjpibrpzr881k3iz" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|שער הכוונות||דרושי הפסח דרוש יב|דרושי חג השבועות דרוש א|ענין בין המצרים|}}

לחג השבועות צריך שתזכור כל הדרושים שנתבארו לעיל בענין הפסח ובענין ספירת העומר, ובזה תבין מה שנבאר עתה בדרך קצרה.

הנה נתבאר לעיל, כי בז' השבועות מתפשטים המוחין בז&quot;א בז' בחינות שבו, שהם חו&quot;ב וחו&quot;ג שבדעת והחסד והגבורה והתפארת וגם המלכות נכללת עם הת&quot;ת יען כי היא דבוקה יחד עמו אחור באחור.

ועתה בחג השבועות נתפשטו גם בנצח והוד שבו, והם סוד שתי לוחות האבנים שניתנו ביום שבועות כנזכר בזוהר דתרין לוחין אינון נצח והוד. וכיון שנתפשטו עד שם, אז מזדווג היסוד דז&quot;א עם המלכות בבחינת זווג דגדלות גמור. 

גם יש ענין אחר זולת זה, והוא: כי הנה בז' שבועות של ספירת העומר הגדיל ז&quot;א גדלות גמור אפילו בגדלות השני שהוא בחינת חכמה ובינה עילאין שהם למעלה מיש&quot;ס ותבונה הנקרא גדלות ראשון, ונמצא כי כבר ז&quot;א הגדיל עד שיעור קומת כל אבא ואמא, ואין בו אלא בחינת גדלות מן חכמה ובינה שבו ולמטה שהם מקום המוחין שלו, אבל בחינת הכתר שבו עדיין חסר ממנו כי הוא נעשה מן א&quot;א עצמו כנודע כי או&quot;א הם בחינת חו&quot;ב דא&quot;א ולכן צריך שיעלה עתה ז&quot;א בחג השבועות עד למעלה עד א&quot;א, כי זהו תכלית גדלות ז&quot;א, כי אז גדל ז&quot;א ולוקח כל קומת א&quot;א ונעשה כמוהו.

וכבר ביארנו זו למעלה בדרוש הראשון דחג הפסח בענין משנת פרקי אבות &quot;הוא היה אומר, בן ה' שנים למקרא כו'&quot;, כי כמה מדרגות יש בענין גדלות ז&quot;א ותכליתם הוא בעלותו עד א&quot;א, כי אז עולה עד מקום הדיקנא קדישא דיליה. וכמו שדיקנא דא&quot;א היא לבנה דיקנא חוורא כדכתיב &quot;ושער רֵאשֵׁהּ כעמר נקא&quot; כן דיקנא דז&quot;א בעלותו עד שם נהפכת גם היא ללבן וגם הוא נקרא זקן כי הגיע לימי הזקנה כבן ע' שנה או פ' שנה שמלבין זקנו. 

ובזה תבין מה שאמרו רבותינו ז&quot;ל כי בים סוף נדמה הקב&quot;ה לישראל כדמות בחור וזקנו שחורה כאיש מלחמה יעיר קנאה להלחם עם המצרים ולהטביעם בים סוף, ובמתן תורה בחג השבועות נדמה להם כזקן שזקנו לבנה כשלג. והענין הוא כי ביום ז' של פסח היה בזמן קטנותו כנ&quot;ל ולכן דיקנא דיליה שחורה כי כך הוא דיקנא דז&quot;א שחורה כעורב כנזכר באדרא רבא, ובמתן תורה בחג השבועות עלה עד דיקנא דא&quot;א ונהפכה זקנו ללבן ולכן נדמה להם אז כזקן לובש לבנים כמו שאמר הכתוב &quot;לבושיה כתלג חיוור&quot; הנדרש בביאורנו על הדיקנא דיליה הנקרא בשם מלבוש. 

ואמנם זה הכתר הניתן לז&quot;א עתה, הנה הוא מתחיל ליכנס בו בתחלת ליל שבועות ואינו נגמר ליכנס עד אשמורת הבוקר, ואח&quot;כ בתפלת שחרית ומוסף של יום שבועות אז מזדווג עם נוק' רחל כבשאר השבתות וי&quot;ט שאז הוא זמן זווגם, אלא שעתה עלה עד א&quot;א מבאשמורת הבוקר, משא&quot;כ בשבתות וי&quot;ט, וזהו ענין מעלת חג השבועות. ולכן הזווג התחתון נאסר בליל שבועות, כי גם למעלה לא יש זווג עד היום כנזכר.

ולא עוד אלא שצריך האדם שלא לישן בלילה הזאת כלל ולהיות כל הלילה נעורים ועוסקים בתורה כנזכר באורך בהקדמת ספר הזוהר בפרשת בראשית ובפרשת אמור. ודע כי כל מי שלא ישן בלילה הזאת כלל אפילו רגע אחד ויהיה עוסק בתורה כל הלילה מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא וכמ&quot;ש הרשב&quot;י בהקדמת בראשית וזה לשונו: דיפוק ההוא שתא בשלם כו' ע&quot;ש. ולא עוד אלא שהוראת חיי האדם בשנה ההיא תלויה בענין זה, כי אם לא ישן כלל ודאי שלא ימות בשנה ההיא ודי בזה. ולכן פשט המנהג הזה בישראל לעסוק בתורה כל ליל חג השבועות. ואמנם הענין הוא זה כי ע&quot;י היותם עוסקים בתורה כל הלילה הם ממשיכים את הכתר הנזכר בז&quot;א שהוא בחינת דיקנא דא&quot;א, שז&quot;א עולה עד שם כנזכר:

וזהו הסדר של המקרא שתעסוק בו בלילה הזה כדי להמשיך הכתר הנזכר:

תתחיל מפר' בראשית ותקרא פ' בראשית עד אלה תולדות השמים והארץ בהבראם כו' ואח&quot;כ תדלג ותקרא ג' פסוקים האחרונים של בראשית.

ומשם ואילך תקרא ג' פסוקים הראשונים וג' האחרונים מכל פרשה ופרשה משאר הפרשיות. ואם נזדמנה פרשה קטנה של ד' או של ה' פסוקים הן בהתחלת איזה פרשה הן בסופה תקראנה כולה.

וכשתגיע לפרשת יתרו אז תקרא ג' פסוקים הראשונים, ותדלג ותקרא מן בחדש השלישי לצאת בני ישראל עד סוף פרשת יתרו. 

וכשתגיע לפ' משפטים תקרא שלשה פסוקים הראשונים, ותדלג ותקרא מן ואל משה אמר עלה אל ה' כו' עד תשלום הפרשה. 

וכשתגיע לפ' ואתחנן תקרא שלש' פסוקים הראשונים, ותדלג ותקרא עשרת הדברות השניות שהם מן ויקרא משה אל כל ישראל, עד סיום פרשת שמע ישראל שהוא עד ובשעריך, ומשם תדלג ותקרא שלשה פסוקים האחרונים.

וכשתגיע לפרשת ראה, תקרא ג' פסוקים הראשונים ותדלג ותקרא מן שבעה שבועות תספר לך עד סוף הפרשה. 

וכשתסיים לקרוא כל הפרשיות על הסדר, תקרא כל נביא ונביא וכל כתוב וכתוב מן הכתובים על דרך הנזכר, ג' פסוקים ראשונים וג' אחרונים שבכל א' וא' מהם עד שתסיים כל הכ&quot;ד ספרים. 

והפסוקים של מגילת איכה תקראם בלחש מפני שהוא י&quot;ט, ומגלת רות תקראנה כולה. 

ובהגיעך אל יחזקאל תקרא הפטרת יום א' של שבועות כולה שהיא מן ויהי בשלשים שנה כו' עד תשלומה ותדלג אל פ' ותשאני רוח כו' ומשם תדלג אל שלשה פסוקים האחרונים שבו. ובהגיעך אל חבקוק תקרא שלשה פסוקים הראשונים שבו ותדלג אל פ' וה' בהיכל קדשו כו' תפלה לחבקוק כו' עד סוף חבקוק כי זאת היא הפטרת יום ב' דשבועות. וזהו הסדר המוכרח בענין המקרא. ואח&quot;כ שאר הלילה בסודות התורה ובס' הזוהר כפי השגת שכלך:

ובהגיע אשמורת הבוקר, מעט קודם עלות השחר, בעת שמשחירין פני הרקיע במזרח, אשר אז נקרא אילת השחר כנודע, אז צריך שתטבול במקוה ותכוין אל המקוה העליון שהוא כתר עליון דז&quot;א הנמשך לו בלילה הזה והוא נקרא שער החמשים כמ&quot;ש. ועליו נאמר &quot;וזרקתי עליכם מים טהורים כו' ועל ידי כן אנו מקבלים תוספת קדושה מבחינת הכתר הזה. 
וטעם הדבר הוא לפי שאנחנו בלילה הזה עושים שני דברים: הראשון הוא להמשיך את כתר העליון דז&quot;א ע&quot;י עסק התורה כנזכר, ואחר כך באשמורת הבוקר אנו נעשים שושביני' דמטרוניתא רחל - נוקבא דז&quot;א, ומוליכין את הכלה הכלולה לבית הטבילה וטובלת במקוה העליון הנזכר שהוא הכתר הנזכר, וגם אנחנו שושבינין דילה טובלים עמה. אבל אל תטעה לומר כי אז היא עולה עד הכתר דז&quot;א, אבל היא מקבלת במקומה למטה טהרה וטבילה מלמעלה מכתר דז&quot;א בסוד וזרקתי עליכם מים טהורים כנזכר, ואחר כך ע&quot;י תפלת שחרית ומוסף דיום שבועות ממש אז היא עולה כמוהו ואז הם מזדווגים יחד כנ&quot;ל. ובחינת טבילת הכלה ושושבינין דילה נזכרים בס&quot;ה בפ' אמור:

ונלע&quot;ד ששמעתי ממוז&quot;ל תוספת ביאור בענין הזה והוא: כי כבר נתבאר אצלנו כי הכתר דז&quot;א והכתר דנוקבא תמיד נעשים ברגע אחד. והענין הוא כי החסד המתפשט בת&quot;ת דז&quot;א להיותו במקום מגולה כנודע, לכן ניתוסף הארתו ונגדל כפלים ונחלק לשנים: חציו עולה למעלה בכתר דז&quot;א, וחציו יוצא ממקום החזה דרך אחורי הת&quot;ת וניתן אל רחל נוקבא דז&quot;א לצורך כתר שבה. והנה בעלות חצי החסד הנזכר עד מקום הכתר דז&quot;א אז יורד הכתר דז&quot;א מלמעלה (שהוא בחינת דיקנא דא&quot;א) כנזכר ויורד עד ראש ז&quot;א ונעשה בו בחינת כתר על ראשו. ונמצא כי עליית חצי החסד הנזכר גורם ירידת הכתר בראשו של ז&quot;א ולכן הכתר של ז&quot;א נקרא שער החמשים של בינה כנזכר בספר התיקונים. 

והענין הוא כי נודע שאין כתר דז&quot;א נעשה אלא מחצי הת&quot;ת האחרון של אימא עצמה והוא עצמו נעשה כמו שהוא בבחינת הכלי והעצמות שבתוכו בחינת כתר על ראש ז&quot;א. והנה יש באימא נ' שערים שהם סוד ה' חסדים שבה וכשנגמרים אלו הה' חסדים שלה להתפשט (בכח&quot;ב) דז&quot;א אז יורד חצי הת&quot;ת של אימא להיות כתר בראשו ונמצא כי ענין הכתר אינו אלא ע&quot;י החסדים של אימא שהוא החסד שבת&quot;ת דז&quot;א כנזכר ולכן נקרא שער החמישים ולכן בא הכתר דז&quot;א באחרונה מכל שאר בחינות דז&quot;א. והנה באותו חציו של החסד דת&quot;ת דז&quot;א הנחלק ועלה למעלה בכתר דז&quot;א וגורם לכתר ההוא שירד ברישא דז&quot;א הנה מאותו החצי החסד שהוא בחינת מים כנודע משם נמשכים בנקבה וטובלת בהם, כנזכר בסוד וזרקתי עליכם מים טהורים כו':

ואמנם בענין כונת טבילה זו שבאשמורת הבוקר, שמעתי ושכחתי ושאלתי את פי הה&quot;ר יצחק ז&quot;ל אם היה זוכר ואמר לי כי לא היה זוכר היטב. אבל הנראה לעניות דעתי שזה הוא מה ששמע ממוז&quot;ל, והוא: שיכוין להמשיך בחינת הכתר שבה ג&quot;כ כנזכר וזהו יהיה ע&quot;י הטבילה הזו. ותכוין בב' אותיות י&quot;ה הראשונות שבהויה דע&quot;ב ודס&quot;ג שהם יו&quot;ד ה&quot;י יו&quot;ד ה&quot;י והם בגימטריא ע', ותחבר ג&quot;כ עמהם שני מילויי הויות דע&quot;ב ס&quot;ג שהם מ&quot;ו ל&quot;ז כנודע והם בגימטריא פ&quot;ג ויהי' הכל בגימטריא קנ&quot;ג, הסר משם ב' כוללים של ב' השמות הנזכר וישארו בגימטריא קנ&quot;א כמנין מקו&quot;ה. ותכוין שהיא טובלת עתה במקוה הזה לקבל הכתר שבה כנזכר. וזהו הנראה לעניות דעתי ששמע בזה, ואינו זוכר היטב:

ענין ב' הלחם שהיו מקריבים ביום חג השבועות יובן במש&quot;ל בענין השעורים שהיו מקריבים בלילה הא' בספירת העומר. ושם ביארנו כי אז לא נתנו בנקבה רק הה' גבורות מנצפ&quot;ך שהם אותיות כפולות ואם תכפלם ב&quot;פ יהיה מספרם תק&quot;ס, ועשרה אותיות שבהם הם תק&quot;ע, ועם ה' אותיות השרשיות הרי הם תקע&quot;ה, כמנין שער&quot;ה. 

אבל עתה ביום חג השבועות יום החמישים לספירת העומר אז מזדווגים זו&quot;ן ונותן בה טפת מ&quot;ד שהם ה' חסדים וכנגדם היו מקריבים שתי הלחם מן החטים כי חטה היא בגימטריא כ&quot;ב והם סוד כ&quot;ב אותיות דאלפא ביתא שהם כלולים בטיפת הה' חסדים שמהם נוצר הולד כנודע כי ה' אותיות מנצפ&quot;ך היתירות על כ&quot;ב אותיות האלפא ביתא, שהם בחינת החמשה גבורות, וכבר נכנסו בליל א' של העומר בסוד מנחת שעורים לטעם הנזכר.

יום שבועות יקרא ג' פעמים י&quot;ג מדות ואח&quot;כ יאמר תפלה זו: &quot;רבש&quot;ע מלא כל משאלותי והפק רצוני ותן שאלתי לי ולבני ביתי לעשות רצונך בלבב שלם, ומלטנו מיצר הרע ומפגע רע ותן חלקנו בתורתך וזכנו ללמוד תורה וחכמה לעשות מעשים טובים בעיניך וללכת בדרכים ישרים לפניך, וקדשנו בקדושתך כדי שנזכה לחיים טובים הארוכים ולחיי העוה&quot;ב ושמרנו ממעשים רעים ומיצר הרע ומכל שעות רעות המתרגשות לבא בעולם והבוטח בה' חסד יסובבנהו אכי&quot;ר&quot;. ויחזור התפלה ג' פעמים, ואחר כך יקרא ג' פעמים ואני תפלתי לך ה' עת רצון כו'. וכן יעשה במוסף וביום ב' ביוצר:


{{:שער הכוונות ענין בין המצרים}}
[[קטגוריה:חג שבועות]]</text>
      <sha1>hj08jjktxtz7mjtgjpibrpzr881k3iz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קל&quot;ח פתחי חכמה/פתח נב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>259253</id>
    <revision>
      <id>3011441</id>
      <parentid>3011238</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T14:50:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>1אברהם1</username>
        <id>4446</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3011441</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20255" sha1="fnl8x6xbx4jg8kzthikskcy1kjap1s5" xml:space="preserve">{{ניווט ספר|שם הספר=קל&amp;#34;ח פתחי חכמה/פתח|נב}}
 

פתח נב

&lt;מצב ז&quot;ת דנקודים בשבירה&gt;:

'''שורש מציאות הז&quot;א הוא הדינים של אימא - ה' גבורות שלה. ולפי מציאות זה כל אור עומד בפני עצמו, ואינו מתחבר עם חבירו. וזה כי טבע הדין - שלא להראות אחוה, אלא הכל עוצב ופנים זועפות. אלא שאימא מגברת עליו המיתוק שלה. וכמו שהדין נשקע - העוצב עובר, והאחוה נמצאת. ועל דבר זה נכנסת אימא בו, ועושה לו אחוה בין ספירותיו. אך זה עושה על ידי המלכות, כי היא הושמה מאנא דכולא, שלא ישפיעו האורות כל אחד בפני עצמו, אלא ילכו כולם רק אל מקום אחד. ואז מתעורר ביניהם חיבור, ופונים כולם אליה, בסוד, &quot;אילת אהבים&quot;. והם עצמם מתחברים זה עם זה. ויותר שהם פונים אליה - מתגברת ביניהם האחוה, ומגעת אל השמחה הרבה. וזה מה שהיה חסר במלכין קדמאין, כי הו&quot;ק לא היו פונים אל המלכות, ולכן לא יצאו מן העוצב וזעף הפנים, ואימא היתה מנחת אותם כך עדיין. וכנגד זה היו חסרים ג&quot;ר של ז&quot;א, שהם מה שאימא באה ומתקנתו. ואז היו נקראים רשות הרבים, וזהו מצב שממנו יצאה הס&quot;א, שעל כן טבעה ופעולתה רק להפריד:'''

אחר שביארנו ענין הג&quot;ר, עתה צריך לבאר ענין הז&quot;ת:

חלקי המאמר הזה ב'. ח&quot;א, שורש מציאות וכו', והוא הקדמה בעניך חיבור הספירות והתקשרם. ח&quot;ב, וזה מה שהיה חסר וכו', והיינו ביאור ענין זה במ&quot;ק:

חלק א:

א. '''שורש מציאות הז&quot;א הוא הדינים של אימא''', ענין הז&quot;א הוא הנהגת הדין, וז&quot;ס מה שנאמר, הוי' - בעתיקא, הוא האלקים - בז&quot;א. והיינו כי א&quot;א הוא הנהגת החסד, כל ענינו מיתוקים, למתק כל הדינים בכל מקום שהם, אך ענין ז&quot;א הוא להיפך, שרשו הוא דין, אלא שמיתוקים מתגברים עליו. ועל כן הם יכולים להסתלק ממנו, ונשאר הדין בתקפו, ואז עושה ח&quot;ו כליה. מה שאין כן א&quot;א, שהוא חסד מעצמו, שאינו צריך למיתוק אחרים, ועל כן הוא תמיד חסד. והנה שורש הדינים הוא למעלה, אבל אינו ניכר ונודע, כי החסד שולט שם. אלא כשמגיע ליסוד אי' - שם הגיע כבר למדרגה שהוא מתגלה, ועושה שם הה&quot;ג, בסוד, דינין מתערין מינה. והוא בדיוק - מתערין מינה, שאינה עצמה דין, אלא שממנה נמשך מדת הדין. ונמצא שה&quot;ג שביסוד אי' כבר הם דין מגולה, ומשם נעשה שורש הז&quot;א, שהוא הנהגת המשפט, כדלקמן, שעיקרו הראשון דין, והמיתוק מתגבר עליו כנ&quot;ל, בזמן שמתגבר. וה&quot;ס מה שאמרו, &quot;הכל היה מן העפר - ואפילו גלגל חמה&quot;, והיינו הגבורות, שכבר הגיעו למדרגה זאת להיות גבורות ממש. ומשם נבנה ז&quot;א, שעיקרו גבורות ודין, ואחר כך המיתוק מתגבר עליו:

ב. '''ה' גבורות שלה''', הם שמתגלים ביסוד שלה, כבר נודעו לבחינת גבורות, לכן משם מקבל שורש:

ג. '''ולפי מציאות זה כל אור עומד בפני עצמו, ואינו מתחבר עם חבירו''', כי ענינו הוא כמו נשמה עציבה, שכחותיה עומדים בה בלתי התלהטות, ואז הפנים נראות כך עציבות. אך אם הכחות מתלהטים - הפנים נראות שוחקות ושמחות. והנה הכחות ישנם בנשמה תמיד, אבל [כל] כח בפני עצמו בלתי מתלהט, וזהו ענין העוצב:

ד. '''וזה, כי טבע הדין - שלא להראות אחוה, אלא הכל עוצב ופנים זועפות''', כי החסד ענינו ימין מקרבת, ואהבה - שהנמצאים עצמם כל אחד מתנהג באחוה עם חבירו, כל אחד בפנים שוחקות זה לזה. והדין הוא השנאה והריחוק, וזעם הפנים, הכל בעוצב. ונמצאים בכאן שני דברים נמשכים זה מזה, והיינו כי החסד גורם אהבה, ובה הנשמה מתלהטת בשמחה, ומראה פנים שוחקות. והדין גורם השנאה והריחוק, והנשמה עציבה, ואינה מתלהטת, ונראה זעם הפנים. ועל כן בהיות הספירות מדרגות הדין, שהם מרחיקות את הנבראים שלא להדבק בם, נגד זה אותם המדרגות עצמם עומדות כמו בעוצב, בלתי שמחה והתלהטות. אך בהיותם מדרגות חסד, שמביאות האהבה אל התחתונים, כנגד זה גוברת בהם השמחה וההתלהטות. ועוד, שכבר שמעת שהספירות הם שיעורי הנמצאים, ושיערה המחשבה העליונה הנבראים בקלקולם, שכל אחד מתרחק מחבירו בשנאה ועוצב. אך כבר נקשרים הדברים האלה זה בזה, כי כבר שמעת איך עניני הנבראים נראים בעצמם, פירוש - הריחוק הנראה בענינם הוא הריחוק הנעשה להם:

ה. '''אלא שאימא מגברת עליו המיתוק שלה''', זהו הסוד מה שאי' משלמת ז&quot;א, ונעשית עצם מעצמיו ובשר מבשרו. כי ז&quot;א בענינו הוא דין כנ&quot;ל, ואי' מחלקת ממיתוק שלה, הטבוע בה, אליו. וכפי מה שמגברת בו ענין זה - כך הוא מתמתק. וזה סוד המוחין דז&quot;א בסוד קטנות וגדלות, כי בקטנות אין ניתן לו מענינה של אי' אלא החיצוניות, והוא מיתוק מועט לו. ובקבלו מוחין יותר גדולים, הרי הוא ממותק יותר, עד שנמתק לגמרי. וזה כלל הדין, שכוונתו לעשות משפט ולייסר את הרשעים. אלא כפי מה שנתמתק אינו עושה רע, עד שנתמתק לגמרי והוא עושה טובה. ועם כל זה הוא מלך המשפט, כי תוכיות לבבו הוא לעשות דין, והמיתוק הוא המתגבר עליו ומשקיע הדין:

ו. '''וכמו שהדין נשקע - העוצב עובר, והאחוה נמצאת''', היינו שאינו עובר, אלא נשקע מפני מיתוק שגבר עליו, אך אינו מחליף טבעו, רק העוצב הוא שעובר, שהוא תולדת הדין שמתגבר:

ז. '''ועל דבר זה נכנסת אימא בו'''. והיינו מ&quot;ש לעיל, שאי' נעשה עצם מעצמיו:

ח. '''ועושה לו אחוה בין ספירותיו''', היינו הקשר שקושרת חלקיו בהתלהטות ובשמחה:

ט. '''אך זה עושה על ידי המלכות''', ז&quot;ס &quot;כל השרוי בלא אשה שרוי בלא שמחה&quot;, וכן סוד השבת, דהיינו השבח הגדול שיש לשכינה, שהיא שלמות הזכר. והסוד הוא זה, שאי' אינה שורה על ז&quot;א אלא בהיות הנוקבא עמו, ודבר זה מבואר בזוהר ובתיקונים במקומות הרבה. והכוונה - שנוק' היא שורש המקבלים, ובהיות האורות מביטים להשפיע אל מקבליהם - הכל בשמחה ובהתלהטות גדול, וז&quot;ס, &quot;ישמח ה' במעשיו&quot;. אך זה תלוי במעשה התחתונים, כי אם התחתונים מוכנים - הנה נוק', שהיא שרשם, מזדמנת להמלא, ואז האורות מתלהטים בכח גדול ובשמחה, וכל השערים נפתחים, וצדיק, שהוא המשפיע, מתברך ומתמלא כל טוב. ואם התחתונים אינם מוכנים ח&quot;ו - הרי שרשם, שהיא הנוק', אינה מזדמנת לקבל, ואז נאמר, ויתעצב אל לבו, וכל האורות נסתמים, וז&quot;ס &quot;אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש&quot;, וכמבואר בכ&quot;מ. והנה אי' שהיא המנהגת את הז&quot;א - היא העושה כל זאת, כשרואה נוק' מוכנת לו - אז מתעוררת היא ומנהגת את הז&quot;א במיתוקיה, והפנים מאירים, והכל בשמחה. עד שנעשית ההשפעה בשמחה רבה בסוד הזיווג, כמ&quot;ש במקומו בס&quot;ד:

י. '''כי היא הושמה מאנא דכולא''', זהו הגורם החיבור בין למעלה ובין למטה. למעלה הרי האורות באים כולם אל מקום אחד. והכוונה בכל ענין להיטיב לתחתונים, ולמלא את שרשם. ונמצא שכל הרצון הוא לזה, אז הכל הולך בהתלהטות אחת לזה. והרי כל מיני מחשבה ועצה - הכל הולך בהתלהטות אהבה אל הסוף הזה. והנה תבין סוד זה למטה, כי כשהנשמות יש להם להדבק כולם בשכינה - אז אהבה נמצאת בין זה לזה, ונקראים ישראל, &quot;גוי אחד בארץ&quot;, שהרי הם נעשים ממש אחים וריעים, כולם רצים אל ענין אחד. וכשלא יש זה, אלא כל אחד פונה איש לבצעו מקצהו - אי אפשר להיות כי אם שנאה. אך הקשר הזה אי [אפשר] להיות אלא בזמן תיקון גדול, כמו שהיו על הר סיני, דכתיב, &quot;ויחן שם ישראל נגד ההר&quot;, וכמו שיהיה לעתיד לבוא. 

יא. '''שלא ישפיעו האורות כל אחד בפני עצמו, אלא ילכו כולם רק אל מקום אחד''', זה כבר הוכן בחק - שכל ההשפעות באות על ידי המלכות, ועל כן בהתעוררה היא - ממילא מתעורר החיבור. והנה מלכות - סודה כנסת ישראל, שהכל הולך רק אל מקום אחד זה, והיא מעוררת האהבה ממש של המחשבה העליונה בכל ענינה, שכבר אין להם פנייה אלא אליה. ועל כן בהיותה מוכנת לקבל - מיד כל האורות, מחמת האהבה שבין קב&quot;ה לכנ&quot;י, תמיד מתעוררים כנגדה, וממילא נעשה ביניהם חיבור והתלהטות. הא למה זה דומה? לאדם שאוהב את בנו אהבה רבה, או את אשתו, שכל מחשבותיו להיטיב אליהם, כשמזדמנים לקראתו - מתלהטת נשמתו בכל כחותיה לפנות רק אל הילד ההוא או לאשתו. 

יב. '''ואז מתעורר ביניהם חיבור''', והוא מה שביארנו כבר, שמהזדמן הנוק' - ממילא החיבור מתעורר. 

יג. '''ופונים כולם אליה''', והוא מה שאמרו, ופניתי אליכם - פונה אני מכל עסקי וכו'. והיינו כי העיקר הוא זה - שכל המחשבות העליונות כולם פונים רק לישראל. ועל כן כל האורות פונים להאיר אל השכינה, ומניחין כל ענין אחר בשביל זה. 

יד. '''בסוד, &quot;אילת אהבים&quot;''', שנוק' נקראת כך לשון חיבה, להורות שבהזדמנה - אהבה מתעוררת לקראתה. 

טו. '''והם עצמם מתחברים זה עם זה''', הוא סוד ההתלהטות שזכרתי, שבהתרבות השמחה - הנשמה מתלהטת בכל כחותיה. וכן האורות העליונים נעשים הכל חיבור אחד לצורך השכינה.

טז. '''ויותר שהם פונים אליה - מתגברת ביניהם האחוה, ומגעת אל השמחה הרבה''', מתחיל ההתעוררות מתחילה, ומתלהט תמיד יותר, כי התדבקות המקבל מתגבר, וכן התדבקות המשפיע לנגדו, ואימא מרבה השפעותיה, והולך מרבוי לרבוי. וזה דבר כבר מורגש בחוש שכך הוא בטבע:

חלק ב:

א. '''וזה מה שהיה חסר במלכין קדמאין''', כי כבר אמרנו שלא נעשו מתחלה בתיקונם. והנה זה מה שהיה חסר, כי הנה רע לא היה, אלא ראשית ענין ז&quot;א בבחינת הדין, כנ&quot;ל. ואדרבא, רצתה המחשבה העליונה לשער ולהראות ענין הדין מצד היותו דין, לא מצד היותו ממותק. ואחר כך יתגלה מיתוקו, ויראה פעולת המיתוק. כי הרי כל הכוונה העליונה היתה להעלים השלמות, כדי להראות החסרונות, ולהראות תיקונם, ואיך הם מתתקנים. על כן צריך שיראה כל דבר בפני עצמו. ואחר כך הנהגת העולם הולכת על דרך זה - שתהיה שורש לגילוי ידיעה זאת, וזה בין בנבראים עצמם בצורתם ותכונותיהם, בין בהנהגה הנעשית בהם:

ב. '''כי הו&quot;ק לא היו פונים אל המלכות''', הנה זהו מראה עיקר ענין הבריאה כולה - איך שהכל הוא רק לפנות אל התחתונים, והיינו אל ישראל, בסוד כנסת ישראל. והוא ענין, &quot;ישמח ה' במעשיו&quot;, שתלוי כל התלהטות האורות רק בתחתונים. וכאן נראה ענין העבודה, הכל כראוי, כי כאן נראה הקשר שבין האורות לכנסת ישראל. שכשלא היתה זאת מתוקנת ומזומנת אל האורות העליונים - הנה היו כל השערים סגורים, ובהזדמנה - מיד נפתחים. וכפי התדבק האורות עמה - יותר השערים נפתחים. ואימא עילאה היא המפתח של כל הענין הזה, כי היא הסוגרת ופותחת לפי הזדמן הנוק' לז&quot;א. על כן הראה הענין הזה - כשלא נזדמנה נוק' לו&quot;ק - איך הכל הולך בקלקול:

ג. '''ולכן לא יצאו מן העוצב וזעף הפנים''', שהדין עומד בתקפו. ובכאן נראה פשוט ענין תיקון העבודה, כי בהיות הדין עומד רק למנוע השפעתו ית&quot;ש אל התחתונים בזמן שאינם מוכנים, הנה אין יש תרופה אלא שיהיו התחתונים מוכנים, ואז ישפיע. ונמצא שעד שאין הנוק' מזדמנת - הרי העוצב שולט, והוא המונע האורות מלהאיר, שאינם מגלים טובם כלל, אם לא יש הכלי המוכן לקבלם. ונמצא שהדבר הראשון המושרש בענין הז&quot;א הוא הדין בעצבו כנ&quot;ל, אלא שבא המיתוק ומעבירו. ואם כן קודם שבא המיתוק, הנה הדין עומד בעצבו. ותולדות זה הענין הוא מה שרצתה המחשבה העליונה לגלות בתחלה:

ד. '''ואימא היתה מנחת אותם כך עדיין''', זה פשוט הוא במה שפירשנו כבר, איך הכוונה היא להראות מה נולד מן הדין לולי היה ממותק:

ה. '''וכנגד זה היו חסרים ג&quot;ר של ז&quot;א''', שלא נגלו בז&quot;א ג&quot;ר, כדי להראות מה נולד מן הדין לולי היה אלא הוא בעצמו, בלי מיתוק אי' כלל. כי אחר ענין השבירה - זה הדבר לא היה עוד, פירוש - לא נמצא ז&quot;א בלי מיתוק אי', כי אפילו בקטנות על כל פנים יש לו מוחין. ועל כן מצב השבירה הוא קשה ממצב הקטנות, שבשבירה אין שם השראת אי' כלל, ומשם יוצא החרבן ממש, דהיינו התהו ובהו. וכן מהתעוררותו היה המבול גם כן, שהחריב חרבן ממש. אלא שיש איזה הפרש ביניהם, שבמבול לא נתעורר לגמרי השבירה, כיון שהיה בחינת אי' נשארת, שהיא התיבה, וכנגד זה לא נשחתה כל הארץ עצמה אלא כשיעור המחרישה, ולא אאריך עתה בזה. די שתבין, כי מצב השבירה גורם חרבן ממש, ומצב הקטנות אינו גורם כל כך, אלא גלות נעשה, וגם בו נאמר, &quot;ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו&quot;, עם כל זה אינו תהו ובהו ממש, כי לא חזר העולם לתהו ובהו:

ו. '''שהם מה שאימא באה בו ומתקנתו''', הוא מה שכתבתי למעלה - שאי' נעשה עצם מעצמיו, כי ז&quot;א בסוד עצמו הוא רק דין - ו&quot;ק, והמוחין הם מיתוק - אימא:

ז. '''ואז היו נקראים רשות הרבים''', בשם זה קראום המקובלים, והוא שהיו זה תחת זה. כי ההנהגה הנכונה צריך שתצא בהסכמת כל הספירות כדלקמן, וצריך שיעמדו זה כנגד זה, והקו האמצעי יחברם, ואז תצא התולדה מוסכמת מכל המדרגות, וזה נקרא רשות היחיד. אך בתחלה לא ניתן בהם תיקון זה, אלא כל אחד היה ענין בפני עצמו, כאילו היה להם להשפיע כל אחד בדרך בפני עצמו, והיינו שלא על ידי המלכות, אלא כל אחד משפיע מעצמו. וגורם דבר זה ריבוי בנפרדים, רבוי של פירוד. ונמצא שאין ביניהם שייכות אלא של השתלשלות, שגבורה יוצא מחסד, ות&quot;ת מגבורה, וכן כולם. אך לא היו מתקשרים בהנהגה, לעמוד כל דבר ביחד. והוא כמו איש אחד שחושב מחשבות הרבה, ואינו משלים עצמו להתבונן בקשר מחשבותיו להוציא תולדה שלמה, אלא חושב דבר אחד במחשבה גרידא, ואחר כך חושב דבר אחר, ואינו נותן משקל להם לאסוף הדברים ביחד. ומה שיוצא (הבחינה) [מבחינה] זאת - עומד בפירוד גמור, בלא התחברות בין מיניו כלל. והתועלת בידיעה זאת, היא ידיעת ענין הס&quot;א, וכדלקמן בהבחנה ט'. ואמת הוא - שאין זה בדרך ההשפעה, ועל כן בהיותם במצב זה - לא ניתן להם להשפיע:

ח. '''וזהו מצב שממנו יצאה הס&quot;א''', היינו כמו שפירשתי כבר, איך בתחלה נעשו כל השיעורים של כל עניני ההנהגה, כל ענין בפני עצמו, עד שנראה שולחן ערוך לפנינו מכל ההילוך, מהעלם השלמות עד חזרו להגלות, להבין במהלך הזה - ענין החזרת הרע לטוב וסוד היחוד כנ&quot;ל. ואחר כך מכל שיעור ושיעור בפני עצמו יוצאת תולדה אחת בנפרדים, כפי השיעור ההוא. וכן יוצאים נמצאים ומקרים בנפרדים, מראים על ענין ההוא, וטבע הנמצאים בטבע שרשם פועלים לפי הטבע ההוא, מה שניתן להם לפעול לפי הילוך ההנהגה השלמה:

ט. '''שעל כן טבעה ופעולתה רק להפריד''', זה כל ענינה, למנוע השפעת המשפיע מן המקבלים, להעציב בכלל או בפרט האורות העליונים - להסתים אורם. והיינו מה שהיה הענין בזמן היות הדין בלתי מיתוק, וגורם שלא תבוא ההשפעה, כמ&quot;ש למעלה. כי אין לומר שתבוא ההשפעה בפירוד, כי אי אפשר, אלא אם יש פירוד ח&quot;ו - ההשפעה נמנעת:</text>
      <sha1>fnl8x6xbx4jg8kzthikskcy1kjap1s5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זוהר חלק כה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>261521</id>
    <revision>
      <id>3011506</id>
      <parentid>3009428</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T20:57:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */ לרפואת רות בת איילה</comment>
      <origin>3011506</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="362365" sha1="093v3nzdjmzwn3zb4i2loo7j65h1x0g" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}}

__TOC__
==פרשת במדבר - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קיז א/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}}
ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב&quot;ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. 

ואע&quot;ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה  מתרין סטרין. ואע&quot;ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. 

לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה  אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא  אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן  ואשתלים עלמא. 

ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! &lt;קטע סוף=דף קיז א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיז ב/&gt;תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב&quot;ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. 

ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ&quot;א|ו|א}} {{ממ|מ&quot;א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}}
{{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. 


רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}}
{{צ|יהו&quot;ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב&quot;ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}}
תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. 

ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. 

וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב&quot;ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב&quot;ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב&quot;ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. 

תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. 

מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו  מותנא. 

{{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} -  אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}}
{{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}}
{{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}}
{{צ|יברך יראי יהו&quot;ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב&quot;ה. {{ש}}
{{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע&quot;ג דלא עאלין במניינא. 

תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:&lt;קטע סוף=דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח א/&gt;רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ישראל מאן אתר אתברכן?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''&quot; {{ש}}
תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב&quot;ה והוו  עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן  מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו&quot;ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}}
ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא!  כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}:


'''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}}
'''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}}
כמה חביבא אורייתא קמי קב&quot;ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב&quot;ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב&quot;ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. 

תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב&quot;ה ומתעטרא קמיה ואמר &quot;''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''&quot;, בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}}
זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! 

{{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}}
רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב!  בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! 

ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. 


דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}}
אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}}
אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב&quot;ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: &lt;קטע סוף=דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח ב/&gt;'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! 

כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י&quot;ב שבטין, י&quot;ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י&quot;ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י&quot;ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. 

ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י&quot;ה''' בינייהו. {{ש}}
כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}}
ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}}
ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. 

אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}}
ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}}
ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}}
'''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. 

כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! 
* '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. 
* '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא  דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. 
* '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום.  '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. 
* '''ה' בתראה''' - מערב. 

ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. 
כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! 

זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}}
* {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. 
* {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. 
* {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. 
* {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא  לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. 

ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל  דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! &lt;קטע סוף=דף קיח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט א/&gt;ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. 


שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. 
אמר: &quot;''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''&quot;


פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} 
{{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ&quot;א &quot;אסתכל&quot;. אבל נראה ד&quot;אחידנא&quot; תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב&quot;ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו&quot;ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}}
{{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב&quot;ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! 

אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}}
כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}}
ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב&quot;ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. 
דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא&quot;ו''' - דא קב&quot;ה הוא לעילא. 


אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו&quot;ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}}
האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}}
אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! 

תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא  ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! 

כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! 

תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}}
ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא &quot;''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''&quot;. 

אמר רבי יהודה: &quot;''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''&quot; 


פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}}
תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}}
ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו&quot;ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.&lt;קטע סוף=דף קיט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט ב/&gt;וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו&quot;ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! 

בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע&quot;ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא  באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}}
ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. 

ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. 


בכה רבי אלעזר. {{ש}}
פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}}
השתא  דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו  כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע&quot;ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}}
בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. 

והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא  ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו&quot;ם דאינון זנבא. 

אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}}
אמר: &quot;''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו&quot;ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}}
''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''&quot; {{ממ|תהלים|קלה|ד}} 

אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}}
אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב&quot;ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}:


'''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. 

כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}}
{{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא &quot;בך יתברך ישראל&quot; לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. 

אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. &lt;קטע סוף=דף קיט ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכ א/&gt;תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה&quot;ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. 

אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. 
* מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. 
* לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. 
* לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}}
אשתכח בכל  יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! 

בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! 


רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא:  {{ש}}
&quot;''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון  בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום  תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''&quot; 


ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ברי! אע&quot;ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}}
אמר ליה: &quot;''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! 

אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}}
'''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע&quot;ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. 

לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}}
לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. 

אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין!   חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא,   ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}}
ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.&lt;קטע סוף=דף קכ א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב&quot;ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו&quot;ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} 
מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}}
אלא  רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב&quot;ה דאיהו מהימנא עלאה. 

לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. 

תא חזי רזא דמלה! אע&quot;ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא.  {{ש}}
בקדמיתא עובדא 
* בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, 
* ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. 
* לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין -  תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. 

לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - 
* ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. 
* לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה  בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, 
* ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. 
* לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. 

ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}}
ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. 
דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}}
ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. 

תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. &lt;קטע סוף=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=במדבר דף קכא א/&gt;בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא&quot;ו''' - ד'''וא&quot;ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. 

והא קמ&quot;ל דרזא דמלה  דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא  כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב&quot;ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. 

ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. 

ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב&quot;ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! 

זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. 

אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. 
אמר: &quot;''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''&quot; 
אמר ר' יהודה: &quot;''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב&quot;ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''&quot;  

'''ברוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=במדבר דף קכא א/&gt;

==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;

==פרשת נשא - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכא א/&gt;'''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' 

ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}}
האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}}
תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב&quot;מתוק מדבש&quot; הוא מציג את מילים &quot;והא אתמר&quot; כתחילת הפסקה הבא של &quot;בפלגות ליליא&quot;, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 

בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.&lt;קטע סוף=דף קכא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכא ב/&gt;כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! 

תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. 

וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}}
ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. 


'''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}}
תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר  {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש&quot;א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. 

ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ&quot;ק אשר לפיו מתחיל &quot;ואי תימא&quot; ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא.
זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! &lt;קטע סוף=דף קכא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב א/&gt;דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא  מסטרא דקין קדמאה אשתכחו.

ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}}  ואתדבק  ביה בקודשא בריך הוא. 

דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי  בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'.

ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}}
תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}}
ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}}  כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה!

{{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא!


'''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} 
אמר רבי יהודה:  &quot;''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''&quot; 

'''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}}
מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}}
אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}?

אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא.


'''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}}
{{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? &lt;קטע סוף=דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב ב/&gt;דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו&quot;ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. 

{{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב&quot;ה אע&quot;ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! 

תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה'  בכל אתר לא שכיח!?  אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. 

חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}}
תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב&quot;ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו&quot;ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: &lt;קטע סוף=דף קכב ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד א/&gt;'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}}
מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}}. 


ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! 

{{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. 

הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}}
אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}}
ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! &lt;קטע סוף=דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד ב/&gt;תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון  סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. 


'''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}}
אמר: &quot;''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''&quot; {{ש}}
הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב&quot;ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}}
מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו&quot;ה וגו'}}. {{ש}}
אמר קב&quot;ה למשה: &quot;''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''&quot; {{ש}}
מיד {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. 

ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. 

ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. &lt;קטע סוף=דף קכד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכה א/&gt;כדין קב&quot;ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}}
אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא!

 
'''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. 

א&quot;ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} 
אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' 


'''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}}
מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. 

תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע&quot;ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. 
* לזמנין מיין דימא מרירן. 
* לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. 
* לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}}
ובכמה גוונין קיימא האי ימא! 
{{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.&lt;קטע סוף=דף קכה א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכה ב/&gt;תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. 

תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}}
זכאה חולקהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! 


'''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא  דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. 

ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. 

א&quot;ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}}
ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. &lt;קטע סוף=דף קכה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו א/&gt;אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! 

תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. 

ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו&quot;ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}}  {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}}  סבא קדישא!


'''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} 
רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} 
כמה חביבין אינון ישראל קמי קב&quot;ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב&quot;ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. 

ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב&quot;ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. 

תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב&quot;ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. 

ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון!


'''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}}
מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}}
בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}}


'''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו&quot;ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}}
כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! 

תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. &lt;קטע סוף=דף קכו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו ב/&gt;מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. 

ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב  חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. 

תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}}
ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}}
ואמרי &quot;''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''&quot;. {{ש}}
עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי &quot;''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''&quot; 

עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים  ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. 

ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא  מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. 

ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. 

תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}}
ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}}
כדין הוא אומר: &quot;''ווי על מה דעבד!''&quot;. ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}}
דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. 

כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. 

זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! 

וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! 
* חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. 
* וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. 
* וחד דינא כד עייל לקברא. &lt;קטע סוף=דף קכו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז א/&gt;
* וחד דינא דקברא. 
* וחד דינא דתולעתא. 
* וחד דינא דגיהנם. 
* וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. 

ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! 
בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}}
כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו&quot;ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! 

תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה.


'''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}}
הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? 

אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}}
והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. 
* יין - לעילא. ואוקמוה. 
* שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. 
* ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. 
בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! 

ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. 


תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. 
* יין - אימא עלאה. 
* שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. 
* ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}}
ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. 

ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}}
בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא &quot;נזיר יהוה&quot;. פריש מדינא כלא! 

תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. &quot;על נפשו&quot; לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}}
אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. 

ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. &lt;קטע סוף=דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז ב/&gt;ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו&quot;ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. 

אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה  כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! 


'''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה  סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו&quot;ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}'''

===תחילת האדרא רבא===
::&lt;small&gt;'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי&quot;ר.'''&lt;/small&gt;


'''האדרא רבא קדישא''' 

תניא אמר ר' שמעון לחברייא: &quot;''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי  כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''&quot; 

&quot;''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין.  אמליכו עליכון למאן  דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''&quot; 

יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: &quot;''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''&quot; {{ש}}
חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}}
קם ר' אבא ואמר ליה: &quot;''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו&quot;ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב&quot;ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''&quot; 


תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו 
* רבי אלעזר בריה. 
* ור' אבא. 
* ור' יהודה. 
* ורבי יוסי בר יעקב. 
* ור' יצחק. 
* ור' חזקיה בר רב. 
* ור' חייא. 
* ור' יוסי. 
* ור' ייסא. 

ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}}
ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}}
קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}}
יתיב בגווייהו ואמר: &quot;''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''&quot; {{ש}}
שוו ידייהו ונסיב לון. &lt;קטע סוף=דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח א/&gt;פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}}
פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי  דא. ולעתיק יומין אתמר. 

כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו&quot;ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. 

קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}}
אותביה קמיה. {{ש}}
ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: &quot;''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''&quot; {{ש}}
אשתיקו. {{ש}}
שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}}
חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו&quot;ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו&quot;ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. 


ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}}
{{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! &quot;איש רכיל&quot; מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}}
אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא!  ברוחא  תלייא מלתא! 

וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! 

אמר ר' שמעון: &quot;''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''&quot;


תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}}
גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}}
'''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}}
זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}}
צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! 

ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא.  אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי!


תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל'  קדמאה! {{ש}}
וכלהו דגליפו  בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו.  ולבתר זמנא הוא אסתלק  בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. 

ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: &quot;''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''&quot; 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.&lt;קטע סוף=דף קכח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח ב/&gt;{{הערה|&lt;small&gt;עיין ([[שער מאמרי רשב&quot;י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב&quot;י על ספרא דצניעותא]] ד&quot;ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך&lt;/small&gt;}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] 

כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו  וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}}
ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}:

===[תיקוני דרישא דאריך אנפין]===
'''בגולגלתא''' יתבין  תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי  דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. 

ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. 

האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי 
* לארבע עיבר בסטרא חד 
* ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי 
* ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא 
* וחד לעילא דגולגלתא  

ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. 

וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא  דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא  לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא.


'''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי &quot;חכמתה סתימאה&quot; - ויקיעורך}}. {{ש}}
והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}}
והיינו דאמרי: &quot;''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''&quot;. 

והאי קרומא אתפסק בזעיר אנפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}}
והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת&quot;ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}.


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. 

וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. &lt;קטע סוף=דף קכח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכט א/&gt;וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט  לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה&quot;ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}}
ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה,  ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן  מוחיה. {{ש}}
וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}}
וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. 


ותאנא: כל נימא ונימא אקרי  'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. 

ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי.


'''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}}
עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}}
ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה&quot;ב|ו|מ}}. 

שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אנפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. 

תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. 

לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}}
אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}}
ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}}
אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו&quot;ה לאמר היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}}. 


'''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אנפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו&quot;ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 


{{הערה|(נ&quot;א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אנפין לקבלי ההוא רעותא.  דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה  ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. 

אימתי אתגליא?{{ש}} 
שתיק ר' שמעון. {{ש}}
שאל תניינות: &quot;''אימתי?''&quot;{{ש}} 
אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''אימתי איתגליא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''&quot;. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אנפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו&quot;ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. 

אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''&quot; 

{{הערה|(ס&quot;א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר  דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא!  הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא  ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. 

מהאי מצחא  נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.&lt;קטע סוף=דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכט ב/&gt;ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. 

תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}}  שבילין. ואע&quot;ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אנפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אנפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. 


'''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}}
ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! 

אמר ר' שמעון לר' אבא: &quot;''למאי היא רמיזא?''&quot; 
אמר ליה: &quot;''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''&quot;. 


כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אנפין, הא באריך אנפין.{{ש}}
ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. 

עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. 
* '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא  דצריר בצרורא.{{ש}} 
: תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה&quot;א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. 
* '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק  ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. 
* '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. 


אמר ר' שמעון: &quot;''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''&quot; 


תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}}
* '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית  לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}}
* '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}}
* '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. 


ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין  ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא.  לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. 

תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.&lt;קטע סוף=דף קכט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קל א/&gt;ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. 


ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד  אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. 

וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא.


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. 

כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. 

דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא?  {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. 

מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. 

ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת  תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא  על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}  {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. 

כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}}
אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. 


תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אנפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אנפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}}
וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! 


תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}}
אמר לרבי יהודה: &quot;''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''&quot; 

אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה -  אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}}
בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. 

אמר ר' שמעון לר' יהודה: &quot;''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''&quot; 

ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! 


'''חוטמא'''. {{ש}}
תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. &lt;קטע סוף=דף קל א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קל ב/&gt;ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אנפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אנפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! 

דרוחא דנפיק  מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אנפין לאתערא  ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. 

הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}}
&quot;''קום רבי יוסי בקיומך!''&quot;

קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד &quot;''אליף לי חכמתא!''&quot;, דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. 

ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אנפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}}
דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ&quot;א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''&quot; 

תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב&quot;ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. &quot;ארבע רוחות באי&quot; לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. 

וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה  דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. 

ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. 


ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אנפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}?  מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. 

תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר &quot;''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''&quot;. {{ש}}
והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. 

תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אנפין! {{ש}}
האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! 


וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא.

===[י&quot;ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין]===
פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}}
ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא -  טמיר וסתים מכלא!{{ש}} 
דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} 
דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} 
דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} 
דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} 
דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} 
דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! &lt;קטע סוף=דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא א/&gt;תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא  דבוסמא טבא. חוורא דיקירא  ונחית  בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. 


* '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא.

* '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. 

* '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות  חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. 

* '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. 

* '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. 

* '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. 

* '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

* '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. 

* '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. 

* '''תקונא עשיראה''' -  נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

* '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. 

* '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. 

* '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. 


לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אנפין. 

בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. 

בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. 

מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל  חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. 

תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה  משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. 

ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אנפין בכמה! 


אמר לרבי יצחק: &quot;''קום בקיומך וסלסל בסלסלא  בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''&quot; 

'''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. 

תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. &lt;קטע סוף=דף קלא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא ב/&gt;תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. 


תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. 

הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? 

אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אנפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. 

תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. 

בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו  קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. 

ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. 

תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}}
ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין -  לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. 

ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: 
# '''מי אל כמוך''' - חד. 
# '''נושא עון''' - תרי. 
# '''ועובר על פשע''' - תלת. 
# '''לשארית נחלתו''' - ארבע. 
# '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. 
# '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. 
# '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. 
# '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. 
# '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. 
# '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. 
# '''חסד לאברהם''' - חד סר. 
# '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. 
# '''מימי קדם''' - תליסר. 

לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. 

ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}}
אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! 


ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא  טמירא דטמירין - תקיפין  לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף  מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. &lt;קטע סוף=דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב א/&gt;ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. 

ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו.


'''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}}
ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא  ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. &lt;small&gt;'''(חסר כאן)'''&lt;/small&gt; 
{{להשלים}}


ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. 

אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס&quot;א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס&quot;א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}

ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש&quot;צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. 

תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א&quot;ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא.  ואתפשטו  תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. 

וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. 

אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב '''{{צ|מי אל כמוך}}''' - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה.


* '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא.
* '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ&quot;ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא.
* '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ&quot;ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. 


ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. 

מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}}
מאן חמי טמירותא  דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}}
עטרין דכל עטרין! {{ש}}
עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}}
עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}}
עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! 

ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. 

כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}}
תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! 

ותניא: עד כמה זהירין אלין  תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. &lt;קטע סוף=דף קלב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב ב/&gt;וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! 

ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס&quot;א &quot;לא אדכר באורייתא&quot;}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. 

דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב  {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. 

דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. 

אמר ליה רבי שמעון: &quot;''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''&quot;


'''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}}
&quot;''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''&quot;

'''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. 

מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ&quot;ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. 

אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}}
פתחו ואמרו: &quot;'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''&quot; {{ש}}

אמר: &quot;'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''&quot; {{ש}}
יתיב. 

א&quot;ר שמעון: &quot;''האידנא אתקשר  עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''&quot; 


אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה  - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}}
דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}}
ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}}

ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. 

&quot;''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''&quot;

&quot;''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''&quot;


תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}}
אתרגיש ר' שמעון ואמר: &quot;''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''&quot;. {{ש}}
&quot;''קום ר' חייא!''&quot;


'''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}}
אלא  חס ושלום דאיהו אמר על דא! 

אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? &lt;קטע סוף=דף קלב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג א/&gt;'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. {{ש}}
אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי '''דבר'''}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! 

אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! 


ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא -  לאייתאה לתליתאה! דכתיב {{צ|הֶן כׇּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. &lt;small&gt;[נוסח אחר: ותא חזי דתרין תקונין קדמאין - למיתי לתליתאה הוו!]&lt;/small&gt; {{ש}}
דהוא תקונא תליתאה, מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין - נפיק חד ארחא.  ושערא  אתפסק בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום  דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום  דכתיב '''{{צ|ועובר על פשע}}''' - למיהב אעברא עד  פומא קדישא דיימא {{צ|סלחתי}}. 

תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא. ולא אתגלי לחד מנייהו - דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}.  {{ש}}
האי בזעיר אנפין. {{ש}}
מאי בין האי להאי? {{ש}}
בזעיר אנפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח. הדא הוא דכתיב 'כי רוח יהוה נשבה בו ואיננו' {{ממ|ישעיה|מ|ז|עיין שם=עיין שם}} [&lt;small&gt;בספרים אחרים: {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}&lt;/small&gt; {{ממ|תהלים|קג|טז}}]. {{ש}}
באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. 

ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי! 

'''ודא הוא תקונא תליתאה'''  דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקי! 

אמר ר' שמעון: &quot;''ודאי קב&quot;ה יסגי לאוטבא לך, ויחדי לאגנא עלך!''&quot; 

ותאנא: מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. 

תאנא: בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא - סתימין ושתיקין. ולית דיפתח פטרא לאבאשא משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי - מאן דאחיד  ואזהר  לשתקאה - להאי אורחא רשים. דהוא סימנא דעתיקא קדישא. 


'''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לשארית נחלתו}}''', כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ&quot;ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. 


'''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. 

&quot;''קום ר' יוסי!''&quot;

'''קם ר' יוסי''' פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}}
{{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. {{ש}}
דבר אחר: שכיך '''ב'''רוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. 

דבר אחר: '''{{צ|שככה}}''' - שמא דכליל כל שמהן, וקב&quot;ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין, ומעביר על כל אינון דלבר. {{ש}}
דתניא: ארחא עלאה דדיקנא קדישא (דאיהו נחית  תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי) והאי ארחא דלתתא - שקילן אינון בכלא! &lt;קטע סוף=דף קלג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג ב/&gt;דא לעילא ודא לתתא! לעילא - '''{{צ|עובר על פשע}}'''. לתתא - '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא - כך לתתא יהיב אתר לאעברא. 

תאנא: בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא! דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא - לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה ד'עדן עלאה' לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי. ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. 

אמר ר' שמעון: &quot;''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''&quot;. 


'''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא  לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. 

&quot;''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא!''&quot; 

'''קם ר' ייסא''' פתח ואמר: {{צ|וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי!? 

ולא אקשו! דתנינן אית חסד ואית חסד. אית 'חסד דלגאו' ואית 'חסד דלבר'. {{ש}}
חסד דלגאו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין! והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגאו דעתיק יומין. ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא - דכהן מסטרא דא קא אתי. {{ש}}
ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני! ולא לקטעא ליה ולא ישתצי מעלמא! {{ש}}
והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין! 

{{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי &quot;חסד עולם&quot;, והאי הוא אחרא דזעיר אנפין דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. 

והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב '''{{צ|כי חפץ חסד הוא}}''' - דא הוא '''תקונא שתיתאה''' דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי! 


'''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. 

פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני - כך קב&quot;ה! תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין  דאינון תקונא שביעאה - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא! ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא, ומחזיין חידו לזעיר אנפין. 

כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}}
{{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}}
{{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר - דכד נהרין מתברך עלמא. {{ש}}
ותאנא: כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא - על אחת כמה וכמה! 

תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אנפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא. וכל אינון דלתתא נהרין. וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא! 

תא חזי! פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין! ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. 

תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב '''{{צ|ישוב ירחמנו}}'''. {{צ|ישוב}} - מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. 

הכא הוא '''{{צ|ישוב ירחמנו}}''' ובהאי דלתתא הוא '''{{צ|ואמת}}'''. {{ש}}
'''דא הוא תקונא שביעאה''' דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין.&lt;קטע סוף=דף קלג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}


&lt;קטע התחלה=דף קלד א/&gt;'''תקונא תמינאה''' -  נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. 

&quot;''קום אלעזר ברי - אתקין תקונא דא!''&quot;

'''קם רבי אלעזר'''. פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל}}. מלה דא אוקימנא '''[[ספרא דצניעותא|בספרא דצניעותא]]'''. והכא אית לאסתכלא. 

וכי הכל תלוי במזל?! ותנינן ספר תורה קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וספר תורה לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדוש. והתורה נִתנה בשלש קדושות, בשלש מעלות, בימים שלשה. שכינה בשלש - לוחות וארון והיכל. והכל בספר תורה תליא! ואיהו תליא במזל!? וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}}! מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! 

אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע&quot;ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל - אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא  דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. 

ותאנא: {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא - דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי {{צ|מזל}}? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו {{צ|ספר תורה שבהיכל}} דמתעטר בעשר קדושות - לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי! 

ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין. הדא הוא דכתיב '''{{צ|יכבוש עונותינו}}'''. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא!''&quot;


'''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין, ולא נפקין דא מן דא. 

&quot;''קום ר' אבא!''&quot; 

'''קם ר' אבא''' ואמר: אלין  שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון '''{{צ|מצולות ים}}''' - משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא רמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ואתכפיין. 

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך תהא לעתיק יומין!''&quot;


'''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

&quot;''קום ר' יהודה!''&quot; 

'''קם ר' יהודה''' פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. {{ש}}
תרי! 
* '''תקונא עשיראה''' - '''{{צ|תתן אמת ליעקב}}''', 
* '''ותקונא חד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא - '''{{צ|חסד לאברהם}}'''.


'''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין. ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא, כמה דאצטריך. 

טרחותא במאי קא מיירי? {{ש}}
דינא! באתר  דינא טרחותא אשתכח! {{ש}}
וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! {{ש}}
אלא דלא אתטרח בנשיבא דרוחא דזעיר אנפין! 

דתאנא: מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק  ביה. דמתלבש ביה  זעיר אנפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט  כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה - אתלבש. 

ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא, משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. &lt;קטע סוף=דף קלד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלד ב/&gt;דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר  מההוא דלבר, ומתלבשין ביה נביאי מהימני - אתקרי {{צ|פי יהוה}}. אבל בהאי עתיקא דעתיקין - לא אתפרש. ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. 

ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין, באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. 

'''ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר''', דמכאן אשתלשלו תריסר תחומין לעילא, תריסר תחומין לתתא, תריסר תחומין לתריסר שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''.


'''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן, ביקרא יאה וביקרא שפירא, וחפיין עד טבורא, ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. 

א&quot;ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה! זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי! דאנן יתבין בקדושה עלאה, אשא עלאה אסחר לן, והא כל תקונין עלאין  דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. 

והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא! כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אנפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין. וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין! דא אשלים לכלא!


תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אנפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. {{ש}}
ותאנא: אלין {{צ|ימי קדם}} - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. 

ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}; דביה זמין לאוקיר דיקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - {{צ|הוא}} בלחודוי יתיר מכלא, {{צ|הוא}} דכליל כלא, {{צ|הוא}} דלא אתקרי בשמא ידיעא. 

דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה! דלית 'יום' אקרי אלא מסטרא דילן, ולית 'לילה' אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין  לכל אינון דלתתא דנהרין בההוא משחא. 

בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה. ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר, ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא. בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר. אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}. וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}.


אמר ר' שמעון לחברייא: כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא - אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא  פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. &lt;קטע סוף=דף קלד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלה א/&gt;סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא, וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחין שנינן{{הערה|ספרים אחרים: &quot;שניין&quot;}} מכל סטרוי. ומתאחדן בפרסא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא בההוא פריסא. וכן לארבעה עיבר. 

וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה - והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. 

וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון! זכאין אתון לעלמא דאתי! דכלהו מלי דנפקי מפומיכון - כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב&quot;ה חדי למשמע וציית להני מלי - עד דהוא  אגזר דינא די לעלמא דאתי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין! עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. 


===[תיקונים דזעיר אנפין]===
השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אנפין! {{ש}}
היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא! {{ש}}
דהשתא חובתא  עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא, ולאתקנא כל תקונין על בורייה! 

תקוני דזעיר אנפין - מתקוני דאריך אפין אתתקנו. ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו בר נש. ומשלפא ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה סתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאתמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואף על גב דלא אתקיימו. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין עד לא זמין תקונוי - באני מלכין, כנס מלכין, ומשער מלכין. ולא הוו מתקיימי עד דדחי  לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. 

וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקן. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא.

מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא, וכלהו עלמין אתחרבו. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}}  {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא  הוא; אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. 

{{צ|בלע בן בעור}} - תאנא: הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה.  {{ש}}
{{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. 

כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל כלא לאתישבא ביה. &lt;קטע סוף=דף קלה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלה ב/&gt;ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא, ואתבטלו. 

{{צ|ואתבטלו}} סלקא דעתך!? והא כלהו באדם אתכלילן!? אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא{{הערה|נוסח אחר: &quot;דיוקנא&quot;}} דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו  כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו,  ומנהון לא אתבסמו כלל. 

ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}}! {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי!? -- לאו הכי! אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה &quot;מיתה&quot;, כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. 

וכיון דאתתקן אדם - אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה, וקיימין בדוכתייהו. {{ש}}
וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין - בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין משום דהוה דכר ונוקבא - כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא. ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא - לא כתיב בהו 'מיתה' כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו.

===[תיקוני גולגלתא דזעיר אנפין]===
תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא,  וסליק  ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא. ומתגלגלא ואתפשטא ונפיק חד גולגלתא תקיפא לארבע סטרין. ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל  ביה.{{ש}} {{צ|ביה}} סלקא דעתך?! אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. 

והאי אוירא הוא טמיר דטמירין דעתיק יומין ברוחא דגניז. {{ש}}
בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר, ואשא דכיא קאים מהאי סטר. {{ש}}
מאי אשא הכא?! -- אלא לאו הוא אשא! אבל  ניצוצא דא דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין, ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי 'גולגלתא תקיפא'. 

בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. {{ש}}
בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר, ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחייאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני מסטרא דרישא חוורא
* חיוור בגוויה, 
* דכליל כלהו חיוורי.  
אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אנפין - אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. 

ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו - אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{ש}}
{{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{ש}}
{{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אנפין. 

וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחין כגווני חיוורא וסומקא. 

האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשטו אנפוי{{הערה|ה&quot;ג האריז&quot;ל (המתוק מדבש)}} {{ב|למאה וחמשין|150}} רבוא עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אנפין'''. ובשעתא דאצטריך - אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא, בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחייס לעלמא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא, ויהבין אגר חוורתא{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש}} לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. &lt;קטע סוף=דף קלה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלו א/&gt;ולקביל דא - {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי {{צ|בקע}} - אגר חוורתא אשתכח מניה לעתיק יומין.


בחלליה דגולגלתא  דא - תלת חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו. וקרומא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר  לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. 

ותאנא: בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}}
* '''מחללא חד''' מתבקע  חד מבועא לארבע סטרין, ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי חללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא.

* '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין חמשין תרעין. מאלין חמשין תרעין אתאחדן חמשין יומין דאורייתא, חמשין שנין דיובלא, חמשין אלף דרין דזמין קב&quot;ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. 

* '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. 

ואילין תלת מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. 


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן. ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא; בכל אינון סטרין דאינון דכיין, בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. 

יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא.  רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. 
* '''ממבועא דחללא חד דגולגלתא''' - אתמשכן שערי במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. 
* '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין, ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. 
* '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין, ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו.

ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. {{ש}}
וכלהו משיכן דאתמשכן מתלת חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. {{ש}}
ובהאי תלין תליין  ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. 


בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגון בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 

תאנא: בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין - מאריהון דמתקלא. בגין כך אית ימינא ואית שמאלא. 


'''מצחא דגולגלתא''' - אשגחותא דאשגחותא! ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. &lt;קטע סוף=דף קלו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלו ב/&gt;ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר. בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אנפין ואשתכיך דינא. 

בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט - אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא, לאינון דלא מתכספי בעובדיהון. הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. 

ותניא: שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ובשעתא דמתער קב&quot;ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אנפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אנפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. 

תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אנפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. 

ותניא: עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח'''. ובאתוון רצופין  הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. 

תניא: מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}}? {{ממ|ש&quot;א|טו|כט}}{{ש}} 
האי רזא אוקימנא. כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי {{צ|אדם}} ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי {{צ|ראש}}  אתחזי ואתגלייא  האי נצח - לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי {{צ|אדם}} - דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי {{צ|אדם}}. ובגין כך {{צ|'''לא אדם הוא''' להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא.


'''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין. {{ש}}
שריקותא דבגבתא דעל ריסי עיינין מכחלן  באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי. ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא. ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא. 

בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא, ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא - אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואסתחן בחד חוורא דעינא טבא. הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}?  בחוורא קדמאה דעינא טבא. ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי.{{ש}}
[&lt;small&gt;ספרים אחרים:&lt;/small&gt; ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא] 

ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. 

וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא, ורחמי על ישראל, ואסתחר  עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. 

עינוי כד אתפקחן - אתחזון שפירין כהני יונים '''בסומק ואוכם וירוק'''. חוור לא אתגלי אלא בזמנא דאסתכל בעינא טבא ומתסחאן כל אינון גוונין בההוא חוור. מאינון גוונין דמתגליין - נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי '''מאוכמא דעינא'''. &lt;קטע סוף=דף קלו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז א/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא. {{ש}}
'''מסומקא''' נפקין שבעה רהיטין דסמכין לסטר שמאלא, ומתלהטין באשא דלסטר צפון. ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין דחייביא. הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}.{{ש}}
'''מירוקא''' נפקין שבעה טהירין  דקטרא דלסטר דרומא, ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. 

וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט, לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל, ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו. הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן - רחמי ונוקמין.


'''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים. כל סומקין מקמיה לא אתחזון. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה.

'''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא, חד זמן לאלף שנים בימא רבא. וכד נפיק האי אבנא - אתי רגשא ותקפא על ימא, וקליה דימא וגלגלוהי אזלין ואשתמעו לנונא רבא דאקרי 'לויתן'. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא - דכל אוכמין סתימין קמה! {{ש}}
וכך היא אוכמותא דעינא! אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא  ואקיף לההוא אוכמא.

'''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. 

וכד אסתחר{{הערה|נוסח אחר: אתגלי}} חוורא ואתסחי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא,  ולא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא. ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא, דאינון תאומין כחדא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אתסחאן{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש}} בחוורתא דעינא עלאה. 

ודא זמינין למנדע צדיקייא ולמחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. 

ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש ולטב  כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. 

תנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}? וכי ירושלם נוה שאנן הוא?! והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקיט ולאו שאנן הוא!? 

אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר, דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו&quot;ד ולא &quot;עיניך&quot;. ומה דאמר 'ירושלם' ולא 'ציון' -- הכי אצטריך! לאכפייא לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. &lt;קטע סוף=דף קלז א/&gt;‏‏{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}‏‏{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז ב/&gt;ותאנא:  דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} - דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי! {{ש}}
ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} - השתא {{צ|'''עיני''' יהוה אלהיך בה}}. וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. ולזמנא דאתי - ישתכח בה עינא חד דרחמי! עינא דעתיקא דעתיקין! הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. {{ש}}
כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון '''{{צ|רחמים גדולים}}'''. רחמי דזעיר אנפין אקרון '''{{צ|רחמים}}''' סתם. ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין.

תאנא: בהני עיינין - בתרין גוונין מנייהו בסומקא ואוכמא - שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל - אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן {{צ|ימא רבא}}? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא  במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל.


'''חוטמא''' {{ש}}
תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': חוטמא דזעיר אנפין - בחוטמא אשתמודע פרצופא! בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית  תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו  ונפקין מחוטמוי. 

ותאנא: כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא ובין תרי  גווני. וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. {{ש}}
ואי תימא - '''אף וחימה''' כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא. '''משחית''' מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. 

ותאנא: חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}! אלא הכי תאנא - כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי 'גבורה' חדא. 

וכלהו גבוראן שריין לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף  וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף  וארבע מאה  דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן  עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. 

כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}!? {{ש}}

אלא הכי תאנא: לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יהוה לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}!?{{ש}}
אלא בכל זמנא דעתיק דעתיקי רישא חוורא  רעוא דרעוין אתגליין - רחמין רברבין אשתכחו בכלא! ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין  דזעיר אנפין זמינין. וכביכול רחמי עביד דינא ההוא עתיקא דכלא. דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין - כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין, ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני - מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי! ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. 

ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אנפין אתמר. ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. &lt;קטע סוף=דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלח א/&gt;תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי {{צ|ארך אפים}} מכלא. 

והיינו רזא דתנינן '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' {{ממ|שמות|לד|ו}} - פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון {{צ|אברהם אברהם}} {{ממ|בראשית|כב|יא}}, {{צ|יעקב יעקב}} {{ממ|בראשית|מו|ב}}, {{צ|שמואל שמואל}} {{ממ|ש&quot;א|ג|י}} - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ מ{{צ|משה משה}} {{ממ|שמות|ג|ד}} דלא פסיק טעמא בגווייהו. 

מאי טעמא? 
* {{צ|אברהם ׀ אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. 
* {{צ|יעקב ׀ יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא כגוונא דלעילא - בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. 
* {{צ|שמואל ׀ שמואל}} - טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא הוא נביאה, וקודם לכן לא הוה נביאה. 

אבל {{צ|משה משה}} - לא אפסיק טעמא בגוויהו. דמיומא דאתיליד - שלים הוה! דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. 

אוף הכא '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין. דהכי תנינן {{צ|כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא!}}. {{ש}}
וכד אתגלי עתיקא בזעיר אנפין - כלא ברחמי אתחזון. וחוטמא אשתכיך ואשא ותננא לא נפיק. כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. 

ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא - בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא  באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. {{ש}}
והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא. וכלא תלייא בחוטמא! בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין - לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. 

והאי  דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}, {{צ|וחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|יא|יז}}, {{צ|וחרה אפי}} {{ממ|שמות|כב|כג}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|ו|טו}} - כלא בזעיר אנפין אתמר ולא בעתיקא.


תאנא: כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} - האי '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה. {{ש}}
ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד דרגא בעקימא. מאי טעמא בעקימא?  בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו בגין למשמע טב וביש. 

ותאנא: מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. 

בגו אודנא נטיף מתלת חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 

והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר, ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בגין כך הוא רזא. {{ש}}
ווי לההוא דמגלי רזין! דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר.


תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש  במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא, ואתזער חוטמא ואתחמם, ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין, ומתערין כל גבוראן ועביד נוקמין. &lt;קטע סוף=דף קלח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלח ב/&gt;ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש  ברישא במוחא, ונגדין תרין דמעין מעיינין. ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר. {{ש}}
בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן  כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} - בההיא שמיעה דההוא קלא אתער כלא. 


תנא: כתיב {{צ|הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} - כלומר ארכין.  שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יהוה}}. ומה דאתמר {{צ|הַטֵּה יְהֹוָה אׇזְנְךָ}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אנפין אתמר. 

מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא  אית תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי. ועל דא באודנא קרי ביה 'בחינה' ובלבא קרי ביה 'בחינה' דכתיב כי {{צ|אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}} וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}} - משום דמאתר חד מתפשטין. 

תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אנפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד - אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה שמיעה ובשמיעה אתכליל בינה - {{צ|שמע}} כלומר {{צ|הבן}}. אשתכח  דכלא בחד מתקלא אתקל! ומלין אלין למאריהון דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. 

תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא  שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אנפין אתמר. 

כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח {{צ|יהוה יהוה}} ביו&quot;ד ה&quot;א תרי זמני, או באלף דל&quot;ת ויו&quot;ד ה&quot;א - חד לזעיר אנפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. 

ותנינן: אימתי אקרי שם מלא? בזמנא דכתיב {{צ|יהו&quot;ה אלהים}} - דהאי הוא שם מלא דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא {{צ|שם מלא}} אקרי. ושאר לא אקרי {{צ|שם מלא}}. כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר {{צ|יהו&quot;ה אלהים}} אתקרי שם מלא.{{ש}}
{{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתערון רחמין בכלא. 

{{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אנפין. {{ש}}
{{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} - אינון {{צ|ימי קדם}}, {{צ|שנות עולם}} - אלין {{צ|ימי עולם}}. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חיֵיהו למאן? חייהו לזעיר אנפין, דכל נהירו דיליה מאינון 'שנים קדמוניות' אתקיימו. ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{ש}}
{{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא.

===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין]===
תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין - דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין, וחדאן בלבאי מלי. ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין, וגניז להו עתיקא דכלא, גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא - לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא! זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי! 


פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} {{ש}}
מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}! משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא! &lt;קטע סוף=דף קלח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קלט א/&gt;דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב &quot;הדבקים ליהוה&quot; אלא {{צ|ביהוה}} ממש. 


תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא  משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אנפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון  דאורייתא דשמא קדישא. 
----------------------
{{קטן|(נוסח אחר מתחיל מקל&quot;ח ע&quot;ב)}}{{ש}} 
{{קטן|משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא. דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש. עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. }}{{ש}}
{{קטן|השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא! }}{{ש}}
{{קטן|תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בטתשעה תיקונין, ודא איהו דיקנא דזעיר אנפין. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה עשרין ותרין אתוון דשמא קדישא.}} 
-----------------------
ואי תימא דיקנא לא אשתכח ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}}!?{{ש}}
אלא הכי תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא!  ובגין דא הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. 

ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אנפין - נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא. מאי תקרובתא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}}. 

'''בתשעה תקונין''' אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי  אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

* '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. 

* '''תקונא תניינא''' - נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. 

* '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל, אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן. ותמן שקיעא ההוא ארחא. 

* '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובתא דבוסמא. 

* '''תקונא חמשאה''' - פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא סומקא. ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן. 

* '''תקונא שתיתאה''' - נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא, ותליין עד רישא דמעוי. ולא נחית עד טבורא. 

* '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערי על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. 

* '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, דמחפיין קדלא דלא אתחזיא. כלהו שערי דקיקין נימין על נימין, מליין מכל סטרוי. 

* '''תקונא תשיעאה''' -  אתמשכן שערי כלהו בשקולא מעלייא  עד  אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. 


בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין תשעה מבועין דמשח רבות דלעילא. ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. 

תשעה תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא. ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי 'גיבר תקיף'. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. 

'''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אנפין'''. 


אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: &quot;''קום ברי! סלסל תקונא דדיקנא  דמלכא קדישא בתקונוי אלין!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קלט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלט ב/&gt;קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''. '''יהוה''' לי לא אירא מה יעשה לי '''אדם'''. '''יהוה''' לי בעזרי ואני אראה בשנאי. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''באדם'''. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''בנדיבים'''}}  {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} 

תנא: הכא תשעה תקונין דבדיקנא דא. להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. 

תא חזי כיון דאמר הני תשעה תקונין לבתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}} {{ממ|תהלים|קיח|י}}. {{ש}}
אמר: &quot;''הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}! ובתקונא דדיקנא דא - תשעה תקונין דאינון שם יהוה -  אשצינון מן עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}''&quot;. 

ותנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': '''תשעה תקונין''' אמר דוד הכא! 
* '''שיתא''' אינון בשמא קדישא - דשית שמהן הוו. 
* '''ותלת''' {{צ|אדם}}. {{ש}}
ואי תימא תרין אינון!? -- תלתא הוו! דהא {{צ|נדיבים}} בכלל {{צ|אדם}} הוו. 


תנא: שיתא שמהן דכתיב 
* {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד.  
* {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין.  
* {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת.  
* {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. 

{{צ|אדם}} תלת דכתיב: 
* {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. 

ותא חזי רזא דמלה! דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא. דהכי אתחזי. משום דלא אקרי  {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא! דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. 

ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''}}. תרי זמני {{צ|יה יה}} לקביל תרי עלעוי, דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין - שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא...יהוה לי בעוזרי}} - בשמא דלא חסר, בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. 

ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} -- הכי הוא! דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא.  ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי {{צ|יהוה}} ואתקרי {{צ|אדם}}. בכללא תערא ומה דביה. 

ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי. בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא - מלכא עביד בגיניה. {{ש}}
מאי טעמא דיקנא ולא גופא? {{ש}}
אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}}


ובתרי גווני אתי האי חושבנא. 
* חד - כדקאמרן. 
* תרין - 
** {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. 
** {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. 
** {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. 
** {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. 
** {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. 
** {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. 
** {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. 
** {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. 
** {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה.


{{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד - כל מה דאמר הכא - על תקונא דדיקנא דא קאמר!{{ש}}
{{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין, מעילא תחות שערי דרישא. ובגין כך אמר {{צ|יה יה}} תרי זמני. 

ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא - אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} - דהוא אתר דלא  דחיק. וכל האי אצטריך  דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. 


===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין בפרטות]===
תנא: מתתקן דיקנא עלאה '''בתשעה תקונין'''. והוא דיקנא דזעיר אנפין בתשעה תקונין מתתקן. &lt;קטע סוף=דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קמ א/&gt;'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין, מתחות קוצי דתליין על אודנין. ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. 

תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין, והני לאו אריכין. ושערי דרישא - מנהון שעיעי ומנהון קשישין. 

ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אנפין כתיב {{צ|חׇכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אנפין. דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי סלקא דעתך?! אלא אימא ארבע מוחי! 
* תלת מוחי דהוו בזעיר אנפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, 
* וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אנפין לתלת מוחי דביה. 

ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אנפין. {{ש}}
בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין - דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין, וזעיר אנפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - 'שם יהוה' ממש, דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. 

ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - דהכא משתכחין! דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. 

ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אנפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר. ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. 


ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתברא - כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא, ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר ולכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן - כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך וַיֹּצֵא לָאוֹר צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. 


ותאנא: הני שערי דדיקנא תקיפין  משאר שערי דרישא. משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן, ואינון תקיפין באורחייהו. אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי! דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי. ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא - אלין כלהו רחמי. 

אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון! {{ש}}
ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא, וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא  דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדינא. 

וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומתסחיין כמאן דאתסחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אתסחיין ברחמי. 

ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}} {{ממ|במדבר|יד|יח}}, ואִלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אנפין. וכד אמר משה זמנא תניינא - תשעה תקונין  אמר. ואינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אנפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין ביה. &lt;קטע סוף=דף קמ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמ ב/&gt;ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}.


תאנא: שערי דרישא דזעיר אנפין - כלהו קשישי, תלין על תלין ולא שעיעין. דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. 

והאי דזעיר אנפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אנפין אתמר. 

אמר רבי שמעון: &quot;''בריך ברי לקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי!''&quot; 


'''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. 

&quot;''קום רבי אבא!''&quot; 

קם ר' אבא פתח ואמר:  כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא - אתחזי כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה - אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}, והאי תקונא תניינא אתתקן. כד נהיר בנהירו דעתיק יומין - אתקרי {{צ|רב חסד}}. וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}, דהא נהירו אנפיה. 

ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא, כגוונא דעתיקא קדישא, אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא - לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}. ואתקיימו באתר אחרא. 

ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין. וכלהו אקרון {{צ|חסדי קדמאי}} דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אנפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. 

'''[[ספרא דצניעותא|ובספרא דצניעותא]]''' קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אנפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} {{ממ|שמות|לד|ו}} וכתיב  {{צ|נוצר חסד לאלפים}}  {{ממ|שמות|לד|ז}} סתם. ואוקימנא האי {{צ|רב חסד - מטה כלפי חסד}};  לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתאנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. 

ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא  אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא - תרי זמני  בטש בידיה בהאי אורחא.


'''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן, וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא. הוד והדר עלאה הוא.  {{ש}}
ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא  בעלעוי, ואתקרי {{צ|הוד זקן}}. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם, יתיר מכל דיוקנין.&lt;קטע סוף=דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמא א/&gt;ותאנא: האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה  ואתפשט בשאר תקונין נהורין - האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא. ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. 

'''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' אקרי {{צ|הוד והדר ותפארת}} - דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פָּשַׁע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל - במתקלא חד סלקין. 

אמר ר' שמעון: &quot;''יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה!''&quot; 


'''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן. סומקן כהאי ורדא סומקא, ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין  מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא - אתמשך סומקא ואתי חוורא! בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}} - דכד נהרין מתברך עלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}} - כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. 

תאנא: כלהו נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון {{צ|חסדי קדמאי}}. ובגין אינון נהרין כל אינון {{צ|חסדי עולם}}. 


'''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא.  ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. {{ש}}
תנא: תקונא דא הוא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד. ולא אבעי לחבלא האי 'חסד' כמה דאתמר. ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. 


'''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. 

&quot;''קום רבי יהודה!''&quot; 

קם רבי יהודה פתח ואמר: {{צ|בגזירת עירין פתגמא}} {{ממ|דניאל|ד|יד}}. {{ש}}
כמה אלף רבבן מתנשבן ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה. וכלהון אקרון {{צ|פה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר דתליין מהאי פומא. {{ש}}
ומהאי פומא - כד אתפשט האי רוחא - מתלבשן ביה כמה נביאי מהימני, וכלהו {{צ|פי יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק - לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו  מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. 

והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא - משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי.  

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך אנת לעתיקא קדישא!''&quot;


'''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא {{צ|אין למעלה לא ערף ולא עפוי}}. ובזמנא דאגח  קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה. הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} - רזא הוא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]'''. {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה, חד מאינון גבוראן. 


'''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן  שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר - כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך '''(חסר כאן)''' {{להשלים}}
ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}} וכתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן. ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי.


===[המשך האדרא רבא]===
תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון  דעאלו ולא נפקו, אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. 

כללא דכל מלין! עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין - כלא חד! כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא! לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא! אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין, דיוקנא דכליל כל שמהן, דיוקנא דאתחזי בגוונוי. &lt;קטע סוף=דף קמא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמא ב/&gt;כהאי דיוקנא  לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. 

כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין - אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אנפין בהאי דיוקנא ותקונא. 

ואי תימא מה בין האי להאי? -- כלא הוא במתקלא חדא! אבל מכאן  אתפשטן רחמי, ומכאן  אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. {{ש}}
ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}. 


כתיב {{צ|'''וייצר''' יהוה אלהים את האדם}} - בתרי יודי&quot;ן. אשלים תקונא גו תקונא - טברקא דגושפנקא. ודא הוא {{צ|וייצר}}. {{ש}}
תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אנפין! 

{{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה. ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי 'שם מלא' - '''{{צ|יהוה אלהים}}'''. ודא הוא רזא דתרין יודי&quot;ן ד{{צ|וייצר}} - דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - '''{{צ|יהוה אלהים}}'''. 

ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי '''{{צ|אדם}}''' דכליל דכר ונוקבא. ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה. {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. 

וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. 

{{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא ולעיילא בתקונין כגוונא דא, ולאשלפא לההיא  נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא! ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין! 


בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין, באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרי {{צ|תפארת}}. ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין. ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}.

כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא - תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אנפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני. הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. 

תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא, ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. {{ש}}
תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל  בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. {{ש}}
ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם יהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. 

תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא, ואתעבר ונקיב  ונהיר לסטר אחרא. ותקין מיעוי דנוקבא, ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. 


תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. &lt;קטע סוף=דף קמא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמב א/&gt; כלהו דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי - דנוקבא אתפשטת תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. 

ותאנא: חמשה ערייתא  אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין חמשה אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. {{ש}}
והכי תאנא: 
* קול באשה ערוה. 
* שער באשה ערוה. 
* שוק באשה ערוה. 
* יד באשה ערוה. 
* רגל באשה ערוה. 
דאע&quot;ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר מערוה אינון!

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי '''יו&quot;ד'''. וכיון דאתגלייא '''יו&quot;ד''' בפומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי  בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דפום אמה. 

ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי 'שלים'. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. {{ש}}
וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש&quot;ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו&quot;ד ואסתמר דלא עייליה ליו&quot;ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי! מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}} - דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו&quot;ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. 

וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן  דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותא דכל גופא דנוקבא, ובההוא אתר אקרי {{צ|ערוה דכלה}} - אתר לאצנעא לההוא אמה דאקרי {{צ|חסד}}, בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. {{ש}}
חסד - ימינא, גבורה - שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי {{צ|אדם}} - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. 


תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא - עתיקא דעתיקין בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא ולא אתקיימו. עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו, ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן{{הערה|נ&quot;א (ואנון תקוני אתתא. &quot;אשר היו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}})}}. ולא אתבסמו עד דאתתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת...וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. 

ואי תימא - אי הכי דדינא כלהו - והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}! והא לא אתחזי דינא - דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} - איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא! {{ש}}
תאנא  כלהו דינא - בר מחד דאתקיים בתראה! והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} - דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר. 

וכלהו לא אתקיימו. לא תימא ד'אתבטלו' - אלא דלא 'אתקיימו' בההוא מלכו.  {{ש}}
עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. {{ש}}
מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{ש}}
{{צ|ושם עירו פעו}} - מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{ש}}
{{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}. מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא.{{ש}} 
{{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{ש}}
{{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא. {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. {{ש}}
כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. 


דרועין דדכורא - חד ימינא וחד שמאלא. &lt;קטע סוף=דף קמב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמב ב/&gt;דרועא קדמאה -  תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תרין דרועין. {{צ|ואתכלילו}} סלקא דעתך? אלא גתלת קשרין בימינא ותלת קשרין בשמאלא. תלת קשרין דימינא אתכלילן בתלת קשרין דשמאלא. ובגין כך 'דרועא' לא כתיב אלא חד, אבל 'ימינא' לא כתיב ביה {{צ|זרוע}} אלא {{צ|ימינך יהוה}} - {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בתלת קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. 

ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? {{ש}}
תאנא: כלהו תלת מתפשטין ומתקשרין בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרין בדרועא ימינא. ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}}, משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פִּנָּה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא.{{ש}}
היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}} - כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה! 

והאי ימינא כד יתיב - קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה  בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא - מתערין תלת אחרנין דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}} {{ממ|ישעיהו|נא|ט}}, {{צ|זרועך הנטויה}} {{ממ|דברים|ט|כט}}. 
---------------------
{{קטן|נוסח אחר: תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה. }}
--------------------
בזמנא דתלת אלין אתכלילן בתלת אחרנין אקרי כלא 'ימינא' ועביד דינא ברחמי. הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערין רחמי בהו. 

ותאנא: בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון 'ימינא'. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}}. דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}}. דא בדא. 

ותאנא: בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי {{צ|סיועא קדישא}} דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין.  דכתיב  {{צ|והנה ידי עמך}} {{ממ|ש&quot;ב|ג|יב}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע מאות ותמניא וחמש אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון {{צ|יד יהוה עלאה}}, {{צ|יד יהוה תתאה}}. ואע&quot;ג דבכל אתר {{צ|יד יהוה}} שמאלא - זכו - {{צ|ימין יהוה}}; אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי {{צ|ימין}}. ואי לאו {{צ|יד יהוה תתאה}}. 


תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא - הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}!

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''', דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא. וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי סתימא דכלא פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דורמיטא לזעיר אנפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. 

{{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. 

ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין. ועד לא סיים לון - אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה - אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. &lt;קטע סוף=דף קמב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמג א/&gt;כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא ואתחברו אנפין באנפין - מאן ייעול בינייהו?! מאן הוא דיקרב בהדייהו?! {{ש}}
(בגין כך סתימא דמלה - עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת.)


וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. {{ש}}
ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא  דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטרא דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. 

בתר דא אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא, וכל דינין לא אתערבו  קמיה. {{ש}}
תא חזי מה כתיב? {{צ|ויהי בהיותם בשדה}}  {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא! בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}! ונצח האי דינא לאחוהי משום דהוה קשיא מניה, ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב&quot;ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין. 

ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע&quot;ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. {{צ|מתרוויהון כחדא}} סלקא דעתך?! אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. 

זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן כצרורא  דאתכלא. 


זכאין  אתון חברייא דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו! מלין דעלאין ותתאין צייתין להו! {{ש}}
זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו! ותנדעון למאריכון אנפין באנפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא!


אמר ר' שמעון: חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא! {{ש}}
עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}}


תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. 

כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני  דיוקנין. {{ש}}
בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. 

כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל. דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי  {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין  למעבד נוקמין. ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. 


תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא  כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא, מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין  דגופא אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלמין ומתברכאן בגיניהון. &lt;קטע סוף=דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמג ב/&gt;תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. 

תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו 'גופא קדישא', ולאתכללא בהו בההוא גופא. {{ש}}
וכי תימא אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא!? -- לא! דח&quot;ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגויתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם! בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. 

ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין. ונפקו מכללא ד'גופא קדישא' ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי {{צ|קין}} דנפיק בכללא דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון! בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. 

וברוחא דאקרי {{צ|הבל}} דאתבסם יתיר בכללא ד'גופא קדישא' - נפקין אחרנין דמתבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין. ושמעין מה דשמעין מעילא. ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. 


ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא ד'גופא קדישא'. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד - {{צ|קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו}} - דכלא הוא חד גופא! 


תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא  - אתקשרו דינא ורחמי, ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא - כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. 

ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם - לבתר כד נפיק מהאי עלמא - לא עייל בכללא דאדם דאקרי 'גופא קדישא'. אלא באינון דלא אקרון 'אדם'. ונפיק מכללא דגופא. 


תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} {{ממ|שיר|א|י}}. {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{ש}}
{{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא. 

וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. 


{{קטן|'''(שייך [[זהר חלק ג רעה ב|פרשת כי תצא - דף רע&quot;ה:]])'''}} {{ש}}
ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא, משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא, דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}}. {{צ|אדם}} דהוא {{צ|יקר}} מכל יקרא - {{צ|בל ילין}}. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי - {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא - לא יתחזי ביה קלנא! 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא - עביד פגימותא בגופא דעלמין. &lt;קטע סוף=דף קמג ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד א/&gt;דהא בגין דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}}.  משום דהאי גופא יקרא אתקרי {{צ|דיוקנא דמלכא}}, ואי עביד ביה לינה - הוי כחד מן בעירא. 


תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - {{צ|'''ה'''אדם}} הידוע. וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. 

{{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז&quot;א ועזא&quot;ל''' הוו בארץ. {{צ|בני האלהים}} לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. 


כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אנפין אתמר. {{ש}}
{{צ|ויתעצב אל לבו}} - &quot;ויעצב&quot; לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. 

{{צ|אל לבו}} - &quot;בלבו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב  למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. 

{{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. {{ש}}
ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי! לאו לאפקא כלל! -- משום דלא קאים דא בלא דא. {{ש}}
ואלמלא חכמה סתימאה דכלא - כלא אתתקן כמרישא! הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שיכנתי}}. {{ש}}
ואלמלא האי תקונא דאדם - לא קאים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. 

ותאנא: כלהו מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא. ודא חכמה סתימאה דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. 

ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש&quot;א|טז|ז}} - דאיהו בלגו לגו. {{ש}}
ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָא וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}.

===[סיום האדרא רבא]===
עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון! {{ש}}
דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. 

תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר: &quot;''אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה! בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא.''&quot; {{ש}}
הדר ואמר: &quot;''הדרי בי! דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא, ולא ליקרא דבית אבא, ולא ליקרא דחברייא אלין. אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי!''&quot; 


תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא - מיתו '''ר' יוסי ברבי יעקב, ורבי חזקיה ורבי ייסא'''. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא. ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. {{ש}}
צווח ואמר: &quot;''שמא חס ושלום גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו!''&quot; 

שמע קלא: &quot;''זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך! דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קמד א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד ב/&gt;&quot;''אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}. וכל שכן דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו! זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו!''&quot; 


תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין, וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד  דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין - נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא, ונטלין להו מלאכי עלאי, וסלקין לון לעילא. {{ש}}
ואמאי אלין? משום דעאלו ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. 

אמר ר' שמעון: &quot;''כמה זכאה חולקהון דהני תלתא! וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא!''&quot; 

נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}} 


קמו ואזלו. {{ש}}
בכל אתר דהוו מסתכלי - סליק ריחין. {{ש}}
אמר ר' שמעון: &quot;''שמע מינה דעלמא מתברך בגינן!''&quot; {{ש}}
והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. 


תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. {{ש}}
והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. {{ש}}
יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. {{ש}}
אמר רבי שמעון מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון. והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. {{ש}}
נח דעתיה דרבי אבא.


תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. {{ש}}
וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין - לא משתכחין תמן אלא אינון. {{ש}}
והוה קארי להו רבי שמעון &quot;''שבעה אנן עיני יהוה!''&quot; - דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה}} {{ממ|זכריה|ד|י}} - ועלן אתמר. 

אמר רבי אבא: &quot;''אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה! אנת הוא שביעאה דכלא - דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה - דכלא תלי בשביעאה!''&quot;
 
רבי יהודה קארי ליה {{צ|שבת}} דכלהו שיתא מניה מתברכין, דכתיב {{צ|שבת ליהוה}} {{ממ|שמות|כ|י}} {{צ|קדש ליהוה}} {{ממ|שמות|טז|כג}}. מה {{צ|שבת ליהוה}} קדש - אוף רבי שמעון {{צ|שבת ליהוה קדש}}! 


אמר ר' שמעון: &quot;''תווהנא על ההוא חגיר חרצן, מאריה דשערי - אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין?!''&quot; {{ש}}
אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. {{ש}}
אמר ליה ר' שמעון: &quot;''מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא  גליפא דמאריה ביומא דהלולא?''&quot; 

אמר ליה: &quot;''חייך רבי! שבע יומין אתברירו קמי קב&quot;ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון! ואנא הוינא זמין תמן ובעינא קמיה לאשתכחא. וכדין קטיר בכתפי ולא יכילנא. דההוא יומא שדרני קב&quot;ה למעבד נסין '''לרב המנונא סבא''' וחברוי דאתמסרו בארמונא  דמלכא. וארחישנא להו בנסא - דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי, ואוליכנא לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו: {{צ|חולקא דקב&quot;ה מהלולא דר' שמעון וחברוי!}} ''&quot;

&quot;''זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך! כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי! כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו!''&quot; {{ש}}
&quot;''ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין '''לרבי פנחס בן יאיר חמוך'''. ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן.''&quot; &lt;קטע סוף=דף קמד ב/&gt;{{ש}}

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קמה א/&gt;אמר ליה: &quot;''קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין?''&quot;

אמר ליה: ואף כל אינון דלבר! דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}.  אי אלין אתיין - כל שכן צדיקייא! {{ש}}
{{צ|מדי חדש בחדשו}} למה? משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. {{ש}}
{{צ|ומדי שבת בשבתו}} - דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין, דכתיב {{צ|ויברך אלהים את יום השביעי וגו'}}. {{ש}}
ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא! {{ש}}
ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה - זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי! וכתיב {{צ|וקראת לשבת ענג לקדוש יהוה מכובד}} {{ממ|ישעיה|נח|יג}} - מאן הוא {{צ|קדוש יהוה}}? דא רבי שמעון בן יוחאי דאקרי {{צ|מכובד}} בעלמא דין ובעלמא דאתי!


'''עד כאן האדרא קדישא רבא'''

===המשך זהר פרשת נשא===

'''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}}
רבי יצחק פתח ואמר: {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. {{ש}}
כמה גדולה היראה לפני הקב&quot;ה! שבכלל היראה ענוה, ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא - ישנו בכלן. ומי שאינו ירא שמים - אין בו לא ענוה ולא חסידות.

תאנא: מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה - ענוה עדיף, ונכלל בכלהו. הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}}. כל מי שיש בו יראת שמים - זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה - זוכה לחסידות. וכל מי שיש בו יראת שמים - זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}, לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. &lt;קטע סוף=דף קמה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמה ב/&gt;תאנא: כל אדם שיש בו חסידות נקרא {{צ|מלאך יהוה צבאות}}.  הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}} {{ממ|מלאכי|ב|ז}}. 

מפני מה זכה כהן להקרא {{צ|מלאך יהוה צבאות}}?{{ש}} 
אמר ר' יהודה: מה מלאך יהוה צבאות כהן למעלה - אף כהן מלאך יהוה צבאות למטה. ומאן הוא מלאך יהוה צבאות למעלה? זה מיכאל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי {{צ|מלאך יהוה צבאות}} משום דאתי מסטרא דחסד. מהו חסד? רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה! הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. 


{{צ|עולם ועולם}} מהו? {{ש}}
אמר רבי יצחק: כמה דאתתקן באדרא קדישא! {{צ|עולם}} חד, {{צ|ועולם}} תרי. {{ש}}
אמר רבי חייא: אי הכי {{צ|מן '''ה'''עולם ועד '''ה'''עולם}} מבעי ליה!? {{ש}}
אמר ליה: תרי עלמי נינהו ואתהדרו לחד! {{ש}}
אמר רבי אלעזר לר' יצחק: עד מתי תסתום דבריך! {{צ|מן העולם ועד העולם}} - כללא דרזא עלאה - אדם דלעילא ואדם דלתתא. והיינו 'עולם ועולם'. וכתיב {{צ|ימי עולם}} {{ממ|ישעיהו|סג|יא}} וכתיב {{צ|שנות עולם}} {{ממ|תהלים|עז|ו}}. והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. 


{{צ|על יראיו}} - דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי {{צ|אדם}}. {{ש}}
אימתי? אמר רבי אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות - כללא דכלא. {{ש}}
אמר רבי יהודה: והא תנינן {{צ|אדם כללא דדכר ונוקבא}}!? {{ש}}
אמר ליה: ודאי הכי הוא בכללא ד{{צ|אדם}}! דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי 'אדם' וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. {{ש}}
ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא - לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי {{צ|אדם}} כללא דכלא. וכיון דאקרי אדם - שרייא ביה חסד דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה וגו'}}. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא. וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} - {{צ|יראיו}} כללא דאדם. 


דבר אחר: {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} {{ממ|תהלים|קג|יז}} - אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא.{{ש}}
{{צ|על יראיו}} - כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} {{ממ|ויקרא|טז|יא}} לאתכללא בכללא ד{{צ|אדם}}. {{ש}}
{{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. 

אמר רבי יהודה: אי הכי מהו {{צ|וצדקתו}}? &quot;וחסדו&quot; מבעי ליה!? 

אמר רבי אלעזר: היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת}}!  {{צ|כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - ו{{צ|זאת}} אתכלילת ב{{צ|איש}} דהיינו חסד. 

{{צ|וזאת}} - נוקבא. {{צ|חסד}} - דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי {{צ|חסד}}. {{צ|וזאת}} אתקרי {{צ|צדק}} דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה. והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? {{צ|צדקתו}} דחסד בת זוגו - דאתבסמא דא בדא. 

ובגין כך תנינן {{צ|כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב וכפר בעדו ובעד ביתו}}. {{ש}}
אמר ר' יצחק: משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב. וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא - שריא בהו חסד ואקרון 'חסידים', ובעיין לברכא עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}}, וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד - בעי לברכא. 

ובגין כך כתיב '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}'''. מאי טעמא? משום דאקרון חסידים וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. 


'''{{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} {{ממ|ויקרא|ו|כג}}'''. {{ש}}
{{צ|כה תברכו}}  בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. 

אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}} - תאנא האי {{צ|צדק}} אתקרי '''{{צ|כה}}''' דכל דינין מתערין  מינה. והיינו דאמר ר' אלעזר מהו {{צ|מכה  רבה}} {{ממ|במדבר|יא|לג}}? כלומר '''מִכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב  {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}}. וכלא חד! &lt;קטע סוף=דף קמה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמו א/&gt;וכתיב  {{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} - דזמינא לחרבא ארעיה. 

ומהאי '''{{צ|כה}}''' מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד - אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם '''{{צ|כה}}''' - הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע&quot;ג דהאי '''{{צ|כה}}''' אשתכחת בדינין - תבסמון לה ותברכון לה! דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד ל'''{{צ|כה}}''' ותבסמון לה לקבלייהו דישראל, בגין דלא ישתכחון בה דינין. הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}}. 


'''{{צ|אמור להם}}''' - &quot;אִמרו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה, דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא. משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. 

דבר אחר: {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} - אמאי לא כתיב &quot;תאמרו&quot;? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}: זכו - {{צ|להם}}, לא זכו - {{צ|אמור}} סתם.


ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראָה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראָה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{ש}}
{{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא. ומאן נינהו? חגי זכריה ומלאכי. אי הכי - אתעביד קדש חול! {{ש}}
והא כתיב {{צ|לא ראו}} - אמאי דחילו?! ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל. ואיהו לאו נביא - הא חול קדש!? 

אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. {{ש}}
ותנא: עביד קב&quot;ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא - כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. {{ש}}
ותאנא: מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי, ובאתר מלכו דלעילא אתקף, ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. {{ש}}
ותאנא: בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד - לית מאן דקאים קמיה! 


{{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראָה}} - משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי. ומשום דהוה דיליה - הוא סביל, ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי '''{{צ|כה}}''' אתער בדינוי - לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. 

ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד - אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי '''{{צ|כה}}''' - ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל, ואתעדי מנהון דינין. הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - ולא לשאר עמין. {{ש}}
בגין כך כהן ולא אחרא. כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה '''חסד''' על ידוי דאקרי '''חסיד''' דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד. וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|'''כה''' תברכו}} בשם המפורש. {{צ|'''כה''' תברכו}} בלשון הקדש. 


תאנא: אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי - כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא, ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן. דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. {{ש}}
ותאנא: בההוא זמנא - לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו, וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין &quot;''הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא!''&quot; {{ש}}
מאן מטרוניתא? דא כנסת ישראל. מאן כנסת ישראל? כנסת ישראל סתם. 


תאנא: אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא &quot;ידיו&quot; - משום דשבחא דימינא על שמאלא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר: רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. &lt;קטע סוף=דף קמו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}{{ש}}

&lt;קטע התחלה=דף קמו ב/&gt;תאנא: כהן דבעי לפרסא ידוי - בעי דיתוסף קדושה על קדושה דיליה; דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא? דא ליואה! דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב 'וקדשת את הלוים'{{הערה|הנה בתנ&quot;ך שלנו אין פסוק כזה אמנם יש רמז לקדושת הלוים מפסוק {{ממ|במדבר|ח|יז}} {{צ|כי לי כל בכור...הקדשתי אותם לי ואקח את הלוים תחת כל בכור - (המתוק מדבש)}} - הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים {{ממ|במדבר|יח|ב}} {{צ|וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך}} - {{צ|שבט אביך}} - כלל! מכאן דכל כהן דפריס ידוי בעי לאתקדשא על ידא דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה. ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא.

'''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' תאנא: לוי דאתקדש כהנא על ידוי - בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. 

ואמאי לוי? ויתקדש על ידא דכהנא אחרא!? {{ש}}
תאנא: כהנא אחרא לא בעי! דהא כהן דלא שלים - לא בעי האי כהנא שלים לאתפגם על ידא דפגימא דלא שלים! אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח במשכן זמנא - הא שלים הוא והא אקרי {{צ|קדוש}}! דכתיב 'וקדשת את הלוים'{{הערה|כנזכר לעיל - אין פסוק כזה אצלנו}}. 

א&quot;ר תנחום: אף אקרי {{צ|טהור}} דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. 


תאנא: כהנא דפריס ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין, כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה. ובגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא.  ולאתכוונא באינון מלין. 

א&quot;ר יצחק: בעי קב&quot;ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי. ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה - על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה, דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. 

א&quot;ר יהודה: כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך - לאו ברכתא דיליה ברכתא! {{ש}}
והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}} - עלאין יבקשו מפיהו. ומאי {{צ|יבקשו מפיהו}}? {{צ|תורה}} - תורה סתם. היך אחידא תורה דלעילא דאקרי 'תורה' סתם. דתניא תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. {{ש}}
ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך.


אמר ר' שמעון, תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא! דאתגלייא  כתיב ב'''יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א'''. דאתכסייא  כתיב באתוון אחרן. ומה הוא דאתכסייא? ההוא טמירא  דכלא!{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש עפ&quot;י המק&quot;מ}} 

אמר רבי יהודה: ואפילו ההוא דאתגלייא - אתכסיא באתוון אחרן, בגין ההוא טמירא דטמירין בגו. דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיחת רחמי כלהו. דכלהו כלילן ב'''כ&quot;ב''' אתוון  בתרין כתרין דרחמי{{הערה|כנ&quot;ל הכי גריס המתוק מדבש עפ&quot;י המק&quot;מ}}. 

ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן {{גמט דגש|כ&quot;ב}} מכילן דרחמי! {{גמט דגש|י&quot;ג}} דעתיקא סתים וגניז מכלא, ו{{גמט דגש|ט'}} דאתגליין מזעיר אנפין. ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי ב{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון גליפן. 

ותאנא: כד הוה צניעותא בעלמא - הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא - סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא - כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין? מכוין בסתימא דטמיר וגניז, ומתגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בעלמא - סתים כלא באתוון רשימין.&lt;קטע סוף=דף קמו ב/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קמז א/&gt;ותא חזי  דכל הני {{גמט דגש|כ&quot;ב}} מכילן דרחמי משה אמרן בתרי זמני. 
* זמנא קדמאה אמר {{גמט דגש|י&quot;ג}} מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא - לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. 
* זמנא תניינא אמר {{גמט דגש|ט'}} מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין, ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. {{ש}}
וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא. ומשתכחן דמתברכין כלהו  עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. 

וכל הני {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון - מכילן סתימאן. {{צ|יברכך יהוה וישמרך}} - אלין תלת קראי ותלת שמהן דתריסר אתוון כלילן לקבליהון. 

ובכלא אתכוון כהנא! וכל עלאי ותתאי מתבסמן ב{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון דסתימין בהני תלת קראי, לקביל {{גמט דגש|כ&quot;ב}}  מכילן דרחמי דכליל כלא. {{ש}}
ובגין כך כתיב '''{{צ|אמור}}''' ולא &quot;אמרו&quot; כמה דאוקימנא. {{ש}}
{{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין, בכל הני דרגין. {{צ|אמור}} - במלין סתימין דלעילא. {{צ|{{גמט דגש|אמור}}}} - חושבן {{גמט דגש|רמ&quot;ח}}  אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. {{ש}}
וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. {{ש}}
'''{{צ|להם}}''' - לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. 


תאנא א&quot;ר יוסי, יומא חד יתיבנא קמיה '''דר' אלעזר ב&quot;ר שמעון'''. {{ש}}
שאילנא ליה אמינא: &quot;''רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{ממ|תהלים|לו|ז}} {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}? {{צ|אדם}} - תינח. {{צ|בהמה}} למה?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''יאות שאלת! כלא במניינא הוא! זכו - {{צ|אדם}}, לא זכו - {{צ|בהמה}}.''&quot; {{ש}}
אמינא: &quot;''רבי! רזא דמלה קא בעינא!''&quot; 

אמר ליה: כלא אתמר! ותא חזי קרא קב&quot;ה לישראל {{צ|אדם}} כגוונא דלעילא, וקרא להו {{צ|בהמה}}. וכלא בחד קרא! דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}. ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. {{ש}}
ועוד רזא דמלה! זכו - {{צ|אדם}}  כגוונא דלעילא. לא זכו - {{צ|בהמה}} אקרון. 

וכלהו מתברכאן בשעתא חדא - אדם דלעילא ובהמה דלתתא. וכל שכן דכלא אית בהו בישראל! הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. 

ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא - אוף לתתא אשתכח! {{ש}}
וכלא הכי תליא לטב ולביש. לטב דכתיב {{צ|אענה את השמים והם יענו את הארץ}} {{ממ|הושע|ב|כג}}. לביש דכתיב {{צ|יפקוד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה}} {{ממ|ישעיהו|כד|כא}}. 


אמר רבי יהודה: בגין כך  כתיב {{צ|אמור להם}} סתם - לאתברכא עלאין ותתאין כלהו כחדא. דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה, ואחר כך {{צ|את בני ישראל}}. {{צ|אמור להם}} - סתם, לאתברכא כלהו כחדא. 
* {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. 
* {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. 
* {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. 


ר' אבא אמר: כלהו כחדא מתברכאן ב{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא. ב{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון מתברכאן כלהו, ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא.{{ש}} 
ולא? והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? {{ש}}
אמר רבי אבא - {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. 


תאנא אמר רבי יוסי: בשעתא דכהנא פריס ידוי - אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. {{ש}}
א&quot;ר יצחק: אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו - דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. {{ש}}
אמר ליה: משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי, ובעי בר נש לדחלא. אע&quot;ג דלא חמאן שכינתא - לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. 


תאנא: בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי - צריכין עמא למיתב בדחילו באימתא ולינדע דההיא שעתא עידן רעותא אשתכח בכלהו עלמין, ומתברכן עילאין ותתאין, ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא.&lt;קטע סוף=דף קמז א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קמז ב/&gt;אמר רבי שמעון: בהני תלת קראי רישיהון יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד - '''י''''ברכך '''י''''אר '''י''''שא - כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא  מעתיקא מאן דאצטריך. יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא. ובגין כך {{צ|יברכך יהוה}} לעילא, {{צ|וישמרך}} הכא לתתא. וכן כלהו. 


ותאני תנא קמיה דר' שמעון: האי מאן דמצער בחלמיה - ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא {{צ|רבונו של עולם! אני שלך וחלומותי שלך וכו'}}. אמאי? משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו, ומאן דיבעי צלותיה בצעריה - אתהפך ליה דינא לרחמי.


'''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}}
מהו {{צ|ושמו את שמי}}? {{ש}}
אמר רבי יהודה: 'יתקנו' כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון. לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. {{ש}}
ואי יעבדון הכי מה כתיב? '''{{צ|ואני אברכם}}'''. למאן? לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}, וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. {{ש}}
ולפיכך כתיב '''{{צ|ושמו}}''' ולא כתיב &quot;יאמרו&quot; או &quot;יזכרו&quot;. 


תאנא: כל כהן דלא רחמין ליה עמא - לא יפרוס ידוי. ועובדא הוה בחד כהן דקם ופריס ידוי, ועד דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא! וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה - לא יפרוס ידוי לברכא לעמא, דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. 

תאנא אמר רבי יצחק: בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם! בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא, והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. 

אמר רבי יהודה: הכי הוא ודאי! דאשתכח  פקיחא דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} בגין לברכא. וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר: &quot;''קודשא בריך הוא יפקח עינוי עלך!''&quot;. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. 

ואמר רבי יצחק, בגין כך כהנא דבריך בעינא טבא - ברכתיה אתקיים. ודלא מברך בעינא טבא - כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}} - כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. 

אמר ר' יוסי: תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? &quot;אל בלק&quot; מבעי ליה!? דהא בלק עביד כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. 

תאנא א&quot;ר יוסי: אמר ליה קב&quot;ה לבלעם &quot;''רשע! את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן!''&quot;. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. 

ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}} - משמע דקדשי הקדשים - {{צ|לחם אלהיו}} נפק מניה! ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. 

תניא כמה חביבין ישראל קמי קב&quot;ה! דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל. דתנינן אמר רבי יהודה אמר רבי חייא אמר רבי יוסי: נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר {{צ|בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר}} {{ממ|הושע|יא|ט}} - כלומר  כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא - שמא דלעילא לא אשתלים, וכל תקונין לא אתקנו. כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. &lt;קטע סוף=דף קמז ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קמח א/&gt;'''רבי אבא''' הוה אזיל ללוד. {{ש}}
פגע ביה '''ר' זירא בר רב'''. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''הא חמינא אפי שכינתא! ומאן דחמי אפי שכינתא - בעי למיזל ולרהטא בתראה! הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא''&quot;. 

&quot;''מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב&quot;ה חשבה לאברהם או אברהם לקב&quot;ה? ואנא שמענא דקב&quot;ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי''&quot;. 

אמר ליה: &quot;''הכי אוקימנא ולאו הכי הוי!''&quot; 

תא חזי {{צ|ויחשבה}} - &quot;ויחשוב לו&quot; לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב&quot;ה. {{ש}}
דתניא כתיב {{צ|ויוצא אותו החוצה}} {{ממ|בראשית|טו|ה}} - אמר ליה קב&quot;ה - צא מאצטגנינות שלך! לאו ההוא אורחא למנדע שמי! את חמי ואנא חמינא! '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא. {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ&quot;ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. 

ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר ב'''כה'''. ואע&quot;ג דדינין מתערין מנה - חשב אברהם לההוא כתרא - אע&quot;ג דהיא דינא - כאלו היא רחמי! הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא  {{צ|צדקה}} - רחמי! 

אמר רבי יצחק '''כה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צדק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע&quot;ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי '''צדק''' - הוא חשבה '''צדקה'''! דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. 


תו אמר ר' אבא: מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? {{ש}}
כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא. ולזמנא דאתי  כתיב {{צ|יברכך יהוה מציון וגו'}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}, {{צ|ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}} {{ממ|תהלים|קלה|כא}}:


'''{{צ|ויהי ביום כלֹת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}}
תאנא רבי יוסי: ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה? אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. 

אמר רבי יהודה: וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה?! והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}! {{ש}}
אמר רבי יצחק: אין מוקדם ומאוחר בתורה. 


{{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}?{{ש}}
אלא בשעה שאמר לו קב&quot;ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר.{{ש}} 
אמר מיכאל קמי קב&quot;ה: רבונו של עולם! תבעי לסתור אדם! והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה!? {{ש}}
אמר ליה: הא קיים משה פריה ורביה! השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך! לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - &quot;בְאדם&quot; לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. 
וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! 

וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} {{ממ|יהושע|ה|טו}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב  {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}} {{ממ|יהושע|ז|ו}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! 

{{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!&lt;קטע סוף=דף קמח א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}}
מהו {{צ|ליום}}? א&quot;ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא. וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. 

תאנא: כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא; ואפילו תתאה, ואפילו עכו&quot;ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין - לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב {{צ|שנים עשר נשיאים לאומותם}} {{ממ|בראשית|כה|טז}}. מדאקריבו אלין דישראל - נסיבו שולטנותא דכלהו! {{ש}}
בגין כך '''{{צ|נשיא אחד ליום}}'''. 

וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו, בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. 

זכאה חולקהון דצדיקייא דקב&quot;ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון! ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;

==פרשת נשא - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}}
פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. 

ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}}
{{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. 

וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}}
ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון  {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. 

ותרין כרסיין אינון!  {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. 
* '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא&quot;ל. 
* '''פומא''' -  '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ&quot;ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. 

מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (&lt;small&gt;שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש&lt;/small&gt;). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}}
ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}}
'''&lt;small&gt;(עד כאן רעיא מהימנא)&lt;/small&gt;''' 


'''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח&quot;ג דף כ&quot;ד ע&quot;ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}'''
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
'''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}}
ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י&quot;ה''', ואשתלים ביה '''יהו&quot;ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. 

דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו&quot;ה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י&quot;ה''' - דא '''יה&quot;ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה - גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו''''. ופורקנא בדא תלייא. 

ובגין דא הכל תלוי בתשובה. דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|וְשַׁבְתָּ עד יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי!

ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש.  עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. 

ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב&quot;ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא, ויהיב ליה. 

הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל  - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. 

דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ&quot;ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ&quot;ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר&quot;א אשר מחליף &quot;יראה&quot; ו&quot;אות י'&quot; עם &quot;תורה&quot; ו&quot;אות ו'&quot; - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''.  

ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב&quot;ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב&quot;ה על רמ&quot;ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה  ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. 

ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל&quot;ב}} {{צ|אלהים}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;וישתלים '''יהוה''', ובה יהא לנכון נייחא מכלא, ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה&quot;ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. 

האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה - הא סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש.  ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. 

כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ&quot;ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ&quot;ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''.  

דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס&quot;ה ע&quot;ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק&quot;ו ע&quot;ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. {{ש}}
ובגין דא אית {{צ|הבל}} ואית {{צ|הבל}}. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. 

ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה - אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב&quot;ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא&quot;ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא, כל חד למיניה.

ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע&quot;ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}.  וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. 

ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו - כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא! ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. 

אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון ליה לטוב הגנוז, ויימרון ליה: מרנא! הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! אמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} - ההוא טוב הגנוז! יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}.
===קטע זמני===
כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}}
וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}}
* אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב&quot;ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה.
* אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה - איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'.
* ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב&quot;ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י&quot;ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו&quot;ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|א}}. 

{{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. {{ש}}
ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב&quot;ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב&quot;ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב&quot;ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה.

אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? {{ררר}} {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|ז}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו&quot;ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. 

והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר&quot;א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'.   איהו חד שביעאה דכלא,  ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי, {{צ|ויורדים}} - תרי.  אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. 

ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|א}}. אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים, וכמה תולדין דתליין מניה. 

ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|ב}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא דאינון מתמן אתבריאו? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|י}}. 

וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. 

ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב&quot;ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך  אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין.

ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. 

ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|כא}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש&quot;ב|יב|יג}}.  ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה'''  ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|י}}. ומנין דאתהדר קב&quot;ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|ז}}. 

ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יה&quot;ו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן קנהא.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין, ובה מתקטרין עשר ספירן. 

כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב&quot;ה - בגינה שריין עליה עשר ספירן! וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ&quot;ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ&quot;ח.{{ש}}
{{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}}


'''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין - דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. 

פתח ואמר:{{ש}}
'''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש על פי ד&quot;ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. 

וכי אית קושטא ברוח מסאבא?!{{ררר}} אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|ד}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה.  ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}. הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם.  {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. 

ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. 

כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא! קב&quot;ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|יח}}. 

ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו הוו אילנא דטוב ורע. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא, וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. 

והאי עץ מר - איהו כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. 

כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים}} {{ממ|דניאל|יב|י}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים}} - אינון מסטרא דרע. ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|ט}} {{ממ|יחזקאל|כ|לח}}, וקטיל לון.

{{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|יב}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|ב}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'.  ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה.  בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|כט}}. 

ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. 

ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא.  והכי איסור והיתר  טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח  אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע&quot;ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת&quot;ח. 

ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|יד}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|ח}}. כגוונא דפליג לון קב&quot;ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|יח}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא.  אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|יג}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|יט}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|ד}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת&quot;ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע&quot;ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת&quot;ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת&quot;ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא.

וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|טו}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת&quot;ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|יג}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|יב}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} {{ממ|ש&quot;א|ב|ט}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|ט}} {{ממ|יחזקאל|כ|לח}}. 

אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב&quot;ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|ה}}. 

אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו&quot;ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|ט}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב&quot;ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת&quot;ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|ב}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|יג}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|א|ה}}. 

באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו&quot;ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב&quot;ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}}
'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''


{{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס&quot;ט ע&quot;א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;

==קטע זמני==
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;'''פקודא דא [כב] לברכא כהנא ית עמא בכל יומא''' בזקיפו דאצבען ולברכא ברכתא בכל יומא לאשתכחא ברכאן עילא ותתא. דהא אצבעאן קיימן ברזא עלאה, חמש גו חמש. חמש דימינא וחמש דשמאלא. חמש דימינא אינון שבחא יתירא על אינון דשמאלא בגין דהא ימינא אית ליה שבחא יתירא על שמאלא. ועל דא בברכתא דקא בריך כהנא ית עמא אצטריך לזקפא ימינא על שמאלא ולעיינא בעינא טבא. 

וכד פריש ידוי כהנא - שכינתא שריא על אינון אצבען - דהא קב&quot;ה אסתכם עמיה דכהנא באינון ברכאן וישראל מתברכין מתרין סטרין מעילא ותתא. מעילא - שכינתא דשריא על אינון אצבען, וכהנא - דקא מברך. 

תא חזי מלין דקא עבדי מתערין מלין לעילא כגוונא דא בפרישו דאצבען דכהנא לתתא אתערת שכינתא למיתי ולשריא עלן. וכן כמה מלין אינון בעלמא דמתערין מלין לעילא - דהא באתערותא דלתתא אתער חילא אחרא לעילא. והא אוקימנא בכמה דוכתי. והיינו  טעמא דלולב, והיינו טעמא דשופר. וכמה אינון בהאי גוונא עשר אצבען מתערי שכינתא לשריא עלייהו, מתערי עשר דרגין אחרנין לעילא לאנהרא. וכלא בשעתא חדא. ועל דא אסיר ליה לבר נש לזקפא אצבען בזקיפו למגנא אלא בצלותא ובברכאן ובשמא דקב&quot;ה. והא אוקימנא דאינון אתערו דשמא קדישא ורזא דמהימנותא. זקיפו דאצבעאן ממנן בההוא זקיפו דלהון עשרה שליטין כמה דאוקמוה, וכהנא בעי לברכא בעינא טבא באסתכמותא דשכינתא כמה דאתמר.  

בההיא שעתא דברכתא דא נפקא מפומיה דכהנא - אינון שתין אתוון נפקין וטסין ברקיעא וממנן שתין רברבין על כל את ואת. וכלהו אודן על כל אלין ברכאן. מאי טעמא שתין אתוון בברכן אלין? בגין דישראל שתין רבוא אינון, ורזא דשתין רבוא קיימין תדיר בעלמא. וכל חד וחד איהו חד (רבוא) שמא קדישא דנפקא מהאי סלקא לעילא עד ההוא כרסייא דלעילא. וכלא שכינתא עלאה ושכינתא דלתתא אודן בכהנא באינון ברכאן, וכל אינון שתין ממנן. 

ועל דא כתיב '''{{צ|ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם}}'''.  וכדין קב&quot;ה מברך לון לישראל.   {{ש}}
'''עד כאן רעיא מהימנא'''


'''{{קטן|({{צ|פקודא [כג] לכבד אב וכו'}} - [[זהר חלק ג פג א|בחלק ג דף פ&quot;ג ע&quot;א]])}}'''
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;'''פקודא בתר דא ברכת כהנים''' {{צ|יברכך יהוה יאר יהוה ישא יהוה}}. 

מקורא דתלת שמהן אלין יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א (ס&quot;א יו&quot;ד ה&quot;י וא&quot;ו ה&quot;י) קדושה אהי&quot;ה אהי&quot;ה אהי&quot;ה דמקורא דיליה יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א קשורא דתרוייהו יחוד דתרוייהו אדנ&quot;י דביה '''א&quot;י''' דרמיזין '''איהדונ&quot;הי''' (ס&quot;א יאהדונהי ודא עמודא דאמצעיתא ושכינתא איהי יאהדונה&quot;י) 

(ס&quot;א מקורא מג' שמהן אלין יו&quot;ד ה&quot;י וי&quot;ו ה&quot;י וכו' דרמיזין יאהדונה&quot;י ודא עמודא דאמצעיתא. שכינתא איההדו&quot;נהי (נ&quot;א אידהונה&quot;י) ורמיזין '''א&quot;י''' רביעאה מתרי שמהן מפרשן דרשימין בהון). {{ש}}
'''עד כאן רעיא מהימנא'''

'''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג רעז א|פרשת כי תצא לקמן דף רע&quot;ז ע&quot;א]] - {{צ|כי ימצא איש נערה}}}} '''
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;


----------------------

&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>093v3nzdjmzwn3zb4i2loo7j65h1x0g</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011509</id>
      <parentid>3011506</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T21:07:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */ לרפואת רות בת איילה</comment>
      <origin>3011509</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="362547" sha1="4caas08va8ih2d637vpfpocz5wqggue" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}}

__TOC__
==פרשת במדבר - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קיז א/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}}
ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב&quot;ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. 

ואע&quot;ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה  מתרין סטרין. ואע&quot;ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. 

לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה  אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא  אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן  ואשתלים עלמא. 

ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! &lt;קטע סוף=דף קיז א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיז ב/&gt;תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב&quot;ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. 

ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ&quot;א|ו|א}} {{ממ|מ&quot;א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}}
{{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. 


רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}}
{{צ|יהו&quot;ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב&quot;ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}}
תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. 

ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. 

וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב&quot;ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב&quot;ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב&quot;ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. 

תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. 

מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו  מותנא. 

{{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} -  אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}}
{{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}}
{{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}}
{{צ|יברך יראי יהו&quot;ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב&quot;ה. {{ש}}
{{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע&quot;ג דלא עאלין במניינא. 

תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:&lt;קטע סוף=דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח א/&gt;רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ישראל מאן אתר אתברכן?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''&quot; {{ש}}
תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב&quot;ה והוו  עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן  מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו&quot;ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}}
ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא!  כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}:


'''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}}
'''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}}
כמה חביבא אורייתא קמי קב&quot;ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב&quot;ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב&quot;ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. 

תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב&quot;ה ומתעטרא קמיה ואמר &quot;''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''&quot;, בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}}
זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! 

{{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}}
רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב!  בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! 

ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. 


דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}}
אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}}
אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב&quot;ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: &lt;קטע סוף=דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח ב/&gt;'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! 

כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י&quot;ב שבטין, י&quot;ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י&quot;ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י&quot;ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. 

ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י&quot;ה''' בינייהו. {{ש}}
כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}}
ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}}
ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. 

אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}}
ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}}
ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}}
'''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. 

כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! 
* '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. 
* '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא  דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. 
* '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום.  '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. 
* '''ה' בתראה''' - מערב. 

ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. 
כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! 

זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}}
* {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. 
* {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. 
* {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. 
* {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא  לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. 

ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל  דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! &lt;קטע סוף=דף קיח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט א/&gt;ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. 


שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. 
אמר: &quot;''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''&quot;


פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} 
{{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ&quot;א &quot;אסתכל&quot;. אבל נראה ד&quot;אחידנא&quot; תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב&quot;ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו&quot;ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}}
{{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב&quot;ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! 

אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}}
כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}}
ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב&quot;ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. 
דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא&quot;ו''' - דא קב&quot;ה הוא לעילא. 


אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו&quot;ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}}
האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}}
אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! 

תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא  ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! 

כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! 

תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}}
ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא &quot;''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''&quot;. 

אמר רבי יהודה: &quot;''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''&quot; 


פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}}
תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}}
ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו&quot;ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.&lt;קטע סוף=דף קיט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט ב/&gt;וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו&quot;ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! 

בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע&quot;ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא  באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}}
ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. 

ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. 


בכה רבי אלעזר. {{ש}}
פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}}
השתא  דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו  כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע&quot;ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}}
בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. 

והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא  ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו&quot;ם דאינון זנבא. 

אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}}
אמר: &quot;''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו&quot;ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}}
''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''&quot; {{ממ|תהלים|קלה|ד}} 

אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}}
אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב&quot;ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}:


'''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. 

כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}}
{{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא &quot;בך יתברך ישראל&quot; לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. 

אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. &lt;קטע סוף=דף קיט ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכ א/&gt;תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה&quot;ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. 

אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. 
* מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. 
* לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. 
* לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}}
אשתכח בכל  יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! 

בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! 


רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא:  {{ש}}
&quot;''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון  בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום  תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''&quot; 


ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ברי! אע&quot;ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}}
אמר ליה: &quot;''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! 

אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}}
'''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע&quot;ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. 

לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}}
לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. 

אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין!   חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא,   ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}}
ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.&lt;קטע סוף=דף קכ א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב&quot;ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו&quot;ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} 
מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}}
אלא  רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב&quot;ה דאיהו מהימנא עלאה. 

לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. 

תא חזי רזא דמלה! אע&quot;ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא.  {{ש}}
בקדמיתא עובדא 
* בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, 
* ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. 
* לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין -  תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. 

לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - 
* ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. 
* לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה  בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, 
* ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. 
* לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. 

ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}}
ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. 
דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}}
ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. 

תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. &lt;קטע סוף=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=במדבר דף קכא א/&gt;בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא&quot;ו''' - ד'''וא&quot;ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. 

והא קמ&quot;ל דרזא דמלה  דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא  כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב&quot;ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. 

ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. 

ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב&quot;ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! 

זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. 

אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. 
אמר: &quot;''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''&quot; 
אמר ר' יהודה: &quot;''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב&quot;ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''&quot;  

'''ברוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=במדבר דף קכא א/&gt;

==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;

==פרשת נשא - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכא א/&gt;'''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' 

ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}}
האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}}
תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב&quot;מתוק מדבש&quot; הוא מציג את מילים &quot;והא אתמר&quot; כתחילת הפסקה הבא של &quot;בפלגות ליליא&quot;, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 

בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.&lt;קטע סוף=דף קכא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכא ב/&gt;כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! 

תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. 

וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}}
ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. 


'''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}}
תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר  {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש&quot;א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. 

ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ&quot;ק אשר לפיו מתחיל &quot;ואי תימא&quot; ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא.
זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! &lt;קטע סוף=דף קכא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב א/&gt;דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא  מסטרא דקין קדמאה אשתכחו.

ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}}  ואתדבק  ביה בקודשא בריך הוא. 

דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי  בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'.

ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}}
תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}}
ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}}  כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה!

{{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא!


'''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} 
אמר רבי יהודה:  &quot;''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''&quot; 

'''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}}
מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}}
אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}?

אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא.


'''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}}
{{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? &lt;קטע סוף=דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב ב/&gt;דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו&quot;ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. 

{{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב&quot;ה אע&quot;ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! 

תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה'  בכל אתר לא שכיח!?  אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. 

חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}}
תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב&quot;ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו&quot;ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: &lt;קטע סוף=דף קכב ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד א/&gt;'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}}
מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}}. 


ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! 

{{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. 

הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}}
אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}}
ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! &lt;קטע סוף=דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד ב/&gt;תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון  סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. 


'''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}}
אמר: &quot;''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''&quot; {{ש}}
הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב&quot;ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}}
מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו&quot;ה וגו'}}. {{ש}}
אמר קב&quot;ה למשה: &quot;''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''&quot; {{ש}}
מיד {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. 

ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. 

ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. &lt;קטע סוף=דף קכד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכה א/&gt;כדין קב&quot;ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}}
אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא!

 
'''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. 

א&quot;ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} 
אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' 


'''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}}
מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. 

תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע&quot;ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. 
* לזמנין מיין דימא מרירן. 
* לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. 
* לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}}
ובכמה גוונין קיימא האי ימא! 
{{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.&lt;קטע סוף=דף קכה א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכה ב/&gt;תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. 

תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}}
זכאה חולקהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! 


'''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא  דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. 

ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. 

א&quot;ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}}
ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. &lt;קטע סוף=דף קכה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו א/&gt;אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! 

תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. 

ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו&quot;ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}}  {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}}  סבא קדישא!


'''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} 
רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} 
כמה חביבין אינון ישראל קמי קב&quot;ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב&quot;ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. 

ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב&quot;ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. 

תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב&quot;ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. 

ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון!


'''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}}
מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}}
בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}}


'''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו&quot;ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}}
כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! 

תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. &lt;קטע סוף=דף קכו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו ב/&gt;מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. 

ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב  חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. 

תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}}
ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}}
ואמרי &quot;''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''&quot;. {{ש}}
עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי &quot;''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''&quot; 

עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים  ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. 

ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא  מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. 

ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. 

תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}}
ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}}
כדין הוא אומר: &quot;''ווי על מה דעבד!''&quot;. ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}}
דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. 

כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. 

זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! 

וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! 
* חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. 
* וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. 
* וחד דינא כד עייל לקברא. &lt;קטע סוף=דף קכו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז א/&gt;
* וחד דינא דקברא. 
* וחד דינא דתולעתא. 
* וחד דינא דגיהנם. 
* וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. 

ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! 
בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}}
כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו&quot;ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! 

תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה.


'''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}}
הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? 

אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}}
והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. 
* יין - לעילא. ואוקמוה. 
* שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. 
* ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. 
בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! 

ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. 


תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. 
* יין - אימא עלאה. 
* שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. 
* ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}}
ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. 

ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}}
בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא &quot;נזיר יהוה&quot;. פריש מדינא כלא! 

תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. &quot;על נפשו&quot; לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}}
אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. 

ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. &lt;קטע סוף=דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז ב/&gt;ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו&quot;ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. 

אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה  כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! 


'''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה  סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו&quot;ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}'''

===תחילת האדרא רבא===
::&lt;small&gt;'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי&quot;ר.'''&lt;/small&gt;


'''האדרא רבא קדישא''' 

תניא אמר ר' שמעון לחברייא: &quot;''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי  כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''&quot; 

&quot;''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין.  אמליכו עליכון למאן  דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''&quot; 

יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: &quot;''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''&quot; {{ש}}
חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}}
קם ר' אבא ואמר ליה: &quot;''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו&quot;ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב&quot;ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''&quot; 


תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו 
* רבי אלעזר בריה. 
* ור' אבא. 
* ור' יהודה. 
* ורבי יוסי בר יעקב. 
* ור' יצחק. 
* ור' חזקיה בר רב. 
* ור' חייא. 
* ור' יוסי. 
* ור' ייסא. 

ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}}
ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}}
קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}}
יתיב בגווייהו ואמר: &quot;''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''&quot; {{ש}}
שוו ידייהו ונסיב לון. &lt;קטע סוף=דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח א/&gt;פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}}
פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי  דא. ולעתיק יומין אתמר. 

כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו&quot;ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. 

קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}}
אותביה קמיה. {{ש}}
ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: &quot;''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''&quot; {{ש}}
אשתיקו. {{ש}}
שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}}
חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו&quot;ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו&quot;ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. 


ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}}
{{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! &quot;איש רכיל&quot; מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}}
אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא!  ברוחא  תלייא מלתא! 

וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! 

אמר ר' שמעון: &quot;''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''&quot;


תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}}
גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}}
'''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}}
זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}}
צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! 

ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא.  אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי!


תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל'  קדמאה! {{ש}}
וכלהו דגליפו  בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו.  ולבתר זמנא הוא אסתלק  בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. 

ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: &quot;''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''&quot; 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.&lt;קטע סוף=דף קכח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח ב/&gt;{{הערה|&lt;small&gt;עיין ([[שער מאמרי רשב&quot;י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב&quot;י על ספרא דצניעותא]] ד&quot;ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך&lt;/small&gt;}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] 

כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו  וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}}
ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}:

===[תיקוני דרישא דאריך אנפין]===
'''בגולגלתא''' יתבין  תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי  דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. 

ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. 

האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי 
* לארבע עיבר בסטרא חד 
* ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי 
* ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא 
* וחד לעילא דגולגלתא  

ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. 

וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא  דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא  לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא.


'''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי &quot;חכמתה סתימאה&quot; - ויקיעורך}}. {{ש}}
והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}}
והיינו דאמרי: &quot;''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''&quot;. 

והאי קרומא אתפסק בזעיר אנפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}}
והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת&quot;ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}.


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. 

וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. &lt;קטע סוף=דף קכח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכט א/&gt;וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט  לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה&quot;ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}}
ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה,  ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן  מוחיה. {{ש}}
וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}}
וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. 


ותאנא: כל נימא ונימא אקרי  'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. 

ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי.


'''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}}
עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}}
ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה&quot;ב|ו|מ}}. 

שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אנפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. 

תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. 

לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}}
אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}}
ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}}
אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו&quot;ה לאמר היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}}. 


'''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אנפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו&quot;ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 


{{הערה|(נ&quot;א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אנפין לקבלי ההוא רעותא.  דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה  ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. 

אימתי אתגליא?{{ש}} 
שתיק ר' שמעון. {{ש}}
שאל תניינות: &quot;''אימתי?''&quot;{{ש}} 
אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''אימתי איתגליא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''&quot;. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אנפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו&quot;ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. 

אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''&quot; 

{{הערה|(ס&quot;א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר  דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא!  הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא  ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. 

מהאי מצחא  נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.&lt;קטע סוף=דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכט ב/&gt;ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. 

תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}}  שבילין. ואע&quot;ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אנפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אנפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. 


'''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}}
ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! 

אמר ר' שמעון לר' אבא: &quot;''למאי היא רמיזא?''&quot; 
אמר ליה: &quot;''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''&quot;. 


כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אנפין, הא באריך אנפין.{{ש}}
ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. 

עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. 
* '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא  דצריר בצרורא.{{ש}} 
: תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה&quot;א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. 
* '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק  ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. 
* '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. 


אמר ר' שמעון: &quot;''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''&quot; 


תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}}
* '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית  לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}}
* '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}}
* '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. 


ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין  ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא.  לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. 

תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.&lt;קטע סוף=דף קכט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קל א/&gt;ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. 


ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד  אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. 

וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא.


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. 

כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. 

דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא?  {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. 

מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. 

ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת  תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא  על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}  {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. 

כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}}
אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. 


תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אנפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אנפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}}
וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! 


תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}}
אמר לרבי יהודה: &quot;''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''&quot; 

אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה -  אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}}
בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. 

אמר ר' שמעון לר' יהודה: &quot;''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''&quot; 

ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! 


'''חוטמא'''. {{ש}}
תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. &lt;קטע סוף=דף קל א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קל ב/&gt;ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אנפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אנפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! 

דרוחא דנפיק  מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אנפין לאתערא  ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. 

הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}}
&quot;''קום רבי יוסי בקיומך!''&quot;

קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד &quot;''אליף לי חכמתא!''&quot;, דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. 

ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אנפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}}
דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ&quot;א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''&quot; 

תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב&quot;ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. &quot;ארבע רוחות באי&quot; לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. 

וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה  דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. 

ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. 


ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אנפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}?  מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. 

תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר &quot;''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''&quot;. {{ש}}
והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. 

תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אנפין! {{ש}}
האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! 


וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא.

===[י&quot;ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין]===
פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}}
ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא -  טמיר וסתים מכלא!{{ש}} 
דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} 
דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} 
דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} 
דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} 
דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} 
דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! &lt;קטע סוף=דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא א/&gt;תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא  דבוסמא טבא. חוורא דיקירא  ונחית  בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. 


* '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא.

* '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. 

* '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות  חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. 

* '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. 

* '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. 

* '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. 

* '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

* '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. 

* '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. 

* '''תקונא עשיראה''' -  נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

* '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. 

* '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. 

* '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. 


לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אנפין. 

בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. 

בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. 

מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל  חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. 

תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה  משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. 

ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אנפין בכמה! 


אמר לרבי יצחק: &quot;''קום בקיומך וסלסל בסלסלא  בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''&quot; 

'''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. 

תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. &lt;קטע סוף=דף קלא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא ב/&gt;תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. 


תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. 

הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? 

אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אנפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. 

תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. 

בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו  קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. 

ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. 

תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}}
ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין -  לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. 

ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: 
# '''מי אל כמוך''' - חד. 
# '''נושא עון''' - תרי. 
# '''ועובר על פשע''' - תלת. 
# '''לשארית נחלתו''' - ארבע. 
# '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. 
# '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. 
# '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. 
# '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. 
# '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. 
# '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. 
# '''חסד לאברהם''' - חד סר. 
# '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. 
# '''מימי קדם''' - תליסר. 

לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. 

ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}}
אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! 


ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא  טמירא דטמירין - תקיפין  לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף  מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. &lt;קטע סוף=דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב א/&gt;ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. 

ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו.


'''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}}
ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא  ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. &lt;small&gt;'''(חסר כאן)'''&lt;/small&gt; 
{{להשלים}}


ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. 

אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס&quot;א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס&quot;א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}

ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש&quot;צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. 

תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א&quot;ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא.  ואתפשטו  תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. 

וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. 

אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב '''{{צ|מי אל כמוך}}''' - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה.


* '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא.
* '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ&quot;ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא.
* '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ&quot;ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. 


ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. 

מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}}
מאן חמי טמירותא  דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}}
עטרין דכל עטרין! {{ש}}
עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}}
עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}}
עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! 

ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. 

כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}}
תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! 

ותניא: עד כמה זהירין אלין  תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. &lt;קטע סוף=דף קלב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב ב/&gt;וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! 

ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס&quot;א &quot;לא אדכר באורייתא&quot;}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. 

דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב  {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. 

דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. 

אמר ליה רבי שמעון: &quot;''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''&quot;


'''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}}
&quot;''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''&quot;

'''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. 

מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ&quot;ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. 

אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}}
פתחו ואמרו: &quot;'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''&quot; {{ש}}

אמר: &quot;'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''&quot; {{ש}}
יתיב. 

א&quot;ר שמעון: &quot;''האידנא אתקשר  עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''&quot; 


אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה  - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}}
דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}}
ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}}

ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. 

&quot;''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''&quot;

&quot;''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''&quot;


תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}}
אתרגיש ר' שמעון ואמר: &quot;''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''&quot;. {{ש}}
&quot;''קום ר' חייא!''&quot;


'''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}}
אלא  חס ושלום דאיהו אמר על דא! 

אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? &lt;קטע סוף=דף קלב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג א/&gt;'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. {{ש}}
אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי '''דבר'''}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! 

אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! 


ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא -  לאייתאה לתליתאה! דכתיב {{צ|הֶן כׇּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. &lt;small&gt;[נוסח אחר: ותא חזי דתרין תקונין קדמאין - למיתי לתליתאה הוו!]&lt;/small&gt; {{ש}}
דהוא תקונא תליתאה, מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין - נפיק חד ארחא.  ושערא  אתפסק בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום  דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום  דכתיב '''{{צ|ועובר על פשע}}''' - למיהב אעברא עד  פומא קדישא דיימא {{צ|סלחתי}}. 

תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא. ולא אתגלי לחד מנייהו - דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}.  {{ש}}
האי בזעיר אנפין. {{ש}}
מאי בין האי להאי? {{ש}}
בזעיר אנפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח. הדא הוא דכתיב 'כי רוח יהוה נשבה בו ואיננו' {{ממ|ישעיה|מ|ז|עיין שם=עיין שם}} [&lt;small&gt;בספרים אחרים: {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}&lt;/small&gt; {{ממ|תהלים|קג|טז}}]. {{ש}}
באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. 

ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי! 

'''ודא הוא תקונא תליתאה'''  דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקי! 

אמר ר' שמעון: &quot;''ודאי קב&quot;ה יסגי לאוטבא לך, ויחדי לאגנא עלך!''&quot; 

ותאנא: מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. 

תאנא: בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא - סתימין ושתיקין. ולית דיפתח פטרא לאבאשא משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי - מאן דאחיד  ואזהר  לשתקאה - להאי אורחא רשים. דהוא סימנא דעתיקא קדישא. 


'''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לשארית נחלתו}}''', כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ&quot;ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. 


'''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. 

&quot;''קום ר' יוסי!''&quot;

'''קם ר' יוסי''' פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}}
{{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. {{ש}}
דבר אחר: שכיך '''ב'''רוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. 

דבר אחר: '''{{צ|שככה}}''' - שמא דכליל כל שמהן, וקב&quot;ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין, ומעביר על כל אינון דלבר. {{ש}}
דתניא: ארחא עלאה דדיקנא קדישא (דאיהו נחית  תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי) והאי ארחא דלתתא - שקילן אינון בכלא! &lt;קטע סוף=דף קלג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג ב/&gt;דא לעילא ודא לתתא! לעילא - '''{{צ|עובר על פשע}}'''. לתתא - '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא - כך לתתא יהיב אתר לאעברא. 

תאנא: בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא! דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא - לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה ד'עדן עלאה' לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי. ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. 

אמר ר' שמעון: &quot;''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''&quot;. 


'''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא  לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. 

&quot;''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא!''&quot; 

'''קם ר' ייסא''' פתח ואמר: {{צ|וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי!? 

ולא אקשו! דתנינן אית חסד ואית חסד. אית 'חסד דלגאו' ואית 'חסד דלבר'. {{ש}}
חסד דלגאו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין! והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגאו דעתיק יומין. ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא - דכהן מסטרא דא קא אתי. {{ש}}
ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני! ולא לקטעא ליה ולא ישתצי מעלמא! {{ש}}
והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין! 

{{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי &quot;חסד עולם&quot;, והאי הוא אחרא דזעיר אנפין דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. 

והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב '''{{צ|כי חפץ חסד הוא}}''' - דא הוא '''תקונא שתיתאה''' דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי! 


'''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. 

פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני - כך קב&quot;ה! תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין  דאינון תקונא שביעאה - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא! ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא, ומחזיין חידו לזעיר אנפין. 

כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}}
{{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}}
{{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר - דכד נהרין מתברך עלמא. {{ש}}
ותאנא: כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא - על אחת כמה וכמה! 

תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אנפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא. וכל אינון דלתתא נהרין. וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא! 

תא חזי! פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין! ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. 

תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב '''{{צ|ישוב ירחמנו}}'''. {{צ|ישוב}} - מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. 

הכא הוא '''{{צ|ישוב ירחמנו}}''' ובהאי דלתתא הוא '''{{צ|ואמת}}'''. {{ש}}
'''דא הוא תקונא שביעאה''' דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין.&lt;קטע סוף=דף קלג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}


&lt;קטע התחלה=דף קלד א/&gt;'''תקונא תמינאה''' -  נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. 

&quot;''קום אלעזר ברי - אתקין תקונא דא!''&quot;

'''קם רבי אלעזר'''. פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל}}. מלה דא אוקימנא '''[[ספרא דצניעותא|בספרא דצניעותא]]'''. והכא אית לאסתכלא. 

וכי הכל תלוי במזל?! ותנינן ספר תורה קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וספר תורה לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדוש. והתורה נִתנה בשלש קדושות, בשלש מעלות, בימים שלשה. שכינה בשלש - לוחות וארון והיכל. והכל בספר תורה תליא! ואיהו תליא במזל!? וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}}! מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! 

אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע&quot;ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל - אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא  דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. 

ותאנא: {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא - דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי {{צ|מזל}}? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו {{צ|ספר תורה שבהיכל}} דמתעטר בעשר קדושות - לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי! 

ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין. הדא הוא דכתיב '''{{צ|יכבוש עונותינו}}'''. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא!''&quot;


'''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין, ולא נפקין דא מן דא. 

&quot;''קום ר' אבא!''&quot; 

'''קם ר' אבא''' ואמר: אלין  שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון '''{{צ|מצולות ים}}''' - משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא רמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ואתכפיין. 

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך תהא לעתיק יומין!''&quot;


'''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

&quot;''קום ר' יהודה!''&quot; 

'''קם ר' יהודה''' פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. {{ש}}
תרי! 
* '''תקונא עשיראה''' - '''{{צ|תתן אמת ליעקב}}''', 
* '''ותקונא חד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא - '''{{צ|חסד לאברהם}}'''.


'''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין. ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא, כמה דאצטריך. 

טרחותא במאי קא מיירי? {{ש}}
דינא! באתר  דינא טרחותא אשתכח! {{ש}}
וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! {{ש}}
אלא דלא אתטרח בנשיבא דרוחא דזעיר אנפין! 

דתאנא: מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק  ביה. דמתלבש ביה  זעיר אנפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט  כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה - אתלבש. 

ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא, משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. &lt;קטע סוף=דף קלד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלד ב/&gt;דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר  מההוא דלבר, ומתלבשין ביה נביאי מהימני - אתקרי {{צ|פי יהוה}}. אבל בהאי עתיקא דעתיקין - לא אתפרש. ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. 

ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין, באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. 

'''ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר''', דמכאן אשתלשלו תריסר תחומין לעילא, תריסר תחומין לתתא, תריסר תחומין לתריסר שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''.


'''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן, ביקרא יאה וביקרא שפירא, וחפיין עד טבורא, ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. 

א&quot;ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה! זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי! דאנן יתבין בקדושה עלאה, אשא עלאה אסחר לן, והא כל תקונין עלאין  דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. 

והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא! כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אנפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין. וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין! דא אשלים לכלא!


תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אנפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. {{ש}}
ותאנא: אלין {{צ|ימי קדם}} - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. 

ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}; דביה זמין לאוקיר דיקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - {{צ|הוא}} בלחודוי יתיר מכלא, {{צ|הוא}} דכליל כלא, {{צ|הוא}} דלא אתקרי בשמא ידיעא. 

דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה! דלית 'יום' אקרי אלא מסטרא דילן, ולית 'לילה' אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין  לכל אינון דלתתא דנהרין בההוא משחא. 

בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה. ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר, ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא. בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר. אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}. וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}.


אמר ר' שמעון לחברייא: כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא - אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא  פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. &lt;קטע סוף=דף קלד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלה א/&gt;סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא, וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחין שנינן{{הערה|ספרים אחרים: &quot;שניין&quot;}} מכל סטרוי. ומתאחדן בפרסא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא בההוא פריסא. וכן לארבעה עיבר. 

וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה - והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. 

וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון! זכאין אתון לעלמא דאתי! דכלהו מלי דנפקי מפומיכון - כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב&quot;ה חדי למשמע וציית להני מלי - עד דהוא  אגזר דינא די לעלמא דאתי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין! עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. 


===[תיקונים דזעיר אנפין]===
השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אנפין! {{ש}}
היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא! {{ש}}
דהשתא חובתא  עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא, ולאתקנא כל תקונין על בורייה! 

תקוני דזעיר אנפין - מתקוני דאריך אפין אתתקנו. ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו בר נש. ומשלפא ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה סתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאתמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואף על גב דלא אתקיימו. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין עד לא זמין תקונוי - באני מלכין, כנס מלכין, ומשער מלכין. ולא הוו מתקיימי עד דדחי  לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. 

וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקן. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא.

מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא, וכלהו עלמין אתחרבו. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}}  {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא  הוא; אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. 

{{צ|בלע בן בעור}} - תאנא: הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה.  {{ש}}
{{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. 

כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל כלא לאתישבא ביה. &lt;קטע סוף=דף קלה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלה ב/&gt;ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא, ואתבטלו. 

{{צ|ואתבטלו}} סלקא דעתך!? והא כלהו באדם אתכלילן!? אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא{{הערה|נוסח אחר: &quot;דיוקנא&quot;}} דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו  כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו,  ומנהון לא אתבסמו כלל. 

ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}}! {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי!? -- לאו הכי! אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה &quot;מיתה&quot;, כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. 

וכיון דאתתקן אדם - אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה, וקיימין בדוכתייהו. {{ש}}
וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין - בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין משום דהוה דכר ונוקבא - כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא. ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא - לא כתיב בהו 'מיתה' כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו.

===[תיקוני גולגלתא דזעיר אנפין]===
תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא,  וסליק  ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא. ומתגלגלא ואתפשטא ונפיק חד גולגלתא תקיפא לארבע סטרין. ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל  ביה.{{ש}} {{צ|ביה}} סלקא דעתך?! אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. 

והאי אוירא הוא טמיר דטמירין דעתיק יומין ברוחא דגניז. {{ש}}
בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר, ואשא דכיא קאים מהאי סטר. {{ש}}
מאי אשא הכא?! -- אלא לאו הוא אשא! אבל  ניצוצא דא דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין, ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי 'גולגלתא תקיפא'. 

בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. {{ש}}
בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר, ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחייאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני מסטרא דרישא חוורא
* חיוור בגוויה, 
* דכליל כלהו חיוורי.  
אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אנפין - אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. 

ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו - אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{ש}}
{{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{ש}}
{{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אנפין. 

וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחין כגווני חיוורא וסומקא. 

האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשטו אנפוי{{הערה|ה&quot;ג האריז&quot;ל (המתוק מדבש)}} {{ב|למאה וחמשין|150}} רבוא עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אנפין'''. ובשעתא דאצטריך - אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא, בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחייס לעלמא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא, ויהבין אגר חוורתא{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש}} לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. &lt;קטע סוף=דף קלה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלו א/&gt;ולקביל דא - {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי {{צ|בקע}} - אגר חוורתא אשתכח מניה לעתיק יומין.


בחלליה דגולגלתא  דא - תלת חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו. וקרומא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר  לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. 

ותאנא: בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}}
* '''מחללא חד''' מתבקע  חד מבועא לארבע סטרין, ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי חללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא.

* '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין חמשין תרעין. מאלין חמשין תרעין אתאחדן חמשין יומין דאורייתא, חמשין שנין דיובלא, חמשין אלף דרין דזמין קב&quot;ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. 

* '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. 

ואילין תלת מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. 


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן. ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא; בכל אינון סטרין דאינון דכיין, בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. 

יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא.  רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. 
* '''ממבועא דחללא חד דגולגלתא''' - אתמשכן שערי במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. 
* '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין, ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. 
* '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין, ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו.

ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. {{ש}}
וכלהו משיכן דאתמשכן מתלת חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. {{ש}}
ובהאי תלין תליין  ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. 


בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגון בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 

תאנא: בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין - מאריהון דמתקלא. בגין כך אית ימינא ואית שמאלא. 


'''מצחא דגולגלתא''' - אשגחותא דאשגחותא! ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. &lt;קטע סוף=דף קלו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלו ב/&gt;ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר. בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אנפין ואשתכיך דינא. 

בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט - אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא, לאינון דלא מתכספי בעובדיהון. הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. 

ותניא: שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ובשעתא דמתער קב&quot;ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אנפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אנפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. 

תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אנפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. 

ותניא: עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח'''. ובאתוון רצופין  הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. 

תניא: מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}}? {{ממ|ש&quot;א|טו|כט}}{{ש}} 
האי רזא אוקימנא. כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי {{צ|אדם}} ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי {{צ|ראש}}  אתחזי ואתגלייא  האי נצח - לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי {{צ|אדם}} - דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי {{צ|אדם}}. ובגין כך {{צ|'''לא אדם הוא''' להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא.


'''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין. {{ש}}
שריקותא דבגבתא דעל ריסי עיינין מכחלן  באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי. ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא. ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא. 

בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא, ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא - אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואסתחן בחד חוורא דעינא טבא. הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}?  בחוורא קדמאה דעינא טבא. ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי.{{ש}}
[&lt;small&gt;ספרים אחרים:&lt;/small&gt; ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא] 

ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. 

וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא, ורחמי על ישראל, ואסתחר  עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. 

עינוי כד אתפקחן - אתחזון שפירין כהני יונים '''בסומק ואוכם וירוק'''. חוור לא אתגלי אלא בזמנא דאסתכל בעינא טבא ומתסחאן כל אינון גוונין בההוא חוור. מאינון גוונין דמתגליין - נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי '''מאוכמא דעינא'''. &lt;קטע סוף=דף קלו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז א/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא. {{ש}}
'''מסומקא''' נפקין שבעה רהיטין דסמכין לסטר שמאלא, ומתלהטין באשא דלסטר צפון. ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין דחייביא. הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}.{{ש}}
'''מירוקא''' נפקין שבעה טהירין  דקטרא דלסטר דרומא, ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. 

וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט, לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל, ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו. הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן - רחמי ונוקמין.


'''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים. כל סומקין מקמיה לא אתחזון. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה.

'''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא, חד זמן לאלף שנים בימא רבא. וכד נפיק האי אבנא - אתי רגשא ותקפא על ימא, וקליה דימא וגלגלוהי אזלין ואשתמעו לנונא רבא דאקרי 'לויתן'. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא - דכל אוכמין סתימין קמה! {{ש}}
וכך היא אוכמותא דעינא! אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא  ואקיף לההוא אוכמא.

'''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. 

וכד אסתחר{{הערה|נוסח אחר: אתגלי}} חוורא ואתסחי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא,  ולא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא. ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא, דאינון תאומין כחדא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אתסחאן{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש}} בחוורתא דעינא עלאה. 

ודא זמינין למנדע צדיקייא ולמחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. 

ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש ולטב  כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. 

תנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}? וכי ירושלם נוה שאנן הוא?! והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקיט ולאו שאנן הוא!? 

אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר, דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו&quot;ד ולא &quot;עיניך&quot;. ומה דאמר 'ירושלם' ולא 'ציון' -- הכי אצטריך! לאכפייא לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. &lt;קטע סוף=דף קלז א/&gt;‏‏{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}‏‏{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז ב/&gt;ותאנא:  דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} - דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי! {{ש}}
ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} - השתא {{צ|'''עיני''' יהוה אלהיך בה}}. וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. ולזמנא דאתי - ישתכח בה עינא חד דרחמי! עינא דעתיקא דעתיקין! הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. {{ש}}
כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון '''{{צ|רחמים גדולים}}'''. רחמי דזעיר אנפין אקרון '''{{צ|רחמים}}''' סתם. ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין.

תאנא: בהני עיינין - בתרין גוונין מנייהו בסומקא ואוכמא - שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל - אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן {{צ|ימא רבא}}? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא  במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל.


'''חוטמא''' {{ש}}
תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': חוטמא דזעיר אנפין - בחוטמא אשתמודע פרצופא! בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית  תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו  ונפקין מחוטמוי. 

ותאנא: כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא ובין תרי  גווני. וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. {{ש}}
ואי תימא - '''אף וחימה''' כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא. '''משחית''' מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. 

ותאנא: חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}! אלא הכי תאנא - כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי 'גבורה' חדא. 

וכלהו גבוראן שריין לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף  וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף  וארבע מאה  דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן  עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. 

כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}!? {{ש}}

אלא הכי תאנא: לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יהוה לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}!?{{ש}}
אלא בכל זמנא דעתיק דעתיקי רישא חוורא  רעוא דרעוין אתגליין - רחמין רברבין אשתכחו בכלא! ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין  דזעיר אנפין זמינין. וכביכול רחמי עביד דינא ההוא עתיקא דכלא. דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין - כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין, ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני - מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי! ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. 

ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אנפין אתמר. ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. &lt;קטע סוף=דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלח א/&gt;תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי {{צ|ארך אפים}} מכלא. 

והיינו רזא דתנינן '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' {{ממ|שמות|לד|ו}} - פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון {{צ|אברהם אברהם}} {{ממ|בראשית|כב|יא}}, {{צ|יעקב יעקב}} {{ממ|בראשית|מו|ב}}, {{צ|שמואל שמואל}} {{ממ|ש&quot;א|ג|י}} - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ מ{{צ|משה משה}} {{ממ|שמות|ג|ד}} דלא פסיק טעמא בגווייהו. 

מאי טעמא? 
* {{צ|אברהם ׀ אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. 
* {{צ|יעקב ׀ יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא כגוונא דלעילא - בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. 
* {{צ|שמואל ׀ שמואל}} - טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא הוא נביאה, וקודם לכן לא הוה נביאה. 

אבל {{צ|משה משה}} - לא אפסיק טעמא בגוויהו. דמיומא דאתיליד - שלים הוה! דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. 

אוף הכא '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין. דהכי תנינן {{צ|כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא!}}. {{ש}}
וכד אתגלי עתיקא בזעיר אנפין - כלא ברחמי אתחזון. וחוטמא אשתכיך ואשא ותננא לא נפיק. כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. 

ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא - בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא  באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. {{ש}}
והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא. וכלא תלייא בחוטמא! בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין - לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. 

והאי  דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}, {{צ|וחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|יא|יז}}, {{צ|וחרה אפי}} {{ממ|שמות|כב|כג}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|ו|טו}} - כלא בזעיר אנפין אתמר ולא בעתיקא.


תאנא: כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} - האי '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה. {{ש}}
ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד דרגא בעקימא. מאי טעמא בעקימא?  בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו בגין למשמע טב וביש. 

ותאנא: מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. 

בגו אודנא נטיף מתלת חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 

והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר, ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בגין כך הוא רזא. {{ש}}
ווי לההוא דמגלי רזין! דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר.


תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש  במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא, ואתזער חוטמא ואתחמם, ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין, ומתערין כל גבוראן ועביד נוקמין. &lt;קטע סוף=דף קלח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלח ב/&gt;ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש  ברישא במוחא, ונגדין תרין דמעין מעיינין. ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר. {{ש}}
בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן  כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} - בההיא שמיעה דההוא קלא אתער כלא. 


תנא: כתיב {{צ|הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} - כלומר ארכין.  שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יהוה}}. ומה דאתמר {{צ|הַטֵּה יְהֹוָה אׇזְנְךָ}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אנפין אתמר. 

מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא  אית תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי. ועל דא באודנא קרי ביה 'בחינה' ובלבא קרי ביה 'בחינה' דכתיב כי {{צ|אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}} וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}} - משום דמאתר חד מתפשטין. 

תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אנפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד - אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה שמיעה ובשמיעה אתכליל בינה - {{צ|שמע}} כלומר {{צ|הבן}}. אשתכח  דכלא בחד מתקלא אתקל! ומלין אלין למאריהון דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. 

תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא  שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אנפין אתמר. 

כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח {{צ|יהוה יהוה}} ביו&quot;ד ה&quot;א תרי זמני, או באלף דל&quot;ת ויו&quot;ד ה&quot;א - חד לזעיר אנפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. 

ותנינן: אימתי אקרי שם מלא? בזמנא דכתיב {{צ|יהו&quot;ה אלהים}} - דהאי הוא שם מלא דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא {{צ|שם מלא}} אקרי. ושאר לא אקרי {{צ|שם מלא}}. כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר {{צ|יהו&quot;ה אלהים}} אתקרי שם מלא.{{ש}}
{{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתערון רחמין בכלא. 

{{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אנפין. {{ש}}
{{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} - אינון {{צ|ימי קדם}}, {{צ|שנות עולם}} - אלין {{צ|ימי עולם}}. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חיֵיהו למאן? חייהו לזעיר אנפין, דכל נהירו דיליה מאינון 'שנים קדמוניות' אתקיימו. ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{ש}}
{{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא.

===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין]===
תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין - דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין, וחדאן בלבאי מלי. ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין, וגניז להו עתיקא דכלא, גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא - לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא! זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי! 


פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} {{ש}}
מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}! משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא! &lt;קטע סוף=דף קלח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קלט א/&gt;דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב &quot;הדבקים ליהוה&quot; אלא {{צ|ביהוה}} ממש. 


תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא  משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אנפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון  דאורייתא דשמא קדישא. 
----------------------
{{קטן|(נוסח אחר מתחיל מקל&quot;ח ע&quot;ב)}}{{ש}} 
{{קטן|משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא. דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש. עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. }}{{ש}}
{{קטן|השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא! }}{{ש}}
{{קטן|תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בטתשעה תיקונין, ודא איהו דיקנא דזעיר אנפין. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה עשרין ותרין אתוון דשמא קדישא.}} 
-----------------------
ואי תימא דיקנא לא אשתכח ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}}!?{{ש}}
אלא הכי תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא!  ובגין דא הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. 

ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אנפין - נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא. מאי תקרובתא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}}. 

'''בתשעה תקונין''' אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי  אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

* '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. 

* '''תקונא תניינא''' - נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. 

* '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל, אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן. ותמן שקיעא ההוא ארחא. 

* '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובתא דבוסמא. 

* '''תקונא חמשאה''' - פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא סומקא. ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן. 

* '''תקונא שתיתאה''' - נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא, ותליין עד רישא דמעוי. ולא נחית עד טבורא. 

* '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערי על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. 

* '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, דמחפיין קדלא דלא אתחזיא. כלהו שערי דקיקין נימין על נימין, מליין מכל סטרוי. 

* '''תקונא תשיעאה''' -  אתמשכן שערי כלהו בשקולא מעלייא  עד  אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. 


בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין תשעה מבועין דמשח רבות דלעילא. ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. 

תשעה תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא. ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי 'גיבר תקיף'. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. 

'''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אנפין'''. 


אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: &quot;''קום ברי! סלסל תקונא דדיקנא  דמלכא קדישא בתקונוי אלין!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קלט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלט ב/&gt;קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''. '''יהוה''' לי לא אירא מה יעשה לי '''אדם'''. '''יהוה''' לי בעזרי ואני אראה בשנאי. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''באדם'''. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''בנדיבים'''}}  {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} 

תנא: הכא תשעה תקונין דבדיקנא דא. להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. 

תא חזי כיון דאמר הני תשעה תקונין לבתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}} {{ממ|תהלים|קיח|י}}. {{ש}}
אמר: &quot;''הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}! ובתקונא דדיקנא דא - תשעה תקונין דאינון שם יהוה -  אשצינון מן עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}''&quot;. 

ותנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': '''תשעה תקונין''' אמר דוד הכא! 
* '''שיתא''' אינון בשמא קדישא - דשית שמהן הוו. 
* '''ותלת''' {{צ|אדם}}. {{ש}}
ואי תימא תרין אינון!? -- תלתא הוו! דהא {{צ|נדיבים}} בכלל {{צ|אדם}} הוו. 


תנא: שיתא שמהן דכתיב 
* {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד.  
* {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין.  
* {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת.  
* {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. 

{{צ|אדם}} תלת דכתיב: 
* {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. 

ותא חזי רזא דמלה! דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא. דהכי אתחזי. משום דלא אקרי  {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא! דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. 

ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''}}. תרי זמני {{צ|יה יה}} לקביל תרי עלעוי, דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין - שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא...יהוה לי בעוזרי}} - בשמא דלא חסר, בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. 

ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} -- הכי הוא! דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא.  ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי {{צ|יהוה}} ואתקרי {{צ|אדם}}. בכללא תערא ומה דביה. 

ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי. בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא - מלכא עביד בגיניה. {{ש}}
מאי טעמא דיקנא ולא גופא? {{ש}}
אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}}


ובתרי גווני אתי האי חושבנא. 
* חד - כדקאמרן. 
* תרין - 
** {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. 
** {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. 
** {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. 
** {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. 
** {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. 
** {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. 
** {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. 
** {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. 
** {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה.


{{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד - כל מה דאמר הכא - על תקונא דדיקנא דא קאמר!{{ש}}
{{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין, מעילא תחות שערי דרישא. ובגין כך אמר {{צ|יה יה}} תרי זמני. 

ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא - אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} - דהוא אתר דלא  דחיק. וכל האי אצטריך  דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. 


===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין בפרטות]===
תנא: מתתקן דיקנא עלאה '''בתשעה תקונין'''. והוא דיקנא דזעיר אנפין בתשעה תקונין מתתקן. &lt;קטע סוף=דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קמ א/&gt;'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין, מתחות קוצי דתליין על אודנין. ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. 

תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין, והני לאו אריכין. ושערי דרישא - מנהון שעיעי ומנהון קשישין. 

ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אנפין כתיב {{צ|חׇכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אנפין. דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי סלקא דעתך?! אלא אימא ארבע מוחי! 
* תלת מוחי דהוו בזעיר אנפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, 
* וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אנפין לתלת מוחי דביה. 

ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אנפין. {{ש}}
בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין - דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין, וזעיר אנפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - 'שם יהוה' ממש, דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. 

ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - דהכא משתכחין! דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. 

ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אנפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר. ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. 


ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתברא - כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא, ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר ולכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן - כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך וַיֹּצֵא לָאוֹר צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. 


ותאנא: הני שערי דדיקנא תקיפין  משאר שערי דרישא. משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן, ואינון תקיפין באורחייהו. אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי! דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי. ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא - אלין כלהו רחמי. 

אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון! {{ש}}
ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא, וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא  דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדינא. 

וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומתסחיין כמאן דאתסחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אתסחיין ברחמי. 

ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}} {{ממ|במדבר|יד|יח}}, ואִלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אנפין. וכד אמר משה זמנא תניינא - תשעה תקונין  אמר. ואינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אנפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין ביה. &lt;קטע סוף=דף קמ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמ ב/&gt;ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}.


תאנא: שערי דרישא דזעיר אנפין - כלהו קשישי, תלין על תלין ולא שעיעין. דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. 

והאי דזעיר אנפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אנפין אתמר. 

אמר רבי שמעון: &quot;''בריך ברי לקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי!''&quot; 


'''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. 

&quot;''קום רבי אבא!''&quot; 

קם ר' אבא פתח ואמר:  כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא - אתחזי כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה - אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}, והאי תקונא תניינא אתתקן. כד נהיר בנהירו דעתיק יומין - אתקרי {{צ|רב חסד}}. וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}, דהא נהירו אנפיה. 

ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא, כגוונא דעתיקא קדישא, אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא - לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}. ואתקיימו באתר אחרא. 

ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין. וכלהו אקרון {{צ|חסדי קדמאי}} דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אנפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. 

'''[[ספרא דצניעותא|ובספרא דצניעותא]]''' קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אנפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} {{ממ|שמות|לד|ו}} וכתיב  {{צ|נוצר חסד לאלפים}}  {{ממ|שמות|לד|ז}} סתם. ואוקימנא האי {{צ|רב חסד - מטה כלפי חסד}};  לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתאנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. 

ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא  אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא - תרי זמני  בטש בידיה בהאי אורחא.


'''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן, וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא. הוד והדר עלאה הוא.  {{ש}}
ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא  בעלעוי, ואתקרי {{צ|הוד זקן}}. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם, יתיר מכל דיוקנין.&lt;קטע סוף=דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמא א/&gt;ותאנא: האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה  ואתפשט בשאר תקונין נהורין - האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא. ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. 

'''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' אקרי {{צ|הוד והדר ותפארת}} - דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פָּשַׁע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל - במתקלא חד סלקין. 

אמר ר' שמעון: &quot;''יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה!''&quot; 


'''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן. סומקן כהאי ורדא סומקא, ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין  מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא - אתמשך סומקא ואתי חוורא! בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}} - דכד נהרין מתברך עלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}} - כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. 

תאנא: כלהו נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון {{צ|חסדי קדמאי}}. ובגין אינון נהרין כל אינון {{צ|חסדי עולם}}. 


'''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא.  ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. {{ש}}
תנא: תקונא דא הוא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד. ולא אבעי לחבלא האי 'חסד' כמה דאתמר. ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. 


'''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. 

&quot;''קום רבי יהודה!''&quot; 

קם רבי יהודה פתח ואמר: {{צ|בגזירת עירין פתגמא}} {{ממ|דניאל|ד|יד}}. {{ש}}
כמה אלף רבבן מתנשבן ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה. וכלהון אקרון {{צ|פה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר דתליין מהאי פומא. {{ש}}
ומהאי פומא - כד אתפשט האי רוחא - מתלבשן ביה כמה נביאי מהימני, וכלהו {{צ|פי יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק - לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו  מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. 

והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא - משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי.  

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך אנת לעתיקא קדישא!''&quot;


'''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא {{צ|אין למעלה לא ערף ולא עפוי}}. ובזמנא דאגח  קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה. הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} - רזא הוא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]'''. {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה, חד מאינון גבוראן. 


'''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן  שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר - כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך '''(חסר כאן)''' {{להשלים}}
ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}} וכתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן. ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי.


===[המשך האדרא רבא]===
תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון  דעאלו ולא נפקו, אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. 

כללא דכל מלין! עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין - כלא חד! כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא! לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא! אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין, דיוקנא דכליל כל שמהן, דיוקנא דאתחזי בגוונוי. &lt;קטע סוף=דף קמא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמא ב/&gt;כהאי דיוקנא  לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. 

כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין - אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אנפין בהאי דיוקנא ותקונא. 

ואי תימא מה בין האי להאי? -- כלא הוא במתקלא חדא! אבל מכאן  אתפשטן רחמי, ומכאן  אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. {{ש}}
ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}. 


כתיב {{צ|'''וייצר''' יהוה אלהים את האדם}} - בתרי יודי&quot;ן. אשלים תקונא גו תקונא - טברקא דגושפנקא. ודא הוא {{צ|וייצר}}. {{ש}}
תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אנפין! 

{{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה. ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי 'שם מלא' - '''{{צ|יהוה אלהים}}'''. ודא הוא רזא דתרין יודי&quot;ן ד{{צ|וייצר}} - דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - '''{{צ|יהוה אלהים}}'''. 

ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי '''{{צ|אדם}}''' דכליל דכר ונוקבא. ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה. {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. 

וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. 

{{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא ולעיילא בתקונין כגוונא דא, ולאשלפא לההיא  נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא! ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין! 


בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין, באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרי {{צ|תפארת}}. ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין. ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}.

כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא - תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אנפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני. הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. 

תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא, ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. {{ש}}
תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל  בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. {{ש}}
ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם יהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. 

תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא, ואתעבר ונקיב  ונהיר לסטר אחרא. ותקין מיעוי דנוקבא, ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. 


תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. &lt;קטע סוף=דף קמא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמב א/&gt; כלהו דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי - דנוקבא אתפשטת תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. 

ותאנא: חמשה ערייתא  אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין חמשה אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. {{ש}}
והכי תאנא: 
* קול באשה ערוה. 
* שער באשה ערוה. 
* שוק באשה ערוה. 
* יד באשה ערוה. 
* רגל באשה ערוה. 
דאע&quot;ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר מערוה אינון!

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי '''יו&quot;ד'''. וכיון דאתגלייא '''יו&quot;ד''' בפומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי  בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דפום אמה. 

ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי 'שלים'. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. {{ש}}
וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש&quot;ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו&quot;ד ואסתמר דלא עייליה ליו&quot;ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי! מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}} - דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו&quot;ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. 

וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן  דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותא דכל גופא דנוקבא, ובההוא אתר אקרי {{צ|ערוה דכלה}} - אתר לאצנעא לההוא אמה דאקרי {{צ|חסד}}, בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. {{ש}}
חסד - ימינא, גבורה - שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי {{צ|אדם}} - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. 


תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא - עתיקא דעתיקין בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא ולא אתקיימו. עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו, ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן{{הערה|נ&quot;א (ואנון תקוני אתתא. &quot;אשר היו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}})}}. ולא אתבסמו עד דאתתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת...וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. 

ואי תימא - אי הכי דדינא כלהו - והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}! והא לא אתחזי דינא - דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} - איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא! {{ש}}
תאנא  כלהו דינא - בר מחד דאתקיים בתראה! והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} - דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר. 

וכלהו לא אתקיימו. לא תימא ד'אתבטלו' - אלא דלא 'אתקיימו' בההוא מלכו.  {{ש}}
עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. {{ש}}
מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{ש}}
{{צ|ושם עירו פעו}} - מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{ש}}
{{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}. מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא.{{ש}} 
{{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{ש}}
{{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא. {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. {{ש}}
כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. 


דרועין דדכורא - חד ימינא וחד שמאלא. &lt;קטע סוף=דף קמב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמב ב/&gt;דרועא קדמאה -  תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תרין דרועין. {{צ|ואתכלילו}} סלקא דעתך? אלא גתלת קשרין בימינא ותלת קשרין בשמאלא. תלת קשרין דימינא אתכלילן בתלת קשרין דשמאלא. ובגין כך 'דרועא' לא כתיב אלא חד, אבל 'ימינא' לא כתיב ביה {{צ|זרוע}} אלא {{צ|ימינך יהוה}} - {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בתלת קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. 

ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? {{ש}}
תאנא: כלהו תלת מתפשטין ומתקשרין בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרין בדרועא ימינא. ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}}, משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פִּנָּה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא.{{ש}}
היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}} - כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה! 

והאי ימינא כד יתיב - קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה  בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא - מתערין תלת אחרנין דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}} {{ממ|ישעיהו|נא|ט}}, {{צ|זרועך הנטויה}} {{ממ|דברים|ט|כט}}. 
---------------------
{{קטן|נוסח אחר: תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה. }}
--------------------
בזמנא דתלת אלין אתכלילן בתלת אחרנין אקרי כלא 'ימינא' ועביד דינא ברחמי. הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערין רחמי בהו. 

ותאנא: בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון 'ימינא'. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}}. דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}}. דא בדא. 

ותאנא: בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי {{צ|סיועא קדישא}} דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין.  דכתיב  {{צ|והנה ידי עמך}} {{ממ|ש&quot;ב|ג|יב}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע מאות ותמניא וחמש אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון {{צ|יד יהוה עלאה}}, {{צ|יד יהוה תתאה}}. ואע&quot;ג דבכל אתר {{צ|יד יהוה}} שמאלא - זכו - {{צ|ימין יהוה}}; אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי {{צ|ימין}}. ואי לאו {{צ|יד יהוה תתאה}}. 


תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא - הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}!

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''', דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא. וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי סתימא דכלא פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דורמיטא לזעיר אנפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. 

{{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. 

ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין. ועד לא סיים לון - אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה - אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. &lt;קטע סוף=דף קמב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמג א/&gt;כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא ואתחברו אנפין באנפין - מאן ייעול בינייהו?! מאן הוא דיקרב בהדייהו?! {{ש}}
(בגין כך סתימא דמלה - עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת.)


וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. {{ש}}
ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא  דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטרא דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. 

בתר דא אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא, וכל דינין לא אתערבו  קמיה. {{ש}}
תא חזי מה כתיב? {{צ|ויהי בהיותם בשדה}}  {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא! בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}! ונצח האי דינא לאחוהי משום דהוה קשיא מניה, ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב&quot;ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין. 

ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע&quot;ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. {{צ|מתרוויהון כחדא}} סלקא דעתך?! אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. 

זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן כצרורא  דאתכלא. 


זכאין  אתון חברייא דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו! מלין דעלאין ותתאין צייתין להו! {{ש}}
זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו! ותנדעון למאריכון אנפין באנפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא!


אמר ר' שמעון: חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא! {{ש}}
עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}}


תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. 

כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני  דיוקנין. {{ש}}
בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. 

כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל. דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי  {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין  למעבד נוקמין. ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. 


תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא  כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא, מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין  דגופא אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלמין ומתברכאן בגיניהון. &lt;קטע סוף=דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמג ב/&gt;תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. 

תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו 'גופא קדישא', ולאתכללא בהו בההוא גופא. {{ש}}
וכי תימא אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא!? -- לא! דח&quot;ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגויתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם! בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. 

ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין. ונפקו מכללא ד'גופא קדישא' ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי {{צ|קין}} דנפיק בכללא דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון! בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. 

וברוחא דאקרי {{צ|הבל}} דאתבסם יתיר בכללא ד'גופא קדישא' - נפקין אחרנין דמתבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין. ושמעין מה דשמעין מעילא. ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. 


ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא ד'גופא קדישא'. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד - {{צ|קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו}} - דכלא הוא חד גופא! 


תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא  - אתקשרו דינא ורחמי, ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא - כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. 

ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם - לבתר כד נפיק מהאי עלמא - לא עייל בכללא דאדם דאקרי 'גופא קדישא'. אלא באינון דלא אקרון 'אדם'. ונפיק מכללא דגופא. 


תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} {{ממ|שיר|א|י}}. {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{ש}}
{{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא. 

וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. 


{{קטן|'''(שייך [[זהר חלק ג רעה ב|פרשת כי תצא - דף רע&quot;ה:]])'''}} {{ש}}
ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא, משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא, דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}}. {{צ|אדם}} דהוא {{צ|יקר}} מכל יקרא - {{צ|בל ילין}}. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי - {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא - לא יתחזי ביה קלנא! 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא - עביד פגימותא בגופא דעלמין. &lt;קטע סוף=דף קמג ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד א/&gt;דהא בגין דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}}.  משום דהאי גופא יקרא אתקרי {{צ|דיוקנא דמלכא}}, ואי עביד ביה לינה - הוי כחד מן בעירא. 


תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - {{צ|'''ה'''אדם}} הידוע. וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. 

{{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז&quot;א ועזא&quot;ל''' הוו בארץ. {{צ|בני האלהים}} לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. 


כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אנפין אתמר. {{ש}}
{{צ|ויתעצב אל לבו}} - &quot;ויעצב&quot; לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. 

{{צ|אל לבו}} - &quot;בלבו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב  למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. 

{{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. {{ש}}
ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי! לאו לאפקא כלל! -- משום דלא קאים דא בלא דא. {{ש}}
ואלמלא חכמה סתימאה דכלא - כלא אתתקן כמרישא! הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שיכנתי}}. {{ש}}
ואלמלא האי תקונא דאדם - לא קאים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. 

ותאנא: כלהו מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא. ודא חכמה סתימאה דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. 

ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש&quot;א|טז|ז}} - דאיהו בלגו לגו. {{ש}}
ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָא וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}.

===[סיום האדרא רבא]===
עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון! {{ש}}
דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. 

תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר: &quot;''אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה! בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא.''&quot; {{ש}}
הדר ואמר: &quot;''הדרי בי! דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא, ולא ליקרא דבית אבא, ולא ליקרא דחברייא אלין. אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי!''&quot; 


תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא - מיתו '''ר' יוסי ברבי יעקב, ורבי חזקיה ורבי ייסא'''. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא. ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. {{ש}}
צווח ואמר: &quot;''שמא חס ושלום גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו!''&quot; 

שמע קלא: &quot;''זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך! דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קמד א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד ב/&gt;&quot;''אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}. וכל שכן דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו! זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו!''&quot; 


תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין, וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד  דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין - נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא, ונטלין להו מלאכי עלאי, וסלקין לון לעילא. {{ש}}
ואמאי אלין? משום דעאלו ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. 

אמר ר' שמעון: &quot;''כמה זכאה חולקהון דהני תלתא! וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא!''&quot; 

נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}} 


קמו ואזלו. {{ש}}
בכל אתר דהוו מסתכלי - סליק ריחין. {{ש}}
אמר ר' שמעון: &quot;''שמע מינה דעלמא מתברך בגינן!''&quot; {{ש}}
והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. 


תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. {{ש}}
והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. {{ש}}
יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. {{ש}}
אמר רבי שמעון מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון. והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. {{ש}}
נח דעתיה דרבי אבא.


תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. {{ש}}
וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין - לא משתכחין תמן אלא אינון. {{ש}}
והוה קארי להו רבי שמעון &quot;''שבעה אנן עיני יהוה!''&quot; - דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה}} {{ממ|זכריה|ד|י}} - ועלן אתמר. 

אמר רבי אבא: &quot;''אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה! אנת הוא שביעאה דכלא - דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה - דכלא תלי בשביעאה!''&quot;
 
רבי יהודה קארי ליה {{צ|שבת}} דכלהו שיתא מניה מתברכין, דכתיב {{צ|שבת ליהוה}} {{ממ|שמות|כ|י}} {{צ|קדש ליהוה}} {{ממ|שמות|טז|כג}}. מה {{צ|שבת ליהוה}} קדש - אוף רבי שמעון {{צ|שבת ליהוה קדש}}! 


אמר ר' שמעון: &quot;''תווהנא על ההוא חגיר חרצן, מאריה דשערי - אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין?!''&quot; {{ש}}
אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. {{ש}}
אמר ליה ר' שמעון: &quot;''מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא  גליפא דמאריה ביומא דהלולא?''&quot; 

אמר ליה: &quot;''חייך רבי! שבע יומין אתברירו קמי קב&quot;ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון! ואנא הוינא זמין תמן ובעינא קמיה לאשתכחא. וכדין קטיר בכתפי ולא יכילנא. דההוא יומא שדרני קב&quot;ה למעבד נסין '''לרב המנונא סבא''' וחברוי דאתמסרו בארמונא  דמלכא. וארחישנא להו בנסא - דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי, ואוליכנא לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו: {{צ|חולקא דקב&quot;ה מהלולא דר' שמעון וחברוי!}} ''&quot;

&quot;''זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך! כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי! כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו!''&quot; {{ש}}
&quot;''ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין '''לרבי פנחס בן יאיר חמוך'''. ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן.''&quot; &lt;קטע סוף=דף קמד ב/&gt;{{ש}}

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קמה א/&gt;אמר ליה: &quot;''קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין?''&quot;

אמר ליה: ואף כל אינון דלבר! דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}.  אי אלין אתיין - כל שכן צדיקייא! {{ש}}
{{צ|מדי חדש בחדשו}} למה? משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. {{ש}}
{{צ|ומדי שבת בשבתו}} - דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין, דכתיב {{צ|ויברך אלהים את יום השביעי וגו'}}. {{ש}}
ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא! {{ש}}
ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה - זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי! וכתיב {{צ|וקראת לשבת ענג לקדוש יהוה מכובד}} {{ממ|ישעיה|נח|יג}} - מאן הוא {{צ|קדוש יהוה}}? דא רבי שמעון בן יוחאי דאקרי {{צ|מכובד}} בעלמא דין ובעלמא דאתי!


'''עד כאן האדרא קדישא רבא'''

===המשך זהר פרשת נשא===

'''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}}
רבי יצחק פתח ואמר: {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. {{ש}}
כמה גדולה היראה לפני הקב&quot;ה! שבכלל היראה ענוה, ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא - ישנו בכלן. ומי שאינו ירא שמים - אין בו לא ענוה ולא חסידות.

תאנא: מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה - ענוה עדיף, ונכלל בכלהו. הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}}. כל מי שיש בו יראת שמים - זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה - זוכה לחסידות. וכל מי שיש בו יראת שמים - זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}, לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. &lt;קטע סוף=דף קמה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמה ב/&gt;תאנא: כל אדם שיש בו חסידות נקרא {{צ|מלאך יהוה צבאות}}.  הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}} {{ממ|מלאכי|ב|ז}}. 

מפני מה זכה כהן להקרא {{צ|מלאך יהוה צבאות}}?{{ש}} 
אמר ר' יהודה: מה מלאך יהוה צבאות כהן למעלה - אף כהן מלאך יהוה צבאות למטה. ומאן הוא מלאך יהוה צבאות למעלה? זה מיכאל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי {{צ|מלאך יהוה צבאות}} משום דאתי מסטרא דחסד. מהו חסד? רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה! הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. 


{{צ|עולם ועולם}} מהו? {{ש}}
אמר רבי יצחק: כמה דאתתקן באדרא קדישא! {{צ|עולם}} חד, {{צ|ועולם}} תרי. {{ש}}
אמר רבי חייא: אי הכי {{צ|מן '''ה'''עולם ועד '''ה'''עולם}} מבעי ליה!? {{ש}}
אמר ליה: תרי עלמי נינהו ואתהדרו לחד! {{ש}}
אמר רבי אלעזר לר' יצחק: עד מתי תסתום דבריך! {{צ|מן העולם ועד העולם}} - כללא דרזא עלאה - אדם דלעילא ואדם דלתתא. והיינו 'עולם ועולם'. וכתיב {{צ|ימי עולם}} {{ממ|ישעיהו|סג|יא}} וכתיב {{צ|שנות עולם}} {{ממ|תהלים|עז|ו}}. והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. 


{{צ|על יראיו}} - דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי {{צ|אדם}}. {{ש}}
אימתי? אמר רבי אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות - כללא דכלא. {{ש}}
אמר רבי יהודה: והא תנינן {{צ|אדם כללא דדכר ונוקבא}}!? {{ש}}
אמר ליה: ודאי הכי הוא בכללא ד{{צ|אדם}}! דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי 'אדם' וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. {{ש}}
ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא - לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי {{צ|אדם}} כללא דכלא. וכיון דאקרי אדם - שרייא ביה חסד דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה וגו'}}. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא. וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} - {{צ|יראיו}} כללא דאדם. 


דבר אחר: {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} {{ממ|תהלים|קג|יז}} - אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא.{{ש}}
{{צ|על יראיו}} - כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} {{ממ|ויקרא|טז|יא}} לאתכללא בכללא ד{{צ|אדם}}. {{ש}}
{{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. 

אמר רבי יהודה: אי הכי מהו {{צ|וצדקתו}}? &quot;וחסדו&quot; מבעי ליה!? 

אמר רבי אלעזר: היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת}}!  {{צ|כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - ו{{צ|זאת}} אתכלילת ב{{צ|איש}} דהיינו חסד. 

{{צ|וזאת}} - נוקבא. {{צ|חסד}} - דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי {{צ|חסד}}. {{צ|וזאת}} אתקרי {{צ|צדק}} דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה. והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? {{צ|צדקתו}} דחסד בת זוגו - דאתבסמא דא בדא. 

ובגין כך תנינן {{צ|כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב וכפר בעדו ובעד ביתו}}. {{ש}}
אמר ר' יצחק: משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב. וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא - שריא בהו חסד ואקרון 'חסידים', ובעיין לברכא עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}}, וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד - בעי לברכא. 

ובגין כך כתיב '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}'''. מאי טעמא? משום דאקרון חסידים וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. 


'''{{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} {{ממ|ויקרא|ו|כג}}'''. {{ש}}
{{צ|כה תברכו}}  בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. 

אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}} - תאנא האי {{צ|צדק}} אתקרי '''{{צ|כה}}''' דכל דינין מתערין  מינה. והיינו דאמר ר' אלעזר מהו {{צ|מכה  רבה}} {{ממ|במדבר|יא|לג}}? כלומר '''מִכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב  {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}}. וכלא חד! &lt;קטע סוף=דף קמה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמו א/&gt;וכתיב  {{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} - דזמינא לחרבא ארעיה. 

ומהאי '''{{צ|כה}}''' מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד - אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם '''{{צ|כה}}''' - הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע&quot;ג דהאי '''{{צ|כה}}''' אשתכחת בדינין - תבסמון לה ותברכון לה! דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד ל'''{{צ|כה}}''' ותבסמון לה לקבלייהו דישראל, בגין דלא ישתכחון בה דינין. הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}}. 


'''{{צ|אמור להם}}''' - &quot;אִמרו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה, דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא. משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. 

דבר אחר: {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} - אמאי לא כתיב &quot;תאמרו&quot;? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}: זכו - {{צ|להם}}, לא זכו - {{צ|אמור}} סתם.


ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראָה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראָה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{ש}}
{{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא. ומאן נינהו? חגי זכריה ומלאכי. אי הכי - אתעביד קדש חול! {{ש}}
והא כתיב {{צ|לא ראו}} - אמאי דחילו?! ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל. ואיהו לאו נביא - הא חול קדש!? 

אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. {{ש}}
ותנא: עביד קב&quot;ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא - כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. {{ש}}
ותאנא: מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי, ובאתר מלכו דלעילא אתקף, ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. {{ש}}
ותאנא: בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד - לית מאן דקאים קמיה! 


{{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראָה}} - משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי. ומשום דהוה דיליה - הוא סביל, ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי '''{{צ|כה}}''' אתער בדינוי - לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. 

ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד - אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי '''{{צ|כה}}''' - ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל, ואתעדי מנהון דינין. הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - ולא לשאר עמין. {{ש}}
בגין כך כהן ולא אחרא. כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה '''חסד''' על ידוי דאקרי '''חסיד''' דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד. וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|'''כה''' תברכו}} בשם המפורש. {{צ|'''כה''' תברכו}} בלשון הקדש. 


תאנא: אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי - כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא, ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן. דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. {{ש}}
ותאנא: בההוא זמנא - לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו, וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין &quot;''הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא!''&quot; {{ש}}
מאן מטרוניתא? דא כנסת ישראל. מאן כנסת ישראל? כנסת ישראל סתם. 


תאנא: אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא &quot;ידיו&quot; - משום דשבחא דימינא על שמאלא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר: רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. &lt;קטע סוף=דף קמו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}{{ש}}

&lt;קטע התחלה=דף קמו ב/&gt;תאנא: כהן דבעי לפרסא ידוי - בעי דיתוסף קדושה על קדושה דיליה; דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא? דא ליואה! דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב 'וקדשת את הלוים'{{הערה|הנה בתנ&quot;ך שלנו אין פסוק כזה אמנם יש רמז לקדושת הלוים מפסוק {{ממ|במדבר|ח|יז}} {{צ|כי לי כל בכור...הקדשתי אותם לי ואקח את הלוים תחת כל בכור - (המתוק מדבש)}} - הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים {{ממ|במדבר|יח|ב}} {{צ|וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך}} - {{צ|שבט אביך}} - כלל! מכאן דכל כהן דפריס ידוי בעי לאתקדשא על ידא דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה. ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא.

'''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' תאנא: לוי דאתקדש כהנא על ידוי - בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. 

ואמאי לוי? ויתקדש על ידא דכהנא אחרא!? {{ש}}
תאנא: כהנא אחרא לא בעי! דהא כהן דלא שלים - לא בעי האי כהנא שלים לאתפגם על ידא דפגימא דלא שלים! אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח במשכן זמנא - הא שלים הוא והא אקרי {{צ|קדוש}}! דכתיב 'וקדשת את הלוים'{{הערה|כנזכר לעיל - אין פסוק כזה אצלנו}}. 

א&quot;ר תנחום: אף אקרי {{צ|טהור}} דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. 


תאנא: כהנא דפריס ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין, כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה. ובגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא.  ולאתכוונא באינון מלין. 

א&quot;ר יצחק: בעי קב&quot;ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי. ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה - על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה, דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. 

א&quot;ר יהודה: כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך - לאו ברכתא דיליה ברכתא! {{ש}}
והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}} - עלאין יבקשו מפיהו. ומאי {{צ|יבקשו מפיהו}}? {{צ|תורה}} - תורה סתם. היך אחידא תורה דלעילא דאקרי 'תורה' סתם. דתניא תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. {{ש}}
ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך.


אמר ר' שמעון, תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא! דאתגלייא  כתיב ב'''יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א'''. דאתכסייא  כתיב באתוון אחרן. ומה הוא דאתכסייא? ההוא טמירא  דכלא!{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש עפ&quot;י המק&quot;מ}} 

אמר רבי יהודה: ואפילו ההוא דאתגלייא - אתכסיא באתוון אחרן, בגין ההוא טמירא דטמירין בגו. דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיחת רחמי כלהו. דכלהו כלילן ב'''כ&quot;ב''' אתוון  בתרין כתרין דרחמי{{הערה|כנ&quot;ל הכי גריס המתוק מדבש עפ&quot;י המק&quot;מ}}. 

ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן {{גמט דגש|כ&quot;ב}} מכילן דרחמי! {{גמט דגש|י&quot;ג}} דעתיקא סתים וגניז מכלא, ו{{גמט דגש|ט'}} דאתגליין מזעיר אנפין. ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי ב{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון גליפן. 

ותאנא: כד הוה צניעותא בעלמא - הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא - סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא - כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין? מכוין בסתימא דטמיר וגניז, ומתגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בעלמא - סתים כלא באתוון רשימין.&lt;קטע סוף=דף קמו ב/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קמז א/&gt;ותא חזי  דכל הני {{גמט דגש|כ&quot;ב}} מכילן דרחמי משה אמרן בתרי זמני. 
* זמנא קדמאה אמר {{גמט דגש|י&quot;ג}} מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא - לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. 
* זמנא תניינא אמר {{גמט דגש|ט'}} מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין, ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. {{ש}}
וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא. ומשתכחן דמתברכין כלהו  עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. 

וכל הני {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון - מכילן סתימאן. {{צ|יברכך יהוה וישמרך}} - אלין תלת קראי ותלת שמהן דתריסר אתוון כלילן לקבליהון. 

ובכלא אתכוון כהנא! וכל עלאי ותתאי מתבסמן ב{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון דסתימין בהני תלת קראי, לקביל {{גמט דגש|כ&quot;ב}}  מכילן דרחמי דכליל כלא. {{ש}}
ובגין כך כתיב '''{{צ|אמור}}''' ולא &quot;אמרו&quot; כמה דאוקימנא. {{ש}}
{{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין, בכל הני דרגין. {{צ|אמור}} - במלין סתימין דלעילא. {{צ|{{גמט דגש|אמור}}}} - חושבן {{גמט דגש|רמ&quot;ח}}  אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. {{ש}}
וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. {{ש}}
'''{{צ|להם}}''' - לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. 


תאנא א&quot;ר יוסי, יומא חד יתיבנא קמיה '''דר' אלעזר ב&quot;ר שמעון'''. {{ש}}
שאילנא ליה אמינא: &quot;''רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{ממ|תהלים|לו|ז}} {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}? {{צ|אדם}} - תינח. {{צ|בהמה}} למה?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''יאות שאלת! כלא במניינא הוא! זכו - {{צ|אדם}}, לא זכו - {{צ|בהמה}}.''&quot; {{ש}}
אמינא: &quot;''רבי! רזא דמלה קא בעינא!''&quot; 

אמר ליה: כלא אתמר! ותא חזי קרא קב&quot;ה לישראל {{צ|אדם}} כגוונא דלעילא, וקרא להו {{צ|בהמה}}. וכלא בחד קרא! דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}. ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. {{ש}}
ועוד רזא דמלה! זכו - {{צ|אדם}}  כגוונא דלעילא. לא זכו - {{צ|בהמה}} אקרון. 

וכלהו מתברכאן בשעתא חדא - אדם דלעילא ובהמה דלתתא. וכל שכן דכלא אית בהו בישראל! הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. 

ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא - אוף לתתא אשתכח! {{ש}}
וכלא הכי תליא לטב ולביש. לטב דכתיב {{צ|אענה את השמים והם יענו את הארץ}} {{ממ|הושע|ב|כג}}. לביש דכתיב {{צ|יפקוד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה}} {{ממ|ישעיהו|כד|כא}}. 


אמר רבי יהודה: בגין כך  כתיב {{צ|אמור להם}} סתם - לאתברכא עלאין ותתאין כלהו כחדא. דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה, ואחר כך {{צ|את בני ישראל}}. {{צ|אמור להם}} - סתם, לאתברכא כלהו כחדא. 
* {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. 
* {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. 
* {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. 


ר' אבא אמר: כלהו כחדא מתברכאן ב{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא. ב{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון מתברכאן כלהו, ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא.{{ש}} 
ולא? והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? {{ש}}
אמר רבי אבא - {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. 


תאנא אמר רבי יוסי: בשעתא דכהנא פריס ידוי - אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. {{ש}}
א&quot;ר יצחק: אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו - דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. {{ש}}
אמר ליה: משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי, ובעי בר נש לדחלא. אע&quot;ג דלא חמאן שכינתא - לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. 


תאנא: בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי - צריכין עמא למיתב בדחילו באימתא ולינדע דההיא שעתא עידן רעותא אשתכח בכלהו עלמין, ומתברכן עילאין ותתאין, ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא.&lt;קטע סוף=דף קמז א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קמז ב/&gt;אמר רבי שמעון: בהני תלת קראי רישיהון יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד - '''י''''ברכך '''י''''אר '''י''''שא - כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא  מעתיקא מאן דאצטריך. יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא. ובגין כך {{צ|יברכך יהוה}} לעילא, {{צ|וישמרך}} הכא לתתא. וכן כלהו. 


ותאני תנא קמיה דר' שמעון: האי מאן דמצער בחלמיה - ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא {{צ|רבונו של עולם! אני שלך וחלומותי שלך וכו'}}. אמאי? משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו, ומאן דיבעי צלותיה בצעריה - אתהפך ליה דינא לרחמי.


'''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}}
מהו {{צ|ושמו את שמי}}? {{ש}}
אמר רבי יהודה: 'יתקנו' כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון. לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. {{ש}}
ואי יעבדון הכי מה כתיב? '''{{צ|ואני אברכם}}'''. למאן? לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}, וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. {{ש}}
ולפיכך כתיב '''{{צ|ושמו}}''' ולא כתיב &quot;יאמרו&quot; או &quot;יזכרו&quot;. 


תאנא: כל כהן דלא רחמין ליה עמא - לא יפרוס ידוי. ועובדא הוה בחד כהן דקם ופריס ידוי, ועד דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא! וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה - לא יפרוס ידוי לברכא לעמא, דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. 

תאנא אמר רבי יצחק: בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם! בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא, והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. 

אמר רבי יהודה: הכי הוא ודאי! דאשתכח  פקיחא דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} בגין לברכא. וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר: &quot;''קודשא בריך הוא יפקח עינוי עלך!''&quot;. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. 

ואמר רבי יצחק, בגין כך כהנא דבריך בעינא טבא - ברכתיה אתקיים. ודלא מברך בעינא טבא - כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}} - כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. 

אמר ר' יוסי: תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? &quot;אל בלק&quot; מבעי ליה!? דהא בלק עביד כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. 

תאנא א&quot;ר יוסי: אמר ליה קב&quot;ה לבלעם &quot;''רשע! את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן!''&quot;. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. 

ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}} - משמע דקדשי הקדשים - {{צ|לחם אלהיו}} נפק מניה! ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. 

תניא כמה חביבין ישראל קמי קב&quot;ה! דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל. דתנינן אמר רבי יהודה אמר רבי חייא אמר רבי יוסי: נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר {{צ|בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר}} {{ממ|הושע|יא|ט}} - כלומר  כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא - שמא דלעילא לא אשתלים, וכל תקונין לא אתקנו. כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. &lt;קטע סוף=דף קמז ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קמח א/&gt;'''רבי אבא''' הוה אזיל ללוד. {{ש}}
פגע ביה '''ר' זירא בר רב'''. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''הא חמינא אפי שכינתא! ומאן דחמי אפי שכינתא - בעי למיזל ולרהטא בתראה! הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא''&quot;. 

&quot;''מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב&quot;ה חשבה לאברהם או אברהם לקב&quot;ה? ואנא שמענא דקב&quot;ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי''&quot;. 

אמר ליה: &quot;''הכי אוקימנא ולאו הכי הוי!''&quot; 

תא חזי {{צ|ויחשבה}} - &quot;ויחשוב לו&quot; לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב&quot;ה. {{ש}}
דתניא כתיב {{צ|ויוצא אותו החוצה}} {{ממ|בראשית|טו|ה}} - אמר ליה קב&quot;ה - צא מאצטגנינות שלך! לאו ההוא אורחא למנדע שמי! את חמי ואנא חמינא! '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא. {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ&quot;ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. 

ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר ב'''כה'''. ואע&quot;ג דדינין מתערין מנה - חשב אברהם לההוא כתרא - אע&quot;ג דהיא דינא - כאלו היא רחמי! הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא  {{צ|צדקה}} - רחמי! 

אמר רבי יצחק '''כה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צדק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע&quot;ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי '''צדק''' - הוא חשבה '''צדקה'''! דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. 


תו אמר ר' אבא: מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? {{ש}}
כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא. ולזמנא דאתי  כתיב {{צ|יברכך יהוה מציון וגו'}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}, {{צ|ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}} {{ממ|תהלים|קלה|כא}}:


'''{{צ|ויהי ביום כלֹת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}}
תאנא רבי יוסי: ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה? אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. 

אמר רבי יהודה: וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה?! והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}! {{ש}}
אמר רבי יצחק: אין מוקדם ומאוחר בתורה. 


{{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}?{{ש}}
אלא בשעה שאמר לו קב&quot;ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר.{{ש}} 
אמר מיכאל קמי קב&quot;ה: רבונו של עולם! תבעי לסתור אדם! והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה!? {{ש}}
אמר ליה: הא קיים משה פריה ורביה! השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך! לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - &quot;בְאדם&quot; לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. 
וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! 

וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} {{ממ|יהושע|ה|טו}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב  {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}} {{ממ|יהושע|ז|ו}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! 

{{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!&lt;קטע סוף=דף קמח א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}}
מהו {{צ|ליום}}? א&quot;ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא. וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. 

תאנא: כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא; ואפילו תתאה, ואפילו עכו&quot;ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין - לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב {{צ|שנים עשר נשיאים לאומותם}} {{ממ|בראשית|כה|טז}}. מדאקריבו אלין דישראל - נסיבו שולטנותא דכלהו! {{ש}}
בגין כך '''{{צ|נשיא אחד ליום}}'''. 

וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו, בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. 

זכאה חולקהון דצדיקייא דקב&quot;ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון! ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;

==פרשת נשא - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}}
פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. 

ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}}
{{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. 

וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}}
ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון  {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. 

ותרין כרסיין אינון!  {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. 
* '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא&quot;ל. 
* '''פומא''' -  '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ&quot;ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. 

מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (&lt;small&gt;שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש&lt;/small&gt;). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}}
ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}}
'''&lt;small&gt;(עד כאן רעיא מהימנא)&lt;/small&gt;''' 


'''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח&quot;ג דף כ&quot;ד ע&quot;ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}'''
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
'''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}}
ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י&quot;ה''', ואשתלים ביה '''יהו&quot;ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. 

דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו&quot;ה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י&quot;ה''' - דא '''יה&quot;ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה - גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו''''. ופורקנא בדא תלייא. 

ובגין דא הכל תלוי בתשובה. דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|וְשַׁבְתָּ עד יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי!

ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש.  עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. 

ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב&quot;ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא, ויהיב ליה. 

הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל  - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. 

דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ&quot;ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ&quot;ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר&quot;א אשר מחליף &quot;יראה&quot; ו&quot;אות י'&quot; עם &quot;תורה&quot; ו&quot;אות ו'&quot; - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''.  

ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב&quot;ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב&quot;ה על רמ&quot;ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה  ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. 

ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל&quot;ב}} {{צ|אלהים}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;וישתלים '''יהוה''', ובה יהא לנכון נייחא מכלא, ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה&quot;ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. 

האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה - הא סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש.  ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. 

כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ&quot;ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ&quot;ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''.  

דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס&quot;ה ע&quot;ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק&quot;ו ע&quot;ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. {{ש}}
ובגין דא אית {{צ|הבל}} ואית {{צ|הבל}}. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. 

ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה - אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב&quot;ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא&quot;ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא, כל חד למיניה.

ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע&quot;ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}.  וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. 

ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו - כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא! ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. 

אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון ליה לטוב הגנוז, ויימרון ליה: מרנא! הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! אמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} - ההוא טוב הגנוז! יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}.

כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}}
וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}}
* אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב&quot;ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה.
* אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה - איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'.
* ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב&quot;ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י&quot;ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו&quot;ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|א}}. 

{{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. {{ש}}
ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב&quot;ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב&quot;ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב&quot;ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה.

אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? {{ררר}} {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|ז}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו&quot;ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. 

והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר&quot;א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'.   איהו חד שביעאה דכלא,  ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי, {{צ|ויורדים}} - תרי.  אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. 

ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|א}}. אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים, וכמה תולדין דתליין מניה. 

ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|ב}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא דאינון מתמן אתבריאו? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|י}}. 

וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. 

ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב&quot;ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך  אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין.

ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. 

ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|כא}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש&quot;ב|יב|יג}}.  ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה'''  ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|י}}. ומנין דאתהדר קב&quot;ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|ז}}. 

ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יה&quot;ו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן קנהא.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין, ובה מתקטרין עשר ספירן. 

כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב&quot;ה - בגינה שריין עליה עשר ספירן! וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ&quot;ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ&quot;ח.{{ש}}
{{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}}


'''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין - דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. 

פתח ואמר:{{ש}}
'''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש על פי ד&quot;ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. 

וכי אית קושטא ברוח מסאבא?!{{ררר}} אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|ד}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה.  ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}. הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם.  {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. 

ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. 

כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא! קב&quot;ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|יח}}. 

ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו הוו אילנא דטוב ורע. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא, וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. 

והאי עץ מר - איהו כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. 

כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים}} {{ממ|דניאל|יב|י}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים}} - אינון מסטרא דרע, ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|ט}} {{ממ|יחזקאל|כ|לח}}, וקטיל לון.


{{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין - לא צריך נסיון! ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי, ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|יב}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר, דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה, דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|ב}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ. אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר',  ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו 'בנדה שפחה גויה זונה'.  בגין דאינון בנוי ד'''לילית''' דאיהי 'נדה שפחה גויה זונה' חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|כט}}. 

ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. 

ובזמנא דשלטא אילנא דחיי - אתכפייא אילנא דטוב ורע, ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא.  והכי איסור והיתר  טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ - דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח  אלא שעבוד מלכיות בלבד. דאינון לא טעמין מאילנא דחיי. וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה. אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון עמי הארץ טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - תלמידי חכמים. 


ובקרא דא נמי רמיז ליה! {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|יד}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|ח}}. כגוונא דפליג לון קב&quot;ה בטורא דסיני - הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|יח}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא.  אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|יג}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|יט}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|ד}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. 

{{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} - הכי יפיק לתלמידי חכמים בכל האי יקר!{{ש}} 
וכגוונא דאתמר בעמי הארץ מסטרא דטוב - {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות תלמידי חכמים, כעבדא דאזיל לרגליה דסוסיא דמאריה. {{ש}}
וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון תלמידי חכמים במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדאדמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;
===קטע זמני===
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|טו}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת&quot;ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|יג}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|יב}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} {{ממ|ש&quot;א|ב|ט}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|ט}} {{ממ|יחזקאל|כ|לח}}. 

אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב&quot;ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|ה}}. 

אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו&quot;ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|ט}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב&quot;ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת&quot;ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|ב}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|יג}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|א|ה}}. 

באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו&quot;ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב&quot;ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}}
'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''


{{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס&quot;ט ע&quot;א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;

==קטע זמני==
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;'''פקודא דא [כב] לברכא כהנא ית עמא בכל יומא''' בזקיפו דאצבען ולברכא ברכתא בכל יומא לאשתכחא ברכאן עילא ותתא. דהא אצבעאן קיימן ברזא עלאה, חמש גו חמש. חמש דימינא וחמש דשמאלא. חמש דימינא אינון שבחא יתירא על אינון דשמאלא בגין דהא ימינא אית ליה שבחא יתירא על שמאלא. ועל דא בברכתא דקא בריך כהנא ית עמא אצטריך לזקפא ימינא על שמאלא ולעיינא בעינא טבא. 

וכד פריש ידוי כהנא - שכינתא שריא על אינון אצבען - דהא קב&quot;ה אסתכם עמיה דכהנא באינון ברכאן וישראל מתברכין מתרין סטרין מעילא ותתא. מעילא - שכינתא דשריא על אינון אצבען, וכהנא - דקא מברך. 

תא חזי מלין דקא עבדי מתערין מלין לעילא כגוונא דא בפרישו דאצבען דכהנא לתתא אתערת שכינתא למיתי ולשריא עלן. וכן כמה מלין אינון בעלמא דמתערין מלין לעילא - דהא באתערותא דלתתא אתער חילא אחרא לעילא. והא אוקימנא בכמה דוכתי. והיינו  טעמא דלולב, והיינו טעמא דשופר. וכמה אינון בהאי גוונא עשר אצבען מתערי שכינתא לשריא עלייהו, מתערי עשר דרגין אחרנין לעילא לאנהרא. וכלא בשעתא חדא. ועל דא אסיר ליה לבר נש לזקפא אצבען בזקיפו למגנא אלא בצלותא ובברכאן ובשמא דקב&quot;ה. והא אוקימנא דאינון אתערו דשמא קדישא ורזא דמהימנותא. זקיפו דאצבעאן ממנן בההוא זקיפו דלהון עשרה שליטין כמה דאוקמוה, וכהנא בעי לברכא בעינא טבא באסתכמותא דשכינתא כמה דאתמר.  

בההיא שעתא דברכתא דא נפקא מפומיה דכהנא - אינון שתין אתוון נפקין וטסין ברקיעא וממנן שתין רברבין על כל את ואת. וכלהו אודן על כל אלין ברכאן. מאי טעמא שתין אתוון בברכן אלין? בגין דישראל שתין רבוא אינון, ורזא דשתין רבוא קיימין תדיר בעלמא. וכל חד וחד איהו חד (רבוא) שמא קדישא דנפקא מהאי סלקא לעילא עד ההוא כרסייא דלעילא. וכלא שכינתא עלאה ושכינתא דלתתא אודן בכהנא באינון ברכאן, וכל אינון שתין ממנן. 

ועל דא כתיב '''{{צ|ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם}}'''.  וכדין קב&quot;ה מברך לון לישראל.   {{ש}}
'''עד כאן רעיא מהימנא'''


'''{{קטן|({{צ|פקודא [כג] לכבד אב וכו'}} - [[זהר חלק ג פג א|בחלק ג דף פ&quot;ג ע&quot;א]])}}'''
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;'''פקודא בתר דא ברכת כהנים''' {{צ|יברכך יהוה יאר יהוה ישא יהוה}}. 

מקורא דתלת שמהן אלין יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א (ס&quot;א יו&quot;ד ה&quot;י וא&quot;ו ה&quot;י) קדושה אהי&quot;ה אהי&quot;ה אהי&quot;ה דמקורא דיליה יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א קשורא דתרוייהו יחוד דתרוייהו אדנ&quot;י דביה '''א&quot;י''' דרמיזין '''איהדונ&quot;הי''' (ס&quot;א יאהדונהי ודא עמודא דאמצעיתא ושכינתא איהי יאהדונה&quot;י) 

(ס&quot;א מקורא מג' שמהן אלין יו&quot;ד ה&quot;י וי&quot;ו ה&quot;י וכו' דרמיזין יאהדונה&quot;י ודא עמודא דאמצעיתא. שכינתא איההדו&quot;נהי (נ&quot;א אידהונה&quot;י) ורמיזין '''א&quot;י''' רביעאה מתרי שמהן מפרשן דרשימין בהון). {{ש}}
'''עד כאן רעיא מהימנא'''

'''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג רעז א|פרשת כי תצא לקמן דף רע&quot;ז ע&quot;א]] - {{צ|כי ימצא איש נערה}}}} '''
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;


----------------------

&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>4caas08va8ih2d637vpfpocz5wqggue</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011511</id>
      <parentid>3011509</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T21:34:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרשת נשא - רעיא מהימנא */ לרפואת רות בת איילה</comment>
      <origin>3011511</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="362604" sha1="dxjoqsusqo1oodzvmfalej1vnyd859t" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}}

__TOC__
==פרשת במדבר - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קיז א/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}}
ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב&quot;ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. 

ואע&quot;ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה  מתרין סטרין. ואע&quot;ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. 

לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה  אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא  אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן  ואשתלים עלמא. 

ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! &lt;קטע סוף=דף קיז א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיז ב/&gt;תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב&quot;ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. 

ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ&quot;א|ו|א}} {{ממ|מ&quot;א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}}
{{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. 


רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}}
{{צ|יהו&quot;ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב&quot;ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}}
תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. 

ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. 

וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב&quot;ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב&quot;ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב&quot;ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. 

תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. 

מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו  מותנא. 

{{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} -  אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}}
{{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}}
{{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}}
{{צ|יברך יראי יהו&quot;ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב&quot;ה. {{ש}}
{{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע&quot;ג דלא עאלין במניינא. 

תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:&lt;קטע סוף=דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח א/&gt;רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ישראל מאן אתר אתברכן?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''&quot; {{ש}}
תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב&quot;ה והוו  עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן  מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו&quot;ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}}
ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא!  כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}:


'''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}}
'''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}}
כמה חביבא אורייתא קמי קב&quot;ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב&quot;ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב&quot;ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. 

תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב&quot;ה ומתעטרא קמיה ואמר &quot;''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''&quot;, בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}}
זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! 

{{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}}
רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב!  בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! 

ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. 


דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}}
אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}}
אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב&quot;ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: &lt;קטע סוף=דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח ב/&gt;'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! 

כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י&quot;ב שבטין, י&quot;ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י&quot;ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י&quot;ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. 

ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י&quot;ה''' בינייהו. {{ש}}
כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}}
ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}}
ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. 

אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}}
ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}}
ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}}
'''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. 

כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! 
* '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. 
* '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא  דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. 
* '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום.  '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. 
* '''ה' בתראה''' - מערב. 

ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. 
כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! 

זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}}
* {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. 
* {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. 
* {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. 
* {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא  לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. 

ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל  דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! &lt;קטע סוף=דף קיח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט א/&gt;ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. 


שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. 
אמר: &quot;''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''&quot;


פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} 
{{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ&quot;א &quot;אסתכל&quot;. אבל נראה ד&quot;אחידנא&quot; תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב&quot;ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו&quot;ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}}
{{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב&quot;ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! 

אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}}
כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}}
ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב&quot;ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. 
דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא&quot;ו''' - דא קב&quot;ה הוא לעילא. 


אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו&quot;ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}}
האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}}
אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! 

תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא  ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! 

כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! 

תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}}
ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא &quot;''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''&quot;. 

אמר רבי יהודה: &quot;''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''&quot; 


פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}}
תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}}
ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו&quot;ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.&lt;קטע סוף=דף קיט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט ב/&gt;וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו&quot;ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! 

בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע&quot;ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא  באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}}
ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. 

ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. 


בכה רבי אלעזר. {{ש}}
פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}}
השתא  דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו  כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע&quot;ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}}
בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. 

והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא  ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו&quot;ם דאינון זנבא. 

אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}}
אמר: &quot;''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו&quot;ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}}
''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''&quot; {{ממ|תהלים|קלה|ד}} 

אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}}
אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב&quot;ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}:


'''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. 

כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}}
{{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא &quot;בך יתברך ישראל&quot; לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. 

אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. &lt;קטע סוף=דף קיט ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכ א/&gt;תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה&quot;ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. 

אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. 
* מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. 
* לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. 
* לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}}
אשתכח בכל  יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! 

בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! 


רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא:  {{ש}}
&quot;''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון  בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום  תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''&quot; 


ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ברי! אע&quot;ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}}
אמר ליה: &quot;''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! 

אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}}
'''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע&quot;ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. 

לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}}
לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. 

אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין!   חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא,   ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}}
ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.&lt;קטע סוף=דף קכ א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב&quot;ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו&quot;ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} 
מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}}
אלא  רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב&quot;ה דאיהו מהימנא עלאה. 

לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. 

תא חזי רזא דמלה! אע&quot;ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא.  {{ש}}
בקדמיתא עובדא 
* בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, 
* ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. 
* לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין -  תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. 

לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - 
* ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. 
* לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה  בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, 
* ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. 
* לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. 

ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}}
ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. 
דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}}
ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. 

תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. &lt;קטע סוף=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=במדבר דף קכא א/&gt;בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא&quot;ו''' - ד'''וא&quot;ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. 

והא קמ&quot;ל דרזא דמלה  דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא  כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב&quot;ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. 

ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. 

ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב&quot;ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! 

זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. 

אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. 
אמר: &quot;''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''&quot; 
אמר ר' יהודה: &quot;''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב&quot;ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''&quot;  

'''ברוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=במדבר דף קכא א/&gt;

==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;

==פרשת נשא - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכא א/&gt;'''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' 

ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}}
האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}}
תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב&quot;מתוק מדבש&quot; הוא מציג את מילים &quot;והא אתמר&quot; כתחילת הפסקה הבא של &quot;בפלגות ליליא&quot;, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 

בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.&lt;קטע סוף=דף קכא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכא ב/&gt;כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! 

תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. 

וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}}
ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. 


'''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}}
תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר  {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש&quot;א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. 

ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ&quot;ק אשר לפיו מתחיל &quot;ואי תימא&quot; ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא.
זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! &lt;קטע סוף=דף קכא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב א/&gt;דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא  מסטרא דקין קדמאה אשתכחו.

ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}}  ואתדבק  ביה בקודשא בריך הוא. 

דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי  בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'.

ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}}
תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}}
ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}}  כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה!

{{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא!


'''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} 
אמר רבי יהודה:  &quot;''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''&quot; 

'''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}}
מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}}
אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}?

אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא.


'''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}}
{{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? &lt;קטע סוף=דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב ב/&gt;דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו&quot;ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. 

{{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב&quot;ה אע&quot;ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! 

תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה'  בכל אתר לא שכיח!?  אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. 

חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}}
תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב&quot;ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו&quot;ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: &lt;קטע סוף=דף קכב ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד א/&gt;'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}}
מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}}. 


ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! 

{{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. 

הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}}
אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}}
ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! &lt;קטע סוף=דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד ב/&gt;תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון  סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. 


'''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}}
אמר: &quot;''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''&quot; {{ש}}
הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב&quot;ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}}
מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו&quot;ה וגו'}}. {{ש}}
אמר קב&quot;ה למשה: &quot;''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''&quot; {{ש}}
מיד {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. 

ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. 

ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. &lt;קטע סוף=דף קכד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכה א/&gt;כדין קב&quot;ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}}
אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא!

 
'''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. 

א&quot;ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} 
אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' 


'''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}}
מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. 

תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע&quot;ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. 
* לזמנין מיין דימא מרירן. 
* לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. 
* לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}}
ובכמה גוונין קיימא האי ימא! 
{{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.&lt;קטע סוף=דף קכה א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכה ב/&gt;תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. 

תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}}
זכאה חולקהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! 


'''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא  דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. 

ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. 

א&quot;ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}}
ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. &lt;קטע סוף=דף קכה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו א/&gt;אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! 

תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. 

ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו&quot;ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}}  {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}}  סבא קדישא!


'''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} 
רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} 
כמה חביבין אינון ישראל קמי קב&quot;ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב&quot;ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. 

ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב&quot;ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. 

תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב&quot;ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. 

ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון!


'''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}}
מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}}
בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}}


'''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו&quot;ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}}
כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! 

תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. &lt;קטע סוף=דף קכו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו ב/&gt;מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. 

ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב  חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. 

תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}}
ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}}
ואמרי &quot;''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''&quot;. {{ש}}
עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי &quot;''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''&quot; 

עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים  ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. 

ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא  מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. 

ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. 

תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}}
ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}}
כדין הוא אומר: &quot;''ווי על מה דעבד!''&quot;. ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}}
דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. 

כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. 

זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! 

וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! 
* חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. 
* וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. 
* וחד דינא כד עייל לקברא. &lt;קטע סוף=דף קכו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז א/&gt;
* וחד דינא דקברא. 
* וחד דינא דתולעתא. 
* וחד דינא דגיהנם. 
* וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. 

ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! 
בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}}
כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו&quot;ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! 

תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה.


'''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}}
הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? 

אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}}
והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. 
* יין - לעילא. ואוקמוה. 
* שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. 
* ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. 
בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! 

ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. 


תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. 
* יין - אימא עלאה. 
* שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. 
* ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}}
ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. 

ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}}
בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא &quot;נזיר יהוה&quot;. פריש מדינא כלא! 

תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. &quot;על נפשו&quot; לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}}
אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. 

ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. &lt;קטע סוף=דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז ב/&gt;ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו&quot;ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. 

אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה  כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! 


'''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה  סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו&quot;ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}'''

===תחילת האדרא רבא===
::&lt;small&gt;'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי&quot;ר.'''&lt;/small&gt;


'''האדרא רבא קדישא''' 

תניא אמר ר' שמעון לחברייא: &quot;''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי  כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''&quot; 

&quot;''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין.  אמליכו עליכון למאן  דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''&quot; 

יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: &quot;''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''&quot; {{ש}}
חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}}
קם ר' אבא ואמר ליה: &quot;''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו&quot;ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב&quot;ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''&quot; 


תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו 
* רבי אלעזר בריה. 
* ור' אבא. 
* ור' יהודה. 
* ורבי יוסי בר יעקב. 
* ור' יצחק. 
* ור' חזקיה בר רב. 
* ור' חייא. 
* ור' יוסי. 
* ור' ייסא. 

ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}}
ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}}
קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}}
יתיב בגווייהו ואמר: &quot;''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''&quot; {{ש}}
שוו ידייהו ונסיב לון. &lt;קטע סוף=דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח א/&gt;פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}}
פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי  דא. ולעתיק יומין אתמר. 

כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו&quot;ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. 

קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}}
אותביה קמיה. {{ש}}
ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: &quot;''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''&quot; {{ש}}
אשתיקו. {{ש}}
שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}}
חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו&quot;ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו&quot;ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. 


ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}}
{{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! &quot;איש רכיל&quot; מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}}
אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא!  ברוחא  תלייא מלתא! 

וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! 

אמר ר' שמעון: &quot;''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''&quot;


תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}}
גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}}
'''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}}
זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}}
צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! 

ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא.  אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי!


תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל'  קדמאה! {{ש}}
וכלהו דגליפו  בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו.  ולבתר זמנא הוא אסתלק  בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. 

ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: &quot;''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''&quot; 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.&lt;קטע סוף=דף קכח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח ב/&gt;{{הערה|&lt;small&gt;עיין ([[שער מאמרי רשב&quot;י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב&quot;י על ספרא דצניעותא]] ד&quot;ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך&lt;/small&gt;}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] 

כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו  וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}}
ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}:

===[תיקוני דרישא דאריך אנפין]===
'''בגולגלתא''' יתבין  תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי  דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. 

ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. 

האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי 
* לארבע עיבר בסטרא חד 
* ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי 
* ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא 
* וחד לעילא דגולגלתא  

ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. 

וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא  דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא  לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא.


'''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי &quot;חכמתה סתימאה&quot; - ויקיעורך}}. {{ש}}
והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}}
והיינו דאמרי: &quot;''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''&quot;. 

והאי קרומא אתפסק בזעיר אנפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}}
והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת&quot;ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}.


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. 

וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. &lt;קטע סוף=דף קכח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכט א/&gt;וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט  לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה&quot;ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}}
ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה,  ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן  מוחיה. {{ש}}
וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}}
וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. 


ותאנא: כל נימא ונימא אקרי  'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. 

ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי.


'''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}}
עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}}
ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה&quot;ב|ו|מ}}. 

שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אנפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. 

תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. 

לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}}
אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}}
ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}}
אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו&quot;ה לאמר היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}}. 


'''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אנפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו&quot;ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 


{{הערה|(נ&quot;א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אנפין לקבלי ההוא רעותא.  דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה  ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. 

אימתי אתגליא?{{ש}} 
שתיק ר' שמעון. {{ש}}
שאל תניינות: &quot;''אימתי?''&quot;{{ש}} 
אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''אימתי איתגליא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''&quot;. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אנפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו&quot;ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. 

אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''&quot; 

{{הערה|(ס&quot;א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר  דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא!  הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא  ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. 

מהאי מצחא  נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.&lt;קטע סוף=דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכט ב/&gt;ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. 

תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}}  שבילין. ואע&quot;ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אנפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אנפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. 


'''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}}
ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! 

אמר ר' שמעון לר' אבא: &quot;''למאי היא רמיזא?''&quot; 
אמר ליה: &quot;''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''&quot;. 


כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אנפין, הא באריך אנפין.{{ש}}
ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. 

עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. 
* '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא  דצריר בצרורא.{{ש}} 
: תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה&quot;א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. 
* '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק  ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. 
* '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. 


אמר ר' שמעון: &quot;''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''&quot; 


תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}}
* '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית  לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}}
* '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}}
* '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. 


ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין  ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא.  לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. 

תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.&lt;קטע סוף=דף קכט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קל א/&gt;ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. 


ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד  אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. 

וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא.


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. 

כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. 

דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא?  {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. 

מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. 

ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת  תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא  על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}  {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. 

כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}}
אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. 


תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אנפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אנפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}}
וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! 


תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}}
אמר לרבי יהודה: &quot;''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''&quot; 

אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה -  אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}}
בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. 

אמר ר' שמעון לר' יהודה: &quot;''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''&quot; 

ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! 


'''חוטמא'''. {{ש}}
תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. &lt;קטע סוף=דף קל א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קל ב/&gt;ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אנפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אנפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! 

דרוחא דנפיק  מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אנפין לאתערא  ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. 

הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}}
&quot;''קום רבי יוסי בקיומך!''&quot;

קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד &quot;''אליף לי חכמתא!''&quot;, דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. 

ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אנפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}}
דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ&quot;א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''&quot; 

תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב&quot;ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. &quot;ארבע רוחות באי&quot; לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. 

וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה  דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. 

ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. 


ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אנפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}?  מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. 

תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר &quot;''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''&quot;. {{ש}}
והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. 

תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אנפין! {{ש}}
האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! 


וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא.

===[י&quot;ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין]===
פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}}
ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא -  טמיר וסתים מכלא!{{ש}} 
דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} 
דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} 
דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} 
דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} 
דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} 
דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! &lt;קטע סוף=דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא א/&gt;תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא  דבוסמא טבא. חוורא דיקירא  ונחית  בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. 


* '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא.

* '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. 

* '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות  חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. 

* '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. 

* '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. 

* '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. 

* '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

* '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. 

* '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. 

* '''תקונא עשיראה''' -  נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

* '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. 

* '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. 

* '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. 


לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אנפין. 

בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. 

בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. 

מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל  חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. 

תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה  משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. 

ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אנפין בכמה! 


אמר לרבי יצחק: &quot;''קום בקיומך וסלסל בסלסלא  בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''&quot; 

'''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. 

תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. &lt;קטע סוף=דף קלא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא ב/&gt;תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. 


תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. 

הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? 

אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אנפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. 

תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. 

בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו  קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. 

ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. 

תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}}
ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין -  לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. 

ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: 
# '''מי אל כמוך''' - חד. 
# '''נושא עון''' - תרי. 
# '''ועובר על פשע''' - תלת. 
# '''לשארית נחלתו''' - ארבע. 
# '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. 
# '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. 
# '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. 
# '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. 
# '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. 
# '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. 
# '''חסד לאברהם''' - חד סר. 
# '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. 
# '''מימי קדם''' - תליסר. 

לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. 

ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}}
אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! 


ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא  טמירא דטמירין - תקיפין  לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף  מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. &lt;קטע סוף=דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב א/&gt;ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. 

ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו.


'''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}}
ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא  ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. &lt;small&gt;'''(חסר כאן)'''&lt;/small&gt; 
{{להשלים}}


ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. 

אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס&quot;א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס&quot;א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}

ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש&quot;צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. 

תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א&quot;ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא.  ואתפשטו  תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. 

וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. 

אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב '''{{צ|מי אל כמוך}}''' - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה.


* '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא.
* '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ&quot;ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא.
* '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ&quot;ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. 


ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. 

מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}}
מאן חמי טמירותא  דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}}
עטרין דכל עטרין! {{ש}}
עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}}
עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}}
עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! 

ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. 

כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}}
תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! 

ותניא: עד כמה זהירין אלין  תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. &lt;קטע סוף=דף קלב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב ב/&gt;וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! 

ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס&quot;א &quot;לא אדכר באורייתא&quot;}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. 

דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב  {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. 

דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. 

אמר ליה רבי שמעון: &quot;''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''&quot;


'''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}}
&quot;''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''&quot;

'''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. 

מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ&quot;ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. 

אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}}
פתחו ואמרו: &quot;'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''&quot; {{ש}}

אמר: &quot;'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''&quot; {{ש}}
יתיב. 

א&quot;ר שמעון: &quot;''האידנא אתקשר  עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''&quot; 


אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה  - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}}
דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}}
ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}}

ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. 

&quot;''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''&quot;

&quot;''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''&quot;


תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}}
אתרגיש ר' שמעון ואמר: &quot;''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''&quot;. {{ש}}
&quot;''קום ר' חייא!''&quot;


'''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}}
אלא  חס ושלום דאיהו אמר על דא! 

אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? &lt;קטע סוף=דף קלב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג א/&gt;'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. {{ש}}
אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי '''דבר'''}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! 

אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! 


ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא -  לאייתאה לתליתאה! דכתיב {{צ|הֶן כׇּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. &lt;small&gt;[נוסח אחר: ותא חזי דתרין תקונין קדמאין - למיתי לתליתאה הוו!]&lt;/small&gt; {{ש}}
דהוא תקונא תליתאה, מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין - נפיק חד ארחא.  ושערא  אתפסק בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום  דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום  דכתיב '''{{צ|ועובר על פשע}}''' - למיהב אעברא עד  פומא קדישא דיימא {{צ|סלחתי}}. 

תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא. ולא אתגלי לחד מנייהו - דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}.  {{ש}}
האי בזעיר אנפין. {{ש}}
מאי בין האי להאי? {{ש}}
בזעיר אנפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח. הדא הוא דכתיב 'כי רוח יהוה נשבה בו ואיננו' {{ממ|ישעיה|מ|ז|עיין שם=עיין שם}} [&lt;small&gt;בספרים אחרים: {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}&lt;/small&gt; {{ממ|תהלים|קג|טז}}]. {{ש}}
באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. 

ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי! 

'''ודא הוא תקונא תליתאה'''  דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקי! 

אמר ר' שמעון: &quot;''ודאי קב&quot;ה יסגי לאוטבא לך, ויחדי לאגנא עלך!''&quot; 

ותאנא: מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. 

תאנא: בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא - סתימין ושתיקין. ולית דיפתח פטרא לאבאשא משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי - מאן דאחיד  ואזהר  לשתקאה - להאי אורחא רשים. דהוא סימנא דעתיקא קדישא. 


'''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לשארית נחלתו}}''', כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ&quot;ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. 


'''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. 

&quot;''קום ר' יוסי!''&quot;

'''קם ר' יוסי''' פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}}
{{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. {{ש}}
דבר אחר: שכיך '''ב'''רוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. 

דבר אחר: '''{{צ|שככה}}''' - שמא דכליל כל שמהן, וקב&quot;ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין, ומעביר על כל אינון דלבר. {{ש}}
דתניא: ארחא עלאה דדיקנא קדישא (דאיהו נחית  תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי) והאי ארחא דלתתא - שקילן אינון בכלא! &lt;קטע סוף=דף קלג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג ב/&gt;דא לעילא ודא לתתא! לעילא - '''{{צ|עובר על פשע}}'''. לתתא - '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא - כך לתתא יהיב אתר לאעברא. 

תאנא: בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא! דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא - לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה ד'עדן עלאה' לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי. ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. 

אמר ר' שמעון: &quot;''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''&quot;. 


'''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא  לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. 

&quot;''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא!''&quot; 

'''קם ר' ייסא''' פתח ואמר: {{צ|וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי!? 

ולא אקשו! דתנינן אית חסד ואית חסד. אית 'חסד דלגאו' ואית 'חסד דלבר'. {{ש}}
חסד דלגאו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין! והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגאו דעתיק יומין. ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא - דכהן מסטרא דא קא אתי. {{ש}}
ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני! ולא לקטעא ליה ולא ישתצי מעלמא! {{ש}}
והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין! 

{{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי &quot;חסד עולם&quot;, והאי הוא אחרא דזעיר אנפין דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. 

והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב '''{{צ|כי חפץ חסד הוא}}''' - דא הוא '''תקונא שתיתאה''' דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי! 


'''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. 

פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני - כך קב&quot;ה! תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין  דאינון תקונא שביעאה - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא! ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא, ומחזיין חידו לזעיר אנפין. 

כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}}
{{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}}
{{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר - דכד נהרין מתברך עלמא. {{ש}}
ותאנא: כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא - על אחת כמה וכמה! 

תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אנפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא. וכל אינון דלתתא נהרין. וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא! 

תא חזי! פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין! ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. 

תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב '''{{צ|ישוב ירחמנו}}'''. {{צ|ישוב}} - מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. 

הכא הוא '''{{צ|ישוב ירחמנו}}''' ובהאי דלתתא הוא '''{{צ|ואמת}}'''. {{ש}}
'''דא הוא תקונא שביעאה''' דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין.&lt;קטע סוף=דף קלג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}


&lt;קטע התחלה=דף קלד א/&gt;'''תקונא תמינאה''' -  נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. 

&quot;''קום אלעזר ברי - אתקין תקונא דא!''&quot;

'''קם רבי אלעזר'''. פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל}}. מלה דא אוקימנא '''[[ספרא דצניעותא|בספרא דצניעותא]]'''. והכא אית לאסתכלא. 

וכי הכל תלוי במזל?! ותנינן ספר תורה קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וספר תורה לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדוש. והתורה נִתנה בשלש קדושות, בשלש מעלות, בימים שלשה. שכינה בשלש - לוחות וארון והיכל. והכל בספר תורה תליא! ואיהו תליא במזל!? וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}}! מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! 

אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע&quot;ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל - אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא  דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. 

ותאנא: {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא - דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי {{צ|מזל}}? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו {{צ|ספר תורה שבהיכל}} דמתעטר בעשר קדושות - לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי! 

ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין. הדא הוא דכתיב '''{{צ|יכבוש עונותינו}}'''. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא!''&quot;


'''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין, ולא נפקין דא מן דא. 

&quot;''קום ר' אבא!''&quot; 

'''קם ר' אבא''' ואמר: אלין  שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון '''{{צ|מצולות ים}}''' - משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא רמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ואתכפיין. 

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך תהא לעתיק יומין!''&quot;


'''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

&quot;''קום ר' יהודה!''&quot; 

'''קם ר' יהודה''' פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. {{ש}}
תרי! 
* '''תקונא עשיראה''' - '''{{צ|תתן אמת ליעקב}}''', 
* '''ותקונא חד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא - '''{{צ|חסד לאברהם}}'''.


'''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין. ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא, כמה דאצטריך. 

טרחותא במאי קא מיירי? {{ש}}
דינא! באתר  דינא טרחותא אשתכח! {{ש}}
וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! {{ש}}
אלא דלא אתטרח בנשיבא דרוחא דזעיר אנפין! 

דתאנא: מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק  ביה. דמתלבש ביה  זעיר אנפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט  כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה - אתלבש. 

ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא, משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. &lt;קטע סוף=דף קלד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלד ב/&gt;דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר  מההוא דלבר, ומתלבשין ביה נביאי מהימני - אתקרי {{צ|פי יהוה}}. אבל בהאי עתיקא דעתיקין - לא אתפרש. ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. 

ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין, באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. 

'''ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר''', דמכאן אשתלשלו תריסר תחומין לעילא, תריסר תחומין לתתא, תריסר תחומין לתריסר שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''.


'''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן, ביקרא יאה וביקרא שפירא, וחפיין עד טבורא, ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. 

א&quot;ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה! זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי! דאנן יתבין בקדושה עלאה, אשא עלאה אסחר לן, והא כל תקונין עלאין  דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. 

והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא! כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אנפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין. וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין! דא אשלים לכלא!


תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אנפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. {{ש}}
ותאנא: אלין {{צ|ימי קדם}} - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. 

ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}; דביה זמין לאוקיר דיקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - {{צ|הוא}} בלחודוי יתיר מכלא, {{צ|הוא}} דכליל כלא, {{צ|הוא}} דלא אתקרי בשמא ידיעא. 

דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה! דלית 'יום' אקרי אלא מסטרא דילן, ולית 'לילה' אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין  לכל אינון דלתתא דנהרין בההוא משחא. 

בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה. ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר, ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא. בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר. אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}. וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}.


אמר ר' שמעון לחברייא: כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא - אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא  פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. &lt;קטע סוף=דף קלד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלה א/&gt;סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא, וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחין שנינן{{הערה|ספרים אחרים: &quot;שניין&quot;}} מכל סטרוי. ומתאחדן בפרסא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא בההוא פריסא. וכן לארבעה עיבר. 

וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה - והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. 

וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון! זכאין אתון לעלמא דאתי! דכלהו מלי דנפקי מפומיכון - כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב&quot;ה חדי למשמע וציית להני מלי - עד דהוא  אגזר דינא די לעלמא דאתי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין! עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. 


===[תיקונים דזעיר אנפין]===
השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אנפין! {{ש}}
היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא! {{ש}}
דהשתא חובתא  עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא, ולאתקנא כל תקונין על בורייה! 

תקוני דזעיר אנפין - מתקוני דאריך אפין אתתקנו. ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו בר נש. ומשלפא ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה סתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאתמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואף על גב דלא אתקיימו. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין עד לא זמין תקונוי - באני מלכין, כנס מלכין, ומשער מלכין. ולא הוו מתקיימי עד דדחי  לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. 

וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקן. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא.

מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא, וכלהו עלמין אתחרבו. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}}  {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא  הוא; אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. 

{{צ|בלע בן בעור}} - תאנא: הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה.  {{ש}}
{{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. 

כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל כלא לאתישבא ביה. &lt;קטע סוף=דף קלה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלה ב/&gt;ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא, ואתבטלו. 

{{צ|ואתבטלו}} סלקא דעתך!? והא כלהו באדם אתכלילן!? אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא{{הערה|נוסח אחר: &quot;דיוקנא&quot;}} דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו  כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו,  ומנהון לא אתבסמו כלל. 

ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}}! {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי!? -- לאו הכי! אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה &quot;מיתה&quot;, כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. 

וכיון דאתתקן אדם - אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה, וקיימין בדוכתייהו. {{ש}}
וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין - בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין משום דהוה דכר ונוקבא - כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא. ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא - לא כתיב בהו 'מיתה' כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו.

===[תיקוני גולגלתא דזעיר אנפין]===
תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא,  וסליק  ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא. ומתגלגלא ואתפשטא ונפיק חד גולגלתא תקיפא לארבע סטרין. ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל  ביה.{{ש}} {{צ|ביה}} סלקא דעתך?! אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. 

והאי אוירא הוא טמיר דטמירין דעתיק יומין ברוחא דגניז. {{ש}}
בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר, ואשא דכיא קאים מהאי סטר. {{ש}}
מאי אשא הכא?! -- אלא לאו הוא אשא! אבל  ניצוצא דא דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין, ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי 'גולגלתא תקיפא'. 

בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. {{ש}}
בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר, ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחייאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני מסטרא דרישא חוורא
* חיוור בגוויה, 
* דכליל כלהו חיוורי.  
אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אנפין - אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. 

ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו - אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{ש}}
{{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{ש}}
{{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אנפין. 

וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחין כגווני חיוורא וסומקא. 

האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשטו אנפוי{{הערה|ה&quot;ג האריז&quot;ל (המתוק מדבש)}} {{ב|למאה וחמשין|150}} רבוא עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אנפין'''. ובשעתא דאצטריך - אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא, בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחייס לעלמא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא, ויהבין אגר חוורתא{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש}} לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. &lt;קטע סוף=דף קלה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלו א/&gt;ולקביל דא - {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי {{צ|בקע}} - אגר חוורתא אשתכח מניה לעתיק יומין.


בחלליה דגולגלתא  דא - תלת חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו. וקרומא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר  לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. 

ותאנא: בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}}
* '''מחללא חד''' מתבקע  חד מבועא לארבע סטרין, ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי חללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא.

* '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין חמשין תרעין. מאלין חמשין תרעין אתאחדן חמשין יומין דאורייתא, חמשין שנין דיובלא, חמשין אלף דרין דזמין קב&quot;ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. 

* '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. 

ואילין תלת מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. 


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן. ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא; בכל אינון סטרין דאינון דכיין, בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. 

יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא.  רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. 
* '''ממבועא דחללא חד דגולגלתא''' - אתמשכן שערי במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. 
* '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין, ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. 
* '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין, ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו.

ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. {{ש}}
וכלהו משיכן דאתמשכן מתלת חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. {{ש}}
ובהאי תלין תליין  ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. 


בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגון בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 

תאנא: בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין - מאריהון דמתקלא. בגין כך אית ימינא ואית שמאלא. 


'''מצחא דגולגלתא''' - אשגחותא דאשגחותא! ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. &lt;קטע סוף=דף קלו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלו ב/&gt;ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר. בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אנפין ואשתכיך דינא. 

בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט - אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא, לאינון דלא מתכספי בעובדיהון. הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. 

ותניא: שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ובשעתא דמתער קב&quot;ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אנפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אנפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. 

תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אנפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. 

ותניא: עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח'''. ובאתוון רצופין  הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. 

תניא: מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}}? {{ממ|ש&quot;א|טו|כט}}{{ש}} 
האי רזא אוקימנא. כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי {{צ|אדם}} ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי {{צ|ראש}}  אתחזי ואתגלייא  האי נצח - לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי {{צ|אדם}} - דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי {{צ|אדם}}. ובגין כך {{צ|'''לא אדם הוא''' להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא.


'''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין. {{ש}}
שריקותא דבגבתא דעל ריסי עיינין מכחלן  באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי. ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא. ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא. 

בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא, ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא - אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואסתחן בחד חוורא דעינא טבא. הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}?  בחוורא קדמאה דעינא טבא. ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי.{{ש}}
[&lt;small&gt;ספרים אחרים:&lt;/small&gt; ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא] 

ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. 

וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא, ורחמי על ישראל, ואסתחר  עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. 

עינוי כד אתפקחן - אתחזון שפירין כהני יונים '''בסומק ואוכם וירוק'''. חוור לא אתגלי אלא בזמנא דאסתכל בעינא טבא ומתסחאן כל אינון גוונין בההוא חוור. מאינון גוונין דמתגליין - נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי '''מאוכמא דעינא'''. &lt;קטע סוף=דף קלו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז א/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא. {{ש}}
'''מסומקא''' נפקין שבעה רהיטין דסמכין לסטר שמאלא, ומתלהטין באשא דלסטר צפון. ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין דחייביא. הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}.{{ש}}
'''מירוקא''' נפקין שבעה טהירין  דקטרא דלסטר דרומא, ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. 

וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט, לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל, ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו. הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן - רחמי ונוקמין.


'''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים. כל סומקין מקמיה לא אתחזון. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה.

'''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא, חד זמן לאלף שנים בימא רבא. וכד נפיק האי אבנא - אתי רגשא ותקפא על ימא, וקליה דימא וגלגלוהי אזלין ואשתמעו לנונא רבא דאקרי 'לויתן'. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא - דכל אוכמין סתימין קמה! {{ש}}
וכך היא אוכמותא דעינא! אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא  ואקיף לההוא אוכמא.

'''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. 

וכד אסתחר{{הערה|נוסח אחר: אתגלי}} חוורא ואתסחי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא,  ולא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא. ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא, דאינון תאומין כחדא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אתסחאן{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש}} בחוורתא דעינא עלאה. 

ודא זמינין למנדע צדיקייא ולמחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. 

ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש ולטב  כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. 

תנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}? וכי ירושלם נוה שאנן הוא?! והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקיט ולאו שאנן הוא!? 

אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר, דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו&quot;ד ולא &quot;עיניך&quot;. ומה דאמר 'ירושלם' ולא 'ציון' -- הכי אצטריך! לאכפייא לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. &lt;קטע סוף=דף קלז א/&gt;‏‏{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}‏‏{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז ב/&gt;ותאנא:  דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} - דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי! {{ש}}
ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} - השתא {{צ|'''עיני''' יהוה אלהיך בה}}. וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. ולזמנא דאתי - ישתכח בה עינא חד דרחמי! עינא דעתיקא דעתיקין! הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. {{ש}}
כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון '''{{צ|רחמים גדולים}}'''. רחמי דזעיר אנפין אקרון '''{{צ|רחמים}}''' סתם. ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין.

תאנא: בהני עיינין - בתרין גוונין מנייהו בסומקא ואוכמא - שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל - אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן {{צ|ימא רבא}}? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא  במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל.


'''חוטמא''' {{ש}}
תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': חוטמא דזעיר אנפין - בחוטמא אשתמודע פרצופא! בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית  תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו  ונפקין מחוטמוי. 

ותאנא: כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא ובין תרי  גווני. וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. {{ש}}
ואי תימא - '''אף וחימה''' כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא. '''משחית''' מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. 

ותאנא: חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}! אלא הכי תאנא - כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי 'גבורה' חדא. 

וכלהו גבוראן שריין לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף  וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף  וארבע מאה  דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן  עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. 

כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}!? {{ש}}

אלא הכי תאנא: לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יהוה לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}!?{{ש}}
אלא בכל זמנא דעתיק דעתיקי רישא חוורא  רעוא דרעוין אתגליין - רחמין רברבין אשתכחו בכלא! ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין  דזעיר אנפין זמינין. וכביכול רחמי עביד דינא ההוא עתיקא דכלא. דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין - כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין, ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני - מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי! ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. 

ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אנפין אתמר. ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. &lt;קטע סוף=דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלח א/&gt;תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי {{צ|ארך אפים}} מכלא. 

והיינו רזא דתנינן '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' {{ממ|שמות|לד|ו}} - פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון {{צ|אברהם אברהם}} {{ממ|בראשית|כב|יא}}, {{צ|יעקב יעקב}} {{ממ|בראשית|מו|ב}}, {{צ|שמואל שמואל}} {{ממ|ש&quot;א|ג|י}} - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ מ{{צ|משה משה}} {{ממ|שמות|ג|ד}} דלא פסיק טעמא בגווייהו. 

מאי טעמא? 
* {{צ|אברהם ׀ אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. 
* {{צ|יעקב ׀ יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא כגוונא דלעילא - בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. 
* {{צ|שמואל ׀ שמואל}} - טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא הוא נביאה, וקודם לכן לא הוה נביאה. 

אבל {{צ|משה משה}} - לא אפסיק טעמא בגוויהו. דמיומא דאתיליד - שלים הוה! דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. 

אוף הכא '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין. דהכי תנינן {{צ|כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא!}}. {{ש}}
וכד אתגלי עתיקא בזעיר אנפין - כלא ברחמי אתחזון. וחוטמא אשתכיך ואשא ותננא לא נפיק. כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. 

ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא - בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא  באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. {{ש}}
והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא. וכלא תלייא בחוטמא! בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין - לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. 

והאי  דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}, {{צ|וחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|יא|יז}}, {{צ|וחרה אפי}} {{ממ|שמות|כב|כג}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|ו|טו}} - כלא בזעיר אנפין אתמר ולא בעתיקא.


תאנא: כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} - האי '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה. {{ש}}
ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד דרגא בעקימא. מאי טעמא בעקימא?  בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו בגין למשמע טב וביש. 

ותאנא: מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. 

בגו אודנא נטיף מתלת חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 

והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר, ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בגין כך הוא רזא. {{ש}}
ווי לההוא דמגלי רזין! דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר.


תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש  במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא, ואתזער חוטמא ואתחמם, ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין, ומתערין כל גבוראן ועביד נוקמין. &lt;קטע סוף=דף קלח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלח ב/&gt;ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש  ברישא במוחא, ונגדין תרין דמעין מעיינין. ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר. {{ש}}
בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן  כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} - בההיא שמיעה דההוא קלא אתער כלא. 


תנא: כתיב {{צ|הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} - כלומר ארכין.  שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יהוה}}. ומה דאתמר {{צ|הַטֵּה יְהֹוָה אׇזְנְךָ}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אנפין אתמר. 

מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא  אית תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי. ועל דא באודנא קרי ביה 'בחינה' ובלבא קרי ביה 'בחינה' דכתיב כי {{צ|אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}} וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}} - משום דמאתר חד מתפשטין. 

תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אנפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד - אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה שמיעה ובשמיעה אתכליל בינה - {{צ|שמע}} כלומר {{צ|הבן}}. אשתכח  דכלא בחד מתקלא אתקל! ומלין אלין למאריהון דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. 

תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא  שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אנפין אתמר. 

כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח {{צ|יהוה יהוה}} ביו&quot;ד ה&quot;א תרי זמני, או באלף דל&quot;ת ויו&quot;ד ה&quot;א - חד לזעיר אנפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. 

ותנינן: אימתי אקרי שם מלא? בזמנא דכתיב {{צ|יהו&quot;ה אלהים}} - דהאי הוא שם מלא דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא {{צ|שם מלא}} אקרי. ושאר לא אקרי {{צ|שם מלא}}. כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר {{צ|יהו&quot;ה אלהים}} אתקרי שם מלא.{{ש}}
{{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתערון רחמין בכלא. 

{{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אנפין. {{ש}}
{{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} - אינון {{צ|ימי קדם}}, {{צ|שנות עולם}} - אלין {{צ|ימי עולם}}. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חיֵיהו למאן? חייהו לזעיר אנפין, דכל נהירו דיליה מאינון 'שנים קדמוניות' אתקיימו. ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{ש}}
{{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא.

===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין]===
תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין - דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין, וחדאן בלבאי מלי. ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין, וגניז להו עתיקא דכלא, גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא - לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא! זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי! 


פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} {{ש}}
מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}! משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא! &lt;קטע סוף=דף קלח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קלט א/&gt;דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב &quot;הדבקים ליהוה&quot; אלא {{צ|ביהוה}} ממש. 


תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא  משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אנפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון  דאורייתא דשמא קדישא. 
----------------------
{{קטן|(נוסח אחר מתחיל מקל&quot;ח ע&quot;ב)}}{{ש}} 
{{קטן|משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא. דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש. עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. }}{{ש}}
{{קטן|השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא! }}{{ש}}
{{קטן|תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בטתשעה תיקונין, ודא איהו דיקנא דזעיר אנפין. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה עשרין ותרין אתוון דשמא קדישא.}} 
-----------------------
ואי תימא דיקנא לא אשתכח ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}}!?{{ש}}
אלא הכי תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא!  ובגין דא הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. 

ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אנפין - נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא. מאי תקרובתא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}}. 

'''בתשעה תקונין''' אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי  אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

* '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. 

* '''תקונא תניינא''' - נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. 

* '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל, אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן. ותמן שקיעא ההוא ארחא. 

* '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובתא דבוסמא. 

* '''תקונא חמשאה''' - פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא סומקא. ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן. 

* '''תקונא שתיתאה''' - נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא, ותליין עד רישא דמעוי. ולא נחית עד טבורא. 

* '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערי על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. 

* '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, דמחפיין קדלא דלא אתחזיא. כלהו שערי דקיקין נימין על נימין, מליין מכל סטרוי. 

* '''תקונא תשיעאה''' -  אתמשכן שערי כלהו בשקולא מעלייא  עד  אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. 


בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין תשעה מבועין דמשח רבות דלעילא. ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. 

תשעה תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא. ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי 'גיבר תקיף'. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. 

'''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אנפין'''. 


אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: &quot;''קום ברי! סלסל תקונא דדיקנא  דמלכא קדישא בתקונוי אלין!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קלט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלט ב/&gt;קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''. '''יהוה''' לי לא אירא מה יעשה לי '''אדם'''. '''יהוה''' לי בעזרי ואני אראה בשנאי. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''באדם'''. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''בנדיבים'''}}  {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} 

תנא: הכא תשעה תקונין דבדיקנא דא. להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. 

תא חזי כיון דאמר הני תשעה תקונין לבתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}} {{ממ|תהלים|קיח|י}}. {{ש}}
אמר: &quot;''הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}! ובתקונא דדיקנא דא - תשעה תקונין דאינון שם יהוה -  אשצינון מן עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}''&quot;. 

ותנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': '''תשעה תקונין''' אמר דוד הכא! 
* '''שיתא''' אינון בשמא קדישא - דשית שמהן הוו. 
* '''ותלת''' {{צ|אדם}}. {{ש}}
ואי תימא תרין אינון!? -- תלתא הוו! דהא {{צ|נדיבים}} בכלל {{צ|אדם}} הוו. 


תנא: שיתא שמהן דכתיב 
* {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד.  
* {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין.  
* {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת.  
* {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. 

{{צ|אדם}} תלת דכתיב: 
* {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. 

ותא חזי רזא דמלה! דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא. דהכי אתחזי. משום דלא אקרי  {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא! דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. 

ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''}}. תרי זמני {{צ|יה יה}} לקביל תרי עלעוי, דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין - שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא...יהוה לי בעוזרי}} - בשמא דלא חסר, בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. 

ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} -- הכי הוא! דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא.  ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי {{צ|יהוה}} ואתקרי {{צ|אדם}}. בכללא תערא ומה דביה. 

ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי. בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא - מלכא עביד בגיניה. {{ש}}
מאי טעמא דיקנא ולא גופא? {{ש}}
אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}}


ובתרי גווני אתי האי חושבנא. 
* חד - כדקאמרן. 
* תרין - 
** {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. 
** {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. 
** {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. 
** {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. 
** {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. 
** {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. 
** {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. 
** {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. 
** {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה.


{{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד - כל מה דאמר הכא - על תקונא דדיקנא דא קאמר!{{ש}}
{{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין, מעילא תחות שערי דרישא. ובגין כך אמר {{צ|יה יה}} תרי זמני. 

ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא - אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} - דהוא אתר דלא  דחיק. וכל האי אצטריך  דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. 


===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין בפרטות]===
תנא: מתתקן דיקנא עלאה '''בתשעה תקונין'''. והוא דיקנא דזעיר אנפין בתשעה תקונין מתתקן. &lt;קטע סוף=דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קמ א/&gt;'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין, מתחות קוצי דתליין על אודנין. ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. 

תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין, והני לאו אריכין. ושערי דרישא - מנהון שעיעי ומנהון קשישין. 

ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אנפין כתיב {{צ|חׇכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אנפין. דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי סלקא דעתך?! אלא אימא ארבע מוחי! 
* תלת מוחי דהוו בזעיר אנפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, 
* וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אנפין לתלת מוחי דביה. 

ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אנפין. {{ש}}
בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין - דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין, וזעיר אנפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - 'שם יהוה' ממש, דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. 

ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - דהכא משתכחין! דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. 

ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אנפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר. ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. 


ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתברא - כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא, ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר ולכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן - כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך וַיֹּצֵא לָאוֹר צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. 


ותאנא: הני שערי דדיקנא תקיפין  משאר שערי דרישא. משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן, ואינון תקיפין באורחייהו. אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי! דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי. ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא - אלין כלהו רחמי. 

אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון! {{ש}}
ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא, וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא  דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדינא. 

וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומתסחיין כמאן דאתסחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אתסחיין ברחמי. 

ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}} {{ממ|במדבר|יד|יח}}, ואִלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אנפין. וכד אמר משה זמנא תניינא - תשעה תקונין  אמר. ואינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אנפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין ביה. &lt;קטע סוף=דף קמ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמ ב/&gt;ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}.


תאנא: שערי דרישא דזעיר אנפין - כלהו קשישי, תלין על תלין ולא שעיעין. דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. 

והאי דזעיר אנפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אנפין אתמר. 

אמר רבי שמעון: &quot;''בריך ברי לקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי!''&quot; 


'''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. 

&quot;''קום רבי אבא!''&quot; 

קם ר' אבא פתח ואמר:  כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא - אתחזי כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה - אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}, והאי תקונא תניינא אתתקן. כד נהיר בנהירו דעתיק יומין - אתקרי {{צ|רב חסד}}. וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}, דהא נהירו אנפיה. 

ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא, כגוונא דעתיקא קדישא, אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא - לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}. ואתקיימו באתר אחרא. 

ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין. וכלהו אקרון {{צ|חסדי קדמאי}} דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אנפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. 

'''[[ספרא דצניעותא|ובספרא דצניעותא]]''' קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אנפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} {{ממ|שמות|לד|ו}} וכתיב  {{צ|נוצר חסד לאלפים}}  {{ממ|שמות|לד|ז}} סתם. ואוקימנא האי {{צ|רב חסד - מטה כלפי חסד}};  לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתאנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. 

ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא  אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא - תרי זמני  בטש בידיה בהאי אורחא.


'''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן, וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא. הוד והדר עלאה הוא.  {{ש}}
ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא  בעלעוי, ואתקרי {{צ|הוד זקן}}. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם, יתיר מכל דיוקנין.&lt;קטע סוף=דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמא א/&gt;ותאנא: האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה  ואתפשט בשאר תקונין נהורין - האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא. ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. 

'''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' אקרי {{צ|הוד והדר ותפארת}} - דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פָּשַׁע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל - במתקלא חד סלקין. 

אמר ר' שמעון: &quot;''יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה!''&quot; 


'''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן. סומקן כהאי ורדא סומקא, ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין  מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא - אתמשך סומקא ואתי חוורא! בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}} - דכד נהרין מתברך עלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}} - כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. 

תאנא: כלהו נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון {{צ|חסדי קדמאי}}. ובגין אינון נהרין כל אינון {{צ|חסדי עולם}}. 


'''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא.  ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. {{ש}}
תנא: תקונא דא הוא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד. ולא אבעי לחבלא האי 'חסד' כמה דאתמר. ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. 


'''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. 

&quot;''קום רבי יהודה!''&quot; 

קם רבי יהודה פתח ואמר: {{צ|בגזירת עירין פתגמא}} {{ממ|דניאל|ד|יד}}. {{ש}}
כמה אלף רבבן מתנשבן ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה. וכלהון אקרון {{צ|פה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר דתליין מהאי פומא. {{ש}}
ומהאי פומא - כד אתפשט האי רוחא - מתלבשן ביה כמה נביאי מהימני, וכלהו {{צ|פי יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק - לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו  מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. 

והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא - משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי.  

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך אנת לעתיקא קדישא!''&quot;


'''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא {{צ|אין למעלה לא ערף ולא עפוי}}. ובזמנא דאגח  קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה. הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} - רזא הוא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]'''. {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה, חד מאינון גבוראן. 


'''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן  שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר - כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך '''(חסר כאן)''' {{להשלים}}
ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}} וכתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן. ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי.


===[המשך האדרא רבא]===
תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון  דעאלו ולא נפקו, אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. 

כללא דכל מלין! עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין - כלא חד! כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא! לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא! אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין, דיוקנא דכליל כל שמהן, דיוקנא דאתחזי בגוונוי. &lt;קטע סוף=דף קמא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמא ב/&gt;כהאי דיוקנא  לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. 

כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין - אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אנפין בהאי דיוקנא ותקונא. 

ואי תימא מה בין האי להאי? -- כלא הוא במתקלא חדא! אבל מכאן  אתפשטן רחמי, ומכאן  אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. {{ש}}
ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}. 


כתיב {{צ|'''וייצר''' יהוה אלהים את האדם}} - בתרי יודי&quot;ן. אשלים תקונא גו תקונא - טברקא דגושפנקא. ודא הוא {{צ|וייצר}}. {{ש}}
תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אנפין! 

{{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה. ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי 'שם מלא' - '''{{צ|יהוה אלהים}}'''. ודא הוא רזא דתרין יודי&quot;ן ד{{צ|וייצר}} - דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - '''{{צ|יהוה אלהים}}'''. 

ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי '''{{צ|אדם}}''' דכליל דכר ונוקבא. ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה. {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. 

וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. 

{{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא ולעיילא בתקונין כגוונא דא, ולאשלפא לההיא  נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא! ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין! 


בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין, באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרי {{צ|תפארת}}. ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין. ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}.

כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא - תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אנפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני. הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. 

תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא, ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. {{ש}}
תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל  בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. {{ש}}
ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם יהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. 

תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא, ואתעבר ונקיב  ונהיר לסטר אחרא. ותקין מיעוי דנוקבא, ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. 


תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. &lt;קטע סוף=דף קמא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמב א/&gt; כלהו דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי - דנוקבא אתפשטת תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. 

ותאנא: חמשה ערייתא  אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין חמשה אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. {{ש}}
והכי תאנא: 
* קול באשה ערוה. 
* שער באשה ערוה. 
* שוק באשה ערוה. 
* יד באשה ערוה. 
* רגל באשה ערוה. 
דאע&quot;ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר מערוה אינון!

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי '''יו&quot;ד'''. וכיון דאתגלייא '''יו&quot;ד''' בפומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי  בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דפום אמה. 

ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי 'שלים'. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. {{ש}}
וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש&quot;ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו&quot;ד ואסתמר דלא עייליה ליו&quot;ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי! מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}} - דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו&quot;ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. 

וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן  דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותא דכל גופא דנוקבא, ובההוא אתר אקרי {{צ|ערוה דכלה}} - אתר לאצנעא לההוא אמה דאקרי {{צ|חסד}}, בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. {{ש}}
חסד - ימינא, גבורה - שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי {{צ|אדם}} - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. 


תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא - עתיקא דעתיקין בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא ולא אתקיימו. עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו, ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן{{הערה|נ&quot;א (ואנון תקוני אתתא. &quot;אשר היו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}})}}. ולא אתבסמו עד דאתתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת...וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. 

ואי תימא - אי הכי דדינא כלהו - והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}! והא לא אתחזי דינא - דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} - איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא! {{ש}}
תאנא  כלהו דינא - בר מחד דאתקיים בתראה! והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} - דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר. 

וכלהו לא אתקיימו. לא תימא ד'אתבטלו' - אלא דלא 'אתקיימו' בההוא מלכו.  {{ש}}
עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. {{ש}}
מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{ש}}
{{צ|ושם עירו פעו}} - מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{ש}}
{{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}. מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא.{{ש}} 
{{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{ש}}
{{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא. {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. {{ש}}
כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. 


דרועין דדכורא - חד ימינא וחד שמאלא. &lt;קטע סוף=דף קמב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמב ב/&gt;דרועא קדמאה -  תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תרין דרועין. {{צ|ואתכלילו}} סלקא דעתך? אלא גתלת קשרין בימינא ותלת קשרין בשמאלא. תלת קשרין דימינא אתכלילן בתלת קשרין דשמאלא. ובגין כך 'דרועא' לא כתיב אלא חד, אבל 'ימינא' לא כתיב ביה {{צ|זרוע}} אלא {{צ|ימינך יהוה}} - {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בתלת קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. 

ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? {{ש}}
תאנא: כלהו תלת מתפשטין ומתקשרין בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרין בדרועא ימינא. ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}}, משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פִּנָּה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא.{{ש}}
היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}} - כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה! 

והאי ימינא כד יתיב - קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה  בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא - מתערין תלת אחרנין דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}} {{ממ|ישעיהו|נא|ט}}, {{צ|זרועך הנטויה}} {{ממ|דברים|ט|כט}}. 
---------------------
{{קטן|נוסח אחר: תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה. }}
--------------------
בזמנא דתלת אלין אתכלילן בתלת אחרנין אקרי כלא 'ימינא' ועביד דינא ברחמי. הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערין רחמי בהו. 

ותאנא: בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון 'ימינא'. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}}. דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}}. דא בדא. 

ותאנא: בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי {{צ|סיועא קדישא}} דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין.  דכתיב  {{צ|והנה ידי עמך}} {{ממ|ש&quot;ב|ג|יב}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע מאות ותמניא וחמש אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון {{צ|יד יהוה עלאה}}, {{צ|יד יהוה תתאה}}. ואע&quot;ג דבכל אתר {{צ|יד יהוה}} שמאלא - זכו - {{צ|ימין יהוה}}; אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי {{צ|ימין}}. ואי לאו {{צ|יד יהוה תתאה}}. 


תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא - הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}!

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''', דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא. וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי סתימא דכלא פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דורמיטא לזעיר אנפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. 

{{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. 

ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין. ועד לא סיים לון - אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה - אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. &lt;קטע סוף=דף קמב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמג א/&gt;כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא ואתחברו אנפין באנפין - מאן ייעול בינייהו?! מאן הוא דיקרב בהדייהו?! {{ש}}
(בגין כך סתימא דמלה - עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת.)


וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. {{ש}}
ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא  דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטרא דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. 

בתר דא אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא, וכל דינין לא אתערבו  קמיה. {{ש}}
תא חזי מה כתיב? {{צ|ויהי בהיותם בשדה}}  {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא! בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}! ונצח האי דינא לאחוהי משום דהוה קשיא מניה, ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב&quot;ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין. 

ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע&quot;ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. {{צ|מתרוויהון כחדא}} סלקא דעתך?! אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. 

זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן כצרורא  דאתכלא. 


זכאין  אתון חברייא דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו! מלין דעלאין ותתאין צייתין להו! {{ש}}
זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו! ותנדעון למאריכון אנפין באנפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא!


אמר ר' שמעון: חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא! {{ש}}
עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}}


תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. 

כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני  דיוקנין. {{ש}}
בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. 

כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל. דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי  {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין  למעבד נוקמין. ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. 


תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא  כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא, מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין  דגופא אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלמין ומתברכאן בגיניהון. &lt;קטע סוף=דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמג ב/&gt;תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. 

תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו 'גופא קדישא', ולאתכללא בהו בההוא גופא. {{ש}}
וכי תימא אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא!? -- לא! דח&quot;ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגויתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם! בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. 

ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין. ונפקו מכללא ד'גופא קדישא' ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי {{צ|קין}} דנפיק בכללא דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון! בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. 

וברוחא דאקרי {{צ|הבל}} דאתבסם יתיר בכללא ד'גופא קדישא' - נפקין אחרנין דמתבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין. ושמעין מה דשמעין מעילא. ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. 


ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא ד'גופא קדישא'. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד - {{צ|קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו}} - דכלא הוא חד גופא! 


תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא  - אתקשרו דינא ורחמי, ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא - כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. 

ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם - לבתר כד נפיק מהאי עלמא - לא עייל בכללא דאדם דאקרי 'גופא קדישא'. אלא באינון דלא אקרון 'אדם'. ונפיק מכללא דגופא. 


תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} {{ממ|שיר|א|י}}. {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{ש}}
{{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא. 

וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. 


{{קטן|'''(שייך [[זהר חלק ג רעה ב|פרשת כי תצא - דף רע&quot;ה:]])'''}} {{ש}}
ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא, משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא, דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}}. {{צ|אדם}} דהוא {{צ|יקר}} מכל יקרא - {{צ|בל ילין}}. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי - {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא - לא יתחזי ביה קלנא! 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא - עביד פגימותא בגופא דעלמין. &lt;קטע סוף=דף קמג ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד א/&gt;דהא בגין דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}}.  משום דהאי גופא יקרא אתקרי {{צ|דיוקנא דמלכא}}, ואי עביד ביה לינה - הוי כחד מן בעירא. 


תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - {{צ|'''ה'''אדם}} הידוע. וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. 

{{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז&quot;א ועזא&quot;ל''' הוו בארץ. {{צ|בני האלהים}} לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. 


כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אנפין אתמר. {{ש}}
{{צ|ויתעצב אל לבו}} - &quot;ויעצב&quot; לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. 

{{צ|אל לבו}} - &quot;בלבו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב  למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. 

{{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. {{ש}}
ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי! לאו לאפקא כלל! -- משום דלא קאים דא בלא דא. {{ש}}
ואלמלא חכמה סתימאה דכלא - כלא אתתקן כמרישא! הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שיכנתי}}. {{ש}}
ואלמלא האי תקונא דאדם - לא קאים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. 

ותאנא: כלהו מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא. ודא חכמה סתימאה דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. 

ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש&quot;א|טז|ז}} - דאיהו בלגו לגו. {{ש}}
ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָא וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}.

===[סיום האדרא רבא]===
עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון! {{ש}}
דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. 

תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר: &quot;''אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה! בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא.''&quot; {{ש}}
הדר ואמר: &quot;''הדרי בי! דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא, ולא ליקרא דבית אבא, ולא ליקרא דחברייא אלין. אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי!''&quot; 


תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא - מיתו '''ר' יוסי ברבי יעקב, ורבי חזקיה ורבי ייסא'''. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא. ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. {{ש}}
צווח ואמר: &quot;''שמא חס ושלום גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו!''&quot; 

שמע קלא: &quot;''זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך! דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קמד א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד ב/&gt;&quot;''אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}. וכל שכן דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו! זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו!''&quot; 


תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין, וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד  דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין - נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא, ונטלין להו מלאכי עלאי, וסלקין לון לעילא. {{ש}}
ואמאי אלין? משום דעאלו ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. 

אמר ר' שמעון: &quot;''כמה זכאה חולקהון דהני תלתא! וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא!''&quot; 

נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}} 


קמו ואזלו. {{ש}}
בכל אתר דהוו מסתכלי - סליק ריחין. {{ש}}
אמר ר' שמעון: &quot;''שמע מינה דעלמא מתברך בגינן!''&quot; {{ש}}
והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. 


תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. {{ש}}
והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. {{ש}}
יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. {{ש}}
אמר רבי שמעון מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון. והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. {{ש}}
נח דעתיה דרבי אבא.


תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. {{ש}}
וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין - לא משתכחין תמן אלא אינון. {{ש}}
והוה קארי להו רבי שמעון &quot;''שבעה אנן עיני יהוה!''&quot; - דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה}} {{ממ|זכריה|ד|י}} - ועלן אתמר. 

אמר רבי אבא: &quot;''אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה! אנת הוא שביעאה דכלא - דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה - דכלא תלי בשביעאה!''&quot;
 
רבי יהודה קארי ליה {{צ|שבת}} דכלהו שיתא מניה מתברכין, דכתיב {{צ|שבת ליהוה}} {{ממ|שמות|כ|י}} {{צ|קדש ליהוה}} {{ממ|שמות|טז|כג}}. מה {{צ|שבת ליהוה}} קדש - אוף רבי שמעון {{צ|שבת ליהוה קדש}}! 


אמר ר' שמעון: &quot;''תווהנא על ההוא חגיר חרצן, מאריה דשערי - אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין?!''&quot; {{ש}}
אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. {{ש}}
אמר ליה ר' שמעון: &quot;''מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא  גליפא דמאריה ביומא דהלולא?''&quot; 

אמר ליה: &quot;''חייך רבי! שבע יומין אתברירו קמי קב&quot;ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון! ואנא הוינא זמין תמן ובעינא קמיה לאשתכחא. וכדין קטיר בכתפי ולא יכילנא. דההוא יומא שדרני קב&quot;ה למעבד נסין '''לרב המנונא סבא''' וחברוי דאתמסרו בארמונא  דמלכא. וארחישנא להו בנסא - דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי, ואוליכנא לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו: {{צ|חולקא דקב&quot;ה מהלולא דר' שמעון וחברוי!}} ''&quot;

&quot;''זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך! כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי! כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו!''&quot; {{ש}}
&quot;''ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין '''לרבי פנחס בן יאיר חמוך'''. ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן.''&quot; &lt;קטע סוף=דף קמד ב/&gt;{{ש}}

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קמה א/&gt;אמר ליה: &quot;''קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין?''&quot;

אמר ליה: ואף כל אינון דלבר! דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}.  אי אלין אתיין - כל שכן צדיקייא! {{ש}}
{{צ|מדי חדש בחדשו}} למה? משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. {{ש}}
{{צ|ומדי שבת בשבתו}} - דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין, דכתיב {{צ|ויברך אלהים את יום השביעי וגו'}}. {{ש}}
ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא! {{ש}}
ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה - זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי! וכתיב {{צ|וקראת לשבת ענג לקדוש יהוה מכובד}} {{ממ|ישעיה|נח|יג}} - מאן הוא {{צ|קדוש יהוה}}? דא רבי שמעון בן יוחאי דאקרי {{צ|מכובד}} בעלמא דין ובעלמא דאתי!


'''עד כאן האדרא קדישא רבא'''

===המשך זהר פרשת נשא===

'''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}}
רבי יצחק פתח ואמר: {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. {{ש}}
כמה גדולה היראה לפני הקב&quot;ה! שבכלל היראה ענוה, ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא - ישנו בכלן. ומי שאינו ירא שמים - אין בו לא ענוה ולא חסידות.

תאנא: מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה - ענוה עדיף, ונכלל בכלהו. הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}}. כל מי שיש בו יראת שמים - זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה - זוכה לחסידות. וכל מי שיש בו יראת שמים - זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}, לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. &lt;קטע סוף=דף קמה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמה ב/&gt;תאנא: כל אדם שיש בו חסידות נקרא {{צ|מלאך יהוה צבאות}}.  הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}} {{ממ|מלאכי|ב|ז}}. 

מפני מה זכה כהן להקרא {{צ|מלאך יהוה צבאות}}?{{ש}} 
אמר ר' יהודה: מה מלאך יהוה צבאות כהן למעלה - אף כהן מלאך יהוה צבאות למטה. ומאן הוא מלאך יהוה צבאות למעלה? זה מיכאל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי {{צ|מלאך יהוה צבאות}} משום דאתי מסטרא דחסד. מהו חסד? רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה! הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. 


{{צ|עולם ועולם}} מהו? {{ש}}
אמר רבי יצחק: כמה דאתתקן באדרא קדישא! {{צ|עולם}} חד, {{צ|ועולם}} תרי. {{ש}}
אמר רבי חייא: אי הכי {{צ|מן '''ה'''עולם ועד '''ה'''עולם}} מבעי ליה!? {{ש}}
אמר ליה: תרי עלמי נינהו ואתהדרו לחד! {{ש}}
אמר רבי אלעזר לר' יצחק: עד מתי תסתום דבריך! {{צ|מן העולם ועד העולם}} - כללא דרזא עלאה - אדם דלעילא ואדם דלתתא. והיינו 'עולם ועולם'. וכתיב {{צ|ימי עולם}} {{ממ|ישעיהו|סג|יא}} וכתיב {{צ|שנות עולם}} {{ממ|תהלים|עז|ו}}. והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. 


{{צ|על יראיו}} - דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי {{צ|אדם}}. {{ש}}
אימתי? אמר רבי אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות - כללא דכלא. {{ש}}
אמר רבי יהודה: והא תנינן {{צ|אדם כללא דדכר ונוקבא}}!? {{ש}}
אמר ליה: ודאי הכי הוא בכללא ד{{צ|אדם}}! דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי 'אדם' וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. {{ש}}
ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא - לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי {{צ|אדם}} כללא דכלא. וכיון דאקרי אדם - שרייא ביה חסד דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה וגו'}}. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא. וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} - {{צ|יראיו}} כללא דאדם. 


דבר אחר: {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} {{ממ|תהלים|קג|יז}} - אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא.{{ש}}
{{צ|על יראיו}} - כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} {{ממ|ויקרא|טז|יא}} לאתכללא בכללא ד{{צ|אדם}}. {{ש}}
{{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. 

אמר רבי יהודה: אי הכי מהו {{צ|וצדקתו}}? &quot;וחסדו&quot; מבעי ליה!? 

אמר רבי אלעזר: היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת}}!  {{צ|כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - ו{{צ|זאת}} אתכלילת ב{{צ|איש}} דהיינו חסד. 

{{צ|וזאת}} - נוקבא. {{צ|חסד}} - דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי {{צ|חסד}}. {{צ|וזאת}} אתקרי {{צ|צדק}} דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה. והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? {{צ|צדקתו}} דחסד בת זוגו - דאתבסמא דא בדא. 

ובגין כך תנינן {{צ|כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב וכפר בעדו ובעד ביתו}}. {{ש}}
אמר ר' יצחק: משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב. וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא - שריא בהו חסד ואקרון 'חסידים', ובעיין לברכא עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}}, וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד - בעי לברכא. 

ובגין כך כתיב '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}'''. מאי טעמא? משום דאקרון חסידים וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. 


'''{{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} {{ממ|ויקרא|ו|כג}}'''. {{ש}}
{{צ|כה תברכו}}  בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. 

אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}} - תאנא האי {{צ|צדק}} אתקרי '''{{צ|כה}}''' דכל דינין מתערין  מינה. והיינו דאמר ר' אלעזר מהו {{צ|מכה  רבה}} {{ממ|במדבר|יא|לג}}? כלומר '''מִכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב  {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}}. וכלא חד! &lt;קטע סוף=דף קמה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמו א/&gt;וכתיב  {{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} - דזמינא לחרבא ארעיה. 

ומהאי '''{{צ|כה}}''' מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד - אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם '''{{צ|כה}}''' - הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע&quot;ג דהאי '''{{צ|כה}}''' אשתכחת בדינין - תבסמון לה ותברכון לה! דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד ל'''{{צ|כה}}''' ותבסמון לה לקבלייהו דישראל, בגין דלא ישתכחון בה דינין. הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}}. 


'''{{צ|אמור להם}}''' - &quot;אִמרו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה, דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא. משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. 

דבר אחר: {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} - אמאי לא כתיב &quot;תאמרו&quot;? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}: זכו - {{צ|להם}}, לא זכו - {{צ|אמור}} סתם.


ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראָה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראָה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{ש}}
{{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא. ומאן נינהו? חגי זכריה ומלאכי. אי הכי - אתעביד קדש חול! {{ש}}
והא כתיב {{צ|לא ראו}} - אמאי דחילו?! ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל. ואיהו לאו נביא - הא חול קדש!? 

אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. {{ש}}
ותנא: עביד קב&quot;ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא - כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. {{ש}}
ותאנא: מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי, ובאתר מלכו דלעילא אתקף, ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. {{ש}}
ותאנא: בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד - לית מאן דקאים קמיה! 


{{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראָה}} - משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי. ומשום דהוה דיליה - הוא סביל, ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי '''{{צ|כה}}''' אתער בדינוי - לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. 

ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד - אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי '''{{צ|כה}}''' - ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל, ואתעדי מנהון דינין. הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - ולא לשאר עמין. {{ש}}
בגין כך כהן ולא אחרא. כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה '''חסד''' על ידוי דאקרי '''חסיד''' דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד. וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|'''כה''' תברכו}} בשם המפורש. {{צ|'''כה''' תברכו}} בלשון הקדש. 


תאנא: אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי - כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא, ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן. דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. {{ש}}
ותאנא: בההוא זמנא - לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו, וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין &quot;''הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא!''&quot; {{ש}}
מאן מטרוניתא? דא כנסת ישראל. מאן כנסת ישראל? כנסת ישראל סתם. 


תאנא: אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא &quot;ידיו&quot; - משום דשבחא דימינא על שמאלא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר: רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. &lt;קטע סוף=דף קמו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}{{ש}}

&lt;קטע התחלה=דף קמו ב/&gt;תאנא: כהן דבעי לפרסא ידוי - בעי דיתוסף קדושה על קדושה דיליה; דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא? דא ליואה! דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב 'וקדשת את הלוים'{{הערה|הנה בתנ&quot;ך שלנו אין פסוק כזה אמנם יש רמז לקדושת הלוים מפסוק {{ממ|במדבר|ח|יז}} {{צ|כי לי כל בכור...הקדשתי אותם לי ואקח את הלוים תחת כל בכור - (המתוק מדבש)}} - הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים {{ממ|במדבר|יח|ב}} {{צ|וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך}} - {{צ|שבט אביך}} - כלל! מכאן דכל כהן דפריס ידוי בעי לאתקדשא על ידא דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה. ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא.

'''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' תאנא: לוי דאתקדש כהנא על ידוי - בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. 

ואמאי לוי? ויתקדש על ידא דכהנא אחרא!? {{ש}}
תאנא: כהנא אחרא לא בעי! דהא כהן דלא שלים - לא בעי האי כהנא שלים לאתפגם על ידא דפגימא דלא שלים! אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח במשכן זמנא - הא שלים הוא והא אקרי {{צ|קדוש}}! דכתיב 'וקדשת את הלוים'{{הערה|כנזכר לעיל - אין פסוק כזה אצלנו}}. 

א&quot;ר תנחום: אף אקרי {{צ|טהור}} דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. 


תאנא: כהנא דפריס ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין, כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה. ובגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא.  ולאתכוונא באינון מלין. 

א&quot;ר יצחק: בעי קב&quot;ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי. ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה - על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה, דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. 

א&quot;ר יהודה: כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך - לאו ברכתא דיליה ברכתא! {{ש}}
והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}} - עלאין יבקשו מפיהו. ומאי {{צ|יבקשו מפיהו}}? {{צ|תורה}} - תורה סתם. היך אחידא תורה דלעילא דאקרי 'תורה' סתם. דתניא תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. {{ש}}
ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך.


אמר ר' שמעון, תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא! דאתגלייא  כתיב ב'''יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א'''. דאתכסייא  כתיב באתוון אחרן. ומה הוא דאתכסייא? ההוא טמירא  דכלא!{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש עפ&quot;י המק&quot;מ}} 

אמר רבי יהודה: ואפילו ההוא דאתגלייא - אתכסיא באתוון אחרן, בגין ההוא טמירא דטמירין בגו. דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיחת רחמי כלהו. דכלהו כלילן ב'''כ&quot;ב''' אתוון  בתרין כתרין דרחמי{{הערה|כנ&quot;ל הכי גריס המתוק מדבש עפ&quot;י המק&quot;מ}}. 

ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן {{גמט דגש|כ&quot;ב}} מכילן דרחמי! {{גמט דגש|י&quot;ג}} דעתיקא סתים וגניז מכלא, ו{{גמט דגש|ט'}} דאתגליין מזעיר אנפין. ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי ב{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון גליפן. 

ותאנא: כד הוה צניעותא בעלמא - הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא - סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא - כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין? מכוין בסתימא דטמיר וגניז, ומתגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בעלמא - סתים כלא באתוון רשימין.&lt;קטע סוף=דף קמו ב/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קמז א/&gt;ותא חזי  דכל הני {{גמט דגש|כ&quot;ב}} מכילן דרחמי משה אמרן בתרי זמני. 
* זמנא קדמאה אמר {{גמט דגש|י&quot;ג}} מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא - לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. 
* זמנא תניינא אמר {{גמט דגש|ט'}} מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין, ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. {{ש}}
וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא. ומשתכחן דמתברכין כלהו  עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. 

וכל הני {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון - מכילן סתימאן. {{צ|יברכך יהוה וישמרך}} - אלין תלת קראי ותלת שמהן דתריסר אתוון כלילן לקבליהון. 

ובכלא אתכוון כהנא! וכל עלאי ותתאי מתבסמן ב{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון דסתימין בהני תלת קראי, לקביל {{גמט דגש|כ&quot;ב}}  מכילן דרחמי דכליל כלא. {{ש}}
ובגין כך כתיב '''{{צ|אמור}}''' ולא &quot;אמרו&quot; כמה דאוקימנא. {{ש}}
{{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין, בכל הני דרגין. {{צ|אמור}} - במלין סתימין דלעילא. {{צ|{{גמט דגש|אמור}}}} - חושבן {{גמט דגש|רמ&quot;ח}}  אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. {{ש}}
וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. {{ש}}
'''{{צ|להם}}''' - לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. 


תאנא א&quot;ר יוסי, יומא חד יתיבנא קמיה '''דר' אלעזר ב&quot;ר שמעון'''. {{ש}}
שאילנא ליה אמינא: &quot;''רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{ממ|תהלים|לו|ז}} {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}? {{צ|אדם}} - תינח. {{צ|בהמה}} למה?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''יאות שאלת! כלא במניינא הוא! זכו - {{צ|אדם}}, לא זכו - {{צ|בהמה}}.''&quot; {{ש}}
אמינא: &quot;''רבי! רזא דמלה קא בעינא!''&quot; 

אמר ליה: כלא אתמר! ותא חזי קרא קב&quot;ה לישראל {{צ|אדם}} כגוונא דלעילא, וקרא להו {{צ|בהמה}}. וכלא בחד קרא! דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}. ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. {{ש}}
ועוד רזא דמלה! זכו - {{צ|אדם}}  כגוונא דלעילא. לא זכו - {{צ|בהמה}} אקרון. 

וכלהו מתברכאן בשעתא חדא - אדם דלעילא ובהמה דלתתא. וכל שכן דכלא אית בהו בישראל! הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. 

ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא - אוף לתתא אשתכח! {{ש}}
וכלא הכי תליא לטב ולביש. לטב דכתיב {{צ|אענה את השמים והם יענו את הארץ}} {{ממ|הושע|ב|כג}}. לביש דכתיב {{צ|יפקוד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה}} {{ממ|ישעיהו|כד|כא}}. 


אמר רבי יהודה: בגין כך  כתיב {{צ|אמור להם}} סתם - לאתברכא עלאין ותתאין כלהו כחדא. דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה, ואחר כך {{צ|את בני ישראל}}. {{צ|אמור להם}} - סתם, לאתברכא כלהו כחדא. 
* {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. 
* {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. 
* {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. 


ר' אבא אמר: כלהו כחדא מתברכאן ב{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא. ב{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון מתברכאן כלהו, ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא.{{ש}} 
ולא? והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? {{ש}}
אמר רבי אבא - {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. 


תאנא אמר רבי יוסי: בשעתא דכהנא פריס ידוי - אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. {{ש}}
א&quot;ר יצחק: אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו - דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. {{ש}}
אמר ליה: משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי, ובעי בר נש לדחלא. אע&quot;ג דלא חמאן שכינתא - לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. 


תאנא: בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי - צריכין עמא למיתב בדחילו באימתא ולינדע דההיא שעתא עידן רעותא אשתכח בכלהו עלמין, ומתברכן עילאין ותתאין, ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא.&lt;קטע סוף=דף קמז א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קמז ב/&gt;אמר רבי שמעון: בהני תלת קראי רישיהון יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד - '''י''''ברכך '''י''''אר '''י''''שא - כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא  מעתיקא מאן דאצטריך. יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא. ובגין כך {{צ|יברכך יהוה}} לעילא, {{צ|וישמרך}} הכא לתתא. וכן כלהו. 


ותאני תנא קמיה דר' שמעון: האי מאן דמצער בחלמיה - ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא {{צ|רבונו של עולם! אני שלך וחלומותי שלך וכו'}}. אמאי? משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו, ומאן דיבעי צלותיה בצעריה - אתהפך ליה דינא לרחמי.


'''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}}
מהו {{צ|ושמו את שמי}}? {{ש}}
אמר רבי יהודה: 'יתקנו' כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון. לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. {{ש}}
ואי יעבדון הכי מה כתיב? '''{{צ|ואני אברכם}}'''. למאן? לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}, וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. {{ש}}
ולפיכך כתיב '''{{צ|ושמו}}''' ולא כתיב &quot;יאמרו&quot; או &quot;יזכרו&quot;. 


תאנא: כל כהן דלא רחמין ליה עמא - לא יפרוס ידוי. ועובדא הוה בחד כהן דקם ופריס ידוי, ועד דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא! וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה - לא יפרוס ידוי לברכא לעמא, דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. 

תאנא אמר רבי יצחק: בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם! בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא, והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. 

אמר רבי יהודה: הכי הוא ודאי! דאשתכח  פקיחא דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} בגין לברכא. וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר: &quot;''קודשא בריך הוא יפקח עינוי עלך!''&quot;. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. 

ואמר רבי יצחק, בגין כך כהנא דבריך בעינא טבא - ברכתיה אתקיים. ודלא מברך בעינא טבא - כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}} - כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. 

אמר ר' יוסי: תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? &quot;אל בלק&quot; מבעי ליה!? דהא בלק עביד כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. 

תאנא א&quot;ר יוסי: אמר ליה קב&quot;ה לבלעם &quot;''רשע! את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן!''&quot;. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. 

ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}} - משמע דקדשי הקדשים - {{צ|לחם אלהיו}} נפק מניה! ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. 

תניא כמה חביבין ישראל קמי קב&quot;ה! דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל. דתנינן אמר רבי יהודה אמר רבי חייא אמר רבי יוסי: נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר {{צ|בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר}} {{ממ|הושע|יא|ט}} - כלומר  כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא - שמא דלעילא לא אשתלים, וכל תקונין לא אתקנו. כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. &lt;קטע סוף=דף קמז ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קמח א/&gt;'''רבי אבא''' הוה אזיל ללוד. {{ש}}
פגע ביה '''ר' זירא בר רב'''. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''הא חמינא אפי שכינתא! ומאן דחמי אפי שכינתא - בעי למיזל ולרהטא בתראה! הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא''&quot;. 

&quot;''מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב&quot;ה חשבה לאברהם או אברהם לקב&quot;ה? ואנא שמענא דקב&quot;ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי''&quot;. 

אמר ליה: &quot;''הכי אוקימנא ולאו הכי הוי!''&quot; 

תא חזי {{צ|ויחשבה}} - &quot;ויחשוב לו&quot; לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב&quot;ה. {{ש}}
דתניא כתיב {{צ|ויוצא אותו החוצה}} {{ממ|בראשית|טו|ה}} - אמר ליה קב&quot;ה - צא מאצטגנינות שלך! לאו ההוא אורחא למנדע שמי! את חמי ואנא חמינא! '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא. {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ&quot;ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. 

ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר ב'''כה'''. ואע&quot;ג דדינין מתערין מנה - חשב אברהם לההוא כתרא - אע&quot;ג דהיא דינא - כאלו היא רחמי! הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא  {{צ|צדקה}} - רחמי! 

אמר רבי יצחק '''כה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צדק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע&quot;ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי '''צדק''' - הוא חשבה '''צדקה'''! דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. 


תו אמר ר' אבא: מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? {{ש}}
כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא. ולזמנא דאתי  כתיב {{צ|יברכך יהוה מציון וגו'}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}, {{צ|ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}} {{ממ|תהלים|קלה|כא}}:


'''{{צ|ויהי ביום כלֹת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}}
תאנא רבי יוסי: ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה? אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. 

אמר רבי יהודה: וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה?! והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}! {{ש}}
אמר רבי יצחק: אין מוקדם ומאוחר בתורה. 


{{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}?{{ש}}
אלא בשעה שאמר לו קב&quot;ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר.{{ש}} 
אמר מיכאל קמי קב&quot;ה: רבונו של עולם! תבעי לסתור אדם! והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה!? {{ש}}
אמר ליה: הא קיים משה פריה ורביה! השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך! לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - &quot;בְאדם&quot; לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. 
וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! 

וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} {{ממ|יהושע|ה|טו}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב  {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}} {{ממ|יהושע|ז|ו}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! 

{{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!&lt;קטע סוף=דף קמח א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}}
מהו {{צ|ליום}}? א&quot;ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא. וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. 

תאנא: כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא; ואפילו תתאה, ואפילו עכו&quot;ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין - לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב {{צ|שנים עשר נשיאים לאומותם}} {{ממ|בראשית|כה|טז}}. מדאקריבו אלין דישראל - נסיבו שולטנותא דכלהו! {{ש}}
בגין כך '''{{צ|נשיא אחד ליום}}'''. 

וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו, בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. 

זכאה חולקהון דצדיקייא דקב&quot;ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון! ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;

==פרשת נשא - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}}
פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. 

ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}}
{{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. 

וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}}
ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון  {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. 

ותרין כרסיין אינון!  {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. 
* '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא&quot;ל. 
* '''פומא''' -  '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ&quot;ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. 

מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (&lt;small&gt;שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש&lt;/small&gt;). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}}
ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}}
'''&lt;small&gt;(עד כאן רעיא מהימנא)&lt;/small&gt;''' 


'''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח&quot;ג דף כ&quot;ד ע&quot;ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}'''
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
'''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}}
ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י&quot;ה''', ואשתלים ביה '''יהו&quot;ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. 

דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו&quot;ה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י&quot;ה''' - דא '''יה&quot;ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה - גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו''''. ופורקנא בדא תלייא. 

ובגין דא הכל תלוי בתשובה. דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|וְשַׁבְתָּ עד יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי!

ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש.  עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. 

ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב&quot;ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא, ויהיב ליה. 

הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל  - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. 

דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ&quot;ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ&quot;ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר&quot;א אשר מחליף &quot;יראה&quot; ו&quot;אות י'&quot; עם &quot;תורה&quot; ו&quot;אות ו'&quot; - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''.  

ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב&quot;ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב&quot;ה על רמ&quot;ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה  ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. 

ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל&quot;ב}} {{צ|אלהים}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;וישתלים '''יהוה''', ובה יהא לנכון נייחא מכלא, ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה&quot;ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. 

האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה - הא סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש.  ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. 

כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ&quot;ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ&quot;ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''.  

דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס&quot;ה ע&quot;ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק&quot;ו ע&quot;ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. {{ש}}
ובגין דא אית {{צ|הבל}} ואית {{צ|הבל}}. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. 

ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה - אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב&quot;ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא&quot;ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא, כל חד למיניה.

ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע&quot;ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}.  וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. 

ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו - כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא! ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. 

אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון ליה לטוב הגנוז, ויימרון ליה: מרנא! הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! אמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} - ההוא טוב הגנוז! יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}.

כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}}
וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}}
* אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב&quot;ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה.
* אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה - איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'.
* ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב&quot;ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י&quot;ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו&quot;ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|א}}. 

{{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. {{ש}}
ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב&quot;ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב&quot;ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב&quot;ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה.

אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? {{ררר}} {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|ז}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו&quot;ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. 

והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר&quot;א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'.   איהו חד שביעאה דכלא,  ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי, {{צ|ויורדים}} - תרי.  אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. 

ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|א}}. אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים, וכמה תולדין דתליין מניה. 

ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|ב}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא דאינון מתמן אתבריאו? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|י}}. 

וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. 

ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב&quot;ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך  אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין.

ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. 

ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|כא}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש&quot;ב|יב|יג}}.  ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה'''  ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|י}}. ומנין דאתהדר קב&quot;ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|ז}}. 

ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יה&quot;ו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן קנהא.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין, ובה מתקטרין עשר ספירן. 

כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב&quot;ה - בגינה שריין עליה עשר ספירן! וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ&quot;ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ&quot;ח.{{ש}}
{{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}}


'''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין - דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. 

פתח ואמר:{{ש}}
'''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש על פי ד&quot;ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. 

וכי אית קושטא ברוח מסאבא?!{{ררר}} אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|ד}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה.  ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}. הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם.  {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. 

ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. 

כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא! קב&quot;ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|יח}}. 

ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו הוו אילנא דטוב ורע. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא, וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. 

והאי עץ מר - איהו כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. 

כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים}} {{ממ|דניאל|יב|י}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים}} - אינון מסטרא דרע, ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|ט}} {{ממ|יחזקאל|כ|לח}}, וקטיל לון.


{{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין - לא צריך נסיון! ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי, ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|יב}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר, דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה, דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|ב}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ. אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר',  ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו 'בנדה שפחה גויה זונה'.  בגין דאינון בנוי ד'''לילית''' דאיהי 'נדה שפחה גויה זונה' חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|כט}}. 

ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. 

ובזמנא דשלטא אילנא דחיי - אתכפייא אילנא דטוב ורע, ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא.  והכי איסור והיתר  טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ - דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח  אלא שעבוד מלכיות בלבד. דאינון לא טעמין מאילנא דחיי. וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה. אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון עמי הארץ טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - תלמידי חכמים. 


ובקרא דא נמי רמיז ליה! {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|יד}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|ח}}. כגוונא דפליג לון קב&quot;ה בטורא דסיני - הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|יח}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא.  אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|יג}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|יט}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|ד}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. 

{{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} - הכי יפיק לתלמידי חכמים בכל האי יקר!{{ש}} 
וכגוונא דאתמר בעמי הארץ מסטרא דטוב - {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות תלמידי חכמים, כעבדא דאזיל לרגליה דסוסיא דמאריה. {{ש}}
וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: &quot;''אם תקבלון עליכון תלמידי חכמים במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדאדמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא''&quot;.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|טו}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא, ויחמון לתלמידי חכמים ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו  מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|יג}}! בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|יב}}. והא אוקמוה אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך יִדָּמּוּ}} {{ממ|ש&quot;א|ב|ט}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|ט}} {{ממ|יחזקאל|כ|לח}}. 


אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא! באומאה אימא אנת - דהא בגינך אנא בעי לסלקא! דיהיב לי קב&quot;ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו. דאנת מחולל בחובין דעמא - הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|ה}}. 

אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו&quot;ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|ט}}. ולא אשתמודען ביץ ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא - ככלב מת דסרח בינייהו! דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב&quot;ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם תלמידי חכמים. 

ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו, ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא - בצערא בדוחקא ביגונא - חשיבין ככלבים! {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|ב}} - דלא אשכחו אכסניא בינייהו. ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא! {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|יג}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|א|ה}}. 

באומאה עלך זמנא תניינא - בחי יהו&quot;ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים - דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב&quot;ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}}
'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''


{{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס&quot;ט ע&quot;א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;

==קטע זמני==
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;'''פקודא דא [כב] לברכא כהנא ית עמא בכל יומא''' בזקיפו דאצבען ולברכא ברכתא בכל יומא לאשתכחא ברכאן עילא ותתא. דהא אצבעאן קיימן ברזא עלאה, חמש גו חמש. חמש דימינא וחמש דשמאלא. חמש דימינא אינון שבחא יתירא על אינון דשמאלא בגין דהא ימינא אית ליה שבחא יתירא על שמאלא. ועל דא בברכתא דקא בריך כהנא ית עמא אצטריך לזקפא ימינא על שמאלא ולעיינא בעינא טבא. 

וכד פריש ידוי כהנא - שכינתא שריא על אינון אצבען - דהא קב&quot;ה אסתכם עמיה דכהנא באינון ברכאן וישראל מתברכין מתרין סטרין מעילא ותתא. מעילא - שכינתא דשריא על אינון אצבען, וכהנא - דקא מברך. 

תא חזי מלין דקא עבדי מתערין מלין לעילא כגוונא דא בפרישו דאצבען דכהנא לתתא אתערת שכינתא למיתי ולשריא עלן. וכן כמה מלין אינון בעלמא דמתערין מלין לעילא - דהא באתערותא דלתתא אתער חילא אחרא לעילא. והא אוקימנא בכמה דוכתי. והיינו  טעמא דלולב, והיינו טעמא דשופר. וכמה אינון בהאי גוונא עשר אצבען מתערי שכינתא לשריא עלייהו, מתערי עשר דרגין אחרנין לעילא לאנהרא. וכלא בשעתא חדא. ועל דא אסיר ליה לבר נש לזקפא אצבען בזקיפו למגנא אלא בצלותא ובברכאן ובשמא דקב&quot;ה. והא אוקימנא דאינון אתערו דשמא קדישא ורזא דמהימנותא. זקיפו דאצבעאן ממנן בההוא זקיפו דלהון עשרה שליטין כמה דאוקמוה, וכהנא בעי לברכא בעינא טבא באסתכמותא דשכינתא כמה דאתמר.  

בההיא שעתא דברכתא דא נפקא מפומיה דכהנא - אינון שתין אתוון נפקין וטסין ברקיעא וממנן שתין רברבין על כל את ואת. וכלהו אודן על כל אלין ברכאן. מאי טעמא שתין אתוון בברכן אלין? בגין דישראל שתין רבוא אינון, ורזא דשתין רבוא קיימין תדיר בעלמא. וכל חד וחד איהו חד (רבוא) שמא קדישא דנפקא מהאי סלקא לעילא עד ההוא כרסייא דלעילא. וכלא שכינתא עלאה ושכינתא דלתתא אודן בכהנא באינון ברכאן, וכל אינון שתין ממנן. 

ועל דא כתיב '''{{צ|ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם}}'''.  וכדין קב&quot;ה מברך לון לישראל.   {{ש}}
'''עד כאן רעיא מהימנא'''


'''{{קטן|({{צ|פקודא [כג] לכבד אב וכו'}} - [[זהר חלק ג פג א|בחלק ג דף פ&quot;ג ע&quot;א]])}}'''
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;'''פקודא בתר דא ברכת כהנים''' {{צ|יברכך יהוה יאר יהוה ישא יהוה}}. 

מקורא דתלת שמהן אלין יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א (ס&quot;א יו&quot;ד ה&quot;י וא&quot;ו ה&quot;י) קדושה אהי&quot;ה אהי&quot;ה אהי&quot;ה דמקורא דיליה יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א קשורא דתרוייהו יחוד דתרוייהו אדנ&quot;י דביה '''א&quot;י''' דרמיזין '''איהדונ&quot;הי''' (ס&quot;א יאהדונהי ודא עמודא דאמצעיתא ושכינתא איהי יאהדונה&quot;י) 

(ס&quot;א מקורא מג' שמהן אלין יו&quot;ד ה&quot;י וי&quot;ו ה&quot;י וכו' דרמיזין יאהדונה&quot;י ודא עמודא דאמצעיתא. שכינתא איההדו&quot;נהי (נ&quot;א אידהונה&quot;י) ורמיזין '''א&quot;י''' רביעאה מתרי שמהן מפרשן דרשימין בהון). {{ש}}
'''עד כאן רעיא מהימנא'''

'''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג רעז א|פרשת כי תצא לקמן דף רע&quot;ז ע&quot;א]] - {{צ|כי ימצא איש נערה}}}} '''
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;


----------------------

&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>dxjoqsusqo1oodzvmfalej1vnyd859t</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011512</id>
      <parentid>3011511</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T21:35:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרשת נשא - רעיא מהימנא */</comment>
      <origin>3011512</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="362605" sha1="35auq308tmkdmndg62s2qexu4ponxjn" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}}

__TOC__
==פרשת במדבר - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קיז א/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}}
ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב&quot;ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. 

ואע&quot;ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה  מתרין סטרין. ואע&quot;ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. 

לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה  אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא  אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן  ואשתלים עלמא. 

ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! &lt;קטע סוף=דף קיז א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיז ב/&gt;תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב&quot;ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. 

ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ&quot;א|ו|א}} {{ממ|מ&quot;א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}}
{{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. 


רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}}
{{צ|יהו&quot;ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב&quot;ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}}
תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. 

ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. 

וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב&quot;ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב&quot;ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב&quot;ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. 

תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. 

מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו  מותנא. 

{{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} -  אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}}
{{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}}
{{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}}
{{צ|יברך יראי יהו&quot;ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב&quot;ה. {{ש}}
{{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע&quot;ג דלא עאלין במניינא. 

תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:&lt;קטע סוף=דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח א/&gt;רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ישראל מאן אתר אתברכן?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''&quot; {{ש}}
תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב&quot;ה והוו  עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן  מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו&quot;ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}}
ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא!  כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}:


'''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}}
'''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}}
כמה חביבא אורייתא קמי קב&quot;ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב&quot;ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב&quot;ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. 

תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב&quot;ה ומתעטרא קמיה ואמר &quot;''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''&quot;, בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}}
זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! 

{{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}}
רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב!  בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! 

ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. 


דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}}
אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}}
אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב&quot;ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: &lt;קטע סוף=דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח ב/&gt;'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! 

כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י&quot;ב שבטין, י&quot;ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י&quot;ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י&quot;ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. 

ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י&quot;ה''' בינייהו. {{ש}}
כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}}
ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}}
ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. 

אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}}
ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}}
ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}}
'''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. 

כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! 
* '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. 
* '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא  דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. 
* '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום.  '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. 
* '''ה' בתראה''' - מערב. 

ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. 
כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! 

זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}}
* {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. 
* {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. 
* {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. 
* {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא  לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. 

ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל  דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! &lt;קטע סוף=דף קיח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט א/&gt;ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. 


שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. 
אמר: &quot;''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''&quot;


פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} 
{{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ&quot;א &quot;אסתכל&quot;. אבל נראה ד&quot;אחידנא&quot; תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב&quot;ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו&quot;ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}}
{{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב&quot;ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! 

אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}}
כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}}
ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב&quot;ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. 
דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא&quot;ו''' - דא קב&quot;ה הוא לעילא. 


אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו&quot;ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}}
האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}}
אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! 

תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא  ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! 

כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! 

תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}}
ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא &quot;''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''&quot;. 

אמר רבי יהודה: &quot;''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''&quot; 


פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}}
תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}}
ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו&quot;ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.&lt;קטע סוף=דף קיט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט ב/&gt;וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו&quot;ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! 

בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע&quot;ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא  באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}}
ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. 

ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. 


בכה רבי אלעזר. {{ש}}
פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}}
השתא  דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו  כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע&quot;ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}}
בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. 

והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא  ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו&quot;ם דאינון זנבא. 

אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}}
אמר: &quot;''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו&quot;ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}}
''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''&quot; {{ממ|תהלים|קלה|ד}} 

אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}}
אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב&quot;ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}:


'''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. 

כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}}
{{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא &quot;בך יתברך ישראל&quot; לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. 

אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. &lt;קטע סוף=דף קיט ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכ א/&gt;תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה&quot;ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. 

אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. 
* מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. 
* לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. 
* לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}}
אשתכח בכל  יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! 

בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! 


רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא:  {{ש}}
&quot;''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון  בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום  תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''&quot; 


ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ברי! אע&quot;ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}}
אמר ליה: &quot;''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! 

אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}}
'''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע&quot;ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. 

לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}}
לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. 

אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין!   חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא,   ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}}
ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.&lt;קטע סוף=דף קכ א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב&quot;ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו&quot;ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} 
מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}}
אלא  רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב&quot;ה דאיהו מהימנא עלאה. 

לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. 

תא חזי רזא דמלה! אע&quot;ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא.  {{ש}}
בקדמיתא עובדא 
* בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, 
* ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. 
* לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין -  תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. 

לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - 
* ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. 
* לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה  בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, 
* ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. 
* לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. 

ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}}
ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. 
דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}}
ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. 

תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. &lt;קטע סוף=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=במדבר דף קכא א/&gt;בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא&quot;ו''' - ד'''וא&quot;ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. 

והא קמ&quot;ל דרזא דמלה  דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא  כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב&quot;ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. 

ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. 

ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב&quot;ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! 

זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. 

אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. 
אמר: &quot;''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''&quot; 
אמר ר' יהודה: &quot;''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב&quot;ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''&quot;  

'''ברוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=במדבר דף קכא א/&gt;

==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;

==פרשת נשא - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכא א/&gt;'''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' 

ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}}
האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}}
תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב&quot;מתוק מדבש&quot; הוא מציג את מילים &quot;והא אתמר&quot; כתחילת הפסקה הבא של &quot;בפלגות ליליא&quot;, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 

בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.&lt;קטע סוף=דף קכא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכא ב/&gt;כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! 

תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. 

וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}}
ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. 


'''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}}
תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר  {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש&quot;א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. 

ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ&quot;ק אשר לפיו מתחיל &quot;ואי תימא&quot; ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא.
זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! &lt;קטע סוף=דף קכא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב א/&gt;דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא  מסטרא דקין קדמאה אשתכחו.

ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}}  ואתדבק  ביה בקודשא בריך הוא. 

דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי  בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'.

ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}}
תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}}
ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}}  כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה!

{{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא!


'''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} 
אמר רבי יהודה:  &quot;''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''&quot; 

'''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}}
מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}}
אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}?

אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא.


'''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}}
{{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? &lt;קטע סוף=דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב ב/&gt;דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו&quot;ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. 

{{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב&quot;ה אע&quot;ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! 

תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה'  בכל אתר לא שכיח!?  אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. 

חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}}
תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב&quot;ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו&quot;ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: &lt;קטע סוף=דף קכב ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד א/&gt;'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}}
מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}}. 


ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! 

{{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. 

הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}}
אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}}
ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! &lt;קטע סוף=דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד ב/&gt;תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון  סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. 


'''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}}
אמר: &quot;''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''&quot; {{ש}}
הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב&quot;ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}}
מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו&quot;ה וגו'}}. {{ש}}
אמר קב&quot;ה למשה: &quot;''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''&quot; {{ש}}
מיד {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. 

ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. 

ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. &lt;קטע סוף=דף קכד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכה א/&gt;כדין קב&quot;ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}}
אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא!

 
'''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. 

א&quot;ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} 
אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' 


'''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}}
מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. 

תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע&quot;ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. 
* לזמנין מיין דימא מרירן. 
* לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. 
* לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}}
ובכמה גוונין קיימא האי ימא! 
{{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.&lt;קטע סוף=דף קכה א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכה ב/&gt;תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. 

תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}}
זכאה חולקהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! 


'''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא  דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. 

ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. 

א&quot;ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}}
ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. &lt;קטע סוף=דף קכה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו א/&gt;אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! 

תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. 

ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו&quot;ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}}  {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}}  סבא קדישא!


'''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} 
רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} 
כמה חביבין אינון ישראל קמי קב&quot;ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב&quot;ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. 

ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב&quot;ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. 

תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב&quot;ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. 

ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון!


'''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}}
מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}}
בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}}


'''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו&quot;ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}}
כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! 

תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. &lt;קטע סוף=דף קכו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו ב/&gt;מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. 

ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב  חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. 

תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}}
ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}}
ואמרי &quot;''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''&quot;. {{ש}}
עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי &quot;''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''&quot; 

עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים  ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. 

ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא  מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. 

ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. 

תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}}
ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}}
כדין הוא אומר: &quot;''ווי על מה דעבד!''&quot;. ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}}
דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. 

כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. 

זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! 

וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! 
* חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. 
* וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. 
* וחד דינא כד עייל לקברא. &lt;קטע סוף=דף קכו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז א/&gt;
* וחד דינא דקברא. 
* וחד דינא דתולעתא. 
* וחד דינא דגיהנם. 
* וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. 

ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! 
בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}}
כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו&quot;ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! 

תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה.


'''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}}
הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? 

אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}}
והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. 
* יין - לעילא. ואוקמוה. 
* שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. 
* ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. 
בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! 

ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. 


תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. 
* יין - אימא עלאה. 
* שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. 
* ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}}
ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. 

ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}}
בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא &quot;נזיר יהוה&quot;. פריש מדינא כלא! 

תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. &quot;על נפשו&quot; לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}}
אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. 

ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. &lt;קטע סוף=דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז ב/&gt;ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו&quot;ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. 

אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה  כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! 


'''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה  סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו&quot;ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}'''

===תחילת האדרא רבא===
::&lt;small&gt;'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי&quot;ר.'''&lt;/small&gt;


'''האדרא רבא קדישא''' 

תניא אמר ר' שמעון לחברייא: &quot;''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי  כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''&quot; 

&quot;''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין.  אמליכו עליכון למאן  דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''&quot; 

יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: &quot;''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''&quot; {{ש}}
חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}}
קם ר' אבא ואמר ליה: &quot;''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו&quot;ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב&quot;ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''&quot; 


תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו 
* רבי אלעזר בריה. 
* ור' אבא. 
* ור' יהודה. 
* ורבי יוסי בר יעקב. 
* ור' יצחק. 
* ור' חזקיה בר רב. 
* ור' חייא. 
* ור' יוסי. 
* ור' ייסא. 

ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}}
ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}}
קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}}
יתיב בגווייהו ואמר: &quot;''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''&quot; {{ש}}
שוו ידייהו ונסיב לון. &lt;קטע סוף=דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח א/&gt;פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}}
פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי  דא. ולעתיק יומין אתמר. 

כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו&quot;ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. 

קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}}
אותביה קמיה. {{ש}}
ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: &quot;''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''&quot; {{ש}}
אשתיקו. {{ש}}
שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}}
חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו&quot;ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו&quot;ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. 


ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}}
{{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! &quot;איש רכיל&quot; מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}}
אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא!  ברוחא  תלייא מלתא! 

וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! 

אמר ר' שמעון: &quot;''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''&quot;


תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}}
גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}}
'''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}}
זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}}
צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! 

ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא.  אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי!


תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל'  קדמאה! {{ש}}
וכלהו דגליפו  בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו.  ולבתר זמנא הוא אסתלק  בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. 

ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: &quot;''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''&quot; 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.&lt;קטע סוף=דף קכח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח ב/&gt;{{הערה|&lt;small&gt;עיין ([[שער מאמרי רשב&quot;י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב&quot;י על ספרא דצניעותא]] ד&quot;ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך&lt;/small&gt;}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] 

כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו  וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}}
ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}:

===[תיקוני דרישא דאריך אנפין]===
'''בגולגלתא''' יתבין  תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי  דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. 

ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. 

האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי 
* לארבע עיבר בסטרא חד 
* ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי 
* ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא 
* וחד לעילא דגולגלתא  

ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. 

וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא  דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא  לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא.


'''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי &quot;חכמתה סתימאה&quot; - ויקיעורך}}. {{ש}}
והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}}
והיינו דאמרי: &quot;''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''&quot;. 

והאי קרומא אתפסק בזעיר אנפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}}
והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת&quot;ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}.


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. 

וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. &lt;קטע סוף=דף קכח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכט א/&gt;וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט  לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה&quot;ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}}
ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה,  ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן  מוחיה. {{ש}}
וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}}
וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. 


ותאנא: כל נימא ונימא אקרי  'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. 

ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי.


'''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}}
עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}}
ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה&quot;ב|ו|מ}}. 

שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אנפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. 

תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. 

לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}}
אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}}
ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}}
אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו&quot;ה לאמר היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}}. 


'''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אנפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו&quot;ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 


{{הערה|(נ&quot;א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אנפין לקבלי ההוא רעותא.  דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה  ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. 

אימתי אתגליא?{{ש}} 
שתיק ר' שמעון. {{ש}}
שאל תניינות: &quot;''אימתי?''&quot;{{ש}} 
אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''אימתי איתגליא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''&quot;. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אנפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו&quot;ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. 

אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''&quot; 

{{הערה|(ס&quot;א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר  דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא!  הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא  ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. 

מהאי מצחא  נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.&lt;קטע סוף=דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכט ב/&gt;ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. 

תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}}  שבילין. ואע&quot;ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אנפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אנפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. 


'''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}}
ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! 

אמר ר' שמעון לר' אבא: &quot;''למאי היא רמיזא?''&quot; 
אמר ליה: &quot;''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''&quot;. 


כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אנפין, הא באריך אנפין.{{ש}}
ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. 

עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. 
* '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא  דצריר בצרורא.{{ש}} 
: תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה&quot;א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. 
* '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק  ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. 
* '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. 


אמר ר' שמעון: &quot;''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''&quot; 


תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}}
* '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית  לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}}
* '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}}
* '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. 


ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין  ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא.  לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. 

תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.&lt;קטע סוף=דף קכט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קל א/&gt;ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. 


ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד  אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. 

וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא.


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. 

כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. 

דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא?  {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. 

מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. 

ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת  תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא  על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}  {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. 

כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}}
אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. 


תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אנפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אנפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}}
וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! 


תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}}
אמר לרבי יהודה: &quot;''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''&quot; 

אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה -  אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}}
בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. 

אמר ר' שמעון לר' יהודה: &quot;''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''&quot; 

ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! 


'''חוטמא'''. {{ש}}
תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. &lt;קטע סוף=דף קל א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קל ב/&gt;ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אנפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אנפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! 

דרוחא דנפיק  מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אנפין לאתערא  ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. 

הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}}
&quot;''קום רבי יוסי בקיומך!''&quot;

קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד &quot;''אליף לי חכמתא!''&quot;, דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. 

ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אנפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}}
דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ&quot;א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''&quot; 

תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב&quot;ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. &quot;ארבע רוחות באי&quot; לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. 

וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה  דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. 

ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. 


ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אנפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}?  מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. 

תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר &quot;''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''&quot;. {{ש}}
והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. 

תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אנפין! {{ש}}
האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! 


וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא.

===[י&quot;ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין]===
פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}}
ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא -  טמיר וסתים מכלא!{{ש}} 
דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} 
דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} 
דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} 
דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} 
דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} 
דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! &lt;קטע סוף=דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא א/&gt;תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא  דבוסמא טבא. חוורא דיקירא  ונחית  בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. 


* '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא.

* '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. 

* '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות  חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. 

* '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. 

* '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. 

* '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. 

* '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

* '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. 

* '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. 

* '''תקונא עשיראה''' -  נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

* '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. 

* '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. 

* '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. 


לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אנפין. 

בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. 

בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. 

מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל  חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. 

תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה  משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. 

ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אנפין בכמה! 


אמר לרבי יצחק: &quot;''קום בקיומך וסלסל בסלסלא  בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''&quot; 

'''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. 

תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. &lt;קטע סוף=דף קלא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא ב/&gt;תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. 


תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. 

הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? 

אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אנפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. 

תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. 

בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו  קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. 

ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. 

תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}}
ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין -  לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. 

ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: 
# '''מי אל כמוך''' - חד. 
# '''נושא עון''' - תרי. 
# '''ועובר על פשע''' - תלת. 
# '''לשארית נחלתו''' - ארבע. 
# '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. 
# '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. 
# '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. 
# '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. 
# '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. 
# '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. 
# '''חסד לאברהם''' - חד סר. 
# '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. 
# '''מימי קדם''' - תליסר. 

לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. 

ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}}
אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! 


ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא  טמירא דטמירין - תקיפין  לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף  מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. &lt;קטע סוף=דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב א/&gt;ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. 

ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו.


'''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}}
ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא  ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. &lt;small&gt;'''(חסר כאן)'''&lt;/small&gt; 
{{להשלים}}


ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. 

אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס&quot;א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס&quot;א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}

ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש&quot;צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. 

תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א&quot;ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא.  ואתפשטו  תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. 

וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. 

אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב '''{{צ|מי אל כמוך}}''' - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה.


* '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא.
* '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ&quot;ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא.
* '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ&quot;ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. 


ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. 

מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}}
מאן חמי טמירותא  דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}}
עטרין דכל עטרין! {{ש}}
עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}}
עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}}
עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! 

ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. 

כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}}
תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! 

ותניא: עד כמה זהירין אלין  תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. &lt;קטע סוף=דף קלב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב ב/&gt;וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! 

ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס&quot;א &quot;לא אדכר באורייתא&quot;}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. 

דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב  {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. 

דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. 

אמר ליה רבי שמעון: &quot;''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''&quot;


'''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}}
&quot;''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''&quot;

'''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. 

מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ&quot;ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. 

אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}}
פתחו ואמרו: &quot;'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''&quot; {{ש}}

אמר: &quot;'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''&quot; {{ש}}
יתיב. 

א&quot;ר שמעון: &quot;''האידנא אתקשר  עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''&quot; 


אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה  - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}}
דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}}
ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}}

ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. 

&quot;''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''&quot;

&quot;''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''&quot;


תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}}
אתרגיש ר' שמעון ואמר: &quot;''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''&quot;. {{ש}}
&quot;''קום ר' חייא!''&quot;


'''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}}
אלא  חס ושלום דאיהו אמר על דא! 

אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? &lt;קטע סוף=דף קלב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג א/&gt;'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. {{ש}}
אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי '''דבר'''}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! 

אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! 


ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא -  לאייתאה לתליתאה! דכתיב {{צ|הֶן כׇּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. &lt;small&gt;[נוסח אחר: ותא חזי דתרין תקונין קדמאין - למיתי לתליתאה הוו!]&lt;/small&gt; {{ש}}
דהוא תקונא תליתאה, מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין - נפיק חד ארחא.  ושערא  אתפסק בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום  דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום  דכתיב '''{{צ|ועובר על פשע}}''' - למיהב אעברא עד  פומא קדישא דיימא {{צ|סלחתי}}. 

תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא. ולא אתגלי לחד מנייהו - דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}.  {{ש}}
האי בזעיר אנפין. {{ש}}
מאי בין האי להאי? {{ש}}
בזעיר אנפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח. הדא הוא דכתיב 'כי רוח יהוה נשבה בו ואיננו' {{ממ|ישעיה|מ|ז|עיין שם=עיין שם}} [&lt;small&gt;בספרים אחרים: {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}&lt;/small&gt; {{ממ|תהלים|קג|טז}}]. {{ש}}
באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. 

ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי! 

'''ודא הוא תקונא תליתאה'''  דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקי! 

אמר ר' שמעון: &quot;''ודאי קב&quot;ה יסגי לאוטבא לך, ויחדי לאגנא עלך!''&quot; 

ותאנא: מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. 

תאנא: בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא - סתימין ושתיקין. ולית דיפתח פטרא לאבאשא משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי - מאן דאחיד  ואזהר  לשתקאה - להאי אורחא רשים. דהוא סימנא דעתיקא קדישא. 


'''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לשארית נחלתו}}''', כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ&quot;ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. 


'''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. 

&quot;''קום ר' יוסי!''&quot;

'''קם ר' יוסי''' פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}}
{{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. {{ש}}
דבר אחר: שכיך '''ב'''רוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. 

דבר אחר: '''{{צ|שככה}}''' - שמא דכליל כל שמהן, וקב&quot;ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין, ומעביר על כל אינון דלבר. {{ש}}
דתניא: ארחא עלאה דדיקנא קדישא (דאיהו נחית  תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי) והאי ארחא דלתתא - שקילן אינון בכלא! &lt;קטע סוף=דף קלג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג ב/&gt;דא לעילא ודא לתתא! לעילא - '''{{צ|עובר על פשע}}'''. לתתא - '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא - כך לתתא יהיב אתר לאעברא. 

תאנא: בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא! דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא - לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה ד'עדן עלאה' לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי. ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. 

אמר ר' שמעון: &quot;''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''&quot;. 


'''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא  לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. 

&quot;''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא!''&quot; 

'''קם ר' ייסא''' פתח ואמר: {{צ|וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי!? 

ולא אקשו! דתנינן אית חסד ואית חסד. אית 'חסד דלגאו' ואית 'חסד דלבר'. {{ש}}
חסד דלגאו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין! והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגאו דעתיק יומין. ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא - דכהן מסטרא דא קא אתי. {{ש}}
ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני! ולא לקטעא ליה ולא ישתצי מעלמא! {{ש}}
והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין! 

{{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי &quot;חסד עולם&quot;, והאי הוא אחרא דזעיר אנפין דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. 

והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב '''{{צ|כי חפץ חסד הוא}}''' - דא הוא '''תקונא שתיתאה''' דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי! 


'''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. 

פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני - כך קב&quot;ה! תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין  דאינון תקונא שביעאה - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא! ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא, ומחזיין חידו לזעיר אנפין. 

כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}}
{{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}}
{{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר - דכד נהרין מתברך עלמא. {{ש}}
ותאנא: כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא - על אחת כמה וכמה! 

תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אנפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא. וכל אינון דלתתא נהרין. וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא! 

תא חזי! פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין! ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. 

תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב '''{{צ|ישוב ירחמנו}}'''. {{צ|ישוב}} - מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. 

הכא הוא '''{{צ|ישוב ירחמנו}}''' ובהאי דלתתא הוא '''{{צ|ואמת}}'''. {{ש}}
'''דא הוא תקונא שביעאה''' דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין.&lt;קטע סוף=דף קלג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}


&lt;קטע התחלה=דף קלד א/&gt;'''תקונא תמינאה''' -  נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. 

&quot;''קום אלעזר ברי - אתקין תקונא דא!''&quot;

'''קם רבי אלעזר'''. פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל}}. מלה דא אוקימנא '''[[ספרא דצניעותא|בספרא דצניעותא]]'''. והכא אית לאסתכלא. 

וכי הכל תלוי במזל?! ותנינן ספר תורה קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וספר תורה לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדוש. והתורה נִתנה בשלש קדושות, בשלש מעלות, בימים שלשה. שכינה בשלש - לוחות וארון והיכל. והכל בספר תורה תליא! ואיהו תליא במזל!? וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}}! מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! 

אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע&quot;ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל - אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא  דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. 

ותאנא: {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא - דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי {{צ|מזל}}? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו {{צ|ספר תורה שבהיכל}} דמתעטר בעשר קדושות - לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי! 

ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין. הדא הוא דכתיב '''{{צ|יכבוש עונותינו}}'''. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא!''&quot;


'''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין, ולא נפקין דא מן דא. 

&quot;''קום ר' אבא!''&quot; 

'''קם ר' אבא''' ואמר: אלין  שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון '''{{צ|מצולות ים}}''' - משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא רמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ואתכפיין. 

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך תהא לעתיק יומין!''&quot;


'''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

&quot;''קום ר' יהודה!''&quot; 

'''קם ר' יהודה''' פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. {{ש}}
תרי! 
* '''תקונא עשיראה''' - '''{{צ|תתן אמת ליעקב}}''', 
* '''ותקונא חד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא - '''{{צ|חסד לאברהם}}'''.


'''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין. ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא, כמה דאצטריך. 

טרחותא במאי קא מיירי? {{ש}}
דינא! באתר  דינא טרחותא אשתכח! {{ש}}
וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! {{ש}}
אלא דלא אתטרח בנשיבא דרוחא דזעיר אנפין! 

דתאנא: מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק  ביה. דמתלבש ביה  זעיר אנפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט  כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה - אתלבש. 

ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא, משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. &lt;קטע סוף=דף קלד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלד ב/&gt;דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר  מההוא דלבר, ומתלבשין ביה נביאי מהימני - אתקרי {{צ|פי יהוה}}. אבל בהאי עתיקא דעתיקין - לא אתפרש. ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. 

ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין, באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. 

'''ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר''', דמכאן אשתלשלו תריסר תחומין לעילא, תריסר תחומין לתתא, תריסר תחומין לתריסר שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''.


'''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן, ביקרא יאה וביקרא שפירא, וחפיין עד טבורא, ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. 

א&quot;ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה! זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי! דאנן יתבין בקדושה עלאה, אשא עלאה אסחר לן, והא כל תקונין עלאין  דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. 

והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא! כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אנפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין. וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין! דא אשלים לכלא!


תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אנפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. {{ש}}
ותאנא: אלין {{צ|ימי קדם}} - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. 

ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}; דביה זמין לאוקיר דיקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - {{צ|הוא}} בלחודוי יתיר מכלא, {{צ|הוא}} דכליל כלא, {{צ|הוא}} דלא אתקרי בשמא ידיעא. 

דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה! דלית 'יום' אקרי אלא מסטרא דילן, ולית 'לילה' אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין  לכל אינון דלתתא דנהרין בההוא משחא. 

בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה. ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר, ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא. בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר. אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}. וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}.


אמר ר' שמעון לחברייא: כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא - אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא  פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. &lt;קטע סוף=דף קלד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלה א/&gt;סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא, וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחין שנינן{{הערה|ספרים אחרים: &quot;שניין&quot;}} מכל סטרוי. ומתאחדן בפרסא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא בההוא פריסא. וכן לארבעה עיבר. 

וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה - והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. 

וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון! זכאין אתון לעלמא דאתי! דכלהו מלי דנפקי מפומיכון - כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב&quot;ה חדי למשמע וציית להני מלי - עד דהוא  אגזר דינא די לעלמא דאתי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין! עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. 


===[תיקונים דזעיר אנפין]===
השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אנפין! {{ש}}
היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא! {{ש}}
דהשתא חובתא  עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא, ולאתקנא כל תקונין על בורייה! 

תקוני דזעיר אנפין - מתקוני דאריך אפין אתתקנו. ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו בר נש. ומשלפא ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה סתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאתמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואף על גב דלא אתקיימו. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין עד לא זמין תקונוי - באני מלכין, כנס מלכין, ומשער מלכין. ולא הוו מתקיימי עד דדחי  לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. 

וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקן. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא.

מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא, וכלהו עלמין אתחרבו. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}}  {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא  הוא; אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. 

{{צ|בלע בן בעור}} - תאנא: הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה.  {{ש}}
{{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. 

כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל כלא לאתישבא ביה. &lt;קטע סוף=דף קלה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלה ב/&gt;ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא, ואתבטלו. 

{{צ|ואתבטלו}} סלקא דעתך!? והא כלהו באדם אתכלילן!? אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא{{הערה|נוסח אחר: &quot;דיוקנא&quot;}} דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו  כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו,  ומנהון לא אתבסמו כלל. 

ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}}! {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי!? -- לאו הכי! אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה &quot;מיתה&quot;, כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. 

וכיון דאתתקן אדם - אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה, וקיימין בדוכתייהו. {{ש}}
וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין - בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין משום דהוה דכר ונוקבא - כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא. ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא - לא כתיב בהו 'מיתה' כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו.

===[תיקוני גולגלתא דזעיר אנפין]===
תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא,  וסליק  ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא. ומתגלגלא ואתפשטא ונפיק חד גולגלתא תקיפא לארבע סטרין. ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל  ביה.{{ש}} {{צ|ביה}} סלקא דעתך?! אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. 

והאי אוירא הוא טמיר דטמירין דעתיק יומין ברוחא דגניז. {{ש}}
בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר, ואשא דכיא קאים מהאי סטר. {{ש}}
מאי אשא הכא?! -- אלא לאו הוא אשא! אבל  ניצוצא דא דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין, ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי 'גולגלתא תקיפא'. 

בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. {{ש}}
בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר, ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחייאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני מסטרא דרישא חוורא
* חיוור בגוויה, 
* דכליל כלהו חיוורי.  
אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אנפין - אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. 

ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו - אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{ש}}
{{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{ש}}
{{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אנפין. 

וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחין כגווני חיוורא וסומקא. 

האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשטו אנפוי{{הערה|ה&quot;ג האריז&quot;ל (המתוק מדבש)}} {{ב|למאה וחמשין|150}} רבוא עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אנפין'''. ובשעתא דאצטריך - אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא, בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחייס לעלמא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא, ויהבין אגר חוורתא{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש}} לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. &lt;קטע סוף=דף קלה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלו א/&gt;ולקביל דא - {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי {{צ|בקע}} - אגר חוורתא אשתכח מניה לעתיק יומין.


בחלליה דגולגלתא  דא - תלת חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו. וקרומא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר  לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. 

ותאנא: בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}}
* '''מחללא חד''' מתבקע  חד מבועא לארבע סטרין, ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי חללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא.

* '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין חמשין תרעין. מאלין חמשין תרעין אתאחדן חמשין יומין דאורייתא, חמשין שנין דיובלא, חמשין אלף דרין דזמין קב&quot;ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. 

* '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. 

ואילין תלת מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. 


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן. ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא; בכל אינון סטרין דאינון דכיין, בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. 

יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא.  רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. 
* '''ממבועא דחללא חד דגולגלתא''' - אתמשכן שערי במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. 
* '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין, ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. 
* '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין, ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו.

ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. {{ש}}
וכלהו משיכן דאתמשכן מתלת חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. {{ש}}
ובהאי תלין תליין  ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. 


בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגון בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 

תאנא: בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין - מאריהון דמתקלא. בגין כך אית ימינא ואית שמאלא. 


'''מצחא דגולגלתא''' - אשגחותא דאשגחותא! ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. &lt;קטע סוף=דף קלו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלו ב/&gt;ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר. בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אנפין ואשתכיך דינא. 

בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט - אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא, לאינון דלא מתכספי בעובדיהון. הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. 

ותניא: שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ובשעתא דמתער קב&quot;ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אנפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אנפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. 

תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אנפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. 

ותניא: עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח'''. ובאתוון רצופין  הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. 

תניא: מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}}? {{ממ|ש&quot;א|טו|כט}}{{ש}} 
האי רזא אוקימנא. כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי {{צ|אדם}} ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי {{צ|ראש}}  אתחזי ואתגלייא  האי נצח - לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי {{צ|אדם}} - דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי {{צ|אדם}}. ובגין כך {{צ|'''לא אדם הוא''' להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא.


'''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין. {{ש}}
שריקותא דבגבתא דעל ריסי עיינין מכחלן  באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי. ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא. ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא. 

בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא, ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא - אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואסתחן בחד חוורא דעינא טבא. הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}?  בחוורא קדמאה דעינא טבא. ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי.{{ש}}
[&lt;small&gt;ספרים אחרים:&lt;/small&gt; ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא] 

ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. 

וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא, ורחמי על ישראל, ואסתחר  עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. 

עינוי כד אתפקחן - אתחזון שפירין כהני יונים '''בסומק ואוכם וירוק'''. חוור לא אתגלי אלא בזמנא דאסתכל בעינא טבא ומתסחאן כל אינון גוונין בההוא חוור. מאינון גוונין דמתגליין - נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי '''מאוכמא דעינא'''. &lt;קטע סוף=דף קלו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז א/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא. {{ש}}
'''מסומקא''' נפקין שבעה רהיטין דסמכין לסטר שמאלא, ומתלהטין באשא דלסטר צפון. ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין דחייביא. הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}.{{ש}}
'''מירוקא''' נפקין שבעה טהירין  דקטרא דלסטר דרומא, ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. 

וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט, לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל, ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו. הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן - רחמי ונוקמין.


'''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים. כל סומקין מקמיה לא אתחזון. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה.

'''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא, חד זמן לאלף שנים בימא רבא. וכד נפיק האי אבנא - אתי רגשא ותקפא על ימא, וקליה דימא וגלגלוהי אזלין ואשתמעו לנונא רבא דאקרי 'לויתן'. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא - דכל אוכמין סתימין קמה! {{ש}}
וכך היא אוכמותא דעינא! אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא  ואקיף לההוא אוכמא.

'''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. 

וכד אסתחר{{הערה|נוסח אחר: אתגלי}} חוורא ואתסחי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא,  ולא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא. ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא, דאינון תאומין כחדא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אתסחאן{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש}} בחוורתא דעינא עלאה. 

ודא זמינין למנדע צדיקייא ולמחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. 

ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש ולטב  כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. 

תנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}? וכי ירושלם נוה שאנן הוא?! והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקיט ולאו שאנן הוא!? 

אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר, דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו&quot;ד ולא &quot;עיניך&quot;. ומה דאמר 'ירושלם' ולא 'ציון' -- הכי אצטריך! לאכפייא לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. &lt;קטע סוף=דף קלז א/&gt;‏‏{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}‏‏{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז ב/&gt;ותאנא:  דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} - דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי! {{ש}}
ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} - השתא {{צ|'''עיני''' יהוה אלהיך בה}}. וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. ולזמנא דאתי - ישתכח בה עינא חד דרחמי! עינא דעתיקא דעתיקין! הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. {{ש}}
כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון '''{{צ|רחמים גדולים}}'''. רחמי דזעיר אנפין אקרון '''{{צ|רחמים}}''' סתם. ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין.

תאנא: בהני עיינין - בתרין גוונין מנייהו בסומקא ואוכמא - שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל - אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן {{צ|ימא רבא}}? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא  במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל.


'''חוטמא''' {{ש}}
תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': חוטמא דזעיר אנפין - בחוטמא אשתמודע פרצופא! בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית  תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו  ונפקין מחוטמוי. 

ותאנא: כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא ובין תרי  גווני. וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. {{ש}}
ואי תימא - '''אף וחימה''' כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא. '''משחית''' מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. 

ותאנא: חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}! אלא הכי תאנא - כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי 'גבורה' חדא. 

וכלהו גבוראן שריין לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף  וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף  וארבע מאה  דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן  עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. 

כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}!? {{ש}}

אלא הכי תאנא: לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יהוה לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}!?{{ש}}
אלא בכל זמנא דעתיק דעתיקי רישא חוורא  רעוא דרעוין אתגליין - רחמין רברבין אשתכחו בכלא! ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין  דזעיר אנפין זמינין. וכביכול רחמי עביד דינא ההוא עתיקא דכלא. דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין - כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין, ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני - מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי! ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. 

ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אנפין אתמר. ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. &lt;קטע סוף=דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלח א/&gt;תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי {{צ|ארך אפים}} מכלא. 

והיינו רזא דתנינן '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' {{ממ|שמות|לד|ו}} - פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון {{צ|אברהם אברהם}} {{ממ|בראשית|כב|יא}}, {{צ|יעקב יעקב}} {{ממ|בראשית|מו|ב}}, {{צ|שמואל שמואל}} {{ממ|ש&quot;א|ג|י}} - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ מ{{צ|משה משה}} {{ממ|שמות|ג|ד}} דלא פסיק טעמא בגווייהו. 

מאי טעמא? 
* {{צ|אברהם ׀ אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. 
* {{צ|יעקב ׀ יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא כגוונא דלעילא - בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. 
* {{צ|שמואל ׀ שמואל}} - טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא הוא נביאה, וקודם לכן לא הוה נביאה. 

אבל {{צ|משה משה}} - לא אפסיק טעמא בגוויהו. דמיומא דאתיליד - שלים הוה! דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. 

אוף הכא '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין. דהכי תנינן {{צ|כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא!}}. {{ש}}
וכד אתגלי עתיקא בזעיר אנפין - כלא ברחמי אתחזון. וחוטמא אשתכיך ואשא ותננא לא נפיק. כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. 

ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא - בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא  באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. {{ש}}
והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא. וכלא תלייא בחוטמא! בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין - לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. 

והאי  דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}, {{צ|וחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|יא|יז}}, {{צ|וחרה אפי}} {{ממ|שמות|כב|כג}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|ו|טו}} - כלא בזעיר אנפין אתמר ולא בעתיקא.


תאנא: כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} - האי '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה. {{ש}}
ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד דרגא בעקימא. מאי טעמא בעקימא?  בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו בגין למשמע טב וביש. 

ותאנא: מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. 

בגו אודנא נטיף מתלת חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 

והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר, ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בגין כך הוא רזא. {{ש}}
ווי לההוא דמגלי רזין! דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר.


תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש  במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא, ואתזער חוטמא ואתחמם, ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין, ומתערין כל גבוראן ועביד נוקמין. &lt;קטע סוף=דף קלח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלח ב/&gt;ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש  ברישא במוחא, ונגדין תרין דמעין מעיינין. ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר. {{ש}}
בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן  כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} - בההיא שמיעה דההוא קלא אתער כלא. 


תנא: כתיב {{צ|הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} - כלומר ארכין.  שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יהוה}}. ומה דאתמר {{צ|הַטֵּה יְהֹוָה אׇזְנְךָ}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אנפין אתמר. 

מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא  אית תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי. ועל דא באודנא קרי ביה 'בחינה' ובלבא קרי ביה 'בחינה' דכתיב כי {{צ|אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}} וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}} - משום דמאתר חד מתפשטין. 

תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אנפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד - אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה שמיעה ובשמיעה אתכליל בינה - {{צ|שמע}} כלומר {{צ|הבן}}. אשתכח  דכלא בחד מתקלא אתקל! ומלין אלין למאריהון דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. 

תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא  שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אנפין אתמר. 

כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח {{צ|יהוה יהוה}} ביו&quot;ד ה&quot;א תרי זמני, או באלף דל&quot;ת ויו&quot;ד ה&quot;א - חד לזעיר אנפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. 

ותנינן: אימתי אקרי שם מלא? בזמנא דכתיב {{צ|יהו&quot;ה אלהים}} - דהאי הוא שם מלא דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא {{צ|שם מלא}} אקרי. ושאר לא אקרי {{צ|שם מלא}}. כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר {{צ|יהו&quot;ה אלהים}} אתקרי שם מלא.{{ש}}
{{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתערון רחמין בכלא. 

{{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אנפין. {{ש}}
{{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} - אינון {{צ|ימי קדם}}, {{צ|שנות עולם}} - אלין {{צ|ימי עולם}}. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חיֵיהו למאן? חייהו לזעיר אנפין, דכל נהירו דיליה מאינון 'שנים קדמוניות' אתקיימו. ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{ש}}
{{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא.

===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין]===
תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין - דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין, וחדאן בלבאי מלי. ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין, וגניז להו עתיקא דכלא, גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא - לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא! זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי! 


פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} {{ש}}
מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}! משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא! &lt;קטע סוף=דף קלח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קלט א/&gt;דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב &quot;הדבקים ליהוה&quot; אלא {{צ|ביהוה}} ממש. 


תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא  משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אנפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון  דאורייתא דשמא קדישא. 
----------------------
{{קטן|(נוסח אחר מתחיל מקל&quot;ח ע&quot;ב)}}{{ש}} 
{{קטן|משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא. דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש. עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. }}{{ש}}
{{קטן|השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא! }}{{ש}}
{{קטן|תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בטתשעה תיקונין, ודא איהו דיקנא דזעיר אנפין. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה עשרין ותרין אתוון דשמא קדישא.}} 
-----------------------
ואי תימא דיקנא לא אשתכח ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}}!?{{ש}}
אלא הכי תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא!  ובגין דא הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. 

ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אנפין - נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא. מאי תקרובתא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}}. 

'''בתשעה תקונין''' אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי  אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

* '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. 

* '''תקונא תניינא''' - נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. 

* '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל, אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן. ותמן שקיעא ההוא ארחא. 

* '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובתא דבוסמא. 

* '''תקונא חמשאה''' - פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא סומקא. ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן. 

* '''תקונא שתיתאה''' - נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא, ותליין עד רישא דמעוי. ולא נחית עד טבורא. 

* '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערי על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. 

* '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, דמחפיין קדלא דלא אתחזיא. כלהו שערי דקיקין נימין על נימין, מליין מכל סטרוי. 

* '''תקונא תשיעאה''' -  אתמשכן שערי כלהו בשקולא מעלייא  עד  אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. 


בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין תשעה מבועין דמשח רבות דלעילא. ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. 

תשעה תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא. ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי 'גיבר תקיף'. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. 

'''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אנפין'''. 


אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: &quot;''קום ברי! סלסל תקונא דדיקנא  דמלכא קדישא בתקונוי אלין!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קלט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלט ב/&gt;קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''. '''יהוה''' לי לא אירא מה יעשה לי '''אדם'''. '''יהוה''' לי בעזרי ואני אראה בשנאי. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''באדם'''. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''בנדיבים'''}}  {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} 

תנא: הכא תשעה תקונין דבדיקנא דא. להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. 

תא חזי כיון דאמר הני תשעה תקונין לבתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}} {{ממ|תהלים|קיח|י}}. {{ש}}
אמר: &quot;''הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}! ובתקונא דדיקנא דא - תשעה תקונין דאינון שם יהוה -  אשצינון מן עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}''&quot;. 

ותנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': '''תשעה תקונין''' אמר דוד הכא! 
* '''שיתא''' אינון בשמא קדישא - דשית שמהן הוו. 
* '''ותלת''' {{צ|אדם}}. {{ש}}
ואי תימא תרין אינון!? -- תלתא הוו! דהא {{צ|נדיבים}} בכלל {{צ|אדם}} הוו. 


תנא: שיתא שמהן דכתיב 
* {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד.  
* {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין.  
* {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת.  
* {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. 

{{צ|אדם}} תלת דכתיב: 
* {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. 

ותא חזי רזא דמלה! דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא. דהכי אתחזי. משום דלא אקרי  {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא! דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. 

ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''}}. תרי זמני {{צ|יה יה}} לקביל תרי עלעוי, דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין - שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא...יהוה לי בעוזרי}} - בשמא דלא חסר, בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. 

ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} -- הכי הוא! דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא.  ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי {{צ|יהוה}} ואתקרי {{צ|אדם}}. בכללא תערא ומה דביה. 

ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי. בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא - מלכא עביד בגיניה. {{ש}}
מאי טעמא דיקנא ולא גופא? {{ש}}
אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}}


ובתרי גווני אתי האי חושבנא. 
* חד - כדקאמרן. 
* תרין - 
** {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. 
** {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. 
** {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. 
** {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. 
** {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. 
** {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. 
** {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. 
** {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. 
** {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה.


{{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד - כל מה דאמר הכא - על תקונא דדיקנא דא קאמר!{{ש}}
{{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין, מעילא תחות שערי דרישא. ובגין כך אמר {{צ|יה יה}} תרי זמני. 

ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא - אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} - דהוא אתר דלא  דחיק. וכל האי אצטריך  דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. 


===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין בפרטות]===
תנא: מתתקן דיקנא עלאה '''בתשעה תקונין'''. והוא דיקנא דזעיר אנפין בתשעה תקונין מתתקן. &lt;קטע סוף=דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קמ א/&gt;'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין, מתחות קוצי דתליין על אודנין. ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. 

תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין, והני לאו אריכין. ושערי דרישא - מנהון שעיעי ומנהון קשישין. 

ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אנפין כתיב {{צ|חׇכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אנפין. דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי סלקא דעתך?! אלא אימא ארבע מוחי! 
* תלת מוחי דהוו בזעיר אנפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, 
* וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אנפין לתלת מוחי דביה. 

ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אנפין. {{ש}}
בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין - דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין, וזעיר אנפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - 'שם יהוה' ממש, דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. 

ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - דהכא משתכחין! דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. 

ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אנפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר. ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. 


ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתברא - כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא, ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר ולכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן - כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך וַיֹּצֵא לָאוֹר צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. 


ותאנא: הני שערי דדיקנא תקיפין  משאר שערי דרישא. משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן, ואינון תקיפין באורחייהו. אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי! דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי. ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא - אלין כלהו רחמי. 

אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון! {{ש}}
ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא, וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא  דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדינא. 

וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומתסחיין כמאן דאתסחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אתסחיין ברחמי. 

ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}} {{ממ|במדבר|יד|יח}}, ואִלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אנפין. וכד אמר משה זמנא תניינא - תשעה תקונין  אמר. ואינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אנפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין ביה. &lt;קטע סוף=דף קמ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמ ב/&gt;ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}.


תאנא: שערי דרישא דזעיר אנפין - כלהו קשישי, תלין על תלין ולא שעיעין. דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. 

והאי דזעיר אנפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אנפין אתמר. 

אמר רבי שמעון: &quot;''בריך ברי לקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי!''&quot; 


'''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. 

&quot;''קום רבי אבא!''&quot; 

קם ר' אבא פתח ואמר:  כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא - אתחזי כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה - אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}, והאי תקונא תניינא אתתקן. כד נהיר בנהירו דעתיק יומין - אתקרי {{צ|רב חסד}}. וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}, דהא נהירו אנפיה. 

ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא, כגוונא דעתיקא קדישא, אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא - לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}. ואתקיימו באתר אחרא. 

ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין. וכלהו אקרון {{צ|חסדי קדמאי}} דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אנפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. 

'''[[ספרא דצניעותא|ובספרא דצניעותא]]''' קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אנפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} {{ממ|שמות|לד|ו}} וכתיב  {{צ|נוצר חסד לאלפים}}  {{ממ|שמות|לד|ז}} סתם. ואוקימנא האי {{צ|רב חסד - מטה כלפי חסד}};  לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתאנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. 

ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא  אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא - תרי זמני  בטש בידיה בהאי אורחא.


'''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן, וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא. הוד והדר עלאה הוא.  {{ש}}
ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא  בעלעוי, ואתקרי {{צ|הוד זקן}}. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם, יתיר מכל דיוקנין.&lt;קטע סוף=דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמא א/&gt;ותאנא: האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה  ואתפשט בשאר תקונין נהורין - האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא. ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. 

'''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' אקרי {{צ|הוד והדר ותפארת}} - דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פָּשַׁע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל - במתקלא חד סלקין. 

אמר ר' שמעון: &quot;''יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה!''&quot; 


'''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן. סומקן כהאי ורדא סומקא, ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין  מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא - אתמשך סומקא ואתי חוורא! בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}} - דכד נהרין מתברך עלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}} - כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. 

תאנא: כלהו נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון {{צ|חסדי קדמאי}}. ובגין אינון נהרין כל אינון {{צ|חסדי עולם}}. 


'''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא.  ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. {{ש}}
תנא: תקונא דא הוא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד. ולא אבעי לחבלא האי 'חסד' כמה דאתמר. ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. 


'''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. 

&quot;''קום רבי יהודה!''&quot; 

קם רבי יהודה פתח ואמר: {{צ|בגזירת עירין פתגמא}} {{ממ|דניאל|ד|יד}}. {{ש}}
כמה אלף רבבן מתנשבן ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה. וכלהון אקרון {{צ|פה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר דתליין מהאי פומא. {{ש}}
ומהאי פומא - כד אתפשט האי רוחא - מתלבשן ביה כמה נביאי מהימני, וכלהו {{צ|פי יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק - לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו  מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. 

והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא - משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי.  

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך אנת לעתיקא קדישא!''&quot;


'''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא {{צ|אין למעלה לא ערף ולא עפוי}}. ובזמנא דאגח  קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה. הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} - רזא הוא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]'''. {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה, חד מאינון גבוראן. 


'''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן  שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר - כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך '''(חסר כאן)''' {{להשלים}}
ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}} וכתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן. ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי.


===[המשך האדרא רבא]===
תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון  דעאלו ולא נפקו, אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. 

כללא דכל מלין! עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין - כלא חד! כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא! לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא! אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין, דיוקנא דכליל כל שמהן, דיוקנא דאתחזי בגוונוי. &lt;קטע סוף=דף קמא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמא ב/&gt;כהאי דיוקנא  לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. 

כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין - אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אנפין בהאי דיוקנא ותקונא. 

ואי תימא מה בין האי להאי? -- כלא הוא במתקלא חדא! אבל מכאן  אתפשטן רחמי, ומכאן  אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. {{ש}}
ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}. 


כתיב {{צ|'''וייצר''' יהוה אלהים את האדם}} - בתרי יודי&quot;ן. אשלים תקונא גו תקונא - טברקא דגושפנקא. ודא הוא {{צ|וייצר}}. {{ש}}
תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אנפין! 

{{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה. ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי 'שם מלא' - '''{{צ|יהוה אלהים}}'''. ודא הוא רזא דתרין יודי&quot;ן ד{{צ|וייצר}} - דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - '''{{צ|יהוה אלהים}}'''. 

ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי '''{{צ|אדם}}''' דכליל דכר ונוקבא. ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה. {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. 

וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. 

{{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא ולעיילא בתקונין כגוונא דא, ולאשלפא לההיא  נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא! ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין! 


בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין, באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרי {{צ|תפארת}}. ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין. ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}.

כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא - תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אנפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני. הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. 

תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא, ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. {{ש}}
תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל  בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. {{ש}}
ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם יהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. 

תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא, ואתעבר ונקיב  ונהיר לסטר אחרא. ותקין מיעוי דנוקבא, ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. 


תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. &lt;קטע סוף=דף קמא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמב א/&gt; כלהו דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי - דנוקבא אתפשטת תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. 

ותאנא: חמשה ערייתא  אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין חמשה אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. {{ש}}
והכי תאנא: 
* קול באשה ערוה. 
* שער באשה ערוה. 
* שוק באשה ערוה. 
* יד באשה ערוה. 
* רגל באשה ערוה. 
דאע&quot;ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר מערוה אינון!

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי '''יו&quot;ד'''. וכיון דאתגלייא '''יו&quot;ד''' בפומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי  בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דפום אמה. 

ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי 'שלים'. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. {{ש}}
וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש&quot;ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו&quot;ד ואסתמר דלא עייליה ליו&quot;ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי! מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}} - דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו&quot;ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. 

וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן  דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותא דכל גופא דנוקבא, ובההוא אתר אקרי {{צ|ערוה דכלה}} - אתר לאצנעא לההוא אמה דאקרי {{צ|חסד}}, בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. {{ש}}
חסד - ימינא, גבורה - שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי {{צ|אדם}} - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. 


תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא - עתיקא דעתיקין בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא ולא אתקיימו. עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו, ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן{{הערה|נ&quot;א (ואנון תקוני אתתא. &quot;אשר היו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}})}}. ולא אתבסמו עד דאתתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת...וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. 

ואי תימא - אי הכי דדינא כלהו - והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}! והא לא אתחזי דינא - דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} - איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא! {{ש}}
תאנא  כלהו דינא - בר מחד דאתקיים בתראה! והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} - דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר. 

וכלהו לא אתקיימו. לא תימא ד'אתבטלו' - אלא דלא 'אתקיימו' בההוא מלכו.  {{ש}}
עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. {{ש}}
מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{ש}}
{{צ|ושם עירו פעו}} - מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{ש}}
{{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}. מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא.{{ש}} 
{{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{ש}}
{{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא. {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. {{ש}}
כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. 


דרועין דדכורא - חד ימינא וחד שמאלא. &lt;קטע סוף=דף קמב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמב ב/&gt;דרועא קדמאה -  תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תרין דרועין. {{צ|ואתכלילו}} סלקא דעתך? אלא גתלת קשרין בימינא ותלת קשרין בשמאלא. תלת קשרין דימינא אתכלילן בתלת קשרין דשמאלא. ובגין כך 'דרועא' לא כתיב אלא חד, אבל 'ימינא' לא כתיב ביה {{צ|זרוע}} אלא {{צ|ימינך יהוה}} - {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בתלת קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. 

ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? {{ש}}
תאנא: כלהו תלת מתפשטין ומתקשרין בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרין בדרועא ימינא. ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}}, משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פִּנָּה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא.{{ש}}
היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}} - כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה! 

והאי ימינא כד יתיב - קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה  בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא - מתערין תלת אחרנין דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}} {{ממ|ישעיהו|נא|ט}}, {{צ|זרועך הנטויה}} {{ממ|דברים|ט|כט}}. 
---------------------
{{קטן|נוסח אחר: תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה. }}
--------------------
בזמנא דתלת אלין אתכלילן בתלת אחרנין אקרי כלא 'ימינא' ועביד דינא ברחמי. הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערין רחמי בהו. 

ותאנא: בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון 'ימינא'. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}}. דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}}. דא בדא. 

ותאנא: בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי {{צ|סיועא קדישא}} דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין.  דכתיב  {{צ|והנה ידי עמך}} {{ממ|ש&quot;ב|ג|יב}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע מאות ותמניא וחמש אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון {{צ|יד יהוה עלאה}}, {{צ|יד יהוה תתאה}}. ואע&quot;ג דבכל אתר {{צ|יד יהוה}} שמאלא - זכו - {{צ|ימין יהוה}}; אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי {{צ|ימין}}. ואי לאו {{צ|יד יהוה תתאה}}. 


תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא - הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}!

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''', דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא. וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי סתימא דכלא פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דורמיטא לזעיר אנפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. 

{{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. 

ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין. ועד לא סיים לון - אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה - אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. &lt;קטע סוף=דף קמב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמג א/&gt;כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא ואתחברו אנפין באנפין - מאן ייעול בינייהו?! מאן הוא דיקרב בהדייהו?! {{ש}}
(בגין כך סתימא דמלה - עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת.)


וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. {{ש}}
ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא  דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטרא דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. 

בתר דא אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא, וכל דינין לא אתערבו  קמיה. {{ש}}
תא חזי מה כתיב? {{צ|ויהי בהיותם בשדה}}  {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא! בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}! ונצח האי דינא לאחוהי משום דהוה קשיא מניה, ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב&quot;ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין. 

ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע&quot;ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. {{צ|מתרוויהון כחדא}} סלקא דעתך?! אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. 

זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן כצרורא  דאתכלא. 


זכאין  אתון חברייא דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו! מלין דעלאין ותתאין צייתין להו! {{ש}}
זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו! ותנדעון למאריכון אנפין באנפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא!


אמר ר' שמעון: חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא! {{ש}}
עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}}


תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. 

כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני  דיוקנין. {{ש}}
בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. 

כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל. דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי  {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין  למעבד נוקמין. ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. 


תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא  כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא, מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין  דגופא אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלמין ומתברכאן בגיניהון. &lt;קטע סוף=דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמג ב/&gt;תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. 

תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו 'גופא קדישא', ולאתכללא בהו בההוא גופא. {{ש}}
וכי תימא אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא!? -- לא! דח&quot;ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגויתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם! בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. 

ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין. ונפקו מכללא ד'גופא קדישא' ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי {{צ|קין}} דנפיק בכללא דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון! בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. 

וברוחא דאקרי {{צ|הבל}} דאתבסם יתיר בכללא ד'גופא קדישא' - נפקין אחרנין דמתבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין. ושמעין מה דשמעין מעילא. ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. 


ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא ד'גופא קדישא'. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד - {{צ|קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו}} - דכלא הוא חד גופא! 


תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא  - אתקשרו דינא ורחמי, ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא - כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. 

ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם - לבתר כד נפיק מהאי עלמא - לא עייל בכללא דאדם דאקרי 'גופא קדישא'. אלא באינון דלא אקרון 'אדם'. ונפיק מכללא דגופא. 


תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} {{ממ|שיר|א|י}}. {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{ש}}
{{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא. 

וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. 


{{קטן|'''(שייך [[זהר חלק ג רעה ב|פרשת כי תצא - דף רע&quot;ה:]])'''}} {{ש}}
ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא, משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא, דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}}. {{צ|אדם}} דהוא {{צ|יקר}} מכל יקרא - {{צ|בל ילין}}. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי - {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא - לא יתחזי ביה קלנא! 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא - עביד פגימותא בגופא דעלמין. &lt;קטע סוף=דף קמג ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד א/&gt;דהא בגין דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}}.  משום דהאי גופא יקרא אתקרי {{צ|דיוקנא דמלכא}}, ואי עביד ביה לינה - הוי כחד מן בעירא. 


תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - {{צ|'''ה'''אדם}} הידוע. וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. 

{{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז&quot;א ועזא&quot;ל''' הוו בארץ. {{צ|בני האלהים}} לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. 


כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אנפין אתמר. {{ש}}
{{צ|ויתעצב אל לבו}} - &quot;ויעצב&quot; לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. 

{{צ|אל לבו}} - &quot;בלבו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב  למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. 

{{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. {{ש}}
ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי! לאו לאפקא כלל! -- משום דלא קאים דא בלא דא. {{ש}}
ואלמלא חכמה סתימאה דכלא - כלא אתתקן כמרישא! הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שיכנתי}}. {{ש}}
ואלמלא האי תקונא דאדם - לא קאים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. 

ותאנא: כלהו מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא. ודא חכמה סתימאה דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. 

ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש&quot;א|טז|ז}} - דאיהו בלגו לגו. {{ש}}
ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָא וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}.

===[סיום האדרא רבא]===
עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון! {{ש}}
דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. 

תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר: &quot;''אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה! בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא.''&quot; {{ש}}
הדר ואמר: &quot;''הדרי בי! דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא, ולא ליקרא דבית אבא, ולא ליקרא דחברייא אלין. אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי!''&quot; 


תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא - מיתו '''ר' יוסי ברבי יעקב, ורבי חזקיה ורבי ייסא'''. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא. ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. {{ש}}
צווח ואמר: &quot;''שמא חס ושלום גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו!''&quot; 

שמע קלא: &quot;''זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך! דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קמד א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד ב/&gt;&quot;''אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}. וכל שכן דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו! זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו!''&quot; 


תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין, וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד  דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין - נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא, ונטלין להו מלאכי עלאי, וסלקין לון לעילא. {{ש}}
ואמאי אלין? משום דעאלו ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. 

אמר ר' שמעון: &quot;''כמה זכאה חולקהון דהני תלתא! וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא!''&quot; 

נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}} 


קמו ואזלו. {{ש}}
בכל אתר דהוו מסתכלי - סליק ריחין. {{ש}}
אמר ר' שמעון: &quot;''שמע מינה דעלמא מתברך בגינן!''&quot; {{ש}}
והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. 


תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. {{ש}}
והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. {{ש}}
יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. {{ש}}
אמר רבי שמעון מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון. והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. {{ש}}
נח דעתיה דרבי אבא.


תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. {{ש}}
וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין - לא משתכחין תמן אלא אינון. {{ש}}
והוה קארי להו רבי שמעון &quot;''שבעה אנן עיני יהוה!''&quot; - דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה}} {{ממ|זכריה|ד|י}} - ועלן אתמר. 

אמר רבי אבא: &quot;''אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה! אנת הוא שביעאה דכלא - דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה - דכלא תלי בשביעאה!''&quot;
 
רבי יהודה קארי ליה {{צ|שבת}} דכלהו שיתא מניה מתברכין, דכתיב {{צ|שבת ליהוה}} {{ממ|שמות|כ|י}} {{צ|קדש ליהוה}} {{ממ|שמות|טז|כג}}. מה {{צ|שבת ליהוה}} קדש - אוף רבי שמעון {{צ|שבת ליהוה קדש}}! 


אמר ר' שמעון: &quot;''תווהנא על ההוא חגיר חרצן, מאריה דשערי - אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין?!''&quot; {{ש}}
אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. {{ש}}
אמר ליה ר' שמעון: &quot;''מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא  גליפא דמאריה ביומא דהלולא?''&quot; 

אמר ליה: &quot;''חייך רבי! שבע יומין אתברירו קמי קב&quot;ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון! ואנא הוינא זמין תמן ובעינא קמיה לאשתכחא. וכדין קטיר בכתפי ולא יכילנא. דההוא יומא שדרני קב&quot;ה למעבד נסין '''לרב המנונא סבא''' וחברוי דאתמסרו בארמונא  דמלכא. וארחישנא להו בנסא - דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי, ואוליכנא לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו: {{צ|חולקא דקב&quot;ה מהלולא דר' שמעון וחברוי!}} ''&quot;

&quot;''זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך! כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי! כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו!''&quot; {{ש}}
&quot;''ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין '''לרבי פנחס בן יאיר חמוך'''. ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן.''&quot; &lt;קטע סוף=דף קמד ב/&gt;{{ש}}

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קמה א/&gt;אמר ליה: &quot;''קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין?''&quot;

אמר ליה: ואף כל אינון דלבר! דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}.  אי אלין אתיין - כל שכן צדיקייא! {{ש}}
{{צ|מדי חדש בחדשו}} למה? משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. {{ש}}
{{צ|ומדי שבת בשבתו}} - דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין, דכתיב {{צ|ויברך אלהים את יום השביעי וגו'}}. {{ש}}
ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא! {{ש}}
ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה - זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי! וכתיב {{צ|וקראת לשבת ענג לקדוש יהוה מכובד}} {{ממ|ישעיה|נח|יג}} - מאן הוא {{צ|קדוש יהוה}}? דא רבי שמעון בן יוחאי דאקרי {{צ|מכובד}} בעלמא דין ובעלמא דאתי!


'''עד כאן האדרא קדישא רבא'''

===המשך זהר פרשת נשא===

'''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}}
רבי יצחק פתח ואמר: {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. {{ש}}
כמה גדולה היראה לפני הקב&quot;ה! שבכלל היראה ענוה, ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא - ישנו בכלן. ומי שאינו ירא שמים - אין בו לא ענוה ולא חסידות.

תאנא: מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה - ענוה עדיף, ונכלל בכלהו. הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}}. כל מי שיש בו יראת שמים - זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה - זוכה לחסידות. וכל מי שיש בו יראת שמים - זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}, לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. &lt;קטע סוף=דף קמה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמה ב/&gt;תאנא: כל אדם שיש בו חסידות נקרא {{צ|מלאך יהוה צבאות}}.  הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}} {{ממ|מלאכי|ב|ז}}. 

מפני מה זכה כהן להקרא {{צ|מלאך יהוה צבאות}}?{{ש}} 
אמר ר' יהודה: מה מלאך יהוה צבאות כהן למעלה - אף כהן מלאך יהוה צבאות למטה. ומאן הוא מלאך יהוה צבאות למעלה? זה מיכאל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי {{צ|מלאך יהוה צבאות}} משום דאתי מסטרא דחסד. מהו חסד? רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה! הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. 


{{צ|עולם ועולם}} מהו? {{ש}}
אמר רבי יצחק: כמה דאתתקן באדרא קדישא! {{צ|עולם}} חד, {{צ|ועולם}} תרי. {{ש}}
אמר רבי חייא: אי הכי {{צ|מן '''ה'''עולם ועד '''ה'''עולם}} מבעי ליה!? {{ש}}
אמר ליה: תרי עלמי נינהו ואתהדרו לחד! {{ש}}
אמר רבי אלעזר לר' יצחק: עד מתי תסתום דבריך! {{צ|מן העולם ועד העולם}} - כללא דרזא עלאה - אדם דלעילא ואדם דלתתא. והיינו 'עולם ועולם'. וכתיב {{צ|ימי עולם}} {{ממ|ישעיהו|סג|יא}} וכתיב {{צ|שנות עולם}} {{ממ|תהלים|עז|ו}}. והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. 


{{צ|על יראיו}} - דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי {{צ|אדם}}. {{ש}}
אימתי? אמר רבי אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות - כללא דכלא. {{ש}}
אמר רבי יהודה: והא תנינן {{צ|אדם כללא דדכר ונוקבא}}!? {{ש}}
אמר ליה: ודאי הכי הוא בכללא ד{{צ|אדם}}! דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי 'אדם' וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. {{ש}}
ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא - לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי {{צ|אדם}} כללא דכלא. וכיון דאקרי אדם - שרייא ביה חסד דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה וגו'}}. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא. וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} - {{צ|יראיו}} כללא דאדם. 


דבר אחר: {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} {{ממ|תהלים|קג|יז}} - אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא.{{ש}}
{{צ|על יראיו}} - כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} {{ממ|ויקרא|טז|יא}} לאתכללא בכללא ד{{צ|אדם}}. {{ש}}
{{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. 

אמר רבי יהודה: אי הכי מהו {{צ|וצדקתו}}? &quot;וחסדו&quot; מבעי ליה!? 

אמר רבי אלעזר: היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת}}!  {{צ|כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - ו{{צ|זאת}} אתכלילת ב{{צ|איש}} דהיינו חסד. 

{{צ|וזאת}} - נוקבא. {{צ|חסד}} - דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי {{צ|חסד}}. {{צ|וזאת}} אתקרי {{צ|צדק}} דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה. והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? {{צ|צדקתו}} דחסד בת זוגו - דאתבסמא דא בדא. 

ובגין כך תנינן {{צ|כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב וכפר בעדו ובעד ביתו}}. {{ש}}
אמר ר' יצחק: משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב. וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא - שריא בהו חסד ואקרון 'חסידים', ובעיין לברכא עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}}, וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד - בעי לברכא. 

ובגין כך כתיב '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}'''. מאי טעמא? משום דאקרון חסידים וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. 


'''{{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} {{ממ|ויקרא|ו|כג}}'''. {{ש}}
{{צ|כה תברכו}}  בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. 

אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}} - תאנא האי {{צ|צדק}} אתקרי '''{{צ|כה}}''' דכל דינין מתערין  מינה. והיינו דאמר ר' אלעזר מהו {{צ|מכה  רבה}} {{ממ|במדבר|יא|לג}}? כלומר '''מִכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב  {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}}. וכלא חד! &lt;קטע סוף=דף קמה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמו א/&gt;וכתיב  {{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} - דזמינא לחרבא ארעיה. 

ומהאי '''{{צ|כה}}''' מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד - אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם '''{{צ|כה}}''' - הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע&quot;ג דהאי '''{{צ|כה}}''' אשתכחת בדינין - תבסמון לה ותברכון לה! דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד ל'''{{צ|כה}}''' ותבסמון לה לקבלייהו דישראל, בגין דלא ישתכחון בה דינין. הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}}. 


'''{{צ|אמור להם}}''' - &quot;אִמרו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה, דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא. משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. 

דבר אחר: {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} - אמאי לא כתיב &quot;תאמרו&quot;? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}: זכו - {{צ|להם}}, לא זכו - {{צ|אמור}} סתם.


ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראָה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראָה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{ש}}
{{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא. ומאן נינהו? חגי זכריה ומלאכי. אי הכי - אתעביד קדש חול! {{ש}}
והא כתיב {{צ|לא ראו}} - אמאי דחילו?! ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל. ואיהו לאו נביא - הא חול קדש!? 

אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. {{ש}}
ותנא: עביד קב&quot;ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא - כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. {{ש}}
ותאנא: מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי, ובאתר מלכו דלעילא אתקף, ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. {{ש}}
ותאנא: בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד - לית מאן דקאים קמיה! 


{{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראָה}} - משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי. ומשום דהוה דיליה - הוא סביל, ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי '''{{צ|כה}}''' אתער בדינוי - לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. 

ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד - אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי '''{{צ|כה}}''' - ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל, ואתעדי מנהון דינין. הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - ולא לשאר עמין. {{ש}}
בגין כך כהן ולא אחרא. כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה '''חסד''' על ידוי דאקרי '''חסיד''' דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד. וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|'''כה''' תברכו}} בשם המפורש. {{צ|'''כה''' תברכו}} בלשון הקדש. 


תאנא: אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי - כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא, ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן. דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. {{ש}}
ותאנא: בההוא זמנא - לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו, וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין &quot;''הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא!''&quot; {{ש}}
מאן מטרוניתא? דא כנסת ישראל. מאן כנסת ישראל? כנסת ישראל סתם. 


תאנא: אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא &quot;ידיו&quot; - משום דשבחא דימינא על שמאלא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר: רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. &lt;קטע סוף=דף קמו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}{{ש}}

&lt;קטע התחלה=דף קמו ב/&gt;תאנא: כהן דבעי לפרסא ידוי - בעי דיתוסף קדושה על קדושה דיליה; דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא? דא ליואה! דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב 'וקדשת את הלוים'{{הערה|הנה בתנ&quot;ך שלנו אין פסוק כזה אמנם יש רמז לקדושת הלוים מפסוק {{ממ|במדבר|ח|יז}} {{צ|כי לי כל בכור...הקדשתי אותם לי ואקח את הלוים תחת כל בכור - (המתוק מדבש)}} - הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים {{ממ|במדבר|יח|ב}} {{צ|וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך}} - {{צ|שבט אביך}} - כלל! מכאן דכל כהן דפריס ידוי בעי לאתקדשא על ידא דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה. ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא.

'''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' תאנא: לוי דאתקדש כהנא על ידוי - בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. 

ואמאי לוי? ויתקדש על ידא דכהנא אחרא!? {{ש}}
תאנא: כהנא אחרא לא בעי! דהא כהן דלא שלים - לא בעי האי כהנא שלים לאתפגם על ידא דפגימא דלא שלים! אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח במשכן זמנא - הא שלים הוא והא אקרי {{צ|קדוש}}! דכתיב 'וקדשת את הלוים'{{הערה|כנזכר לעיל - אין פסוק כזה אצלנו}}. 

א&quot;ר תנחום: אף אקרי {{צ|טהור}} דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. 


תאנא: כהנא דפריס ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין, כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה. ובגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא.  ולאתכוונא באינון מלין. 

א&quot;ר יצחק: בעי קב&quot;ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי. ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה - על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה, דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. 

א&quot;ר יהודה: כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך - לאו ברכתא דיליה ברכתא! {{ש}}
והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}} - עלאין יבקשו מפיהו. ומאי {{צ|יבקשו מפיהו}}? {{צ|תורה}} - תורה סתם. היך אחידא תורה דלעילא דאקרי 'תורה' סתם. דתניא תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. {{ש}}
ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך.


אמר ר' שמעון, תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא! דאתגלייא  כתיב ב'''יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א'''. דאתכסייא  כתיב באתוון אחרן. ומה הוא דאתכסייא? ההוא טמירא  דכלא!{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש עפ&quot;י המק&quot;מ}} 

אמר רבי יהודה: ואפילו ההוא דאתגלייא - אתכסיא באתוון אחרן, בגין ההוא טמירא דטמירין בגו. דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיחת רחמי כלהו. דכלהו כלילן ב'''כ&quot;ב''' אתוון  בתרין כתרין דרחמי{{הערה|כנ&quot;ל הכי גריס המתוק מדבש עפ&quot;י המק&quot;מ}}. 

ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן {{גמט דגש|כ&quot;ב}} מכילן דרחמי! {{גמט דגש|י&quot;ג}} דעתיקא סתים וגניז מכלא, ו{{גמט דגש|ט'}} דאתגליין מזעיר אנפין. ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי ב{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון גליפן. 

ותאנא: כד הוה צניעותא בעלמא - הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא - סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא - כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין? מכוין בסתימא דטמיר וגניז, ומתגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בעלמא - סתים כלא באתוון רשימין.&lt;קטע סוף=דף קמו ב/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קמז א/&gt;ותא חזי  דכל הני {{גמט דגש|כ&quot;ב}} מכילן דרחמי משה אמרן בתרי זמני. 
* זמנא קדמאה אמר {{גמט דגש|י&quot;ג}} מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא - לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. 
* זמנא תניינא אמר {{גמט דגש|ט'}} מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין, ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. {{ש}}
וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא. ומשתכחן דמתברכין כלהו  עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. 

וכל הני {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון - מכילן סתימאן. {{צ|יברכך יהוה וישמרך}} - אלין תלת קראי ותלת שמהן דתריסר אתוון כלילן לקבליהון. 

ובכלא אתכוון כהנא! וכל עלאי ותתאי מתבסמן ב{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון דסתימין בהני תלת קראי, לקביל {{גמט דגש|כ&quot;ב}}  מכילן דרחמי דכליל כלא. {{ש}}
ובגין כך כתיב '''{{צ|אמור}}''' ולא &quot;אמרו&quot; כמה דאוקימנא. {{ש}}
{{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין, בכל הני דרגין. {{צ|אמור}} - במלין סתימין דלעילא. {{צ|{{גמט דגש|אמור}}}} - חושבן {{גמט דגש|רמ&quot;ח}}  אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. {{ש}}
וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. {{ש}}
'''{{צ|להם}}''' - לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. 


תאנא א&quot;ר יוסי, יומא חד יתיבנא קמיה '''דר' אלעזר ב&quot;ר שמעון'''. {{ש}}
שאילנא ליה אמינא: &quot;''רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{ממ|תהלים|לו|ז}} {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}? {{צ|אדם}} - תינח. {{צ|בהמה}} למה?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''יאות שאלת! כלא במניינא הוא! זכו - {{צ|אדם}}, לא זכו - {{צ|בהמה}}.''&quot; {{ש}}
אמינא: &quot;''רבי! רזא דמלה קא בעינא!''&quot; 

אמר ליה: כלא אתמר! ותא חזי קרא קב&quot;ה לישראל {{צ|אדם}} כגוונא דלעילא, וקרא להו {{צ|בהמה}}. וכלא בחד קרא! דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}. ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. {{ש}}
ועוד רזא דמלה! זכו - {{צ|אדם}}  כגוונא דלעילא. לא זכו - {{צ|בהמה}} אקרון. 

וכלהו מתברכאן בשעתא חדא - אדם דלעילא ובהמה דלתתא. וכל שכן דכלא אית בהו בישראל! הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. 

ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא - אוף לתתא אשתכח! {{ש}}
וכלא הכי תליא לטב ולביש. לטב דכתיב {{צ|אענה את השמים והם יענו את הארץ}} {{ממ|הושע|ב|כג}}. לביש דכתיב {{צ|יפקוד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה}} {{ממ|ישעיהו|כד|כא}}. 


אמר רבי יהודה: בגין כך  כתיב {{צ|אמור להם}} סתם - לאתברכא עלאין ותתאין כלהו כחדא. דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה, ואחר כך {{צ|את בני ישראל}}. {{צ|אמור להם}} - סתם, לאתברכא כלהו כחדא. 
* {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. 
* {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. 
* {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. 


ר' אבא אמר: כלהו כחדא מתברכאן ב{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא. ב{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון מתברכאן כלהו, ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא.{{ש}} 
ולא? והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? {{ש}}
אמר רבי אבא - {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. 


תאנא אמר רבי יוסי: בשעתא דכהנא פריס ידוי - אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. {{ש}}
א&quot;ר יצחק: אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו - דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. {{ש}}
אמר ליה: משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי, ובעי בר נש לדחלא. אע&quot;ג דלא חמאן שכינתא - לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. 


תאנא: בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי - צריכין עמא למיתב בדחילו באימתא ולינדע דההיא שעתא עידן רעותא אשתכח בכלהו עלמין, ומתברכן עילאין ותתאין, ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא.&lt;קטע סוף=דף קמז א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קמז ב/&gt;אמר רבי שמעון: בהני תלת קראי רישיהון יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד - '''י''''ברכך '''י''''אר '''י''''שא - כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא  מעתיקא מאן דאצטריך. יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא. ובגין כך {{צ|יברכך יהוה}} לעילא, {{צ|וישמרך}} הכא לתתא. וכן כלהו. 


ותאני תנא קמיה דר' שמעון: האי מאן דמצער בחלמיה - ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא {{צ|רבונו של עולם! אני שלך וחלומותי שלך וכו'}}. אמאי? משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו, ומאן דיבעי צלותיה בצעריה - אתהפך ליה דינא לרחמי.


'''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}}
מהו {{צ|ושמו את שמי}}? {{ש}}
אמר רבי יהודה: 'יתקנו' כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון. לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. {{ש}}
ואי יעבדון הכי מה כתיב? '''{{צ|ואני אברכם}}'''. למאן? לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}, וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. {{ש}}
ולפיכך כתיב '''{{צ|ושמו}}''' ולא כתיב &quot;יאמרו&quot; או &quot;יזכרו&quot;. 


תאנא: כל כהן דלא רחמין ליה עמא - לא יפרוס ידוי. ועובדא הוה בחד כהן דקם ופריס ידוי, ועד דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא! וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה - לא יפרוס ידוי לברכא לעמא, דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. 

תאנא אמר רבי יצחק: בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם! בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא, והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. 

אמר רבי יהודה: הכי הוא ודאי! דאשתכח  פקיחא דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} בגין לברכא. וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר: &quot;''קודשא בריך הוא יפקח עינוי עלך!''&quot;. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. 

ואמר רבי יצחק, בגין כך כהנא דבריך בעינא טבא - ברכתיה אתקיים. ודלא מברך בעינא טבא - כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}} - כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. 

אמר ר' יוסי: תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? &quot;אל בלק&quot; מבעי ליה!? דהא בלק עביד כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. 

תאנא א&quot;ר יוסי: אמר ליה קב&quot;ה לבלעם &quot;''רשע! את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן!''&quot;. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. 

ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}} - משמע דקדשי הקדשים - {{צ|לחם אלהיו}} נפק מניה! ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. 

תניא כמה חביבין ישראל קמי קב&quot;ה! דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל. דתנינן אמר רבי יהודה אמר רבי חייא אמר רבי יוסי: נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר {{צ|בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר}} {{ממ|הושע|יא|ט}} - כלומר  כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא - שמא דלעילא לא אשתלים, וכל תקונין לא אתקנו. כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. &lt;קטע סוף=דף קמז ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קמח א/&gt;'''רבי אבא''' הוה אזיל ללוד. {{ש}}
פגע ביה '''ר' זירא בר רב'''. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''הא חמינא אפי שכינתא! ומאן דחמי אפי שכינתא - בעי למיזל ולרהטא בתראה! הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא''&quot;. 

&quot;''מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב&quot;ה חשבה לאברהם או אברהם לקב&quot;ה? ואנא שמענא דקב&quot;ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי''&quot;. 

אמר ליה: &quot;''הכי אוקימנא ולאו הכי הוי!''&quot; 

תא חזי {{צ|ויחשבה}} - &quot;ויחשוב לו&quot; לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב&quot;ה. {{ש}}
דתניא כתיב {{צ|ויוצא אותו החוצה}} {{ממ|בראשית|טו|ה}} - אמר ליה קב&quot;ה - צא מאצטגנינות שלך! לאו ההוא אורחא למנדע שמי! את חמי ואנא חמינא! '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא. {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ&quot;ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. 

ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר ב'''כה'''. ואע&quot;ג דדינין מתערין מנה - חשב אברהם לההוא כתרא - אע&quot;ג דהיא דינא - כאלו היא רחמי! הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא  {{צ|צדקה}} - רחמי! 

אמר רבי יצחק '''כה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צדק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע&quot;ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי '''צדק''' - הוא חשבה '''צדקה'''! דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. 


תו אמר ר' אבא: מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? {{ש}}
כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא. ולזמנא דאתי  כתיב {{צ|יברכך יהוה מציון וגו'}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}, {{צ|ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}} {{ממ|תהלים|קלה|כא}}:


'''{{צ|ויהי ביום כלֹת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}}
תאנא רבי יוסי: ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה? אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. 

אמר רבי יהודה: וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה?! והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}! {{ש}}
אמר רבי יצחק: אין מוקדם ומאוחר בתורה. 


{{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}?{{ש}}
אלא בשעה שאמר לו קב&quot;ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר.{{ש}} 
אמר מיכאל קמי קב&quot;ה: רבונו של עולם! תבעי לסתור אדם! והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה!? {{ש}}
אמר ליה: הא קיים משה פריה ורביה! השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך! לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - &quot;בְאדם&quot; לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. 
וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! 

וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} {{ממ|יהושע|ה|טו}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב  {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}} {{ממ|יהושע|ז|ו}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! 

{{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!&lt;קטע סוף=דף קמח א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}}
מהו {{צ|ליום}}? א&quot;ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא. וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. 

תאנא: כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא; ואפילו תתאה, ואפילו עכו&quot;ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין - לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב {{צ|שנים עשר נשיאים לאומותם}} {{ממ|בראשית|כה|טז}}. מדאקריבו אלין דישראל - נסיבו שולטנותא דכלהו! {{ש}}
בגין כך '''{{צ|נשיא אחד ליום}}'''. 

וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו, בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. 

זכאה חולקהון דצדיקייא דקב&quot;ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון! ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;

==פרשת נשא - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}}
פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. 

ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}}
{{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. 

וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}}
ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון  {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. 

ותרין כרסיין אינון!  {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. 
* '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא&quot;ל. 
* '''פומא''' -  '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ&quot;ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. 

מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (&lt;small&gt;שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש&lt;/small&gt;). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}}
ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}}
'''&lt;small&gt;(עד כאן רעיא מהימנא)&lt;/small&gt;''' 


'''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח&quot;ג דף כ&quot;ד ע&quot;ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}'''
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
'''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}}
ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י&quot;ה''', ואשתלים ביה '''יהו&quot;ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. 

דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו&quot;ה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י&quot;ה''' - דא '''יה&quot;ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה - גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו''''. ופורקנא בדא תלייא. 

ובגין דא הכל תלוי בתשובה. דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|וְשַׁבְתָּ עד יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי!

ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש.  עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. 

ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב&quot;ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא, ויהיב ליה. 

הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל  - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. 

דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ&quot;ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ&quot;ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר&quot;א אשר מחליף &quot;יראה&quot; ו&quot;אות י'&quot; עם &quot;תורה&quot; ו&quot;אות ו'&quot; - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''.  

ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב&quot;ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב&quot;ה על רמ&quot;ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה  ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. 

ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל&quot;ב}} {{צ|אלהים}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;וישתלים '''יהוה''', ובה יהא לנכון נייחא מכלא, ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה&quot;ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. 

האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה - הא סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש.  ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. 

כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ&quot;ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ&quot;ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''.  

דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס&quot;ה ע&quot;ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק&quot;ו ע&quot;ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. {{ש}}
ובגין דא אית {{צ|הבל}} ואית {{צ|הבל}}. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. 

ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה - אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב&quot;ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא&quot;ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא, כל חד למיניה.

ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע&quot;ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}.  וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. 

ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו - כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא! ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. 

אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון ליה לטוב הגנוז, ויימרון ליה: מרנא! הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! אמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} - ההוא טוב הגנוז! יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}.

כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}}
וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}}
* אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב&quot;ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה.
* אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה - איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'.
* ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב&quot;ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י&quot;ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו&quot;ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|א}}. 

{{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. {{ש}}
ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב&quot;ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב&quot;ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב&quot;ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה.

אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? {{ררר}} {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|ז}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו&quot;ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. 

והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר&quot;א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'.   איהו חד שביעאה דכלא,  ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי, {{צ|ויורדים}} - תרי.  אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. 

ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|א}}. אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים, וכמה תולדין דתליין מניה. 

ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|ב}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא דאינון מתמן אתבריאו? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|י}}. 

וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. 

ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב&quot;ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך  אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין.

ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. 

ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|כא}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש&quot;ב|יב|יג}}.  ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה'''  ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|י}}. ומנין דאתהדר קב&quot;ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|ז}}. 

ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יה&quot;ו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן קנהא.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין, ובה מתקטרין עשר ספירן. 

כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב&quot;ה - בגינה שריין עליה עשר ספירן! וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ&quot;ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ&quot;ח.{{ש}}
{{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}}


'''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין - דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. 

פתח ואמר:{{ש}}
'''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש על פי ד&quot;ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. 

וכי אית קושטא ברוח מסאבא?!{{ררר}} אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|ד}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה.  ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}. הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם.  {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. 

ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. 

כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא! קב&quot;ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|יח}}. 

ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו הוו אילנא דטוב ורע. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא, וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. 

והאי עץ מר - איהו כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. 

כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים}} {{ממ|דניאל|יב|י}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים}} - אינון מסטרא דרע, ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|ט}} {{ממ|יחזקאל|כ|לח}}, וקטיל לון.


{{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין - לא צריך נסיון! ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי, ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|יב}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר, דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה, דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|ב}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ. אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר',  ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו 'בנדה שפחה גויה זונה'.  בגין דאינון בנוי ד'''לילית''' דאיהי 'נדה שפחה גויה זונה' חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|כט}}. 

ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. 

ובזמנא דשלטא אילנא דחיי - אתכפייא אילנא דטוב ורע, ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא.  והכי איסור והיתר  טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ - דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח  אלא שעבוד מלכיות בלבד. דאינון לא טעמין מאילנא דחיי. וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה. אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון עמי הארץ טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - תלמידי חכמים. 


ובקרא דא נמי רמיז ליה! {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|יד}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|ח}}. כגוונא דפליג לון קב&quot;ה בטורא דסיני - הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|יח}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא.  אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|יג}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|יט}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|ד}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. 

{{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} - הכי יפיק לתלמידי חכמים בכל האי יקר!{{ש}} 
וכגוונא דאתמר בעמי הארץ מסטרא דטוב - {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות תלמידי חכמים, כעבדא דאזיל לרגליה דסוסיא דמאריה. {{ש}}
וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: &quot;''אם תקבלון עליכון תלמידי חכמים במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא''&quot;.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|טו}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא, ויחמון לתלמידי חכמים ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו  מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|יג}}! בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|יב}}. והא אוקמוה אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך יִדָּמּוּ}} {{ממ|ש&quot;א|ב|ט}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|ט}} {{ממ|יחזקאל|כ|לח}}. 


אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא! באומאה אימא אנת - דהא בגינך אנא בעי לסלקא! דיהיב לי קב&quot;ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו. דאנת מחולל בחובין דעמא - הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|ה}}. 

אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו&quot;ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|ט}}. ולא אשתמודען ביץ ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא - ככלב מת דסרח בינייהו! דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב&quot;ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם תלמידי חכמים. 

ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו, ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא - בצערא בדוחקא ביגונא - חשיבין ככלבים! {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|ב}} - דלא אשכחו אכסניא בינייהו. ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא! {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|יג}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|א|ה}}. 

באומאה עלך זמנא תניינא - בחי יהו&quot;ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים - דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב&quot;ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}}
'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''


{{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס&quot;ט ע&quot;א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;

==קטע זמני==
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;'''פקודא דא [כב] לברכא כהנא ית עמא בכל יומא''' בזקיפו דאצבען ולברכא ברכתא בכל יומא לאשתכחא ברכאן עילא ותתא. דהא אצבעאן קיימן ברזא עלאה, חמש גו חמש. חמש דימינא וחמש דשמאלא. חמש דימינא אינון שבחא יתירא על אינון דשמאלא בגין דהא ימינא אית ליה שבחא יתירא על שמאלא. ועל דא בברכתא דקא בריך כהנא ית עמא אצטריך לזקפא ימינא על שמאלא ולעיינא בעינא טבא. 

וכד פריש ידוי כהנא - שכינתא שריא על אינון אצבען - דהא קב&quot;ה אסתכם עמיה דכהנא באינון ברכאן וישראל מתברכין מתרין סטרין מעילא ותתא. מעילא - שכינתא דשריא על אינון אצבען, וכהנא - דקא מברך. 

תא חזי מלין דקא עבדי מתערין מלין לעילא כגוונא דא בפרישו דאצבען דכהנא לתתא אתערת שכינתא למיתי ולשריא עלן. וכן כמה מלין אינון בעלמא דמתערין מלין לעילא - דהא באתערותא דלתתא אתער חילא אחרא לעילא. והא אוקימנא בכמה דוכתי. והיינו  טעמא דלולב, והיינו טעמא דשופר. וכמה אינון בהאי גוונא עשר אצבען מתערי שכינתא לשריא עלייהו, מתערי עשר דרגין אחרנין לעילא לאנהרא. וכלא בשעתא חדא. ועל דא אסיר ליה לבר נש לזקפא אצבען בזקיפו למגנא אלא בצלותא ובברכאן ובשמא דקב&quot;ה. והא אוקימנא דאינון אתערו דשמא קדישא ורזא דמהימנותא. זקיפו דאצבעאן ממנן בההוא זקיפו דלהון עשרה שליטין כמה דאוקמוה, וכהנא בעי לברכא בעינא טבא באסתכמותא דשכינתא כמה דאתמר.  

בההיא שעתא דברכתא דא נפקא מפומיה דכהנא - אינון שתין אתוון נפקין וטסין ברקיעא וממנן שתין רברבין על כל את ואת. וכלהו אודן על כל אלין ברכאן. מאי טעמא שתין אתוון בברכן אלין? בגין דישראל שתין רבוא אינון, ורזא דשתין רבוא קיימין תדיר בעלמא. וכל חד וחד איהו חד (רבוא) שמא קדישא דנפקא מהאי סלקא לעילא עד ההוא כרסייא דלעילא. וכלא שכינתא עלאה ושכינתא דלתתא אודן בכהנא באינון ברכאן, וכל אינון שתין ממנן. 

ועל דא כתיב '''{{צ|ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם}}'''.  וכדין קב&quot;ה מברך לון לישראל.   {{ש}}
'''עד כאן רעיא מהימנא'''


'''{{קטן|({{צ|פקודא [כג] לכבד אב וכו'}} - [[זהר חלק ג פג א|בחלק ג דף פ&quot;ג ע&quot;א]])}}'''
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;'''פקודא בתר דא ברכת כהנים''' {{צ|יברכך יהוה יאר יהוה ישא יהוה}}. 

מקורא דתלת שמהן אלין יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א (ס&quot;א יו&quot;ד ה&quot;י וא&quot;ו ה&quot;י) קדושה אהי&quot;ה אהי&quot;ה אהי&quot;ה דמקורא דיליה יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א קשורא דתרוייהו יחוד דתרוייהו אדנ&quot;י דביה '''א&quot;י''' דרמיזין '''איהדונ&quot;הי''' (ס&quot;א יאהדונהי ודא עמודא דאמצעיתא ושכינתא איהי יאהדונה&quot;י) 

(ס&quot;א מקורא מג' שמהן אלין יו&quot;ד ה&quot;י וי&quot;ו ה&quot;י וכו' דרמיזין יאהדונה&quot;י ודא עמודא דאמצעיתא. שכינתא איההדו&quot;נהי (נ&quot;א אידהונה&quot;י) ורמיזין '''א&quot;י''' רביעאה מתרי שמהן מפרשן דרשימין בהון). {{ש}}
'''עד כאן רעיא מהימנא'''

'''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג רעז א|פרשת כי תצא לקמן דף רע&quot;ז ע&quot;א]] - {{צ|כי ימצא איש נערה}}}} '''
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;


----------------------

&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>35auq308tmkdmndg62s2qexu4ponxjn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011520</id>
      <parentid>3011512</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T06:09:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */</comment>
      <origin>3011520</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="362626" sha1="e07fqrdmd0dmyudcnfew0h1eud0ejv2" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}}

__TOC__
==פרשת במדבר - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קיז א/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}}
ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב&quot;ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. 

ואע&quot;ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה  מתרין סטרין. ואע&quot;ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. 

לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה  אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא  אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן  ואשתלים עלמא. 

ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! &lt;קטע סוף=דף קיז א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיז ב/&gt;תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב&quot;ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. 

ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ&quot;א|ו|א}} {{ממ|מ&quot;א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}}
{{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. 


רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}}
{{צ|יהו&quot;ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב&quot;ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}}
תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. 

ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. 

וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב&quot;ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב&quot;ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב&quot;ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. 

תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. 

מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו  מותנא. 

{{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} -  אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}}
{{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}}
{{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}}
{{צ|יברך יראי יהו&quot;ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב&quot;ה. {{ש}}
{{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע&quot;ג דלא עאלין במניינא. 

תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:&lt;קטע סוף=דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח א/&gt;רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ישראל מאן אתר אתברכן?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''&quot; {{ש}}
תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב&quot;ה והוו  עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן  מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו&quot;ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}}
ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא!  כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}:


'''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}}
'''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}}
כמה חביבא אורייתא קמי קב&quot;ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב&quot;ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב&quot;ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. 

תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב&quot;ה ומתעטרא קמיה ואמר &quot;''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''&quot;, בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}}
זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! 

{{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}}
רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב!  בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! 

ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. 


דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}}
אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}}
אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב&quot;ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: &lt;קטע סוף=דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח ב/&gt;'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! 

כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י&quot;ב שבטין, י&quot;ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י&quot;ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י&quot;ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. 

ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י&quot;ה''' בינייהו. {{ש}}
כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}}
ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}}
ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. 

אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}}
ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}}
ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}}
'''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. 

כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! 
* '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. 
* '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא  דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. 
* '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום.  '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. 
* '''ה' בתראה''' - מערב. 

ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. 
כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! 

זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}}
* {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. 
* {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. 
* {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. 
* {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא  לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. 

ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל  דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! &lt;קטע סוף=דף קיח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט א/&gt;ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. 


שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. 
אמר: &quot;''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''&quot;


פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} 
{{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ&quot;א &quot;אסתכל&quot;. אבל נראה ד&quot;אחידנא&quot; תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב&quot;ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו&quot;ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}}
{{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב&quot;ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! 

אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}}
כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}}
ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב&quot;ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. 
דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא&quot;ו''' - דא קב&quot;ה הוא לעילא. 


אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו&quot;ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}}
האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}}
אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! 

תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא  ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! 

כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! 

תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}}
ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא &quot;''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''&quot;. 

אמר רבי יהודה: &quot;''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''&quot; 


פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}}
תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}}
ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו&quot;ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.&lt;קטע סוף=דף קיט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט ב/&gt;וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו&quot;ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! 

בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע&quot;ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא  באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}}
ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. 

ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. 


בכה רבי אלעזר. {{ש}}
פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}}
השתא  דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו  כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע&quot;ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}}
בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. 

והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא  ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו&quot;ם דאינון זנבא. 

אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}}
אמר: &quot;''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו&quot;ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}}
''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''&quot; {{ממ|תהלים|קלה|ד}} 

אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}}
אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב&quot;ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}:


'''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. 

כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}}
{{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא &quot;בך יתברך ישראל&quot; לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. 

אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. &lt;קטע סוף=דף קיט ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכ א/&gt;תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה&quot;ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. 

אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. 
* מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. 
* לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. 
* לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}}
אשתכח בכל  יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! 

בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! 


רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא:  {{ש}}
&quot;''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון  בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום  תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''&quot; 


ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ברי! אע&quot;ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}}
אמר ליה: &quot;''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! 

אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}}
'''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע&quot;ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. 

לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}}
לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. 

אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין!   חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא,   ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}}
ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.&lt;קטע סוף=דף קכ א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב&quot;ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו&quot;ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} 
מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}}
אלא  רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב&quot;ה דאיהו מהימנא עלאה. 

לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. 

תא חזי רזא דמלה! אע&quot;ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא.  {{ש}}
בקדמיתא עובדא 
* בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, 
* ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. 
* לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין -  תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. 

לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - 
* ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. 
* לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה  בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, 
* ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. 
* לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. 

ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}}
ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. 
דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}}
ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. 

תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. &lt;קטע סוף=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=במדבר דף קכא א/&gt;בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא&quot;ו''' - ד'''וא&quot;ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. 

והא קמ&quot;ל דרזא דמלה  דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא  כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב&quot;ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. 

ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. 

ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב&quot;ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! 

זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. 

אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. 
אמר: &quot;''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''&quot; 
אמר ר' יהודה: &quot;''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב&quot;ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''&quot;  

'''ברוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=במדבר דף קכא א/&gt;

==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;

==פרשת נשא - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכא א/&gt;'''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' 

ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}}
האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}}
תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב&quot;מתוק מדבש&quot; הוא מציג את מילים &quot;והא אתמר&quot; כתחילת הפסקה הבא של &quot;בפלגות ליליא&quot;, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 

בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.&lt;קטע סוף=דף קכא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכא ב/&gt;כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! 

תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. 

וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}}
ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. 


'''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}}
תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר  {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש&quot;א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. 

ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ&quot;ק אשר לפיו מתחיל &quot;ואי תימא&quot; ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא.
זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! &lt;קטע סוף=דף קכא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב א/&gt;דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא  מסטרא דקין קדמאה אשתכחו.

ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}}  ואתדבק  ביה בקודשא בריך הוא. 

דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי  בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'.

ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}}
תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}}
ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}}  כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה!

{{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא!


'''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} 
אמר רבי יהודה:  &quot;''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''&quot; 

'''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}}
מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}}
אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}?

אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא.


'''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}}
{{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? &lt;קטע סוף=דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב ב/&gt;דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו&quot;ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. 

{{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב&quot;ה אע&quot;ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! 

תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה'  בכל אתר לא שכיח!?  אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. 

חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}}
תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב&quot;ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו&quot;ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: &lt;קטע סוף=דף קכב ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד א/&gt;'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}}
מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}}. 


ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! 

{{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. 

הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}}
אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}}
ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! &lt;קטע סוף=דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד ב/&gt;תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון  סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. 


'''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}}
אמר: &quot;''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''&quot; {{ש}}
הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב&quot;ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}}
מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו&quot;ה וגו'}}. {{ש}}
אמר קב&quot;ה למשה: &quot;''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''&quot; {{ש}}
מיד {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. 

ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. 

ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. &lt;קטע סוף=דף קכד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכה א/&gt;כדין קב&quot;ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}}
אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא!

 
'''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. 

א&quot;ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} 
אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' 


'''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}}
מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. 

תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע&quot;ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. 
* לזמנין מיין דימא מרירן. 
* לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. 
* לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}}
ובכמה גוונין קיימא האי ימא! 
{{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.&lt;קטע סוף=דף קכה א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכה ב/&gt;תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. 

תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}}
זכאה חולקהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! 


'''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא  דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. 

ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. 

א&quot;ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}}
ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. &lt;קטע סוף=דף קכה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו א/&gt;אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! 

תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. 

ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו&quot;ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}}  {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}}  סבא קדישא!


'''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} 
רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} 
כמה חביבין אינון ישראל קמי קב&quot;ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב&quot;ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. 

ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב&quot;ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. 

תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב&quot;ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. 

ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון!


'''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}}
מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}}
בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}}


'''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו&quot;ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}}
כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! 

תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. &lt;קטע סוף=דף קכו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו ב/&gt;מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. 

ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב  חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. 

תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}}
ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}}
ואמרי &quot;''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''&quot;. {{ש}}
עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי &quot;''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''&quot; 

עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים  ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. 

ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא  מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. 

ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. 

תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}}
ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}}
כדין הוא אומר: &quot;''ווי על מה דעבד!''&quot;. ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}}
דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. 

כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. 

זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! 

וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! 
* חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. 
* וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. 
* וחד דינא כד עייל לקברא. &lt;קטע סוף=דף קכו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז א/&gt;
* וחד דינא דקברא. 
* וחד דינא דתולעתא. 
* וחד דינא דגיהנם. 
* וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. 

ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! 
בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}}
כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו&quot;ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! 

תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה.


'''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}}
הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? 

אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}}
והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. 
* יין - לעילא. ואוקמוה. 
* שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. 
* ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. 
בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! 

ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. 


תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. 
* יין - אימא עלאה. 
* שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. 
* ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}}
ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. 

ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}}
בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא &quot;נזיר יהוה&quot;. פריש מדינא כלא! 

תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. &quot;על נפשו&quot; לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}}
אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. 

ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. &lt;קטע סוף=דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז ב/&gt;ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו&quot;ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. 

אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה  כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! 


'''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה  סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו&quot;ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}'''

===תחילת האדרא רבא===
::&lt;small&gt;'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי&quot;ר.'''&lt;/small&gt;


'''האדרא רבא קדישא''' 

תניא אמר ר' שמעון לחברייא: &quot;''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי  כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''&quot; 

&quot;''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין.  אמליכו עליכון למאן  דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''&quot; 

יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: &quot;''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''&quot; {{ש}}
חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}}
קם ר' אבא ואמר ליה: &quot;''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו&quot;ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב&quot;ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''&quot; 


תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו 
* רבי אלעזר בריה. 
* ור' אבא. 
* ור' יהודה. 
* ורבי יוסי בר יעקב. 
* ור' יצחק. 
* ור' חזקיה בר רב. 
* ור' חייא. 
* ור' יוסי. 
* ור' ייסא. 

ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}}
ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}}
קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}}
יתיב בגווייהו ואמר: &quot;''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''&quot; {{ש}}
שוו ידייהו ונסיב לון. &lt;קטע סוף=דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח א/&gt;פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}}
פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי  דא. ולעתיק יומין אתמר. 

כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו&quot;ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. 

קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}}
אותביה קמיה. {{ש}}
ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: &quot;''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''&quot; {{ש}}
אשתיקו. {{ש}}
שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}}
חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו&quot;ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו&quot;ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. 


ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}}
{{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! &quot;איש רכיל&quot; מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}}
אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא!  ברוחא  תלייא מלתא! 

וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! 

אמר ר' שמעון: &quot;''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''&quot;


תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}}
גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}}
'''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}}
זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}}
צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! 

ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא.  אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי!


תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל'  קדמאה! {{ש}}
וכלהו דגליפו  בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו.  ולבתר זמנא הוא אסתלק  בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. 

ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: &quot;''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''&quot; 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.&lt;קטע סוף=דף קכח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח ב/&gt;{{הערה|&lt;small&gt;עיין ([[שער מאמרי רשב&quot;י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב&quot;י על ספרא דצניעותא]] ד&quot;ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך&lt;/small&gt;}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] 

כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו  וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}}
ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}:

===[תיקוני דרישא דאריך אנפין]===
'''בגולגלתא''' יתבין  תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי  דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. 

ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. 

האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי 
* לארבע עיבר בסטרא חד 
* ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי 
* ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא 
* וחד לעילא דגולגלתא  

ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. 

וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא  דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא  לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא.


'''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי &quot;חכמתה סתימאה&quot; - ויקיעורך}}. {{ש}}
והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}}
והיינו דאמרי: &quot;''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''&quot;. 

והאי קרומא אתפסק בזעיר אנפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}}
והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת&quot;ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}.


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. 

וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. &lt;קטע סוף=דף קכח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכט א/&gt;וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט  לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה&quot;ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}}
ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה,  ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן  מוחיה. {{ש}}
וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}}
וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. 


ותאנא: כל נימא ונימא אקרי  'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. 

ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי.


'''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}}
עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}}
ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה&quot;ב|ו|מ}}. 

שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אנפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. 

תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. 

לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}}
אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}}
ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}}
אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו&quot;ה לאמר היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}}. 


'''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אנפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו&quot;ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 


{{הערה|(נ&quot;א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אנפין לקבלי ההוא רעותא.  דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה  ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. 

אימתי אתגליא?{{ש}} 
שתיק ר' שמעון. {{ש}}
שאל תניינות: &quot;''אימתי?''&quot;{{ש}} 
אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''אימתי איתגליא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''&quot;. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אנפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו&quot;ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. 

אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''&quot; 

{{הערה|(ס&quot;א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר  דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא!  הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא  ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. 

מהאי מצחא  נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.&lt;קטע סוף=דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכט ב/&gt;ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. 

תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}}  שבילין. ואע&quot;ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אנפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אנפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. 


'''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}}
ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! 

אמר ר' שמעון לר' אבא: &quot;''למאי היא רמיזא?''&quot; 
אמר ליה: &quot;''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''&quot;. 


כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אנפין, הא באריך אנפין.{{ש}}
ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. 

עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. 
* '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא  דצריר בצרורא.{{ש}} 
: תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה&quot;א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. 
* '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק  ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. 
* '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. 


אמר ר' שמעון: &quot;''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''&quot; 


תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}}
* '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית  לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}}
* '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}}
* '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. 


ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין  ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא.  לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. 

תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.&lt;קטע סוף=דף קכט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קל א/&gt;ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. 


ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד  אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. 

וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא.


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. 

כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. 

דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא?  {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. 

מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. 

ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת  תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא  על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}  {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. 

כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}}
אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. 


תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אנפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אנפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}}
וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! 


תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}}
אמר לרבי יהודה: &quot;''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''&quot; 

אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה -  אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}}
בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. 

אמר ר' שמעון לר' יהודה: &quot;''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''&quot; 

ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! 


'''חוטמא'''. {{ש}}
תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. &lt;קטע סוף=דף קל א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קל ב/&gt;ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אנפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אנפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! 

דרוחא דנפיק  מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אנפין לאתערא  ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. 

הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}}
&quot;''קום רבי יוסי בקיומך!''&quot;

קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד &quot;''אליף לי חכמתא!''&quot;, דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. 

ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אנפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}}
דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ&quot;א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''&quot; 

תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב&quot;ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. &quot;ארבע רוחות באי&quot; לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. 

וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה  דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. 

ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. 


ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אנפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}?  מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. 

תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר &quot;''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''&quot;. {{ש}}
והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. 

תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אנפין! {{ש}}
האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! 


וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא.

===[י&quot;ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין]===
פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}}
ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא -  טמיר וסתים מכלא!{{ש}} 
דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} 
דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} 
דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} 
דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} 
דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} 
דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! &lt;קטע סוף=דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא א/&gt;תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא  דבוסמא טבא. חוורא דיקירא  ונחית  בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. 


* '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא.

* '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. 

* '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות  חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. 

* '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. 

* '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. 

* '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. 

* '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

* '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. 

* '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. 

* '''תקונא עשיראה''' -  נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

* '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. 

* '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. 

* '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. 


לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אנפין. 

בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. 

בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. 

מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל  חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. 

תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה  משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. 

ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אנפין בכמה! 


אמר לרבי יצחק: &quot;''קום בקיומך וסלסל בסלסלא  בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''&quot; 

'''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. 

תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. &lt;קטע סוף=דף קלא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא ב/&gt;תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. 


תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. 

הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? 

אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אנפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. 

תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. 

בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו  קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. 

ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. 

תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}}
ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין -  לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. 

ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: 
# '''מי אל כמוך''' - חד. 
# '''נושא עון''' - תרי. 
# '''ועובר על פשע''' - תלת. 
# '''לשארית נחלתו''' - ארבע. 
# '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. 
# '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. 
# '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. 
# '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. 
# '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. 
# '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. 
# '''חסד לאברהם''' - חד סר. 
# '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. 
# '''מימי קדם''' - תליסר. 

לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. 

ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}}
אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! 


ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא  טמירא דטמירין - תקיפין  לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף  מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. &lt;קטע סוף=דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב א/&gt;ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. 

ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו.


'''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}}
ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא  ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. &lt;small&gt;'''(חסר כאן)'''&lt;/small&gt; 
{{להשלים}}


ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. 

אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס&quot;א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס&quot;א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}

ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש&quot;צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. 

תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א&quot;ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא.  ואתפשטו  תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. 

וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. 

אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב '''{{צ|מי אל כמוך}}''' - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה.


* '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא.
* '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ&quot;ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא.
* '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ&quot;ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. 


ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. 

מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}}
מאן חמי טמירותא  דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}}
עטרין דכל עטרין! {{ש}}
עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}}
עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}}
עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! 

ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. 

כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}}
תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! 

ותניא: עד כמה זהירין אלין  תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. &lt;קטע סוף=דף קלב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב ב/&gt;וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! 

ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס&quot;א &quot;לא אדכר באורייתא&quot;}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. 

דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב  {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. 

דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. 

אמר ליה רבי שמעון: &quot;''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''&quot;


'''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}}
&quot;''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''&quot;

'''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. 

מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ&quot;ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. 

אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}}
פתחו ואמרו: &quot;'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''&quot; {{ש}}

אמר: &quot;'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''&quot; {{ש}}
יתיב. 

א&quot;ר שמעון: &quot;''האידנא אתקשר  עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''&quot; 


אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה  - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}}
דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}}
ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}}

ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. 

&quot;''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''&quot;

&quot;''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''&quot;


תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}}
אתרגיש ר' שמעון ואמר: &quot;''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''&quot;. {{ש}}
&quot;''קום ר' חייא!''&quot;


'''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}}
אלא  חס ושלום דאיהו אמר על דא! 

אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? &lt;קטע סוף=דף קלב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג א/&gt;'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. {{ש}}
אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי '''דבר'''}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! 

אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! 


ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא -  לאייתאה לתליתאה! דכתיב {{צ|הֶן כׇּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. &lt;small&gt;[נוסח אחר: ותא חזי דתרין תקונין קדמאין - למיתי לתליתאה הוו!]&lt;/small&gt; {{ש}}
דהוא תקונא תליתאה, מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין - נפיק חד ארחא.  ושערא  אתפסק בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום  דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום  דכתיב '''{{צ|ועובר על פשע}}''' - למיהב אעברא עד  פומא קדישא דיימא {{צ|סלחתי}}. 

תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא. ולא אתגלי לחד מנייהו - דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}.  {{ש}}
האי בזעיר אנפין. {{ש}}
מאי בין האי להאי? {{ש}}
בזעיר אנפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח. הדא הוא דכתיב 'כי רוח יהוה נשבה בו ואיננו' {{ממ|ישעיה|מ|ז|עיין שם=עיין שם}} [&lt;small&gt;בספרים אחרים: {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}&lt;/small&gt; {{ממ|תהלים|קג|טז}}]. {{ש}}
באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. 

ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי! 

'''ודא הוא תקונא תליתאה'''  דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקי! 

אמר ר' שמעון: &quot;''ודאי קב&quot;ה יסגי לאוטבא לך, ויחדי לאגנא עלך!''&quot; 

ותאנא: מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. 

תאנא: בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא - סתימין ושתיקין. ולית דיפתח פטרא לאבאשא משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי - מאן דאחיד  ואזהר  לשתקאה - להאי אורחא רשים. דהוא סימנא דעתיקא קדישא. 


'''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לשארית נחלתו}}''', כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ&quot;ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. 


'''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. 

&quot;''קום ר' יוסי!''&quot;

'''קם ר' יוסי''' פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}}
{{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. {{ש}}
דבר אחר: שכיך '''ב'''רוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. 

דבר אחר: '''{{צ|שככה}}''' - שמא דכליל כל שמהן, וקב&quot;ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין, ומעביר על כל אינון דלבר. {{ש}}
דתניא: ארחא עלאה דדיקנא קדישא (דאיהו נחית  תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי) והאי ארחא דלתתא - שקילן אינון בכלא! &lt;קטע סוף=דף קלג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג ב/&gt;דא לעילא ודא לתתא! לעילא - '''{{צ|עובר על פשע}}'''. לתתא - '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא - כך לתתא יהיב אתר לאעברא. 

תאנא: בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא! דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא - לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה ד'עדן עלאה' לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי. ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. 

אמר ר' שמעון: &quot;''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''&quot;. 


'''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא  לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. 

&quot;''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא!''&quot; 

'''קם ר' ייסא''' פתח ואמר: {{צ|וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי!? 

ולא אקשו! דתנינן אית חסד ואית חסד. אית 'חסד דלגאו' ואית 'חסד דלבר'. {{ש}}
חסד דלגאו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין! והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגאו דעתיק יומין. ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא - דכהן מסטרא דא קא אתי. {{ש}}
ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני! ולא לקטעא ליה ולא ישתצי מעלמא! {{ש}}
והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין! 

{{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי &quot;חסד עולם&quot;, והאי הוא אחרא דזעיר אנפין דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. 

והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב '''{{צ|כי חפץ חסד הוא}}''' - דא הוא '''תקונא שתיתאה''' דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי! 


'''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. 

פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני - כך קב&quot;ה! תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין  דאינון תקונא שביעאה - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא! ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא, ומחזיין חידו לזעיר אנפין. 

כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}}
{{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}}
{{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר - דכד נהרין מתברך עלמא. {{ש}}
ותאנא: כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא - על אחת כמה וכמה! 

תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אנפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא. וכל אינון דלתתא נהרין. וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא! 

תא חזי! פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין! ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. 

תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב '''{{צ|ישוב ירחמנו}}'''. {{צ|ישוב}} - מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. 

הכא הוא '''{{צ|ישוב ירחמנו}}''' ובהאי דלתתא הוא '''{{צ|ואמת}}'''. {{ש}}
'''דא הוא תקונא שביעאה''' דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין.&lt;קטע סוף=דף קלג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}


&lt;קטע התחלה=דף קלד א/&gt;'''תקונא תמינאה''' -  נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. 

&quot;''קום אלעזר ברי - אתקין תקונא דא!''&quot;

'''קם רבי אלעזר'''. פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל}}. מלה דא אוקימנא '''[[ספרא דצניעותא|בספרא דצניעותא]]'''. והכא אית לאסתכלא. 

וכי הכל תלוי במזל?! ותנינן ספר תורה קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וספר תורה לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדוש. והתורה נִתנה בשלש קדושות, בשלש מעלות, בימים שלשה. שכינה בשלש - לוחות וארון והיכל. והכל בספר תורה תליא! ואיהו תליא במזל!? וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}}! מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! 

אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע&quot;ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל - אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא  דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. 

ותאנא: {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא - דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי {{צ|מזל}}? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו {{צ|ספר תורה שבהיכל}} דמתעטר בעשר קדושות - לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי! 

ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין. הדא הוא דכתיב '''{{צ|יכבוש עונותינו}}'''. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא!''&quot;


'''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין, ולא נפקין דא מן דא. 

&quot;''קום ר' אבא!''&quot; 

'''קם ר' אבא''' ואמר: אלין  שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון '''{{צ|מצולות ים}}''' - משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא רמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ואתכפיין. 

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך תהא לעתיק יומין!''&quot;


'''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

&quot;''קום ר' יהודה!''&quot; 

'''קם ר' יהודה''' פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. {{ש}}
תרי! 
* '''תקונא עשיראה''' - '''{{צ|תתן אמת ליעקב}}''', 
* '''ותקונא חד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא - '''{{צ|חסד לאברהם}}'''.


'''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין. ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא, כמה דאצטריך. 

טרחותא במאי קא מיירי? {{ש}}
דינא! באתר  דינא טרחותא אשתכח! {{ש}}
וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! {{ש}}
אלא דלא אתטרח בנשיבא דרוחא דזעיר אנפין! 

דתאנא: מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק  ביה. דמתלבש ביה  זעיר אנפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט  כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה - אתלבש. 

ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא, משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. &lt;קטע סוף=דף קלד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלד ב/&gt;דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר  מההוא דלבר, ומתלבשין ביה נביאי מהימני - אתקרי {{צ|פי יהוה}}. אבל בהאי עתיקא דעתיקין - לא אתפרש. ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. 

ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין, באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. 

'''ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר''', דמכאן אשתלשלו תריסר תחומין לעילא, תריסר תחומין לתתא, תריסר תחומין לתריסר שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''.


'''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן, ביקרא יאה וביקרא שפירא, וחפיין עד טבורא, ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. 

א&quot;ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה! זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי! דאנן יתבין בקדושה עלאה, אשא עלאה אסחר לן, והא כל תקונין עלאין  דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. 

והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא! כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אנפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין. וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין! דא אשלים לכלא!


תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אנפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. {{ש}}
ותאנא: אלין {{צ|ימי קדם}} - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. 

ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}; דביה זמין לאוקיר דיקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - {{צ|הוא}} בלחודוי יתיר מכלא, {{צ|הוא}} דכליל כלא, {{צ|הוא}} דלא אתקרי בשמא ידיעא. 

דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה! דלית 'יום' אקרי אלא מסטרא דילן, ולית 'לילה' אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין  לכל אינון דלתתא דנהרין בההוא משחא. 

בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה. ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר, ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא. בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר. אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}. וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}.


אמר ר' שמעון לחברייא: כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא - אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא  פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. &lt;קטע סוף=דף קלד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלה א/&gt;סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא, וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחין שנינן{{הערה|ספרים אחרים: &quot;שניין&quot;}} מכל סטרוי. ומתאחדן בפרסא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא בההוא פריסא. וכן לארבעה עיבר. 

וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה - והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. 

וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון! זכאין אתון לעלמא דאתי! דכלהו מלי דנפקי מפומיכון - כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב&quot;ה חדי למשמע וציית להני מלי - עד דהוא  אגזר דינא די לעלמא דאתי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין! עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. 


===[תיקונים דזעיר אנפין]===
השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אנפין! {{ש}}
היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא! {{ש}}
דהשתא חובתא  עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא, ולאתקנא כל תקונין על בורייה! 

תקוני דזעיר אנפין - מתקוני דאריך אפין אתתקנו. ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו בר נש. ומשלפא ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה סתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאתמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואף על גב דלא אתקיימו. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין עד לא זמין תקונוי - באני מלכין, כנס מלכין, ומשער מלכין. ולא הוו מתקיימי עד דדחי  לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. 

וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקן. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא.

מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא, וכלהו עלמין אתחרבו. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}}  {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא  הוא; אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. 

{{צ|בלע בן בעור}} - תאנא: הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה.  {{ש}}
{{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. 

כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל כלא לאתישבא ביה. &lt;קטע סוף=דף קלה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלה ב/&gt;ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא, ואתבטלו. 

{{צ|ואתבטלו}} סלקא דעתך!? והא כלהו באדם אתכלילן!? אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא{{הערה|נוסח אחר: &quot;דיוקנא&quot;}} דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו  כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו,  ומנהון לא אתבסמו כלל. 

ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}}! {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי!? -- לאו הכי! אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה &quot;מיתה&quot;, כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. 

וכיון דאתתקן אדם - אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה, וקיימין בדוכתייהו. {{ש}}
וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין - בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין משום דהוה דכר ונוקבא - כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא. ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא - לא כתיב בהו 'מיתה' כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו.

===[תיקוני גולגלתא דזעיר אנפין]===
תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא,  וסליק  ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא. ומתגלגלא ואתפשטא ונפיק חד גולגלתא תקיפא לארבע סטרין. ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל  ביה.{{ש}} {{צ|ביה}} סלקא דעתך?! אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. 

והאי אוירא הוא טמיר דטמירין דעתיק יומין ברוחא דגניז. {{ש}}
בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר, ואשא דכיא קאים מהאי סטר. {{ש}}
מאי אשא הכא?! -- אלא לאו הוא אשא! אבל  ניצוצא דא דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין, ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי 'גולגלתא תקיפא'. 

בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. {{ש}}
בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר, ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחייאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני מסטרא דרישא חוורא
* חיוור בגוויה, 
* דכליל כלהו חיוורי.  
אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אנפין - אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. 

ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו - אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{ש}}
{{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{ש}}
{{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אנפין. 

וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחין כגווני חיוורא וסומקא. 

האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשטו אנפוי{{הערה|ה&quot;ג האריז&quot;ל (המתוק מדבש)}} {{ב|למאה וחמשין|150}} רבוא עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אנפין'''. ובשעתא דאצטריך - אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא, בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחייס לעלמא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא, ויהבין אגר חוורתא{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש}} לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. &lt;קטע סוף=דף קלה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלו א/&gt;ולקביל דא - {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי {{צ|בקע}} - אגר חוורתא אשתכח מניה לעתיק יומין.


בחלליה דגולגלתא  דא - תלת חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו. וקרומא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר  לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. 

ותאנא: בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}}
* '''מחללא חד''' מתבקע  חד מבועא לארבע סטרין, ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי חללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא.

* '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין חמשין תרעין. מאלין חמשין תרעין אתאחדן חמשין יומין דאורייתא, חמשין שנין דיובלא, חמשין אלף דרין דזמין קב&quot;ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. 

* '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. 

ואילין תלת מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. 


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן. ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא; בכל אינון סטרין דאינון דכיין, בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. 

יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא.  רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. 
* '''ממבועא דחללא חד דגולגלתא''' - אתמשכן שערי במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. 
* '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין, ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. 
* '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין, ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו.

ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. {{ש}}
וכלהו משיכן דאתמשכן מתלת חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. {{ש}}
ובהאי תלין תליין  ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. 


בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגון בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 

תאנא: בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין - מאריהון דמתקלא. בגין כך אית ימינא ואית שמאלא. 


'''מצחא דגולגלתא''' - אשגחותא דאשגחותא! ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. &lt;קטע סוף=דף קלו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלו ב/&gt;ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר. בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אנפין ואשתכיך דינא. 

בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט - אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא, לאינון דלא מתכספי בעובדיהון. הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. 

ותניא: שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ובשעתא דמתער קב&quot;ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אנפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אנפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. 

תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אנפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. 

ותניא: עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח'''. ובאתוון רצופין  הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. 

תניא: מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}}? {{ממ|ש&quot;א|טו|כט}}{{ש}} 
האי רזא אוקימנא. כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי {{צ|אדם}} ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי {{צ|ראש}}  אתחזי ואתגלייא  האי נצח - לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי {{צ|אדם}} - דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי {{צ|אדם}}. ובגין כך {{צ|'''לא אדם הוא''' להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא.


'''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין. {{ש}}
שריקותא דבגבתא דעל ריסי עיינין מכחלן  באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי. ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא. ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא. 

בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא, ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא - אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואסתחן בחד חוורא דעינא טבא. הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}?  בחוורא קדמאה דעינא טבא. ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי.{{ש}}
[&lt;small&gt;ספרים אחרים:&lt;/small&gt; ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא] 

ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. 

וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא, ורחמי על ישראל, ואסתחר  עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. 

עינוי כד אתפקחן - אתחזון שפירין כהני יונים '''בסומק ואוכם וירוק'''. חוור לא אתגלי אלא בזמנא דאסתכל בעינא טבא ומתסחאן כל אינון גוונין בההוא חוור. מאינון גוונין דמתגליין - נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי '''מאוכמא דעינא'''. &lt;קטע סוף=דף קלו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז א/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא. {{ש}}
'''מסומקא''' נפקין שבעה רהיטין דסמכין לסטר שמאלא, ומתלהטין באשא דלסטר צפון. ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין דחייביא. הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}.{{ש}}
'''מירוקא''' נפקין שבעה טהירין  דקטרא דלסטר דרומא, ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. 

וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט, לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל, ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו. הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן - רחמי ונוקמין.


'''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים. כל סומקין מקמיה לא אתחזון. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה.

'''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא, חד זמן לאלף שנים בימא רבא. וכד נפיק האי אבנא - אתי רגשא ותקפא על ימא, וקליה דימא וגלגלוהי אזלין ואשתמעו לנונא רבא דאקרי 'לויתן'. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא - דכל אוכמין סתימין קמה! {{ש}}
וכך היא אוכמותא דעינא! אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא  ואקיף לההוא אוכמא.

'''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. 

וכד אסתחר{{הערה|נוסח אחר: אתגלי}} חוורא ואתסחי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא,  ולא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא. ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא, דאינון תאומין כחדא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אתסחאן{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש}} בחוורתא דעינא עלאה. 

ודא זמינין למנדע צדיקייא ולמחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. 

ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש ולטב  כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. 

תנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}? וכי ירושלם נוה שאנן הוא?! והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקיט ולאו שאנן הוא!? 

אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר, דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו&quot;ד ולא &quot;עיניך&quot;. ומה דאמר 'ירושלם' ולא 'ציון' -- הכי אצטריך! לאכפייא לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. &lt;קטע סוף=דף קלז א/&gt;‏‏{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}‏‏{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז ב/&gt;ותאנא:  דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} - דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי! {{ש}}
ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} - השתא {{צ|'''עיני''' יהוה אלהיך בה}}. וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. ולזמנא דאתי - ישתכח בה עינא חד דרחמי! עינא דעתיקא דעתיקין! הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. {{ש}}
כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון '''{{צ|רחמים גדולים}}'''. רחמי דזעיר אנפין אקרון '''{{צ|רחמים}}''' סתם. ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין.

תאנא: בהני עיינין - בתרין גוונין מנייהו בסומקא ואוכמא - שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל - אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן {{צ|ימא רבא}}? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא  במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל.


'''חוטמא''' {{ש}}
תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': חוטמא דזעיר אנפין - בחוטמא אשתמודע פרצופא! בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית  תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו  ונפקין מחוטמוי. 

ותאנא: כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא ובין תרי  גווני. וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. {{ש}}
ואי תימא - '''אף וחימה''' כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא. '''משחית''' מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. 

ותאנא: חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}! אלא הכי תאנא - כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי 'גבורה' חדא. 

וכלהו גבוראן שריין לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף  וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף  וארבע מאה  דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן  עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. 

כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}!? {{ש}}

אלא הכי תאנא: לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יהוה לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}!?{{ש}}
אלא בכל זמנא דעתיק דעתיקי רישא חוורא  רעוא דרעוין אתגליין - רחמין רברבין אשתכחו בכלא! ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין  דזעיר אנפין זמינין. וכביכול רחמי עביד דינא ההוא עתיקא דכלא. דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין - כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין, ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני - מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי! ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. 

ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אנפין אתמר. ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. &lt;קטע סוף=דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלח א/&gt;תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי {{צ|ארך אפים}} מכלא. 

והיינו רזא דתנינן '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' {{ממ|שמות|לד|ו}} - פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון {{צ|אברהם אברהם}} {{ממ|בראשית|כב|יא}}, {{צ|יעקב יעקב}} {{ממ|בראשית|מו|ב}}, {{צ|שמואל שמואל}} {{ממ|ש&quot;א|ג|י}} - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ מ{{צ|משה משה}} {{ממ|שמות|ג|ד}} דלא פסיק טעמא בגווייהו. 

מאי טעמא? 
* {{צ|אברהם ׀ אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. 
* {{צ|יעקב ׀ יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא כגוונא דלעילא - בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. 
* {{צ|שמואל ׀ שמואל}} - טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא הוא נביאה, וקודם לכן לא הוה נביאה. 

אבל {{צ|משה משה}} - לא אפסיק טעמא בגוויהו. דמיומא דאתיליד - שלים הוה! דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. 

אוף הכא '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין. דהכי תנינן {{צ|כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא!}}. {{ש}}
וכד אתגלי עתיקא בזעיר אנפין - כלא ברחמי אתחזון. וחוטמא אשתכיך ואשא ותננא לא נפיק. כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. 

ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא - בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא  באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. {{ש}}
והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא. וכלא תלייא בחוטמא! בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין - לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. 

והאי  דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}, {{צ|וחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|יא|יז}}, {{צ|וחרה אפי}} {{ממ|שמות|כב|כג}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|ו|טו}} - כלא בזעיר אנפין אתמר ולא בעתיקא.


תאנא: כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} - האי '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה. {{ש}}
ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד דרגא בעקימא. מאי טעמא בעקימא?  בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו בגין למשמע טב וביש. 

ותאנא: מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. 

בגו אודנא נטיף מתלת חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 

והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר, ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בגין כך הוא רזא. {{ש}}
ווי לההוא דמגלי רזין! דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר.


תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש  במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא, ואתזער חוטמא ואתחמם, ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין, ומתערין כל גבוראן ועביד נוקמין. &lt;קטע סוף=דף קלח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלח ב/&gt;ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש  ברישא במוחא, ונגדין תרין דמעין מעיינין. ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר. {{ש}}
בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן  כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} - בההיא שמיעה דההוא קלא אתער כלא. 


תנא: כתיב {{צ|הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} - כלומר ארכין.  שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יהוה}}. ומה דאתמר {{צ|הַטֵּה יְהֹוָה אׇזְנְךָ}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אנפין אתמר. 

מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא  אית תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי. ועל דא באודנא קרי ביה 'בחינה' ובלבא קרי ביה 'בחינה' דכתיב כי {{צ|אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}} וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}} - משום דמאתר חד מתפשטין. 

תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אנפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד - אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה שמיעה ובשמיעה אתכליל בינה - {{צ|שמע}} כלומר {{צ|הבן}}. אשתכח  דכלא בחד מתקלא אתקל! ומלין אלין למאריהון דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. 

תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא  שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אנפין אתמר. 

כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח {{צ|יהוה יהוה}} ביו&quot;ד ה&quot;א תרי זמני, או באלף דל&quot;ת ויו&quot;ד ה&quot;א - חד לזעיר אנפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. 

ותנינן: אימתי אקרי שם מלא? בזמנא דכתיב {{צ|יהו&quot;ה אלהים}} - דהאי הוא שם מלא דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא {{צ|שם מלא}} אקרי. ושאר לא אקרי {{צ|שם מלא}}. כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר {{צ|יהו&quot;ה אלהים}} אתקרי שם מלא.{{ש}}
{{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתערון רחמין בכלא. 

{{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אנפין. {{ש}}
{{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} - אינון {{צ|ימי קדם}}, {{צ|שנות עולם}} - אלין {{צ|ימי עולם}}. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חיֵיהו למאן? חייהו לזעיר אנפין, דכל נהירו דיליה מאינון 'שנים קדמוניות' אתקיימו. ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{ש}}
{{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא.

===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין]===
תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין - דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין, וחדאן בלבאי מלי. ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין, וגניז להו עתיקא דכלא, גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא - לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא! זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי! 


פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} {{ש}}
מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}! משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא! &lt;קטע סוף=דף קלח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קלט א/&gt;דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב &quot;הדבקים ליהוה&quot; אלא {{צ|ביהוה}} ממש. 


תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא  משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אנפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון  דאורייתא דשמא קדישא. 
----------------------
{{קטן|(נוסח אחר מתחיל מקל&quot;ח ע&quot;ב)}}{{ש}} 
{{קטן|משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא. דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש. עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. }}{{ש}}
{{קטן|השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא! }}{{ש}}
{{קטן|תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בטתשעה תיקונין, ודא איהו דיקנא דזעיר אנפין. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה עשרין ותרין אתוון דשמא קדישא.}} 
-----------------------
ואי תימא דיקנא לא אשתכח ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}}!?{{ש}}
אלא הכי תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא!  ובגין דא הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. 

ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אנפין - נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא. מאי תקרובתא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}}. 

'''בתשעה תקונין''' אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי  אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

* '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. 

* '''תקונא תניינא''' - נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. 

* '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל, אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן. ותמן שקיעא ההוא ארחא. 

* '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובתא דבוסמא. 

* '''תקונא חמשאה''' - פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא סומקא. ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן. 

* '''תקונא שתיתאה''' - נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא, ותליין עד רישא דמעוי. ולא נחית עד טבורא. 

* '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערי על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. 

* '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, דמחפיין קדלא דלא אתחזיא. כלהו שערי דקיקין נימין על נימין, מליין מכל סטרוי. 

* '''תקונא תשיעאה''' -  אתמשכן שערי כלהו בשקולא מעלייא  עד  אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. 


בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין תשעה מבועין דמשח רבות דלעילא. ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. 

תשעה תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא. ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי 'גיבר תקיף'. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. 

'''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אנפין'''. 


אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: &quot;''קום ברי! סלסל תקונא דדיקנא  דמלכא קדישא בתקונוי אלין!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קלט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלט ב/&gt;קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''. '''יהוה''' לי לא אירא מה יעשה לי '''אדם'''. '''יהוה''' לי בעזרי ואני אראה בשנאי. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''באדם'''. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''בנדיבים'''}}  {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} 

תנא: הכא תשעה תקונין דבדיקנא דא. להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. 

תא חזי כיון דאמר הני תשעה תקונין לבתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}} {{ממ|תהלים|קיח|י}}. {{ש}}
אמר: &quot;''הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}! ובתקונא דדיקנא דא - תשעה תקונין דאינון שם יהוה -  אשצינון מן עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}''&quot;. 

ותנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': '''תשעה תקונין''' אמר דוד הכא! 
* '''שיתא''' אינון בשמא קדישא - דשית שמהן הוו. 
* '''ותלת''' {{צ|אדם}}. {{ש}}
ואי תימא תרין אינון!? -- תלתא הוו! דהא {{צ|נדיבים}} בכלל {{צ|אדם}} הוו. 


תנא: שיתא שמהן דכתיב 
* {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד.  
* {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין.  
* {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת.  
* {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. 

{{צ|אדם}} תלת דכתיב: 
* {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. 

ותא חזי רזא דמלה! דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא. דהכי אתחזי. משום דלא אקרי  {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא! דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. 

ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''}}. תרי זמני {{צ|יה יה}} לקביל תרי עלעוי, דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין - שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא...יהוה לי בעוזרי}} - בשמא דלא חסר, בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. 

ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} -- הכי הוא! דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא.  ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי {{צ|יהוה}} ואתקרי {{צ|אדם}}. בכללא תערא ומה דביה. 

ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי. בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא - מלכא עביד בגיניה. {{ש}}
מאי טעמא דיקנא ולא גופא? {{ש}}
אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}}


ובתרי גווני אתי האי חושבנא. 
* חד - כדקאמרן. 
* תרין - 
** {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. 
** {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. 
** {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. 
** {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. 
** {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. 
** {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. 
** {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. 
** {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. 
** {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה.


{{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד - כל מה דאמר הכא - על תקונא דדיקנא דא קאמר!{{ש}}
{{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין, מעילא תחות שערי דרישא. ובגין כך אמר {{צ|יה יה}} תרי זמני. 

ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא - אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} - דהוא אתר דלא  דחיק. וכל האי אצטריך  דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. 


===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין בפרטות]===
תנא: מתתקן דיקנא עלאה '''בתשעה תקונין'''. והוא דיקנא דזעיר אנפין בתשעה תקונין מתתקן. &lt;קטע סוף=דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קמ א/&gt;'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין, מתחות קוצי דתליין על אודנין. ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. 

תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין, והני לאו אריכין. ושערי דרישא - מנהון שעיעי ומנהון קשישין. 

ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אנפין כתיב {{צ|חׇכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אנפין. דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי סלקא דעתך?! אלא אימא ארבע מוחי! 
* תלת מוחי דהוו בזעיר אנפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, 
* וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אנפין לתלת מוחי דביה. 

ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אנפין. {{ש}}
בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין - דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין, וזעיר אנפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - 'שם יהוה' ממש, דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. 

ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - דהכא משתכחין! דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. 

ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אנפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר. ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. 


ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתברא - כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא, ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר ולכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן - כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך וַיֹּצֵא לָאוֹר צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. 


ותאנא: הני שערי דדיקנא תקיפין  משאר שערי דרישא. משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן, ואינון תקיפין באורחייהו. אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי! דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי. ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא - אלין כלהו רחמי. 

אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון! {{ש}}
ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא, וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא  דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדינא. 

וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומתסחיין כמאן דאתסחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אתסחיין ברחמי. 

ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}} {{ממ|במדבר|יד|יח}}, ואִלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אנפין. וכד אמר משה זמנא תניינא - תשעה תקונין  אמר. ואינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אנפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין ביה. &lt;קטע סוף=דף קמ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמ ב/&gt;ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}.


תאנא: שערי דרישא דזעיר אנפין - כלהו קשישי, תלין על תלין ולא שעיעין. דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. 

והאי דזעיר אנפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אנפין אתמר. 

אמר רבי שמעון: &quot;''בריך ברי לקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי!''&quot; 


'''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. 

&quot;''קום רבי אבא!''&quot; 

קם ר' אבא פתח ואמר:  כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא - אתחזי כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה - אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}, והאי תקונא תניינא אתתקן. כד נהיר בנהירו דעתיק יומין - אתקרי {{צ|רב חסד}}. וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}, דהא נהירו אנפיה. 

ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא, כגוונא דעתיקא קדישא, אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא - לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}. ואתקיימו באתר אחרא. 

ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין. וכלהו אקרון {{צ|חסדי קדמאי}} דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אנפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. 

'''[[ספרא דצניעותא|ובספרא דצניעותא]]''' קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אנפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} {{ממ|שמות|לד|ו}} וכתיב  {{צ|נוצר חסד לאלפים}}  {{ממ|שמות|לד|ז}} סתם. ואוקימנא האי {{צ|רב חסד - מטה כלפי חסד}};  לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתאנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. 

ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא  אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא - תרי זמני  בטש בידיה בהאי אורחא.


'''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן, וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא. הוד והדר עלאה הוא.  {{ש}}
ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא  בעלעוי, ואתקרי {{צ|הוד זקן}}. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם, יתיר מכל דיוקנין.&lt;קטע סוף=דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמא א/&gt;ותאנא: האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה  ואתפשט בשאר תקונין נהורין - האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא. ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. 

'''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' אקרי {{צ|הוד והדר ותפארת}} - דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פָּשַׁע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל - במתקלא חד סלקין. 

אמר ר' שמעון: &quot;''יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה!''&quot; 


'''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן. סומקן כהאי ורדא סומקא, ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין  מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא - אתמשך סומקא ואתי חוורא! בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}} - דכד נהרין מתברך עלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}} - כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. 

תאנא: כלהו נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון {{צ|חסדי קדמאי}}. ובגין אינון נהרין כל אינון {{צ|חסדי עולם}}. 


'''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא.  ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. {{ש}}
תנא: תקונא דא הוא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד. ולא אבעי לחבלא האי 'חסד' כמה דאתמר. ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. 


'''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. 

&quot;''קום רבי יהודה!''&quot; 

קם רבי יהודה פתח ואמר: {{צ|בגזירת עירין פתגמא}} {{ממ|דניאל|ד|יד}}. {{ש}}
כמה אלף רבבן מתנשבן ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה. וכלהון אקרון {{צ|פה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר דתליין מהאי פומא. {{ש}}
ומהאי פומא - כד אתפשט האי רוחא - מתלבשן ביה כמה נביאי מהימני, וכלהו {{צ|פי יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק - לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו  מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. 

והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא - משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי.  

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך אנת לעתיקא קדישא!''&quot;


'''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא {{צ|אין למעלה לא ערף ולא עפוי}}. ובזמנא דאגח  קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה. הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} - רזא הוא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]'''. {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה, חד מאינון גבוראן. 


'''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן  שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר - כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך '''(חסר כאן)''' {{להשלים}}
ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}} וכתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן. ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי.


===[המשך האדרא רבא]===
תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון  דעאלו ולא נפקו, אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. 

כללא דכל מלין! עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין - כלא חד! כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא! לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא! אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין, דיוקנא דכליל כל שמהן, דיוקנא דאתחזי בגוונוי. &lt;קטע סוף=דף קמא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמא ב/&gt;כהאי דיוקנא  לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. 

כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין - אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אנפין בהאי דיוקנא ותקונא. 

ואי תימא מה בין האי להאי? -- כלא הוא במתקלא חדא! אבל מכאן  אתפשטן רחמי, ומכאן  אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. {{ש}}
ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}. 


כתיב {{צ|'''וייצר''' יהוה אלהים את האדם}} - בתרי יודי&quot;ן. אשלים תקונא גו תקונא - טברקא דגושפנקא. ודא הוא {{צ|וייצר}}. {{ש}}
תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אנפין! 

{{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה. ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי 'שם מלא' - '''{{צ|יהוה אלהים}}'''. ודא הוא רזא דתרין יודי&quot;ן ד{{צ|וייצר}} - דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - '''{{צ|יהוה אלהים}}'''. 

ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי '''{{צ|אדם}}''' דכליל דכר ונוקבא. ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה. {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. 

וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. 

{{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא ולעיילא בתקונין כגוונא דא, ולאשלפא לההיא  נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא! ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין! 


בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין, באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרי {{צ|תפארת}}. ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין. ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}.

כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא - תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אנפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני. הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. 

תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא, ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. {{ש}}
תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל  בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. {{ש}}
ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם יהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. 

תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא, ואתעבר ונקיב  ונהיר לסטר אחרא. ותקין מיעוי דנוקבא, ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. 


תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. &lt;קטע סוף=דף קמא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמב א/&gt; כלהו דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי - דנוקבא אתפשטת תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. 

ותאנא: חמשה ערייתא  אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין חמשה אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. {{ש}}
והכי תאנא: 
* קול באשה ערוה. 
* שער באשה ערוה. 
* שוק באשה ערוה. 
* יד באשה ערוה. 
* רגל באשה ערוה. 
דאע&quot;ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר מערוה אינון!

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי '''יו&quot;ד'''. וכיון דאתגלייא '''יו&quot;ד''' בפומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי  בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דפום אמה. 

ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי 'שלים'. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. {{ש}}
וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש&quot;ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו&quot;ד ואסתמר דלא עייליה ליו&quot;ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי! מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}} - דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו&quot;ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. 

וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן  דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותא דכל גופא דנוקבא, ובההוא אתר אקרי {{צ|ערוה דכלה}} - אתר לאצנעא לההוא אמה דאקרי {{צ|חסד}}, בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. {{ש}}
חסד - ימינא, גבורה - שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי {{צ|אדם}} - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. 


תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא - עתיקא דעתיקין בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא ולא אתקיימו. עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו, ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן{{הערה|נ&quot;א (ואנון תקוני אתתא. &quot;אשר היו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}})}}. ולא אתבסמו עד דאתתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת...וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. 

ואי תימא - אי הכי דדינא כלהו - והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}! והא לא אתחזי דינא - דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} - איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא! {{ש}}
תאנא  כלהו דינא - בר מחד דאתקיים בתראה! והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} - דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר. 

וכלהו לא אתקיימו. לא תימא ד'אתבטלו' - אלא דלא 'אתקיימו' בההוא מלכו.  {{ש}}
עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. {{ש}}
מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{ש}}
{{צ|ושם עירו פעו}} - מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{ש}}
{{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}. מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא.{{ש}} 
{{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{ש}}
{{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא. {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. {{ש}}
כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. 


דרועין דדכורא - חד ימינא וחד שמאלא. &lt;קטע סוף=דף קמב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמב ב/&gt;דרועא קדמאה -  תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תרין דרועין. {{צ|ואתכלילו}} סלקא דעתך? אלא גתלת קשרין בימינא ותלת קשרין בשמאלא. תלת קשרין דימינא אתכלילן בתלת קשרין דשמאלא. ובגין כך 'דרועא' לא כתיב אלא חד, אבל 'ימינא' לא כתיב ביה {{צ|זרוע}} אלא {{צ|ימינך יהוה}} - {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בתלת קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. 

ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? {{ש}}
תאנא: כלהו תלת מתפשטין ומתקשרין בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרין בדרועא ימינא. ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}}, משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פִּנָּה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא.{{ש}}
היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}} - כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה! 

והאי ימינא כד יתיב - קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה  בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא - מתערין תלת אחרנין דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}} {{ממ|ישעיהו|נא|ט}}, {{צ|זרועך הנטויה}} {{ממ|דברים|ט|כט}}. 
---------------------
{{קטן|נוסח אחר: תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה. }}
--------------------
בזמנא דתלת אלין אתכלילן בתלת אחרנין אקרי כלא 'ימינא' ועביד דינא ברחמי. הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערין רחמי בהו. 

ותאנא: בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון 'ימינא'. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}}. דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}}. דא בדא. 

ותאנא: בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי {{צ|סיועא קדישא}} דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין.  דכתיב  {{צ|והנה ידי עמך}} {{ממ|ש&quot;ב|ג|יב}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע מאות ותמניא וחמש אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון {{צ|יד יהוה עלאה}}, {{צ|יד יהוה תתאה}}. ואע&quot;ג דבכל אתר {{צ|יד יהוה}} שמאלא - זכו - {{צ|ימין יהוה}}; אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי {{צ|ימין}}. ואי לאו {{צ|יד יהוה תתאה}}. 


תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא - הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}!

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''', דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא. וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי סתימא דכלא פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דורמיטא לזעיר אנפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. 

{{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. 

ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין. ועד לא סיים לון - אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה - אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. &lt;קטע סוף=דף קמב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמג א/&gt;כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא ואתחברו אנפין באנפין - מאן ייעול בינייהו?! מאן הוא דיקרב בהדייהו?! {{ש}}
(בגין כך סתימא דמלה - עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת.)


וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. {{ש}}
ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא  דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטרא דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. 

בתר דא אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא, וכל דינין לא אתערבו  קמיה. {{ש}}
תא חזי מה כתיב? {{צ|ויהי בהיותם בשדה}}  {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא! בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}! ונצח האי דינא לאחוהי משום דהוה קשיא מניה, ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב&quot;ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין. 

ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע&quot;ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. {{צ|מתרוויהון כחדא}} סלקא דעתך?! אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. 

זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן כצרורא  דאתכלא. 


זכאין  אתון חברייא דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו! מלין דעלאין ותתאין צייתין להו! {{ש}}
זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו! ותנדעון למאריכון אנפין באנפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא!


אמר ר' שמעון: חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא! {{ש}}
עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}}


תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. 

כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני  דיוקנין. {{ש}}
בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. 

כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל. דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי  {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין  למעבד נוקמין. ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. 


תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא  כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא, מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין  דגופא אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלמין ומתברכאן בגיניהון. &lt;קטע סוף=דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמג ב/&gt;תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. 

תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו 'גופא קדישא', ולאתכללא בהו בההוא גופא. {{ש}}
וכי תימא אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא!? -- לא! דח&quot;ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגויתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם! בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. 

ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין. ונפקו מכללא ד'גופא קדישא' ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי {{צ|קין}} דנפיק בכללא דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון! בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. 

וברוחא דאקרי {{צ|הבל}} דאתבסם יתיר בכללא ד'גופא קדישא' - נפקין אחרנין דמתבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין. ושמעין מה דשמעין מעילא. ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. 


ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא ד'גופא קדישא'. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד - {{צ|קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו}} - דכלא הוא חד גופא! 


תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא  - אתקשרו דינא ורחמי, ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא - כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. 

ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם - לבתר כד נפיק מהאי עלמא - לא עייל בכללא דאדם דאקרי 'גופא קדישא'. אלא באינון דלא אקרון 'אדם'. ונפיק מכללא דגופא. 


תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} {{ממ|שיר|א|י}}. {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{ש}}
{{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא. 

וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. 


{{קטן|'''(שייך [[זהר חלק ג רעה ב|פרשת כי תצא - דף רע&quot;ה:]])'''}} {{ש}}
ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא, משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא, דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}}. {{צ|אדם}} דהוא {{צ|יקר}} מכל יקרא - {{צ|בל ילין}}. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי - {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא - לא יתחזי ביה קלנא! 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא - עביד פגימותא בגופא דעלמין. &lt;קטע סוף=דף קמג ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד א/&gt;דהא בגין דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}}.  משום דהאי גופא יקרא אתקרי {{צ|דיוקנא דמלכא}}, ואי עביד ביה לינה - הוי כחד מן בעירא. 


תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - {{צ|'''ה'''אדם}} הידוע. וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. 

{{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז&quot;א ועזא&quot;ל''' הוו בארץ. {{צ|בני האלהים}} לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. 


כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אנפין אתמר. {{ש}}
{{צ|ויתעצב אל לבו}} - &quot;ויעצב&quot; לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. 

{{צ|אל לבו}} - &quot;בלבו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב  למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. 

{{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. {{ש}}
ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי! לאו לאפקא כלל! -- משום דלא קאים דא בלא דא. {{ש}}
ואלמלא חכמה סתימאה דכלא - כלא אתתקן כמרישא! הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שיכנתי}}. {{ש}}
ואלמלא האי תקונא דאדם - לא קאים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. 

ותאנא: כלהו מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא. ודא חכמה סתימאה דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. 

ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש&quot;א|טז|ז}} - דאיהו בלגו לגו. {{ש}}
ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָא וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}.

===[סיום האדרא רבא]===
עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון! {{ש}}
דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. 

תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר: &quot;''אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה! בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא.''&quot; {{ש}}
הדר ואמר: &quot;''הדרי בי! דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא, ולא ליקרא דבית אבא, ולא ליקרא דחברייא אלין. אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי!''&quot; 


תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא - מיתו '''ר' יוסי ברבי יעקב, ורבי חזקיה ורבי ייסא'''. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא. ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. {{ש}}
צווח ואמר: &quot;''שמא חס ושלום גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו!''&quot; 

שמע קלא: &quot;''זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך! דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קמד א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד ב/&gt;&quot;''אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}. וכל שכן דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו! זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו!''&quot; 


תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין, וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד  דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין - נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא, ונטלין להו מלאכי עלאי, וסלקין לון לעילא. {{ש}}
ואמאי אלין? משום דעאלו ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. 

אמר ר' שמעון: &quot;''כמה זכאה חולקהון דהני תלתא! וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא!''&quot; 

נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}} 


קמו ואזלו. {{ש}}
בכל אתר דהוו מסתכלי - סליק ריחין. {{ש}}
אמר ר' שמעון: &quot;''שמע מינה דעלמא מתברך בגינן!''&quot; {{ש}}
והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. 


תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. {{ש}}
והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. {{ש}}
יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. {{ש}}
אמר רבי שמעון מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון. והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. {{ש}}
נח דעתיה דרבי אבא.


תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. {{ש}}
וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין - לא משתכחין תמן אלא אינון. {{ש}}
והוה קארי להו רבי שמעון &quot;''שבעה אנן עיני יהוה!''&quot; - דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה}} {{ממ|זכריה|ד|י}} - ועלן אתמר. 

אמר רבי אבא: &quot;''אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה! אנת הוא שביעאה דכלא - דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה - דכלא תלי בשביעאה!''&quot;
 
רבי יהודה קארי ליה {{צ|שבת}} דכלהו שיתא מניה מתברכין, דכתיב {{צ|שבת ליהוה}} {{ממ|שמות|כ|י}} {{צ|קדש ליהוה}} {{ממ|שמות|טז|כג}}. מה {{צ|שבת ליהוה}} קדש - אוף רבי שמעון {{צ|שבת ליהוה קדש}}! 


אמר ר' שמעון: &quot;''תווהנא על ההוא חגיר חרצן, מאריה דשערי - אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין?!''&quot; {{ש}}
אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. {{ש}}
אמר ליה ר' שמעון: &quot;''מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא  גליפא דמאריה ביומא דהלולא?''&quot; 

אמר ליה: &quot;''חייך רבי! שבע יומין אתברירו קמי קב&quot;ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון! ואנא הוינא זמין תמן ובעינא קמיה לאשתכחא. וכדין קטיר בכתפי ולא יכילנא. דההוא יומא שדרני קב&quot;ה למעבד נסין '''לרב המנונא סבא''' וחברוי דאתמסרו בארמונא  דמלכא. וארחישנא להו בנסא - דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי, ואוליכנא לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו: {{צ|חולקא דקב&quot;ה מהלולא דר' שמעון וחברוי!}} ''&quot;

&quot;''זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך! כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי! כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו!''&quot; {{ש}}
&quot;''ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין '''לרבי פנחס בן יאיר חמוך'''. ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן.''&quot; &lt;קטע סוף=דף קמד ב/&gt;{{ש}}

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קמה א/&gt;אמר ליה: &quot;''קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין?''&quot;

אמר ליה: ואף כל אינון דלבר! דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}.  אי אלין אתיין - כל שכן צדיקייא! {{ש}}
{{צ|מדי חדש בחדשו}} למה? משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. {{ש}}
{{צ|ומדי שבת בשבתו}} - דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין, דכתיב {{צ|ויברך אלהים את יום השביעי וגו'}}. {{ש}}
ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא! {{ש}}
ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה - זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי! וכתיב {{צ|וקראת לשבת ענג לקדוש יהוה מכובד}} {{ממ|ישעיה|נח|יג}} - מאן הוא {{צ|קדוש יהוה}}? דא רבי שמעון בן יוחאי דאקרי {{צ|מכובד}} בעלמא דין ובעלמא דאתי!


'''עד כאן האדרא קדישא רבא'''

===המשך זהר פרשת נשא===

'''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}}
רבי יצחק פתח ואמר: {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. {{ש}}
כמה גדולה היראה לפני הקב&quot;ה! שבכלל היראה ענוה, ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא - ישנו בכלן. ומי שאינו ירא שמים - אין בו לא ענוה ולא חסידות.

תאנא: מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה - ענוה עדיף, ונכלל בכלהו. הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}}. כל מי שיש בו יראת שמים - זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה - זוכה לחסידות. וכל מי שיש בו יראת שמים - זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}, לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. &lt;קטע סוף=דף קמה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמה ב/&gt;תאנא: כל אדם שיש בו חסידות נקרא {{צ|מלאך יהוה צבאות}}.  הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}} {{ממ|מלאכי|ב|ז}}. 

מפני מה זכה כהן להקרא {{צ|מלאך יהוה צבאות}}?{{ש}} 
אמר ר' יהודה: מה מלאך יהוה צבאות כהן למעלה - אף כהן מלאך יהוה צבאות למטה. ומאן הוא מלאך יהוה צבאות למעלה? זה מיכאל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי {{צ|מלאך יהוה צבאות}} משום דאתי מסטרא דחסד. מהו חסד? רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה! הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. 


{{צ|עולם ועולם}} מהו? {{ש}}
אמר רבי יצחק: כמה דאתתקן באדרא קדישא! {{צ|עולם}} חד, {{צ|ועולם}} תרי. {{ש}}
אמר רבי חייא: אי הכי {{צ|מן '''ה'''עולם ועד '''ה'''עולם}} מבעי ליה!? {{ש}}
אמר ליה: תרי עלמי נינהו ואתהדרו לחד! {{ש}}
אמר רבי אלעזר לר' יצחק: עד מתי תסתום דבריך! {{צ|מן העולם ועד העולם}} - כללא דרזא עלאה - אדם דלעילא ואדם דלתתא. והיינו 'עולם ועולם'. וכתיב {{צ|ימי עולם}} {{ממ|ישעיהו|סג|יא}} וכתיב {{צ|שנות עולם}} {{ממ|תהלים|עז|ו}}. והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. 


{{צ|על יראיו}} - דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי {{צ|אדם}}. {{ש}}
אימתי? אמר רבי אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות - כללא דכלא. {{ש}}
אמר רבי יהודה: והא תנינן {{צ|אדם כללא דדכר ונוקבא}}!? {{ש}}
אמר ליה: ודאי הכי הוא בכללא ד{{צ|אדם}}! דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי 'אדם' וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. {{ש}}
ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא - לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי {{צ|אדם}} כללא דכלא. וכיון דאקרי אדם - שרייא ביה חסד דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה וגו'}}. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא. וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} - {{צ|יראיו}} כללא דאדם. 


דבר אחר: {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} {{ממ|תהלים|קג|יז}} - אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא.{{ש}}
{{צ|על יראיו}} - כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} {{ממ|ויקרא|טז|יא}} לאתכללא בכללא ד{{צ|אדם}}. {{ש}}
{{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. 

אמר רבי יהודה: אי הכי מהו {{צ|וצדקתו}}? &quot;וחסדו&quot; מבעי ליה!? 

אמר רבי אלעזר: היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת}}!  {{צ|כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - ו{{צ|זאת}} אתכלילת ב{{צ|איש}} דהיינו חסד. 

{{צ|וזאת}} - נוקבא. {{צ|חסד}} - דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי {{צ|חסד}}. {{צ|וזאת}} אתקרי {{צ|צדק}} דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה. והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? {{צ|צדקתו}} דחסד בת זוגו - דאתבסמא דא בדא. 

ובגין כך תנינן {{צ|כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב וכפר בעדו ובעד ביתו}}. {{ש}}
אמר ר' יצחק: משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב. וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא - שריא בהו חסד ואקרון 'חסידים', ובעיין לברכא עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}}, וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד - בעי לברכא. 

ובגין כך כתיב '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}'''. מאי טעמא? משום דאקרון חסידים וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. 


'''{{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} {{ממ|ויקרא|ו|כג}}'''. {{ש}}
{{צ|כה תברכו}}  בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. 

אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}} - תאנא האי {{צ|צדק}} אתקרי '''{{צ|כה}}''' דכל דינין מתערין  מינה. והיינו דאמר ר' אלעזר מהו {{צ|מכה  רבה}} {{ממ|במדבר|יא|לג}}? כלומר '''מִכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב  {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}}. וכלא חד! &lt;קטע סוף=דף קמה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמו א/&gt;וכתיב  {{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} - דזמינא לחרבא ארעיה. 

ומהאי '''{{צ|כה}}''' מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד - אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם '''{{צ|כה}}''' - הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע&quot;ג דהאי '''{{צ|כה}}''' אשתכחת בדינין - תבסמון לה ותברכון לה! דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד ל'''{{צ|כה}}''' ותבסמון לה לקבלייהו דישראל, בגין דלא ישתכחון בה דינין. הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}}. 


'''{{צ|אמור להם}}''' - &quot;אִמרו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה, דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא. משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. 

דבר אחר: {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} - אמאי לא כתיב &quot;תאמרו&quot;? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}: זכו - {{צ|להם}}, לא זכו - {{צ|אמור}} סתם.


ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראָה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראָה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{ש}}
{{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא. ומאן נינהו? חגי זכריה ומלאכי. אי הכי - אתעביד קדש חול! {{ש}}
והא כתיב {{צ|לא ראו}} - אמאי דחילו?! ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל. ואיהו לאו נביא - הא חול קדש!? 

אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. {{ש}}
ותנא: עביד קב&quot;ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא - כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. {{ש}}
ותאנא: מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי, ובאתר מלכו דלעילא אתקף, ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. {{ש}}
ותאנא: בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד - לית מאן דקאים קמיה! 


{{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראָה}} - משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי. ומשום דהוה דיליה - הוא סביל, ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי '''{{צ|כה}}''' אתער בדינוי - לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. 

ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד - אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי '''{{צ|כה}}''' - ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל, ואתעדי מנהון דינין. הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - ולא לשאר עמין. {{ש}}
בגין כך כהן ולא אחרא. כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה '''חסד''' על ידוי דאקרי '''חסיד''' דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד. וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|'''כה''' תברכו}} בשם המפורש. {{צ|'''כה''' תברכו}} בלשון הקדש. 


תאנא: אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי - כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא, ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן. דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. {{ש}}
ותאנא: בההוא זמנא - לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו, וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין &quot;''הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא!''&quot; {{ש}}
מאן מטרוניתא? דא כנסת ישראל. מאן כנסת ישראל? כנסת ישראל סתם. 


תאנא: אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא &quot;ידיו&quot; - משום דשבחא דימינא על שמאלא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר: רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. &lt;קטע סוף=דף קמו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}{{ש}}

&lt;קטע התחלה=דף קמו ב/&gt;תאנא: כהן דבעי לפרסא ידוי - בעי דיתוסף קדושה על קדושה דיליה; דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא? דא ליואה! דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב 'וקדשת את הלוים'{{הערה|הנה בתנ&quot;ך שלנו אין פסוק כזה אמנם יש רמז לקדושת הלוים מפסוק {{ממ|במדבר|ח|יז}} {{צ|כי לי כל בכור...הקדשתי אותם לי ואקח את הלוים תחת כל בכור - (המתוק מדבש)}} - הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים {{ממ|במדבר|יח|ב}} {{צ|וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך}} - {{צ|שבט אביך}} - כלל! מכאן דכל כהן דפריס ידוי בעי לאתקדשא על ידא דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה. ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא.

'''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' תאנא: לוי דאתקדש כהנא על ידוי - בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. 

ואמאי לוי? ויתקדש על ידא דכהנא אחרא!? {{ש}}
תאנא: כהנא אחרא לא בעי! דהא כהן דלא שלים - לא בעי האי כהנא שלים לאתפגם על ידא דפגימא דלא שלים! אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח במשכן זמנא - הא שלים הוא והא אקרי {{צ|קדוש}}! דכתיב 'וקדשת את הלוים'{{הערה|כנזכר לעיל - אין פסוק כזה אצלנו}}. 

א&quot;ר תנחום: אף אקרי {{צ|טהור}} דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. 


תאנא: כהנא דפריס ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין, כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה. ובגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא.  ולאתכוונא באינון מלין. 

א&quot;ר יצחק: בעי קב&quot;ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי. ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה - על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה, דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. 

א&quot;ר יהודה: כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך - לאו ברכתא דיליה ברכתא! {{ש}}
והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}} - עלאין יבקשו מפיהו. ומאי {{צ|יבקשו מפיהו}}? {{צ|תורה}} - תורה סתם. היך אחידא תורה דלעילא דאקרי 'תורה' סתם. דתניא תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. {{ש}}
ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך.


אמר ר' שמעון, תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא! דאתגלייא  כתיב ב'''יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א'''. דאתכסייא  כתיב באתוון אחרן. ומה הוא דאתכסייא? ההוא טמירא  דכלא!{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש עפ&quot;י המק&quot;מ}} 

אמר רבי יהודה: ואפילו ההוא דאתגלייא - אתכסיא באתוון אחרן, בגין ההוא טמירא דטמירין בגו. דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיחת רחמי כלהו. דכלהו כלילן ב'''כ&quot;ב''' אתוון  בתרין כתרין דרחמי{{הערה|כנ&quot;ל הכי גריס המתוק מדבש עפ&quot;י המק&quot;מ}}. 

ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן {{גמט דגש|כ&quot;ב}} מכילן דרחמי! {{גמט דגש|י&quot;ג}} דעתיקא סתים וגניז מכלא, ו{{גמט דגש|ט'}} דאתגליין מזעיר אנפין. ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי ב{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון גליפן. 

ותאנא: כד הוה צניעותא בעלמא - הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא - סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא - כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין? מכוין בסתימא דטמיר וגניז, ומתגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בעלמא - סתים כלא באתוון רשימין.&lt;קטע סוף=דף קמו ב/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קמז א/&gt;ותא חזי  דכל הני {{גמט דגש|כ&quot;ב}} מכילן דרחמי משה אמרן בתרי זמני. 
* זמנא קדמאה אמר {{גמט דגש|י&quot;ג}} מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא - לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. 
* זמנא תניינא אמר {{גמט דגש|ט'}} מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין, ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. {{ש}}
וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא. ומשתכחן דמתברכין כלהו  עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. 

וכל הני {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון - מכילן סתימאן. {{צ|יברכך יהוה וישמרך}} - אלין תלת קראי ותלת שמהן דתריסר אתוון כלילן לקבליהון. 

ובכלא אתכוון כהנא! וכל עלאי ותתאי מתבסמן ב{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון דסתימין בהני תלת קראי, לקביל {{גמט דגש|כ&quot;ב}}  מכילן דרחמי דכליל כלא. {{ש}}
ובגין כך כתיב '''{{צ|אמור}}''' ולא &quot;אמרו&quot; כמה דאוקימנא. {{ש}}
{{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין, בכל הני דרגין. {{צ|אמור}} - במלין סתימין דלעילא. {{צ|{{גמט דגש|אמור}}}} - חושבן {{גמט דגש|רמ&quot;ח}}  אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. {{ש}}
וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. {{ש}}
'''{{צ|להם}}''' - לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. 


תאנא א&quot;ר יוסי, יומא חד יתיבנא קמיה '''דר' אלעזר ב&quot;ר שמעון'''. {{ש}}
שאילנא ליה אמינא: &quot;''רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{ממ|תהלים|לו|ז}} {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}? {{צ|אדם}} - תינח. {{צ|בהמה}} למה?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''יאות שאלת! כלא במניינא הוא! זכו - {{צ|אדם}}, לא זכו - {{צ|בהמה}}.''&quot; {{ש}}
אמינא: &quot;''רבי! רזא דמלה קא בעינא!''&quot; 

אמר ליה: כלא אתמר! ותא חזי קרא קב&quot;ה לישראל {{צ|אדם}} כגוונא דלעילא, וקרא להו {{צ|בהמה}}. וכלא בחד קרא! דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}. ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. {{ש}}
ועוד רזא דמלה! זכו - {{צ|אדם}}  כגוונא דלעילא. לא זכו - {{צ|בהמה}} אקרון. 

וכלהו מתברכאן בשעתא חדא - אדם דלעילא ובהמה דלתתא. וכל שכן דכלא אית בהו בישראל! הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. 

ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא - אוף לתתא אשתכח! {{ש}}
וכלא הכי תליא לטב ולביש. לטב דכתיב {{צ|אענה את השמים והם יענו את הארץ}} {{ממ|הושע|ב|כג}}. לביש דכתיב {{צ|יפקוד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה}} {{ממ|ישעיהו|כד|כא}}. 


אמר רבי יהודה: בגין כך  כתיב {{צ|אמור להם}} סתם - לאתברכא עלאין ותתאין כלהו כחדא. דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה, ואחר כך {{צ|את בני ישראל}}. {{צ|אמור להם}} - סתם, לאתברכא כלהו כחדא. 
* {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. 
* {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. 
* {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. 


ר' אבא אמר: כלהו כחדא מתברכאן ב{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא. ב{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון מתברכאן כלהו, ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא.{{ש}} 
ולא? והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? {{ש}}
אמר רבי אבא - {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. 


תאנא אמר רבי יוסי: בשעתא דכהנא פריס ידוי - אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. {{ש}}
א&quot;ר יצחק: אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו - דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. {{ש}}
אמר ליה: משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי, ובעי בר נש לדחלא. אע&quot;ג דלא חמאן שכינתא - לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. 


תאנא: בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי - צריכין עמא למיתב בדחילו באימתא ולינדע דההיא שעתא עידן רעותא אשתכח בכלהו עלמין, ומתברכן עילאין ותתאין, ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא.&lt;קטע סוף=דף קמז א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קמז ב/&gt;אמר רבי שמעון: בהני תלת קראי רישיהון יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד - '''י''''ברכך '''י''''אר '''י''''שא - כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא  מעתיקא מאן דאצטריך. יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא. ובגין כך {{צ|יברכך יהוה}} לעילא, {{צ|וישמרך}} הכא לתתא. וכן כלהו. 


ותאני תנא קמיה דר' שמעון: האי מאן דמצער בחלמיה - ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא {{צ|רבונו של עולם! אני שלך וחלומותי שלך וכו'}}. אמאי? משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו, ומאן דיבעי צלותיה בצעריה - אתהפך ליה דינא לרחמי.


'''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}}
מהו {{צ|ושמו את שמי}}? {{ש}}
אמר רבי יהודה: 'יתקנו' כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון. לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. {{ש}}
ואי יעבדון הכי מה כתיב? '''{{צ|ואני אברכם}}'''. למאן? לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}, וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. {{ש}}
ולפיכך כתיב '''{{צ|ושמו}}''' ולא כתיב &quot;יאמרו&quot; או &quot;יזכרו&quot;. 


תאנא: כל כהן דלא רחמין ליה עמא - לא יפרוס ידוי. ועובדא הוה בחד כהן דקם ופריס ידוי, ועד דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא! וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה - לא יפרוס ידוי לברכא לעמא, דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. 

תאנא אמר רבי יצחק: בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם! בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא, והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. 

אמר רבי יהודה: הכי הוא ודאי! דאשתכח  פקיחא דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} בגין לברכא. וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר: &quot;''קודשא בריך הוא יפקח עינוי עלך!''&quot;. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. 

ואמר רבי יצחק, בגין כך כהנא דבריך בעינא טבא - ברכתיה אתקיים. ודלא מברך בעינא טבא - כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}} - כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. 

אמר ר' יוסי: תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? &quot;אל בלק&quot; מבעי ליה!? דהא בלק עביד כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. 

תאנא א&quot;ר יוסי: אמר ליה קב&quot;ה לבלעם &quot;''רשע! את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן!''&quot;. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. 

ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}} - משמע דקדשי הקדשים - {{צ|לחם אלהיו}} נפק מניה! ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. 

תניא כמה חביבין ישראל קמי קב&quot;ה! דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל. דתנינן אמר רבי יהודה אמר רבי חייא אמר רבי יוסי: נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר {{צ|בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר}} {{ממ|הושע|יא|ט}} - כלומר  כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא - שמא דלעילא לא אשתלים, וכל תקונין לא אתקנו. כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. &lt;קטע סוף=דף קמז ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קמח א/&gt;'''רבי אבא''' הוה אזיל ללוד. {{ש}}
פגע ביה '''ר' זירא בר רב'''. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''הא חמינא אפי שכינתא! ומאן דחמי אפי שכינתא - בעי למיזל ולרהטא בתראה! הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא''&quot;. 

&quot;''מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב&quot;ה חשבה לאברהם או אברהם לקב&quot;ה? ואנא שמענא דקב&quot;ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי''&quot;. 

אמר ליה: &quot;''הכי אוקימנא ולאו הכי הוי!''&quot; 

תא חזי {{צ|ויחשבה}} - &quot;ויחשוב לו&quot; לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב&quot;ה. {{ש}}
דתניא כתיב {{צ|ויוצא אותו החוצה}} {{ממ|בראשית|טו|ה}} - אמר ליה קב&quot;ה - צא מאצטגנינות שלך! לאו ההוא אורחא למנדע שמי! את חמי ואנא חמינא! '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא. {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ&quot;ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. 

ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר ב'''כה'''. ואע&quot;ג דדינין מתערין מנה - חשב אברהם לההוא כתרא - אע&quot;ג דהיא דינא - כאלו היא רחמי! הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא  {{צ|צדקה}} - רחמי! 

אמר רבי יצחק '''כה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צדק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע&quot;ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי '''צדק''' - הוא חשבה '''צדקה'''! דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. 


תו אמר ר' אבא: מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? {{ש}}
כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא. ולזמנא דאתי  כתיב {{צ|יברכך יהוה מציון וגו'}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}, {{צ|ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}} {{ממ|תהלים|קלה|כא}}:


'''{{צ|ויהי ביום כלֹת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}}
תאנא רבי יוסי: ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה? אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. 

אמר רבי יהודה: וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה?! והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}! {{ש}}
אמר רבי יצחק: אין מוקדם ומאוחר בתורה. 


{{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}?{{ש}}
אלא בשעה שאמר לו קב&quot;ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר.{{ש}} 
אמר מיכאל קמי קב&quot;ה: רבונו של עולם! תבעי לסתור אדם! והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה!? {{ש}}
אמר ליה: הא קיים משה פריה ורביה! השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך! לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - &quot;בְאדם&quot; לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. 
וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! 

וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} {{ממ|יהושע|ה|טו}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב  {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}} {{ממ|יהושע|ז|ו}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! 

{{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!&lt;קטע סוף=דף קמח א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}}
מהו {{צ|ליום}}? א&quot;ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא. וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. 

תאנא: כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא; ואפילו תתאה, ואפילו עכו&quot;ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין - לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב {{צ|שנים עשר נשיאים לאומותם}} {{ממ|בראשית|כה|טז}}. מדאקריבו אלין דישראל - נסיבו שולטנותא דכלהו! {{ש}}
בגין כך '''{{צ|נשיא אחד ליום}}'''. 

וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו, בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. 

זכאה חולקהון דצדיקייא דקב&quot;ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון! ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;

==פרשת נשא - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}}
פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. 

ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}}
{{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. 

וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}}
ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון  {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. 

ותרין כרסיין אינון!  {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. 
* '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא&quot;ל. 
* '''פומא''' -  '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ&quot;ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. 

מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (&lt;small&gt;שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש&lt;/small&gt;). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}}
ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}}
'''&lt;small&gt;(עד כאן רעיא מהימנא)&lt;/small&gt;''' 


'''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח&quot;ג דף כ&quot;ד ע&quot;ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}'''
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
'''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}}
ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י&quot;ה''', ואשתלים ביה '''יהו&quot;ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. 

דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו&quot;ה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י&quot;ה''' - דא '''יה&quot;ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה - גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו''''. ופורקנא בדא תלייא. 

ובגין דא הכל תלוי בתשובה. דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|וְשַׁבְתָּ עד יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי!

ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש.  עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. 

ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב&quot;ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא, ויהיב ליה. 

הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל  - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. 

דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ&quot;ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ&quot;ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר&quot;א אשר מחליף &quot;יראה&quot; ו&quot;אות י'&quot; עם &quot;תורה&quot; ו&quot;אות ו'&quot; - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''.  

ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב&quot;ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב&quot;ה על רמ&quot;ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה  ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. 

ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל&quot;ב}} {{צ|אלהים}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;וישתלים '''יהוה''', ובה יהא לנכון נייחא מכלא, ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה&quot;ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. 

האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה - הא סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש.  ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. 

כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ&quot;ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ&quot;ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''.  

דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס&quot;ה ע&quot;ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק&quot;ו ע&quot;ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. {{ש}}
ובגין דא אית {{צ|הבל}} ואית {{צ|הבל}}. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. 

ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה - אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב&quot;ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא&quot;ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא, כל חד למיניה.

ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע&quot;ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}.  וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. 

ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו - כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא! ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. 

אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון ליה לטוב הגנוז, ויימרון ליה: מרנא! הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! אמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} - ההוא טוב הגנוז! יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}.

כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}}
וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}}
* אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב&quot;ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה.
* אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה - איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'.
* ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב&quot;ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י&quot;ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו&quot;ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|א}}. 

{{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. {{ש}}
ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב&quot;ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב&quot;ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב&quot;ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה.

אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? {{ררר}} {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|ז}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו&quot;ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. 

והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר&quot;א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'.   איהו חד שביעאה דכלא,  ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי, {{צ|ויורדים}} - תרי.  אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. 

ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|א}}. אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים, וכמה תולדין דתליין מניה. 

ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|ב}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא דאינון מתמן אתבריאו? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|י}}. 

וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. 

ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב&quot;ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך  אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין.

ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. 

ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|כא}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש&quot;ב|יב|יג}}.  ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה'''  ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|י}}. ומנין דאתהדר קב&quot;ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|ז}}. 

ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יה&quot;ו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן קנהא.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין, ובה מתקטרין עשר ספירן. 

כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב&quot;ה - בגינה שריין עליה עשר ספירן! וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ&quot;ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ&quot;ח.{{ש}}
{{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}}


'''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין - דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. 

פתח ואמר:{{ש}}
'''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש על פי ד&quot;ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. 

וכי אית קושטא ברוח מסאבא?!{{ררר}} אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|ד}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה.  ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}. הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם.  {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. 

ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. 

כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא! קב&quot;ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|יח}}. 

ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו הוו אילנא דטוב ורע. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא, וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. 

והאי עץ מר - איהו כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. 

כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים}} {{ממ|דניאל|יב|י}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים}} - אינון מסטרא דרע, ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|ט}} {{ממ|יחזקאל|כ|לח}}, וקטיל לון.


{{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין - לא צריך נסיון! ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי, ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|יב}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר, דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה, דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|ב}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ. אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר',  ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו 'בנדה שפחה גויה זונה'.  בגין דאינון בנוי ד'''לילית''' דאיהי 'נדה שפחה גויה זונה' חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|כט}}. 

ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. 

ובזמנא דשלטא אילנא דחיי - אתכפייא אילנא דטוב ורע, ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא.  והכי איסור והיתר  טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ - דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח  אלא שעבוד מלכיות בלבד. דאינון לא טעמין מאילנא דחיי. וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה. אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון עמי הארץ טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - תלמידי חכמים. 


ובקרא דא נמי רמיז ליה! {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|יד}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|ח}}. כגוונא דפליג לון קב&quot;ה בטורא דסיני - הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|יח}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא.  אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|יג}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|יט}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|ד}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. 

{{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} - הכי יפיק לתלמידי חכמים בכל האי יקר!{{ש}} 
וכגוונא דאתמר בעמי הארץ מסטרא דטוב - {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות תלמידי חכמים, כעבדא דאזיל לרגליה דסוסיא דמאריה. {{ש}}
וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: &quot;''אם תקבלון עליכון תלמידי חכמים במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא''&quot;.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|טו}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא, ויחמון לתלמידי חכמים ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו  מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|יג}}! בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|יב}}. והא אוקמוה אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך יִדָּמּוּ}} {{ממ|ש&quot;א|ב|ט}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|ט}} {{ממ|יחזקאל|כ|לח}}. 


אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא! באומאה אימא אנת - דהא בגינך אנא בעי לסלקא! דיהיב לי קב&quot;ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו. דאנת מחולל בחובין דעמא - הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|ה}}. 

אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו&quot;ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|ט}}. ולא אשתמודען ביץ ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא - ככלב מת דסרח בינייהו! דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב&quot;ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם תלמידי חכמים. 

ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו, ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא - בצערא בדוחקא ביגונא - חשיבין ככלבים! {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|ב}} - דלא אשכחו אכסניא בינייהו. ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא! {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|יג}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|א|ה}}. 

באומאה עלך זמנא תניינא - בחי יהו&quot;ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים - דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב&quot;ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}}
'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''


{{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס&quot;ט ע&quot;א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;

==קטע זמני==
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;'''פקודא דא [כב] לברכא כהנא ית עמא בכל יומא''' בזקיפו דאצבען, ולברכא ברכתא בכל יומא לאשתכחא ברכאן עילא ותתא. דהא אצבעאן קיימן ברזא עלאה - חמש גו חמש. חמש דימינא וחמש דשמאלא. חמש דימינא אינון שבחא יתירא על אינון דשמאלא בגין דהא ימינא אית ליה שבחא יתירא על שמאלא. ועל דא בברכתא דקא בריך כהנא ית עמא אצטריך לזקפא ימינא על שמאלא ולעיינא בעינא טבא. 

וכד פריש ידוי כהנא - שכינתא שריא על אינון אצבען, דהא קב&quot;ה אסתכם עמיה דכהנא באינון ברכאן. וישראל מתברכין מתרין סטרין - מעילא ותתא. מעילא - שכינתא דשריא על אינון אצבען, וכהנא - דקא מברך. 

תא חזי מלין דקא עבדי מתערין מלין לעילא! כגוונא דא בפרישו דאצבען דכהנא לתתא - אתערת שכינתא למיתי ולשריא עלן. וכן כמה מלין אינון בעלמא דמתערין מלין לעילא - דהא באתערותא דלתתא אתער חילא אחרא לעילא. והא אוקימנא בכמה דוכתי. והיינו  טעמא דלולב, והיינו טעמא דשופר. וכמה אינון בהאי גוונא. 

עשר אצבען מתערי שכינתא לשריא עלייהו, מתערי עשר דרגין אחרנין לעילא לאנהרא. וכלא בשעתא חדא. ועל דא אסיר ליה לבר נש לזקפא אצבען בזקיפו למגנא, אלא בצלותא ובברכאן ובשמא דקב&quot;ה. והא אוקימנא דאינון אתערו דשמא קדישא ורזא דמהימנותא. 

זקיפו דאצבעאן - ממנן בההוא זקיפו דלהון עשרה שליטין כמה דאוקמוה, וכהנא בעי לברכא בעינא טבא, באסתכמותא דשכינתא כמה דאתמר.  

בההיא שעתא דברכתא דא נפקא מפומיה דכהנא - אינון שתין אתוון נפקין וטסין ברקיעא וממנן שתין רברבין על כל את ואת. וכלהו אודן על כל אלין ברכאן. מאי טעמא שתין אתוון בברכאן אלין? בגין דישראל שתין רבוא אינון, ורזא דשתין רבוא קיימין תדיר בעלמא. וכל חד וחד איהו חד רבוא. 

שמא קדישא דנפקא מהאי - סלקא לעילא עד ההוא כרסייא דלעילא. וכלא שכינתא עלאה ושכינתא דלתתא אודן בכהנא באינון ברכאן, וכל אינון שתין ממנן. 

ועל דא כתיב '''{{צ|ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם}}'''.  וכדין קב&quot;ה מברך לון לישראל.   {{ש}}
'''עד כאן רעיא מהימנא'''


'''{{קטן|({{צ|פקודא [כג] לכבד אב וכו'}} - [[זהר חלק ג פג א|בחלק ג דף פ&quot;ג ע&quot;א]])}}'''
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;'''פקודא בתר דא ברכת כהנים''' {{צ|יברכך יהוה יאר יהוה ישא יהוה}}. 

מקורא דתלת שמהן אלין יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א (ס&quot;א יו&quot;ד ה&quot;י וא&quot;ו ה&quot;י) קדושה אהי&quot;ה אהי&quot;ה אהי&quot;ה דמקורא דיליה יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א קשורא דתרוייהו יחוד דתרוייהו אדנ&quot;י דביה '''א&quot;י''' דרמיזין '''איהדונ&quot;הי''' (ס&quot;א יאהדונהי ודא עמודא דאמצעיתא ושכינתא איהי יאהדונה&quot;י) 

(ס&quot;א מקורא מג' שמהן אלין יו&quot;ד ה&quot;י וי&quot;ו ה&quot;י וכו' דרמיזין יאהדונה&quot;י ודא עמודא דאמצעיתא. שכינתא איההדו&quot;נהי (נ&quot;א אידהונה&quot;י) ורמיזין '''א&quot;י''' רביעאה מתרי שמהן מפרשן דרשימין בהון). {{ש}}
'''עד כאן רעיא מהימנא'''

'''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג רעז א|פרשת כי תצא לקמן דף רע&quot;ז ע&quot;א]] - {{צ|כי ימצא איש נערה}}}} '''
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;


----------------------

&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>e07fqrdmd0dmyudcnfew0h1eud0ejv2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:פיוט</title>
    <ns>10</ns>
    <id>270052</id>
    <revision>
      <id>3011490</id>
      <parentid>3011288</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T20:11:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3011490</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2133" sha1="mrtps45yekei6gnctj1ezhhu8gn3c52" xml:space="preserve">&lt;includeonly&gt;{{תבנית מידע
| מחלקה = vcard
| עיצוב = width: 17em; table-layout: fixed; border-collapse: collapse; word-wrap: break-word;
| למעלה = {{{שם|{{שם הדף}}}}}
| למעלה-עיצוב = background-color: #3A67B0; color: #FFFFFF; font-size: 1.2em; padding: 10px; border: none;
| תמונה = {{{תמונה|}}}
| כתובית תמונה = {{{כיתוב|}}}
| ריחוף = שמאל
| כותרת-עיצוב = background-color: #3A67B0; color: #FFFFFF; text-align: center;
| תווית-עיצוב = padding: 8px 10px; text-align: right; width: 40%;
| מידע-עיצוב = padding: 8px 10px; text-align: right; width: 60%;

| תווית1 = סוג:
| מידע1 = {{{סוג|}}}

| תווית2 = תת-סוג:
| מידע2 = {{{תת-סוג|}}}

| תווית3 = מועד:
| מידע3 = {{{מועד|}}}

| תווית4 = מחבר:
| מידע4 = {{{מחבר|}}}

| תווית5 = מיוחס ל:
| מידע5 = {{{מיוחס ל|}}}

| תווית6 = שנה:
| מידע6 = {{{שנה|}}}

| תווית7 = חי בשנים:
| מידע7 = {{{חי בשנים|}}}

| תווית8 = אקרוסטיכון:
| מידע8 = {{{אקרוסטיכון|}}}

| תווית9 = צורה:
| מידע9 = {{{צורה|}}}

| תווית10 = אוצר השירה:
| מידע10 = {{{אוצר השירה|}}}

| כותרת11 = {{#תנאי:{{{מנהגים|}}}|מנהגים}}
| מידע12 = {{{מנהגים|}}}
| כותרת13 = {{#תנאי:{{{ויקיפדיה|}}}|קישורים|{{#תנאי:{{{אתר הפיוט והתפילה|}}}|קישורים}}}}
| מידע14 = {{#תנאי:{{{ויקיפדיה|}}}|{{ויקיפדיה|{{{ויקיפדיה}}}}}}}
| מידע15 = {{#תנאי:{{{אתר הפיוט והתפילה|}}}|{{אתר הפיוט והתפילה|{{{אתר הפיוט והתפילה}}}}}}}
}}&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= פיוט
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = 
| תת-סוג =
| מועד =
| מחבר =
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה =
| מנהגים =
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>mrtps45yekei6gnctj1ezhhu8gn3c52</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק בתי משפט לענינים מינהליים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>284622</id>
    <revision>
      <id>3011525</id>
      <parentid>3011370</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T08:11:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3011525</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="91596" sha1="6pnmc65urk315uzr9g42xb3carf58w7" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש&quot;ס-2000

&lt;מאגר 2000141 תיקון 2204149 תקן 169660 קוד a163Y00000DuGfBQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תש&quot;ס, 190|חוק בתי משפט לענינים מינהליים|15:300273)); ((תשס&quot;א, 42|חוק זכויות התלמיד|15:300380)), ((401|ת&quot;ט|1792)), ((422|חוק שחרור על-תנאי ממאסר|15:300385)); ((תשס&quot;ב, 17|תיקון מס' 12 לחוק המפלגות|15:300427)), ((85|חוק משק הגז הטבעי|15:300442)), ((116|חוק שירות נתוני אשראי|15:300453)), ((395|תיקון לחוק איסור הלבנת הון|15:300507)); ((תשס&quot;ג, 223|חוק להסדרת הפיקוח על כלבים|15:300617)); ((תשס&quot;ד, 338|תיקון לחוק להסדרת הפיקוח על כלבים|16:299643)); ((תשס&quot;ה, 65|חוק משק הדלק (איסור מכירת דלק לתחנות תדלוק מסוימות)|16:299723)), ((124|חוק הסדרת העיסוק בייצוג על-ידי יועצי מס|16:299750)), ((212|תיקון מס' 2 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|16:300980)), ((332|תיקון מס' 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|16:299916)), ((477|חוק להסדרת תוצרת אורגנית|16:299720)), ((515|תיקון מס' 2 לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים|16:299801)), ((689|תיקון מס' 3 לחוק היטלי סחר|16:299890)), ((738|תיקון מס' 15|16:299627)), ((935|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|16:299985)), ((963|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|16:303797)), ((980|חוק תשלומים לפדויי שבי|16:299979)), ((992|חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי)|16:299883)); ((תשס&quot;ו, 15|חוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר)|16:299891)), ((124|חוק הנהיגה הספורטיבית|16:299729)), ((167|חוק הקרינה הבלתי מייננת|16:299993)), ((185|חוק התאגידים הבטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים)|16:299877)), ((257|ת&quot;ט|2052)), ((280|חוק תובענות ייצוגיות|16:299748)), ((330|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס&quot;ז, 28|ת&quot;ט|2073)), ((64|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)), ((101|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים|17:299799)), ((312|תיקון מס' 33 לחוק ניירות ערך|17:299976)), ((384|תיקון מס' 45 לחוק בתי המשפט|17:300746)), ((388|ת&quot;ט|2103)), ((411|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני|17:300679)); ((תשס&quot;ח, 95|חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי)|17:300854)), ((129|חוק משק הגז (קידום התחרות בגז לצריכה ביתית) (תיקוני חקיקה)|17:300815)), ((134|תיקון מס' 2 לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|17:300755)), ((148|תיקון לחוק להסדרת תוצרת אורגנית|17:300670)), ((405|חוק השתלת אברים|17:299614)), ((438|חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים|17:300103)), ((447|חוק איסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם איראן|17:300719)), ((639, 639|תיקון מס' 84 והוראת שעה לחוק התכנון והבניה|17:300885)), ((670|תיקון מס' 52 לחוק בתי המשפט|17:300810)), ((730|חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|17:300058)), ((749|חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים|17:300758)), ((785|חוק אוויר נקי|17:299971)), ((810|תיקון מס' 24 לחוק החברות הממשלתיות|17:300834)), ((873|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|17:300127)); ((תשס&quot;ט, 164, 236|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)); ((תש&quot;ע, 366|תיקון מס' 3 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|18:300106)), ((379|תיקון מס' 13 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|18:300926)), ((382|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)|18:301114)), ((502|תיקון מס' 12 לחוק עובדים זרים|18:301042)), ((617|תיקון מס' 59 לחוק בתי המשפט|18:301175)); ((תשע&quot;א, 12|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (חיילות בשירות קבע)|18:301116)), ((40|תיקון מס' 27 לחוק רישוי עסקים|18:301067)), ((200|ת&quot;ט|2272)), ((299|חוק להסדרת הטיפול באריזות|18:301233)), ((380|תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|18:301283)), ((665|חוק לפינוי שדות מוקשים|18:301214)), ((685|תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות|18:499139)), ((687|תיקון מס' 40 לחוק יסודות התקציב|18:301085)), ((726|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק|18:301125)), ((774|חוק תכנון משק החלב|18:300923)), ((908|חוק הטיס|18:301172)), ((948|חוק דין משמעתי במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (תיקוני חקיקה)|18:301347)), ((999|חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי|18:301183)), ((1033|תיקון מס' 7 לחוק הספורט|18:301317)), ((1047|חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה)|18:301380)), ((1067|תיקון מס' 20 לחוק שמירת הניקיון|18:301287)), ((1074|תיקון מס' 22 לחוק הכניסה לישראל|18:301295)), ((1080|חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו|18:301228)), ((1170|תיקון מס' 3 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין|18:301156)), ((1202|תיקון מס' 6 לפקודת מסילות הברזל|18:301316)); ((תשע&quot;ב, 118|תיקון מס' 6 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם|18:301419)), ((124|תיקון מס' 3 והוראת שעה לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)|18:301346)), ((134|תיקון מס' 5 לפקודת היערות|18:301343)), ((219|תיקון מס' 18 והוראת שעה לחוק שירות ביטחון|18:301153)), ((220|תיקון מס' 7 לחוק שירותי הסעד|18:301260)), ((248|חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם)|18:301394)), ((262|ת&quot;ט|18:301394)), ((442|חוק הדיור המוגן|18:301255)), ((559|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות|18:301464)), ((627|תיקון מס' 55 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|18:301463)), ((649|חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן|18:301490)), ((745|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|18:301466)); ((תשע&quot;ג, 18|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|18:301169)), ((193|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014)|19:301574)), ((220|חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל (הוראת שעה)|19:301501)); ((תשע&quot;ד, 23|תיקון מס' 10 לחוק התקנים|19:301598)), ((36|תיקון מס' 6 לפקודת מחלות בעלי חיים|19:301576)), ((153|חוק הרשויות המקומיות (השעיית ראש רשות מקומית בשל הגשת כתב אישום) (תיקוני חקיקה)|19:301622)), ((204|תיקון מס' 35 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|19:301489)), ((321|חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים|19:301502)), ((393|חוק שירות לאומי–אזרחי|19:301593)), ((454|חוק קידום התחרות בענף המזון|19:301575)), ((760|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|19:303854)), ((773|תיקון מס' 34 (תיקון)|19:306573)); ((תשע&quot;ה, 16|תיקון מס' 8 לפקודת מסילות הברזל|19:306573)), ((284|תיקון מס' 7 לחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה|20:313651)); ((תשע&quot;ו, 82|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016)|20:316718)), ((193|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|20:316718)), ((266|תיקון מס' 21 לחוק שירות ביטחון|20:318392)), ((533|תיקון מס' 5 והוראת שעה לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור|20:321423)), ((567|חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית|20:321784)), ((706|חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות|20:338811)), ((868|חוק נתוני אשראי|20:340802)), ((880|חוק למניעת הטרדות של מוקדי חירום|20:340804)), ((927|חוק המאבק בטרור|20:343902)), ((1047|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|20:347945)), ((1130|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:348251)), ((1249|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|20:348685)), ((1263|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע&quot;ז, 79, 123, 154|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366409)), ((271|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366872)), ((462|תיקון מס' 13 לחוק האזרחות|20:381759)), ((611|תיקון מס' 9 לפקודת מסילות הברזל|20:382423)), ((667|חוק שירות אזרחי|20:382429)), ((923|תיקון מס' 116 לחוק התכנון והבנייה|20:382860)), ((949|תיקון מס' 8 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:385248)), ((1116|תיקון מס' 39 לחוק לשכת עורכי הדין|20:390422)), ((1171|תיקון מס' 4 לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|20:390432)); ((תשע&quot;ח, 7|תיקון מס' 4 (תיקון) לחוק הרשות לפיתוח הנגב|20:395572)), ((292|תיקון מס' 3 לחוק המאבק בטרור|20:491925)), ((489|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|20:491979)), ((910|תיקון מס' 8 (תיקון) לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:504229)), ((912|תיקון מס' 117|20:504268)), ((951|תיקון לחוק מוקדי חירום|20:504283)), ((957|תיקון מס' 6 לחוק פינוי ובינוי (פיצויים)|20:504284)); ((תשע&quot;ט, 34|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|20:518940)), ((116|תיקון - הוראת שעה לחוק לפינוי שדות מוקשים|20:528235)), ((252|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תש&quot;ף, 86|חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש)|23:573892)), ((287|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|23:577860)), ((320|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|23:578653)), ((393|תיקון לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|23:580718)); ((תשפ&quot;א, 175|חוק הגז הפחמימני המעובה|23:592903)), ((305|תיקון מס' 6 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|23:596699)), ((340|תיקון מס' 7 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|23:598474)), ((362|תיקון מס' 8 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|24:603271)); ((תשפ&quot;ב, 286|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)), ((462|תיקון מס' 10 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|24:612736)), ((670|תיקון - הוראת שעה (תיקון) לחוק לפינוי שדות מוקשים|24:616003)), ((714|תיקון מס' 11 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|24:618378)), ((811|חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)|24:622751)), ((928|חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות|24:635944)), ((981|חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|24:644747)), ((1111|תיקון מס' 151 לפקודת העיריות|24:650390)); ((תשפ&quot;ג, 39|תיקון מס' 2 לחוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים|25:1804010)), ((50|תיקון מס' 12 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|25:1811036)), ((123|חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה|25:2168823)), ((284|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)), ((556|תיקון מס' 12 לפקודת האגודות השיתופיות|25:3005124)), ((617|תיקון מס' 32 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)|25:3020007)), ((642|חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע|25:3026666)); ((תשפ&quot;ד, 67|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה|25:3506207)), ((104|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|25:3514351)); ((ק&quot;ת תשפ&quot;ד, 463|תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (משמורת והרחקה של שוהים שלא כדין שהם תושבי רצועת עזה)|10886)); ((ס&quot;ח תשפ&quot;ד, 216|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה - חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים)|25:3594903)); ((ק&quot;ת תשפ&quot;ד, 618|תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון)|10921)); ((ס&quot;ח תשפ&quot;ד, 413, 413|חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:3815292)); ((ק&quot;ת תשפ&quot;ד, 1342|תיקון לתקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (משמורת והרחקה של שוהים שלא כדין שהם תושבי רצועת עזה)|11072)); ((ס&quot;ח תשפ&quot;ד, 883|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)|25:4328606)), ((936|תיקון מס' 6 לחוק תשלומים לפדויי שבי|25:4546317)), ((986|תיקון מס' 17 לחוק הספורט|25:4618954)), ((1037|תיקון מס' 8 והוראת שעה לחוק קידום התחרות בענף המזון|25:4642909)), ((1098|תיקון לחוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל)|25:4712389)), ((1322|תיקון מס' 4 לחוק רכבת תחתית (מטרו)|25:4758425)), ((1350|חוק הפרות תעבורה מינהליות|25:4765655)), ((1491|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ&quot;ה, 198|חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר|25:5482863)), ((332|חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש|25:5752364)), ((423|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|25:6133485)), ((426|תיקון מס' 2 לחוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:6165262)), ((501|תיקון מס' 31 לחוק המים|25:6191613)), ((778|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:8007291)), ((801|תיקון מס' 3 לחוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל)|25:8529139)); ((תשפ&quot;ו, 79|חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב־לאומית|25:10503660)), ((264|תיקון מס' 4 לחוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה)|25:11074261)), ((370|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)), ((523|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית|25:12433004)), ((532|חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי|25:12846918)), ((562|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור))). &lt;!-- תיקון אחרון: תשפ&quot;ו-6 --&gt;
''שינוי התוספות:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ב, 146|שינוי התוספות לחוק|6136)); ((תשס&quot;ח, 171|שינוי התוספת הראשונה לחוק|6626)); ((תשע&quot;א, 125|שינוי התוספת הראשונה לחוק|6938)), ((281|שינוי התוספת הראשונה לחוק (מס' 2)|6953)); ((תשע&quot;ו, 842|שינוי התוספת הראשונה לחוק|7631)); ((תשע&quot;ח, 1796|שינוי התוספות הראשונה והשנייה לחוק|7985)). ''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ד, 242|צו שירות נתוני אשראי (דחיית תחילתו של החוק)|6292)); ((תשע&quot;ו, 1184|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תחילת החוק)|7665)); ((תשע&quot;ח, 2068|צו הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (דחיית יום התחילה המאוחר)|8011)); ((תשע&quot;ט, 54|צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה של החוק)|8074)).

@ 1. מטרה (תיקון: תשס&quot;ה-8)
: חוק זה מטרתו להסמיך באופן הדרגתי את בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים לדון בענינים מינהליים הנדונים בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק או בבתי משפט אחרים, על ידי שופטים של בית המשפט המחוזי שייקבעו לצורך זה, ולפי סדרי דין מיוחדים שייקבעו.

@ 2. הגדרות
: בחוק זה -
:- &quot;ענינים מינהליים&quot; - ענינים הנוגעים לסכסוכים שבין אדם לרשות;
:- &quot;רשות&quot; - רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין;
:- &quot;החלטה של רשות&quot; - החלטה של רשות במילוי תפקיד ציבורי על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל.

@ 3. בית משפט לענינים מינהליים (תיקון: תשס&quot;ז-4)
: (א) בית משפט מחוזי ישב כבית משפט לענינים מינהליים בהתאם להוראות חוק זה (להלן - בית משפט לענינים מינהליים).
: (ב) שופטי בית משפט לענינים מינהליים יהיו נשיא בית המשפט המחוזי ושופטים אחרים של בית המשפט המחוזי, שיקבע נשיא בית המשפט המחוזי, על פי הנחיות שקבע נשיא בית המשפט העליון לענין זה; תקופת הכהונה של שופט בית משפט לענינים מינהליים תהא ארבע שנים וניתן להאריכה לתקופות כהונה נוספות של ארבע שנים כל אחת; ואולם ניתן לקבוע תקופת כהונה קצרה יותר בהתאם לצורכי בית המשפט.
: (ג) מקרב השופטים שנקבעו כאמור בסעיף קטן (ב) ימונה סגן נשיא לענינים מינהליים (להלן - סגן הנשיא); על מינוי של סגן הנשיא ועל כהונתו יחולו הוראות [[סעיף 9 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]], ואולם כהונתו של סגן הנשיא תיפסק אם חדל לכהן כשופט של בית משפט לענינים מינהליים.

@ 4. הרכב
: (א) בית משפט לענינים מינהליים ידון בשופט אחד, ואולם רשאי נשיא בית המשפט המחוזי או סגן הנשיא לקבוע כי ענין מסוים יידון בשלושה.
: (ב) נשיא בית המשפט העליון רשאי לקבוע סוגי ענינים שיידונו בשלושה; הודעה על סוגי ענינים שנקבעו לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות.

@ 5. סמכות בית המשפט (תיקון: תשס&quot;א-3, תשס&quot;ה-8)
: בית משפט לענינים מינהליים ידון באלה -
: (1) עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי [[בתוספת הראשונה]] בענין המנוי [[בתוספת הראשונה]] ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות (להלן - עתירה מינהלית);
: (2) ערעור המנוי [[בתוספת השניה]] (להלן - ערעור מינהלי);
: (3) תובענה המנויה [[בתוספת השלישית]] (להלן - תובענה מינהלית);
: (4) ענין מינהלי או ענין אחר שנקבע בחוק אחר כי בית משפט לענינים מינהליים ידון בו, ובכפוף להוראות אותו חוק.

@ 5א. סמכות בית משפט לעניינים מינהליים בירושלים לדון בענייני האזור (תיקון: תשע&quot;ח-5)
: (א) בית משפט לעניינים מינהליים בירושלים ידון, נוסף על סמכותו לפי [[סעיף 5]], גם באלה:
:: (1) עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי [[בתוספת הרביעית]], הפועלים ביהודה והשומרון (להלן - האזור), בעניין המנוי [[בתוספת הרביעית]], ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה עניינו התקנת תחיקת הביטחון לרבות ביטולה, הכרזה על בטלותה או מתן צו להתקנתה (להלן - עתירה מינהלית בענייני האזור);
:: (2) ערעור המנוי [[בתוספת החמישית]] (להלן - ערעור מינהלי בענייני האזור).
: (ב)(1) עתירה מינהלית בענייני האזור תידון לפי הוראות חוק זה כאילו היא עתירה מינהלית לפי [[סעיף 5(1)]].
:: (2) ערעור מינהלי בענייני האזור יידון לפי הוראות חוק זה כאילו הוא ערעור מינהלי לפי [[סעיף 5(2)]].
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;מפקד צבאי&quot; - כמשמעותו [[בצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש&quot;ע-2009]];
::- &quot;תחיקת הביטחון&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) מנשר, צו, תקנה, אכרזה, הודעה, מודעה, או מסמך אחר, שנתנו מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור, מפקד צבאי או רשות אחרת הפועלת מכוחם, מטעמם או באישורם;
::: (2) הדין החל באזור כתוקפו מזמן לזמן;
::: (3) הוראה שניתנה מכוח דבר חקיקה כאמור בפסקה (1) או הדין כאמור בפסקה (2), והיא בת-פועל תחיקתי.

@ 6. העברת דיון בעתירה מינהלית
: מצא בית משפט לענינים מינהליים, לבקשת בעל דין, היועץ המשפטי לממשלה, או מיוזמתו, כי עתירה מינהלית שבפניו מעלה ענין בעל חשיבות, רגישות או דחיפות מיוחדת, רשאי הוא, לאחר שקיבל את תגובת בעלי הדין, להורות על העברת הדיון בעתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.

@ 7. שינוי התוספות
: שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספות לחוק זה, ובכלל זה להרחיבן או לגרוע מהן.

@ 8. עילות, סמכויות וסעדים
: בית משפט לענינים מינהליים ידון בעתירה מינהלית ובערעור מינהלי בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בשינויים המחויבים לגבי עתירה מינהלית ולגבי ערעור מינהלי.

@ 9. צו ביניים
: בית משפט לענינים מינהליים רשאי, בכל שלב של הדיון, ליתן צו ביניים בתנאים שיקבע.

@ 10. רשם
: (א) רשם של בית משפט מחוזי יכהן גם כרשם של בית משפט לענינים מינהליים (להלן - הרשם).
: (ב) פסק דין של הרשם דינו, לענין ערעור, כדין פסק דין של בית משפט לענינים מינהליים.
: (ג) ערעור על החלטה של הרשם יידון לפני שופט בית משפט לענינים מינהליים.

@ 11. ערעור
: פסק דין של בית משפט לענינים מינהליים, בעתירה מינהלית ובתובענה מינהלית, ניתן לערעור בפני בית המשפט העליון.

@ 12. בקשת רשות ערעור (תיקון: תשס&quot;ה-8, תשס&quot;ח-10, תש&quot;ע-5)
: (א) פסק דין של בית משפט לענינים מינהליים בערעור מינהלי ובערעור על החלטת הרשם, והחלטה אחרת של בית משפט לענינים מינהליים יהיו נתונים לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון שנשיא בית המשפט העליון קבע לכך.
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;החלטה אחרת&quot; -
:: (1) החלטה בבקשה למתן צו ביניים בעתירה מינהלית;
:: (1א) החלטה בבקשה למתן סעד זמני בערעור מינהלי ובתובענה מינהלית;
:: (2) החלטה שניתנה לאחר פסק הדין ואינה נבלעת בו;
:: (3) החלטה בענין חיסיון;
:: (3א) החלטה בענין סמכות ענינית או סמכות שיפוט בין-לאומית, למעט החלטה בשאלה אם עניין מסוים הוא עניין כלכלי–מינהלי, אם לאו, כאמור [[בסעיף 41(ג)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]];
:: (3ב) החלטה בעניין התיישנות בתובענה מינהלית;
:: (3ג) החלטה בעניין אגרה, עירבון או ערובה;
:: (3ד) החלטה בעניין מינוי או פסילת מומחה בתובענה מינהלית;
:: (3ה) החלטה בעניין בקשה לצירוף בעל דין או החלטה בעניין בקשה להגיש הודעת צד שלישי;
:: (3ו) אישור תובענה ייצוגית לפי [[חוק תובענות ייצוגיות, התשס&quot;ו-2006]], לרבות החלטה ולפיה רשות לא הוכיחה כי חדלה מגביה לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]];
:: (3ז) דחיית בקשה להארכת מועד שמשמעותה שלילת האפשרות לפתוח בהליך;
:: (3ח) דחיית בקשה לדחות תובענה מינהלית על הסף מחמת מעשה בית דין;
:: (3ט) דחיית בקשה לעיכוב הליכים בשל הסכם בוררות, תניית שיפוט, פורום לא נאות או הליכים המתקיימים בערכאה אחרת;
:: (3י) החלטה בעניין תיקון כתב טענות בתובענה מינהלית;
:: (4) ענינים נוספים שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

@ 13. ביצוע ותקנות
: שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות בדבר -
: (1) קביעת אגרות באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
: (2) סדרי הדין בעתירה מינהלית, בערעור מינהלי ובתובענה מינהלית, לרבות לענין המועד להגשת עתירה, מועדים אחרים, צו ביניים וקביעת ערובה למתן צו ביניים; סדרי הדין בעתירה מינהלית יהיו במתכונת דומה לסדרי הדין הנהוגים בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בשינויים שיקבע שר המשפטים, באופן שיבטיחו סעד מהיר ויעיל תוך אפשרות לקיום בירור עובדתי ככל שהדבר דרוש;
: (3) הוצאה לפועל של פסקי דין והחלטות לפי חוק זה.
: ((פורסמו [[תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א–2000]].))

@ 14. תחולת [[חוק בתי המשפט]]
: הוראות [[חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]], יחולו על הליך לפי חוק זה אם אין בחוק זה הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם הוראות חוק זה.

@ 15. : ((הנוסח שולב [[בפקודת האגודות השיתופיות]].))
@ 16. : ((הנוסח שולב [[בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938]].))
@ 17. : ((הנוסח שולב [[בפקודת התעבורה]].))
@ 18. : ((הנוסח שולב [[בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ&quot;א-1961]].))
@ 19. : ((הנוסח שולב [[בחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ&quot;ב-1962]].))
@ 20. : ((הנוסח שולב [[בחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].))
@ 21. : ((הנוסח שולב [[בחוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]].))
@ 22. : ((הנוסח שולב [[בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ&quot;ט-1969]].))
@ 23. : ((הנוסח שולב [[בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל&quot;ו-1976]].))
@ 24. : ((הנוסח שולב [[בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].))
@ 25. : ((הנוסח שולב [[בחוק העתיקות, התשל&quot;ח-1978]].))
@ 26. : ((הנושח שולב [[בחוק העמותות, התש&quot;ם-1980]].))
@ 27. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]].))
@ 28. : ((הנוסח שולב [[בחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]].))
@ 29. : ((הנוסח שולב [[בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]].))

@ 30. תחילה
: תחילתו של חוק זה ביום שקבע שר המשפטים בצו או בתום שישה חודשים מיום פרסומו, לפי המוקדם.

@ 31. הוראות מעבר
: הוראות חוק זה לא יחולו על עתירה נגד החלטה של רשות בענין המנוי [[בתוספת הראשונה]], ערעור המנוי [[בתוספת השניה]] ותובענה המנויה [[בתוספת השלישית]], שהוגשו קודם לתחילתו.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[סעיף 5(1)]]))) ====

@ 1. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-8, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: '''ארנונות''' -
: (א) עניני ארנונה לפי כל דין, למעט החלטות שר הפנים, שר האוצר או שניהם יחד.
: (ב) על אף הסייג האמור בפרט משנה (א), לרבות החלטה של שר הפנים לפי [[פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938]], והחלטה של שר האוצר לפי [[סעיף 5(ד) לפקודה האמורה]]; ולמעט -
:: (1) החלטה של שר הפנים לפי [[+|סעיפים 3]] [[ו-5א לפקודה האמורה]];
:: (2) החלטה בעלת תחולה ארצית הקובעת הנחיות לפי [[הפקודה האמורה]].

@ 2. (תיקון: תשס&quot;ה-8)
: '''חופש המידע''' - החלטה של רשות לפי [[חוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]].

@ 3. (תיקון: תשס&quot;א, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה-8, ק&quot;ת תשע&quot;ח)
: '''חינוך''' - החלטה של רשות בעניני חינוך, למעט החלטת ממשלה והחלטת שר, ולמעט:
: (1) החלטה בעלת תחולה ארצית או מגזרית הקובעת כללים או הנחיות בענינים האלה:
:: (א) תקצוב;
:: (ב) תכניות לימודים;
:: (ג) הכשרת עובדי הוראה;
: (2) (((נמחקה);))
: (3) החלטה בעניני השכלה גבוהה.

@ 4. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: '''מועצות דתיות''' -
: (א) החלטה של מועצה דתית או של נושא משרה או תפקיד בה, למעט רב מקומי, ולמעט החלטה כאמור הטעונה אישור הממשלה או אישור שר; לענין זה, &quot;אישור&quot; - בכל דרך ולרבות החלטה שלא לאשר.
: (ב) עניני כשירות לכהונה ופסלות לכהונה במועצה דתית לפי [[חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל&quot;א-1971]], לרבות ענייני כשירות לכהונה ופסלות לכהונה של ממונים שמונו לפי [[סעיף 6(ב2) לחוק האמור]], ולרבות כהונה בועדה ממונה לפי [[סעיף 10ב לחוק האמור]].
: (ג) החלטה של השר לשירותי דת לפי [[+|סעיפים 2]] [[ו-6(א) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל&quot;א-1971]], וכן החלטה של רשות לפי [[+|סעיפים 3]] [[ו-4 לחוק האמור]].

@ 5. (תיקון: תשס&quot;ה-8)
: '''מכרזים''' - עניני מכרזים של גוף או רשות המנויים [[בסעיף 2 לחוק חובת המכרזים, התשנ&quot;ב-1992]], ועניני מכרזים של רשות מקומית, שענינם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, וכן מכרזים שענינם מתן רישיון או זיכיון לפי דין.

@ 6. (תיקון: תשס&quot;ה-8, תש&quot;ע-5)
: '''עמותות וחברות לתועלת הציבור''' -
: (1) החלטה של רשות לפי [[חוק העמותות, התש&quot;ם-1980]], למעט לפי [[פרק ז' לחוק האמור]];
: (2) החלטה של רשם החברות או רשם ההקדשות לפי [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], הנוגעת לחברה לתועלת הציבור, למעט החלטה של רשם ההקדשות להגיש לבית המשפט בקשות לפי [[החוק האמור]] כדי שיכריע בעניין ושיידונו בבית המשפט, לרבות לעניין פירוק, וכן החלטה לעניין אישור עסקאות לפי [[סעיף 345יב לחוק האמור]] ולעניין התראות לפירוק לפי [[סעיף 345יט לחוק האמור]].

@ 7. (תיקון: תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ&quot;ג-4)
: '''רישוי עסקים''' -
: (1) עניני מתן רשיון או ביטול רשיון, היתר זמני, היתר מזורז או אישור לעסק טעון רישוי, לרבות קביעת תנאים לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]].
: (2) החלטת ועדת השגות לפי [[סימן ב' לפרק ז' לחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ&quot;ג-2023]].

@ 7א. (תיקון: תשע&quot;ב-7, תשע&quot;ט)
: '''הסדרת הפעלת עסק''' - החלטה של רשות לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה:
: (1) [[חוק הדיור המוגן, התשע&quot;ב-2012]];
: (2) החלטה של רשות לפי [[חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע&quot;ט-2018]].

@ 8. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב, תשע&quot;ד-3, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: '''רשויות מקומיות''' -
: (א) החלטה של רשות מקומית או של נושא משרה או תפקיד בה, למעט החלטה הטעונה אישור של שר הפנים לפי דין, שעניינה העיקרי של העתירה הוא החלטת שר הפנים.
: (ב) עניני כשירות לכהונה ופסלות לכהונה של ראש רשות מקומית ושל חבר מועצת רשות מקומית לפי כל דין למעט החלטה לפי [[סעיף 19א לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל&quot;ה-1975]], והחלטה לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוא מוחל [[בסעיף 6א1 לחוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ&quot;ח-1988]]; לענין זה &quot;מועצת רשות מקומית&quot; - לרבות מועצה ממונה או ועדה ממונה.

@ 8א. (תיקון: תשפ&quot;ב-8)
: '''חברות גבייה ועובדיהן''' - החלטה של ועדת אישורים לפי [[פקודת העיריות]].

@ 9. : '''תיירות''' - עניני שירותי תיירות לפי [[חוק שירותי תיירות, התשל&quot;ו-1976]].

@ 10. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-8, תשס&quot;ח-13, תשע&quot;א-15, תשע&quot;ד-8, ק&quot;ת תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-12, תשע&quot;ז-8, תשע&quot;ז-11, תשע&quot;ח-7, תשפ&quot;ו-4)
: '''תכנון ובניה''' -
: (א) עניני תכנון ובניה לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], למעט לפי [[-#פרק י|פרק י': פיקוח, אכיפה ועונשין]] ולפי [[חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע&quot;ד-2014]], ולמעט החלטות שענינן תכנית מיתאר ארצית או מחוזית והחלטות שר הפנים או שר האוצר.
: (א1) ענייני תכנון לפי [[חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה), התשע&quot;א-2011]], למעט החלטות שר הפנים.
: (ב) החלטה של רשות בעניני תכנון ובניה אחרים, למעט החלטות שר, לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה:
:: (1) [[סעיף 5 לחוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה), התשכ&quot;ד-1964]];
:: (2) [[פרק ג' לחוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, התשכ&quot;ה-1965]];
:: (3) [[חוק הדרכים (שילוט), התשכ&quot;ו-1966]];
:: (4) [[סעיף 21א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]];
:: (5) [[חוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה), התש&quot;ן-1990]];
:: (6) [[סימן ה' בפרק ז' לחוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ&quot;ד-1994]];
:: (7) [[חוק זיכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסוימות), התשנ&quot;ד-1994]];
:: (8) [[סעיף 23 לחוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]].
: (ג) החלטה של רשות לפי [[חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע&quot;ו-2016]], למעט החלטה של הממשלה או של שר.
: (ד) החלטה של מנהל הרשות להתחדשות עירונית לפי [[סעיף 2א לחוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס&quot;ו-2006]], וכן החלטה של שר המשפטים לפי [[סעיף 2ב לחוק האמור]].
: (ה) החלטה של רשות לפי [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ&quot;ו-2026]], למעט החלטות הממשלה כהגדרתה [[בחוק האמור]].

@ 11. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב, תשע&quot;ו-4, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: '''ביטחון הציבור''' -
: (א) החלטה של רשות לפי [[חוק כלי היריה, התש&quot;ט-1949]], למעט החלטות של הממשלה או של שר.
: (ב) הכרזה לפי [[סעיף 6ב לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס&quot;ה-2005]], בתקופת תוקפו של [[אותו סעיף]].
: (ג) החלטה של רשות לפי [[+|סעיפים 7]] [[ו-8 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס&quot;ה-2005]].

@ 12. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-8, ק&quot;ת תשס&quot;ח, תש&quot;ע-4, תשע&quot;א-17, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ז-5, ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ&quot;ב-5)
: '''מינהל אוכלוסין, עובדים זרים ומסתננים''' - החלטה של רשות לפי חוקים אלה, למעט החלטות הממשלה ולמעט החלטות הנתונות לערר לפני בית הדין לעררים לפי [[פרק רביעי1 לחוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]]:
: (1) [[חוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]];
: (2) [[חוק האזרחות, התשי&quot;ב-1952]];
: (3) [[חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס&quot;ג-2003]];
: (3א) (((הוראת שעה בתקופת תוקפו של [[חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2022]], עד יום 14.3.2027):)) [[חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2022]];
: (4) [[חוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]], למעט החלטה לפי [[+|פרקים ד'3]] [[או ה' בחוק האמור]];
: (5) [[חוק הדרכונים, התשי&quot;ב-1952]];
: (6) [[חוק עדכון כתובת, התשס&quot;ה-2005]];
: (7) [[חוק השמות, התשט&quot;ז-1956]];
: (8) [[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי&quot;ד-1954]];
: (9) [[חוק השבות, התש&quot;י-1950]];
: (10) [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]].

@ 13. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב)
: '''דיור ציבורי''' - החלטה של רשות בענין דיור ציבורי לפי [[חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ&quot;ט-1998]], למעט [[-|סעיף 12]], ולפי [[חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ&quot;ח-1998]], וכן עניני דיור ציבורי לפי כל נוהל.

@ 14. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-12, תשס&quot;ו, תשע&quot;א-11, תשע&quot;א-20, תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-10, תשע&quot;ז-6)
: '''תעבורה''' -
: (א) החלטה של רשות לפי [[פקודת התעבורה]], לרבות החלטה בעניני רישוי ובטיחות של נהגים, רכב, שירותי אוטובוסים, שירותי מוניות והוראת נהיגה, למעט החלטות שר, ולמעט כל ענין שבסמכות בית משפט לתעבורה.
: (ב) החלטה של הממונה על הרישום לפי [[סעיף 5 בחוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי), התשס&quot;ה-2005]].
: (ג) החלטה של המנהל לפי [[+|סעיפים 2]] [[ו-6 עד 9 לחוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס&quot;ו-2005]].
: (ד) החלטה של רשות לפי [[חוק הטיס, התשע&quot;א-2011]].
: (ד1) החלטה של רשות לפי [[חוק רשות שדות התעופה, התשל&quot;ז-1977]], למעט החלטות הממשלה והחלטות הטעונות אישור של הממשלה.
: (ד2) החלטה של רשות לפי [[חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ&quot;ג-1963]].
: (ד3) החלטה של רשות לפי [[חוק רשות התעופה האזרחית, התשס&quot;ה-2005]], למעט החלטה לפי [[סעיף 6 לחוק האמור]].
: (ה) החלטה של רשות לפי [[סימן ב' לפרק ב' לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]], וכן החלטה של רשות לעניין מסילת ברזל לפי [[הפקודה האמורה]].
: (ו) החלטה של רשות בעניין מתן תג נכה לפי [[סעיף 1 לחוק חניה לנכים, התשנ&quot;ד-1993]].
: (ז) החלטה של רשות לפי [[חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע&quot;ו-2016]].

@ 15. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב)
: '''שיפוץ בתים ואחזקתם''' - החלטה של רשות לפי [[חוק שיפוץ בתים ואחזקתם, התש&quot;ם-1980]].

@ 16. (תיקון: תשס&quot;ב)
: '''מפלגות''' - שינוי שם של מפלגה לפי הוראות [[סעיף 8(ב) לחוק המפלגות, התשנ&quot;ב-1992]].

@ 17. (תיקון: תשס&quot;ב-3, ק&quot;ת תשס&quot;ד, תשס&quot;ה-8, תשע&quot;ו-7, ק&quot;ת תשע&quot;ט)
: '''שירות נתוני אשראי''' - החלטה של רשות לפי [[חוק נתוני אשראי, התשע&quot;ו-2016]].

@ 18. (תיקון: תשס&quot;ב-4, תשע&quot;ו-11, ק&quot;ת תשע&quot;ח-2) : (((בוטל).))

@ 19. (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה-8, תשע&quot;ד-2)
: '''בעלי חיים''' -
: (1) החלטה של המנהל לפי [[סעיף 16 בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס&quot;ג-2002]];
: (2) החלטה של רשות לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ&quot;ה-1985]].

@ 20. (תיקון: תשס&quot;ה)
: '''משק הדלק''' - החלטה של המנהל בבקשה לפי [[סעיף 3(ג) לחוק משק הדלק (איסור מכירת דלק לתחנות תדלוק מסוימות), התשס&quot;ה-2005]].

@ 21. (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ה-5, תשס&quot;ה-8, תשס&quot;ה-9, תשס&quot;ו-5, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-6, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ח-4, תשס&quot;ח-6, תשס&quot;ח-11, תש&quot;ע-5, תשע&quot;א-5, תשע&quot;א-10, תשע&quot;ג, תשע&quot;ו-5, תשע&quot;ו-11, תשע&quot;ו-13, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ז-10, ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ה)
: '''הסדרת עיסוק''' - החלטה של רשות לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה:
: (1) החלטה של המועצה לפי [[+|סעיפים 7]], [[+|10]], [[+|11]], [[+|29(ב)]] [[או 37(ג) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ על ידי יועצי מס, התשס&quot;ה-2005]];
: (2) (((נמחקה);))
: (2א) (((נמחקה);))
: (2ב) [[פקודת המיילדות]];
: (3) [[חוק רואי חשבון, התשט&quot;ו-1955]];
: (4) [[חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי&quot;ח-1958]];
: (5) [[חוק לשכת עורכי הדין, התשכ&quot;א-1961]], למעט החלטות שר המשפטים לפי [[החוק האמור]];
: (6) [[חוק סוכני המכס, התשכ&quot;ה-1964]];
: (7) [[חוק הפטנטים, התשכ&quot;ז-1967]] - [[-|פרק ט']];
: (8) החלטות ועדת האישורים ומינהל בתי המשפט לפי [[סעיפים 5א עד 5ז לחוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]];
: (9) [[חוק הנוטריונים, התשל&quot;ו-1976]];
: (10) [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976]];
: (11) [[חוק הפסיכולוגים, התשל&quot;ז-1977]];
: (12) [[פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]];
: (13) [[חוק הצלילה הספורטיבית, התשל&quot;ט-1979]];
: (14) [[פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]], למעט החלטה לפי [[-|סעיפים 44]], [[-|47א עד 47ג]] [[-|ו-63 לפקודה]];
: (15) [[חוק השימוש בהיפנוזה, התשמ&quot;ד-1984]];
: (16) [[חוק הרופאים הווטרינרים, התשנ&quot;א-1991]];
: (17) [[חוק העיסוק באופטומטריה, התשנ&quot;א-1991]];
: (18) (((נמחקה);))
: (19) [[חוק המתווכים במקרקעין, התשנ&quot;ו-1996]];
: (20) [[חוק העובדים הסוציאליים, התשנ&quot;ו-1996]];
: (21) [[חוק שירותי הובלה, התשנ&quot;ז-1997]];
: (22) [[חוק שמאי מקרקעין, התשס&quot;א-2001]];
: (23) [[חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס&quot;ז-2007]];
: (24) החלטת המנהל או הממונה לפי [[חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ&quot;ט-1989]];
: (25) החלטה לפי [[+|סעיפים 7]], [[+|8]] [[ו-16 לחוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים, התשס&quot;ח-2008]];
: (26) החלטה של המנהל לפי [[חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס&quot;ח-2008]];
: (27) החלטה של רשות לפי [[חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע&quot;ג-2012]];
: (28) [[חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית, התשע&quot;ו-2016]];
: (29) [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]], למעט החלטה של המפקח הקובעת כללים או הנחיות לפי [[החוק האמור]];
: (30) [[חוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ&quot;א-2020]];
: (31) [[חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ&quot;ה-2025]].

@ 22. (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: '''שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות''' -
: (1) החלטה של מהנדס רשות מקומית ומתכנן מחוז לפי [[+|סעיף 19לט(ז) או (ח)]], החלטה של הנציב לפי [[+|סעיף 19יג]], [[+|19יג1]], [[+|19יד1]], [[+|19כט1]], [[+|ו-19מג]] והחלטה של הרשם לפי [[סימן י&quot;א ((לפרק ה'1)) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]];
: (2) החלטה של גוף מפקח לפי [[סעיף 10(א) לחוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס&quot;ה-2005]].

@ 23. (תיקון: תשס&quot;ה-6, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח-13, תשס&quot;ט, תשע&quot;א-3, תשע&quot;א-4, תשע&quot;א-9, תשע&quot;א-16, תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ב-8, ק&quot;ת תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-6, ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ&quot;ד-6)
: '''הגנת הסביבה''' -
: (1) החלטה של רשות לפי [[סעיף 3א לחוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ&quot;ח-1988]];
: (2) החלטת ממונה לפי [[פרק ג' לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס&quot;ו-2005]];
: (3) החלטת ממונה לפי [[חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס&quot;ז-2007]];
: (4) החלטה של רשות לפי [[חוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]], למעט החלטות לפי [[+|סעיף 6(ה)]] [[וסימן ג' בפרק ח' לחוק האמור]];
: (5) (((נמחקה);))
: (6) החלטת הממונה והחלטת המפקח לפי [[חלק י&quot;ד לפקודת המכרות]], למעט לפי [[-#חלק יד פרק ד|פרק ד' לחלק האמור]];
: (7) החלטת המנהל לפי [[חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע&quot;א-2011]];
: (8) החלטות המנהל או הממונה לפי [[חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע&quot;א-2011]];
: (9) החלטת חשב המשרד להגנת הסביבה לפי [[סעיף 11ח לחוק שמירת הניקיון, התשמ&quot;ד-1984]];
: (10) החלטה של רשות לפי [[חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם), התשע&quot;ב-2012]];
: (11) החלטה של רשות לפי [[חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע&quot;ב-2012]];
: (12) החלטה של רשות לפי [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]], למעט החלטה בעניין עיצום כספי;
: (13) החלטה של רשות לפי [[חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות, התשע&quot;ו-2016]];
: (14) החלטה של רשות לפי [[חוק להגנת חיית הבר, התשט&quot;ו-1955]];
: (15) החלטה של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, או של נושא תפקיד בה, לפי [[חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ&quot;ח-1998]].

@ 24. (תיקון: תשס&quot;ה-7, ק&quot;ת תשע&quot;ח)
: '''ייבוא וייצוא''' -
: (א) החלטה של רשות לפי [[חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ&quot;א-1991]];
: (ב) החלטה פרטנית של רשות שעניינה ייבוא לפי כל דין ובכלל זה החלטה פרטנית של רשות שעניינה רישיון ייבוא לפי כל דין.

@ 25. (תיקון: תשס&quot;ה-11, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-7)
: '''פדויי שבי, שבויים, חטופים ונעדרים''' - 
: (1) החלטה של הוועדה להכרה באדם כפדוי שבי, לפי [[סעיף 2 לחוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו, התשס&quot;ה-2005]];
: (2) החלטה של ועדה לפי [[סעיף 2 לחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס&quot;ח-2008]].

@ 26. (תיקון: תשס&quot;ה-8, תשע&quot;ד-4, תשפ&quot;ג-6)
: '''הטבות וסיוע לנכים ולמשפחות חיילים שנספו במערכה''' -
: (1) החלטה של רשות בעניני הטבות וסיוע הניתנים מכוח נוהלי אגף שיקום נכים במשרד הביטחון;
: (2) החלטה של רשות לפי החיקוקים המפורטים בזה:
:: (1) החלטה של רופא מוסמך ראשי לפי [[תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי&quot;ד-1954]];
:: (2) [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (חינוך יתומים לשם רכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית), התשי&quot;ט-1959]];
:: (3) [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (הקלות ליתומים להשתלמות במוסדות להשכלה על-תיכונית), התשי&quot;ט-1959]];
:: (4) [[תקנות משפחות החיילים שנספו במערכה (הקלות לאלמנות לרכישת השכלה מקצועית או השכלה גבוהה), התשכ&quot;ד-1964]];
:: (5) [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע), התשמ&quot;ח-1987]];
: (3) החלטה של רשות לפי [[חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש&quot;י-1950]], כמפורט להלן:
:: (1) החלטה של העובד הסוציאלי הראשי לפי [[-|סעיף 15ז]];
:: (2) החלטה של ועדת חריגים להטבות לפי [[-|סעיף 15ט]];
:: (3) החלטה של הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין לפי [[-|סעיף 35א]];
:: (4) החלטה של רשות לפי [[פרק שני1 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]].

@ 27. (תיקון: תשס&quot;ה-8)
: '''חתימה אלקטרונית''' - החלטה של הרשם לפי [[חוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]].

@ 28. (תיקון: תשס&quot;ה-8, תשפ&quot;ב-8, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ד-13)
: '''מאגרי מידע''' -
: (1) החלטה של ראש הרשות להגנת הפרטיות לפי [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], ולפי [[סעיף 330יג(א)(3) לפקודת העיריות]]; בפסקה זו, &quot;ראש הרשות להגנת הפרטיות&quot; - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]];
: (2) החלטה של הממונה על פניות הציבור כמשמעותו [[בסעיף 19(ה) לחוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ&quot;ג–2023]].

@ 29. (תיקון: תשס&quot;ה-8, תשע&quot;ו)
: '''גז''' -
: (1) החלטה של רשות לפי [[+|סעיפים 18(ב)]], [[+|21]], [[+|30(ג)]] [[ו-74 לחוק משק הגז הטבעי, התשס&quot;ב-2002]];
: (2) החלטה סופית של הוועדה לתיאום תשתיות לפי [[סימן ד' בפרק ה' לחוק משק הגז הטבעי, התשס&quot;ב-2002]];
: (3) החלטת גוף בודק לפי [[פרק ב'1 לחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ&quot;ט-1989]].

@ 30. (תיקון: תשס&quot;ו-2, ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ&quot;ד-8)
: '''ספורט''' -
: (א) החלטה של הרשות המוסמכת לפי [[חוק הנהיגה הספורטיבית, התשס&quot;ו-2005]], וכן החלטה של שר החינוך התרבות והספורט לפי הוראות [[סעיף 4(א) לחוק האמור]];
: (ב) החלטה של רשות שעניינה מתן מעמד ספורטאי בצבא לפי פקודות הצבא כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]];
: (ג) (((החל מיום 2.7.2026):)) החלטה של רשות לפי [[חוק הספורט, התשמ&quot;ח-1988]], למעט החלטה לפי [[-#פרק ב סימן ז|סימנים ז']] [[-#פרק ב סימן ח|ו-ח' לפרק ב']] ולפי [[פרק ג' לחוק האמור]].

@ 31. (תיקון: תשס&quot;ו-3, תשס&quot;ז)
: '''תאגידים ביטחוניים''' - החלטות לפי [[חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס&quot;ו-2005]].

@ 32. (תיקון: תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ז-6, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ח-13, תשס&quot;ח-15, תשס&quot;ט, תשס&quot;ט-2, תש&quot;ע-5, תשע&quot;ב-9, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ו)
: '''עיצומים כספיים וקנסות אזרחיים''' -
: (1) החלטה של רשות לפי [[פרק ז'1 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]];
: (1א) החלטת הממונה לפי [[פרק ד'1 לחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע&quot;ב-2012]];
: (2) החלטת ממונה לפי [[סעיף 12 לחוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס&quot;ז-2007]];
: (3) (((נמחקה);))
: (4) החלטה של הרשות המוסמכת לפי [[פרק ט' לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס&quot;ז-2007]];
: (5) החלטה של המנהל לפי [[סימן ו' בפרק שני ((לחלק י')) לפקודת מס הכנסה]];
: (6) החלטה של המנהל לפי [[סעיף 18א לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ&quot;ט-1989]] ולפי [[סעיף 3א לחוק המקרקעין (החלפת ספק גז המספק גז באמצעות מערכת גז מרכזית), התשנ&quot;א-1991]];
: (7) החלטת המנהל לפי [[סימן ג' בפרק ח' לחוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]];
: (8) החלטת ממונה לפי [[חוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ&quot;ח-1988]];
: (9) החלטת מנהל לפי [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]];
: (10) החלטת מנהל רשות המים לפי [[סעיף 96 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס&quot;ט-2009]];
: (11) החלטת הממונה לפי [[פרק ד' בחלק י&quot;ד לפקודת המכרות]];
: (12) החלטה של המנהל לפי [[פרק ו' לחוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, התשפ&quot;ו-2025]].

@ 33. (תיקון: תשס&quot;ח-5, תשע&quot;ו-2, ק&quot;ת תשע&quot;ו, ק&quot;ת תשע&quot;ו-2)
: '''בריאות''' -
: (1)(א) החלטת ועדת הערכה או החלטת המנהל לפי [[פרק ד' לחוק השתלת אברים, התשס&quot;ח-2008]];
:: (ב) החלטה של רשות לפי [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (מדדי איכות ומסירת מידע), התשע&quot;ב-2012]];
: (2) (((פרט משנה (2) נוסף [[בסעיף 305 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]], אך הפרט כולו הוחלף בסעיף 8 לצו בתי המשפט לעניינים מינהליים (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשע&quot;ו-2016 (ק&quot;ת תשע&quot;ו, 843), שפורסם מאוחר יותר. כוונת המחוקק לא הייתה לבטל את תחולת חוק בתי משפט לענינים מינהליים על החלטות לפי [[חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]], עם כניסת [[החוק האמור]] לתוקף):))
:: החלטה של רשות לפי [[חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]].

@ 34. (תיקון: תשס&quot;ח-7, תשע&quot;ב-10) : (((נמחק).))

@ 35. (תיקון: תש&quot;ע)
: '''רכישה לצורכי ציבור''' - החלטה של רשות לפי [[סעיף 9א לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943]].

@ 36. (תיקון: תש&quot;ע-3, תשע&quot;א)
: '''חיילים בשירות קבע''' -
: (א) החלטה של רשות, בהתאם לפקודות הצבא כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], בעניין מהעניינים המפורטים להלן, למעט החלטת ממשלה והחלטת שר; לעניין זה, &quot;חייל בשירות קבע&quot; - כהגדרתו [[חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)=חוק שירות הקבע|בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לשירות קבע), התש&quot;ע-2010]] (להלן - חוק שירות הקבע):
:: (1) סיום שירות הקבע בשל כל אחד מאלה:
::: (א) התנהגות החורגת מאמות המידה הנדרשות מחייל בשירות קבע בדרגתו או במעמדו;
::: (ב) הרשעה בבית דין צבאי או בבית משפט בביצוע עבירה פלילית;
:: (2) הדחה או השעיה של חייל בשירות קבע;
:: (3) אי-קידומו בדרגה של חייל בשירות קבע;
:: (4) אי-מינויו של חייל בשירות קבע לתפקיד או הפסקת מינויו כאמור;
: (ב) החלטה של שר הביטחון לפי [[סעיף 2 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (חיילות בשירות קבע), התשע&quot;א-2010]].

@ 37. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: '''שוטרים וסוהרים''' -
: (1) החלטה בעניין המנוי [[בסעיף 93א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]] למעט כל החלטה הנוגעת למינוי המפקח הכללי של המשטרה;
: (2) החלטה בעניין המנוי [[בסעיף 129 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971]] למעט כל החלטה הנוגעת למינוי נציב בתי הסוהר;
: (3) החלטה לפי [[+|סעיפים 73]] [[ו-81 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]].

@ 38. (תיקון: תשע&quot;א-6, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ג)
: החלטה של רשות לפי [[חוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים, התשע&quot;א-2011]], למעט החלטה לפי [[+|סעיפים 4(א)(1)]], [[+|18(ג)]], [[+|19]] [[ו-27 עד 30 לחוק האמור]].

@ 39. (תיקון: תשע&quot;א-7, ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ&quot;ג-5)
: '''אגודות שיתופיות''' -
: (א) החלטה של ועדת השגות לפי [[סעיף 6ב לפקודת האגודות השיתופיות]];
: (ב) החלטה של רשות לפי [[+|סעיפים 6(1) ו-(2)]], [[+|7]], [[+|9]] [[ו-12 עד 14 לפקודת האגודות השיתופיות]], וכן החלטה של רשות לפי [[תקנות האגודות השיתופיות (ייסוד), התשל&quot;ו-1976]];
: (ג) החלטה של הוועדה ליישובים קהילתיים לפי [[סעיף 6ו לפקודת האגודות השיתופיות]].

@ 40. (תיקון: תשע&quot;א-8)
: '''תמיכות''' -
: (א) החלטה פרטנית של רשות שעניינה מתן תמיכה למוסד ציבור לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], למעט החלטה לפי [[סעיפים קטנים (ה) ו-(ו) של סעיף 3א לחוק האמור]];
: (ב) החלטה פרטנית של רשות שעניינה מתן תמיכה לגוף אחר לפי הוראות החשב הכללי למעט החלטה שעניינה קביעת מבחן תמיכה לפי הוראות אלה; בפרט זה, &quot;גוף אחר&quot; - כהגדרתו בהוראות החשב הכללי שעניינן תמיכות מתקציב המדינה בגופים אחרים;
: (ג) החלטה של שר האוצר לפי [[סעיף 3ב לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]].

@ 41. (תיקון: תשע&quot;א-10, תשע&quot;א-18, תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ד-5, ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ&quot;ו-5)
: '''חקלאות''' -
: (1) החלטה של המנהל לפי [[חוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס&quot;ה-2005]];
: (2) החלטה של רשות לפי [[חוק תכנון משק החלב, התשע&quot;א-2011]];
: (3) החלטה של רשות לפי [[חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע&quot;א-2011]];
: (4) החלטה של רשות לפי [[פקודת היערות]];
: (5) החלטה של רשות לפי [[חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע&quot;ד-2014]];
: (6) החלטה של רשות לפי [[+|סעיפים 2]], [[+|3]] [[ו-10 לחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ&quot;ז-1967]];
: (7) החלטה של רשות לפי [[פקודת הדיג]];
: (8) (((החל מיום תחילתו של [[חוק חובת חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי, התשפ&quot;ו-2026]], ביום 29.8.2026):)) החלטה של רשות לפי [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי, התשפ&quot;ו-2026]].

@ 42. (תיקון: תשע&quot;א-14, תשפ&quot;ד-8)
: (((ימחק ביום 2.7.2026):)) '''בדיקת מינויים''' - החלטה של רשות לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה:
: (1) [[+|סעיפים 10ב]] [[ו-11(ב) עד (ד) לחוק הספורט, התשמ&quot;ח-1988]].

@ 43. (תיקון: תשע&quot;א-13)
: החלטה של רשות לפי [[חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע&quot;א-2011]], למעט החלטות לפי [[סעיף 3 לחוק האמור]] ובין השאר החלטות הממשלה לפי [[אותו סעיף]].

@ 44. (תיקון: תשע&quot;א-19, תשפ&quot;ג-7)
: '''הגנה על הציבור''' - 
: (1) החלטה של רשות לפי [[חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס&quot;ו-2006]], למעט החלטת ראש ענף טיפול ושיקום בבתי הסוהר לפי [[סעיף 20ז(ה) לחוק האמור]];
: (2) החלטה של רשות לפי [[סעיף 4 לחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס&quot;א-2001]], או לפי [[סעיף 5 לחוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע, התשפ&quot;ג-2023]].

@ 45. (תיקון: תשע&quot;ב-11)
: '''כבאות והצלה''' - החלטה של רשות לפי [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]], למעט:
: (1) החלטות ממשלה והחלטות היועץ המשפטי לממשלה לפי [[החוק האמור]];
: (2) החלטה בעניין מינוי נציב כבאות והצלה, הפסקת כהונתו של הנציב או השעייתו;
: (3) החלטת שר לפי [[סעיף 34 לחוק האמור]];
: (4) החלטה בעניין צו הפסקה מינהלי לפי [[סעיף 51 לחוק האמור]].

@ 46. (תיקון: תשע&quot;ג-2, תשפ&quot;ה-5)
: '''מים וביוב''' -
: (1) החלטה של רשות לפי [[סעיף 6ט(ד) לחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]];
: (2) החלטה של מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 48(ה) לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]].

@ 47. (תיקון: תשע&quot;ג-3) : (((פקע).))

@ 48. (תיקון: תשע&quot;ד)
: '''תקינה''' -
: (1) החלטה של רשות לפי [[חוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]], ולמעט החלטה לפי [[+|סעיף 6 עד 8(א)]], [[+|9(ב)]], [[+|9(ג)]], [[+|11(א)]], [[+|12א]] [[או 16 לחוק האמור]];
: (2) החלטה של רשות לפי [[סעיף 2א(ו) לפקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]].

@ 49. (תיקון: תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-7)
: '''שירות אזרחי''' - החלטה של רשות לפי [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע&quot;ד-2014]], או לפי [[חוק שירות אזרחי, התשע&quot;ז-2017]], למעט החלטה של הממשלה לפי החוקים האמורים.

@ 50. (תיקון: תשע&quot;ד-7, תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;ד-9)
: '''קידום התחרות בענפי המזון והפארם''' - החלטת הממונה על התחרות לפי [[+|סעיפים 7(ב)]] [[ו-16(ד) לחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע&quot;ד-2014]].

@ 51. (תיקון: תשע&quot;ה-2)
: '''מחקר ופיתוח''' - החלטה של רשות לפי [[חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ&quot;ד-1984]], למעט החלטה של המועצה לפי [[החוק האמור]].

@ 52. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: '''קליטת עלייה''' - החלטה של רשות לפי [[חוק סל הקליטה, התשנ&quot;ה-1994]], למעט החלטת שר לפי [[סעיף 3(ב) לחוק האמור]], וכן החלטה של רשות בענייני הטבות וסיוע הניתנים מכוח החלטות הממשלה שעניינן קליטת עלייה או מכוח נוהלי משרד העלייה והקליטה.

@ 53. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: '''סמים מסוכנים''' - החלטה של רשות לפי [[פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל&quot;ג-1973]].

@ 54. (תיקון: תשע&quot;ו-8, תשע&quot;ח-6)
: '''מוקדי חירום''' - החלטה של גוף לפי [[חוק מוקדי חירום, התשע&quot;ו-2016]].

@ 55. (תיקון: תשע&quot;ו-9, תשע״ח-2)
: '''מאבק בטרור''' -
: (1) החלטה של רשות בעניין צו תפיסה מינהלי וצו חילוט לפי [[פרק ה' לחוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו-2016]] (להלן - חוק המאבק בטרור);
: (2) החלטה של רשות בעניין צו למניעת פעילות או צו להגבלת שימוש במקום, לפי [[פרק ו' לחוק המאבק בטרור]];
: (3) החלטה של רשות לפי [[סעיף 70א(ה) או (ו) לחוק המאבק בטרור]].

@ 56. (תיקון: תשע&quot;ו-13)
: '''פיקוח על שירותים פיננסיים''' - החלטה של רשות לפי החוקים שלהלן, למעט החלטה של הממונה הקובעת כללים או הנחיות שהם בני פועל תחיקתי לפי אותם חוקים:
: (1) [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]], למעט החלטה לפי [[סעיף 2(א) לחוק האמור]];
: (2) [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
: (3) [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס&quot;ה-2005]].

@ 57. (תיקון: תשע&quot;ז-4, ק&quot;ת תשע&quot;ח)
: '''השקעות הון''' -
: (1) החלטה של ועדת השגה לפי [[סעיף 24א לחוק לעידוד השקעות הון, התשי&quot;ט-1959]];
: (2) (((נמחקה);))
: (3) החלטה של רשות לפי [[סעיף 86 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע&quot;ז-2016]].

@ 58. (תיקון: תשע&quot;ז-9, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ח-4)
: '''תקשורת''' -
: (1) (((בוטלה);))
: (2) (((בוטלה);))
: (3) החלטה של רשות לפי [[פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]], למעט החלטה שעניינה הועדת תדרים או הקצאת תדרים.

@ 59. (תיקון: תשע&quot;ח, ק&quot;ת תשע&quot;ח)
: '''רשות מקרקעי ישראל''' -
: (1) החלטה של רשות מקרקעי ישראל שעניינה הקצאה ראשונית של מקרקעין לפי כל דין או לפי החלטת הממשלה;
: (2)(א) החלטה של רשות לפי [[סעיף 6(8) לחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ&quot;ב-1991]];
:: (ב) החלטת שר לפי [[20:395572|סעיף 5(ב) לחוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4), התש&quot;ע-2010]];
:: (ג) החלטה של רשות מקרקעי ישראל לפי [[20:395572|סעיפים 5(ה) ו-(ו) לחוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4), התש&quot;ע-2010]];
: (3) החלטה של ועדת ההשגות הפועלת לפי החלטות מועצת מקרקעי ישראל שעניינה השגה על שומת מקרקעין שנערכה במסגרת עסקה עם רשות מקרקעי ישראל.

@ 60. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח)
: החלטה של רשות לפי [[סעיף 78 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].

@ 61. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח)
: '''התגוננות אזרחית''' - החלטה של רשות לפי [[פרקים שלישי עד שביעי לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], למעט החלטה כאמור שניתנה בזמן מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה, כהגדרתם [[בחוק האמור]], ולמעט החלטה של הממשלה, החלטת שר או החלטה של ראש המטה הכללי של הצבא לפי [[החוק האמור]].

@ 62. (תיקון: תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;א-3, תשפ&quot;א-4, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ב-4, תשפ&quot;ג-2) : (((פקע).))

@ 63. (תיקון: תשפ&quot;ב)
: החלטת הממונה לפי [[חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ&quot;ג-1983]], למעט החלטה שלא לתת רישיון בשל התנגדות מועצת הרבנות הראשית לפי [[סעיף 2יז(א)(6) לחוק ((האמור))]].

@ 64. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-3) : (((פקע).))

@ 65. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-4, תשפ&quot;ד-5, תשפ&quot;ד-10, תשפ&quot;ה-4, תשפ&quot;ה-7, תשפ&quot;ו-2)
: (((הוראת שעה מיום 26.12.2023 עד יום 31.1.2027):)) החלטה של רשות לפי [[חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2023]].

@ 66. (תיקון: תשפ&quot;ד-11)
: החלטות המועצה המאסדרת לפי [[+|סעיפים 8ז(ו)]] [[ו-78(ד) לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ&quot;ב-2021]].

@ (67) (תיקון: תשפ&quot;ד-12) : מרשם התעבורה המינהלי - החלטה של רשות לפי [[פרק ז' לחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ&quot;ד-2024]].

@ 68. (תיקון: תשפ&quot;ה-3) : הפחתת שכר בשירות הציבורי - החלטה של רשות לפי [[=חוק להפחתת שכר בשירות הציבורי|סעיפים 10 עד 12 לחוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה), התשפ&quot;ה-2025]] (בפרט זה - חוק להפחתת שכר בשירות הציבורי), ובכלל זה החלטה כאמור לפי סעיפים [[מחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], כפי שהוחלו [[בסעיף 12 לחוק להפחתת שכר בשירות הציבורי]], למעט [[+|סעיפים 29א]] [[ו-29ב לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]].

== תוספת שניה ==
==== ((([[סעיף 5(2)]]))) ====
@ 1. (תיקון: תשפ&quot;ד-3) : ערעור על החלטת רשם האגודות השיתופיות לפי [[פקודת האגודות השיתופיות]] למעט בעניני פירוק אגודות שיתופיות, בוררות בסכסוכים ועיקול זמני על נכסים, או לפי [[סעיף 15(ד) לחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה - חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים), התשפ&quot;ד-2023]].
@ 2. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-8) : ערעור לפי [[+|סעיף 14ו]] וערעור לפי [[סעיף 55(א1) לפקודת התעבורה]].
@ 2א. (תיקון: תשס&quot;ה-8) : ערעור לפי [[סעיף 64(ג1) לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]].
@ 2ב. (תיקון: תשס&quot;ה-8) : ערעור לפי [[סעיף 8 לחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]].
@ 3. : ערעור לפי [[סעיף 14א לחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ&quot;א-1961]].
@ 4. : ערעור לפי [[סעיף 31 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ&quot;ב-1962]].
@ 5. (תיקון: תשס&quot;ה-8, תשס&quot;ח-8, תשס&quot;ח-9) : ערעור לפי [[+|סעיפים 198(ז)]], [[+|14(ד) לתוספת השלישית]] [[+|ו-16(ג) לתוספת הרביעית]] [[בחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].
@ (5א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : ערעור על החלטת ועדת המשנה של המועצה הארצית שלפי [[סעיף 6(ג) לחוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]] (בפרט זה - ועדת המשנה), או על החלטת יושב ראש ועדת המשנה, לפי [[סעיפים 198(ז) לחוק האמור]] [[ו-14(ד) לתוספת השלישית לחוק האמור]].
@ 6. : ערעור לפי [[סעיף 14א לחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ&quot;ט-1969]].
@ 6א. (תיקון: תשס&quot;ה-8) : ערעור לפי [[סעיף 11(ג) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ&quot;ט-1969]].
@ 7. : ערעור לפי [[סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל&quot;ו-1976]].
@ 8. : ערעור לפי [[סעיף 36א לחוק העתיקות, התשל&quot;ח-1978]].
@ 9. (תיקון: תשס&quot;ה-3) : ערעור לפי [[סעיף 8(ו) לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]].
@ 10. (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-8, תשע&quot;א-17) : ערעור לפי [[+|סעיפים 13כא]], [[+|13לא]] [[ו-13לב בחוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]].
@ 10א. (תיקון: תשע&quot;ב-2) : ערעור לפי [[סעיף 30ו לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי&quot;ד-1954]].
@ 11. (תיקון: תשס&quot;ב-2) : ערעור לפי [[סעיף 28(ב)(7) לחוק משק הגז הטבעי, התשס&quot;ב-2002]].
@ 12. (תיקון: תשס&quot;ה-5, תשס&quot;ח-4) : ערעור לפי [[סעיף 10 בחוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס&quot;ה-2005]].
@ 13. (תיקון: תשס&quot;ח-3, תשע&quot;א-12) : ערעור לפי [[סעיף 102ה(ד) לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), התשס&quot;ו-2006]].
@ 14. (תיקון: תשס&quot;ח-12) : ערעור לפי [[+|סעיפים 3(ו)]], [[+|4]] [[ו-17(ו) לחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס&quot;ח-2008]].
@ 15. (תיקון: תשס&quot;ח-14) : ערעור על הכרעה סופית של הוועדה ליישוב סכסוכים לפי [[סעיף 59לא לחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]].
@ 16. (תיקון: תש&quot;ע-3) : ערעור לפי [[סעיף 28(ד) לחוק בתי דין מינהליים]] כפי שהוא מוחל [[בסעיף 12 לחוק שירות הקבע]], וכן ערעור לפי [[סעיף 13 לחוק שירות הקבע]].
@ 17. (תיקון: תש&quot;ע-3, תשע&quot;ב-4) : ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה לפי [[סעיף 5ב(א) לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]].
@ 18. (תיקון: תשע&quot;א-10) : ערעור לפי [[סעיף 11(ד) לחוק תכנון משק החלב, התשע&quot;א-2011]].
@ 19. (תיקון: תשע&quot;א-11) : ערעור לפי [[+|סעיפים 7(ה)]] [[ו-39(ה) לחוק הטיס, התשע&quot;א-2011]].
@ 20. (תיקון: תשע&quot;א-18) : ערעור לפי [[סעיף 16(ד) לחוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע&quot;א-2011]].
@ 21. (תיקון: תשע&quot;ב) : ערעור לפי [[סעיף 4א לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ&quot;ב-1992]].
@ 22. (תיקון: תשע&quot;ב-5, תשפ&quot;ב-6) : ערעור לפי [[סעיף 2(ט) לחוק שירותי הסעד, התשי&quot;ח-1958]], וכן החלטה של ועדת הערר שלפי [[החוק האמור]], בערר לפי [[סעיף 20 לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ&quot;ב-2022]].
@ 23. (תיקון: תשע&quot;ב-11) : ערעור לפי [[+|סעיפים 38(ו)]] [[ו-110(ג)(5) לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]].
@ 24. (תיקון: תשע&quot;ה) : ערעור על החלטת ועדת ההשגות לפי [[סעיף 46טז6(ג) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]].
@ 25. (תיקון: תשע&quot;ה) : (((פקע).))
@ 26. (תיקון: תשע&quot;ט) : ערעור לפי [[סעיף 56(ב)(2) לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע&quot;ט-2018]].
@ 27. (תיקון: תש&quot;ף) : ערעור לפי [[סעיף 12(ג)(2) לחוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש), התש&quot;ף-2020]].
@ 28. (תיקון: תש&quot;ף-3, תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ה-6, תשפ&quot;ו-6) : ערעור לפי [[סעיף 21(ה)(2) לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש&quot;ף-2020]], לרבות ערעור לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 15(ב) לחוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2022]].
: (((הוראת שעה מיום 4.5.2026 עד יום 31.12.2027):)) ערעור לפי [[סעיף 21(ה)(2) לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש&quot;ף-2020]], לרבות ערעור לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 15(ב) לחוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2022]] [[ובסעיף 38ל לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ&quot;א-1961]] [[ובסעיף 38מח לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ&quot;א-1961]].
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2028 עד יום 31.12.2032):))) ערעור לפי [[סעיף 21(ה)(2) לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש&quot;ף-2020]], לרבות ערעור לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 15(ב) לחוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2022]] [[ובסעיף 38מח לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ&quot;א-1961]].
@ 29. (תיקון: תשפ&quot;ד-11, תשפ&quot;ו-3) : ערעור לפי [[+|סעיף 69(ג)]] [[או 98(ה) לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ&quot;ב-2021]].
@ 30. (תיקון: תשפ&quot;ה-2) : (((החל מיום 1.7.2026):)) ערעור לפי [[סעיף 30(ה) לחוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש, התשפ&quot;ה-2025]].

== תוספת שלישית ==
==== ((([[סעיף 5(3)]]))) ====
@ 1. : תובענה לפיצויים שעילתה במכרז, כאמור [[פרט 5 תוספת ראשונה|בפסקה 5 לתוספת הראשונה]].
@ 2. (תיקון: תשס&quot;ו-5) : תביעה כאמור [[בסעיף 5(ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס&quot;ו-2006]].

== תוספת רביעית (תיקון: תשע&quot;ח-5) ==
==== ((([[סעיף 5א(א)(1)]]))) ====
=== עתירה מינהלית בענייני האזור ===
@ 1. : חופש המידע – החלטה של רשות בבקשה לקבלת מידע המופנית כלפיה.

@ 2. : תכנון ובנייה - החלטה של רשות לפי [[=חוק תכנון ערים|חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים, מס' 79 לשנת 1966]] (בפרט זה - חוק תכנון ערים), לפי [[=צו תכנון ערים|צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים (יהודה והשומרון) (מס' 418), התשל&quot;א-1971]] (בפרט זה - צו תכנון ערים), או לפי [[צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון) (מס' 997), התשמ&quot;ב-1982]], ולמעט -
: (1) החלטה שעניינה עבירות ועונשין, ובכלל זה החלטה לפי [[סעיף 37ב לחוק תכנון ערים]];
: (2) החלטה שעניינה תכנית תכנון אזורית או תכנית תכנון מתארית כמשמעותן [[בפרק שלישי לחוק תכנון ערים]];
: (3) החלטה של מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור, למעט החלטה לפי [[סעיף 38 לחוק תכנון ערים]];
: (4) החלטה של ראש המִינהל האזרחי לפי [[תקנה 3 לתקנות אישור, הקמה ופטור מהיתר לדרכים זמניות לאתרי בנייה בעלי חשיבות אזורית (הוראת שעה) (יהודה והשומרון), התשע&quot;א-2011]];
: (5) החלטה של מועצת התכנון העליונה לפי [[סעיף 7(4) לצו תכנון ערים]]; לעניין זה, &quot;מועצת התכנון העליונה&quot; - המועצה כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק תכנון ערים]].

@ 3. : כניסה ויציאה -
: (א) החלטה של ראש המינהל האזרחי לפי [[סעיף 1ד לצו בדבר שטחים סגורים (אזור הגדה המערבית) (מס' 34), התשכ&quot;ז-1967]], לעניין אדם מסוים;
: (ב) החלטה של מפקד צבאי לפי [[היתר כניסה כללי (תושבים ישראליים ותושבי חוץ) (יהודה והשומרון)|סעיף 3 להיתר כניסה כללי (מס' 5) (תושבים ישראליים ותושבי חוץ) (יהודה והשומרון), התש&quot;ל-1970]];
: (ג) החלטה פרטנית של רשות שעניינה כניסת זר לאזור או שהייה בו, לפי נוהלי מתאם פעולות הממשלה בשטחים או לפי נוהלי המינהל האזרחי, למעט החלטה כאמור שעניינה בקשת הרשות הפלסטינית לאישור רישיון ביקור זר שנתנה; לעניין זה, &quot;הרשות הפלסטינית&quot; - המועצה כהגדרתה [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ&quot;ח-1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק;
: (ד) החלטה פרטנית של רשות שעניינה כניסה לצורך תעסוקה ליישוב ישראלי באזור, הניתנת לפי [[ההכרזה בדבר סגירת שטח (יישובים ישראליים) (יהודה והשומרון), התשס&quot;ב-2002]], ולפי [[הצו בדבר העסקת עובדים במקומות מסוימים (יהודה והשומרון) (מס' 967), התשמ&quot;ב-1982]];
: (ה) החלטה פרטנית של רשות שעניינה היתר כניסה לשטח שהוא מרחב תפר; בפרט משנה זה, &quot;מרחב תפר&quot; - שטח שהוכרז כמרחב תפר בתחיקת הביטחון כהגדרתה [[בסעיף 5א]];
: (ו) החלטה פרטנית של רשות שעניינה יציאת תושב אזור מהאזור לפי נוהלי המִינהל האזרחי.

== תוספת חמישית (תיקון: תשע&quot;ח-5) ==
==== ((([[סעיף 5א(א)(2)]]))) ====
=== ערעור מינהלי בענייני האזור ===
@ 1. : ערעור על החלטת ועדת ערעורים לפי [[+|סעיפים 296]] [[או 297 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש&quot;ע-2009]].

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ה באייר התש&quot;ס (30 במאי 2000).
&lt;חתימות&gt;
* אהוד ברק, ראש הממשלה
* יוסף ביילין, שר המשפטים
* עזר ויצמן, נשיא המדינה
* אברהם בורג, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>6pnmc65urk315uzr9g42xb3carf58w7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק בתי משפט לענינים מינהליים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>284623</id>
    <revision>
      <id>3011540</id>
      <parentid>3011397</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T09:07:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3011525]</comment>
      <origin>3011540</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="145998" sha1="sstbbvsk6nupaq97um325b7c3nljo5a" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש״ס–2000}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000141}} {{ח:תיבה|ס״ח תש״ס, 190|חוק בתי משפט לענינים מינהליים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300273.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 42|חוק זכויות התלמיד|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300380.pdf}}, {{ח:תיבה|401|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1792.pdf}}, {{ח:תיבה|422|חוק שחרור על־תנאי ממאסר|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300385.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 17|תיקון מס׳ 12 לחוק המפלגות|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300427.pdf}}, {{ח:תיבה|85|חוק משק הגז הטבעי|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300442.pdf}}, {{ח:תיבה|116|חוק שירות נתוני אשראי|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300453.pdf}}, {{ח:תיבה|395|תיקון לחוק איסור הלבנת הון|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300507.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 223|חוק להסדרת הפיקוח על כלבים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300617.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 338|תיקון לחוק להסדרת הפיקוח על כלבים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299643.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 65|חוק משק הדלק (איסור מכירת דלק לתחנות תדלוק מסוימות)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299723.pdf}}, {{ח:תיבה|124|חוק הסדרת העיסוק בייצוג על־ידי יועצי מס|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299750.pdf}}, {{ח:תיבה|212|תיקון מס׳ 2 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300980.pdf}}, {{ח:תיבה|332|תיקון מס׳ 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299916.pdf}}, {{ח:תיבה|477|חוק להסדרת תוצרת אורגנית|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299720.pdf}}, {{ח:תיבה|515|תיקון מס׳ 2 לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299801.pdf}}, {{ח:תיבה|689|תיקון מס׳ 3 לחוק היטלי סחר|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299890.pdf}}, {{ח:תיבה|738|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299627.pdf}}, {{ח:תיבה|935|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299985.pdf}}, {{ח:תיבה|963|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_303797.pdf}}, {{ח:תיבה|980|חוק תשלומים לפדויי שבי|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299979.pdf}}, {{ח:תיבה|992|חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299883.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 15|חוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299891.pdf}}, {{ח:תיבה|124|חוק הנהיגה הספורטיבית|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299729.pdf}}, {{ח:תיבה|167|חוק הקרינה הבלתי מייננת|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299993.pdf}}, {{ח:תיבה|185|חוק התאגידים הבטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299877.pdf}}, {{ח:תיבה|257|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2052.pdf}}, {{ח:תיבה|280|חוק תובענות ייצוגיות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299748.pdf}}, {{ח:תיבה|330|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 28|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2073.pdf}}, {{ח:תיבה|64|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}, {{ח:תיבה|101|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299799.pdf}}, {{ח:תיבה|312|תיקון מס׳ 33 לחוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299976.pdf}}, {{ח:תיבה|384|תיקון מס׳ 45 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300746.pdf}}, {{ח:תיבה|388|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2103.pdf}}, {{ח:תיבה|411|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300679.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 95|חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300854.pdf}}, {{ח:תיבה|129|חוק משק הגז (קידום התחרות בגז לצריכה ביתית) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300815.pdf}}, {{ח:תיבה|134|תיקון מס׳ 2 לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300755.pdf}}, {{ח:תיבה|148|תיקון לחוק להסדרת תוצרת אורגנית|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300670.pdf}}, {{ח:תיבה|405|חוק השתלת אברים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299614.pdf}}, {{ח:תיבה|438|חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על־תיכוניים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300103.pdf}}, {{ח:תיבה|447|חוק איסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם איראן|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300719.pdf}}, {{ח:תיבה|639, 639|תיקון מס׳ 84 והוראת שעה לחוק התכנון והבניה|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300885.pdf}}, {{ח:תיבה|670|תיקון מס׳ 52 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300810.pdf}}, {{ח:תיבה|730|חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300058.pdf}}, {{ח:תיבה|749|חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300758.pdf}}, {{ח:תיבה|785|חוק אוויר נקי|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299971.pdf}}, {{ח:תיבה|810|תיקון מס׳ 24 לחוק החברות הממשלתיות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300834.pdf}}, {{ח:תיבה|873|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 164, 236|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 366|תיקון מס׳ 3 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300106.pdf}}, {{ח:תיבה|379|תיקון מס׳ 13 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300926.pdf}}, {{ח:תיבה|382|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301114.pdf}}, {{ח:תיבה|502|תיקון מס׳ 12 לחוק עובדים זרים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301042.pdf}}, {{ח:תיבה|617|תיקון מס׳ 59 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301175.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 12|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (חיילות בשירות קבע)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301116.pdf}}, {{ח:תיבה|40|תיקון מס׳ 27 לחוק רישוי עסקים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301067.pdf}}, {{ח:תיבה|200|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2272.pdf}}, {{ח:תיבה|299|חוק להסדרת הטיפול באריזות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301233.pdf}}, {{ח:תיבה|380|תיקון מס׳ 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301283.pdf}}, {{ח:תיבה|665|חוק לפינוי שדות מוקשים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301214.pdf}}, {{ח:תיבה|685|תיקון מס׳ 8 לפקודת האגודות השיתופיות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_499139.pdf}}, {{ח:תיבה|687|תיקון מס׳ 40 לחוק יסודות התקציב|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301085.pdf}}, {{ח:תיבה|726|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301125.pdf}}, {{ח:תיבה|774|חוק תכנון משק החלב|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300923.pdf}}, {{ח:תיבה|908|חוק הטיס|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301172.pdf}}, {{ח:תיבה|948|חוק דין משמעתי במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301347.pdf}}, {{ח:תיבה|999|חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301183.pdf}}, {{ח:תיבה|1033|תיקון מס׳ 7 לחוק הספורט|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301317.pdf}}, {{ח:תיבה|1047|חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301380.pdf}}, {{ח:תיבה|1067|תיקון מס׳ 20 לחוק שמירת הניקיון|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301287.pdf}}, {{ח:תיבה|1074|תיקון מס׳ 22 לחוק הכניסה לישראל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301295.pdf}}, {{ח:תיבה|1080|חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301228.pdf}}, {{ח:תיבה|1170|תיקון מס׳ 3 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301156.pdf}}, {{ח:תיבה|1202|תיקון מס׳ 6 לפקודת מסילות הברזל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301316.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 118|תיקון מס׳ 6 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301419.pdf}}, {{ח:תיבה|124|תיקון מס׳ 3 והוראת שעה לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301346.pdf}}, {{ח:תיבה|134|תיקון מס׳ 5 לפקודת היערות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301343.pdf}}, {{ח:תיבה|219|תיקון מס׳ 18 והוראת שעה לחוק שירות ביטחון|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301153.pdf}}, {{ח:תיבה|220|תיקון מס׳ 7 לחוק שירותי הסעד|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301260.pdf}}, {{ח:תיבה|248|חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301394.pdf}}, {{ח:תיבה|262|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301394.pdf}}, {{ח:תיבה|442|חוק הדיור המוגן|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301255.pdf}}, {{ח:תיבה|559|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301464.pdf}}, {{ח:תיבה|627|תיקון מס׳ 55 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301463.pdf}}, {{ח:תיבה|649|חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301490.pdf}}, {{ח:תיבה|745|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301466.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 18|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301169.pdf}}, {{ח:תיבה|193|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301574.pdf}}, {{ח:תיבה|220|חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301501.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 23|תיקון מס׳ 10 לחוק התקנים|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301598.pdf}}, {{ח:תיבה|36|תיקון מס׳ 6 לפקודת מחלות בעלי חיים|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301576.pdf}}, {{ח:תיבה|153|חוק הרשויות המקומיות (השעיית ראש רשות מקומית בשל הגשת כתב אישום) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301622.pdf}}, {{ח:תיבה|204|תיקון מס׳ 35 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301489.pdf}}, {{ח:תיבה|321|חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301502.pdf}}, {{ח:תיבה|393|חוק שירות לאומי–אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301593.pdf}}, {{ח:תיבה|454|חוק קידום התחרות בענף המזון|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301575.pdf}}, {{ח:תיבה|760|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303854.pdf}}, {{ח:תיבה|773|תיקון מס׳ 34 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306573.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 16|תיקון מס׳ 8 לפקודת מסילות הברזל|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306573.pdf}}, {{ח:תיבה|284|תיקון מס׳ 7 לחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313651.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 82|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}, {{ח:תיבה|193|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}, {{ח:תיבה|266|תיקון מס׳ 21 לחוק שירות ביטחון|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_318392.pdf}}, {{ח:תיבה|533|תיקון מס׳ 5 והוראת שעה לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_321423.pdf}}, {{ח:תיבה|567|חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_321784.pdf}}, {{ח:תיבה|706|חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד־פעמיות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_338811.pdf}}, {{ח:תיבה|868|חוק נתוני אשראי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_340802.pdf}}, {{ח:תיבה|880|חוק למניעת הטרדות של מוקדי חירום|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_340804.pdf}}, {{ח:תיבה|927|חוק המאבק בטרור|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_343902.pdf}}, {{ח:תיבה|1047|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347945.pdf}}, {{ח:תיבה|1130|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348251.pdf}}, {{ח:תיבה|1249|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348685.pdf}}, {{ח:תיבה|1263|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348687.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 79, 123, 154|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|271|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366872.pdf}}, {{ח:תיבה|462|תיקון מס׳ 13 לחוק האזרחות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_381759.pdf}}, {{ח:תיבה|611|תיקון מס׳ 9 לפקודת מסילות הברזל|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382423.pdf}}, {{ח:תיבה|667|חוק שירות אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382429.pdf}}, {{ח:תיבה|923|תיקון מס׳ 116 לחוק התכנון והבנייה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382860.pdf}}, {{ח:תיבה|949|תיקון מס׳ 8 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_385248.pdf}}, {{ח:תיבה|1116|תיקון מס׳ 39 לחוק לשכת עורכי הדין|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390422.pdf}}, {{ח:תיבה|1171|תיקון מס׳ 4 לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390432.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 7|תיקון מס׳ 4 (תיקון) לחוק הרשות לפיתוח הנגב|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_395572.pdf}}, {{ח:תיבה|292|תיקון מס׳ 3 לחוק המאבק בטרור|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491925.pdf}}, {{ח:תיבה|489|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491979.pdf}}, {{ח:תיבה|910|תיקון מס׳ 8 (תיקון) לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504229.pdf}}, {{ח:תיבה|912|תיקון מס׳ 117|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504268.pdf}}, {{ח:תיבה|951|תיקון לחוק מוקדי חירום|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504283.pdf}}, {{ח:תיבה|957|תיקון מס׳ 6 לחוק פינוי ובינוי (פיצויים)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504284.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 34|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_518940.pdf}}, {{ח:תיבה|116|תיקון – הוראת שעה לחוק לפינוי שדות מוקשים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528235.pdf}}, {{ח:תיבה|252|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 86|חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_573892.pdf}}, {{ח:תיבה|287|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_577860.pdf}}, {{ח:תיבה|320|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_578653.pdf}}, {{ח:תיבה|393|תיקון לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_580718.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 175|חוק הגז הפחמימני המעובה|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_592903.pdf}}, {{ח:תיבה|305|תיקון מס׳ 6 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_596699.pdf}}, {{ח:תיבה|340|תיקון מס׳ 7 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_598474.pdf}}, {{ח:תיבה|362|תיקון מס׳ 8 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_603271.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 286|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}, {{ח:תיבה|462|תיקון מס׳ 10 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_612736.pdf}}, {{ח:תיבה|670|תיקון – הוראת שעה (תיקון) לחוק לפינוי שדות מוקשים|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_616003.pdf}}, {{ח:תיבה|714|תיקון מס׳ 11 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_618378.pdf}}, {{ח:תיבה|811|חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622751.pdf}}, {{ח:תיבה|928|חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_635944.pdf}}, {{ח:תיבה|981|חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644747.pdf}}, {{ח:תיבה|1111|תיקון מס׳ 151 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_650390.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 39|תיקון מס׳ 2 לחוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1804010.pdf}}, {{ח:תיבה|50|תיקון מס׳ 12 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1811036.pdf}}, {{ח:תיבה|123|חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2168823.pdf}}, {{ח:תיבה|284|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}, {{ח:תיבה|556|תיקון מס׳ 12 לפקודת האגודות השיתופיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3005124.pdf}}, {{ח:תיבה|617|תיקון מס׳ 32 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3020007.pdf}}, {{ח:תיבה|642|חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3026666.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 67|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3506207.pdf}}, {{ח:תיבה|104|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3514351.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ד, 463|תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (משמורת והרחקה של שוהים שלא כדין שהם תושבי רצועת עזה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10886.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ד, 216|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3594903.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ד, 618|תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10921.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ד, 413, 413|חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3815292.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ד, 1342|תיקון לתקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (משמורת והרחקה של שוהים שלא כדין שהם תושבי רצועת עזה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11072.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ד, 883|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4328606.pdf}}, {{ח:תיבה|936|תיקון מס׳ 6 לחוק תשלומים לפדויי שבי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4546317.pdf}}, {{ח:תיבה|986|תיקון מס׳ 17 לחוק הספורט|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4618954.pdf}}, {{ח:תיבה|1037|תיקון מס׳ 8 והוראת שעה לחוק קידום התחרות בענף המזון|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4642909.pdf}}, {{ח:תיבה|1098|תיקון לחוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4712389.pdf}}, {{ח:תיבה|1322|תיקון מס׳ 4 לחוק רכבת תחתית (מטרו)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4758425.pdf}}, {{ח:תיבה|1350|חוק הפרות תעבורה מינהליות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4765655.pdf}}, {{ח:תיבה|1491|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 198|חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5482863.pdf}}, {{ח:תיבה|332|חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5752364.pdf}}, {{ח:תיבה|423|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6133485.pdf}}, {{ח:תיבה|426|תיקון מס׳ 2 לחוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6165262.pdf}}, {{ח:תיבה|501|תיקון מס׳ 31 לחוק המים|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6191613.pdf}}, {{ח:תיבה|778|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_8007291.pdf}}, {{ח:תיבה|801|תיקון מס׳ 3 לחוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_8529139.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 79|חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב־לאומית|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10503660.pdf}}, {{ח:תיבה|264|תיקון מס׳ 4 לחוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_11074261.pdf}}, {{ח:תיבה|370|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}, {{ח:תיבה|523|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12433004.pdf}}, {{ח:תיבה|532|חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12846918.pdf}}, {{ח:תיבה|562|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)}}.

''שינוי התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ב, 146|שינוי התוספות לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6136.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 171|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6626.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 125|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6938.pdf}}, {{ח:תיבה|281|שינוי התוספת הראשונה לחוק (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 842|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 1796|שינוי התוספות הראשונה והשנייה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7985.pdf}}. ''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ד, 242|צו שירות נתוני אשראי (דחיית תחילתו של החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6292.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1184|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תחילת החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7665.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 2068|צו הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (דחיית יום התחילה המאוחר)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8011.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 54|צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה של החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8074.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|מטרה|תיקון: תשס״ה־8}}
{{ח:ת}} חוק זה מטרתו להסמיך באופן הדרגתי את בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים לדון בענינים מינהליים הנדונים בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק או בבתי משפט אחרים, על ידי שופטים של בית המשפט המחוזי שייקבעו לצורך זה, ולפי סדרי דין מיוחדים שייקבעו.

{{ח:סעיף|2|הגדרות}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ענינים מינהליים“ – ענינים הנוגעים לסכסוכים שבין אדם לרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות“ – רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלטה של רשות“ – החלטה של רשות במילוי תפקיד ציבורי על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל.

{{ח:סעיף|3|בית משפט לענינים מינהליים|תיקון: תשס״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט מחוזי ישב כבית משפט לענינים מינהליים בהתאם להוראות חוק זה (להלן – בית משפט לענינים מינהליים).
{{ח:תת|(ב)}} שופטי בית משפט לענינים מינהליים יהיו נשיא בית המשפט המחוזי ושופטים אחרים של בית המשפט המחוזי, שיקבע נשיא בית המשפט המחוזי, על פי הנחיות שקבע נשיא בית המשפט העליון לענין זה; תקופת הכהונה של שופט בית משפט לענינים מינהליים תהא ארבע שנים וניתן להאריכה לתקופות כהונה נוספות של ארבע שנים כל אחת; ואולם ניתן לקבוע תקופת כהונה קצרה יותר בהתאם לצורכי בית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} מקרב השופטים שנקבעו כאמור בסעיף קטן (ב) ימונה סגן נשיא לענינים מינהליים (להלן – סגן הנשיא); על מינוי של סגן הנשיא ועל כהונתו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 9|סעיף 9 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, ואולם כהונתו של סגן הנשיא תיפסק אם חדל לכהן כשופט של בית משפט לענינים מינהליים.

{{ח:סעיף|4|הרכב}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט לענינים מינהליים ידון בשופט אחד, ואולם רשאי נשיא בית המשפט המחוזי או סגן הנשיא לקבוע כי ענין מסוים יידון בשלושה.
{{ח:תת|(ב)}} נשיא בית המשפט העליון רשאי לקבוע סוגי ענינים שיידונו בשלושה; הודעה על סוגי ענינים שנקבעו לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|5|סמכות בית המשפט|תיקון: תשס״א־3, תשס״ה־8}}
{{ח:ת}} בית משפט לענינים מינהליים ידון באלה –
{{ח:תת|(1)}} עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} בענין המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות (להלן – עתירה מינהלית);
{{ח:תת|(2)}} ערעור המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} (להלן – ערעור מינהלי);
{{ח:תת|(3)}} תובענה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} (להלן – תובענה מינהלית);
{{ח:תת|(4)}} ענין מינהלי או ענין אחר שנקבע בחוק אחר כי בית משפט לענינים מינהליים ידון בו, ובכפוף להוראות אותו חוק.

{{ח:סעיף|5א|סמכות בית משפט לעניינים מינהליים בירושלים לדון בענייני האזור|תיקון: תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט לעניינים מינהליים בירושלים ידון, נוסף על סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, גם באלה:
{{ח:תתת|(1)}} עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, הפועלים ביהודה והשומרון (להלן – האזור), בעניין המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה עניינו התקנת תחיקת הביטחון לרבות ביטולה, הכרזה על בטלותה או מתן צו להתקנתה (להלן – עתירה מינהלית בענייני האזור);
{{ח:תתת|(2)}} ערעור המנוי {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} (להלן – ערעור מינהלי בענייני האזור).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} עתירה מינהלית בענייני האזור תידון לפי הוראות חוק זה כאילו היא עתירה מינהלית לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(1)}}.
{{ח:תתת|(2)}} ערעור מינהלי בענייני האזור יידון לפי הוראות חוק זה כאילו הוא ערעור מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(2)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפקד צבאי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)|בצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש״ע–2009}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחיקת הביטחון“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מנשר, צו, תקנה, אכרזה, הודעה, מודעה, או מסמך אחר, שנתנו מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור, מפקד צבאי או רשות אחרת הפועלת מכוחם, מטעמם או באישורם;
{{ח:תתתת|(2)}} הדין החל באזור כתוקפו מזמן לזמן;
{{ח:תתתת|(3)}} הוראה שניתנה מכוח דבר חקיקה כאמור בפסקה (1) או הדין כאמור בפסקה (2), והיא בת־פועל תחיקתי.

{{ח:סעיף|6|העברת דיון בעתירה מינהלית}}
{{ח:ת}} מצא בית משפט לענינים מינהליים, לבקשת בעל דין, היועץ המשפטי לממשלה, או מיוזמתו, כי עתירה מינהלית שבפניו מעלה ענין בעל חשיבות, רגישות או דחיפות מיוחדת, רשאי הוא, לאחר שקיבל את תגובת בעלי הדין, להורות על העברת הדיון בעתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.

{{ח:סעיף|7|שינוי התוספות}}
{{ח:ת}} שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספות לחוק זה, ובכלל זה להרחיבן או לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|8|עילות, סמכויות וסעדים}}
{{ח:ת}} בית משפט לענינים מינהליים ידון בעתירה מינהלית ובערעור מינהלי בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בשינויים המחויבים לגבי עתירה מינהלית ולגבי ערעור מינהלי.

{{ח:סעיף|9|צו ביניים}}
{{ח:ת}} בית משפט לענינים מינהליים רשאי, בכל שלב של הדיון, ליתן צו ביניים בתנאים שיקבע.

{{ח:סעיף|10|רשם}}
{{ח:תת|(א)}} רשם של בית משפט מחוזי יכהן גם כרשם של בית משפט לענינים מינהליים (להלן – הרשם).
{{ח:תת|(ב)}} פסק דין של הרשם דינו, לענין ערעור, כדין פסק דין של בית משפט לענינים מינהליים.
{{ח:תת|(ג)}} ערעור על החלטה של הרשם יידון לפני שופט בית משפט לענינים מינהליים.

{{ח:סעיף|11|ערעור}}
{{ח:ת}} פסק דין של בית משפט לענינים מינהליים, בעתירה מינהלית ובתובענה מינהלית, ניתן לערעור בפני בית המשפט העליון.

{{ח:סעיף|12|בקשת רשות ערעור|תיקון: תשס״ה־8, תשס״ח־10, תש״ע־5}}
{{ח:תת|(א)}} פסק דין של בית משפט לענינים מינהליים בערעור מינהלי ובערעור על החלטת הרשם, והחלטה אחרת של בית משפט לענינים מינהליים יהיו נתונים לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון שנשיא בית המשפט העליון קבע לכך.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”החלטה אחרת“ –
{{ח:תתת|(1)}} החלטה בבקשה למתן צו ביניים בעתירה מינהלית;
{{ח:תתת|(1א)}} החלטה בבקשה למתן סעד זמני בערעור מינהלי ובתובענה מינהלית;
{{ח:תתת|(2)}} החלטה שניתנה לאחר פסק הדין ואינה נבלעת בו;
{{ח:תתת|(3)}} החלטה בענין חיסיון;
{{ח:תתת|(3א)}} החלטה בענין סמכות ענינית או סמכות שיפוט בין־לאומית, למעט החלטה בשאלה אם עניין מסוים הוא עניין כלכלי–מינהלי, אם לאו, כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 41|בסעיף 41(ג)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}};
{{ח:תתת|(3ב)}} החלטה בעניין התיישנות בתובענה מינהלית;
{{ח:תתת|(3ג)}} החלטה בעניין אגרה, עירבון או ערובה;
{{ח:תתת|(3ד)}} החלטה בעניין מינוי או פסילת מומחה בתובענה מינהלית;
{{ח:תתת|(3ה)}} החלטה בעניין בקשה לצירוף בעל דין או החלטה בעניין בקשה להגיש הודעת צד שלישי;
{{ח:תתת|(3ו)}} אישור תובענה ייצוגית לפי {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות|חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}}, לרבות החלטה ולפיה רשות לא הוכיחה כי חדלה מגביה לפי {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}};
{{ח:תתת|(3ז)}} דחיית בקשה להארכת מועד שמשמעותה שלילת האפשרות לפתוח בהליך;
{{ח:תתת|(3ח)}} דחיית בקשה לדחות תובענה מינהלית על הסף מחמת מעשה בית דין;
{{ח:תתת|(3ט)}} דחיית בקשה לעיכוב הליכים בשל הסכם בוררות, תניית שיפוט, פורום לא נאות או הליכים המתקיימים בערכאה אחרת;
{{ח:תתת|(3י)}} החלטה בעניין תיקון כתב טענות בתובענה מינהלית;
{{ח:תתת|(4)}} ענינים נוספים שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

{{ח:סעיף|13|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות בדבר –
{{ח:תת|(1)}} קביעת אגרות באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
{{ח:תת|(2)}} סדרי הדין בעתירה מינהלית, בערעור מינהלי ובתובענה מינהלית, לרבות לענין המועד להגשת עתירה, מועדים אחרים, צו ביניים וקביעת ערובה למתן צו ביניים; סדרי הדין בעתירה מינהלית יהיו במתכונת דומה לסדרי הדין הנהוגים בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בשינויים שיקבע שר המשפטים, באופן שיבטיחו סעד מהיר ויעיל תוך אפשרות לקיום בירור עובדתי ככל שהדבר דרוש;
{{ח:תת|(3)}} הוצאה לפועל של פסקי דין והחלטות לפי חוק זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין)|תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א–2000}}.}}

{{ח:סעיף|14|תחולת {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט}}}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, יחולו על הליך לפי חוק זה אם אין בחוק זה הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|15|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}}.}}

{{ח:סעיף|16|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)|בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938}}.}}

{{ח:סעיף|17|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}.}}

{{ח:סעיף|18|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)|בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ״א–1961}}.}}

{{ח:סעיף|19|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביוב)|בחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ״ב–1962}}.}}

{{ח:סעיף|20|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.}}

{{ח:סעיף|21|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|בחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}.}}

{{ח:סעיף|22|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על בתי ספר|בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969}}.}}

{{ח:סעיף|23|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)|בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל״ו–1976}}.}}

{{ח:סעיף|24|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.}}

{{ח:סעיף|25|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|בחוק העתיקות, התשל״ח–1978}}.}}

{{ח:סעיף|26|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנושח שולב {{ח:חיצוני|חוק העמותות|בחוק העמותות, התש״ם–1980}}.}}

{{ח:סעיף|27|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}.}}

{{ח:סעיף|28|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|בחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}.}}

{{ח:סעיף|29|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}.}}

{{ח:סעיף|30|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום שקבע שר המשפטים בצו או בתום שישה חודשים מיום פרסומו, לפי המוקדם.

{{ח:סעיף|31|הוראות מעבר}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה לא יחולו על עתירה נגד החלטה של רשות בענין המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, ערעור המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} ותובענה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, שהוגשו קודם לתחילתו.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(1)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: ק״ת תשס״ב, תשס״ה־8, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} '''ארנונות''' –
{{ח:תת|(א)}} עניני ארנונה לפי כל דין, למעט החלטות שר הפנים, שר האוצר או שניהם יחד.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הסייג האמור בפרט משנה (א), לרבות החלטה של שר הפנים לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938}}, והחלטה של שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)#סעיף 5|סעיף 5(ד) לפקודה האמורה}}; ולמעט –
{{ח:תתת|(1)}} החלטה של שר הפנים לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)#סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)#סעיף 5א|ו־5א לפקודה האמורה}};
{{ח:תתת|(2)}} החלטה בעלת תחולה ארצית הקובעת הנחיות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)|הפקודה האמורה}}.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשס״ה־8|עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} '''חופש המידע''' – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}.

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשס״א, תשס״א־2, תשס״ה־8, ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} '''חינוך''' – החלטה של רשות בעניני חינוך, למעט החלטת ממשלה והחלטת שר, ולמעט:
{{ח:תת|(1)}} החלטה בעלת תחולה ארצית או מגזרית הקובעת כללים או הנחיות בענינים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} תקצוב;
{{ח:תתת|(ב)}} תכניות לימודים;
{{ח:תתת|(ג)}} הכשרת עובדי הוראה;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} החלטה בעניני השכלה גבוהה.

{{ח:סעיף*|4||תיקון: ק״ת תשס״ב, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} '''מועצות דתיות''' –
{{ח:תת|(א)}} החלטה של מועצה דתית או של נושא משרה או תפקיד בה, למעט רב מקומי, ולמעט החלטה כאמור הטעונה אישור הממשלה או אישור שר; לענין זה, ”אישור“ – בכל דרך ולרבות החלטה שלא לאשר.
{{ח:תת|(ב)}} עניני כשירות לכהונה ופסלות לכהונה במועצה דתית לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים|חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971}}, לרבות ענייני כשירות לכהונה ופסלות לכהונה של ממונים שמונו לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 6|סעיף 6(ב2) לחוק האמור}}, ולרבות כהונה בועדה ממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 10ב|סעיף 10ב לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} החלטה של השר לשירותי דת לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 6|ו־6(א) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971}}, וכן החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 4|ו־4 לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשס״ה־8|עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} '''מכרזים''' – עניני מכרזים של גוף או רשות המנויים {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, ועניני מכרזים של רשות מקומית, שענינם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, וכן מכרזים שענינם מתן רישיון או זיכיון לפי דין.

{{ח:סעיף*|6||תיקון: תשס״ה־8, תש״ע־5|עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} '''עמותות וחברות לתועלת הציבור''' –
{{ח:תת|(1)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק העמותות|חוק העמותות, התש״ם–1980}}, למעט לפי {{ח:חיצוני|חוק העמותות#פרק ז|פרק ז׳ לחוק האמור}};
{{ח:תת|(2)}} החלטה של רשם החברות או רשם ההקדשות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}, הנוגעת לחברה לתועלת הציבור, למעט החלטה של רשם ההקדשות להגיש לבית המשפט בקשות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|החוק האמור}} כדי שיכריע בעניין ושיידונו בבית המשפט, לרבות לעניין פירוק, וכן החלטה לעניין אישור עסקאות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 345יב|סעיף 345יב לחוק האמור}} ולעניין התראות לפירוק לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 345יט|סעיף 345יט לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|7||תיקון: תשע״א־2, ק״ת תשע״ח, תשפ״ג־4|עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} '''רישוי עסקים''' –
{{ח:תת|(1)}} עניני מתן רשיון או ביטול רשיון, היתר זמני, היתר מזורז או אישור לעסק טעון רישוי, לרבות קביעת תנאים לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}.
{{ח:תת|(2)}} החלטת ועדת השגות לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום תשתיות לאומיות#פרק ז סימן ב|סימן ב׳ לפרק ז׳ לחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ״ג–2023}}.

{{ח:סעיף*|7א||תיקון: תשע״ב־7, תשע״ט|עוגן=תוספת 1 פרט 7א}}
{{ח:ת}} '''הסדרת הפעלת עסק''' – החלטה של רשות לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן|חוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}};
{{ח:תת|(2)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}}.

{{ח:סעיף*|8||תיקון: ק״ת תשס״ב, תשע״ד־3, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} '''רשויות מקומיות''' –
{{ח:תת|(א)}} החלטה של רשות מקומית או של נושא משרה או תפקיד בה, למעט החלטה הטעונה אישור של שר הפנים לפי דין, שעניינה העיקרי של העתירה הוא החלטת שר הפנים.
{{ח:תת|(ב)}} עניני כשירות לכהונה ופסלות לכהונה של ראש רשות מקומית ושל חבר מועצת רשות מקומית לפי כל דין למעט החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 19א|סעיף 19א לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}}, והחלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 19א|הסעיף האמור}} כפי שהוא מוחל {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6א1|בסעיף 6א1 לחוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ״ח–1988}}; לענין זה ”מועצת רשות מקומית“ – לרבות מועצה ממונה או ועדה ממונה.

{{ח:סעיף*|8א||תיקון: תשפ״ב־8|עוגן=תוספת 1 פרט 8א}}
{{ח:ת}} '''חברות גבייה ועובדיהן''' – החלטה של ועדת אישורים לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|פקודת העיריות}}.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 1 פרט 9}}
{{ח:ת}} '''תיירות''' – עניני שירותי תיירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תיירות|חוק שירותי תיירות, התשל״ו–1976}}.

{{ח:סעיף*|10||תיקון: ק״ת תשס״ב, תשס״ה־8, תשס״ח־13, תשע״א־15, תשע״ד־8, ק״ת תשע״ו, תשע״ו־12, תשע״ז־8, תשע״ז־11, תשע״ח־7, תשפ״ו־4|עוגן=תוספת 1 פרט 10}}
{{ח:ת}} '''תכנון ובניה''' –
{{ח:תת|(א)}} עניני תכנון ובניה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, למעט לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#פרק י|פרק י׳: פיקוח, אכיפה ועונשין}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע״ד–2014}}, ולמעט החלטות שענינן תכנית מיתאר ארצית או מחוזית והחלטות שר הפנים או שר האוצר.
{{ח:תת|(א1)}} ענייני תכנון לפי {{ח:חיצוני|חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה)|חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה), התשע״א–2011}}, למעט החלטות שר הפנים.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה של רשות בעניני תכנון ובניה אחרים, למעט החלטות שר, לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה)#סעיף 5|סעיף 5 לחוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה), התשכ״ד–1964}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום#פרק ג|פרק ג׳ לחוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק הדרכים (שילוט)|חוק הדרכים (שילוט), התשכ״ו–1966}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 21א|סעיף 21א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה)|חוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה), התש״ן–1990}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק אזורים חופשיים לייצור בישראל#פרק ז סימן ה|סימן ה׳ בפרק ז׳ לחוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק זיכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסוימות)|חוק זיכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסוימות), התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 23|סעיף 23 לחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}}.
{{ח:תת|(ג)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע״ו–2016}}, למעט החלטה של הממשלה או של שר.
{{ח:תת|(ד)}} החלטה של מנהל הרשות להתחדשות עירונית לפי {{ח:חיצוני|חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי)#סעיף 2א|סעיף 2א לחוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס״ו–2006}}, וכן החלטה של שר המשפטים לפי {{ח:חיצוני|חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי)#סעיף 2ב|סעיף 2ב לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ״ו–2026}}, למעט החלטות הממשלה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית|בחוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|11||תיקון: ק״ת תשס״ב, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 11}}
{{ח:ת}} '''ביטחון הציבור''' –
{{ח:תת|(א)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה|חוק כלי היריה, התש״ט–1949}}, למעט החלטות של הממשלה או של שר.
{{ח:תת|(ב)}} הכרזה לפי {{ח:חיצוני|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור#סעיף 6ב|סעיף 6ב לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס״ה–2005}}, בתקופת תוקפו של {{ח:חיצוני|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור#סעיף 6ב|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ג)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור#סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:חיצוני|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור#סעיף 8|ו־8 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס״ה–2005}}.

{{ח:סעיף*|12||תיקון: ק״ת תשס״ב, תשס״ה־8, ק״ת תשס״ח, תש״ע־4, תשע״א־17, תשע״ב־2, תשע״ז־5, ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־5|עוגן=תוספת 1 פרט 12}}
{{ח:ת}} '''מינהל אוכלוסין, עובדים זרים ומסתננים''' – החלטה של רשות לפי חוקים אלה, למעט החלטות הממשלה ולמעט החלטות הנתונות לערר לפני בית הדין לעררים לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#פרק 4-1|פרק רביעי1 לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק האזרחות|חוק האזרחות, התשי״ב–1952}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)|חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס״ג–2003}};
{{ח:תת|(3א)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בתקופת תוקפו של {{ח:חיצוני|חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)|חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}}, עד יום 14.3.2027):}} {{ח:חיצוני|חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)|חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}};
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|חוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}, למעט החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#פרק ד3|פרקים ד׳3}} {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#פרק ה|או ה׳ בחוק האמור}};
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק הדרכונים|חוק הדרכונים, התשי״ב–1952}};
{{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק עדכון כתובת|חוק עדכון כתובת, התשס״ה–2005}};
{{ח:תת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק השמות|חוק השמות, התשט״ז–1956}};
{{ח:תת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד–1954}};
{{ח:תת|(9)}} {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}};
{{ח:תת|(10)}} {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}.

{{ח:סעיף*|13||תיקון: ק״ת תשס״ב|עוגן=תוספת 1 פרט 13}}
{{ח:ת}} '''דיור ציבורי''' – החלטה של רשות בענין דיור ציבורי לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה)|חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ״ט–1998}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה)#סעיף 12|סעיף 12}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי|חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ״ח–1998}}, וכן עניני דיור ציבורי לפי כל נוהל.

{{ח:סעיף*|14||תיקון: ק״ת תשס״ב, תשס״ה־12, תשס״ו, תשע״א־11, תשע״א־20, תשע״ה, ק״ת תשע״ו, תשע״ו־10, תשע״ז־6|עוגן=תוספת 1 פרט 14}}
{{ח:ת}} '''תעבורה''' –
{{ח:תת|(א)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, לרבות החלטה בעניני רישוי ובטיחות של נהגים, רכב, שירותי אוטובוסים, שירותי מוניות והוראת נהיגה, למעט החלטות שר, ולמעט כל ענין שבסמכות בית משפט לתעבורה.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה של הממונה על הרישום לפי {{ח:חיצוני|חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי)#סעיף 5|סעיף 5 בחוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי), התשס״ה–2005}}.
{{ח:תת|(ג)}} החלטה של המנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר)#סעיף 6|ו־6 עד 9 לחוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס״ו–2005}}.
{{ח:תת|(ד)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס|חוק הטיס, התשע״א–2011}}.
{{ח:תת|(ד1)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות שדות התעופה|חוק רשות שדות התעופה, התשל״ז–1977}}, למעט החלטות הממשלה והחלטות הטעונות אישור של הממשלה.
{{ח:תת|(ד2)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה|חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963}}.
{{ח:תת|(ד3)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית|חוק רשות התעופה האזרחית, התשס״ה–2005}}, למעט החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית#סעיף 6|סעיף 6 לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#פרק ב סימן ב|סימן ב׳ לפרק ב׳ לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, וכן החלטה של רשות לעניין מסילת ברזל לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל|הפקודה האמורה}}.
{{ח:תת|(ו)}} החלטה של רשות בעניין מתן תג נכה לפי {{ח:חיצוני|חוק חניה לנכים#סעיף 1|סעיף 1 לחוק חניה לנכים, התשנ״ד–1993}}.
{{ח:תת|(ז)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016}}.

{{ח:סעיף*|15||תיקון: ק״ת תשס״ב|עוגן=תוספת 1 פרט 15}}
{{ח:ת}} '''שיפוץ בתים ואחזקתם''' – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק שיפוץ בתים ואחזקתם|חוק שיפוץ בתים ואחזקתם, התש״ם–1980}}.

{{ח:סעיף*|16||תיקון: תשס״ב|עוגן=תוספת 1 פרט 16}}
{{ח:ת}} '''מפלגות''' – שינוי שם של מפלגה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק המפלגות#סעיף 8|סעיף 8(ב) לחוק המפלגות, התשנ״ב–1992}}.

{{ח:סעיף*|17||תיקון: תשס״ב־3, ק״ת תשס״ד, תשס״ה־8, תשע״ו־7, ק״ת תשע״ט|עוגן=תוספת 1 פרט 17}}
{{ח:ת}} '''שירות נתוני אשראי''' – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק נתוני אשראי|חוק נתוני אשראי, התשע״ו–2016}}.

{{ח:סעיף*|18||תיקון: תשס״ב־4, תשע״ו־11, ק״ת תשע״ח־2|עוגן=תוספת 1 פרט 18}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|19||תיקון: תשס״ג, תשס״ד, תשס״ה־8, תשע״ד־2|עוגן=תוספת 1 פרט 19}}
{{ח:ת}} '''בעלי חיים''' –
{{ח:תת|(1)}} החלטה של המנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הפיקוח על כלבים#סעיף 16|סעיף 16 בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס״ג–2002}};
{{ח:תת|(2)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985}}.

{{ח:סעיף*|20||תיקון: תשס״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 20}}
{{ח:ת}} '''משק הדלק''' – החלטה של המנהל בבקשה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הדלק (איסור מכירת דלק לתחנות תדלוק מסוימות)#סעיף 3|סעיף 3(ג) לחוק משק הדלק (איסור מכירת דלק לתחנות תדלוק מסוימות), התשס״ה–2005}}.

{{ח:סעיף*|21||תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־5, תשס״ה־8, תשס״ה־9, תשס״ו־5, תשס״ז, תשס״ז־6, תשס״ח־2, תשס״ח־4, תשס״ח־6, תשס״ח־11, תש״ע־5, תשע״א־5, תשע״א־10, תשע״ג, תשע״ו־5, תשע״ו־11, תשע״ו־13, תשע״ז־3, תשע״ז־10, ק״ת תשע״ח, תשפ״א, תשפ״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 21}}
{{ח:ת}} '''הסדרת עיסוק''' – החלטה של רשות לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה:
{{ח:תת|(1)}} החלטה של המועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ על ידי יועצי מס#סעיף 7|סעיפים 7}}, {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ על ידי יועצי מס#סעיף 10|10}}, {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ על ידי יועצי מס#סעיף 11|11}}, {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ על ידי יועצי מס#סעיף 29|29(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ על ידי יועצי מס#סעיף 37|או 37(ג) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ על ידי יועצי מס, התשס״ה–2005}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(2א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(2ב)}} {{ח:חיצוני|פקודת המיילדות|פקודת המיילדות}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון, התשט״ו–1955}};
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}};
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}}, למעט החלטות שר המשפטים לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|החוק האמור}};
{{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק סוכני המכס|חוק סוכני המכס, התשכ״ה–1964}};
{{ח:תת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק הפטנטים|חוק הפטנטים, התשכ״ז–1967}} – {{ח:חיצוני|חוק הפטנטים#פרק ט|פרק ט׳}};
{{ח:תת|(8)}} החלטות ועדת האישורים ומינהל בתי המשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 5א|סעיפים 5א עד 5ז לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}};
{{ח:תת|(9)}} {{ח:חיצוני|חוק הנוטריונים|חוק הנוטריונים, התשל״ו–1976}};
{{ח:תת|(10)}} {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}};
{{ח:תת|(11)}} {{ח:חיצוני|חוק הפסיכולוגים|חוק הפסיכולוגים, התשל״ז–1977}};
{{ח:תת|(12)}} {{ח:חיצוני|פקודת רופאי השיניים|פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל״ט–1979}};
{{ח:תת|(13)}} {{ח:חיצוני|חוק הצלילה הספורטיבית|חוק הצלילה הספורטיבית, התשל״ט–1979}};
{{ח:תת|(14)}} {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}}, למעט החלטה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 44|סעיפים 44}}, {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 47א|47א עד 47ג}} {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 63|ו־63 לפקודה}};
{{ח:תת|(15)}} {{ח:חיצוני|חוק השימוש בהיפנוזה|חוק השימוש בהיפנוזה, התשמ״ד–1984}};
{{ח:תת|(16)}} {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים|חוק הרופאים הווטרינרים, התשנ״א–1991}};
{{ח:תת|(17)}} {{ח:חיצוני|חוק העיסוק באופטומטריה|חוק העיסוק באופטומטריה, התשנ״א–1991}};
{{ח:תת|(18)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(19)}} {{ח:חיצוני|חוק המתווכים במקרקעין|חוק המתווכים במקרקעין, התשנ״ו–1996}};
{{ח:תת|(20)}} {{ח:חיצוני|חוק העובדים הסוציאליים|חוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996}};
{{ח:תת|(21)}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997}};
{{ח:תת|(22)}} {{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין|חוק שמאי מקרקעין, התשס״א–2001}};
{{ח:תת|(23)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס״ז–2007}};
{{ח:תת|(24)}} החלטת המנהל או הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989}};
{{ח:תת|(25)}} החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים#סעיף 7|סעיפים 7}}, {{ח:חיצוני|חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים#סעיף 8|8}} {{ח:חיצוני|חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים#סעיף 16|ו־16 לחוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על־תיכוניים, התשס״ח–2008}};
{{ח:תת|(26)}} החלטה של המנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008}};
{{ח:תת|(27)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע״ג–2012}};
{{ח:תת|(28)}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית|חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית, התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|(29)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}, למעט החלטה של המפקח הקובעת כללים או הנחיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|החוק האמור}};
{{ח:תת|(30)}} {{ח:חיצוני|חוק הגז הפחמימני המעובה|חוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ״א–2020}};
{{ח:תת|(31)}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר|חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ״ה–2025}}.

{{ח:סעיף*|22||תיקון: תשס״ה־4|עוגן=תוספת 1 פרט 22}}
{{ח:ת}} '''שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות''' –
{{ח:תת|(1)}} החלטה של מהנדס רשות מקומית ומתכנן מחוז לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19לט|סעיף 19לט(ז) או (ח)}}, החלטה של הנציב לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יג|סעיף 19יג}}, {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יג1|19יג1}}, {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יד1|19יד1}}, {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19כט1|19כט1}}, {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מג|ו־19מג}} והחלטה של הרשם לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1 סימן יא|סימן י״א {{ח:הערה|לפרק ה׳1}} לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תת|(2)}} החלטה של גוף מפקח לפי {{ח:חיצוני|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)#סעיף 10|סעיף 10(א) לחוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס״ה–2005}}.

{{ח:סעיף*|23||תיקון: תשס״ה־6, תשס״ו, תשס״ז־2, תשס״ח־13, תשס״ט, תשע״א־3, תשע״א־4, תשע״א־9, תשע״א־16, תשע״ב־6, תשע״ב־8, ק״ת תשע״ו, תשע״ו־6, ק״ת תשע״ח, תשפ״ד־6|עוגן=תוספת 1 פרט 23}}
{{ח:ת}} '''הגנת הסביבה''' –
{{ח:תת|(1)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ״ח–1988}};
{{ח:תת|(2)}} החלטת ממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#פרק ג|פרק ג׳ לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2005}};
{{ח:תת|(3)}} החלטת ממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס״ז–2007}};
{{ח:תת|(4)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}}, למעט החלטות לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 6|סעיף 6(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#פרק ח סימן ג|וסימן ג׳ בפרק ח׳ לחוק האמור}};
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(6)}} החלטת הממונה והחלטת המפקח לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכרות#חלק יד|חלק י״ד לפקודת המכרות}}, למעט לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכרות#חלק יד פרק ד|פרק ד׳ לחלק האמור}};
{{ח:תת|(7)}} החלטת המנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הטיפול באריזות|חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע״א–2011}};
{{ח:תת|(8)}} החלטות המנהל או הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע״א–2011}};
{{ח:תת|(9)}} החלטת חשב המשרד להגנת הסביבה לפי {{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 11ח|סעיף 11ח לחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984}};
{{ח:תת|(10)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם)|חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), התשע״ב–2012}};
{{ח:תת|(11)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע״ב–2012}};
{{ח:תת|(12)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}, למעט החלטה בעניין עיצום כספי;
{{ח:תת|(13)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות|חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד־פעמיות, התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|(14)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק להגנת חיית הבר|חוק להגנת חיית הבר, התשט״ו–1955}};
{{ח:תת|(15)}} החלטה של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, או של נושא תפקיד בה, לפי {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}}.

{{ח:סעיף*|24||תיקון: תשס״ה־7, ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 24}}
{{ח:ת}} '''ייבוא וייצוא''' –
{{ח:תת|(א)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה|חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ״א–1991}};
{{ח:תת|(ב)}} החלטה פרטנית של רשות שעניינה ייבוא לפי כל דין ובכלל זה החלטה פרטנית של רשות שעניינה רישיון ייבוא לפי כל דין.

{{ח:סעיף*|25||תיקון: תשס״ה־11, תשפ״ד, תשפ״ד־7|עוגן=תוספת 1 פרט 25}}
{{ח:ת}} '''פדויי שבי, שבויים, חטופים ונעדרים''' –
{{ח:תת|(1)}} החלטה של הוועדה להכרה באדם כפדוי שבי, לפי {{ח:חיצוני|חוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו#סעיף 2|סעיף 2 לחוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו, התשס״ה–2005}};
{{ח:תת|(2)}} החלטה של ועדה לפי {{ח:חיצוני|חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים#סעיף 2|סעיף 2 לחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס״ח–2008}}.

{{ח:סעיף*|26||תיקון: תשס״ה־8, תשע״ד־4, תשפ״ג־6|עוגן=תוספת 1 פרט 26}}
{{ח:ת}} '''הטבות וסיוע לנכים ולמשפחות חיילים שנספו במערכה''' –
{{ח:תת|(1)}} החלטה של רשות בעניני הטבות וסיוע הניתנים מכוח נוהלי אגף שיקום נכים במשרד הביטחון;
{{ח:תת|(2)}} החלטה של רשות לפי החיקוקים המפורטים בזה:
{{ח:תתת|(1)}} החלטה של רופא מוסמך ראשי לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)|תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי״ד–1954}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (חינוך יתומים לשם רכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית)|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (חינוך יתומים לשם רכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית), התשי״ט–1959}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (הקלות ליתומים להשתלמות במוסדות להשכלה על-תיכונית)|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (הקלות ליתומים להשתלמות במוסדות להשכלה על־תיכונית), התשי״ט–1959}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|תקנות משפחות החיילים שנספו במערכה (הקלות לאלמנות לרכישת השכלה מקצועית או השכלה גבוהה)|תקנות משפחות החיילים שנספו במערכה (הקלות לאלמנות לרכישת השכלה מקצועית או השכלה גבוהה), התשכ״ד–1964}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע)|תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע), התשמ״ח–1987}};
{{ח:תת|(3)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}}, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} החלטה של העובד הסוציאלי הראשי לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 15ז|סעיף 15ז}};
{{ח:תתת|(2)}} החלטה של ועדת חריגים להטבות לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 15ט|סעיף 15ט}};
{{ח:תתת|(3)}} החלטה של הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 35א|סעיף 35א}};
{{ח:תתת|(4)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#פרק 2-1|פרק שני1 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}.

{{ח:סעיף*|27||תיקון: תשס״ה־8|עוגן=תוספת 1 פרט 27}}
{{ח:ת}} '''חתימה אלקטרונית''' – החלטה של הרשם לפי {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|חוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}.

{{ח:סעיף*|28||תיקון: תשס״ה־8, תשפ״ב־8, תשפ״ג־3, תשפ״ד־13|עוגן=תוספת 1 פרט 28}}
{{ח:ת}} '''מאגרי מידע''' –
{{ח:תת|(1)}} החלטה של ראש הרשות להגנת הפרטיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, ולפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 330יג|סעיף 330יג(א)(3) לפקודת העיריות}}; בפסקה זו, ”ראש הרשות להגנת הפרטיות“ – ראש הרשות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|(2)}} החלטה של הממונה על פניות הציבור כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה#סעיף 19|בסעיף 19(ה) לחוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ״ג–2023}}.

{{ח:סעיף*|29||תיקון: תשס״ה־8, תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 29}}
{{ח:ת}} '''גז''' –
{{ח:תת|(1)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 18|סעיפים 18(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 21|21}}, {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 30|30(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 74|ו־74 לחוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}};
{{ח:תת|(2)}} החלטה סופית של הוועדה לתיאום תשתיות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#פרק ה סימן ד|סימן ד׳ בפרק ה׳ לחוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}};
{{ח:תת|(3)}} החלטת גוף בודק לפי {{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)#פרק ב1|פרק ב׳1 לחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989}}.

{{ח:סעיף*|30||תיקון: תשס״ו־2, ק״ת תשע״ח, תשפ״ד־8|עוגן=תוספת 1 פרט 30}}
{{ח:ת}} '''ספורט''' –
{{ח:תת|(א)}} החלטה של הרשות המוסמכת לפי {{ח:חיצוני|חוק הנהיגה הספורטיבית|חוק הנהיגה הספורטיבית, התשס״ו–2005}}, וכן החלטה של שר החינוך התרבות והספורט לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנהיגה הספורטיבית#סעיף 4|סעיף 4(א) לחוק האמור}};
{{ח:תת|(ב)}} החלטה של רשות שעניינה מתן מעמד ספורטאי בצבא לפי פקודות הצבא כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.7.2026):}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הספורט|חוק הספורט, התשמ״ח–1988}}, למעט החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הספורט#פרק ב סימן ז|סימנים ז׳}} {{ח:חיצוני|חוק הספורט#פרק ב סימן ח|ו־ח׳ לפרק ב׳}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק הספורט#פרק ג|פרק ג׳ לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|31||תיקון: תשס״ו־3, תשס״ז|עוגן=תוספת 1 פרט 31}}
{{ח:ת}} '''תאגידים ביטחוניים''' – החלטות לפי {{ח:חיצוני|חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים)|חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס״ו–2005}}.

{{ח:סעיף*|32||תיקון: תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ז־6, תשס״ח, תשס״ח־2, תשס״ח־13, תשס״ח־15, תשס״ט, תשס״ט־2, תש״ע־5, תשע״ב־9, תשע״ז, תשע״ז־2, תשפ״ד־6, תשפ״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 32}}
{{ח:ת}} '''עיצומים כספיים וקנסות אזרחיים''' –
{{ח:תת|(1)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#פרק ז1|פרק ז׳1 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}};
{{ח:תת|(1א)}} החלטת הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות#פרק ד1|פרק ד׳1 לחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}};
{{ח:תת|(2)}} החלטת ממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים#סעיף 12|סעיף 12 לחוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס״ז–2007}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(4)}} החלטה של הרשות המוסמכת לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#פרק ט|פרק ט׳ לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס״ז–2007}};
{{ח:תת|(5)}} החלטה של המנהל לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק י פרק 2 סימן ו|סימן ו׳ בפרק שני {{ח:הערה|לחלק י׳}} לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תת|(6)}} החלטה של המנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)#סעיף 18א|סעיף 18א לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ״ט–1989}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין (החלפת ספק גז המספק גז באמצעות מערכת גז מרכזית)#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק המקרקעין (החלפת ספק גז המספק גז באמצעות מערכת גז מרכזית), התשנ״א–1991}};
{{ח:תת|(7)}} החלטת המנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#פרק ח סימן ג|סימן ג׳ בפרק ח׳ לחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}};
{{ח:תת|(8)}} החלטת ממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים|חוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ״ח–1988}};
{{ח:תת|(9)}} החלטת מנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}};
{{ח:תת|(10)}} החלטת מנהל רשות המים לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)#סעיף 96|סעיף 96 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010), התשס״ט–2009}};
{{ח:תת|(11)}} החלטת הממונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכרות#חלק יד פרק ד|פרק ד׳ בחלק י״ד לפקודת המכרות}};
{{ח:תת|(12)}} החלטה של המנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית#פרק ו|פרק ו׳ לחוק מס חברות מזערי בקבוצה רב־לאומית, התשפ״ו–2025}}.

{{ח:סעיף*|33||תיקון: תשס״ח־5, תשע״ו־2, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ו־2|עוגן=תוספת 1 פרט 33}}
{{ח:ת}} '''בריאות''' –
{{ח:תת|(1)|(א)}} החלטת ועדת הערכה או החלטת המנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק השתלת אברים#פרק ד|פרק ד׳ לחוק השתלת אברים, התשס״ח–2008}};
{{ח:תתת|(ב)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (מדדי איכות ומסירת מידע)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (מדדי איכות ומסירת מידע), התשע״ב–2012}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(פרט משנה (2) נוסף {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 305|בסעיף 305 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}, אך הפרט כולו הוחלף בסעיף 8 לצו בתי המשפט לעניינים מינהליים (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשע״ו–2016 (ק״ת תשע״ו, 843), שפורסם מאוחר יותר. כוונת המחוקק לא הייתה לבטל את תחולת חוק בתי משפט לענינים מינהליים על החלטות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}, עם כניסת {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|החוק האמור}} לתוקף):}}
{{ח:תת}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}.

{{ח:סעיף*|34||תיקון: תשס״ח־7, תשע״ב־10|עוגן=תוספת 1 פרט 34}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף*|35||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 1 פרט 35}}
{{ח:ת}} '''רכישה לצורכי ציבור''' – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)#סעיף 9א|סעיף 9א לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943}}.

{{ח:סעיף*|36||תיקון: תש״ע־3, תשע״א|עוגן=תוספת 1 פרט 36}}
{{ח:ת}} '''חיילים בשירות קבע''' –
{{ח:תת|(א)}} החלטה של רשות, בהתאם לפקודות הצבא כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, בעניין מהעניינים המפורטים להלן, למעט החלטת ממשלה והחלטת שר; לעניין זה, ”חייל בשירות קבע“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)|בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לשירות קבע), התש״ע–2010}} (להלן – חוק שירות הקבע):
{{ח:תתת|(1)}} סיום שירות הקבע בשל כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} התנהגות החורגת מאמות המידה הנדרשות מחייל בשירות קבע בדרגתו או במעמדו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הרשעה בבית דין צבאי או בבית משפט בביצוע עבירה פלילית;
{{ח:תתת|(2)}} הדחה או השעיה של חייל בשירות קבע;
{{ח:תתת|(3)}} אי־קידומו בדרגה של חייל בשירות קבע;
{{ח:תתת|(4)}} אי־מינויו של חייל בשירות קבע לתפקיד או הפסקת מינויו כאמור;
{{ח:תת|(ב)}} החלטה של שר הביטחון לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (חיילות בשירות קבע)#סעיף 2|סעיף 2 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (חיילות בשירות קבע), התשע״א–2010}}.

{{ח:סעיף*|37||תיקון: ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״א־2, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 37}}
{{ח:ת}} '''שוטרים וסוהרים''' –
{{ח:תת|(1)}} החלטה בעניין המנוי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 93א|בסעיף 93א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}} למעט כל החלטה הנוגעת למינוי המפקח הכללי של המשטרה;
{{ח:תת|(2)}} החלטה בעניין המנוי {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#סעיף 129|בסעיף 129 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}} למעט כל החלטה הנוגעת למינוי נציב בתי הסוהר;
{{ח:תת|(3)}} החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 73|סעיפים 73}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 81|ו־81 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}}.

{{ח:סעיף*|38||תיקון: תשע״א־6, תשע״ט־2, תשפ״ב־3, תשפ״ג|עוגן=תוספת 1 פרט 38}}
{{ח:ת}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים|חוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים, התשע״א–2011}}, למעט החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים#סעיף 4|סעיפים 4(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|חוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים#סעיף 18|18(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים#סעיף 19|19}} {{ח:חיצוני|חוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים#סעיף 27|ו־27 עד 30 לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|39||תיקון: תשע״א־7, ק״ת תשע״ח, תשפ״ג־5|עוגן=תוספת 1 פרט 39}}
{{ח:ת}} '''אגודות שיתופיות''' –
{{ח:תת|(א)}} החלטה של ועדת השגות לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 6ב|סעיף 6ב לפקודת האגודות השיתופיות}};
{{ח:תת|(ב)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 6|סעיפים 6(1) ו־(2)}}, {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 7|7}}, {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 9|9}} {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 12|ו־12 עד 14 לפקודת האגודות השיתופיות}}, וכן החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (ייסוד)|תקנות האגודות השיתופיות (ייסוד), התשל״ו–1976}};
{{ח:תת|(ג)}} החלטה של הוועדה ליישובים קהילתיים לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 6ו|סעיף 6ו לפקודת האגודות השיתופיות}}.

{{ח:סעיף*|40||תיקון: תשע״א־8|עוגן=תוספת 1 פרט 40}}
{{ח:ת}} '''תמיכות''' –
{{ח:תת|(א)}} החלטה פרטנית של רשות שעניינה מתן תמיכה למוסד ציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, למעט החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיפים קטנים (ה) ו־(ו) של סעיף 3א לחוק האמור}};
{{ח:תת|(ב)}} החלטה פרטנית של רשות שעניינה מתן תמיכה לגוף אחר לפי הוראות החשב הכללי למעט החלטה שעניינה קביעת מבחן תמיכה לפי הוראות אלה; בפרט זה, ”גוף אחר“ – כהגדרתו בהוראות החשב הכללי שעניינן תמיכות מתקציב המדינה בגופים אחרים;
{{ח:תת|(ג)}} החלטה של שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3ב|סעיף 3ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}.

{{ח:סעיף*|41||תיקון: תשע״א־10, תשע״א־18, תשע״ב־4, תשע״ד־5, ק״ת תשע״ח, תשפ״ו־5|עוגן=תוספת 1 פרט 41}}
{{ח:ת}} '''חקלאות''' –
{{ח:תת|(1)}} החלטה של המנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת תוצרת אורגנית|חוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס״ה–2005}};
{{ח:תת|(2)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב|חוק תכנון משק החלב, התשע״א–2011}};
{{ח:תת|(3)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו|חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע״א–2011}};
{{ח:תת|(4)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת היערות|פקודת היערות}};
{{ח:תת|(5)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים|חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע״ד–2014}};
{{ח:תת|(6)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים)#סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:חיצוני|חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים)#סעיף 3|3}} {{ח:חיצוני|חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים)#סעיף 10|ו־10 לחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ״ז–1967}};
{{ח:תת|(7)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הדיג|פקודת הדיג}};
{{ח:תת|(8)}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק חובת חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי|חוק חובת חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי, התשפ״ו–2026}}, ביום 29.8.2026):}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי|חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי, התשפ״ו–2026}}.

{{ח:סעיף*|42||תיקון: תשע״א־14, תשפ״ד־8|עוגן=תוספת 1 פרט 42}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(ימחק ביום 2.7.2026):}} '''בדיקת מינויים''' – החלטה של רשות לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הספורט#סעיף 10ב|סעיפים 10ב}} {{ח:חיצוני|חוק הספורט#סעיף 11|ו־11(ב) עד (ד) לחוק הספורט, התשמ״ח–1988}}.

{{ח:סעיף*|43||תיקון: תשע״א־13|עוגן=תוספת 1 פרט 43}}
{{ח:ת}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי|חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע״א–2011}}, למעט החלטות לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי#סעיף 3|סעיף 3 לחוק האמור}} ובין השאר החלטות הממשלה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי#סעיף 3|אותו סעיף}}.

{{ח:סעיף*|44||תיקון: תשע״א־19, תשפ״ג־7|עוגן=תוספת 1 פרט 44}}
{{ח:ת}} '''הגנה על הציבור''' –
{{ח:תת|(1)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006}}, למעט החלטת ראש ענף טיפול ושיקום בבתי הסוהר לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין#סעיף 20ז|סעיף 20ז(ה) לחוק האמור}};
{{ח:תת|(2)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים#סעיף 4|סעיף 4 לחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס״א–2001}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע#סעיף 5|סעיף 5 לחוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע, התשפ״ג–2023}}.

{{ח:סעיף*|45||תיקון: תשע״ב־11|עוגן=תוספת 1 פרט 45}}
{{ח:ת}} '''כבאות והצלה''' – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}, למעט:
{{ח:תת|(1)}} החלטות ממשלה והחלטות היועץ המשפטי לממשלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|החוק האמור}};
{{ח:תת|(2)}} החלטה בעניין מינוי נציב כבאות והצלה, הפסקת כהונתו של הנציב או השעייתו;
{{ח:תת|(3)}} החלטת שר לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 34|סעיף 34 לחוק האמור}};
{{ח:תת|(4)}} החלטה בעניין צו הפסקה מינהלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 51|סעיף 51 לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|46||תיקון: תשע״ג־2, תשפ״ה־5|עוגן=תוספת 1 פרט 46}}
{{ח:ת}} '''מים וביוב''' –
{{ח:תת|(1)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 6ט|סעיף 6ט(ד) לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}};
{{ח:תת|(2)}} החלטה של מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 48|סעיף 48(ה) לחוק המים, התשי״ט–1959}}.

{{ח:סעיף*|47||תיקון: תשע״ג־3|עוגן=תוספת 1 פרט 47}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף*|48||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 1 פרט 48}}
{{ח:ת}} '''תקינה''' –
{{ח:תת|(1)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים, התשי״ג–1953}}, ולמעט החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 6|סעיף 6 עד 8(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 9|9(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 9|9(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 11|11(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 12א|12א}} {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 16|או 16 לחוק האמור}};
{{ח:תת|(2)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא#סעיף 2א|סעיף 2א(ו) לפקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979}}.

{{ח:סעיף*|49||תיקון: תשע״ד־6, תשע״ו־3, תשע״ז־7|עוגן=תוספת 1 פרט 49}}
{{ח:ת}} '''שירות אזרחי''' – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|חוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017}}, למעט החלטה של הממשלה לפי החוקים האמורים.

{{ח:סעיף*|50||תיקון: תשע״ד־7, תשע״ט־3, תשפ״ד־9|עוגן=תוספת 1 פרט 50}}
{{ח:ת}} '''קידום התחרות בענפי המזון והפארם''' – החלטת הממונה על התחרות לפי {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם#סעיף 7|סעיפים 7(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם#סעיף 16|ו־16(ד) לחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע״ד–2014}}.

{{ח:סעיף*|51||תיקון: תשע״ה־2|עוגן=תוספת 1 פרט 51}}
{{ח:ת}} '''מחקר ופיתוח''' – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה|חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ״ד–1984}}, למעט החלטה של המועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה|החוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|52||תיקון: ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 52}}
{{ח:ת}} '''קליטת עלייה''' – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק סל הקליטה|חוק סל הקליטה, התשנ״ה–1994}}, למעט החלטת שר לפי {{ח:חיצוני|חוק סל הקליטה#סעיף 3|סעיף 3(ב) לחוק האמור}}, וכן החלטה של רשות בענייני הטבות וסיוע הניתנים מכוח החלטות הממשלה שעניינן קליטת עלייה או מכוח נוהלי משרד העלייה והקליטה.

{{ח:סעיף*|53||תיקון: ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 53}}
{{ח:ת}} '''סמים מסוכנים''' – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}.

{{ח:סעיף*|54||תיקון: תשע״ו־8, תשע״ח־6|עוגן=תוספת 1 פרט 54}}
{{ח:ת}} '''מוקדי חירום''' – החלטה של גוף לפי {{ח:חיצוני|חוק מוקדי חירום|חוק מוקדי חירום, התשע״ו–2016}}.

{{ח:סעיף*|55||תיקון: תשע״ו־9, תשע״ח־2|עוגן=תוספת 1 פרט 55}}
{{ח:ת}} '''מאבק בטרור''' –
{{ח:תת|(1)}} החלטה של רשות בעניין צו תפיסה מינהלי וצו חילוט לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#פרק ה|פרק ה׳ לחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}} (להלן – חוק המאבק בטרור);
{{ח:תת|(2)}} החלטה של רשות בעניין צו למניעת פעילות או צו להגבלת שימוש במקום, לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#פרק ו|פרק ו׳ לחוק המאבק בטרור}};
{{ח:תת|(3)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 70א|סעיף 70א(ה) או (ו) לחוק המאבק בטרור}}.

{{ח:סעיף*|56||תיקון: תשע״ו־13|עוגן=תוספת 1 פרט 56}}
{{ח:ת}} '''פיקוח על שירותים פיננסיים''' – החלטה של רשות לפי החוקים שלהלן, למעט החלטה של הממונה הקובעת כללים או הנחיות שהם בני פועל תחיקתי לפי אותם חוקים:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}, למעט החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 2|סעיף 2(א) לחוק האמור}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005}}.

{{ח:סעיף*|57||תיקון: תשע״ז־4, ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 57}}
{{ח:ת}} '''השקעות הון''' –
{{ח:תת|(1)}} החלטה של ועדת השגה לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 24א|סעיף 24א לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)#סעיף 86|סעיף 86 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016}}.

{{ח:סעיף*|58||תיקון: תשע״ז־9, תשע״ח־3, תשע״ח־4|עוגן=תוספת 1 פרט 58}}
{{ח:ת}} '''תקשורת''' –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|(3)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, למעט החלטה שעניינה הועדת תדרים או הקצאת תדרים.

{{ח:סעיף*|59||תיקון: תשע״ח, ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 59}}
{{ח:ת}} '''רשות מקרקעי ישראל''' –
{{ח:תת|(1)}} החלטה של רשות מקרקעי ישראל שעניינה הקצאה ראשונית של מקרקעין לפי כל דין או לפי החלטת הממשלה;
{{ח:תת|(2)|(א)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות לפיתוח הנגב#סעיף 6|סעיף 6(8) לחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ״ב–1991}};
{{ח:תתת|(ב)}} החלטת שר לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_395572.pdf|סעיף 5(ב) לחוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס׳ 4), התש״ע–2010}};
{{ח:תתת|(ג)}} החלטה של רשות מקרקעי ישראל לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_395572.pdf|סעיפים 5(ה) ו־(ו) לחוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס׳ 4), התש״ע–2010}};
{{ח:תת|(3)}} החלטה של ועדת ההשגות הפועלת לפי החלטות מועצת מקרקעי ישראל שעניינה השגה על שומת מקרקעין שנערכה במסגרת עסקה עם רשות מקרקעי ישראל.

{{ח:סעיף*|60||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 60}}
{{ח:ת}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 78|סעיף 78 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.

{{ח:סעיף*|61||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 61}}
{{ח:ת}} '''התגוננות אזרחית''' – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#פרק 3|פרקים שלישי עד שביעי לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, למעט החלטה כאמור שניתנה בזמן מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק האמור}}, ולמעט החלטה של הממשלה, החלטת שר או החלטה של ראש המטה הכללי של הצבא לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|החוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|62||תיקון: תש״ף־2, תש״ף־4, תשפ״א־2, תשפ״א־3, תשפ״א־4, תשפ״ב־2, תשפ״ב־4, תשפ״ג־2|עוגן=תוספת 1 פרט 62}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף*|63||תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 פרט 63}}
{{ח:ת}} החלטת הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הונאה בכשרות|חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ״ג–1983}}, למעט החלטה שלא לתת רישיון בשל התנגדות מועצת הרבנות הראשית לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הונאה בכשרות#סעיף 2יז|סעיף 2יז(א)(6) לחוק {{ח:הערה|האמור}}}}.

{{ח:סעיף*|64||תיקון: ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד־3|עוגן=תוספת 1 פרט 64}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף*|65||תיקון: ק״ת תשפ״ד־2, תשפ״ד־4, תשפ״ד־5, תשפ״ד־10, תשפ״ה־4, תשפ״ה־7, תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 1 פרט 65}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 26.12.2023 עד יום 31.1.2027):}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה)|חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}.

{{ח:סעיף*|66||תיקון: תשפ״ד־11|עוגן=תוספת 1 פרט 66}}
{{ח:ת}} החלטות המועצה המאסדרת לפי {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)#סעיף 8ז|סעיפים 8ז(ו)}} {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)#סעיף 78|ו־78(ד) לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}}.

{{ח:סעיף*|(67)||תיקון: תשפ״ד־12|עוגן=תוספת 1 פרט 67}}
{{ח:ת}} מרשם התעבורה המינהלי – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות#פרק ז|פרק ז׳ לחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ״ד–2024}}.

{{ח:סעיף*|68||תיקון: תשפ״ה־3|עוגן=תוספת 1 פרט 68}}
{{ח:ת}} הפחתת שכר בשירות הציבורי – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה)#סעיף 10|סעיפים 10 עד 12 לחוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו־2026 (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}} (בפרט זה – חוק להפחתת שכר בשירות הציבורי), ובכלל זה החלטה כאמור לפי סעיפים {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|מחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה)#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק להפחתת שכר בשירות הציבורי}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 29א|סעיפים 29א}} {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 29ב|ו־29ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(2)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשפ״ד־3|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} ערעור על החלטת רשם האגודות השיתופיות לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}} למעט בעניני פירוק אגודות שיתופיות, בוררות בסכסוכים ועיקול זמני על נכסים, או לפי {{ח:חיצוני|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים)#סעיף 15|סעיף 15(ד) לחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים), התשפ״ד–2023}}.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: ק״ת תשס״ב, תשס״ה־8|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ו|סעיף 14ו}} וערעור לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 55|סעיף 55(א1) לפקודת התעבורה}}.

{{ח:סעיף*|2א||תיקון: תשס״ה־8|עוגן=תוספת 2 פרט 2א}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 64|סעיף 64(ג1) לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}}.

{{ח:סעיף*|2ב||תיקון: תשס״ה־8|עוגן=תוספת 2 פרט 2ב}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל#סעיף 8|סעיף 8 לחוק החשמל, התשי״ד–1954}}.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)#סעיף 14א|סעיף 14א לחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ״א–1961}}.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביוב)#סעיף 31|סעיף 31 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ״ב–1962}}.

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשס״ה־8, תשס״ח־8, תשס״ח־9|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 198|סעיפים 198(ז)}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#תוספת 3 פרט 14|14(ד) לתוספת השלישית}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#תוספת 4 פרט 16|ו־16(ג) לתוספת הרביעית}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.

{{ח:סעיף*|(5א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 5א}}
{{ח:ת}} ערעור על החלטת ועדת המשנה של המועצה הארצית שלפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 6|סעיף 6(ג) לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}} (בפרט זה – ועדת המשנה), או על החלטת יושב ראש ועדת המשנה, לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 198|סעיפים 198(ז) לחוק האמור}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 14|ו־14(ד) לתוספת השלישית לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על בתי ספר#סעיף 14א|סעיף 14א לחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969}}.

{{ח:סעיף*|6א||תיקון: תשס״ה־8|עוגן=תוספת 2 פרט 6א}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות#סעיף 11|סעיף 11(ג) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969}}.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)#סעיף 6|סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל״ו–1976}}.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק העתיקות#סעיף 36א|סעיף 36א לחוק העתיקות, התשל״ח–1978}}.

{{ח:סעיף*|9||תיקון: תשס״ה־3|עוגן=תוספת 2 פרט 9}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 8|סעיף 8(ו) לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}.

{{ח:סעיף*|10||תיקון: ק״ת תשס״ב, תשס״ה־8, תשע״א־17|עוגן=תוספת 2 פרט 10}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13כא|סעיפים 13כא}}, {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13לא|13לא}} {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13לב|ו־13לב בחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}.

{{ח:סעיף*|10א||תיקון: תשע״ב־2|עוגן=תוספת 2 פרט 10א}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)#סעיף 30ו|סעיף 30ו לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד–1954}}.

{{ח:סעיף*|11||תיקון: תשס״ב־2|עוגן=תוספת 2 פרט 11}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 28|סעיף 28(ב)(7) לחוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}}.

{{ח:סעיף*|12||תיקון: תשס״ה־5, תשס״ח־4|עוגן=תוספת 2 פרט 12}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת תוצרת אורגנית#סעיף 10|סעיף 10 בחוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס״ה–2005}}.

{{ח:סעיף*|13||תיקון: תשס״ח־3, תשע״א־12|עוגן=תוספת 2 פרט 13}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)#סעיף 102ה|סעיף 102ה(ד) לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), התשס״ו–2006}}.

{{ח:סעיף*|14||תיקון: תשס״ח־12|עוגן=תוספת 2 פרט 14}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים#סעיף 3|סעיפים 3(ו)}}, {{ח:חיצוני|חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים#סעיף 4|4}} {{ח:חיצוני|חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים#סעיף 17|ו־17(ו) לחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס״ח–2008}}.

{{ח:סעיף*|15||תיקון: תשס״ח־14|עוגן=תוספת 2 פרט 15}}
{{ח:ת}} ערעור על הכרעה סופית של הוועדה ליישוב סכסוכים לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59לא|סעיף 59לא לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}.

{{ח:סעיף*|16||תיקון: תש״ע־3|עוגן=תוספת 2 פרט 16}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 28|סעיף 28(ד) לחוק בתי דין מינהליים}} כפי שהוא מוחל {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק שירות הקבע}}, וכן ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)#סעיף 13|סעיף 13 לחוק שירות הקבע}}.

{{ח:סעיף*|17||תיקון: תש״ע־3, תשע״ב־4|עוגן=תוספת 2 פרט 17}}
{{ח:ת}} ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 5ב|סעיף 5ב(א) לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}.

{{ח:סעיף*|18||תיקון: תשע״א־10|עוגן=תוספת 2 פרט 18}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב#סעיף 11|סעיף 11(ד) לחוק תכנון משק החלב, התשע״א–2011}}.

{{ח:סעיף*|19||תיקון: תשע״א־11|עוגן=תוספת 2 פרט 19}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 7|סעיפים 7(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 39|ו־39(ה) לחוק הטיס, התשע״א–2011}}.

{{ח:סעיף*|20||תיקון: תשע״א־18|עוגן=תוספת 2 פרט 20}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו#סעיף 16|סעיף 16(ד) לחוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע״א–2011}}.

{{ח:סעיף*|21||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 פרט 21}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 4א|סעיף 4א לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}.

{{ח:סעיף*|22||תיקון: תשע״ב־5, תשפ״ב־6|עוגן=תוספת 2 פרט 22}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד#סעיף 2|סעיף 2(ט) לחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958}}, וכן החלטה של ועדת הערר שלפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד|החוק האמור}}, בערר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות#סעיף 20|סעיף 20 לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ״ב–2022}}.

{{ח:סעיף*|23||תיקון: תשע״ב־11|עוגן=תוספת 2 פרט 23}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 38|סעיפים 38(ו)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 110|ו־110(ג)(5) לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}.

{{ח:סעיף*|24||תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 2 פרט 24}}
{{ח:ת}} ערעור על החלטת ועדת ההשגות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 46טז6|סעיף 46טז6(ג) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}.

{{ח:סעיף*|25||תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 2 פרט 25}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף*|26||תיקון: תשע״ט|עוגן=תוספת 2 פרט 26}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות#סעיף 56|סעיף 56(ב)(2) לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}}.

{{ח:סעיף*|27||תיקון: תש״ף|עוגן=תוספת 2 פרט 27}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)#סעיף 12|סעיף 12(ג)(2) לחוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש״ף–2020}}.

{{ח:סעיף*|28||תיקון: תש״ף־3, תשפ״ב־7, תשפ״ד־2, תשפ״ה־6, תשפ״ו־6|עוגן=תוספת 2 פרט 28}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 21|סעיף 21(ה)(2) לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש״ף–2020}}, לרבות ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 21|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:חיצוני|חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)#סעיף 15|בסעיף 15(ב) לחוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 4.5.2026 עד יום 31.12.2027):}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 21|סעיף 21(ה)(2) לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש״ף–2020}}, לרבות ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 21|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:חיצוני|חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)#סעיף 15|בסעיף 15(ב) לחוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}} {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 38ל|ובסעיף 38ל לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}} {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 38מח|ובסעיף 38מח לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2028 עד יום 31.12.2032):)}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 21|סעיף 21(ה)(2) לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש״ף–2020}}, לרבות ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 21|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:חיצוני|חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)#סעיף 15|בסעיף 15(ב) לחוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}} {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 38מח|ובסעיף 38מח לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}.

{{ח:סעיף*|29||תיקון: תשפ״ד־11, תשפ״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 29}}
{{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)#סעיף 69|סעיף 69(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)#סעיף 98|או 98(ה) לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}}.

{{ח:סעיף*|30||תיקון: תשפ״ה־2|עוגן=תוספת 2 פרט 30}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.7.2026):}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש#סעיף 30|סעיף 30(ה) לחוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש, התשפ״ה–2025}}.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(3)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} תובענה לפיצויים שעילתה במכרז, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 5|בפסקה 5 לתוספת הראשונה}}.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשס״ו־5|עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} תביעה כאמור {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#סעיף 5|בסעיף 5(ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}}.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשע״ח־5}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א(א)(1)}})}}}}
{{ח:קטע3||עתירה מינהלית בענייני האזור}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} חופש המידע – החלטה של רשות בבקשה לקבלת מידע המופנית כלפיה.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} תכנון ובנייה – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים|חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים, מס׳ 79 לשנת 1966}} (בפרט זה – חוק תכנון ערים), לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים (יהודה והשומרון)|צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים (יהודה והשומרון) (מס׳ 418), התשל״א–1971}} (בפרט זה – צו תכנון ערים), או לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון)|צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון) (מס׳ 997), התשמ״ב–1982}}, ולמעט –
{{ח:תת|(1)}} החלטה שעניינה עבירות ועונשין, ובכלל זה החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים#סעיף 37ב|סעיף 37ב לחוק תכנון ערים}};
{{ח:תת|(2)}} החלטה שעניינה תכנית תכנון אזורית או תכנית תכנון מתארית כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים#פרק 3|בפרק שלישי לחוק תכנון ערים}};
{{ח:תת|(3)}} החלטה של מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור, למעט החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים#סעיף 38|סעיף 38 לחוק תכנון ערים}};
{{ח:תת|(4)}} החלטה של ראש המִינהל האזרחי לפי {{ח:חיצוני|תקנות אישור, הקמה ופטור מהיתר לדרכים זמניות לאתרי בנייה בעלי חשיבות אזורית (הוראת שעה) (יהודה והשומרון)#סעיף 3|תקנה 3 לתקנות אישור, הקמה ופטור מהיתר לדרכים זמניות לאתרי בנייה בעלי חשיבות אזורית (הוראת שעה) (יהודה והשומרון), התשע״א–2011}};
{{ח:תת|(5)}} החלטה של מועצת התכנון העליונה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים (יהודה והשומרון)#סעיף 7|סעיף 7(4) לצו תכנון ערים}}; לעניין זה, ”מועצת התכנון העליונה“ – המועצה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק תכנון ערים}}.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 4 פרט 3}}
{{ח:ת}} כניסה ויציאה –
{{ח:תת|(א)}} החלטה של ראש המינהל האזרחי לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר שטחים סגורים (אזור הגדה המערבית)#סעיף 1ד|סעיף 1ד לצו בדבר שטחים סגורים (אזור הגדה המערבית) (מס׳ 34), התשכ״ז–1967}}, לעניין אדם מסוים;
{{ח:תת|(ב)}} החלטה של מפקד צבאי לפי {{ח:חיצוני|היתר כניסה כללי (תושבים ישראליים ותושבי חוץ) (יהודה והשומרון)#סעיף 3|סעיף 3 להיתר כניסה כללי (מס׳ 5) (תושבים ישראליים ותושבי חוץ) (יהודה והשומרון), התש״ל–1970}};
{{ח:תת|(ג)}} החלטה פרטנית של רשות שעניינה כניסת זר לאזור או שהייה בו, לפי נוהלי מתאם פעולות הממשלה בשטחים או לפי נוהלי המינהל האזרחי, למעט החלטה כאמור שעניינה בקשת הרשות הפלסטינית לאישור רישיון ביקור זר שנתנה; לעניין זה, ”הרשות הפלסטינית“ – המועצה כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967}}, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק;
{{ח:תת|(ד)}} החלטה פרטנית של רשות שעניינה כניסה לצורך תעסוקה ליישוב ישראלי באזור, הניתנת לפי {{ח:חיצוני|הכרזה בדבר סגירת שטח (יישובים ישראליים) (יהודה והשומרון)|ההכרזה בדבר סגירת שטח (יישובים ישראליים) (יהודה והשומרון), התשס״ב–2002}}, ולפי {{ח:חיצוני|צו בדבר העסקת עובדים במקומות מסוימים (יהודה והשומרון)|הצו בדבר העסקת עובדים במקומות מסוימים (יהודה והשומרון) (מס׳ 967), התשמ״ב–1982}};
{{ח:תת|(ה)}} החלטה פרטנית של רשות שעניינה היתר כניסה לשטח שהוא מרחב תפר; בפרט משנה זה, ”מרחב תפר“ – שטח שהוכרז כמרחב תפר בתחיקת הביטחון כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 5א|בסעיף 5א}};
{{ח:תת|(ו)}} החלטה פרטנית של רשות שעניינה יציאת תושב אזור מהאזור לפי נוהלי המִינהל האזרחי.

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשע״ח־5}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א(א)(2)}})}}}}
{{ח:קטע3||ערעור מינהלי בענייני האזור}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} ערעור על החלטת ועדת ערעורים לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 296|סעיפים 296}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 297|או 297 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש״ע–2009}}.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ה באייר התש״ס (30 במאי 2000).}}
* '''אהוד ברק'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יוסף ביילין'''&lt;br&gt;שר המשפטים
* '''עזר ויצמן'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''אברהם בורג'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>sstbbvsk6nupaq97um325b7c3nljo5a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>318520</id>
    <revision>
      <id>3011519</id>
      <parentid>2998436</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T05:40:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>ביטול חוק נסתר</comment>
      <origin>3011519</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="35723" sha1="4f2kmw509h89bttq08czbquxdfwl0zb" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938
&lt;שם אחר&gt; פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938
=== פקודה הקובעת הוראות בנידון פיטורין ידועים ממסי העיריה, ממסי מועצה מקומית, ממסי הרכוש העירוני וממס הרכוש החקלאי. ===

&lt;מאגר 2000948 תיקון 2066462 תקן 2001928 קוד a163Y00000DuNU7QAN&gt;

&lt;מקור&gt;
((ע&quot;ר 1938, תוס' 1, 27|פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין)|0:561290)); ((1940, תוס' 1, 43|תקון|0:561575)); ((1941, תוס' 1, 30|תקון|0:561710)); ((1943, תוס' 1, 12|תקון|0:561891)); ((1948, לא פורסם|The Rates and Taxes (Exemption) (Amendment) Order, 1948)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)); ((ס&quot;ח תש&quot;ט, 155|תיקון|1:208848)), ((159|תיקון לפקודת סדרי השלטון והמשפט|1:210386)); ((תשי&quot;ד, 142|תיקון|2:208849)); ((תשכ&quot;א, 112|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|4:208817)); ((תשכ&quot;ח, 54|תיקון מס' 8 (ביטול ארנונות רכוש) לפקודת העיריות|6:209146)); ((תש&quot;ן, 92|תיקון מס' 5|12:210710)); ((תשנ&quot;ב, 43|תיקון מס' 6|12:210830)); ((תשנ&quot;ג, 15|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:203792)); ((תשנ&quot;ד, 50|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211692)); ((תשנ&quot;ה, 101|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|13:211090)); ((תשנ&quot;ו, 22|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211272)); ((תשנ&quot;ז, 64|תיקון מס' 7|14:211396)); ((תשנ&quot;ח, 67, 68|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תש&quot;ס, 192|חוק בתי משפט לענינים מינהליים|15:300273)); ((תשס&quot;ג, 150|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|15:300607)); ((תשס&quot;ד, 124|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)); ((תשס&quot;ה, 368|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)), ((751|תיקון מס' 15 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים|16:299627)); ((תשס&quot;ו, 317|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס&quot;ז, 67|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)); ((תש&quot;ע, 423|תיקון מס' 16|18:301035)), ((450|תיקון מס' 17|18:301015)), ((634|תיקון מס' 18|18:301177)); ((תשע&quot;א, 203|תיקון מס' 19|18:301178)); ((תשע&quot;ב, 178|תיקון מס' 20|18:301433)), ((234|תיקון מס' 21|18:300940)), ((473|תיקון מס' 22|18:300958)), ((590|תיקון מס' 131 לפקודת העיריות|18:301280)); ((תשע&quot;ה, 45|תיקון מס' 24|19:306595)); ((תשע&quot;ו, 244|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|20:316719)), ((1178|תיקון מס׳ 26|20:348529)); ((תשע&quot;ז, 25|תיקון מס' 27|20:364212)), ((217|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366872)), ((516|תיקון מס' 29|20:382386)); ((תשע&quot;ח, 114|תיקון מס' 8 לחוק שירותי הסעד|20:489215)); ((תשע&quot;ט, 33|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|20:518940)), ((186|תיקון מס' 32|20:528385)); ((תשפ&quot;ד, 1090|תיקון מס' 2 לחוק שיקום נכי נפש בקהילה|25:4693413)).
''קביעת שרים:'' ((ע&quot;ר תש&quot;ח, 22|הודעה בדבר סמכויות השרים)); ((י&quot;פ תש&quot;ט, 237|הודעה בדבר סמכוית השרים)); ((י&quot;פ תשי&quot;ט, 1727|הודעה בדבר סמכוית השרים)).

&lt;מבוא&gt; הנציב העליון לפלשתינה (א&quot;י) מחוקק בזה בעצתה של המועצה הפלשתינאית (א&quot;י) לאמור:-
----
((מכוח האמור [[+|בסעיפים 14]] [[ו-15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]], כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי מלך בריטניה או בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק &quot;פלשתינה (א&quot;י)&quot; ייקרא מעתה &quot;ישראל&quot;. פורסמה הודעה על הענקת סמכויות הנציב העליון לשר האוצר (ע&quot;ר תש&quot;ח, 22); הסמכויות לפי [[סעיף 5(י)]] [[ו-5(ז) לפקודה]] הוענקו לשר הפנים (י&quot;פ תש&quot;ט, 237; י&quot;פ תשי&quot;ט, 1727). מכוח האמור [[בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש&quot;ח-1948]] - לפיו החוק הקיים בארץ-ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה - מקום בו נאמר &quot;מושל המחוז&quot;, ייקרא מעתה &quot;ממונה על המחוז&quot;.))

__TOC__

@ 1. השם הקצר
: פקודה זו תקרא ((&quot;))פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938((&quot;)).

== חלק א' - פיטורין ממסי עיריה ==

@ 2. פירוש (תיקון: תשכ&quot;ח)
: [[בחלק זה מפקודה זו]]:-
: (א) המלים &quot;בנין&quot;, &quot;קרקע תפושה&quot;, &quot;בעלים&quot; ו&quot;מחזיק&quot; יהיו להן הפירושים שניתנו להן [[#269|בסעיף 101 מפקודת העיריות, 1934]], וכן
: (ב) &quot;ארנונה כללית&quot; פירושו כאמור [[בסעיף 274ב לפקודת העיריות]].

@ 3. הממשלה ואנשים המחזיקים בקרקע בשם הממשלה יהיו פטורים ממס (תיקון: 1948, תש&quot;ח, תש&quot;ט-2, תשי&quot;ד, תשכ&quot;ח, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ד, תשע״ז–2)
: למרות כל דבר האמור [[בפקודת העיריות, 1934]]:-
: (א)(1) בשל נכסים בתחומי רשויות מקומיות, שחל עליהם סעיף 3(ב) תשולם ארנונה כללית, בכל שנת כספים, בשיעור הקבוע בפסקה (3) מהארנונה הכללית שהיתה משולמת ברשות המקומית אלמלא הוראת סעיף 3(ב) האמור, והכל בהתאם לסכומים ולסוגי הנכסים הנוהגים באותה רשות מקומית, באופן שלא ייקבע סיווג נפרד לנכסי המדינה, אלא אם כן נקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ג) סיווג נפרד לנכסים כאמור; באין סיווג מתאים - יחול הסיווג הדומה ביותר.
:: (2) בשל הנכסים האמורים בפסקה (1), לא תשולם אגרת סילוק אשפה או כל אגרה אחרת, המשולמת לרשות המקומית בידי מי שפטור מתשלום ארנונה כללית, ובלבד שסכום הארנונה הכללית בכל שנת כספים, בשל נכס מסוים מן הנכסים האמורים, לא יפחת מסכום האגרות כאמור, ששולם בפועל לרשות המקומית בשנת 1994 בשל אותו נכס, בתוספת שיעורי העדכון שנקבעו, מדי שנה, בתקנות לפי [[פרק ד' לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה, להשגת יעדי התקציב), התשנ&quot;ג-1992]].
:: (3) שיעור הארנונה הכללית בהתאם לפסקה (1) יהיה -
::: (א) לגבי נכסים שמחזיקים בהם משרד הבטחון או צבא הגנה לישראל או מטעמם, לרבות יחידות הסמך שלהם - 30%;
::: (ב) לגבי נכסים המשמשים בתי חולים או מרפאות - 45%;
::: (ג) לגבי נכסים אחרים - 55%.
: (ב) ארנונה כללית לא תוטל על כל בנין או קרקע תפושה שהמחזיקים בהם הם הממשלה (([במקור: הכתר או הנציב העליון או מזכיר הממלכה])) או כל אדם אחר או מוסד אחר המחזיקים בהם בשם הממשלה (([במקור: הכתר])), והמשמשים לצרכי הממשלה (([במקור: הכתר או לצרכי הנציב העליון או לצרכי מזכיר הממלכה])) או לצרכי כל אדם אחר או מוסד אחר המחזיקים בהם בשם הממשלה (([במקור: הכתר])), ושום בנין או קרקע תפושה לא ייחשבו כאילו הם משמשים לאחד מן הצרכים האלה אם המחזיק באותו בנין או באותה קרקע תפושה הוא פקיד מטעם הממשלה (([במקור: הכתר])) המשלם שכר דירה בעדם אם במישרין או בצורת ניכויים ממשכורתו.
: (ג) שר הפנים ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע בתקנות סיווגים נפרדים לנכסי המדינה, שהמדינה עושה בהם שימוש שהוא שימוש ייחודי לה, וכן סכומים מרביים לארנונה הכללית אשר יטילו הרשויות המקומיות על כל אחד מסוגי הנכסים כאמור וכללים בדבר עדכונם; כן רשאים שר הפנים ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע את היחס שבין הסכומים אשר יוטלו בשל כל אחד מסוגי הנכסים האמורים, בינם לבין עצמם וביחס לסוגי נכסים אחרים, ובלבד שלא תיקבע ארנונה בסכום אפס.
: הוראות סעיף זה לא יחולו בתחום עירית ירושלים.

@ 4. מדינות זרות, עדות דתיות או מוסדות דתיים, מוסדות צדקה ומוסדות חנוך יהיו פטורים ממס (תיקון: 1940, 1948, תש&quot;ט-2, תשכ&quot;ח, תשנ&quot;ז)
: למרות כל האמור [[בפקודת העיריות, 1934]]:-
: (א) ארנונה כללית לא תוטל על כל בנין או קרקע תפושה אשר:-
:: (I) הבעלות עליהן הן בידי מדינה או בידי כל אדם המחזיק בהן בשם כל מדינה, בתנאי שאותה מדינה משתמשת באותו בנין או באותה קרקע תפושה לצורך קונסוליה בשביל הקונסול הכללי או בשביל כל פקיד קונסולרי קבוע של אותה מדינה;
:: (II) הבעלות והחזקה עליהם הן בידי כל עדה דתית או מוסד דתי, בתנאי שהבנין או הקרקע התפושה משמשים לאותה עדה דתית או לאותו מוסד דתי:
::: (א) כמקום תפילה, מקווה טהרה, או
::: (ב) כמנזר, או
::: (ג) כבית-חולים, מרפאה או בית-הבראה, או
::: (ד) כגן-ילדים, בית-ספר, בית-יתומים, סמינר, או בית-ספר מקצועי, או
::: (ה) כבית-מחסה לעניים ולנצרכים, או
::: (ו) כפונדק או כבית הכנסת-אורחים המשמשים אך ורק לאיכסון עולי-רגל בחנם, או
::: (ז) כתקייה, זוויה או בית-תמחוי, או
::: (ח) כדירתו של ראש אותה עדה, או
::: (ט) כבית משפט דתי;
:: (III) הבעלות והחזקה עליהם הן בידי כל אגודת צדקה, בתנאי שהבנין או הקרקע התפוסה משמשים לאותה אגודת-צדקה:-
::: (א) כבית-חולים, מרפאה או בית-הבראה, או
::: (ב) כבית-יתומים או בית מחסה לעניים ולנצרכים, או
::: (ג) כפונדק או כבית הכנסת-אורחים המשמשים אך ורק לאיכסון עולי-רגל או מהגרים בחנם, או
::: (ד) כתקיה, זוויה או בית-תמחוי;
:: (IV) הבעלות והחזקה עליהם הן בידי כל מוסד חנוך, בתנאי שהבנין או הקרקע התפוסה משמשים לאותו מוסד-חנוך:-
::: (א) כגן-ילדים, בית-ספר, סמינר או בית-ספר מקצועי, או
::: (ב) כבית-חנוך לעורים, לאלמים או לחרשים, או
::: (ג) כספריה צבורית;
:: בתנאי כי לא יפטרו ממס כל בנין או קרקע תפושה שהבעלות והחזקה עליהם הן בידי כל מדינה, או כל אדם המחזיק מטעם כל מדינה, עדה דתית או מוסד דתי, אגודת צדקה או מוסד חנוך, אם אותה מדינה או אותה עדה דתית או אותו מוסד דתי, או אותה אגודת צדקה או אותו מוסד חנוך משתמשים בבנין או בקרקע התפושה לאיזה צורך שתכליתו הפקת ריוח כספי.
: (ב) ארנונה כללית לא תוטל על כל בנין או קרקע תפושה שהבעלות עליהם היא בידי כל מדינה או עדה דתית או מוסד דתי או אגודת צדקה או מוסד חנוך, אם אותה מדינה או אותה עדה או אותו מוסד דתי או אותה אגודה או אותו מוסד חנוך משתמשים בהם לאחד מן הצרכים המפורטים בפסקא (א)(I), (II), (III) ו-(IV) מסעיף זה:-
:: בתנאי שלא יפטרו מארנונות אלה כל בנין או קרקע תפושה שהבעלות עליהם הן בידי כל מדינה, עדה דתית או מוסד דתי, אגודת צדקה או מוסד חנוך אם אותה מדינה או אותה עדה או אותה אגודה או אותו מוסד משתמשים בבנין או בקרקע התפושה לאיזה צורך שתכליתו הפקת ריוח כספי.

@ 5. פיטורים שונים (תיקון: 1940, תש&quot;ח, תשכ&quot;ח, תש&quot;ן, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ה, תשע&quot;א, תשע״ו–2, תשע״ז–2, תשע&quot;ט-2)
: הנכסים דלקמן יהיו פטורים מהארנונה הכללית, דהיינו:-
: (א) כל מקום שהוא מצבה היסטורית או מקום היסטורי עפ&quot;י [[חוק העתיקות|פקודת העתיקות]] ואשר, לדעת הממונה על המחוז, חלות עליו ההגבלות המוטלות עפ&quot;י [[אותה פקודה]] על השמוש בו למטרות ריוח;
: (ב) כל בנין, קרקע פנויה או קרקע תפושה של הקדש לצרכי צדקה שנוסד בתור כזה בפני בית דין דתי או עפ&quot;י [[פרק ג לחוק הנאמנות|פקודת ההקדשות לצרכי צדקה]] ושאין מנהלים אותו למטרות ריוח, או של הקדש לצרכי חנוך שפירותיו משמשים אך ורק להחזקת בתי ספר;
: (ג) כל בית-קברות או חלק מבית-קברות, שאינו משמש למטרות ריוח;
: (ד) כל מגרש צבורי, מקום פתוח, מגרש משחקים או קרקע שאסור להקים עליהן בנין ואשר, באישורו של שר האוצר, יעדום לשמוש הצבור;
: (ה) כל בית המשמש לבעליו אך ורק כבית חיילים או כבית מלחים;
: (ו) כל רכוש השייך לחברת צער בעלי חיים ומשמש אך ורק למטרותיה, או השייך [[https://pdsa.org.uk/|למרפאה העממית לריפוי בעלי חיים חולים של אנשים עניים בארץ (People's Dispensary for the Sick Animals of the Poor in Palestine)]] והמשמש למטרותיה;
: (ז) כל רכוש השייך לאגודה או למוסד שיתופי שמטרתם העיקרית היא לספק, שלא על מנת לקבל פרס, עזרה רפואית ולהחזיק בתי-חולים, בתי-הבראה, מרפאות או קליניקות, בתנאי שרכוש זה משמש אך ורק לאחת מאותן המטרות או ליותר מאחת, ובתנאי שאותה אגודה או אותו מוסד שיתופי אושרו מטעם שר הפנים לצרכי פיטורים עפ&quot;י סעיף זה;
: (ח) כל קרקע או בנין המשמשים אך ורק לצרכי ספורט או תרבות הגוף שלא למטרות ריווח;
: (ט) כל רכוש המשמש לבעליו אך ורק כבית נכאת צבורי;
: (י)(1) כל רכוש שמוסד-מתנדב לשירות הצבור משתמש בו אך ורק לשירות הצבור, בתנאי שאותו מוסד קיבל את אישור מועצת הרשות המקומית לצורך פיטורין עפ״י סעיף זה; ואולם מתן פטור על פי סעיף זה למוסד מתנדב שעיקר פעילותו בענייני בריאות, בענייני רווחה או בענייני חינוך לתלמידים עד גיל 25, לא יותנה בכך שפעילותו משרתת בעיקר את תושבי הרשות המקומית שבה הוא פועל, ולעניין מוסד שעיקר פעילותו בענייני חינוך כאמור – מתן פטור כאמור לא יותנה גם בקיומו של רישוי, הוראות פסקה זו לעניין מוסד שעיקר פעילותו בענייני חינוך כאמור, יחולו גם על מוסד חינוך כמשמעותו [[בסעיף 4]] [[או 5ג]] שאינו מקבל פטור מארנונה לפי אותם סעיפים, בשל אי־עמידה בתנאים שנקבעו בהם; לעניין זה, ”רישוי” – כל אחד מאלה: רישיון או פטור כמשמעותו [[בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969]], אכרזה או הוראת פטור – לפי [[חוק לימוד חובה, התש״ט–1949]], רישיון או הכרה – לפי [[חוק מוסדות תרבותיים יחודיים, התשס״ח–2008]], ורישום או פטור – לפי [[פקודת החינוך [נוסח חדש], התשל״ח–1978]];
:: (2) פטור מארנונה כאמור בסעיף קטן זה יהיה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, ובלבד שהחל מהשנה השנייה למתן הפטור ימסור המוסד, בתחילת כל שנה, תצהיר ולפיו לא חל שינוי במטרותיו ופעילותו מעת קבלת הפטור;
:: (3) הוראות סעיף קטן זה יחולו לגבי כל הרשויות המקומיות המתוקצבות בתקציב המדינה;
:: (4) מועצת הרשות המקומית תאשר מתן פטור לפי סעיף קטן זה רק בהתאם לתנאים וכללים שקבע המנהל הכללי של משרד הפנים ולאחר שהונחה לפניה חוות דעתה של ועדת ההנחות של הרשות המקומית לעניין בקשה שהוגשה למתן פטור; תנאים וכללים כאמור אינם טעונים פרסום ברשומות;
:: (5) לא אישרה מועצת רשות מקומית מתן פטור לפי סעיף קטן זה, יאשר שר הפנים את מתן הפטור אם התקיימו במבקש הפטור התנאים והכללים כאמור בפסקה (4);
:: (6) בסעיף קטן זה, &quot;ועדת הנחות&quot; -
::: (א) בעירייה - כמשמעותה [[בסעיף 149ד לפקודת העיריות]];
::: (ב) במועצה מקומית - כמשמעותה בהוראות לפי [[סעיף 12 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ&quot;ג-1992]];
: (יא) נכס המשמש כאכסניית נוער ששר החינוך התרבות והספורט ושר הפנים אישרו כי הנכס האמור מוחזק על ידי עמותה הפועלת שלא למטרות רווח וחברה [[https://www.hihostels.com/|בפדרציה הבין-לאומית של אכסניות הנוער (I.Y.H.F.‎)]] או שאישרו כי הוא נכס המשמש כבית ספר שדה המוחזק בידי עמותה הפועלת שלא למטרות רווח, שבהחזקתה לפחות שבעה בתי ספר שדה שמספר המיטות בהם הוא לפחות 1,800 ומחציתם לפחות בנגב או בגליל, ומתקיימת בהם פעילות חינוכית והדרכה לקטינים, ובלבד שבשנת הכספים שקדמה לשנה שלגביה יינתן הפטור מהארנונה הכללית כאמור בסעיף זה, שיעור המתאכסנים תמורת תשלום באותה אכסניה או באותו בית ספר שדה שגילם אינו עולה על 21 שנים, עלה על 60% מבין המתאכסנים.

@ 5א. פיטורין ממסי מועצה מקומית (תיקון: 1940, תשי&quot;ד, תשכ&quot;ח, תשע״ז–2)
: למרות כל האמור [[בפקודת המועצות המקומיות]] או בכל צו שניתן עפ&quot;י [[-|סעיף 2 הימנה]], הרי כל רכוש אשר, אילו היה מצוי בתחומי אזור עיריה היה פטור, עפ&quot;י [[חלק זה של הפקודה]], מתשלום ארנונה כללית, יהא פטור מכל ארנונה כללית שהוטלה ע&quot;י מועצה מקומית, אם מצוי הוא בתוך תחומי אזור השפוט של אותה מועצה מקומית.

@ 5ב. הסוכנות היהודית ומוסדותיה (תיקון: תשי&quot;ד, תשכ&quot;ח)
: כדי להסיר ספק נאמר בזה, כי הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן קיימת לישראל וקרן היסוד בע&quot;מ, אינם פטורים מתשלום ארנונה כללית, אלא במידה שפטור כאמור ניתן להם על פי הוראות [[חלק זה]].

@ 5ג. הטלת ארנונה על נכסים לפי [[סעיפים 4]] [[ו־5]] (תיקון: תשס״ג, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ז, תש״ע, תש״ע–2, תש״ע–3, תשע״ב, תשע״ב–2, תשע״ב–3, תשע״ב-4, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז–3, תשע״ח, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ד)
: (א) על אף הוראות [[סעיפים 4]] [[ו-5]], והאמור בכל דין, תוטל ארנונה כללית על הנכסים המפורטים [[בסעיפים 4]] [[ו-5]], בשיעורים שלהלן, שיחושבו מסכום הארנונה הכללית שהיתה משולמת לרשות המקומית אלמלא הוראות [[סעיפים 4]] [[ו-5]], ובהתאם לסכומים ולסוגי הנכסים הנוהגים באותה רשות מקומית, באופן שלא ייקבע סיווג נפרד לנכסים האמורים; באין סיווג מתאים - יחול הסיווג הדומה ביותר (להלן - נכסים פטורים חלקית):
::: בשנת 2003 - 6%;
::: בשנת 2004 - 15%;
::: בשנת 2005 - 24%;
::: בשנת 2006 ואילך - 33%.
: (ב) לא קיים ברשות המקומית סיווג מתאים או סיווג דומה כאמור בסעיף קטן (א) - תוטל ארנונה כללית על הנכסים האמורים, בשיעורים המפורטים להלן, שיחושבו מתעריף הארנונה הנמוך ביותר ברשות המקומית בשל בנין או קרקע, לפי הענין:
::: בשנת 2003 - 12%;
::: בשנת 2004 - 30%;
::: בשנת 2005 - 48%;
::: בשנת 2006 - 66%.
: (ג) בשנים 2003 עד 2005 לא תשולם בשל נכסים פטורים חלקית, אגרת סילוק אשפה או כל אגרה או תשלום אחר, המשולמים בזיקה לפטור מהארנונה הכללית (בסעיף זה - אגרה), ובלבד שסכום הארנונה הכללית אשר תשולם בכל אחת מהשנים האלה, למרות האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לא יפחת מסכום האגרה ששולמה בפועל לרשות המקומית בשל אותו נכס באחת משלוש השנים שקדמו לתשלום, לפי הגבוה, בתוספת שיעורי העדכון כפי שנקבעו מדי שנה בתקנות לפי [[פרק ב' לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ&quot;ג-1992]].
: (ד) החל בשנת 2006 לא תשולם אגרה בשל נכסים פטורים חלקית.
: (ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד), לא תוטל ארנונה כללית או אגרה על שטח נכס המשמש לאחד מאלה:
:: (1) כנסיה, מסגד או בית תפילה אחר, לרבות מבנה או חלק ממבנה שייעודו העיקרי הוא קיום תפילה, והשימושים הנוספים בו, אם ישנם, הם ללימודי אותה דת או לצרכים הנובעים מקיום התפילה ומלימודי הדת כאמור, ושאין בו פעילות עסקית;
:: (1א) בית כנסת, לרבות מבנה או חלק ממבנה שייעודו העיקרי הוא קיום תפילה, והשימושים הנוספים בו, ככל שישנם, הם ללימוד תורה או לצרכים הנובעים מקיום התפילה ומלימוד התורה, ושאין בו פעילות עסקית; בלי לגרוע מהאמור, במבנה שייעודו העיקרי לימוד תורה והוא משמש ללימוד תורה, יראו כבית כנסת את החלק במבנה האמור המיועד ומשמש לקיום תפילה באופן קבוע וסדיר נוסף על ייעודו ושימושיו ללימוד תורה, ובלבד שאין בו פעילות עסקית;
:: (2) מקווה;
:: (2א) כל בית קברות או חלק מבית קברות שאינו משמש למטרות רווח;
:: (3) מוסד חינוך מוכר כמשמעותו [[בחוק לימוד חובה, התש&quot;ט-1949]], מוסד חינוך כמשמעותו [[בסעיף 5 לחוק האמור]] ובית ספר כמשמעותו [[בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ&quot;ט-1969]], שחל עליו [[החוק האמור]], שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי יותר מ-10 תלמידים ושניתן בו חינוך גן ילדים, חינוך יסודי וחינוך על יסודי לתלמידים עד גיל 18 שנים, וכן בית ספר מקצועי, כהגדרתו [[בחוק החניכות, התשי&quot;ג-1953]], והכל אם אינו למטרות רווח ולגבי השטח המשמש לחינוך או ללימוד כאמור ואשר אין בו פעילות עסקית;
:: (4) מעון יום (([צ&quot;ל: מעון])) כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ&quot;ה-1965]], וכן מעון יום לפעוטות כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע&quot;ט-2018]], ובלבד שחל עליו מחיר מרבי לפי [[חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ&quot;ו-1996]];
:: (5) מקלט לנשים מוכות כהגדרתו [[בחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]];
:: (6) מעון כמשמעותו בתע&quot;ס המספק הגנה וטיפול לילדים ולנערות בסיכון ובמצוקה; לענין זה, &quot;תע&quot;ס&quot; - הנחיות והוראות המנהל הכללי של משרד העבודה והרווחה (תקנון לעבודה סוציאלית - תע&quot;ס), כתוקפן מזמן לזמן, המצויות לעיון הציבור במחלקות לשירותים חברתיים ובלשכות המחוזיות של המשרד האמור;
::: ((תקנון עבודה סוציאלית (תע&quot;ס) מפורסם [[http://www.molsa.gov.il/CommunityInfo/Regulations/SocialRegulations/Pages/Open_Tass.aspx|באתר האינטרנט של משרד הרווחה והשירותים החברתיים]].))
:: (7) מבנה המוחזק בידי תנועת נוער ששר התרבות החינוך והספורט אישר כי לפי המבחנים לצורך תמיכה, קיבלה תנועת הנוער בשנת הכספים שקדמה לשנה שלגביה לא מוטלת ארנונה כללית לפי הוראות סעיף קטן זה תמיכה, ובלבד שעיקר שימושו של המבנה הוא לקיום פעילויות לחניכי אותה תנועה כפי שמקובל לקיימן על ידי תנועות נוער; לענין פסקה זו, &quot;מבחנים לצורך תמיכה&quot; - מבחנים לצורך תמיכה של משרד החינוך התרבות והספורט במוסדות ציבור לפי [[חוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], לתמיכה בתנועות נוער;
::: ((פורסמו [[http://www.justice.gov.il/Units/Tmihot/Tavhinim/Tavhinim/TestYouthMovements.pdf|מבחנים לצורך תמיכה של משרד החינוך בתנועות נוער]] (י&quot;פ תשע&quot;ח, 652).))
:: (8) מדרשה תורנית ציונית ליהדות וללימודי ארץ ישראל ששר החינוך אישר כי לפי המבחנים לצורך תמיכה, קיבלה תמיכה בשנת הכספים שקדמה לשנה שלגביה לא מוטלת ארנונה כללית לפי הוראות סעיף קטן זה; לענין פסקה זו, &quot;מבחנים לצורך תמיכה&quot; - מבחנים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות ציבור לפי [[חוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], לתמיכה במדרשות תורניות ציוניות ליהדות וללימודי ארץ ישראל;
::: ((פורסמו [[http://www.justice.gov.il/Units/Tmihot/Tavhinim/Tavhinim/מבחני%20תמיכה%20של%20משרד%20החינוך%20במדרשות%20שילוב%20ללימודי%20יהדות%20וחברה%20ולהכשרת%20מנהיגות%20צעירה%20-%20יפ%206808.pdf|מבחנים לחלוקת כספים למוסדות ציבור לצורך תמיכה של משרד החינוך במדרשות שילוב ללימודי יהדות וחברה ולהכשרת מנהיגות צעירה]] (י&quot;פ תשע&quot;ד, 5754).))
::: ((פורסמו [[http://www.justice.gov.il/Units/Tmihot/Tavhinim/Tavhinim/מבחנים%20לצורך%20תמיכה%20של%20משרד%20החינוך%20במוסדות%20ציבור%20בתחום%20מדרשות%20ליהדות%20וללימודי%20ארץ%20ישראל-%20יפ%207343.pdf|מבחנים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות ציבור בתחום מדרשות ליהדות וללימודי ארץ ישראל]] (י&quot;פ תשע&quot;ו, 10001).))
:: (9) מפעל מוגן, לרבות מרכז עבודה שיקומית, המספק תעסוקה לאנשים עם מוגבלות, שמשרד הרווחה והשירותים החברתיים הכיר בו, ובלבד שלפחות 85 אחוזים מהאנשים עם מוגבלות כאמור משתתפים בתעסוקה בו לפי הפניה של משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבריאות, משרד הביטחון או המוסד לביטוח לאומי; בסעיף קטן זה, &quot;אדם עם מוגבלות&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]], שמלאו לו 18 שנים;
:: (10) מסגרת יומית שעיקר ייעודה מתן שירות שיקום בתחום התעסוקה, למתמודדי נפש הזכאים לו לפי [[חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה, התש&quot;ס-2000]]; לעניין פסקה זו, &quot;שירות שיקום בתחום התעסוקה&quot; - שירות המנוי [[בפסקאות (1), (2), (3)(ג) או (4) לפרט א' בתוספת לחוק האמור]];
:: (11) מסגרת יומית, לרבות מרכז יום, מרכז שיקום ומרכז הכשרה, שעיקר ייעודה מתן אבחון, שיקום, טיפול או הכשרה, מקצועיים–תעסוקתיים, לאנשים עם מוגבלות, שמשרד הרווחה והשירותים החברתיים הכיר בה, ובלבד שלפחות 85 אחוזים מהאנשים עם מוגבלות שוהים בה לפי הפניה של המשרד האמור או המוסד לביטוח לאומי;
:: (12) אתר הנצחה ממלכתי או אתר הנצחה חילי שהוכרזו לפי [[סעיף 45 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ&quot;ח-1998]], שהם פתוחים לציבור, והכול אם אינם למטרות רווח ולגבי השטח המשמש אתר הנצחה כאמור ואשר אין בו פעילות עסקית;
:: (13) עד 200 מ&quot;ר משטח מערכת לייצור חשמל על ידי שימוש באנרגיית השמש בטכנולוגיה פוטו-וולטאית או תרמו-סולרית אשר אינה עושה שימוש בדלקים פוסיליים מעבר לקבוע [[בפסקה (2) להגדרה &quot;מיתקן אנרגיה מתחדשת&quot; שבסעיף 1 לכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש&quot;ס-2000]], הממוקמת על גג נכס;
:: (14) ארכיון ציבורי כהגדרתו [[בחוק הארכיונים, התשט״ו–1955]], לגבי השטח המשמש ארכיון ציבורי כאמור ואשר אין בו פעילות עסקית.

== חלק ב' - פיטורין ממס הרכוש החקלאי (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;א) ==

@ 6. (תיקון: תשכ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 7. (תיקון: תש&quot;ח, תשכ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 8. (תיקון: 1940, תשכ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 9. (תיקון: 1940, תש&quot;ח, תשכ&quot;א) : (((בוטל).))

== חלק ג' - פיטורין ממס הרכוש העירוני (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;א) ==

@ 10. (תיקון: תשכ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 11. (תיקון: 1948, תש&quot;ח, תש&quot;ט-2, תשכ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 12. (תיקון: 1940, 1948, תש&quot;ט-2, תשכ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 13. (תיקון: 1940, תש&quot;ח, תש&quot;ט, תשכ&quot;א) : (((בוטל).))

== חלק ד' - הוראות כלליות ==

@ 14. סמכותו של ממונה על מחוז להחליט מתי חלה הפקודה (תיקון: תש&quot;ח)
: כל שאלה באם איזו עדה היא עדה דתית או אם איזה מוסד הוא מוסד דתי או אם איזו אגודה היא אגודת צדקה או אם איזה מוסד הוא מוסד חנוך יחליט בה הממונה על המחוז שבו נמצא הנכס אשר ביחס אליו נתבעים הפטורין ע&quot;י אותה עדה או אותו מוסד דתי או אותה אגודת צדקה או אותו מוסד חנוך.

@ 15. (תיקון: 1941, 1943, תש&quot;ח, תש&quot;ס, תשס&quot;ה-2) : (((בוטל).))

@ 16. תקנות (תיקון: תש&quot;ח)
: יכול שר האוצר להתקין תקנות לביצוען של הוראות פקודה זו.
: ((פורסמו [[תקנות מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1940]].))

@ 17. ביטול
: (1) ((הנוסח שולב בפקודת מס הרכוש העירוני.))
: (2) ((הנוסח שולב בפקודת מס הרכוש החקלאי, 1935.))
: (3) המודעה הקובעת הוראות בנידון מחילת מס בתים וקרקע על מוסדות חינוך רשומים, שנתפרסמה בעתון הרשמי מיום 1 בנובמבר, 1922, מבוטלת בזה.

&lt;פרסום&gt; 24 ביוני, 1938.
&lt;חתימות&gt; הרולד מק-מיכל, נציב עליון.</text>
      <sha1>4f2kmw509h89bttq08czbquxdfwl0zb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>318522</id>
    <revision>
      <id>3011541</id>
      <parentid>2998438</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T09:07:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3011519] ביטול חוק נסתר</comment>
      <origin>3011541</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="43744" sha1="5at6azxpj1xtcgznu6wfp3fczrr8a9b" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938}}
{{ח:קטע3||פקודה הקובעת הוראות בנידון פיטורין ידועים ממסי העיריה, ממסי מועצה מקומית, ממסי הרכוש העירוני וממס הרכוש החקלאי.}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000948}} {{ח:תיבה|ע״ר 1938, תוס׳ 1, 27|פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561290.pdf}}; {{ח:תיבה|1940, תוס׳ 1, 43|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561575.pdf}}; {{ח:תיבה|1941, תוס׳ 1, 30|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561710.pdf}}; {{ח:תיבה|1943, תוס׳ 1, 12|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561891.pdf}}; {{ח:תיבה|1948, לא פורסם|The Rates and Taxes (Exemption) (Amendment) Order, 1948}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312670.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ט, 155|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208848.pdf}}, {{ח:תיבה|159|תיקון לפקודת סדרי השלטון והמשפט|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_210386.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 142|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208849.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 112|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208817.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 54|תיקון מס׳ 8 (ביטול ארנונות רכוש) לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209146.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 92|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210710.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 43|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210830.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 15|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203792.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 50|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211692.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 101|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211090.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 22|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211272.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 64|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211396.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 67, 68|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 192|חוק בתי משפט לענינים מינהליים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300273.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 150|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300607.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 124|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 368|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}, {{ח:תיבה|751|תיקון מס׳ 15 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299627.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 317|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 67|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 423|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301035.pdf}}, {{ח:תיבה|450|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301015.pdf}}, {{ח:תיבה|634|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301177.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 203|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301178.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 178|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301433.pdf}}, {{ח:תיבה|234|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300940.pdf}}, {{ח:תיבה|473|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300958.pdf}}, {{ח:תיבה|590|תיקון מס׳ 131 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301280.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 45|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306595.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 244|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316719.pdf}}, {{ח:תיבה|1178|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348529.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 25|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_364212.pdf}}, {{ח:תיבה|217|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366872.pdf}}, {{ח:תיבה|516|תיקון מס׳ 29|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382386.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 114|תיקון מס׳ 8 לחוק שירותי הסעד|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489215.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 33|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_518940.pdf}}, {{ח:תיבה|186|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528385.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1090|תיקון מס׳ 2 לחוק שיקום נכי נפש בקהילה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4693413.pdf}}.

''קביעת שרים:'' {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, 22|הודעה בדבר סמכויות השרים}}; {{ח:תיבה|י״פ תש״ט, 237|הודעה בדבר סמכוית השרים}}; {{ח:תיבה|י״פ תשי״ט, 1727|הודעה בדבר סמכוית השרים}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
הנציב העליון לפלשתינה (א״י) מחוקק בזה בעצתה של המועצה הפלשתינאית (א״י) לאמור:–

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|מכוח האמור {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 14|בסעיפים 14}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 15|ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי מלך בריטניה או בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. פורסמה הודעה על הענקת סמכויות הנציב העליון לשר האוצר (ע״ר תש״ח, 22); הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(י)}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5(ז) לפקודה}} הוענקו לשר הפנים (י״פ תש״ט, 237; י״פ תשי״ט, 1727). מכוח האמור {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 11|בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}} – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר ”מושל המחוז“, ייקרא מעתה ”ממונה על המחוז“.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק א|חלק א׳ – פיטורין ממסי עיריה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳ – פיטורין ממס הרכוש החקלאי {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ג|חלק ג׳ – פיטורין ממס הרכוש העירוני {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|חלק ד|חלק ד׳ – הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף|1|השם הקצר}}
{{ח:ת}} פקודה זו תקרא {{ח:הערה|”}}פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938{{ח:הערה|“}}.

{{ח:קטע2|חלק א|חלק א׳ – פיטורין ממסי עיריה}}

{{ח:סעיף|2|פירוש|תיקון: תשכ״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק א|בחלק זה מפקודה זו}}:–
{{ח:תת|(א)}} המלים ”בנין“, ”קרקע תפושה“, ”בעלים“ ו”מחזיק“ יהיו להן הפירושים שניתנו להן {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 269|בסעיף 101 מפקודת העיריות, 1934}}, וכן
{{ח:תת|(ב)}} ”ארנונה כללית“ פירושו כאמור {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 274ב|בסעיף 274ב לפקודת העיריות}}.

{{ח:סעיף|3|הממשלה ואנשים המחזיקים בקרקע בשם הממשלה יהיו פטורים ממס|תיקון: 1948, תש״ח, תש״ט־2, תשי״ד, תשכ״ח, תשנ״ב, תשנ״ג, תשנ״ד, תשנ״ה, תשנ״ו, תשנ״ח, תשנ״ח־2, תשס״ד, תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} למרות כל דבר האמור {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|בפקודת העיריות, 1934}}:–
{{ח:תת|(א)|(1)}} בשל נכסים בתחומי רשויות מקומיות, שחל עליהם סעיף 3(ב) תשולם ארנונה כללית, בכל שנת כספים, בשיעור הקבוע בפסקה (3) מהארנונה הכללית שהיתה משולמת ברשות המקומית אלמלא הוראת סעיף 3(ב) האמור, והכל בהתאם לסכומים ולסוגי הנכסים הנוהגים באותה רשות מקומית, באופן שלא ייקבע סיווג נפרד לנכסי המדינה, אלא אם כן נקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ג) סיווג נפרד לנכסים כאמור; באין סיווג מתאים – יחול הסיווג הדומה ביותר.
{{ח:תתת|(2)}} בשל הנכסים האמורים בפסקה (1), לא תשולם אגרת סילוק אשפה או כל אגרה אחרת, המשולמת לרשות המקומית בידי מי שפטור מתשלום ארנונה כללית, ובלבד שסכום הארנונה הכללית בכל שנת כספים, בשל נכס מסוים מן הנכסים האמורים, לא יפחת מסכום האגרות כאמור, ששולם בפועל לרשות המקומית בשנת 1994 בשל אותו נכס, בתוספת שיעורי העדכון שנקבעו, מדי שנה, בתקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה, להשגת יעדי התקציב)#פרק ד|פרק ד׳ לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה, להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992}}.
{{ח:תתת|(3)}} שיעור הארנונה הכללית בהתאם לפסקה (1) יהיה –
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי נכסים שמחזיקים בהם משרד הבטחון או צבא הגנה לישראל או מטעמם, לרבות יחידות הסמך שלהם – 30%;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי נכסים המשמשים בתי חולים או מרפאות – 45%;
{{ח:תתתת|(ג)}} לגבי נכסים אחרים – 55%.
{{ח:תת|(ב)}} ארנונה כללית לא תוטל על כל בנין או קרקע תפושה שהמחזיקים בהם הם הממשלה {{ח:הערה|[במקור: הכתר או הנציב העליון או מזכיר הממלכה]}} או כל אדם אחר או מוסד אחר המחזיקים בהם בשם הממשלה {{ח:הערה|[במקור: הכתר]}}, והמשמשים לצרכי הממשלה {{ח:הערה|[במקור: הכתר או לצרכי הנציב העליון או לצרכי מזכיר הממלכה]}} או לצרכי כל אדם אחר או מוסד אחר המחזיקים בהם בשם הממשלה {{ח:הערה|[במקור: הכתר]}}, ושום בנין או קרקע תפושה לא ייחשבו כאילו הם משמשים לאחד מן הצרכים האלה אם המחזיק באותו בנין או באותה קרקע תפושה הוא פקיד מטעם הממשלה {{ח:הערה|[במקור: הכתר]}} המשלם שכר דירה בעדם אם במישרין או בצורת ניכויים ממשכורתו.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע בתקנות סיווגים נפרדים לנכסי המדינה, שהמדינה עושה בהם שימוש שהוא שימוש ייחודי לה, וכן סכומים מרביים לארנונה הכללית אשר יטילו הרשויות המקומיות על כל אחד מסוגי הנכסים כאמור וכללים בדבר עדכונם; כן רשאים שר הפנים ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע את היחס שבין הסכומים אשר יוטלו בשל כל אחד מסוגי הנכסים האמורים, בינם לבין עצמם וביחס לסוגי נכסים אחרים, ובלבד שלא תיקבע ארנונה בסכום אפס.
{{ח:ת}} הוראות סעיף זה לא יחולו בתחום עירית ירושלים.

{{ח:סעיף|4|מדינות זרות, עדות דתיות או מוסדות דתיים, מוסדות צדקה ומוסדות חנוך יהיו פטורים ממס|תיקון: 1940, 1948, תש״ט־2, תשכ״ח, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} למרות כל האמור {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|בפקודת העיריות, 1934}}:–
{{ח:תת|(א)}} ארנונה כללית לא תוטל על כל בנין או קרקע תפושה אשר:–
{{ח:תתת|(I)}} הבעלות עליהן הן בידי מדינה או בידי כל אדם המחזיק בהן בשם כל מדינה, בתנאי שאותה מדינה משתמשת באותו בנין או באותה קרקע תפושה לצורך קונסוליה בשביל הקונסול הכללי או בשביל כל פקיד קונסולרי קבוע של אותה מדינה;
{{ח:תתת|(II)}} הבעלות והחזקה עליהם הן בידי כל עדה דתית או מוסד דתי, בתנאי שהבנין או הקרקע התפושה משמשים לאותה עדה דתית או לאותו מוסד דתי:
{{ח:תתתת|(א)}} כמקום תפילה, מקווה טהרה, או
{{ח:תתתת|(ב)}} כמנזר, או
{{ח:תתתת|(ג)}} כבית־חולים, מרפאה או בית־הבראה, או
{{ח:תתתת|(ד)}} כגן־ילדים, בית־ספר, בית־יתומים, סמינר, או בית־ספר מקצועי, או
{{ח:תתתת|(ה)}} כבית־מחסה לעניים ולנצרכים, או
{{ח:תתתת|(ו)}} כפונדק או כבית הכנסת־אורחים המשמשים אך ורק לאיכסון עולי־רגל בחנם, או
{{ח:תתתת|(ז)}} כתקייה, זוויה או בית־תמחוי, או
{{ח:תתתת|(ח)}} כדירתו של ראש אותה עדה, או
{{ח:תתתת|(ט)}} כבית משפט דתי;
{{ח:תתת|(III)}} הבעלות והחזקה עליהם הן בידי כל אגודת צדקה, בתנאי שהבנין או הקרקע התפוסה משמשים לאותה אגודת־צדקה:–
{{ח:תתתת|(א)}} כבית־חולים, מרפאה או בית־הבראה, או
{{ח:תתתת|(ב)}} כבית־יתומים או בית מחסה לעניים ולנצרכים, או
{{ח:תתתת|(ג)}} כפונדק או כבית הכנסת־אורחים המשמשים אך ורק לאיכסון עולי־רגל או מהגרים בחנם, או
{{ח:תתתת|(ד)}} כתקיה, זוויה או בית־תמחוי;
{{ח:תתת|(IV)}} הבעלות והחזקה עליהם הן בידי כל מוסד חנוך, בתנאי שהבנין או הקרקע התפוסה משמשים לאותו מוסד־חנוך:–
{{ח:תתתת|(א)}} כגן־ילדים, בית־ספר, סמינר או בית־ספר מקצועי, או
{{ח:תתתת|(ב)}} כבית־חנוך לעורים, לאלמים או לחרשים, או
{{ח:תתתת|(ג)}} כספריה צבורית;
{{ח:תת}} בתנאי כי לא יפטרו ממס כל בנין או קרקע תפושה שהבעלות והחזקה עליהם הן בידי כל מדינה, או כל אדם המחזיק מטעם כל מדינה, עדה דתית או מוסד דתי, אגודת צדקה או מוסד חנוך, אם אותה מדינה או אותה עדה דתית או אותו מוסד דתי, או אותה אגודת צדקה או אותו מוסד חנוך משתמשים בבנין או בקרקע התפושה לאיזה צורך שתכליתו הפקת ריוח כספי.
{{ח:תת|(ב)}} ארנונה כללית לא תוטל על כל בנין או קרקע תפושה שהבעלות עליהם היא בידי כל מדינה או עדה דתית או מוסד דתי או אגודת צדקה או מוסד חנוך, אם אותה מדינה או אותה עדה או אותו מוסד דתי או אותה אגודה או אותו מוסד חנוך משתמשים בהם לאחד מן הצרכים המפורטים בפסקא (א)(I), (II), (III) ו־(IV) מסעיף זה:–
{{ח:תת}} בתנאי שלא יפטרו מארנונות אלה כל בנין או קרקע תפושה שהבעלות עליהם הן בידי כל מדינה, עדה דתית או מוסד דתי, אגודת צדקה או מוסד חנוך אם אותה מדינה או אותה עדה או אותה אגודה או אותו מוסד משתמשים בבנין או בקרקע התפושה לאיזה צורך שתכליתו הפקת ריוח כספי.

{{ח:סעיף|5|פיטורים שונים|תיקון: 1940, תש״ח, תשכ״ח, תש״ן, תשנ״ב, תשנ״ג, תשנ״ד, תשנ״ה, תשנ״ו, תשנ״ח־2, תשס״ה, תשע״א, תשע״ו־2, תשע״ז־2, תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} הנכסים דלקמן יהיו פטורים מהארנונה הכללית, דהיינו:–
{{ח:תת|(א)}} כל מקום שהוא מצבה היסטורית או מקום היסטורי עפ״י {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|פקודת העתיקות}} ואשר, לדעת הממונה על המחוז, חלות עליו ההגבלות המוטלות עפ״י {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|אותה פקודה}} על השמוש בו למטרות ריוח;
{{ח:תת|(ב)}} כל בנין, קרקע פנויה או קרקע תפושה של הקדש לצרכי צדקה שנוסד בתור כזה בפני בית דין דתי או עפ״י {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#פרק ג|פקודת ההקדשות לצרכי צדקה}} ושאין מנהלים אותו למטרות ריוח, או של הקדש לצרכי חנוך שפירותיו משמשים אך ורק להחזקת בתי ספר;
{{ח:תת|(ג)}} כל בית־קברות או חלק מבית־קברות, שאינו משמש למטרות ריוח;
{{ח:תת|(ד)}} כל מגרש צבורי, מקום פתוח, מגרש משחקים או קרקע שאסור להקים עליהן בנין ואשר, באישורו של שר האוצר, יעדום לשמוש הצבור;
{{ח:תת|(ה)}} כל בית המשמש לבעליו אך ורק כבית חיילים או כבית מלחים;
{{ח:תת|(ו)}} כל רכוש השייך לחברת צער בעלי חיים ומשמש אך ורק למטרותיה, או השייך {{ח:חיצוני|https://pdsa.org.uk/|למרפאה העממית לריפוי בעלי חיים חולים של אנשים עניים בארץ (People's Dispensary for the Sick Animals of the Poor in Palestine)}} והמשמש למטרותיה;
{{ח:תת|(ז)}} כל רכוש השייך לאגודה או למוסד שיתופי שמטרתם העיקרית היא לספק, שלא על מנת לקבל פרס, עזרה רפואית ולהחזיק בתי־חולים, בתי־הבראה, מרפאות או קליניקות, בתנאי שרכוש זה משמש אך ורק לאחת מאותן המטרות או ליותר מאחת, ובתנאי שאותה אגודה או אותו מוסד שיתופי אושרו מטעם שר הפנים לצרכי פיטורים עפ״י סעיף זה;
{{ח:תת|(ח)}} כל קרקע או בנין המשמשים אך ורק לצרכי ספורט או תרבות הגוף שלא למטרות ריווח;
{{ח:תת|(ט)}} כל רכוש המשמש לבעליו אך ורק כבית נכאת צבורי;
{{ח:תת|(י)|(1)}} כל רכוש שמוסד־מתנדב לשירות הצבור משתמש בו אך ורק לשירות הצבור, בתנאי שאותו מוסד קיבל את אישור מועצת הרשות המקומית לצורך פיטורין עפ״י סעיף זה; ואולם מתן פטור על פי סעיף זה למוסד מתנדב שעיקר פעילותו בענייני בריאות, בענייני רווחה או בענייני חינוך לתלמידים עד גיל 25, לא יותנה בכך שפעילותו משרתת בעיקר את תושבי הרשות המקומית שבה הוא פועל, ולעניין מוסד שעיקר פעילותו בענייני חינוך כאמור – מתן פטור כאמור לא יותנה גם בקיומו של רישוי, הוראות פסקה זו לעניין מוסד שעיקר פעילותו בענייני חינוך כאמור, יחולו גם על מוסד חינוך כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}} {{ח:פנימי|סעיף 5ג|או 5ג}} שאינו מקבל פטור מארנונה לפי אותם סעיפים, בשל אי־עמידה בתנאים שנקבעו בהם; לעניין זה, ”רישוי“ – כל אחד מאלה: רישיון או פטור כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על בתי ספר|בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969}}, אכרזה או הוראת פטור – לפי {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|חוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}, רישיון או הכרה – לפי {{ח:חיצוני|חוק מוסדות תרבותיים יחודיים|חוק מוסדות תרבותיים יחודיים, התשס״ח–2008}}, ורישום או פטור – לפי {{ח:חיצוני|פקודת החינוך|פקודת החינוך [נוסח חדש], התשל״ח–1978}};
{{ח:תתת|(2)}} פטור מארנונה כאמור בסעיף קטן זה יהיה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, ובלבד שהחל מהשנה השנייה למתן הפטור ימסור המוסד, בתחילת כל שנה, תצהיר ולפיו לא חל שינוי במטרותיו ופעילותו מעת קבלת הפטור;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות סעיף קטן זה יחולו לגבי כל הרשויות המקומיות המתוקצבות בתקציב המדינה;
{{ח:תתת|(4)}} מועצת הרשות המקומית תאשר מתן פטור לפי סעיף קטן זה רק בהתאם לתנאים וכללים שקבע המנהל הכללי של משרד הפנים ולאחר שהונחה לפניה חוות דעתה של ועדת ההנחות של הרשות המקומית לעניין בקשה שהוגשה למתן פטור; תנאים וכללים כאמור אינם טעונים פרסום ברשומות;
{{ח:תתת|(5)}} לא אישרה מועצת רשות מקומית מתן פטור לפי סעיף קטן זה, יאשר שר הפנים את מתן הפטור אם התקיימו במבקש הפטור התנאים והכללים כאמור בפסקה (4);
{{ח:תתת|(6)}} בסעיף קטן זה, ”ועדת הנחות“ –
{{ח:תתתת|(א)}} בעירייה – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 149ד|בסעיף 149ד לפקודת העיריות}};
{{ח:תתתת|(ב)}} במועצה מקומית – כמשמעותה בהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 12|סעיף 12 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992}};
{{ח:תת|(יא)}} נכס המשמש כאכסניית נוער ששר החינוך התרבות והספורט ושר הפנים אישרו כי הנכס האמור מוחזק על ידי עמותה הפועלת שלא למטרות רווח וחברה {{ח:חיצוני|https://www.hihostels.com/|בפדרציה הבין־לאומית של אכסניות הנוער (I.Y.H.F.‎)}} או שאישרו כי הוא נכס המשמש כבית ספר שדה המוחזק בידי עמותה הפועלת שלא למטרות רווח, שבהחזקתה לפחות שבעה בתי ספר שדה שמספר המיטות בהם הוא לפחות 1,800 ומחציתם לפחות בנגב או בגליל, ומתקיימת בהם פעילות חינוכית והדרכה לקטינים, ובלבד שבשנת הכספים שקדמה לשנה שלגביה יינתן הפטור מהארנונה הכללית כאמור בסעיף זה, שיעור המתאכסנים תמורת תשלום באותה אכסניה או באותו בית ספר שדה שגילם אינו עולה על 21 שנים, עלה על 60% מבין המתאכסנים.

{{ח:סעיף|5א|פיטורין ממסי מועצה מקומית|תיקון: 1940, תשי״ד, תשכ״ח, תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} למרות כל האמור {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|בפקודת המועצות המקומיות}} או בכל צו שניתן עפ״י {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 2|סעיף 2 הימנה}}, הרי כל רכוש אשר, אילו היה מצוי בתחומי אזור עיריה היה פטור, עפ״י {{ח:פנימי|חלק א|חלק זה של הפקודה}}, מתשלום ארנונה כללית, יהא פטור מכל ארנונה כללית שהוטלה ע״י מועצה מקומית, אם מצוי הוא בתוך תחומי אזור השפוט של אותה מועצה מקומית.

{{ח:סעיף|5ב|הסוכנות היהודית ומוסדותיה|תיקון: תשי״ד, תשכ״ח}}
{{ח:ת}} כדי להסיר ספק נאמר בזה, כי הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן קיימת לישראל וקרן היסוד בע״מ, אינם פטורים מתשלום ארנונה כללית, אלא במידה שפטור כאמור ניתן להם על פי הוראות {{ח:פנימי|חלק א|חלק זה}}.

{{ח:סעיף|5ג|הטלת ארנונה על נכסים לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־&lt;wbr&gt;5}}|תיקון: תשס״ג, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ז, תש״ע, תש״ע־2, תש״ע־3, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ב־4, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ח, תשע״ט, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}}, והאמור בכל דין, תוטל ארנונה כללית על הנכסים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}}, בשיעורים שלהלן, שיחושבו מסכום הארנונה הכללית שהיתה משולמת לרשות המקומית אלמלא הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}}, ובהתאם לסכומים ולסוגי הנכסים הנוהגים באותה רשות מקומית, באופן שלא ייקבע סיווג נפרד לנכסים האמורים; באין סיווג מתאים – יחול הסיווג הדומה ביותר (להלן – נכסים פטורים חלקית):
{{ח:תתת}} בשנת 2003 – 6%;
{{ח:תתת}} בשנת 2004 – 15%;
{{ח:תתת}} בשנת 2005 – 24%;
{{ח:תתת}} בשנת 2006 ואילך – 33%.
{{ח:תת|(ב)}} לא קיים ברשות המקומית סיווג מתאים או סיווג דומה כאמור בסעיף קטן (א) – תוטל ארנונה כללית על הנכסים האמורים, בשיעורים המפורטים להלן, שיחושבו מתעריף הארנונה הנמוך ביותר ברשות המקומית בשל בנין או קרקע, לפי הענין:
{{ח:תתת}} בשנת 2003 – 12%;
{{ח:תתת}} בשנת 2004 – 30%;
{{ח:תתת}} בשנת 2005 – 48%;
{{ח:תתת}} בשנת 2006 – 66%.
{{ח:תת|(ג)}} בשנים 2003 עד 2005 לא תשולם בשל נכסים פטורים חלקית, אגרת סילוק אשפה או כל אגרה או תשלום אחר, המשולמים בזיקה לפטור מהארנונה הכללית (בסעיף זה – אגרה), ובלבד שסכום הארנונה הכללית אשר תשולם בכל אחת מהשנים האלה, למרות האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), לא יפחת מסכום האגרה ששולמה בפועל לרשות המקומית בשל אותו נכס באחת משלוש השנים שקדמו לתשלום, לפי הגבוה, בתוספת שיעורי העדכון כפי שנקבעו מדי שנה בתקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#פרק ב|פרק ב׳ לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992}}.
{{ח:תת|(ד)}} החל בשנת 2006 לא תשולם אגרה בשל נכסים פטורים חלקית.
{{ח:תת|(ה)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד), לא תוטל ארנונה כללית או אגרה על שטח נכס המשמש לאחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כנסיה, מסגד או בית תפילה אחר, לרבות מבנה או חלק ממבנה שייעודו העיקרי הוא קיום תפילה, והשימושים הנוספים בו, אם ישנם, הם ללימודי אותה דת או לצרכים הנובעים מקיום התפילה ומלימודי הדת כאמור, ושאין בו פעילות עסקית;
{{ח:תתת|(1א)}} בית כנסת, לרבות מבנה או חלק ממבנה שייעודו העיקרי הוא קיום תפילה, והשימושים הנוספים בו, ככל שישנם, הם ללימוד תורה או לצרכים הנובעים מקיום התפילה ומלימוד התורה, ושאין בו פעילות עסקית; בלי לגרוע מהאמור, במבנה שייעודו העיקרי לימוד תורה והוא משמש ללימוד תורה, יראו כבית כנסת את החלק במבנה האמור המיועד ומשמש לקיום תפילה באופן קבוע וסדיר נוסף על ייעודו ושימושיו ללימוד תורה, ובלבד שאין בו פעילות עסקית;
{{ח:תתת|(2)}} מקווה;
{{ח:תתת|(2א)}} כל בית קברות או חלק מבית קברות שאינו משמש למטרות רווח;
{{ח:תתת|(3)}} מוסד חינוך מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}, מוסד חינוך כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק האמור}} ובית ספר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על בתי ספר|בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969}}, שחל עליו {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על בתי ספר|החוק האמור}}, שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי יותר מ־10 תלמידים ושניתן בו חינוך גן ילדים, חינוך יסודי וחינוך על יסודי לתלמידים עד גיל 18 שנים, וכן בית ספר מקצועי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החניכות|בחוק החניכות, התשי״ג–1953}}, והכל אם אינו למטרות רווח ולגבי השטח המשמש לחינוך או ללימוד כאמור ואשר אין בו פעילות עסקית;
{{ח:תתת|(4)}} מעון יום {{ח:הערה|[צ״ל: מעון]}} כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}}, וכן מעון יום לפעוטות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}}, ובלבד שחל עליו מחיר מרבי לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}};
{{ח:תתת|(5)}} מקלט לנשים מוכות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים|בחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}};
{{ח:תתת|(6)}} מעון כמשמעותו בתע״ס המספק הגנה וטיפול לילדים ולנערות בסיכון ובמצוקה; לענין זה, ”תע״ס“ – הנחיות והוראות המנהל הכללי של משרד העבודה והרווחה (תקנון לעבודה סוציאלית – תע״ס), כתוקפן מזמן לזמן, המצויות לעיון הציבור במחלקות לשירותים חברתיים ובלשכות המחוזיות של המשרד האמור;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|תקנון עבודה סוציאלית (תע״ס) מפורסם {{ח:חיצוני|http://www.molsa.gov.il/CommunityInfo/Regulations/SocialRegulations/Pages/Open_Tass.aspx|באתר האינטרנט של משרד הרווחה והשירותים החברתיים}}.}}
{{ח:תתת|(7)}} מבנה המוחזק בידי תנועת נוער ששר התרבות החינוך והספורט אישר כי לפי המבחנים לצורך תמיכה, קיבלה תנועת הנוער בשנת הכספים שקדמה לשנה שלגביה לא מוטלת ארנונה כללית לפי הוראות סעיף קטן זה תמיכה, ובלבד שעיקר שימושו של המבנה הוא לקיום פעילויות לחניכי אותה תנועה כפי שמקובל לקיימן על ידי תנועות נוער; לענין פסקה זו, ”מבחנים לצורך תמיכה“ – מבחנים לצורך תמיכה של משרד החינוך התרבות והספורט במוסדות ציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, לתמיכה בתנועות נוער;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|http://www.justice.gov.il/Units/Tmihot/Tavhinim/Tavhinim/TestYouthMovements.pdf|מבחנים לצורך תמיכה של משרד החינוך בתנועות נוער}} (י״פ תשע״ח, 652).}}
{{ח:תתת|(8)}} מדרשה תורנית ציונית ליהדות וללימודי ארץ ישראל ששר החינוך אישר כי לפי המבחנים לצורך תמיכה, קיבלה תמיכה בשנת הכספים שקדמה לשנה שלגביה לא מוטלת ארנונה כללית לפי הוראות סעיף קטן זה; לענין פסקה זו, ”מבחנים לצורך תמיכה“ – מבחנים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות ציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, לתמיכה במדרשות תורניות ציוניות ליהדות וללימודי ארץ ישראל;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|http://www.justice.gov.il/Units/Tmihot/Tavhinim/Tavhinim/מבחני%20תמיכה%20של%20משרד%20החינוך%20במדרשות%20שילוב%20ללימודי%20יהדות%20וחברה%20ולהכשרת%20מנהיגות%20צעירה%20-%20יפ%206808.pdf|מבחנים לחלוקת כספים למוסדות ציבור לצורך תמיכה של משרד החינוך במדרשות שילוב ללימודי יהדות וחברה ולהכשרת מנהיגות צעירה}} (י״פ תשע״ד, 5754).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|http://www.justice.gov.il/Units/Tmihot/Tavhinim/Tavhinim/מבחנים%20לצורך%20תמיכה%20של%20משרד%20החינוך%20במוסדות%20ציבור%20בתחום%20מדרשות%20ליהדות%20וללימודי%20ארץ%20ישראל-%20יפ%207343.pdf|מבחנים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות ציבור בתחום מדרשות ליהדות וללימודי ארץ ישראל}} (י״פ תשע״ו, 10001).}}
{{ח:תתת|(9)}} מפעל מוגן, לרבות מרכז עבודה שיקומית, המספק תעסוקה לאנשים עם מוגבלות, שמשרד הרווחה והשירותים החברתיים הכיר בו, ובלבד שלפחות 85 אחוזים מהאנשים עם מוגבלות כאמור משתתפים בתעסוקה בו לפי הפניה של משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבריאות, משרד הביטחון או המוסד לביטוח לאומי; בסעיף קטן זה, ”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, שמלאו לו 18 שנים;
{{ח:תתת|(10)}} מסגרת יומית שעיקר ייעודה מתן שירות שיקום בתחום התעסוקה, למתמודדי נפש הזכאים לו לפי {{ח:חיצוני|חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה|חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה, התש״ס–2000}}; לעניין פסקה זו, ”שירות שיקום בתחום התעסוקה“ – שירות המנוי {{ח:חיצוני|חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה#תוספת פרט א|בפסקאות (1), (2), (3)(ג) או (4) לפרט א׳ בתוספת לחוק האמור}};
{{ח:תתת|(11)}} מסגרת יומית, לרבות מרכז יום, מרכז שיקום ומרכז הכשרה, שעיקר ייעודה מתן אבחון, שיקום, טיפול או הכשרה, מקצועיים–תעסוקתיים, לאנשים עם מוגבלות, שמשרד הרווחה והשירותים החברתיים הכיר בה, ובלבד שלפחות 85 אחוזים מהאנשים עם מוגבלות שוהים בה לפי הפניה של המשרד האמור או המוסד לביטוח לאומי;
{{ח:תתת|(12)}} אתר הנצחה ממלכתי או אתר הנצחה חילי שהוכרזו לפי {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה#סעיף 45|סעיף 45 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}}, שהם פתוחים לציבור, והכול אם אינם למטרות רווח ולגבי השטח המשמש אתר הנצחה כאמור ואשר אין בו פעילות עסקית;
{{ח:תתת|(13)}} עד 200 מ״ר משטח מערכת לייצור חשמל על ידי שימוש באנרגיית השמש בטכנולוגיה פוטו־וולטאית או תרמו־סולרית אשר אינה עושה שימוש בדלקים פוסיליים מעבר לקבוע {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני)#סעיף 1|בפסקה (2) להגדרה ”מיתקן אנרגיה מתחדשת“ שבסעיף 1 לכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש״ס–2000}}, הממוקמת על גג נכס;
{{ח:תתת|(14)}} ארכיון ציבורי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הארכיונים|בחוק הארכיונים, התשט״ו–1955}}, לגבי השטח המשמש ארכיון ציבורי כאמור ואשר אין בו פעילות עסקית.

{{ח:קטע2|חלק ב|חלק ב׳ – פיטורין ממס הרכוש החקלאי {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״א}}

{{ח:סעיף|6||תיקון: תשכ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|7||תיקון: תש״ח, תשכ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|8||תיקון: 1940, תשכ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|9||תיקון: 1940, תש״ח, תשכ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|חלק ג|חלק ג׳ – פיטורין ממס הרכוש העירוני {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״א}}

{{ח:סעיף|10||תיקון: תשכ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|11||תיקון: 1948, תש״ח, תש״ט־2, תשכ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|12||תיקון: 1940, 1948, תש״ט־2, תשכ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|13||תיקון: 1940, תש״ח, תש״ט, תשכ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|חלק ד|חלק ד׳ – הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|14|סמכותו של ממונה על מחוז להחליט מתי חלה הפקודה|תיקון: תש״ח}}
{{ח:ת}} כל שאלה באם איזו עדה היא עדה דתית או אם איזה מוסד הוא מוסד דתי או אם איזו אגודה היא אגודת צדקה או אם איזה מוסד הוא מוסד חנוך יחליט בה הממונה על המחוז שבו נמצא הנכס אשר ביחס אליו נתבעים הפטורין ע״י אותה עדה או אותו מוסד דתי או אותה אגודת צדקה או אותו מוסד חנוך.

{{ח:סעיף|15||תיקון: 1941, 1943, תש״ח, תש״ס, תשס״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16|תקנות|תיקון: תש״ח}}
{{ח:ת}} יכול שר האוצר להתקין תקנות לביצוען של הוראות פקודה זו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין)|תקנות מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1940}}.}}

{{ח:סעיף|17|ביטול}}
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בפקודת מס הרכוש העירוני.}}
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בפקודת מס הרכוש החקלאי, 1935.}}
{{ח:תת|(3)}} המודעה הקובעת הוראות בנידון מחילת מס בתים וקרקע על מוסדות חינוך רשומים, שנתפרסמה בעתון הרשמי מיום 1 בנובמבר, 1922, מבוטלת בזה.

{{ח:חתימות|24 ביוני, 1938.}}
* '''הרולד מק־מיכל'''&lt;br&gt;נציב עליון.
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>5at6azxpj1xtcgznu6wfp3fczrr8a9b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק מס רכוש וקרן פיצויים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>336912</id>
    <revision>
      <id>3011530</id>
      <parentid>3011384</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T08:19:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3011530</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="193953" sha1="l9qrs08ljf6btq2n24jfzfsrdc9eaxs" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ&quot;א-1961

&lt;מאגר 2001070 תיקון 2211110 תקן 147844 קוד a163Y00000DuCxkQAF&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוקים קודמים:''' ''פקודת מס הרכוש העירוני, 1928:'' &lt;!-- 2069964 --&gt; ((חא&quot;י כרך ב' פרק קמ&quot;ז, עמ' 1489|פקודת מס הרכוש העירוני|0:563642)); &lt;!-- ((ע&quot;ר 1935, תוס' 1, 154|תקון|0:561047)); ((1936, תוס' 1, 143|תקון|0:563872)); --&gt; ((ע&quot;ר 1937, תוס' 1, 112|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|0:561094)); ((1940, תוס' 1, 41|פקודת פקידי הממשלה (שנוי תארים)|0:561572)). ''פקודת מס הרכוש העירוני, 1940:'' &lt;!-- 2000946 --&gt; ((ע&quot;ר 1940, תוס' 1, 218|פקודת מס הרכוש העירוני|0:561662)); ((1942, תוס' 1, 60|תקון|0:561854)); ((1944, תוס' 1, 21|תקון|0:561983)); ((1945, תוס' 1, 34|תיקון|0:562108)); ((1946, תוס' 1, 98|תיקון|0:562268)); ((1947, תוס' 1, 61|תיקון|0:562475)); ((ס&quot;ח תש&quot;ט, 152|חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|1:208808)); ((תש&quot;י, 154|חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|1:208809)); ((תשי&quot;א, 92|תיקון לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|1:208810)); ((תשי&quot;ב, 276|תיקון לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|2:208811)); ((תשי&quot;ד, 58|תיקון מס' 4 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|2:208812)); ((תשט&quot;ו, 116|תיקון מס' 5 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|2:208813)), ((127|ת&quot;ט|ec:2:317444)); ((תשט&quot;ז, 12|תיקון|3:208814)); ((תשי&quot;ז, 116|תיקון מס' 6 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|3:208815)); ((תשי&quot;ט, 84|תיקון מס' 7 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|3:208816)). &lt;!-- 2069998 --&gt; ''פקודת מס הרכוש החקלאי, 1935:'' ((ע&quot;ר 1935, תוס' 1, 1|פקודת מס הרכוש החקלאי|0:560924)), ((129|תקון|0:561007)); ((1940, תוס' 1, 41|פקודת פקידי הממשלה (שנוי תארים)|0:561572)). &lt;!-- 2000945 --&gt; ''פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942:'' ((ע&quot;ר 1942 תוס' 1, 9|פקודת מס הרכוש החקלאי)); ((1943, תוס' 1, 10|פקודת הכנסות מלחמה (מס הרכוש החקלאי) (תקון)|0:561885)); ((1944, תוס' 1, 15|פקודת הכנסות מלחמה (מס רכוש חקלאי) (תיקון)|0:561964)), ((22|תיקון|0:561986)); ((1945, תוס' 1, 35|תיקון|0:562111)); ((1947, תוס' 1, 118|תיקון|0:562488)), ((127|תיקון מס' 2|0:562508)); ((ס&quot;ח תשי&quot;ד, 136|תיקון|2:208806)), ((VIII|ת&quot;ט|ec:2:517963)); ((תשט&quot;ו, 150|תיקון|2:208807)). ''חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה:'' &lt;!-- 2000185 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;א, 44|חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה|1:207920)); ((תשי&quot;ד, 134|תיקון|2:211822)); ((תשט&quot;ז, 41|תיקון|3:207919)), ((53|ת&quot;ט|ec:3:317291)), ((VII|ת&quot;ט|i:1956)); ((תשי&quot;ז, 143|תיקון|3:207918)); ((תשי&quot;ח, 166|תיקון|3:207917)); ((תשי&quot;ט, 106|תיקון|3:207915)), ((210|תיקון מס' 2|3:207916)).
'''חוק חדש:''' ((ס&quot;ח תשכ&quot;א, 100|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|4:208817)); ((תשכ&quot;ד, 91|תיקון|5:208819)); ((תשכ&quot;ה, 197|תיקון מס' 2|5:208820)); ((תשכ&quot;ז, 26|תיקון מס' 3|6:208821)), ((72|ת&quot;ט|ec:6:317458)); ((תשכ&quot;ח, 34|הוראת שעה|6:208818)), ((42|תיקון מס' 4|6:208822)), ((XII|ת&quot;ט|ec:6:517770)); ((תשכ&quot;ט, 86|תיקון מס' 5|6:208823)); ((תש&quot;ל, 12|תיקון מס' 6|7:208826)), ((31|תיקון מס' 5 (תיקון)|7:208824)), ((126|תיקון מס' 7|7:203730)); ((תשל&quot;א, 72|תיקון מס' 5 (תיקון מס' 2)|7:208825)); ((תשל&quot;ב, 158|תיקון מס' 8|7:208827)); ((תשל&quot;ג, 13|ת&quot;ט|ec:7:317459)); ((תשל&quot;ד, 69|תיקון מס' 8 (תיקון)|8:208828)), ((69|תיקון מס' 9|8:208829)), ((120|חוק מס מימון רכש (הוראת שעה)|8:208795)); ((תשל&quot;ה, 50|תיקון מס' 21 לפקודת מס הכנסה|8:208770)); ((תשל&quot;ו, 186|תיקון מס' 12|8:208830)), ((241|ת&quot;ט|ec:8:317784)); ((תשל&quot;ח, 174|תיקון מס' 17 לחוק לעידוד השקעות הון|9:211749)); ((תשל&quot;ט, 92|ת&quot;ט|ec:9:317805)), ((96|תיקון מס' 14|9:211858)), ((101|הוראת שעה|9:211859)), ((116|ת&quot;ט|ec:9:317460)); ((תשמ&quot;א, 200|תיקון מס' 16|9:210877)); ((תשמ&quot;ד, 60|תיקון מס' 59 לפקודת מס הכנסה|10:210165)); ((תשמ&quot;ה, 40|תיקון מס' 18|11:210401)); ((תשמ&quot;ז, 5|תיקון מס' 71 לפקודת מס הכנסה|11:210522)); ((תשמ&quot;ט, 4|תיקון מס' 20|12:210704)), ((7|תיקון מס' 21|12:210688)); ((תשנ&quot;א, 119|תיקון מס' 22|12:211722)); ((תשנ&quot;ב, 176|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מס' 3)|12:211733)); ((תשנ&quot;ד, 253|תיקון מס' 25|13:211138)); ((תשנ&quot;ה, 90|תיקון מס' 25|13:211076)), ((386|תמריץ לבניית דירות מגורים (הוראת שעה)|13:211212)); ((תשנ&quot;ו, 312|תיקון מס' 26|13:211337)); ((תשנ&quot;ז, 168|ת&quot;ט|ec:14:317461)); ((תשנ&quot;ט, 133|תיקון מס' 45 לחוק מס שבח מקרקעין|14:203782)), ((134|תיקון מס' 28|14:211625)); ((תשס&quot;א, 220|תיקון מס' 29 והוראת שעה|15:300358)); ((תשס&quot;ד, 92|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)); ((תשס&quot;ו, 387|חוק פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי (תיקוני חקיקה)|17:300020)); ((תשע&quot;ו, 237|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016)|20:316719)); &lt;!-- ((תש&quot;ף, 242|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס ומענקי סיוע (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקוני חקיקה)|23:577630)); --&gt; ((תשפ&quot;ד, 88|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:3514351)); ((תשפ&quot;ה, 760|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:8007291)); ((תשפ&quot;ו, 360|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)), ((522|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית|25:12433004)), ((544|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור))).
''הארכת התקופה הקובעת:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ד, 1430|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הארכת התקופה הקובעת וקביעת תיאומים)|11093)).

__TOC__

== פרק ראשון: פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשכ&quot;ט, תשל&quot;ב, תשל&quot;ד-2, תשל&quot;ו, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ז)
: בחוק זה -
:- &quot;אזור חקלאי&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;אזור עירוני&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;בנין&quot; - לרבות כל מבנה או בניה שאינם ארעיים, שבנייתם נגמרה, ובלבד ששטחם נכלל בחישוב אחוזי הבניה המנוצלים המותרים בקרקע לפי תקנות תכנון ובניה;
:- &quot;בנין חקלאי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בנין כפרי&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;בנין מאגר&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בנין מגורים&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בנין מיוחד&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בנין עסקי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בנין עירוני&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;בנין תעשייתי&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;בעל&quot; -
:: (1) בקרקע -
::: (א) הבעל הרשום, ובחכירה או בחכירת משנה לתקופה שאינה פחותה מ-25 שנים - החוכר הרשום, או חוכר המשנה הרשום, הכל לפי הענין;
::: (ב) נפטר או נעדר הבעל כמשמעותו בפסקה (1)(א), או העביר לאחר את זכותו להחזיק בה, ליהנות ממנה או לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כבעלה או העביר לאחר את זכותו להחזיק בה, ליהנות ממנה או לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כחוכרה או כחוכר המשנה שלה לתקופה שאינה פחותה מ-25 שנים, יהיה בעל הקרקע - המחזיק או הזכאי להחזיק בה או ליהנות ממנה, או הזכאי לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות כאמור; והכל בין שזכותו רשומה בפנקסי המקרקעין או בפנקסים רשמיים אחרים ובין שאינה רשומה;
::: (ג) אם המדינה, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל היא הבעל לפי פסקאות משנה (א) או (ב) והקרקע מוחזקת על-ידי אחר על פי חוזה או רשיון - יראו את המחזיק כבעל הקרקע;
:: (1א) בקרקע שפורסמה הודעה עליה לפי [[סעיף 5(1) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]], ושר האוצר או מי שהורשה על ידיו לצורך [[סעיף 22(2) לאותה פקודה]], אינם זכאים לחזור בהם מרכישתם כאמור [[בסעיף 14(1) לפקודה האמורה]] - המדינה, או מי שהורשה לכך - הכל לפי הענין; בקרקע שניתן לגביה צו לפי [[סעיף 3 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943]], והשלטונות קנו חזקה בקרקע בהתאם [[לסעיף 4 לפקודה האמורה]] - המדינה;
:: (2) (((בוטלה);))
:: (3) בקרקע שהיא בהנהלתו, בהחזקתו או ברשותו של אפוטרופוס, של סוכן או מיופה כוח של בעל הנמצא בחוץ לארץ, של מוציא לפועל של צוואה, כונס נכסים, מפרק או נאמן שנתמנו על פי חוק או על ידי בית משפט - ייחשבו גם אלה לבעלים בנוסף על האמורים בפיסקאות (1), (1א) ו-(2), ובלבד שהמס על קרקע זו לא ייגבה אלא מהכנסה שמקורה באותה קרקע או ממנה גופה;
:- &quot;בעל שליטה&quot; - מי שמחזיק במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם קרוב, באחת מאלה:
:: (1) 51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה;
:: (2) זכות להחזיק ב-51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה או בזכות לרכשה;
:: (3) זכות לקבל 51% לפחות מהרווחים;
:: (4) זכות למנות מנהל;
:: והמונח שליטה יפורש לפי זה;
:- &quot;גמר בניה&quot; - משעה שהבנין כולו או מקצתו נתפס לראשונה, או משעה שהוא ראוי לשימוש שיועד לו, הכל לפי המוקדם;
:- &quot;המנהל&quot; - הנציב כמשמעותו [[בפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;הפקודה&quot; - [[=הפקודה|פקודת מס הכנסה]];
:- &quot;הפרשי הצמדה וריבית&quot; - תוספת לסכום שמדובר בו, השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה הנדונה, בתוספת ריבית בשיעור של 4% לשנה על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו לו הפרשי הצמדה כאמור, או בשיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה -
::- &quot;תוספת עליית המדד&quot; ו&quot;סכום מתואם&quot; - (((נמחקו);))
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;שיעור עליית המדד&quot;, בתקופה פלונית - ההפרש בין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני סוף התקופה (להלן - המדד החדש) לבין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני תחילת התקופה (להלן - המדד היסודי), מחולק במדד היסודי;
::- &quot;תקופה עודפת&quot; - (((נמחקה);))
:: ((לפי [[צו המסים (שינוי שיעור ריבית), התשמ״ט–1989]], שיעור הריבית בהגדרה &quot;הפרשי הצמדה וריבית&quot; הוא 4% לשנה.))
:- &quot;חלקה&quot; - יחידת הרישום בפנקסי המקרקעין, ובאין יחידה כזאת - הקרקע שעליה עומד הבנין בתוספת שטח של 300%, ובלבד שלא תיכלל בחלקה קרקע המשמשת בחקלאות;
:- &quot;חקלאי&quot; -
:: (1) בעל משק חקלאי, תושב ישראל - לרבות חבר בני אדם שפסקה (2) איננה חלה עליו - אשר 50% לפחות מהכנסתו היא מחקלאות;
:: (2) חבר בני אדם - למעט מי שמניותיו נסחרות בבורסה - אשר 50% לפחות מהכנסתו ו-50% לפחות מהכנסתם של בעלי השליטה בו היא מחקלאות, אולם חבר בני אדם כאמור שהוקם לפני שנת המס 1975, ציין ש-50% לפחות מהכנסתו היא מחקלאות אם רוב בעלי הזכויות בו רכשו את זכויותיהם לפני שנת המס 1975 או שבכל אחת מחמש שנות המס שלפני שנת המס 1979 לפחות 50% מהכנסתו היתה מחקלאות;
:: (3) בהגדרה זו -
::: (א) &quot;הכנסה&quot; - הכנסה חייבת כמשמעותה [[בפקודה]], באחת משתי שנות המס הקודמות לשנת מס פלונית או באותה שנת מס, לפני קיזוז הפסדים, לרבות הכנסה פטורה לפי כל דין אך למעט ריווח הון ולמעט הכנסה שאיננה מחקלאות עד לסכום השווה לשכר השנתי הממוצע למשרת שכיר לפי קביעתה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואם שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, קבע לענין זה סכום אחר - למעט הסכום שקבע, ובקיבוץ - עד לסכום כאמור לכל יחידת משק כמשמעותה [[בסעיף 57 לפקודה]];
::: (ב) &quot;הכנסה מחקלאות&quot; - לרבות שכר שמקבל חבר בחבר בני אדם שהוא חקלאי, ריבית ודיבידנד שמקבל חבר מחבר בני אדם כאמור וחלקו היחסי של חבר בחבר כאמור ברווחים הבלתי מחולקים של החבר;
::: (ג) &quot;בעלי שליטה&quot; - המחזיקים ביחד באחד מאלה:
:::: (1) שני שלישים לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה;
:::: (2) זכות להחזיק שני שלישים לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה, או הזכות לרכשה;
:::: (3) זכות לקבל שני שלישים לפחות מהרווחים;
:::: (4) זכות למנות מנהל;
:- &quot;ישוב ספר&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מבנה בתהליך בניה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מושב&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מטעים&quot; - עצים לרבות גפנים המשמשים או מיועדים לשמש לעסק, יחד עם הקרקע שעליה הם נטועים, ולרבות היבול שעליהם;
:- &quot;מלאי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מלאי בתעשיה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מלאי חקלאי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מס&quot;, &quot;מס רכוש&quot; - המס המוטל על פי חוק זה;
:- &quot;מקרקעין&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;נזק&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;נזק מלחמה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;נזק עקיף&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;נכס&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;נכס המשמש בחקלאות&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;ציוד&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;קיבוץ&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;קרוב&quot; של אדם - (((נמחקה);))
:- &quot;קרקע&quot; -
:: (1) קרקע פנויה לרבות קרקע שמחובר אליה נכס שאיננו בנין, למעט הנכס המחובר אליה ולמעט קרקע חקלאית;
:: (2)(א) קרקע שעליה בנין ששטחו הכולל פחות מ-30% מהשטח הכולל שהיה מותר לבנות לפי תקנות תכנון ובניה, ואשר המחיר שניתן לקבל בעד הבנין לבדו במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון ב-1 באוקטובר שקדם לשנת המס היה פחות משווי הקרקע שעליה הוא עומד;
::: (ב) לגבי בנין מגורים שבנייתו נסתיימה לפני יום ה' באייר התש&quot;ח (14 במאי 1948) והחייב במס נעשה לבעל קרקע לגביו לפני המועד האמור, יקראו בפסקת משנה (א) &quot;20%&quot; ולא &quot;30%&quot;;
::: (3) קרקע שביום ד' בטבת התש&quot;ן (1 בינואר 1990) היו עליה מטעים ואיננה קרקע חקלאית;
:- &quot;קרקע חקלאית&quot; -
:: (1) קרקע שבתכנית על פי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]] (להלן - התכנית), יועדה לחקלאות או יועדה לשמורת טבע כהגדרתה [[בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ&quot;ב-1992]], למעט קרקע כאמור שאף שיועדה לחקלאות, ניתן לפי התכנית לבנות עליה דירת מגורים;
:: (2) קרקע המשמשת לעסק במשקו החקלאי של בעליה שהוא חקלאי, שהיתה בידי בעליה ביום כ&quot;ט בטבת התשנ&quot;ה (1 בינואר 1995) (להלן - היום הקובע); לענין זה יראו קרקע כאמור כאילו היתה בידי בעליה ביום הקובע גם אם הוא קיבל אותה בירושה או במתנה מבן זוגו או מהורהו או מהורה של בן זוגו לאחר היום הקובע, ובלבד שהמוריש או נותן המתנה, לפי הענין, היה בעליה ביום הקובע;
:- &quot;המועד הקובע&quot; - מועד הבניה או המועד שבו נעשה החייב במס לבעל קרקע, למעט בדרך של קבלת הקרקע בירושה מבן זוג, מאח, מהורה, מהורה של הורה או מאח של הורה, או במתנה מאחד מאלה, לפי המועד המאוחר;
:- &quot;רכב&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;רכב פרטי&quot;, &quot;רכב מסחרי&quot; ו-&quot;רכב עבודה&quot; - (((נמחקו);))
:- &quot;מונית&quot;, &quot;גרור&quot; ו-&quot;נתמך&quot; - (((נמחקו);))
:- &quot;שכירות מוגנת&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;תקנות תכנון ובניה&quot; - תקנות תכנון ובניה שהותקנו על פי כל דין ושהיו קיימות במועד הקובע, ואם לא היו תקנות כאמור, התקנות שהותקנו לראשונה לאחר המועד הקובע;
:- &quot;שנת מס&quot; - שנים עשר החדשים המתחילים ב-1 בינואר של כל שנה.

@ 1א. (תיקון: תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

== פרק שני: הטלת מס ==

@ 2. מס רכוש (תיקון: תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;א)
: (א) מס רכוש ישולם על ידי בעלי קרקע, לכל שנת מס על קרקע שהיתה להם באותה שנה.
: (א1) מי שהיה בעל קרקע בחלק משנת מס כתוצאה מנסיבות כמפורט להלן, ישלם חלק יחסי ממס הרכוש, כיחס מספר הימים שהיה בעל הקרקע בתוך שנת המס ל-360:
:: (1) קרקע שבבעלותו חדלה בתוך שנת המס מלהיות קרקע לענין חוק זה עקב שינוי הגדרה;
:: (2) מקרקעין שבבעלותו, שאינם קרקע, הפכו בתוך שנת המס להיות קרקע לענין חוק זה עקב שינוי הגדרם;
:: (3) בתוך שנת המס רכש קרקע ממי שהיה פטור ממס.
: (ב) מס רכוש לא ישולם יותר מפעם אחת על קרקע אחת באותה שנת מס.

@ 2א. קרן פיצויים (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ט, תשפ&quot;ו-2)
: (א) 25% ממס הרכוש וכן 15% ממס רכישה כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק מס שבח מקרקעין, התשכ&quot;ג-1963]], הנגבים בכל שנה יהיו קרן מיוחדת לתשלום פיצויים בעד נזק ולמתן סיוע לרכישת זכויות בעל דירה במיזם שיקום ולהשתתפות במימון מיזם לשיקום והתחדשות בהתאם להוראות [[סעיף 46 לחוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ&quot;ו-2026]] (להלן - קרן פיצויים).
: (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן (א); הודעה על כך תפורסם ברשומות.
: (ג) כספי קרן הפיצויים שלא הוצאו יושקעו בדרך שיורה שר האוצר; רווחי ההשקעות יצורפו לקרן הפיצויים ויהיו חלק ממנה.
: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שיעור ההפרשה לקרן פיצויים), התשנ״א–1991]].))

@ 3. שיעור המס על קרקע (תיקון: תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ב, תשל&quot;ו, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א, תשנ&quot;ט)
: מס הרכוש על קרקע יהיה בשיעור 0%.

@ 4. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשל&quot;ו, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 5. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 5א. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשל&quot;ט-2, תשל&quot;ט-4, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 5ב. (תיקון: תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 6. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ב) : (((בוטל).))

== פרק שלישי: שוויה של קרקע (תיקון: תשמ&quot;א) ==

@ 7. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ב, תשל&quot;ד-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 7א. (תיקון: תשל&quot;ב, תשל&quot;ד-2, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 8. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 9. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 9א. (תיקון: תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 10. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 10א. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 11. שוויה של קרקע שעליה בנין (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ו)
: שוויה של קרקע שעליה בנין, כאמור [[1|בפסקה (2) להגדרת ((&quot;))קרקע((&quot;))]], הוא השווי שניתן לקבל בעד הנכס כולו במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון ב-1 באוקטובר שקדם לשנת המס שבה נשום הבנין (להלן - שווי השוק) פחות שווי השוק של הבנין כולל הקרקע שעליה הוא עומד בתוספת 300% מהשטח הכולל של הבנין כאילו הבנין האמור הוא נכס בפני עצמו ללא זכויות בניה נוספות.

@ 12. שוויה של קרקע פנויה (תיקון: תשל&quot;ב, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ו)
: שוויה של קרקע יהיה שווי השוק שלה; ואם הפכה לקרקע או נרכשה ממי שהיה פטור ממס, לאחר ה-1 בספטמבר ולפני תום שנת המס שלגביה נשומה, ייקבע שוויה ליום שהפכה לקרקע.

@ 13. שוויים של מטעים שהם קרקע (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ז-2, תשל&quot;ב, תשל&quot;ו, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ז)
: (א) שוויה של קרקע שהיתה בידי בעליה ביום כ&quot;ט בטבת התשנ&quot;ה (1 בינואר 1995) שעליה מטע, כאמור [[1|בפסקה (3) להגדרת ((&quot;))קרקע((&quot;))]], הוא שווי השוק שלה בניכוי סכום של 50,000 שקלים חדשים לכל דונם או חלק יחסי מסכום זה לחלק של דונם.
: (ב) (((בוטל).))

@ 13א. שווי קרקע בבעלות ממושכת (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) יחיד שבעלותו בקרקע החלה לפני יום ה' באייר התש&quot;ח (14 במאי 1948) (לענין סעיף זה - היום הקובע), זכאי לניכוי משוויה של אותה הקרקע בסכום של 65,000 שקלים חדשים לכל דונם או חלק יחסי מסכום זה לחלק של דונם; לענין זה, יראו כאילו החלה בעלותו של יחיד בקרקע לפני היום הקובע, גם אם קיבל את הקרקע בירושה מבן זוג, מאח, מהורה, מהורה של הורה או מאח של הורה או במתנה מאחד מאלה, ובלבד שבעלותו בקרקע של המוריש או של נותן המתנה, לפי הענין, החלה לפני היום הקובע.
: (ב) יחיד זכאי בשנת מס לניכוי לפי סעיף קטן (א) עד לסכום של 650,000 שקלים חדשים.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), יחיד אינו זכאי לניכוי כאמור בשנת המס שבה העביר את הקרקע לאחר, שלא בדרך הורשה לבן זוג, לאח, לילד, לנכד או לאחיין או בדרך מתנה לאחד מאלה.
: (ד) לענין סעיף זה -
:: (1) יראו כיחיד אחד - בני זוג וילדיהם שמתחת לגיל שמונה עשרה;
:: (2) &quot;קרקע&quot; - למעט קרקע שבכל תקופה לאחר היום הקובע שימשה כולה או חלקה כמלאי עסקי.
: (ה) סעיף זה יחול גם לגבי קרקע ששוויה מחושב לפי [[סעיף 13]].

@ 13ב. עדכון סכומים (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) הסכומים [[שבסעיפים 13]] [[ו-13א]] יתואמו לכל שנת מס, לפי שיעור עליית המדד שהתפרסם בנובמבר שלפני אותה שנה, ביחס למדד שהתפרסם בנובמבר בשנה שקדמה לאותה השנה.
: (ב) הסכומים המתואמים [[שבסעיפים 13]] [[ו-13א(א)]] יעוגלו ל-100 השקלים החדשים הקרובים והסכום האמור [[בסעיף 13א(ב)]] יעוגל ל-1,000 השקלים החדשים הקרובים.

@ 14. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 15. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 16. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 16א. &lt;!-- לשעבר 16 --&gt; (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

== פרק שלישי 1: מבנה בתהליך בניה (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) ==

@ 16ב. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 16ג. (תיקון: תשל&quot;ב, תשל&quot;ג, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 16ד. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 16ה. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 16ו. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 16ז. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

== פרק רביעי: הצהרות ==

@ 17. הצהרה על קרקע (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה)
: אדם שבתוך שנת המס נעשה בעל קרקע, וכן אדם שחדל להיות בעל קרקע והדבר לא נרשם בפנקסי המקרקעין, חייב תוך 30 יום מיום שנעשה בעל, או מיום שחדל - להצהיר על כך בכתב למנהל; ואם נשתנתה הקרקע שלו בתוך שנת המס, שינוי מהותי בגופה או על ידי הוספה עליה וכן אם נשתנה השימוש בה באופן המשנה את הגדרתה, חייב תוך 30 יום מיום השינוי, למסור למנהל הצהרה בכתב על כך.

@ 18. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 18א. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 18ב. &lt;!-- לשעבר 18א --&gt; (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

== פרק חמישי: שומה ותשלום המס ==

@ 19. שומת קרקע (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א)
: (א) המנהל ישום את שווייה של קרקע וחייב לחזור ולשומה אחת לחמש שנים, ובלבד שאם תוקנה שומה על פי סעיף קטן (ג) רשאי המנהל לדחות את המועד האמור עד תום חמש שנים מיום התיקון.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) המנהל רשאי לתקן שומה לפי סעיף קטן (א) וכן שומת קרקע לפי [[סעיף 22]] -
:: (1) בין ביזמתו הוא ובין על פי בקשת בעל הקרקע, אם לאחר השומה התברר שיש הבדל של 20% לפחות בין השווי שנקבע בשומה לבין שווייה, ותקפו של התיקון יהיה מתחילת השנה שבה נעשה;
:: (2) אם לאחר השומה הפכה הקרקע לבנין או נשתנה הגדרה באופן אחר, ותקפו של התיקון יהיה מיום גמר הבניה או שינוי ההגדר;
:: (3) אם ראה כי טעה בשומתו, ותקפו של תיקון כזה לא יחול על יותר משלוש שנות מס שקדמו לתיקון.

@ 20. מועד תשלום המס על קרקע (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ד-2, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז)
: (א) החייב במס על קרקע רשאי לשלם את המס באחת משתי דרכים אלה:
:: (1) תשלום המס כולו עד 31 בינואר של שנת המס, ללא הפרשי הצמדה וריבית;
:: (2) תשלום המס בשלושה שיעורים שווים שמועדיהם 10 באפריל, 10 ביולי ו-10 באוקטובר של שנת המס, כאשר כל שיעור נושא הפרשי הצמדה וריבית החל מתחילת שנת המס.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שחל לגביו האמור [[בסעיף 2(א1)(2)]] [[או 2(א1)(3)]], או שתוקנה שומתו כאמור [[בסעיף 19(ג)(3)]], או שנשום לפי [[סעיף 22]], ישלם את המס שהוא חייב בו תוך 45 ימים מיום משלוח הודעת התשלום.
: (ג) השיג אדם על השומה, ישלם את המס שאינו שנוי במחלוקת במועד האמור בסעיף קטן (א) או (ב), לפי הענין.

@ 21. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 21א. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 22. שומת קרקע לפי מיטב השפיטה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א)
: (א) לא מסר בעל קרקע הצהרה לפי [[סעיף 17]] רשאי המנהל לשום לפי מיטב שיפוטו את שווי הקרקע ואת המס המגיע לפי זה.
: (ב) מסר בעל הקרקע הצהרה לפי [[סעיף 17]] והיה למנהל יסוד להניח שהפרטים שפורטו בהצהרה, כולם או מקצתם, אינם מלאים או אינם נכונים, רשאי הוא תוך שנה מיום שנמסרה לו ההצהרה לשום לפי מיטב שיפוטו את שווי הקרקע ואת המס המגיע לפי זה.

@ 22א. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 22ב. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 23. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 24. הודעת שומה (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א)
: מי שנשום לפי [[סעיפים 19]] [[או 22]], תישלח לו הודעת שומה או הודעת שומה חדשה, לפי הענין (להלן - הודעת שומה), ובה יפורט שוויה של כל קרקע וקרקע וסכום המס המגיע. המנהל רשאי לשלוח הודעת שומה כאמור לכל הקרקעות או הודעות שומה נפרדות לקרקעות שונות, כפי שיראה לנכון.

@ 25. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה) : (((בוטל).))
@ 25א. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;ה, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 25ב. &lt;!-- לשעבר 25א --&gt; (תיקון: תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

== פרק ששי: ערעורים ==

@ 26. השגה על שומת קרקע (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ו)
: (א) חולק בעל קרקע על השומה, או על הודעת תשלום שנמסרה לאדם לגבי קרקע שרכש ממי שהיה פטור ממס ואשר לא ערר על שומה שנעשתה לו, או על סירוב המנהל להיענות לבקשתו לתקן שומה לפי [[סעיף 19(ג)(1) ו-(2)]], רשאי הוא תוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההודעה להשיג עליה לפני המנהל בכתב מנומק.
: (ב) המנהל יודיע למשיג בכתב את החלטתו המנומקת תוך שנה מיום שקיבל את הודעת ההשגה או תוך חודש מיום שאישר המנהל כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; לא החליט המנהל בהשגה במהלך התקופה האמורה, יראו את ההשגה כאילו נתקבלה.
: (ג) נוכח המנהל שטעה בהחלטתו לפי סעיף קטן (ב) לרעת המשיג והמשיג לא ערער עליה, רשאי המנהל לתקן את החלטתו, ועליו להודיע למשיג בכתב את החלטתו המתוקנת ונימוקיה.
: (ד) נמסרה למשיג החלטת המנהל לפי סעיף קטן (ב), חייב הוא תוך חמישה עשר יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לשלם את יתרת המס המגיעה ממנו לפיה, ואם הגיש ערר לפי [[סעיף 27]] - את יתרת המס שאינה שנויה במחלוקת.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))

@ 26א. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 27. ערר על שומת קרקע (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א)
: הרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל לפי [[סעיף 26(ב)]], רשאי תוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר.

@ 27א. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 28. חובת הנמקה (תיקון: תשמ&quot;א)
: הטוען כי שומה שנעשתה היא מוגזמת, חייב לנמק את טענתו.

@ 29. ועדת ערר (תיקון: תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א)
: (א) שר המשפטים ימנה לצורך [[סעיף 27]] ועדות ערר של 3 חברים כל אחת, ובהם אחד שהוא רשום בפנקס עורכי הדין ואחד שהוא בעל נסיון בעסקי מקרקעין, ובלבד שלפחות שני חברי הועדה וביניהם בעל הנסיון בעסקי מקרקעין, לא יהיו עובדי המדינה.
: (ב) הועדה רשאית לאשר את השומה, להפחיתה, לבטלה או להחליט בדרך אחרת, אך לא להגדילה, ובלבד שבערר על סירוב המנהל לתקן שומה לפי [[סעיף 19(ג)(1)]], רשאית הועדה לתקן את השומה רק אם היא סבורה שיש הבדל של 20% לפחות בין השווי שנקבע בשומה לבין שוויה.
: (ג) לועדה יהיו אותן הסמכויות שאפשר להעניקן לפי [[+#9|סעיף 5]] [[סעיף 28(ב) לחוק ועדות חקירה|ו-5א לפקודת ועדות חקירה]], וכן להיכנס או להרשות לאדם אחר להיכנס בכל עת סבירה לכל קרקע ולערוך בה בדיקות ומדידות וכן לדרוש מבעל הקרקע או המחזיק בה למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לה למילוי תפקידיה; הועדה רשאית לחייב את הצדדים בהוצאות הערר, לרבות שכר טרחת עורך דין, הוצאות נסיעה ושכר בטלה של עדים.
: (ד) על החלטתה של ועדת ערר ניתן לערער בבעיה משפטית לבית המשפט המחוזי תוך 30 יום מיום שהובאה ההחלטה לידיעת המערער.
: (ה) נמסרה לבעל קרקע החלטת ועדת הערר, חייב הוא תוך חמישה עשר יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לשלם את יתרת המס המגיעה ממנו לפיה.

== פרק שביעי: גביית המס ==

@ 30. גביה מתוך דמי שכירות (תיקון: תשמ&quot;א)
: המס ייגבה מבעל הקרקע, ואולם אם לא שילם בעל הקרקע את המס תוך 30 יום מהמועד שנקבע לתשלומו, מותר למסור הודעה על כך לכל אדם המשלם לבעל דמי שכירות בעד הקרקע או בעד חלק ממנו, לפרש בה את סכום המס שלא נפרע במועדו ולדרוש כי עד לפרעון סכום המס שעליו נמסרה הודעה כאמור, ישולמו כל דמי השכירות העתידים למנהל, למעט דמי שכירות שניתנו בעדם שטרות לפני מתן ההודעה.

@ 31. הגביה מבעלים משותפים (תיקון: תשמ&quot;א)
: היתה הקרקע בבעלות משותפת בחלקים בלתי מסויימים, יגבה המנהל מכל אחד מהם את חלקו היחסי במס; היו שמותיהם ומעניהם של חלק הבעלים לא ידועים לו, יגבה מן ההכנסה המגעת להם מן הקרקע.

@ 32. תחילת [[פקודת המסים (גביה)]]
: על גביית מס הרכוש תחול [[פקודת המסים (גביה)]].

@ 33. הפרשי הצמדה וריבית על אי-תשלום במועד (תיקון: תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ד-3, תשל&quot;ה, תשל&quot;ו, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;א)
: (א) על סכומי מס לשנת מס פלונית שלא שולמו עד 31 בינואר של אותה שנת מס, לרבות הפרשי מס הנובעים מתיקון שומה, או מהחלטה בהשגה, בערר או בערעור, אך למעט סכומים כאמור בסעיף קטן (ב), ייווספו הפרשי הצמדה וריבית בעד התקופה שמתחילת שנת המס ועד יום התשלום.
: (ב) על סכומי מס לשנת מס פלונית, שחייב בו מי [[שסעיפים 2(א1)(2)]] [[או 2(א1)(3)]] חלים עליו, שלא שולמו תוך 30 ימים מיום היותו לבעל הקרקע או מיום שהמקרקעין הפכו לקרקע, לרבות הפרשי מס הנובעים מהחלטה בהשגה, בערר או בערעור, ייווספו הפרשי הצמדה וריבית בעד התקופה מהיום שהמקרקעין הפכו לקרקע או מיום שרכש את הקרקע, לפי הענין, ועד יום התשלום.
: (ג) לענין גביה, דין הפרשי הצמדה וריבית וכן קנס בשל פיגור בתשלום - כדין המס.
: (ד) המועד לתשלום הפרשי הצמדה וריבית לענין [[חוק המסים (קנס פיגורים), התשמ&quot;א-1980]], הוא בתום ארבעה עשר ימים מהיום האחרון של כל תקופת פיגור של ארבעה עשר ימים.

@ 33א. זקיפת תשלומים (תיקון: תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ד-3, תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ה)
: (א) אדם ששילם סכום כלשהו על חשבון חוב מס, ייזקף כנגד כל סוג חיוב שבאותו חוב מס, חלק יחסי מהסכום ששילם כיחס חלקו של הסכום שבאותו סוג לסך כל חוב המס.
: (ב) לא פירש האדם את שנת החוב - ייזקף הסכום לחובות המס שלו באזור כמשמעותו [[בסעיף 47(ב)]] שבו מצוי הנכס, לפי שנת היווצרם, החל משנת המס המוקדמת ביותר; לענין זה -
:: (1) דין החזר מס שקוזז על פי [[חוק קיזוז מסים, התש&quot;ם-1980]], כנגד חוב מס, ודין סכום שנגבה על פי [[פקודת המסים (גביה)]] או בדרך אחרת - כדין סכום ששילם אדם;
:: (2) &quot;חוב מס&quot; - סך כל הסכומים מכל סוגי החיוב שחייב אדם לפי חוק זה לשנת מס מסויימת לגבי כל נכסיו המצויים באזור פלוני;
:: (3) &quot;סוגי חיוב&quot; - מס או הפרשי הצמדה וריבית.

@ 34. &lt;!-- לשעבר 33א --&gt; סמכות המנהל להקטין קנס או ריבית (תיקון: תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א)
: המנהל רשאי להקטין את שיעור הקנס, הריבית והפרשי הצמדה וריבית לפי [[סעיפים 33]] [[ו-51]], או לוותר עליהם לחלוטין, אם הוכח להנחת דעתו כי הפיגור נגרם שלא מחמת מעשה או מחדל התלויים ברצונו של בעל הקרקע.

@ 34א. סמכות להקטין חוב מס (תיקון: תשנ&quot;ט)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע כללים בדבר הקטנת חוב מס כהגדרתו [[בסעיף 33א]], לסוגי בעלים או לסוגי קרקעות, למעט הקטנת חוב מס לשנת המס 1999.
&lt;!-- : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (כללים בדבר הקטנת חוב מס) (הוראת שעה), התשס״ג–2002]].)) --&gt;

== פרק שמיני: פיצויים ==

@ 35. הגדרות (תיקון: תשכ&quot;ח-2, תשמ&quot;א, תשס&quot;א)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;ישוב ספר&quot; - ישוב ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הודיע עליו שהוא ישוב ספר, וכן אזור ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הודיע עליו שהוא ישוב ספר לתקופה קצובה שקבע;
:: ((פורסמו הודעות בדבר יישובי ספר: אביבים, אביעזר, אבני איתן, אבן מנחם, אדמית, אדרת, אוהד, אור הנר, אורטל, אחוזת שושנה, אייל, איילות, אילון, אלומות, אלוני הבשן, אלי על (אליעד), אלקוש, אלרום, אמציה, אני עם, אפיק, אפיקים, ארז, אשדות יעקב (איחוד), אשדות יעקב (מאוחד), בארי, באר צופר, בחן, בית הלל, בית זרע, בית יוסף, בצת, ברעם, גבים, גבעת יואב, גבעת עוז, גדות, גונן, גורן, געתון, גרופית, גשור, גשר הזיו, דגניה א', דגניה ב', דובב, דישון, דלתון, דן, דפנה, דקל, האון, הגושרים, הר אודם, הר עמשא, זיקים, זרעית, חולית, חוסן, חורפיש, חורשים, חמדיה, חניתה, חצבה, חריש, טירת צבי, יד חנה, יד מרדכי, יהל, יוטבתה, יבול, יונתן, יחיעם, יערה, יפתח, יראון, ירדנה, ירחיב, ישע, יתר, כברי, כיסופים, כמהין, כנרת (מושב), כנרת (קיבוץ), כנף, כפר בלום, כפר גלעדי, כפר חרוב, כפר יובל, כפר סולד, כפר עזה, כרם בן זמרה, כפר רופין, כפר רות, כרמיה, כרמים, כרם שלום, להב, להבות הבשן, לימן, מבוא חמה, מבוא ביתר, מבטחים, מגל, מגן שאול, מטולה, מטע, מי-עמי, מגן, מיצר, מירב, מלכיה, מנות, מנחמיה, מנרה, מסדה, מסילות, מעגן, מעוז חיים, מעונה, מעין ברוך, מעלה גלבוע, מעלה גמלא, מעלה החמישה, מעלות, מפלסים, מצובה, מצר, מרגליות, מרום גולן, משגב עם, מתת, נאות גולן, נאות כיכר, נאות מרדכי, נהריה, נוב, נוה אור, נוה אטיב, נוה איתן, נחושה, נחל עוז, נטועה, נטור, ניצני עוז, ניצני סיני, ניר אליהו, ניר דוד, ניר יצחק, ניר עוז, ניר עם, נירים, נתיב העשרה, סאסא, סמר, סעד, סער, סופה, ספסופה, עבדון, עידן, עין הבשור, עין השלושה, עין הנציב, עין גב, עין גדי, עין זיוון, עין חצבה, עין יהב, עין יעקב, עין תמר, עיר אובות, עלומים, עלמה, עמי עוז, עמיר, פארן, פקיעין, פרי-גן, צופר, צוריאל, צור נתן, קדמת צבי, קטורה, קלע, קרית שמונה, קשת, ראש הנקרה, רויה, רוגלית, רחוב, רמת מגשימים, רמות נפתלי, רס-און, רעים, רשפים, שאר ישוב, שדה אליהו, שדה אברהם, שדה נחום, שדה נחמיה, שדה ניצן, שדה תרומות, שומרה, שומריה, שוקדה, שילת, שלוחות, שלומי, שמיר, שניר, שעל, שער אפרים, שער הגולן, שקף, שתולה, תלמי אליהו, תלמי יוסף, תל קציר, תל תאומים (י&quot;פ תשנ&quot;ב, 4014 [4026]; תשנ&quot;ג, 76 [4048]); גשר, רמות, ריחניה (י&quot;פ תשנ&quot;ג, 76 [4048]); בן-עמי, עברון, צבעון (י&quot;פ תשנ&quot;ד, 4888 [4243]); שטח אכזיב המותחם על ידי קווי רוחב 656 ו-664 וקווי אורך 695 ו-698 ברשת בינלאומית מרקטור רוחבי UTM (י&quot;פ תשנ&quot;ו, 3659 [4421]); אבירם, אור הגנוז, בר יוחאי, ג'ורדיה, ג'יש (גוש חלב), גרנות הגליל, הילה, יסוד המעלה, מג'דל שמס, מירון, מסעדה, מעיליה, נווה זיו, נמרוד, ע'ג'ר, עין זיתים, עין קינייא, ערב אל-ערמשה (ערמשה), פאסוטה, פקיעין החדשה, קדיתא, שדה אליעזר, בית ג'אן (י&quot;פ תשס&quot;ז, 2322 [5651]); &lt;!-- האזור המסומן כתום במפה שבתוספת הודעה בדבר אזור שהוא יישוב ספר, מיום כ&quot;ח באייר התשס&quot;ז (16 במאי 2007) עד יום ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008) (י&quot;פ תשס&quot;ז, 3176 [5681]; תשס&quot;ח, 2 [5719], 2070 [5780]); --&gt; אבשלום, איבים, גברעם, זמרת, יכיני, כפר מימון, שובה, שדרות, שלומית, תושיה, תקומה (י&quot;פ תשע&quot;ט, 7610 [8112]); אשקלון ומבקיעים - לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 7.10.2023 עד יום 7.10.2024 (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 756 [11745]); בני נצרים, ברור חיל, דורות, נווה וצוחר - לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 7.10.2023 עד לסיום תקופת הפינוי לפי [[dec988-2023 | החלטת ממשלה מס' 988 מיום ח' בחשוון התשפ&quot;ד (23 באוקטובר 2023)]], לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה או עד יום 7.10.2024, לפי המאוחר (י&quot;פ תשע&quot;ג, 3436 [12042]); בוקעתא, בני יהודה, חד נס, חספין, כפר ורדים, קצרין ורמת טראמפ - לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 7.10.2023 עד יום 7.10.2024 (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 7220 [12299]); אשקלון, בוקעתא, בני יהודה, בני נצרים, ברור חיל, דורות, חד נס, חספין, כפר ורדים, מבקיעים, נווה, צוחר, קצרין ורמת טראמפ - לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 8.10.2024) עד יום 8.4.2025 (י&quot;פ תשפ&quot;ה, 1792 [12990]).))
:- &quot;מבנה בתהליך בניה&quot; - מבנה או בניה שבנייתם טרם נגמרה ואינם ארעיים;
:- &quot;מטעים&quot; - עצים לרבות גפנים המשמשים או מיועדים לשמש לעסק לרבות היבול שעליהם;
:- &quot;מלאי&quot; - מיטלטלין מכל סוג שאינם לשימושם האישי של בעליהם או של בני ביתם ואינם כסף או דברים שבראוי;
:- &quot;נזק&quot; - נזק מלחמה, נזק עקיף ונזק בצורת;
:- &quot;נזק מלחמה&quot; - נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על-ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מלחמה על-ידי צבא הגנה לישראל;
:- &quot;נזק עקיף&quot; - הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר, עקב פעולות מלחמה על-ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על-ידי צבא הגנה לישראל;
:- &quot;נכס&quot; - קרקע, קרקע חקלאית לרבות היבול שעליה, בנין, מבנה בתהליך בניה, מטעים, מלאי וציוד הנמצאים בשטח המדינה וכן כלי שיט וכלי טיס הרשומים בישראל או החייבים ברישום בישראל אף אם אינם מצויים בה;
:- &quot;ציוד&quot; - מכונות, מיתקנים, רהיטים ורכוש אחר המשמשים או מיועדים לשמש ציוד לעסק, רכב רשום או חייב ברישום על פי [[פקודת התעבורה]], כלי שיט וכלי טיס, בריכות מים המיועדות בעיקרן לשחיה ומבנים ארעיים.

@ 36. תשלום פיצויים (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) ישולמו פיצויים בעד נזק ושר האוצר יקבע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת:
:: (1) את הזכאי לקבלת הפיצויים, ורשאי הוא להתנות את תשלום הפיצויים בשיקום הנזק;
:: (2) את שיעורי הפיצויים, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לכל סוג של נכסים, לכל סוג של ניזוקים ולכל סוג של נזקים, והכל בהתחשב עם היקף הנזק, תדירות הנזקים שפקדו את הניזוק ותדירות הנזקים שפקדו את האזור וגורמים אחרים;
:: (3) כללים לקביעת שווי הנזקים והגורמים שיובאו בחשבון לחישוב שווי הנזק, ובנזקי בצורת רשאי הוא להתחשב בין השאר גם בגודל השטח הנזרע;
:: (4) כללים למתן ערבות לזכאים לקבלת פיצויים;
:: (5) כללים לביצוע תשלום הפיצויים;
:: (6) את סוגי הנכסים שניתן לבטחם לפי בקשת בעליהם עד לתקרת שווי שיקבע, התשלומים שיחולו לגבי ביטוח כאמור ותקופת הביטוח;
:: (7) ועדות למיניהן, דרכי מינוין, סמכויותיהן ודרכי הערעור לבית משפט מחוזי, בין דרך כלל ובין בבעיה משפטית בלבד;
:: (7א) דרכי מסירת הודעה על נזק ודרכי הגשת תביעה לפיצויים;
:: (8) (((בוטלה).))
:: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק בצורת), תשכ&quot;ה-1964]].))
:: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל״ג–1973]].))
: (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) לענין נזקי בצורת יותקנו לאחר התייעצות עם שר החקלאות.
: (ב1) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי ישולמו פיצויים בעד נזק שנגרם לגופו של נכס עקב מעשה אלימות כאמור [[בפסקה (4) או (5) להגדרה &quot;פגיעת איבה&quot; שבסעיף 1 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]], והכל על פי כללים ובתנאים שיקבע שר האוצר כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי–ערבי), התשע&quot;ה-2014]].))
: (ג) (((פקע).))

@ 36א. מועדים להגשת הודעה על נזק ותביעה לפיצויים (תיקון: תשנ&quot;ט-2)
: (א) הודעה על נזק תוגש למנהל בתוך שבועיים מיום קרות הנזק.
: (ב) תביעה לפיצויים תוגש למנהל בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק.

@ 36ב. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))

@ 36ג. העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (((הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.12.2027):))
: (א) זכות לפיצוי ולמקדמה בשל נזק מלחמה שנגרם בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 38יח]], אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לפיצוי ולמקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור בו ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.

@ 36ד. העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת לעניין [[פרק שמיני 3]] (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (((הוראת שעה מיום 4.5.2026 עד יום 31.12.2032):))
: (א) זכות לפיצוי ולמקדמה בשל נזק מלחמה שנגרם בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 38לו]], אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לפיצוי ולמקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור בו ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.

@ 37. (תיקון: תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 38. סייגים לקבלת פיצויים (תיקון: תשמ&quot;א)
: לא ישולמו פיצויים בעד נזק עקיף אלא לתקופת הזמן הדרושה באופן סביר לסילוק גורמיו.

@ 38א. &lt;!-- לשעבר 46ג --&gt; ביטוח נכסים מחוץ לשטח המדינה (תיקון: תש&quot;ל, תש&quot;ל-3, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ז)
: (א) כדי לאפשר תשלום פיצויים בעד נזק לנכסי חוץ ישראליים, רשאי שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת להתקין תקנות, בין דרך כלל ובין לסוגים של בעלים.
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו, בין היתר, פרטים אלה:
:: (1) (((בוטלה);))
:: (2) שיעור התשלום שיחול על בעל הנכס;
:: (3) סוגי הנזק שבעדם ישולמו פיצויים ושיעורי הפיצויים.
: (ג) לענין סעיף זה, &quot;נכס חוץ ישראלי&quot; -
:: (1) מקרקעין (([צ&quot;ל: קרקע])), מלאי או ציוד הנמצאים מחוץ לשטח המדינה ואשר בעלם או אחד מבעליהם הוא אזרח ישראלי, תושב ישראל או תאגיד הרשום בישראל;
:: (2) כלי שיט או כלי טיס המוחכר לאזרח ישראל, לתושב ישראל או לתאגיד הרשום בישראל;
:: (3) כלי שיט או כלי טיס ששר האוצר, או מי שהשר הסמיך לכך, אישר שהוא פועל לטובת משק המדינה;
:: (4) טובין המובלים בכלי שיט או כלי טיס שהוא &quot;נכס&quot; או &quot;נכס חוץ ישראלי&quot;;
:: (5) כלי טיס או חלקיו ששר האוצר או מי שהוא הסמיך לכך אישר לענין זה, שעה שהם מובאים לישראל או מוחזרים ממנה בקשר עם מכירתם, השכרתם, תיקונם, שיפוצם או אחזקתם בישראל.
: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה) (כלי שיט המובילים דלק), תשל״א–1970]].))
: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה לנכסי חוץ ישראליים) (ספינות דיג בים סוף), תשל״ב–1972]].))
: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק) (נכס חוץ ישראלי), התשמ״ב–1982]].))

@ 38ב. &lt;!-- לשעבר 46ד --&gt; ביטוח חפצים ביתיים (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א)
: (א) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות כי ישולמו פיצויים בעד נזק מלחמה לחפצים שאינם נכס והמצויים בבית מגוריו של אדם (להלן - חפצים ביתיים).
:: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (חפצים ביתיים), תשל&quot;ג-1973]].))
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו, בין היתר פרטים אלה:
:: (1) השווי הכולל של חפצים ביתיים שבעבורם ישולמו פיצויים ללא תשלום בעד ביטוחם והשווי הכולל המקסימלי של חפצים ביתיים שניתן לבטחם בתשלומים לפי בקשת בעליהם;
:: (2) שיעורי התשלום שיחולו על סוגים שונים של חפצים ביתיים;
:: (3) שיעור הפיצוי שיינתן לגבי סוגים שונים של חפצים ביתיים.
: (ג) (((בוטל).))

== פרק שמיני 1 - מסלול נוסף לפיצוי על נזק עקיף - חרבות ברזל (((פקע))) (תיקון: תשפ&quot;ד) ==

@ 38ג. (תיקון: תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38ד. (תיקון: תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38ה. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38ו. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38ז. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38ח. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38ט. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38י. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38יא. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38יב. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38יג. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38יד. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38טו. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38טז. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38יז. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))

== פרק שמיני 2: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בתקופת הלחימה - יוני 2025 - חרבות ברזל (תיקון: תשפ&quot;ה) ==
: (((הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.12.2027):))

@ 38יח. הגדרות - [[פרק שמיני 2]] (תיקון: תשפ&quot;ה)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;הוצאות השכר בתקופת הזכאות&quot; - אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי [[פרק י&quot;ב לחוק הביטוח הלאומי]]:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו מוסד ציבורי זכאי או קיבוץ - הסכום הנמוך מבין אלה:
::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;
::: (ב) השכר הממוצע לחודש, כמשמעותו [[בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי]], כפי שהיה ידוע בחודש יוני 2025, מוכפל במספר העובדים המזכים ששולם להם שכר בעד החודש האמור, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - הסכום הנמוך מבין אלה:
::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת בשיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו של הניזוק בשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], שאינה הכנסה מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו בשנת הבסיס כפי שדווחה כאמור, הכוללת תמיכות ותרומות, ותוצאת המכפלה המתקבלת מוכפלת ב-1.325;
::: (ב) תוצאת המכפלה האמורה בפסקה (1)(ב) להגדרה זו, כשהיא מוכפלת בשיעור האמור בפסקת משנה (א);
:: (3) לעניין ניזוק שהוא קיבוץ - הסכום הנמוך מבין אלה:
::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים שאינם חברי הקיבוץ, או לעובדים מזכים שהם חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם, אשר שולם לעובדים כאמור בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;
::: (ב) השכר הממוצע לחודש כמשמעותו [[בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי]], כפי שהיה ידוע בחודש יוני 2025, מוכפל במספר העובדים המזכים כאמור בפסקת משנה (א), כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;
:: לעניין הגדרה זו -
::- &quot;עובד מזכה&quot; - עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך חודש יוני 2025, וכי הוא לא ניצל יום חופשה במהלך התקופה הקובעת; לעניין זה, &quot;הפסקת העסקה&quot;, של עובד - כהגדרתה [[בסעיף 179כב לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 4(2) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ&quot;ה-2025]];
::- &quot;שכר העבודה לעובדים מזכים&quot; - שכר העבודה ששולם לעובדים מזכים כפי שהצהיר עליו הניזוק למנהל לעניין [[פרק זה]], שהוא חלק משכר העבודה שהניזוק דיווח עליו לפקיד השומה בטופס 102 לפי [[תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה]];
:- &quot;הוצאות מזכות&quot; - ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים - 600 אלף שקלים חדשים;
:: (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים - 600 אלף שקלים חדשים בתוספת 0.3% מחלק מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס העולה על 100 מיליון שקלים חדשים;
:: (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים - 1.2 מיליון שקלים חדשים;
:- &quot;הוצאות קבועות&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) - סך כל התשומות השוטפות בשנה הקודמת, מחולק ב-12 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה, שהוצאו בשנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות של הניזוק בשנה הקודמת ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
:: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות [[סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף]] - סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל השנה הקודמת אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק ב-12 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
:- &quot;חוק הביטוח הלאומי&quot; - [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;חוק מס ערך מוסף&quot; - [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;חלק השכר המזכה&quot; - סכום הוצאות השכר בתקופת הזכאות, מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות;
:- &quot;מוסד ציבורי זכאי&quot; - מוסד ציבורי כהגדרתו [[#9.2|בסעיף 9(2)(ב) לפקודה]] ([[בפרק זה]] - מוסד ציבורי), שמתקיימים בו שני אלה:
:: (1) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], לא היו מתמיכות ותרומות;
:: (2) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], שאינה מתמיכות ותרומות, היו ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה;
:- &quot;מחזור עסקאות&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) - מחזור עסקאות כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף]]; במחזור עסקאות כאמור לא ייכללו כל אלה:
::: (א) עסקאות [[+|שסעיפים 20]] [[או 21 לחוק מס ערך מוסף]] חלים עליהן;
::: (ב) מכר טובין או מתן שירות מאת עוסק לקרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי לגבי מכר או מתן שירות כאמור לקרובו מתקיימים אותם מאפיינים המתקיימים לגבי עסקת מכר או שירות כאמור בין עוסק לאדם שאינו קרובו;
::: (ג) פיצוי ששולם לפי החוק;
::: (ד) מכירות הוניות;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סכום ההכנסה ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל, כפי שדווח לרשות המסים בדוח לפי [[סעיף 131 לפקודה]] שאישר לעניין זה רואה חשבון או יועץ מס;
:: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]] - מחזור העסקאות, כפי שדווח לרשות המסים בהצהרה לפי [[תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל&quot;ו-1976]], ואם התקופה שלגביה נבחן המחזור אינה נכללת בהצהרה כאמור - מחזור העסקאות כפי שהצהיר עליו הניזוק לעניין זה;
:- &quot;מחזור עסקאות בשנת הבסיס&quot; - מחזור עסקאות כפי שדווח לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12, ולעניין ניזוק הרשום כשותפות לפי [[חוק מס ערך מוסף]] או ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי [[סעיף 56 לחוק האמור]] - לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין;
:- &quot;מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו לפני יום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) - מחזור העסקאות כמפורט לצידו:
::: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס;
::: (ב) לעניין ניזוק המדווח בשיטה חד-חודשית - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס, כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום ט&quot;ז בסיוון התשפ&quot;ה (12 ביוני 2025);
::: (ג) לעניין ניזוק המדווח בשיטה דו-חודשית - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום ט&quot;ז בסיוון התשפ&quot;ה (12 ביוני 2025);
:: (2) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) עד יום ב' באייר התשפ&quot;ה (30 באפריל 2025) - מחזור העסקאות כמפורט לצידו:
::: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי - מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו או מיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ד' בסיוון התשפ&quot;ה (31 במאי 2025), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה;
::: (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית - מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], או מיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ד' בסיוון התשפ&quot;ה (31 במאי 2025), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה;
::: (ג) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית - מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]] או מיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ב' באייר התשפ&quot;ה (30 באפריל 2025), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב-2;
:: (3) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית שפתח את עסקו בתקופה שמיום ג' באייר התשפ&quot;ה (1 במאי 2025) עד יום ד' בסיוון התשפ&quot;ה (31 במאי 2025) - מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו עד יום ד' בסיוון התשפ&quot;ה (31 במאי 2025);
:: (4) על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), לעניין קבלן ביצוע - מחזור עסקאותיו בתקופה שמיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025) או מ-1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], לפי המאוחר, עד יום ד' בסיוון התשפ&quot;ה (31 במאי 2025), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה;
:- &quot;מס תשומות&quot; - כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]];
:- &quot;מקדם הוצאות קבועות&quot; - אחד מאלה:
:: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שאינו ניזוק כאמור בפסקאות (2) עד (4) - שיעור כמפורט לצידו:
::: (א) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% - 7%;
::: (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% - 11%;
::: (ג) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% - 15%;
::: (ד) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% - 22%;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.35;
:: (3) לעניין ניזוק שבשנות המס 2022, 2023 או 2024 חל עליו הפטור לפי [[סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף]], ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.19;
:: (4) לעניין ניזוק שהוא קבלן ביצוע, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.68;
:: (5) מקדם בשיעור אחר שקבע המנהל, לגבי ניזוק מסוים שהוא ניזוק כאמור בפסקה מפסקאות (1) עד (4) להגדרה זו, אם שוכנע כי ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי-הפעלתו גבוהות או נמוכות, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על 1.5 מהמקדם אשר היה נקבע לניזוק לפי אותה פסקה;
:- &quot;נזק ישיר&quot; - נזק מלחמה לגופו של נכס שבו ממוקם עסקו של עוסק ערב התקופה הקובעת;
:- &quot;נזק מלחמה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 35]];
:- &quot;נזק עקיף&quot; - הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה, או בשל אי-אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל;
:- &quot;ניזוק&quot; - עוסק, למעט כל אחד מאלה, שנגרם לו נזק עקיף:
:: (1) המדינה;
:: (2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
:: (3) קופת חולים;
:: (4) מוסד ציבורי שאינו מוסד ציבורי זכאי;
:: (5) תאגיד שהוקם בחוק או לפיו;
:: (6) מוסד פיננסי כמפורט להלן:
::: (א) תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], לרבות תאגיד עזר כהגדרתו [[בחוק האמור]];
::: (ב) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::: (ג) חבר בורסה כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
::: (ד) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
::: (ה) מנהל קרן כמשמעותו [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ&quot;ד-1994]];
:: (7) מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה, &quot;מכירת זכות במקרקעין&quot; - כהגדרת &quot;מכירה&quot;, לעניין זכות במקרקעין, [[בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]];
:: (8) מי שיותר מ-50% מהעבודות שביצע בשנת המס 2023 או 2024 היו עבודות שמשך ביצוען עולה על שנה, למעט קבלן ביצוע;
:: (9) מי שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני יום ט&quot;ז בסיוון התשפ&quot;ה (12 ביוני 2025);
:: (10) מי שדיווח על מחזור עסקאות בסכום אפס לגבי ארבעת החודשים שלפני יום ט&quot;ז בסיוון התשפ&quot;ה (12 ביוני 2025), אלא אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל עד תום חודשיים מתום התקופה הקובעת;
:: (11) מי שעסקו לא היה פעיל לפני יום ט&quot;ז בסיוון התשפ&quot;ה (12 ביוני 2025); לעניין זה, יראו עוסק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי [[חוק מס ערך מוסף]], לגבי התקופה שלפני המועד האמור, אלא אם כן הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל;
:: (12) מי שעיסוקו בחקלאות;
:- &quot;עוסק&quot; - חייב במס כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]];
:- &quot;עוסק המדווח על בסיס מזומן&quot; - עוסק שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא מתחייב במס ערך מוסף לפי [[פרק ו' לחוק מס ערך מוסף]] עם קבלת התמורה לעסקה;
:: (2) הוא מקבל את עיקר התקבולים השוטפים לעסקו בחודש העוקב לחודש שבו בוצעה העסקה;
:: (3) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו בתקופת הדיווח הכולל את חודש יוני 2025 היה נמוך מאחד מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם היה העוסק מדווח בשיטת דיווח חד-חודשית - 40%;
::: (ב) אם היה העוסק מדווח בשיטת דיווח דו-חודשית - 20%;
:- &quot;קבלן ביצוע&quot; - קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כהגדרתו [[בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ&quot;ט-1969]], הרשום בפנקס, כמשמעותו [[באותו חוק]]; ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין, כהגדרתה בפסקה (7) להגדרה &quot;ניזוק&quot; - החלק של עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור;
:- &quot;קרוב&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 88 לפקודה]];
:- &quot;שיעור הירידה במחזור העסקאות&quot; - מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, בהפחתת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס;
:- &quot;שנת הבסיס&quot; - אחת מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022) - שנת 2022;
:: (2) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בשנת 2022 או לאחריה - התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד המועד המפורט להלן, לפי העניין:
::: (א) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית, מוסד ציבורי זכאי ועוסק פטור - ד' בסיוון התשפ&quot;ה (31 במאי 2025);
::: (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית - עד יום ב' באייר התשפ&quot;ה (30 באפריל 2025);
:- &quot;השנה הקודמת&quot; - אחת מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) - התקופה שמיום ה' באלול התשפ&quot;ב (1 בספטמבר 2022) או מהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה, לפי המאוחר, עד יום י&quot;ד באלול התשפ&quot;ג (31 באוגוסט 2023);
:: (2) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) עד יום ד' בסיוון התשפ&quot;ה (31 במאי 2025) - התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד המועד המפורט להלן, לפי העניין:
::: (א) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית, מוסד ציבורי זכאי ועוסק פטור - ד' בסיוון התשפ&quot;ה (31 במאי 2025);
::: (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית - ב' באייר התשפ&quot;ה (30 באפריל 2025);
:- &quot;תמיכות ותרומות&quot; - תמיכה לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], תמיכה מאת רשות מקומית, או תרומות;
:- &quot;התקופה הקובעת&quot; - התקופה שמיום י&quot;ז בסיוון התשפ&quot;ה (13 ביוני 2025) עד יום כ&quot;ח בסיוון התשפ&quot;ה (24 ביוני 2025);
:- &quot;תקופת הבסיס&quot; - התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות;
:- &quot;תקופת הזכאות&quot; - אחת מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, שהוא אחד מאלה - חודש יוני 2025:
::: (א) מדווח בשיטה חד-חודשית;
::: (ב) עוסק פטור;
::: (ג) מוסד ציבורי זכאי;
:: (2) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית - חודשים מאי ויוני 2025;
:: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן והוא אחד מהמנויים בפסקה (1)(א) עד (ג), וכן לעניין קבלן ביצוע - חודש יולי 2025;
:: (4) לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית - חודשים יולי ואוגוסט 2025;
:- &quot;תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה&quot; - [[=תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ&quot;ג-1993]];
:- &quot;תשומות שוטפות&quot; - סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם [[לחוק מס ערך מוסף]], כפי שדווחו לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום ג' באייר התשפ&quot;ה (1 במאי 2025), הדוח כאמור הוגש עד יום ט&quot;ז בסיוון התשפ&quot;ה (12 ביוני 2025), למעט אלה:
:: (1) תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו;
:: (2) תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק;
:- &quot;תשומות שוטפות בשנה הקודמת&quot; - סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל לגבי השנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב-12.

@ 38יט. פיצויים בעד נזק עקיף (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בגובה הוצאותיו המזכות, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ואם נגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת - גם בעד נזק עקיף שנגרם לו כתוצאה מהנזק הישיר במהלך התקופה שמיום כ&quot;ט בסיוון התשפ&quot;ה (25 ביוני 2025) עד יום ד' בתמוז התשפ&quot;ה (30 ביוני 2025), והכול ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים;
:: (2) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25%, ואם הוא מדווח בשיטה דו-חודשית - על 12.5%;
:: (3) הירידה במחזור העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה כתוצאה מנזק עקיף;
:: (4) הוא פתח את עסקו לפני יום ה' בסיוון התשפ&quot;ה (1 ביוני 2025), ולעניין ניזוק המדווח בשיטה דו-חודשית - לפני יום ג' באייר התשפ&quot;ה (1 במאי 2025), והכול ובלבד שהודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום ט&quot;ז בסיוון התשפ&quot;ה (12 ביוני 2025);
:: (5) הוא הגיש לפקיד השומה, עד יום הגשת תביעה לקבלת פיצויים לפי [[פרק זה]], את המסמכים המפורטים להלן:
::: (א) דוח תקופתי לפי [[+|סעיף 67]], [[+|67א]] [[או 71א לחוק מס ערך מוסף]], לחודשים בתקופת הזכאות ולחודשים שהובאו בחשבון לשם קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, או הצהרה לפי [[תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל&quot;ו-1976]], לשנת 2022 עד 2024, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי [[חוק מס ערך מוסף]];
::: (ב) דין וחשבון בטופס 102 בשל חודש יוני 2025, והכול לפי [[תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה]];
:: (6) לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה:
::: (א) הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס 2025 ולא ניהלם;
::: (ב) פנקסיו לשנת המס 2025 נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור.
: (ב) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ואם נגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת - גם בעד נזק עקיף שנגרם לו כתוצאה מהנזק הישיר במהלך התקופה שמיום כ&quot;ט בסיוון התשפ&quot;ה (25 ביוני 2025) עד יום ד' בתמוז התשפ&quot;ה (30 ביוני 2025), והכול ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) שבסעיף קטן (א):
:: (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים - סכום של 1,833 שקלים חדשים;
:: (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 90 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,300 שקלים חדשים;
:: (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 120 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,400 שקלים חדשים;
:: (4) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 120 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים - סכום של 2,776 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
:: (5) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,273 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
:: (6) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,190 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
:: (7) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 250 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,897 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שניזוק כאמור באותו סעיף קטן זכאי לו נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(7), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן.
: (ד) שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו, לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו-חודשית.
: (ה) בסעיף זה, &quot;מקדם הנזק&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% - 1;
:: (2) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% - 1.5;
:: (3) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% - 2.4;
:: (4) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% - 3.

@ 38כ. מניעת כפל פיצויים (תיקון: תשפ&quot;ה)
: אין בהוראות לפי [[פרק זה]] כדי לגרוע מזכותו של ניזוק לפיצויים לפי [[פרק שמיני]], ואולם ניזוק שזכאי לפיצויים לפי [[פרק זה]] ולפי [[פרק שמיני]], בשל אותו נזק עקיף, הברירה בידו לבחור בפיצויים לפי אחד מהם.

@ 38כא. תביעה לקבלת פיצויים (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) עוסק המבקש פיצויים לפי [[פרק זה]] יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ-16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה בתקופה אחת שלא תעלה על 15 ימים, אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 51]], המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת, אחת או יותר, דרך כלל או לעוסק מסוים, אם נוכח כי ישנה סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; האריך המנהל את התקופה כאמור דרך כלל, תפורסם הודעה על כך גם באתר האינטרנט של רשות המסים.
: (ג) תביעה לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי [[פרק זה]] ולשם תשלום הפיצויים לפי הוראות [[פרק זה]].

@ 38כב. קביעת הזכאות לפיצויים (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות [[סעיף 38כא]], יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים, בתוך שמונה חודשים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים - רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות אם הוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה.
: (ב) המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 4 שנים מיום שניתנה, אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו.
: (ג) ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותו סעיף קטן פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור.

@ 38כג. תשלום הפיצויים ותשלום מקדמות (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) נקבעה זכאותו של העוסק לפיצויים לפי הוראות [[סעיף 38כב(א)]], ישולמו לו הפיצויים בהקדם ולא יאוחר מתום 14 ימים מיום קביעת הזכאות.
: (ב) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי [[סעיף 38כב]] בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לו מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל, ויחולו לעניין מניין התקופה כאמור הוראות [[סעיף 38כב(ג)]].
: (ג) אין במקדמה שתשולם לפי סעיף קטן (ב) ובגובהה כדי לקבוע את זכאותו הסופית של העוסק לפיצויים.
: (ד) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי [[סעיף 38כב]] בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה נוספת בשיעור של 10% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל.
: (ה) על סכום הפיצויים המשולמים לפי [[פרק זה]] ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום.

@ 38כד. העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי בשל נזק עקיף ומקדמה (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) זכות לפיצויים ולמקדמה לפי [[פרק זה]] לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי לפיצויים או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.

@ 38כה. תשלום ביתר (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם לפי [[פרק זה]], יחזיר הניזוק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה - סכום היתר) בתוך 90 ימים מיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר.
: (ב) על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[פקודת המסים (גבייה)]], כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות [[חוק קיזוז מסים, התש&quot;ם-1980]], כאילו היו חוב מס.

@ 38כו. תשלום בחסר (תיקון: תשפ&quot;ה)
: שולם לניזוק פיצוי בסכום נמוך מהסכום שהוא זכאי לו, ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

@ 38כז. קנס בשל הגשת תביעה ביתר (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) בסעיף זה, &quot;סכום ההפרש&quot; - ההפרש שבין סכום הפיצויים שכלל ניזוק בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38כא]] ובין סכום הפיצויים שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות [[סעיף 38כב(א)]].
: (ב) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38כא]] ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש.
: (ג) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 15,000 שקלים חדשים וכן עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38כא]], וסכום ההפרש נובע מפעולה שנקבע לגביה בקביעה סופית כי היא עסקה מלאכותית לפי [[סעיף 38כח]], ובלבד שהעוסק לא דיווח עליה, או שהיא עסקה בדויה לפי [[הסעיף האמור]], יהיה חייב בקנס בשיעור של 40% מסכום ההפרש.
: (ד) על קנס כאמור בסעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 38כה(ב)]].

@ 38כח. עסקה מלאכותית או עסקה בדויה (תיקון: תשפ&quot;ה)
: היה המנהל סבור כי עסקה פלונית המגדילה או העלולה להגדיל את סכום הפיצוי המשתלם לפי [[פרק זה]] היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הגדלה בלתי נאותה של סכום הפיצוי האמור, רשאי הוא להתעלם מן העסקה, והפיצוי לאדם הנוגע בדבר יחושב לפי זה; לעניין זה -
: (1) ניתן לראות פעולה כבלתי נאותה גם אם אינה נוגדת את החוק;
: (2) &quot;עסקה&quot; - לרבות פעולה.

@ 38כט. השגה וערר (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א)(1) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי [[פרק זה]], לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת.
:: (2) השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים.
:: (3) העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב.
:: (4) העובד המוסמך להחליט בהשגה ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה.
:: (5) לא נתן העובד המוסמך להחליט בהשגה את החלטתו למשיג במהלך התקופה האמורה בפסקה (4), לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה.
: (ב) על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור [[בסעיף 38ל]], בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה, בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו.

@ 38ל. ועדת ערר (תיקון: תשפ&quot;ה)
: ועדת ערר שהוקמה לפי [[סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש&quot;ף-2020]], תהיה מוסמכת לדון בעררים כאמור [[בסעיף 38כט(ב)]], ויחולו לעניין הערר ולעניין ועדת ערר ההוראות לפי [[סעיף 21 לחוק האמור]].

@ 38לא. רשות לייצג (תיקון: תשפ&quot;ה)
: [[סעיף 236 לפקודה]] יחול על ייצוג עוסק לעניין [[פרק זה]], בשינויים המחויבים.

@ 38לב. תקופה חליפית (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) ניזוק שהוא עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת באחד מהחודשים שנלקחו בחשבון לצורך קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, רשאי להגיש למנהל בקשה, ולפיה לצורך חישוב הפיצויים כאמור [[בסעיף 38יט]], יראו את מחזור עסקאותיו בתקופה החליפית, מחולק במספר החודשים בתקופה החליפית מוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות, כמחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס.
: (ב) לעניין סעיף זה -
::- &quot;פעילות מופחתת&quot;, בחודש - חודש שבו מחזור העסקאות של עוסק הופחת בשל אחת מהעילות המנויות בהגדרה &quot;התקופה החליפית&quot;, ושאינו החודש שבו החלה פעילותו;
::- &quot;התקופה החליפית&quot; -
::: (1) לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת באחד החודשים שבתקופה הנלקחת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, שבו לא עבדה שבעה ימים או יותר בשל אחת העילות המנויות [[+|בסעיף 6]] [[או 7 לחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]] - תקופת פעילותה של העוסקת בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה תקופה של פעילות מופחתת, או תקופת פעילותה של העוסקת ב-12 החודשים הרצופים הקודמים לחודש הראשון שבו הייתה לה פעילות מופחתת, לפי בחירת העוסקת;
::: (2) לגבי עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בחודש שבתקופה הנלקחת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבה לא עבד שבעה ימים או יותר בשל ימי שירות מילואים לפי [[חוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]] - תקופת פעילותו בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לו פעילות מופחתת כאמור.

@ 38לג. פיצויים בעד נזק עקיף לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 38יט]], ניזוק שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, זכאי לפיצויים בעד נזק עקיף שנגרם לו בתקופה נוספת, אחת או יותר, כתוצאה מהנזק הישיר, בהתאם להוראות [[פרק זה]] בתיאומים שיקבע שר האוצר בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שהמנהל שוכנע כי מתקיים המפורט להלן:
:: (1) בשל הנזק הישיר לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק, בתקופה שתחילתה ביום שבו נגרם הנזק וסיומה לא לפני יום ו' באב התשפ&quot;ה (31 ביולי 2025);
:: (2) לעניין פיצוי בשל נזק עקיף שנגרם כתוצאה מהנזק הישיר ושנמשך בתקופה נוספת כאמור בפסקה (2) או (3) להגדרה &quot;תקופה נוספת&quot; שבסעיף קטן (ג) - לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק בתקופה של 15 ימים במהלך התקופה הנוספת, לפחות.
: (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את התיאומים הנדרשים לעניין סעיף זה, ובלבד שכחלק מהתיאומים יוכפלו שיעורי הירידה במחזור העסקאות, הקבועים [[בהגדרה &quot;מקדם הוצאות קבועות&quot; שבסעיף 38יח]] לגבי עוסק המדווח בשיטה דו-חודשית, שיעור הירידה הקבוע [[בסעיף 38יט(א)(2)]] ושיעורי הירידה הקבועים [[בהגדרה &quot;מקדם הנזק&quot; שבסעיף 38יט(ה)]].
: (ג) בסעיף זה, &quot;תקופה נוספת&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) חודשים יולי ואוגוסט 2025;
:: (2) חודשים ספטמבר ואוקטובר 2025;
:: (3) חודשים נובמבר ודצמבר 2025.

@ 38לד. פיצויים נוספים לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 38לג]], ניזוק שהוא יחיד שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לפיצוי נוסף בסכום האמור בסעיף קטן (ב), בעד כל תקופה נוספת שבה הוא זכאי לפיצוי לפי [[סעיף 38לג]].
: (ב) הפיצוי הנוסף יהיה בסכום השווה להכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס כשהיא מחולקת ב-6, ובלבד שלא תעלה על 30 אלף שקלים חדשים, כשהיא מוכפלת בשיעור הירידה במחזור העסקאות.
: (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 38כ עד 38לא]], בשינויים המחויבים.
: (ד) לעניין סעיף זה -
::- &quot;הכנסה חייבת&quot; - הכנסה כהגדרתה [[בפקודה]] לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, למעט רווח הון;
::- &quot;הכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס&quot; - הכנסה חייבת לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.6|או (6) לפקודה]], בשנת הבסיס, לרבות דמי לידה המשתלמים לפי [[סימן ג' בפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי]], וגמלה לשמירת היריון המשתלמת לפי [[סימן ה' בפרק ג' לחוק האמור]], ולרבות תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתלם לפי [[פרק י&quot;ב לחוק האמור]], מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12.

@ 38לה. פיצויים בעד אובדן שכר דירה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) נגרם לדירה כהגדרתה [[בחוק המכר (דירות), התשל&quot;ג-1973]] (בסעיף זה - דירה), שבבעלות יחיד שאינו עוסק נזק מלחמה בתקופה הקובעת, יהיה יחיד כאמור זכאי לפיצוי בגובה שכר הדירה האחרון שקיבל מהשוכר בעד הדירה, לתקופה שבה לא ניתן להשתמש בדירה (בסעיף זה - תקופת השיקום), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) הדירה הייתה מושכרת ביום קרות הנזק או בשלושת החודשים שקדמו ליום קרות הנזק;
:: (2) בשל נזק המלחמה לא ניתן להשתמש בדירה, לתקופה של חודש לפחות;
:: (3) הוכח למנהל שלא שולם שכר הדירה לבעלים בשל תקופת השיקום.
: (ב) תביעה לפיצויים לפי סעיף זה תוגש למנהל בטופס שקבע בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק; המנהל יהיה רשאי להאריך את המועד האמור.
: (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 38כב עד 38כו]] [[ו-38כט]], בשינויים המחויבים.

== פרק שמיני 3: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בחודשים מרץ ואפריל 2026 בעקבות תקופת הלחימה שהחלה ביום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) (תיקון: תשפ&quot;ו-3) ==
: (((הוראת שעה מיום 4.5.2026 עד יום 31.12.2032):))

@ 38לו. הגדרות - [[פרק שמיני 3]] (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025&quot; - יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש פברואר 2025; לעניין הגדרה זו, &quot;החלטות הממשלה&quot; - כהגדרתן [[בתקנה 1 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל&quot;ג-1973]], כנוסחה [[בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2023]];
:- &quot;הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר&quot; - אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת תשלום בעד ימי חופשה שניצל העובד, ובהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי [[פרק י&quot;ב לחוק הביטוח הלאומי]]:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו מוסד ציבורי זכאי או קיבוץ - הסכום הנמוך מבין אלה:
::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;
::: (ב) השכר הממוצע לחודש כמשמעותו [[בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי]], כפי שהיה ידוע בחודש מרץ 2026, מוכפל במספר העובדים המזכים ששולם להם שכר בעד החודש האמור, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;
::: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - הסכום הנמוך מבין אלה:
:::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת בשיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו של הניזוק בשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], שאינה הכנסה מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו בשנת הבסיס כפי שדווחה כאמור, הכוללת תמיכות ותרומות, ותוצאת המכפלה המתקבלת מוכפלת ב-1.325;
:::: (ב) תוצאת המכפלה האמורה בפסקה (1)(ב) להגדרה זו, כשהיא מוכפלת בשיעור האמור בפסקת משנה (א);
::: (3) לעניין ניזוק שהוא קיבוץ - הסכום הנמוך מבין אלה:
:::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים שאינם חברי הקיבוץ, או לעובדים מזכים שהם חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם, אשר שולם לעובדים כאמור בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;
:::: (ב) השכר הממוצע לחודש כמשמעותו [[בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי]], כפי שהיה ידוע בחודש מרץ 2026, מוכפל במספר העובדים המזכים כאמור בפסקת משנה (א), כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;
:: לעניין הגדרה זו -
::- &quot;עובד מזכה&quot; - עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך התקופה המזכה לעניין שכר; לעניין זה, &quot;הפסקת העסקה&quot;, של עובד - כהגדרתה [[בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 1(3) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ&quot;ו-2026]];
::- &quot;עובד מזכה&quot; - (((הוראת שעה לעניין נזק שהתרחש בחודשים מרץ ואפריל 2026):)) עובד שהתקיים לגביו אחד מאלה:
::: (1) עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך חודשים מרץ ואפריל 2026;
::: (2) עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי הופסקה העסקתו במהלך חודש מרץ 2026 לתקופה שלא עלתה על 10 ימים, והוא דיווח על כך למוסד לביטוח לאומי עד יום י&quot;א באייר התשפ&quot;ו (28 באפריל 2026) וכי לא הופסקה העסקתו במהלך חודש אפריל 2026; 
::: לעניין זה, &quot;הפסקת העסקה&quot;, של עובד - כהגדרתה [[בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 1(3) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ&quot;ו-2026]];
::- &quot;שכר העבודה לעובדים מזכים&quot; - שכר העבודה ששולם לעובדים מזכים כפי שהצהיר עליו הניזוק למנהל לעניין [[פרק זה]], שהוא חלק משכר העבודה שהניזוק דיווח עליו לפקיד השומה בטופס 102 לפי [[תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה]];
::- &quot;התקופה המזכה לעניין שכר&quot; - חודשים מרץ ואפריל 2026;
:- &quot;הוצאות מזכות&quot; - ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום כמפורט להלן, לפי העניין, כשהוא מוכפל ב-2:
:: (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים - 600 אלף שקלים חדשים;
:: (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים - 600 אלף שקלים חדשים בתוספת 0.3% מחלק מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס העולה על 100 מיליון שקלים חדשים;
:: (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים - 1.2 מיליון שקלים חדשים;
:- &quot;הוצאות קבועות&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) - סך כל התשומות השוטפות בשנה הקודמת, מחולק ב-6 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך חלק מחודשי השנה, שהוצאו בשנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות של הניזוק בשנה הקודמת ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות וב-2;
:: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות [[סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף]] - סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל השנה הקודמת אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק ב-6 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
:- &quot;חוק הביטוח הלאומי&quot; - [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;חוק מס ערך מוסף&quot; - [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;חלק השכר המזכה&quot; - סכום הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר, מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות;
:- &quot;מוסד חינוך&quot; - כהגדרתו [[בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס&quot;ו-2006]];
:- &quot;מוסד ציבורי זכאי&quot; - מוסד ציבורי כהגדרתו [[#9.2|בסעיף 9(2)(ב) לפקודה]] ([[בפרק זה]] - מוסד ציבורי), שמתקיימים בו שני אלה:
:: (1) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2024 או 2025, לפי בחירתו, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], לא היו מתמיכות ותרומות;
:: (2) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2024 או 2025, לפי בחירתו, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], שאינה מתמיכות ותרומות, היו ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך חלק מחודשי השנה;
:- &quot;מחזור עסקאות&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) - מחזור עסקאות כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף]]; במחזור עסקאות כאמור לא ייכללו כל אלה:
::: (א) עסקאות [[+|שסעיפים 20]] [[או 21 לחוק מס ערך מוסף]] חלים עליהן;
::: (ב) מכר טובין או מתן שירות מאת עוסק לקרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי לגבי מכר או מתן שירות כאמור לקרובו מתקיימים אותם מאפיינים המתקיימים לגבי עסקת מכר או שירות כאמור בין עוסק לאדם שאינו קרובו;
::: (ג) פיצוי ששולם לפי החוק;
::: (ד) מכירות הוניות;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סכום ההכנסה ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בדוח לפי [[סעיף 131 לפקודה]] שאישר לעניין זה רואה חשבון או יועץ מס;
:: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]] - מחזור העסקאות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בהצהרה לפי [[תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל&quot;ו-1976]], ואם התקופה שלגביה נבחן המחזור אינה נכללת בהצהרה כאמור - מחזור העסקאות כפי שהצהיר עליו הניזוק לעניין זה;
:- &quot;מחזור עסקאות בשנת הבסיס&quot; - מחזור עסקאות כפי שדווח לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12, ולעניין ניזוק הרשום כשותפות לפי [[חוק מס ערך מוסף]] או ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי [[סעיף 56 לחוק האמור]] - לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין;
:- &quot;מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו לפני יום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025), ואם הוא עוסק מיוחד - שפתח את עסקו לפני יום ח' באדר התשפ&quot;ג (1 במרץ 2023) - מחזור העסקאות כמפורט לצידו:
::: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס;
::: (ב) לעניין ניזוק אחר - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס, כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026);
:: (2) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו בתקופה שמהמועד האמור ברישה של פסקה (1), לפי העניין - מחזור העסקאות כמפורט לצידו:
::: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי - מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו או מיום ה' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב-2;
::: (ב) לעניין ניזוק אחר - מחזור עסקאותיו מ-1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], או מיום ה' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב-2;
:: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), לעניין קבלן ביצוע - מחזור עסקאותיו בתקופה שמיום ה' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025) או מ-1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], לפי המאוחר, עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב-2;
:- &quot;מס תשומות&quot; - כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]];
:- &quot;מקדם הוצאות קבועות&quot; - אחד מאלה:
:: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שאינו ניזוק כאמור בפסקאות (2) עד (4) - שיעור כמפורט לצידו:
::: (א) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40% - 7%;
::: (ב) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60% - 11%;
::: (ג) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80% - 15%;
::: (ד) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80% - 22%;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק במסחר סיטונאי אוק מעונאי בדלק, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.35;
:: (3) לעניין ניזוק שבשנות המס 2024, 2025 או 2026 חל עליו הפטור לפי [[סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף]], ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.19;
:: (4) לעניין ניזוק שהוא קבלן ביצוע, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.68;
:: (5) מקדם בשיעור אחר שקבע המנהל, לגבי ניזוק מסוים שהוא ניזוק כאמור בפסקה מפסקאות (1) עד (4) להגדרה זו, אם שוכנע כי ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי-הפעלתו גבוהות או נמוכות, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על פי 2 מהמקדם אשר היה נקבע לניזוק לפי אותה פסקה;
:- &quot;נזק ישיר&quot; - נזק מלחמה לגופו של נכס שבו ממוקם עסקו של עוסק ערב התקופה הקובעת;
:- &quot;נזק מלחמה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 35]];
:- &quot;נזק עקיף&quot; - הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה, או בשל אי-אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל;
:- &quot;ניזוק&quot; - עוסק, למעט כל אחד מאלה, שנגרם לו נזק עקיף:
:: (1) המדינה;
:: (2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
:: (3) קופת חולים;
:: (4) מוסד ציבורי שאינו מוסד ציבורי זכאי;
:: (5) תאגיד שהוקם בחוק או לפיו;
:: (6) מוסד פיננסי כמפורט להלן:
::: (א) תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], לרבות תאגיד עזר כהגדרתו [[בחוק האמור]];
::: (ב) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::: (ג) חבר בורסה כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
::: (ד) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
::: (ה) מנהל קרן כמשמעותו [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ&quot;ד-1994]];
:: (7) מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה, &quot;מכירת זכות במקרקעין&quot; - כהגדרת &quot;מכירה&quot;, לעניין זכות במקרקעין, [[בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]];
:: (8) מי שיותר מ-50% מהעבודות שביצע בשנת המס 2024 או 2025 היו עבודות שמשך ביצוען עולה על שנה, למעט קבלן ביצוע;
:: (9) מי שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני יום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026);
:: (10) מי שדיווח על מחזור עסקאות בסכום אפס לגבי ארבעת החודשים שלפני יום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026), אלא אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל עד תום חודשיים מתום התקופה הקובעת;
: (11) מי שעסקו לא היה פעיל לפני יום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026); לעניין זה, יראו עוסק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי [[חוק מס ערך מוסף]], לגבי התקופה שלפני המועד האמור, אלא אם כן הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל;
:: (12) מי שעיסוקו בחקלאות;
:- &quot;עוסק&quot; - חייב במס כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]];
:- &quot;עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים&quot; - עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים בשנת 2025, בהתאם להתקשרות עם המדינה;
:- &quot;עוסק המדווח על בסיס מזומן&quot; - עוסק שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא מתחייב במס ערך מוסף לפי [[פרק ו' לחוק מס ערך מוסף]] עם קבלת התמורה לעסקה;
:: (2) הוא מקבל את עיקר התקבולים השוטפים לעסקו בחודש העוקב לחודש שבו בוצעה העסקה או שהוא מוסד חינוך;
:: (3) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו בתקופת הדיווח הכולל את התקופה הקובעת היה נמוך מ-40%;
:- &quot;עוסק מיוחד&quot; - עוסק שעסקו נמצא באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025 או עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים;
:- &quot;קבלן ביצוע&quot; - קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כהגדרתו [[בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ&quot;ט-1969]], הרשום בפנקס, כמשמעותו [[באותו חוק]]; ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין, כהגדרתה בפסקה (7) להגדרה &quot;ניזוק&quot; - החלק של עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור;
:- &quot;קרוב&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 88 לפקודה]];
:- &quot;שיעור הירידה במחזור העסקאות&quot; - מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, בהפחתת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס;
:- &quot;שנת הבסיס&quot; - אחת מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, שפתח את עסקו לפני יום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025) - שנת 2025;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד, שפתח את עסקו לפני יום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022) - שנת 2022;
:: (3) לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, שפתח את עסקו במועד האמור בפסקה (1) או לאחריו, ולעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד, שפתח את עסקו במועד האמור בפסקה (2) או לאחריו - התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026);
:- &quot;השנה הקודמת&quot; - כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025) - שנת 2025;
::: (ב) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025) עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) - התקופה שמהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026);
:: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד - אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) - התקופה שמהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' באלול התשפ&quot;ב (1
בספטמבר 2022), לפי המאוחר, עד יום י&quot;ד באלול התשפ&quot;ג (31 באוגוסט 2023);
::: (ב) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) - התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026);
:- &quot;תמיכות ותרומות&quot; - תמיכה לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], תמיכה מאת רשות מקומית, או תרומות;
:- &quot;התקופה הקובעת&quot; - התקופה שמיום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026) עד יום י&quot;ג באייר התשפ&quot;ו (30 באפריל 2026);
:- &quot;תקופת הבסיס&quot; - התקופה המקבילה בשנת 2025 לתקופת הזכאות, ולעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד - התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות;
:- &quot;תקופת הזכאות&quot; - אחת מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן - חודשים מרץ ואפריל 2026;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן וכן לעניין קבלן ביצוע - חודשים מאי ויוני 2026;
:- &quot;תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה&quot; - [[=תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ&quot;ג-1993]];
:- &quot;תשומות שוטפות&quot; - סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם [[לחוק מס ערך מוסף]], כפי שדווחו לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום י&quot;ב בטבת התשפ&quot;ו (1 בינואר 2026), הדוח כאמור הוגש עד יום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026), למעט אלה:
:: (1) תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו;
:: (2) תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק;
:- &quot;תשומות שוטפות בשנה הקודמת&quot; - סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל לגבי השנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב-12.

@ 38לז. פיצויים בעד נזק עקיף (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בגובה הוצאותיו המזכות, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, והכול ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים;
:: (2) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25%;
:: (3) הירידה במחזור העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה כתוצאה מנזק עקיף;
:: (4) הוא פתח את עסקו לפני יום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026), והכול ובלבד שהודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026);
:: (5) הוא הגיש לפקיד השומה, עד יום הגשת תביעה לקבלת פיצויים לפי [[פרק זה]], את המסמכים המפורטים להלן:
::: (א) דוח תקופתי לפי [[+|סעיף 67]], [[+|67א]] [[או 71א לחוק מס ערך מוסף]], לחודשים בתקופת הזכאות ולחודשים שהובאו בחשבון לשם קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, או הצהרה לפי [[תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל&quot;ו-1976]], לשנת 2022 עד 2025, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי [[חוק מס ערך מוסף]];
::: (ב) דין וחשבון בטופס 102 בשל חודשים מרץ ואפריל 2026, והכול לפי [[תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה]];
:: (6) לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה:
::: (א) הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס 2026 ולא ניהלם;
::: (ב) פנקסיו לשנת המס 2026 נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור.
: (ב) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום של פי 2 מהסכום המפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) שבסעיף קטן (א):
:: (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים - סכום של 1,864 שקלים חדשים;
:: (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 90 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,356 שקלים חדשים;
:: (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 120 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,475 שקלים חדשים;
:: (4) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 120 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים - סכום של 2,823 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
:: (5) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,329 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
:: (6) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,261 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
:: (7) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 250 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,980 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שניזוק כאמור באותו סעיף קטן זכאי לו נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(7), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן.
: (ד) שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו, לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו-חודשית.
: (ה) בסעיף זה, &quot;מקדם הנזק&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40% - 1;
:: (2) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60% - 1.5;
:: (3) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80% - 2.4;
:: (4) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80% - 3.

@ 38לח. מניעת כפל פיצויים (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: אין בהוראות לפי [[פרק זה]] כדי לגרוע מזכותו של ניזוק לפיצויים לפי [[פרק שמיני]], ואולם ניזוק שזכאי לפיצויים לפי [[פרק זה]] ולפי [[פרק שמיני]], בשל אותו נזק עקיף, הברירה בידו לבחור בפיצויים לפי אחד מהם.

@ 38לט. תביעה לקבלת פיצויים (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) עוסק המבקש פיצויים לפי [[פרק זה]] יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ-16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה בתקופה אחת שלא תעלה על 15 ימים, אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 51]], המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת, אחת או יותר:
:: (1) דרך כלל, אם נוכח כי ישנה סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; הודעה על כך תפורסם גם באתר האינטרנט של רשות המסים בישראל;
:: (2) לעוסק מסוים, מטעמים מיוחדים, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 18 חודשים.
: (ג) תביעה לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי [[פרק זה]] ולשם תשלום הפיצויים לפי הוראות [[פרק זה]].

@ 38מ. קביעת הזכאות לפיצויים (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות [[סעיף 38לט]], יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים, בתוך שמונה חודשים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים - רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות אם הוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה.
: (ב) המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), בתוך ארבע שנים מיום שניתנה, אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו.
: (ג) ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותו סעיף קטן פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור.

@ 38מא. תשלום הפיצויים ותשלום מקדמות (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) נקבעה זכאותו של העוסק לפיצויים לפי הוראות [[סעיף 38מ(א)]], ישולמו לו הפיצויים בהקדם ולא יאוחר מתום 14 ימים מיום קביעת הזכאות.
: (ב) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי [[סעיף 38מ]] בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לו מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל, ויחולו לעניין מניין התקופה כאמור הוראות [[סעיף 38מ(ג)]].
: (ג) אין במקדמה שתשולם לפי סעיף קטן (ב) ובגובהה כדי לקבוע את זכאותו הסופית של העוסק לפיצויים.
: (ד) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי [[סעיף 38מ]] בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה נוספת בשיעור של 10% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל.
: (ה) על סכום הפיצויים המשולמים לפי [[פרק זה]] ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום.
: (ו) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), הצהיר עוסק שהוא צפוי להיות זכאי לפיצוי לפי [[פרק זה]], רשאי המנהל לשלם לו מקדמה שלא תעלה על 50% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל.

@ 38מב. העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק עקיף (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) זכות לפיצויים ולמקדמה לפי [[פרק זה]] לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי לפיצויים או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.

@ 38מג. תשלום ביתר (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם לפי [[פרק זה]], יחזיר הניזוק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה - סכום היתר) בתוך 90 ימים מיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר.
: (ב) על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה והריבית כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[פקודת המסים (גבייה)]], כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות [[חוק קיזוז מסים, התש&quot;ם-1980]], כאילו היו חוב מס.

@ 38מד. תשלום בחסר (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: שולם לניזוק פיצוי בסכום נמוך מהסכום שהוא זכאי לו, ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

@ 38מה. קנס בשל הגשת תביעה ביתר (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה, &quot;סכום ההפרש&quot; - ההפרש שבין סכום הפיצויים שכלל ניזוק בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38לט]] ובין סכום הפיצויים שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות [[סעיף 38מ(א)]].
: (ב) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38לט]] ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש.
: (ג) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 15,000 שקלים חדשים וכן עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38לט]], וסכום ההפרש נובע מפעולה שנקבע לגביה בקביעה סופית כי היא עסקה מלאכותית לפי [[סעיף 38מו]], ובלבד שהעוסק לא דיווח עליה, או שהיא עסקה בדויה לפי [[הסעיף האמור]], יהיה חייב בקנס בשיעור של40% מסכום ההפרש.
: (ד) על קנס כאמור בסעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 38מג(ב)]].

@ 38מו. עסקה מלאכותית או עסקה בדויה (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: היה המנהל סבור כי עסקה פלונית המגדילה או העלולה להגדיל את סכום הפיצוי המשתלם לפי [[פרק זה]] היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הגדלה בלתי נאותה של סכום הפיצוי האמור, רשאי הוא להתעלם מן העסקה, והפיצוי לאדם הנוגע בדבר יחושב לפי זה; לעניין זה -
: (1) ניתן לראות פעולה כבלתי נאותה גם אם אינה נוגדת את החוק;
: (2) &quot;עסקה&quot; - לרבות פעולה.

@ 38מז. השגה וערר (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א)(1) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי [[פרק זה]], לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת.
:: (2) השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים.
:: (3) העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב.
:: (4) העובד המוסמך להחליט בהשגה ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה.
:: (5) לא נתן העובד המוסמך להחליט בהשגה את החלטתו למשיג במהלך התקופה האמורה בפסקה (4), לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה.
: (ב) על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור [[בסעיף 38מח]], בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה, בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו.

@ 38מח. ועדת ערר (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: ועדת ערר שהוקמה לפי [[סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש&quot;ף-2020]], תהיה מוסמכת לדון בעררים כאמור [[בסעיף 38מז(ב)]], ויחולו לעניין הערר ולעניין ועדת ערר ההוראות לפי [[סעיף 21 לחוק האמור]].

@ 38מט. רשות לייצג (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: [[סעיף 236 לפקודה]] יחול על ייצוג עוסק לעניין [[פרק זה]], בשינויים המחויבים.

@ 38נ. תקופה חליפית (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) ניזוק שהוא עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת באחד מהחודשים שהובאו בחשבון לצורך קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, רשאי להגיש למנהל בקשה, ולפיה לצורך חישוב הפיצויים כאמור [[בסעיף 38לז]], יראו את מחזור עסקאותיו בתקופה החליפית, מחולק במספר החודשים בתקופה החליפית מוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות ומוכפל ב-2, כמחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס.
: (ב) לעניין סעיף זה -
::- &quot;פעילות מופחתת&quot;, בחודש - חודש שבו מחזור העסקאות של עוסק הופחת בשל אחת מהעילות המנויות בהגדרה &quot;התקופה החליפית&quot;, ושאינו החודש שבו החלה פעילותו;
::- &quot;התקופה החליפית&quot; -
::: (1) לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת באחד החודשים שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, שבו לא עבדה שבעה ימים או יותר בשל אחת העילות המנויות [[+|בסעיף 6]] [[או 7 לחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]] - תקופת פעילותה של העוסקת בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה תקופה של פעילות מופחתת, או תקופת פעילותה של העוסקת ב-12 החודשים הרצופים הקודמים לחודש הראשון שבו הייתה לה פעילות מופחתת, לפי בחירת העוסקת;
::: (2) לגבי עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בחודש שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבה לא עבד שבעה ימים או יותר בשל ימי שירות מילואים לפי [[חוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]] - תקופת פעילותו בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לו פעילות מופחתת כאמור;
::: (3) לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת בחודש שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבו הייתה לבן הזוג שלה פעילות מופחתת כאמור בפסקה (2), אף אם אינו עוסק עצמאי - תקופת פעילותה בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה פעילות מופחתת כאמור.

@ 38נא. פיצויים בעד נזק עקיף לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 38לז]], ניזוק שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, זכאי לפיצויים בעד נזק עקיף שנגרם לו בתקופה נוספת, אחת או יותר, כתוצאה מהנזק הישיר, בהתאם להוראות [[פרק זה]] בתיאומים שיקבע שר האוצר בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שהמנהל שוכנע כי מתקיים המפורט להלן:
:: (1) בשל הנזק הישיר לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק, בתקופה שתחילתה ביום שבו נגרם הנזק וסיומה לא לפני יום ט&quot;ו בתמוז התשפ&quot;ו (30 ביוני 2026);
:: (2) לעניין פיצוי בשל נזק עקיף שנגרם כתוצאה מהנזק הישיר ושנמשך בתקופה נוספת כאמור בפסקה (2) או (3) להגדרה &quot;תקופה נוספת&quot; שבסעיף קטן (ג) - לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק בתקופה של 15 ימים במהלך התקופה הנוספת, לפחות.
: (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את התיאומים הנדרשים לעניין סעיף זה.
: (ג) בסעיף זה, &quot;תקופה נוספת&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) חודשים מאי ויוני 2026;
:: (2) חודשים יולי ואוגוסט 2026;
:: (3) חודשים ספטמבר ואוקטובר 2026.

@ 38נב. פיצויים נוספים לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 38נא]], ניזוק שהוא יחיד שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לפיצוי נוסף בסכום האמור בסעיף קטן (ב), בעד כל תקופה נוספת שבה הוא זכאי לפיצוי לפי [[סעיף 38נא]].
: (ב) הפיצוי הנוסף יהיה בסכום השווה להכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס כשהיא מחולקת ב-6, ובלבד שלא תעלה על 30 אלף שקלים חדשים, כשהיא מוכפלת בשיעור הירידה במחזור העסקאות.
: (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 38לח עד 38מט]], בשינויים המחויבים.
: (ד) לעניין סעיף זה -
::- &quot;הכנסה חייבת&quot; - הכנסה כהגדרתה [[בפקודה]] לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, למעט רווח הון;
::- &quot;הכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס&quot; - הכנסה חייבת לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.6|או (6) לפקודה]], בשנת הבסיס, לרבות דמי לידה המשתלמים לפי [[סימן ג' בפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי]], וגמלה לשמירת היריון המשתלמת לפי [[סימן ה' בפרק ג' לחוק האמור]], ולרבות תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתלם לפי [[פרק י&quot;ב לחוק האמור]], מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12.

@ 38נג. פיצויים בעד אובדן שכר דירה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) נגרם לדירה כהגדרתה [[בחוק המכר (דירות), התשל&quot;ג-1973]] (בסעיף זה - דירה), שבבעלות יחיד שאינו עוסק, נזק מלחמה בתקופה הקובעת, יהיה יחיד כאמור זכאי לפיצוי בגובה שכר הדירה האחרון שקיבל מהשוכר בעד הדירה, לתקופה שבה לא ניתן להשתמש בדירה (בסעיף זה - תקופת השיקום), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) הדירה הייתה מושכרת ביום קרות הנזק או בשלושת החודשים שקדמו ליום קרות הנזק;
:: (2) בשל נזק המלחמה לא ניתן להשתמש בדירה, לתקופה של חודש לפחות;
:: (3) הוכח למנהל שלא שולם שכר הדירה לבעלים בשל תקופת השיקום.
:: (ב) תביעה לפיצויים לפי סעיף זה תוגש למנהל בטופס שקבע בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק; המנהל יהיה רשאי להאריך את המועד האמור.
: (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 38מ עד 38מד]] [[ו-38מו]], בשינויים המחויבים.

@ 38נד. עדכון סכומים (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: הסכום המרבי של ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה כמפורט [[38לו|בפסקאות (1) עד (3) להגדרה &quot;הוצאות מזכות&quot; שבסעיף 38לו]] וסכום הפיצוי לפי [[פסקאות (1) עד (7) שבסעיף 38לז(ב)]] יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה - יום העדכון) בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום 1 בינואר של השנה הקודמת, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.

@ 38נה. מצב מיוחד בעורף - הוראת שעה - סיוע לעסקים (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: בתקופה שמיום י&quot;ד באייר התשפ&quot;ו (1 במאי 2026) עד יום ה' בטבת התשצ&quot;א (31 בדצמבר 2030), רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע, בצו, כי הוראות [[פרק זה]] יחולו בתקופה נוספת בעת מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], ובלבד שנקבעו בעת המצב המיוחד בעורף הוראות לפי [[סעיף 9ד לחוק האמור]]; קבע שר האוצר כאמור, יקבע, באישור ועדת הכספים, את התיאומים הנדרשים, הנובעים מקביעת התקופה הנוספת.

== פרק תשיעי: פטור והנחות ==

@ 39. קרקעות מדינה רשות מקומית ונציגות חוץ (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א)
: אלה פטורים מתשלום מס רכוש:
: (1) המדינה;
: (2) ארגון האומות המאוחדות;
: (3) מדינת חוץ, לגבי קרקע המשמשת לצורך משרדיה או נציגותה בישראל;
: (4) רשות מקומית, לגבי קרקע שאין עמה הכנסה;
: (5) בעל בית קברות בשל בית הקברות;
: (6) מוסד ציבורי שמטרתו היא דת, תרבות, חינוך, מדע, בריאות, סעד או ספורט, לגבי קרקעותיו המשמשות לאותה מטרה - ושאין עמן הכנסה, או שכל ההכנסה מהן משמשת לאותה מטרה בלבד - וכן בעל קרקע או בנין של הקדש לצרכי חינוך שאין מנהלים אותו למטרות ריווח, או שפירותיו משמשים להחזקת בית ספר בלבד;
:: לענין זה((,)) &quot;מוסד ציבורי&quot; - חבר-בני-אדם של שבעה לפחות שרוב חבריו אינם קרובים זה לזה;
: (7) רשות הפיתוח לגבי קרקע שאינה מוחכרת וקרקע שאין משתמשים בה;
: (8) קיבוץ או מושב, לגבי קרקע המשמשת למטרה כאמור בפסקה (6) אם הגשמת המטרה איננה נעשית למטרות ריווח;
: (9) מי שיש לפטרו ממס על פי הסכם בין מדינת ישראל למדינת חוץ, לגבי קרקע שנקבע באותו הסכם שאין לשלם עליה מס.

@ 40. פטור לבעלי מקרקעין שערכם נמוך (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ב, תשל&quot;ו, תשל&quot;ו-2, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ט-2)
: (א) מי שסכום המס שהוא חייב בו לא עולה על 100 שקלים חדשים, פטור מתשלומו.
: (ב) סכום הפטור בסעיף קטן (א) יתואם לגבי כל שנת מס ביום הראשון של שנת המס לפי שיעור עליית המדד; הסכום המתואם יעוגל לעשרת השקלים החדשים הקרובים.

@ 41. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 41א. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ט, תשל&quot;ב, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 41ב. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ח-2, תשכ&quot;ט, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 41ג. (תיקון: תשכ&quot;ט, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 41ד. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 42. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 43. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 44. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשל&quot;ט-2) : (((בוטל).))

@ 45. פטור מיוחד (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א)
: (א) שר האוצר רשאי, בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לפטור מתשלום המס, כולו או מקצתו, בעלי קרקע אלה:
:: (1) קרקע המשמשת למטרה שאושרה על ידי שר האוצר כמטרה ציבורית;
::: ((לפי קביעת מטרה ציבורית לענין מתן פטור ממס רכוש (י&quot;פ תשל&quot;ט, 186), קידום יחסי הכלכלה והמסחר בין ישראל וארה&quot;ב בדרך של מתן שירותי ייעוץ לאנשי עסקים בארץ ובארה&quot;ב וקישור ביניהם, אירוח משלחות מסחריות מארה&quot;ב, פרסום והפצת מידע בנושאי הקשרים הכלכליים עם ארה&quot;ב, קיום קשרים עם לשכות אחיות וכיוצא בזה, והכל שלא למטרת הפקת רווחים, הוא מטרה ציבורית לענין סעיף זה.))
:: (2) קרקע שהשימוש בה הוגבל או נאסר לפי כל דין באופן שיש בו פגיעה חמורה באפשרות הניצול הכלכלי;
::: ((פורסם [[צו מס רכוש וקרן פיצויים (פטור לקרקע שהוכרזה כגן לאומי), התשמ״ח–1988]].))
:: (3) (((בוטלה);))
:: (4) (((בוטלה);))
:: (5) (((בוטלה);))
:: (6) (((בוטלה);))
:: (7) (((בוטלה).))
: (ב) (((בוטל).))

@ 45א. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 45ב. &lt;!-- לשעבר 46 --&gt; (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ב, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 46. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 46א. החלת הסכם למניעת מסי כפל (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א)
: (א) קיים הסכם בר-תוקף עם מדינה זרה בדבר הקלה ממסי כפל בשל מס המוטל על קרקע כמשמעותה בחוק זה, יחולו הוראות ההסכם מן היום שנקבע על פיו לתחילתן כאילו היו חלק מחוק זה.
: (ב) חובת הסודיות לפי [[סעיף 50]] לא תמנע מלגלות לרשות מוסמכת של המדינה הזרה כל ידיעה שיש לגלותה לפי הסכם כאמור בסעיף קטן (א).

@ 46ב. (תיקון: תשכ&quot;ח-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

== פרק עשירי: הוראות שונות ==

@ 47. מנהל מס רכוש וממונים אזוריים (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשמ&quot;א)
: (א) הנהלת עניני מס רכוש וקרן פיצויים תהיה בידי המנהל.
: (ב) המנהל רשאי למנות ממונים אזוריים לניהול עניני מס רכוש וקרן פיצויים באזורים שייקבעו וסמכויותיהם יהיו כשל המנהל למעט הסמכויות לפי [[הסעיפים 34]], [[60]], [[64(ב)]] [[ו-66]], והסמכות להרשות כניסה למקום מגורים לפי [[סעיף 48]].

@ 48. סמכויות (תיקון: תשמ&quot;א)
: המנהל מוסמך לערוך כל חקירה שימצא לנכון בשביל מילוי תפקידיו על פי חוק זה, ורשאי הוא לשם כך להיכנס בעצמו או להרשות אדם אחר להיכנס בכל עת סבירה בשעות היום לכל קרקע, לרבות בית מגורים, ולערוך בה מדידות, לדרוש בכתב מכל בעל קרקע או מחזיק בה למסור לו כל ידיעה או מסמך שברשותו הדרושים לו למילוי תפקידיו, ולגבות כל עדות הדרושה לו לענין זה, ועל בעל הקרקע או המחזיק בה למלא אחרי דרישת המנהל; המנהל יחזיר תוך זמן סביר מסמכים שנמסרו לו לפי סעיף זה.

@ 48א. חקירות וחיפושים (תיקון: תשכ&quot;ד)
: שר המשטרה רשאי להסמיך אדם המועסק בביצוע החוק לערוך חקירות או חיפושים לשם מניעת עבירות על חוק זה או לשם גילוין; אדם שהוסמך כאמור יהא רשאי, לפי הענין -
: (1) להשתמש בכל הסמכויות הניתנות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)]], [[+|וסעיפים 3]] [[ו-4 לפקודה האמורה]] יחולו על הודעה שרשם;
: (2) להשתמש בסמכויות שוטר לענין [[סעיף 24 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|סעיף 17(א) לפקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחיפושים)]], למעט תפיסת רכוש שאיננו מסמכים.

@ 49. הודעות רשמיות (תיקון: תשס&quot;ד)
: עובד מדינה ועובד רשות מקומית חייבים, לפי דרישת המנהל, להמציא לו פרטים שברשותם הדרושים לו לענין חוק זה, ובלבד שהעובד לא יהא חייב לגלות פרטים שהוא חייב לגביהם בשמירת סודיות לפי [[פקודת מס הכנסה, 1947]], [[פקודת הסטטיסטיקה, 1947]], [[חוק בנק ישראל, תשי&quot;ד-1954]], או [[חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]].

@ 50. שמירת סוד (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א)
: (א) לא יגלה אדם כל ידיעה, למעט ידיעה בקשר לבעלות בקרקע, שהגיעה אליו בתוקף תפקידו לפי חוק זה, אלא לצורך ביצוע חוק זה, או בקשר עם תביעה פלילית על עבירה על חוק זה, או למי ששר האוצר התיר לגלותה לו.
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשנ&quot;ח, 3130 [4636]) המתיר למנהל רשות המסים (במקור: לנציב מס הכנסה) או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע לאדם אגב ביצוע החוק, לראש המטה ללוחמה בטרור במשרד ראש הממשלה או למי שיוסמך על ידו לענין זה, הנדרש לצורך פעילות המטה ללוחמה בטרור.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תש&quot;ס, 4226 [4902]) המתיר למנהל רשות המסים (במקור: לנציב מס הכנסה) או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע אליו אגב ביצוע החוק לראש שירות ביטחון כללי או לבעלי תפקידים בשירות הביטחון הכללי שיסמיך לענין זה, הנדרש לצורך פעילות שירות ביטחון כללי.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ד, 7664 [6861]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, לראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן - המוסד) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המוסד.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ה, 7136 [7072]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע החוק, לראש הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (להלן - המלמ&quot;ב) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המלמ&quot;ב.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ה, 7857 [7090]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע החוק, שעניינו שמו ותעודת הזהות של פונה במסגרת &quot;נוהל גילוי מרצון&quot; בלבד, לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך הפעלת &quot;נוהל גילוי מרצון&quot;.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ו, 7616 [7280]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לצוות להתוויית המדיניות, לוועדה המתמדת ולצוות מודיעין המשולב (להלן - הגופים) שהוקמו [[2006_des4618|בהחלטת ממשלה מס' 4618, מיום א' בטבת התשס&quot;ו (1 בינואר 2006)]] (להלן - החלטת הממשלה), ולגורמים נוספים המשתפים פעולה עם הגופים, את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים (לרבות לכוח המשימה שהוקם מכוח סעיף ג' להחלטת הממשלה) ובמסגרת תפקידם וסמכויותיהם של הגופים, והכול כקבוע בהחלטת הממשלה, ועל פי כל דין; מידע כאמור, לא יהיה ניתן להעבירו לכל גורם אחר אלא בכפוף לחתימה על התחייבות לסודיות של מקבל המידע; הוראות [[סעיף 142(ב) לחוק מס ערך מוסף]], חלות על מידע כאמור.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ו, 7616 [7280]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לוועדת ההיגוי העליונה ולמרכז לאבחון לאומי (להלן - הגופים), שהוקמו [[2014_dec2379|בהחלטת ממשלה מס' 2379, מיום ו' בטבת התשע&quot;ה (28 בדצמבר 2014)]] (להלן - החלטת הממשלה), את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים ובמסגרת תפקידם של הגופים, כקבוע בהחלטת הממשלה.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ז, 514 [7373]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה ולכל גורם נוסף, כפי שנקבע בהוראות [[+|סעיפים 30(ב1), (ה) ו-(ז1)]] [[ו-32 לחוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]], והתקנות שהותקנו מכוחם (להלן - החוק והתקנות), מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, והכול לצורך מילוי תפקידם מכוח [[-|החוק]] והתקנות בלבד.))
: (ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שנה.

@ 51. הארכת מועד (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה)
: (א) המנהל רשאי, אם נתבקש וראה סיבה מספקת לכך, להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה לעשיית דבר, למעט המועדים להגשת ערר או ערעור לפי [[סעיפים 27]] [[ו-29(ד)]].
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) הוארך לפלוני המועד לתשלום המס או מקצתו, ישלם בעד תקופת הדחיה הפרשי הצמדה וריבית.
: (ה) לענין גביה, דין הפרשי הצמדה וריבית כדין המס.

@ 52. פגמים וליקויים
: הודעה שניתנה או כל פעולה אחרת שנעשתה לפי חוק זה, לא ייגרע מתקפן בגלל פגם בצורה או בגלל טעות, ליקוי או השמטה שאין בהם כדי לפגוע בעיקר או להטעות.

@ 53. מסירה (תיקון: תשמ&quot;א)
: (א) הודעה או כל מסמך אחר שיש למסרם לפי חוק זה מותר לשלחם על ידי הדואר.
: (ב) הודעה או כל מסמך אחר המיועדים לבעלים משותפים בקרקע בחלקים בלתי מסויימים ונמסרו לאחד מהם, רואים אותם כאילו נמסרו לכולם, ובלבד שכל אחד מהם רשאי לדרוש מהמנהל שימסור לו בנפרד.

@ 53א. סמכות להתעלם מפעולות מסויימות (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א)
: (א) סבור המנהל, כי פעולה או עסקה פלונית המפחיתה או העלולה להפחית את סכום המס המשתלם בשל קרקע מסויימת היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של פעולה או עסקה פלונית היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות בשל קרקע כלשהי, רשאי הוא להתעלם מן הפעולה או העסקה ולשום את בעל הקרקע לפי זה; הימנעות ממס או הפחתת מס ניתן לראותן כבלתי נאותות אפילו אינן נוגדות את החוק.
: (ב) החלטתו של המנהל בהשתמשו בשיקול הדעת שניתן לו בסעיף קטן (א) ניתנת להשגה או לערר לפי [[סעיפים 26]] [[ו-27]].

@ 54. רישום פעולות (תיקון: תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ו)
: (א) לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל פעולה בקרקע לפני שיומצא אישור מהמנהל על תשלום המס המגיע מבעל הקרקע; ובקרקע המועברת - לרבות תשלום המס שמועדי תשלומו לאותה שנת מס, כמפורט [[בסעיף 20]], טרם הגיעו; ובלבד שהוראה זו לא תחול על סכום המס השנוי במחלוקת ושהוגש לגביו ערר לפי [[סעיף 27]], אם המציא בעל הקרקע ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר או ערבות אחרת שקבע המנהל להבטחת תשלום המס שהוא עשוי להתחייב בו.
:: &quot;פעולה&quot;, בסעיף זה - מכר, מתנה, חליפין, חכירה, חכירת משנה, העברת חכירה או חכירת משנה, ביטול חכירה, משכנתה או שינוי תנאיה, חלוקה, פיצול ורישום הקדשות מכל סוג שהוא.
:: בסעיף קטן זה, &quot;נותן ערבות אחר&quot; - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
::- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;רישיון למתן אשראי&quot; ו&quot;רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]].
: (ב) שילם אדם מס בשים לב להוראות סעיף קטן (א) בעד אדם אחר, יהא רשאי לדרוש את החזרת המס מהחייב בו.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רישום פעולה בקרקע שבתחומי יישוב מיעוטים, בפנקסי המקרקעין, לא יותנה בהמצאת אישור המנהל על תשלום המס כאמור באותו סעיף קטן; לעניין זה, &quot;יישוב מיעוטים&quot; - יישוב ש-80% לפחות מתושביו אינם יהודים, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
:: (2) נרשמה בפנקסי המקרקעין, לפי הוראות פסקה (1), פעולה בקרקע כאמור באותה פסקה, בלי שהומצא אישור המנהל כאמור בסעיף קטן (א), לא יפגע הרישום בתוקפו של שעבוד לפי [[סעיף 11א(1) לפקודת המסים (גבייה)]], ורשם המקרקעין ירשום את השעבוד על פי הודעת גובה מסים כהגדרתו [[בפקודה האמורה]]; שולם המס שלגביו נרשם השעבוד, ימחק רשם המקרקעין את השעבוד על פי הודעת גובה המסים כאמור.
:: (3) הוראות סעיף קטן זה יחולו על אף האמור [[בסעיף 12 לפקודת המסים (גבייה)]].

@ 54א. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 54ב. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 54ג. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 55. זכות חזרה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;א)
: מי שהעביר בתוך שנת המס את הבעלות בקרקע וכן מי שהופקעה ממנו קרקע כאמור, רשאי לגבות מהאדם שרכש את הבעלות, שיעור יחסי מסכום המס ששילם בעד אותה קרקע לאותה שנת מס, זולת אם הוסכם בין הצדדים על דרך אחרת.

@ 56. החזר מס על קרקע (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ד)
: אדם שהגיש למנהל, תוך שבע שנים מיום תשלום המס על קרקע, דרישה להחזרת סכום כסף ששולם כמס ולא היה חייב לשלמו, יוחזר לו הסכום האמור בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום המס עד יום ההחזר.

@ 56א. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 56ב. עיגול סכומים (תיקון: תשכ&quot;ח-2, תשמ&quot;א)
: בחישוב שוויה של קרקע ובחישוב כל סכום שאדם חייב לשלם לפי חוק זה - יוגדל או יופחת כל סכום עד ללירה השלמה הקרובה ביותר.

@ 57. עבירות ועונשין
: (א) מי שלא מסר - בלי סיבה מספקת - הצהרה, מסמך, הודעה או ידיעה שהוא חייב במסירתם לפי חוק זה או לא מילא אחרי דרישה מאת המנהל לפי חוק זה, דינו - קנס אלף לירות.
: (ב) מי שמסר הצהרה, ידיעה או הודעה ביודעין שאינה נכונה, דינו - מאסר שנה או קנס של 3,000 לירות.
: (ג) מי שהפריע לאדם הפועל בשליחותו של המנהל לבצע את סמכויותיו או מנע זאת ממנו, דינו - מאסר שנתיים או קנס של עשרת אלפים לירות.
: (ד) נוסף על הענשים הקבועים בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), רשאי בית המשפט להטיל על העבריין קנס שהוא כפל סכום המס שלא נשום או שלא נגבה בגלל אותה עבירה.

@ 57א. תשלום קנס או כופר שהוטל על הזולת (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ישלם חבר בני אדם, במישרין או בעקיפין, קנס או כופר כסף שהוטל על זולתו בשל עבירה לפי [[סעיף 57]]; העובר על הוראה של סעיף זה, דינו - קנס פי שלושה מסכום הקנס או הכופר ששולם; לענין זה, &quot;חבר בני אדם&quot; - למעט חבר בני אדם שחבריו חייבים להעמיד לרשותו את מלוא כוח עבודתם ולהעביר לו את נכסיהם.

@ 58. עבירות על ידי חבר בני-אדם (תיקון: תשנ&quot;ב)
: נעברה עבירה לפי [[סעיף 57]] [[או 57א]] על ידי חבר בני-אדם, אשם בעבירה גם כל מי שבעת ביצוע העבירה היה חבר מינהלה פעיל, מנהל, מזכיר, נאמן, בא-כוח או חשב ראשי או יחידי של אותו חבר, אם לא הוכיח שני אלה:
: (1) העבירה נעברה שלא בידיעתו;
: (2) הוא נקט בכל האמצעים הנאותים לשמירתו של חוק זה.

@ 59. אחריות לתשלום המס
: תביעה פלילית שהוגשה נגד אדם או הרשעתו על פי חוק זה, אינם גורעים מחובתו לתשלום המס.

@ 60. כופר כסף
: נוכח המנהל כי אדם עבר על הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הוא, בהסכמתו של האדם, לקחת מידו כופר כסף, שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטילו בשל אותה עבירה; הוגשה תביעה פלילית, אין לקבל כופר כל עוד לא ציווה היועץ המשפטי לממשלה על הפסקת ההליכים.

@ 61. נוהל וסדרי דין (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;ו, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו-3)
: (((הנוסח הקבוע):)) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר הסמכות להארכת המועד להגשת ערר ובדבר הנוהל בועדות ערר ובערעורים לפי חוק זה והתקנות על פיו.

@ 61. נוהל וסדרי דין לפי [[פרק שמיני]] (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;ו, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו-3)
: (((הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.12.2032):)) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר הסמכות להארכת המועד להגשת ערר ובדבר הנוהל בועדות ערר ובערעורים לפי [[פרק שמיני]] והתקנות על פיו.
: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (ערעורים), תשל&quot;ג–1972]].))
: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (נוהל וסדרי דין בועדות ערר), תשל״ט–1979]].))
: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הנוהל בועדות ערר לענין פיצויים בעד נזקי מלחמה ונזק עקיף), התשמ״א–1980]].))

@ 62. (תיקון: תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 63. (תיקון: תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 64. אצילת סמכויות
: (א) שר האוצר רשאי לאצול למנהל מסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי והסמכות לפי [[סעיף 50(א)]].
: (ב) המנהל רשאי לאצול לאדם אחר, אם דרך כלל, אם לסוג מסויים של ענינים ואם לענין מסויים או לאזור מסויים, מתפקידיו ומסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להרשות כניסה למקום מגורים לפי [[סעיף 48]] והסמכות לקבלת כופר כסף לפי [[סעיף 60]].

@ 65. ביצוע ותקנות
: שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ורשאי הוא לקבוע בהן ענשים עד 1,000 לירות על עבירות לפי תקנות אלה.

@ 66. טפסים (תיקון: תשכ&quot;ד)
: המנהל רשאי לקבוע את הטפסים הדרושים לצורך ביצוע חוק זה; משקבע המנהל טפסים כאמור, לא ישתמש אדם אלא בהם.

@ 67. ביטולים
: בטלים -
: (1) פקודת מס הרכוש העירוני, 1940;
: (2) חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות), תש&quot;ט-1949;
: (3) פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942;
: (4) ((הנוסח שולב [[בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938]];))
: (5) חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי&quot;א-1951.

@ 68. הוראות מעבר (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;א)
: (א) כספי הקרן כמשמעותה בסעיף 3 לחוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי&quot;א-1951, יועברו לקרן הפיצויים ויהוו חלק ממנה.
: (ב) אזור שנקבע כאזור עירוני על פי פקודת מס הרכוש העירוני, 1940, יראו כאילו שר האוצר הכריז עליו כאזור עירוני לצורך חוק זה.
: (ג) השווי השנתי הנקי של בנינים שחל עליהם [[סעיף 7]] והשווי של קרקע שחל עליה [[הסעיפים 11]], [[12]] [[ו-16]], שנקבעו לאחרונה על פי פקודת מס הרכוש העירוני, 1940, או פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942, יראו אותם כאילו נקבעו בשומה על פי [[סעיף 19]] ביום אחד באפריל 1961; אולם רשאי המנהל לשום אותם על פי [[סעיף 19 האמור]] גם לפני תום חמש שנים מאותו יום.
: (ד)
::- &quot;בעל&quot; לגבי חכירות שנעשו לפני תחילת חוק זה -
::: (1) בנכס בית או בקרקע כמשמעותם בפקודת מס הרכוש העירוני, 1940 - בעל כמשמעותו בחוק האמור לפני ביטולו;
::: (2) בקרקעות באזור שפורש בצו שניתן על ידי שר האוצר על פי סעיף 3 לפקודת מס הרכוש החקלאי, 1942 - בעל כמשמעותו בחוק האמור לפני ביטולו;
::- &quot;חכירה&quot;, בסעיף קטן זה - לרבות חכירת משנה, אך למעט חידוש חכירה על פי זכות ברירה.
: (ה) בעל משק כאמור [[בסעיף 42]], אשר שילם בתוך תקופת 5 השנים הראשונות לקיומו סכומים לחשבון ארנונה לפי חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי&quot;א-1951, ינוכו הסכומים ששילם, מסכומי מס הרכוש החלים עליו, ובלבד שלא ינוכו כאמור סכומים ששילם לשנות השומה שקדמו לשנת השומה 1956.
: (ו) על אף האמור [[בסעיף 22(ב)]] יהא המנהל רשאי לשום את שווי הקרקע ואת המס לפי [[אותו סעיף]] לשנות המס 1961–1963, תוך שלוש שנים מיום שנמסרה לו ההצהרה.

@ 69. רישום ותשלום מס אינם ראיה נגד המדינה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;א)
: רישום שמו של אדם כבעל קרקע בכל רשומה שנעשתה או המתנהלת לצרכי חוק זה, וכן תשלום המס החל על קרקע כאמור ששולם על ידי אדם, לא יפגעו בזכויות המדינה ולא ישמשו ראיה לזכויות אותו אדם כלפי המדינה בקרקע האמורה.

@ 70. &lt;!-- לשעבר 69 --&gt; תחילת תוקף (תיקון: תשכ&quot;ד)
: חוק זה יחול על שנת המס 1961 ואילך.

== תוספת (((בוטלה))) (תיקון: תשכ&quot;ה, תשמ&quot;א) ==

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום י&quot;א בניסן תשכ&quot;א (28 במרס 1961).
&lt;חתימות&gt;
* דוד בן-גוריון, ראש הממשלה
* לוי אשכול, שר האוצר
* יצחק בן-צבי, נשיא המדינה</text>
      <sha1>l9qrs08ljf6btq2n24jfzfsrdc9eaxs</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011531</id>
      <parentid>3011530</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T08:20:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3011531</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="193953" sha1="7ixu5accr019ql1pchdzbh1nf7m3iz0" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ&quot;א-1961

&lt;מאגר 2001070 תיקון 2211110 תקן 147844 קוד a163Y00000DuCxkQAF&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוקים קודמים:''' ''פקודת מס הרכוש העירוני, 1928:'' &lt;!-- 2069964 --&gt; ((חא&quot;י כרך ב' פרק קמ&quot;ז, עמ' 1489|פקודת מס הרכוש העירוני|0:563642)); &lt;!-- ((ע&quot;ר 1935, תוס' 1, 154|תקון|0:561047)); ((1936, תוס' 1, 143|תקון|0:563872)); --&gt; ((ע&quot;ר 1937, תוס' 1, 112|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|0:561094)); ((1940, תוס' 1, 41|פקודת פקידי הממשלה (שנוי תארים)|0:561572)). ''פקודת מס הרכוש העירוני, 1940:'' &lt;!-- 2000946 --&gt; ((ע&quot;ר 1940, תוס' 1, 218|פקודת מס הרכוש העירוני|0:561662)); ((1942, תוס' 1, 60|תקון|0:561854)); ((1944, תוס' 1, 21|תקון|0:561983)); ((1945, תוס' 1, 34|תיקון|0:562108)); ((1946, תוס' 1, 98|תיקון|0:562268)); ((1947, תוס' 1, 61|תיקון|0:562475)); ((ס&quot;ח תש&quot;ט, 152|חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|1:208808)); ((תש&quot;י, 154|חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|1:208809)); ((תשי&quot;א, 92|תיקון לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|1:208810)); ((תשי&quot;ב, 276|תיקון לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|2:208811)); ((תשי&quot;ד, 58|תיקון מס' 4 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|2:208812)); ((תשט&quot;ו, 116|תיקון מס' 5 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|2:208813)), ((127|ת&quot;ט|ec:2:317444)); ((תשט&quot;ז, 12|תיקון|3:208814)); ((תשי&quot;ז, 116|תיקון מס' 6 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|3:208815)); ((תשי&quot;ט, 84|תיקון מס' 7 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|3:208816)). &lt;!-- 2069998 --&gt; ''פקודת מס הרכוש החקלאי, 1935:'' ((ע&quot;ר 1935, תוס' 1, 1|פקודת מס הרכוש החקלאי|0:560924)), ((129|תקון|0:561007)); ((1940, תוס' 1, 41|פקודת פקידי הממשלה (שנוי תארים)|0:561572)). &lt;!-- 2000945 --&gt; ''פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942:'' ((ע&quot;ר 1942 תוס' 1, 9|פקודת מס הרכוש החקלאי)); ((1943, תוס' 1, 10|פקודת הכנסות מלחמה (מס הרכוש החקלאי) (תקון)|0:561885)); ((1944, תוס' 1, 15|פקודת הכנסות מלחמה (מס רכוש חקלאי) (תיקון)|0:561964)), ((22|תיקון|0:561986)); ((1945, תוס' 1, 35|תיקון|0:562111)); ((1947, תוס' 1, 118|תיקון|0:562488)), ((127|תיקון מס' 2|0:562508)); ((ס&quot;ח תשי&quot;ד, 136|תיקון|2:208806)), ((VIII|ת&quot;ט|ec:2:517963)); ((תשט&quot;ו, 150|תיקון|2:208807)). ''חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה:'' &lt;!-- 2000185 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;א, 44|חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה|1:207920)); ((תשי&quot;ד, 134|תיקון|2:211822)); ((תשט&quot;ז, 41|תיקון|3:207919)), ((53|ת&quot;ט|ec:3:317291)), ((VII|ת&quot;ט|i:1956)); ((תשי&quot;ז, 143|תיקון|3:207918)); ((תשי&quot;ח, 166|תיקון|3:207917)); ((תשי&quot;ט, 106|תיקון|3:207915)), ((210|תיקון מס' 2|3:207916)).
'''חוק חדש:''' ((ס&quot;ח תשכ&quot;א, 100|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|4:208817)); ((תשכ&quot;ד, 91|תיקון|5:208819)); ((תשכ&quot;ה, 197|תיקון מס' 2|5:208820)); ((תשכ&quot;ז, 26|תיקון מס' 3|6:208821)), ((72|ת&quot;ט|ec:6:317458)); ((תשכ&quot;ח, 34|הוראת שעה|6:208818)), ((42|תיקון מס' 4|6:208822)), ((XII|ת&quot;ט|ec:6:517770)); ((תשכ&quot;ט, 86|תיקון מס' 5|6:208823)); ((תש&quot;ל, 12|תיקון מס' 6|7:208826)), ((31|תיקון מס' 5 (תיקון)|7:208824)), ((126|תיקון מס' 7|7:203730)); ((תשל&quot;א, 72|תיקון מס' 5 (תיקון מס' 2)|7:208825)); ((תשל&quot;ב, 158|תיקון מס' 8|7:208827)); ((תשל&quot;ג, 13|ת&quot;ט|ec:7:317459)); ((תשל&quot;ד, 69|תיקון מס' 8 (תיקון)|8:208828)), ((69|תיקון מס' 9|8:208829)), ((120|חוק מס מימון רכש (הוראת שעה)|8:208795)); ((תשל&quot;ה, 50|תיקון מס' 21 לפקודת מס הכנסה|8:208770)); ((תשל&quot;ו, 186|תיקון מס' 12|8:208830)), ((241|ת&quot;ט|ec:8:317784)); ((תשל&quot;ח, 174|תיקון מס' 17 לחוק לעידוד השקעות הון|9:211749)); ((תשל&quot;ט, 92|ת&quot;ט|ec:9:317805)), ((96|תיקון מס' 14|9:211858)), ((101|הוראת שעה|9:211859)), ((116|ת&quot;ט|ec:9:317460)); ((תשמ&quot;א, 200|תיקון מס' 16|9:210877)); ((תשמ&quot;ד, 60|תיקון מס' 59 לפקודת מס הכנסה|10:210165)); ((תשמ&quot;ה, 40|תיקון מס' 18|11:210401)); ((תשמ&quot;ז, 5|תיקון מס' 71 לפקודת מס הכנסה|11:210522)); ((תשמ&quot;ט, 4|תיקון מס' 20|12:210704)), ((7|תיקון מס' 21|12:210688)); ((תשנ&quot;א, 119|תיקון מס' 22|12:211722)); ((תשנ&quot;ב, 176|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מס' 3)|12:211733)); ((תשנ&quot;ד, 253|תיקון מס' 25|13:211138)); ((תשנ&quot;ה, 90|תיקון מס' 25|13:211076)), ((386|תמריץ לבניית דירות מגורים (הוראת שעה)|13:211212)); ((תשנ&quot;ו, 312|תיקון מס' 26|13:211337)); ((תשנ&quot;ז, 168|ת&quot;ט|ec:14:317461)); ((תשנ&quot;ט, 133|תיקון מס' 45 לחוק מס שבח מקרקעין|14:203782)), ((134|תיקון מס' 28|14:211625)); ((תשס&quot;א, 220|תיקון מס' 29 והוראת שעה|15:300358)); ((תשס&quot;ד, 92|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)); ((תשס&quot;ו, 387|חוק פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי (תיקוני חקיקה)|17:300020)); ((תשע&quot;ו, 237|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016)|20:316719)); &lt;!-- ((תש&quot;ף, 242|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס ומענקי סיוע (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקוני חקיקה)|23:577630)); --&gt; ((תשפ&quot;ד, 88|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:3514351)); ((תשפ&quot;ה, 760|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:8007291)); ((תשפ&quot;ו, 360|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)), ((522|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית|25:12433004)), ((544|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור))).
''הארכת התקופה הקובעת:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ד, 1430|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הארכת התקופה הקובעת וקביעת תיאומים)|11093)).

__TOC__

== פרק ראשון: פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשכ&quot;ט, תשל&quot;ב, תשל&quot;ד-2, תשל&quot;ו, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ז)
: בחוק זה -
:- &quot;אזור חקלאי&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;אזור עירוני&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;בנין&quot; - לרבות כל מבנה או בניה שאינם ארעיים, שבנייתם נגמרה, ובלבד ששטחם נכלל בחישוב אחוזי הבניה המנוצלים המותרים בקרקע לפי תקנות תכנון ובניה;
:- &quot;בנין חקלאי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בנין כפרי&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;בנין מאגר&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בנין מגורים&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בנין מיוחד&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בנין עסקי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בנין עירוני&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;בנין תעשייתי&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;בעל&quot; -
:: (1) בקרקע -
::: (א) הבעל הרשום, ובחכירה או בחכירת משנה לתקופה שאינה פחותה מ-25 שנים - החוכר הרשום, או חוכר המשנה הרשום, הכל לפי הענין;
::: (ב) נפטר או נעדר הבעל כמשמעותו בפסקה (1)(א), או העביר לאחר את זכותו להחזיק בה, ליהנות ממנה או לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כבעלה או העביר לאחר את זכותו להחזיק בה, ליהנות ממנה או לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כחוכרה או כחוכר המשנה שלה לתקופה שאינה פחותה מ-25 שנים, יהיה בעל הקרקע - המחזיק או הזכאי להחזיק בה או ליהנות ממנה, או הזכאי לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות כאמור; והכל בין שזכותו רשומה בפנקסי המקרקעין או בפנקסים רשמיים אחרים ובין שאינה רשומה;
::: (ג) אם המדינה, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל היא הבעל לפי פסקאות משנה (א) או (ב) והקרקע מוחזקת על-ידי אחר על פי חוזה או רשיון - יראו את המחזיק כבעל הקרקע;
:: (1א) בקרקע שפורסמה הודעה עליה לפי [[סעיף 5(1) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]], ושר האוצר או מי שהורשה על ידיו לצורך [[סעיף 22(2) לאותה פקודה]], אינם זכאים לחזור בהם מרכישתם כאמור [[בסעיף 14(1) לפקודה האמורה]] - המדינה, או מי שהורשה לכך - הכל לפי הענין; בקרקע שניתן לגביה צו לפי [[סעיף 3 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943]], והשלטונות קנו חזקה בקרקע בהתאם [[לסעיף 4 לפקודה האמורה]] - המדינה;
:: (2) (((בוטלה);))
:: (3) בקרקע שהיא בהנהלתו, בהחזקתו או ברשותו של אפוטרופוס, של סוכן או מיופה כוח של בעל הנמצא בחוץ לארץ, של מוציא לפועל של צוואה, כונס נכסים, מפרק או נאמן שנתמנו על פי חוק או על ידי בית משפט - ייחשבו גם אלה לבעלים בנוסף על האמורים בפיסקאות (1), (1א) ו-(2), ובלבד שהמס על קרקע זו לא ייגבה אלא מהכנסה שמקורה באותה קרקע או ממנה גופה;
:- &quot;בעל שליטה&quot; - מי שמחזיק במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם קרוב, באחת מאלה:
:: (1) 51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה;
:: (2) זכות להחזיק ב-51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה או בזכות לרכשה;
:: (3) זכות לקבל 51% לפחות מהרווחים;
:: (4) זכות למנות מנהל;
:: והמונח שליטה יפורש לפי זה;
:- &quot;גמר בניה&quot; - משעה שהבנין כולו או מקצתו נתפס לראשונה, או משעה שהוא ראוי לשימוש שיועד לו, הכל לפי המוקדם;
:- &quot;המנהל&quot; - הנציב כמשמעותו [[בפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;הפקודה&quot; - [[=הפקודה|פקודת מס הכנסה]];
:- &quot;הפרשי הצמדה וריבית&quot; - תוספת לסכום שמדובר בו, השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה הנדונה, בתוספת ריבית בשיעור של 4% לשנה על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו לו הפרשי הצמדה כאמור, או בשיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה -
::- &quot;תוספת עליית המדד&quot; ו&quot;סכום מתואם&quot; - (((נמחקו);))
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;שיעור עליית המדד&quot;, בתקופה פלונית - ההפרש בין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני סוף התקופה (להלן - המדד החדש) לבין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני תחילת התקופה (להלן - המדד היסודי), מחולק במדד היסודי;
::- &quot;תקופה עודפת&quot; - (((נמחקה);))
:: ((לפי [[צו המסים (שינוי שיעור ריבית), התשמ״ט–1989]], שיעור הריבית בהגדרה &quot;הפרשי הצמדה וריבית&quot; הוא 4% לשנה.))
:- &quot;חלקה&quot; - יחידת הרישום בפנקסי המקרקעין, ובאין יחידה כזאת - הקרקע שעליה עומד הבנין בתוספת שטח של 300%, ובלבד שלא תיכלל בחלקה קרקע המשמשת בחקלאות;
:- &quot;חקלאי&quot; -
:: (1) בעל משק חקלאי, תושב ישראל - לרבות חבר בני אדם שפסקה (2) איננה חלה עליו - אשר 50% לפחות מהכנסתו היא מחקלאות;
:: (2) חבר בני אדם - למעט מי שמניותיו נסחרות בבורסה - אשר 50% לפחות מהכנסתו ו-50% לפחות מהכנסתם של בעלי השליטה בו היא מחקלאות, אולם חבר בני אדם כאמור שהוקם לפני שנת המס 1975, ציין ש-50% לפחות מהכנסתו היא מחקלאות אם רוב בעלי הזכויות בו רכשו את זכויותיהם לפני שנת המס 1975 או שבכל אחת מחמש שנות המס שלפני שנת המס 1979 לפחות 50% מהכנסתו היתה מחקלאות;
:: (3) בהגדרה זו -
::: (א) &quot;הכנסה&quot; - הכנסה חייבת כמשמעותה [[בפקודה]], באחת משתי שנות המס הקודמות לשנת מס פלונית או באותה שנת מס, לפני קיזוז הפסדים, לרבות הכנסה פטורה לפי כל דין אך למעט ריווח הון ולמעט הכנסה שאיננה מחקלאות עד לסכום השווה לשכר השנתי הממוצע למשרת שכיר לפי קביעתה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואם שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, קבע לענין זה סכום אחר - למעט הסכום שקבע, ובקיבוץ - עד לסכום כאמור לכל יחידת משק כמשמעותה [[בסעיף 57 לפקודה]];
::: (ב) &quot;הכנסה מחקלאות&quot; - לרבות שכר שמקבל חבר בחבר בני אדם שהוא חקלאי, ריבית ודיבידנד שמקבל חבר מחבר בני אדם כאמור וחלקו היחסי של חבר בחבר כאמור ברווחים הבלתי מחולקים של החבר;
::: (ג) &quot;בעלי שליטה&quot; - המחזיקים ביחד באחד מאלה:
:::: (1) שני שלישים לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה;
:::: (2) זכות להחזיק שני שלישים לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה, או הזכות לרכשה;
:::: (3) זכות לקבל שני שלישים לפחות מהרווחים;
:::: (4) זכות למנות מנהל;
:- &quot;ישוב ספר&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מבנה בתהליך בניה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מושב&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מטעים&quot; - עצים לרבות גפנים המשמשים או מיועדים לשמש לעסק, יחד עם הקרקע שעליה הם נטועים, ולרבות היבול שעליהם;
:- &quot;מלאי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מלאי בתעשיה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מלאי חקלאי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מס&quot;, &quot;מס רכוש&quot; - המס המוטל על פי חוק זה;
:- &quot;מקרקעין&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;נזק&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;נזק מלחמה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;נזק עקיף&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;נכס&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;נכס המשמש בחקלאות&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;ציוד&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;קיבוץ&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;קרוב&quot; של אדם - (((נמחקה);))
:- &quot;קרקע&quot; -
:: (1) קרקע פנויה לרבות קרקע שמחובר אליה נכס שאיננו בנין, למעט הנכס המחובר אליה ולמעט קרקע חקלאית;
:: (2)(א) קרקע שעליה בנין ששטחו הכולל פחות מ-30% מהשטח הכולל שהיה מותר לבנות לפי תקנות תכנון ובניה, ואשר המחיר שניתן לקבל בעד הבנין לבדו במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון ב-1 באוקטובר שקדם לשנת המס היה פחות משווי הקרקע שעליה הוא עומד;
::: (ב) לגבי בנין מגורים שבנייתו נסתיימה לפני יום ה' באייר התש&quot;ח (14 במאי 1948) והחייב במס נעשה לבעל קרקע לגביו לפני המועד האמור, יקראו בפסקת משנה (א) &quot;20%&quot; ולא &quot;30%&quot;;
::: (3) קרקע שביום ד' בטבת התש&quot;ן (1 בינואר 1990) היו עליה מטעים ואיננה קרקע חקלאית;
:- &quot;קרקע חקלאית&quot; -
:: (1) קרקע שבתכנית על פי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]] (להלן - התכנית), יועדה לחקלאות או יועדה לשמורת טבע כהגדרתה [[בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ&quot;ב-1992]], למעט קרקע כאמור שאף שיועדה לחקלאות, ניתן לפי התכנית לבנות עליה דירת מגורים;
:: (2) קרקע המשמשת לעסק במשקו החקלאי של בעליה שהוא חקלאי, שהיתה בידי בעליה ביום כ&quot;ט בטבת התשנ&quot;ה (1 בינואר 1995) (להלן - היום הקובע); לענין זה יראו קרקע כאמור כאילו היתה בידי בעליה ביום הקובע גם אם הוא קיבל אותה בירושה או במתנה מבן זוגו או מהורהו או מהורה של בן זוגו לאחר היום הקובע, ובלבד שהמוריש או נותן המתנה, לפי הענין, היה בעליה ביום הקובע;
:- &quot;המועד הקובע&quot; - מועד הבניה או המועד שבו נעשה החייב במס לבעל קרקע, למעט בדרך של קבלת הקרקע בירושה מבן זוג, מאח, מהורה, מהורה של הורה או מאח של הורה, או במתנה מאחד מאלה, לפי המועד המאוחר;
:- &quot;רכב&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;רכב פרטי&quot;, &quot;רכב מסחרי&quot; ו-&quot;רכב עבודה&quot; - (((נמחקו);))
:- &quot;מונית&quot;, &quot;גרור&quot; ו-&quot;נתמך&quot; - (((נמחקו);))
:- &quot;שכירות מוגנת&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;תקנות תכנון ובניה&quot; - תקנות תכנון ובניה שהותקנו על פי כל דין ושהיו קיימות במועד הקובע, ואם לא היו תקנות כאמור, התקנות שהותקנו לראשונה לאחר המועד הקובע;
:- &quot;שנת מס&quot; - שנים עשר החדשים המתחילים ב-1 בינואר של כל שנה.

@ 1א. (תיקון: תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

== פרק שני: הטלת מס ==

@ 2. מס רכוש (תיקון: תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;א)
: (א) מס רכוש ישולם על ידי בעלי קרקע, לכל שנת מס על קרקע שהיתה להם באותה שנה.
: (א1) מי שהיה בעל קרקע בחלק משנת מס כתוצאה מנסיבות כמפורט להלן, ישלם חלק יחסי ממס הרכוש, כיחס מספר הימים שהיה בעל הקרקע בתוך שנת המס ל-360:
:: (1) קרקע שבבעלותו חדלה בתוך שנת המס מלהיות קרקע לענין חוק זה עקב שינוי הגדרה;
:: (2) מקרקעין שבבעלותו, שאינם קרקע, הפכו בתוך שנת המס להיות קרקע לענין חוק זה עקב שינוי הגדרם;
:: (3) בתוך שנת המס רכש קרקע ממי שהיה פטור ממס.
: (ב) מס רכוש לא ישולם יותר מפעם אחת על קרקע אחת באותה שנת מס.

@ 2א. קרן פיצויים (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ט, תשפ&quot;ו-2)
: (א) 25% ממס הרכוש וכן 15% ממס רכישה כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק מס שבח מקרקעין, התשכ&quot;ג-1963]], הנגבים בכל שנה יהיו קרן מיוחדת לתשלום פיצויים בעד נזק ולמתן סיוע לרכישת זכויות בעל דירה במיזם שיקום ולהשתתפות במימון מיזם לשיקום והתחדשות בהתאם להוראות [[סעיף 46 לחוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ&quot;ו-2026]] (להלן - קרן פיצויים).
: (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן (א); הודעה על כך תפורסם ברשומות.
: (ג) כספי קרן הפיצויים שלא הוצאו יושקעו בדרך שיורה שר האוצר; רווחי ההשקעות יצורפו לקרן הפיצויים ויהיו חלק ממנה.
: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שיעור ההפרשה לקרן פיצויים), התשנ״א–1991]].))

@ 3. שיעור המס על קרקע (תיקון: תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ב, תשל&quot;ו, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א, תשנ&quot;ט)
: מס הרכוש על קרקע יהיה בשיעור 0%.

@ 4. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשל&quot;ו, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 5. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 5א. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשל&quot;ט-2, תשל&quot;ט-4, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 5ב. (תיקון: תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 6. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ב) : (((בוטל).))

== פרק שלישי: שוויה של קרקע (תיקון: תשמ&quot;א) ==

@ 7. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ב, תשל&quot;ד-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 7א. (תיקון: תשל&quot;ב, תשל&quot;ד-2, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 8. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 9. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 9א. (תיקון: תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 10. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 10א. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 11. שוויה של קרקע שעליה בנין (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ו)
: שוויה של קרקע שעליה בנין, כאמור [[1|בפסקה (2) להגדרת ((&quot;))קרקע((&quot;))]], הוא השווי שניתן לקבל בעד הנכס כולו במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון ב-1 באוקטובר שקדם לשנת המס שבה נשום הבנין (להלן - שווי השוק) פחות שווי השוק של הבנין כולל הקרקע שעליה הוא עומד בתוספת 300% מהשטח הכולל של הבנין כאילו הבנין האמור הוא נכס בפני עצמו ללא זכויות בניה נוספות.

@ 12. שוויה של קרקע פנויה (תיקון: תשל&quot;ב, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ו)
: שוויה של קרקע יהיה שווי השוק שלה; ואם הפכה לקרקע או נרכשה ממי שהיה פטור ממס, לאחר ה-1 בספטמבר ולפני תום שנת המס שלגביה נשומה, ייקבע שוויה ליום שהפכה לקרקע.

@ 13. שוויים של מטעים שהם קרקע (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ז-2, תשל&quot;ב, תשל&quot;ו, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ז)
: (א) שוויה של קרקע שהיתה בידי בעליה ביום כ&quot;ט בטבת התשנ&quot;ה (1 בינואר 1995) שעליה מטע, כאמור [[1|בפסקה (3) להגדרת ((&quot;))קרקע((&quot;))]], הוא שווי השוק שלה בניכוי סכום של 50,000 שקלים חדשים לכל דונם או חלק יחסי מסכום זה לחלק של דונם.
: (ב) (((בוטל).))

@ 13א. שווי קרקע בבעלות ממושכת (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) יחיד שבעלותו בקרקע החלה לפני יום ה' באייר התש&quot;ח (14 במאי 1948) (לענין סעיף זה - היום הקובע), זכאי לניכוי משוויה של אותה הקרקע בסכום של 65,000 שקלים חדשים לכל דונם או חלק יחסי מסכום זה לחלק של דונם; לענין זה, יראו כאילו החלה בעלותו של יחיד בקרקע לפני היום הקובע, גם אם קיבל את הקרקע בירושה מבן זוג, מאח, מהורה, מהורה של הורה או מאח של הורה או במתנה מאחד מאלה, ובלבד שבעלותו בקרקע של המוריש או של נותן המתנה, לפי הענין, החלה לפני היום הקובע.
: (ב) יחיד זכאי בשנת מס לניכוי לפי סעיף קטן (א) עד לסכום של 650,000 שקלים חדשים.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), יחיד אינו זכאי לניכוי כאמור בשנת המס שבה העביר את הקרקע לאחר, שלא בדרך הורשה לבן זוג, לאח, לילד, לנכד או לאחיין או בדרך מתנה לאחד מאלה.
: (ד) לענין סעיף זה -
:: (1) יראו כיחיד אחד - בני זוג וילדיהם שמתחת לגיל שמונה עשרה;
:: (2) &quot;קרקע&quot; - למעט קרקע שבכל תקופה לאחר היום הקובע שימשה כולה או חלקה כמלאי עסקי.
: (ה) סעיף זה יחול גם לגבי קרקע ששוויה מחושב לפי [[סעיף 13]].

@ 13ב. עדכון סכומים (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) הסכומים [[שבסעיפים 13]] [[ו-13א]] יתואמו לכל שנת מס, לפי שיעור עליית המדד שהתפרסם בנובמבר שלפני אותה שנה, ביחס למדד שהתפרסם בנובמבר בשנה שקדמה לאותה השנה.
: (ב) הסכומים המתואמים [[שבסעיפים 13]] [[ו-13א(א)]] יעוגלו ל-100 השקלים החדשים הקרובים והסכום האמור [[בסעיף 13א(ב)]] יעוגל ל-1,000 השקלים החדשים הקרובים.

@ 14. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 15. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 16. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 16א. &lt;!-- לשעבר 16 --&gt; (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

== פרק שלישי 1: מבנה בתהליך בניה (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) ==

@ 16ב. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 16ג. (תיקון: תשל&quot;ב, תשל&quot;ג, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 16ד. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 16ה. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 16ו. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 16ז. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

== פרק רביעי: הצהרות ==

@ 17. הצהרה על קרקע (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה)
: אדם שבתוך שנת המס נעשה בעל קרקע, וכן אדם שחדל להיות בעל קרקע והדבר לא נרשם בפנקסי המקרקעין, חייב תוך 30 יום מיום שנעשה בעל, או מיום שחדל - להצהיר על כך בכתב למנהל; ואם נשתנתה הקרקע שלו בתוך שנת המס, שינוי מהותי בגופה או על ידי הוספה עליה וכן אם נשתנה השימוש בה באופן המשנה את הגדרתה, חייב תוך 30 יום מיום השינוי, למסור למנהל הצהרה בכתב על כך.

@ 18. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 18א. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 18ב. &lt;!-- לשעבר 18א --&gt; (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

== פרק חמישי: שומה ותשלום המס ==

@ 19. שומת קרקע (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א)
: (א) המנהל ישום את שווייה של קרקע וחייב לחזור ולשומה אחת לחמש שנים, ובלבד שאם תוקנה שומה על פי סעיף קטן (ג) רשאי המנהל לדחות את המועד האמור עד תום חמש שנים מיום התיקון.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) המנהל רשאי לתקן שומה לפי סעיף קטן (א) וכן שומת קרקע לפי [[סעיף 22]] -
:: (1) בין ביזמתו הוא ובין על פי בקשת בעל הקרקע, אם לאחר השומה התברר שיש הבדל של 20% לפחות בין השווי שנקבע בשומה לבין שווייה, ותקפו של התיקון יהיה מתחילת השנה שבה נעשה;
:: (2) אם לאחר השומה הפכה הקרקע לבנין או נשתנה הגדרה באופן אחר, ותקפו של התיקון יהיה מיום גמר הבניה או שינוי ההגדר;
:: (3) אם ראה כי טעה בשומתו, ותקפו של תיקון כזה לא יחול על יותר משלוש שנות מס שקדמו לתיקון.

@ 20. מועד תשלום המס על קרקע (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ד-2, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז)
: (א) החייב במס על קרקע רשאי לשלם את המס באחת משתי דרכים אלה:
:: (1) תשלום המס כולו עד 31 בינואר של שנת המס, ללא הפרשי הצמדה וריבית;
:: (2) תשלום המס בשלושה שיעורים שווים שמועדיהם 10 באפריל, 10 ביולי ו-10 באוקטובר של שנת המס, כאשר כל שיעור נושא הפרשי הצמדה וריבית החל מתחילת שנת המס.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שחל לגביו האמור [[בסעיף 2(א1)(2)]] [[או 2(א1)(3)]], או שתוקנה שומתו כאמור [[בסעיף 19(ג)(3)]], או שנשום לפי [[סעיף 22]], ישלם את המס שהוא חייב בו תוך 45 ימים מיום משלוח הודעת התשלום.
: (ג) השיג אדם על השומה, ישלם את המס שאינו שנוי במחלוקת במועד האמור בסעיף קטן (א) או (ב), לפי הענין.

@ 21. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 21א. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 22. שומת קרקע לפי מיטב השפיטה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א)
: (א) לא מסר בעל קרקע הצהרה לפי [[סעיף 17]] רשאי המנהל לשום לפי מיטב שיפוטו את שווי הקרקע ואת המס המגיע לפי זה.
: (ב) מסר בעל הקרקע הצהרה לפי [[סעיף 17]] והיה למנהל יסוד להניח שהפרטים שפורטו בהצהרה, כולם או מקצתם, אינם מלאים או אינם נכונים, רשאי הוא תוך שנה מיום שנמסרה לו ההצהרה לשום לפי מיטב שיפוטו את שווי הקרקע ואת המס המגיע לפי זה.

@ 22א. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 22ב. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 23. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 24. הודעת שומה (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א)
: מי שנשום לפי [[סעיפים 19]] [[או 22]], תישלח לו הודעת שומה או הודעת שומה חדשה, לפי הענין (להלן - הודעת שומה), ובה יפורט שוויה של כל קרקע וקרקע וסכום המס המגיע. המנהל רשאי לשלוח הודעת שומה כאמור לכל הקרקעות או הודעות שומה נפרדות לקרקעות שונות, כפי שיראה לנכון.

@ 25. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה) : (((בוטל).))
@ 25א. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;ה, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 25ב. &lt;!-- לשעבר 25א --&gt; (תיקון: תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

== פרק ששי: ערעורים ==

@ 26. השגה על שומת קרקע (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ו)
: (א) חולק בעל קרקע על השומה, או על הודעת תשלום שנמסרה לאדם לגבי קרקע שרכש ממי שהיה פטור ממס ואשר לא ערר על שומה שנעשתה לו, או על סירוב המנהל להיענות לבקשתו לתקן שומה לפי [[סעיף 19(ג)(1) ו-(2)]], רשאי הוא תוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההודעה להשיג עליה לפני המנהל בכתב מנומק.
: (ב) המנהל יודיע למשיג בכתב את החלטתו המנומקת תוך שנה מיום שקיבל את הודעת ההשגה או תוך חודש מיום שאישר המנהל כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; לא החליט המנהל בהשגה במהלך התקופה האמורה, יראו את ההשגה כאילו נתקבלה.
: (ג) נוכח המנהל שטעה בהחלטתו לפי סעיף קטן (ב) לרעת המשיג והמשיג לא ערער עליה, רשאי המנהל לתקן את החלטתו, ועליו להודיע למשיג בכתב את החלטתו המתוקנת ונימוקיה.
: (ד) נמסרה למשיג החלטת המנהל לפי סעיף קטן (ב), חייב הוא תוך חמישה עשר יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לשלם את יתרת המס המגיעה ממנו לפיה, ואם הגיש ערר לפי [[סעיף 27]] - את יתרת המס שאינה שנויה במחלוקת.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))

@ 26א. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 27. ערר על שומת קרקע (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א)
: הרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל לפי [[סעיף 26(ב)]], רשאי תוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר.

@ 27א. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 28. חובת הנמקה (תיקון: תשמ&quot;א)
: הטוען כי שומה שנעשתה היא מוגזמת, חייב לנמק את טענתו.

@ 29. ועדת ערר (תיקון: תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א)
: (א) שר המשפטים ימנה לצורך [[סעיף 27]] ועדות ערר של 3 חברים כל אחת, ובהם אחד שהוא רשום בפנקס עורכי הדין ואחד שהוא בעל נסיון בעסקי מקרקעין, ובלבד שלפחות שני חברי הועדה וביניהם בעל הנסיון בעסקי מקרקעין, לא יהיו עובדי המדינה.
: (ב) הועדה רשאית לאשר את השומה, להפחיתה, לבטלה או להחליט בדרך אחרת, אך לא להגדילה, ובלבד שבערר על סירוב המנהל לתקן שומה לפי [[סעיף 19(ג)(1)]], רשאית הועדה לתקן את השומה רק אם היא סבורה שיש הבדל של 20% לפחות בין השווי שנקבע בשומה לבין שוויה.
: (ג) לועדה יהיו אותן הסמכויות שאפשר להעניקן לפי [[+#9|סעיף 5]] [[סעיף 28(ב) לחוק ועדות חקירה|ו-5א לפקודת ועדות חקירה]], וכן להיכנס או להרשות לאדם אחר להיכנס בכל עת סבירה לכל קרקע ולערוך בה בדיקות ומדידות וכן לדרוש מבעל הקרקע או המחזיק בה למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לה למילוי תפקידיה; הועדה רשאית לחייב את הצדדים בהוצאות הערר, לרבות שכר טרחת עורך דין, הוצאות נסיעה ושכר בטלה של עדים.
: (ד) על החלטתה של ועדת ערר ניתן לערער בבעיה משפטית לבית המשפט המחוזי תוך 30 יום מיום שהובאה ההחלטה לידיעת המערער.
: (ה) נמסרה לבעל קרקע החלטת ועדת הערר, חייב הוא תוך חמישה עשר יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לשלם את יתרת המס המגיעה ממנו לפיה.

== פרק שביעי: גביית המס ==

@ 30. גביה מתוך דמי שכירות (תיקון: תשמ&quot;א)
: המס ייגבה מבעל הקרקע, ואולם אם לא שילם בעל הקרקע את המס תוך 30 יום מהמועד שנקבע לתשלומו, מותר למסור הודעה על כך לכל אדם המשלם לבעל דמי שכירות בעד הקרקע או בעד חלק ממנו, לפרש בה את סכום המס שלא נפרע במועדו ולדרוש כי עד לפרעון סכום המס שעליו נמסרה הודעה כאמור, ישולמו כל דמי השכירות העתידים למנהל, למעט דמי שכירות שניתנו בעדם שטרות לפני מתן ההודעה.

@ 31. הגביה מבעלים משותפים (תיקון: תשמ&quot;א)
: היתה הקרקע בבעלות משותפת בחלקים בלתי מסויימים, יגבה המנהל מכל אחד מהם את חלקו היחסי במס; היו שמותיהם ומעניהם של חלק הבעלים לא ידועים לו, יגבה מן ההכנסה המגעת להם מן הקרקע.

@ 32. תחילת [[פקודת המסים (גביה)]]
: על גביית מס הרכוש תחול [[פקודת המסים (גביה)]].

@ 33. הפרשי הצמדה וריבית על אי-תשלום במועד (תיקון: תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ד-3, תשל&quot;ה, תשל&quot;ו, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;א)
: (א) על סכומי מס לשנת מס פלונית שלא שולמו עד 31 בינואר של אותה שנת מס, לרבות הפרשי מס הנובעים מתיקון שומה, או מהחלטה בהשגה, בערר או בערעור, אך למעט סכומים כאמור בסעיף קטן (ב), ייווספו הפרשי הצמדה וריבית בעד התקופה שמתחילת שנת המס ועד יום התשלום.
: (ב) על סכומי מס לשנת מס פלונית, שחייב בו מי [[שסעיפים 2(א1)(2)]] [[או 2(א1)(3)]] חלים עליו, שלא שולמו תוך 30 ימים מיום היותו לבעל הקרקע או מיום שהמקרקעין הפכו לקרקע, לרבות הפרשי מס הנובעים מהחלטה בהשגה, בערר או בערעור, ייווספו הפרשי הצמדה וריבית בעד התקופה מהיום שהמקרקעין הפכו לקרקע או מיום שרכש את הקרקע, לפי הענין, ועד יום התשלום.
: (ג) לענין גביה, דין הפרשי הצמדה וריבית וכן קנס בשל פיגור בתשלום - כדין המס.
: (ד) המועד לתשלום הפרשי הצמדה וריבית לענין [[חוק המסים (קנס פיגורים), התשמ&quot;א-1980]], הוא בתום ארבעה עשר ימים מהיום האחרון של כל תקופת פיגור של ארבעה עשר ימים.

@ 33א. זקיפת תשלומים (תיקון: תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ד-3, תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ה)
: (א) אדם ששילם סכום כלשהו על חשבון חוב מס, ייזקף כנגד כל סוג חיוב שבאותו חוב מס, חלק יחסי מהסכום ששילם כיחס חלקו של הסכום שבאותו סוג לסך כל חוב המס.
: (ב) לא פירש האדם את שנת החוב - ייזקף הסכום לחובות המס שלו באזור כמשמעותו [[בסעיף 47(ב)]] שבו מצוי הנכס, לפי שנת היווצרם, החל משנת המס המוקדמת ביותר; לענין זה -
:: (1) דין החזר מס שקוזז על פי [[חוק קיזוז מסים, התש&quot;ם-1980]], כנגד חוב מס, ודין סכום שנגבה על פי [[פקודת המסים (גביה)]] או בדרך אחרת - כדין סכום ששילם אדם;
:: (2) &quot;חוב מס&quot; - סך כל הסכומים מכל סוגי החיוב שחייב אדם לפי חוק זה לשנת מס מסויימת לגבי כל נכסיו המצויים באזור פלוני;
:: (3) &quot;סוגי חיוב&quot; - מס או הפרשי הצמדה וריבית.

@ 34. &lt;!-- לשעבר 33א --&gt; סמכות המנהל להקטין קנס או ריבית (תיקון: תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א)
: המנהל רשאי להקטין את שיעור הקנס, הריבית והפרשי הצמדה וריבית לפי [[סעיפים 33]] [[ו-51]], או לוותר עליהם לחלוטין, אם הוכח להנחת דעתו כי הפיגור נגרם שלא מחמת מעשה או מחדל התלויים ברצונו של בעל הקרקע.

@ 34א. סמכות להקטין חוב מס (תיקון: תשנ&quot;ט)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע כללים בדבר הקטנת חוב מס כהגדרתו [[בסעיף 33א]], לסוגי בעלים או לסוגי קרקעות, למעט הקטנת חוב מס לשנת המס 1999.
&lt;!-- : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (כללים בדבר הקטנת חוב מס) (הוראת שעה), התשס״ג–2002]].)) --&gt;

== פרק שמיני: פיצויים ==

@ 35. הגדרות (תיקון: תשכ&quot;ח-2, תשמ&quot;א, תשס&quot;א)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;ישוב ספר&quot; - ישוב ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הודיע עליו שהוא ישוב ספר, וכן אזור ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הודיע עליו שהוא ישוב ספר לתקופה קצובה שקבע;
:: ((פורסמו הודעות בדבר יישובי ספר: אביבים, אביעזר, אבני איתן, אבן מנחם, אדמית, אדרת, אוהד, אור הנר, אורטל, אחוזת שושנה, אייל, איילות, אילון, אלומות, אלוני הבשן, אלי על (אליעד), אלקוש, אלרום, אמציה, אני עם, אפיק, אפיקים, ארז, אשדות יעקב (איחוד), אשדות יעקב (מאוחד), בארי, באר צופר, בחן, בית הלל, בית זרע, בית יוסף, בצת, ברעם, גבים, גבעת יואב, גבעת עוז, גדות, גונן, גורן, געתון, גרופית, גשור, גשר הזיו, דגניה א', דגניה ב', דובב, דישון, דלתון, דן, דפנה, דקל, האון, הגושרים, הר אודם, הר עמשא, זיקים, זרעית, חולית, חוסן, חורפיש, חורשים, חמדיה, חניתה, חצבה, חריש, טירת צבי, יד חנה, יד מרדכי, יהל, יוטבתה, יבול, יונתן, יחיעם, יערה, יפתח, יראון, ירדנה, ירחיב, ישע, יתר, כברי, כיסופים, כמהין, כנרת (מושב), כנרת (קיבוץ), כנף, כפר בלום, כפר גלעדי, כפר חרוב, כפר יובל, כפר סולד, כפר עזה, כרם בן זמרה, כפר רופין, כפר רות, כרמיה, כרמים, כרם שלום, להב, להבות הבשן, לימן, מבוא חמה, מבוא ביתר, מבטחים, מגל, מגן שאול, מטולה, מטע, מי-עמי, מגן, מיצר, מירב, מלכיה, מנות, מנחמיה, מנרה, מסדה, מסילות, מעגן, מעוז חיים, מעונה, מעין ברוך, מעלה גלבוע, מעלה גמלא, מעלה החמישה, מעלות, מפלסים, מצובה, מצר, מרגליות, מרום גולן, משגב עם, מתת, נאות גולן, נאות כיכר, נאות מרדכי, נהריה, נוב, נוה אור, נוה אטיב, נוה איתן, נחושה, נחל עוז, נטועה, נטור, ניצני עוז, ניצני סיני, ניר אליהו, ניר דוד, ניר יצחק, ניר עוז, ניר עם, נירים, נתיב העשרה, סאסא, סמר, סעד, סער, סופה, ספסופה, עבדון, עידן, עין הבשור, עין השלושה, עין הנציב, עין גב, עין גדי, עין זיוון, עין חצבה, עין יהב, עין יעקב, עין תמר, עיר אובות, עלומים, עלמה, עמי עוז, עמיר, פארן, פקיעין, פרי-גן, צופר, צוריאל, צור נתן, קדמת צבי, קטורה, קלע, קרית שמונה, קשת, ראש הנקרה, רויה, רוגלית, רחוב, רמת מגשימים, רמות נפתלי, רס-און, רעים, רשפים, שאר ישוב, שדה אליהו, שדה אברהם, שדה נחום, שדה נחמיה, שדה ניצן, שדה תרומות, שומרה, שומריה, שוקדה, שילת, שלוחות, שלומי, שמיר, שניר, שעל, שער אפרים, שער הגולן, שקף, שתולה, תלמי אליהו, תלמי יוסף, תל קציר, תל תאומים (י&quot;פ תשנ&quot;ב, 4014 [4026]; תשנ&quot;ג, 76 [4048]); גשר, רמות, ריחניה (י&quot;פ תשנ&quot;ג, 76 [4048]); בן-עמי, עברון, צבעון (י&quot;פ תשנ&quot;ד, 4888 [4243]); שטח אכזיב המותחם על ידי קווי רוחב 656 ו-664 וקווי אורך 695 ו-698 ברשת בינלאומית מרקטור רוחבי UTM (י&quot;פ תשנ&quot;ו, 3659 [4421]); אבירם, אור הגנוז, בר יוחאי, ג'ורדיה, ג'יש (גוש חלב), גרנות הגליל, הילה, יסוד המעלה, מג'דל שמס, מירון, מסעדה, מעיליה, נווה זיו, נמרוד, ע'ג'ר, עין זיתים, עין קינייא, ערב אל-ערמשה (ערמשה), פאסוטה, פקיעין החדשה, קדיתא, שדה אליעזר, בית ג'אן (י&quot;פ תשס&quot;ז, 2322 [5651]); &lt;!-- האזור המסומן כתום במפה שבתוספת הודעה בדבר אזור שהוא יישוב ספר, מיום כ&quot;ח באייר התשס&quot;ז (16 במאי 2007) עד יום ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008) (י&quot;פ תשס&quot;ז, 3176 [5681]; תשס&quot;ח, 2 [5719], 2070 [5780]); --&gt; אבשלום, איבים, גברעם, זמרת, יכיני, כפר מימון, שובה, שדרות, שלומית, תושיה, תקומה (י&quot;פ תשע&quot;ט, 7610 [8112]); אשקלון ומבקיעים - לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 7.10.2023 עד יום 7.10.2024 (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 756 [11745]); בני נצרים, ברור חיל, דורות, נווה וצוחר - לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 7.10.2023 עד לסיום תקופת הפינוי לפי [[dec988-2023 | החלטת ממשלה מס' 988 מיום ח' בחשוון התשפ&quot;ד (23 באוקטובר 2023)]], לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה או עד יום 7.10.2024, לפי המאוחר (י&quot;פ תשע&quot;ג, 3436 [12042]); בוקעתא, בני יהודה, חד נס, חספין, כפר ורדים, קצרין ורמת טראמפ - לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 7.10.2023 עד יום 7.10.2024 (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 7220 [12299]); אשקלון, בוקעתא, בני יהודה, בני נצרים, ברור חיל, דורות, חד נס, חספין, כפר ורדים, מבקיעים, נווה, צוחר, קצרין ורמת טראמפ - לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 8.10.2024) עד יום 8.4.2025 (י&quot;פ תשפ&quot;ה, 1792 [12990]).))
:- &quot;מבנה בתהליך בניה&quot; - מבנה או בניה שבנייתם טרם נגמרה ואינם ארעיים;
:- &quot;מטעים&quot; - עצים לרבות גפנים המשמשים או מיועדים לשמש לעסק לרבות היבול שעליהם;
:- &quot;מלאי&quot; - מיטלטלין מכל סוג שאינם לשימושם האישי של בעליהם או של בני ביתם ואינם כסף או דברים שבראוי;
:- &quot;נזק&quot; - נזק מלחמה, נזק עקיף ונזק בצורת;
:- &quot;נזק מלחמה&quot; - נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על-ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מלחמה על-ידי צבא הגנה לישראל;
:- &quot;נזק עקיף&quot; - הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר, עקב פעולות מלחמה על-ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על-ידי צבא הגנה לישראל;
:- &quot;נכס&quot; - קרקע, קרקע חקלאית לרבות היבול שעליה, בנין, מבנה בתהליך בניה, מטעים, מלאי וציוד הנמצאים בשטח המדינה וכן כלי שיט וכלי טיס הרשומים בישראל או החייבים ברישום בישראל אף אם אינם מצויים בה;
:- &quot;ציוד&quot; - מכונות, מיתקנים, רהיטים ורכוש אחר המשמשים או מיועדים לשמש ציוד לעסק, רכב רשום או חייב ברישום על פי [[פקודת התעבורה]], כלי שיט וכלי טיס, בריכות מים המיועדות בעיקרן לשחיה ומבנים ארעיים.

@ 36. תשלום פיצויים (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) ישולמו פיצויים בעד נזק ושר האוצר יקבע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת:
:: (1) את הזכאי לקבלת הפיצויים, ורשאי הוא להתנות את תשלום הפיצויים בשיקום הנזק;
:: (2) את שיעורי הפיצויים, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לכל סוג של נכסים, לכל סוג של ניזוקים ולכל סוג של נזקים, והכל בהתחשב עם היקף הנזק, תדירות הנזקים שפקדו את הניזוק ותדירות הנזקים שפקדו את האזור וגורמים אחרים;
:: (3) כללים לקביעת שווי הנזקים והגורמים שיובאו בחשבון לחישוב שווי הנזק, ובנזקי בצורת רשאי הוא להתחשב בין השאר גם בגודל השטח הנזרע;
:: (4) כללים למתן ערבות לזכאים לקבלת פיצויים;
:: (5) כללים לביצוע תשלום הפיצויים;
:: (6) את סוגי הנכסים שניתן לבטחם לפי בקשת בעליהם עד לתקרת שווי שיקבע, התשלומים שיחולו לגבי ביטוח כאמור ותקופת הביטוח;
:: (7) ועדות למיניהן, דרכי מינוין, סמכויותיהן ודרכי הערעור לבית משפט מחוזי, בין דרך כלל ובין בבעיה משפטית בלבד;
:: (7א) דרכי מסירת הודעה על נזק ודרכי הגשת תביעה לפיצויים;
:: (8) (((בוטלה).))
:: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק בצורת), תשכ&quot;ה-1964]].))
:: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל״ג–1973]].))
: (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) לענין נזקי בצורת יותקנו לאחר התייעצות עם שר החקלאות.
: (ב1) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי ישולמו פיצויים בעד נזק שנגרם לגופו של נכס עקב מעשה אלימות כאמור [[בפסקה (4) או (5) להגדרה &quot;פגיעת איבה&quot; שבסעיף 1 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]], והכל על פי כללים ובתנאים שיקבע שר האוצר כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי–ערבי), התשע&quot;ה-2014]].))
: (ג) (((פקע).))

@ 36א. מועדים להגשת הודעה על נזק ותביעה לפיצויים (תיקון: תשנ&quot;ט-2)
: (א) הודעה על נזק תוגש למנהל בתוך שבועיים מיום קרות הנזק.
: (ב) תביעה לפיצויים תוגש למנהל בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק.

@ 36ב. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))

@ 36ג. העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (((הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.12.2027):))
: (א) זכות לפיצוי ולמקדמה בשל נזק מלחמה שנגרם בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 38יח]], אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לפיצוי ולמקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור בו ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.

@ 36ד. העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת לעניין [[פרק שמיני 3]] (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (((הוראת שעה מיום 4.5.2026 עד יום 31.12.2032):))
: (א) זכות לפיצוי ולמקדמה בשל נזק מלחמה שנגרם בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 38לו]], אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לפיצוי ולמקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור בו ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.

@ 37. (תיקון: תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 38. סייגים לקבלת פיצויים (תיקון: תשמ&quot;א)
: לא ישולמו פיצויים בעד נזק עקיף אלא לתקופת הזמן הדרושה באופן סביר לסילוק גורמיו.

@ 38א. &lt;!-- לשעבר 46ג --&gt; ביטוח נכסים מחוץ לשטח המדינה (תיקון: תש&quot;ל, תש&quot;ל-3, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ז)
: (א) כדי לאפשר תשלום פיצויים בעד נזק לנכסי חוץ ישראליים, רשאי שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת להתקין תקנות, בין דרך כלל ובין לסוגים של בעלים.
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו, בין היתר, פרטים אלה:
:: (1) (((בוטלה);))
:: (2) שיעור התשלום שיחול על בעל הנכס;
:: (3) סוגי הנזק שבעדם ישולמו פיצויים ושיעורי הפיצויים.
: (ג) לענין סעיף זה, &quot;נכס חוץ ישראלי&quot; -
:: (1) מקרקעין (([צ&quot;ל: קרקע])), מלאי או ציוד הנמצאים מחוץ לשטח המדינה ואשר בעלם או אחד מבעליהם הוא אזרח ישראלי, תושב ישראל או תאגיד הרשום בישראל;
:: (2) כלי שיט או כלי טיס המוחכר לאזרח ישראל, לתושב ישראל או לתאגיד הרשום בישראל;
:: (3) כלי שיט או כלי טיס ששר האוצר, או מי שהשר הסמיך לכך, אישר שהוא פועל לטובת משק המדינה;
:: (4) טובין המובלים בכלי שיט או כלי טיס שהוא &quot;נכס&quot; או &quot;נכס חוץ ישראלי&quot;;
:: (5) כלי טיס או חלקיו ששר האוצר או מי שהוא הסמיך לכך אישר לענין זה, שעה שהם מובאים לישראל או מוחזרים ממנה בקשר עם מכירתם, השכרתם, תיקונם, שיפוצם או אחזקתם בישראל.
: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה) (כלי שיט המובילים דלק), תשל״א–1970]].))
: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה לנכסי חוץ ישראליים) (ספינות דיג בים סוף), תשל״ב–1972]].))
: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק) (נכס חוץ ישראלי), התשמ״ב–1982]].))

@ 38ב. &lt;!-- לשעבר 46ד --&gt; ביטוח חפצים ביתיים (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א)
: (א) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות כי ישולמו פיצויים בעד נזק מלחמה לחפצים שאינם נכס והמצויים בבית מגוריו של אדם (להלן - חפצים ביתיים).
:: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (חפצים ביתיים), תשל&quot;ג-1973]].))
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו, בין היתר פרטים אלה:
:: (1) השווי הכולל של חפצים ביתיים שבעבורם ישולמו פיצויים ללא תשלום בעד ביטוחם והשווי הכולל המקסימלי של חפצים ביתיים שניתן לבטחם בתשלומים לפי בקשת בעליהם;
:: (2) שיעורי התשלום שיחולו על סוגים שונים של חפצים ביתיים;
:: (3) שיעור הפיצוי שיינתן לגבי סוגים שונים של חפצים ביתיים.
: (ג) (((בוטל).))

== פרק שמיני 1 - מסלול נוסף לפיצוי על נזק עקיף - חרבות ברזל (((פקע))) (תיקון: תשפ&quot;ד) ==

@ 38ג. (תיקון: תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38ד. (תיקון: תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38ה. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38ו. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38ז. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38ח. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38ט. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38י. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38יא. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38יב. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38יג. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38יד. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38טו. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38טז. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38יז. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))

== פרק שמיני 2: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בתקופת הלחימה - יוני 2025 - חרבות ברזל (תיקון: תשפ&quot;ה) ==
: (((הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.12.2027):))

@ 38יח. הגדרות - [[פרק שמיני 2]] (תיקון: תשפ&quot;ה)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;הוצאות השכר בתקופת הזכאות&quot; - אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי [[פרק י&quot;ב לחוק הביטוח הלאומי]]:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו מוסד ציבורי זכאי או קיבוץ - הסכום הנמוך מבין אלה:
::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;
::: (ב) השכר הממוצע לחודש, כמשמעותו [[בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי]], כפי שהיה ידוע בחודש יוני 2025, מוכפל במספר העובדים המזכים ששולם להם שכר בעד החודש האמור, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - הסכום הנמוך מבין אלה:
::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת בשיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו של הניזוק בשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], שאינה הכנסה מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו בשנת הבסיס כפי שדווחה כאמור, הכוללת תמיכות ותרומות, ותוצאת המכפלה המתקבלת מוכפלת ב-1.325;
::: (ב) תוצאת המכפלה האמורה בפסקה (1)(ב) להגדרה זו, כשהיא מוכפלת בשיעור האמור בפסקת משנה (א);
:: (3) לעניין ניזוק שהוא קיבוץ - הסכום הנמוך מבין אלה:
::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים שאינם חברי הקיבוץ, או לעובדים מזכים שהם חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם, אשר שולם לעובדים כאמור בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;
::: (ב) השכר הממוצע לחודש כמשמעותו [[בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי]], כפי שהיה ידוע בחודש יוני 2025, מוכפל במספר העובדים המזכים כאמור בפסקת משנה (א), כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;
:: לעניין הגדרה זו -
::- &quot;עובד מזכה&quot; - עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך חודש יוני 2025, וכי הוא לא ניצל יום חופשה במהלך התקופה הקובעת; לעניין זה, &quot;הפסקת העסקה&quot;, של עובד - כהגדרתה [[בסעיף 179כב לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 4(2) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ&quot;ה-2025]];
::- &quot;שכר העבודה לעובדים מזכים&quot; - שכר העבודה ששולם לעובדים מזכים כפי שהצהיר עליו הניזוק למנהל לעניין [[פרק זה]], שהוא חלק משכר העבודה שהניזוק דיווח עליו לפקיד השומה בטופס 102 לפי [[תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה]];
:- &quot;הוצאות מזכות&quot; - ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים - 600 אלף שקלים חדשים;
:: (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים - 600 אלף שקלים חדשים בתוספת 0.3% מחלק מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס העולה על 100 מיליון שקלים חדשים;
:: (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים - 1.2 מיליון שקלים חדשים;
:- &quot;הוצאות קבועות&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) - סך כל התשומות השוטפות בשנה הקודמת, מחולק ב-12 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה, שהוצאו בשנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות של הניזוק בשנה הקודמת ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
:: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות [[סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף]] - סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל השנה הקודמת אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק ב-12 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
:- &quot;חוק הביטוח הלאומי&quot; - [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;חוק מס ערך מוסף&quot; - [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;חלק השכר המזכה&quot; - סכום הוצאות השכר בתקופת הזכאות, מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות;
:- &quot;מוסד ציבורי זכאי&quot; - מוסד ציבורי כהגדרתו [[#9.2|בסעיף 9(2)(ב) לפקודה]] ([[בפרק זה]] - מוסד ציבורי), שמתקיימים בו שני אלה:
:: (1) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], לא היו מתמיכות ותרומות;
:: (2) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], שאינה מתמיכות ותרומות, היו ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה;
:- &quot;מחזור עסקאות&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) - מחזור עסקאות כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף]]; במחזור עסקאות כאמור לא ייכללו כל אלה:
::: (א) עסקאות [[+|שסעיפים 20]] [[או 21 לחוק מס ערך מוסף]] חלים עליהן;
::: (ב) מכר טובין או מתן שירות מאת עוסק לקרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי לגבי מכר או מתן שירות כאמור לקרובו מתקיימים אותם מאפיינים המתקיימים לגבי עסקת מכר או שירות כאמור בין עוסק לאדם שאינו קרובו;
::: (ג) פיצוי ששולם לפי החוק;
::: (ד) מכירות הוניות;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סכום ההכנסה ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל, כפי שדווח לרשות המסים בדוח לפי [[סעיף 131 לפקודה]] שאישר לעניין זה רואה חשבון או יועץ מס;
:: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]] - מחזור העסקאות, כפי שדווח לרשות המסים בהצהרה לפי [[תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל&quot;ו-1976]], ואם התקופה שלגביה נבחן המחזור אינה נכללת בהצהרה כאמור - מחזור העסקאות כפי שהצהיר עליו הניזוק לעניין זה;
:- &quot;מחזור עסקאות בשנת הבסיס&quot; - מחזור עסקאות כפי שדווח לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12, ולעניין ניזוק הרשום כשותפות לפי [[חוק מס ערך מוסף]] או ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי [[סעיף 56 לחוק האמור]] - לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין;
:- &quot;מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו לפני יום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) - מחזור העסקאות כמפורט לצידו:
::: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס;
::: (ב) לעניין ניזוק המדווח בשיטה חד-חודשית - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס, כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום ט&quot;ז בסיוון התשפ&quot;ה (12 ביוני 2025);
::: (ג) לעניין ניזוק המדווח בשיטה דו-חודשית - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום ט&quot;ז בסיוון התשפ&quot;ה (12 ביוני 2025);
:: (2) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) עד יום ב' באייר התשפ&quot;ה (30 באפריל 2025) - מחזור העסקאות כמפורט לצידו:
::: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי - מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו או מיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ד' בסיוון התשפ&quot;ה (31 במאי 2025), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה;
::: (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית - מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], או מיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ד' בסיוון התשפ&quot;ה (31 במאי 2025), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה;
::: (ג) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית - מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]] או מיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ב' באייר התשפ&quot;ה (30 באפריל 2025), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב-2;
:: (3) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית שפתח את עסקו בתקופה שמיום ג' באייר התשפ&quot;ה (1 במאי 2025) עד יום ד' בסיוון התשפ&quot;ה (31 במאי 2025) - מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו עד יום ד' בסיוון התשפ&quot;ה (31 במאי 2025);
:: (4) על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), לעניין קבלן ביצוע - מחזור עסקאותיו בתקופה שמיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025) או מ-1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], לפי המאוחר, עד יום ד' בסיוון התשפ&quot;ה (31 במאי 2025), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה;
:- &quot;מס תשומות&quot; - כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]];
:- &quot;מקדם הוצאות קבועות&quot; - אחד מאלה:
:: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שאינו ניזוק כאמור בפסקאות (2) עד (4) - שיעור כמפורט לצידו:
::: (א) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% - 7%;
::: (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% - 11%;
::: (ג) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% - 15%;
::: (ד) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% - 22%;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.35;
:: (3) לעניין ניזוק שבשנות המס 2022, 2023 או 2024 חל עליו הפטור לפי [[סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף]], ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.19;
:: (4) לעניין ניזוק שהוא קבלן ביצוע, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.68;
:: (5) מקדם בשיעור אחר שקבע המנהל, לגבי ניזוק מסוים שהוא ניזוק כאמור בפסקה מפסקאות (1) עד (4) להגדרה זו, אם שוכנע כי ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי-הפעלתו גבוהות או נמוכות, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על 1.5 מהמקדם אשר היה נקבע לניזוק לפי אותה פסקה;
:- &quot;נזק ישיר&quot; - נזק מלחמה לגופו של נכס שבו ממוקם עסקו של עוסק ערב התקופה הקובעת;
:- &quot;נזק מלחמה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 35]];
:- &quot;נזק עקיף&quot; - הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה, או בשל אי-אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל;
:- &quot;ניזוק&quot; - עוסק, למעט כל אחד מאלה, שנגרם לו נזק עקיף:
:: (1) המדינה;
:: (2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
:: (3) קופת חולים;
:: (4) מוסד ציבורי שאינו מוסד ציבורי זכאי;
:: (5) תאגיד שהוקם בחוק או לפיו;
:: (6) מוסד פיננסי כמפורט להלן:
::: (א) תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], לרבות תאגיד עזר כהגדרתו [[בחוק האמור]];
::: (ב) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::: (ג) חבר בורסה כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
::: (ד) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
::: (ה) מנהל קרן כמשמעותו [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ&quot;ד-1994]];
:: (7) מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה, &quot;מכירת זכות במקרקעין&quot; - כהגדרת &quot;מכירה&quot;, לעניין זכות במקרקעין, [[בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]];
:: (8) מי שיותר מ-50% מהעבודות שביצע בשנת המס 2023 או 2024 היו עבודות שמשך ביצוען עולה על שנה, למעט קבלן ביצוע;
:: (9) מי שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני יום ט&quot;ז בסיוון התשפ&quot;ה (12 ביוני 2025);
:: (10) מי שדיווח על מחזור עסקאות בסכום אפס לגבי ארבעת החודשים שלפני יום ט&quot;ז בסיוון התשפ&quot;ה (12 ביוני 2025), אלא אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל עד תום חודשיים מתום התקופה הקובעת;
:: (11) מי שעסקו לא היה פעיל לפני יום ט&quot;ז בסיוון התשפ&quot;ה (12 ביוני 2025); לעניין זה, יראו עוסק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי [[חוק מס ערך מוסף]], לגבי התקופה שלפני המועד האמור, אלא אם כן הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל;
:: (12) מי שעיסוקו בחקלאות;
:- &quot;עוסק&quot; - חייב במס כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]];
:- &quot;עוסק המדווח על בסיס מזומן&quot; - עוסק שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא מתחייב במס ערך מוסף לפי [[פרק ו' לחוק מס ערך מוסף]] עם קבלת התמורה לעסקה;
:: (2) הוא מקבל את עיקר התקבולים השוטפים לעסקו בחודש העוקב לחודש שבו בוצעה העסקה;
:: (3) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו בתקופת הדיווח הכולל את חודש יוני 2025 היה נמוך מאחד מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם היה העוסק מדווח בשיטת דיווח חד-חודשית - 40%;
::: (ב) אם היה העוסק מדווח בשיטת דיווח דו-חודשית - 20%;
:- &quot;קבלן ביצוע&quot; - קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כהגדרתו [[בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ&quot;ט-1969]], הרשום בפנקס, כמשמעותו [[באותו חוק]]; ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין, כהגדרתה בפסקה (7) להגדרה &quot;ניזוק&quot; - החלק של עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור;
:- &quot;קרוב&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 88 לפקודה]];
:- &quot;שיעור הירידה במחזור העסקאות&quot; - מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, בהפחתת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס;
:- &quot;שנת הבסיס&quot; - אחת מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022) - שנת 2022;
:: (2) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בשנת 2022 או לאחריה - התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד המועד המפורט להלן, לפי העניין:
::: (א) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית, מוסד ציבורי זכאי ועוסק פטור - ד' בסיוון התשפ&quot;ה (31 במאי 2025);
::: (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית - עד יום ב' באייר התשפ&quot;ה (30 באפריל 2025);
:- &quot;השנה הקודמת&quot; - אחת מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) - התקופה שמיום ה' באלול התשפ&quot;ב (1 בספטמבר 2022) או מהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה, לפי המאוחר, עד יום י&quot;ד באלול התשפ&quot;ג (31 באוגוסט 2023);
:: (2) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) עד יום ד' בסיוון התשפ&quot;ה (31 במאי 2025) - התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד המועד המפורט להלן, לפי העניין:
::: (א) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית, מוסד ציבורי זכאי ועוסק פטור - ד' בסיוון התשפ&quot;ה (31 במאי 2025);
::: (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית - ב' באייר התשפ&quot;ה (30 באפריל 2025);
:- &quot;תמיכות ותרומות&quot; - תמיכה לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], תמיכה מאת רשות מקומית, או תרומות;
:- &quot;התקופה הקובעת&quot; - התקופה שמיום י&quot;ז בסיוון התשפ&quot;ה (13 ביוני 2025) עד יום כ&quot;ח בסיוון התשפ&quot;ה (24 ביוני 2025);
:- &quot;תקופת הבסיס&quot; - התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות;
:- &quot;תקופת הזכאות&quot; - אחת מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, שהוא אחד מאלה - חודש יוני 2025:
::: (א) מדווח בשיטה חד-חודשית;
::: (ב) עוסק פטור;
::: (ג) מוסד ציבורי זכאי;
:: (2) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית - חודשים מאי ויוני 2025;
:: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן והוא אחד מהמנויים בפסקה (1)(א) עד (ג), וכן לעניין קבלן ביצוע - חודש יולי 2025;
:: (4) לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית - חודשים יולי ואוגוסט 2025;
:- &quot;תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה&quot; - [[=תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ&quot;ג-1993]];
:- &quot;תשומות שוטפות&quot; - סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם [[לחוק מס ערך מוסף]], כפי שדווחו לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום ג' באייר התשפ&quot;ה (1 במאי 2025), הדוח כאמור הוגש עד יום ט&quot;ז בסיוון התשפ&quot;ה (12 ביוני 2025), למעט אלה:
:: (1) תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו;
:: (2) תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק;
:- &quot;תשומות שוטפות בשנה הקודמת&quot; - סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל לגבי השנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב-12.

@ 38יט. פיצויים בעד נזק עקיף (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בגובה הוצאותיו המזכות, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ואם נגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת - גם בעד נזק עקיף שנגרם לו כתוצאה מהנזק הישיר במהלך התקופה שמיום כ&quot;ט בסיוון התשפ&quot;ה (25 ביוני 2025) עד יום ד' בתמוז התשפ&quot;ה (30 ביוני 2025), והכול ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים;
:: (2) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25%, ואם הוא מדווח בשיטה דו-חודשית - על 12.5%;
:: (3) הירידה במחזור העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה כתוצאה מנזק עקיף;
:: (4) הוא פתח את עסקו לפני יום ה' בסיוון התשפ&quot;ה (1 ביוני 2025), ולעניין ניזוק המדווח בשיטה דו-חודשית - לפני יום ג' באייר התשפ&quot;ה (1 במאי 2025), והכול ובלבד שהודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום ט&quot;ז בסיוון התשפ&quot;ה (12 ביוני 2025);
:: (5) הוא הגיש לפקיד השומה, עד יום הגשת תביעה לקבלת פיצויים לפי [[פרק זה]], את המסמכים המפורטים להלן:
::: (א) דוח תקופתי לפי [[+|סעיף 67]], [[+|67א]] [[או 71א לחוק מס ערך מוסף]], לחודשים בתקופת הזכאות ולחודשים שהובאו בחשבון לשם קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, או הצהרה לפי [[תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל&quot;ו-1976]], לשנת 2022 עד 2024, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי [[חוק מס ערך מוסף]];
::: (ב) דין וחשבון בטופס 102 בשל חודש יוני 2025, והכול לפי [[תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה]];
:: (6) לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה:
::: (א) הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס 2025 ולא ניהלם;
::: (ב) פנקסיו לשנת המס 2025 נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור.
: (ב) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ואם נגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת - גם בעד נזק עקיף שנגרם לו כתוצאה מהנזק הישיר במהלך התקופה שמיום כ&quot;ט בסיוון התשפ&quot;ה (25 ביוני 2025) עד יום ד' בתמוז התשפ&quot;ה (30 ביוני 2025), והכול ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) שבסעיף קטן (א):
:: (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים - סכום של 1,833 שקלים חדשים;
:: (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 90 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,300 שקלים חדשים;
:: (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 120 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,400 שקלים חדשים;
:: (4) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 120 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים - סכום של 2,776 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
:: (5) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,273 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
:: (6) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,190 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
:: (7) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 250 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,897 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שניזוק כאמור באותו סעיף קטן זכאי לו נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(7), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן.
: (ד) שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו, לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו-חודשית.
: (ה) בסעיף זה, &quot;מקדם הנזק&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% - 1;
:: (2) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% - 1.5;
:: (3) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% - 2.4;
:: (4) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% - 3.

@ 38כ. מניעת כפל פיצויים (תיקון: תשפ&quot;ה)
: אין בהוראות לפי [[פרק זה]] כדי לגרוע מזכותו של ניזוק לפיצויים לפי [[פרק שמיני]], ואולם ניזוק שזכאי לפיצויים לפי [[פרק זה]] ולפי [[פרק שמיני]], בשל אותו נזק עקיף, הברירה בידו לבחור בפיצויים לפי אחד מהם.

@ 38כא. תביעה לקבלת פיצויים (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) עוסק המבקש פיצויים לפי [[פרק זה]] יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ-16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה בתקופה אחת שלא תעלה על 15 ימים, אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 51]], המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת, אחת או יותר, דרך כלל או לעוסק מסוים, אם נוכח כי ישנה סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; האריך המנהל את התקופה כאמור דרך כלל, תפורסם הודעה על כך גם באתר האינטרנט של רשות המסים.
: (ג) תביעה לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי [[פרק זה]] ולשם תשלום הפיצויים לפי הוראות [[פרק זה]].

@ 38כב. קביעת הזכאות לפיצויים (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות [[סעיף 38כא]], יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים, בתוך שמונה חודשים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים - רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות אם הוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה.
: (ב) המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 4 שנים מיום שניתנה, אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו.
: (ג) ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותו סעיף קטן פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור.

@ 38כג. תשלום הפיצויים ותשלום מקדמות (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) נקבעה זכאותו של העוסק לפיצויים לפי הוראות [[סעיף 38כב(א)]], ישולמו לו הפיצויים בהקדם ולא יאוחר מתום 14 ימים מיום קביעת הזכאות.
: (ב) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי [[סעיף 38כב]] בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לו מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל, ויחולו לעניין מניין התקופה כאמור הוראות [[סעיף 38כב(ג)]].
: (ג) אין במקדמה שתשולם לפי סעיף קטן (ב) ובגובהה כדי לקבוע את זכאותו הסופית של העוסק לפיצויים.
: (ד) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי [[סעיף 38כב]] בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה נוספת בשיעור של 10% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל.
: (ה) על סכום הפיצויים המשולמים לפי [[פרק זה]] ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום.

@ 38כד. העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי בשל נזק עקיף ומקדמה (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) זכות לפיצויים ולמקדמה לפי [[פרק זה]] לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי לפיצויים או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.

@ 38כה. תשלום ביתר (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם לפי [[פרק זה]], יחזיר הניזוק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה - סכום היתר) בתוך 90 ימים מיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר.
: (ב) על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[פקודת המסים (גבייה)]], כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות [[חוק קיזוז מסים, התש&quot;ם-1980]], כאילו היו חוב מס.

@ 38כו. תשלום בחסר (תיקון: תשפ&quot;ה)
: שולם לניזוק פיצוי בסכום נמוך מהסכום שהוא זכאי לו, ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

@ 38כז. קנס בשל הגשת תביעה ביתר (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) בסעיף זה, &quot;סכום ההפרש&quot; - ההפרש שבין סכום הפיצויים שכלל ניזוק בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38כא]] ובין סכום הפיצויים שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות [[סעיף 38כב(א)]].
: (ב) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38כא]] ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש.
: (ג) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 15,000 שקלים חדשים וכן עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38כא]], וסכום ההפרש נובע מפעולה שנקבע לגביה בקביעה סופית כי היא עסקה מלאכותית לפי [[סעיף 38כח]], ובלבד שהעוסק לא דיווח עליה, או שהיא עסקה בדויה לפי [[הסעיף האמור]], יהיה חייב בקנס בשיעור של 40% מסכום ההפרש.
: (ד) על קנס כאמור בסעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 38כה(ב)]].

@ 38כח. עסקה מלאכותית או עסקה בדויה (תיקון: תשפ&quot;ה)
: היה המנהל סבור כי עסקה פלונית המגדילה או העלולה להגדיל את סכום הפיצוי המשתלם לפי [[פרק זה]] היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הגדלה בלתי נאותה של סכום הפיצוי האמור, רשאי הוא להתעלם מן העסקה, והפיצוי לאדם הנוגע בדבר יחושב לפי זה; לעניין זה -
: (1) ניתן לראות פעולה כבלתי נאותה גם אם אינה נוגדת את החוק;
: (2) &quot;עסקה&quot; - לרבות פעולה.

@ 38כט. השגה וערר (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א)(1) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי [[פרק זה]], לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת.
:: (2) השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים.
:: (3) העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב.
:: (4) העובד המוסמך להחליט בהשגה ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה.
:: (5) לא נתן העובד המוסמך להחליט בהשגה את החלטתו למשיג במהלך התקופה האמורה בפסקה (4), לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה.
: (ב) על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור [[בסעיף 38ל]], בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה, בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו.

@ 38ל. ועדת ערר (תיקון: תשפ&quot;ה)
: ועדת ערר שהוקמה לפי [[סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש&quot;ף-2020]], תהיה מוסמכת לדון בעררים כאמור [[בסעיף 38כט(ב)]], ויחולו לעניין הערר ולעניין ועדת ערר ההוראות לפי [[סעיף 21 לחוק האמור]].

@ 38לא. רשות לייצג (תיקון: תשפ&quot;ה)
: [[סעיף 236 לפקודה]] יחול על ייצוג עוסק לעניין [[פרק זה]], בשינויים המחויבים.

@ 38לב. תקופה חליפית (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) ניזוק שהוא עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת באחד מהחודשים שנלקחו בחשבון לצורך קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, רשאי להגיש למנהל בקשה, ולפיה לצורך חישוב הפיצויים כאמור [[בסעיף 38יט]], יראו את מחזור עסקאותיו בתקופה החליפית, מחולק במספר החודשים בתקופה החליפית מוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות, כמחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס.
: (ב) לעניין סעיף זה -
::- &quot;פעילות מופחתת&quot;, בחודש - חודש שבו מחזור העסקאות של עוסק הופחת בשל אחת מהעילות המנויות בהגדרה &quot;התקופה החליפית&quot;, ושאינו החודש שבו החלה פעילותו;
::- &quot;התקופה החליפית&quot; -
::: (1) לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת באחד החודשים שבתקופה הנלקחת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, שבו לא עבדה שבעה ימים או יותר בשל אחת העילות המנויות [[+|בסעיף 6]] [[או 7 לחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]] - תקופת פעילותה של העוסקת בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה תקופה של פעילות מופחתת, או תקופת פעילותה של העוסקת ב-12 החודשים הרצופים הקודמים לחודש הראשון שבו הייתה לה פעילות מופחתת, לפי בחירת העוסקת;
::: (2) לגבי עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בחודש שבתקופה הנלקחת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבה לא עבד שבעה ימים או יותר בשל ימי שירות מילואים לפי [[חוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]] - תקופת פעילותו בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לו פעילות מופחתת כאמור.

@ 38לג. פיצויים בעד נזק עקיף לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 38יט]], ניזוק שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, זכאי לפיצויים בעד נזק עקיף שנגרם לו בתקופה נוספת, אחת או יותר, כתוצאה מהנזק הישיר, בהתאם להוראות [[פרק זה]] בתיאומים שיקבע שר האוצר בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שהמנהל שוכנע כי מתקיים המפורט להלן:
:: (1) בשל הנזק הישיר לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק, בתקופה שתחילתה ביום שבו נגרם הנזק וסיומה לא לפני יום ו' באב התשפ&quot;ה (31 ביולי 2025);
:: (2) לעניין פיצוי בשל נזק עקיף שנגרם כתוצאה מהנזק הישיר ושנמשך בתקופה נוספת כאמור בפסקה (2) או (3) להגדרה &quot;תקופה נוספת&quot; שבסעיף קטן (ג) - לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק בתקופה של 15 ימים במהלך התקופה הנוספת, לפחות.
: (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את התיאומים הנדרשים לעניין סעיף זה, ובלבד שכחלק מהתיאומים יוכפלו שיעורי הירידה במחזור העסקאות, הקבועים [[בהגדרה &quot;מקדם הוצאות קבועות&quot; שבסעיף 38יח]] לגבי עוסק המדווח בשיטה דו-חודשית, שיעור הירידה הקבוע [[בסעיף 38יט(א)(2)]] ושיעורי הירידה הקבועים [[בהגדרה &quot;מקדם הנזק&quot; שבסעיף 38יט(ה)]].
: (ג) בסעיף זה, &quot;תקופה נוספת&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) חודשים יולי ואוגוסט 2025;
:: (2) חודשים ספטמבר ואוקטובר 2025;
:: (3) חודשים נובמבר ודצמבר 2025.

@ 38לד. פיצויים נוספים לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 38לג]], ניזוק שהוא יחיד שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לפיצוי נוסף בסכום האמור בסעיף קטן (ב), בעד כל תקופה נוספת שבה הוא זכאי לפיצוי לפי [[סעיף 38לג]].
: (ב) הפיצוי הנוסף יהיה בסכום השווה להכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס כשהיא מחולקת ב-6, ובלבד שלא תעלה על 30 אלף שקלים חדשים, כשהיא מוכפלת בשיעור הירידה במחזור העסקאות.
: (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 38כ עד 38לא]], בשינויים המחויבים.
: (ד) לעניין סעיף זה -
::- &quot;הכנסה חייבת&quot; - הכנסה כהגדרתה [[בפקודה]] לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, למעט רווח הון;
::- &quot;הכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס&quot; - הכנסה חייבת לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.6|או (6) לפקודה]], בשנת הבסיס, לרבות דמי לידה המשתלמים לפי [[סימן ג' בפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי]], וגמלה לשמירת היריון המשתלמת לפי [[סימן ה' בפרק ג' לחוק האמור]], ולרבות תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתלם לפי [[פרק י&quot;ב לחוק האמור]], מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12.

@ 38לה. פיצויים בעד אובדן שכר דירה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) נגרם לדירה כהגדרתה [[בחוק המכר (דירות), התשל&quot;ג-1973]] (בסעיף זה - דירה), שבבעלות יחיד שאינו עוסק נזק מלחמה בתקופה הקובעת, יהיה יחיד כאמור זכאי לפיצוי בגובה שכר הדירה האחרון שקיבל מהשוכר בעד הדירה, לתקופה שבה לא ניתן להשתמש בדירה (בסעיף זה - תקופת השיקום), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) הדירה הייתה מושכרת ביום קרות הנזק או בשלושת החודשים שקדמו ליום קרות הנזק;
:: (2) בשל נזק המלחמה לא ניתן להשתמש בדירה, לתקופה של חודש לפחות;
:: (3) הוכח למנהל שלא שולם שכר הדירה לבעלים בשל תקופת השיקום.
: (ב) תביעה לפיצויים לפי סעיף זה תוגש למנהל בטופס שקבע בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק; המנהל יהיה רשאי להאריך את המועד האמור.
: (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 38כב עד 38כו]] [[ו-38כט]], בשינויים המחויבים.

== פרק שמיני 3: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בחודשים מרץ ואפריל 2026 בעקבות תקופת הלחימה שהחלה ביום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) (תיקון: תשפ&quot;ו-3) ==
: (((הוראת שעה מיום 4.5.2026 עד יום 31.12.2032):))

@ 38לו. הגדרות - [[פרק שמיני 3]] (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025&quot; - יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש פברואר 2025; לעניין הגדרה זו, &quot;החלטות הממשלה&quot; - כהגדרתן [[בתקנה 1 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל&quot;ג-1973]], כנוסחה [[בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2023]];
:- &quot;הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר&quot; - אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת תשלום בעד ימי חופשה שניצל העובד, ובהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי [[פרק י&quot;ב לחוק הביטוח הלאומי]]:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו מוסד ציבורי זכאי או קיבוץ - הסכום הנמוך מבין אלה:
::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;
::: (ב) השכר הממוצע לחודש כמשמעותו [[בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי]], כפי שהיה ידוע בחודש מרץ 2026, מוכפל במספר העובדים המזכים ששולם להם שכר בעד החודש האמור, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;
::: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - הסכום הנמוך מבין אלה:
:::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת בשיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו של הניזוק בשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], שאינה הכנסה מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו בשנת הבסיס כפי שדווחה כאמור, הכוללת תמיכות ותרומות, ותוצאת המכפלה המתקבלת מוכפלת ב-1.325;
:::: (ב) תוצאת המכפלה האמורה בפסקה (1)(ב) להגדרה זו, כשהיא מוכפלת בשיעור האמור בפסקת משנה (א);
::: (3) לעניין ניזוק שהוא קיבוץ - הסכום הנמוך מבין אלה:
:::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים שאינם חברי הקיבוץ, או לעובדים מזכים שהם חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם, אשר שולם לעובדים כאמור בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;
:::: (ב) השכר הממוצע לחודש כמשמעותו [[בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי]], כפי שהיה ידוע בחודש מרץ 2026, מוכפל במספר העובדים המזכים כאמור בפסקת משנה (א), כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;
:: לעניין הגדרה זו -
::- &quot;עובד מזכה&quot; - עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך התקופה המזכה לעניין שכר; לעניין זה, &quot;הפסקת העסקה&quot;, של עובד - כהגדרתה [[בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 1(3) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ&quot;ו-2026]];
::- &quot;עובד מזכה&quot; - (((הוראת שעה לעניין נזק שהתרחש בחודשים מרץ ואפריל 2026):)) עובד שהתקיים לגביו אחד מאלה:
::: (1) עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך חודשים מרץ ואפריל 2026;
::: (2) עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי הופסקה העסקתו במהלך חודש מרץ 2026 לתקופה שלא עלתה על 10 ימים, והוא דיווח על כך למוסד לביטוח לאומי עד יום י&quot;א באייר התשפ&quot;ו (28 באפריל 2026) וכי לא הופסקה העסקתו במהלך חודש אפריל 2026; 
::: לעניין זה, &quot;הפסקת העסקה&quot;, של עובד - כהגדרתה [[בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 1(3) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ&quot;ו-2026]];
::- &quot;שכר העבודה לעובדים מזכים&quot; - שכר העבודה ששולם לעובדים מזכים כפי שהצהיר עליו הניזוק למנהל לעניין [[פרק זה]], שהוא חלק משכר העבודה שהניזוק דיווח עליו לפקיד השומה בטופס 102 לפי [[תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה]];
::- &quot;התקופה המזכה לעניין שכר&quot; - חודשים מרץ ואפריל 2026;
:- &quot;הוצאות מזכות&quot; - ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום כמפורט להלן, לפי העניין, כשהוא מוכפל ב-2:
:: (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים - 600 אלף שקלים חדשים;
:: (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים - 600 אלף שקלים חדשים בתוספת 0.3% מחלק מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס העולה על 100 מיליון שקלים חדשים;
:: (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים - 1.2 מיליון שקלים חדשים;
:- &quot;הוצאות קבועות&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) - סך כל התשומות השוטפות בשנה הקודמת, מחולק ב-6 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך חלק מחודשי השנה, שהוצאו בשנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות של הניזוק בשנה הקודמת ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות וב-2;
:: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות [[סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף]] - סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל השנה הקודמת אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק ב-6 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
:- &quot;חוק הביטוח הלאומי&quot; - [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;חוק מס ערך מוסף&quot; - [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;חלק השכר המזכה&quot; - סכום הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר, מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות;
:- &quot;מוסד חינוך&quot; - כהגדרתו [[בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס&quot;ו-2006]];
:- &quot;מוסד ציבורי זכאי&quot; - מוסד ציבורי כהגדרתו [[#9.2|בסעיף 9(2)(ב) לפקודה]] ([[בפרק זה]] - מוסד ציבורי), שמתקיימים בו שני אלה:
:: (1) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2024 או 2025, לפי בחירתו, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], לא היו מתמיכות ותרומות;
:: (2) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2024 או 2025, לפי בחירתו, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], שאינה מתמיכות ותרומות, היו ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך חלק מחודשי השנה;
:- &quot;מחזור עסקאות&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) - מחזור עסקאות כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף]]; במחזור עסקאות כאמור לא ייכללו כל אלה:
::: (א) עסקאות [[+|שסעיפים 20]] [[או 21 לחוק מס ערך מוסף]] חלים עליהן;
::: (ב) מכר טובין או מתן שירות מאת עוסק לקרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי לגבי מכר או מתן שירות כאמור לקרובו מתקיימים אותם מאפיינים המתקיימים לגבי עסקת מכר או שירות כאמור בין עוסק לאדם שאינו קרובו;
::: (ג) פיצוי ששולם לפי החוק;
::: (ד) מכירות הוניות;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סכום ההכנסה ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בדוח לפי [[סעיף 131 לפקודה]] שאישר לעניין זה רואה חשבון או יועץ מס;
:: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]] - מחזור העסקאות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בהצהרה לפי [[תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל&quot;ו-1976]], ואם התקופה שלגביה נבחן המחזור אינה נכללת בהצהרה כאמור - מחזור העסקאות כפי שהצהיר עליו הניזוק לעניין זה;
:- &quot;מחזור עסקאות בשנת הבסיס&quot; - מחזור עסקאות כפי שדווח לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12, ולעניין ניזוק הרשום כשותפות לפי [[חוק מס ערך מוסף]] או ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי [[סעיף 56 לחוק האמור]] - לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין;
:- &quot;מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו לפני יום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025), ואם הוא עוסק מיוחד - שפתח את עסקו לפני יום ח' באדר התשפ&quot;ג (1 במרץ 2023) - מחזור העסקאות כמפורט לצידו:
::: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס;
::: (ב) לעניין ניזוק אחר - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס, כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026);
:: (2) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו בתקופה שמהמועד האמור ברישה של פסקה (1), לפי העניין - מחזור העסקאות כמפורט לצידו:
::: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי - מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו או מיום ה' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב-2;
::: (ב) לעניין ניזוק אחר - מחזור עסקאותיו מ-1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], או מיום ה' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב-2;
:: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), לעניין קבלן ביצוע - מחזור עסקאותיו בתקופה שמיום ה' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025) או מ-1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], לפי המאוחר, עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב-2;
:- &quot;מס תשומות&quot; - כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]];
:- &quot;מקדם הוצאות קבועות&quot; - אחד מאלה:
:: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שאינו ניזוק כאמור בפסקאות (2) עד (4) - שיעור כמפורט לצידו:
::: (א) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40% - 7%;
::: (ב) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60% - 11%;
::: (ג) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80% - 15%;
::: (ד) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80% - 22%;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק במסחר סיטונאי אוק מעונאי בדלק, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.35;
:: (3) לעניין ניזוק שבשנות המס 2024, 2025 או 2026 חל עליו הפטור לפי [[סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף]], ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.19;
:: (4) לעניין ניזוק שהוא קבלן ביצוע, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.68;
:: (5) מקדם בשיעור אחר שקבע המנהל, לגבי ניזוק מסוים שהוא ניזוק כאמור בפסקה מפסקאות (1) עד (4) להגדרה זו, אם שוכנע כי ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי-הפעלתו גבוהות או נמוכות, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על פי 2 מהמקדם אשר היה נקבע לניזוק לפי אותה פסקה;
:- &quot;נזק ישיר&quot; - נזק מלחמה לגופו של נכס שבו ממוקם עסקו של עוסק ערב התקופה הקובעת;
:- &quot;נזק מלחמה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 35]];
:- &quot;נזק עקיף&quot; - הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה, או בשל אי-אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל;
:- &quot;ניזוק&quot; - עוסק, למעט כל אחד מאלה, שנגרם לו נזק עקיף:
:: (1) המדינה;
:: (2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
:: (3) קופת חולים;
:: (4) מוסד ציבורי שאינו מוסד ציבורי זכאי;
:: (5) תאגיד שהוקם בחוק או לפיו;
:: (6) מוסד פיננסי כמפורט להלן:
::: (א) תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], לרבות תאגיד עזר כהגדרתו [[בחוק האמור]];
::: (ב) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::: (ג) חבר בורסה כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
::: (ד) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
::: (ה) מנהל קרן כמשמעותו [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ&quot;ד-1994]];
:: (7) מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה, &quot;מכירת זכות במקרקעין&quot; - כהגדרת &quot;מכירה&quot;, לעניין זכות במקרקעין, [[בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]];
:: (8) מי שיותר מ-50% מהעבודות שביצע בשנת המס 2024 או 2025 היו עבודות שמשך ביצוען עולה על שנה, למעט קבלן ביצוע;
:: (9) מי שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני יום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026);
:: (10) מי שדיווח על מחזור עסקאות בסכום אפס לגבי ארבעת החודשים שלפני יום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026), אלא אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל עד תום חודשיים מתום התקופה הקובעת;
: (11) מי שעסקו לא היה פעיל לפני יום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026); לעניין זה, יראו עוסק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי [[חוק מס ערך מוסף]], לגבי התקופה שלפני המועד האמור, אלא אם כן הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל;
:: (12) מי שעיסוקו בחקלאות;
:- &quot;עוסק&quot; - חייב במס כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]];
:- &quot;עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים&quot; - עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים בשנת 2025, בהתאם להתקשרות עם המדינה;
:- &quot;עוסק המדווח על בסיס מזומן&quot; - עוסק שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא מתחייב במס ערך מוסף לפי [[פרק ו' לחוק מס ערך מוסף]] עם קבלת התמורה לעסקה;
:: (2) הוא מקבל את עיקר התקבולים השוטפים לעסקו בחודש העוקב לחודש שבו בוצעה העסקה או שהוא מוסד חינוך;
:: (3) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו בתקופת הדיווח הכולל את התקופה הקובעת היה נמוך מ-40%;
:- &quot;עוסק מיוחד&quot; - עוסק שעסקו נמצא באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025 או עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים;
:- &quot;קבלן ביצוע&quot; - קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כהגדרתו [[בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ&quot;ט-1969]], הרשום בפנקס, כמשמעותו [[באותו חוק]]; ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין, כהגדרתה בפסקה (7) להגדרה &quot;ניזוק&quot; - החלק של עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור;
:- &quot;קרוב&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 88 לפקודה]];
:- &quot;שיעור הירידה במחזור העסקאות&quot; - מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, בהפחתת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס;
:- &quot;שנת הבסיס&quot; - אחת מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, שפתח את עסקו לפני יום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025) - שנת 2025;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד, שפתח את עסקו לפני יום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022) - שנת 2022;
:: (3) לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, שפתח את עסקו במועד האמור בפסקה (1) או לאחריו, ולעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד, שפתח את עסקו במועד האמור בפסקה (2) או לאחריו - התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026);
:- &quot;השנה הקודמת&quot; - כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025) - שנת 2025;
::: (ב) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025) עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) - התקופה שמהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026);
:: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד - אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) - התקופה שמהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' באלול התשפ&quot;ב (1 בספטמבר 2022), לפי המאוחר, עד יום י&quot;ד באלול התשפ&quot;ג (31 באוגוסט 2023);
::: (ב) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) - התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026);
:- &quot;תמיכות ותרומות&quot; - תמיכה לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], תמיכה מאת רשות מקומית, או תרומות;
:- &quot;התקופה הקובעת&quot; - התקופה שמיום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026) עד יום י&quot;ג באייר התשפ&quot;ו (30 באפריל 2026);
:- &quot;תקופת הבסיס&quot; - התקופה המקבילה בשנת 2025 לתקופת הזכאות, ולעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד - התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות;
:- &quot;תקופת הזכאות&quot; - אחת מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן - חודשים מרץ ואפריל 2026;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן וכן לעניין קבלן ביצוע - חודשים מאי ויוני 2026;
:- &quot;תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה&quot; - [[=תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ&quot;ג-1993]];
:- &quot;תשומות שוטפות&quot; - סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם [[לחוק מס ערך מוסף]], כפי שדווחו לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום י&quot;ב בטבת התשפ&quot;ו (1 בינואר 2026), הדוח כאמור הוגש עד יום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026), למעט אלה:
:: (1) תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו;
:: (2) תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק;
:- &quot;תשומות שוטפות בשנה הקודמת&quot; - סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל לגבי השנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב-12.

@ 38לז. פיצויים בעד נזק עקיף (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בגובה הוצאותיו המזכות, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, והכול ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים;
:: (2) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25%;
:: (3) הירידה במחזור העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה כתוצאה מנזק עקיף;
:: (4) הוא פתח את עסקו לפני יום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026), והכול ובלבד שהודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026);
:: (5) הוא הגיש לפקיד השומה, עד יום הגשת תביעה לקבלת פיצויים לפי [[פרק זה]], את המסמכים המפורטים להלן:
::: (א) דוח תקופתי לפי [[+|סעיף 67]], [[+|67א]] [[או 71א לחוק מס ערך מוסף]], לחודשים בתקופת הזכאות ולחודשים שהובאו בחשבון לשם קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, או הצהרה לפי [[תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל&quot;ו-1976]], לשנת 2022 עד 2025, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי [[חוק מס ערך מוסף]];
::: (ב) דין וחשבון בטופס 102 בשל חודשים מרץ ואפריל 2026, והכול לפי [[תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה]];
:: (6) לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה:
::: (א) הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס 2026 ולא ניהלם;
::: (ב) פנקסיו לשנת המס 2026 נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור.
: (ב) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום של פי 2 מהסכום המפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) שבסעיף קטן (א):
:: (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים - סכום של 1,864 שקלים חדשים;
:: (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 90 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,356 שקלים חדשים;
:: (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 120 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,475 שקלים חדשים;
:: (4) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 120 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים - סכום של 2,823 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
:: (5) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,329 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
:: (6) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,261 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
:: (7) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 250 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,980 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שניזוק כאמור באותו סעיף קטן זכאי לו נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(7), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן.
: (ד) שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו, לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו-חודשית.
: (ה) בסעיף זה, &quot;מקדם הנזק&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40% - 1;
:: (2) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60% - 1.5;
:: (3) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80% - 2.4;
:: (4) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80% - 3.

@ 38לח. מניעת כפל פיצויים (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: אין בהוראות לפי [[פרק זה]] כדי לגרוע מזכותו של ניזוק לפיצויים לפי [[פרק שמיני]], ואולם ניזוק שזכאי לפיצויים לפי [[פרק זה]] ולפי [[פרק שמיני]], בשל אותו נזק עקיף, הברירה בידו לבחור בפיצויים לפי אחד מהם.

@ 38לט. תביעה לקבלת פיצויים (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) עוסק המבקש פיצויים לפי [[פרק זה]] יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ-16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה בתקופה אחת שלא תעלה על 15 ימים, אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 51]], המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת, אחת או יותר:
:: (1) דרך כלל, אם נוכח כי ישנה סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; הודעה על כך תפורסם גם באתר האינטרנט של רשות המסים בישראל;
:: (2) לעוסק מסוים, מטעמים מיוחדים, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 18 חודשים.
: (ג) תביעה לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי [[פרק זה]] ולשם תשלום הפיצויים לפי הוראות [[פרק זה]].

@ 38מ. קביעת הזכאות לפיצויים (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות [[סעיף 38לט]], יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים, בתוך שמונה חודשים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים - רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות אם הוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה.
: (ב) המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), בתוך ארבע שנים מיום שניתנה, אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו.
: (ג) ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותו סעיף קטן פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור.

@ 38מא. תשלום הפיצויים ותשלום מקדמות (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) נקבעה זכאותו של העוסק לפיצויים לפי הוראות [[סעיף 38מ(א)]], ישולמו לו הפיצויים בהקדם ולא יאוחר מתום 14 ימים מיום קביעת הזכאות.
: (ב) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי [[סעיף 38מ]] בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לו מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל, ויחולו לעניין מניין התקופה כאמור הוראות [[סעיף 38מ(ג)]].
: (ג) אין במקדמה שתשולם לפי סעיף קטן (ב) ובגובהה כדי לקבוע את זכאותו הסופית של העוסק לפיצויים.
: (ד) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי [[סעיף 38מ]] בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה נוספת בשיעור של 10% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל.
: (ה) על סכום הפיצויים המשולמים לפי [[פרק זה]] ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום.
: (ו) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), הצהיר עוסק שהוא צפוי להיות זכאי לפיצוי לפי [[פרק זה]], רשאי המנהל לשלם לו מקדמה שלא תעלה על 50% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל.

@ 38מב. העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק עקיף (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) זכות לפיצויים ולמקדמה לפי [[פרק זה]] לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי לפיצויים או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.

@ 38מג. תשלום ביתר (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם לפי [[פרק זה]], יחזיר הניזוק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה - סכום היתר) בתוך 90 ימים מיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר.
: (ב) על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה והריבית כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[פקודת המסים (גבייה)]], כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות [[חוק קיזוז מסים, התש&quot;ם-1980]], כאילו היו חוב מס.

@ 38מד. תשלום בחסר (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: שולם לניזוק פיצוי בסכום נמוך מהסכום שהוא זכאי לו, ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

@ 38מה. קנס בשל הגשת תביעה ביתר (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה, &quot;סכום ההפרש&quot; - ההפרש שבין סכום הפיצויים שכלל ניזוק בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38לט]] ובין סכום הפיצויים שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות [[סעיף 38מ(א)]].
: (ב) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38לט]] ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש.
: (ג) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 15,000 שקלים חדשים וכן עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38לט]], וסכום ההפרש נובע מפעולה שנקבע לגביה בקביעה סופית כי היא עסקה מלאכותית לפי [[סעיף 38מו]], ובלבד שהעוסק לא דיווח עליה, או שהיא עסקה בדויה לפי [[הסעיף האמור]], יהיה חייב בקנס בשיעור של40% מסכום ההפרש.
: (ד) על קנס כאמור בסעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 38מג(ב)]].

@ 38מו. עסקה מלאכותית או עסקה בדויה (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: היה המנהל סבור כי עסקה פלונית המגדילה או העלולה להגדיל את סכום הפיצוי המשתלם לפי [[פרק זה]] היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הגדלה בלתי נאותה של סכום הפיצוי האמור, רשאי הוא להתעלם מן העסקה, והפיצוי לאדם הנוגע בדבר יחושב לפי זה; לעניין זה -
: (1) ניתן לראות פעולה כבלתי נאותה גם אם אינה נוגדת את החוק;
: (2) &quot;עסקה&quot; - לרבות פעולה.

@ 38מז. השגה וערר (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א)(1) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי [[פרק זה]], לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת.
:: (2) השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים.
:: (3) העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב.
:: (4) העובד המוסמך להחליט בהשגה ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה.
:: (5) לא נתן העובד המוסמך להחליט בהשגה את החלטתו למשיג במהלך התקופה האמורה בפסקה (4), לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה.
: (ב) על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור [[בסעיף 38מח]], בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה, בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו.

@ 38מח. ועדת ערר (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: ועדת ערר שהוקמה לפי [[סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש&quot;ף-2020]], תהיה מוסמכת לדון בעררים כאמור [[בסעיף 38מז(ב)]], ויחולו לעניין הערר ולעניין ועדת ערר ההוראות לפי [[סעיף 21 לחוק האמור]].

@ 38מט. רשות לייצג (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: [[סעיף 236 לפקודה]] יחול על ייצוג עוסק לעניין [[פרק זה]], בשינויים המחויבים.

@ 38נ. תקופה חליפית (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) ניזוק שהוא עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת באחד מהחודשים שהובאו בחשבון לצורך קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, רשאי להגיש למנהל בקשה, ולפיה לצורך חישוב הפיצויים כאמור [[בסעיף 38לז]], יראו את מחזור עסקאותיו בתקופה החליפית, מחולק במספר החודשים בתקופה החליפית מוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות ומוכפל ב-2, כמחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס.
: (ב) לעניין סעיף זה -
::- &quot;פעילות מופחתת&quot;, בחודש - חודש שבו מחזור העסקאות של עוסק הופחת בשל אחת מהעילות המנויות בהגדרה &quot;התקופה החליפית&quot;, ושאינו החודש שבו החלה פעילותו;
::- &quot;התקופה החליפית&quot; -
::: (1) לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת באחד החודשים שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, שבו לא עבדה שבעה ימים או יותר בשל אחת העילות המנויות [[+|בסעיף 6]] [[או 7 לחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]] - תקופת פעילותה של העוסקת בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה תקופה של פעילות מופחתת, או תקופת פעילותה של העוסקת ב-12 החודשים הרצופים הקודמים לחודש הראשון שבו הייתה לה פעילות מופחתת, לפי בחירת העוסקת;
::: (2) לגבי עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בחודש שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבה לא עבד שבעה ימים או יותר בשל ימי שירות מילואים לפי [[חוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]] - תקופת פעילותו בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לו פעילות מופחתת כאמור;
::: (3) לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת בחודש שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבו הייתה לבן הזוג שלה פעילות מופחתת כאמור בפסקה (2), אף אם אינו עוסק עצמאי - תקופת פעילותה בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה פעילות מופחתת כאמור.

@ 38נא. פיצויים בעד נזק עקיף לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 38לז]], ניזוק שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, זכאי לפיצויים בעד נזק עקיף שנגרם לו בתקופה נוספת, אחת או יותר, כתוצאה מהנזק הישיר, בהתאם להוראות [[פרק זה]] בתיאומים שיקבע שר האוצר בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שהמנהל שוכנע כי מתקיים המפורט להלן:
:: (1) בשל הנזק הישיר לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק, בתקופה שתחילתה ביום שבו נגרם הנזק וסיומה לא לפני יום ט&quot;ו בתמוז התשפ&quot;ו (30 ביוני 2026);
:: (2) לעניין פיצוי בשל נזק עקיף שנגרם כתוצאה מהנזק הישיר ושנמשך בתקופה נוספת כאמור בפסקה (2) או (3) להגדרה &quot;תקופה נוספת&quot; שבסעיף קטן (ג) - לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק בתקופה של 15 ימים במהלך התקופה הנוספת, לפחות.
: (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את התיאומים הנדרשים לעניין סעיף זה.
: (ג) בסעיף זה, &quot;תקופה נוספת&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) חודשים מאי ויוני 2026;
:: (2) חודשים יולי ואוגוסט 2026;
:: (3) חודשים ספטמבר ואוקטובר 2026.

@ 38נב. פיצויים נוספים לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 38נא]], ניזוק שהוא יחיד שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לפיצוי נוסף בסכום האמור בסעיף קטן (ב), בעד כל תקופה נוספת שבה הוא זכאי לפיצוי לפי [[סעיף 38נא]].
: (ב) הפיצוי הנוסף יהיה בסכום השווה להכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס כשהיא מחולקת ב-6, ובלבד שלא תעלה על 30 אלף שקלים חדשים, כשהיא מוכפלת בשיעור הירידה במחזור העסקאות.
: (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 38לח עד 38מט]], בשינויים המחויבים.
: (ד) לעניין סעיף זה -
::- &quot;הכנסה חייבת&quot; - הכנסה כהגדרתה [[בפקודה]] לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, למעט רווח הון;
::- &quot;הכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס&quot; - הכנסה חייבת לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.6|או (6) לפקודה]], בשנת הבסיס, לרבות דמי לידה המשתלמים לפי [[סימן ג' בפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי]], וגמלה לשמירת היריון המשתלמת לפי [[סימן ה' בפרק ג' לחוק האמור]], ולרבות תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתלם לפי [[פרק י&quot;ב לחוק האמור]], מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12.

@ 38נג. פיצויים בעד אובדן שכר דירה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) נגרם לדירה כהגדרתה [[בחוק המכר (דירות), התשל&quot;ג-1973]] (בסעיף זה - דירה), שבבעלות יחיד שאינו עוסק, נזק מלחמה בתקופה הקובעת, יהיה יחיד כאמור זכאי לפיצוי בגובה שכר הדירה האחרון שקיבל מהשוכר בעד הדירה, לתקופה שבה לא ניתן להשתמש בדירה (בסעיף זה - תקופת השיקום), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) הדירה הייתה מושכרת ביום קרות הנזק או בשלושת החודשים שקדמו ליום קרות הנזק;
:: (2) בשל נזק המלחמה לא ניתן להשתמש בדירה, לתקופה של חודש לפחות;
:: (3) הוכח למנהל שלא שולם שכר הדירה לבעלים בשל תקופת השיקום.
:: (ב) תביעה לפיצויים לפי סעיף זה תוגש למנהל בטופס שקבע בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק; המנהל יהיה רשאי להאריך את המועד האמור.
: (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 38מ עד 38מד]] [[ו-38מו]], בשינויים המחויבים.

@ 38נד. עדכון סכומים (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: הסכום המרבי של ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה כמפורט [[38לו|בפסקאות (1) עד (3) להגדרה &quot;הוצאות מזכות&quot; שבסעיף 38לו]] וסכום הפיצוי לפי [[פסקאות (1) עד (7) שבסעיף 38לז(ב)]] יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה - יום העדכון) בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום 1 בינואר של השנה הקודמת, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.

@ 38נה. מצב מיוחד בעורף - הוראת שעה - סיוע לעסקים (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: בתקופה שמיום י&quot;ד באייר התשפ&quot;ו (1 במאי 2026) עד יום ה' בטבת התשצ&quot;א (31 בדצמבר 2030), רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע, בצו, כי הוראות [[פרק זה]] יחולו בתקופה נוספת בעת מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], ובלבד שנקבעו בעת המצב המיוחד בעורף הוראות לפי [[סעיף 9ד לחוק האמור]]; קבע שר האוצר כאמור, יקבע, באישור ועדת הכספים, את התיאומים הנדרשים, הנובעים מקביעת התקופה הנוספת.

== פרק תשיעי: פטור והנחות ==

@ 39. קרקעות מדינה רשות מקומית ונציגות חוץ (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א)
: אלה פטורים מתשלום מס רכוש:
: (1) המדינה;
: (2) ארגון האומות המאוחדות;
: (3) מדינת חוץ, לגבי קרקע המשמשת לצורך משרדיה או נציגותה בישראל;
: (4) רשות מקומית, לגבי קרקע שאין עמה הכנסה;
: (5) בעל בית קברות בשל בית הקברות;
: (6) מוסד ציבורי שמטרתו היא דת, תרבות, חינוך, מדע, בריאות, סעד או ספורט, לגבי קרקעותיו המשמשות לאותה מטרה - ושאין עמן הכנסה, או שכל ההכנסה מהן משמשת לאותה מטרה בלבד - וכן בעל קרקע או בנין של הקדש לצרכי חינוך שאין מנהלים אותו למטרות ריווח, או שפירותיו משמשים להחזקת בית ספר בלבד;
:: לענין זה((,)) &quot;מוסד ציבורי&quot; - חבר-בני-אדם של שבעה לפחות שרוב חבריו אינם קרובים זה לזה;
: (7) רשות הפיתוח לגבי קרקע שאינה מוחכרת וקרקע שאין משתמשים בה;
: (8) קיבוץ או מושב, לגבי קרקע המשמשת למטרה כאמור בפסקה (6) אם הגשמת המטרה איננה נעשית למטרות ריווח;
: (9) מי שיש לפטרו ממס על פי הסכם בין מדינת ישראל למדינת חוץ, לגבי קרקע שנקבע באותו הסכם שאין לשלם עליה מס.

@ 40. פטור לבעלי מקרקעין שערכם נמוך (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ב, תשל&quot;ו, תשל&quot;ו-2, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ט-2)
: (א) מי שסכום המס שהוא חייב בו לא עולה על 100 שקלים חדשים, פטור מתשלומו.
: (ב) סכום הפטור בסעיף קטן (א) יתואם לגבי כל שנת מס ביום הראשון של שנת המס לפי שיעור עליית המדד; הסכום המתואם יעוגל לעשרת השקלים החדשים הקרובים.

@ 41. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 41א. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ט, תשל&quot;ב, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 41ב. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ח-2, תשכ&quot;ט, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 41ג. (תיקון: תשכ&quot;ט, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 41ד. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 42. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 43. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 44. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשל&quot;ט-2) : (((בוטל).))

@ 45. פטור מיוחד (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א)
: (א) שר האוצר רשאי, בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לפטור מתשלום המס, כולו או מקצתו, בעלי קרקע אלה:
:: (1) קרקע המשמשת למטרה שאושרה על ידי שר האוצר כמטרה ציבורית;
::: ((לפי קביעת מטרה ציבורית לענין מתן פטור ממס רכוש (י&quot;פ תשל&quot;ט, 186), קידום יחסי הכלכלה והמסחר בין ישראל וארה&quot;ב בדרך של מתן שירותי ייעוץ לאנשי עסקים בארץ ובארה&quot;ב וקישור ביניהם, אירוח משלחות מסחריות מארה&quot;ב, פרסום והפצת מידע בנושאי הקשרים הכלכליים עם ארה&quot;ב, קיום קשרים עם לשכות אחיות וכיוצא בזה, והכל שלא למטרת הפקת רווחים, הוא מטרה ציבורית לענין סעיף זה.))
:: (2) קרקע שהשימוש בה הוגבל או נאסר לפי כל דין באופן שיש בו פגיעה חמורה באפשרות הניצול הכלכלי;
::: ((פורסם [[צו מס רכוש וקרן פיצויים (פטור לקרקע שהוכרזה כגן לאומי), התשמ״ח–1988]].))
:: (3) (((בוטלה);))
:: (4) (((בוטלה);))
:: (5) (((בוטלה);))
:: (6) (((בוטלה);))
:: (7) (((בוטלה).))
: (ב) (((בוטל).))

@ 45א. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 45ב. &lt;!-- לשעבר 46 --&gt; (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ב, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 46. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 46א. החלת הסכם למניעת מסי כפל (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א)
: (א) קיים הסכם בר-תוקף עם מדינה זרה בדבר הקלה ממסי כפל בשל מס המוטל על קרקע כמשמעותה בחוק זה, יחולו הוראות ההסכם מן היום שנקבע על פיו לתחילתן כאילו היו חלק מחוק זה.
: (ב) חובת הסודיות לפי [[סעיף 50]] לא תמנע מלגלות לרשות מוסמכת של המדינה הזרה כל ידיעה שיש לגלותה לפי הסכם כאמור בסעיף קטן (א).

@ 46ב. (תיקון: תשכ&quot;ח-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

== פרק עשירי: הוראות שונות ==

@ 47. מנהל מס רכוש וממונים אזוריים (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשמ&quot;א)
: (א) הנהלת עניני מס רכוש וקרן פיצויים תהיה בידי המנהל.
: (ב) המנהל רשאי למנות ממונים אזוריים לניהול עניני מס רכוש וקרן פיצויים באזורים שייקבעו וסמכויותיהם יהיו כשל המנהל למעט הסמכויות לפי [[הסעיפים 34]], [[60]], [[64(ב)]] [[ו-66]], והסמכות להרשות כניסה למקום מגורים לפי [[סעיף 48]].

@ 48. סמכויות (תיקון: תשמ&quot;א)
: המנהל מוסמך לערוך כל חקירה שימצא לנכון בשביל מילוי תפקידיו על פי חוק זה, ורשאי הוא לשם כך להיכנס בעצמו או להרשות אדם אחר להיכנס בכל עת סבירה בשעות היום לכל קרקע, לרבות בית מגורים, ולערוך בה מדידות, לדרוש בכתב מכל בעל קרקע או מחזיק בה למסור לו כל ידיעה או מסמך שברשותו הדרושים לו למילוי תפקידיו, ולגבות כל עדות הדרושה לו לענין זה, ועל בעל הקרקע או המחזיק בה למלא אחרי דרישת המנהל; המנהל יחזיר תוך זמן סביר מסמכים שנמסרו לו לפי סעיף זה.

@ 48א. חקירות וחיפושים (תיקון: תשכ&quot;ד)
: שר המשטרה רשאי להסמיך אדם המועסק בביצוע החוק לערוך חקירות או חיפושים לשם מניעת עבירות על חוק זה או לשם גילוין; אדם שהוסמך כאמור יהא רשאי, לפי הענין -
: (1) להשתמש בכל הסמכויות הניתנות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)]], [[+|וסעיפים 3]] [[ו-4 לפקודה האמורה]] יחולו על הודעה שרשם;
: (2) להשתמש בסמכויות שוטר לענין [[סעיף 24 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|סעיף 17(א) לפקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחיפושים)]], למעט תפיסת רכוש שאיננו מסמכים.

@ 49. הודעות רשמיות (תיקון: תשס&quot;ד)
: עובד מדינה ועובד רשות מקומית חייבים, לפי דרישת המנהל, להמציא לו פרטים שברשותם הדרושים לו לענין חוק זה, ובלבד שהעובד לא יהא חייב לגלות פרטים שהוא חייב לגביהם בשמירת סודיות לפי [[פקודת מס הכנסה, 1947]], [[פקודת הסטטיסטיקה, 1947]], [[חוק בנק ישראל, תשי&quot;ד-1954]], או [[חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]].

@ 50. שמירת סוד (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א)
: (א) לא יגלה אדם כל ידיעה, למעט ידיעה בקשר לבעלות בקרקע, שהגיעה אליו בתוקף תפקידו לפי חוק זה, אלא לצורך ביצוע חוק זה, או בקשר עם תביעה פלילית על עבירה על חוק זה, או למי ששר האוצר התיר לגלותה לו.
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשנ&quot;ח, 3130 [4636]) המתיר למנהל רשות המסים (במקור: לנציב מס הכנסה) או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע לאדם אגב ביצוע החוק, לראש המטה ללוחמה בטרור במשרד ראש הממשלה או למי שיוסמך על ידו לענין זה, הנדרש לצורך פעילות המטה ללוחמה בטרור.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תש&quot;ס, 4226 [4902]) המתיר למנהל רשות המסים (במקור: לנציב מס הכנסה) או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע אליו אגב ביצוע החוק לראש שירות ביטחון כללי או לבעלי תפקידים בשירות הביטחון הכללי שיסמיך לענין זה, הנדרש לצורך פעילות שירות ביטחון כללי.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ד, 7664 [6861]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, לראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן - המוסד) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המוסד.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ה, 7136 [7072]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע החוק, לראש הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (להלן - המלמ&quot;ב) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המלמ&quot;ב.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ה, 7857 [7090]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע החוק, שעניינו שמו ותעודת הזהות של פונה במסגרת &quot;נוהל גילוי מרצון&quot; בלבד, לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך הפעלת &quot;נוהל גילוי מרצון&quot;.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ו, 7616 [7280]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לצוות להתוויית המדיניות, לוועדה המתמדת ולצוות מודיעין המשולב (להלן - הגופים) שהוקמו [[2006_des4618|בהחלטת ממשלה מס' 4618, מיום א' בטבת התשס&quot;ו (1 בינואר 2006)]] (להלן - החלטת הממשלה), ולגורמים נוספים המשתפים פעולה עם הגופים, את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים (לרבות לכוח המשימה שהוקם מכוח סעיף ג' להחלטת הממשלה) ובמסגרת תפקידם וסמכויותיהם של הגופים, והכול כקבוע בהחלטת הממשלה, ועל פי כל דין; מידע כאמור, לא יהיה ניתן להעבירו לכל גורם אחר אלא בכפוף לחתימה על התחייבות לסודיות של מקבל המידע; הוראות [[סעיף 142(ב) לחוק מס ערך מוסף]], חלות על מידע כאמור.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ו, 7616 [7280]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לוועדת ההיגוי העליונה ולמרכז לאבחון לאומי (להלן - הגופים), שהוקמו [[2014_dec2379|בהחלטת ממשלה מס' 2379, מיום ו' בטבת התשע&quot;ה (28 בדצמבר 2014)]] (להלן - החלטת הממשלה), את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים ובמסגרת תפקידם של הגופים, כקבוע בהחלטת הממשלה.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ז, 514 [7373]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה ולכל גורם נוסף, כפי שנקבע בהוראות [[+|סעיפים 30(ב1), (ה) ו-(ז1)]] [[ו-32 לחוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]], והתקנות שהותקנו מכוחם (להלן - החוק והתקנות), מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, והכול לצורך מילוי תפקידם מכוח [[-|החוק]] והתקנות בלבד.))
: (ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שנה.

@ 51. הארכת מועד (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה)
: (א) המנהל רשאי, אם נתבקש וראה סיבה מספקת לכך, להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה לעשיית דבר, למעט המועדים להגשת ערר או ערעור לפי [[סעיפים 27]] [[ו-29(ד)]].
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) הוארך לפלוני המועד לתשלום המס או מקצתו, ישלם בעד תקופת הדחיה הפרשי הצמדה וריבית.
: (ה) לענין גביה, דין הפרשי הצמדה וריבית כדין המס.

@ 52. פגמים וליקויים
: הודעה שניתנה או כל פעולה אחרת שנעשתה לפי חוק זה, לא ייגרע מתקפן בגלל פגם בצורה או בגלל טעות, ליקוי או השמטה שאין בהם כדי לפגוע בעיקר או להטעות.

@ 53. מסירה (תיקון: תשמ&quot;א)
: (א) הודעה או כל מסמך אחר שיש למסרם לפי חוק זה מותר לשלחם על ידי הדואר.
: (ב) הודעה או כל מסמך אחר המיועדים לבעלים משותפים בקרקע בחלקים בלתי מסויימים ונמסרו לאחד מהם, רואים אותם כאילו נמסרו לכולם, ובלבד שכל אחד מהם רשאי לדרוש מהמנהל שימסור לו בנפרד.

@ 53א. סמכות להתעלם מפעולות מסויימות (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א)
: (א) סבור המנהל, כי פעולה או עסקה פלונית המפחיתה או העלולה להפחית את סכום המס המשתלם בשל קרקע מסויימת היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של פעולה או עסקה פלונית היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות בשל קרקע כלשהי, רשאי הוא להתעלם מן הפעולה או העסקה ולשום את בעל הקרקע לפי זה; הימנעות ממס או הפחתת מס ניתן לראותן כבלתי נאותות אפילו אינן נוגדות את החוק.
: (ב) החלטתו של המנהל בהשתמשו בשיקול הדעת שניתן לו בסעיף קטן (א) ניתנת להשגה או לערר לפי [[סעיפים 26]] [[ו-27]].

@ 54. רישום פעולות (תיקון: תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ו)
: (א) לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל פעולה בקרקע לפני שיומצא אישור מהמנהל על תשלום המס המגיע מבעל הקרקע; ובקרקע המועברת - לרבות תשלום המס שמועדי תשלומו לאותה שנת מס, כמפורט [[בסעיף 20]], טרם הגיעו; ובלבד שהוראה זו לא תחול על סכום המס השנוי במחלוקת ושהוגש לגביו ערר לפי [[סעיף 27]], אם המציא בעל הקרקע ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר או ערבות אחרת שקבע המנהל להבטחת תשלום המס שהוא עשוי להתחייב בו.
:: &quot;פעולה&quot;, בסעיף זה - מכר, מתנה, חליפין, חכירה, חכירת משנה, העברת חכירה או חכירת משנה, ביטול חכירה, משכנתה או שינוי תנאיה, חלוקה, פיצול ורישום הקדשות מכל סוג שהוא.
:: בסעיף קטן זה, &quot;נותן ערבות אחר&quot; - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
::- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;רישיון למתן אשראי&quot; ו&quot;רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]].
: (ב) שילם אדם מס בשים לב להוראות סעיף קטן (א) בעד אדם אחר, יהא רשאי לדרוש את החזרת המס מהחייב בו.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רישום פעולה בקרקע שבתחומי יישוב מיעוטים, בפנקסי המקרקעין, לא יותנה בהמצאת אישור המנהל על תשלום המס כאמור באותו סעיף קטן; לעניין זה, &quot;יישוב מיעוטים&quot; - יישוב ש-80% לפחות מתושביו אינם יהודים, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
:: (2) נרשמה בפנקסי המקרקעין, לפי הוראות פסקה (1), פעולה בקרקע כאמור באותה פסקה, בלי שהומצא אישור המנהל כאמור בסעיף קטן (א), לא יפגע הרישום בתוקפו של שעבוד לפי [[סעיף 11א(1) לפקודת המסים (גבייה)]], ורשם המקרקעין ירשום את השעבוד על פי הודעת גובה מסים כהגדרתו [[בפקודה האמורה]]; שולם המס שלגביו נרשם השעבוד, ימחק רשם המקרקעין את השעבוד על פי הודעת גובה המסים כאמור.
:: (3) הוראות סעיף קטן זה יחולו על אף האמור [[בסעיף 12 לפקודת המסים (גבייה)]].

@ 54א. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 54ב. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 54ג. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 55. זכות חזרה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;א)
: מי שהעביר בתוך שנת המס את הבעלות בקרקע וכן מי שהופקעה ממנו קרקע כאמור, רשאי לגבות מהאדם שרכש את הבעלות, שיעור יחסי מסכום המס ששילם בעד אותה קרקע לאותה שנת מס, זולת אם הוסכם בין הצדדים על דרך אחרת.

@ 56. החזר מס על קרקע (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ד)
: אדם שהגיש למנהל, תוך שבע שנים מיום תשלום המס על קרקע, דרישה להחזרת סכום כסף ששולם כמס ולא היה חייב לשלמו, יוחזר לו הסכום האמור בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום המס עד יום ההחזר.

@ 56א. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 56ב. עיגול סכומים (תיקון: תשכ&quot;ח-2, תשמ&quot;א)
: בחישוב שוויה של קרקע ובחישוב כל סכום שאדם חייב לשלם לפי חוק זה - יוגדל או יופחת כל סכום עד ללירה השלמה הקרובה ביותר.

@ 57. עבירות ועונשין
: (א) מי שלא מסר - בלי סיבה מספקת - הצהרה, מסמך, הודעה או ידיעה שהוא חייב במסירתם לפי חוק זה או לא מילא אחרי דרישה מאת המנהל לפי חוק זה, דינו - קנס אלף לירות.
: (ב) מי שמסר הצהרה, ידיעה או הודעה ביודעין שאינה נכונה, דינו - מאסר שנה או קנס של 3,000 לירות.
: (ג) מי שהפריע לאדם הפועל בשליחותו של המנהל לבצע את סמכויותיו או מנע זאת ממנו, דינו - מאסר שנתיים או קנס של עשרת אלפים לירות.
: (ד) נוסף על הענשים הקבועים בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), רשאי בית המשפט להטיל על העבריין קנס שהוא כפל סכום המס שלא נשום או שלא נגבה בגלל אותה עבירה.

@ 57א. תשלום קנס או כופר שהוטל על הזולת (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ישלם חבר בני אדם, במישרין או בעקיפין, קנס או כופר כסף שהוטל על זולתו בשל עבירה לפי [[סעיף 57]]; העובר על הוראה של סעיף זה, דינו - קנס פי שלושה מסכום הקנס או הכופר ששולם; לענין זה, &quot;חבר בני אדם&quot; - למעט חבר בני אדם שחבריו חייבים להעמיד לרשותו את מלוא כוח עבודתם ולהעביר לו את נכסיהם.

@ 58. עבירות על ידי חבר בני-אדם (תיקון: תשנ&quot;ב)
: נעברה עבירה לפי [[סעיף 57]] [[או 57א]] על ידי חבר בני-אדם, אשם בעבירה גם כל מי שבעת ביצוע העבירה היה חבר מינהלה פעיל, מנהל, מזכיר, נאמן, בא-כוח או חשב ראשי או יחידי של אותו חבר, אם לא הוכיח שני אלה:
: (1) העבירה נעברה שלא בידיעתו;
: (2) הוא נקט בכל האמצעים הנאותים לשמירתו של חוק זה.

@ 59. אחריות לתשלום המס
: תביעה פלילית שהוגשה נגד אדם או הרשעתו על פי חוק זה, אינם גורעים מחובתו לתשלום המס.

@ 60. כופר כסף
: נוכח המנהל כי אדם עבר על הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הוא, בהסכמתו של האדם, לקחת מידו כופר כסף, שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטילו בשל אותה עבירה; הוגשה תביעה פלילית, אין לקבל כופר כל עוד לא ציווה היועץ המשפטי לממשלה על הפסקת ההליכים.

@ 61. נוהל וסדרי דין (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;ו, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו-3)
: (((הנוסח הקבוע):)) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר הסמכות להארכת המועד להגשת ערר ובדבר הנוהל בועדות ערר ובערעורים לפי חוק זה והתקנות על פיו.

@ 61. נוהל וסדרי דין לפי [[פרק שמיני]] (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;ו, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו-3)
: (((הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.12.2032):)) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר הסמכות להארכת המועד להגשת ערר ובדבר הנוהל בועדות ערר ובערעורים לפי [[פרק שמיני]] והתקנות על פיו.
: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (ערעורים), תשל&quot;ג–1972]].))
: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (נוהל וסדרי דין בועדות ערר), תשל״ט–1979]].))
: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הנוהל בועדות ערר לענין פיצויים בעד נזקי מלחמה ונזק עקיף), התשמ״א–1980]].))

@ 62. (תיקון: תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 63. (תיקון: תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 64. אצילת סמכויות
: (א) שר האוצר רשאי לאצול למנהל מסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי והסמכות לפי [[סעיף 50(א)]].
: (ב) המנהל רשאי לאצול לאדם אחר, אם דרך כלל, אם לסוג מסויים של ענינים ואם לענין מסויים או לאזור מסויים, מתפקידיו ומסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להרשות כניסה למקום מגורים לפי [[סעיף 48]] והסמכות לקבלת כופר כסף לפי [[סעיף 60]].

@ 65. ביצוע ותקנות
: שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ורשאי הוא לקבוע בהן ענשים עד 1,000 לירות על עבירות לפי תקנות אלה.

@ 66. טפסים (תיקון: תשכ&quot;ד)
: המנהל רשאי לקבוע את הטפסים הדרושים לצורך ביצוע חוק זה; משקבע המנהל טפסים כאמור, לא ישתמש אדם אלא בהם.

@ 67. ביטולים
: בטלים -
: (1) פקודת מס הרכוש העירוני, 1940;
: (2) חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות), תש&quot;ט-1949;
: (3) פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942;
: (4) ((הנוסח שולב [[בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938]];))
: (5) חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי&quot;א-1951.

@ 68. הוראות מעבר (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;א)
: (א) כספי הקרן כמשמעותה בסעיף 3 לחוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי&quot;א-1951, יועברו לקרן הפיצויים ויהוו חלק ממנה.
: (ב) אזור שנקבע כאזור עירוני על פי פקודת מס הרכוש העירוני, 1940, יראו כאילו שר האוצר הכריז עליו כאזור עירוני לצורך חוק זה.
: (ג) השווי השנתי הנקי של בנינים שחל עליהם [[סעיף 7]] והשווי של קרקע שחל עליה [[הסעיפים 11]], [[12]] [[ו-16]], שנקבעו לאחרונה על פי פקודת מס הרכוש העירוני, 1940, או פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942, יראו אותם כאילו נקבעו בשומה על פי [[סעיף 19]] ביום אחד באפריל 1961; אולם רשאי המנהל לשום אותם על פי [[סעיף 19 האמור]] גם לפני תום חמש שנים מאותו יום.
: (ד)
::- &quot;בעל&quot; לגבי חכירות שנעשו לפני תחילת חוק זה -
::: (1) בנכס בית או בקרקע כמשמעותם בפקודת מס הרכוש העירוני, 1940 - בעל כמשמעותו בחוק האמור לפני ביטולו;
::: (2) בקרקעות באזור שפורש בצו שניתן על ידי שר האוצר על פי סעיף 3 לפקודת מס הרכוש החקלאי, 1942 - בעל כמשמעותו בחוק האמור לפני ביטולו;
::- &quot;חכירה&quot;, בסעיף קטן זה - לרבות חכירת משנה, אך למעט חידוש חכירה על פי זכות ברירה.
: (ה) בעל משק כאמור [[בסעיף 42]], אשר שילם בתוך תקופת 5 השנים הראשונות לקיומו סכומים לחשבון ארנונה לפי חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי&quot;א-1951, ינוכו הסכומים ששילם, מסכומי מס הרכוש החלים עליו, ובלבד שלא ינוכו כאמור סכומים ששילם לשנות השומה שקדמו לשנת השומה 1956.
: (ו) על אף האמור [[בסעיף 22(ב)]] יהא המנהל רשאי לשום את שווי הקרקע ואת המס לפי [[אותו סעיף]] לשנות המס 1961–1963, תוך שלוש שנים מיום שנמסרה לו ההצהרה.

@ 69. רישום ותשלום מס אינם ראיה נגד המדינה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;א)
: רישום שמו של אדם כבעל קרקע בכל רשומה שנעשתה או המתנהלת לצרכי חוק זה, וכן תשלום המס החל על קרקע כאמור ששולם על ידי אדם, לא יפגעו בזכויות המדינה ולא ישמשו ראיה לזכויות אותו אדם כלפי המדינה בקרקע האמורה.

@ 70. &lt;!-- לשעבר 69 --&gt; תחילת תוקף (תיקון: תשכ&quot;ד)
: חוק זה יחול על שנת המס 1961 ואילך.

== תוספת (((בוטלה))) (תיקון: תשכ&quot;ה, תשמ&quot;א) ==

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום י&quot;א בניסן תשכ&quot;א (28 במרס 1961).
&lt;חתימות&gt;
* דוד בן-גוריון, ראש הממשלה
* לוי אשכול, שר האוצר
* יצחק בן-צבי, נשיא המדינה</text>
      <sha1>7ixu5accr019ql1pchdzbh1nf7m3iz0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011532</id>
      <parentid>3011531</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T08:21:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3011532</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="193954" sha1="28sztpvh5yaxw8hspc80dc5liu3huvz" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ&quot;א-1961

&lt;מאגר 2001070 תיקון 2211110 תקן 147844 קוד a163Y00000DuCxkQAF&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוקים קודמים:''' ''פקודת מס הרכוש העירוני, 1928:'' &lt;!-- 2069964 --&gt; ((חא&quot;י כרך ב' פרק קמ&quot;ז, עמ' 1489|פקודת מס הרכוש העירוני|0:563642)); &lt;!-- ((ע&quot;ר 1935, תוס' 1, 154|תקון|0:561047)); ((1936, תוס' 1, 143|תקון|0:563872)); --&gt; ((ע&quot;ר 1937, תוס' 1, 112|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|0:561094)); ((1940, תוס' 1, 41|פקודת פקידי הממשלה (שנוי תארים)|0:561572)). ''פקודת מס הרכוש העירוני, 1940:'' &lt;!-- 2000946 --&gt; ((ע&quot;ר 1940, תוס' 1, 218|פקודת מס הרכוש העירוני|0:561662)); ((1942, תוס' 1, 60|תקון|0:561854)); ((1944, תוס' 1, 21|תקון|0:561983)); ((1945, תוס' 1, 34|תיקון|0:562108)); ((1946, תוס' 1, 98|תיקון|0:562268)); ((1947, תוס' 1, 61|תיקון|0:562475)); ((ס&quot;ח תש&quot;ט, 152|חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|1:208808)); ((תש&quot;י, 154|חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|1:208809)); ((תשי&quot;א, 92|תיקון לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|1:208810)); ((תשי&quot;ב, 276|תיקון לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|2:208811)); ((תשי&quot;ד, 58|תיקון מס' 4 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|2:208812)); ((תשט&quot;ו, 116|תיקון מס' 5 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|2:208813)), ((127|ת&quot;ט|ec:2:317444)); ((תשט&quot;ז, 12|תיקון|3:208814)); ((תשי&quot;ז, 116|תיקון מס' 6 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|3:208815)); ((תשי&quot;ט, 84|תיקון מס' 7 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|3:208816)). &lt;!-- 2069998 --&gt; ''פקודת מס הרכוש החקלאי, 1935:'' ((ע&quot;ר 1935, תוס' 1, 1|פקודת מס הרכוש החקלאי|0:560924)), ((129|תקון|0:561007)); ((1940, תוס' 1, 41|פקודת פקידי הממשלה (שנוי תארים)|0:561572)). &lt;!-- 2000945 --&gt; ''פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942:'' ((ע&quot;ר 1942 תוס' 1, 9|פקודת מס הרכוש החקלאי)); ((1943, תוס' 1, 10|פקודת הכנסות מלחמה (מס הרכוש החקלאי) (תקון)|0:561885)); ((1944, תוס' 1, 15|פקודת הכנסות מלחמה (מס רכוש חקלאי) (תיקון)|0:561964)), ((22|תיקון|0:561986)); ((1945, תוס' 1, 35|תיקון|0:562111)); ((1947, תוס' 1, 118|תיקון|0:562488)), ((127|תיקון מס' 2|0:562508)); ((ס&quot;ח תשי&quot;ד, 136|תיקון|2:208806)), ((VIII|ת&quot;ט|ec:2:517963)); ((תשט&quot;ו, 150|תיקון|2:208807)). ''חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה:'' &lt;!-- 2000185 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;א, 44|חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה|1:207920)); ((תשי&quot;ד, 134|תיקון|2:211822)); ((תשט&quot;ז, 41|תיקון|3:207919)), ((53|ת&quot;ט|ec:3:317291)), ((VII|ת&quot;ט|i:1956)); ((תשי&quot;ז, 143|תיקון|3:207918)); ((תשי&quot;ח, 166|תיקון|3:207917)); ((תשי&quot;ט, 106|תיקון|3:207915)), ((210|תיקון מס' 2|3:207916)).
'''חוק חדש:''' ((ס&quot;ח תשכ&quot;א, 100|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|4:208817)); ((תשכ&quot;ד, 91|תיקון|5:208819)); ((תשכ&quot;ה, 197|תיקון מס' 2|5:208820)); ((תשכ&quot;ז, 26|תיקון מס' 3|6:208821)), ((72|ת&quot;ט|ec:6:317458)); ((תשכ&quot;ח, 34|הוראת שעה|6:208818)), ((42|תיקון מס' 4|6:208822)), ((XII|ת&quot;ט|ec:6:517770)); ((תשכ&quot;ט, 86|תיקון מס' 5|6:208823)); ((תש&quot;ל, 12|תיקון מס' 6|7:208826)), ((31|תיקון מס' 5 (תיקון)|7:208824)), ((126|תיקון מס' 7|7:203730)); ((תשל&quot;א, 72|תיקון מס' 5 (תיקון מס' 2)|7:208825)); ((תשל&quot;ב, 158|תיקון מס' 8|7:208827)); ((תשל&quot;ג, 13|ת&quot;ט|ec:7:317459)); ((תשל&quot;ד, 69|תיקון מס' 8 (תיקון)|8:208828)), ((69|תיקון מס' 9|8:208829)), ((120|חוק מס מימון רכש (הוראת שעה)|8:208795)); ((תשל&quot;ה, 50|תיקון מס' 21 לפקודת מס הכנסה|8:208770)); ((תשל&quot;ו, 186|תיקון מס' 12|8:208830)), ((241|ת&quot;ט|ec:8:317784)); ((תשל&quot;ח, 174|תיקון מס' 17 לחוק לעידוד השקעות הון|9:211749)); ((תשל&quot;ט, 92|ת&quot;ט|ec:9:317805)), ((96|תיקון מס' 14|9:211858)), ((101|הוראת שעה|9:211859)), ((116|ת&quot;ט|ec:9:317460)); ((תשמ&quot;א, 200|תיקון מס' 16|9:210877)); ((תשמ&quot;ד, 60|תיקון מס' 59 לפקודת מס הכנסה|10:210165)); ((תשמ&quot;ה, 40|תיקון מס' 18|11:210401)); ((תשמ&quot;ז, 5|תיקון מס' 71 לפקודת מס הכנסה|11:210522)); ((תשמ&quot;ט, 4|תיקון מס' 20|12:210704)), ((7|תיקון מס' 21|12:210688)); ((תשנ&quot;א, 119|תיקון מס' 22|12:211722)); ((תשנ&quot;ב, 176|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מס' 3)|12:211733)); ((תשנ&quot;ד, 253|תיקון מס' 25|13:211138)); ((תשנ&quot;ה, 90|תיקון מס' 25|13:211076)), ((386|תמריץ לבניית דירות מגורים (הוראת שעה)|13:211212)); ((תשנ&quot;ו, 312|תיקון מס' 26|13:211337)); ((תשנ&quot;ז, 168|ת&quot;ט|ec:14:317461)); ((תשנ&quot;ט, 133|תיקון מס' 45 לחוק מס שבח מקרקעין|14:203782)), ((134|תיקון מס' 28|14:211625)); ((תשס&quot;א, 220|תיקון מס' 29 והוראת שעה|15:300358)); ((תשס&quot;ד, 92|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)); ((תשס&quot;ו, 387|חוק פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי (תיקוני חקיקה)|17:300020)); ((תשע&quot;ו, 237|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016)|20:316719)); &lt;!-- ((תש&quot;ף, 242|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס ומענקי סיוע (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקוני חקיקה)|23:577630)); --&gt; ((תשפ&quot;ד, 88|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:3514351)); ((תשפ&quot;ה, 760|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:8007291)); ((תשפ&quot;ו, 360|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)), ((522|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית|25:12433004)), ((544|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור))).
''הארכת התקופה הקובעת:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ד, 1430|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הארכת התקופה הקובעת וקביעת תיאומים)|11093)).

__TOC__

== פרק ראשון: פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשכ&quot;ט, תשל&quot;ב, תשל&quot;ד-2, תשל&quot;ו, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ז)
: בחוק זה -
:- &quot;אזור חקלאי&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;אזור עירוני&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;בנין&quot; - לרבות כל מבנה או בניה שאינם ארעיים, שבנייתם נגמרה, ובלבד ששטחם נכלל בחישוב אחוזי הבניה המנוצלים המותרים בקרקע לפי תקנות תכנון ובניה;
:- &quot;בנין חקלאי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בנין כפרי&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;בנין מאגר&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בנין מגורים&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בנין מיוחד&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בנין עסקי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בנין עירוני&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;בנין תעשייתי&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;בעל&quot; -
:: (1) בקרקע -
::: (א) הבעל הרשום, ובחכירה או בחכירת משנה לתקופה שאינה פחותה מ-25 שנים - החוכר הרשום, או חוכר המשנה הרשום, הכל לפי הענין;
::: (ב) נפטר או נעדר הבעל כמשמעותו בפסקה (1)(א), או העביר לאחר את זכותו להחזיק בה, ליהנות ממנה או לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כבעלה או העביר לאחר את זכותו להחזיק בה, ליהנות ממנה או לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כחוכרה או כחוכר המשנה שלה לתקופה שאינה פחותה מ-25 שנים, יהיה בעל הקרקע - המחזיק או הזכאי להחזיק בה או ליהנות ממנה, או הזכאי לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות כאמור; והכל בין שזכותו רשומה בפנקסי המקרקעין או בפנקסים רשמיים אחרים ובין שאינה רשומה;
::: (ג) אם המדינה, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל היא הבעל לפי פסקאות משנה (א) או (ב) והקרקע מוחזקת על-ידי אחר על פי חוזה או רשיון - יראו את המחזיק כבעל הקרקע;
:: (1א) בקרקע שפורסמה הודעה עליה לפי [[סעיף 5(1) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]], ושר האוצר או מי שהורשה על ידיו לצורך [[סעיף 22(2) לאותה פקודה]], אינם זכאים לחזור בהם מרכישתם כאמור [[בסעיף 14(1) לפקודה האמורה]] - המדינה, או מי שהורשה לכך - הכל לפי הענין; בקרקע שניתן לגביה צו לפי [[סעיף 3 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943]], והשלטונות קנו חזקה בקרקע בהתאם [[לסעיף 4 לפקודה האמורה]] - המדינה;
:: (2) (((בוטלה);))
:: (3) בקרקע שהיא בהנהלתו, בהחזקתו או ברשותו של אפוטרופוס, של סוכן או מיופה כוח של בעל הנמצא בחוץ לארץ, של מוציא לפועל של צוואה, כונס נכסים, מפרק או נאמן שנתמנו על פי חוק או על ידי בית משפט - ייחשבו גם אלה לבעלים בנוסף על האמורים בפיסקאות (1), (1א) ו-(2), ובלבד שהמס על קרקע זו לא ייגבה אלא מהכנסה שמקורה באותה קרקע או ממנה גופה;
:- &quot;בעל שליטה&quot; - מי שמחזיק במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם קרוב, באחת מאלה:
:: (1) 51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה;
:: (2) זכות להחזיק ב-51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה או בזכות לרכשה;
:: (3) זכות לקבל 51% לפחות מהרווחים;
:: (4) זכות למנות מנהל;
:: והמונח שליטה יפורש לפי זה;
:- &quot;גמר בניה&quot; - משעה שהבנין כולו או מקצתו נתפס לראשונה, או משעה שהוא ראוי לשימוש שיועד לו, הכל לפי המוקדם;
:- &quot;המנהל&quot; - הנציב כמשמעותו [[בפקודת מס הכנסה]];
:- &quot;הפקודה&quot; - [[=הפקודה|פקודת מס הכנסה]];
:- &quot;הפרשי הצמדה וריבית&quot; - תוספת לסכום שמדובר בו, השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה הנדונה, בתוספת ריבית בשיעור של 4% לשנה על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו לו הפרשי הצמדה כאמור, או בשיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה -
::- &quot;תוספת עליית המדד&quot; ו&quot;סכום מתואם&quot; - (((נמחקו);))
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;שיעור עליית המדד&quot;, בתקופה פלונית - ההפרש בין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני סוף התקופה (להלן - המדד החדש) לבין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני תחילת התקופה (להלן - המדד היסודי), מחולק במדד היסודי;
::- &quot;תקופה עודפת&quot; - (((נמחקה);))
:: ((לפי [[צו המסים (שינוי שיעור ריבית), התשמ״ט–1989]], שיעור הריבית בהגדרה &quot;הפרשי הצמדה וריבית&quot; הוא 4% לשנה.))
:- &quot;חלקה&quot; - יחידת הרישום בפנקסי המקרקעין, ובאין יחידה כזאת - הקרקע שעליה עומד הבנין בתוספת שטח של 300%, ובלבד שלא תיכלל בחלקה קרקע המשמשת בחקלאות;
:- &quot;חקלאי&quot; -
:: (1) בעל משק חקלאי, תושב ישראל - לרבות חבר בני אדם שפסקה (2) איננה חלה עליו - אשר 50% לפחות מהכנסתו היא מחקלאות;
:: (2) חבר בני אדם - למעט מי שמניותיו נסחרות בבורסה - אשר 50% לפחות מהכנסתו ו-50% לפחות מהכנסתם של בעלי השליטה בו היא מחקלאות, אולם חבר בני אדם כאמור שהוקם לפני שנת המס 1975, ציין ש-50% לפחות מהכנסתו היא מחקלאות אם רוב בעלי הזכויות בו רכשו את זכויותיהם לפני שנת המס 1975 או שבכל אחת מחמש שנות המס שלפני שנת המס 1979 לפחות 50% מהכנסתו היתה מחקלאות;
:: (3) בהגדרה זו -
::: (א) &quot;הכנסה&quot; - הכנסה חייבת כמשמעותה [[בפקודה]], באחת משתי שנות המס הקודמות לשנת מס פלונית או באותה שנת מס, לפני קיזוז הפסדים, לרבות הכנסה פטורה לפי כל דין אך למעט ריווח הון ולמעט הכנסה שאיננה מחקלאות עד לסכום השווה לשכר השנתי הממוצע למשרת שכיר לפי קביעתה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואם שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, קבע לענין זה סכום אחר - למעט הסכום שקבע, ובקיבוץ - עד לסכום כאמור לכל יחידת משק כמשמעותה [[בסעיף 57 לפקודה]];
::: (ב) &quot;הכנסה מחקלאות&quot; - לרבות שכר שמקבל חבר בחבר בני אדם שהוא חקלאי, ריבית ודיבידנד שמקבל חבר מחבר בני אדם כאמור וחלקו היחסי של חבר בחבר כאמור ברווחים הבלתי מחולקים של החבר;
::: (ג) &quot;בעלי שליטה&quot; - המחזיקים ביחד באחד מאלה:
:::: (1) שני שלישים לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה;
:::: (2) זכות להחזיק שני שלישים לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה, או הזכות לרכשה;
:::: (3) זכות לקבל שני שלישים לפחות מהרווחים;
:::: (4) זכות למנות מנהל;
:- &quot;ישוב ספר&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מבנה בתהליך בניה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מושב&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מטעים&quot; - עצים לרבות גפנים המשמשים או מיועדים לשמש לעסק, יחד עם הקרקע שעליה הם נטועים, ולרבות היבול שעליהם;
:- &quot;מלאי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מלאי בתעשיה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מלאי חקלאי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מס&quot;, &quot;מס רכוש&quot; - המס המוטל על פי חוק זה;
:- &quot;מקרקעין&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;נזק&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;נזק מלחמה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;נזק עקיף&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;נכס&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;נכס המשמש בחקלאות&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;ציוד&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;קיבוץ&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;קרוב&quot; של אדם - (((נמחקה);))
:- &quot;קרקע&quot; -
:: (1) קרקע פנויה לרבות קרקע שמחובר אליה נכס שאיננו בנין, למעט הנכס המחובר אליה ולמעט קרקע חקלאית;
:: (2)(א) קרקע שעליה בנין ששטחו הכולל פחות מ-30% מהשטח הכולל שהיה מותר לבנות לפי תקנות תכנון ובניה, ואשר המחיר שניתן לקבל בעד הבנין לבדו במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון ב-1 באוקטובר שקדם לשנת המס היה פחות משווי הקרקע שעליה הוא עומד;
::: (ב) לגבי בנין מגורים שבנייתו נסתיימה לפני יום ה' באייר התש&quot;ח (14 במאי 1948) והחייב במס נעשה לבעל קרקע לגביו לפני המועד האמור, יקראו בפסקת משנה (א) &quot;20%&quot; ולא &quot;30%&quot;;
::: (3) קרקע שביום ד' בטבת התש&quot;ן (1 בינואר 1990) היו עליה מטעים ואיננה קרקע חקלאית;
:- &quot;קרקע חקלאית&quot; -
:: (1) קרקע שבתכנית על פי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]] (להלן - התכנית), יועדה לחקלאות או יועדה לשמורת טבע כהגדרתה [[בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ&quot;ב-1992]], למעט קרקע כאמור שאף שיועדה לחקלאות, ניתן לפי התכנית לבנות עליה דירת מגורים;
:: (2) קרקע המשמשת לעסק במשקו החקלאי של בעליה שהוא חקלאי, שהיתה בידי בעליה ביום כ&quot;ט בטבת התשנ&quot;ה (1 בינואר 1995) (להלן - היום הקובע); לענין זה יראו קרקע כאמור כאילו היתה בידי בעליה ביום הקובע גם אם הוא קיבל אותה בירושה או במתנה מבן זוגו או מהורהו או מהורה של בן זוגו לאחר היום הקובע, ובלבד שהמוריש או נותן המתנה, לפי הענין, היה בעליה ביום הקובע;
:- &quot;המועד הקובע&quot; - מועד הבניה או המועד שבו נעשה החייב במס לבעל קרקע, למעט בדרך של קבלת הקרקע בירושה מבן זוג, מאח, מהורה, מהורה של הורה או מאח של הורה, או במתנה מאחד מאלה, לפי המועד המאוחר;
:- &quot;רכב&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;רכב פרטי&quot;, &quot;רכב מסחרי&quot; ו-&quot;רכב עבודה&quot; - (((נמחקו);))
:- &quot;מונית&quot;, &quot;גרור&quot; ו-&quot;נתמך&quot; - (((נמחקו);))
:- &quot;שכירות מוגנת&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;תקנות תכנון ובניה&quot; - תקנות תכנון ובניה שהותקנו על פי כל דין ושהיו קיימות במועד הקובע, ואם לא היו תקנות כאמור, התקנות שהותקנו לראשונה לאחר המועד הקובע;
:- &quot;שנת מס&quot; - שנים עשר החדשים המתחילים ב-1 בינואר של כל שנה.

@ 1א. (תיקון: תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

== פרק שני: הטלת מס ==

@ 2. מס רכוש (תיקון: תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;א)
: (א) מס רכוש ישולם על ידי בעלי קרקע, לכל שנת מס על קרקע שהיתה להם באותה שנה.
: (א1) מי שהיה בעל קרקע בחלק משנת מס כתוצאה מנסיבות כמפורט להלן, ישלם חלק יחסי ממס הרכוש, כיחס מספר הימים שהיה בעל הקרקע בתוך שנת המס ל-360:
:: (1) קרקע שבבעלותו חדלה בתוך שנת המס מלהיות קרקע לענין חוק זה עקב שינוי הגדרה;
:: (2) מקרקעין שבבעלותו, שאינם קרקע, הפכו בתוך שנת המס להיות קרקע לענין חוק זה עקב שינוי הגדרם;
:: (3) בתוך שנת המס רכש קרקע ממי שהיה פטור ממס.
: (ב) מס רכוש לא ישולם יותר מפעם אחת על קרקע אחת באותה שנת מס.

@ 2א. קרן פיצויים (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ט, תשפ&quot;ו-2)
: (א) 25% ממס הרכוש וכן 15% ממס רכישה כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק מס שבח מקרקעין, התשכ&quot;ג-1963]], הנגבים בכל שנה יהיו קרן מיוחדת לתשלום פיצויים בעד נזק ולמתן סיוע לרכישת זכויות בעל דירה במיזם שיקום ולהשתתפות במימון מיזם לשיקום והתחדשות בהתאם להוראות [[סעיף 46 לחוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ&quot;ו-2026]] (להלן - קרן פיצויים).
: (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן (א); הודעה על כך תפורסם ברשומות.
: (ג) כספי קרן הפיצויים שלא הוצאו יושקעו בדרך שיורה שר האוצר; רווחי ההשקעות יצורפו לקרן הפיצויים ויהיו חלק ממנה.
: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שיעור ההפרשה לקרן פיצויים), התשנ״א–1991]].))

@ 3. שיעור המס על קרקע (תיקון: תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ב, תשל&quot;ו, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א, תשנ&quot;ט)
: מס הרכוש על קרקע יהיה בשיעור 0%.

@ 4. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשל&quot;ו, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 5. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 5א. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשל&quot;ט-2, תשל&quot;ט-4, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 5ב. (תיקון: תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ח, תשל&quot;ט, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 6. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ב) : (((בוטל).))

== פרק שלישי: שוויה של קרקע (תיקון: תשמ&quot;א) ==

@ 7. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ב, תשל&quot;ד-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 7א. (תיקון: תשל&quot;ב, תשל&quot;ד-2, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 8. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 9. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 9א. (תיקון: תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 10. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 10א. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 11. שוויה של קרקע שעליה בנין (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ו)
: שוויה של קרקע שעליה בנין, כאמור [[1|בפסקה (2) להגדרת ((&quot;))קרקע((&quot;))]], הוא השווי שניתן לקבל בעד הנכס כולו במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון ב-1 באוקטובר שקדם לשנת המס שבה נשום הבנין (להלן - שווי השוק) פחות שווי השוק של הבנין כולל הקרקע שעליה הוא עומד בתוספת 300% מהשטח הכולל של הבנין כאילו הבנין האמור הוא נכס בפני עצמו ללא זכויות בניה נוספות.

@ 12. שוויה של קרקע פנויה (תיקון: תשל&quot;ב, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ו)
: שוויה של קרקע יהיה שווי השוק שלה; ואם הפכה לקרקע או נרכשה ממי שהיה פטור ממס, לאחר ה-1 בספטמבר ולפני תום שנת המס שלגביה נשומה, ייקבע שוויה ליום שהפכה לקרקע.

@ 13. שוויים של מטעים שהם קרקע (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ז-2, תשל&quot;ב, תשל&quot;ו, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ז)
: (א) שוויה של קרקע שהיתה בידי בעליה ביום כ&quot;ט בטבת התשנ&quot;ה (1 בינואר 1995) שעליה מטע, כאמור [[1|בפסקה (3) להגדרת ((&quot;))קרקע((&quot;))]], הוא שווי השוק שלה בניכוי סכום של 50,000 שקלים חדשים לכל דונם או חלק יחסי מסכום זה לחלק של דונם.
: (ב) (((בוטל).))

@ 13א. שווי קרקע בבעלות ממושכת (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) יחיד שבעלותו בקרקע החלה לפני יום ה' באייר התש&quot;ח (14 במאי 1948) (לענין סעיף זה - היום הקובע), זכאי לניכוי משוויה של אותה הקרקע בסכום של 65,000 שקלים חדשים לכל דונם או חלק יחסי מסכום זה לחלק של דונם; לענין זה, יראו כאילו החלה בעלותו של יחיד בקרקע לפני היום הקובע, גם אם קיבל את הקרקע בירושה מבן זוג, מאח, מהורה, מהורה של הורה או מאח של הורה או במתנה מאחד מאלה, ובלבד שבעלותו בקרקע של המוריש או של נותן המתנה, לפי הענין, החלה לפני היום הקובע.
: (ב) יחיד זכאי בשנת מס לניכוי לפי סעיף קטן (א) עד לסכום של 650,000 שקלים חדשים.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), יחיד אינו זכאי לניכוי כאמור בשנת המס שבה העביר את הקרקע לאחר, שלא בדרך הורשה לבן זוג, לאח, לילד, לנכד או לאחיין או בדרך מתנה לאחד מאלה.
: (ד) לענין סעיף זה -
:: (1) יראו כיחיד אחד - בני זוג וילדיהם שמתחת לגיל שמונה עשרה;
:: (2) &quot;קרקע&quot; - למעט קרקע שבכל תקופה לאחר היום הקובע שימשה כולה או חלקה כמלאי עסקי.
: (ה) סעיף זה יחול גם לגבי קרקע ששוויה מחושב לפי [[סעיף 13]].

@ 13ב. עדכון סכומים (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) הסכומים [[שבסעיפים 13]] [[ו-13א]] יתואמו לכל שנת מס, לפי שיעור עליית המדד שהתפרסם בנובמבר שלפני אותה שנה, ביחס למדד שהתפרסם בנובמבר בשנה שקדמה לאותה השנה.
: (ב) הסכומים המתואמים [[שבסעיפים 13]] [[ו-13א(א)]] יעוגלו ל-100 השקלים החדשים הקרובים והסכום האמור [[בסעיף 13א(ב)]] יעוגל ל-1,000 השקלים החדשים הקרובים.

@ 14. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 15. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 16. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 16א. &lt;!-- לשעבר 16 --&gt; (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

== פרק שלישי 1: מבנה בתהליך בניה (((בוטל))) (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) ==

@ 16ב. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 16ג. (תיקון: תשל&quot;ב, תשל&quot;ג, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 16ד. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 16ה. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 16ו. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 16ז. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

== פרק רביעי: הצהרות ==

@ 17. הצהרה על קרקע (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה)
: אדם שבתוך שנת המס נעשה בעל קרקע, וכן אדם שחדל להיות בעל קרקע והדבר לא נרשם בפנקסי המקרקעין, חייב תוך 30 יום מיום שנעשה בעל, או מיום שחדל - להצהיר על כך בכתב למנהל; ואם נשתנתה הקרקע שלו בתוך שנת המס, שינוי מהותי בגופה או על ידי הוספה עליה וכן אם נשתנה השימוש בה באופן המשנה את הגדרתה, חייב תוך 30 יום מיום השינוי, למסור למנהל הצהרה בכתב על כך.

@ 18. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 18א. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 18ב. &lt;!-- לשעבר 18א --&gt; (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

== פרק חמישי: שומה ותשלום המס ==

@ 19. שומת קרקע (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א)
: (א) המנהל ישום את שווייה של קרקע וחייב לחזור ולשומה אחת לחמש שנים, ובלבד שאם תוקנה שומה על פי סעיף קטן (ג) רשאי המנהל לדחות את המועד האמור עד תום חמש שנים מיום התיקון.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) המנהל רשאי לתקן שומה לפי סעיף קטן (א) וכן שומת קרקע לפי [[סעיף 22]] -
:: (1) בין ביזמתו הוא ובין על פי בקשת בעל הקרקע, אם לאחר השומה התברר שיש הבדל של 20% לפחות בין השווי שנקבע בשומה לבין שווייה, ותקפו של התיקון יהיה מתחילת השנה שבה נעשה;
:: (2) אם לאחר השומה הפכה הקרקע לבנין או נשתנה הגדרה באופן אחר, ותקפו של התיקון יהיה מיום גמר הבניה או שינוי ההגדר;
:: (3) אם ראה כי טעה בשומתו, ותקפו של תיקון כזה לא יחול על יותר משלוש שנות מס שקדמו לתיקון.

@ 20. מועד תשלום המס על קרקע (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ד-2, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז)
: (א) החייב במס על קרקע רשאי לשלם את המס באחת משתי דרכים אלה:
:: (1) תשלום המס כולו עד 31 בינואר של שנת המס, ללא הפרשי הצמדה וריבית;
:: (2) תשלום המס בשלושה שיעורים שווים שמועדיהם 10 באפריל, 10 ביולי ו-10 באוקטובר של שנת המס, כאשר כל שיעור נושא הפרשי הצמדה וריבית החל מתחילת שנת המס.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שחל לגביו האמור [[בסעיף 2(א1)(2)]] [[או 2(א1)(3)]], או שתוקנה שומתו כאמור [[בסעיף 19(ג)(3)]], או שנשום לפי [[סעיף 22]], ישלם את המס שהוא חייב בו תוך 45 ימים מיום משלוח הודעת התשלום.
: (ג) השיג אדם על השומה, ישלם את המס שאינו שנוי במחלוקת במועד האמור בסעיף קטן (א) או (ב), לפי הענין.

@ 21. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 21א. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 22. שומת קרקע לפי מיטב השפיטה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א)
: (א) לא מסר בעל קרקע הצהרה לפי [[סעיף 17]] רשאי המנהל לשום לפי מיטב שיפוטו את שווי הקרקע ואת המס המגיע לפי זה.
: (ב) מסר בעל הקרקע הצהרה לפי [[סעיף 17]] והיה למנהל יסוד להניח שהפרטים שפורטו בהצהרה, כולם או מקצתם, אינם מלאים או אינם נכונים, רשאי הוא תוך שנה מיום שנמסרה לו ההצהרה לשום לפי מיטב שיפוטו את שווי הקרקע ואת המס המגיע לפי זה.

@ 22א. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 22ב. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 23. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 24. הודעת שומה (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א)
: מי שנשום לפי [[סעיפים 19]] [[או 22]], תישלח לו הודעת שומה או הודעת שומה חדשה, לפי הענין (להלן - הודעת שומה), ובה יפורט שוויה של כל קרקע וקרקע וסכום המס המגיע. המנהל רשאי לשלוח הודעת שומה כאמור לכל הקרקעות או הודעות שומה נפרדות לקרקעות שונות, כפי שיראה לנכון.

@ 25. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה) : (((בוטל).))
@ 25א. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;ה, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 25ב. &lt;!-- לשעבר 25א --&gt; (תיקון: תשכ&quot;ה, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

== פרק ששי: ערעורים ==

@ 26. השגה על שומת קרקע (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ו)
: (א) חולק בעל קרקע על השומה, או על הודעת תשלום שנמסרה לאדם לגבי קרקע שרכש ממי שהיה פטור ממס ואשר לא ערר על שומה שנעשתה לו, או על סירוב המנהל להיענות לבקשתו לתקן שומה לפי [[סעיף 19(ג)(1) ו-(2)]], רשאי הוא תוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההודעה להשיג עליה לפני המנהל בכתב מנומק.
: (ב) המנהל יודיע למשיג בכתב את החלטתו המנומקת תוך שנה מיום שקיבל את הודעת ההשגה או תוך חודש מיום שאישר המנהל כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; לא החליט המנהל בהשגה במהלך התקופה האמורה, יראו את ההשגה כאילו נתקבלה.
: (ג) נוכח המנהל שטעה בהחלטתו לפי סעיף קטן (ב) לרעת המשיג והמשיג לא ערער עליה, רשאי המנהל לתקן את החלטתו, ועליו להודיע למשיג בכתב את החלטתו המתוקנת ונימוקיה.
: (ד) נמסרה למשיג החלטת המנהל לפי סעיף קטן (ב), חייב הוא תוך חמישה עשר יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לשלם את יתרת המס המגיעה ממנו לפיה, ואם הגיש ערר לפי [[סעיף 27]] - את יתרת המס שאינה שנויה במחלוקת.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))

@ 26א. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 27. ערר על שומת קרקע (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א)
: הרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל לפי [[סעיף 26(ב)]], רשאי תוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר.

@ 27א. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 28. חובת הנמקה (תיקון: תשמ&quot;א)
: הטוען כי שומה שנעשתה היא מוגזמת, חייב לנמק את טענתו.

@ 29. ועדת ערר (תיקון: תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א)
: (א) שר המשפטים ימנה לצורך [[סעיף 27]] ועדות ערר של 3 חברים כל אחת, ובהם אחד שהוא רשום בפנקס עורכי הדין ואחד שהוא בעל נסיון בעסקי מקרקעין, ובלבד שלפחות שני חברי הועדה וביניהם בעל הנסיון בעסקי מקרקעין, לא יהיו עובדי המדינה.
: (ב) הועדה רשאית לאשר את השומה, להפחיתה, לבטלה או להחליט בדרך אחרת, אך לא להגדילה, ובלבד שבערר על סירוב המנהל לתקן שומה לפי [[סעיף 19(ג)(1)]], רשאית הועדה לתקן את השומה רק אם היא סבורה שיש הבדל של 20% לפחות בין השווי שנקבע בשומה לבין שוויה.
: (ג) לועדה יהיו אותן הסמכויות שאפשר להעניקן לפי [[+#9|סעיף 5]] [[סעיף 28(ב) לחוק ועדות חקירה|ו-5א לפקודת ועדות חקירה]], וכן להיכנס או להרשות לאדם אחר להיכנס בכל עת סבירה לכל קרקע ולערוך בה בדיקות ומדידות וכן לדרוש מבעל הקרקע או המחזיק בה למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לה למילוי תפקידיה; הועדה רשאית לחייב את הצדדים בהוצאות הערר, לרבות שכר טרחת עורך דין, הוצאות נסיעה ושכר בטלה של עדים.
: (ד) על החלטתה של ועדת ערר ניתן לערער בבעיה משפטית לבית המשפט המחוזי תוך 30 יום מיום שהובאה ההחלטה לידיעת המערער.
: (ה) נמסרה לבעל קרקע החלטת ועדת הערר, חייב הוא תוך חמישה עשר יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לשלם את יתרת המס המגיעה ממנו לפיה.

== פרק שביעי: גביית המס ==

@ 30. גביה מתוך דמי שכירות (תיקון: תשמ&quot;א)
: המס ייגבה מבעל הקרקע, ואולם אם לא שילם בעל הקרקע את המס תוך 30 יום מהמועד שנקבע לתשלומו, מותר למסור הודעה על כך לכל אדם המשלם לבעל דמי שכירות בעד הקרקע או בעד חלק ממנו, לפרש בה את סכום המס שלא נפרע במועדו ולדרוש כי עד לפרעון סכום המס שעליו נמסרה הודעה כאמור, ישולמו כל דמי השכירות העתידים למנהל, למעט דמי שכירות שניתנו בעדם שטרות לפני מתן ההודעה.

@ 31. הגביה מבעלים משותפים (תיקון: תשמ&quot;א)
: היתה הקרקע בבעלות משותפת בחלקים בלתי מסויימים, יגבה המנהל מכל אחד מהם את חלקו היחסי במס; היו שמותיהם ומעניהם של חלק הבעלים לא ידועים לו, יגבה מן ההכנסה המגעת להם מן הקרקע.

@ 32. תחילת [[פקודת המסים (גביה)]]
: על גביית מס הרכוש תחול [[פקודת המסים (גביה)]].

@ 33. הפרשי הצמדה וריבית על אי-תשלום במועד (תיקון: תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ד-3, תשל&quot;ה, תשל&quot;ו, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;א)
: (א) על סכומי מס לשנת מס פלונית שלא שולמו עד 31 בינואר של אותה שנת מס, לרבות הפרשי מס הנובעים מתיקון שומה, או מהחלטה בהשגה, בערר או בערעור, אך למעט סכומים כאמור בסעיף קטן (ב), ייווספו הפרשי הצמדה וריבית בעד התקופה שמתחילת שנת המס ועד יום התשלום.
: (ב) על סכומי מס לשנת מס פלונית, שחייב בו מי [[שסעיפים 2(א1)(2)]] [[או 2(א1)(3)]] חלים עליו, שלא שולמו תוך 30 ימים מיום היותו לבעל הקרקע או מיום שהמקרקעין הפכו לקרקע, לרבות הפרשי מס הנובעים מהחלטה בהשגה, בערר או בערעור, ייווספו הפרשי הצמדה וריבית בעד התקופה מהיום שהמקרקעין הפכו לקרקע או מיום שרכש את הקרקע, לפי הענין, ועד יום התשלום.
: (ג) לענין גביה, דין הפרשי הצמדה וריבית וכן קנס בשל פיגור בתשלום - כדין המס.
: (ד) המועד לתשלום הפרשי הצמדה וריבית לענין [[חוק המסים (קנס פיגורים), התשמ&quot;א-1980]], הוא בתום ארבעה עשר ימים מהיום האחרון של כל תקופת פיגור של ארבעה עשר ימים.

@ 33א. זקיפת תשלומים (תיקון: תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ד-3, תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ה)
: (א) אדם ששילם סכום כלשהו על חשבון חוב מס, ייזקף כנגד כל סוג חיוב שבאותו חוב מס, חלק יחסי מהסכום ששילם כיחס חלקו של הסכום שבאותו סוג לסך כל חוב המס.
: (ב) לא פירש האדם את שנת החוב - ייזקף הסכום לחובות המס שלו באזור כמשמעותו [[בסעיף 47(ב)]] שבו מצוי הנכס, לפי שנת היווצרם, החל משנת המס המוקדמת ביותר; לענין זה -
:: (1) דין החזר מס שקוזז על פי [[חוק קיזוז מסים, התש&quot;ם-1980]], כנגד חוב מס, ודין סכום שנגבה על פי [[פקודת המסים (גביה)]] או בדרך אחרת - כדין סכום ששילם אדם;
:: (2) &quot;חוב מס&quot; - סך כל הסכומים מכל סוגי החיוב שחייב אדם לפי חוק זה לשנת מס מסויימת לגבי כל נכסיו המצויים באזור פלוני;
:: (3) &quot;סוגי חיוב&quot; - מס או הפרשי הצמדה וריבית.

@ 34. &lt;!-- לשעבר 33א --&gt; סמכות המנהל להקטין קנס או ריבית (תיקון: תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א)
: המנהל רשאי להקטין את שיעור הקנס, הריבית והפרשי הצמדה וריבית לפי [[סעיפים 33]] [[ו-51]], או לוותר עליהם לחלוטין, אם הוכח להנחת דעתו כי הפיגור נגרם שלא מחמת מעשה או מחדל התלויים ברצונו של בעל הקרקע.

@ 34א. סמכות להקטין חוב מס (תיקון: תשנ&quot;ט)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע כללים בדבר הקטנת חוב מס כהגדרתו [[בסעיף 33א]], לסוגי בעלים או לסוגי קרקעות, למעט הקטנת חוב מס לשנת המס 1999.
&lt;!-- : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (כללים בדבר הקטנת חוב מס) (הוראת שעה), התשס״ג–2002]].)) --&gt;

== פרק שמיני: פיצויים ==

@ 35. הגדרות (תיקון: תשכ&quot;ח-2, תשמ&quot;א, תשס&quot;א)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;ישוב ספר&quot; - ישוב ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הודיע עליו שהוא ישוב ספר, וכן אזור ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הודיע עליו שהוא ישוב ספר לתקופה קצובה שקבע;
:: ((פורסמו הודעות בדבר יישובי ספר: אביבים, אביעזר, אבני איתן, אבן מנחם, אדמית, אדרת, אוהד, אור הנר, אורטל, אחוזת שושנה, אייל, איילות, אילון, אלומות, אלוני הבשן, אלי על (אליעד), אלקוש, אלרום, אמציה, אני עם, אפיק, אפיקים, ארז, אשדות יעקב (איחוד), אשדות יעקב (מאוחד), בארי, באר צופר, בחן, בית הלל, בית זרע, בית יוסף, בצת, ברעם, גבים, גבעת יואב, גבעת עוז, גדות, גונן, גורן, געתון, גרופית, גשור, גשר הזיו, דגניה א', דגניה ב', דובב, דישון, דלתון, דן, דפנה, דקל, האון, הגושרים, הר אודם, הר עמשא, זיקים, זרעית, חולית, חוסן, חורפיש, חורשים, חמדיה, חניתה, חצבה, חריש, טירת צבי, יד חנה, יד מרדכי, יהל, יוטבתה, יבול, יונתן, יחיעם, יערה, יפתח, יראון, ירדנה, ירחיב, ישע, יתר, כברי, כיסופים, כמהין, כנרת (מושב), כנרת (קיבוץ), כנף, כפר בלום, כפר גלעדי, כפר חרוב, כפר יובל, כפר סולד, כפר עזה, כרם בן זמרה, כפר רופין, כפר רות, כרמיה, כרמים, כרם שלום, להב, להבות הבשן, לימן, מבוא חמה, מבוא ביתר, מבטחים, מגל, מגן שאול, מטולה, מטע, מי-עמי, מגן, מיצר, מירב, מלכיה, מנות, מנחמיה, מנרה, מסדה, מסילות, מעגן, מעוז חיים, מעונה, מעין ברוך, מעלה גלבוע, מעלה גמלא, מעלה החמישה, מעלות, מפלסים, מצובה, מצר, מרגליות, מרום גולן, משגב עם, מתת, נאות גולן, נאות כיכר, נאות מרדכי, נהריה, נוב, נוה אור, נוה אטיב, נוה איתן, נחושה, נחל עוז, נטועה, נטור, ניצני עוז, ניצני סיני, ניר אליהו, ניר דוד, ניר יצחק, ניר עוז, ניר עם, נירים, נתיב העשרה, סאסא, סמר, סעד, סער, סופה, ספסופה, עבדון, עידן, עין הבשור, עין השלושה, עין הנציב, עין גב, עין גדי, עין זיוון, עין חצבה, עין יהב, עין יעקב, עין תמר, עיר אובות, עלומים, עלמה, עמי עוז, עמיר, פארן, פקיעין, פרי-גן, צופר, צוריאל, צור נתן, קדמת צבי, קטורה, קלע, קרית שמונה, קשת, ראש הנקרה, רויה, רוגלית, רחוב, רמת מגשימים, רמות נפתלי, רס-און, רעים, רשפים, שאר ישוב, שדה אליהו, שדה אברהם, שדה נחום, שדה נחמיה, שדה ניצן, שדה תרומות, שומרה, שומריה, שוקדה, שילת, שלוחות, שלומי, שמיר, שניר, שעל, שער אפרים, שער הגולן, שקף, שתולה, תלמי אליהו, תלמי יוסף, תל קציר, תל תאומים (י&quot;פ תשנ&quot;ב, 4014 [4026]; תשנ&quot;ג, 76 [4048]); גשר, רמות, ריחניה (י&quot;פ תשנ&quot;ג, 76 [4048]); בן-עמי, עברון, צבעון (י&quot;פ תשנ&quot;ד, 4888 [4243]); שטח אכזיב המותחם על ידי קווי רוחב 656 ו-664 וקווי אורך 695 ו-698 ברשת בינלאומית מרקטור רוחבי UTM (י&quot;פ תשנ&quot;ו, 3659 [4421]); אבירם, אור הגנוז, בר יוחאי, ג'ורדיה, ג'יש (גוש חלב), גרנות הגליל, הילה, יסוד המעלה, מג'דל שמס, מירון, מסעדה, מעיליה, נווה זיו, נמרוד, ע'ג'ר, עין זיתים, עין קינייא, ערב אל-ערמשה (ערמשה), פאסוטה, פקיעין החדשה, קדיתא, שדה אליעזר, בית ג'אן (י&quot;פ תשס&quot;ז, 2322 [5651]); &lt;!-- האזור המסומן כתום במפה שבתוספת הודעה בדבר אזור שהוא יישוב ספר, מיום כ&quot;ח באייר התשס&quot;ז (16 במאי 2007) עד יום ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008) (י&quot;פ תשס&quot;ז, 3176 [5681]; תשס&quot;ח, 2 [5719], 2070 [5780]); --&gt; אבשלום, איבים, גברעם, זמרת, יכיני, כפר מימון, שובה, שדרות, שלומית, תושיה, תקומה (י&quot;פ תשע&quot;ט, 7610 [8112]); אשקלון ומבקיעים - לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 7.10.2023 עד יום 7.10.2024 (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 756 [11745]); בני נצרים, ברור חיל, דורות, נווה וצוחר - לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 7.10.2023 עד לסיום תקופת הפינוי לפי [[dec988-2023 | החלטת ממשלה מס' 988 מיום ח' בחשוון התשפ&quot;ד (23 באוקטובר 2023)]], לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה או עד יום 7.10.2024, לפי המאוחר (י&quot;פ תשע&quot;ג, 3436 [12042]); בוקעתא, בני יהודה, חד נס, חספין, כפר ורדים, קצרין ורמת טראמפ - לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 7.10.2023 עד יום 7.10.2024 (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 7220 [12299]); אשקלון, בוקעתא, בני יהודה, בני נצרים, ברור חיל, דורות, חד נס, חספין, כפר ורדים, מבקיעים, נווה, צוחר, קצרין ורמת טראמפ - לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 8.10.2024) עד יום 8.4.2025 (י&quot;פ תשפ&quot;ה, 1792 [12990]).))
:- &quot;מבנה בתהליך בניה&quot; - מבנה או בניה שבנייתם טרם נגמרה ואינם ארעיים;
:- &quot;מטעים&quot; - עצים לרבות גפנים המשמשים או מיועדים לשמש לעסק לרבות היבול שעליהם;
:- &quot;מלאי&quot; - מיטלטלין מכל סוג שאינם לשימושם האישי של בעליהם או של בני ביתם ואינם כסף או דברים שבראוי;
:- &quot;נזק&quot; - נזק מלחמה, נזק עקיף ונזק בצורת;
:- &quot;נזק מלחמה&quot; - נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על-ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מלחמה על-ידי צבא הגנה לישראל;
:- &quot;נזק עקיף&quot; - הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר, עקב פעולות מלחמה על-ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על-ידי צבא הגנה לישראל;
:- &quot;נכס&quot; - קרקע, קרקע חקלאית לרבות היבול שעליה, בנין, מבנה בתהליך בניה, מטעים, מלאי וציוד הנמצאים בשטח המדינה וכן כלי שיט וכלי טיס הרשומים בישראל או החייבים ברישום בישראל אף אם אינם מצויים בה;
:- &quot;ציוד&quot; - מכונות, מיתקנים, רהיטים ורכוש אחר המשמשים או מיועדים לשמש ציוד לעסק, רכב רשום או חייב ברישום על פי [[פקודת התעבורה]], כלי שיט וכלי טיס, בריכות מים המיועדות בעיקרן לשחיה ומבנים ארעיים.

@ 36. תשלום פיצויים (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ט-2, תשס&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) ישולמו פיצויים בעד נזק ושר האוצר יקבע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת:
:: (1) את הזכאי לקבלת הפיצויים, ורשאי הוא להתנות את תשלום הפיצויים בשיקום הנזק;
:: (2) את שיעורי הפיצויים, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לכל סוג של נכסים, לכל סוג של ניזוקים ולכל סוג של נזקים, והכל בהתחשב עם היקף הנזק, תדירות הנזקים שפקדו את הניזוק ותדירות הנזקים שפקדו את האזור וגורמים אחרים;
:: (3) כללים לקביעת שווי הנזקים והגורמים שיובאו בחשבון לחישוב שווי הנזק, ובנזקי בצורת רשאי הוא להתחשב בין השאר גם בגודל השטח הנזרע;
:: (4) כללים למתן ערבות לזכאים לקבלת פיצויים;
:: (5) כללים לביצוע תשלום הפיצויים;
:: (6) את סוגי הנכסים שניתן לבטחם לפי בקשת בעליהם עד לתקרת שווי שיקבע, התשלומים שיחולו לגבי ביטוח כאמור ותקופת הביטוח;
:: (7) ועדות למיניהן, דרכי מינוין, סמכויותיהן ודרכי הערעור לבית משפט מחוזי, בין דרך כלל ובין בבעיה משפטית בלבד;
:: (7א) דרכי מסירת הודעה על נזק ודרכי הגשת תביעה לפיצויים;
:: (8) (((בוטלה).))
:: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק בצורת), תשכ&quot;ה-1964]].))
:: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל״ג–1973]].))
: (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) לענין נזקי בצורת יותקנו לאחר התייעצות עם שר החקלאות.
: (ב1) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי ישולמו פיצויים בעד נזק שנגרם לגופו של נכס עקב מעשה אלימות כאמור [[בפסקה (4) או (5) להגדרה &quot;פגיעת איבה&quot; שבסעיף 1 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]], והכל על פי כללים ובתנאים שיקבע שר האוצר כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי–ערבי), התשע&quot;ה-2014]].))
: (ג) (((פקע).))

@ 36א. מועדים להגשת הודעה על נזק ותביעה לפיצויים (תיקון: תשנ&quot;ט-2)
: (א) הודעה על נזק תוגש למנהל בתוך שבועיים מיום קרות הנזק.
: (ב) תביעה לפיצויים תוגש למנהל בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק.

@ 36ב. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))

@ 36ג. העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (((הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.12.2027):))
: (א) זכות לפיצוי ולמקדמה בשל נזק מלחמה שנגרם בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 38יח]], אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לפיצוי ולמקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור בו ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.

@ 36ד. העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת לעניין [[פרק שמיני 3]] (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (((הוראת שעה מיום 4.5.2026 עד יום 31.12.2032):))
: (א) זכות לפיצוי ולמקדמה בשל נזק מלחמה שנגרם בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 38לו]], אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לפיצוי ולמקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור בו ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.

@ 37. (תיקון: תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 38. סייגים לקבלת פיצויים (תיקון: תשמ&quot;א)
: לא ישולמו פיצויים בעד נזק עקיף אלא לתקופת הזמן הדרושה באופן סביר לסילוק גורמיו.

@ 38א. &lt;!-- לשעבר 46ג --&gt; ביטוח נכסים מחוץ לשטח המדינה (תיקון: תש&quot;ל, תש&quot;ל-3, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ז)
: (א) כדי לאפשר תשלום פיצויים בעד נזק לנכסי חוץ ישראליים, רשאי שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת להתקין תקנות, בין דרך כלל ובין לסוגים של בעלים.
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו, בין היתר, פרטים אלה:
:: (1) (((בוטלה);))
:: (2) שיעור התשלום שיחול על בעל הנכס;
:: (3) סוגי הנזק שבעדם ישולמו פיצויים ושיעורי הפיצויים.
: (ג) לענין סעיף זה, &quot;נכס חוץ ישראלי&quot; -
:: (1) מקרקעין (([צ&quot;ל: קרקע])), מלאי או ציוד הנמצאים מחוץ לשטח המדינה ואשר בעלם או אחד מבעליהם הוא אזרח ישראלי, תושב ישראל או תאגיד הרשום בישראל;
:: (2) כלי שיט או כלי טיס המוחכר לאזרח ישראל, לתושב ישראל או לתאגיד הרשום בישראל;
:: (3) כלי שיט או כלי טיס ששר האוצר, או מי שהשר הסמיך לכך, אישר שהוא פועל לטובת משק המדינה;
:: (4) טובין המובלים בכלי שיט או כלי טיס שהוא &quot;נכס&quot; או &quot;נכס חוץ ישראלי&quot;;
:: (5) כלי טיס או חלקיו ששר האוצר או מי שהוא הסמיך לכך אישר לענין זה, שעה שהם מובאים לישראל או מוחזרים ממנה בקשר עם מכירתם, השכרתם, תיקונם, שיפוצם או אחזקתם בישראל.
: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה) (כלי שיט המובילים דלק), תשל״א–1970]].))
: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה לנכסי חוץ ישראליים) (ספינות דיג בים סוף), תשל״ב–1972]].))
: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק) (נכס חוץ ישראלי), התשמ״ב–1982]].))

@ 38ב. &lt;!-- לשעבר 46ד --&gt; ביטוח חפצים ביתיים (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א)
: (א) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות כי ישולמו פיצויים בעד נזק מלחמה לחפצים שאינם נכס והמצויים בבית מגוריו של אדם (להלן - חפצים ביתיים).
:: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (חפצים ביתיים), תשל&quot;ג-1973]].))
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו, בין היתר פרטים אלה:
:: (1) השווי הכולל של חפצים ביתיים שבעבורם ישולמו פיצויים ללא תשלום בעד ביטוחם והשווי הכולל המקסימלי של חפצים ביתיים שניתן לבטחם בתשלומים לפי בקשת בעליהם;
:: (2) שיעורי התשלום שיחולו על סוגים שונים של חפצים ביתיים;
:: (3) שיעור הפיצוי שיינתן לגבי סוגים שונים של חפצים ביתיים.
: (ג) (((בוטל).))

== פרק שמיני 1 - מסלול נוסף לפיצוי על נזק עקיף - חרבות ברזל (((פקע))) (תיקון: תשפ&quot;ד) ==

@ 38ג. (תיקון: תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38ד. (תיקון: תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38ה. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38ו. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38ז. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38ח. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38ט. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38י. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38יא. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38יב. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38יג. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38יד. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38טו. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38טז. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))
@ 38יז. (תיקון: תשפ&quot;ד) : (((פקע).))

== פרק שמיני 2: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בתקופת הלחימה - יוני 2025 - חרבות ברזל (תיקון: תשפ&quot;ה) ==
: (((הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.12.2027):))

@ 38יח. הגדרות - [[פרק שמיני 2]] (תיקון: תשפ&quot;ה)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;הוצאות השכר בתקופת הזכאות&quot; - אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי [[פרק י&quot;ב לחוק הביטוח הלאומי]]:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו מוסד ציבורי זכאי או קיבוץ - הסכום הנמוך מבין אלה:
::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;
::: (ב) השכר הממוצע לחודש, כמשמעותו [[בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי]], כפי שהיה ידוע בחודש יוני 2025, מוכפל במספר העובדים המזכים ששולם להם שכר בעד החודש האמור, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - הסכום הנמוך מבין אלה:
::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת בשיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו של הניזוק בשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], שאינה הכנסה מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו בשנת הבסיס כפי שדווחה כאמור, הכוללת תמיכות ותרומות, ותוצאת המכפלה המתקבלת מוכפלת ב-1.325;
::: (ב) תוצאת המכפלה האמורה בפסקה (1)(ב) להגדרה זו, כשהיא מוכפלת בשיעור האמור בפסקת משנה (א);
:: (3) לעניין ניזוק שהוא קיבוץ - הסכום הנמוך מבין אלה:
::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים שאינם חברי הקיבוץ, או לעובדים מזכים שהם חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם, אשר שולם לעובדים כאמור בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;
::: (ב) השכר הממוצע לחודש כמשמעותו [[בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי]], כפי שהיה ידוע בחודש יוני 2025, מוכפל במספר העובדים המזכים כאמור בפסקת משנה (א), כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;
:: לעניין הגדרה זו -
::- &quot;עובד מזכה&quot; - עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך חודש יוני 2025, וכי הוא לא ניצל יום חופשה במהלך התקופה הקובעת; לעניין זה, &quot;הפסקת העסקה&quot;, של עובד - כהגדרתה [[בסעיף 179כב לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 4(2) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ&quot;ה-2025]];
::- &quot;שכר העבודה לעובדים מזכים&quot; - שכר העבודה ששולם לעובדים מזכים כפי שהצהיר עליו הניזוק למנהל לעניין [[פרק זה]], שהוא חלק משכר העבודה שהניזוק דיווח עליו לפקיד השומה בטופס 102 לפי [[תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה]];
:- &quot;הוצאות מזכות&quot; - ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים - 600 אלף שקלים חדשים;
:: (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים - 600 אלף שקלים חדשים בתוספת 0.3% מחלק מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס העולה על 100 מיליון שקלים חדשים;
:: (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים - 1.2 מיליון שקלים חדשים;
:- &quot;הוצאות קבועות&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) - סך כל התשומות השוטפות בשנה הקודמת, מחולק ב-12 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה, שהוצאו בשנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות של הניזוק בשנה הקודמת ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
:: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות [[סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף]] - סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל השנה הקודמת אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק ב-12 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
:- &quot;חוק הביטוח הלאומי&quot; - [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;חוק מס ערך מוסף&quot; - [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;חלק השכר המזכה&quot; - סכום הוצאות השכר בתקופת הזכאות, מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות;
:- &quot;מוסד ציבורי זכאי&quot; - מוסד ציבורי כהגדרתו [[#9.2|בסעיף 9(2)(ב) לפקודה]] ([[בפרק זה]] - מוסד ציבורי), שמתקיימים בו שני אלה:
:: (1) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], לא היו מתמיכות ותרומות;
:: (2) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], שאינה מתמיכות ותרומות, היו ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה;
:- &quot;מחזור עסקאות&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) - מחזור עסקאות כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף]]; במחזור עסקאות כאמור לא ייכללו כל אלה:
::: (א) עסקאות [[+|שסעיפים 20]] [[או 21 לחוק מס ערך מוסף]] חלים עליהן;
::: (ב) מכר טובין או מתן שירות מאת עוסק לקרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי לגבי מכר או מתן שירות כאמור לקרובו מתקיימים אותם מאפיינים המתקיימים לגבי עסקת מכר או שירות כאמור בין עוסק לאדם שאינו קרובו;
::: (ג) פיצוי ששולם לפי החוק;
::: (ד) מכירות הוניות;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סכום ההכנסה ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל, כפי שדווח לרשות המסים בדוח לפי [[סעיף 131 לפקודה]] שאישר לעניין זה רואה חשבון או יועץ מס;
:: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]] - מחזור העסקאות, כפי שדווח לרשות המסים בהצהרה לפי [[תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל&quot;ו-1976]], ואם התקופה שלגביה נבחן המחזור אינה נכללת בהצהרה כאמור - מחזור העסקאות כפי שהצהיר עליו הניזוק לעניין זה;
:- &quot;מחזור עסקאות בשנת הבסיס&quot; - מחזור עסקאות כפי שדווח לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12, ולעניין ניזוק הרשום כשותפות לפי [[חוק מס ערך מוסף]] או ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי [[סעיף 56 לחוק האמור]] - לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין;
:- &quot;מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו לפני יום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) - מחזור העסקאות כמפורט לצידו:
::: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס;
::: (ב) לעניין ניזוק המדווח בשיטה חד-חודשית - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס, כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום ט&quot;ז בסיוון התשפ&quot;ה (12 ביוני 2025);
::: (ג) לעניין ניזוק המדווח בשיטה דו-חודשית - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום ט&quot;ז בסיוון התשפ&quot;ה (12 ביוני 2025);
:: (2) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) עד יום ב' באייר התשפ&quot;ה (30 באפריל 2025) - מחזור העסקאות כמפורט לצידו:
::: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי - מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו או מיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ד' בסיוון התשפ&quot;ה (31 במאי 2025), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה;
::: (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית - מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], או מיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ד' בסיוון התשפ&quot;ה (31 במאי 2025), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה;
::: (ג) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית - מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]] או מיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ב' באייר התשפ&quot;ה (30 באפריל 2025), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב-2;
:: (3) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית שפתח את עסקו בתקופה שמיום ג' באייר התשפ&quot;ה (1 במאי 2025) עד יום ד' בסיוון התשפ&quot;ה (31 במאי 2025) - מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו עד יום ד' בסיוון התשפ&quot;ה (31 במאי 2025);
:: (4) על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), לעניין קבלן ביצוע - מחזור עסקאותיו בתקופה שמיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025) או מ-1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], לפי המאוחר, עד יום ד' בסיוון התשפ&quot;ה (31 במאי 2025), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה;
:- &quot;מס תשומות&quot; - כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]];
:- &quot;מקדם הוצאות קבועות&quot; - אחד מאלה:
:: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שאינו ניזוק כאמור בפסקאות (2) עד (4) - שיעור כמפורט לצידו:
::: (א) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% - 7%;
::: (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% - 11%;
::: (ג) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% - 15%;
::: (ד) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% - 22%;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.35;
:: (3) לעניין ניזוק שבשנות המס 2022, 2023 או 2024 חל עליו הפטור לפי [[סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף]], ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.19;
:: (4) לעניין ניזוק שהוא קבלן ביצוע, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.68;
:: (5) מקדם בשיעור אחר שקבע המנהל, לגבי ניזוק מסוים שהוא ניזוק כאמור בפסקה מפסקאות (1) עד (4) להגדרה זו, אם שוכנע כי ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי-הפעלתו גבוהות או נמוכות, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על 1.5 מהמקדם אשר היה נקבע לניזוק לפי אותה פסקה;
:- &quot;נזק ישיר&quot; - נזק מלחמה לגופו של נכס שבו ממוקם עסקו של עוסק ערב התקופה הקובעת;
:- &quot;נזק מלחמה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 35]];
:- &quot;נזק עקיף&quot; - הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה, או בשל אי-אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל;
:- &quot;ניזוק&quot; - עוסק, למעט כל אחד מאלה, שנגרם לו נזק עקיף:
:: (1) המדינה;
:: (2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
:: (3) קופת חולים;
:: (4) מוסד ציבורי שאינו מוסד ציבורי זכאי;
:: (5) תאגיד שהוקם בחוק או לפיו;
:: (6) מוסד פיננסי כמפורט להלן:
::: (א) תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], לרבות תאגיד עזר כהגדרתו [[בחוק האמור]];
::: (ב) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::: (ג) חבר בורסה כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
::: (ד) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
::: (ה) מנהל קרן כמשמעותו [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ&quot;ד-1994]];
:: (7) מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה, &quot;מכירת זכות במקרקעין&quot; - כהגדרת &quot;מכירה&quot;, לעניין זכות במקרקעין, [[בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]];
:: (8) מי שיותר מ-50% מהעבודות שביצע בשנת המס 2023 או 2024 היו עבודות שמשך ביצוען עולה על שנה, למעט קבלן ביצוע;
:: (9) מי שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני יום ט&quot;ז בסיוון התשפ&quot;ה (12 ביוני 2025);
:: (10) מי שדיווח על מחזור עסקאות בסכום אפס לגבי ארבעת החודשים שלפני יום ט&quot;ז בסיוון התשפ&quot;ה (12 ביוני 2025), אלא אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל עד תום חודשיים מתום התקופה הקובעת;
:: (11) מי שעסקו לא היה פעיל לפני יום ט&quot;ז בסיוון התשפ&quot;ה (12 ביוני 2025); לעניין זה, יראו עוסק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי [[חוק מס ערך מוסף]], לגבי התקופה שלפני המועד האמור, אלא אם כן הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל;
:: (12) מי שעיסוקו בחקלאות;
:- &quot;עוסק&quot; - חייב במס כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]];
:- &quot;עוסק המדווח על בסיס מזומן&quot; - עוסק שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא מתחייב במס ערך מוסף לפי [[פרק ו' לחוק מס ערך מוסף]] עם קבלת התמורה לעסקה;
:: (2) הוא מקבל את עיקר התקבולים השוטפים לעסקו בחודש העוקב לחודש שבו בוצעה העסקה;
:: (3) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו בתקופת הדיווח הכולל את חודש יוני 2025 היה נמוך מאחד מאלה, לפי העניין:
::: (א) אם היה העוסק מדווח בשיטת דיווח חד-חודשית - 40%;
::: (ב) אם היה העוסק מדווח בשיטת דיווח דו-חודשית - 20%;
:- &quot;קבלן ביצוע&quot; - קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כהגדרתו [[בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ&quot;ט-1969]], הרשום בפנקס, כמשמעותו [[באותו חוק]]; ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין, כהגדרתה בפסקה (7) להגדרה &quot;ניזוק&quot; - החלק של עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור;
:- &quot;קרוב&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 88 לפקודה]];
:- &quot;שיעור הירידה במחזור העסקאות&quot; - מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, בהפחתת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס;
:- &quot;שנת הבסיס&quot; - אחת מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022) - שנת 2022;
:: (2) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בשנת 2022 או לאחריה - התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד המועד המפורט להלן, לפי העניין:
::: (א) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית, מוסד ציבורי זכאי ועוסק פטור - ד' בסיוון התשפ&quot;ה (31 במאי 2025);
::: (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית - עד יום ב' באייר התשפ&quot;ה (30 באפריל 2025);
:- &quot;השנה הקודמת&quot; - אחת מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) - התקופה שמיום ה' באלול התשפ&quot;ב (1 בספטמבר 2022) או מהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה, לפי המאוחר, עד יום י&quot;ד באלול התשפ&quot;ג (31 באוגוסט 2023);
:: (2) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) עד יום ד' בסיוון התשפ&quot;ה (31 במאי 2025) - התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד המועד המפורט להלן, לפי העניין:
::: (א) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית, מוסד ציבורי זכאי ועוסק פטור - ד' בסיוון התשפ&quot;ה (31 במאי 2025);
::: (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית - ב' באייר התשפ&quot;ה (30 באפריל 2025);
:- &quot;תמיכות ותרומות&quot; - תמיכה לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], תמיכה מאת רשות מקומית, או תרומות;
:- &quot;התקופה הקובעת&quot; - התקופה שמיום י&quot;ז בסיוון התשפ&quot;ה (13 ביוני 2025) עד יום כ&quot;ח בסיוון התשפ&quot;ה (24 ביוני 2025);
:- &quot;תקופת הבסיס&quot; - התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות;
:- &quot;תקופת הזכאות&quot; - אחת מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, שהוא אחד מאלה - חודש יוני 2025:
::: (א) מדווח בשיטה חד-חודשית;
::: (ב) עוסק פטור;
::: (ג) מוסד ציבורי זכאי;
:: (2) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית - חודשים מאי ויוני 2025;
:: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן והוא אחד מהמנויים בפסקה (1)(א) עד (ג), וכן לעניין קבלן ביצוע - חודש יולי 2025;
:: (4) לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית - חודשים יולי ואוגוסט 2025;
:- &quot;תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה&quot; - [[=תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ&quot;ג-1993]];
:- &quot;תשומות שוטפות&quot; - סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם [[לחוק מס ערך מוסף]], כפי שדווחו לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום ג' באייר התשפ&quot;ה (1 במאי 2025), הדוח כאמור הוגש עד יום ט&quot;ז בסיוון התשפ&quot;ה (12 ביוני 2025), למעט אלה:
:: (1) תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו;
:: (2) תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק;
:- &quot;תשומות שוטפות בשנה הקודמת&quot; - סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל לגבי השנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב-12.

@ 38יט. פיצויים בעד נזק עקיף (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בגובה הוצאותיו המזכות, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ואם נגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת - גם בעד נזק עקיף שנגרם לו כתוצאה מהנזק הישיר במהלך התקופה שמיום כ&quot;ט בסיוון התשפ&quot;ה (25 ביוני 2025) עד יום ד' בתמוז התשפ&quot;ה (30 ביוני 2025), והכול ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים;
:: (2) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25%, ואם הוא מדווח בשיטה דו-חודשית - על 12.5%;
:: (3) הירידה במחזור העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה כתוצאה מנזק עקיף;
:: (4) הוא פתח את עסקו לפני יום ה' בסיוון התשפ&quot;ה (1 ביוני 2025), ולעניין ניזוק המדווח בשיטה דו-חודשית - לפני יום ג' באייר התשפ&quot;ה (1 במאי 2025), והכול ובלבד שהודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום ט&quot;ז בסיוון התשפ&quot;ה (12 ביוני 2025);
:: (5) הוא הגיש לפקיד השומה, עד יום הגשת תביעה לקבלת פיצויים לפי [[פרק זה]], את המסמכים המפורטים להלן:
::: (א) דוח תקופתי לפי [[+|סעיף 67]], [[+|67א]] [[או 71א לחוק מס ערך מוסף]], לחודשים בתקופת הזכאות ולחודשים שהובאו בחשבון לשם קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, או הצהרה לפי [[תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל&quot;ו-1976]], לשנת 2022 עד 2024, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי [[חוק מס ערך מוסף]];
::: (ב) דין וחשבון בטופס 102 בשל חודש יוני 2025, והכול לפי [[תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה]];
:: (6) לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה:
::: (א) הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס 2025 ולא ניהלם;
::: (ב) פנקסיו לשנת המס 2025 נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור.
: (ב) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ואם נגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת - גם בעד נזק עקיף שנגרם לו כתוצאה מהנזק הישיר במהלך התקופה שמיום כ&quot;ט בסיוון התשפ&quot;ה (25 ביוני 2025) עד יום ד' בתמוז התשפ&quot;ה (30 ביוני 2025), והכול ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) שבסעיף קטן (א):
:: (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים - סכום של 1,833 שקלים חדשים;
:: (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 90 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,300 שקלים חדשים;
:: (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 120 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,400 שקלים חדשים;
:: (4) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 120 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים - סכום של 2,776 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
:: (5) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,273 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
:: (6) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,190 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
:: (7) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 250 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,897 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שניזוק כאמור באותו סעיף קטן זכאי לו נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(7), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן.
: (ד) שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו, לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו-חודשית.
: (ה) בסעיף זה, &quot;מקדם הנזק&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% - 1;
:: (2) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% - 1.5;
:: (3) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% - 2.4;
:: (4) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% - 3.

@ 38כ. מניעת כפל פיצויים (תיקון: תשפ&quot;ה)
: אין בהוראות לפי [[פרק זה]] כדי לגרוע מזכותו של ניזוק לפיצויים לפי [[פרק שמיני]], ואולם ניזוק שזכאי לפיצויים לפי [[פרק זה]] ולפי [[פרק שמיני]], בשל אותו נזק עקיף, הברירה בידו לבחור בפיצויים לפי אחד מהם.

@ 38כא. תביעה לקבלת פיצויים (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) עוסק המבקש פיצויים לפי [[פרק זה]] יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ-16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה בתקופה אחת שלא תעלה על 15 ימים, אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 51]], המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת, אחת או יותר, דרך כלל או לעוסק מסוים, אם נוכח כי ישנה סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; האריך המנהל את התקופה כאמור דרך כלל, תפורסם הודעה על כך גם באתר האינטרנט של רשות המסים.
: (ג) תביעה לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי [[פרק זה]] ולשם תשלום הפיצויים לפי הוראות [[פרק זה]].

@ 38כב. קביעת הזכאות לפיצויים (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות [[סעיף 38כא]], יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים, בתוך שמונה חודשים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים - רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות אם הוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה.
: (ב) המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 4 שנים מיום שניתנה, אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו.
: (ג) ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותו סעיף קטן פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור.

@ 38כג. תשלום הפיצויים ותשלום מקדמות (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) נקבעה זכאותו של העוסק לפיצויים לפי הוראות [[סעיף 38כב(א)]], ישולמו לו הפיצויים בהקדם ולא יאוחר מתום 14 ימים מיום קביעת הזכאות.
: (ב) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי [[סעיף 38כב]] בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לו מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל, ויחולו לעניין מניין התקופה כאמור הוראות [[סעיף 38כב(ג)]].
: (ג) אין במקדמה שתשולם לפי סעיף קטן (ב) ובגובהה כדי לקבוע את זכאותו הסופית של העוסק לפיצויים.
: (ד) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי [[סעיף 38כב]] בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה נוספת בשיעור של 10% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל.
: (ה) על סכום הפיצויים המשולמים לפי [[פרק זה]] ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום.

@ 38כד. העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי בשל נזק עקיף ומקדמה (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) זכות לפיצויים ולמקדמה לפי [[פרק זה]] לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי לפיצויים או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.

@ 38כה. תשלום ביתר (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם לפי [[פרק זה]], יחזיר הניזוק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה - סכום היתר) בתוך 90 ימים מיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר.
: (ב) על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[פקודת המסים (גבייה)]], כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות [[חוק קיזוז מסים, התש&quot;ם-1980]], כאילו היו חוב מס.

@ 38כו. תשלום בחסר (תיקון: תשפ&quot;ה)
: שולם לניזוק פיצוי בסכום נמוך מהסכום שהוא זכאי לו, ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

@ 38כז. קנס בשל הגשת תביעה ביתר (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) בסעיף זה, &quot;סכום ההפרש&quot; - ההפרש שבין סכום הפיצויים שכלל ניזוק בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38כא]] ובין סכום הפיצויים שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות [[סעיף 38כב(א)]].
: (ב) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38כא]] ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש.
: (ג) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 15,000 שקלים חדשים וכן עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38כא]], וסכום ההפרש נובע מפעולה שנקבע לגביה בקביעה סופית כי היא עסקה מלאכותית לפי [[סעיף 38כח]], ובלבד שהעוסק לא דיווח עליה, או שהיא עסקה בדויה לפי [[הסעיף האמור]], יהיה חייב בקנס בשיעור של 40% מסכום ההפרש.
: (ד) על קנס כאמור בסעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 38כה(ב)]].

@ 38כח. עסקה מלאכותית או עסקה בדויה (תיקון: תשפ&quot;ה)
: היה המנהל סבור כי עסקה פלונית המגדילה או העלולה להגדיל את סכום הפיצוי המשתלם לפי [[פרק זה]] היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הגדלה בלתי נאותה של סכום הפיצוי האמור, רשאי הוא להתעלם מן העסקה, והפיצוי לאדם הנוגע בדבר יחושב לפי זה; לעניין זה -
: (1) ניתן לראות פעולה כבלתי נאותה גם אם אינה נוגדת את החוק;
: (2) &quot;עסקה&quot; - לרבות פעולה.

@ 38כט. השגה וערר (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א)(1) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי [[פרק זה]], לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת.
:: (2) השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים.
:: (3) העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב.
:: (4) העובד המוסמך להחליט בהשגה ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה.
:: (5) לא נתן העובד המוסמך להחליט בהשגה את החלטתו למשיג במהלך התקופה האמורה בפסקה (4), לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה.
: (ב) על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור [[בסעיף 38ל]], בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה, בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו.

@ 38ל. ועדת ערר (תיקון: תשפ&quot;ה)
: ועדת ערר שהוקמה לפי [[סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש&quot;ף-2020]], תהיה מוסמכת לדון בעררים כאמור [[בסעיף 38כט(ב)]], ויחולו לעניין הערר ולעניין ועדת ערר ההוראות לפי [[סעיף 21 לחוק האמור]].

@ 38לא. רשות לייצג (תיקון: תשפ&quot;ה)
: [[סעיף 236 לפקודה]] יחול על ייצוג עוסק לעניין [[פרק זה]], בשינויים המחויבים.

@ 38לב. תקופה חליפית (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) ניזוק שהוא עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת באחד מהחודשים שנלקחו בחשבון לצורך קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, רשאי להגיש למנהל בקשה, ולפיה לצורך חישוב הפיצויים כאמור [[בסעיף 38יט]], יראו את מחזור עסקאותיו בתקופה החליפית, מחולק במספר החודשים בתקופה החליפית מוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות, כמחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס.
: (ב) לעניין סעיף זה -
::- &quot;פעילות מופחתת&quot;, בחודש - חודש שבו מחזור העסקאות של עוסק הופחת בשל אחת מהעילות המנויות בהגדרה &quot;התקופה החליפית&quot;, ושאינו החודש שבו החלה פעילותו;
::- &quot;התקופה החליפית&quot; -
::: (1) לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת באחד החודשים שבתקופה הנלקחת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, שבו לא עבדה שבעה ימים או יותר בשל אחת העילות המנויות [[+|בסעיף 6]] [[או 7 לחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]] - תקופת פעילותה של העוסקת בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה תקופה של פעילות מופחתת, או תקופת פעילותה של העוסקת ב-12 החודשים הרצופים הקודמים לחודש הראשון שבו הייתה לה פעילות מופחתת, לפי בחירת העוסקת;
::: (2) לגבי עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בחודש שבתקופה הנלקחת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבה לא עבד שבעה ימים או יותר בשל ימי שירות מילואים לפי [[חוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]] - תקופת פעילותו בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לו פעילות מופחתת כאמור.

@ 38לג. פיצויים בעד נזק עקיף לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 38יט]], ניזוק שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, זכאי לפיצויים בעד נזק עקיף שנגרם לו בתקופה נוספת, אחת או יותר, כתוצאה מהנזק הישיר, בהתאם להוראות [[פרק זה]] בתיאומים שיקבע שר האוצר בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שהמנהל שוכנע כי מתקיים המפורט להלן:
:: (1) בשל הנזק הישיר לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק, בתקופה שתחילתה ביום שבו נגרם הנזק וסיומה לא לפני יום ו' באב התשפ&quot;ה (31 ביולי 2025);
:: (2) לעניין פיצוי בשל נזק עקיף שנגרם כתוצאה מהנזק הישיר ושנמשך בתקופה נוספת כאמור בפסקה (2) או (3) להגדרה &quot;תקופה נוספת&quot; שבסעיף קטן (ג) - לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק בתקופה של 15 ימים במהלך התקופה הנוספת, לפחות.
: (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את התיאומים הנדרשים לעניין סעיף זה, ובלבד שכחלק מהתיאומים יוכפלו שיעורי הירידה במחזור העסקאות, הקבועים [[בהגדרה &quot;מקדם הוצאות קבועות&quot; שבסעיף 38יח]] לגבי עוסק המדווח בשיטה דו-חודשית, שיעור הירידה הקבוע [[בסעיף 38יט(א)(2)]] ושיעורי הירידה הקבועים [[בהגדרה &quot;מקדם הנזק&quot; שבסעיף 38יט(ה)]].
: (ג) בסעיף זה, &quot;תקופה נוספת&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) חודשים יולי ואוגוסט 2025;
:: (2) חודשים ספטמבר ואוקטובר 2025;
:: (3) חודשים נובמבר ודצמבר 2025.

@ 38לד. פיצויים נוספים לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 38לג]], ניזוק שהוא יחיד שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לפיצוי נוסף בסכום האמור בסעיף קטן (ב), בעד כל תקופה נוספת שבה הוא זכאי לפיצוי לפי [[סעיף 38לג]].
: (ב) הפיצוי הנוסף יהיה בסכום השווה להכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס כשהיא מחולקת ב-6, ובלבד שלא תעלה על 30 אלף שקלים חדשים, כשהיא מוכפלת בשיעור הירידה במחזור העסקאות.
: (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 38כ עד 38לא]], בשינויים המחויבים.
: (ד) לעניין סעיף זה -
::- &quot;הכנסה חייבת&quot; - הכנסה כהגדרתה [[בפקודה]] לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, למעט רווח הון;
::- &quot;הכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס&quot; - הכנסה חייבת לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.6|או (6) לפקודה]], בשנת הבסיס, לרבות דמי לידה המשתלמים לפי [[סימן ג' בפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי]], וגמלה לשמירת היריון המשתלמת לפי [[סימן ה' בפרק ג' לחוק האמור]], ולרבות תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתלם לפי [[פרק י&quot;ב לחוק האמור]], מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12.

@ 38לה. פיצויים בעד אובדן שכר דירה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) נגרם לדירה כהגדרתה [[בחוק המכר (דירות), התשל&quot;ג-1973]] (בסעיף זה - דירה), שבבעלות יחיד שאינו עוסק נזק מלחמה בתקופה הקובעת, יהיה יחיד כאמור זכאי לפיצוי בגובה שכר הדירה האחרון שקיבל מהשוכר בעד הדירה, לתקופה שבה לא ניתן להשתמש בדירה (בסעיף זה - תקופת השיקום), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) הדירה הייתה מושכרת ביום קרות הנזק או בשלושת החודשים שקדמו ליום קרות הנזק;
:: (2) בשל נזק המלחמה לא ניתן להשתמש בדירה, לתקופה של חודש לפחות;
:: (3) הוכח למנהל שלא שולם שכר הדירה לבעלים בשל תקופת השיקום.
: (ב) תביעה לפיצויים לפי סעיף זה תוגש למנהל בטופס שקבע בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק; המנהל יהיה רשאי להאריך את המועד האמור.
: (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 38כב עד 38כו]] [[ו-38כט]], בשינויים המחויבים.

== פרק שמיני 3: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בחודשים מרץ ואפריל 2026 בעקבות תקופת הלחימה שהחלה ביום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) (תיקון: תשפ&quot;ו-3) ==
: (((הוראת שעה מיום 4.5.2026 עד יום 31.12.2032):))

@ 38לו. הגדרות - [[פרק שמיני 3]] (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025&quot; - יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש פברואר 2025; לעניין הגדרה זו, &quot;החלטות הממשלה&quot; - כהגדרתן [[בתקנה 1 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל&quot;ג-1973]], כנוסחה [[בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2023]];
:- &quot;הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר&quot; - אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת תשלום בעד ימי חופשה שניצל העובד, ובהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי [[פרק י&quot;ב לחוק הביטוח הלאומי]]:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו מוסד ציבורי זכאי או קיבוץ - הסכום הנמוך מבין אלה:
::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;
::: (ב) השכר הממוצע לחודש כמשמעותו [[בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי]], כפי שהיה ידוע בחודש מרץ 2026, מוכפל במספר העובדים המזכים ששולם להם שכר בעד החודש האמור, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;
::: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - הסכום הנמוך מבין אלה:
:::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת בשיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו של הניזוק בשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], שאינה הכנסה מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו בשנת הבסיס כפי שדווחה כאמור, הכוללת תמיכות ותרומות, ותוצאת המכפלה המתקבלת מוכפלת ב-1.325;
:::: (ב) תוצאת המכפלה האמורה בפסקה (1)(ב) להגדרה זו, כשהיא מוכפלת בשיעור האמור בפסקת משנה (א);
::: (3) לעניין ניזוק שהוא קיבוץ - הסכום הנמוך מבין אלה:
:::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים שאינם חברי הקיבוץ, או לעובדים מזכים שהם חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם, אשר שולם לעובדים כאמור בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;
:::: (ב) השכר הממוצע לחודש כמשמעותו [[בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי]], כפי שהיה ידוע בחודש מרץ 2026, מוכפל במספר העובדים המזכים כאמור בפסקת משנה (א), כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;
:: לעניין הגדרה זו -
::- &quot;עובד מזכה&quot; - עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך התקופה המזכה לעניין שכר; לעניין זה, &quot;הפסקת העסקה&quot;, של עובד - כהגדרתה [[בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 1(3) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ&quot;ו-2026]];
::- &quot;עובד מזכה&quot; - (((הוראת שעה לעניין נזק שהתרחש בחודשים מרץ ואפריל 2026):)) עובד שהתקיים לגביו אחד מאלה:
::: (1) עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך חודשים מרץ ואפריל 2026;
::: (2) עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי הופסקה העסקתו במהלך חודש מרץ 2026 לתקופה שלא עלתה על 10 ימים, והוא דיווח על כך למוסד לביטוח לאומי עד יום י&quot;א באייר התשפ&quot;ו (28 באפריל 2026) וכי לא הופסקה העסקתו במהלך חודש אפריל 2026; 
::: לעניין זה, &quot;הפסקת העסקה&quot;, של עובד - כהגדרתה [[בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 1(3) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ&quot;ו-2026]];
::- &quot;שכר העבודה לעובדים מזכים&quot; - שכר העבודה ששולם לעובדים מזכים כפי שהצהיר עליו הניזוק למנהל לעניין [[פרק זה]], שהוא חלק משכר העבודה שהניזוק דיווח עליו לפקיד השומה בטופס 102 לפי [[תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה]];
::- &quot;התקופה המזכה לעניין שכר&quot; - חודשים מרץ ואפריל 2026;
:- &quot;הוצאות מזכות&quot; - ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום כמפורט להלן, לפי העניין, כשהוא מוכפל ב-2:
:: (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים - 600 אלף שקלים חדשים;
:: (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים - 600 אלף שקלים חדשים בתוספת 0.3% מחלק מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס העולה על 100 מיליון שקלים חדשים;
:: (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים - 1.2 מיליון שקלים חדשים;
:- &quot;הוצאות קבועות&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) - סך כל התשומות השוטפות בשנה הקודמת, מחולק ב-6 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך חלק מחודשי השנה, שהוצאו בשנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות של הניזוק בשנה הקודמת ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות וב-2;
:: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות [[סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף]] - סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל השנה הקודמת אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק ב-6 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
:- &quot;חוק הביטוח הלאומי&quot; - [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;חוק מס ערך מוסף&quot; - [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;חלק השכר המזכה&quot; - סכום הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר, מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות;
:- &quot;מוסד חינוך&quot; - כהגדרתו [[בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס&quot;ו-2006]];
:- &quot;מוסד ציבורי זכאי&quot; - מוסד ציבורי כהגדרתו [[#9.2|בסעיף 9(2)(ב) לפקודה]] ([[בפרק זה]] - מוסד ציבורי), שמתקיימים בו שני אלה:
:: (1) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2024 או 2025, לפי בחירתו, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], לא היו מתמיכות ותרומות;
:: (2) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2024 או 2025, לפי בחירתו, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], שאינה מתמיכות ותרומות, היו ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך חלק מחודשי השנה;
:- &quot;מחזור עסקאות&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) - מחזור עסקאות כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף]]; במחזור עסקאות כאמור לא ייכללו כל אלה:
::: (א) עסקאות [[+|שסעיפים 20]] [[או 21 לחוק מס ערך מוסף]] חלים עליהן;
::: (ב) מכר טובין או מתן שירות מאת עוסק לקרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי לגבי מכר או מתן שירות כאמור לקרובו מתקיימים אותם מאפיינים המתקיימים לגבי עסקת מכר או שירות כאמור בין עוסק לאדם שאינו קרובו;
::: (ג) פיצוי ששולם לפי החוק;
::: (ד) מכירות הוניות;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סכום ההכנסה ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בדוח לפי [[סעיף 131 לפקודה]] שאישר לעניין זה רואה חשבון או יועץ מס;
:: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]] - מחזור העסקאות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בהצהרה לפי [[תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל&quot;ו-1976]], ואם התקופה שלגביה נבחן המחזור אינה נכללת בהצהרה כאמור - מחזור העסקאות כפי שהצהיר עליו הניזוק לעניין זה;
:- &quot;מחזור עסקאות בשנת הבסיס&quot; - מחזור עסקאות כפי שדווח לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12, ולעניין ניזוק הרשום כשותפות לפי [[חוק מס ערך מוסף]] או ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי [[סעיף 56 לחוק האמור]] - לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין;
:- &quot;מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו לפני יום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025), ואם הוא עוסק מיוחד - שפתח את עסקו לפני יום ח' באדר התשפ&quot;ג (1 במרץ 2023) - מחזור העסקאות כמפורט לצידו:
::: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס;
::: (ב) לעניין ניזוק אחר - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס, כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026);
:: (2) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו בתקופה שמהמועד האמור ברישה של פסקה (1), לפי העניין - מחזור העסקאות כמפורט לצידו:
::: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי - מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו או מיום ה' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב-2;
::: (ב) לעניין ניזוק אחר - מחזור עסקאותיו מ-1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], או מיום ה' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב-2;
:: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), לעניין קבלן ביצוע - מחזור עסקאותיו בתקופה שמיום ה' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025) או מ-1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], לפי המאוחר, עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב-2;
:- &quot;מס תשומות&quot; - כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]];
:- &quot;מקדם הוצאות קבועות&quot; - אחד מאלה:
:: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שאינו ניזוק כאמור בפסקאות (2) עד (4) - שיעור כמפורט לצידו:
::: (א) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40% - 7%;
::: (ב) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60% - 11%;
::: (ג) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80% - 15%;
::: (ד) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80% - 22%;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק במסחר סיטונאי אוק מעונאי בדלק, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.35;
:: (3) לעניין ניזוק שבשנות המס 2024, 2025 או 2026 חל עליו הפטור לפי [[סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף]], ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.19;
:: (4) לעניין ניזוק שהוא קבלן ביצוע, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.68;
:: (5) מקדם בשיעור אחר שקבע המנהל, לגבי ניזוק מסוים שהוא ניזוק כאמור בפסקה מפסקאות (1) עד (4) להגדרה זו, אם שוכנע כי ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי-הפעלתו גבוהות או נמוכות, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על פי 2 מהמקדם אשר היה נקבע לניזוק לפי אותה פסקה;
:- &quot;נזק ישיר&quot; - נזק מלחמה לגופו של נכס שבו ממוקם עסקו של עוסק ערב התקופה הקובעת;
:- &quot;נזק מלחמה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 35]];
:- &quot;נזק עקיף&quot; - הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה, או בשל אי-אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל;
:- &quot;ניזוק&quot; - עוסק, למעט כל אחד מאלה, שנגרם לו נזק עקיף:
:: (1) המדינה;
:: (2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
:: (3) קופת חולים;
:: (4) מוסד ציבורי שאינו מוסד ציבורי זכאי;
:: (5) תאגיד שהוקם בחוק או לפיו;
:: (6) מוסד פיננסי כמפורט להלן:
::: (א) תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], לרבות תאגיד עזר כהגדרתו [[בחוק האמור]];
::: (ב) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::: (ג) חבר בורסה כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
::: (ד) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
::: (ה) מנהל קרן כמשמעותו [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ&quot;ד-1994]];
:: (7) מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה, &quot;מכירת זכות במקרקעין&quot; - כהגדרת &quot;מכירה&quot;, לעניין זכות במקרקעין, [[בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]];
:: (8) מי שיותר מ-50% מהעבודות שביצע בשנת המס 2024 או 2025 היו עבודות שמשך ביצוען עולה על שנה, למעט קבלן ביצוע;
:: (9) מי שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני יום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026);
:: (10) מי שדיווח על מחזור עסקאות בסכום אפס לגבי ארבעת החודשים שלפני יום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026), אלא אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל עד תום חודשיים מתום התקופה הקובעת;
:: (11) מי שעסקו לא היה פעיל לפני יום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026); לעניין זה, יראו עוסק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי [[חוק מס ערך מוסף]], לגבי התקופה שלפני המועד האמור, אלא אם כן הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל;
:: (12) מי שעיסוקו בחקלאות;
:- &quot;עוסק&quot; - חייב במס כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]];
:- &quot;עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים&quot; - עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים בשנת 2025, בהתאם להתקשרות עם המדינה;
:- &quot;עוסק המדווח על בסיס מזומן&quot; - עוסק שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא מתחייב במס ערך מוסף לפי [[פרק ו' לחוק מס ערך מוסף]] עם קבלת התמורה לעסקה;
:: (2) הוא מקבל את עיקר התקבולים השוטפים לעסקו בחודש העוקב לחודש שבו בוצעה העסקה או שהוא מוסד חינוך;
:: (3) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו בתקופת הדיווח הכולל את התקופה הקובעת היה נמוך מ-40%;
:- &quot;עוסק מיוחד&quot; - עוסק שעסקו נמצא באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025 או עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים;
:- &quot;קבלן ביצוע&quot; - קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כהגדרתו [[בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ&quot;ט-1969]], הרשום בפנקס, כמשמעותו [[באותו חוק]]; ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין, כהגדרתה בפסקה (7) להגדרה &quot;ניזוק&quot; - החלק של עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור;
:- &quot;קרוב&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 88 לפקודה]];
:- &quot;שיעור הירידה במחזור העסקאות&quot; - מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, בהפחתת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס;
:- &quot;שנת הבסיס&quot; - אחת מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, שפתח את עסקו לפני יום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025) - שנת 2025;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד, שפתח את עסקו לפני יום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022) - שנת 2022;
:: (3) לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, שפתח את עסקו במועד האמור בפסקה (1) או לאחריו, ולעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד, שפתח את עסקו במועד האמור בפסקה (2) או לאחריו - התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026);
:- &quot;השנה הקודמת&quot; - כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025) - שנת 2025;
::: (ב) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025) עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) - התקופה שמהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026);
:: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד - אחת מאלה, לפי העניין:
::: (א) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) - התקופה שמהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' באלול התשפ&quot;ב (1 בספטמבר 2022), לפי המאוחר, עד יום י&quot;ד באלול התשפ&quot;ג (31 באוגוסט 2023);
::: (ב) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026) - התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026);
:- &quot;תמיכות ותרומות&quot; - תמיכה לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], תמיכה מאת רשות מקומית, או תרומות;
:- &quot;התקופה הקובעת&quot; - התקופה שמיום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026) עד יום י&quot;ג באייר התשפ&quot;ו (30 באפריל 2026);
:- &quot;תקופת הבסיס&quot; - התקופה המקבילה בשנת 2025 לתקופת הזכאות, ולעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד - התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות;
:- &quot;תקופת הזכאות&quot; - אחת מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן - חודשים מרץ ואפריל 2026;
:: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן וכן לעניין קבלן ביצוע - חודשים מאי ויוני 2026;
:- &quot;תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה&quot; - [[=תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ&quot;ג-1993]];
:- &quot;תשומות שוטפות&quot; - סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם [[לחוק מס ערך מוסף]], כפי שדווחו לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום י&quot;ב בטבת התשפ&quot;ו (1 בינואר 2026), הדוח כאמור הוגש עד יום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026), למעט אלה:
:: (1) תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו;
:: (2) תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק;
:- &quot;תשומות שוטפות בשנה הקודמת&quot; - סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל לגבי השנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב-12.

@ 38לז. פיצויים בעד נזק עקיף (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בגובה הוצאותיו המזכות, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, והכול ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים;
:: (2) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25%;
:: (3) הירידה במחזור העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה כתוצאה מנזק עקיף;
:: (4) הוא פתח את עסקו לפני יום י&quot;ב באדר התשפ&quot;ו (1 במרץ 2026), והכול ובלבד שהודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026);
:: (5) הוא הגיש לפקיד השומה, עד יום הגשת תביעה לקבלת פיצויים לפי [[פרק זה]], את המסמכים המפורטים להלן:
::: (א) דוח תקופתי לפי [[+|סעיף 67]], [[+|67א]] [[או 71א לחוק מס ערך מוסף]], לחודשים בתקופת הזכאות ולחודשים שהובאו בחשבון לשם קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, או הצהרה לפי [[תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל&quot;ו-1976]], לשנת 2022 עד 2025, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי [[חוק מס ערך מוסף]];
::: (ב) דין וחשבון בטופס 102 בשל חודשים מרץ ואפריל 2026, והכול לפי [[תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה]];
:: (6) לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה:
::: (א) הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס 2026 ולא ניהלם;
::: (ב) פנקסיו לשנת המס 2026 נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור.
: (ב) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום של פי 2 מהסכום המפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) שבסעיף קטן (א):
:: (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים - סכום של 1,864 שקלים חדשים;
:: (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 90 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,356 שקלים חדשים;
:: (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 120 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,475 שקלים חדשים;
:: (4) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 120 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים - סכום של 2,823 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
:: (5) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,329 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
:: (6) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,261 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
:: (7) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 250 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,980 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שניזוק כאמור באותו סעיף קטן זכאי לו נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(7), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן.
: (ד) שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו, לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו-חודשית.
: (ה) בסעיף זה, &quot;מקדם הנזק&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40% - 1;
:: (2) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60% - 1.5;
:: (3) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80% - 2.4;
:: (4) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80% - 3.

@ 38לח. מניעת כפל פיצויים (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: אין בהוראות לפי [[פרק זה]] כדי לגרוע מזכותו של ניזוק לפיצויים לפי [[פרק שמיני]], ואולם ניזוק שזכאי לפיצויים לפי [[פרק זה]] ולפי [[פרק שמיני]], בשל אותו נזק עקיף, הברירה בידו לבחור בפיצויים לפי אחד מהם.

@ 38לט. תביעה לקבלת פיצויים (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) עוסק המבקש פיצויים לפי [[פרק זה]] יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ-16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה בתקופה אחת שלא תעלה על 15 ימים, אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 51]], המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת, אחת או יותר:
:: (1) דרך כלל, אם נוכח כי ישנה סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; הודעה על כך תפורסם גם באתר האינטרנט של רשות המסים בישראל;
:: (2) לעוסק מסוים, מטעמים מיוחדים, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 18 חודשים.
: (ג) תביעה לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי [[פרק זה]] ולשם תשלום הפיצויים לפי הוראות [[פרק זה]].

@ 38מ. קביעת הזכאות לפיצויים (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות [[סעיף 38לט]], יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים, בתוך שמונה חודשים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים - רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות אם הוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה.
: (ב) המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), בתוך ארבע שנים מיום שניתנה, אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו.
: (ג) ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותו סעיף קטן פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור.

@ 38מא. תשלום הפיצויים ותשלום מקדמות (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) נקבעה זכאותו של העוסק לפיצויים לפי הוראות [[סעיף 38מ(א)]], ישולמו לו הפיצויים בהקדם ולא יאוחר מתום 14 ימים מיום קביעת הזכאות.
: (ב) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי [[סעיף 38מ]] בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לו מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל, ויחולו לעניין מניין התקופה כאמור הוראות [[סעיף 38מ(ג)]].
: (ג) אין במקדמה שתשולם לפי סעיף קטן (ב) ובגובהה כדי לקבוע את זכאותו הסופית של העוסק לפיצויים.
: (ד) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי [[סעיף 38מ]] בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה נוספת בשיעור של 10% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל.
: (ה) על סכום הפיצויים המשולמים לפי [[פרק זה]] ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום.
: (ו) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), הצהיר עוסק שהוא צפוי להיות זכאי לפיצוי לפי [[פרק זה]], רשאי המנהל לשלם לו מקדמה שלא תעלה על 50% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל.

@ 38מב. העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק עקיף (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) זכות לפיצויים ולמקדמה לפי [[פרק זה]] לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי לפיצויים או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.

@ 38מג. תשלום ביתר (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם לפי [[פרק זה]], יחזיר הניזוק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה - סכום היתר) בתוך 90 ימים מיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר.
: (ב) על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה והריבית כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[פקודת המסים (גבייה)]], כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות [[חוק קיזוז מסים, התש&quot;ם-1980]], כאילו היו חוב מס.

@ 38מד. תשלום בחסר (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: שולם לניזוק פיצוי בסכום נמוך מהסכום שהוא זכאי לו, ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

@ 38מה. קנס בשל הגשת תביעה ביתר (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה, &quot;סכום ההפרש&quot; - ההפרש שבין סכום הפיצויים שכלל ניזוק בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38לט]] ובין סכום הפיצויים שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות [[סעיף 38מ(א)]].
: (ב) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38לט]] ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש.
: (ג) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 15,000 שקלים חדשים וכן עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38לט]], וסכום ההפרש נובע מפעולה שנקבע לגביה בקביעה סופית כי היא עסקה מלאכותית לפי [[סעיף 38מו]], ובלבד שהעוסק לא דיווח עליה, או שהיא עסקה בדויה לפי [[הסעיף האמור]], יהיה חייב בקנס בשיעור של40% מסכום ההפרש.
: (ד) על קנס כאמור בסעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 38מג(ב)]].

@ 38מו. עסקה מלאכותית או עסקה בדויה (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: היה המנהל סבור כי עסקה פלונית המגדילה או העלולה להגדיל את סכום הפיצוי המשתלם לפי [[פרק זה]] היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הגדלה בלתי נאותה של סכום הפיצוי האמור, רשאי הוא להתעלם מן העסקה, והפיצוי לאדם הנוגע בדבר יחושב לפי זה; לעניין זה -
: (1) ניתן לראות פעולה כבלתי נאותה גם אם אינה נוגדת את החוק;
: (2) &quot;עסקה&quot; - לרבות פעולה.

@ 38מז. השגה וערר (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א)(1) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי [[פרק זה]], לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת.
:: (2) השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים.
:: (3) העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב.
:: (4) העובד המוסמך להחליט בהשגה ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה.
:: (5) לא נתן העובד המוסמך להחליט בהשגה את החלטתו למשיג במהלך התקופה האמורה בפסקה (4), לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה.
: (ב) על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור [[בסעיף 38מח]], בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה, בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו.

@ 38מח. ועדת ערר (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: ועדת ערר שהוקמה לפי [[סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש&quot;ף-2020]], תהיה מוסמכת לדון בעררים כאמור [[בסעיף 38מז(ב)]], ויחולו לעניין הערר ולעניין ועדת ערר ההוראות לפי [[סעיף 21 לחוק האמור]].

@ 38מט. רשות לייצג (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: [[סעיף 236 לפקודה]] יחול על ייצוג עוסק לעניין [[פרק זה]], בשינויים המחויבים.

@ 38נ. תקופה חליפית (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) ניזוק שהוא עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת באחד מהחודשים שהובאו בחשבון לצורך קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, רשאי להגיש למנהל בקשה, ולפיה לצורך חישוב הפיצויים כאמור [[בסעיף 38לז]], יראו את מחזור עסקאותיו בתקופה החליפית, מחולק במספר החודשים בתקופה החליפית מוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות ומוכפל ב-2, כמחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס.
: (ב) לעניין סעיף זה -
::- &quot;פעילות מופחתת&quot;, בחודש - חודש שבו מחזור העסקאות של עוסק הופחת בשל אחת מהעילות המנויות בהגדרה &quot;התקופה החליפית&quot;, ושאינו החודש שבו החלה פעילותו;
::- &quot;התקופה החליפית&quot; -
::: (1) לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת באחד החודשים שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, שבו לא עבדה שבעה ימים או יותר בשל אחת העילות המנויות [[+|בסעיף 6]] [[או 7 לחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]] - תקופת פעילותה של העוסקת בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה תקופה של פעילות מופחתת, או תקופת פעילותה של העוסקת ב-12 החודשים הרצופים הקודמים לחודש הראשון שבו הייתה לה פעילות מופחתת, לפי בחירת העוסקת;
::: (2) לגבי עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בחודש שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבה לא עבד שבעה ימים או יותר בשל ימי שירות מילואים לפי [[חוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]] - תקופת פעילותו בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לו פעילות מופחתת כאמור;
::: (3) לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת בחודש שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבו הייתה לבן הזוג שלה פעילות מופחתת כאמור בפסקה (2), אף אם אינו עוסק עצמאי - תקופת פעילותה בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה פעילות מופחתת כאמור.

@ 38נא. פיצויים בעד נזק עקיף לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 38לז]], ניזוק שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, זכאי לפיצויים בעד נזק עקיף שנגרם לו בתקופה נוספת, אחת או יותר, כתוצאה מהנזק הישיר, בהתאם להוראות [[פרק זה]] בתיאומים שיקבע שר האוצר בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שהמנהל שוכנע כי מתקיים המפורט להלן:
:: (1) בשל הנזק הישיר לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק, בתקופה שתחילתה ביום שבו נגרם הנזק וסיומה לא לפני יום ט&quot;ו בתמוז התשפ&quot;ו (30 ביוני 2026);
:: (2) לעניין פיצוי בשל נזק עקיף שנגרם כתוצאה מהנזק הישיר ושנמשך בתקופה נוספת כאמור בפסקה (2) או (3) להגדרה &quot;תקופה נוספת&quot; שבסעיף קטן (ג) - לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק בתקופה של 15 ימים במהלך התקופה הנוספת, לפחות.
: (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את התיאומים הנדרשים לעניין סעיף זה.
: (ג) בסעיף זה, &quot;תקופה נוספת&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) חודשים מאי ויוני 2026;
:: (2) חודשים יולי ואוגוסט 2026;
:: (3) חודשים ספטמבר ואוקטובר 2026.

@ 38נב. פיצויים נוספים לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 38נא]], ניזוק שהוא יחיד שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לפיצוי נוסף בסכום האמור בסעיף קטן (ב), בעד כל תקופה נוספת שבה הוא זכאי לפיצוי לפי [[סעיף 38נא]].
: (ב) הפיצוי הנוסף יהיה בסכום השווה להכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס כשהיא מחולקת ב-6, ובלבד שלא תעלה על 30 אלף שקלים חדשים, כשהיא מוכפלת בשיעור הירידה במחזור העסקאות.
: (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 38לח עד 38מט]], בשינויים המחויבים.
: (ד) לעניין סעיף זה -
::- &quot;הכנסה חייבת&quot; - הכנסה כהגדרתה [[בפקודה]] לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, למעט רווח הון;
::- &quot;הכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס&quot; - הכנסה חייבת לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.6|או (6) לפקודה]], בשנת הבסיס, לרבות דמי לידה המשתלמים לפי [[סימן ג' בפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי]], וגמלה לשמירת היריון המשתלמת לפי [[סימן ה' בפרק ג' לחוק האמור]], ולרבות תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתלם לפי [[פרק י&quot;ב לחוק האמור]], מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12.

@ 38נג. פיצויים בעד אובדן שכר דירה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: (א) נגרם לדירה כהגדרתה [[בחוק המכר (דירות), התשל&quot;ג-1973]] (בסעיף זה - דירה), שבבעלות יחיד שאינו עוסק, נזק מלחמה בתקופה הקובעת, יהיה יחיד כאמור זכאי לפיצוי בגובה שכר הדירה האחרון שקיבל מהשוכר בעד הדירה, לתקופה שבה לא ניתן להשתמש בדירה (בסעיף זה - תקופת השיקום), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) הדירה הייתה מושכרת ביום קרות הנזק או בשלושת החודשים שקדמו ליום קרות הנזק;
:: (2) בשל נזק המלחמה לא ניתן להשתמש בדירה, לתקופה של חודש לפחות;
:: (3) הוכח למנהל שלא שולם שכר הדירה לבעלים בשל תקופת השיקום.
:: (ב) תביעה לפיצויים לפי סעיף זה תוגש למנהל בטופס שקבע בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק; המנהל יהיה רשאי להאריך את המועד האמור.
: (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 38מ עד 38מד]] [[ו-38מו]], בשינויים המחויבים.

@ 38נד. עדכון סכומים (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: הסכום המרבי של ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה כמפורט [[38לו|בפסקאות (1) עד (3) להגדרה &quot;הוצאות מזכות&quot; שבסעיף 38לו]] וסכום הפיצוי לפי [[פסקאות (1) עד (7) שבסעיף 38לז(ב)]] יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה - יום העדכון) בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום 1 בינואר של השנה הקודמת, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.

@ 38נה. מצב מיוחד בעורף - הוראת שעה - סיוע לעסקים (תיקון: תשפ&quot;ו-3)
: בתקופה שמיום י&quot;ד באייר התשפ&quot;ו (1 במאי 2026) עד יום ה' בטבת התשצ&quot;א (31 בדצמבר 2030), רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע, בצו, כי הוראות [[פרק זה]] יחולו בתקופה נוספת בעת מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], ובלבד שנקבעו בעת המצב המיוחד בעורף הוראות לפי [[סעיף 9ד לחוק האמור]]; קבע שר האוצר כאמור, יקבע, באישור ועדת הכספים, את התיאומים הנדרשים, הנובעים מקביעת התקופה הנוספת.

== פרק תשיעי: פטור והנחות ==

@ 39. קרקעות מדינה רשות מקומית ונציגות חוץ (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א)
: אלה פטורים מתשלום מס רכוש:
: (1) המדינה;
: (2) ארגון האומות המאוחדות;
: (3) מדינת חוץ, לגבי קרקע המשמשת לצורך משרדיה או נציגותה בישראל;
: (4) רשות מקומית, לגבי קרקע שאין עמה הכנסה;
: (5) בעל בית קברות בשל בית הקברות;
: (6) מוסד ציבורי שמטרתו היא דת, תרבות, חינוך, מדע, בריאות, סעד או ספורט, לגבי קרקעותיו המשמשות לאותה מטרה - ושאין עמן הכנסה, או שכל ההכנסה מהן משמשת לאותה מטרה בלבד - וכן בעל קרקע או בנין של הקדש לצרכי חינוך שאין מנהלים אותו למטרות ריווח, או שפירותיו משמשים להחזקת בית ספר בלבד;
:: לענין זה((,)) &quot;מוסד ציבורי&quot; - חבר-בני-אדם של שבעה לפחות שרוב חבריו אינם קרובים זה לזה;
: (7) רשות הפיתוח לגבי קרקע שאינה מוחכרת וקרקע שאין משתמשים בה;
: (8) קיבוץ או מושב, לגבי קרקע המשמשת למטרה כאמור בפסקה (6) אם הגשמת המטרה איננה נעשית למטרות ריווח;
: (9) מי שיש לפטרו ממס על פי הסכם בין מדינת ישראל למדינת חוץ, לגבי קרקע שנקבע באותו הסכם שאין לשלם עליה מס.

@ 40. פטור לבעלי מקרקעין שערכם נמוך (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ב, תשל&quot;ו, תשל&quot;ו-2, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ט-2)
: (א) מי שסכום המס שהוא חייב בו לא עולה על 100 שקלים חדשים, פטור מתשלומו.
: (ב) סכום הפטור בסעיף קטן (א) יתואם לגבי כל שנת מס ביום הראשון של שנת המס לפי שיעור עליית המדד; הסכום המתואם יעוגל לעשרת השקלים החדשים הקרובים.

@ 41. (תיקון: תשל&quot;ח, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 41א. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ט, תשל&quot;ב, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 41ב. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ח-2, תשכ&quot;ט, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 41ג. (תיקון: תשכ&quot;ט, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 41ד. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 42. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 43. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 44. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשל&quot;ב, תשל&quot;ט-2) : (((בוטל).))

@ 45. פטור מיוחד (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א)
: (א) שר האוצר רשאי, בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לפטור מתשלום המס, כולו או מקצתו, בעלי קרקע אלה:
:: (1) קרקע המשמשת למטרה שאושרה על ידי שר האוצר כמטרה ציבורית;
::: ((לפי קביעת מטרה ציבורית לענין מתן פטור ממס רכוש (י&quot;פ תשל&quot;ט, 186), קידום יחסי הכלכלה והמסחר בין ישראל וארה&quot;ב בדרך של מתן שירותי ייעוץ לאנשי עסקים בארץ ובארה&quot;ב וקישור ביניהם, אירוח משלחות מסחריות מארה&quot;ב, פרסום והפצת מידע בנושאי הקשרים הכלכליים עם ארה&quot;ב, קיום קשרים עם לשכות אחיות וכיוצא בזה, והכל שלא למטרת הפקת רווחים, הוא מטרה ציבורית לענין סעיף זה.))
:: (2) קרקע שהשימוש בה הוגבל או נאסר לפי כל דין באופן שיש בו פגיעה חמורה באפשרות הניצול הכלכלי;
::: ((פורסם [[צו מס רכוש וקרן פיצויים (פטור לקרקע שהוכרזה כגן לאומי), התשמ״ח–1988]].))
:: (3) (((בוטלה);))
:: (4) (((בוטלה);))
:: (5) (((בוטלה);))
:: (6) (((בוטלה);))
:: (7) (((בוטלה).))
: (ב) (((בוטל).))

@ 45א. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 45ב. &lt;!-- לשעבר 46 --&gt; (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ב, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 46. (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 46א. החלת הסכם למניעת מסי כפל (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א)
: (א) קיים הסכם בר-תוקף עם מדינה זרה בדבר הקלה ממסי כפל בשל מס המוטל על קרקע כמשמעותה בחוק זה, יחולו הוראות ההסכם מן היום שנקבע על פיו לתחילתן כאילו היו חלק מחוק זה.
: (ב) חובת הסודיות לפי [[סעיף 50]] לא תמנע מלגלות לרשות מוסמכת של המדינה הזרה כל ידיעה שיש לגלותה לפי הסכם כאמור בסעיף קטן (א).

@ 46ב. (תיקון: תשכ&quot;ח-2, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

== פרק עשירי: הוראות שונות ==

@ 47. מנהל מס רכוש וממונים אזוריים (תיקון: תשכ&quot;ד, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשמ&quot;א)
: (א) הנהלת עניני מס רכוש וקרן פיצויים תהיה בידי המנהל.
: (ב) המנהל רשאי למנות ממונים אזוריים לניהול עניני מס רכוש וקרן פיצויים באזורים שייקבעו וסמכויותיהם יהיו כשל המנהל למעט הסמכויות לפי [[הסעיפים 34]], [[60]], [[64(ב)]] [[ו-66]], והסמכות להרשות כניסה למקום מגורים לפי [[סעיף 48]].

@ 48. סמכויות (תיקון: תשמ&quot;א)
: המנהל מוסמך לערוך כל חקירה שימצא לנכון בשביל מילוי תפקידיו על פי חוק זה, ורשאי הוא לשם כך להיכנס בעצמו או להרשות אדם אחר להיכנס בכל עת סבירה בשעות היום לכל קרקע, לרבות בית מגורים, ולערוך בה מדידות, לדרוש בכתב מכל בעל קרקע או מחזיק בה למסור לו כל ידיעה או מסמך שברשותו הדרושים לו למילוי תפקידיו, ולגבות כל עדות הדרושה לו לענין זה, ועל בעל הקרקע או המחזיק בה למלא אחרי דרישת המנהל; המנהל יחזיר תוך זמן סביר מסמכים שנמסרו לו לפי סעיף זה.

@ 48א. חקירות וחיפושים (תיקון: תשכ&quot;ד)
: שר המשטרה רשאי להסמיך אדם המועסק בביצוע החוק לערוך חקירות או חיפושים לשם מניעת עבירות על חוק זה או לשם גילוין; אדם שהוסמך כאמור יהא רשאי, לפי הענין -
: (1) להשתמש בכל הסמכויות הניתנות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)]], [[+|וסעיפים 3]] [[ו-4 לפקודה האמורה]] יחולו על הודעה שרשם;
: (2) להשתמש בסמכויות שוטר לענין [[סעיף 24 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|סעיף 17(א) לפקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחיפושים)]], למעט תפיסת רכוש שאיננו מסמכים.

@ 49. הודעות רשמיות (תיקון: תשס&quot;ד)
: עובד מדינה ועובד רשות מקומית חייבים, לפי דרישת המנהל, להמציא לו פרטים שברשותם הדרושים לו לענין חוק זה, ובלבד שהעובד לא יהא חייב לגלות פרטים שהוא חייב לגביהם בשמירת סודיות לפי [[פקודת מס הכנסה, 1947]], [[פקודת הסטטיסטיקה, 1947]], [[חוק בנק ישראל, תשי&quot;ד-1954]], או [[חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]].

@ 50. שמירת סוד (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ט-2, תשמ&quot;א)
: (א) לא יגלה אדם כל ידיעה, למעט ידיעה בקשר לבעלות בקרקע, שהגיעה אליו בתוקף תפקידו לפי חוק זה, אלא לצורך ביצוע חוק זה, או בקשר עם תביעה פלילית על עבירה על חוק זה, או למי ששר האוצר התיר לגלותה לו.
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשנ&quot;ח, 3130 [4636]) המתיר למנהל רשות המסים (במקור: לנציב מס הכנסה) או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע לאדם אגב ביצוע החוק, לראש המטה ללוחמה בטרור במשרד ראש הממשלה או למי שיוסמך על ידו לענין זה, הנדרש לצורך פעילות המטה ללוחמה בטרור.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תש&quot;ס, 4226 [4902]) המתיר למנהל רשות המסים (במקור: לנציב מס הכנסה) או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע אליו אגב ביצוע החוק לראש שירות ביטחון כללי או לבעלי תפקידים בשירות הביטחון הכללי שיסמיך לענין זה, הנדרש לצורך פעילות שירות ביטחון כללי.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ד, 7664 [6861]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, לראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן - המוסד) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המוסד.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ה, 7136 [7072]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע החוק, לראש הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (להלן - המלמ&quot;ב) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המלמ&quot;ב.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ה, 7857 [7090]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע החוק, שעניינו שמו ותעודת הזהות של פונה במסגרת &quot;נוהל גילוי מרצון&quot; בלבד, לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך הפעלת &quot;נוהל גילוי מרצון&quot;.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ו, 7616 [7280]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לצוות להתוויית המדיניות, לוועדה המתמדת ולצוות מודיעין המשולב (להלן - הגופים) שהוקמו [[2006_des4618|בהחלטת ממשלה מס' 4618, מיום א' בטבת התשס&quot;ו (1 בינואר 2006)]] (להלן - החלטת הממשלה), ולגורמים נוספים המשתפים פעולה עם הגופים, את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים (לרבות לכוח המשימה שהוקם מכוח סעיף ג' להחלטת הממשלה) ובמסגרת תפקידם וסמכויותיהם של הגופים, והכול כקבוע בהחלטת הממשלה, ועל פי כל דין; מידע כאמור, לא יהיה ניתן להעבירו לכל גורם אחר אלא בכפוף לחתימה על התחייבות לסודיות של מקבל המידע; הוראות [[סעיף 142(ב) לחוק מס ערך מוסף]], חלות על מידע כאמור.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ו, 7616 [7280]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לוועדת ההיגוי העליונה ולמרכז לאבחון לאומי (להלן - הגופים), שהוקמו [[2014_dec2379|בהחלטת ממשלה מס' 2379, מיום ו' בטבת התשע&quot;ה (28 בדצמבר 2014)]] (להלן - החלטת הממשלה), את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים ובמסגרת תפקידם של הגופים, כקבוע בהחלטת הממשלה.))
:: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י&quot;פ תשע&quot;ז, 514 [7373]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה ולכל גורם נוסף, כפי שנקבע בהוראות [[+|סעיפים 30(ב1), (ה) ו-(ז1)]] [[ו-32 לחוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]], והתקנות שהותקנו מכוחם (להלן - החוק והתקנות), מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, והכול לצורך מילוי תפקידם מכוח [[-|החוק]] והתקנות בלבד.))
: (ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שנה.

@ 51. הארכת מועד (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה)
: (א) המנהל רשאי, אם נתבקש וראה סיבה מספקת לכך, להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה לעשיית דבר, למעט המועדים להגשת ערר או ערעור לפי [[סעיפים 27]] [[ו-29(ד)]].
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) הוארך לפלוני המועד לתשלום המס או מקצתו, ישלם בעד תקופת הדחיה הפרשי הצמדה וריבית.
: (ה) לענין גביה, דין הפרשי הצמדה וריבית כדין המס.

@ 52. פגמים וליקויים
: הודעה שניתנה או כל פעולה אחרת שנעשתה לפי חוק זה, לא ייגרע מתקפן בגלל פגם בצורה או בגלל טעות, ליקוי או השמטה שאין בהם כדי לפגוע בעיקר או להטעות.

@ 53. מסירה (תיקון: תשמ&quot;א)
: (א) הודעה או כל מסמך אחר שיש למסרם לפי חוק זה מותר לשלחם על ידי הדואר.
: (ב) הודעה או כל מסמך אחר המיועדים לבעלים משותפים בקרקע בחלקים בלתי מסויימים ונמסרו לאחד מהם, רואים אותם כאילו נמסרו לכולם, ובלבד שכל אחד מהם רשאי לדרוש מהמנהל שימסור לו בנפרד.

@ 53א. סמכות להתעלם מפעולות מסויימות (תיקון: תשל&quot;ב, תשמ&quot;א)
: (א) סבור המנהל, כי פעולה או עסקה פלונית המפחיתה או העלולה להפחית את סכום המס המשתלם בשל קרקע מסויימת היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של פעולה או עסקה פלונית היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות בשל קרקע כלשהי, רשאי הוא להתעלם מן הפעולה או העסקה ולשום את בעל הקרקע לפי זה; הימנעות ממס או הפחתת מס ניתן לראותן כבלתי נאותות אפילו אינן נוגדות את החוק.
: (ב) החלטתו של המנהל בהשתמשו בשיקול הדעת שניתן לו בסעיף קטן (א) ניתנת להשגה או לערר לפי [[סעיפים 26]] [[ו-27]].

@ 54. רישום פעולות (תיקון: תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ז, תשכ&quot;ח-2, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ו)
: (א) לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל פעולה בקרקע לפני שיומצא אישור מהמנהל על תשלום המס המגיע מבעל הקרקע; ובקרקע המועברת - לרבות תשלום המס שמועדי תשלומו לאותה שנת מס, כמפורט [[בסעיף 20]], טרם הגיעו; ובלבד שהוראה זו לא תחול על סכום המס השנוי במחלוקת ושהוגש לגביו ערר לפי [[סעיף 27]], אם המציא בעל הקרקע ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר או ערבות אחרת שקבע המנהל להבטחת תשלום המס שהוא עשוי להתחייב בו.
:: &quot;פעולה&quot;, בסעיף זה - מכר, מתנה, חליפין, חכירה, חכירת משנה, העברת חכירה או חכירת משנה, ביטול חכירה, משכנתה או שינוי תנאיה, חלוקה, פיצול ורישום הקדשות מכל סוג שהוא.
:: בסעיף קטן זה, &quot;נותן ערבות אחר&quot; - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
::- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;רישיון למתן אשראי&quot; ו&quot;רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]].
: (ב) שילם אדם מס בשים לב להוראות סעיף קטן (א) בעד אדם אחר, יהא רשאי לדרוש את החזרת המס מהחייב בו.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רישום פעולה בקרקע שבתחומי יישוב מיעוטים, בפנקסי המקרקעין, לא יותנה בהמצאת אישור המנהל על תשלום המס כאמור באותו סעיף קטן; לעניין זה, &quot;יישוב מיעוטים&quot; - יישוב ש-80% לפחות מתושביו אינם יהודים, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
:: (2) נרשמה בפנקסי המקרקעין, לפי הוראות פסקה (1), פעולה בקרקע כאמור באותה פסקה, בלי שהומצא אישור המנהל כאמור בסעיף קטן (א), לא יפגע הרישום בתוקפו של שעבוד לפי [[סעיף 11א(1) לפקודת המסים (גבייה)]], ורשם המקרקעין ירשום את השעבוד על פי הודעת גובה מסים כהגדרתו [[בפקודה האמורה]]; שולם המס שלגביו נרשם השעבוד, ימחק רשם המקרקעין את השעבוד על פי הודעת גובה המסים כאמור.
:: (3) הוראות סעיף קטן זה יחולו על אף האמור [[בסעיף 12 לפקודת המסים (גבייה)]].

@ 54א. (תיקון: תשכ&quot;ד, תשל&quot;ב, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 54ב. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))
@ 54ג. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 55. זכות חזרה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;א)
: מי שהעביר בתוך שנת המס את הבעלות בקרקע וכן מי שהופקעה ממנו קרקע כאמור, רשאי לגבות מהאדם שרכש את הבעלות, שיעור יחסי מסכום המס ששילם בעד אותה קרקע לאותה שנת מס, זולת אם הוסכם בין הצדדים על דרך אחרת.

@ 56. החזר מס על קרקע (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א, תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ד)
: אדם שהגיש למנהל, תוך שבע שנים מיום תשלום המס על קרקע, דרישה להחזרת סכום כסף ששולם כמס ולא היה חייב לשלמו, יוחזר לו הסכום האמור בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום המס עד יום ההחזר.

@ 56א. (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 56ב. עיגול סכומים (תיקון: תשכ&quot;ח-2, תשמ&quot;א)
: בחישוב שוויה של קרקע ובחישוב כל סכום שאדם חייב לשלם לפי חוק זה - יוגדל או יופחת כל סכום עד ללירה השלמה הקרובה ביותר.

@ 57. עבירות ועונשין
: (א) מי שלא מסר - בלי סיבה מספקת - הצהרה, מסמך, הודעה או ידיעה שהוא חייב במסירתם לפי חוק זה או לא מילא אחרי דרישה מאת המנהל לפי חוק זה, דינו - קנס אלף לירות.
: (ב) מי שמסר הצהרה, ידיעה או הודעה ביודעין שאינה נכונה, דינו - מאסר שנה או קנס של 3,000 לירות.
: (ג) מי שהפריע לאדם הפועל בשליחותו של המנהל לבצע את סמכויותיו או מנע זאת ממנו, דינו - מאסר שנתיים או קנס של עשרת אלפים לירות.
: (ד) נוסף על הענשים הקבועים בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), רשאי בית המשפט להטיל על העבריין קנס שהוא כפל סכום המס שלא נשום או שלא נגבה בגלל אותה עבירה.

@ 57א. תשלום קנס או כופר שהוטל על הזולת (תיקון: תשנ&quot;ב)
: לא ישלם חבר בני אדם, במישרין או בעקיפין, קנס או כופר כסף שהוטל על זולתו בשל עבירה לפי [[סעיף 57]]; העובר על הוראה של סעיף זה, דינו - קנס פי שלושה מסכום הקנס או הכופר ששולם; לענין זה, &quot;חבר בני אדם&quot; - למעט חבר בני אדם שחבריו חייבים להעמיד לרשותו את מלוא כוח עבודתם ולהעביר לו את נכסיהם.

@ 58. עבירות על ידי חבר בני-אדם (תיקון: תשנ&quot;ב)
: נעברה עבירה לפי [[סעיף 57]] [[או 57א]] על ידי חבר בני-אדם, אשם בעבירה גם כל מי שבעת ביצוע העבירה היה חבר מינהלה פעיל, מנהל, מזכיר, נאמן, בא-כוח או חשב ראשי או יחידי של אותו חבר, אם לא הוכיח שני אלה:
: (1) העבירה נעברה שלא בידיעתו;
: (2) הוא נקט בכל האמצעים הנאותים לשמירתו של חוק זה.

@ 59. אחריות לתשלום המס
: תביעה פלילית שהוגשה נגד אדם או הרשעתו על פי חוק זה, אינם גורעים מחובתו לתשלום המס.

@ 60. כופר כסף
: נוכח המנהל כי אדם עבר על הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הוא, בהסכמתו של האדם, לקחת מידו כופר כסף, שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטילו בשל אותה עבירה; הוגשה תביעה פלילית, אין לקבל כופר כל עוד לא ציווה היועץ המשפטי לממשלה על הפסקת ההליכים.

@ 61. נוהל וסדרי דין (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;ו, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו-3)
: (((הנוסח הקבוע):)) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר הסמכות להארכת המועד להגשת ערר ובדבר הנוהל בועדות ערר ובערעורים לפי חוק זה והתקנות על פיו.

@ 61. נוהל וסדרי דין לפי [[פרק שמיני]] (תיקון: תשכ&quot;ז, תשל&quot;ו, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו-3)
: (((הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.12.2032):)) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר הסמכות להארכת המועד להגשת ערר ובדבר הנוהל בועדות ערר ובערעורים לפי [[פרק שמיני]] והתקנות על פיו.
: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (ערעורים), תשל&quot;ג–1972]].))
: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (נוהל וסדרי דין בועדות ערר), תשל״ט–1979]].))
: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הנוהל בועדות ערר לענין פיצויים בעד נזקי מלחמה ונזק עקיף), התשמ״א–1980]].))

@ 62. (תיקון: תשכ&quot;ח-2) : (((בוטל).))
@ 63. (תיקון: תשמ&quot;א) : (((בוטל).))

@ 64. אצילת סמכויות
: (א) שר האוצר רשאי לאצול למנהל מסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי והסמכות לפי [[סעיף 50(א)]].
: (ב) המנהל רשאי לאצול לאדם אחר, אם דרך כלל, אם לסוג מסויים של ענינים ואם לענין מסויים או לאזור מסויים, מתפקידיו ומסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להרשות כניסה למקום מגורים לפי [[סעיף 48]] והסמכות לקבלת כופר כסף לפי [[סעיף 60]].

@ 65. ביצוע ותקנות
: שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ורשאי הוא לקבוע בהן ענשים עד 1,000 לירות על עבירות לפי תקנות אלה.

@ 66. טפסים (תיקון: תשכ&quot;ד)
: המנהל רשאי לקבוע את הטפסים הדרושים לצורך ביצוע חוק זה; משקבע המנהל טפסים כאמור, לא ישתמש אדם אלא בהם.

@ 67. ביטולים
: בטלים -
: (1) פקודת מס הרכוש העירוני, 1940;
: (2) חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות), תש&quot;ט-1949;
: (3) פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942;
: (4) ((הנוסח שולב [[בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938]];))
: (5) חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי&quot;א-1951.

@ 68. הוראות מעבר (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;א)
: (א) כספי הקרן כמשמעותה בסעיף 3 לחוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי&quot;א-1951, יועברו לקרן הפיצויים ויהוו חלק ממנה.
: (ב) אזור שנקבע כאזור עירוני על פי פקודת מס הרכוש העירוני, 1940, יראו כאילו שר האוצר הכריז עליו כאזור עירוני לצורך חוק זה.
: (ג) השווי השנתי הנקי של בנינים שחל עליהם [[סעיף 7]] והשווי של קרקע שחל עליה [[הסעיפים 11]], [[12]] [[ו-16]], שנקבעו לאחרונה על פי פקודת מס הרכוש העירוני, 1940, או פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942, יראו אותם כאילו נקבעו בשומה על פי [[סעיף 19]] ביום אחד באפריל 1961; אולם רשאי המנהל לשום אותם על פי [[סעיף 19 האמור]] גם לפני תום חמש שנים מאותו יום.
: (ד)
::- &quot;בעל&quot; לגבי חכירות שנעשו לפני תחילת חוק זה -
::: (1) בנכס בית או בקרקע כמשמעותם בפקודת מס הרכוש העירוני, 1940 - בעל כמשמעותו בחוק האמור לפני ביטולו;
::: (2) בקרקעות באזור שפורש בצו שניתן על ידי שר האוצר על פי סעיף 3 לפקודת מס הרכוש החקלאי, 1942 - בעל כמשמעותו בחוק האמור לפני ביטולו;
::- &quot;חכירה&quot;, בסעיף קטן זה - לרבות חכירת משנה, אך למעט חידוש חכירה על פי זכות ברירה.
: (ה) בעל משק כאמור [[בסעיף 42]], אשר שילם בתוך תקופת 5 השנים הראשונות לקיומו סכומים לחשבון ארנונה לפי חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי&quot;א-1951, ינוכו הסכומים ששילם, מסכומי מס הרכוש החלים עליו, ובלבד שלא ינוכו כאמור סכומים ששילם לשנות השומה שקדמו לשנת השומה 1956.
: (ו) על אף האמור [[בסעיף 22(ב)]] יהא המנהל רשאי לשום את שווי הקרקע ואת המס לפי [[אותו סעיף]] לשנות המס 1961–1963, תוך שלוש שנים מיום שנמסרה לו ההצהרה.

@ 69. רישום ותשלום מס אינם ראיה נגד המדינה (תיקון: תשכ&quot;ד, תשמ&quot;א)
: רישום שמו של אדם כבעל קרקע בכל רשומה שנעשתה או המתנהלת לצרכי חוק זה, וכן תשלום המס החל על קרקע כאמור ששולם על ידי אדם, לא יפגעו בזכויות המדינה ולא ישמשו ראיה לזכויות אותו אדם כלפי המדינה בקרקע האמורה.

@ 70. &lt;!-- לשעבר 69 --&gt; תחילת תוקף (תיקון: תשכ&quot;ד)
: חוק זה יחול על שנת המס 1961 ואילך.

== תוספת (((בוטלה))) (תיקון: תשכ&quot;ה, תשמ&quot;א) ==

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום י&quot;א בניסן תשכ&quot;א (28 במרס 1961).
&lt;חתימות&gt;
* דוד בן-גוריון, ראש הממשלה
* לוי אשכול, שר האוצר
* יצחק בן-צבי, נשיא המדינה</text>
      <sha1>28sztpvh5yaxw8hspc80dc5liu3huvz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק מס רכוש וקרן פיצויים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>336915</id>
    <revision>
      <id>3011537</id>
      <parentid>3011396</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T09:06:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3011532]</comment>
      <origin>3011537</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="235493" sha1="n3gqx1y1kwaab4z8ld4qu87qwnxwmhi" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ״א–1961}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001070}} '''חוקים קודמים:''' ''פקודת מס הרכוש העירוני, 1928:'' {{ח:תיבה|חא״י כרך ב׳ פרק קמ״ז, עמ׳ 1489|פקודת מס הרכוש העירוני|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563642.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1937, תוס׳ 1, 112|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561094.pdf}}; {{ח:תיבה|1940, תוס׳ 1, 41|פקודת פקידי הממשלה (שנוי תארים)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561572.pdf}}. ''פקודת מס הרכוש העירוני, 1940:'' {{ח:תיבה|ע״ר 1940, תוס׳ 1, 218|פקודת מס הרכוש העירוני|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561662.pdf}}; {{ח:תיבה|1942, תוס׳ 1, 60|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561854.pdf}}; {{ח:תיבה|1944, תוס׳ 1, 21|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561983.pdf}}; {{ח:תיבה|1945, תוס׳ 1, 34|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562108.pdf}}; {{ח:תיבה|1946, תוס׳ 1, 98|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562268.pdf}}; {{ח:תיבה|1947, תוס׳ 1, 61|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562475.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ט, 152|חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208808.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״י, 154|חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208809.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״א, 92|תיקון לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208810.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ב, 276|תיקון לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208811.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 58|תיקון מס׳ 4 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208812.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ו, 116|תיקון מס׳ 5 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208813.pdf}}, {{ח:תיבה|127|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_ec_317444.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ז, 12|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208814.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 116|תיקון מס׳ 6 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208815.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 84|תיקון מס׳ 7 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208816.pdf}}. ''פקודת מס הרכוש החקלאי, 1935:'' {{ח:תיבה|ע״ר 1935, תוס׳ 1, 1|פקודת מס הרכוש החקלאי|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_560924.pdf}}, {{ח:תיבה|129|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561007.pdf}}; {{ח:תיבה|1940, תוס׳ 1, 41|פקודת פקידי הממשלה (שנוי תארים)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561572.pdf}}. ''פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942:'' {{ח:תיבה|ע״ר 1942 תוס׳ 1, 9|פקודת מס הרכוש החקלאי}}; {{ח:תיבה|1943, תוס׳ 1, 10|פקודת הכנסות מלחמה (מס הרכוש החקלאי) (תקון)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561885.pdf}}; {{ח:תיבה|1944, תוס׳ 1, 15|פקודת הכנסות מלחמה (מס רכוש חקלאי) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561964.pdf}}, {{ח:תיבה|22|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561986.pdf}}; {{ח:תיבה|1945, תוס׳ 1, 35|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562111.pdf}}; {{ח:תיבה|1947, תוס׳ 1, 118|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562488.pdf}}, {{ח:תיבה|127|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562508.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ד, 136|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208806.pdf}}, {{ח:תיבה|VIII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_ec_517963.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ו, 150|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208807.pdf}}. ''חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״א, 44|חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_207920.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 134|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_211822.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ז, 41|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_207919.pdf}}, {{ח:תיבה|53|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_317291.pdf}}, {{ח:תיבה|VII|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 143|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_207918.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ח, 166|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_207917.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 106|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_207915.pdf}}, {{ח:תיבה|210|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_207916.pdf}}.

'''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״א, 100|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208817.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 91|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208819.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 197|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208820.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 26|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208821.pdf}}, {{ח:תיבה|72|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_ec_317458.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 34|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208818.pdf}}, {{ח:תיבה|42|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208822.pdf}}, {{ח:תיבה|XII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_ec_517770.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 86|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208823.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 12|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208826.pdf}}, {{ח:תיבה|31|תיקון מס׳ 5 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208824.pdf}}, {{ח:תיבה|126|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_203730.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 72|תיקון מס׳ 5 (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208825.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 158|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208827.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 13|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317459.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 69|תיקון מס׳ 8 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208828.pdf}}, {{ח:תיבה|69|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208829.pdf}}, {{ח:תיבה|120|חוק מס מימון רכש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208795.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 50|תיקון מס׳ 21 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208770.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 186|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208830.pdf}}, {{ח:תיבה|241|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317784.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 174|תיקון מס׳ 17 לחוק לעידוד השקעות הון|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_211749.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 92|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317805.pdf}}, {{ח:תיבה|96|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_211858.pdf}}, {{ח:תיבה|101|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_211859.pdf}}, {{ח:תיבה|116|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 200|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_210877.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 60|תיקון מס׳ 59 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210165.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 40|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210401.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 5|תיקון מס׳ 71 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210522.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 4|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210704.pdf}}, {{ח:תיבה|7|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210688.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 119|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211722.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 176|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211733.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 253|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211138.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 90|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211076.pdf}}, {{ח:תיבה|386|תמריץ לבניית דירות מגורים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211212.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 312|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211337.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 168|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317461.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 133|תיקון מס׳ 45 לחוק מס שבח מקרקעין|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_203782.pdf}}, {{ח:תיבה|134|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211625.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 220|תיקון מס׳ 29 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300358.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 92|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 387|חוק פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי־ערבי (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300020.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 237|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316719.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 88|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3514351.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 760|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_8007291.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 360|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}, {{ח:תיבה|522|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12433004.pdf}}, {{ח:תיבה|544|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)}}.

''הארכת התקופה הקובעת:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ד, 1430|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הארכת התקופה הקובעת וקביעת תיאומים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11093.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: הטלת מס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: שוויה של קרקע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק שלישי 1: מבנה בתהליך בניה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: הצהרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: שומה ותשלום המס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: ערעורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: גביית המס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני: פיצויים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8-1|פרק שמיני 1 – מסלול נוסף לפיצוי על נזק עקיף – חרבות ברזל {{ח:הערה|(פקע)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק שמיני 2: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בתקופת הלחימה – יוני 2025 – חרבות ברזל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק שמיני 3: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בחודשים מרץ ואפריל 2026 בעקבות תקופת הלחימה שהחלה ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026)}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9|פרק תשיעי: פטור והנחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 10|פרק עשירי: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ה, תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשכ״ט, תשל״ב, תשל״ד־2, תשל״ו, תשל״ט־2, תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ז, תשנ״ה, תשנ״ו, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור חקלאי“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור עירוני“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין“ – לרבות כל מבנה או בניה שאינם ארעיים, שבנייתם נגמרה, ובלבד ששטחם נכלל בחישוב אחוזי הבניה המנוצלים המותרים בקרקע לפי תקנות תכנון ובניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין חקלאי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין כפרי“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין מאגר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין מגורים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין מיוחד“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין עסקי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין עירוני“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין תעשייתי“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ –
{{ח:תתת|(1)}} בקרקע –
{{ח:תתתת|(א)}} הבעל הרשום, ובחכירה או בחכירת משנה לתקופה שאינה פחותה מ־25 שנים – החוכר הרשום, או חוכר המשנה הרשום, הכל לפי הענין;
{{ח:תתתת|(ב)}} נפטר או נעדר הבעל כמשמעותו בפסקה (1)(א), או העביר לאחר את זכותו להחזיק בה, ליהנות ממנה או לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כבעלה או העביר לאחר את זכותו להחזיק בה, ליהנות ממנה או לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כחוכרה או כחוכר המשנה שלה לתקופה שאינה פחותה מ־25 שנים, יהיה בעל הקרקע – המחזיק או הזכאי להחזיק בה או ליהנות ממנה, או הזכאי לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות כאמור; והכל בין שזכותו רשומה בפנקסי המקרקעין או בפנקסים רשמיים אחרים ובין שאינה רשומה;
{{ח:תתתת|(ג)}} אם המדינה, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל היא הבעל לפי פסקאות משנה (א) או (ב) והקרקע מוחזקת על־ידי אחר על פי חוזה או רשיון – יראו את המחזיק כבעל הקרקע;
{{ח:תתת|(1א)}} בקרקע שפורסמה הודעה עליה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 5|סעיף 5(1) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943}}, ושר האוצר או מי שהורשה על ידיו לצורך {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 22|סעיף 22(2) לאותה פקודה}}, אינם זכאים לחזור בהם מרכישתם כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 14|בסעיף 14(1) לפקודה האמורה}} – המדינה, או מי שהורשה לכך – הכל לפי הענין; בקרקע שניתן לגביה צו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח)#סעיף 3|סעיף 3 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943}}, והשלטונות קנו חזקה בקרקע בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח)#סעיף 4|לסעיף 4 לפקודה האמורה}} – המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(3)}} בקרקע שהיא בהנהלתו, בהחזקתו או ברשותו של אפוטרופוס, של סוכן או מיופה כוח של בעל הנמצא בחוץ לארץ, של מוציא לפועל של צוואה, כונס נכסים, מפרק או נאמן שנתמנו על פי חוק או על ידי בית משפט – ייחשבו גם אלה לבעלים בנוסף על האמורים בפיסקאות (1), (1א) ו־(2), ובלבד שהמס על קרקע זו לא ייגבה אלא מהכנסה שמקורה באותה קרקע או ממנה גופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל שליטה“ – מי שמחזיק במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם קרוב, באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} 51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה;
{{ח:תתת|(2)}} זכות להחזיק ב־51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה או בזכות לרכשה;
{{ח:תתת|(3)}} זכות לקבל 51% לפחות מהרווחים;
{{ח:תתת|(4)}} זכות למנות מנהל;
{{ח:תת}} והמונח שליטה יפורש לפי זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמר בניה“ – משעה שהבנין כולו או מקצתו נתפס לראשונה, או משעה שהוא ראוי לשימוש שיועד לו, הכל לפי המוקדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – הנציב כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה וריבית“ – תוספת לסכום שמדובר בו, השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה הנדונה, בתוספת ריבית בשיעור של 4% לשנה על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו לו הפרשי הצמדה כאמור, או בשיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוספת עליית המדד“ ו”סכום מתואם“ – {{ח:הערה|(נמחקו);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור עליית המדד“, בתקופה פלונית – ההפרש בין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני סוף התקופה (להלן – המדד החדש) לבין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני תחילת התקופה (להלן – המדד היסודי), מחולק במדד היסודי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופה עודפת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|צו המסים (שינוי שיעור ריבית)|צו המסים (שינוי שיעור ריבית), התשמ״ט–1989}}, שיעור הריבית בהגדרה ”הפרשי הצמדה וריבית“ הוא 4% לשנה.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלקה“ – יחידת הרישום בפנקסי המקרקעין, ובאין יחידה כזאת – הקרקע שעליה עומד הבנין בתוספת שטח של 300%, ובלבד שלא תיכלל בחלקה קרקע המשמשת בחקלאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חקלאי“ –
{{ח:תתת|(1)}} בעל משק חקלאי, תושב ישראל – לרבות חבר בני אדם שפסקה (2) איננה חלה עליו – אשר 50% לפחות מהכנסתו היא מחקלאות;
{{ח:תתת|(2)}} חבר בני אדם – למעט מי שמניותיו נסחרות בבורסה – אשר 50% לפחות מהכנסתו ו־50% לפחות מהכנסתם של בעלי השליטה בו היא מחקלאות, אולם חבר בני אדם כאמור שהוקם לפני שנת המס 1975, ציין ש־50% לפחות מהכנסתו היא מחקלאות אם רוב בעלי הזכויות בו רכשו את זכויותיהם לפני שנת המס 1975 או שבכל אחת מחמש שנות המס שלפני שנת המס 1979 לפחות 50% מהכנסתו היתה מחקלאות;
{{ח:תתת|(3)}} בהגדרה זו –
{{ח:תתתת|(א)}} ”הכנסה“ – הכנסה חייבת כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודה}}, באחת משתי שנות המס הקודמות לשנת מס פלונית או באותה שנת מס, לפני קיזוז הפסדים, לרבות הכנסה פטורה לפי כל דין אך למעט ריווח הון ולמעט הכנסה שאיננה מחקלאות עד לסכום השווה לשכר השנתי הממוצע למשרת שכיר לפי קביעתה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואם שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, קבע לענין זה סכום אחר – למעט הסכום שקבע, ובקיבוץ – עד לסכום כאמור לכל יחידת משק כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 57|בסעיף 57 לפקודה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} ”הכנסה מחקלאות“ – לרבות שכר שמקבל חבר בחבר בני אדם שהוא חקלאי, ריבית ודיבידנד שמקבל חבר מחבר בני אדם כאמור וחלקו היחסי של חבר בחבר כאמור ברווחים הבלתי מחולקים של החבר;
{{ח:תתתת|(ג)}} ”בעלי שליטה“ – המחזיקים ביחד באחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} שני שלישים לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה;
{{ח:תתתתת|(2)}} זכות להחזיק שני שלישים לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה, או הזכות לרכשה;
{{ח:תתתתת|(3)}} זכות לקבל שני שלישים לפחות מהרווחים;
{{ח:תתתתת|(4)}} זכות למנות מנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ישוב ספר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה בתהליך בניה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מושב“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטעים“ – עצים לרבות גפנים המשמשים או מיועדים לשמש לעסק, יחד עם הקרקע שעליה הם נטועים, ולרבות היבול שעליהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלאי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלאי בתעשיה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלאי חקלאי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מס“, ”מס רכוש“ – המס המוטל על פי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק מלחמה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק עקיף“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס המשמש בחקלאות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבוץ“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ של אדם – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרקע“ –
{{ח:תתת|(1)}} קרקע פנויה לרבות קרקע שמחובר אליה נכס שאיננו בנין, למעט הנכס המחובר אליה ולמעט קרקע חקלאית;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} קרקע שעליה בנין ששטחו הכולל פחות מ־30% מהשטח הכולל שהיה מותר לבנות לפי תקנות תכנון ובניה, ואשר המחיר שניתן לקבל בעד הבנין לבדו במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון ב־1 באוקטובר שקדם לשנת המס היה פחות משווי הקרקע שעליה הוא עומד;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי בנין מגורים שבנייתו נסתיימה לפני יום ה׳ באייר התש״ח (14 במאי 1948) והחייב במס נעשה לבעל קרקע לגביו לפני המועד האמור, יקראו בפסקת משנה (א) ”20%“ ולא ”30%“;
{{ח:תתתת|(3)}} קרקע שביום ד׳ בטבת התש״ן (1 בינואר 1990) היו עליה מטעים ואיננה קרקע חקלאית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרקע חקלאית“ –
{{ח:תתת|(1)}} קרקע שבתכנית על פי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}} (להלן – התכנית), יועדה לחקלאות או יועדה לשמורת טבע כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ב–1992}}, למעט קרקע כאמור שאף שיועדה לחקלאות, ניתן לפי התכנית לבנות עליה דירת מגורים;
{{ח:תתת|(2)}} קרקע המשמשת לעסק במשקו החקלאי של בעליה שהוא חקלאי, שהיתה בידי בעליה ביום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995) (להלן – היום הקובע); לענין זה יראו קרקע כאמור כאילו היתה בידי בעליה ביום הקובע גם אם הוא קיבל אותה בירושה או במתנה מבן זוגו או מהורהו או מהורה של בן זוגו לאחר היום הקובע, ובלבד שהמוריש או נותן המתנה, לפי הענין, היה בעליה ביום הקובע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – מועד הבניה או המועד שבו נעשה החייב במס לבעל קרקע, למעט בדרך של קבלת הקרקע בירושה מבן זוג, מאח, מהורה, מהורה של הורה או מאח של הורה, או במתנה מאחד מאלה, לפי המועד המאוחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב פרטי“, ”רכב מסחרי“ ו־”רכב עבודה“ – {{ח:הערה|(נמחקו);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מונית“, ”גרור“ ו־”נתמך“ – {{ח:הערה|(נמחקו);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכירות מוגנת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות תכנון ובניה“ – תקנות תכנון ובניה שהותקנו על פי כל דין ושהיו קיימות במועד הקובע, ואם לא היו תקנות כאמור, התקנות שהותקנו לראשונה לאחר המועד הקובע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת מס“ – שנים עשר החדשים המתחילים ב־1 בינואר של כל שנה.

{{ח:סעיף|1א||תיקון: תשל״ט־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: הטלת מס}}

{{ח:סעיף|2|מס רכוש|תיקון: תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ז, תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} מס רכוש ישולם על ידי בעלי קרקע, לכל שנת מס על קרקע שהיתה להם באותה שנה.
{{ח:תת|(א1)}} מי שהיה בעל קרקע בחלק משנת מס כתוצאה מנסיבות כמפורט להלן, ישלם חלק יחסי ממס הרכוש, כיחס מספר הימים שהיה בעל הקרקע בתוך שנת המס ל־360:
{{ח:תתת|(1)}} קרקע שבבעלותו חדלה בתוך שנת המס מלהיות קרקע לענין חוק זה עקב שינוי הגדרה;
{{ח:תתת|(2)}} מקרקעין שבבעלותו, שאינם קרקע, הפכו בתוך שנת המס להיות קרקע לענין חוק זה עקב שינוי הגדרם;
{{ח:תתת|(3)}} בתוך שנת המס רכש קרקע ממי שהיה פטור ממס.
{{ח:תת|(ב)}} מס רכוש לא ישולם יותר מפעם אחת על קרקע אחת באותה שנת מס.

{{ח:סעיף|2א|קרן פיצויים|תיקון: תשכ״ז, תשל״ו, תשמ״א, תשמ״ט, תשנ״ט, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} 25% ממס הרכוש וכן 15% ממס רכישה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963}}, הנגבים בכל שנה יהיו קרן מיוחדת לתשלום פיצויים בעד נזק ולמתן סיוע לרכישת זכויות בעל דירה במיזם שיקום ולהשתתפות במימון מיזם לשיקום והתחדשות בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית#סעיף 46|סעיף 46 לחוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ״ו–2026}} (להלן – קרן פיצויים).
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן (א); הודעה על כך תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} כספי קרן הפיצויים שלא הוצאו יושקעו בדרך שיורה שר האוצר; רווחי ההשקעות יצורפו לקרן הפיצויים ויהיו חלק ממנה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שיעור ההפרשה לקרן פיצויים)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שיעור ההפרשה לקרן פיצויים), התשנ״א–1991}}.}}

{{ח:סעיף|3|שיעור המס על קרקע|תיקון: תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ב, תשל״ו, תשל״ט־2, תשמ״א, תשנ״ט}}
{{ח:ת}} מס הרכוש על קרקע יהיה בשיעור 0%.

{{ח:סעיף|4||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ב, תשל״ו, תשל״ט־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|5||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ב, תשל״ח, תשל״ט־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|5א||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ב, תשל״ט־2, תשל״ט־4, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|5ב||תיקון: תשכ״ה, תשכ״ז, תשל״ח, תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ח־2, תשל״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: שוויה של קרקע|תיקון: תשמ״א}}

{{ח:סעיף|7||תיקון: תשכ״ד, תשל״ב, תשל״ד־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|7א||תיקון: תשל״ב, תשל״ד־2, תשל״ט־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|8||תיקון: תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|9||תיקון: תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|9א||תיקון: תשל״ט־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|10||תיקון: תשכ״ד, תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|10א||תיקון: תשכ״ד, תשל״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|11|שוויה של קרקע שעליה בנין|תיקון: תשל״ב, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ז, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} שוויה של קרקע שעליה בנין, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (2) להגדרת {{ח:הערה|”}}קרקע{{ח:הערה|“}}}}, הוא השווי שניתן לקבל בעד הנכס כולו במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון ב־1 באוקטובר שקדם לשנת המס שבה נשום הבנין (להלן – שווי השוק) פחות שווי השוק של הבנין כולל הקרקע שעליה הוא עומד בתוספת 300% מהשטח הכולל של הבנין כאילו הבנין האמור הוא נכס בפני עצמו ללא זכויות בניה נוספות.

{{ח:סעיף|12|שוויה של קרקע פנויה|תיקון: תשל״ב, תשל״ט־2, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ז, תשנ״ו}}
{{ח:ת}} שוויה של קרקע יהיה שווי השוק שלה; ואם הפכה לקרקע או נרכשה ממי שהיה פטור ממס, לאחר ה־1 בספטמבר ולפני תום שנת המס שלגביה נשומה, ייקבע שוויה ליום שהפכה לקרקע.

{{ח:סעיף|13|שוויים של מטעים שהם קרקע|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשכ״ז־2, תשל״ב, תשל״ו, תשל״ט־2, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ז, תשנ״ה, תשנ״ו, תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} שוויה של קרקע שהיתה בידי בעליה ביום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995) שעליה מטע, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (3) להגדרת {{ח:הערה|”}}קרקע{{ח:הערה|“}}}}, הוא שווי השוק שלה בניכוי סכום של 50,000 שקלים חדשים לכל דונם או חלק יחסי מסכום זה לחלק של דונם.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|13א|שווי קרקע בבעלות ממושכת|תיקון: תשנ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} יחיד שבעלותו בקרקע החלה לפני יום ה׳ באייר התש״ח (14 במאי 1948) (לענין סעיף זה – היום הקובע), זכאי לניכוי משוויה של אותה הקרקע בסכום של 65,000 שקלים חדשים לכל דונם או חלק יחסי מסכום זה לחלק של דונם; לענין זה, יראו כאילו החלה בעלותו של יחיד בקרקע לפני היום הקובע, גם אם קיבל את הקרקע בירושה מבן זוג, מאח, מהורה, מהורה של הורה או מאח של הורה או במתנה מאחד מאלה, ובלבד שבעלותו בקרקע של המוריש או של נותן המתנה, לפי הענין, החלה לפני היום הקובע.
{{ח:תת|(ב)}} יחיד זכאי בשנת מס לניכוי לפי סעיף קטן (א) עד לסכום של 650,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), יחיד אינו זכאי לניכוי כאמור בשנת המס שבה העביר את הקרקע לאחר, שלא בדרך הורשה לבן זוג, לאח, לילד, לנכד או לאחיין או בדרך מתנה לאחד מאלה.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} יראו כיחיד אחד – בני זוג וילדיהם שמתחת לגיל שמונה עשרה;
{{ח:תתת|(2)}} ”קרקע“ – למעט קרקע שבכל תקופה לאחר היום הקובע שימשה כולה או חלקה כמלאי עסקי.
{{ח:תת|(ה)}} סעיף זה יחול גם לגבי קרקע ששוויה מחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.

{{ח:סעיף|13ב|עדכון סכומים|תיקון: תשנ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הסכומים {{ח:פנימי|סעיף 13|שבסעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 13א|ו־13א}} יתואמו לכל שנת מס, לפי שיעור עליית המדד שהתפרסם בנובמבר שלפני אותה שנה, ביחס למדד שהתפרסם בנובמבר בשנה שקדמה לאותה השנה.
{{ח:תת|(ב)}} הסכומים המתואמים {{ח:פנימי|סעיף 13|שבסעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 13א|ו־13א(א)}} יעוגלו ל־100 השקלים החדשים הקרובים והסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 13א|בסעיף 13א(ב)}} יעוגל ל־1,000 השקלים החדשים הקרובים.

{{ח:סעיף|14||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ו, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|15||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ו, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ב, תשל״ו, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16א||תיקון: תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 3-1|פרק שלישי 1: מבנה בתהליך בניה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ב, תשמ״א}}

{{ח:סעיף|16ב||תיקון: תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ג||תיקון: תשל״ב, תשל״ג, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ד||תיקון: תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ה||תיקון: תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ו||תיקון: תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16ז||תיקון: תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: הצהרות}}

{{ח:סעיף|17|הצהרה על קרקע|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשמ״א, תשמ״ה}}
{{ח:ת}} אדם שבתוך שנת המס נעשה בעל קרקע, וכן אדם שחדל להיות בעל קרקע והדבר לא נרשם בפנקסי המקרקעין, חייב תוך 30 יום מיום שנעשה בעל, או מיום שחדל – להצהיר על כך בכתב למנהל; ואם נשתנתה הקרקע שלו בתוך שנת המס, שינוי מהותי בגופה או על ידי הוספה עליה וכן אם נשתנה השימוש בה באופן המשנה את הגדרתה, חייב תוך 30 יום מיום השינוי, למסור למנהל הצהרה בכתב על כך.

{{ח:סעיף|18||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ה, תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|18א||תיקון: תשכ״ז, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|18ב||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: שומה ותשלום המס}}

{{ח:סעיף|19|שומת קרקע|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ב, תשל״ו, תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל ישום את שווייה של קרקע וחייב לחזור ולשומה אחת לחמש שנים, ובלבד שאם תוקנה שומה על פי סעיף קטן (ג) רשאי המנהל לדחות את המועד האמור עד תום חמש שנים מיום התיקון.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לתקן שומה לפי סעיף קטן (א) וכן שומת קרקע לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}} –
{{ח:תתת|(1)}} בין ביזמתו הוא ובין על פי בקשת בעל הקרקע, אם לאחר השומה התברר שיש הבדל של 20% לפחות בין השווי שנקבע בשומה לבין שווייה, ותקפו של התיקון יהיה מתחילת השנה שבה נעשה;
{{ח:תתת|(2)}} אם לאחר השומה הפכה הקרקע לבנין או נשתנה הגדרה באופן אחר, ותקפו של התיקון יהיה מיום גמר הבניה או שינוי ההגדר;
{{ח:תתת|(3)}} אם ראה כי טעה בשומתו, ותקפו של תיקון כזה לא יחול על יותר משלוש שנות מס שקדמו לתיקון.

{{ח:סעיף|20|מועד תשלום המס על קרקע|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ח־2, תשל״ד־2, תשל״ט־2, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} החייב במס על קרקע רשאי לשלם את המס באחת משתי דרכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תשלום המס כולו עד 31 בינואר של שנת המס, ללא הפרשי הצמדה וריבית;
{{ח:תתת|(2)}} תשלום המס בשלושה שיעורים שווים שמועדיהם 10 באפריל, 10 ביולי ו־10 באוקטובר של שנת המס, כאשר כל שיעור נושא הפרשי הצמדה וריבית החל מתחילת שנת המס.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שחל לגביו האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א1)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 2|או 2(א1)(3)}}, או שתוקנה שומתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(ג)(3)}}, או שנשום לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}, ישלם את המס שהוא חייב בו תוך 45 ימים מיום משלוח הודעת התשלום.
{{ח:תת|(ג)}} השיג אדם על השומה, ישלם את המס שאינו שנוי במחלוקת במועד האמור בסעיף קטן (א) או (ב), לפי הענין.

{{ח:סעיף|21||תיקון: תשכ״ז, תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|21א||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|22|שומת קרקע לפי מיטב השפיטה|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא מסר בעל קרקע הצהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} רשאי המנהל לשום לפי מיטב שיפוטו את שווי הקרקע ואת המס המגיע לפי זה.
{{ח:תת|(ב)}} מסר בעל הקרקע הצהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} והיה למנהל יסוד להניח שהפרטים שפורטו בהצהרה, כולם או מקצתם, אינם מלאים או אינם נכונים, רשאי הוא תוך שנה מיום שנמסרה לו ההצהרה לשום לפי מיטב שיפוטו את שווי הקרקע ואת המס המגיע לפי זה.

{{ח:סעיף|22א||תיקון: תשכ״ז, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|22ב||תיקון: תשכ״ז, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|23||תיקון: תשכ״ז, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|24|הודעת שומה|תיקון: תשכ״ז, תשמ״א}}
{{ח:ת}} מי שנשום לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיפים 19}} {{ח:פנימי|סעיף 22|או 22}}, תישלח לו הודעת שומה או הודעת שומה חדשה, לפי הענין (להלן – הודעת שומה), ובה יפורט שוויה של כל קרקע וקרקע וסכום המס המגיע. המנהל רשאי לשלוח הודעת שומה כאמור לכל הקרקעות או הודעות שומה נפרדות לקרקעות שונות, כפי שיראה לנכון.

{{ח:סעיף|25||תיקון: תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשמ״א, תשמ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|25א||תיקון: תשכ״ז, תשל״ה, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|25ב||תיקון: תשכ״ה, תשכ״ז, תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: ערעורים}}

{{ח:סעיף|26|השגה על שומת קרקע|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ב, תשמ״א, תשמ״ה, תשנ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} חולק בעל קרקע על השומה, או על הודעת תשלום שנמסרה לאדם לגבי קרקע שרכש ממי שהיה פטור ממס ואשר לא ערר על שומה שנעשתה לו, או על סירוב המנהל להיענות לבקשתו לתקן שומה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(ג)(1) ו־(2)}}, רשאי הוא תוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההודעה להשיג עליה לפני המנהל בכתב מנומק.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יודיע למשיג בכתב את החלטתו המנומקת תוך שנה מיום שקיבל את הודעת ההשגה או תוך חודש מיום שאישר המנהל כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; לא החליט המנהל בהשגה במהלך התקופה האמורה, יראו את ההשגה כאילו נתקבלה.
{{ח:תת|(ג)}} נוכח המנהל שטעה בהחלטתו לפי סעיף קטן (ב) לרעת המשיג והמשיג לא ערער עליה, רשאי המנהל לתקן את החלטתו, ועליו להודיע למשיג בכתב את החלטתו המתוקנת ונימוקיה.
{{ח:תת|(ד)}} נמסרה למשיג החלטת המנהל לפי סעיף קטן (ב), חייב הוא תוך חמישה עשר יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לשלם את יתרת המס המגיעה ממנו לפיה, ואם הגיש ערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}} – את יתרת המס שאינה שנויה במחלוקת.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|26א||תיקון: תשכ״ז, תשל״ו, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|27|ערר על שומת קרקע|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשמ״א}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(ב)}}, רשאי תוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר.

{{ח:סעיף|27א||תיקון: תשכ״ז, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28|חובת הנמקה|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:ת}} הטוען כי שומה שנעשתה היא מוגזמת, חייב לנמק את טענתו.

{{ח:סעיף|29|ועדת ערר|תיקון: תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ט־2, תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה לצורך {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}} ועדות ערר של 3 חברים כל אחת, ובהם אחד שהוא רשום בפנקס עורכי הדין ואחד שהוא בעל נסיון בעסקי מקרקעין, ובלבד שלפחות שני חברי הועדה וביניהם בעל הנסיון בעסקי מקרקעין, לא יהיו עובדי המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה רשאית לאשר את השומה, להפחיתה, לבטלה או להחליט בדרך אחרת, אך לא להגדילה, ובלבד שבערר על סירוב המנהל לתקן שומה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(ג)(1)}}, רשאית הועדה לתקן את השומה רק אם היא סבורה שיש הבדל של 20% לפחות בין השווי שנקבע בשומה לבין שוויה.
{{ח:תת|(ג)}} לועדה יהיו אותן הסמכויות שאפשר להעניקן לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיף 5}} {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 28|ו־5א לפקודת ועדות חקירה}}, וכן להיכנס או להרשות לאדם אחר להיכנס בכל עת סבירה לכל קרקע ולערוך בה בדיקות ומדידות וכן לדרוש מבעל הקרקע או המחזיק בה למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לה למילוי תפקידיה; הועדה רשאית לחייב את הצדדים בהוצאות הערר, לרבות שכר טרחת עורך דין, הוצאות נסיעה ושכר בטלה של עדים.
{{ח:תת|(ד)}} על החלטתה של ועדת ערר ניתן לערער בבעיה משפטית לבית המשפט המחוזי תוך 30 יום מיום שהובאה ההחלטה לידיעת המערער.
{{ח:תת|(ה)}} נמסרה לבעל קרקע החלטת ועדת הערר, חייב הוא תוך חמישה עשר יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לשלם את יתרת המס המגיעה ממנו לפיה.

{{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: גביית המס}}

{{ח:סעיף|30|גביה מתוך דמי שכירות|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:ת}} המס ייגבה מבעל הקרקע, ואולם אם לא שילם בעל הקרקע את המס תוך 30 יום מהמועד שנקבע לתשלומו, מותר למסור הודעה על כך לכל אדם המשלם לבעל דמי שכירות בעד הקרקע או בעד חלק ממנו, לפרש בה את סכום המס שלא נפרע במועדו ולדרוש כי עד לפרעון סכום המס שעליו נמסרה הודעה כאמור, ישולמו כל דמי השכירות העתידים למנהל, למעט דמי שכירות שניתנו בעדם שטרות לפני מתן ההודעה.

{{ח:סעיף|31|הגביה מבעלים משותפים|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:ת}} היתה הקרקע בבעלות משותפת בחלקים בלתי מסויימים, יגבה המנהל מכל אחד מהם את חלקו היחסי במס; היו שמותיהם ומעניהם של חלק הבעלים לא ידועים לו, יגבה מן ההכנסה המגעת להם מן הקרקע.

{{ח:סעיף|32|תחילת {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}}}
{{ח:ת}} על גביית מס הרכוש תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}.

{{ח:סעיף|33|הפרשי הצמדה וריבית על אי־&lt;wbr&gt;תשלום במועד|תיקון: תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ד־3, תשל״ה, תשל״ו, תשל״ט־2, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ז, תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} על סכומי מס לשנת מס פלונית שלא שולמו עד 31 בינואר של אותה שנת מס, לרבות הפרשי מס הנובעים מתיקון שומה, או מהחלטה בהשגה, בערר או בערעור, אך למעט סכומים כאמור בסעיף קטן (ב), ייווספו הפרשי הצמדה וריבית בעד התקופה שמתחילת שנת המס ועד יום התשלום.
{{ח:תת|(ב)}} על סכומי מס לשנת מס פלונית, שחייב בו מי {{ח:פנימי|סעיף 2|שסעיפים 2(א1)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 2|או 2(א1)(3)}} חלים עליו, שלא שולמו תוך 30 ימים מיום היותו לבעל הקרקע או מיום שהמקרקעין הפכו לקרקע, לרבות הפרשי מס הנובעים מהחלטה בהשגה, בערר או בערעור, ייווספו הפרשי הצמדה וריבית בעד התקופה מהיום שהמקרקעין הפכו לקרקע או מיום שרכש את הקרקע, לפי הענין, ועד יום התשלום.
{{ח:תת|(ג)}} לענין גביה, דין הפרשי הצמדה וריבית וכן קנס בשל פיגור בתשלום – כדין המס.
{{ח:תת|(ד)}} המועד לתשלום הפרשי הצמדה וריבית לענין {{ח:חיצוני|חוק המסים (קנס פיגורים)|חוק המסים (קנס פיגורים), התשמ״א–1980}}, הוא בתום ארבעה עשר ימים מהיום האחרון של כל תקופת פיגור של ארבעה עשר ימים.

{{ח:סעיף|33א|זקיפת תשלומים|תיקון: תשכ״ח־2, תשל״ד־3, תשמ״ד, תשמ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} אדם ששילם סכום כלשהו על חשבון חוב מס, ייזקף כנגד כל סוג חיוב שבאותו חוב מס, חלק יחסי מהסכום ששילם כיחס חלקו של הסכום שבאותו סוג לסך כל חוב המס.
{{ח:תת|(ב)}} לא פירש האדם את שנת החוב – ייזקף הסכום לחובות המס שלו באזור כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47(ב)}} שבו מצוי הנכס, לפי שנת היווצרם, החל משנת המס המוקדמת ביותר; לענין זה –
{{ח:תתת|(1)}} דין החזר מס שקוזז על פי {{ח:חיצוני|חוק קיזוז מסים|חוק קיזוז מסים, התש״ם–1980}}, כנגד חוב מס, ודין סכום שנגבה על פי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}} או בדרך אחרת – כדין סכום ששילם אדם;
{{ח:תתת|(2)}} ”חוב מס“ – סך כל הסכומים מכל סוגי החיוב שחייב אדם לפי חוק זה לשנת מס מסויימת לגבי כל נכסיו המצויים באזור פלוני;
{{ח:תתת|(3)}} ”סוגי חיוב“ – מס או הפרשי הצמדה וריבית.

{{ח:סעיף|34|סמכות המנהל להקטין קנס או ריבית|תיקון: תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ו, תשמ״א}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להקטין את שיעור הקנס, הריבית והפרשי הצמדה וריבית לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיפים 33}} {{ח:פנימי|סעיף 51|ו־51}}, או לוותר עליהם לחלוטין, אם הוכח להנחת דעתו כי הפיגור נגרם שלא מחמת מעשה או מחדל התלויים ברצונו של בעל הקרקע.

{{ח:סעיף|34א|סמכות להקטין חוב מס|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע כללים בדבר הקטנת חוב מס כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א}}, לסוגי בעלים או לסוגי קרקעות, למעט הקטנת חוב מס לשנת המס 1999.

{{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: פיצויים}}

{{ח:סעיף|35|הגדרות|תיקון: תשכ״ח־2, תשמ״א, תשס״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ישוב ספר“ – ישוב ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הודיע עליו שהוא ישוב ספר, וכן אזור ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הודיע עליו שהוא ישוב ספר לתקופה קצובה שקבע;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו הודעות בדבר יישובי ספר: אביבים, אביעזר, אבני איתן, אבן מנחם, אדמית, אדרת, אוהד, אור הנר, אורטל, אחוזת שושנה, אייל, איילות, אילון, אלומות, אלוני הבשן, אלי על (אליעד), אלקוש, אלרום, אמציה, אני עם, אפיק, אפיקים, ארז, אשדות יעקב (איחוד), אשדות יעקב (מאוחד), בארי, באר צופר, בחן, בית הלל, בית זרע, בית יוסף, בצת, ברעם, גבים, גבעת יואב, גבעת עוז, גדות, גונן, גורן, געתון, גרופית, גשור, גשר הזיו, דגניה א׳, דגניה ב׳, דובב, דישון, דלתון, דן, דפנה, דקל, האון, הגושרים, הר אודם, הר עמשא, זיקים, זרעית, חולית, חוסן, חורפיש, חורשים, חמדיה, חניתה, חצבה, חריש, טירת צבי, יד חנה, יד מרדכי, יהל, יוטבתה, יבול, יונתן, יחיעם, יערה, יפתח, יראון, ירדנה, ירחיב, ישע, יתר, כברי, כיסופים, כמהין, כנרת (מושב), כנרת (קיבוץ), כנף, כפר בלום, כפר גלעדי, כפר חרוב, כפר יובל, כפר סולד, כפר עזה, כרם בן זמרה, כפר רופין, כפר רות, כרמיה, כרמים, כרם שלום, להב, להבות הבשן, לימן, מבוא חמה, מבוא ביתר, מבטחים, מגל, מגן שאול, מטולה, מטע, מי־עמי, מגן, מיצר, מירב, מלכיה, מנות, מנחמיה, מנרה, מסדה, מסילות, מעגן, מעוז חיים, מעונה, מעין ברוך, מעלה גלבוע, מעלה גמלא, מעלה החמישה, מעלות, מפלסים, מצובה, מצר, מרגליות, מרום גולן, משגב עם, מתת, נאות גולן, נאות כיכר, נאות מרדכי, נהריה, נוב, נוה אור, נוה אטיב, נוה איתן, נחושה, נחל עוז, נטועה, נטור, ניצני עוז, ניצני סיני, ניר אליהו, ניר דוד, ניר יצחק, ניר עוז, ניר עם, נירים, נתיב העשרה, סאסא, סמר, סעד, סער, סופה, ספסופה, עבדון, עידן, עין הבשור, עין השלושה, עין הנציב, עין גב, עין גדי, עין זיוון, עין חצבה, עין יהב, עין יעקב, עין תמר, עיר אובות, עלומים, עלמה, עמי עוז, עמיר, פארן, פקיעין, פרי־גן, צופר, צוריאל, צור נתן, קדמת צבי, קטורה, קלע, קרית שמונה, קשת, ראש הנקרה, רויה, רוגלית, רחוב, רמת מגשימים, רמות נפתלי, רס־און, רעים, רשפים, שאר ישוב, שדה אליהו, שדה אברהם, שדה נחום, שדה נחמיה, שדה ניצן, שדה תרומות, שומרה, שומריה, שוקדה, שילת, שלוחות, שלומי, שמיר, שניר, שעל, שער אפרים, שער הגולן, שקף, שתולה, תלמי אליהו, תלמי יוסף, תל קציר, תל תאומים ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4026.pdf|י״פ תשנ״ב, 4014}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4048.pdf|תשנ״ג, 76}}); גשר, רמות, ריחניה ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4048.pdf|י״פ תשנ״ג, 76}}); בן־עמי, עברון, צבעון ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4243.pdf|י״פ תשנ״ד, 4888}}); שטח אכזיב המותחם על ידי קווי רוחב 656 ו־664 וקווי אורך 695 ו־698 ברשת בינלאומית מרקטור רוחבי UTM ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4421.pdf|י״פ תשנ״ו, 3659}}); אבירם, אור הגנוז, בר יוחאי, ג׳ורדיה, ג׳יש (גוש חלב), גרנות הגליל, הילה, יסוד המעלה, מג׳דל שמס, מירון, מסעדה, מעיליה, נווה זיו, נמרוד, ע׳ג׳ר, עין זיתים, עין קינייא, ערב אל־ערמשה (ערמשה), פאסוטה, פקיעין החדשה, קדיתא, שדה אליעזר, בית ג׳אן ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5651.pdf|י״פ תשס״ז, 2322}}); אבשלום, איבים, גברעם, זמרת, יכיני, כפר מימון, שובה, שדרות, שלומית, תושיה, תקומה ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8112.pdf|י״פ תשע״ט, 7610}}); אשקלון ומבקיעים – לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 7.10.2023 עד יום 7.10.2024 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11745.pdf|י״פ תשפ״ד, 756}}); בני נצרים, ברור חיל, דורות, נווה וצוחר – לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 7.10.2023 עד לסיום תקופת הפינוי לפי {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec988-2023|החלטת ממשלה מס׳ 988 מיום ח׳ בחשוון התשפ״ד (23 באוקטובר 2023)}}, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה או עד יום 7.10.2024, לפי המאוחר ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12042.pdf|י״פ תשע״ג, 3436}}); בוקעתא, בני יהודה, חד נס, חספין, כפר ורדים, קצרין ורמת טראמפ – לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 7.10.2023 עד יום 7.10.2024 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12299.pdf|י״פ תשפ״ד, 7220}}); אשקלון, בוקעתא, בני יהודה, בני נצרים, ברור חיל, דורות, חד נס, חספין, כפר ורדים, מבקיעים, נווה, צוחר, קצרין ורמת טראמפ – לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 8.10.2024) עד יום 8.4.2025 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12990.pdf|י״פ תשפ״ה, 1792}}).}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה בתהליך בניה“ – מבנה או בניה שבנייתם טרם נגמרה ואינם ארעיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטעים“ – עצים לרבות גפנים המשמשים או מיועדים לשמש לעסק לרבות היבול שעליהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלאי“ – מיטלטלין מכל סוג שאינם לשימושם האישי של בעליהם או של בני ביתם ואינם כסף או דברים שבראוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק“ – נזק מלחמה, נזק עקיף ונזק בצורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק מלחמה“ – נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על־ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מלחמה על־ידי צבא הגנה לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק עקיף“ – הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר, עקב פעולות מלחמה על־ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על־ידי צבא הגנה לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – קרקע, קרקע חקלאית לרבות היבול שעליה, בנין, מבנה בתהליך בניה, מטעים, מלאי וציוד הנמצאים בשטח המדינה וכן כלי שיט וכלי טיס הרשומים בישראל או החייבים ברישום בישראל אף אם אינם מצויים בה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד“ – מכונות, מיתקנים, רהיטים ורכוש אחר המשמשים או מיועדים לשמש ציוד לעסק, רכב רשום או חייב ברישום על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, כלי שיט וכלי טיס, בריכות מים המיועדות בעיקרן לשחיה ומבנים ארעיים.

{{ח:סעיף|36|תשלום פיצויים|תיקון: תשכ״ד, תשל״ו, תשמ״א, תשנ״א, תשנ״ט־2, תשס״א, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ישולמו פיצויים בעד נזק ושר האוצר יקבע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת:
{{ח:תתת|(1)}} את הזכאי לקבלת הפיצויים, ורשאי הוא להתנות את תשלום הפיצויים בשיקום הנזק;
{{ח:תתת|(2)}} את שיעורי הפיצויים, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לכל סוג של נכסים, לכל סוג של ניזוקים ולכל סוג של נזקים, והכל בהתחשב עם היקף הנזק, תדירות הנזקים שפקדו את הניזוק ותדירות הנזקים שפקדו את האזור וגורמים אחרים;
{{ח:תתת|(3)}} כללים לקביעת שווי הנזקים והגורמים שיובאו בחשבון לחישוב שווי הנזק, ובנזקי בצורת רשאי הוא להתחשב בין השאר גם בגודל השטח הנזרע;
{{ח:תתת|(4)}} כללים למתן ערבות לזכאים לקבלת פיצויים;
{{ח:תתת|(5)}} כללים לביצוע תשלום הפיצויים;
{{ח:תתת|(6)}} את סוגי הנכסים שניתן לבטחם לפי בקשת בעליהם עד לתקרת שווי שיקבע, התשלומים שיחולו לגבי ביטוח כאמור ותקופת הביטוח;
{{ח:תתת|(7)}} ועדות למיניהן, דרכי מינוין, סמכויותיהן ודרכי הערעור לבית משפט מחוזי, בין דרך כלל ובין בבעיה משפטית בלבד;
{{ח:תתת|(7א)}} דרכי מסירת הודעה על נזק ודרכי הגשת תביעה לפיצויים;
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק בצורת)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק בצורת), תשכ״ה–1964}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל״ג–1973}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף קטן (א) לענין נזקי בצורת יותקנו לאחר התייעצות עם שר החקלאות.
{{ח:תת|(ב1)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי ישולמו פיצויים בעד נזק שנגרם לגופו של נכס עקב מעשה אלימות כאמור {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 1|בפסקה (4) או (5) להגדרה ”פגיעת איבה“ שבסעיף 1 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}}, והכל על פי כללים ובתנאים שיקבע שר האוצר כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי–ערבי), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|36א|מועדים להגשת הודעה על נזק ותביעה לפיצויים|תיקון: תשנ״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על נזק תוגש למנהל בתוך שבועיים מיום קרות הנזק.
{{ח:תת|(ב)}} תביעה לפיצויים תוגש למנהל בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק.

{{ח:סעיף|36ב||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|36ג|העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.12.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} זכות לפיצוי ולמקדמה בשל נזק מלחמה שנגרם בתקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 38יח|בסעיף 38יח}}, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לפיצוי ולמקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור בו ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}}, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.

{{ח:סעיף|36ד|העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת לעניין {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק שמיני 3}}|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 4.5.2026 עד יום 31.12.2032):}}
{{ח:תת|(א)}} זכות לפיצוי ולמקדמה בשל נזק מלחמה שנגרם בתקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 38לו|בסעיף 38לו}}, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לפיצוי ולמקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור בו ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}}, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.

{{ח:סעיף|37||תיקון: תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|38|סייגים לקבלת פיצויים|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:ת}} לא ישולמו פיצויים בעד נזק עקיף אלא לתקופת הזמן הדרושה באופן סביר לסילוק גורמיו.

{{ח:סעיף|38א|ביטוח נכסים מחוץ לשטח המדינה|תיקון: תש״ל, תש״ל־3, תשל״ו, תשמ״א, תשמ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} כדי לאפשר תשלום פיצויים בעד נזק לנכסי חוץ ישראליים, רשאי שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת להתקין תקנות, בין דרך כלל ובין לסוגים של בעלים.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו, בין היתר, פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(2)}} שיעור התשלום שיחול על בעל הנכס;
{{ח:תתת|(3)}} סוגי הנזק שבעדם ישולמו פיצויים ושיעורי הפיצויים.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, ”נכס חוץ ישראלי“ –
{{ח:תתת|(1)}} מקרקעין {{ח:הערה|[צ״ל: קרקע]}}, מלאי או ציוד הנמצאים מחוץ לשטח המדינה ואשר בעלם או אחד מבעליהם הוא אזרח ישראלי, תושב ישראל או תאגיד הרשום בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} כלי שיט או כלי טיס המוחכר לאזרח ישראל, לתושב ישראל או לתאגיד הרשום בישראל;
{{ח:תתת|(3)}} כלי שיט או כלי טיס ששר האוצר, או מי שהשר הסמיך לכך, אישר שהוא פועל לטובת משק המדינה;
{{ח:תתת|(4)}} טובין המובלים בכלי שיט או כלי טיס שהוא ”נכס“ או ”נכס חוץ ישראלי“;
{{ח:תתת|(5)}} כלי טיס או חלקיו ששר האוצר או מי שהוא הסמיך לכך אישר לענין זה, שעה שהם מובאים לישראל או מוחזרים ממנה בקשר עם מכירתם, השכרתם, תיקונם, שיפוצם או אחזקתם בישראל.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה) (כלי שיט המובילים דלק)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה) (כלי שיט המובילים דלק), תשל״א–1970}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה לנכסי חוץ ישראליים) (ספינות דיג בים סוף)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה לנכסי חוץ ישראליים) (ספינות דיג בים סוף), תשל״ב–1972}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק) (נכס חוץ ישראלי)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק) (נכס חוץ ישראלי), התשמ״ב–1982}}.}}

{{ח:סעיף|38ב|ביטוח חפצים ביתיים|תיקון: תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות כי ישולמו פיצויים בעד נזק מלחמה לחפצים שאינם נכס והמצויים בבית מגוריו של אדם (להלן – חפצים ביתיים).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (חפצים ביתיים)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (חפצים ביתיים), תשל״ג–1973}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו, בין היתר פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השווי הכולל של חפצים ביתיים שבעבורם ישולמו פיצויים ללא תשלום בעד ביטוחם והשווי הכולל המקסימלי של חפצים ביתיים שניתן לבטחם בתשלומים לפי בקשת בעליהם;
{{ח:תתת|(2)}} שיעורי התשלום שיחולו על סוגים שונים של חפצים ביתיים;
{{ח:תתת|(3)}} שיעור הפיצוי שיינתן לגבי סוגים שונים של חפצים ביתיים.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 8-1|פרק שמיני 1 – מסלול נוסף לפיצוי על נזק עקיף – חרבות ברזל {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|38ג||תיקון: תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|38ד||תיקון: תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|38ה||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|38ו||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|38ז||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|38ח||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|38ט||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|38י||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|38יא||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|38יב||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|38יג||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|38יד||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|38טו||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|38טז||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|38יז||תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע2|פרק 8-2|פרק שמיני 2: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בתקופת הלחימה – יוני 2025 – חרבות ברזל|תיקון: תשפ״ה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.12.2027):}}

{{ח:סעיף|38יח|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק שמיני 2}}|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8-2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות השכר בתקופת הזכאות“ – אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יב|פרק י״ב לחוק הביטוח הלאומי}}:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו מוסד ציבורי זכאי או קיבוץ – הסכום הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;
{{ח:תתתת|(ב)}} השכר הממוצע לחודש, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 2|בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי}}, כפי שהיה ידוע בחודש יוני 2025, מוכפל במספר העובדים המזכים ששולם להם שכר בעד החודש האמור, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – הסכום הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת בשיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו של הניזוק בשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}}, שאינה הכנסה מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו בשנת הבסיס כפי שדווחה כאמור, הכוללת תמיכות ותרומות, ותוצאת המכפלה המתקבלת מוכפלת ב־1.325;
{{ח:תתתת|(ב)}} תוצאת המכפלה האמורה בפסקה (1)(ב) להגדרה זו, כשהיא מוכפלת בשיעור האמור בפסקת משנה (א);
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שהוא קיבוץ – הסכום הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 75% משכר העבודה לעובדים מזכים שאינם חברי הקיבוץ, או לעובדים מזכים שהם חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם, אשר שולם לעובדים כאמור בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;
{{ח:תתתת|(ב)}} השכר הממוצע לחודש כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 2|בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי}}, כפי שהיה ידוע בחודש יוני 2025, מוכפל במספר העובדים המזכים כאמור בפסקת משנה (א), כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;
{{ח:תת}} לעניין הגדרה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד מזכה“ – עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך חודש יוני 2025, וכי הוא לא ניצל יום חופשה במהלך התקופה הקובעת; לעניין זה, ”הפסקת העסקה“, של עובד – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 179כב|בסעיף 179כב לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחו {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)#סעיף 4|בסעיף 4(2) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ה–2025}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר העבודה לעובדים מזכים“ – שכר העבודה ששולם לעובדים מזכים כפי שהצהיר עליו הניזוק למנהל לעניין {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}}, שהוא חלק משכר העבודה שהניזוק דיווח עליו לפקיד השומה בטופס 102 לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)|תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות מזכות“ – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים – 600 אלף שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים – 600 אלף שקלים חדשים בתוספת 0.3% מחלק מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס העולה על 100 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים – 1.2 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות קבועות“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) – סך כל התשומות השוטפות בשנה הקודמת, מחולק ב־12 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה, שהוצאו בשנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות של הניזוק בשנה הקודמת ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 56|סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף}} – סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל השנה הקודמת אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק ב־12 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הביטוח הלאומי“ – {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מס ערך מוסף“ – {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלק השכר המזכה“ – סכום הוצאות השכר בתקופת הזכאות, מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד ציבורי זכאי“ – מוסד ציבורי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.2|בסעיף 9(2)(ב) לפקודה}} ({{ח:פנימי|פרק 8-2|בפרק זה}} – מוסד ציבורי), שמתקיימים בו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}}, לא היו מתמיכות ותרומות;
{{ח:תתת|(2)}} 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}}, שאינה מתמיכות ותרומות, היו ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור עסקאות“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) – מחזור עסקאות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}}; במחזור עסקאות כאמור לא ייכללו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עסקאות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 20|שסעיפים 20}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 21|או 21 לחוק מס ערך מוסף}} חלים עליהן;
{{ח:תתתת|(ב)}} מכר טובין או מתן שירות מאת עוסק לקרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי לגבי מכר או מתן שירות כאמור לקרובו מתקיימים אותם מאפיינים המתקיימים לגבי עסקת מכר או שירות כאמור בין עוסק לאדם שאינו קרובו;
{{ח:תתתת|(ג)}} פיצוי ששולם לפי החוק;
{{ח:תתתת|(ד)}} מכירות הוניות;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההכנסה ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל, כפי שדווח לרשות המסים בדוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}} שאישר לעניין זה רואה חשבון או יועץ מס;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}} – מחזור העסקאות, כפי שדווח לרשות המסים בהצהרה לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (רישום)#סעיף 15|תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976}}, ואם התקופה שלגביה נבחן המחזור אינה נכללת בהצהרה כאמור – מחזור העסקאות כפי שהצהיר עליו הניזוק לעניין זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור עסקאות בשנת הבסיס“ – מחזור עסקאות כפי שדווח לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב־12, ולעניין ניזוק הרשום כשותפות לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף}} או ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 56|סעיף 56 לחוק האמור}} – לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו לפני יום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) – מחזור העסקאות כמפורט לצידו:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין ניזוק המדווח בשיטה חד־חודשית – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס, כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום ט״ז בסיוון התשפ״ה (12 ביוני 2025);
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין ניזוק המדווח בשיטה דו־חודשית – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום ט״ז בסיוון התשפ״ה (12 ביוני 2025);
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) עד יום ב׳ באייר התשפ״ה (30 באפריל 2025) – מחזור העסקאות כמפורט לצידו:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי – מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו או מיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ד׳ בסיוון התשפ״ה (31 במאי 2025), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית – מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|סעיף 67}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67א|או 67א לחוק מס ערך מוסף}}, או מיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ד׳ בסיוון התשפ״ה (31 במאי 2025), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית – מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|סעיף 67}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67א|או 67א לחוק מס ערך מוסף}} או מיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ב׳ באייר התשפ״ה (30 באפריל 2025), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב־2;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית שפתח את עסקו בתקופה שמיום ג׳ באייר התשפ״ה (1 במאי 2025) עד יום ד׳ בסיוון התשפ״ה (31 במאי 2025) – מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו עד יום ד׳ בסיוון התשפ״ה (31 במאי 2025);
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), לעניין קבלן ביצוע – מחזור עסקאותיו בתקופה שמיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) או מ־1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|סעיף 67}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67א|או 67א לחוק מס ערך מוסף}}, לפי המאוחר, עד יום ד׳ בסיוון התשפ״ה (31 במאי 2025), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מס תשומות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם הוצאות קבועות“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק כמפורט להלן, שאינו ניזוק כאמור בפסקאות (2) עד (4) – שיעור כמפורט לצידו:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% – 7%;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% – 11%;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% – 15%;
{{ח:תתתת|(ד)}} לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% – 22%;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.35;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שבשנות המס 2022, 2023 או 2024 חל עליו הפטור לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 33|סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף}}, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.19;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין ניזוק שהוא קבלן ביצוע, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.68;
{{ח:תתת|(5)}} מקדם בשיעור אחר שקבע המנהל, לגבי ניזוק מסוים שהוא ניזוק כאמור בפסקה מפסקאות (1) עד (4) להגדרה זו, אם שוכנע כי ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי־הפעלתו גבוהות או נמוכות, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על 1.5 מהמקדם אשר היה נקבע לניזוק לפי אותה פסקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק ישיר“ – נזק מלחמה לגופו של נכס שבו ממוקם עסקו של עוסק ערב התקופה הקובעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק מלחמה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35|בסעיף 35}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק עקיף“ – הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה, או בשל אי־אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניזוק“ – עוסק, למעט כל אחד מאלה, שנגרם לו נזק עקיף:
{{ח:תתת|(1)}} המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תתת|(3)}} קופת חולים;
{{ח:תתת|(4)}} מוסד ציבורי שאינו מוסד ציבורי זכאי;
{{ח:תתת|(5)}} תאגיד שהוקם בחוק או לפיו;
{{ח:תתת|(6)}} מוסד פיננסי כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} תאגיד בנקאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, לרבות תאגיד עזר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק האמור}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתתת|(ג)}} חבר בורסה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תתתת|(ד)}} חברה מנהלת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};
{{ח:תתתת|(ה)}} מנהל קרן כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|(7)}} מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה, ”מכירת זכות במקרקעין“ – כהגדרת ”מכירה“, לעניין זכות במקרקעין, {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}};
{{ח:תתת|(8)}} מי שיותר מ־50% מהעבודות שביצע בשנת המס 2023 או 2024 היו עבודות שמשך ביצוען עולה על שנה, למעט קבלן ביצוע;
{{ח:תתת|(9)}} מי שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני יום ט״ז בסיוון התשפ״ה (12 ביוני 2025);
{{ח:תתת|(10)}} מי שדיווח על מחזור עסקאות בסכום אפס לגבי ארבעת החודשים שלפני יום ט״ז בסיוון התשפ״ה (12 ביוני 2025), אלא אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל עד תום חודשיים מתום התקופה הקובעת;
{{ח:תתת|(11)}} מי שעסקו לא היה פעיל לפני יום ט״ז בסיוון התשפ״ה (12 ביוני 2025); לעניין זה, יראו עוסק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף}}, לגבי התקופה שלפני המועד האמור, אלא אם כן הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל;
{{ח:תתת|(12)}} מי שעיסוקו בחקלאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק“ – חייב במס כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק המדווח על בסיס מזומן“ – עוסק שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מתחייב במס ערך מוסף לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#פרק ו|פרק ו׳ לחוק מס ערך מוסף}} עם קבלת התמורה לעסקה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מקבל את עיקר התקבולים השוטפים לעסקו בחודש העוקב לחודש שבו בוצעה העסקה;
{{ח:תתת|(3)}} שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו בתקופת הדיווח הכולל את חודש יוני 2025 היה נמוך מאחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} אם היה העוסק מדווח בשיטת דיווח חד־חודשית – 40%;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם היה העוסק מדווח בשיטת דיווח דו־חודשית – 20%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבלן ביצוע“ – קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969}}, הרשום בפנקס, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|באותו חוק}}; ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין, כהגדרתה בפסקה (7) להגדרה ”ניזוק“ – החלק של עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בסעיף 88 לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הירידה במחזור העסקאות“ – מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, בהפחתת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת הבסיס“ – אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) – שנת 2022;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שפתח את עסקו בשנת 2022 או לאחריה – התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד המועד המפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית, מוסד ציבורי זכאי ועוסק פטור – ד׳ בסיוון התשפ״ה (31 במאי 2025);
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית – עד יום ב׳ באייר התשפ״ה (30 באפריל 2025);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השנה הקודמת“ – אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) – התקופה שמיום ה׳ באלול התשפ״ב (1 בספטמבר 2022) או מהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה, לפי המאוחר, עד יום י״ד באלול התשפ״ג (31 באוגוסט 2023);
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) עד יום ד׳ בסיוון התשפ״ה (31 במאי 2025) – התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד המועד המפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית, מוסד ציבורי זכאי ועוסק פטור – ד׳ בסיוון התשפ״ה (31 במאי 2025);
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית – ב׳ באייר התשפ״ה (30 באפריל 2025);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמיכות ותרומות“ – תמיכה לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, תמיכה מאת רשות מקומית, או תרומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום י״ז בסיוון התשפ״ה (13 ביוני 2025) עד יום כ״ח בסיוון התשפ״ה (24 ביוני 2025);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הבסיס“ – התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הזכאות“ – אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, שהוא אחד מאלה – חודש יוני 2025:
{{ח:תתתת|(א)}} מדווח בשיטה חד־חודשית;
{{ח:תתתת|(ב)}} עוסק פטור;
{{ח:תתתת|(ג)}} מוסד ציבורי זכאי;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו־חודשית – חודשים מאי ויוני 2025;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן והוא אחד מהמנויים בפסקה (1)(א) עד (ג), וכן לעניין קבלן ביצוע – חודש יולי 2025;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו־חודשית – חודשים יולי ואוגוסט 2025;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה“ – {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ״ג–1993}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשומות שוטפות“ – סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|לחוק מס ערך מוסף}}, כפי שדווחו לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|סעיף 67}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67א|או 67א לחוק מס ערך מוסף}}, לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום ג׳ באייר התשפ״ה (1 במאי 2025), הדוח כאמור הוגש עד יום ט״ז בסיוון התשפ״ה (12 ביוני 2025), למעט אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו;
{{ח:תתת|(2)}} תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשומות שוטפות בשנה הקודמת“ – סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל לגבי השנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב־12.

{{ח:סעיף|38יט|פיצויים בעד נזק עקיף|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בגובה הוצאותיו המזכות, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ואם נגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת – גם בעד נזק עקיף שנגרם לו כתוצאה מהנזק הישיר במהלך התקופה שמיום כ״ט בסיוון התשפ״ה (25 ביוני 2025) עד יום ד׳ בתמוז התשפ״ה (30 ביוני 2025), והכול ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25%, ואם הוא מדווח בשיטה דו־חודשית – על 12.5%;
{{ח:תתת|(3)}} הירידה במחזור העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה כתוצאה מנזק עקיף;
{{ח:תתת|(4)}} הוא פתח את עסקו לפני יום ה׳ בסיוון התשפ״ה (1 ביוני 2025), ולעניין ניזוק המדווח בשיטה דו־חודשית – לפני יום ג׳ באייר התשפ״ה (1 במאי 2025), והכול ובלבד שהודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום ט״ז בסיוון התשפ״ה (12 ביוני 2025);
{{ח:תתת|(5)}} הוא הגיש לפקיד השומה, עד יום הגשת תביעה לקבלת פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}}, את המסמכים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} דוח תקופתי לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|סעיף 67}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67א|67א}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 71א|או 71א לחוק מס ערך מוסף}}, לחודשים בתקופת הזכאות ולחודשים שהובאו בחשבון לשם קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, או הצהרה לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (רישום)#סעיף 15|תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976}}, לשנת 2022 עד 2024, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף}};
{{ח:תתתת|(ב)}} דין וחשבון בטופס 102 בשל חודש יוני 2025, והכול לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)|תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה}};
{{ח:תתת|(6)}} לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס 2025 ולא ניהלם;
{{ח:תתתת|(ב)}} פנקסיו לשנת המס 2025 נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור.
{{ח:תת|(ב)}} ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ואם נגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת – גם בעד נזק עקיף שנגרם לו כתוצאה מהנזק הישיר במהלך התקופה שמיום כ״ט בסיוון התשפ״ה (25 ביוני 2025) עד יום ד׳ בתמוז התשפ״ה (30 ביוני 2025), והכול ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) שבסעיף קטן (א):
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים – סכום של 1,833 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 90 אלף שקלים חדשים – סכום של 3,300 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 120 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,400 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 120 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים – סכום של 2,776 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
{{ח:תתת|(5)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים – סכום של 3,273 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
{{ח:תתת|(6)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,190 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
{{ח:תתת|(7)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 250 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,897 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שניזוק כאמור באותו סעיף קטן זכאי לו נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(7), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ד)}} שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו, לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו־חודשית.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”מקדם הנזק“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% – 1;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% – 1.5;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% – 2.4;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% – 3.

{{ח:סעיף|38כ|מניעת כפל פיצויים|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:ת}} אין בהוראות לפי {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}} כדי לגרוע מזכותו של ניזוק לפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני}}, ואולם ניזוק שזכאי לפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}} ולפי {{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני}}, בשל אותו נזק עקיף, הברירה בידו לבחור בפיצויים לפי אחד מהם.

{{ח:סעיף|38כא|תביעה לקבלת פיצויים|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק המבקש פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}} יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ־16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה בתקופה אחת שלא תעלה על 15 ימים, אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}}, המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת, אחת או יותר, דרך כלל או לעוסק מסוים, אם נוכח כי ישנה סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; האריך המנהל את התקופה כאמור דרך כלל, תפורסם הודעה על כך גם באתר האינטרנט של רשות המסים.
{{ח:תת|(ג)}} תביעה לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}} ולשם תשלום הפיצויים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|38כב|קביעת הזכאות לפיצויים|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38כא|סעיף 38כא}}, יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים, בתוך שמונה חודשים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים – רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות אם הוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 4 שנים מיום שניתנה, אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו.
{{ח:תת|(ג)}} ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותו סעיף קטן פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור.

{{ח:סעיף|38כג|תשלום הפיצויים ותשלום מקדמות|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} נקבעה זכאותו של העוסק לפיצויים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38כב|סעיף 38כב(א)}}, ישולמו לו הפיצויים בהקדם ולא יאוחר מתום 14 ימים מיום קביעת הזכאות.
{{ח:תת|(ב)}} לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 38כב|סעיף 38כב}} בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לו מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל, ויחולו לעניין מניין התקופה כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38כב|סעיף 38כב(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין במקדמה שתשולם לפי סעיף קטן (ב) ובגובהה כדי לקבוע את זכאותו הסופית של העוסק לפיצויים.
{{ח:תת|(ד)}} לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 38כב|סעיף 38כב}} בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה נוספת בשיעור של 10% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל.
{{ח:תת|(ה)}} על סכום הפיצויים המשולמים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}} ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום.

{{ח:סעיף|38כד|העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי בשל נזק עקיף ומקדמה|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} זכות לפיצויים ולמקדמה לפי {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}} לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי לפיצויים או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}}, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.

{{ח:סעיף|38כה|תשלום ביתר|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם לפי {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}}, יחזיר הניזוק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה – סכום היתר) בתוך 90 ימים מיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר.
{{ח:תת|(ב)}} על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות {{ח:חיצוני|חוק קיזוז מסים|חוק קיזוז מסים, התש״ם–1980}}, כאילו היו חוב מס.

{{ח:סעיף|38כו|תשלום בחסר|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:ת}} שולם לניזוק פיצוי בסכום נמוך מהסכום שהוא זכאי לו, ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

{{ח:סעיף|38כז|קנס בשל הגשת תביעה ביתר|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”סכום ההפרש“ – ההפרש שבין סכום הפיצויים שכלל ניזוק בתביעה שהגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 38כא|סעיף 38כא}} ובין סכום הפיצויים שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38כב|סעיף 38כב(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 38כא|סעיף 38כא}} ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש.
{{ח:תת|(ג)}} עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 15,000 שקלים חדשים וכן עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 38כא|סעיף 38כא}}, וסכום ההפרש נובע מפעולה שנקבע לגביה בקביעה סופית כי היא עסקה מלאכותית לפי {{ח:פנימי|סעיף 38כח|סעיף 38כח}}, ובלבד שהעוסק לא דיווח עליה, או שהיא עסקה בדויה לפי {{ח:פנימי|סעיף 38כח|הסעיף האמור}}, יהיה חייב בקנס בשיעור של 40% מסכום ההפרש.
{{ח:תת|(ד)}} על קנס כאמור בסעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38כה|סעיף 38כה(ב)}}.

{{ח:סעיף|38כח|עסקה מלאכותית או עסקה בדויה|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:ת}} היה המנהל סבור כי עסקה פלונית המגדילה או העלולה להגדיל את סכום הפיצוי המשתלם לפי {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}} היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הגדלה בלתי נאותה של סכום הפיצוי האמור, רשאי הוא להתעלם מן העסקה, והפיצוי לאדם הנוגע בדבר יחושב לפי זה; לעניין זה –
{{ח:תת|(1)}} ניתן לראות פעולה כבלתי נאותה גם אם אינה נוגדת את החוק;
{{ח:תת|(2)}} ”עסקה“ – לרבות פעולה.

{{ח:סעיף|38כט|השגה וערר|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}}, לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת.
{{ח:תתת|(2)}} השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים.
{{ח:תתת|(3)}} העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב.
{{ח:תתת|(4)}} העובד המוסמך להחליט בהשגה ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה.
{{ח:תתת|(5)}} לא נתן העובד המוסמך להחליט בהשגה את החלטתו למשיג במהלך התקופה האמורה בפסקה (4), לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה.
{{ח:תת|(ב)}} על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 38ל|בסעיף 38ל}}, בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה, בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו.

{{ח:סעיף|38ל|ועדת ערר|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:ת}} ועדת ערר שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 21|סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש״ף–2020}}, תהיה מוסמכת לדון בעררים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 38כט|בסעיף 38כט(ב)}}, ויחולו לעניין הערר ולעניין ועדת ערר ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 21|סעיף 21 לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|38לא|רשות לייצג|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 236|סעיף 236 לפקודה}} יחול על ייצוג עוסק לעניין {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|38לב|תקופה חליפית|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} ניזוק שהוא עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת באחד מהחודשים שנלקחו בחשבון לצורך קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, רשאי להגיש למנהל בקשה, ולפיה לצורך חישוב הפיצויים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 38יט|בסעיף 38יט}}, יראו את מחזור עסקאותיו בתקופה החליפית, מחולק במספר החודשים בתקופה החליפית מוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות, כמחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעילות מופחתת“, בחודש – חודש שבו מחזור העסקאות של עוסק הופחת בשל אחת מהעילות המנויות בהגדרה ”התקופה החליפית“, ושאינו החודש שבו החלה פעילותו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקופה החליפית“ –
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת באחד החודשים שבתקופה הנלקחת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, שבו לא עבדה שבעה ימים או יותר בשל אחת העילות המנויות {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|או 7 לחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}} – תקופת פעילותה של העוסקת בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה תקופה של פעילות מופחתת, או תקופת פעילותה של העוסקת ב־12 החודשים הרצופים הקודמים לחודש הראשון שבו הייתה לה פעילות מופחתת, לפי בחירת העוסקת;
{{ח:תתתת|(2)}} לגבי עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בחודש שבתקופה הנלקחת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבה לא עבד שבעה ימים או יותר בשל ימי שירות מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}} – תקופת פעילותו בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לו פעילות מופחתת כאמור.

{{ח:סעיף|38לג|פיצויים בעד נזק עקיף לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 38יט|סעיף 38יט}}, ניזוק שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, זכאי לפיצויים בעד נזק עקיף שנגרם לו בתקופה נוספת, אחת או יותר, כתוצאה מהנזק הישיר, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}} בתיאומים שיקבע שר האוצר בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שהמנהל שוכנע כי מתקיים המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בשל הנזק הישיר לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק, בתקופה שתחילתה ביום שבו נגרם הנזק וסיומה לא לפני יום ו׳ באב התשפ״ה (31 ביולי 2025);
{{ח:תתת|(2)}} לעניין פיצוי בשל נזק עקיף שנגרם כתוצאה מהנזק הישיר ושנמשך בתקופה נוספת כאמור בפסקה (2) או (3) להגדרה ”תקופה נוספת“ שבסעיף קטן (ג) – לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק בתקופה של 15 ימים במהלך התקופה הנוספת, לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את התיאומים הנדרשים לעניין סעיף זה, ובלבד שכחלק מהתיאומים יוכפלו שיעורי הירידה במחזור העסקאות, הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 38יח|בהגדרה ”מקדם הוצאות קבועות“ שבסעיף 38יח}} לגבי עוסק המדווח בשיטה דו־חודשית, שיעור הירידה הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 38יט|בסעיף 38יט(א)(2)}} ושיעורי הירידה הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 38יט|בהגדרה ”מקדם הנזק“ שבסעיף 38יט(ה)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”תקופה נוספת“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חודשים יולי ואוגוסט 2025;
{{ח:תתת|(2)}} חודשים ספטמבר ואוקטובר 2025;
{{ח:תתת|(3)}} חודשים נובמבר ודצמבר 2025.

{{ח:סעיף|38לד|פיצויים נוספים לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 38לג|סעיף 38לג}}, ניזוק שהוא יחיד שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לפיצוי נוסף בסכום האמור בסעיף קטן (ב), בעד כל תקופה נוספת שבה הוא זכאי לפיצוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 38לג|סעיף 38לג}}.
{{ח:תת|(ב)}} הפיצוי הנוסף יהיה בסכום השווה להכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס כשהיא מחולקת ב־6, ובלבד שלא תעלה על 30 אלף שקלים חדשים, כשהיא מוכפלת בשיעור הירידה במחזור העסקאות.
{{ח:תת|(ג)}} על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38כ|סעיפים 38כ עד 38לא}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חייבת“ – הכנסה כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודה}} לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, למעט רווח הון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס“ – הכנסה חייבת לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.6|או (6) לפקודה}}, בשנת הבסיס, לרבות דמי לידה המשתלמים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ג סימן ג|סימן ג׳ בפרק ג׳ לחוק הביטוח הלאומי}}, וגמלה לשמירת היריון המשתלמת לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ג סימן ה|סימן ה׳ בפרק ג׳ לחוק האמור}}, ולרבות תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתלם לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יב|פרק י״ב לחוק האמור}}, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב־12.

{{ח:סעיף|38לה|פיצויים בעד אובדן שכר דירה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} נגרם לדירה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות)|בחוק המכר (דירות), התשל״ג–1973}} (בסעיף זה – דירה), שבבעלות יחיד שאינו עוסק נזק מלחמה בתקופה הקובעת, יהיה יחיד כאמור זכאי לפיצוי בגובה שכר הדירה האחרון שקיבל מהשוכר בעד הדירה, לתקופה שבה לא ניתן להשתמש בדירה (בסעיף זה – תקופת השיקום), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הדירה הייתה מושכרת ביום קרות הנזק או בשלושת החודשים שקדמו ליום קרות הנזק;
{{ח:תתת|(2)}} בשל נזק המלחמה לא ניתן להשתמש בדירה, לתקופה של חודש לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} הוכח למנהל שלא שולם שכר הדירה לבעלים בשל תקופת השיקום.
{{ח:תת|(ב)}} תביעה לפיצויים לפי סעיף זה תוגש למנהל בטופס שקבע בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק; המנהל יהיה רשאי להאריך את המועד האמור.
{{ח:תת|(ג)}} על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38כב|סעיפים 38כב עד 38כו}} {{ח:פנימי|סעיף 38כט|ו־38כט}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק 8-3|פרק שמיני 3: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בחודשים מרץ ואפריל 2026 בעקבות תקופת הלחימה שהחלה ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026)|תיקון: תשפ״ו־3}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 4.5.2026 עד יום 31.12.2032):}}

{{ח:סעיף|38לו|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק שמיני 3}}|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8-3|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025“ – יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש פברואר 2025; לעניין הגדרה זו, ”החלטות הממשלה“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)#סעיף 1|בתקנה 1 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל״ג–1973}}, כנוסחה {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר“ – אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת תשלום בעד ימי חופשה שניצל העובד, ובהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יב|פרק י״ב לחוק הביטוח הלאומי}}:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו מוסד ציבורי זכאי או קיבוץ – הסכום הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;
{{ח:תתתת|(ב)}} השכר הממוצע לחודש כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 2|בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי}}, כפי שהיה ידוע בחודש מרץ 2026, מוכפל במספר העובדים המזכים ששולם להם שכר בעד החודש האמור, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – הסכום הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת בשיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו של הניזוק בשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}}, שאינה הכנסה מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו בשנת הבסיס כפי שדווחה כאמור, הכוללת תמיכות ותרומות, ותוצאת המכפלה המתקבלת מוכפלת ב־1.325;
{{ח:תתתתת|(ב)}} תוצאת המכפלה האמורה בפסקה (1)(ב) להגדרה זו, כשהיא מוכפלת בשיעור האמור בפסקת משנה (א);
{{ח:תתתת|(3)}} לעניין ניזוק שהוא קיבוץ – הסכום הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} 75% משכר העבודה לעובדים מזכים שאינם חברי הקיבוץ, או לעובדים מזכים שהם חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם, אשר שולם לעובדים כאמור בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;
{{ח:תתתתת|(ב)}} השכר הממוצע לחודש כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 2|בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי}}, כפי שהיה ידוע בחודש מרץ 2026, מוכפל במספר העובדים המזכים כאמור בפסקת משנה (א), כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;
{{ח:תת}} לעניין הגדרה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד מזכה“ – עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך התקופה המזכה לעניין שכר; לעניין זה, ”הפסקת העסקה“, של עובד – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 179כח|בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחו {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)#סעיף 1|בסעיף 1(3) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ״ו–2026}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד מזכה“ – {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין נזק שהתרחש בחודשים מרץ ואפריל 2026):}} עובד שהתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך חודשים מרץ ואפריל 2026;
{{ח:תתתת|(2)}} עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי הופסקה העסקתו במהלך חודש מרץ 2026 לתקופה שלא עלתה על 10 ימים, והוא דיווח על כך למוסד לביטוח לאומי עד יום י״א באייר התשפ״ו (28 באפריל 2026) וכי לא הופסקה העסקתו במהלך חודש אפריל 2026;
{{ח:תתת}} לעניין זה, ”הפסקת העסקה“, של עובד – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 179כח|בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחו {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)#סעיף 1|בסעיף 1(3) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ״ו–2026}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר העבודה לעובדים מזכים“ – שכר העבודה ששולם לעובדים מזכים כפי שהצהיר עליו הניזוק למנהל לעניין {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}}, שהוא חלק משכר העבודה שהניזוק דיווח עליו לפקיד השומה בטופס 102 לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)|תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקופה המזכה לעניין שכר“ – חודשים מרץ ואפריל 2026;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות מזכות“ – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום כמפורט להלן, לפי העניין, כשהוא מוכפל ב־2:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים – 600 אלף שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים – 600 אלף שקלים חדשים בתוספת 0.3% מחלק מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס העולה על 100 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים – 1.2 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות קבועות“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) – סך כל התשומות השוטפות בשנה הקודמת, מחולק ב־6 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך חלק מחודשי השנה, שהוצאו בשנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות של הניזוק בשנה הקודמת ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות וב־2;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 56|סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף}} – סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל השנה הקודמת אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק ב־6 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הביטוח הלאומי“ – {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מס ערך מוסף“ – {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלק השכר המזכה“ – סכום הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר, מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד חינוך“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום|בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס״ו–2006}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד ציבורי זכאי“ – מוסד ציבורי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.2|בסעיף 9(2)(ב) לפקודה}} ({{ח:פנימי|פרק 8-3|בפרק זה}} – מוסד ציבורי), שמתקיימים בו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2024 או 2025, לפי בחירתו, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}}, לא היו מתמיכות ותרומות;
{{ח:תתת|(2)}} 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2024 או 2025, לפי בחירתו, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}}, שאינה מתמיכות ותרומות, היו ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך חלק מחודשי השנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור עסקאות“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) – מחזור עסקאות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}}; במחזור עסקאות כאמור לא ייכללו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עסקאות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 20|שסעיפים 20}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 21|או 21 לחוק מס ערך מוסף}} חלים עליהן;
{{ח:תתתת|(ב)}} מכר טובין או מתן שירות מאת עוסק לקרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי לגבי מכר או מתן שירות כאמור לקרובו מתקיימים אותם מאפיינים המתקיימים לגבי עסקת מכר או שירות כאמור בין עוסק לאדם שאינו קרובו;
{{ח:תתתת|(ג)}} פיצוי ששולם לפי החוק;
{{ח:תתתת|(ד)}} מכירות הוניות;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההכנסה ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בדוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}} שאישר לעניין זה רואה חשבון או יועץ מס;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}} – מחזור העסקאות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בהצהרה לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (רישום)#סעיף 15|תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976}}, ואם התקופה שלגביה נבחן המחזור אינה נכללת בהצהרה כאמור – מחזור העסקאות כפי שהצהיר עליו הניזוק לעניין זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור עסקאות בשנת הבסיס“ – מחזור עסקאות כפי שדווח לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב־12, ולעניין ניזוק הרשום כשותפות לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף}} או ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 56|סעיף 56 לחוק האמור}} – לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו לפני יום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025), ואם הוא עוסק מיוחד – שפתח את עסקו לפני יום ח׳ באדר התשפ״ג (1 במרץ 2023) – מחזור העסקאות כמפורט לצידו:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין ניזוק אחר – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס, כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026);
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו בתקופה שמהמועד האמור ברישה של פסקה (1), לפי העניין – מחזור העסקאות כמפורט לצידו:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי – מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו או מיום ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב־2;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין ניזוק אחר – מחזור עסקאותיו מ־1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|סעיף 67}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67א|או 67א לחוק מס ערך מוסף}}, או מיום ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב־2;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), לעניין קבלן ביצוע – מחזור עסקאותיו בתקופה שמיום ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025) או מ־1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|סעיף 67}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67א|או 67א לחוק מס ערך מוסף}}, לפי המאוחר, עד יום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב־2;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מס תשומות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם הוצאות קבועות“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק כמפורט להלן, שאינו ניזוק כאמור בפסקאות (2) עד (4) – שיעור כמפורט לצידו:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40% – 7%;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60% – 11%;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80% – 15%;
{{ח:תתתת|(ד)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80% – 22%;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק במסחר סיטונאי אוק מעונאי בדלק, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.35;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שבשנות המס 2024, 2025 או 2026 חל עליו הפטור לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 33|סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף}}, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.19;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין ניזוק שהוא קבלן ביצוע, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.68;
{{ח:תתת|(5)}} מקדם בשיעור אחר שקבע המנהל, לגבי ניזוק מסוים שהוא ניזוק כאמור בפסקה מפסקאות (1) עד (4) להגדרה זו, אם שוכנע כי ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי־הפעלתו גבוהות או נמוכות, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על פי 2 מהמקדם אשר היה נקבע לניזוק לפי אותה פסקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק ישיר“ – נזק מלחמה לגופו של נכס שבו ממוקם עסקו של עוסק ערב התקופה הקובעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק מלחמה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35|בסעיף 35}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק עקיף“ – הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה, או בשל אי־אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניזוק“ – עוסק, למעט כל אחד מאלה, שנגרם לו נזק עקיף:
{{ח:תתת|(1)}} המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תתת|(3)}} קופת חולים;
{{ח:תתת|(4)}} מוסד ציבורי שאינו מוסד ציבורי זכאי;
{{ח:תתת|(5)}} תאגיד שהוקם בחוק או לפיו;
{{ח:תתת|(6)}} מוסד פיננסי כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} תאגיד בנקאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, לרבות תאגיד עזר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק האמור}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתתת|(ג)}} חבר בורסה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תתתת|(ד)}} חברה מנהלת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};
{{ח:תתתת|(ה)}} מנהל קרן כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|(7)}} מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה, ”מכירת זכות במקרקעין“ – כהגדרת ”מכירה“, לעניין זכות במקרקעין, {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}};
{{ח:תתת|(8)}} מי שיותר מ־50% מהעבודות שביצע בשנת המס 2024 או 2025 היו עבודות שמשך ביצוען עולה על שנה, למעט קבלן ביצוע;
{{ח:תתת|(9)}} מי שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני יום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026);
{{ח:תתת|(10)}} מי שדיווח על מחזור עסקאות בסכום אפס לגבי ארבעת החודשים שלפני יום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026), אלא אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל עד תום חודשיים מתום התקופה הקובעת;
{{ח:תתת|(11)}} מי שעסקו לא היה פעיל לפני יום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026); לעניין זה, יראו עוסק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף}}, לגבי התקופה שלפני המועד האמור, אלא אם כן הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל;
{{ח:תתת|(12)}} מי שעיסוקו בחקלאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק“ – חייב במס כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים“ – עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים בשנת 2025, בהתאם להתקשרות עם המדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק המדווח על בסיס מזומן“ – עוסק שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מתחייב במס ערך מוסף לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#פרק ו|פרק ו׳ לחוק מס ערך מוסף}} עם קבלת התמורה לעסקה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מקבל את עיקר התקבולים השוטפים לעסקו בחודש העוקב לחודש שבו בוצעה העסקה או שהוא מוסד חינוך;
{{ח:תתת|(3)}} שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו בתקופת הדיווח הכולל את התקופה הקובעת היה נמוך מ־40%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק מיוחד“ – עוסק שעסקו נמצא באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025 או עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבלן ביצוע“ – קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969}}, הרשום בפנקס, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|באותו חוק}}; ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין, כהגדרתה בפסקה (7) להגדרה ”ניזוק“ – החלק של עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בסעיף 88 לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הירידה במחזור העסקאות“ – מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, בהפחתת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת הבסיס“ – אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, שפתח את עסקו לפני יום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) – שנת 2025;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד, שפתח את עסקו לפני יום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) – שנת 2022;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, שפתח את עסקו במועד האמור בפסקה (1) או לאחריו, ולעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד, שפתח את עסקו במועד האמור בפסקה (2) או לאחריו – התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השנה הקודמת“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) – שנת 2025;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) עד יום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) – התקופה שמהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026);
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד – אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) – התקופה שמהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה׳ באלול התשפ״ב (1 בספטמבר 2022), לפי המאוחר, עד יום י״ד באלול התשפ״ג (31 באוגוסט 2023);
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) עד יום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) – התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמיכות ותרומות“ – תמיכה לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, תמיכה מאת רשות מקומית, או תרומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026) עד יום י״ג באייר התשפ״ו (30 באפריל 2026);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הבסיס“ – התקופה המקבילה בשנת 2025 לתקופת הזכאות, ולעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד – התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הזכאות“ – אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן – חודשים מרץ ואפריל 2026;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן וכן לעניין קבלן ביצוע – חודשים מאי ויוני 2026;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה“ – {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ״ג–1993}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשומות שוטפות“ – סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|לחוק מס ערך מוסף}}, כפי שדווחו לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|סעיף 67}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67א|או 67א לחוק מס ערך מוסף}}, לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום י״ב בטבת התשפ״ו (1 בינואר 2026), הדוח כאמור הוגש עד יום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026), למעט אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו;
{{ח:תתת|(2)}} תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשומות שוטפות בשנה הקודמת“ – סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל לגבי השנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב־12.

{{ח:סעיף|38לז|פיצויים בעד נזק עקיף|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בגובה הוצאותיו המזכות, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, והכול ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25%;
{{ח:תתת|(3)}} הירידה במחזור העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה כתוצאה מנזק עקיף;
{{ח:תתת|(4)}} הוא פתח את עסקו לפני יום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026), והכול ובלבד שהודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026);
{{ח:תתת|(5)}} הוא הגיש לפקיד השומה, עד יום הגשת תביעה לקבלת פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}}, את המסמכים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} דוח תקופתי לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|סעיף 67}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67א|67א}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 71א|או 71א לחוק מס ערך מוסף}}, לחודשים בתקופת הזכאות ולחודשים שהובאו בחשבון לשם קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, או הצהרה לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (רישום)#סעיף 15|תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976}}, לשנת 2022 עד 2025, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף}};
{{ח:תתתת|(ב)}} דין וחשבון בטופס 102 בשל חודשים מרץ ואפריל 2026, והכול לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)|תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה}};
{{ח:תתת|(6)}} לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס 2026 ולא ניהלם;
{{ח:תתתת|(ב)}} פנקסיו לשנת המס 2026 נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור.
{{ח:תת|(ב)}} ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום של פי 2 מהסכום המפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) שבסעיף קטן (א):
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים – סכום של 1,864 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 90 אלף שקלים חדשים – סכום של 3,356 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 120 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,475 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 120 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים – סכום של 2,823 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
{{ח:תתת|(5)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים – סכום של 3,329 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
{{ח:תתת|(6)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,261 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
{{ח:תתת|(7)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 250 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,980 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שניזוק כאמור באותו סעיף קטן זכאי לו נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(7), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ד)}} שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו, לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו־חודשית.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”מקדם הנזק“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40% – 1;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60% – 1.5;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80% – 2.4;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80% – 3.

{{ח:סעיף|38לח|מניעת כפל פיצויים|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:ת}} אין בהוראות לפי {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}} כדי לגרוע מזכותו של ניזוק לפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני}}, ואולם ניזוק שזכאי לפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}} ולפי {{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני}}, בשל אותו נזק עקיף, הברירה בידו לבחור בפיצויים לפי אחד מהם.

{{ח:סעיף|38לט|תביעה לקבלת פיצויים|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק המבקש פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}} יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ־16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה בתקופה אחת שלא תעלה על 15 ימים, אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}}, המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת, אחת או יותר:
{{ח:תתת|(1)}} דרך כלל, אם נוכח כי ישנה סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; הודעה על כך תפורסם גם באתר האינטרנט של רשות המסים בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} לעוסק מסוים, מטעמים מיוחדים, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 18 חודשים.
{{ח:תת|(ג)}} תביעה לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}} ולשם תשלום הפיצויים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|38מ|קביעת הזכאות לפיצויים|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38לט|סעיף 38לט}}, יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים, בתוך שמונה חודשים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים – רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות אם הוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), בתוך ארבע שנים מיום שניתנה, אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו.
{{ח:תת|(ג)}} ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותו סעיף קטן פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור.

{{ח:סעיף|38מא|תשלום הפיצויים ותשלום מקדמות|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} נקבעה זכאותו של העוסק לפיצויים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38מ|סעיף 38מ(א)}}, ישולמו לו הפיצויים בהקדם ולא יאוחר מתום 14 ימים מיום קביעת הזכאות.
{{ח:תת|(ב)}} לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 38מ|סעיף 38מ}} בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לו מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל, ויחולו לעניין מניין התקופה כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38מ|סעיף 38מ(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין במקדמה שתשולם לפי סעיף קטן (ב) ובגובהה כדי לקבוע את זכאותו הסופית של העוסק לפיצויים.
{{ח:תת|(ד)}} לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 38מ|סעיף 38מ}} בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה נוספת בשיעור של 10% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל.
{{ח:תת|(ה)}} על סכום הפיצויים המשולמים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}} ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום.
{{ח:תת|(ו)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), הצהיר עוסק שהוא צפוי להיות זכאי לפיצוי לפי {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}}, רשאי המנהל לשלם לו מקדמה שלא תעלה על 50% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל.

{{ח:סעיף|38מב|העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק עקיף|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} זכות לפיצויים ולמקדמה לפי {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}} לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי לפיצויים או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}}, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.

{{ח:סעיף|38מג|תשלום ביתר|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם לפי {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}}, יחזיר הניזוק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה – סכום היתר) בתוך 90 ימים מיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר.
{{ח:תת|(ב)}} על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה והריבית כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות {{ח:חיצוני|חוק קיזוז מסים|חוק קיזוז מסים, התש״ם–1980}}, כאילו היו חוב מס.

{{ח:סעיף|38מד|תשלום בחסר|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:ת}} שולם לניזוק פיצוי בסכום נמוך מהסכום שהוא זכאי לו, ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

{{ח:סעיף|38מה|קנס בשל הגשת תביעה ביתר|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”סכום ההפרש“ – ההפרש שבין סכום הפיצויים שכלל ניזוק בתביעה שהגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 38לט|סעיף 38לט}} ובין סכום הפיצויים שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38מ|סעיף 38מ(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 38לט|סעיף 38לט}} ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש.
{{ח:תת|(ג)}} עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 15,000 שקלים חדשים וכן עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 38לט|סעיף 38לט}}, וסכום ההפרש נובע מפעולה שנקבע לגביה בקביעה סופית כי היא עסקה מלאכותית לפי {{ח:פנימי|סעיף 38מו|סעיף 38מו}}, ובלבד שהעוסק לא דיווח עליה, או שהיא עסקה בדויה לפי {{ח:פנימי|סעיף 38מו|הסעיף האמור}}, יהיה חייב בקנס בשיעור של40% מסכום ההפרש.
{{ח:תת|(ד)}} על קנס כאמור בסעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38מג|סעיף 38מג(ב)}}.

{{ח:סעיף|38מו|עסקה מלאכותית או עסקה בדויה|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:ת}} היה המנהל סבור כי עסקה פלונית המגדילה או העלולה להגדיל את סכום הפיצוי המשתלם לפי {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}} היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הגדלה בלתי נאותה של סכום הפיצוי האמור, רשאי הוא להתעלם מן העסקה, והפיצוי לאדם הנוגע בדבר יחושב לפי זה; לעניין זה –
{{ח:תת|(1)}} ניתן לראות פעולה כבלתי נאותה גם אם אינה נוגדת את החוק;
{{ח:תת|(2)}} ”עסקה“ – לרבות פעולה.

{{ח:סעיף|38מז|השגה וערר|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}}, לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת.
{{ח:תתת|(2)}} השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים.
{{ח:תתת|(3)}} העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב.
{{ח:תתת|(4)}} העובד המוסמך להחליט בהשגה ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה.
{{ח:תתת|(5)}} לא נתן העובד המוסמך להחליט בהשגה את החלטתו למשיג במהלך התקופה האמורה בפסקה (4), לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה.
{{ח:תת|(ב)}} על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 38מח|בסעיף 38מח}}, בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה, בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו.

{{ח:סעיף|38מח|ועדת ערר|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:ת}} ועדת ערר שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 21|סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש״ף–2020}}, תהיה מוסמכת לדון בעררים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 38מז|בסעיף 38מז(ב)}}, ויחולו לעניין הערר ולעניין ועדת ערר ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 21|סעיף 21 לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|38מט|רשות לייצג|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 236|סעיף 236 לפקודה}} יחול על ייצוג עוסק לעניין {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|38נ|תקופה חליפית|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} ניזוק שהוא עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת באחד מהחודשים שהובאו בחשבון לצורך קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, רשאי להגיש למנהל בקשה, ולפיה לצורך חישוב הפיצויים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 38לז|בסעיף 38לז}}, יראו את מחזור עסקאותיו בתקופה החליפית, מחולק במספר החודשים בתקופה החליפית מוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות ומוכפל ב־2, כמחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעילות מופחתת“, בחודש – חודש שבו מחזור העסקאות של עוסק הופחת בשל אחת מהעילות המנויות בהגדרה ”התקופה החליפית“, ושאינו החודש שבו החלה פעילותו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקופה החליפית“ –
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת באחד החודשים שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, שבו לא עבדה שבעה ימים או יותר בשל אחת העילות המנויות {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|או 7 לחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}} – תקופת פעילותה של העוסקת בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה תקופה של פעילות מופחתת, או תקופת פעילותה של העוסקת ב־12 החודשים הרצופים הקודמים לחודש הראשון שבו הייתה לה פעילות מופחתת, לפי בחירת העוסקת;
{{ח:תתתת|(2)}} לגבי עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בחודש שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבה לא עבד שבעה ימים או יותר בשל ימי שירות מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}} – תקופת פעילותו בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לו פעילות מופחתת כאמור;
{{ח:תתתת|(3)}} לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת בחודש שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבו הייתה לבן הזוג שלה פעילות מופחתת כאמור בפסקה (2), אף אם אינו עוסק עצמאי – תקופת פעילותה בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה פעילות מופחתת כאמור.

{{ח:סעיף|38נא|פיצויים בעד נזק עקיף לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 38לז|סעיף 38לז}}, ניזוק שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, זכאי לפיצויים בעד נזק עקיף שנגרם לו בתקופה נוספת, אחת או יותר, כתוצאה מהנזק הישיר, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}} בתיאומים שיקבע שר האוצר בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שהמנהל שוכנע כי מתקיים המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בשל הנזק הישיר לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק, בתקופה שתחילתה ביום שבו נגרם הנזק וסיומה לא לפני יום ט״ו בתמוז התשפ״ו (30 ביוני 2026);
{{ח:תתת|(2)}} לעניין פיצוי בשל נזק עקיף שנגרם כתוצאה מהנזק הישיר ושנמשך בתקופה נוספת כאמור בפסקה (2) או (3) להגדרה ”תקופה נוספת“ שבסעיף קטן (ג) – לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק בתקופה של 15 ימים במהלך התקופה הנוספת, לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את התיאומים הנדרשים לעניין סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”תקופה נוספת“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חודשים מאי ויוני 2026;
{{ח:תתת|(2)}} חודשים יולי ואוגוסט 2026;
{{ח:תתת|(3)}} חודשים ספטמבר ואוקטובר 2026.

{{ח:סעיף|38נב|פיצויים נוספים לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 38נא|סעיף 38נא}}, ניזוק שהוא יחיד שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לפיצוי נוסף בסכום האמור בסעיף קטן (ב), בעד כל תקופה נוספת שבה הוא זכאי לפיצוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 38נא|סעיף 38נא}}.
{{ח:תת|(ב)}} הפיצוי הנוסף יהיה בסכום השווה להכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס כשהיא מחולקת ב־6, ובלבד שלא תעלה על 30 אלף שקלים חדשים, כשהיא מוכפלת בשיעור הירידה במחזור העסקאות.
{{ח:תת|(ג)}} על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38לח|סעיפים 38לח עד 38מט}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חייבת“ – הכנסה כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודה}} לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, למעט רווח הון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס“ – הכנסה חייבת לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.6|או (6) לפקודה}}, בשנת הבסיס, לרבות דמי לידה המשתלמים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ג סימן ג|סימן ג׳ בפרק ג׳ לחוק הביטוח הלאומי}}, וגמלה לשמירת היריון המשתלמת לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ג סימן ה|סימן ה׳ בפרק ג׳ לחוק האמור}}, ולרבות תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתלם לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יב|פרק י״ב לחוק האמור}}, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב־12.

{{ח:סעיף|38נג|פיצויים בעד אובדן שכר דירה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} נגרם לדירה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות)|בחוק המכר (דירות), התשל״ג–1973}} (בסעיף זה – דירה), שבבעלות יחיד שאינו עוסק, נזק מלחמה בתקופה הקובעת, יהיה יחיד כאמור זכאי לפיצוי בגובה שכר הדירה האחרון שקיבל מהשוכר בעד הדירה, לתקופה שבה לא ניתן להשתמש בדירה (בסעיף זה – תקופת השיקום), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הדירה הייתה מושכרת ביום קרות הנזק או בשלושת החודשים שקדמו ליום קרות הנזק;
{{ח:תתת|(2)}} בשל נזק המלחמה לא ניתן להשתמש בדירה, לתקופה של חודש לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} הוכח למנהל שלא שולם שכר הדירה לבעלים בשל תקופת השיקום.
{{ח:תתת|(ב)}} תביעה לפיצויים לפי סעיף זה תוגש למנהל בטופס שקבע בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק; המנהל יהיה רשאי להאריך את המועד האמור.
{{ח:תת|(ג)}} על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38מ|סעיפים 38מ עד 38מד}} {{ח:פנימי|סעיף 38מו|ו־38מו}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|38נד|עדכון סכומים|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:ת}} הסכום המרבי של ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 38לו|בפסקאות (1) עד (3) להגדרה ”הוצאות מזכות“ שבסעיף 38לו}} וסכום הפיצוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 38לז|פסקאות (1) עד (7) שבסעיף 38לז(ב)}} יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון) בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום 1 בינואר של השנה הקודמת, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.

{{ח:סעיף|38נה|מצב מיוחד בעורף – הוראת שעה – סיוע לעסקים|תיקון: תשפ״ו־3}}
{{ח:ת}} בתקופה שמיום י״ד באייר התשפ״ו (1 במאי 2026) עד יום ה׳ בטבת התשצ״א (31 בדצמבר 2030), רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע, בצו, כי הוראות {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}} יחולו בתקופה נוספת בעת מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, ובלבד שנקבעו בעת המצב המיוחד בעורף הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9ד|סעיף 9ד לחוק האמור}}; קבע שר האוצר כאמור, יקבע, באישור ועדת הכספים, את התיאומים הנדרשים, הנובעים מקביעת התקופה הנוספת.

{{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי: פטור והנחות}}

{{ח:סעיף|39|קרקעות מדינה רשות מקומית ונציגות חוץ|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ב, תשל״ט־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} אלה פטורים מתשלום מס רכוש:
{{ח:תת|(1)}} המדינה;
{{ח:תת|(2)}} ארגון האומות המאוחדות;
{{ח:תת|(3)}} מדינת חוץ, לגבי קרקע המשמשת לצורך משרדיה או נציגותה בישראל;
{{ח:תת|(4)}} רשות מקומית, לגבי קרקע שאין עמה הכנסה;
{{ח:תת|(5)}} בעל בית קברות בשל בית הקברות;
{{ח:תת|(6)}} מוסד ציבורי שמטרתו היא דת, תרבות, חינוך, מדע, בריאות, סעד או ספורט, לגבי קרקעותיו המשמשות לאותה מטרה – ושאין עמן הכנסה, או שכל ההכנסה מהן משמשת לאותה מטרה בלבד – וכן בעל קרקע או בנין של הקדש לצרכי חינוך שאין מנהלים אותו למטרות ריווח, או שפירותיו משמשים להחזקת בית ספר בלבד;
{{ח:תת}} לענין זה{{ח:הערה|,}} ”מוסד ציבורי“ – חבר־בני־אדם של שבעה לפחות שרוב חבריו אינם קרובים זה לזה;
{{ח:תת|(7)}} רשות הפיתוח לגבי קרקע שאינה מוחכרת וקרקע שאין משתמשים בה;
{{ח:תת|(8)}} קיבוץ או מושב, לגבי קרקע המשמשת למטרה כאמור בפסקה (6) אם הגשמת המטרה איננה נעשית למטרות ריווח;
{{ח:תת|(9)}} מי שיש לפטרו ממס על פי הסכם בין מדינת ישראל למדינת חוץ, לגבי קרקע שנקבע באותו הסכם שאין לשלם עליה מס.

{{ח:סעיף|40|פטור לבעלי מקרקעין שערכם נמוך|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ב, תשל״ו, תשל״ו־2, תשל״ט־2, תשמ״א, תשמ״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שסכום המס שהוא חייב בו לא עולה על 100 שקלים חדשים, פטור מתשלומו.
{{ח:תת|(ב)}} סכום הפטור בסעיף קטן (א) יתואם לגבי כל שנת מס ביום הראשון של שנת המס לפי שיעור עליית המדד; הסכום המתואם יעוגל לעשרת השקלים החדשים הקרובים.

{{ח:סעיף|41||תיקון: תשל״ח, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|41א||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשכ״ט, תשל״ב, תשל״ו, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|41ב||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ח־2, תשכ״ט, תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|41ג||תיקון: תשכ״ט, תשל״ו, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|41ד||תיקון: תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|42||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|43||תיקון: תשכ״ד, תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|44||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ב, תשל״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|45|פטור מיוחד|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי, בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לפטור מתשלום המס, כולו או מקצתו, בעלי קרקע אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קרקע המשמשת למטרה שאושרה על ידי שר האוצר כמטרה ציבורית;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|לפי קביעת מטרה ציבורית לענין מתן פטור ממס רכוש (י״פ תשל״ט, 186), קידום יחסי הכלכלה והמסחר בין ישראל וארה״ב בדרך של מתן שירותי ייעוץ לאנשי עסקים בארץ ובארה״ב וקישור ביניהם, אירוח משלחות מסחריות מארה״ב, פרסום והפצת מידע בנושאי הקשרים הכלכליים עם ארה״ב, קיום קשרים עם לשכות אחיות וכיוצא בזה, והכל שלא למטרת הפקת רווחים, הוא מטרה ציבורית לענין סעיף זה.}}
{{ח:תתת|(2)}} קרקע שהשימוש בה הוגבל או נאסר לפי כל דין באופן שיש בו פגיעה חמורה באפשרות הניצול הכלכלי;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו מס רכוש וקרן פיצויים (פטור לקרקע שהוכרזה כגן לאומי)|צו מס רכוש וקרן פיצויים (פטור לקרקע שהוכרזה כגן לאומי), התשמ״ח–1988}}.}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|45א||תיקון: תשכ״ז, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|45ב||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ב, תשל״ט־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|46||תיקון: תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|46א|החלת הסכם למניעת מסי כפל|תיקון: תשכ״ז, תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} קיים הסכם בר־תוקף עם מדינה זרה בדבר הקלה ממסי כפל בשל מס המוטל על קרקע כמשמעותה בחוק זה, יחולו הוראות ההסכם מן היום שנקבע על פיו לתחילתן כאילו היו חלק מחוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} חובת הסודיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} לא תמנע מלגלות לרשות מוסמכת של המדינה הזרה כל ידיעה שיש לגלותה לפי הסכם כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|46ב||תיקון: תשכ״ח־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 10|פרק עשירי: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|47|מנהל מס רכוש וממונים אזוריים|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הנהלת עניני מס רכוש וקרן פיצויים תהיה בידי המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי למנות ממונים אזוריים לניהול עניני מס רכוש וקרן פיצויים באזורים שייקבעו וסמכויותיהם יהיו כשל המנהל למעט הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|הסעיפים 34}}, {{ח:פנימי|סעיף 60|60}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 66|ו־66}}, והסמכות להרשות כניסה למקום מגורים לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}}.

{{ח:סעיף|48|סמכויות|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:ת}} המנהל מוסמך לערוך כל חקירה שימצא לנכון בשביל מילוי תפקידיו על פי חוק זה, ורשאי הוא לשם כך להיכנס בעצמו או להרשות אדם אחר להיכנס בכל עת סבירה בשעות היום לכל קרקע, לרבות בית מגורים, ולערוך בה מדידות, לדרוש בכתב מכל בעל קרקע או מחזיק בה למסור לו כל ידיעה או מסמך שברשותו הדרושים לו למילוי תפקידיו, ולגבות כל עדות הדרושה לו לענין זה, ועל בעל הקרקע או המחזיק בה למלא אחרי דרישת המנהל; המנהל יחזיר תוך זמן סביר מסמכים שנמסרו לו לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|48א|חקירות וחיפושים|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} שר המשטרה רשאי להסמיך אדם המועסק בביצוע החוק לערוך חקירות או חיפושים לשם מניעת עבירות על חוק זה או לשם גילוין; אדם שהוסמך כאמור יהא רשאי, לפי הענין –
{{ח:תת|(1)}} להשתמש בכל הסמכויות הניתנות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|וסעיפים 3}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)#סעיף 4|ו־4 לפקודה האמורה}} יחולו על הודעה שרשם;
{{ח:תת|(2)}} להשתמש בסמכויות שוטר לענין {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|סעיף 17(א) לפקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחיפושים)}}, למעט תפיסת רכוש שאיננו מסמכים.

{{ח:סעיף|49|הודעות רשמיות|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} עובד מדינה ועובד רשות מקומית חייבים, לפי דרישת המנהל, להמציא לו פרטים שברשותם הדרושים לו לענין חוק זה, ובלבד שהעובד לא יהא חייב לגלות פרטים שהוא חייב לגביהם בשמירת סודיות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה, 1947}}, {{ח:חיצוני|פקודת הסטטיסטיקה|פקודת הסטטיסטיקה, 1947}}, {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל, תשי״ד–1954}}, או {{ח:חיצוני|חוק הדואר|חוק הדואר, התשמ״ו–1986}}.

{{ח:סעיף|50|שמירת סוד|תיקון: תשכ״ד, תשל״ט־2, תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא יגלה אדם כל ידיעה, למעט ידיעה בקשר לבעלות בקרקע, שהגיעה אליו בתוקף תפקידו לפי חוק זה, אלא לצורך ביצוע חוק זה, או בקשר עם תביעה פלילית על עבירה על חוק זה, או למי ששר האוצר התיר לגלותה לו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4636.pdf|י״פ תשנ״ח, 3130}}) המתיר למנהל רשות המסים (במקור: לנציב מס הכנסה) או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע לאדם אגב ביצוע החוק, לראש המטה ללוחמה בטרור במשרד ראש הממשלה או למי שיוסמך על ידו לענין זה, הנדרש לצורך פעילות המטה ללוחמה בטרור.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4902.pdf|י״פ תש״ס, 4226}}) המתיר למנהל רשות המסים (במקור: לנציב מס הכנסה) או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע אליו אגב ביצוע החוק לראש שירות ביטחון כללי או לבעלי תפקידים בשירות הביטחון הכללי שיסמיך לענין זה, הנדרש לצורך פעילות שירות ביטחון כללי.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6861.pdf|י״פ תשע״ד, 7664}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, לראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן – המוסד) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המוסד.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7072.pdf|י״פ תשע״ה, 7136}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע החוק, לראש הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (להלן – המלמ״ב) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המלמ״ב.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7090.pdf|י״פ תשע״ה, 7857}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע החוק, שעניינו שמו ותעודת הזהות של פונה במסגרת ”נוהל גילוי מרצון“ בלבד, לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך הפעלת ”נוהל גילוי מרצון“.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7280.pdf|י״פ תשע״ו, 7616}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לצוות להתוויית המדיניות, לוועדה המתמדת ולצוות מודיעין המשולב (להלן – הגופים) שהוקמו {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/2006_des4618|בהחלטת ממשלה מס׳ 4618, מיום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006)}} (להלן – החלטת הממשלה), ולגורמים נוספים המשתפים פעולה עם הגופים, את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים (לרבות לכוח המשימה שהוקם מכוח סעיף ג׳ להחלטת הממשלה) ובמסגרת תפקידם וסמכויותיהם של הגופים, והכול כקבוע בהחלטת הממשלה, ועל פי כל דין; מידע כאמור, לא יהיה ניתן להעבירו לכל גורם אחר אלא בכפוף לחתימה על התחייבות לסודיות של מקבל המידע; הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142(ב) לחוק מס ערך מוסף}}, חלות על מידע כאמור.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7280.pdf|י״פ תשע״ו, 7616}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לוועדת ההיגוי העליונה ולמרכז לאבחון לאומי (להלן – הגופים), שהוקמו {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/2014_dec2379|בהחלטת ממשלה מס׳ 2379, מיום ו׳ בטבת התשע״ה (28 בדצמבר 2014)}} (להלן – החלטת הממשלה), את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים ובמסגרת תפקידם של הגופים, כקבוע בהחלטת הממשלה.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7373.pdf|י״פ תשע״ז, 514}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה ולכל גורם נוסף, כפי שנקבע בהוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 30|סעיפים 30(ב1), (ה) ו־(ז1)}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 32|ו־32 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}, והתקנות שהותקנו מכוחם (להלן – החוק והתקנות), מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, והכול לצורך מילוי תפקידם מכוח {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|החוק}} והתקנות בלבד.}}
{{ח:תת|(ב)}} העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנה.

{{ח:סעיף|51|הארכת מועד|תיקון: תשכ״ז, תשמ״א, תשמ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי, אם נתבקש וראה סיבה מספקת לכך, להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה לעשיית דבר, למעט המועדים להגשת ערר או ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיפים 27}} {{ח:פנימי|סעיף 29|ו־29(ד)}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} הוארך לפלוני המועד לתשלום המס או מקצתו, ישלם בעד תקופת הדחיה הפרשי הצמדה וריבית.
{{ח:תת|(ה)}} לענין גביה, דין הפרשי הצמדה וריבית כדין המס.

{{ח:סעיף|52|פגמים וליקויים}}
{{ח:ת}} הודעה שניתנה או כל פעולה אחרת שנעשתה לפי חוק זה, לא ייגרע מתקפן בגלל פגם בצורה או בגלל טעות, ליקוי או השמטה שאין בהם כדי לפגוע בעיקר או להטעות.

{{ח:סעיף|53|מסירה|תיקון: תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה או כל מסמך אחר שיש למסרם לפי חוק זה מותר לשלחם על ידי הדואר.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה או כל מסמך אחר המיועדים לבעלים משותפים בקרקע בחלקים בלתי מסויימים ונמסרו לאחד מהם, רואים אותם כאילו נמסרו לכולם, ובלבד שכל אחד מהם רשאי לדרוש מהמנהל שימסור לו בנפרד.

{{ח:סעיף|53א|סמכות להתעלם מפעולות מסויימות|תיקון: תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} סבור המנהל, כי פעולה או עסקה פלונית המפחיתה או העלולה להפחית את סכום המס המשתלם בשל קרקע מסויימת היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של פעולה או עסקה פלונית היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות בשל קרקע כלשהי, רשאי הוא להתעלם מן הפעולה או העסקה ולשום את בעל הקרקע לפי זה; הימנעות ממס או הפחתת מס ניתן לראותן כבלתי נאותות אפילו אינן נוגדות את החוק.
{{ח:תת|(ב)}} החלטתו של המנהל בהשתמשו בשיקול הדעת שניתן לו בסעיף קטן (א) ניתנת להשגה או לערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיפים 26}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}}.

{{ח:סעיף|54|רישום פעולות|תיקון: תשכ״ז, תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ב, תשמ״א, תשע״ו, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל פעולה בקרקע לפני שיומצא אישור מהמנהל על תשלום המס המגיע מבעל הקרקע; ובקרקע המועברת – לרבות תשלום המס שמועדי תשלומו לאותה שנת מס, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}}, טרם הגיעו; ובלבד שהוראה זו לא תחול על סכום המס השנוי במחלוקת ושהוגש לגביו ערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}, אם המציא בעל הקרקע ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר או ערבות אחרת שקבע המנהל להבטחת תשלום המס שהוא עשוי להתחייב בו.
{{ח:תת}} ”פעולה“, בסעיף זה – מכר, מתנה, חליפין, חכירה, חכירת משנה, העברת חכירה או חכירת משנה, ביטול חכירה, משכנתה או שינוי תנאיה, חלוקה, פיצול ורישום הקדשות מכל סוג שהוא.
{{ח:תת}} בסעיף קטן זה, ”נותן ערבות אחר“ – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}.
{{ח:תת|(ב)}} שילם אדם מס בשים לב להוראות סעיף קטן (א) בעד אדם אחר, יהא רשאי לדרוש את החזרת המס מהחייב בו.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רישום פעולה בקרקע שבתחומי יישוב מיעוטים, בפנקסי המקרקעין, לא יותנה בהמצאת אישור המנהל על תשלום המס כאמור באותו סעיף קטן; לעניין זה, ”יישוב מיעוטים“ – יישוב ש־80% לפחות מתושביו אינם יהודים, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תתת|(2)}} נרשמה בפנקסי המקרקעין, לפי הוראות פסקה (1), פעולה בקרקע כאמור באותה פסקה, בלי שהומצא אישור המנהל כאמור בסעיף קטן (א), לא יפגע הרישום בתוקפו של שעבוד לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 11א|סעיף 11א(1) לפקודת המסים (גבייה)}}, ורשם המקרקעין ירשום את השעבוד על פי הודעת גובה מסים כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|בפקודה האמורה}}; שולם המס שלגביו נרשם השעבוד, ימחק רשם המקרקעין את השעבוד על פי הודעת גובה המסים כאמור.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות סעיף קטן זה יחולו על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 12|בסעיף 12 לפקודת המסים (גבייה)}}.

{{ח:סעיף|54א||תיקון: תשכ״ד, תשל״ב, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|54ב||תיקון: תשכ״ז, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|54ג||תיקון: תשכ״ז, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|55|זכות חזרה|תיקון: תשכ״ד, תשמ״א}}
{{ח:ת}} מי שהעביר בתוך שנת המס את הבעלות בקרקע וכן מי שהופקעה ממנו קרקע כאמור, רשאי לגבות מהאדם שרכש את הבעלות, שיעור יחסי מסכום המס ששילם בעד אותה קרקע לאותה שנת מס, זולת אם הוסכם בין הצדדים על דרך אחרת.

{{ח:סעיף|56|החזר מס על קרקע|תיקון: תשכ״ז, תשל״ו, תשמ״א, תשמ״ה, תשנ״ד}}
{{ח:ת}} אדם שהגיש למנהל, תוך שבע שנים מיום תשלום המס על קרקע, דרישה להחזרת סכום כסף ששולם כמס ולא היה חייב לשלמו, יוחזר לו הסכום האמור בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום המס עד יום ההחזר.

{{ח:סעיף|56א||תיקון: תשכ״ז, תשל״ו, תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|56ב|עיגול סכומים|תיקון: תשכ״ח־2, תשמ״א}}
{{ח:ת}} בחישוב שוויה של קרקע ובחישוב כל סכום שאדם חייב לשלם לפי חוק זה – יוגדל או יופחת כל סכום עד ללירה השלמה הקרובה ביותר.

{{ח:סעיף|57|עבירות ועונשין}}
{{ח:תת|(א)}} מי שלא מסר – בלי סיבה מספקת – הצהרה, מסמך, הודעה או ידיעה שהוא חייב במסירתם לפי חוק זה או לא מילא אחרי דרישה מאת המנהל לפי חוק זה, דינו – קנס אלף לירות.
{{ח:תת|(ב)}} מי שמסר הצהרה, ידיעה או הודעה ביודעין שאינה נכונה, דינו – מאסר שנה או קנס של 3,000 לירות.
{{ח:תת|(ג)}} מי שהפריע לאדם הפועל בשליחותו של המנהל לבצע את סמכויותיו או מנע זאת ממנו, דינו – מאסר שנתיים או קנס של עשרת אלפים לירות.
{{ח:תת|(ד)}} נוסף על הענשים הקבועים בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), רשאי בית המשפט להטיל על העבריין קנס שהוא כפל סכום המס שלא נשום או שלא נגבה בגלל אותה עבירה.

{{ח:סעיף|57א|תשלום קנס או כופר שהוטל על הזולת|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ישלם חבר בני אדם, במישרין או בעקיפין, קנס או כופר כסף שהוטל על זולתו בשל עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57}}; העובר על הוראה של סעיף זה, דינו – קנס פי שלושה מסכום הקנס או הכופר ששולם; לענין זה, ”חבר בני אדם“ – למעט חבר בני אדם שחבריו חייבים להעמיד לרשותו את מלוא כוח עבודתם ולהעביר לו את נכסיהם.

{{ח:סעיף|58|עבירות על ידי חבר בני־&lt;wbr&gt;אדם|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57}} {{ח:פנימי|סעיף 57א|או 57א}} על ידי חבר בני־אדם, אשם בעבירה גם כל מי שבעת ביצוע העבירה היה חבר מינהלה פעיל, מנהל, מזכיר, נאמן, בא־כוח או חשב ראשי או יחידי של אותו חבר, אם לא הוכיח שני אלה:
{{ח:תת|(1)}} העבירה נעברה שלא בידיעתו;
{{ח:תת|(2)}} הוא נקט בכל האמצעים הנאותים לשמירתו של חוק זה.

{{ח:סעיף|59|אחריות לתשלום המס}}
{{ח:ת}} תביעה פלילית שהוגשה נגד אדם או הרשעתו על פי חוק זה, אינם גורעים מחובתו לתשלום המס.

{{ח:סעיף|60|כופר כסף}}
{{ח:ת}} נוכח המנהל כי אדם עבר על הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הוא, בהסכמתו של האדם, לקחת מידו כופר כסף, שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטילו בשל אותה עבירה; הוגשה תביעה פלילית, אין לקבל כופר כל עוד לא ציווה היועץ המשפטי לממשלה על הפסקת ההליכים.

{{ח:סעיף|61|נוהל וסדרי דין|תיקון: תשכ״ז, תשל״ו, תשפ״ד, תשפ״ה, תשפ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר הסמכות להארכת המועד להגשת ערר ובדבר הנוהל בועדות ערר ובערעורים לפי חוק זה והתקנות על פיו.

{{ח:סעיף|61|נוהל וסדרי דין לפי {{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני}}|תיקון: תשכ״ז, תשל״ו, תשפ״ד, תשפ״ה, תשפ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.12.2032):}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר הסמכות להארכת המועד להגשת ערר ובדבר הנוהל בועדות ערר ובערעורים לפי {{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני}} והתקנות על פיו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (ערעורים)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (ערעורים), תשל״ג–1972}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (נוהל וסדרי דין בועדות ערר)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (נוהל וסדרי דין בועדות ערר), תשל״ט–1979}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הנוהל בועדות ערר לענין פיצויים בעד נזקי מלחמה ונזק עקיף)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הנוהל בועדות ערר לענין פיצויים בעד נזקי מלחמה ונזק עקיף), התשמ״א–1980}}.}}

{{ח:סעיף|62||תיקון: תשכ״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|63||תיקון: תשמ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|64|אצילת סמכויות}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי לאצול למנהל מסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי והסמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לאצול לאדם אחר, אם דרך כלל, אם לסוג מסויים של ענינים ואם לענין מסויים או לאזור מסויים, מתפקידיו ומסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להרשות כניסה למקום מגורים לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}} והסמכות לקבלת כופר כסף לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60}}.

{{ח:סעיף|65|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ורשאי הוא לקבוע בהן ענשים עד 1,000 לירות על עבירות לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|66|טפסים|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לקבוע את הטפסים הדרושים לצורך ביצוע חוק זה; משקבע המנהל טפסים כאמור, לא ישתמש אדם אלא בהם.

{{ח:סעיף|67|ביטולים}}
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} פקודת מס הרכוש העירוני, 1940;
{{ח:תת|(2)}} חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות), תש״ט–1949;
{{ח:תת|(3)}} פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)|בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938}};}}
{{ח:תת|(5)}} חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי״א–1951.

{{ח:סעיף|68|הוראות מעבר|תיקון: תשכ״ד, תשמ״א}}
{{ח:תת|(א)}} כספי הקרן כמשמעותה בסעיף 3 לחוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי״א–1951, יועברו לקרן הפיצויים ויהוו חלק ממנה.
{{ח:תת|(ב)}} אזור שנקבע כאזור עירוני על פי פקודת מס הרכוש העירוני, 1940, יראו כאילו שר האוצר הכריז עליו כאזור עירוני לצורך חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} השווי השנתי הנקי של בנינים שחל עליהם {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} והשווי של קרקע שחל עליה {{ח:פנימי|סעיף 11|הסעיפים 11}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}} {{ח:פנימי|סעיף 16|ו־16}}, שנקבעו לאחרונה על פי פקודת מס הרכוש העירוני, 1940, או פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942, יראו אותם כאילו נקבעו בשומה על פי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}} ביום אחד באפריל 1961; אולם רשאי המנהל לשום אותם על פי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19 האמור}} גם לפני תום חמש שנים מאותו יום.
{{ח:תת|(ד)|סוג=הגדרה}} ”בעל“ לגבי חכירות שנעשו לפני תחילת חוק זה –
{{ח:תתתת|(1)}} בנכס בית או בקרקע כמשמעותם בפקודת מס הרכוש העירוני, 1940 – בעל כמשמעותו בחוק האמור לפני ביטולו;
{{ח:תתתת|(2)}} בקרקעות באזור שפורש בצו שניתן על ידי שר האוצר על פי סעיף 3 לפקודת מס הרכוש החקלאי, 1942 – בעל כמשמעותו בחוק האמור לפני ביטולו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חכירה“, בסעיף קטן זה – לרבות חכירת משנה, אך למעט חידוש חכירה על פי זכות ברירה.
{{ח:תת|(ה)}} בעל משק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42}}, אשר שילם בתוך תקופת 5 השנים הראשונות לקיומו סכומים לחשבון ארנונה לפי חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי״א–1951, ינוכו הסכומים ששילם, מסכומי מס הרכוש החלים עליו, ובלבד שלא ינוכו כאמור סכומים ששילם לשנות השומה שקדמו לשנת השומה 1956.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(ב)}} יהא המנהל רשאי לשום את שווי הקרקע ואת המס לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|אותו סעיף}} לשנות המס 1961–1963, תוך שלוש שנים מיום שנמסרה לו ההצהרה.

{{ח:סעיף|69|רישום ותשלום מס אינם ראיה נגד המדינה|תיקון: תשכ״ד, תשמ״א}}
{{ח:ת}} רישום שמו של אדם כבעל קרקע בכל רשומה שנעשתה או המתנהלת לצרכי חוק זה, וכן תשלום המס החל על קרקע כאמור ששולם על ידי אדם, לא יפגעו בזכויות המדינה ולא ישמשו ראיה לזכויות אותו אדם כלפי המדינה בקרקע האמורה.

{{ח:סעיף|70|תחילת תוקף|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:ת}} חוק זה יחול על שנת המס 1961 ואילך.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשכ״ה, תשמ״א}}

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י״א בניסן תשכ״א (28 במרס 1961).}}
* '''דוד בן־גוריון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''לוי אשכול'''&lt;br&gt;שר האוצר
* '''יצחק בן־צבי'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>n3gqx1y1kwaab4z8ld4qu87qwnxwmhi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חותם הארבעה/פרק 8</title>
    <ns>0</ns>
    <id>364952</id>
    <revision>
      <id>3011491</id>
      <parentid>3009335</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T20:16:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מיכה מ</username>
        <id>40615</id>
      </contributor>
      <origin>3011491</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24673" sha1="k03fj1c2ddj383z5sc6hxj917w53a7z" xml:space="preserve">{{ספר חול
|מחבר=ארתור קונן דויל
|שם ספר=חותם הארבעה
|שם נוסף=פרק 8: הבלתי-סדירים מרחוב בייקר
|הבא=חותם הארבעה/פרק 9
|רישום הבא=פרק 9
|סוגה=
}}

&quot;מה עכשיו?&quot; שאלתי.  &quot;טובי איבד את סגולתו להצליח בכל תנאי&quot;.

&quot;הוא פעל לפי תחושותיו,&quot; אמר הולמס, מרים אותו מן החבית ומוליך אותו החוצה ממגרש העצים.  &quot;אם תחשוב כמה קריאוסוט מובל ברחובות לונדון מדי יום, אין פלא שמסלולינו הצטלבו. הוא משמש הרבה עכשיו, במיוחד לצורך ייבוש של עץ.  טובי המסכן לא אשם.&quot;

&quot;אנחנו חייבים לעלות שוב על נתיב הריח העיקרי, אני מניח.&quot;

&quot;כן, ולמרבה המזל, איננו צריכים ללכת רחוק.  מה שבלבל את הכלב בפינת נייט'ס פלייס היה שהיו שני מסלולים שונים בכיוונים מנוגדים, אנחנו הלכנו במסלול הלא נכון.  מה שנשאר הוא ללכת בשני.&quot;

לא היה בכך כל קושי. כשהוביל את טובי למקום שבו הוא שגה, הוא חיפש סביבו במעגל רחב ולבסוף זינק לכיוון חדש.

&quot;אנחנו חייבים לדאוג שהוא לא יביא אותנו עכשיו למקום שממנו הגיעה חבית הקריאוסוט,&quot; ציינתי.

&quot;חשבתי על זה.  אבל אתה רואה שהוא נשאר על המדרכה, ואילו החבית עברה על גבי הכביש.  לא, אנחנו עכשיו על נתיב הריח האמיתי.&quot;

נתיב הריח פנה מטה לעבר הנהר, עובר דרך בלמונט פלייס ורחוב פרינס'ז.  בקצה רחוב ברוד הוא רץ ישר אל שפת המים, במקום בו היה מזח עץ קטן. טובי הוליך אותנו ממש עד קצה המזח, ושם עמד, מייבב, מביט על הזרם החשוך שמעבר לקצה.

&quot;אין לנו מזל, &quot;אמר הולמס. &quot;הם לקחו סירה מכאן.&quot;

כמה סירות משוטים קטנות ודוגיות צפו במים וליד קצה המזח. לקחנו את טובי לכל אחת מהן בתורה, אבל אף שהוא ריחרח במלוא הרצינות, הוא לא נתן סימן לדבר.

סמוך לרציף העגינה הגס היה בית לבנים קטן, עם שלט עץ שנתלה דרך החלון השני. &quot;מרדכי סמית&quot; נכתב עליו באותיות-דפוס גדולות, ומתחתיהן &quot;סירות להשכרה לפי שעה או יום&quot;. כתובת שנייה מעל הדלת הודיעה לנו כי סירת קיטור היתה זמינה; את ההצהרה הזו אישרה ערימת קוקס&lt;ref&gt;פחמי-אבן המשמשים להסקת מנועי קיטור&lt;/ref&gt; גדולה על הרציף.  שרלוק הולמס התבונן סביבו אט-אט, ופניו עטו הבעה מבשרת-רעות.

&quot;זה נראה רע,&quot; אמר.  &quot;האנשים האלה פִקְחים מכפי שציפיתי. נראה שהם כיסו את עקבותיהם.  היה כאן, אני חושש, שיתוף-פעולה מאורגן מראש&quot;.

בדיוק כשהוא התקרב לדלת הבית היא נפתחה, וילד קטן מתולתל כבן שש רץ החוצה, ובעקבותיו אישה מוצקה, אדומת פנים, וספוג גדול בידה.

&quot;אתה תחזור לפה ותתרחץ, ג'ק,&quot; צעקה.  &quot;תחזור, שד משחת, כי אם אבא שלך יחזור הביתה וימצא אותך ככה אתה כבר תראה מה יהיה&quot;.

&quot;איזה ילד חמוד!&quot; אמר הולמס אסטרטגית.  &quot;איזה שובב ורוד-לחיים!  עכשיו, ג'ק, יש משהו שאתה רוצה?&quot;

הילד הרהר לרגע.

&quot;הייתי רוצה שילינ',&quot; אמר.

&quot;שום דבר שהיית רוצה יותר?&quot;

&quot;הייתי רוצה יותר שני שילינ',&quot; ענה ילד-הפלא לאחר מעט מחשבה.

&quot;אז הנה לך. תפוס! - ילד נאה, מרת סמית!&quot;

&quot;שאלוהים יברך אותך, אדוני, הוא באמת ככה, ועוד יותר.  זה נהיה כמעט יותר מדי קשה בשבילי להסתדר אתו, במיוחד 'שבעלי הולך לימים שלמים&quot;.

&quot;הוא לא כאן?&quot; אמר הולמס בקול מאוכזב. &quot;זה מצער אותי, כי רציתי לדבר עם מר סמית&quot;.

&quot;הוא לא חזר מאז אתמול בבוקר, אדוני, והאמת שאני מתחילה קצת לפחוד עליו, אבל אם זה לגבי סירה, אדוני, אולי אני גם יכולה לעזור לך&quot;.

&quot;רציתי לשכור את סירת הקיטור שלו&quot;.

&quot;אבל, שאלוהים יברך אותך, אדוני, זה הסירת קיטור שהוא נעלם איתה.  זה מה שאנ'לא מבינה; כי אני יודעת שאין שמה יותר פחם ממה שצריך לשוט איתה נגיד עד ווליץ' ובחזרה.  אם הוא היה לוקח ת'ארבה אז לא הייתי דואגת; המון פעמים היו לו עבודות איתה שהוא שט עד גרייבסנד, ואז, אם היה שם הרבה מה לעשות, הוא היה נש'ר שם ללילה, אבל מה עוזרת סירת קיטור בלי פחם?&quot;

&quot;הוא היה יכול לקנות קצת פחם באיזה רציף במורד הנהר.&quot;

&quot;הוא היה יכול, אדוני, אבל זאת לא היתה הדרך שלו.  הרבה פעמים שמעתי אותו כועס על המחירים שהם לוקחים בשביל כמה שקים מסכנים.  חוץ מזה, אנ'לא אוהבת את האיש עם הרגל-עץ, עם הפרצוף המכוער שלו והצורת דיבור המוזרה שלו.  מה יש לו כל הזמן לחפש פה?&quot;

&quot;אדם בעל רגל-עץ?&quot; אמר הולמס בפליאה קלה.

&quot;כן, אדוני, טיפוס שחום, עם פרצוף כמו קוף, שכבר בא כמה פעמים לבעלי.  זה הוא היה שהעיר אותו בלילה, ויותר מזה, האיש שלי ידע שהוא בא, כי הוא כבר הכין את הסירה עם קיטור דולק. אני אומרת לך באמת, אדוני, אני לא מרגישה טוב עם זה.&quot;

&quot;אבל, מרת סמית היקרה שלי,&quot; אמר הולמס, מושך בכתפיו.  &quot;את מפחידה את עצמך בגלל כלום.  איך היית יכולה לדעת שזה האיש בעל רגל-העץ שהגיע בלילה?  אני לא ממש מבין איך את יכולה להיות כל-כך בטוחה.&quot;

&quot;הקול שלו, אדוני.  הכרתי את הקול שלו, שהוא כזה עבה ומעורפל.  הוא דפק על התריס - בערך בשלוש זה היה.  'תרים רגל, חבריקו,' הוא אומר: &quot;הגיע הזמן לעלות למשמרת.'  הזקן שלי העיר את ג'ים - זה הבכור שלי - והם הלכו בלי להגיד לי חצי מלה.  יכולתי לשמוע את הרגל עץ דופקת על האבנים.&quot;

&quot;והאם האיש הזה בעל רגל-העץ היה לבדו?&quot;

&quot;לא יכולה ל'גיד, ממש לא, אדוני.  אני לא שמעתי אף אחד אחר&quot;.

&quot;חבל, מרת סמית, כי אני רציתי סירת קיטור, ושמעתי דברים טובים על - תני לי להיזכר, איך קוראים לה?&quot;

&quot;ה''אורורה'', אדוני.&quot;

&quot;אה!  היא לא הסירה הירוקה הישנה הזו עם פס צהוב, הרחבה מאד במרכז?&quot;

&quot;לא, ממש לא.  היא קטנה וזריזה יותר מכל סירה על הנהר הזה. צבעו אותה מחדש לא מזמן, שחורה עם שני קווים אדומים.&quot;

&quot;תודה.  אני מקווה שתשמעי בקרוב ממר סמית.  אני יורד במורד הנהר, ואם אראה במקרה את ה''אורורה'' אני אגיד לו שאת מוטרדת.  ארובה שחורה, את אומרת?&quot;

&quot;לא, אדוני, שחורה עם פס לבן&quot;.

&quot;אה, כמובן.  הצדדים הם אלה שהיו שחורים.  בוקר טוב לך, מרת סמית.  יש כאן שַיָּט עם סירת מעבורת, ווטסון.  ניקח אותה ונחצה את הנהר&quot;.

&quot;הדבר החשוב ביותר עם אנשים מהסוג הזה,&quot; אמר הולמס כשישבנו בין חבלי הסירה, &quot;הוא לעולם לא להביא אותם לחשוב שהמידע שלהם עשוי להיות בעל חשיבות, ולו הזעומה ביותר, עבורך.  אם תעשה זאת, הם יחתמו את פיהם מיד כמו צדפה.  אם אתה מקשיב להם בלית ברירה, כביכול, יש לך סיכויים מצוינים להשיג את מה שאתה רוצה.&quot;

&quot;המסלול שלנו נראה עכשיו די ברור,&quot; אמרתי.

&quot;מה היית עושה, אם כך?&quot;

&quot;הייתי שוכר סירה ושט במורד הנהר בעקבות ה''אורורה''&quot;.

&quot;ידידי היקר, תהיה זו משימה עצומה.  היא היתה עשויה לעגון בכל מזח שהוא משני עברי הנהר, מכאן ועד גריניץ'.  מתחת לגשר יש מבוך מושלם של נקודות עגינה לאורך קילומטרים.  יקח לך ימים על ימים למצות אותם, אם תעשה זאת לבדך.&quot;

&quot;הפעל את המשטרה, אם כך.&quot;

&quot;לא.  סביר להניח שברגע האחרון אני אקרא לאתלני ג'ונס.  הוא לא בחור גרוע, ולא הייתי רוצה לעשות דבר שיפגע בו מבחינה מקצועית.  אבל יש לי חשק לעבוד על זה בעצמי, אם כבר הרחקנו לכת עד כאן.&quot;

&quot;אולי נוכל לפרסם מודעות, אם כן, ולבקש מידע מעובדי הרציפים?&quot;

&quot;עוד יותר גרוע!  האנשים שלנו היו יודעים שעלינו על עקבותיהם, והם היו נעלמים אל מחוץ למדינה.  כפי שזה כעת, עדיין יש אפשרות שהם יעזבו, אבל כל עוד הם חושבים שהם בטוחים לגמרי הם לא ימהרו.  האנרגיה של ג'ונס תועיל לנו, משום שהשקפתו על המקרה תדחף את עצמה, ללא ספק, לעתונות היומית, והנמלטים יחשבו שכולם במסלול הלא-נכון.&quot;

&quot;מה נעשה, אם כן?&quot; שאלתי כשירדנו מהסירה ליד כלא מילבנק.

&quot;ניקח את הכרכרה הזו, ניסע הביתה, נאכל ארוחת בוקר, ונתפוס איזו שעה של שינה.  יש סיכוי טוב שנצטרך להיות שוב על רגלינו הלילה.  עצור במשרד טלגרף, רַכָּב!  אנחנו נשמור את טובי, עדיין יתכן שיהיה לנו צורך בו.&quot;

עצרנו ליד משרד הדואר של רחוב פטר הגדול, והולמס שיגר את המברק שלו.

&quot;למי אתה חושב שזה?&quot; הוא שאל כשחזרנו לנסוע.

&quot;ממש אין לי מושג.&quot;

&quot;אתה זוכר את מחלקת רחוב בייקר של הבולשת, שבה נעזרתי במקרה של ג'פרסון הופ?&quot;

&quot;היטב,&quot; אמרתי, תוך כדי צחוק.

&quot;זה בדיוק המקרה שבו הם עשויים להראות מה רב ערכם.  אם ייכשלו, יש לי אמצעים אחרים; אבל אני אנסה אותם קודם.  המברק הזה היה לעוזר הקטן והמלוכלך שלי, ויגינס, ואני מצפה שהוא והכנופיה שלו יהיו איתנו עוד לפני שנסיים את ארוחת הבוקר שלנו.&quot;

השעה היתה כבר בין שמונה לתשע, והתחלתי לחוש בתגובה חזקה לאחר רצף הארועים המסעירים של הלילה.  הייתי צולע ועייף, מוחי מעורפל וגופי מותש.  לא היתה לי ההתלהבות המקצועית שהניעה את בן-לווייתי להמשיך הלאה, וגם לא יכולתי לראות בַּמקרה רק בעיה אינטלקטואלית מופשטת.  באשר למותו של ברתולומיאו שולטו, לא שמעתי עליו טובות, ולא יכולתי לחוש סלידה עזה כלפי הרוצחים שלו.  האוצר, לעומת זאת, היה ענין אחר. הוא, או חלק ממנו, היה שייך בדין לעלמה מורסטן.  כל עוד היה סיכוי להשיב אותו, הייתי נכון להקדיש את חיי למטרה אחת ויחידה זו.  אכן, אילו הייתי מוצא אותו, היא ודאי היתה יוצאת מהשג ידי לָנֶצח.  אולם, אהבה אשר תושפע ממחשבה כזו תהיה קטנונית ואנוכית.  אם הולמס היה יכול לעבוד כדי למצוא את הפושעים, לי היתה סיבה חזקה פי עשרה שדחפה אותי למצוא את האוצר.

אמבטיה ברחוב בייקר והחלפה של כל בגדי ריעננו אותי להפליא.  כשירדתי לחדר שלנו מצאתי את ארוחת הבוקר ערוכה ואת הולמס מוזג את הקפה.

&quot;הנה זה,&quot; אמר, צוחק ומצביע על עיתון פתוח.  &quot;ג'ונס הנמרץ והכתב הנמצא בכל מקום כתבו את זה כפי שנראה להם. אבל היה לך מספיק מהמקרה.  מוטב שתאכל קודם את קתלי החזיר והביצים שלך.&quot;

לקחתי ממנו את העיתון וקראתי את הידיעה הקצרה, שכותרתה היתה &quot;ארוע מסתורי בנורווד העילית&quot;.

&quot;בערך בשעה שתים-עשרה, הלילה&quot;, כתב ה''סטנדרד'', &quot;מר ברתולומיאו שולטו, מפונדיצ'רי לודג', נורווד עילית, נמצא מת בחדרו בנסיבות המצביעות על פשע.  לפי מיטב ידיעתנו, לא נמצאו סימנים ממשיים של אלימות על גופתו של מר שולטו, אולם אוסף רב-ערך של אבני חן הודיות שהמנוח ירש מאביו נלקח מהבית.  המקרה התגלה על ידי מר שרלוק הולמס וד&quot;ר ווטסון, אשר ביקרו בבית עם מר תדיאוס שולטו, אחיו של המנוח. למרבה המזל, מר את'לני ג'ונס, איש הבולשת הידוע, היה במקרה בתחנת המשטרה בנורווד, והגיע למקום בתוך חצי שעה מקבלת ההודעה.  יכולותיו המאומנות והמנוסות הופעלו מיד לזיהוי הפושעים, והתוצאה המשמחת היא שהאח, תדיאוס שולטו, כבר נעצר, יחד עם סוכנת הבית, גברת ברנסטון, משרת הודי בשם לאל ראו, ושוער או סבל בשם מקמרדו.  קרוב לוודאי שהגנב או הגנבים הכירו היטב את הבית, שכן הידע הטכני המפורסם של מר ג'ונס ויכולת ההבחנה בפרטים שלו אפשרו לו להוכיח באופן ודאי כי העבריינים לא יכלו להיכנס מהדלת או מהחלון, אלא היו חייבים לעשות את דרכם על גג הבניין, ומשם דרך דלת-סתרים אל חדר שממנו היתה דלת אל זה שבו נמצאה הגופה.  עובדה זו, שניתן להראותה בבירור, מוכיחה מעבר לכל ספק כי לא היתה זו פריצה אקראית בלבד.  הפעולה המהירה והנמרצת של אנשי החוק מראה את היתרון הגדול בנוכחותו של  אדם יחיד, רב-כשרונות ופעיל, באירועים כאלה.  איננו יכולים אלא לחשוב כי היא מספקת טיעון חזק לאלה הרוצים לראות את כוחות הבילוש שלנו מבוזרים יותר, כך שיבואו במגע קרוב ואפקטיבי יותר עם המקרים שעליהם לחקור.&quot;

&quot;האין זה נפלא!&quot; אמר הולמס, מגחך מעל ספל הקפה שלו.  &quot;מה דעתך על זה?&quot;

&quot;אני חושב שאנו-עצמנו היינו קרובים מאד להיעצר על הרצח.&quot;

&quot;אני מסכים.  לא אהיה ערב לבטחוננו אם יעבור עליו עוד אחד מהתקפי הפעלתנות שלו.&quot;

ברגע זה נשמע צלצול רם בפעמון, ויכולתי לשמוע את גברת הדסון, בעלת הבית שלנו, מרימה את קולה ביבבה של מורת-רוח וחשש.

&quot;אלהים, הולמס,&quot; אמרתי, מתרומם למחצה, &quot;נראה לי שהם באמת בעקבותינו&quot;.

&quot;לא, המצב לא רע עד-כדי-כך.  זה הכח הלא-רשמי - הבלתי-סדירים מרחוב בייקר&quot;.

תוך כדי דיבורו, נשמע קול טפיפת רגליים יחפות על המדרגות, המולה של קולות גבוהים, ותריסר נערי-רחוב מלוכלכים ומרופטים חשו פנימה.  הם הפגינו מידה של משמעת, למרות כניסתם הסוערת, שכן הם נעמדו מיד בשורה ועמדו מולנו בפרצופים מלאי-ציפיה.  אחד מהם, גבוה ומבוגר יותר מהאחרים, יצא מהשורה באווירה של עליונות נינוחה, שהיתה מצחיקה מאוד בדחליל קטן ומרופט שכזה.
{{תרגום מכונה}}
&quot;שמעתי את ההודעה שלך, אדוני, &quot;אמר, &quot;והביא אותם בחדות, שלושה בוב ומדבר לכרטיסים&quot;.

&quot;הנה אתה, &quot;אמר הולמס והוציא כסף. &quot;בעתיד הם יכולים לדווח לך, ויגינס, ואתה אלי, אני לא יכול שהבית יפלוש בדרך הזאת, אבל טוב שאתה צריך לשמוע את ההוראות, אני רוצה למצוא את מקום הימצאותו של קיטור השיקה את אורורה, הבעלים של מרדכי סמית, שחור עם שני פסים אדומים, משפך שחור עם להקה לבנה.היא נמצאת במורד הנהר איפשהו, אני רוצה שנער אחד יהיה ליד הבמה של מרדכי סמית מול מילבנק כדי לומר אם הסירה תחזור אתה חייב לחלק את זה בינך לבין שני הבנקים ביסודיות, תן לי לדעת ברגע שיש לך חדשות.

&quot;כן, גונור, &quot;אמר ויגינס.

&quot;מדידת השכר הישנה, ​​וגינאה לילד שימצא את הסירה, הנה יום מראש.

הוא הושיט להם שילינג כל אחד, והם התרחקו במורד המדרגות, וראיתי אותם כעבור רגע זורמים במורד הרחוב.

&quot;אם השקתה מעל המים הם ימצאו אותה, &quot;אמר הולמס, קם מהשולחן והדליק את המקטרת. &quot;הם יכולים ללכת לכל מקום, לראות הכל, לשמוע את כולם, אני מצפה לשמוע לפני הערב שהם זיהו אותה.באותו זמן, אנחנו לא יכולים לעשות דבר מלבד לחכות לתוצאות.אנחנו לא יכולים להרים את השביל השבור עד שאנחנו מוצאים את Aurora או מר מרדכי סמית &quot;.

&quot;טובי היה יכול לאכול את השטויות האלה, אני מעז לומר, אתה הולך לישון, הולמס? &quot;&quot;לא.

אני לא עייף, יש לי חוקה מוזרה, אני אף פעם לא זוכרת שהרגשתי עייפה מהעבודה, אף על פי שהבטלה מתישה אותי לגמרי, אני הולכת לעשן ולחשוב על העסק המוזר הזה, שהלקוח היפה שלי הציג לפנינו. לעולם לא היתה לנו משימה קלה, זו של חיינו צריכה להיות.גפיים בעלי רגליים לא כל כך נפוצים, אבל האדם האחר חייב, אני חושב, להיות ייחודי לחלוטין&quot;.

&quot;האיש האחר הזה שוב!&quot;

&quot;אין לי כל כוונה לעשות לו תעלומה, בכל אופן, אבל אתה חייב לחשוב על דעתך, עכשיו, שקול את הנתונים, רגליים זעירות, בהונות רגליים, רגליים עירומות, גמישות רבה, חצים מורעלים קטנים, מה אתה עושה מכל זה?

&quot;פראי!&quot; קראתי. &quot;אולי אחד ההודים האלה שהיו המקורבים לג'ונתן סמול&quot;.

&quot;בקושי, &quot;אמר. &quot;כשראיתי לראשונה סימנים של נשק מוזר, נטהתי לחשוב כך, אבל אופים המרשים של הסימנים גרם לי לשקול מחדש את השקפותי: חלק מתושבי חצי האי ההודי הם אנשים קטנים, אבל אף אחד מהם לא יכול היה להשאיר סימנים כאלה הינדו הנכונה יש לה רגליים ארוכות ורזות.המוחמדן הסנדל, בעל הבוהן הגדולה, מופרד היטב מהאחרים, כי בדרך כלל חוצים את הרצועה, גם את החצים הקטנים האלה אפשר לירות רק בדרך אחת. אם כן, איפה נוכל למצוא את הפרא שלנו? &quot;

&quot;דרום אמריקה, &quot;סיכנתי.

הוא הושיט את ידו והוריד נפח גדול מן המדף.

&quot;זהו הכרך הראשון של קובץ גאוגרפי המתפרסם כעת, אפשר לראות בו את הסמכות האחרונה, מה יש לנו כאן?

&quot;'איי אנדמן, הממוקמת 340 קילומטרים מצפון לסומטרה, במפרץ בנגל'.

&quot;מה זה כל זה? אקלים לחות, שוניות אלמוגים, כרישים, פורט בלייר, צריפים אסירים, רוטלנד איילנד, כותנה - אה הנה אנחנו!

&quot;האבוריג'ים של איי אנדמן עשויים אולי לטעון שההבחנה היא הגזע הקטן ביותר על פני האדמה הזאת, אם כי כמה אנתרופולוגים מעדיפים את בושמן של אפריקה, את האינדיאנים של דיגר של אמריקה ואת טרה דל פו'יאס, הגובה הממוצע הוא מתחת לארבע רגליים, אם כי אנשים מבוגרים רבים עשויים להיות קטנים בהרבה מאלה, הם אנשים נוקבים, עצבניים ובלתי נסבלים, אם כי מסוגלים ליצור את קשרי הידידות המסורים ביותר, כאשר הביטחון שלהם נרכש פעם.

&quot;תגיד את זה, ווטסון, עכשיו תקשיב לזה.

&quot;&quot;הם מטבעם מחרידים, יש להם ראש גדול, מעוות, עיניים קטנות וקשות, ותווי ראש מעוותים, אבל הרגליים והידיים שלהם קטנות להפליא, ולכן הן בלתי נסבלות ועזות, שכן כל המאמצים של הפקידים הבריטים נכשלו לזכות בהם בכל עת, הם תמיד היו טרוריסטים לצוותי ספינות, כשהם מעיפים את הניצולים עם מועדוני האבן שלהם או יורים בהם עם החצים המורעלים שלהם, הטבח הזה מסתיים תמיד בחגיגה קניבלית &quot;.

&quot;אנשים נחמדים, חביבים, ווטסון י אם הבחור הזה הושאר למכשיריו הבלתי-משוחזרים, אולי היה זה רומן מחריד עוד יותר, ואני חושב שגם אם ג'ונתן סמול ייתן עסקה טובה העסיקו אותו &quot;.

&quot;אבל איך הוא היה צריך להיות כל כך בן לוויה?&quot;

&quot;אה, זה יותר ממה שאני יכול להגיד, אבל מאז, כבר, כבר קבענו ש&quot;קטן&quot; בא מן האנדאמים, זה לא כל כך נפלא שהאי הזה צריך להיות איתו.לא ספק נדע הכול על זה הפעם, תראי, ווטסון, אתה נראה כל הזמן, שכב שם על הספה וראה אם ​​אני יכול להרדים אותך.

הוא הרים את הכינור שלו מהפינה, וכשהתמתחתי, הוא התחיל לנגן קצת אוויר חלוש, חלומי ומלודי - שלו, ללא ספק, משום שהיה לו כישרון מופלא לאלתור.יש לי זיכרון מעורפל של איבריו הכחושים, פניו הרציניים ועלייתו וקשתו של הקשת. ואז נראה שאני צף בשלווה על ים ים רך, עד שמצאתי את עצמי בתוך חלום, ופניה המתוקות של מרי מורסטן מביטות בי.</text>
      <sha1>k03fj1c2ddj383z5sc6hxj917w53a7z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מלאכת שלמה על מעשר שני ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>365209</id>
    <revision>
      <id>3011411</id>
      <parentid>3011297</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T12:31:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסי סרי</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <origin>3011411</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="53198" sha1="5zn9e9syg3ti1algprdw8fcclax54e2" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מלאכת שלמה|על מעשר שני|א|ב|ג}}
 
===[[משנה מעשר שני ב א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש א/&gt;{{דה מפרש|מעשר שני ניתן לאכילה וכו' לסיכה}} איכא מאן דיליף לה בירושלמי מדכתיב ולא נתתי ממנו למת, אם להביא למת ארון ותכריכין לחי הוא אסור פירוש לקנות מדמי מעשר מלבושין לחי הוא אסור כל שכן למת, אלא איזהו דבר שמותר לחי ואסור למת זו סיכה: 

{{דה מפרש|לאכול דבר שדרכו לאכול ולשתות דבד שדרכו לשתות ולסוך דבר וכו'}} כך צריך להיות. ובברייתא מפרש כיצד לשתות דבר שדרכו לשתות אין מחייבין אותו לשתות לא אניגרון ולא אכסיגרון ולא יין בשמריו, אבל סך הוא את השמן נראה לעניות דעתי דהא דלא קתני אבל סך הוא בשמן אגב סיפא דבעי למיתני אבל מפטם הוא את היין, ועיין במה שכתבנו סוף פרק ח' שרצים: 

{{דה מפרש|דגים שנתבשלו עם הקפלוטות וכו'}} פירש בערוך כרישין שיש להם ראש שָמֵן, מצאתי מנוקד הקפלוטות הקו&quot;ף בצירי והפ&quot;א קמוצה, ובירושלמי מסיק דמתניתין דלא כר' יהודה דאמר לעיל בראש פרק עשירי דתרומות גבי בצל שאינו אלא ליטול את הזוהמא והוא הדין קפלוטות בדגים ואין כאן שבח: 

{{דה מפרש|זה הכלל כל ששבחו ניכר}} פלוגתא דר' יוחנן וריש לקיש, דר' יוחנן סבירא ליה דניכר בכמות בעינן דהיינו במדה ובמשקל, וריש לקיש סבירא ליה דניכר באיכות דהיינו בטעם סגי אף על גב דלא הותירה המדה. ולשון הרמב&quot;ם ז&quot;ל שם פ&quot;ג כפי מה שפירשו בכסף משנה, כיצד השבח לפי חשבון יין של מעשר שני ששוה שלשה זוזים שנפל לתוכו דבש ותבלין שוה זוז אחד והוסיפו במדתו והשביחוהו והרי הכל שוה חמשה נמצא שהשבח הוא זוז, באותו זוז יטול בעל המעשר שלשה חלקים ובעל התבלין רביע, נמצא לבעל המעשר ארבעה זוזים פחות רביע ולבעל התבלין זוז ורביע, וכן על דרך זו בשאר הדברים ע&quot;כ. וזה הכלל אי לא מרבינן מיניה מידי בעינן למימר דלסימנא בעלמא נקטיה, וכדכתיבנא בפרק הקורא את המגילה עומד סימן ב'. 

וכתוב בתוספות יום טוב דהכא מיירי בשאין שבח עצים בפת פירוש שאין אבוקה כנגדו כלומר שלא היה מבעיר עצים בפי התנור כנגד הפת, אבל בפ&quot;ג דערלה משנה ה' מיירי בשאבוקה כנגדו דנמצא נהנה מן האיסור בשעה שהאיסור בעין ע&quot;כ בשנוי לשון ובקיצור, ולפי זה נוכל לומר דזה הכלל לאתויי שאם אבוקה כנגדו השבח לפי חשבון דהיינו נמי שבחו ניכר:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש א/&gt;

===[[משנה מעשר שני ב ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ב/&gt;{{דה מפרש|ר&quot;ש אומר אין סכין וכו'}} כתב ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל נראה לי דר&quot;ש לא פליג אלא בשמן שהוא עצמו מעשר ולא בלקוח בכסף מעשר, וכן מצאתי במסכת מנחות פ&quot;ז לא יביא מחטי מעשר שני אלא ממעות מעשר שני, ועיין בירושלמי דקאמר כאן הביא ר&quot;ש פרכא מדבר שהוא מדרבנן על דבר שהוא דאורייתא נראה דהא אפילו בירושלם נמי הוי הדין כן, ומתניתין לא איירי אלא בירושלם דוקא דהא תנן דגים שנתבשלו עם הקפלוטות של מעשר וחוץ לירושלם אין מבשלין קודם הפדיון וכן עיסה של מעשר שני הכל לא איירי אלא בירושלם דוקא, ופירוש הדבר שנפל דבש לתוך היין והשביח היין יותר משיעור של דבש ושל סמנין הוי אותו השבח לפי חשבון, וכן אם הוא להפך שנתבשלו דגים של חולין עם קפלוטות של מעשר שני והשביחו הדגים כשהוא בא לחלל מעות מעשר שני שלו על הדגים צריך לנכות את הקפלוטות ואת שיעור שבחן, וכן היין גם כן על זה הדרך כשהוא בא לחלל מעות מעשר שני שלו על הדבש והתבלין יכול לחשוב את השבח של היין ולחללו עליו לפי חשבון, אבל בעיסה הוי כל השבח לשני ואינו משלם אלא דמי עצים וצריך עיון עכ&quot;ל ז&quot;ל. 

וידוע כי הפירוש שהעתיק ר&quot;ע ז&quot;ל הוא להר&quot;ש והרא&quot;ש ז&quot;ל, אבל הרמב&quot;ם ז&quot;ל פירש כו' (כמ&quot;ש בתי&quot;ט). גם בסוף פ&quot;ג דהלכות מעשר שני ונטע רבעי כן פירש, ולא השיגו הראב&quot;ד ז&quot;ל. אמנם הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל כתב וגם זה אינו נכון כלל דעל הנאת אצבע מי חששו ואפילו כל היד נמי לא חששו ור&quot;ש מאריה דכוליה תלמודא הוא דאמר דבר שאין מתכוין מותר ועוד וכו', אבל הנכון לפרש משנתנו על דרך הירושלמי והכי פירושו, דסברי רבנן דיכול אדם בירושלם שכבר סך שמן של מעשר טהור להביא בן בתו עם הארץ שהוא טמא ומעגלו על גבי מעיו, דאף על גב דאסור הטמא לסוך עצמו משמן מעשר שני כשם שאסור באכילתו שאני הכא דנתבטל בהיתר, דומיא דתרומה דתניא סך כהן גופו שמן של תרומה ומביא בן בתו ישראל ומעגלו על גבי מעיו ואינו חושש, ור&quot;ש פליג עלייהו דאין ראיה מתרומה לכאן שהרי מצינו שקלה היא גבי תלתן וכרשינין כדלקמן מה שאין כן במעשר שני, ואפשר נמי דטעמא דר&quot;ש דשאני תרומה דגלי רחמנא בה ומתו בו כי יחללוהו והאי הא איתחיל אבל במעשר שני לא גלי עכ&quot;ל ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|א&quot;ל לר&quot;ש ומה אם הקלנו בתרומה חמורה לא נקל במעשר שני הקל, אמר להם לא אם הקלנו בתרומה חמורה שכן הקלנו בכרשינין ובתלתן נקל במעשר שני שכן לא הקלנו בו בכרשינין ובתלתן}} כך מצאתי נוסחת המשנה בספר כתיבת יד:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ב/&gt;

===[[משנה מעשר שני ב ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ג/&gt;{{דה מפרש|תלתן של מעשר שני וכו'}} בפרק שני דהלכות מעשר שני סימן י&quot;ד חזר בו הרמב&quot;ם ז&quot;ל ממה שפירש כאן, שכאן פירש תאכל צמחונין עניינו שיאכלו כשהן לחין {{קטן|*{{שולייםלמטה|1}}}} כמו ירקות ואין מותר לו להניחם שיתייבשו וכו', וכן פירש גם כן גבי כרשיני מעשר שני שגם כן הקפיד עליהם התנא שיאכלו צמחונים ממעות מעשר שני קודם שיתייבשו ויפסלו מאוכל אדם, אבל שם כתב תלתן של מעשר שני מותר לאכלה צמחונים שכך היא ראויה לאכילה וכן כרשיני מעשר שני יאכלו צמחונין ע&quot;כ, ושם השיגו הראב&quot;ד ז&quot;ל. וכתב שם מהרי&quot;ק ז&quot;ל דמה שנראה שנשנית משנתנו לענין חומרות שיש במעשר שני מבתרומה לא לענין אכילת צמחונין אלא לענין שאר דברים דקתני התם עכ&quot;ל ז&quot;ל, ובעניות דעתי איני מבין מה הם שאר דברים דקתני הכא גבי תלתן דלא משמע דנכנסים לירושלם דקתני גבי כרשיני מעשר שני קאי נמי אתלתן, אלא אם נאמר שכוון למה שאכתוב בסמוך בס&quot;ד בסוף דברי ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל ובדברי הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל, ומכל מקום עיין במה שכתבתי לקמן בפירקין סוף סימן ד'. 

וכתב ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל נראה לי לומר טעם למה הקלו חכמים בתרומה של כרשינין ותלתן יותר מבמעשר משום דתרומה אי אפשר לה להשתנות אבל מעשר אפשר לחללו, ובמינים האלו הקלו משום שהמעשרות שלהם אינם מן התורה דאינם אוכל ותנן כלל אמרו במעשרות כל שהוא אוכל וכוליה עכ&quot;ל ז&quot;ל. עוד כתב פירוש תאכל צמחונים כי אז הן ראויין לאדם ומעשר שני לא ניתן אלא לאכילת האדם, אבל התרומה מותר לעשות בה כל צרכו ולהאכילה לבהמתו וכן הטעם של כרשינין, וצריך עיון ע&quot;כ. עוד כתב וזה לשונו, כל מעשיהן בטומאה פירוש כי אינם אוכל אדם ואינם מקבלין טומאה מן התורה ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|תאכל צמחונין}} תלתן לשון נקבה היא. ופירש ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל כשזרע תלתן של מעשר שני וצמח, ואף על גב דתנן {{קטן|*{{שולייםלמטה|2}}}} בפ&quot;ט דתרומות גדולי מעשר שני חולין הא תני סיפא ופודה אותן בזמן זרען והכא בדלא פדה עסיקינן, ומפרש הירושלמי כיני מתניתין מותר לאכול ואין חוששין משום דבר שאין דרכו לאכול אי נמי לא חיישינן אי אכיל ליה בטומאה דלאו אוכל הוא ע&quot;כ. ובסוף דבריו ז&quot;ל כתב ובזה חמור מעשר שני דלא התרנו אלא צמחונים אבל משתגדיל כל מעשיה בטהרה ע&quot;כ. 

אבל הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל פירש השתא משמע דלשון תאכל דוקא קאמר דחובה הוא דאין לאכול בתלתן דמעשר שני בזרע אלא כשהוא כמו ירק דתהא נאכלת כולה כמו יאכלו צריד דסיפא דדוקא הוא וכן תאכל נקודים, והאי תלתן כשתוקש לא חזו שבלין והזירין שלה לאכילה ומשום הכי דוקא בעוד שהיא רכה הוא דאכלי לה כולה דטעם עצה ופריה שוה כדאיתא בפרק בצל. והתלמוד ירושלמי קאמר דכיני מתניתין דמותרת ליאכל הוא דתנן דאינו חובה דעיקר אכילתה הקבוע לה היינו כשאר קטנית ואם רצה לאכלה בעודה רכה או מלילות הרשות בידו וכל שכן הוא, וזהו לפי המפרשים שפירשו דצמחונים היינו שנאכלת כשהיא צמחים רכים ותמיהא לי דליתני תאכל ירק כדרכו, וראיתי לבעל הערוך שפירש מותר לשרות הכרשינין והתלתן במים ולהשהותן בהן עד שצומחין כדרך שעושין הפולים ואפונים ואין בזה משום הפסד מעשר שני ולדעת זה יותר כשר הוא שיאכלו בלי שרייה במים, עוד פירש לשון אחר דמשום טומאה נגעו בה דמותרת התלתן ליאכל בלחלוחיתה ולא חיישינן לידים מסואבות דדרך תלתן שלא תצמח עד שתנגב ע&quot;כ. 

ולזה הפירוש נוחה דעתי בו לפרש משנתנו דאתא תלמודא לתרוצי לן איך נסמך תלתן של תרומה לתלתן של מעשר שני, גבי תרומה אשמעינן דיש בה היתר חפיפה והיתר מגיגה דהיינו למסמס אותה ביד כעין לתיתה של חטים כדי לרככה ולמתקה וקרויה מגיגה מלשון ברביבים תמוגגנה, והיתר שלייה נמי דהיינו שנוטלין אותה מן המים של טנוף ורוחצין אותה במים ומייבשין אותה בחמה כל אלו בידים מסואבות, מה שאין כן במעשר שני כדתנן לעיל וחפיפה ושרייה ומגיגה ושלייה היינו בזרע, וצמחונין היינו כשיהיה ירק, ועוד היתרא דתרומה היינו בידים מסואבות והיתרא דתלתן אין שנוי בו היתר בידים מסואבות והיאך נסמך זו לזו, ועוד דקתני לה נמי גבי כרשינין וגבי קולי קתני לה דקתני גבה ונכנסין וכו' ונאכלת בידים מסואבות, אלא הכי קאמר תנא דמתניתין כששרו התלתן של מעשר שני במים אין לה קולא אחרת לאכלה בידים מסואבות אלא שתנגב ותאכל צמחונים שנותנין אותה בשמש אחר השרייה ואחר שמתנגבת צומחת צמחונין, אבל קולא אחרת בידים מסואבות דהיינו חפיפה ומגיגה ושרייה כל הני אסורי לכולי עלמא, וזהו מותרת ליאכל צמחונין דקאמר היתר הזה גבי מעשר שני יש לה בידים מסואבות אבל היתר אחר בידים מסואבות אין לה, וגבי תרומה שנינו בה קולות אחרות דהיינו לבית שמאי חפיפה ולבית הלל אף מגיגה ושלייה. 

וכי תימא אמאי לא רמו חומרא דמגיגה ושלייה וחפיפה אלא במעשר שני ולא בתרומה דהא איסור אכילתן בטומאה תרווייהו כי הדדי נינהו, שתי תשובות בדבר, חדא דמעשר שני לכל מסור ואם אנו מתירין בו צדדי טומאה דהיינו שלייה ומגיגה וכו' אתו למיטעי נמי אפילו בשריה מה שאין כן בתרומה דאין אוכלין אותה אלא כהנים וכהנים זריזין הן כדאמרינן בעלמא, ועוד יש לומר דבשלמא גבי תרומה כתיב {{קטן|*{{שולייםלמטה|3}}}} נפש בה דמיניה מרבינן אכילת כרשיני תרומה לבהמה ואין טומאה מצויה בהן דלמאכל בהמה אין אדם עושה תקונים, וגרסינן נמי בירושלמי פרקא בתרא דחלה אין אדם מצוי לטמא אוכלי בהמתו, הלכך אפילו אי טעי בתרומה בשרייה הואיל ומצי להאכילן לבהמה אין חשש, אבל גבי מעשר שני דאין אוכלין הכרשינין דיליה אלא אדם דכתיב ואכלת הלכך מחמרינן גבי טומאה דילהו וצריך תקנה שלא תפול בהן טומאה כלל, כך נראה לי. ומצאתי להראב&quot;ד ז&quot;ל בהשגותיו דרך אחרת, אבל מכל מקום נוטה לדרכי קצת עכ&quot;ל ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|ושל תרומה בית שמאי אומרים וכו'}} כתוב בספר כריתות בלשון למודים שער ב' סימן כ&quot;ז, פעמים מזכיר בלשון המשנה דברי תנא ואחר כך עצם הדבר ואחר כך משפטו כמו שמאי אומר כל הנשים דיין שעתן, שמאי שם התנא כל הנשים שם הדבר הנושא המשפט דיין שעתן שם המשפט הנשוא על כל הנשים, וכן שמאי אומר מקב לחלה ובית הלל אומרים מקביים וכן הלל אומר מלא הין מים שאובין פוסלין את המקוה ושמאי אומר תשעה קבין. ופעמים מזכרת המשנה עצם הדבר ואחר כך שם התנא ואחר כך משפטו כמו ביצה שנולדה ביום טוב בית שמאי אומרים תאכל ובית הלל אומרים לא תאכל, ביצה עצם הדבר הנושא המשפט בית שמאי שם התנא תאכל משפטו ודינו הנשוא על הביצה, וכן כרשיני תרומה בית שמאי אומרים שורין ושפין בטהרה וכמו כל המטמאין באהל המת שנחלקו והכניסו לתוך הבית ר' דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאים. ופעמים מזכיר שם הדבר עצמו ואחר כך משפטו ואחר כך שם התנא כמו אוכל פרוד אינו מצטרף דברי ר' דוסא, אוכל פרוד הוא שם דבר הנושא המשפט אינו מצטרף הוא המשפט הנשוא על האוכל ר' דוסא הוא התנא, וכן מחללין מעשר שני על אסימון דברי ר' דוסא. מאלה שלשה פנים הנזכרים נמצאו בכמה משניות וברייתות חדלו מספר.

ולי אני הקטן נראה טעם המסדר לשלשה סבות, כי אין לסדר המצווה לפני המצוה, והשנית לסדר שני התנאים זה אצל זה, והשלישית כאשר במצווה ובדינו או בשם הדבר ובדינו אין בו יוצא לשני כי אם בעצמו כלומר שהצווי בודד מזכיר שם החכם או החכמים בין שם הדבר הנושא המשפט והמשפט הנשוא כי המשפט קצר ואין זו הפסקה בין שמות החכמים החולקים, אבל כאשר הצווי והמשפט יוצא לשני כלומר בלתי בודד אז אם היה שם החכם לפני דבר הצווי והמשפט יקרא הפסקה בין שמות החכמים ועל כן שמו כל המשפט והצווי לפני הזכרת שם החכם בלשון דברי פלוני ופלוני אומר כדי לסדר שני החכמים החולקים יחד, על פי הדברים האלה תוכל להבין טעמי שנוי הסדרים הנזכרים ע&quot;כ. ועוד האריך עיין שם: 

{{דה מפרש|כל מעשיה בטומאה}} היינו דוקא בידים מסואבות אבל לא טומאת הגוף: 

{{דה מפרש|חוץ משרייתה}} מפרש בירושלמי דאיכא בינייהו שולה דלבית שמאי שולה בידים טהורות ולבית הלל בידים טמאות, תניא זו היא דברי ר&quot;מ, אבל ר' יהודה אומר בית שמאי אומרים כל מעשיה בטהרה חוץ מחפיפתה ובית הלל אומרים כל מעשיה בטומאה חוץ משלייתה, ולר' יהודה איכא בינייהו מגיגה דלבית הלל מוגג בידים טמאות. ועיין במה שכתבתי בסוף מתניתין דבסמוך בשם ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל. ומכל מקום בין לר&quot;מ בין לר' יהודה קשה דאמאי לא תני פלוגתא דבית שמאי ובית הלל דגבי תלתן של תרומה בפרקא קמא דעדויות כדתני התם פלוגתייהו דבכרשיני תרומה, ובמה שכתבתי לקמן בפירקין בסימן ט' בשם הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל ניחא קצת ועיין גם כן במה שכתבתי במתניתין דבסמוך ועיין גם כן במה שכתוב שם בפרקא קמא דעדויות סימן ז':  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ג/&gt;

===[[משנה מעשר שני ב ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ד/&gt;{{דה מפרש|יאכלו צמחונין}} כדפרישנא גבי תלתן וקולי כרשינין דמעשר קחשיב ואזיל. וכאן פירש ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל בקיצור יאכלו צמחונין כלומר מותר לאכלן צמחונין: 

{{דה מפרש|ונכנסין לירושלם ויוצאין}} אפילו רבנן דפליגי עליה דרשב&quot;ג לקמן בפ&quot;ג הכא מודו משום דקל הוא שהקילו בכרשינין, ודוקא להוציאן לחוץ לטוחנן או לכותשן להכשירן לאכילה ולחזור אל העיר ולאכול מה שהוא צריך ולא הטריחוהו לטחון כל מה שיש לו בבת אחת אלא כפי רצונו, אבל לא שיהא מותר להוציאן ולאכלן בחוץ דמכל מקום קלטו להו מחיצות: 

{{דה מפרש|נטמאו ר' טרפון אומר יתחלקו לעיסות}} מפרש בירושלמי דכשנטמאו בעודן זרעונים מודה ר' טרפון דאין מחמירין עליהם ונפדין דהא חזו לבהמה, אלא מיירי דוקא שנטמאו אחר שנעשו עיסה, ואם יש לו עיסות אחרות של מעשר שני אז צריך לחלקה דמאחר שהן עיסה מסתמא חישב עליהן לאדם כגון בשנת בצורת כאותה של דוד המלך. 

ופירש ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל ויוצאין פירוש מותר להוציאו לאיזה צורך אבל לא שיניחו בחוץ אלא שיחזירו לירושלם אחר כך, ומטעם זה לא הוזכר דין זה למעלה בתלתן כי התלתן אין בו צורך להוציאו אבל זה צריכין לפעמים להוציאו כדי לאפותו כי אין עושין תנורים בירושלם ע&quot;כ. עוד כתב ז&quot;ל יתחלקו לעיסות דין זה לא נזכר לעיל גבי תלתן כי תלתן אין יכולין לחלקו כי אין עושין ממנו עיסה ע&quot;כ. עוד כתב ומאכילין פירוש לבהמה, והיינו דתנן ומאכילין ולא קתני ואוכלין בטומאה עכ&quot;ל ז&quot;ל: 

בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל דאוכל פחות מכביצה אינו לא מיטמא מאחרים ולא מטמא אחרים. אמר המלקט, מפירוש הרמב&quot;ם ז&quot;ל כאן וגם מכמה מקומות בפירוש המשנה וגם מפירוש ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל משמע דדוקא לא מטמאו אחרים בפחות מכביצה אבל מקבלין טומאה בכל שהוא, ועיין עוד במה שכתבתי על זה בראש פ&quot;ה דתרומות: 

{{דה מפרש|יפדו}} ואפילו נטמאו כשהן עיסה ונמצאות לו עיסות אחרות: 

{{דה מפרש|ומאכילין בטומאה}} יש מי שפירש מאכילין לכהן טמא: 

{{דה מפרש|שורין בטהרה}} כששורין אותם במים לא יהא בידים מסואבות משום דיש קטניות אחרות דבעי שרייה נמי להסיר הפסלת מהן כמו עדשים כדאיתא במסכת ביצה פרקא קמא, ואם כן לא מוכחא מילתא דמאכל בהמה נינהו, אבל השפשוף אינו נוהג במין קטנית אחרת אלא בכרשינין, הלכך ידיעה מילתא דכרשינין הוו ומאכל בהמה נינהו דשרו בטומאה: 

{{דה מפרש|יאכלו צריד}} לשון יובש כמו צריד של מנחות בפרק שני דחולין, והרמב&quot;ם ז&quot;ל פירש הטחינה העבה נקראת צריד, אבל קשה לעניות דעתי דהכא גרסינן צריד בדלי&quot;ת והתם גרסינן ברי&quot;ש, וכן פירשו הרגמ&quot;ה ז&quot;ל וגם רש&quot;י ז&quot;ל בפרק המנחות והנסכים (מנחות דף ק&quot;ב) וכדאמרינן לענין שופר היה קולו עבה או צרור פירוש יבש שאין קולו נשמע, רונקו בלעז. 

אחר כך דקדקתי בערוך ששניהם הביאם בערך צרד בדלי&quot;ת צריד דמתניתין וצריד דמנחות וגם דשופר הביאו בסמוך להם בערך צרוד בדלי&quot;ת, וכתב ושייך בצריד דמה המורסן עב במינו אף זה השופר עב במינו ע&quot;כ. וטעמא דשמאי דאף על גב דשרינן ידים מסואבות, אבל דליטמאו {{קטן|*{{שולייםלמטה|4}}}} הן עצמן לא שרי שמאי לאכלן משום הכי אין אוכלין אלא צריד, כן פירש ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל. אבל הראב&quot;ד ז&quot;ל וגם הר&quot;י ז&quot;ל פירשו שישמור אותן מן ההכשר ואפילו שרייה בטהרה לא שרינין דסוף סוף מאכל אדם נינהו, הלכך ישמור אותן שלא יכשירם שאם יהו מוכשרין לא יזהר בטומאתן לפיכך אוכל אותן ביובש כגון קלי: 

{{דה מפרש|ר' עקיבא אומר כל מעשיהן בטומאה}} מפרש בתוספתא ומייתי לה בירושלמי דהכי קאמר כך היו שונין בית הלל כל מעשיהן בטומאה דכיון דמאכל בהמה נינהו לא גזרי בהו כלל, דתניא בתוספתא כרשיני תרומה בית שמאי אומרים שורין בטהרה ושפין ומאכילין בטומאה ובית הלל אומרים שורין ושפין בטהרה ומאכילין בטומאה דברי ר' יהודה, ר&quot;מ אומר בית שמאי אומרים שורין ושפין בטהרה ומאכילין בטומאה ובית הלל אומרים כל מעשיהן בטומאה, א&quot;ל ר' יוסי כמשנתך בבית הלל היתה משנתו של ר&quot;ע בבית הלל לפיכך היה אומר ינתנו לכל כהן ואפילו עם הארץ. ומשמע דשאר תנאים בבית הלל לא היו שונים כן אלא כמשנתנו {{קטן|*{{שולייםלמטה|5}}}} וכר' יוסי או כמשנת ר' יהודה, ותלתא תנאי נינהו אליבא דבית הלל.

ונראה דלא פליג ר&quot;ע אלא דוקא בכרשינין ולא אתלתן, דבעדויות לא תני לה אלא בכרשינין בלבד ולא תנינן התם מתניתין דתלתן כי היכי דקאי ר' עקיבא עלה, ועוד דר' מאיר שונה בתלתן דבית הלל בעו טהרה בשרייה ובשלייה דוקא שרו בטומאה וגבי כרשינין שונה בבית הלל דכל מעשיהן בטומאה, אבל הרמב&quot;ם ז&quot;ל פסק בפרק י&quot;ב מהלכות תרומות כר' עקיבא וכפשטה דמתניתין דהכא דמשמע דר' עקיבא קאי אתרוייהו, ומשמע בירושלמי בפרקא בתרא דחלה דכי פליג ר' עקיבא אפילו בכרשינין לאדם פליג וכל שכן בכרשינין לבהמה וטעמא דאין טומאה מצויה באוכלי בהמה, ה&quot;ר שלמה שיריל&quot;ו ז&quot;ל. 

אבל ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל כתב לשון תוספתא דפלוגתא דר&quot;מ ור' יהודה בין דתלתן בין דכרשינין בגוונא אחרינא, וכתב בסוף דבריו והשתא סתם מתניתין בין דתלתן בין דכרשינין ר' יהודה היא ע&quot;כ. ובמה שכתב הרש&quot;ש ז&quot;ל דהרמב&quot;ם ז&quot;ל פסק כר' עקיבא בהלכות תרומות פי&quot;ב זה לשונו שם, התלתן והכרשינין של תרומה הואיל ואינו מאכל אדם הרי זה מותר לעשות כל מעשיהם בטומאה ואינו נזהר אלא בעת שרייתו במים שאם שרה אותם בטומאה הרי טימא אותם בידים, אבל אחר השרייה אינו נזהר לא בעת ששף הכרשינין ולא בעת שמאכילן לבהמה, לפיכך נותנין תרומת תלתן וכרשינין לכהן עם הארץ ע&quot;כ. 

וכתב שם גם כן מהרי&quot;ק ז&quot;ל דהיינו כבית הלל אלא שבמה שכתב בסוף דבריו לפיכך נותנין תרומת תלתן וכרשינין לכהן עם הארץ פסק כר&quot;ע, דתנן בפרק בתרא דחלה סימן ט' כרשיני תרומה ר' עקיבא מתיר וחכמים אוסרין, וכבר נתן שם טעם מהרי&quot;ק ז&quot;ל למה פסק כר' עקיבא אף על גב דרבים פליגי עליה, אבל בתחלת דבריו פסק כבית הלל בין בתלתן של תרומה בין בכרשיני תרומה וכדמשמע פשטא דמתניתין. ומכל מקום אפשר להיות דר&quot;ע קאי אתרוייהו בין אכרשינין בין אתלתן ובזה מהרי&quot;ק ז&quot;ל והר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל שוין:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ד/&gt;

===[[משנה מעשר שני ב ה|משנה ה]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ה/&gt;{{דה מפרש|מה שליקט ליקט למעשר שני עד שישלים}} פירש ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל פירוש משום הפסד המעשר תקנו זה כי שמא לא ימצאו כל המעות ואם כן יפסיד המעשר, ובעבור זה תקנו שהראשון יהיה למעשר עכ&quot;ל ז&quot;ל. ירושלמי א&quot;ר זעירא וצריך להתנות ולומר אם אלו שלמטן שני יהיו אלו שבידי תפוסין עליהן, ופירש הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל דלא דק ר' זעירא וצריך להביא מעות של נחשת ואחר כך יחלל הנחשת על המעות שבידו דהא בסמוך תנן דאפילו מדוחק אין מחללין כסף על כסף, אבל במסקנא בירושלמי עלה דמתניתין דבסמוך מייתי פלוגתא דתנאי וקאמר עלה דההיא ברייתא מדברי שניהם נלמוד מחללין כסף על כסף ואין מחללין כסף על נחשת, וכן פסק הרמב&quot;ם ז&quot;ל שכתב סלע של מעשר שני ושל חולין שנתערבו מביא בסלע מעות ואפילו מעות נחשת וכו', משמע דכי קתני מתניתין מביא מעות דהיינו פרוטות קולא אשמעינן דאפילו פרוטות שמחלידות שרו מדוחק וכל שכן כסף: 

{{דה מפרש|זה הכלל}} לרבות קטנית חולין וקטנית מעשר שני שנתפזרו וכן פירות, ופירות אם לקטן בדלוג וחסרו ישלים מדת מעשר שני ואם חסרו לחולין ואם חפן וכו'. לפי חשבון הוא החסרון והכי איתא בתוספתא, ואין צריך לדחוק ולומר דזה הכלל לסימנא בעלמא נקטיה כמו זה הכלל דבריש פירקין אף על גב דיש כיוצא בו בגמרא בפרק הקורא עומד כמו שכתבתי שם סימן ב': 

{{דה מפרש|והנבללין לפי חשבון}} בירושלמי מפרש דהנבללין והנחפנים קאמר כי היכי דלא תיקשי רישא אסיפא, ומשמע מהרמב&quot;ם ז&quot;ל דגם הכא בנבללין צריך תנאי וזה לשונו שם ראש פרק ששי, והנבללין לפי חשבון ומתנה ואומר אם אלו שבידי הן המעשר השאר חולין ואם הם חולין הרי מעות המעשר בכל מקום שהם מחוללין עליהם ע&quot;כ. ועיין בנמקי יוסף ראש פרק הבית והעליה דפירש ההוא ירושלמי דמייתי התם דרוצה לומר דכי קתני מתניתין אם בלל וחפן לפי חשבון לאו דבעינן להו לתרווייהו אלא בחדא מינייהו בלחוד סגי, שאם בלל תחלה אף על פי שלא חפן אלא נטל אחד אחד הולכין אחר הרוב לפי חשבון, הלכך מעות מעשר שני וחולין שנתפזרו וליקט אחד אחד לא אמרינן לפי חשבון כיון שמתחלה לא היו מעורבין ובשעת נטילה לא חפן ליקח הרבה בבת אחת ע&quot;כ:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ה/&gt;

===[[משנה מעשר שני ב ו|משנה ו]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ו/&gt;{{דה מפרש|סלע של מעשר שני וכו'. שנתערבו}} ורוצה להוציא של חולין חוץ לירושלם עכ&quot;ל ר&quot;ע ז&quot;ל. וכתב עליו הר&quot;ס ז&quot;ל צריך עיון אמאי נקט חוץ לירושלם, וה&quot;ר שמשון ז&quot;ל לא כתב כן ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|מביא בסלע מעות}} ירושלמי תניא בן עזאי אומר בשתי סלעים צריך להביא פרוטות, פירוש שאם אתה מתיר לו בדמי סלע אחד שמא יצטרך הסלעים של כסף לצרכיו ונמצאו אלו שניהם מחוללין ויקיים כן שיהא קדושת המעשר על הפרוטות ויחלידו ונמצא מעשר מפסיד, ועוד שישהה עליותיו שהן משא כבד ומתוך שאתה קונס אותו שיביא פרוטות בדמי שני סלעים ידחוק עצמו ויחליף אחד מן הסלעים על סלע הכסף כדי שלא יהיו שניהם קדושים בספק ולכך יחמיר על עצמו ויהא הכסף של מעשר שני ויהא זריז וקל לעלות שאין לו משא כבד של נחשת: 

בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל ואי קשיא כו'. ורש&quot;י ז&quot;ל פירש שם פרק הזהב (בבא מציעא דף נ&quot;ו) מפני שאמרו מחללין כסף על נחושת מדוחק אבל כסף על כסף לאו דרך חלול הוא ואפילו מדוחק נמי לא, וכיון דאף כסף על נחשת לא התירו אלא בדוחק הלכך לא שיקיים כן שבזיון מעשר הוא ועוד שהפרוטות מחלידות ע&quot;כ:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ו/&gt;

===[[משנה מעשר שני ב ז|משנה ז]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ז/&gt;{{דה מפרש|בית שמאי אומרים לא יעשה וכו' ובית הלל מתירין}} קסברי הכסף כסף ריבה דכסף יתירי כתיבי בפרשה, ובית שמאי סברי הכסף כסף ראשון ולא כסף שני לישנא אחרינא דבית שמאי סברי כספא טבעא ודהבא פירא וטבעא אפירא לא מחללינן דכתיב וצרת הכסף, ובית הלל סברי כספא פירא ודהבא טבעא ופירא אטבעא מחללינן, והתם ראש פרק הזהב פרכינן בשלמא להך לישנא דאמרת דמדאורייתא מישרא שרו ובדרבנן פליגי, דבית שמאי סברי דרבנן הוא דגזרו ביה שמא ישהה עליותיו שיהיו לו סלעי מעשר עד שיגיעו לדמי דינר זהב בשנה שניה שימכור מעשרות שנה הבאה, ובית הלל סברי לא גזרינן שמא ישהה עליותיו דכי לא מלו נמי בדינרא אסוקי מסיק לה שאין משאן כבד היינו דקתני יעשה ולא יעשה ולא קתני לשון חלול דקסברי יש חלול אבל חכמים החמירו עליו, אלא להך לישנא דאמרת דמדאורייתא פליגי אי משום טעמא דכסף שני אי משום דדהבא פירא הוא דהוי כיון דאיסורו דאורייתא ולא מיתפסי בקדושת מעשר הכי איבעי ליה למיתני בית שמאי אומרים אין סלעי מעשר שני מתחללין על דינרי זהב ובית הלל אומרים מתחללין, וקאי בקושיא: 

{{דה מפרש|כספן דינרי זהב}} כספן שהיה להם ממעות מעשר שני, ואתא לאשמועינן דאפילו לכתחלה ואפילו לאדם חשוב שרו בית הלל דרבן גמליאל מבית הלל קאתי ועשה מעשה לעצמו ולא חש לדבית שמאי כלל:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ז/&gt;

===[[משנה מעשר שני ב ח|משנה ח]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ח/&gt;{{דה מפרש|הפורט סלע ממעות וכו'}} והאי הפורט רוצה לומר המצרף ואיידי דתני סיפא הפורט דדוקא הוא תני נמי רישא הפורט. 

וכתוב במהר&quot;י קולון ז&quot;ל שרש צ&quot;ה דפשיטא הוא דלשון מעות כולל בין מעות של נחשת בין מעות של כסף בין מעות של זהב שהרי בכל התלמוד בכמה דוכתי במשנה ובגמרא מזכיר שם מעות סתם במקום אשר אין לחלק כלל בין זהב וכסף ונחשת, ואף על גב דתנן במעשר שני פרק שני הפורט סלע ממעות מעשר שני בית שמאי אומרים בכל הסלע מעות ובית הלל אומרים בשקל כסף ובשקל מעות, ואותם מעות של נחשת הם כדמשמע בהדיא ראש פרק הזהב וכן בכמה משניות שונה שם מעות שהן מעות של נחשת, מכל מקום נראה לעניות דעתי דאף על גב דבמקום דמוכיח הלשון שהן של נחשת כי התם דקתני הפורט סלע דמשמע שהוא מחליף הפרוטות של נחשת לסלע דפשיטא דסתם פרוטות של נחשת הוא שונה התנא מעות במקום פרוטות של נחשת, מכל מקום היכא שהוזכרו מעות סתם יש בכללן בין מעות של כסף בין מעות של זהב דכולהו מעות איקרו, ותדע דכן הוא שהרי שנינו שם פרק חמישי כיצד פודין נטע רבעי מניח הסל על פי שלשה ואומר כמה אדם רוצה לפדות לו בסלע על מנת להוציא יציאות מביתו ומניח את המעות ואומר כל הנלקט מזה מחולל על מעות הללו, הרי לך בהדיא דסלע קרא מעות והנה דבר פשוט הוא דסלע של כסף הוא ומזה אין צריך ראיה אלא על כן צריך להיות כדפרישית ע&quot;כ בקיצור: 

{{דה מפרש|בית שמאי אומרים בכל הסלע מעות}} אם בא לפורטן וכו' עד סוף פירוש ר&quot;ע ז&quot;ל. אמר המלקט כן פירש רש&quot;י ז&quot;ל, והקשו תוספות וגם ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל על פירוש זה דלפי זה הטעם הוו בית הלל לחומרא וקשה דהוה ליה למתנייה בעדויות גבי קולי בית שמאי וחומרי בית הלל, והיא אינה שנויה התם רק בפרקא קמא דאכתי לא נחת תנא לאשמועינן קולי בית שמאי וחומרי בית הלל. והר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל תירץ בעד רש&quot;י ז&quot;ל דהא דפרכינן בכל דוכתא וליתנייה גבי קולי בית שמאי וחומרי בית הלל לאו למימרא דבאותו פרק שמתחיל אלו דברים מקולי בית שמאי וחומרי בית הלל דוקא קאמר דליתנייה שם, דהא כמה תנאי פליגי על אותן המנויין שם ומוסיפים עליהם בפירקי אחריני, אלא בעדויות כלומר בכולה מסכת הוא דקאמר. 

אבל מה שהוקשה לי בדבריו ז&quot;ל הוא דאי טעמא דבית הלל משום שיוקירו הפרוטות בירושלם ונמצא מעשר שני מפסיד וכו' מאי שייכא הכא פלוגתא דר&quot;מ ורבנן, וכי תימא מילתא באנפי נפשה היא ליתא דהא בעדויות קתני לה בהדי פלוגתא דבית שמאי ובית הלל דומיא דסיפא דפורט בירושלם דפליגי על תנא קמא דבית הלל כל הנהו תנאי, ודמיין לריש עדויות דאשכחן רבנן דפליגי על בית הלל ובית שמאי ואמרי לא כדברי זה ולא כדברי זה ואף שהיו בית דין של אחריהם הנהו תנאי והכי נמי נפרש הכא, ועוד לדידיה תימה דהיכי אמרינן בירושלמי דינר כסף ודינר פירות דברי הכל אסור מאי טעמא דרבנן. 

לכך נראה לי דטעמא דבית שמאי היינו דסברי דיכול אדם לצרף חוץ לירושלם אף אם יש בידו כל סך הסלע מפרוטות ובא לצרפן בסלע שיכול וכל שכן אם יש בידו חצי סלע מֵעִין של כסף וחצי סלע בפירות או בפרוטות דשרי לצרפן בסלע, ובית הלל פליגי עלייהו בכל שיעור סלע מפרוטות כיון דעבד בזיון למעשר שני דפריק פירות כ&quot;כ בנחשת עד שיעור סלע ולא חייש בפרוטות מחלידות השתא שאוחז דרכו ללכת לא שרינן ליה לפרוקינהו לכולהו וכיון דלא שרינן לפרוקינהו יזהר עצמו מעיקרא דלא פריק כ&quot;כ פירות שיעור סלע בפרוטות נחשת וקנסינן ליה ולא יחליף אלא חצי סלע של פרוטות ויעמיד בידו חציים ויעלם לירושלם והשתא ר&quot;מ ורבנן דבית דינו פליגי על תנא קמא דבית הלל ביותר קלה דאפילו פירות וכסף על כסף דמודו בית הלל דשרי אפילו הכי אסור משום דמשמע מבית הלל דדוקא הכא מחמרי משום דעבד בזיון למעשר שני כולי האי וכדפרישנא אבל כי פריק חצי סלע במעין של כסף ויש לו פירות חצי סלע דכולי עלמא מודו דשרי כיון דליכא בזיון דמעשר שני ואשמעינן ר&quot;מ ורבנן דגם צרוף זה אסור ואפילו דינר כסף וחצי דינר פירות אסור לצרופי בכסף משום גזרה אחרת דאית להו כסף על כסף לא מחללינן כדאיתא במסכת דמאי ומפרש בירושלמי דדינר כסף דכולי עלמא לא פליגי דחשוב הוא ואפילו יש לו פירות שוין שני דינרים אסור להחליפן במטבע כסף דלא גריר כסף כזה אטו פירות וכן אם יש בפירות שיעור דינר חשיבי באנפי נפשייהו ולא שרינן לטפול להן מעות דכסף ולא גריר אגבייהו ואסור ואף על גב דכסף לא הוי אלא חצי דינר דפירא אטבעא הוא דאמר רחמנא וטבעא אטבעא לא ועל כרחך באיסורא דאורייתא פליגי דמוכח בירושלמי דהיכא דקתני אין מחללין דאיסורא דאורייתא חשיב ומשום הכי אסור ואף על גב דכסף לא הוי אלא חצי דינר כי פליגי בחצי דינר כסף וחצי דינר פירות שבא להחליף ולצרף בדינר ר&quot;מ סבר אף הכא נמי לא גריר כסף גבי פירות וכסף על גבי כסף הוי ואסור דנגע אתקנתא דכסף על כסף וכסף דתנא ר&quot;מ על דינר כסף קאמר דאסיר ורבנן סברי דחצי דינר דבר מועט וגריר אטו פירות ולא חשיב אלא כמו פירות לחודייהו על גבי כסף כנראה לי עכ&quot;ל ז&quot;ל:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ח/&gt;

===[[משנה מעשר שני ב ט|משנה ט]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ט/&gt;{{דה מפרש|ובית הלל אומרים בשקל כסף ובשקל מעות}} פירש רש&quot;י ז&quot;ל לא יחליף בפרוטות אלא חציין כו'. וכתב הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל לפי שיטת רש&quot;י ז&quot;ל אי נמי משום סחורה דדרך הוא להחליף כל הסלע בפרוטות דאין מפסיד אלא אדרבה מרויחין לפעמים וסבירא ליה לבית הלל דאסיר משום סחורה והוו בית שמאי לקולא ובית הלל לחומרא ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|הדנין}} מפרש להו סוף פרקא קמא דסנהדרין בן עזאי בן זומא חנן המצרי וחנניא בן חכינאי רב נחמן בר יצחק מוסיף אף שמעון התמני: 

{{דה מפרש|ר' עקיבא אומר שלשה דינרי כסף וברביעית כסף ברביעית מעות}} כך צריך להיות. אבל הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל גריס וברבעת כסף וברבעת מעות בוי&quot;ו ובלא יו&quot;ד כלל {{קטן|*{{שולייםלמטה|6}}}}. ופירש ור' עקי' מחמיר טפי ולא שרי אלא שמינית סלע בפרוטות ע&quot;כ ולדידיה הוי רבעת מין מטבע שהוא חצי דינר דהיינו שלשה מעין וכן נראה שמפרש הרמב&quot;ם ז&quot;ל שכתב ור' עקיבא סבר דבשמינית סלע בלבד יחליף מעות והוא הרמב&quot;ם ז&quot;ל כתב ד' אספרי כסף איני יודע כמה אספרים יש בסלע ע&quot;כ. ובערוך ורבינו האיי אמר איצטרי גרסינן והן חתיכות של כסף ע&quot;כ אבל ה&quot;ר שלמה שירילי&quot;ו ז&quot;ל כתב ד' אספרי כסף פירוש דהיינו מעין בלשון יון ור' טרפון לא שרי אלא שתי מעין להחליף בפרוטות לחוד והכי קאמר הדינר השני של שקל השני יקח בו ד' אספרי כסף בכסף ונשארו שני מעין שיחליף בפרוטות לחוד וכל חד וחד אתי למעוטי משיעורא דחבריה שמאי אומר וכו' פירשתי משניות אלו לפי דרכו של רש&quot;י ז&quot;ל דסובר דרישא דתני ממעות הוא שיש לו פרוטות ומחליפן כדי לקבל סלע כסף והכי מפרש לה בירושלמי דמצרף הוא דבעי למימר והא דקתני הפורט רוצה לומר שמונה סכום פרוטותיו לקבל הסלע ופירוש הגמרא יש לנו לקבל דאינהו הוו בקיאי בפירוש המשניות יותר מדורות אשר באו לאחריהם ועוד דלהכי תני ממעות לומר דמעות היו בידו וסיפא לא תני ממעות דהסלע הוא דבא להחליף ועוד סובר רש&quot;י ז&quot;ל דהני תרתי מתניתין קולי בית שמאי וחומרי בית הלל הוו ולא קשה דאמאי לא תני להו בפרק קולי בית שמאי וחומרי בית הלל דהא בבא דלקמן דקתני דמחמרי בית הלל ואמרי לא שמענו אלא בבאה מן הקציר עד סוף הפרק לא קתני להו התם וטעמא דלא תני התם אלא אותם דלא חזרו בית הלל והודו לבית שמאי אבל הך דחזרו לא והכי נמי לא קתני התם אלא אותם דשאר תנאים לא חלקו עלייהו דבית שמאי ובית הלל והני חלקו עליהן שמאי גופיה ושאר תנאים כגון הכא דחלקו עליהן דנין לפני חכמים וכו' ושמאי גופיה ודלעיל פליגי ר&quot;מ ורבנן עלייהו דבית הלל וכבר כתב רבינו שמשון ז&quot;ל דבירושלמי משמע כדברי רש&quot;י ז&quot;ל ועוד הוכחת מחלוקת התנאים בתרי באבי הוכחה גמורה היא ובתוספות שנאץ חזרו והודו לרש&quot;י ז&quot;ל מן הטעם הזה ונקטינן השתא דאיכא תלתא גווני קולי בית שמאי וחומרי בית הלל שנויין בעדויות חדא גוונא דפליגי עלייהו תנאי דמחמרי טפי מינייהו והיינו הנהו דתנינן הכא ושנויין אגבן הנהו דפליגי עלייהו נמי דמקילין טפי מינייהו אלא שחזרו בהן והודו והדר תני חומרי דבית הלל דלא איפליגו עלייהו תנאי כלל פירקא באנפי נפשיה והדר תני פלוגתי אחריני דחומרי בית הלל נמי נינהו אלא דהוו אליבא דחד תנא כגון ר' יהודה שהיה שונה ששה דברים על אותם שלמעלה ור' יוסי נמי היה שונה כך וכך על אותם שלמעלה ותנאי אחריני דלא מנו אלא עשרים וד' ותו לא הוו סברי דבשאר מילי לא אפליגו בית שמאי ובית הלל עלייהו אלא כולן היו שוין בדברים ההם ומחמירין היו. עכ&quot;ל ה&quot;ר שלמה שירילי&quot;ו ז&quot;ל:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ט/&gt;

===[[משנה מעשר שני ב י|משנה י]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש י/&gt;{{דה מפרש|מי שהיו מקצת בניו טמאים וכו'}} וכתוב שם בכסף משנה לפרש הירושלמי ולהשיב בעד הרמב&quot;ם ז&quot;ל דלהשגת הראב&quot;ד ז&quot;ל דה&quot;פ מה אנן קיימין אם באומר מכבר כלומר אם באומר מעכשיו תהא מחוללת סלע זו על מה שישתו טהורים משקה מעורב ונמצאו טמאין שותין מעשר שני ואם באומר לכשישתו תהא מחוללת עליו למפרע חולין שתו שבשעה ששתו עדיין לא נתחלל והיאך יתחלל לאחר שכבר שתו אותו אלא באומר מכבר לכשישתו כלומר סמוך לעת שמתחילין לשתות תהא סלע זו מחוללת עליו דהשתא חל החלול קודם שיתחילו לשתות ולא מופלג אלא סמוך ביותר בשעה שפירש היין מן הכד לפיהם דהשתא אינו ענין לברירה ע&quot;כ. ובירושלמי מפרש בטמאין טומאת מת דאין מטמאין כלי חרס אלא מאוירו פירוש שיכניסו ידיהן לתוך האויר ואינם מטמאין במשא ומפורש בפרק העור והרוטב דהיסט מטעם משא הוא טמא הלכך כיון דאין להם היסט מצו טמאים לערות מן הכד לתוך כוסן ובלבד שלא יכניסו לתוך חללו של כלי חרס דאין כלי חרס מקבל טומאה מגבו אלא מאוירו דאילו הוו טמאים טומאת זיבה הא מטמאין בהיסטן ואין תקנה אלא שיערה אחר לטמאים וכן בפירוש הרמב&quot;ם ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|מה שהטהורין שותין סלע זו מחוללת עליו}} על יין ששותין דאמרינן בפרק הערל דמעשר שני בין אכלו בטומאת הגוף בין אכלו בטומאת עצמו לוקה ויליף לה התם מקראי ומשום הכי תני הכא כדי שלא יכשלו לאכלו בטומאת עצמו וטמאים נמי לא יכשלו לשתות מעשר שני טהור בטומאת הגוף אומר מה שהטהורין שותין ממנו תהא סלע זו של מעשר מחוללת עליו ונמצא מה ששתו טהורין היה מעשר ומה ששתו טמאים היה חולין: 

{{דה מפרש|שותין מכד אחד}} ואינם חוטאים הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל. וכתוב בתוספות י&quot;ט ודתנן שותין רוצה לומר זה אחר זה בתחלה הטהורים ואחר כך הטמאים אבל הטמאים רשאין להשקות לטהורים על פי אלו התנאים ע&quot;כ פירוש שלא יגעו ביין ושיהיו טמאים בשאר טומאות מלבד זיבות ושיהיה הכלי מחרס ובמה דברים אמורים בשאין אחר מערה אבל אם אחר מערה אפילו טמאים טומאת זיבה. וז&quot;ל ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל נמצאו טמאים וטהורים שותין מכד אחד לאו דוקא מכד אחד כי אינם שותין מן הכד עצמו כי אם היה כן היו מטמאין את היין ואסור לשתותו בתורת מעשר שני אלא מיירי שמערים מן הכד לכוסן וכל אחד יש לו כוסו בפני עצמו ומיירי נמי שהן טמאים טומאת מת ולא טומאת זיבה כי הטמא טומאת זיבה מטמא את הכלי בהיסט אך כשיש אחר שמערה לכוסות מותר אפילו בטומאת זיבה עכ&quot;ל ז&quot;ל:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש י/&gt;

==הערות==

* {{שולייםלמטה|1}} {{קטן|הגה&quot;ה: בירושלמי לא פירש כן, ועיין שם ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל.}}

* {{שולייםלמטה|2}} {{קטן|הגה&quot;ה: וכתב החכם הר&quot;ם ז&quot;ל והרמב&quot;ם ז&quot;ל חילק בין אם זרען חוץ לירושלם או בירושלם, וכתב שאם זרען בירושלם גידוליהן מעשר שני ע&quot;כ.}}

* {{שולייםלמטה|3}} {{קטן|הגה&quot;ה: עיין בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל בפרק בתרא דתרומות סימן ט'.}}

* {{שולייםלמטה|4}} {{קטן|עיין בלשון הר&quot;ש.}}

* {{שולייםלמטה|5}} {{קטן|הגה&quot;ה: צריך עיון לעניות דעתי אם אין טעות.}}
 
* {{שולייםלמטה|6}} {{קטן|הגה&quot;ה: גם ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל כתב וזה לשונו, וברבעת כסף וכו' פירוש וברובע של השקל שהוא מטבע שנקרא רבעת לוקח כסף, וברבעת האחר שהוא חצי הדינר האחר לוקח פרוטות, כך נראה לי, וכן מצינו בתלמוד לשון זה ועמדו קנים בו ביום ברבעתים עכ&quot;ל ז&quot;ל.}}

&lt;noinclude&gt;
[[קט:מלאכת שלמה על המשנה|מעשר שני ב]]
[[קט:משנה מסכת מעשר שני|ב]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>5zn9e9syg3ti1algprdw8fcclax54e2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>370459</id>
    <revision>
      <id>3011529</id>
      <parentid>2949811</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T08:17:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3011529</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="145598" sha1="722k8jfeh1apob5d2vzdtlzy6zwdokb" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל&quot;ג-1973
=== תקנות בדבר תשלום פיצויים בעד נזקי מלחמה ונזק עקיף ===

&lt;מאגר תקן 2106104 קוד a163Y00000DuQsRQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשל&quot;ג, 1682|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)|3039)); ((תשמ&quot;א, 1180|תיקון|4249)), ((1521|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2]|4272)); ((תשמ&quot;ב, 230|תיקון מס' 2 [צ&quot;ל: תיקון מס' 3]|4282)); ((תשמ&quot;ד, 1677|תיקון|4642)); ((תשמ&quot;ט, 734|הוראת שעה|5182)); ((תש&quot;ן, 566|תיקון|5263)), ((830|תיקון מס' 2|5281)); ((תשנ&quot;א, 176|תיקון|5306)), ((689|הוראת שעה|5338)); ((תשנ&quot;ו, 524|תיקון|5734)), ((719|תיקון מס' 2|5743)), ((1534|תיקון מס' 3|5782)); ((תשנ&quot;ז, 573|תיקון|5824)); ((תשנ&quot;ח, 312|תיקון|5874)); ((תש&quot;ס, 34|תיקון|6002)); ((תשס&quot;א, 153|הוראת שעה|6068)); ((תשס&quot;ו, 1022|הוראת שעה|6503)), ((1080|הוראת שעה (תיקון)|6509)), ((1190|הוראת שעה (תיקון מס' 2)|6519)); ((תשס&quot;ז, 966|הוראת שעה|6595)); ((תשס&quot;ח, 6|הוראת שעה|6615)), ((634|הוראת שעה (מס' 2)|6657)), ((1200|הוראת שעה (מס' 2) (תיקון)|6700)); ((תשס&quot;ט, 379|הוראת שעה (מס' 2) [תשס&quot;ח] (תיקון)|6744)), ((518|הוראת שעה|6756)); ((תשע&quot;ב, 1226|הוראת שעה|7128)); ((תשע&quot;ג, 508|הוראת שעה|7205)); ((תשע&quot;ד, 1592|הוראת שעה|7406)); ((תשע&quot;ט, 1884|הוראת שעה|8153)), ((3270|הוראת שעה (תיקון)|8227)); ((תש&quot;ף, 134|תיקון|8295)); ((תשפ&quot;א, 3370|הוראת שעה|9440)); ((תשפ&quot;ג, 12|הוראת שעה|10343)), ((1994|הוראת שעה מס' 2|10697)); ((תשפ&quot;ד, 536|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|10906)), ((1538|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון)|11117)), ((1539|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2)|11117)), ((1674|הוראת שעה (מס' 2)|11149)), ((2300|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3)|11241)), ((2830|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 4)|11342)), ((3284|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 5)|11420)); ((תשפ&quot;ה, 392|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון)|11586)), ((1050|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2)|11722)), ((1552|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3)|11831)). &lt;!-- עדכון אחרון: תשפ&quot;ה-3 --&gt;

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 36(א)]] [[+|ו-65]] [[=החוק|לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ&quot;א-1961]], ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
----
&lt;!-- (תיקון: תשנ&quot;א-2) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשנ&quot;א-1991 (להלן - הוראת שעה 1991), לענין נזק שנגרם בתקופה המתחילה ביום א' בשבט התשנ&quot;א (16 בינואר 1991) והמסייימת ביום ב' באייר התשנ&quot;א (16 באפריל 1991).)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ו-3) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשס&quot;ה-2006 (להלן - הוראת שעה 2006), לענין נזק באזור הגבלה שאירע בתקופה שמיום ט&quot;ז בתמוז התשס&quot;ו (12 ביולי 2006) עד יום כ' באב התשס&quot;ו (14 באוגוסט 2006).)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ז) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשס&quot;ז-2007 (להלן - הוראת שעה 2007), לענין נזק באזור ההכרזה שאירע בתקופה שמיום כ&quot;ח באייר התשס&quot;ז (16 במאי 2007) עד יום י&quot;ד בסיוון התשס&quot;ז (31 במאי 2007), למעט ניזוק שהוא אחד מהמפורטים בתקנה 2 לתקנות האמורות.)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ח) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשס&quot;ח-2007 (להלן - הוראת שעה 2007/2), לעניין נזק באזור ההכרזה שאירע בתקופה שמיום כ&quot;ח באייר התשס&quot;ז (16 במאי 2007) עד יום י&quot;ד בסיוון התשס&quot;ז (31 במאי 2007), למעט ניזוק שהוא אחד מהמפורטים בתקנה 2 לתקנות האמורות.)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ט) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה) (מס' 2), התשס&quot;ח-2008 (להלן - הוראת שעה 2008), לעניין נזק באזור ההכרזה שאירע בתקופה שמיום י' בחשוון התשס&quot;ז (1 בנובמבר 2006) עד יום י&quot;ד בטבת התש&quot;ע (31 בדצמבר 2009), למעט ניזוק שהוא אחד מהמפורטים בתקנה 2 לתקנות האמורות.)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ט-2) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשס&quot;ט-2009 (להלן - הוראת שעה 2009), לעניין נזק באזור הקובע שאירע בתקופה שמיום ל' בכסלו התשס&quot;ט (27 בדצמבר 2008) עד יום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ט (19 בינואר 2009), למעט ניזוק שהוא אחד מהמפורטים בתקנה 2 לתקנות האמורות.)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ב) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע&quot;ב-2012 (להלן - הוראת שעה 2012), לעניין נזק באזור זכאי שאירע בתקופה שמיום י&quot;ז באדר התשע&quot;ב (11 במרס 2012) עד יום כ&quot;א באדר התשע&quot;ב (15 במרס 2012), למעט ניזוק שהוא אחד מהמפורטים בתקנה 2 לתקנות האמורות.)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ג) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע&quot;ג-2013 (להלן - הוראת שעה 2013), לעניין נזק באזור המוכרז שאירע בתקופה שמיום כ&quot;ט בחשוון התשע&quot;ג (14 בנובמבר 2012) עד יום ט' בכסלו התשע&quot;ג (23 בנובמבר 2012), למעט ניזוק שהוא אחד מהמפורטים בתקנה 2 לתקנות האמורות.)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ד) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע&quot;ד-2014 (להלן - הוראת שעה 2014), לעניין נזק באזור המיוחד שאירע בתקופה שמיום י' בתמוז התשע&quot;ד (8 ביולי 2014) עד תום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף שניתנה ביום י' בתמוז התשע&quot;ד (8 ביולי 2014) או עד יום ה' באלול התשע&quot;ד (31 באוגוסט 2014), המוקדם מביניהם, למעט ניזוק שהוא אחד מהמפורטים בתקנה 2 לתקנות האמורות.)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע&quot;ט-2019, החלות לעניין נזק עקיף באזור המיוחד שאירע בתקופה שמיום ט&quot;ז באייר התשע&quot;ח (1 במאי 2018) עד יום ג' בטבת התש&quot;ף (31 בדצמבר 2019).)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;א) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ&quot;א-2021, החלות לעניין נזק עקיף באזור המיוחד שאירע בתקופה שמיום כ&quot;ח באייר התשפ&quot;א (10 במאי 2021) עד יום י' בסיוון התשפ&quot;א (21 במאי 2021) (להלן - תקופת ההכרזה).)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ג) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ&quot;ג-2022, החלות לעניין נזק עקיף באזור המיוחד שאירע בתקופה שמיום ה' באב התשפ&quot;ב (2 באוגוסט 2022) עד יום י&quot;ב באב התשפ&quot;ב (9 באוגוסט 2022) (להלן - התקופה המזכה).)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ג-2) ((בנוסח זה פקעו הוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה מס' 2), התשפ&quot;ג-2023, החלות לעניין נזק עקיף באזור המיוחד שאירע בתקופת הזכאות כהגדרתה [[בסעיף 1]] (להלן - תקופת הזכאות).)) --&gt;
&lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ד-5, תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-7, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ה-3) --&gt; ((בנוסח זה משולבות הוראות [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2023]], החלות לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ד' בתמוז התשפ&quot;ה (30 ביוני 2025), ולעניין נזק עקיף שאירע בשל היעדרות מהעבודה של עובד או עובד עצמאי, שמתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטות הממשלה ושאירע בתקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד לסיום תקופת הפינוי (להלן - התקופה הקובעת), בכפוף לסייגים המפורטים [[בתקנות האמורות]].))

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;א, תשמ&quot;א-2, תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ו, תשנ&quot;ו-2, תשנ&quot;ו-3, תש&quot;ס, תשס&quot;א, תשס&quot;ו, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ו-3, תשס&quot;ז, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ט, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ד-5, תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-7, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ה-3)
: בתקנות אלה -
:- &quot;שווי הנכס&quot; - הסכום שהיה מתקבל בעד הנכס במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון ביום קרות הנזק;
:- &quot;הנזק הממשי&quot; - ההפרש בין שווי הנכס לפני שניזוק לבין שווי הנכס מיד לאחר שניזוק, או כל הוצאות שיקום הנזק - לפי הנמוך שבין שניהם, בתוספת הוצאות להקטנת הנזק; ובנזק עקיף - לרבות ההפסד או מניעת הריווח שאותם לא יכול היה הניזוק למנוע לו פעל באופן סביר כדי למנעם;
:- &quot;הוצאות להקטנת הנזק&quot; - הוצאות שהוציא הניזוק בעד פעולות שנעשו בעת קרות הנזק במטרה להקטין את היקפו, ובלבד שלעת המנהל היה סביר להוציאן, בין היתר בהתחשב בהיקף הנזק שנמנע על-ידי פעולות אלה;
:- &quot;נזק&quot; - נזק מלחמה ונזק עקיף;
:- &quot;שווי של נזק מלחמה&quot; -
:: (1) לגבי נכסים בישוב ספר - הנזק הממשי;
:: (2) לגבי מלאי - הנזק הממשי;
:: (3) לגבי יבול על קרקע באזור עירוני - הנזק הממשי, או שווי היבול כפי שנקבע לצורך [[החוק]] כפול שלושה, הכל לפי הסכום הנמוך יותר;
:: (4) לגבי מלאי מעבר כמשמעותו [[בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שוויו של מלאי במעבר), תש&quot;ל-1969]] - הנזק הממשי;
:: (5) לגבי נכסים אחרים - הנזק הממשי;
:- &quot;אזור הכרזה&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;אזור זכאי&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;אזור מוכרז&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;אזור מיוחד&quot; - (((בתקופת התקופה הקובעת):)) האזור הכולל את היישובים והאזורים המפורטים [[בתוספת השנייה]] או [[בתוספת הרביעית]], המוכרז בזה יישוב ספר בתקופה הקובעת, הכול לפי העניין;
:- &quot;אזור שנפגע בחודש דצמבר&quot; - (((בתקופת התקופה הקובעת):)) היישובים והאזורים המפורטים [[בתוספת הרביעית]] או יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום שנת 2023;
:- &quot;אזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר&quot; - (((בתקופת התקופה הקובעת):)) היישובים והאזורים המפורטים [[בתוספת החמישית]] או יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש פברואר 2024;
:- &quot;אזור שנפגע בחודשים מרץ ואפריל&quot; - (((בתקופת התקופה הקובעת):)) היישובים והאזורים המפורטים [[בתוספת החמישית]] או יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש אפריל 2024;
:- &quot;אזור שנפגע בחודשים מאי ויוני&quot; - (((בתקופת התקופה הקובעת):)) היישובים והאזורים המפורטים [[בתוספת הרביעית]] או [[בתוספת השישית]] או יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש יוני 2024;
:- &quot;אזור שנפגע בחודשים יולי ואוגוסט&quot; - (((בתקופת התקופה הקובעת):)) היישובים והאזורים המפורטים [[בתוספת הרביעית]] או [[בתוספת השישית]] או יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש אוגוסט 2024;
:- &quot;אזור שנפגע בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024&quot; - (((בתקופת התקופה הקובעת):)) היישובים והאזורים המפורטים [[בתוספת הרביעית]] או [[בתוספת השישית]] או [[בתוספת השביעית]] או יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש אוקטובר 2024;
:- &quot;אזור שנפגע בחודשים נובמבר ודצמבר 2024&quot; - (((בתקופת התקופה הקובעת):)) היישובים והאזורים המפורטים [[בתוספת החמישית]] או [[בתוספת התשיעית]] או יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש דצמבר 2024;
:- &quot;אזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר 2025&quot; - (((בתקופת התקופה הקובעת):)) היישובים והאזורים המפורטים [[בתוספת החמישית]] או יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש פברואר 2025;
:- &quot;אזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025&quot; - (((בתקופת התקופה הקובעת):)) יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש פברואר 2025;
:- &quot;אזור קובע&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;הוראה על סגירת מוסד חינוך&quot; - (((בתקופת התקופה הקובעת):)) הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד חינוך ברשות מקומית באזור מיוחד, שניתנה בתקופה הקובעת;
:- &quot;החלטות הממשלה&quot; - (((בתקופת התקופה הקובעת):)) כל אחת מאלה:
:: (1) [[dec950-2023 | החלטת הממשלה מס' 950 מיום כ&quot;ז בתשרי התשפ&quot;ד (12 באוקטובר 2023)]];
:: (2) [[dec975-2023 | החלטת הממשלה מס' 975 מיום ג' בחשוון התשפ&quot;ד (18 באוקטובר 2023)]];
:: (3) [[dec978-2023 | החלטת הממשלה מס' 978 מיום ד' בחשוון התשפ&quot;ד (19 באוקטובר 2023)]];
:: (4) [[dec988-2023 | החלטת הממשלה מס' 988 מיום ח' בחשוון התשפ&quot;ד (23 באוקטובר 2023)]];
:- &quot;חוק מיסוי מקרקעין&quot; - (((בתקופת התקופה הקובעת):)) [[=חוק מיסוי מקרקעין|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]];
:- &quot;חוק מס ערך מוסף&quot; - (((בתקופת התקופה הקובעת):)) [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;יום היעדרות בשל המצב הביטחוני&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;מוסד ציבורי זכאי&quot; - (((בתקופת התקופה הקובעת):)) כהגדרתו [[בסעיף 38ג לחוק]];
:- &quot;מחזור עסקאות&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;מס תשומות&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;מעסיק בפועל&quot; ו&quot;קבלן כוח אדם&quot; - (((פקעו);))
:- &quot;קרוב&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;שווי של נזק עקיף&quot; - (((הנוסח הקבוע):))
:: (1) כשהנזק נגרם כתוצאה מנזק מלחמה, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה - הנזק הממשי;
:: (2) כשהנזק נגרם מחמת אי אפשרות לנצל נכסים בענפים שלהלן, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה:
::: (א) בחקלאות - הנזק הממשי;
::: (ב) בבית מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית הארחה או אתר תיירות שקבע שר האוצר בהתייעצות עם שר התיירות - הנזק הממשי;
::: (ג) בתעשיה - לגבי נזק שמקורו בחומרים שנתקלקלו - הנזק הממשי ואילו לגבי נזק שמקורו אחר - הנזק הממשי ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת ייצור של למעלה מ-24 שעות;
::: (ד) באולם שמחות, בגן אירועים או במוסד תרבות ופנאי -
:::: (1) לגבי נזק שנגרם עקב ביטול של אירוע או פעילות בחצרם בשל הגבלה שהטיל פיקוד העורף - הנזק הממשי בשל הביטול;
:::: (2) לגבי נזק אחר - הנזק הממשי, ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה מ-24 שעות;
:::: לעניין פסקה זו, &quot;מוסד תרבות ופנאי&quot; - עסק בעל רישיון של עינוג ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 3(ב) לחוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]];
::: (ה) בבתי אוכל -
:::: (א) לגבי נזק שמקורו בחומרי גלם שהתקלקלו - הנזק הממשי;
:::: (ב) לגבי נזק אחר - הנזק הממשי, ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה מ-24 שעות;
:::: לעניין פסקה זו, &quot;בתי אוכל&quot; - כמשמעותם [[+#$ תוספת|בסעיפים 4.2א]], [[+#$ תוספת|4.2ב]], [[+#$ תוספת|4.6ה]] [[ו-4.8 לתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע&quot;ג-2013]];
:: (3) כשהנזק נגרם מחמת הפסקת פעילות במסחר ובשירותים, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה - הנזק הממשי ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה משבוע;
:: (4) כשהנזק נגרם למעביד בשל תשלום שכר עבודה לעובד - עלות שכר העבודה היומי למעביד, ששולמה בשל היום שבו לא עבד העובד לפי הוראות כוחות הביטחון; לא עבד העובד עקב הוראות כאמור בחלק מיום העבודה, יהא הנזק החלק היחסי מעלות שכר העבודה היומי, שיחסו לכלל שכר העבודה היומי הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד; לענין זה -
:::- &quot;שכר העבודה היומי&quot; - שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי שבמשך שלושת החודשים שקדמו לחודש שבו אירע הנזק, שילם המעביד תשלומי חובה לפי כל דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים - בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה;
:::- &quot;שכר יום עבודה של העובד&quot; - שכר עבודה רגיל ליום של העובד, בלא תוספות, לפי הממוצע בשלושת החודשים שקדמו לחודש קרות הנזק, ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד במהלך אותם שלושת החודשים - השכר כאמור לפי הממוצע בחודש שקדם לחודש קרות הנזק, ולא פחות משכר המינימום ליום לפי [[חוק שכר מינימום, התשמ&quot;ז-1987]];
:::- &quot;השכר המרבי&quot; - שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (בלא עובדים מיהודה, שומרון, חבל עזה ודרום לבנון, אך כולל עובדים שמעבידיהם מדווחים עליהם למוסד לביטוח לאומי), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב-25 ומעוגל לסכום הקרוב, שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים;
:::- &quot;מעביד&quot; - למעט המדינה וגוף מתוקצב כהגדרתו [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], אך לרבות חברה ממשלתית כהגדרתה [[בסעיף האמור]];
:::- &quot;מספר השעות שבהן לא עובד העובד&quot; - (((פקעה);))
:::- &quot;אזור הכרזה&quot; - (((פקעה);))
:::- &quot;יום היעדרות בשל מצב ביטחוני&quot; - (((פקעה);))
:: (5) לענין הגדרה זו - התקופות של 24 שעות או שבוע, יכול שתהיינה תוצאה מצירופן של תקופות קצרות יותר בתוך 30 הימים שקדמו להגשת התביעה לפיצויים, ובלבד שלא תובא בחשבון תקופה כלשהי, בתוך 30 ימים שהובאו בחשבון לענין תשלום פיצויים בשל נזק עקיף אחר; ((לעניין זה,)) &quot;הפסקת פעילות&quot; - הפסקת פעילות מלאה שנגרמה עקב הגבלה שהטיל פיקוד העורף;
:- &quot;שווי של נזק עקיף&quot; - (((בתקופת התקופה הקובעת):)) אחד מאלה, לפי בחירת הניזוק, ובלבד שנגרם כתוצאה מנזק מלחמה, מחמת אי-אפשרות לנצל נכסים כתוצאה ממלחמה או מחמת הפסקת פעילות כתוצאה ממלחמה:
:: (1) מסלול שכר עבודה; לעניין זה -
:::- &quot;יום היעדרות בשל המצב הביטחוני&quot; - יום שבו לא עבד עובד בעבודתו אצל ניזוק בכל מקום שהוא בשל המצב הביטחוני בתקופה הקובעת, למעט יום שבו נעדר בשל מחלה, תאונה, חופשה שנתית, מילואים, או בשבת ובחג וביום שישי - למעט מי שעובד באופן רגיל בימים אלה, ואם העובד אינו מתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטות הממשלה בתקופה הקובעת, ובלבד שמתקיים בו גם אחד מאלה:
:::: (1) הוא נעדר מעבודתו עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו העובד מועסק או בשל איסור על התקהלות;
:::: (2) הוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו [[בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]], שמתגורר באזור המיוחד, או שהוא קרוב של אדם כאמור שמתגורר באזור המיוחד, והוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה עליו או טיפול בו (בפסקה זו - העובד הקרוב), ובלבד שמתקיימים לגבי האדם עם המוגבלות שני אלה:
::::: (א) מוגבלותו או מוגבלות קרובו שעליו הוא משגיח או שבו הוא מטפל, לפי העניין, ידועה למעסיק, או שהוא או העובד הקרוב, לפי העניין, המציא למעסיק אישור או תיעוד רפואי המעיד על מוגבלותו או על מוגבלות קרובו;
::::: (ב) הוא אינו יכול להגיע למקום העבודה או לשהות בו משום שמוגבלותו או מוגבלות קרובו שעליו הוא משגיח או שבו הוא מטפל, לפי העניין, מונעת ממנו לפעול לפי הנחיות פיקוד העורף בתקופה הקובעת;
::::: והכול בתנאי שמתקיימים התנאים הקבועים בפסקה (3)(א) ו-(ב), בשינויים המחויבים;
:::: (3) הוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עימו, עקב הוראה על סגירת מוסדות חינוך במקום מגוריו, המצוי באזור המיוחד, אף אם המוסד לא היה פעיל בתקופה הקובעת, או עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שמוסד החינוך מצוי באזור המיוחד, והכול ובלבד שאין במקום העבודה של העובד או של בן זוגו מסגרת נאותה להשגחה על הילד, ומתקיים אחד מאלה:
::::: (א) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה עצמאי של הילד;
::::: (ב) בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי - נבצר ממנו להשגיח על הילד;
::::: הוראות פסקה זו יחולו לגבי עובד שהוא אומן, ואולם ההיעדרות של עובד כאמור תיחשב כיום היעדרות רק אם לא ניתן פיצוי לפי פסקה זו בעד אותו יום בשל יום היעדרות של הורהו של הילד, לפי העניין, לצורך השגחה על אותו ילד; לעניין זה -
:::::- &quot;אומן&quot; - הורה במשפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והביטחון החברתי הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה;
:::::- &quot;הורה עצמאי&quot;, &quot;ילד&quot;, &quot;מוסד חינוך&quot; - כהגדרתם [[בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס&quot;ו-2006]];
:::- &quot;מסלול שכר עבודה&quot; -
:::: (1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) ו-(3) - 520 שקלים חדשים (להלן בהגדרה זו - שווי הנזק) לכל יום עבודה ששילם המעסיק בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני בתקופה המזכה לעניין שכר;
:::: (2) לגבי ניזוק שהוא קיבוץ - שווי הנזק, מוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני ששולמו לעובד שאינו חבר קיבוץ, בתוספת שווי הנזק מוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה המזכה לעניין שכר של חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם;
:::: (3) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - השיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו לשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[פקודת מס הכנסה=|סעיף 131 לפקודה]], שלא מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו האמורה, כולל תמיכות ותרומות, מוכפל בשווי הנזק לכל יום עבודה ששילם המעסיק בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני בתקופה המזכה לעניין שכר; לעניין זה, &quot;שנת הבסיס&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 38ג לחוק]];
:::: (4) לגבי ניזוק שהכנסתו היא מעסק או ממשלח יד לפי [[#2.1|סעיף 2(1) לפקודה]] (להלן - עובד עצמאי), שעובד במוסד חינוך ונעדר מעבודתו עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו הוא עובד, או לגבי עובד עצמאי המתגורר באזור המיוחד שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד ונעדר מעבודתו בשל המצב הביטחוני בתקופה המזכה לעניין שכר, ומחזורו נפגע בשל היעדרות זו - שווי הנזק מוכפל במספר ימי ההיעדרות של העובד העצמאי בשל המצב הביטחוני;
:::: לא עבד העובד האמור בחלק מיום העבודה, יהיה הנזק החלק היחסי משווי הנזק שיחסו לכלל שווי הנזק הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, ובלבד שמספר השעות שבהן לא עבד העובד הוא שעה אחת או יותר;
:::: לעובד המועסק במשרה חלקית, יהיה הנזק החלק היחסי משווי הנזק שיחסו לכלל שווי הנזק הוא כיחס מספר שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, לסך כל שעות העבודה ליום במשרה מלאה;
:::- &quot;תקופה מזכה לעניין שכר&quot; - אחת מאלה, לפי העניין:
:::: (1) לעניין ניזוק שעסקו מצוי באזור שנפגע בחודש דצמבר, לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור האמור ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) או (3) בהגדרה &quot;יום היעדרות בשל המצב הביטחוני&quot; או שעובדו שנעדר מתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, בתקופה הקובעת, ולרבות ניזוק שהוא עובד עצמאי המתגורר באזור שנפגע בחודש דצמבר שעסקו אינו מצוי באזור שנפגע בחודש דצמבר, לעניין פיצוי לפי פסקה (4) להגדרה &quot;מסלול שכר עבודה&quot; - התקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י&quot;ט בטבת התשפ&quot;ד (31 בדצמבר 2023); ואולם לעניין זה יקראו את ההגדרה &quot;יום היעדרות בשל המצב הביטחוני&quot; כאילו בכל מקום, במקום &quot;האזור המיוחד&quot; בא &quot;אזור שנפגע בחודש דצמבר&quot;;
:::: (1א) לעניין ניזוק שעסקו מצוי באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר, לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור האמור ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) או (3) בהגדרה &quot;יום היעדרות בשל המצב הביטחוני&quot; או שעובדו שנעדר מתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, בתקופה הקובעת, ולרבות ניזוק שהוא עובד עצמאי המתגורר באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר שעסקו אינו מצוי באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר, לעניין פיצוי לפי פסקה (4) להגדרה &quot;מסלול שכר עבודה&quot; - התקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ' באדר א' התשפ&quot;ד (29 בפברואר 2024); ואולם לעניין זה יקראו את ההגדרה &quot;יום היעדרות בשל המצב הביטחוני&quot; כאילו בכל מקום, במקום &quot;האזור המיוחד&quot; בא &quot;אזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר&quot;;
:::: (1ב) לעניין ניזוק שעסקו מצוי באזור שנפגע בחודשים מרץ ואפריל, לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור האמור ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) או (3) בהגדרה &quot;יום היעדרות בשל המצב הביטחוני&quot; או שעובדו שנעדר מתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, בתקופה הקובעת, ולרבות ניזוק שהוא עובד עצמאי המתגורר באזור שנפגע בחודשים מרץ ואפריל שעסקו אינו מצוי באזור שנפגע בחודשים מרץ ואפריל, לעניין פיצוי לפי פסקה (4) להגדרה &quot;מסלול שכר עבודה&quot; - התקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ&quot;ב בניסן התשפ&quot;ד (30 באפריל 2024); ואולם לעניין זה יקראו את ההגדרה &quot;יום היעדרות בשל המצב הביטחוני&quot; כאילו בכל מקום, במקום &quot;האזור המיוחד&quot; בא &quot;אזור שנפגע בחודשים מרץ ואפריל&quot;;
:::: (1ג) לעניין ניזוק שעסקו מצוי באזור שנפגע בחודשים מאי ויוני, לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור האמור, ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) או (3) בהגדרה &quot;יום היעדרות בשל המצב הביטחוני&quot; או שעובדו שנעדר מתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, בתקופה הקובעת, ולרבות ניזוק שהוא עובד עצמאי המתגורר באזור שנפגע בחודשים מאי ויוני שעסקו אינו מצוי באזור שנפגע בחודשים מאי ויוני, לעניין פיצוי לפי פסקה (4) להגדרה &quot;מסלול שכר עבודה&quot; - התקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ&quot;ד בסיוון התשפ&quot;ד (30 ביוני 2024); ואולם לעניין זה יקראו את ההגדרה &quot;יום היעדרות בשל המצב הביטחוני&quot; כאילו בכל מקום, במקום &quot;האזור המיוחד&quot; בא &quot;אזור שנפגע בחודשים מאי ויוני&quot;;
:::: (1ד) לעניין ניזוק שעסקו מצוי באזור שנפגע בחודשים יולי ואוגוסט, לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור האמור ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) או (3) בהגדרה &quot;יום היעדרות בשל המצב הביטחוני&quot; או שעובדו שנעדר מתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, בתקופה הקובעת, ולרבות ניזוק שהוא עובד עצמאי המתגורר באזור שנפגע בחודשים יולי ואוגוסט שעסקו אינו מצוי באזור שנפגע בחודשים יולי ואוגוסט, לעניין פיצוי לפי פסקה (4) להגדרה &quot;מסלול שכר עבודה&quot; - התקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ&quot;ז באב התשפ&quot;ד (31 באוגוסט 2024); ואולם לעניין זה יקראו את ההגדרה &quot;יום היעדרות בשל המצב הביטחוני&quot; כאילו בכל מקום, במקום &quot;האזור המיוחד&quot; בא &quot;אזור שנפגע בחודשים יולי ואוגוסט&quot;;
:::: (1ה) לעניין ניזוק שעסקו מצוי באזור שנפגע בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024, לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור האמור ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) או (3) בהגדרה &quot;יום היעדרות בשל המצב הביטחוני&quot; או שעובדו שנעדר מתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, בתקופה הקובעת, ולרבות ניזוק שהוא עובד עצמאי המתגורר באזור שנפגע בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024 שעסקו אינו מצוי באזור שנפגע בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024, לעניין פיצוי לפי פסקה (4) להגדרה &quot;מסלול שכר עבודה&quot; - התקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ&quot;ט בתשרי התשפ&quot;ה (31 באוקטובר 2024); ואולם לעניין זה יקראו את ההגדרה &quot;יום היעדרות בשל המצב הביטחוני&quot; כאילו בכל מקום, במקום &quot;האזור המיוחד&quot; בא &quot;אזור שנפגע בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024&quot;;
:::: (1ו) לעניין ניזוק שעסקו מצוי באזור שנפגע בחודשים נובמבר ודצמבר 2024, לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור האמור ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) או (3) בהגדרה &quot;יום היעדרות בשל המצב הביטחוני&quot; או שעובדו שנעדר מתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, בתקופה הקובעת, ולרבות ניזוק שהוא עובד עצמאי המתגורר באזור שנפגע בחודשים נובמבר ודצמבר 2024 שעסקו אינו מצוי באזור שנפגע בחודשים נובמבר ודצמבר 2024, לעניין פיצוי לפי פסקה (4) להגדרה &quot;מסלול שכר עבודה&quot; - התקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ל' בכסלו התשפ&quot;ה (31 בדצמבר 2024); ואולם לעניין זה יקראו את ההגדרה &quot;יום היעדרות בשל המצב הביטחוני&quot; כאילו בכל מקום, במקום &quot;האזור המיוחד&quot; בא &quot;אזור שנפגע בחודשים נובמבר ודצמבר 2024&quot;;
:::: (1ז) לעניין ניזוק שעסקו מצוי באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר 2025, לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור האמור ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) או (3) בהגדרה &quot;יום היעדרות בשל המצב הביטחוני&quot; או שעובדו שנעדר מתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, בתקופה הקובעת, ולרבות ניזוק שהוא עובד עצמאי המתגורר באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר 2025 שעסקו אינו מצוי באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר 2025, לעניין פיצוי לפי פסקה (4) להגדרה &quot;מסלול שכר עבודה&quot; - התקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ל' בשבט התשפ&quot;ה (28 בפברואר 2025); ואולם לעניין זה יקראו את ההגדרה &quot;יום היעדרות בשל המצב הביטחוני&quot; כאילו בכל מקום, במקום &quot;האזור המיוחד&quot; בא &quot;אזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר 2025&quot;;
:::: (1ח) לעניין ניזוק שעסקו מצוי באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025, לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור האמור ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) או (3) בהגדרה &quot;יום היעדרות בשל המצב הביטחוני&quot; או שעובדו שנעדר מתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, בתקופה הקובעת, ולרבות ניזוק שהוא עובד עצמאי המתגורר באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025 שעסקו אינו מצוי באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025, לעניין פיצוי לפי פסקה (4) להגדרה &quot;מסלול שכר עבודה&quot; - התקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד יום יום ד' בתמוז התשפ&quot;ה (30 ביוני 2025); ואולם לעניין זה יקראו את ההגדרה &quot;יום היעדרות בשל המצב הביטחוני&quot; כאילו בכל מקום, במקום &quot;האזור המיוחד&quot; בא &quot;אזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025&quot;;
:::: (2) לעניין ניזוק שאינו ניזוק כאמור בפסקאות (1) עד (1ח) - התקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י&quot;ז בכסלו התשפ&quot;ד (30 בנובמבר 2023);
:::: (3) על אף האמור בפסקאות (1) עד (1ח), לעניין נזק עקיף שאירע בשל היעדרות מעבודה של עובד או עובד עצמאי שמתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטות הממשלה - התקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד לסיום תקופת הפינוי; לעניין זה -
:::::- &quot;עובד עצמאי&quot; - כמשמעותו בפסקה (4) להגדרה &quot;מסלול שכר עבודה&quot; שבפסקה (1) להגדרה &quot;שווי של נזק עקיף&quot;;
:::::- &quot;תקופת הפינוי&quot; - לפי החלטת הממשלה שחלה לגבי היישוב שבו מתגורר העובד או העובד העצמאי, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה;
:: (2) מסלול מחזורים ובלבד שהנזק אירע באזור המיוחד; לעניין זה -
:::- &quot;הפרש המחזורים&quot; - ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס לבין מחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות; ואם היה מחזור עסקאותיו של הניזוק כולל פעילות מכמה סניפים, יופחתו ממנו מחזורי העסקאות של הסניפים שאינם כלולים באזור המיוחד, ואם היה הניזוק רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי [[סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף]], יופחת מהמחזור המאוחד מחזורו של העוסק האחר;
:::- &quot;מחזור עסקאות&quot;, &quot;מחזור עסקאות בשנת הבסיס&quot;, &quot;מס תשומות&quot;, &quot;קרוב&quot;, &quot;תמיכות ותרומות&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 38ג לחוק]], ולעניין נזק שאירע בתקופה שמיום י&quot;ז בחשוון התשפ&quot;ד (1 בנובמבר 2023) עד יום ד' בתמוז התשפ&quot;ה (30 ביוני 2025) - כהגדרתם [[בסעיף 38ג לחוק]] וכפי ששונו [[=תקנות התיאומים|בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הארכת התקופה הקובעת וקביעת תיאומים), התשפ&quot;ד-2024]] (להלן - תקנות התיאומים);
:::- &quot;מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 38ג לחוק]] וכפי ששונה [[בתקנות התיאומים]], ואולם לעניין נזק שאירע בתקופת ספטמבר–אוקטובר 2024 או בתקופת נובמבר–דצמבר 2024 או בתקופת ינואר-פברואר 2025 או בתקופת מרץ-אפריל 2025 או בתקופת מאי-יוני 2025, יקראו כאילו בסופה בא:
:::: &quot;(5) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו בתקופה שמיום ט&quot;ז בתשרי התשפ&quot;ד (1 באוקטובר 2023) עד יום כ&quot;ז באב התשפ&quot;ד (31 באוגוסט 2024), והודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום כ&quot;ז באב התשפ&quot;ד (31 באוגוסט 2024), מחזור העסקאות כמפורט לצידו:
::::: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי - מחזור עסקאותיו מיום כ' בטבת התשפ&quot;ד (1 בינואר 2024) או מיום שפתח את עסקו, לפי המאוחר, עד יום כ&quot;ז באב התשפ&quot;ד (31 באוגוסט 2024), מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב-2;
::::: (ב) לעניין ניזוק אחר - מחזור עסקאותיו מיום כ' בטבת התשפ&quot;ד (1 בינואר 2024) או מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], לפי המאוחר, עד יום כ&quot;ז באב התשפ&quot;ד (31 באוגוסט 2024), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב-2;&quot;;
:::- &quot;מסלול מחזורים&quot; -
:::: (א) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ט&quot;ז בחשוון התשפ&quot;ד (31 באוקטובר 2023), אחת מאלה, לפי העניין:
::::: (1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקה (2) - סכום הפרש המחזורים מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
::::: (2) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבשנת המס 2022 או 2023 או בשתיהן, הוא עוסק פטור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]] - ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות בשנת הבסיס מחולק ב-12, לבין סכום הכנסתו בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
::::: והכול לא יותר מ-2,500,000 שקלים חדשים, ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני;
:::: (ב) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום י&quot;ז בחשוון התשפ&quot;ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י&quot;ט בטבת התשפ&quot;ד (31 בדצמבר 2023), אחת מאלה, לפי העניין:
::::: (1) לגבי נזק שאירע באזור שנפגע בחודש דצמבר -
:::::: (א) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקת משנה (ב) - סכום הפרש המחזורים מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
:::::: (ב) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבשנת המס 2022 או 2023 או בשתיהן, הוא עוסק פטור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]] - ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות בשנת הבסיס מחולק ב-6, לבין סכום הכנסתו בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
:::::: והכול אך לא יותר מ-5,000,000 שקלים חדשים, והכול ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה שמיום י&quot;ז בחשוון התשפ&quot;ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י&quot;ט בטבת התשפ&quot;ד (31 בדצמבר 2023);
::::: (2) לגבי נזק שאירע באזור המיוחד, למעט באזור שנפגע בחודש דצמבר - הסכום כאמור בפסקה (1)(א) או (ב), לעניין אותו עוסק מוכפל ב-0.75, אך לא יותר מ-2,500,000 שקלים חדשים, בתוספת סכום התקרה הקבוע [[בהגדרה &quot;הוצאות מזכות&quot; בסעיף 38ג לחוק]] לגבי אותו עוסק; והכול ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה שמיום י&quot;ז בחשוון התשפ&quot;ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י&quot;ז בכסלו התשפ&quot;ד (30 בנובמבר 2023);
::::: (3) על אף האמור בפסקה (1), לגבי נזק שאירע לניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית - הסכום הקבוע לגבי אותו עוסק בפסקה האמורה מוכפל ב-0.5, אך לא יותר מ-2,500,000 שקלים חדשים; והכול ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה שמיום י&quot;ז בחשוון התשפ&quot;ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י&quot;ט בטבת התשפ&quot;ד (31 בדצמבר 2023);
::::: (4) על אף האמור בפסקה (2), לגבי נזק שאירע לניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית - הסכום הקבוע לגבי אותו עוסק בפסקה האמורה מוכפל בשיעור הקבוע בפסקה (2) בהפחתת 0.5, אך לא יותר מסכום התקרה הקבוע [[בהגדרה &quot;הוצאות מזכות&quot; בסעיף 38ג לחוק]] לגבי אותו עוסק; והכול ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה שמיום י&quot;ז בחשוון התשפ&quot;ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י&quot;ז בכסלו התשפ&quot;ד (30 בנובמבר 2023);
:::: (ג) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ' בטבת התשפ&quot;ד (1 בינואר 2024) עד יום כ' באדר א' התשפ&quot;ד (29 בפברואר 2024), אחת מאלה לפי העניין, והכול ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר:
::::: (א) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקת משנה (ב) - סכום הפרש המחזורים מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
::::: (ב) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבשנת המס 2022 או 2023 או בשתיהן, הוא עוסק פטור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]] - ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות בשנת הבסיס מחולק ב-6, לבין סכום הכנסתו בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
::::: והכול אך לא יותר מ-5,000,000 שקלים חדשים והכול ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה שמיום כ' בטבת התשפ&quot;ד (1 בינואר 2024) עד יום כ' באדר א' התשפ&quot;ד (29 בפברואר 2024);
:::: (ד) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ&quot;א באדר א' התשפ&quot;ד (1 במרץ 2024) עד יום כ&quot;ב בניסן התשפ&quot;ד (30 באפריל 2024), אחת מאלה לפי העניין, והכול ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים מרץ ואפריל:
::::: (1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקת משנה (2) - סכום הפרש המחזורים מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
::::: (2) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבשנת המס 2022 או 2023 או בשתיהן, הוא עוסק פטור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]] - ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות בשנת הבסיס מחולק ב-6, לבין סכום הכנסתו בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת; 
::::: והכול אך לא יותר מ-5,000,000 שקלים חדשים, והכול ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה שמיום כ&quot;א באדר א' התשפ&quot;ד (1 במרץ 2024) עד יום כ&quot;ב בניסן התשפ&quot;ד (30 באפריל 2024);
:::: (ה) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ&quot;ג בניסן התשפ&quot;ד (1 במאי 2024) עד יום כ&quot;ד בסיוון התשפ&quot;ד (30 ביוני 2024), אחת מאלה לפי העניין, והכול ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים מאי ויוני:
::::: (1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקת משנה (2) - סכום הפרש המחזורים מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
::::: (2) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבשנת המס 2022 או 2023 או בשתיהן, הוא עוסק פטור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]] - ההפרש החיובי שבין מחזור  העסקאות בשנת הבסיס מחולק ב-6, לבין סכום הכנסתו בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
::::: והכול אך לא יותר מ-5,000,000 שקלים חדשים, והכול ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה שמיום כ&quot;ג בניסן התשפ&quot;ד (1 במאי 2024) עד יום כ&quot;ד בסיוון התשפ&quot;ד (30 ביוני 2024);
:::: (ו) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ&quot;ה בסיוון התשפ&quot;ד (1 ביולי 2024) עד יום כ&quot;ז באב התשפ&quot;ד (31 באוגוסט 2024), אחת מאלה לפי העניין, והכל ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים יולי ואוגוסט:
::::: (1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקת משנה (2) - סכום הפרש המחזורים מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
::::: (2) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבשנת המס 2022 או 2023 או בשתיהן, הוא עוסק פטור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]] - ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות בשנת הבסיס מחולק ב-6, לבין סכום הכנסתו בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
::::: והכול אך לא יותר מ-5,000,000 שקלים חדשים, והכול ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה שמיום כ&quot;ה בסיוון התשפ&quot;ד (1 ביולי 2024) עד יום כ&quot;ז באב התשפ&quot;ד (31 באוגוסט 2024);
:::: (ז) לעניין נזק שאירע בתקופת ספטמבר–אוקטובר 2024, אחת מאלה לפי העניין, והכול ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024:
::::: (1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקת משנה (2) - סכום הפרש המחזורים מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
::::: (2) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבאחת או יותר משנות המס 2022, 2023 או 2024, הוא עוסק פטור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]] - ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות בשנת הבסיס מחולק ב-6, לבין סכום הכנסתו בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
::::: והכול אך לא יותר מ-5,000,000 שקלים חדשים, והכול ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופת ספטמבר–אוקטובר 2024;
:::: (ח) לעניין נזק שאירע בתקופת נובמבר–דצמבר 2024, אחת מאלה לפי העניין, והכול ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים נובמבר ודצמבר 2024:
::::: (1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקת משנה (2) - סכום הפרש המחזורים מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
::::: (2) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבאחת או יותר משנות המס 2022, 2023 או 2024, הוא עוסק פטור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]] - ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות בשנת הבסיס מחולק ב-6, לבין סכום הכנסתו בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
::::: והכול אך לא יותר מ-5,000,000 שקלים חדשים, והכול ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופת נובמבר–דצמבר 2024;
:::: (ט) לעניין נזק שאירע בתקופת ינואר-פברואר 2025, אחת מאלה, לפי העניין, והכול ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר 2025:
::::: (1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקת משנה (2) - סכום הפרש המחזורים מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
::::: (2) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבאחת או יותר משנות המס 2022, 2023, 2024 או 2025, הוא עוסק פטור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]] - ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות בשנת הבסיס מחולק ב-6, לבין סכום הכנסתו בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
::::: והכול אך לא יותר מ-5,000,000 שקלים חדשים, והכול ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופת ינואר-פברואר 2025;
:::: (י) לעניין נזק שאירע בתקופת מרץ-אפריל 2025, אחת מאלה, לפי העניין, והכול ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025:
::::: (1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקת משנה (2) - סכום הפרש המחזורים מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
::::: (2) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבאחת או יותר משנות המס 2022, 2023, 2024 או 2025, הוא עוסק פטור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]] - ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות בשנת הבסיס מחולק ב-6, לבין סכום הכנסתו בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
::::: והכול אך לא יותר מ-5,000,000 שקלים חדשים, והכול ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופת מרץ-אפריל 2025;
:::: (יא) לעניין נזק שאירע בתקופת מאי-יוני 2025, אחת מאלה, לפי העניין, והכול ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025:
::::: (1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקת משנה (2) - סכום הפרש המחזורים, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
::::: (2) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבאחת או יותר משנות המס 2022, 2023, 2024 או 2025, הוא עוסק פטור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]] - ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות בשנת הבסיס מחולק ב-6, לבין סכום הכנסתו בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
::::: והכול אך לא יותר מ-5,000,000 שקלים חדשים, והכול ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופת מאי-יוני 2025;
:::- &quot;משלים ההוצאה הנחסכת&quot; - התוצאה המתקבלת מהפחתת שיעור ההוצאה הנחסכת, לפי העניין, מ-1, ובלבד שאם היא נמוכה מאפס היא תיחשב כאפס, ולגבי מי שעיסוקו במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק - לא יותר מ-7.5%; ולגבי קבלן כוח אדם כהגדרתו [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]] - לא יותר מ-12%; או שיעור אחר שהחליט עליו המנהל במקרים שבהם שוכנע כי שיעור ההוצאה הנחסכת אינו משקף את ההוצאות שנחסכות במקרה של אי-הפעלת עסקו של הניזוק;
:::- &quot;סכום הוצאות השכר הנחסכות&quot; - סכום השכר הקובע לתקופת הזכאות בעבור כלל העובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום, שפוטרו או שעבודתם הופסקה בדרך אחרת, מוכפל במספר הקובע, לפי העניין; לעניין זה, &quot;המספר הקובע&quot; - 12 מחולק במספר החודשים בתקופת הזכאות;
:::- &quot;סכום השכר הקובע לתקופת הזכאות&quot; - אחד מאלה, לפי העניין, ובלבד שהוא סכום חיובי:
:::: (1) לגבי ניזוק כאמור בפסקה (1) להגדרת &quot;מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס&quot; - סכום השווה לשכר העבודה ששולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור עסקאות לעניין תקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בטופס 0102, בהפחתת השכר כאמור אשר שולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, והתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25;
:::: (2) לגבי ניזוק כאמור בפסקה (2) להגדרת &quot;מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס&quot; - סכום השווה לשכר העבודה הממוצע בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בטופס 0102, בהפחתת השכר כאמור אשר שולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, והתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; לעניין זה, &quot;שכר העבודה הממוצע בתקופת הבסיס&quot; - שכר העבודה ששולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור עסקאות בתקופת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות שלו באותה תקופה, ומוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות;
:::: (3) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סכום השווה לשכר העבודה השנתי הממוצע בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בטופס 0102, בהפחתת השכר כאמור אשר שולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, והתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; לעניין זה, &quot;שכר העבודה השנתי הממוצע בתקופת הבסיס&quot; - שכר העבודה ששולם בשנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות שלו באותה תקופה ומוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות;
:::: בהגדרה זו, &quot;שכר העבודה ששולם&quot; - בהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי [[פרק י&quot;ב לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]];
:::- &quot;עוסק המדווח על בסיס מזומן&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 38ג לחוק]], ואולם לעניין נזק שאירע בתקופת ספטמבר–אוקטובר 2024 או בתקופת נובמבר–דצמבר 2024 או בתקופת ינואר-פברואר 2025 או בתקופת מרץ-אפריל 2025 או בתקופת מאי-יוני 2025, יקראו כאילו בפסקה (3), במקום &quot;אוקטובר 2023&quot; בא &quot;אוקטובר 2023, ולעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ט&quot;ז בתשרי התשפ&quot;ד (1 באוקטובר 2023) עד יום כ&quot;ז באב התשפ&quot;ד (31 באוגוסט 2024) - בתקופת הדיווח הכוללת את חודש ספטמבר 2024,&quot;;
:::- &quot;שיעור ההוצאה הנחסכת&quot; -
:::: (1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) עד (4) - סך כל התשומות השוטפות בשנת הבסיס, מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בשנת הבסיס ומוכפל ב-0.85 ובתוספת סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בתקופה האמורה;
:::: (2) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - ההוצאות הקשורות למכירות בשנת הבסיס, מחולק בסך כל הכנסתו בשנת הבסיס, ובתוספת סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק בסכום ההכנסה בשנת הבסיס; לעניין זה, &quot;ההוצאות הקשורות למכירות בשנת הבסיס&quot; - סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה שהוצאו בשנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12;
:::: (3) לגבי ניזוק שבשנת המס 2022 או 2023 או בשתיהן הוא עוסק פטור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]] - סך כל התשומות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת הבסיס, למעט תשומות ציוד כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]], והכול אילולא היה עוסק פטור כאמור, מחולק בסכום הכנסתו בשנת הבסיס ומוכפל ב-0.85;
:::: (4) לגבי ניזוק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות [[סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף]] - סך כל התשומות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת הבסיס, למעט תשומות ציוד כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]], והכול אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק בסכום הכנסתו בשנת הבסיס ומוכפל ב-0.85, ובתוספת סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בתקופה האמורה;
:::- &quot;שנת הבסיס&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 38ג לחוק]], ואולם לעניין נזק שאירע בתקופת ספטמבר–אוקטובר 2024 או בתקופת נובמבר–דצמבר 2024 או בתקופת ינואר-פברואר 2025 או בתקופת מרץ-אפריל 2025 או בתקופת מאי-יוני 2025, יקראו כאילו בסופה בא:
:::: &quot;(3) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ט&quot;ז בתשרי התשפ&quot;ד (1 באוקטובר 2023) עד יום כ&quot;ז באב התשפ&quot;ד (31 באוגוסט 2024), התקופה שמיום כ' בטבת התשפ&quot;ד (1 בינואר 2024) או מיום שפתח את עסקו, לפי המאוחר, עד ליום כ&quot;ז באב התשפ&quot;ד (31 באוגוסט 2024);&quot;;
:::- &quot;תקופת הבסיס&quot; - התקופה המקבילה לתקופת הזכאות בשנת המס הקודמת, ואולם -
:::: (1) אם תקופת הזכאות היא בתקופה שמיום כ&quot;ח באב התשפ&quot;ד (1 בספטמבר 2024) עד יום כ&quot;ט בתשרי התשפ&quot;ה (31 באוקטובר 2024) או בתקופה שמיום ל' בתשרי התשפ&quot;ה (1 בנובמבר 2024) עד יום ל' בכסלו התשפ&quot;ה (31 בדצמבר 2024) - התקופה המקבילה בשנת 2022 לתקופת הזכאות;
:::: (2) אם תקופת הזכאות היא בתקופה שמיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025) עד יום ל' בשבט התשפ&quot;ה (28 בפברואר 2025) או התקופה שמיום א' באדר התשפ&quot;ה (1 במרץ 2025) עד יום ב' באייר התשפ&quot;ה (30 באפריל 2025) או התקופה שמיום ג' באייר התשפ&quot;ה (1 במאי 2025) עד יום ד' בתמוז התשפ&quot;ה (30 ביוני 2025) או התקופה שמיום ה' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025) עד יום ז' באלול התשפ&quot;ה (31 באוגוסט 2025) - התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות;
:::- &quot;תקופת הזכאות&quot; - אחת מאלה, לפי העניין;
:::: (א) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ט&quot;ז בחשוון התשפ&quot;ד (31 באוקטובר 2023), כל אחת מאלה לפי העניין:
::::: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד-חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי - התקופה שמיום ט&quot;ז בתשרי התשפ&quot;ד (1 באוקטובר 2023) עד יום ט&quot;ז בחשוון התשפ&quot;ד (31 באוקטובר 2023);
::::: (2) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית - התקופה שמיום ט&quot;ו באלול התשפ&quot;ג (1 בספטמבר 2023) עד יום ט&quot;ז בחשוון התשפ&quot;ד (31 באוקטובר 2023);
::::: (3) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד-חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי - התקופה שמיום י&quot;ז בחשוון התשפ&quot;ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י&quot;ז בכסלו התשפ&quot;ד (30 בנובמבר 2023);
::::: (4) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית - התקופה שמיום י&quot;ז בחשוון התשפ&quot;ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י&quot;ט בטבת התשפ&quot;ד (31 בדצמבר 2023);
:::: (ב) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום י&quot;ז בחשוון התשפ&quot;ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י&quot;ט בטבת התשפ&quot;ד (31 בדצמבר 2023), אחת מאלה, לפי העניין -
::::: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד-חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי - התקופה שמיום י&quot;ז בחשוון התשפ&quot;ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י&quot;ט בטבת התשפ&quot;ד (31 בדצמבר 2023);
::::: (2) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית - התקופה שמיום י&quot;ז בחשוון התשפ&quot;ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י&quot;ט בטבת התשפ&quot;ד (31 בדצמבר 2023);
::::: (3) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד-חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי - התקופה שמיום י&quot;ח בכסלו התשפ&quot;ד (1 בדצמבר 2023) עד יום כ&quot;א בשבט התשפ&quot;ד (31 בינואר 2024);
::::: (4) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית - התקופה שמיום י&quot;ז בחשוון התשפ&quot;ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י&quot;ט בטבת התשפ&quot;ד (31 בדצמבר 2023);
:::: (ג) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ' בטבת התשפ&quot;ד (1 בינואר 2024) עד יום כ' באדר א' התשפ&quot;ד (29 בפברואר 2024), אחת מאלה לפי העניין:
::::: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד-חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי - התקופה שמיום כ' בטבת התשפ&quot;ד (1 בינואר 2024) עד יום כ' באדר א' התשפ&quot;ד (29 בפברואר 2024);
::::: (2) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית - התקופה שמיום כ' בטבת התשפ&quot;ד (1 בינואר 2024) עד יום כ' באדר א' התשפ&quot;ד (29 בפברואר 2024);
::::: (3) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד-חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי - התקופה שמיום כ&quot;ב בשבט התשפ&quot;ד (1 בפברואר 2024) עד יום כ&quot;א באדר ב' התשפ&quot;ד (31 במרץ 2024);
::::: (4) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית - התקופה שמיום כ' בטבת התשפ&quot;ד (1 בינואר 2024) עד יום כ' באדר א' התשפ&quot;ד (29 בפברואר 2024);
:::: (ד) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ&quot;א באדר א' התשפ&quot;ד (1 במרץ 2024) עד יום כ&quot;ב בניסן התשפ&quot;ד (30 באפריל 2024), אחת מאלה לפי העניין:
::::: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד-חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי - התקופה שמיום כ&quot;א באדר א' התשפ&quot;ד (1 במרץ 2024) עד יום כ&quot;ב בניסן התשפ&quot;ד (30 באפריל 2024);
::::: (2) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית - התקופה שמיום כ&quot;א באדר א' התשפ&quot;ד (1 במרץ 2024) עד יום כ&quot;ב בניסן התשפ&quot;ד (30 באפריל 2024);
::::: (3) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד-חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי - התקופה שמיום כ&quot;ב באדר ב' התשפ&quot;ד (1 באפריל 2024) עד יום כ&quot;ג באייר התשפ&quot;ד (31 במאי 2024);
::::: (4) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית - התקופה שמיום כ&quot;א באדר א' התשפ&quot;ד (1 במרץ 2024) עד יום כ&quot;ב בניסן התשפ&quot;ד (30 באפריל 2024);
:::: (ה) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ&quot;ג בניסן התשפ&quot;ד (1 במאי 2024) עד יום כ&quot;ד בסיוון התשפ&quot;ד (30 ביוני 2024), אחת מאלה לפי העניין:
::::: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד-חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי - התקופה שמיום כ&quot;ג בניסן התשפ&quot;ד (1 במאי 2024) עד יום כ&quot;ד בסיוון התשפ&quot;ד (30 ביוני 2024);
::::: (2) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית - התקופה שמיום כ&quot;ג בניסן התשפ&quot;ד (1 במאי 2024) עד יום כ&quot;ד בסיוון התשפ&quot;ד (30 ביוני 2024);
::::: (3) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד-חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי - התקופה שמיום כ&quot;ד באייר התשפ&quot;ד (1 ביוני 2024) עד יום כ&quot;ה בתמוז התשפ&quot;ד (31 ביולי 2024);
::::: (4) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית - התקופה שמיום כ&quot;ג בניסן התשפ&quot;ד (1 במאי 2024) עד יום כ&quot;ד בסיוון התשפ&quot;ד (30 ביוני 2024);
:::: (ו) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ&quot;ה בסיוון התשפ&quot;ד (1 ביולי 2024) עד יום כ&quot;ז באב התשפ&quot;ד (31 באוגוסט 2024), אחת מאלה, לפי העניין:
::::: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד-חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי - התקופה שמיום כ&quot;ה בסיוון התשפ&quot;ד (1 ביולי 2024) עד יום כ&quot;ז באב התשפ&quot;ד (31 באוגוסט 2024);
::::: (2) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית - התקופה שמיום כ&quot;ה בסיוון התשפ&quot;ד (1 ביולי 2024) עד יום כ&quot;ז באב התשפ&quot;ד (31 באוגוסט 2024);
::::: (3) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד-חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי - התקופה שמיום כ&quot;ו בתמוז התשפ&quot;ד (1 באוגוסט 2024) עד יום כ&quot;ז באלול התשפ&quot;ד (30 בספטמבר 2024);
::::: (4) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית - התקופה שמיום כ&quot;ה בסיוון התשפ&quot;ד (1 ביולי 2024) עד יום כ&quot;ז באב התשפ&quot;ד (31 באוגוסט 2024);
:::: (ז) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ&quot;ח באב התשפ&quot;ד (1 בספטמבר 2024) עד יום כ&quot;ט בתשרי התשפ&quot;ה (31 באוקטובר 2024), אחת מאלה לפי העניין:
::::: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן או קבלן ביצוע - התקופה שמיום כ&quot;ח באב התשפ&quot;ד (1 בספטמבר 2024) עד יום כ&quot;ט בתשרי התשפ&quot;ה (31 באוקטובר 2024);
::::: (2) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, וקבלן ביצוע - התקופה שמיום ל' בתשרי התשפ&quot;ה (1 בנובמבר 2024) עד יום ל' בכסלו התשפ&quot;ה (31 בדצמבר 2024);
:::: (ח) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום ל' בתשרי התשפ&quot;ה (1 בנובמבר 2024) עד יום ל' בכסלו התשפ&quot;ה (31 בדצמבר 2024), אחת מאלה לפי העניין:
::::: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן או קבלן ביצוע - התקופה שמיום ל' בתשרי התשפ&quot;ה (1 בנובמבר 2024) עד יום ל' בכסלו התשפ&quot;ה (31 בדצמבר 2024);
::::: (2) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן וקבלן ביצוע - התקופה שמיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025) עד יום ל' בשבט התשפ&quot;ה (28 בפברואר 2025);
:::: (ט) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025) עד יום ל' בשבט התשפ&quot;ה (28 בפברואר 2025), אחת מאלה, לפי העניין:
::::: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן או קבלן ביצוע - התקופה שמיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025) עד יום ל' בשבט התשפ&quot;ה (28 בפברואר 2025);
::::: (2) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן וקבלן ביצוע - התקופה שמיום א' באדר התשפ&quot;ה (1 במרץ 2025) עד יום ב' באייר התשפ&quot;ה (30 באפריל 2025);
:::: (י) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום א' באדר התשפ&quot;ה (1 במרץ 2025) עד יום ב' באייר התשפ&quot;ה (30 באפריל 2025), אחת מאלה, לפי העניין:
::::: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן או קבלן ביצוע - התקופה שמיום א' באדר התשפ&quot;ה (1 במרץ 2025) עד יום ב' באייר התשפ&quot;ה (30 באפריל 2025);
::::: (2) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן וקבלן ביצוע - התקופה שמיום ג' באייר התשפ&quot;ה (1 במאי 2025) עד יום ד' בתמוז התשפ&quot;ה (30 ביוני 2025);
:::: (יא) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום ג' באייר התשפ&quot;ה (1 במאי 2025) עד יום ד' בתמוז התשפ&quot;ה (30 ביוני 2025), אחת מאלה, לפי העניין:
::::: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן או קבלן ביצוע - התקופה שמיום ג' באייר התשפ&quot;ה (1 במאי 2025) עד יום ד' בתמוז התשפ&quot;ה (30 ביוני 2025);
::::: (2) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן וקבלן ביצוע - התקופה שמיום ה' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025) עד יום ז' באלול התשפ&quot;ה (31 באוגוסט 2025);
:::- &quot;תשומות שוטפות&quot; - סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם [[לחוק מס ערך מוסף]], כפי שדווח לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ולרבות הוצאות שדווחו בדוח לפי [[סעיף 131 לפקודה]] שאינן תשומות, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום ט&quot;ו באלול התשפ&quot;ג (1 בספטמבר 2023), הדוח כאמור הוגש עד יום כ&quot;א בתשרי התשפ&quot;ד (6 באוקטובר 2023), ולמעט אלה:
:::: (1) תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, זולת אם אישר המנהל, לבקשת העוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו;
:::: (2) תשומות ציוד כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]] שנרכש לצורכי העסק;
:::- &quot;תשומות שוטפות בשנת הבסיס&quot; - סך כל התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל בשנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12;
:: (3) מסלול חקלאות, ובלבד שהנזק אירע לגידולים חקלאיים באזור המיוחד; לעניין זה -
:::- &quot;יום היעדרות בשל המצב הביטחוני&quot; - כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה &quot;שווי של נזק עקיף&quot;;
:::- &quot;מסלול חקלאות&quot; -
:::: (א) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ט&quot;ז בחשוון התשפ&quot;ד (31 באוקטובר 2023), אחד מאלה, והכול לא יותר מ-3,000,000 שקלים חדשים:
::::: (1) לגבי ניזוק חקלאי שיש לו נזק לגידולים חקלאיים באזור המיוחד - סכום של 12,844 שקלים חדשים מוכפל במספר העובדים של הניזוק המועסקים בשטחים האמורים;
::::: (2) לגבי ניזוק חקלאי שיש לו נזק לגידולים חקלאיים באזור הכולל את היישובים והאזורים המפורטים [[בתוספת השלישית]] - הסכום כאמור בפסקה (1) או הנזק הממשי, לפי בחירתו של הניזוק,
::::: והכול ובלבד שבכל מקרה הניזוק שילם את שכר העבודה היומי לעובדו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ט&quot;ז בחשוון התשפ&quot;ד (31 באוקטובר 2023);
:::: (ב) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום י&quot;ז בחשוון התשפ&quot;ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י&quot;ט בטבת התשפ&quot;ד (31 בדצמבר 2023) -
::::: (1) אם הנזק היה לגידולים חקלאיים באזור שנפגע בחודש דצמבר - תוצאת המכפלה כאמור בפסקה (א)(1), מוכפלת ב-2, ולגבי ניזוק כאמור בפסקה (א)(2) - תוצאת המכפלה כאמור בפסקה (א)(1), מוכפלת ב-2 או הנזק הממשי, לפי בחירתו של הניזוק כאמור, והכול אך לא יותר מ-6,000,000 שקלים חדשים, והכול ובלבד שבכל מקרה הניזוק שילם את שכר העבודה היומי לעובדו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה שמיום י&quot;ז בחשוון התשפ&quot;ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י&quot;ט בטבת התשפ&quot;ד (31 בדצמבר 2023);
::::: (2) אם הנזק היה לגידולים חקלאיים באזור המיוחד למעט באזור שנפגע בחודש דצמבר - תוצאת המכפלה כאמור בפסקה (א)(1), ולגבי ניזוק כאמור בפסקה (א)(2) - תוצאת המכפלה כאמור בפסקה (א)(1) או הנזק הממשי שנגרם לו בשל נזקים לגידולים חקלאיים בתקופה שמיום י&quot;ז בחשוון התשפ&quot;ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י&quot;ז בכסלו התשפ&quot;ד (30 בנובמבר 2023), לפי בחירתו של הניזוק כאמור, והכול אך לא יותר מ-3,000,000 שקלים חדשים, בתוספת סכום התקרה הקבוע [[בהגדרה &quot;הוצאות מזכות&quot; בסעיף 38ג לחוק]] לגבי אותו עוסק,
::::: והכול ובלבד שבכל מקרה הניזוק שילם את שכר העבודה היומי לעובדו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה שמיום י&quot;ז בחשוון התשפ&quot;ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י&quot;ז בכסלו התשפ&quot;ד (30 בנובמבר 2023);
:::- &quot;שכר העבודה היומי&quot; - כהגדרתו בפסקה (4) להגדרה &quot;שווי של נזק עקיף&quot;, כנוסחה ערב תחילתן של [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2023]]; ואולם לעניין זה יקראו את ההגדרה &quot;השכר המרבי&quot; שבפסקה (4) האמורה כאילו במקום &quot;25&quot; בא &quot;22&quot;;
:: (4) מסלול קבלן ביצוע, ובלבד שהנזק אירע באזור המיוחד; לעניין זה -
:::- &quot;הוצאות קבועות&quot; ו&quot;קבלן ביצוע&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 38ג לחוק]];
:::- &quot;חלק השכר המזכה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 38ג לחוק]], ואולם לעניין &quot;הוצאות השכר בתקופת הזכאות&quot; -
:::: (1) לעניין פסקה (א) בהגדרה &quot;מסלול קבלן ביצוע&quot; - תקופת הזכאות היא חודש אוקטובר 2023 בלבד;
:::: (2) לעניין פסקה (ב) בהגדרה &quot;מסלול קבלן ביצוע&quot; - תקופת הזכאות היא חודשים נובמבר 2023 ודצמבר 2023 בלבד;
:::: (3) לעניין פסקה (ג) בהגדרה &quot;מסלול קבלן ביצוע&quot; - תקופת הזכאות היא חודשים ינואר 2024 ופברואר 2024 בלבד;
:::: (4) לעניין פסקה (ד) בהגדרה &quot;מסלול קבלן ביצוע&quot; - תקופת הזכאות היא חודשים מרץ 2024 ואפריל 2024 בלבד;
:::: (5) לעניין פסקה (ה) בהגדרה &quot;מסלול קבלן ביצוע&quot; - תקופת הזכאות היא חודשים מאי 2024 ויוני 2024 בלבד;
:::: (6) לעניין פסקה (ו) בהגדרה &quot;מסלול קבלן ביצוע&quot; - תקופת הזכאות היא חודשים יולי 2024 ואוגוסט 2024 בלבד;
:::- &quot;מסלול קבלן ביצוע&quot; - לגבי ניזוק שהוא קבלן ביצוע -
:::: (א) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ט&quot;ז בחשוון התשפ&quot;ד (31 באוקטובר 2023) - ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול לא יותר מ-2,500,000 שקלים חדשים;
:::: (ב) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום י&quot;ז בחשוון התשפ&quot;ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י&quot;ט בטבת התשפ&quot;ד (31 בדצמבר 2023) -
::::: (1) באזור שנפגע בחודש דצמבר - ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול לא יותר מ-5,000,000 שקלים חדשים;
::::: (2) באזור המיוחד, למעט באזור שנפגע בחודש דצמבר - ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול לא יותר מ-2,500,000 שקלים חדשים בתוספת סכום התקרה הקבוע [[בהגדרה &quot;הוצאות מזכות&quot; בסעיף 38ג לחוק]] לגבי אותו עוסק;
:::: (ג) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ' בטבת התשפ&quot;ד (1 בינואר 2024) עד יום כ' באדר א' התשפ&quot;ד (29 בפברואר 2024) - ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול לא יותר מ-5,000,000 שקלים חדשים, ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר;
:::: (ד) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ&quot;א באדר א' התשפ&quot;ד (1 במרץ 2024) עד יום כ&quot;ב בניסן התשפ&quot;ד (30 באפריל 2024) - ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול לא יותר מ-5,000,000 שקלים חדשים, ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים מרץ ואפריל;
:::: (ה) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ&quot;ג בניסן התשפ&quot;ד (1 במאי 2024) עד יום כ&quot;ד בסיוון התשפ&quot;ד (30 ביוני 2024) - ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול לא יותר מ-5,000,000 שקלים חדשים, ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים מאי ויוני;
:::: (ו) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ&quot;ה בסיוון התשפ&quot;ד (1 ביולי 2024) עד יום כ&quot;ז באב התשפ&quot;ד (31 באוגוסט 2024) - ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול לא יותר מ-5,000,000 שקלים חדשים, ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים יולי ואוגוסט;
:::: (ז) לעניין נזק שאירע בתקופת ספטמבר–אוקטובר 2024 - מסלול הוצאות מזכות כהגדרתו בפסקה (5), ואולם עד לסכום של 5,000,000 שקלים חדשים, ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024;
:::: (ח) לעניין נזק שאירע בתקופת נובמבר–דצמבר 2024 - מסלול הוצאות מזכות כהגדרתו בפסקה (5), ואולם עד לסכום של 5,000,000 שקלים חדשים, ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים נובמבר ודצמבר 2024;
:::: (ט) לעניין נזק שאירע בתקופת ינואר-פברואר 2025 - מסלול הוצאות מזכות כהגדרתו בפסקה (5), ואולם עד לסכום של 5,000,000 שקלים חדשים, ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר 2025, ואולם -
::::: (1) לעניין &quot;הוצאות השכר בתקופת הזכאות&quot; - תקופת הזכאות היא תקופת ינואר-פברואר 2025 בלבד;
::::: (2) לעניין &quot;מחזור העסקאות בתקופת הזכאות&quot; - תקופת הזכאות היא התקופה הקבועה בפסקה (ט) להגדרה &quot;תקופת הזכאות&quot; שבפסקה (2) להגדרה &quot;שווי של נזק עקיף&quot; בתקנות אלה, שעניינה מסלול מחזורים;
:::: (י) לעניין נזק שאירע בתקופת מרץ-אפריל 2025 - מסלול הוצאות מזכות כהגדרתו בפסקה (5), ואולם עד לסכום של 5,000,000 שקלים חדשים, ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025, ואולם -
::::: (1) לעניין &quot;הוצאות השכר בתקופת הזכאות&quot; - תקופת הזכאות היא תקופת מרץ-אפריל 2025 בלבד;
::::: (2) לעניין &quot;מחזור העסקאות בתקופת הזכאות&quot; - תקופת הזכאות היא התקופה הקבועה בפסקה (י) להגדרה &quot;תקופת הזכאות&quot; שבפסקה (2) להגדרה &quot;שווי של נזק עקיף&quot; בתקנות אלה, שעניינה מסלול מחזורים;
:::: (יא) לעניין נזק שאירע בתקופת מאי-יוני 2025 - מסלול הוצאות מזכות כהגדרתו בפסקה (5), ואולם עד לסכום של 5,000,000 שקלים חדשים, ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025, ואולם -
::::: (1) לעניין &quot;הוצאות השכר בתקופת הזכאות&quot; - תקופת הזכאות היא תקופת מאי-יוני 2025 בלבד;
::::: (2) לעניין &quot;מחזור העסקאות בתקופת הזכאות&quot; - תקופת הזכאות היא התקופה הקבועה בפסקה (יא) להגדרה &quot;תקופת הזכאות&quot; שבפסקה (2) להגדרה &quot;שווי של נזק עקיף&quot; בתקנות אלה, שעניינה מסלול מחזורים;
:: (5) מסלול הוצאות מזכות, ובלבד שהנזק הוא אחד מאלה, לפי העניין:
::: (1) נזק שאירע בתקופת ספטמבר–אוקטובר 2024 באזור הדרומי של הצפון או באזור שנפגע בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024;
::: (2) נזק שאירע בתקופת נובמבר–דצמבר 2024 באזור הכולל את הגליל העליון ויישובי המפרץ או באזור שנפגע בחודשים נובמבר ודצמבר 2024;
::: לעניין זה -
:::- &quot;האזור הדרומי של הצפון&quot; - האזור הכולל את היישובים והאזורים המפורטים [[בתוספת השמינית]], המוכרז בזה יישוב ספר בתקופת ספטמבר–אוקטובר 2024;
:::- &quot;האזור הכולל את הגליל העליון ויישובי המפרץ&quot; - האזור הכולל את היישובים והאזורים המפורטים [[בתוספת העשירית]], המוכרז בזה יישוב ספר בתקופת נובמבר–דצמבר 2024;
:::- &quot;הוצאות מזכות&quot; - כהגדרתן [[בסעיף 38ג לחוק]] וכפי ששונו [[בתקנות התיאומים]], ואולם -
:::: (1) לעניין &quot;הוצאות השכר בתקופת הזכאות&quot; -
::::: (א) לעניין נזק שאירע בתקופת ספטמבר–אוקטובר 2024 - תקופת הזכאות היא תקופת ספטמבר–אוקטובר 2024 בלבד;
::::: (ב) לעניין נזק שאירע בתקופת נובמבר–דצמבר 2024 - תקופת הזכאות היא תקופת נובמבר–דצמבר 2024 בלבד;
:::: (2) &quot;מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס&quot;, &quot;עוסק על בסיס מזומן&quot;, &quot;שנת הבסיס&quot; ו&quot;תקופת הבסיס&quot; - כהגדרתם בפסקה (2) להגדרה &quot;שווי של נזק עקיף&quot; בתקנות אלה שעניינה מסלול מחזורים;
:::: (3) לעניין &quot;מחזור העסקאות בתקופת הזכאות&quot; -
::::: (א) לעניין נזק שאירע בתקופת ספטמבר–אוקטובר 2024 - תקופת הזכאות היא התקופה הקבועה בפסקה (ז) להגדרת &quot;תקופת הזכאות&quot; שבפסקה (2) להגדרה &quot;שווי של נזק עקיף&quot; בתקנות אלה, שעניינה מסלול מחזורים;
::::: (ב) לעניין נזק שאירע בתקופת נובמבר–דצמבר 2024 - תקופת הזכאות היא התקופה הקבועה בפסקה (ח) להגדרת &quot;תקופת הזכאות&quot; האמורה בפסקת משנה (א);
:::: (4) לעניין &quot;השנה הקודמת&quot;, יקראו את ההגדרה האמורה [[שבסעיף 38ג לחוק]] כאילו בסופה בא:
::::: &quot;(4) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ט&quot;ז בתשרי התשפ&quot;ד (1 באוקטובר 2023) עד יום כ&quot;ז באב התשפ&quot;ד (31 באוגוסט 2024) - התקופה שמיום כ' בטבת התשפ&quot;ד (1 בינואר 2024) או מיום שפתח את עסקו, לפי המאוחר, עד יום כ&quot;ז באב התשפ&quot;ד (31 באוגוסט 2024);&quot;;
:::- &quot;מסלול הוצאות מזכות&quot; - לעניין נזק כאמור בפסקאות (1) או (2) להלן, לפי העניין, ובלבד שהתקיימו לגבי הניזוק התנאים [[שבפסקאות (1) עד (3) ו-(6) שבסעיף 38ד(א) לחוק]], ולעניין זה, &quot;שנת הבסיס&quot; ו&quot;מחזור העסקאות בשנת הבסיס&quot; כהגדרתם בפסקה (2) להגדרה &quot;שווי של נזק עקיף&quot; בתקנות אלה, שעניינה מסלול מחזורים -
:::: (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף שקלים חדשים - ההוצאות המזכות, ויחולו הוראות [[סעיף 38ד(ג) לחוק]], בשינויים המחויבים;
:::: (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, הסכום כמפורט [[בפסקאות (1) עד (7) שבסעיף 38ד(ב) לחוק]], לפי העניין, מוכפל ב-2;
:::- &quot;ניזוק&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 38ג לחוק]];
:- &quot;תוספת בעד חומרי גלם שהתקלקלו&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;תקופת הבסיס&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;תקופת הזכאות&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;התקופה המזכה&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;תקופת הפיצוי&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;התקופה הקובעת&quot; - (((בתקופת התקופה הקובעת):)) אחת מאלה, לפי העניין:
:: (1) התקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ד' בתמוז התשפ&quot;ה (30 ביוני 2025);
:: (2) לעניין פיצוי לפי פסקה (1) להגדרה &quot;שווי של נזק עקיף&quot;, לעניין נזק עקיף שאירע בשל היעדרות מהעבודה של עובד או עובד עצמאי שמתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטות הממשלה - התקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד לסיום תקופת הפינוי; לעניין זה -
:::- &quot;עובד עצמאי&quot; - כמשמעותו בפסקה (4) להגדרה &quot;מסלול שכר עבודה&quot; שבפסקה (1) להגדרה &quot;שווי של נזק עקיף&quot;;
:::- &quot;תקופת הפינוי&quot; - תקופת הפינוי לפי החלטת הממשלה שחלה לגבי היישוב שבו מתגורר העובד או העובד העצמאי, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה;
:- &quot;תקופת ספטמבר–אוקטובר 2024&quot; - (((בתקופת התקופה הקובעת):)) התקופה שמיום כ&quot;ח באב התשפ&quot;ד (1 בספטמבר 2024) עד יום כ&quot;ט בתשרי התשפ&quot;ה (31 באוקטובר 2024);
:- &quot;תקופת נובמבר–דצמבר 2024&quot; - (((בתקופת התקופה הקובעת):)) התקופה שמיום ל' בתשרי התשפ&quot;ה (1 בנובמבר 2024) עד יום ל' בכסלו התשפ&quot;ה (31 בדצמבר 2024);
:- &quot;תקופת ינואר-פברואר 2025&quot; - (((בתקופת התקופה הקובעת):)) התקופה שמיום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025) עד יום ל' בשבט התשפ&quot;ה (28 בפברואר 2025);
:- &quot;תקופת מרץ-אפריל 2025&quot; - (((בתקופת התקופה הקובעת):)) התקופה שמיום א' באדר התשפ&quot;ה (1 במרץ 2025) עד יום ב' באייר התשפ&quot;ה (30 באפריל 2025);
:- &quot;תקופת מאי-יוני 2025&quot; - (((בתקופת התקופה הקובעת):)) התקופה שמיום ג' באייר התשפ&quot;ה (1 במאי 2025) עד יום ד' בתמוז התשפ&quot;ה (30 ביוני 2025);
:- &quot;תשומות שוטפות&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;שיקום נזק&quot; - החזרת הנכס למצבו שלפני הנזק, ואם הנכס אינו ניתן לשיקום כאמור - הקמתו או רכישתו של נכס דומה במקומו, הכל לפי הענין ובאישור המנהל;
:- &quot;ניזוק&quot; - (((הנוסח הקבוע):)) מי שהיה בעל הנכס ביום שנגרם לו הנזק או מי שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי הוא הנושא בהוצאות שיקום הנזק, או שניהם ביחד, הכל כפי שקבע המנהל;
:- &quot;ניזוק&quot; - (((בתקופת התקופה הקובעת):)) מי שהיה בעל הנכס ביום שנגרם לו הנזק או מי שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי הוא הנושא בהוצאות שיקום הנזק, או שניהם ביחד, הכל כפי שקבע המנהל, ולעניין ההגדרה &quot;שווי של נזק עקיף&quot;, למעט מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד, ואולם לעניין פסקה (1) בהגדרה האמורה - לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) או (3) בהגדרה &quot;יום היעדרות בשל המצב הביטחוני&quot; או שהוא מתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטות הממשלה בתקופה הקובעת, ולרבות מי שהוא עובד עצמאי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד לעניין פיצוי לפי פסקה (4) להגדרה &quot;מסלול שכר עבודה&quot;;
:- &quot;הוצאות שיקום הנזק&quot; - כולן או מקצתן;
:- &quot;דירת מגורים&quot; - דירה שביום קרות הנזק שימשה למגורים.

@ 2. פיצויים (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ו, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ו-3, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ד)
: (א) ניזוק זכאי לפיצויים בשיעור שנקבע [[תוספת ראשונה|בתוספת]].
:: (((בתקופת התקופה הקובעת):)) ניזוק זכאי לפיצויים בשיעור שנקבע [[בתוספת הראשונה]].
: (ב) פיצויים בעד נזק עקיף שנגרם כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, ישולמו לתקופת הזמן הדרושה באופן סביר לשיקומו של הנכס.
: (ג) נגרם נזק מלחמה לדירת מגורים ושוכנע המנהל כי בשל הנזק האמור לא ניתן להתגורר בה, רשאי המנהל, בהתחשב באפשרויות הדיור הקיימות לדייר שגר בדירת המגורים ביום קרות הנזק, לקבוע את זכאותו של הדייר לדיור חלופי או לתשלום למימון דיור חלופי, לתקופה שקבע המנהל.

@ 2א. חישוב מחזור עסקאות לפי מחזור עסקאות חליפי (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (((בתקופת התקופה הקובעת):)) ניזוק שהוא עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת באחד מהחודשים שנלקחו בחשבון לצורך קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, רשאי להגיש למנהל בקשה, ולפיה לצורך חישוב הפיצויים כאמור [[בתקנה 2]], יראו את מחזור עסקאותיו בתקופה החליפית, מחולק במספר החודשים בתקופה החליפית מוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות, כמחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס; לעניין זה, &quot;&quot;פעילות מופחתת&quot;, בחודש&quot; ו&quot;התקופה החליפית&quot; - כהגדרתן [[בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (מחזור עסקאות חליפי), התשפ&quot;ד-2024]].

@ 3. סייג לגובה תשלום הפיצויים
: היה הסכום המגיע לניזוק לפי תקנות אלה יחד עם הסכומים שהניזוק זכאי לקבל או קיבל כפיצוי בעד הנזק, מחברת ביטוח או מאדם אחר, עולה על הנזק הממשי, ישולם לו רק אותו סכום שהוא ההפרש שבין הפיצוי כאמור לבין הנזק הממשי. האמור בתקנה זו לא יחול על סכום המגיע לניזוק כפיצוי בעד נזק לכלי טיס.

@ 4. ניכויים (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ד)
: מסכום הפיצויים המגיעים לניזוק לפי תקנות אלה ינוכה סכום המס שהניזוק חייב בתשלומו עד יום תשלום הפיצויים בפועל, זולת אם החליט המנהל החלטה אחרת; (((בתקופת התקופה הקובעת):)) לעניין זה, &quot;מס&quot; - סכום אשר רואים אותו כחוב מס לפי [[חוק קיזוז מסים, התש&quot;ם-1980]].

@ 5. מסירת הודעה והגשת תביעה (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ו-3, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ט, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ד)
: (א) הודעה על נזק תוגש למנהל בטופס שקבע, תוך שבועיים מיום קרות הנזק.
: (ב) תביעה לפיצויים תוגש למנהל בטופס שקבע, תוך חודש מיום קרות הנזק.
: (ב1) (((פקעה).))
: (ב2) (((פקעה).))
: (ג) המנהל רשאי להאריך את המועדים לפי תקנות משנה (א) ו-(ב) אם נוכח כי ישנה סיבה סבירה לכך.

@ 5. תביעה לקבלת פיצויים (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ו-3, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ט, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ד)
: (((בתקופת התקופה הקובעת):))
: (א) תביעה לפי תקנות אלה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי תקנות אלה ולשם תשלום הפיצויים לפיהן.
: (ב) עוסק המבקש פיצויים לפי תקנות אלה יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ-16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הנוגעת לעניין ועד תום ארבעה חודשים מהמועד האמור; אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל מהמועד האמור, יודיע על כך המנהל מראש, ויידחה המועד להגשת התביעה לתקופה של 15 ימים או עד שיודיע המנהל שנסתיימו הנסיבות האמורות, לפי המוקדם; הודעת המנהל על דחיית המועד או על סיום הנסיבות כאמור, לפי העניין, תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של רשות המסים.
: (ג) המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בתקנת משנה (ב), בתקופה נוספת, אחת או יותר, לעוסק מסוים, אם מצא כי יש סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים.

@ 6. ראיות
: תעודה מאת שר הבטחון או מאת מי שהוא מינה לכך, המעידה שנכס פלוני ניזק נזק מלחמה, תשמש ראיה לכאורה לדבר.

@ 7. רשלנות בשמירת נכסים (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;א)
: (א) לא יראו נזק כ&quot;נזק מלחמה&quot; אם נגרם כתוצאה מכך שהניזוק נהג ברשלנות או שלא בהתאם להוראות שבדין, או שלא לפי הוראות המנהל, ואולם המנהל יהיה רשאי בנסיבות המצדיקות זאת לקבוע פיצויים מופחתים במקרים כאמור.
: (ב) המנהל רשאי לקבוע פיצויים מופחתים אם נוכח כי הניזוק לא פעל באופן סביר להקטנת הנזק.

@ 8. החלטת המנהל ותשלום פיצויים (תיקון: תשמ&quot;ד, תשנ&quot;ז, תש&quot;ס, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ו-3, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ד)
: (א) הוגשה תביעה לפיצויים, יחליט המנהל בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים בדבר שיעורם ודרך תשלומם, וכן בדבר שיקום הנזק, והוא רשאי לחלק את סכום הפיצויים בין ניזוקים ולהתנות את תשלום הפיצויים בשיקום הנזק, הכל לפי נסיבות הענין.
: (ב) הודעה על החלטת המנהל לפי תקנת משנה (א) תישלח לניזוק תוך ששה חדשים מיום הגשת התביעה, אולם אם המציא הניזוק למנהל תעודה כאמור [[בתקנה 6]] תישלח לו ההודעה על החלטת המנהל תוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו נמסרה התעודה האמורה.
: (ב1) (((פקעה).))
: (ב2) (((פקעה).))
: (ג) הפיצויים שייקבעו בהחלטה ישולמו לניזוק תוך שלושים יום מיום ההחלטה; אולם אם הותנה תשלום הפיצויים בשיקום הנזק, ישולם סכום הפיצויים שנקבע תוך שלושים יום מיום שהוכח, להנחת דעתו של המנהל, כי הניזוק עומד לשקם את הנזק.
: (ד) לסכום הפיצויים המשולמים על פי תקנת משנה (ג) תיווסף ריבית בשיעור הקבוע [[בסעיף 33(א)(1) לחוק]] החל בתום 30 ימים מיום קרות הנזק עד יום התשלום.
: (ה) (((נמחקה).))

@ 8. קביעת הזכאות לפיצויים, תשלום הפיצויים ותשלום המקדמות (תיקון: תשמ&quot;ד, תשנ&quot;ז, תש&quot;ס, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ו-3, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ד)
: (((בתקופת התקופה הקובעת):))
: (א) לעניין קביעת הזכאות לפיצויים, תשלום הפיצויים ותשלום המקדמות לפי תקנות אלה יחולו הוראות [[+|סעיפים 38ז]] [[ו-38ח לחוק]], כנוסחם [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תשפ&quot;ד)=חוק הסיוע הכלכלי|בסעיף 1(2) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ&quot;ד-2023]] (להלן - חוק הסיוע הכלכלי), בשינויים המחויבים.
: (ב) דחה המנהל את התביעה או דחה את אופן החישוב של הפיצוי על ידי הניזוק לפי המסלול שבחר - ינמק המנהל את החלטתו בכתב.

@ 9. תיקון החלטת המנהל (תיקון: תשנ&quot;ח, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-2)
: (א) המנהל רשאי לתקן החלטה לפי [[תקנה 8]] תוך ארבע שנים מיום שניתנה, אם נתגלו עובדות חדשות או אם ראה כי היתה בה טעות.
: (ב) על תיקון החלטה לפי תקנת משנה (א), יחולו הוראות [[תקנה 8]] בשינויים המחוייבים.
: (ג) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם על פי תקנות אלה, יוחזר סכום היתר תוך תשעים יום מיום שנמסרה לניזוק דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר ועד ליום ההחזר.
: (ג1) (((פקעה).))
: (ד) סכום היתר כאמור בתקנת משנה (ג) ייראה כאילו היה מס ויחולו לגביו הוראות [[סעיף 33א לחוק]] והוראות [[פקודת המסים (גביה)]].

@ 10. (תיקון: תשנ&quot;ז) : (((בוטלה).))

@ 11. ערר (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ח, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-4)
: הרואה עצמו מקופח עקב החלטת המנהל לפי [[תקנה 7]] [[או 8(א)]], או בהוראת המנהל לפי [[תקנה 7(א)]], או בתיקון החלטה לפי [[תקנה 9]], רשאי תוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר.

@ 11. השגה וערר (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ח, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-4)
: (((בתקופת התקופה הקובעת):))
: (א) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי תקנות אלה, רשאי להגיש השגה למנהל, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; החלטה בהשגה תהיה מנומקת ותינתן בכתב בתוך 8 חודשים; ביקש המנהל מהניזוק פרטים נוספים - רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות תקופה שהוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה.
: (ב) ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בתקנת משנה (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותה תקנת משנה, פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור.
: (ג) השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים.
: (ד) המנהל רשאי לדון בהשגה ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב.
: (ה) הרואה את עצמו מקופח עקב החלטת המנהל, רשאי בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה, לערור עליה לפני ועדת ערר.

@ 12. ועדות ערר (תיקון: תש&quot;ן, תש&quot;ן-2)
: (א) ועדת ערר לענין [[תקנה 11]] תוקם בין בכלל ובין לאזורים מסויימים או לסוגי נזקים, ושניים לפחות מבין חבריה לא יהיו עובדי המדינה.
: (ב) בועדת ערר כאמור יהיו חברים -
:: (1) מי שנתקיימו בו הדרישות המנויות [[בסעיף 4 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]], מתוך רשימה שקבע שר המשפטים והוא יהיה יושב ראש הועדה;
:: (2) חבר מתוך רשימה שקבע שר הבטחון והודיע עליה לשר המשפטים;
:: (3) חבר מתוך רשימה שקבע שר האוצר והודיע עליה לשר המשפטים.
: (ג) רשימות כאמור בתקנת משנה (ב) יכילו חברים עובדי המדינה וחברים שאינם עובדי המדינה, יצויין בהן מי מהחברים הינו עובד המדינה והן יפורסמו בידי שר המשפטים ברשומות.
: (ד) מתוך רשימת האנשים שנקבעו לפי תקנת משנה (ב)(1) ימנה שר המשפטים יושבי ראש תורניים שירכיבו את המותבים של ועדת ערר.
: (ה) ועדת ערר תכריע בכל ערר שיוגש לפניה והיא רשאית לבטל, להפחית, לאשר או להגדיל את סכום הפיצויים שקבע המנהל, לשנות חלוקתו בין הניזוקים, או לשנות החלטתו בדבר שיקום הנזק.
: (ו) לועדת ערר יהיו כל הסמכויות שיש לועדות חקירה לפי [[סעיפים 8 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ&quot;ט-1968]], וכן הסמכות להיכנס, או להרשות לאדם אחר להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום ולערוך בו בדיקות ומדידות, וכן לדרוש מבעל המקום או המחזיק בו למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לה למילוי תפקידיה, וכל בעל מקום או מחזיק כאמור חייב למלא אחר דרישת ועדת הערר.

@ 12א. ערעור לבית משפט מחוזי (תיקון: תשמ&quot;ב)
: (א) על החלטת ועדת הערר ניתן לערער, בבעיה משפטית, לבית המשפט המחוזי תוך 30 ימים מיום שהובאה ההחלטה לידי המערער.
: (ב) הערעור יוגש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא מענה של ועדת הערר.
: (ג) הערעור יוגש ויתברר בצורת בקשה בדרך המרצה והוראות [[תקנות סדר הדין האזרחי, התשכ&quot;ג-1963]], יחולו על הבקשה והדיון בה, בשינויים המחוייבים.
: (ד) משהוגש ערעור, יודיע מזכיר בית המשפט המחוזי לועדת הערר על הגשתו, ויושב ראש הועדה יעביר לבית המשפט את פרוטוקול הועדה וכל חומר שהועדה נזקקה לו בקשר לענין המשמש נושא לערעור.

@ 13. ערבות למילווה
: היה ניזוק זכאי לקבל פיצויים לפי תקנות אלה אך סכומם טרם נקבע, רשאי המנהל לעשות אחת מאלה:
: (1) לערוב בעדו הלוואה ולקבוע תנאים וערובה לערבותו, אם בדרך כלל, אם להלוואה מסויימת או לסוג מסויים של הלוואה;
: (2) לשלם לו מקדמה שלא תעלה על 50% מסכום הפיצויים שלפי דעת המנהל יגיע לו.

@ 14. סמכויות
: (א) המנהל רשאי לדרוש מניזוק שימסור לו, תוך תקופה שיקבע, ידיעות, הצהרות או חשבונות ויראה לו, במקום ובשעה שיקבע, כל נכס מנכסיו וכל מסמך או תעודה שימצא לנכון לשם מילוי תפקידיו לפי תקנות אלה, ועל הניזוק למלא אחר דרישות המנהל.
: (ב) המנהל רשאי גם להיכנס, או להרשות לאדם אחר להיכנס, בכל עת סבירה לכל מקום ולערוך בו בדיקות ומדידות.

@ 15. אצילת סמכויות
: המנהל רשאי לאצול לאדם אחר מסמכויותיו לפי תקנות אלה.

@ 16. עונשין
: מי שעשה אחת מאלה, דינו - קנס 500 לירות או מאסר ששה חדשים:
: (1) מסר ביודעין הודעה או הצהרה בלתי נכונה בכל ענין או דבר הנוגע לקבלת פיצויים לפי תקנות אלה;
: (2) השיב ביודעין תשובה בלתי נכונה לשאלה שנשאלה, או לידיעה שנדרשה בהתאם להוראות תקנות אלה.

@ 17. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה, למעט [[תקנה 9]], ביום י&quot;ז בניסן תשל&quot;ב (1 באפריל 1972).

@ 18. ביטול
: תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזקי מלחמה ונזק עקיף), תשכ&quot;ז-1967 - בטלות.

@ 19. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל&quot;ג-1973&quot;.

== תוספת ראשונה &lt;!-- בהוראות שעה קודמות: תוספת ראשונה, תוספת שנייה, תוספת שלישית --&gt; (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ו-3, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ד) ==
==== ((([[תקנה 2(א)]]))) ====
@ : (((בתקופת התקופה הקובעת נקראת &quot;תוספת ראשונה&quot;; בנוסח הקבוע נקראת &quot;תוספת&quot;).))

@ 1. (תיקון: תשנ&quot;א-2, תשס&quot;ו, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ו-3)
: (א) לגבי נזק מלחמה שהוא נזק לגופו של כלי טיס שעיקר פעולתו בקווים בין-לאומיים, למעט כלי טיס כאמור שאינו רשום בישראל או אינו חייב רישום בישראל והנמצא בשטח המדינה לצרכי תיקון, שיפוץ, עיבוד או הרכבה בלבד - 50% משווי הנזק.
: (ב) לגבי נזק מלחמה לנכס אחר - 100% משווי הנזק העקיף.
: (ג) (((פקע).))

@ 2. (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ו-3, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ט, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ד)
: (((הנוסח הקבוע):)) לגבי נזק עקיף - 100% משווי הנזק.
: (((בתקופת התקופה הקובעת):)) לגבי נזק עקיף - 100% משווי של נזק עקיף.

== תוספת שנייה &lt;!-- בהוראות שעה קודמות: תוספת ראשונה --&gt; (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ו-3, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ד) ==
==== ((([[1|תקנה 1 - ההגדרה &quot;אזור מיוחד&quot;]]))) ====
: (((בתקופת התקופה הקובעת):))
: {{עמודות|4|שדרות {{ש}} אבשלום {{ש}} אוהד {{ש}} בארי {{ש}} בני נצרים {{ש}} דקל {{ש}} חולית {{ש}} יבול {{ש}} ישע {{ש}} יתד {{ש}} כיסופים {{ש}} כרם שלום {{ש}} מבטחים {{ש}} מגן {{ש}} נווה {{ש}} ניר יצחק {{ש}} ניר עוז {{ש}} נירים {{ש}} סופה {{ש}} עין הבשור {{ש}} עין השלושה {{ש}} עמיעוז {{ש}} פרי גן {{ש}} צוחר {{ש}} רעים {{ש}} שדי אברהם {{ש}} שדה ניצן {{ש}} שלומית {{ש}} תלמי אליהו {{ש}} תלמי יוסף {{ש}} גברעם {{ש}} זיקים {{ש}} יד מרדכי {{ש}} כרמיה {{ש}} נתיב העשרה {{ש}} זמרת {{ש}} כפר מימון {{ש}} סעד {{ש}} עלומים {{ש}} שובה {{ש}} שוקדה {{ש}} תושיה {{ש}} תקומה {{ש}} אור הנר {{ש}} איבים {{ש}} ארז {{ש}} גבים {{ש}} יכיני {{ש}} כפר עזה {{ש}} מפלסים {{ש}} נחל עוז {{ש}} ניר עם {{ש}} אופקים {{ש}} נתיבות {{ש}} אורים {{ש}} גבולות {{ש}} צאלים {{ש}} ברוש {{ש}} תאשור {{ש}} תדהר {{ש}} אשבול {{ש}} בטחה {{ש}} גילת {{ש}} מבועים {{ש}} מסלול {{ש}} ניר משה {{ש}} ניר עקיבא {{ש}} פדויים {{ש}} פטיש {{ש}} פעמי תש&quot;ז {{ש}} קלחים {{ש}} רנן {{ש}} שבי דרום {{ש}} שדה צבי {{ש}} תלמי ביל&quot;ו {{ש}} תפרח {{ש}} בית הגדי {{ש}} גבעולים {{ש}} זרועה {{ש}} יושיביה {{ש}} מעגלים {{ש}} מלילות {{ש}} שיבולים {{ש}} שרשרת {{ש}} ברור חיל {{ש}} דורות {{ש}} רוחמה {{ש}} באר שבע {{ש}} חורה {{ש}} להבים {{ש}} לקיה {{ש}} מיתר {{ש}} נאות חובב {{ש}} עומר {{ש}} רהט {{ש}} שגב שלום {{ש}} תל שבע {{ש}} אום בטין {{ש}} א-סייד {{ש}} תראבין א-צאנע {{ש}} בית קמה {{ש}} גבעות בר {{ש}} דבירה {{ש}} חצרים {{ש}} להב {{ש}} כרמים {{ש}} משמר הנגב {{ש}} נבטים {{ש}} שובל {{ש}} אשכולות {{ש}} סנסנה {{ש}} אשקלון {{ש}} באר גנים {{ש}} בית שקמה {{ש}} ברכיה {{ש}} בת הדר {{ש}} גיאה {{ש}} הודיה {{ש}} חלץ {{ש}} כוכב מיכאל {{ש}} כפר סילבר {{ש}} מבקיעים {{ש}} משען {{ש}} ניצן א' {{ש}} ניצן ב' {{ש}} ניצנים {{ש}} ניר ישראל {{ש}} תלמי יפה {{ש}} אשדוד {{ש}} בני עי&quot;ש {{ש}} גדרה {{ש}} גן יבנה {{ש}} יבנה {{ש}} קריית גת {{ש}} קריית מלאכי {{ש}} אביגדור {{ש}} אורות {{ש}} אחווה {{ש}} אמונים {{ש}} באר טוביה {{ש}} ביצרון {{ש}} בית עזרא {{ש}} גבעתי {{ש}} חצב {{ש}} חצור {{ש}} יינון {{ש}} כנות {{ש}} כפר אחים {{ש}} כפר ורבורג {{ש}} נווה מבטח {{ש}} ניר בנים {{ש}} עזר {{ש}} עזריקם {{ש}} ערוגות {{ש}} שדה עוזיהו {{ש}} שתולים {{ש}} תימורים {{ש}} תלמי יחיאל {{ש}} בית אלעזרי {{ש}} בניה {{ש}} גבעת ברנר {{ש}} קדרון {{ש}} גן הדרום {{ש}} כפר אביב {{ש}} כפר מרדכי {{ש}} מישר {{ש}} משגב דב {{ש}} עשרת {{ש}} שדמה {{ש}} כפר הנגיד {{ש}} פלמחים {{ש}} בית גמליאל {{ש}} בן זכאי {{ש}} בני דרום {{ש}} ניר גלים {{ש}} צופיה {{ש}} קבוצת יבנה {{ש}} בית חלקיה {{ש}} בני ראם {{ש}} גני טל {{ש}} חפץ חיים {{ש}} יד בנימין {{ש}} אלעזי {{ש}} גת {{ש}} ורדון {{ש}} כפר הרי&quot;ף {{ש}} נגבה {{ש}} נחלה {{ש}} סגולה {{ש}} קדמה {{ש}} רבדים {{ש}} שדה יואב {{ש}} אחוזם {{ש}} זוהר {{ש}} יד נתן {{ש}} לכיש {{ש}} מנוחה {{ש}} נהורה {{ש}} נוגה {{ש}} ניר ח&quot;ן {{ש}} עוצם {{ש}} שדה דוד {{ש}} שדה משה {{ש}} שחר {{ש}} תלמים {{ש}} אבן שמואל {{ש}} איתן {{ש}} אלומה {{ש}} זבדיאל {{ש}} זרחיה {{ש}} מרכז שפירא {{ש}} משואות יצחק {{ש}} נועם {{ש}} עוזה {{ש}} עין צורים {{ש}} קוממיות {{ש}} רווחה {{ש}} שלווה {{ש}} שפיר {{ש}} חוות השקמים {{ש}} תעשיות ספירים {{ש}} אזור התעשייה מבקיעים {{ש}} חוות יזרעם {{ש}} כרמית {{ש}} אשל הנשיא {{ש}} עד הלום {{ש}} כרם ביבנה}}

== תוספת שלישית (תיקון: תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ו-3, תשע&quot;ב, תשע&quot;ד, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד) ==
==== ((([[1|תקנה 1 - פסקה (3) להגדרת &quot;&quot;שווי של נזק עקיף&quot;]]))) ====
: (((בתקופת התקופה הקובעת):))
: {{עמודות|4|שדרות {{ש}} אבשלום {{ש}} אוהד {{ש}} בארי {{ש}} בני נצרים {{ש}} דקל {{ש}} חולית {{ש}} יבול {{ש}} ישע {{ש}} יתד {{ש}} כיסופים {{ש}} כרם שלום {{ש}} מבטחים {{ש}} מגן נווה {{ש}} ניר יצחק {{ש}} ניר עוז {{ש}} נירים {{ש}} סופה {{ש}} עין הבשור {{ש}} עין השלושה {{ש}} עמיעוז {{ש}} פרי גן {{ש}} צוחר {{ש}} רעים {{ש}} שדי אברהם {{ש}} שדה ניצן {{ש}} שלומית {{ש}} תלמי אליהו {{ש}} תלמי יוסף {{ש}} גברעם {{ש}} זיקים {{ש}} יד מרדכי {{ש}} כרמיה {{ש}} נתיב העשרה {{ש}} זמרת {{ש}} כפר מימון {{ש}} סעד {{ש}} עלומים {{ש}} שובה {{ש}} שוקדה {{ש}} תושיה {{ש}} תקומה {{ש}} אור הנר {{ש}} איבים {{ש}} ארז {{ש}} גבים {{ש}} יכיני {{ש}} כפר עזה {{ש}} מפלסים {{ש}} נחל עוז {{ש}} ניר עם {{ש}} אופקים {{ש}} נתיבות {{ש}} אורים {{ש}} גבולות {{ש}} צאלים {{ש}} ברוש {{ש}} תאשור {{ש}} תדהר {{ש}} אשבול {{ש}} בטחה {{ש}} גילת {{ש}} מבועים {{ש}} מסלול {{ש}} ניר משה {{ש}} ניר עקיבא {{ש}} פדויים {{ש}} פטיש {{ש}} פעמי תש&quot;ז {{ש}} קלחים {{ש}} רנן {{ש}} שבי דרום {{ש}} שדה צבי {{ש}} תלמי ביל&quot;ו {{ש}} תפרח {{ש}} בית הגדי {{ש}} גבעולים {{ש}} דורות {{ש}} רוחמה {{ש}} אשקלון {{ש}} באר גנים {{ש}} בית שקמה {{ש}} ברכיה {{ש}} בת הדר {{ש}} גיאה {{ש}} הודיה {{ש}} חלץ {{ש}} כוכב מיכאל {{ש}} כפר סילבר {{ש}} מבקיעים {{ש}} משען {{ש}} ניצן א' {{ש}} ניצן ב' {{ש}} זרועה {{ש}} יושיביה {{ש}} מעגלים {{ש}} מלילות {{ש}} שיבולים {{ש}} שרשרת {{ש}} ברור חיל {{ש}} ניצנים {{ש}} ניר ישראל {{ש}} תלמי יפה {{ש}} חוות השקמים {{ש}} תעשיות ספירים {{ש}} אזור התעשייה מבקיעים {{ש}} חוות יזרעם}}

== תוספת רביעית (תיקון: תשס&quot;ו-3, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ד-5, תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-7, תשפ&quot;ה) ==
==== ((([[1|תקנה 1 - ההגדרות &quot;אזור מיוחד&quot;, &quot;אזור שנפגע בחודשים מאי ויוני&quot;, &quot;אזור שנפגע בחודשים יולי ואוגוסט&quot; ו&quot;אזור שנפגע בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024&quot;]]))) (תיקון: תשפ&quot;ד-7, תשפ&quot;ה) ====
: (((בתקופת התקופה הקובעת):))
@ (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : {{עמודות|4|אביבים {{ש}} אבירים {{ש}} אבן מנחם {{ש}} אדמית {{ש}} אילון {{ש}} אלקוש {{ש}} בית הלל {{ש}} בן עמי {{ש}} בצת {{ש}} ברעם {{ש}} ג'יש (גוש חלב) {{ש}} גונן {{ש}} גורן {{ש}} געתון {{ש}} גורנות הגליל {{ש}} גשר הזיו {{ש}} דובב {{ש}} דישון {{ש}} דלתון {{ש}} דן {{ש}} דפנה {{ש}} הגושרים {{ש}} הילה {{ש}} זרעית {{ש}} חוסן {{ש}} חורפיש {{ש}} חניתה {{ש}} יובל {{ש}} יחיעם {{ש}} יערה {{ש}} יפתח {{ש}} יראון {{ש}} כברי {{ש}} כפר בלום {{ש}} כפר גלעדי {{ש}} כפר ורדים {{ש}} כפר סאלד {{ש}} כרם בן זמרה {{ש}} להבות הבשן {{ש}} לימן {{ש}} מטולה {{ש}} מלכיה {{ש}} מנות {{ש}} מנרה {{ש}} מעונה {{ש}} מעליא {{ש}} מעיין ברוך {{ש}} מעלות–תרשיחא {{ש}} מצובה {{ש}} מרגליות {{ש}} מרכז כ&quot;ח {{ש}} משגב עם {{ש}} מתת {{ש}} נאות מרדכי {{ש}} נהריה {{ש}} נווה זיו {{ש}} נטועה {{ש}} סאסא {{ש}} סער {{ש}} ר'ג'ר {{ש}} עבדון {{ש}} עברון {{ש}} עין יעקב {{ש}} עלמה {{ש}} עמיר {{ש}} ערב אל-עראמשה {{ש}} פסוטה {{ש}} פקיעין {{ש}} פקיעין החדשה {{ש}} צבעון {{ש}} צוריאל {{ש}} קריית שמונה {{ש}} ראש הנקרה {{ש}} ריחאנייה {{ש}} רמות נפתלי {{ש}} שאר ישוב {{ש}} שדה נחמיה {{ש}} שומרה {{ש}} שלומי {{ש}} שמיר {{ש}} שניר {{ש}} שתולה {{ש}} נווה אטיב {{ש}} אלוני הבשן {{ש}} רמת מגשימים {{ש}} חספין {{ש}} נוב {{ש}} אבני איתן {{ש}} אליעד {{ש}} מיצר {{ש}} מבוא חמה {{ש}} קשת יונתן {{ש}} נטור {{ש}} כנף {{ש}} מעלה גמלא {{ש}} רמות {{ש}} נמרוד {{ש}} אלרום {{ש}} מרום גולן {{ש}} עין זיוון {{ש}} מגדל שמס {{ש}} מסעדה {{ש}} בוקעתה {{ש}} עין קיניה {{ש}} שעל {{ש}} גשור {{ש}} בני יהודה {{ש}} גבעת יואב {{ש}} נאות גולן {{ש}} אפיק {{ש}} כפר חרוב {{ש}} קדמת צבי {{ש}} קצרין {{ש}} אניעם {{ש}} חד נס {{ש}} אודם {{ש}} אורטל {{ש}} רמת טראמפ {{ש}} קלע אלון {{ש}} שבי ציון {{ש}} כיסרא–סמיע {{ש}} בית ג'אן {{ש}} יאנוח–ג'ת {{ש}} שדה אליעזר {{ש}} יסוד המעלה {{ש}} אור גנוז {{ש}} בר יוחאי {{ש}} מירון}}

== תוספת חמישית (תיקון: תשפ&quot;ד-5, תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-7, תשפ&quot;ה) ==
==== ((([[1|תקנה 1 - ההגדרות &quot;אזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר&quot;, &quot;אזור שנפגע בחודשים מרץ ואפריל&quot; ו&quot;אזור שנפגע בחודשים נובמבר ודצמבר 2024&quot; ו{{מוקטן|&quot;}}אזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר 2025{{מוקטן|&quot;}}]]))) (תיקון: תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-7, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ה-3) ====
: (((בתקופת התקופה הקובעת):))
: {{עמודות|4|אביבים {{ש}} אבירים {{ש}} אבן מנחם {{ש}} אדמית {{ש}} אור הגנוז {{ש}} אילון {{ש}} אלקוש {{ש}} בית הלל {{ש}} בן עמי {{ש}} בצת {{ש}} ברעם {{ש}} בר יוחאי {{ש}} ג'יש (גוש חלב) {{ש}} גונן {{ש}} גורן {{ש}} געתון {{ש}} גורנות הגליל {{ש}} גשר הזיו {{ש}} דובב {{ש}} דישון {{ש}} דלתון {{ש}} דן {{ש}} דפנה {{ש}} הגושרים {{ש}} הילה {{ש}} זרעית {{ש}} חוסן {{ש}} חורפיש {{ש}} חניתה {{ש}} יובל {{ש}} יחיעם {{ש}} יסוד המעלה {{ש}} יערה {{ש}} יפתח {{ש}} יראון {{ש}} כברי {{ש}} כפר בלום {{ש}} כפר גלעדי {{ש}} כפר ורדים {{ש}} כפר סאלד {{ש}} כרם בן זמרה {{ש}} להבות הבשן {{ש}} לימן {{ש}} מטולה {{ש}} מירון {{ש}} מלכיה {{ש}} מנות {{ש}} מנרה {{ש}} מעונה {{ש}} מעליא {{ש}} מעיין ברוך {{ש}} מעלות–תרשיחא {{ש}} מצובה {{ש}} מרגליות {{ש}} מרכז כ&quot;ח {{ש}} משגב עם {{ש}} מתת {{ש}} נאות מרדכי {{ש}} נהריה {{ש}} נווה זיו {{ש}} נטועה {{ש}} סאסא {{ש}} סער {{ש}} ספסופה {{ש}} ר'ג'ר {{ש}} עבדון {{ש}} עברון {{ש}} עין יעקב {{ש}} עלמה {{ש}} עמיר {{ש}} ערב אל-עראמשה {{ש}} פסוטה {{ש}} פקיעין {{ש}} פקיעין החדשה {{ש}} צבעון {{ש}} צוריאל {{ש}} קדיתא {{ש}} קריית שמונה {{ש}} ראש הנקרה {{ש}} ריחאנייה {{ש}} רמות נפתלי {{ש}} שאר ישוב {{ש}} שדה אליעזר {{ש}} שבי ציון {{ש}} שדה נחמיה {{ש}} שומרה {{ש}} שלומי {{ש}} שמיר {{ש}} שניר {{ש}} שתולה}}

== תוספת שישית (תיקון: תשפ&quot;ד-7, תשפ&quot;ה) ==
==== ((([[1|תקנה 1 - ההגדרות &quot;אזור שנפגע בחודשים מאי ויוני&quot;, &quot;אזור שנפגע בחודשים יולי ואוגוסט&quot; ו&quot;אזור שנפגע בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024&quot;]]))) (תיקון: תשפ&quot;ה) ====
: (((בתקופת התקופה הקובעת):))
: {{עמודות|4|אבו סנאן {{ש}} אחיהוד {{ש}} איילת השחר {{ש}} אליפלט {{ש}} אמירים {{ש}} אמנון {{ש}} אפק {{ש}} אשרת {{ש}} בוסתן הגליל {{ש}} ביריה {{ש}} בית העמק {{ש}} בענה {{ש}} בר־לב {{ש}} גדות {{ש}} ג'דיידה-מכר {{ש}} ג'וליס {{ש}} גילון {{ש}} גיתה {{ש}} דיר אל־אסד {{ש}} הר חלוץ {{ש}} חולתה {{ש}} חצור הגלילית {{ש}} חרשים {{ש}} טובא-זנר'רייה {{ש}} טל־אל {{ש}} יסעור {{ש}} ירכא {{ש}} כורזים {{ש}} כחל {{ש}} כישור {{ש}} כליל {{ש}} כמון {{ש}} כמאנה {{ש}} כפר יאסיף {{ש}} כפר הנשיא {{ש}} כפר שמאי {{ש}} כרי דשא {{ש}} כרכום {{ש}} כרמיאל {{ש}} לבון {{ש}} לוחמי הגטאות {{ש}} לפידות {{ש}} מג'ד אל־כרום {{ש}} מגדל תפן {{ש}} מזרעה {{ש}} מחניים {{ש}} מכמנים {{ש}} מסריק {{ש}} משמר הירדן {{ש}} נחף {{ש}} נס עמים {{ש}} נתיב השיירה {{ש}} סאג'ור {{ש}} עין המפרץ {{ש}} עין אל־אסד {{ש}} עכו {{ש}} עמוקה {{ש}} עמיעד {{ש}} עמקה {{ש}} פלך {{ש}} פרוד {{ש}} צורית {{ש}} צפת {{ש}} קדרים {{ש}} ראמה {{ש}} ראש פינה {{ש}} רגבה {{ש}} שבי ציון {{ש}} שמרת {{ש}} שזור {{ש}} שיח' דנון {{ש}} שפר {{ש}} תובל}}

== תוספת שביעית (תיקון: תשפ&quot;ה) ==
==== ((([[1|תקנה 1 - ההגדרה &quot;אזור שנפגע בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024&quot;]]))) ====
: (((בתקופת התקופה הקובעת):))
: קריית אתא {{ש}} קריית ביאליק {{ש}} קריית ים {{ש}} קריית מוצקין
@ (תיקון: תשפ&quot;ה-2)
: האזור של השכונות קריית חיים מערבית, קריית חיים מזרחית וקריית שמואל בחיפה כפי שמסומן במפה שלהלן:
: {{ממורכז|[[תמונה:שכונות קריות חיפה.jpg|450px]]}}

== תוספת שמינית (תיקון: תשפ&quot;ה) ==
==== ((([[1|תקנה 1 - ההגדרה &quot;האזור הדרומי של הצפון&quot; בפסקה (5) להגדרה &quot;שווי של נזק עקיף&quot;]]))) ====
: (((בתקופת התקופה הקובעת):))
: אבטליון, אושה, אחוזת ברק, איבטין, אילנייה, אכסאל, אלומות, אלוני אבא, אלונים, אלון הגליל, אלמגור, אעבילין, אפיקים, ארבל, אשבל, אשדות יעקב (איחוד), אשדות יעקב (מאוחד), אשחר, ביר אל-מכסור, בית זייד, בית זרע, בית לחם הגלילית, בית קשת, בית רימון, בית שערים, בלפוריה, בסמת טבעון, בעינה–נג'ידאת, גבעת אבני, גבעת אלה, גבת, גינוסר, גיניגר, דבוריה, דברת, דגניה א', דגניה ב', דיר חנא, דמידה, האון, הודיות, הושעיה, הזורעים, החותרים, היוגב, הסוללים, הרדוף, הררית, ואדי אל-חמאם, זרזיר, חג'יראת (זהרה), ח'וואליד, חוסנייה, חוקוק, חזון, חיפה, חנתון, טבריה, טורעאן, טירת כרמל, טמרה, טפחות, יבנאל, יגור, יובלים, יודפת, יעד, יפיע, יפעת, כאבול, כדורי, כווכב אבו אל-היג'א, כינרת (מושבה), כינרת (קבוצה), כלנית, כעבייה–טבאש–חג'אג'רה, כפר ביאליק, כפר ברוך, כפר גדעון, כפר גלים, כפר החורש, כפר המכבי, כפר הנוער הדתי, כפר זיתים, כפר חיטים, כפר חנניה, כפר חסידים א', כפר חסידים ב', כפר יהושע, כפר כמא, כפר כנא, כפר מנדא, כפר קיש, לביא, לבנים, לוטם, מגדל, מגדל העמק, מורן, מורשת, מזרע, מנוף, מנשיית א-זבדה, מסד, מסדה, מעגן, מצפה, מצפה אבי&quot;ב, מצפה נטופה, מר'אר, משהד, נהלל, נופית, נוף הגליל, נצרת, נשר, סוואעד (חמירה), סח'נין, סלאמה, עדי, עזיר, עילבון, עילוט, עין מאהל, ענבר, עצמון–שגב, עראבה, ערב אל-נעים, פורייה (כפר עבודה), פורייה (נווה עובד), פורייה עילית, עין גב, צבייה, ציפורי, קורנית, קריית טבעון, ראס אל-עין, ראס עלי, רביד, רומאנה, רומת אל-היב, רינה, רכסים, רמת דוד, רמת יוחנן, רמת ישי, רקפת, שדה אילן, שדה יעקב, שדמות דבורה, שורשים, שכניה, שמשית, שעב, שער הגולן, שער העמקים, שפרעם, שרונה, שריד, תל עדשים, תל קציר, תמרת.

== תוספת תשיעית (תיקון: תשפ&quot;ה-2) ==
==== ((([[1|תקנה 1 - ההגדרה &quot;אזור שנפגע בחודשים נובמבר ודצמבר 2024&quot;]]))) ====
: (((בתקופת התקופה הקובעת):))
: {{עמודות|4|אודם {{ש}} אורטל {{ש}} איילת השחר {{ש}} אל-רום {{ש}} בוקעאת'א {{ש}} מג'דל שמס {{ש}} מסעדה {{ש}} מצוק עורבים {{ש}} מרום גולן {{ש}} נווה אטי&quot;ב {{ש}} נמרוד {{ש}} עין זיוון {{ש}} עין קיניה {{ש}} קדמת צבי {{ש}} קלע אלון {{ש}} קצרין {{ש}} רמת טראמפ {{ש}} שעל.}}

== תוספת עשירית (תיקון: תשפ&quot;ה-2) ==
==== ((([[1|תקנה 1 - ההגדרה &quot;האזור הכולל את הגליל העליון ויישובי המפרץ&quot; בפסקה (5) להגדרה &quot;שווי של נזק עקיף&quot;]]))) ====
: (((בתקופת התקופה הקובעת):))
: {{עמודות|4|אבו סנאן {{ש}} אחיהוד {{ש}} אליפלט {{ש}} אמירים {{ש}} אמנון {{ש}} אפק {{ש}} אשרת בוסתן הגליל {{ש}} ביריה {{ש}} בית ג'ן {{ש}} בית העמק {{ש}} בענה {{ש}} בר-לב {{ש}} גדות {{ש}} ג'דידה–מכר {{ש}} ג'וליס {{ש}} גילון {{ש}} גיתה {{ש}} דיר אל-אסד {{ש}} הר חלוץ {{ש}} חולתה {{ש}} חיפה {{ש}} חצור הגלילית {{ש}} חרשים {{ש}} טובא–זנגרייה {{ש}} טל-אל {{ש}} יאנוח–ג'ת {{ש}} יירכא {{ש}} יסעור {{ש}} כורזים {{ש}} כחל {{ש}} כישור {{ש}} כיסרא–סמיע {{ש}} כליל {{ש}} כמאנה {{ש}} כמון {{ש}} כפר ביאליק {{ש}} כפר הנשיא {{ש}} כפר יאסיף {{ש}} כפר מסריק {{ש}} כפר שמאי {{ש}} כרי דשא {{ש}} כרכום {{ש}} כרמיאל {{ש}} לבון {{ש}} לוחמי הגטאות {{ש}} לפידות {{ש}} מג'ד אל-כרום {{ש}} מגדל תפן {{ש}} מזרעה {{ש}} מחניים {{ש}} מכמנים {{ש}} משמר הירדן {{ש}} נחף {{ש}} נס עמים {{ש}} נשר {{ש}} נתיב השיירה {{ש}} סאג'ור {{ש}} עין אל-אסד {{ש}} עין המפרץ {{ש}} עכו {{ש}} עמוקה {{ש}} עמיעד {{ש}} עמקה {{ש}} פלך {{ש}} פרוד {{ש}} צורית {{ש}} צפת {{ש}} קדרים {{ש}} קריית אתא {{ש}} קריית ביאליק {{ש}} קריית ים {{ש}} קריית מוצקין {{ש}} ראמה {{ש}} ראש פינה {{ש}} רגבה {{ש}} שבי ציון {{ש}} שיח' דנון {{ש}} שזור {{ש}} שמרת {{ש}} שפר {{ש}} תובל.}}

&lt;פרסום&gt; ח' בתמוז תשל&quot;ג (8 ביולי 1973)
&lt;חתימה&gt; פנחס ספיר שר האוצר</text>
      <sha1>722k8jfeh1apob5d2vzdtlzy6zwdokb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>370460</id>
    <revision>
      <id>3011538</id>
      <parentid>2949822</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T09:06:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3011529]</comment>
      <origin>3011538</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="157952" sha1="0yrzt22c3g9qb9y4krmb075fq6sqzr1" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל״ג–1973}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר תשלום פיצויים בעד נזקי מלחמה ונזק עקיף}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשל״ג, 1682|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3039.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1180|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4249.pdf}}, {{ח:תיבה|1521|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4272.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 230|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון מס׳ 3]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4282.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 1677|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4642.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 734|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5182.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 566|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5263.pdf}}, {{ח:תיבה|830|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5281.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 176|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5306.pdf}}, {{ח:תיבה|689|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5338.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 524|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5734.pdf}}, {{ח:תיבה|719|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5743.pdf}}, {{ח:תיבה|1534|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5782.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 573|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5824.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 312|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5874.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 34|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6002.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 153|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6068.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 1022|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6503.pdf}}, {{ח:תיבה|1080|הוראת שעה (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6509.pdf}}, {{ח:תיבה|1190|הוראת שעה (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6519.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 966|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6595.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 6|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6615.pdf}}, {{ח:תיבה|634|הוראת שעה (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6657.pdf}}, {{ח:תיבה|1200|הוראת שעה (מס׳ 2) (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6700.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 379|הוראת שעה (מס׳ 2) [תשס״ח] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6744.pdf}}, {{ח:תיבה|518|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6756.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1226|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7128.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 508|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7205.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1592|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7406.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1884|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8153.pdf}}, {{ח:תיבה|3270|הוראת שעה (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8227.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 134|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8295.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3370|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9440.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 12|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10343.pdf}}, {{ח:תיבה|1994|הוראת שעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10697.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 536|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10906.pdf}}, {{ח:תיבה|1538|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11117.pdf}}, {{ח:תיבה|1539|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11117.pdf}}, {{ח:תיבה|1674|הוראת שעה (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11149.pdf}}, {{ח:תיבה|2300|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11241.pdf}}, {{ח:תיבה|2830|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס׳ 4)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11342.pdf}}, {{ח:תיבה|3284|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס׳ 5)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11420.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 392|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11586.pdf}}, {{ח:תיבה|1050|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11722.pdf}}, {{ח:תיבה|1552|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11831.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 36|סעיפים 36(א)}} {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 65|ו־65}} {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ״א–1961}}, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|בנוסח זה משולבות הוראות {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}, החלות לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ד׳ בתמוז התשפ״ה (30 ביוני 2025), ולעניין נזק עקיף שאירע בשל היעדרות מהעבודה של עובד או עובד עצמאי, שמתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטות הממשלה ושאירע בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד לסיום תקופת הפינוי (להלן – התקופה הקובעת), בכפוף לסייגים המפורטים {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|בתקנות האמורות}}.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״א, תשמ״א־2, תשנ״א־2, תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ו־3, תש״ס, תשס״א, תשס״ו, תשס״ו־2, תשס״ו־3, תשס״ז, תשס״ח, תשס״ח־2, תשס״ח־3, תשס״ט, תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ד־3, תשפ״ד־5, תשפ״ד־6, תשפ״ד־7, תשפ״ה, תשפ״ה־2, תשפ״ה־3}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי הנכס“ – הסכום שהיה מתקבל בעד הנכס במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון ביום קרות הנזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנזק הממשי“ – ההפרש בין שווי הנכס לפני שניזוק לבין שווי הנכס מיד לאחר שניזוק, או כל הוצאות שיקום הנזק – לפי הנמוך שבין שניהם, בתוספת הוצאות להקטנת הנזק; ובנזק עקיף – לרבות ההפסד או מניעת הריווח שאותם לא יכול היה הניזוק למנוע לו פעל באופן סביר כדי למנעם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות להקטנת הנזק“ – הוצאות שהוציא הניזוק בעד פעולות שנעשו בעת קרות הנזק במטרה להקטין את היקפו, ובלבד שלעת המנהל היה סביר להוציאן, בין היתר בהתחשב בהיקף הנזק שנמנע על־ידי פעולות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק“ – נזק מלחמה ונזק עקיף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי של נזק מלחמה“ –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי נכסים בישוב ספר – הנזק הממשי;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מלאי – הנזק הממשי;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי יבול על קרקע באזור עירוני – הנזק הממשי, או שווי היבול כפי שנקבע לצורך {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|החוק}} כפול שלושה, הכל לפי הסכום הנמוך יותר;
{{ח:תתת|(4)}} לגבי מלאי מעבר כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שוויו של מלאי במעבר)|בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שוויו של מלאי במעבר), תש״ל–1969}} – הנזק הממשי;
{{ח:תתת|(5)}} לגבי נכסים אחרים – הנזק הממשי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור הכרזה“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור זכאי“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מוכרז“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מיוחד“ – {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}} האזור הכולל את היישובים והאזורים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} או {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, המוכרז בזה יישוב ספר בתקופה הקובעת, הכול לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור שנפגע בחודש דצמבר“ – {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}} היישובים והאזורים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} או יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום שנת 2023;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר“ – {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}} היישובים והאזורים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} או יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש פברואר 2024;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור שנפגע בחודשים מרץ ואפריל“ – {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}} היישובים והאזורים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} או יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש אפריל 2024;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור שנפגע בחודשים מאי ויוני“ – {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}} היישובים והאזורים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} או {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}} או יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש יוני 2024;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור שנפגע בחודשים יולי ואוגוסט“ – {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}} היישובים והאזורים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} או {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}} או יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש אוגוסט 2024;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור שנפגע בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024“ – {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}} היישובים והאזורים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} או {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}} או {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}} או יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש אוקטובר 2024;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור שנפגע בחודשים נובמבר ודצמבר 2024“ – {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}} היישובים והאזורים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} או {{ח:פנימי|תוספת 9|בתוספת התשיעית}} או יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש דצמבר 2024;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר 2025“ – {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}} היישובים והאזורים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} או יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש פברואר 2025;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025“ – {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}} יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש פברואר 2025;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור קובע“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראה על סגירת מוסד חינוך“ – {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}} הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד חינוך ברשות מקומית באזור מיוחד, שניתנה בתקופה הקובעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלטות הממשלה“ – {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}} כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec950-2023|החלטת הממשלה מס׳ 950 מיום כ״ז בתשרי התשפ״ד (12 באוקטובר 2023)}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec975-2023|החלטת הממשלה מס׳ 975 מיום ג׳ בחשוון התשפ״ד (18 באוקטובר 2023)}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec978-2023|החלטת הממשלה מס׳ 978 מיום ד׳ בחשוון התשפ״ד (19 באוקטובר 2023)}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec988-2023|החלטת הממשלה מס׳ 988 מיום ח׳ בחשוון התשפ״ד (23 באוקטובר 2023)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מיסוי מקרקעין“ – {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}} {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מס ערך מוסף“ – {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום היעדרות בשל המצב הביטחוני“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד ציבורי זכאי“ – {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}} כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 38ג|בסעיף 38ג לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור עסקאות“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מס תשומות“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעסיק בפועל“ ו”קבלן כוח אדם“ – {{ח:הערה|(פקעו);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי של נזק עקיף“ – {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}}
{{ח:תתת|(1)}} כשהנזק נגרם כתוצאה מנזק מלחמה, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה – הנזק הממשי;
{{ח:תתת|(2)}} כשהנזק נגרם מחמת אי אפשרות לנצל נכסים בענפים שלהלן, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה:
{{ח:תתתת|(א)}} בחקלאות – הנזק הממשי;
{{ח:תתתת|(ב)}} בבית מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית הארחה או אתר תיירות שקבע שר האוצר בהתייעצות עם שר התיירות – הנזק הממשי;
{{ח:תתתת|(ג)}} בתעשיה – לגבי נזק שמקורו בחומרים שנתקלקלו – הנזק הממשי ואילו לגבי נזק שמקורו אחר – הנזק הממשי ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת ייצור של למעלה מ־24 שעות;
{{ח:תתתת|(ד)}} באולם שמחות, בגן אירועים או במוסד תרבות ופנאי –
{{ח:תתתתת|(1)}} לגבי נזק שנגרם עקב ביטול של אירוע או פעילות בחצרם בשל הגבלה שהטיל פיקוד העורף – הנזק הממשי בשל הביטול;
{{ח:תתתתת|(2)}} לגבי נזק אחר – הנזק הממשי, ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה מ־24 שעות;
{{ח:תתתת}} לעניין פסקה זו, ”מוסד תרבות ופנאי“ – עסק בעל רישיון של עינוג ציבורי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 3|בסעיף 3(ב) לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תתתת|(ה)}} בבתי אוכל –
{{ח:תתתתת|(א)}} לגבי נזק שמקורו בחומרי גלם שהתקלקלו – הנזק הממשי;
{{ח:תתתתת|(ב)}} לגבי נזק אחר – הנזק הממשי, ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה מ־24 שעות;
{{ח:תתתת}} לעניין פסקה זו, ”בתי אוכל“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 4.2א|בסעיפים 4.2א}}, {{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 4.2ב|4.2ב}}, {{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 4.6ה|4.6ה}} {{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 4.8|ו־4.8 לתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע״ג–2013}};
{{ח:תתת|(3)}} כשהנזק נגרם מחמת הפסקת פעילות במסחר ובשירותים, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה – הנזק הממשי ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה משבוע;
{{ח:תתת|(4)}} כשהנזק נגרם למעביד בשל תשלום שכר עבודה לעובד – עלות שכר העבודה היומי למעביד, ששולמה בשל היום שבו לא עבד העובד לפי הוראות כוחות הביטחון; לא עבד העובד עקב הוראות כאמור בחלק מיום העבודה, יהא הנזק החלק היחסי מעלות שכר העבודה היומי, שיחסו לכלל שכר העבודה היומי הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד; לענין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שכר העבודה היומי“ – שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי שבמשך שלושת החודשים שקדמו לחודש שבו אירע הנזק, שילם המעביד תשלומי חובה לפי כל דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים – בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שכר יום עבודה של העובד“ – שכר עבודה רגיל ליום של העובד, בלא תוספות, לפי הממוצע בשלושת החודשים שקדמו לחודש קרות הנזק, ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד במהלך אותם שלושת החודשים – השכר כאמור לפי הממוצע בחודש שקדם לחודש קרות הנזק, ולא פחות משכר המינימום ליום לפי {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”השכר המרבי“ – שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (בלא עובדים מיהודה, שומרון, חבל עזה ודרום לבנון, אך כולל עובדים שמעבידיהם מדווחים עליהם למוסד לביטוח לאומי), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב־25 ומעוגל לסכום הקרוב, שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מעביד“ – למעט המדינה וגוף מתוקצב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, אך לרבות חברה ממשלתית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף האמור}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מספר השעות שבהן לא עובד העובד“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אזור הכרזה“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”יום היעדרות בשל מצב ביטחוני“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:תתת|(5)}} לענין הגדרה זו – התקופות של 24 שעות או שבוע, יכול שתהיינה תוצאה מצירופן של תקופות קצרות יותר בתוך 30 הימים שקדמו להגשת התביעה לפיצויים, ובלבד שלא תובא בחשבון תקופה כלשהי, בתוך 30 ימים שהובאו בחשבון לענין תשלום פיצויים בשל נזק עקיף אחר; {{ח:הערה|לעניין זה,}} ”הפסקת פעילות“ – הפסקת פעילות מלאה שנגרמה עקב הגבלה שהטיל פיקוד העורף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי של נזק עקיף“ – {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}} אחד מאלה, לפי בחירת הניזוק, ובלבד שנגרם כתוצאה מנזק מלחמה, מחמת אי־אפשרות לנצל נכסים כתוצאה ממלחמה או מחמת הפסקת פעילות כתוצאה ממלחמה:
{{ח:תתת|(1)}} מסלול שכר עבודה; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”יום היעדרות בשל המצב הביטחוני“ – יום שבו לא עבד עובד בעבודתו אצל ניזוק בכל מקום שהוא בשל המצב הביטחוני בתקופה הקובעת, למעט יום שבו נעדר בשל מחלה, תאונה, חופשה שנתית, מילואים, או בשבת ובחג וביום שישי – למעט מי שעובד באופן רגיל בימים אלה, ואם העובד אינו מתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטות הממשלה בתקופה הקובעת, ובלבד שמתקיים בו גם אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הוא נעדר מעבודתו עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו העובד מועסק או בשל איסור על התקהלות;
{{ח:תתתתת|(2)}} הוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, שמתגורר באזור המיוחד, או שהוא קרוב של אדם כאמור שמתגורר באזור המיוחד, והוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה עליו או טיפול בו (בפסקה זו – העובד הקרוב), ובלבד שמתקיימים לגבי האדם עם המוגבלות שני אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} מוגבלותו או מוגבלות קרובו שעליו הוא משגיח או שבו הוא מטפל, לפי העניין, ידועה למעסיק, או שהוא או העובד הקרוב, לפי העניין, המציא למעסיק אישור או תיעוד רפואי המעיד על מוגבלותו או על מוגבלות קרובו;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} הוא אינו יכול להגיע למקום העבודה או לשהות בו משום שמוגבלותו או מוגבלות קרובו שעליו הוא משגיח או שבו הוא מטפל, לפי העניין, מונעת ממנו לפעול לפי הנחיות פיקוד העורף בתקופה הקובעת;
{{ח:תתתתת}} והכול בתנאי שמתקיימים התנאים הקבועים בפסקה (3)(א) ו־(ב), בשינויים המחויבים;
{{ח:תתתתת|(3)}} הוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עימו, עקב הוראה על סגירת מוסדות חינוך במקום מגוריו, המצוי באזור המיוחד, אף אם המוסד לא היה פעיל בתקופה הקובעת, או עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שמוסד החינוך מצוי באזור המיוחד, והכול ובלבד שאין במקום העבודה של העובד או של בן זוגו מסגרת נאותה להשגחה על הילד, ומתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה עצמאי של הילד;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד;
{{ח:תתתתת}} הוראות פסקה זו יחולו לגבי עובד שהוא אומן, ואולם ההיעדרות של עובד כאמור תיחשב כיום היעדרות רק אם לא ניתן פיצוי לפי פסקה זו בעד אותו יום בשל יום היעדרות של הורהו של הילד, לפי העניין, לצורך השגחה על אותו ילד; לעניין זה –
{{ח:תתתתת|סוג=הגדרה}} ”אומן“ – הורה במשפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והביטחון החברתי הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה;
{{ח:תתתתת|סוג=הגדרה}} ”הורה עצמאי“, ”ילד“, ”מוסד חינוך“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום|בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס״ו–2006}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מסלול שכר עבודה“ –
{{ח:תתתתת|(1)}} לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) ו־(3) – 520 שקלים חדשים (להלן בהגדרה זו – שווי הנזק) לכל יום עבודה ששילם המעסיק בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני בתקופה המזכה לעניין שכר;
{{ח:תתתתת|(2)}} לגבי ניזוק שהוא קיבוץ – שווי הנזק, מוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני ששולמו לעובד שאינו חבר קיבוץ, בתוספת שווי הנזק מוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה המזכה לעניין שכר של חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם;
{{ח:תתתתת|(3)}} לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – השיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו לשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}}, שלא מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו האמורה, כולל תמיכות ותרומות, מוכפל בשווי הנזק לכל יום עבודה ששילם המעסיק בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני בתקופה המזכה לעניין שכר; לעניין זה, ”שנת הבסיס“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 38ג|בסעיף 38ג לחוק}};
{{ח:תתתתת|(4)}} לגבי ניזוק שהכנסתו היא מעסק או ממשלח יד לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1) לפקודה}} (להלן – עובד עצמאי), שעובד במוסד חינוך ונעדר מעבודתו עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו הוא עובד, או לגבי עובד עצמאי המתגורר באזור המיוחד שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד ונעדר מעבודתו בשל המצב הביטחוני בתקופה המזכה לעניין שכר, ומחזורו נפגע בשל היעדרות זו – שווי הנזק מוכפל במספר ימי ההיעדרות של העובד העצמאי בשל המצב הביטחוני;
{{ח:תתתת}} לא עבד העובד האמור בחלק מיום העבודה, יהיה הנזק החלק היחסי משווי הנזק שיחסו לכלל שווי הנזק הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, ובלבד שמספר השעות שבהן לא עבד העובד הוא שעה אחת או יותר;
{{ח:תתתת}} לעובד המועסק במשרה חלקית, יהיה הנזק החלק היחסי משווי הנזק שיחסו לכלל שווי הנזק הוא כיחס מספר שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, לסך כל שעות העבודה ליום במשרה מלאה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תקופה מזכה לעניין שכר“ – אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתתת|(1)}} לעניין ניזוק שעסקו מצוי באזור שנפגע בחודש דצמבר, לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור האמור ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) או (3) בהגדרה ”יום היעדרות בשל המצב הביטחוני“ או שעובדו שנעדר מתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, בתקופה הקובעת, ולרבות ניזוק שהוא עובד עצמאי המתגורר באזור שנפגע בחודש דצמבר שעסקו אינו מצוי באזור שנפגע בחודש דצמבר, לעניין פיצוי לפי פסקה (4) להגדרה ”מסלול שכר עבודה“ – התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023); ואולם לעניין זה יקראו את ההגדרה ”יום היעדרות בשל המצב הביטחוני“ כאילו בכל מקום, במקום ”האזור המיוחד“ בא ”אזור שנפגע בחודש דצמבר“;
{{ח:תתתתת|(1א)}} לעניין ניזוק שעסקו מצוי באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר, לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור האמור ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) או (3) בהגדרה ”יום היעדרות בשל המצב הביטחוני“ או שעובדו שנעדר מתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, בתקופה הקובעת, ולרבות ניזוק שהוא עובד עצמאי המתגורר באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר שעסקו אינו מצוי באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר, לעניין פיצוי לפי פסקה (4) להגדרה ”מסלול שכר עבודה“ – התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024); ואולם לעניין זה יקראו את ההגדרה ”יום היעדרות בשל המצב הביטחוני“ כאילו בכל מקום, במקום ”האזור המיוחד“ בא ”אזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר“;
{{ח:תתתתת|(1ב)}} לעניין ניזוק שעסקו מצוי באזור שנפגע בחודשים מרץ ואפריל, לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור האמור ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) או (3) בהגדרה ”יום היעדרות בשל המצב הביטחוני“ או שעובדו שנעדר מתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, בתקופה הקובעת, ולרבות ניזוק שהוא עובד עצמאי המתגורר באזור שנפגע בחודשים מרץ ואפריל שעסקו אינו מצוי באזור שנפגע בחודשים מרץ ואפריל, לעניין פיצוי לפי פסקה (4) להגדרה ”מסלול שכר עבודה“ – התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ״ב בניסן התשפ״ד (30 באפריל 2024); ואולם לעניין זה יקראו את ההגדרה ”יום היעדרות בשל המצב הביטחוני“ כאילו בכל מקום, במקום ”האזור המיוחד“ בא ”אזור שנפגע בחודשים מרץ ואפריל“;
{{ח:תתתתת|(1ג)}} לעניין ניזוק שעסקו מצוי באזור שנפגע בחודשים מאי ויוני, לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור האמור, ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) או (3) בהגדרה ”יום היעדרות בשל המצב הביטחוני“ או שעובדו שנעדר מתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, בתקופה הקובעת, ולרבות ניזוק שהוא עובד עצמאי המתגורר באזור שנפגע בחודשים מאי ויוני שעסקו אינו מצוי באזור שנפגע בחודשים מאי ויוני, לעניין פיצוי לפי פסקה (4) להגדרה ”מסלול שכר עבודה“ – התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ״ד בסיוון התשפ״ד (30 ביוני 2024); ואולם לעניין זה יקראו את ההגדרה ”יום היעדרות בשל המצב הביטחוני“ כאילו בכל מקום, במקום ”האזור המיוחד“ בא ”אזור שנפגע בחודשים מאי ויוני“;
{{ח:תתתתת|(1ד)}} לעניין ניזוק שעסקו מצוי באזור שנפגע בחודשים יולי ואוגוסט, לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור האמור ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) או (3) בהגדרה ”יום היעדרות בשל המצב הביטחוני“ או שעובדו שנעדר מתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, בתקופה הקובעת, ולרבות ניזוק שהוא עובד עצמאי המתגורר באזור שנפגע בחודשים יולי ואוגוסט שעסקו אינו מצוי באזור שנפגע בחודשים יולי ואוגוסט, לעניין פיצוי לפי פסקה (4) להגדרה ”מסלול שכר עבודה“ – התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ״ז באב התשפ״ד (31 באוגוסט 2024); ואולם לעניין זה יקראו את ההגדרה ”יום היעדרות בשל המצב הביטחוני“ כאילו בכל מקום, במקום ”האזור המיוחד“ בא ”אזור שנפגע בחודשים יולי ואוגוסט“;
{{ח:תתתתת|(1ה)}} לעניין ניזוק שעסקו מצוי באזור שנפגע בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024, לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור האמור ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) או (3) בהגדרה ”יום היעדרות בשל המצב הביטחוני“ או שעובדו שנעדר מתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, בתקופה הקובעת, ולרבות ניזוק שהוא עובד עצמאי המתגורר באזור שנפגע בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024 שעסקו אינו מצוי באזור שנפגע בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024, לעניין פיצוי לפי פסקה (4) להגדרה ”מסלול שכר עבודה“ – התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ״ט בתשרי התשפ״ה (31 באוקטובר 2024); ואולם לעניין זה יקראו את ההגדרה ”יום היעדרות בשל המצב הביטחוני“ כאילו בכל מקום, במקום ”האזור המיוחד“ בא ”אזור שנפגע בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024“;
{{ח:תתתתת|(1ו)}} לעניין ניזוק שעסקו מצוי באזור שנפגע בחודשים נובמבר ודצמבר 2024, לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור האמור ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) או (3) בהגדרה ”יום היעדרות בשל המצב הביטחוני“ או שעובדו שנעדר מתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, בתקופה הקובעת, ולרבות ניזוק שהוא עובד עצמאי המתגורר באזור שנפגע בחודשים נובמבר ודצמבר 2024 שעסקו אינו מצוי באזור שנפגע בחודשים נובמבר ודצמבר 2024, לעניין פיצוי לפי פסקה (4) להגדרה ”מסלול שכר עבודה“ – התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024); ואולם לעניין זה יקראו את ההגדרה ”יום היעדרות בשל המצב הביטחוני“ כאילו בכל מקום, במקום ”האזור המיוחד“ בא ”אזור שנפגע בחודשים נובמבר ודצמבר 2024“;
{{ח:תתתתת|(1ז)}} לעניין ניזוק שעסקו מצוי באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר 2025, לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור האמור ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) או (3) בהגדרה ”יום היעדרות בשל המצב הביטחוני“ או שעובדו שנעדר מתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, בתקופה הקובעת, ולרבות ניזוק שהוא עובד עצמאי המתגורר באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר 2025 שעסקו אינו מצוי באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר 2025, לעניין פיצוי לפי פסקה (4) להגדרה ”מסלול שכר עבודה“ – התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ל׳ בשבט התשפ״ה (28 בפברואר 2025); ואולם לעניין זה יקראו את ההגדרה ”יום היעדרות בשל המצב הביטחוני“ כאילו בכל מקום, במקום ”האזור המיוחד“ בא ”אזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר 2025“;
{{ח:תתתתת|(1ח)}} לעניין ניזוק שעסקו מצוי באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025, לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור האמור ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) או (3) בהגדרה ”יום היעדרות בשל המצב הביטחוני“ או שעובדו שנעדר מתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, בתקופה הקובעת, ולרבות ניזוק שהוא עובד עצמאי המתגורר באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025 שעסקו אינו מצוי באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025, לעניין פיצוי לפי פסקה (4) להגדרה ”מסלול שכר עבודה“ – התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום יום ד׳ בתמוז התשפ״ה (30 ביוני 2025); ואולם לעניין זה יקראו את ההגדרה ”יום היעדרות בשל המצב הביטחוני“ כאילו בכל מקום, במקום ”האזור המיוחד“ בא ”אזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025“;
{{ח:תתתתת|(2)}} לעניין ניזוק שאינו ניזוק כאמור בפסקאות (1) עד (1ח) – התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י״ז בכסלו התשפ״ד (30 בנובמבר 2023);
{{ח:תתתתת|(3)}} על אף האמור בפסקאות (1) עד (1ח), לעניין נזק עקיף שאירע בשל היעדרות מעבודה של עובד או עובד עצמאי שמתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטות הממשלה – התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד לסיום תקופת הפינוי; לעניין זה –
{{ח:תתתתת|סוג=הגדרה}} ”עובד עצמאי“ – כמשמעותו בפסקה (4) להגדרה ”מסלול שכר עבודה“ שבפסקה (1) להגדרה ”שווי של נזק עקיף“;
{{ח:תתתתת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הפינוי“ – לפי החלטת הממשלה שחלה לגבי היישוב שבו מתגורר העובד או העובד העצמאי, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה;
{{ח:תתת|(2)}} מסלול מחזורים ובלבד שהנזק אירע באזור המיוחד; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הפרש המחזורים“ – ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס לבין מחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות; ואם היה מחזור עסקאותיו של הניזוק כולל פעילות מכמה סניפים, יופחתו ממנו מחזורי העסקאות של הסניפים שאינם כלולים באזור המיוחד, ואם היה הניזוק רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 56|סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף}}, יופחת מהמחזור המאוחד מחזורו של העוסק האחר;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מחזור עסקאות“, ”מחזור עסקאות בשנת הבסיס“, ”מס תשומות“, ”קרוב“, ”תמיכות ותרומות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 38ג|בסעיף 38ג לחוק}}, ולעניין נזק שאירע בתקופה שמיום י״ז בחשוון התשפ״ד (1 בנובמבר 2023) עד יום ד׳ בתמוז התשפ״ה (30 ביוני 2025) – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 38ג|בסעיף 38ג לחוק}} וכפי ששונו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הארכת התקופה הקובעת וקביעת תיאומים)|בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הארכת התקופה הקובעת וקביעת תיאומים), התשפ״ד–2024}} (להלן – תקנות התיאומים);
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 38ג|בסעיף 38ג לחוק}} וכפי ששונה {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הארכת התקופה הקובעת וקביעת תיאומים)|בתקנות התיאומים}}, ואולם לעניין נזק שאירע בתקופת ספטמבר–אוקטובר 2024 או בתקופת נובמבר–דצמבר 2024 או בתקופת ינואר־פברואר 2025 או בתקופת מרץ־אפריל 2025 או בתקופת מאי־יוני 2025, יקראו כאילו בסופה בא:
{{ח:תתתתת|”(5)}} לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו בתקופה שמיום ט״ז בתשרי התשפ״ד (1 באוקטובר 2023) עד יום כ״ז באב התשפ״ד (31 באוגוסט 2024), והודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום כ“ז באב התשפ״ד (31 באוגוסט 2024), מחזור העסקאות כמפורט לצידו:
{{ח:תתתתתת|(א)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי – מחזור עסקאותיו מיום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) או מיום שפתח את עסקו, לפי המאוחר, עד יום כ״ז באב התשפ״ד (31 באוגוסט 2024), מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב־2;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} לעניין ניזוק אחר – מחזור עסקאותיו מיום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) או מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|סעיף 67}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67א|או 67א לחוק מס ערך מוסף}}, לפי המאוחר, עד יום כ״ז באב התשפ״ד (31 באוגוסט 2024), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב־2;&quot;;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מסלול מחזורים“ –
{{ח:תתתתת|(א)}} לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ט״ז בחשוון התשפ״ד (31 באוקטובר 2023), אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתתתת|(1)}} לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקה (2) – סכום הפרש המחזורים מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
{{ח:תתתתתת|(2)}} לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבשנת המס 2022 או 2023 או בשתיהן, הוא עוסק פטור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}} – ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות בשנת הבסיס מחולק ב־12, לבין סכום הכנסתו בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
{{ח:תתתתת}} והכול לא יותר מ־2,500,000 שקלים חדשים, ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני;
{{ח:תתתתת|(ב)}} לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום י״ז בחשוון התשפ״ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023), אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתתתת|(1)}} לגבי נזק שאירע באזור שנפגע בחודש דצמבר –
{{ח:תתתתתתת|(א)}} לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקת משנה (ב) – סכום הפרש המחזורים מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
{{ח:תתתתתתת|(ב)}} לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבשנת המס 2022 או 2023 או בשתיהן, הוא עוסק פטור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}} – ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות בשנת הבסיס מחולק ב־6, לבין סכום הכנסתו בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
{{ח:תתתתתת}} והכול אך לא יותר מ־5,000,000 שקלים חדשים, והכול ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה שמיום י״ז בחשוון התשפ״ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023);
{{ח:תתתתתת|(2)}} לגבי נזק שאירע באזור המיוחד, למעט באזור שנפגע בחודש דצמבר – הסכום כאמור בפסקה (1)(א) או (ב), לעניין אותו עוסק מוכפל ב־0.75, אך לא יותר מ־2,500,000 שקלים חדשים, בתוספת סכום התקרה הקבוע {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 38ג|בהגדרה ”הוצאות מזכות“ בסעיף 38ג לחוק}} לגבי אותו עוסק; והכול ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה שמיום י״ז בחשוון התשפ״ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י״ז בכסלו התשפ״ד (30 בנובמבר 2023);
{{ח:תתתתתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (1), לגבי נזק שאירע לניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו־חודשית – הסכום הקבוע לגבי אותו עוסק בפסקה האמורה מוכפל ב־0.5, אך לא יותר מ־2,500,000 שקלים חדשים; והכול ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה שמיום י״ז בחשוון התשפ״ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023);
{{ח:תתתתתת|(4)}} על אף האמור בפסקה (2), לגבי נזק שאירע לניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו־חודשית – הסכום הקבוע לגבי אותו עוסק בפסקה האמורה מוכפל בשיעור הקבוע בפסקה (2) בהפחתת 0.5, אך לא יותר מסכום התקרה הקבוע {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 38ג|בהגדרה ”הוצאות מזכות“ בסעיף 38ג לחוק}} לגבי אותו עוסק; והכול ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה שמיום י״ז בחשוון התשפ״ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י״ז בכסלו התשפ״ד (30 בנובמבר 2023);
{{ח:תתתתת|(ג)}} לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) עד יום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024), אחת מאלה לפי העניין, והכול ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר:
{{ח:תתתתתת|(א)}} לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקת משנה (ב) – סכום הפרש המחזורים מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבשנת המס 2022 או 2023 או בשתיהן, הוא עוסק פטור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}} – ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות בשנת הבסיס מחולק ב־6, לבין סכום הכנסתו בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
{{ח:תתתתת}} והכול אך לא יותר מ־5,000,000 שקלים חדשים והכול ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה שמיום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) עד יום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024);
{{ח:תתתתת|(ד)}} לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ״א באדר א׳ התשפ״ד (1 במרץ 2024) עד יום כ״ב בניסן התשפ״ד (30 באפריל 2024), אחת מאלה לפי העניין, והכול ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים מרץ ואפריל:
{{ח:תתתתתת|(1)}} לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקת משנה (2) – סכום הפרש המחזורים מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
{{ח:תתתתתת|(2)}} לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבשנת המס 2022 או 2023 או בשתיהן, הוא עוסק פטור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}} – ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות בשנת הבסיס מחולק ב־6, לבין סכום הכנסתו בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
{{ח:תתתתת}} והכול אך לא יותר מ־5,000,000 שקלים חדשים, והכול ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה שמיום כ״א באדר א׳ התשפ״ד (1 במרץ 2024) עד יום כ״ב בניסן התשפ״ד (30 באפריל 2024);
{{ח:תתתתת|(ה)}} לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ״ג בניסן התשפ״ד (1 במאי 2024) עד יום כ״ד בסיוון התשפ״ד (30 ביוני 2024), אחת מאלה לפי העניין, והכול ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים מאי ויוני:
{{ח:תתתתתת|(1)}} לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקת משנה (2) – סכום הפרש המחזורים מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
{{ח:תתתתתת|(2)}} לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבשנת המס 2022 או 2023 או בשתיהן, הוא עוסק פטור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}} – ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות בשנת הבסיס מחולק ב־6, לבין סכום הכנסתו בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
{{ח:תתתתת}} והכול אך לא יותר מ־5,000,000 שקלים חדשים, והכול ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה שמיום כ״ג בניסן התשפ״ד (1 במאי 2024) עד יום כ״ד בסיוון התשפ״ד (30 ביוני 2024);
{{ח:תתתתת|(ו)}} לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ״ה בסיוון התשפ״ד (1 ביולי 2024) עד יום כ״ז באב התשפ״ד (31 באוגוסט 2024), אחת מאלה לפי העניין, והכל ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים יולי ואוגוסט:
{{ח:תתתתתת|(1)}} לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקת משנה (2) – סכום הפרש המחזורים מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
{{ח:תתתתתת|(2)}} לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבשנת המס 2022 או 2023 או בשתיהן, הוא עוסק פטור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}} – ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות בשנת הבסיס מחולק ב־6, לבין סכום הכנסתו בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
{{ח:תתתתת}} והכול אך לא יותר מ־5,000,000 שקלים חדשים, והכול ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה שמיום כ״ה בסיוון התשפ״ד (1 ביולי 2024) עד יום כ״ז באב התשפ״ד (31 באוגוסט 2024);
{{ח:תתתתת|(ז)}} לעניין נזק שאירע בתקופת ספטמבר–אוקטובר 2024, אחת מאלה לפי העניין, והכול ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024:
{{ח:תתתתתת|(1)}} לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקת משנה (2) – סכום הפרש המחזורים מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
{{ח:תתתתתת|(2)}} לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבאחת או יותר משנות המס 2022, 2023 או 2024, הוא עוסק פטור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}} – ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות בשנת הבסיס מחולק ב־6, לבין סכום הכנסתו בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
{{ח:תתתתת}} והכול אך לא יותר מ־5,000,000 שקלים חדשים, והכול ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופת ספטמבר–אוקטובר 2024;
{{ח:תתתתת|(ח)}} לעניין נזק שאירע בתקופת נובמבר–דצמבר 2024, אחת מאלה לפי העניין, והכול ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים נובמבר ודצמבר 2024:
{{ח:תתתתתת|(1)}} לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקת משנה (2) – סכום הפרש המחזורים מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
{{ח:תתתתתת|(2)}} לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבאחת או יותר משנות המס 2022, 2023 או 2024, הוא עוסק פטור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}} – ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות בשנת הבסיס מחולק ב־6, לבין סכום הכנסתו בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
{{ח:תתתתת}} והכול אך לא יותר מ־5,000,000 שקלים חדשים, והכול ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופת נובמבר–דצמבר 2024;
{{ח:תתתתת|(ט)}} לעניין נזק שאירע בתקופת ינואר־פברואר 2025, אחת מאלה, לפי העניין, והכול ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר 2025:
{{ח:תתתתתת|(1)}} לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקת משנה (2) – סכום הפרש המחזורים מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
{{ח:תתתתתת|(2)}} לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבאחת או יותר משנות המס 2022, 2023, 2024 או 2025, הוא עוסק פטור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}} – ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות בשנת הבסיס מחולק ב־6, לבין סכום הכנסתו בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
{{ח:תתתתת}} והכול אך לא יותר מ־5,000,000 שקלים חדשים, והכול ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופת ינואר־פברואר 2025;
{{ח:תתתתת|(י)}} לעניין נזק שאירע בתקופת מרץ־אפריל 2025, אחת מאלה, לפי העניין, והכול ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025:
{{ח:תתתתתת|(1)}} לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקת משנה (2) – סכום הפרש המחזורים מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
{{ח:תתתתתת|(2)}} לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבאחת או יותר משנות המס 2022, 2023, 2024 או 2025, הוא עוסק פטור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}} – ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות בשנת הבסיס מחולק ב־6, לבין סכום הכנסתו בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
{{ח:תתתתת}} והכול אך לא יותר מ־5,000,000 שקלים חדשים, והכול ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופת מרץ־אפריל 2025;
{{ח:תתתתת|(יא)}} לעניין נזק שאירע בתקופת מאי־יוני 2025, אחת מאלה, לפי העניין, והכול ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025:
{{ח:תתתתתת|(1)}} לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקת משנה (2) – סכום הפרש המחזורים, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
{{ח:תתתתתת|(2)}} לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבאחת או יותר משנות המס 2022, 2023, 2024 או 2025, הוא עוסק פטור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}} – ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות בשנת הבסיס מחולק ב־6, לבין סכום הכנסתו בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
{{ח:תתתתת}} והכול אך לא יותר מ־5,000,000 שקלים חדשים, והכול ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופת מאי־יוני 2025;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”משלים ההוצאה הנחסכת“ – התוצאה המתקבלת מהפחתת שיעור ההוצאה הנחסכת, לפי העניין, מ־1, ובלבד שאם היא נמוכה מאפס היא תיחשב כאפס, ולגבי מי שעיסוקו במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק – לא יותר מ־7.5%; ולגבי קבלן כוח אדם כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}} – לא יותר מ־12%; או שיעור אחר שהחליט עליו המנהל במקרים שבהם שוכנע כי שיעור ההוצאה הנחסכת אינו משקף את ההוצאות שנחסכות במקרה של אי־הפעלת עסקו של הניזוק;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”סכום הוצאות השכר הנחסכות“ – סכום השכר הקובע לתקופת הזכאות בעבור כלל העובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום, שפוטרו או שעבודתם הופסקה בדרך אחרת, מוכפל במספר הקובע, לפי העניין; לעניין זה, ”המספר הקובע“ – 12 מחולק במספר החודשים בתקופת הזכאות;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”סכום השכר הקובע לתקופת הזכאות“ – אחד מאלה, לפי העניין, ובלבד שהוא סכום חיובי:
{{ח:תתתתת|(1)}} לגבי ניזוק כאמור בפסקה (1) להגדרת ”מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס“ – סכום השווה לשכר העבודה ששולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור עסקאות לעניין תקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בטופס 0102, בהפחתת השכר כאמור אשר שולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, והתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;
{{ח:תתתתת|(2)}} לגבי ניזוק כאמור בפסקה (2) להגדרת ”מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס“ – סכום השווה לשכר העבודה הממוצע בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בטופס 0102, בהפחתת השכר כאמור אשר שולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, והתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25; לעניין זה, ”שכר העבודה הממוצע בתקופת הבסיס“ – שכר העבודה ששולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור עסקאות בתקופת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות שלו באותה תקופה, ומוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות;
{{ח:תתתתת|(3)}} לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום השווה לשכר העבודה השנתי הממוצע בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בטופס 0102, בהפחתת השכר כאמור אשר שולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, והתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25; לעניין זה, ”שכר העבודה השנתי הממוצע בתקופת הבסיס“ – שכר העבודה ששולם בשנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות שלו באותה תקופה ומוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות;
{{ח:תתתת}} בהגדרה זו, ”שכר העבודה ששולם“ – בהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יב|פרק י״ב לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עוסק המדווח על בסיס מזומן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 38ג|בסעיף 38ג לחוק}}, ואולם לעניין נזק שאירע בתקופת ספטמבר–אוקטובר 2024 או בתקופת נובמבר–דצמבר 2024 או בתקופת ינואר־פברואר 2025 או בתקופת מרץ־אפריל 2025 או בתקופת מאי־יוני 2025, יקראו כאילו בפסקה (3), במקום ”אוקטובר 2023“ בא ”אוקטובר 2023, ולעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ט״ז בתשרי התשפ״ד (1 באוקטובר 2023) עד יום כ״ז באב התשפ״ד (31 באוגוסט 2024) – בתקופת הדיווח הכוללת את חודש ספטמבר 2024,“;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שיעור ההוצאה הנחסכת“ –
{{ח:תתתתת|(1)}} לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) עד (4) – סך כל התשומות השוטפות בשנת הבסיס, מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בשנת הבסיס ומוכפל ב־0.85 ובתוספת סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בתקופה האמורה;
{{ח:תתתתת|(2)}} לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – ההוצאות הקשורות למכירות בשנת הבסיס, מחולק בסך כל הכנסתו בשנת הבסיס, ובתוספת סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק בסכום ההכנסה בשנת הבסיס; לעניין זה, ”ההוצאות הקשורות למכירות בשנת הבסיס“ – סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה שהוצאו בשנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב־12;
{{ח:תתתתת|(3)}} לגבי ניזוק שבשנת המס 2022 או 2023 או בשתיהן הוא עוסק פטור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}} – סך כל התשומות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת הבסיס, למעט תשומות ציוד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}}, והכול אילולא היה עוסק פטור כאמור, מחולק בסכום הכנסתו בשנת הבסיס ומוכפל ב־0.85;
{{ח:תתתתת|(4)}} לגבי ניזוק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 56|סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף}} – סך כל התשומות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת הבסיס, למעט תשומות ציוד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}}, והכול אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק בסכום הכנסתו בשנת הבסיס ומוכפל ב־0.85, ובתוספת סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בתקופה האמורה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שנת הבסיס“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 38ג|בסעיף 38ג לחוק}}, ואולם לעניין נזק שאירע בתקופת ספטמבר–אוקטובר 2024 או בתקופת נובמבר–דצמבר 2024 או בתקופת ינואר־פברואר 2025 או בתקופת מרץ־אפריל 2025 או בתקופת מאי־יוני 2025, יקראו כאילו בסופה בא:
{{ח:תתתתת|”(3)}} לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ט״ז בתשרי התשפ״ד (1 באוקטובר 2023) עד יום כ״ז באב התשפ״ד (31 באוגוסט 2024), התקופה שמיום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) או מיום שפתח את עסקו, לפי המאוחר, עד ליום כ״ז באב התשפ״ד (31 באוגוסט 2024);“;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הבסיס“ – התקופה המקבילה לתקופת הזכאות בשנת המס הקודמת, ואולם –
{{ח:תתתתת|(1)}} אם תקופת הזכאות היא בתקופה שמיום כ״ח באב התשפ״ד (1 בספטמבר 2024) עד יום כ״ט בתשרי התשפ״ה (31 באוקטובר 2024) או בתקופה שמיום ל׳ בתשרי התשפ״ה (1 בנובמבר 2024) עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024) – התקופה המקבילה בשנת 2022 לתקופת הזכאות;
{{ח:תתתתת|(2)}} אם תקופת הזכאות היא בתקופה שמיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) עד יום ל׳ בשבט התשפ״ה (28 בפברואר 2025) או התקופה שמיום א׳ באדר התשפ״ה (1 במרץ 2025) עד יום ב׳ באייר התשפ״ה (30 באפריל 2025) או התקופה שמיום ג׳ באייר התשפ״ה (1 במאי 2025) עד יום ד׳ בתמוז התשפ״ה (30 ביוני 2025) או התקופה שמיום ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025) עד יום ז׳ באלול התשפ״ה (31 באוגוסט 2025) – התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הזכאות“ – אחת מאלה, לפי העניין;
{{ח:תתתתת|(א)}} לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ט״ז בחשוון התשפ״ד (31 באוקטובר 2023), כל אחת מאלה לפי העניין:
{{ח:תתתתתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד־חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי – התקופה שמיום ט״ז בתשרי התשפ״ד (1 באוקטובר 2023) עד יום ט״ז בחשוון התשפ״ד (31 באוקטובר 2023);
{{ח:תתתתתת|(2)}} לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו־חודשית – התקופה שמיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023) עד יום ט״ז בחשוון התשפ״ד (31 באוקטובר 2023);
{{ח:תתתתתת|(3)}} לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד־חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי – התקופה שמיום י״ז בחשוון התשפ״ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י״ז בכסלו התשפ״ד (30 בנובמבר 2023);
{{ח:תתתתתת|(4)}} לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו־חודשית – התקופה שמיום י״ז בחשוון התשפ״ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023);
{{ח:תתתתת|(ב)}} לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום י״ז בחשוון התשפ״ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023), אחת מאלה, לפי העניין –
{{ח:תתתתתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד־חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי – התקופה שמיום י״ז בחשוון התשפ״ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023);
{{ח:תתתתתת|(2)}} לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו־חודשית – התקופה שמיום י״ז בחשוון התשפ״ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023);
{{ח:תתתתתת|(3)}} לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד־חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי – התקופה שמיום י״ח בכסלו התשפ״ד (1 בדצמבר 2023) עד יום כ״א בשבט התשפ״ד (31 בינואר 2024);
{{ח:תתתתתת|(4)}} לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו־חודשית – התקופה שמיום י״ז בחשוון התשפ״ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023);
{{ח:תתתתת|(ג)}} לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) עד יום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024), אחת מאלה לפי העניין:
{{ח:תתתתתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד־חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי – התקופה שמיום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) עד יום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024);
{{ח:תתתתתת|(2)}} לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו־חודשית – התקופה שמיום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) עד יום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024);
{{ח:תתתתתת|(3)}} לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד־חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי – התקופה שמיום כ״ב בשבט התשפ״ד (1 בפברואר 2024) עד יום כ״א באדר ב׳ התשפ״ד (31 במרץ 2024);
{{ח:תתתתתת|(4)}} לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו־חודשית – התקופה שמיום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) עד יום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024);
{{ח:תתתתת|(ד)}} לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ״א באדר א׳ התשפ״ד (1 במרץ 2024) עד יום כ״ב בניסן התשפ״ד (30 באפריל 2024), אחת מאלה לפי העניין:
{{ח:תתתתתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד־חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי – התקופה שמיום כ״א באדר א׳ התשפ״ד (1 במרץ 2024) עד יום כ״ב בניסן התשפ״ד (30 באפריל 2024);
{{ח:תתתתתת|(2)}} לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו־חודשית – התקופה שמיום כ״א באדר א׳ התשפ״ד (1 במרץ 2024) עד יום כ״ב בניסן התשפ״ד (30 באפריל 2024);
{{ח:תתתתתת|(3)}} לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד־חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי – התקופה שמיום כ״ב באדר ב׳ התשפ״ד (1 באפריל 2024) עד יום כ״ג באייר התשפ״ד (31 במאי 2024);
{{ח:תתתתתת|(4)}} לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו־חודשית – התקופה שמיום כ״א באדר א׳ התשפ״ד (1 במרץ 2024) עד יום כ״ב בניסן התשפ״ד (30 באפריל 2024);
{{ח:תתתתת|(ה)}} לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ״ג בניסן התשפ״ד (1 במאי 2024) עד יום כ״ד בסיוון התשפ״ד (30 ביוני 2024), אחת מאלה לפי העניין:
{{ח:תתתתתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד־חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי – התקופה שמיום כ״ג בניסן התשפ״ד (1 במאי 2024) עד יום כ״ד בסיוון התשפ״ד (30 ביוני 2024);
{{ח:תתתתתת|(2)}} לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו־חודשית – התקופה שמיום כ״ג בניסן התשפ״ד (1 במאי 2024) עד יום כ״ד בסיוון התשפ״ד (30 ביוני 2024);
{{ח:תתתתתת|(3)}} לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד־חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי – התקופה שמיום כ״ד באייר התשפ״ד (1 ביוני 2024) עד יום כ״ה בתמוז התשפ״ד (31 ביולי 2024);
{{ח:תתתתתת|(4)}} לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו־חודשית – התקופה שמיום כ״ג בניסן התשפ״ד (1 במאי 2024) עד יום כ״ד בסיוון התשפ״ד (30 ביוני 2024);
{{ח:תתתתת|(ו)}} לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ״ה בסיוון התשפ״ד (1 ביולי 2024) עד יום כ״ז באב התשפ״ד (31 באוגוסט 2024), אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתתתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד־חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי – התקופה שמיום כ״ה בסיוון התשפ״ד (1 ביולי 2024) עד יום כ״ז באב התשפ״ד (31 באוגוסט 2024);
{{ח:תתתתתת|(2)}} לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו־חודשית – התקופה שמיום כ״ה בסיוון התשפ״ד (1 ביולי 2024) עד יום כ״ז באב התשפ״ד (31 באוגוסט 2024);
{{ח:תתתתתת|(3)}} לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד־חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי – התקופה שמיום כ״ו בתמוז התשפ״ד (1 באוגוסט 2024) עד יום כ״ז באלול התשפ״ד (30 בספטמבר 2024);
{{ח:תתתתתת|(4)}} לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו־חודשית – התקופה שמיום כ״ה בסיוון התשפ״ד (1 ביולי 2024) עד יום כ״ז באב התשפ״ד (31 באוגוסט 2024);
{{ח:תתתתת|(ז)}} לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ״ח באב התשפ״ד (1 בספטמבר 2024) עד יום כ״ט בתשרי התשפ״ה (31 באוקטובר 2024), אחת מאלה לפי העניין:
{{ח:תתתתתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן או קבלן ביצוע – התקופה שמיום כ״ח באב התשפ״ד (1 בספטמבר 2024) עד יום כ״ט בתשרי התשפ״ה (31 באוקטובר 2024);
{{ח:תתתתתת|(2)}} לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, וקבלן ביצוע – התקופה שמיום ל׳ בתשרי התשפ״ה (1 בנובמבר 2024) עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024);
{{ח:תתתתת|(ח)}} לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום ל׳ בתשרי התשפ״ה (1 בנובמבר 2024) עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024), אחת מאלה לפי העניין:
{{ח:תתתתתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן או קבלן ביצוע – התקופה שמיום ל׳ בתשרי התשפ״ה (1 בנובמבר 2024) עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024);
{{ח:תתתתתת|(2)}} לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן וקבלן ביצוע – התקופה שמיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) עד יום ל׳ בשבט התשפ״ה (28 בפברואר 2025);
{{ח:תתתתת|(ט)}} לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) עד יום ל׳ בשבט התשפ״ה (28 בפברואר 2025), אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתתתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן או קבלן ביצוע – התקופה שמיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) עד יום ל׳ בשבט התשפ״ה (28 בפברואר 2025);
{{ח:תתתתתת|(2)}} לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן וקבלן ביצוע – התקופה שמיום א׳ באדר התשפ״ה (1 במרץ 2025) עד יום ב׳ באייר התשפ״ה (30 באפריל 2025);
{{ח:תתתתת|(י)}} לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום א׳ באדר התשפ״ה (1 במרץ 2025) עד יום ב׳ באייר התשפ״ה (30 באפריל 2025), אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתתתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן או קבלן ביצוע – התקופה שמיום א׳ באדר התשפ״ה (1 במרץ 2025) עד יום ב׳ באייר התשפ״ה (30 באפריל 2025);
{{ח:תתתתתת|(2)}} לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן וקבלן ביצוע – התקופה שמיום ג׳ באייר התשפ״ה (1 במאי 2025) עד יום ד׳ בתמוז התשפ״ה (30 ביוני 2025);
{{ח:תתתתת|(יא)}} לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום ג׳ באייר התשפ״ה (1 במאי 2025) עד יום ד׳ בתמוז התשפ״ה (30 ביוני 2025), אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתתתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן או קבלן ביצוע – התקופה שמיום ג׳ באייר התשפ״ה (1 במאי 2025) עד יום ד׳ בתמוז התשפ״ה (30 ביוני 2025);
{{ח:תתתתתת|(2)}} לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן וקבלן ביצוע – התקופה שמיום ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025) עד יום ז׳ באלול התשפ״ה (31 באוגוסט 2025);
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תשומות שוטפות“ – סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|לחוק מס ערך מוסף}}, כפי שדווח לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|סעיף 67}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67א|או 67א לחוק מס ערך מוסף}}, לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ולרבות הוצאות שדווחו בדוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}} שאינן תשומות, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023), הדוח כאמור הוגש עד יום כ״א בתשרי התשפ״ד (6 באוקטובר 2023), ולמעט אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, זולת אם אישר המנהל, לבקשת העוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו;
{{ח:תתתתת|(2)}} תשומות ציוד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}} שנרכש לצורכי העסק;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תשומות שוטפות בשנת הבסיס“ – סך כל התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל בשנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב־12;
{{ח:תתת|(3)}} מסלול חקלאות, ובלבד שהנזק אירע לגידולים חקלאיים באזור המיוחד; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”יום היעדרות בשל המצב הביטחוני“ – כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ”שווי של נזק עקיף“;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מסלול חקלאות“ –
{{ח:תתתתת|(א)}} לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ט״ז בחשוון התשפ״ד (31 באוקטובר 2023), אחד מאלה, והכול לא יותר מ־3,000,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתתתתת|(1)}} לגבי ניזוק חקלאי שיש לו נזק לגידולים חקלאיים באזור המיוחד – סכום של 12,844 שקלים חדשים מוכפל במספר העובדים של הניזוק המועסקים בשטחים האמורים;
{{ח:תתתתתת|(2)}} לגבי ניזוק חקלאי שיש לו נזק לגידולים חקלאיים באזור הכולל את היישובים והאזורים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} – הסכום כאמור בפסקה (1) או הנזק הממשי, לפי בחירתו של הניזוק,
{{ח:תתתתת}} והכול ובלבד שבכל מקרה הניזוק שילם את שכר העבודה היומי לעובדו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ט״ז בחשוון התשפ״ד (31 באוקטובר 2023);
{{ח:תתתתת|(ב)}} לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום י״ז בחשוון התשפ״ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023) –
{{ח:תתתתתת|(1)}} אם הנזק היה לגידולים חקלאיים באזור שנפגע בחודש דצמבר – תוצאת המכפלה כאמור בפסקה (א)(1), מוכפלת ב־2, ולגבי ניזוק כאמור בפסקה (א)(2) – תוצאת המכפלה כאמור בפסקה (א)(1), מוכפלת ב־2 או הנזק הממשי, לפי בחירתו של הניזוק כאמור, והכול אך לא יותר מ־6,000,000 שקלים חדשים, והכול ובלבד שבכל מקרה הניזוק שילם את שכר העבודה היומי לעובדו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה שמיום י״ז בחשוון התשפ״ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023);
{{ח:תתתתתת|(2)}} אם הנזק היה לגידולים חקלאיים באזור המיוחד למעט באזור שנפגע בחודש דצמבר – תוצאת המכפלה כאמור בפסקה (א)(1), ולגבי ניזוק כאמור בפסקה (א)(2) – תוצאת המכפלה כאמור בפסקה (א)(1) או הנזק הממשי שנגרם לו בשל נזקים לגידולים חקלאיים בתקופה שמיום י״ז בחשוון התשפ״ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י״ז בכסלו התשפ״ד (30 בנובמבר 2023), לפי בחירתו של הניזוק כאמור, והכול אך לא יותר מ־3,000,000 שקלים חדשים, בתוספת סכום התקרה הקבוע {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 38ג|בהגדרה ”הוצאות מזכות“ בסעיף 38ג לחוק}} לגבי אותו עוסק,
{{ח:תתתתת}} והכול ובלבד שבכל מקרה הניזוק שילם את שכר העבודה היומי לעובדו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה שמיום י״ז בחשוון התשפ״ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י״ז בכסלו התשפ״ד (30 בנובמבר 2023);
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שכר העבודה היומי“ – כהגדרתו בפסקה (4) להגדרה ”שווי של נזק עקיף“, כנוסחה ערב תחילתן של {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}; ואולם לעניין זה יקראו את ההגדרה ”השכר המרבי“ שבפסקה (4) האמורה כאילו במקום ”25“ בא ”22“;
{{ח:תתת|(4)}} מסלול קבלן ביצוע, ובלבד שהנזק אירע באזור המיוחד; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות קבועות“ ו”קבלן ביצוע“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 38ג|בסעיף 38ג לחוק}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חלק השכר המזכה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 38ג|בסעיף 38ג לחוק}}, ואולם לעניין ”הוצאות השכר בתקופת הזכאות“ –
{{ח:תתתתת|(1)}} לעניין פסקה (א) בהגדרה ”מסלול קבלן ביצוע“ – תקופת הזכאות היא חודש אוקטובר 2023 בלבד;
{{ח:תתתתת|(2)}} לעניין פסקה (ב) בהגדרה ”מסלול קבלן ביצוע“ – תקופת הזכאות היא חודשים נובמבר 2023 ודצמבר 2023 בלבד;
{{ח:תתתתת|(3)}} לעניין פסקה (ג) בהגדרה ”מסלול קבלן ביצוע“ – תקופת הזכאות היא חודשים ינואר 2024 ופברואר 2024 בלבד;
{{ח:תתתתת|(4)}} לעניין פסקה (ד) בהגדרה ”מסלול קבלן ביצוע“ – תקופת הזכאות היא חודשים מרץ 2024 ואפריל 2024 בלבד;
{{ח:תתתתת|(5)}} לעניין פסקה (ה) בהגדרה ”מסלול קבלן ביצוע“ – תקופת הזכאות היא חודשים מאי 2024 ויוני 2024 בלבד;
{{ח:תתתתת|(6)}} לעניין פסקה (ו) בהגדרה ”מסלול קבלן ביצוע“ – תקופת הזכאות היא חודשים יולי 2024 ואוגוסט 2024 בלבד;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מסלול קבלן ביצוע“ – לגבי ניזוק שהוא קבלן ביצוע –
{{ח:תתתתת|(א)}} לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ט״ז בחשוון התשפ״ד (31 באוקטובר 2023) – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול לא יותר מ־2,500,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתתתת|(ב)}} לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום י״ז בחשוון התשפ״ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023) –
{{ח:תתתתתת|(1)}} באזור שנפגע בחודש דצמבר – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול לא יותר מ־5,000,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתתתתת|(2)}} באזור המיוחד, למעט באזור שנפגע בחודש דצמבר – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול לא יותר מ־2,500,000 שקלים חדשים בתוספת סכום התקרה הקבוע {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 38ג|בהגדרה ”הוצאות מזכות“ בסעיף 38ג לחוק}} לגבי אותו עוסק;
{{ח:תתתתת|(ג)}} לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) עד יום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024) – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול לא יותר מ־5,000,000 שקלים חדשים, ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר;
{{ח:תתתתת|(ד)}} לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ״א באדר א׳ התשפ״ד (1 במרץ 2024) עד יום כ״ב בניסן התשפ״ד (30 באפריל 2024) – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול לא יותר מ־5,000,000 שקלים חדשים, ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים מרץ ואפריל;
{{ח:תתתתת|(ה)}} לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ״ג בניסן התשפ״ד (1 במאי 2024) עד יום כ״ד בסיוון התשפ״ד (30 ביוני 2024) – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול לא יותר מ־5,000,000 שקלים חדשים, ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים מאי ויוני;
{{ח:תתתתת|(ו)}} לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ״ה בסיוון התשפ״ד (1 ביולי 2024) עד יום כ״ז באב התשפ״ד (31 באוגוסט 2024) – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול לא יותר מ־5,000,000 שקלים חדשים, ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים יולי ואוגוסט;
{{ח:תתתתת|(ז)}} לעניין נזק שאירע בתקופת ספטמבר–אוקטובר 2024 – מסלול הוצאות מזכות כהגדרתו בפסקה (5), ואולם עד לסכום של 5,000,000 שקלים חדשים, ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024;
{{ח:תתתתת|(ח)}} לעניין נזק שאירע בתקופת נובמבר–דצמבר 2024 – מסלול הוצאות מזכות כהגדרתו בפסקה (5), ואולם עד לסכום של 5,000,000 שקלים חדשים, ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים נובמבר ודצמבר 2024;
{{ח:תתתתת|(ט)}} לעניין נזק שאירע בתקופת ינואר־פברואר 2025 – מסלול הוצאות מזכות כהגדרתו בפסקה (5), ואולם עד לסכום של 5,000,000 שקלים חדשים, ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר 2025, ואולם –
{{ח:תתתתתת|(1)}} לעניין ”הוצאות השכר בתקופת הזכאות“ – תקופת הזכאות היא תקופת ינואר־פברואר 2025 בלבד;
{{ח:תתתתתת|(2)}} לעניין ”מחזור העסקאות בתקופת הזכאות“ – תקופת הזכאות היא התקופה הקבועה בפסקה (ט) להגדרה ”תקופת הזכאות“ שבפסקה (2) להגדרה ”שווי של נזק עקיף“ בתקנות אלה, שעניינה מסלול מחזורים;
{{ח:תתתתת|(י)}} לעניין נזק שאירע בתקופת מרץ־אפריל 2025 – מסלול הוצאות מזכות כהגדרתו בפסקה (5), ואולם עד לסכום של 5,000,000 שקלים חדשים, ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025, ואולם –
{{ח:תתתתתת|(1)}} לעניין ”הוצאות השכר בתקופת הזכאות“ – תקופת הזכאות היא תקופת מרץ־אפריל 2025 בלבד;
{{ח:תתתתתת|(2)}} לעניין ”מחזור העסקאות בתקופת הזכאות“ – תקופת הזכאות היא התקופה הקבועה בפסקה (י) להגדרה ”תקופת הזכאות“ שבפסקה (2) להגדרה ”שווי של נזק עקיף“ בתקנות אלה, שעניינה מסלול מחזורים;
{{ח:תתתתת|(יא)}} לעניין נזק שאירע בתקופת מאי־יוני 2025 – מסלול הוצאות מזכות כהגדרתו בפסקה (5), ואולם עד לסכום של 5,000,000 שקלים חדשים, ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025, ואולם –
{{ח:תתתתתת|(1)}} לעניין ”הוצאות השכר בתקופת הזכאות“ – תקופת הזכאות היא תקופת מאי־יוני 2025 בלבד;
{{ח:תתתתתת|(2)}} לעניין ”מחזור העסקאות בתקופת הזכאות“ – תקופת הזכאות היא התקופה הקבועה בפסקה (יא) להגדרה ”תקופת הזכאות“ שבפסקה (2) להגדרה ”שווי של נזק עקיף“ בתקנות אלה, שעניינה מסלול מחזורים;
{{ח:תתת|(5)}} מסלול הוצאות מזכות, ובלבד שהנזק הוא אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} נזק שאירע בתקופת ספטמבר–אוקטובר 2024 באזור הדרומי של הצפון או באזור שנפגע בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024;
{{ח:תתתת|(2)}} נזק שאירע בתקופת נובמבר–דצמבר 2024 באזור הכולל את הגליל העליון ויישובי המפרץ או באזור שנפגע בחודשים נובמבר ודצמבר 2024;
{{ח:תתת}} לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”האזור הדרומי של הצפון“ – האזור הכולל את היישובים והאזורים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 8|בתוספת השמינית}}, המוכרז בזה יישוב ספר בתקופת ספטמבר–אוקטובר 2024;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”האזור הכולל את הגליל העליון ויישובי המפרץ“ – האזור הכולל את היישובים והאזורים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 10|בתוספת העשירית}}, המוכרז בזה יישוב ספר בתקופת נובמבר–דצמבר 2024;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות מזכות“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 38ג|בסעיף 38ג לחוק}} וכפי ששונו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הארכת התקופה הקובעת וקביעת תיאומים)|בתקנות התיאומים}}, ואולם –
{{ח:תתתתת|(1)}} לעניין ”הוצאות השכר בתקופת הזכאות“ –
{{ח:תתתתתת|(א)}} לעניין נזק שאירע בתקופת ספטמבר–אוקטובר 2024 – תקופת הזכאות היא תקופת ספטמבר–אוקטובר 2024 בלבד;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} לעניין נזק שאירע בתקופת נובמבר–דצמבר 2024 – תקופת הזכאות היא תקופת נובמבר–דצמבר 2024 בלבד;
{{ח:תתתתת|(2)}} ”מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס“, ”עוסק על בסיס מזומן“, ”שנת הבסיס“ ו”תקופת הבסיס“ – כהגדרתם בפסקה (2) להגדרה ”שווי של נזק עקיף“ בתקנות אלה שעניינה מסלול מחזורים;
{{ח:תתתתת|(3)}} לעניין ”מחזור העסקאות בתקופת הזכאות“ –
{{ח:תתתתתת|(א)}} לעניין נזק שאירע בתקופת ספטמבר–אוקטובר 2024 – תקופת הזכאות היא התקופה הקבועה בפסקה (ז) להגדרת ”תקופת הזכאות“ שבפסקה (2) להגדרה ”שווי של נזק עקיף“ בתקנות אלה, שעניינה מסלול מחזורים;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} לעניין נזק שאירע בתקופת נובמבר–דצמבר 2024 – תקופת הזכאות היא התקופה הקבועה בפסקה (ח) להגדרת ”תקופת הזכאות“ האמורה בפסקת משנה (א);
{{ח:תתתתת|(4)}} לעניין ”השנה הקודמת“, יקראו את ההגדרה האמורה {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 38ג|שבסעיף 38ג לחוק}} כאילו בסופה בא:
{{ח:תתתתתת|”(4)}} לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ט״ז בתשרי התשפ״ד (1 באוקטובר 2023) עד יום כ״ז באב התשפ״ד (31 באוגוסט 2024) – התקופה שמיום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) או מיום שפתח את עסקו, לפי המאוחר, עד יום כ״ז באב התשפ״ד (31 באוגוסט 2024);“;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מסלול הוצאות מזכות“ – לעניין נזק כאמור בפסקאות (1) או (2) להלן, לפי העניין, ובלבד שהתקיימו לגבי הניזוק התנאים {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 38ד|שבפסקאות (1) עד (3) ו־(6) שבסעיף 38ד(א) לחוק}}, ולעניין זה, ”שנת הבסיס“ ו”מחזור העסקאות בשנת הבסיס“ כהגדרתם בפסקה (2) להגדרה ”שווי של נזק עקיף“ בתקנות אלה, שעניינה מסלול מחזורים –
{{ח:תתתתת|(1)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף שקלים חדשים – ההוצאות המזכות, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 38ד|סעיף 38ד(ג) לחוק}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתתתת|(2)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, הסכום כמפורט {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 38ד|בפסקאות (1) עד (7) שבסעיף 38ד(ב) לחוק}}, לפי העניין, מוכפל ב־2;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ניזוק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 38ג|בסעיף 38ג לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת בעד חומרי גלם שהתקלקלו“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הבסיס“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הזכאות“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה המזכה“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הפיצוי“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}} אחת מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ד׳ בתמוז התשפ״ה (30 ביוני 2025);
{{ח:תתת|(2)}} לעניין פיצוי לפי פסקה (1) להגדרה ”שווי של נזק עקיף“, לעניין נזק עקיף שאירע בשל היעדרות מהעבודה של עובד או עובד עצמאי שמתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטות הממשלה – התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד לסיום תקופת הפינוי; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עובד עצמאי“ – כמשמעותו בפסקה (4) להגדרה ”מסלול שכר עבודה“ שבפסקה (1) להגדרה ”שווי של נזק עקיף“;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הפינוי“ – תקופת הפינוי לפי החלטת הממשלה שחלה לגבי היישוב שבו מתגורר העובד או העובד העצמאי, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת ספטמבר–אוקטובר 2024“ – {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}} התקופה שמיום כ״ח באב התשפ״ד (1 בספטמבר 2024) עד יום כ״ט בתשרי התשפ״ה (31 באוקטובר 2024);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת נובמבר–דצמבר 2024“ – {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}} התקופה שמיום ל׳ בתשרי התשפ״ה (1 בנובמבר 2024) עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת ינואר־פברואר 2025“ – {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}} התקופה שמיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) עד יום ל׳ בשבט התשפ״ה (28 בפברואר 2025);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת מרץ־אפריל 2025“ – {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}} התקופה שמיום א׳ באדר התשפ״ה (1 במרץ 2025) עד יום ב׳ באייר התשפ״ה (30 באפריל 2025);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת מאי־יוני 2025“ – {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}} התקופה שמיום ג׳ באייר התשפ״ה (1 במאי 2025) עד יום ד׳ בתמוז התשפ״ה (30 ביוני 2025);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשומות שוטפות“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיקום נזק“ – החזרת הנכס למצבו שלפני הנזק, ואם הנכס אינו ניתן לשיקום כאמור – הקמתו או רכישתו של נכס דומה במקומו, הכל לפי הענין ובאישור המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניזוק“ – {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} מי שהיה בעל הנכס ביום שנגרם לו הנזק או מי שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי הוא הנושא בהוצאות שיקום הנזק, או שניהם ביחד, הכל כפי שקבע המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניזוק“ – {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}} מי שהיה בעל הנכס ביום שנגרם לו הנזק או מי שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי הוא הנושא בהוצאות שיקום הנזק, או שניהם ביחד, הכל כפי שקבע המנהל, ולעניין ההגדרה ”שווי של נזק עקיף“, למעט מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד, ואולם לעניין פסקה (1) בהגדרה האמורה – לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) או (3) בהגדרה ”יום היעדרות בשל המצב הביטחוני“ או שהוא מתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטות הממשלה בתקופה הקובעת, ולרבות מי שהוא עובד עצמאי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד לעניין פיצוי לפי פסקה (4) להגדרה ”מסלול שכר עבודה“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות שיקום הנזק“ – כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירת מגורים“ – דירה שביום קרות הנזק שימשה למגורים.

{{ח:סעיף|2|פיצויים|תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ו, תשס״ו, תשס״ו־2, תשס״ו־3, תשע״ב, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ניזוק זכאי לפיצויים בשיעור שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}} ניזוק זכאי לפיצויים בשיעור שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ב)}} פיצויים בעד נזק עקיף שנגרם כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, ישולמו לתקופת הזמן הדרושה באופן סביר לשיקומו של הנכס.
{{ח:תת|(ג)}} נגרם נזק מלחמה לדירת מגורים ושוכנע המנהל כי בשל הנזק האמור לא ניתן להתגורר בה, רשאי המנהל, בהתחשב באפשרויות הדיור הקיימות לדייר שגר בדירת המגורים ביום קרות הנזק, לקבוע את זכאותו של הדייר לדיור חלופי או לתשלום למימון דיור חלופי, לתקופה שקבע המנהל.

{{ח:סעיף|2א|חישוב מחזור עסקאות לפי מחזור עסקאות חליפי|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}} ניזוק שהוא עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת באחד מהחודשים שנלקחו בחשבון לצורך קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, רשאי להגיש למנהל בקשה, ולפיה לצורך חישוב הפיצויים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}, יראו את מחזור עסקאותיו בתקופה החליפית, מחולק במספר החודשים בתקופה החליפית מוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות, כמחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס; לעניין זה, ””פעילות מופחתת“, בחודש“ ו”התקופה החליפית“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (מחזור עסקאות חליפי)|בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (מחזור עסקאות חליפי), התשפ״ד–2024}}.

{{ח:סעיף|3|סייג לגובה תשלום הפיצויים}}
{{ח:ת}} היה הסכום המגיע לניזוק לפי תקנות אלה יחד עם הסכומים שהניזוק זכאי לקבל או קיבל כפיצוי בעד הנזק, מחברת ביטוח או מאדם אחר, עולה על הנזק הממשי, ישולם לו רק אותו סכום שהוא ההפרש שבין הפיצוי כאמור לבין הנזק הממשי. האמור בתקנה זו לא יחול על סכום המגיע לניזוק כפיצוי בעד נזק לכלי טיס.

{{ח:סעיף|4|ניכויים|תיקון: תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט, תשע״ט־2, תשפ״א, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} מסכום הפיצויים המגיעים לניזוק לפי תקנות אלה ינוכה סכום המס שהניזוק חייב בתשלומו עד יום תשלום הפיצויים בפועל, זולת אם החליט המנהל החלטה אחרת; {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}} לעניין זה, ”מס“ – סכום אשר רואים אותו כחוב מס לפי {{ח:חיצוני|חוק קיזוז מסים|חוק קיזוז מסים, התש״ם–1980}}.

{{ח:סעיף|5|מסירת הודעה והגשת תביעה|תיקון: תשס״ו, תשס״ו־2, תשס״ו־3, תשס״ח־2, תשס״ט, תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט, תשע״ט־2, תשפ״א, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על נזק תוגש למנהל בטופס שקבע, תוך שבועיים מיום קרות הנזק.
{{ח:תת|(ב)}} תביעה לפיצויים תוגש למנהל בטופס שקבע, תוך חודש מיום קרות הנזק.
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תת|(ב2)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי להאריך את המועדים לפי תקנות משנה (א) ו־(ב) אם נוכח כי ישנה סיבה סבירה לכך.

{{ח:סעיף|5|תביעה לקבלת פיצויים|תיקון: תשס״ו, תשס״ו־2, תשס״ו־3, תשס״ח־2, תשס״ט, תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט, תשע״ט־2, תשפ״א, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}}
{{ח:תת|(א)}} תביעה לפי תקנות אלה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי תקנות אלה ולשם תשלום הפיצויים לפיהן.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק המבקש פיצויים לפי תקנות אלה יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ־16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הנוגעת לעניין ועד תום ארבעה חודשים מהמועד האמור; אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל מהמועד האמור, יודיע על כך המנהל מראש, ויידחה המועד להגשת התביעה לתקופה של 15 ימים או עד שיודיע המנהל שנסתיימו הנסיבות האמורות, לפי המוקדם; הודעת המנהל על דחיית המועד או על סיום הנסיבות כאמור, לפי העניין, תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של רשות המסים.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בתקנת משנה (ב), בתקופה נוספת, אחת או יותר, לעוסק מסוים, אם מצא כי יש סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים.

{{ח:סעיף|6|ראיות}}
{{ח:ת}} תעודה מאת שר הבטחון או מאת מי שהוא מינה לכך, המעידה שנכס פלוני ניזק נזק מלחמה, תשמש ראיה לכאורה לדבר.

{{ח:סעיף|7|רשלנות בשמירת נכסים|תיקון: תשמ״ט, תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא יראו נזק כ”נזק מלחמה“ אם נגרם כתוצאה מכך שהניזוק נהג ברשלנות או שלא בהתאם להוראות שבדין, או שלא לפי הוראות המנהל, ואולם המנהל יהיה רשאי בנסיבות המצדיקות זאת לקבוע פיצויים מופחתים במקרים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לקבוע פיצויים מופחתים אם נוכח כי הניזוק לא פעל באופן סביר להקטנת הנזק.

{{ח:סעיף|8|החלטת המנהל ותשלום פיצויים|תיקון: תשמ״ד, תשנ״ז, תש״ס, תשס״ו־2, תשס״ו־3, תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט, תשע״ט־2, תשפ״א, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה תביעה לפיצויים, יחליט המנהל בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים בדבר שיעורם ודרך תשלומם, וכן בדבר שיקום הנזק, והוא רשאי לחלק את סכום הפיצויים בין ניזוקים ולהתנות את תשלום הפיצויים בשיקום הנזק, הכל לפי נסיבות הענין.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על החלטת המנהל לפי תקנת משנה (א) תישלח לניזוק תוך ששה חדשים מיום הגשת התביעה, אולם אם המציא הניזוק למנהל תעודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}} תישלח לו ההודעה על החלטת המנהל תוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו נמסרה התעודה האמורה.
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תת|(ב2)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תת|(ג)}} הפיצויים שייקבעו בהחלטה ישולמו לניזוק תוך שלושים יום מיום ההחלטה; אולם אם הותנה תשלום הפיצויים בשיקום הנזק, ישולם סכום הפיצויים שנקבע תוך שלושים יום מיום שהוכח, להנחת דעתו של המנהל, כי הניזוק עומד לשקם את הנזק.
{{ח:תת|(ד)}} לסכום הפיצויים המשולמים על פי תקנת משנה (ג) תיווסף ריבית בשיעור הקבוע {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 33|בסעיף 33(א)(1) לחוק}} החל בתום 30 ימים מיום קרות הנזק עד יום התשלום.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|8|קביעת הזכאות לפיצויים, תשלום הפיצויים ותשלום המקדמות|תיקון: תשמ״ד, תשנ״ז, תש״ס, תשס״ו־2, תשס״ו־3, תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט, תשע״ט־2, תשפ״א, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין קביעת הזכאות לפיצויים, תשלום הפיצויים ותשלום המקדמות לפי תקנות אלה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 38ז|סעיפים 38ז}} {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 38ח|ו־38ח לחוק}}, כנוסחם {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תשפ&amp;quot;ד)#סעיף 1|בסעיף 1(2) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ד–2023}} (להלן – חוק הסיוע הכלכלי), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} דחה המנהל את התביעה או דחה את אופן החישוב של הפיצוי על ידי הניזוק לפי המסלול שבחר – ינמק המנהל את החלטתו בכתב.

{{ח:סעיף|9|תיקון החלטת המנהל|תיקון: תשנ״ח, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט, תשע״ט־2, תשפ״ג, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לתקן החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}} תוך ארבע שנים מיום שניתנה, אם נתגלו עובדות חדשות או אם ראה כי היתה בה טעות.
{{ח:תת|(ב)}} על תיקון החלטה לפי תקנת משנה (א), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}} בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ג)}} שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם על פי תקנות אלה, יוחזר סכום היתר תוך תשעים יום מיום שנמסרה לניזוק דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר ועד ליום ההחזר.
{{ח:תת|(ג1)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תת|(ד)}} סכום היתר כאמור בתקנת משנה (ג) ייראה כאילו היה מס ויחולו לגביו הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 33א|סעיף 33א לחוק}} והוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}.

{{ח:סעיף|10||תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|11|ערר|תיקון: תשמ״ט, תשנ״א, תשנ״ח, תשפ״ד, תשפ״ד־4}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו מקופח עקב החלטת המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|או 8(א)}}, או בהוראת המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7(א)}}, או בתיקון החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}}, רשאי תוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר.

{{ח:סעיף|11|השגה וערר|תיקון: תשמ״ט, תשנ״א, תשנ״ח, תשפ״ד, תשפ״ד־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי תקנות אלה, רשאי להגיש השגה למנהל, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; החלטה בהשגה תהיה מנומקת ותינתן בכתב בתוך 8 חודשים; ביקש המנהל מהניזוק פרטים נוספים – רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות תקופה שהוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בתקנת משנה (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותה תקנת משנה, פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לדון בהשגה ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב.
{{ח:תת|(ה)}} הרואה את עצמו מקופח עקב החלטת המנהל, רשאי בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה, לערור עליה לפני ועדת ערר.

{{ח:סעיף|12|ועדות ערר|תיקון: תש״ן, תש״ן־2}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת ערר לענין {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}} תוקם בין בכלל ובין לאזורים מסויימים או לסוגי נזקים, ושניים לפחות מבין חבריה לא יהיו עובדי המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} בועדת ערר כאמור יהיו חברים –
{{ח:תתת|(1)}} מי שנתקיימו בו הדרישות המנויות {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, מתוך רשימה שקבע שר המשפטים והוא יהיה יושב ראש הועדה;
{{ח:תתת|(2)}} חבר מתוך רשימה שקבע שר הבטחון והודיע עליה לשר המשפטים;
{{ח:תתת|(3)}} חבר מתוך רשימה שקבע שר האוצר והודיע עליה לשר המשפטים.
{{ח:תת|(ג)}} רשימות כאמור בתקנת משנה (ב) יכילו חברים עובדי המדינה וחברים שאינם עובדי המדינה, יצויין בהן מי מהחברים הינו עובד המדינה והן יפורסמו בידי שר המשפטים ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} מתוך רשימת האנשים שנקבעו לפי תקנת משנה (ב)(1) ימנה שר המשפטים יושבי ראש תורניים שירכיבו את המותבים של ועדת ערר.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת ערר תכריע בכל ערר שיוגש לפניה והיא רשאית לבטל, להפחית, לאשר או להגדיל את סכום הפיצויים שקבע המנהל, לשנות חלוקתו בין הניזוקים, או לשנות החלטתו בדבר שיקום הנזק.
{{ח:תת|(ו)}} לועדת ערר יהיו כל הסמכויות שיש לועדות חקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 8|סעיפים 8 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ״ט–1968}}, וכן הסמכות להיכנס, או להרשות לאדם אחר להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום ולערוך בו בדיקות ומדידות, וכן לדרוש מבעל המקום או המחזיק בו למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לה למילוי תפקידיה, וכל בעל מקום או מחזיק כאמור חייב למלא אחר דרישת ועדת הערר.

{{ח:סעיף|12א|ערעור לבית משפט מחוזי|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטת ועדת הערר ניתן לערער, בבעיה משפטית, לבית המשפט המחוזי תוך 30 ימים מיום שהובאה ההחלטה לידי המערער.
{{ח:תת|(ב)}} הערעור יוגש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא מענה של ועדת הערר.
{{ח:תת|(ג)}} הערעור יוגש ויתברר בצורת בקשה בדרך המרצה והוראות {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין האזרחי, התשכ״ג–1963}}, יחולו על הבקשה והדיון בה, בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ד)}} משהוגש ערעור, יודיע מזכיר בית המשפט המחוזי לועדת הערר על הגשתו, ויושב ראש הועדה יעביר לבית המשפט את פרוטוקול הועדה וכל חומר שהועדה נזקקה לו בקשר לענין המשמש נושא לערעור.

{{ח:סעיף|13|ערבות למילווה}}
{{ח:ת}} היה ניזוק זכאי לקבל פיצויים לפי תקנות אלה אך סכומם טרם נקבע, רשאי המנהל לעשות אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} לערוב בעדו הלוואה ולקבוע תנאים וערובה לערבותו, אם בדרך כלל, אם להלוואה מסויימת או לסוג מסויים של הלוואה;
{{ח:תת|(2)}} לשלם לו מקדמה שלא תעלה על 50% מסכום הפיצויים שלפי דעת המנהל יגיע לו.

{{ח:סעיף|14|סמכויות}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לדרוש מניזוק שימסור לו, תוך תקופה שיקבע, ידיעות, הצהרות או חשבונות ויראה לו, במקום ובשעה שיקבע, כל נכס מנכסיו וכל מסמך או תעודה שימצא לנכון לשם מילוי תפקידיו לפי תקנות אלה, ועל הניזוק למלא אחר דרישות המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי גם להיכנס, או להרשות לאדם אחר להיכנס, בכל עת סבירה לכל מקום ולערוך בו בדיקות ומדידות.

{{ח:סעיף|15|אצילת סמכויות}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לאצול לאדם אחר מסמכויותיו לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|16|עונשין}}
{{ח:ת}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – קנס 500 לירות או מאסר ששה חדשים:
{{ח:תת|(1)}} מסר ביודעין הודעה או הצהרה בלתי נכונה בכל ענין או דבר הנוגע לקבלת פיצויים לפי תקנות אלה;
{{ח:תת|(2)}} השיב ביודעין תשובה בלתי נכונה לשאלה שנשאלה, או לידיעה שנדרשה בהתאם להוראות תקנות אלה.

{{ח:סעיף|17|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}}, ביום י״ז בניסן תשל״ב (1 באפריל 1972).

{{ח:סעיף|18|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזקי מלחמה ונזק עקיף), תשכ״ז–1967 – בטלות.

{{ח:סעיף|19|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל״ג–1973“.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשס״ו, תשס״ו־2, תשס״ו־3, תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט, תשע״ט־2, תשפ״א, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת נקראת ”תוספת ראשונה“; בנוסח הקבוע נקראת ”תוספת“).}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשנ״א־2, תשס״ו, תשס״ו־2, תשס״ו־3|עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:תת|(א)}} לגבי נזק מלחמה שהוא נזק לגופו של כלי טיס שעיקר פעולתו בקווים בין־לאומיים, למעט כלי טיס כאמור שאינו רשום בישראל או אינו חייב רישום בישראל והנמצא בשטח המדינה לצרכי תיקון, שיפוץ, עיבוד או הרכבה בלבד – 50% משווי הנזק.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי נזק מלחמה לנכס אחר – 100% משווי הנזק העקיף.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשס״ו, תשס״ו־2, תשס״ו־3, תשס״ח־2, תשס״ט, תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט, תשע״ט־2, תשפ״א, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד|עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} לגבי נזק עקיף – 100% משווי הנזק.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}} לגבי נזק עקיף – 100% משווי של נזק עקיף.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשס״ו, תשס״ו־2, תשס״ו־3, תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ט, תשע״ט־2, תשפ״א, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1 – ההגדרה ”אזור מיוחד“}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}}
{{ח:ת}} {{עמודות|4|שדרות {{ש}} אבשלום {{ש}} אוהד {{ש}} בארי {{ש}} בני נצרים {{ש}} דקל {{ש}} חולית {{ש}} יבול {{ש}} ישע {{ש}} יתד {{ש}} כיסופים {{ש}} כרם שלום {{ש}} מבטחים {{ש}} מגן {{ש}} נווה {{ש}} ניר יצחק {{ש}} ניר עוז {{ש}} נירים {{ש}} סופה {{ש}} עין הבשור {{ש}} עין השלושה {{ש}} עמיעוז {{ש}} פרי גן {{ש}} צוחר {{ש}} רעים {{ש}} שדי אברהם {{ש}} שדה ניצן {{ש}} שלומית {{ש}} תלמי אליהו {{ש}} תלמי יוסף {{ש}} גברעם {{ש}} זיקים {{ש}} יד מרדכי {{ש}} כרמיה {{ש}} נתיב העשרה {{ש}} זמרת {{ש}} כפר מימון {{ש}} סעד {{ש}} עלומים {{ש}} שובה {{ש}} שוקדה {{ש}} תושיה {{ש}} תקומה {{ש}} אור הנר {{ש}} איבים {{ש}} ארז {{ש}} גבים {{ש}} יכיני {{ש}} כפר עזה {{ש}} מפלסים {{ש}} נחל עוז {{ש}} ניר עם {{ש}} אופקים {{ש}} נתיבות {{ש}} אורים {{ש}} גבולות {{ש}} צאלים {{ש}} ברוש {{ש}} תאשור {{ש}} תדהר {{ש}} אשבול {{ש}} בטחה {{ש}} גילת {{ש}} מבועים {{ש}} מסלול {{ש}} ניר משה {{ש}} ניר עקיבא {{ש}} פדויים {{ש}} פטיש {{ש}} פעמי תש״ז {{ש}} קלחים {{ש}} רנן {{ש}} שבי דרום {{ש}} שדה צבי {{ש}} תלמי ביל״ו {{ש}} תפרח {{ש}} בית הגדי {{ש}} גבעולים {{ש}} זרועה {{ש}} יושיביה {{ש}} מעגלים {{ש}} מלילות {{ש}} שיבולים {{ש}} שרשרת {{ש}} ברור חיל {{ש}} דורות {{ש}} רוחמה {{ש}} באר שבע {{ש}} חורה {{ש}} להבים {{ש}} לקיה {{ש}} מיתר {{ש}} נאות חובב {{ש}} עומר {{ש}} רהט {{ש}} שגב שלום {{ש}} תל שבע {{ש}} אום בטין {{ש}} א־סייד {{ש}} תראבין א־צאנע {{ש}} בית קמה {{ש}} גבעות בר {{ש}} דבירה {{ש}} חצרים {{ש}} להב {{ש}} כרמים {{ש}} משמר הנגב {{ש}} נבטים {{ש}} שובל {{ש}} אשכולות {{ש}} סנסנה {{ש}} אשקלון {{ש}} באר גנים {{ש}} בית שקמה {{ש}} ברכיה {{ש}} בת הדר {{ש}} גיאה {{ש}} הודיה {{ש}} חלץ {{ש}} כוכב מיכאל {{ש}} כפר סילבר {{ש}} מבקיעים {{ש}} משען {{ש}} ניצן א׳ {{ש}} ניצן ב׳ {{ש}} ניצנים {{ש}} ניר ישראל {{ש}} תלמי יפה {{ש}} אשדוד {{ש}} בני עי״ש {{ש}} גדרה {{ש}} גן יבנה {{ש}} יבנה {{ש}} קריית גת {{ש}} קריית מלאכי {{ש}} אביגדור {{ש}} אורות {{ש}} אחווה {{ש}} אמונים {{ש}} באר טוביה {{ש}} ביצרון {{ש}} בית עזרא {{ש}} גבעתי {{ש}} חצב {{ש}} חצור {{ש}} יינון {{ש}} כנות {{ש}} כפר אחים {{ש}} כפר ורבורג {{ש}} נווה מבטח {{ש}} ניר בנים {{ש}} עזר {{ש}} עזריקם {{ש}} ערוגות {{ש}} שדה עוזיהו {{ש}} שתולים {{ש}} תימורים {{ש}} תלמי יחיאל {{ש}} בית אלעזרי {{ש}} בניה {{ש}} גבעת ברנר {{ש}} קדרון {{ש}} גן הדרום {{ש}} כפר אביב {{ש}} כפר מרדכי {{ש}} מישר {{ש}} משגב דב {{ש}} עשרת {{ש}} שדמה {{ש}} כפר הנגיד {{ש}} פלמחים {{ש}} בית גמליאל {{ש}} בן זכאי {{ש}} בני דרום {{ש}} ניר גלים {{ש}} צופיה {{ש}} קבוצת יבנה {{ש}} בית חלקיה {{ש}} בני ראם {{ש}} גני טל {{ש}} חפץ חיים {{ש}} יד בנימין {{ש}} אלעזי {{ש}} גת {{ש}} ורדון {{ש}} כפר הרי״ף {{ש}} נגבה {{ש}} נחלה {{ש}} סגולה {{ש}} קדמה {{ש}} רבדים {{ש}} שדה יואב {{ש}} אחוזם {{ש}} זוהר {{ש}} יד נתן {{ש}} לכיש {{ש}} מנוחה {{ש}} נהורה {{ש}} נוגה {{ש}} ניר ח״ן {{ש}} עוצם {{ש}} שדה דוד {{ש}} שדה משה {{ש}} שחר {{ש}} תלמים {{ש}} אבן שמואל {{ש}} איתן {{ש}} אלומה {{ש}} זבדיאל {{ש}} זרחיה {{ש}} מרכז שפירא {{ש}} משואות יצחק {{ש}} נועם {{ש}} עוזה {{ש}} עין צורים {{ש}} קוממיות {{ש}} רווחה {{ש}} שלווה {{ש}} שפיר {{ש}} חוות השקמים {{ש}} תעשיות ספירים {{ש}} אזור התעשייה מבקיעים {{ש}} חוות יזרעם {{ש}} כרמית {{ש}} אשל הנשיא {{ש}} עד הלום {{ש}} כרם ביבנה}}

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשס״ו־2, תשס״ו־3, תשע״ב, תשע״ד, תשפ״ג, תשפ״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1 – פסקה (3) להגדרת &quot;”שווי של נזק עקיף“}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}}
{{ח:ת}} {{עמודות|4|שדרות {{ש}} אבשלום {{ש}} אוהד {{ש}} בארי {{ש}} בני נצרים {{ש}} דקל {{ש}} חולית {{ש}} יבול {{ש}} ישע {{ש}} יתד {{ש}} כיסופים {{ש}} כרם שלום {{ש}} מבטחים {{ש}} מגן נווה {{ש}} ניר יצחק {{ש}} ניר עוז {{ש}} נירים {{ש}} סופה {{ש}} עין הבשור {{ש}} עין השלושה {{ש}} עמיעוז {{ש}} פרי גן {{ש}} צוחר {{ש}} רעים {{ש}} שדי אברהם {{ש}} שדה ניצן {{ש}} שלומית {{ש}} תלמי אליהו {{ש}} תלמי יוסף {{ש}} גברעם {{ש}} זיקים {{ש}} יד מרדכי {{ש}} כרמיה {{ש}} נתיב העשרה {{ש}} זמרת {{ש}} כפר מימון {{ש}} סעד {{ש}} עלומים {{ש}} שובה {{ש}} שוקדה {{ש}} תושיה {{ש}} תקומה {{ש}} אור הנר {{ש}} איבים {{ש}} ארז {{ש}} גבים {{ש}} יכיני {{ש}} כפר עזה {{ש}} מפלסים {{ש}} נחל עוז {{ש}} ניר עם {{ש}} אופקים {{ש}} נתיבות {{ש}} אורים {{ש}} גבולות {{ש}} צאלים {{ש}} ברוש {{ש}} תאשור {{ש}} תדהר {{ש}} אשבול {{ש}} בטחה {{ש}} גילת {{ש}} מבועים {{ש}} מסלול {{ש}} ניר משה {{ש}} ניר עקיבא {{ש}} פדויים {{ש}} פטיש {{ש}} פעמי תש״ז {{ש}} קלחים {{ש}} רנן {{ש}} שבי דרום {{ש}} שדה צבי {{ש}} תלמי ביל״ו {{ש}} תפרח {{ש}} בית הגדי {{ש}} גבעולים {{ש}} דורות {{ש}} רוחמה {{ש}} אשקלון {{ש}} באר גנים {{ש}} בית שקמה {{ש}} ברכיה {{ש}} בת הדר {{ש}} גיאה {{ש}} הודיה {{ש}} חלץ {{ש}} כוכב מיכאל {{ש}} כפר סילבר {{ש}} מבקיעים {{ש}} משען {{ש}} ניצן א׳ {{ש}} ניצן ב׳ {{ש}} זרועה {{ש}} יושיביה {{ש}} מעגלים {{ש}} מלילות {{ש}} שיבולים {{ש}} שרשרת {{ש}} ברור חיל {{ש}} ניצנים {{ש}} ניר ישראל {{ש}} תלמי יפה {{ש}} חוות השקמים {{ש}} תעשיות ספירים {{ש}} אזור התעשייה מבקיעים {{ש}} חוות יזרעם}}

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשס״ו־3, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ד־3, תשפ״ד־5, תשפ״ד־6, תשפ״ד־7, תשפ״ה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1 – ההגדרות ”אזור מיוחד“, ”אזור שנפגע בחודשים מאי ויוני“, ”אזור שנפגע בחודשים יולי ואוגוסט“ ו”אזור שנפגע בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024“}})}}|תיקון: תשפ״ד־7, תשפ״ה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{עמודות|4|אביבים {{ש}} אבירים {{ש}} אבן מנחם {{ש}} אדמית {{ש}} אילון {{ש}} אלקוש {{ש}} בית הלל {{ש}} בן עמי {{ש}} בצת {{ש}} ברעם {{ש}} ג׳יש (גוש חלב) {{ש}} גונן {{ש}} גורן {{ש}} געתון {{ש}} גורנות הגליל {{ש}} גשר הזיו {{ש}} דובב {{ש}} דישון {{ש}} דלתון {{ש}} דן {{ש}} דפנה {{ש}} הגושרים {{ש}} הילה {{ש}} זרעית {{ש}} חוסן {{ש}} חורפיש {{ש}} חניתה {{ש}} יובל {{ש}} יחיעם {{ש}} יערה {{ש}} יפתח {{ש}} יראון {{ש}} כברי {{ש}} כפר בלום {{ש}} כפר גלעדי {{ש}} כפר ורדים {{ש}} כפר סאלד {{ש}} כרם בן זמרה {{ש}} להבות הבשן {{ש}} לימן {{ש}} מטולה {{ש}} מלכיה {{ש}} מנות {{ש}} מנרה {{ש}} מעונה {{ש}} מעליא {{ש}} מעיין ברוך {{ש}} מעלות–תרשיחא {{ש}} מצובה {{ש}} מרגליות {{ש}} מרכז כ״ח {{ש}} משגב עם {{ש}} מתת {{ש}} נאות מרדכי {{ש}} נהריה {{ש}} נווה זיו {{ש}} נטועה {{ש}} סאסא {{ש}} סער {{ש}} ר׳ג׳ר {{ש}} עבדון {{ש}} עברון {{ש}} עין יעקב {{ש}} עלמה {{ש}} עמיר {{ש}} ערב אל־עראמשה {{ש}} פסוטה {{ש}} פקיעין {{ש}} פקיעין החדשה {{ש}} צבעון {{ש}} צוריאל {{ש}} קריית שמונה {{ש}} ראש הנקרה {{ש}} ריחאנייה {{ש}} רמות נפתלי {{ש}} שאר ישוב {{ש}} שדה נחמיה {{ש}} שומרה {{ש}} שלומי {{ש}} שמיר {{ש}} שניר {{ש}} שתולה {{ש}} נווה אטיב {{ש}} אלוני הבשן {{ש}} רמת מגשימים {{ש}} חספין {{ש}} נוב {{ש}} אבני איתן {{ש}} אליעד {{ש}} מיצר {{ש}} מבוא חמה {{ש}} קשת יונתן {{ש}} נטור {{ש}} כנף {{ש}} מעלה גמלא {{ש}} רמות {{ש}} נמרוד {{ש}} אלרום {{ש}} מרום גולן {{ש}} עין זיוון {{ש}} מגדל שמס {{ש}} מסעדה {{ש}} בוקעתה {{ש}} עין קיניה {{ש}} שעל {{ש}} גשור {{ש}} בני יהודה {{ש}} גבעת יואב {{ש}} נאות גולן {{ש}} אפיק {{ש}} כפר חרוב {{ש}} קדמת צבי {{ש}} קצרין {{ש}} אניעם {{ש}} חד נס {{ש}} אודם {{ש}} אורטל {{ש}} רמת טראמפ {{ש}} קלע אלון {{ש}} שבי ציון {{ש}} כיסרא–סמיע {{ש}} בית ג׳אן {{ש}} יאנוח–ג׳ת {{ש}} שדה אליעזר {{ש}} יסוד המעלה {{ש}} אור גנוז {{ש}} בר יוחאי {{ש}} מירון}}

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשפ״ד־5, תשפ״ד־6, תשפ״ד־7, תשפ״ה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1 – ההגדרות ”אזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר“, ”אזור שנפגע בחודשים מרץ ואפריל“ ו”אזור שנפגע בחודשים נובמבר ודצמבר 2024“ ו{{מוקטן|”}}אזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר 2025{{מוקטן|“}}}})}}|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־7, תשפ״ה־2, תשפ״ה־3}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}}
{{ח:ת}} {{עמודות|4|אביבים {{ש}} אבירים {{ש}} אבן מנחם {{ש}} אדמית {{ש}} אור הגנוז {{ש}} אילון {{ש}} אלקוש {{ש}} בית הלל {{ש}} בן עמי {{ש}} בצת {{ש}} ברעם {{ש}} בר יוחאי {{ש}} ג׳יש (גוש חלב) {{ש}} גונן {{ש}} גורן {{ש}} געתון {{ש}} גורנות הגליל {{ש}} גשר הזיו {{ש}} דובב {{ש}} דישון {{ש}} דלתון {{ש}} דן {{ש}} דפנה {{ש}} הגושרים {{ש}} הילה {{ש}} זרעית {{ש}} חוסן {{ש}} חורפיש {{ש}} חניתה {{ש}} יובל {{ש}} יחיעם {{ש}} יסוד המעלה {{ש}} יערה {{ש}} יפתח {{ש}} יראון {{ש}} כברי {{ש}} כפר בלום {{ש}} כפר גלעדי {{ש}} כפר ורדים {{ש}} כפר סאלד {{ש}} כרם בן זמרה {{ש}} להבות הבשן {{ש}} לימן {{ש}} מטולה {{ש}} מירון {{ש}} מלכיה {{ש}} מנות {{ש}} מנרה {{ש}} מעונה {{ש}} מעליא {{ש}} מעיין ברוך {{ש}} מעלות–תרשיחא {{ש}} מצובה {{ש}} מרגליות {{ש}} מרכז כ״ח {{ש}} משגב עם {{ש}} מתת {{ש}} נאות מרדכי {{ש}} נהריה {{ש}} נווה זיו {{ש}} נטועה {{ש}} סאסא {{ש}} סער {{ש}} ספסופה {{ש}} ר׳ג׳ר {{ש}} עבדון {{ש}} עברון {{ש}} עין יעקב {{ש}} עלמה {{ש}} עמיר {{ש}} ערב אל־עראמשה {{ש}} פסוטה {{ש}} פקיעין {{ש}} פקיעין החדשה {{ש}} צבעון {{ש}} צוריאל {{ש}} קדיתא {{ש}} קריית שמונה {{ש}} ראש הנקרה {{ש}} ריחאנייה {{ש}} רמות נפתלי {{ש}} שאר ישוב {{ש}} שדה אליעזר {{ש}} שבי ציון {{ש}} שדה נחמיה {{ש}} שומרה {{ש}} שלומי {{ש}} שמיר {{ש}} שניר {{ש}} שתולה}}

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית|תיקון: תשפ״ד־7, תשפ״ה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1 – ההגדרות ”אזור שנפגע בחודשים מאי ויוני“, ”אזור שנפגע בחודשים יולי ואוגוסט“ ו”אזור שנפגע בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024“}})}}|תיקון: תשפ״ה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}}
{{ח:ת}} {{עמודות|4|אבו סנאן {{ש}} אחיהוד {{ש}} איילת השחר {{ש}} אליפלט {{ש}} אמירים {{ש}} אמנון {{ש}} אפק {{ש}} אשרת {{ש}} בוסתן הגליל {{ש}} ביריה {{ש}} בית העמק {{ש}} בענה {{ש}} בר־לב {{ש}} גדות {{ש}} ג׳דיידה־מכר {{ש}} ג׳וליס {{ש}} גילון {{ש}} גיתה {{ש}} דיר אל־אסד {{ש}} הר חלוץ {{ש}} חולתה {{ש}} חצור הגלילית {{ש}} חרשים {{ש}} טובא־זנר׳רייה {{ש}} טל־אל {{ש}} יסעור {{ש}} ירכא {{ש}} כורזים {{ש}} כחל {{ש}} כישור {{ש}} כליל {{ש}} כמון {{ש}} כמאנה {{ש}} כפר יאסיף {{ש}} כפר הנשיא {{ש}} כפר שמאי {{ש}} כרי דשא {{ש}} כרכום {{ש}} כרמיאל {{ש}} לבון {{ש}} לוחמי הגטאות {{ש}} לפידות {{ש}} מג׳ד אל־כרום {{ש}} מגדל תפן {{ש}} מזרעה {{ש}} מחניים {{ש}} מכמנים {{ש}} מסריק {{ש}} משמר הירדן {{ש}} נחף {{ש}} נס עמים {{ש}} נתיב השיירה {{ש}} סאג׳ור {{ש}} עין המפרץ {{ש}} עין אל־אסד {{ש}} עכו {{ש}} עמוקה {{ש}} עמיעד {{ש}} עמקה {{ש}} פלך {{ש}} פרוד {{ש}} צורית {{ש}} צפת {{ש}} קדרים {{ש}} ראמה {{ש}} ראש פינה {{ש}} רגבה {{ש}} שבי ציון {{ש}} שמרת {{ש}} שזור {{ש}} שיח׳ דנון {{ש}} שפר {{ש}} תובל}}

{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1 – ההגדרה ”אזור שנפגע בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024“}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}}
{{ח:ת}} קריית אתא {{ש}} קריית ביאליק {{ש}} קריית ים {{ש}} קריית מוצקין

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ה־2}}
{{ח:ת}} האזור של השכונות קריית חיים מערבית, קריית חיים מזרחית וקריית שמואל בחיפה כפי שמסומן במפה שלהלן:
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:שכונות קריות חיפה.jpg|450px|link=]]}}

{{ח:קטע2|תוספת 8|תוספת שמינית|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1 – ההגדרה ”האזור הדרומי של הצפון“ בפסקה (5) להגדרה ”שווי של נזק עקיף“}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}}
{{ח:ת}} אבטליון, אושה, אחוזת ברק, איבטין, אילנייה, אכסאל, אלומות, אלוני אבא, אלונים, אלון הגליל, אלמגור, אעבילין, אפיקים, ארבל, אשבל, אשדות יעקב (איחוד), אשדות יעקב (מאוחד), אשחר, ביר אל־מכסור, בית זייד, בית זרע, בית לחם הגלילית, בית קשת, בית רימון, בית שערים, בלפוריה, בסמת טבעון, בעינה–נג׳ידאת, גבעת אבני, גבעת אלה, גבת, גינוסר, גיניגר, דבוריה, דברת, דגניה א׳, דגניה ב׳, דיר חנא, דמידה, האון, הודיות, הושעיה, הזורעים, החותרים, היוגב, הסוללים, הרדוף, הררית, ואדי אל־חמאם, זרזיר, חג׳יראת (זהרה), ח׳וואליד, חוסנייה, חוקוק, חזון, חיפה, חנתון, טבריה, טורעאן, טירת כרמל, טמרה, טפחות, יבנאל, יגור, יובלים, יודפת, יעד, יפיע, יפעת, כאבול, כדורי, כווכב אבו אל־היג׳א, כינרת (מושבה), כינרת (קבוצה), כלנית, כעבייה–טבאש–חג׳אג׳רה, כפר ביאליק, כפר ברוך, כפר גדעון, כפר גלים, כפר החורש, כפר המכבי, כפר הנוער הדתי, כפר זיתים, כפר חיטים, כפר חנניה, כפר חסידים א׳, כפר חסידים ב׳, כפר יהושע, כפר כמא, כפר כנא, כפר מנדא, כפר קיש, לביא, לבנים, לוטם, מגדל, מגדל העמק, מורן, מורשת, מזרע, מנוף, מנשיית א־זבדה, מסד, מסדה, מעגן, מצפה, מצפה אבי״ב, מצפה נטופה, מר׳אר, משהד, נהלל, נופית, נוף הגליל, נצרת, נשר, סוואעד (חמירה), סח׳נין, סלאמה, עדי, עזיר, עילבון, עילוט, עין מאהל, ענבר, עצמון–שגב, עראבה, ערב אל־נעים, פורייה (כפר עבודה), פורייה (נווה עובד), פורייה עילית, עין גב, צבייה, ציפורי, קורנית, קריית טבעון, ראס אל־עין, ראס עלי, רביד, רומאנה, רומת אל־היב, רינה, רכסים, רמת דוד, רמת יוחנן, רמת ישי, רקפת, שדה אילן, שדה יעקב, שדמות דבורה, שורשים, שכניה, שמשית, שעב, שער הגולן, שער העמקים, שפרעם, שרונה, שריד, תל עדשים, תל קציר, תמרת.

{{ח:קטע2|תוספת 9|תוספת תשיעית|תיקון: תשפ״ה־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1 – ההגדרה ”אזור שנפגע בחודשים נובמבר ודצמבר 2024“}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}}
{{ח:ת}} {{עמודות|4|אודם {{ש}} אורטל {{ש}} איילת השחר {{ש}} אל־רום {{ש}} בוקעאת׳א {{ש}} מג׳דל שמס {{ש}} מסעדה {{ש}} מצוק עורבים {{ש}} מרום גולן {{ש}} נווה אטי״ב {{ש}} נמרוד {{ש}} עין זיוון {{ש}} עין קיניה {{ש}} קדמת צבי {{ש}} קלע אלון {{ש}} קצרין {{ש}} רמת טראמפ {{ש}} שעל.}}

{{ח:קטע2|תוספת 10|תוספת עשירית|תיקון: תשפ״ה־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1 – ההגדרה ”האזור הכולל את הגליל העליון ויישובי המפרץ“ בפסקה (5) להגדרה ”שווי של נזק עקיף“}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בתקופת התקופה הקובעת):}}
{{ח:ת}} {{עמודות|4|אבו סנאן {{ש}} אחיהוד {{ש}} אליפלט {{ש}} אמירים {{ש}} אמנון {{ש}} אפק {{ש}} אשרת בוסתן הגליל {{ש}} ביריה {{ש}} בית ג׳ן {{ש}} בית העמק {{ש}} בענה {{ש}} בר־לב {{ש}} גדות {{ש}} ג׳דידה–מכר {{ש}} ג׳וליס {{ש}} גילון {{ש}} גיתה {{ש}} דיר אל־אסד {{ש}} הר חלוץ {{ש}} חולתה {{ש}} חיפה {{ש}} חצור הגלילית {{ש}} חרשים {{ש}} טובא–זנגרייה {{ש}} טל־אל {{ש}} יאנוח–ג׳ת {{ש}} יירכא {{ש}} יסעור {{ש}} כורזים {{ש}} כחל {{ש}} כישור {{ש}} כיסרא–סמיע {{ש}} כליל {{ש}} כמאנה {{ש}} כמון {{ש}} כפר ביאליק {{ש}} כפר הנשיא {{ש}} כפר יאסיף {{ש}} כפר מסריק {{ש}} כפר שמאי {{ש}} כרי דשא {{ש}} כרכום {{ש}} כרמיאל {{ש}} לבון {{ש}} לוחמי הגטאות {{ש}} לפידות {{ש}} מג׳ד אל־כרום {{ש}} מגדל תפן {{ש}} מזרעה {{ש}} מחניים {{ש}} מכמנים {{ש}} משמר הירדן {{ש}} נחף {{ש}} נס עמים {{ש}} נשר {{ש}} נתיב השיירה {{ש}} סאג׳ור {{ש}} עין אל־אסד {{ש}} עין המפרץ {{ש}} עכו {{ש}} עמוקה {{ש}} עמיעד {{ש}} עמקה {{ש}} פלך {{ש}} פרוד {{ש}} צורית {{ש}} צפת {{ש}} קדרים {{ש}} קריית אתא {{ש}} קריית ביאליק {{ש}} קריית ים {{ש}} קריית מוצקין {{ש}} ראמה {{ש}} ראש פינה {{ש}} רגבה {{ש}} שבי ציון {{ש}} שיח׳ דנון {{ש}} שזור {{ש}} שמרת {{ש}} שפר {{ש}} תובל.}}

{{ח:חתימות|ח׳ בתמוז תשל״ג (8 ביולי 1973)}}
* '''פנחס ספיר'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>0yrzt22c3g9qb9y4krmb075fq6sqzr1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/מב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>377517</id>
    <revision>
      <id>3011410</id>
      <parentid>1394880</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T12:24:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תבנית שלא היתה סגורה</comment>
      <origin>3011410</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18695" sha1="4of8b5ult2n7g8djlssawoe46dqnr2n" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=בראשית מב/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=א|דיבור=וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֵשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרַיִם}}וּמֵהֵיכָן רָאָה? וַהֲלֹא לֹא רָאָה אֶלָּא שָׁמַע, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הִנֵּה שָׁמַעְתִּי&quot; וְגוֹמֵר ([[בראשית מב ב|להלן פסוק ב]]). וּמַהוּ '''וַיַּרְא'''? רָאָה בְּאַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁל קֹדֶשׁ שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לוֹ שֶׂבֶר בְּמִצְרַיִם; וְלֹא הָיְתָה נְבוּאָה מַמָּשׁ, לְהוֹדִיעוֹ בְּפֵרוּשׁ שֶׁזֶּה יוֹסֵף ([[בראשית רבה צא ו|ב&quot;ר צא,ו]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לָמָּה תִּתְרָאוּ}}לָמָּה תַּרְאוּ עַצְמְכֶם בִּפְנֵי בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי עֵשָׂו [כְּאִלּוּ אַתֶּם] שְׂבֵעִים? כִּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עֲדַיִן הָיָה לָהֶם תְּבוּאָה ([[תענית י ב|תענית י ע&quot;ב]]). [וְלִי נִרְאֶה פְּשׁוּטוֹ: '''לָמָּה תִּתְרָאוּ'''? לָמָּה יְהוּ הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בָּכֶם וּמַתְמִיהִים בָּכֶם, שֶׁאֵין אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לָכֶם אֹכֶל בְּטֶרֶם שֶׁיִּכְלֶה מַה שֶּׁבְּיֶדְכֶם?] וּמִפִּי אֲחֵרִים שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא לְשׁוֹן כְּחִישָׁה: לָמָּה תִּהְיוּ כְּחוּשִׁים בָּרָעָב? וְדוֹמֶה לוֹ: &quot;וּמַרְוֶה גַּם הוּא יוֹרֶא&quot; ([[משלי יא כה|משלי יא,כה]]).&lt;קטע סוף=א/&gt;

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=ב|דיבור=רְדוּ שָׁמָּה}}וְלֹא אָמַר 'לְכוּ', רֶמֶז לְמָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים שֶׁנִּשְׁתַּעְבְּדוּ לַמִּצְרִים, כְּמִנְיַן {{גמט|רד&quot;ו}} ([[בראשית רבה צא ב|ב&quot;ר צא,ב]]).&lt;קטע סוף=ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=ג|דיבור=וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף}}וְלֹא כָּתַב 'בְּנֵי יַעֲקֹב'; מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מִתְחָרְטִים בִּמְכִירָתוֹ, וְנָתְנוּ לִבָּם לְהִתְנַהֵג עִמוֹ בְּאַחֲוָה, וְלִפְדּוֹתוֹ בְּכָל מָמוֹן שֶׁיִּפְסְקוּ עֲלֵיהֶם ([[בראשית רבה צא ו|ב&quot;ר צא,ו]]; [[מדרש תנחומא מקץ ח|תנחומא, ח]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עֲשָׂרָה}}מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? וַהֲלֹא כְּתִיב: &quot;וְאֶת בִּנְיָמִין אֲחִי יוֹסֵף לֹא שָׁלַח&quot; ([[בראשית מב ד|להלן פסוק ד]]). אֶלָּא לְעִנְיָן הָאַחֲוָה הָיוּ חֲלוּקִין לַעֲשָׂרָה, שֶׁלֹּא הָיְתָה אַהֲבַת כֻּלָּם וְשִׂנְאַת כֻּלָּם שָׁוָה לוֹ; אֲבָל לְעִנְיַן &quot;לִשְׁבֹּר בָּר&quot; כֻּלָּם לֵב אֶחָד לָהֶם ([[בראשית רבה צא ב|ב&quot;ר צא,ב]]).&lt;קטע סוף=ג/&gt;

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=ד|דיבור=פֶּן יִקְרָאֶנּוּ אָסוֹן}}וּבַבַּיִת לֹא יִקְרָאֶנּוּ אָסוֹן? אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: מִכָּאן שֶׁהַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה ([[בראשית רבה צא ט|צא,ט]]; [[מדרש תנחומא ויגש א]]).&lt;קטע סוף=ד/&gt;

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=ה|דיבור=בְּתוֹךְ הַבָּאִים}}מַטְמִינִין עַצְמָן שֶׁלֹּא יַכִּירוּם ([[מדרש תנחומא מקץ ו|תנחומא, ו]]), לְפִי שֶׁצִּוָּה לָהֶם אֲבִיהֶם שֶׁלֹּא יִתְרָאוּ כֻלָּם בְּפֶתַח אֶחָד, אֶלָּא שֶׁיִּכָּנֵס כָּל אֶחָד בְּפִתְחוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁלֹט בָּהֶם עַיִן הָרָע, שֶׁכֻּלָּם נָאִים וְכֻלָּם גִּבּוֹרִים ([[מדרש תנחומא מקץ ח|תנחומא, ח]]; [[בראשית רבה צא ו|ב&quot;ר צא,ו]]).&lt;קטע סוף=ה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=ו|דיבור=וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם}}נִשְׁתַּטְּחוּ לוֹ עַל פְּנֵיהֶם. וְכֵן כָּל הִשְׁתַּחֲוָאָה, פִּשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם הוּא ([[מגילה כב ב|מגילה כ&quot;ב ע&quot;ב]]; [[שבועות טז ב|שבועות ט&quot;ז ע&quot;ב]]).&lt;קטע סוף=ו/&gt;

&lt;קטע התחלה=ז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=ז|דיבור=וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם}}נַעֲשָׂה לָהֶם כְּנָכְרִי בִּדְבָרִים, לְדַבֵּר קָשׁוֹת ([[מדרש תנחומא מקץ ח|תנחומא, ח]]; [[בראשית רבה צא ו|ב&quot;ר צא,ו]]).&lt;קטע סוף=ז/&gt;

&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=ח|דיבור=וַיַּכֵּר יוֹסֵף וְגוֹמֵר}}לְפִי שֶׁהִנִּיחָם חֲתוּמֵי זָקָן.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ}}שֶׁיָּצָא מֵאֶצְלָם בְּלֹא חֲתִימַת זָקָן, וְעַכְשָׁו מְצָאוּהוּ בַּחֲתִימַת זָקָן ([[כתובות כז ב|כתובות כ&quot;ז ע&quot;ב]]; [[בבא מציעא לט ב|ב&quot;מ ל&quot;ט ע&quot;ב]]; [[בראשית רבה צא ז|ב&quot;ר צא,ז]]). וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: '''וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו''' – כְּשֶׁנִּמְסְרוּ בְּיָדוֹ, הִכִּיר שֶׁהֵם אֶחָיו וְרִחֵם עֲלֵיהֶם; '''וְהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ,''' כְּשֶׁנָּפַל בְּיָדָם, לִנְהֹג בּוֹ אַחֲוָה (ב&quot;ר שם).&lt;קטע סוף=ח/&gt;

&lt;קטע התחלה=ט/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=ט|דיבור=אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם}}עֲלֵיהֶם (תרגום יונתן); וְיָדַע שֶׁנִּתְקַיְּמוּ, שֶׁהֲרֵי הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עֶרְוַת הָאָרֶץ}}גִּלּוּי הָאָרֶץ, מֵהֵיכָן הִיא נוֹחָה לְהִכָּבֵשׁ; כְּמוֹ: &quot;אֶת מְקֹרָהּ הֶעֱרָה&quot; ([[ויקרא כ יח|ויקרא כ,יח]]), וּכְמוֹ: &quot;עֵרֹם וְעֶרְיָה&quot; ([[יחזקאל טז ז|יחזקאל טז,ז]]); וְכֵן כָּל עֶרְוָה שֶׁבַּמִּקְרָא, לְשׁוֹן גִּלּוּי. וְתַרְגּוּם אוֹנְקְלוֹס: &quot;בִּדְקָא דְּאַרְעָא&quot; [{{ק|לפנינו:}} &quot;בִּדְקַהּ דְּאַרְעָא&quot;], כְּמוֹ: &quot;בֶּדֶק הַבַּיִת&quot; ([[מלכים ב יב ו|מל&quot;ב יב,ו]]), רִעוּעַ הַבַּיִת; אֲבָל לֹא דִּקְדֵּק לְפָרְשׁוֹ אַחַר לְשׁוֹן הַמִּקְרָא.&lt;קטע סוף=ט/&gt;

&lt;קטע התחלה=י/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=י|דיבור=לֹא אֲדֹנִי}}לֹא תֹּאמַר כֵּן, שֶׁהֲרֵי &quot;עֲבָדֶיךָ בָּאוּ לִשְׁבָּר אֹכֶל&quot;.&lt;קטע סוף=י/&gt;

&lt;קטע התחלה=יא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=יא|דיבור=כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ}}נִצְנְצָה בָּהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּכְלָלוּהוּ עִמָּהֶם, שֶׁאַף הוּא בֶּן אֲבִיהֶם ([[בראשית רבה צא ז|ב&quot;ר צא,ז]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כֵּנִים}}אֲמִתִּיִּים, כְּמוֹ: &quot;כֵּן דִּבַּרְתָּ&quot; ([[שמות י כט|שמות י,כט]]); &quot;כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דּוֹבְרוֹת&quot; ([[במדבר כז ז|במדבר כז,ז]]); &quot;וְעֶבְרָתוֹ לֹא כֵן בַּדָּיו&quot; ([[ישעיהו טז ו|ישעיהו טז,ו]]).&lt;קטע סוף=יא/&gt;

&lt;קטע התחלה=יב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=יב|דיבור=כִּי עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת}}שֶׁהֲרֵי נִכְנַסְתֶּם בַּעֲשָׂרָה שַׁעֲרֵי הָעִיר; לָמָּה לֹא נִכְנַסְתֶּם בְּשַׁעַר אֶחָד? ([[מדרש תנחומא מקץ ח]]; [[בראשית רבה צא ו|ב&quot;ר צא,ו]]).&lt;קטע סוף=יב/&gt;

&lt;קטע התחלה=יג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=יג|דיבור=וַיֹּאמְרוּ שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ וְגוֹמֵר [וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּ]}}וּבִשְׁבִיל אוֹתוֹ אֶחָד שֶׁאֵינֶנּוּ, נִתְפַּזַּרְנוּ בָּעִיר לְבַקְּשׁוֹ (תנחומא שם; ב&quot;ר שם).&lt;קטע סוף=יג/&gt;

&lt;קטע התחלה=יד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=יד|דיבור=הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי}}הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי, שֶׁאַתֶּם מְרַגְּלִים, הוּא הָאֱמֶת וְהַנָּכוֹן. זֶהוּ לְפִי פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ, אָמַר לָהֶם: וְאִלּוּ מְצָאתֶם אוֹתוֹ, וְיִפְסְקוּ עֲלֵיכֶם מָמוֹן הַרְבֵּה, תִּפְדוּהוּ? אָמְרוּ לוֹ: הֵן. אָמַר לָהֶם: וְאִם יֹאמְרוּ לָכֶם שֶׁלֹּא יַחֲזִירוּהוּ בְּשׁוּם מָמוֹן, מַה תַּעֲשׂוּ? אָמְרוּ: לְכָךְ בָּאנוּ, לַהֲרֹג אוֹ לֵהָרֵג. אָמַר לָהֶם: '''הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם'''; לַהֲרֹג בְּנֵי הָעִיר בָּאתֶם! מְנַחֵשׁ אֲנִי בַּגָּבִיעַ שֶׁלִּי שֶׁשְּׁנַיִם מִכֶּם הֶחֱרִיבוּ כְּרָךְ גָּדוֹל שֶׁל שְׁכֶם ([[מדרש תנחומא מקץ ח|תנחומא שם]]; [[בראשית רבה צא ו|ב&quot;ר שם, ו]]-[[בראשית רבה צא ז|ז]]).&lt;קטע סוף=יד/&gt;

&lt;קטע התחלה=טו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=טו|דיבור=חֵי פַרְעֹה}}אִם יִחְיֶה פַּרְעֹה. כְּשֶׁהָיָה נִשְׁבָּע לַשֶּׁקֶר, הָיָה נִשְׁבָּע בְּחַיֵּי פַּרְעֹה ([[בראשית רבה צא ז|ב&quot;ר צא,ז]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אִם תֵּצְאוּ מִזֶּה}}מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה.&lt;קטע סוף=טו/&gt;

&lt;קטע התחלה=טז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=טז|דיבור=הַאֱמֶת אִתְּכֶם}}אִם אֱמֶת אִתְּכֶם. לְפִיכָךְ הוּא [{{ק|ס&quot;א:}} הֵ&quot;א] נָקוּד פַּתָּח, שֶׁהוּא כְּמוֹ בִּלְשׁוֹן תֵּימַהּ. וְאִם לֹא תְּבִיאוּהוּ, '''חֵי פַרְעֹה כִּי מְרַגְּלִים אַתֶּם'''.&lt;קטע סוף=טז/&gt;

&lt;קטע התחלה=יז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=יז|דיבור=מִשְׁמָר}}בֵּית הָאֲסוּרִים.&lt;קטע סוף=יז/&gt;

&lt;קטע התחלה=יט/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=יט|דיבור=בְּבֵית מִשְׁמַרְכֶם}}שֶׁאַתֶּם אֲסוּרִים בּוֹ עַכְשָׁו.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְאַתֶּם לְכוּ הָבִיאוּ}}לְבֵית אֲבִיכֶם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שֶׁבֶר רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם}}מַה שֶּׁקְּנִיתֶם לְרַעֲבוֹן אַנְשֵׁי בָּתֵּיכֶם (תרגום יונתן).&lt;קטע סוף=יט/&gt;

&lt;קטע התחלה=כ/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=כ|דיבור=וְיֵאָמְנוּ דִבְרֵיכֶם}}יִתְאַמְּתוּ וְיִתְקַיְּמוּ, כְּמוֹ: &quot;אָמֵן אָמֵן&quot; ([[במדבר ה כב|במדבר ה,כב]]), וּכְמוֹ: &quot;יֵאָמֶן נָא דְּבָרְךָ&quot; ([[מלכים א ח כו|מל&quot;א ח,כו]]).&lt;קטע סוף=כ/&gt;

&lt;קטע התחלה=כא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=כא|דיבור=אֲבָל}}כְּתַרְגּוּמוֹ: &quot;בְּקוּשְׁטָא&quot;. וְרָאִיתִי בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה ([[בראשית רבה צא ח|צא,ח]]): לִישְׁנָא דְּרוֹמָאָה הוּא, &quot;אֲבָל&quot;, &quot;בְּרַם&quot;.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בָּאָה אֵלֵינוּ}}טַעֲמוֹ בַּבֵּי&quot;ת, לְפִי שֶׁהוּא בִּלְשׁוֹן עָבַר, שֶׁכְּבָר בָּאָה. וְתַרְגּוּמוֹ: &quot;אֲתָת לַנָא&quot;.&lt;קטע סוף=כא/&gt;

&lt;קטע התחלה=כב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=כב|דיבור=וְגַם דָּמוֹ}}אֵתִין וְגַמִּין רִבּוּיִין ([[בראשית רבה א יד|ב&quot;ר א,יד]]): דָּמוֹ, וְגַם דַּם הַזָּקֵן ([[בראשית רבה צא ח|שם צא,ח]]).&lt;קטע סוף=כב/&gt;

&lt;קטע התחלה=כג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=כג|דיבור=וְהֵם לֹא יָדְעוּ כִּי שׁוֹמֵעַ יוֹסֵף}}מֵבִין לְשׁוֹנָם (תרגום יונתן). וּבְפָנָיו הָיוּ מְדַבְּרִים כֵּן.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם}}כִּי כְּשֶׁהָיוּ מְדַבְּרִים עִמּוֹ, הָיָה הַמֵּלִיץ בֵּינֵיהֶם הַיּוֹדֵעַ לְשׁוֹן עִבְרִי וְלָשׁוֹן מִצְרִי, וְהָיָה מֵלִיץ דִּבְרֵיהֶם לְיוֹסֵף וְדִבְרֵי יוֹסֵף לָהֶם; לְכָךְ הָיוּ סְבוּרִים שֶׁאֵין יוֹסֵף מַכִּיר בְּלָשׁוֹן עִבְרִי.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הַמֵּלִיץ}}זֶה מְנַשֶּׁה [בְּנוֹ] (תרגום יונתן; [[בראשית רבה צא ח|ב&quot;ר שם]]).&lt;קטע סוף=כג/&gt;

&lt;קטע התחלה=כד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=כד|דיבור=וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם}}נִתְרַחֵק מֵעֲלֵיהֶם, שֶׁלֹּא יִרְאוּהוּ בּוֹכֶה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיֵּבְךְּ}}לְפִי שֶׁשָּׁמַע שֶׁהָיוּ מִתְחָרְטִין.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֶת שִׁמְעוֹן}}הוּא הִשְׁלִיכוֹ לַבּוֹר, הוּא שֶׁאָמַר לְלֵוִי: &quot;הִנֵּה בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא&quot; ([[בראשית לז יט|בראשית לז,יט]]; תנחומא ישן יז). דָּבָר אַחֵר: נִתְכַּוֵּן יוֹסֵף לְהַפְרִידוֹ מִלֵּוִי, שֶׁמָּא יִתְיַעֲצוּ שְׁנֵיהֶם לַהֲרֹג אוֹתוֹ ([[מדרש תנחומא ויגש ד]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם}}לֹא אֲסָרוֹ אֶלָּא '''לְעֵינֵיהֶם'''; וְכֵיוָן שֶׁיָּצְאוּ – הוֹצִיאוֹ, וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ ([[בראשית רבה צא ח|ב&quot;ר צא,ח]]).&lt;קטע סוף=כד/&gt;

&lt;קטע התחלה=כז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=כז|דיבור=וַיִּפְתַּח הָאֶחָד}}הוּא לֵוִי שֶׁנִּשְׁאַר יָחִיד מִשִּׁמְעוֹן בֶּן זוּגוֹ (תרגום יונתן).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בַּמָּלוֹן}}בַּמָּקוֹם שֶׁלָּנוּ בַּלַּיְלָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אַמְתַּחְתּוֹ}}הוּא שַׂק.&lt;קטע סוף=כז/&gt;

&lt;קטע התחלה=כח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=כח|דיבור=וְגַם הִנֵּה בְאַמְתַּחְתִּי}}גַּם הַכֶּסֶף בּוֹ עִם הַתְּבוּאָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ}}לַהֲבִיאֵנוּ לִידֵי עֲלִילָה זוֹ; שֶׁלֹּא הוּשַׁב אֶלָּא לְהִתְעוֹלֵל עָלֵינוּ.&lt;קטע סוף=כח/&gt;

&lt;קטע התחלה=לד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=לד|דיבור=וְאֶת הָאָרֶץ תִּסְחָרוּ}}תְּסוֹבְבוּ. וְכָל לְשׁוֹן &quot;סוֹחֲרִים&quot; וּ&quot;סְחוֹרָה&quot; – עַל שֵׁם שֶׁמְּחַזְּרִים וְסוֹבְבִים אַחַר הַפְּרַקְמַטְיָא.&lt;קטע סוף=לד/&gt;

&lt;קטע התחלה=לה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=לה|דיבור=צְרוֹר כַּסְפּוֹ}}קֶשֶׁר כַּסְפּוֹ (תרגום יונתן).&lt;קטע סוף=לה/&gt;

&lt;קטע התחלה=לו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=לו|דיבור=אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם}}מְלַמֵּד שֶׁחֲשָׁדָן שֶׁמָּא הֲרָגוּהוּ אוֹ מְכָרוּהוּ, כְּיוֹסֵף (שם; [[בראשית רבה צא ט|ב&quot;ר צא,ט]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שִׁכַּלְתֶּם}}כָּל מִי שֶׁבָּנָיו אֲבוּדִים קָרוּי שַׁכּוּל.&lt;קטע סוף=לו/&gt;

&lt;קטע התחלה=לח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מב|פסוק=לח|דיבור=לֹא יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם}}לֹא קִבֵּל דְּבָרָיו שֶׁל רְאוּבֵן; אָמַר: בְּכוֹר שׁוֹטֶה הוּא זֶה! הוּא אוֹמֵר לְהָמִית בָּנָיו; וְכִי בָּנָיו הֵם וְלֹא בָּנַי? ([[בראשית רבה צא ט|ב&quot;ר שם]]).&lt;קטע סוף=לח/&gt;&lt;קטע סוף=בראשית מב/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>4of8b5ult2n7g8djlssawoe46dqnr2n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לשון חכמים/חלק א/עז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>397921</id>
    <revision>
      <id>3011467</id>
      <parentid>3010551</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T17:16:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-22169-62</username>
        <id>45251</id>
      </contributor>
      <comment>/* ליל ה׳ לעומר */ שגיאה</comment>
      <origin>3011467</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="305930" sha1="n2gzff04s4d4xbr8l2whn142rf28c9s" xml:space="preserve">== בקשה קודם ספירת העומר ==
&lt;small&gt;'''הימים''' של ספירת העומר צריך להרבות בהם תחנונים ובפרט בעת הספירה כי השעה צריכה לכך מאד ויזהר להרבות בהם בטבילה למתק הדינין במי החסד ויזהר בהם מאד מאד מן כעס ומקטטה ומחלוקת בבית ובחוץ ויראה אותות אהבה וריעות הן לבני ביתו הן לאנשים אחרים. וידוע כי סודות המצוה הזאת של ספירת העומר עמקו וגם רבו ולאו כל מוחא סביל דא והאדם ירבה בתחנה ובקשה בעת קיום המצוה הזאת ותועיל לו מאד להיות לו סיוע במקום הכונות של המצוה וה׳ לא ימנע טוב להולכים בתמים על כן קודם הספירה יאמר בקשה זו.&lt;/small&gt;

'''לְשֵׁם''' יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִֽילוּ וּרְחִֽימוּ, וּרְחִֽימוּ וּדְחִֽילוּ, לְיַחֲדָא אוֹתִיּוֹת יוֹ״ד וְהֵ״א בְּאוֹתִיּוֹת וָא״ו וְהֵ״א בְּיִחוּדָא שְׁלִים, בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל. וּבְשֵׁם כָּל־הַנְּפָשׁוֹת וְהָרוּחוֹת וְהַנְּשָׁמוֹת הַמִּתְיַחֲסִים אֶל־שָׁרְשֵׁי נַפְשֵֽׁנוּ וְרוּחֵֽנוּ וְנִשְׁמָתֵֽנוּ וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְהַקְּרוֹבִים לָהֶם, שֶׁמִּכְּלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, וּמִכָּל־פְּרָטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה דְּכָל־פַּרְצוּף וּסְפִירָה דִּפְרָטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה. הֲרֵֽינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹֽמֶר לִסְפּוֹר יָמִים וְשָׁבוּעוֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה &lt;small&gt;&lt;small&gt;(בליל מ״ט ידלג הפסוקים)&lt;/small&gt; וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמׇּחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיּוֹם֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־עֹ֖מֶר הַתְּנוּפָ֑ה שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת תִּהְיֶֽינָה: עַ֣ד מִֽמׇּחֳרַ֤ת הַשַּׁבָּת֙ הַשְּׁבִיעִ֔ת תִּסְפְּר֖וּ חֲמִשִּׁ֣ים י֑וֹם וְהִקְרַבְתֶּ֛ם מִנְחָ֥ה חֲדָשָׁ֖ה לַיהֹוָֽה: וְנֶֽאֱמַר שִׁבְעָ֥ה שָׁבֻעֹ֖ת תִּסְפׇּר־לָ֑ךְ מֵהָחֵ֤ל חֶרְמֵשׁ֙ בַּקָּמָ֔ה תָּחֵ֣ל לִסְפֹּ֔ר שִׁבְעָ֖ה שָׁבֻעֽוֹת׃&lt;/small&gt; לַעֲשׂוֹת נַֽחַת רֽוּחַ לְיֽוֹצְרֵֽנוּ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּֽוֹרְאֵֽנוּ, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּֽנוּ בְּמִצְוָה זוֹ, לְתַקֵּן שֹֽׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן בְּשִׁעוּר קוֹמָה, לְהַשְׁלִים אִילָן הָעֶלְיוֹן וּלְהַשְׁלִים אָדָם הָעֶלְיוֹן, וּלְהָקִים אֶת־סֻכַּת דָּוִד לְהַחֲזִיר עֲטָרָה לְיָשְׁנָֽהּ, לְבָרֵר וּלְתַקֵּן וּלְהַעֲלוֹת כָּל־הַנְּפָשׁוֹת וְהָרוּחוֹת וְהַנְּשָׁמוֹת וְנִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּֽפְלֽוּ בַּקְּלִפָּה עַל־יְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן וְעַל יָדֵֽינוּ, בְּגִלְגּוּלִים אֵֽלּוּ וּבְגִלְגּוּלִים אֲחֵרִים וּשְׁאֵרִית הָרַפַ״ח נִיצוֹצִין וּלְהַשְׁלִים שְׁלֵמוּת תִּקּוּן נַפְשֵֽׁנוּ רוּחֵֽנוּ וְנִשְׁמָתֵֽנוּ שֶׁמִּכְּלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, וּמִכָּל־פְּרָטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה דְּכָל־פַּרְצוּף וּסְפִירָה דִּפְרָטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה הַמִּתְיַחֲסִים אֶל תִּקּוּן מִצְוָה זוֹ, וְגַם לְהַשְׁלִים שְׁלֵמוּת תִּקּוּן אֶבְרֵי נְפָשׁוֹת רוּחוֹת וּנְשָׁמוֹת דְּכָל־יִשְׂרָאֵל הַחַיִּים וְהַמֵּתִים הַחֲסֵרִים מִתִּקּוּן מִצְוָה זוֹ. 

'''וִיהִי''' רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁיִּהְיֶה עַתָּה עֵת רָצוֹן לְפָנֶֽיךָ לִהְיוֹת עוֹלָה מִצְוָה זוֹ לְתַקֵּן אֶת־כָּל־פְּגָמֵֽינוּ וּפְגָמֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר פָּגַֽמְנוּ בִּכְלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, וּבְכָל־צַלְמֵי לְבוּשֵׁי נֶֽפֶשׁ רֽוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה דַּאֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, וּלְצָרֵף וּלְבָרֵר וּלְהָסִיר הַסִּיגִים מִצַּלְמֵי לְבוּשֵׁי נֶֽפֶשׁ רֽוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה דִּכְלָלוּת וּפְרָטוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, וּלְבָרֵר חֶלְקֵי הַנֶּֽפֶשׁ שֶׁנִּפְגְּמוּ וְנָֽפְלֽוּ בְּנֹֽגַהּ דַאֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, וְנֹֽגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה אֶל מְקוֹם הַקֹּֽדֶשׁ.

'''אָֽנָּֽא''' יְהֹוָה הַפְרֵד נָא מֵעָלֵֽינוּ צַד הָרַע שֶׁבַּיֵּֽצֶר הָרָע, וּתְזַכְּכֵֽנוּ וּתְלַבְּנֵֽנוּ בְּכֹֽחַ הַיֵּֽצֶר הַטּוֹב, וְיִתְיַחֲדוּ אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם (יהוה) בָּרוּךְ הוּא בְּיִחוּדָא שְׁלִים, וְיִהְיוּ כִּסֵּא שָׁלֵם אֲשֶׁר בָּהֶם יִתְפַּשֵּׁט שֶֽׁפַע אֵין סוֹף, וְיִתְיַחֲדוּ אַבָּֽא וְאִמָּֽא בְּיִחוּדָא שְׁלִים (יאההויה״ה) וְיִזְדַּוְּגוּ (זו״ן) תִּפְאֶֽרֶת וּמַלְכוּת זִוּוּגָא שְׁלִים בְּשֵׁם (יאהדונה״י) וּמִשָּׁם יִמָּשֵׁךְ שֶֽׁפַע וּבְרָכָה בְּכָל־הָעוֹלָמוֹת לְזַכֵּךְ נַפְשֵֽׁנוּ רוּחֵֽנוּ וְנִשְׁמָתֵֽנוּ שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִם לְעוֹרֵר מַיִּין נוּקְבִין וּלְהַמְשִׁיךְ מַיִּין דְּכוּרִין, וְאַל־יְעַכֵּב שׁוּם חֵטְא וְעָוֹן וְהִרְהוּר רָע אֶת־הַמִּצְוָה הַזֹּאת, וְתַעֲלֶה לְרָצוֹן לְרֵֽיחַ נִיחֽוֹחַ לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. 

'''וִיהִי''' רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁבְּכֹֽחַ מִצְוַת הַסְּפִירָה הַזֹּאת יְתֻקָּן מַה־שֶּׁפָּגַֽמְתִּי בִּסְפִירוֹת זְעֵיר וְנוּקְבֵהּ שֶׁהֵם תִּפְאֶֶֽרֶת וּמַלְכוּת שֶׁל הַלַּֽיְלָה הַזֹּאת. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ שֶׁיִּהְיֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶֽיךָ הֲבַל הַיּוֹצֵא מִפִּֽינוּ בְּהַבְּרָכָה וְהַסְּפִירָה שֶׁל הָעֹֽמֶר, לְהַמְשִׁיךְ אוֹר מַקִּיף בַּמָּקוֹם הָרָאוּי כִּרְצוֹנֶֽךָ, וְיִהְיֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה שִֽׂיחַ שִׂפְתוֹתֵֽינוּ בְּבַקָּשָׁתֵֽנוּ עַל חֲזָרַת עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ לְתַקֵּן בְּאוֹר פְּנִימִי כִּרְצוֹנֶֽךָ. וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ: &lt;small&gt;(ב׳ פעמים)&lt;/small&gt;

'''רִבּוֹן''' עָֽלְמָא, טִיבוּ סַגִּי עֲבַדְתְּ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל דְּאִתְרְעִית בְּהוּ בִּלְחוֹדַֽיְיהוּ, וַעֲבַדְתְּ לוֹן עַמָּא יְחִידָאָה בְעָֽלְמָא, וְקָרִית לוֹן גּוֹי אֶחָד, וִיהַבְתְּ לוֹן אוֹרַיְתָא דִקְשׁוֹט, וּפָקַדְתְּ לוֹן בְּכַמָּה פִקּוּדִין לְאִתְעַטְּרָא בְהוּ, וִיהַבְתְּ לוֹן חֵילָא לְמֶעְבַּד רְעוּתָךְ. וּבְאִתְעֲרוּתָא דִילְהוֹן לְתַֽתָּא בְּמִלִּין וּבְעוֹבָדָא, יִתְעַר חֵילָא לְעֵֽלָּא.

'''רִבּוֹן''' עָֽלְמָא אֲנַן בָּעֵֽינָן לְאִשְׁתַּדְּלָא בִיקָרָךְ, יְהֵא רַעֲוָא קַמָּךְ לְמֵיהַב לָן חֵילָא לְאִתְעֲרָא בִיקָרָךְ, וּלְמֶעְבַּד רְעוּתָךְ, וּלְסַדְּרָא כֹֽלָּא כִּדְקָא יָאוּת. וְאַף עַל גַּב דְּלֵית אֲנַן יָֽדְעִֽין לְשַׁוְּאָה רְעוּתָא וְלִבָּא לְתַקְּנָא כֹֽלָּא, יְהֵא רַעֲוָא קַמָּךְ דְּתִתְרְעֵי בְמִלִּין דִּילָן, וְתַתְקִין תִּקּוּנָא דִלְעֵֽלָּא כִּדְקָא יָאוּת, וּתְחַשֵּׁב לָן כְּאִלוּ אִשְׁתַּדַּלְנָא בִיקָרָךְ כִּרְעוּתָךְ, לְסַדְּרָא כֹֽלָּא כִּדְקָא יָאוּת, וּלְתַקְּנָא בְמִלִּין דִּילָן לְהַהוּא דַרְגָּא דְּאִצְטְרִיךְ לְאִתְתַּקְּנָא. וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ:

&lt;small&gt;'''ודע''' כי בכל לילה אחר שיאמר ז׳ פסוקים של אנא בכח וכו׳ ולמנצח בנגינות וגו׳ הנהוגים יאמר עוד אלו ז׳ פסוקים אשר הם מסודרים על סדר של אנא בכח הנהוג וזה תוארן.&lt;/small&gt;

'''אָֽנָּֽא''' בַּחֲסָדִים גְּדוֹלִים, יָאִיר תִּפְאֶֽרֶת צַדִּיק:                      (אב״ג ית״ץ)

קִוִּֽינוּ רָצוֹן עֶלְיוֹן, שֶׁל טְעָמִים נְקֻדּוֹת:                           (קר״ע שט״ן)

נְקַוֶּה גַּדְלוּת דּוֹדִים, יוּשְׁלַם כֶּֽתֶר שֶׁלָּהֶם:                         (נג״ד יכ״ש)

בְּרוּכָה טוֹבָה רָחֵל, צַדִּיקִים תִּקְּנוּ גְּבוּרוֹתֶיהָ:                        (בט״ר צת״ג)

חִלִּֽינוּ קִוִּֽינוּ בִּרְכַת טוּב נֹֽעַם עֶלְיוֹן:                               (חק״ב טנ״ע)

יִתְמַתְּקוּ גְּבוּרוֹת לְעוֹרֵר פְּעוּלַּת זִוּוּג קָדוֹשׁ:                       (יג״ל פז״ק)

שְׁבִיל קֹֽדֶשׁ וִיסוֹד צַדִּיק יִהְיוּ תְמִימִים:                            (שק״ו צי״ת)

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

'''אָֽנָּֽא''' ה׳ עשה למען שמך הגדול ולמען רחמיך וחסדיך ותפתח לנו ולכל יִשְׂרָאֵל אחינו.

'''שערי''' אורה. שַׁעֲרֵי ברכה. שַׁעֲרֵי גאולה. שַׁעֲרֵי ישועה. שַׁעֲרֵי תקוה טובה. שַׁעֲרֵי צדקה. (אב״ג ית״ץ)

'''שערי''' קדושה. שַׁעֲרֵי רחמים. שַׁעֲרֵי עזרה. שַׁעֲרֵי שמחה. שַׁעֲרֵי טובה. שַׁעֲרֵי נדבה. (קר״ע שט״ן)

'''שערי''' נעימות. שַׁעֲרֵי גדולה. שַׁעֲרֵי דעת. שַׁעֲרֵי יקר. שַׁעֲרֵי כבוד. שַׁעֲרֵי ששון. (נג״ד יכ״ש)

'''שערי''' בינה. שַׁעֲרֵי טהרה. שַׁעֲרֵי רצון. שַׁעֲרֵי צהלה. שַׁעֲרֵי תשובה. שַׁעֲרֵי גילה. (בט״ר צת״ג)

'''שערי''' חכמה. שַׁעֲרֵי קוממיות. שַׁעֲרֵי בטח. שַׁעֲרֵי טללי רצון. שַׁעֲרֵי נשיאות. שַׁעֲרֵי עושר. (חק״ב טנ״ע)

'''שערי''' ידידות. שַׁעֲרֵי גמילות חסדים טובים. שַׁעֲרֵי לבוב. שַׁעֲרֵי פדות. שַׁעֲרֵי זכיות. שַׁעֲרֵי קרון פנים. (יג״ל פז״ק)

'''שערי''' שלום. שַׁעֲרֵי קבול תפלות. שַׁעֲרֵי ותיקות. שַׁעֲרֵי צמח צדיק. שַׁעֲרֵי יושר. שַׁעֲרֵי תפלה. (ש״ק וצי״ת)

'''עשה''' למען אמתך, עשה למען בריתך, עשה למען גדלך, עשה למען ימינך, עשה למען תורתך, עשה למען צדקתך. (אב״ג ית״ץ)

'''עשה''' למען קדושתך, עשה למען רחמנותך, עשה למען עוזך, עשה למען שגיבותך, עשה למען טובך, עשה למען נצחך. (קר״ע שט״ן)

'''עשה''' למען נעימותך, עשה למען גדודך עשה למען דתך, עשה למען ישרך עשה למען כבודך, עשה למען שכינתך. (נג״ד יכ״ש)

'''עשה''' למען ביתך, עשה למען טלך, עשה למען רצונך, עשה למען צבאותך, עשה למען תהלתך, עשה למען גאותך. (בט״ר צת״ג)

'''עשה''' למען חסדך, עשה למען קנאתך, עשה למען ברכתך, עשה למען טהרתך, עשה למען נותך, עשה למען עדותך. (חק״ב טנ״ע)

'''עשה''' למען יחודך, עשה למען גנזך, עשה למען למודך, עשה למען פארך, עשה למען זכרך, עשה למען קולך. (יג״ל פז״ק)

'''עשה''' למען שמך, עשה למען קהלתך, עשה למען ויעודך, עשה למען צבייתך, עשה למען יחידתך, עשה למען תפלתך. (שק״ו צי״ת)

'''יְהֹוָ֣ה''' צְבָא֣וֹת עִמָּ֑נוּ מִשְׂגָּֽב־לָ֨נוּ אֱלֹהֵ֖י יַֽעֲקֹ֣ב סֶֽלָה׃ יְהֹוָ֥ה צְבָא֑וֹת אַֽשְׁרֵ֥י אָ֝דָ֗ם בֹּטֵ֥חַ בָּֽךְ׃ יְהֹוָ֥ה הוֹשִׁ֑יעָה הַ֝מֶּ֗לֶךְ יַעֲנֵ֥נוּ בְיוֹם־קׇרְאֵֽנוּ:

&lt;small&gt;'''עד''' כאן יאמר כל לילה ולילה ומכאן ואילך יאמר הבקשה השייכה לכל לילה בפני עצמה כאשר עיניך תחזנה משרים דבר יום ביומו לעורר הרחמים כי העת והזמן צריך הוא לכך לאפושי ברחמים והמבין יבין דבר בעתו מה טוב ומה נעים:&lt;/small&gt;

== בליל א׳ לעומר (ט&quot;ז ניסן) ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת אַבְרָהָם אוהביך אשר קראת אותו אחד. והעלה לעולה איל אחד, הושיענו בספירת יום אחד, והצליחנו בספירת יום אחד.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת יצחק הנעקד על הר אחד, הושיענו בספירת יום אחד והצליחנו בספירת יום אחד.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת יעקב אשר נתן ליוסף שכם אחד, הושיענו בספירת יום אחד, והצליחנו בספירת יום אחד.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת משה עבדך אשר תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד, הושיענו בספירת יום אחד, והצליחנו בספירת יום אחד.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת אהרן כהניך שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְאֵת֙ שֵׁ֣ם אַהֲרֹ֔ן תִּכְתֹּ֖ב עַל־מַטֵּ֣ה לֵוִ֑י כִּ֚י מַטֶּ֣ה אֶחָ֔ד, הושיענו בספירת יום אחד. והצליחנו בספירת יום אחד. 

'''אנא''' למען זְכוּת יוסף צדיקך אשר פתר לחולמי חלומות בלילה אחת, ואמר חלום פרעה אחד, הושיענו בספירת יום אחד, והצליחנו בספירת יום אחד.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת דוד עבדך משיחך אשר חלק לכל המון יִשְׂרָאֵל לאיש חלת לחם אחת ואשפר אחד. הושיענו בספירת יום אחד. והצליחנו בספירת יום אחד.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת שבטי יה בני יעקב איש אחד, הושיענו בספירת יום אחד והצליחנו בספירת יום אחד.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אלקנה הנביא שֶׁכָּתוּב בּוֹ וַיְהִי֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד, הושיענו בספירת יום אחד, והצליחנו בספירת יום אחד.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת עמך יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר בהם וּמִי֙ כְּעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֔ל גּ֥וֹי אֶחָ֖ד, ותעשם לעץ אחד, ויהיה לכולם רועה אחד, הושיענו בספירת יום אחד, והצליחנו בספירת יום אחד.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת השרפים אשר שש כנפים שש כנפים לאחד, הושיענו בספירת יום אחד, והצליחנו בספירת יום אחד.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת נעשה ונשמע אשר ענו כל העם קול אחד, הושיענו בספירת יום אחד, והצליחנו בספירת יום אחד.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן דברי חכמים אשר כולם נתנו מרועה אחד. הושיענו בספירת יום אחד והצליחנו בספירת יום אחד.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות מנורה שֶׁנֶּאֱמַר בה שְׁלֹשָׁ֣ה ׀ קְנֵ֣י מְנֹרָ֗ה מִצִּדָּהּ֙ הָאֶחָ֔ד. הושיענו בספירת יום אחד והצליחנו בספירת יום אחד

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת החשן שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ט֗וּר אֹ֤דֶם פִּטְדָה֙ וּבָרֶ֔קֶת הַטּ֖וּר הָאֶחָֽד. הושיענו בספירת יום אחד. והצליחנו בספירת יום אחד.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות המשכן שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְהָיָ֥ה הַמִּשְׁכָּ֖ן אֶחָֽד, וְחִבַּרְתָּ֥ אֶת־הָאֹ֖הֶל וְהָיָ֥ה אֶחָֽד. הושיענו בספירת יום אחד. והצליחנו בספירת יום אחד.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות התמיד שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ אֶת־הַכֶּ֥בֶשׂ הָאֶחָ֖ד. הושיענו בספירת יום אחד. והצליחנו בספירת יום אחד.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות זווג איש ואשה שזכו והיו לבשר אחד. הושיענו בספירת יום אחד. והצליחנו בספירת יום אחד.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן יחוד שמך אשר מיחדים יִשְׂרָאֵל בכל יום תמיד ואומרים שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהֹוָ֥ה ׀ אֶחָֽד׃ ולמען היום ההוא אשר יהיה ה׳ אחד ושמו אחד. הושיענו בספירת יום אחד. והצליחנו בספירת יום אחד.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָנָּא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== בליל ב׳ לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם י״ה שהוא אותיות שנים, ויצרת בו עולמות שנים, הושיענו בספירת ימים שנים, והצליחנו בספירת ימים שנים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם אל שהוא אותיות שנים, הושיענו בספירת ימים שנים והצליחנו בספירת ימים שנים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אות ב׳ שבראת בה עולמך והתחלת בה בתורתך שהיא מספר שנים, הושיענו בספירת ימים שנים והצליחנו בספירת ימים שנים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן לוחות הברית שהם שנים הושיענו בספירת ימים שנים. והצליחנו בספירת ימים שנים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת הארון אשר היה לו בכל צלע טבעות שנים הושיענו בספירת ימים שנים והצליחנו בספירת ימים שנים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד הכרובים אשר הם שנים הושיענו בספירת ימים שנים והצליחנו בספירת ימים שנים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן רחל אשר ילדה ליעקב נפש שנים הושיענו בספירת ימים שנים והצליחנו בספירת ימים שנים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות התמידין שהיו מקריבים בכל יום שנים, הושיענו בספירת ימים שנים והצליחנו בספירת ימים שנים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות הלחם שהיו מקריבים ביום חג השבועות שהם לחם שנים. הושיענו בספירת ימים שנים. והצליחנו בספירת ימים שנים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות תפילין של ראש ותפילין של יד שהם מצות שנים, הושיענו בספירת ימים שנים, והצליחנו בספירת ימים שנים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אות יו״ד שבשמך הגדול אשר במלואה עולה מספר עשרות שנים, הושיענו בספירת ימים שנים, והצליחנו בספירת ימים שנים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד אותיות י״אר י״הוה פניו אליך ויחנך אשר מניינם עולה עשרות שנים הושיענו בספירת ימים שנים והצליחנו בספירת ימים שנים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב יה״ה אשר מספרו עולה עשרות שנים הושיענו בספירת ימים שנים והצליחנו בספירת ימים שנים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד כנפים הקדומים שמספרם עולה מאות שנים הושיענו בספירת ימים שנים והצליחנו בספירת ימים שנים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ב׳ אל״ף אל״ף המאירין למלכות שמספרם עולה מאות שנים ועשרות שנים ואחדים שנים, הושיענו בספירת ימים שנים והצליחנו בספירת ימים שנים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שלשה שמות אכדט״ם שהם בחסד גבורה תפארת הנרמזים בסוד ותבואי בעדי עדים שעולה מאות שנים ועשרות שנים ואחדים שנים הושיענו בספירת ימים שנים והצליחנו בספירת ימים שנים.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָנָּא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== בליל ג׳ לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש שדי שהוא אותיות שלשה הושיענו בספירת ימים שלשה והצליחנו בספירת ימים שלשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אורות המוחין שהם שלשה הושיענו בספירת ימים שלשה והצליחנו בספירת ימים שלשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא יודי״ן שלשה הושיענו בספירת ימים שלשה והצליחנו בספירת ימים שלשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת אַבְרָהָם יצחק ויעקב שהם אבות שלשה הושיענו בספירת ימים שלשה והצליחנו בספירת ימים שלשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת משה אהרן ומרים שהם אחים ורועים שלשה הושיענו בספירת ימים שלשה והצליחנו בספירת ימים שלשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת קריאת תורה נביאים כתובים שהם שלשה הושיענו בספירת ימים שלשה והצליחנו בספירת ימים שלשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד מן וענני כבוד ובאר שהם מתנות שלשה הושיענו בספירת ימים שלשה והצליחנו בספירת ימים שלשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות סעודות שבת קודש שהם שלשה הושיענו בספירת ימים שלשה והצליחנו בספירת ימים שלשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת ימי ההגבלה של מתן תורה שהם ימים שלשה הושיענו בספירת ימים שלשה והצליחנו בספירת ימים שלשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות שמירת המועדים שהם רגלים שלשה הושיענו בספירת ימים שלשה והצליחנו בספירת ימים שלשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות הראיה בבהמ״ק במועדים שלשה הושיענו בספירת ימים שלשה והצליחנו בספירת ימים שלשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת ערי מקלט בארץ יִשְׂרָאֵל שהם ערים שלשה הושיענו בספירת ימים שלשה והצליחנו בספירת ימים שלשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם אֻבָ בנקוד קבו״ץ וקמ״ץ והרמוז באות ראשונה ואות אחרונה של איוב שבסוף ספר איוב שמספרו שלשה. הושיענו בספירת ימים שלשה. והצליחנו בספירת ימים שלשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן טפין דסגו״ל שהם שלשה. הושיענו בספירת ימים שלשה. והצליחנו בספירת ימים שלשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן דברים שהעולם עומד עליהם שהם שלשה. הושיענו בספירת ימים שלשה. והצליחנו בספירת ימים שלשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות העליות לס״ת במנחה בשבת ובשני וחמישי שהם שלשה שלשה. הושיענו בספירת ימים שלשה. והצליחנו בספירת ימים שלשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת בניהו בן יהוידע אשר לו שם בשלשה. הושיענו בספירת ימים שלשה. והצליחנו בספירת ימים שלשה

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד הכתוב יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָ֖ה וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃ אשר הוא תיבות שלשה. הושיענו בספירת ימים שלשה. והצליחנו בספירת ימים שלשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש פא״י הרמוז בר״ת פ״ותח א״ת י״דיך שהוא אותיות שלשה. הושיענו בספירת ימים שלשה. והצליחנו בספירת ימים שלשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש סא״ל הרמוז בר״ת א״תה ס״תר ל״י אשר הוא אותיות שלשה. הושיענו בספירת ימים שלשה. והצליחנו בספירת ימים שלשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש חת״ך הרמוז בס״ת פותח׳ את׳ ידיך׳ אשר אותיותיו שלשה הושיענו בספירת ימים שלשה והצליחנו בספירת ימים שלשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש היוצא מפסוק אָנֹכִ֗י אֵרֵ֤ד עִמְּךָ֙ מִצְרַ֔יְמָה וְאָנֹכִ֖י אַֽעַלְךָ֣ גַם־עָלֹ֑ה. אשר מנין אותיותיו המה עשרות שלשה. וסידורו מתחלק לחלקים של שלשה שלשה. הושיענו בספירת ימים שלשה. והצליחנו בספירת ימים שלשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצפ״ץ אשר עולה מספרו מאות שלשה. הושיענו בספירת ימים שלשה. והצליחנו בספירת ימים שלשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם (הדרניא״ל יכוין בו בלבד) המחבר הספירות זה בזה וההיכלות זה בזה אשר מספרו עולה מאות שלשה. הושיענו בספירת ימים שלשה והצליחנו בספירת ימים שלשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אור פזר גדול שעולה מספרו מאות שלשה ועשרות שלשה הושיענו בספירת ימים שלשה והצליחנו בספירת ימים שלשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שלשה אלפין שיש במלוי שם הוי״ה שעולה מספרם מאות שלשה ועשרות שלשה ואחדים שלשה הושיענו בספירת ימים שלשה והצליחנו בספירת ימים שלשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שלשה אלפין שיש בשם אהי״ה במלואו שעולה מספרם מאות שלשה ועשרות שלשה ואחדים שלשה הושיענו בספירת ימים שלשה והצליחנו בספירת ימים שלשה.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָנָּא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל ד׳ לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שמך הגדול שבו אותיות ארבעה ומתמלא במילואים ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן היוד״ין שבשמך הגדול במילואו (יו״ד ה״י וי״ו ה״י) אשר המה ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש אהי״ה שבו אותיות ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש אדנ״י שבו אותיות ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אורות טעמים נקודות תגין אותיות שהם בחינות ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אורות ראיה שמיעה ריחא קלא שהם בחינות ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה שהם עולמות ארבעה. הושיענו בספירת ימים ארבעה, והצליחנו בספירת ימים ארבעה. 

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ר֣וּחַ יְהֹוָ֑ה ר֧וּחַ חׇכְמָ֣ה וּבִינָ֗ה ר֤וּחַ עֵצָה֙ וּגְבוּרָ֔ה ר֥וּחַ דַּ֖עַת וְיִרְאַ֥ת יְהֹוָֽה שהם רוחות ארבעה. הושיענו בספירת ימים ארבעה. והצליחנו בספירת ימים ארבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מחנות שכינה שחם מחנות ארבעה. הושיענו בספירת ימים ארבעה. והצליחנו בספירת ימים ארבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן חיות הקודש שהם חיות ארבעה. ויש לכל אחת פנים ארבעה וכנפים ארבעה. הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד נהר היוצא מעדן להשקות את הגן והיה לראשים ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה. והצליחנו בספירת ימים ארבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת הארון אשר בו טבעות ארבעה על פעמותיו ארבעה. הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן חלקי תורה פשט רמז דרש סוד שהם ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת אות ד׳ רבתי דאחד שמספרה ארבעה. הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות קריאת מקרא ומשנה ותלמוד וקבלה שהם למודים ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת מזבח הנחושת אשר בו טבעות ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות הציצית אשר על כנפות ארבעה. הושיענו בספירת ימים ארבעה. והצליחנו בספירת ימים ארבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות נטילת לולב והדס וערבה ואתרוג דחג שהם מינים ארבעה. הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת אמות של הלכה שהם ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות שתיית הכוסות של יין בלילה ראשונה של חג המצות שהם כוסות ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות אכילת מצה בלילה ראשונה של חג המצות שהם כזית ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות התפילין של ראש שבו פרשיות ארבעה ובתים ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות העליות לספר תורה בראשי חדשים ובחול המועד שהם ארבעה ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש (וְבַאֲשָֹ) הרמוז בר״ת וְשֵׁ֥ם בַּת־אָשֵׁ֖ר שָֽׂרַח, אשר אותיותיו ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת אליהו הנביא מלאך הברית זכור לטוב אשר מעופף בארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת הימים שעלה בהם מרע״ה לקבל הלוחות שהם עשרות ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות משכיל שהם כינוי לחכמה ולדעת וליסוד שעולה מספרם מאות ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות אליהו הנביא זכור לטוב שעולה מספרם מאות ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שנים עשר מלואים של שם ס״ג שעולה מספרם מאות ארבעה ועשרות ארבעה ואחדים ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות מקדש שעולה מספרם מאות ארבעה ועשרות ארבעה ואחדים ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָנָּא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל ה׳ לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם אל שדי בבריאה אשר אותיותיהם חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אות ה׳ ראשונה שבשמך הגדול שמספרה חמשה ולמען אות ה׳ אחרונה שבשמך הגדול שמספרה חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אות ה׳ ראשונה שבשם הקדוש אהי״ה ואות ה׳ אחרונה שבשם הקדוש אהי״ה שמספרם חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם צבאות שהוא אותיות חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן תורתך הקדושה שהיא ספרים חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אורות החסדים אשר המה אורות חמשה ולמען שם אלהים הקדוש שהוא אותיות חמשה ולמען אותיות מנצפ״ך הכפולות שהם אותיות חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש (אכדט״ם) שהוא אותיות חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת יוסף הצדיק שנוסף בשמו אות ה׳ שמספרה חמשה ולמען זְכוּת בנימין הצדיק אשר רבה משאתו ידות חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן נֶֽפֶשׁ רֽוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה שהם חלקים חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת דוד עבדך אשר בחר לו מן הנחל חלוקי אבנים חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת מרדכי הצדיק אשר לבש לבושי מלכות חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מוצאות הפה שהם מוצאות חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד קדושת הכרובים אשר להם כנפים כל כנף אמות חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות קרבנות הנשיאים אשר הקריבו זבח השלמים אלים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות ראשית הגז מצאן חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה׳ צבאות כי טוב ה׳ כי לעולם חסדו אשר המה קולות חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת וכו׳.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן הברכה של פסוק יָאֵ֨ר יְהֹוָ֧ה ׀ פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ, אשר תיבותיו המה חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש (צמרכ״ד) אשר אותיותיו המה חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ארבע אותיות שמך הגדול בנקוד פתח יַהַוַהַ שהוא בחכמה שעולה מספרם עשרות חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות כל שהם כינוי ליסוד שעולה מספרם עשרות חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש יל״י הרמוז בר״ת לְ֭מַעַן יֵחָלְצ֣וּן יְדִידֶ֑יךָ ובר״ת פסוק יְ֭הֹוָה לַמַּבּ֣וּל יָשָׁ֑ב, שעולה מספר עשרות חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שערי בינה שעולה מספרם עשרות חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת כלה העליונה שמספרה עולה עשרות חמשה ואחדים חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת המלוי של שם שד״י אשר מספרו מאות חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת חלונות העליונים שמספרם עולה מאות חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שלשה פעמים אל במילואם שמספרם עולה מאות חמשה. ועשרות חמשה ואחדים חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָנָּא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל ששה לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות א״ל יהו״ה המאירים ביצירה שהם אותיות ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות א״ל אדנ״י המאירים בעשיה שהם אותיות ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות א״ה (ה״ס ג״ר דגדלות דאימא) מן שם הקדוש אהי״ה שמספרם ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן יחוד שמך שבפסוק שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהֹוָ֥ה ׀ אֶחָֽד, שהוא תיבות ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן יחוד מלכותך בפסוק בָּרוּךְ שֵּׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, שהוא תיבות ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד שנות העולם שהם אלפים ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש (צדנלב״ש) הרמוז בפסוק מְעַ֤ט צֳרִי֙ וּמְעַ֣ט דְּבַ֔שׁ נְכֹ֣את וָלֹ֔ט בׇּטְנִ֖ים וּשְׁקֵדִֽים, אשר אותיותיו ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת הכסא אשר לו מעלות ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת השרפים אשר כל אחד לו כנפים ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סדרי משנה שהם סדרים ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות שתי מערכות הלחם על השלחן שהם ששה וששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות נענוע הלולב והדס וערבה ואתרוג בחג לקצוות ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן נס אשר מעט החזיק המרובה שהיה במקומות ששה. הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות העליות לס״ת ביוה״כ שהם ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד נסים שנעשו לחנניה מישאל ועזריה שהם נסים ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד מעלות המקוואות שהם ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד הקרשים של המשכן אשר היו לירכתי המשכן ימה קרשים ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אות ו׳ המכריע בחצי אותיות התורה הקדושה שמספרו ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת לאה אשר ילדה ליעקב בנים ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת דוד עבדך משיחיך אשר נולדו לו בחברון בנים ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת צדיקים ששה אשר כל אחד מהם נתברך בברכות ששה הושיענו בספירת ימים ששה. והצליחנו בספירת ימים ששה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת המשיח שנתברך בששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אות ס׳ שמספרו עולה עשרות ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שיש בארבע מוחין דאבא שמניינם עולה עשרות ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד ארבעה שמות י״ה שמספרם עולה עשרות ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן לימוד הלכה שמספרה עולה עשרות ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ארבע אותיות שמך הגדול בנקוד חולם שהוא בתפארת שמספרם עולה עשרות ששה ואחדים ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ארבע אותיות שמך הגדול בנקוד חיר״ק שהוא בנצח שמספרם עולה עשרות ששה ואחדים ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ארבע אותיות שמך הגדול בנקוד שור״ק שהוא ביסוד שמספרם עולה עשרות ששה ואחדים ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות ק״ך צרופים של שם אליה״ו הנביא זכור לטוב שמספרם עולה מאות ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות ציצית שמספרו עולה מאות ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שי״ר ציו״ן שמספרם עולה מאות ששה ועשרות ששה ואחדים ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות יסוד הקדוש פשוט ומלא יסו״ד יו״ד סמ״ך ו״ו דל״ת שעולה מספרם מאות ששה ועשרות ששה ואחדים ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות ור״ב שלו״ם בני״ך שעולה מספרם מאות ששה ועשרות ששה ואחדים ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָנָּא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל ז׳ לעומר שהם שבוע אחד. ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן תיקוני גולגלתא שהם שבעה. הושיענו בספירת ימים שבעה. והצליחנו בספירת ימים שבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ספירות הבנין שהם שבעה הושיענו בספירת ימים שבעה והצליחנו בספירת ימים שבעה,

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן הצדיקים כורתי ברית שהם שבעה הושיענו בספירת ימים שבעה והצליחנו בספירת ימים שבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות שמירת חג המצות שהם ימים שבעה ומצות שמירת חג הסוכות שהם ימים שבעה ומצות נטילת לולב ושלשה הדסים ושני ערבות ואתרוג שהם שבעה. הושיענו בספירת ימים שבעה והצליחנו בספירת ימים שבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות שני השמיטה שהם שנים שבעה ומצות השמיטות ליובל שהם שמיטות שבעה הושיענו בספירת ימים שבעה והצליחנו בספירת ימים שבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ברכות של קריאת שמע ערב ובקר שהם שבעה ולמען מצות כריכות תפילין על הזרוע שהם שבעה. הושיענו בספירת ימים שבעה. והצליחנו בספירת ימים שבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות ברכות של חתן וכלה שהם שבעה בימים שבעה הושיענו בספירת ימים שבעה והצליחנו בספירת ימים שבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות עליות לספר תורה ביום שבת שהם שבעה ומצות הקפות לתיבה אשר בבית הכנסת שהם שבעה. הושיענו בספירת ימים שבעה והצליחנו בספירת ימים שבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות שמירת ימי הנקיים של הנדה שהם שבעה ומצות ההזאות שהם שבעה. הושיענו בספירת ימים שבעה והצליחנו בספירת ימים שבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ההיכלות של ארבע עולמות אצילות ובריאה ויצירה ועשיה שהם שבעה הושיענו בספירת ימים שבעה. והצליחנו בספירת ימים שבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אורות ההבלים הקדושים שהם שבעה הושיענו בספירת ימים שבעה. והצליחנו בספירת ימים שבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן השם הקדוש המתפשט ממאור המרכבה התחתונה (אלד) וכשהוא כלול עם מקורו (אהיה) הוא (אאהלידה) אשר אותיותיו המה שבעה. הושיענו בספירת ימים שבעה. והצליחנו בספירת ימים שבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן השם הקדוש המתפשט ממאור המרכבה העליונה (קרע) וכשהוא כלול עם מקורו (יהוה) הוא (יקהרועה) אשר אותיותיו שבעה. הושיענו בספירת ימים שבעה והצליחנו בספירת ימים שבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא (האא) שעולה מספרו שבעה הושיענו בספירת ימים שבעה והצליחנו בספירת ימים שבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן הברכה של פסוק יִשָּׂ֨א יְהֹוָ֤ה ׀ פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם, אשר תיבותיו המה שבעה הושיענו בספירת ימים שבעה. והצליחנו בספירת ימים שבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש (יאיאומם) הרמוז בבר״ת יָק֣וּם אֱ֭לֹהִים יָפ֣וּצוּ אוֹיְבָ֑יו וְיָנ֥וּסוּ מְ֝שַׂנְאָ֗יו מִפָּנָֽיו, אשר אותיותיו שבעה. הושיענו בספירת ימים שבעה. והצליחנו בספירת ימים שבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שני שמות יו״ד ה״י במלואם שהם מוחין של המלכות מן שם ע״ב ושם ס״ג שמספרם עולה עשרות שבעה. הושיענו בספירת ימים שבעה והצליחנו בספירת ימים שבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן לימוד סו״ד שמספרו עולה עשרות שבעה. ולמען יי״ן המשומר בענביו מששת ימי בראשית שמספרו עולה עשרות שבעה הושיענו בספירת ימים שבעה והצליחנו בספירת ימים שבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת התורה שנקראת עז שהוא עשרות שבעה ואחדים שבעה. ולמען סוד מגד״ל הקדוש הרמוז בפסוק מִגְדַּל־עֹ֭ז שֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה שמספרו עשרות שבעה ואחדים שבעה. הושיענו בספירת ימים שבעה והצליחנו בספירת ימים שבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מז״ל העליון שמספרו עולה עשרות שבעה ואחדים שבעה ולמען קדושת אול״ם שמספרו עשרות שבעה ואחדים שבעה. הושיענו בספירת ימים שבעה והצליחנו בספירת ימים שבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת עולמות יציר״ה עשי״ה אשר מספר אותיותיהם עולה מאות שבעה הושיענו בספירת ימים שבעה. והצליחנו בספירת ימים שבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות יעקב במלואם יו״ד עי״ן קו״ף וי״ו בי״ת שעולה מספרם מאות שבעה ועשרות שבעה. הושיענו בספירת ימים שבעה והצליחנו בספירת ימים שבעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שבעה ושלשים שמות אהי״ה הקדושים שמספרם עולה מאות שבעה ועשרות שבעה ואחדים שבעה הושיענו בספירת ימים שבעה. והצליחנו בספירת ימים שבעה.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָנָּא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

'''אחר''' הבקשה הנז׳ המיוסדת על מספר שבעה בימים יאמר הבקשה דלעיל של יום אחד לעומר המיוסדת על מספר אחד ובמקום יום אחד יאמר הושיענו בספירת שבוע אחד והצליחנו בספירת שבוע אחד
הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא:

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת אַבְרָהָם אוהביך אשר קראת אותו אחד. והעלה לעולה איל אחד, הושיענו בספירת שבוע אחד, והצליחנו בספירת שבוע אחד.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת יצחק הנעקד על הר אחד, הושיענו בספירת שבוע אחד והצליחנו בספירת שבוע אחד.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת יעקב אשר נתן ליוסף שכם אחד, הושיענו בספירת שבוע אחד, והצליחנו בספירת שבוע אחד.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת משה עבדך אשר תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד, הושיענו בספירת שבוע אחד, והצליחנו בספירת שבוע אחד.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת אהרן כהניך שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְאֵת֙ שֵׁ֣ם אַהֲרֹ֔ן תִּכְתֹּ֖ב עַל־מַטֵּ֣ה לֵוִ֑י כִּ֚י מַטֶּ֣ה אֶחָ֔ד, הושיענו בספירת שבוע אחד. והצליחנו בספירת שבוע אחד.

אנא למען זְכוּת יוסף צדיקך אשר פתר לחולמי חלומות בלילה אחת, ואמר חלום פרעה אחד, הושיענו בספירת שבוע אחד, והצליחנו בספירת שבוע אחד.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת דוד עבדך משיחך אשר חלק לכל המון יִשְׂרָאֵל לאיש חלת לחם אחת ואשפר אחד. הושיענו בספירת שבוע אחד. והצליחנו בספירת שבוע אחד.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת שבטי יה בני יעקב איש אחד, הושיענו בספירת שבוע אחד והצליחנו בספירת שבוע אחד.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אלקנה הנביא שֶׁכָּתוּב בּוֹ וַיְהִי֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד, הושיענו בספירת שבוע אחד, והצליחנו בספירת שבוע אחד.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת עמך יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר בהם וּמִי֙ כְּעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֔ל גּ֥וֹי אֶחָ֖ד, ותעשם לעץ אחד, ויהיה לכולם רועה אחד, הושיענו בספירת שבוע אחד, והצליחנו בספירת שבוע אחד.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת השרפים אשר שש כנפים שש כנפים לאחד, הושיענו בספירת שבוע אחד, והצליחנו בספירת שבוע אחד.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת נעשה ונשמע אשר ענו כל העם קול אחד, הושיענו בספירת שבוע אחד, והצליחנו בספירת שבוע אחד.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן דברי חכמים אשר כולם נתנו מרועה אחד. הושיענו בספירת שבוע אחד והצליחנו בספירת שבוע אחד.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות מנורה שֶׁנֶּאֱמַר בה שְׁלֹשָׁ֣ה ׀ קְנֵ֣י מְנֹרָ֗ה מִצִּדָּהּ֙ הָאֶחָ֔ד. הושיענו בספירת שבוע אחד והצליחנו בספירת שבוע אחד

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת החשן שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ט֗וּר אֹ֤דֶם פִּטְדָה֙ וּבָרֶ֔קֶת הַטּ֖וּר הָאֶחָֽד. הושיענו בספירת שבוע אחד. והצליחנו בספירת שבוע אחד.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות המשכן שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְהָיָ֥ה הַמִּשְׁכָּ֖ן אֶחָֽד, וְחִבַּרְתָּ֥ אֶת־הָאֹ֖הֶל וְהָיָ֥ה אֶחָֽד. הושיענו בספירת שבוע אחד. והצליחנו בספירת שבוע אחד.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות התמיד שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ אֶת־הַכֶּ֥בֶשׂ הָאֶחָ֖ד. הושיענו בספירת שבוע אחד. והצליחנו בספירת שבוע אחד.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות זווג איש ואשה שזכו והיו לבשר אחד. הושיענו בספירת שבוע אחד. והצליחנו בספירת שבוע אחד.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן יחוד שמך אשר מיחדים יִשְׂרָאֵל בכל יום תמיד ואומרים שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהֹוָ֥ה ׀ אֶחָֽד׃ ולמען היום ההוא אשר יהיה ה׳ אחד ושמו אחד. הושיענו בספירת שבוע אחד. והצליחנו בספירת שבוע אחד.

הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא:

אָנָּא יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

אָֽנָּֽא אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ ואח״כ יאמר פסוקים אלו.

'''יְהִי־חַסְדְּךָ֣''' יְהֹוָ֣ה עָלֵ֑ינוּ כַּ֝אֲשֶׁ֗ר יִחַ֥לְנוּ לָֽךְ׃

'''ק֭וּמָֽה''' עֶזְרָ֣תָה לָּ֑נוּ וּ֝פְדֵ֗נוּ לְמַ֣עַן חַסְדֶּֽךָ׃

'''וְחֶ֤סֶד''' יְהֹוָ֨ה ׀ מֵעוֹלָ֣ם וְעַד־ע֭וֹלָם עַל־יְרֵאָ֑יו וְ֝צִדְקָת֗וֹ לִבְנֵ֥י בָנִֽים׃

'''אָֽנָּֽא''' בְּכֹֽחַ. גְּדוּלַת יְמִינֶֽךָ. תַּתִּיר צְרוּרָה:

'''יְהִי''' רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אב הרחמים שבזְכוּת מצות ספירת העומר אשר ספרנו בשבוע זה שהוא שבוע ראשון לספירת שבעה שבועות יתוקן כל פגם אשר פגמנו אנחנו והבאים משרש נר״ן בכל בחינה ובחינה משבעה בחינות של מוח חכמת ז״א. וגם יתוקן מה שפגמנו בכל בחינה משבעה בחינות דחסד ראשון דז״א וגם יתוקן מה שפגמנו בכל בחינה משבעה בחינות הגבורה ראשונה דנוקבא דז״א.

'''אָֽנָּֽא''' מלך רחום וחנון שומר הברית והחסד יהי חסדך ה׳ עלינו והוכן בחסד כסא ויתבוננו חסדי ה׳ ומשם יושפע עלינו רב חסד לכפר את אשר פגמנו במדת חסד בקנאה ואכזריות וכעס ועל כל פשעים תכסה אהבה. ועשה למען אַבְרָהָם אוהביך איש החסד והטה אלינו חסד ומחול לנו על כל אשר אשמנו בשנאת חנם ואין אתנו עושה לפנים משורת הדין וגם תמחול לנו על אשר ברוב אולתינו שגינו בקדושת תורתך הניתנת בימין צדקיך וביטלנו רמ״ח מ״ע אשר בימין החסד ולא נזהרנו בהם וגם על אשר לא נזהרנו במילי דאבות וברכות ונזיקין ואשר העלמנו עין מגמילות חסדים. וַהֲרֵי אֲנַֽחְנוּ מְקַבְּלִים עָלֵֽינוּ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל הַתְּשׁוּבָה כַּכָּתוּב וְשַׁבְתָּ֞ עַד־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ וְשָׁמַעְתָּ֣ בְקֹל֔וֹ. ואתה בטובך תקבלנו בתשובה כי ימינך פשוטה לקבל שבים.

'''אָֽנָּֽא''' ה׳ קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך ויתוקן כל אשר פגמנו בספירת החסד בכלל ובפרט ותמלא כל השמות אשר פגמנו בהם ותזכנו לאחוז במדת החסד והרחמים ותזכנו לעבדך ביראה ואהבה ותהיה אהבתך תקועה בלבינו תמיד כל ימי חיינו ותהיה יראתך על פנינו לבלתי נחטא ותזכנו להבין ולהשכיל ולהטיב ולגמול חסד בכל כחינו ויהיו כל מעשינו לש״ש ותזכנו להתרחק מן הקנאה ואכזריות וכעס ותעזרנו על דבר כבוד שמך.

'''חַֽ'''סְדֵ֣י יְ֭הֹוָה עוֹלָ֣ם אָשִׁ֑ירָה לְדֹ֥ר וָדֹ֓ר ׀ אוֹדִ֖יעַ אֱמוּנָתְךָ֣ בְּפִֽי׃

'''סִ'''תְרִ֣י וּמָגִנִּ֣י אָ֑תָּה לִדְבָרְךָ֥ יִחָֽלְתִּי׃

'''דְּ'''רָכֶ֣יךָ יְ֭הֹוָה הוֹדִיעֵ֑נִי אֹ֖רְחוֹתֶ֣יךָ לַמְּדֵֽנִי׃

== ליל ח׳ לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן חיבור הוי״ה אהי״ה (יא הה וי ה״ה) שהוא אותיות שמונה ולמען חיבור אהי״ה הוי״ה (א״י ה״ה י״ו ה״ה) שהוא אותיות שמונה הושיענו בספירת ימים שמונה והצליחנו בספירת ימים שמונה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן חיבור הוי״ה אדנ״י (יאהדונה״י) שהוא אותיות שמונה הושיענו בספירת ימים שמונה והצליחנו בספירת ימים שמונה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות המילה שהיא לימים שמונה הושיענו בספירת ימים שמונה והצליחנו בספירת ימים שמונה.

'''אָֽנָּֽא''' למען מצות קרבנות הפרים שהיו מקריבים בששי לחג שהם פרים שמונה הושיענו בספירת ימים שמונה והצליחנו בספירת ימים שמונה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות הכינור בבית המקדש אשר יהיה לעתיד נימין שמונה הושיענו בספירת ימים שמונה והצליחנו בספירת ימים שמונה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן תורתך הקדושה שיש לה דרגין שמונה הושיענו בספירת ימים שמונה והצליחנו בספירת ימים שמונה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש (דיקרנוס״א) היוצא מפסוק וַהֲרִיקֹתִ֥י לָכֶ֛ם בְּרָכָ֖ה עַד־בְּלִי־דָֽי. ומפסוק נְֽסָה־עָ֭לֵינוּ א֨וֹר פָּנֶ֬יךָ יְהֹוָֽה. אשר אותיותיו המה שמונה ולמען שם הקדוש (נעורירו״ן) הרמוז בפסוק וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יִשְׂרָאֵ֣ל אֲבִיהֶ֗ם אִם־כֵּ֣ן ׀ אֵפוֹא֮ זֹ֣את עֲשׂוּ֒ קְח֞וּ מִזִּמְרַ֤ת הָאָ֙רֶץ֙ בִּכְלֵיכֶ֔ם וְהוֹרִ֥ידוּ לָאִ֖ישׁ מִנְחָ֑ה, אשר אותיותיו שמונה הושיענו בספירת ימים שמונה והצליחנו בספירת ימים שמונה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת בגדי כהונה שהם שמונה ולמען הזאות כה״ג ביוה״כ אחת למעלה ושבע למטה שהם שמונה הושיענו בספירת ימים שמונה והצליחנו בספירת ימים שמונה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת יצחק עקדיך אשר הוא היה הראשון אשר נימול לשמונה הושיענו בספירת ימים שמונה והצליחנו בספירת ימים שמונה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת עבדך ישי אשר היו לו בנים שמונה הושיענו בספירת ימים שמונה והצליחנו בספירת ימים שמונה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת נסיכי אדם שהם שמונה הושיענו בספירת ימים שמונה והצליחנו בספירת ימים שמונה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת יאשיהו עבדך אשר מלך בירושלים בן שנים שמונה הושיענו בספירת ימים שמונה והצליחנו בספירת ימים שמונה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן יסוד הקדוש שמספרו עולה עשרות שמונה הושיענו בספירת ימים שמונה והצליחנו בספירת ימים שמונה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אורות שלוקחת רחל מארבע שמות אהי״ה שמספרם עולה עשרות שמונה הושיענו בספירת ימים שמונה והצליחנו בספירת ימים שמונה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן השם הקדוש הנקרא נח״ל הרמוז בר״ת נֹצֵ֥ר‏ חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים, שמספרו עולה עשרות שמונה ואחדים שמונה הושיענו בספירת ימים שמונה והצליחנו בספירת ימים שמונה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת מוס״ף שב״ת שמספרו עולה מאות שמונה ועשרות שמונה ואחדים שמונה הושיענו בספירת ימים שמונה והצליחנו בספירת ימים שמונה.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== בליל ט לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שמך הגדול במלוי ההי״ן (יו״ד ה״ה ו״ו ה״ה) שבו אותיות תשעה הושיענו בספירת ימים תשעה והצליחנו בספירת ימים תשעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שם (הֻדָ) בנקוד קיבו״ץ וקמ״ץ הרמוז באות ראשונה ואחרונה של תיבת היד שבסוף ספר דברים וגם רמוז בתיבת הוליד שבסוף ספר מגילת רות שמספרם תשעה. הושיענו בספירת ימים תשעה והצליחנו בספירת ימים תשעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שמות הוי״ה אלהי״ם שהם סוד יב״ק שאותיותיהם תשעה. הושיענו בספירת ימים תשעה והצליחנו בספירת ימים תשעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אות טי״ת שמספרה תשעה הושיענו בספירת ימים תשעה והצליחנו בספירת ימים תשעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות הקרבת הפרים שהיו מקריבים בחמישי לחג שהם פרים תשעה הושיענו בספירת ימים תשעה והצליחנו בספירת ימים תשעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שמך הגדול הוי״ה הנקוד קמץ (יָהָוָהָ) שהוא בכתר שמספרו עשרות תשעה. הושיענו בספירת ימים תשעה והצליחנו בספירת ימים תשעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אות צד״י הקדוש שמספרו עשרות תשעה הושיענו בספירת ימים תשעה והצליחנו בספירת ימים תשעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד מים העליונים שמספרם עשרות תשעה. הושיענו בספירת ימים תשעה והצליחנו בספירת ימים תשעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אור התפארת הנקרא כליל שמספרו עשרות תשעה הושיענו בספירת ימים תשעה והצליחנו בספירת ימים תשעה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות א״ל שד״י אשר במילואם עולים מאות תשעה ועשרות תשעה ואחדים תשעה הושיענו בספירת ימים תשעה. והצליחנו בספירת ימים תשעה.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל עשרה לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אות יו״ד שבשמך הגדול שמספרה עשרה ולְמַֽעַן אות יו״ד שבשם אהי״ה הקדוש שמספרה עשרה ולְמַֽעַן אות יו״ד שבשם אדנ״י הקדוש שמספרה עשרה ולְמַֽעַן אות יו״ד שבשם שד״י הקדוש שמספרה עשרה הושיענו בספירת ימים עשרה והצליחנו בספירת ימים עשרה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מאמרות שנברא בהם העולם שהם עשרה הושיענו בספירת ימים עשרה והצליחנו בספירת ימים עשרה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד שני לוחות הברית שֶׁכָּתוּב בהם דברות עשרה. הושיענו בספירת ימים עשרה והצליחנו בספירת ימים עשרה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הֻ״הָ בנקוד קבוץ וקמץ הרמוז באות ראשונה ואחרונה שבסוף ספר תהלים שמספרו עולה עשרה הושיענו בספירת ימים עשרה והצליחנו בספירת ימים עשרה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן הלולים שאמר דוד עבדך דוד נעים זמירות יִשְׂרָאֵל שהם עשרה הושיענו בספירת ימים עשרה והצליחנו בספירת ימים עשרה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד העמקים שהם עשרה ולְמַֽעַן סוד ימי התשובה שהם עשרה הושיענו בספירת ימים עשרה והצליחנו בספירת ימים עשרה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן הנסים שנעשו לאבותינו על הים שהם עשרה ולְמַֽעַן הנסים שנעשו בבית המקדש שהם עשרה ולְמַֽעַן הצדיקים הרוגי מלוכה שהם עשרה הושיענו בספירת ימים עשרה והצליחנו בספירת ימים עשרה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת בית קדשי הקודשים אשר רחבו עשרה. ולְמַֽעַן קדושת הכרוב אשר קומתו עשרה הושיענו בספירת ימים עשרה והצליחנו בספירת ימים עשרה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת המשכן אשר היה לפאת ים קלעים חמשים אמה עמודיהם עשרה ואדניהם עשרה ולְמַֽעַן קדושת יריעות המשכן שהם עשרה ולְמַֽעַן קדושת הקרשים של המשכן אשר ארכן אמות עשרה. הושיענו בספירת ימים עשרה והצליחנו בספירת ימים עשרה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות כפות הזהב שהתנדבו הנשיאים אשר כל אחת משקלה עשרה הושיענו בספירת ימים עשרה והצליחנו בספירת ימים עשרה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות מחצית השקל שהוא גרה עשרה הושיענו בספירת ימים עשרה והצליחנו בספירת ימים עשרה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות הקרבת הפרים שהיו מקרבים ברביעי לחג שהם פרים עשרה הושיענו בספירת ימים עשרה והצליחנו בספירת ימים עשרה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת יהושע בן נון שנוסף בשמו אות יו״ד שמספרה עשרה הושיענו בספירת ימים עשרה והצליחנו בספירת ימים עשרה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת שלמה בן דוד מלך יִשְׂרָאֵל אשר עשה במקדש מנורות עשרה ושלחנות עשרה וכינורות עשרה וכיורות עשרה הושיענו בספירת ימים עשרה והצליחנו בספירת ימים עשרה.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מאה ברכות שהם עשרות עשרה הושיענו בספירת ימים עשרה והצליחנו בספירת ימים עשרה.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל אחד עשר לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות ו״ה שבשמך הגדול שמספרם אחד עשר הושיענו בספירת יום אחד עשר והצליחנו בספירת יום אחד עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות א״י שבשמך הקדוש אהי״ה שמספרם אחד עשר ולְמַֽעַן אותיות א״י שבשם הקדוש אדנ״י שמספרם אחד עשר הושיענו בספירת יום אחד עשר והצליחנו בספירת יום אחד עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות הקטרת הקטורת שהם סמים אחד עשר הושיענו בספירת יום אחד עשר והצליחנו בספירת יום אחד עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש היוצא מפסוק אֵ֕ל נָ֛א רְפָ֥א נָ֖א לָֽהּ, שהוא אותיות אחד עשר הושיענו בספירת יום אחד עשר והצליחנו בספירת יום אחד עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם (בֵפֹיֹ בֵפֹעֲ עָבָץ עֲשׁ) הרמוז בר״ת בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי־עָ֑יִן בָּנ֕וֹת צָעֲדָ֖ה עֲלֵי־שֽׁוּר, אשר אותיותיו המה אחד עשר הושיענו בספירת יום אחד עשר והצליחנו בספירת יום אחד עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות חָכְמָה בִּינָה דעת שהם אחד עשר הושיענו בספירת יום אחד עשר והצליחנו בספירת יום אחד עשר. לְמַֽעַן מצות הקרבת הפרים שהיו מקריבים ביום שלישי לחג שהם פרים אחד עשר הושיענו בספירת יום אחד עשר והצליחנו בספירת יום אחד עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הגדול הוי״ה במלוי אלפי״ן (יו״ד ה״א וא״ו ה״א) ושם הקדוש אדנ״י שעולה מספרם עשרות אחד עשר ולְמַֽעַן אותיות נס שמספרם עשרות אחד עשר הושיענו בספירת יום אחד עשר והצליחנו בספירת יום אחד עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד ימין שמספרו עולה עשרות אחד עשר הושיענו בספירת יום אחד עשר והצליחנו בספירת יום אחד עשר.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל שנים עשר יום לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן צרופים של שמך הגדול שהם שנים עשר הושיענו בספירת יום שנים עשר והצליחנו בספירת יום שנים עשר. 

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות וֻ״וָ בנקוד קבוץ וקמץ הרמוזים באות ראשונה ואחרונה של תיבת וראו שבסוף ספר ישעיה שעולה מספרם שנים עשר הושיענו בספירת יום שנים עשר והצליחנו בספירת יום שנים עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת השבטים שבטי יה שהם שנים עשר הושיענו בספירת יום שנים עשר והצליחנו בספירת יום שנים עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות קרבנות נשיאי יִשְׂרָאֵל בחנוכת המזבח שהם פרים שנים עשר אלים שנים עשר כבשים בני שנה שנים עשר שעירי עזים שנים עשר הושיענו בספירת יום שנים עשר והצליחנו בספירת יום שנים עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות נדבת הנשיאים כפות זהב שנים עשר הושיענו בספירת יום שנים עשר והצליחנו בספירת יום שנים עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות הקרבת הפרים שהיו מקריבים ביום שני לחג שהם פרים שנים עשר הושיענו בספירת יום שנים עשר והצליחנו בספירת יום שנים עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת המזבח אשר בנה משה נביאך תחת ההר מצבה שנים עשר הושיענו בספירת יום שנים עשר והצליחנו בספירת יום שנים עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן כסאות שנים עשר. תחומין שנים עשר. גבולי אלכסון שנים עשר. מזלות שנים עשר. הושיענו בספירת יום שנים עשר והצליחנו בספירת יום שנים עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד הים שעשה שלמה העומד על בקר שנים עשר הושיענו בספירת יום שנים עשר והצליחנו בספירת יום שנים עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות לחם הפנים אשר הוא חלות שנים עשר. הושיענו בספירת יום שנים עשר והצליחנו בספירת יום שנים עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת אליהו הנביא שמספרו עולה עשרות שנים עשר הושיענו בספירת יום שנים עשר והצליחנו בספירת יום שנים עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אות סמ״ך במלואו שעולה עשרות שנים עשר. הושיענו בספירת יום שנים עשר והצליחנו בספירת יום שנים עשר.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל שלשה עשר לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מכילן דרחמי משחתא קדישא הנמשכים ממוחא סתימאה הנקראים שבחא דעתיקא שהם שלשה עשר הושיענו בספירת יום שלשה עשר והצליחנו בספירת יום שלשה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן המידות תיקוני דיקנא שהם הצינורות המריק משחתא קדישא בהם שהם שלשה עשר הושיענו בספירת יום שלשה עשר והצליחנו בספירת יום שלשה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן יחוד שמך הגדול באותיות אחד שמספרם שלשה עשר הושיענו בספירת יום שלשה עשר והצליחנו בספירת יום שלשה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד אהבה שעולה מספר שלשה עשר הושיענו בספירת יום שלשה עשר והצליחנו בספירת יום שלשה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מדות שהתורה נדרשת בהם שהם שלשה עשר. ולְמַֽעַן כריתות ברית שלשה עשר הושיענו בספירת יום שלשה עשר והצליחנו בספירת יום שלשה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות הקרבת הפרים ביום הראשון של החג שהם פרים שלשה עשר הושיענו בספירת יום שלשה עשר והצליחנו בספירת יום שלשה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת לימוד האגדה שמספרה שלשה עשר הושיענו בספירת יום שלשה עשר והצליחנו בספירת יום שלשה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שמך הגדול במילוי אלפי״ן בריבועם שמספרם עשרות שלשה עשר ולְמַֽעַן סוד אותיות אל״ף ה״א וא״ו במלואם שעולה מספר עשרות שלשה עשר ולְמַֽעַן סוד עי״ן העליונה שמספרה עולה עשרות שלשה עשר הושיענו בספירת יום שלשה עשר והצליחנו בספירת יום שלשה עשר. 

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל ארבע עשר לעומר שהם שני שבועות ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שמך הגדול פשוט ומלא (יהו״ה יו״ד ה״י וי׳״ו ה״י) שהם אותיות ארבעה עשר הושיענו בספירת יום ארבעה עשר והצליחנו בספירת יום ארבעה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן יד הגדולה ויד החזקה ויד הרמה שהם סוד חסד גבורה תפארת שמספרה ארבע עשר הושיענו בספירת יום ארבעה עשר והצליחנו בספירת יום ארבעה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת דוד עבדך משיחך אשר מספר שמו ארבעה עשר הושיענו בספירת יום ארבעה עשר והצליחנו בספירת יום ארבעה עשר

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קרבנות העולה שהיו מקרבים בחג בכל יום שהם כבשים בני שנה ארבעה עשר הושיענו בספירת יום ארבעה עשר והצליחנו בספירת יום ארבעה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות קרבן פסח שהיה נשחט ביום ארבעה עשר הושיענו בספירת יום ארבעה עשר והצליחנו בספירת יום ארבעה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אות שם דֻיָ בנקוד קבוץ וקמץ הראשונים באות ראשונה ואחרונה של תיבת דודי שבסוף מגילת שיר השירים שמספרם עולה ארבעה עשר הושיענו בספירת יום ארבעה עשר והצליחנו בספירת יום ארבעה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' בזכות בני רחל אשר ילדו ליעקב כל נפש ארבעה עשר הושיענו בספירת יום ארבעה עשר והצליחנו בספירת יום ארבעה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן חכמה ובינה שעולה מספרם עשרות ארבעה עשר הושיענו בספירת יום ארבעה עשר והצליחנו בספירת יום ארבעה עשר

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות מלוי אהי״ה דיודי״ן שעולה מספר עשרות ארבעה עשר. הושיענו בספירת יום ארבעה עשר והצליחנו בספירת יום ארבעה עשר.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

'''אחר''' הבקשה הנז׳ המיוסדת על מספר הימים של ארבעה עשר יאמר הבקשה (כדלהלן) של יום שני לעומר המיוסדת על מספר שנים ובמקום יום שנים יאמר הושיענו בספירת שבועות שנים .

הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא:

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם י״ה שהוא אותיות שנים, ויצרת בו עולמות שנים, הושיענו בספירת שבועות שנים, והצליחנו בספירת שבועות שנים.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם אל שהוא אותיות שנים, הושיענו בספירת שבועות שנים והצליחנו בספירת שבועות שנים.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אות ב׳ שבראת בה עולמך והתחלת בה בתורתך שהיא מספר שנים, הושיענו בספירת שבועות שנים והצליחנו בספירת שבועות שנים.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן לוחות הברית שהם שנים הושיענו בספירת שבועות שנים. והצליחנו בספירת שבועות שנים.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן קדושת הארון אשר היה לו בכל צלע טבעות שנים הושיענו בספירת שבועות שנים והצליחנו בספירת שבועות שנים.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן סוד הכרובים אשר הם שנים הושיענו בספירת שבועות שנים והצליחנו בספירת שבועות שנים.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן רחל אשר ילדה ליעקב נפש שנים הושיענו בספירת שבועות שנים והצליחנו בספירת שבועות שנים.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות התמידין שהיו מקריבים בכל יום שנים, הושיענו בספירת שבועות והצליחנו בספירת שבועות שנים.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות הלחם שהיו מקריבים ביום חג השבועות שהם לחם שנים. הושיענו בספירת שבועות שנים. והצליחנו בספירת שבועות שנים.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות תפילין של ראש ותפילין של יד שהם מצות שנים, הושיענו בספירת שבועות שנים, והצליחנו בספירת שבועות שנים.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אות יו״ד שבשמך הגדול אשר במלואה עולה מספר עשרות שנים, הושיענו בספירת שבועות שנים, והצליחנו בספירת שבועות שנים.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן סוד אותיות י״אר י״הוה פניו אליך ויחנך אשר מניינם עולה עשרות שנים הושיענו בספירת שבועות שנים והצליחנו בספירת שבועות שנים.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב יה״ה אשר מספרו עולה עשרות שנים הושיענו בספירת שבועות שנים והצליחנו בספירת שבועות שנים.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן סוד כנפים הקדומים שמספרם עולה מאות שנים הושיענו בספירת שבועות שנים והצליחנו בספירת שבועות שנים.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן ב׳ אל״ף אל״ף המאירין למלכות שמספרם עולה מאות שנים ועשרות שנים ואחדים שנים, הושיענו בספירת שבועות שנים והצליחנו בספירת שבועות שנים.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שלשה שמות אכדט״ם שהם בחסד גבורה תפארת הנרמזים בסוד ותבואי בעדי עדים שעולה מאות שנים ועשרות שנים ואחדים שנים הושיענו בספירת שבועות שנים והצליחנו בספירת שבועות שנים.

ואח״כ יאמר פסוקים אלו.

'''עוֹרְרָ֥ה''' אֶת־גְּבוּרָתֶ֑ךָ וּלְכָ֖ה לִישֻׁעָ֣תָה לָּֽנוּ׃ 

'''לְךָ֣''' זְ֭רוֹעַ עִם־גְּבוּרָ֑ה תָּעֹ֥ז יָ֝דְךָ֗ תָּר֥וּם יְמִינֶֽךָ׃ 

'''עַתָּ֤ה''' יָדַ֗עְתִּי כִּ֤י הוֹשִׁ֥יעַ ׀ יְהֹוָ֗ה מְשִׁ֫יח֥וֹ יַ֭עֲנֵהוּ מִשְּׁמֵ֣י קׇדְשׁ֑וֹ בִּ֝גְבֻר֗וֹת יֵ֣שַׁע יְמִינֽוֹ׃

'''קַבֵּל''' רִנַּת. עַמֶּֽךָ שַׂגְּבֵֽנוּ. טַהֲרֵֽנוּ נוֹרָא:

'''יְהִי''' רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אב הרחמים שבזכות מצות ספירת העומר אשר ספרנו בשבוע זה שהוא שבוע שני לספירת שבעה שבועות יתוקן כל פגם אשר פגמנו אנחנו והבאים משרש נר״ן בכל בחינה ובחינה משבעה בחינות של מוח בינת ז״א וגם יתוקן מה שפגמנו בכל בחינה משבעה בחינות של גבורה שנית דנוקבא דז״א:

'''אָֽנָּֽא''' מלך רחום וחנון לך ה׳ הגדולה והגבורה חננו ה׳ חננו לכפר אשר פגמנו ולסלוח אשר חטאנו במידת הגבורה ותמחול לנו על אשר התרפינו ביום צרה מהיות גבורים לעמוד בפרץ ועל אשר נואלנו ולא התגברנו על יצרנו הרע ועל אשר אשמנו בשס״ה מצות לא תעשה ועל אשר שגינו בתיקוני שלחן בצפון וכללות החסד שבגבורה איש מרעהו נפרדו ועל אשר פגמנו בל״ב שינים שלטי הגבורים ועל אשר חטאנו בק״ך צרופי שמות אלהים ופ״ר גבורות מנצפ״ך וש״ך גבורות אדנ״י והרי אנחנו מקבלים עלינו מ״ע של התשובה כַּכָּתוּב וְשַׁבְתָּ֞ עַד־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ וְשָׁמַעְתָּ֣ בְקֹל֔וֹ. והרי אנחנו מתחרטים על כל מה שחטאנו ועוינו ופשענו ואתה בטובך תקבלנו בתשובה כי ימינך פשוטה לקבל שבים.

'''וִיהִי''' רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן מצות ספירת העומר אשר ספרנו בשבוע זה ולְמַֽעַן יצחק עקדך נאזר בגבורה, יהי חסדך ה׳ עלינו ועוררה את גבורתך ולכה לישועתה לנו וכמו שכבש אַבְרָהָם אבינו את רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם כן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת־כַּעַסֶֽךָ וְיִּגֹּלוּ רַחֲמֶיךָ עַל־מִדּוֹתֶיךָ וְתִתְנַהֵג עִמָּנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּמִדַּת הַחֶסֶד וּבְמִדַּת הָרַחֲמִים ועמוד מכסא דין ושב על כסא רחמים ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומארצך ומנחלתך ותבטל מעלינו כָּל־גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת ותזכור לנו עקידתו של יצחק אבינו ותביט באפרו כאלו צבור ומונח על גבי המזבח ויתמתקו כל הגבורות ויתבסמו כל הדינין ויתוקן כל אשר פגמנו בספירת הגבורה בכלל ובפרט ותזכנו להתגבר על היצר הרע ולהגביר יצר הטוב ותעזרנו על כבוד שמך אמן.

'''גַּ֤ם''' מִזֵּדִ֨ים ׀ חֲשֹׂ֬ךְ עַבְדֶּ֗ךָ אַֽל־יִמְשְׁלוּ־בִ֣י אָ֣ז אֵיתָ֑ם וְ֝נִקֵּ֗יתִי מִפֶּ֥שַֽׁע רָֽב׃ בְּאֶבְרָת֨וֹ ׀ יָ֣סֶךְ לָ֭ךְ וְתַחַת־כְּנָפָ֣יו תֶּחְסֶ֑ה צִנָּ֖ה וְסֹחֵרָ֣ה אֲמִתּֽוֹ׃ וַאֲנַ֤חְנוּ עַמְּךָ֨ ׀ וְצֹ֥אן מַרְעִיתֶךָ֮ נ֤וֹדֶ֥ה לְּךָ֗ לְע֫וֹלָ֥ם לְד֥וֹר וָדֹ֑ר נְ֝סַפֵּ֗ר תְּהִלָּתֶֽךָ׃ רֹ֘עֵ֤ה יִשְׂרָאֵ֨ל ׀ הַאֲזִ֗ינָה נֹהֵ֣ג כַּצֹּ֣אן יוֹסֵ֑ף יֹשֵׁ֖ב הַכְּרוּבִ֣ים הוֹפִֽיעָה׃ ה֘וֹרֵ֤נִי יְהֹוָ֨ה ׀ דַּרְכֶּ֗ךָ אֲהַלֵּ֥ךְ בַּאֲמִתֶּ֑ךָ   יַחֵ֥ד לְ֝בָבִ֗י לְיִרְאָ֥ה שְׁמֶֽךָ׃ יִֽהְי֥וּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃

== ליל חמשה עשר לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שם י״ה הקדוש שמספרם חמשה עשר הושיענו בספירת יום חמשה עשר והצליחנו בספירת יום חמשה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא הה״ה שמספרו חמשה עשר הושיענו בספירת יום חמשה עשר והצליחנו בספירת יום חמשה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן הוד אריך אנפין שעולה מספרו חמשה עשר הושיענו בספירת יום חמשה עשר והצליחנו בספירת יום חמשה עשר

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות יברכך ה׳ וישמרך אשר הם חמשה עשר הושיענו בספירת יום חמשה עשר. והצליחנו בספירת יום חמשה עשר

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ברכות יברכך ה׳ וישמרך יאר ה׳ פניו אליך ויחנך ישא ה׳ פניו אליך וישם לך שלום שהם תיבות חמשה עשר הושיענו בספירת יום חמשה עשר והצליחנו בספירת יום חמשה עשר

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת שלשה אבות ושנים עשר שבטים שהם חמשה עשר הושיענו בספירת יום חמשה עשר והצליחנו בספירת יום חמשה עשר

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת דוד נעים זמירותיך אשר יסד שיר המעלות חמשה עשר הושיענו בספירת יום חמשה עשר והצליחנו בספירת יום חמשה עשר

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת חזקיהו עבדך אשר הוספת על ימיו שנים חמשה עשר הושיענו בספירת יום חמשה עשר והצליחנו בספירת יום חמשה עשר

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות חג המצות הנעשה בחודש הראשון ביום חמשה עשר ולְמַֽעַן מצות חג הסוכות הנעשה בחודש השביעי ביום חמשה עשר ולְמַֽעַן מצות נטילת לולב והדס וערבה ואתרוג בחודש השביעי ביום חמשה עשר הושיענו בספירת יום חמשה עשר והצליחנו בספירת יום חמשה עשר

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ק״ן אורות הנרמזים בשלוח הקן אשר מספרם עולה עשרות חמשה עשר הושיענו בספירת יום חמשה עשר והצליחנו בספירת יום חמשה עשר

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל ט״ז לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות י״ו שבשמך הגדול שעולה מספרם ששה עשר הושיענו בספירת יום ששה עשר והצליחנו בספירת יום ששה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אורות שיש בכתר לאה שהם ששה עשר הושיענו בספירת יום ששה עשר והצליחנו בספירת יום ששה עשר לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא (חב״ו) שמספרו ששה עשר הושיענו בספירת יום ששה עשר והצליחנו בספירת יום ששה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן עולמות הקדושה אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה שכל אחד מהם יש בו אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה שהם ששה עשר הושיענו בספירת יום ששה עשר והצליחנו בספירת יום ששה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש (ודהא) הרמוז בר״ת וְֽהֶחֱרַ֗שְׁתִּי דִּמִּ֗יתָ הֱיֽוֹת־אֶהְיֶ֥ה, שעולה מספרו ששה עשר הושיענו בספירת יום ששה עשר והצליחנו בספירת יום ששה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות ההזאות אשר מזה כהן גדול ביום הכפורים על הפרוכת בפנים שהם ששה עשר ולְמַֽעַן מצות הזאות אשר מזה על הפרוכת מבחוץ שהם ששה עשר ולְמַֽעַן הזאות שמזה על מזבח הזהב שהם ששה עשר הושיענו בספירת יום ששה עשר והצליחנו בספירת יום ששה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן בריתות שנכרתו בסיני שהם ששה עשר ולְמַֽעַן בריתות שנכרתו באהל מועד שהם ששה עשר ולְמַֽעַן בריתות שנכרתו בערבות מואב שהם ששה עשר הושיענו בספירת יום ששה עשר והצליחנו בספירת יום ששה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שמונה אורות החסד שליש עליון של התפארת ושמונה אורות הגבורה שכנגדם שנתקנים במילה ופריעה שהם ששה עשר הושיענו בספירת יום ששה עשר והצליחנו בספירת יום ששה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן יסוד הקדוש הנקרא גבאי שמספרו ששה עשר הושיענו בספירת יום ששה עשר והצליחנו בספירת יום ששה עשר. 

'''אָֽנָּֽא''' בזכות בני זלפה אשר נתן לבן ללאה בתו ותלד ליעקב נפש ששה עשר הושיענו בספירת יום ששה עשר והצליחנו בספירת יום ששה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת יותם בן עוזיהו אשר מלך בירושלים שנים ששה עשר הושיענו בספירת יום ששה עשר והצליחנו בספירת יום ששה עשר.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל י״ז לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש אהו״ה הרמוז בר״ת אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ, שעולה מספרו שבעה עשר הושיענו בספירת יום שבעה עשר והצליחנו בספירת יום שבעה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן היסוד הקדוש הנקרא טו״ב שעולה מספר שבעה עשר הושיענו בספירת יום שבעה עשר והצליחנו בספירת יום שבעה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן התורה הנקראת טו״ב שמספרו שבעה עשר. ולְמַֽעַן זְכוּת משה נביאך הנקרא טו״ב שמספרו שבעה עשר הושיענו בספירת יום שבעה עשר והצליחנו בספירת יום שבעה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן חלקי אורות מן החסד הגנוז ביסוד לישראל ורחל שהם שבעה עשר הושיענו בספירת יום שבעה עשר והצליחנו בספירת יום שבעה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש וה״ו משמות ע״ב שמספרו שבעה עשר הושיענו בספירת יום שבעה עשר והצליחנו בספירת יום שבעה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שם הגדול הוי״ה בנקוד שב״א וקמ״ץ שהוא סוד חסדים דז״א שעולה מספרם עשרות שבעה עשר הושיענו בספירת יום שבעה עשר והצליחנו בספירת יום שבעה עשר.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל י״ח לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ששה צרופי יה״ו שהוא אותיות שמונה עשר הושיענו בספירת יום שמונה עשר והצליחנו בספירת יום שמונה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ששה צרופי שם שד״י הקדוש שהם אותיות שמונה עשר הושיענו בספירת יום שמונה עשר וכו׳.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן יסוד הקדוש שנקרא חי שמספרו שמונה עשר הושיענו בספירת יום שמונה עשר והצליחנו בספירת יום שמונה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ברכות שתקנו אנשי כנה״ג בתפלת שחרית מנחה ערבית שהם שמונה עשר הושיענו בספירת יום שמונה עשר והצליחנו בספירת יום שמונה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שמות הקודש אשר בקריאת שמע שהם שמונה עשר. ולְמַֽעַן שמות הקודש אשר בפסוקי שירת משה וישראל שהם שמונה עשר ולְמַֽעַן שמות הקודש אשר בפסוקי מזמור הבו לה׳ בני אלים שהם שמונה עשר. הושיענו בספירת יום שמונה עשר והצליחנו בספירת יום שמונה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן פסוקים אשר בשירת הים אשר שר משה ובני יִשְׂרָאֵל שהם שמונה עשר ולְמַֽעַן פסוקים אשר בעשרת הדברות שהם שמונה עשר ולְמַֽעַן פסוקים של יהי כבוד ה׳ לעולם שהם שמונה עשר. הושיענו בספירת יום שמונה עשר והצליחנו בספירת יום שמונה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד טורי אפרסמונא עלאין שהם שמונה עשר הושיענו בספירת יום שמונה עשר והצליחנו בספירת יום שמונה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שמך הגדול במלוי ע״ב (יו״ד ה״י וי״ו ה״י) ובמלוי ס״ג (יו״ד ה״י וא״ו ה״י) ובמלוי מ״ה (יו״ד ה״א וא״ו ה״א) שעולה מספרם עשרות שמונה עשר. הושיענו בספירת יום שמונה עשר והצליהנו בספירת יום שמונה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ארבעה שמות שמך הגדול במלוי מ״ה (יו״ד ה״א וא״ו ה״א) שמספרם עשרות שמונה עשר הושיענו בספירת יום שמונה עשר והצליחנו בספירת יום שמונה עשר.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל י״ט לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות המלוי של שמך הגדול במלוי אלפין (יו״ד ה״א וא״ו ה״א) שעולה מספרם תשעה עשר הושיענו בספירת יום תשעה עשר והצליחנו בספירת יום תשעה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שמות הקדושים הוי״ה אהי״ה א״ל אלהי״ם אדנ״י שהם תשעה עשר הושיענו בספירת יום תשעה עשר והצליחנו בספירת יום תשעה עשר.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא חה״ו אשר מספרו עולה תשעה עשר. הושיענו בספירת יום תשעה עשר והצליחנו בספירת יום תשעה עשר.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל כ׳ לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אות יו״ד שבשמך הגדול אשר במלואה עולה מספר עשרים. ולְמַֽעַן אות יו״ד שבשם אהי״ה במלואה שמספרה עשרים. ולְמַֽעַן אות יו״ד שבשם שד״י במלואה שמספרה עשרים. ולְמַֽעַן אות יו״ד שבשם אדנ״י במלואה שמספרה עשרים. הושיענו בספירת יום עשרים והצליחנו בספירת יום עשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא יה״ה שמספרו עשרים. הושיענו בספירת יום עשרים והצליחנו בספירת יום עשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות של הברכות יאר ה׳ פניו אליך ויחנך שמספרם עשרים. הושיענו בספירת יום עשרים והצליחנו בספירת יום עשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אות כ׳ של כסא שמספרו עשרים. הושיענו בספירת יום עשרים. והצליחנו בספירת יום עשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות המילה שניתנה לדורות עשרים. הושיענו בספירת יום עשרים והצליחנו בספירת יום עשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת בית קדשי הקדשים אשר ארכו אמות עשרים. הושיענו בספירת יום עשרים והצליחנו בספירת יום עשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת הקרשים של המשכן אשר היו לפאת נגבה תימנה עשרים. ולפאת צפון עשרים. הושיענו בספירת יום עשרים. והצליחנו בספירת יום עשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת לאה אמנו אשר אותיות שמה במילואם (למ״ד אל״ף ה״י) עשרה פעמים עשרים. הושיענו בספירת יום עשרים. והצליחנו בספירת יום עשרים.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל כ״א שהם שלשה שבועות לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שמך הקדוש אהי״ה שעולה מספר אחד ועשרים. הושיענו בספירת יום אחד ועשרים. והצליחנו בספירת יום אחד ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש בי״ט שעולה מספר אחד ועשרים. הושיענו בספירת יום אחד ועשר והצליחנו בספירת יום אחד ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש ודא״י הרמוז בר״ת וַיְבָ֤רֶךְ דָּוִיד֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה, שעולה מספרו אחד ועשרים. הושיענו בספירת יום אחד ועשרים והצליחנו בספירת יום אחד ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שמותיך הקדושים אשר בארבע פרשיות דתפילין שהם אחד ועשרים. הושיענו בספירת יום אחד בעשרים והצליחנו בספירת יום אחד ועשרים.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

'''אח״כ''' יאמר הבקשה של ליל שלישי לעומר ובמקום ימים שלשה יאמר הושיענו בספירת שבועות שלשה.

הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא:

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם הקדוש שדי שהוא אותיות שלשה הושיענו בספירת שבועות שלשה והצליחנו בספירת שבועות שלשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אורות המוחין שהם שלשה הושיענו בספירת שבועות שלשה והצליחנו בספירת שבועות שלשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא יודי״ן שלשה הושיענו בספירת שבועות שלשה והצליחנו בספירת שבועות שלשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת אַבְרָהָם יצחק ויעקב שהם אבות שלשה הושיענו בספירת שבועות שלשה והצליחנו בספירת שבועות שלשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת משה אהרן ומרים שהם אחים ורועים שלשה הושיענו בספירת שבועות שלשה והצליחנו בספירת שבועות שלשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת קריאת תורה נביאים כתובים שהם שלשה הושיענו בספירת שבועות שלשה והצליחנו בספירת שבועות שלשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן סוד מן וענני כבוד ובאר שהם מתנות שלשה הושיענו בספירת שבועות שלשה והצליחנו בספירת שבועות שלשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות סעודות שבת קודש שהם שלשה הושיענו בספירת שבועות שלשה והצליחנו בספירת שבועות שלשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן קדושת ימי ההגבלה של מתן תורה שהם ימים שלשה הושיענו בספירת שבועות שלשה והצליחנו בספירת שבועות שלשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות שמירת המועדים שהם רגלים שלשה הושיענו בספירת שבועות שלשה והצליחנו בספירת שבועות שלשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות הראיה בבהמ״ק במועדים שלשה הושיענו בספירת שבועות שלשה והצליחנו בספירת שבועות שלשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן קדושת ערי מקלט בארץ יִשְׂרָאֵל שהם ערים שלשה הושיענו בספירת שבועות שלשה והצליחנו בספירת שבועות שלשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם אֻבָ בנקוד קבו״ץ וקמ״ץ והרמוז באות ראשונה ואות אחרונה של איוב שבסוף ספר איוב שמספרו שלשה. הושיענו בספירת ימים שבועות שלשה. והצליחנו בספירת שבועות שלשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן טפין דסגו״ל שהם שלשה. הושיענו בספירת שבועות שלשה. והצליחנו בספירת שבועות שלשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן דברים שהעולם עומד עליהם שהם שלשה. הושיענו בספירת שבועות שלשה. והצליחנו בספירת שבועות שלשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות העליות לס״ת במנחה בשבת ובשני וחמישי שהם שלשה שלשה. הושיענו בספירת שבועות שלשה. והצליחנו בספירת שבועות שלשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת בניהו בן יהוידע אשר לו שם בשלשה. הושיענו בספירת שבועות שלשה. והצליחנו בספירת שבועות שלשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן סוד הכתוב יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָ֖ה וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃ אשר הוא תיבות שלשה. הושיענו בספירת שבועות שלשה. והצליחנו בספירת שבועות שלשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם הקדוש פא״י הרמוז בר״ת פ״ותח א״ת י״דיך שהוא אותיות שלשה. הושיענו בספירת שבועות שלשה. והצליחנו בספירת שבועות שלשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם הקדוש סא״ל הרמוז בר״ת א״תה ס״תר ל״י אשר הוא אותיות שלשה. הושיענו בספירת שבועות שלשה. והצליחנו בספירת שבועות שלשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם הקדוש חת״ך הרמוז בס״ת פותח׳ את׳ ידיך׳ אשר אותיותיו שלשה הושיענו בספירת שבועות שלשה והצליחנו בספירת שבועות שלשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם הקדוש היוצא מפסוק אָנֹכִ֗י אֵרֵ֤ד עִמְּךָ֙ מִצְרַ֔יְמָה וְאָנֹכִ֖י אַֽעַלְךָ֣ גַם־עָלֹ֑ה. אשר מנין אותיותיו המה עשרות שלשה. וסידורו מתחלק לחלקים של שלשה שלשה. הושיענו בספירת שבועות שלשה. והצליחנו בספירת שבועות שלשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצפ״ץ אשר עולה מספרו מאות שלשה. הושיענו בספירת שבועות שלשה. והצליחנו בספירת שבועות שלשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם (הדרניא״ל יכוין בו בלבד) המחבר הספירות זה בזה וההיכלות זה בזה אשר מספרו עולה מאות שלשה. הושיענו בספירת שבועות שלשה והצליחנו בספירת שבועות שלשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אור פזר גדול שעולה מספרו מאות שלשה ועשרות שלשה הושיענו בספירת שבועות שלשה והצליחנו בספירת שבועות שלשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שלשה אלפין שיש במלוי שם הוי״ה שעולה מספרם מאות שלשה ועשרות שלשה ואחדים שלשה הושיענו בספירת שבועות שלשה והצליחנו בספירת שבועות שלשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שלשה אלפין שיש בשם אהי״ה במלואו שעולה מספרם מאות שלשה ועשרות שלשה ואחדים שלשה הושיענו בספירת שבועות שלשה והצליחנו בספירת שבועות שלשה.

הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא:

אָנָּא יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

אָֽנָּֽא אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

ואח״כ יאמר פסוקים אלו:

'''כִּי־תִפְאֶ֣רֶת''' עֻזָּ֣מוֹ אָ֑תָּה וּ֝בִרְצוֹנְךָ֗ תרים [תָּר֥וּם] קַרְנֵֽינוּ׃

'''תִּתֵּ֣ן''' לְ֭רֹאשְׁךָ לִוְיַת־חֵ֑ן עֲטֶ֖רֶת תִּפְאֶ֣רֶת תְּמַגְּנֶֽךָּ׃

'''וּֽלְתִתְּךָ֣''' עֶלְי֗וֹן עַ֤ל כׇּל־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה לִתְהִלָּ֖ה וּלְשֵׁ֣ם וּלְתִפְאָ֑רֶת וְלִֽהְיֹתְךָ֧ עַם־קָדֹ֛שׁ לַיהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃

'''נָא''' גִבּוֹר. דּֽוֹרְשֵֽׁי יִחוּדֶֽךָ. כְּבָבַת שָׁמְרֵם:

'''יְהִי''' רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אב הרחמים שבזכות מצות ספירת העומר אשר ספרנו בשבוע זו שהוא שבוע שלישי לספירת שבעה שבועות יתוקן כל פגם אשר פגמנו אנחנו וכל הבאים משרש נר״ן בכל בחינה ובחינה משבעה בחינות של מוח דעת ז״א. וגם יתוקן מה שפגמנו בכל בחינה משבעה בחינות של חסד שלישי שלו. וגם יתוקן מה שפגמנו בכל בחינה משבעה בחינות של גבורה שלישית דנוקבא שלו.

'''אָֽנָּֽא''' מלך רחום וחנון לך ה׳ הגדולה והגבורה והתפארת חננו ה׳ חננו לכפר אשר פגמנו ולסלוח אשר חטאנו במדת התפארת ועל אשר היינו מפרידי אלוף ועל אשר נואלנו באכילת נבילות וטריפות והוספנו סרה בגזל וגניבה ופגמנו בשני שלישי תפארת התחתונים וגם בשליש העליון וברוב אולתינו שגינו ומנענו ש״ע נהורין עלאין של אריך אנפין מלהאיר לתפארת וגם על אשר נואלנו ונהגנו קלות ראש בנדרים ופגמנו בחיי המלך וגם על אשר קללנו וצערנו אב ואם וגרמנו סילוק תרין עטרין מרישא דמלכא וגם על אשר היינו הולכי רכיל ומגלי סוד לבלתי הגונים ובדינו הקדמות מסברתינו ופגמנו בגופא דמלכא קדישא. על הכל מחל וסלח לנו לְמַֽעַן רחמיך וחסדיך ולְמַֽעַן מצות ספירת העומר בשבוע שלישי והרי אנחנו מקבלים עלינו מצות עשה של התשובה כַּכָּתוּב וְשַׁבְתָּ֞ עַד־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ וְשָׁמַעְתָּ֣ בְקֹל֔וֹ.

'''וִיהִי''' רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן מצות ספירת העומר אשר ספרנו בשבוע זו. ולְמַֽעַן זְכוּת עבדך יעקב אבינו החתום במדת תפארת. תזכנו להיות מעבדיך הנאמר עליהם יִשְׂרָאֵל אשר בך אתפאר ותזכנו לעסוק בתורתך הקדושה תורת אמת לשמה ותעזרינו על דבר כבוד שמך אמן.

'''תִּ'''קְרַ֤ב רִנָּתִ֣י לְפָנֶ֣יךָ יְהֹוָ֑ה כִּדְבָרְךָ֥ הֲבִינֵֽנִי׃

'''פְּ֭'''עָמַי הָכֵ֣ן בְּאִמְרָתֶ֑ךָ וְֽאַל־תַּשְׁלֶט־בִּ֥י כׇל־אָֽוֶן׃

'''אַ'''שְׁרֵ֣י אָ֭דָם עֽוֹז־ל֥וֹ בָ֑ךְ מְ֝סִלּ֗וֹת בִּלְבָבָֽם׃

'''רַ'''חֲמֶ֖יךָ רַבִּ֥ים ׀ יְהֹוָ֑ה כְּֽמִשְׁפָּטֶ֥יךָ חַיֵּֽנִי׃

'''תְּ'''הִלַּ֥ת יְהֹוָ֗ה יְֽדַבֶּ֫ר־פִּ֥י וִיבָרֵ֣ךְ כׇּל־בָּ֭שָׂר שֵׁ֥ם קׇדְשׁ֗וֹ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ 

'''יִֽהְי֥וּ''' לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃

== ליל כ״ב לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות התורה שהם שנים ועשרים. הושיענו בספירת יום שנים ועשרים והצליחנו בספירת יום שנים ועשרים

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש אהו״י הרמוז בר״ת אֶת־הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה, שמספרו שנים ועשרים הושיענו בספירת יום שנים ועשרים והצליחנו בספירת יום שנים ועשרים

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא אכ״א שעולה מספרו שנים ועשרים הושיענו בספירת יום שנים ועשרים והצליחנו בספירת יום שנים ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא הז״י שעולה מספרו שנים ועשרים הושיענו בספירת יום שנים ועשרים והצליחנו בספירת יום שנים ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שמות הקודש של ברכת כהנים (אנקת״ם פסת״ם פספסי״ם דיונסי״ם) שהם שנים ועשרים הושיענו בספירת יום שנים ועשרים והצליחנו בספירת יום שנים ועשרים

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש יאי״א הרמוז בר״ת יָק֣וּם אֱ֭לֹהִים יָפ֣וּצוּ אוֹיְבָ֑יו, ושעולה מספרו שנים ועשרים הושיענו בספירת יום שנים ועשרים והצליחנו בספירת יום שנים ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן הקדוש ב״ך שהוא סוד עשר אותיות של שם הוי״ה במלוי אלפין וי״ב אותיות דמלוי שם אדנ״י שעולה מספרו שנים ועשרים הושיענו בספירת יום שנים ועשרים והצליחנו בספירת יום שנים ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שלש עשרה תיקוני דיקנא דאריך אנפין ותשעה תיקוני דיקנא של ז״א שהם שנים ועשרים הושיענו בספירת יום שנים ועשרים והצליחנו בספירת יום שנים ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן חט״ה העליונה שמספרה עולה שנים ועשרים הושיענו בספירת יום שנים ועשרים והצליחנו בספירת יום שנים ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת אותיות טהור שמספרם עולה עשרות שנים ועשרים הושיענו בספירת יום שנים ועשרים והצליחנו בספירת יום שנים ועשרים.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל כ״ג לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת חיה שהיא סוד חכמה שעולה מספרה שלשה ועשרים הושיענו בספירת יום שלשה ועשרים והצליחנו בספירת יום שלשה ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות המלוי של שם הוי״ה בארבעה מלואים של ע״ב ס״ג מ״ה ב״ן שהם שלשה ועשרים הושיענו בספירת יום שלשה ועשרים והצליחנו בספירת יום שלשה ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן יסוד הקדוש הנקרא זיו שמספרו שלשה ועשרים הושיענו בספירת יום שלשה ועשרים והצליחנו בספירת יום שלשה ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן חדוה העליונה שמספרה שלשה ועשרים הושיענו בספירת יום שלשה ועשרים והצליחנו בספירת יום שלשה ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן חוט של חסד שמספרו שלשה ועשרים ולְמַֽעַן סנהדרי קטנה שהם שלשה ועשרים הושיענו בספירת יום שלשה ועשרים והצליחנו בספירת יום שלשה ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם יג״ל פז״ק שמספרו עולה עשרות שלשה ועשרים ולְמַֽעַן אור זקף גדול שמספרו עולה עשרות שלשה ועשרים הושיענו בספירת יום שלשה ועשרים והצליחנו בספירת יום שלשה ועשרים.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל כ״ד לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן תורה נביאים כתובים שהם ארבעה ועשרים הושיענו בספירת יום ארבעה ועשרים והצליחנו בספירת יום ארבעה ועשרים

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא יח״ו שעולה מספרו ארבעה ועשרים הושיענו בספירת יום ארבעה ועשרים והצליחנו בספירת יום ארבעה ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש א״ז ב״ו ג״ה היוצא מפסוק אָ֣ז יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩, שמספרו עולה ארבעה ועשרים הושיענו בספירת יום ארבעה ועשרים והצליחנו בספירת יום ארבעה ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן צרופי של שם אדנ״י שהם ארבעה ועשרים ולְמַֽעַן פרקי משנה דשבת שהם ארבעה ועשרים הושיענו בספירת יום ארבעה ועשרים והצליחנו בספירת יום ארבעה ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אורות שליש החסד שהם ארבעה ועשרים הושיענו בספירת יום ארבעה ועשרים והצליחנו בספירת יום ארבעה ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן יחוד המלכות בפסוק בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, שהוא אותיות ארבעה ועשרים הושיענו בספירת יום ארבעה ועשרים והצליחנו בספירת יום ארבעה ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן משמרות כהונה שהם ארבעה ועשרים. ומשמרות לויה שהם ארבעה ועשרים והמעמדות שהם ארבעה ועשרים הושיענו בספירת יום ארבעה ועשרים והצליחנו בספירת יום ארבעה ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות רוח ה׳ שמספרם עולה עשרות ארבעה ועשרים הושיענו בספירת יום ארבעה ועשרים והצליחנו בספירת יום ארבעה ועשרים.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל כ״ה לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן יחוד שמך הגדול שאנחנו מְיַחֲדִים בְּכָל־יוֹם תָּמִיד וְאוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהֹוָ֥ה ׀ אֶחָֽד׃ אשר אותיותיו המה חמשה ועשרים הושיענו בספירת יום חמשה ועשרים והצליחנו בספירת יום חמשה ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש יה״י שמספרו עולה חמשה ועשרים, ולְמַֽעַן שם הקדוש הי״י שמספרו עולה חמשה ועשרים הושיענו בספירת יום חמשה ועשרים והצליחנו בספירת יום חמשה ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אורות חמשה חסדים שכל אחד כלול מחמשה שהם חמשה ועשרים הושיענו בספירת יום חמשה ועשרים והצליחנו בספירת יום חמשה ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות הברכה של יִשָּׂ֨א יְהֹוָ֤ה ׀ פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃ אשר המה חמשה ועשרים הושיענו בספירת יום חמשה ועשרים והצליחנו בספירת יום חמשה ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת יותם בן עוזיהו מלך יהודה אשר היה במלכו בן חמשה ועשרים הושיענו בספירת יום חמשה ועשרים והצליחנו בספירת יום חמשה ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת חזקיהו מלך יהודה אשר היה במלכו בן חמשה ועשרים הושיענו בספירת יום חמשה ועשרים והצליחנו בספירת יום חמשה ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד שלשה יחודים שהם הוי ה אהי״ה. הוי״ה אלהי״ם. הוי״ה אדנ״י. שעולה מספרם עשרות חמשה ועשרים. הושיענו בספירת יום חמשה ועשרים והצליחנו בספירת יום חמשה ועשרים.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל כ״ו לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שמך הגדול הוי״ה שמספרם ששה ועשרים הושיענו בספירת יום ששה ועשרים והצליחנו בספירת יום ששה ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש יאה״י שעולה מספר ששה ועשרים הושיענו בספירת יום ששה ועשרים והצליחנו בספירת יום ששה ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן הלל הגדול אשר פסוקיו ששה ועשרים הושיענו בספירת יום ששה ועשרים והצליחנו בספירת יום ששה ועשרים

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן עשרה שמות הקדושים משמך הגדול אשר מספרם עולה עשרות ששה ועשרים הושיענו בספירת יום ששה ועשרים והצליחנו בספירת יום ששה ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד העמקים הנרמזים בפסוק מִמַּעֲמַקִּ֖ים קְרָאתִ֣יךָ יְהֹוָֽה, שמספרם עולה עשרות ששה ועשרים הושיענו בספירת יום ששה ועשרים והצליהנו בספירת יום ששה ועשרים.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל כ״ז לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש אוֹחֲזָ״ה הרמוז בפכוק אוחזה בסנסניו שעולה מספרו שבעה ועשרים הושיענו בספירת יום שבעה ועשרים והצליחנו בספירת יום שבעה ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש האכ״א הרמוז בס״ת אעברה נא בארצך לא שעולה מספר שבעה ועשרים הושיענו בספירת יום שבעה ועשרים והצליחנו בספירת יום שבעה ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות מלוי המלוי של שם אהי״ה שהם שבעה ועשרים הושיענו בספירת יום שבעה ועשרים והצליחנו בספירת יום שבעה ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא יי״ז שעולה מספרו שבעה ועשרים הושיענו בספירת יום שבעה ועשרים והצליחנו בספירת יום שבעה ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות התורה עם חמש אותיות מנצפ״ך שהם שבעה ועשרים הושיענו בספירת יום שבעה ועשרים והצליחנו בספירת יום שבעה ועשרים.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל כ״ח שהם ארבעה שבועות לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שמך הגדול במלוי מלואו שעולה שמונה ועשרים הושיענו בספירת יום שמונה ועשרים והצליחנו בספירת יום שמונה ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אור עליון הנקרא כח אשר מספרו שמונה ועשרים הושיענו בספירת יום שמונה ועשרים והצליחנו בספירת יום שמונה ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן כח אדנ״י שהוא סוד שבעה שמות הוי״ה שבשבעה ספירות אשר אותיותיהם שמונה ועשרים הושיענו בספירת יום שמונה ועשרים והצליחנו בספירת יום שמונה ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אורות שתי י״ד שעולה מספרם שמונה ועשרים הושיענו בספירת יום שמונה ועשרים והצליחנו בספירת יום שמונה ועשרים.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

'''אח״כ''' יאמר הבקשה של ד׳ לעומר ובמקום ימים ארבעה יאמר שבועות ארבעה
 
הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא:

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שמך הגדול שבו אותיות ארבעה ומתמלא במילואים ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן היוד״ין שבשמך הגדול במילואו (יו״ד ה״י וי״ו ה״י) אשר המה ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם הקדוש אהי״ה שבו אותיות ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם הקדוש אדנ״י שבו אותיות ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אורות טעמים נקודות תגין אותיות שהם בחינות ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אורות ראיה שמיעה ריחא קלא שהם בחינות ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה שהם עולמות ארבעה. הושיענו בספירת שבועות ארבעה, והצליחנו בספירת שבועות ארבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן ר֣וּחַ יְהֹוָ֑ה ר֧וּחַ חׇכְמָ֣ה וּבִינָ֗ה ר֤וּחַ עֵצָה֙ וּגְבוּרָ֔ה ר֥וּחַ דַּ֖עַת וְיִרְאַ֥ת יְהֹוָֽה שהם רוחות ארבעה. הושיענו בספירת שבועות ארבעה. והצליחנו בספירת שבועות ארבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מחנות שכינה שחם מחנות ארבעה. הושיענו בספירת שבועות ארבעה. והצליחנו בספירת שבועות ארבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן חיות הקודש שהם חיות ארבעה. ויש לכל אחת פנים ארבעה וכנפים ארבעה. הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן סוד נהר היוצא מעדן להשקות את הגן והיה לראשים ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה. והצליחנו בספירת שבועות ארבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן קדושת הארון אשר בו טבעות ארבעה על פעמותיו ארבעה. הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן חלקי תורה פשט רמז דרש סוד שהם ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן קדושת אות ד׳ רבתי דאחד שמספרה ארבעה. הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות קריאת מקרא ומשנה ותלמוד וקבלה שהם למודים ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן קדושת מזבח הנחושת אשר בו טבעות ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות הציצית אשר על כנפות ארבעה. הושיענו בספירת שבועות ארבעה. והצליחנו בספירת שבועות ארבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות נטילת לולב והדס וערבה ואתרוג דחג שהם מינים ארבעה. הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת אמות של הלכה שהם ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות שתיית הכוסות של יין בלילה ראשונה של חג המצות שהם כוסות ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות אכילת מצה בלילה ראשונה של חג המצות שהם כזית ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות התפילין של ראש שבו פרשיות ארבעה ובתים ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות העליות לספר תורה בראשי חדשים ובחול המועד שהם ארבעה ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם הקדוש (וְבַאֲשָֹ) הרמוז בר״ת וְשֵׁ֥ם בַּת־אָשֵׁ֖ר שָֽׂרַח, אשר אותיותיו ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת אליהו הנביא מלאך הברית זכור לטוב אשר מעופף בארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן קדושת הימים שעלה בהם מרע״ה לקבל הלוחות שהם עשרות ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אותיות משכיל שהם כינוי לחכמה ולדעת וליסוד שעולה מספרם מאות ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אותיות אליהו הנביא זכור לטוב שעולה מספרם מאות ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שנים עשר מלואים של שם ס״ג שעולה מספרם מאות ארבעה ועשרות ארבעה ואחדים ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אותיות מקדש שעולה מספרם מאות ארבעה ועשרות ארבעה ואחדים ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה.

הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא:

אָנָּא יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

אָֽנָּֽא אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

ואח״כ יאמר: 

'''יְ֘הֹוָ֤ה''' אֱלֹהִ֣ים צְבָא֣וֹת הֲשִׁיבֵ֑נוּ הָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה׃ 

'''תּֽוֹדִיעֵנִי֮''' אֹ֤רַח חַ֫יִּ֥ים שֹׂ֣בַע שְׂ֭מָחוֹת אֶת־פָּנֶ֑יךָ נְעִמ֖וֹת בִּימִינְךָ֣ נֶֽצַח׃

'''בָּֽרְכֵֽם''' טַהֲרֵם. רַחֲמֵי צִדְקָתֶֽךָ. תָּמִיד גָּמְלֵם:

'''יְהִי''' רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אב הרחמים שבזכות מצות ספירת העומר אשר ספרנו בשבוע זו שהוא שבוע רביעי לספירת שבעה שבועות יתוקן כל פגם אשר פגמנו אנחנו והבאים משרש נר״ן בכל בחינה ובחינה משבעה בחינות של מוח דעת ז״א וגם יתוקן מה שפגמנו בכל בבחינה משבעה בחינות של חסד רביעי שלו. וגם יתוקן מה שפגמנו בכל בחינה משבעה בחינות של גבורה רביעית דנוקבא שלו.

'''אָֽנָּֽא''' מלך רחום וחנון לך ה׳ הגדולה והגבורה והתפארת והנצח חננו ה׳ חננו לכפר על אשר פגמנו ולסלוח על אשר חטאנו במדת הנצח ועל אשר חטאנו בביטול תורתך הקדושה שנתת לנו ע״י משה עבדך ועל אשר למדנו תורה שלא לשמה ועל אשר הפסקנו למודינו לדברים בטלים. על הכל תמחול ותסלח לנו לְמַֽעַן רחמיך וחסדיך ולְמַֽעַן מצות ספירת העומר בשבוע הרביעי וַהֲרֵי אֲנַֽחְנוּ מְקַבְּלִים עָלֵֽינוּ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל הַתְּשׁוּבָה כַּכָּתוּב וְשַׁבְתָּ֞ עַד־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ וְשָׁמַעְתָּ֣ בְקֹל֔וֹ. והרי אנחנו מתחרטים על כל אשר חטאנו עוינו ופשענו ואתה בטובך תקבלנו בתשובה כי ימינך פשוטה לקבל שבים.

'''וִיהִי''' רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שתעשה לְמַֽעַן מצות ספירת העומר אשר ספרנו בשבוע זו ולְמַֽעַן זְכוּת משה נביאך החתום במדת הנצח תאיר עינינו בתורתיך ואחרי מצותיך תרדוף נפשנו ונשמחה ונראה נעימות בימינך נצח. ונזכח לנצח את אויבינו ותסתום פה המקטרגים עלינו ונהיה אהובים למעלה ונחמדים למטה ותעזרנו על דבר כבוד שמך אמן.

'''נ'''וֹדָ֣ע בִּיהוּדָ֣ה אֱלֹהִ֑ים בְּ֝יִשְׂרָאֵ֗ל גָּד֥וֹל שְׁמֽוֹ׃

'''צֶ֭'''דֶק לְפָנָ֣יו יְהַלֵּ֑ךְ וְיָשֵׂ֖ם לְדֶ֣רֶךְ פְּעָמָֽיו׃

'''חׇ'''נֵּ֥נִי אֲדֹנָ֑י כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ אֶ֝קְרָ֗א כׇּל־הַיּֽוֹם׃

'''יִֽהְי֥וּ''' לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃

== ליל כ״ט לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שמותיך הקדושים י״ה יהו״ה אהי״ה אדנ״י א״ל אלהי״ם שד״י צבאו״ת שהם אותיות תשעה ועשרים הושיענו בספירת יום תשעה ועשרים והצליחנו בספירת יום תשעה ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שבעה שמות המרגלאן שהם תשעה ועשרים הושיענו בספירת יום תשעה ועשרים והצליחנו בספירת יום תשעה ועשרים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת חזקיהו עבדך אשר מלך בירושלים שנים תשעה ועשרים הושיענו בספירת יום תשעה ועשרים והצליחנו בספירת יום תשעה ועשרים. 

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל שלשים לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם י״ה הקדוש במלואו יו״ד ה״ה שעולה מספר שלשים הושיענו בספירת יום שלשים והצליחנו בספירת יום שלשים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא י׳ י׳ י׳ שמספרו שלשים הושיענו בספירת יום שלשים והצליחנו בספירת יום שלשים

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת בית מקדשך שבנה שלמה אשר קומתו שלשים. הושיענו בספירת יום שלשים והצליחנו בספירת יום שלשים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת יוסף הצדיק אשר יצא מבית האסורים ועמד לפני פרעה בהיותו בן שלושים הושיענו בספירת יום שלשים והצליחנו בספירת יום שלשים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת דוד בן ישי עבדך אשר מלך בחברון בן שלשים הושיענו בספירת יום שלשים והצליחנו בספירת יום שלשים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם מצפ״ץ שמספרו עשרות שלושים. הושיענו בספירת יום שלושים והצליחנו בספירת יום שלשים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן יסוד המחבר הספירות זה בזה וההיכלות זה בזה (הדרניא״ל) שמספרו עשרות שלשים הושיענו בספירת יום שלשים והצליחנו בספירת יום שלשים.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל אחד ושלושים יום לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם א״ל הקדוש שמספרו אחד ושלושים. הושיענו בספירת יום אחד ושלושים. והצליחנו בספירת יום אחד ושלושים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש ייא״י שהוא ברחל שעולה מספרו אחד ושלושים. ולְמַֽעַן שם הקדוש איי״י שהוא בלאה שעולה מספרו אחד ושלושים הושיענו בספירת יום אחד ושלושים והצליחנו בספירת יום אחד ושלושים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות של ארבעה שמות יה״ו דמילוי ע״ב ומלוי ס״ג ומילוי מ״ה ומלוי ב״ן שהם אחד ושלושים. הושיענו בספירת יום אחד ושלושים והצליחנו בספירת יום אחד ושלושים

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת יאשיהו עבדך אשר מלך בירושלים שנים אחד ושלושים. הושיענו בספירת יום אחד ושלושים והצליחנו בספירת יום אחד ושלושים

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן עשרה שמות א״ל הקדוש שמספרם עולה עשרות אחד ושלושים הושיענו בספירת יום אחד ושלושים והצליחנו בספירת יום אחד ושלושים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ש״י עולמות הקדושים שמספרם עולת עשרות אחד ושלושים הושיענו בספירת יום אחד ושלושים והצליחנו בספירת יום אחד ושלושים.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל שנים ושלושים לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן נתיבות החכמה שהם שנים ושלושים. הושיענו בספירת יום שנים ושלושים והצליחנו בספירת יום שנים ושלושים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן כבוד העליון שמספרו שנים ושלושים. הושיענו בספירת יום שנים ושלושים והצליחנו בספירת יום שנים ושלושים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות ארבע שמות אה״י הקדושים במלואם שהם שנים ושלושים. הושיענו בספירת יום שנים ושלושים והצליחנו בספירת יום שנים ושלושים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות יו״ד ו״ו שבשמך הגדול במילואם שהם מספר שנים ושלושים הושיענו בספירת יום שנים ושלושים והצליחנו בספירת יום שנים ושלושים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן הארת שמונה מוחין המתגלים בלב שהם שמונה שמות אשר אותיותיהם שנים ושלושים הושיענו בספירת יום שנים ושלושים והצליחנו בספירת יום שנים ושלושים

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת התורה הקדושה המתחלת באות ב׳ ומסיימת באות ל׳ שהם מספר שנים ושלושים הושיענו בספירת יום שנים ושלושים והצליחנו בספירת יום שנים ושלושים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש ל״ב בנקוד קבוץ וקמץ הרמוז בתיבת לב שבסוף ספר מלאכי שמספרו שנים ושלושים הושיענו בספירת יום שנים ושלושים והצליחנו בספירת יום שנים ושלושים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן צרופים של שמות ארבע נהרות גן עדן שהם שמות שנים ושלושים הושיענו בספירת יום שנים ושלושים והצליחנו בספירת יום שנים ושלושים

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן חסד אַבְרָהָם שמספרו עשרות שנים ושלושים הושיענו בספירת יום שנים ושלושים והצליחנו בספירת יום שנים ושלושים.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל שלושה ושלושים יום לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות כד״ט משם אכדט״ם שהם חלוף אותיות לה״י משם אלהים שעולה מספרם שלשה ושלשים הושיענו בספירת יום שלשה ושלשים והצליחנו בספירת יום שלשה ושלשים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת דוד עבדך משיחיך אשר מלך בירושלים שנים שלשה ושלשים הושיענו בספירת יום שלשה ושלשים והצליחנו בספירת יום שלשה ושלשים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן יסוד המלכות הנקרא ג״ל כַּכָּתוּב גַּ֥ל נָע֖וּל מַעְיָ֥ן חָתֽוּם. שמספרו שלשה ושלשים הושיענו בספירת יום שלשה ושלשים והצליחנו בספירת יום שלשה ושלושים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד דם טוהר שהוא נמשך ימים שלשה ושלושים הושיענו בספירת יום שלשה ושלשים והצליחנו בספירת יום שלשה ושלשים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן בית המקדש שיבנה במהרה בימינו שֶׁכָּתוּב בּוֹ וְהַצְּלָעוֹת֩ צֵלָ֨ע אֶל־צֵלָ֜ע שלש ושלושים הושיענו בספירת יום שלשה ושלושים והצליחנו בספירת יום שלשה ושלשים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות יו״ד וא״ו שבשמך הגדול במילואם שמספרם שלשה ושלושים. הושיענו בספירת יום שלשה ושלשים והצליחנו בספירת יום שלשה ושלשים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות ה״א יו״ד ה״א שבשם אהי״ה במילואם באלפין שמספרם שלשה ושלשים הושיענו בספירת יום שלשה ושלשים והצליחנו בספירת יום שלשה ושלשים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד צמר העליון הקדוש הנמשך מן אריך אנפין שעולה מספרו עשרות שלשה ושלשים הושיענו בספירת יום שלשה ושלשים והצליחנו בספירת יום שלשה ושלשים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן לאה הנקראת ענוה ורחל הנקראת צדקה שמספרם עשרות שלשה ושלשים הושיענו בספירת יום שלשה ושלשים. והצליחנו בספירת יום שלשה ושלשים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אור פזר גדול שעולה מספרו עשרות שלשה ושלשים הושיענו בספירת יום שלשה ושלשים והצליחנו בספירת יום שלשה ושלשים.

'''אָֽנָּֽא''' ה׳ לְמַֽעַן אותיות אל״ף כ״ף דל״ת טי״ת מ״ם שהם סוד חמשה גבורות דגדלות אשר אותיות אלו במילואם עולים מספר שלום ברכה טובה חיים חן חסד רחמים חדוה. תשפיע לי ולבני ביתי ולכל יִשְׂרָאֵל שפע שלום ברכה טובה חיים חן חסד רחמים חדוה. עשה לְמַֽעַן אמתך עשה לְמַֽעַן כבודך עשה לְמַֽעַן דתך עשה לְמַֽעַן טובך עשה לְמַֽעַן מלכותך.

אל״ף

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אֱֽלֹהִ֗ים''' יְחׇנֵּ֥נוּ וִיבָרְכֵ֑נוּ יָ֤אֵֽר פָּנָ֖יו אִתָּ֣נוּ סֶֽלָה׃

'''אֶ֭רֶץ''' נָתְנָ֣ה יְבוּלָ֑הּ יְ֝בָרְכֵ֗נוּ אֱלֹהִ֥ים אֱלֹהֵֽינוּ׃

'''אֱלֹהִ֥ים''' לְהַצִּילֵ֑נִי יְ֝הֹוָ֗ה לְעֶזְרָ֥תִי חֽוּשָׁה׃

'''אֲ֭נִי''' אֶל־אֱלֹהִ֣ים אֶקְרָ֑א וַ֝יהֹוָ֗ה יוֹשִׁיעֵֽנִי׃

כ״ף

'''כִּֽי־עִ֭מְּךָ''' מְק֣וֹר חַיִּ֑ים בְּ֝אוֹרְךָ֗ נִרְאֶה־אֽוֹר׃

'''כִּֽי־אַ֭תָּה''' תָּאִ֣יר נֵרִ֑י יְהֹוָ֥ה אֱ֝לֹהַ֗י יַגִּ֥יהַּ חׇשְׁכִּֽי׃

'''כִּֽי־סַלְעִ֣י''' וּמְצֽוּדָתִ֣י אָ֑תָּה וּלְמַ֥עַן שִׁ֝מְךָ֗ תַּֽנְחֵ֥נִי וּֽתְנַהֲלֵֽנִי׃

'''כִּֽי־אַתָּ֥ה''' תִקְוָתִ֑י אֲדֹנָ֥י יֱ֝הֹוִ֗ה מִבְטַחִ֥י מִנְּעוּרָֽי׃

'''כִּ֥י''' גָ֘בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ ׀ חַסְדּ֗וֹ וֶאֱמֶת־יְהֹוָ֥ה לְעוֹלָ֗ם הַֽלְלוּיָֽהּ׃

דל״ת

'''דְּרָכֶ֣יךָ''' יְ֭הֹוָה הוֹדִיעֵ֑נִי אֹ֖רְחוֹתֶ֣יךָ לַמְּדֵֽנִי׃

'''דֶּרֶךְ־פִּקּוּדֶ֥יךָ''' הֲבִינֵ֑נִי וְ֝אָשִׂ֗יחָה בְּנִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃

'''דֶּֽרֶךְ־מִצְוֺתֶ֥יךָ''' אָר֑וּץ כִּ֖י תַרְחִ֣יב לִבִּֽי׃

'''דֶּֽרֶךְ־שֶׁ֭קֶר''' הָסֵ֣ר מִמֶּ֑נִּי וְֽתוֹרָתְךָ֥ חׇנֵּֽנִי׃

'''דָּבְקָ֣ה''' נַפְשִׁ֣י אַחֲרֶ֑יךָ בִּ֗֝י תָּמְכָ֥ה יְמִינֶֽךָ׃

טי״ת

'''טוֹב־יְהֹוָ֥ה''' לַכֹּ֑ל וְ֝רַחֲמָ֗יו עַל־כׇּל־מַעֲשָֽׂיו׃

'''ט֗וֹב''' לַחֲס֥וֹת בַּיהֹוָ֑ה מִ֝בְּטֹ֗חַ בָּאָדָֽם׃

'''ט֗וֹב''' לַחֲס֥וֹת בַּיהֹוָ֑ה מִ֝בְּטֹ֗חַ בִּנְדִיבִֽים׃

'''טוֹב־אַתָּ֥ה''' וּמֵטִ֗יב לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ׃

'''ט֤וּב''' טַ֣עַם וָדַ֣עַת לַמְּדֵ֑נִי כִּ֖י בְמִצְוֺתֶ֣יךָ הֶאֱמָֽנְתִּי׃

מ״ם

'''מַה־יָּקָ֥ר''' חַסְדְּךָ֗ אֱלֹ֫הִ֥ים וּבְנֵ֥י אָדָ֑ם בְּצֵ֥ל כְּ֝נָפֶ֗יךָ יֶחֱסָיֽוּן׃

'''מָ֤ה''' רַֽב־טוּבְךָ֮ אֲשֶׁר־צָפַ֢נְתָּ לִּירֵ֫אֶ֥יךָ פָּ֭עַלְתָּ לַחֹסִ֣ים בָּ֑ךְ נֶ֗֝גֶד בְּנֵ֣י אָדָֽם׃

'''מַה־תִּשְׁתּ֬וֹחֲחִ֨י''' ׀ נַפְשִׁי֮ וּֽמַה־תֶּהֱמִ֢י עָ֫לָ֥י

'''הוֹחִ֣ילִי''' לֵ֭אלֹהִים כִּי־ע֣וֹד אוֹדֶ֑נּוּ יְשׁוּעֹ֥ת פָּ֝נַ֗י וֵאלֹהָֽי׃

'''מָה־אָשִׁ֥יב''' לַיהֹוָ֑ה כׇּֽל־תַּגְמוּל֥וֹהִי עָלָֽי׃

'''מָה־רַבּ֬וּ''' מַעֲשֶׂ֨יךָ ׀ יְֽהֹוָ֗ה כֻּ֭לָּם בְּחׇכְמָ֣ה עָשִׂ֑יתָ מָלְאָ֥ה הָ֝אָ֗רֶץ קִנְיָנֶֽךָ׃

'''אָֽנָּֽא''' ה׳ לְמַֽעַן זְכוּת עבדך הצדיק רבי שמעון בן יוחאי שהיה בחינת יסוד יוסף צדיק ה׳ ועולה מספר שמו במספר יסוד יוסף צדיק ה׳ יתוקן מה שפגמנו במדת יסוד יוסף צדיק ה׳ וימשך לנו טוב וחן וחסד וברכה ושלום מן יסוד יוסף צדיק ה׳.

'''אָֽנָּֽא''' ה׳ לְמַֽעַן זְכוּת עבדך הצדיק רבי שמעון בן יוחאי שעולה מספר שמו כמספר שני רגל יתוקן מה שפגמנו בעון משכב זכור בשני בחינות רגל וימשך לנו שפע חיים טובים ברכה ושלום חן וחסד ורחמים מזווג חכמה ובינה שהם הוי״ה במלוי יודי״ן (יו״ד ה״י וי״ו ה״י) ואהי״ה במלוי יודי״ן (אל״ף ה״י יו״ד ה״י) דשתי בחינות (י״א ה״ה ו״י ה״ה) (א״י ה״ה י״ו ה״ה) שיזדווגו זווג עליון במקומם העליון הקדוש.

'''אָֽנָּֽא''' ה׳ לְמַֽעַן זְכוּת עבדך הצדיק רבי שמעון בן יוחאי שעולה מספר שמו כמספר עולם היצירה יתוקן מה שפגמנו בעולם היצירה וימשך לנו טובה וברכה ושלום משם הקדוש אל ה׳ שהוא הרוחניות של עולם היצירה ויהיה לנו כח ואומץ ויכולת שתעלה נפשנו מן עולם עשיה אל עולם היצירה ויאיר אות ו׳ שבשמך הגדול באורות עליונים וחסדים גדולים ותעשה עמנו אות לטובה אות לברכה אות לישועה אות לרחמים יראו שונאינו ויבושו יחזו אויבינו ויכלמו כי אתה ה׳ עזרתנו ונחמתנו.

'''אָֽנָּֽא''' ה׳ לְמַֽעַן זְכוּת עבדך הצדיק רבי שמעון בן יוחאי שעולה מספר שמו כמספר כסא שכינה יתוקן מה שפגמנו בכסא שכינה ותזכך ותאיר נפשינו ויהיה בה תוספת כח והארה עליונה להיות מדור וכסא לאור השכינה.

'''אָֽנָּֽא''' ה׳ לְמַֽעַן זְכוּת עבדך הצדיק רבי שמעון בן יוחאי שעולה שמו מספר ארבע מאות וששים וששה יתוקן מה שפגמנו בהרהורים שעולים מספר ארבע מאות וששים וששה ונהיה מוצלים מן מכות שהם מספר ארבע מאות וששים וששה ויתוקנו ויזדככו הכליות שהם מספר ארבע מאות וששים וששה וימשך לנו מהם עצה טובה ונכונה וישרה תמיד.

== ליל ארבעה ושלושים יום לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש בוכו שעולה מספרו ארבעה ושלושים הושיענו בספירת יום ארבעה ושלושים והצליחנו בספירת יום ארבעה ושלושים

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מדות חכמה בינה דעת חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד אשר אותיותיהם המה ארבעה ושלושה הושיענו בספירת יום ארבעה ושלושים והצליחנו בספירת יום ארבעה ושלושים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שמך הגדול הוי״ה ושמך הקדוש שדי שמספרם עשרות ארבעה ושלושים הושיענו בספירת יום ארבעה ושלושים. והצליחנו בספירת יום ארבעה ושלושים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן בירור נצוצות רפ״ח וב״ן אשר מספרם עולה עשרות ארבעה ושלושים הושיענו בספירת יום ארבעה ושלושים והצליחנו בספירת יום ארבעה ושלושים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת התורה שנקראת ספר שעולה מספר עשרות ארבעה ושלושים הושיענו בספירת יום ארבעה ושלושים והצליחנו בספירת יום ארבעה ושלושים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן חמשה פעמים חיים שעולה מספרם עשרות ארבעה ושלושים הושיענו בספירת יום ארבעה ושלושים והצליחנו בספירת יום ארבעה ושלושים

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל חמשה ושלושים יום לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם י״ה הקדוש במלואו יו״ד ה״י שעולה מספר חמשה ושלושים הושיענו בספירת יום חמשה ושלושים והצליחנו בספירת יום חמשה ושלושים

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש (אגל״א) הרמוז בר״ת אַתָּה גִבּוֹר לְעוֹלָם אֲדֹנָי, שמספרו עולה חמשה ושלשים. הושיענו בספירת יום חמשה ושלושים והצליחנו בספירת יום חמשה ושלושים

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש אל״ד הרמוז בר״ת אמור לצרותינו די שהוא מספר חמשה ושלושים. הושיענו בספירת יום חמשה ושלושים והצליחנו בספירת יום חמשה ושלושים

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שם אדנ״י הקדוש במלוי מלואו שהם חמשה ושלושים הושיענו בספירת יום חמשה ושלושים והצליחנו בספירת יום חמשה ושלושים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש לֻ״הָ בנקוד קבוץ וקמץ הרמוז בתיבת לה שבסוף ספר משלי שמספרו עולה חמשה ושלושים הושיענו בספירת יום חמשה ושלושים והצליחנו בספירת יום חמשה ושלושים

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות חסד לאברהם שמספרם עולה עשרות חמשה ושלושים הושיענו בספירת יום חמשה ושלושים והצליחנו בספירת יום חמשה ושלושים

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

'''אח״כ''' יאמר הבקשה המיוסדת לעיל במספר יום חמשה לעומר ובמקום יום חמשה יאמר הושיענו בספירת חמשה שבועות והצליחנו בספירת חמשה שבועות 

הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא:

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם אל שדי בבריאה אשר אותיותיהם חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אות ה׳ ראשונה שבשמך הגדול שמספרה חמשה ולמען אות ה׳ אחרונה שבשמך הגדול שמספרה חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אות ה׳ ראשונה שבשם הקדוש אהי״ה ואות ה׳ אחרונה שבשם הקדוש אהי״ה שמספרם חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם צבאות שהוא אותיות חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן תורתך הקדושה שהיא ספרים חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אורות החסדים אשר המה אורות חמשה ולמען שם אלהים הקדוש שהוא אותיות חמשה ולמען אותיות מנצפ״ך הכפולות שהם אותיות חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם הקדוש (אכדט״ם) שהוא אותיות חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת יוסף הצדיק שנוסף בשמו אות ה׳ שמספרה חמשה ולמען זְכוּת בנימין הצדיק אשר רבה משאתו ידות חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן נֶֽפֶשׁ רֽוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה שהם חלקים חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת דוד עבדך אשר בחר לו מן הנחל חלוקי אבנים חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת מרדכי הצדיק אשר לבש לבושי מלכות חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מוצאות הפה שהם מוצאות חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן סוד קדושת הכרובים אשר להם כנפים כל כנף אמות חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות קרבנות הנשיאים אשר הקריבו זבח השלמים אלים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות ראשית הגז מצאן חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה׳ צבאות כי טוב ה׳ כי לעולם חסדו אשר המה קולות חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן הברכה של פסוק יָאֵ֨ר יְהֹוָ֧ה ׀ פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ, אשר תיבותיו המה חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם הקדוש (צמרכ״ד) אשר אותיותיו המה חמשה תושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן ארבע אותיות שמך הגדול בנקוד פתח יַהַוַהַ שהוא בחכמה שעולה מספרם עשרות חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אותיות כל שהם כינוי ליסוד שעולה מספרם עשרות חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם הקדוש יל״י הרמוז בר״ת לְ֭מַעַן יֵחָלְצ֣וּן יְדִידֶ֑יךָ ובר״ת פסוק יְ֭הֹוָה לַמַּבּ֣וּל יָשָׁ֑ב, שעולה מספר עשרות חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שערי בינה שעולה מספרם עשרות חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת כלה העליונה שמספרה עולה עשרות חמשה ואחדים חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן קדושת המלוי של שם שד״י אשר מספרו מאות חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן קדושת חלונות העליונים שמספרם עולה מאות חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שלשה פעמים אל במילואם שמספרם עולה מאות חמשה. ועשרות חמשה ואחדים חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה.

הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא:

אָנָּא יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

אָֽנָּֽא אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

ואח&quot;כ יאמר

'''יְהֹוָ֤ה''' אֲדֹנֵ֗ינוּ מָֽה־אַדִּ֣יר שִׁ֭מְךָ בְּכׇל־הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֥ר תְּנָ֥ה ה֝וֹדְךָ֗ עַל־הַשָּׁמָֽיִם׃ 

'''גָּד֣וֹל''' כְּ֭בוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶ֑ךָ ה֥וֹד וְ֝הָדָר תְּשַׁוֶּ֥ה עָלָֽיו׃

'''חֲסִין''' קָדוֹשׁ. בְּרֹב טֽוּבְךָֽ. נַהֵל עֲדָתֶֽךָ:

'''יְהִי''' רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אב הרחמים שבזכות מצוה ספירת העומר אשר ספרנו בשבוע זו שהוא שבוע חמישי לספירת חמשה שבועות יתוקן כל פגם אשר פגמנו אנחנו והבאים משרש נר״ן בכל בחינה ובחינה משבעה בחינות של מוח חכמת ז״א וגם יתוקן מה שפגמנו בכל בחינה משבעה בחינות של גבורה חמישית של הנוקבא שלו.

'''אָֽנָּֽא''' ה׳ מלך רחום וחנון לך ה׳ הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד חננו ה׳ חננו לכפר לנו על אשר פגמנו ולסלוח על אשר חטאנו ולא כבדנו את התורה ולומדיה ולא החזקנו ולא אמצנו ברכים כושלות ברכי דרבנן דשלהי ועל אשר הלכנו בעצת רשעים והיינו מהולכי רכיל ורגלינו לרע רצו על הכל תמחול ותסלח לנו לְמַֽעַן רחמיך וחסדיך ולְמַֽעַן מצות ספירת העומר בשבוע החמישי וַהֲרֵי אֲנַֽחְנוּ מְקַבְּלִים עָלֵֽינוּ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל הַתְּשׁוּבָה כַּכָּתוּב וְשַׁבְתָּ֞ עַד־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ וְשָׁמַעְתָּ֣ בְקֹל֔וֹ. והרי אנחנו מתחרטים על כל אשר חטאנו עוינו ופשענו ואתה בטובך תקבלנו בתשובה כי ימינך פשוטה לקבל שבים.

'''וִיהִי''' רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שתעשה לְמַֽעַן רחמיך ולְמַֽעַן מצות ספירת העומר אשר ספרנו בשבוע זו ולְמַֽעַן זְכוּת אהרן כהנך החתום במידת הוד ותזכנו לעבוד עבודת הקודש בקדושה ובטהרה ותזכנו לכבד לומדי תורה ולרוץ לדבר מצוה ותזכנו להיות מתלמדיו של אהרן לאהוב שלום ולרדוף שלום ולבקש שלום ולשים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה ולא נאסור את המותר ולא נתיר את האסור ולא תעלה קנאתנו על לב אדם ולא קנאת אדם תעלה על לבנו ולא נבוש ולא נכלם ולא נכשל לעולם ועד ותעשה עמנו אות לטובה וּתְקַיֵּם בָּֽנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב אַל־יִתֵּ֣ן לַמּ֣וֹט רַגְלֶ֑ךָ אַל־יָ֝נ֗וּם שֹׁמְרֶֽךָ׃ וּבָ֤א לְצִיּוֹן֙ גּוֹאֵ֔ל. גָּד֣וֹל כְּ֭בוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶ֑ךָ ה֥וֹד וְ֝הָדָר תְּשַׁוֶּ֥ה עָלָֽיו׃ ויתעורר רוח הרביעי דפרק תחתון דהוד דאריך אנפין והמלך המשיח ירום ונשא וגבה מאד. וְנָחָ֥ה עָלָ֖יו ר֣וּחַ יְהֹוָ֑ה ר֧וּחַ חׇכְמָ֣ה וּבִינָ֗ה ר֤וּחַ עֵצָה֙ וּגְבוּרָ֔ה ר֥וּחַ דַּ֖עַת וְיִרְאַ֥ת יְהֹוָֽה׃ ויתעלה אור הלבנה ונשיג ונבין בחכמה ומלאה הארץ דעה את ה׳ במהרה בימנו אמן.

'''הַ'''שָּׂ֣ם נַ֭פְשֵׁנוּ בַּחַיִּ֑ים וְלֹֽא־נָתַ֖ן לַמּ֣וֹט רַגְלֵֽנוּ׃

'''וַ'''יְהִ֬י יְהֹוָ֣ה לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב וֵ֝אלֹהַ֗י לְצ֣וּר מַחְסִֽי׃

'''דֶּֽ'''רֶךְ־מִצְוֺתֶ֥יךָ אָר֑וּץ כִּ֖י תַרְחִ֣יב לִבִּֽי׃

'''יִֽהְי֥וּ''' לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃

== ליל ששה ושלושים יום לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מלוי צירוף יו״ד ה״י וי״ו שעולה מספר ששה ושלושים הושיענו בספירת יום ששה ושלושים והצליחנו בספירת יום ששה ושלושים

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן רבוע שם אהו״ה שבדעת הרמוז בר״ת אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ, כזה (א׳ א״ה אה״ו אהו״ה) שעולה מספרו ששה ושלושים הושיענו בספירת יום ששה ושלושים והצליחנו בספירת יום ששה ושלושים

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת לאה אמנו שעולה מספר שמה ששה ושלושים הושיענו בספירת יום ששה ושלושים והצליחנו בספירת יום ששה ושלושים

'''אָֽנָּֽא''' בזכות הצדיקים הנמצאים בכל דור שהם ששה ושלושים. ולְמַֽעַן המסכתות שהם ששה ושלושים ולְמַֽעַן הכריתות שהם ששה ושלושים הושיענו בספירת יום ששה ושלושים והצליחנו בספירת יום ששה ושלושים

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן חמשה פעמים חסד שמספרם עולה עשרות ששה ושלושים הושיענו בספירת יום ששה ושלושים והצליחנו בספירת יום ששה ושלושים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות רוח חכמה ובינה שעולה מספרם עשרות ששה ושלושים הושיענו בספירת יום ששה ושלושים והצליחנו בספירת יום ששה ושלושים 

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל שבעה ושלושים יום לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות המלוי של שמך הגדול שהוא מלוי ס״ג שעולה שבעה ושלושים הושיענו בספירת יום שבעה ושלושים והצליחנו בספירת יום שבעה ושלושים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אור היחידה שעולה מספרה שבעה ושלושים ולְמַֽעַן אור ההבל הקדוש שעולה מספר שמו שבעה ושלושים הושיענו בספירת יום שבעה ושלשים והצליחנו בספירת יום שבעה ושלשים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת הֶבֶל בן אדה״ר שעולה מספר שמו שבעה ושלושים ולְמַֽעַן זְכוּת יצחק אע״ה שנעקד ע״ג המזבח בהיות שנותיו שבעה ושלושים הושיענו בספירת יום שבעה ושלושים והצליחנו בספירת יום שבעה ושלושים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן בכיה של רחל אמנו שעולה מספר שבעה ושלושים ולְמַֽעַן בכיה של כל הצדיקים שעולה מספר שבעה ושלשים הושיענו בספירת יום שבעה ושלושים והצליחנו בספירת יום שבעה ושלושים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות יחוד התפילין שהם י״ה ה״ו ה״ו שעולה מספרם שבעה ושלושים הושיענו בספירת יום שבעה ושלושים והצליחנו בספירת יום שבעה ושלושים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות וי״ו ה״י שבשמך הגדול במלואם שעולים מספר שבעה ושלושים הושיענו בספירת יום שבעה ושלושים והצליחנו בספירת יום שבעה ושלשים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא לא״ו שעולה מספרו שבעה ושלושים הושיענו בספירת יום שבעה ושלשים והצליחנו בספירת יום שבעה ושלשים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ש״ע נהורין אשר מספרם עולה עשרות שבעה ושלשים ולְמַֽעַן ערבי נחל שמספרם עשרות שבעה ושלושים הושיענו בספירת יום שבעה ושלושים והצליחנו בספירת יום שבעה ושלשים.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל שמונה ושלושים יום לעומר (כ&quot;ג אייר)==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם אהי״ה שבבינה ושם אהו״ה שבדעת שעולה מספרם שמנה ושלושים הושיענו בספירת יום שמונה ושלשים והצליחנו בספירת יום שמונה ושלשים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן י״א סמני הקטורת וכ״ז אותיות התורה שעולים מספר שמנה ושלושים הושיענו בספירת יום שמונה ושלשים והצליחנו בספירת יום שמונה ושלשים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת התורה הקדושה אשר תחלתה אות ב׳ ואמצעה אות ו׳ וסופה אות ל׳ שמספרם שמנה ושלשים הושיענו בספירת יום שמונה ושלשים. והצליחנו בספירת יום שמונה ושלשים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד פועל צדק שמספרו עולה עשרות שמונה ושלשים הושיענו בספירת יום שמונה ושלשים והצליחנו בספירת יום שמונה ושלשים.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל תשעה ושלושים יום לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שמך הגדול בארבעה מלואים שהם ע״ב ס״ג מ״ה ב״ן שהם תשעה ושלושים הושיענו בספירת יום תשעה ושלשים והצליחנו בספירת יום תשעה ושלשים

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות יו״ד ה״א וא״ו שהם בסוד חכמה בינה דעת שמספרם במלואם תשעה ושלושים הושיענו בספירת יום תשעה ושלושים והצליחנו בספירת יום תשעה ושלושים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש כוז״ו שעולה מספר תשעה ושלושים ולְמַֽעַן שמות הקודש אהו״ה אהו״י שעולה מספרם תשעה ושלושים הושיענו בספירת יום תשעה ושלושים והצליחנו בספירת יום תשעה ושלשים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן טל של אַבְרָהָם שעולה מספר תשעה ושלושים וטל של יצחק שעולה תשעה ושלושים וטל של יעקב שעולה תשעה ושלושים הושיענו בספירת יום תשעה ושלושים והצליחנו בספירת יום תשעה ושלושים

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן טל אורות של התחיה שעולה תשעה ושלושים הושיענו בספירת יום תשעה ושלשים והצליחנו בספירת יום תשעה ושלשים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ספירות כתר חכמה בינה חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות אשר אותיותיהם תשעה ושלושים הושיענו בספירת יום תשעה ושלשים והצליחנו בספירת יום תשעה ושלשים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שמן שהם כנוי לחכמה שמספרם עשרות תשעה ושלושים ולְמַֽעַן שמים העליונים שמספרם עשרות תשעה ושלשים הושיענו בספירת יום תשעה ושלשים והצליחנו בספירת יום תשעה ושלשים.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל ארבעים יום לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ארבעה יודין שבשמך הגדול במילואו (יו״ד ה״י וי״ו ה״י) עולה מספרם ארבעים הושיענו בספירת יום ארבעים והצליחנו בספירת יום ארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת יצחק אבינו שנשא את רבקה בהיותו בן שנים ארבעים הושיענו בספירת יום ארבעים והצליחנו בספירת יום ארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת הימים והלילות שעלה בהם משה עבדך לקבל התורה שהם ימים ארבעים ולילות ארבעים. ולְמַֽעַן אותיות לי שנתת לישראל שמספרם ארבעים הושיענו בספירת יום ארבעים והצליחנו בספירת יום ארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת עלמין דכסופין שמספרם עשרות ארבעים. הושיענו בספירת יום ארבעים והצליחנו בספירת יום ארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות אליהו הנביא זכור לטוב שמספרם עשרות ארבעים הושיענו בספירת יום ארבעים והצליחנו בספירת יום ארבעים.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל אחד וארבעים יום לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן הבינה שנקראת אם שמספרה אחד וארבעים הושיענו בספירת יום אחד וארבעים והצליחנו בספירת יום אחד וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות הקודש של י״ה יהו״ה שמספרם אחד וארבעים הושיענו בספירת יום אחד ארבעים והצליחנו בספירת יום אחד וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש (יוה״ך) הרמוז בס״ת כי מלאכיו יצוה לך שעולה מספר אחד וארבעים הושיענו בספירת יום אחד וארבעים והצליחנו בספירת יום אחד וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שם הקדוש אֻמָ בנקוד קבוץ וקמץ הרמוז בסוף מגלת איכה שמספרו אחד וארבעים ולְמַֽעַן זְכוּת קרבן האיל שהעלהו אַבְרָהָם אבינו לעולה תחת יצחק בנו שעולה מספר אחד וארבעים הושיענו בספירת יום אחד וארבעים והצליחנו בספירת יום אחד וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן נימין קדישין דעתיקא קדישא שמספרם עשרות אחד וארבעים ולְמַֽעַן אותיות קדוש ואותיות קודש שמספרם עשרות אחד וארבעים הושיענו בספירת יום אחד וארבעים והצליחנו בספירת יום אחד וארבעים.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל שנים וארבעים יום לעומר שהם ששה שבועות ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שני שמות אהי״ה בסוד הכתוב אֶֽהְיֶ֖ה אֲשֶׁ֣ר אֶֽהְיֶ֑ה שעולה מספרם שנים וארבעים הושיענו בספירת יום שנים וארבעים והצליחנו בספירת יום שנים וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש של מ״ב היוצא ממעשה בראשית המעלה את הנפש מעשיה ליצירה שהוא אותיות שנים וארבעים ולְמַֽעַן אותיות שם אהי״ה יה״ו שמעלה את הרוח מיצירה לבריאה שמספרם שנים וארבעים. ולְמַֽעַן שם מ״ב דהויו״ת שהוא פשוט ומלא דמלא שמעלה את הנשמה מבריאה לאצילות שמספרו שנים וארבעים הושיענו בספירת יום שנים וארבעים והצליחנו בספירת יום שנים וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שלשה ידות שהם יד הגדולה יד החזקה יד הרמה שעולה מספרם שנים וארבעים הושיענו בספירת יום שנים וארבעים והצליחנו בספירת יום שנים וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם אלו״ה שמספרו שנים וארבעים. הושיענו בספירת יום שנים וארבעים והצליחנו בספירת יום שנים וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא לו״ו שעולה מספר שנים וארבעים ולְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא וו״ל שמספרו שנים וארבעים הושיענו בספירת יום שנים וארבעים והצליחנו בספירת יום שנים וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אורות ספירות כתר חכמה בינה דעת חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות אשר אותיותיהם שנים וארבעים הושיענו בספירת יום שנים וארבעים והצליחנו בספירת יום שנים וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד המסעות שנסעו יִשְׂרָאֵל על פי ה׳ שהם שנים וארבעים. הושיענו בספירת יום שנים וארבעים והצליחנו בספירת יום שנים וארבעים

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן עשרים שמות אהי״ה שמספרם עשרות שנים וארבעים הושיענו בספירת יום שנים וארבעים והצליחנו בספירת יום שנים וארבעים

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

'''אח״כ''' יאמר הבקשה המיוסדת לעיל ליום ששי ובמקום יום ששי יאמר הושיענו בספירת ששה שבועות והצליחנו בספירת ששה שבועות 

הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא:

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אותיות א״ל יהו״ה המאירים ביצירה שהם אותיות ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אותיות א״ל אדנ״י המאירים בעשיה שהם אותיות ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אותיות א״ה (ה״ס ג״ר דגדלות דאימא) מן שם הקדוש אהי״ה שמספרם ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן יחוד שמך שבפסוק שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהֹוָ֥ה ׀ אֶחָֽד, שהוא תיבות ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן יחוד מלכותך בפסוק בָּרוּךְ שֵּׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, שהוא תיבות ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן סוד שנות העולם שהם אלפים ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם הקדוש (צדנלב״ש) הרמוז בפסוק מְעַ֤ט צֳרִי֙ וּמְעַ֣ט דְּבַ֔שׁ נְכֹ֣את וָלֹ֔ט בׇּטְנִ֖ים וּשְׁקֵדִֽים, אשר אותיותיו ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן קדושת הכסא אשר לו מעלות ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן קדושת השרפים אשר כל אחד לו כנפים ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן סדרי משנה שהם סדרים ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות שתי מערכות הלחם על השלחן שהם ששה וששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות נענוע הלולב והדס וערבה ואתרוג בחג לקצוות ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן נס אשר מעט החזיק המרובה שהיה במקומות ששה. הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות העליות לס״ת ביוה״כ שהם ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן סוד נסים שנעשו לחנניה מישאל ועזריה שהם נסים ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן סוד מעלות המקוואות שהם ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן סוד הקרשים של המשכן אשר היו לירכתי המשכן ימה קרשים ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אות ו׳ המכריע בחצי אותיות התורה הקדושה שמספרו ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת לאה אשר ילדה ליעקב בנים ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת דוד עבדך משיחך אשר נולדו לו בחברון בנים ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת צדיקים ששה אשר כל אחד מהם נתברך בברכות ששה הושיענו בספירת שבועות ששה. והצליחנו בספירת שבועות ששה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת המשיח שנתברך בששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אות ס׳ שמספרו עולה עשרות ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אותיות שיש בארבע מוחין דאבא שמניינם עולה עשרות ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן סוד ארבעה שמות י״ה שמספרם עולה עשרות ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן לימוד הלכה שמספרה עולה עשרות ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן ארבע אותיות שמך הגדול בנקוד חולם שהוא בתפארת שמספרם עולה עשרות ששה ואחדים ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן ארבע אותיות שמך הגדול בנקוד חיר״ק שהוא בנצח שמספרם עולה עשרות ששה ואחדים ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן ארבע אותיות שמך הגדול בנקוד שור״ק שהוא ביסוד שמספרם עולה עשרות ששה ואחדים ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אותיות ק״ך צרופים של שם אליה״ו הנביא זכור לטוב שמספרם עולה מאות ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות ציצית שמספרו עולה מאות ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אותיות שי״ר ציו״ן שמספרם עולה מאות ששה ועשרות ששה ואחדים ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אותיות יסוד הקדוש פשוט ומלא יסו״ד יו״ד סמ״ך ו״ו דל״ת שעולה מספרם מאות ששה ועשרות ששה ואחדים ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אותיות ור״ב שלו״ם בני״ך שעולה מספרם מאות ששה ועשרות ששה ואחדים ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה.

הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא:

אָנָּא יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

אָֽנָּֽא אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

'''צַדִּ֣יק''' יְ֭הֹוָה בְּכׇל־דְּרָכָ֑יו וְ֝חָסִ֗יד בְּכׇל־מַעֲשָֽׂיו׃

'''יָצָ֙אתָ֙''' לְיֵ֣שַׁע עַמֶּ֔ךָ לְיֵ֖שַׁע אֶת־מְשִׁיחֶ֑ךָ מָחַ֤צְתָּ רֹּאשׁ֙ מִבֵּ֣ית רָשָׁ֔ע עָר֛וֹת יְס֥וֹד עַד־צַוָּ֖אר סֶֽלָה׃

'''יָחִיד''' גֵּאֶה. לְעַמְּךָ פְנֵה. זֽוֹכְרֵֽי קְדֻשָּׁתֶֽךָ:

'''יְהִי''' רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אב הרחמים שבזכות מצות העומר שספרנו בשבוע זה שהוא שבוע ששי לספירת שבעה שבועות יתוקן כל אשר פגמנו אנחנו וכל הבאים משרש נר״ן בכל בחינה ובחינה משבעה בחינות חסד כללות החסדים של ז״א וגם יתוקן כל מה שפגמנו בכל בחינה ובחינה משבעת בחינות כללות חמשה גבורות של הנוקבא שלו וגם יתוקן כל אשר פגמנו בכל בחינה ובחינה משבעה בחינות מוח בינה של ז״א ובאחת משבעה בחינות גבורה שלו ויתבסמו כל הדינין.

'''אָֽנָּֽא''' מלך רחום וחנון לך ה׳ הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ חננו ה׳ חננו לכפר אשר פגמנו ולסלוח אשר חטאנו במידת היסוד בין בגלגול זה בין בגלגולים אחרים הן בביאות אסורות הן בהסתכלות בעריות הן בהשחתת זרע לבטלה וכל מיני קרי וכל מיני ניאוף. על הכל מחול וסלח לנו לְמַֽעַן רחמיך וחסדיך ולְמַֽעַן מצות ספירת העומר בשבוע הששי והרי אנחנו מקבלים עלינו מ״ע של התשובה כַּכָּתוּב וְשַׁבְתָּ֞ עַד־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ וְשָׁמַעְתָּ֣ בְקֹל֔וֹ.

'''וִיהִי''' רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן מצות ספירת העומר אשר ספרנו בשבוע זו ולְמַֽעַן יוסף צדיקך החתום במדת היסוד תתקן כל אשר עותנו והאר ומלא כל השמות הקודש אשר פגמנו בהם ותלקט נצוצי הקדושה אשר פזרנו וישוב הכל לאיתנו הראשון ולא ידה ממנו נדח ויתיחדו ארבע אותיות שמך הגדול שהם נרנח״י דכללות ופרטות של אבי״ע ביחודא שלים ויהיו כסא שלם אשר בהם יתפשט שפע אין סוף א֭וֹר זָרֻ֣עַ לַצַּדִּ֑יק וּֽלְיִשְׁרֵי־לֵ֥ב שִׂמְחָֽה׃

'''אָֽנָּֽא''' בכח שם קר״ע החתום בס״ת אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק קרע ממלכת הרשעה כולה וכל הטפות שיצאו ממני לבטלה בין באונס בין ברצון בין בשוגג בין במזיד שלא במקום מצוה בכח שם קר״ע החתום בס״ת אור זרוע לצדיק יהיה עק״ר לעקור נטוע ניצוצות הקדושה אשר בתוך עמקי הקליפות. חיל בלע ויקיאנו מבטנו יורשנו אל. והניצוצות הקדושה המה יעשו ערק לברוח מתוך הקליפה ויעלו עם צדיק יסוד עולם. כי הוא רקע נשמה יקבל ש״ע אורות והדרת פנים העליונים, והנפש הקדושה היא מוצאת ונטהרת מכל דבר רע ותיעשה טוב ולישרי לב שמחה צדיק וטוב לו גם ה׳ יתן הטוב וארצנו. תתן יבולה.

'''קום''' ברית הקדוש והתחזק בל״ב הנתיבות ועשרה מאמרות ואז דיוקנא דברית אזדרע בארבעין ותרין זווגין. זַ֭רְעוֹ לְעוֹלָ֣ם יִהְיֶ֑ה, גִּבּ֣וֹר בָּ֭אָרֶץ יִהְיֶ֣ה זַרְע֑וֹ, כֻּלֹּ֖ה זֶ֣רַע אֱמֶ֑ת.

'''קום''' גואל הקדוש וגאל את הבנים השובבים כי לך משפט הגאולה לקנות. קום קרא לִשְׁבוּיִם֙ דְּר֔וֹר וְלַאֲסוּרִ֖ים פְּקַח־קֽוֹחַ, אמור לַֽאֲסוּרִים֙ צֵ֔אוּ לַאֲשֶׁ֥ר בַּחֹ֖שֶׁךְ הִגָּל֑וּ. כִּי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה גַּם־שְׁבִ֤י גִבּוֹר֙ יֻקָּ֔ח וּמַלְק֥וֹחַ עָרִ֖יץ יִמָּלֵ֑ט וְאֶת־יְרִיבֵךְ֙ אָנֹכִ֣י אָרִ֔יב וְאֶת־בָּנַ֖יִךְ אָנֹכִ֥י אוֹשִֽׁיעַ׃ שְׂאִֽי־סָבִ֤יב עֵינַ֙יִךְ֙ וּרְאִ֔י כֻּלָּ֖ם נִקְבְּצ֣וּ בָֽאוּ־לָ֑ךְ חַי־אָ֣נִי נְאֻם־יְהֹוָ֗ה כִּ֤י כֻלָּם֙ כָּעֲדִ֣י תִלְבָּ֔שִׁי וּֽתְקַשְּׁרִ֖ים כַּכַּלָּֽה׃

'''קום''' גואל הקדוש והציל גזול מיד עושק כי כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת עֲשׁוּקִ֛ים בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל וּבְנֵי־יְהוּדָ֖ה יַחְדָּ֑ו וְכׇל־שֹֽׁבֵיהֶם֙ הֶחֱזִ֣יקוּ בָ֔ם מֵאֲנ֖וּ שַׁלְּחָֽם׃ גֹּאֲלָ֣ם ׀ חָזָ֗ק יְהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ שְׁמ֔וֹ רִ֥יב יָרִ֖יב אֶת־רִיבָ֑ם. וּבָ֤א לְצִיּוֹן֙ גּוֹאֵ֔ל וּלְשָׁבֵ֥י פֶ֖שַׁע בְּיַֽעֲקֹ֑ב. וְשָׁ֥בוּ בָנִ֖ים לִגְבוּלָֽם, ויסירו בְּגָדִים הַצֹּאִים מעליהם וְהַלְבֵּשׁ אותם מַחֲלָצוֹת. ויקוים בנו מִקְרָא שֶׁכָּתוּב שׂ֧וֹשׂ אָשִׂ֣ישׂ בַּֽיהֹוָ֗ה תָּגֵ֤ל נַפְשִׁי֙ בֵּֽאלֹהַ֔י כִּ֤י הִלְבִּישַׁ֙נִי֙ בִּגְדֵי־יֶ֔שַׁע מְעִ֥יל צְדָקָ֖ה יְעָטָ֑נִי כֶּֽחָתָן֙ יְכַהֵ֣ן פְּאֵ֔ר וְכַכַּלָּ֖ה תַּעְדֶּ֥ה כֵלֶֽיהָ׃

'''גואל''' גואל גואל אתה הגואל ולך הגאולה קְנֵה לְךָ וּבְנֵ֥י אָדָ֑ם בְּצֵ֥ל כְּ֝נָפֶ֗יךָ יֶחֱסָיֽוּן, כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שׁוֹבָבִ֔ים אֶרְפָּ֖ה מְשׁוּבֹתֵיכֶ֑ם.

'''ויהא''' רעוא שיתוקן פגם חטא המחשבה ויתוקנו מ״ד דאבא ומ״ן דאימא שהם מ״ב זוגין ויעלו למקומם העליון.

'''ויהא''' רעוא שיתוקן פגם חטא המעשה ויתוקנו חמשה חסדים וחמשה גבורות שהם מ״ד ומ״ן שהם סוד ארבעה ושמונים אותיות שיש בהוי״ה במלוי העולה ע״ב ובהוי״ה במלוי העולה ס״ג ובהוי״ה במלוי העולה מ״ה ויעלו למקומם הקדוש.

'''וגם''' הם ימשכו בהוי״ה דמלוי העולה ב״ן אשר במלכות וגם יתוקנו עוד ארבעה ושמונים אותיות שיש באחד ועשרים שמות אהי״ה ויעלו למקומם הקדוש וימשכו אחד ועשרים אהי״ה שהם מספר אמת מן ז״א הנקרא אמת אל הכלה המלכות ואז יהיה כולו זרע אמת וגם יתוקן זיווג עליון שבפה שהם חיך וגרון ויתוקנו ארבע אותיות אחה״ע שהם מספר ארבעה ושמונים והם סוד מ״ן שבגרון ויעלו למקומם העליון הקדוש.

'''יִ'''שָּׂ֣א בְ֭רָכָה מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה וּ֝צְדָקָ֗ה מֵאֱלֹהֵ֥י יִשְׁעֽוֹ׃

'''ס֣'''וּר מֵ֭רָע וַעֲשֵׂה־ט֑וֹב בַּקֵּ֖שׁ שָׁל֣וֹם וְרׇדְפֵֽהוּ׃

'''וְֽ'''הָיָ֗ה כְּעֵץ֮ שָׁת֢וּל עַֽל־פַּלְגֵ֫י־מָ֥יִם אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ ׀ יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ וְעָלֵ֥הוּ לֹֽא־יִבּ֑וֹל וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ׃

'''דְּ'''רָכַ֣י סִ֭פַּרְתִּי וַֽתַּעֲנֵ֗נִי לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ׃

'''יִֽהְי֥וּ''' לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃

== ליל שלושה וארבעים יום לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שמך הגדול הוי״ה ושם הקדוש אהו״ה הרמוז בר״ת אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ, שעולה מספרם שלשה וארבעים. הושיענו בספירת יום שלושה וארבעים והצליחנו בספירת יום שלושה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש יג״ל שעולה מספרו שלשה וארבעים ולְמַֽעַן זְכוּת מצות חלה שעולה מספרה שלשה וארבעים הושיענו בספירת יום שלשה וארבעים והצליחנו בספירת יום שלשה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות צירוף שם הקדוש יו״ד ה״ה וא״ו שעולה מספר שלשה וארבעים. ולְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא לח״ה שעולה מספרו שלשה וארבעים ולְמַֽעַן שם הקדוש א״ל ח״ד שעולה מספרו שלשה וארבעים הושיענו בספירת יום שלשה וארבעים והצליחנו בספירת יום שלשה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן צדיק יסוד עולם שעולה מספרו עשרות שלשה וארבעים הושיענו בספירת יום שלשה וארבעים והצליחנו בספירת יום שלושה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת אבותינו אַבְרָהָם ויעקב שעולה שמם מספר עשרות שלשה וארבעים הושיענו בספירת יום שלשה וארבעים והצליחנו בספירת יום שלשה וארבעים.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל ארבעה וארבעים יום לעומר (כ&quot;ט אייר) ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שמך הקדוש יו״ד ה״א ו״ו ה״א שהוא ביעקב שעולה מספרו ארבעה וארבעים הושיענו בספירת יום ארבעה וארבעים והצליחנו בספירת יום ארבעה וארבעים

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש אהי״ה ברבועו (א׳ ה״א אה״י אהי״ה) שעולה מספר ארבעה וארבעים הושיענו בספירת יום ארבעה וארבעים והצליחנו בספירת יום ארבעה וארבעים

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות אל אחד שעולה מספרם ארבעה וארבעים הושיענו בספירת יום ארבעה וארבעים והצליחנו בספירת יום ארבעה וארבעים

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן יסוד הקדוש שנקרא דל״י שהוא מספר ארבעה וארבעים הושיענו בספירת יום ארבעה וארבעים והצליחנו בספירת יום ארבעה וארבעים 

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל חמשה וארבעים יום לעומר (א' סיון)==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שמך הגדול במלוי אלפין (יו״ד ה״א וא״ו ה״א) שעולה מספרו חמשה וארבעים הושיענו בספירת יום חמשה וארבעים והצליחנו בספירת יום חמשה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא יל״ה שעולה מספרו חמשה וארבעים הושיענו בספירת יום חמשה וארבעים והצליחנו בספירת יום חמשה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אדם העליון שעולה מספרו חמשה וארבעים הושיענו בספירת יום חמשה וארבעים והצליחנו בספירת יום חמשה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת בית המקדש הנקרא זבול אשר מספרו חמשה וארבעים הושיענו בספירת יום חמשה וארבעים והצליחנו בספירת יום חמשה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש הֻמָ בנקוד קבו״ץ וקמ״ץ הרמוז באות ראשונה ואחרונה של תיבת ההם. שבסוף ספר שופטים שעולה מספרו חמשה וארבעים הושיענו בספירת יום חמשה וארבעים והצליחנו בספירת יום חמשה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן הצדיקים אשר העולם מתקיים בהם שהם חמשה וארבעים הושיענו בספירת יום חמשה וארבעים והצליחנו בספירת יום חמשה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שפע הקדוש שעולה מספר עשרות חמשה וארבעים הושיענו בספירת יום חמשה וארבעים והצליחנו בספירת יום חמשה וארבעים.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָנָּא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

'''בליל''' ר״ח סיון ילמוד באדרא האזינו דף רצ״ה סוף ע״ב אתפשט דכורא בדעת ואתמליין אכסדרין וכו׳ עד דף רצ״ו ע״ב כי שם צוה ה׳ את הברכה חיים עד העולם

'''אִתְפְּשַׁט''' דְּכוּרָא בְּדַעַת, וְאִתְמַלְּיָין אַכְסַדְרִין וְאִדָּרִין, מֵרֵישָׁא דְּגוּלְגַּלְתָּא שָׁרֵי, וְאִתְפְּשַׁט בְּכָל גּוּפָא, מְחַדוֹי וּדְרוֹעוֹי וּבְכֹלָּא. מֵאֲחוֹרוֹי, אִתְדְּבַק נִיצוֹצָא דְּבוּצִינָא דְּקַרְדִּינוּתָא, וְלַהֲטָא וְאַפִּיק (דף רצ״ו ע״א) גֻּלְגַּלְתָּא חֲדָא, סְתִימָא מִכָּל סִטְרוֹי, וּנְהִירוּ (ס״א ונחיתו) דִּתְרֵי מוֹחֵי גְּלִיפָן בָּהּ, וְאִתְדַּבְּקַת בְּסִטְרוֹי דִּדְכוּרָא. בְּגִין כַּךְ אִתְקְרֵי (שיר השירים ה) יוֹנָתִי תַמָּתִי, אַל תִּקְרֵי תַמָּתִי אֶלָּא תְאוֹמָתִי וַדַּאי.
שַׂעֲרוֹי דְּנוּקְבָּא כְּלִילָן בֵּיהּ גְּוָונֵי (ס״א גווני בגו גווני), כְּדִכְתִיב, (שיר השירים ז) וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן. אִתְקְטַר גְּבוּרָה בַּחֲמֵשׁ גְּבוּרָאן, וְאִתְפַּשְּׁטַת נוּקְבָּא בְּסִטְרָהָא, וְאִתְדַּבְּקַת בְּסִטְרוֹי דִּדְכוּרָא.
עַד דְּאִתְפָּרְשָׁא מִסִּטְרוֹי. וְאָתִיאַת לְאִתְחַבְּרָא עִמֵּיהּ אַפִּין בְּאַפִּין. וְכַד מִתְחַבְּרָן מִתְחַזְיָין חַד גּוּפָא מַמָּשׁ. מֵהָכָא אוֹלִיפְנָא, דְּכַר בִּלְחוֹדוֹי, אִתְחֲזֵי פְּלַג גּוּפָא, וְכֻלְּהוּ (וכלא איהו) רַחֲמֵי. וְכַךְ נוּקְבָּא. וְכַד מִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא, אִתְחֲזֵי כֹּלָּא חַד גּוּפָא מַמָּשׁ, וְהָכִי הוּא. אוּף הָכָא, כַּד דְּכַר אִתְחַבָּר בְּנוּקְבָּא, כֹּלָּא הוּא חַד גּוּפָא, וְעָלְמִין כֻּלְּהוּ בְּחֵידוּ, דְּהָא כֻּלְּהוּ מִגּוּפָא שְׁלִים מִתְבָּרְכָן.
וְהַיְינוּ רָזָא, (שמות כ:יא) עַל־כֵּ֗ן בֵּרַ֧ךְ יְהֹוָ֛ה אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ. דְּהָא אִשְׁתְּכַח כֹּלָּא בְּחַד גּוּפָא שְׁלִים, דְּהָא מַטְרוֹנִיתָא אִתְדַבְּקַת בְּמַלְכָּא, וְאִשְׁתְּכַח גּוּפָא חַד. וְעַל כֵּן בִּרְכָאן מִשְׁתַּכְּחִין בְּהַאי יוֹמָא. וּמֵהָכָא, מַאן דְּלָא אִשְׁתְּכַח דְּכַר וְנוּקְבָּא, אִקְרֵי פְּלַג גּוּפָא, וְלֵית בִּרְכָתָא שַׁרְיָא בְּמִלָּה פְּגִימָא וַחֲסֵירָא, אֶלָּא בַּאֲתָר שְׁלִים, בְּמִלָּה שְׁלִים, וְלָא בְּפַלְגּוּת מִלָּה, וּפַלְגּוּת מִלָּה לָא אִתְקְיָים לְעָלְמִין, וְלָא אִתְבָּרְכָן לְעָלְמִין.
נוֹי דְּנוּקְבָּא, כֹּלָּא מִנּוֹי דִּדְכוּרָא הוּא. וְהָא אוֹקִימְנָא מִלֵּי, וְאִשְׁתְּמוֹדְעָן בֵּינֵי חַבְרַיָיא. מֵהַאי נוּקְבָּא מִתְאַחֲדָן כָּל אִינּוּן דִּלְתַתָּא. מִנָּהּ יַנְקִין, וּבָהּ תָּבִין, וְהִיא אִתְקְרִיאַת אֵם לְכֻלְּהוּ. כְּמָה דְּאַחֲרָא אֵם לְגוּפָא, וְכָל גּוּפָא מִנָּהּ (ס״א לגנתא וכל גנתא מנה) יַנְקָא. כַּךְ הַאי אֵם לְכֻלְּהוּ אַחֲרָנִין דִּלְתַתָּא.
כְּתִיב, (משלי ז:ד) אֱמֹ֣ר לַ֭חׇכְמָה אֲחֹ֣תִי אָ֑תְּ. אִית חָכְמָה וְאִית חָכְמָה, וְהַאי נוּקְבָּא, אִתְקְרֵי חָכְמָה זְעֵירָא לְגַבֵּי אַחֲרָא וְעַל דָּא כְּתִיב, (שיר השירים ח:ח) אָח֥וֹת לָ֙נוּ֙ קְטַנָּ֔ה וְשָׁדַ֖יִם אֵ֣ין לָ֑הּ וְגוֹ׳. דְּהָא דָּא בְּגָלוּתָא אִתְמְשַׁךְ. אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה, וַדַּאי קְטַנָּה אִתְחֲזֵי אֲבָל רַבְרְבָא הִיא, וְסָגִּיאָה הִיא, דְּהָא הִיא שְׁלִימוּ דְּנָטִיל מִכֹּלָּא. כְּמָה דִּכְתִּיב, (שיר השירים ח:י) אֲנִ֣י חוֹמָ֔ה וְשָׁדַ֖י כַּמִּגְדָּל֑וֹת. וְשָׁדַי, דְּהָא מַלְיָין אִינּוּן לְיַנְקָא לְכֹלָּא. כַּמִּגְדָּלוֹת, דְּאִינּוּן נַהֲרִין רַבְרְבִין דְּנַפְקוּ מֵאִימָּא עִלָּאָה.
תּוּ אִתְפְּשַׁט דְּכוּרָא בִּימִינָא וּשְׂמָאלָא, בְּיָרוּתָא דְּאַחֲסָנָא. וְכַד גְּוָונֵי אִתְחַבְּרוּ, אִקְרֵי תִּפְאֶרֶת. וְאִתְתְּקַּן כָּל גּוּפָא, וְאִתְעָבִיד אִילָנָא רַבְרְבָא, וְתַקִּיף, שַׁפִּיר וְיָאֶה, (דניאל ד) תְּחוֹתוֹהִי תַּטְלֵל חֵיוַת בָּרָא, וּבְעַנְפּוֹהִי יְדוּרוֹן עוֹפֵי שְׁמַיָא, וּמָזוֹן לְכֹלָּא בֵּיהּ. דְּרוֹעוֹי יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. בִּימִינָא חַיִּים וָחֶסֶד, בִּשְׂמָאלָא מִיתָה וּגְבוּרָה. מֵעוֹי, אִתְתָּקַּן בְּדַעַת, וְאִתְמַלְיָין כָּל אַכְסַדְרִין וְאִדָּרִין, כְּמָה דַּאֲמֵינָא, דִּכְתִּיב, (משלי כד) וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ.
תּוּ אִתְפְּשָׁט גּוּפָא, בִּתְרֵין שׁוֹקִין. וּמִתְאַחֲדָן בֵּינַיְיהוּ תְּרֵין כּוּלְיָין, וּתְרֵין בֵּיעֵי דִּדְכוּרָא. דְּכָל מִשְׁחָא וּרְבוּת וְחֵילָא (דדכורא) דְּכָל גּוּפָא, בְּהוּ אִתְכְּנַשׁ, דְּכָל חַיָּילִין דְּנָפִיק, מִנְּהוֹן נָפְקִין. וְשַׁרְיָין כֹּלָּא בְּפוּם אַמָּה. וּבְגִין כָּךְ אִקְרוּן צְבָאוֹת, (דכל גופא, בהו אתכנש, ושריין כלא בפום אמה. ובגין כך אקרון צבאות, דכל חיילין (דנפקי) דנפיק, (מנהון נפקי) וְאִינּוּן נֶצַח וְהוֹד. תִּפְאֶרֶת, יְהוָֹ״ה. נֶצַח וְהוֹד, צְבָאוֹת. וּבְגִין כָּךְ יְהוָֹ״ה צְבָאוֹת.
אַמָּה דִּדְכוּרָא, סִיּוּמָא (נ״א כסותא) דְּכָל גּוּפָא, וְאִקְרֵי יְסוֹד. וְדָא הוּא דַּרְגָּא דִּמְבַסֵּם לְנוּקְבָּא. וְכָל תִּיאוּבְתָּא דִּדְכוּרָא לְגַבֵּי נוּקְבָּא, בְּהַאי יְסוֹד עַיִּיל לְנוּקְבָּא, לְאֲתָר דְּאִקְרֵי צִיּוֹן. דְּהָתָם הוּא אֲתָר כְּסוּתָא דְּנוּקְבָּא, כְּבֵית רֶחֶם לְאִתְּתָא. וּבְגִין כָּךְ, יְהוָֹה צְבָאוֹת אִקְרֵי יְסוֹד.
כְּתִיב (תהלים קלב:יג) כִּי־בָחַ֣ר יְהֹוָ֣ה בְּצִיּ֑וֹן אִ֝וָּ֗הּ לְמוֹשָׁ֥ב לֽוֹ׃ כַּד אִתְפָּרְשַׁת מַטְרוֹנִיתָא, וְאִתְחֲבְּרַת בְּמַלְכָּא אַנְפִּין בְּאַנְפִּין, בְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא. אִתְעָבִיד כֹּלָּא חַד גּוּפָא, וּכְדֵין יָתִיב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכוּרְסְיֵיהּ. וְאִקְרֵי כֹּלָּא שְׁמָא שְׁלִים, שְׁמָא קַדִּישָׁא, בְּרִיךְ שְׁמֵיהּ לְעָלַם לְעָלְמֵי עָלְמִין. כָּל אִלֵּין מִלִּין סְלִיקְנָא עַד יוֹמָא דָּא, דְּאִתְעַטָּר בְּהוּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי, וְהַשְׁתָּא אִתְגַּלְיָין הָכָא, זַכָּאָה חוּלָקִי.
הַאי מַטְרוֹנִיתָא, כַּד אִתְחַבְּרַת עִם מַלְכָּא, כָּל עָלְמִין מִתְבָּרְכָן, וְאִשְׁתְּכָחוּ בְּחֶדְוָותָא דְּכֹלָּא. (דף רצ״ו ע״ב) כְּמָה דִּדְכוּרָא כָּלִיל בִּתְלָתָא, וְשֵׁירוּתָא בִּתְלָתָא. כַּךְ כֹּלָּא הָכִי, וְסִיּוּמָא דְּכָל גּוּפָא הָכִי, וּמַטְרוֹנִיתָא לָא מִתְבָּרְכָא, אֶלָּא בִּכְלָלָא דִּתְלָתָא אִלֵּין, דְּאִינּוּן נֶצַח הוֹד יְסוֹד, וּמִתְבַּסְּמָא וּמִתְבָּרְכָא בַּאֲתָר דְּאִקְרֵי קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים דִּלְתַתָּא. דִּכְתִּיב, (תהלים קלג:ג) כִּ֤י שָׁ֨ם ׀ צִוָּ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־הַבְּרָכָ֑ה. דְּהָא תְּרֵין דַּרְגִּין אִינּוּן לְעֵילָּא וְתַתָּא. וּבְגִין כָּךְ לֵית רְשׁוּתָא לְמֵיעַל תַּמָּן, בַּר כַּהֲנָא רַבָּא, דְּאָתֵי מִן סִטְרָא דְּחֶסֶד. בְּגִין דְּלָא עַיִּיל לְהַהוּא אֲתָר דִּלְעֵילָּא, אֶלָּא הַהוּא דְּאִקְרֵי חֶסֶד, וְעַיִּיל בַּקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וּמִתְבַּסְּמַת נוּקְבָּא. וּמִתְבָּרְכָא הַאי קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים בְּגוֹ לְגוֹ, אֲתָר דְּאִקְרֵי צִיּוֹן. צִיּוֹן וִיְרוּשָׁלַם, תְּרֵין דַּרְגִּין אִינּוּן, חַד רַחֲמֵי, וְחַד דִּינָא. צִיּוֹן, דִּכְתִּיב, (ישעיה א) צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה. יְרוּשְׁלֵים, דִּכְתִּיב, (ישעיה א) צֶדֶק יָלִין בָּהּ כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא.
וְכָל תִּיאוּבְתָּא דִּדְכוּרָא לְגַבֵּי נוּקְבָּא, הָכָא הוּא, וְקָרֵינָן לְהוּ בְּרָכָה, דְּמִתַּמָּן נַפְקֵי בִּרְכָּן לְכֻלְּהוּ עָלְמִין, וְכֻלְּהוּ מִתְבָּרְכָן. הַאי אֲתָר אִקְרֵי קֹדֶשׁ. וְכָל קֳדָשִׁים דִּדְכוּרָא עַיְילִין תַּמָּן, בְּהַהוּא דַּרְגָּא דַּאֲמֵינָא, וְכֻלְּהוּ אַתְיָין מֵרֵישָׁא עִלָּאָה דְּגוּלְגַּלְתָּא דִּדְכוּרָא, מִסִּטְרָא דְּמוֹחֵי עִלָּאֵי, דְּשַׁרְיָין בֵּיהּ, וְנָגִיד הַהִיא בְּרָכָה בְּכָל שַׁיְיפֵי גּוּפָא, עַד אִינּוּן דְּאִקְרוּן צְבָאוֹת. וְכָל הַהוּא נְגִידוּ דְּאִתְנְגִיד מִכָּל גּוּפָא, מִתְכַּנְּשֵׁי תַּמָּן, וְעַל דָּא אִקְרוּן צְבָאוֹת, דְּכָל צְבָאוֹת דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין תַּמָּן נָפְקִין. וְהַהוּא נְגִידוּ בָּתַר דְּאִתְכְּנִישׁ, תַּמָּן שַׁרְיָין לֵיהּ בְּהַהוּא יְסוֹד קַדִּישָׁא, כֹּלָּא חִוָּורָא, בְּגִין כָּךְ אִקְרֵי חֶסֶד. וְהַהוּא חֶסֶד עַיִּיל לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, דִּכְתִּיב (תהלים קלג:ג) כִּ֤י שָׁ֨ם ׀ צִוָּ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־הַבְּרָכָ֑ה חַ֝יִּ֗ים עַד־הָעוֹלָֽם.

'''וביום''' ר״ח סיון הנז׳ קורין בפרשת יתרו בחודש השלישי לצאת בני יִשְׂרָאֵל וכו׳ עד אלה הדברים אשר תדבר אל בני יִשְׂרָאֵל

'''בַּחֹ֙דֶשׁ֙''' הַשְּׁלִישִׁ֔י לְצֵ֥את בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּ֖אוּ מִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃ וַיִּסְע֣וּ מֵרְפִידִ֗ים וַיָּבֹ֙אוּ֙ מִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּמִּדְבָּ֑ר וַיִּֽחַן־שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל נֶ֥גֶד הָהָֽר׃ וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְמִצְרָ֑יִם וָאֶשָּׂ֤א אֶתְכֶם֙ עַל־כַּנְפֵ֣י נְשָׁרִ֔ים וָאָבִ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי׃ וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃ וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

'''וילמוד''' בזוהר יתרו דף ע״ח ע״א בחודש השלישי וגו׳ עד עמוד ב׳ לאמשכא יִשְׂרָאֵל אבתראי

'''בַּחֹדֶשׁ''' הַשְׁלִישִׁי וְגוֹ׳. פַּרְשְׁתָּא דָּא בְּהַאי קְרָא אוּקְמוּהָ לֵיהּ לְעֵילָּא. תָּאנִי רַבִּי חִיָּיא, בְּהַהוּא זִמְנָא דְּמָטוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְּסִינַי, כָּנִישׁ לְהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְזַרְעִיין דְּיִשְׂרָאֵל, וְאַשְׁגַּח לֵיהּ בְּכֻלְּהוּ, וְלָא אַשְׁכַּח בְּכֻלְּהוּ זַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל פַּסְלוּ, אֶלָּא כֻּלְּהוּ זַרְעָא קַדִּישָׁא, כֻּלְּהוּ בְּנֵי קְשׁוֹט.
בְּהַהוּא זִמְנָא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה, הַשְׁתָּא אֲנָא בָּעֵי לְמֵיהָב אוֹרַיְיתָא לְיִשְׂרָאֵל, מָשִׁיךְ לְהוּ בִּרְחִימוּתָא דַּאֲבָהָן, בִּרְחִימוּתָא דְּרָחִימְנָא לְהוּ, וּבְאַתְוָון דַּעֲבָדִית לְהוּ. וְאַתְּ הֲוֵי לִי שְׁלוּחָא, וְאָתִיב מִלִּין אִלֵּין. אָמַר ר׳ יוֹסִי אָמַר ר׳ יְהוּדָה, כַּךְ אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה, בְּמִלָּה דָּא הוֵי לִי שְׁלִיחָא מְהֵימָנָא, לְאַמְשָׁכָא יִשְׂרָאֵל אֲבַתְרָאי.

== ליל ששה וארבעים יום לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות המלוי של שמך הגדול במלוי יודין (יו״ד ה״י וי״ו ה״י) שעולה מספרם ששה וארבעים הושיענו בספירת יום ששה וארבעים והצליחנו בספירת יום ששה וארבעים

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת אותיות א״ל י״ה שמספרם ששה וארבעים הושיענו בספירת יום ששה וארבעים והצליחנו בספירת יום ששה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש אהי״ה ושם הקדוש יה״י שעולה מספרם ששה וארבעים הושיענו בספירת יום ששה וארבעים והצליחנו בספירת יום ששה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אחד ושלושים אותיות אשר בארבע שמות יה״ו במילואם וחמשה עשר אותיות של ברכת יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָ֖ה וְיִשְׁמְרֶֽךָ, שעולים מספר ששה וארבעים הושיענו בספירת יום ששה וארבעים והצליחנו בספירת יום ששה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן כ״ו פסוקים של הלל הגדול ועשרים אותיות של ברכת יָאֵ֨ר יְהֹוָ֧ה ׀ פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ, שהם ששה וארבעים הושיענו בספירת יום ששה וארבעים והצליחנו בספירת יום ששה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות פסוק שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהֹוָ֥ה ׀ אֶחָֽד׃ ואותיות יִשָּׂ֨א יְהֹוָ֤ה ׀ פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם, שהם ששה וארבעים הושיענו בספירת יום ששה וארבעים והצליחנו בספירת יום ששה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן כ״ב אותיות שמות הקודש של ברכת כהנים (אנקת״ם פסת״ם פספסי״ם. דיונסי״ם) ואותיות ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שהם ששה וארבעים הושיענו בספירת יום ששה וארבעים והצליחנו בספירת יום ששה וארבעים.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל שבעה וארבעים יום לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן חיבור שם הגדול (יהו״ה) ושם הקדוש אהי״ה (י״א ה״ה ו״י ה״ה) שעולה מספרם שבעה וארבעים ולְמַֽעַן חבור שם הקדוש אהי״ה ושם הגדול (יהו״ה) (א״י ה״ה י״ו ה״ה) שעולה מספר שבעה וארבעים הושיענו בספירת יום שבעה וארבעים והצליחנו בספירת יום שבעה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש י״ה ול״ב נתיבות חכמה שהם שבעה וארבעים הושיענו בספירת יום שבעה וארבעים והצליחנו בספירת יום שבעה וארבעים

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שנים ושלושים צרופים של שמות ארבע נהרות גן עדן וחמשה עשר אותיות של יברכך ה׳ וישמרך שהם שבעה וארבעים הושיענו בספירת יום שבעה וארבעים והצליחנו בספירת יום שבעה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן כ״ז אותיות התורה ועשרים אותיות של יאר ה׳ פניו אליך ויחנך שהם שבעה וארבעים הושיענו בספירת יום שבעה וארבעים והצליחנו בספירת יום שבעה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן כ״ב אותיות שמות הקודש של ברכת כהנים וכ״ה אותיות של ישא ה׳ פניו אליך וישם לך שלום שהם שבעה וארבעים הושיענו בספירת יום שבעה וארבעים והצליחנו בספירת יום שבעה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן כ״ה אותיות יחוד שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהֹוָ֥ה ׀ אֶחָֽד׃ וכ״ב אותיות התורה שהם שבעה וארבעים הושיענו בספירת יום שבעה וארבעים והצליחנו בספירת יום שבעה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן יחוד כ״ד אותיות יחוד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ואור החיה שמספרם שבעה וארבעים הושיענו בספירת יום שבעה וארבעים והצליחנו בספירת יום שבעה וארבעים

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות כתר חכמה בינה דעת חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות וחמשה אותיות מנצפ״ך שהם שבעה וארבעים הושיענו בספירת יום שבעה וארבעים והצליחנו בספירת יום שבעה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא (מב״ה) שעולה מספרו שבעה וארבעים הושיענו בספירת יום שבעה וארבעים והצליחנו בספירת יום שבעה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא (יז״ל) שעולה מספרו שבעה וארבעים הושיענו בספירת יום שבעה וארבעים והצליחנו בספירת יום שבעה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא (או״ם) שעולה מספרו שבעה וארבעים הושיענו בספירת יום שבעה וארבעים והצליחנו בספירת יום שבעה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן עשרה שמות הוי״ה ועשרה שמות אהי״ה שמספרם עשרות שבעה וארבעים הושיענו בספירת יום שבעה וארבעים והצליחנו בספירת יום שבעה וארבעים.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל שמונה וארבעים יום לעומר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שנים עשר צרופים של שם הוי״ה שהם שמונה וארבעים ואותיות שנים עשר צרופים של שם אהי״ה שהם שמונה וארבעים הושיענו בספירת יום שמונה וארבעים והצליחנו בספירת יום שמונה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא (ומ״ב) שמספרו שמונה וארבעים הושיענו בספירת יום שמונה וארבעים והצליחנו בספירת יום שמונה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן הגדולה העליונה שמספרה שמנה וארבעים ולְמַֽעַן אורות שני שליש החסד שהם שמונה וארבעים הושיענו בספירת יום שמנה וארבעים והצליחנו בספירת יום שמונה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת הנביאים שעמדו לישראל שהם שמונה וארבעים הושיענו בספירת יום שמונה וארבעים והצליחנו בספירת יום שמונה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת התורה שנקנת במעלות שמונה וארבעים ולְמַֽעַן סוד היובל שמספרו שמונה וארבעים ולְמַֽעַן כוכב העליון שמספרו שמונה וארבעים הושיענו בספירת יום שמונה וארבעים והצליחנו בספירת יום שמונה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד קרשי המשכן שהם שמונה וארבעים הושיענו בספירת יום שמונה וארבעים והצליחנו בספירת יום שמונה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן חמשה שמות הקודש א״ל אדנ״י שמספרם עשרות שמונה וארבעים ולְמַֽעַן שמות הקודש הרמוזים בסוף ארבעה ועשרים ספרים של תורה נביאים כתובים שהם אותיות שמונה וארבעים ולְמַֽעַן זְכוּת התלמוד הקדוש שמספרו עשרות שמונה וארבעים הושיענו בספירת יום שמונה וארבעים והצליחנו בספירת יום שמונה וארבעים.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

== ליל תשעה וארבעים יום לעומר שהם ז׳ שבועות ==
'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש (יו״ד ה״א וא״ו ה״ה) שהוא בלאה שעולה מספר תשעה וארבעים הושיענו בספירת יום תשעה וארבעים והצליחנו בספירת יום תשעה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שמך הקדוש א״ל ח״י שעולה מספר תשעה וארבעים הושיענו בספירת יום תשעה וארבעים והצליחנו בספירת יום תשעה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן יחוד שמך בפסוק שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהֹוָ֥ה ׀ אֶחָֽד, ויחוד מלכותך בפסוק בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, שהם אותיות תשעה וארבעים הושיענו בספירת יום תשעה וארבעים והצליחנו בספירת יום תשעה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת תורתך הקדושה שיש לה פנים תשעה וארבעים הושיענו בספירת יום תשעה וארבעים והצליחנו בספירת יום תשעה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד שבעת ימי הבנין אשר כל אחד כלול משבעה שהם תשעה וארבעים הושיענו בספירת יום תשעה וארבעים והצליחנו בספירת יום תשעה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת משה נביאך הנאמן בכל ביתך שזכה לשערי בינה תשעה וארבעים הושיענו בספירת יום תשעה וארבעים והצליחנו בספירת יום תשעה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת השבטים שבטי יה אשר אותיות שמותם תשעה וארבעים ולְמַֽעַן זְכוּת אהליאב בן אחיסמך שעולה מספר שמו תשעה וארבעים הושיענו בספירת יום תשעה וארבעים והצליחנו בספירת יום תשעה וארבעים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות שבעה שמיטות של היובל שהם שנים תשעה וארבעים הושיענו בספירת יום תשעה וארבעים והצליחנו בספירת יום תשעה וארבעים.

'''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא:

'''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

'''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

'''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ


'''כִּֽי־אַתָּ֣ה''' אֲ֭דֹנָי ט֣וֹב וְסַלָּ֑ח וְרַב־חֶ֗֝סֶד לְכׇל־קֹֽרְאֶֽיךָ׃ מַֽלְכוּתְךָ֗ מַלְכ֥וּת כׇּל־עֹלָמִ֑ים וּ֝מֶֽמְשַׁלְתְּךָ֗ בְּכׇל־דּ֥וֹר וָדֹֽר׃ לְךָ֣ יְ֠הֹוָ֠ה הַגְּדֻלָּ֨ה וְהַגְּבוּרָ֤ה וְהַתִּפְאֶ֙רֶת֙ וְהַנֵּ֣צַח וְהַה֔וֹד כִּי־כֹ֖ל בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֑רֶץ לְךָ֤ יְהֹוָה֙ הַמַּמְלָכָ֔ה וְהַמִּתְנַשֵּׂ֖א לְכֹ֥ל ׀ לְרֹֽאשׁ׃

'''שַׁוְעָתֵֽנוּ''' קַבֵּל. וּשְׁמַע צַעֲקָתֵֽנוּ. יוֹדֵֽעַ תַּעֲלוּמוֹת:

'''ואח״כ''' יאמר בקשה המיוסדת לעיל ליום השביעי ובמקום יום יאמר שבועות

הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא:

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן תיקוני גולגלתא שהם שבעה. הושיענו בספירת שבועות שבעה. והצליחנו בספירת שבועות שבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן ספירות הבנין שהם שבעה הושיענו בספירת שבועות שבעה והצליחנו בספירת שבועות שבעה,

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן הצדיקים כורתי ברית שהם שבעה הושיענו בספירת שבועות שבעה והצליחנו בספירת שבועות שבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות שמירת חג המצות שהם ימים שבעה ומצות שמירת חג הסוכות שהם ימים שבעה ומצות נטילת לולב ושלשה הדסים ושני ערבות ואתרוג שהם שבעה. הושיענו בספירת שבועות שבעה והצליחנו בספירת שבועות שבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות שני השמיטה שהם שנים שבעה ומצות השמיטות ליובל שהם שמיטות שבעה הושיענו בספירת שבועות שבעה והצליחנו בספירת שבועות שבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן ברכות של קריאת שמע ערב ובקר שהם שבעה ולמען מצות כריכות תפילין על הזרוע שהם שבעה. הושיענו בספירת שבועות שבעה. והצליחנו בספירת שבועות שבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות ברכות של חתן וכלה שהם שבעה בימים שבעה הושיענו בספירת שבועות שבעה והצליחנו בספירת שבועות שבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות עליות לספר תורה ביום שבת שהם שבעה ומצות הקפות לתיבה אשר בבית הכנסת שהם שבעה. הושיענו בספירת שבועות שבעה והצליחנו בספירת שבועות שבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות שמירת ימי הנקיים של הנדה שהם שבעה ומצות ההזאות שהם שבעה. הושיענו בספירת שבועות שבעה והצליחנו בספירת שבועות שבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן ההיכלות של ארבע עולמות אצילות ובריאה ויצירה ועשיה שהם שבעה הושיענו בספירת שבועות שבעה. והצליחנו בספירת שבועות שבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אורות ההבלים הקדושים שהם שבעה הושיענו בספירת שבועות שבעה. והצליחנו בספירת שבועות שבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן השם הקדוש המתפשט ממאור המרכבה התחתונה (אלד) וכשהוא כלול עם מקורו (אהיה) הוא (אאהלידה) אשר אותיותיו המה שבעה. הושיענו בספירת שבועות שבעה. והצליחנו בספירת שבועות שבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן השם הקדוש המתפשט ממאור המרכבה העליונה (קרע) וכשהוא כלול עם מקורו (יהוה) הוא (יקהרועה) אשר אותיותיו שבעה. הושיענו בספירת שבועות שבעה והצליחנו בספירת שבועות שבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא (האא) שעולה מספרו שבעה הושיענו בספירת שבועות שבעה והצליחנו בספירת שבועות שבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן הברכה של פסוק יִשָּׂ֨א יְהֹוָ֤ה ׀ פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם, אשר תיבותיו המה שבעה הושיענו בספירת שבועות שבעה. והצליחנו בספירת שבועות שבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם הקדוש (יאיאומם) הרמוז בבר״ת יָק֣וּם אֱ֭לֹהִים יָפ֣וּצוּ אוֹיְבָ֑יו וְיָנ֥וּסוּ מְ֝שַׂנְאָ֗יו מִפָּנָֽיו, אשר אותיותיו שבעה. הושיענו בספירת שבועות שבעה. והצליחנו בספירת שבועות שבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שני שמות יו״ד ה״י במלואם שהם מוחין של המלכות מן שם ע״ב ושם ס״ג שמספרם עולה עשרות שבעה. הושיענו בספירת שבועות שבעה והצליחנו בספירת שבועות שבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן לימוד סו״ד שמספרו עולה עשרות שבעה. ולמען יי״ן המשומר בענביו מששת ימי בראשית שמספרו עולה עשרות שבעה הושיענו בספירת שבועות שבעה והצליחנו בספירת שבועות שבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת התורה שנקראת עז שהוא עשרות שבעה ואחדים שבעה. ולמען סוד מגד״ל הקדוש הרמוז בפסוק מִגְדַּל־עֹ֭ז שֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה שמספרו עשרות שבעה ואחדים שבעה. הושיענו בספירת שבועות שבעה והצליחנו בספירת שבועות שבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מז״ל העליון שמספרו עולה עשרות שבעה ואחדים שבעה ולמען קדושת אול״ם שמספרו עשרות שבעה ואחדים שבעה. הושיענו בספירת שבועות שבעה והצליחנו בספירת שבועות שבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן קדושת עולמות יציר״ה עשי״ה אשר מספר אותיותיהם עולה מאות שבעה הושיענו בספירת שבועות שבעה. והצליחנו בספירת שבועות שבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אותיות יעקב במלואם יו״ד עי״ן קו״ף וי״ו בי״ת שעולה מספרם מאות שבעה ועשרות שבעה. הושיענו בספירת שבועות שבעה והצליחנו בספירת שבועות שבעה.

אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שבעה ושלשים שמות אהי״ה הקדושים שמספרם עולה מאות שבעה ועשרות שבעה ואחדים שבעה הושיענו בספירת שבועות שבעה. והצליחנו בספירת שבועות שבעה.

הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא:

אָנָּא יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א

אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃

אָֽנָּֽא אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ

'''יְהִי''' רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אב הרחמים שבזכות מצות ספירת העומר אשר ספרנו בשבוע זו שהוא שבוע שביעי לספירת שבעה שבועות יתוקן כל אשר פגמנו אנחנו וכל הבאים משרש נר״ן בכל בחינה ובחינה משבעה בחינות מוח דעת ז״א או בתפארת שלו וגם יתוקן מה שפגמנו בכל בחינה מבחינת חסד כללות המלכות שלו וגם יתוקן מה שפגמנו בכל בחינה משבעה בחינות כללות חמשה גבורות שלו ויבוסמו כל הדינין.

'''אָֽנָּֽא''' מלך רחום וחנון לך ה׳ הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך ה׳ הממלכה והמתנשא לכל לראש חננו ה׳ חננו לכפר על אשר פגמנו בכבוד שכינת עוזנו ולסלוח על אשר חטאנו במדת המלכות בין בגלגול זה בין בגלגולים אחרים ויתוקן מה שפגמנו בעון ליצנות ושקר ותנופה ולשה״ר ועל אשר דברנו בבית הכנסת ובאמצע התפילה ועל אשר פסקנו מדברי תורה ודברנו דברים בטלים וכזאת וכזאת הרבינו לפשוע והיינו סיבה להאריך גלות שכינת עוזנו ועל הכל מחול וסלח לנו לְמַֽעַן רחמיך וחסדיך ולְמַֽעַן מצות ספירת העומר אשר ספרנו בשבוע השביעי הזה וַהֲרֵי אֲנַֽחְנוּ מְקַבְּלִים עָלֵֽינוּ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל הַתְּשׁוּבָה כַּכָּתוּב וְשַׁבְתָּ֞ עַד־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ וְשָׁמַעְתָּ֣ בְקֹל֔וֹ.

'''וִיהִי''' רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שתעשה לְמַֽעַן רחמיך וחסדיך ולְמַֽעַן מצות ספירת העומר שספרנו בשבוע זה ולְמַֽעַן זְכוּת דוד עבדך משיחך החתום במדת מלכות תתקן כל אשר עוותנו וימשך שפע חיות ומזון ממקום עליון לכל עולמות הקדושים לכל פרצוף וספירה של אבי״ע מראש ועד סוף כפי הסדר הראוי להם וימשך שפע והארה גדולה מן הבינה לתפארת יִשְׂרָאֵל וימשך שבעה אורות מן תפארת יִשְׂרָאֵל לשבעה תחתונות של המלכות וישוב עַל־יְדֵי כן אִישׁ יַחַד פְּנֵי רֵעֵהוּ בחיבור שלם וְנֶֽאֱמַר יִשָּׁקֵ֙נִי֙ מִנְּשִׁיק֣וֹת פִּ֔יהוּ כִּֽי־טוֹבִ֥ים דֹּדֶ֖יךָ מִיָּֽיִן׃ וְנֶֽאֱמַר חֶסֶד־וֶאֱמֶ֥ת נִפְגָּ֑שׁוּ צֶ֖דֶק וְשָׁל֣וֹם נָשָֽׁקוּ׃ והיא כפורחת עלתה נצה וככלה תעדה כליה ותלבש בגדי מלכותה. שׂ֧וֹשׂ אָשִׂ֣ישׂ בַּֽיהֹוָ֗ה תָּגֵ֤ל נַפְשִׁי֙ בֵּֽאלֹהַ֔י כִּ֤י הִלְבִּישַׁ֙נִי֙ בִּגְדֵי־יֶ֔שַׁע מְעִ֥יל צְדָקָ֖ה יְעָטָ֑נִי כֶּֽחָתָן֙ יְכַהֵ֣ן פְּאֵ֔ר וְכַכַּלָּ֖ה תַּעְדֶּ֥ה כֵלֶֽיהָ׃ וְנֶֽאֱמַר וַתַּעְדִּ֞י זָהָ֣ב וָכֶ֗סֶף וּמַלְבּוּשֵׁךְ֙ ששי [שֵׁ֤שׁ] וָמֶ֙שִׁי֙ וְרִקְמָ֔ה סֹ֧לֶת וּדְבַ֛שׁ וָשֶׁ֖מֶן אכלתי [אָכָ֑לְתְּ] וַתִּ֙יפִי֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וַֽתִּצְלְחִ֖י לִמְלוּכָֽה׃

'''וִיהִי''' רָצוֹן שימשך מן הא״ס ב״ה אור גדול ושפע גדול לשרשים העליונים ומשרשים העליונים ימשך לפרצופים העליונים ומפרצופים העליונים לפרצופים התחתונים. ויתפשט השפע מאחד לאחד מראש ועד סוף כפי הסדר הראוי להם ויתמתקו כל הגבורות והדינין וגם ימשך שפע גדול ממלכות דעתיק המלובשת במלכות דא״א להאיר ולהשפיע שפע גדול ורב כח למלכא משיחא. וְנָחָ֥ה עָלָ֖יו ר֣וּחַ יְהֹוָ֑ה ר֧וּחַ חׇכְמָ֣ה וּבִינָ֗ה ר֤וּחַ עֵצָה֙ וּגְבוּרָ֔ה ר֥וּחַ דַּ֖עַת וְיִרְאַ֥ת יְהֹוָֽה׃ וְחָנֵּֽנוּ מֵאִתְּךָ חָכְמָה בִּינָה וָדָֽעַת:

'''עַל''' כֵּן נְקַוֶּה לָךְ, יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶֽרֶת עֻזָּךְ, לְהַֽעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָֽרֶץ, וְהָֽאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּֽרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעֽוֹלְמֵי עַד תִּמְלוֹךְ בְּכָבוֹד. כַּכָּתוּב וְהָיָ֧ה יְהֹוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶחָ֖ד וּשְׁמ֥וֹ אֶחָֽד׃

'''מְ֭'''הֻלָּל אֶקְרָ֣א יְהֹוָ֑ה וּמִן־אֹ֝יְבַ֗י אִוָּשֵֽׁעַ׃

'''לְ'''עוֹלָ֥ם יְהֹוָ֑ה דְּ֝בָרְךָ֗ נִצָּ֥ב בַּשָּׁמָֽיִם׃

'''כִּֽ'''י־חַ֭סְדְּךָ גָּד֣וֹל עָלָ֑י וְהִצַּ֥לְתָּ נַ֝פְשִׁ֗י מִשְּׁא֥וֹל תַּחְתִּיָּֽה׃

'''וַ'''אֲנִ֤י ׀ כְּזַ֣יִת רַ֭עֲנָן בְּבֵ֣ית אֱלֹהִ֑ים בָּטַ֥חְתִּי בְחֶסֶד־אֱ֝לֹהִ֗ים עוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃

'''תַּ'''אֲוַ֬ת עֲנָוִ֣ים שָׁמַ֣עְתָּ יְהֹוָ֑ה תָּכִ֥ין לִ֝בָּ֗ם תַּקְשִׁ֥יב אׇזְנֶֽךָ׃ 

'''יִֽהְי֥וּ''' לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃

== ביום כ״ה באלול ==
'''תזהר''' בו לקדשו ביותר וסמוך לבין השמשות של ליל כ״ה תעשה טבילה א׳ להעביר רוח רעה וב׳ לתקן עון הכעס ועוד חמשה טבילות לקבל הארת חמש אור דחסד כי כ״ה אלול הוא היה יום ראשון דששת ימי בראשית שנברא בו אור החסד ותזהר כל אותה לילה ויום מכעס ומדברים בטלים ולא תתענה בו אלא תאכל בלילה וביום לחם ובשר ותברך ברכת המזון בכונה ותאכל בו מיני מתיקה ותרבה בו צדקה ותדליק אתה או אשתך באותה הלילה חמשה נרות כנגד חמש אור דחסד שנאמר וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָא֖וֹר כִּי־ט֑וֹב ואם יזדמן אותו יום שמוציאין בו ס״ת תעלה לס״ת בציבור וקודם הדלקת הנרות תאמר פסוקים אלו ובקשה זו.

וגם ביום יאמר אותה פ״ב

'''וַיֹּ֥אמֶר''' אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר׃

'''יְ֘הֹוָ֤ה''' אֱלֹהִ֣ים צְבָא֣וֹת הֲשִׁיבֵ֑נוּ הָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה׃

'''אֱֽלֹהִ֗ים''' יְחׇנֵּ֥נוּ וִיבָרְכֵ֑נוּ יָ֤אֵֽר פָּנָ֖יו אִתָּ֣נוּ סֶֽלָה׃

'''אֵ֤ל''' ׀ יְהֹוָה֮ וַיָּ֢אֶ֫ר־לָ֥נוּ אִסְרוּ־חַ֥ג בַּעֲבֹתִ֑ים עַד־קַ֝רְנ֗וֹת הַמִּזְבֵּֽחַ׃

'''כִּֽי־אַ֭תָּה''' תָּאִ֣יר נֵרִ֑י יְהֹוָ֥ה אֱ֝לֹהַ֗י יַגִּ֥יהַּ חׇשְׁכִּֽי׃

'''כִּֽי־עִ֭מְּךָ''' מְק֣וֹר חַיִּ֑ים בְּ֝אוֹרְךָ֗ נִרְאֶה־אֽוֹר׃

'''בֵּ֖ית''' יַעֲקֹ֑ב לְכ֥וּ וְנֵלְכָ֖ה בְּא֥וֹר יְהֹוָֽה׃

'''יְהִי''' רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שתרחם עלי ועל אשתי ובני (האשה תאמר עלי ועל עבדך אישי ועל עבדיך בני) ותעמידנו בקרן אורה וְתָאִיר לָנוּ בְפָנִים מְאִירוֹת בְּאוֹר־פְּנֵי־מֶלֶךְ חַיִּים, ותתן לנו זרע קודש בנים צדיקים חכמים ונבונים בתורה תמימים וישרים וטובים ותרחמנו ותחיינו חַיִּים אֲרֻכִּים, חַיִּים שֶׁל שָׁלוֹם, חַיִּים שֶׁל טוֹבָה, חַיִּים שֶׁל בְּרָכָה, חַיִּים שֶׁל פַּרְנָסָה טוֹבָה, חַיִּים שֶׁל חִלּוּץ עֲצָמוֹת, חַיִּים שֶׁיֵשׁ בָּהֶם יִרְאַת חֵטְא, חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה, חַיִּים שֶׁל עֹֽשֶׁר וְכָבוֹד, חַיִּים שֶׁתְּהֵא בָֽנוּ אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַֽיִם, חַיִּים שֶׁתְּמַּלֵא אֶת־כָל־מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּֽנוּ לְטוֹבָה לַֽעֲבֽוֹדָתֶֽךָ. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שתקיים בנו הברכות אשר צוית את אהרן ואת בניו עַל־יְדֵי משה עבדך לברך את עמך יִשְׂרָאֵל בְּאַֽהֲבָה וְכַכָּתוּב וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ דַּבֵּ֤ר אֶֽל־אַהֲרֹן֙ וְאֶל־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר כֹּ֥ה תְבָרְכ֖וּ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָמ֖וֹר לָהֶֽם׃ יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָ֖ה וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃ יָאֵ֨ר יְהֹוָ֧ה ׀ פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ׃ יִשָּׂ֨א יְהֹוָ֤ה ׀ פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃

ואח״כ יאמרו 

'''וַאֲמַרְתֶּ֥ם''' כֹּ֖ה לֶחָ֑י וְאַתָּ֤ה שָׁלוֹם֙ וּבֵיתְךָ֣ שָׁל֔וֹם וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃ יו״ד פעמים

'''א֭וֹר''' זָרֻ֣עַ לַצַּדִּ֑יק וּֽלְיִשְׁרֵי־לֵ֥ב שִׂמְחָֽה׃ טו״ב פעמים 

ואח״כ יאמרו פסוקים אלו דר״ת שלהם הוי״ה שדי.

'''יְ'''הִי־חַסְדְּךָ֣ יְהֹוָ֣ה עָלֵ֑ינוּ כַּ֝אֲשֶׁ֗ר יִחַ֥לְנוּ לָֽךְ׃

'''הַ'''רְאֵ֣נוּ יְהֹוָ֣ה חַסְדֶּ֑ךָ וְ֝יֶשְׁעֲךָ֗ תִּתֶּן־לָֽנוּ׃

'''וַ'''אֲנִ֤י ׀ בְּחַסְדְּךָ֣ בָטַחְתִּי֮ יָ֤גֵ֥ל לִבִּ֗י בִּֽישׁוּעָ֫תֶ֥ךָ אָשִׁ֥ירָה לַֽיהֹוָ֑ה כִּ֖י גָמַ֣ל עָלָֽי׃

'''הָ'''אִ֣ירָה פָ֭נֶיךָ עַל־עַבְדֶּ֑ךָ ה֖וֹשִׁיעֵ֣נִי בְחַסְדֶּֽךָ׃

'''שַׂ'''בְּעֵ֣נוּ בַבֹּ֣קֶר חַסְדֶּ֑ךָ וּֽנְרַנְּנָ֥ה וְ֝נִשְׂמְחָ֗ה בְּכׇל־יָמֵֽינוּ׃

'''דְּ'''רָכֶ֣יךָ יְ֭הֹוָה הוֹדִיעֵ֑נִי אֹ֖רְחוֹתֶ֣יךָ לַמְּדֵֽנִי׃

'''יְ'''הֹוָה֮ יִגְמֹ֢ר בַּ֫עֲדִ֥י יְ֭הֹוָה חַסְדְּךָ֣ לְעוֹלָ֑ם מַעֲשֵׂ֖י יָדֶ֣יךָ אַל־תֶּֽרֶף׃ 

'''יִ֥הְיֽוּ''' לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃

== ביום כ״ה אלול ==
{{ק|{{ק|'''יאמר''' בקשה זו הכתובה לעיל בליל ראשון לספירת העומר}}}}

'''הוֹשַׁעֲנָא. הוֹשַׁעֲנָא:'''

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת אַבְרָהָם אֲשֶׁר קָרָאתָ אוֹתוֹ אֶחָד, וְהֶעֱלָה לְעוֹלֶה אַיִל אֶחָד, הוֹשִׁיעָנוּ בִּקְרִיאַת פָּרָשַׁת יוֹם אֶחָד, וְהַצְלִיחֵנוּ בִּקְרִיאַת פָּרָשַׁת יוֹם אֶחָד. 

'''אָנָּא''' לְמַעַן זְכוּת יִצְחָק הַנֶּעֱקָד עַל הַר אֶחָד, הוֹשִׁיעָנוּ בִּקְרִיאַת פָּרָשַׁת יוֹם אֶחָד, וְהַצְלִיחֵנוּ בִּקְרִיאַת פָּרָשַׁת יוֹם אֶחָד.

{{ק|{{ק|וכן על זה הדרך עד סיום הבקשה הנז״ל המדברת באחד שבמקום הושיענו בספירת יום אחד יאמר הושיענו בקריאת פרשת יום אחד}}}}

{{ק|{{ק|ואחר כך יקרא הפרשה מן בראשית עד יום אחד}}}}

'''בְּרֵאשִׁ֖ית''' בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃ וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵ֣י תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃ וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר׃ וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָא֖וֹר כִּי־ט֑וֹב וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ׃ וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לָאוֹר֙ י֔וֹם וְלַחֹ֖שֶׁךְ קָ֣רָא לָ֑יְלָה וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם אֶחָֽד:

{{ק|{{ק|ואחר כך יאמר בקשה זו}}}}
'''יְהִי''' רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אַב הָרַחֲמִים שֶׁבִּזְכוּת קְרִיאַת פָּרָשַׁת יוֹם אֶחָד שֶׁל יְמֵי בְּרֵאשִׁית שֶׁקָּרִינוּ לְפָנֶיךָ וּבִזְכוּת שְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים הָרְמוּזִים בָּהֶם בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת וְסוֹפֵי תֵּבוֹת וְאֶמְצְעֵי תֵּבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵּבוֹת וּלְמַעַן אוֹר הַחֶסֶד הַנִּתְקָן הַיּוֹם הַזֶּה יְתֻקַּן כָּל פְּגָם אֲשֶׁר פָּגַמְנוּ אֲנַחְנוּ וְהַבָּאִים מִשֹּׁרֶשׁ נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה בְּכָל בְּחִינָה וּבְחִינָה מִבְּחִינוֹת הַחֶסֶד שֶׁל זְעֵיר אַנְפִּין וְשֶׁל נוֹקְבֶיהָ בִּכְלָלוּת וּבִפְרָטוּת. 

'''אָנָּא''' מֶלֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן שׁוֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד וְכוּ׳.
 
{{ק|{{ק|ויסיים בקשה זו ככתוב לעיל בבקשה של שבוע אחד לעומר.}}}}

== ביום כ״ו אלול תאמר ==
'''הוֹשַׁעֲנָא. הוֹשַׁעֲנָא:'''

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש י״ה שהוא אותיות שנים ויצרת בו עולמות שנים. הושיענו בקריאת פרשת יום שנים. והצליחנו בקריאת פרשת יום שנים.

'''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש א״ל שהוא אותיות שנים הושיענו בקריאת פרשת יום שנים והצליחנו בקריאת יום שנים. {{ק|{{ק|עד סוף מספר שנים האמור לעיל.}}}}

{{ק|{{ק|ואח״כ יקרא פרשת יום שני ואח״כ הבקשה של יהר״מ הכתוב לעיל ביום ראשון (כ״ה אלול) ובמקום ״החסד״ יאמר ״הגבורה״ וכן על זה הסדר בכל יום ויום וביום כ״ט אלול יאמר הפרשה של יום חמישי עד ״ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי״ וביום ראש השנה יאמר הפרשה של יום ששי עד ״ויכלו״. וביום שני של ראש השנה יאמר פרשת ״ויכלו״ עד ״אשר ברא אלהים לעשות״ וביום זה יאמר הבקשה של יום שביעי לספירת העומר ובמקום ״ספירת יום השביעי״ יאמר ״קריאת פרשת יום השביעי״.}}}}

== בימים שאין אומרים בהם תיקון רחל ==
'''מחמת''' חשיבותם כגון ליל ראש חודש ולילי חנוכה ופורים ולילי חודש ניסן וכן בשבעת ימי חופה אצל חתן וכלה וכיוצא בזה טוב ונכון לומר פסוקים אלו במקום תיקון רחל ובחצות לילה כאשר קבלתי וכן אומרים בישראל בשנת השמיטה זה במקום תיקון רחל.

'''וְרָחֵל֙''' הָֽיְתָ֔ה יְפַת־תֹּ֖אַר וִיפַ֥ת מַרְאֶֽה׃ וַיֶּאֱהַ֥ב יַעֲקֹ֖ב אֶת־רָחֵ֑ל.

'''וַיַּעֲבֹ֧ד''' יַעֲקֹ֛ב בְּרָחֵ֖ל שֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּהְי֤וּ בְעֵינָיו֙ כְּיָמִ֣ים אֲחָדִ֔ים בְּאַהֲבָת֖וֹ אֹתָֽהּ׃ 

'''וַתֹּ֤אמֶר''' רָחֵל֙ דָּנַ֣נִּי אֱלֹהִ֔ים וְגַם֙ שָׁמַ֣ע בְּקֹלִ֔י וַיִּתֶּן־לִ֖י בֵּ֑ן עַל־כֵּ֛ן קָרְאָ֥ה שְׁמ֖וֹ דָּֽן׃

'''וַתֹּ֣אמֶר''' רָחֵ֗ל נַפְתּוּלֵ֨י אֱלֹהִ֧ים ׀ נִפְתַּ֛לְתִּי עִם־אֲחֹתִ֖י גַּם־יָכֹ֑לְתִּי וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ נַפְתָּלִֽי׃

'''וַיִּזְכֹּ֥ר''' אֱלֹהִ֖ים אֶת־רָחֵ֑ל וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלֶ֙יהָ֙ אֱלֹהִ֔ים וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־רַחְמָֽהּ׃

'''וַתַּ֖הַר''' וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתֹּ֕אמֶר אָסַ֥ף אֱלֹהִ֖ים אֶת־חֶרְפָּתִֽי׃ וַתִּקְרָ֧א אֶת־שְׁמ֛וֹ יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר יֹסֵ֧ף יְהֹוָ֛ה לִ֖י בֵּ֥ן אַחֵֽר׃ 

'''בְּנֵ֣י''' רָחֵ֔ל יוֹסֵ֖ף וּבִנְיָמִֽן׃ (וישלח)

'''בְּנֵ֤י''' רָחֵל֙ אֵ֣שֶׁת יַֽעֲקֹ֔ב יוֹסֵ֖ף וּבִנְיָמִֽן׃ (ויגש)

'''כֹּ֣ה''' ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה מִנְעִ֤י קוֹלֵךְ֙ מִבֶּ֔כִי וְעֵינַ֖יִךְ מִדִּמְעָ֑ה כִּי֩ יֵ֨שׁ שָׂכָ֤ר לִפְעֻלָּתֵךְ֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְשָׁ֖בוּ מֵאֶ֥רֶץ אוֹיֵֽב׃ ב׳ פעמים.

'''וְיֵשׁ־תִּקְוָ֥ה''' לְאַחֲרִיתֵ֖ךְ נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְשָׁ֥בוּ בָנִ֖ים לִגְבוּלָֽם׃ ב׳ פעמים

'''וַיֹּ֨אמְר֜וּ''' כׇּל־הָעָ֧ם אֲשֶׁר־בַּשַּׁ֛עַר וְהַזְּקֵנִ֖ים עֵדִ֑ים יִתֵּן֩ יְהֹוָ֨ה אֶֽת־הָאִשָּׁ֜ה הַבָּאָ֣ה אֶל־בֵּיתֶ֗ךָ כְּרָחֵ֤ל ׀ וּכְלֵאָה֙ אֲשֶׁ֨ר בָּנ֤וּ שְׁתֵּיהֶם֙ אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וַעֲשֵׂה־חַ֣יִל בְּאֶפְרָ֔תָה וּקְרָא־שֵׁ֖ם בְּבֵ֥ית לָֽחֶם׃

'''וְהָיָ֤ה''' אוֹר־הַלְּבָנָה֙ כְּא֣וֹר הַֽחַמָּ֔ה וְא֤וֹר הַֽחַמָּה֙ יִהְיֶ֣ה שִׁבְעָתַ֔יִם כְּא֖וֹר שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים בְּי֗וֹם חֲבֹ֤שׁ יְהוָה֙ אֶת־שֶׁ֣בֶר עַמּ֔וֹ וּמַ֥חַץ מַכָּת֖וֹ יִרְפָּֽא׃

'''וַתַּעְדִּ֞י''' זָהָ֣ב וָכֶ֗סֶף וּמַלְבּוּשֵׁךְ֙ ששי [שֵׁ֤שׁ] וָמֶ֙שִׁי֙ וְרִקְמָ֔ה סֹ֧לֶת וּדְבַ֛שׁ וָשֶׁ֖מֶן אכלתי [אָכָ֑לְתְּ] וַתִּ֙יפִי֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וַֽתִּצְלְחִ֖י לִמְלוּכָֽה׃

'''גַּ֥ן''' ׀ נָע֖וּל אֲחֹתִ֣י כַלָּ֑ה גַּ֥ל נָע֖וּל מַעְיָ֥ן חָתֽוּם׃ שְׁלָחַ֙יִךְ֙ פַּרְדֵּ֣ס רִמּוֹנִ֔ים עִ֖ם פְּרִ֣י מְגָדִ֑ים כְּפָרִ֖ים עִם־נְרָדִֽים׃ נֵ֣רְדְּ ׀ וְכַרְכֹּ֗ם קָנֶה֙ וְקִנָּמ֔וֹן עִ֖ם כׇּל־עֲצֵ֣י לְבוֹנָ֑ה מֹ֚ר וַאֲהָל֔וֹת עִ֖ם כׇּל־רָאשֵׁ֥י בְשָׂמִֽים׃ מַעְיַ֣ן גַּנִּ֔ים בְּאֵ֖ר מַ֣יִם חַיִּ֑ים וְנֹזְלִ֖ים מִן־לְבָנֽוֹן׃

'''בָּ֣אתִי''' לְגַנִּי֮ אֲחֹתִ֣י כַלָּה֒ אָרִ֤יתִי מוֹרִי֙ עִם־בְּשָׂמִ֔י אָכַ֤לְתִּי יַעְרִי֙ עִם־דִּבְשִׁ֔י שָׁתִ֥יתִי יֵינִ֖י עִם־חֲלָבִ֑י אִכְל֣וּ רֵעִ֔ים שְׁת֥וּ וְשִׁכְר֖וּ דּוֹדִֽים׃ 

(בתרא דף קכג) '''רבי''' יוחנן אומר ראויה היתה בכורה לצאת מרחל דִכְתִיב אֵ֣לֶּה ׀ תֹּלְד֣וֹת יַעֲקֹ֗ב יוֹסֵ֞ף אלא שקדמתה לאה ברחמים ומתוך צניעות שהיתה בה ברחל החזירה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לה

(מדרש רבא) '''וְרָחֵל֙''' הָֽיְתָ֔ה יְפַת־תֹּ֖אַר עיקר סימניה של רחל לא היתה אלא נאה וְרָחֵל֙ הָֽיְתָ֔ה יְפַת־תֹּ֖אַר וִיפַ֥ת מַרְאֶֽה.

'''ורחל''' עקרה א״ר יצחק רחל היתה עקרו של בית שֶׁנֶּאֱמַר וְרָחֵ֖ל עֲקָרָֽה עיקרה רחל.

'''תאני''' רשב״י לפי שכל הדברים תלוים ברחל לפיכך נקראו יִשְׂרָאֵל על שמה רחל מבכה על בניה ולא סוף דבר לשמה אלא לשם בנה שֶׁנֶּאֱמַר אוּלַ֗י יֶחֱנַ֛ן יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־צְבָא֖וֹת שְׁאֵרִ֥ית יוֹסֵֽף ולא סוף דבר לשם בנה. אלא לשם בן בנה שֶׁנֶּאֱמַר הֲבֵן֩ יַקִּ֨יר לִ֜י אֶפְרַ֗יִם.

'''וְאֶת־לֵאָ֤ה''' וִֽילָדֶ֙יהָ֙ אַחֲרֹנִ֔ים וְאֶת־רָחֵ֥ל וְאֶת־יוֹסֵ֖ף אַחֲרֹנִֽים הדא אמרה אחרון אחרון חביב.

'''בִּרְכֹ֥ת''' שָׁדַ֖יִם וָרָֽחַם ר״א אמר בא וראה עד היכן חיבב אבינו יעקב את רחל אפילו בשעה שבא לברך את בנה עשהו טפל לה ברכות שדים ורחם יתברכון דדיא דהכין אוניקו ומעיא דהכין אפיקו

(ילקוט רות) '''יִתֵּן֩''' יְהֹוָ֨ה אֶֽת־הָאִשָּׁ֜ה הַבָּאָ֣ה אֶל־בֵּיתֶ֗ךָ כְּרָחֵ֤ל ׀ וּכְלֵאָה֙. לא הוה צריך קרא למימר אלא כלאה וכרחל אלא אע״פ שיצא בועז וכל הסנהדרין שלו מלאה היו מודים שעיקר הבית היא רחל שלא נשתעבד יעקב בבית לבן אלא בשביל רחל.

'''מיד''' נתגלגלו רחמיו של הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ואמר בשבילך רחל אני מחזיר את יִשְׂרָאֵל למקומן הָדָא הוּא דִכְתִיב כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה ק֣וֹל בְּרָמָ֤ה נִשְׁמָע֙ נְהִי֙ בְּכִ֣י תַמְרוּרִ֔ים רָחֵ֖ל מְבַכָּ֣ה עַל־בָּנֶ֑יהָ מֵאֲנָ֛ה לְהִנָּחֵ֥ם עַל־בָּנֶ֖יהָ כִּ֥י אֵינֶֽנּוּ׃ וּכְתִיב כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה מִנְעִ֤י קוֹלֵךְ֙ מִבֶּ֔כִי וְעֵינַ֖יִךְ מִדִּמְעָ֑ה כִּי֩ יֵ֨שׁ שָׂכָ֤ר לִפְעֻלָּתֵךְ֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְשָׁ֖בוּ מֵאֶ֥רֶץ אוֹיֵֽב׃ וְיֵשׁ־תִּקְוָ֥ה לְאַחֲרִיתֵ֖ךְ נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְשָׁ֥בוּ בָנִ֖ים לִגְבוּלָֽם׃

אמר המו״ל ראיתי לנחוץ להעתיק מ״ש הר׳ ז״ל בספרו בן איש חי פ׳ וישב וז״ל:

'''מצאתי''' כתוב טוב שהאדם ירגיל עצמו לומר בכל יום ג׳ פסוקים אלו כתובים בד״ה א׳ סי׳ כ״ט וַיְבָ֤רֶךְ דָּוִיד֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה יאהדונהי לְעֵינֵ֖י כׇּל־הַקָּהָ֑ל וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗יד בָּר֨וּךְ אַתָּ֤ה יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵי֙ יִשְׂרָאֵ֣ל אָבִ֔ינוּ מֵעוֹלָ֖ם וְעַד־עוֹלָֽם׃ לְךָ֣ יְ֠הֹוָ֠ה הַגְּדֻלָּ֨ה וְהַגְּבוּרָ֤ה וְהַתִּפְאֶ֙רֶת֙ וְהַנֵּ֣צַח וְהַה֔וֹד כִּי־כֹ֖ל בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֑רֶץ לְךָ֤ יְהֹוָה֙ הַמַּמְלָכָ֔ה וְהַמִּתְנַשֵּׂ֖א לְכֹ֥ל ׀ לְרֹֽאשׁ׃ וְהָעֹ֤שֶׁר וְהַכָּבוֹד֙ מִלְּפָנֶ֔יךָ וְאַתָּה֙ מוֹשֵׁ֣ל בַּכֹּ֔ל וּבְיָדְךָ֖ כֹּ֣חַ וּגְבוּרָ֑ה וּבְיָ֣דְךָ֔ לְגַדֵּ֥ל וּלְחַזֵּ֖ק לַכֹּֽל׃ וכאשר תיקנום חז״ל בזמירות בכל יום והאדם יאמר אותם בפ״ע בכל יום יו״ד או ז׳ פעמים ובכל פעם יאמר אחריהם פסוק בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה יְהֹוָ֗ה לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ, ומלבד תועלת סודית שיש באמירתם עוד תועיל לו להשלים לו מספר מאה ברכות בשעת הדחק עכ״מ ונ״ל שהוא מנהנ יפה ונכון ועיין פתחי תשובה יו״ד סי׳ שכ״ח סק״א מ״ש בשם הרב פרי תבואה מה שקיבל מרבותיו יע״ש.

'''עוד''' מצאתי כתוב בכ״מ כ״י מנהג יפה לומר האדם בכל יום פסוק בָּר֖וּךְ יְהֹוָ֥ה לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֘מֵ֥ן ׀ וְאָמֵֽן חמשה וארבעים פעמים ובאומרו אמן ואמן יכוין בשם השלוב של הוי״ה אדנ״י וזה הפסוק יועיל לו במקום תשעים אמנים שחייב אדם לומר בכל יום בעת שהוא אנוס ואינו יכול לענות כגון שהוא יושב בבית לבדו ואין הולך לבית הכנסת מחמת אונס ע״כ ונ״ל דמנהג יפה הוא זה וכן אני נהגתי לומר פסוק זה כמספר הנז׳ בכל יום אחר פרשה של ברכת כהנים שאנחנו אומרים אחר ברכת השחר בכל יום ועשיתי כן כדי שלא תשכח אמירתם ממני מאחר שעשיתי לה זמן קבוע ואחר פסוק זה אני אומר טו״ב פעמים פסוק אור זרוע לצדיק כמ״ש הרה״ג הרח״ף ז״ל דנכון לאומרו טו״ב פעמים בכל יום. 

תם ונשלם חלק ראשון
השי״ת ינצרנו כאישון
[[קטגוריה:לשון חכמים]]</text>
      <sha1>n2gzff04s4d4xbr8l2whn142rf28c9s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה</title>
    <ns>106</ns>
    <id>456645</id>
    <revision>
      <id>3011416</id>
      <parentid>1675205</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T13:58:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011416</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="152691" sha1="9wakn6mprelcwabg7wwnsxtt7e2xpq5" xml:space="preserve">{{ביאור:ספרי במדבר}}

==ספרי במדבר לפרשת נשא פרק ה==

===פיסקה א===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה א-ד'''
{{הע-שמאל|לצורך בפסוק לאזהרה ופסוק אחר לפירוט העונש השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|מכילתא בחדש ז]] לפס' ח: האזהרה מכוונת לכל ציבור הטמאים, ואילו העונש מכוון לעבריין ולבית הדין.}}
'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ&quot;''' ([[במדבר ה א]]-ב), 
לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִתּוֹךְ הַקָּהָל&quot; ([[במדבר יט כ]]). 
עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ. 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot;; הֲרֵי זֶה אַזְהָרָה לַטְּמֵאִים, שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לַמִּקְדָּשׁ בְּטֻמְאָה. 
{{הע-שמאל|הציווי הנדון – ככל המצוות – היה לביצוע מיידי וגם לעתיד. את הביצוע המיידי לומדים מפס' ד, ואת הביצוע לדורות לומדים מ[[ויקרא כד ג]]. דוגמא לשימוש במידת המדרש &quot;בניין אב משני כתובים&quot;}} 
&quot;צַו&quot;, הַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה – וּלְדוֹרוֹת. 
אַתָּה אוֹמֵר הַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה וּלְדוֹרוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְאַחַר זְמַן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ... מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ... 
וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְשַׁלְּחוּ אֹתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה&quot; ([[במדבר ה ב]]-ד). 
הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. וּלְדוֹרוֹת מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ... '''חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם'''&quot; ([[ויקרא כד ב]]-ג). 
הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה – וּלְדוֹרוֹת מִצִּוּוּי הַזֶּה. 
מִנַּיִן {{ב|לְכָל הַצַּוָּאוֹת|כל מה שנאמר בו &quot;צו את&quot;}} שֶׁבַּתּוֹרָה? הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ צַוָּאוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, 
וּפָרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה וּלְדוֹרוֹת, 
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַצַּוָּאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה – וּלְדוֹרוֹת. 
{{הע-שמאל|דרשה מדבי ר' עקיבא, הטוענת שהביטוי &quot;צו&quot; מסמן זירוז, ולאו דווקא מצווה; הדוגמא של יהושע, שהיה מחוזק עוד לפני שהצטווה להתחזק, מלמדת שאין מזרזים אלא למזורזים, כלומר ישראל כבר הכירו את ענייני הטומאה וכאן לפנינו זירוז בעלמא. והשוו [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כט|ספרי דברים כט.]]}}
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: אֵין הַצִּוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא זֵירוּז, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ&quot; ([[דברים ג כח]]). 
לְפִי דַרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ שֶׁאֵין מְחַזְּקִין אֶלָּא הַמֻּחְזָקִין, וְאֵין מְזָרְזִין אֶלָּא לַמְּזֹרָזִין. 
{{הע-שמאל|דרשה נוספת על &quot;צו&quot;, גם היא מדבי ר' עקיבא: המילה &quot;צו&quot; מסמנת שלפנינו מצווה הכרוכה בהשקעה כספית, כבדוגמאות המפורטות, חוץ מגבולות הארץ שבסוף במדבר, שם אכן מדובר על זירוז ישראל למלחמה.}}
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא חֶסְרוֹן כִּיס, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ&quot; ([[ויקרא כד ב]]). 
&quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot;. 
&quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם&quot; ([[במדבר לה ב]]). 
&quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי&quot; ([[במדבר כח ב]]). 
הָא אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא חֶסְרוֹן כִּיס, חוּץ מֵאֶחָד. 
וְאֵיזֶה זֶה? זֶה: &quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן&quot; ([[במדבר לד ב]]). 
תְּזָרְזֵם לְעִנְיַן חִלּוּק הָאָרֶץ. 
{{הע-שמאל|חוזר לדרשה שבראש הפיסקה.}}
וְרַבִּי אוֹמֵר: אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא אַזְהָרָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר... וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ.&quot; ([[בראשית ב טז]]-יז). 
{{הע-שמאל|הטמאים מוצאים מהמקדש אבל בניגוד לפשט, לא כולם מוצאים מביתם, וראו בסוף הפיסקה, &quot;שלושה מחנות הם&quot;. ההוכחה היא בדרך השלילה: אילו היו מוצאים גם ממחנה לויה – המקביל להר הבית – לא היה צורך לכתוב &quot;ולא יטמאו... אשר אני שוכן בתוכם&quot;, כלומר מחנה שכינה, שהרי ההוצאה ממחנה לויה כוללת גם הוצאה ממחנה שכינה.
מחנה לויה מכונה 'מחנה הארון', כי הלוויים נשאו את הארון.}}
&quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot; – {{ב|מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה.|הוא המשכן, ולימים המקדש}} אוֹ שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִמַּחֲנֵה לְוִיָּה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם&quot;. 
הָא עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בַּדִּין: אִם נִדְחוּ טְמֵאִים מִמַּחֲנֵה הָאָרוֹן הַקַּל, קַל וָחֹמֶר מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה חָמוּר! 
{{הע-שמאל|דחיית ההוכחה דלעיל בטענה שאין ללמוד קל וחומר בענייני איסורים אלו, בניגוד לגישת רבי דלקמן.}}
אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot;, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין! 
{{הע-שמאל|המצורע אכן יוצא מהעיר, ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ז|כלים א ז,]] והזב יוצא מהר הבית, ראו שם משנה ח, והטמא יוצא מהחיל, כלומר ממחנה שכינה בלבד. ההבחנות הללו מכונות &quot;מחיצות&quot;.}}
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, קַל וָחֹמֶר הוּא: {{ב|אִם נִדְחוּ טְמֵאִים|הטמאים שנדחו, כלומר הזבים והמצורעים}} מִמַּחֲנֵה הָאָרוֹן הַקַּל, קַל וָחֹמֶר מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה חָמוּר. 
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר &quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב&quot;? אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לִיתֵּן לָהֶם אֶת הַמְּחִיצוֹת. 
{{הע-שמאל|לימוד המחיצות מהמידה &quot;דבר שהיה בכלל... ללמד על הכלל כולו יצא&quot;: המצורע מופרד מהזב ומהטמא, וכמוהו גם הזב מופרד מהטמא.}}
&quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ&quot;, שׁוֹמְעַנִי שְׁלָשְׁתָּן בְּמָקוֹם אֶחָד. 
תַּלְמוּד לוֹמַר בִּמְצֹרָע: &quot;בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ&quot; ([[ויקרא יג מו]]). מְצֹרָע הָיָה בִּכְלָל, יָצָא. 
מוֹצֵא מִן הַכְּלָל וְלָמֵד עַל הַכְּלָל: מַה מְּצֹרָע, שֶׁהֻחְמְרָה טֻמְאָתוֹ וְחָמוּר שִׁלּוּחוֹ מִשִּׁלּוּחַ חֲבֵרוֹ, 
אַף כָּל שֶׁהֻחְמְרָה טֻמְאָתוֹ חָמוּר שִׁלּוּחוֹ מִשִּׁלּוּחַ חֲבֵרוֹ.
{{הע-שמאל|ראו את רשימת הטומאות [[ביאור:משנה כלים פרק א|בכלים א, א-ד:]] טומאת טמא המת קלה מטומאת הזב, וטומאת המצורע חמורה ממנה. כאן פורטו גם טומאות קלות מטומאת טמא המת, כגון טבול יום ומחוסר כיפורים, שמותר להם להכנס לחיל ולעזרת נשים בהתאמה, ראו שם משנה ח.}} 
מִכָּאן מָנוּ חֲכָמִים לַמְּחִיצוֹת: כָּל שֶׁהַזָּב מְטַמֵּא – מְצֹרָע מְטַמֵּא; חָמוּר מְצֹרָע – {{ב|שֶׁמְּטַמֵּא בְּבִיאָה.|כשנכנס לבית מטמא את תכולת הבית}} 
כָּל שֶׁטְּמֵא מֵת מְטַמֵּא – הַזָּב מְטַמֵּא; חָמוּר הַזָּב – שֶׁהוּא מְטַמֵּא {{ב|תַּחַת אֶבֶן מְסָמָא.|מטמא גם מרכב שמתחת לאבן גדולה.}} 
כָּל שֶׁטְּבוּל יוֹם מְטַמֵּא – טְמֵא מֵת מְטַמֵּא; חָמוּר טְמֵא מֵת – שֶׁהוּא מְטַמֵּא {{ב|אֶת הָאָדָם.|שנגע בו}} 
כָּל שֶׁמְּחֻסַּר כִּפּוּרִים פּוֹסֵל – טְבוּל יוֹם פּוֹסֵל; חָמוּר טְבוּל יוֹם – שֶׁהוּא {{ב|פּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה.|אסור לו לאכול תרומה}} 
{{הע-שמאל|ר' יאשיה חוזר על דברי רבי שהובאו לעיל, ודוחה אותם בטענה שאין עונשים מן הדין.}} 
&quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? 
אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ, שְׁאָר טְמֵאִים מִנַּיִן? הָיָה רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר. 
אִם נִדְחוּ זָבִים וּמְצֹרָעִים טְמֵאִים מִמַּחֲנֵה אָרוֹן הַקַּל, קַל וָחֹמֶר מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה חָמוּר. 
אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין, לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot;, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין. 
{{הע-שמאל|דורש &quot;'''כל''' צרוע&quot; וכו' (פס' ב). אם המשולח אינו יכול להיות לבדו, כגון תינוק – שולחים עמו מבוגר שיטפל בו.}}
בְּכָל אָדָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּלְוִיִּם נוֹשְׂאֵי אָרוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ&quot;. 
בְּכָל אָדָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר; אֶחָד גְּדוֹלִים וְאֶחָד קְטַנִּים בַּמַּשְׁמָע. 
אַתָּה אוֹמֵר אֶחָד גְּדוֹלִים וְאֶחָד קְטַנִּים בַּמַּשְׁמָע, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְּעִנְיָן שֶׁעָנַשׁ: מַה מָּצִינוּ בִּמְטַמֵּא מִקְדָּשׁ, שֶׁלֹּא עָנַשׁ אֶלָּא גְדוֹלִים, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ&quot; ([[במדבר יט כ]]), אַף כָּאן לֹא נַזְהִיר אֶלָּא גְדוֹלִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ&quot;, אֶחָד גְּדוֹלִים וְאֶחָד קְטַנִּים בַּמַּשְׁמָע. 
{{הע-שמאל|ר' יונתן מוסיף טמאים נוספים המשולחים מהמחנה, כגון מצורע מוסגר ובועל נידה, שטומאותיהם כטומאות טמא המת והזב בהתאמה.}}
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: &quot;מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ&quot;, אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ; שְׁאָר טְמֵאִים מִנַּיִן? 
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: אִם נִדְחוּ טְמֵאִים הַקַּלִּים, קַל וָחֹמֶר חֲמוּרִים! 
אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה&quot;. 
{{הע-שמאל|דורש &quot;מזכר '''עד''' נקבה תשלחום&quot;.}}
&quot;מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ&quot;, אֵין לִי אֶלָּא זָכָר וּנְקֵבָה; טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם&quot;. 
{{הע-שמאל|יש לשלח מהמחנה גם קטנים (ראו לעיל); והשוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ט|מכילתא נזיקין ט,]] לעניין שילוח עבדים.}}
אֵין לִי אֶלָּא שֶׁיָּכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ; שֶׁאֵין יָכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם&quot;. 
אֵין לִי אֶלָּא אָדָם; כֵּלִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם&quot;. 
{{הע-שמאל|ר' עקיבא מוצא בביטוי &quot;וכל טמא&quot; ריבוי לשילוח כלים; ר' ישמעאל לומד זאת מהיקש מאבני בית מנוגע.}}
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: &quot;מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ&quot;, אֶחָד אָדָם וְאֶחָד כֵּלִים בַּמַּשְׁמָע. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הֲרֵי אַתָּה דָן: הוֹאִיל וְאָדָם מְטַמֵּא בִּנְגָעִים, וּבְגָדִים מְטַמְּאִים בִּנְגָעִים, 
מָה אָדָם טָעוּן שִׁלּוּחַ – אַף כֵּלִים טְעוּנִים שִׁלּוּחַ. 
לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּאָדָם שֶׁמְּטַמֵּא עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, לְפִיכָךְ טָעוּן שִׁלּוּחַ, 
תֹּאמַר בַּכֵּלִים שֶׁאֵין מְטַמְּאִין עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, לְפִיכָךְ לֹא יִטָּעֲנוּ שִׁלּוּחַ! 
הֲרֵי אֶבֶן הַמְּנֻגַּעַת תּוֹכִיחַ, שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וּטְעוּנָה שִׁלּוּחַ. 
וְאַל תִּתְמַהּ בַּכֵּלִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְטַמְּאִים עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב – לְפִיכָךְ יִטָּעֲנוּ שִׁלּוּחַ! 
{{הע-שמאל|לעניין מטלית קטנה ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ה#יד|תוספתא נגעים ה יד.]]}}
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: &quot;מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ&quot;, מַה זָּכָר וּנְקֵבָה מְיֻחָדִים, שֶׁהֵם רְאוּיִים לַעֲשׂוֹת אָב הַטֻּמְאָה וּטְעוּנִין שִׁלּוּחַ, 
אַף כָּל שֶׁרָאוּי לֵיעָשׂוֹת אָב הַטֻּמְאָה – טָעוּן שִׁלּוּחַ. 
יָצָא {{ב|פָּחוֹת מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ|חתיכת בד קטנה}}, שֶׁאֵין רָאוּי לַעֲשׂוֹת אָב הַטֻּמְאָה בְּכָל הַתּוֹרָה. 
{{הע-שמאל|הפסוק עוסק באוכל נבלה. הדרשה מנתקת בין כיבוס הבגדים לרחיצת הגוף, ומחברת את הרחיצה בלבדלעונש הכרת; והשוו [[ביאור:ספרא/אחרי מות#פרק יב|ספרא אחרי פרק יב:]] &quot;על רחיצת גופו ענוש כרת ועל כיבוס בגדים בארבעים&quot;.}}
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;וְאִם לֹא יְכַבֵּס וּבְשָׂרוֹ לֹא יִרְחַץ וְנָשָׂא עֲו‍ֹנוֹ&quot; ([[ויקרא יז טז]]). 
עַל רְחִיצַת גּוּפוֹ עָנַשׁ הַכָּתוּב כָּרֵת. 
אַתָּה אוֹמֵר עַל רְחִיצַת גּוּפוֹ עָנַשׁ הַכָּתוּב כָּרֵת, אוֹ לֹא עָנַשׁ אֶלָּא עַל כִּבּוּס בְּגָדִים? 
אָמַרְתָּ: מַה טְּמֵא מֵת, חָמוּר, לֹא עָנַשׁ בּוֹ עַל כִּבּוּס בְּגָדִים; הָאוֹכֵל מִנְּבֵלָה, קַלָּה – דִּין הוּא שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ בּוֹ עַל כִּבּוּס בְּגָדִים! 
{{הע-שמאל|הזבים והמצורעים מוצאים ממחנה לויה, ואין די בכך שלא יגעו בארון ובנושאיו.}}
&quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר?  
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot;, שׁוֹמְעַנִי לֹא יִגְּעוּ לֹא בָּאָרוֹן וְלֹא בַּנּוֹשְׂאִין, אֲבָל יַקְצוּ לָהֶם מָקוֹם בִּפְנֵי עַצְמָם. 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם&quot;. 
{{הע-שמאל|יישום עניין ההוצאה מהמחנה לימי המקדש; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ז|כלים א ז-ח;]] וכלשון הספרי [[ביאור:תוספתא/כלים/בבא קמא/א#י|בתוספתא ב&quot;ק דכלים א י.]]}}
&quot;וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם&quot;, מִכָּאן אָמְרוּ: ג' מַחֲנוֹת הֵן: מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וּמַחֲנֵה לְוִיָּה וּמַחֲנֵה שְׁכִינָה. 
מִפֶּתַח יְרוּשָׁלַיִם וְעַד הַר הַבַּיִת – מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, מִפֶּתַח הַר הַבַּיִת עַד {{ב|הָעֲזָרָה|החיל}} – מַחֲנֵה לְוִיָּה, 
מִפֶּתַח הָעֲזָרָה וְלִפְנִים – מַחֲנֵה שְׁכִינָה. 
{{הע-שמאל|כאן מפורש שהקב&quot;ה שוכן במחנה ישראל ולא רק במחנה שכינה, בניגוד לתחילת הפיסקה ולפשט. הטומאות שבמחנה ישראל (כגון טמא מת והזב) אינן גורמות לסילוק השכינה ממנו!}}
&quot;אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם&quot;, חֲבִיבִים הֵם יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵם טְמֵאִים – שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם&quot; ([[ויקרא טז טז]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם&quot; ([[ויקרא טו לא]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם&quot;. 
וְאוֹמֵר: &quot;וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ&quot; ([[במדבר לה לד]]). 
{{הע-שמאל|הזיבה והצרעת נכנסו למחנה אחרי חטא העגל ובעקבותיו. וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ט|מכילתא בחדש ט,]] &quot;שלא היה בהן סומין&quot; וכו'. ביום חטא העגל נכנסו שתי מחלות הטומאה למחנה.}}
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: בֹּא וּרְאֵה מַה כֹּחַ עֲבֵרָה קָשֶׁה, 
שֶׁעַד שֶׁלֹּא פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה לֹא הָיָה בָּהֶם זָבִים וּמְצֹרָעִים, וּמִשֶּׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה הָיוּ בָּהֶם זָבִים וּמְצֹרָעִים. 
לְפִי דַרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ {{ב|שֶׁשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ|החטא, הזיבה והצרעת}} אֵרְעוּ בּוֹ בַיּוֹם. 
{{הע-שמאל|רשב&quot;י מלמד את כח העבירה מכך שלפניה ראו ישראל את כבוד ה' ולא יראו מההתגלות, ואחריה יראו אפילו ממשה ומזיו פניו.}}
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: בֹּא וּרְאֵה מַה כֹּחַ עֲבֵרָה קָשֶׁה, 
שֶׁעַד שֶׁלֹּא פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה, מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? &quot;וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת&quot; ([[שמות כד יז]]), לֹא יְרֵאִים וְלֹא מִזְדַּעְזְעִים. 
מִשֶּׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה, מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? &quot;וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו&quot; ([[שמות לד ל]]). 
{{הע-שמאל|הטמאים לא סירבו להוצאתם מהמחנות.}}
&quot;וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ. 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;? מְלַמֵּד שֶׁאַף הַטְּמֵאִים לֹא עִכְּבוּ.
}}

===פיסקה ב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה ה-ז'''
{{הע-שמאל|אם מת הגר ואין לו יורשים – יש להשיב את הגזילה והחומש לכהן (פסוק ח). הדין הזה אינו מופיע בויקרא, ועבורו נשנתה כאן פרשת אשם גזילות, לדברי ר' ישמעאל.}}
'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם&quot;''' ([[במדבר ה ה]]-ו).
לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זֹאת? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה'...
אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר&quot; ([[ויקרא ה כא]]-כב).
אֲבָל בְּגוֹזֵל הַגֵּר לֹא שָׁמַעְנוּ בְּכָל הַתּוֹרָה!
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּה'&quot;.
בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל גּוֹזֵל הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ {{ב|וּמֵת|הגר}} – שֶׁיְּשַׁלֵּם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ לַכֹּהֲנִים וְאָשָׁם לַמִּזְבֵּחַ.
זוֹ מִדָּה בַּתּוֹרָה: כָּל פָּרָשָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּמָקוֹם אֶחָד וְחִסֵּר בָּהּ דָּבָר אֶחָד, וְחָזַר וּשְׁנָאָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר,
לֹא שְׁנָאָהּ אֶלָּא עַל שֶׁחִסֵּר בָּהּ דָּבָר אֶחָד!
{{הע-שמאל|יש לדרוש את הפסוקים כדלהלן. וראו דרשות אחרות על 'לאמור' [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פתיחה|בפתיחת מכילתא פסחא,]] [[ביאור:משנה סוטה פרק ה#משנה ד|בסוטה ה ד,]] [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|ובספרי דברים כו.]]}}
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ &quot;לֵאמֹר&quot; – צָרִיךְ לִידָּרֵשׁ.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ו|מכילתא נזיקין ו,]] וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/א#ב|תוספתא ב&quot;ק א ב.]]}}
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: &quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot; לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְכִי יִפְתַח אִישׁ בּוֹר, אוֹ כִי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר&quot; ([[שמות כא לג]]),
אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;, לְהַשְׁווֹת אִשָּׁה לְאִישׁ לְכָל חַטָּאוֹת וּנְזָקִים שֶׁבַּתּוֹרָה!

רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר: &quot;בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם&quot; ([[שמות כא לד]]),
וְאוֹמֵר: &quot;שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה&quot; ([[שמות כב ה]]).
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;? – לְתַלְמוּדוֹ הוּא בָּא.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/שבועות/ג#ה|תוספתא שבועות ג ה:]] 'אין אדם כופר בעמיתו עד שכופר בעיקר'. דורש &quot;מעל בה'&quot;. בכל עבירה שבין אדם לחברו יש גם יסוד שבין אדם למקום.}}
'''&quot;כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה'... אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ&quot; וְגוֹ' ([[ויקרא ה כב]]).
אֵין לִי אֶלָּא בִּמְשַׁקֵּר בְּאֵלּוּ – כִּמְשַׁקֵּר בַּמָּקוֹם. בִּשְׁאָר כָּל דָּבָר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם&quot;'''.
{{הע-שמאל|המעל הוא כפירה בקיום הקב&quot;ה או בקיום החרם, או בסמכות הבעל על אשתו.}}
'''&quot;לִמְעֹל מָעַל&quot;'''. אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא {{ב|שִׁקּוּר,|כפירה בקיום או בסמכות}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם&quot; ([[דברי הימים א ה כה]]),
וְאוֹמֵר: &quot;וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם&quot; ([[יהושע ז א]]), וְאוֹמֵר: &quot;וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל בַּה'&quot; ([[דברי הימים א י יג]]),
וְאוֹמֵר בְּעֻזִּיָּה: &quot;צֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ&quot; ([[דברי הימים ב כו יח]]), וְאוֹמֵר: &quot;וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל&quot; ([[במדבר ה יב]]).
הָא אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר.
{{הע-שמאל|&quot;נפש&quot; הוא מונח רחב יותר מ&quot;איש או אשה&quot;, כי הוא כולל גם טומטום ואנדרוגינוס.}}
'''&quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;, אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ אוֹ אִשָּׁה.
טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהוּא&quot;'''.
{{הע-שמאל|כל הגזלנים חייבים באשם חוץ מהקטנים, שאין בהם דעת.}}
'''&quot;הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;''' – הַכֹּל בַּמַּשְׁמָע: הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַגֵּרִים בַּמַּשְׁמָע.
מַשְׁמָע מֵבִיא אֶת אֵלּוּ וּמֵבִיא אֶת הַקָּטָן?
אָמַרְתָּ: מָה אִם עֲבוֹדָה זָרָה חֲמוּרָה, פָּטַר בָּהּ אֶת הַקָּטָן – קַל וָחֹמֶר לְכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה יא|ב&quot;ק ט יא,]] [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#ו|ותוספתא שם י ו.]] דורש &quot;הנפש ההיא&quot;.}}
'''&quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר בְּגוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ,
וְהָלַךְ לְהָבִיא אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאָשָׁם, וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא {{ב|עַד שֶׁמֵּת,|הגזלן}} {{ב|שֶׁהַיּוֹרְשִׁים פְּטוּרִים?|יורשי הגזלן פטורים מאשם}}
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;'''. אוֹ, כְּשֵׁם שֶׁפְּטוּרִים מִן הָאָשָׁם כָּךְ יִהְיוּ פְטוּרִים מִן הַקֶּרֶן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ&quot;''' ([[במדבר ה ז]]).
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג#משנה י|ב&quot;ק ג י.]] בית הדין אינו מעניש את המדליק, אבל יש עליו חובה מוסרית לפצות את הניזק, ואם לא עשה כן נענש בידי שמים.}}
'''&quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר?
מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, הַמַּדְלִיק גְּדִישׁוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בְּשַׁבָּת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִפְרָעִים מִמֶּנּוּ – שֶׁהוּא נִידּוֹן בְּנַפְשׁוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;'''.
{{הע-שמאל|הוידוי נעשה בקרבנות חטאת ואשם ובהוצאה להורג (ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ב|סנהדרין ו ב.]]) בכל המצבים הללו מדובר על כפרה על החטא.
ר' נתן דורש &quot;הנפש&quot; – מי שהתחייב בנפשו. הוא מרחיב את חובת הוידוי לכל המתים, גם במוות טבעי. יתכן שההרחבה הזאת נגרמת מכך שבטלו מיתות בית דין.}}
'''&quot;וְהִתְוַדּוּ&quot;''' ([[במדבר ה ז]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ&quot; ([[ויקרא ה ה]]).
אֵין לִי אֶלָּא חַטָּאת, שֶׁטְּעוּנָה וִדּוּי. אָשָׁם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא – וְהִתְוַדּוּ&quot;'''.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה בָּנָה אָב לְכָל הַמֵּתִים, שֶׁטְּעוּנִים וִדּוּי.
}}

===פיסקה ג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה ז'''
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה שבועות פרק ה|שבועות ה א:]] שבועת הפיקדון היא על כסף שנמצא אצל הנשבע עצמו, ולא  אצל אחר – אפילו לא אצל אביו. הדין הזה מופיע רק כאן, ולא במשנה או בתוספתא.}}
'''&quot;וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ&quot;''' ([[במדבר ה ז]]), וְלֹא עַל מַה שֶּׁעָשָׂה אָבִיו.
שֶׁאִם אָמַר לוֹ: 'תֵּן לִי פִּקָּדוֹן שֶׁהִפְקַדְתִּי אֵצֶל אָבִיךָ', וְהוּא אוֹמֵר: 'לֹא הִפְקַדְתָּ', 'מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי', וְאָמַר: 'אָמֵן',
לְאַחַר מִכֵּן הוֹדָה, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ&quot;''', וְלֹא עַל מַה שֶּׁעָשָׂה אָבִיו.
{{הע-שמאל|אם הגזילה אבדה, נאכלה או נמכרה – '''משלם''' את ערכה ועוד חומש. כאן נוסף שאפילו אם '''השיב''' את הגזילה בעין – אינו נפטר מהחומש!}}
&quot;'''וְהֵשִׁיב''' אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;'''וְשִׁלַּם''' אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ&quot; ([[ויקרא ה כד]]).
אֵין לִי אֶלָּא עִקַּר דָּמִים; חֹמֶשׁ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ&quot;'''.
{{הע-שמאל|החומש הוא 25% מערך הגזילה. לדעת ר' יאשיה הוא 20%. וראו [[ביאור:תוספתא/מעשר שני/ד|תוספתא מע&quot;ש ד א,]] מחלוקת ת&quot;ק ור' אלעזר בר&quot;ש.}}
'''&quot;וַחֲמִישִׁתוֹ יוֹסִף עָלָיו&quot;''', עַד שֶׁיִּהְיֶה הוּא וְחֻמְשׁוֹ חֲמִשָּׁה.
מִשּׁוּם רַבִּי יֹאשִׁיָּה אָמְרוּ: חֻמְשׁוֹ שֶׁל סֶלַע.
{{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את רשימת העשויים לקבל את החזר הגזילה והחומש: לא רק הנגזל או שליחו, אלא גם שליח בית דין, היורש (אם מת הנגזל) או בעל החוב של הנגזל. וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה ה|ב&quot;ק ט ה,]] שם אוסרים על החזרת הגזילה לבנו או לשלוחו של הנגזל. [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#ה|בתוספתא ב&quot;ק י ה]] מופיעה דעתו של רשב&quot;א, הנראית קרובה לדרשה שלפנינו: הנגזל יכול למנות שליח, אבל הגזלן לא.}}
'''&quot;וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''&quot;לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ יִתְּנֶנּוּ בְּיוֹם אַשְׁמָתוֹ&quot;''' ([[ויקרא ה כד]]).
אֵין לִי אֶלָּא לוֹ וּשְׁלוּחוֹ. מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁלִיחַ בֵּית דִּין וְהַיּוֹרֵשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ&quot;'''.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁהָיָה חַיָּב לַחֲבֵרוֹ מָנֶה וּבָא בְּבֵ&quot;ד, וְלֹא הִסְפִּיק לְתִנְּנוֹ עַד שֶׁבָּא בַּעַל חוֹב שֶׁל נִגְזָל.
מִנַּיִן שֶׁמּוֹצִיאִים מִיַּד הַגַּזְלָן וְנוֹתְנִים לְבַעַל חוֹב שֶׁל נִגְזָל? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ&quot;''', מִכָּל מָקוֹם!
}}

===פיסקה ד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה ח'''
'''&quot;וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל&quot;''' ([[במדבר ה ח]]), רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי יֵשׁ לְךָ אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ גּוֹאֵל? {{הע-שמאל|רק לגר יתכן שאין גואל, אם מת ערירי. במקרה כזה נכסיו של הגר נתפסים ע&quot;י מי שהגיע אליהם ראשון ([[ביאור:משנה בבא בתרא פרק ד#משנה ט|ב&quot;ב ד ט]]), ואם גזלו אותו – החזר הגזילה הוא לכהנים, וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה יא|ב&quot;ק ט יא.]]}}
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל&quot;?
בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַגּוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ, {{ב|וּמֵת|הגר}}, שֶׁיְּשַׁלֵּם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ לַכֹּהֲנִים וְאָשָׁם לַמִּזְבֵּחַ.

רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: &quot;וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל&quot;, אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו&quot;. {{הע-שמאל|דורש &quot;להשיב&quot; – כל נגזל שניתן להשיב לו.}}

אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: בַּנִּגְזָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. {{הע-שמאל|האיש שאין לו גואל הוא הנגזל, ולא הגוזל; שהרי מדובר על השבת הגזילה לגואל.}}
אַתָּה אוֹמֵר בַּנִּגְזָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּגּוֹזֵל?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו&quot;, הָא בַּנִּגְזָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

&quot;הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן&quot;, בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר. {{הע-שמאל|המילה &quot;אשם&quot; מסמנת הן את הכסף שנגזל ומושב, הן את הקרבן. כאן מדובר על הכסף, שהרי הקרבן נזכר לחוד.}}
אַתָּה אוֹמֵר בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בָּאָשָׁם?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו&quot;, הֲרֵי אָשָׁם אָמוּר.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן&quot;? בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

&quot;לַה' לַכֹּהֵן&quot;, קְנָאוֹ הַשֵּׁם וּנְתָנוֹ לַכֹּהֲנִים. {{הע-שמאל|הדרשה מסבירה את היחס בין ה' לבין הכהן.}}

&quot;לַכֹּהֵן&quot; – בְּאַנְשֵׁי מִשְׁמָר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּאַנְשֵׁי מִשְׁמָר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, {{הע-שמאל|הכהנים שמקריבים את איל האשם הם דווקא אלו שזוכים בכסף השבת הגזילה; בניגוד [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ג|לתוספתא מנחות יג ג,]] אבל ראו לקמן בסוף הפיסקה שיתכן לתת את איל האשם למשמרת מאוחרת מזו שקיבלה את הגזילה ואת החומש.
אם הגזלן הוא כהן, לכאורה הוא יכול להקריב את האשם ולזכות בעצמו בכספים, שהרי אילו היה ישראל מחזיר את גזל הגר, היה הכהן עשוי לזכות בהם; אבל יש שלב שבו הכספים אינם ברשות הגזלן; שהרי כל אנשי המשמר יכולים תיאורטית להקריב את האשם ולזכות בהם, ולכן יוציאו את הכספים מהגזלן ויחלקו אותם לשאר אנשי המשמר.
ההסבר הזה דחוק, אבל הדרשה אוחזת בו כדי שלא יווצר מצב שהגזלן זוכה בכספי הגזילה; וראו [[בבא קמא קט ב]], שהשתמשו בדחיה דחוקה אחרת – דרשה משדה אחוזה.}}
אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּכָל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו&quot;.
אֵת שֶׁמְּכַפְּרִים בּוֹ עָלָיו, אֵלּוּ הֵן? אֵלּוּ אַנְשֵׁי מִשְׁמָר.
הֲרֵי שֶׁגּוֹזֵל – כֹּהֵן; יִזְכֶּה בּוֹ? וְהַדִּין נוֹתֵן: אִם זָכָה {{ב|בְּשֶׁל אֲחֵרִים|בהחזר גזל גר שמביא ישראל}}, לֹא יִזְכֶּה בְּשֶׁל עַצְמוֹ?
הָיָה רַבִּי נָתָן אוֹמֵר בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת: אִם דָּבָר שֶׁלֹּא זָכִיתִי בוֹ עַד שֶׁלֹּא בָּא לְתוֹךְ יָדִי,
{{ב|מִשֶּׁבָּא לְתוֹךְ יָדִי – אֵין אַחֵר מוֹצִיאוֹ מִיָּדִי;|אם אני מקריב את האשם – אין לשאר אנשי המשמר זכות להוציא את הכספים מידי}}
דָּבָר שֶׁזָּכִיתִי בוֹ עַד שֶׁלֹּא בָּא לְיָדִי, מִשֶּׁבָּא לְיָדִי – דִּין הוּא שֶׁלֹּא יְהֵא אַחֵר זוֹכֶה וּמוֹצִיאוֹ מִתַּחַת יָדִי!
אָמְרוּ לוֹ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בָּזֶה שֶׁאֵין לַאֲחֵרִים בּוֹ חֵלֶק, תֹּאמַר בָּזֶה {{ב|שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לַאֲחֵרִים חֵלֶק?|שהרי לפני שהביא את האשם היה כל כהן במשמר עשוי להקריב אותו ולזכות בכספים.}}
הוֹאִיל וְיֵשׁ בּוֹ לַאֲחֵרִים חֵלֶק – דִּין הוּא שֶׁיֵּצֵא מִתַּחַת יָדוֹ, וְיִתְחַלֵּק לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר!

&quot;מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו&quot;. מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר בְּגוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ,
וְהָלַךְ לְהָבִיא אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאָשָׁם, וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא עַד {{ב|שֶׁמֵּת|הגזלן}} – שֶׁהַיּוֹרְשִׁים פְּטוּרִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו&quot;. {{הע-שמאל|יורשי הגזלן פטורים מהקרבן ומהחומש, וחייבים רק להחזיר את הקרן, וראו לעיל פיסקה ב; אבל אם הקרבן והחומש הגיעו לידי הכהנים – אין מוציאים אותו מידם.}}
כָּךְ הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא שׁוֹנֶה עַד שֶׁלֹּא בָּא לְזַפְרוֹנָה,
אֲבָל מִשֶּׁבָּא מִזּוֹפְרִין אָמַר: אֲפִלּוּ אִם נָתַן הַכֶּסֶף לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר, וּמֵת – {{ב|הַיּוֹרְשִׁין פְּטוּרִין,|אמנם היורשים פטורים, אבל...}} אֵין מוֹצִיאִים מִיַּד כֹּהֵן.
וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו &quot;אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot; ([[במדבר ה י]]), וְהַכֹּהֵן אוֹמֵר לוֹ 'הָבֵא אָשָׁם וְהַקְרֵב'.
וְהוּא אוֹמֵר &quot;הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן&quot; וְגוֹ' – אֵת שֶׁצָּרִיךְ כַּפָּרָה; יָצָא מֵת, שֶׁכִּפְּרָה לוֹ נַפְשׁוֹ. {{הע-שמאל|שתי השורות האחרונות בדברי ר' עקיבא מכוונות לטענה שהיורשים פטורים מהחומש ומאשם, שהרי הכפרה לגזלן הושגה בכך שהוא מת; והשוו לעיל פיסקה ב.}}

&quot;מִלְּבַד אֵיל כִּפּוּרִים&quot; וְגוֹ'. מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: נָתַן הַכֶּסֶף לִיהוֹיָרִיב וְאָשָׁם לִידַעְיָה – יָצָא.
וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו &quot;אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;. {{הע-שמאל|משמרת יהויריב שירתה לפני משמרת ידעיה. על הגזלן לתת קודם את הכסף ואחר כך עליו להקריב את האשם. אם הקריב את האשם תחילה – עליו לתת את הכסף למשמר שבו הקריב, או (כדברי ר' יהודה) להביא אשם נוסף לאחר שיחזיר את הגזילה.}}
אוֹ אֲפִלּוּ נָתַן אֶת הָאָשָׁם לִיהוֹיָרִיב וְכֶסֶף לִידַעְיָה יָצָא, וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו &quot;אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לוֹ לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים&quot;: יַחֲזֹר הַכֶּסֶף אַחַר הָאָשָׁם.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יַחֲזֹר וְיָבִיא אָשָׁם אַחֵר וְיִתְּנֶנּוּ לִידַעְיָה, וְיִזְכֶּה יְהוֹיָרִיב בְּשֶׁלּוֹ!
}}

===פיסקה ה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה ט'''
'''&quot;וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[במדבר ה ט]]). {{הע-שמאל|יבול השייך להקדש פטור מתרומות ומעשרות, (וכן ממתנות עניים) – ראו [[ביאור:משנה פאה פרק ד#משנה ח|פאה ד ח;]] אבל אם כבר מירח את התבואה בגורן, ובכך התחייב בתרומות ומעשרות – אינו נפטר מהם ע&quot;י ההקדשה, וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יח#פיסקה קסו|ספרי דברים קסו,]] שפרשו את הפסוק מדברים כעוסק בתרומה.}}
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ עַל מַקְדִּישׁ עֲרֵמָתוֹ עַד שֶׁלֹּא מֵרַח,
שֶׁהוּא פָּטוּר מִן הַתְּרוּמָה וּמִן הַמַּעַשְׂרוֹת.
אוֹ אַף מִשֶּׁמֵּרַח? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ... תִּתֶּן לוֹ&quot; ([[דברים יח ד]]).
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁאִם בָּא לַעֲשׂוֹת כָּל גָּרְנוֹ תְּרוּמָה – רַשַּׁאי, וּבִלְבַד שֶׁיְּשַׁיֵּר מִקְצָת. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ה|תרומות ד ה.]]}}

'''&quot;וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַתְּרוּמָה, שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל. {{הע-שמאל|החובה לתת תרומה חלה גם על פירות וירקות וכו', ולא רק על התבואה. בשלושה תחומים חמורה התרומה מהמעשר: היא נאכלת רק ע&quot;י הכהנים ובני ביתם, ולא ע&quot;י הבעלים; היא חלה גם על ראשית הגז, ולא רק על היבול מהצומח; והיא כרוכה בהעברת הבעלות לכהן, לפיכך מטרתה אינה רק חינוכית אלא גם כלכלית.
וראו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יג-יד#פיסקה קה|ספרי דברים קה,]] שם מרבים את תחולת המעשרות, ומכאן בדרך קל וחומר מוכיחות הדרשות שלפנינו שגם תחולת התרומה רחבה.
נראה שיש לפנינו גם דרשה מוסתרת על &quot;'''וכל''' תרומה '''לכל''' קדשי בני ישראל&quot;.}}
אִיסִי בֶּן עֲקִיבָא אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל, הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל?
דָּבָר אַחֵר: אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּרֵאשִׁית הַגֵּז – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁנּוֹהֶגֶת בַּכֹּל?
אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵינוֹ בָּא אֶלָּא &quot;לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה&quot; ([[דברים יד כג]]) – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל;
תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!

'''&quot;אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן, לוֹ יִהְיֶה&quot;'''. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי תְּרוּמָה מַקְרִיבִים לַכֹּהֵן? מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן&quot;? {{הע-שמאל|מפרש את ה&quot;תרומה&quot; כבכורים, הניתנים כמוה לכהן; וראו גם [[ביאור:משנה בכורים פרק ב|בכורים ב א.]] על הכהן להגיע לגורן ולקחת את התרומה, ואילו הביכורים מובאים (&quot;מוקרבים&quot;) אליו לירושלים.}}
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ&quot; ([[שמות כג יט]]),
אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ מַה יַּעֲשֶׂה בָּהֶם, – תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן, לוֹ יִהְיֶה&quot;,
בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים, שֶׁיֵּהוּ נְתוּנִים לַכֹּהֲנִים.
}}

===פיסקה ו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה י'''
{{הע-שמאל|המצב הרגיל הוא שהקדשים נאכלים ע&quot;י הבעלים, ואילו  המתנות לכהנים הם היוצא-דופן, למרות שרוב הקדשים – חוץ מהששה המפורטים כאן – מגיעים בסופו של דבר לידי הכהנים.}}
&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot; ([[במדבר ה י]]). כָּל הַקֳּדָשִׁים הָיוּ בִּכְלָל, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;.
מָשַׁךְ הַכָּתוּב כָּל הַקֳּדָשִׁים וּנְתָנָן לַכֹּהֲנִים,
וְלֹא שִׁיֵּר מֵהֶם אֶלָּא תּוֹדָה וּשְׁלָמִים וְהַפֶּסַח וּמַעְשַׂר בְּהֵמָה וּמַעְשֵׂר שֵׁנִי וְנֶטַע רְבָעִי – שֶׁיִּהְיוּ לַבְּעָלִים.
{{הע-שמאל|כהן המביא קרבן, גם שלא בזמן המשמרת שלו – רשאי להקריב אותו בעצמו, אם הוא כשר לעבודה – והוא זוכה במתנות הקשורות לקרבן ובעור הבהמה; וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יח#פיסקה קסח|ספרי דברים קסח,]] המגביל את זכות הכהן להקריב שלא במשמרתו, אבל עדיין זכותו היא להקריב את קרבנו שלו; וראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ג|תוספתא מנחות יג ג.]]}}
&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;, מִיכָּן אַתָּה אוֹמֵר: כֹּהֵן שֶׁהִקְרִיב אֶת הַזֶּבַח אֲפִילּוּ בְּמִשְׁמָר אַחֵר,
הֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ שֶׁלּוֹ.
{{הע-שמאל|שלוש דרשות העוסקות בגורלם של פירות השנה הרביעית מהנטיעה, המכונים 'נטע רבעי'. התשובה אינה מופיעה בתורה בפירוש. ההלכה היא שהם נאכלים בירושלים ע&quot;י הבעלים – ראו [[ביאור:משנה מעשר שני פרק ה#משנה ב|מע&quot;ש ה ב-ד.]] ר' מאיר לומד זאת מהפסוק שלנו. ר' ישמעאל לומד את ההלכה הזאת מהיקש למעשר שני, הדומה לנטע רבעי בשלוש דרכים, יותר מהדמיון בין נטע רבעי לתרומה, לביכורים או לבכור בהמה (שלשתם ניתנים לכהן), שהוא בדרך אחת או שתים. ר' יהושע לומד את השייכות של נטע רבעי לבעלים מהפסוק העוקב – [[ויקרא יט כה]], ובו המילה &quot;להוסיף&quot;, המוכיחה שכבר בשנה הרביעית היו הפירות רכוש הבעלים.}}
&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'&quot; ([[ויקרא יט כד]]) – קֹדֶשׁ לַבְּעָלִים,
אוֹ קֹדֶשׁ לַכֹּהֲנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;; בְּנֶטַע רְבָעִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁיְּהֵא לַבְּעָלִים,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
{{הע-שמאל|הכינוי &quot;קדש&quot; לעניין מע&quot;ש ראו [[דברים כו יג]], וראו גם [[ביאור:משנה מעשר שני פרק ה#משנה י|מע&quot;ש ה י.]] לעניין נטע רבעי ראו [[ויקרא יט כד]]. לעניין תרומה ראו [[במדבר יח יט]]. לעניין בכורות הבהמה ראו [[שמות יג יב]].}}
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: קֹדֶשׁ לַבְּעָלִים. אַתָּה אוֹמֵר קֹדֶשׁ לַבְּעָלִים; אוֹ קֹדֶשׁ לַכֹּהֲנִים?
הֲרֵי אַתָּה דָּן: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוּי קֹדֶשׁ, וְנֶטַע רְבָעִי קָרוּי קֹדֶשׁ.
אִם לָמַדְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל בְּעָליִם – אַף נֶטַע רְבָעִי לֹא יְהֵא אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים.
וַהֲרֵי תְּרוּמָה תּוֹכִיחַ, שֶׁקְּרוּיָה קֹדֶשׁ וְאֵינָהּ אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים!
וְהִיא תּוֹכִיחַ לְנֶטַע רְבָעִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ, לֹא יְהֵא אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים!
אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי טָעוּן {{ב|הֲבָאַת מָקוֹם,|העלאה לירושלים}} וְנֶטַע רְבָעִי טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם.
אִם לָמַדְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים – אַף נֶטַע רְבָעִי לֹא יִהְיֶה אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים!
הֲרֵי בִּכּוּרִים יוֹכִיחוּ, שֶׁטְּעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם, וְאֵינָן אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים!
וְהֵם יוֹכִיחוּ לְנֶטַע רְבָעִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטָּעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, לֹא יִהְיֶה אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים!
אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן,
וְנֶטַע רְבָעִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן.
וְאַל תָּבוֹא תְּרוּמָה וְתוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקְּרוּיָה קֹדֶשׁ אֵינָהּ טְעוּנָה הֲבָאַת מָקוֹם,
וְלֹא בִּכּוּרִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטְּעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם אֵינָן קְרוּיִין קֹדֶשׁ!
הֲרֵי בְּכוֹר שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ, וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, וְאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים!
וְהוּא יוֹכִיחַ לְנֶטַע רְבָעִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם – לֹא יְהוּ אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים!
אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: אָדוּן בִּשְׁלֹשָׁה לְשׁוֹנוֹת כְּאֶחָד: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן,
וְנֶטַע רְבָעִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן.
וְאַל תּוֹכִיחַ תְּרוּמָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקְּרוּיָה קֹדֶשׁ אֵינָהּ טְעוּנָה הֲבָאַת מָקוֹם,
וְלֹא בִּכּוּרִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטְּעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם אֵינָן קְרוּיִין קֹדֶשׁ,
וְלֹא בְכוֹר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם אֲבָל אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן.
אֶלְמוֹד דָּבָר מִדָּבָר וְאָדוּן דָּבָר מִדָּבָר. אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים מִדָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים,
וְאַל אֶלְמוֹד דָּבָר הַשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים מִדָּבָר שֶׁלֹּא שָׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים, אֶלָּא בְּדֶרֶךְ אֶחָד אוֹ בִּשְׁנַיִם.
אִם לָמַדְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים – אַף נֶטַע רְבָעִי לֹא יְהֵא אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: &quot;קֹדֶשׁ&quot; – שֶׁל בְּעָלִים.
אַתָּה אוֹמֵר קֹדֶשׁ שֶׁל בְּעָלִים, אוֹ קֹדֶשׁ לַכֹּהֲנִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ&quot; ([[ויקרא יט כה]]).
לְמִי מוֹסִיפִים? – לְמִי שֶׁכְּבָר נָתְנוּ לוֹ.
{{הע-שמאל|למרות שרוב הקדשים הם זכותם של הכהנים, יש בהם זיקה לבעלים: זכותו של הבעלים להחליט לאיזה מהכהנים הוא נותן אותם, ואף ליהנות מזכותו זו. רק במקרה המיוחד של גזל הגר אין אחד מהכהנים זוכה בהחזר ובחומש, אלא הם מתחלקים בין כל כהני המשמרת, כאמור לעיל פיסקה ד; והשוו [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ד|תוספתא מנחות יג ד,]] שגדולי הכהונה היו נוטלים את הקדשים בזרוע.}}
&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;כֹּל תְּרוּמַת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יח יט]]),
שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִטְּלוּם בִּזְרוֹעַ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;.
מַגִּיד שֶׁטּוֹבַת הֲנָאַת קָדָשִׁים לִבְעָלֵיהֶם.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/פאה/ד#ג|תוספתא פאה ד ג.]] אם כבר מדד את התרו&quot;מ ונתן לכהנים בכליהם – אינם חייבים לתת לכהנים שהגיעו אחר כך; אבל אם עוד לא העביר את התרו&quot;מ לכליהם של הכהנים – אפילו אם מדד את התרו&quot;מ – יכול בעה&quot;ב לתת את התרו&quot;מ לאיזה כהן שירצה.}}
&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;. הֲרֵי {{ב|שֶׁמָּדַד לָהֶם בָּאָרֶץ|שבעה&quot;ב מדד את התרו&quot;מ}} וְנִתְוַסְּפוּ {{ב|אֲחֵרִים|כהנים אחרים}} עֲלֵיהֶם,
יָכוֹל קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: &quot;וְאִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר יִתֵּ֖ן לַכֹּהֵ֑ן ל֖וֹ יִהְיֶֽה&quot;? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;!
אוֹ אֲפִילּוּ מָדַד '''בַּקּוּפָּה''' וְנִתְוַסְּפוּ אֲחֵרִים עֲלֵיהֶם; קוֹרְאֵנִי עָלָיו: &quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיֶה&quot;?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר יִתֵּ֖ן לַכֹּהֵ֑ן ל֖וֹ יִהְיֶֽה&quot;.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה ו|בכורות ח ו,]] כר' עקיבא: אם הבכור מת לפני 30 יום – מוציאים את סכום הפדיון מידי הכהן. אם הוא מת ביום ה30 – אין מוציאים אותו מידו.}}
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הֲרֵי {{ב|שֶׁפָּדָה אֶת בְּנוֹ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם וָמֵת,|הבכור נפדה אבל מת לפני שמלאו לו 30 יום}}
יָכוֹל קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: &quot;אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;.
{{ב|לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם|אם הבכור מת ביום השלושים}} – אֵין מוֹצִיאִין מִיַּד כֹּהֵן; וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: &quot;אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;.
}}

===פיסקה ז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה יב-יד'''
{{הע-שמאל|אם יש לבעל עד שאשתו נבעלה – הוא חייב לגרש אותה, למרות שאין שני עדים, ולכן אין מוציאים אותה להורג; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ו#משנה ב|סוטה ו ב.]] אבל אם יש לו רק עדים שהאשה נסתרה עם אדם חשוד, ולא יותר – הוא משקה אותה במים מרים.}}
'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ&quot;''' ([[במדבר ה יב]]), לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ&quot; ([[דברים כד א]]) וְגוֹ',
לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא בִּזְמַן {{ב|שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵדִים וְהִתְרוּ בָּהּ|שיש לו עדים שקנא לה והוכחה שאכן נבעלה לאותו אדם}} – שֶׁיּוֹצְאָה מִמֶּנּוּ בְּגֵט.
אֲבָל סָפֵק נִבְעֲלָה, סָפֵק לֹא נִבְעֲלָה, לֹא שָׁמַעְנוּ מַה יַּעֲשֶׂה לָהּ.
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ&quot;''',
הֲרֵי הַכָּתוּב זוֹקְקָהּ שֶׁתְּהֵא שׁוֹתָה הַמַּיִם הַמָּרִים. לְכָךְ נֶאֶמְרָה הַפָּרָשָׁה!
{{הע-שמאל|אשה שהיתה חשודה פעמיים שותה מים מרים פעמיים, כשם שגבר יכול להשקות את אשתו כמה פעמים.}}
&quot;אִישׁ אִישׁ&quot; – לַעֲשׂוֹת אִשָּׁה כְּאִישׁ, דִּבְרֵי ר' עֲקִיבָא.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד|סוטה ד א.]] לעניין עקביא בן מהללאל ראו שני הסברים [[ביאור:משנה עדיות פרק ה#משנה ו|בעדיות ה ו:]] שמעיה ואבטליון היו בעצמם גרים ועקביא פקפק בכשרותם, או שטען שהם לא השקו את השפחה המשוחררת מים אמיתיים.}}
'''&quot;כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ&quot;''' – בִּרְאוּיָה לְאִישׁוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר; לְהוֹצִיא אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט,
וּכְדִבְרֵי עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל – אַף הַמְּשֻׁחְרֶרֶת וְהַגִּיּוֹרֶת.
אָמְרוּ לוֹ: וַהֲרֵי כַּרְכְּמִית שִׁפְחָה מְשֻׁחְרֶרֶת הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם, וְהִשְׁקוּהָ שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן!
כַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר לָהֶם: &quot;דֻּגְמָה הִשְׁקוּהָ&quot;! וְנִדּוּהוּ, וּמֵת בְּנִדּוּיוֹ, וְסָקְלוּ בֵּית דִּין אֶת אֲרוֹנוֹ.

'''&quot;וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל&quot;''', מְעִילָה עַל דְּבַר עֶרְוָה!
אוֹ מְעִילָה עַל דְּבַר מָמוֹן? – כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זָרַע&quot;,
הֲרֵי מְעִילָה עַל דְּבַר עֶרְוָה, וְלֹא מְעִילָה עַל דְּבַר מָמוֹן.
{{הע-שמאל|ראו גם לעיל פיסקה ב: האשה כופרת בסמכותו של בעלה.}}
'''&quot;וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל&quot;''', אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם&quot; ([[דברי הימים א ה כה]]), וְאוֹמֵר &quot;וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם&quot; ([[יהושע ז א]]), וְאוֹמֵר &quot;וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעָל&quot; ([[דברי הימים א י יג]]),
וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּעֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה: &quot;צֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ&quot; ([[דברי הימים ב כו יח]]),
וְאוֹמֵר '''&quot;וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל&quot;''', הָא אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר:
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד,]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/ה#ג|ותוספתא סוטה ה ג.]]}}
'''&quot;וְשָׁכַב אִישׁ&quot;''' ([[במדבר ה יג]]) – לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן, שֶׁאֵינוֹ אִישׁ.
{{הע-שמאל|אם נאפה – הרי היא אסורה לבעלה; לכאורה קל וחומר שאם בעלה שכב עם אחותה, נאסר עליו לשכב עם אשתו, כי איסור אחות האשה בתוקף כל חייה של האשה, ואילו איסור הניאוף מתבטל אם גירש אותה.
הדרשה מציגה את הביטוי &quot;ושכב איש אותה&quot; כעוסק בבעל ולא באיש שבו קינא הבעל.}}
&quot;אֹתָהּ&quot; – וְלֹא אֶת אֲחוֹתָהּ; שֶׁהָיָה בַּדִּין: אִם כְּשֶׁבָּא אִסּוּר הַקַּל עַל אִסּוּר הַקַּלָּה, אָסַר אֶת אוֹסְרוֹ,
כְּשֶׁבָּא אִסּוּר חָמוּר עַל אִסּוּר חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁהוּא אוֹסֵר {{ב|אֶת אוֹסְרוֹ|את האשה על בעלה}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֹתָהּ&quot;, וְלֹא אֶת אֲחוֹתָהּ.
{{הע-שמאל|קל וחומר נוסף דומה לקודמו; אם הבעל שכב עם חמותו לא נאסרה עליו אשתו, למרות הק&quot;ו לכאורה, שנאמר 'אותה'. הניאוף, למרות שהוא ניתן להתרה ע&quot;י גט, ולמרות שענשו חניקה ולא שריפה, הוא חמור יותר משאר העריות ורק הוא אוסר את האשה על בעלה.}}
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: &quot;אֹתָהּ&quot; – וְלֹא אֶת חֲמוֹתָהּ; &quot;אֹתָהּ&quot; – וְלֹא אֶת הָעֶרְוָה.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הָאוֹסֵר אוֹסֵר כָּל יָמָיו, כְּשֶׁבָּא אִסּוּר הַקַּל עַל אִסּוּר הַקַּלָּה – אָסַר אֶת אוֹסְרָיו,
מָקוֹם שֶׁהָאוֹסֵר אוֹסֵר כָּל יָמָיו, כְּשֶׁבָּא אִסּוּר חָמוּר עַל אִסּוּר חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁהוּא אוֹסֵר אֶת אוֹסְרָיו?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֹתָהּ&quot; וְלֹא אֶת חֲמוֹתָהּ; &quot;אֹתָהּ&quot; – וְלֹא הָעֶרְוָה.
{{הע-שמאל|עיוור אינו יכול לקנא לאשתו.}}
'''&quot;וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הַסּוּמָא.
{{הע-שמאל|הבעל אינו רשאי להשקות את האשה אם ידע שהיא מנאפת.}}
'''&quot;וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ&quot;''' – וְלֹא שֶׁיְּהֵא בַּעַל רוֹאֶה וּמְעַמְעֵם.
הָא אִם יָדַע בָּהּ בַּעֲלָהּ – אֵין רַשַּׁאי לְהַעֲרִים עָלֶיהָ וּלְהַשְׁקוֹתָהּ.
{{הע-שמאל|אמנם חכמים המליצו על גירוש האשה אם נפוצה שמועה – אפילו בלי עדים – על ניאוף (ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ו|סוטה ו א]]); אבל אין היא אסורה לבעלה. וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ה#ה|תוספתא סוטה ה ה,]] שר' מאיר מציג את דברי חכמים הממליצים לגרשה כהמלצה בלבד.
לפי הפשט האשה חשודה שנטמאה כאשר נסתרה, ואילו לפי הדרשה היא הותרתה בידי בעלה (&quot;קינוי&quot;) ונסתרה עם האדם שבעלה חושד בו, וסביר ביותר שאכן נטמאה איתו. חז&quot;ל מצביעים על האשה כאשמה בוודאות, עם עדים – לפחות בעצם ההיסתרות עם החשוד, ולא רק כחשודה גרידא.}}
'''&quot;וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה&quot;''', אֵין עֵדִים לְטֻמְאָה, אֲבָל יֵשׁ עֵדִים לִסְתִירָה.
אוֹ אֵין עֵדִים לְטֻמְאָה וְלֹא לִסְתִירָה? אִם אָמַרְתָּ כֵּן, אַף הִיא מֻתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ!
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן:
וְנִסְתְּרָה אֵין עֵדִים – לְטֻמְאָה, אֲבָל יֵשׁ עֵדִים לִסְתִירָה.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א|תוספתא סוטה א א,]] וראו בביאור שם הצעות למשמעות השיעורים הללו. כמובן שלפי הפשט אין משמעות לזמן שבו היא נסתרה מבעלה, שהרי לא מדובר בסתירה עם החשוד אלא בזמן שבו בעלה פשוט אינו יודע היכן היא ועצם המצב הזה מעורר את חשדו.}}
'''&quot;וְנִסְתְּרָה&quot;''', אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ שִׁעוּר סְתִירָה כַּמָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה&quot;''',
סְתִירָה כְּדֵי טֻמְאָה: כְּדֵי לְהַקִּיף דֶּקֶל, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כְּדֵי לִשְׁתּוֹתוֹ. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: כְּדֵי לִצְלוֹת בֵּיצָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּדֵי לִגְמֹתָהּ.
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: כְּדֵי לִגְמֹת שָׁלֹשׁ בֵּיצִים זוֹ אַחַר זוֹ.
{{הע-שמאל|בניגוד [[ביאור:משנה סוטה פרק ו#משנה ב|לסוטה ו ב,]] וראו שם גם משנה ג: לפי המדרש, אם אין שני עדים על טומאה – היא שותה. העיקרון של צורך בשני עדים גובר על הביטוי &quot;עד&quot;, שנראה כ&quot;כל עדות שיש בה&quot;!}}
'''&quot;וְעֵד אֵין בָּהּ&quot;''', בִּשְׁנֵי עֵדִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּעֵד אֶחָד?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת&quot; ([[דברים יט טו]]), שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'אֶחָד',
אֶלָּא זֶה בָּנָה אָב: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עֵד&quot; הֲרֵי הוּא בִּכְלַל שְׁנַיִם, עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב 'אֶחָד'.
{{הע-שמאל|אשת איש שנאנסה – אינה שותה ואם בעלה אינו כהן – מותרת לבעלה; ראו [[ביאור:משנה כתובות פרק ד#משנה ח|כתובות ד ח.]] אבל אם בעלה כהן – עליו לגרשה. דורש 'נתפשה' – נאנסה, ראו [[דברים כב כח]].}}
'''&quot;וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הָאֲנוּסָה.
{{הע-שמאל|דיני הטומאה אינם תלויים באונס, ואם אשת כהן '''נטמאה,''' גם באונס – אינה יכולה לאכול תרומה; קל וחומר שאם '''נבעלה''' באונס היא אסורה לבעלה. אבל אשת ישראל מותרת לו.}}
אוֹ בֵּין בְּיִשְׂרָאֵל וּבֵין בִּכְהֻנָּה? אָמַרְתָּ: אִם הַמְטַמְּאָה טֻמְאָה קַלָּה עָשָׂה בָהּ אֹנֶס כְּרָצוֹן בִּכְהֻנָּה,
סוֹטָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן בִּכְהֻנָּה.

'''&quot;וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ&quot;''' ([[במדבר ה יד]]) – רְשׁוּת, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: חוֹבָה. {{הע-שמאל|הקינוי עשוי להיות חובה, כדברי ר' אליעזר – כצורה בריאה של תקשורת וניקוי החשדות – ועלול גם להיות ביטוי של השתלטות של הבעל על אשתו ועל מעשיה, מתוך תאוות שילטון גרידא. יתכן שזאת הסיבה למחלוקת.}}
{{הע-שמאל|ר' עקיבא קורא את הביטוי 'נטמאה' גם כפשוטו, כמצב ודאי של האשה עוד לפני שנבדקה במקדש – ואוסר על אשת כהן שנחשדה בניאוף לאכול תרומה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ב|סוטה א ב.]] ר' ישמעאל לומד את האיסור הזה מעצם האיסור על יחסי מין עם בעלה הכהן, ולומד קל וחומר מגרושה, שאיסורה לבעלה זמני – אבל לכהן נאסרה לעולם.
והשוו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א,]] שם דורש ר' עקיבא רק שתי פעמים 'נטמאה' – לבעלה ולבועלה.}}
'''&quot;אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ, וְהִיא לֹא נִטְמָאָה&quot;''',
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'נִטְמָאָה', 'נִטְמָאָה' שָׁלֹשׁ פְּעָמִים? אֶלָּא טְמֵאָה לַבַּעַל, וּטְמֵאָה לַבּוֹעֵל, וּטְמֵאָה לִתְרוּמָה.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ! וּמָה אִם גְּרוּשָׁה קַלָּה, שֶׁמֻּתֶּרֶת לַחֲזֹר לִמְגָרְשָׁהּ בְּיִשְׂרָאֵל, פְּסוּלָה מִן הַכְּהֻנָּה,
סוֹטָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא פְּסוּלָה מִן הַכְּהֻנָּה!
{{הע-שמאל|למרות שאין עדי טומאה האשה אסורה לבעלה, בגלל הספק; כלומר עשה ספק כודאי, למרות שאם נאנסה היא מותרת.
טומאת שרץ תקפה גם באונס, ומכאן שגם ספק טומאת שרץ דינה כודאי; אבל הסוטה נסתרה ברשות היחיד, ויש בה דעת להישאל אם נבעלה או לא, ומכאן שגם בספק שרץ יש לטמא דווקא ברשות היחיד ובתנאי שהאשה אינה שוטה ויודעת אם נבעלה או לא. וראו גם [[ביאור:תוספתא/טהרות/ו#י|תוספתא טהרות ו י.]]}}
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְהִיא נִטְמָאָה&quot;''' '''&quot;וְהִיא לֹא נִטְמָאָה&quot;'''? אִם הִיא טְמֵאָה, לָמָּה אֵינוֹ מַשְׁקֶה? וְאִם טְהוֹרָה הִיא, לָמָּה הוּא מַשְׁקֶה?
אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁלְּעוֹלָם אֵין מַשְׁקִים אֶלָּא עַל הַסָּפֵק.
וּמִיכָּן אַתָּה דָן לְשֶׁרֶץ: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן, עָשָׂה סָפֵק כְּוַדַּאי,
כָּאן, שֶׁעָשָׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן – דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה סָפֵק כְּוַדַּאי.
וּמַה כָּאן רְשׁוּת הַיָּחִיד – אַף לְהַלָּן רְשׁוּת הַיָּחִיד;
מַה כָּאן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל – אַף לְהַלָּן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל.
מִיכָּן אָמְרוּ: סְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד – סְפֵקוֹ טָמֵא; סְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – סְפֵקוֹ טָהוֹר.
אֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל – סְפֵקוֹ טָמֵא, וְאֶת שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל – סְפֵקוֹ טָהוֹר!
}}

===פיסקה ח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה טו'''
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ג|סוטה א ג]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ב|ותוספתא שם א ב.]] יתכן שהטעם האחרון אינו תלוי בזה שלפניו, והסיבה לכך שלא נחשדו על הנידות היא כי הדבר דוחה, ולא בגלל שיש לדבר היתר.}}
'''&quot;וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן&quot;''' ([[במדבר ה טו]]): 
מִן הַתּוֹרָה הָאִישׁ מֵבִיא אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן, אֶלָּא אָמְרוּ מוֹסְרִים לוֹ שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים בַּדֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא יָבֹא עָלֶיהָ. 
וְרַבִּי אוֹמֵר: בַּעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ, מִקַּל וָחֹמֶר: וּמַה נִדָּה, שֶׁחַיָּבִים עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת – בַּעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ. 
סוֹטָה, שֶׁאֵין חַיָּבִים עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת – אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא בַעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ? 
אָמְרוּ לוֹ: כָּל שֶׁכֵּן! הוֹאִיל וְאֵין חַיָּבִים עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת – לֹא יְהֵא בַעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ. 
דָּבָר אַחֵר: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּנִדָּה, שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֶתֵּר אַחַר אִסּוּרָהּ; תֹּאמַר בְּסוֹטָה, שֶׁאֵין לָהּ הֶתֵּר אַחַר אִסּוּרָהּ? 
דָּבָר אַחֵר: נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַסּוֹטוֹת, וְלֹא נֶחְשְׁדוּ עַל הַנִּדּוֹת. 
{{הע-שמאל|ר' יהודה מחייב את הבעל לשלם את כל חובות האשה למקדש, וראו גם [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה יב|נגעים יד יב;]] חכמים מסכימים עימו, אבל מאפשרים לבעל לנכות (מקיץ) לה מכתובתה קרבנות שאינם משפחתיים, מתוך מחשבה שאחרי הטקס מן הסתם יגרש אותה – למרות שאינו חייב לעשות כך.}}
'''&quot;וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ&quot;''' – כָּל קָרְבָּן שֶׁעָלֶיהָ, דִּבְרֵי רַ&quot;י. 
וַחֲכָ&quot;א: קָרְבָּן שֶׁמַּכְשִׁירָהּ לוֹ, כְּגוֹן זָבָה וְיוֹלֶדֶת – הֲרֵי זֶה מֵבִיא מִשֶּׁלּוֹ, וְאֵין מְקִיץ מִכְּתֻבָּתָהּ. 
וְקָרְבָּן שֶׁאֵין מַכְשִׁירָהּ לוֹ, כְּגוֹן שֶׁקִּפְּחָה נְזִירוּת בְּרֹאשָׁהּ, אוֹ שֶׁחִלְּלָה אֶת הַשַּׁבָּת. 
הֲרֵי זֶה מֵבִיא מִשֶּׁלּוֹ – וּמְקִיץ מִכְּתֻבָּתָהּ. 

'''&quot;עֲשִׂירִת הָאֵיפָה&quot;''' – אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בָּאֵיפָה. 
{{הע-שמאל|למרות שאין וודאות שהסוטה חטאה, ואילו חטאת מביאים כשיש וודאות כזאת – דווקא קרבן הסוטה הוא מקמח שעורים, כי חז&quot;ל עיצבו את הטקס כעונש ולא כבירור האמת.}}
'''&quot;קֶמַח&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמִנְחַת חוֹטֵא בָּאָה עַל חֵטְא, וְזוֹ בָּאָה עַל חֵטְא; 
אִם לָמַדְתִּי לְמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁאֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא סֹלֶת – אַף זוֹ לֹא תָבוֹא אֶלָּא סֹלֶת! תַּלְמוּד לוֹמַר: קֶמַח. 
'''&quot;שְׂעֹרִים&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמִנְחַת חוֹטֵא בָּאָה עַל הַחֵטְא, וְזוֹ בָּאָה עַל הַחֵטְא, 
אִם לָמַדְתִּי לְמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁאֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא חִטִּים – אַף זוֹ לֹא תָבוֹא אֶלָּא חִטִּים! תַּלְמוּד לוֹמַר: שְׂעֹרִים. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב|סוטה ב א.]]}}
אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: הַנִּיחוּ לִי סוֹפְרִים וְאוֹמְרָהּ כְּמִין חֹמֶר, אֲבָל נִרְאֶה הוּא. 
כְּשֵׁם שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ מַעֲשֵׂה בְהֵמָה – כָּךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְהֵמָה. 
{{הע-שמאל|אם הוסיף למנחה שמן ו/או לבונה – עבר בלאו, למרות שיכול ללקט את הלבונה.}}
'''&quot;לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן&quot;''', מַגִּיד שֶׁאִם נָתַן עָלֶיהָ שֶׁמֶן – עוֹבֵר בְּ'לֹא תַעֲשֶׂה'. 
כְּשֵׁם שֶׁעוֹבֵר עַל שַׁמְנוֹ, כָּךְ עוֹבֵר עַל לְבוֹנָתוֹ. 
אָמַרְתָּ: עַל הַשֶּׁמֶן יְהֵא עוֹבֵר, שֶׁאֵין יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְלַקְּטוֹ; עַל הַלְּבוֹנָה לֹא יְהֵא עוֹבֵר, שֶׁיָּכוֹל לַחֲזֹר וּלְלַקְּטָהּ. 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה&quot;'''. מַגִּיד שֶׁאִם נָתַן עָלֶיהָ שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, עוֹבֵר בְּ'לֹא תַעֲשֶׂה'. 
וּמִפְּנֵי מַה טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר? מַגִּיד '''&quot;כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא&quot;'''. 
{{הע-שמאל|קנאה לבועל- ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א.]] קנאה למעלה – ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|תוספתא סוטה ב ד.]] דורש את הריבוי 'קנאות': אמנם הבועל אינו שותה מים מרים (למטה), אבל הקנאה של הקב&quot;ה (למעלה) תפגע גם בו!}}
'''&quot;מִנְחַת קְנָאֹת&quot;''' – שְׁתֵּי קְנָאוֹת: כְּשֵׁם שֶׁקִּנְאָה לָהּ – כָּךְ קִנְאָה לַבּוֹעֵל, כְּשֵׁם שֶׁקִּנְאָה לְמַטָּה – כָּךְ קִנְאָה לְמַעְלָה. 
'''&quot;מִנְחַת זִכָּרוֹן&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי זְכוּת וְחוֹבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן&quot;'''! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ז|תוספתא סוטה א ז.]]}}
כָּל הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה לְטוֹבָה – וְזוֹ לְפֻרְעָנוּת, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. 
{{הע-שמאל|לעניין מידה טובה ומידת פורענות ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]] ר' ישמעאל טוען שהמים גורמים לחשבון כללי של זכויות וחובות האשה, ולאו דווקא בשאלה אם נבעלה או לא. הוא מודה שהמים מזכירים גם זכות, אבל הזכות רק תולה את העונש ודוחה אותו, וראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ד|סוטה ג ד,]] שמשכו את העניין לשאלת לימוד תורה לנשים.
הוא דורש לפי המידה &quot;כלל ופרט – אין בכלל אלא מה שבפרט&quot;, אבל במקרה שלפנינו הפרשנות הטכנית, שהמנחה מזכירה רק עוון – סותרת את העיקרון התיאולוגי, שמדה טובה מרובה ממדת פורענות. במקרה של סתירה כזאת אין המידה הפרשנית עומדת מול עיקרון תיאולוגי, והיא מתבטלת!
הסבר אחר ואולי סביר יותר הוא שבסתירה בין קל וחומר (&quot;מידת הדין&quot;) לבין כלל ופרט – גוברת המידה של קל וחומר, המבוססת על הגיון.}}
רַ&quot;ע אוֹמֵר: אַף זוֹ לְטוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה...&quot; ([[במדבר ה כח]]).
אֵין לִי אֶלָּא '''&quot;מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן&quot;''', מַזְכֶּרֶת זְכוּת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מִנְחַת זִכָּרוֹן&quot;''', מִכָּל מָקוֹם. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: '''&quot;מִנְחַת זִכָּרוֹן&quot;''' – כְּלָל, '''&quot;מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן&quot;''' – פְּרָט. כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט! 
אִם אוֹמֵר אַתָּה כֵן, לֹא נִמְצֵאת מִדַּת הַדִּין מְקֻפַּחַת? 
שֶׁהָיָה בַּדִּין לְבַעַל הַדִּין לַחֲלֹק: וְכִי אֵיזוֹ מִדָּה מְרֻבָּה, מִדַּת טוֹבָה אוֹ מִדַּת פֻּרְעָנוּת? הֱוֵי אוֹמֵר מִדַּת הַטּוֹב! 
אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת, הַמְמֹעֶטֶת, הֲרֵי הִיא '''&quot;מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן&quot;''' – מִדָּה טוֹבָה, הַמְּרֻבָּה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא מַזְכֶּרֶת זְכוּת! 
זֹאת הִיא מִדָּה בַּתּוֹרָה: כָּל כְּלָל וּפְרָט שֶׁדֶּרֶךְ הַדִּין לוֹקָה בּוֹ, נִתְקַיְּמוּ זֶה וָזֶה – אַל תִּלְקֶה דֶּרֶךְ הַדִּין. 
כֵּיצַד נִתְקַיְּמוּ זֶה וָזֶה אַל תִּלְקֶה דֶּרֶךְ הַדִּין? 
אִם הָיְתָה טְמֵאָה – פֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתָּהּ מִיָּד; וְאִם יֵשׁ לָהּ זְכוּת – זְכוּת תּוֹלָה לָהּ. 
שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, כְּדֵי הַכָּרַת הָעֻבָּר – דִּבְרֵי אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן. 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יִצְחָק אִישׁ הַדָּרוֹם אוֹמֵר: תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע&quot;. 
מַה זֶרַע בֶּן תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים – אַף זְכוּת תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ; וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר. 
&quot;לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ... כֹּלָּא מְטָא עַל נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא, לִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂר&quot; ([[דניאל ד כד]]-כו). 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ה|סוטה ג ה.]]
רבי מנסה לטעון שאם תלתה לה הזכות – לאחר שנגמרה זכותה היא מתה בדרך של הסוטה, ומתברר שאכן סטתה, אבל ר' שמעון מצפה שהעניין ייוודע מייד כשהיא שותה, וראו שם בתחילת משנה ד.}}
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אֵין זְכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים! 
אִם אוֹמֵר אַתָּה שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים הַמְאָרְרִים – מַדְהֶה אַתָּה אֶת הַמַּיִם בִּפְנֵי כָּל הַנָּשִׁים הַשּׁוֹתוֹת. 
וּמוֹצִיא אַתָּה שֵׁם רַע עַל הַטְּהוֹרוֹת שֶׁשָּׁתוּ, וְיֹאמְרוּ: טְמֵאוֹת הָיוּ, אֶלָּא שֶׁתָּלְתָה לָהֶם זְכוּת. 
רַבִּי אוֹמֵר: אֲנִי אַכְרִיעַ! אִם הָיְתָה טְהוֹרָה – סוֹפָהּ לָמוּת כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם. 
וְאִם הָיְתָה טְמֵאָה – סוֹפָהּ לָמוּת &quot;וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot; ([[במדבר ה כז]]).
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: וְכִי מִי מוֹדִיעַ לְכָל הָעוֹמְדִים שֶׁסּוֹף זוֹ לָמוּת &quot;וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot;? 
אֶלָּא כֵיוָן שֶׁהָיְתָה שׁוֹתָה – פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת וְעֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת וּכְמִין שַׁרְבִיטִין הָיוּ מִזְרָקִין בָּהּ. 
וְהֵן אוֹמְרִים: מַהֲרוּ וְהוֹצִיאוּהָ, שֶׁלֹּא תְטַמֵּא הָעֲזָרָה! 
}}

===פיסקה ט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה טז'''
'''&quot;וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן&quot;''', מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין מַשְׁקִים שְׁתֵּי סוֹטוֹת כְּאֶחָת. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ד|תוספתא סוטה א ד.]] דורש &quot;אותה&quot; ולא את חברתה. הדרשות מצטטות משנה ותוספתא ומסתפקות בכך.}}

'''&quot;וְהֶעֱמִידָהּ&quot;''' – שֶׁלֹּא יַעֲמִיד עִמָּהּ לֹא עֲבָדֶיהָ וְלֹא שִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ סָמוּךְ עֲלֵיהֶם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ו|סוטה א ו]]}}

'''&quot;לִפְנֵי ה'&quot;''' – בְּשַׁעֲרֵי נִקָּנוֹר. מִיכָּן אָמְרוּ: רֹאשׁ הַמַּעֲמָד הָיָה מַעֲמִיד אֶת הַטְּמֵאִים בְּשַׁעֲרֵי נִקָּנוֹר. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה]]}}
שֶׁשָּׁם מַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטוֹת.
}}

===פיסקה י===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה יז'''
'''&quot;וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדֹשִׁים&quot;''', אֵין קְדוֹשִׁים אֶלָּא שֶׁקִּדְּשׁוּ בַכֶּלִי; וְאֵלּוּ הֵם? אֵלּוּ מֵי כִיּוֹר. {{הע-שמאל|הקדושה חלה על המים – כמו על מנחות וקרבנות במקדש – רק מהזמן שהיו בכלי שרת; וראו לדוגמא [[ביאור:משנה מנחות פרק יב|מנחות יב א.]]}}

'''&quot;בִּכְלִי חֶרֶשׂ&quot;''', מַגִּיד שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ. {{הע-שמאל|הדרשה משווה בין טקס ההזאה לטיהור הטמאים, שיש בו כלי עם מים ואפר פרה אדומה – לטקס השקאת הסוטה, שגם בו יש מים ועפר, וגם הוא נועד לטהר את האשה מחשד. למרות הדמיון יש גם הבדל: בטקס הסוטה כלי המים הוא מחרס דווקא, ואילו את ההזאה ניתן לעשות בכל כלי, ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ה|פרה ה ה.]]}}
שֶׁהָיָה בַדִּין: הוֹאִיל וְעָפָר וּמַיִם מְקַדְּשִׁים בְּפָרָה, וְעָפָר וּמַיִם מְקַדְּשִׁים בְּסוֹטָה,
אִם לָמַדְתִּי לְפָרָה שֶׁעָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ – אַף סוֹטָה, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בִּכְלִי חֶרֶשׂ&quot;''', מַגִּיד שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ:
'''&quot;בִּכְלִי חֶרֶשׂ&quot;''' – כְּלִי חֶרֶשׂ חָדָשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. {{הע-שמאל|דורש חרש-חדש. לעניין הכלי ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ב|סוטה ב ב.]]}}

'''&quot;וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן&quot;''', {{הע-שמאל|דורש 'יהיה': ת&quot;ק קורא מצווה שיהיה עפר, ואם אין – מביא עפר ומניחו בקרקע המשכן ואז מניח על המים; איסי בן עקביא קורא 'יהיה' בעתיד, בבית המקדש. איסי בן מנחם מגן על ת&quot;ק וטוען שריבוי המקדש אינו צריך פסוק, אלא הוא בא בקל וחומר.}}
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאִם לֹא הָיָה שָׁם עָפָר – מֵבִיא עָפָר מִמָּקוֹם אַחֵר וְנוֹתְנוֹ לַמָּקוֹם, מִפְּנֵי שֶׁהַמָּקוֹם מְקַדְּשׁוֹ.
אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָה אוֹמֵר: לְהָבִיא אֶת קַרְקַע בֵּית עוֹלָמִים.
אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם הַמְּטַמְּאוֹ טֻמְאָה קַלָּה – עָשָׂה בָהּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כַּמִּשְׁכָּן.
סוֹטָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה בָהּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כַּמִּשְׁכָּן!

וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקָּח&quot;'''? {{הע-שמאל|כאן עומדת הדרשה על ההשוואה בין טקס הסוטה לטקס הזאת המים לטיהור, שהוזכרה לעיל: לכתחילה צריך להניח את העפר על המים, אבל אם הפך את הסדר בדיעבד – יצא, כדעת ר' שמעון [[ביאור:תוספתא/פרה/ו#ב|בתוספתא פרה ו ב.]] הדרשה מלמדת שר' שמעון מכשיר גם מי סוטה שהגיעו לכלי אחרי העפר.}}
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת&quot;''' וְגוֹ' ([[במדבר יט יז]]).
נֶאֱמַר כָּאן עָפָר וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עָפָר; מָה עָפָר הָאָמוּר כָּאן – עָפָר עַל פְּנֵי הַמַּיִם, אַף לְהַלָּן – עָפָר עַל פְּנֵי הַמַּיִם.
מַה לְּהַלָּן, אִם הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם יָצָא – אַף כָּאן, אִם הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם יָצָא.

'''&quot;יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמָּיִם&quot;''', כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה. {{הע-שמאל|כמות העפר אינה מוגדרת, בתנאי שיראה לעין שיש עפר במים; וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ו|תוספתא סוטה א ו,]] כר' ישמעאל.}}
שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים בַּתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיֵּרָאוּ: אֵפֶר פָּרָה, וְעָפָר סוֹטָה וְרֹק יְבָמָה.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אַף דַּם הַצִּפּוֹר.
}}

===פיסקה יא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה יח'''
{{הע-שמאל|הביטוי &quot;לפני ה'&quot; חוזר בפס' טז וכאן, ושניהם רומזים לשער המזרח שליד שער ניקנור, ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה.]]}}
'''&quot;וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה'&quot;''', מָקוֹם שֶׁמַּעֲמִידָהּ בַּתְּחִלָּה – שָׁם מַעֲמִידָהּ בַּסּוֹף.
{{הע-שמאל|הפריעה אינה המצב הרגיל, ומכאן שבנות ישראל מכסות את ראשיהן בדרך כלל. כך גם במקרה של תמר, שקרעה את בגדיה והניחה אפר על ראשה.
לדברי ר' יהודה ראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה-ו.]]
ר' יוחנן בן ברוקה טוען שאין להחמיר יותר מהצורך המינימלי, לפרוע את ראשה כדברי ר' ישמעאל לעיל, ואין להקלות אותה ברבים; נראה שלדעתו אין עדיין וודאות שמדובר בעבריינית, ולכן הוא דורש לשמור על כבודה, ולהסתפק במצווה של פריעת הראש המוזכרת בפירוש בתורה ותו לא. לכן הוא מוסיף גם סדין של בוץ כשמירה על הפרטיות של האשה; אבל חכמים חלקו עליו על סמך הפסוק מיחזקאל, המלמד על צורך בהרתעה וביוש האשה ברבים.}}
'''&quot;וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה&quot;''', כֹּהֵן נִפְנֶה לַאֲחוֹרֶיהָ וּפוֹרְעָהּ כְּדֵי לְקַיֵּם בָּהּ מִצְוַת פְּרִיעָה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
דָּבָר אַחֵר: לִמֵּד עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵן מְכַסּוֹת רָאשֵׁיהֶן.
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר: &quot;וַתִּקַּח תָּמָר אֵפֶר עַל רֹאשָׁהּ&quot; ([[שמואל ב יג יט]]).
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה בֵּית חֲלִיצָתָהּ נָאֶה – לֹא הָיָה מְגַלֵּהוּ, וְאִם הָיָה שְׂעָרָהּ נָאֶה – לֹא הָיָה סוֹתְרוֹ.
הָיְתָה מְכֻסָּה לְבָנִים – מְכַסֶּה שְׁחוֹרִים; הָיוּ שְׁחוֹרִים נָאִים לָהּ – מַפְשִׁיטָן וּמַלְבִּישִׁים אוֹתָהּ כְּעוּרִים.
הָיוּ עָלֶיהָ כְּלֵי זָהָב – קַטְלָאוֹת וּנְזָמִים וְטַבָּעוֹת – מְסַלְּקָם הֵימֶנָּה כְּדֵי לְנַוְּלָהּ.
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: אֵין מְנַוְּלִים בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה.
אֶלָּא: &quot;לִפְנֵי ה' וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה&quot;, סָדִין שֶׁל בּוּץ הָיָה פוֹרֵס בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם.
כֹּהֵן פּוֹנֶה לַאֲחוֹרֶיהָ וּפוֹרְעָהּ, כְּדֵי לְקַיֵּם בָּהּ מִצְוַת פְּרִיעָה.
אָמְרוּ לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁלֹּא חַסְתָּ עַל כְּבוֹד הַמָּקוֹם, כָּךְ אֵין חָסִין עַל כְּבוֹדָהּ.
אֶלָּא כָּל הַנִּוּוּל הַזֶּה מְנַוְּלָהּ, כָּל הָרוֹצֶה לִרְאוֹת בָּא וְרוֹאֶה, חוּץ מֵעֲבָדֶיהָ וְשִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גַּס בָּהֶן.
אֶחָד הָאֲנָשִׁים וְאֶחָד הַנָּשִׁים, אֶחָד קְרוֹבִים וְאֶחָד רְחוֹקִים – מֻתָּרִים לִרְאוֹתָהּ.
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְנִוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה&quot; ([[יחזקאל כג מח]]).
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב|סוטה ב א.]] העמסת המנחה על ידי האשה מיועדת לגרום לה לוותר על הטקס ובסופו של דבר להציל את חייה.}}
'''&quot;וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ&quot;''', אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כְּדֵי לְיַגְּעָהּ, כְּדֵי שֶׁתַּחֲזֹר בָּהּ.
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם כָּךְ חָס הַמָּקוֹם עַל עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יָחוּס עַל עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ.
{{הע-שמאל|התכונות הפלאיות של המים מתרחשות בזמן שהם בידי הכהן. דורש 'יהיו'- יתהוו.
הדרשה 'דבר אחר' דורשת 'מרים'-ממררים-מערערים: המים ממררים את חיי הסוטה וממיתים אותה – או שהם מנקים אותה מחשד ומעוון.}}
'''&quot;וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים&quot;''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵין הַמַּיִם נֶהְפָּכִים לִהְיוֹת מָרִים אֶלָּא בְּיַד הַכֹּהֵן.
דָּבָר אַחֵר: נִקְרְאוּ &quot;מָרִים&quot; עַל שֵׁם סוֹפָן, שֶׁמְּמָרְרִין אֶת הַגּוּף וּמְעַרְעֲרִין אֶת הֶעָו‍ֹן.
}}

===פיסקה יב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה יט'''
{{הע-שמאל|נוסח ההשבעה נתון מראש, ואינו ניתן לשינוי; לכן, בניגוד לשבועת ביטוי, אין לאשה זכות להשבע בעצמה אלא היא חייבת להיענות לנוסח הנתון ע&quot;י הכהן.}} 
'''&quot;וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן&quot;'''', הַכֹּהֵן מַשְׁבִּיעָהּ, וְאֵין נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: נֶאֱמַר כָּאן שְׁבוּעָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ([[ויקרא ה ד]]) שְׁבוּעָה.
מַה שְּׁבוּעָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן הִיא נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ – אַף שְׁבוּעָה הָאֲמוּרָה כָּאן הִיא נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ.
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן&quot;''' – הַכֹּהֵן מַשְׁבִּיעַ, וְאֵינָהּ נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ז|סוטה ז א.]] ר' יאשיה לומד מהביטוי &quot;אל האשה&quot;, בניגוד לטקס החליצה, שבו יש להקפיד על לשון הקדש (שם משנה ב). ר' ישמעאל לומד את ההלכה מעצם העובדה שהאשה עונה אחרי הכהן 'אמן אמן'.}}
'''&quot;וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה&quot;''' – בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם יְבָמָה, קַלָּה, לֹא עָשָׂה בָּהּ כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת כִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ,
סוֹטָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה בָּהּ כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת כִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה&quot;''' – בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן&quot;.
אִם אֵינָהּ שׁוֹמַעַת, כֵּיצַד אָמְרָה אָמֵן אָמֵן?
{{הע-שמאל|בדברי הכהן יש אלה – קללה אם סטתה – ושבועה שלא סטתה. על שתיהן עונה האשה &quot;אמן אמן&quot;, והשוו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ה|סוטה ב ה,]] שם מתוארת גם השבועה עצמה כקללה וכהרחבתה, בניגוד [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|לתוספתא סוטה ב ד.]]}}
אוֹ אֵינָהּ אוֹמֶרֶת אֶלָּא עַל הָאָלָה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ&quot; ([[במדבר ה כא]]), הֲרֵי שְׁבוּעָה אֲמוּרָה.
{{הע-שמאל|ראו בתחילת הפיסקה, שהכהן מנסח את השבועה ואינו מניח לאשה ליזום את הנוסח.}}
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה&quot;? לִמְּדָהּ כֹּהֵן סֵדֶר שְׁבוּעָה.
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ד|סוטה א ד,]] שהעבירה את האיום והשיחה עם האשה מהכהן לבית הדין הגדול. ההעברה מבטאת את המאבק בין חז&quot;ל לכהנים הצדוקים על השליטה במקדש, וראו גם [[ביאור:משנה יומא פרק א|יומא א, א-ד.]] כאן האיום הוא ע&quot;י הכהן, והוא נוסף לנוסח השבועה.}}
'''&quot;אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ&quot;'''', מְלַמֵּד שֶׁפּוֹתֵחַ לָהּ בִּזְכוּת.
אוֹמֵר לָהּ: הַרְבֵּה יַיִן עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה שְׂחוֹק עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה יַלְדוּת עוֹשָׂה.
הַרְבֵּה קִדְּמוּךְ וְנִשְׁטְפוּ. אַל תִּגְרְמִי לַשֵּׁם הַגָּדוֹל הַנִּכְתָּב בִּקְדֻשָּׁה שֶׁיִּמָּחֶה עַל הַמָּיִם!
אוֹמֵר לְפָנֶיהָ דִּבְרֵי הַגָּדָה, מַעֲשִׂים שֶׁאֵרְעוּ בַּכְּתוּבִים הָרִאשׁוֹנִים.
כְּגוֹן: &quot;אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ מֵאֲבוֹתָם&quot; ([[איוב טו יח]]).
וְאוֹמֵר לְפָנֶיהָ דְּבָרִים שֶׁאֵינָן כְּדַיי לְשׁוֹמְעָן, הִיא וְכָל מִשְׁפְּחוֹת בֵּית אָבִיהָ כְּדַיי בָּהֶם.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ג|תוספתא סוטה א ג:]] ר' ישמעאל, בניגוד למשנה ולאיום דלעיל, מתייחס גם לאפשרות שהאשה לא נטמאה, ואז שתיית המים לא תזיק לה.}}
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בַּתְּחִלָּה מוֹדִיעָהּ כֹּחָן שֶׁל מַיִם הַמָּרִים.
אוֹמֵר לָהּ: בִּתִּי, אוֹמַר לָךְ הַמַּיִם הַמָּרִים הָאֵלּוּ לָמָּה הֵם דּוֹמִים:
לְסַם יָבֵשׁ הַנִּתָּן עַל גַּבֵּי בָּשָׂר חַי – וְאֵין מַזִּיקוֹ; כְּשֶׁהוּא מוֹצֵא מַכָּה – מַתְחִיל לְחַלְחֵל.
אַף אַתְּ, אִם טְהוֹרָה אַתְּ – שְׁתִי וְאַל תִּמָּנְעִי, וְאִם טְמֵאָה אַתְּ – {{ב|הִנָּקִי|המנעי}} מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה.
}}

===פיסקה יג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כ'''
'''&quot;וְאַתְּ כִּי שָׂטִית&quot;''' ([[במדבר ה כ]]), אֵין לִי אֶלָּא כְּדַרְכָּהּ.
שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכִי נִטְמֵאת&quot;! {{הע-שמאל|למרות שהחשוד בעל את האשה שלא כדרכה, וממילא היא אינה בהריון – המעשה עושה אותה לסוטה והמים גורמים למותה.}}

'''&quot;וְיִתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ&quot;''' – לְהָבִיא אֶת הַסָּרִיס. {{הע-שמאל|למרות שהסריס (עקר) אינו גורם להתעברות האשה – יכול הבעל לקנא בו.}}

'''&quot;מִבִּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ&quot;''' – לְהָבִיא אֶת אֵשֶׁת הַסָּרִיס.
עַל הַכֹּל הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ. {{הע-שמאל|הסריס יכול לקנא לאשתו ולהשקות אותה במים, אבל אם האשה היא איילונית (עקרה) היא אינה שותה; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד.]]}}
}}

===פיסקה יד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כא'''
'''&quot;וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה&quot;''' ([[במדבר ה כא]]), מִיכָּן אַתָּה דָן לְכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, {{הע-שמאל|שבועת הדיינים, המכונה שבועת המודה במקצת, מופיעה ב[[שמות כב י]] בלי אלה. הדרשה טוענת שגם היא כוללת אלה. השבועה הנ&quot;ל מכונה שם &quot;שבועת ה'&quot;, והוא הדין לשבועת הסוטה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז.]]}}
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה,
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה.
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א,
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן אֶלָּא בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א.

&quot;יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|האלה (קללה) עומדת מאחורי כל שבועה, ומאיימת על הנשבעים. יש לה תוקף אלוהי, ולכן אין לזלזל בה; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז.]] וכן [[ביאור:משנה שבועות פרק ד#משנה יג|שבועות ד יג.]]}}
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה&quot; ([[ויקרא ה א]]),
אֵין לִי אֶלָּא אָלָה. מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁבוּעָה כְּאָלָה? – הֲרֵי אַתָּה דָן:
נֶאֱמַר כָּאן אָלָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אָלָה.
מָה אָלָה הָאֲמוּרָה כָּאן, עָשָׂה שְׁבוּעָה כְּאָלָה – אַף אָלָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, עֲשֵׂה שְׁבוּעָה כְּאָלָה.
וּמָה אָלָה בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א – אַף שְׁבוּעָה בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א.
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפֵרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א,
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א:

&quot;בְּתוֹךְ עַמֵּךְ&quot; – וְעַמֵּךְ שָׁלוֹם: {{הע-שמאל|הציבור אינו סובל בגלל חטאה של הסוטה, וראו גם [[ביאור:מכילתא/שבתא#פרשה א|מכילתא שבתא א,]] על פס' יד.}}

&quot;בְּתוֹךְ עַמֵּךְ&quot; – וְלֹא בַּזְּמַן הַזֶּה. {{הע-שמאל|העונש של הסוטה הוא דווקא בזמן שישראל על אדמתם, ולא בזמן הגלות, שבה הם בתוך עם אחר שאינו מכיר אותם; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ט#משנה ט|סוטה ט ט,]] שבוטלו מים המרים.}}
&quot;בְּתוֹךְ עַמֵּךְ&quot;, הַפְרֵשׁ בֵּין אָדָם הַמִּתְנַוֵּל בְּמָקוֹם שֶׁמַּכִּירִין אוֹתוֹ לְאָדָם הַמִּתְנַוֵּל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ.
}}

===פיסקה טו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כא-כב'''
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א.]] דורש את הכפילות; וראו לעיל ח, דרשה דומה על הריבוי &quot;קנאות&quot;. ר' יוסי הגלילי מוסיף מסקנה, שהמביא זכות לחברו יזכה גם הוא למה שזכה חברו. על עצם ההנחה שמידה טובה מרובה ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]]}}
'''&quot;בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת... וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ&quot;''' ([[במדבר ה כא]]-כב), 
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל. 
אַתָּה אוֹמֵר זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל, אוֹ אֵינָהּ אֶלָּא בִּטְנָהּ וִירֵכָהּ שֶׁל נִבְעֶלֶת? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot; ([[במדבר ה כז]]), הֲרֵי בִּטְנָהּ וִירֵכָהּ שֶׁל נִבְעֶלֶת אָמוּר. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ&quot;? זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל. 
מַגִּיד הַכָּתוּב, כְּשֵׁם שֶׁהַפֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתָּהּ – כָּךְ הַפֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתּוֹ. 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת, מְמֹעֶטֶת, הַמֵּבִיאָ תַּקָּלָה לַחֲבֵרוֹ הֲרֵי הוּא כְּיוֹצֵא בוֹ. 
קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹב, מְרֻבָּה. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ה|סוטה ב ה.]] לדברי ר' מאיר יכול לגלגל עליה גם הבטחה לעתיד. חכמים מסכימים שמגלגל עליה שבועות נוספות, אבל לדעתם כולן על העבר. 
וראו [[ספורנו/במדבר/ה#כב|פירוש ספורנו שם,]] שהאשה עונה אמן על הקללה ואמן על הברכה.}}
&quot;וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן&quot;, אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵיתִי, אָמֵן שֶׁלֹּא אֶטָּמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. 
וְאֵין חֲכָמִים מוֹדִים בַּדָּבָר, אֶלָּא {{ב|אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי, וְאִם נִטְמֵאתִי יָבֹאוּ לָהּ|פירוש פשט}}. 
אָמֵן עִם אִישׁ זֶה, אָמֵן עִם אִישׁ אַחֵר; אָמֵן אִם אֲרוּסָה, אָמֵן אִם נְשׂוּאָה; אָמֵן אִם שׁוֹמֶרֶת יָבָם, אָמֵן אִם מִשֶּׁנִּתְיַבַּמְתִּי. 
זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁתִּבָּעֵל וּתְהֵא אֲסוּרָה לוֹ – {{ב|עַל אוֹתָהּ הַשָּׁעָה הוּא מַתְנֶה עִמָּהּ|לדעת חכמים אינו מתנה על העתיד אלא על ההווה והעבר.}}. 
{{הע-שמאל|חוזר על הנאמר בפיסקה יד, ומוסיף את ענייני עניית &quot;אמן&quot; וגלגול השבועה. 
לעניין עניית ה&quot;אמן&quot;, ראו גם [[ביאור:משנה שבועות פרק ג#משנה יא|שבועות ג יא,]] &quot;מפי אחרים&quot;, וכן בתחילת פרקים ד, ה שם.
לעניין גלגול השבועה השוו [[ביאור:משנה שבועות פרק ז#משנה ח|שבועות ז ח.]]}}
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה. 
כָּךְ פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יִהְיוּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה. 
הוֹאִיל וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיוּ&quot;ד הֵ&quot;א – אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן אֶלָּא בְּיוּ&quot;ד הֵ&quot;א. 
וְהוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּ&quot;אָמֵן&quot;. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא כ]] לפס' א: על שבועת הדיינים (היא שבועת המודה במקצת הטענה) יש לענות 'אמן', אחרת היא מוגדרת כשבועת שוא.}}
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן אֶלָּא בְּ&quot;אָמֵן&quot;.
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לְהָבִיא אֶת שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִים, שֶׁתְּהֵא בְּאָמֵן. 
שֶׁאִם אֵין עוֹנֶה אַתָּה אַחֲרָיו אָמֵן, אַתָּה עוֹשֶׂה שְׁבוּעַת שָׁוְא. 
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁמְּגַלְגְּלִים עָלֶיהָ {{ב|אֶת הַיָּשָׁן|כדעת חכמים לעיל, ולא כר' מאיר.}}. 
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁיִּגַלְגְּלוּ עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן. 
{{הע-שמאל|את הסוטה לא ביקש בעלה להשביע לפני שהתרה בה, ואילו שותפים ואריסים שחלקו רצו להשביע זה את זה כבר כשחלקו בחשד גזילה, אבל שנינו &quot;אינו יכול להשביעו&quot; – אלא אם התחייבו בשבועה ממקום אחר – ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ז#משנה ח|שבועות ז ח.]]}}
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה סּוֹטָה, שֶׁלֹּא נִתְבְּעָה מִקֹּדֶם – מְגַלְגְּלִים עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן. 
גְּזֵלוֹת, שֶׁנִּתְבְּעוּ מִקֹּדֶם – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּגַלְגְּלוּ עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן? 
}}

===פיסקה טז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כג'''

'''&quot;וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הַכֹּהֵן&quot;''' ([[במדבר ה כג]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי {{ב|כָּל אָלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה|מפרשיות בחוקותי וכי תבוא}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;הָאֵלֶּה&quot;.
{{הע-שמאל|דוקא הכהן כותב, ולא הבעל; למרות שהבעל יכול לכתוב גט.}}
&quot;הַכֹּהֵן&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: נֶאֱמַר כָּאן &quot;וְכָתַב&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;וְכָתַב&quot; ([[דברים כד א]]),
וּמַה &quot;וְכָתַב&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – כָּשֵׁר בְּכָל אָדָם, אַף &quot;וְכָתַב&quot; הָאָמוּר כָּאן כָּשֵׁר בְּכָל אָדָם! – תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;הַכֹּהֵן&quot;.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ד|סוטה ב ד.]] בניגוד לגט – ראו [[ביאור:משנה גיטין פרק ב#משנה ג|גיטין ב ג,]] ובדומה לכתיבת ספר תורה – ראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יז#פיסקה קס|ספרי דברים קס,]] וכן [[ביאור:משנה מגילה פרק ב#משנה ב|מגילה ב ב.]]}}
&quot;בַּסֵּפֶר וּמָחָה&quot; – בְּדָבָר הַנִּמְחֶה.
מִכָּאן אָמְרוּ: אֵין כּוֹתְבִים לֹא עַל הַלּוּחַ, וְלֹא עַל הַנְּיָר, וְלֹא עַל הַדִּיפְתְּרָא, אֶלָּא בִּמְגִלָּה; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בַּסֵּפֶר&quot;.
וְאֵינוֹ כּוֹתֵב לֹא בְּקוֹמוֹס וְלֹא בְּקַנְקַנְתּוּם, אֶלָּא בִּדְיוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים&quot;, כְּתָב שֶׁיָּכוֹל לִמָּחוֹת.
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/שבת/יד#ד|תוספתא שבת יד ד,]] שם ר' ישמעאל הוא שקובע ששורפים ספרי מינים בשלמות ואילו ר' יוסי הגלילי קודר (קורע) את האזכרות שבהם.}}
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם לְהָטִיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ,
אָמַר הַמָּקוֹם: סֵפֶר שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם,
סִפְרֵי מִינִים, שֶׁמַּטִּילִים אֵיבָה וְשִׂנְאָה וְקִנְאָה וּבַעֲלֵי דְבָבוּת – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּמָּחוּ מִן הָעוֹלָם.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: סִפְרֵי מִינִים, כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? קוֹדֵר אֶת הָאַזְכָּרוֹת – וְשׂוֹרֵף אֶת הַשְּׁאָר.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: שׂוֹרֵף אֶת כֻּלּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה.
{{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה יא. מתי הופכים המים להיות מרים?}}
&quot;וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים&quot; – מַגִּיד שֶׁהַכְּתָב עוֹשֶׂה אֶת הַמַּיִם מָרִים.
}}

===פיסקה יז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כד-כו'''
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ב|סוטה ג ב-ג.]] ר' עקיבא כר' שמעון, שהשקיית האשה היא אחרי הקטרת המנחה, ולכן פס' כד נראה מיותר.}}
'''&quot;וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה&quot;''' ([[במדבר ה כד]]), לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה&quot;''' ([[במדבר ה כו]])!
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה&quot;'''? שֶׁאִם נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה {{ב|אֵינִי שׁוֹתָה|איני רוצה לשתות}},
מְעַרְעֲרִים אוֹתָהּ, וּמַשְׁקִים אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.
{{הע-שמאל|חכמים רואים את פס' כד כעיקר, בשיטת ת&quot;ק שם, וכך לדעתם יש להסביר את פס' כו: ההשפעה של שתיית המים ניכרת רק אחרי שהקטיר הכהן את המנחה. סדר הדברים לדעת חכמים הוא: קבלת השבועה, מחיקת המגילה ושתיית המים, והקטרת הקומץ. ר' שמעון ור' עקיבא מחליפים את שני האחרונים.}}
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: '''&quot;וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה&quot;''',
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה&quot;'''? שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מְעַכְּבִים בַּסּוֹטָה:
עַד שֶׁלֹּא נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה, וְעַד שֶׁלֹּא קָרַב הַקֹּמֶץ, וְעַד שֶׁלֹּא קִבְּלָה עָלֶיהָ אֶת הַשְּׁבוּעָה.
{{הע-שמאל|לשיטת ר' עקיבא מוחקים את המגילה אחרי הקטרת הקומץ. אם אז סירבה לשתות או הודתה שנאפה – מכריחים אותה לשתות בכל זאת, ולא שופכים את המים. וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ב|תוספתא סוטה ב ב-ג.]]
לשיטת ר' אחי אין המים נשפכים אלא נשמרים לסוטה אחרת. 
לדעת ת&quot;ק ראו [[ביאור:תוספתא/גיטין/ב#י|תוספתא גיטין ב י.]]}}
נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה {{ב|'טְמֵאָה אֲנִי'|הודתה שנאפה}} – הַמַּיִם נִשְׁפָּכִים וְהַמִּנְחָה מִתְפַּזֶּרֶת אֲבֵית הַדֶּשֶׁן,
וְאֵין מְגִלָּתָהּ כְּשֵׁרָה לְהַשְׁקוֹת בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת.
רַבִּי אָחַי בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: מַשְׁקִים בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת.
{{הע-שמאל|לא ברור מדוע הנידה אינה שותה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד|סוטה ד,]] שהדין הזה אינו נזכר במשנה.}}
'''&quot;וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה&quot;''' ([[במדבר ה כה]]) – וְלֹא מִיַּד {{ב|שְׁלִישָׁהּ|שליח}}.
&quot;מִיַּד הָאִשָּׁה&quot; – שֶׁאִם פֵּרְסָה נִדָּה, לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ה#משנה ו|מנחות ה ו.]] ההנפה היתה ממזרח למזבח – וראו [[במדבר ג לח]], וההגשה (&quot;הולכה&quot;) – מדרום מערב לו.}}
'''&quot;וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה&quot;''' – מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. מִנַּיִן?
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם&quot; ([[שמות כט כז]]), מַקִּישׁ הֲרָמָה לִתְנוּפָה:
מַה תְּנוּפָה, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא – אַף הֲרָמָה כֵּן; וּמַה הֲרָמָה, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד – אַף תְּנוּפָה מַעֲלֶה וּמוֹרִיד.
מִיכָּן אָמְרוּ: מִצְוַת תְּנוּפָה – מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, זֹה הִיא מִצְוַת תְּנוּפָה.
&quot;לִפְנֵי ה'&quot;, בַּמִּזְרָח, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לִפְנֵי ה'&quot; הֲרֵי הוּא בַּמִּזְרָח, עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב.
'''&quot;וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי ה' וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ&quot;''', לִמֵּד עַל מִנְחַת סוֹטָה, שֶׁטְּעוּנָה תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה.
{{הע-שמאל|סיום הפיסקה כדעת ר' עקיבא בתחילתה.}}
'''&quot;וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה אֶת אַזְכָּרָתָהּ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה&quot;''' ([[במדבר ה כו]]) – זוֹ הַקְטָרַת הַקֹּמֶץ, שֶׁקָּרוּי אַזְכָּרָה,
'''&quot;וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה&quot;''' – לָעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ.
}}

===פיסקה יח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כז'''
'''&quot;וְהִשְׁקָה אֶת הַמַּיִם... וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot;''' ([[במדבר ה כז]]), {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ז|סוטה א ז,]] &quot;ושאר הגוף לא פלט&quot;.}}
אֵין לִי אֶלָּא בִטְנָהּ וִירֵכָהּ. שְׁאָר אֵיבָרֶיהָ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּבָאוּ בָהּ&quot;.
 
אֲנִי אֶקְרָא &quot;וּבָאוּ בָהּ&quot;, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot;? {{הע-שמאל|ראו שם, &quot;בירך התחילה בעבירה תחילה&quot; וכו', וראו גם [[ביאור:תוספתא/סוטה/ד#ד|תוספתא סוטה ד ד,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|מכילתא פסחא ז,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה א|שם ויהי א.]] הדגש הוא על סדר הפורענות, המתקדמת ממי שהתחיל למכלול כולו: במבול נמחו בני האדם תחילה ואחריהם בעלי החיים; הסנוורים הכו באנשי סדום שבפתח תחילה, ואחריהם בשאר העיר; פרעה נהרג ראשון, ואחריו שאר חילו; ואת הריגת אנשי עיר הנידחת יש לקיים לפני השמדת הבהמה והרכוש. בסיום הדרשה מופיע קל וחומר, שאינו עוסק באיברי הגוף אלא בדוגמאות האחרות, ומסקנתו שמי שהתחיל במצווה יזכה ליהנות ראשון משכרה.}}
אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ יַתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה&quot; ([[בראשית ז כג]]). 
מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים&quot; ([[בראשית יט יא]]). 
מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הָיְתָה מַתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ&quot; ([[שמות יד ד]]). 
פַּרְעֹה הִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת. 
כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: &quot;הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִיא לְפִי חָרֶב... וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ&quot; ([[דברים יג טז]]). 
מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! 
אַף כָּאן: &quot;וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot;, אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הוּא מַתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת מְמֹעֶטֶת, אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת, 
קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹב מְרֻבָּה! 

&quot;וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה&quot; – שֶׁיְּהוּ אָלִין בָּהּ: &quot;יְאָרְעֵיךְ כְּשֵׁם שֶׁאֵרְעָה לִפְלוֹנִית!&quot; {{הע-שמאל|האלה היא קללה, והשבועה היא קללה מותנית: אם לא אקיים את השבועה – אקולל כמו הסוטה. וראו את הצימוד בין השתים גם לעיל פיסקה יד.
הצדיקים מתיחסים לרשעים כמקוללים, והרשעים מתיחסים לצדיקים כמבורכים, ומברכים איש את רעהו שיזכו בגורל הצדיקים.}}
לִשְׁבוּעָה, שֶׁיְּהוּ נִשְׁבָּעִין בָּהּ: &quot;שֶׁיְּאָרְעֵךְ כְּשֵׁם שֶׁאֵרַע לִפְלוֹנִית&quot;! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהִנַּחְתֶּם שִׁמְכֶם לִשְׁבוּעָה לִבְחִירָי&quot; ([[ישעיה סה טו]]). 
נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁהָרְשָׁעִים – שְׁבוּעָה לַצַּדִּיקִים. וּמִנַּיִן שֶׁהַצַּדִּיקִים – בְּרָכָה לָרְשָׁעִים? 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהִתְבָּרְכוּ בוֹ גּוֹיִם וּבוֹ יִתְהַלָּלוּ&quot; ([[ירמיה ד ב]]), 
וְאוֹמֵר: &quot;וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ&quot; ([[בראשית יב ג]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל&quot; ([[בראשית מח כ]]). 
}}

===פיסקה יט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כח'''
'''&quot;וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא&quot;''' ([[במדבר ה כח]]), {{הע-שמאל|ר' ישמעאל קורא את הביטוי &quot;וטהורה היא&quot; כדין: שהסוטה היתה טמאה ועכשיו נטהרה, ולא כהמשך התנאי &quot;אם לא...&quot;
מכאן הוא מסיק שלפני הטקס היא אסורה לבעלה, וראו דרשה אחרת [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|בסוטה ה א.]] אבל אחרי הטקס היא מותרת לו.
המימרה של רשב&quot;י אינה במקומה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ה|סוטה ג ה.]] אחריה משלימה הדרשה את דברי ר' ישמעאל, שהסיק מאיסור הסוטה על בעלה גם למי שנאפה בלי התראה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ו|סוטה ו א.]]}}
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי מִי טְמֵאָה, שֶׁהַכָּתוּב מְטַהֲרָהּ? וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא&quot;'''? 
אֶלָּא מַגִּיד הַכָּתוּב, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא עָלֶיהָ שֵׁם רַע – אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ. 
רַשְׁבִּ&quot;י אוֹמֵר: לֹא תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים, 
אֶלָּא '''&quot;אִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ&quot; ([[ויקרא כ י]]). 
לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לָהּ עֵדִים, וְהִתְרוּ בָהּ – שֶׁהִיא בְּמִיתָה. 
יֵשׁ לָהּ עֵדִים וְלֹא הִתְרוּ בָהּ – פְּטוּרָה מִן הַמִּיתָה. הוֹאִיל וּפְטוּרָה מִן הַמִּיתָה, תִּהְיֶה מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ? 
אָמַרְתָּ: סָפֵק נִבְעֲלָה סָפֵק לֹא נִבְעֲלָה – אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ; קַל וָחֹמֶר לְשֶׁנִּבְעֲלָה וַדַּאי! 
אֶלָּא הֲרֵי הִיא בִּכְלַל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ... כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר&quot; ([[דברים כד א]]). 

'''&quot;וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא&quot;''' – טְהוֹרָה לַבַּעַל, וּטְהוֹרָה לַבּוֹעֵל וּטְהוֹרָה לִתְרוּמָה: {{הע-שמאל|השוו לדברי ר' עקיבא, לעיל פיסקה ז.}}

&quot;וְנִקְּתָה&quot; – אַף מִן הָאָלוֹת וְאַף מִן הַשְּׁבוּעָה. {{הע-שמאל|לעניין האלה והשבועה השוו לעיל פיסקה יד. 
האשה אינה ניזוקה מהקללות, כי הן חלות רק אם נבעלה, והשוו לדברי הכהן לה בסוף פיסקה יב לעיל.}}

&quot;וְנִזְרְעָה זָרַע&quot;, שֶׁאִם הָיְתָה עֲקָרָה – נִפְקֶדֶת, דִּבְרֵי ר' עֲקִיבָא. {{הע-שמאל|ראו דברי ר' יהודה בן בתירא [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|בתוספתא סוטה ב ד.]] נראה שהיתה העדפה של ריבוי בנים זכרים לבנים וארוכים, אבל ההעדפה לא היתה מספיקה כדי לגרום לנשים להסתר מבעליהן; והשוו את דברי ר' ישמעאל ל[[ברכות לא ב]].}}
אָמַר לוֹ ר' יִשְׁמָעֵאל: אִם כֵּן יֵלְכוּ כָּל הָעֲקָרוֹת וִיקַלְקְלוּ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּפָּקְדוּ, וְזוֹ שֶׁיָּשְׁבָה לָהּ – הִפְסִידָה! 
אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע&quot;? שֶׁאִם הָיְתָה יוֹלֶדֶת בְּצַעַר – יוֹלֶדֶת בְּרֶוַח. 
נְקֵבוֹת – יוֹלֶדֶת זְכָרִים; אֶחָד – יוֹלֶדֶת שְׁנַיִם; שְׁחוֹרִים – יוֹלֶדֶת לְבָנִים; קְצָרִים – יוֹלֶדֶת אֲרֻכִּים. 
דָּבָר אַחֵר: &quot;וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע&quot; – לְהוֹצִיא אֶת אַיְלוֹנִית וְשֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד. {{הע-שמאל|האיילונית ומי שאינה ראויה לילד אינן שותות, ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ג|סוטה ד ג]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/ה#ב|ותוספתא סוטה ה ב;]] אבל אשת הסריס שותה, למרות שאינו ראוי לעבר אותה – ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד!]]}}
דָּבָר אַחֵר: &quot;וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע&quot;, מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה בִּכְלָל וְיָצְתָה לִדּוֹן בַּדָּבָר הֶחָדָשׁ. {{הע-שמאל|ראו בתחילת הפיסקה: אחרי הטקס האשה מותרת לבעלה, והבנים שייולדו לה כשרים.}}
הֶחֱזִירָהּ הַכָּתוּב לִכְלָלָהּ. 
}}

===פיסקה כ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כט'''
'''&quot;זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת&quot;''' ([[במדבר ה כט]]), אֵין לִי אֶלָּא לְשָׁעָה.
לְדוֹרוֹת מִנַּיִן? {{הע-שמאל|ר' יאשיה לומד מהביטוי &quot;תורת הקנאות&quot; שמצוות סוטה היא לדורות. ר' יונתן קורא את הביטוי כפשטו, כסיום הדיון בסוטה. וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לח|להלן לח.]]}}
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;זֹאת תּוֹרַת&quot;, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה; רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: כְּחוֹתַם הַדְּבָרִים.

&quot;אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ&quot;, לְהָבִיא אֵשֶׁת חֵרֵשׁ וְאֵשֶׁת {{ב|שִׁעֲמוּם|מי שנשתטה}}. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ה|סוטה ד ה,]] שלדעת ר' יוסי יוכל הבעל, אם יבריא, להשקות את האשה על סמך הקינוי של בית הדין.}}
שֶׁבֵּית דִּין מְקַנִּים לָהֶם לְפוֹסְלָם מִכְּתֻבָּתָם.
אוֹ אַף לְהַשְׁקוֹתָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן&quot; ([[במדבר ה טו]]),
הָאִישׁ מַשְׁקֶה, וְאֵין בֵּ&quot;ד מַשְׁקִים.

&quot;תַּחַת אִישָׁהּ&quot; – לְהוֹצִיא אֶת הָאֲרוּסָה. מַשְׁמַע מוֹצִיא אֶת הָאֲרוּסָה וּמוֹצִיא אֶת הַיְבָמָה? {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד|סוטה ד א,]] כר' יונתן.}}
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ&quot; ([[במדבר ה יב]]), לְהָבִיא אֶת הַיְבָמָה, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: &quot;אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ&quot; – לְהוֹצִיא אֶת הַיְבָמָה.
מַשְׁמַע מוֹצִיא אֶת הַיְבָמָה וּמֵבִיא אֶת הָאֲרוּסָה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תַּחַת אִישָׁהּ&quot;, לְהוֹצִיא אֶת הָאֲרוּסָה.
}}

===פיסקה כא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה ל-לא'''
'''&quot;אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ&quot;''' ([[במדבר ה ל]]), לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|הפיסקה נותנת כמה תשובות לשאלת הצורך בביטוי &quot;וניקה האיש ההוא מעוון&quot; (פס' לא): מה חטאו של הבעל?
הדרשה הראשונה בשיטת ר' ישמעאל לעיל פיסקה ז, שהקינוי הוא רשות, אבל גם הוא מודה שאם קינא והתרה באשה, והיא נסתרה – חובה עליו להשלים את התהליך ולהשקות את אשתו; אחרת יחול עוון עליו.}}
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא&quot; ([[במדבר ה יד]]),
אוֹ, כְּשֵׁם שֶׁעַד שֶׁלֹּא קִנֵּא לָהּ – רְשׁוּת, אַף כָּךְ מִשֶּׁקִּנֵּא לָהּ – רְשׁוּת.
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה – וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ&quot;. חוֹבָה, וְלֹא רְשׁוּת.
&quot;וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה'... וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן&quot; ([[במדבר ה ל]]-לא),
אִם עָשָׂה לָהּ – וְנִקָּה, וְאִם לֹא עָשָׂה לָהּ – לֹא נִקָּה.

&quot;וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן&quot;, שֶׁלֹּא יֹאמַר: אוֹי לִי שֶׁהָרַגְתִּי בַּת יִשְׂרָאֵל! אוֹי לִי שֶׁנִּוַּלְתִּי בַּת יִשְׂרָאֵל! {{הע-שמאל|יסורי המצפון של הבעל עשויים להיות על שגרם למות האשה, או על שהיא נאפה והוא שימש איתה זמן מה. הדרשה מבטיחה לו מחילה.}}
אוֹי לִי שֶׁהָיִיתִי מְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּמֵאָה! – לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;וְנִקָּה&quot;.

שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: בִּטְהוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר: {{הע-שמאל|אפילו אם לא נבעלה, היא נסתרה עם אותו אדם, ולכן היא תשא את עוונה בכל מקרה; והשוו לדברי רשב&quot;א [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|בתוספתא ב ד,]] שהבזיון שבטקס מכפר לה עליה.}}
הוֹאִיל וְהֵבִיאָה עַצְמָהּ לִידֵי דְּבָרִים הַלָּלוּ – אַף הִיא לֹא תֵצֵא מִידֵי פֻרְעָנוּת.
לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן, וְהָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָּׂא אֶת עֲו‍ֹנָהּ&quot;!

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁסּוֹף זוֹ לָמוּת &quot;וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot;! {{הע-שמאל|גם אם לא מתה מיד, אם היא אשמה – תמות בצורה שתגלה שסטתה. וראו לעיל פיסקה ח &quot;רבי אומר אני אכריע&quot; וכו'.}}

לָמָּה נֶאֱמַר &quot;וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן&quot;? כְּשֶׁהָאִישׁ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן – הָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ.
וְלֹא כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה, {{הע-שמאל|מבחן מי הסוטה פועל רק אם הבעל נקי מעוון, ואם הוא עצמו חוטא – האשה  לא תיענש בהם; הושע קשר את בעלה של הסוטה, אם הוא רודף אחר הזנות – לביטול מקומי של יכולתו להשקות את אשתו; אבל ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ט#משנה ט|סוטה ט ט,]] שריב&quot;ז ביטל את טקס ההשקיה לחלוטין.}}
כִּי הֵם עִם הַזּוֹנוֹת יְפָרֵדוּ וְעִם הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ וְעַם לֹא יָבִין יִלָּבֵט&quot; ([[הושע ד יד]]).
אָמַר לָהֶם: הוֹאִיל וְאַתֶּם רוֹדְפִים אַחַר הַזְּנוּת – אַף הַמַּיִם לֹא יִבְדְּקוּ אֶת נְשֵׁיכֶם.
לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן&quot; – אֶת עֲוֹן הַהוּא.
}}</text>
      <sha1>9wakn6mprelcwabg7wwnsxtt7e2xpq5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011442</id>
      <parentid>3011416</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T14:50:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011442</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="152669" sha1="cbf92phuh3w2ye57wld0px2knur4f78" xml:space="preserve">{{ביאור:ספרי במדבר}}

==ספרי במדבר לפרשת נשא פרק ה==

===פיסקה א===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה א-ד'''
{{הע-שמאל|לצורך בפסוק לאזהרה ופסוק אחר לפירוט העונש השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|מכילתא בחדש ז]] לפס' ח: האזהרה מכוונת לכל ציבור הטמאים, ואילו העונש מכוון לעבריין ולבית הדין.}}
'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ&quot;''' ([[במדבר ה א]]-ב), 
לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִתּוֹךְ הַקָּהָל&quot; ([[במדבר יט כ]]). 
עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ. 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot;; הֲרֵי זֶה אַזְהָרָה לַטְּמֵאִים, שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לַמִּקְדָּשׁ בְּטֻמְאָה. 
{{הע-שמאל|הציווי הנדון – ככל המצוות – היה לביצוע מיידי וגם לעתיד. את הביצוע המיידי לומדים מפס' ד, ואת הביצוע לדורות לומדים מ[[ויקרא כד ג]]. דוגמא לשימוש במידת המדרש &quot;בניין אב משני כתובים&quot;}} 
&quot;צַו&quot;, הַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה – וּלְדוֹרוֹת. 
אַתָּה אוֹמֵר הַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה וּלְדוֹרוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְאַחַר זְמַן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ... מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ... 
וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְשַׁלְּחוּ אֹתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה&quot; ([[במדבר ה ב]]-ד). 
הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. וּלְדוֹרוֹת מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ... '''חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם'''&quot; ([[ויקרא כד ב]]-ג). 
הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה – וּלְדוֹרוֹת מִצִּוּוּי הַזֶּה. 
מִנַּיִן {{ב|לְכָל הַצַּוָּאוֹת|כל מה שנאמר בו &quot;צו את&quot;}} שֶׁבַּתּוֹרָה? הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ צַוָּאוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, 
וּפָרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה וּלְדוֹרוֹת, 
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַצַּוָּאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה – וּלְדוֹרוֹת. 
{{הע-שמאל|דרשה מדבי ר' עקיבא, הטוענת שהביטוי &quot;צו&quot; מסמן זירוז, ולאו דווקא מצווה; הדוגמא של יהושע, שהיה מחוזק עוד לפני שהצטווה להתחזק, מלמדת שאין מזרזים אלא למזורזים, כלומר ישראל כבר הכירו את ענייני הטומאה וכאן לפנינו זירוז בעלמא. והשוו [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כט|ספרי דברים כט.]]}}
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: אֵין הַצִּוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא זֵירוּז, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ&quot; ([[דברים ג כח]]). 
לְפִי דַרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ שֶׁאֵין מְחַזְּקִין אֶלָּא הַמֻּחְזָקִין, וְאֵין מְזָרְזִין אֶלָּא לַמְּזֹרָזִין. 
{{הע-שמאל|דרשה נוספת על &quot;צו&quot;, גם היא מדבי ר' עקיבא: המילה &quot;צו&quot; מסמנת שלפנינו מצווה הכרוכה בהשקעה כספית, כבדוגמאות המפורטות, חוץ מגבולות הארץ שבסוף במדבר, שם אכן מדובר על זירוז ישראל למלחמה.}}
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא חֶסְרוֹן כִּיס, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ&quot; ([[ויקרא כד ב]]). 
&quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot;. 
&quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם&quot; ([[במדבר לה ב]]). 
&quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי&quot; ([[במדבר כח ב]]). 
הָא אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא חֶסְרוֹן כִּיס, חוּץ מֵאֶחָד. 
וְאֵיזֶה זֶה? זֶה: &quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן&quot; ([[במדבר לד ב]]). 
תְּזָרְזֵם לְעִנְיַן חִלּוּק הָאָרֶץ. 
{{הע-שמאל|חוזר לדרשה שבראש הפיסקה.}}
וְרַבִּי אוֹמֵר: אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא אַזְהָרָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר... וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ.&quot; ([[בראשית ב טז]]-יז). 
{{הע-שמאל|הטמאים מוצאים מהמקדש אבל בניגוד לפשט, לא כולם מוצאים מביתם, וראו בסוף הפיסקה, &quot;שלושה מחנות הם&quot;. ההוכחה היא בדרך השלילה: אילו היו מוצאים גם ממחנה לויה – המקביל להר הבית – לא היה צורך לכתוב &quot;ולא יטמאו... אשר אני שוכן בתוכם&quot;, כלומר מחנה שכינה, שהרי ההוצאה ממחנה לויה כוללת גם הוצאה ממחנה שכינה.
מחנה לויה מכונה 'מחנה הארון', כי הלוויים נשאו את הארון.}}
&quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot; – {{ב|מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה.|הוא המשכן, ולימים המקדש}} אוֹ שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִמַּחֲנֵה לְוִיָּה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם&quot;. 
הָא עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בַּדִּין: אִם נִדְחוּ טְמֵאִים מִמַּחֲנֵה הָאָרוֹן הַקַּל, קַל וָחֹמֶר מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה חָמוּר! 
{{הע-שמאל|דחיית ההוכחה דלעיל בטענה שאין ללמוד קל וחומר בענייני איסורים אלו, בניגוד לגישת רבי דלקמן.}}
אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot;, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין! 
{{הע-שמאל|המצורע אכן יוצא מהעיר, ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ז|כלים א ז,]] והזב יוצא מהר הבית, ראו שם משנה ח, והטמא יוצא מהחיל, כלומר ממחנה שכינה בלבד. ההבחנות הללו מכונות &quot;מחיצות&quot;.}}
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, קַל וָחֹמֶר הוּא: {{ב|אִם נִדְחוּ טְמֵאִים|הטמאים שנדחו, כלומר הזבים והמצורעים}} מִמַּחֲנֵה הָאָרוֹן הַקַּל, קַל וָחֹמֶר מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה חָמוּר. 
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר &quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב&quot;? אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לִיתֵּן לָהֶם אֶת הַמְּחִיצוֹת. 
{{הע-שמאל|לימוד המחיצות מהמידה &quot;דבר שהיה בכלל... ללמד על הכלל כולו יצא&quot;: המצורע מופרד מהזב ומהטמא, וכמוהו גם הזב מופרד מהטמא.}}
&quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ&quot;, שׁוֹמְעַנִי שְׁלָשְׁתָּן בְּמָקוֹם אֶחָד. 
תַּלְמוּד לוֹמַר בִּמְצֹרָע: &quot;בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ&quot; ([[ויקרא יג מו]]). מְצֹרָע הָיָה בִּכְלָל, יָצָא. 
מוֹצֵא מִן הַכְּלָל וְלָמֵד עַל הַכְּלָל: מַה מְּצֹרָע, שֶׁהֻחְמְרָה טֻמְאָתוֹ וְחָמוּר שִׁלּוּחוֹ מִשִּׁלּוּחַ חֲבֵרוֹ, 
אַף כָּל שֶׁהֻחְמְרָה טֻמְאָתוֹ חָמוּר שִׁלּוּחוֹ מִשִּׁלּוּחַ חֲבֵרוֹ.
{{הע-שמאל|ראו את רשימת הטומאות [[ביאור:משנה כלים פרק א|בכלים א, א-ד:]] טומאת טמא המת קלה מטומאת הזב, וטומאת המצורע חמורה ממנה. כאן פורטו גם טומאות קלות מטומאת טמא המת, כגון טבול יום ומחוסר כיפורים, שמותר להם להכנס לחיל ולעזרת נשים בהתאמה, ראו שם משנה ח.}} 
מִכָּאן מָנוּ חֲכָמִים לַמְּחִיצוֹת: כָּל שֶׁהַזָּב מְטַמֵּא – מְצֹרָע מְטַמֵּא; חָמוּר מְצֹרָע – {{ב|שֶׁמְּטַמֵּא בְּבִיאָה.|כשנכנס לבית מטמא את תכולת הבית}} 
כָּל שֶׁטְּמֵא מֵת מְטַמֵּא – הַזָּב מְטַמֵּא; חָמוּר הַזָּב – שֶׁהוּא מְטַמֵּא {{ב|תַּחַת אֶבֶן מְסָמָא.|מטמא גם מרכב שמתחת לאבן גדולה.}} 
כָּל שֶׁטְּבוּל יוֹם מְטַמֵּא – טְמֵא מֵת מְטַמֵּא; חָמוּר טְמֵא מֵת – שֶׁהוּא מְטַמֵּא {{ב|אֶת הָאָדָם.|שנגע בו}} 
כָּל שֶׁמְּחֻסַּר כִּפּוּרִים פּוֹסֵל – טְבוּל יוֹם פּוֹסֵל; חָמוּר טְבוּל יוֹם – שֶׁהוּא {{ב|פּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה.|אסור לו לאכול תרומה}} 
{{הע-שמאל|ר' יאשיה חוזר על דברי רבי שהובאו לעיל, ודוחה אותם בטענה שאין עונשים מן הדין.}} 
&quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? 
אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ, שְׁאָר טְמֵאִים מִנַּיִן? הָיָה רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר. 
אִם נִדְחוּ זָבִים וּמְצֹרָעִים טְמֵאִים מִמַּחֲנֵה אָרוֹן הַקַּל, קַל וָחֹמֶר מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה חָמוּר. 
אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין, לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot;, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין. 
{{הע-שמאל|דורש &quot;'''כל''' צרוע&quot; וכו' (פס' ב). אם המשולח אינו יכול להיות לבדו, כגון תינוק – שולחים עמו מבוגר שיטפל בו.}}
בְּכָל אָדָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּלְוִיִּם נוֹשְׂאֵי אָרוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ&quot;. 
בְּכָל אָדָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר; אֶחָד גְּדוֹלִים וְאֶחָד קְטַנִּים בַּמַּשְׁמָע. 
אַתָּה אוֹמֵר אֶחָד גְּדוֹלִים וְאֶחָד קְטַנִּים בַּמַּשְׁמָע, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְּעִנְיָן שֶׁעָנַשׁ: מַה מָּצִינוּ בִּמְטַמֵּא מִקְדָּשׁ, שֶׁלֹּא עָנַשׁ אֶלָּא גְדוֹלִים, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ&quot; ([[במדבר יט כ]]), אַף כָּאן לֹא נַזְהִיר אֶלָּא גְדוֹלִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ&quot;, אֶחָד גְּדוֹלִים וְאֶחָד קְטַנִּים בַּמַּשְׁמָע. 
{{הע-שמאל|ר' יונתן מוסיף טמאים נוספים המשולחים מהמחנה, כגון מצורע מוסגר ובועל נידה, שטומאותיהם כטומאות טמא המת והזב בהתאמה.}}
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: &quot;מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ&quot;, אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ; שְׁאָר טְמֵאִים מִנַּיִן? 
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: אִם נִדְחוּ טְמֵאִים הַקַּלִּים, קַל וָחֹמֶר חֲמוּרִים! 
אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה&quot;. 
{{הע-שמאל|דורש &quot;מזכר '''עד''' נקבה תשלחום&quot;.}}
&quot;מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ&quot;, אֵין לִי אֶלָּא זָכָר וּנְקֵבָה; טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם&quot;. 
{{הע-שמאל|יש לשלח מהמחנה גם קטנים (ראו לעיל); והשוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ט|מכילתא נזיקין ט,]] לעניין שילוח עבדים.}}
אֵין לִי אֶלָּא שֶׁיָּכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ; שֶׁאֵין יָכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם&quot;. 
אֵין לִי אֶלָּא אָדָם; כֵּלִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם&quot;. 
{{הע-שמאל|ר' עקיבא מוצא בביטוי &quot;וכל טמא&quot; ריבוי לשילוח כלים; ר' ישמעאל לומד זאת מהיקש מאבני בית מנוגע.}}
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: &quot;מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ&quot;, אֶחָד אָדָם וְאֶחָד כֵּלִים בַּמַּשְׁמָע. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הֲרֵי אַתָּה דָן: הוֹאִיל וְאָדָם מְטַמֵּא בִּנְגָעִים, וּבְגָדִים מְטַמְּאִים בִּנְגָעִים, 
מָה אָדָם טָעוּן שִׁלּוּחַ – אַף כֵּלִים טְעוּנִים שִׁלּוּחַ. 
לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּאָדָם שֶׁמְּטַמֵּא עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, לְפִיכָךְ טָעוּן שִׁלּוּחַ, 
תֹּאמַר בַּכֵּלִים שֶׁאֵין מְטַמְּאִין עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, לְפִיכָךְ לֹא יִטָּעֲנוּ שִׁלּוּחַ! 
הֲרֵי אֶבֶן הַמְּנֻגַּעַת תּוֹכִיחַ, שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וּטְעוּנָה שִׁלּוּחַ. 
וְאַל תִּתְמַהּ בַּכֵּלִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְטַמְּאִים עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב – לְפִיכָךְ יִטָּעֲנוּ שִׁלּוּחַ! 
{{הע-שמאל|לעניין מטלית קטנה ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ה#יד|תוספתא נגעים ה יד.]]}}
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: &quot;מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ&quot;, מַה זָּכָר וּנְקֵבָה מְיֻחָדִים, שֶׁהֵם רְאוּיִים לַעֲשׂוֹת אָב הַטֻּמְאָה וּטְעוּנִין שִׁלּוּחַ, 
אַף כָּל שֶׁרָאוּי לֵיעָשׂוֹת אָב הַטֻּמְאָה – טָעוּן שִׁלּוּחַ. 
יָצָא {{ב|פָּחוֹת מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ|חתיכת בד קטנה}}, שֶׁאֵין רָאוּי לַעֲשׂוֹת אָב הַטֻּמְאָה בְּכָל הַתּוֹרָה. 
{{הע-שמאל|הפסוק עוסק באוכל נבלה. הדרשה מנתקת בין כיבוס הבגדים לרחיצת הגוף, ומחברת את הרחיצה בלבד לעונש הכרת; והשוו [[ביאור:ספרא/אחרי מות#פרק יב|ספרא אחרי פרק יב:]] &quot;על רחיצת גופו ענוש כרת ועל כיבוס בגדים בארבעים&quot;.}}
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;וְאִם לֹא יְכַבֵּס וּבְשָׂרוֹ לֹא יִרְחַץ וְנָשָׂא עֲו‍ֹנוֹ&quot; ([[ויקרא יז טז]]). 
עַל רְחִיצַת גּוּפוֹ עָנַשׁ הַכָּתוּב כָּרֵת. 
אַתָּה אוֹמֵר עַל רְחִיצַת גּוּפוֹ עָנַשׁ הַכָּתוּב כָּרֵת, אוֹ לֹא עָנַשׁ אֶלָּא עַל כִּבּוּס בְּגָדִים? 
אָמַרְתָּ: מַה טְּמֵא מֵת, חָמוּר, לֹא עָנַשׁ בּוֹ עַל כִּבּוּס בְּגָדִים; הָאוֹכֵל מִנְּבֵלָה, קַלָּה – דִּין הוּא שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ בּוֹ עַל כִּבּוּס בְּגָדִים! 
{{הע-שמאל|הזבים והמצורעים מוצאים ממחנה לויה, ואין די בכך שלא יגעו בארון ובנושאיו.}}
&quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר?  
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot;, שׁוֹמְעַנִי לֹא יִגְּעוּ לֹא בָּאָרוֹן וְלֹא בַּנּוֹשְׂאִין, אֲבָל יַקְצוּ לָהֶם מָקוֹם בִּפְנֵי עַצְמָם. 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם&quot;. 
{{הע-שמאל|יישום עניין ההוצאה מהמחנה לימי המקדש; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ז|כלים א ז-ח;]] וכלשון הספרי [[ביאור:תוספתא/כלים/בבא קמא/א#י|בתוספתא ב&quot;ק דכלים א י.]]}}
&quot;וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם&quot;, מִכָּאן אָמְרוּ: ג' מַחֲנוֹת הֵן: מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וּמַחֲנֵה לְוִיָּה וּמַחֲנֵה שְׁכִינָה. 
מִפֶּתַח יְרוּשָׁלַיִם וְעַד הַר הַבַּיִת – מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, מִפֶּתַח הַר הַבַּיִת עַד {{ב|הָעֲזָרָה|החיל}} – מַחֲנֵה לְוִיָּה, 
מִפֶּתַח הָעֲזָרָה וְלִפְנִים – מַחֲנֵה שְׁכִינָה. 
{{הע-שמאל|כאן מפורש שהקב&quot;ה שוכן במחנה ישראל ולא רק במחנה שכינה, בניגוד לתחילת הפיסקה ולפשט. הטומאות שבמחנה ישראל (כגון טמא מת והזב) אינן גורמות לסילוק השכינה ממנו!}}
&quot;אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם&quot;, חֲבִיבִים הֵם יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵם טְמֵאִים – שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם&quot; ([[ויקרא טז טז]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם&quot; ([[ויקרא טו לא]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם&quot;. 
וְאוֹמֵר: &quot;וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ&quot; ([[במדבר לה לד]]). 
{{הע-שמאל|הזיבה והצרעת נכנסו למחנה אחרי חטא העגל ובעקבותיו. וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ט|מכילתא בחדש ט,]] &quot;שלא היה בהן סומין&quot; וכו'. ביום חטא העגל נכנסו שתי מחלות הטומאה למחנה.}}
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: בֹּא וּרְאֵה מַה כֹּחַ עֲבֵרָה קָשֶׁה, 
שֶׁעַד שֶׁלֹּא פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה לֹא הָיָה בָּהֶם זָבִים וּמְצֹרָעִים, וּמִשֶּׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה הָיוּ בָּהֶם זָבִים וּמְצֹרָעִים. 
לְפִי דַרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ {{ב|שֶׁשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ|החטא, הזיבה והצרעת}} אֵרְעוּ בּוֹ בַיּוֹם. 
{{הע-שמאל|רשב&quot;י מלמד את כח העבירה מכך שלפניה ראו ישראל את כבוד ה' ולא יראו מההתגלות, ואחריה יראו אפילו ממשה ומזיו פניו.}}
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: בֹּא וּרְאֵה מַה כֹּחַ עֲבֵרָה קָשֶׁה, 
שֶׁעַד שֶׁלֹּא פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה, מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? &quot;וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת&quot; ([[שמות כד יז]]), לֹא יְרֵאִים וְלֹא מִזְדַּעְזְעִים. 
מִשֶּׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה, מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? &quot;וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו&quot; ([[שמות לד ל]]). 
{{הע-שמאל|הטמאים לא סירבו להוצאתם מהמחנות.}}
&quot;וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ. 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;? מְלַמֵּד שֶׁאַף הַטְּמֵאִים לֹא עִכְּבוּ.
}}

===פיסקה ב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה ה-ז'''
{{הע-שמאל|אם מת הגר ואין לו יורשים – יש להשיב את הגזילה והחומש לכהן (פסוק ח). הדין הזה אינו מופיע בויקרא, ועבורו נשנתה כאן פרשת אשם גזילות, לדברי ר' ישמעאל.}}
'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם&quot;''' ([[במדבר ה ה]]-ו).
לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זֹאת? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה'...
אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר&quot; ([[ויקרא ה כא]]-כב).
אֲבָל בְּגוֹזֵל הַגֵּר לֹא שָׁמַעְנוּ בְּכָל הַתּוֹרָה!
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּה'&quot;.
בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל גּוֹזֵל הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ {{ב|וּמֵת|הגר}} – שֶׁיְּשַׁלֵּם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ לַכֹּהֲנִים וְאָשָׁם לַמִּזְבֵּחַ.
זוֹ מִדָּה בַּתּוֹרָה: כָּל פָּרָשָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּמָקוֹם אֶחָד וְחִסֵּר בָּהּ דָּבָר אֶחָד, וְחָזַר וּשְׁנָאָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר,
לֹא שְׁנָאָהּ אֶלָּא עַל שֶׁחִסֵּר בָּהּ דָּבָר אֶחָד!
{{הע-שמאל|יש לדרוש את הפסוקים כדלהלן. וראו דרשות אחרות על 'לאמור' [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פתיחה|בפתיחת מכילתא פסחא,]] [[ביאור:משנה סוטה פרק ה#משנה ד|בסוטה ה ד,]] [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|ובספרי דברים כו.]]}}
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ &quot;לֵאמֹר&quot; – צָרִיךְ לִידָּרֵשׁ.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ו|מכילתא נזיקין ו,]] וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/א#ב|תוספתא ב&quot;ק א ב.]]}}
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: &quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot; לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְכִי יִפְתַח אִישׁ בּוֹר, אוֹ כִי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר&quot; ([[שמות כא לג]]),
אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;, לְהַשְׁווֹת אִשָּׁה לְאִישׁ לְכָל חַטָּאוֹת וּנְזָקִים שֶׁבַּתּוֹרָה!

רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר: &quot;בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם&quot; ([[שמות כא לד]]),
וְאוֹמֵר: &quot;שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה&quot; ([[שמות כב ה]]).
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;? – לְתַלְמוּדוֹ הוּא בָּא.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/שבועות/ג#ה|תוספתא שבועות ג ה:]] 'אין אדם כופר בעמיתו עד שכופר בעיקר'. דורש &quot;מעל בה'&quot;. בכל עבירה שבין אדם לחברו יש גם יסוד שבין אדם למקום.}}
'''&quot;כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה'... אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ&quot; וְגוֹ' ([[ויקרא ה כב]]).
אֵין לִי אֶלָּא בִּמְשַׁקֵּר בְּאֵלּוּ – כִּמְשַׁקֵּר בַּמָּקוֹם. בִּשְׁאָר כָּל דָּבָר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם&quot;'''.
{{הע-שמאל|המעל הוא כפירה בקיום הקב&quot;ה או בקיום החרם, או בסמכות הבעל על אשתו.}}
'''&quot;לִמְעֹל מָעַל&quot;'''. אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא {{ב|שִׁקּוּר,|כפירה בקיום או בסמכות}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם&quot; ([[דברי הימים א ה כה]]),
וְאוֹמֵר: &quot;וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם&quot; ([[יהושע ז א]]), וְאוֹמֵר: &quot;וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל בַּה'&quot; ([[דברי הימים א י יג]]),
וְאוֹמֵר בְּעֻזִּיָּה: &quot;צֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ&quot; ([[דברי הימים ב כו יח]]), וְאוֹמֵר: &quot;וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל&quot; ([[במדבר ה יב]]).
הָא אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר.
{{הע-שמאל|&quot;נפש&quot; הוא מונח רחב יותר מ&quot;איש או אשה&quot;, כי הוא כולל גם טומטום ואנדרוגינוס.}}
'''&quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;, אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ אוֹ אִשָּׁה.
טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהוּא&quot;'''.
{{הע-שמאל|כל הגזלנים חייבים באשם חוץ מהקטנים, שאין בהם דעת.}}
'''&quot;הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;''' – הַכֹּל בַּמַּשְׁמָע: הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַגֵּרִים בַּמַּשְׁמָע.
מַשְׁמָע מֵבִיא אֶת אֵלּוּ וּמֵבִיא אֶת הַקָּטָן?
אָמַרְתָּ: מָה אִם עֲבוֹדָה זָרָה חֲמוּרָה, פָּטַר בָּהּ אֶת הַקָּטָן – קַל וָחֹמֶר לְכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה יא|ב&quot;ק ט יא,]] [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#ו|ותוספתא שם י ו.]] דורש &quot;הנפש ההיא&quot;.}}
'''&quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר בְּגוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ,
וְהָלַךְ לְהָבִיא אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאָשָׁם, וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא {{ב|עַד שֶׁמֵּת,|הגזלן}} {{ב|שֶׁהַיּוֹרְשִׁים פְּטוּרִים?|יורשי הגזלן פטורים מאשם}}
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;'''. אוֹ, כְּשֵׁם שֶׁפְּטוּרִים מִן הָאָשָׁם כָּךְ יִהְיוּ פְטוּרִים מִן הַקֶּרֶן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ&quot;''' ([[במדבר ה ז]]).
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג#משנה י|ב&quot;ק ג י.]] בית הדין אינו מעניש את המדליק, אבל יש עליו חובה מוסרית לפצות את הניזק, ואם לא עשה כן נענש בידי שמים.}}
'''&quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר?
מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, הַמַּדְלִיק גְּדִישׁוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בְּשַׁבָּת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִפְרָעִים מִמֶּנּוּ – שֶׁהוּא נִידּוֹן בְּנַפְשׁוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;'''.
{{הע-שמאל|הוידוי נעשה בקרבנות חטאת ואשם ובהוצאה להורג (ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ב|סנהדרין ו ב.]]) בכל המצבים הללו מדובר על כפרה על החטא.
ר' נתן דורש &quot;הנפש&quot; – מי שהתחייב בנפשו. הוא מרחיב את חובת הוידוי לכל המתים, גם במוות טבעי. יתכן שההרחבה הזאת נגרמת מכך שבטלו מיתות בית דין.}}
'''&quot;וְהִתְוַדּוּ&quot;''' ([[במדבר ה ז]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ&quot; ([[ויקרא ה ה]]).
אֵין לִי אֶלָּא חַטָּאת, שֶׁטְּעוּנָה וִדּוּי. אָשָׁם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא – וְהִתְוַדּוּ&quot;'''.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה בָּנָה אָב לְכָל הַמֵּתִים, שֶׁטְּעוּנִים וִדּוּי.
}}

===פיסקה ג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה ז'''
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה שבועות פרק ה|שבועות ה א:]] שבועת הפיקדון היא על כסף שנמצא אצל הנשבע עצמו, ולא  אצל אחר – אפילו לא אצל אביו. הדין הזה מופיע רק כאן, ולא במשנה או בתוספתא.}}
'''&quot;וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ&quot;''' ([[במדבר ה ז]]), וְלֹא עַל מַה שֶּׁעָשָׂה אָבִיו.
שֶׁאִם אָמַר לוֹ: 'תֵּן לִי פִּקָּדוֹן שֶׁהִפְקַדְתִּי אֵצֶל אָבִיךָ', וְהוּא אוֹמֵר: 'לֹא הִפְקַדְתָּ', 'מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי', וְאָמַר: 'אָמֵן',
לְאַחַר מִכֵּן הוֹדָה, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ&quot;''', וְלֹא עַל מַה שֶּׁעָשָׂה אָבִיו.
{{הע-שמאל|אם הגזילה אבדה, נאכלה או נמכרה – '''משלם''' את ערכה ועוד חומש. כאן נוסף שאפילו אם '''השיב''' את הגזילה בעין – אינו נפטר מהחומש!}}
&quot;'''וְהֵשִׁיב''' אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;'''וְשִׁלַּם''' אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ&quot; ([[ויקרא ה כד]]).
אֵין לִי אֶלָּא עִקַּר דָּמִים; חֹמֶשׁ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ&quot;'''.
{{הע-שמאל|החומש הוא 25% מערך הגזילה. לדעת ר' יאשיה הוא 20%. וראו [[ביאור:תוספתא/מעשר שני/ד|תוספתא מע&quot;ש ד א,]] מחלוקת ת&quot;ק ור' אלעזר בר&quot;ש.}}
'''&quot;וַחֲמִישִׁתוֹ יוֹסִף עָלָיו&quot;''', עַד שֶׁיִּהְיֶה הוּא וְחֻמְשׁוֹ חֲמִשָּׁה.
מִשּׁוּם רַבִּי יֹאשִׁיָּה אָמְרוּ: חֻמְשׁוֹ שֶׁל סֶלַע.
{{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את רשימת העשויים לקבל את החזר הגזילה והחומש: לא רק הנגזל או שליחו, אלא גם שליח בית דין, היורש (אם מת הנגזל) או בעל החוב של הנגזל. וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה ה|ב&quot;ק ט ה,]] שם אוסרים על החזרת הגזילה לבנו או לשלוחו של הנגזל. [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#ה|בתוספתא ב&quot;ק י ה]] מופיעה דעתו של רשב&quot;א, הנראית קרובה לדרשה שלפנינו: הנגזל יכול למנות שליח, אבל הגזלן לא.}}
'''&quot;וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''&quot;לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ יִתְּנֶנּוּ בְּיוֹם אַשְׁמָתוֹ&quot;''' ([[ויקרא ה כד]]).
אֵין לִי אֶלָּא לוֹ וּשְׁלוּחוֹ. מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁלִיחַ בֵּית דִּין וְהַיּוֹרֵשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ&quot;'''.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁהָיָה חַיָּב לַחֲבֵרוֹ מָנֶה וּבָא בְּבֵ&quot;ד, וְלֹא הִסְפִּיק לְתִנְּנוֹ עַד שֶׁבָּא בַּעַל חוֹב שֶׁל נִגְזָל.
מִנַּיִן שֶׁמּוֹצִיאִים מִיַּד הַגַּזְלָן וְנוֹתְנִים לְבַעַל חוֹב שֶׁל נִגְזָל? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ&quot;''', מִכָּל מָקוֹם!
}}

===פיסקה ד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה ח'''
'''&quot;וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל&quot;''' ([[במדבר ה ח]]), רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי יֵשׁ לְךָ אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ גּוֹאֵל? {{הע-שמאל|רק לגר יתכן שאין גואל, אם מת ערירי. במקרה כזה נכסיו של הגר נתפסים ע&quot;י מי שהגיע אליהם ראשון ([[ביאור:משנה בבא בתרא פרק ד#משנה ט|ב&quot;ב ד ט]]), ואם גזלו אותו – החזר הגזילה הוא לכהנים, וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה יא|ב&quot;ק ט יא.]]}}
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל&quot;?
בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַגּוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ, {{ב|וּמֵת|הגר}}, שֶׁיְּשַׁלֵּם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ לַכֹּהֲנִים וְאָשָׁם לַמִּזְבֵּחַ.

רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: &quot;וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל&quot;, אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו&quot;. {{הע-שמאל|דורש &quot;להשיב&quot; – כל נגזל שניתן להשיב לו.}}

אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: בַּנִּגְזָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. {{הע-שמאל|האיש שאין לו גואל הוא הנגזל, ולא הגוזל; שהרי מדובר על השבת הגזילה לגואל.}}
אַתָּה אוֹמֵר בַּנִּגְזָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּגּוֹזֵל?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו&quot;, הָא בַּנִּגְזָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

&quot;הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן&quot;, בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר. {{הע-שמאל|המילה &quot;אשם&quot; מסמנת הן את הכסף שנגזל ומושב, הן את הקרבן. כאן מדובר על הכסף, שהרי הקרבן נזכר לחוד.}}
אַתָּה אוֹמֵר בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בָּאָשָׁם?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו&quot;, הֲרֵי אָשָׁם אָמוּר.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן&quot;? בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

&quot;לַה' לַכֹּהֵן&quot;, קְנָאוֹ הַשֵּׁם וּנְתָנוֹ לַכֹּהֲנִים. {{הע-שמאל|הדרשה מסבירה את היחס בין ה' לבין הכהן.}}

&quot;לַכֹּהֵן&quot; – בְּאַנְשֵׁי מִשְׁמָר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּאַנְשֵׁי מִשְׁמָר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, {{הע-שמאל|הכהנים שמקריבים את איל האשם הם דווקא אלו שזוכים בכסף השבת הגזילה; בניגוד [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ג|לתוספתא מנחות יג ג,]] אבל ראו לקמן בסוף הפיסקה שיתכן לתת את איל האשם למשמרת מאוחרת מזו שקיבלה את הגזילה ואת החומש.
אם הגזלן הוא כהן, לכאורה הוא יכול להקריב את האשם ולזכות בעצמו בכספים, שהרי אילו היה ישראל מחזיר את גזל הגר, היה הכהן עשוי לזכות בהם; אבל יש שלב שבו הכספים אינם ברשות הגזלן; שהרי כל אנשי המשמר יכולים תיאורטית להקריב את האשם ולזכות בהם, ולכן יוציאו את הכספים מהגזלן ויחלקו אותם לשאר אנשי המשמר.
ההסבר הזה דחוק, אבל הדרשה אוחזת בו כדי שלא יווצר מצב שהגזלן זוכה בכספי הגזילה; וראו [[בבא קמא קט ב]], שהשתמשו בדחיה דחוקה אחרת – דרשה משדה אחוזה.}}
אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּכָל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו&quot;.
אֵת שֶׁמְּכַפְּרִים בּוֹ עָלָיו, אֵלּוּ הֵן? אֵלּוּ אַנְשֵׁי מִשְׁמָר.
הֲרֵי שֶׁגּוֹזֵל – כֹּהֵן; יִזְכֶּה בּוֹ? וְהַדִּין נוֹתֵן: אִם זָכָה {{ב|בְּשֶׁל אֲחֵרִים|בהחזר גזל גר שמביא ישראל}}, לֹא יִזְכֶּה בְּשֶׁל עַצְמוֹ?
הָיָה רַבִּי נָתָן אוֹמֵר בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת: אִם דָּבָר שֶׁלֹּא זָכִיתִי בוֹ עַד שֶׁלֹּא בָּא לְתוֹךְ יָדִי,
{{ב|מִשֶּׁבָּא לְתוֹךְ יָדִי – אֵין אַחֵר מוֹצִיאוֹ מִיָּדִי;|אם אני מקריב את האשם – אין לשאר אנשי המשמר זכות להוציא את הכספים מידי}}
דָּבָר שֶׁזָּכִיתִי בוֹ עַד שֶׁלֹּא בָּא לְיָדִי, מִשֶּׁבָּא לְיָדִי – דִּין הוּא שֶׁלֹּא יְהֵא אַחֵר זוֹכֶה וּמוֹצִיאוֹ מִתַּחַת יָדִי!
אָמְרוּ לוֹ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בָּזֶה שֶׁאֵין לַאֲחֵרִים בּוֹ חֵלֶק, תֹּאמַר בָּזֶה {{ב|שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לַאֲחֵרִים חֵלֶק?|שהרי לפני שהביא את האשם היה כל כהן במשמר עשוי להקריב אותו ולזכות בכספים.}}
הוֹאִיל וְיֵשׁ בּוֹ לַאֲחֵרִים חֵלֶק – דִּין הוּא שֶׁיֵּצֵא מִתַּחַת יָדוֹ, וְיִתְחַלֵּק לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר!

&quot;מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו&quot;. מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר בְּגוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ,
וְהָלַךְ לְהָבִיא אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאָשָׁם, וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא עַד {{ב|שֶׁמֵּת|הגזלן}} – שֶׁהַיּוֹרְשִׁים פְּטוּרִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו&quot;. {{הע-שמאל|יורשי הגזלן פטורים מהקרבן ומהחומש, וחייבים רק להחזיר את הקרן, וראו לעיל פיסקה ב; אבל אם הקרבן והחומש הגיעו לידי הכהנים – אין מוציאים אותו מידם.}}
כָּךְ הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא שׁוֹנֶה עַד שֶׁלֹּא בָּא לְזַפְרוֹנָה,
אֲבָל מִשֶּׁבָּא מִזּוֹפְרִין אָמַר: אֲפִלּוּ אִם נָתַן הַכֶּסֶף לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר, וּמֵת – {{ב|הַיּוֹרְשִׁין פְּטוּרִין,|אמנם היורשים פטורים, אבל...}} אֵין מוֹצִיאִים מִיַּד כֹּהֵן.
וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו &quot;אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot; ([[במדבר ה י]]), וְהַכֹּהֵן אוֹמֵר לוֹ 'הָבֵא אָשָׁם וְהַקְרֵב'.
וְהוּא אוֹמֵר &quot;הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן&quot; וְגוֹ' – אֵת שֶׁצָּרִיךְ כַּפָּרָה; יָצָא מֵת, שֶׁכִּפְּרָה לוֹ נַפְשׁוֹ. {{הע-שמאל|שתי השורות האחרונות בדברי ר' עקיבא מכוונות לטענה שהיורשים פטורים מהחומש ומאשם, שהרי הכפרה לגזלן הושגה בכך שהוא מת; והשוו לעיל פיסקה ב.}}

&quot;מִלְּבַד אֵיל כִּפּוּרִים&quot; וְגוֹ'. מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: נָתַן הַכֶּסֶף לִיהוֹיָרִיב וְאָשָׁם לִידַעְיָה – יָצָא.
וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו &quot;אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;. {{הע-שמאל|משמרת יהויריב שירתה לפני משמרת ידעיה. על הגזלן לתת קודם את הכסף ואחר כך עליו להקריב את האשם. אם הקריב את האשם תחילה – עליו לתת את הכסף למשמר שבו הקריב, או (כדברי ר' יהודה) להביא אשם נוסף לאחר שיחזיר את הגזילה.}}
אוֹ אֲפִלּוּ נָתַן אֶת הָאָשָׁם לִיהוֹיָרִיב וְכֶסֶף לִידַעְיָה יָצָא, וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו &quot;אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן (לוֹ) לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים&quot;: יַחֲזֹר הַכֶּסֶף אַחַר הָאָשָׁם.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יַחֲזֹר וְיָבִיא אָשָׁם אַחֵר וְיִתְּנֶנּוּ לִידַעְיָה, וְיִזְכֶּה יְהוֹיָרִיב בְּשֶׁלּוֹ!
}}

===פיסקה ה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה ט'''
'''&quot;וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[במדבר ה ט]]). {{הע-שמאל|יבול השייך להקדש פטור מתרומות ומעשרות, (וכן ממתנות עניים) – ראו [[ביאור:משנה פאה פרק ד#משנה ח|פאה ד ח;]] אבל אם כבר מירח את התבואה בגורן, ובכך התחייב בתרומות ומעשרות – אינו נפטר מהם ע&quot;י ההקדשה, וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יח#פיסקה קסו|ספרי דברים קסו,]] שפרשו את הפסוק מדברים כעוסק בתרומה.}}
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ עַל מַקְדִּישׁ עֲרֵמָתוֹ עַד שֶׁלֹּא מֵרַח,
שֶׁהוּא פָּטוּר מִן הַתְּרוּמָה וּמִן הַמַּעַשְׂרוֹת.
אוֹ אַף מִשֶּׁמֵּרַח? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ... תִּתֶּן לוֹ&quot; ([[דברים יח ד]]).
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁאִם בָּא לַעֲשׂוֹת כָּל גָּרְנוֹ תְּרוּמָה – רַשַּׁאי, וּבִלְבַד שֶׁיְּשַׁיֵּר מִקְצָת. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ה|תרומות ד ה.]]}}

'''&quot;וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַתְּרוּמָה, שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל. {{הע-שמאל|החובה לתת תרומה חלה גם על פירות וירקות וכו', ולא רק על התבואה. בשלושה תחומים חמורה התרומה מהמעשר: היא נאכלת רק ע&quot;י הכהנים ובני ביתם, ולא ע&quot;י הבעלים; היא חלה גם על ראשית הגז, ולא רק על היבול מהצומח; והיא כרוכה בהעברת הבעלות לכהן, לפיכך מטרתה אינה רק חינוכית אלא גם כלכלית.
וראו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יג-יד#פיסקה קה|ספרי דברים קה,]] שם מרבים את תחולת המעשרות, ומכאן בדרך קל וחומר מוכיחות הדרשות שלפנינו שגם תחולת התרומה רחבה.
נראה שיש לפנינו גם דרשה מוסתרת על &quot;'''וכל''' תרומה '''לכל''' קדשי בני ישראל&quot;.}}
אִיסִי בֶּן עֲקִיבָא אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל, הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל?
דָּבָר אַחֵר: אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּרֵאשִׁית הַגֵּז – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁנּוֹהֶגֶת בַּכֹּל?
אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵינוֹ בָּא אֶלָּא &quot;לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה&quot; ([[דברים יד כג]]) – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל;
תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!

'''&quot;אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן, לוֹ יִהְיֶה&quot;'''. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי תְּרוּמָה מַקְרִיבִים לַכֹּהֵן? מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן&quot;? {{הע-שמאל|מפרש את ה&quot;תרומה&quot; כבכורים, הניתנים כמוה לכהן; וראו גם [[ביאור:משנה בכורים פרק ב|בכורים ב א.]] על הכהן להגיע לגורן ולקחת את התרומה, ואילו הביכורים מובאים (&quot;מוקרבים&quot;) אליו לירושלים.}}
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ&quot; ([[שמות כג יט]]),
אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ מַה יַּעֲשֶׂה בָּהֶם, – תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן, לוֹ יִהְיֶה&quot;,
בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים, שֶׁיֵּהוּ נְתוּנִים לַכֹּהֲנִים.
}}

===פיסקה ו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה י'''
{{הע-שמאל|המצב הרגיל הוא שהקדשים נאכלים ע&quot;י הבעלים, ואילו  המתנות לכהנים הם היוצא-דופן, למרות שרוב הקדשים – חוץ מהששה המפורטים כאן – מגיעים בסופו של דבר לידי הכהנים.}}
&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot; ([[במדבר ה י]]). כָּל הַקֳּדָשִׁים הָיוּ בִּכְלָל, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;.
מָשַׁךְ הַכָּתוּב כָּל הַקֳּדָשִׁים וּנְתָנָן לַכֹּהֲנִים,
וְלֹא שִׁיֵּר מֵהֶם אֶלָּא תּוֹדָה וּשְׁלָמִים וְהַפֶּסַח וּמַעְשַׂר בְּהֵמָה וּמַעְשֵׂר שֵׁנִי וְנֶטַע רְבָעִי – שֶׁיִּהְיוּ לַבְּעָלִים.
{{הע-שמאל|כהן המביא קרבן, גם שלא בזמן המשמרת שלו – רשאי להקריב אותו בעצמו, אם הוא כשר לעבודה – והוא זוכה במתנות הקשורות לקרבן ובעור הבהמה; וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יח#פיסקה קסח|ספרי דברים קסח,]] המגביל את זכות הכהן להקריב שלא במשמרתו, אבל עדיין זכותו היא להקריב את קרבנו שלו; וראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ג|תוספתא מנחות יג ג.]]}}
&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;, מִיכָּן אַתָּה אוֹמֵר: כֹּהֵן שֶׁהִקְרִיב אֶת הַזֶּבַח אֲפִילּוּ בְּמִשְׁמָר אַחֵר,
הֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ שֶׁלּוֹ.
{{הע-שמאל|שלוש דרשות העוסקות בגורלם של פירות השנה הרביעית מהנטיעה, המכונים 'נטע רבעי'. התשובה אינה מופיעה בתורה בפירוש. ההלכה היא שהם נאכלים בירושלים ע&quot;י הבעלים – ראו [[ביאור:משנה מעשר שני פרק ה#משנה ב|מע&quot;ש ה ב-ד.]] ר' מאיר לומד זאת מהפסוק שלנו. ר' ישמעאל לומד את ההלכה הזאת מהיקש למעשר שני, הדומה לנטע רבעי בשלוש דרכים, יותר מהדמיון בין נטע רבעי לתרומה, לביכורים או לבכור בהמה (שלשתם ניתנים לכהן), שהוא בדרך אחת או שתים. ר' יהושע לומד את השייכות של נטע רבעי לבעלים מהפסוק העוקב – [[ויקרא יט כה]], ובו המילה &quot;להוסיף&quot;, המוכיחה שכבר בשנה הרביעית היו הפירות רכוש הבעלים.}}
&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'&quot; ([[ויקרא יט כד]]) – קֹדֶשׁ לַבְּעָלִים,
אוֹ קֹדֶשׁ לַכֹּהֲנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;; בְּנֶטַע רְבָעִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁיְּהֵא לַבְּעָלִים,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
{{הע-שמאל|הכינוי &quot;קדש&quot; לעניין מע&quot;ש ראו [[דברים כו יג]], וראו גם [[ביאור:משנה מעשר שני פרק ה#משנה י|מע&quot;ש ה י.]] לעניין נטע רבעי ראו [[ויקרא יט כד]]. לעניין תרומה ראו [[במדבר יח יט]]. לעניין בכורות הבהמה ראו [[שמות יג יב]].}}
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: קֹדֶשׁ לַבְּעָלִים. אַתָּה אוֹמֵר קֹדֶשׁ לַבְּעָלִים; אוֹ קֹדֶשׁ לַכֹּהֲנִים?
הֲרֵי אַתָּה דָּן: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוּי קֹדֶשׁ, וְנֶטַע רְבָעִי קָרוּי קֹדֶשׁ.
אִם לָמַדְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים – אַף נֶטַע רְבָעִי לֹא יְהֵא אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים.
וַהֲרֵי תְּרוּמָה תּוֹכִיחַ, שֶׁקְּרוּיָה קֹדֶשׁ וְאֵינָהּ אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים!
וְהִיא תּוֹכִיחַ לְנֶטַע רְבָעִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ, לֹא יְהֵא אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים!
אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי טָעוּן {{ב|הֲבָאַת מָקוֹם,|העלאה לירושלים}} וְנֶטַע רְבָעִי טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם.
אִם לָמַדְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים – אַף נֶטַע רְבָעִי לֹא יִהְיֶה אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים!
הֲרֵי בִּכּוּרִים יוֹכִיחוּ, שֶׁטְּעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם, וְאֵינָן אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים!
וְהֵם יוֹכִיחוּ לְנֶטַע רְבָעִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטָּעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, לֹא יִהְיֶה אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים!
אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן,
וְנֶטַע רְבָעִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן.
וְאַל תָּבוֹא תְּרוּמָה וְתוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקְּרוּיָה קֹדֶשׁ אֵינָהּ טְעוּנָה הֲבָאַת מָקוֹם,
וְלֹא בִּכּוּרִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטְּעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם אֵינָן קְרוּיִין קֹדֶשׁ!
הֲרֵי בְּכוֹר שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ, וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, וְאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים!
וְהוּא יוֹכִיחַ לְנֶטַע רְבָעִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם – לֹא יְהוּ אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים!
אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: אָדוּן בִּשְׁלֹשָׁה לְשׁוֹנוֹת כְּאֶחָד: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן,
וְנֶטַע רְבָעִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן.
וְאַל תּוֹכִיחַ תְּרוּמָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקְּרוּיָה קֹדֶשׁ אֵינָהּ טְעוּנָה הֲבָאַת מָקוֹם,
וְלֹא בִּכּוּרִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטְּעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם אֵינָן קְרוּיִין קֹדֶשׁ,
וְלֹא בְכוֹר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם אֲבָל אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן.
אֶלְמוֹד דָּבָר מִדָּבָר וְאָדוּן דָּבָר מִדָּבָר. אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים מִדָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים,
וְאַל אֶלְמוֹד דָּבָר הַשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים מִדָּבָר שֶׁלֹּא שָׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים, אֶלָּא בְּדֶרֶךְ אֶחָד אוֹ בִּשְׁנַיִם.
אִם לָמַדְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים – אַף נֶטַע רְבָעִי לֹא יְהֵא אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: &quot;קֹדֶשׁ&quot; – שֶׁל בְּעָלִים.
אַתָּה אוֹמֵר קֹדֶשׁ שֶׁל בְּעָלִים, אוֹ קֹדֶשׁ לַכֹּהֲנִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ&quot; ([[ויקרא יט כה]]).
לְמִי מוֹסִיפִים? – לְמִי שֶׁכְּבָר נָתְנוּ לוֹ.
{{הע-שמאל|למרות שרוב הקדשים הם זכותם של הכהנים, יש בהם זיקה לבעלים: זכותו של הבעלים להחליט לאיזה מהכהנים הוא נותן אותם, ואף ליהנות מזכותו זו. רק במקרה המיוחד של גזל הגר אין אחד מהכהנים זוכה בהחזר ובחומש, אלא הם מתחלקים בין כל כהני המשמרת, כאמור לעיל פיסקה ד; והשוו [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ד|תוספתא מנחות יג ד,]] שגדולי הכהונה היו נוטלים את הקדשים בזרוע.}}
&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;כֹּל תְּרוּמַת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יח יט]]),
שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִטְּלוּם בִּזְרוֹעַ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;.
מַגִּיד שֶׁטּוֹבַת הֲנָאַת קָדָשִׁים לִבְעָלֵיהֶם.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/פאה/ד#ג|תוספתא פאה ד ג.]] אם כבר מדד את התרו&quot;מ ונתן לכהנים בכליהם – אינם חייבים לתת לכהנים שהגיעו אחר כך; אבל אם עוד לא העביר את התרו&quot;מ לכליהם של הכהנים – אפילו אם מדד את התרו&quot;מ – יכול בעה&quot;ב לתת את התרו&quot;מ לאיזה כהן שירצה.}}
&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;. הֲרֵי {{ב|שֶׁמָּדַד לָהֶם בָּאָרֶץ|שבעה&quot;ב מדד את התרו&quot;מ}} וְנִתְוַסְּפוּ {{ב|אֲחֵרִים|כהנים אחרים}} עֲלֵיהֶם,
יָכוֹל קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: &quot;וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;!
אוֹ אֲפִילּוּ מָדַד '''בַּקּוּפָּה''' וְנִתְוַסְּפוּ אֲחֵרִים עֲלֵיהֶם; קוֹרְאֵנִי עָלָיו: &quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיֶה&quot;?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה ו|בכורות ח ו,]] כר' עקיבא: אם הבכור מת לפני 30 יום – מוציאים את סכום הפדיון מידי הכהן. אם הוא מת ביום ה30 – אין מוציאים אותו מידו.}}
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הֲרֵי {{ב|שֶׁפָּדָה אֶת בְּנוֹ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם וָמֵת,|הבכור נפדה אבל מת לפני שמלאו לו 30 יום}}
יָכוֹל קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: &quot;אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;.
{{ב|לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם|אם הבכור מת ביום השלושים}} – אֵין מוֹצִיאִין מִיַּד כֹּהֵן; וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: &quot;אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;.
}}

===פיסקה ז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה יב-יד'''
{{הע-שמאל|אם יש לבעל עד שאשתו נבעלה – הוא חייב לגרש אותה, למרות שאין שני עדים, ולכן אין מוציאים אותה להורג; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ו#משנה ב|סוטה ו ב.]] אבל אם יש לו רק עדים שהאשה נסתרה עם אדם חשוד, ולא יותר – הוא משקה אותה במים מרים.}}
'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ&quot;''' ([[במדבר ה יב]]), לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ&quot; ([[דברים כד א]]) וְגוֹ',
לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא בִּזְמַן {{ב|שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵדִים וְהִתְרוּ בָּהּ|שיש לו עדים שקנא לה והוכחה שאכן נבעלה לאותו אדם}} – שֶׁיּוֹצְאָה מִמֶּנּוּ בְּגֵט.
אֲבָל סָפֵק נִבְעֲלָה, סָפֵק לֹא נִבְעֲלָה, לֹא שָׁמַעְנוּ מַה יַּעֲשֶׂה לָהּ.
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ&quot;''',
הֲרֵי הַכָּתוּב זוֹקְקָהּ שֶׁתְּהֵא שׁוֹתָה הַמַּיִם הַמָּרִים. לְכָךְ נֶאֶמְרָה הַפָּרָשָׁה!
{{הע-שמאל|אשה שהיתה חשודה פעמיים שותה מים מרים פעמיים, כשם שגבר יכול להשקות את אשתו כמה פעמים.}}
&quot;אִישׁ אִישׁ&quot; – לַעֲשׂוֹת אִשָּׁה כְּאִישׁ, דִּבְרֵי ר' עֲקִיבָא.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד|סוטה ד א.]] לעניין עקביא בן מהללאל ראו שני הסברים [[ביאור:משנה עדיות פרק ה#משנה ו|בעדיות ה ו:]] שמעיה ואבטליון היו בעצמם גרים ועקביא פקפק בכשרותם, או שטען שהם לא השקו את השפחה המשוחררת מים אמיתיים.}}
'''&quot;כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ&quot;''' – בִּרְאוּיָה לְאִישׁוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר; לְהוֹצִיא אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט,
וּכְדִבְרֵי עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל – אַף הַמְּשֻׁחְרֶרֶת וְהַגִּיּוֹרֶת.
אָמְרוּ לוֹ: וַהֲרֵי כַּרְכְּמִית שִׁפְחָה מְשֻׁחְרֶרֶת הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם, וְהִשְׁקוּהָ שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן!
כַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר לָהֶם: &quot;דֻּגְמָה הִשְׁקוּהָ&quot;! וְנִדּוּהוּ, וּמֵת בְּנִדּוּיוֹ, וְסָקְלוּ בֵּית דִּין אֶת אֲרוֹנוֹ.

'''&quot;וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל&quot;''', מְעִילָה עַל דְּבַר עֶרְוָה!
אוֹ מְעִילָה עַל דְּבַר מָמוֹן? – כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זָרַע&quot;,
הֲרֵי מְעִילָה עַל דְּבַר עֶרְוָה, וְלֹא מְעִילָה עַל דְּבַר מָמוֹן.
{{הע-שמאל|ראו גם לעיל פיסקה ב: האשה כופרת בסמכותו של בעלה.}}
'''&quot;וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל&quot;''', אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם&quot; ([[דברי הימים א ה כה]]), וְאוֹמֵר &quot;וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם&quot; ([[יהושע ז א]]), וְאוֹמֵר &quot;וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעָל&quot; ([[דברי הימים א י יג]]),
וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּעֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה: &quot;צֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ&quot; ([[דברי הימים ב כו יח]]),
וְאוֹמֵר '''&quot;וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל&quot;''', הָא אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד,]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/ה#ג|ותוספתא סוטה ה ג.]]}}
'''&quot;וְשָׁכַב אִישׁ&quot;''' ([[במדבר ה יג]]) – לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן, שֶׁאֵינוֹ אִישׁ.
{{הע-שמאל|אם נאפה – הרי היא אסורה לבעלה; לכאורה קל וחומר שאם בעלה שכב עם אחותה, נאסר עליו לשכב עם אשתו, כי איסור אחות האשה בתוקף כל חייה של האשה, ואילו איסור הניאוף מתבטל אם גירש אותה.
הדרשה מציגה את הביטוי &quot;ושכב איש אותה&quot; כעוסק בבעל ולא באיש שבו קינא הבעל.}}
&quot;אֹתָהּ&quot; – וְלֹא אֶת אֲחוֹתָהּ; שֶׁהָיָה בַּדִּין: אִם כְּשֶׁבָּא אִסּוּר הַקַּל עַל אִסּוּר הַקַּלָּה, אָסַר אֶת אוֹסְרוֹ,
כְּשֶׁבָּא אִסּוּר חָמוּר עַל אִסּוּר חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁהוּא אוֹסֵר {{ב|אֶת אוֹסְרוֹ|את האשה על בעלה}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֹתָהּ&quot;, וְלֹא אֶת אֲחוֹתָהּ.
{{הע-שמאל|קל וחומר נוסף דומה לקודמו; אם הבעל שכב עם חמותו לא נאסרה עליו אשתו, למרות הק&quot;ו לכאורה, שנאמר 'אותה'. הניאוף, למרות שהוא ניתן להתרה ע&quot;י גט, ולמרות שענשו חניקה ולא שריפה, הוא חמור יותר משאר העריות ורק הוא אוסר את האשה על בעלה.}}
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: &quot;אֹתָהּ&quot; – וְלֹא אֶת חֲמוֹתָהּ; &quot;אֹתָהּ&quot; – וְלֹא אֶת הָעֶרְוָה.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הָאוֹסֵר אוֹסֵר כָּל יָמָיו, כְּשֶׁבָּא אִסּוּר הַקַּל עַל אִסּוּר הַקַּלָּה – אָסַר אֶת אוֹסְרָיו,
מָקוֹם שֶׁהָאוֹסֵר אוֹסֵר כָּל יָמָיו, כְּשֶׁבָּא אִסּוּר חָמוּר עַל אִסּוּר חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁהוּא אוֹסֵר אֶת אוֹסְרָיו?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֹתָהּ&quot; וְלֹא אֶת חֲמוֹתָהּ; &quot;אֹתָהּ&quot; – וְלֹא הָעֶרְוָה.
{{הע-שמאל|עיוור אינו יכול לקנא לאשתו.}}
'''&quot;וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הַסּוּמָא.
{{הע-שמאל|הבעל אינו רשאי להשקות את האשה אם ידע שהיא מנאפת.}}
'''&quot;וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ&quot;''' – וְלֹא שֶׁיְּהֵא בַּעַל רוֹאֶה וּמְעַמְעֵם.
הָא אִם יָדַע בָּהּ בַּעֲלָהּ – אֵין רַשַּׁאי לְהַעֲרִים עָלֶיהָ וּלְהַשְׁקוֹתָהּ.
{{הע-שמאל|אמנם חכמים המליצו על גירוש האשה אם נפוצה שמועה – אפילו בלי עדים – על ניאוף (ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ו|סוטה ו א]]); אבל אין היא אסורה לבעלה. וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ה#ה|תוספתא סוטה ה ה,]] שר' מאיר מציג את דברי חכמים הממליצים לגרשה כהמלצה בלבד.
לפי הפשט האשה חשודה שנטמאה כאשר נסתרה, ואילו לפי הדרשה היא הותרתה בידי בעלה (&quot;קינוי&quot;) ונסתרה עם האדם שבעלה חושד בו, וסביר ביותר שאכן נטמאה איתו. חז&quot;ל מצביעים על האשה כאשמה בוודאות, עם עדים – לפחות בעצם ההיסתרות עם החשוד, ולא רק כחשודה גרידא.}}
'''&quot;וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה&quot;''', אֵין עֵדִים לְטֻמְאָה, אֲבָל יֵשׁ עֵדִים לִסְתִירָה.
אוֹ אֵין עֵדִים לְטֻמְאָה וְלֹא לִסְתִירָה? אִם אָמַרְתָּ כֵּן, אַף הִיא מֻתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ!
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן:
וְנִסְתְּרָה אֵין עֵדִים – לְטֻמְאָה, אֲבָל יֵשׁ עֵדִים לִסְתִירָה.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א|תוספתא סוטה א א,]] וראו בביאור שם הצעות למשמעות השיעורים הללו. כמובן שלפי הפשט אין משמעות לזמן שבו היא נסתרה מבעלה, שהרי לא מדובר בסתירה עם החשוד אלא בזמן שבו בעלה פשוט אינו יודע היכן היא ועצם המצב הזה מעורר את חשדו.}}
'''&quot;וְנִסְתְּרָה&quot;''', אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ שִׁעוּר סְתִירָה כַּמָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה&quot;''',
סְתִירָה כְּדֵי טֻמְאָה: כְּדֵי לְהַקִּיף דֶּקֶל, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כְּדֵי לִשְׁתּוֹתוֹ. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: כְּדֵי לִצְלוֹת בֵּיצָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּדֵי לִגְמֹתָהּ.
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: כְּדֵי לִגְמֹת שָׁלֹשׁ בֵּיצִים זוֹ אַחַר זוֹ.
{{הע-שמאל|בניגוד [[ביאור:משנה סוטה פרק ו#משנה ב|לסוטה ו ב,]] וראו שם גם משנה ג: לפי המדרש, אם אין שני עדים על טומאה – היא שותה. העיקרון של צורך בשני עדים גובר על הביטוי &quot;עד&quot;, שנראה כ&quot;כל עדות שיש בה&quot;!}}
'''&quot;וְעֵד אֵין בָּהּ&quot;''', בִּשְׁנֵי עֵדִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּעֵד אֶחָד?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת&quot; ([[דברים יט טו]]), שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'אֶחָד',
אֶלָּא זֶה בָּנָה אָב: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עֵד&quot; הֲרֵי הוּא בִּכְלַל שְׁנַיִם, עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב 'אֶחָד'.
{{הע-שמאל|אשת איש שנאנסה – אינה שותה ואם בעלה אינו כהן – מותרת לבעלה; ראו [[ביאור:משנה כתובות פרק ד#משנה ח|כתובות ד ח.]] אבל אם בעלה כהן – עליו לגרשה. דורש 'נתפשה' – נאנסה, ראו [[דברים כב כח]].}}
'''&quot;וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הָאֲנוּסָה.
{{הע-שמאל|דיני הטומאה אינם תלויים באונס, ואם אשת כהן '''נטמאה,''' גם באונס – אינה יכולה לאכול תרומה; קל וחומר שאם '''נבעלה''' באונס היא אסורה לבעלה. אבל אשת ישראל מותרת לו.}}
אוֹ בֵּין בְּיִשְׂרָאֵל וּבֵין בִּכְהֻנָּה? אָמַרְתָּ: אִם הַמְטַמְּאָה טֻמְאָה קַלָּה עָשָׂה בָהּ אֹנֶס כְּרָצוֹן בִּכְהֻנָּה,
סוֹטָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן בִּכְהֻנָּה.

'''&quot;וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ&quot;''' ([[במדבר ה יד]]) – רְשׁוּת, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: חוֹבָה. {{הע-שמאל|הקינוי עשוי להיות חובה, כדברי ר' אליעזר – כצורה בריאה של תקשורת וניקוי החשדות – ועלול גם להיות ביטוי של השתלטות של הבעל על אשתו ועל מעשיה, מתוך תאוות שילטון גרידא. יתכן שזאת הסיבה למחלוקת.}}
{{הע-שמאל|ר' עקיבא קורא את הביטוי 'נטמאה' גם כפשוטו, כמצב ודאי של האשה עוד לפני שנבדקה במקדש – ואוסר על אשת כהן שנחשדה בניאוף לאכול תרומה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ב|סוטה א ב.]] ר' ישמעאל לומד את האיסור הזה מעצם האיסור על יחסי מין עם בעלה הכהן, ולומד קל וחומר מגרושה, שאיסורה לבעלה זמני – אבל לכהן נאסרה לעולם.
והשוו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א,]] שם דורש ר' עקיבא רק שתי פעמים 'נטמאה' – לבעלה ולבועלה.}}
'''&quot;אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ, וְהִיא לֹא נִטְמָאָה&quot;''',
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'נִטְמָאָה', 'נִטְמָאָה' שָׁלֹשׁ פְּעָמִים? אֶלָּא טְמֵאָה לַבַּעַל, וּטְמֵאָה לַבּוֹעֵל, וּטְמֵאָה לִתְרוּמָה.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ! וּמָה אִם גְּרוּשָׁה קַלָּה, שֶׁמֻּתֶּרֶת לַחֲזֹר לִמְגָרְשָׁהּ בְּיִשְׂרָאֵל, פְּסוּלָה מִן הַכְּהֻנָּה,
סוֹטָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא פְּסוּלָה מִן הַכְּהֻנָּה!
{{הע-שמאל|למרות שאין עדי טומאה האשה אסורה לבעלה, בגלל הספק; כלומר עשה ספק כודאי, למרות שאם נאנסה היא מותרת.
טומאת שרץ תקפה גם באונס, ומכאן שגם ספק טומאת שרץ דינה כודאי; אבל הסוטה נסתרה ברשות היחיד, ויש בה דעת להישאל אם נבעלה או לא, ומכאן שגם בספק שרץ יש לטמא דווקא ברשות היחיד ובתנאי שהאשה אינה שוטה ויודעת אם נבעלה או לא. וראו גם [[ביאור:תוספתא/טהרות/ו#י|תוספתא טהרות ו י.]]}}
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְהִיא נִטְמָאָה&quot;''' '''&quot;וְהִיא לֹא נִטְמָאָה&quot;'''? אִם הִיא טְמֵאָה, לָמָּה אֵינוֹ מַשְׁקֶה? וְאִם טְהוֹרָה הִיא, לָמָּה הוּא מַשְׁקֶה?
אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁלְּעוֹלָם אֵין מַשְׁקִים אֶלָּא עַל הַסָּפֵק.
וּמִיכָּן אַתָּה דָן לְשֶׁרֶץ: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן, עָשָׂה סָפֵק כְּוַדַּאי,
כָּאן, שֶׁעָשָׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן – דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה סָפֵק כְּוַדַּאי.
וּמַה כָּאן רְשׁוּת הַיָּחִיד – אַף לְהַלָּן רְשׁוּת הַיָּחִיד;
מַה כָּאן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל – אַף לְהַלָּן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל.
מִיכָּן אָמְרוּ: סְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד – סְפֵקוֹ טָמֵא; סְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – סְפֵקוֹ טָהוֹר.
אֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל – סְפֵקוֹ טָמֵא, וְאֶת שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל – סְפֵקוֹ טָהוֹר!
}}

===פיסקה ח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה טו'''
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ג|סוטה א ג]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ב|ותוספתא שם א ב.]] יתכן שהטעם האחרון אינו תלוי בזה שלפניו, והסיבה לכך שלא נחשדו על הנידות היא כי הדבר דוחה, ולא בגלל שיש לדבר היתר.}}
'''&quot;וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן&quot;''' ([[במדבר ה טו]]): 
מִן הַתּוֹרָה הָאִישׁ מֵבִיא אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן, אֶלָּא אָמְרוּ מוֹסְרִים לוֹ שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים בַּדֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא יָבֹא עָלֶיהָ. 
וְרַבִּי אוֹמֵר: בַּעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ, מִקַּל וָחֹמֶר: וּמַה נִדָּה, שֶׁחַיָּבִים עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת – בַּעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ. 
סוֹטָה, שֶׁאֵין חַיָּבִים עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת – אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא בַעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ? 
אָמְרוּ לוֹ: כָּל שֶׁכֵּן! הוֹאִיל וְאֵין חַיָּבִים עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת – לֹא יְהֵא בַעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ. 
דָּבָר אַחֵר: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּנִדָּה, שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֶתֵּר אַחַר אִסּוּרָהּ; תֹּאמַר בְּסוֹטָה, שֶׁאֵין לָהּ הֶתֵּר אַחַר אִסּוּרָהּ? 
דָּבָר אַחֵר: נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַסּוֹטוֹת, וְלֹא נֶחְשְׁדוּ עַל הַנִּדּוֹת. 
{{הע-שמאל|ר' יהודה מחייב את הבעל לשלם את כל חובות האשה למקדש, וראו גם [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה יב|נגעים יד יב;]] חכמים מסכימים עימו, אבל מאפשרים לבעל לנכות (מקיץ) לה מכתובתה קרבנות שאינם משפחתיים, מתוך מחשבה שאחרי הטקס מן הסתם יגרש אותה – למרות שאינו חייב לעשות כך.}}
'''&quot;וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ&quot;''' – כָּל קָרְבָּן שֶׁעָלֶיהָ, דִּבְרֵי רַ&quot;י. 
וַחֲכָ&quot;א: קָרְבָּן שֶׁמַּכְשִׁירָהּ לוֹ, כְּגוֹן זָבָה וְיוֹלֶדֶת – הֲרֵי זֶה מֵבִיא מִשֶּׁלּוֹ, וְאֵין מְקִיץ מִכְּתֻבָּתָהּ. 
וְקָרְבָּן שֶׁאֵין מַכְשִׁירָהּ לוֹ, כְּגוֹן שֶׁקִּפְּחָה נְזִירוּת בְּרֹאשָׁהּ, אוֹ שֶׁחִלְּלָה אֶת הַשַּׁבָּת. 
הֲרֵי זֶה מֵבִיא מִשֶּׁלּוֹ – וּמְקִיץ מִכְּתֻבָּתָהּ. 

'''&quot;עֲשִׂירִת הָאֵיפָה&quot;''' – אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בָּאֵיפָה. 
{{הע-שמאל|למרות שאין וודאות שהסוטה חטאה, ואילו חטאת מביאים כשיש וודאות כזאת – דווקא קרבן הסוטה הוא מקמח שעורים, כי חז&quot;ל עיצבו את הטקס כעונש ולא כבירור האמת.}}
'''&quot;קֶמַח&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמִנְחַת חוֹטֵא בָּאָה עַל חֵטְא, וְזוֹ בָּאָה עַל חֵטְא; 
אִם לָמַדְתִּי לְמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁאֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא סֹלֶת – אַף זוֹ לֹא תָבוֹא אֶלָּא סֹלֶת! תַּלְמוּד לוֹמַר: קֶמַח. 
'''&quot;שְׂעֹרִים&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמִנְחַת חוֹטֵא בָּאָה עַל הַחֵטְא, וְזוֹ בָּאָה עַל הַחֵטְא, 
אִם לָמַדְתִּי לְמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁאֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא חִטִּים – אַף זוֹ לֹא תָבוֹא אֶלָּא חִטִּים! תַּלְמוּד לוֹמַר: שְׂעֹרִים. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב|סוטה ב א.]]}}
אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: הַנִּיחוּ לִי סוֹפְרִים וְאוֹמְרָהּ כְּמִין חֹמֶר, אֲבָל נִרְאֶה הוּא. 
כְּשֵׁם שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ מַעֲשֵׂה בְהֵמָה – כָּךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְהֵמָה. 
{{הע-שמאל|אם הוסיף למנחה שמן ו/או לבונה – עבר בלאו, למרות שיכול ללקט את הלבונה.}}
'''&quot;לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן&quot;''', מַגִּיד שֶׁאִם נָתַן עָלֶיהָ שֶׁמֶן – עוֹבֵר בְּ'לֹא תַעֲשֶׂה'. 
כְּשֵׁם שֶׁעוֹבֵר עַל שַׁמְנוֹ, כָּךְ עוֹבֵר עַל לְבוֹנָתוֹ. 
אָמַרְתָּ: עַל הַשֶּׁמֶן יְהֵא עוֹבֵר, שֶׁאֵין יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְלַקְּטוֹ; עַל הַלְּבוֹנָה לֹא יְהֵא עוֹבֵר, שֶׁיָּכוֹל לַחֲזֹר וּלְלַקְּטָהּ. 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה&quot;'''. מַגִּיד שֶׁאִם נָתַן עָלֶיהָ שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, עוֹבֵר בְּ'לֹא תַעֲשֶׂה'. 
וּמִפְּנֵי מַה טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר? מַגִּיד '''&quot;כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא&quot;'''. 
{{הע-שמאל|קנאה לבועל- ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א.]] קנאה למעלה – ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|תוספתא סוטה ב ד.]] דורש את הריבוי 'קנאות': אמנם הבועל אינו שותה מים מרים (למטה), אבל הקנאה של הקב&quot;ה (למעלה) תפגע גם בו!}}
'''&quot;מִנְחַת קְנָאֹת&quot;''' – שְׁתֵּי קְנָאוֹת: כְּשֵׁם שֶׁקִּנְאָה לָהּ – כָּךְ קִנְאָה לַבּוֹעֵל, כְּשֵׁם שֶׁקִּנְאָה לְמַטָּה – כָּךְ קִנְאָה לְמַעְלָה. 
'''&quot;מִנְחַת זִכָּרוֹן&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי זְכוּת וְחוֹבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן&quot;'''! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ז|תוספתא סוטה א ז.]]}}
כָּל הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה לְטוֹבָה – וְזוֹ לְפֻרְעָנוּת, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. 
{{הע-שמאל|לעניין מידה טובה ומידת פורענות ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]] ר' ישמעאל טוען שהמים גורמים לחשבון כללי של זכויות וחובות האשה, ולאו דווקא בשאלה אם נבעלה או לא. הוא מודה שהמים מזכירים גם זכות, אבל הזכות רק תולה את העונש ודוחה אותו, וראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ד|סוטה ג ד,]] שמשכו את העניין לשאלת לימוד תורה לנשים.
הוא דורש לפי המידה &quot;כלל ופרט – אין בכלל אלא מה שבפרט&quot;, אבל במקרה שלפנינו הפרשנות הטכנית, שהמנחה מזכירה רק עוון – סותרת את העיקרון התיאולוגי, שמדה טובה מרובה ממדת פורענות. במקרה של סתירה כזאת אין המידה הפרשנית עומדת מול עיקרון תיאולוגי, והיא מתבטלת!
הסבר אחר ואולי סביר יותר הוא שבסתירה בין קל וחומר (&quot;מידת הדין&quot;) לבין כלל ופרט – גוברת המידה של קל וחומר, המבוססת על הגיון.}}
רַ&quot;ע אוֹמֵר: אַף זוֹ לְטוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה...&quot; ([[במדבר ה כח]]).
אֵין לִי אֶלָּא '''&quot;מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן&quot;''', מַזְכֶּרֶת זְכוּת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מִנְחַת זִכָּרוֹן&quot;''', מִכָּל מָקוֹם. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: '''&quot;מִנְחַת זִכָּרוֹן&quot;''' – כְּלָל, '''&quot;מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן&quot;''' – פְּרָט. כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט! 
אִם אוֹמֵר אַתָּה כֵן, לֹא נִמְצֵאת מִדַּת הַדִּין מְקֻפַּחַת? 
שֶׁהָיָה בַּדִּין לְבַעַל הַדִּין לַחֲלֹק: וְכִי אֵיזוֹ מִדָּה מְרֻבָּה, מִדַּת טוֹבָה אוֹ מִדַּת פֻּרְעָנוּת? הֱוֵי אוֹמֵר מִדַּת הַטּוֹב! 
אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת, הַמְמֹעֶטֶת, הֲרֵי הִיא '''&quot;מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן&quot;''' – מִדָּה טוֹבָה, הַמְּרֻבָּה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא מַזְכֶּרֶת זְכוּת! 
זֹאת הִיא מִדָּה בַּתּוֹרָה: כָּל כְּלָל וּפְרָט שֶׁדֶּרֶךְ הַדִּין לוֹקָה בּוֹ, נִתְקַיְּמוּ זֶה וָזֶה – אַל תִּלְקֶה דֶּרֶךְ הַדִּין. 
כֵּיצַד נִתְקַיְּמוּ זֶה וָזֶה אַל תִּלְקֶה דֶּרֶךְ הַדִּין? 
אִם הָיְתָה טְמֵאָה – פֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתָּהּ מִיָּד; וְאִם יֵשׁ לָהּ זְכוּת – זְכוּת תּוֹלָה לָהּ. 
שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, כְּדֵי הַכָּרַת הָעֻבָּר – דִּבְרֵי אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן. 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יִצְחָק אִישׁ הַדָּרוֹם אוֹמֵר: תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע&quot;. 
מַה זֶרַע בֶּן תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים – אַף זְכוּת תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ; וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר. 
&quot;לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ... כֹּלָּא מְטָא עַל נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא, לִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂר&quot; ([[דניאל ד כד]]-כו). 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ה|סוטה ג ה.]]
רבי מנסה לטעון שאם תלתה לה הזכות – לאחר שנגמרה זכותה היא מתה בדרך של הסוטה, ומתברר שאכן סטתה, אבל ר' שמעון מצפה שהעניין ייוודע מייד כשהיא שותה, וראו שם בתחילת משנה ד.}}
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אֵין זְכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים! 
אִם אוֹמֵר אַתָּה שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים הַמְאָרְרִים – מַדְהֶה אַתָּה אֶת הַמַּיִם בִּפְנֵי כָּל הַנָּשִׁים הַשּׁוֹתוֹת. 
וּמוֹצִיא אַתָּה שֵׁם רַע עַל הַטְּהוֹרוֹת שֶׁשָּׁתוּ, וְיֹאמְרוּ: טְמֵאוֹת הָיוּ, אֶלָּא שֶׁתָּלְתָה לָהֶם זְכוּת. 
רַבִּי אוֹמֵר: אֲנִי אַכְרִיעַ! אִם הָיְתָה טְהוֹרָה – סוֹפָהּ לָמוּת כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם. 
וְאִם הָיְתָה טְמֵאָה – סוֹפָהּ לָמוּת &quot;וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot; ([[במדבר ה כז]]).
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: וְכִי מִי מוֹדִיעַ לְכָל הָעוֹמְדִים שֶׁסּוֹף זוֹ לָמוּת &quot;וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot;? 
אֶלָּא כֵיוָן שֶׁהָיְתָה שׁוֹתָה – פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת וְעֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת וּכְמִין שַׁרְבִיטִין הָיוּ מִזְרָקִין בָּהּ. 
וְהֵן אוֹמְרִים: מַהֲרוּ וְהוֹצִיאוּהָ, שֶׁלֹּא תְטַמֵּא הָעֲזָרָה! 
}}

===פיסקה ט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה טז'''
'''&quot;וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן&quot;''', מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין מַשְׁקִים שְׁתֵּי סוֹטוֹת כְּאֶחָת. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ד|תוספתא סוטה א ד.]] דורש &quot;אותה&quot; ולא את חברתה. הדרשות מצטטות משנה ותוספתא ומסתפקות בכך.}}

'''&quot;וְהֶעֱמִידָהּ&quot;''' – שֶׁלֹּא יַעֲמִיד עִמָּהּ לֹא עֲבָדֶיהָ וְלֹא שִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ סָמוּךְ עֲלֵיהֶם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ו|סוטה א ו]]}}

'''&quot;לִפְנֵי ה'&quot;''' – בְּשַׁעֲרֵי נִקָּנוֹר. מִיכָּן אָמְרוּ: רֹאשׁ הַמַּעֲמָד הָיָה מַעֲמִיד אֶת הַטְּמֵאִים בְּשַׁעֲרֵי נִקָּנוֹר. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה]]}}
שֶׁשָּׁם מַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטוֹת.
}}

===פיסקה י===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה יז'''
'''&quot;וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדֹשִׁים&quot;''', אֵין קְדוֹשִׁים אֶלָּא שֶׁקִּדְּשׁוּ בַכֶּלִי; וְאֵלּוּ הֵם? אֵלּוּ מֵי כִיּוֹר. {{הע-שמאל|הקדושה חלה על המים – כמו על מנחות וקרבנות במקדש – רק מהזמן שהיו בכלי שרת; וראו לדוגמא [[ביאור:משנה מנחות פרק יב|מנחות יב א.]]}}

'''&quot;בִּכְלִי חֶרֶשׂ&quot;''', מַגִּיד שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ. {{הע-שמאל|הדרשה משווה בין טקס ההזאה לטיהור הטמאים, שיש בו כלי עם מים ואפר פרה אדומה – לטקס השקאת הסוטה, שגם בו יש מים ועפר, וגם הוא נועד לטהר את האשה מחשד. למרות הדמיון יש גם הבדל: בטקס הסוטה כלי המים הוא מחרס דווקא, ואילו את ההזאה ניתן לעשות בכל כלי, ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ה|פרה ה ה.]]}}
שֶׁהָיָה בַדִּין: הוֹאִיל וְעָפָר וּמַיִם מְקַדְּשִׁים בְּפָרָה, וְעָפָר וּמַיִם מְקַדְּשִׁים בְּסוֹטָה,
אִם לָמַדְתִּי לְפָרָה שֶׁעָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ – אַף סוֹטָה, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בִּכְלִי חֶרֶשׂ&quot;''', מַגִּיד שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ:
'''&quot;בִּכְלִי חֶרֶשׂ&quot;''' – כְּלִי חֶרֶשׂ חָדָשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. {{הע-שמאל|דורש חרש-חדש. לעניין הכלי ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ב|סוטה ב ב.]]}}

'''&quot;וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן&quot;''', {{הע-שמאל|דורש 'יהיה': ת&quot;ק קורא מצווה שיהיה עפר, ואם אין – מביא עפר ומניחו בקרקע המשכן ואז מניח על המים; איסי בן עקביא קורא 'יהיה' בעתיד, בבית המקדש. איסי בן מנחם מגן על ת&quot;ק וטוען שריבוי המקדש אינו צריך פסוק, אלא הוא בא בקל וחומר.}}
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאִם לֹא הָיָה שָׁם עָפָר – מֵבִיא עָפָר מִמָּקוֹם אַחֵר וְנוֹתְנוֹ לַמָּקוֹם, מִפְּנֵי שֶׁהַמָּקוֹם מְקַדְּשׁוֹ.
אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָה אוֹמֵר: לְהָבִיא אֶת קַרְקַע בֵּית עוֹלָמִים.
אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם הַמְּטַמְּאוֹ טֻמְאָה קַלָּה – עָשָׂה בָהּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כַּמִּשְׁכָּן.
סוֹטָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה בָהּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כַּמִּשְׁכָּן!

וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקָּח&quot;'''? {{הע-שמאל|כאן עומדת הדרשה על ההשוואה בין טקס הסוטה לטקס הזאת המים לטיהור, שהוזכרה לעיל: לכתחילה צריך להניח את העפר על המים, אבל אם הפך את הסדר בדיעבד – יצא, כדעת ר' שמעון [[ביאור:תוספתא/פרה/ו#ב|בתוספתא פרה ו ב.]] הדרשה מלמדת שר' שמעון מכשיר גם מי סוטה שהגיעו לכלי אחרי העפר.}}
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת&quot;''' וְגוֹ' ([[במדבר יט יז]]).
נֶאֱמַר כָּאן עָפָר וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עָפָר; מָה עָפָר הָאָמוּר כָּאן – עָפָר עַל פְּנֵי הַמַּיִם, אַף לְהַלָּן – עָפָר עַל פְּנֵי הַמַּיִם.
מַה לְּהַלָּן, אִם הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם יָצָא – אַף כָּאן, אִם הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם יָצָא.

'''&quot;יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמָּיִם&quot;''', כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה. {{הע-שמאל|כמות העפר אינה מוגדרת, בתנאי שיראה לעין שיש עפר במים; וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ו|תוספתא סוטה א ו,]] כר' ישמעאל.}}
שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים בַּתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיֵּרָאוּ: אֵפֶר פָּרָה, וְעָפָר סוֹטָה וְרֹק יְבָמָה.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אַף דַּם הַצִּפּוֹר.
}}

===פיסקה יא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה יח'''
{{הע-שמאל|הביטוי &quot;לפני ה'&quot; חוזר בפס' טז וכאן, ושניהם רומזים לשער המזרח שליד שער ניקנור, ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה.]]}}
'''&quot;וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה'&quot;''', מָקוֹם שֶׁמַּעֲמִידָהּ בַּתְּחִלָּה – שָׁם מַעֲמִידָהּ בַּסּוֹף.
{{הע-שמאל|הפריעה אינה המצב הרגיל, ומכאן שבנות ישראל מכסות את ראשיהן בדרך כלל. כך גם במקרה של תמר, שקרעה את בגדיה והניחה אפר על ראשה.
לדברי ר' יהודה ראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה-ו.]]
ר' יוחנן בן ברוקה טוען שאין להחמיר יותר מהצורך המינימלי, לפרוע את ראשה כדברי ר' ישמעאל לעיל, ואין להקלות אותה ברבים; נראה שלדעתו אין עדיין וודאות שמדובר בעבריינית, ולכן הוא דורש לשמור על כבודה, ולהסתפק במצווה של פריעת הראש המוזכרת בפירוש בתורה ותו לא. לכן הוא מוסיף גם סדין של בוץ כשמירה על הפרטיות של האשה; אבל חכמים חלקו עליו על סמך הפסוק מיחזקאל, המלמד על צורך בהרתעה וביוש האשה ברבים.}}
'''&quot;וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה&quot;''', כֹּהֵן נִפְנֶה לַאֲחוֹרֶיהָ וּפוֹרְעָהּ כְּדֵי לְקַיֵּם בָּהּ מִצְוַת פְּרִיעָה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
דָּבָר אַחֵר: לִמֵּד עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵן מְכַסּוֹת רָאשֵׁיהֶן.
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר: &quot;וַתִּקַּח תָּמָר אֵפֶר עַל רֹאשָׁהּ&quot; ([[שמואל ב יג יט]]).
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה בֵּית חֲלִיצָתָהּ נָאֶה – לֹא הָיָה מְגַלֵּהוּ, וְאִם הָיָה שְׂעָרָהּ נָאֶה – לֹא הָיָה סוֹתְרוֹ.
הָיְתָה מְכֻסָּה לְבָנִים – מְכַסֶּה שְׁחוֹרִים; הָיוּ שְׁחוֹרִים נָאִים לָהּ – מַפְשִׁיטָן וּמַלְבִּישִׁים אוֹתָהּ כְּעוּרִים.
הָיוּ עָלֶיהָ כְּלֵי זָהָב – קַטְלָאוֹת וּנְזָמִים וְטַבָּעוֹת – מְסַלְּקָם הֵימֶנָּה כְּדֵי לְנַוְּלָהּ.
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: אֵין מְנַוְּלִים בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה.
אֶלָּא: &quot;לִפְנֵי ה' וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה&quot;, סָדִין שֶׁל בּוּץ הָיָה פוֹרֵס בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם.
כֹּהֵן פּוֹנֶה לַאֲחוֹרֶיהָ וּפוֹרְעָהּ, כְּדֵי לְקַיֵּם בָּהּ מִצְוַת פְּרִיעָה.
אָמְרוּ לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁלֹּא חַסְתָּ עַל כְּבוֹד הַמָּקוֹם, כָּךְ אֵין חָסִין עַל כְּבוֹדָהּ.
אֶלָּא כָּל הַנִּוּוּל הַזֶּה מְנַוְּלָהּ, כָּל הָרוֹצֶה לִרְאוֹת בָּא וְרוֹאֶה, חוּץ מֵעֲבָדֶיהָ וְשִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גַּס בָּהֶן.
אֶחָד הָאֲנָשִׁים וְאֶחָד הַנָּשִׁים, אֶחָד קְרוֹבִים וְאֶחָד רְחוֹקִים – מֻתָּרִים לִרְאוֹתָהּ.
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְנִוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה&quot; ([[יחזקאל כג מח]]).
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב|סוטה ב א.]] העמסת המנחה על ידי האשה מיועדת לגרום לה לוותר על הטקס ובסופו של דבר להציל את חייה.}}
'''&quot;וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ&quot;''', אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כְּדֵי לְיַגְּעָהּ, כְּדֵי שֶׁתַּחֲזֹר בָּהּ.
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם כָּךְ חָס הַמָּקוֹם עַל עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יָחוּס עַל עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ.
{{הע-שמאל|התכונות הפלאיות של המים מתרחשות בזמן שהם בידי הכהן. דורש 'יהיו'- יתהוו.
הדרשה 'דבר אחר' דורשת 'מרים'-ממררים-מערערים: המים ממררים את חיי הסוטה וממיתים אותה – או שהם מנקים אותה מחשד ומעוון.}}
'''&quot;וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים&quot;''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵין הַמַּיִם נֶהְפָּכִים לִהְיוֹת מָרִים אֶלָּא בְּיַד הַכֹּהֵן.
דָּבָר אַחֵר: נִקְרְאוּ &quot;מָרִים&quot; עַל שֵׁם סוֹפָן, שֶׁמְּמָרְרִין אֶת הַגּוּף וּמְעַרְעֲרִין אֶת הֶעָו‍ֹן.
}}

===פיסקה יב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה יט'''
{{הע-שמאל|נוסח ההשבעה נתון מראש, ואינו ניתן לשינוי; לכן, בניגוד לשבועת ביטוי, אין לאשה זכות להשבע בעצמה אלא היא חייבת להיענות לנוסח הנתון ע&quot;י הכהן.}} 
'''&quot;וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן&quot;''', הַכֹּהֵן מַשְׁבִּיעָהּ, וְאֵין נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: נֶאֱמַר כָּאן שְׁבוּעָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ([[ויקרא ה ד]]) שְׁבוּעָה.
מַה שְּׁבוּעָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן הִיא נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ – אַף שְׁבוּעָה הָאֲמוּרָה כָּאן הִיא נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ.
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן&quot;''' – הַכֹּהֵן מַשְׁבִּיעַ, וְאֵינָהּ נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ז|סוטה ז א.]] ר' יאשיה לומד מהביטוי &quot;אל האשה&quot;, בניגוד לטקס החליצה, שבו יש להקפיד על לשון הקדש (שם משנה ב). ר' ישמעאל לומד את ההלכה מעצם העובדה שהאשה עונה אחרי הכהן 'אמן אמן'.}}
'''&quot;וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה&quot;''' – בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם יְבָמָה, קַלָּה, לֹא עָשָׂה בָּהּ כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת כִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ,
סוֹטָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה בָּהּ כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת כִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה&quot;''' – בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן&quot;.
אִם אֵינָהּ שׁוֹמַעַת, כֵּיצַד אָמְרָה אָמֵן אָמֵן?
{{הע-שמאל|בדברי הכהן יש אלה – קללה אם סטתה – ושבועה שלא סטתה. על שתיהן עונה האשה &quot;אמן אמן&quot;, והשוו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ה|סוטה ב ה,]] שם מתוארת גם השבועה עצמה כקללה וכהרחבתה, בניגוד [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|לתוספתא סוטה ב ד.]]}}
אוֹ אֵינָהּ אוֹמֶרֶת אֶלָּא עַל הָאָלָה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ&quot; ([[במדבר ה כא]]), הֲרֵי שְׁבוּעָה אֲמוּרָה.
{{הע-שמאל|ראו בתחילת הפיסקה, שהכהן מנסח את השבועה ואינו מניח לאשה ליזום את הנוסח.}}
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה&quot;? לִמְּדָהּ כֹּהֵן סֵדֶר שְׁבוּעָה.
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ד|סוטה א ד,]] שהעבירה את האיום והשיחה עם האשה מהכהן לבית הדין הגדול. ההעברה מבטאת את המאבק בין חז&quot;ל לכהנים הצדוקים על השליטה במקדש, וראו גם [[ביאור:משנה יומא פרק א|יומא א, א-ד.]] כאן האיום הוא ע&quot;י הכהן, והוא נוסף לנוסח השבועה.}}
'''&quot;אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ&quot;'''', מְלַמֵּד שֶׁפּוֹתֵחַ לָהּ בִּזְכוּת.
אוֹמֵר לָהּ: הַרְבֵּה יַיִן עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה שְׂחוֹק עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה יַלְדוּת עוֹשָׂה.
הַרְבֵּה קִדְּמוּךְ וְנִשְׁטְפוּ. אַל תִּגְרְמִי לַשֵּׁם הַגָּדוֹל הַנִּכְתָּב בִּקְדֻשָּׁה שֶׁיִּמָּחֶה עַל הַמָּיִם!
אוֹמֵר לְפָנֶיהָ דִּבְרֵי הַגָּדָה, מַעֲשִׂים שֶׁאֵרְעוּ בַּכְּתוּבִים הָרִאשׁוֹנִים.
כְּגוֹן: &quot;אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ מֵאֲבוֹתָם&quot; ([[איוב טו יח]]).
וְאוֹמֵר לְפָנֶיהָ דְּבָרִים שֶׁאֵינָן כְּדַיי לְשׁוֹמְעָן, הִיא וְכָל מִשְׁפְּחוֹת בֵּית אָבִיהָ כְּדַיי בָּהֶם.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ג|תוספתא סוטה א ג:]] ר' ישמעאל, בניגוד למשנה ולאיום דלעיל, מתייחס גם לאפשרות שהאשה לא נטמאה, ואז שתיית המים לא תזיק לה.}}
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בַּתְּחִלָּה מוֹדִיעָהּ כֹּחָן שֶׁל מַיִם הַמָּרִים.
אוֹמֵר לָהּ: בִּתִּי, אוֹמַר לָךְ הַמַּיִם הַמָּרִים הָאֵלּוּ לָמָּה הֵם דּוֹמִים:
לְסַם יָבֵשׁ הַנִּתָּן עַל גַּבֵּי בָּשָׂר חַי – וְאֵין מַזִּיקוֹ; כְּשֶׁהוּא מוֹצֵא מַכָּה – מַתְחִיל לְחַלְחֵל.
אַף אַתְּ, אִם טְהוֹרָה אַתְּ – שְׁתִי וְאַל תִּמָּנְעִי, וְאִם טְמֵאָה אַתְּ – {{ב|הִנָּקִי|המנעי}} מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה.
}}

===פיסקה יג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כ'''
'''&quot;וְאַתְּ כִּי שָׂטִית&quot;''' ([[במדבר ה כ]]), אֵין לִי אֶלָּא כְּדַרְכָּהּ.
שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכִי נִטְמֵאת&quot;! {{הע-שמאל|למרות שהחשוד בעל את האשה שלא כדרכה, וממילא היא אינה בהריון – המעשה עושה אותה לסוטה והמים גורמים למותה.}}

'''&quot;וְיִתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ&quot;''' – לְהָבִיא אֶת הַסָּרִיס. {{הע-שמאל|למרות שהסריס (עקר) אינו גורם להתעברות האשה – יכול הבעל לקנא בו.}}

'''&quot;מִבִּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ&quot;''' – לְהָבִיא אֶת אֵשֶׁת הַסָּרִיס.
עַל הַכֹּל הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ. {{הע-שמאל|הסריס יכול לקנא לאשתו ולהשקות אותה במים, אבל אם האשה היא איילונית (עקרה) היא אינה שותה; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד.]]}}
}}

===פיסקה יד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כא'''
'''&quot;וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה&quot;''' ([[במדבר ה כא]]), מִיכָּן אַתָּה דָן לְכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, {{הע-שמאל|שבועת הדיינים, המכונה שבועת המודה במקצת, מופיעה ב[[שמות כב י]] בלי אלה. הדרשה טוענת שגם היא כוללת אלה. השבועה הנ&quot;ל מכונה שם &quot;שבועת ה'&quot;, והוא הדין לשבועת הסוטה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז.]]}}
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה,
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה.
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א,
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן אֶלָּא בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א.

&quot;יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|האלה (קללה) עומדת מאחורי כל שבועה, ומאיימת על הנשבעים. יש לה תוקף אלוהי, ולכן אין לזלזל בה; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז.]] וכן [[ביאור:משנה שבועות פרק ד#משנה יג|שבועות ד יג.]]}}
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה&quot; ([[ויקרא ה א]]),
אֵין לִי אֶלָּא אָלָה. מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁבוּעָה כְּאָלָה? – הֲרֵי אַתָּה דָן:
נֶאֱמַר כָּאן אָלָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אָלָה.
מָה אָלָה הָאֲמוּרָה כָּאן, עָשָׂה שְׁבוּעָה כְּאָלָה – אַף אָלָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, עֲשֵׂה שְׁבוּעָה כְּאָלָה.
וּמָה אָלָה בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א – אַף שְׁבוּעָה בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א.
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפֵרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א,
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א.

&quot;בְּתוֹךְ עַמֵּךְ&quot; – וְעַמֵּךְ שָׁלוֹם. {{הע-שמאל|הציבור אינו סובל בגלל חטאה של הסוטה, וראו גם [[ביאור:מכילתא/שבתא#פרשה א|מכילתא שבתא א,]] על פס' יד.}}

&quot;בְּתוֹךְ עַמֵּךְ&quot; – וְלֹא בַּזְּמַן הַזֶּה. {{הע-שמאל|העונש של הסוטה הוא דווקא בזמן שישראל על אדמתם, ולא בזמן הגלות, שבה הם בתוך עם אחר שאינו מכיר אותם; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ט#משנה ט|סוטה ט ט,]] שבוטלו מים המרים.}}
&quot;בְּתוֹךְ עַמֵּךְ&quot;, הַפְרֵשׁ בֵּין אָדָם הַמִּתְנַוֵּל בְּמָקוֹם שֶׁמַּכִּירִין אוֹתוֹ לְאָדָם הַמִּתְנַוֵּל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ.
}}

===פיסקה טו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כא-כב'''
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א.]] דורש את הכפילות; וראו לעיל ח, דרשה דומה על הריבוי &quot;קנאות&quot;. ר' יוסי הגלילי מוסיף מסקנה, שהמביא זכות לחברו יזכה גם הוא למה שזכה חברו. על עצם ההנחה שמידה טובה מרובה ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]]}}
'''&quot;בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת... וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ&quot;''' ([[במדבר ה כא]]-כב), 
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל. 
אַתָּה אוֹמֵר זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל, אוֹ אֵינָהּ אֶלָּא בִּטְנָהּ וִירֵכָהּ שֶׁל נִבְעֶלֶת? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot; ([[במדבר ה כז]]), הֲרֵי בִּטְנָהּ וִירֵכָהּ שֶׁל נִבְעֶלֶת אָמוּר. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ&quot;? זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל. 
מַגִּיד הַכָּתוּב, כְּשֵׁם שֶׁהַפֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתָּהּ – כָּךְ הַפֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתּוֹ. 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת, מְמֹעֶטֶת, הַמֵּבִיאָ תַּקָּלָה לַחֲבֵרוֹ הֲרֵי הוּא כְּיוֹצֵא בוֹ. 
קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹב, מְרֻבָּה. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ה|סוטה ב ה.]] לדברי ר' מאיר יכול לגלגל עליה גם הבטחה לעתיד. חכמים מסכימים שמגלגל עליה שבועות נוספות, אבל לדעתם כולן על העבר. 
וראו [[ספורנו/במדבר/ה#כב|פירוש ספורנו שם,]] שהאשה עונה אמן על הקללה ואמן על הברכה.}}
&quot;וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן&quot;, אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵיתִי, אָמֵן שֶׁלֹּא אֶטָּמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. 
וְאֵין חֲכָמִים מוֹדִים בַּדָּבָר, אֶלָּא {{ב|אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי, וְאִם נִטְמֵאתִי יָבֹאוּ לָהּ|פירוש פשט}}. 
אָמֵן עִם אִישׁ זֶה, אָמֵן עִם אִישׁ אַחֵר; אָמֵן אִם אֲרוּסָה, אָמֵן אִם נְשׂוּאָה; אָמֵן אִם שׁוֹמֶרֶת יָבָם, אָמֵן אִם מִשֶּׁנִּתְיַבַּמְתִּי. 
זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁתִּבָּעֵל וּתְהֵא אֲסוּרָה לוֹ – {{ב|עַל אוֹתָהּ הַשָּׁעָה הוּא מַתְנֶה עִמָּהּ|לדעת חכמים אינו מתנה על העתיד אלא על ההווה והעבר.}}. 
{{הע-שמאל|חוזר על הנאמר בפיסקה יד, ומוסיף את ענייני עניית &quot;אמן&quot; וגלגול השבועה. 
לעניין עניית ה&quot;אמן&quot;, ראו גם [[ביאור:משנה שבועות פרק ג#משנה יא|שבועות ג יא,]] &quot;מפי אחרים&quot;, וכן בתחילת פרקים ד, ה שם.
לעניין גלגול השבועה השוו [[ביאור:משנה שבועות פרק ז#משנה ח|שבועות ז ח.]]}}
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה. 
כָּךְ פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יִהְיוּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה. 
הוֹאִיל וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א – אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן אֶלָּא בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א. 
וְהוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּ&quot;אָמֵן&quot;. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא כ]] לפס' א: על שבועת הדיינים (היא שבועת המודה במקצת הטענה) יש לענות 'אמן', אחרת היא מוגדרת כשבועת שוא.}}
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן אֶלָּא בְּ&quot;אָמֵן&quot;.
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לְהָבִיא אֶת שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִים, שֶׁתְּהֵא בְּאָמֵן. 
שֶׁאִם אֵין עוֹנֶה אַתָּה אַחֲרָיו אָמֵן, אַתָּה עוֹשֶׂה שְׁבוּעַת שָׁוְא. 
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁמְּגַלְגְּלִים עָלֶיהָ {{ב|אֶת הַיָּשָׁן|כדעת חכמים לעיל, ולא כר' מאיר.}}. 
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁיִּגַלְגְּלוּ עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן. 
{{הע-שמאל|את הסוטה לא ביקש בעלה להשביע לפני שהתרה בה, ואילו שותפים ואריסים שחלקו רצו להשביע זה את זה כבר כשחלקו בחשד גזילה, אבל שנינו &quot;אינו יכול להשביעו&quot; – אלא אם התחייבו בשבועה ממקום אחר – ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ז#משנה ח|שבועות ז ח.]]}}
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה סּוֹטָה, שֶׁלֹּא נִתְבְּעָה מִקֹּדֶם – מְגַלְגְּלִים עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן. 
גְּזֵלוֹת, שֶׁנִּתְבְּעוּ מִקֹּדֶם – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּגַלְגְּלוּ עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן? 
}}

===פיסקה טז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כג'''

'''&quot;וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הַכֹּהֵן&quot;''' ([[במדבר ה כג]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי {{ב|כָּל אָלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה|מפרשיות בחוקותי וכי תבוא}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;הָאֵלֶּה&quot;.
{{הע-שמאל|דוקא הכהן כותב, ולא הבעל; למרות שהבעל יכול לכתוב גט.}}
&quot;הַכֹּהֵן&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: נֶאֱמַר כָּאן &quot;וְכָתַב&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;וְכָתַב&quot; ([[דברים כד א]]),
וּמַה &quot;וְכָתַב&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – כָּשֵׁר בְּכָל אָדָם, אַף &quot;וְכָתַב&quot; הָאָמוּר כָּאן כָּשֵׁר בְּכָל אָדָם! – תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;הַכֹּהֵן&quot;.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ד|סוטה ב ד.]] בניגוד לגט – ראו [[ביאור:משנה גיטין פרק ב#משנה ג|גיטין ב ג,]] ובדומה לכתיבת ספר תורה – ראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יז#פיסקה קס|ספרי דברים קס,]] וכן [[ביאור:משנה מגילה פרק ב#משנה ב|מגילה ב ב.]]}}
&quot;בַּסֵּפֶר וּמָחָה&quot; – בְּדָבָר הַנִּמְחֶה.
מִכָּאן אָמְרוּ: אֵין כּוֹתְבִים לֹא עַל הַלּוּחַ, וְלֹא עַל הַנְּיָר, וְלֹא עַל הַדִּיפְתְּרָא, אֶלָּא בִּמְגִלָּה; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בַּסֵּפֶר&quot;.
וְאֵינוֹ כּוֹתֵב לֹא בְּקוֹמוֹס וְלֹא בְּקַנְקַנְתּוּם, אֶלָּא בִּדְיוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים&quot;, כְּתָב שֶׁיָּכוֹל לִמָּחוֹת.
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/שבת/יד#ד|תוספתא שבת יד ד,]] שם ר' ישמעאל הוא שקובע ששורפים ספרי מינים בשלמות ואילו ר' יוסי הגלילי קודר (קורע) את האזכרות שבהם.}}
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם לְהָטִיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ,
אָמַר הַמָּקוֹם: סֵפֶר שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם,
סִפְרֵי מִינִים, שֶׁמַּטִּילִים אֵיבָה וְשִׂנְאָה וְקִנְאָה וּבַעֲלֵי דְבָבוּת – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּמָּחוּ מִן הָעוֹלָם.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: סִפְרֵי מִינִים, כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? קוֹדֵר אֶת הָאַזְכָּרוֹת – וְשׂוֹרֵף אֶת הַשְּׁאָר.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: שׂוֹרֵף אֶת כֻּלּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה.
{{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה יא. מתי הופכים המים להיות מרים?}}
&quot;וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים&quot; – מַגִּיד שֶׁהַכְּתָב עוֹשֶׂה אֶת הַמַּיִם מָרִים.
}}

===פיסקה יז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כד-כו'''
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ב|סוטה ג ב-ג.]] ר' עקיבא כר' שמעון, שהשקיית האשה היא אחרי הקטרת המנחה, ולכן פס' כד נראה מיותר.}}
'''&quot;וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה&quot;''' ([[במדבר ה כד]]), לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה&quot;''' ([[במדבר ה כו]])!
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה&quot;'''? שֶׁאִם נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה {{ב|אֵינִי שׁוֹתָה|איני רוצה לשתות}},
מְעַרְעֲרִים אוֹתָהּ, וּמַשְׁקִים אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.
{{הע-שמאל|חכמים רואים את פס' כד כעיקר, בשיטת ת&quot;ק שם, וכך לדעתם יש להסביר את פס' כו: ההשפעה של שתיית המים ניכרת רק אחרי שהקטיר הכהן את המנחה. סדר הדברים לדעת חכמים הוא: קבלת השבועה, מחיקת המגילה ושתיית המים, והקטרת הקומץ. ר' שמעון ור' עקיבא מחליפים את שני האחרונים.}}
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: '''&quot;וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה&quot;''',
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה&quot;'''? שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מְעַכְּבִים בַּסּוֹטָה:
עַד שֶׁלֹּא נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה, וְעַד שֶׁלֹּא קָרַב הַקֹּמֶץ, וְעַד שֶׁלֹּא קִבְּלָה עָלֶיהָ אֶת הַשְּׁבוּעָה.
{{הע-שמאל|לשיטת ר' עקיבא מוחקים את המגילה אחרי הקטרת הקומץ. אם אז סירבה לשתות או הודתה שנאפה – מכריחים אותה לשתות בכל זאת, ולא שופכים את המים. וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ב|תוספתא סוטה ב ב-ג.]]
לשיטת ר' אחי אין המים נשפכים אלא נשמרים לסוטה אחרת. 
לדעת ת&quot;ק ראו [[ביאור:תוספתא/גיטין/ב#י|תוספתא גיטין ב י.]]}}
נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה {{ב|'טְמֵאָה אֲנִי'|הודתה שנאפה}} – הַמַּיִם נִשְׁפָּכִים וְהַמִּנְחָה מִתְפַּזֶּרֶת אֲבֵית הַדֶּשֶׁן,
וְאֵין מְגִלָּתָהּ כְּשֵׁרָה לְהַשְׁקוֹת בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת.
רַבִּי אָחַי בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: מַשְׁקִים בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת.
{{הע-שמאל|לא ברור מדוע הנידה אינה שותה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד|סוטה ד,]] שהדין הזה אינו נזכר במשנה.}}
'''&quot;וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה&quot;''' ([[במדבר ה כה]]) – וְלֹא מִיַּד {{ב|שְׁלִישָׁהּ|שליח}}.
&quot;מִיַּד הָאִשָּׁה&quot; – שֶׁאִם פֵּרְסָה נִדָּה, לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ה#משנה ו|מנחות ה ו.]] ההנפה היתה ממזרח למזבח – וראו [[במדבר ג לח]], וההגשה (&quot;הולכה&quot;) – מדרום מערב לו.}}
'''&quot;וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה&quot;''' – מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. מִנַּיִן?
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם&quot; ([[שמות כט כז]]), מַקִּישׁ הֲרָמָה לִתְנוּפָה:
מַה תְּנוּפָה, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא – אַף הֲרָמָה כֵּן; וּמַה הֲרָמָה, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד – אַף תְּנוּפָה מַעֲלֶה וּמוֹרִיד.
מִיכָּן אָמְרוּ: מִצְוַת תְּנוּפָה – מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, זֹה הִיא מִצְוַת תְּנוּפָה.
&quot;לִפְנֵי ה'&quot;, בַּמִּזְרָח, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לִפְנֵי ה'&quot; הֲרֵי הוּא בַּמִּזְרָח, עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב.
'''&quot;וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי ה' וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ&quot;''', לִמֵּד עַל מִנְחַת סוֹטָה, שֶׁטְּעוּנָה תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה.
{{הע-שמאל|סיום הפיסקה כדעת ר' עקיבא בתחילתה.}}
'''&quot;וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה אֶת אַזְכָּרָתָהּ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה&quot;''' ([[במדבר ה כו]]) – זוֹ הַקְטָרַת הַקֹּמֶץ, שֶׁקָּרוּי אַזְכָּרָה,
'''&quot;וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה&quot;''' – לָעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ.
}}

===פיסקה יח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כז'''
'''&quot;וְהִשְׁקָה אֶת הַמַּיִם... וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot;''' ([[במדבר ה כז]]), {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ז|סוטה א ז,]] &quot;ושאר הגוף לא פלט&quot;.}}
אֵין לִי אֶלָּא בִטְנָהּ וִירֵכָהּ. שְׁאָר אֵיבָרֶיהָ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּבָאוּ בָהּ&quot;.
 
אֲנִי אֶקְרָא &quot;וּבָאוּ בָהּ&quot;, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot;? {{הע-שמאל|ראו שם, &quot;בירך התחילה בעבירה תחילה&quot; וכו', וראו גם [[ביאור:תוספתא/סוטה/ד#ד|תוספתא סוטה ד ד,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|מכילתא פסחא ז,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה א|שם ויהי א.]] הדגש הוא על סדר הפורענות, המתקדמת ממי שהתחיל למכלול כולו: במבול נמחו בני האדם תחילה ואחריהם בעלי החיים; הסנוורים הכו באנשי סדום שבפתח תחילה, ואחריהם בשאר העיר; פרעה נהרג ראשון, ואחריו שאר חילו; ואת הריגת אנשי עיר הנידחת יש לקיים לפני השמדת הבהמה והרכוש. בסיום הדרשה מופיע קל וחומר, שאינו עוסק באיברי הגוף אלא בדוגמאות האחרות, ומסקנתו שמי שהתחיל במצווה יזכה ליהנות ראשון משכרה.}}
אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ יַתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה&quot; ([[בראשית ז כג]]). 
מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים&quot; ([[בראשית יט יא]]). 
מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הָיְתָה מַתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ&quot; ([[שמות יד ד]]). 
פַּרְעֹה הִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת. 
כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: &quot;הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִיא לְפִי חָרֶב... וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ&quot; ([[דברים יג טז]]). 
מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! 
אַף כָּאן: &quot;וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot;, אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הוּא מַתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת מְמֹעֶטֶת, אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת, 
קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹב מְרֻבָּה! 

&quot;וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה&quot; – שֶׁיְּהוּ אָלִין בָּהּ: &quot;יְאָרְעֵיךְ כְּשֵׁם שֶׁאֵרְעָה לִפְלוֹנִית!&quot; {{הע-שמאל|האלה היא קללה, והשבועה היא קללה מותנית: אם לא אקיים את השבועה – אקולל כמו הסוטה. וראו את הצימוד בין השתים גם לעיל פיסקה יד.
הצדיקים מתיחסים לרשעים כמקוללים, והרשעים מתיחסים לצדיקים כמבורכים, ומברכים איש את רעהו שיזכו בגורל הצדיקים.}}
לִשְׁבוּעָה, שֶׁיְּהוּ נִשְׁבָּעִין בָּהּ: &quot;שֶׁיְּאָרְעֵךְ כְּשֵׁם שֶׁאֵרַע לִפְלוֹנִית&quot;! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהִנַּחְתֶּם שִׁמְכֶם לִשְׁבוּעָה לִבְחִירָי&quot; ([[ישעיה סה טו]]). 
נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁהָרְשָׁעִים – שְׁבוּעָה לַצַּדִּיקִים. וּמִנַּיִן שֶׁהַצַּדִּיקִים – בְּרָכָה לָרְשָׁעִים? 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהִתְבָּרְכוּ בוֹ גּוֹיִם וּבוֹ יִתְהַלָּלוּ&quot; ([[ירמיה ד ב]]), 
וְאוֹמֵר: &quot;וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ&quot; ([[בראשית יב ג]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל&quot; ([[בראשית מח כ]]). 
}}

===פיסקה יט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כח'''
'''&quot;וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא&quot;''' ([[במדבר ה כח]]), {{הע-שמאל|ר' ישמעאל קורא את הביטוי &quot;וטהורה היא&quot; כדין: שהסוטה היתה טמאה ועכשיו נטהרה, ולא כהמשך התנאי &quot;אם לא...&quot;
מכאן הוא מסיק שלפני הטקס היא אסורה לבעלה, וראו דרשה אחרת [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|בסוטה ה א.]] אבל אחרי הטקס היא מותרת לו.
המימרה של רשב&quot;י אינה במקומה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ה|סוטה ג ה.]] אחריה משלימה הדרשה את דברי ר' ישמעאל, שהסיק מאיסור הסוטה על בעלה גם למי שנאפה בלי התראה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ו|סוטה ו א.]]}}
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי מִי טְמֵאָה, שֶׁהַכָּתוּב מְטַהֲרָהּ? וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא&quot;'''? 
אֶלָּא מַגִּיד הַכָּתוּב, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא עָלֶיהָ שֵׁם רַע – אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ. 
רַשְׁבִּ&quot;י אוֹמֵר: לֹא תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים, 
אֶלָּא '''&quot;אִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ&quot; ([[ויקרא כ י]]). 
לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לָהּ עֵדִים, וְהִתְרוּ בָהּ – שֶׁהִיא בְּמִיתָה. 
יֵשׁ לָהּ עֵדִים וְלֹא הִתְרוּ בָהּ – פְּטוּרָה מִן הַמִּיתָה. הוֹאִיל וּפְטוּרָה מִן הַמִּיתָה, תִּהְיֶה מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ? 
אָמַרְתָּ: סָפֵק נִבְעֲלָה סָפֵק לֹא נִבְעֲלָה – אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ; קַל וָחֹמֶר לְשֶׁנִּבְעֲלָה וַדַּאי! 
אֶלָּא הֲרֵי הִיא בִּכְלַל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ... כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר&quot; ([[דברים כד א]]). 

'''&quot;וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא&quot;''' – טְהוֹרָה לַבַּעַל, וּטְהוֹרָה לַבּוֹעֵל וּטְהוֹרָה לִתְרוּמָה: {{הע-שמאל|השוו לדברי ר' עקיבא, לעיל פיסקה ז.}}

&quot;וְנִקְּתָה&quot; – אַף מִן הָאָלוֹת וְאַף מִן הַשְּׁבוּעָה. {{הע-שמאל|לעניין האלה והשבועה השוו לעיל פיסקה יד. 
האשה אינה ניזוקה מהקללות, כי הן חלות רק אם נבעלה, והשוו לדברי הכהן לה בסוף פיסקה יב לעיל.}}

&quot;וְנִזְרְעָה זָרַע&quot;, שֶׁאִם הָיְתָה עֲקָרָה – נִפְקֶדֶת, דִּבְרֵי ר' עֲקִיבָא. {{הע-שמאל|ראו דברי ר' יהודה בן בתירא [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|בתוספתא סוטה ב ד.]] נראה שהיתה העדפה של ריבוי בנים זכרים לבנים וארוכים, אבל ההעדפה לא היתה מספיקה כדי לגרום לנשים להסתר מבעליהן; והשוו את דברי ר' ישמעאל ל[[ברכות לא ב]].}}
אָמַר לוֹ ר' יִשְׁמָעֵאל: אִם כֵּן יֵלְכוּ כָּל הָעֲקָרוֹת וִיקַלְקְלוּ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּפָּקְדוּ, וְזוֹ שֶׁיָּשְׁבָה לָהּ – הִפְסִידָה! 
אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע&quot;? שֶׁאִם הָיְתָה יוֹלֶדֶת בְּצַעַר – יוֹלֶדֶת בְּרֶוַח. 
נְקֵבוֹת – יוֹלֶדֶת זְכָרִים; אֶחָד – יוֹלֶדֶת שְׁנַיִם; שְׁחוֹרִים – יוֹלֶדֶת לְבָנִים; קְצָרִים – יוֹלֶדֶת אֲרֻכִּים. 
דָּבָר אַחֵר: &quot;וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע&quot; – לְהוֹצִיא אֶת אַיְלוֹנִית וְשֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד. {{הע-שמאל|האיילונית ומי שאינה ראויה לילד אינן שותות, ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ג|סוטה ד ג]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/ה#ב|ותוספתא סוטה ה ב;]] אבל אשת הסריס שותה, למרות שאינו ראוי לעבר אותה – ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד!]]}}
דָּבָר אַחֵר: &quot;וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע&quot;, מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה בִּכְלָל וְיָצְתָה לִדּוֹן בַּדָּבָר הֶחָדָשׁ. {{הע-שמאל|ראו בתחילת הפיסקה: אחרי הטקס האשה מותרת לבעלה, והבנים שייולדו לה כשרים.}}
הֶחֱזִירָהּ הַכָּתוּב לִכְלָלָהּ. 
}}

===פיסקה כ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כט'''
'''&quot;זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת&quot;''' ([[במדבר ה כט]]), אֵין לִי אֶלָּא לְשָׁעָה.
לְדוֹרוֹת מִנַּיִן? {{הע-שמאל|ר' יאשיה לומד מהביטוי &quot;תורת הקנאות&quot; שמצוות סוטה היא לדורות. ר' יונתן קורא את הביטוי כפשטו, כסיום הדיון בסוטה. וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לח|להלן לח.]]}}
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;זֹאת תּוֹרַת&quot;, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה; רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: כְּחוֹתַם הַדְּבָרִים.

&quot;אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ&quot;, לְהָבִיא אֵשֶׁת חֵרֵשׁ וְאֵשֶׁת {{ב|שִׁעֲמוּם|מי שנשתטה}}. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ה|סוטה ד ה,]] שלדעת ר' יוסי יוכל הבעל, אם יבריא, להשקות את האשה על סמך הקינוי של בית הדין.}}
שֶׁבֵּית דִּין מְקַנִּים לָהֶם לְפוֹסְלָם מִכְּתֻבָּתָם.
אוֹ אַף לְהַשְׁקוֹתָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן&quot; ([[במדבר ה טו]]),
הָאִישׁ מַשְׁקֶה, וְאֵין בֵּ&quot;ד מַשְׁקִים.

&quot;תַּחַת אִישָׁהּ&quot; – לְהוֹצִיא אֶת הָאֲרוּסָה. מַשְׁמַע מוֹצִיא אֶת הָאֲרוּסָה וּמוֹצִיא אֶת הַיְבָמָה? {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד|סוטה ד א,]] כר' יונתן.}}
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ&quot; ([[במדבר ה יב]]), לְהָבִיא אֶת הַיְבָמָה, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: &quot;אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ&quot; – לְהוֹצִיא אֶת הַיְבָמָה.
מַשְׁמַע מוֹצִיא אֶת הַיְבָמָה וּמֵבִיא אֶת הָאֲרוּסָה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תַּחַת אִישָׁהּ&quot;, לְהוֹצִיא אֶת הָאֲרוּסָה.
}}

===פיסקה כא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה ל-לא'''
'''&quot;אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ&quot;''' ([[במדבר ה ל]]), לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|הפיסקה נותנת כמה תשובות לשאלת הצורך בביטוי &quot;וניקה האיש ההוא מעוון&quot; (פס' לא): מה חטאו של הבעל?
הדרשה הראשונה בשיטת ר' ישמעאל לעיל פיסקה ז, שהקינוי הוא רשות, אבל גם הוא מודה שאם קינא והתרה באשה, והיא נסתרה – חובה עליו להשלים את התהליך ולהשקות את אשתו; אחרת יחול עוון עליו.}}
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא&quot; ([[במדבר ה יד]]),
אוֹ, כְּשֵׁם שֶׁעַד שֶׁלֹּא קִנֵּא לָהּ – רְשׁוּת, אַף כָּךְ מִשֶּׁקִּנֵּא לָהּ – רְשׁוּת.
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה – וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ&quot;. חוֹבָה, וְלֹא רְשׁוּת.
&quot;וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה'... וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן&quot; ([[במדבר ה ל]]-לא),
אִם עָשָׂה לָהּ – וְנִקָּה, וְאִם לֹא עָשָׂה לָהּ – לֹא נִקָּה.

&quot;וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן&quot;, שֶׁלֹּא יֹאמַר: אוֹי לִי שֶׁהָרַגְתִּי בַּת יִשְׂרָאֵל! אוֹי לִי שֶׁנִּוַּלְתִּי בַּת יִשְׂרָאֵל! {{הע-שמאל|יסורי המצפון של הבעל עשויים להיות על שגרם למות האשה, או על שהיא נאפה והוא שימש איתה זמן מה. הדרשה מבטיחה לו מחילה.}}
אוֹי לִי שֶׁהָיִיתִי מְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּמֵאָה! – לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;וְנִקָּה&quot;.

שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: בִּטְהוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר: {{הע-שמאל|אפילו אם לא נבעלה, היא נסתרה עם אותו אדם, ולכן היא תשא את עוונה בכל מקרה; והשוו לדברי רשב&quot;א [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|בתוספתא ב ד,]] שהבזיון שבטקס מכפר לה עליה.}}
הוֹאִיל וְהֵבִיאָה עַצְמָהּ לִידֵי דְּבָרִים הַלָּלוּ – אַף הִיא לֹא תֵצֵא מִידֵי פֻרְעָנוּת.
לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן, וְהָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָּׂא אֶת עֲו‍ֹנָהּ&quot;!

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁסּוֹף זוֹ לָמוּת &quot;וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot;! {{הע-שמאל|גם אם לא מתה מיד, אם היא אשמה – תמות בצורה שתגלה שסטתה. וראו לעיל פיסקה ח &quot;רבי אומר אני אכריע&quot; וכו'.}}

לָמָּה נֶאֱמַר &quot;וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן&quot;? כְּשֶׁהָאִישׁ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן – הָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ.
וְלֹא כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה, {{הע-שמאל|מבחן מי הסוטה פועל רק אם הבעל נקי מעוון, ואם הוא עצמו חוטא – האשה  לא תיענש בהם; הושע קשר את בעלה של הסוטה, אם הוא רודף אחר הזנות – לביטול מקומי של יכולתו להשקות את אשתו; אבל ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ט#משנה ט|סוטה ט ט,]] שריב&quot;ז ביטל את טקס ההשקיה לחלוטין.}}
כִּי הֵם עִם הַזּוֹנוֹת יְפָרֵדוּ וְעִם הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ וְעַם לֹא יָבִין יִלָּבֵט&quot; ([[הושע ד יד]]).
אָמַר לָהֶם: הוֹאִיל וְאַתֶּם רוֹדְפִים אַחַר הַזְּנוּת – אַף הַמַּיִם לֹא יִבְדְּקוּ אֶת נְשֵׁיכֶם.
לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן&quot; – אֶת עֲוֹן הַהוּא.
}}</text>
      <sha1>cbf92phuh3w2ye57wld0px2knur4f78</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011548</id>
      <parentid>3011442</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T11:31:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011548</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="153457" sha1="i34zioankvqao30x246vsi0vnnhuf7f" xml:space="preserve">{{ביאור:ספרי במדבר}}

==ספרי במדבר לפרשת נשא פרק ה==

===פיסקה א===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה א-ד'''
{{הע-שמאל|לצורך בפסוק לאזהרה ופסוק אחר לפירוט העונש השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|מכילתא בחדש ז]] לפס' ח: האזהרה מכוונת לכל ציבור הטמאים, ואילו העונש מכוון לעבריין ולבית הדין.}}
'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ&quot;''' ([[במדבר ה א]]-ב), 
לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִתּוֹךְ הַקָּהָל&quot; ([[במדבר יט כ]]). 
עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ. 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot;'''; הֲרֵי זֶה אַזְהָרָה לַטְּמֵאִים, שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לַמִּקְדָּשׁ בְּטֻמְאָה. 
{{הע-שמאל|הציווי הנדון – ככל המצוות – היה לביצוע מיידי וגם לעתיד. את הביצוע המיידי לומדים מפס' ד, ואת הביצוע לדורות לומדים מ[[ויקרא כד ג]]. דוגמא לשימוש במידת המדרש &quot;בניין אב משני כתובים&quot;}} 
'''&quot;צַו&quot;''', הַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה – וּלְדוֹרוֹת. 
אַתָּה אוֹמֵר הַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה וּלְדוֹרוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְאַחַר זְמַן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ... מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ... 
וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְשַׁלְּחוּ אֹתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה&quot;''' ([[במדבר ה ב]]-ד). 
הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. וּלְדוֹרוֹת מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ... '''חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם'''&quot; ([[ויקרא כד ב]]-ג). 
הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה – וּלְדוֹרוֹת מִצִּוּוּי הַזֶּה. 
מִנַּיִן {{ב|לְכָל הַצַּוָּאוֹת|כל מה שנאמר בו &quot;צו את&quot;}} שֶׁבַּתּוֹרָה? הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ צַוָּאוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, 
וּפָרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה וּלְדוֹרוֹת, 
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַצַּוָּאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה – וּלְדוֹרוֹת. 
{{הע-שמאל|דרשה מדבי ר' עקיבא, הטוענת שהביטוי &quot;צו&quot; מסמן זירוז, ולאו דווקא מצווה; הדוגמא של יהושע, שהיה מחוזק עוד לפני שהצטווה להתחזק, מלמדת שאין מזרזים אלא למזורזים, כלומר ישראל כבר הכירו את ענייני הטומאה וכאן לפנינו זירוז בעלמא. והשוו [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כט|ספרי דברים כט.]]}}
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: אֵין הַצִּוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא זֵירוּז, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ&quot; ([[דברים ג כח]]). 
לְפִי דַרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ שֶׁאֵין מְחַזְּקִין אֶלָּא הַמֻּחְזָקִין, וְאֵין מְזָרְזִין אֶלָּא לַמְּזֹרָזִין. 
{{הע-שמאל|דרשה נוספת על &quot;צו&quot;, גם היא מדבי ר' עקיבא: המילה &quot;צו&quot; מסמנת שלפנינו מצווה הכרוכה בהשקעה כספית, כבדוגמאות המפורטות, חוץ מגבולות הארץ שבסוף במדבר, שם אכן מדובר על זירוז ישראל למלחמה.}}
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא חֶסְרוֹן כִּיס, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ&quot; ([[ויקרא כד ב]]). 
'''&quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot;'''. 
&quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם&quot; ([[במדבר לה ב]]). 
&quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי&quot; ([[במדבר כח ב]]). 
הָא אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא חֶסְרוֹן כִּיס, חוּץ מֵאֶחָד. 
וְאֵיזֶה זֶה? זֶה: &quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן&quot; ([[במדבר לד ב]]). 
תְּזָרְזֵם לְעִנְיַן חִלּוּק הָאָרֶץ. 
{{הע-שמאל|חוזר לדרשה שבראש הפיסקה.}}
וְרַבִּי אוֹמֵר: אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא אַזְהָרָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר... וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ.&quot; ([[בראשית ב טז]]-יז). 
{{הע-שמאל|הטמאים מוצאים מהמקדש אבל בניגוד לפשט, לא כולם מוצאים מביתם, וראו בסוף הפיסקה, &quot;שלושה מחנות הם&quot;. ההוכחה היא בדרך השלילה: אילו היו מוצאים גם ממחנה לויה – המקביל להר הבית – לא היה צורך לכתוב &quot;ולא יטמאו... אשר אני שוכן בתוכם&quot;, כלומר מחנה שכינה, שהרי ההוצאה ממחנה לויה כוללת גם הוצאה ממחנה שכינה.
מחנה לויה מכונה 'מחנה הארון', כי הלוויים נשאו את הארון.}}
'''&quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot;''' – {{ב|מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה.|הוא המשכן, ולימים המקדש}} אוֹ שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִמַּחֲנֵה לְוִיָּה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם&quot;'''. 
הָא עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בַּדִּין: אִם נִדְחוּ טְמֵאִים מִמַּחֲנֵה הָאָרוֹן הַקַּל, קַל וָחֹמֶר מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה חָמוּר! 
{{הע-שמאל|דחיית ההוכחה דלעיל בטענה שאין ללמוד קל וחומר בענייני איסורים אלו, בניגוד לגישת רבי דלקמן.}}
אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot;''', לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין! 
{{הע-שמאל|המצורע אכן יוצא מהעיר, ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ז|כלים א ז,]] והזב יוצא מהר הבית, ראו שם משנה ח, והטמא יוצא מהחיל, כלומר ממחנה שכינה בלבד. ההבחנות הללו מכונות &quot;מחיצות&quot;.}}
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, קַל וָחֹמֶר הוּא: {{ב|אִם נִדְחוּ טְמֵאִים|הטמאים שנדחו, כלומר הזבים והמצורעים}} מִמַּחֲנֵה הָאָרוֹן הַקַּל, קַל וָחֹמֶר מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה חָמוּר. 
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב&quot;'''? אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לִיתֵּן לָהֶם אֶת הַמְּחִיצוֹת. 
{{הע-שמאל|לימוד המחיצות מהמידה &quot;דבר שהיה בכלל... ללמד על הכלל כולו יצא&quot;: המצורע מופרד מהזב ומהטמא, וכמוהו גם הזב מופרד מהטמא.}}
'''&quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ&quot;''', שׁוֹמְעַנִי שְׁלָשְׁתָּן בְּמָקוֹם אֶחָד. 
תַּלְמוּד לוֹמַר בִּמְצֹרָע: &quot;בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ&quot; ([[ויקרא יג מו]]). מְצֹרָע הָיָה בִּכְלָל, יָצָא. 
מוֹצֵא מִן הַכְּלָל וְלָמֵד עַל הַכְּלָל: מַה מְּצֹרָע, שֶׁהֻחְמְרָה טֻמְאָתוֹ וְחָמוּר שִׁלּוּחוֹ מִשִּׁלּוּחַ חֲבֵרוֹ, 
אַף כָּל שֶׁהֻחְמְרָה טֻמְאָתוֹ חָמוּר שִׁלּוּחוֹ מִשִּׁלּוּחַ חֲבֵרוֹ.
{{הע-שמאל|ראו את רשימת הטומאות [[ביאור:משנה כלים פרק א|בכלים א, א-ד:]] טומאת טמא המת קלה מטומאת הזב, וטומאת המצורע חמורה ממנה. כאן פורטו גם טומאות קלות מטומאת טמא המת, כגון טבול יום ומחוסר כיפורים, שמותר להם להכנס לחיל ולעזרת נשים בהתאמה, ראו שם משנה ח.}} 
מִכָּאן מָנוּ חֲכָמִים לַמְּחִיצוֹת: כָּל שֶׁהַזָּב מְטַמֵּא – מְצֹרָע מְטַמֵּא; חָמוּר מְצֹרָע – {{ב|שֶׁמְּטַמֵּא בְּבִיאָה.|כשנכנס לבית מטמא את תכולת הבית}} 
כָּל שֶׁטְּמֵא מֵת מְטַמֵּא – הַזָּב מְטַמֵּא; חָמוּר הַזָּב – שֶׁהוּא מְטַמֵּא {{ב|תַּחַת אֶבֶן מְסָמָא.|מטמא גם מרכב שמתחת לאבן גדולה.}} 
כָּל שֶׁטְּבוּל יוֹם מְטַמֵּא – טְמֵא מֵת מְטַמֵּא; חָמוּר טְמֵא מֵת – שֶׁהוּא מְטַמֵּא {{ב|אֶת הָאָדָם.|שנגע בו}} 
כָּל שֶׁמְּחֻסַּר כִּפּוּרִים פּוֹסֵל – טְבוּל יוֹם פּוֹסֵל; חָמוּר טְבוּל יוֹם – שֶׁהוּא {{ב|פּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה.|אסור לו לאכול תרומה}} 
{{הע-שמאל|ר' יאשיה חוזר על דברי רבי שהובאו לעיל, ודוחה אותם בטענה שאין עונשים מן הדין.}} 
'''&quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? 
אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ, שְׁאָר טְמֵאִים מִנַּיִן? הָיָה רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר. 
אִם נִדְחוּ זָבִים וּמְצֹרָעִים טְמֵאִים מִמַּחֲנֵה אָרוֹן הַקַּל, קַל וָחֹמֶר מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה חָמוּר. 
אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין, לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot;''', לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין. 
{{הע-שמאל|דורש &quot;'''כל''' צרוע&quot; וכו' (פס' ב). אם המשולח אינו יכול להיות לבדו, כגון תינוק – שולחים עמו מבוגר שיטפל בו.}}
בְּכָל אָדָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּלְוִיִּם נוֹשְׂאֵי אָרוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ&quot;'''. 
בְּכָל אָדָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר; אֶחָד גְּדוֹלִים וְאֶחָד קְטַנִּים בַּמַּשְׁמָע. 
אַתָּה אוֹמֵר אֶחָד גְּדוֹלִים וְאֶחָד קְטַנִּים בַּמַּשְׁמָע, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְּעִנְיָן שֶׁעָנַשׁ: מַה מָּצִינוּ בִּמְטַמֵּא מִקְדָּשׁ, שֶׁלֹּא עָנַשׁ אֶלָּא גְדוֹלִים, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ&quot; ([[במדבר יט כ]]), אַף כָּאן לֹא נַזְהִיר אֶלָּא גְדוֹלִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ&quot;''', אֶחָד גְּדוֹלִים וְאֶחָד קְטַנִּים בַּמַּשְׁמָע. 
{{הע-שמאל|ר' יונתן מוסיף טמאים נוספים המשולחים מהמחנה, כגון מצורע מוסגר ובועל נידה, שטומאותיהם כטומאות טמא המת והזב בהתאמה.}}
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: '''&quot;מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ; שְׁאָר טְמֵאִים מִנַּיִן? 
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: אִם נִדְחוּ טְמֵאִים הַקַּלִּים, קַל וָחֹמֶר חֲמוּרִים! 
אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה&quot;'''. 
{{הע-שמאל|דורש &quot;מזכר '''עד''' נקבה תשלחום&quot;.}}
'''&quot;מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא זָכָר וּנְקֵבָה; טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם&quot;'''. 
{{הע-שמאל|יש לשלח מהמחנה גם קטנים (ראו לעיל); והשוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ט|מכילתא נזיקין ט,]] לעניין שילוח עבדים.}}
אֵין לִי אֶלָּא שֶׁיָּכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ; שֶׁאֵין יָכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם&quot;'''. 
אֵין לִי אֶלָּא אָדָם; כֵּלִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם&quot;'''. 
{{הע-שמאל|ר' עקיבא מוצא בביטוי &quot;וכל טמא&quot; ריבוי לשילוח כלים; ר' ישמעאל לומד זאת מהיקש מאבני בית מנוגע.}}
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: '''&quot;מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ&quot;''', אֶחָד אָדָם וְאֶחָד כֵּלִים בַּמַּשְׁמָע. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הֲרֵי אַתָּה דָן: הוֹאִיל וְאָדָם מְטַמֵּא בִּנְגָעִים, וּבְגָדִים מְטַמְּאִים בִּנְגָעִים, 
מָה אָדָם טָעוּן שִׁלּוּחַ – אַף כֵּלִים טְעוּנִים שִׁלּוּחַ. 
לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּאָדָם שֶׁמְּטַמֵּא עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, לְפִיכָךְ טָעוּן שִׁלּוּחַ, 
תֹּאמַר בַּכֵּלִים שֶׁאֵין מְטַמְּאִין עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, לְפִיכָךְ לֹא יִטָּעֲנוּ שִׁלּוּחַ! 
הֲרֵי אֶבֶן הַמְּנֻגַּעַת תּוֹכִיחַ, שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וּטְעוּנָה שִׁלּוּחַ. 
וְאַל תִּתְמַהּ בַּכֵּלִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְטַמְּאִים עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב – לְפִיכָךְ יִטָּעֲנוּ שִׁלּוּחַ! 
{{הע-שמאל|לעניין מטלית קטנה ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ה#יד|תוספתא נגעים ה יד.]]}}
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: &quot;מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ&quot;, מַה זָּכָר וּנְקֵבָה מְיֻחָדִים, שֶׁהֵם רְאוּיִים לַעֲשׂוֹת אָב הַטֻּמְאָה וּטְעוּנִין שִׁלּוּחַ, 
אַף כָּל שֶׁרָאוּי לֵיעָשׂוֹת אָב הַטֻּמְאָה – טָעוּן שִׁלּוּחַ. 
יָצָא {{ב|פָּחוֹת מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ|חתיכת בד קטנה}}, שֶׁאֵין רָאוּי לַעֲשׂוֹת אָב הַטֻּמְאָה בְּכָל הַתּוֹרָה. 
{{הע-שמאל|הפסוק עוסק באוכל נבלה. הדרשה מנתקת בין כיבוס הבגדים לרחיצת הגוף, ומחברת את הרחיצה בלבד לעונש הכרת; והשוו [[ביאור:ספרא/אחרי מות#פרק יב|ספרא אחרי פרק יב:]] &quot;על רחיצת גופו ענוש כרת ועל כיבוס בגדים בארבעים&quot;.}}
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;וְאִם לֹא יְכַבֵּס וּבְשָׂרוֹ לֹא יִרְחַץ וְנָשָׂא עֲו‍ֹנוֹ&quot; ([[ויקרא יז טז]]). 
עַל רְחִיצַת גּוּפוֹ עָנַשׁ הַכָּתוּב כָּרֵת. 
אַתָּה אוֹמֵר עַל רְחִיצַת גּוּפוֹ עָנַשׁ הַכָּתוּב כָּרֵת, אוֹ לֹא עָנַשׁ אֶלָּא עַל כִּבּוּס בְּגָדִים? 
אָמַרְתָּ: מַה טְּמֵא מֵת, חָמוּר, לֹא עָנַשׁ בּוֹ עַל כִּבּוּס בְּגָדִים; הָאוֹכֵל מִנְּבֵלָה, קַלָּה – דִּין הוּא שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ בּוֹ עַל כִּבּוּס בְּגָדִים! 
{{הע-שמאל|הזבים והמצורעים מוצאים ממחנה לויה, ואין די בכך שלא יגעו בארון ובנושאיו.}}
'''&quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר?  
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot;''', שׁוֹמְעַנִי לֹא יִגְּעוּ לֹא בָּאָרוֹן וְלֹא בַּנּוֹשְׂאִין, אֲבָל יַקְצוּ לָהֶם מָקוֹם בִּפְנֵי עַצְמָם. 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם&quot;'''. 
{{הע-שמאל|יישום עניין ההוצאה מהמחנה לימי המקדש; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ז|כלים א ז-ח;]] וכלשון הספרי [[ביאור:תוספתא/כלים/בבא קמא/א#י|בתוספתא ב&quot;ק דכלים א י.]]}}
'''&quot;וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם&quot;''', מִכָּאן אָמְרוּ: שָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת הֵן: מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וּמַחֲנֵה לְוִיָּה וּמַחֲנֵה שְׁכִינָה. 
מִפֶּתַח יְרוּשָׁלַיִם וְעַד הַר הַבַּיִת – מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, מִפֶּתַח הַר הַבַּיִת עַד {{ב|הָעֲזָרָה|החיל}} – מַחֲנֵה לְוִיָּה, 
מִפֶּתַח הָעֲזָרָה וְלִפְנִים – מַחֲנֵה שְׁכִינָה. 
{{הע-שמאל|כאן מפורש שהקב&quot;ה שוכן במחנה ישראל ולא רק במחנה שכינה, בניגוד לתחילת הפיסקה ולפשט. הטומאות שבמחנה ישראל (כגון טמא מת והזב) אינן גורמות לסילוק השכינה ממנו!}}
&quot;אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם&quot;, חֲבִיבִים הֵם יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵם טְמֵאִים – שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם&quot; ([[ויקרא טז טז]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם&quot; ([[ויקרא טו לא]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם&quot;. 
וְאוֹמֵר: &quot;וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ&quot; ([[במדבר לה לד]]). 
{{הע-שמאל|הזיבה והצרעת נכנסו למחנה אחרי חטא העגל ובעקבותיו. וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ט|מכילתא בחדש ט,]] &quot;שלא היה בהן סומין&quot; וכו'. ביום חטא העגל נכנסו שתי מחלות הטומאה למחנה.}}
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: בֹּא וּרְאֵה מַה כֹּחַ עֲבֵרָה קָשֶׁה, 
שֶׁעַד שֶׁלֹּא פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה לֹא הָיָה בָּהֶם זָבִים וּמְצֹרָעִים, וּמִשֶּׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה הָיוּ בָּהֶם זָבִים וּמְצֹרָעִים. 
לְפִי דַרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ {{ב|שֶׁשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ|החטא, הזיבה והצרעת}} אֵרְעוּ בּוֹ בַיּוֹם. 
{{הע-שמאל|רשב&quot;י מלמד את כח העבירה מכך שלפניה ראו ישראל את כבוד ה' ולא יראו מההתגלות, ואחריה יראו אפילו ממשה ומזיו פניו.}}
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: בֹּא וּרְאֵה מַה כֹּחַ עֲבֵרָה קָשֶׁה, 
שֶׁעַד שֶׁלֹּא פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה, מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? &quot;וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת&quot; ([[שמות כד יז]]), לֹא יְרֵאִים וְלֹא מִזְדַּעְזְעִים. 
מִשֶּׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה, מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? &quot;וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו&quot; ([[שמות לד ל]]). 
{{הע-שמאל|הטמאים לא סירבו להוצאתם מהמחנות.}}
'''&quot;וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ. 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;'''? מְלַמֵּד שֶׁאַף הַטְּמֵאִים לֹא עִכְּבוּ.
}}

===פיסקה ב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה ה-ז'''
{{הע-שמאל|אם מת הגר ואין לו יורשים – יש להשיב את הגזילה והחומש לכהן (פסוק ח). הדין הזה אינו מופיע בויקרא, ועבורו נשנתה כאן פרשת אשם גזילות, לדברי ר' ישמעאל.}}
'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם&quot;''' ([[במדבר ה ה]]-ו).
לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זֹאת? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה'...
אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר&quot; ([[ויקרא ה כא]]-כב).
אֲבָל בְּגוֹזֵל הַגֵּר לֹא שָׁמַעְנוּ בְּכָל הַתּוֹרָה!
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּה'&quot;'''.
בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל גּוֹזֵל הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ {{ב|וּמֵת|הגר}} – שֶׁיְּשַׁלֵּם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ לַכֹּהֲנִים וְאָשָׁם לַמִּזְבֵּחַ.
זוֹ מִדָּה בַּתּוֹרָה: כָּל פָּרָשָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּמָקוֹם אֶחָד וְחִסֵּר בָּהּ דָּבָר אֶחָד, וְחָזַר וּשְׁנָאָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר,
לֹא שְׁנָאָהּ אֶלָּא עַל שֶׁחִסֵּר בָּהּ דָּבָר אֶחָד!
{{הע-שמאל|יש לדרוש את הפסוקים כדלהלן. וראו דרשות אחרות על 'לאמור' [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פתיחה|בפתיחת מכילתא פסחא,]] [[ביאור:משנה סוטה פרק ה#משנה ד|בסוטה ה ד,]] [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|ובספרי דברים כו.]]}}
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ &quot;לֵאמֹר&quot; – צָרִיךְ לִידָּרֵשׁ.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ו|מכילתא נזיקין ו,]] וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/א#ב|תוספתא ב&quot;ק א ב.]]}}
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: '''&quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְכִי יִפְתַח אִישׁ בּוֹר, אוֹ כִי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר&quot; ([[שמות כא לג]]),
אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;''', לְהַשְׁווֹת אִשָּׁה לְאִישׁ לְכָל חַטָּאוֹת וּנְזָקִים שֶׁבַּתּוֹרָה!

רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר: &quot;בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם&quot; ([[שמות כא לד]]),
וְאוֹמֵר: &quot;שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה&quot; ([[שמות כב ה]]).
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;'''? – לְתַלְמוּדוֹ הוּא בָּא.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/שבועות/ג#ה|תוספתא שבועות ג ה:]] 'אין אדם כופר בעמיתו עד שכופר בעיקר'. דורש &quot;מעל בה'&quot;. בכל עבירה שבין אדם לחברו יש גם יסוד שבין אדם למקום.}}
'''&quot;כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה'... אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ&quot; וְגוֹ' ([[ויקרא ה כב]]).
אֵין לִי אֶלָּא בִּמְשַׁקֵּר בְּאֵלּוּ – כִּמְשַׁקֵּר בַּמָּקוֹם. בִּשְׁאָר כָּל דָּבָר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם&quot;'''.
{{הע-שמאל|המעל הוא כפירה בקיום הקב&quot;ה או בקיום החרם, או בסמכות הבעל על אשתו.}}
'''&quot;לִמְעֹל מָעַל&quot;'''. אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא {{ב|שִׁקּוּר,|כפירה בקיום או בסמכות}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם&quot; ([[דברי הימים א ה כה]]),
וְאוֹמֵר: &quot;וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם&quot; ([[יהושע ז א]]), וְאוֹמֵר: &quot;וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל בַּה'&quot; ([[דברי הימים א י יג]]),
וְאוֹמֵר בְּעֻזִּיָּה: &quot;צֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ&quot; ([[דברי הימים ב כו יח]]), וְאוֹמֵר: &quot;וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל&quot; ([[במדבר ה יב]]).
הָא אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר.
{{הע-שמאל|&quot;נפש&quot; הוא מונח רחב יותר מ&quot;איש או אשה&quot;, כי הוא כולל גם טומטום ואנדרוגינוס.}}
'''&quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''&quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ אוֹ אִשָּׁה.
טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהוּא&quot;'''.
{{הע-שמאל|כל הגזלנים חייבים באשם חוץ מהקטנים, שאין בהם דעת.}}
'''&quot;הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;''' – הַכֹּל בַּמַּשְׁמָע: הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַגֵּרִים בַּמַּשְׁמָע.
מַשְׁמָע מֵבִיא אֶת אֵלּוּ וּמֵבִיא אֶת הַקָּטָן?
אָמַרְתָּ: מָה אִם עֲבוֹדָה זָרָה חֲמוּרָה, פָּטַר בָּהּ אֶת הַקָּטָן – קַל וָחֹמֶר לְכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה יא|ב&quot;ק ט יא,]] [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#ו|ותוספתא שם י ו.]] דורש &quot;הנפש ההיא&quot;.}}
'''&quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר בְּגוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ,
וְהָלַךְ לְהָבִיא אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאָשָׁם, וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא {{ב|עַד שֶׁמֵּת,|הגזלן}} {{ב|שֶׁהַיּוֹרְשִׁים פְּטוּרִים?|יורשי הגזלן פטורים מאשם}}
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;'''. אוֹ, כְּשֵׁם שֶׁפְּטוּרִים מִן הָאָשָׁם כָּךְ יִהְיוּ פְטוּרִים מִן הַקֶּרֶן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ&quot;''' ([[במדבר ה ז]]).
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג#משנה י|ב&quot;ק ג י.]] בית הדין אינו מעניש את המדליק, אבל יש עליו חובה מוסרית לפצות את הניזק, ואם לא עשה כן נענש בידי שמים.}}
'''&quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר?
מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, הַמַּדְלִיק גְּדִישׁוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בְּשַׁבָּת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִפְרָעִים מִמֶּנּוּ – שֶׁהוּא נִידּוֹן בְּנַפְשׁוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;'''.
{{הע-שמאל|הוידוי נעשה בקרבנות חטאת ואשם ובהוצאה להורג (ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ב|סנהדרין ו ב.]]) בכל המצבים הללו מדובר על כפרה על החטא.
ר' נתן דורש &quot;הנפש&quot; – מי שהתחייב בנפשו. הוא מרחיב את חובת הוידוי לכל המתים, גם במוות טבעי. יתכן שההרחבה הזאת נגרמת מכך שבטלו מיתות בית דין.}}
'''&quot;וְהִתְוַדּוּ&quot;''' ([[במדבר ה ז]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ&quot; ([[ויקרא ה ה]]).
אֵין לִי אֶלָּא חַטָּאת, שֶׁטְּעוּנָה וִדּוּי. אָשָׁם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא – וְהִתְוַדּוּ&quot;'''.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה בָּנָה אָב לְכָל הַמֵּתִים, שֶׁטְּעוּנִים וִדּוּי.
}}

===פיסקה ג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה ז'''
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה שבועות פרק ה|שבועות ה א:]] שבועת הפיקדון היא על כסף שנמצא אצל הנשבע עצמו, ולא  אצל אחר – אפילו לא אצל אביו. הדין הזה מופיע רק כאן, ולא במשנה או בתוספתא.}}
'''&quot;וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ&quot;''' ([[במדבר ה ז]]), וְלֹא עַל מַה שֶּׁעָשָׂה אָבִיו.
שֶׁאִם אָמַר לוֹ: 'תֵּן לִי פִּקָּדוֹן שֶׁהִפְקַדְתִּי אֵצֶל אָבִיךָ', וְהוּא אוֹמֵר: 'לֹא הִפְקַדְתָּ', 'מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי', וְאָמַר: 'אָמֵן',
לְאַחַר מִכֵּן הוֹדָה, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ&quot;''', וְלֹא עַל מַה שֶּׁעָשָׂה אָבִיו.
{{הע-שמאל|אם הגזילה אבדה, נאכלה או נמכרה – '''משלם''' את ערכה ועוד חומש. כאן נוסף שאפילו אם '''השיב''' את הגזילה בעין – אינו נפטר מהחומש!}}
&quot;'''וְהֵשִׁיב''' אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;'''וְשִׁלַּם''' אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ&quot; ([[ויקרא ה כד]]).
אֵין לִי אֶלָּא עִקַּר דָּמִים; חֹמֶשׁ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ&quot;'''.
{{הע-שמאל|החומש הוא 25% מערך הגזילה. לדעת ר' יאשיה הוא 20%. וראו [[ביאור:תוספתא/מעשר שני/ד|תוספתא מע&quot;ש ד א,]] מחלוקת ת&quot;ק ור' אלעזר בר&quot;ש.}}
'''&quot;וַחֲמִישִׁתוֹ יוֹסִף עָלָיו&quot;''', עַד שֶׁיִּהְיֶה הוּא וְחֻמְשׁוֹ חֲמִשָּׁה.
מִשּׁוּם רַבִּי יֹאשִׁיָּה אָמְרוּ: חֻמְשׁוֹ שֶׁל סֶלַע.
{{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את רשימת העשויים לקבל את החזר הגזילה והחומש: לא רק הנגזל או שליחו, אלא גם שליח בית דין, היורש (אם מת הנגזל) או בעל החוב של הנגזל. וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה ה|ב&quot;ק ט ה,]] שם אוסרים על החזרת הגזילה לבנו או לשלוחו של הנגזל. [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#ה|בתוספתא ב&quot;ק י ה]] מופיעה דעתו של רשב&quot;א, הנראית קרובה לדרשה שלפנינו: הנגזל יכול למנות שליח, אבל הגזלן לא.}}
'''&quot;וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''&quot;לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ יִתְּנֶנּוּ בְּיוֹם אַשְׁמָתוֹ&quot;''' ([[ויקרא ה כד]]).
אֵין לִי אֶלָּא לוֹ וּשְׁלוּחוֹ. מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁלִיחַ בֵּית דִּין וְהַיּוֹרֵשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ&quot;'''.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁהָיָה חַיָּב לַחֲבֵרוֹ מָנֶה וּבָא בְּבֵית דִּין, וְלֹא הִסְפִּיק לְתִנְּנוֹ עַד שֶׁבָּא בַּעַל חוֹב שֶׁל נִגְזָל.
מִנַּיִן שֶׁמּוֹצִיאִים מִיַּד הַגַּזְלָן וְנוֹתְנִים לְבַעַל חוֹב שֶׁל נִגְזָל? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ&quot;''', מִכָּל מָקוֹם!
}}

===פיסקה ד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה ח'''
'''&quot;וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל&quot;''' ([[במדבר ה ח]]), רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי יֵשׁ לְךָ אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ גּוֹאֵל? {{הע-שמאל|רק לגר יתכן שאין גואל, אם מת ערירי. במקרה כזה נכסיו של הגר נתפסים ע&quot;י מי שהגיע אליהם ראשון ([[ביאור:משנה בבא בתרא פרק ד#משנה ט|ב&quot;ב ד ט]]), ואם גזלו אותו – החזר הגזילה הוא לכהנים, וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה יא|ב&quot;ק ט יא.]]}}
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל&quot;'''?
בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַגּוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ, {{ב|וּמֵת|הגר}}, שֶׁיְּשַׁלֵּם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ לַכֹּהֲנִים וְאָשָׁם לַמִּזְבֵּחַ.

רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: '''&quot;וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו&quot;'''. {{הע-שמאל|דורש &quot;להשיב&quot; – כל נגזל שניתן להשיב לו.}}

אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: בַּנִּגְזָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. {{הע-שמאל|האיש שאין לו גואל הוא הנגזל, ולא הגוזל; שהרי מדובר על השבת הגזילה לגואל.}}
אַתָּה אוֹמֵר בַּנִּגְזָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּגּוֹזֵל?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו&quot;''', הָא בַּנִּגְזָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

'''&quot;הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן&quot;''', בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר. {{הע-שמאל|המילה &quot;אשם&quot; מסמנת הן את הכסף שנגזל ומושב, הן את הקרבן. כאן מדובר על הכסף, שהרי הקרבן נזכר לחוד.}}
אַתָּה אוֹמֵר בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בָּאָשָׁם?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו&quot;''', הֲרֵי אָשָׁם אָמוּר.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן&quot;'''? בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

'''&quot;לַה' לַכֹּהֵן&quot;''', קְנָאוֹ הַשֵּׁם וּנְתָנוֹ לַכֹּהֲנִים. {{הע-שמאל|הדרשה מסבירה את היחס בין ה' לבין הכהן.}}

'''&quot;לַכֹּהֵן&quot;''' – בְּאַנְשֵׁי מִשְׁמָר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּאַנְשֵׁי מִשְׁמָר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, {{הע-שמאל|הכהנים שמקריבים את איל האשם הם דווקא אלו שזוכים בכסף השבת הגזילה; בניגוד [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ג|לתוספתא מנחות יג ג,]] אבל ראו לקמן בסוף הפיסקה שיתכן לתת את איל האשם למשמרת מאוחרת מזו שקיבלה את הגזילה ואת החומש.
אם הגזלן הוא כהן, לכאורה הוא יכול להקריב את האשם ולזכות בעצמו בכספים, שהרי אילו היה ישראל מחזיר את גזל הגר, היה הכהן עשוי לזכות בהם; אבל יש שלב שבו הכספים אינם ברשות הגזלן; שהרי כל אנשי המשמר יכולים תיאורטית להקריב את האשם ולזכות בהם, ולכן יוציאו את הכספים מהגזלן ויחלקו אותם לשאר אנשי המשמר.
ההסבר הזה דחוק, אבל הדרשה אוחזת בו כדי שלא יווצר מצב שהגזלן זוכה בכספי הגזילה; וראו [[בבא קמא קט ב]], שהשתמשו בדחיה דחוקה אחרת – דרשה משדה אחוזה.}}
אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּכָל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו&quot;'''.
אֵת שֶׁמְּכַפְּרִים בּוֹ עָלָיו, אֵלּוּ הֵן? אֵלּוּ אַנְשֵׁי מִשְׁמָר.
הֲרֵי שֶׁגּוֹזֵל – כֹּהֵן; יִזְכֶּה בּוֹ? וְהַדִּין נוֹתֵן: אִם זָכָה {{ב|בְּשֶׁל אֲחֵרִים|בהחזר גזל גר שמביא ישראל}}, לֹא יִזְכֶּה בְּשֶׁל עַצְמוֹ?
הָיָה רַבִּי נָתָן אוֹמֵר בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת: אִם דָּבָר שֶׁלֹּא זָכִיתִי בוֹ עַד שֶׁלֹּא בָּא לְתוֹךְ יָדִי,
{{ב|מִשֶּׁבָּא לְתוֹךְ יָדִי – אֵין אַחֵר מוֹצִיאוֹ מִיָּדִי;|אם אני מקריב את האשם – אין לשאר אנשי המשמר זכות להוציא את הכספים מידי}}
דָּבָר שֶׁזָּכִיתִי בוֹ עַד שֶׁלֹּא בָּא לְיָדִי, מִשֶּׁבָּא לְיָדִי – דִּין הוּא שֶׁלֹּא יְהֵא אַחֵר זוֹכֶה וּמוֹצִיאוֹ מִתַּחַת יָדִי!
אָמְרוּ לוֹ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בָּזֶה שֶׁאֵין לַאֲחֵרִים בּוֹ חֵלֶק, תֹּאמַר בָּזֶה {{ב|שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לַאֲחֵרִים חֵלֶק?|שהרי לפני שהביא את האשם היה כל כהן במשמר עשוי להקריב אותו ולזכות בכספים.}}
הוֹאִיל וְיֵשׁ בּוֹ לַאֲחֵרִים חֵלֶק – דִּין הוּא שֶׁיֵּצֵא מִתַּחַת יָדוֹ, וְיִתְחַלֵּק לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר!

'''&quot;מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו&quot;'''. מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר בְּגוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ,
וְהָלַךְ לְהָבִיא אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאָשָׁם, וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא עַד {{ב|שֶׁמֵּת|הגזלן}} – שֶׁהַיּוֹרְשִׁים פְּטוּרִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו&quot;'''. {{הע-שמאל|יורשי הגזלן פטורים מהקרבן ומהחומש, וחייבים רק להחזיר את הקרן, וראו לעיל פיסקה ב; אבל אם הקרבן והחומש הגיעו לידי הכהנים – אין מוציאים אותו מידם.}}
כָּךְ הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא שׁוֹנֶה עַד שֶׁלֹּא בָּא לְזַפְרוֹנָה,
אֲבָל מִשֶּׁבָּא מִזּוֹפְרִין אָמַר: אֲפִלּוּ אִם נָתַן הַכֶּסֶף לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר, וּמֵת – {{ב|הַיּוֹרְשִׁין פְּטוּרִין,|אמנם היורשים פטורים, אבל...}} אֵין מוֹצִיאִים מִיַּד כֹּהֵן.
וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו &quot;אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot; ([[במדבר ה י]]), וְהַכֹּהֵן אוֹמֵר לוֹ 'הָבֵא אָשָׁם וְהַקְרֵב'.
וְהוּא אוֹמֵר '''&quot;הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן&quot;''' וְגוֹ' – אֵת שֶׁצָּרִיךְ כַּפָּרָה; יָצָא מֵת, שֶׁכִּפְּרָה לוֹ נַפְשׁוֹ. {{הע-שמאל|שתי השורות האחרונות בדברי ר' עקיבא מכוונות לטענה שהיורשים פטורים מהחומש ומאשם, שהרי הכפרה לגזלן הושגה בכך שהוא מת; והשוו לעיל פיסקה ב.}}

'''&quot;מִלְּבַד אֵיל כִּפּוּרִים&quot;''' וְגוֹ'. מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: נָתַן הַכֶּסֶף לִיהוֹיָרִיב וְאָשָׁם לִידַעְיָה – יָצָא.
וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו &quot;אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;. {{הע-שמאל|משמרת יהויריב שירתה לפני משמרת ידעיה. על הגזלן לתת קודם את הכסף ואחר כך עליו להקריב את האשם. אם הקריב את האשם תחילה – עליו לתת את הכסף למשמר שבו הקריב, או (כדברי ר' יהודה) להביא אשם נוסף לאחר שיחזיר את הגזילה.}}
אוֹ אֲפִלּוּ נָתַן אֶת הָאָשָׁם לִיהוֹיָרִיב וְכֶסֶף לִידַעְיָה יָצָא, וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו &quot;אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן (לוֹ) לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים&quot;: יַחֲזֹר הַכֶּסֶף אַחַר הָאָשָׁם.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יַחֲזֹר וְיָבִיא אָשָׁם אַחֵר וְיִתְּנֶנּוּ לִידַעְיָה, וְיִזְכֶּה יְהוֹיָרִיב בְּשֶׁלּוֹ!
}}

===פיסקה ה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה ט'''
'''&quot;וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[במדבר ה ט]]). {{הע-שמאל|יבול השייך להקדש פטור מתרומות ומעשרות, (וכן ממתנות עניים) – ראו [[ביאור:משנה פאה פרק ד#משנה ח|פאה ד ח;]] אבל אם כבר מירח את התבואה בגורן, ובכך התחייב בתרומות ומעשרות – אינו נפטר מהם ע&quot;י ההקדשה, וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יח#פיסקה קסו|ספרי דברים קסו,]] שפרשו את הפסוק מדברים כעוסק בתרומה.}}
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ עַל מַקְדִּישׁ עֲרֵמָתוֹ עַד שֶׁלֹּא מֵרַח,
שֶׁהוּא פָּטוּר מִן הַתְּרוּמָה וּמִן הַמַּעַשְׂרוֹת.
אוֹ אַף מִשֶּׁמֵּרַח? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ... תִּתֶּן לוֹ&quot; ([[דברים יח ד]]).
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁאִם בָּא לַעֲשׂוֹת כָּל גָּרְנוֹ תְּרוּמָה – רַשַּׁאי, וּבִלְבַד שֶׁיְּשַׁיֵּר מִקְצָת. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ה|תרומות ד ה.]]}}

'''&quot;וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַתְּרוּמָה, שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל. {{הע-שמאל|החובה לתת תרומה חלה גם על פירות וירקות וכו', ולא רק על התבואה. בשלושה תחומים חמורה התרומה מהמעשר: היא נאכלת רק ע&quot;י הכהנים ובני ביתם, ולא ע&quot;י הבעלים; היא חלה גם על ראשית הגז, ולא רק על היבול מהצומח; והיא כרוכה בהעברת הבעלות לכהן, לפיכך מטרתה אינה רק חינוכית אלא גם כלכלית.
וראו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יג-יד#פיסקה קה|ספרי דברים קה,]] שם מרבים את תחולת המעשרות, ומכאן בדרך קל וחומר מוכיחות הדרשות שלפנינו שגם תחולת התרומה רחבה.
נראה שיש לפנינו גם דרשה מוסתרת על &quot;'''וכל''' תרומה '''לכל''' קדשי בני ישראל&quot;.}}
אִיסִי בֶּן עֲקִיבָא אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל, הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל?
דָּבָר אַחֵר: אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּרֵאשִׁית הַגֵּז – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁנּוֹהֶגֶת בַּכֹּל?
אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵינוֹ בָּא אֶלָּא &quot;לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה&quot; ([[דברים יד כג]]) – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל;
תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!

'''&quot;אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן, לוֹ יִהְיֶה&quot;'''. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי תְּרוּמָה מַקְרִיבִים לַכֹּהֵן? מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן&quot;? {{הע-שמאל|מפרש את ה&quot;תרומה&quot; כבכורים, הניתנים כמוה לכהן; וראו גם [[ביאור:משנה בכורים פרק ב|בכורים ב א.]] על הכהן להגיע לגורן ולקחת את התרומה, ואילו הביכורים מובאים (&quot;מוקרבים&quot;) אליו לירושלים.}}
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ&quot; ([[שמות כג יט]]),
אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ מַה יַּעֲשֶׂה בָּהֶם, – תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן, לוֹ יִהְיֶה&quot;''',
בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים, שֶׁיֵּהוּ נְתוּנִים לַכֹּהֲנִים.
}}

===פיסקה ו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה י'''
{{הע-שמאל|המצב הרגיל הוא שהקדשים נאכלים ע&quot;י הבעלים, ואילו  המתנות לכהנים הם היוצא-דופן, למרות שרוב הקדשים – חוץ מהששה המפורטים כאן – מגיעים בסופו של דבר לידי הכהנים.}}
'''&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;''' ([[במדבר ה י]]). כָּל הַקֳּדָשִׁים הָיוּ בִּכְלָל, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;'''.
מָשַׁךְ הַכָּתוּב כָּל הַקֳּדָשִׁים וּנְתָנָן לַכֹּהֲנִים,
וְלֹא שִׁיֵּר מֵהֶם אֶלָּא תּוֹדָה וּשְׁלָמִים וְהַפֶּסַח וּמַעְשַׂר בְּהֵמָה וּמַעְשֵׂר שֵׁנִי וְנֶטַע רְבָעִי – שֶׁיִּהְיוּ לַבְּעָלִים.
{{הע-שמאל|כהן המביא קרבן, גם שלא בזמן המשמרת שלו – רשאי להקריב אותו בעצמו, אם הוא כשר לעבודה – והוא זוכה במתנות הקשורות לקרבן ובעור הבהמה; וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יח#פיסקה קסח|ספרי דברים קסח,]] המגביל את זכות הכהן להקריב שלא במשמרתו, אבל עדיין זכותו היא להקריב את קרבנו שלו; וראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ג|תוספתא מנחות יג ג.]]}}
'''&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;''', מִיכָּן אַתָּה אוֹמֵר: כֹּהֵן שֶׁהִקְרִיב אֶת הַזֶּבַח אֲפִילּוּ בְּמִשְׁמָר אַחֵר,
הֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ שֶׁלּוֹ.
{{הע-שמאל|שלוש דרשות העוסקות בגורלם של פירות השנה הרביעית מהנטיעה, המכונים 'נטע רבעי'. התשובה אינה מופיעה בתורה בפירוש. ההלכה היא שהם נאכלים בירושלים ע&quot;י הבעלים – ראו [[ביאור:משנה מעשר שני פרק ה#משנה ב|מע&quot;ש ה ב-ד.]] ר' מאיר לומד זאת מהפסוק שלנו. ר' ישמעאל לומד את ההלכה הזאת מהיקש למעשר שני, הדומה לנטע רבעי בשלוש דרכים, יותר מהדמיון בין נטע רבעי לתרומה, לביכורים או לבכור בהמה (שלשתם ניתנים לכהן), שהוא בדרך אחת או שתים. ר' יהושע לומד את השייכות של נטע רבעי לבעלים מהפסוק העוקב – [[ויקרא יט כה]], ובו המילה &quot;להוסיף&quot;, המוכיחה שכבר בשנה הרביעית היו הפירות רכוש הבעלים.}}
'''&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'&quot; ([[ויקרא יט כד]]) – קֹדֶשׁ לַבְּעָלִים,
אוֹ קֹדֶשׁ לַכֹּהֲנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;'''; בְּנֶטַע רְבָעִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁיְּהֵא לַבְּעָלִים,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
{{הע-שמאל|הכינוי &quot;קדש&quot; לעניין מע&quot;ש ראו [[דברים כו יג]], וראו גם [[ביאור:משנה מעשר שני פרק ה#משנה י|מע&quot;ש ה י.]] לעניין נטע רבעי ראו [[ויקרא יט כד]]. לעניין תרומה ראו [[במדבר יח יט]]. לעניין בכורות הבהמה ראו [[שמות יג יב]].}}
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: קֹדֶשׁ לַבְּעָלִים. אַתָּה אוֹמֵר קֹדֶשׁ לַבְּעָלִים; אוֹ קֹדֶשׁ לַכֹּהֲנִים?
הֲרֵי אַתָּה דָּן: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוּי קֹדֶשׁ, וְנֶטַע רְבָעִי קָרוּי קֹדֶשׁ.
אִם לָמַדְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים – אַף נֶטַע רְבָעִי לֹא יְהֵא אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים.
וַהֲרֵי תְּרוּמָה תּוֹכִיחַ, שֶׁקְּרוּיָה קֹדֶשׁ וְאֵינָהּ אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים!
וְהִיא תּוֹכִיחַ לְנֶטַע רְבָעִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ, לֹא יְהֵא אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים!
אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי טָעוּן {{ב|הֲבָאַת מָקוֹם,|העלאה לירושלים}} וְנֶטַע רְבָעִי טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם.
אִם לָמַדְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים – אַף נֶטַע רְבָעִי לֹא יִהְיֶה אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים!
הֲרֵי בִּכּוּרִים יוֹכִיחוּ, שֶׁטְּעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם, וְאֵינָן אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים!
וְהֵם יוֹכִיחוּ לְנֶטַע רְבָעִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטָּעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, לֹא יִהְיֶה אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים!
אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן,
וְנֶטַע רְבָעִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן.
וְאַל תָּבוֹא תְּרוּמָה וְתוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקְּרוּיָה קֹדֶשׁ אֵינָהּ טְעוּנָה הֲבָאַת מָקוֹם,
וְלֹא בִּכּוּרִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטְּעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם אֵינָן קְרוּיִין קֹדֶשׁ!
הֲרֵי בְּכוֹר שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ, וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, וְאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים!
וְהוּא יוֹכִיחַ לְנֶטַע רְבָעִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם – לֹא יְהוּ אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים!
אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: אָדוּן בִּשְׁלֹשָׁה לְשׁוֹנוֹת כְּאֶחָד: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן,
וְנֶטַע רְבָעִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן.
וְאַל תּוֹכִיחַ תְּרוּמָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקְּרוּיָה קֹדֶשׁ אֵינָהּ טְעוּנָה הֲבָאַת מָקוֹם,
וְלֹא בִּכּוּרִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטְּעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם אֵינָן קְרוּיִין קֹדֶשׁ,
וְלֹא בְכוֹר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם אֲבָל אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן.
אֶלְמוֹד דָּבָר מִדָּבָר וְאָדוּן דָּבָר מִדָּבָר. אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים מִדָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים,
וְאַל אֶלְמוֹד דָּבָר הַשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים מִדָּבָר שֶׁלֹּא שָׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים, אֶלָּא בְּדֶרֶךְ אֶחָד אוֹ בִּשְׁנַיִם.
אִם לָמַדְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים – אַף נֶטַע רְבָעִי לֹא יְהֵא אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: &quot;קֹדֶשׁ&quot; – שֶׁל בְּעָלִים.
אַתָּה אוֹמֵר קֹדֶשׁ שֶׁל בְּעָלִים, אוֹ קֹדֶשׁ לַכֹּהֲנִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ&quot; ([[ויקרא יט כה]]).
לְמִי מוֹסִיפִים? – לְמִי שֶׁכְּבָר נָתְנוּ לוֹ.
{{הע-שמאל|למרות שרוב הקדשים הם זכותם של הכהנים, יש בהם זיקה לבעלים: זכותו של הבעלים להחליט לאיזה מהכהנים הוא נותן אותם, ואף ליהנות מזכותו זו. רק במקרה המיוחד של גזל הגר אין אחד מהכהנים זוכה בהחזר ובחומש, אלא הם מתחלקים בין כל כהני המשמרת, כאמור לעיל פיסקה ד; והשוו [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ד|תוספתא מנחות יג ד,]] שגדולי הכהונה היו נוטלים את הקדשים בזרוע.}}
'''&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;כֹּל תְּרוּמַת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יח יט]]),
שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִטְּלוּם בִּזְרוֹעַ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;'''.
מַגִּיד שֶׁטּוֹבַת הֲנָאַת קָדָשִׁים לִבְעָלֵיהֶם.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/פאה/ד#ג|תוספתא פאה ד ג.]] אם כבר מדד את התרו&quot;מ ונתן לכהנים בכליהם – אינם חייבים לתת לכהנים שהגיעו אחר כך; אבל אם עוד לא העביר את התרו&quot;מ לכליהם של הכהנים – אפילו אם מדד את התרו&quot;מ – יכול בעה&quot;ב לתת את התרו&quot;מ לאיזה כהן שירצה.}}
'''&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;'''. הֲרֵי {{ב|שֶׁמָּדַד לָהֶם בָּאָרֶץ|שבעה&quot;ב מדד את התרו&quot;מ}} וְנִתְוַסְּפוּ {{ב|אֲחֵרִים|כהנים אחרים}} עֲלֵיהֶם,
יָכוֹל קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: '''&quot;וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;'''? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;'''!
אוֹ אֲפִילּוּ מָדַד '''בַּקּוּפָּה''' וְנִתְוַסְּפוּ אֲחֵרִים עֲלֵיהֶם; קוֹרְאֵנִי עָלָיו: '''&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיֶה&quot;'''?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;'''.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה ו|בכורות ח ו,]] כר' עקיבא: אם הבכור מת לפני 30 יום – מוציאים את סכום הפדיון מידי הכהן. אם הוא מת ביום ה-30 – אין מוציאים אותו מידו.}}
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הֲרֵי {{ב|שֶׁפָּדָה אֶת בְּנוֹ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם וָמֵת,|הבכור נפדה אבל מת לפני שמלאו לו 30 יום}}
יָכוֹל קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: '''&quot;אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;'''? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;'''.
{{ב|לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם|אם הבכור מת ביום השלושים}} – אֵין מוֹצִיאִין מִיַּד כֹּהֵן; וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: '''&quot;אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;'''.
}}

===פיסקה ז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה יב-יד'''
{{הע-שמאל|אם יש לבעל עד שאשתו נבעלה – הוא חייב לגרש אותה, למרות שאין שני עדים, ולכן אין מוציאים אותה להורג; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ו#משנה ב|סוטה ו ב.]] אבל אם יש לו רק עדים שהאשה נסתרה עם אדם חשוד, ולא יותר – הוא משקה אותה במים מרים.}}
'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ&quot;''' ([[במדבר ה יב]]), לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ&quot; ([[דברים כד א]]) וְגוֹ',
לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא בִּזְמַן {{ב|שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵדִים וְהִתְרוּ בָּהּ|שיש לו עדים שקנא לה והוכחה שאכן נבעלה לאותו אדם}} – שֶׁיּוֹצְאָה מִמֶּנּוּ בְּגֵט.
אֲבָל סָפֵק נִבְעֲלָה, סָפֵק לֹא נִבְעֲלָה, לֹא שָׁמַעְנוּ מַה יַּעֲשֶׂה לָהּ.
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ&quot;''',
הֲרֵי הַכָּתוּב זוֹקְקָהּ שֶׁתְּהֵא שׁוֹתָה הַמַּיִם הַמָּרִים. לְכָךְ נֶאֶמְרָה הַפָּרָשָׁה!
{{הע-שמאל|אשה שהיתה חשודה פעמיים שותה מים מרים פעמיים, כשם שגבר יכול להשקות את אשתו כמה פעמים.}}
'''&quot;אִישׁ אִישׁ&quot;''' – לַעֲשׂוֹת אִשָּׁה כְּאִישׁ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד|סוטה ד א.]] לעניין עקביא בן מהללאל ראו שני הסברים [[ביאור:משנה עדיות פרק ה#משנה ו|בעדיות ה ו:]] שמעיה ואבטליון היו בעצמם גרים ועקביא פקפק בכשרותם, או שטען שהם לא השקו את השפחה המשוחררת מים אמיתיים.}}
'''&quot;כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ&quot;''' – בִּרְאוּיָה לְאִישׁוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר; לְהוֹצִיא אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט,
וּכְדִבְרֵי עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל – אַף הַמְּשֻׁחְרֶרֶת וְהַגִּיּוֹרֶת.
אָמְרוּ לוֹ: וַהֲרֵי כַּרְכְּמִית שִׁפְחָה מְשֻׁחְרֶרֶת הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם, וְהִשְׁקוּהָ שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן!
כַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר לָהֶם: &quot;דֻּגְמָה הִשְׁקוּהָ&quot;! וְנִדּוּהוּ, וּמֵת בְּנִדּוּיוֹ, וְסָקְלוּ בֵּית דִּין אֶת אֲרוֹנוֹ.

'''&quot;וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל&quot;''', מְעִילָה עַל דְּבַר עֶרְוָה!
אוֹ מְעִילָה עַל דְּבַר מָמוֹן? – כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זָרַע&quot;''',
הֲרֵי מְעִילָה עַל דְּבַר עֶרְוָה, וְלֹא מְעִילָה עַל דְּבַר מָמוֹן.
{{הע-שמאל|ראו גם לעיל פיסקה ב: האשה כופרת בסמכותו של בעלה.}}
'''&quot;וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל&quot;''', אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם&quot; ([[דברי הימים א ה כה]]), וְאוֹמֵר &quot;וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם&quot; ([[יהושע ז א]]), וְאוֹמֵר &quot;וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעָל&quot; ([[דברי הימים א י יג]]),
וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּעֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה: &quot;צֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ&quot; ([[דברי הימים ב כו יח]]),
וְאוֹמֵר '''&quot;וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל&quot;''', הָא אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד,]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/ה#ג|ותוספתא סוטה ה ג.]]}}
'''&quot;וְשָׁכַב אִישׁ&quot;''' ([[במדבר ה יג]]) – לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן, שֶׁאֵינוֹ אִישׁ.
{{הע-שמאל|אם נאפה – הרי היא אסורה לבעלה; לכאורה קל וחומר שאם בעלה שכב עם אחותה, נאסר עליו לשכב עם אשתו, כי איסור אחות האשה בתוקף כל חייה של האשה, ואילו איסור הניאוף מתבטל אם גירש אותה.
הדרשה מציגה את הביטוי &quot;ושכב איש אותה&quot; כעוסק בבעל ולא באיש שבו קינא הבעל.}}
'''&quot;אֹתָהּ&quot;''' – וְלֹא אֶת אֲחוֹתָהּ; שֶׁהָיָה בַּדִּין: אִם כְּשֶׁבָּא אִסּוּר הַקַּל עַל אִסּוּר הַקַּלָּה, אָסַר אֶת אוֹסְרוֹ,
כְּשֶׁבָּא אִסּוּר חָמוּר עַל אִסּוּר חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁהוּא אוֹסֵר {{ב|אֶת אוֹסְרוֹ|את האשה על בעלה}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֹתָהּ&quot;''', וְלֹא אֶת אֲחוֹתָהּ.
{{הע-שמאל|קל וחומר נוסף דומה לקודמו; אם הבעל שכב עם חמותו לא נאסרה עליו אשתו, למרות הק&quot;ו לכאורה, שנאמר 'אותה'. הניאוף, למרות שהוא ניתן להתרה ע&quot;י גט, ולמרות שענשו חניקה ולא שריפה, הוא חמור יותר משאר העריות ורק הוא אוסר את האשה על בעלה.}}
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: '''&quot;אֹתָהּ&quot;''' – וְלֹא אֶת חֲמוֹתָהּ; '''&quot;אֹתָהּ&quot;''' – וְלֹא אֶת הָעֶרְוָה.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הָאוֹסֵר אוֹסֵר כָּל יָמָיו, כְּשֶׁבָּא אִסּוּר הַקַּל עַל אִסּוּר הַקַּלָּה – אָסַר אֶת אוֹסְרָיו,
מָקוֹם שֶׁהָאוֹסֵר אוֹסֵר כָּל יָמָיו, כְּשֶׁבָּא אִסּוּר חָמוּר עַל אִסּוּר חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁהוּא אוֹסֵר אֶת אוֹסְרָיו?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֹתָהּ&quot;''' וְלֹא אֶת חֲמוֹתָהּ; '''&quot;אֹתָהּ&quot;''' – וְלֹא הָעֶרְוָה.
{{הע-שמאל|עיוור אינו יכול לקנא לאשתו.}}
'''&quot;וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הַסּוּמָא.
{{הע-שמאל|הבעל אינו רשאי להשקות את האשה אם ידע שהיא מנאפת.}}
'''&quot;וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ&quot;''' – וְלֹא שֶׁיְּהֵא בַּעַל רוֹאֶה וּמְעַמְעֵם.
הָא אִם יָדַע בָּהּ בַּעֲלָהּ – אֵין רַשַּׁאי לְהַעֲרִים עָלֶיהָ וּלְהַשְׁקוֹתָהּ.
{{הע-שמאל|אמנם חכמים המליצו על גירוש האשה אם נפוצה שמועה – אפילו בלי עדים – על ניאוף (ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ו|סוטה ו א]]); אבל אין היא אסורה לבעלה. וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ה#ה|תוספתא סוטה ה ה,]] שר' מאיר מציג את דברי חכמים הממליצים לגרשה כהמלצה בלבד.
לפי הפשט האשה חשודה שנטמאה כאשר נסתרה, ואילו לפי הדרשה היא הותרתה בידי בעלה (&quot;קינוי&quot;) ונסתרה עם האדם שבעלה חושד בו, וסביר ביותר שאכן נטמאה איתו. חז&quot;ל מצביעים על האשה כאשמה בוודאות, עם עדים – לפחות בעצם ההיסתרות עם החשוד, ולא רק כחשודה גרידא.}}
'''&quot;וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה&quot;''', אֵין עֵדִים לְטֻמְאָה, אֲבָל יֵשׁ עֵדִים לִסְתִירָה.
אוֹ אֵין עֵדִים לְטֻמְאָה וְלֹא לִסְתִירָה? אִם אָמַרְתָּ כֵּן, אַף הִיא מֻתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ!
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן:
וְנִסְתְּרָה אֵין עֵדִים – לְטֻמְאָה, אֲבָל יֵשׁ עֵדִים לִסְתִירָה.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א|תוספתא סוטה א א,]] וראו בביאור שם הצעות למשמעות השיעורים הללו. כמובן שלפי הפשט אין משמעות לזמן שבו היא נסתרה מבעלה, שהרי לא מדובר בסתירה עם החשוד אלא בזמן שבו בעלה פשוט אינו יודע היכן היא ועצם המצב הזה מעורר את חשדו.}}
'''&quot;וְנִסְתְּרָה&quot;''', אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ שִׁעוּר סְתִירָה כַּמָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה&quot;''',
סְתִירָה כְּדֵי טֻמְאָה: כְּדֵי לְהַקִּיף דֶּקֶל, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כְּדֵי לִשְׁתּוֹתוֹ. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: כְּדֵי לִצְלוֹת בֵּיצָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּדֵי לִגְמֹתָהּ.
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: כְּדֵי לִגְמֹת שָׁלֹשׁ בֵּיצִים זוֹ אַחַר זוֹ.
{{הע-שמאל|בניגוד [[ביאור:משנה סוטה פרק ו#משנה ב|לסוטה ו ב,]] וראו שם גם משנה ג: לפי המדרש, אם אין שני עדים על טומאה – היא שותה. העיקרון של צורך בשני עדים גובר על הביטוי &quot;עד&quot;, שנראה כ&quot;כל עדות שיש בה&quot;!}}
'''&quot;וְעֵד אֵין בָּהּ&quot;''', בִּשְׁנֵי עֵדִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּעֵד אֶחָד?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת&quot; ([[דברים יט טו]]), שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'אֶחָד',
אֶלָּא זֶה בָּנָה אָב: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עֵד&quot; הֲרֵי הוּא בִּכְלַל שְׁנַיִם, עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב 'אֶחָד'.
{{הע-שמאל|אשת איש שנאנסה – אינה שותה ואם בעלה אינו כהן – מותרת לבעלה; ראו [[ביאור:משנה כתובות פרק ד#משנה ח|כתובות ד ח.]] אבל אם בעלה כהן – עליו לגרשה. דורש 'נתפשה' – נאנסה, ראו [[דברים כב כח]].}}
'''&quot;וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הָאֲנוּסָה.
{{הע-שמאל|דיני הטומאה אינם תלויים באונס, ואם אשת כהן '''נטמאה,''' גם באונס – אינה יכולה לאכול תרומה; קל וחומר שאם '''נבעלה''' באונס היא אסורה לבעלה. אבל אשת ישראל מותרת לו.}}
אוֹ בֵּין בְּיִשְׂרָאֵל וּבֵין בִּכְהֻנָּה? אָמַרְתָּ: אִם הַמְטַמְּאָה טֻמְאָה קַלָּה עָשָׂה בָהּ אֹנֶס כְּרָצוֹן בִּכְהֻנָּה,
סוֹטָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן בִּכְהֻנָּה.

'''&quot;וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ&quot;''' ([[במדבר ה יד]]) – רְשׁוּת, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: חוֹבָה. {{הע-שמאל|הקינוי עשוי להיות חובה, כדברי ר' אליעזר – כצורה בריאה של תקשורת וניקוי החשדות – ועלול גם להיות ביטוי של השתלטות של הבעל על אשתו ועל מעשיה, מתוך תאוות שילטון גרידא. יתכן שזאת הסיבה למחלוקת.}}
{{הע-שמאל|ר' עקיבא קורא את הביטוי 'נטמאה' גם כפשוטו, כמצב ודאי של האשה עוד לפני שנבדקה במקדש – ואוסר על אשת כהן שנחשדה בניאוף לאכול תרומה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ב|סוטה א ב.]] ר' ישמעאל לומד את האיסור הזה מעצם האיסור על יחסי מין עם בעלה הכהן, ולומד קל וחומר מגרושה, שאיסורה לבעלה זמני – אבל לכהן נאסרה לעולם.
והשוו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א,]] שם דורש ר' עקיבא רק שתי פעמים 'נטמאה' – לבעלה ולבועלה.}}
'''&quot;אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ, וְהִיא לֹא נִטְמָאָה&quot;''',
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'נִטְמָאָה', 'נִטְמָאָה' שָׁלֹשׁ פְּעָמִים? אֶלָּא טְמֵאָה לַבַּעַל, וּטְמֵאָה לַבּוֹעֵל, וּטְמֵאָה לִתְרוּמָה.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ! וּמָה אִם גְּרוּשָׁה קַלָּה, שֶׁמֻּתֶּרֶת לַחֲזֹר לִמְגָרְשָׁהּ בְּיִשְׂרָאֵל, פְּסוּלָה מִן הַכְּהֻנָּה,
סוֹטָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא פְּסוּלָה מִן הַכְּהֻנָּה!
{{הע-שמאל|למרות שאין עדי טומאה האשה אסורה לבעלה, בגלל הספק; כלומר עשה ספק כודאי, למרות שאם נאנסה היא מותרת.
טומאת שרץ תקפה גם באונס, ומכאן שגם ספק טומאת שרץ דינה כודאי; אבל הסוטה נסתרה ברשות היחיד, ויש בה דעת להישאל אם נבעלה או לא, ומכאן שגם בספק שרץ יש לטמא דווקא ברשות היחיד ובתנאי שהאשה אינה שוטה ויודעת אם נבעלה או לא. וראו גם [[ביאור:תוספתא/טהרות/ו#י|תוספתא טהרות ו י.]]}}
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְהִיא נִטְמָאָה&quot;''' '''&quot;וְהִיא לֹא נִטְמָאָה&quot;'''? אִם הִיא טְמֵאָה, לָמָּה אֵינוֹ מַשְׁקֶה? וְאִם טְהוֹרָה הִיא, לָמָּה הוּא מַשְׁקֶה?
אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁלְּעוֹלָם אֵין מַשְׁקִים אֶלָּא עַל הַסָּפֵק.
וּמִיכָּן אַתָּה דָן לְשֶׁרֶץ: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן, עָשָׂה סָפֵק כְּוַדַּאי,
כָּאן, שֶׁעָשָׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן – דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה סָפֵק כְּוַדַּאי.
וּמַה כָּאן רְשׁוּת הַיָּחִיד – אַף לְהַלָּן רְשׁוּת הַיָּחִיד;
מַה כָּאן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל – אַף לְהַלָּן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל.
מִיכָּן אָמְרוּ: סְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד – סְפֵקוֹ טָמֵא; סְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – סְפֵקוֹ טָהוֹר.
אֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל – סְפֵקוֹ טָמֵא, וְאֶת שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל – סְפֵקוֹ טָהוֹר!
}}

===פיסקה ח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה טו'''
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ג|סוטה א ג]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ב|ותוספתא שם א ב.]] יתכן שהטעם האחרון אינו תלוי בזה שלפניו, והסיבה לכך שלא נחשדו על הנידות היא כי הדבר דוחה, ולא בגלל שיש לדבר היתר.}}
'''&quot;וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן&quot;''' ([[במדבר ה טו]]): 
מִן הַתּוֹרָה הָאִישׁ מֵבִיא אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן, אֶלָּא אָמְרוּ מוֹסְרִים לוֹ שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים בַּדֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא יָבֹא עָלֶיהָ. 
וְרַבִּי אוֹמֵר: בַּעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ, מִקַּל וָחֹמֶר: וּמַה נִדָּה, שֶׁחַיָּבִים עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת – בַּעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ. 
סוֹטָה, שֶׁאֵין חַיָּבִים עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת – אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא בַעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ? 
אָמְרוּ לוֹ: כָּל שֶׁכֵּן! הוֹאִיל וְאֵין חַיָּבִים עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת – לֹא יְהֵא בַעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ. 
דָּבָר אַחֵר: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּנִדָּה, שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֶתֵּר אַחַר אִסּוּרָהּ; תֹּאמַר בְּסוֹטָה, שֶׁאֵין לָהּ הֶתֵּר אַחַר אִסּוּרָהּ? 
דָּבָר אַחֵר: נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַסּוֹטוֹת, וְלֹא נֶחְשְׁדוּ עַל הַנִּדּוֹת. 
{{הע-שמאל|ר' יהודה מחייב את הבעל לשלם את כל חובות האשה למקדש, וראו גם [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה יב|נגעים יד יב;]] חכמים מסכימים עימו, אבל מאפשרים לבעל לנכות (מקיץ) לה מכתובתה קרבנות שאינם משפחתיים, מתוך מחשבה שאחרי הטקס מן הסתם יגרש אותה – למרות שאינו חייב לעשות כך.}}
'''&quot;וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ&quot;''' – כָּל קָרְבָּן שֶׁעָלֶיהָ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. 
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: קָרְבָּן שֶׁמַּכְשִׁירָהּ לוֹ, כְּגוֹן זָבָה וְיוֹלֶדֶת – הֲרֵי זֶה מֵבִיא מִשֶּׁלּוֹ, וְאֵין מְקִיץ מִכְּתֻבָּתָהּ. 
וְקָרְבָּן שֶׁאֵין מַכְשִׁירָהּ לוֹ, כְּגוֹן שֶׁקִּפְּחָה נְזִירוּת בְּרֹאשָׁהּ, אוֹ שֶׁחִלְּלָה אֶת הַשַּׁבָּת. 
הֲרֵי זֶה מֵבִיא מִשֶּׁלּוֹ – וּמְקִיץ מִכְּתֻבָּתָהּ. 

'''&quot;עֲשִׂירִת הָאֵיפָה&quot;''' – אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בָּאֵיפָה. 
{{הע-שמאל|למרות שאין וודאות שהסוטה חטאה, ואילו חטאת מביאים כשיש וודאות כזאת – דווקא קרבן הסוטה הוא מקמח שעורים, כי חז&quot;ל עיצבו את הטקס כעונש ולא כבירור האמת.}}
'''&quot;קֶמַח&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמִנְחַת חוֹטֵא בָּאָה עַל חֵטְא, וְזוֹ בָּאָה עַל חֵטְא; 
אִם לָמַדְתִּי לְמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁאֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא סֹלֶת – אַף זוֹ לֹא תָבוֹא אֶלָּא סֹלֶת! תַּלְמוּד לוֹמַר: קֶמַח. 
'''&quot;שְׂעֹרִים&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמִנְחַת חוֹטֵא בָּאָה עַל הַחֵטְא, וְזוֹ בָּאָה עַל הַחֵטְא, 
אִם לָמַדְתִּי לְמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁאֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא חִטִּים – אַף זוֹ לֹא תָבוֹא אֶלָּא חִטִּים! תַּלְמוּד לוֹמַר: שְׂעֹרִים. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב|סוטה ב א.]]}}
אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: הַנִּיחוּ לִי סוֹפְרִים וְאוֹמְרָהּ כְּמִין חֹמֶר, אֲבָל נִרְאֶה הוּא. 
כְּשֵׁם שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ מַעֲשֵׂה בְהֵמָה – כָּךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְהֵמָה. 
{{הע-שמאל|אם הוסיף למנחה שמן ו/או לבונה – עבר בלאו, למרות שיכול ללקט את הלבונה.}}
'''&quot;לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן&quot;''', מַגִּיד שֶׁאִם נָתַן עָלֶיהָ שֶׁמֶן – עוֹבֵר בְּ'לֹא תַעֲשֶׂה'. 
כְּשֵׁם שֶׁעוֹבֵר עַל שַׁמְנוֹ, כָּךְ עוֹבֵר עַל לְבוֹנָתוֹ. 
אָמַרְתָּ: עַל הַשֶּׁמֶן יְהֵא עוֹבֵר, שֶׁאֵין יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְלַקְּטוֹ; עַל הַלְּבוֹנָה לֹא יְהֵא עוֹבֵר, שֶׁיָּכוֹל לַחֲזֹר וּלְלַקְּטָהּ. 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה&quot;'''. מַגִּיד שֶׁאִם נָתַן עָלֶיהָ שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, עוֹבֵר בְּ'לֹא תַעֲשֶׂה'. 
וּמִפְּנֵי מַה טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר? מַגִּיד '''&quot;כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא&quot;'''. 
{{הע-שמאל|קנאה לבועל- ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א.]] קנאה למעלה – ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|תוספתא סוטה ב ד.]] דורש את הריבוי 'קנאות': אמנם הבועל אינו שותה מים מרים (למטה), אבל הקנאה של הקב&quot;ה (למעלה) תפגע גם בו!}}
'''&quot;מִנְחַת קְנָאֹת&quot;''' – שְׁתֵּי קְנָאוֹת: כְּשֵׁם שֶׁקִּנְאָה לָהּ – כָּךְ קִנְאָה לַבּוֹעֵל, כְּשֵׁם שֶׁקִּנְאָה לְמַטָּה – כָּךְ קִנְאָה לְמַעְלָה. 
'''&quot;מִנְחַת זִכָּרוֹן&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי זְכוּת וְחוֹבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן&quot;'''! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ז|תוספתא סוטה א ז.]]}}
כָּל הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה לְטוֹבָה – וְזוֹ לְפֻרְעָנוּת, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. 
{{הע-שמאל|לעניין מידה טובה ומידת פורענות ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]] ר' ישמעאל טוען שהמים גורמים לחשבון כללי של זכויות וחובות האשה, ולאו דווקא בשאלה אם נבעלה או לא. הוא מודה שהמים מזכירים גם זכות, אבל הזכות רק תולה את העונש ודוחה אותו, וראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ד|סוטה ג ד,]] שמשכו את העניין לשאלת לימוד תורה לנשים.
הוא דורש לפי המידה &quot;כלל ופרט – אין בכלל אלא מה שבפרט&quot;, אבל במקרה שלפנינו הפרשנות הטכנית, שהמנחה מזכירה רק עוון – סותרת את העיקרון התיאולוגי, שמדה טובה מרובה ממדת פורענות. במקרה של סתירה כזאת אין המידה הפרשנית עומדת מול עיקרון תיאולוגי, והיא מתבטלת!
הסבר אחר ואולי סביר יותר הוא שבסתירה בין קל וחומר (&quot;מידת הדין&quot;) לבין כלל ופרט – גוברת המידה של קל וחומר, המבוססת על הגיון.}}
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אַף זוֹ לְטוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה...&quot; ([[במדבר ה כח]]).
אֵין לִי אֶלָּא '''&quot;מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן&quot;''', מַזְכֶּרֶת זְכוּת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מִנְחַת זִכָּרוֹן&quot;''', מִכָּל מָקוֹם. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: '''&quot;מִנְחַת זִכָּרוֹן&quot;''' – כְּלָל, '''&quot;מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן&quot;''' – פְּרָט. כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט! 
אִם אוֹמֵר אַתָּה כֵן, לֹא נִמְצֵאת מִדַּת הַדִּין מְקֻפַּחַת? 
שֶׁהָיָה בַּדִּין לְבַעַל הַדִּין לַחֲלֹק: וְכִי אֵיזוֹ מִדָּה מְרֻבָּה, מִדַּת טוֹבָה אוֹ מִדַּת פֻּרְעָנוּת? הֱוֵי אוֹמֵר מִדַּת הַטּוֹב! 
אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת, הַמְמֹעֶטֶת, הֲרֵי הִיא '''&quot;מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן&quot;''' – מִדָּה טוֹבָה, הַמְּרֻבָּה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא מַזְכֶּרֶת זְכוּת! 
זֹאת הִיא מִדָּה בַּתּוֹרָה: כָּל כְּלָל וּפְרָט שֶׁדֶּרֶךְ הַדִּין לוֹקָה בּוֹ, נִתְקַיְּמוּ זֶה וָזֶה – אַל תִּלְקֶה דֶּרֶךְ הַדִּין. 
כֵּיצַד נִתְקַיְּמוּ זֶה וָזֶה אַל תִּלְקֶה דֶּרֶךְ הַדִּין? 
אִם הָיְתָה טְמֵאָה – פֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתָּהּ מִיָּד; וְאִם יֵשׁ לָהּ זְכוּת – זְכוּת תּוֹלָה לָהּ. 
שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, כְּדֵי הַכָּרַת הָעֻבָּר – דִּבְרֵי אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן. 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יִצְחָק אִישׁ הַדָּרוֹם אוֹמֵר: תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע&quot;. 
מַה זֶרַע בֶּן תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים – אַף זְכוּת תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ; וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר. 
&quot;לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ... כֹּלָּא מְטָא עַל נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא, לִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂר&quot; ([[דניאל ד כד]]-כו). 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ה|סוטה ג ה.]]
רבי מנסה לטעון שאם תלתה לה הזכות – לאחר שנגמרה זכותה היא מתה בדרך של הסוטה, ומתברר שאכן סטתה, אבל ר' שמעון מצפה שהעניין ייוודע מייד כשהיא שותה, וראו שם בתחילת משנה ד.}}
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אֵין זְכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים! 
אִם אוֹמֵר אַתָּה שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים הַמְאָרְרִים – מַדְהֶה אַתָּה אֶת הַמַּיִם בִּפְנֵי כָּל הַנָּשִׁים הַשּׁוֹתוֹת. 
וּמוֹצִיא אַתָּה שֵׁם רַע עַל הַטְּהוֹרוֹת שֶׁשָּׁתוּ, וְיֹאמְרוּ: טְמֵאוֹת הָיוּ, אֶלָּא שֶׁתָּלְתָה לָהֶם זְכוּת. 
רַבִּי אוֹמֵר: אֲנִי אַכְרִיעַ! אִם הָיְתָה טְהוֹרָה – סוֹפָהּ לָמוּת כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם. 
וְאִם הָיְתָה טְמֵאָה – סוֹפָהּ לָמוּת &quot;וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot; ([[במדבר ה כז]]).
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: וְכִי מִי מוֹדִיעַ לְכָל הָעוֹמְדִים שֶׁסּוֹף זוֹ לָמוּת &quot;וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot;? 
אֶלָּא כֵיוָן שֶׁהָיְתָה שׁוֹתָה – פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת וְעֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת וּכְמִין שַׁרְבִיטִין הָיוּ מִזְרָקִין בָּהּ. 
וְהֵן אוֹמְרִים: מַהֲרוּ וְהוֹצִיאוּהָ, שֶׁלֹּא תְטַמֵּא הָעֲזָרָה! 
}}

===פיסקה ט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה טז'''
'''&quot;וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן&quot;''', מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין מַשְׁקִים שְׁתֵּי סוֹטוֹת כְּאֶחָת. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ד|תוספתא סוטה א ד.]] דורש &quot;אותה&quot; ולא את חברתה. הדרשות מצטטות משנה ותוספתא ומסתפקות בכך.}}

'''&quot;וְהֶעֱמִידָהּ&quot;''' – שֶׁלֹּא יַעֲמִיד עִמָּהּ לֹא עֲבָדֶיהָ וְלֹא שִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ סָמוּךְ עֲלֵיהֶם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ו|סוטה א ו]]}}

'''&quot;לִפְנֵי ה'&quot;''' – בְּשַׁעֲרֵי נִקָּנוֹר. מִיכָּן אָמְרוּ: רֹאשׁ הַמַּעֲמָד הָיָה מַעֲמִיד אֶת הַטְּמֵאִים בְּשַׁעֲרֵי נִקָּנוֹר. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה]]}}
שֶׁשָּׁם מַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטוֹת.
}}

===פיסקה י===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה יז'''
'''&quot;וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדֹשִׁים&quot;''', אֵין קְדוֹשִׁים אֶלָּא שֶׁקִּדְּשׁוּ בַכֶּלִי; וְאֵלּוּ הֵם? אֵלּוּ מֵי כִיּוֹר. {{הע-שמאל|הקדושה חלה על המים – כמו על מנחות וקרבנות במקדש – רק מהזמן שהיו בכלי שרת; וראו לדוגמא [[ביאור:משנה מנחות פרק יב|מנחות יב א.]]}}

'''&quot;בִּכְלִי חֶרֶשׂ&quot;''', מַגִּיד שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ. {{הע-שמאל|הדרשה משווה בין טקס ההזאה לטיהור הטמאים, שיש בו כלי עם מים ואפר פרה אדומה – לטקס השקאת הסוטה, שגם בו יש מים ועפר, וגם הוא נועד לטהר את האשה מחשד. למרות הדמיון יש גם הבדל: בטקס הסוטה כלי המים הוא מחרס דווקא, ואילו את ההזאה ניתן לעשות בכל כלי, ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ה|פרה ה ה.]]}}
שֶׁהָיָה בַדִּין: הוֹאִיל וְעָפָר וּמַיִם מְקַדְּשִׁים בְּפָרָה, וְעָפָר וּמַיִם מְקַדְּשִׁים בְּסוֹטָה,
אִם לָמַדְתִּי לְפָרָה שֶׁעָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ – אַף סוֹטָה, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בִּכְלִי חֶרֶשׂ&quot;''', מַגִּיד שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ:
'''&quot;בִּכְלִי חֶרֶשׂ&quot;''' – כְּלִי חֶרֶשׂ חָדָשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. {{הע-שמאל|דורש חרש-חדש. לעניין הכלי ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ב|סוטה ב ב.]]}}

'''&quot;וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן&quot;''', {{הע-שמאל|דורש 'יהיה': ת&quot;ק קורא מצווה שיהיה עפר, ואם אין – מביא עפר ומניחו בקרקע המשכן ואז מניח על המים; איסי בן עקביא קורא 'יהיה' בעתיד, בבית המקדש. איסי בן מנחם מגן על ת&quot;ק וטוען שריבוי המקדש אינו צריך פסוק, אלא הוא בא בקל וחומר.}}
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאִם לֹא הָיָה שָׁם עָפָר – מֵבִיא עָפָר מִמָּקוֹם אַחֵר וְנוֹתְנוֹ לַמָּקוֹם, מִפְּנֵי שֶׁהַמָּקוֹם מְקַדְּשׁוֹ.
אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָה אוֹמֵר: לְהָבִיא אֶת קַרְקַע בֵּית עוֹלָמִים.
אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם הַמְּטַמְּאוֹ טֻמְאָה קַלָּה – עָשָׂה בָהּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כַּמִּשְׁכָּן.
סוֹטָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה בָהּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כַּמִּשְׁכָּן!

וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקָּח&quot;'''? {{הע-שמאל|כאן עומדת הדרשה על ההשוואה בין טקס הסוטה לטקס הזאת המים לטיהור, שהוזכרה לעיל: לכתחילה צריך להניח את העפר על המים, אבל אם הפך את הסדר בדיעבד – יצא, כדעת ר' שמעון [[ביאור:תוספתא/פרה/ו#ב|בתוספתא פרה ו ב.]] הדרשה מלמדת שר' שמעון מכשיר גם מי סוטה שהגיעו לכלי אחרי העפר.}}
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת&quot;''' וְגוֹ' ([[במדבר יט יז]]).
נֶאֱמַר כָּאן עָפָר וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עָפָר; מָה עָפָר הָאָמוּר כָּאן – עָפָר עַל פְּנֵי הַמַּיִם, אַף לְהַלָּן – עָפָר עַל פְּנֵי הַמַּיִם.
מַה לְּהַלָּן, אִם הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם יָצָא – אַף כָּאן, אִם הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם יָצָא.

'''&quot;יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמָּיִם&quot;''', כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה. {{הע-שמאל|כמות העפר אינה מוגדרת, בתנאי שיראה לעין שיש עפר במים; וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ו|תוספתא סוטה א ו,]] כר' ישמעאל.}}
שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים בַּתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיֵּרָאוּ: אֵפֶר פָּרָה, וְעָפָר סוֹטָה וְרֹק יְבָמָה.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אַף דַּם הַצִּפּוֹר.
}}

===פיסקה יא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה יח'''
{{הע-שמאל|הביטוי &quot;לפני ה'&quot; חוזר בפס' טז וכאן, ושניהם רומזים לשער המזרח שליד שער ניקנור, ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה.]]}}
'''&quot;וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה'&quot;''', מָקוֹם שֶׁמַּעֲמִידָהּ בַּתְּחִלָּה – שָׁם מַעֲמִידָהּ בַּסּוֹף.
{{הע-שמאל|הפריעה אינה המצב הרגיל, ומכאן שבנות ישראל מכסות את ראשיהן בדרך כלל. כך גם במקרה של תמר, שקרעה את בגדיה והניחה אפר על ראשה.
לדברי ר' יהודה ראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה-ו.]]
ר' יוחנן בן ברוקה טוען שאין להחמיר יותר מהצורך המינימלי, לפרוע את ראשה כדברי ר' ישמעאל לעיל, ואין להקלות אותה ברבים; נראה שלדעתו אין עדיין וודאות שמדובר בעבריינית, ולכן הוא דורש לשמור על כבודה, ולהסתפק במצווה של פריעת הראש המוזכרת בפירוש בתורה ותו לא. לכן הוא מוסיף גם סדין של בוץ כשמירה על הפרטיות של האשה; אבל חכמים חלקו עליו על סמך הפסוק מיחזקאל, המלמד על צורך בהרתעה וביוש האשה ברבים.}}
'''&quot;וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה&quot;''', כֹּהֵן נִפְנֶה לַאֲחוֹרֶיהָ וּפוֹרְעָהּ כְּדֵי לְקַיֵּם בָּהּ מִצְוַת פְּרִיעָה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
דָּבָר אַחֵר: לִמֵּד עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵן מְכַסּוֹת רָאשֵׁיהֶן.
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר: &quot;וַתִּקַּח תָּמָר אֵפֶר עַל רֹאשָׁהּ&quot; ([[שמואל ב יג יט]]).
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה בֵּית חֲלִיצָתָהּ נָאֶה – לֹא הָיָה מְגַלֵּהוּ, וְאִם הָיָה שְׂעָרָהּ נָאֶה – לֹא הָיָה סוֹתְרוֹ.
הָיְתָה מְכֻסָּה לְבָנִים – מְכַסֶּה שְׁחוֹרִים; הָיוּ שְׁחוֹרִים נָאִים לָהּ – מַפְשִׁיטָן וּמַלְבִּישִׁים אוֹתָהּ כְּעוּרִים.
הָיוּ עָלֶיהָ כְּלֵי זָהָב – קַטְלָאוֹת וּנְזָמִים וְטַבָּעוֹת – מְסַלְּקָם הֵימֶנָּה כְּדֵי לְנַוְּלָהּ.
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: אֵין מְנַוְּלִים בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה.
אֶלָּא: '''&quot;לִפְנֵי ה' וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה&quot;''', סָדִין שֶׁל בּוּץ הָיָה פוֹרֵס בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם.
כֹּהֵן פּוֹנֶה לַאֲחוֹרֶיהָ וּפוֹרְעָהּ, כְּדֵי לְקַיֵּם בָּהּ מִצְוַת פְּרִיעָה.
אָמְרוּ לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁלֹּא חַסְתָּ עַל כְּבוֹד הַמָּקוֹם, כָּךְ אֵין חָסִין עַל כְּבוֹדָהּ.
אֶלָּא כָּל הַנִּוּוּל הַזֶּה מְנַוְּלָהּ, כָּל הָרוֹצֶה לִרְאוֹת בָּא וְרוֹאֶה, חוּץ מֵעֲבָדֶיהָ וְשִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גַּס בָּהֶן.
אֶחָד הָאֲנָשִׁים וְאֶחָד הַנָּשִׁים, אֶחָד קְרוֹבִים וְאֶחָד רְחוֹקִים – מֻתָּרִים לִרְאוֹתָהּ.
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְנִוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה&quot; ([[יחזקאל כג מח]]).
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב|סוטה ב א.]] העמסת המנחה על ידי האשה מיועדת לגרום לה לוותר על הטקס ובסופו של דבר להציל את חייה.}}
'''&quot;וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ&quot;''', אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כְּדֵי לְיַגְּעָהּ, כְּדֵי שֶׁתַּחֲזֹר בָּהּ.
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם כָּךְ חָס הַמָּקוֹם עַל עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יָחוּס עַל עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ.
{{הע-שמאל|התכונות הפלאיות של המים מתרחשות בזמן שהם בידי הכהן. דורש 'יהיו'- יתהוו.
הדרשה 'דבר אחר' דורשת 'מרים'-ממררים-מערערים: המים ממררים את חיי הסוטה וממיתים אותה – או שהם מנקים אותה מחשד ומעוון.}}
'''&quot;וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים&quot;''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵין הַמַּיִם נֶהְפָּכִים לִהְיוֹת מָרִים אֶלָּא בְּיַד הַכֹּהֵן.
דָּבָר אַחֵר: נִקְרְאוּ &quot;מָרִים&quot; עַל שֵׁם סוֹפָן, שֶׁמְּמָרְרִין אֶת הַגּוּף וּמְעַרְעֲרִין אֶת הֶעָו‍ֹן.
}}

===פיסקה יב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה יט'''
{{הע-שמאל|נוסח ההשבעה נתון מראש, ואינו ניתן לשינוי; לכן, בניגוד לשבועת ביטוי, אין לאשה זכות להשבע בעצמה אלא היא חייבת להיענות לנוסח הנתון ע&quot;י הכהן.}} 
'''&quot;וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן&quot;''', הַכֹּהֵן מַשְׁבִּיעָהּ, וְאֵין נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: נֶאֱמַר כָּאן שְׁבוּעָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ([[ויקרא ה ד]]) שְׁבוּעָה.
מַה שְּׁבוּעָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן הִיא נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ – אַף שְׁבוּעָה הָאֲמוּרָה כָּאן הִיא נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ.
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן&quot;''' – הַכֹּהֵן מַשְׁבִּיעַ, וְאֵינָהּ נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ז|סוטה ז א.]] ר' יאשיה לומד מהביטוי &quot;אל האשה&quot;, בניגוד לטקס החליצה, שבו יש להקפיד על לשון הקדש (שם משנה ב). ר' ישמעאל לומד את ההלכה מעצם העובדה שהאשה עונה אחרי הכהן 'אמן אמן'.}}
'''&quot;וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה&quot;''' – בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם יְבָמָה, קַלָּה, לֹא עָשָׂה בָּהּ כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת כִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ,
סוֹטָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה בָּהּ כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת כִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה&quot;''' – בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן&quot;.
אִם אֵינָהּ שׁוֹמַעַת, כֵּיצַד אָמְרָה אָמֵן אָמֵן?
{{הע-שמאל|בדברי הכהן יש אלה – קללה אם סטתה – ושבועה שלא סטתה. על שתיהן עונה האשה &quot;אמן אמן&quot;, והשוו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ה|סוטה ב ה,]] שם מתוארת גם השבועה עצמה כקללה וכהרחבתה, בניגוד [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|לתוספתא סוטה ב ד.]]}}
אוֹ אֵינָהּ אוֹמֶרֶת אֶלָּא עַל הָאָלָה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ&quot; ([[במדבר ה כא]]), הֲרֵי שְׁבוּעָה אֲמוּרָה.
{{הע-שמאל|ראו בתחילת הפיסקה, שהכהן מנסח את השבועה ואינו מניח לאשה ליזום את הנוסח.}}
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה&quot;? לִמְּדָהּ כֹּהֵן סֵדֶר שְׁבוּעָה.
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ד|סוטה א ד,]] שהעבירה את האיום והשיחה עם האשה מהכהן לבית הדין הגדול. ההעברה מבטאת את המאבק בין חז&quot;ל לכהנים הצדוקים על השליטה במקדש, וראו גם [[ביאור:משנה יומא פרק א|יומא א, א-ד.]] כאן האיום הוא ע&quot;י הכהן, והוא נוסף לנוסח השבועה.}}
'''&quot;אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ&quot;'''', מְלַמֵּד שֶׁפּוֹתֵחַ לָהּ בִּזְכוּת.
אוֹמֵר לָהּ: הַרְבֵּה יַיִן עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה שְׂחוֹק עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה יַלְדוּת עוֹשָׂה.
הַרְבֵּה קִדְּמוּךְ וְנִשְׁטְפוּ. אַל תִּגְרְמִי לַשֵּׁם הַגָּדוֹל הַנִּכְתָּב בִּקְדֻשָּׁה שֶׁיִּמָּחֶה עַל הַמָּיִם!
אוֹמֵר לְפָנֶיהָ דִּבְרֵי הַגָּדָה, מַעֲשִׂים שֶׁאֵרְעוּ בַּכְּתוּבִים הָרִאשׁוֹנִים.
כְּגוֹן: &quot;אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ מֵאֲבוֹתָם&quot; ([[איוב טו יח]]).
וְאוֹמֵר לְפָנֶיהָ דְּבָרִים שֶׁאֵינָן כְּדַיי לְשׁוֹמְעָן, הִיא וְכָל מִשְׁפְּחוֹת בֵּית אָבִיהָ כְּדַיי בָּהֶם.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ג|תוספתא סוטה א ג:]] ר' ישמעאל, בניגוד למשנה ולאיום דלעיל, מתייחס גם לאפשרות שהאשה לא נטמאה, ואז שתיית המים לא תזיק לה.}}
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בַּתְּחִלָּה מוֹדִיעָהּ כֹּחָן שֶׁל מַיִם הַמָּרִים.
אוֹמֵר לָהּ: בִּתִּי, אוֹמַר לָךְ הַמַּיִם הַמָּרִים הָאֵלּוּ לָמָּה הֵם דּוֹמִים:
לְסַם יָבֵשׁ הַנִּתָּן עַל גַּבֵּי בָּשָׂר חַי – וְאֵין מַזִּיקוֹ; כְּשֶׁהוּא מוֹצֵא מַכָּה – מַתְחִיל לְחַלְחֵל.
אַף אַתְּ, אִם טְהוֹרָה אַתְּ – שְׁתִי וְאַל תִּמָּנְעִי, וְאִם טְמֵאָה אַתְּ – {{ב|הִנָּקִי|המנעי}} מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה.
}}

===פיסקה יג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כ'''
'''&quot;וְאַתְּ כִּי שָׂטִית&quot;''' ([[במדבר ה כ]]), אֵין לִי אֶלָּא כְּדַרְכָּהּ.
שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכִי נִטְמֵאת&quot;! {{הע-שמאל|למרות שהחשוד בעל את האשה שלא כדרכה, וממילא היא אינה בהריון – המעשה עושה אותה לסוטה והמים גורמים למותה.}}

'''&quot;וְיִתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ&quot;''' – לְהָבִיא אֶת הַסָּרִיס. {{הע-שמאל|למרות שהסריס (עקר) אינו גורם להתעברות האשה – יכול הבעל לקנא בו.}}

'''&quot;מִבִּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ&quot;''' – לְהָבִיא אֶת אֵשֶׁת הַסָּרִיס.
עַל הַכֹּל הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ. {{הע-שמאל|הסריס יכול לקנא לאשתו ולהשקות אותה במים, אבל אם האשה היא איילונית (עקרה) היא אינה שותה; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד.]]}}
}}

===פיסקה יד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כא'''
'''&quot;וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה&quot;''' ([[במדבר ה כא]]), מִיכָּן אַתָּה דָן לְכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, {{הע-שמאל|שבועת הדיינים, המכונה שבועת המודה במקצת, מופיעה ב[[שמות כב י]] בלי אלה. הדרשה טוענת שגם היא כוללת אלה. השבועה הנ&quot;ל מכונה שם &quot;שבועת ה'&quot;, והוא הדין לשבועת הסוטה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז.]]}}
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה,
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה.
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א,
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן אֶלָּא בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א.

'''&quot;יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|האלה (קללה) עומדת מאחורי כל שבועה, ומאיימת על הנשבעים. יש לה תוקף אלוהי, ולכן אין לזלזל בה; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז.]] וכן [[ביאור:משנה שבועות פרק ד#משנה יג|שבועות ד יג.]]}}
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה&quot; ([[ויקרא ה א]]),
אֵין לִי אֶלָּא אָלָה. מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁבוּעָה כְּאָלָה? – הֲרֵי אַתָּה דָן:
נֶאֱמַר כָּאן אָלָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אָלָה.
מָה אָלָה הָאֲמוּרָה כָּאן, עָשָׂה שְׁבוּעָה כְּאָלָה – אַף אָלָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, עֲשֵׂה שְׁבוּעָה כְּאָלָה.
וּמָה אָלָה בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א – אַף שְׁבוּעָה בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א.
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפֵרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א,
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א.

'''&quot;בְּתוֹךְ עַמֵּךְ&quot;''' – וְעַמֵּךְ שָׁלוֹם. {{הע-שמאל|הציבור אינו סובל בגלל חטאה של הסוטה, וראו גם [[ביאור:מכילתא/שבתא#פרשה א|מכילתא שבתא א,]] על פס' יד.}}

'''&quot;בְּתוֹךְ עַמֵּךְ&quot;''' – וְלֹא בַּזְּמַן הַזֶּה. {{הע-שמאל|העונש של הסוטה הוא דווקא בזמן שישראל על אדמתם, ולא בזמן הגלות, שבה הם בתוך עם אחר שאינו מכיר אותם; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ט#משנה ט|סוטה ט ט,]] שבוטלו מים המרים.}}
'''&quot;בְּתוֹךְ עַמֵּךְ&quot;''', הַפְרֵשׁ בֵּין אָדָם הַמִּתְנַוֵּל בְּמָקוֹם שֶׁמַּכִּירִין אוֹתוֹ לְאָדָם הַמִּתְנַוֵּל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ.
}}

===פיסקה טו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כא-כב'''
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א.]] דורש את הכפילות; וראו לעיל ח, דרשה דומה על הריבוי &quot;קנאות&quot;. ר' יוסי הגלילי מוסיף מסקנה, שהמביא זכות לחברו יזכה גם הוא למה שזכה חברו. על עצם ההנחה שמידה טובה מרובה ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]]}}
'''&quot;בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת... וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ&quot;''' ([[במדבר ה כא]]-כב), 
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל. 
אַתָּה אוֹמֵר זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל, אוֹ אֵינָהּ אֶלָּא בִּטְנָהּ וִירֵכָהּ שֶׁל נִבְעֶלֶת? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot; ([[במדבר ה כז]]), הֲרֵי בִּטְנָהּ וִירֵכָהּ שֶׁל נִבְעֶלֶת אָמוּר. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ&quot;? זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל. 
מַגִּיד הַכָּתוּב, כְּשֵׁם שֶׁהַפֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתָּהּ – כָּךְ הַפֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתּוֹ. 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת, מְמֹעֶטֶת, הַמֵּבִיאָ תַּקָּלָה לַחֲבֵרוֹ הֲרֵי הוּא כְּיוֹצֵא בוֹ. 
קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹב, מְרֻבָּה. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ה|סוטה ב ה.]] לדברי ר' מאיר יכול לגלגל עליה גם הבטחה לעתיד. חכמים מסכימים שמגלגל עליה שבועות נוספות, אבל לדעתם כולן על העבר. 
וראו [[ספורנו/במדבר/ה#כב|פירוש ספורנו שם,]] שהאשה עונה אמן על הקללה ואמן על הברכה.}}
&quot;וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן&quot;, אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵיתִי, אָמֵן שֶׁלֹּא אֶטָּמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. 
וְאֵין חֲכָמִים מוֹדִים בַּדָּבָר, אֶלָּא {{ב|אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי, וְאִם נִטְמֵאתִי יָבֹאוּ לָהּ|פירוש פשט}}. 
אָמֵן עִם אִישׁ זֶה, אָמֵן עִם אִישׁ אַחֵר; אָמֵן אִם אֲרוּסָה, אָמֵן אִם נְשׂוּאָה; אָמֵן אִם שׁוֹמֶרֶת יָבָם, אָמֵן אִם מִשֶּׁנִּתְיַבַּמְתִּי. 
זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁתִּבָּעֵל וּתְהֵא אֲסוּרָה לוֹ – {{ב|עַל אוֹתָהּ הַשָּׁעָה הוּא מַתְנֶה עִמָּהּ|לדעת חכמים אינו מתנה על העתיד אלא על ההווה והעבר.}}. 
{{הע-שמאל|חוזר על הנאמר בפיסקה יד, ומוסיף את ענייני עניית &quot;אמן&quot; וגלגול השבועה. 
לעניין עניית ה&quot;אמן&quot;, ראו גם [[ביאור:משנה שבועות פרק ג#משנה יא|שבועות ג יא,]] &quot;מפי אחרים&quot;, וכן בתחילת פרקים ד, ה שם.
לעניין גלגול השבועה השוו [[ביאור:משנה שבועות פרק ז#משנה ח|שבועות ז ח.]]}}
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה. 
כָּךְ פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יִהְיוּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה. 
הוֹאִיל וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א – אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן אֶלָּא בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א. 
וְהוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּ&quot;אָמֵן&quot;. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא כ]] לפס' א: על שבועת הדיינים (היא שבועת המודה במקצת הטענה) יש לענות 'אמן', אחרת היא מוגדרת כשבועת שוא.}}
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן אֶלָּא בְּ&quot;אָמֵן&quot;.
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לְהָבִיא אֶת שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִים, שֶׁתְּהֵא בְּאָמֵן. 
שֶׁאִם אֵין עוֹנֶה אַתָּה אַחֲרָיו אָמֵן, אַתָּה עוֹשֶׂה שְׁבוּעַת שָׁוְא. 
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁמְּגַלְגְּלִים עָלֶיהָ {{ב|אֶת הַיָּשָׁן|כדעת חכמים לעיל, ולא כר' מאיר.}}. 
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁיִּגַלְגְּלוּ עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן. 
{{הע-שמאל|את הסוטה לא ביקש בעלה להשביע לפני שהתרה בה, ואילו שותפים ואריסים שחלקו רצו להשביע זה את זה כבר כשחלקו בחשד גזילה, אבל שנינו &quot;אינו יכול להשביעו&quot; – אלא אם התחייבו בשבועה ממקום אחר – ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ז#משנה ח|שבועות ז ח.]]}}
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה סּוֹטָה, שֶׁלֹּא נִתְבְּעָה מִקֹּדֶם – מְגַלְגְּלִים עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן. 
גְּזֵלוֹת, שֶׁנִּתְבְּעוּ מִקֹּדֶם – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּגַלְגְּלוּ עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן? 
}}

===פיסקה טז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כג'''

'''&quot;וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הַכֹּהֵן&quot;''' ([[במדבר ה כג]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי {{ב|כָּל אָלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה|מפרשיות בחוקותי וכי תבוא}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;הָאֵלֶּה&quot;.
{{הע-שמאל|דוקא הכהן כותב, ולא הבעל; למרות שהבעל יכול לכתוב גט.}}
'''&quot;הַכֹּהֵן&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;וְכָתַב&quot;''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;וְכָתַב&quot; ([[דברים כד א]]),
וּמַה &quot;וְכָתַב&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – כָּשֵׁר בְּכָל אָדָם, אַף '''&quot;וְכָתַב&quot;''' הָאָמוּר כָּאן כָּשֵׁר בְּכָל אָדָם! – תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הַכֹּהֵן&quot;'''.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ד|סוטה ב ד.]] בניגוד לגט – ראו [[ביאור:משנה גיטין פרק ב#משנה ג|גיטין ב ג,]] ובדומה לכתיבת ספר תורה – ראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יז#פיסקה קס|ספרי דברים קס,]] וכן [[ביאור:משנה מגילה פרק ב#משנה ב|מגילה ב ב.]]}}
'''&quot;בַּסֵּפֶר וּמָחָה&quot;''' – בְּדָבָר הַנִּמְחֶה.
מִכָּאן אָמְרוּ: אֵין כּוֹתְבִים לֹא עַל הַלּוּחַ, וְלֹא עַל הַנְּיָר, וְלֹא עַל הַדִּיפְתְּרָא, אֶלָּא בִּמְגִלָּה; שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;בַּסֵּפֶר&quot;'''.
וְאֵינוֹ כּוֹתֵב לֹא בְּקוֹמוֹס וְלֹא בְּקַנְקַנְתּוּם, אֶלָּא בִּדְיוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים&quot;''', כְּתָב שֶׁיָּכוֹל לִמָּחוֹת.
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/שבת/יד#ד|תוספתא שבת יד ד,]] שם ר' ישמעאל הוא שקובע ששורפים ספרי מינים בשלמות ואילו ר' יוסי הגלילי קודר (קורע) את האזכרות שבהם.}}
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם לְהָטִיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ,
אָמַר הַמָּקוֹם: סֵפֶר שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם,
סִפְרֵי מִינִים, שֶׁמַּטִּילִים אֵיבָה וְשִׂנְאָה וְקִנְאָה וּבַעֲלֵי דְבָבוּת – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּמָּחוּ מִן הָעוֹלָם.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: סִפְרֵי מִינִים, כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? קוֹדֵר אֶת הָאַזְכָּרוֹת – וְשׂוֹרֵף אֶת הַשְּׁאָר.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: שׂוֹרֵף אֶת כֻּלּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה.
{{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה יא. מתי הופכים המים להיות מרים?}}
'''&quot;וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים&quot;''' – מַגִּיד שֶׁהַכְּתָב עוֹשֶׂה אֶת הַמַּיִם מָרִים.
}}

===פיסקה יז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כד-כו'''
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ב|סוטה ג ב-ג.]] ר' עקיבא כר' שמעון, שהשקיית האשה היא אחרי הקטרת המנחה, ולכן פס' כד נראה מיותר.}}
'''&quot;וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה&quot;''' ([[במדבר ה כד]]), לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה&quot;''' ([[במדבר ה כו]])!
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה&quot;'''? שֶׁאִם נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה {{ב|אֵינִי שׁוֹתָה|איני רוצה לשתות}},
מְעַרְעֲרִים אוֹתָהּ, וּמַשְׁקִים אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.
{{הע-שמאל|חכמים רואים את פס' כד כעיקר, בשיטת ת&quot;ק שם, וכך לדעתם יש להסביר את פס' כו: ההשפעה של שתיית המים ניכרת רק אחרי שהקטיר הכהן את המנחה. סדר הדברים לדעת חכמים הוא: קבלת השבועה, מחיקת המגילה ושתיית המים, והקטרת הקומץ. ר' שמעון ור' עקיבא מחליפים את שני האחרונים.}}
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: '''&quot;וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה&quot;''',
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה&quot;'''? שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מְעַכְּבִים בַּסּוֹטָה:
עַד שֶׁלֹּא נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה, וְעַד שֶׁלֹּא קָרַב הַקֹּמֶץ, וְעַד שֶׁלֹּא קִבְּלָה עָלֶיהָ אֶת הַשְּׁבוּעָה.
{{הע-שמאל|לשיטת ר' עקיבא מוחקים את המגילה אחרי הקטרת הקומץ. אם אז סירבה לשתות או הודתה שנאפה – מכריחים אותה לשתות בכל זאת, ולא שופכים את המים. וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ב|תוספתא סוטה ב ב-ג.]]
לשיטת ר' אחי אין המים נשפכים אלא נשמרים לסוטה אחרת. 
לדעת ת&quot;ק ראו [[ביאור:תוספתא/גיטין/ב#י|תוספתא גיטין ב י.]]}}
נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה {{ב|'טְמֵאָה אֲנִי'|הודתה שנאפה}} – הַמַּיִם נִשְׁפָּכִים וְהַמִּנְחָה מִתְפַּזֶּרֶת אֲבֵית הַדֶּשֶׁן,
וְאֵין מְגִלָּתָהּ כְּשֵׁרָה לְהַשְׁקוֹת בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת.
רַבִּי אָחַי בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: מַשְׁקִים בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת.
{{הע-שמאל|לא ברור מדוע הנידה אינה שותה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד|סוטה ד,]] שהדין הזה אינו נזכר במשנה.}}
'''&quot;וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה&quot;''' ([[במדבר ה כה]]) – וְלֹא מִיַּד {{ב|שְׁלִישָׁהּ|שליח}}.
'''&quot;מִיַּד הָאִשָּׁה&quot;''' – שֶׁאִם פֵּרְסָה נִדָּה, לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ה#משנה ו|מנחות ה ו.]] ההנפה היתה ממזרח למזבח – וראו [[במדבר ג לח]], וההגשה (&quot;הולכה&quot;) – מדרום מערב לו.}}
'''&quot;וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה&quot;''' – מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. מִנַּיִן?
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם&quot; ([[שמות כט כז]]), מַקִּישׁ הֲרָמָה לִתְנוּפָה:
מַה תְּנוּפָה, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא – אַף הֲרָמָה כֵּן; וּמַה הֲרָמָה, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד – אַף תְּנוּפָה מַעֲלֶה וּמוֹרִיד.
מִיכָּן אָמְרוּ: מִצְוַת תְּנוּפָה – מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, זֹה הִיא מִצְוַת תְּנוּפָה.
'''&quot;לִפְנֵי ה'&quot;''' – בַּמִּזְרָח, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לִפְנֵי ה'&quot; הֲרֵי הוּא בַּמִּזְרָח, עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב.
'''&quot;וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי ה' וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ&quot;''' – לִמֵּד עַל מִנְחַת סוֹטָה, שֶׁטְּעוּנָה תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה.
{{הע-שמאל|סיום הפיסקה כדעת ר' עקיבא בתחילתה.}}
'''&quot;וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה אֶת אַזְכָּרָתָהּ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה&quot;''' ([[במדבר ה כו]]) – זוֹ הַקְטָרַת הַקֹּמֶץ, שֶׁקָּרוּי אַזְכָּרָה,
'''&quot;וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה&quot;''' – לָעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ.
}}

===פיסקה יח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כז'''
'''&quot;וְהִשְׁקָה אֶת הַמַּיִם... וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot;''' ([[במדבר ה כז]]), {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ז|סוטה א ז,]] &quot;ושאר הגוף לא פלט&quot;.}}
אֵין לִי אֶלָּא בִטְנָהּ וִירֵכָהּ. שְׁאָר אֵיבָרֶיהָ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּבָאוּ בָהּ&quot;.
 
אֲנִי אֶקְרָא &quot;וּבָאוּ בָהּ&quot;, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot;? {{הע-שמאל|ראו שם, &quot;בירך התחילה בעבירה תחילה&quot; וכו', וראו גם [[ביאור:תוספתא/סוטה/ד#ד|תוספתא סוטה ד ד,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|מכילתא פסחא ז,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה א|שם ויהי א.]] הדגש הוא על סדר הפורענות, המתקדם ממי שהתחיל ועד למכלול כולו: במבול נמחו בני האדם תחילה ואחריהם בעלי החיים; הסנוורים הכו באנשי סדום שבפתח תחילה, ואחריהם בשאר העיר; פרעה נהרג ראשון, ואחריו שאר חילו; ואת הריגת אנשי עיר הנידחת יש לקיים לפני השמדת הבהמה והרכוש. בסיום הדרשה מופיע קל וחומר, שאינו עוסק באיברי הגוף אלא בדוגמאות האחרות, ומסקנתו שמי שהתחיל במצווה יזכה ליהנות ראשון משכרה.}}
אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ יַתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה&quot; ([[בראשית ז כג]]). 
מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים&quot; ([[בראשית יט יא]]). 
מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הָיְתָה מַתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ&quot; ([[שמות יד ד]]). 
פַּרְעֹה הִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת. 
כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: &quot;הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִיא לְפִי חָרֶב... וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ&quot; ([[דברים יג טז]]). 
מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! 
אַף כָּאן: &quot;וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot;, אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הוּא מַתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת מְמֹעֶטֶת, אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת, 
קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹב מְרֻבָּה! 

'''&quot;וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה&quot;''' – שֶׁיְּהוּ אָלִין בָּהּ: &quot;יְאָרְעֵיךְ כְּשֵׁם שֶׁאֵרְעָה לִפְלוֹנִית!&quot; {{הע-שמאל|האלה היא קללה, והשבועה היא קללה מותנית: אם לא אקיים את השבועה – אקולל כמו הסוטה. וראו את הצימוד בין השתים גם לעיל פיסקה יד.
הצדיקים מתיחסים לרשעים כמקוללים, והרשעים מתיחסים לצדיקים כמבורכים, ומברכים איש את רעהו שיזכו בגורל הצדיקים.}}
לִשְׁבוּעָה, שֶׁיְּהוּ נִשְׁבָּעִין בָּהּ: &quot;שֶׁיְּאָרְעֵךְ כְּשֵׁם שֶׁאֵרַע לִפְלוֹנִית&quot;! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהִנַּחְתֶּם שִׁמְכֶם לִשְׁבוּעָה לִבְחִירָי&quot; ([[ישעיה סה טו]]). 
נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁהָרְשָׁעִים – שְׁבוּעָה לַצַּדִּיקִים. וּמִנַּיִן שֶׁהַצַּדִּיקִים – בְּרָכָה לָרְשָׁעִים? 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהִתְבָּרְכוּ בוֹ גּוֹיִם וּבוֹ יִתְהַלָּלוּ&quot; ([[ירמיה ד ב]]), 
וְאוֹמֵר: &quot;וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ&quot; ([[בראשית יב ג]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל&quot; ([[בראשית מח כ]]). 
}}

===פיסקה יט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כח'''
'''&quot;וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא&quot;''' ([[במדבר ה כח]]), {{הע-שמאל|ר' ישמעאל קורא את הביטוי &quot;וטהורה היא&quot; כדין: שהסוטה היתה טמאה ועכשיו נטהרה, ולא כהמשך התנאי &quot;אם לא...&quot;
מכאן הוא מסיק שלפני הטקס היא אסורה לבעלה, וראו דרשה אחרת [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|בסוטה ה א.]] אבל אחרי הטקס היא מותרת לו.
המימרה של רשב&quot;י אינה במקומה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ה|סוטה ג ה.]] אחריה משלימה הדרשה את דברי ר' ישמעאל, שהסיק מאיסור הסוטה על בעלה גם למי שנאפה בלי התראה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ו|סוטה ו א.]]}}
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי מִי טְמֵאָה, שֶׁהַכָּתוּב מְטַהֲרָהּ? וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא&quot;'''? 
אֶלָּא מַגִּיד הַכָּתוּב, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא עָלֶיהָ שֵׁם רַע – אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: לֹא תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים, 
אֶלָּא '''&quot;אִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ&quot; ([[ויקרא כ י]]). 
לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לָהּ עֵדִים, וְהִתְרוּ בָהּ – שֶׁהִיא בְּמִיתָה. 
יֵשׁ לָהּ עֵדִים וְלֹא הִתְרוּ בָהּ – פְּטוּרָה מִן הַמִּיתָה. הוֹאִיל וּפְטוּרָה מִן הַמִּיתָה, תִּהְיֶה מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ? 
אָמַרְתָּ: סָפֵק נִבְעֲלָה סָפֵק לֹא נִבְעֲלָה – אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ; קַל וָחֹמֶר לְשֶׁנִּבְעֲלָה וַדַּאי! 
אֶלָּא הֲרֵי הִיא בִּכְלַל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ... כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר&quot; ([[דברים כד א]]). 

'''&quot;וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא&quot;''' – טְהוֹרָה לַבַּעַל, וּטְהוֹרָה לַבּוֹעֵל וּטְהוֹרָה לִתְרוּמָה: {{הע-שמאל|השוו לדברי ר' עקיבא, לעיל פיסקה ז.}}

'''&quot;וְנִקְּתָה&quot;''' – אַף מִן הָאָלוֹת וְאַף מִן הַשְּׁבוּעָה. {{הע-שמאל|לעניין האלה והשבועה השוו לעיל פיסקה יד. 
האשה אינה ניזוקה מהקללות, כי הן חלות רק אם נבעלה, והשוו לדברי הכהן לה בסוף פיסקה יב לעיל.}}

'''&quot;וְנִזְרְעָה זָרַע&quot;''', שֶׁאִם הָיְתָה עֲקָרָה – נִפְקֶדֶת, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. {{הע-שמאל|ראו דברי ר' יהודה בן בתירא [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|בתוספתא סוטה ב ד.]] נראה שהיתה העדפה של ריבוי בנים זכרים לבנים וארוכים, אבל ההעדפה לא היתה מספיקה כדי לגרום לנשים להסתר מבעליהן; והשוו את דברי ר' ישמעאל ל[[ברכות לא ב]].}}
אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אִם כֵּן יֵלְכוּ כָּל הָעֲקָרוֹת וִיקַלְקְלוּ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּפָּקְדוּ, וְזוֹ שֶׁיָּשְׁבָה לָהּ – הִפְסִידָה! 
אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע&quot;'''? שֶׁאִם הָיְתָה יוֹלֶדֶת בְּצַעַר – יוֹלֶדֶת בְּרֶוַח. 
נְקֵבוֹת – יוֹלֶדֶת זְכָרִים; אֶחָד – יוֹלֶדֶת שְׁנַיִם; שְׁחוֹרִים – יוֹלֶדֶת לְבָנִים; קְצָרִים – יוֹלֶדֶת אֲרֻכִּים. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת אַיְלוֹנִית וְשֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד. {{הע-שמאל|האיילונית ומי שאינה ראויה לילד אינן שותות, ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ג|סוטה ד ג]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/ה#ב|ותוספתא סוטה ה ב;]] אבל אשת הסריס שותה, למרות שאינו ראוי לעבר אותה – ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד!]]}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע&quot;''', מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה בִּכְלָל וְיָצְתָה לִדּוֹן בַּדָּבָר הֶחָדָשׁ. {{הע-שמאל|ראו בתחילת הפיסקה: אחרי הטקס האשה מותרת לבעלה, והבנים שייולדו לה כשרים.}}
הֶחֱזִירָהּ הַכָּתוּב לִכְלָלָהּ. 
}}

===פיסקה כ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כט'''
'''&quot;זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת&quot;''' ([[במדבר ה כט]]), אֵין לִי אֶלָּא לְשָׁעָה.
לְדוֹרוֹת מִנַּיִן? {{הע-שמאל|ר' יאשיה לומד מהביטוי &quot;תורת הקנאות&quot; שמצוות סוטה היא לדורות. ר' יונתן קורא את הביטוי כפשטו, כסיום הדיון בסוטה. וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לח|להלן לח.]]}}
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;זֹאת תּוֹרַת&quot;''', דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה; רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: כְּחוֹתַם הַדְּבָרִים.

'''&quot;אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ&quot;''', לְהָבִיא אֵשֶׁת חֵרֵשׁ וְאֵשֶׁת {{ב|שִׁעֲמוּם|מי שנשתטה}}. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ה|סוטה ד ה,]] שלדעת ר' יוסי יוכל הבעל, אם יבריא, להשקות את האשה על סמך הקינוי של בית הדין.}}
שֶׁבֵּית דִּין מְקַנִּים לָהֶם לְפוֹסְלָם מִכְּתֻבָּתָם.
אוֹ אַף לְהַשְׁקוֹתָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן&quot; ([[במדבר ה טו]]),
הָאִישׁ מַשְׁקֶה, וְאֵין בֵּית דִּין מַשְׁקִים.

'''&quot;תַּחַת אִישָׁהּ&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הָאֲרוּסָה. מַשְׁמַע מוֹצִיא אֶת הָאֲרוּסָה וּמוֹצִיא אֶת הַיְבָמָה? {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד|סוטה ד א,]] כר' יונתן.}}
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ&quot; ([[במדבר ה יב]]), לְהָבִיא אֶת הַיְבָמָה, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: &quot;אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ&quot; – לְהוֹצִיא אֶת הַיְבָמָה.
מַשְׁמַע מוֹצִיא אֶת הַיְבָמָה וּמֵבִיא אֶת הָאֲרוּסָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;תַּחַת אִישָׁהּ&quot;''', לְהוֹצִיא אֶת הָאֲרוּסָה.
}}

===פיסקה כא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה ל-לא'''
'''&quot;אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ&quot;''' ([[במדבר ה ל]]), לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|הפיסקה נותנת כמה תשובות לשאלת הצורך בביטוי &quot;וניקה האיש ההוא מעוון&quot; (פס' לא): מה חטאו של הבעל?
הדרשה הראשונה בשיטת ר' ישמעאל לעיל פיסקה ז, שהקינוי הוא רשות, אבל גם הוא מודה שאם קינא והתרה באשה, והיא נסתרה – חובה עליו להשלים את התהליך ולהשקות את אשתו; אחרת יחול עוון עליו.}}
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא&quot; ([[במדבר ה יד]]),
אוֹ, כְּשֵׁם שֶׁעַד שֶׁלֹּא קִנֵּא לָהּ – רְשׁוּת, אַף כָּךְ מִשֶּׁקִּנֵּא לָהּ – רְשׁוּת.
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה – וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ&quot;'''. חוֹבָה, וְלֹא רְשׁוּת.
'''&quot;וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה'... וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן&quot;''' ([[במדבר ה ל]]-לא),
אִם עָשָׂה לָהּ – וְנִקָּה, וְאִם לֹא עָשָׂה לָהּ – לֹא נִקָּה.

'''&quot;וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן&quot;''', שֶׁלֹּא יֹאמַר: אוֹי לִי שֶׁהָרַגְתִּי בַּת יִשְׂרָאֵל! אוֹי לִי שֶׁנִּוַּלְתִּי בַּת יִשְׂרָאֵל! {{הע-שמאל|יסורי המצפון של הבעל עשויים להיות על שגרם למות האשה, או על שהיא נאפה והוא שימש איתה זמן מה. הדרשה מבטיחה לו מחילה.}}
אוֹי לִי שֶׁהָיִיתִי מְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּמֵאָה! – לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;וְנִקָּה&quot;'''.

שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: בִּטְהוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר: {{הע-שמאל|אפילו אם לא נבעלה, היא נסתרה עם אותו אדם, ולכן היא תשא את עוונה בכל מקרה; והשוו לדברי רשב&quot;א [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|בתוספתא ב ד,]] שהבזיון שבטקס מכפר לה עליה.}}
הוֹאִיל וְהֵבִיאָה עַצְמָהּ לִידֵי דְּבָרִים הַלָּלוּ – אַף הִיא לֹא תֵצֵא מִידֵי פֻרְעָנוּת.
לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן, וְהָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָּׂא אֶת עֲו‍ֹנָהּ&quot;'''!

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁסּוֹף זוֹ לָמוּת &quot;וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot;! {{הע-שמאל|גם אם לא מתה מיד, אם היא אשמה – תמות בצורה שתגלה שסטתה. וראו לעיל פיסקה ח &quot;רבי אומר אני אכריע&quot; וכו'.}}

לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן&quot;'''? כְּשֶׁהָאִישׁ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן – הָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ.
וְלֹא כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה, {{הע-שמאל|מבחן מי הסוטה פועל רק אם הבעל נקי מעוון, ואם הוא עצמו חוטא – האשה  לא תיענש בהם; הושע קשר את בעלה של הסוטה, אם הוא רודף אחר הזנות – לביטול מקומי של יכולתו להשקות את אשתו; אבל ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ט#משנה ט|סוטה ט ט,]] שריב&quot;ז ביטל את טקס ההשקיה לחלוטין.}}
כִּי הֵם עִם הַזּוֹנוֹת יְפָרֵדוּ וְעִם הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ וְעַם לֹא יָבִין יִלָּבֵט&quot; ([[הושע ד יד]]).
אָמַר לָהֶם: הוֹאִיל וְאַתֶּם רוֹדְפִים אַחַר הַזְּנוּת – אַף הַמַּיִם לֹא יִבְדְּקוּ אֶת נְשֵׁיכֶם.
לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן&quot;''' – אֶת עֲוֹן הַהוּא.
}}</text>
      <sha1>i34zioankvqao30x246vsi0vnnhuf7f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו</title>
    <ns>106</ns>
    <id>457029</id>
    <revision>
      <id>3011417</id>
      <parentid>2994613</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T13:59:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011417</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="175919" sha1="gnqfmrhhzpawzw0v3x3jrp68edj2neg" xml:space="preserve">{{ביאור:ספרי במדבר}}

==ספרי במדבר לפרשת נשא פרק ו==

===פיסקה כב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו א-ב'''
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ב#משנה ד|נזיר ב ד:]] הנזירות, בניגוד לשאר הנדרים – מגיעה כחבילה על כל מרכיביה, ואין לנזיר זכות לבחור על אילו מהאיסורים הוא נודר ולכמה זמן. ארכה של נזירות הוא לפחות 30 ימים.}}
'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה'&quot;''' ([[במדבר ו א]]-ב),
לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ&quot; ([[במדבר ל ג]]),
שֶׁאִם נָדַר יוֹם אֶחָד – אָסוּר יוֹם אֶחָד; שְׁנַיִם – אָסוּר שְׁנַיִם; מֵאוֹתוֹ הַמִּין שֶׁנָדַר – מֵאוֹתוֹ הַמִּין אָסוּר.
שׁוֹמְעַנִי, אַף בִּנְזִירוּת כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, שֶׁאִם נָזַר יוֹם אֶחָד אוֹ שָׁעָה אַחַת,
אָסוּר שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְאָסוּר לִשְׁתּוֹת יַיִן וְלִיטָּמֵא לַמֵּתִים, וְאָסוּר בְּתִגְלַחַת. לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ.
{{הע-שמאל|לכהנים זכרים, קטנים וגדולים – אסור להיטמא למת, כי הם מחוייבים לשמור על טהרה לצורכי עבודת המקדש. למרות שגם נזיר אסור בכך – כאן האיסור חל על גדולים וגדולות, ואילו לגבי הקטנים – הנזירות לא חלה כלל!}}
&quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot; – לַעֲשׂוֹת נָשִׁים כַּאֲנָשִׁים.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: מָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁעָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים – לֹא עָשָׂה נָשִׁים כַּאֲנָשִׁים,
כָּאן, שֶׁלֹּא עָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה נָשִׁים כַּאֲנָשִׁים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;, לַעֲשׂוֹת נָשִׁים כַּאֲנָשִׁים.
{{הע-שמאל|הנזירות היא נדר, ולכן היא חלה רק על מי שיכול לינדור נדר מחייב, ולא על קטנים – ראו [[ביאור:משנה נידה פרק ה#משנה ו|נידה ה ו.]]}}
&quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot; – לְהוֹצִיא אֶת הַקְּטַנִּים.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה נָשִׁים כַּאֲנָשִׁים – עָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים,
כָּאן, שֶׁעָשָׂה נָשִׁים כַּאֲנָשִׁים, אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּעֲשֶׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot; – לְהוֹצִיא אֶת הַקְּטַנִּים.
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר &quot;כִּי יַפְלִא&quot;? לְהָבִיא אֶת מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַפְלוֹת.
מִיכָּן אָמְרוּ: בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, נְדָרָיו נִבְדָּקִין.
{{הע-שמאל|הקשר של הנזירות לנדרים מתבטא גם בכך שהיא וולונטארית ואינה חלה באונס.}}
&quot;כִּי יַפְלִא&quot; – לִרְצוֹנוֹ, וְלֹא אָנוּס. אוֹ אֲפִלּוּ אָנוּס? הֲרֵי אַתָּה דָּן:
נֶאֱמַר כָּאן הַפְלָאָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן הַפְלָאָה ([[ויקרא כב כא]]). מָה הַפְלָאָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – בְּנֵדֶר וּבִנְדָבָה,
אַף הַפְלָאָה הָאֲמוּרָה כָּאן – בְּנֵדֶר וּבִנְדָבָה. מִכָּאן אָמְרוּ: מֵרְצוֹנוֹ, וְלֹא אָנוּס.
{{הע-שמאל|הפלאת נזירות היא כנדבת קרבן, וכמוה היא וולונטארית; אבל הנזיר מזכיר לשון נזירות בנדרו, ולכן יתכן נדר מן היין או מן התגלחת שאינו נזירות – אם לא הזכיר לשון נזירות בנדרו.}}
&quot;כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר&quot;, אוֹ אֲפִלּוּ נָדַר בְּקָרְבָּן, יִהְיֶה נָזִיר? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;נָזִיר&quot;, עַד שֶׁיִּדּוֹר בְּנִדְרוֹ שֶׁל נָזִיר.
{{הע-שמאל|הביטוי 'להזיר' מתפרש על כינויי נזירות ואין אדם מחייב את חברו בנזירות, בניגוד לדברי ר' יהושע בן קרחה לקמן. 
המלה 'נדר' מלמדת היקש לנדרים בכלל, בשלושת ההקשרים המפורטים כאן: כינויי נזירות כנזירות, הנזיר מחוייב להביא את הקרבנות בסיום נזירותו, אחרת חל עליו איסור &quot;לא יאחר&quot;, והאב וכן הבעל יכול להפר נזירות.
לעניין 'כינויי נזירות כנזירות' ו'כינויי נדרים כנדרים' – ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק א|נזיר א א]] [[ביאור:משנה נדרים פרק א|ונדרים א א.]] 
בעניין &quot;לא תאחר&quot; ראו [[ביאור:תוספתא/ערכין/ג#ט|תוספתא ערכין ג ט]] – הנזיר חייב להביא קרבנות בסוף נזירותו.
בעניין האב ובתו וכו' ראו [[ביאור:משנה נדרים פרק י|נדרים פרקים י-יא,]] וכן [[ביאור:משנה נזיר פרק ד|נזיר פרק ד.]]
לדברי ר' יהושע בן קרחה ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ח|סוטה ג ח,]] שהאב מדיר את בנו לנזיר, [[ביאור:תוספתא/נזיר/ג#ט|ותוספתא נזיר ג ט,]] שיש מחלוקת בית הלל ובית שמאי בעניין; והשוו לסיפור שמשון, [[שופטים יג ז]].}}
&quot;לְהַזִּיר&quot;, יָכוֹל אֲפִלּוּ יַזִּיר אֶת אֲחֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;נָזִיר&quot;, אֶת עַצְמוֹ הוּא מַזִּיר, וְאֵין מַזִּיר אֶת אֲחֵרִים.
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר &quot;נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר&quot;? לַעֲשׂוֹת כִּנּוּי נְזִירוּת כִּנְזִירוּת, אַף בִּנְדָרִים כַּיּוֹצֵא בָּהֶם.
מַה בִּנְדָרִים, עוֹבֵר עַל &quot;בַּל יַחֵל&quot; וְעַל &quot;בַּל תְּאַחֵר&quot; – אַף בִּנְזִירוּת כַּיּוֹצֵא בָּהֶם.
מַה בִּנְדָרִים, הָאָב מֵפֵר נִדְרֵי בִּתּוֹ וְהָאִישׁ מֵפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ – אַף בִּנְזִירוּת כַּיּוֹצֵא בָּהֶם.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: &quot;לְהַזִּיר&quot; – אַף אֶת אֲחֵרִים.

&quot;לְהַזִּיר לַה'&quot; – הַמִּצְוָה לְהִנָּזֵר לַשֵּׁם.
אָמַר שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק: לֹא אָכַלְתִּי אֲשַׁם נְזִירוּת מֵעוֹלָם אֶלָּא אֶחָד. {{הע-שמאל|שמעון התנגד בדרך כלל לנזירות, כי בדרך כלל לא היתה לשמה ולשם שמים; אבל המקרה הנדון יצא מן הכלל, ראו גם [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ו|תוספתא נזיר ד ו.]] הרועה מהדרום כמעט נפל לחטאו של נרקיסוס ההלניסטי, והנזירות הצילה אותו. לתיאורו השוו [[שמואל א טז יב]] ו[[שיר השירים ה יא]].}}
כְּשֶׁבָּא אֶחָד מִן הַדָּרוֹם, יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי וּקְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים, נַמְתִּי לוֹ: מָה רָאִיתָ לְהַשְׁחִית שֵׂעָר נָאֶה?
וְנָם לִי: רוֹעֶה הָיִיתִי בְּעִירִי, וְהָלַכְתִּי לְמַלְּאוֹת מַיִם מִן הַמַּעְיָן וְנִסְתַּכַּלְתִּי בַּבָּבוּאָה שֶׁלִּי,
פָּחַז לִבִּי עָלַי, בִּקֵּשׁ לְהַעֲבִירֵנִי מִן הָעוֹלָם.
נַמְתִּי לוֹ: רָשָׁע, הֲרֵי אַתָּה מִתְגָּאֶה בְּשֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּךָ! שֶׁל עָפָר וְשֶׁל רִמָּה וְשֶׁל תּוֹלֵעָה הוּא!
הֲרֵינִי מְגַלַּחֲךָ לַשָּׁמַיִם!
מִיָּד מָכִיתִי אֶת רֹאשִׁי וּנְשַׁקְתִּיו עַל רֹאשׁוֹ.
נַמְתִּי לוֹ: כְּמוֹתְךָ יִרְבּוּ בְּיִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹן הַמָּקוֹם,
וְעָלֶיךָ נִתְקַיֵּם: &quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה'&quot;.
}}

===פיסקה כג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו ג'''
'''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר, חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה&quot;''' וְגוֹ', לַעֲשׂוֹת {{ב|יֵין מִצְוָה|כגון יין תרומה או יין מע&quot;ש}} כְּיֵין רְשׁוּת. {{הע-שמאל|אונן אסור באכילת ובשתיית יין של מע&quot;ש (ראו [[ביאור:תוספתא/שביעית/ז#ז|תוספתא שביעית ז ז]]); אבל מהתורה אין עליו איסור לאכול בשר ולשתות יין רשות (חולין). הנזיר אינו מוגבל באכילת בשר, אלא דווקא בשתיית יין. הדרשה מנסה להבחין – בעקבות דיני האונן – בין יין רשות ליין מצווה, ולהתיר לנזיר לשתות יין מצווה. מנסה לדחות את הנסיון מדיני יין נסך, החלים דווקא על יין ולא על ענבים ופסולת שלהם, ואין בהם הבחנה בין יין מצווה ליין רשות (ראו [[ביאור:משנה עבודה זרה פרק ד#משנה ח|ע&quot;ז ד ח]]). אבל הדחיה נדחית כי עובד ע&quot;ז חמור, שהרי הוא נדון למוות כעבריין – בניגוד לנזיר, שנזירותו היא וולונטארית.
בסופו של דבר הלימוד על איסור יין מצווה לנזיר הוא רק מהפסוק  הנדרש, כי בקל וחומר לא הוכיחו את האיסור על יין מצוה! דורש 'יזיר' – מכל יין שהוא.}} 
שֶׁהָיָה בַדִּין: הוֹאִיל וְאוֹנֵן אָסוּר בִּשְׁתִיַּת יַיִן, וְנָזִיר אָסוּר בִּשְׁתִיַּת יַיִן, 
אִם לָמַדְתִּי לְאוֹנֵן, שֶׁלֹּא עָשָׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת – אַף נָזִיר לֹא נַעֲשֶׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת. 
קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם אוֹנֵן, שֶׁעָשָׂה בוֹ אֲכִילַת מִצְוָה כְּיֵין מִצְוָה, לֹא עָשָׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת, 
נָזִיר, שֶׁלֹּא עָשָׂה בוֹ אֲכִילַת מִצְוָה כְּיֵין מִצְוָה, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת? 
הֲרֵי הָעוֹבֵד יוֹכִיחַ, שֶׁלֹּא עָשָׂה בוֹ אֲכִילַת מִצְוָה כְּיֵין מִצְוָה, וְעָשָׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת. 
וְהוּא יוֹכִיחַ לַנָּזִיר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה בוֹ אֲכִילַת מִצְוָה כְּיֵין מִצְוָה – נַעֲשֶׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת. 
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: מָה אִם {{ב|עוֹבֵד,|עובד ע&quot;ז}} שֶׁלֹּא עָשָׂה בוֹ פְּסֹלֶת הָאֹכֶל כָּאֹכֶל, אֲכִילָה כִּשְׁתִיָּה, וַאֲכִילַת עֲנָבִים כִּשְׁתִיַּת יַיִן, 
עָשָׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת. 
נָזִיר, שֶׁעָשָׂה בוֹ פְּסֹלֶת הָאֹכֶל כָּאֹכֶל, אֲכִילָה כִּשְׁתִיָּה, וַאֲכִילַת עֲנָבִים כִּשְׁתִיַּת יַיִן, 
אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת? 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְעוֹבֵד, שֶׁעָנַשׁ בּוֹ מִיתָה – לְפִיכָךְ עָשָׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת, 
תֹּאמַר בְּנָזִיר, שֶׁלֹּא עָנַשׁ בּוֹ מִיתָה; הוֹאִיל וְלֹא עָנַשׁ בּוֹ מִיתָה – לְפִיכָךְ לֹא נַעֲשֶׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר&quot;''', לַעֲשׂוֹת יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת! 

רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: '''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|ניסוח אחר לאותה דרשה: ר' יוסי מעלה אפשרות להתיר לנזיר שתיית יין מצווה בסעודת מעשר שני, ודוחה אותה בגלל הפסוק הנדרש, הכולל איסור שתיית יין לנזיר בלי יוצא מן הכלל.}}
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם, 
מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ&quot; ([[דברים יד כג]]), אַף הַנָּזִיר בַּמַּשְׁמָע. 
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם: '''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר&quot;'''? בִּשְׁאָר כָּל הַיֵּינִין, חוּץ מִיֵּין מִצְוָה. 
אוֹ אַף בְּיֵין מִצְוָה, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם: &quot;וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ&quot;? בִּשְׁאָר כָּל אָדָם, חוּץ מִן הַנָּזִיר. 
אוֹ אַף בְּנָזִיר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר&quot;''', לַעֲשׂוֹת יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת. 

אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר&quot;'''? {{הע-שמאל|ר' אליעזר משווה את איסור השתיה לנזיר לאיסור הטומאה שלו: איסור הטומאה פוקע במקרים מסויימים, כגון מת מצווה, אבל איסור השתיה הוא טוטאלי, כמו שראינו בשתי הדרשות הקודמות; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ה|נזיר ו ה,]] &quot;חומר ביוצא מן הגפן&quot; וכו'.}}  
שֶׁהָיָה בַדִּין: הוֹאִיל וְאָסוּר בְּטֻמְאָה וְאָסוּר בְּיַיִן, 
אִם לָמַדְתִּי לְטֻמְאָה, שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ מֵת מִצְוָה כְּמֵת רְשׁוּת – אַף הַיַּיִן, לֹא נַעֲשֶׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר&quot;''', לַעֲשׂוֹת יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת. 

'''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר&quot;''', וַהֲרֵי יַיִן הוּא שֵׁכָר, וְשֵׁכָר הוּא יַיִן? אֶלָּא שֶׁדִּבְּרָה תוֹרָה שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת. {{הע-שמאל|דרשה מבית מדרשו של ר' ישמעאל, הטוענת שהתורה כפלה את אותו תוכן במילים שונות.}}
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: שְׁחִיטָה הִיא זְבִיחָה, וּזְבִיחָה הִיא שְׁחִיטָה; קְמִיצָה הִיא הֲרָמָה, הֲרָמָה הִיא קְמִיצָה. 
עֲמֻקָּה הִיא שְׁפֵלָה, שְׁפֵלָה הִיא עֲמֻקָּה; אוֹת הוּא מוֹפֵת, מוֹפֵת הוּא אוֹת. 
אֶלָּא שֶׁדִּבְּרָה תוֹרָה שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת, אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: '''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר&quot;''', וַהֲרֵי יַיִן הוּא שֵׁכָר, וְשֵׁכָר הוּא יַיִן? 
אֶלָּא שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת דִּבְּרָה תוֹרָה. 

רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: יַיִן – זֶה מָזוּג, שֵׁכָר – זֶה חַי. {{הע-שמאל|הבחנה בין יין לשיכר: ליין נוספו מים ונמזגו בו, ואילו השיכר הוא יין חי, שרק הוא היה כשר לניסוך על המזבח, ראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ט#ב|תוספתא מנחות ט ב,]] &quot;בוצרין אותן ודורכים אותן מיד&quot; וכו'.}} 
אַתָּה אוֹמֵר יַיִן זֶה מָזוּג, שֵׁכָר זֶה חַי; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא יַיִן זֶה חַי, וְשֵׁכָר זֶה מָזוּג? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ '''שֵׁכָר''' לַה'&quot; (במדבר כח ז). 
חַי אַתָּה מְנַסֵּךְ, וְאִי אַתָּה מְנַסֵּךְ מָזוּג! הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן: 
יַיִן – זֶה מָזוּג, שֵׁכָר – זֶה חַי. 

'''&quot;יַזִּיר&quot;''' – אֵין נְזִירָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא פְּרִישָׁה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְיִנָּזְרוּ מִקָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[ויקרא כב ב]]). {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרא/אמור#פרשה ד|ספרא אמור פרשה ד, א.]]
הנזיר צריך להמנע (לפרוש) משתיית יין, אבל מותר לו לסחור ביין ולרפא חולים באמצעותו.}}
וְאוֹמֵר: &quot;אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר, וְאֶת עִנְּבֵי {{ב|נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר|הענבים שמבצירתם יש לפרוש מכונים 'ענבי נזירך'}}&quot; ([[ויקרא כה ה]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;הֵמָּה בָּאוּ בַעַל פְּעוֹר וַיִּנָּזְרוּ לַבֹּשֶׁת&quot; ([[הושע ט י]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי {{ב|הִנָּזֵר|אצום, אתרחק ממאכלים}}&quot; ([[זכריה ז ג]]). 
הָא אֵין נְזִירָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא פְרִישָׁה: 
'''&quot;יַזִּיר&quot;''' – שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִסְּחוֹרָתוֹ וּמֵרְפוּאָתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לֹא יִשְׁתֶּה&quot;'''. מֻתָּר הוּא בִּסְחוֹרָתוֹ וּבִרְפוּאָתוֹ. 

'''&quot;חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה&quot;''', מַגִּיד שֶׁעָשָׂה בוֹ חֹמֶץ כְּיַיִן. {{הע-שמאל|בדיני יין נסך מקלים באיסור על חומץ, (ראו [[ביאור:תוספתא/עבודה זרה/ח#ה|תוספתא ע&quot;ז ח ה,]] שמתירים לשלוח חומץ בידי גוי), אבל דיני הנזיר מחמירים בעניין זה – למרות שהנזירות אינה מצווה אלא היא וולונטארית, דין החומץ כדין היין.}}
שֶׁהָיָה בַדִּין: הוֹאִיל וְעוֹבֵד אָסוּר בִּשְׁתִיַּת יַיִן, וְנָזִיר אָסוּר בִּשְׁתִיַּת יַיִן, 
אִם לָמַדְתִּי לְעוֹבֵד, שֶׁלֹּא עָשָׂה בוֹ חֹמֶץ כְּיַיִן – אַף נָזִיר לֹא נַעֲשֶׂה בוֹ חֹמֶץ כְּיַיִן. 
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם {{ב|עוֹבֵד|עובד ע&quot;ז}} שֶׁעָנַשׁ בּוֹ מִיתָה, לֹא עָשָׂה בוֹ חֹמֶץ כְּיַיִן, 
נָזִיר שֶׁלֹּא עָנַשׁ בּוֹ מִיתָה, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה בוֹ חֹמֶץ כְּיַיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה&quot;''', מַגִּיד שֶׁעָשָׂה בוֹ חֹמֶץ כְּיַיִן. 
וּכְשֵׁם שֶׁעָשָׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת – כָּךְ נַעֲשֶׂה בוֹ {{ב|חֹמֶץ מִצְוָה|חומץ של מעשר שני}} כְּחֹמֶץ רְשׁוּת. 

'''&quot;וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה&quot;''', וְכִי מָה הִנִּיחַ הַכָּתוּב שֶׁלֹּא אֲמָרוֹ? {{הע-שמאל|&quot;משרת ענבים&quot; היא מים שהגיע אליהם טעם של ענבים ע&quot;י השריה. כך גם באיסורים אחרים, ראו למשל [[ביאור:משנה ערלה פרק ב#משנה ז|ערלה ב ז.]] איסור היין שעל הנזיר הוא קל יחסית לאיסורים אחרים, ולכן ניתן ללמוד ממנו עליהם בקל וחומר.
וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו|נזיר ו א,]] שנראה שר' עקיבא פירש 'משרת ענבים' – ששרה פיתו ביין.}}
וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: '''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר, חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה&quot;''', 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה&quot;'''? מַגִּיד שֶׁאִם שָׁרָה עֲנָבִים בַּמַּיִם, שֶׁהֵם בְּנוֹתֵן טַעַם. 
וּמִיכָּן אַתָּה דָן לְכָל אִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה: 
וּמָה אִם הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן, שֶׁאֵין אִסּוּרוֹ אִסּוּר עוֹלָם, וְאֵין אִסּוּרוֹ אִסּוּר הֲנָאָה, וְיֵשׁ לוֹ הֶתֵּר לְאַחַר אִסּוּר, 
עָשָׂה בוֹ טַעַם כְּעִקָּר. 
שְׁאָר אִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאִסּוּרָם אִסּוּר עוֹלָם, וְאִסּוּרָם אִסּוּר הֲנָאָה, וְאֵין לָהֶם הֶתֵּר אַחַר אִסּוּרָם, 
אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ טַעַם כְּעִקָּר? 

'''&quot;וַעֲנָבִים&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? יֵשׁ לִי בַדִּין עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר: אִם חַיָּב עַל הַיּוֹצֵא מִן הַפְּרִי, לֹא נְחַיֵּב עַל פְּרִי עַצְמוֹ? {{הע-שמאל|ניתן ללמוד את איסור הענבים לנזיר בקל וחומר, אבל כיוון שאין עונשים מן הדין נאמר הדבר במפורש.}}
אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵן – עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַעֲנָבִים&quot;''', לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין. 

'''&quot;לַחִים&quot;''' – לְהָבִיא אֶת הַבֹּסֶר. אַתָּה אוֹמֵר '''&quot;לַחִים&quot;''' לְהָבִיא אֶת הַבֹּסֶר, אוֹ '''&quot;לַחִים&quot;''' לְהוֹצִיא אֶת הַיְּבֵשִׁים? {{הע-שמאל|הפירוט של 'לחים ויבשים' נדרש לרבות, שהרי אינו ממעט, ונראה מיותר. הדרשה לומדת ממנו את איסור אכילת ענבי בוסר. וראו דעת ר' יוסי [[ביאור:משנה ערלה פרק א#משנה ז|בערלה א ז,]] שאוסר את הסמדר.
וראו הסבר נוסף לפירוט בדרשה הבאה.}}
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וִיבֵשִׁים&quot;''', הֲרֵי יְבֵשִׁים אֲמוּרִים. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לַחִים&quot;'''? לְהָבִיא אֶת הַבֹּסֶר. 
שֶׁהָיָה בַדִּין: הוֹאִיל וְחַיָּב בְּיַיִן וְחַיָּב בַּעֲנָבִים, מַה יַּיִן פְּרִי גָמוּר – אַף עֲנָבִים {{ב|פְּרִי גָמוּר|בשל}}! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לַחִים&quot;''', לְהָבִיא אֶת הַבֹּסֶר. 

אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: אִלּוּ נֶאֱמַר '''&quot;יְבֵשִׁים&quot;''' – הֲרֵי כָּל {{ב|יְבֵשִׁים|פירות יבשים}} בַּמַּשְׁמָע. {{הע-שמאל|אילו היה כתוב 'וענבים ויבשים' היה איסי מסיק שהאיסור חל על ענבים, שהם  לחים – ופירות יבשים. כיוון שמפורש 'וענבים לחים ויבשים' הוא קובע שמדובר דווקא בענבים יבשים, כלומר בצימוקים.}}
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;לַחִים וִיבֵשִׁים&quot;''', בַּמֶּה עִנְיָן מְדַבֵּר? בַּיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן! 
}}

===פיסקה כד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו ד'''
'''&quot;כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ, מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן&quot;''' ([[במדבר ו ד]]),
בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאִם אָכַל כַּזַּיִת מִכֻּלָּם – שֶׁהוּא לוֹקֶה אֶת הָאַרְבָּעִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו|נזיר ו א.]] איסור האכילה של הנזיר הוא חלש, יחסית כי הוא מוגבל לתקופת הנזירות, והוא חל רק על אכילה או שתיה (לדעת ר' עקיבא אכילה ושתיה מצטרפים לכזית); ובכל זאת החרצנים וכו' מצטרפים זה עם זה; קל וחומר לאיסורים חמורים יותר.}}
וּמִיכָּן אַתָּה דָּן לְכָל אִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה:
וּמָה אִם הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן, שֶׁאֵין אִסּוּרָיו אִסּוּר עוֹלָם, וְאֵין אִסּוּרָיו אִסּוּר הֲנָאָה, וְיֵשׁ הֶתֵּר לְאַחַר אִסּוּרוֹ,
הֲרֵי הֵם מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה בְּכַזַּיִת;
שְׁאָר אִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאִסּוּרָם אִסּוּר עוֹלָם, וְאִסּוּרָם אִסּוּר הֲנָאָה, וְאֵין לָהֶם הֶתֵּר לְאַחַר אִסּוּרָם,
דִּין הוּא שֶׁיִּצְטָרְפוּ זֶה עִם זֶה בְּכַזַּיִת.

'''&quot;מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן&quot;''', שׁוֹמְעַנִי מִן הֶעָלִים וְהַלּוּלָבִים בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג&quot;'''. {{הע-שמאל|אין על הנזיר איסור לאכול חלקים מהגפן שאינם פרי או פסולת  פרי; ר' אליעזר מחמיר בעניין זה.}}
מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ, פְּרִי וּפְסֹלֶת פְּרִי – אַף אֵין לִי אֶלָּא פְּרִי וּפְסֹלֶת פְּרִי.
וּלְהוֹצִיא אֶת הֶעָלִין וְאֶת הַלּוּלָבִין, שֶׁאֵינָן פְּרִי וּפְסֹלֶת פְּרִי.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: '''&quot;כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן&quot;''' – אַף הֶעָלִים וְהַלּוּלָבִים בַּמַּשְׁמָע.

'''&quot;מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל&quot;''', מִעוּט חַרְצַנִּים שְׁנַיִם, וְזָג אֶחָד, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. {{הע-שמאל|איסור נפרד הוא אכילת חרצנים וזג, אפילו כשהם פחות משיעור כזית; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ב|נזיר ו ב.]] ר' יהודה כדעת תרגום השבעים, ודורש 'חרצנים'-חיצונים. במשנה הנ&quot;ל הגרסא היא בדברי ר' אלעזר &quot;שני חרצנים וזגן&quot;, ובדברי ר' יוסי &quot;שלא תטעה: '''כ'''זוגין&quot; וכו'; כלומר שניהם חולקים על ר' יהודה, ומעדיפים לקרוא &quot;זג&quot;-זוג; ולזג אחד יש לפחות שני חרצנים; אבל לפי גרסת הספרי נראה שהם מסכימים עימו.}}
אֵלּוּ הֵם הַחַרְצַנִּים וְאֵלּוּ הֵם הַזַּגִּין? הַחַרְצַנִּים אֵלּוּ הַחִיצוֹנִים וְהַזַּגִּים אֵלּוּ הַפְּנִימִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שֶׁלֹּא תִּטְעֶה בְּזוּגִים שֶׁל בְּהֵמָה, הַחִיצוֹן זָג וְהַפְּנִימִי עִנְבָּל.

'''&quot;מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל&quot;''', מַגִּיד שֶׁלֹּא פָּטַר בּוֹ אֲכִילַת צַעַר. {{הע-שמאל|אכילת חרצנים וזגים היא אכילת צער, כי אינם ראויים לאכילה; והשוו [[ביאור:תוספתא/יומא/ד#ג|תוספתא יומא ד ג,]] שאינו חייב על אכילה כזאת ביום כיפור. אמנם היקף האיסור על הנזיר קטן יותר וכולל רק את פרי הגפן, אבל הוא כולל גם דברים שאינם ראויים למאכל.}}
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם יוֹם הַכִּפּוּרִים, חָמוּר, פָּטַר בּוֹ אֲכִילַת צַעַר; נָזִיר, הַקֵּל, אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּפְטוֹר בּוֹ אֲכִילַת צַעַר?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל&quot;''' – מַגִּיד שֶׁלֹּא פָּטַר בּוֹ אֲכִילַת צַעַר.

'''&quot;מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן&quot;''' – כְּלָל.
'''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר, חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר&quot;''' ([[במדבר ו ג]]) – פְּרָט; {{הע-שמאל|המבנה בפסוק הוא פרט (פס' ג), כלל ופרט (פס' ד). אלמלא הפרוט של חרצנים וזגים היה לפנינו פרט וכלל, ואז 'נעשה הכלל מוסף על הפרט'; אבל מה מוסיפים לא היינו יודעים, ולכן פירטו כאן את החרצנים והזגים – פסולת פרי. 
כאן יש לקרוא &quot;פרי גמור&quot; – שלם, בניגוד לדרשה על הבוסר בסוף פיסקה כג, שם הכוונה היתה לפרי בשל.}}
{{ב|כְּלָל וּפְרָט|צריך להיות פרט וכלל}} – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט.
מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ, פְּרִי וּפְסֹלֶת פְּרִי – אַף אֵין לִי אֶלָּא פְּרִי וּפְסֹלֶת פְּרִי.
לְהָבִיא אֶת הַחַרְצַנִּים וְאֶת הַזַּגִּים, שֶׁהֵם פְּרִי וּפְסֹלֶת פְּרִי.
אוֹ מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ פְּרִי גָּמוּר, אַף אֵין לִי אֶלָּא פְּרִי גָּמוּר?
אָמַרְתָּ: וְכִי אֵיזֶהוּ פְּרִי גָּמוּר שֶׁלֹּא אֲמָרוֹ? הָא אֵין עָלֶיךָ לָדוּן כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן.
מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ, פְּרִי וּפְסֹלֶת פְּרִי – אַף אֵין לִי אֶלָּא פְּרִי וּפְסֹלֶת פְּרִי,
לְהָבִיא אֶת הַחַרְצַנִּים וְאֶת הַזַּגִּים, שֶׁהֵם פְּרִי וּפְסֹלֶת פְּרִי.
אִם זָכִיתִי מִן הַדִּין, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל&quot;'''?
אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ: כְּלָל שֶׁאַתָּה מוֹסִיף עַל הַפְּרָט,
אִי אַתָּה יָכוֹל לְדוּנוֹ כְּעֵין הַפְּרָט לְהוֹצִיאוֹ מִן הַכְּלָל,
עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב כְּדֶרֶךְ שֶׁפָּרַט לְךָ בְּנָזִיר.

'''&quot;כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ&quot;''', לַעֲשׂוֹת יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּתוֹ כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּתוֹ, עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ט|נזיר ו ט:]] סיום הנזירות ואיסוריה הוא רק לאחר הטקס במקדש, ואינו תלוי רק בזמן. לכן יתכן שאיסורי הנזירות חלים גם אחרי ימי הנזירות עצמם.}}
שֶׁיָּכוֹל לֹא יִהְיֶה חַיָּב, אֶלָּא עַד שֶׁיַּשְׁלִים אֶת נְזִירוּתוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יָיִן&quot;''' ([[במדבר ו כ]]) – '''אַחַר''' כָּל הַמַּעֲשִׂים, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
}}

===פיסקה כה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו ה'''
'''&quot;כָּל יְמֵי נֵדֶר נִזְרוֹ&quot;''' ([[במדבר ו ה]]), 
הֲרֵי הַכָּתוּב מַשִׂיאוֹ מִכְּלַל הַיַּיִן וּבָא לוֹ לְלַמֵּד עַל הַתִּגְלַחַת: {{הע-שמאל|הפסוק עוסק באיסור התגלחת, ולא באיסור הגפן.
הנזירות היא עסקת חבילה, ואפילו אם נדר נזירות לעניין אחד – חייב לשמור את כל איסורי הנזירות, שהרי אין להתנות על מה שכתוב בתורה; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ב#משנה ד|נזיר ב ד.]]
האיסור חל גם על המגלח את הנזיר ולא רק על הנזיר עצמו, וראו [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ג|תוספתא נזיר ד ג.]].
 לעניין התער ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ג|נזיר ו ג,]] כר' יאשיה.}}
'''&quot;כָּל יְמֵי נֵדֶר נִזְרוֹ&quot;''', נִדְרוֹ תָּלוּי בִּנְזִירוּתוֹ, וְלֹא נְזִירוּתוֹ תְּלוּיָה בְּנִדְרוֹ: 
'''&quot;תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ&quot;''' – לַעֲשׂוֹת הַמְּגַלֵּחַ כַּמִּתְגַּלֵּחַ: 
'''&quot;תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא תַּעַר. 
תָּלַשׁ, סִפְסֵף וְסִפֵּר, מִנַּיִן שֶׁהוּא לוֹקֶה אֶת הָאַרְבָּעִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot;''', מִכָּל מָקוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: בַּתַּעַר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
הָא אִם תָּלַשׁ וְסִפְסֵף וְסִפֵּר – אֵינוֹ לוֹקֶה אֶת הָאַרְבָּעִים. 

'''&quot;עַד מְלֹאת הַיָּמִים אֲשֶׁר יַזִּיר לַה'&quot;''', {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ג|נזיר ג א.]] כדי לצאת ידי חובת נזיר יש לשמור לפחות על 30 יום, כאשר בדיעבד גם 29 יום ושעה מספיקים, אבל אם פירש פרק זמן אחר, מעל 30 יום – חייב לעמוד במה שפירש.
את האפשרות של נזיר עולם לומדים מפס' ח, שאינו בלשון עתיד אלא איסורי הנזירות תקפים בכל ימי נזרו, ואף לעולם.}}
מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם אָמַר &quot;הֲרֵינִי נָזִיר&quot; סְתָם, 
מְגַלֵּחַ יוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד, וְאִם גִּלַּח יוֹם שְׁלֹשִׁים – יָצָא? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עַד מְלֹאת הַיָּמִים אֲשֶׁר יַזִּיר לַה'&quot;''', וּכְבָר מָלְאוּ יְמֵי נְזִירוּתוֹ. 
אוֹ אֲפִלּוּ אָמַר &quot;הֲרֵינִי נָזִיר מֵאָה יָמִים&quot;, אִם גִּלַּח בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד יָצָא? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עַד מְלֹאת הַיָּמִים&quot;''' וַעֲדַיִן לֹא מָלְאוּ יְמֵי נְזִירוּתוֹ. 
אֵין לִי אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֶפְסֵק לִנְזִירוּתוֹ. 
נְזִיר עוֹלָם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כָּל יְמֵי נִזְרוֹ קָדֹשׁ הוּא&quot;''' ([[במדבר ו ח]]), 
לְהָבִיא אֶת נְזִיר עוֹלָם. 

'''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot;''' – זוֹ קְדֻשַּׁת שֵׂעָר. {{הע-שמאל|דרשה נוספת העוסקת בכפילות של פס' ה ופס' ח: הראשון מלמד על קדושת השיער (שאסור לגלחו) והשני על קדושת הגוף (שאסור להיטמא).}}
אַתָּה אוֹמֵר זוֹ קְדֻשַּׁת שֵׂעָר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא קְדֻשַּׁת הַגּוּף? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: '''&quot;קָדֹשׁ הוּא לַה'&quot;''', הֲרֵי קְדֻשַּׁת הַגּוּף אָמוּר. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot;'''? זוֹ קְדֻשַּׁת שֵׂעָר. 

'''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''&quot;וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;'''. {{הע-שמאל|שער הנזיר אסור בשימוש, ואם נארג ממנו בבגד – יש לשרוף את הבגד, ראו [[ביאור:משנה ערלה פרק ג#משנה ג|ערלה ג ג.]] אותו דין חל אפילו אם הנזיר נאנס להתגלח, כשמשון בשעתו, ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ג|נזיר ו ג.]] אבל במקרה כזה אין הנזיר חייב, כמובן.}}
אֵין לִי אֶלָּא הַמְּגַלֵּחַ כְּמִצְוָתוֹ, שֶׁשְּׂעָרוֹ אָסוּר וְאוֹסֵר. 
גִּלְּחוּהוּ לִיסְטִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot;''' מִכָּל מָקוֹם. 

'''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''&quot;גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ&quot;'''. {{הע-שמאל|גם קרחים יכולים להיות נזירים, וראו [[ביאור:תוספתא/נזיר/א#ו|תוספתא נזיר א ו.]]}}
אֵין לִי אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂעָר, שֶׁתִּנְהוֹג בּוֹ {{ב|קְדֻשַּׁת שֵׂעָר|צריך להיות קדושת הגוף}}. 
מִי שֶׁאֵין לוֹ שֵׂעָר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot;''' – מִכָּל מָקוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: '''&quot;כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ&quot;''' ([[במדבר ו ז]]).
בֵּין שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂעָר בֵּין שֶׁאֵין לוֹ שֵׂעָר. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot;'''? – {{ב|לְעִנְיַן שֶׁאָמַרְנוּ.|שגם שיער שגולח ע&quot;י ליסטים הוא קדוש.}} 

'''&quot;גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|הנזיר שהוא מצורע חייב לגלח את שערו אם נרפא, אפילו אם הדבר יחייב אותו לסתור את הנזירות ולהתחילה מחדש. וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ח#משנה ב|נזיר ח ב.]]}}
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''&quot;וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ, 
אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו&quot;''' ([[ויקרא יד ט]]), אַף הַנָּזִיר בַּמַּשְׁמָע. 
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם '''&quot;גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ&quot;'''? בִּשְׁאָר כָּל הַנְּזִירִים, חוּץ מִן הַמְּנֻגָּע. 
אוֹ אַף עַל פִּי מְנֻגָּע, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם '''&quot;יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ&quot;'''? 
בִּשְׁאָר כָּל הַמְּנֻגָּעִים חוּץ מִן הַנָּזִיר; אוֹ אַף הַנָּזִיר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: יְגַלַּח, אַף עַל פִּי נָזִיר. 

'''&quot;גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|הנזיר והמצורע אינם מתגלחים אלא מגדלים את שערם. הביטוי &quot;פרע&quot; הוא גידול ואי תגלחת, ואינו בהכרח איסור על סידור השער או סירוקו.}}
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''&quot;וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ&quot;''' ([[ויקרא יג מה]]). 
'פָּרוּעַ' – יְגַדֵּל פֶּרַע. אַתָּה אוֹמֵר 'פָּרוּעַ' יְגַדֵּל פֶּרַע, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא 'פָּרוּעַ' כְּמַשְׁמָעוֹ? 
הֲרֵי אַתָּה דָן: נֶאֱמַר כָּאן &quot;פָּרוּעַ&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;פָּרוּעַ&quot;. 
מַה 'פָּרוּעַ' {{ב|הָאָמוּר לְהַלָּן|בנזיר}} גִּדּוּל שֵׂעָר – אַף 'פָּרוּעַ' {{ב|הָאָמוּר כָּאן|במצורע}} גִּדּוּל שֵׂעָר. 

'''&quot;כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ&quot;''' – לַעֲשׂוֹת יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּתוֹ כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּתוֹ, עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. {{הע-שמאל|ראו בסוף פיסקה כד לעיל, וכן [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ט|נזיר ו ט.]] סיום הנזירות הוא דווקא בטקס הקרבן ואינו תלוי רק בהשלמת הזמן.
לעניין הנסיון לערוך קל וחומר מאיסור שתיית היין לאיסור התגלחת ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ה|שם משנה ה.]] כיוון שהנסיון נכשל לומדים את הדין מהיקש ומגזירה שווה נזיר-נזיר.}}
אוֹ לֹא יִהְיֶה חַיָּב אֶלָּא עַד שֶׁיַּשְׁלִים נְזִירוּתוֹ? – הֲרֵי אַתָּה דָן: 
הוֹאִיל וְאָסוּר בְּיַיִן וּבְשֵׁכָר וְאָסוּר בְּתִגְלַחַת. 
אִם לָמַדְתִּי עַל הַיַּיִן, שֶׁעָשָׂה יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
אַף תִּגְלַחַת, נַעֲשֶׂה בָּהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּתוֹ עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: מָה הַיַּיִן, שֶׁאֵינוֹ סוֹתֵר, 
עָשָׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
תִּגְלַחַת, שֶׁהִיא סוֹתֶרֶת, 
אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בָּהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן? 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּיַּיִן, שֶׁלֹּא הֻתַּר מִכְּלָלוֹ, 
לְפִיכָךְ עָשָׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן; 
תֹּאמַר בְּתִגְלַחַת, שֶׁהֻתְּרָה מִכְּלָלָהּ, 
לְפִיכָךְ לֹא נַעֲשֶׂה בָּהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 
הֲרֵי טֻמְאָה תּוֹכִיחַ, שֶׁהֻתְּרָה מִכְּלָלָהּ, 
וְעָשָׂה בָּהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
וְהִיא תּוֹכִיחַ לְתִגְלַחַת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֻתְּרָה מִכְּלָלָהּ, 
נַעֲשֶׂה בָּהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּטֻמְאָה שֶׁהִיא סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל, 
לְפִיכָךְ עָשָׂה בָּהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּתוֹ כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן; 
תֹּאמַר בְּתִגְלַחַת, שֶׁאֵינָהּ סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל, 
לְפִיכָךְ לֹא נַעֲשֶׂה בָּהּ יָמִים שֶׁל אַחַר הַנְּזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ הַנְּזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 
לֹא זָכִיתִי מִן הַדִּין, תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יָיִן&quot;'''. 
וְכִי הַנָּזִיר שׁוֹתֶה יַיִן? אֶלָּא {{ב|מֻפְנֶה|המילה מפונה ואינה כפשטה אלא יש לדרוש אותה}} לַדִּין, לְהַקִּישׁ גְּזֵרָה שָׁוָה. 
נֶאֱמַר כָּאן &quot;נָזִיר&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;נָזִיר&quot;. 
מַה נָּזִיר הָאָמוּר לְהַלָּן, עָשָׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
אַף נָזִיר הָאָמוּר כָּאן, נַעֲשֶׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 

'''&quot;גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;עַד מְלֹאת הַיָּמִים&quot;''', {{הע-שמאל|מלאות הימים – צריך שיהיה ניכר ששער ראשו פרוע וגדל בלי שיתגלח, והדבר אינו ניכר בפחות מחודש; לכן אין נזירות לתקופה קצרה מחודש; אבל כל תקופה מעל חודש אפשרית; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק א#משנה ג|נזיר א ג.]]}}
שֶׁאִם אָמַר &quot;הֲרֵינִי נָזִיר&quot; סְתָם – קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו &quot;עַד מְלֹאת הַיָּמִים&quot;. 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִעוּט יָמִים שְׁנַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ&quot;'''. 
כַּמָּה הוּא גִּדּוּל פֶּרַע? אֵין פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם. 
אֲבָל מֵחֹדֶשׁ וָלְמַעְלָה – אוֹ חֹדֶשׁ וְיוֹם אֶחָד אוֹ חֹדֶשׁ וּשְׁנֵי יָמִים. 
}}

===פיסקה כו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו ו-ז'''
{{הע-שמאל|השוו לתחילת פיסקה כה: כותרת לדרשות הבאות.}}
'''&quot;כֹּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַה', עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא&quot;''' ([[במדבר ו ו]]), 
הֲרֵי הַכָּתוּב מַשִׂיאוֹ מִכְּלַל תִּגְלַחַת וּבָא לוֹ לְלַמֵּד עַל הַטֻּמְאָה. 
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ט|מכילתא פסחא ט,]] שהביטוי &quot;כל נפש&quot; כולל לכאורה גם נפשות בהמה.
ר' ישמעאל דורש כנראה את המשך הפסוק: &quot;לא יטמא להם&quot;.}}
&quot;עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי נַפְשׁוֹת בְּהֵמָה בַּמַּשְׁמָע? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ&quot; ([[במדבר ו ז]]), בַּמֶּה עִנְיָן מְדַבֵּר? בְּנַפְשׁוֹת אָדָם. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;לֹא יָבֹא&quot;, 
בְּנַפְשׁוֹת {{ב|הַמְּטַמְּאוֹת בְּבִיאָה|בכניסה לאוהל}} הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אֵלּוּ הֵם? אֵלּוּ נַפְשׁוֹת אָדָם. 
{{הע-שמאל|הדרשה &quot;לאביו ולאמו אינו מטמא אבל מטמא הוא למת מצווה&quot; חוזרת בדרשות הבאות כפזמון חוזר. וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז|נזיר ז א,]] גם שם משווים את הנזיר לכהן גדול, ושם חולקים מי משניהם קדוש יותר, באותם נימוקים כמו בנסיון ללמוד קל וחומר דלהלן. הנזיר קדוש כמו הכהן הגדול, או כמעט כמוהו!
מת מצוה הוא גופה שאין מי שיקבור אותה. קבורתו נחשבה מצווה גדולה – במיוחד לאחר התבוסות בנסיונות המרד.}}
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ... לֹא יִטַּמָּא&quot;? לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ אֵינוֹ מִטַּמֵּא, 
אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה! הָא, עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בַדִּין: 
הוֹאִיל וְכֹהֵן גָּדוֹל בַּל יִטַּמָּא לִקְרוֹבִים, וְנָזִיר בַּל יִטַּמָּא לִקְרוֹבִים, 
אִם לָמַדְתִּי לְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁמִּטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה – אַף נָזִיר מִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה. 
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמַה כֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם, הֲרֵי הוּא מִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה, 
נָזִיר, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת שָׁעָה, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה? 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן עַל טֻמְאָתוֹ – לְפִיכָךְ מִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה, 
תֹּאמַר בְּנָזִיר, שֶׁמֵּבִיא קָרְבָּן עַל טֻמְאָתוֹ – לְפִיכָךְ לֹא יִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ... לֹא יִטַּמָּא&quot;: לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. 
{{הע-שמאל|מכהן הדיוט לומדים שההיטמאות לקרובים עדיפה על פני היטמאות למתים שאינם קרובי משפחה. מכאן שנזיר אינו מיטמא אלא למת מצווה.}}
אוֹ &quot;לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ... לֹא יִטַּמָּא&quot;, אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לִשְׁאָר מֵתִים? 
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: וּמַה כֹּהֵן הֶדְיוֹט, שֶׁמִּטַּמֵּא הוּא לִקְרוֹבִים – אֵין מִטַּמֵּא לִשְׁאָר מֵתִים,
נָזִיר, שֶׁאֵין מִטַּמֵּא לִקְרוֹבִים, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא לִשְׁאָר מֵתִים? 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ... לֹא יִטַּמָּא&quot;? לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ אֵינוֹ מִטַּמֵּא, 
אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. 
{{הע-שמאל|על כהן גדול נאמר ([[ויקרא כא יא]]): &quot;ועל כל נפשות מת לא יבוא&quot;, בדומה לביטוי בנזיר &quot;על נפש מת לא יבוא&quot;. אבל אלמלא פירט לנו הפסוק את רשימת הקרובים היינו משווים את קדושת הנזיר לקדושת כהן הדיוט, שגם בו נאמר &quot;לנפש לא יטמא בעמיו&quot; ([[ויקרא כא א]]). פירוט הקרובים שאפילו אליהם אין הנזיר נטמא מלמד שקדושתו קרובה לזו של הכהן הגדול, ועולה על זאת של כהן הדיוט.}}
הָא עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בַדִּין: נֶאֱמַר כְּלָל בְּכֹהֵן גָּדוֹל וְנֶאֱמַר כְּלָל בְּנָזִיר. 
מַה כְּלָל הָאָמוּר בְּכֹהֵן גָּדוֹל – בַּל יִטַּמָּא לִקְרוֹבִים, 
אַף כְּלָל הָאָמוּר בְּנָזִיר – בַּל יִטַּמָּא לִקְרוֹבִים! 
אַתָּה דָן מִכֹּהֵן גָּדוֹל, וַאֲנִי אָדוּן מִכֹּהֵן הֶדְיוֹט. 
נֶאֱמַר כְּלָל בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט וְנֶאֱמַר כְּלָל בְּנָזִיר. 
מַה כְּלָל הָאָמוּר בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט – הֲרֵי הוּא מִטַּמֵּא לִקְרוֹבִים, 
אַף כְּלָל הָאָמוּר בְּנָזִיר – הֲרֵי הוּא מִטַּמֵּא לִקְרוֹבִים! 
אַתָּה דָן מִכֹּהֵן גָּדוֹל, וַאֲנִי אָדוּן מִכֹהֵן הֶדְיוֹט. 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לְאָחִיו וּלְאַחֹתוֹ, לֹא יִטַּמָּא לָהֶם בְּמֹתָם&quot;. 
{{הע-שמאל|ר' עקיבא אינו דורש מפירוט הקרובים רק שנזיר קרוב יותר לכהן גדול, אלא גם על ארבעה מקרים שבהם אדם נטמא למת מצווה למרות שהדבר אסור בדרך כלל: כהן הדיוט, כהן גדול, נזיר ואדם שנמצא בדרכו לאכול את קרבן הפסח.}}
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, 
שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, לְאָחִיו וּלְאַחֹתוֹ, לֹא יִטַּמָּא&quot;.
אִם הָיָה כֹהֵן גָּדוֹל – לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ אֵין מִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. 
אִם הָיָה נָזִיר – לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ אֵין מִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה. 
אִם הָלַךְ לִשְׁחֹט אֶת פִּסְחוֹ – לְאָחִיו אֵין מִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. 
אִם הָיָה כֹהֵן הֶדְיוֹט – וּלְאַחֹתוֹ אֵין מִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. 
אֲבָל לְבְנוֹ וּלְבִתּוֹ לֹא נֶאֱמַר, שֶׁאַף הַקְּטַנִּים נִזּוֹרִים. 
{{הע-שמאל|מותר לנזיר לטפל בקרוביו החיים, למרות שהם עלולים לטמא אותו, וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז#משנה ג|נזיר ז ג;]] וכן מותר הדבר גם לכהן גדול; הדרשה מראה שאיסור הטומאה לאם מיותר, שהרי הוא נדרש בקל וחומר מהאיסור להיטמא לאב: כהן הדיוט נטמא לאחיו מהאב ולא לאחיו מהאם, ומכאן שקדושת הקשר עם אביו גדולה מזו של הקשר עם אמו, ואם כך מספיק היה לומר שלאביו אין כהן גדול נטמא; אזכור האם מפונה, אם כך, לדרשה אחרת – שיכול הכהן הגדול להיטמא לקרוביו בחייהם; וראו [[נזיר מח א]].}}
&quot;לֹא יִטַּמָּא לָהֶם בְּמֹתָם&quot;, בְּמֹתָם אֵינוֹ מִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא בְנִגְעָם וּבְזִיבָתָם. 
אֵין לִי אֶלָּא בְנָזִיר, בְּכֹהֵן גָּדוֹל מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְאִמּוֹ&quot; בְּכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁלֹּא הָיִיתִי צָרִיךְ. 
שֶׁכְּבָר קַל וָחֹמֶר הוּא: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁכֹּהֵן הֶדְיוֹט מִטַּמֵּא, לְאָחִיו מֵאָבִיו, אֵין כֹּהֵן גָּדוֹל מִטַּמֵּא לְאָבִיו, 
מְקוֹם שֶׁאֵין כֹּהֵן הֶדְיוֹט מִטַּמֵּא, לְאָחִיו מֵאִמּוֹ – דִּין הוּא שֶׁלֹּא יְהֵא כֹהֵן גָּדוֹל מִטַּמֵּא לְאִמּוֹ. 
אִם זָכִיתִי מִן הַדִּין, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לְאִמּוֹ&quot; בְּכֹהֵן גָּדוֹל? מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ וְלָדוּן גְּזֵרָה שָׁוָה: 
נֶאֱמַר כָּאן &quot;אִמּוֹ&quot;, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;אִמּוֹ&quot;. 
מָה אִמּוֹ הָאָמוּר לְהַלָּן, מִטַּמֵּא בְנִגְעָם וּבְזִיבָתָם, 
אַף אִמּוֹ הָאָמוּר כָּאן – מִטַּמֵּא בְנִגְעָם וּבְזִיבָתָם. 
{{הע-שמאל|אמנם אין הנזיר נטמא לקרוביו שמתו, אבל הוא מתאבל עליהם ככל אדם. בעניין הכהן הגדול ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ב|סנהדרין ב א.]]
ר' נתן מעיר שגם אדם קרח שנזר – &quot;נזר אלוהיו על ראשו&quot;, וראו לעיל פיסקה כה, שם מיוחסת הדרשה לר' יונתן, וכן [[ביאור:תוספתא/נזיר/א#ו|תוספתא נזיר א ו.]]}}
&quot;לֹא יִטַּמָּא לָהֶם בְּמֹתָם&quot;, בְּמֹתָם אֵין מִטַּמֵּא, אֲבָל עוֹמֵד הוּא בְהֶסְפֵּד וּבְשׁוּרָה. 

&quot;כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ&quot;, בֵּין שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂעָר וּבֵין שֶׁאֵין לוֹ שֵׂעָר, דִּבְרֵי רַבִּי נָתָן. 
}}

===פיסקה כז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו ח'''
'''&quot;כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ, קָדֹשׁ הוּא לַה'&quot;''' ([[במדבר ו ח]]), לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|פס' ח נראה ככופל מה שנאמר בפס' ה. הדרשות לומדות שמדובר בקדושת הגוף, ולכן פס' ח נמצא בהקשר של איסורי הטומאה, וכן הן לומדות מכאן את הקדושה של נזיר עולם (ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק א#משנה ב|נזיר א ב]]), שחייב להישמר מאיסורי הנזירות בכל ימיו; וראו גם לעיל פיסקה כה.}}
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;עַד מְלֹאת הַיָּמִים אֲשֶׁר יַזִּיר לַה'&quot; ([[במדבר ו ה]]),
אֵין לִי אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּסֶק לְנִזִירוּתוֹ. נְזִיר עוֹלָם מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ&quot; – לְהָבִיא נְזִיר עוֹלָם.

&quot;קָדֹשׁ הוּא לַה'&quot; – זוֹ קְדֻשַּׁת הַגּוּף.
אַתָּה אוֹמֵר זוֹ קְדֻשַּׁת הַגּוּף; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא קְדֻשַּׁת שֵׂעָר?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot; ([[במדבר ו ה]]) – הֲרֵי קְדֻשַּׁת שֵׂעָר אָמוּר.
הָא, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;קָדֹשׁ הוּא לַה'&quot;? – זוֹ קְדֻשַּׁת הַגּוּף!
}}

===פיסקה כח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו ט''' 
'''&quot;וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו&quot;''' ([[במדבר ו ט]]) – לְהוֹצִיא אֶת הַסָּפֵק. {{הע-שמאל|הנזיר שנטמא בודאי, בין באונס בין בכוונה – מגלח תגלחת טומאה ומתחיל את הנזירות מחדש (ראו [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ד|תוספתא נזיר ד ד]]), אבל אם נודע לאחר שגילח תגלחת טהרה שהיה טמא בטומאת התהום – אינו סותר את נזירותו, ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ט#משנה ב|נזיר ט ב.]] 
לעומת זאת אשה נשואה שנאנסה ע&quot;י גבר זר אינה נענשת, ואילו אם ספק נאפה – חייבת כסוטה. ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ז|לעיל ז,]] על &quot;והיא לא נתפשה&quot;, ושם בתחילת הפיסקה.
שתי הדרשות הראשונות מציגות את אותם ההבדלים בין הנזיר לסוטה; הראשונה מדגישה את פטור הנזיר שנטמא בספק טומאת התהום, והשניה מדגישה את חובתו לגלח תגלחת טומאה במקרה שנטמא אפילו באונס.}}
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם {{ב|בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן|בדין הסוטה}} עָשָׂה סָפֵק כְּוַדַּאי, 
כָּאן, שֶׁעָשָׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה סָפֵק כְּוַדַּאי? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו&quot; – לְהוֹצִיא אֶת הַסָּפֵק. 

&quot;בְּפֶתַע&quot; – לְהָבִיא אֶת הָאֹנֶס. 
שֶׁהָיָה בַּדִין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁעָשָׂה סָפֵק כְּוַדַּאי לֹא עָשָׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן, 
כָּאן, שֶׁלֹּא עָשָׂה סָפֵק כְּוַדַּאי – אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בְּפֶתַע&quot; – לְהָבִיא אֶת הָאֹנֶס. 

&quot;פִּתְאֹם&quot; – לְהָבִיא אֶת הַשּׁוֹגֵג. {{הע-שמאל|חובת הנזיר לגלח אם נטמא בשגגה נלמדת מהפסוק. לא ניתן ללמוד אותה מקל וחומר, כי אם נטמא במזיד – הנזיר לוקה, כי עבר על לאו במזיד; וכדי לחייב אותו גם בקרבנות תגלחת הטומאה יש צורך בפסוק נפרד.
לעומת זאת בשבועת הפיקדון חייבים באשם רק הנשבעים לשקר במזיד, ואם נשבע בשגגה, כי שכח שקיבל פיקדון – פטור, ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ה|שבועות ה א.]]
ר' יונתן מחליף את הדרשות על נזיר שנטמא באונס או בשגגה. הוא דורש &quot;פתע&quot; – שהנזיר הופתע לגלות שנטמא כי שגג, ו&quot;פתאום&quot; – שהטומאה אירעה באופן פתאומי והוא נאנס להיטמא.}}
וְהַדִּין נוֹתֵן: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא חִיֵּב אֶת הַמֵּזִיד חִיֵּב אֶת הַשּׁוֹגֵג, 
כָּאן, שֶׁחִיֵּב אֶת הַמֵּזִיד, אֵינוֹ דִין שֶׁנְּחַיֵּב אֶת הַשּׁוֹגֵג? 
וּמִנַּיִן שֶׁחִיֵּב אֶת הַמֵּזִיד? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: 
וּמָה שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן, שֶׁלֹּא חִיֵּב אֶת הַשּׁוֹגֵג – חִיֵּב אֶת הַמֵּזִיד, 
כָּאן, שֶׁחִיֵּב אֶת הַשּׁוֹגֵג, אֵינוֹ דִין שֶׁנְּחַיֵּב אֶת הַמֵּזִיד? 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בִּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן, שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה – תֹּאמַר כָּאן, שֶׁלּוֹקֶה? 
הוֹאִיל וְלוֹקֶה – לֹא יָבִיא קָרְבָּן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ&quot; ([[במדבר ו יא]]), דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: &quot;בְּפֶתַע&quot; – זֶה שׁוֹגֵג; &quot;פִּתְאֹם&quot; – זֶה אֹנֶס. 

&quot;וְטִמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ&quot;, בְּמִי שֶׁהָיָה טָהוֹר וְנִטְמָא הַכָּתוּב מְדַבֵּר. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ג#משנה ה|נזיר ג ה.:]] אם נדר את הנזירות כשהיה טמא מתחילים למנות את הימים מהיום שבו נטהר, ואינו חייב קרבן על הזמן שהיה בטומאה, כי הנזירות עדיין לא חלה.}}
הֲרֵי זֶה חַיָּב בְּהַעֲבָרַת שֵׂעָר וּבַהֲבָאַת קָרְבָּן – וְלִפְטוֹר אֶת שֶׁנָּזַר בְּבֵית הַקְּבָרוֹת. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: מִי שֶׁהָיָה טָהוֹר וְנִטְמָא – הֲרֵי זֶה חַיָּב בְּהַעֲבָרַת שֵׂעָר וּבַהֲבָאַת קָרְבָּן; 
מִי שֶׁהָיָה טָמֵא מִתְּחִלָּתוֹ – אֵינוֹ דִין שֶׁיִּהְיֶה חַיָּב בְּהַעֲבָרַת שֵׂעָר וּבַהֲבָאַת קָרְבָּן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְטִמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ&quot;, בְּמִי שֶׁהָיָה טָהוֹר וְנִטְמָא הַכָּתוּב מְדַבֵּר; 
הֲרֵי זֶה חַיָּב בְּהַעֲבָרַת שֵׂעָר וּבַהֲבָאַת קָרְבָּן – וְלִפְטוֹר אֶת שֶׁנִּזּוֹר בַּקֶּבֶר. 

&quot;וְגִלַּח רֹאשׁוֹ&quot; – רֹאשׁוֹ הוּא מְגַלֵּחַ, וְאֵין מְגַלֵּחַ כָּל שְׂעָרוֹ. {{הע-שמאל|שלוש סיטואציות שבהן יש מצוות גילוח: הקדשת הלוויים (ראו [[במדבר ז ו]]), טהרת המצורע (ראו [[ויקרא יד ח]]-ט) והפסקת או סיום הנזירות (המכונות 'תגלחת הטומאה' או 'תגלחת הטהרה' בהתאמה). בשתי הסיטואציות הראשונות המצווה היא להעביר תער על כל שערות הגוף, ולא רק בראש; אבל בטקסי התגלחת של הנזיר – מגלח רק את שער ראשו.}}
שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמְצֹרָע מְגַלֵּחַ וּמֵבִיא קָרְבָּן, וְנָזִיר מְגַלֵּחַ וּמֵבִיא קָרְבָּן, 
אִם לָמַדְתִּי לִמְצֹרָע שֶׁמְּגַלֵּחַ כָּל שְׂעָרוֹ – אַף נָזִיר יְגַלֵּחַ כָּל שְׂעָרוֹ. 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בִּמְצֹרָע, {{ב|שֶׁמְּגַלֵּחַ תִּגְלַחַת שְׁנִיָּה|בתחילת טקס הטהרה ובסיומו לאחר שבעה ימים}} – לְפִיכָךְ יְגַלַּח כָּל שְׂעָרוֹ; 
תֹּאמַר בְּנָזִיר, שֶׁאֵין מְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת שְׁנִיָּה – לְפִיכָךְ לֹא יְגַלֵּחַ כָּל שְׂעָרוֹ. 
הֲרֵי לְוִיִּם יוֹכִיחוּ, שֶׁאֵין מְגַלְּחִין תִּגְלַחַת שְׁנִיָּה – וּמְגַלְּחִים כָּל שְׂעָרָן; 
וְהֵם יוֹכִיחוּ לַנָּזִיר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת שְׁנִיָּה – יְגַלֵּחַ אֶת כָּל שְׂעָרוֹ! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְגִלַּח רֹאשׁוֹ&quot;: רֹאשׁוֹ הוּא מְגַלֵּחַ, וְאֵין מְגַלֵּחַ כָּל שְׂעָרוֹ. 

&quot;בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ&quot; – בְּיוֹם הַזָּיָתוֹ, בַּשְּׁבִיעִי. {{הע-שמאל|הדרשה מסבירה את הכפילות לכאורה &quot;ביום טהרתו ביום השביעי&quot;: שני תנאים למצוות הגילוח: שבעה ימים לפחות מיום הטומאה – והזיית מי חטאת.}}
אַתָּה אוֹמֵר בְּיוֹם הַזָּיָתוֹ בַּשְּׁבִיעִי; אוֹ בַּשְּׁמִינִי? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בַּשְּׁבִיעִי&quot;. אִי בַּשְּׁבִיעִי, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֻזָּה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ&quot; – בְּיוֹם הַזָּיָתוֹ. 
&quot;הַשְּׁבִיעִי&quot;, אֵין לִי אֶלָּא שְׁבִיעִי. {{ב|שְׁמִינִי תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי|אם לא גילח עדיין}} מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;יְגַלְּחֶנּוּ&quot;. 

&quot;יְגַלְּחֶנּוּ&quot;, אֵין לִי אֶלָּא בַּיּוֹם. בַּלַּיְלָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;יְגַלְּחֶנּוּ&quot;. {{הע-שמאל|אין הטקס חל בלי שגילח את שערו; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ו|נזיר ו ו-ז:]] התגלחת הכרחית גם בתגלחת הטהרה, אבל בה חייב להביא את הקרבנות לפני הגילוח, ואילו בתגלחת הטומאה מגלח ואחר כך מביא את הקרבנות.}}
אֵין לִי אֶלָּא תִּגְלַחַת טֻמְאָה. תִּגְלַחַת טָהֳרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;יְגַלְּחֶנּוּ&quot;. 
מִיכֵּן אָמְרוּ: תִּגְלַחַת טֻמְאָה כֵּיצַד? מְגַלֵּחַ וְאַחַר כָּךְ מֵבִיא. 
וְאִם הֵבִיא וְאַחַר כָּךְ גִּלַּח לֹא יָצָא! 
}}

===פיסקה כט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו י''' 
'''&quot;וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הַשְּׁבִיעִי. אַתָּה אוֹמֵר לְהוֹצִיא אֶת הַשְּׁבִיעִי, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְהוֹצִיא אֶת הַתְּשִׁיעִי? {{הע-שמאל|הבאת הקרבנות של תגלחת הטומאה היא ביום השמיני והלאה, ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ו|נזיר ו ו.]] הדרשה מנסה להוכיח שמותר לנזיר להביא את הקרבנות גם מאוחר יותר, שלא כמו במקרה של קרבן הפסח, המוגבל ליום מסויים (יד ניסן).
הפסוק מויקרא מלמד שקרבן של בהמה אפשרי מהיום השמיני להמלטה והלאה, והדרשה מנסה ללמוד מדין הבהמה ('הקריבים') על דין הנזיר ('המקריבים'), ומציגה אף קל וחומר, שהרי בהמה שהיא אתנן זונה או שנרבעה אינה מוקרבת ואילו על הנזיר אין הגבלות אלו חלות; אבל הלימוד נדחה שוב, כי קרבן הנזיר הטמא הוא קרבן מסויים, ואילו הכשרת הבהמה היא לכל קרבן.
לבסוף לומדת הדרשה גזירה שווה 'שמיני'-'שמיני' מהפסוק הנ&quot;ל בויקרא וכך מוכיחה שמדובר גם ביום התשיעי והלאה.
היו נזירים שהתקשו להשיג קרבנות, ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ב#משנה ה|נזיר ב ה-ו,]] והקושי לממן את קרבנות תגלחת הטומאה (שני תורים וכבש אשם), בנוסף לקרבנות תגלחת הטהרה עשוי להסביר את הצורך בדחיית הבאת הקרבנות.}}
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: אִם הַסָּמוּךְ לֶאִסּוּר מֻתָּר, הַסָּמוּךְ לְמֻתָּר, אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּהְיֶה מֻתָּר? 
וַהֲרֵי זְמַן אֲכִילַת פֶּסַח יוֹכִיחַ, {{ב|שֶׁהַסָּמוּךְ לֶאִסּוּר מֻתָּר, וְהַסָּמוּךְ לְמֻתָּר אָסוּר!|דווקא בי&quot;ד ניסן; לא לפניו ולא אחריו}} 
אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל זֶה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהַסָּמוּךְ לֶאִסּוּר מֻתָּר, וְהַסָּמוּךְ לְמֻתָּר יִהְיֶה אָסוּר! 
לֹא זָכִיתִי – אֲדוּנֶנּוּ מִן הַקְּרֵבִים: קָבַע זְמַן לַקְּרֵבִים וְקָבַע זְמַן לַמַּקְרִיבִים. 
מַה זְּמַן שֶׁנֶּאֱמַר בַּקְּרֵבִים, הִכְשִׁיר בּוֹ שְׁמִינִי וּמִשְּׁמִינִי וָהָלְאָה ([[ויקרא כב כז]]), 
אַף זְמַן שֶׁנֶּאֱמַר בַּמַּקְרִיבִים, נַכְשִׁיר בּוֹ שְׁמִינִי וּמִשְּׁמִינִי וָהָלְאָה! 
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמַה זְּמַן שֶׁנֶּאֱמַר בַּקְּרֵבִים, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב אֶת הַפְּסוּלִים, הִכְשִׁיר בּוֹ שְׁמִינִי וּמִשְּׁמִינִי וָהָלְאָה, 
זְמַן שֶׁנֶּאֱמַר בַּמַּקְרִיבִים, שֶׁמִּעֵט הַכָּתוּב אֶת הַפְּסוּלִין, אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּכְשִׁיר בּוֹ שְׁמִינִי וּמִשְּׁמִינִי וָהָלְאָה? 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בִּזְמַן שֶׁנֶּאֱמַר בַּקְּרֵבִים, שֶׁנּוֹהֵג '''בְּכָל''' הַקְּרֵבִין, לְפִיכָךְ הִכְשִׁיר בּוֹ שְׁמִינִי וּמִשְּׁמִינִי וָהָלְאָה, 
תֹּאמַר בִּזְמַן שֶׁנֶּאֱמַר בַּמַּקְרִיבִים, שֶׁאֵין נוֹהֵג {{ב|בְּכָל הַמַּקְרִיבִין?|רק בנזיר טמא}} לְפִיכָךְ לֹא נַכְשִׁיר בּוֹ שְׁמִינִי וּמִשְּׁמִינִי וָהָלְאָה! 
לֹא זָכִיתִי מִן הַדִּין, תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שְׁמִינִי&quot;'''. נֶאֱמַר כָּאן שְׁמִינִי, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שְׁמִינִי. 
מַה שְּׁמִינִי הָאָמוּר לְהַלָּן, הִכְשִׁיר בּוֹ שְׁמִינִי וּמִשְּׁמִינִי וָהָלְאָה – אַף שְׁמִינִי הָאָמוּר כָּאן, נַכְשִׁיר בּוֹ שְׁמִינִי וּמִשְּׁמִינִי וָהָלְאָה. 

'''&quot;שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה&quot;''', מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין מְבִיאִים תּוֹרִים כְּנֶגֶד בְּנֵי יוֹנָה וְלֹא בְּנֵי יוֹנָה כְּנֶגֶד תּוֹרִים. {{הע-שמאל|אין להביא תור ובן יונה כזוג, אלא או שני תורים או שני בני יונה. דורש 'או'; וראו [[ביאור:משנה קנים פרק ב#משנה ה|קינים ב ה.]]}}

'''&quot;אֶל הַכֹּהֵן אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהוּא חַיָּב בְּטִפּוּל הֲבָאָתָם עַד שֶׁיְּבִיאֵם '''&quot;אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.&quot;''' {{הע-שמאל|הנזיר אחראי להביא את קרבנותיו עד פתח המקדש, בדומה לדין הביכורים – ראו [[ביאור:משנה בכורים פרק א#משנה ט|ביכורים א ט.]]}}
}}

===פיסקה ל===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו יא''' 
'''&quot;וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה&quot;''', שֶׁיַּפְרִישֵׁם הַכֹּהֵן אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה. {{הע-שמאל|הכהן מחליט איזה משני העופות יהיה לחטאת ואיזה לעולה; אבל אם הבעלים (במקרה הנדון: הנזיר הטמא) רוצה – הוא רשאי להגדיר ולהחליט בעניין בעצמו (וכמובן עליו להודיע לכהן על החלטתו). ואכן, במקרה של קרבן היולדת מפורש בפסוק שהיא יכולה להחליט בעניין בעצמה.}} 
אֵין לִי אֶלָּא הַפְרָשָׁה בַּכֹּהֵן; הַפְרָשָׁה בַּבְּעָלִים מִנַּיִן? 
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: אִם מִי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי בְּהַקְדָּשָׁתוֹ רַשַּׁאי בְּהַפְרָשָׁתוֹ,
מִי שֶׁרַשַּׁאי בְּהַקְדָּשָׁתוֹ, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא רַשַּׁאי בְּהַפְרָשָׁתוֹ? 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר בַּיּוֹלֶדֶת: &quot;וְלָקְחָה שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה, אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה&quot; ([[ויקרא יב ח]]). 
נִמְצֵינוּ לְמֵדִים: הַפְרָשָׁה בַּכֹּהֵן – וְהַפְרָשָׁה בַּבְּעָלִים. {{הע-שמאל|יכול הכהן להחליט, ויכול הבעלים; אם הבעלים הביא שני עופות סתם – הקרבן מכונה 'קן סתומה'; ואם הבעלים החליט ואמר לכהן מי מהעופות עולה ומי חטאת – הקרבן מכונה 'קן מפורשה'; וראו [[ביאור:משנה מסכת קנים|מבוא למסכת קנים]]}} 
נִמְצֵינוּ לְמֵדִים: קֵן סְתוּמָה – וְקֵן מְפֹרָשָׁה. 

'''&quot;וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ&quot;''', 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: וְכִי עַל אֵיזוֹ נֶפֶשׁ חָטָא זֶה, שֶׁצָּרִיךְ כַּפָּרָה? – עַל שֶׁצִּיעֵר נַפְשׁוֹ מִן הַיַּיִן. {{הע-שמאל|ר' אלעזר מבקר את הנזירות ומביע התנגדות לאסקטיזם שהיה נפוץ בכת מדבר יהודה ובין הנוצרים; וראו גם בסיפור על שמעון הצדיק, [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כב|לעיל פיסקה כב,]] [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ד|ותוספתא נזיר ד ד.]]
ר' ישמעאל עונה לשאלה של ר' אלעזר בדרך הפשט: אמנם הנזיר שנטמא יכול היה להיות אנוס או שוגג, אבל הטומאה חלה והיא מציגה אותו כחוטא – גם אם לאונסו.}} 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם הַמְצַעֵר נַפְשׁוֹ מִן הַיַּיִן צָרִיךְ כַּפָּרָה, קַל וָחֹמֶר לַמְצַעֵר נַפְשׁוֹ עַל כָּל דָּבָר! 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בְּנָזִיר טָמֵא הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ&quot; – שֶׁנִּטְמָא לַמֵּתִים. 

'''&quot;וְקִדַּשׁ אֶת רֹאשׁוֹ בַּיּוֹם הַהוּא וְהִזִּיר לַה' אֶת יְמֵי נִזְרוֹ&quot;''', {{הע-שמאל|המעשה הקובע למניית ימי הנזירות החדשים לאחר תגלחת הטומאה תלוי בראשו של הנזיר, כלומר בגילוח ולא בהבאת הקרבן; וראו שר' ישמעאל חולק על כך בתחילת הפיסקה הבאה; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז#משנה ב|נזיר ז ב,]] ניסוח דו משמעי של המשנה.}}
 נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁמַּתְחִיל לִמְנוֹת מִיּוֹם שֶׁגִּלֵּחַ. 
}}

===פיסקה לא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו יב''' 
{{הע-שמאל|לדעת ת&quot;ק אין הנזיר צריך לכפר, שהרי לא חטא בכך שנטמא, וראו גם לעיל פיסקה ל – ולכן אינו צריך לכפר על הטומאה; לדעת ר' ישמעאל, גם שם, הטומאה נחשבת כחטא למרות שאינה בהכרח באשמת הנזיר, ולכן האשם צריך לכפר.}}
'''&quot;וְהִזִּיר לַה' אֶת יְמֵי נִזְרוֹ&quot;''' ([[במדבר ו יב]]), כָּל אֲשָׁמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה מְעַכְּבִים אֶת הַכַּפָּרָה – חוּץ מִזֶּה. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אַף זֶה מְעַכֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהִזִּיר לַה'&quot;, אֵימָתַי וְהִזִּיר? בִּזְמַן שֶׁהֵבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְאָשָׁם. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ג#משנה ד|נזיר ג ד.]] הדרשה נמצאת בין דעת ת&quot;ק שם לבין דעת ר' אליעזר, וטוענת שסתירת הנזירות היא דווקא בתנאי שלאחר השלמת הנזירות נשארו עוד ימים אחדים.
לעניין מי שנטמא בתחילת הנזירות ראו לעיל פיסקה כח, וכן [[ביאור:משנה נזיר פרק ג#משנה ה|נזיר ג ה.]] גם כאן הדרשה מעמידה את הפסוקים במצב שהטומאה היתה באמצע הנזירות, כך שיש 'ימים ראשונים' לפניה ו'ימים אחרונים'  אחריה.}}
&quot;וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ&quot;, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַחֲרוֹנִים – סוֹתֵר. מִנַּיִן אִם אָמַר 'הֲרֵינִי נָזִיר מֵאָה יָמִים', 
נִטְמָא יוֹם מֵאָה חָסֵר אֶחָד – סוֹתֵר אֶת הַכֹּל? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ&quot;, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַחֲרוֹנִים – סוֹתֵר. 
אוֹ אֲפִילוּ נִטְמָא בְּיוֹם מֵאָה, סוֹתֵר אֶת הַכֹּל? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ&quot;, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַחֲרוֹנִים – סוֹתֵר! 
אוֹ אֲפִילוּ נִטְמָא בִּתְחִלַּת מֵאָה, סוֹתֵר אֶת הַכֹּל? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ&quot;, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רִאשׁוֹנִים – סוֹתֵר. 

&quot;כִּי טָמֵא נִזְרוֹ&quot;, הַטֻּמְאָה סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל, וְאֵין תִּגְלַחַת סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל. 
שֶׁהָיָה בַדִּין: הוֹאִיל וְאָסוּר בְּטֻמְאָה וְאָסוּר בְּתִגְלַחַת, {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ה|נזיר ו ה,]] [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ג|ותוספתא נזיר ד ג.]]}}
אִם לָמַדְתִּי לְטֻמְאָה שֶׁסּוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל, אַף הַתִּגְלַחַת תִּסְתֹּר אֶת הַכֹּל? 
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: אִם טֻמְאָה, שֶׁלֹּא עָשָׂה בָּהּ הַמְטַמֵּא כַּמִּטַּמֵּא – הֲרֵי הִיא סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל, 
תִּגְלַחַת, שֶׁעָשָׂה בָּהּ הַמְגַלֵּחַ כַּמִּתְגַּלֵּחַ – אֵינוֹ דִין שֶׁתִּסְתֹּר אֶת הַכֹּל? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כִּי טָמֵא נִזְרוֹ&quot;, הַטֻּמְאָה סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל – וְאֵין הַתִּגְלַחַת סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל. 
{{הע-שמאל|כאן עוסקים בנזיר שהיה מצורע. המצורע מוסגר לשבעה ימים ואחריהם, אם אכן המשיכה הצרעת להתפשט – הוא 'מוחלט', והוא מטמא את הנוגע בו. כשהוא נרפא הוא מונה שבעה &quot;ימי ספירה&quot; ומביא קרבן ונטהר. שבעת הימים של ההסגר נחשבים כימי נזירות – ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז#משנה ג|נזיר ז ג.]] אבל אם הוחלט כמצורע ואפילו &quot;ימי הספירה&quot; שלו – אינם נמנים כימי נזירות, אלא נחשבים כימי טומאה.}}
אֵין לִי אֶלָּא יְמֵי טֻמְאָתוֹ, שֶׁאֵין עוֹלִים לוֹ מִן הַמִּנְיָן; יְמֵי חֲלִיטָה מִנַּיִן? 
וְדִין הוּא: הוֹאִיל וִימֵי טֻמְאָתוֹ טָעוּן תִּגְלַחַת וּמֵבִיא קָרְבָּן, וִימֵי חֲלוּטוֹ טָעוּן תִּגְלַחַת וּמֵבִיא קָרְבָּן, 
אַתְּ לָמַדְתִּי לִימֵי טֻמְאָתוֹ, שֶׁאֵין עוֹלִים לוֹ מִן הַמִּנְיָן – אַף יְמֵי חֲלוּטוֹ לֹא יַעֲלוּ לוֹ מִן הַמִּנְיָן!  
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בִּימֵי טֻמְאָתוֹ, שֶׁמְּבַטֵּל בָּהֶם {{ב|אֶת הַקּוֹדְמִים,|ימי הנזירות שלפני הטומאה}} לְפִיכָךְ אֵין עוֹלִים לוֹ מִן הַמִּנְיָן; 
תֹּאמַר בִּימֵי חֲלוּטוֹ, שֶׁאֵין מְבַטֵּל בָּהֶם אֶת הַקּוֹדְמִים – לְפִיכָךְ יַעֲלוּ לוֹ מִן הַמִּנְיָן! 
אָמַרְתָּ: קַל וָחֹמֶר הוּא: אִם מִי שֶׁנָּזוּר בַּקֶּבֶר, וּשְׂעָרוֹ רָאוּי לְתִגְלַחַת נְזִירוּת – אֵין עוֹלִים לוֹ מִן הַמִּנְיָן, 
יְמֵי חֲלוּטוֹ, שֶׁאֵין שְׂעָרוֹ רָאוּי לְתִגְלַחַת נְזִירוּת – אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יַעֲלוּ לוֹ מִן הַמִּנְיָן? {{הע-שמאל|הנוזר בקבר אינו מונה ימים לנזירותו ואינו חייב בתגלחת הטומאה אלא מתחיל למנות מהיום שנטהר; ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ג#משנה ה|נזיר ג ה.]] 
נזיר שהוא מצורע מוחלט – אין שערו ראוי לתגלחת טהרה, שהרי אם יטהר יגלח אותו כמצורע ולא כנזיר.}}
הוּא הַדִּין לִימֵי סִפְרוֹ, אוֹ כְּשֵׁם שֶׁאֵין יְמֵי חֲלוּטוֹ עוֹלִים לוֹ מִן הַמִּנְיָן כָּךְ יְמֵי הֶסְגֵּרוֹ לֹא יַעֲלוּ לוֹ מִן הַמִּנְיָן? 
וְהַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וִימֵי חֲלוּטוֹ מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וִימֵי הֶסְגֵּרוֹ מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, 
אִם לָמַדְתִּי לִימֵי חֲלוּטוֹ, שֶׁאֵין עוֹלִים לוֹ מִן הַמִּנְיָן – אַף יְמֵי הֶסְגֵּרוֹ לֹא יַעֲלוּ לוֹ מִן הַמִּנְיָן! 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בִּימֵי חֲלוּטוֹ, שֶׁטָּעוּן הוּא תִּגְלַחַת וּמֵבִיא קָרְבָּן – לְפִיכָךְ אֵין עוֹלִים לוֹ מִן הַמִּנְיָן, 
תֹּאמַר בִּימֵי הֶסְגֵּרוֹ, שֶׁאֵין טָעוּן תִּגְלַחַת וּמֵבִיא קָרְבָּן – לְפִיכָךְ יַעֲלוּ לוֹ מִן הַמִּנְיָן! {{הע-שמאל|אם נגע הצרעת לא יגדל והנזיר יטוהר לאחר שבעת ימי ההסגר יהיה גם פטור מתגלחת ומקרבן. וראו גם [[ביאור:תוספתא/נזיר/ה#ד|תוספתא נזיר ה ד.]]}}
מִכָּאן אָמְרוּ: יְמֵי חֲלוּטוֹ שֶׁל מְצֹרָע וִימֵי סִפְרוֹ כַּיּוֹצֵא בָהֶם, 
אֲבָל יְמֵי הַזָּב וְהַזָּבָה, וִימֵי הֶסְגֵּרוֹ שֶׁל מְצֹרָע – הֲרֵי אֵלּוּ עוֹלִים לוֹ מִן הַמִּנְיָן. 
{{הע-שמאל|כפי שראינו לעיל בפיסקאות כד-כה, נזיר שהשלים את ימי הנזירות אבל עדיין לא הביא את הקרבן חייב לשמור על איסורי היין והתגלחת. כאן מרחיבים את האיסורים ומוסיפים גם את איסור הטומאה; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ט|נזיר ו ט.]] לעניין הקל וחומר ודחיותיו – ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ה|נזיר ו ה,]] [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ג|ותוספתא נזיר ד ג.]] והשוו לדרך הדיון בפיסקה כה לעיל.}}
&quot;וְהִזִּיר לַה' אֶת יְמֵי נִזְרוֹ&quot;, לַעֲשׂוֹת יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת – עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 
אוֹ שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב עַד שֶׁיַּשְׁלִים אֶת נְזִירוּתוֹ? הֲרֵי אַתָּה דָן: הוֹאִיל וְאָסוּר בְּיַיִן וְאָסוּר בְּטֻמְאָה, 
אִם לָמַדְתִּי לְיַיִן שֶׁעָשָׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּתוֹ כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּתוֹ עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
אַף טֻמְאָה נַעֲשֶׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּתוֹ כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּתוֹ עַד הֲבָאַת קָרְבָּן! 
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמָה הַיַּיִן, שֶׁאֵינוֹ סוֹתֵר, עָשָׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
טֻמְאָה, שֶׁסּוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל – דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ יָמִים שֶׁל אַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן! 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּיַיִן, שֶׁלֹּא הֻתַּר מִכְּלָלוֹ, לְפִיכָךְ עָשָׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
תֹּאמַר בְּטֻמְאָה, שֶׁהֻתְּרָה מִכְּלָלָהּ – לְפִיכָךְ לֹא נַעֲשֶׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 
הֲרֵי תִגְלַחַת תּוֹכִיחַ, שֶׁהֻתְּרָה מִכְּלָלָהּ, וְעָשָׂה בָהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 
הִיא תּוֹכִיחַ לְטֻמְאָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֻתְּרָה מִכְּלָלָהּ – נַעֲשֶׂה בָהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמָה תִגְלַחַת, שֶׁאֵינָהּ סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל, עָשָׂה בָהּ יָמִים שֶׁל אַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
טֻמְאָה, שֶׁסּוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל – דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה בָהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן! 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּתִגְלַחַת, שֶׁעָשָׂה בָהּ הַמְגַלֵּחַ כַּמִּתְגַּלֵּחַ – לְפִיכָךְ עָשָׂה בָהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
תֹּאמַר בְּטֻמְאָה, שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ הַמְטַמֵּא כַּמִּטַּמֵּא – לְפִיכָךְ לֹא עָשָׂה בָהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 
וַהֲרֵי הַיַּיִן יוֹכִיחַ, שֶׁלֹּא עָשָׂה בוֹ אֶת הַמַּשְׁקֶה כַּשּׁוֹתֶה, וְעָשָׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 
וְהוּא יוֹכִיחַ לְטֻמְאָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ הַמְטַמֵּא כַּמִּטַּמֵּא – נַעֲשֶׂה בָהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמָה הַיַּיִן, שֶׁאֵינוֹ סוֹתֵר, עָשָׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
טֻמְאָה, שֶׁסּוֹתֶרֶת, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בָהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן? 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּיַיִן, שֶׁלֹּא הֻתַּר מִכְּלָלוֹ, לְפִיכָךְ עָשָׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
תֹּאמַר בְּטֻמְאָה, שֶׁהֻתְּרָה מִכְּלָלָהּ – לְפִיכָךְ לֹא נַעֲשֶׂה בָהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן! 
הוֹאִיל וְחָזַר הַדִּין חֲלִילָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יָיִן&quot;. וְכִי נָזִיר שׁוֹתֶה יַיִן? אֶלָּא מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ וְלָדוּן גְּזֵרָה שָׁוָה. 
נֶאֱמַר כָּאן &quot;נָזִיר&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;נָזִיר&quot;; מַה נָּזִיר הָאָמוּר לְהַלָּן, עָשָׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
אַף נָזִיר הָאָמוּר כָּאן, נַעֲשֶׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן! 
}}

===פיסקה לב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו יג''' 
'''&quot;זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר&quot;''' ([[במדבר ו יג]]), אֶחָד נְזִיר יָמִים וְאֶחָד נְזִיר עוֹלָם. {{הע-שמאל|נזיר רגיל שהסתיימה הנזירות שלו, וגם נזיר עולם שהכביד שערו אחת לשלושים יום (לדעת ת&quot;ק [[ביאור:משנה נזיר פרק א#משנה ד|בנזיר א ד,]] ושם במשנה ב) – מביאים שלוש בהמות כדלהלן.}}
&quot;זֹאת&quot; – לְקָרְבַּן טָהֳרָה. אוֹ אַף לְקָרְבַּן טֻמְאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ&quot;, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְּמִי {{ב|שֶׁיֵּשׁ פֶּסֶק לְנִזְרוֹ.|שמועד הבאת הקרבן שלו צפוי מראש.}} 
&quot;יָבִיא אֹתוֹ&quot;, וְכִי אֲחֵרִים מְבִיאִים אוֹתוֹ? וַהֲלֹא הוּא מֵבִיא אֶת עַצְמוֹ! 
זוֹ אַחַת מִשָּׁלֹשׁ אֶתִים שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ בַּתּוֹרָה. {{הע-שמאל|בשלושה מקומות מסביר ר' ישמעאל ש'אותו' או 'אותם' מכוונים לנושא עצמו, ולא למושא חיצוני. נראה שבכל שלושת המקומות אמנם הנושא (הנזיר, הכהנים ומשה) פעיל אבל יש בו גם צד וממד סביל.}}
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם עֲוֹן אַשְׁמָה&quot; ([[ויקרא כב טז]]); וְכִי אֲחֵרִים מַשִּׂיאִים אוֹתָם? וַהֲלֹא הֵם מַשִּׂיאִים אֶת עַצְמָם! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי&quot; ([[דברים לד ו]]); וְכִי אֲחֵרִים קָבְרוּ אוֹתוֹ? וַהֲלֹא {{ב|הוּא קָבַר אֶת עַצְמוֹ!|משה נכנס בעצמו למערה}} 
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: &quot;יָבִיא אֹתוֹ&quot; – הוּא יָבִיא אֶת עַצְמוֹ, וְאֵין אֲחֵרִים מְבִיאִים אוֹתוֹ! 
}}

===פיסקה לג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו יד''' 
'''&quot;וְהִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ לַה' כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ תָּמִים&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת בַּעַל מוּם. {{הע-שמאל|מפרש &quot;תמים&quot; – שלם, שאינו בעל מום. קרבנות תגלחת הטהרה הן &quot;שלוש בהמות&quot;, וכך מכונה קרבן הטהרה של הנזיר [[ביאור:משנה נזיר פרק א#משנה ב|בנזיר א ב]] – בניגוד לתגלחת הטומאה, שיש בה בהמה אחת ושתי ציפורים.}}
'''&quot;וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת שְׁנָתָהּ תְּמִימָה&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת בַּעֲלַת מוּם. 
'''&quot;וְאַיִל אֶחָד תָּמִים לִשְׁלָמִים&quot;''' – לִמֵּד בַּנָּזִיר, שֶׁיִּטְעַן בְּשָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת! 
}}

===פיסקה לד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו טו-יז'''
{{הע-שמאל|שימוש במידה &quot;כלל ופרט – אין בכלל אלא מה שבפרט&quot;: החלות והרקיקים הם כל תכולת סל המצות, ואין שם ארבעה סוגי לחם, בניגוד לקרבן תודה, שכולל גם סולת מורבכת ולחם חמץ – ראו [[ויקרא ז יב]]-יג.}}
'''&quot;וְסַל מַצּוֹת&quot;''' – כְּלָל, '''&quot;סֹלֶת חַלּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת...&quot;''' – פְּרָט.
כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶׁבַּפְּרָט; שֶׁהָיָה בַּדִּין:
הוֹאִיל וְתוֹדָה טְעוּנָה לֶחֶם וְאֵיל נָזִיר טָעוּן לֶחֶם,
אִם לָמַדְתִּי לְתוֹדָה שֶׁטְּעוּנָה אַרְבַּעַת מִינִים – אַף אֵיל נָזִיר יִטָּעֵן אַרְבַּעַת מִינִים!
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְסַל מַצּוֹת&quot;''' – כְּלָל, '''&quot;סֹלֶת חַלּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן&quot;''' – פְּרָט.
כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶׁבַּפְּרָט.
{{הע-שמאל|שימוש במידה &quot;דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד – לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא&quot;: את המנחות והיין צריך להביא רק עבור איל השלמים וכבש העולה, ולא עבור כבשת החטאת, ובקרבן טומאה לא עבור כבש האשם, בניגוד לקרבן המצורע שנטהר, שמביא נסכים לחטאתו ולאשמו; כי עולה ושלמים יכולים להיות נדר ונדבה וולונטארית, בניגוד לחטאת ואשם שהם קרבנות חובה, וראו גם [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ו|מנחות ט ו,]] שקרבן המצורע יוצא מן הכלל בעניין זה.}}
'''&quot;וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם&quot;''' – לָעוֹלָה וְלַשְּׁלָמִים. אוֹ אַף לַחַטָּאת וְלָאָשָׁם?
וְהַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וּמְצֹרָע מְגַלֵּחַ וּמֵבִיא קָרְבָּן וְנָזִיר מְגַלֵּחַ וּמֵבִיא קָרְבָּן,
אִם לָמַדְתִּי לִמְצֹרָע, שֶׁחַטָּאתוֹ וַאֲשָׁמוֹ טְעוּנִים נְסָכִים – אַף הַנָּזִיר, יִהְיֶה חַטָּאתוֹ וַאֲשָׁמוֹ טְעוּנִים נְסָכִים!
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאֶת הָאַיִל יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים לַה' עַל סַל הַמַּצּוֹת, וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת מִנְחָתוֹ וְאֶת נִסְכּוֹ&quot;''' ([[במדבר ו יז]]).
אַיִל הָיָה בַּכְּלָל, יָצָא מוּצָא מִן הַכְּלָל וְלִמֵּד עַל הַכְּלָל: מָה אַיִל מְיֻחָד, שֶׁהוּא בָּא בְּנֶדֶר וּנְדָבָה – טָעוּן נְסָכִים,
כָּךְ כָּל הַבָּא בְּנֶדֶר וּנְדָבָה – טָעוּן נְסָכִים; יָצְאוּ חַטָּאת וְאָשָׁם, שֶׁאֵינָם בָּאִים בְּנֶדֶר וּנְדָבָה – שֶׁלֹּא יִטָּעֲנוּ נְסָכִים.
{{הע-שמאל|שימוש במידה &quot;דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש – אי אתה רשאי להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לעניינו בפירוש&quot;: אמנם המנחות והנסכים נזכרו כבר בפס' טו, אבל אילו לא היה נאמר בפירוש בפס' יז &quot;את מנחתו ואת נסכו&quot; היינו חושבים שהכהן רק שוחט את הבהמות, ולא מנסך את היין.}}
'''&quot;וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת מִנְחָתוֹ וְאֶת נִסְכּוֹ&quot;''' – מִפְּנֵי שֶׁהָיָה בַּכְּלָל, יָצָא לָדוּן בַּלֶּחֶם.
הֶחֱזִירוֹ הַכָּתוּב לִכְלָלוֹ.
}}

===פיסקה לה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו יח''' 
{{הע-שמאל|פעמיים דוחה את פרשנות הפשט, ש'פתח אוהל מועד' הוא תיאור המקום: טענה שגילוח הוא בזיון, ואילו פתח המקדש הוא מקום מכובד שאין לבזותו. השוו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ז|נזיר ו ז,]] דברי ר' יהודה: הביטוי &quot;פתח אוהל מועד&quot; מתורגם ל&quot;על קרבן השלמים&quot;, והוא אינו מציין מקום אלא זמן: מיד לאחר שחיטת השלמים.}}
'''&quot;וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''' – בַּשְּׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְשָׁחֲטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot; ([[ויקרא ג ב]]). 
אַתָּה אוֹמֵר בַּשְּׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד כְּמַשְׁמָעוֹ? – אִם אָמַרְתָּ כֵן – הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן! 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;? – בַּשְּׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר! 
אַתָּה אוֹמֵר בַּשְּׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד כְּמַשְׁמָעוֹ? אָמַרְתָּ: אָמְרָה תוֹרָה &quot;לֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי&quot; ([[שמות כ כב]]), {{ב|קַל וָחֹמֶר שֶׁלֹּא יְגַלֵּחַ!|שזו דרך ביזיון כדלעיל.}}. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;? בַּשְּׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר! 
{{הע-שמאל|ר' יצחק מוכיח זאת מהפסוק, הקושר בין בישול הבשר לבין הגילוח: בישול הבשר אינו נעשה בפתח האוהל אלא במקום אחר, ושם מגלח הנזיר.}}
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: בַּשְּׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בַּשְּׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד כְּמַשְׁמָעוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְלָקַח אֶת שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ&quot;; מָקוֹם שֶׁהָיָה מְבַשֵּׁל – שָׁם הָיָה מְגַלֵּחַ! 
{{הע-שמאל|אין לגלח בלילה, שבו סגורים פתחי המקדש.}}
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: &quot;וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot; – הָא, אִם אֵין שָׁם פֶּתַח פָּתוּחַ, לֹא הָיָה מְגַלֵּחַ! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ז|נזיר ו ז-ח,]] &quot;ואם גילח על אחת משלושתן יצא&quot;.
את הגילוח ניתן לעשות גם בגבולים, כלומר מחוץ למקדש, שהרי ראינו שמגלח במקום שמבשל. במקרה כזה, לדעת ר' מאיר במשנה ח – בתגלחת טומאה אינו משלח מתחת הדוד, אלא קובר את השיער המגולח.}} 
'''&quot;וְלָקַח אֶת שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ וְנָתַן עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר תַּחַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא תַּחַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים.
תַּחַת חַטָּאת, {{ב|תַּחַת אָשָׁם|בתגלחת טומאה}} מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תַּחַת זֶבַח&quot;, מִכָּל מָקוֹם. 
אֵין לִי אֶלָּא בַּמִּקְדָּשׁ, בַּגְּבוּלִין מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְנָתַן עַל הָאֵשׁ&quot;, מִכָּל מָקוֹם! 
}}

===פיסקה לו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו יט''' 
{{הע-שמאל|ת&quot;ק דורש כאן שכל הדברים על כפי הנזיר יהיו שלמים: הזרוע, החלה והרקיק. לדעת רשב&quot;י הזרוע מבושלת, ואילו לדעת ת&quot;ק מפריד את הזרוע מהאיל מיד לאחר שחיטתו.}}
'''&quot;וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַזְּרֹעַ בְּשֵׁלָה&quot;''' – אֵין &quot;בְּשֵׁלָה&quot; אֶלָּא שְׁלֵימָה. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: אֵין &quot;בְּשֵׁלָה&quot; אֶלָּא שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה עִם הָאַיִל. 
'''&quot;וְחַלַּת מַצָּה אַחַת מִן הַסַּל&quot;''' – שֶׁאִם נִפְרְסָה אוֹ חָסְרָה – פְּסוּלָה! 
'''&quot;וּרְקִיק מַצָּה אַחַת&quot;''' – שֶׁאִם נִפְרַס אוֹ חָסַר – פָּסוּל! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ז|נזיר ו ז.]] לדעת ר' יהודה סדר תגלחת הטהרה הוא: הבאת הקרבנות, שחיטת השלמים, גילוח ושריפת השיער, תנופה ושחיטת שאר הקרבנות. ר' אלעזר מסכים, אבל מחליף את שחיטת השלמים בשחיטת החטאת.
בדיעבד מסכימים שניהם שאם גילח על אחד מהקרבנות – יצא.
לדרשה האחרונה &quot;אלו... ואין הבאת קרבנותיו...&quot; ראו לעיל סוף פיסקה כח,  המבחינה בין תגלחת הטומאה לתגלחת הטהרה.}}
'''&quot;וְנָתַן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ אֶת נִזְרוֹ&quot;''', 
אֵלּוּ &quot;אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ אֶת נִזְרוֹ&quot;, וְאֵין הֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו &quot;אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ אֶת נִזְרוֹ&quot;! 
}}

===פיסקה לז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו כ''' 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ה#משנה ו|מנחות ה ו,]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה יז|לעיל פיסקה יז.]]
לעניין &quot;לפני ה' – במזרח&quot; ראו [[במדבר ג לח]].}}
'''&quot;וְהֵנִיף אֹתָם הַכֹּהֵן תְּנוּפָה לִפְנֵי ה'&quot;''' ([[במדבר ו כ]]) – מוֹלִיךְ וּמֵבִיא; מַעֲלֶה וּמוֹרִיד מִנַּיִן? 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם&quot; ([[שמות כט כז]]), מַקִּישׁ הֲרָמָה לִתְנוּפָה: 
מַה תְּנוּפָה, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא – אַף הֲרָמָה מוֹלִיךְ וּמֵבִיא; וּמָה הֲרָמָה מַעֲלֶה וּמוֹרִיד – אַף תְּנוּפָה מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. 
מִכָּאן אָמְרוּ: מִצְוַת תְּנוּפָה – מוֹלִיךְ וּמֵבִיא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, זוֹ הִיא מִצְוַת תְּנוּפָה! 
'''&quot;לִפְנֵי ה'&quot;''' – {{ב|בַּמִּזְרָח;|המזבח}} שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לִפְנֵי ה'&quot;, הֱוֵי אוֹמֵר בַּמִּזְרָח – עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב. 
{{הע-שמאל|הכלל הוא שכל קרבנות השלמים טעונים הפרשת חזה ושוק; והיוצא ממנו הוא שלמי הנזיר. כיוון ששלמי הנזיר יצאו מן הכלל הנ&quot;ל לא היה אפשר לחייב בהם הפרשת חזה ושוק אלמלא נאמרו הדברים בפירוש.}}
'''&quot;קֹדֶשׁ הוּא לַכֹּהֵן עַל חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְעַל שׁוֹק הַתְּרוּמָה&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר?  
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;כִּי אֶת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֶת שׁוֹק הַתְּרוּמָה לָקַחְתִּי&quot; ([[ויקרא ז לד]]) – אַף שַׁלְמֵי נָזִיר בַּמַּשְׁמָע. 
הֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאָם מִכְּלָלָם, שֶׁיִּטָּעֲנוּ הַפְרָשַׁת זְרוֹעַ! 
אֵין לִי אֶלָּא הַפְרָשַׁת הַזְּרוֹעַ, הַפְרָשַׁת חָזֶה וָשׁוֹק מִנַּיִן? 
וְדִין הוּא: וּמָה אִם שַׁלְמֵי יָחִיד, שֶׁאֵין טְעוּנִין הַפְרָשַׁת הַזְּרוֹעַ, טְעוּנִין הַפְרָשַׁת חָזֶה וָשׁוֹק. 
שַׁלְמֵי נָזִיר, שֶׁטְּעוּנִים הַפְרָשַׁת הַזְּרוֹעַ, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּטָּעֲנוּ הַפְרָשַׁת חָזֶה וָשׁוֹק? 
אִם זָכִיתִי מִן הַדִּין, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;קֹדֶשׁ הוּא לַכֹּהֵן עַל חֲזֵה הַתְּנוּפָה&quot;'''? 
אֶלָּא כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בַּכְּלָל וְיָצָא לִדּוֹן בַּדָּבָר הֶחָדָשׁ – אִי אַתָּה יָכוֹל לְהַחֲזִירוֹ לִכְלָלוֹ עַד שֶׁיַּחֲזִירֶנּוּ הַכָּתוּב לִכְלָלוֹ – דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. 
}}

===פיסקה לח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו כא''' 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה כ|לעיל פיסקה כ:]] ר' יאשיה לומד מהביטוי &quot;תורת הנזיר&quot; שמצוות נזיר היא לדורות. ר' יונתן קורא את הביטוי כפשטו, כסיום הדיון בנזיר.}}
'''&quot;זֹאת תּוֹרַת&quot;''' ([[במדבר ו כא]]), אֵין לִי אֶלָּא לְשָׁעָה. לְדוֹרוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;זֹאת תּוֹרַת&quot;''', דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: כְּחוֹתַם הַדְּבָרִים. 
{{הע-שמאל|אם הפריש את קרבנות הנזיר לפני שנזר – אינו חייב להזיר, וראו [[ביאור:תוספתא/נזיר/ב#ג|תוספתא נזיר ב ג.]] לעניין 'קרבן אחרים' ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ד#משנה ז|נזיר ד ז,]] דעת ר' יוסי (ובתוספתא ר' מאיר ור' יהודה), שאין בן רשאי לנזור על חשבון אביו אפילו אם האב מת והוריש לו את הקרבנות.}}
'''&quot;קָרְבָּנוֹ לַה' עַל נִזְרוֹ&quot;''' – וְלֹא נִזְרוֹ עַל קָרְבָּנוֹ! 

'''&quot;קָרְבָּנוֹ לַה' עַל נִזְרוֹ&quot;''' – וְלֹא קָרְבַּן אֲחֵרִים עַל נִזְרוֹ. 
{{הע-שמאל|רשאי הנזיר להוסיף עולות ושלמים כרצונו, אבל לא חטאות ואשמות. 
לעניין נזיר שנדר על מנת שישתה יין וכו' ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ב#משנה ד|נזיר ב ד:]] תורת הנזירות היא קשוחה ואינה ניתנת לחלוקה. כך גם לעניין התנאי שיגלח אחת על כמה נזירויות – ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ג#משנה ב|נזיר ג ב.]]}}
'''&quot;מִלְּבַד אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ&quot;''', מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם אָמַר: &quot;הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת לְגַלֵּחַ עַל מֵאָה עוֹלוֹת וְעַל מֵאָה שְׁלָמִים&quot;, 
קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו '''&quot;כְּפִי נִדְרוֹ אֲשֶׁר יִדֹּר&quot;'''? – תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ&quot;'''. 
אוֹ אֲפִילוּ אָמַר: &quot;הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת לְגַלֵּחַ עַל מֵאָה חַטָּאוֹת וְעַל מֵאָה אֲשָׁמוֹת&quot;, קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו '''&quot;כְּפִי נִדְרוֹ אֲשֶׁר יִדֹּר&quot;'''? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מִלְּבַד אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ&quot;''', לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא קָדָשִׁים הַבָּאִים בְּנֵדֶר וּבִנְדָבָה! 
אוֹ אֲפִילוּ אָמַר: &quot;הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֶהְיֶה שׁוֹתֶה יַיִן וּמִטַּמֵּא לַמֵּתִים&quot;, קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו '''&quot;כְּפִי נִדְרוֹ אֲשֶׁר יִדֹּר&quot;'''? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ&quot;'''! 
אוֹ אֲפִילוּ אָמַר: &quot;הֲרֵי עָלַי חָמֵשׁ נְזִירִיּוֹת עַל מְנָת שֶׁאֲגַלַּח תִּגְלַחַת אַחַת וְתַעֲלֶה לְכֻלָּם&quot;, קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו '''&quot;כְּפִי נִדְרוֹ&quot;'''? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ&quot;'''. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/נזיר/ה#ד|תוספתא נזיר ה ד,]] וראו גם [[ביאור:משנה נזיר פרק ח#משנה ב|נזיר ח, ב,]] במקרים של ספק; וראו לעיל פיסקה לא. 
רשב&quot;י משיב בשלילה לשאלה, אבל הסיכום הוא בניגוד לדעתו: נזיר שהצטרע, הוסגר ונרפא – ונטמא בטומאת מת – מגלח תגלחת טומאה אחת לנזירות ולצרעת, ואחרי שהביא את קרבנות המצורע ואת קרבנות תגלחת הטומאה – חוזר לנזירותו ככל נזיר שנטמא.
הדיון מצביע על הדמיון בין תגלחת הטומאה של הנזיר לבין המצורע שנרפא.}}
שָׁאֲלוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ וְרַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: 
הֲרֵי שֶׁהָיָה נָזִיר וּמְצֹרָע, מַהוּ שֶׁיְּגַלַּח תִּגְלַחַת אַחַת וְתַעֲלֶה לוֹ לִנְזִירוּתוֹ וּלְצָרַעְתּוֹ? 
אָמַר לָהֶם: וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר? 
אִילוּ זֶה מְגַלֵּחַ לְגַדֵּל שֵׂעָר וְזֶה מְגַלֵּחַ לְגַדֵּל שֵׂעָר – יָפֶה אַתֶּם אוֹמְרִים. 
אֶלָּא שֶׁהַמְּצֹרָע {{ב|מְגַלֵּחַ '''לְגַדֵּל''' שֵׂעָר|מטרת הגילוח של המצורע היא לגדל שיער בריא}} וְנָזִיר מְגַלֵּחַ '''לְהַעֲבִיר''' שֵׂעָר! 
הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לוֹ לְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת אַחַת וְתַעֲלֶה לוֹ לִנְזִירוּתוֹ וּלְצָרַעְתּוֹ? 
אָמְרוּ לוֹ: אַף אָנוּ אוֹמְרִים: לֹא עוֹלָה לוֹ {{ב|בִּימֵי גָמְרוֹ,|בימים שהוא מצורע מוחלט}} עוֹלָה לוֹ {{ב|בִּימֵי סִפְרוֹ.|בימים שהוא מוסגר}} 
אָמַר לָהֶם: וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר? אִילוּ זֶה מְגַלֵּחַ לִפְנֵי {{ב|זְרִיקַת דָּמִים|של הקרבן}} וְזֶה מְגַלֵּחַ לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים – יָפֶה אַתֶּם אוֹמְרִים. 
אֶלָּא שֶׁמְּצֹרָע מְגַלֵּחַ '''לִפְנֵי''' זְרִיקַת דָּמִים וְנָזִיר {{ב|מְגַלֵּחַ|תגלחת טהרה}} '''לְאַחַר''' זְרִיקַת דָּמִים! 
הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לוֹ לִיגָּלַח תִּגְלַחַת אַחַת וְתַעֲלֶה לוֹ לִנְזִירוּתוֹ וּלְצָרַעְתּוֹ? 
אָמְרוּ לוֹ: אַף אָנוּ אוֹמְרִים: לֹא עוֹלָה לוֹ בְּטָהוֹר – עוֹלָה לוֹ {{ב|בְּטָמֵא.|תגלחת טומאה}} 
אָמַר לָהֶם: וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר? אִילוּ זֶה מְגַלֵּחַ לִפְנֵי {{ב|בִּיאַת מַיִם|טבילה}} וְזֶה מְגַלֵּחַ לִפְנֵי בִּיאַת מַיִם, יָפֶה אַתֶּם אוֹמְרִים. 
אֶלָּא שֶׁמְּצֹרָע מְגַלֵּחַ '''לִפְנֵי''' בִּיאַת מַיִם וְנָזִיר מְגַלֵּחַ '''לְאַחַר''' בִּיאַת מַיִם; הֵיאַךְ אֶפְשָׁר שֶׁיְּגַלַּח תִּגְלַחַת אַחַת וְתַעֲלֶה לוֹ לִנְזִירוּתוֹ וּלְצָרַעְתּוֹ? 
אָמְרוּ לוֹ: תִּקּוּן הַדָּבָר: לֹא עוֹלָה בִּימֵי גָמְרוֹ – עוֹלָה בִּימֵי סִפְרוֹ! 
לֹא עוֹלָה בְּטָהוֹר – עוֹלָה בְּטָמֵא! 
}}

===פיסקה לט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו כב-כג''' 
{{הע-שמאל|המצווה מופנית לכוהנים ולכן אמר אותה משה לאהרון ולבניו. מצוות הקשורות לכל ישראל נאמרו לכולם, ומצוות הקשורות לכל אדם נאמרו גם לגרים.}}
'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרְכוּ&quot;''' ([[במדבר ו כב]]-כג). 
לְפִי שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה הַפָּרָשָׁה בְּאַהֲרֹן וּבָנָיו – הֵבִיא אֶת אַהֲרֹן וְהֵבִיא אֶת בָּנָיו לִכְלַל דִּבּוּר. 
שֶׁזֶּה כְּלָל: שֶׁכָּל זְמַן שֶׁדִּבֵּר לַכֹּהֲנִים – מַעֲשֶׂה בַּכֹּהֲנִים; דִּבֵּר לְיִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ – מַעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל. 
דִּבֵּר לְיִשְׂרָאֵל וּמַעֲשֶׂה בְּכָל אָדָם – צָרִיךְ לְהָבִיא מִן הַגֵּרִים. 
{{הע-שמאל|לעניין הכלל &quot;שכל מקום...&quot; ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ט|מכילתא בחדש ט לפס' יט,]] וראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק ז#משנה ב|סוטה ז ב.]]}}
'''&quot;כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עֲנִיָּה וַאֲמִירָה&quot;, &quot;כֹּה&quot;, &quot;כָּכָה&quot; – בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.  
{{הע-שמאל|הכוהנים צריכים לעמוד בזמן שהם מברכים, וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה רח|ספרי דברים רח,]] שם לומדים זאת מפסוק אחר. וראו [[ביאור:ספרא/מכילתא דמילואים/שמיני#כט|מכילתא דמילואים שמיני כט,]] שתולים את יעילות הברכה במצב הרוחני של הציבור.
ר' נתן מסיק את חובת העמידה מהיקש לעבודת המקדש.}}
'''&quot;כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – בַּעֲמִידָה. אַתָּה אוֹמֵר בַּעֲמִידָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בַּעֲמִידָה וְשֶׁלֹּא בַּעֲמִידָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם&quot; ([[דברים כז יב]]). נֶאֱמַר כָּאן בְּרָכָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן בְּרָכָה. 
מַה בְּרָכָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן בַּעֲמִידָה – אַף בְּרָכָה הָאֲמוּרָה כָּאן בַּעֲמִידָה. 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי כִּי בָם בָּחַר ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בְּשֵׁם ה'&quot; ([[דברים כא ה]]). 
מַקִּישׁ בְּרָכָה לְשֵׁרוּת: מַה שֵּׁרוּת בַּעֲמִידָה – אַף בְּרָכָה בַּעֲמִידָה. 
{{הע-שמאל|את החובה לשאת את כפיהם לומדת הדרשה מאהרון, שבירך את העם ביום חנוכת המשכן. ר' יונתן מוסיף פסוק שבו מוקשים הכוהנים לאהרון, כי אלמלא הפסוק היה אפשר לטעון שהמקרה של חנוכת המשכן יוצא דופן; וראו [[ביאור:תוספתא/תענית/ג|תוספתא תענית ג א.]]}}
'''&quot;כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם. אַתָּה אוֹמֵר בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם וְשֶׁלֹּא בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם&quot; ([[ויקרא ט כב]]). מָה אַהֲרֹן בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם – אַף בָּנָיו בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אִי, מַה לְּהַלָּן רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְקָרְבַּן צִבּוּר וְכֹהֵן גָּדוֹל, אַף כָּאן רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְקָרְבַּן צִבּוּר וְכֹהֵן גָּדוֹל? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כִּי בוֹ בָחַר ה' אֱלֹהֶיךָ מִכָּל שְׁבָטֶיךָ... הוּא וּבָנָיו כָּל הַיָּמִים&quot; ([[דברים יח ה]]). מַקִּישׁ בָּנָיו לוֹ. 
מַה הוּא בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם – אַף בָּנָיו בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם. 
{{הע-שמאל|דורש 'כה', שאמר להם משה בשם המפורש; והשוו לעיל שדרשו 'כה – בלשון הקודש'. ר' יאשיה אינו מנמק את דבריו, ויתכן שהוא דורש את [[דברים יב ה]]; וראו גם פיסקה מג לקמן.
לדברי ר' יונתן השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה יא|מכילתא בחדש יא]] [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יב#פיסקה סב|וספרי דברים סב,]] וראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק ז#משנה ו|סוטה ז ו.]] הוא דורש 'אזכיר' – תזכיר, והופך את סדר הפסוק: במקום שאבוא אליך וברכתיך – תזכיר את שמי! כלומר שאין היתר להזכיר את שם הקב&quot;ה בכל מקום, אלא רק במקדש.}}
'''&quot;כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – בַּשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ. 
אַתָּה אוֹמֵר בַּשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּכִנּוּי? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;. בַּמִּקְדָּשׁ בַּשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ, וּבַמְּדִינָה בְּכִנּוּי, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי&quot; ([[שמות כ כא]]). זֶה מִקְרָא מְסֹרָס: 
בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֲנִי נִגְלֶה עָלֶיךָ – שָׁם תְּהֵא מַזְכִּיר אֶת שְׁמִי; וְהֵיכָן אֲנִי נִגְלֶה עָלֶיךָ? בְּבֵית הַבְּחִירָה. 
אַף אַתָּה לֹא תְּהֵא מַזְכִּיר אֶת שְׁמִי, אֶלָּא בְּבֵית הַבְּחִירָה! מִיכָּן אָמְרוּ: שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ אָסוּר לְאוֹמְרוֹ בַּגְּבוּלִין! 
{{הע-שמאל|הנושא במשפט, הזוכה לברכת ה' בדרשה הראשונה הם 'בני ישראל' כולם (כולל נשים, גרים ועבדים), ובדרשה השניה אהרון ובניו. האם הכוהנים מברכים את העם ישירות, ובשכר זאת זוכים לברכת ה' – או שהם רק מפעילים את ברכת הקב&quot;ה לעם?}}
'''&quot;כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל. בְּרָכָה לַגֵּרִים, לַנָּשִׁים וְלַעֲבָדִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם.&quot; 
בְּרָכָה לַכֹּהֲנִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;. 
{{הע-שמאל|המושא במשפט, לפי הדרשה, הוא בני ישראל – שאותם מצווים הכוהנים לברך, ולא אהרון ובניו שאליהם אומר משה את הנוסח שלה.}}
'''&quot;כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', {{ב|פָּנִים כְּנֶגֶד פָּנִים.|הכוהנים פונים מול העם בשעת הברכה.}} אַתָּה אוֹמֵר פָּנִים כְּנֶגֶד פָּנִים, אוֹ {{ב|מוּל|עורף}} כְּנֶגֶד פָּנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אָמוֹר לָהֶם&quot;, פָּנִים כְּנֶגֶד פָּנִים. 
{{הע-שמאל|הברכה נאמרת בקול רם. גם כאן אומרים הכוהנים את הברכה לבני ישראל; אבל הדרשה האחרונה מתפרשת שאומרים ומקריאים את הברכה לכוהנים.}}
'''&quot;כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – שֶׁיְּהֵא כָּל הַקָּהָל שׁוֹמֵעַ, אוֹ בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אָמוֹר לָהֶם&quot;, שֶׁיְּהֵא כָּל הַקָּהָל כֻּלּוֹ שׁוֹמֵעַ. 
וּמִנַּיִן שֶׁחַזָּן צָרִיךְ {{ב|לוֹמַר לָהֶם &quot;אֱמֹרוּ&quot;|בימינו קוראים &quot;כוהנים&quot;}}? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אָמוֹר לָהֶם&quot;. 
}}

===פיסקה מ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו כד'''
{{הע-שמאל|הדרשה הראשונה מזהה את תוכן ברכת הכוהנים עם הברכות שבספר דברים, שמתנה אותן בקיום המצוות. לכן גם ברכת הכוהנים אינה כללית, אלא גם היא מותנה בקיום המצוות.
כך מסביר הדרשן את העובדה שברכות הכוהנים אינן מתגשמות.}}
'''&quot;יְבָרֶכְךָ ה'&quot;''' – בַּבְּרָכָה הַמְּפֹרֶשֶׁת בַּתּוֹרָה.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה... בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ, בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֲךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ&quot; ([[דברים כח ג]]-ו).
&quot;וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ&quot;. אֵימָתַי? – &quot;כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ&quot; ([[דברים כח ב]])!
{{הע-שמאל|הדרשות השונות מסכימות ש&quot;יברכך&quot; הוא ברכת הנכסים, כבספר דברים דלעיל. הן שונות זו מזו בדרשותיהן את &quot;וישמרך&quot;.
הדרשות מסודרות החל משמירת הנכסים, דרך שמירת הגוף – אל שמירת הנשמה לאחר המוות מאבדן ומגיהינום, והחזרתה בעולם הבא.
בין הדרשות משולבות גם דרשות על שמירה מיצר הרע ומן המזיקים, וכן דרשות לאומיות, על שמירה משלטון זר ושמירת הקץ והגאולה – בזכות האבות.
הדגשתי בפסוקים המצוטטים את השימוש בביטויי השמירה.}}
'''&quot;יְבָרֶכְךָ ה'&quot;''' – בַּנְּכָסִים, '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – בַּנְּכָסִים. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: '''&quot;יְבָרֶכְךָ&quot;''' – בַּנְּכָסִים, '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – בַּגּוּף.
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – מִיֵּצֶר הָרָע; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי ה' יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ '''וְשָׁמַר''' רַגְלְךָ מִלָּכֶד&quot; ([[משלי ג כו]]).
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ אֲחֵרִים עָלֶיךָ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה&quot;, וְאוֹמֵר: &quot;הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן '''שׁוֹמֵר''' יִשְׂרָאֵל&quot;,
וְאוֹמֵר: &quot;ה' '''שֹׁמְרֶךָ''', ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ&quot;, וְאוֹמֵר: &quot;ה' '''יִשְׁמָרְךָ''' מִכָּל רָע...&quot;, וְאוֹמֵר: &quot;ה' '''יִשְׁמָר''' צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ&quot; ([[תהלים קכא]]).
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – מִן הַמַּזִּיקִים; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ '''לִשְׁמָרְךָ''' בְּכָל דְּרָכֶיךָ&quot; ([[תהלים צא יא]]).
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – {{ב|יִשְׁמָר לְךָ|לעם}} בְּרִית אֲבוֹתֶיךָ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;'''וְשָׁמַר''' ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ&quot; ([[דברים ז יב]]).
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמָר לְךָ אֶת הַקֵּץ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;מַשָּׂא דּוּמָה, אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר: שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה? שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל?
'''אָמַר שֹׁמֵר''', אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה&quot; ([[ישעיה כא יב]]).
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ &quot;''' – {{ב|יִשְׁמֹר אֶת נַפְשְׁךָ|מאבדן}} בִּשְׁעַת הַמִּיתָה; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים&quot; ([[שמואל א כה כט]]).
שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין הַצַּדִּיקִים בֵּין הָרְשָׁעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע&quot; ([[שמואל א כה כט]]).
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמֹר רַגְלְךָ מִגֵּיהִנֹּם; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;רַגְלֵי חֲסִידָיו '''יִשְׁמֹר''' וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ&quot; ([[שמואל א ב ט]]).
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמָרְךָ בָּעוֹלָם הַבָּא; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְקֹוֵי ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ, {{ב|יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים|משחק מילים שמר-נשר}}&quot; ([[ישעיה מ לא]]).
}}

===פיסקה מא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו כה''' 
{{הע-שמאל|שלוש דרשות על 'יאר ה' פניו': המאור הוא של פני המתברך; המאור הוא של הקב&quot;ה; המאור הוא התורה.}}
'''&quot;יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;''' ([[במדבר ו כה]]) – יִתֵּן לְךָ מְאוֹר פָּנִים. 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה מְאוֹר הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱ' &quot;קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ... כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ... וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה'&quot; ([[ישעיה ס א]]-ב). 
&quot;אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה&quot; ([[תהלים סז ב]]), וְאוֹמֵר: &quot;אֵל ה' וַיָּאֶר לָנוּ&quot; ([[תהלים קיח כז]]). 
דָּבָר אַחֵר: &quot;יָאֵר&quot; – זֶה מְאוֹר תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר&quot; ([[משלי ו כג]]). 
{{הע-שמאל|גם כאן רוב הדיון המדרשי הוא על  סוף הפסוק – המילה 'ויחונך'. הדרשות נעות מ'יתן לך', דרך 'תמצא חן' ושבות לבסוף לפרשנות 'יתן לך' – דרשה אחת מסבירה שהקב&quot;ה יתן לך יכולת ללמוד את התורה, והדרשה האחרונה עוסקת בעצם הנתינה בחינם.}}
&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot; – יְחָנְךָ בְּמִשְׁאֲלוֹתֶיךָ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם&quot; ([[שמות לג יט]]). 
דָּבָר אַחֵר: יִתֵּן חִנְּךָ בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיֵּט אֵלָיו חֶסֶד וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסֹּהַר&quot; ([[בראשית לט כא]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל רֹאֶיהָ&quot; ([[אסתר ב טו]]), וְאוֹמֵר: &quot;וַיִּתֵּן הָאֱלֹהִים אֶת דָּנִיֵּאל [לְחֵן] וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים&quot; ([[דניאל א ט]]). {{הע-שמאל|בנוסח שלנו המילה &quot;לחן&quot; חסרה בפסוק מדניאל.}}
וְאוֹמֵר: &quot;וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם&quot; ([[משלי ג ד]]). 
דָּבָר אַחֵר: &quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot; – בְּדַעַת וּבְבִינָה וּבְהַשְׂכֵּל וּבְמוּסָר וּבְחָכְמָה. 
דָּבָר אַחֵר: &quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot; – יְחָנְךָ בְּתַלְמוּד תּוֹרָה; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן&quot; ([[משלי ד ט]]), וְאוֹמֵר: &quot;כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶךָ&quot; ([[משלי א ט]]). 
דָּבָר אַחֵר: &quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot; – יְחָנְךָ בְּמַתְּנַת חִנָּם; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, כֵּן עֵינֵינוּ אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ&quot; ([[תהלים קכג ב]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;חָנֵּנוּ ה' חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז&quot; ([[תהלים קכג ג]]), וְאוֹמֵר: &quot;ה' חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ&quot; ([[ישעיה לג ב]]). 
}}

===פיסקה מב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו כו'''
{{הע-שמאל|הדרשה מסבירה את נשיאת הפנים כהבטחה להיענות מיידית לתפילת המבורך, בזכות אברהם אבינו. התיאולוגיה היא של מידת החסד, שהרי לפי הדרשה האל אמור להיענות לתפילה של כל יהודי מצאצאי אברהם.}}
'''&quot;יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;''' ([[במדבר ו כו]]) – בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ&quot; ([[בראשית יט כא]]).
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם לְלוֹט נָשָׂאתִי פָּנִים בִּשְׁבִיל אַבְרָהָם אוֹהֲבִי, לְךָ לֹא אֶשָּׂא פָּנִים מִפָּנֶיךָ וּמִפְּנֵי אֲבוֹתֶיךָ? וְזֶה הוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: '''&quot;יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;'''.
{{הע-שמאל|כאן מועמד מול הברכה לנשיאת פנים פסוק הטוען שהקב&quot;ה אינו נושא פנים, ועל כך תפארתו. התשובה מציגה את נשיאת הפנים כגמול לעשיית רצונו של מקום; אבל קצת קשה, שהרי אם ישראל עושים רצונו של מקום, הרי הם זכאים לגמול טוב, וממילא אין הגמול בגדר 'נשיאת פנים', אלא הוא מגיע להם בזכות. התיאולוגיה המצטיירת כאן היא של מידת הדין, שאינה נושאת פנים, אלא נותנת לכל אדם את הגמול המגיע לו.}}
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: '''&quot;יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;''', וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים&quot; ([[דברים י יז]]); כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ?
כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – '''&quot;יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;''', וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – &quot;אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים&quot;.
{{הע-שמאל|הדרשה מעמתת שמונה זוגות של פסוקים, כאשר בכל זוג אחד הפסוקים מורה על חסד והשני על דין (ביניהם גם הפסוק שלנו, המעומת שוב מול [[דברים י יז]]). הפתרון החוזר הוא ביורוקרטי: הבחנה בין שני שלבים בדין האלוהי: בשלב שעדיין מתקיים הדיון יש מקום להשפעות על הדיין ולכן אפשר להתפלל ולבקש  רחמים; הקב&quot;ה קרוב לקוראיו ומקבל את בקשותיהם ואת תשובתם – הוא נוהג במידת החסד והרחמים; השלב השני, לאחר שנחתם גזר הדין הוא שלב שבו הקב&quot;ה החליט על הענשת האדם, ובו מתגלה מידת הדין – אין מקום לתפילות ולנסיונות להשפיע על הקב&quot;ה וגם חזרה אמיתית בתשובה לא תועיל; שהרי &quot;כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתם... אין להשיב&quot; ([[אסתר ח ח]])!
התיאולוגיה כאן מאזנת בין הדין והחסד, ומאפשרת תפילה, אבל אינה מבטיחה דבר, שהרי המתפלל אינו יודע האם נחתם דינו. הסתירה בין מידות הקב&quot;ה מומרת באי וודאות קיומית: יתכן שגזר הדין עדיין לא נחתם, ולכן יש מקום לתפילה ולתשובה – אבל יתכן גם שאלו לא יועילו, שהרי אולי נחתם גזר הדין. 
הפתרון הזה מאפשר להסביר הן הצלחות הן כשלונות של התפילה והתשובה.}}
דָּבָר אַחֵר: עַד שֶׁלֹּא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין – '''&quot;יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;'''; וּמִשֶּׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין – &quot;אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים&quot;.
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: '''&quot;שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה''' עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ&quot; ([[תהלים סה ג]]), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ '''מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה'''&quot; ([[איכה ג מד]]); כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ?
עַד שֶׁלֹּא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין – &quot;שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה&quot;, מִשֶּׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין – &quot;סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ&quot;.
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;'''קָרוֹב''' ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת&quot; ([[תהלים קמה יח]]), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;לָמָה ה' תַּעֲמֹד '''בְּרָחוֹק'''&quot; ([[תהלים י א]]).
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ? – עַד שֶׁלֹּא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין – &quot;קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו&quot;, מִשֶּׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין – &quot;לָמָה ה' תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק&quot;.
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;מִפִּי עֶלְיוֹן '''לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת''' וְהַטּוֹב&quot; ([[איכה ג לח]]), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;וַיִּשְׁקֹד ה' עַל '''הָרָעָה'''&quot; ([[דניאל ט יד]]).
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;'''כַּבְּסִי''' מֵרָעָה לִבֵּךְ יְרוּשָׁלַ‍ִם לְמַעַן תִּוָּשֵׁעִי&quot; ([[ירמיה ד יד]]), וְכָתוּב א' אוֹמֵר: &quot;כִּי אִם תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וְתַרְבִּי לָךְ בֹּרִית, '''נִכְתָּם עֲו‍ֹנֵךְ''' לְפָנַי&quot; ([[ירמיה ב כב]]).
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;'''שׁוּבוּ''' בָנִים שׁוֹבָבִים&quot; ([[ירמיה ג כב]]), וּכְתִיב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;אִם יָשׁוּב '''וְלֹא יָשׁוּב'''&quot; ([[ירמיה ח ד]]); כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ?
עַד שֶׁלֹּא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין – &quot;שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים&quot;, מִשֶּׁנִּתְחַתֵּם גְּזַר דִּין – &quot;אִם יָשׁוּב וְלֹא יָשׁוּב&quot;.
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;'''דִּרְשׁוּ''' ה' בְּהִמָּצְאוֹ&quot; ([[ישעיה נה ו]]), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;חַי אָנִי '''אִם אִדָּרֵשׁ''' לָכֶם&quot; ([[יחזקאל כ ג]]); כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ?
עַד שֶׁלֹּא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין – &quot;דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ&quot;, מִשֶּׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין – &quot;חַי אָנִי אִם אִדָּרֵשׁ לָכֶם&quot;.
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;כִּי '''לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת''' הַמֵּת&quot; ([[יחזקאל יח לב]]), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;כִּי '''חָפֵץ ה' לַהֲמִיתָם'''&quot; ([[שמואל א ב כה]]).
{{הע-שמאל|הבחנה בין העולם הזה, שמנוהל ע&quot;י מידת הרחמים – לבין העולם הבא, שמנוהל במידת הדין.}}
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: '''&quot;יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;''', וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים&quot;; כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ?
'''&quot;יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;''' – בָּעוֹלָם הַזֶּה, &quot;אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים&quot; – לָעוֹלָם הַבָּא.

{{הע-שמאל|לא מדובר כאן ביחס מיוחד לאדם מסויים, אלא בסליחה ומחילה.}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;יִשָּׂא ה' פָּנָיו&quot;''' – יַעֲבִיר כַּעֲסוֹ מִמְּךָ.
{{הע-שמאל|המדרש עוסק באריכות בעניין השלום. הגדרת השלום היא מניעת אלימות, ובדרשות השונות מותווה ההקשר שלו: שלום עם כל אדם אחר, שלום בבית בין בני הזוג, שלום המושג באכיפה ע&quot;י מלכות בית דוד, או לימוד תורה שמביא לשלום. מכאן מקבלות הדרשות פתיחה קבועה &quot;גדול השלום&quot; וכל דרשה מוכיחה את חשיבות השלום מפסק מיוחד.}}
'''&quot;וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם&quot;''', בִּכְנִיסָתְךָ שָׁלוֹם וּבִיצִיאָתְךָ שָׁלוֹם; שָׁלוֹם עִם כָּל אָדָם.
רַבִּי חֲנַנְיָה סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר: '''&quot;וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם&quot;''' – בְּבֵיתְךָ.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה שְׁלוֹם מַלְכוּת בֵּית דָּוִד; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ&quot; ([[ישעיה ט ו]]).
דָּבָר אַחֵר: זֶה שְׁלוֹם תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם&quot; ([[תהלים כט יא]]).
{{הע-שמאל|מותר לומר דברים שאינם נכונים (&quot;לשנות&quot;) כדי להימנע מעימות וכדי לעשות שלום; וראו [[בראשית רבה מח#יח|בראשית רבה מח יח,]] [[בראשית רבה ק#ח|ושם ק ח,]] וכן [[שמואל א טז ב]].
מחיית השם שנכתב בקדושה – ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה טז|לעיל פיסקה טז.]]}}
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁשִּׁנָּה מַעֲשֵׂה שָׂרָה; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַאֲנִי זָקַנְתִּי&quot; ([[בראשית יח יג]])! גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁשִּׁנָּה קָדוֹשׁ מִפְּנֵי שָׁלוֹם; גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁשִּׁנָּה מַלְאָךְ מִפְּנֵי שָׁלוֹם.
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁשֵּׁם שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה נִמְחָה עַל הַמַּיִם מִפְּנֵי שָׁלוֹם, בִּשְׁבִיל לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ.

רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁלֹּא נָטְעוּ הַנְּבִיאִים בְּפִי כָּל הַבְּרִיּוֹת אֶלָּא שָׁלוֹם.
{{הע-שמאל|לדברי ר' שמעון בן חלפתא ראו [[ביאור:משנה עוקצין פרק ג#משנה יב|בסוף ש&quot;ס המשנה.]]
דברי ר' אלעזר הקפר נראים כפתיחת הדיון בשלום, ועליהם מבוססת העריכה כאן. 
לדברי בנו השוו [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שמו|ספרי דברים שמו.]]}}
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא אוֹמֵר: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֵין כְּלִי מְקַבֵּל בְּרָכָה אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם&quot; ([[תהלים כט יא]]).
רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֵין חוֹתָם כָּל הַבְּרָכוֹת אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ, יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ, יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם&quot;.
רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה, וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם – כִּבְיָכוֹל אָמַר הַמָּקוֹם: אֵין הַשָּׂטָן נוֹגֵעַ בָּהֶם;
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם, הַנַּח לוֹ&quot; ([[הושע ד יז]]).
אֲבָל מִשֶּׁנֶּחְלְקוּ, מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? &quot;חָלַק לִבָּם, עַתָּה יֶאְשָׁמוּ&quot; ([[הושע י ב]]).
{{הע-שמאל|ראו [[בראשית רבה לח#ו|בראשית רבה לח ו.]] 
הקריאה לשלום – ראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קצט|ספרי דברים קצט.]] ואכן, משה שלח דברי שלום אל סיחון ויפתח שלח למלך בני עמון, כמפורש בפסוקים, ובספרי דברים שם מובאת גם הדרשה על השלום למתים.}}
הָא גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם וּשְׂנוּאָה מַחֲלֹקֶת.
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מִלְחָמָה צְרִיכִים שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם&quot; ([[דברים כ י]]).
&quot;וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת אֶל סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת&quot; ([[דברים ב כו]]),
&quot;וַיִּשְׁלַח יִפְתָּח מַלְאָכִים אֶל מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן לֵאמֹר: מַה לִּי וָלָךְ כִּי בָאתָ אֵלַי לְהִלָּחֵם בְּאַרְצִי? וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן אֶל מַלְאֲכֵי יִפְתָּח... וְעַתָּה הָשִׁיבָה אֶתְהֶן בְּשָׁלוֹם&quot; ([[שופטים יא יג]]).
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתִים צְרִיכִים שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם&quot; ([[בראשית טו טו]]), וְאוֹמֵר: &quot;בְּשָׁלוֹם תָּמוּת וּבְמִשְׂרְפוֹת אֲבוֹתֶיךָ&quot; ([[ירמיה לד ה]]).
{{הע-שמאל|כאן נפתחת שורת דרשות העוסקות בקהל היעד של השלום, שהוא עושי תשובה, צדיקים, לומדי תורה ואוהביה, ענוים ועושי צדקה, ולא רשעים. לקשר בין לימוד תורה לשלום ראו גם לעיל &quot;דבר אחר זה שלום תורה&quot;, וכן דברי ר' חנינא ב[[ברכות סד א]].}}
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּתַּן לְעוֹשֵׂי תְּשׁוּבָה; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב&quot; ([[ישעיה נז יט]]).
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּתַּן בְּחֶלְקָם שֶׁל צַדִּיקִים; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;...מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק, יָבֹא שָׁלוֹם, יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם&quot; ([[ישעיה נז א]]-ב).
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁלֹּא נִתַּן בְּחֶלְקָם שֶׁל רְשָׁעִים; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֵין שָׁלוֹם, אָמַר אֱלֹהַי, לָרְשָׁעִים&quot; ([[ישעיה נז כא]]).
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּתַּן לְאוֹהֲבֵי הַתּוֹרָה; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ&quot; ([[תהלים קיט קסה]]).
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּתַּן לְלוֹמְדֵי תוֹרָה; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה', וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ&quot; ([[ישעיה נד יג]]).
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּתַּן לַעֲנָוִים; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְהִתְעַנְּגוּ עַל רֹב שָׁלוֹם&quot; ([[תהלים לז יא]]).
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּתַּן לְעוֹשֵׂי צְדָקָה; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם&quot; ([[ישעיה לב יז]]).
{{הע-שמאל|בסיום הדרשות על 'גדול השלום' מופיעות המרחיקות לכת ביותר: אחת מזהה את הקב&quot;ה עם השלום, ר' חנינא סגן הכהנים משווה את השלום למעשה בראשית, כלומר לעולם כולו; ולבסוף מובאת הדרשה מאיוב על הקב&quot;ה שעושה שלום בין מלאכיו, וממנה קל וחומר לבני אדם, שיש ביניהם איבה ותחרות וכו'.}}
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרוּי שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּקְרָא לוֹ ה' שָׁלוֹם&quot; ([[שופטים ו כד]]).
רַבִּי חֲנַנְיָה סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם&quot; ([[ישעיה מה ז]]).
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁדָּרֵי עֶלְיוֹנִים צְרִיכִים שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו&quot; ([[איוב כה ב]]).
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אֵיבָה וְתַחֲרוּת וְשִׂנְאָה וּבַעֲלֵי דְבָבָא – צְרִיכִים שָׁלוֹם, קַל וָחֹמֶר לְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ! &quot;עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו&quot;.
{{הע-שמאל|כנראה כאן הסתיימה הפיסקה בעבר, ונספחו אליה מאוחר יותר דרשות שעוסקות בסתירות בין פסוקים, במתכונת הדרשות על 'ישא ה' פניו אליך' דלעיל. 
אלף אלפים הוא מספר (מיליון), בניגוד לטענת דניאל שמספר המלאכים הוא אינסופי; התשובה תולה את מספר המלאכים בעם ישראל: כשהוא על אדמתו (איוב) מספר המלאכים אינסופי, אבל לאחר שגלו (דניאל) הוא הוקטן!
תשובה נוספת, מפי רבי, היא שיש אינסוף גדודים של מיליון מלאכים בכל אחד.}}
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו?&quot; ([[איוב כה ג]]), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ, וְרִבּוֹא רִבְבָן קָדָמוֹהִי&quot; ([[דניאל ז י]]).
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ הַפְּסוּקִים הַלָּלוּ? עַד שֶׁלֹּא גָּלוּ מֵאַרְצָם – &quot;הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו?&quot;; מִשֶּׁגָּלוּ מֵאַרְצָם – &quot;אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ&quot;; כִּבְיָכוֹל נִתְמַעֲטָה פַּמַּלְיָא שֶׁל מַעְלָה!
רַבִּי אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו?&quot;, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ&quot;; כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ?
&quot;אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ&quot; – זֶה גְּדוּד אֶחָד, וְכַמָּה הֵן גְּדוּדָיו? &quot;הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו?&quot;.
{{הע-שמאל|לפי תהלים יש לכל כוכב שם משלו, ואילו לפי ישעיהו שמותיהם הם כשהם יוצאים, כלומר בערב; התשובה היא שהקב&quot;ה אומר בכל ערב בבת אחת את שמות כל הכוכבים, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ח|מכילתא שירה ח]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|ושם בחדש ז.]]
התשובה הנוספת כאן מפי רבי היא ששמות הכוכבים – וכן גם שמות המלאכים – אינם קבועים, והקב&quot;ה משנה אותם מלילה ללילה; וראו [[בראשית רבה עח#ד|בראשית רבה עח ד.]] התשובה של רבי מבחינה בין שתי משמעויות שונות של 'יקרא': 'יבקש תשומת לב' או 'יכנה'.}}
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, לְכֻלָּם שֵׁמוֹת&quot; ([[תהלים קמז ד]]),
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה, הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם, לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא&quot; ([[ישעיה מ כו]]).
כְּשֶׁהַקָּבָּ&quot;ה קוֹרֵא – הַכֹּל עוֹנִים, מַה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְבָשָׂר וָדָם לִקְרֹא שְׁתֵּי שֵׁמוֹת כְּאֶחָת!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר&quot; ([[שמות כ א]]), וְאוֹמֵר: &quot;אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים, שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי&quot; ([[תהלים סב יב]]),
וְאוֹמֵר: &quot;הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה', וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע&quot; ([[ירמיה כג כט]]).
רַבִּי אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם&quot;, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים&quot;. כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ?
מַגִּיד שֶׁאֵין שָׁם שֵׁם שָׁנוּי: לֹא הַשֵּׁם שֶׁנִּקְרָא עַכְשָׁו נִקְרָא הוּא לְאַחַר זְמַן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ ה': לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי? וְהוּא פֶלִאי&quot; ([[שופטים יג יח]]),
אֵינִי יוֹדֵעַ לְאֵיזֶה שֵׁם אֲנִי מִתְחַלֵּף!
{{הע-שמאל|כאן הסתירה בין סכומי הכסף שבו קנה דוד את גורן ארוונה בולטת לעין. התשובה של ת&quot;ק היא הבחנה בין הגורן כולו (הר הבית) לבין מקום המזבח
התשובה של רבי היא שדוד אסף מכל שבט 50 שקלים, והסכום המצטבר הוא 12X50 שקלים, כלומר 600 שקלים, וראו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יב#פיסקה סב|ספרי דברים סב.]] 
והתשובה של ר' אלעזר בן שמוע הוא שהגורן נקנה ב-500 שקלים ואילו הבקר והמורג נקנו ב-50 שקלים נוספים.}}
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;וַיִּקֶן דָּוִד אֶת (חֶלְקַת) הַגֹּרֶן... בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים&quot; ([[שמואל ב כד כד]]),
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;וַיִּתֵּן דָּוִיד לְאָרְנָן בַּמָּקוֹם שִׁקְלֵי זָהָב מִשְׁקָל שֵׁשׁ מֵאוֹת&quot; ([[דברי הימים א כא כה]]).
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ? – מְקוֹם הַגֹּרֶן בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת, וּמְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ בַּחֲמִשִּׁים.
רַבִּי אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵף בֶּן דּוֹסְתַּאי: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;וַיִּקֶן דָּוִד אֶת הַגֹּרֶן&quot;,
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;וַיִּתֵּן דָּוִיד לְאָרְנָן בַּמָּקוֹם שִׁקְלֵי זָהָב מִשְׁקָל שֵׁשׁ מֵאוֹת&quot;.
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ? הֵן שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים הָיוּ, וְלָקַח מִכָּל אֶחָד, וְנָטַל חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל מִכָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט; נִמְצָא שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים מִכָּל הַשְּׁבָטִים.
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר: &quot;וַיִּקֶן דָּוִד אֶת הַגֹּרֶן וְאֶת הַבָּקָר&quot; כַּמְּפֹרָשׁ בָּעִנְיָן. וּמַהוּ מְפֹרָשׁ בָּעִנְיָן? &quot;וַיִּתֵּן דָּוִיד לְאָרְנוֹן&quot;; אֲבָל הַבָּקָר לְעוֹלָה וְהַמּוֹרִגִּים וּכְלֵי הַבָּקָר לָעֵצִים – בַּחֲמִשִּׁים שְׁקָלִים.
{{הע-שמאל|כמה סוסים היו לשלמה המלך? שוב נראה שיש סתירה בין מלכים א לבין דברי הימים! – הפתרון הוא, בדומה לתשובה של רבי על מספר המלאכים, שהיו לו 4000 אורוות של 40000 סוסים בכל אחת מהן.}}
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְו‍ֹת סוּסִים&quot; ([[מלכים א ה ו]]), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;אַרְבַּעַת אֲלָפִים אֻרְו‍ֹת סוּסִים&quot; ([[דברי הימים ב ט כה]]).
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ? – אַרְבַּעַת אֲלָפִים סְטַבְּלָאוֹת שֶׁל אַרְבָּעִים אֶלֶף סוּסִים.
{{הע-שמאל|מה היה נפח הים של שלמה? – שוב סתירה בין מלכים א לבין דברי הימים! – הפתרון כאן הוא בהבחנה בין מידת הלח (נוזלים) לבין מידת היבש, הגדולה ממנה בשיעור של 50%, וראו גם [[ביאור:תוספתא/כלים/בבא מציעא/ה|תוספתא ב&quot;מ דכלים ה א.]]}}
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;מַחֲזִיק בַּתִּים שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים יָכִיל&quot; ([[דברי הימים ב ד ה]]), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל&quot; ([[מלכים א ז כו]]); כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ?
אַלְפַּיִם בַּלַּח, שֶׁהֵן שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים בַּיָּבֵשׁ. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: &quot;...אַרְבָּעִים סְאָה בַּלַּח, שֶׁהֵם {{ב|כּוֹרַיִם|60 סאה}} בַּיָּבֵשׁ&quot; ([[ביאור:משנה כלים פרק טו|כלים טו א.]]).
{{הע-שמאל|&quot;וכן&quot; מוסב על הדרשה דלעיל, על כך שדרי מעלה צריכים שלום, ועל הקל וחומר הנובע מטענה זאת לבני אדם. כאן מובא קל וחומר מהים, שאינו יולד ילדים ואינו מגדל אותם, ועדיין הוא מוגבל במקומו – לצידון, שתיאלץ לקבור את בניה וחתניה.}}
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;בּוֹשִׁי צִידוֹן כִּי אָמַר יָם, מָעוֹז הַיָּם לֵאמֹר: לֹא חַלְתִּי וְלֹא יָלַדְתִּי וְלֹא גִדַּלְתִּי בַּחוּרִים, רוֹמַמְתִּי בְתוּלוֹת&quot; ([[ישעיה כג ד]]).
אָמַר הַיָּם: וּמָה אֲנִי, שֶׁאֵינִי מִתְיָרֵא שֶׁמָּא אוֹחִיל, וְשֶׁמָּא אוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת, וְשֶׁמָּא אֶקְבֹּר חֲתָנִים וְכַלּוֹת, מָה אָמוּר בִּי?
&quot;הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ, נְאֻם ה', אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ, אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם, חָק עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ&quot; ([[ירמיה ה כב]]).
אָמַר הַיָּם: וּמָה אֲנִי, שֶׁאֵין בִּי אַחַת מִן כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ, הֲרֵינִי עוֹשֶׂה רְצוֹן קוֹנִי – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה &quot;בּוֹשִׁי צִידוֹן&quot;.
}}

===פיסקה מג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו כז'''
'''&quot;וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – בַּשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ. {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה לט. דורש את ההבדל בין &quot;כה תברכו&quot; ובין&quot;ושמו את שמי&quot;.}}
אַתָּה אוֹמֵר בַּשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּכִנּוּי?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי&quot;.
בַּמִּקְדָּשׁ – בַּשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ, בַּמְּדִינָה – בְּכִנּוּי.

'''&quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''': אֵין לִי אֶלָּא בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל, בְּרָכָה לְגֵרִים לְנָשִׁים וְלַעֲבָדִים מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;'''. {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה לט. הברכה באה ישירות מהקב&quot;ה ואינה מוגבלת למי שנמצאים לפני הכהנים.}}
בְּרָכָה לַכֹּהֲנִים מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;'''.
'''&quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;''', שֶׁלֹּא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: בִּרְכוֹתֵינוּ תְּלוּיוֹת בַּכֹּהֲנִים!
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַאֲנִי''' אֲבָרְכֵם&quot;!
שֶׁלֹּא יִהְיוּ הַכֹּהֲנִים אוֹמְרִים: אָנוּ נְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל!
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַאֲנִי''' אֲבָרְכֵם&quot;; אֲנִי אֲבָרֵךְ אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל. {{הע-שמאל|הקב&quot;ה מברך את ישראל, וברכת הכהנים שמה את שמו עליהם, אבל אינה הכרחית להחלת הברכה. היא חלה גם על הכוהנים עצמם וגם על כל הקשורים לישראל – כולל נשים, קטנים ועבדים.}}
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ&quot; ([[דברים ב ז]]);
&quot;כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ&quot; ([[דברים טו ו]]), וְאוֹמֵר: &quot;בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים&quot; ([[דברים ז יד]]). {{הע-שמאל|פסוקים נוספים שמורים שהמברך הוא הקב&quot;ה ולא הכוהנים. יתכן לראות בדיון המדרשי עקיצה לכוהנים הצדוקים, שחשבו שהציבור כולו תלוי בברכתם.}}
וְאוֹמֵר: &quot;יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב מִן הַשָּׁמַיִם&quot; ([[דברים כח יב]]), וְאָמַר: &quot;בְּמִרְעֶה טוֹב אֶרְעֶה אוֹתָם&quot; ([[יחזקאל לד יד]]), וְאוֹמֵר: &quot;אֲנִי אֶרְעֶה צֹאנִי&quot; ([[יחזקאל לד טו]]).
}}</text>
      <sha1>gnqfmrhhzpawzw0v3x3jrp68edj2neg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011445</id>
      <parentid>3011417</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T15:22:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011445</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="175974" sha1="qcnsesbphcca7fzvg2o7rxgpbfewj78" xml:space="preserve">{{ביאור:ספרי במדבר}}

==ספרי במדבר לפרשת נשא פרק ו==

===פיסקה כב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו א-ב'''
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ב#משנה ד|נזיר ב ד:]] הנזירות, בניגוד לשאר הנדרים – מגיעה כחבילה על כל מרכיביה, ואין לנזיר זכות לבחור על אילו מהאיסורים הוא נודר ולכמה זמן. ארכה של נזירות הוא לפחות 30 ימים.}}
'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה'&quot;''' ([[במדבר ו א]]-ב),
לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ&quot; ([[במדבר ל ג]]),
שֶׁאִם נָדַר יוֹם אֶחָד – אָסוּר יוֹם אֶחָד; שְׁנַיִם – אָסוּר שְׁנַיִם; מֵאוֹתוֹ הַמִּין שֶׁנָדַר – מֵאוֹתוֹ הַמִּין אָסוּר.
שׁוֹמְעַנִי, אַף בִּנְזִירוּת כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, שֶׁאִם נָזַר יוֹם אֶחָד אוֹ שָׁעָה אַחַת,
אָסוּר שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְאָסוּר לִשְׁתּוֹת יַיִן וְלִיטָּמֵא לַמֵּתִים, וְאָסוּר בְּתִגְלַחַת. לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ.
{{הע-שמאל|לכהנים זכרים, קטנים וגדולים – אסור להיטמא למת, כי הם מחוייבים לשמור על טהרה לצורכי עבודת המקדש. למרות שגם נזיר אסור בכך – כאן האיסור חל על גדולים וגדולות, ואילו לגבי הקטנים – הנזירות לא חלה כלל!}}
&quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot; – לַעֲשׂוֹת נָשִׁים כַּאֲנָשִׁים.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: מָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁעָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים – לֹא עָשָׂה נָשִׁים כַּאֲנָשִׁים,
כָּאן, שֶׁלֹּא עָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה נָשִׁים כַּאֲנָשִׁים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;, לַעֲשׂוֹת נָשִׁים כַּאֲנָשִׁים.
{{הע-שמאל|הנזירות היא נדר, ולכן היא חלה רק על מי שיכול לינדור נדר מחייב, ולא על קטנים – ראו [[ביאור:משנה נידה פרק ה#משנה ו|נידה ה ו.]]}}
&quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot; – לְהוֹצִיא אֶת הַקְּטַנִּים.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה נָשִׁים כַּאֲנָשִׁים – עָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים,
כָּאן, שֶׁעָשָׂה נָשִׁים כַּאֲנָשִׁים, אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּעֲשֶׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot; – לְהוֹצִיא אֶת הַקְּטַנִּים.
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר &quot;כִּי יַפְלִא&quot;? לְהָבִיא אֶת מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַפְלוֹת.
מִיכָּן אָמְרוּ: בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, נְדָרָיו נִבְדָּקִין.
{{הע-שמאל|הקשר של הנזירות לנדרים מתבטא גם בכך שהיא וולונטארית ואינה חלה באונס.}}
&quot;כִּי יַפְלִא&quot; – לִרְצוֹנוֹ, וְלֹא אָנוּס. אוֹ אֲפִלּוּ אָנוּס? הֲרֵי אַתָּה דָּן:
נֶאֱמַר כָּאן הַפְלָאָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן הַפְלָאָה ([[ויקרא כב כא]]). מָה הַפְלָאָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – בְּנֵדֶר וּבִנְדָבָה,
אַף הַפְלָאָה הָאֲמוּרָה כָּאן – בְּנֵדֶר וּבִנְדָבָה. מִכָּאן אָמְרוּ: מֵרְצוֹנוֹ, וְלֹא אָנוּס.
{{הע-שמאל|הפלאת נזירות היא כנדבת קרבן, וכמוה היא וולונטארית; אבל הנזיר מזכיר לשון נזירות בנדרו, ולכן יתכן נדר מן היין או מן התגלחת שאינו נזירות – אם לא הזכיר לשון נזירות בנדרו.}}
&quot;כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר&quot;, אוֹ אֲפִלּוּ נָדַר בְּקָרְבָּן, יִהְיֶה נָזִיר? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;נָזִיר&quot;, עַד שֶׁיִּדּוֹר בְּנִדְרוֹ שֶׁל נָזִיר.
{{הע-שמאל|הביטוי 'להזיר' מתפרש על כינויי נזירות ואין אדם מחייב את חברו בנזירות, בניגוד לדברי ר' יהושע בן קרחה לקמן. 
המלה 'נדר' מלמדת היקש לנדרים בכלל, בשלושת ההקשרים המפורטים כאן: כינויי נזירות כנזירות, הנזיר מחוייב להביא את הקרבנות בסיום נזירותו, אחרת חל עליו איסור &quot;לא יאחר&quot;, והאב וכן הבעל יכול להפר נזירות.
לעניין 'כינויי נזירות כנזירות' ו'כינויי נדרים כנדרים' – ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק א|נזיר א א]] [[ביאור:משנה נדרים פרק א|ונדרים א א.]] 
בעניין &quot;לא תאחר&quot; ראו [[ביאור:תוספתא/ערכין/ג#ט|תוספתא ערכין ג ט]] – הנזיר חייב להביא קרבנות בסוף נזירותו.
בעניין האב ובתו וכו' ראו [[ביאור:משנה נדרים פרק י|נדרים פרקים י-יא,]] וכן [[ביאור:משנה נזיר פרק ד|נזיר פרק ד.]]
לדברי ר' יהושע בן קרחה ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ח|סוטה ג ח,]] שהאב מדיר את בנו לנזיר, [[ביאור:תוספתא/נזיר/ג#ט|ותוספתא נזיר ג ט,]] שיש מחלוקת בית הלל ובית שמאי בעניין; והשוו לסיפור שמשון, [[שופטים יג ז]].}}
&quot;לְהַזִּיר&quot;, יָכוֹל אֲפִלּוּ יַזִּיר אֶת אֲחֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;נָזִיר&quot;, אֶת עַצְמוֹ הוּא מַזִּיר, וְאֵין מַזִּיר אֶת אֲחֵרִים.
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר &quot;נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר&quot;? לַעֲשׂוֹת כִּנּוּי נְזִירוּת כִּנְזִירוּת, אַף בִּנְדָרִים כַּיּוֹצֵא בָּהֶם.
מַה בִּנְדָרִים, עוֹבֵר עַל &quot;בַּל יַחֵל&quot; וְעַל &quot;בַּל תְּאַחֵר&quot; – אַף בִּנְזִירוּת כַּיּוֹצֵא בָּהֶם.
מַה בִּנְדָרִים, הָאָב מֵפֵר נִדְרֵי בִּתּוֹ וְהָאִישׁ מֵפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ – אַף בִּנְזִירוּת כַּיּוֹצֵא בָּהֶם.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: &quot;לְהַזִּיר&quot; – אַף אֶת אֲחֵרִים.

&quot;לְהַזִּיר לַה'&quot; – הַמִּצְוָה לְהִנָּזֵר לַשֵּׁם.
אָמַר שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק: לֹא אָכַלְתִּי אֲשַׁם נְזִירוּת מֵעוֹלָם אֶלָּא אֶחָד. {{הע-שמאל|שמעון התנגד בדרך כלל לנזירות, כי בדרך כלל לא היתה לשמה ולשם שמים; אבל המקרה הנדון יצא מן הכלל, ראו גם [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ו|תוספתא נזיר ד ו.]] הרועה מהדרום כמעט נפל לחטאו של נרקיסוס ההלניסטי, והנזירות הצילה אותו. לתיאורו השוו [[שמואל א טז יב]] ו[[שיר השירים ה יא]].}}
כְּשֶׁבָּא אֶחָד מִן הַדָּרוֹם, יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי וּקְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים, נַמְתִּי לוֹ: מָה רָאִיתָ לְהַשְׁחִית שֵׂעָר נָאֶה?
וְנָם לִי: רוֹעֶה הָיִיתִי בְּעִירִי, וְהָלַכְתִּי לְמַלְּאוֹת מַיִם מִן הַמַּעְיָן וְנִסְתַּכַּלְתִּי בַּבָּבוּאָה שֶׁלִּי,
פָּחַז לִבִּי עָלַי, בִּקֵּשׁ לְהַעֲבִירֵנִי מִן הָעוֹלָם.
נַמְתִּי לוֹ: רָשָׁע, הֲרֵי אַתָּה מִתְגָּאֶה בְּשֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּךָ! שֶׁל עָפָר וְשֶׁל רִמָּה וְשֶׁל תּוֹלֵעָה הוּא!
הֲרֵינִי מְגַלַּחֲךָ לַשָּׁמַיִם!
מִיָּד {{ב|מַכְתִּי|הנמכתי, הרכנתי}} אֶת רֹאשִׁי וּנְשַׁקְתִּיו עַל רֹאשׁוֹ.
נַמְתִּי לוֹ: כְּמוֹתְךָ יִרְבּוּ בְּיִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹן הַמָּקוֹם,
וְעָלֶיךָ נִתְקַיֵּם: &quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה'&quot;.
}}

===פיסקה כג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו ג'''
'''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר, חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה&quot;''' וְגוֹ', לַעֲשׂוֹת {{ב|יֵין מִצְוָה|כגון יין תרומה או יין מע&quot;ש}} כְּיֵין רְשׁוּת. {{הע-שמאל|אונן אסור באכילת ובשתיית יין של מע&quot;ש (ראו [[ביאור:תוספתא/שביעית/ז#ז|תוספתא שביעית ז ז]]); אבל מהתורה אין עליו איסור לאכול בשר ולשתות יין רשות (חולין). הנזיר אינו מוגבל באכילת בשר, אלא דווקא בשתיית יין. הדרשה מנסה להבחין – בעקבות דיני האונן – בין יין רשות ליין מצווה, ולהתיר לנזיר לשתות יין מצווה. מנסה לדחות את הנסיון מדיני יין נסך, החלים דווקא על יין ולא על ענבים ופסולת שלהם, ואין בהם הבחנה בין יין מצווה ליין רשות (ראו [[ביאור:משנה עבודה זרה פרק ד#משנה ח|ע&quot;ז ד ח]]). אבל הדחיה נדחית כי עובד ע&quot;ז חמור, שהרי הוא נדון למוות כעבריין – בניגוד לנזיר, שנזירותו היא וולונטארית.
בסופו של דבר הלימוד על איסור יין מצווה לנזיר הוא רק מהפסוק  הנדרש, כי בקל וחומר לא הוכיחו את האיסור על יין מצוה! דורש 'יזיר' – מכל יין שהוא.}} 
שֶׁהָיָה בַדִּין: הוֹאִיל וְאוֹנֵן אָסוּר בִּשְׁתִיַּת יַיִן, וְנָזִיר אָסוּר בִּשְׁתִיַּת יַיִן, 
אִם לָמַדְתִּי לְאוֹנֵן, שֶׁלֹּא עָשָׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת – אַף נָזִיר לֹא נַעֲשֶׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת. 
קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם אוֹנֵן, שֶׁעָשָׂה בוֹ אֲכִילַת מִצְוָה כְּיֵין מִצְוָה, לֹא עָשָׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת, 
נָזִיר, שֶׁלֹּא עָשָׂה בוֹ אֲכִילַת מִצְוָה כְּיֵין מִצְוָה, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת? 
הֲרֵי הָעוֹבֵד יוֹכִיחַ, שֶׁלֹּא עָשָׂה בוֹ אֲכִילַת מִצְוָה כְּיֵין מִצְוָה, וְעָשָׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת. 
וְהוּא יוֹכִיחַ לַנָּזִיר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה בוֹ אֲכִילַת מִצְוָה כְּיֵין מִצְוָה – נַעֲשֶׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת. 
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: מָה אִם {{ב|עוֹבֵד,|עובד ע&quot;ז}} שֶׁלֹּא עָשָׂה בוֹ פְּסֹלֶת הָאֹכֶל כָּאֹכֶל, אֲכִילָה כִּשְׁתִיָּה, וַאֲכִילַת עֲנָבִים כִּשְׁתִיַּת יַיִן, 
עָשָׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת. 
נָזִיר, שֶׁעָשָׂה בוֹ פְּסֹלֶת הָאֹכֶל כָּאֹכֶל, אֲכִילָה כִּשְׁתִיָּה, וַאֲכִילַת עֲנָבִים כִּשְׁתִיַּת יַיִן, 
אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת? 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְעוֹבֵד, שֶׁעָנַשׁ בּוֹ מִיתָה – לְפִיכָךְ עָשָׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת, 
תֹּאמַר בְּנָזִיר, שֶׁלֹּא עָנַשׁ בּוֹ מִיתָה; הוֹאִיל וְלֹא עָנַשׁ בּוֹ מִיתָה – לְפִיכָךְ לֹא נַעֲשֶׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר&quot;''', לַעֲשׂוֹת יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת! 

רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: '''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|ניסוח אחר לאותה דרשה: ר' יוסי מעלה אפשרות להתיר לנזיר שתיית יין מצווה בסעודת מעשר שני, ודוחה אותה בגלל הפסוק הנדרש, הכולל איסור שתיית יין לנזיר בלי יוצא מן הכלל.}}
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם, 
מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ&quot; ([[דברים יד כג]]), אַף הַנָּזִיר בַּמַּשְׁמָע. 
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם: '''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר&quot;'''? בִּשְׁאָר כָּל הַיֵּינִין, חוּץ מִיֵּין מִצְוָה. 
אוֹ אַף בְּיֵין מִצְוָה, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם: &quot;וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ&quot;? בִּשְׁאָר כָּל אָדָם, חוּץ מִן הַנָּזִיר. 
אוֹ אַף בְּנָזִיר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר&quot;''', לַעֲשׂוֹת יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת. 

אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר&quot;'''? {{הע-שמאל|ר' אליעזר משווה את איסור השתיה לנזיר לאיסור הטומאה שלו: איסור הטומאה פוקע במקרים מסויימים, כגון מת מצווה, אבל איסור השתיה הוא טוטאלי, כמו שראינו בשתי הדרשות הקודמות; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ה|נזיר ו ה,]] &quot;חומר ביוצא מן הגפן&quot; וכו'.}}  
שֶׁהָיָה בַדִּין: הוֹאִיל וְאָסוּר בְּטֻמְאָה וְאָסוּר בְּיַיִן, 
אִם לָמַדְתִּי לְטֻמְאָה, שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ מֵת מִצְוָה כְּמֵת רְשׁוּת – אַף הַיַּיִן, לֹא נַעֲשֶׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר&quot;''', לַעֲשׂוֹת יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת. 

'''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר&quot;''', וַהֲרֵי יַיִן הוּא שֵׁכָר, וְשֵׁכָר הוּא יַיִן? אֶלָּא שֶׁדִּבְּרָה תוֹרָה שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת. {{הע-שמאל|דרשה מבית מדרשו של ר' ישמעאל, הטוענת שהתורה כפלה את אותו תוכן במילים שונות.}}
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: שְׁחִיטָה הִיא זְבִיחָה, וּזְבִיחָה הִיא שְׁחִיטָה; קְמִיצָה הִיא הֲרָמָה, הֲרָמָה הִיא קְמִיצָה. 
עֲמֻקָּה הִיא שְׁפֵלָה, שְׁפֵלָה הִיא עֲמֻקָּה; אוֹת הוּא מוֹפֵת, מוֹפֵת הוּא אוֹת. 
אֶלָּא שֶׁדִּבְּרָה תוֹרָה שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת, אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: '''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר&quot;''', וַהֲרֵי יַיִן הוּא שֵׁכָר, וְשֵׁכָר הוּא יַיִן? 
אֶלָּא שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת דִּבְּרָה תוֹרָה. 

רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: יַיִן – זֶה מָזוּג, שֵׁכָר – זֶה חַי. {{הע-שמאל|הבחנה בין יין לשיכר: ליין נוספו מים ונמזגו בו, ואילו השיכר הוא יין חי, שרק הוא היה כשר לניסוך על המזבח, ראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ט#ב|תוספתא מנחות ט ב,]] &quot;בוצרין אותן ודורכים אותן מיד&quot; וכו'.}} 
אַתָּה אוֹמֵר יַיִן זֶה מָזוּג, שֵׁכָר זֶה חַי; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא יַיִן זֶה חַי, וְשֵׁכָר זֶה מָזוּג? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ '''שֵׁכָר''' לַה'&quot; (במדבר כח ז). 
חַי אַתָּה מְנַסֵּךְ, וְאִי אַתָּה מְנַסֵּךְ מָזוּג! הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן: 
יַיִן – זֶה מָזוּג, שֵׁכָר – זֶה חַי. 

'''&quot;יַזִּיר&quot;''' – אֵין נְזִירָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא פְּרִישָׁה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְיִנָּזְרוּ מִקָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[ויקרא כב ב]]). {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרא/אמור#פרשה ד|ספרא אמור פרשה ד, א.]]
הנזיר צריך להמנע (לפרוש) משתיית יין, אבל מותר לו לסחור ביין ולרפא חולים באמצעותו.}}
וְאוֹמֵר: &quot;אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר, וְאֶת עִנְּבֵי {{ב|נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר|הענבים שמבצירתם יש לפרוש מכונים 'ענבי נזירך'}}&quot; ([[ויקרא כה ה]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;הֵמָּה בָּאוּ בַעַל פְּעוֹר וַיִּנָּזְרוּ לַבֹּשֶׁת&quot; ([[הושע ט י]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי {{ב|הִנָּזֵר|אצום, אתרחק ממאכלים}}&quot; ([[זכריה ז ג]]). 
הָא אֵין נְזִירָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא פְרִישָׁה: 
'''&quot;יַזִּיר&quot;''' – שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִסְּחוֹרָתוֹ וּמֵרְפוּאָתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לֹא יִשְׁתֶּה&quot;'''. מֻתָּר הוּא בִּסְחוֹרָתוֹ וּבִרְפוּאָתוֹ. 

'''&quot;חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה&quot;''', מַגִּיד שֶׁעָשָׂה בוֹ חֹמֶץ כְּיַיִן. {{הע-שמאל|בדיני יין נסך מקלים באיסור על חומץ, (ראו [[ביאור:תוספתא/עבודה זרה/ח#ה|תוספתא ע&quot;ז ח ה,]] שמתירים לשלוח חומץ בידי גוי), אבל דיני הנזיר מחמירים בעניין זה – למרות שהנזירות אינה מצווה אלא היא וולונטארית, דין החומץ כדין היין.}}
שֶׁהָיָה בַדִּין: הוֹאִיל וְעוֹבֵד אָסוּר בִּשְׁתִיַּת יַיִן, וְנָזִיר אָסוּר בִּשְׁתִיַּת יַיִן, 
אִם לָמַדְתִּי לְעוֹבֵד, שֶׁלֹּא עָשָׂה בוֹ חֹמֶץ כְּיַיִן – אַף נָזִיר לֹא נַעֲשֶׂה בוֹ חֹמֶץ כְּיַיִן. 
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם {{ב|עוֹבֵד|עובד ע&quot;ז}} שֶׁעָנַשׁ בּוֹ מִיתָה, לֹא עָשָׂה בוֹ חֹמֶץ כְּיַיִן, 
נָזִיר שֶׁלֹּא עָנַשׁ בּוֹ מִיתָה, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה בוֹ חֹמֶץ כְּיַיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה&quot;''', מַגִּיד שֶׁעָשָׂה בוֹ חֹמֶץ כְּיַיִן. 
וּכְשֵׁם שֶׁעָשָׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת – כָּךְ נַעֲשֶׂה בוֹ {{ב|חֹמֶץ מִצְוָה|חומץ של מעשר שני}} כְּחֹמֶץ רְשׁוּת. 

'''&quot;וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה&quot;''', וְכִי מָה הִנִּיחַ הַכָּתוּב שֶׁלֹּא אֲמָרוֹ? {{הע-שמאל|&quot;משרת ענבים&quot; היא מים שהגיע אליהם טעם של ענבים ע&quot;י השריה. כך גם באיסורים אחרים, ראו למשל [[ביאור:משנה ערלה פרק ב#משנה ז|ערלה ב ז.]] איסור היין שעל הנזיר הוא קל יחסית לאיסורים אחרים, ולכן ניתן ללמוד ממנו עליהם בקל וחומר.
וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו|נזיר ו א,]] שנראה שר' עקיבא פירש 'משרת ענבים' – ששרה פיתו ביין.}}
וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: '''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר, חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה&quot;''', 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה&quot;'''? מַגִּיד שֶׁאִם שָׁרָה עֲנָבִים בַּמַּיִם, שֶׁהֵם בְּנוֹתֵן טַעַם. 
וּמִיכָּן אַתָּה דָן לְכָל אִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה: 
וּמָה אִם הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן, שֶׁאֵין אִסּוּרוֹ אִסּוּר עוֹלָם, וְאֵין אִסּוּרוֹ אִסּוּר הֲנָאָה, וְיֵשׁ לוֹ הֶתֵּר לְאַחַר אִסּוּר, 
עָשָׂה בוֹ טַעַם כְּעִקָּר. 
שְׁאָר אִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאִסּוּרָם אִסּוּר עוֹלָם, וְאִסּוּרָם אִסּוּר הֲנָאָה, וְאֵין לָהֶם הֶתֵּר אַחַר אִסּוּרָם, 
אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ טַעַם כְּעִקָּר? 

'''&quot;וַעֲנָבִים&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? יֵשׁ לִי בַדִּין עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר: אִם חַיָּב עַל הַיּוֹצֵא מִן הַפְּרִי, לֹא נְחַיֵּב עַל פְּרִי עַצְמוֹ? {{הע-שמאל|ניתן ללמוד את איסור הענבים לנזיר בקל וחומר, אבל כיוון שאין עונשים מן הדין נאמר הדבר במפורש.}}
אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵן – עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַעֲנָבִים&quot;''', לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין. 

'''&quot;לַחִים&quot;''' – לְהָבִיא אֶת הַבֹּסֶר. אַתָּה אוֹמֵר '''&quot;לַחִים&quot;''' לְהָבִיא אֶת הַבֹּסֶר, אוֹ '''&quot;לַחִים&quot;''' לְהוֹצִיא אֶת הַיְּבֵשִׁים? {{הע-שמאל|הפירוט של 'לחים ויבשים' נדרש לרבות, שהרי אינו ממעט, ונראה מיותר. הדרשה לומדת ממנו את איסור אכילת ענבי בוסר. וראו דעת ר' יוסי [[ביאור:משנה ערלה פרק א#משנה ז|בערלה א ז,]] שאוסר את הסמדר.
וראו הסבר נוסף לפירוט בדרשה הבאה.}}
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וִיבֵשִׁים&quot;''', הֲרֵי יְבֵשִׁים אֲמוּרִים. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לַחִים&quot;'''? לְהָבִיא אֶת הַבֹּסֶר. 
שֶׁהָיָה בַדִּין: הוֹאִיל וְחַיָּב בְּיַיִן וְחַיָּב בַּעֲנָבִים, מַה יַּיִן פְּרִי גָמוּר – אַף עֲנָבִים {{ב|פְּרִי גָמוּר|בשל}}! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לַחִים&quot;''', לְהָבִיא אֶת הַבֹּסֶר. 

אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: אִלּוּ נֶאֱמַר '''&quot;יְבֵשִׁים&quot;''' – הֲרֵי כָּל {{ב|יְבֵשִׁים|פירות יבשים}} בַּמַּשְׁמָע. {{הע-שמאל|אילו היה כתוב 'וענבים ויבשים' היה איסי מסיק שהאיסור חל על ענבים, שהם  לחים – ופירות יבשים. כיוון שמפורש 'וענבים לחים ויבשים' הוא קובע שמדובר דווקא בענבים יבשים, כלומר בצימוקים.}}
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;לַחִים וִיבֵשִׁים&quot;''', בַּמֶּה עִנְיָן מְדַבֵּר? בַּיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן! 
}}

===פיסקה כד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו ד'''
'''&quot;כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ, מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן&quot;''' ([[במדבר ו ד]]),
בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאִם אָכַל כַּזַּיִת מִכֻּלָּם – שֶׁהוּא לוֹקֶה אֶת הָאַרְבָּעִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו|נזיר ו א.]] איסור האכילה של הנזיר הוא חלש, יחסית כי הוא מוגבל לתקופת הנזירות, והוא חל רק על אכילה או שתיה (לדעת ר' עקיבא אכילה ושתיה מצטרפים לכזית); ובכל זאת החרצנים וכו' מצטרפים זה עם זה; קל וחומר לאיסורים חמורים יותר.}}
וּמִיכָּן אַתָּה דָּן לְכָל אִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה:
וּמָה אִם הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן, שֶׁאֵין אִסּוּרָיו אִסּוּר עוֹלָם, וְאֵין אִסּוּרָיו אִסּוּר הֲנָאָה, וְיֵשׁ הֶתֵּר לְאַחַר אִסּוּרוֹ,
הֲרֵי הֵם מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה בְּכַזַּיִת;
שְׁאָר אִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאִסּוּרָם אִסּוּר עוֹלָם, וְאִסּוּרָם אִסּוּר הֲנָאָה, וְאֵין לָהֶם הֶתֵּר לְאַחַר אִסּוּרָם,
דִּין הוּא שֶׁיִּצְטָרְפוּ זֶה עִם זֶה בְּכַזַּיִת.

'''&quot;מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן&quot;''', שׁוֹמְעַנִי מִן הֶעָלִים וְהַלּוּלָבִים בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג&quot;'''. {{הע-שמאל|אין על הנזיר איסור לאכול חלקים מהגפן שאינם פרי או פסולת  פרי; ר' אליעזר מחמיר בעניין זה.}}
מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ, פְּרִי וּפְסֹלֶת פְּרִי – אַף אֵין לִי אֶלָּא פְּרִי וּפְסֹלֶת פְּרִי.
וּלְהוֹצִיא אֶת הֶעָלִין וְאֶת הַלּוּלָבִין, שֶׁאֵינָן פְּרִי וּפְסֹלֶת פְּרִי.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: '''&quot;כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן&quot;''' – אַף הֶעָלִים וְהַלּוּלָבִים בַּמַּשְׁמָע.

'''&quot;מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל&quot;''', מִעוּט חַרְצַנִּים שְׁנַיִם, וְזָג אֶחָד, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. {{הע-שמאל|איסור נפרד הוא אכילת חרצנים וזג, אפילו כשהם פחות משיעור כזית; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ב|נזיר ו ב.]] ר' יהודה כדעת תרגום השבעים, ודורש 'חרצנים'-חיצונים. במשנה הנ&quot;ל הגרסא היא בדברי ר' אלעזר &quot;שני חרצנים וזגן&quot;, ובדברי ר' יוסי &quot;שלא תטעה: '''כ'''זוגין&quot; וכו'; כלומר שניהם חולקים על ר' יהודה, ומעדיפים לקרוא &quot;זג&quot;-זוג; ולזג אחד יש לפחות שני חרצנים; אבל לפי גרסת הספרי נראה שהם מסכימים עימו.}}
אֵלּוּ הֵם הַחַרְצַנִּים וְאֵלּוּ הֵם הַזַּגִּין? הַחַרְצַנִּים אֵלּוּ הַחִיצוֹנִים וְהַזַּגִּים אֵלּוּ הַפְּנִימִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שֶׁלֹּא תִּטְעֶה בְּזוּגִים שֶׁל בְּהֵמָה, הַחִיצוֹן זָג וְהַפְּנִימִי עִנְבָּל.

'''&quot;מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל&quot;''', מַגִּיד שֶׁלֹּא פָּטַר בּוֹ אֲכִילַת צַעַר. {{הע-שמאל|אכילת חרצנים וזגים היא אכילת צער, כי אינם ראויים לאכילה; והשוו [[ביאור:תוספתא/יומא/ד#ג|תוספתא יומא ד ג,]] שאינו חייב על אכילה כזאת ביום כיפור. אמנם היקף האיסור על הנזיר קטן יותר וכולל רק את פרי הגפן, אבל הוא כולל גם דברים שאינם ראויים למאכל.}}
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם יוֹם הַכִּפּוּרִים, חָמוּר, פָּטַר בּוֹ אֲכִילַת צַעַר; נָזִיר, הַקֵּל, אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּפְטוֹר בּוֹ אֲכִילַת צַעַר?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל&quot;''' – מַגִּיד שֶׁלֹּא פָּטַר בּוֹ אֲכִילַת צַעַר.

'''&quot;מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן&quot;''' – כְּלָל.
'''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר, חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר&quot;''' ([[במדבר ו ג]]) – פְּרָט; {{הע-שמאל|המבנה בפסוק הוא פרט (פס' ג), כלל ופרט (פס' ד). אלמלא הפרוט של חרצנים וזגים היה לפנינו פרט וכלל, ואז 'נעשה הכלל מוסף על הפרט'; אבל מה מוסיפים לא היינו יודעים, ולכן פירטו כאן את החרצנים והזגים – פסולת פרי. 
כאן יש לקרוא &quot;פרי גמור&quot; – שלם, בניגוד לדרשה על הבוסר בסוף פיסקה כג, שם הכוונה היתה לפרי בשל.}}
{{ב|כְּלָל וּפְרָט|צריך להיות פרט וכלל}} – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט.
מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ, פְּרִי וּפְסֹלֶת פְּרִי – אַף אֵין לִי אֶלָּא פְּרִי וּפְסֹלֶת פְּרִי.
לְהָבִיא אֶת הַחַרְצַנִּים וְאֶת הַזַּגִּים, שֶׁהֵם פְּרִי וּפְסֹלֶת פְּרִי.
אוֹ מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ פְּרִי גָּמוּר, אַף אֵין לִי אֶלָּא פְּרִי גָּמוּר?
אָמַרְתָּ: וְכִי אֵיזֶהוּ פְּרִי גָּמוּר שֶׁלֹּא אֲמָרוֹ? הָא אֵין עָלֶיךָ לָדוּן כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן.
מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ, פְּרִי וּפְסֹלֶת פְּרִי – אַף אֵין לִי אֶלָּא פְּרִי וּפְסֹלֶת פְּרִי,
לְהָבִיא אֶת הַחַרְצַנִּים וְאֶת הַזַּגִּים, שֶׁהֵם פְּרִי וּפְסֹלֶת פְּרִי.
אִם זָכִיתִי מִן הַדִּין, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל&quot;'''?
אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ: כְּלָל שֶׁאַתָּה מוֹסִיף עַל הַפְּרָט,
אִי אַתָּה יָכוֹל לְדוּנוֹ כְּעֵין הַפְּרָט לְהוֹצִיאוֹ מִן הַכְּלָל,
עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב כְּדֶרֶךְ שֶׁפָּרַט לְךָ בְּנָזִיר.

'''&quot;כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ&quot;''', לַעֲשׂוֹת יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּתוֹ כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּתוֹ, עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ט|נזיר ו ט:]] סיום הנזירות ואיסוריה הוא רק לאחר הטקס במקדש, ואינו תלוי רק בזמן. לכן יתכן שאיסורי הנזירות חלים גם אחרי ימי הנזירות עצמם.}}
שֶׁיָּכוֹל לֹא יִהְיֶה חַיָּב, אֶלָּא עַד שֶׁיַּשְׁלִים אֶת נְזִירוּתוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יָיִן&quot;''' ([[במדבר ו כ]]) – '''אַחַר''' כָּל הַמַּעֲשִׂים, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
}}

===פיסקה כה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו ה'''
'''&quot;כָּל יְמֵי נֵדֶר נִזְרוֹ&quot;''' ([[במדבר ו ה]]), 
הֲרֵי הַכָּתוּב מַשִׂיאוֹ מִכְּלַל הַיַּיִן וּבָא לוֹ לְלַמֵּד עַל הַתִּגְלַחַת: {{הע-שמאל|הפסוק עוסק באיסור התגלחת, ולא באיסור הגפן.
הנזירות היא עסקת חבילה, ואפילו אם נדר נזירות לעניין אחד – חייב לשמור את כל איסורי הנזירות, שהרי אין להתנות על מה שכתוב בתורה; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ב#משנה ד|נזיר ב ד.]]
האיסור חל גם על המגלח את הנזיר ולא רק על הנזיר עצמו, וראו [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ג|תוספתא נזיר ד ג.]].
 לעניין התער ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ג|נזיר ו ג,]] כר' יאשיה.}}
'''&quot;כָּל יְמֵי נֵדֶר נִזְרוֹ&quot;''', נִדְרוֹ תָּלוּי בִּנְזִירוּתוֹ, וְלֹא נְזִירוּתוֹ תְּלוּיָה בְּנִדְרוֹ: 
'''&quot;תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ&quot;''' – לַעֲשׂוֹת הַמְּגַלֵּחַ כַּמִּתְגַּלֵּחַ: 
'''&quot;תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא תַּעַר. 
תָּלַשׁ, סִפְסֵף וְסִפֵּר, מִנַּיִן שֶׁהוּא לוֹקֶה אֶת הָאַרְבָּעִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot;''', מִכָּל מָקוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: בַּתַּעַר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
הָא אִם תָּלַשׁ וְסִפְסֵף וְסִפֵּר – אֵינוֹ לוֹקֶה אֶת הָאַרְבָּעִים. 

'''&quot;עַד מְלֹאת הַיָּמִים אֲשֶׁר יַזִּיר לַה'&quot;''', {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ג|נזיר ג א.]] כדי לצאת ידי חובת נזיר יש לשמור לפחות על 30 יום, כאשר בדיעבד גם 29 יום ושעה מספיקים, אבל אם פירש פרק זמן אחר, מעל 30 יום – חייב לעמוד במה שפירש.
את האפשרות של נזיר עולם לומדים מפס' ח, שאינו בלשון עתיד אלא איסורי הנזירות תקפים בכל ימי נזרו, ואף לעולם.}}
מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם אָמַר &quot;הֲרֵינִי נָזִיר&quot; סְתָם, 
מְגַלֵּחַ יוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד, וְאִם גִּלַּח יוֹם שְׁלֹשִׁים – יָצָא? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עַד מְלֹאת הַיָּמִים אֲשֶׁר יַזִּיר לַה'&quot;''', וּכְבָר מָלְאוּ יְמֵי נְזִירוּתוֹ. 
אוֹ אֲפִלּוּ אָמַר &quot;הֲרֵינִי נָזִיר מֵאָה יָמִים&quot;, אִם גִּלַּח בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד יָצָא? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עַד מְלֹאת הַיָּמִים&quot;''' וַעֲדַיִן לֹא מָלְאוּ יְמֵי נְזִירוּתוֹ. 
אֵין לִי אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֶפְסֵק לִנְזִירוּתוֹ. 
נְזִיר עוֹלָם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כָּל יְמֵי נִזְרוֹ קָדֹשׁ הוּא&quot;''' ([[במדבר ו ח]]), 
לְהָבִיא אֶת נְזִיר עוֹלָם. 

'''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot;''' – זוֹ קְדֻשַּׁת שֵׂעָר. {{הע-שמאל|דרשה נוספת העוסקת בכפילות של פס' ה ופס' ח: הראשון מלמד על קדושת השיער (שאסור לגלחו) והשני על קדושת הגוף (שאסור להיטמא).}}
אַתָּה אוֹמֵר זוֹ קְדֻשַּׁת שֵׂעָר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא קְדֻשַּׁת הַגּוּף? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: '''&quot;קָדֹשׁ הוּא לַה'&quot;''', הֲרֵי קְדֻשַּׁת הַגּוּף אָמוּר. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot;'''? זוֹ קְדֻשַּׁת שֵׂעָר. 

'''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''&quot;וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;'''. {{הע-שמאל|שער הנזיר אסור בשימוש, ואם נארג ממנו בבגד – יש לשרוף את הבגד, ראו [[ביאור:משנה ערלה פרק ג#משנה ג|ערלה ג ג.]] אותו דין חל אפילו אם הנזיר נאנס להתגלח, כשמשון בשעתו, ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ג|נזיר ו ג.]] אבל במקרה כזה אין הנזיר חייב, כמובן.}}
אֵין לִי אֶלָּא הַמְּגַלֵּחַ כְּמִצְוָתוֹ, שֶׁשְּׂעָרוֹ אָסוּר וְאוֹסֵר. 
גִּלְּחוּהוּ לִיסְטִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot;''' מִכָּל מָקוֹם. 

'''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''&quot;גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ&quot;'''. {{הע-שמאל|גם קרחים יכולים להיות נזירים, וראו [[ביאור:תוספתא/נזיר/א#ו|תוספתא נזיר א ו.]]}}
אֵין לִי אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂעָר, שֶׁתִּנְהוֹג בּוֹ {{ב|קְדֻשַּׁת שֵׂעָר|צריך להיות קדושת הגוף}}. 
מִי שֶׁאֵין לוֹ שֵׂעָר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot;''' – מִכָּל מָקוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: '''&quot;כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ&quot;''' ([[במדבר ו ז]]).
בֵּין שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂעָר בֵּין שֶׁאֵין לוֹ שֵׂעָר. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot;'''? – {{ב|לְעִנְיַן שֶׁאָמַרְנוּ.|שגם שיער שגולח ע&quot;י ליסטים הוא קדוש.}} 

'''&quot;גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|הנזיר שהוא מצורע חייב לגלח את שערו אם נרפא, אפילו אם הדבר יחייב אותו לסתור את הנזירות ולהתחילה מחדש. וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ח#משנה ב|נזיר ח ב.]]}}
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''&quot;וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ, 
אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו&quot;''' ([[ויקרא יד ט]]), אַף הַנָּזִיר בַּמַּשְׁמָע. 
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם '''&quot;גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ&quot;'''? בִּשְׁאָר כָּל הַנְּזִירִים, חוּץ מִן הַמְּנֻגָּע. 
אוֹ אַף עַל פִּי מְנֻגָּע, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם '''&quot;יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ&quot;'''? 
בִּשְׁאָר כָּל הַמְּנֻגָּעִים חוּץ מִן הַנָּזִיר; אוֹ אַף הַנָּזִיר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: יְגַלַּח, אַף עַל פִּי נָזִיר. 

'''&quot;גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|הנזיר והמצורע אינם מתגלחים אלא מגדלים את שערם. הביטוי &quot;פרע&quot; הוא גידול ואי תגלחת, ואינו בהכרח איסור על סידור השער או סירוקו.}}
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''&quot;וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ&quot;''' ([[ויקרא יג מה]]). 
'פָּרוּעַ' – יְגַדֵּל פֶּרַע. אַתָּה אוֹמֵר 'פָּרוּעַ' יְגַדֵּל פֶּרַע, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא 'פָּרוּעַ' כְּמַשְׁמָעוֹ? 
הֲרֵי אַתָּה דָן: נֶאֱמַר כָּאן &quot;פָּרוּעַ&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;פָּרוּעַ&quot;. 
מַה 'פָּרוּעַ' {{ב|הָאָמוּר לְהַלָּן|בנזיר}} גִּדּוּל שֵׂעָר – אַף 'פָּרוּעַ' {{ב|הָאָמוּר כָּאן|במצורע}} גִּדּוּל שֵׂעָר. 

'''&quot;כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ&quot;''' – לַעֲשׂוֹת יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּתוֹ כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּתוֹ, עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. {{הע-שמאל|ראו בסוף פיסקה כד לעיל, וכן [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ט|נזיר ו ט.]] סיום הנזירות הוא דווקא בטקס הקרבן ואינו תלוי רק בהשלמת הזמן.
לעניין הנסיון לערוך קל וחומר מאיסור שתיית היין לאיסור התגלחת ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ה|שם משנה ה.]] כיוון שהנסיון נכשל לומדים את הדין מהיקש ומגזירה שווה נזיר-נזיר.}}
אוֹ לֹא יִהְיֶה חַיָּב אֶלָּא עַד שֶׁיַּשְׁלִים נְזִירוּתוֹ? – הֲרֵי אַתָּה דָן: 
הוֹאִיל וְאָסוּר בְּיַיִן וּבְשֵׁכָר וְאָסוּר בְּתִגְלַחַת. 
אִם לָמַדְתִּי עַל הַיַּיִן, שֶׁעָשָׂה יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
אַף תִּגְלַחַת, נַעֲשֶׂה בָּהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּתוֹ עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: מָה הַיַּיִן, שֶׁאֵינוֹ סוֹתֵר, 
עָשָׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
תִּגְלַחַת, שֶׁהִיא סוֹתֶרֶת, 
אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בָּהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן? 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּיַּיִן, שֶׁלֹּא הֻתַּר מִכְּלָלוֹ, 
לְפִיכָךְ עָשָׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן; 
תֹּאמַר בְּתִגְלַחַת, שֶׁהֻתְּרָה מִכְּלָלָהּ, 
לְפִיכָךְ לֹא נַעֲשֶׂה בָּהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 
הֲרֵי טֻמְאָה תּוֹכִיחַ, שֶׁהֻתְּרָה מִכְּלָלָהּ, 
וְעָשָׂה בָּהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
וְהִיא תּוֹכִיחַ לְתִגְלַחַת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֻתְּרָה מִכְּלָלָהּ, 
נַעֲשֶׂה בָּהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּטֻמְאָה שֶׁהִיא סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל, 
לְפִיכָךְ עָשָׂה בָּהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּתוֹ כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן; 
תֹּאמַר בְּתִגְלַחַת, שֶׁאֵינָהּ סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל, 
לְפִיכָךְ לֹא נַעֲשֶׂה בָּהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר הַנְּזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ הַנְּזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 
לֹא זָכִיתִי מִן הַדִּין, תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יָיִן&quot;'''. 
וְכִי הַנָּזִיר שׁוֹתֶה יַיִן? אֶלָּא {{ב|מֻפְנֶה|המילה מפונה ואינה כפשטה אלא יש לדרוש אותה}} לַדִּין, לְהַקִּישׁ גְּזֵרָה שָׁוָה. 
נֶאֱמַר כָּאן &quot;נָזִיר&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;נָזִיר&quot;. 
מַה נָּזִיר הָאָמוּר לְהַלָּן, עָשָׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
אַף נָזִיר הָאָמוּר כָּאן, נַעֲשֶׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 

'''&quot;גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;עַד מְלֹאת הַיָּמִים&quot;''', {{הע-שמאל|מלאות הימים – צריך שיהיה ניכר ששער ראשו פרוע וגדל בלי שיתגלח, והדבר אינו ניכר בפחות מחודש; לכן אין נזירות לתקופה קצרה מחודש; אבל כל תקופה מעל חודש אפשרית; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק א#משנה ג|נזיר א ג.]]}}
שֶׁאִם אָמַר &quot;הֲרֵינִי נָזִיר&quot; סְתָם – קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו &quot;עַד מְלֹאת הַיָּמִים&quot;. 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִעוּט יָמִים שְׁנַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ&quot;'''. 
כַּמָּה הוּא גִּדּוּל פֶּרַע? אֵין פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם. 
אֲבָל מֵחֹדֶשׁ וָלְמַעְלָה – אוֹ חֹדֶשׁ וְיוֹם אֶחָד אוֹ חֹדֶשׁ וּשְׁנֵי יָמִים. 
}}

===פיסקה כו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו ו-ז'''
{{הע-שמאל|השוו לתחילת פיסקה כה: כותרת לדרשות הבאות.}}
'''&quot;כֹּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַה', עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא&quot;''' ([[במדבר ו ו]]), 
הֲרֵי הַכָּתוּב מַשִׂיאוֹ מִכְּלַל תִּגְלַחַת וּבָא לוֹ לְלַמֵּד עַל הַטֻּמְאָה. 
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ט|מכילתא פסחא ט,]] שהביטוי &quot;כל נפש&quot; כולל לכאורה גם נפשות בהמה.
ר' ישמעאל דורש כנראה את המשך הפסוק: &quot;לא יטמא להם&quot;.}}
&quot;עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי נַפְשׁוֹת בְּהֵמָה בַּמַּשְׁמָע? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ&quot; ([[במדבר ו ז]]), בַּמֶּה עִנְיָן מְדַבֵּר? בְּנַפְשׁוֹת אָדָם. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;לֹא יָבֹא&quot;, 
בְּנַפְשׁוֹת {{ב|הַמְּטַמְּאוֹת בְּבִיאָה|בכניסה לאוהל}} הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אֵלּוּ הֵם? אֵלּוּ נַפְשׁוֹת אָדָם. 
{{הע-שמאל|הדרשה &quot;לאביו ולאמו אינו מטמא אבל מטמא הוא למת מצווה&quot; חוזרת בדרשות הבאות כפזמון חוזר. וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז|נזיר ז א,]] גם שם משווים את הנזיר לכהן גדול, ושם חולקים מי משניהם קדוש יותר, באותם נימוקים כמו בנסיון ללמוד קל וחומר דלהלן. הנזיר קדוש כמו הכהן הגדול, או כמעט כמוהו!
מת מצוה הוא גופה שאין מי שיקבור אותה. קבורתו נחשבה מצווה גדולה – במיוחד לאחר התבוסות בנסיונות המרד.}}
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ... לֹא יִטַּמָּא&quot;? לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ אֵינוֹ מִטַּמֵּא, 
אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה! הָא, עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בַדִּין: 
הוֹאִיל וְכֹהֵן גָּדוֹל בַּל יִטַּמָּא לִקְרוֹבִים, וְנָזִיר בַּל יִטַּמָּא לִקְרוֹבִים, 
אִם לָמַדְתִּי לְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁמִּטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה – אַף נָזִיר מִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה. 
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמַה כֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם, הֲרֵי הוּא מִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה, 
נָזִיר, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת שָׁעָה, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה? 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן עַל טֻמְאָתוֹ – לְפִיכָךְ מִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה, 
תֹּאמַר בְּנָזִיר, שֶׁמֵּבִיא קָרְבָּן עַל טֻמְאָתוֹ – לְפִיכָךְ לֹא יִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ... לֹא יִטַּמָּא&quot;: לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. 
{{הע-שמאל|מכהן הדיוט לומדים שההיטמאות לקרובים עדיפה על פני היטמאות למתים שאינם קרובי משפחה. מכאן שנזיר אינו מיטמא אלא למת מצווה.}}
אוֹ &quot;לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ... לֹא יִטַּמָּא&quot;, אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לִשְׁאָר מֵתִים? 
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: וּמַה כֹּהֵן הֶדְיוֹט, שֶׁמִּטַּמֵּא הוּא לִקְרוֹבִים – אֵין מִטַּמֵּא לִשְׁאָר מֵתִים,
נָזִיר, שֶׁאֵין מִטַּמֵּא לִקְרוֹבִים, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא לִשְׁאָר מֵתִים? 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ... לֹא יִטַּמָּא&quot;? לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ אֵינוֹ מִטַּמֵּא, 
אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. 
{{הע-שמאל|על כהן גדול נאמר ([[ויקרא כא יא]]): &quot;ועל כל נפשות מת לא יבוא&quot;, בדומה לביטוי בנזיר &quot;על נפש מת לא יבוא&quot;. אבל אלמלא פירט לנו הפסוק את רשימת הקרובים היינו משווים את קדושת הנזיר לקדושת כהן הדיוט, שגם בו נאמר &quot;לנפש לא יטמא בעמיו&quot; ([[ויקרא כא א]]). פירוט הקרובים שאפילו אליהם אין הנזיר נטמא מלמד שקדושתו קרובה לזו של הכהן הגדול, ועולה על זאת של כהן הדיוט.}}
הָא עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בַדִּין: נֶאֱמַר כְּלָל בְּכֹהֵן גָּדוֹל וְנֶאֱמַר כְּלָל בְּנָזִיר. 
מַה כְּלָל הָאָמוּר בְּכֹהֵן גָּדוֹל – בַּל יִטַּמָּא לִקְרוֹבִים, 
אַף כְּלָל הָאָמוּר בְּנָזִיר – בַּל יִטַּמָּא לִקְרוֹבִים! 
אַתָּה דָן מִכֹּהֵן גָּדוֹל, וַאֲנִי אָדוּן מִכֹּהֵן הֶדְיוֹט. 
נֶאֱמַר כְּלָל בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט וְנֶאֱמַר כְּלָל בְּנָזִיר. 
מַה כְּלָל הָאָמוּר בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט – הֲרֵי הוּא מִטַּמֵּא לִקְרוֹבִים, 
אַף כְּלָל הָאָמוּר בְּנָזִיר – הֲרֵי הוּא מִטַּמֵּא לִקְרוֹבִים! 
אַתָּה דָן מִכֹּהֵן גָּדוֹל, וַאֲנִי אָדוּן מִכֹהֵן הֶדְיוֹט. 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לְאָחִיו וּלְאַחֹתוֹ, לֹא יִטַּמָּא לָהֶם בְּמֹתָם&quot;. 
{{הע-שמאל|ר' עקיבא אינו דורש מפירוט הקרובים רק שנזיר קרוב יותר לכהן גדול, אלא גם על ארבעה מקרים שבהם אדם נטמא למת מצווה למרות שהדבר אסור בדרך כלל: כהן הדיוט, כהן גדול, נזיר ואדם שנמצא בדרכו לאכול את קרבן הפסח.}}
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, 
שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, לְאָחִיו וּלְאַחֹתוֹ, לֹא יִטַּמָּא&quot;.
אִם הָיָה כֹהֵן גָּדוֹל – לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ אֵין מִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. 
אִם הָיָה נָזִיר – לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ אֵין מִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה. 
אִם הָלַךְ לִשְׁחֹט אֶת פִּסְחוֹ – לְאָחִיו אֵין מִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. 
אִם הָיָה כֹהֵן הֶדְיוֹט – וּלְאַחֹתוֹ אֵין מִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. 
אֲבָל לְבְנוֹ וּלְבִתּוֹ לֹא נֶאֱמַר, שֶׁאַף הַקְּטַנִּים נִזּוֹרִים. 
{{הע-שמאל|מותר לנזיר לטפל בקרוביו החיים, למרות שהם עלולים לטמא אותו, וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז#משנה ג|נזיר ז ג;]] וכן מותר הדבר גם לכהן גדול; הדרשה מראה שאיסור הטומאה לאם מיותר, שהרי הוא נדרש בקל וחומר מהאיסור להיטמא לאב: כהן הדיוט נטמא לאחיו מהאב ולא לאחיו מהאם, ומכאן שקדושת הקשר עם אביו גדולה מזו של הקשר עם אמו, ואם כך מספיק היה לומר שלאביו אין כהן גדול נטמא; אזכור האם מפונה, אם כך, לדרשה אחרת – שיכול הכהן הגדול להיטמא לקרוביו בחייהם; וראו [[נזיר מח א]].}}
&quot;לֹא יִטַּמָּא לָהֶם בְּמֹתָם&quot;, בְּמֹתָם אֵינוֹ מִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא בְנִגְעָם וּבְזִיבָתָם. 
אֵין לִי אֶלָּא בְנָזִיר, בְּכֹהֵן גָּדוֹל מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְאִמּוֹ&quot; בְּכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁלֹּא הָיִיתִי צָרִיךְ. 
שֶׁכְּבָר קַל וָחֹמֶר הוּא: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁכֹּהֵן הֶדְיוֹט מִטַּמֵּא, לְאָחִיו מֵאָבִיו – אֵין כֹּהֵן גָּדוֹל מִטַּמֵּא לְאָבִיו; 
מְקוֹם שֶׁאֵין כֹּהֵן הֶדְיוֹט מִטַּמֵּא, לְאָחִיו מֵאִמּוֹ – דִּין הוּא שֶׁלֹּא יְהֵא כֹהֵן גָּדוֹל מִטַּמֵּא לְאִמּוֹ. 
אִם זָכִיתִי מִן הַדִּין, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לְאִמּוֹ&quot; בְּכֹהֵן גָּדוֹל? מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ וְלָדוּן גְּזֵרָה שָׁוָה: 
נֶאֱמַר כָּאן &quot;אִמּוֹ&quot;, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;אִמּוֹ&quot;. 
מָה אִמּוֹ הָאָמוּר לְהַלָּן, מִטַּמֵּא בְנִגְעָם וּבְזִיבָתָם, 
אַף אִמּוֹ הָאָמוּר כָּאן – מִטַּמֵּא בְנִגְעָם וּבְזִיבָתָם. 
{{הע-שמאל|אמנם אין הנזיר נטמא לקרוביו שמתו, אבל הוא מתאבל עליהם ככל אדם. בעניין הכהן הגדול ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ב|סנהדרין ב א.]]
ר' נתן מעיר שגם אדם קרח שנזר – &quot;נזר אלוהיו על ראשו&quot;, וראו לעיל פיסקה כה, שם מיוחסת הדרשה לר' יונתן, וכן [[ביאור:תוספתא/נזיר/א#ו|תוספתא נזיר א ו.]]}}
&quot;לֹא יִטַּמָּא לָהֶם בְּמֹתָם&quot;, בְּמֹתָם אֵין מִטַּמֵּא, אֲבָל עוֹמֵד הוּא בְהֶסְפֵּד וּבְשׁוּרָה. 

&quot;כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ&quot;, בֵּין שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂעָר וּבֵין שֶׁאֵין לוֹ שֵׂעָר, דִּבְרֵי רַבִּי נָתָן. 
}}

===פיסקה כז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו ח'''
'''&quot;כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ, קָדֹשׁ הוּא לַה'&quot;''' ([[במדבר ו ח]]), לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|פס' ח נראה ככופל מה שנאמר בפס' ה. הדרשות לומדות שמדובר בקדושת הגוף, ולכן פס' ח נמצא בהקשר של איסורי הטומאה, וכן הן לומדות מכאן את הקדושה של נזיר עולם (ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק א#משנה ב|נזיר א ב]]), שחייב להישמר מאיסורי הנזירות בכל ימיו; וראו גם לעיל פיסקה כה.}}
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;עַד מְלֹאת הַיָּמִים אֲשֶׁר יַזִּיר לַה'&quot; ([[במדבר ו ה]]),
אֵין לִי אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּסֶק לְנִזִירוּתוֹ. נְזִיר עוֹלָם מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ&quot; – לְהָבִיא נְזִיר עוֹלָם.

&quot;קָדֹשׁ הוּא לַה'&quot; – זוֹ קְדֻשַּׁת הַגּוּף.
אַתָּה אוֹמֵר זוֹ קְדֻשַּׁת הַגּוּף; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא קְדֻשַּׁת שֵׂעָר?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot; ([[במדבר ו ה]]) – הֲרֵי קְדֻשַּׁת שֵׂעָר אָמוּר.
הָא, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;קָדֹשׁ הוּא לַה'&quot;? – זוֹ קְדֻשַּׁת הַגּוּף!
}}

===פיסקה כח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו ט''' 
'''&quot;וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו&quot;''' ([[במדבר ו ט]]) – לְהוֹצִיא אֶת הַסָּפֵק. {{הע-שמאל|הנזיר שנטמא בודאי, בין באונס בין בכוונה – מגלח תגלחת טומאה ומתחיל את הנזירות מחדש (ראו [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ד|תוספתא נזיר ד ד]]), אבל אם נודע לאחר שגילח תגלחת טהרה שהיה טמא בטומאת התהום – אינו סותר את נזירותו, ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ט#משנה ב|נזיר ט ב.]] 
לעומת זאת אשה נשואה שנאנסה ע&quot;י גבר זר אינה נענשת, ואילו אם ספק נאפה – חייבת כסוטה. ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ז|לעיל ז,]] על &quot;והיא לא נתפשה&quot;, ושם בתחילת הפיסקה.
שתי הדרשות הראשונות מציגות את אותם ההבדלים בין הנזיר לסוטה; הראשונה מדגישה את פטור הנזיר שנטמא בספק טומאת התהום, והשניה מדגישה את חובתו לגלח תגלחת טומאה במקרה שנטמא אפילו באונס.}}
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם {{ב|בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן|בדין הסוטה}} עָשָׂה סָפֵק כְּוַדַּאי, 
כָּאן, שֶׁעָשָׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה סָפֵק כְּוַדַּאי? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו&quot; – לְהוֹצִיא אֶת הַסָּפֵק. 

&quot;בְּפֶתַע&quot; – לְהָבִיא אֶת הָאֹנֶס. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁעָשָׂה סָפֵק כְּוַדַּאי לֹא עָשָׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן, 
כָּאן, שֶׁלֹּא עָשָׂה סָפֵק כְּוַדַּאי – אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בְּפֶתַע&quot; – לְהָבִיא אֶת הָאֹנֶס. 

&quot;פִּתְאֹם&quot; – לְהָבִיא אֶת הַשּׁוֹגֵג. {{הע-שמאל|חובת הנזיר לגלח אם נטמא בשגגה נלמדת מהפסוק. לא ניתן ללמוד אותה מקל וחומר, כי אם נטמא במזיד – הנזיר לוקה, כי עבר על לאו במזיד; וכדי לחייב אותו גם בקרבנות תגלחת הטומאה יש צורך בפסוק נפרד.
לעומת זאת בשבועת הפיקדון חייבים באשם רק הנשבעים לשקר במזיד, ואם נשבע בשגגה, כי שכח שקיבל פיקדון – פטור, ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ה|שבועות ה א.]]
ר' יונתן מחליף את הדרשות על נזיר שנטמא באונס או בשגגה. הוא דורש &quot;פתע&quot; – שהנזיר הופתע לגלות שנטמא כי שגג, ו&quot;פתאום&quot; – שהטומאה אירעה באופן פתאומי והוא נאנס להיטמא.}}
וְהַדִּין נוֹתֵן: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא חִיֵּב אֶת הַמֵּזִיד חִיֵּב אֶת הַשּׁוֹגֵג, 
כָּאן, שֶׁחִיֵּב אֶת הַמֵּזִיד, אֵינוֹ דִין שֶׁנְּחַיֵּב אֶת הַשּׁוֹגֵג? 
וּמִנַּיִן שֶׁחִיֵּב אֶת הַמֵּזִיד? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: 
וּמָה שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן, שֶׁלֹּא חִיֵּב אֶת הַשּׁוֹגֵג – חִיֵּב אֶת הַמֵּזִיד, 
כָּאן, שֶׁחִיֵּב אֶת הַשּׁוֹגֵג, אֵינוֹ דִין שֶׁנְּחַיֵּב אֶת הַמֵּזִיד? 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בִּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן, שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה – תֹּאמַר כָּאן, שֶׁלּוֹקֶה? 
הוֹאִיל וְלוֹקֶה – לֹא יָבִיא קָרְבָּן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ&quot; ([[במדבר ו יא]]), דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: &quot;בְּפֶתַע&quot; – זֶה שׁוֹגֵג; &quot;פִּתְאֹם&quot; – זֶה אֹנֶס. 

&quot;וְטִמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ&quot;, בְּמִי שֶׁהָיָה טָהוֹר וְנִטְמָא הַכָּתוּב מְדַבֵּר. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ג#משנה ה|נזיר ג ה.:]] אם נדר את הנזירות כשהיה טמא מתחילים למנות את הימים מהיום שבו נטהר, ואינו חייב קרבן על הזמן שהיה בטומאה, כי הנזירות עדיין לא חלה.}}
הֲרֵי זֶה חַיָּב בְּהַעֲבָרַת שֵׂעָר וּבַהֲבָאַת קָרְבָּן – וְלִפְטוֹר אֶת שֶׁנָּזַר בְּבֵית הַקְּבָרוֹת. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: מִי שֶׁהָיָה טָהוֹר וְנִטְמָא – הֲרֵי זֶה חַיָּב בְּהַעֲבָרַת שֵׂעָר וּבַהֲבָאַת קָרְבָּן; 
מִי שֶׁהָיָה טָמֵא מִתְּחִלָּתוֹ – אֵינוֹ דִין שֶׁיִּהְיֶה חַיָּב בְּהַעֲבָרַת שֵׂעָר וּבַהֲבָאַת קָרְבָּן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְטִמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ&quot;, בְּמִי שֶׁהָיָה טָהוֹר וְנִטְמָא הַכָּתוּב מְדַבֵּר; 
הֲרֵי זֶה חַיָּב בְּהַעֲבָרַת שֵׂעָר וּבַהֲבָאַת קָרְבָּן – וְלִפְטוֹר אֶת שֶׁנִּזּוֹר בַּקֶּבֶר. 

&quot;וְגִלַּח רֹאשׁוֹ&quot; – רֹאשׁוֹ הוּא מְגַלֵּחַ, וְאֵין מְגַלֵּחַ כָּל שְׂעָרוֹ. {{הע-שמאל|שלוש סיטואציות שבהן יש מצוות גילוח: הקדשת הלוויים (ראו [[במדבר ז ו]]), טהרת המצורע (ראו [[ויקרא יד ח]]-ט) והפסקת או סיום הנזירות (המכונות 'תגלחת הטומאה' או 'תגלחת הטהרה' בהתאמה). בשתי הסיטואציות הראשונות המצווה היא להעביר תער על כל שערות הגוף, ולא רק בראש; אבל בטקסי התגלחת של הנזיר – מגלח רק את שער ראשו.}}
שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמְצֹרָע מְגַלֵּחַ וּמֵבִיא קָרְבָּן, וְנָזִיר מְגַלֵּחַ וּמֵבִיא קָרְבָּן, 
אִם לָמַדְתִּי לִמְצֹרָע שֶׁמְּגַלֵּחַ כָּל שְׂעָרוֹ – אַף נָזִיר יְגַלֵּחַ כָּל שְׂעָרוֹ. 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בִּמְצֹרָע, {{ב|שֶׁמְּגַלֵּחַ תִּגְלַחַת שְׁנִיָּה|בתחילת טקס הטהרה ובסיומו לאחר שבעה ימים}} – לְפִיכָךְ יְגַלַּח כָּל שְׂעָרוֹ; 
תֹּאמַר בְּנָזִיר, שֶׁאֵין מְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת שְׁנִיָּה – לְפִיכָךְ לֹא יְגַלֵּחַ כָּל שְׂעָרוֹ. 
הֲרֵי לְוִיִּם יוֹכִיחוּ, שֶׁאֵין מְגַלְּחִין תִּגְלַחַת שְׁנִיָּה – וּמְגַלְּחִים כָּל שְׂעָרָן; 
וְהֵם יוֹכִיחוּ לַנָּזִיר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת שְׁנִיָּה – יְגַלֵּחַ אֶת כָּל שְׂעָרוֹ! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְגִלַּח רֹאשׁוֹ&quot;: רֹאשׁוֹ הוּא מְגַלֵּחַ, וְאֵין מְגַלֵּחַ כָּל שְׂעָרוֹ. 

&quot;בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ&quot; – בְּיוֹם הַזָּיָתוֹ, בַּשְּׁבִיעִי. {{הע-שמאל|הדרשה מסבירה את הכפילות לכאורה &quot;ביום טהרתו ביום השביעי&quot;: שני תנאים למצוות הגילוח: שבעה ימים לפחות מיום הטומאה – והזיית מי חטאת.}}
אַתָּה אוֹמֵר בְּיוֹם הַזָּיָתוֹ בַּשְּׁבִיעִי; אוֹ בַּשְּׁמִינִי? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בַּשְּׁבִיעִי&quot;. אִי בַּשְּׁבִיעִי, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֻזָּה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ&quot; – בְּיוֹם הַזָּיָתוֹ. 
&quot;הַשְּׁבִיעִי&quot;, אֵין לִי אֶלָּא שְׁבִיעִי. {{ב|שְׁמִינִי תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי|אם לא גילח עדיין}} מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;יְגַלְּחֶנּוּ&quot;. 

&quot;יְגַלְּחֶנּוּ&quot;, אֵין לִי אֶלָּא בַּיּוֹם. בַּלַּיְלָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;יְגַלְּחֶנּוּ&quot;. {{הע-שמאל|אין הטקס חל בלי שגילח את שערו; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ו|נזיר ו ו-ז:]] התגלחת הכרחית גם בתגלחת הטהרה, אבל בה חייב להביא את הקרבנות לפני הגילוח, ואילו בתגלחת הטומאה מגלח ואחר כך מביא את הקרבנות.}}
אֵין לִי אֶלָּא תִּגְלַחַת טֻמְאָה. תִּגְלַחַת טָהֳרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;יְגַלְּחֶנּוּ&quot;. 
מִיכֵּן אָמְרוּ: תִּגְלַחַת טֻמְאָה כֵּיצַד? מְגַלֵּחַ וְאַחַר כָּךְ מֵבִיא. 
וְאִם הֵבִיא וְאַחַר כָּךְ גִּלַּח לֹא יָצָא! 
}}

===פיסקה כט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו י''' 
'''&quot;וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הַשְּׁבִיעִי. אַתָּה אוֹמֵר לְהוֹצִיא אֶת הַשְּׁבִיעִי, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְהוֹצִיא אֶת הַתְּשִׁיעִי? {{הע-שמאל|הבאת הקרבנות של תגלחת הטומאה היא ביום השמיני והלאה, ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ו|נזיר ו ו.]] הדרשה מנסה להוכיח שמותר לנזיר להביא את הקרבנות גם מאוחר יותר, שלא כמו במקרה של קרבן הפסח, המוגבל ליום מסויים (יד ניסן).
הפסוק מויקרא מלמד שקרבן של בהמה אפשרי מהיום השמיני להמלטה והלאה, והדרשה מנסה ללמוד מדין הבהמה ('הקריבים') על דין הנזיר ('המקריבים'), ומציגה אף קל וחומר, שהרי בהמה שהיא אתנן זונה או שנרבעה אינה מוקרבת ואילו על הנזיר אין הגבלות אלו חלות; אבל הלימוד נדחה שוב, כי קרבן הנזיר הטמא הוא קרבן מסויים, ואילו הכשרת הבהמה היא לכל קרבן.
לבסוף לומדת הדרשה גזירה שווה 'שמיני'-'שמיני' מהפסוק הנ&quot;ל בויקרא וכך מוכיחה שמדובר גם ביום התשיעי והלאה.
היו נזירים שהתקשו להשיג קרבנות, ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ב#משנה ה|נזיר ב ה-ו,]] והקושי לממן את קרבנות תגלחת הטומאה (שני תורים וכבש אשם), בנוסף לקרבנות תגלחת הטהרה עשוי להסביר את הצורך בדחיית הבאת הקרבנות.}}
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: אִם הַסָּמוּךְ לֶאִסּוּר מֻתָּר, הַסָּמוּךְ לְמֻתָּר, אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּהְיֶה מֻתָּר? 
וַהֲרֵי זְמַן אֲכִילַת פֶּסַח יוֹכִיחַ, {{ב|שֶׁהַסָּמוּךְ לֶאִסּוּר מֻתָּר, וְהַסָּמוּךְ לְמֻתָּר אָסוּר!|דווקא בי&quot;ד ניסן; לא לפניו ולא אחריו}} 
אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל זֶה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהַסָּמוּךְ לֶאִסּוּר מֻתָּר, וְהַסָּמוּךְ לְמֻתָּר יִהְיֶה אָסוּר! 
לֹא זָכִיתִי – אֲדוּנֶנּוּ מִן הַקְּרֵבִים: קָבַע זְמַן לַקְּרֵבִים וְקָבַע זְמַן לַמַּקְרִיבִים. 
מַה זְּמַן שֶׁנֶּאֱמַר בַּקְּרֵבִים, הִכְשִׁיר בּוֹ שְׁמִינִי וּמִשְּׁמִינִי וָהָלְאָה ([[ויקרא כב כז]]), 
אַף זְמַן שֶׁנֶּאֱמַר בַּמַּקְרִיבִים, נַכְשִׁיר בּוֹ שְׁמִינִי וּמִשְּׁמִינִי וָהָלְאָה! 
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמַה זְּמַן שֶׁנֶּאֱמַר בַּקְּרֵבִים, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב אֶת הַפְּסוּלִים, הִכְשִׁיר בּוֹ שְׁמִינִי וּמִשְּׁמִינִי וָהָלְאָה, 
זְמַן שֶׁנֶּאֱמַר בַּמַּקְרִיבִים, שֶׁמִּעֵט הַכָּתוּב אֶת הַפְּסוּלִין, אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּכְשִׁיר בּוֹ שְׁמִינִי וּמִשְּׁמִינִי וָהָלְאָה? 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בִּזְמַן שֶׁנֶּאֱמַר בַּקְּרֵבִים, שֶׁנּוֹהֵג '''בְּכָל''' הַקְּרֵבִין, לְפִיכָךְ הִכְשִׁיר בּוֹ שְׁמִינִי וּמִשְּׁמִינִי וָהָלְאָה, 
תֹּאמַר בִּזְמַן שֶׁנֶּאֱמַר בַּמַּקְרִיבִים, שֶׁאֵין נוֹהֵג {{ב|בְּכָל הַמַּקְרִיבִין|רק בנזיר טמא}}? לְפִיכָךְ לֹא נַכְשִׁיר בּוֹ שְׁמִינִי וּמִשְּׁמִינִי וָהָלְאָה! 
לֹא זָכִיתִי מִן הַדִּין, תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שְׁמִינִי&quot;'''. נֶאֱמַר כָּאן שְׁמִינִי, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שְׁמִינִי. 
מַה שְּׁמִינִי הָאָמוּר לְהַלָּן, הִכְשִׁיר בּוֹ שְׁמִינִי וּמִשְּׁמִינִי וָהָלְאָה – אַף שְׁמִינִי הָאָמוּר כָּאן, נַכְשִׁיר בּוֹ שְׁמִינִי וּמִשְּׁמִינִי וָהָלְאָה. 

'''&quot;שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה&quot;''', מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין מְבִיאִים תּוֹרִים כְּנֶגֶד בְּנֵי יוֹנָה וְלֹא בְּנֵי יוֹנָה כְּנֶגֶד תּוֹרִים. {{הע-שמאל|אין להביא תור ובן יונה כזוג, אלא או שני תורים או שני בני יונה. דורש 'או'; וראו [[ביאור:משנה קנים פרק ב#משנה ה|קינים ב ה.]]}}

'''&quot;אֶל הַכֹּהֵן אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהוּא חַיָּב בְּטִפּוּל הֲבָאָתָם עַד שֶׁיְּבִיאֵם '''&quot;אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.&quot;''' {{הע-שמאל|הנזיר אחראי להביא את קרבנותיו עד פתח המקדש, בדומה לדין הביכורים – ראו [[ביאור:משנה בכורים פרק א#משנה ט|ביכורים א ט.]]}}
}}

===פיסקה ל===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו יא''' 
'''&quot;וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה&quot;''', שֶׁיַּפְרִישֵׁם הַכֹּהֵן אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה. {{הע-שמאל|הכהן מחליט איזה משני העופות יהיה לחטאת ואיזה לעולה; אבל אם הבעלים (במקרה הנדון: הנזיר הטמא) רוצה – הוא רשאי להגדיר ולהחליט בעניין בעצמו (וכמובן עליו להודיע לכהן על החלטתו). ואכן, במקרה של קרבן היולדת מפורש בפסוק שהיא יכולה להחליט בעניין בעצמה.}} 
אֵין לִי אֶלָּא הַפְרָשָׁה בַּכֹּהֵן; הַפְרָשָׁה בַּבְּעָלִים מִנַּיִן? 
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: אִם מִי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי בְּהַקְדָּשָׁתוֹ רַשַּׁאי בְּהַפְרָשָׁתוֹ,
מִי שֶׁרַשַּׁאי בְּהַקְדָּשָׁתוֹ, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא רַשַּׁאי בְּהַפְרָשָׁתוֹ? 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר בַּיּוֹלֶדֶת: &quot;וְלָקְחָה שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה, אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה&quot; ([[ויקרא יב ח]]). 
נִמְצֵינוּ לְמֵדִים: הַפְרָשָׁה בַּכֹּהֵן – וְהַפְרָשָׁה בַּבְּעָלִים. {{הע-שמאל|יכול הכהן להחליט, ויכול הבעלים; אם הבעלים הביא שני עופות סתם – הקרבן מכונה 'קן סתומה'; ואם הבעלים החליט ואמר לכהן מי מהעופות עולה ומי חטאת – הקרבן מכונה 'קן מפורשה'; וראו [[ביאור:משנה מסכת קנים|מבוא למסכת קנים]]}} 
נִמְצֵינוּ לְמֵדִים: קֵן סְתוּמָה – וְקֵן מְפֹרָשָׁה. 

'''&quot;וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ&quot;''', 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: וְכִי עַל אֵיזוֹ נֶפֶשׁ חָטָא זֶה, שֶׁצָּרִיךְ כַּפָּרָה? – עַל שֶׁצִּיעֵר נַפְשׁוֹ מִן הַיַּיִן. {{הע-שמאל|ר' אלעזר מבקר את הנזירות ומביע התנגדות לאסקטיזם שהיה נפוץ בכת מדבר יהודה ובין הנוצרים; וראו גם בסיפור על שמעון הצדיק, [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כב|לעיל פיסקה כב,]] [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ד|ותוספתא נזיר ד ד.]]
ר' ישמעאל עונה לשאלה של ר' אלעזר בדרך הפשט: אמנם הנזיר שנטמא יכול היה להיות אנוס או שוגג, אבל הטומאה חלה והיא מציגה אותו כחוטא – גם אם לאונסו.}} 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם הַמְצַעֵר נַפְשׁוֹ מִן הַיַּיִן צָרִיךְ כַּפָּרָה, קַל וָחֹמֶר לַמְצַעֵר נַפְשׁוֹ עַל כָּל דָּבָר! 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בְּנָזִיר טָמֵא הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ&quot; – שֶׁנִּטְמָא לַמֵּתִים. 

'''&quot;וְקִדַּשׁ אֶת רֹאשׁוֹ בַּיּוֹם הַהוּא וְהִזִּיר לַה' אֶת יְמֵי נִזְרוֹ&quot;''', {{הע-שמאל|המעשה הקובע למניית ימי הנזירות החדשים לאחר תגלחת הטומאה תלוי בראשו של הנזיר, כלומר בגילוח ולא בהבאת הקרבן; וראו שר' ישמעאל חולק על כך בתחילת הפיסקה הבאה; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז#משנה ב|נזיר ז ב,]] ניסוח דו משמעי של המשנה.}}
 נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁמַּתְחִיל לִמְנוֹת מִיּוֹם שֶׁגִּלֵּחַ. 
}}

===פיסקה לא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו יב''' 
{{הע-שמאל|לדעת ת&quot;ק אין הנזיר צריך לכפר, שהרי לא חטא בכך שנטמא, וראו גם לעיל פיסקה ל – ולכן אינו צריך לכפר על הטומאה; לדעת ר' ישמעאל, גם שם, הטומאה נחשבת כחטא למרות שאינה בהכרח באשמת הנזיר, ולכן האשם צריך לכפר.}}
'''&quot;וְהִזִּיר לַה' אֶת יְמֵי נִזְרוֹ&quot;''' ([[במדבר ו יב]]), כָּל אֲשָׁמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה מְעַכְּבִים אֶת הַכַּפָּרָה – חוּץ מִזֶּה. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אַף זֶה מְעַכֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהִזִּיר לַה'&quot;, אֵימָתַי וְהִזִּיר? בִּזְמַן שֶׁהֵבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְאָשָׁם. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ג#משנה ד|נזיר ג ד.]] הדרשה נמצאת בין דעת ת&quot;ק שם לבין דעת ר' אליעזר, וטוענת שסתירת הנזירות היא דווקא בתנאי שלאחר השלמת הנזירות נשארו עוד ימים אחדים.
לעניין מי שנטמא בתחילת הנזירות ראו לעיל פיסקה כח, וכן [[ביאור:משנה נזיר פרק ג#משנה ה|נזיר ג ה.]] גם כאן הדרשה מעמידה את הפסוקים במצב שהטומאה היתה באמצע הנזירות, כך שיש 'ימים ראשונים' לפניה ו'ימים אחרונים'  אחריה.}}
&quot;וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ&quot;, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַחֲרוֹנִים – סוֹתֵר. מִנַּיִן אִם אָמַר 'הֲרֵינִי נָזִיר מֵאָה יָמִים', 
נִטְמָא יוֹם מֵאָה חָסֵר אֶחָד – סוֹתֵר אֶת הַכֹּל? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ&quot;, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַחֲרוֹנִים – סוֹתֵר. 
אוֹ אֲפִילוּ נִטְמָא בְּיוֹם מֵאָה, סוֹתֵר אֶת הַכֹּל? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ&quot;, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַחֲרוֹנִים – סוֹתֵר! 
אוֹ אֲפִילוּ נִטְמָא בִּתְחִלַּת מֵאָה, סוֹתֵר אֶת הַכֹּל? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ&quot;, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רִאשׁוֹנִים – סוֹתֵר. 

&quot;כִּי טָמֵא נִזְרוֹ&quot;, הַטֻּמְאָה סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל, וְאֵין תִּגְלַחַת סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל. 
שֶׁהָיָה בַדִּין: הוֹאִיל וְאָסוּר בְּטֻמְאָה וְאָסוּר בְּתִגְלַחַת, {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ה|נזיר ו ה,]] [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ג|ותוספתא נזיר ד ג.]]}}
אִם לָמַדְתִּי לְטֻמְאָה שֶׁסּוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל, אַף הַתִּגְלַחַת תִּסְתֹּר אֶת הַכֹּל? 
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: אִם טֻמְאָה, שֶׁלֹּא עָשָׂה בָּהּ הַמְטַמֵּא כַּמִּטַּמֵּא – הֲרֵי הִיא סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל, 
תִּגְלַחַת, שֶׁעָשָׂה בָּהּ הַמְגַלֵּחַ כַּמִּתְגַּלֵּחַ – אֵינוֹ דִין שֶׁתִּסְתֹּר אֶת הַכֹּל? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כִּי טָמֵא נִזְרוֹ&quot;, הַטֻּמְאָה סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל – וְאֵין הַתִּגְלַחַת סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל. 
{{הע-שמאל|כאן עוסקים בנזיר שהיה מצורע. המצורע מוסגר לשבעה ימים ואחריהם, אם אכן המשיכה הצרעת להתפשט – הוא 'מוחלט', והוא מטמא את הנוגע בו. כשהוא נרפא הוא מונה שבעה &quot;ימי ספירה&quot; ומביא קרבן ונטהר. שבעת הימים של ההסגר נחשבים כימי נזירות – ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז#משנה ג|נזיר ז ג.]] אבל אם הוחלט כמצורע ואפילו &quot;ימי הספירה&quot; שלו – אינם נמנים כימי נזירות, אלא נחשבים כימי טומאה.}}
אֵין לִי אֶלָּא יְמֵי טֻמְאָתוֹ, שֶׁאֵין עוֹלִים לוֹ מִן הַמִּנְיָן; יְמֵי חֲלִיטָה מִנַּיִן? 
וְדִין הוּא: הוֹאִיל וִימֵי טֻמְאָתוֹ טָעוּן תִּגְלַחַת וּמֵבִיא קָרְבָּן, וִימֵי חֲלוּטוֹ טָעוּן תִּגְלַחַת וּמֵבִיא קָרְבָּן, 
אַתְּ לָמַדְתִּי לִימֵי טֻמְאָתוֹ, שֶׁאֵין עוֹלִים לוֹ מִן הַמִּנְיָן – אַף יְמֵי חֲלוּטוֹ לֹא יַעֲלוּ לוֹ מִן הַמִּנְיָן!  
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בִּימֵי טֻמְאָתוֹ, שֶׁמְּבַטֵּל בָּהֶם {{ב|אֶת הַקּוֹדְמִים,|ימי הנזירות שלפני הטומאה}} לְפִיכָךְ אֵין עוֹלִים לוֹ מִן הַמִּנְיָן; 
תֹּאמַר בִּימֵי חֲלוּטוֹ, שֶׁאֵין מְבַטֵּל בָּהֶם אֶת הַקּוֹדְמִים – לְפִיכָךְ יַעֲלוּ לוֹ מִן הַמִּנְיָן! 
אָמַרְתָּ: קַל וָחֹמֶר הוּא: אִם מִי שֶׁנָּזוּר בַּקֶּבֶר, וּשְׂעָרוֹ רָאוּי לְתִגְלַחַת נְזִירוּת – אֵין עוֹלִים לוֹ מִן הַמִּנְיָן, 
יְמֵי חֲלוּטוֹ, שֶׁאֵין שְׂעָרוֹ רָאוּי לְתִגְלַחַת נְזִירוּת – אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יַעֲלוּ לוֹ מִן הַמִּנְיָן? {{הע-שמאל|הנוזר בקבר אינו מונה ימים לנזירותו ואינו חייב בתגלחת הטומאה אלא מתחיל למנות מהיום שנטהר; ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ג#משנה ה|נזיר ג ה.]] 
נזיר שהוא מצורע מוחלט – אין שערו ראוי לתגלחת טהרה, שהרי אם יטהר יגלח אותו כמצורע ולא כנזיר.}}
הוּא הַדִּין לִימֵי סִפְרוֹ, אוֹ כְּשֵׁם שֶׁאֵין יְמֵי חֲלוּטוֹ עוֹלִים לוֹ מִן הַמִּנְיָן כָּךְ יְמֵי הֶסְגֵּרוֹ לֹא יַעֲלוּ לוֹ מִן הַמִּנְיָן? 
וְהַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וִימֵי חֲלוּטוֹ מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וִימֵי הֶסְגֵּרוֹ מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, 
אִם לָמַדְתִּי לִימֵי חֲלוּטוֹ, שֶׁאֵין עוֹלִים לוֹ מִן הַמִּנְיָן – אַף יְמֵי הֶסְגֵּרוֹ לֹא יַעֲלוּ לוֹ מִן הַמִּנְיָן! 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בִּימֵי חֲלוּטוֹ, שֶׁטָּעוּן הוּא תִּגְלַחַת וּמֵבִיא קָרְבָּן – לְפִיכָךְ אֵין עוֹלִים לוֹ מִן הַמִּנְיָן, 
תֹּאמַר בִּימֵי הֶסְגֵּרוֹ, שֶׁאֵין טָעוּן תִּגְלַחַת וּמֵבִיא קָרְבָּן – לְפִיכָךְ יַעֲלוּ לוֹ מִן הַמִּנְיָן! {{הע-שמאל|אם נגע הצרעת לא יגדל והנזיר יטוהר לאחר שבעת ימי ההסגר יהיה גם פטור מתגלחת ומקרבן. וראו גם [[ביאור:תוספתא/נזיר/ה#ד|תוספתא נזיר ה ד.]]}}
מִכָּאן אָמְרוּ: יְמֵי חֲלוּטוֹ שֶׁל מְצֹרָע וִימֵי סִפְרוֹ כַּיּוֹצֵא בָהֶם, 
אֲבָל יְמֵי הַזָּב וְהַזָּבָה, וִימֵי הֶסְגֵּרוֹ שֶׁל מְצֹרָע – הֲרֵי אֵלּוּ עוֹלִים לוֹ מִן הַמִּנְיָן. 
{{הע-שמאל|כפי שראינו לעיל בפיסקאות כד-כה, נזיר שהשלים את ימי הנזירות אבל עדיין לא הביא את הקרבן חייב לשמור על איסורי היין והתגלחת. כאן מרחיבים את האיסורים ומוסיפים גם את איסור הטומאה; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ט|נזיר ו ט.]] לעניין הקל וחומר ודחיותיו – ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ה|נזיר ו ה,]] [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ג|ותוספתא נזיר ד ג.]] והשוו לדרך הדיון בפיסקה כה לעיל.}}
&quot;וְהִזִּיר לַה' אֶת יְמֵי נִזְרוֹ&quot;, לַעֲשׂוֹת יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת – עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 
אוֹ שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב עַד שֶׁיַּשְׁלִים אֶת נְזִירוּתוֹ? הֲרֵי אַתָּה דָן: הוֹאִיל וְאָסוּר בְּיַיִן וְאָסוּר בְּטֻמְאָה, 
אִם לָמַדְתִּי לְיַיִן שֶׁעָשָׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּתוֹ כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּתוֹ עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
אַף טֻמְאָה נַעֲשֶׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּתוֹ כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּתוֹ עַד הֲבָאַת קָרְבָּן! 
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמָה הַיַּיִן, שֶׁאֵינוֹ סוֹתֵר, עָשָׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
טֻמְאָה, שֶׁסּוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל – דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ יָמִים שֶׁל אַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן! 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּיַיִן, שֶׁלֹּא הֻתַּר מִכְּלָלוֹ, לְפִיכָךְ עָשָׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
תֹּאמַר בְּטֻמְאָה, שֶׁהֻתְּרָה מִכְּלָלָהּ – לְפִיכָךְ לֹא נַעֲשֶׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 
הֲרֵי תִגְלַחַת תּוֹכִיחַ, שֶׁהֻתְּרָה מִכְּלָלָהּ, וְעָשָׂה בָהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 
הִיא תּוֹכִיחַ לְטֻמְאָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֻתְּרָה מִכְּלָלָהּ – נַעֲשֶׂה בָהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמָה תִגְלַחַת, שֶׁאֵינָהּ סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל, עָשָׂה בָהּ יָמִים שֶׁל אַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
טֻמְאָה, שֶׁסּוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל – דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה בָהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן! 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּתִגְלַחַת, שֶׁעָשָׂה בָהּ הַמְגַלֵּחַ כַּמִּתְגַּלֵּחַ – לְפִיכָךְ עָשָׂה בָהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
תֹּאמַר בְּטֻמְאָה, שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ הַמְטַמֵּא כַּמִּטַּמֵּא – לְפִיכָךְ לֹא עָשָׂה בָהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 
וַהֲרֵי הַיַּיִן יוֹכִיחַ, שֶׁלֹּא עָשָׂה בוֹ אֶת הַמַּשְׁקֶה כַּשּׁוֹתֶה, וְעָשָׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 
וְהוּא יוֹכִיחַ לְטֻמְאָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ הַמְטַמֵּא כַּמִּטַּמֵּא – נַעֲשֶׂה בָהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמָה הַיַּיִן, שֶׁאֵינוֹ סוֹתֵר, עָשָׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
טֻמְאָה, שֶׁסּוֹתֶרֶת, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בָהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן? 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּיַיִן, שֶׁלֹּא הֻתַּר מִכְּלָלוֹ, לְפִיכָךְ עָשָׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
תֹּאמַר בְּטֻמְאָה, שֶׁהֻתְּרָה מִכְּלָלָהּ – לְפִיכָךְ לֹא נַעֲשֶׂה בָהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן! 
הוֹאִיל וְחָזַר הַדִּין חֲלִילָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יָיִן&quot;. וְכִי נָזִיר שׁוֹתֶה יַיִן? אֶלָּא מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ וְלָדוּן גְּזֵרָה שָׁוָה. 
נֶאֱמַר כָּאן &quot;נָזִיר&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;נָזִיר&quot;; מַה נָּזִיר הָאָמוּר לְהַלָּן, עָשָׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
אַף נָזִיר הָאָמוּר כָּאן, נַעֲשֶׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן! 
}}

===פיסקה לב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו יג''' 
'''&quot;זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר&quot;''' ([[במדבר ו יג]]), אֶחָד נְזִיר יָמִים וְאֶחָד נְזִיר עוֹלָם. {{הע-שמאל|נזיר רגיל שהסתיימה הנזירות שלו, וגם נזיר עולם שהכביד שערו אחת לשלושים יום (לדעת ת&quot;ק [[ביאור:משנה נזיר פרק א#משנה ד|בנזיר א ד,]] ושם במשנה ב) – מביאים שלוש בהמות כדלהלן.}}
&quot;זֹאת&quot; – לְקָרְבַּן טָהֳרָה. אוֹ אַף לְקָרְבַּן טֻמְאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ&quot;, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְּמִי {{ב|שֶׁיֵּשׁ פֶּסֶק לְנִזְרוֹ.|שמועד הבאת הקרבן שלו צפוי מראש.}} 
&quot;יָבִיא אֹתוֹ&quot;, וְכִי אֲחֵרִים מְבִיאִים אוֹתוֹ? וַהֲלֹא הוּא מֵבִיא אֶת עַצְמוֹ! 
זוֹ אַחַת מִשָּׁלֹשׁ אֶתִים שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ בַּתּוֹרָה. {{הע-שמאל|בשלושה מקומות מסביר ר' ישמעאל ש'אותו' או 'אותם' מכוונים לנושא עצמו, ולא למושא חיצוני. נראה שבכל שלושת המקומות אמנם הנושא (הנזיר, הכהנים ומשה) פעיל אבל יש בו גם צד וממד סביל.}}
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם עֲוֹן אַשְׁמָה&quot; ([[ויקרא כב טז]]); וְכִי אֲחֵרִים מַשִּׂיאִים אוֹתָם? וַהֲלֹא הֵם מַשִּׂיאִים אֶת עַצְמָם! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי&quot; ([[דברים לד ו]]); וְכִי אֲחֵרִים קָבְרוּ אוֹתוֹ? וַהֲלֹא {{ב|הוּא קָבַר אֶת עַצְמוֹ!|משה נכנס בעצמו למערה}} 
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: &quot;יָבִיא אֹתוֹ&quot; – הוּא יָבִיא אֶת עַצְמוֹ, וְאֵין אֲחֵרִים מְבִיאִים אוֹתוֹ! 
}}

===פיסקה לג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו יד''' 
'''&quot;וְהִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ לַה' כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ תָּמִים&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת בַּעַל מוּם. {{הע-שמאל|מפרש &quot;תמים&quot; – שלם, שאינו בעל מום. קרבנות תגלחת הטהרה הן &quot;שלוש בהמות&quot;, וכך מכונה קרבן הטהרה של הנזיר [[ביאור:משנה נזיר פרק א#משנה ב|בנזיר א ב]] – בניגוד לתגלחת הטומאה, שיש בה בהמה אחת ושתי ציפורים.}}
'''&quot;וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת שְׁנָתָהּ תְּמִימָה&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת בַּעֲלַת מוּם. 
'''&quot;וְאַיִל אֶחָד תָּמִים לִשְׁלָמִים&quot;''' – לִמֵּד בַּנָּזִיר, שֶׁיִּטְעַן בְּשָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת! 
}}

===פיסקה לד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו טו-יז'''
{{הע-שמאל|שימוש במידה &quot;כלל ופרט – אין בכלל אלא מה שבפרט&quot;: החלות והרקיקים הם כל תכולת סל המצות, ואין שם ארבעה סוגי לחם, בניגוד לקרבן תודה, שכולל גם סולת מורבכת ולחם חמץ – ראו [[ויקרא ז יב]]-יג.}}
'''&quot;וְסַל מַצּוֹת&quot;''' – כְּלָל, '''&quot;סֹלֶת חַלּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת...&quot;''' – פְּרָט.
כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶׁבַּפְּרָט; שֶׁהָיָה בַּדִּין:
הוֹאִיל וְתוֹדָה טְעוּנָה לֶחֶם וְאֵיל נָזִיר טָעוּן לֶחֶם,
אִם לָמַדְתִּי לְתוֹדָה שֶׁטְּעוּנָה אַרְבַּעַת מִינִים – אַף אֵיל נָזִיר יִטָּעֵן אַרְבַּעַת מִינִים!
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְסַל מַצּוֹת&quot;''' – כְּלָל, '''&quot;סֹלֶת חַלּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן&quot;''' – פְּרָט.
כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶׁבַּפְּרָט.
{{הע-שמאל|שימוש במידה &quot;דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד – לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא&quot;: את המנחות והיין צריך להביא רק עבור איל השלמים וכבש העולה, ולא עבור כבשת החטאת, ובקרבן טומאה לא עבור כבש האשם, בניגוד לקרבן המצורע שנטהר, שמביא נסכים לחטאתו ולאשמו; כי עולה ושלמים יכולים להיות נדר ונדבה וולונטארית, בניגוד לחטאת ואשם שהם קרבנות חובה, וראו גם [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ו|מנחות ט ו,]] שקרבן המצורע יוצא מן הכלל בעניין זה.}}
'''&quot;וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם&quot;''' – לָעוֹלָה וְלַשְּׁלָמִים. אוֹ אַף לַחַטָּאת וְלָאָשָׁם?
וְהַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וּמְצֹרָע מְגַלֵּחַ וּמֵבִיא קָרְבָּן וְנָזִיר מְגַלֵּחַ וּמֵבִיא קָרְבָּן,
אִם לָמַדְתִּי לִמְצֹרָע, שֶׁחַטָּאתוֹ וַאֲשָׁמוֹ טְעוּנִים נְסָכִים – אַף הַנָּזִיר, יִהְיֶה חַטָּאתוֹ וַאֲשָׁמוֹ טְעוּנִים נְסָכִים!
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאֶת הָאַיִל יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים לַה' עַל סַל הַמַּצּוֹת, וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת מִנְחָתוֹ וְאֶת נִסְכּוֹ&quot;''' ([[במדבר ו יז]]).
אַיִל הָיָה בַּכְּלָל, יָצָא מוּצָא מִן הַכְּלָל וְלִמֵּד עַל הַכְּלָל: מָה אַיִל מְיֻחָד, שֶׁהוּא בָּא בְּנֶדֶר וּנְדָבָה – טָעוּן נְסָכִים,
כָּךְ כָּל הַבָּא בְּנֶדֶר וּנְדָבָה – טָעוּן נְסָכִים; יָצְאוּ חַטָּאת וְאָשָׁם, שֶׁאֵינָם בָּאִים בְּנֶדֶר וּנְדָבָה – שֶׁלֹּא יִטָּעֲנוּ נְסָכִים.
{{הע-שמאל|שימוש במידה &quot;דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש – אי אתה רשאי להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לעניינו בפירוש&quot;: אמנם המנחות והנסכים נזכרו כבר בפס' טו, אבל אילו לא היה נאמר בפירוש בפס' יז &quot;את מנחתו ואת נסכו&quot; היינו חושבים שהכהן רק שוחט את הבהמות, ולא מנסך את היין.}}
'''&quot;וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת מִנְחָתוֹ וְאֶת נִסְכּוֹ&quot;''' – מִפְּנֵי שֶׁהָיָה בַּכְּלָל, יָצָא לָדוּן בַּלֶּחֶם.
הֶחֱזִירוֹ הַכָּתוּב לִכְלָלוֹ.
}}

===פיסקה לה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו יח''' 
{{הע-שמאל|פעמיים דוחה את פרשנות הפשט, ש'פתח אוהל מועד' הוא תיאור המקום: טענה שגילוח הוא בזיון, ואילו פתח המקדש הוא מקום מכובד שאין לבזותו. השוו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ז|נזיר ו ז,]] דברי ר' יהודה: הביטוי &quot;פתח אוהל מועד&quot; מתורגם ל&quot;על קרבן השלמים&quot;, והוא אינו מציין מקום אלא זמן: מיד לאחר שחיטת השלמים.}}
'''&quot;וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''' – בַּשְּׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְשָׁחֲטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot; ([[ויקרא ג ב]]). 
אַתָּה אוֹמֵר בַּשְּׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד כְּמַשְׁמָעוֹ? – אִם אָמַרְתָּ כֵן – הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן! 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;? – בַּשְּׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר! 
אַתָּה אוֹמֵר בַּשְּׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד כְּמַשְׁמָעוֹ? אָמַרְתָּ: אָמְרָה תוֹרָה &quot;לֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי&quot; ([[שמות כ כב]]), {{ב|קַל וָחֹמֶר שֶׁלֹּא יְגַלֵּחַ|שזו דרך ביזיון כדלעיל.}}! 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;? בַּשְּׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר! 
{{הע-שמאל|ר' יצחק מוכיח זאת מהפסוק, הקושר בין בישול הבשר לבין הגילוח: בישול הבשר אינו נעשה בפתח האוהל אלא במקום אחר, ושם מגלח הנזיר.}}
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: בַּשְּׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בַּשְּׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד כְּמַשְׁמָעוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְלָקַח אֶת שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ&quot;; מָקוֹם שֶׁהָיָה מְבַשֵּׁל – שָׁם הָיָה מְגַלֵּחַ! 
{{הע-שמאל|אין לגלח בלילה, שבו סגורים פתחי המקדש.}}
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: &quot;וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot; – הָא, אִם אֵין שָׁם פֶּתַח פָּתוּחַ, לֹא הָיָה מְגַלֵּחַ! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ז|נזיר ו ז-ח,]] &quot;ואם גילח על אחת משלושתן יצא&quot;.
את הגילוח ניתן לעשות גם בגבולים, כלומר מחוץ למקדש, שהרי ראינו שמגלח במקום שמבשל. במקרה כזה, לדעת ר' מאיר במשנה ח – בתגלחת טומאה אינו משלח מתחת הדוד, אלא קובר את השיער המגולח.}} 
'''&quot;וְלָקַח אֶת שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ וְנָתַן עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר תַּחַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא תַּחַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים.
תַּחַת חַטָּאת, {{ב|תַּחַת אָשָׁם|בתגלחת טומאה}} מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תַּחַת זֶבַח&quot;, מִכָּל מָקוֹם. 
אֵין לִי אֶלָּא בַּמִּקְדָּשׁ, בַּגְּבוּלִין מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְנָתַן עַל הָאֵשׁ&quot;, מִכָּל מָקוֹם! 
}}

===פיסקה לו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו יט''' 
{{הע-שמאל|ת&quot;ק דורש כאן שכל הדברים על כפי הנזיר יהיו שלמים: הזרוע, החלה והרקיק. לדעת רשב&quot;י הזרוע מבושלת, ואילו לדעת ת&quot;ק מפריד את הזרוע מהאיל מיד לאחר שחיטתו.}}
'''&quot;וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַזְּרֹעַ בְּשֵׁלָה&quot;''' – אֵין &quot;בְּשֵׁלָה&quot; אֶלָּא שְׁלֵימָה. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: אֵין &quot;בְּשֵׁלָה&quot; אֶלָּא שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה עִם הָאַיִל. 
'''&quot;וְחַלַּת מַצָּה אַחַת מִן הַסַּל&quot;''' – שֶׁאִם נִפְרְסָה אוֹ חָסְרָה – פְּסוּלָה! 
'''&quot;וּרְקִיק מַצָּה אַחַת&quot;''' – שֶׁאִם נִפְרַס אוֹ חָסַר – פָּסוּל! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ז|נזיר ו ז.]] לדעת ר' יהודה סדר תגלחת הטהרה הוא: הבאת הקרבנות, שחיטת השלמים, גילוח ושריפת השיער, תנופה ושחיטת שאר הקרבנות. ר' אלעזר מסכים, אבל מחליף את שחיטת השלמים בשחיטת החטאת.
בדיעבד מסכימים שניהם שאם גילח על אחד מהקרבנות – יצא.
לדרשה האחרונה &quot;אלו... ואין הבאת קרבנותיו...&quot; ראו לעיל סוף פיסקה כח,  המבחינה בין תגלחת הטומאה לתגלחת הטהרה.}}
'''&quot;וְנָתַן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ אֶת נִזְרוֹ&quot;''', 
אֵלּוּ &quot;אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ אֶת נִזְרוֹ&quot;, וְאֵין הֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו &quot;אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ אֶת נִזְרוֹ&quot;! 
}}

===פיסקה לז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו כ''' 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ה#משנה ו|מנחות ה ו,]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה יז|לעיל פיסקה יז.]]
לעניין &quot;לפני ה' – במזרח&quot; ראו [[במדבר ג לח]].}}
'''&quot;וְהֵנִיף אֹתָם הַכֹּהֵן תְּנוּפָה לִפְנֵי ה'&quot;''' ([[במדבר ו כ]]) – מוֹלִיךְ וּמֵבִיא; מַעֲלֶה וּמוֹרִיד מִנַּיִן? 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם&quot; ([[שמות כט כז]]), מַקִּישׁ הֲרָמָה לִתְנוּפָה: 
מַה תְּנוּפָה, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא – אַף הֲרָמָה מוֹלִיךְ וּמֵבִיא; וּמָה הֲרָמָה מַעֲלֶה וּמוֹרִיד – אַף תְּנוּפָה מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. 
מִכָּאן אָמְרוּ: מִצְוַת תְּנוּפָה – מוֹלִיךְ וּמֵבִיא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, זוֹ הִיא מִצְוַת תְּנוּפָה! 
'''&quot;לִפְנֵי ה'&quot;''' – {{ב|בַּמִּזְרָח|המזבח}}; שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לִפְנֵי ה'&quot;, הֱוֵי אוֹמֵר בַּמִּזְרָח – עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב. 
{{הע-שמאל|הכלל הוא שכל קרבנות השלמים טעונים הפרשת חזה ושוק; והיוצא ממנו הוא שלמי הנזיר. כיוון ששלמי הנזיר יצאו מן הכלל הנ&quot;ל לא היה אפשר לחייב בהם הפרשת חזה ושוק אלמלא נאמרו הדברים בפירוש.}}
'''&quot;קֹדֶשׁ הוּא לַכֹּהֵן עַל חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְעַל שׁוֹק הַתְּרוּמָה&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר?  
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;כִּי אֶת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֶת שׁוֹק הַתְּרוּמָה לָקַחְתִּי&quot; ([[ויקרא ז לד]]) – אַף שַׁלְמֵי נָזִיר בַּמַּשְׁמָע. 
הֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאָם מִכְּלָלָם, שֶׁיִּטָּעֲנוּ הַפְרָשַׁת זְרוֹעַ! 
אֵין לִי אֶלָּא הַפְרָשַׁת הַזְּרוֹעַ, הַפְרָשַׁת חָזֶה וָשׁוֹק מִנַּיִן? 
וְדִין הוּא: וּמָה אִם שַׁלְמֵי יָחִיד, שֶׁאֵין טְעוּנִין הַפְרָשַׁת הַזְּרוֹעַ, טְעוּנִין הַפְרָשַׁת חָזֶה וָשׁוֹק. 
שַׁלְמֵי נָזִיר, שֶׁטְּעוּנִים הַפְרָשַׁת הַזְּרוֹעַ, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּטָּעֲנוּ הַפְרָשַׁת חָזֶה וָשׁוֹק? 
אִם זָכִיתִי מִן הַדִּין, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;קֹדֶשׁ הוּא לַכֹּהֵן עַל חֲזֵה הַתְּנוּפָה&quot;'''? 
אֶלָּא כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בַּכְּלָל וְיָצָא לִדּוֹן בַּדָּבָר הֶחָדָשׁ – אִי אַתָּה יָכוֹל לְהַחֲזִירוֹ לִכְלָלוֹ עַד שֶׁיַּחֲזִירֶנּוּ הַכָּתוּב לִכְלָלוֹ – דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. 
}}

===פיסקה לח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו כא''' 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה כ|לעיל פיסקה כ:]] ר' יאשיה לומד מהביטוי &quot;תורת הנזיר&quot; שמצוות נזיר היא לדורות. ר' יונתן קורא את הביטוי כפשטו, כסיום הדיון בנזיר.}}
'''&quot;זֹאת תּוֹרַת&quot;''' ([[במדבר ו כא]]), אֵין לִי אֶלָּא לְשָׁעָה. לְדוֹרוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;זֹאת תּוֹרַת&quot;''', דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: כְּחוֹתַם הַדְּבָרִים. 
{{הע-שמאל|אם הפריש את קרבנות הנזיר לפני שנזר – אינו חייב להזיר, וראו [[ביאור:תוספתא/נזיר/ב#ג|תוספתא נזיר ב ג.]] לעניין 'קרבן אחרים' ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ד#משנה ז|נזיר ד ז,]] דעת ר' יוסי (ובתוספתא ר' מאיר ור' יהודה), שאין בן רשאי לנזור על חשבון אביו אפילו אם האב מת והוריש לו את הקרבנות.}}
'''&quot;קָרְבָּנוֹ לַה' עַל נִזְרוֹ&quot;''' – וְלֹא נִזְרוֹ עַל קָרְבָּנוֹ! 

'''&quot;קָרְבָּנוֹ לַה' עַל נִזְרוֹ&quot;''' – וְלֹא קָרְבַּן אֲחֵרִים עַל נִזְרוֹ. 
{{הע-שמאל|רשאי הנזיר להוסיף עולות ושלמים כרצונו, אבל לא חטאות ואשמות. 
לעניין נזיר שנדר על מנת שישתה יין וכו' ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ב#משנה ד|נזיר ב ד:]] תורת הנזירות היא קשוחה ואינה ניתנת לחלוקה. כך גם לעניין התנאי שיגלח אחת על כמה נזירויות – ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ג#משנה ב|נזיר ג ב.]]}}
'''&quot;מִלְּבַד אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ&quot;''', מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם אָמַר: &quot;הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת לְגַלֵּחַ עַל מֵאָה עוֹלוֹת וְעַל מֵאָה שְׁלָמִים&quot;, 
קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו '''&quot;כְּפִי נִדְרוֹ אֲשֶׁר יִדֹּר&quot;'''? – תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ&quot;'''. 
אוֹ אֲפִילוּ אָמַר: &quot;הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת לְגַלֵּחַ עַל מֵאָה חַטָּאוֹת וְעַל מֵאָה אֲשָׁמוֹת&quot;, קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו '''&quot;כְּפִי נִדְרוֹ אֲשֶׁר יִדֹּר&quot;'''? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מִלְּבַד אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ&quot;''', לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא קָדָשִׁים הַבָּאִים בְּנֵדֶר וּבִנְדָבָה! 
אוֹ אֲפִילוּ אָמַר: &quot;הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֶהְיֶה שׁוֹתֶה יַיִן וּמִטַּמֵּא לַמֵּתִים&quot;, קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו '''&quot;כְּפִי נִדְרוֹ אֲשֶׁר יִדֹּר&quot;'''? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ&quot;'''! 
אוֹ אֲפִילוּ אָמַר: &quot;הֲרֵי עָלַי חָמֵשׁ נְזִירִיּוֹת עַל מְנָת שֶׁאֲגַלַּח תִּגְלַחַת אַחַת וְתַעֲלֶה לְכֻלָּם&quot;, קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו '''&quot;כְּפִי נִדְרוֹ&quot;'''? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ&quot;'''. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/נזיר/ה#ד|תוספתא נזיר ה ד,]] וראו גם [[ביאור:משנה נזיר פרק ח#משנה ב|נזיר ח, ב,]] במקרים של ספק; וראו לעיל פיסקה לא. 
רשב&quot;י משיב בשלילה לשאלה, אבל הסיכום הוא בניגוד לדעתו: נזיר שהצטרע, הוסגר ונרפא – ונטמא בטומאת מת – מגלח תגלחת טומאה אחת לנזירות ולצרעת, ואחרי שהביא את קרבנות המצורע ואת קרבנות תגלחת הטומאה – חוזר לנזירותו ככל נזיר שנטמא.
הדיון מצביע על הדמיון בין תגלחת הטומאה של הנזיר לבין המצורע שנרפא.}}
שָׁאֲלוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ וְרַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: 
הֲרֵי שֶׁהָיָה נָזִיר וּמְצֹרָע, מַהוּ שֶׁיְּגַלַּח תִּגְלַחַת אַחַת וְתַעֲלֶה לוֹ לִנְזִירוּתוֹ וּלְצָרַעְתּוֹ? 
אָמַר לָהֶם: וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר? 
אִילוּ זֶה מְגַלֵּחַ לְגַדֵּל שֵׂעָר וְזֶה מְגַלֵּחַ לְגַדֵּל שֵׂעָר – יָפֶה אַתֶּם אוֹמְרִים. 
אֶלָּא שֶׁהַמְּצֹרָע {{ב|מְגַלֵּחַ '''לְגַדֵּל''' שֵׂעָר|מטרת הגילוח של המצורע היא לגדל שיער בריא}} וְנָזִיר מְגַלֵּחַ '''לְהַעֲבִיר''' שֵׂעָר! 
הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לוֹ לְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת אַחַת וְתַעֲלֶה לוֹ לִנְזִירוּתוֹ וּלְצָרַעְתּוֹ? 
אָמְרוּ לוֹ: אַף אָנוּ אוֹמְרִים: לֹא עוֹלָה לוֹ {{ב|בִּימֵי גָמְרוֹ,|בימים שהוא מצורע מוחלט}} עוֹלָה לוֹ {{ב|בִּימֵי סִפְרוֹ.|בימים שהוא מוסגר}} 
אָמַר לָהֶם: וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר? אִילוּ זֶה מְגַלֵּחַ לִפְנֵי {{ב|זְרִיקַת דָּמִים|של הקרבן}} וְזֶה מְגַלֵּחַ לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים – יָפֶה אַתֶּם אוֹמְרִים. 
אֶלָּא שֶׁמְּצֹרָע מְגַלֵּחַ '''לִפְנֵי''' זְרִיקַת דָּמִים וְנָזִיר {{ב|מְגַלֵּחַ|תגלחת טהרה}} '''לְאַחַר''' זְרִיקַת דָּמִים! 
הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לוֹ לְיגַלֵּחַ תִּגְלַחַת אַחַת וְתַעֲלֶה לוֹ לִנְזִירוּתוֹ וּלְצָרַעְתּוֹ? 
אָמְרוּ לוֹ: אַף אָנוּ אוֹמְרִים: לֹא עוֹלָה לוֹ בְּטָהוֹר – עוֹלָה לוֹ {{ב|בְּטָמֵא.|תגלחת טומאה}} 
אָמַר לָהֶם: וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר? אִילוּ זֶה מְגַלֵּחַ לִפְנֵי {{ב|בִּיאַת מַיִם|טבילה}} וְזֶה מְגַלֵּחַ לִפְנֵי בִּיאַת מַיִם, יָפֶה אַתֶּם אוֹמְרִים. 
אֶלָּא שֶׁמְּצֹרָע מְגַלֵּחַ '''לִפְנֵי''' בִּיאַת מַיִם וְנָזִיר מְגַלֵּחַ '''לְאַחַר''' בִּיאַת מַיִם; הֵיאַךְ אֶפְשָׁר שֶׁיְּגַלַּח תִּגְלַחַת אַחַת וְתַעֲלֶה לוֹ לִנְזִירוּתוֹ וּלְצָרַעְתּוֹ? 
אָמְרוּ לוֹ: תִּקּוּן הַדָּבָר: לֹא עוֹלָה בִּימֵי גָמְרוֹ – עוֹלָה בִּימֵי סִפְרוֹ! 
לֹא עוֹלָה בְּטָהוֹר – עוֹלָה בְּטָמֵא! 
}}

===פיסקה לט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו כב-כג''' 
{{הע-שמאל|המצווה מופנית לכוהנים ולכן אמר אותה משה לאהרון ולבניו. מצוות הקשורות לכל ישראל נאמרו לכולם, ומצוות הקשורות לכל אדם נאמרו גם לגרים.}}
'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרְכוּ&quot;''' ([[במדבר ו כב]]-כג). 
לְפִי שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה הַפָּרָשָׁה בְּאַהֲרֹן וּבָנָיו – הֵבִיא אֶת אַהֲרֹן וְהֵבִיא אֶת בָּנָיו לִכְלַל דִּבּוּר. 
שֶׁזֶּה כְּלָל: שֶׁכָּל זְמַן שֶׁדִּבֵּר לַכֹּהֲנִים – מַעֲשֶׂה בַּכֹּהֲנִים; דִּבֵּר לְיִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ – מַעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל. 
דִּבֵּר לְיִשְׂרָאֵל וּמַעֲשֶׂה בְּכָל אָדָם – צָרִיךְ לְהָבִיא מִן הַגֵּרִים. 
{{הע-שמאל|לעניין הכלל &quot;שכל מקום...&quot; ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ט|מכילתא בחדש ט לפס' יט,]] וראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק ז#משנה ב|סוטה ז ב.]]}}
'''&quot;כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עֲנִיָּה וַאֲמִירָה&quot;, &quot;כֹּה&quot;, &quot;כָּכָה&quot; – בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.  
{{הע-שמאל|הכוהנים צריכים לעמוד בזמן שהם מברכים, וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה רח|ספרי דברים רח,]] שם לומדים זאת מפסוק אחר. וראו [[ביאור:ספרא/מכילתא דמילואים/שמיני#כט|מכילתא דמילואים שמיני כט,]] שתולים את יעילות הברכה במצב הרוחני של הציבור.
ר' נתן מסיק את חובת העמידה מהיקש לעבודת המקדש.}}
'''&quot;כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – בַּעֲמִידָה. אַתָּה אוֹמֵר בַּעֲמִידָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בַּעֲמִידָה וְשֶׁלֹּא בַּעֲמִידָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם&quot; ([[דברים כז יב]]). נֶאֱמַר כָּאן בְּרָכָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן בְּרָכָה. 
מַה בְּרָכָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן בַּעֲמִידָה – אַף בְּרָכָה הָאֲמוּרָה כָּאן בַּעֲמִידָה. 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי כִּי בָם בָּחַר ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בְּשֵׁם ה'&quot; ([[דברים כא ה]]). 
מַקִּישׁ בְּרָכָה לְשֵׁרוּת: מַה שֵּׁרוּת בַּעֲמִידָה – אַף בְּרָכָה בַּעֲמִידָה. 
{{הע-שמאל|את החובה לשאת את כפיהם לומדת הדרשה מאהרון, שבירך את העם ביום חנוכת המשכן. ר' יונתן מוסיף פסוק שבו מוקשים הכוהנים לאהרון, כי אלמלא הפסוק היה אפשר לטעון שהמקרה של חנוכת המשכן יוצא דופן; וראו [[ביאור:תוספתא/תענית/ג|תוספתא תענית ג א.]]}}
'''&quot;כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם. אַתָּה אוֹמֵר בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם וְשֶׁלֹּא בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם&quot; ([[ויקרא ט כב]]). מָה אַהֲרֹן בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם – אַף בָּנָיו בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אִי, מַה לְּהַלָּן רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְקָרְבַּן צִבּוּר וְכֹהֵן גָּדוֹל, אַף כָּאן רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְקָרְבַּן צִבּוּר וְכֹהֵן גָּדוֹל? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כִּי בוֹ בָחַר ה' אֱלֹהֶיךָ מִכָּל שְׁבָטֶיךָ... הוּא וּבָנָיו כָּל הַיָּמִים&quot; ([[דברים יח ה]]). מַקִּישׁ בָּנָיו לוֹ. 
מַה הוּא בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם – אַף בָּנָיו בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם. 
{{הע-שמאל|דורש 'כה', שאמר להם משה בשם המפורש; והשוו לעיל שדרשו 'כה – בלשון הקודש'. ר' יאשיה אינו מנמק את דבריו, ויתכן שהוא דורש את [[דברים יב ה]]; וראו גם פיסקה מג לקמן.
לדברי ר' יונתן השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה יא|מכילתא בחדש יא]] [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יב#פיסקה סב|וספרי דברים סב,]] וראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק ז#משנה ו|סוטה ז ו.]] הוא דורש 'אזכיר' – תזכיר, והופך את סדר הפסוק: במקום שאבוא אליך וברכתיך – תזכיר את שמי! כלומר שאין היתר להזכיר את שם הקב&quot;ה בכל מקום, אלא רק במקדש.}}
'''&quot;כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – בַּשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ. 
אַתָּה אוֹמֵר בַּשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּכִנּוּי? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;. בַּמִּקְדָּשׁ בַּשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ, וּבַמְּדִינָה בְּכִנּוּי, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי&quot; ([[שמות כ כא]]). זֶה מִקְרָא מְסֹרָס: 
בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֲנִי נִגְלֶה עָלֶיךָ – שָׁם תְּהֵא מַזְכִּיר אֶת שְׁמִי; וְהֵיכָן אֲנִי נִגְלֶה עָלֶיךָ? בְּבֵית הַבְּחִירָה. 
אַף אַתָּה לֹא תְּהֵא מַזְכִּיר אֶת שְׁמִי, אֶלָּא בְּבֵית הַבְּחִירָה! מִיכָּן אָמְרוּ: שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ אָסוּר לְאוֹמְרוֹ בַּגְּבוּלִין! 
{{הע-שמאל|הנושא במשפט, הזוכה לברכת ה' בדרשה הראשונה הם 'בני ישראל' כולם (כולל נשים, גרים ועבדים), ובדרשה השניה אהרון ובניו. האם הכוהנים מברכים את העם ישירות, ובשכר זאת זוכים לברכת ה' – או שהם רק מפעילים את ברכת הקב&quot;ה לעם?}}
'''&quot;כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל. בְּרָכָה לַגֵּרִים, לַנָּשִׁים וְלַעֲבָדִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם.&quot; 
בְּרָכָה לַכֹּהֲנִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;. 
{{הע-שמאל|המושא במשפט, לפי הדרשה, הוא בני ישראל – שאותם מצווים הכוהנים לברך, ולא אהרון ובניו שאליהם אומר משה את הנוסח שלה.}}
'''&quot;כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', {{ב|פָּנִים כְּנֶגֶד פָּנִים.|הכוהנים פונים מול העם בשעת הברכה.}} אַתָּה אוֹמֵר פָּנִים כְּנֶגֶד פָּנִים, אוֹ {{ב|מוּל|עורף}} כְּנֶגֶד פָּנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אָמוֹר לָהֶם&quot;, פָּנִים כְּנֶגֶד פָּנִים. 
{{הע-שמאל|הברכה נאמרת בקול רם. גם כאן אומרים הכוהנים את הברכה לבני ישראל; אבל הדרשה האחרונה מתפרשת שאומרים ומקריאים את הברכה לכוהנים.}}
'''&quot;כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – שֶׁיְּהֵא כָּל הַקָּהָל שׁוֹמֵעַ, אוֹ בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אָמוֹר לָהֶם&quot;, שֶׁיְּהֵא כָּל הַקָּהָל כֻּלּוֹ שׁוֹמֵעַ. 
וּמִנַּיִן שֶׁחַזָּן צָרִיךְ {{ב|לוֹמַר לָהֶם &quot;אִמְרוּ&quot;|בימינו קוראים &quot;כוהנים&quot;}}? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אָמוֹר לָהֶם&quot;. 
}}

===פיסקה מ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו כד'''
{{הע-שמאל|הדרשה הראשונה מזהה את תוכן ברכת הכוהנים עם הברכות שבספר דברים, שמתנה אותן בקיום המצוות. לכן גם ברכת הכוהנים אינה כללית, אלא גם היא מותנה בקיום המצוות.
כך מסביר הדרשן את העובדה שברכות הכוהנים אינן מתגשמות.}}
'''&quot;יְבָרֶכְךָ ה'&quot;''' – בַּבְּרָכָה הַמְּפֹרֶשֶׁת בַּתּוֹרָה.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה... בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ, בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֲךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ&quot; ([[דברים כח ג]]-ו).
&quot;וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ&quot;. אֵימָתַי? – &quot;כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ&quot; ([[דברים כח ב]])!
{{הע-שמאל|הדרשות השונות מסכימות ש&quot;יברכך&quot; הוא ברכת הנכסים, כבספר דברים דלעיל. הן שונות זו מזו בדרשותיהן את &quot;וישמרך&quot;.
הדרשות מסודרות החל משמירת הנכסים, דרך שמירת הגוף – אל שמירת הנשמה לאחר המוות מאבדן ומגיהינום, והחזרתה בעולם הבא.
בין הדרשות משולבות גם דרשות על שמירה מיצר הרע ומן המזיקים, וכן דרשות לאומיות, על שמירה משלטון זר ושמירת הקץ והגאולה – בזכות האבות.
הדגשתי בפסוקים המצוטטים את השימוש בביטויי השמירה.}}
'''&quot;יְבָרֶכְךָ ה'&quot;''' – בַּנְּכָסִים, '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – בַּנְּכָסִים. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: '''&quot;יְבָרֶכְךָ&quot;''' – בַּנְּכָסִים, '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – בַּגּוּף.
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – מִיֵּצֶר הָרָע; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי ה' יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ '''וְשָׁמַר''' רַגְלְךָ מִלָּכֶד&quot; ([[משלי ג כו]]).
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ אֲחֵרִים עָלֶיךָ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה&quot;, וְאוֹמֵר: &quot;הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן '''שׁוֹמֵר''' יִשְׂרָאֵל&quot;,
וְאוֹמֵר: &quot;ה' '''שֹׁמְרֶךָ''', ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ&quot;, וְאוֹמֵר: &quot;ה' '''יִשְׁמָרְךָ''' מִכָּל רָע...&quot;, וְאוֹמֵר: &quot;ה' '''יִשְׁמָר''' צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ&quot; ([[תהלים קכא]]).
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – מִן הַמַּזִּיקִים; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ '''לִשְׁמָרְךָ''' בְּכָל דְּרָכֶיךָ&quot; ([[תהלים צא יא]]).
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – {{ב|יִשְׁמָר לְךָ|לעם}} בְּרִית אֲבוֹתֶיךָ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;'''וְשָׁמַר''' ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ&quot; ([[דברים ז יב]]).
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמָר לְךָ אֶת הַקֵּץ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;מַשָּׂא דּוּמָה, אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר: שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה? שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל?
'''אָמַר שֹׁמֵר''', אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה&quot; ([[ישעיה כא יב]]).
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ &quot;''' – {{ב|יִשְׁמֹר אֶת נַפְשְׁךָ|מאבדן}} בִּשְׁעַת הַמִּיתָה; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים&quot; ([[שמואל א כה כט]]).
שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין הַצַּדִּיקִים בֵּין הָרְשָׁעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע&quot; ([[שמואל א כה כט]]).
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמֹר רַגְלְךָ מִגֵּיהִנֹּם; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;רַגְלֵי חֲסִידָיו '''יִשְׁמֹר''' וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ&quot; ([[שמואל א ב ט]]).
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמָרְךָ בָּעוֹלָם הַבָּא; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְקֹוֵי ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ, {{ב|יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים|משחק מילים שמר-נשר}}&quot; ([[ישעיה מ לא]]).
}}

===פיסקה מא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו כה''' 
{{הע-שמאל|שלוש דרשות על 'יאר ה' פניו': המאור הוא של פני המתברך; המאור הוא של הקב&quot;ה; המאור הוא התורה.}}
'''&quot;יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;''' ([[במדבר ו כה]]) – יִתֵּן לְךָ מְאוֹר פָּנִים. 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה מְאוֹר הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ... כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ... וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה'&quot; ([[ישעיה ס א]]-ב). 
&quot;אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה&quot; ([[תהלים סז ב]]), וְאוֹמֵר: &quot;אֵל ה' וַיָּאֶר לָנוּ&quot; ([[תהלים קיח כז]]). 
דָּבָר אַחֵר: &quot;יָאֵר&quot; – זֶה מְאוֹר תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר&quot; ([[משלי ו כג]]). 
{{הע-שמאל|גם כאן רוב הדיון המדרשי הוא על  סוף הפסוק – המילה 'ויחונך'. הדרשות נעות מ'יתן לך', דרך 'תמצא חן' ושבות לבסוף לפרשנות 'יתן לך' – דרשה אחת מסבירה שהקב&quot;ה יתן לך יכולת ללמוד את התורה, והדרשה האחרונה עוסקת בעצם הנתינה בחינם.}}
&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot; – יְחָנְךָ בְּמִשְׁאֲלוֹתֶיךָ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם&quot; ([[שמות לג יט]]). 
דָּבָר אַחֵר: יִתֵּן חִנְּךָ בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיֵּט אֵלָיו חֶסֶד וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסֹּהַר&quot; ([[בראשית לט כא]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל רֹאֶיהָ&quot; ([[אסתר ב טו]]), וְאוֹמֵר: &quot;וַיִּתֵּן הָאֱלֹהִים אֶת דָּנִיֵּאל [לְחֵן] וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים&quot; ([[דניאל א ט]]). {{הע-שמאל|בנוסח שלנו המילה &quot;לחן&quot; חסרה בפסוק מדניאל.}}
וְאוֹמֵר: &quot;וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם&quot; ([[משלי ג ד]]). 
דָּבָר אַחֵר: &quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot; – בְּדַעַת וּבְבִינָה וּבְהַשְׂכֵּל וּבְמוּסָר וּבְחָכְמָה. 
דָּבָר אַחֵר: &quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot; – יְחָנְךָ בְּתַלְמוּד תּוֹרָה; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן&quot; ([[משלי ד ט]]), וְאוֹמֵר: &quot;כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶךָ&quot; ([[משלי א ט]]). 
דָּבָר אַחֵר: &quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot; – יְחָנְךָ בְּמַתְּנַת חִנָּם; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, כֵּן עֵינֵינוּ אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ&quot; ([[תהלים קכג ב]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;חָנֵּנוּ ה' חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז&quot; ([[תהלים קכג ג]]), וְאוֹמֵר: &quot;ה' חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ&quot; ([[ישעיה לג ב]]). 
}}

===פיסקה מב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו כו'''
{{הע-שמאל|הדרשה מסבירה את נשיאת הפנים כהבטחה להיענות מיידית לתפילת המבורך, בזכות אברהם אבינו. התיאולוגיה היא של מידת החסד, שהרי לפי הדרשה האל אמור להיענות לתפילה של כל יהודי מצאצאי אברהם.}}
'''&quot;יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;''' ([[במדבר ו כו]]) – בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ&quot; ([[בראשית יט כא]]).
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם לְלוֹט נָשָׂאתִי פָּנִים בִּשְׁבִיל אַבְרָהָם אוֹהֲבִי, לְךָ לֹא אֶשָּׂא פָּנִים מִפָּנֶיךָ וּמִפְּנֵי אֲבוֹתֶיךָ? וְזֶה הוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: '''&quot;יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;'''.
{{הע-שמאל|כאן מועמד מול הברכה לנשיאת פנים פסוק הטוען שהקב&quot;ה אינו נושא פנים, ועל כך תפארתו. התשובה מציגה את נשיאת הפנים כגמול לעשיית רצונו של מקום; אבל קצת קשה, שהרי אם ישראל עושים רצונו של מקום, הרי הם זכאים לגמול טוב, וממילא אין הגמול בגדר 'נשיאת פנים', אלא הוא מגיע להם בזכות. התיאולוגיה המצטיירת כאן היא של מידת הדין, שאינה נושאת פנים, אלא נותנת לכל אדם את הגמול המגיע לו.}}
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: '''&quot;יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;''', וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים&quot; ([[דברים י יז]]); כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ?
כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – '''&quot;יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;''', וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – &quot;אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים&quot;.
{{הע-שמאל|הדרשה מעמתת שמונה זוגות של פסוקים, כאשר בכל זוג אחד הפסוקים מורה על חסד והשני על דין (ביניהם גם הפסוק שלנו, המעומת שוב מול [[דברים י יז]]). הפתרון החוזר הוא ביורוקרטי: הבחנה בין שני שלבים בדין האלוהי: בשלב שעדיין מתקיים הדיון יש מקום להשפעות על הדיין ולכן אפשר להתפלל ולבקש  רחמים; הקב&quot;ה קרוב לקוראיו ומקבל את בקשותיהם ואת תשובתם – הוא נוהג במידת החסד והרחמים; השלב השני, לאחר שנחתם גזר הדין הוא שלב שבו הקב&quot;ה החליט על הענשת האדם, ובו מתגלה מידת הדין – אין מקום לתפילות ולנסיונות להשפיע על הקב&quot;ה וגם חזרה אמיתית בתשובה לא תועיל; שהרי &quot;כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתם... אין להשיב&quot; ([[אסתר ח ח]])!
התיאולוגיה כאן מאזנת בין הדין והחסד, ומאפשרת תפילה, אבל אינה מבטיחה דבר, שהרי המתפלל אינו יודע האם נחתם דינו. הסתירה בין מידות הקב&quot;ה מומרת באי וודאות קיומית: יתכן שגזר הדין עדיין לא נחתם, ולכן יש מקום לתפילה ולתשובה – אבל יתכן גם שאלו לא יועילו, שהרי אולי נחתם גזר הדין. 
הפתרון הזה מאפשר להסביר הן הצלחות הן כשלונות של התפילה והתשובה.}}
דָּבָר אַחֵר: עַד שֶׁלֹּא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין – '''&quot;יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;'''; וּמִשֶּׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין – &quot;אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים&quot;.
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: '''&quot;שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה''' עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ&quot; ([[תהלים סה ג]]), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ '''מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה'''&quot; ([[איכה ג מד]]); כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ?
עַד שֶׁלֹּא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין – &quot;שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה&quot;, מִשֶּׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין – &quot;סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ&quot;.
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;'''קָרוֹב''' ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת&quot; ([[תהלים קמה יח]]), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;לָמָה ה' תַּעֲמֹד '''בְּרָחוֹק'''&quot; ([[תהלים י א]]).
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ? – עַד שֶׁלֹּא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין – &quot;קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו&quot;, מִשֶּׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין – &quot;לָמָה ה' תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק&quot;.
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;מִפִּי עֶלְיוֹן '''לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת''' וְהַטּוֹב&quot; ([[איכה ג לח]]), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;וַיִּשְׁקֹד ה' עַל '''הָרָעָה'''&quot; ([[דניאל ט יד]]).
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;'''כַּבְּסִי''' מֵרָעָה לִבֵּךְ יְרוּשָׁלַ‍ִם לְמַעַן תִּוָּשֵׁעִי&quot; ([[ירמיה ד יד]]), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;כִּי אִם תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וְתַרְבִּי לָךְ בֹּרִית, '''נִכְתָּם עֲו‍ֹנֵךְ''' לְפָנַי&quot; ([[ירמיה ב כב]]).
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;'''שׁוּבוּ''' בָנִים שׁוֹבָבִים&quot; ([[ירמיה ג כב]]), וּכְתִיב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;אִם יָשׁוּב '''וְלֹא יָשׁוּב'''&quot; ([[ירמיה ח ד]]); כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ?
עַד שֶׁלֹּא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין – &quot;שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים&quot;, מִשֶּׁנִּתְחַתֵּם גְּזַר דִּין – &quot;אִם יָשׁוּב וְלֹא יָשׁוּב&quot;.
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;'''דִּרְשׁוּ''' ה' בְּהִמָּצְאוֹ&quot; ([[ישעיה נה ו]]), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;חַי אָנִי '''אִם אִדָּרֵשׁ''' לָכֶם&quot; ([[יחזקאל כ ג]]); כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ?
עַד שֶׁלֹּא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין – &quot;דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ&quot;, מִשֶּׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין – &quot;חַי אָנִי אִם אִדָּרֵשׁ לָכֶם&quot;.
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;כִּי '''לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת''' הַמֵּת&quot; ([[יחזקאל יח לב]]), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;כִּי '''חָפֵץ ה' לַהֲמִיתָם'''&quot; ([[שמואל א ב כה]]).
{{הע-שמאל|הבחנה בין העולם הזה, שמנוהל ע&quot;י מידת הרחמים – לבין העולם הבא, שמנוהל במידת הדין.}}
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: '''&quot;יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;''', וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים&quot;; כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ?
'''&quot;יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;''' – בָּעוֹלָם הַזֶּה, &quot;אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים&quot; – לָעוֹלָם הַבָּא.

{{הע-שמאל|לא מדובר כאן ביחס מיוחד לאדם מסויים, אלא בסליחה ומחילה.}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;יִשָּׂא ה' פָּנָיו&quot;''' – יַעֲבִיר כַּעֲסוֹ מִמְּךָ.
{{הע-שמאל|המדרש עוסק באריכות בעניין השלום. הגדרת השלום היא מניעת אלימות, ובדרשות השונות מותווה ההקשר שלו: שלום עם כל אדם אחר, שלום בבית בין בני הזוג, שלום המושג באכיפה ע&quot;י מלכות בית דוד, או לימוד תורה שמביא לשלום. מכאן מקבלות הדרשות פתיחה קבועה &quot;גדול השלום&quot; וכל דרשה מוכיחה את חשיבות השלום מפסק מיוחד.}}
'''&quot;וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם&quot;''', בִּכְנִיסָתְךָ שָׁלוֹם וּבִיצִיאָתְךָ שָׁלוֹם; שָׁלוֹם עִם כָּל אָדָם.
רַבִּי חֲנַנְיָה סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר: '''&quot;וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם&quot;''' – בְּבֵיתְךָ.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה שְׁלוֹם מַלְכוּת בֵּית דָּוִד; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ&quot; ([[ישעיה ט ו]]).
דָּבָר אַחֵר: זֶה שְׁלוֹם תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם&quot; ([[תהלים כט יא]]).
{{הע-שמאל|מותר לומר דברים שאינם נכונים (&quot;לשנות&quot;) כדי להימנע מעימות וכדי לעשות שלום; וראו [[בראשית רבה מח#יח|בראשית רבה מח יח,]] [[בראשית רבה ק#ח|ושם ק ח,]] וכן [[שמואל א טז ב]].
מחיית השם שנכתב בקדושה – ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה טז|לעיל פיסקה טז.]]}}
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁשִּׁנָּה מַעֲשֵׂה שָׂרָה; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַאֲנִי זָקַנְתִּי&quot; ([[בראשית יח יג]])! גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁשִּׁנָּה קָדוֹשׁ מִפְּנֵי שָׁלוֹם; גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁשִּׁנָּה מַלְאָךְ מִפְּנֵי שָׁלוֹם.
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁשֵּׁם שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה נִמְחָה עַל הַמַּיִם מִפְּנֵי שָׁלוֹם, בִּשְׁבִיל לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ.

רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁלֹּא נָטְעוּ הַנְּבִיאִים בְּפִי כָּל הַבְּרִיּוֹת אֶלָּא שָׁלוֹם.
{{הע-שמאל|לדברי ר' שמעון בן חלפתא ראו [[ביאור:משנה עוקצין פרק ג#משנה יב|בסוף ש&quot;ס המשנה.]]
דברי ר' אלעזר הקפר נראים כפתיחת הדיון בשלום, ועליהם מבוססת העריכה כאן. 
לדברי בנו השוו [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שמו|ספרי דברים שמו.]]}}
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא אוֹמֵר: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֵין כְּלִי מְקַבֵּל בְּרָכָה אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם&quot; ([[תהלים כט יא]]).
רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֵין חוֹתָם כָּל הַבְּרָכוֹת אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ, יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ, יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם&quot;.
רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה, וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם – כִּבְיָכוֹל אָמַר הַמָּקוֹם: אֵין הַשָּׂטָן נוֹגֵעַ בָּהֶם;
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם, הַנַּח לוֹ&quot; ([[הושע ד יז]]).
אֲבָל מִשֶּׁנֶּחְלְקוּ, מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? &quot;חָלַק לִבָּם, עַתָּה יֶאְשָׁמוּ&quot; ([[הושע י ב]]).
{{הע-שמאל|ראו [[בראשית רבה לח#ו|בראשית רבה לח ו.]] 
הקריאה לשלום – ראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קצט|ספרי דברים קצט.]] ואכן, משה שלח דברי שלום אל סיחון ויפתח שלח למלך בני עמון, כמפורש בפסוקים, ובספרי דברים שם מובאת גם הדרשה על השלום למתים.}}
הָא גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם וּשְׂנוּאָה מַחֲלֹקֶת.
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מִלְחָמָה צְרִיכִים שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם&quot; ([[דברים כ י]]).
&quot;וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת אֶל סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת&quot; ([[דברים ב כו]]),
&quot;וַיִּשְׁלַח יִפְתָּח מַלְאָכִים אֶל מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן לֵאמֹר: מַה לִּי וָלָךְ כִּי בָאתָ אֵלַי לְהִלָּחֵם בְּאַרְצִי? וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן אֶל מַלְאֲכֵי יִפְתָּח... וְעַתָּה הָשִׁיבָה אֶתְהֶן בְּשָׁלוֹם&quot; ([[שופטים יא יג]]).
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתִים צְרִיכִים שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם&quot; ([[בראשית טו טו]]), וְאוֹמֵר: &quot;בְּשָׁלוֹם תָּמוּת וּבְמִשְׂרְפוֹת אֲבוֹתֶיךָ&quot; ([[ירמיה לד ה]]).
{{הע-שמאל|כאן נפתחת שורת דרשות העוסקות בקהל היעד של השלום, שהוא עושי תשובה, צדיקים, לומדי תורה ואוהביה, ענוים ועושי צדקה, ולא רשעים. לקשר בין לימוד תורה לשלום ראו גם לעיל &quot;דבר אחר זה שלום תורה&quot;, וכן דברי ר' חנינא ב[[ברכות סד א]].}}
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּתַּן לְעוֹשֵׂי תְּשׁוּבָה; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב&quot; ([[ישעיה נז יט]]).
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּתַּן בְּחֶלְקָם שֶׁל צַדִּיקִים; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;...מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק, יָבֹא שָׁלוֹם, יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם&quot; ([[ישעיה נז א]]-ב).
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁלֹּא נִתַּן בְּחֶלְקָם שֶׁל רְשָׁעִים; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֵין שָׁלוֹם, אָמַר אֱלֹהַי, לָרְשָׁעִים&quot; ([[ישעיה נז כא]]).
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּתַּן לְאוֹהֲבֵי הַתּוֹרָה; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ&quot; ([[תהלים קיט קסה]]).
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּתַּן לְלוֹמְדֵי תוֹרָה; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה', וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ&quot; ([[ישעיה נד יג]]).
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּתַּן לַעֲנָוִים; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְהִתְעַנְּגוּ עַל רֹב שָׁלוֹם&quot; ([[תהלים לז יא]]).
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּתַּן לְעוֹשֵׂי צְדָקָה; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם&quot; ([[ישעיה לב יז]]).
{{הע-שמאל|בסיום הדרשות על 'גדול השלום' מופיעות המרחיקות לכת ביותר: אחת מזהה את הקב&quot;ה עם השלום, ר' חנינא סגן הכהנים משווה את השלום למעשה בראשית, כלומר לעולם כולו; ולבסוף מובאת הדרשה מאיוב על הקב&quot;ה שעושה שלום בין מלאכיו, וממנה קל וחומר לבני אדם, שיש ביניהם איבה ותחרות וכו'.}}
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרוּי שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּקְרָא לוֹ ה' שָׁלוֹם&quot; ([[שופטים ו כד]]).
רַבִּי חֲנַנְיָה סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם&quot; ([[ישעיה מה ז]]).
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁדָּרֵי עֶלְיוֹנִים צְרִיכִים שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו&quot; ([[איוב כה ב]]).
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אֵיבָה וְתַחֲרוּת וְשִׂנְאָה וּבַעֲלֵי דְבָבָא – צְרִיכִים שָׁלוֹם, קַל וָחֹמֶר לְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ! &quot;עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו&quot;.
{{הע-שמאל|כנראה כאן הסתיימה הפיסקה בעבר, ונספחו אליה מאוחר יותר דרשות שעוסקות בסתירות בין פסוקים, במתכונת הדרשות על 'ישא ה' פניו אליך' דלעיל. 
אלף אלפים הוא מספר (מיליון), בניגוד לטענת דניאל שמספר המלאכים הוא אינסופי; התשובה תולה את מספר המלאכים בעם ישראל: כשהוא על אדמתו (איוב) מספר המלאכים אינסופי, אבל לאחר שגלו (דניאל) הוא הוקטן!
תשובה נוספת, מפי רבי, היא שיש אינסוף גדודים של מיליון מלאכים בכל אחד.}}
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו?&quot; ([[איוב כה ג]]), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ, וְרִבּוֹא רִבְבָן קָדָמוֹהִי&quot; ([[דניאל ז י]]).
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ הַפְּסוּקִים הַלָּלוּ? עַד שֶׁלֹּא גָּלוּ מֵאַרְצָם – &quot;הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו?&quot;; מִשֶּׁגָּלוּ מֵאַרְצָם – &quot;אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ&quot;; כִּבְיָכוֹל נִתְמַעֲטָה פַּמַּלְיָא שֶׁל מַעְלָה!
רַבִּי אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו?&quot;, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ&quot;; כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ?
&quot;אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ&quot; – זֶה גְּדוּד אֶחָד, וְכַמָּה הֵן גְּדוּדָיו? &quot;הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו?&quot;.
{{הע-שמאל|לפי תהלים יש לכל כוכב שם משלו, ואילו לפי ישעיהו שמותיהם הם כשהם יוצאים, כלומר בערב; התשובה היא שהקב&quot;ה אומר בכל ערב בבת אחת את שמות כל הכוכבים, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ח|מכילתא שירה ח]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|ושם בחדש ז.]]
התשובה הנוספת כאן מפי רבי היא ששמות הכוכבים – וכן גם שמות המלאכים – אינם קבועים, והקב&quot;ה משנה אותם מלילה ללילה; וראו [[בראשית רבה עח#ד|בראשית רבה עח ד.]] התשובה של רבי מבחינה בין שתי משמעויות שונות של 'יקרא': 'יבקש תשומת לב' או 'יכנה'.}}
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, לְכֻלָּם שֵׁמוֹת&quot; ([[תהלים קמז ד]]),
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה, הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם, לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא&quot; ([[ישעיה מ כו]]).
כְּשֶׁהַקָּבָּ&quot;ה קוֹרֵא – הַכֹּל עוֹנִים, מַה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְבָשָׂר וָדָם לִקְרֹא שְׁתֵּי שֵׁמוֹת כְּאֶחָת!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר&quot; ([[שמות כ א]]), וְאוֹמֵר: &quot;אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים, שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי&quot; ([[תהלים סב יב]]),
וְאוֹמֵר: &quot;הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה', וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע&quot; ([[ירמיה כג כט]]).
רַבִּי אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם&quot;, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים&quot;. כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ?
מַגִּיד שֶׁאֵין שָׁם שֵׁם שָׁנוּי: לֹא הַשֵּׁם שֶׁנִּקְרָא עַכְשָׁו נִקְרָא הוּא לְאַחַר זְמַן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ ה': לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי? וְהוּא פֶלִאי&quot; ([[שופטים יג יח]]),
אֵינִי יוֹדֵעַ לְאֵיזֶה שֵׁם אֲנִי מִתְחַלֵּף!
{{הע-שמאל|כאן הסתירה בין סכומי הכסף שבו קנה דוד את גורן ארוונה בולטת לעין. התשובה של ת&quot;ק היא הבחנה בין הגורן כולו (הר הבית) לבין מקום המזבח
התשובה של רבי היא שדוד אסף מכל שבט 50 שקלים, והסכום המצטבר הוא 12X50 שקלים, כלומר 600 שקלים, וראו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יב#פיסקה סב|ספרי דברים סב.]] 
והתשובה של ר' אלעזר בן שמוע הוא שהגורן נקנה ב-500 שקלים ואילו הבקר והמורג נקנו ב-50 שקלים נוספים.}}
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;וַיִּקֶן דָּוִד אֶת (חֶלְקַת) הַגֹּרֶן... בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים&quot; ([[שמואל ב כד כד]]),
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;וַיִּתֵּן דָּוִיד לְאָרְנָן בַּמָּקוֹם שִׁקְלֵי זָהָב מִשְׁקָל שֵׁשׁ מֵאוֹת&quot; ([[דברי הימים א כא כה]]).
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ? – מְקוֹם הַגֹּרֶן בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת, וּמְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ בַּחֲמִשִּׁים.
רַבִּי אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵף בֶּן דּוֹסְתַּאי: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;וַיִּקֶן דָּוִד אֶת הַגֹּרֶן&quot;,
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;וַיִּתֵּן דָּוִיד לְאָרְנָן בַּמָּקוֹם שִׁקְלֵי זָהָב מִשְׁקָל שֵׁשׁ מֵאוֹת&quot;.
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ? הֵן שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים הָיוּ, וְלָקַח מִכָּל אֶחָד, וְנָטַל חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל מִכָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט; נִמְצָא שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים מִכָּל הַשְּׁבָטִים.
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר: &quot;וַיִּקֶן דָּוִד אֶת הַגֹּרֶן וְאֶת הַבָּקָר&quot; כַּמְּפֹרָשׁ בָּעִנְיָן. וּמַהוּ מְפֹרָשׁ בָּעִנְיָן? &quot;וַיִּתֵּן דָּוִיד לְאָרְנוֹן&quot;; אֲבָל הַבָּקָר לְעוֹלָה וְהַמּוֹרִגִּים וּכְלֵי הַבָּקָר לָעֵצִים – בַּחֲמִשִּׁים שְׁקָלִים.
{{הע-שמאל|כמה סוסים היו לשלמה המלך? שוב נראה שיש סתירה בין מלכים א לבין דברי הימים! – הפתרון הוא, בדומה לתשובה של רבי על מספר המלאכים, שהיו לו 4000 אורוות של 40000 סוסים בכל אחת מהן.}}
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְו‍ֹת סוּסִים&quot; ([[מלכים א ה ו]]), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;אַרְבַּעַת אֲלָפִים אֻרְו‍ֹת סוּסִים&quot; ([[דברי הימים ב ט כה]]).
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ? – אַרְבַּעַת אֲלָפִים סְטַבְּלָאוֹת שֶׁל אַרְבָּעִים אֶלֶף סוּסִים.
{{הע-שמאל|מה היה נפח הים של שלמה? – שוב סתירה בין מלכים א לבין דברי הימים! – הפתרון כאן הוא בהבחנה בין מידת הלח (נוזלים) לבין מידת היבש, הגדולה ממנה בשיעור של 50%, וראו גם [[ביאור:תוספתא/כלים/בבא מציעא/ה|תוספתא ב&quot;מ דכלים ה א.]]}}
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;מַחֲזִיק בַּתִּים שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים יָכִיל&quot; ([[דברי הימים ב ד ה]]), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל&quot; ([[מלכים א ז כו]]); כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ?
אַלְפַּיִם בַּלַּח, שֶׁהֵן שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים בַּיָּבֵשׁ. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: &quot;...אַרְבָּעִים סְאָה בַּלַּח, שֶׁהֵם {{ב|כּוֹרַיִם|60 סאה}} בַּיָּבֵשׁ&quot; ([[ביאור:משנה כלים פרק טו|כלים טו א.]]).
{{הע-שמאל|&quot;וכן&quot; מוסב על הדרשה דלעיל, על כך שדרי מעלה צריכים שלום, ועל הקל וחומר הנובע מטענה זאת לבני אדם. כאן מובא קל וחומר מהים, שאינו יולד ילדים ואינו מגדל אותם, ועדיין הוא מוגבל במקומו – לצידון, שתיאלץ לקבור את בניה וחתניה.}}
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;בּוֹשִׁי צִידוֹן כִּי אָמַר יָם, מָעוֹז הַיָּם לֵאמֹר: לֹא חַלְתִּי וְלֹא יָלַדְתִּי וְלֹא גִדַּלְתִּי בַּחוּרִים, רוֹמַמְתִּי בְתוּלוֹת&quot; ([[ישעיה כג ד]]).
אָמַר הַיָּם: וּמָה אֲנִי, שֶׁאֵינִי מִתְיָרֵא שֶׁמָּא אוֹחִיל, וְשֶׁמָּא אוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת, וְשֶׁמָּא אֶקְבֹּר חֲתָנִים וְכַלּוֹת, מָה אָמוּר בִּי?
&quot;הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ, נְאֻם ה', אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ, אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם, חָק עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ&quot; ([[ירמיה ה כב]]).
אָמַר הַיָּם: וּמָה אֲנִי, שֶׁאֵין בִּי אַחַת מִן כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ, הֲרֵינִי עוֹשֶׂה רְצוֹן קוֹנִי – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה &quot;בּוֹשִׁי צִידוֹן&quot;.
}}

===פיסקה מג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו כז'''
'''&quot;וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – בַּשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ. {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה לט. דורש את ההבדל בין &quot;כה תברכו&quot; ובין&quot;ושמו את שמי&quot;.}}
אַתָּה אוֹמֵר בַּשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּכִנּוּי?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי&quot;.
בַּמִּקְדָּשׁ – בַּשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ, בַּמְּדִינָה – בְּכִנּוּי.

'''&quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''': אֵין לִי אֶלָּא בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל, בְּרָכָה לְגֵרִים לְנָשִׁים וְלַעֲבָדִים מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;'''. {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה לט. הברכה באה ישירות מהקב&quot;ה ואינה מוגבלת למי שנמצאים לפני הכהנים.}}
בְּרָכָה לַכֹּהֲנִים מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;'''.
'''&quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;''', שֶׁלֹּא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: בִּרְכוֹתֵינוּ תְּלוּיוֹת בַּכֹּהֲנִים!
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַאֲנִי''' אֲבָרְכֵם&quot;!
שֶׁלֹּא יִהְיוּ הַכֹּהֲנִים אוֹמְרִים: אָנוּ נְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל!
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַאֲנִי''' אֲבָרְכֵם&quot;; אֲנִי אֲבָרֵךְ אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל. {{הע-שמאל|הקב&quot;ה מברך את ישראל, וברכת הכהנים שמה את שמו עליהם, אבל אינה הכרחית להחלת הברכה. היא חלה גם על הכוהנים עצמם וגם על כל הקשורים לישראל – כולל נשים, קטנים ועבדים.}}
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ&quot; ([[דברים ב ז]]);
&quot;כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ&quot; ([[דברים טו ו]]), וְאוֹמֵר: &quot;בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים&quot; ([[דברים ז יד]]). {{הע-שמאל|פסוקים נוספים שמורים שהמברך הוא הקב&quot;ה ולא הכוהנים. יתכן לראות בדיון המדרשי עקיצה לכוהנים הצדוקים, שחשבו שהציבור כולו תלוי בברכתם.}}
וְאוֹמֵר: &quot;יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב מִן הַשָּׁמַיִם&quot; ([[דברים כח יב]]), וְאָמַר: &quot;בְּמִרְעֶה טוֹב אֶרְעֶה אוֹתָם&quot; ([[יחזקאל לד יד]]), וְאוֹמֵר: &quot;אֲנִי אֶרְעֶה צֹאנִי&quot; ([[יחזקאל לד טו]]).
}}</text>
      <sha1>qcnsesbphcca7fzvg2o7rxgpbfewj78</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי במדבר/נשא/ז</title>
    <ns>106</ns>
    <id>457721</id>
    <revision>
      <id>3011418</id>
      <parentid>2553615</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T14:01:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011418</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="49282" sha1="huvz31t0v5irihpdlohvaijlnd5xvpo" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת נשא פרק ז==

===פיסקה מד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז א'''
{{הע-שמאל|דורש &quot;ביום כלות&quot;, שבימים הקודמים הקים את המשכן אבל לא כילה להקימו, אלא פירקו.}}
'''&quot;וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן&quot;''' ([[במדבר ז א]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה מֹשֶׁה מַעֲמִיד אֶת הַמִּשְׁכָּן,
וּבְכָל בֹּקֶר וָבֹקֶר מוֹשְׁחוֹ – וּמְפָרְקוֹ; וְאוֹתוֹ הַיּוֹם הֶעֱמִידוֹ, מְשָׁחוֹ – וְלֹא פֵרְקוֹ.
רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה: אַף בַּשְּׁמִינִי הֶעֱמִידוֹ וּפֵרְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן&quot; ([[שמות מ יז]]).
{{הע-שמאל|הדרשה מחברת פרשיות מספרי שמות ויקרא ובמדבר, ומציגה תמונה סינכרונית של מאורעות היום הראשון להקמת המשכן.}}
נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁבְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה בַּאֲדָר הִתְחִילוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו, הַמִּשְׁכָּן וְכָל הַכֵּלִים – לִימָּשַׁח.
בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן, {{ב|בַּשֵּׁנִי נִשְׂרְפָה פָרָה|שנאמר בה &quot;אל נוכח פני אהל מועד&quot; ([[במדבר יט ד]])}}, בַּשְּׁלִישִׁי הִזָּה מִמֶּנּוּ, תַּחַת הַזָּאָה שְׁנִיָּה גִּלְּחוּ הַלְוִיִּם,
{{הע-שמאל|לדעת ת&quot;ק נדב ואביהו מתו בקדש הקדשים, אבל גופותיהם יצאו לחצר אוהל מועד ע&quot;י מלאך. תופעה של מתים מהלכים (זומבים) ר' ישמעאל טוען שהגופות נמשכו מבחוץ ע&quot;י קרסי ברזל, ולא יצאו מקדש הקדשים מעצמן.}}
בּוֹ בַיּוֹם שָׁרְתָה שְׁכִינָה בַּבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot; וְגוֹ' ([[שמות מ לה]]).
בּוֹ בַיּוֹם הִקְרִיבוּ נְשִׂיאִים אֶת קָרְבָּנָם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן&quot; ([[במדבר ז יב]]); שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;רִאשׁוֹן&quot;, אֶלָּא רִאשׁוֹן לְכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה.
בּוֹ בַיּוֹם יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְאָכְלָה אֶת הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַשְּׁלָמִים&quot; ([[ויקרא ט כד]]).
בּוֹ בַיּוֹם הִקְרִיבוּ בְנֵי אַהֲרֹן אֵשׁ זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּ&quot; וְגוֹ' ([[ויקרא י א]]) &quot;וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'&quot;; מִיתָתָם לִפְנֵי ה' וּנְפִילָתָן בַּחוּץ! כֵּיצַד יָצְאוּ?
הָיָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הַמַּלְאָךְ מְדַדָּן מֵתִים, עַד שֶׁיָּצְאוּ וְנָפְלוּ לָהֶן בָּעֲזָרָה,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם קִרְבוּ שְׂאוּ אֶת אֲחֵיכֶם מֵאֵת פְּנֵי הַקֹּדֶשׁ&quot; ([[ויקרא י ד]]).
מֵאֵת פְּנֵי ה' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא &quot;מֵאֵת פְּנֵי הַקֹּדֶשׁ&quot;!
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: דָּבָר לָמֵד מֵעִנְיָנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'&quot; – מִיתָתָם לִפְנִים וּנְפִילָתָם לִפְנִים! כֵּיצַד יָצְאוּ? גְּרָרוּם בְּחַכֵּי בַרְזֶל.
{{הע-שמאל|קידוש הכלים אינו זהה למשיחתם, אלא הוא נעשה בדיבור ובקביעה שהכלים קדושים, ולכן הוא נעשה לאחר משיחת כל הכלים; בדומה לקידוש השבת על היין.}}
&quot;וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל כֵּלָיו&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן שֶׁנִּמְשַׁח הָיָה קָדוֹשׁ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם&quot;; מַגִּיד שֶׁלֹּא קִדֵּשׁ אֶחָד מֵהֶם עַד שֶׁנִּמְשְׁחוּ כֻלָּם,
{{הע-שמאל|כלי המדידה מקדשים את הנסכים והמנחות שבהם, ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#י|לעיל פיסקה י,]] [[ביאור:משנה מנחות פרק יב|ומנחות יב א.]] כאן עוסקים בקידוש הכלים עצמם. היו כלי מדידה נפרדים לנוזלים (לח) ולמנחות יבשות, כגון סולת (ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט|מנחות ט א-ב.]]) לדעת ר' יונתן מידות היבש אינן מקדשות, שהרי הקמח לשתי הלחם נמדד בכלי (שני עשרונים), וקדושתו חלה רק לאחר שנאפה (לחלק מהדעות כבר משהונף הקמח) – ולא בזמן מדידתו בכלי, ראו דברי ר' שמעון [[ביאור:משנה מנחות פרק יא#משנה ב|במנחות יא ב.]] מכאן שכלי מידת היבש אינם מקדשים ולכן לא קידשום.}}
&quot;וַיִּמְשָׁחֵם&quot; – מְשִׁיחָה מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ.
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: מִדּוֹת הַלַּח נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וְנִמְשְׁחוּ מִבַּחוּץ, וּמִדּוֹת הַיָּבֵשׁ נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וְלֹא נִמְשְׁחוּ מִבַּחוּץ.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מִדּוֹת הַלַּח נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וְלֹא נִמְשְׁחוּ מִבַּחוּץ, וּמִדּוֹת הַיָּבֵשׁ לֹא נִמְשְׁחוּ לֹא מִבִּפְנִים וְלֹא מִבַּחוּץ.
תֵּדַע לְךָ – שֶׁאֵין מְקַדְּשׁוֹת; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים&quot; ([[ויקרא כג יז]]) – הָא, אֵימָתַי הֵן לַה'? לְאַחַר שֶׁנֶּאֱפוּ.
{{הע-שמאל|משיחת הכלים וקידושם ע&quot;י משה פוטרת כלים חדשים שיווצרו בעתיד ממשיחה וקידוש מיוחדים.}}
רַבִּי אוֹמֵר: &quot;וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם&quot;?
מַגִּיד שֶׁבִּמְשִׁיחָתָן שֶׁל אֵלּוּ – הֻקְדְּשׁוּ כָּל הַכֵּלִים לֶעָתִיד לָבֹא!
}}

===פיסקה מה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז ב-ה''' 
{{הע-שמאל|מזהה את &quot;נשיאי המטות&quot; עם &quot;אבותם&quot;, כלומר כבר אבותיהם היו נשיאי המטות, והם מונו לתפקיד של אבותיהם במקומם; הזיהוי של הנשיאים עם השוטרים, הממונים על ישראל במצרים – מבוסס על הביטוי &quot;הם העומדים על הפקודים&quot;.}}
'''&quot;וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[במדבר ז ב]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהָיוּ הֶדְיוֹטוֹת וְנִתְמַנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם&quot;'''. וְלֹא רָאשֵׁי בֵית אֲבוֹתָם בִּלְבַד, אֶלָּא אַף נְשִׂיאֵי שְׁבָטִים, נְשִׂיאִים בְּנֵי נְשִׂיאִים: '''&quot;הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת&quot;'''.
הֵן הֵן שֶׁהָיוּ מְמֻנִּים עֲלֵיהֶם בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות ה יד]]).
{{הע-שמאל|הפסוק מישעיה מקביל את &quot;רכב וצבים&quot; ל&quot;כרכרות&quot;. מכאן שצבים הם סוג של עגלות.}}
'''&quot;שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב&quot;''' ([[במדבר ז ג]]), אֵין &quot;צָב&quot; אֶלָּא {{ב|מְטֻקָּסִין,|מאובזרים}} שֶׁלֹּא הָיוּ מְחֻסָּרִים כְּלוּם.
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין &quot;צָב&quot; אֶלָּא {{ב|מְחֻפִּים,|מכוסים}}, וּכְמִין סְקִיפְסְטָאוֹת הָיוּ מְחֻפִּים.
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר: &quot;וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה לַה' בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב וּבַצַּבִּים וּבַפְּרָדִים וּבַכִּרְכָּרוֹת&quot; ([[ישעיה סו כ]]).
{{הע-שמאל|מסביר את הצורך בפירוט שבפסוק.}}
'''&quot;שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי עֲגָלָה {{ב|עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד|רק ששה נשיאים הביאו את העגלות}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂיאִם&quot;'''. שׁוֹמֵעַ אֲנִי שׁוֹר עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂיאִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְשׁוֹר לְאֶחָד&quot;'''.
{{הע-שמאל|משה חשב שאת כל חלקי המשכן יש לשאת בכתף, והקב&quot;ה הודיע לו שהנשיאה בכתף מחוייבת רק בכלי הקודש ואילו את רוב המטען אפשר להוביל בעגלות.}}
בָּאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן, וְלֹא קִבֵּל מֹשֶׁה מֵהֶן, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ: '''&quot;קַח מֵאִתָּם!&quot;''' ([[במדבר ז ה]]), הָא הִסְכִּימָה דַעְתָּן לְדַעַת הָעֶלְיוֹנָה.
{{הע-שמאל|ההשלמה של התרומה לחמרי הבנייה היתה קטנה, יחסית לציפיות הנשיאים: נשארו להם רק אבני השוהם ואבני המילואים; לכן כאן הביאו ראשונים והשלימו את כל הצרכים של העזרה ללוויים ולא השאירו דבר להשלמה ע&quot;י הציבור.}}
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: וְכִי מָה רָאוּ נְשִׂיאִים לְהִתְנַדֵּב לְכַתְּחִלָּה כָּאן, וּבִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן לֹא נִתְנַדְּבוּ בַּתְּחִלָּה?
אֶלָּא כָּךְ אָמְרוּ נְשִׂיאִים: יִתְנַדְּבוּ צִבּוּר מַה שֶּׁמִּתְנַדְּבִים, וּמַה שֶּׁמְּחַסְּרִים הֵן – אָנוּ מַשְׁלִימִים.
כֵּיוָן שֶׁרָאוּ נְשִׂיאִים שֶׁהִשְׁלִימוּ צִבּוּר אֶת הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהַמְלָאכָה הָיְתָה דַיָּם...&quot; ([[שמות לו ז]]), אָמְרוּ הַנְּשִׂיאִים: מָה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת? &quot;וְהַנְּשִׂיאִם הֵבִיאוּ אֶת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם...&quot;, לְכָךְ הִתְנַדְּבוּ כָּאן תְּחִלָּה!
}}

===פיסקה מו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז ו-ט''' 
{{הע-שמאל|משה לא חילק את העגלות בשווה בין הלוויים, וגם לא לפי מספר הלוויים אלא לפי המשאות שהיו עליהם ומשקלם, כלומר שיקול מעשי וענייני. 
גם חלוקת המשמרות בין בני אלעזר לבני איתמר בימי דוד לא היתה שווה, אלא היו 16 משמרות לאלעזר ושמונה לאיתמר.}}
'''&quot;וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הָעֲגָלֹת וְאֶת הַבָּקָר&quot;''' ([[במדבר ז ו]]), הֲרֵי מֹשֶׁה נוֹטְלָם וּמְחַלְּקָן לְפִי דַעְתּוֹ:
'''&quot;אֵת שְׁתֵּי הָעֲגָלֹת וְאֶת אַרְבַּעַת הַבָּקָר נָתַן לִבְנֵי גֵרְשׁוֹם... וְאֵת אַרְבַּע הָעֲגָלֹת וְאֶת שְׁמֹנַת הַבָּקָר נָתַן לִבְנֵי מְרָרִי&quot;''' ([[במדבר ז ז]]-ח),
לְפִי שֶׁהֵם שִׁשָּׁה עָשָׂר לְאֶלְעָזָר וּשְׁמוֹנָה לְאִיתָמָר, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּמָּצְאוּ בְנֵי אֶלְעָזָר רַבִּים לְרָאשֵׁי הַגְּבָרִים מִבְּנֵי אִיתָמָר, וַיַּחְלְקוּם,
מִבְּנֵי אֶלְעָזָר רָאשִׁים לְבֵית אָבוֹת שִׁשָּׁה עָשָׂר, וְלִבְנֵי אִיתָמָר לְבֵית אֲבוֹתָם שְׁמוֹנָה.
וַיַּחְלְקוּם בַּגּוֹרָלוֹת אֵלֶּה עִם אֵלֶּה...
וַיִּכְתְּבֵם שְׁמַעְיָה בֶן נְתַנְאֵל הַסּוֹפֵר מִן הַלֵּוִי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים וְצָדוֹק הַכֹּהֵן וַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֶבְיָתָר&quot; ([[דברי הימים א כד ד]]-ו).
{{הע-שמאל|בתחילה העלה דוד את הארון בעגלה, כי התעלמה ממנו ההלכה, והארון היה מונח על עגלה ולא נישא בכתף – ולכן מת עוזא.
אבל כאשר העלה אותו מבית עובד אדום למקומו בגורן ארוונה הוא הקפיד שינשא בכתף.}}
'''&quot;וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן, כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם, בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ&quot;''' ([[במדבר ז ט]]), רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִיכֵּן שֶׁנִּתְעַלֵּם מֵעֵינֵי דָּוִד,
שֶׁלֹּא נָשְׂאוּ לְוִיִּם אֶת הָאָרוֹן אֶלָּא בָּעֲגָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּרְכִּבוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֶל עֲגָלָה חֲדָשָׁה&quot; וְגוֹ' ([[שמואל ב ו ג]]).
&quot;וַיִּחַר אַף ה' בְּעֻזָּא וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁל, וַיָּמָת שָׁם עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים&quot; ([[שמואל ב ו ז]]).
&quot;וַיִּחַר לְדָוִד עַל אֲשֶׁר פָּרַץ ה' פֶּרֶץ בְּעֻזָּא&quot; ([[שמואל ב ו ח]]). אָמַר לוֹ אֲחִיתֹפֶל לְדָוִד: לֹא הָיָה לְךָ לִלְמֹד מִמֹּשֶׁה רַבְּךָ? שֶׁלֹּא נָשְׂאוּ הַלְוִיִּם אֶת הָאָרוֹן אֶלָּא בַּכָּתֵף!
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן, כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם, בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ&quot;'''! הֲרֵי דָּוִד מְשַׁלְּחוֹ וּמַעֲלוֹ בַּכָּתֵף,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּקְרָא דָוִד לְצָדוֹק וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם, לְאוּרִיאֵל עֲשָׂיָה וְיוֹאֵל שְׁמַעְיָה וֶאֱלִיאֵל וַאֲבִינָדָב.
וַיֹּאמֶר לָהֶם: אַתֶּם רָאשֵׁי הָאָבוֹת לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם, הִתְקַדְּשׁוּ אַתֶּם וַאֲחֵיכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֵת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל...
כִּי לְמַבָּרִאשׁוֹנָה לֹא אוֹתָם פָּרַץ ה'...
וַיִּתְקַדְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וַיַּעֲלוּ אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל... אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד ה', בַּכָּתֵף וּבַמֹּטוֹת עֲלֵיהֶם&quot; ([[דברי הימים א טו יא]]-טו).
{{הע-שמאל|בניגוד לתחילת הפיסקה, שם טענה הדרשה שמשה מחלק את העגלות לפי דעתו, מהפסוק בדברי הימים עולה שהכל לפי מצוות הקב&quot;ה, מפי הגבורה. והשוו לסגנון [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יב|שבמכילתא פסחא יב.]]}}
&quot;וְאֵלֶּה פְקֻדָּתָם לַעֲבֹדָתָם לָבוֹא לְבֵית ה' כְּמִשְׁפָּטָם בְּיַד אַהֲרֹן אֲבִיהֶם, כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[דברי הימים א כד יט]]).
וְהֵיכָן צִוָּהוּ? – '''&quot;וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן...&quot;'''. הָא לֹא חִדְּשׁוּ הַלְוִיִּם כְּלוּם, אֶלָּא הַכֹּל מִפִּי מֹשֶׁה; וּמֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה!
}}

===פיסקה מז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז י-יא''' 
{{הע-שמאל|השוו לדברי ר' נתן לעיל בפיסקה מה, שהנשיאים התכוונו לתת יותר משאר העם למלאכת המשכן – ולבסוף נתנו מעט יחסית. ולפנינו התיקון לטעותם הנ&quot;ל. כאן אין טענה כזאת, אלא מדגישים שהם התנדבו פעמיים.}}
'''&quot;וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִים אֶת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ&quot;''' ([[במדבר ז י]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנִּתְנַדְּבוּ הַנְּשִׂיאִים לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן – כָּךְ נִתְנַדְּבוּ לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ: 
{{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה מה, על &quot;קח מאתם&quot;.}}
&quot;וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִים אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ&quot;, בָּאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ, וְלֹא קִבֵּל מֹשֶׁה מֵהֶם, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ: יַקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ! 
{{הע-שמאל|חלוקת ההקרבה לפי ימים המפורשת בפס' יא מורחבת בדרשה גם לסדר ההקרבה – לפי סדר המסע (לעיל [[במדבר ב]].)}}
וַעֲדַיִן לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מֹשֶׁה כֵּיצַד יַקְרִיבוּ, אִם לְמַסָּעוֹת אִם לְתוֹלָדוֹת, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יַקְרִיבוּ לְמַסָּעוֹת! 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיְהִי&quot; ([[במדבר ז יב]]), אֵין וַיְהִי – אֶלָּא שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ: יַקְרִיבוּ לְמַסָּעוֹת! 
וַעֲדַיִן לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מֹשֶׁה כֵּיצַד יַקְרִיבוּ נְשִׂיאִים: אִם כֻּלָּן כְּאֶחָד אוֹ כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹמוֹ, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ: יַקְרִיבוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹמוֹ. 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם&quot; ([[במדבר ז יא]]). נְשִׂיאִים מִתְנַדְּבִים וְאֵין הֶדְיוֹטוֹת מִתְנַדְּבִין. 
{{הע-שמאל|גם מלך אינו מקריב עם אחר!}}
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם&quot;? לְפִי שֶׁהָיָה נַחְשׁוֹן מֶלֶךְ, וְהוּא הִקְרִיב תְּחִלָּה, לֹא יֹאמַר: הוֹאִיל וְהִקְרַבְתִּי תְּחִלָּה – אַקְרִיב עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹמוֹ; לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם&quot;. 
}}

===פיסקה מח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז יב''' 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה מד.}}
'''&quot;וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן&quot;''', שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר רִאשׁוֹן, אֶלָּא רִאשׁוֹן לְכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה. 
{{הע-שמאל|הל' במילה &quot;למטה&quot; מורה על שייכות נחשון למטה יהודה, ולא על מקור הקרבן במטה יהודה.}}
'''&quot;נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב לְמַטֵּה יְהוּדָה&quot;''', יִחֲסוֹ הַכָּתוּב עַל שֵׁם שִׁבְטוֹ. אוֹ שֶׁגָּבָה מִשִּׁבְטוֹ וְהֵבִיא? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב&quot;; מִשֶּׁלּוֹ הוּא הֵבִיא, וְלֹא שֶׁגָּבָה מִשִּׁבְטוֹ וְהֵבִיא. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב לְמַטֵּה יְהוּדָה&quot;? – יִחֲסוֹ הַכָּתוּב עַל שֵׁם שִׁבְטוֹ. 
}}

===פיסקה מט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז יג-יד''' 
{{הע-שמאל|המילה &quot;קרבנו&quot; חוזרת בפס' יב ובפס' יג. הדרשה מסיקה מהחזרה שהקערה יוצרה במיוחד עבור הקרבן.}}
'''&quot;וְקָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת&quot;''' ([[במדבר ז יג]]), מַגִּיד שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ מִתְּחִלָּה אֶלָּא עַל שֵׁם קָרְבָּנוֹת.
{{הע-שמאל|שתי הוכחות שגם משקל הקערה נקוב בשקל הקודש: היקש למזרק או פס' פה, שנקב את המשקל של הכסף &quot;בשקל הקודש&quot;.
נפח הקערה זהה לנפח המזרק אבל עובי הדופן שלה גדול יותר, ולכן היא שוקלת  יותר ממנו.}}
&quot;מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot;, אֵין לִי אֶלָּא מִזְרָק שֶׁנִּתְפָּרַשׁ בּוֹ &quot;בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot;; קְעָרָה מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים&quot;. מַה זֶּה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ – אַף זֶה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.
רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;כָּל כֶּסֶף הַכֵּלִים, אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot; ([[במדבר ז פה]])!
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים&quot;? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, הוֹאִיל וְלֹא שָׁוָה לוֹ בַּמִּשְׁקָל – לֹא תִשְׁוֶה לוֹ בַּמִּדָּה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים&quot;. וּמָה הֶפְרֵשׁ בֵּין קְעָרָה לְמִזְרָק? קְעָרָה – גִּלְדָּהּ עָבֶה, מִזְרָק – גִּלְדּוֹ דַּק.
{{הע-שמאל|הסולת נמנית לחוד, כקרבן עצמאי, ומכאן שלא מדובר בנסכים על הבהמות אלא בנדבה של סולת למנחה.}} 
&quot;שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת&quot; – זוֹ מִן הַנְּדָבָה.
{{הע-שמאל|המילה &quot;אחת&quot; מיותרת לכאורה. דורש אותה 'כף מאחדת' את תכולתה.}}
&quot;כַּף אַחַת&quot; ([[במדבר ז יד]]), שֶׁעוֹשָׂה מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ – אַחַת.
{{הע-שמאל|המילה &quot;זהב&quot; היא תיאור הכף, ואינה קשורה למילה &quot;עשרה&quot; המבטאת את משקל הכף ונקובה בשקל הקודש שעשוי מכסף.}}
&quot;עֲשָׂרָה זָהָב&quot; – הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף, אוֹ הִיא שֶׁל כֶּסֶף וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל זָהָב? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל זְהַב הַכַּפּוֹת עֶשְׂרִים וּמֵאָה&quot; ([[במדבר ז פו]]).
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן: הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף.
{{הע-שמאל|בהוראת שעה הותר ליחיד להביא קטורת כנדבה, והותר להקריב אותה על המזבח החיצון ולא על מזבח הקטורת.}}
&quot;מְלֵאָה קְטֹרֶת&quot; – זוֹ קְטֹרֶת נְדָבָה.
}}

===פיסקה נ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז טו''' 
'''&quot;פַּר אֶחָד בֶּן-בָּקָר&quot;''' – שֶׁלֹּא הָיָה בְעֶדְרוֹ כָּמוֹהוּ; '''&quot;אַיִל אֶחָד&quot;''' – שֶׁלֹּא הָיָה בְעֶדְרוֹ כָּמוֹהוּ. {{הע-שמאל|דורש 'אחד' – מיוחד וטוב.}}

'''&quot;כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה&quot;''' – מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לְעוֹלָה. {{הע-שמאל|המילה &quot;לעולה&quot; מוסבת גם על הפר והאיל דלעיל. דורש היקש באמצעות המילה &quot;אחד&quot;.}}
אוֹ כֶבֶשׂ, שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ – כָּשֵׁר לְעוֹלָה, וּשְׁאָר כֻּלָּם לֹא הֻכְשְׁרוּ לְעוֹלָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;פַּר אֶחָד... אַיִל אֶחָד... כֶּבֶשׂ אֶחָד...&quot;, מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לְעוֹלָה! 
}}

===פיסקה נא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז טז-יז''' 
'''&quot;שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת&quot;''' ([[במדבר ז טז]]) – לְכַפֵּר עַל קֶבֶר הַתְּהוֹם. {{הע-שמאל|קבר התהום הוא חשש רחוק של טומאה, וראו בסוף הפיסקה &quot;שלא על חטא&quot;.}}

'''&quot;וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, אֵילִם חֲמִשָּׁה, עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה&quot;''' ([[במדבר ז יז]]), מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים. {{הע-שמאל|המילים &quot;ולזבח השלמים&quot; מוסבות על כל ארבעת סוגי הבהמות, ולא רק על הבקר. והשוו לעיל פיסקה נ.}} 
אוֹ בָּקָר, שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ – כָּשֵׁר לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, וּשְׁאָר כֻּלָּם לֹא הֻכְשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים&quot;, מַגִּיד שֶׁכֻּלָּן כָּשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים. 

&quot;זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב&quot;, מִשֶּׁלּוֹ הֵבִיא, וְלֹא שֶׁגָּבָה מִשִּׁבְטוֹ וְהֵבִיא. {{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה מח.}}

&quot;זֶה קָרְבַּן&quot; – זֶה מֵבִיא קְטֹרֶת נְדָבָה, וְאֵין הַיָּחִיד מֵבִיא קְטֹרֶת נְדָבָה. {{הע-שמאל|לעניין הקטורת כנדבה השוו לעיל פיסקה מט.  בקרבנות הנשיאים יש ממד של קרבן ציבור, ולכן יש בהם דינים שאינם קיימים בדרך כלל בקרבנות היחיד: מתאפשרת בהם נדבת קטורת; יש בהם חטאת שלא על חטא (בדומה לקרבן ראש חודש), וראו בתחילת הפיסקה, שמציעים &quot;חטא&quot; של קבר התהום להסבר החטאת; והשוו לקרבן יולדת ולקרבן הנזיר, שגם בהם יש חטאת שלא על חטא לכאורה; והם דוחים את השבת (בדומה לקרבנות מוסף) ואת הטומאה (בדומה לקרבן הפסח, שנעשה, אם רוב הציבור טמא – אפילו בטומאה).}}
&quot;זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן&quot; – זֶה מֵבִיא חַטָּאת שֶׁלֹּא עַל חֵטְא, וְאֵין הַיָּחִיד מֵבִיא חַטָּאת שֶׁלֹּא עַל חֵטְא. 
&quot;זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן&quot;, זֶה דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטֻּמְאָה, וְאֵין קָרְבַּן יָחִיד דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטֻּמְאָה. 
}}

===פיסקה נב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז יח-יט''' 
{{הע-שמאל|הערעור של ראובן הוא על הבחירה להקריב פי סדר המסעות, ולכן היה צריך להופיע לעיל בפיסקה מז, עיינו שם; ושם דרשו את &quot;ויהי&quot; ולא את &quot;הקריב&quot;, שממנו דרשו בפיסקה מט שהקערה וכו' נעשו במיוחד לשם הקרבן.}}
'''&quot;בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר, נְשִׂיא יִשָּׂשכָר – הִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ&quot;''' ([[במדבר ז יח]]-יט), מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? – לְפִי שֶׁבָּא רְאוּבֵן וְעִרְעֵר. 
אָמַר: דַּי שֶׁקְּדָמַנִי יְהוּדָה לַמַּסָּעוֹת, אַקְרִיב אֲנִי לַתּוֹלָדוֹת! 
נָזַף בּוֹ מֹשֶׁה וְאָמַר לוֹ: מִפִּי הַקֹּדֶשׁ נֶאֱמַר לִי לְהַקְרִיב לַמַּסָּעוֹת. 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הִקְרִיב&quot;, אֵין &quot;הִקְרִיב&quot; אֶלָּא שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ: הַקְרֵב לַמַּסָּעוֹת! 
{{הע-שמאל|כיוון שנתנאל זכה ונדחתה תלונת שבט ראובן – הקרבן שלו מפורט כאילו היה זה הקרבן הראשון, כמו הקרבן של נחשון.}}
&quot;נְשִׂיא יִשָּׂשכָר&quot;, לְפִי שֶׁזָּכָה נְתַנְאֵל בַּעֲצַת נְשִׂיאִים – הֶעֱלָה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הוּא הִקְרִיב תְּחִלָּה. 
{{הע-שמאל|לפנינו משולבות שלוש דרשות על הבינה של יששכר המפורשת בדברי הימים: אחת היא דרשה על &quot;ביששכר עם דבורה&quot;, שהיה שופט כדבורה הנביאה, שניה היא דרשה על &quot;ישוב&quot;-יושב (בדין), כנאמר ביחזקאל, והשלישית היא על &quot;באהליך&quot;-&quot;אהלים&quot;, כיעקב.}}
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לְפִי שֶׁזָּכָה נְתַנְאֵל בָּעֵצָה, זָכָה שֶׁנִּתַּן בִּינָה בְּשִׁבְטוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים&quot; ([[דברי הימים א יב לג]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר עִם דְּבוֹרָה, וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק בָּעֵמֶק&quot; ([[שופטים ה טו]]). 
וְכֵן הַכָּתוּב מְשַׁבְּחוֹ בְּבָתֵּי דִינִין בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לְיָשׁוּב מִשְׁפַּחַת הַיָּשׁוּבִי&quot; ([[במדבר כו כד]]), וְאֵין &quot;יָשׁוּב&quot; אֶלָּא בָּתֵּי דִינִין. 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְיָבוֹאוּ אֵלֶיךָ כִּמְבוֹא עָם וְיֵשְׁבוּ לְפָנֶיךָ עַמִּי&quot; ([[יחזקאל לג לא]]), וְאוֹמֵר: &quot;וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים&quot; ([[בראשית כה כז]]), 
וְאוֹמֵר: &quot;וְלִזְבוּלֻן אָמַר: שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ, וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ&quot; ([[דברים לג יח]])! 
}}

===פיסקה נג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז פד''' 
{{הע-שמאל|נחשון הקריב ביום שבו נמשח המזבח, הוא א ניסן. את הטענה שהמשיחה היא ביום ולא בלילה לומדים ממשיחת הכוהנים המוזכרת בויקרא.}}
'''&quot;זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ&quot;''' ([[במדבר ז פד]]) – בְּיוֹם שֶׁנִּמְשַׁח, בּוֹ בַיּוֹם הִקְרִיב. 
אַתָּה אוֹמֵר בְּיוֹם שֶׁנִּמְשַׁח בּוֹ בַיּוֹם הִקְרִיב, אוֹ לֹא בָּא לְלַמֵּד אֶלָּא {{ב|שֶׁבַּיּוֹם נִמְשַׁח|ולא בלילה}}? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;אֲשֶׁר צִוָּה ה' לָתֵת לָהֶם בְּיוֹם מָשְׁחוֹ אֹתָם&quot; ([[ויקרא ז לו]]) – הָא לָמַדְנוּ שֶׁבַּיּוֹם נִמְשַׁח; 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ&quot;? – בְּיוֹם שֶׁנִּמְשַׁח, בּוֹ בַיּוֹם הִקְרִיב!
{{הע-שמאל|הנשיאים תיאמו ביניהם את הקרבנות, והזכות היא שווה לכולם, כשם שהקרבנות שווים.
ניתן לשמוע כאן את הטענה שהמזבח שייך לכל העם, ולאו דווקא לכהנים, בניגוד לעמדת הצדוקים; והשוו [[מגילת תענית א]].
קערות הכסף שניתנו בפירוט הקרבנות לא נטמאו ולא ניזוקו במהלך 12 ימי המילואים, אלא נשארו כמו שהיו.}}
&quot;מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁשָּׁווּ כֻּלָּם בְּעֵצָה אַחַת – כָּךְ שָׁווּ כֻּלָּם בִּזְכוּת:   
&quot;קַעֲרֹת כֶּסֶף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה&quot; – הֵן הֵן שֶׁנִּתְנַדְּבוּ, וְלֹא אֵרַע בָּהֶם פְּסוּל. 
}}

===פיסקה נד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז פה'''
{{הע-שמאל|הצורך לחזור על הסיכום של תרומת הנשיאים מוסבר בשתי דרכים: רק כאן נאמר שמשקל הקערות היה בשקל הקודש, כדברי ר' חנניה לעיל פיסקה מט; וכן כדי ללמד שהמשקל היה מדויק, ולכן גם כששקלו את כל הקערות והמזרקים יחדיו המשקל אכן התאים. ר' נתן מוסיף שגם אם התיכו את כלי הכסף ואחר כך היו חוזרים ועושים מהכסף כלים לא היה המשקל משתנה, כי הכסף היה מזוקק.}}
'''&quot;שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה הַקְּעָרָה הָאַחַת כֶּסֶף&quot;''' ([[במדבר ז פה]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת&quot; וְגוֹ', אֵין לִי אֶלָּא מִזְרָק שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ &quot;בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot;.
קְעָרָה מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כָּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot;!
לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא כִּכְלִי הֶדְיוֹט כְּלִי בֵּית עוֹלָמִים:
כְּלִי הֶדְיוֹט, שְׁקָלָן אֶחָד אֶחָד וְחָזַר וּשְׁקָלָם כְּאֶחָד – אוֹ רִבָּה אוֹ מִעֵט.
אֲבָל כְּלִי בֵּית הָעוֹלָמִים, שְׁקָלָן אֶחָד אֶחָד וְחָזַר וּשְׁקָלָן כְּאֶחָד – לֹא רִבָּה וְלֹא מִעֵט!
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: כְּלִי בֵּית עוֹלָמִים, שְׁקָלָם כֵּלִים, חָזַר וַעֲשָׂאָן {{ב|סִימוֹן,|אסימון, חתיכת מתכת}} חָזַר וַעֲשָׂאָן כֵּלִים – לֹא רִבָּה וְלֹא מִעֵט!
}}

===פיסקה נה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז פו''' 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה מט: המילה &quot;זהב&quot; קשורה לכף ולא למילה &quot;עשרה&quot;, שהרי כאן נאמר &quot;זהב הכפות&quot;.}}
'''&quot;כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה&quot;''' ([[במדבר ז פו]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב&quot;''' — הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף.
אַתָּה אוֹמֵר הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף, אוֹ הִיא שֶׁל כֶּסֶף וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל זָהָב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כָּל זְהַב הַכַּפּוֹת עֶשְׂרִים וּמֵאָה.&quot;'''
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן: הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף.
{{הע-שמאל|לשתי הדרשות האחרונות השוו פיסקה נג לעיל: זכותם של הנשיאים שווה, והכפות כולן נשארו שלמות וטהורות גם לאחר ימי המילואים.}}
מַעֲלִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁהִקְרִיב י&quot;ב כַּפּוֹת זָהָב.
הֵן הֵן שֶׁנִּתְנַדְּבוּ וְלֹא אֵרַע בָּהֶן פְּסוּל.
}}

===פיסקה נו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז פז'''
{{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה נ, שם דרשו את אותה טענה מהיקש בין הבהמות השונות.}}
'''&quot;כָּל הַבָּקָר לָעֹלָה שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים&quot;''' ([[במדבר ז פז]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר&quot;, מְלַמֵּד שֶׁכֻּלָּם כְּשֵׁרוּ לָעוֹלָה.
אוֹ כֶּבֶשׂ, שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ – כָּשֵׁר לָעוֹלָה, וּשְׁאָר כֻּלָּם לֹא כְּשֵׁרוּ לָעוֹלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל הַבָּקָר לָעֹלָה&quot;, מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כְּשֵׁרוּ לָעוֹלָה.
{{הע-שמאל|לשתי הדרשות האחרונות השוו לעיל פיסקה נג ופיסקה נה.}}
מַעֲלִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁהִקְרִיב: &quot;שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים, אֵילִם שְׁנֵים עָשָׂר, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שְׁנֵים עָשָׂר&quot;.
הֵם הֵם שֶׁנִּתְנַדְּבוּ וְלֹא אֵרַע בָּהֶן פְּסוּל.
}}

===פיסקה נז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז פח''' 
{{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה נא, שם דורשים את אותה טענה. וראו לעיל פיסקאות נג, נה, נו.}}
'''&quot;וְכָל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פָרִים&quot;''' ([[במדבר ז פח]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנָיִם&quot;, מְלַמֵּד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים.
אוֹ בָקָר, שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ – כָּשֵׁר לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, וּשְׁאָר כֻּלָּן לֹא הֻכְשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכָל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים&quot;, מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים.
מַעֲלִין עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁהִקְרִיב עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פָרִים, אֵילִים שִׁשִּׁים.
הֵן הֵן שֶׁהִתְנַדְּבוּ וְלֹא אֵרַע בָּהֶם פְּסוּל!
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה נג: מיד אחרי שנמשח המזבח הקריב נחשון את קרבנו, וכך חנך אותו.}}
&quot;זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, אַחֲרֵי הִמָּשַׁח אֹתוֹ&quot; – לָעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ.
}}

===פיסקה נח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז פט''' 
{{הע-שמאל|הפסוק שלנו מכריע בין ויקרא לשמות: משה נמצא באהל מועד ושומע את הקול מעל הכפורת.}}
'''&quot;וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ&quot;''' ([[במדבר ז פט]]), לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר&quot; ([[ויקרא א א]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי מֵאֹהֶל מוֹעֵד מַמָּשׁ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת&quot; ([[שמות כה כב]]). 
אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;מֵאֹהֶל מוֹעֵד&quot;, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;מֵעַל הַכַּפֹּרֶת&quot;; וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;מֵעַל הַכַּפֹּרֶת&quot;, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;מֵאֹהֶל מוֹעֵד&quot;! כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? 
זוֹ מִדָּה בַּתּוֹרָה: שְׁנֵי כְתוּבִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה, וַהֲרֵי הֵם סוֹתְרִים זֶה עַל יְדֵי זֶה – יִתְקַיְּמוּ בִּמְקוֹמָם, עַד שֶׁיָּבֹא כָּתוּב אַחֵר וְיַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם. 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ&quot;? 
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיָה מֹשֶׁה נִכְנָס וְעוֹמֵד בְּאֹהֶל מוֹעֵד, וְהַקּוֹל יוֹרֵד מִשְּׁמֵי שָׁמַיִם לְבֵין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים, וְהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹל מְדַבֵּר אֵלָיו מִבִּפְנִים.
{{הע-שמאל|שלושה משלושה עשר המיעוטים הם בפסוק שלנו. 
השוו [[ביאור:ספרא/נדבה#פרק ב|ספרא נדבה פרק ב, א-ג]] – &quot;ללמדך שלא לאהרן נאמר, אלא למשה שיאמר לאהרן&quot;; ושם מופיעים גם [[שמות טז לד]], [[במדבר ד מט]] וכן [[במדבר יז ה]], וחסר שם [[שמות לד לד]], ומונים שם את שני הפסוקים משמות ל כאחד, וכן את שני חלקי [[שמות כה כב]] כאחד;
וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פתיחה|מכילתא, פתיחה למסכתא דפסחא,]] שם דרשו את [[שמות ו כח]] בלבד.}}  
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: הֲרֵי שְׁלֹשָׁה עָשָׂר מִעוּטִים מִעֵט אַהֲרֹן מִכָּל דִּבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וְאֵלּוּ הֵן: &quot;וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ, וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו, וַיְדַבֵּר אֵלָיו&quot;, 
&quot;וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ&quot; ([[שמות כה כב]]), &quot;אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה&quot; ([[שמות ל ו]], [[שמות ל לו]]), &quot;לְדַבֵּר אֵלֶיךָ שָׁם&quot; ([[שמות כט מב]]), 
&quot;אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה בְּיוֹם צַוֺּתוֹ&quot; ([[ויקרא ז לח]]), &quot;אֵת אֲשֶׁר יְצַוֶּה&quot; ([[שמות לד לד]]), &quot;אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ&quot; ([[שמות כה כב]]), 
וְאַחַת בְּמִצְרַיִם ([[שמות ו כח]]), וְאַחַת בְּסִינַי ([[במדבר ג א]]), וְאַחַת בְּאֹהֶל מוֹעֵד ([[ויקרא א א]]) – הֲרֵי שְׁלֹשָׁה עָשָׂר מִעוּטִים – {{ב|מִעֵט אַהֲרֹן מִכֻּלָּם.|מכל הפסוקים הנמנים עולה שרוב הנבואות נאמרו רק למשה ולא לאהרון}}. 
{{הע-שמאל|גם בשאלת חזקו של קול הנבואה, בדומה לשאלת המיקום שלו שבראש הפיסקה, מופיעה סתירה בין הפסוק מדברים לבין הפסוק ממלכים א. ר' יאשיה טוען שקול ה' הוא חזק, והפסוק ממלכים א מתפרש שקול ה' גורם לכל הקולות האחרים לדמום ולא להישמע.
ר' יונתן מייחס את הקול הנמוך והדומם למלאכי השרת ולא לה'. הפסוק מישעיהו קורא להם שלא לדמום עד הגאולה.}}
&quot;וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי קוֹל נָמוּךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם קוֹל גָּדוֹל&quot; ([[דברים ה יט]]). 
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים&quot; ([[שמות יט טז]]) וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;קוֹל דְּמָמָה דַקָּה&quot; ([[מלכים א יט יב]]). 
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? כְּשֶׁהַקָּבָּ&quot;ה מְדַבֵּר – הַכֹּל שׁוֹתְקִים! 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;דֹּמּוּ יֹשְׁבֵי אִי סֹחֵר צִיּוֹן עֹבֵר יָם מִלְאוּךְ&quot; ([[ישעיה כג ב]]), וְאוֹמֵר &quot;וַיִּדֹּם אַהֲרֹן&quot; ([[ויקרא י ג]]), דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף&quot; ([[דברים ה יט]]), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה&quot; ([[מלכים א יט יב]]). כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? 
כְּשֶׁהַקָּבָּ&quot;ה מְדַבֵּר בְּקוֹל גָּדוֹל – מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְדַבְּרִים בְּקוֹל נָמוּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עַל חוֹמֹתַיִךְ הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ הַמַּזְכִּירִים אֶת ה' אַל דֳּמִי לָכֶם, 
וְאַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ&quot; ([[ישעיה סב ו]]-ז). 
}}</text>
      <sha1>huvz31t0v5irihpdlohvaijlnd5xvpo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011446</id>
      <parentid>3011418</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T15:28:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011446</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="49283" sha1="irgfm5x13gznw46zn5qmls3gd1alcxt" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת נשא פרק ז==

===פיסקה מד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז א'''
{{הע-שמאל|דורש &quot;ביום כלות&quot;, שבימים הקודמים הקים את המשכן אבל לא כילה להקימו, אלא פירקו.}}
'''&quot;וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן&quot;''' ([[במדבר ז א]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה מֹשֶׁה מַעֲמִיד אֶת הַמִּשְׁכָּן,
וּבְכָל בֹּקֶר וָבֹקֶר מוֹשְׁחוֹ – וּמְפָרְקוֹ; וְאוֹתוֹ הַיּוֹם הֶעֱמִידוֹ, מְשָׁחוֹ – וְלֹא פֵרְקוֹ.
רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה: אַף בַּשְּׁמִינִי הֶעֱמִידוֹ וּפֵרְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן&quot; ([[שמות מ יז]]).
{{הע-שמאל|הדרשה מחברת פרשיות מספרי שמות ויקרא ובמדבר, ומציגה תמונה סינכרונית של מאורעות היום הראשון להקמת המשכן.}}
נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁבְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה בַּאֲדָר הִתְחִילוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו, הַמִּשְׁכָּן וְכָל הַכֵּלִים – לִימָּשַׁח.
בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן, {{ב|בַּשֵּׁנִי נִשְׂרְפָה פָרָה|שנאמר בה &quot;אל נוכח פני אהל מועד&quot; ([[במדבר יט ד]])}}, בַּשְּׁלִישִׁי הִזָּה מִמֶּנּוּ, תַּחַת הַזָּאָה שְׁנִיָּה גִּלְּחוּ הַלְוִיִּם,
{{הע-שמאל|לדעת ת&quot;ק נדב ואביהו מתו בקדש הקדשים, אבל גופותיהם יצאו לחצר אוהל מועד ע&quot;י מלאך. תופעה של מתים מהלכים (זומבים). ר' ישמעאל טוען שהגופות נמשכו מבחוץ ע&quot;י קרסי ברזל, ולא יצאו מקדש הקדשים מעצמן.}}
בּוֹ בַיּוֹם שָׁרְתָה שְׁכִינָה בַּבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot; וְגוֹ' ([[שמות מ לה]]).
בּוֹ בַיּוֹם הִקְרִיבוּ נְשִׂיאִים אֶת קָרְבָּנָם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן&quot; ([[במדבר ז יב]]); שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;רִאשׁוֹן&quot;, אֶלָּא רִאשׁוֹן לְכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה.
בּוֹ בַיּוֹם יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְאָכְלָה אֶת הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַשְּׁלָמִים&quot; ([[ויקרא ט כד]]).
בּוֹ בַיּוֹם הִקְרִיבוּ בְנֵי אַהֲרֹן אֵשׁ זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּ&quot; וְגוֹ' ([[ויקרא י א]]) &quot;וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'&quot;; מִיתָתָם לִפְנֵי ה' וּנְפִילָתָן בַּחוּץ! כֵּיצַד יָצְאוּ?
הָיָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הַמַּלְאָךְ מְדַדָּן מֵתִים, עַד שֶׁיָּצְאוּ וְנָפְלוּ לָהֶן בָּעֲזָרָה,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם קִרְבוּ שְׂאוּ אֶת אֲחֵיכֶם מֵאֵת פְּנֵי הַקֹּדֶשׁ&quot; ([[ויקרא י ד]]).
מֵאֵת פְּנֵי ה' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא &quot;מֵאֵת פְּנֵי הַקֹּדֶשׁ&quot;!
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: דָּבָר לָמֵד מֵעִנְיָנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'&quot; – מִיתָתָם לִפְנִים וּנְפִילָתָם לִפְנִים! כֵּיצַד יָצְאוּ? גְּרָרוּם בְּחַכֵּי בַרְזֶל.
{{הע-שמאל|קידוש הכלים אינו זהה למשיחתם, אלא הוא נעשה בדיבור ובקביעה שהכלים קדושים, ולכן הוא נעשה לאחר משיחת כל הכלים; בדומה לקידוש השבת על היין.}}
&quot;וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל כֵּלָיו&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן שֶׁנִּמְשַׁח הָיָה קָדוֹשׁ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם&quot;; מַגִּיד שֶׁלֹּא קִדֵּשׁ אֶחָד מֵהֶם עַד שֶׁנִּמְשְׁחוּ כֻלָּם,
{{הע-שמאל|כלי המדידה מקדשים את הנסכים והמנחות שבהם, ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#י|לעיל פיסקה י,]] [[ביאור:משנה מנחות פרק יב|ומנחות יב א.]] כאן עוסקים בקידוש הכלים עצמם. היו כלי מדידה נפרדים לנוזלים (לח) ולמנחות יבשות, כגון סולת (ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט|מנחות ט א-ב.]]) לדעת ר' יונתן מידות היבש אינן מקדשות, שהרי הקמח לשתי הלחם נמדד בכלי (שני עשרונים), וקדושתו חלה רק לאחר שנאפה (לחלק מהדעות כבר משהונף הקמח) – ולא בזמן מדידתו בכלי, ראו דברי ר' שמעון [[ביאור:משנה מנחות פרק יא#משנה ב|במנחות יא ב.]] מכאן שכלי מידת היבש אינם מקדשים ולכן לא קידשום.}}
&quot;וַיִּמְשָׁחֵם&quot; – מְשִׁיחָה מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ.
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: מִדּוֹת הַלַּח נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וְנִמְשְׁחוּ מִבַּחוּץ, וּמִדּוֹת הַיָּבֵשׁ נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וְלֹא נִמְשְׁחוּ מִבַּחוּץ.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מִדּוֹת הַלַּח נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וְלֹא נִמְשְׁחוּ מִבַּחוּץ, וּמִדּוֹת הַיָּבֵשׁ לֹא נִמְשְׁחוּ לֹא מִבִּפְנִים וְלֹא מִבַּחוּץ.
תֵּדַע לְךָ – שֶׁאֵין מְקַדְּשׁוֹת; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים&quot; ([[ויקרא כג יז]]) – הָא, אֵימָתַי הֵן לַה'? לְאַחַר שֶׁנֶּאֱפוּ.
{{הע-שמאל|משיחת הכלים וקידושם ע&quot;י משה פוטרת כלים חדשים שיווצרו בעתיד ממשיחה וקידוש מיוחדים.}}
רַבִּי אוֹמֵר: &quot;וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם&quot;?
מַגִּיד שֶׁבִּמְשִׁיחָתָן שֶׁל אֵלּוּ – הֻקְדְּשׁוּ כָּל הַכֵּלִים לֶעָתִיד לָבֹא!
}}

===פיסקה מה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז ב-ה''' 
{{הע-שמאל|מזהה את &quot;נשיאי המטות&quot; עם &quot;אבותם&quot;, כלומר כבר אבותיהם היו נשיאי המטות, והם מונו לתפקיד של אבותיהם במקומם; הזיהוי של הנשיאים עם השוטרים, הממונים על ישראל במצרים – מבוסס על הביטוי &quot;הם העומדים על הפקודים&quot;.}}
'''&quot;וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[במדבר ז ב]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהָיוּ הֶדְיוֹטוֹת וְנִתְמַנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם&quot;'''. וְלֹא רָאשֵׁי בֵית אֲבוֹתָם בִּלְבַד, אֶלָּא אַף נְשִׂיאֵי שְׁבָטִים, נְשִׂיאִים בְּנֵי נְשִׂיאִים: '''&quot;הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת&quot;'''.
הֵן הֵן שֶׁהָיוּ מְמֻנִּים עֲלֵיהֶם בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות ה יד]]).
{{הע-שמאל|הפסוק מישעיה מקביל את &quot;רכב וצבים&quot; ל&quot;כרכרות&quot;. מכאן שצבים הם סוג של עגלות.}}
'''&quot;שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב&quot;''' ([[במדבר ז ג]]), אֵין &quot;צָב&quot; אֶלָּא {{ב|מְטֻקָּסִין,|מאובזרים}} שֶׁלֹּא הָיוּ מְחֻסָּרִים כְּלוּם.
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין &quot;צָב&quot; אֶלָּא {{ב|מְחֻפִּים,|מכוסים}}, וּכְמִין סְקִיפְסְטָאוֹת הָיוּ מְחֻפִּים.
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר: &quot;וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה לַה' בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב וּבַצַּבִּים וּבַפְּרָדִים וּבַכִּרְכָּרוֹת&quot; ([[ישעיה סו כ]]).
{{הע-שמאל|מסביר את הצורך בפירוט שבפסוק.}}
'''&quot;שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי עֲגָלָה {{ב|עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד|רק ששה נשיאים הביאו את העגלות}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂיאִם&quot;'''. שׁוֹמֵעַ אֲנִי שׁוֹר עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂיאִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְשׁוֹר לְאֶחָד&quot;'''.
{{הע-שמאל|משה חשב שאת כל חלקי המשכן יש לשאת בכתף, והקב&quot;ה הודיע לו שהנשיאה בכתף מחוייבת רק בכלי הקודש ואילו את רוב המטען אפשר להוביל בעגלות.}}
בָּאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן, וְלֹא קִבֵּל מֹשֶׁה מֵהֶן, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ: '''&quot;קַח מֵאִתָּם!&quot;''' ([[במדבר ז ה]]), הָא הִסְכִּימָה דַעְתָּן לְדַעַת הָעֶלְיוֹנָה.
{{הע-שמאל|ההשלמה של התרומה לחמרי הבנייה היתה קטנה, יחסית לציפיות הנשיאים: נשארו להם רק אבני השוהם ואבני המילואים; לכן כאן הביאו ראשונים והשלימו את כל הצרכים של העזרה ללוויים ולא השאירו דבר להשלמה ע&quot;י הציבור.}}
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: וְכִי מָה רָאוּ נְשִׂיאִים לְהִתְנַדֵּב לְכַתְּחִלָּה כָּאן, וּבִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן לֹא נִתְנַדְּבוּ בַּתְּחִלָּה?
אֶלָּא כָּךְ אָמְרוּ נְשִׂיאִים: יִתְנַדְּבוּ צִבּוּר מַה שֶּׁמִּתְנַדְּבִים, וּמַה שֶּׁמְּחַסְּרִים הֵן – אָנוּ מַשְׁלִימִים.
כֵּיוָן שֶׁרָאוּ נְשִׂיאִים שֶׁהִשְׁלִימוּ צִבּוּר אֶת הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהַמְלָאכָה הָיְתָה דַיָּם...&quot; ([[שמות לו ז]]), אָמְרוּ הַנְּשִׂיאִים: מָה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת? &quot;וְהַנְּשִׂיאִם הֵבִיאוּ אֶת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם...&quot;, לְכָךְ הִתְנַדְּבוּ כָּאן תְּחִלָּה!
}}

===פיסקה מו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז ו-ט''' 
{{הע-שמאל|משה לא חילק את העגלות בשווה בין הלוויים, וגם לא לפי מספר הלוויים אלא לפי המשאות שהיו עליהם ומשקלם, כלומר שיקול מעשי וענייני. 
גם חלוקת המשמרות בין בני אלעזר לבני איתמר בימי דוד לא היתה שווה, אלא היו 16 משמרות לאלעזר ושמונה לאיתמר.}}
'''&quot;וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הָעֲגָלֹת וְאֶת הַבָּקָר&quot;''' ([[במדבר ז ו]]), הֲרֵי מֹשֶׁה נוֹטְלָם וּמְחַלְּקָן לְפִי דַעְתּוֹ:
'''&quot;אֵת שְׁתֵּי הָעֲגָלֹת וְאֶת אַרְבַּעַת הַבָּקָר נָתַן לִבְנֵי גֵרְשׁוֹם... וְאֵת אַרְבַּע הָעֲגָלֹת וְאֶת שְׁמֹנַת הַבָּקָר נָתַן לִבְנֵי מְרָרִי&quot;''' ([[במדבר ז ז]]-ח),
לְפִי שֶׁהֵם שִׁשָּׁה עָשָׂר לְאֶלְעָזָר וּשְׁמוֹנָה לְאִיתָמָר, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּמָּצְאוּ בְנֵי אֶלְעָזָר רַבִּים לְרָאשֵׁי הַגְּבָרִים מִבְּנֵי אִיתָמָר, וַיַּחְלְקוּם,
מִבְּנֵי אֶלְעָזָר רָאשִׁים לְבֵית אָבוֹת שִׁשָּׁה עָשָׂר, וְלִבְנֵי אִיתָמָר לְבֵית אֲבוֹתָם שְׁמוֹנָה.
וַיַּחְלְקוּם בַּגּוֹרָלוֹת אֵלֶּה עִם אֵלֶּה...
וַיִּכְתְּבֵם שְׁמַעְיָה בֶן נְתַנְאֵל הַסּוֹפֵר מִן הַלֵּוִי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים וְצָדוֹק הַכֹּהֵן וַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֶבְיָתָר&quot; ([[דברי הימים א כד ד]]-ו).
{{הע-שמאל|בתחילה העלה דוד את הארון בעגלה, כי התעלמה ממנו ההלכה, והארון היה מונח על עגלה ולא נישא בכתף – ולכן מת עוזא.
אבל כאשר העלה אותו מבית עובד אדום למקומו בגורן ארוונה הוא הקפיד שינשא בכתף.}}
'''&quot;וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן, כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם, בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ&quot;''' ([[במדבר ז ט]]), רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִיכֵּן שֶׁנִּתְעַלֵּם מֵעֵינֵי דָּוִד,
שֶׁלֹּא נָשְׂאוּ לְוִיִּם אֶת הָאָרוֹן אֶלָּא בָּעֲגָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּרְכִּבוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֶל עֲגָלָה חֲדָשָׁה&quot; וְגוֹ' ([[שמואל ב ו ג]]).
&quot;וַיִּחַר אַף ה' בְּעֻזָּא וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁל, וַיָּמָת שָׁם עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים&quot; ([[שמואל ב ו ז]]).
&quot;וַיִּחַר לְדָוִד עַל אֲשֶׁר פָּרַץ ה' פֶּרֶץ בְּעֻזָּא&quot; ([[שמואל ב ו ח]]). אָמַר לוֹ אֲחִיתֹפֶל לְדָוִד: לֹא הָיָה לְךָ לִלְמֹד מִמֹּשֶׁה רַבְּךָ? שֶׁלֹּא נָשְׂאוּ הַלְוִיִּם אֶת הָאָרוֹן אֶלָּא בַּכָּתֵף!
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן, כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם, בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ&quot;'''! הֲרֵי דָּוִד מְשַׁלְּחוֹ וּמַעֲלוֹ בַּכָּתֵף,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּקְרָא דָוִד לְצָדוֹק וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם, לְאוּרִיאֵל עֲשָׂיָה וְיוֹאֵל שְׁמַעְיָה וֶאֱלִיאֵל וַאֲבִינָדָב.
וַיֹּאמֶר לָהֶם: אַתֶּם רָאשֵׁי הָאָבוֹת לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם, הִתְקַדְּשׁוּ אַתֶּם וַאֲחֵיכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֵת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל...
כִּי לְמַבָּרִאשׁוֹנָה לֹא אוֹתָם פָּרַץ ה'...
וַיִּתְקַדְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וַיַּעֲלוּ אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל... אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד ה', בַּכָּתֵף וּבַמֹּטוֹת עֲלֵיהֶם&quot; ([[דברי הימים א טו יא]]-טו).
{{הע-שמאל|בניגוד לתחילת הפיסקה, שם טענה הדרשה שמשה מחלק את העגלות לפי דעתו, מהפסוק בדברי הימים עולה שהכל לפי מצוות הקב&quot;ה, מפי הגבורה. והשוו לסגנון [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יב|שבמכילתא פסחא יב.]]}}
&quot;וְאֵלֶּה פְקֻדָּתָם לַעֲבֹדָתָם לָבוֹא לְבֵית ה' כְּמִשְׁפָּטָם בְּיַד אַהֲרֹן אֲבִיהֶם, כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[דברי הימים א כד יט]]).
וְהֵיכָן צִוָּהוּ? – '''&quot;וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן...&quot;'''. הָא לֹא חִדְּשׁוּ הַלְוִיִּם כְּלוּם, אֶלָּא הַכֹּל מִפִּי מֹשֶׁה; וּמֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה!
}}

===פיסקה מז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז י-יא''' 
{{הע-שמאל|השוו לדברי ר' נתן לעיל בפיסקה מה, שהנשיאים התכוונו לתת יותר משאר העם למלאכת המשכן – ולבסוף נתנו מעט יחסית. ולפנינו התיקון לטעותם הנ&quot;ל. כאן אין טענה כזאת, אלא מדגישים שהם התנדבו פעמיים.}}
'''&quot;וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִים אֶת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ&quot;''' ([[במדבר ז י]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנִּתְנַדְּבוּ הַנְּשִׂיאִים לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן – כָּךְ נִתְנַדְּבוּ לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ: 
{{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה מה, על &quot;קח מאתם&quot;.}}
&quot;וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִים אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ&quot;, בָּאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ, וְלֹא קִבֵּל מֹשֶׁה מֵהֶם, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ: יַקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ! 
{{הע-שמאל|חלוקת ההקרבה לפי ימים המפורשת בפס' יא מורחבת בדרשה גם לסדר ההקרבה – לפי סדר המסע (לעיל [[במדבר ב]].)}}
וַעֲדַיִן לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מֹשֶׁה כֵּיצַד יַקְרִיבוּ, אִם לְמַסָּעוֹת אִם לְתוֹלָדוֹת, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יַקְרִיבוּ לְמַסָּעוֹת! 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיְהִי&quot; ([[במדבר ז יב]]), אֵין וַיְהִי – אֶלָּא שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ: יַקְרִיבוּ לְמַסָּעוֹת! 
וַעֲדַיִן לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מֹשֶׁה כֵּיצַד יַקְרִיבוּ נְשִׂיאִים: אִם כֻּלָּן כְּאֶחָד אוֹ כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹמוֹ, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ: יַקְרִיבוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹמוֹ. 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם&quot; ([[במדבר ז יא]]). נְשִׂיאִים מִתְנַדְּבִים וְאֵין הֶדְיוֹטוֹת מִתְנַדְּבִין. 
{{הע-שמאל|גם מלך אינו מקריב עם אחר!}}
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם&quot;? לְפִי שֶׁהָיָה נַחְשׁוֹן מֶלֶךְ, וְהוּא הִקְרִיב תְּחִלָּה, לֹא יֹאמַר: הוֹאִיל וְהִקְרַבְתִּי תְּחִלָּה – אַקְרִיב עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹמוֹ; לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם&quot;. 
}}

===פיסקה מח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז יב''' 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה מד.}}
'''&quot;וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן&quot;''', שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר רִאשׁוֹן, אֶלָּא רִאשׁוֹן לְכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה. 
{{הע-שמאל|הל' במילה &quot;למטה&quot; מורה על שייכות נחשון למטה יהודה, ולא על מקור הקרבן במטה יהודה.}}
'''&quot;נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב לְמַטֵּה יְהוּדָה&quot;''', יִחֲסוֹ הַכָּתוּב עַל שֵׁם שִׁבְטוֹ. אוֹ שֶׁגָּבָה מִשִּׁבְטוֹ וְהֵבִיא? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב&quot;; מִשֶּׁלּוֹ הוּא הֵבִיא, וְלֹא שֶׁגָּבָה מִשִּׁבְטוֹ וְהֵבִיא. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב לְמַטֵּה יְהוּדָה&quot;? – יִחֲסוֹ הַכָּתוּב עַל שֵׁם שִׁבְטוֹ. 
}}

===פיסקה מט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז יג-יד''' 
{{הע-שמאל|המילה &quot;קרבנו&quot; חוזרת בפס' יב ובפס' יג. הדרשה מסיקה מהחזרה שהקערה יוצרה במיוחד עבור הקרבן.}}
'''&quot;וְקָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת&quot;''' ([[במדבר ז יג]]), מַגִּיד שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ מִתְּחִלָּה אֶלָּא עַל שֵׁם קָרְבָּנוֹת.
{{הע-שמאל|שתי הוכחות שגם משקל הקערה נקוב בשקל הקודש: היקש למזרק או פס' פה, שנקב את המשקל של הכסף &quot;בשקל הקודש&quot;.
נפח הקערה זהה לנפח המזרק אבל עובי הדופן שלה גדול יותר, ולכן היא שוקלת  יותר ממנו.}}
&quot;מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot;, אֵין לִי אֶלָּא מִזְרָק שֶׁנִּתְפָּרַשׁ בּוֹ &quot;בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot;; קְעָרָה מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים&quot;. מַה זֶּה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ – אַף זֶה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.
רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;כָּל כֶּסֶף הַכֵּלִים, אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot; ([[במדבר ז פה]])!
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים&quot;? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, הוֹאִיל וְלֹא שָׁוָה לוֹ בַּמִּשְׁקָל – לֹא תִשְׁוֶה לוֹ בַּמִּדָּה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים&quot;. וּמָה הֶפְרֵשׁ בֵּין קְעָרָה לְמִזְרָק? קְעָרָה – גִּלְדָּהּ עָבֶה, מִזְרָק – גִּלְדּוֹ דַּק.
{{הע-שמאל|הסולת נמנית לחוד, כקרבן עצמאי, ומכאן שלא מדובר בנסכים על הבהמות אלא בנדבה של סולת למנחה.}} 
&quot;שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת&quot; – זוֹ מִן הַנְּדָבָה.
{{הע-שמאל|המילה &quot;אחת&quot; מיותרת לכאורה. דורש אותה 'כף מאחדת' את תכולתה.}}
&quot;כַּף אַחַת&quot; ([[במדבר ז יד]]), שֶׁעוֹשָׂה מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ – אַחַת.
{{הע-שמאל|המילה &quot;זהב&quot; היא תיאור הכף, ואינה קשורה למילה &quot;עשרה&quot; המבטאת את משקל הכף ונקובה בשקל הקודש שעשוי מכסף.}}
&quot;עֲשָׂרָה זָהָב&quot; – הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף, אוֹ הִיא שֶׁל כֶּסֶף וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל זָהָב? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל זְהַב הַכַּפּוֹת עֶשְׂרִים וּמֵאָה&quot; ([[במדבר ז פו]]).
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן: הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף.
{{הע-שמאל|בהוראת שעה הותר ליחיד להביא קטורת כנדבה, והותר להקריב אותה על המזבח החיצון ולא על מזבח הקטורת.}}
&quot;מְלֵאָה קְטֹרֶת&quot; – זוֹ קְטֹרֶת נְדָבָה.
}}

===פיסקה נ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז טו''' 
'''&quot;פַּר אֶחָד בֶּן-בָּקָר&quot;''' – שֶׁלֹּא הָיָה בְעֶדְרוֹ כָּמוֹהוּ; '''&quot;אַיִל אֶחָד&quot;''' – שֶׁלֹּא הָיָה בְעֶדְרוֹ כָּמוֹהוּ. {{הע-שמאל|דורש 'אחד' – מיוחד וטוב.}}

'''&quot;כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה&quot;''' – מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לְעוֹלָה. {{הע-שמאל|המילה &quot;לעולה&quot; מוסבת גם על הפר והאיל דלעיל. דורש היקש באמצעות המילה &quot;אחד&quot;.}}
אוֹ כֶבֶשׂ, שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ – כָּשֵׁר לְעוֹלָה, וּשְׁאָר כֻּלָּם לֹא הֻכְשְׁרוּ לְעוֹלָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;פַּר אֶחָד... אַיִל אֶחָד... כֶּבֶשׂ אֶחָד...&quot;, מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לְעוֹלָה! 
}}

===פיסקה נא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז טז-יז''' 
'''&quot;שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת&quot;''' ([[במדבר ז טז]]) – לְכַפֵּר עַל קֶבֶר הַתְּהוֹם. {{הע-שמאל|קבר התהום הוא חשש רחוק של טומאה, וראו בסוף הפיסקה &quot;שלא על חטא&quot;.}}

'''&quot;וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, אֵילִם חֲמִשָּׁה, עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה&quot;''' ([[במדבר ז יז]]), מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים. {{הע-שמאל|המילים &quot;ולזבח השלמים&quot; מוסבות על כל ארבעת סוגי הבהמות, ולא רק על הבקר. והשוו לעיל פיסקה נ.}} 
אוֹ בָּקָר, שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ – כָּשֵׁר לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, וּשְׁאָר כֻּלָּם לֹא הֻכְשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים&quot;, מַגִּיד שֶׁכֻּלָּן כָּשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים. 

&quot;זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב&quot;, מִשֶּׁלּוֹ הֵבִיא, וְלֹא שֶׁגָּבָה מִשִּׁבְטוֹ וְהֵבִיא. {{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה מח.}}

&quot;זֶה קָרְבַּן&quot; – זֶה מֵבִיא קְטֹרֶת נְדָבָה, וְאֵין הַיָּחִיד מֵבִיא קְטֹרֶת נְדָבָה. {{הע-שמאל|לעניין הקטורת כנדבה השוו לעיל פיסקה מט.  בקרבנות הנשיאים יש ממד של קרבן ציבור, ולכן יש בהם דינים שאינם קיימים בדרך כלל בקרבנות היחיד: מתאפשרת בהם נדבת קטורת; יש בהם חטאת שלא על חטא (בדומה לקרבן ראש חודש), וראו בתחילת הפיסקה, שמציעים &quot;חטא&quot; של קבר התהום להסבר החטאת; והשוו לקרבן יולדת ולקרבן הנזיר, שגם בהם יש חטאת שלא על חטא לכאורה; והם דוחים את השבת (בדומה לקרבנות מוסף) ואת הטומאה (בדומה לקרבן הפסח, שנעשה, אם רוב הציבור טמא – אפילו בטומאה).}}
&quot;זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן&quot; – זֶה מֵבִיא חַטָּאת שֶׁלֹּא עַל חֵטְא, וְאֵין הַיָּחִיד מֵבִיא חַטָּאת שֶׁלֹּא עַל חֵטְא. 
&quot;זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן&quot;, זֶה דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטֻּמְאָה, וְאֵין קָרְבַּן יָחִיד דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטֻּמְאָה. 
}}

===פיסקה נב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז יח-יט''' 
{{הע-שמאל|הערעור של ראובן הוא על הבחירה להקריב פי סדר המסעות, ולכן היה צריך להופיע לעיל בפיסקה מז, עיינו שם; ושם דרשו את &quot;ויהי&quot; ולא את &quot;הקריב&quot;, שממנו דרשו בפיסקה מט שהקערה וכו' נעשו במיוחד לשם הקרבן.}}
'''&quot;בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר, נְשִׂיא יִשָּׂשכָר – הִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ&quot;''' ([[במדבר ז יח]]-יט), מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? – לְפִי שֶׁבָּא רְאוּבֵן וְעִרְעֵר. 
אָמַר: דַּי שֶׁקְּדָמַנִי יְהוּדָה לַמַּסָּעוֹת, אַקְרִיב אֲנִי לַתּוֹלָדוֹת! 
נָזַף בּוֹ מֹשֶׁה וְאָמַר לוֹ: מִפִּי הַקֹּדֶשׁ נֶאֱמַר לִי לְהַקְרִיב לַמַּסָּעוֹת. 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הִקְרִיב&quot;, אֵין &quot;הִקְרִיב&quot; אֶלָּא שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ: הַקְרֵב לַמַּסָּעוֹת! 
{{הע-שמאל|כיוון שנתנאל זכה ונדחתה תלונת שבט ראובן – הקרבן שלו מפורט כאילו היה זה הקרבן הראשון, כמו הקרבן של נחשון.}}
&quot;נְשִׂיא יִשָּׂשכָר&quot;, לְפִי שֶׁזָּכָה נְתַנְאֵל בַּעֲצַת נְשִׂיאִים – הֶעֱלָה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הוּא הִקְרִיב תְּחִלָּה. 
{{הע-שמאל|לפנינו משולבות שלוש דרשות על הבינה של יששכר המפורשת בדברי הימים: אחת היא דרשה על &quot;ביששכר עם דבורה&quot;, שהיה שופט כדבורה הנביאה, שניה היא דרשה על &quot;ישוב&quot;-יושב (בדין), כנאמר ביחזקאל, והשלישית היא על &quot;באהליך&quot;-&quot;אהלים&quot;, כיעקב.}}
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לְפִי שֶׁזָּכָה נְתַנְאֵל בָּעֵצָה, זָכָה שֶׁנִּתַּן בִּינָה בְּשִׁבְטוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים&quot; ([[דברי הימים א יב לג]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר עִם דְּבוֹרָה, וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק בָּעֵמֶק&quot; ([[שופטים ה טו]]). 
וְכֵן הַכָּתוּב מְשַׁבְּחוֹ בְּבָתֵּי דִינִין בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לְיָשׁוּב מִשְׁפַּחַת הַיָּשׁוּבִי&quot; ([[במדבר כו כד]]), וְאֵין &quot;יָשׁוּב&quot; אֶלָּא בָּתֵּי דִינִין. 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְיָבוֹאוּ אֵלֶיךָ כִּמְבוֹא עָם וְיֵשְׁבוּ לְפָנֶיךָ עַמִּי&quot; ([[יחזקאל לג לא]]), וְאוֹמֵר: &quot;וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים&quot; ([[בראשית כה כז]]), 
וְאוֹמֵר: &quot;וְלִזְבוּלֻן אָמַר: שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ, וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ&quot; ([[דברים לג יח]])! 
}}

===פיסקה נג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז פד''' 
{{הע-שמאל|נחשון הקריב ביום שבו נמשח המזבח, הוא א ניסן. את הטענה שהמשיחה היא ביום ולא בלילה לומדים ממשיחת הכוהנים המוזכרת בויקרא.}}
'''&quot;זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ&quot;''' ([[במדבר ז פד]]) – בְּיוֹם שֶׁנִּמְשַׁח, בּוֹ בַיּוֹם הִקְרִיב. 
אַתָּה אוֹמֵר בְּיוֹם שֶׁנִּמְשַׁח בּוֹ בַיּוֹם הִקְרִיב, אוֹ לֹא בָּא לְלַמֵּד אֶלָּא {{ב|שֶׁבַּיּוֹם נִמְשַׁח|ולא בלילה}}? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;אֲשֶׁר צִוָּה ה' לָתֵת לָהֶם בְּיוֹם מָשְׁחוֹ אֹתָם&quot; ([[ויקרא ז לו]]) – הָא לָמַדְנוּ שֶׁבַּיּוֹם נִמְשַׁח; 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ&quot;? – בְּיוֹם שֶׁנִּמְשַׁח, בּוֹ בַיּוֹם הִקְרִיב!
{{הע-שמאל|הנשיאים תיאמו ביניהם את הקרבנות, והזכות היא שווה לכולם, כשם שהקרבנות שווים.
ניתן לשמוע כאן את הטענה שהמזבח שייך לכל העם, ולאו דווקא לכהנים, בניגוד לעמדת הצדוקים; והשוו [[מגילת תענית א]].
קערות הכסף שניתנו בפירוט הקרבנות לא נטמאו ולא ניזוקו במהלך 12 ימי המילואים, אלא נשארו כמו שהיו.}}
&quot;מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁשָּׁווּ כֻּלָּם בְּעֵצָה אַחַת – כָּךְ שָׁווּ כֻּלָּם בִּזְכוּת:   
&quot;קַעֲרֹת כֶּסֶף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה&quot; – הֵן הֵן שֶׁנִּתְנַדְּבוּ, וְלֹא אֵרַע בָּהֶם פְּסוּל. 
}}

===פיסקה נד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז פה'''
{{הע-שמאל|הצורך לחזור על הסיכום של תרומת הנשיאים מוסבר בשתי דרכים: רק כאן נאמר שמשקל הקערות היה בשקל הקודש, כדברי ר' חנניה לעיל פיסקה מט; וכן כדי ללמד שהמשקל היה מדויק, ולכן גם כששקלו את כל הקערות והמזרקים יחדיו המשקל אכן התאים. ר' נתן מוסיף שגם אם התיכו את כלי הכסף ואחר כך היו חוזרים ועושים מהכסף כלים לא היה המשקל משתנה, כי הכסף היה מזוקק.}}
'''&quot;שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה הַקְּעָרָה הָאַחַת כֶּסֶף&quot;''' ([[במדבר ז פה]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת&quot; וְגוֹ', אֵין לִי אֶלָּא מִזְרָק שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ &quot;בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot;.
קְעָרָה מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כָּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot;!
לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא כִּכְלִי הֶדְיוֹט כְּלִי בֵּית עוֹלָמִים:
כְּלִי הֶדְיוֹט, שְׁקָלָן אֶחָד אֶחָד וְחָזַר וּשְׁקָלָם כְּאֶחָד – אוֹ רִבָּה אוֹ מִעֵט.
אֲבָל כְּלִי בֵּית הָעוֹלָמִים, שְׁקָלָן אֶחָד אֶחָד וְחָזַר וּשְׁקָלָן כְּאֶחָד – לֹא רִבָּה וְלֹא מִעֵט!
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: כְּלִי בֵּית עוֹלָמִים, שְׁקָלָם כֵּלִים, חָזַר וַעֲשָׂאָן {{ב|סִימוֹן,|אסימון, חתיכת מתכת}} חָזַר וַעֲשָׂאָן כֵּלִים – לֹא רִבָּה וְלֹא מִעֵט!
}}

===פיסקה נה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז פו''' 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה מט: המילה &quot;זהב&quot; קשורה לכף ולא למילה &quot;עשרה&quot;, שהרי כאן נאמר &quot;זהב הכפות&quot;.}}
'''&quot;כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה&quot;''' ([[במדבר ז פו]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב&quot;''' — הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף.
אַתָּה אוֹמֵר הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף, אוֹ הִיא שֶׁל כֶּסֶף וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל זָהָב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כָּל זְהַב הַכַּפּוֹת עֶשְׂרִים וּמֵאָה.&quot;'''
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן: הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף.
{{הע-שמאל|לשתי הדרשות האחרונות השוו פיסקה נג לעיל: זכותם של הנשיאים שווה, והכפות כולן נשארו שלמות וטהורות גם לאחר ימי המילואים.}}
מַעֲלִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁהִקְרִיב י&quot;ב כַּפּוֹת זָהָב.
הֵן הֵן שֶׁנִּתְנַדְּבוּ וְלֹא אֵרַע בָּהֶן פְּסוּל.
}}

===פיסקה נו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז פז'''
{{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה נ, שם דרשו את אותה טענה מהיקש בין הבהמות השונות.}}
'''&quot;כָּל הַבָּקָר לָעֹלָה שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים&quot;''' ([[במדבר ז פז]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר&quot;, מְלַמֵּד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לָעוֹלָה.
אוֹ כֶּבֶשׂ, שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ – כָּשֵׁר לָעוֹלָה, וּשְׁאָר כֻּלָּם לֹא כָּשְׁרוּ לָעוֹלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל הַבָּקָר לָעֹלָה&quot;, מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לָעוֹלָה.
{{הע-שמאל|לשתי הדרשות האחרונות השוו לעיל פיסקה נג ופיסקה נה.}}
מַעֲלִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁהִקְרִיב: &quot;שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים, אֵילִם שְׁנֵים עָשָׂר, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שְׁנֵים עָשָׂר&quot;.
הֵם הֵם שֶׁנִּתְנַדְּבוּ וְלֹא אֵרַע בָּהֶן פְּסוּל.
}}

===פיסקה נז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז פח''' 
{{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה נא, שם דורשים את אותה טענה. וראו לעיל פיסקאות נג, נה, נו.}}
'''&quot;וְכָל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פָרִים&quot;''' ([[במדבר ז פח]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנָיִם&quot;, מְלַמֵּד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים.
אוֹ בָקָר, שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ – כָּשֵׁר לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, וּשְׁאָר כֻּלָּן לֹא הֻכְשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכָל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים&quot;, מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים.
מַעֲלִין עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁהִקְרִיב עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פָרִים, אֵילִים שִׁשִּׁים.
הֵן הֵן שֶׁהִתְנַדְּבוּ וְלֹא אֵרַע בָּהֶם פְּסוּל!
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה נג: מיד אחרי שנמשח המזבח הקריב נחשון את קרבנו, וכך חנך אותו.}}
&quot;זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, אַחֲרֵי הִמָּשַׁח אֹתוֹ&quot; – לָעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ.
}}

===פיסקה נח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז פט''' 
{{הע-שמאל|הפסוק שלנו מכריע בין ויקרא לשמות: משה נמצא באהל מועד ושומע את הקול מעל הכפורת.}}
'''&quot;וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ&quot;''' ([[במדבר ז פט]]), לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר&quot; ([[ויקרא א א]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי מֵאֹהֶל מוֹעֵד מַמָּשׁ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת&quot; ([[שמות כה כב]]). 
אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;מֵאֹהֶל מוֹעֵד&quot;, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;מֵעַל הַכַּפֹּרֶת&quot;; וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;מֵעַל הַכַּפֹּרֶת&quot;, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;מֵאֹהֶל מוֹעֵד&quot;! כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? 
זוֹ מִדָּה בַּתּוֹרָה: שְׁנֵי כְתוּבִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה, וַהֲרֵי הֵם סוֹתְרִים זֶה עַל יְדֵי זֶה – יִתְקַיְּמוּ בִּמְקוֹמָם, עַד שֶׁיָּבֹא כָּתוּב אַחֵר וְיַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם. 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ&quot;? 
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיָה מֹשֶׁה נִכְנָס וְעוֹמֵד בְּאֹהֶל מוֹעֵד, וְהַקּוֹל יוֹרֵד מִשְּׁמֵי שָׁמַיִם לְבֵין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים, וְהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹל מְדַבֵּר אֵלָיו מִבִּפְנִים.
{{הע-שמאל|שלושה משלושה עשר המיעוטים הם בפסוק שלנו. 
השוו [[ביאור:ספרא/נדבה#פרק ב|ספרא נדבה פרק ב, א-ג]] – &quot;ללמדך שלא לאהרן נאמר, אלא למשה שיאמר לאהרן&quot;; ושם מופיעים גם [[שמות טז לד]], [[במדבר ד מט]] וכן [[במדבר יז ה]], וחסר שם [[שמות לד לד]], ומונים שם את שני הפסוקים משמות ל כאחד, וכן את שני חלקי [[שמות כה כב]] כאחד;
וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פתיחה|מכילתא, פתיחה למסכתא דפסחא,]] שם דרשו את [[שמות ו כח]] בלבד.}}  
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: הֲרֵי שְׁלֹשָׁה עָשָׂר מִעוּטִים מִעֵט אַהֲרֹן מִכָּל דִּבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וְאֵלּוּ הֵן: &quot;וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ, וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו, וַיְדַבֵּר אֵלָיו&quot;, 
&quot;וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ&quot; ([[שמות כה כב]]), &quot;אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה&quot; ([[שמות ל ו]], [[שמות ל לו]]), &quot;לְדַבֵּר אֵלֶיךָ שָׁם&quot; ([[שמות כט מב]]), 
&quot;אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה בְּיוֹם צַוֺּתוֹ&quot; ([[ויקרא ז לח]]), &quot;אֵת אֲשֶׁר יְצַוֶּה&quot; ([[שמות לד לד]]), &quot;אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ&quot; ([[שמות כה כב]]), 
וְאַחַת בְּמִצְרַיִם ([[שמות ו כח]]), וְאַחַת בְּסִינַי ([[במדבר ג א]]), וְאַחַת בְּאֹהֶל מוֹעֵד ([[ויקרא א א]]) – הֲרֵי שְׁלֹשָׁה עָשָׂר מִעוּטִים – {{ב|מִעֵט אַהֲרֹן מִכֻּלָּם.|מכל הפסוקים הנמנים עולה שרוב הנבואות נאמרו רק למשה ולא לאהרון}}. 
{{הע-שמאל|גם בשאלת חזקו של קול הנבואה, בדומה לשאלת המיקום שלו שבראש הפיסקה, מופיעה סתירה בין הפסוק מדברים לבין הפסוק ממלכים א. ר' יאשיה טוען שקול ה' הוא חזק, והפסוק ממלכים א מתפרש שקול ה' גורם לכל הקולות האחרים לדמום ולא להישמע.
ר' יונתן מייחס את הקול הנמוך והדומם למלאכי השרת ולא לה'. הפסוק מישעיהו קורא להם שלא לדמום עד הגאולה.}}
&quot;וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי קוֹל נָמוּךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם קוֹל גָּדוֹל&quot; ([[דברים ה יט]]). 
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים&quot; ([[שמות יט טז]]) וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;קוֹל דְּמָמָה דַקָּה&quot; ([[מלכים א יט יב]]). 
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? כְּשֶׁהַקָּבָּ&quot;ה מְדַבֵּר – הַכֹּל שׁוֹתְקִים! 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;דֹּמּוּ יֹשְׁבֵי אִי סֹחֵר צִיּוֹן עֹבֵר יָם מִלְאוּךְ&quot; ([[ישעיה כג ב]]), וְאוֹמֵר &quot;וַיִּדֹּם אַהֲרֹן&quot; ([[ויקרא י ג]]), דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף&quot; ([[דברים ה יט]]), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה&quot; ([[מלכים א יט יב]]). כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? 
כְּשֶׁהַקָּבָּ&quot;ה מְדַבֵּר בְּקוֹל גָּדוֹל – מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְדַבְּרִים בְּקוֹל נָמוּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עַל חוֹמֹתַיִךְ הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ הַמַּזְכִּירִים אֶת ה' אַל דֳּמִי לָכֶם, 
וְאַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ&quot; ([[ישעיה סב ו]]-ז). 
}}</text>
      <sha1>irgfm5x13gznw46zn5qmls3gd1alcxt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי במדבר/ח</title>
    <ns>106</ns>
    <id>457772</id>
    <revision>
      <id>3011419</id>
      <parentid>1346502</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T14:01:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011419</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20377" sha1="9w21oafnjije8n6zrngnpd4ehuhyxg0" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת בהעלותך פרק ח==

===פיסקה נט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ח א-ב''' 
{{הע-שמאל|במנורה שהיתה מונחת בדרום ההיכל היו שלושה נרות ממזרח ושלושה ממערב. בנרות המזרחיים היו הפתילות מונחות לכיוון מערב ובמערביים לכיוון מזרח, כך שששת הנרות היו מכוונים לנר האמצעי, שנמצא על גוף ('פני') המנורה.}} 
'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה, דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת&quot;''' ([[במדבר ח א]]-ב), לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְהֶעֱלָה אֶת נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ&quot; ([[שמות כה לז]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִהְיוּ כָּל הַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים עַל פְּנֵי כָּל הַמְּנוֹרָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ&quot;, שֶׁיִּהְיוּ נֵרוֹת מַקְבִּילִים אֶת הַמְּנוֹרָה – וּמְנוֹרָה אֶת הַנֵּרוֹת. 
הָא כֵּיצַד? שְׁלֹשָׁה כְּלַפֵּי מִזְרָח וּשְׁלֹשָׁה כְּלַפֵּי מַעֲרָב, וְאֶחָד בָּאֶמְצַע. נִמְצְאוּ כֻּלָּם מַקְבִּילִים אֶת הָאֶמְצָעִי. מִיכָּן הָיָה רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הָאֶמְצָעִי מְכֻבָּד! 
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לט|לעיל פיסקה לט.]] המצווה היא לאהרון ולכן נאמרה דווקא לו.
על אהרון להכין מדרגות כדי שיגיע לנרות שעל המנורה (ראו [[ביאור:משנה תמיד פרק ג#משנה ט|תמיד ג ט]]), ולהכין אותה כך שיהיו בה פנים (מכיוון צפון) ואחור (מכיוון דרום).}}
&quot;דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן&quot;, לְפִי שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה הַפָּרָשָׁה בְּאַהֲרֹן – הֵבִיא אֶת אַהֲרֹן לִכְלַל דִּבּוּר. 
&quot;וְאָמַרְתָּ אֵלָיו&quot; – הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לְאַהֲרֹן. 
&quot;בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת&quot; – עֲשֵׂה לָהּ מַעֲלוֹת. &quot;אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה&quot; – עֲשֵׂה לָהּ {{ב|מוּל|עורף}} וּפָנִים! 
{{הע-שמאל|הסתירה בין &quot;תמיד&quot; לבין &quot;מערב עד בקר&quot; מלמדת שנר אחד (המערבי) דלק תמיד, ושאר הנרות דלקו לפחות מערב עד בוקר, ואם דלקו יותר – אין לכבותם; וראו [[ביאור:משנה תמיד פרק ו|תמיד ו א.]]}}
&quot;יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁיְּהוּ דּוֹלְקִים לְעוֹלָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר&quot; ([[ויקרא כד ג]]). אִי מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר, {{ב|יָכוֹל יְכַבֵּם|בבקר}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לִפְנֵי ה' תָּמִיד&quot;. 
הָא כֵּיצַד? &quot;יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת&quot; – &quot;מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר&quot;. &quot;לִפְנֵי ה' תָּמִיד&quot; – שֶׁיִּהְיֶה נֵר מַעֲרָבִי תָּדִיר, שֶׁמִּמֶּנּוּ מַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה בֵּין הָעַרְבַּיִם.
}}

===פיסקה ס===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ח ג'''
'''&quot;וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן&quot;''' ([[במדבר ח ג]]) – לְהוֹדִיעַ שִׁבְחוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָמַר לוֹ מֹשֶׁה כֵּן עָשָׂה.
'''&quot;אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה&quot;''' – עָשָׂה לָהּ מוּל וּפָנִים. '''&quot;הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ&quot;''' – עָשָׂה לָהּ מַעֲלוֹת.
מִיכֵּן אָמְרוּ: אֶבֶן הָיְתָה לִפְנֵי הַמְּנוֹרָה, וּבָהּ שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת, שֶׁעָלֶיהָ הַכֹּהֵן עוֹמֵד וּמֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת.
הִנִּיחַ אֶת הַכּוּז עַל מַעֲלָה שְׁנִיָּה וְיָצָא ([[ביאור:משנה תמיד פרק ג#משנה ט|תמיד ג ט]]).
{{הע-שמאל|הכמות של חצי לוג נאמרה בתורה שבע&quot;פ למשה. היא מספיקה לנר ללילה עד הבוקר.}}
'''&quot;כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה&quot;''' – חֲצִי לֹג לְכָל נֵר וָנֵר.
{{הע-שמאל|בעריכת המנורה מפורש &quot;יערוך אותו אהרון ובניו&quot; ([[שמות כז א]]). הדרשה מתאמצת להוכיח שגם הקטרת הקטורת – בניגוד לעבודת יום הכיפורים ולפר העלם דבר של הכהן המשיח – היא עבודה היכולה להתבצע ע&quot;י כל כהן מבני אהרון, ולא רק ע&quot;י הכהן הגדול.
הדמיון בין הקטרת הקטורת להטבת הנרות הוא בשלושה הקשרים: שתיהן עבודות &quot;באהל מועד&quot; (במקדש: בהיכל), הן אינן בבגדי לבן, ובשתיהן נאמר &quot;תמיד&quot;.
הקשר בין שתי העבודות הללו ניכר גם [[ביאור:משנה תמיד פרק ג#משנה ט|בתמיד ג ט]] [[ביאור:משנה תמיד פרק ו|ושם ו א,]], שהיו עושים אותן במקביל בכל בוקר.}}
אֵין לִי אֶלָּא מְנוֹרָה, שֶׁעָשָׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב; הַקְּטֹרֶת מִנַּיִן?
הֲרֵי אַתָּה דָן: נֶאֶמְרָה עֲבוֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בַּמְּנוֹרָה, וְנֶאֶמְרָה עֲבוֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בַּקְּטֹרֶת.
אִם לָמַדְתִּי לַמְּנוֹרָה שֶׁעָשָׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב – אַף הַקְּטֹרֶת נַעֲשֶׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב.
הֲרֵי עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים תּוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ עֲבוֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד לֹא עָשָׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב!
הִיא תּוֹכִיחַ לַקְּטֹרֶת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ עֲבוֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד – לֹא נַעֲשֶׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב!
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּעֲבוֹדַת יוהכ&quot;פ, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהּ בִּגְדֵי זָהָב בְּאַהֲרֹן?
{{ב|נִילַף|נלמד}} דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ עֲבוֹדָה בְּאַהֲרֹן וּבִגְדֵי זָהָב מִדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ עֲבוֹדָה בְּאַהֲרֹן וּבִגְדֵי זָהָב!
אִם לָמַדְתִּי לַמְּנוֹרָה שֶׁעָשָׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב – אַף הַקְּטֹרֶת נַעֲשֶׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב!
וַהֲרֵי פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל מָשִׁיחַ יוֹכִיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ עֲבוֹדָה בְּאַהֲרֹן וּבְבִגְדֵי זָהָב וְלֹא עָשָׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב.
הִיא תּוֹכִיחַ לַקְּטֹרֶת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ עֲבוֹדָה בְּאַהֲרֹן וּבְבִגְדֵי זָהָב – לֹא נַעֲשֶׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב.
אָמַרְתָּ הַפְרֵשׁ: אָדוּן שְׁלֹשָׁה לְשׁוֹנוֹת כְּאֶחָת:
נֶאֶמְרָה עֲבוֹדָה בָאֹהֶל בַּמְּנוֹרָה וּבְבִגְדֵי זָהָב, וְנֶאֱמַר בָּהּ &quot;תָּמִיד&quot;.
וְנֶאֶמְרָה עֲבוֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בַּקְּטֹרֶת וּבְבִגְדֵי זָהָב וְנֶאֱמַר בָּהּ &quot;תָּמִיד&quot;,
וְאַל תָּבֹא עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים וְתוֹכִיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ עֲבוֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד, אֲבָל אֵינָהּ בְּבִגְדֵי זָהָב,
וְלֹא עֲבוֹדַת פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱ' בָּהּ עֲבוֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד וּבְבִגְדֵי זָהָב, אֲבָל לֹא נֶאֱמַר בָּהּ &quot;תָּמִיד&quot;!
אֶלְמוֹד דָּבָר מִדָּבָר וְאָדוּן דָּבָר מִדָּבָר: אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְרָכִים מִדָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְרָכִים,
וְאַל אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְרָכִים מִדָּבָר שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְרָכִים אֶלָּא בְּדֶרֶךְ אַחַת אוֹ בִּשְׁנַיִם!
אִם לָמַדְתִּי לַמְּנוֹרָה שֶׁעָשָׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב – אַף הַקְּטֹרֶת נַעֲשֶׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב!
}}

===פיסקה סא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ח ד''' 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה א|מכילתא פסחא א.]] דורש בשלושת המקומות &quot;זה&quot; – שהראה לו פיזית, כבהצבעה.}}
'''&quot;וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב, עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא, כַּמַּרְאֶה...&quot;''' ([[במדבר ח ד]]), 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: זֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁהִקְשָׁה בָּהֶם מֹשֶׁה, וְהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִילּוּ בְּאֶצְבַּע. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים&quot; ([[שמות יב ב]]). 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא&quot; ([[ויקרא יא כט]]). 
{{הע-שמאל|דורש &quot;מקשה&quot; שלוש דרשות: חומר קשה ולא רך; מעשה קשה ולא קל, שצריך אומן; מעשה בעבודת הקשה והכאה בקורנס.}}
&quot;מִקְשָׁה&quot;, אֵין 'מִקְשָׁה' אֶלָּא מִין קָשֶׁה, מַעֲשֵׂה אֻמָּן, מַעֲשֵׂה קֻרְנָס. 
&quot;עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ&quot;, אֵין לִי אֶלָּא {{ב|יְרֵכָהּ|הבסיס התחתון}} {{ב|וּפִרְחָהּ,|הפרח העליון}} {{ב|גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ|שעל הקנים}} מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה&quot; ([[שמות כה לא]]). 
אוֹ יַעֲשֶׂה אֵבָרִים אֵבָרִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מִמֶּנָּה יִהְיוּ&quot; ([[שמות כה לו]]). 
{{הע-שמאל|המנורה עשויה מקשה, והתנאי הזה מעכב; אבל החומר יכול להיות בלית ברירה גם חומר אחר שאינו זהב; לעומתה בחצוצרות מעכב החומר – כסף, והתנאי של מקשה אינו מחייב; ניתן לעשות אותן מגרוטאות – כלי מתכת קיימים.}}
&quot;מִקְשָׁה הִיא&quot; עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר? 
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;מִקְשָׁה זָהָב&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִקְשָׁה הִיא&quot;? 
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בִּכְלֵי בֵּית עוֹלָמִים, שֶׁאִם אֵין לָהֶם מִין קָשֶׁה עוֹשִׂים מִין גְּרוּטֵי; 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף בַּמְּנוֹרָה כֵּן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מִקְשָׁה הִיא&quot;, שָׁנָה עָלָיו הַכָּתוּב לִפְסֹל. 
מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין שֶׁל זָהָב – עוֹשִׂים שֶׁל כֶּסֶף, וְשֶׁל בַּרְזֶל, וְשֶׁל נְחֹשֶׁת, וְשֶׁל בְּדִיל, וְשֶׁל עוֹפֶרֶת, דִּבְרֵי רַבִּי. 
רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף שֶׁל עֵץ וְשֶׁל חֶרֶס. 
אֲבָל אֵין לָהֶם מִין קָשֶׁה – אַל יַעֲשׂוּ מִין גְּרוּטֵי; 
מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּחֲצוֹצְרוֹת. 
שֶׁבַּחֲצוֹצְרוֹת, אֵין שֶׁל כֶּסֶף – לֹא יַעֲשׂוּ שֶׁל זָהָב, אֲבָל אֵין לָהֶם מִין קָשֶׁה – עוֹשִׂים מִין גְּרוּטֵי. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ט#ט|תוספתא מנחות ט ט,]] [[ביאור:תוספתא/חולין/א#יט|ותוספתא חולין א יט.]]}}
נִמְצָא כָּשֵׁר בַּמְּנוֹרָה – פָּסוּל בַּחֲצוֹצְרוֹת; כָּשֵׁר בַּחֲצוֹצְרוֹת – פָּסוּל בַּמְּנוֹרָה. 
{{הע-שמאל|דרשה שונה מקודמתה וסותרת אותה, על [[שמות כה לו]].}}
אֵין בַּמְּנוֹרָה נֵרוֹת, גְּבִיעִים, כַּפְתֹּרִים וּפְרָחִים, אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהִיא מִן הַכִּכָּר, מִין זָהָב, מִין קָשֶׁה. 
{{הע-שמאל|ת&quot;ק משבח את משה כשם ששיבח את אהרון לעיל בפיסקה ס. ר' נתן מפרש את הפסוק, שמשה לא הצליח לעשות את המנורה ולכן עושה המנורה היה הקב&quot;ה בעצמו, שהרי אחרת הפסוק מיותר.}}
&quot;כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשָׂה&quot;, לְהוֹדִיעַ שִׁבְחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם – &quot;כֵּן עָשָׂה&quot;. 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וּרְאֵה וַעֲשֵׂה&quot; ([[שמות כה מ]]). 
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה כֵּלִים עֲשׂוּיִם וּמְנוֹרָה עֲשׂוּיָה. 
וְנַעֲשֵׂית כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה&quot;. 
}}

===פיסקה סב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ח כד'''
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה חולין פרק א#משנה ו|חולין א ו,]] [[ביאור:תוספתא/חולין/א#טז|ותוספתא חולין א טז.]]}}
'''&quot;זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה&quot;''' ([[בְּמִדְבַּר ח, כד]]), שָׁנִים פּוֹסְלִים בַּלְוִיִּם, וְאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בַּלְוִיִּם.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: מָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא פָסְלוּ שָׁנִים – פָּסְלוּ מוּמִין, כָּאן, שֶׁפָּסְלוּ שָׁנִים, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּפְסְלוּ מוּמִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם&quot; – שָׁנִים פּוֹסְלִים בַּלְוִיִּם, וְאֵין מוּמִים פּוֹסְלִים בָּהֶם!
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/שקלים/ג#טז|תוספתא שקלים ג טז.]]}}
&quot;וּמִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה&quot;, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה&quot;, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה&quot; ([[בְּמִדְבַּר ד, ג]]).
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ?
מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה – לְתַלְמוּד, וּמִבֶּן שְׁלֹשִׁים – לַעֲבוֹדָה!
}}

===פיסקה סג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ח כה-כו''' 
{{הע-שמאל|הלוי מעל גיל 50 אינו דומה ללוי מתחת לגיל 30: לצעירים אסור לעבוד, ואילו למבוגרים מותר, למרות שאינם חייבים לעבוד.
מגבלת השנים חלה רק על הלויים ולא על הכוהנים.}}
'''&quot;וּמִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבֹדָה&quot;''' ([[במדבר ח כה]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִכָּל עֲבוֹדָה בְּמַשְׁמָע?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְלֹא יַעֲבֹד עוֹד וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו בְּאֹהֶל מוֹעֵד&quot;; מְלַמֵּד שֶׁחוֹזֵר לִנְעִילַת שְׁעָרִים וּלַעֲבוֹדַת בְּנֵי גֵרְשׁוֹם.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הוֹאִיל וְאָמְרָה תוֹרָה &quot;יַעֲבֹד&quot; וְאָמְרָה &quot;לֹא יַעֲבֹד עוֹד&quot;,
אֲנִי לָמַדְתִּי שֶׁהָעוֹבֵד בִּשְׁלֹשִׁים אֵינוֹ עוֹבֵד בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה, כָּךְ הַכֹּהֵן לֹא יַעֲבֹד בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְלֹא יַעֲבֹד עוֹד&quot;.
{{הע-שמאל|הקל וחומר שנדחה הפוך מזה שבפיסקה סב. וראו [[ביאור:תוספתא/חולין/א#טז|תוספתא חולין א טז,]] שבבית עולמים (כאן נאמר 'משנכנסו לארץ') נפסלים הלויים רק בקול, שהרי לא היו צריכים לטלטל עוד את המשכן, ונשארו רק השירה והשמירה, המתאימות גם למבוגרים, אלא אם ניזק קולם.}}
'''&quot;וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַעֲבֹדָה לֹא יַעֲבֹד כָּכָה תַּעֲשֶׂה לַלְוִיִּם&quot;''' ([[במדבר ח כו]]), שָׁנִים פּוֹסְלִים בַּלְוִיִּם, וְאֵין פּוֹסְלִים בַּכֹּהֲנִים,
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא פָסַל מוּמִים – פָּסַל שָׁנִים; כָּאן, שֶׁפָּסַל מוּמִים, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּפְסֹל שָׁנִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו&quot;, שָׁנִים פּוֹסְלִים בַּלְוִיִּם וְאֵין פּוֹסְלִים בַּכְּהֻנָּה!
שֶׁעַד שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ לָאָרֶץ הָיוּ הַלְוִיִּם כְּשֵׁרִים &quot;מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה... וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה&quot; ([[במדבר ד ג]]), וְהַכֹּהֲנִים – מִשֶּׁיָּבִיאוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת עַד עוֹלָם.
אֲבָל מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ – אֵין הַלְוִיִּם נִפְסָלִים אֶלָּא בַּקּוֹל.
}}</text>
      <sha1>9w21oafnjije8n6zrngnpd4ehuhyxg0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011420</id>
      <parentid>3011419</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T14:02:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011420</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20377" sha1="2fwvk4d4wsx5nawkg6r0p6ygdnawad2" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת בהעלותך פרק ח==

===פיסקה נט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ח א-ב''' 
{{הע-שמאל|במנורה שהיתה מונחת בדרום ההיכל היו שלושה נרות ממזרח ושלושה ממערב. בנרות המזרחיים היו הפתילות מונחות לכיוון מערב ובמערביים לכיוון מזרח, כך שששת הנרות היו מכוונים לנר האמצעי, שנמצא על גוף ('פני') המנורה.}} 
'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה, דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת&quot;''' ([[במדבר ח א]]-ב), לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְהֶעֱלָה אֶת נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ&quot; ([[שמות כה לז]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִהְיוּ כָּל הַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים עַל פְּנֵי כָּל הַמְּנוֹרָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ&quot;, שֶׁיִּהְיוּ נֵרוֹת מַקְבִּילִים אֶת הַמְּנוֹרָה – וּמְנוֹרָה אֶת הַנֵּרוֹת. 
הָא כֵּיצַד? שְׁלֹשָׁה כְּלַפֵּי מִזְרָח וּשְׁלֹשָׁה כְּלַפֵּי מַעֲרָב, וְאֶחָד בָּאֶמְצַע. נִמְצְאוּ כֻּלָּם מַקְבִּילִים אֶת הָאֶמְצָעִי. מִיכָּן הָיָה רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הָאֶמְצָעִי מְכֻבָּד! 
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לט|לעיל פיסקה לט.]] המצווה היא לאהרון ולכן נאמרה דווקא לו.
על אהרון להכין מדרגות כדי שיגיע לנרות שעל המנורה (ראו [[ביאור:משנה תמיד פרק ג#משנה ט|תמיד ג ט]]), ולהכין אותה כך שיהיו בה פנים (מכיוון צפון) ואחור (מכיוון דרום).}}
&quot;דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן&quot;, לְפִי שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה הַפָּרָשָׁה בְּאַהֲרֹן – הֵבִיא אֶת אַהֲרֹן לִכְלַל דִּבּוּר. 
&quot;וְאָמַרְתָּ אֵלָיו&quot; – הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לְאַהֲרֹן. 
&quot;בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת&quot; – עֲשֵׂה לָהּ מַעֲלוֹת. &quot;אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה&quot; – עֲשֵׂה לָהּ {{ב|מוּל|עורף}} וּפָנִים! 
{{הע-שמאל|הסתירה בין &quot;תמיד&quot; לבין &quot;מערב עד בקר&quot; מלמדת שנר אחד (המערבי) דלק תמיד, ושאר הנרות דלקו לפחות מערב עד בוקר, ואם דלקו יותר – אין לכבותם; וראו [[ביאור:משנה תמיד פרק ו|תמיד ו א.]]}}
&quot;יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁיְּהוּ דּוֹלְקִים לְעוֹלָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר&quot; ([[ויקרא כד ג]]). אִי מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר, {{ב|יָכוֹל יְכַבֵּם|בבקר}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לִפְנֵי ה' תָּמִיד&quot;. 
הָא כֵּיצַד? &quot;יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת&quot; – &quot;מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר&quot;. &quot;לִפְנֵי ה' תָּמִיד&quot; – שֶׁיִּהְיֶה נֵר מַעֲרָבִי תָּדִיר, שֶׁמִּמֶּנּוּ מַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה בֵּין הָעַרְבַּיִם.
}}

===פיסקה ס===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ח ג'''
'''&quot;וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן&quot;''' ([[במדבר ח ג]]) – לְהוֹדִיעַ שִׁבְחוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָמַר לוֹ מֹשֶׁה כֵּן עָשָׂה.
'''&quot;אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה&quot;''' – עָשָׂה לָהּ מוּל וּפָנִים. '''&quot;הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ&quot;''' – עָשָׂה לָהּ מַעֲלוֹת.
מִיכֵּן אָמְרוּ: אֶבֶן הָיְתָה לִפְנֵי הַמְּנוֹרָה, וּבָהּ שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת, שֶׁעָלֶיהָ הַכֹּהֵן עוֹמֵד וּמֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת.
הִנִּיחַ אֶת הַכּוּז עַל מַעֲלָה שְׁנִיָּה וְיָצָא ([[ביאור:משנה תמיד פרק ג#משנה ט|תמיד ג ט]]).
{{הע-שמאל|הכמות של חצי לוג נאמרה בתורה שבע&quot;פ למשה. היא מספיקה לנר ללילה עד הבוקר.}}
'''&quot;כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה&quot;''' – חֲצִי לֹג לְכָל נֵר וָנֵר.
{{הע-שמאל|בעריכת המנורה מפורש &quot;יערוך אותו אהרון ובניו&quot; ([[שמות כז א]]). הדרשה מתאמצת להוכיח שגם הקטרת הקטורת – בניגוד לעבודת יום הכיפורים ולפר העלם דבר של הכהן המשיח – היא עבודה היכולה להתבצע ע&quot;י כל כהן מבני אהרון, ולא רק ע&quot;י הכהן הגדול.
הדמיון בין הקטרת הקטורת להטבת הנרות הוא בשלושה הקשרים: שתיהן עבודות &quot;באהל מועד&quot; (במקדש: בהיכל), הן אינן בבגדי לבן, ובשתיהן נאמר &quot;תמיד&quot;.
הקשר בין שתי העבודות הללו ניכר גם [[ביאור:משנה תמיד פרק ג#משנה ט|בתמיד ג ט]] [[ביאור:משנה תמיד פרק ו|ושם ו א,]], שהיו עושים אותן במקביל בכל בוקר.}}
אֵין לִי אֶלָּא מְנוֹרָה, שֶׁעָשָׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב; הַקְּטֹרֶת מִנַּיִן?
הֲרֵי אַתָּה דָן: נֶאֶמְרָה עֲבוֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בַּמְּנוֹרָה, וְנֶאֶמְרָה עֲבוֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בַּקְּטֹרֶת.
אִם לָמַדְתִּי לַמְּנוֹרָה שֶׁעָשָׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב – אַף הַקְּטֹרֶת נַעֲשֶׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב.
הֲרֵי עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים תּוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ עֲבוֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד לֹא עָשָׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב!
הִיא תּוֹכִיחַ לַקְּטֹרֶת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ עֲבוֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד – לֹא נַעֲשֶׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב!
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּעֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהּ בִּגְדֵי זָהָב בְּאַהֲרֹן?
{{ב|נִילַף|נלמד}} דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ עֲבוֹדָה בְּאַהֲרֹן וּבִגְדֵי זָהָב מִדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ עֲבוֹדָה בְּאַהֲרֹן וּבִגְדֵי זָהָב!
אִם לָמַדְתִּי לַמְּנוֹרָה שֶׁעָשָׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב – אַף הַקְּטֹרֶת נַעֲשֶׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב!
וַהֲרֵי פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל מָשִׁיחַ יוֹכִיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ עֲבוֹדָה בְּאַהֲרֹן וּבְבִגְדֵי זָהָב וְלֹא עָשָׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב.
הִיא תּוֹכִיחַ לַקְּטֹרֶת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ עֲבוֹדָה בְּאַהֲרֹן וּבְבִגְדֵי זָהָב – לֹא נַעֲשֶׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב.
אָמַרְתָּ הַפְרֵשׁ: אָדוּן שְׁלֹשָׁה לְשׁוֹנוֹת כְּאֶחָת:
נֶאֶמְרָה עֲבוֹדָה בָאֹהֶל בַּמְּנוֹרָה וּבְבִגְדֵי זָהָב, וְנֶאֱמַר בָּהּ &quot;תָּמִיד&quot;.
וְנֶאֶמְרָה עֲבוֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בַּקְּטֹרֶת וּבְבִגְדֵי זָהָב וְנֶאֱמַר בָּהּ &quot;תָּמִיד&quot;,
וְאַל תָּבֹא עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים וְתוֹכִיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ עֲבוֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד, אֲבָל אֵינָהּ בְּבִגְדֵי זָהָב,
וְלֹא עֲבוֹדַת פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱ' בָּהּ עֲבוֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד וּבְבִגְדֵי זָהָב, אֲבָל לֹא נֶאֱמַר בָּהּ &quot;תָּמִיד&quot;!
אֶלְמוֹד דָּבָר מִדָּבָר וְאָדוּן דָּבָר מִדָּבָר: אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְרָכִים מִדָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְרָכִים,
וְאַל אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְרָכִים מִדָּבָר שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְרָכִים אֶלָּא בְּדֶרֶךְ אַחַת אוֹ בִּשְׁנַיִם!
אִם לָמַדְתִּי לַמְּנוֹרָה שֶׁעָשָׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב – אַף הַקְּטֹרֶת נַעֲשֶׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב!
}}

===פיסקה סא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ח ד''' 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה א|מכילתא פסחא א.]] דורש בשלושת המקומות &quot;זה&quot; – שהראה לו פיזית, כבהצבעה.}}
'''&quot;וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב, עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא, כַּמַּרְאֶה...&quot;''' ([[במדבר ח ד]]), 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: זֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁהִקְשָׁה בָּהֶם מֹשֶׁה, וְהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִילּוּ בְּאֶצְבַּע. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים&quot; ([[שמות יב ב]]). 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא&quot; ([[ויקרא יא כט]]). 
{{הע-שמאל|דורש &quot;מקשה&quot; שלוש דרשות: חומר קשה ולא רך; מעשה קשה ולא קל, שצריך אומן; מעשה בעבודת הקשה והכאה בקורנס.}}
&quot;מִקְשָׁה&quot;, אֵין 'מִקְשָׁה' אֶלָּא מִין קָשֶׁה, מַעֲשֵׂה אֻמָּן, מַעֲשֵׂה קֻרְנָס. 
&quot;עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ&quot;, אֵין לִי אֶלָּא {{ב|יְרֵכָהּ|הבסיס התחתון}} {{ב|וּפִרְחָהּ,|הפרח העליון}} {{ב|גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ|שעל הקנים}} מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה&quot; ([[שמות כה לא]]). 
אוֹ יַעֲשֶׂה אֵבָרִים אֵבָרִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מִמֶּנָּה יִהְיוּ&quot; ([[שמות כה לו]]). 
{{הע-שמאל|המנורה עשויה מקשה, והתנאי הזה מעכב; אבל החומר יכול להיות בלית ברירה גם חומר אחר שאינו זהב; לעומתה בחצוצרות מעכב החומר – כסף, והתנאי של מקשה אינו מחייב; ניתן לעשות אותן מגרוטאות – כלי מתכת קיימים.}}
&quot;מִקְשָׁה הִיא&quot; עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר? 
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;מִקְשָׁה זָהָב&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִקְשָׁה הִיא&quot;? 
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בִּכְלֵי בֵּית עוֹלָמִים, שֶׁאִם אֵין לָהֶם מִין קָשֶׁה עוֹשִׂים מִין גְּרוּטֵי; 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף בַּמְּנוֹרָה כֵּן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מִקְשָׁה הִיא&quot;, שָׁנָה עָלָיו הַכָּתוּב לִפְסֹל. 
מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין שֶׁל זָהָב – עוֹשִׂים שֶׁל כֶּסֶף, וְשֶׁל בַּרְזֶל, וְשֶׁל נְחֹשֶׁת, וְשֶׁל בְּדִיל, וְשֶׁל עוֹפֶרֶת, דִּבְרֵי רַבִּי. 
רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף שֶׁל עֵץ וְשֶׁל חֶרֶס. 
אֲבָל אֵין לָהֶם מִין קָשֶׁה – אַל יַעֲשׂוּ מִין גְּרוּטֵי; 
מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּחֲצוֹצְרוֹת. 
שֶׁבַּחֲצוֹצְרוֹת, אֵין שֶׁל כֶּסֶף – לֹא יַעֲשׂוּ שֶׁל זָהָב, אֲבָל אֵין לָהֶם מִין קָשֶׁה – עוֹשִׂים מִין גְּרוּטֵי. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ט#ט|תוספתא מנחות ט ט,]] [[ביאור:תוספתא/חולין/א#יט|ותוספתא חולין א יט.]]}}
נִמְצָא כָּשֵׁר בַּמְּנוֹרָה – פָּסוּל בַּחֲצוֹצְרוֹת; כָּשֵׁר בַּחֲצוֹצְרוֹת – פָּסוּל בַּמְּנוֹרָה. 
{{הע-שמאל|דרשה שונה מקודמתה וסותרת אותה, על [[שמות כה לו]].}}
אֵין בַּמְּנוֹרָה נֵרוֹת, גְּבִיעִים, כַּפְתֹּרִים וּפְרָחִים, אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהִיא מִן הַכִּכָּר, מִין זָהָב, מִין קָשֶׁה. 
{{הע-שמאל|ת&quot;ק משבח את משה כשם ששיבח את אהרון לעיל בפיסקה ס. ר' נתן מפרש את הפסוק, שמשה לא הצליח לעשות את המנורה ולכן עושה המנורה היה הקב&quot;ה בעצמו, שהרי אחרת הפסוק מיותר.}}
&quot;כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשָׂה&quot;, לְהוֹדִיעַ שִׁבְחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם – &quot;כֵּן עָשָׂה&quot;. 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וּרְאֵה וַעֲשֵׂה&quot; ([[שמות כה מ]]). 
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה כֵּלִים עֲשׂוּיִם וּמְנוֹרָה עֲשׂוּיָה. 
וְנַעֲשֵׂית כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה&quot;. 
}}

===פיסקה סב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ח כד'''
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה חולין פרק א#משנה ו|חולין א ו,]] [[ביאור:תוספתא/חולין/א#טז|ותוספתא חולין א טז.]]}}
'''&quot;זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה&quot;''' ([[במדבר ח, כד]]), שָׁנִים פּוֹסְלִים בַּלְוִיִּם, וְאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בַּלְוִיִּם.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: מָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא פָסְלוּ שָׁנִים – פָּסְלוּ מוּמִין, כָּאן, שֶׁפָּסְלוּ שָׁנִים, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּפְסְלוּ מוּמִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם&quot; – שָׁנִים פּוֹסְלִים בַּלְוִיִּם, וְאֵין מוּמִים פּוֹסְלִים בָּהֶם!
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/שקלים/ג#טז|תוספתא שקלים ג טז.]]}}
&quot;וּמִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה&quot;, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה&quot;, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה&quot; ([[במדבר ד, ג]]).
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ?
מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה – לְתַלְמוּד, וּמִבֶּן שְׁלֹשִׁים – לַעֲבוֹדָה!
}}

===פיסקה סג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ח כה-כו''' 
{{הע-שמאל|הלוי מעל גיל 50 אינו דומה ללוי מתחת לגיל 30: לצעירים אסור לעבוד, ואילו למבוגרים מותר, למרות שאינם חייבים לעבוד.
מגבלת השנים חלה רק על הלויים ולא על הכוהנים.}}
'''&quot;וּמִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבֹדָה&quot;''' ([[במדבר ח כה]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִכָּל עֲבוֹדָה בְּמַשְׁמָע?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְלֹא יַעֲבֹד עוֹד וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו בְּאֹהֶל מוֹעֵד&quot;; מְלַמֵּד שֶׁחוֹזֵר לִנְעִילַת שְׁעָרִים וּלַעֲבוֹדַת בְּנֵי גֵרְשׁוֹם.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הוֹאִיל וְאָמְרָה תוֹרָה &quot;יַעֲבֹד&quot; וְאָמְרָה &quot;לֹא יַעֲבֹד עוֹד&quot;,
אֲנִי לָמַדְתִּי שֶׁהָעוֹבֵד בִּשְׁלֹשִׁים אֵינוֹ עוֹבֵד בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה, כָּךְ הַכֹּהֵן לֹא יַעֲבֹד בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְלֹא יַעֲבֹד עוֹד&quot;.
{{הע-שמאל|הקל וחומר שנדחה הפוך מזה שבפיסקה סב. וראו [[ביאור:תוספתא/חולין/א#טז|תוספתא חולין א טז,]] שבבית עולמים (כאן נאמר 'משנכנסו לארץ') נפסלים הלויים רק בקול, שהרי לא היו צריכים לטלטל עוד את המשכן, ונשארו רק השירה והשמירה, המתאימות גם למבוגרים, אלא אם ניזק קולם.}}
'''&quot;וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַעֲבֹדָה לֹא יַעֲבֹד כָּכָה תַּעֲשֶׂה לַלְוִיִּם&quot;''' ([[במדבר ח כו]]), שָׁנִים פּוֹסְלִים בַּלְוִיִּם, וְאֵין פּוֹסְלִים בַּכֹּהֲנִים,
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא פָסַל מוּמִים – פָּסַל שָׁנִים; כָּאן, שֶׁפָּסַל מוּמִים, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּפְסֹל שָׁנִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו&quot;, שָׁנִים פּוֹסְלִים בַּלְוִיִּם וְאֵין פּוֹסְלִים בַּכְּהֻנָּה!
שֶׁעַד שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ לָאָרֶץ הָיוּ הַלְוִיִּם כְּשֵׁרִים &quot;מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה... וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה&quot; ([[במדבר ד ג]]), וְהַכֹּהֲנִים – מִשֶּׁיָּבִיאוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת עַד עוֹלָם.
אֲבָל מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ – אֵין הַלְוִיִּם נִפְסָלִים אֶלָּא בַּקּוֹל.
}}</text>
      <sha1>2fwvk4d4wsx5nawkg6r0p6ygdnawad2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011447</id>
      <parentid>3011420</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T15:31:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011447</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20379" sha1="mbh4k7ojn4skpdod009qsfgba9um0ut" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת בהעלותך פרק ח==

===פיסקה נט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ח א-ב''' 
{{הע-שמאל|במנורה שהיתה מונחת בדרום ההיכל היו שלושה נרות ממזרח ושלושה ממערב. בנרות המזרחיים היו הפתילות מונחות לכיוון מערב ובמערביים לכיוון מזרח, כך שששת הנרות היו מכוונים לנר האמצעי, שנמצא על גוף ('פני') המנורה.}} 
'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה, דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת&quot;''' ([[במדבר ח א]]-ב), לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְהֶעֱלָה אֶת נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ&quot; ([[שמות כה לז]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִהְיוּ כָּל הַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים עַל פְּנֵי כָּל הַמְּנוֹרָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ&quot;, שֶׁיִּהְיוּ נֵרוֹת מַקְבִּילִים אֶת הַמְּנוֹרָה – וּמְנוֹרָה אֶת הַנֵּרוֹת. 
הָא כֵּיצַד? שְׁלֹשָׁה כְּלַפֵּי מִזְרָח וּשְׁלֹשָׁה כְּלַפֵּי מַעֲרָב, וְאֶחָד בָּאֶמְצַע. נִמְצְאוּ כֻּלָּם מַקְבִּילִים אֶת הָאֶמְצָעִי. מִיכָּן הָיָה רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הָאֶמְצָעִי מְכֻבָּד! 
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לט|לעיל פיסקה לט.]] המצווה היא לאהרון ולכן נאמרה דווקא לו.
על אהרון להכין מדרגות כדי שיגיע לנרות שעל המנורה (ראו [[ביאור:משנה תמיד פרק ג#משנה ט|תמיד ג ט]]), ולהכין אותה כך שיהיו בה פנים (מכיוון צפון) ואחור (מכיוון דרום).}}
&quot;דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן&quot;, לְפִי שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה הַפָּרָשָׁה בְּאַהֲרֹן – הֵבִיא אֶת אַהֲרֹן לִכְלַל דִּבּוּר. 
&quot;וְאָמַרְתָּ אֵלָיו&quot; – הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לְאַהֲרֹן. 
&quot;בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת&quot; – עֲשֵׂה לָהּ מַעֲלוֹת. &quot;אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה&quot; – עֲשֵׂה לָהּ {{ב|מוּל|עורף}} וּפָנִים! 
{{הע-שמאל|הסתירה בין &quot;תמיד&quot; לבין &quot;מערב עד בקר&quot; מלמדת שנר אחד (המערבי) דלק תמיד, ושאר הנרות דלקו לפחות מערב עד בוקר, ואם דלקו יותר – אין לכבותם; וראו [[ביאור:משנה תמיד פרק ו|תמיד ו א.]]}}
&quot;יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁיְּהוּ דּוֹלְקִים לְעוֹלָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר&quot; ([[ויקרא כד ג]]). אִי מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר, {{ב|יָכוֹל יְכַבֵּם|בבקר}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לִפְנֵי ה' תָּמִיד&quot;. 
הָא כֵּיצַד? &quot;יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת&quot; – &quot;מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר&quot;. &quot;לִפְנֵי ה' תָּמִיד&quot; – שֶׁיִּהְיֶה נֵר מַעֲרָבִי תָּדִיר, שֶׁמִּמֶּנּוּ מַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה בֵּין הָעַרְבַּיִם.
}}

===פיסקה ס===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ח ג'''
'''&quot;וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן&quot;''' ([[במדבר ח ג]]) – לְהוֹדִיעַ שִׁבְחוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָמַר לוֹ מֹשֶׁה כֵּן עָשָׂה.
'''&quot;אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה&quot;''' – עָשָׂה לָהּ מוּל וּפָנִים. '''&quot;הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ&quot;''' – עָשָׂה לָהּ מַעֲלוֹת.
מִיכֵּן אָמְרוּ: אֶבֶן הָיְתָה לִפְנֵי הַמְּנוֹרָה, וּבָהּ שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת, שֶׁעָלֶיהָ הַכֹּהֵן עוֹמֵד וּמֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת.
הִנִּיחַ אֶת הַכּוּז עַל מַעֲלָה שְׁנִיָּה וְיָצָא ([[ביאור:משנה תמיד פרק ג#משנה ט|תמיד ג ט]]).
{{הע-שמאל|הכמות של חצי לוג נאמרה בתורה שבע&quot;פ למשה. היא מספיקה לנר ללילה עד הבוקר.}}
'''&quot;כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה&quot;''' – חֲצִי לֹג לְכָל נֵר וָנֵר.
{{הע-שמאל|בעריכת המנורה מפורש &quot;יערוך אותו אהרון ובניו&quot; ([[שמות כז א]]). הדרשה מתאמצת להוכיח שגם הקטרת הקטורת – בניגוד לעבודת יום הכיפורים ולפר העלם דבר של הכהן המשיח – היא עבודה היכולה להתבצע ע&quot;י כל כהן מבני אהרון, ולא רק ע&quot;י הכהן הגדול.
הדמיון בין הקטרת הקטורת להטבת הנרות הוא בשלושה הקשרים: שתיהן עבודות &quot;באהל מועד&quot; (במקדש: בהיכל), הן אינן בבגדי לבן, ובשתיהן נאמר &quot;תמיד&quot;.
הקשר בין שתי העבודות הללו ניכר גם [[ביאור:משנה תמיד פרק ג#משנה ט|בתמיד ג ט]] [[ביאור:משנה תמיד פרק ו|ושם ו א]], שהיו עושים אותן במקביל בכל בוקר.}}
אֵין לִי אֶלָּא מְנוֹרָה, שֶׁעָשָׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב; הַקְּטֹרֶת מִנַּיִן?
הֲרֵי אַתָּה דָן: נֶאֶמְרָה עֲבוֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בַּמְּנוֹרָה, וְנֶאֶמְרָה עֲבוֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בַּקְּטֹרֶת.
אִם לָמַדְתִּי לַמְּנוֹרָה שֶׁעָשָׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב – אַף הַקְּטֹרֶת נַעֲשֶׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב.
הֲרֵי עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים תּוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ עֲבוֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד לֹא עָשָׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב!
הִיא תּוֹכִיחַ לַקְּטֹרֶת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ עֲבוֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד – לֹא נַעֲשֶׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב!
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּעֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהּ בִּגְדֵי זָהָב בְּאַהֲרֹן?
{{ב|נִילַף|נלמד}} דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ עֲבוֹדָה בְּאַהֲרֹן וּבִגְדֵי זָהָב מִדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ עֲבוֹדָה בְּאַהֲרֹן וּבִגְדֵי זָהָב!
אִם לָמַדְתִּי לַמְּנוֹרָה שֶׁעָשָׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב – אַף הַקְּטֹרֶת נַעֲשֶׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב!
וַהֲרֵי פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל מָשִׁיחַ יוֹכִיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ עֲבוֹדָה בְּאַהֲרֹן וּבְבִגְדֵי זָהָב וְלֹא עָשָׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב.
הִיא תּוֹכִיחַ לַקְּטֹרֶת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ עֲבוֹדָה בְּאַהֲרֹן וּבְבִגְדֵי זָהָב – לֹא נַעֲשֶׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב.
אָמַרְתָּ הַפְרֵשׁ: אָדוּן שְׁלֹשָׁה לְשׁוֹנוֹת כְּאֶחָת:
נֶאֶמְרָה עֲבוֹדָה בָאֹהֶל בַּמְּנוֹרָה וּבְבִגְדֵי זָהָב, וְנֶאֱמַר בָּהּ &quot;תָּמִיד&quot;.
וְנֶאֶמְרָה עֲבוֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בַּקְּטֹרֶת וּבְבִגְדֵי זָהָב וְנֶאֱמַר בָּהּ &quot;תָּמִיד&quot;,
וְאַל תָּבֹא עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים וְתוֹכִיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ עֲבוֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד, אֲבָל אֵינָהּ בְּבִגְדֵי זָהָב,
וְלֹא עֲבוֹדַת פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ עֲבוֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד וּבְבִגְדֵי זָהָב, אֲבָל לֹא נֶאֱמַר בָּהּ &quot;תָּמִיד&quot;!
אֶלְמוֹד דָּבָר מִדָּבָר וְאָדוּן דָּבָר מִדָּבָר: אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְרָכִים מִדָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְרָכִים,
וְאַל אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְרָכִים מִדָּבָר שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְרָכִים אֶלָּא בְּדֶרֶךְ אַחַת אוֹ בִּשְׁנַיִם!
אִם לָמַדְתִּי לַמְּנוֹרָה שֶׁעָשָׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב – אַף הַקְּטֹרֶת נַעֲשֶׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב!
}}

===פיסקה סא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ח ד''' 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה א|מכילתא פסחא א.]] דורש בשלושת המקומות &quot;זה&quot; – שהראה לו פיזית, כבהצבעה.}}
'''&quot;וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב, עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא, כַּמַּרְאֶה...&quot;''' ([[במדבר ח ד]]), 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: זֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁהִקְשָׁה בָּהֶם מֹשֶׁה, וְהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִילּוּ בְּאֶצְבַּע. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים&quot; ([[שמות יב ב]]). 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא&quot; ([[ויקרא יא כט]]). 
{{הע-שמאל|דורש &quot;מקשה&quot; שלוש דרשות: חומר קשה ולא רך; מעשה קשה ולא קל, שצריך אומן; מעשה בעבודת הקשה והכאה בקורנס.}}
&quot;מִקְשָׁה&quot;, אֵין 'מִקְשָׁה' אֶלָּא מִין קָשֶׁה, מַעֲשֵׂה אֻמָּן, מַעֲשֵׂה קֻרְנָס. 
&quot;עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ&quot;, אֵין לִי אֶלָּא {{ב|יְרֵכָהּ|הבסיס התחתון}} {{ב|וּפִרְחָהּ,|הפרח העליון}} {{ב|גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ|שעל הקנים}} מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה&quot; ([[שמות כה לא]]). 
אוֹ יַעֲשֶׂה אֵבָרִים אֵבָרִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מִמֶּנָּה יִהְיוּ&quot; ([[שמות כה לו]]). 
{{הע-שמאל|המנורה עשויה מקשה, והתנאי הזה מעכב; אבל החומר יכול להיות בלית ברירה גם חומר אחר שאינו זהב; לעומתה בחצוצרות מעכב החומר – כסף, והתנאי של מקשה אינו מחייב; ניתן לעשות אותן מגרוטאות – כלי מתכת קיימים.}}
&quot;מִקְשָׁה הִיא&quot; עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר? 
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;מִקְשָׁה זָהָב&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִקְשָׁה הִיא&quot;? 
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בִּכְלֵי בֵּית עוֹלָמִים, שֶׁאִם אֵין לָהֶם מִין קָשֶׁה עוֹשִׂים מִין גְּרוּטֵי; 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף בַּמְּנוֹרָה כֵּן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מִקְשָׁה הִיא&quot;, שָׁנָה עָלָיו הַכָּתוּב לִפְסֹל. 
מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין שֶׁל זָהָב – עוֹשִׂים שֶׁל כֶּסֶף, וְשֶׁל בַּרְזֶל, וְשֶׁל נְחֹשֶׁת, וְשֶׁל בְּדִיל, וְשֶׁל עוֹפֶרֶת, דִּבְרֵי רַבִּי. 
רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף שֶׁל עֵץ וְשֶׁל חֶרֶס. 
אֲבָל אֵין לָהֶם מִין קָשֶׁה – אַל יַעֲשׂוּ מִין גְּרוּטֵי; 
מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּחֲצוֹצְרוֹת. 
שֶׁבַּחֲצוֹצְרוֹת, אֵין שֶׁל כֶּסֶף – לֹא יַעֲשׂוּ שֶׁל זָהָב, אֲבָל אֵין לָהֶם מִין קָשֶׁה – עוֹשִׂים מִין גְּרוּטֵי. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ט#ט|תוספתא מנחות ט ט,]] [[ביאור:תוספתא/חולין/א#יט|ותוספתא חולין א יט.]]}}
נִמְצָא כָּשֵׁר בַּמְּנוֹרָה – פָּסוּל בַּחֲצוֹצְרוֹת; כָּשֵׁר בַּחֲצוֹצְרוֹת – פָּסוּל בַּמְּנוֹרָה. 
{{הע-שמאל|דרשה שונה מקודמתה וסותרת אותה, על [[שמות כה לו]].}}
אֵין בַּמְּנוֹרָה נֵרוֹת, גְּבִיעִים, כַּפְתֹּרִים וּפְרָחִים, אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהִיא מִן הַכִּכָּר, מִין זָהָב, מִין קָשֶׁה. 
{{הע-שמאל|ת&quot;ק משבח את משה כשם ששיבח את אהרון לעיל בפיסקה ס. ר' נתן מפרש את הפסוק, שמשה לא הצליח לעשות את המנורה ולכן עושה המנורה היה הקב&quot;ה בעצמו, שהרי אחרת הפסוק מיותר.}}
&quot;כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשָׂה&quot;, לְהוֹדִיעַ שִׁבְחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם – &quot;כֵּן עָשָׂה&quot;. 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וּרְאֵה וַעֲשֵׂה&quot; ([[שמות כה מ]]). 
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה כֵּלִים עֲשׂוּיִם וּמְנוֹרָה עֲשׂוּיָה. 
וְנַעֲשֵׂית כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה&quot;. 
}}

===פיסקה סב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ח כד'''
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה חולין פרק א#משנה ו|חולין א ו,]] [[ביאור:תוספתא/חולין/א#טז|ותוספתא חולין א טז.]]}}
'''&quot;זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה&quot;''' ([[במדבר ח כד]]), שָׁנִים פּוֹסְלִים בַּלְוִיִּם, וְאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בַּלְוִיִּם.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: מָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא פָסְלוּ שָׁנִים – פָּסְלוּ מוּמִין, כָּאן, שֶׁפָּסְלוּ שָׁנִים, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּפְסְלוּ מוּמִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם&quot; – שָׁנִים פּוֹסְלִים בַּלְוִיִּם, וְאֵין מוּמִים פּוֹסְלִים בָּהֶם!
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/שקלים/ג#טז|תוספתא שקלים ג טז.]]}}
&quot;וּמִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה&quot;, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה&quot;, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה&quot; ([[במדבר ד ג]]).
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ?
מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה – לְתַלְמוּד, וּמִבֶּן שְׁלֹשִׁים – לַעֲבוֹדָה!
}}

===פיסקה סג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ח כה-כו''' 
{{הע-שמאל|הלוי מעל גיל 50 אינו דומה ללוי מתחת לגיל 30: לצעירים אסור לעבוד, ואילו למבוגרים מותר, למרות שאינם חייבים לעבוד.
מגבלת השנים חלה רק על הלויים ולא על הכוהנים.}}
'''&quot;וּמִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבֹדָה&quot;''' ([[במדבר ח כה]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִכָּל עֲבוֹדָה בְּמַשְׁמָע?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְלֹא יַעֲבֹד עוֹד וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו בְּאֹהֶל מוֹעֵד&quot;; מְלַמֵּד שֶׁחוֹזֵר לִנְעִילַת שְׁעָרִים וּלַעֲבוֹדַת בְּנֵי גֵרְשׁוֹם.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הוֹאִיל וְאָמְרָה תוֹרָה &quot;יַעֲבֹד&quot; וְאָמְרָה &quot;לֹא יַעֲבֹד עוֹד&quot;,
אֲנִי לָמַדְתִּי שֶׁהָעוֹבֵד בִּשְׁלֹשִׁים אֵינוֹ עוֹבֵד בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה, כָּךְ הַכֹּהֵן לֹא יַעֲבֹד בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְלֹא יַעֲבֹד עוֹד&quot;.
{{הע-שמאל|הקל וחומר שנדחה הפוך מזה שבפיסקה סב. וראו [[ביאור:תוספתא/חולין/א#טז|תוספתא חולין א טז,]] שבבית עולמים (כאן נאמר 'משנכנסו לארץ') נפסלים הלויים רק בקול, שהרי לא היו צריכים לטלטל עוד את המשכן, ונשארו רק השירה והשמירה, המתאימות גם למבוגרים, אלא אם ניזק קולם.}}
'''&quot;וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַעֲבֹדָה לֹא יַעֲבֹד כָּכָה תַּעֲשֶׂה לַלְוִיִּם&quot;''' ([[במדבר ח כו]]), שָׁנִים פּוֹסְלִים בַּלְוִיִּם, וְאֵין פּוֹסְלִים בַּכֹּהֲנִים,
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא פָסַל מוּמִים – פָּסַל שָׁנִים; כָּאן, שֶׁפָּסַל מוּמִים, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּפְסֹל שָׁנִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו&quot;, שָׁנִים פּוֹסְלִים בַּלְוִיִּם וְאֵין פּוֹסְלִים בַּכְּהֻנָּה!
שֶׁעַד שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ לָאָרֶץ הָיוּ הַלְוִיִּם כְּשֵׁרִים &quot;מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה... וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה&quot; ([[במדבר ד ג]]), וְהַכֹּהֲנִים – מִשֶּׁיָּבִיאוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת עַד עוֹלָם.
אֲבָל מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ – אֵין הַלְוִיִּם נִפְסָלִים אֶלָּא בַּקּוֹל.
}}</text>
      <sha1>mbh4k7ojn4skpdod009qsfgba9um0ut</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי במדבר/ט</title>
    <ns>106</ns>
    <id>457786</id>
    <revision>
      <id>3011421</id>
      <parentid>2693642</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T14:03:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011421</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="40731" sha1="41lvy59kyez8azpx3bpevys5qv7qhbq" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת  בהעלותך פרק ט==

===פיסקה סד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ט א''' 
{{הע-שמאל|ישראל הגיעו להר סיני בחודש השלישי, בשנה הבאה בחודש השני, 11 חדשים אחרי שהגיעו להר, התחילו את המפקד שבפרשת במדבר שבעקבותיו יצאו מהמחנה בהר סיני, ראו [[במדבר א א]]; והשוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה ב|ספרי דברים ב.]]}}
'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לֵאמֹר&quot;''' ([[במדבר ט א]]). 
בִּגְנוּת יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁהָיָה לָהֶם אַחַד עָשָׂר חֹדֶשׁ שֶׁהָיוּ חוֹנִים לִפְנֵי הַר סִינַי. 
{{הע-שמאל|שתי הוכחות לכלל 'אין מוקדם ומאוחר בתורה': מההשוואה בין הפסוק שלנו לתחילת הספר, ומפרשת המן שיש בה פסוק מזמן הכניסה לארץ.}}
וּלְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה: 
שֶׁבִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי&quot; ([[במדבר א א]]), וְכָאן הוּא אוֹמֵר: &quot;בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן&quot;! 
לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה! 
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת&quot; ([[שמות טז לה]]), וַעֲדַיִן לֹא אָכָלוּ! 
אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה! 
{{הע-שמאל|את הזמן מונים לפי האירוע המשמעותי האחרון, וראו דרשה דומה [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש|מכילתא בחדש א;]] שם מסתיימת הדרשה בנימת אבל: &quot;לא רצו (לא זכו) למנות לבנינו, ימנו לחרבנו... לא רצו למנות לעצמם, ימנו לאחרים!&quot;}}
וּלְלַמֶּדְךָ שֶׁהָיוּ מוֹנִים עִם יְצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot;. 
בָּאוּ לָאָרֶץ – הִתְחִילוּ מוֹנִים לְבִיאָתָם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ&quot; ([[ויקרא כג י]]). 
נִבְנָה הַבַּיִת – הִתְחִילוּ מוֹנִים לְבִנְיָנוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי מִקְצֵה עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים&quot; ([[מלכים א ט י]]). 
חָרַב הַבַּיִת – הִתְחִילוּ מוֹנִים לְחֻרְבָּנוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻכְּתָה הָעִיר&quot; ([[יחזקאל מ א]]). 
תָּקַף עֲלֵיהֶם עֹל הַשִּׁעְבּוּד – הִתְחִילוּ מוֹנִים לְשִׁעְבּוּדָם. 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ&quot; ([[חגי א א]]), וְאוֹמֵר: &quot;וּבִשְׁנַת שְׁתַּיִם לְמַלְכוּת נְבוּכַדְנֶצַּר&quot; ([[דניאל ב א]]). 
וּכְשֵׁם שֶׁהָיוּ מוֹנִין לַשָּׁנִים – כָּךְ הָיוּ מוֹנִים לֶחֳדָשִׁים; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot;. 
}}

===פיסקה סה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ט ב-ג''' 
{{הע-שמאל|שחיטת הפסח היא במועדו, אפילו בשבת. ר' יאשיה מנסה לדרוש זאת ישירות מהמילה &quot;במועדו&quot;, אבל ר' יונתן דוחה את הדרשה וטוען שהיא אינה מספיקה. לבסוף דורש ר' יאשיה גזירה שווה מתמיד לפסח, וראו דרשות נוספות [[ביאור:תוספתא/פסחים/ד#יג|בתוספתא פסחים ד יג-יד,]] וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה ה|מכילתא פסחא ה.]]}} 
'''&quot;וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפֶּסַח בְּמוֹעֲדוֹ&quot;''' ([[במדבר ט ב]]), לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות יב ו]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין בְּחֹל בֵּין בְּשַׁבָּת! 
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;מְחַלְּלֶיהָ מוֹת יוּמָת&quot; ([[שמות לא יד]])? בִּשְׁאָר כָּל הַמְּלָאכוֹת, חוּץ מִשְּׁחִיטַת הַפֶּסַח! 
אוֹ אַף בִּשְׁחִיטַת הַפֶּסַח, מָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ&quot;? בִּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים, חוּץ מִן הַשַּׁבָּת. 
אוֹ אַף בַּשַּׁבָּת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפֶּסַח בְּמוֹעֲדוֹ&quot;''', דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
נָם לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן: מִמַּשְׁמַע הַזֶּה עֲדַיִן לֹא שָׁמַעְנוּ! 
נָם לוֹ רַבִּי יֹאשִׁיָּה: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי... בְּמוֹעֲדוֹ&quot; ([[במדבר כח ב]]). 
אִם לְלַמֵּד עַל הַתָּמִיד שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת – אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה... עַל עֹלַת הַתָּמִיד&quot; ([[במדבר כח ט]]-י). 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot;? אֶלָּא מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ, לָדוּן מִמֶּנּוּ גְּזֵרָה שָׁוָה: נֶאֱמַר כָּאן &quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot;. 
מַה מּוֹעֲדוֹ הָאָמוּר לְהַלָּן דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת – אַף מּוֹעֲדוֹ הָאָמוּר כָּאן דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. 
{{הע-שמאל|המילה &quot;במועדו&quot; חוזרת בפס' ב ובפס' ג. כאן דורשים את פס' ג, שאם רוב הציבור טמאים עושים פסח ראשון בטומאה; וראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#ז|תוספתא פסחים ח ז,]] שפסח ראשון נעשה בטומאה, אבל פסח שני אינו נעשה בטומאה.
פרה אדומה ניתנה לשחיטה ושרפה גם בטומאה, שהרי הפרה הראשונה, שעשה משה – נעשתה בטומאה!}}
'''&quot;בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה בֵּין הָעַרְבַּיִם תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ בְּמוֹעֲדוֹ&quot;''' ([[במדבר ט ג]]), לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וַיַּעֲשׂוּ&quot;, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot;? 
אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל פֶּסַח רִאשׁוֹן, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת – כָּךְ דּוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה! 
הָא עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בַּדִּין: וּמַה פָּרָה, שֶׁאֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, דּוֹחָה אֶת הַטֻּמְאָה – 
פֶּסַח רִאשׁוֹן, שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּדְחֶה אֶת הַטֻּמְאָה? 
הֲרֵי פֶּסַח שֵׁנִי יוֹכִיחַ, שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְאֵינוֹ דּוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה! וְהוּא יוֹכִיחַ לְפֶסַח רִאשׁוֹן, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת – לֹא יִדְחֶה אֶת הַטֻּמְאָה! 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot;, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל פֶּסַח רִאשׁוֹן, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת – כָּךְ דּוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה. 
{{הע-שמאל|משפטיו של הפסח הם בפסח ראשון, וכוללים את שבעת ימי החג, חיוב אכילת מצה ואיסור החמץ.}}
&quot;כְּכָל חֻקֹּתָיו&quot; – אֵלּוּ מִצְווֹת שֶׁבְּגוּפוֹ: &quot;שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה&quot; ([[שמות יב ה]]).
&quot;וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו&quot; – אֵלּוּ מִצְווֹת שֶׁעַל גּוּפוֹ: לְשִׁבְעָה, לְמַצָּה, וּלְבִעוּר חָמֵץ. 
}}

===פיסקה סו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ט ד'''
{{הע-שמאל|הדרשה הראשונה קשורה לעיבור השנה לקראת הפסח, שיהיה בזמנו – זמן האביב, ובעקבותיו יהיו כל המועדים בזמניהם, וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ראה/טז#פיסקה קכז|ספרי דברים קכז,]] שם דורשים לעניין זה את [[דברים טז א]]; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה ב|מכילתא פסחא ב.]]}}
'''&quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂת הַפָּסַח&quot;'''([[במדבר ט ד]]),
לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מוֹעֲדֵי ה' אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[ויקרא כג מד]]).
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂת הַפָּסַח&quot;?
אָמַר לָהֶם: שִׁמְרוּ אֶת הַפֶּסַח בִּזְמַנּוֹ! נִמְצְאוּ מוֹעֲדוֹת בִּזְמַנָּם.
דָּבָר אַחֵר: מְלַמֵּד שֶׁשָּׁמַע פָּרָשַׁת מוֹעֲדוֹת מִסִּינַי וַאֲמָרָהּ לְיִשְׂרָאֵל, וְחָזַר וּשְׁנָאָהּ לָהֶם בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/טז#פיסקה קכז|ספרי דברים שם,]] שם למדו ששואלים ודורשים בהלכות שלושת הרגלים בזמניהם מהחזרה המשולשת של הלכות הרגלים בחומשים ויקרא במדבר ודברים; וראו גם [[ביאור:תוספתא/מגילה/ג#ה|תוספתא מגילה ג ה.]]}}
דָּבָר אַחֵר: אָמַר לָהֶם הִלְכוֹת פֶּסַח בְּפֶסַח, הִלְכוֹת עֲצֶרֶת בַּעֲצֶרֶת, הִלְכוֹת הֶחָג בֶּחָג;
מִיכָּן אָמְרוּ: מֹשֶׁה תִּקֵּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת שׁוֹאֲלִים בָּעִנְיָן וְדוֹרְשִׁים בָּעִנְיָן!
}}

===פיסקה סז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ט ה''' 
{{הע-שמאל|ת&quot;ק מאשים את העם שלא הקריבו את קרבנות הפסח במדבר חוץ מאשר הפסח המדובר. רשב&quot;י מסכים אתו, אבל מחריג את שבט לוי, שהיה נימול במצרים והקריב את הפסחים ולא השתתף בחטא העגל.}}
'''&quot;וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ&quot;''' ([[במדבר ט ה]]), בִּגְנוּת יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁלֹּא עָשׂוּ אֶלָּא פֶּסַח זֶה בִּלְבַד.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;הַזְּבָחִים וּמִנְחָה הִגַּשְׁתֶּם לִי בַמִּדְבָּר&quot;? וְגוֹ' ([[עמוס ה כה]]).
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ מַקְרִיבִים; וּמִי הָיָה מַקְרִיב? שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְאַפֶּךָ וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ&quot; ([[דברים לג י]]).
וְאוֹמֵר &quot;וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לַה' אֵלָי&quot; ([[שמות לב כו]]):
יִשְׂרָאֵל עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, וְשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי לֹא עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה; שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ&quot; ([[דברים לג ט]]).
וְאוֹמֵר &quot;כִּי מֻלִים הָיוּ כָּל הָעָם הַיֹּצְאִים מִמִּצְרַיִם&quot; וְגוֹ' ([[יהושע ה ה]]):
יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ מוּלִים, וּמִי הָיָה מָל? שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי; שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ&quot; ([[דברים לג ט]]).
{{הע-שמאל|למרות האמור בתחילת הפיסקה, 'בגנות ישראל' וכו', וכן תחילת פיסקה סו – בפסח הראשון השתתפו כולם; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/ח#פיסקה ס|לעיל פיסקאות ס-סא.]]}}
כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל; שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה – כֵּן עָשׂוּ!
}}

===פיסקה סח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ט ו-ח''' 
{{הע-שמאל|ר' ישמעאל ור' עקיבא מנסים לזהות את המתים שלהם נטמאו האנשים; ר' יצחק טוען שנושאי הארון וגם מישאל ואלצפן היו יכולים להיטהר, שהרי עברו יותר משבועיים מאז שנטמאו; לכן הוא מייחס את הטומאה לאדם שמת בז' ניסן, והאנשים נטמאו לו לקברו – ולכן חל היום השביעי לטומאתם בערב פסח.}}
'''&quot;וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם&quot;''' ([[במדבר ט ו]]), מִי הָיוּ? נוֹשְׂאֵי אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף הָיוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִישָׁאֵל וְאֶלְצָפָן הָיוּ, שֶׁנִּטְמְאוּ לְנָדָב וַאֲבִיהוּא.
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ: אִם נוֹשְׂאֵי אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף הָיוּ – יְכוֹלִים לִיטָּהֵר, וְאִם מִישָׁאֵל וְאֶלְצָפָן הָיוּ – יְכוֹלִים לִיטָּהֵר.
וּמִי הָיוּ? לְמֵת מִצְוָה נִטְמְאוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא&quot;'''; לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת בּוֹ בַיּוֹם, אֲבָל הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו.
נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁחָל שְׁבִיעִי שֶׁלָּהֶם לִהְיוֹת עֶרֶב פֶּסַח.
{{הע-שמאל|לדעת ר' יאשיה באו האנשים לאהרון תחילה ואחר כך למשה; ר' אליעזר אומר שבאו לפני שניהם כאחד, שמשה ואהרון ישבו יחדיו באותו מקום.}}
'''&quot;וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי משֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא&quot;''', אִם משֶׁה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ, אַהֲרֹן הָיָה יוֹדֵעַ? אֶלָּא סָרֵס הַמִּקְרָא וּדְרָשֵׁהוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הָיוּ יוֹשְׁבִין, וּבָאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵיהֶם.
{{הע-שמאל|ת&quot;ק דורש 'ההמה' – לשבחם של השואלים. רבי מסיק מהמילה הלכה קבועה, שבעלי המעשה, כלומר מי שהפסיקה רלבנטית לגביהם – הם השואלים, ולא חבריהם. ההלכה תלויה בפרטי המקרה, ולכן היא מיוחדת לשואל המסוים.}}
'''&quot;וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו&quot;''' ([[במדבר ט ז]]), מַגִּיד שֶׁהָיוּ בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים וַחֲרֵדִים עַל הַמִּצְוֹת.
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: '''&quot;וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו&quot;''', שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר הָהֵמָּה, אֶלָּא מַגִּיד שֶׁאֵין נִשְׁאָלִים אֶלָּא לְבַעַל הַמַּעֲשֶׂה.
{{הע-שמאל|הטמאים מציעים בתחילה שהם ישחטו את הקרבן וימנעו מלאכול אותו בעצמם. משה עונה שאין לשחוט את הקרבן בטומאה. הטמאים מציעים שגם השחיטה תיעשה ע&quot;י שליח, ומשה מודה שאינו יודע, וראו [[פסחים סב א]], שאת שאר הזבחים יכול גם טמא לשלוח ביד חברו הטהור.}} 
'''&quot;לָמָּה נִגָּרַע&quot;''', אָמַר לָהֶם: אֵין קָדָשִׁים קְרֵבִים בְּטֻמְאָה! אָמְרוּ לוֹ: אִם לָאו, יִזָּרֵק הַדָּם עַל הַטְּמֵאִים וְהַבָּשָׂר יֵאָכֵל לַטְּהוֹרִים!
וְהַדִּין נוֹתֵן: וּמָה חַטָּאת, שֶׁהִיא קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, דָּמָהּ נִזְרָק עַל הַטְּמֵאִים וּבְשָׂרָהּ נֶאֱכָל לַטְּהוֹרִים.
הַפֶּסַח, שֶׁהוּא קָדָשִׁים קַלִּים – דִּין הוּא שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם עַל הַטְּמֵאִים וְהַבָּשָׂר יֵאָכֵל לַטְּהוֹרִים! אָמַר לָהֶם: אֵין קָדָשִׁים קְרֵבִים בְּטֻמְאָה!
אָמְרוּ לוֹ: אִם קָדָשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַחֲרָיוּת יִהְיוּ קְרֵבִים, קָדָשִׁים שֶׁאֵין לָהֶם אַחֲרָיוּת לֹא יִהְיוּ קְרֵבִים? אָמַר לָהֶם: לֹא שָׁמַעְתִּי.
{{הע-שמאל|הפסיקה של משה לא היתה לפי כללי הלכה אלא ישירות מפי הקב&quot;ה. וראו גם בסוף הפיסקה.}}
'''&quot;עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה&quot;''' ([[במדבר ט ח]]), כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר: 'אֶשְׁמַע דָּבָר מִפִּי רַבִּי'. אַשְׁרֵי יְלוּד אִשָּׁה שֶׁכָּךְ הָיָה מֻבְטָח, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָיָה רוֹצֶה – הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ!
{{הע-שמאל|כדלעיל: משה אינו יודע אם הטמאים יכולים לצאת ידי חובה ע&quot;י שליח.}}
אָמַר רַבִּי חִידְקָא: שִׁמְעוֹן הַשִּׁקְמוֹנִי הָיָה לִי חָבֵר מִתַּלְמִידֵי רַ&quot;ע, וְאָמַר: יוֹדֵעַ הָיָה משֶׁה שֶׁאֵין טָמֵא אוֹכֵל אֶת הַפֶּסַח.
עַל מַה נֶחְלְקוּ? אִם יִזָּרֵק הַדָּם עֲלֵיהֶם אִם לָאו.
{{הע-שמאל|השוו לעיל &quot;שאין נשאלים אלא לבעל המעשה&quot;. לפי הדרשה הזאת אין הדבר כך, ומשה היה ראוי לדעת את התשובה בעצמו אלמלא היו הטמאים זוכים.}}
רְאוּיָה הָיְתָה פָּרָשַׁת טְמֵאִים שֶׁתֵּאָמֵר עַל יְדֵי משֶׁה, אֶלָּא שֶׁזָּכוּ אֵלּוּ שֶׁתֵּאָמֵר עַל יְדֵיהֶם, לְכָךְ שֶׁמְּגַלְגְּלִים זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב.
}}

===פיסקה סט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ט ט-יב''' 
'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ&quot;''' ([[במדבר ט ט]]-י) – זֶה דָּבָר שֶׁשָּׁאַל; &quot;אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה&quot; – זֶה דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁאַל. {{הע-שמאל|התשובה כללה גם פרטים נוספים, שמשה לא שאל עליהם.}}

&quot;כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ&quot;, אֵין לִי אֶלָּא טְמֵא מֵת; שְׁאָר טְמֵאִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה&quot;. {{הע-שמאל|לפי הדרשה כל מי שלא עשה את הפסח הראשון, אפילו במזיד – יכול לעשות את השני ולא יהיה חייב כרת; וראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח|תוספתא פסחים ח א,]] והלכה ז שם, והשוו [[ביאור:משנה פסחים פרק ט|למשנה פסחים ט א.]]}}
הֲרֵי אַתָּה דָּן בִּנְיַן אָב מִבֵּין שְׁנֵיהֶם: לֹא רְאִי טְמֵא מֵת כִּרְאִי דֶּרֶךְ רְחֹקָה, וְלֹא רְאִי דֶּרֶךְ רְחֹקָה כִּרְאִי טְמֵא מֵת! 
הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶם – שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן, יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי. כָּךְ כֹּל שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן – יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי. 

&quot;בְּדֶרֶךְ רְחֹקָה&quot;, אֵינִי יוֹדֵעַ: אֵיזוֹ הִיא דֶּרֶךְ רְחֹקָה? שִׁעֲרוּ חֲכָמִים: כֹּל שֶׁהָיָה בִּשְׁעַת שְׁחִיטַת הַפֶּסַח מִן הַמּוֹדִיעִים וְלַחוּץ וְכֵן לְכָל מִדָּתָהּ. {{הע-שמאל|המרחק של מודיעין מירושלים תואם לדעת ר' עקיבא [[ביאור:משנה פסחים פרק ט#משנה ב|בפסחים ט ב.]] ר' עקיבא חולק על [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח|הלכה א בתוספתא]] ועל הדרשה הקודמת, המאפשרות גם למזיד בפסח הראשון לצאת ידי חובה בשני, וראו בתוספתא הלכה ב.}}
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: נֶאֱמַר &quot;טְמֵא מֵת&quot; וְנֶאֱמַר &quot;דֶּרֶךְ רְחֹקָה&quot;; מַה טְּמֵא מֵת, רָצָה לַעֲשׂוֹת וְאֵין יָכוֹל – אַף דֶּרֶךְ רְחֹקָה, רָצָה לַעֲשׂוֹת וְאֵין יָכוֹל. 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נֶאֱמַר רִחוּק מָקוֹם בַּמַּעֲשֵׂר וְנֶאֱמַר רִחוּק מָקוֹם בַּפֶּסַח. 
מָה רִחוּק מָקוֹם הָאָמוּר בַּמַּעֲשֵׂר – חוּץ לִמְקוֹם אֲכִילָתוֹ, אַף רִחוּק מָקוֹם הָאָמוּר בַּפֶּסַח – חוּץ לִמְקוֹם אֲכִילָתוֹ. {{הע-שמאל|מע&quot;ש ניתן לפדיון מחוץ לירושלים, ראו [[ביאור:משנה מעשר שני פרק ג#משנה ז|מע&quot;ש ג ז,]] שנאמר בו &quot;כי ירחק ממך המקום...&quot; ([[דברים יד כד]]). ר' אליעזר טוען שגם הדרך הרחוקה מוגדרת – מחוץ לחומת ירושלים. ר' יהודה מגדיל לעשות ודורש שירושלים לעניין מע&quot;ש דומה לעזרה לעניין הפסח, ולכן מגדיר את מי שלא היה בעזרה בזמן שחיטת הפסח כהולך ב'דרך רחוקה'. המאמץ הדרשני מוסבר לאור הצפיפות בירושלים במועד הפסח הראשון, שבגללה דחו חכמים ככל האפשר את ההקרבה לפסח השני.
וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ט#משנה ב|פסחים ט ב.]]}} 
אֵיזֶהוּ מְקוֹם אֲכִילָתוֹ? מִפֶּתַח יְרוּשָׁלַיִם וְלִפְנִים! 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: נֶאֱמַר רִחוּק מָקוֹם בַּמַּעֲשֵׂר, וְנֶאֱמַר רִחוּק מָקוֹם בַּפֶּסַח. 
מָה רִחוּק מָקוֹם הָאָמוּר בַּמַּעֲשֵׂר – חוּץ לִמְקוֹם הֶכְשֵׁרוֹ, אַף רִחוּק מָקוֹם הָאָמוּר בַּפֶּסַח – חוּץ לִמְקוֹם הֶכְשֵׁרוֹ. 
וְאֵיזֶה מְקוֹם הֶכְשֵׁרוֹ? מִפֶּתַח הָעֲזָרָה וְלִפְנִים! 

&quot;אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה&quot;, נָקוּד עַל הַהֵ&quot;א; שֶׁאֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ קְרוֹבָה וְהוּא טָמֵא – לֹא הָיָה עוֹשֶׂה עִמָּהֶם אֶת הַפֶּסַח! {{הע-שמאל|נקודה מעל אות מתפרשת כסימן למחוק את האות, או את האותיות האחרות, וראו דברי ר' יוסה [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#ג|בתוספתא פסחים ח ג.]] לעניין הנקודות ראו [[בראשית רבה מח טו]].
בבראשית טז דורשת שרה שהקב&quot;ה ישפוט ויעניש את הגר, ולא את אברהם. פירוש אחר – הקב&quot;ה ישפוט את המחרחרים ריב בין שרה לאברהם.
שאלת המלאכים לא היתה כדי לקבל תשובה אלא כדי לעורר את תשומת ליבה של שרה.
לוט אמנם לא ידע שבנותיו שכבו עימו בערב, אבל בבקר ידע ובכל זאת שתה יין גם למחרת.
הנקודות על 'וישקהו' נדרשות שעשו לא רצה לנשק את יעקב או בדרך ההפוכה.
בפסוק מבראשית לז מנוקדת המילה &quot;את&quot;, לסמן שלא את הצאן הלכו לרעות
אהרון עצמו לא נכלל במניין הלויים.
מידבא אמנם נכבשה ע&quot;י סיחון אבל לא נהרסה, ונשארה בנויה בשמה גם אחרי סיחון.
לקרבן התמיד יש להוסיף עשרון אחד בבקר ואחד בערב; אחד בלבד לכל כבש.
העבירות הנסתרות אינן יכולות להיות בתחום אחריותם של ישראל להעניש עליהן, אלא אם הודיע להם הקב&quot;ה; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ה|מכילתא בחדש ה.]]}}
כַּיּוֹצֵא בוֹ &quot;יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶךָ&quot; ([[בראשית טז ה]]) נָקוּד עָלָיו, שֶׁלֹּא אָמְרָה לוֹ אֶלָּא עַל הָגָר בִּלְבַד; וְיֵשׁ אוֹמְרִים עַל הַמַּטִּילִים מְרִיבָה בֵּינוֹ לְבֵינָהּ. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ &quot;וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ&quot; ([[בראשית יח ט]]) נָקוּד עָלָיו, שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים הֵיכָן הִיא. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ &quot;וְלֹא יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקוּמָהּ&quot; ([[בראשית יט לג]]) נָקוּד עַל בְּשִׁכְבָהּ, לוֹמַר בְּשִׁכְבָהּ לֹא יָדַע וּבְקוּמָהּ יָדַע. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ &quot;וַיִּשָּׁקֵהוּ&quot; ([[בראשית לג ד]]) נָקוּד עָלָיו, שֶׁלֹּא נְשָׁקוֹ בְּכָל לִבּוֹ; רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר הֲלָכָה: בְּיָדוּעַ שֶׁעֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב, אֶלָּא נֶהְפְּכוּ רַחֲמָיו בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וּנְשָׁקוֹ בְּכָל לִבּוֹ. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ &quot;וַיֵּלְכוּ אֶחָיו לִרְעוֹת אֶת צֹאן אֲבִיהֶם בִּשְׁכֶם&quot; ([[בראשית לז יב]]) נָקוּד עָלָיו, שֶׁלֹּא הָלְכוּ אֶלָּא לִרְעוֹת אֶת עַצְמָם. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ כֹּל פְּקוּדֵי הַלְוִיִּם &quot;אֲשֶׁר פָּקַד משֶׁה וְאַהֲרֹן&quot; ([[במדבר ד מו]]) נָקוּד עָלָיו, שֶׁלֹּא הָיָה אַהֲרֹן מִן הַמִּנְיָן. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ &quot;וַנַּשִּׁים עַד נֹפַח אֲשֶׁר עַד מֵידְבָא&quot; ([[במדבר כא ל]]) נָקוּד עָלָיו, שֶׁאַף מִלְּהַלָּן הָיָה כֵּן. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ &quot;עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן&quot; ([[במדבר כט טו]]) נָקוּד עַל עִשָּׂרוֹן, שֶׁלֹּא הָיָה אֶלָּא עִשָׂרוֹן אֶחָד בִּלְבַד. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ &quot;הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם&quot; ([[דברים כט כח]]) נָקוּד עָלָיו, אָמַר לָהֶם: עֲשִׂיתֶם הַגְּלוּיִם – אַף אֲנִי אוֹדִיעַ לָכֶם אֶת הַנִּסְתָּרִים. 
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר &quot;בְּדֶרֶךְ רְחֹקָה&quot; נָקוּד עָלָיו, שֶׁאֲפִלּוּ הָיָה בְּדֶרֶךְ קְרוֹבָה וְהָיָה טָמֵא – לֹא הָיָה עוֹשֶׂה עִמָּהֶם אֶת הַפֶּסַח. 
&quot;אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם&quot; – שֶׁיִּנְהַג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת. {{הע-שמאל|הלכות פסח שני הן הלכה לדורות.}}

&quot;בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם&quot; ([[במדבר ט יא]]), הוֹסִיף בּוֹ הַכָּתוּב שְׁתֵּי מִצְוֹת חוּץ מִמִּצְוָה הָאֲמוּרָה בְּגוּפוֹ. 
וְאֵיזוֹ זוֹ? זוֹ &quot;וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ&quot; ([[במדבר ט יב]]). 
&quot;כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח&quot; – בְּמִצְוֹת שֶׁבְּגוּפוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּמִצְווֹת שֶׁבְּגוּפוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, 
אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּמִצְוֹת שֶׁעַל גּוּפוֹ? {{הע-שמאל|הלכות הפסח השני כוללות גם אכילה עם מצה ומרור וגם את הלכות צליית ואכילת בשר הפסח גופו בלילה בלי לשבור את העצם; וראו לעיל פיסקה סה – גם שם דרשו 'ככל חוקותיו – אלו מצוות שבגופו', וראו דברי איסי בן עקביא לקמן.
בפסח שני נזכרו רק חוקות הפסח, ולא משפטיו. לכן נוהגות בו רק המצוות הקשורות לגופו. הטענה המזהה את החוקות עם המצוות &quot;שעל גופו&quot; נלמדת מהפרט שהיה בכלל ויצא ללמד על הכלל כולו. הפרט האמור הוא איסור שבירת העצם.}}
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;כְּכָל חֻקֹּתָיו וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו יַעֲשׂוּ אֹתוֹ&quot; – הֲרֵי מִצְוֹת שֶׁעַל גּוּפוֹ אֲמוּרוֹת. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ&quot;? בְּמִצְוֹת שֶׁבְּגוּפוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אוֹ אַף לַשִּׁבְעָה וְלַמַּצָּה וּלְבִעוּר חָמֵץ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ&quot;. עֶצֶם הָיָה בִּכְלָל, יָצָא מוֹצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל: 
מָה עֶצֶם, מִצְוָה שֶׁבְּגוּפוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר – אַף כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ&quot; – בְּמִצְוֹת שֶׁבְּגוּפוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר! 
אִסִּי בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: &quot;חֻקָּה&quot; הָאֲמוּרָה בַּפֶּסַח אֵינָהּ אֶלָּא בְּגוּפוֹ! 
}}

===פיסקה ע===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ט יג'''
{{הע-שמאל|שתי דרשות המלמדות שאת הפסח השני עושים רק היחידים. וראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#ד|תוספתא פסחים ח ד,]] שר' יהודה חולק.}}
'''&quot;וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא טָהוֹר&quot;''' ([[במדבר ט יג]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אֶחָד יָחִיד וְאֶחָד צִבּוּר עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַיְהִי אֲנָשִׁים&quot; ([[במדבר ט ו]]). הַיָּחִיד עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי, וְאֵין הַצִּבּוּר עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי!
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וְהָאִישׁ&quot;: הַיָּחִיד עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי, וְאֵין הַצִּבּוּר עוֹשִׂים פֶּסַח שֵׁנִי!
{{הע-שמאל|הדרשה בשיטת ר' עקיבא והמשנה [[ביאור:משנה פסחים פרק ט|בפסחים ט א,]] המגדירה &quot;דרך רחוקה&quot; מעבר למודיעין, ושאינה מאפשרת למזידים לאכול פסח שני ולהיפטר מכרת; ובניגוד [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח|לתוספתא פסחים ח א]] ולדרשה לעיל בפיסקה סט.
הדרשה על עונש הכרת – ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ח|מכילתא פסחא סוף ח]] [[ביאור:מכילתא/שבתא#פרשה א|ושם שבתא א.]] הציבור אינו נפגע בגלל חטאי היחיד.}}
&quot;וְחָדַל&quot;, אֵין &quot;וְחָדַל&quot;, אֶלָּא כֹּל שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת וְלֹא עָשָׂה; שִׁעֲרוּ חֲכָמִים: כֹּל שֶׁהָיָה בִּשְׁעַת שְׁחִיטַת הַפֶּסַח מִן הַמּוֹדִיעִים וְלִפְנִים, וְכֵן {{ב|לְכָל מִדָּתָהּ|לשאר רוחות השמים}}.
&quot;וְנִכְרְתָה&quot;, אֵין &quot;וְנִכְרְתָה&quot; אֶלָּא הַפְסָקָה.
&quot;הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot; – מְזִידָה, דִּבְרֵי רַ&quot;ע. &quot;מֵעַמֶּיהָ&quot; – וְעַמָּהּ שָׁלוֹם.
{{הע-שמאל|ראו דברי ר' חנינא בן עקביא [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#ז|בתוספתא פסחים ח ז-ח.]] פסח שני מיועד לטמאים, ולכן אינו דוחה את הטומאה, אבל הוא דוחה את השבת.}}
'''&quot;כִּי קָרְבַּן ה' לֹא הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ&quot;''', עַל פֶּסַח רִאשׁוֹן הַכָּתוּב עָנַשׁ כָּרֵת.
אַתָּה אוֹמֵר עַל פֶּסַח רִאשׁוֹן, אוֹ לֹא עָנַשׁ אֶלָּא עַל פֶּסַח שֵׁנִי? אָמַרְתָּ, אֵיזֶהוּ &quot;מוֹעֲדוֹ&quot;? – זֶה רִאשׁוֹן!
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי קָרְבַּן ה' לֹא הִקְרִיב בְּמוֹעֲדוֹ&quot;''', בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל פֶּסַח שֵׁנִי, שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת.
אוֹ יִדְחֶה אֶת הַטֻּמְאָה? אָמַרְתָּ, כָּל עַצְמוֹ אֵינוֹ בָּא, אֶלָּא מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#י|תוספתא פסחים ח י,]] שם חלק ר' יוסי על ר' אלעזר בר' שמעון וחייב את האשה בקרבן הפסח. ר' יהודה טוען שם שרשות היא בידה, וראו גם [[ביאור:משנה חלה פרק ד#משנה יא|חלה ד יא.]]}}
'''&quot;חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ. אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהוּא&quot;, לְהָבִיא אֶת הָאִשָּׁה.
רַשְׁבִּ&quot;י אוֹמֵר: '''&quot;חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הָאִשָּׁה.
}}

===פיסקה עא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ט יד'''
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה טו|מכילתא פסחא טו:]] אם הגר התגייר אחרי יד בניסן הוא פטור מקרבן הפסח באותה שנה.
ר' שמעון בן אלעזר מחייב אותו בפסח שני, כדעת רבי [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#ד|בתוספתא  פסחים ח ד.]] הלשון &quot;כל שלא עשה את הראשון יעשה את השני&quot; היא [[ביאור:משנה פסחים פרק ט|מפסחים ט א.]]}}
&quot;וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵר וְעָשָׂה פֶסַח&quot; ([[שמות יב מח]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי כֵּיוָן שֶׁנִּתְגַּיֵּר יַעֲשֶׂה פֶּסַח מִיָּד?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּאֶזְרָח&quot;: מָה אֶזְרָח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, אַף הַגֵּר בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁנִּתְגַּיֵּר בֵּין שְׁנֵי פְסָחִים, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּאֶזְרָח&quot;, מָה אֶזְרָח שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן – יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי.
כָּךְ כֹּל שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן – יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה טו|מכילתא פסחא סוף טו.]] הכלל של חוקה אחת חורג ממצוות הפסח ומלמד על כל התורה כולה.}}
'''&quot;כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וּכְמִשְׁפָּטוֹ כֵּן יַעֲשֶׂה&quot;''' ([[במדבר ט יד]]), אֵין לִי אֶלָּא הַפֶּסַח, שֶׁהִשְׁוָה אֶת הַגֵּר לָאֶזְרָח.
בְּכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;חֻקָּה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר&quot;'''. בָּא הַכָּתוּב וְהִשְׁוָה אֶת הַגֵּר לָאֶזְרָח בְּכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה.
}}</text>
      <sha1>41lvy59kyez8azpx3bpevys5qv7qhbq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011449</id>
      <parentid>3011421</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T15:35:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011449</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="40721" sha1="d1left8b31evb04mzvt4fkzatdu3f9j" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת  בהעלותך פרק ט==

===פיסקה סד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ט א''' 
{{הע-שמאל|ישראל הגיעו להר סיני בחודש השלישי, בשנה הבאה בחודש השני, 11 חדשים אחרי שהגיעו להר, התחילו את המפקד שבפרשת במדבר שבעקבותיו יצאו מהמחנה בהר סיני, ראו [[במדבר א א]]; והשוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה ב|ספרי דברים ב.]]}}
'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לֵאמֹר&quot;''' ([[במדבר ט א]]). 
בִּגְנוּת יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁהָיָה לָהֶם אַחַד עָשָׂר חֹדֶשׁ שֶׁהָיוּ חוֹנִים לִפְנֵי הַר סִינַי. 
{{הע-שמאל|שתי הוכחות לכלל 'אין מוקדם ומאוחר בתורה': מההשוואה בין הפסוק שלנו לתחילת הספר, ומפרשת המן שיש בה פסוק מזמן הכניסה לארץ.}}
וּלְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה: 
שֶׁבִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי&quot; ([[במדבר א א]]), וְכָאן הוּא אוֹמֵר: &quot;בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן&quot;! 
לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה! 
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת&quot; ([[שמות טז לה]]), וַעֲדַיִן לֹא אָכָלוּ! 
אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה! 
{{הע-שמאל|את הזמן מונים לפי האירוע המשמעותי האחרון, וראו דרשה דומה [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש|מכילתא בחדש א;]] שם מסתיימת הדרשה בנימת אבל: &quot;לא רצו (לא זכו) למנות לבנינו, ימנו לחרבנו... לא רצו למנות לעצמם, ימנו לאחרים!&quot;}}
וּלְלַמֶּדְךָ שֶׁהָיוּ מוֹנִים עִם יְצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot;. 
בָּאוּ לָאָרֶץ – הִתְחִילוּ מוֹנִים לְבִיאָתָם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ&quot; ([[ויקרא כג י]]). 
נִבְנָה הַבַּיִת – הִתְחִילוּ מוֹנִים לְבִנְיָנוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי מִקְצֵה עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים&quot; ([[מלכים א ט י]]). 
חָרַב הַבַּיִת – הִתְחִילוּ מוֹנִים לְחֻרְבָּנוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻכְּתָה הָעִיר&quot; ([[יחזקאל מ א]]). 
תָּקַף עֲלֵיהֶם עֹל הַשִּׁעְבּוּד – הִתְחִילוּ מוֹנִים לְשִׁעְבּוּדָם. 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ&quot; ([[חגי א א]]), וְאוֹמֵר: &quot;וּבִשְׁנַת שְׁתַּיִם לְמַלְכוּת נְבוּכַדְנֶצַּר&quot; ([[דניאל ב א]]). 
וּכְשֵׁם שֶׁהָיוּ מוֹנִין לַשָּׁנִים – כָּךְ הָיוּ מוֹנִים לֶחֳדָשִׁים; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot;. 
}}

===פיסקה סה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ט ב-ג''' 
{{הע-שמאל|שחיטת הפסח היא במועדו, אפילו בשבת. ר' יאשיה מנסה לדרוש זאת ישירות מהמילה &quot;במועדו&quot;, אבל ר' יונתן דוחה את הדרשה וטוען שהיא אינה מספיקה. לבסוף דורש ר' יאשיה גזירה שווה מתמיד לפסח, וראו דרשות נוספות [[ביאור:תוספתא/פסחים/ד#יג|בתוספתא פסחים ד יג-יד,]] וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה ה|מכילתא פסחא ה.]]}} 
'''&quot;וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפֶּסַח בְּמוֹעֲדוֹ&quot;''' ([[במדבר ט ב]]), לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות יב ו]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין בְּחֹל בֵּין בְּשַׁבָּת! 
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;מְחַלְּלֶיהָ מוֹת יוּמָת&quot; ([[שמות לא יד]])? בִּשְׁאָר כָּל הַמְּלָאכוֹת, חוּץ מִשְּׁחִיטַת הַפֶּסַח! 
אוֹ אַף בִּשְׁחִיטַת הַפֶּסַח, מָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ&quot;? בִּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים, חוּץ מִן הַשַּׁבָּת. 
אוֹ אַף בַּשַּׁבָּת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפֶּסַח בְּמוֹעֲדוֹ&quot;''', דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
נָם לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן: מִמַּשְׁמַע הַזֶּה עֲדַיִן לֹא שָׁמַעְנוּ! 
נָם לוֹ רַבִּי יֹאשִׁיָּה: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי... בְּמוֹעֲדוֹ&quot; ([[במדבר כח ב]]). 
אִם לְלַמֵּד עַל הַתָּמִיד שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת – אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה... עַל עֹלַת הַתָּמִיד&quot; ([[במדבר כח ט]]-י). 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot;? אֶלָּא מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ, לָדוּן מִמֶּנּוּ גְּזֵרָה שָׁוָה: נֶאֱמַר כָּאן &quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot;. 
מַה מּוֹעֲדוֹ הָאָמוּר לְהַלָּן דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת – אַף מּוֹעֲדוֹ הָאָמוּר כָּאן דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. 
{{הע-שמאל|המילה &quot;במועדו&quot; חוזרת בפס' ב ובפס' ג. כאן דורשים את פס' ג, שאם רוב הציבור טמאים עושים פסח ראשון בטומאה; וראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#ז|תוספתא פסחים ח ז,]] שפסח ראשון נעשה בטומאה, אבל פסח שני אינו נעשה בטומאה.
פרה אדומה ניתנה לשחיטה ושרפה גם בטומאה, שהרי הפרה הראשונה, שעשה משה – נעשתה בטומאה!}}
'''&quot;בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה בֵּין הָעַרְבַּיִם תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ בְּמוֹעֲדוֹ&quot;''' ([[במדבר ט ג]]), לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וַיַּעֲשׂוּ&quot;, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot;? 
אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל פֶּסַח רִאשׁוֹן, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת – כָּךְ דּוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה! 
הָא עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בַּדִּין: וּמַה פָּרָה, שֶׁאֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, דּוֹחָה אֶת הַטֻּמְאָה – 
פֶּסַח רִאשׁוֹן, שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּדְחֶה אֶת הַטֻּמְאָה? 
הֲרֵי פֶּסַח שֵׁנִי יוֹכִיחַ, שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְאֵינוֹ דּוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה! וְהוּא יוֹכִיחַ לְפֶסַח רִאשׁוֹן, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת – לֹא יִדְחֶה אֶת הַטֻּמְאָה! 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot;, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל פֶּסַח רִאשׁוֹן, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת – כָּךְ דּוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה. 
{{הע-שמאל|משפטיו של הפסח הם בפסח ראשון, וכוללים את שבעת ימי החג, חיוב אכילת מצה ואיסור החמץ.}}
&quot;כְּכָל חֻקֹּתָיו&quot; – אֵלּוּ מִצְווֹת שֶׁבְּגוּפוֹ: &quot;שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה&quot; ([[שמות יב ה]]).
&quot;וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו&quot; – אֵלּוּ מִצְווֹת שֶׁעַל גּוּפוֹ: לְשִׁבְעָה, לְמַצָּה, וּלְבִעוּר חָמֵץ. 
}}

===פיסקה סו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ט ד'''
{{הע-שמאל|הדרשה הראשונה קשורה לעיבור השנה לקראת הפסח, שיהיה בזמנו – זמן האביב, ובעקבותיו יהיו כל המועדים בזמניהם, וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ראה/טז#פיסקה קכז|ספרי דברים קכז,]] שם דורשים לעניין זה את [[דברים טז א]]; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה ב|מכילתא פסחא ב.]]}}
'''&quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂת הַפָּסַח&quot;'''([[במדבר ט ד]]),
לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מוֹעֲדֵי ה' אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[ויקרא כג מד]]).
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂת הַפָּסַח&quot;?
אָמַר לָהֶם: שִׁמְרוּ אֶת הַפֶּסַח בִּזְמַנּוֹ! נִמְצְאוּ מוֹעֲדוֹת בִּזְמַנָּם.
דָּבָר אַחֵר: מְלַמֵּד שֶׁשָּׁמַע פָּרָשַׁת מוֹעֲדוֹת מִסִּינַי וַאֲמָרָהּ לְיִשְׂרָאֵל, וְחָזַר וּשְׁנָאָהּ לָהֶם בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/טז#פיסקה קכז|ספרי דברים שם,]] שם למדו ששואלים ודורשים בהלכות שלושת הרגלים בזמניהם מהחזרה המשולשת של הלכות הרגלים בחומשים ויקרא במדבר ודברים; וראו גם [[ביאור:תוספתא/מגילה/ג#ה|תוספתא מגילה ג ה.]]}}
דָּבָר אַחֵר: אָמַר לָהֶם הִלְכוֹת פֶּסַח בְּפֶסַח, הִלְכוֹת עֲצֶרֶת בַּעֲצֶרֶת, הִלְכוֹת הֶחָג בֶּחָג;
מִיכָּן אָמְרוּ: מֹשֶׁה תִּקֵּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת שׁוֹאֲלִים בָּעִנְיָן וְדוֹרְשִׁים בָּעִנְיָן!
}}

===פיסקה סז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ט ה''' 
{{הע-שמאל|ת&quot;ק מאשים את העם שלא הקריבו את קרבנות הפסח במדבר חוץ מאשר הפסח המדובר. רשב&quot;י מסכים אתו, אבל מחריג את שבט לוי, שהיה נימול במצרים והקריב את הפסחים ולא השתתף בחטא העגל.}}
'''&quot;וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ&quot;''' ([[במדבר ט ה]]), בִּגְנוּת יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁלֹּא עָשׂוּ אֶלָּא פֶּסַח זֶה בִּלְבַד.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;הַזְּבָחִים וּמִנְחָה הִגַּשְׁתֶּם לִי בַמִּדְבָּר&quot;? וְגוֹ' ([[עמוס ה כה]]).
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ מַקְרִיבִים; וּמִי הָיָה מַקְרִיב? שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְאַפֶּךָ וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ&quot; ([[דברים לג י]]).
וְאוֹמֵר &quot;וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לַה' אֵלָי&quot; ([[שמות לב כו]]):
יִשְׂרָאֵל עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, וְשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי לֹא עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה; שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ&quot; ([[דברים לג ט]]).
וְאוֹמֵר &quot;כִּי מֻלִים הָיוּ כָּל הָעָם הַיֹּצְאִים מִמִּצְרַיִם&quot; וְגוֹ' ([[יהושע ה ה]]):
יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ מוּלִים, וּמִי הָיָה מָל? שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי; שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ&quot; ([[דברים לג ט]]).
{{הע-שמאל|למרות האמור בתחילת הפיסקה, 'בגנות ישראל' וכו', וכן תחילת פיסקה סו – בפסח הראשון השתתפו כולם; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/ח#פיסקה ס|לעיל פיסקאות ס-סא.]]}}
כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל; שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה – כֵּן עָשׂוּ!
}}

===פיסקה סח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ט ו-ח''' 
{{הע-שמאל|ר' ישמעאל ור' עקיבא מנסים לזהות את המתים שלהם נטמאו האנשים; ר' יצחק טוען שנושאי הארון וגם מישאל ואלצפן היו יכולים להיטהר, שהרי עברו יותר משבועיים מאז שנטמאו; לכן הוא מייחס את הטומאה לאדם שמת בז' ניסן, והאנשים נטמאו לו לקברו – ולכן חל היום השביעי לטומאתם בערב פסח.}}
'''&quot;וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם&quot;''' ([[במדבר ט ו]]), מִי הָיוּ? נוֹשְׂאֵי אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף הָיוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִישָׁאֵל וְאֶלְצָפָן הָיוּ, שֶׁנִּטְמְאוּ לְנָדָב וַאֲבִיהוּא.
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ: אִם נוֹשְׂאֵי אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף הָיוּ – יְכוֹלִים לִיטָּהֵר, וְאִם מִישָׁאֵל וְאֶלְצָפָן הָיוּ – יְכוֹלִים לִיטָּהֵר.
וּמִי הָיוּ? לְמֵת מִצְוָה נִטְמְאוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא&quot;'''; לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת בּוֹ בַיּוֹם, אֲבָל הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו.
נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁחָל שְׁבִיעִי שֶׁלָּהֶם לִהְיוֹת עֶרֶב פֶּסַח.
{{הע-שמאל|לדעת ר' יאשיה באו האנשים לאהרון תחילה ואחר כך למשה; ר' אליעזר אומר שבאו לפני שניהם כאחד, שמשה ואהרון ישבו יחדיו באותו מקום.}}
'''&quot;וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי משֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא&quot;''', אִם משֶׁה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ, אַהֲרֹן הָיָה יוֹדֵעַ? אֶלָּא סָרֵס הַמִּקְרָא וּדְרָשֵׁהוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הָיוּ יוֹשְׁבִין, וּבָאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵיהֶם.
{{הע-שמאל|ת&quot;ק דורש 'ההמה' – לשבחם של השואלים. רבי מסיק מהמילה הלכה קבועה, שבעלי המעשה, כלומר מי שהפסיקה רלבנטית לגביהם – הם השואלים, ולא חבריהם. ההלכה תלויה בפרטי המקרה, ולכן היא מיוחדת לשואל המסוים.}}
'''&quot;וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו&quot;''' ([[במדבר ט ז]]), מַגִּיד שֶׁהָיוּ בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים וַחֲרֵדִים עַל הַמִּצְוֹת.
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: '''&quot;וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו&quot;''', שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר הָהֵמָּה, אֶלָּא מַגִּיד שֶׁאֵין נִשְׁאָלִים אֶלָּא לְבַעַל הַמַּעֲשֶׂה.
{{הע-שמאל|הטמאים מציעים בתחילה שהם ישחטו את הקרבן וימנעו מלאכול אותו בעצמם. משה עונה שאין לשחוט את הקרבן בטומאה. הטמאים מציעים שגם השחיטה תיעשה ע&quot;י שליח, ומשה מודה שאינו יודע, וראו [[פסחים סב א]], שאת שאר הזבחים יכול גם טמא לשלוח ביד חברו הטהור.}} 
'''&quot;לָמָּה נִגָּרַע&quot;''', אָמַר לָהֶם: אֵין קָדָשִׁים קְרֵבִים בְּטֻמְאָה! אָמְרוּ לוֹ: אִם לָאו, יִזָּרֵק הַדָּם עַל הַטְּמֵאִים וְהַבָּשָׂר יֵאָכֵל לַטְּהוֹרִים!
וְהַדִּין נוֹתֵן: וּמָה חַטָּאת, שֶׁהִיא קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, דָּמָהּ נִזְרָק עַל הַטְּמֵאִים וּבְשָׂרָהּ נֶאֱכָל לַטְּהוֹרִים.
הַפֶּסַח, שֶׁהוּא קָדָשִׁים קַלִּים – דִּין הוּא שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם עַל הַטְּמֵאִים וְהַבָּשָׂר יֵאָכֵל לַטְּהוֹרִים! אָמַר לָהֶם: אֵין קָדָשִׁים קְרֵבִים בְּטֻמְאָה!
אָמְרוּ לוֹ: אִם קָדָשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַחֲרָיוּת יִהְיוּ קְרֵבִים, קָדָשִׁים שֶׁאֵין לָהֶם אַחֲרָיוּת לֹא יִהְיוּ קְרֵבִים? אָמַר לָהֶם: לֹא שָׁמַעְתִּי.
{{הע-שמאל|הפסיקה של משה לא היתה לפי כללי הלכה אלא ישירות מפי הקב&quot;ה. וראו גם בסוף הפיסקה.}}
'''&quot;עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה&quot;''' ([[במדבר ט ח]]), כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר: 'אֶשְׁמַע דָּבָר מִפִּי רַבִּי'. אַשְׁרֵי יְלוּד אִשָּׁה שֶׁכָּךְ הָיָה מֻבְטָח, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָיָה רוֹצֶה – הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ!
{{הע-שמאל|כדלעיל: משה אינו יודע אם הטמאים יכולים לצאת ידי חובה ע&quot;י שליח.}}
אָמַר רַבִּי חִידְקָא: שִׁמְעוֹן הַשִּׁקְמוֹנִי הָיָה לִי חָבֵר מִתַּלְמִידֵי רַ&quot;ע, וְאָמַר: יוֹדֵעַ הָיָה משֶׁה שֶׁאֵין טָמֵא אוֹכֵל אֶת הַפֶּסַח.
עַל מַה נֶחְלְקוּ? אִם יִזָּרֵק הַדָּם עֲלֵיהֶם אִם לָאו.
{{הע-שמאל|השוו לעיל &quot;שאין נשאלים אלא לבעל המעשה&quot;. לפי הדרשה הזאת אין הדבר כך, ומשה היה ראוי לדעת את התשובה בעצמו אלמלא היו הטמאים זוכים.}}
רְאוּיָה הָיְתָה פָּרָשַׁת טְמֵאִים שֶׁתֵּאָמֵר עַל יְדֵי משֶׁה, אֶלָּא שֶׁזָּכוּ אֵלּוּ שֶׁתֵּאָמֵר עַל יְדֵיהֶם, לְכָךְ שֶׁמְּגַלְגְּלִים זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב.
}}

===פיסקה סט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ט ט-יב''' 
'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ&quot;''' ([[במדבר ט ט]]-י) – זֶה דָּבָר שֶׁשָּׁאַל; &quot;אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה&quot; – זֶה דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁאַל. {{הע-שמאל|התשובה כללה גם פרטים נוספים, שמשה לא שאל עליהם.}}

&quot;כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ&quot;, אֵין לִי אֶלָּא טְמֵא מֵת; שְׁאָר טְמֵאִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה&quot;. {{הע-שמאל|לפי הדרשה כל מי שלא עשה את הפסח הראשון, אפילו במזיד – יכול לעשות את השני ולא יהיה חייב כרת; וראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח|תוספתא פסחים ח א,]] והלכה ז שם, והשוו [[ביאור:משנה פסחים פרק ט|למשנה פסחים ט א.]]}}
הֲרֵי אַתָּה דָּן בִּנְיַן אָב מִבֵּין שְׁנֵיהֶם: לֹא רְאִי טְמֵא מֵת כִּרְאִי דֶּרֶךְ רְחֹקָה, וְלֹא רְאִי דֶּרֶךְ רְחֹקָה כִּרְאִי טְמֵא מֵת! 
הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶם – שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן, יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי. כָּךְ כֹּל שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן – יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי. 

&quot;בְּדֶרֶךְ רְחֹקָה&quot;, אֵינִי יוֹדֵעַ: אֵיזוֹ הִיא דֶּרֶךְ רְחֹקָה? שִׁעֲרוּ חֲכָמִים: כֹּל שֶׁהָיָה בִּשְׁעַת שְׁחִיטַת הַפֶּסַח מִן הַמּוֹדִיעִים וְלַחוּץ וְכֵן לְכָל מִדָּתָהּ. {{הע-שמאל|המרחק של מודיעין מירושלים תואם לדעת ר' עקיבא [[ביאור:משנה פסחים פרק ט#משנה ב|בפסחים ט ב.]] ר' עקיבא חולק על [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח|הלכה א בתוספתא]] ועל הדרשה הקודמת, המאפשרות גם למזיד בפסח הראשון לצאת ידי חובה בשני, וראו בתוספתא הלכה ב.}}
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: נֶאֱמַר &quot;טְמֵא מֵת&quot; וְנֶאֱמַר &quot;דֶּרֶךְ רְחֹקָה&quot;; מַה טְּמֵא מֵת, רָצָה לַעֲשׂוֹת וְאֵין יָכוֹל – אַף דֶּרֶךְ רְחֹקָה, רָצָה לַעֲשׂוֹת וְאֵין יָכוֹל. 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נֶאֱמַר רִחוּק מָקוֹם בַּמַּעֲשֵׂר וְנֶאֱמַר רִחוּק מָקוֹם בַּפֶּסַח. 
מָה רִחוּק מָקוֹם הָאָמוּר בַּמַּעֲשֵׂר – חוּץ לִמְקוֹם אֲכִילָתוֹ, אַף רִחוּק מָקוֹם הָאָמוּר בַּפֶּסַח – חוּץ לִמְקוֹם אֲכִילָתוֹ. {{הע-שמאל|מע&quot;ש ניתן לפדיון מחוץ לירושלים, ראו [[ביאור:משנה מעשר שני פרק ג#משנה ז|מע&quot;ש ג ז,]] שנאמר בו &quot;כי ירחק ממך המקום...&quot; ([[דברים יד כד]]). ר' אליעזר טוען שגם הדרך הרחוקה מוגדרת – מחוץ לחומת ירושלים. ר' יהודה מגדיל לעשות ודורש שירושלים לעניין מע&quot;ש דומה לעזרה לעניין הפסח, ולכן מגדיר את מי שלא היה בעזרה בזמן שחיטת הפסח כהולך ב'דרך רחוקה'. המאמץ הדרשני מוסבר לאור הצפיפות בירושלים במועד הפסח הראשון, שבגללה דחו חכמים ככל האפשר את ההקרבה לפסח השני.
וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ט#משנה ב|פסחים ט ב.]]}} 
אֵיזֶהוּ מְקוֹם אֲכִילָתוֹ? מִפֶּתַח יְרוּשָׁלַיִם וְלִפְנִים! 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: נֶאֱמַר רִחוּק מָקוֹם בַּמַּעֲשֵׂר, וְנֶאֱמַר רִחוּק מָקוֹם בַּפֶּסַח. 
מָה רִחוּק מָקוֹם הָאָמוּר בַּמַּעֲשֵׂר – חוּץ לִמְקוֹם הֶכְשֵׁרוֹ, אַף רִחוּק מָקוֹם הָאָמוּר בַּפֶּסַח – חוּץ לִמְקוֹם הֶכְשֵׁרוֹ. 
וְאֵיזֶה מְקוֹם הֶכְשֵׁרוֹ? מִפֶּתַח הָעֲזָרָה וְלִפְנִים! 

&quot;אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה&quot;, נָקוּד עַל הַהֵ&quot;א; שֶׁאֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ קְרוֹבָה וְהוּא טָמֵא – לֹא הָיָה עוֹשֶׂה עִמָּהֶם אֶת הַפֶּסַח! {{הע-שמאל|נקודה מעל אות מתפרשת כסימן למחוק את האות, או את האותיות האחרות, וראו דברי ר' יוסה [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#ג|בתוספתא פסחים ח ג.]] לעניין הנקודות ראו [[בראשית רבה מח טו]].
בבראשית טז דורשת שרה שהקב&quot;ה ישפוט ויעניש את הגר, ולא את אברהם. פירוש אחר – הקב&quot;ה ישפוט את המחרחרים ריב בין שרה לאברהם.
שאלת המלאכים לא היתה כדי לקבל תשובה אלא כדי לעורר את תשומת ליבה של שרה.
לוט אמנם לא ידע שבנותיו שכבו עימו בערב, אבל בבקר ידע ובכל זאת שתה יין גם למחרת.
הנקודות על 'וישקהו' נדרשות שעשו לא רצה לנשק את יעקב או להיפך.
בפסוק מבראשית לז מנוקדת המילה &quot;את&quot;, לסמן שלא את הצאן הלכו לרעות.
אהרון עצמו לא נכלל במניין הלויים.
מידבא אמנם נכבשה ע&quot;י סיחון אבל לא נהרסה, ונשארה בנויה בשמה גם אחרי סיחון.
לקרבן התמיד יש להוסיף עשרון אחד בבקר ואחד בערב; אחד בלבד לכל כבש.
העבירות הנסתרות אינן יכולות להיות בתחום אחריותם של ישראל להעניש עליהן, אלא אם הודיע להם הקב&quot;ה; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ה|מכילתא בחדש ה.]]}}
כַּיּוֹצֵא בוֹ &quot;יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶךָ&quot; ([[בראשית טז ה]]) נָקוּד עָלָיו, שֶׁלֹּא אָמְרָה לוֹ אֶלָּא עַל הָגָר בִּלְבַד; וְיֵשׁ אוֹמְרִים עַל הַמַּטִּילִים מְרִיבָה בֵּינוֹ לְבֵינָהּ. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ &quot;וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ&quot; ([[בראשית יח ט]]) נָקוּד עָלָיו, שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים הֵיכָן הִיא. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ &quot;וְלֹא יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקוּמָהּ&quot; ([[בראשית יט לג]]) נָקוּד עַל בְּשִׁכְבָהּ, לוֹמַר בְּשִׁכְבָהּ לֹא יָדַע וּבְקוּמָהּ יָדַע. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ &quot;וַיִּשָּׁקֵהוּ&quot; ([[בראשית לג ד]]) נָקוּד עָלָיו, שֶׁלֹּא נְשָׁקוֹ בְּכָל לִבּוֹ; רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר הֲלָכָה: בְּיָדוּעַ שֶׁעֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב, אֶלָּא נֶהְפְּכוּ רַחֲמָיו בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וּנְשָׁקוֹ בְּכָל לִבּוֹ. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ &quot;וַיֵּלְכוּ אֶחָיו לִרְעוֹת אֶת צֹאן אֲבִיהֶם בִּשְׁכֶם&quot; ([[בראשית לז יב]]) נָקוּד עָלָיו, שֶׁלֹּא הָלְכוּ אֶלָּא לִרְעוֹת אֶת עַצְמָם. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ כֹּל פְּקוּדֵי הַלְוִיִּם &quot;אֲשֶׁר פָּקַד משֶׁה וְאַהֲרֹן&quot; ([[במדבר ד מו]]) נָקוּד עָלָיו, שֶׁלֹּא הָיָה אַהֲרֹן מִן הַמִּנְיָן. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ &quot;וַנַּשִּׁים עַד נֹפַח אֲשֶׁר עַד מֵידְבָא&quot; ([[במדבר כא ל]]) נָקוּד עָלָיו, שֶׁאַף מִלְּהַלָּן הָיָה כֵּן. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ &quot;עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן&quot; ([[במדבר כט טו]]) נָקוּד עַל עִשָּׂרוֹן, שֶׁלֹּא הָיָה אֶלָּא עִשָׂרוֹן אֶחָד בִּלְבַד. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ &quot;הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם&quot; ([[דברים כט כח]]) נָקוּד עָלָיו, אָמַר לָהֶם: עֲשִׂיתֶם הַגְּלוּיִם – אַף אֲנִי אוֹדִיעַ לָכֶם אֶת הַנִּסְתָּרִים. 
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר &quot;בְּדֶרֶךְ רְחֹקָה&quot; נָקוּד עָלָיו, שֶׁאֲפִלּוּ הָיָה בְּדֶרֶךְ קְרוֹבָה וְהָיָה טָמֵא – לֹא הָיָה עוֹשֶׂה עִמָּהֶם אֶת הַפֶּסַח. 
&quot;אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם&quot; – שֶׁיִּנְהַג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת. {{הע-שמאל|הלכות פסח שני הן הלכה לדורות.}}

&quot;בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם&quot; ([[במדבר ט יא]]), הוֹסִיף בּוֹ הַכָּתוּב שְׁתֵּי מִצְוֹת חוּץ מִמִּצְוָה הָאֲמוּרָה בְּגוּפוֹ. 
וְאֵיזוֹ זוֹ? זוֹ &quot;וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ&quot; ([[במדבר ט יב]]). 
&quot;כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח&quot; – בְּמִצְוֹת שֶׁבְּגוּפוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּמִצְווֹת שֶׁבְּגוּפוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, 
אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּמִצְוֹת שֶׁעַל גּוּפוֹ? {{הע-שמאל|הלכות הפסח השני כוללות גם אכילה עם מצה ומרור וגם את הלכות צליית ואכילת בשר הפסח גופו בלילה בלי לשבור את העצם; וראו לעיל פיסקה סה – גם שם דרשו 'ככל חוקותיו – אלו מצוות שבגופו', וראו דברי איסי בן עקביא לקמן.
בפסח שני נזכרו רק חוקות הפסח, ולא משפטיו. לכן נוהגות בו רק המצוות הקשורות לגופו. הטענה המזהה את החוקות עם המצוות &quot;שעל גופו&quot; נלמדת מהפרט שהיה בכלל ויצא ללמד על הכלל כולו. הפרט האמור הוא איסור שבירת העצם.}}
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;כְּכָל חֻקֹּתָיו וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו יַעֲשׂוּ אֹתוֹ&quot; – הֲרֵי מִצְוֹת שֶׁעַל גּוּפוֹ אֲמוּרוֹת. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ&quot;? בְּמִצְוֹת שֶׁבְּגוּפוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אוֹ אַף לַשִּׁבְעָה וְלַמַּצָּה וּלְבִעוּר חָמֵץ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ&quot;. עֶצֶם הָיָה בִּכְלָל, יָצָא מוֹצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל: 
מָה עֶצֶם, מִצְוָה שֶׁבְּגוּפוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר – אַף כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ&quot; – בְּמִצְוֹת שֶׁבְּגוּפוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר! 
אִסִּי בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: &quot;חֻקָּה&quot; הָאֲמוּרָה בַּפֶּסַח אֵינָהּ אֶלָּא בְּגוּפוֹ! 
}}

===פיסקה ע===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ט יג'''
{{הע-שמאל|שתי דרשות המלמדות שאת הפסח השני עושים רק היחידים. וראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#ד|תוספתא פסחים ח ד,]] שר' יהודה חולק.}}
'''&quot;וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא טָהוֹר&quot;''' ([[במדבר ט יג]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אֶחָד יָחִיד וְאֶחָד צִבּוּר עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַיְהִי אֲנָשִׁים&quot; ([[במדבר ט ו]]). הַיָּחִיד עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי, וְאֵין הַצִּבּוּר עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי!
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וְהָאִישׁ&quot;: הַיָּחִיד עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי, וְאֵין הַצִּבּוּר עוֹשִׂים פֶּסַח שֵׁנִי!
{{הע-שמאל|הדרשה בשיטת ר' עקיבא והמשנה [[ביאור:משנה פסחים פרק ט|בפסחים ט א,]] המגדירה &quot;דרך רחוקה&quot; מעבר למודיעין, ושאינה מאפשרת למזידים לאכול פסח שני ולהיפטר מכרת; ובניגוד [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח|לתוספתא פסחים ח א]] ולדרשה לעיל בפיסקה סט.
הדרשה על עונש הכרת – ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ח|מכילתא פסחא סוף ח]] [[ביאור:מכילתא/שבתא#פרשה א|ושם שבתא א.]] הציבור אינו נפגע בגלל חטאי היחיד.}}
&quot;וְחָדַל&quot;, אֵין &quot;וְחָדַל&quot;, אֶלָּא כֹּל שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת וְלֹא עָשָׂה; שִׁעֲרוּ חֲכָמִים: כֹּל שֶׁהָיָה בִּשְׁעַת שְׁחִיטַת הַפֶּסַח מִן הַמּוֹדִיעִים וְלִפְנִים, וְכֵן {{ב|לְכָל מִדָּתָהּ|לשאר רוחות השמים}}.
&quot;וְנִכְרְתָה&quot;, אֵין &quot;וְנִכְרְתָה&quot; אֶלָּא הַפְסָקָה.
&quot;הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot; – מְזִידָה, דִּבְרֵי רַ&quot;ע. &quot;מֵעַמֶּיהָ&quot; – וְעַמָּהּ שָׁלוֹם.
{{הע-שמאל|ראו דברי ר' חנינא בן עקביא [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#ז|בתוספתא פסחים ח ז-ח.]] פסח שני מיועד לטמאים, ולכן אינו דוחה את הטומאה, אבל הוא דוחה את השבת.}}
'''&quot;כִּי קָרְבַּן ה' לֹא הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ&quot;''', עַל פֶּסַח רִאשׁוֹן הַכָּתוּב עָנַשׁ כָּרֵת.
אַתָּה אוֹמֵר עַל פֶּסַח רִאשׁוֹן, אוֹ לֹא עָנַשׁ אֶלָּא עַל פֶּסַח שֵׁנִי? אָמַרְתָּ, אֵיזֶהוּ &quot;מוֹעֲדוֹ&quot;? – זֶה רִאשׁוֹן!
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי קָרְבַּן ה' לֹא הִקְרִיב בְּמוֹעֲדוֹ&quot;''', בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל פֶּסַח שֵׁנִי, שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת.
אוֹ יִדְחֶה אֶת הַטֻּמְאָה? אָמַרְתָּ, כָּל עַצְמוֹ אֵינוֹ בָּא, אֶלָּא מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#י|תוספתא פסחים ח י,]] שם חלק ר' יוסי על ר' אלעזר בר' שמעון וחייב את האשה בקרבן הפסח. ר' יהודה טוען שם שרשות היא בידה, וראו גם [[ביאור:משנה חלה פרק ד#משנה יא|חלה ד יא.]]}}
'''&quot;חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ. אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהוּא&quot;, לְהָבִיא אֶת הָאִשָּׁה.
רַשְׁבִּ&quot;י אוֹמֵר: '''&quot;חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הָאִשָּׁה.
}}

===פיסקה עא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ט יד'''
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה טו|מכילתא פסחא טו:]] אם הגר התגייר אחרי יד בניסן הוא פטור מקרבן הפסח באותה שנה.
ר' שמעון בן אלעזר מחייב אותו בפסח שני, כדעת רבי [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#ד|בתוספתא  פסחים ח ד.]] הלשון &quot;כל שלא עשה את הראשון יעשה את השני&quot; היא [[ביאור:משנה פסחים פרק ט|מפסחים ט א.]]}}
&quot;וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵר וְעָשָׂה פֶסַח&quot; ([[שמות יב מח]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי כֵּיוָן שֶׁנִּתְגַּיֵּר יַעֲשֶׂה פֶּסַח מִיָּד?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּאֶזְרָח&quot;: מָה אֶזְרָח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, אַף הַגֵּר בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁנִּתְגַּיֵּר בֵּין שְׁנֵי פְסָחִים, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּאֶזְרָח&quot;, מָה אֶזְרָח שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן – יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי.
כָּךְ כֹּל שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן – יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה טו|מכילתא פסחא סוף טו.]] הכלל של חוקה אחת חורג ממצוות הפסח ומלמד על כל התורה כולה.}}
'''&quot;כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וּכְמִשְׁפָּטוֹ כֵּן יַעֲשֶׂה&quot;''' ([[במדבר ט יד]]), אֵין לִי אֶלָּא הַפֶּסַח, שֶׁהִשְׁוָה אֶת הַגֵּר לָאֶזְרָח.
בְּכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;חֻקָּה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר&quot;'''. בָּא הַכָּתוּב וְהִשְׁוָה אֶת הַגֵּר לָאֶזְרָח בְּכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה.
}}</text>
      <sha1>d1left8b31evb04mzvt4fkzatdu3f9j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי במדבר/י</title>
    <ns>106</ns>
    <id>457931</id>
    <revision>
      <id>3011422</id>
      <parentid>2696879</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T14:06:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011422</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="103118" sha1="9x2770vyte98pmkv52ve0e8mffsv81n" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת בהעלותך פרק י==

===פיסקה עב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י א-ב''' 
{{הע-שמאל|הנסיעה והחניה של ישראל היו בשילוב של הענן והחצוצרות.}}
'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף&quot;''' ([[במדבר י א]]-ב), לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ&quot;, ([[במדבר ט כג]]) 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, הוֹאִיל וְנוֹסְעִים עַל פִּי הַדִּבֵּר וְחוֹנִים עַל פִּי הַדִּבֵּר, לֹא יִהְיוּ צְרִיכִים חֲצוֹצְרוֹת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף&quot;, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנּוֹסְעִים עַל פִּי ה' וְחוֹנִים עַל פִּי ה', צְרִיכִים הָיוּ חֲצוֹצְרוֹת! 
{{הע-שמאל|ר' יאשיה מבחין בין לשון 'קח לך' לבין 'ויקחו אליך' שנאמר בשמן למאור ובפרה אדומה. הדרשה התולה את ההבדל בעשיית רצון המקום היא לשיטתו. 
ר' יונתן ור' אליעזר משייכים את שתי הלשונות לשל הציבור, והשוו לסכוליון [[מגילת תענית א|בתחילת מגילת תענית,]] שחכמים העדיפו לממן את הקרבנות מכספי הציבור ולא מתרומות יחידים. ר' אליעזר אף מוסיף שארון העץ שבתוכו היו הלוחות עד הקמת המשכן היה גם הוא מכספי הציבור. הם מפרשים את &quot;לך&quot; – לשימושך, וראו בסוף הפיסקה.}}
&quot;עֲשֵׂה לְךָ&quot; – מִשֶּׁלְּךָ; &quot;וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ&quot; ([[שמות כז כ]]) – מִשֶּׁל צִבּוּר, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה – מִשֶּׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר; וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;קַח לְךָ&quot;? – עֲשֵׂה לְךָ. 
&quot;וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ&quot; – בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹן הַמָּקוֹם – &quot;וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ&quot;; וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – &quot;קַח לְךָ&quot;, &quot;עֲשֵׂה לְךָ&quot;: בְּשֶׁלְּךָ אֲנִי רוֹצֶה יוֹתֵר מִבָּהֶם. 
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;בָּעֵת הַהִוא אָמַר ה' אֵלַי פְּסָל לְךָ... וְעָשִׂיתָ לְךָ אֲרוֹן עֵץ&quot; ([[דברים י א]]), לֹא הָיוּ אֶלָּא מִשֶּׁל צִבּוּר. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;קַח לְךָ&quot;, &quot;עֲשֵׂה לְךָ&quot;? – בְּשֶׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
{{הע-שמאל|לעניין הדמיון בין שתי החצוצרות השוו [[ביאור:משנה יומא פרק ו|יומא ו א,]] על דמיון שני השעירים, וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה]] על דמיון שתי ציפורי המצורע.
הדרשות על 'מקשה' הופיעו [[ביאור:ספרי במדבר/ח#פיסקה סא|לעיל בפיסקה סא.]] דורש מקשה – מין קשה, מקשה – שקשה לחקות אותו כי הוא מעשה אומן, וכן מקשה – שנעשה בהקשה בקורנס.}}
&quot;חֲצוֹצְרֹת&quot; – מִעוּט חֲצוֹצְרוֹת – שְׁתַּיִם. אוֹ אִם רָצָה לְהוֹסִיף, מוֹסִיף? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת&quot;, שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף וְשֶׁלֹּא לִגְרֹעַ! 
&quot;שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת&quot; – שֶׁיִּהְיוּ שָׁווֹת בְּמַרְאֶה וּבְקוֹמָה וּבְנוֹי. 
&quot;מִקְשָׁה&quot; – אֵין מִקְשָׁה אֶלָּא מִין קָשֶׁה, מַעֲשֵׂה אֻמָּן וּמַעֲשֵׂה קֻרְנָס. 
&quot;וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה&quot;, שֶׁתְּהֵא מְזַמֵּן בָּהֶן אֶת הָעֵדָה, וּמַסִּיעַ בָּהֶן אֶת הַמַּחֲנוֹת. 
}}

===פיסקה עג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י ג-ז'''
{{הע-שמאל|מקום הכינוס של הנשיאים הוא מקום הכינוס של כל העדה – פתח אוהל מועד.}}
'''&quot;וְתָקְעוּ בָהֶן וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ כָּל הָעֵדָה... וְאִם בְּאַחַת יִתְקָעוּ&quot;''' ([[במדבר י ג]]-ד),
אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ לְהֵיכָן? הֲרֵי אֲנִי דָן: נֶאֶמְרָה תְקִיעָה בָּעֵדָה וְנֶאֶמְרָה תְקִיעָה בַּנְּשִׂיאִים.
מַה תְּקִיעָה הָאֲמוּרָה בָּעֵדָה – &quot;בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;, אַף תְּקִיעָה הָאֲמוּרָה בַּנְּשִׂיאִים – בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
{{הע-שמאל|שתי דרשות על כך שמשה היה מדבר עם הנשיאים לפני שהיה פונה לכל העדה: דיני הנדר נאמרו תחילה לראשי המטות, וכן כשקרן עור פניו הוא דיבר עם הנשיאים ואחר כך עם כל ישראל. לפי דרשת ר' יונתן הצורך להזכיר את ראשי המטות במפורש נובע מכך שהם המוסמכים להתיר נדרים.}}
יָכוֹל כָּל הַקּוֹדֵם בַּמִּקְרָא קוֹדֵם בַּמַּעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת&quot; ([[במדבר ל ב]]).
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ דִבְּרוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁהַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים – אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל דִבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁיִּהְיוּ הַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וַיִּקְרָא אֲלֵהֶם מֹשֶׁה וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו אַהֲרֹן וְכָל הַנְּשִׂיאִם בָּעֵדָה וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם,
וְאַחֲרֵי כֵן נִגְּשׁוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות לד לא]]-לב).
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ דִבְּרוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁהַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים – אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל דִבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁיִּהְיוּ הַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים.
אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת&quot;? בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאֵין הַתָּרַת נְדָרִים אֶלָּא מִפִּי מוּמְחִים.
{{הע-שמאל|פס' ז מוכיח שהתקיעה אינה זהה לתרועה, והן משמשות לצרכים שונים. בפס' ה הופיעה התקיעה לפני התרועה, ובפס' ו היא מופיעה אחריה. מכאן למדו חכמים שהסדר הוא תקיעה – תרועה – תקיעה. ר' יוחנן בן ברוקה לומד זאת ממילה &quot;שנית&quot;, כלומר שתי תקיעות.}}
'''&quot;וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה&quot;''' ([[במדבר י ה]]), תְּקִיעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּתְרוּעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
אַתָּה אוֹמֵר תְּקִיעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּתְרוּעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אוֹ תְּקִיעָה וּתְרוּעָה כְּאַחַת?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ&quot;''' ([[במדבר י ז]]) – הֲרֵי תְקִיעָה אֲמוּרָה.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה&quot;? תְּקִיעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּתְרוּעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
אוֹ אֵין לִי אֶלָּא תְּקִיעָה לִפְנֵי תְרוּעָה; תְּקִיעָה לְאַחַר תְרוּעָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם&quot;''' ([[במדבר י ו]]).
נֶאֶמְרָה {{ב|כָּאן|פס' ה}} תְּרוּעָה וְנֶאֶמְרָה {{ב|לְהַלָּן|פס' ו}} תְּרוּעָה.
מַה תְּרוּעָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – תְּקִיעָה לְאַחַר תְרוּעָה, אַף תְּרוּעָה הָאֲמוּרָה כָּאן – תְּקִיעָה לְאַחַר תְּרוּעָה.
וּמַה כָּאן, תְּקִיעָה לִפְנֵי תְרוּעָה – אַף לְהַלָּן תְּקִיעָה לִפְנֵי תְרוּעָה; הָא לָמַדְנוּ שֶׁתּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ!
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה&quot;, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שֵׁנִית&quot; ([[במדבר י ו]]).
אֶלָּא זֶה בָּנָה אָב לַתְּקִיעָה, שֶׁתְּהֵא שְׁנִיָּה לַתְּרוּעָה. הָא לָמַדְנוּ שֶׁתּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ!
{{הע-שמאל|קושר את התרועה בחצוצרות לתקיעת השופר בראש השנה. שלושת האיזכורים של תרועה מלמדים שאדם חייב לשמוע בראש השנה תשעה קולות.}}
אֵין לִי אֶלָּא בַּמִּדְבָּר; בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מִנַּיִן? נֶאֶמְרָה כָּאן תְּרוּעָה, וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן תְּרוּעָה.
מַה תְּרוּעָה הָאֲמוּרָה כָּאן, תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ – אַף תְּרוּעָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ.
שָׁלֹשׁ תְּרוּעוֹת נֶאֶמְרוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה: &quot;שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה&quot; ([[ויקרא כג כד]]), &quot;וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה&quot; ([[ויקרא כה ט]]), &quot;יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם&quot; ([[במדבר כט א]]) –
שְׁתֵּי תְקִיעוֹת לְכָל אַחַת וְאַחַת. נִמְצֵינוּ לְמֵדִים לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה שָׁלֹשׁ תְּרוּעוֹת וְשֵׁשׁ תְּקִיעוֹת:
{{הע-שמאל|המדרש מודה שהדרשה דלעיל אינה אלא אסמכתא, שהרי הפסוק מבמדבר נצרך לעצם חיוב התקיעה בראש השנה, ואינו יכול להימנות במספר התרועות; בהמשך מסייג ר' שמואל בר נחמני עוד, וטוען שגם הפסוק מויקרא כה נצרך לעניינו, שהוא התקיעה ביום הכיפורים שביובל: מהתורה מספיקה תרועה אחת בראש השנה, וכל היתר הן תוספות שהרחיבו בהן עוד ועוד במהלך הדורות.
הצבת החובה לשמוע תשעה (בימינו מאה) קולות כתקנת חכמים מדגישה את כוחם של חכמים להוסיף על דברי התורה ולעצב את ההלכה כראות עיניהם.}}
שְׁתַּיִם מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְאַחַת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.
&quot;שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה&quot;, &quot;וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה&quot; – מִן הַתּוֹרָה; &quot;יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם&quot; – לְתַלְמוּדוֹ הוּא בָּא.
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אוֹמֵר: אַחַת מִדִּבְרֵי תוֹרָה וּשְׁתַּיִם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.
&quot;שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה&quot; – מִן הַתּוֹרָה; &quot;וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה&quot; וְ&quot;יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם&quot; – לְתַלְמוּדוֹ הוּא בָּא.
{{הע-שמאל|אי הזכרת המחנות שבמערב ובצפון, שנסעו אחרי המשכן, היא מכוונת: לא היה צורך לתקוע להם!
לדעת &quot;יש אומרים&quot; אכן תקעו גם למחנות המערבי והצפוני, ולא זו בלבד, אלא שלכל  שבט תקעו בנפרד, כלומר שלוש תרועות לכל דגל, ובסך הכל 12 תרועות (בתוספת התקיעות – מדובר על 36 קולות)!}}
'''&quot;וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים קֵדְמָה, וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים תֵּימָנָה&quot;.'''
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁתּוֹקֵעַ לַמִּזְרָח וְלַדָּרוֹם, כָּךְ תּוֹקֵעַ לַצָּפוֹן וְלַמַּעֲרָב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם&quot;''': תְּקִיעָה אַחַת לִשְׁתֵּיהֶם.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שָׁלֹשׁ לְכָל רוּחַ וָרוּחַ.
}}

===פיסקה עד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י ז''' 
{{הע-שמאל|המכנה המשותף לשתי המטרות של החצוצרות הוא שבשתיהן משתתפות שתי חצוצרות. התקיעה עצמה אינה דומה, כי בהקהלת העם יש לתקוע ולא להריע.}}
'''&quot;וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''&quot;וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת&quot;''' ([[במדבר י ב]]).
מַה מִקְרָא הָעֵדָה בִּשְׁתַּיִם – אַף מַסַּע הַמַּחֲנוֹת בִּשְׁתַּיִם.
אוֹ, מַה מַסַּע הַמַּחֲנוֹת תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ תּוֹקֵעַ, אַף הַקְהֵל אֶת הָעֵדָה תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ תּוֹקֵעַ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ&quot;'''.
}}

===פיסקה עה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י ח'''
{{הע-שמאל|עד עתה לא הקדישו הפסוקים חשיבות לזהות התוקעים אלא רק לצורת התקיעה. כאן מתיחסים גם לזהות התוקע.}}
'''&quot;וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּחֲצֹצְרוֹת&quot;''' ([[במדבר י, ח]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְאִם בְּאַחַת יִתְקְעוּ&quot; ([[במדבר י, ד]]), שׁוֹמְעַנִי אַף יִשְׂרָאֵל בְּמַשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים&quot;.
{{הע-שמאל|ר' טרפון מגנה בתחילה את ר' עקיבא ש'מגבב' עליו פסוקים וחולק על המסורת שייצג ר' טרפון, אבל לבסוף הוא מודה לו ומאשר את דבריו, ומשבח אותו כטעם חייו. שיחה דומה, שגם בה נשבע ר' טרפון בחיי בניו ולבסוף מודה לר' עקיבא ומשבחו – מופיעה [[ביאור:תוספתא/זבחים/א#ו|בתוספתא זבחים א ו,]] שם זוכר ר' טרפון שיש הבדל בין קבלת הדם לזריקתו, ור' עקיבא מזכיר לו שההבדל הוא בדינם של הכהנים הפסולין שקיבלו או זרקו את הדם, ולא בכשרות הפעולה. וראו גם [[ביאור:ספרא/נדבה#פרשה ד|ספרא נדבה פרשה ד ד-ה.]]
לזכרון של ר' טרפון את הכהן החיגר שתוקע בחצוצרה ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ז#ח|תוספתא סוטה ז ח.]]}}
&quot;הַכֹּהֲנִים&quot; – בֵּין תְּמִימִים, בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִים, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: תְּמִימִים וְלֹא בַּעֲלֵי מוּמִים. נֶאֱמַר כָּאן &quot;כֹּהֲנִים&quot;, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;כֹּהֲנִים&quot;.
מַה כֹּהֲנִים הָאֲמוּרִים לְהַלָּן – תְּמִימִים וְלֹא בַּעֲלֵי מוּמִין, אַף כֹּהֲנִים הָאֲמוּרִים כָּאן – תְּמִימִים וְלֹא בַּעֲלֵי מוּמִין.
אָמַר לוֹ רַבִּי טַרְפוֹן: עַד מָתַי מְגַבֵּב וּמֵבִיא עָלֵינוּ, עֲקִיבָא? אֵינִי יָכוֹל לִסְבֹּל!
אֲקַפֵּחַ אֶת בָּנַי אִם לֹא רָאִיתִי שִׁמְעוֹן אֲחִי אִימָּא, שֶׁהָיָה חִגֵּר בְּרַגְלוֹ אַחַת,
שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמֵרִיעַ בַּחֲצֹצְרוֹת!
אָמַר לוֹ: הִין, רַבִּי; שֶׁמָּא בְּהַקְהֵל רָאִיתָ? שֶׁבַּעֲלֵי מוּמִין כְּשֵׁרִין בְּהַקְהֵל, וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּבַיּוֹבֵל!
אָמַר לוֹ: הָעֲבוֹדָה, שֶׁלֹּא בִדִּיתָ!
אַשְׁרֶיךָ אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁיָּצָא מֵחֲלָצֶיךָ עֲקִיבָא! טַרְפוֹן רָאָה – וְשָׁכַח, עֲקִיבָא דּוֹרֵשׁ מֵעַצְמוֹ – וּמַסְכִּים לַהֲלָכָה! הָא כָּל הַפּוֹרֵשׁ מִמְּךָ – כְּפוֹרֵשׁ מֵחַיָּיו.
{{הע-שמאל|השאלה היא לפי דעתו של ר' יאשיה לעיל פיסקה עב, שמשה עשה את החצוצרות מכספו שלו. למרות זאת בניו לא ירשו את החצוצרות, וגם לא אחרים; החצוצרות נגנזו ובדורות הבאים עשו חצוצרות אחרות. הדרשה שלפנינו אינה מסבירה את ההלכה, ויתכן שהיא מבוססת על פס' ב &quot;עשה '''לך'''... והיו '''לך'''.}}
'''&quot;וְהָיוּ לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם&quot;''' – לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף&quot; ([[במדבר י, ב]]),
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, הוֹאִיל וְעָשָׂה אוֹתָם, יִהְיוּ יְרֻשָּׁה לְבָנָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהָיוּ לָכֶם&quot;.
&quot;לְחֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם&quot; – לְחֻקָּה נִתְּנוּ לְדוֹרוֹת, וְלֹא מַתָּנָה לְדוֹרוֹת!
מִיכָּן אָמְרוּ: כָּל הַכֵּלִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר כְּשֵׁרִים הָיוּ לְדוֹרוֹת, חוּץ מִן הַחֲצֹצְרוֹת. ([[מנחות כח, א]])
}}

===פיסקה עו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י ט''' 
{{הע-שמאל|בכל מלחמה מריעים בחצוצרות: מלחמת הגנה או מלחמת התקפה!}}
'''&quot;וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם&quot;''' ([[במדבר י ט]]) בְּמַשְׁמָע, בֵּין שֶׁאַתֶּם יוֹצְאִים עֲלֵיהֶם וּבֵין שֶׁהֵם בָּאִים עֲלֵיכֶם.  
{{הע-שמאל|בניגוד לדרשה הקודמת, כאן מוגבלת התרועה בחצוצרות למלחמה אחת בכל ההיסטוריה. התרועה בחצוצרות מבשרת את מלכות ה' בארץ, כלומר החצוצרות משמשות (כמו השופר בראש השנה) לבטא את מלכות הקב&quot;ה ואת הגאולה השלמה.}}
&quot;עַל הַצַּר הַצֹּרֵר&quot; – בְּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אַתָּה אוֹמֵר בְּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּכָל הַמִּלְחָמוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם&quot;. 
אָמַרְתָּ צֵא וּרְאֵה: אֵיזוֹ הִיא מִלְחָמָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹשָׁעִים מִמֶּנָּה וְאֵין אַחֲרֶיהָ שִׁעְבּוּד? אֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וְיָצָא ה' וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם&quot; ([[זכריה יד ג]]), מַהוּ אוֹמֵר? &quot;וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ&quot;. 
{{הע-שמאל|ר' עקיבא, ברוח הדרשה שבתחילת הפיסקה, מרחיב את המצווה להריע בחצוצרות לכל צרה; וראו גם [[ביאור:משנה תענית פרק ג#משנה ה|תענית ג ה ומשנה ח.]]}}
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין לִי אֶלָּא מִלְחָמָה; שִׁדָּפוֹן וְיֵרָקוֹן, וְאִשָּׁה מַקְשָׁה לֵילֵד, וּסְפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת בַּיָּם מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם&quot;, עַל כָּל צָרָה וְצָרָה שֶׁלֹּא תָבוֹא עַל הַצִּבּוּר! 
{{הע-שמאל|ר' עקיבא טוען שאין התרועה נחוצה כדי להזכיר את ישראל לפני הקב&quot;ה, שהרי הוא תמיד ער לצרותינו, וראו [[תהלים ט יג]]; אבל כיוון שהקב&quot;ה ציווה להריע בחצוצרות, והיתה אפשרות לעשות כך, ולא עשו – הצרה תפגע בישראל כעונש!
והשוו לדברי ר' ישמעאל [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|במכילתא פסחא ז,]] על פס' יג.}}
וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרוֹת וְגוֹ', רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: וְכִי חֲצוֹצְרוֹת מַזְכִּירוֹת? וַהֲלֹא דָּמִים מַזְכִּירִים! 
אֶלָּא שֶׁאִם יְכוֹלִים לְהָרִיעַ וְלֹא הֵרִיעוּ – מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ לֹא הֻזְכְּרוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם! 
{{הע-שמאל|הזכרון שעליו מדובר כאן הוא דווקא זכרון לטובה ולא זכרון של פורענות.}}
&quot;וְנִזְכַּרְתֶּם... וְנוֹשַׁעְתֶּם&quot;, הָא כָּל זְמַן שֶׁנִּזְכָּרִים יִשְׂרָאֵל – אֵין נִזְכָּרִים אֶלָּא לִתְשׁוּעוֹת. 
}}

===פיסקה עז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י י''' 
{{הע-שמאל|לדעת ר' נתן כל יום הוא יום שמחה, וראו [[ביאור:משנה סוכה פרק ה#משנה ה|סוכה ה ה,]] שהיו תוקעים בכל יום תשעה קולות על כל תמיד.}}
'''&quot;וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם&quot;''' ([[במדבר י י]]) – אֵלּוּ שַׁבָּתוֹת; רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵלּוּ תְּמִידִים. 
'''&quot;וּבְמוֹעֲדֵיכֶם&quot;''' – אֵלּוּ שָׁלֹשׁ רְגָלִים; '''&quot;וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם&quot;''' – כְּמַשְׁמָעוֹ. 
{{הע-שמאל|ת&quot;ק טוען שהתקיעות קשורות לקרבנות הציבור, שהרי החצוצרות עצמן שימשו לענייני ציבור: להקהיל את הציבור, לצאת למסעות או למלחמה וכדומה, וראו דברי ר' יונתן לעיל פיסקה עב, שהחצוצרות עצמן הן משל ציבור.
בן עזאי מסיק מההשוואה בין העולות לשלמים שהשלמים הם קודשי קודשים, מכאן שמדובר בשלמי ציבור (שהם כבשי עצרת, וראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ה#משנה ה|זבחים ה ה]]). בשלב השני הוא מסיק שהעולות שמדובר עליהן כאן הן עולות ציבור, בדומה לשלמי הציבור הנ&quot;ל.}}
'''&quot;וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת&quot;''' – בְּשֶׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אַתָּה אוֹמֵר בְּשֶׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֶחָד לַיָּחִיד וְאֶחָד לַצִּבּוּר? אָמַרְתָּ: בַּמֶּה עִנְיָן מְדַבֵּר? – בְּשֶׁל צִבּוּר!  
שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי: בְּשֶׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר; אוֹ אֶחָד לַיָּחִיד וְאֶחָד לַצִּבּוּר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם&quot;'''; מַה עוֹלוֹת – קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, אַף שְׁלָמִים – קָדְשֵׁי קָדָשִׁים! 
אוֹ יָכוֹל עוֹלוֹת, אֶחָד שֶׁל יָחִיד וְאֶחָד שֶׁל צִבּוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם&quot;''', מַה שְּׁלָמִים מִשֶּׁל צִבּוּר – אַף עוֹלוֹת מִשֶּׁל צִבּוּר! 
{{הע-שמאל|התקיעות אינן מכשירות או פוסלות את הקרבן, אלא הן תוספת לו ומצוה בפני עצמה.}}
'''&quot;וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם&quot;''', 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי קָרְבָּנוֹת שֶׁתָּקְעוּ עֲלֵיהֶם יִהְיוּ כְּשֵׁרִים, וְשֶׁלֹּא תָּקְעוּ עֲלֵיהֶם לֹא יִהְיוּ כְּשֵׁרִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן&quot;'''; לְזִכָּרוֹן נִתְּנוּ, וְלֹא נִתְּנוּ לְהַכְשִׁיר קָרְבָּן. 
{{הע-שמאל|ההנחה הבסיסית של הדרשות שלפנינו היא שהחצוצרות הן המקור לתקיעות ראש השנה, בדומה לפיסקה עג לעיל. התשובה לשאלה &quot;למה נאמר&quot; נמצאת בדרשת ר' נתן. הדרשה של ת&quot;ק עונה לתמיהה &quot;אבל מלכות לא שמענו&quot;, ומזהה את המלכות עם עצם התרועה.}}
'''&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה&quot; ([[ויקרא כג כד]]). 
אֲבָל מַלְכוּת לֹא שָׁמַעְנוּ! תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ&quot; ([[במדבר כג כא]]) – זֶה שׁוֹפָר וּמַלְכוּת! 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת&quot;''' – הֲרֵי שׁוֹפָר; '''&quot;וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן&quot;''' – זֶה זִכָּרוֹן; '''&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;''' – זֶה מַלְכוּת! 
{{הע-שמאל|לפי שתי הדרשות דלעיל המלכות אמורה להיות אחרונה: לפי דרשת ת&quot;ק היא נגזרת מהשופרות, ולפי דרשת ר' נתן היא נלמדת מסוף הפסוק, ואילו השופרות והזכרונות נלמדים מתחילתו. התשובה לעניין סדר האיזכורים היא מנקודת המבט של המתפלל, שבתחילה ממליך עליו את הקב&quot;ה, ואחר כך מבקש שיזכרנו ושיגאלנו.}}
אִם כֵּן מָה רָאוּ חֲכָמִים לוֹמַר מַלְכֻיּוֹת תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת? 
אֶלָּא: הַמְלִיכֵהוּ עָלֶיךָ תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ בַּקֵּשׁ מִלְּפָנָיו רַחֲמִים כְּדֵי שֶׁתִּזָּכֵר לוֹ, וּבַמֶּה? – בְּשׁוֹפָר שֶׁל חֵרוּת! 
{{הע-שמאל|השופר הוא סמל לגאולה האחרונה, שבה יתקע הקב&quot;ה בשופר ויפגע בכל אויביו.}}
וְאֵין שׁוֹפָר אֶלָּא שֶׁל חֵרוּת, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל&quot; ([[ישעיה כז יג]]), אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ מִי תּוֹקְעוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וה' אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע&quot; ([[זכריה ט יד]])! וַעֲדַיִן אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מֵהֵיכָן הַתְּקִיעָה יוֹצְאָה? 
זֶה שֶׁנֶּאֱמַר &quot;קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר וְקוֹל מֵהֵיכָל, קוֹל ה' מְשַׁלֵּם גְּמוּל לְאֹיְבָיו&quot; ([[ישעיה סו ו]]). 
}}

===פיסקה עח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י כט''' 
{{הע-שמאל|הזהות של יתרו היא מסתורית, כי יש לו כמה שמות. וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א:]] &quot;שבע שמות נקראו לו&quot; וכו'
לפי הדרשה הראשונה היה שמו חובב בן רעואל, ואת הפסוק משמות ב הוא מפרש שהבנות פנו לסבן רעואל.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל&quot;''', חֹבָב הָיָה שְׁמוֹ? רְעוּאֵל הָיָה שְׁמוֹ! שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן&quot; ([[שמות ב יח]]).
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד מִקַּיִן מִבְּנֵי חֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁה&quot; ([[שופטים ד יא]]) – חֹבָב הָיָה שְׁמוֹ, וְלֹא רְעוּאֵל הָיָה שְׁמוֹ!
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן&quot;? מְלַמֵּד שֶׁהַתִּינוֹקוֹת קוֹרִים לַאֲבִי אֲבִיהֶם 'אַבָּא'.
{{הע-שמאל|הסעודה לפני הקב&quot;ה מלמדת, לדעת ר' שמעון בן מנסיא ור' ישמעאל בר' יוסי, שיתרו היה ריעו של הקב&quot;ה. 
ר' דוסתאי דורש קיני מלשון קנאה, שיתרו נמנע מע&quot;ז העלולה לגרום לקנאה, ור' יוסי דורש את אותה המילה מלשון קניין, שקנה את התורה.}}
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: רְעוּאֵל הָיָה שְׁמוֹ, רֵיעַ שֶׁל אֵל, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹקִים&quot; ([[שמות יח יב]]).
רַבִּי דּוֹסְתַּאי אוֹמֵר: קֵינִי הָיָה שְׁמוֹ; וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ קֵינִי? שֶׁפֵּרֵשׁ מִמַּעֲשֵׂה קֵינִי, דָּבָר שֶׁמְּקַנְּאִים בּוֹ לַמָּקוֹם.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל&quot; ([[דברים לב כא]]), וְאוֹמֵר &quot;אֲשֶׁר שָׁם מוֹשַׁב סֵמֶל הַקִּנְאָה הַמַּקְנֶה&quot; ([[יחזקאל ח ג]]).
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: קֵינִי הָיָה שְׁמוֹ; וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ קֵינִי? שֶׁקָּנָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וְאֶת הַתּוֹרָה.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: רְעוּאֵל הָיָה שְׁמוֹ; וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רְעוּאֵל? שֶׁרִיעָה לָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;רֵעֲךָ ורֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב&quot; ([[משלי כז י]]).
{{הע-שמאל|רשב&quot;י דורש יתרו – ייתר (הוסיף) וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|לעיל פיסקה סח,]] &quot;זכו אלו שתיאמר על ידיהם&quot;; הדרשה על חובב היא מלשון חביבות, שחיבב את התורה. בהמשך מעוצבת דמותם של יתרו ובניו כתלמידי חכמים.}}
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: שְׁנֵי שֵׁמוֹת הָיוּ לוֹ – חֹבָב וְיִתְרוֹ.
יִתְרוֹ, עַל שֵׁם שֶׁיִּתֵּר פָּרָשָׁה אַחַת בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם&quot; ([[שמות יח כא]]).
וַהֲלֹא אַף בִּידֵי מֹשֶׁה הָיוּ, מִסִּינַי, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים&quot; ([[שמות יח כג]])!
וְלָמָּה נִתְעַלֵּם מֵעֵינֵי מֹשֶׁה? לִתְלוֹת זְכוּת בְּזַכַּאי, כְּדֵי שֶׁיִּתָּלֶה הַדָּבָר בְּיִתְרוֹ.
חֹבָב, עַל שֵׁם שֶׁחִבֵּב אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁלֹּא מָצִינוּ בְּכָל הַגֵּרִים שֶׁחִבְּבוּ אֶת הַתּוֹרָה כְּיִתְרוֹ!
{{הע-שמאל|דרשה אינטרטקסטואלית על [[ירמיה לה]] ועל רשימות היוחסין שב[[דברי הימים א ב]] ובפרק ד שם, המזהה את בני יתרו עם בני יונדב בן רכב, שנהגו כנזירים. יעבץ מתפרש כשם של חכם ששימש כמורה שלהם – ולא כשם מקום; והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] 
מירמיה לה עולה לכאורה שהם זכו לכהונה; ר' יהושע חולק, שהרי הגרים אינם יכולים להיות כוהנים, ולכן הוא מפרש את שכרם כת&quot;ח היושבים בסנהדרין הנחשבים כעומדים לפני ה' כמו הכוהנים (כדרך הפרושים שנאבקו בכהונה); חכמי הסנהדרין יכלו, לדעתו, להיות גם גרים – בניגוד [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ד#משנה ב|לסנהדרין ד ב.]] תשובה אחרת היא שמבנותיהם נישאו לכוהנים, וכך נכדיהם היו אכן כוהנים. 
הדרשה עוסקת בגדולה של הגרים, ומסתיימת בקל וחומר ליהודים מלידה שעשויים להגיע לפחות לאותם הישגים – דרשה בסגנון &quot;הפטרה&quot;, המיועדת לעודד את קהל השומעים.}}
וּכְשֵׁם שֶׁחִבֵּב יִתְרוֹ אֶת הַתּוֹרָה, כָּךְ חִבְּבוּ בָּנָיו אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הָלוֹךְ אֶל בֵּית הָרֵכָבִים וְדִבַּר אֲלֵיהֶם דִּבְרֵי ה'&quot; ([[ירמיה לה ב]]).
הוֹאִיל וּבַיִת זֶה עָתִיד לֵיחָרֵב – רוֹאִים אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא חָרֵב עַכְשָׁו.
&quot;וּבַיִת לֹא תִבְנוּ וְזֶרַע לֹא תִזְרָעוּ וְגוֹ' וַנִּשְׁמַע בְּקוֹל יוֹנָדָב וְגוֹ' וַנֵּשֶׁב בָּאֹהָלִים, וַנִּשְׁמַע וַנַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יוֹנָדָב אָבִינוּ&quot; ([[ירמיה לה ז]]-ח).
וְעַל שֶׁשָּׁמְעוּ לְמִצְוַת יוֹנָדָב אֲבִיהֶם, הֶעֱמִיד מֵהֶם הַמָּקוֹם סוֹפְרִים, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּמִשְׁפְּחוֹת סֹפְרִים יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים סוּכָתִים&quot; ([[דברי הימים א ב נה]]).
&quot;תִּרְעָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁשָּׁמְעוּ תְּרוּעָה מֵהַר סִינַי. &quot;תִּרְעָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מַתְרִיעִים וּמִתְעַנִּים.
&quot;תִּרְעָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁלֹּא הָיוּ מְגַלְּחִים. &quot;תִּרְעָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בְּפֶתַח {{ב|שַׁעֲרֵי|בארמית: &quot;תרעי&quot;}} יְרוּשָׁלַיִם.
&quot;שִׁמְעָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁשָּׁמְעוּ מִצְוַת אֲבִיהֶם. &quot;סוּכָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁלֹּא סָכוּ אֶת הַשֶּׁמֶן. &quot;סוּכָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת.
&quot;יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ&quot; – שֶׁהִנִּיחוּ אֶת יְרִיחוֹ וְהָלְכוּ לָהֶם אֵצֶל יַעְבֵּץ לְעֵדֶר, לִלְמוֹד הֵימֶנּוּ תּוֹרָה.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּקְרָא יַעְבֵּץ לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל... וַיָּבֵא אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר שָׁאָל&quot; ([[דברי הימים א ד י]]).
הֵם חֲסֵרִים מִמִּי יִלְמְדוּ, וְהוּא חָסֵר לְמִי יְלַמֵּד; בָּאוּ חֲסֵרִים לִלְמוֹד אֵצֶל חָסֵר לְמִי יְלַמֵּד.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים&quot; וְגוֹ' ([[שופטים א טז]]).
וּמִנַּיִן שֶׁבָּנָיו שֶׁל יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב הֵן הֵן בָּנָיו שֶׁל יִתְרוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב&quot; ([[דברי הימים א ב נה]]).
מַה שָׂכָר נָטְלוּ עַל כָּךְ? – &quot;וּלְבֵית הָרֵכָבִים אָמַר יִרְמְיָה: כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, יַעַן אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם אֶל מִצְוַת יְהוֹנָדָב אֲבִיכֶם...
לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב עֹמֵד לְפָנַי כָּל הַיָּמִים&quot; ([[ירמיה לה יח]]-יט).
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: וְכִי גֵרִים נִכְנָסִים לַהֵיכָל? וַהֲלֹא כָּל יִשְׂרָאֵל לֹא נִכְנְסוּ לַהֵיכָל! אֶלָּא שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בַּסַּנְהֶדְרִין וּמוֹרִים בְּדִבְרֵי תוֹרָה.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִבְּנוֹתֵיהֶם נְשׂוּאוֹת לְכֹהֲנִים, וְהָיוּ מִבְּנֵי בְנֵיהֶם מַקְרִיבִים עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ.
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אֵלּוּ, שֶׁקֵּרְבוּ אֶת עַצְמָם, כָּךְ קֵרְבָם הַמָּקוֹם; יִשְׂרָאֵל, שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!
{{הע-שמאל|המשך הדרשות על [[דברי הימים א ד]]: גם רחב הזונה זכתה לצאצאים נביאים כגיורת צדיקה. גם הדרשה עליה מסתיימת בלקח דומה לזה שבסוף הדרשה הקודמת.}}
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּרָחָב הַזּוֹנָה, מַהוּ אוֹמֵר? &quot;וּמִשְׁפְּחוֹת בֵּית עֲבֹדַת הַבּוּץ לְבֵית אַשְׁבֵּעַ&quot; ([[דברי הימים א ד כא]]).
&quot;עֲבֹדַת הַבּוּץ&quot; – שֶׁהִטְמִינָה אֶת הַמְרַגְּלִים בַּבּוּץ; &quot;לְבֵית אַשְׁבֵּעַ&quot; – שֶׁנִּשְׁבְּעוּ לָהּ הַמְרַגְּלִים.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זוֹ רָחָב הַזּוֹנָה, שֶׁהָיְתָה עֲסוּקָה בְּאַכְסְנַאי! שְׁמוֹנָה כֹהֲנִים וּשְׁמוֹנָה נְבִיאִים עָמְדוּ מֵרָחָב הַזּוֹנָה, וְאֵלּוּ הֵם:
יִרְמְיָהוּ, חִלְקִיָּהוּ, וּשְׂרָיָה, וּמַחְסֵיָה, וּבָרוּךְ, וְנֵרִיָּה, וַחֲנַמְאֵל וְשַׁלּוּם.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה הָיְתָה מִבְּנֵי בָנֶיהָ שֶׁל רָחָב הַזּוֹנָה.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן וַאֲחִיקָם וְעַכְבּוֹר וְשָׁפָן וַעֲשָׂיָה אֶל חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן תִּקְוָה&quot; ([[מלכים ב כב יד]]).
וְאוֹמֵר &quot;הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים בָּאָרֶץ אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי&quot; ([[יהושע ב יח]]).
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר:
וּמָה מִי שֶׁהָיְתָה מֵעַם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ &quot;לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה&quot; ([[דברים כ טז]]), עַל שֶׁקֵּרְבָה עַצְמָהּ – כָּךְ קֵרְבָהּ הַמָּקוֹם.
יִשְׂרָאֵל, שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!
{{הע-שמאל|דרשה על הגבעונים שזכו גם הם לגדולה. הסיום כנ&quot;ל.}}
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בַּגִּבְעוֹנִים; מַהוּ אוֹמֵר? &quot;וְיוֹקִים וְאַנְשֵׁי כוֹזֵבָא&quot; ([[דברי הימים א ד כב]]).
&quot;וְיוֹקִים&quot; – שֶׁקִּיֵּם לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית; &quot;כּוֹזֵבָא&quot; – שֶׁכִּזְּבוּ לִיהוֹשֻׁעַ, וְאָמְרוּ &quot;מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה מְאֹד בָּאוּ עֲבָדֶיךָ&quot; ([[יהושע ט ו]]), וְלֹא בָאוּ אֶלָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
וַהֲרֵי הַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אֵלּוּ, שֶׁהָיוּ מֵעַם שֶׁחַיָּב כְּלָיָה, עַל שֶׁקֵּרְבוּ עַצְמָם קֵרְבָם הַמָּקוֹם; יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!
{{הע-שמאל|רות המואביה חותמת את רשימת הגרים שזכו לגדולה. שוב דרשה על [[דברי הימים א ד]] וסיכום בקל וחומר דומה לקודמיו.}}
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, מָה אָמְרָה לַחֲמוֹתָהּ? &quot;עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי, בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת&quot; ([[רות א טז]]-יז).
אָמַר לָהּ הַמָּקוֹם: לֹא הִפְסַדְתְּ כְּלוּם, הֲרֵי הַמַּלְכוּת שֶׁלָּךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה, הֲרֵי הַמַּלְכוּת שֶׁלָּךְ בָּעוֹלָם הַבָּא!
&quot;וְיוֹאָשׁ וְשָׂרָף אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב&quot; ([[דברי הימים א ד כב]]). &quot;יוֹאָשׁ וְשָׂרָף&quot; – זֶה מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן.
&quot;יוֹאָשׁ&quot; – שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִן הַגְּאֻלָּה, &quot;יוֹאָשׁ&quot; – שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה; &quot;שָׂרָף&quot; – שֶׁשָּׂרְפוּ בְנֵיהֶם לַעֲבוֹדָה זָרָה.
&quot;אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב&quot; – שֶׁנָּשְׂאוּ נָשִׁים מוֹאֲבִיּוֹת; &quot;אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב&quot; – שֶׁהִנִּיחוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנֶהֶפְכוּ בִּשְׂדֵה מוֹאָב.
&quot;וְהַדְּבָרִים {{ב|עַתִּיקִים|מפורשים, מוסברים}}&quot; – כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְפֹרָשׁ בִּמְקוֹמוֹ.
&quot;וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים&quot; ([[דברי הימים א ד כג]]) – זֶה שְׁלֹמֹה, שֶׁהָיָה דּוֹמֶה לִנְטִיעָה בְּמַלְכוּתוֹ. &quot;וּגְדֵרָה&quot; – זוֹ סַנְהֶדְרִין, שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת וְגוֹדֶרֶת בְּדִבְרֵי תוֹרָה.
&quot;עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם&quot;, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלֹּא מֵתָה רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה עַד שֶׁרָאֲתָה שְׁלֹמֹה בֶן בְּנָהּ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְדָן דִּינָן שֶׁל זוֹנוֹת?
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם&quot;!
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִי שֶׁהָיְתָה מִן הָעָם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ &quot;לֹא תָבֹאוּ בָהֶם וְהֵם לֹא יָבֹאוּ בָכֶם&quot; ([[מלכים א יא ב]]).
עַל שֶׁקֵּרְבָה אֶת עַצְמָהּ – כָּךְ קֵרְבָהּ הַמָּקוֹם; יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
{{הע-שמאל|המיילדות נתפסות כעבריות בעצמן, ולא כמיילדות את העבריות. הדרשה מוכיחה, בנוסף לקל וחומר, שאכן היו גדולים גם מישראל, ולא רק גרים.
גם כאן הדרשות נעזרות ברשימות היוחסין שבדברי הימים א ד, ודורשות 'אחרחל' מלשון אחריה, הרום – חרם, ומניחות שמרים היא עזובה היא אפרת – ראו [[סוטה יב א]].}} 
וְאִם תֹּאמַר בְּיִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה כֵן, וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת&quot; וְגוֹ' ([[שמות א טו]]). &quot;שִׁפְרָה&quot; – זוֹ יוֹכֶבֶד, &quot;פּוּעָה&quot; – זוֹ מִרְיָם.
&quot;שִׁפְרָה&quot; – שֶׁפָּרָה וְרָבָה. &quot;שִׁפְרָה&quot; – שֶׁמְּשַׁפֶּרֶת אֶת הַוָּלָד. &quot;שִׁפְרָה&quot; – שֶׁפָּרוּ וְרָבוּ יִשְׂרָאֵל בְּיָמֶיהָ.
&quot;פּוּעָה&quot; – שֶׁהָיְתָה פּוֹעָה וּבוֹכָה עַל אָחִיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ&quot; ([[שמות ב ד]]).
&quot;וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת... וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים... וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים&quot; ([[שמות א טז]]-כא). &quot;בָּתִּים&quot; אֵלּוּ, אֵינִי יוֹדֵעַ מָה הֵם!
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;מִקְצֵה עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים אֶת בֵּית ה'&quot; ([[מלכים א ט י]]) – זוֹ כְהֻנָּה, &quot;וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ&quot; – זוֹ הַמַּלְכוּת! זָכְתָה יוֹכֶבֶד לִכְהֻנָּה וּמִרְיָם לְמַלְכוּת.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְקוֹץ הוֹלִיד אֶת עָנוּב וְאֶת הַצֹּבֵבָה וּמִשְׁפְּחוֹת אֲחַרְחֵל בֶּן הָרֻם&quot; ([[דברי הימים א ד ח]]).
&quot;אֲחַרְחֵל&quot; – זוֹ מִרְיָם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ&quot; ([[שמות טו כ]]); &quot;בֶּן הָרֻם&quot; – זוֹ יוֹכֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה&quot; ([[במדבר יח יד]]).
נִשֵּׂאת מִרְיָם לְכָלֵב, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתָּמָת עֲזוּבָה וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר ([[דברי הימים א ב יט]]).
&quot;וְאֵלֶּה הָיוּ בְנֵי כָלֵב בֶּן חוּר&quot; ([[דברי הימים א ב נ]]) וְאוֹמֵר &quot;וְדָוִד בֶּן אִישׁ אֶפְרָתִי הַזֶּה מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה&quot; ([[שמואל א יז יב]]).
נִמְצָא דָוִד מִבְּנֵי בָנֶיהָ שֶׁל מִרְיָם! הָא, כָּל הַמְּקָרֵב עַצְמוֹ, מִן הַשָּׁמַיִם מְקָרְבִין אוֹתוֹ!
&quot;חֹתֵן מֹשֶׁה&quot; – זוֹ {{ב|יָפָה לוֹ|מחמיאה לו}} יוֹתֵר מִכֻּלָּם, שֶׁנִּקְרָא חוֹתְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ!
{{הע-שמאל|משה אומר ליתרו שהנסיעה היא מייד לא&quot;י, אם בטעות, שנתעלם מעיניו שיהיו 40 שנים במדבר, והוא עצמו ימות שם – אם בכוונה, כדברי רשב&quot;י, (ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א ב]], שמשה קיבל רמז שלא יכנס לארץ כבר במלחמת עמלק) כדי שלא להפיל יאוש על ישראל –  או כדי למשוך את ימשוך את יתרו להצטרף.}}
&quot;נֹסְעִים אֲנַחְנוּ&quot; – נוֹסְעִים אֲנַחְנוּ מִיָּד לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! לֹא כְּשֵׁם שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה, נוֹסְעִים וְחוֹנִים, אֶלָּא מִיָּד לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מִפְּנֵי מָה שִׁתֵּף מֹשֶׁה עַצְמוֹ עִמָּהֶם? נִתְעַלֵּם מֵעֵינֵי מֹשֶׁה, וּכְסָבוּר שֶׁנִּכְנָס עִמָּהֶם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;כִּי אָנֹכִי מֵת בָּאָרֶץ הַזֹּאת&quot; ([[דברים ד כב]]),
שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֵינֶנִּי עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן&quot; (שם), אֶלָּא שֶׁאַף עַצְמוֹתָיו אֵינָן עוֹבְרוֹת אֶת הַיַּרְדֵּן; אֶלָּא מִפְּנֵי מָה שִׁתֵּף מֹשֶׁה עַצְמוֹ עִמָּהֶם?
אָמַר: עַכְשָׁו יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים, אִם מִי שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם וְעָשָׂה לָנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת אֵינוֹ נִכְנָס – אַף אָנוּ אֵין נִכְנָסִים.
דָּבָר אַחֵר: מִפְּנֵי מָה שִׁתֵּף מֹשֶׁה עַצְמוֹ עִמָּהֶן? מִפְּנֵי יִתְרוֹ, שֶׁלֹּא יֹאמַר: מֹשֶׁה אֵינוֹ נִכְנָס – אַף אֲנִי אֵינִי נִכְנָס!
{{הע-שמאל|משה לא היה יכול להבטיח ליתרו חלק בא&quot;י אלא חלק בכפרה על טעות של בית דין שבטי (ראו [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ה|הוריות א ה,]] וכן [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/טז#פיסקה קמד|ספרי דברים קמד,]]) או מקום קבורה.}}
&quot;אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם&quot;, וְאֵין לַגֵּרִים בּוֹ חֵלֶק.
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;וְהָיָה הַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר גָּר הַגֵּר אִתּוֹ שָׁם תִּתְּנוּ נַחֲלָתוֹ&quot; ([[יחזקאל מז כג]])?
אֶלָּא, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִירֻשָּׁה – תְּנֵיהוּ עִנְיָן לְכַפָּרָה, שֶׁאִם הָיָה בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה – מִתְכַּפֵּר לוֹ בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה; בְּשֵׁבֶט בִּנְיָמִן – מִתְכַּפֵּר לוֹ בְּשֵׁבֶט בִּנְיָמִן.
דָּבָר אַחֵר: אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִירֻשָּׁה – תְּנֵיהוּ עִנְיָן לִקְבוּרָה: נִתָּן לַגֵּרִים קְבוּרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
{{הע-שמאל|ההבטחה ליתרו היא לא רק מהיותו חותן משה, אלא מהיותו ריע לקב&quot;ה, ראו לעיל בדרשה על 'רעואל'.}}
&quot;לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ&quot;, וְכִי יֵשׁ בֶּן בֵּיתוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם שֶׁאֵין מֵטִיבִים לוֹ?
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם לְבֶן בֵּיתוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם מֵטִיבִים לוֹ; קַל וָחֹמֶר לְבֶן בֵּיתוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם!
{{הע-שמאל|הקב&quot;ה לא רק הבטיח לישראל טובה, אלא ציווה אותם להיטיב לגרים.}}
&quot;כִּי ה' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל&quot;, וְכִי עַד עַכְשָׁו אֵין ה' דִּבֵּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל? וַהֲרֵי מֵעוֹלָם ה' דִּבֵּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל!
אֶלָּא, פִּקֵּד הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל לְהֵיטִיב לַגֵּרִים, וְלִנְהֹג בָּהֶם עַנְוָה.
}}

===פיסקה עט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י ל''' 
'''&quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ&quot;''' ([[במדבר י ל]]), אָמַר לוֹ: אִם מִפְּנֵי נְכָסִים אוֹ מִפְּנֵי אֶרֶץ – אֵינִי בָא. {{הע-שמאל|יתרו מסרב להצעה של משה, כי יש לו שטחי אדמה משלו, ובהם נכסים (מטעים ושדות מעובדים), ויש לו משפחה (&quot;מולדת&quot;); והוא מחוייב להם, ומעדיף אותם על א&quot;י. והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב,]] שלדעת ר' אלעזר המודעי יתרו הלך לגייר את משפחתו וחזר והצטרף לישראל; וכך עולה גם מהדרשות לעיל פיסקה עח.}}
יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶרֶץ וְאֵין לוֹ נְכָסִים, יֵשׁ לוֹ נְכָסִים וְאֵין לוֹ מִשְׁפָּחָה.
אֲבָל אֲנִי – יֵשׁ לִי אֶרֶץ, וְיֵשׁ לִי נְכָסִים, וְיֵשׁ לִי מִשְׁפָּחָה, וְדַיָּן הָיִיתִי בְּעִירִי.
אִם אֵינִי הוֹלֵךְ מִפְּנֵי אַרְצִי – אֵלֵךְ מִפְּנֵי נְכָסַי; וְאִם אֵינִי הוֹלֵךְ מִפְּנֵי נְכָסַי – אֵלֵךְ מִפְּנֵי מוֹלַדְתִּי.
}}

===פיסקה פ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י לא'''
{{הע-שמאל|משה מבקש מיתרו שישאר עם ישראל, ולבסוף, כשיתרו אינו נשמע לו – הוא מאלץ אותו בכח להישאר, כי עזיבת יתרו את ישראל עלולה להתפרש כנסיגה מהגיור שלו משיקולים של רווחים כספיים.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ&quot;''' ([[במדבר י לא]]), אֵין 'נָא' אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה.
אָמַר לוֹ: אִם אֵין אַתָּה מְקַבֵּל עָלֶיךָ בַּקָּשָׁה – גּוֹזֵר אֲנִי עָלֶיךָ גְּזֵרָה.
עַכְשָׁו יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: לֹא נִתְגַּיֵּר יִתְרוֹ מֵחִבָּה.
כְּסָבוּר הָיָה יִתְרוֹ שֶׁיֵּשׁ לַגֵּרִים חֵלֶק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַכְשָׁו שֶׁרָאָה שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק – הִנִּיחָם וְהָלַךְ לוֹ.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב,]] שיתרו ובניו קבלו את איזור יריחו באופן זמני, מהכניסה לארץ עד בניין בית המקדש.}}
דָּבָר אַחֵר: אִם אֵין אַתָּה מְקַבֵּל עָלֶיךָ דֻּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ – גּוֹזְרַנִי עָלֶיךָ גְּזֵרָה.
עַכְשָׁו יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: לֹא נִתְגַּיֵּר יִתְרוֹ מֵחִבָּה.
כְּסָבוּר הָיָה יִתְרוֹ שֶׁמַּתְּנָתוֹ מְרֻבָּה; עַכְשָׁו שֶׁרָאָה שֶׁמַּתְּנָתוֹ מֻעֶטֶת – הִנִּיחָן וְהָלַךְ לוֹ.
{{הע-שמאל|מספר הגרים שיתגיירו אם יתרו ישאר עם ישראל גדול ממספר הגרים שהוא יגייר אם ילך למקומו! – (וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא שם,]] שלדעת ר' אלעזר בן ערך יתרו הלך לגייר את בני משפחתו); שהרי אם יתרו יעזוב את ישראל, הוא עלול למנוע גיורים בעתיד בגלל חילול השם שיש בכך, שהרי עיני הגרים נישאות אליו. ביטוי למגמה שעודדה את הגיור וראתה את היהדות כדת מיסיונרית.}}
דָּבָר אַחֵר: כְּסָבוּר אַתָּה שֶׁאַתָּה מַרְבֶּה כְּבוֹד הַמָּקוֹם? אֵין אַתָּה אֶלָּא מְמַעֵט.
כַּמָּה גֵּרִים וַעֲבָדִים אַתָּה עָתִיד לְהַכְנִיס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה!
'''&quot;וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם&quot;''', שֶׁלֹּא תִנְעֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי הַגֵּרִים הַבָּאִים.
לוֹמַר: אִם יִתְרוֹ, חוֹתְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, לֹא קִבֵּל עָלָיו – קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר בְּנֵי אָדָם.
{{הע-שמאל|ת&quot;ק דורש את 'במדבר'; ר' יהודה דורש 'חנותינו'.}}
'''&quot;כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר&quot;''', אָמַר לוֹ: אִלּוּ אַחֵר שֶׁלֹּא רָאָה נִסִּים וּגְבוּרוֹת בַּמִּדְבָּר, וְהִנִּיחַ וְהָלַךְ לוֹ – {{ב|כְּדַאי הוּא הַדָּבָר|סביר שאדם יתחרט על הגיור}}.
אַתָּה, שֶׁרָאִיתָ, תַּנִּיחַ וְתֵלֵךְ לְךָ? '''&quot;אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ&quot;'''!
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אָמַר לוֹ: אַתָּה הוּא שֶׁרָאִיתָ חֵן שֶׁנִּתַּן לַאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם.
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם&quot; ([[שמות יב לו]]), תַּנִּיחַ אוֹתָנוּ וְתֵלֵךְ לְךָ? '''&quot;אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ&quot;'''!
{{הע-שמאל|דורש &quot;עיניים&quot; – עיני העדה, סנהדרין; כלומר משה מבקש מיתרו שישב בסנהדרין.}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם&quot;''', אֲפִלּוּ אֵין דַּיֶּךָ אֶלָּא שֶׁתְּהֵא יוֹשֵׁב עִמָּנוּ בַּסַּנְהֶדְרִין וּתְהֵא מוֹרֶה בְּדִבְרֵי תוֹרָה!
{{הע-שמאל|דורש 'עיניים' – מאיר עיניים. משה אמנם קיבל את ההוראה מהקב&quot;ה מסיני, אבל הקב&quot;ה השכיח ממנו אותה כדי שיזכה יתרו, וראו גם לעיל פיסקה עח.}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם&quot;''', אֲפִלּוּ אֵין דַּיֵּנוּ, אֶלָּא שֶׁכָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁנִּתְעַלֵּם מֵעֵינֵינוּ תִּהְיֶה מֵאִיר עֵינֵינוּ בּוֹ.
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם&quot; ([[שמות יח כא]]).
וַהֲלֹא אַף בְּיַד מֹשֶׁה הָיָה, מִסִּינַי! שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד&quot; ([[שמות יח כג]]), וְלָמָּה נִתְעַלַּם מִמֹּשֶׁה?
לִתְלוֹת זְכוּת בַּזַּכַּאי, כְּדֵי שֶׁיִּתָּלֶה הַדָּבָר בְּיִתְרוֹ!
{{הע-שמאל|דורש 'עיניים' ככינוי חיבה.}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם&quot;''', שֶׁתְּהֵא חָבִיב עָלֵינוּ כְּגַלְגַּל עֵינַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר&quot; ([[דברים י יט]]).
&quot;וְגֵר לֹא תִלְחָץ&quot; ([[שמות כג ט]]); &quot;וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ&quot; ([[שמות כב כ]]).
}}

===פיסקה פא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י לב''' 
'''&quot;וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא&quot;''' ([[במדבר י לב]]), {{הע-שמאל| ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב:]] יתרו ובניו (הם בני יונדב) קבלו את איזור יריחו באופן זמני, מהכניסה לארץ עד בניין בית המקדש. כשהוקם המקדש הם יצאו מהמקום ולא התווכחו. וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יב#פיסקה סב|ספרי דברים סב.]] וכן לעיל פיסקה פ.}}
וְכִי מַה טּוֹבָה הֵטִיבוּ לוֹ? – אָמְרוּ, כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְחַלְּקִים אֶת הָאָרֶץ הִנִּיחוּ דֻּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ, חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה. 
אָמְרוּ: כֹּל מִי שֶׁיִּבְנֶה בֵּית הַבְּחִירָה בְּחֶלְקוֹ – יִטּוֹל דֻּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ. 
נְתָנוּהוּ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב חֵלֶק בָּרֹאשׁ, וְהָיוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם&quot; ([[מלכים א ו א]]). 
צֵא מֵהֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר – נִמְצְאוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. 
וְכֵיוָן שֶׁשָּׁרְתָה שְׁכִינָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, בָּאוּ בְּנֵי בִנְיָמִין לִטֹּל חֶלְקָם. עָמְדוּ וּפִנּוּ אוֹתוֹ מִפְּנֵיהֶם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים&quot; ([[שופטים א טז]])! 
}}

===פיסקה פב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י לג''' 
'''&quot;וַיִּסְעוּ מֵהַר ה' דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים&quot;''', אֵין צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב&quot; ([[דברים א ב]]).
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַיִּסְעוּ מֵהַר ה'&quot;'''? {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה ב|ספרי דברים ב,]] שמציגים סתירה בין שני הפסוקים, ועונים שכיוון שזכו ישראל הדרך התקצרה להם. כאן מפרשים שלא רק שהדרך התקצרה, אלא ישראל הצליחו לגמוא אותה ביום אחד: המרחק הוא דרך 3 ימים = 36 מיל, ועשו אותו ביום אחד מרוב להיטותם להגיע לא&quot;י, ולמרות שהדרך מייגעת לא האטו את הקצב. לפי ת&quot;ק מדובר בדור המדבר, לפני חטא המרגלים. 
לפי &quot;דבר אחר&quot; מדובר על הדור השני, שאחרי חטא המרגלים, והפסוקים עוסקים במסעות השנה ה-40 ואינם במקומם. לשתי הדעות הפסוקים מלמדים שבח לישראל.}} 
מְלַמֵּד שֶׁהִלְּכָה שְׁכִינָה בּוֹ בַיּוֹם שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מִיל, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ.
מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִבְנֵי אָדָם שֶׁיּוֹצְאִים לַמִּלְחָמָה;
{{ב|בְּשָׁעָה שֶׁהֵם יוֹצְאִים הֵם שְׂמֵחִים,|בבקר, כשיוצאים לדרך – הולכים מהר ובשמחה}} 
וְכָל זְמַן שֶׁהֵם מִתְיַגְּעִים – יְדֵיהֶם מִתְרַשְּׁלוֹת!
אֲבָל יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהֵם מִתְיַגְּעִים – הֵם שְׂמֵחִים, וְאוֹמְרִים: נֵלֵךְ וְנִירַשׁ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!

דָּבָר אַחֵר: אָמְרוּ: אֲבוֹתֵינוּ חָטְאוּ, נִגְזְרָה עֲלֵיהֶם גְּזֵרָה: &quot;בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם&quot; ([[במדבר יד כט]]).
אֲבָל אָנוּ לֹא נֶחֱטָא וְנָמוּת בַּמִּדְבָּר, אֶלָּא נֵלֵךְ וְנִירַשׁ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

'''&quot;וַאֲרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם&quot;'''. אָרוֹן זֶה שֶׁיָּצָא עִמָּהֶם בַּמַּחֲנֶה – הָיוּ בוֹ שִׁבְרֵי לוּחוֹת. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ז#ט|תוספתא סוטה ז ט,]] שהיו שני ארונות: אחד יצא לפניהם ויצא למלחמה ואחד נשאר תמיד במחנה, ובמסעות היה בין הדגל השני לשלישי (ראו [[במדבר י כא]]). רשב&quot;י מסיק את כפל הארונות מו החיבור &quot;'''ו'''ארון&quot;.}}
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַאֲרוֹן בְּרִית ה' וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה&quot; ([[במדבר יד מד]]).
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: 'אָרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם' לֹא נֶאֱמַר; אֶלָּא '''&quot;וַאֲרוֹן בְּרִית ה'...&quot;'''.
מָשָׁל {{ב|לְאַנְטִיקֵיסָר,|מפקד הצבא}} שֶׁהָיָה מַקְדִּים לִפְנֵי חֵילוֹתָיו, מְתַקֵּן לָהֶם מָקוֹם שֶׁיִּשְׁרוּ.
כָּךְ הָיְתָה הַשְּׁכִינָה מַקְדֶּמֶת לְיִשְׂרָאֵל, וּמְתַקֶּנֶת לָהֶם מָקוֹם שֶׁיִּשְׁרוּ.

'''&quot;לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד&quot; וְגוֹ' ([[במדבר כא א]]). {{הע-שמאל|ת&quot;ק דורש 'הא-תרים', שמתו התרים את הארץ; רשב&quot;י דורש שמת אהרון, ועמוד הענן הפסיק לתור לישראל מנוחה ולישר את הארץ עבורם. הדרשה צוטטה כאן כי היא מלמדת שעמוד הענן היה תר לישראל ומיישר את הדרך.}}
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ כְּנַעֲנִים שֶׁמֵּתוּ מְרַגְּלִים, אָמְרוּ: מֵתוּ מְרַגְּלִים שֶׁלָּהֶם, נֵלֵךְ וְנִלָּחֵם בָּם!
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: &quot;כִּי בָא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים&quot; – 'דֶּרֶךְ הַתָּרִים' לֹא נֶאֱמַר; אֶלָּא &quot;דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים&quot;.
כֵּיוָן שֶׁמֵּת אַהֲרֹן, אָמְרוּ: מֵת כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁלָּהֶם! הָלַךְ הַתַּיָּר הַגָּדוֹל שֶׁלָּהֶם וְעַמּוּד הֶעָנָן, שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה לָהֶם מִלְחָמָה! הֲרֵי שָׁעָה שֶׁנֵּלֵךְ וְנִלָּחֵם בָּם!

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: גְּנוּת גְּדוֹלָה הָיְתָה בְּיָדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ: &quot;נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ&quot; ([[דברים א כב]]). {{הע-שמאל|רשב&quot;י מייחס את היוזמה לשליחת המרגלים לישראל, על פי נוסחת ספר דברים, ורואה בה חטא של חוסר אמון בה'.}}
אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: אִם כְּשֶׁהֱיִיתֶם &quot;בְּאֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה&quot; ([[ירמיה ב ו]]), זַנְתִּי וּפִרְנַסְתִּי אֶתְכֶם.
כְּשֶׁאַתֶּם נִכְנָסִים בְּאֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, בְּאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאָזוּן וַאֲפַרְנֵס אֶתְכֶם!
}}

===פיסקה פג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י לד''' 
'''&quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם&quot;''' ([[במדבר י לד]]), מִיכָּן אָמְרוּ: שִׁבְעָה עֲנָנִים הֵם.
&quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם&quot;, &quot;וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵיהֶם&quot; ([[במדבר יד יד]]). {{הע-שמאל|בשבעה מקומות נזכר עמוד הענן בתורה. ת&quot;ק מסיק שהיו שבעה עננים, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פתיחתא|פתיחתא למכילתא ויהי]] על פס' כג, [[ביאור:תוספתא/סוטה/ד|ותוספתא סוטה ד א.]] ר' יהודה, ר' יאשיה ורבי מונים מספרים שונים, אבל כולם מסכימים שהיה יותר מענן אחד.
הענן שהלך לפני ישראל יישר את הדרך והשמיד את המזיקים, ושאר העננים הגנו על ישראל מכל הכיוונים.}}
&quot;וּבְעַמּוּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם&quot; ([[במדבר יד יד]]), &quot;וּבְהַאֲרִיךְ הֶעָנָן&quot; ([[במדבר ט יט]]), &quot;וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן&quot; ([[שמות מ לו]]).
&quot;וְאִם לֹא יֵעָלֶה הֶעָנָן&quot; ([[שמות מ לז]]), &quot;כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן&quot; ([[שמות מ לח]]) – הֲרֵי שִׁבְעָה עֲנָנִים הָיוּ.
אַרְבָּעָה מֵאַרְבַּע רוּחוֹתָם, וְאֶחָד מִלְמַעְלָה וְאֶחָד מִלְמַטָּה, וְאֶחָד מִלִּפְנֵיהֶם: הַגָּבֹהַּ – מַנְמִיכוֹ, וְהַנָּמוּךְ – מַגְבִּיהוֹ, וּמַכֶּה אֶת הַנְּחָשִׁים וְאֶת הָעַקְרַבִּים, וּמְכַבֵּד וּמְרַבֵּץ לִפְנֵיהֶם.
וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר הָיוּ; שְׁנַיִם מִכָּל רוּחַ וְרוּחַ, וּשְׁנַיִם מִלְמַעְלָה, וּשְׁנַיִם מִלְמַטָּה, וְאֶחָד מִלִּפְנֵיהֶם.
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: אַרְבָּעָה. רַבִּי אוֹמֵר: שְׁנַיִם.

&quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם בְּנָסְעָם מִן הַמַּחֲנֶה&quot;, עַל הַחִגְּרִים וְעַל הַסּוּמִים, וְעַל הַזָּבִים וְעַל הַמְצֹרָעִים. {{הע-שמאל|אפילו על הטמאים המצורעים והזבים הגן הענן, למרות שהם הוצאו מן המחנה!}}

'''&quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם&quot;''', מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם הָיָה אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ מִתַּחַת כַּנְפֵי הֶעָנָן, עַמּוּד הֶעָנָן הָיָה נִמְשָׁךְ עִמּוֹ לַאֲחוֹרָיו עַד שָׁעָה שֶׁחוֹזֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם&quot;. {{הע-שמאל|עמוד הענן הגין על כל אחד מישראל, גם כשיצא מן המחנה – והתאים את עצמו למיקום של כל אדם מישראל.}}

אוֹ כְּשֵׁם שֶׁמֵּגֵן עַל יִשְׂרָאֵל, כָּךְ מֵגֵן עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עֲלֵיהֶם&quot;, עַל יִשְׂרָאֵל הוּא מֵגֵן, וְאֵין מֵגֵן עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם! {{הע-שמאל|עמוד הענן הגן רק על ישראל ביום דווקא; עמוד האש האיר לישראל דווקא רק בלילה, וגם הוא האיר לכל אחד מישראל בכל מקום שהיו.}}
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁמֵּגֵן עֲלֵיהֶם בַּיּוֹם, כָּךְ מֵגֵן עֲלֵיהֶם בַּלַּיְלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;יוֹמָם&quot;, בַּיּוֹם הוּא מֵגֵן, וְאֵין מֵגֵן בַּלַּיְלָה.
אֱמוֹר מֵעַתָּה: עַמּוּד עָנָן לֹא הָיָה מֵגֵן עֲלֵיהֶם בַּלַּיְלָה,
אֲבָל עַמּוּד הָאֵשׁ הָיָה מֵאִיר לָהֶם בַּלַּיְלָה. אוֹ יָכוֹל שֶׁהָיָה מֵאִיר לָהֶם בַּיּוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בוֹ&quot; ([[שמות מ לח]]); בַּלַּיְלָה הוּא מֵאִיר, וְאֵין מֵאִיר בַּיּוֹם.
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁמֵּאִיר לְיִשְׂרָאֵל, כָּךְ מֵאִיר לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְעֵינֵי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות מ לח]]); עַל יִשְׂרָאֵל הוּא מֵאִיר, וְאֵינוֹ מֵאִיר לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, כָּל אוֹתָם אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לֹא נִצְרְכוּ לְנֵר, אֶלָּא אֲפִלּוּ נִכְנַס אָדָם חֶדֶר לִפְנִים מִן הַחֶדֶר, כְּמוֹ פָּנָס נִכְנָס עִמּוֹ עַד שָׁעָה שֶׁחוֹזֵר?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם&quot; ([[שמות מ לח]]). הָא, אֲפִלּוּ אָדָם נִכְנַס חֶדֶר לִפְנִים מִן הַחֶדֶר – עַמּוּד הָאֵשׁ מֵאִיר לְפָנָיו!
}}

===פיסקה פד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י לה-לו''' 
{{הע-שמאל|לדברי רבי מחלקת פרשת &quot;ויהי בנסוע&quot; את חומש במדבר לשני חלקים, וניתן לדבר על שבעה ספרים בתורה; ואכן מכאן ואילך מסתיים הטון החגיגי ששרר מתחילת החומש ומתחילים סיפורים על תלונות חוזרות ונשנות של ישראל; וראו [[ביאור:משנה ידים פרק ג#משנה ה|ידים ג ה.]]
ר' שמעון מרחיב את דברי ת&quot;ק, ומסביר את חומרת ההתלוננות של העם, שאינה מוצדקת: הקב&quot;ה הוליך את ישראל במהירות בדרך של שלושה ימים, והם התלוננו על ההתקדמות המהירה; והשוו לפיסקה פג, שם דרשו את המסע המהיר בזכות ישראל, וכאן בגנותם.}}
'''&quot;וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן&quot;''' ([[במדבר י, לה]]), נָקוּד עָלָיו מִלְמַעְלָה וּמִלְמַטָּה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה זֶה מְקוֹמוֹ. 
רַבִּי אוֹמֵר: מִפְּנֵי שֶׁהוּא סֵפֶר בְּעַצְמוֹ! מִיכֵּן אָמְרוּ: סֵפֶר שֶׁנִּמְחַק וְנִשְׁתַּיֵּר בּוֹ שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת, כְּפָרָשַׁת &quot;וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן&quot; – מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נָקוּד עָלָיו מִלְמַעְלָה וּמִלְמַטָּה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה זֶה מְקוֹמוֹ; וּמֶה הָיָה רָאוּי לִכָּתֵב תַּחְתָּיו? '''&quot;וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים&quot;''' ([[במדבר יא, א]]). 
מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִבְנֵי אָדָם שֶׁאָמְרוּ לַמֶּלֶךְ: הֲנִרְאֶה שֶׁתַּגִּיעַ עִמָּנוּ אֵצֶל מוֹשֵׁל עַכּוֹ? הִגִּיעַ לְעַכּוֹ; הָלַךְ לוֹ לְצוֹר – הִגִּיעַ לְצוֹר. 
הָלַךְ לוֹ לְצִידוֹן – הִגִּיעַ לְצִידוֹן; הָלַךְ לוֹ לְבֵירִי – הִגִּיעַ לְבֵירִי; הָלַךְ לוֹ לְאַנְטוֹכְיָה – הִגִּיעַ לְאַנְטוֹכְיָה. 
הִתְחִילוּ בְנֵי אָדָם מִתְרַעֲמִים עַל הַמֶּלֶךְ, שֶׁנִּתְלַבְּטוּ עַל דֶּרֶךְ זוֹ – וְהַמֶּלֶךְ צָרִיךְ לְהִתְרַעֵם עֲלֵיהֶם, שֶׁבִּשְׁבִילָם נִתְלַבֵּט עַל דֶּרֶךְ זוֹ. {{הע-שמאל|במשל, המלך הולך מרחק גדול עבור בני האדם, והם מפרשים את המסע כויתור שלהם עבור המלך, כאילו הם הולכים עבורו: מי מוביל את המסע המשותף ומי מלווה את המוביל?}}
כָּךְ הָלְכָה שְׁכִינָה בּוֹ בַיּוֹם שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מִיל, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ. 
הִתְחִילוּ יִשְׂרָאֵל מִתְרַעֲמִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁנִּתְלַבְּטוּ עַל דֶּרֶךְ זוֹ – וְהַמָּקוֹם צָרִיךְ לְהִתְרַעֵם עֲלֵיהֶם, שֶׁבִּשְׁבִילָם הִילְכָה שְׁכִינָה בּוֹ בַיּוֹם שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מִילִין, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ. 

{{הע-שמאל|לכאורה יש סתירה בין דברי משה, הנראים כהובלה של משה את הענן והקמה שלו – לבין ההובלה של הענן את המחנה לפי פרק ט, וראו שאלה דומה לעיל פיסקה עב. הפתרון הוא שמשה מבטא את היוזמה של הקב&quot;ה לצאת לדרך, ואינו יוזם את היציאה מדעתו.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ה'&quot;''', וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: '''&quot;עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ&quot;''' ([[במדבר ט, כ]]). כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? 
מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁאָמַר לְעַבְדּוֹ: הֲנִרְאֶה {{ב|שֶׁתַּעֲמִידֵנִי,|הער אותי בבקר}} בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לִיתֵּן יְרֻשָּׁה לְבָנַי! 
דָּבָר אַחֵר: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וְנָהַג אוֹהֲבוֹ עִמּוֹ. {{הע-שמאל|פתרון אחר לסתירה: הקב&quot;ה מבטא את רצונו בנוכחות של אוהבו בדרך ובחניה, כלומר מדובר במחווה כלפי משה.}}
כְּשֶׁהוּא נוֹסֵעַ אוֹמֵר: אֵינִי נוֹסֵעַ עַד שֶׁיָּבֹא אוֹהֲבִי! וּכְשֶׁהוּא חוֹנֶה אוֹמֵר: אֵינִי חוֹנֶה עַד שֶׁיָּבֹא אוֹהֲבִי! 
נִמְצֵאתָ מְקַיֵּם 'עַל פִּי מֹשֶׁה יַחֲנוּ', וְנִמְצֵאתָ מְקַיֵּם '''&quot;עַל פִּי ה' יַחֲנוּ&quot;''', 'וְעַל פִּי מֹשֶׁה יִסָּעוּ', '''&quot;וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ.&quot;''' 
{{הע-שמאל|האויבים והתוקפים אותנו אינם נסים מפנינו אלא רק מפני הקב&quot;ה. נוכחות הקב&quot;ה היא שנותנת משמעות לישראל, ואלמלא היתה לא היו ישראל בעלי משמעות כלפי העמים השונים: הוא המבעיר אותם והמכה אותם באבנים.}}
'''&quot;קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ&quot;''' – אֵלּוּ הַמְּכֻנָּסִים! '''&quot;וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ&quot;''' – אֵלּוּ הָרוֹדְפִים! '''&quot;מִפָּנֶיךָ&quot;''' – מִפָּנֶיךָ הֵם נָסִים, וְאֵין אָנוּ כְלוּם לִפְנֵיהֶם; 
אֶלָּא כְּשֶׁפָּנֶיךָ אִתָּנוּ – אָנוּ כְלוּם לִפְנֵיהֶם, וּכְשֶׁאֵין פָּנֶיךָ אִתָּנוּ – אֵין אָנוּ כְלוּם לִפְנֵיהֶם. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה. וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא&quot;''' ([[שמות לג, טו]]-טז). 
וְאוֹמֵר: '''&quot;וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרוֹן וַה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת&quot;''' ([[יהושע י, יא]]). 
וְאוֹמֵר: '''&quot;אֱלֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ. כְּאֵשׁ תִּבְעַר יָעַר וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים&quot;''' ([[תהלים פג, יד]]-טו). 
{{הע-שמאל|שורת דרשות הטוענות שאויביו של ישראל הם האויבים כביכול של הקב&quot;ה, המזוהה עם עמו; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ו|מכילתא שירה ו.]]}}
'''&quot;וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ&quot;''', וְכִי יֵשׁ שׂוֹנְאִים לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם? אֶלָּא מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל מִי שֶׁשּׂוֹנֵא אֶת יִשְׂרָאֵל – כְּאִלּוּ שׂוֹנֵא אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: '''&quot;וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ&quot;''' ([[שמות טו, ז]]), וְכִי יֵשׁ קָמִים לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם? אֶלָּא מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל מִי שֶׁקָּם עַל יִשְׂרָאֵל – כְּאִלּוּ קָם עַל הַמָּקוֹם. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;אַל תִּשְׁכַּח קוֹל צֹרְרֶיךָ שְׁאוֹן קָמֶיךָ עֹלֶה תָמִיד&quot;''' ([[תהלים עד, כג]]), '''&quot;כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ ה'&quot;''' ([[תהלים צב, י]]), '''&quot;כִּי הִנֵּה רְחֵקֶיךָ יֹאבֵדוּ&quot;''' ([[תהלים עג, כז]]). 
'''&quot;כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ&quot;''', מִפְּנֵי מָה? '''&quot;עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד&quot;''' ([[תהלים פג, ג]]-ד). {{הע-שמאל|הפסוק מתהלים קלט טוען, לפי הפשט, שאויבי הקב&quot;ה שנואים על המשורר; אבל הדרשה הופכת את הדברים וטוענת שאויבי האדם והעם נחשבים כאויבי הקב&quot;ה.
הדרשה על זכריה משמשת מעבר מהטענה שאויבי העם  נחשבים כאויבי הקב&quot;ה לטענה &quot;שכינה הכתוב&quot;, והטקסט הנסתר השתנה כדי לא לפגוע בכבודו של הקב&quot;ה; מעין תיקון של P.C.; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ו|מכילתא שם.]]
המילה הנסתרת בזכריה היא &quot;כנוגע בבבת עיני&quot;; באיוב – &quot;עליך למשא&quot;; ביחזקאל – &quot;אל אפי&quot;; בחבקוק – &quot;ולא תמות&quot;; בתהלים – &quot;וימירו את כבודי&quot;; בבמדבר – &quot;ואל אראה ברעתם&quot;; בירמיה – &quot;ועמי המיר כבודי&quot;; בבמדבר יב – &quot;בצאתו מרחם אימנו ויאכל חצי בשרנו&quot;.}}
'''&quot;הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה' אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט. תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי&quot;''' ([[תהלים קלט, כא]]-כב). 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם כְּנֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ&quot;''' ([[זכריה ב, יב]]). רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 'בְּבַבַת עַיִן' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא &quot;בְּבָבַת עֵינוֹ&quot;, כִּבְיָכוֹל כְּלַפֵּי מַעְלָה כָּתוּב מְדַבֵּר, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: '''&quot;לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ וָאֶהְיֶה עָלַי לְמַשָּׂא&quot;''' ([[איוב ז, כ]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: '''&quot;וְהִנָּם שֹׁלְחִים אֶת הַזְּמוֹרָה אֶל אַפָּם&quot;''' ([[יחזקאל ח, יז]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: '''&quot;הֲלוֹא אַתָּה מִקֶּדֶם ה' אֱלֹהַי קְדֹשִׁי וְלֹא נָמוּת&quot;''' ([[חבקוק א, יב]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: '''&quot;וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב&quot;''' ([[תהלים קו, כ]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: '''&quot;וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי הָרְגֵנִי נָא הָרֹג אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי&quot;''' ([[במדבר יא, טו]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: '''&quot;וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדוֹ&quot;''' ([[ירמיה ב, יא]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: '''&quot;אַל נָא תְהִי כַּמֵּת אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ&quot;''' ([[במדבר יב, יב]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. {{הע-שמאל|חוזר לפסוק מזכריה, המזהה את הפוגעים בישראל כפוגעים בקב&quot;ה.}}
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: '''&quot;בָּבַת עֵינוֹ&quot;''', רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 'בָּבַת הָעַיִן' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא &quot;בָּבַת עֵינוֹ&quot;, כִּבְיָכוֹל כְּלַפֵּי מַעְלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר! 
{{הע-שמאל|אילו היו אנשי מרוז נלחמים עבור ישראל היו נחשבים כעוזרים לקב&quot;ה, למרות שאינו זקוק לעזרה; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שיג|ספרי דברים שיג.]]}}
וְכָל מִי שֶׁעוֹזֵר אֶת יִשְׂרָאֵל – כְּאִלּוּ עוֹזֵר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ ה' אֹרוּ אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ, כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה' לְעֶזְרַת ה' בַּגִּבּוֹרִים&quot;''' ([[שופטים ה, כג]]). 
{{הע-שמאל|ממשיך בדרשה על [[זכריה ב יב]]: הקב&quot;ה מחבב את ישראל כאדם המחבב את עינו.}}
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֵין לְךָ חָבִיב בְּכָל הַגּוּף כָּעַיִן, וּמִשֵּׁל בָּהּ אֶת יִשְׂרָאֵל. 
מָשָׁל: אָדָם לוֹקֶה עַל רֹאשׁוֹ, אֵינוֹ {{ב|אוֹמֵץ|עוצם}} אֶלָּא עֵינָיו; הָא אֵין לְךָ חָבִיב בְּכָל הַגּוּף כָּעַיִן, וּמִשֵּׁל בָּהּ אֶת יִשְׂרָאֵל. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;מַה בְּרִי וּמַה בַּר בִּטְנִי וּמֶה בַּר נְדָרָי&quot;''' ([[משלי לא, ב]]), וְאוֹמֵר: '''&quot;כִּי בֵן הָיִיתִי לְאָבִי רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּי&quot;''' ([[משלי ד, ג]]). 
{{הע-שמאל|דרשה אחרת על זכריה: הפוגע בישראל גורם לפגיעה בו עצמו, כאדם המושיט את אצבעו לתוך עינו שלו. שורת דוגמאות לאויבי ישראל שנפגעו עקב כך; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ו|מכילתא שם.]]}}
רַבִּי יוֹסֵי בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כְּאָדָם שֶׁמּוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ לְתוֹךְ עֵינוֹ וּמְחַטְּטָהּ. 
פַּרְעֹה, שֶׁנָּגַע בָּכֶם, מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? '''&quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם&quot;''' ([[שמות טו, ד]]). 
סִיסְרָא, שֶׁנָּגַע בָּכֶם, מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? '''&quot;מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא&quot;''' ([[שופטים ה, כ]]). 
סַנְחֵרִיב, שֶׁנָּגַע בָּכֶם, מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? '''&quot;וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר&quot;''' ([[מלכים ב יט, לה]]). 
נְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁנָּגַע בָּהֶם, מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? '''&quot;וְעִשְׂבָּא כְתוֹרִין יֵאכֻל&quot;''' ([[דניאל ד, ל]]). 
הָמָן, שֶׁנָּגַע בָּכֶם, מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? '''&quot;וְאֹתוֹ תָּלוּ עַל הָעֵץ&quot;''' ([[אסתר ח, ז]]). 
{{הע-שמאל|הקב&quot;ה עסק בחומר ובלבנים כישראל במצרים, והשתעבד עמהם למצרים, והיה עמם בצרתם; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יד|מכילתא פסחא יד.]] }}
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא: כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְשֻׁעְבָּדִים – כִּבְיָכוֹל שְׁכִינָה מִשְׁתַּעְבֶּדֶת עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר&quot;''' ([[שמות כד, י]]). 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר&quot;''' ([[ישעיה סג, ט]]). 
{{הע-שמאל|גם צדיקים יחידים שנמצאים בצרה – הקב&quot;ה סובל עימם בצרתם, כגון יוסף שנמכר לעבד לפוטיפר – הקב&quot;ה היה עמו בעבדות.}}
אֵין לִי אֶלָּא צָרַת צִבּוּר; צָרַת יָחִיד מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה&quot;''' ([[תהלים צא, טו]]). 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ... וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף&quot;''' ([[בראשית לט, כ]]-כא). 
{{הע-שמאל|שתי דרשות הפוכות: ר' אליעזר דורש את הפסוק משמואל לגנותם של ישראל, שעבדו ע&quot;ז למרות שהקב&quot;ה בקע להם את הים, וראו דרשות כאלו בדברי ר' אליעזר [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יד|במכילתא פסחא יד,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה נ|שם ויהי ג,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|ושם ויסע א.]]
ר' עקיבא דורש את אותו הפסוק לשבחם של ישראל, שהקב&quot;ה גאל גם את עצמו ממצרים עם ישראל.}}
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹי וֵאלֹהָיו&quot;''' ([[שמואל ב ז, כג]]). 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עֲבוֹדָה זָרָה עָבְרָה בַיָּם עִם יִשְׂרָאֵל, וְאֵיזֶה זֶה? זֶה פִּסְלוֹ שֶׁל מִיכָה. 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אִלְמָלֵא מִקְרָא שֶׁכָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאוֹמְרוֹ, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַמָּקוֹם: פָּדִיתָ אֶת עַצְמְךָ! {{הע-שמאל|דורש &quot;נגליתי&quot; – גליתי.}}
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם בְּבֵית פַּרְעֹה&quot;''' ([[שמואל א ב, כז]]). 
גָּלוּ לְבָבֶל – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;לְמַעַנְכֶם שֻׁלַּחְתִּי בָבֶלָה&quot;''' ([[ישעיה מג, יד]]). 
גָּלוּ לְעֵילָם – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְשַׂמְתִּי כִסְאִי בְּעֵילָם&quot;''' ([[ירמיה מט, לח]]). 
גָּלוּ לֶאֱדוֹם – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה&quot;''' ([[ישעיה סג, א]]). 
וּכְשֶׁהֵם חוֹזְרִים – שְׁכִינָה חוֹזֶרֶת עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ&quot;''' ([[דברים ל, ג]]); 'וְהֵשִׁיב' לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא &quot;וְשָׁב ה'&quot;. 
וְאוֹמֵר: '''&quot;אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי&quot;''' ([[שיר השירים ד, ח]]). 
רַבִּי אוֹמֵר: כָּאן אַתָּה אוֹמֵר '''&quot;קוּמָה ה'&quot;''', וְכָאן אַתָּה אוֹמֵר '''&quot;שׁוּבָה ה'&quot;''' ([[במדבר י, לו]]). כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? 
מַגִּיד הַכָּתוּב, כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹסְעִים הָיָה עַמּוּד הֶעָנָן מְקֻפָּל וְעוֹמֵד, וְלֹא הָיָה מְהַלֵּךְ עַד שֶׁמֹּשֶׁה אָמַר לוֹ: '''&quot;קוּמָה ה'&quot;'''. 
וּכְשֶׁהֵם חוֹנִין הָיָה עַמּוּד עָנָן מְקֻפָּל וְעוֹמֵד, וְלֹא הָיָה פּוֹרֵס עַד שֶׁהָיָה אוֹמֵר: '''&quot;שׁוּבָה ה'&quot;'''. 
נִמְצֵיתָ מְקַיֵּם '''&quot;קוּמָה ה'&quot;''' וְנִמְצֵיתָ מְקַיֵּם '''&quot;שׁוּבָה ה'&quot;'''. 
{{הע-שמאל|כאן מוצגת ברכה של משה לישראל, שמספרם יגדל באלפים וברבבות. בהמשך נראה שמשה מבקש שהקב&quot;ה ישרה שכינה בזכות רבבות אלפי ישראל, ומדובר בדרשה שונה.}}
'''&quot;וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[במדבר י, לו]]), מַגִּיד הַכָּתוּב כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹסְעִים אֲלָפִים וְחוֹנִים רְבָבוֹת. 
כִּבְיָכוֹל אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: אֵינֶנִּי מַנִּיחַ אֶת הַשְּׁכִינָה לִשְׁרוֹת עַד שֶׁתַּעֲשֶׂה לְיִשְׂרָאֵל אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. 
שֶׁמִּתְּשׁוּבָה שֶׁאָמַר אַתָּה יוֹדֵעַ מַה אָמַר לָהֶם: '''&quot;ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים&quot;''' ([[דברים א, יא]]). אָמְרוּ לוֹ: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הֲרֵי אָנוּ מֻבְטָחִים בִּבְרָכוֹת הַרְבֵּה. {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה יא|ספרי דברים יא:]] ברכה שנותן אדם היא מוגבלת ביסודה, ולכן מעדיפים ישראל את ברכת הקב&quot;ה. משה הוסיף ברכה משלו, אבל לא נתן אותה במקום ברכת הקב&quot;ה אלא בנוסף אליה.
מחלק את הפסוק ומפריד בין 'אלף פעמים' (ברכת משה) ל'כאשר דבר לכם' (ברכת הקב&quot;ה).
בשורה האחרונה רומז לברכות הקב&quot;ה לאבות: כחול הים ([[בראשית כב יז]]), כעפר הארץ ([[בראשית כח יד]]), כדגי הים ([[בראשית מח טז]]) וככוכבי השמים (כאן וב[[בראשית כב יז]]).}}
שֶׁכָּךְ הִבְטִיחָנוּ: כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְחוֹל הַיָּם וּכְצִמְחֵי אֲדָמָה, וְאַתָּה נוֹתֵן קִצְבָה לְבִרְכוֹתֵינוּ! 
אָמַר לָהֶם: אֲנִי בָּשָׂר וָדָם, יֵשׁ קִצְבָה לְבִרְכוֹתַי; זוֹ – מִשֶּׁלִּי; אֲבָל הוּא יְבָרֵךְ אֶתְכֶם '''&quot;כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם&quot;''', כְּחוֹל יָמִים וּכְצִמְחֵי אֲדָמָה וּכְדַגֵּי הַיָּם וּכְכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב: 

'''&quot;וּבְנֻחֹה יֹאמַר&quot;''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה לְמַעְלָה אֶלָּא בַּאֲלָפִים וּרְבָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן&quot;''' ([[תהלים סח, יח]]). {{הע-שמאל|המינימום להשראת שכינה הוא 22000 איש – ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|מכילתא בחדש ג.]]}}
וּכְשֵׁם שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה לְמַעְלָה אֶלָּא בַּאֲלָפִים וּבִרְבָבוֹת – כָּךְ אֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה לְמַטָּה אֶלָּא בַּאֲלָפִים וּרְבָבוֹת.
לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל&quot;'''! 
}}</text>
      <sha1>9x2770vyte98pmkv52ve0e8mffsv81n</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011424</id>
      <parentid>3011422</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T14:11:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011424</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="103118" sha1="rvyn90r9cu9d2yulnqaa1y3klqwq8yg" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת בהעלותך פרק י==

===פיסקה עב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י א-ב''' 
{{הע-שמאל|הנסיעה והחניה של ישראל היו בשילוב של הענן והחצוצרות.}}
'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף&quot;''' ([[במדבר י א]]-ב), לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ&quot;, ([[במדבר ט כג]]) 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, הוֹאִיל וְנוֹסְעִים עַל פִּי הַדִּבֵּר וְחוֹנִים עַל פִּי הַדִּבֵּר, לֹא יִהְיוּ צְרִיכִים חֲצוֹצְרוֹת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף&quot;, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנּוֹסְעִים עַל פִּי ה' וְחוֹנִים עַל פִּי ה', צְרִיכִים הָיוּ חֲצוֹצְרוֹת! 
{{הע-שמאל|ר' יאשיה מבחין בין לשון 'קח לך' לבין 'ויקחו אליך' שנאמר בשמן למאור ובפרה אדומה. הדרשה התולה את ההבדל בעשיית רצון המקום היא לשיטתו. 
ר' יונתן ור' אליעזר משייכים את שתי הלשונות לשל הציבור, והשוו לסכוליון [[מגילת תענית א|בתחילת מגילת תענית,]] שחכמים העדיפו לממן את הקרבנות מכספי הציבור ולא מתרומות יחידים. ר' אליעזר אף מוסיף שארון העץ שבתוכו היו הלוחות עד הקמת המשכן היה גם הוא מכספי הציבור. הם מפרשים את &quot;לך&quot; – לשימושך, וראו בסוף הפיסקה.}}
&quot;עֲשֵׂה לְךָ&quot; – מִשֶּׁלְּךָ; &quot;וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ&quot; ([[שמות כז כ]]) – מִשֶּׁל צִבּוּר, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה – מִשֶּׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר; וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;קַח לְךָ&quot;? – עֲשֵׂה לְךָ. 
&quot;וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ&quot; – בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹן הַמָּקוֹם – &quot;וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ&quot;; וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – &quot;קַח לְךָ&quot;, &quot;עֲשֵׂה לְךָ&quot;: בְּשֶׁלְּךָ אֲנִי רוֹצֶה יוֹתֵר מִבָּהֶם. 
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;בָּעֵת הַהִוא אָמַר ה' אֵלַי פְּסָל לְךָ... וְעָשִׂיתָ לְךָ אֲרוֹן עֵץ&quot; ([[דברים י א]]), לֹא הָיוּ אֶלָּא מִשֶּׁל צִבּוּר. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;קַח לְךָ&quot;, &quot;עֲשֵׂה לְךָ&quot;? – בְּשֶׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
{{הע-שמאל|לעניין הדמיון בין שתי החצוצרות השוו [[ביאור:משנה יומא פרק ו|יומא ו א,]] על דמיון שני השעירים, וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה]] על דמיון שתי ציפורי המצורע.
הדרשות על 'מקשה' הופיעו [[ביאור:ספרי במדבר/ח#פיסקה סא|לעיל בפיסקה סא.]] דורש מקשה – מין קשה, מקשה – שקשה לחקות אותו כי הוא מעשה אומן, וכן מקשה – שנעשה בהקשה בקורנס.}}
&quot;חֲצוֹצְרֹת&quot; – מִעוּט חֲצוֹצְרוֹת – שְׁתַּיִם. אוֹ אִם רָצָה לְהוֹסִיף, מוֹסִיף? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת&quot;, שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף וְשֶׁלֹּא לִגְרֹעַ! 
&quot;שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת&quot; – שֶׁיִּהְיוּ שָׁווֹת בְּמַרְאֶה וּבְקוֹמָה וּבְנוֹי. 
&quot;מִקְשָׁה&quot; – אֵין מִקְשָׁה אֶלָּא מִין קָשֶׁה, מַעֲשֵׂה אֻמָּן וּמַעֲשֵׂה קֻרְנָס. 
&quot;וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה&quot;, שֶׁתְּהֵא מְזַמֵּן בָּהֶן אֶת הָעֵדָה, וּמַסִּיעַ בָּהֶן אֶת הַמַּחֲנוֹת. 
}}

===פיסקה עג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י ג-ז'''
{{הע-שמאל|מקום הכינוס של הנשיאים הוא מקום הכינוס של כל העדה – פתח אוהל מועד.}}
'''&quot;וְתָקְעוּ בָהֶן וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ כָּל הָעֵדָה... וְאִם בְּאַחַת יִתְקָעוּ&quot;''' ([[במדבר י ג]]-ד),
אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ לְהֵיכָן? הֲרֵי אֲנִי דָן: נֶאֶמְרָה תְקִיעָה בָּעֵדָה וְנֶאֶמְרָה תְקִיעָה בַּנְּשִׂיאִים.
מַה תְּקִיעָה הָאֲמוּרָה בָּעֵדָה – &quot;בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;, אַף תְּקִיעָה הָאֲמוּרָה בַּנְּשִׂיאִים – בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
{{הע-שמאל|שתי דרשות על כך שמשה היה מדבר עם הנשיאים לפני שהיה פונה לכל העדה: דיני הנדר נאמרו תחילה לראשי המטות, וכן כשקרן עור פניו הוא דיבר עם הנשיאים ואחר כך עם כל ישראל. לפי דרשת ר' יונתן הצורך להזכיר את ראשי המטות במפורש נובע מכך שהם המוסמכים להתיר נדרים.}}
יָכוֹל כָּל הַקּוֹדֵם בַּמִּקְרָא קוֹדֵם בַּמַּעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת&quot; ([[במדבר ל ב]]).
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ דִבְּרוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁהַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים – אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל דִבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁיִּהְיוּ הַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וַיִּקְרָא אֲלֵהֶם מֹשֶׁה וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו אַהֲרֹן וְכָל הַנְּשִׂיאִם בָּעֵדָה וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם,
וְאַחֲרֵי כֵן נִגְּשׁוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות לד לא]]-לב).
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ דִבְּרוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁהַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים – אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל דִבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁיִּהְיוּ הַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים.
אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת&quot;? בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאֵין הַתָּרַת נְדָרִים אֶלָּא מִפִּי מוּמְחִים.
{{הע-שמאל|פס' ז מוכיח שהתקיעה אינה זהה לתרועה, והן משמשות לצרכים שונים. בפס' ה הופיעה התקיעה לפני התרועה, ובפס' ו היא מופיעה אחריה. מכאן למדו חכמים שהסדר הוא תקיעה – תרועה – תקיעה. ר' יוחנן בן ברוקה לומד זאת ממילה &quot;שנית&quot;, כלומר שתי תקיעות.}}
'''&quot;וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה&quot;''' ([[במדבר י ה]]), תְּקִיעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּתְרוּעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
אַתָּה אוֹמֵר תְּקִיעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּתְרוּעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אוֹ תְּקִיעָה וּתְרוּעָה כְּאַחַת?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ&quot;''' ([[במדבר י ז]]) – הֲרֵי תְקִיעָה אֲמוּרָה.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה&quot;? תְּקִיעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּתְרוּעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
אוֹ אֵין לִי אֶלָּא תְּקִיעָה לִפְנֵי תְרוּעָה; תְּקִיעָה לְאַחַר תְרוּעָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם&quot;''' ([[במדבר י ו]]).
נֶאֶמְרָה {{ב|כָּאן|פס' ה}} תְּרוּעָה וְנֶאֶמְרָה {{ב|לְהַלָּן|פס' ו}} תְּרוּעָה.
מַה תְּרוּעָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – תְּקִיעָה לְאַחַר תְרוּעָה, אַף תְּרוּעָה הָאֲמוּרָה כָּאן – תְּקִיעָה לְאַחַר תְּרוּעָה.
וּמַה כָּאן, תְּקִיעָה לִפְנֵי תְרוּעָה – אַף לְהַלָּן תְּקִיעָה לִפְנֵי תְרוּעָה; הָא לָמַדְנוּ שֶׁתּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ!
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה&quot;, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שֵׁנִית&quot; ([[במדבר י ו]]).
אֶלָּא זֶה בָּנָה אָב לַתְּקִיעָה, שֶׁתְּהֵא שְׁנִיָּה לַתְּרוּעָה. הָא לָמַדְנוּ שֶׁתּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ!
{{הע-שמאל|קושר את התרועה בחצוצרות לתקיעת השופר בראש השנה. שלושת האיזכורים של תרועה מלמדים שאדם חייב לשמוע בראש השנה תשעה קולות.}}
אֵין לִי אֶלָּא בַּמִּדְבָּר; בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מִנַּיִן? נֶאֶמְרָה כָּאן תְּרוּעָה, וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן תְּרוּעָה.
מַה תְּרוּעָה הָאֲמוּרָה כָּאן, תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ – אַף תְּרוּעָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ.
שָׁלֹשׁ תְּרוּעוֹת נֶאֶמְרוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה: &quot;שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה&quot; ([[ויקרא כג כד]]), &quot;וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה&quot; ([[ויקרא כה ט]]), &quot;יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם&quot; ([[במדבר כט א]]) –
שְׁתֵּי תְקִיעוֹת לְכָל אַחַת וְאַחַת. נִמְצֵינוּ לְמֵדִים לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה שָׁלֹשׁ תְּרוּעוֹת וְשֵׁשׁ תְּקִיעוֹת:
{{הע-שמאל|המדרש מודה שהדרשה דלעיל אינה אלא אסמכתא, שהרי הפסוק מבמדבר נצרך לעצם חיוב התקיעה בראש השנה, ואינו יכול להימנות במספר התרועות; בהמשך מסייג ר' שמואל בר נחמני עוד, וטוען שגם הפסוק מויקרא כה נצרך לעניינו, שהוא התקיעה ביום הכיפורים שביובל: מהתורה מספיקה תרועה אחת בראש השנה, וכל היתר הן תוספות שהרחיבו בהן עוד ועוד במהלך הדורות.
הצבת החובה לשמוע תשעה (בימינו מאה) קולות כתקנת חכמים מדגישה את כוחם של חכמים להוסיף על דברי התורה ולעצב את ההלכה כראות עיניהם.}}
שְׁתַּיִם מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְאַחַת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.
&quot;שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה&quot;, &quot;וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה&quot; – מִן הַתּוֹרָה; &quot;יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם&quot; – לְתַלְמוּדוֹ הוּא בָּא.
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אוֹמֵר: אַחַת מִדִּבְרֵי תוֹרָה וּשְׁתַּיִם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.
&quot;שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה&quot; – מִן הַתּוֹרָה; &quot;וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה&quot; וְ&quot;יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם&quot; – לְתַלְמוּדוֹ הוּא בָּא.
{{הע-שמאל|אי הזכרת המחנות שבמערב ובצפון, שנסעו אחרי המשכן, היא מכוונת: לא היה צורך לתקוע להם!
לדעת &quot;יש אומרים&quot; אכן תקעו גם למחנות המערבי והצפוני, ולא זו בלבד, אלא שלכל  שבט תקעו בנפרד, כלומר שלוש תרועות לכל דגל, ובסך הכל 12 תרועות (בתוספת התקיעות – מדובר על 36 קולות)!}}
'''&quot;וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים קֵדְמָה, וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים תֵּימָנָה&quot;.'''
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁתּוֹקֵעַ לַמִּזְרָח וְלַדָּרוֹם, כָּךְ תּוֹקֵעַ לַצָּפוֹן וְלַמַּעֲרָב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם&quot;''': תְּקִיעָה אַחַת לִשְׁתֵּיהֶם.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שָׁלֹשׁ לְכָל רוּחַ וָרוּחַ.
}}

===פיסקה עד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י ז''' 
{{הע-שמאל|המכנה המשותף לשתי המטרות של החצוצרות הוא שבשתיהן משתתפות שתי חצוצרות. התקיעה עצמה אינה דומה, כי בהקהלת העם יש לתקוע ולא להריע.}}
'''&quot;וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''&quot;וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת&quot;''' ([[במדבר י ב]]).
מַה מִקְרָא הָעֵדָה בִּשְׁתַּיִם – אַף מַסַּע הַמַּחֲנוֹת בִּשְׁתַּיִם.
אוֹ, מַה מַסַּע הַמַּחֲנוֹת תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ תּוֹקֵעַ, אַף הַקְהֵל אֶת הָעֵדָה תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ תּוֹקֵעַ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ&quot;'''.
}}

===פיסקה עה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י ח'''
{{הע-שמאל|עד עתה לא הקדישו הפסוקים חשיבות לזהות התוקעים אלא רק לצורת התקיעה. כאן מתיחסים גם לזהות התוקע.}}
'''&quot;וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּחֲצֹצְרוֹת&quot;''' ([[במדבר י, ח]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְאִם בְּאַחַת יִתְקְעוּ&quot; ([[במדבר י, ד]]), שׁוֹמְעַנִי אַף יִשְׂרָאֵל בְּמַשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים&quot;.
{{הע-שמאל|ר' טרפון מגנה בתחילה את ר' עקיבא ש'מגבב' עליו פסוקים וחולק על המסורת שייצג ר' טרפון, אבל לבסוף הוא מודה לו ומאשר את דבריו, ומשבח אותו כטעם חייו. שיחה דומה, שגם בה נשבע ר' טרפון בחיי בניו ולבסוף מודה לר' עקיבא ומשבחו – מופיעה [[ביאור:תוספתא/זבחים/א#ו|בתוספתא זבחים א ו,]] שם זוכר ר' טרפון שיש הבדל בין קבלת הדם לזריקתו, ור' עקיבא מזכיר לו שההבדל הוא בדינם של הכהנים הפסולין שקיבלו או זרקו את הדם, ולא בכשרות הפעולה. וראו גם [[ביאור:ספרא/נדבה#פרשה ד|ספרא נדבה פרשה ד ד-ה.]]
לזכרון של ר' טרפון את הכהן החיגר שתוקע בחצוצרה ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ז#ח|תוספתא סוטה ז ח.]]}}
&quot;הַכֹּהֲנִים&quot; – בֵּין תְּמִימִים, בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִים, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: תְּמִימִים וְלֹא בַּעֲלֵי מוּמִים. נֶאֱמַר כָּאן &quot;כֹּהֲנִים&quot;, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;כֹּהֲנִים&quot;.
מַה כֹּהֲנִים הָאֲמוּרִים לְהַלָּן – תְּמִימִים וְלֹא בַּעֲלֵי מוּמִין, אַף כֹּהֲנִים הָאֲמוּרִים כָּאן – תְּמִימִים וְלֹא בַּעֲלֵי מוּמִין.
אָמַר לוֹ רַבִּי טַרְפוֹן: עַד מָתַי מְגַבֵּב וּמֵבִיא עָלֵינוּ, עֲקִיבָא? אֵינִי יָכוֹל לִסְבֹּל!
אֲקַפֵּחַ אֶת בָּנַי אִם לֹא רָאִיתִי שִׁמְעוֹן אֲחִי אִימָּא, שֶׁהָיָה חִגֵּר בְּרַגְלוֹ אַחַת,
שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמֵרִיעַ בַּחֲצֹצְרוֹת!
אָמַר לוֹ: הִין, רַבִּי; שֶׁמָּא בְּהַקְהֵל רָאִיתָ? שֶׁבַּעֲלֵי מוּמִין כְּשֵׁרִין בְּהַקְהֵל, וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּבַיּוֹבֵל!
אָמַר לוֹ: הָעֲבוֹדָה, שֶׁלֹּא בִדִּיתָ!
אַשְׁרֶיךָ אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁיָּצָא מֵחֲלָצֶיךָ עֲקִיבָא! טַרְפוֹן רָאָה – וְשָׁכַח, עֲקִיבָא דּוֹרֵשׁ מֵעַצְמוֹ – וּמַסְכִּים לַהֲלָכָה! הָא כָּל הַפּוֹרֵשׁ מִמְּךָ – כְּפוֹרֵשׁ מֵחַיָּיו.
{{הע-שמאל|השאלה היא לפי דעתו של ר' יאשיה לעיל פיסקה עב, שמשה עשה את החצוצרות מכספו שלו. למרות זאת בניו לא ירשו את החצוצרות, וגם לא אחרים; החצוצרות נגנזו ובדורות הבאים עשו חצוצרות אחרות. הדרשה שלפנינו אינה מסבירה את ההלכה, ויתכן שהיא מבוססת על פס' ב &quot;עשה '''לך'''... והיו '''לך'''.}}
'''&quot;וְהָיוּ לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם&quot;''' – לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף&quot; ([[במדבר י, ב]]),
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, הוֹאִיל וְעָשָׂה אוֹתָם, יִהְיוּ יְרֻשָּׁה לְבָנָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהָיוּ לָכֶם&quot;.
&quot;לְחֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם&quot; – לְחֻקָּה נִתְּנוּ לְדוֹרוֹת, וְלֹא מַתָּנָה לְדוֹרוֹת!
מִיכָּן אָמְרוּ: כָּל הַכֵּלִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר כְּשֵׁרִים הָיוּ לְדוֹרוֹת, חוּץ מִן הַחֲצֹצְרוֹת. ([[מנחות כח, א]])
}}

===פיסקה עו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י ט''' 
{{הע-שמאל|בכל מלחמה מריעים בחצוצרות: מלחמת הגנה או מלחמת התקפה!}}
'''&quot;וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם&quot;''' ([[במדבר י ט]]) בְּמַשְׁמָע, בֵּין שֶׁאַתֶּם יוֹצְאִים עֲלֵיהֶם וּבֵין שֶׁהֵם בָּאִים עֲלֵיכֶם.  
{{הע-שמאל|בניגוד לדרשה הקודמת, כאן מוגבלת התרועה בחצוצרות למלחמה אחת בכל ההיסטוריה. התרועה בחצוצרות מבשרת את מלכות ה' בארץ, כלומר החצוצרות משמשות (כמו השופר בראש השנה) לבטא את מלכות הקב&quot;ה ואת הגאולה השלמה.}}
&quot;עַל הַצַּר הַצֹּרֵר&quot; – בְּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אַתָּה אוֹמֵר בְּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּכָל הַמִּלְחָמוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם&quot;. 
אָמַרְתָּ צֵא וּרְאֵה: אֵיזוֹ הִיא מִלְחָמָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹשָׁעִים מִמֶּנָּה וְאֵין אַחֲרֶיהָ שִׁעְבּוּד? אֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וְיָצָא ה' וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם&quot; ([[זכריה יד ג]]), מַהוּ אוֹמֵר? &quot;וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ&quot;. 
{{הע-שמאל|ר' עקיבא, ברוח הדרשה שבתחילת הפיסקה, מרחיב את המצווה להריע בחצוצרות לכל צרה; וראו גם [[ביאור:משנה תענית פרק ג#משנה ה|תענית ג ה ומשנה ח.]]}}
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין לִי אֶלָּא מִלְחָמָה; שִׁדָּפוֹן וְיֵרָקוֹן, וְאִשָּׁה מַקְשָׁה לֵילֵד, וּסְפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת בַּיָּם מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם&quot;, עַל כָּל צָרָה וְצָרָה שֶׁלֹּא תָבוֹא עַל הַצִּבּוּר! 
{{הע-שמאל|ר' עקיבא טוען שאין התרועה נחוצה כדי להזכיר את ישראל לפני הקב&quot;ה, שהרי הוא תמיד ער לצרותינו, וראו [[תהלים ט יג]]; אבל כיוון שהקב&quot;ה ציווה להריע בחצוצרות, והיתה אפשרות לעשות כך, ולא עשו – הצרה תפגע בישראל כעונש!
והשוו לדברי ר' ישמעאל [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|במכילתא פסחא ז,]] על פס' יג.}}
וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרוֹת וְגוֹ', רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: וְכִי חֲצוֹצְרוֹת מַזְכִּירוֹת? וַהֲלֹא דָּמִים מַזְכִּירִים! 
אֶלָּא שֶׁאִם יְכוֹלִים לְהָרִיעַ וְלֹא הֵרִיעוּ – מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ לֹא הֻזְכְּרוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם! 
{{הע-שמאל|הזכרון שעליו מדובר כאן הוא דווקא זכרון לטובה ולא זכרון של פורענות.}}
&quot;וְנִזְכַּרְתֶּם... וְנוֹשַׁעְתֶּם&quot;, הָא כָּל זְמַן שֶׁנִּזְכָּרִים יִשְׂרָאֵל – אֵין נִזְכָּרִים אֶלָּא לִתְשׁוּעוֹת. 
}}

===פיסקה עז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י י''' 
{{הע-שמאל|לדעת ר' נתן כל יום הוא יום שמחה, וראו [[ביאור:משנה סוכה פרק ה#משנה ה|סוכה ה ה,]] שהיו תוקעים בכל יום תשעה קולות על כל תמיד.}}
'''&quot;וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם&quot;''' ([[במדבר י י]]) – אֵלּוּ שַׁבָּתוֹת; רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵלּוּ תְּמִידִים. 
'''&quot;וּבְמוֹעֲדֵיכֶם&quot;''' – אֵלּוּ שָׁלֹשׁ רְגָלִים; '''&quot;וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם&quot;''' – כְּמַשְׁמָעוֹ. 
{{הע-שמאל|ת&quot;ק טוען שהתקיעות קשורות לקרבנות הציבור, שהרי החצוצרות עצמן שימשו לענייני ציבור: להקהיל את הציבור, לצאת למסעות או למלחמה וכדומה, וראו דברי ר' יונתן לעיל פיסקה עב, שהחצוצרות עצמן הן משל ציבור.
בן עזאי מסיק מההשוואה בין העולות לשלמים שהשלמים הם קודשי קודשים, מכאן שמדובר בשלמי ציבור (שהם כבשי עצרת, וראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ה#משנה ה|זבחים ה ה]]). בשלב השני הוא מסיק שהעולות שמדובר עליהן כאן הן עולות ציבור, בדומה לשלמי הציבור הנ&quot;ל.}}
'''&quot;וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת&quot;''' – בְּשֶׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אַתָּה אוֹמֵר בְּשֶׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֶחָד לַיָּחִיד וְאֶחָד לַצִּבּוּר? אָמַרְתָּ: בַּמֶּה עִנְיָן מְדַבֵּר? – בְּשֶׁל צִבּוּר!  
שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי: בְּשֶׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר; אוֹ אֶחָד לַיָּחִיד וְאֶחָד לַצִּבּוּר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם&quot;'''; מַה עוֹלוֹת – קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, אַף שְׁלָמִים – קָדְשֵׁי קָדָשִׁים! 
אוֹ יָכוֹל עוֹלוֹת, אֶחָד שֶׁל יָחִיד וְאֶחָד שֶׁל צִבּוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם&quot;''', מַה שְּׁלָמִים מִשֶּׁל צִבּוּר – אַף עוֹלוֹת מִשֶּׁל צִבּוּר! 
{{הע-שמאל|התקיעות אינן מכשירות או פוסלות את הקרבן, אלא הן תוספת לו ומצוה בפני עצמה.}}
'''&quot;וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם&quot;''', 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי קָרְבָּנוֹת שֶׁתָּקְעוּ עֲלֵיהֶם יִהְיוּ כְּשֵׁרִים, וְשֶׁלֹּא תָּקְעוּ עֲלֵיהֶם לֹא יִהְיוּ כְּשֵׁרִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן&quot;'''; לְזִכָּרוֹן נִתְּנוּ, וְלֹא נִתְּנוּ לְהַכְשִׁיר קָרְבָּן. 
{{הע-שמאל|ההנחה הבסיסית של הדרשות שלפנינו היא שהחצוצרות הן המקור לתקיעות ראש השנה, בדומה לפיסקה עג לעיל. התשובה לשאלה &quot;למה נאמר&quot; נמצאת בדרשת ר' נתן. הדרשה של ת&quot;ק עונה לתמיהה &quot;אבל מלכות לא שמענו&quot;, ומזהה את המלכות עם עצם התרועה.}}
'''&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה&quot; ([[ויקרא כג כד]]). 
אֲבָל מַלְכוּת לֹא שָׁמַעְנוּ! תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ&quot; ([[במדבר כג כא]]) – זֶה שׁוֹפָר וּמַלְכוּת! 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת&quot;''' – הֲרֵי שׁוֹפָר; '''&quot;וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן&quot;''' – זֶה זִכָּרוֹן; '''&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;''' – זֶה מַלְכוּת! 
{{הע-שמאל|לפי שתי הדרשות דלעיל המלכות אמורה להיות אחרונה: לפי דרשת ת&quot;ק היא נגזרת מהשופרות, ולפי דרשת ר' נתן היא נלמדת מסוף הפסוק, ואילו השופרות והזכרונות נלמדים מתחילתו. התשובה לעניין סדר האיזכורים היא מנקודת המבט של המתפלל, שבתחילה ממליך עליו את הקב&quot;ה, ואחר כך מבקש שיזכרנו ושיגאלנו.}}
אִם כֵּן מָה רָאוּ חֲכָמִים לוֹמַר מַלְכֻיּוֹת תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת? 
אֶלָּא: הַמְלִיכֵהוּ עָלֶיךָ תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ בַּקֵּשׁ מִלְּפָנָיו רַחֲמִים כְּדֵי שֶׁתִּזָּכֵר לוֹ, וּבַמֶּה? – בְּשׁוֹפָר שֶׁל חֵרוּת! 
{{הע-שמאל|השופר הוא סמל לגאולה האחרונה, שבה יתקע הקב&quot;ה בשופר ויפגע בכל אויביו.}}
וְאֵין שׁוֹפָר אֶלָּא שֶׁל חֵרוּת, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל&quot; ([[ישעיה כז יג]]), אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ מִי תּוֹקְעוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וה' אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע&quot; ([[זכריה ט יד]])! וַעֲדַיִן אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מֵהֵיכָן הַתְּקִיעָה יוֹצְאָה? 
זֶה שֶׁנֶּאֱמַר &quot;קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר וְקוֹל מֵהֵיכָל, קוֹל ה' מְשַׁלֵּם גְּמוּל לְאֹיְבָיו&quot; ([[ישעיה סו ו]]). 
}}

===פיסקה עח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י כט''' 
{{הע-שמאל|הזהות של יתרו היא מסתורית, כי יש לו כמה שמות. וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א:]] &quot;שבע שמות נקראו לו&quot; וכו'
לפי הדרשה הראשונה היה שמו חובב בן רעואל, ואת הפסוק משמות ב הוא מפרש שהבנות פנו לסבן רעואל.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל&quot;''', חֹבָב הָיָה שְׁמוֹ? רְעוּאֵל הָיָה שְׁמוֹ! שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן&quot; ([[שמות ב יח]]).
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד מִקַּיִן מִבְּנֵי חֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁה&quot; ([[שופטים ד יא]]) – חֹבָב הָיָה שְׁמוֹ, וְלֹא רְעוּאֵל הָיָה שְׁמוֹ!
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן&quot;? מְלַמֵּד שֶׁהַתִּינוֹקוֹת קוֹרִים לַאֲבִי אֲבִיהֶם 'אַבָּא'.
{{הע-שמאל|הסעודה לפני הקב&quot;ה מלמדת, לדעת ר' שמעון בן מנסיא ור' ישמעאל בר' יוסי, שיתרו היה ריעו של הקב&quot;ה. 
ר' דוסתאי דורש קיני מלשון קנאה, שיתרו נמנע מע&quot;ז העלולה לגרום לקנאה, ור' יוסי דורש את אותה המילה מלשון קניין, שקנה את התורה.}}
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: רְעוּאֵל הָיָה שְׁמוֹ, רֵיעַ שֶׁל אֵל, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹקִים&quot; ([[שמות יח יב]]).
רַבִּי דּוֹסְתַּאי אוֹמֵר: קֵינִי הָיָה שְׁמוֹ; וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ קֵינִי? שֶׁפֵּרֵשׁ מִמַּעֲשֵׂה קֵינִי, דָּבָר שֶׁמְּקַנְּאִים בּוֹ לַמָּקוֹם.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל&quot; ([[דברים לב כא]]), וְאוֹמֵר &quot;אֲשֶׁר שָׁם מוֹשַׁב סֵמֶל הַקִּנְאָה הַמַּקְנֶה&quot; ([[יחזקאל ח ג]]).
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: קֵינִי הָיָה שְׁמוֹ; וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ קֵינִי? שֶׁקָּנָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וְאֶת הַתּוֹרָה.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: רְעוּאֵל הָיָה שְׁמוֹ; וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רְעוּאֵל? שֶׁרִיעָה לָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;רֵעֲךָ ורֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב&quot; ([[משלי כז י]]).
{{הע-שמאל|רשב&quot;י דורש יתרו – ייתר (הוסיף) וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|לעיל פיסקה סח,]] &quot;זכו אלו שתיאמר על ידיהם&quot;; הדרשה על חובב היא מלשון חביבות, שחיבב את התורה. בהמשך מעוצבת דמותם של יתרו ובניו כתלמידי חכמים.}}
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: שְׁנֵי שֵׁמוֹת הָיוּ לוֹ – חֹבָב וְיִתְרוֹ.
יִתְרוֹ, עַל שֵׁם שֶׁיִּתֵּר פָּרָשָׁה אַחַת בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם&quot; ([[שמות יח כא]]).
וַהֲלֹא אַף בִּידֵי מֹשֶׁה הָיוּ, מִסִּינַי, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים&quot; ([[שמות יח כג]])!
וְלָמָּה נִתְעַלֵּם מֵעֵינֵי מֹשֶׁה? לִתְלוֹת זְכוּת בְּזַכַּאי, כְּדֵי שֶׁיִּתָּלֶה הַדָּבָר בְּיִתְרוֹ.
חֹבָב, עַל שֵׁם שֶׁחִבֵּב אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁלֹּא מָצִינוּ בְּכָל הַגֵּרִים שֶׁחִבְּבוּ אֶת הַתּוֹרָה כְּיִתְרוֹ!
{{הע-שמאל|דרשה אינטרטקסטואלית על [[ירמיה לה]] ועל רשימות היוחסין שב[[דברי הימים א ב]] ובפרק ד שם, המזהה את בני יתרו עם בני יונדב בן רכב, שנהגו כנזירים. יעבץ מתפרש כשם של חכם ששימש כמורה שלהם – ולא כשם מקום; והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] 
מירמיה לה עולה לכאורה שהם זכו לכהונה; ר' יהושע חולק, שהרי הגרים אינם יכולים להיות כוהנים, ולכן הוא מפרש את שכרם כת&quot;ח היושבים בסנהדרין הנחשבים כעומדים לפני ה' כמו הכוהנים (כדרך הפרושים שנאבקו בכהונה); חכמי הסנהדרין יכלו, לדעתו, להיות גם גרים – בניגוד [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ד#משנה ב|לסנהדרין ד ב.]] תשובה אחרת היא שמבנותיהם נישאו לכוהנים, וכך נכדיהם היו אכן כוהנים. 
הדרשה עוסקת בגדולה של הגרים, ומסתיימת בקל וחומר ליהודים מלידה שעשויים להגיע לפחות לאותם הישגים – דרשה בסגנון &quot;הפטרה&quot;, המיועדת לעודד את קהל השומעים.}}
וּכְשֵׁם שֶׁחִבֵּב יִתְרוֹ אֶת הַתּוֹרָה, כָּךְ חִבְּבוּ בָּנָיו אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הָלוֹךְ אֶל בֵּית הָרֵכָבִים וְדִבַּר אֲלֵיהֶם דִּבְרֵי ה'&quot; ([[ירמיה לה ב]]).
הוֹאִיל וּבַיִת זֶה עָתִיד לֵיחָרֵב – רוֹאִים אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא חָרֵב עַכְשָׁו.
&quot;וּבַיִת לֹא תִבְנוּ וְזֶרַע לֹא תִזְרָעוּ וְגוֹ' וַנִּשְׁמַע בְּקוֹל יוֹנָדָב וְגוֹ' וַנֵּשֶׁב בָּאֹהָלִים, וַנִּשְׁמַע וַנַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יוֹנָדָב אָבִינוּ&quot; ([[ירמיה לה ז]]-ח).
וְעַל שֶׁשָּׁמְעוּ לְמִצְוַת יוֹנָדָב אֲבִיהֶם, הֶעֱמִיד מֵהֶם הַמָּקוֹם סוֹפְרִים, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּמִשְׁפְּחוֹת סֹפְרִים יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים סוּכָתִים&quot; ([[דברי הימים א ב נה]]).
&quot;תִּרְעָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁשָּׁמְעוּ תְּרוּעָה מֵהַר סִינַי. &quot;תִּרְעָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מַתְרִיעִים וּמִתְעַנִּים.
&quot;תִּרְעָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁלֹּא הָיוּ מְגַלְּחִים. &quot;תִּרְעָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בְּפֶתַח {{ב|שַׁעֲרֵי|בארמית: &quot;תרעי&quot;}} יְרוּשָׁלַיִם.
&quot;שִׁמְעָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁשָּׁמְעוּ מִצְוַת אֲבִיהֶם. &quot;סוּכָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁלֹּא סָכוּ אֶת הַשֶּׁמֶן. &quot;סוּכָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת.
&quot;יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ&quot; – שֶׁהִנִּיחוּ אֶת יְרִיחוֹ וְהָלְכוּ לָהֶם אֵצֶל יַעְבֵּץ לְעֵדֶר, לִלְמוֹד הֵימֶנּוּ תּוֹרָה.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּקְרָא יַעְבֵּץ לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל... וַיָּבֵא אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר שָׁאָל&quot; ([[דברי הימים א ד י]]).
הֵם חֲסֵרִים מִמִּי יִלְמְדוּ, וְהוּא חָסֵר לְמִי יְלַמֵּד; בָּאוּ חֲסֵרִים לִלְמוֹד אֵצֶל חָסֵר לְמִי יְלַמֵּד.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים&quot; וְגוֹ' ([[שופטים א טז]]).
וּמִנַּיִן שֶׁבָּנָיו שֶׁל יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב הֵן הֵן בָּנָיו שֶׁל יִתְרוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב&quot; ([[דברי הימים א ב נה]]).
מַה שָׂכָר נָטְלוּ עַל כָּךְ? – &quot;וּלְבֵית הָרֵכָבִים אָמַר יִרְמְיָה: כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, יַעַן אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם אֶל מִצְוַת יְהוֹנָדָב אֲבִיכֶם...
לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב עֹמֵד לְפָנַי כָּל הַיָּמִים&quot; ([[ירמיה לה יח]]-יט).
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: וְכִי גֵרִים נִכְנָסִים לַהֵיכָל? וַהֲלֹא כָּל יִשְׂרָאֵל לֹא נִכְנְסוּ לַהֵיכָל! אֶלָּא שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בַּסַּנְהֶדְרִין וּמוֹרִים בְּדִבְרֵי תוֹרָה.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִבְּנוֹתֵיהֶם נְשׂוּאוֹת לְכֹהֲנִים, וְהָיוּ מִבְּנֵי בְנֵיהֶם מַקְרִיבִים עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ.
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אֵלּוּ, שֶׁקֵּרְבוּ אֶת עַצְמָם, כָּךְ קֵרְבָם הַמָּקוֹם; יִשְׂרָאֵל, שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!
{{הע-שמאל|המשך הדרשות על [[דברי הימים א ד]]: גם רחב הזונה זכתה לצאצאים נביאים כגיורת צדיקה. גם הדרשה עליה מסתיימת בלקח דומה לזה שבסוף הדרשה הקודמת.}}
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּרָחָב הַזּוֹנָה, מַהוּ אוֹמֵר? &quot;וּמִשְׁפְּחוֹת בֵּית עֲבֹדַת הַבּוּץ לְבֵית אַשְׁבֵּעַ&quot; ([[דברי הימים א ד כא]]).
&quot;עֲבֹדַת הַבּוּץ&quot; – שֶׁהִטְמִינָה אֶת הַמְרַגְּלִים בַּבּוּץ; &quot;לְבֵית אַשְׁבֵּעַ&quot; – שֶׁנִּשְׁבְּעוּ לָהּ הַמְרַגְּלִים.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זוֹ רָחָב הַזּוֹנָה, שֶׁהָיְתָה עֲסוּקָה בְּאַכְסְנַאי! שְׁמוֹנָה כֹהֲנִים וּשְׁמוֹנָה נְבִיאִים עָמְדוּ מֵרָחָב הַזּוֹנָה, וְאֵלּוּ הֵם:
יִרְמְיָהוּ, חִלְקִיָּהוּ, וּשְׂרָיָה, וּמַחְסֵיָה, וּבָרוּךְ, וְנֵרִיָּה, וַחֲנַמְאֵל וְשַׁלּוּם.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה הָיְתָה מִבְּנֵי בָנֶיהָ שֶׁל רָחָב הַזּוֹנָה.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן וַאֲחִיקָם וְעַכְבּוֹר וְשָׁפָן וַעֲשָׂיָה אֶל חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן תִּקְוָה&quot; ([[מלכים ב כב יד]]).
וְאוֹמֵר &quot;הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים בָּאָרֶץ אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי&quot; ([[יהושע ב יח]]).
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר:
וּמָה מִי שֶׁהָיְתָה מֵעַם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ &quot;לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה&quot; ([[דברים כ טז]]), עַל שֶׁקֵּרְבָה עַצְמָהּ – כָּךְ קֵרְבָהּ הַמָּקוֹם.
יִשְׂרָאֵל, שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!
{{הע-שמאל|דרשה על הגבעונים שזכו גם הם לגדולה. הסיום כנ&quot;ל.}}
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בַּגִּבְעוֹנִים; מַהוּ אוֹמֵר? &quot;וְיוֹקִים וְאַנְשֵׁי כוֹזֵבָא&quot; ([[דברי הימים א ד כב]]).
&quot;וְיוֹקִים&quot; – שֶׁקִּיֵּם לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית; &quot;כּוֹזֵבָא&quot; – שֶׁכִּזְּבוּ לִיהוֹשֻׁעַ, וְאָמְרוּ &quot;מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה מְאֹד בָּאוּ עֲבָדֶיךָ&quot; ([[יהושע ט ו]]), וְלֹא בָאוּ אֶלָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
וַהֲרֵי הַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אֵלּוּ, שֶׁהָיוּ מֵעַם שֶׁחַיָּב כְּלָיָה, עַל שֶׁקֵּרְבוּ עַצְמָם קֵרְבָם הַמָּקוֹם; יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!
{{הע-שמאל|רות המואביה חותמת את רשימת הגרים שזכו לגדולה. שוב דרשה על [[דברי הימים א ד]] וסיכום בקל וחומר דומה לקודמיו.}}
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, מָה אָמְרָה לַחֲמוֹתָהּ? &quot;עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי, בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת&quot; ([[רות א טז]]-יז).
אָמַר לָהּ הַמָּקוֹם: לֹא הִפְסַדְתְּ כְּלוּם, הֲרֵי הַמַּלְכוּת שֶׁלָּךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה, הֲרֵי הַמַּלְכוּת שֶׁלָּךְ בָּעוֹלָם הַבָּא!
&quot;וְיוֹאָשׁ וְשָׂרָף אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב&quot; ([[דברי הימים א ד כב]]). &quot;יוֹאָשׁ וְשָׂרָף&quot; – זֶה מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן.
&quot;יוֹאָשׁ&quot; – שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִן הַגְּאֻלָּה, &quot;יוֹאָשׁ&quot; – שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה; &quot;שָׂרָף&quot; – שֶׁשָּׂרְפוּ בְנֵיהֶם לַעֲבוֹדָה זָרָה.
&quot;אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב&quot; – שֶׁנָּשְׂאוּ נָשִׁים מוֹאֲבִיּוֹת; &quot;אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב&quot; – שֶׁהִנִּיחוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנֶהֶפְכוּ בִּשְׂדֵה מוֹאָב.
&quot;וְהַדְּבָרִים {{ב|עַתִּיקִים|מפורשים, מוסברים}}&quot; – כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְפֹרָשׁ בִּמְקוֹמוֹ.
&quot;וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים&quot; ([[דברי הימים א ד כג]]) – זֶה שְׁלֹמֹה, שֶׁהָיָה דּוֹמֶה לִנְטִיעָה בְּמַלְכוּתוֹ. &quot;וּגְדֵרָה&quot; – זוֹ סַנְהֶדְרִין, שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת וְגוֹדֶרֶת בְּדִבְרֵי תוֹרָה.
&quot;עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם&quot;, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלֹּא מֵתָה רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה עַד שֶׁרָאֲתָה שְׁלֹמֹה בֶן בְּנָהּ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְדָן דִּינָן שֶׁל זוֹנוֹת?
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם&quot;!
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִי שֶׁהָיְתָה מִן הָעָם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ &quot;לֹא תָבֹאוּ בָהֶם וְהֵם לֹא יָבֹאוּ בָכֶם&quot; ([[מלכים א יא ב]]).
עַל שֶׁקֵּרְבָה אֶת עַצְמָהּ – כָּךְ קֵרְבָהּ הַמָּקוֹם; יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
{{הע-שמאל|המיילדות נתפסות כעבריות בעצמן, ולא כמיילדות את העבריות. הדרשה מוכיחה, בנוסף לקל וחומר, שאכן היו גדולים גם מישראל, ולא רק גרים.
גם כאן הדרשות נעזרות ברשימות היוחסין שבדברי הימים א ד, ודורשות 'אחרחל' מלשון אחריה, הרום – חרם, ומניחות שמרים היא עזובה היא אפרת – ראו [[סוטה יב א]].}} 
וְאִם תֹּאמַר בְּיִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה כֵן, וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת&quot; וְגוֹ' ([[שמות א טו]]). &quot;שִׁפְרָה&quot; – זוֹ יוֹכֶבֶד, &quot;פּוּעָה&quot; – זוֹ מִרְיָם.
&quot;שִׁפְרָה&quot; – שֶׁפָּרָה וְרָבָה. &quot;שִׁפְרָה&quot; – שֶׁמְּשַׁפֶּרֶת אֶת הַוָּלָד. &quot;שִׁפְרָה&quot; – שֶׁפָּרוּ וְרָבוּ יִשְׂרָאֵל בְּיָמֶיהָ.
&quot;פּוּעָה&quot; – שֶׁהָיְתָה פּוֹעָה וּבוֹכָה עַל אָחִיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ&quot; ([[שמות ב ד]]).
&quot;וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת... וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים... וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים&quot; ([[שמות א טז]]-כא). &quot;בָּתִּים&quot; אֵלּוּ, אֵינִי יוֹדֵעַ מָה הֵם!
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;מִקְצֵה עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים אֶת בֵּית ה'&quot; ([[מלכים א ט י]]) – זוֹ כְהֻנָּה, &quot;וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ&quot; – זוֹ הַמַּלְכוּת! זָכְתָה יוֹכֶבֶד לִכְהֻנָּה וּמִרְיָם לְמַלְכוּת.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְקוֹץ הוֹלִיד אֶת עָנוּב וְאֶת הַצֹּבֵבָה וּמִשְׁפְּחוֹת אֲחַרְחֵל בֶּן הָרֻם&quot; ([[דברי הימים א ד ח]]).
&quot;אֲחַרְחֵל&quot; – זוֹ מִרְיָם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ&quot; ([[שמות טו כ]]); &quot;בֶּן הָרֻם&quot; – זוֹ יוֹכֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה&quot; ([[במדבר יח יד]]).
נִשֵּׂאת מִרְיָם לְכָלֵב, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתָּמָת עֲזוּבָה וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר ([[דברי הימים א ב יט]]).
&quot;וְאֵלֶּה הָיוּ בְנֵי כָלֵב בֶּן חוּר&quot; ([[דברי הימים א ב נ]]) וְאוֹמֵר &quot;וְדָוִד בֶּן אִישׁ אֶפְרָתִי הַזֶּה מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה&quot; ([[שמואל א יז יב]]).
נִמְצָא דָוִד מִבְּנֵי בָנֶיהָ שֶׁל מִרְיָם! הָא, כָּל הַמְּקָרֵב עַצְמוֹ, מִן הַשָּׁמַיִם מְקָרְבִין אוֹתוֹ!
&quot;חֹתֵן מֹשֶׁה&quot; – זוֹ {{ב|יָפָה לוֹ|מחמיאה לו}} יוֹתֵר מִכֻּלָּם, שֶׁנִּקְרָא חוֹתְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ!
{{הע-שמאל|משה אומר ליתרו שהנסיעה היא מייד לא&quot;י, אם בטעות, שנתעלם מעיניו שיהיו 40 שנים במדבר, והוא עצמו ימות שם – אם בכוונה, כדברי רשב&quot;י, (ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א ב]], שמשה קיבל רמז שלא יכנס לארץ כבר במלחמת עמלק) כדי שלא להפיל יאוש על ישראל –  או כדי למשוך את ימשוך את יתרו להצטרף.}}
&quot;נֹסְעִים אֲנַחְנוּ&quot; – נוֹסְעִים אֲנַחְנוּ מִיָּד לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! לֹא כְּשֵׁם שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה, נוֹסְעִים וְחוֹנִים, אֶלָּא מִיָּד לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מִפְּנֵי מָה שִׁתֵּף מֹשֶׁה עַצְמוֹ עִמָּהֶם? נִתְעַלֵּם מֵעֵינֵי מֹשֶׁה, וּכְסָבוּר שֶׁנִּכְנָס עִמָּהֶם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;כִּי אָנֹכִי מֵת בָּאָרֶץ הַזֹּאת&quot; ([[דברים ד כב]]),
שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֵינֶנִּי עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן&quot; (שם), אֶלָּא שֶׁאַף עַצְמוֹתָיו אֵינָן עוֹבְרוֹת אֶת הַיַּרְדֵּן; אֶלָּא מִפְּנֵי מָה שִׁתֵּף מֹשֶׁה עַצְמוֹ עִמָּהֶם?
אָמַר: עַכְשָׁו יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים, אִם מִי שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם וְעָשָׂה לָנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת אֵינוֹ נִכְנָס – אַף אָנוּ אֵין נִכְנָסִים.
דָּבָר אַחֵר: מִפְּנֵי מָה שִׁתֵּף מֹשֶׁה עַצְמוֹ עִמָּהֶן? מִפְּנֵי יִתְרוֹ, שֶׁלֹּא יֹאמַר: מֹשֶׁה אֵינוֹ נִכְנָס – אַף אֲנִי אֵינִי נִכְנָס!
{{הע-שמאל|משה לא היה יכול להבטיח ליתרו חלק בא&quot;י אלא חלק בכפרה על טעות של בית דין שבטי (ראו [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ה|הוריות א ה,]] וכן [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/טז#פיסקה קמד|ספרי דברים קמד,]]) או מקום קבורה.}}
&quot;אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם&quot;, וְאֵין לַגֵּרִים בּוֹ חֵלֶק.
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;וְהָיָה הַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר גָּר הַגֵּר אִתּוֹ שָׁם תִּתְּנוּ נַחֲלָתוֹ&quot; ([[יחזקאל מז כג]])?
אֶלָּא, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִירֻשָּׁה – תְּנֵיהוּ עִנְיָן לְכַפָּרָה, שֶׁאִם הָיָה בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה – מִתְכַּפֵּר לוֹ בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה; בְּשֵׁבֶט בִּנְיָמִן – מִתְכַּפֵּר לוֹ בְּשֵׁבֶט בִּנְיָמִן.
דָּבָר אַחֵר: אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִירֻשָּׁה – תְּנֵיהוּ עִנְיָן לִקְבוּרָה: נִתָּן לַגֵּרִים קְבוּרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
{{הע-שמאל|ההבטחה ליתרו היא לא רק מהיותו חותן משה, אלא מהיותו ריע לקב&quot;ה, ראו לעיל בדרשה על 'רעואל'.}}
&quot;לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ&quot;, וְכִי יֵשׁ בֶּן בֵּיתוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם שֶׁאֵין מֵטִיבִים לוֹ?
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם לְבֶן בֵּיתוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם מֵטִיבִים לוֹ; קַל וָחֹמֶר לְבֶן בֵּיתוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם!
{{הע-שמאל|הקב&quot;ה לא רק הבטיח לישראל טובה, אלא ציווה אותם להיטיב לגרים.}}
&quot;כִּי ה' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל&quot;, וְכִי עַד עַכְשָׁו אֵין ה' דִּבֵּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל? וַהֲרֵי מֵעוֹלָם ה' דִּבֵּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל!
אֶלָּא, פִּקֵּד הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל לְהֵיטִיב לַגֵּרִים, וְלִנְהֹג בָּהֶם עַנְוָה.
}}

===פיסקה עט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י ל''' 
'''&quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ&quot;''' ([[במדבר י ל]]), אָמַר לוֹ: אִם מִפְּנֵי נְכָסִים אוֹ מִפְּנֵי אֶרֶץ – אֵינִי בָא. {{הע-שמאל|יתרו מסרב להצעה של משה, כי יש לו שטחי אדמה משלו, ובהם נכסים (מטעים ושדות מעובדים), ויש לו משפחה (&quot;מולדת&quot;); והוא מחוייב להם, ומעדיף אותם על א&quot;י. והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב,]] שלדעת ר' אלעזר המודעי יתרו הלך לגייר את משפחתו וחזר והצטרף לישראל; וכך עולה גם מהדרשות לעיל פיסקה עח.}}
יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶרֶץ וְאֵין לוֹ נְכָסִים, יֵשׁ לוֹ נְכָסִים וְאֵין לוֹ מִשְׁפָּחָה.
אֲבָל אֲנִי – יֵשׁ לִי אֶרֶץ, וְיֵשׁ לִי נְכָסִים, וְיֵשׁ לִי מִשְׁפָּחָה, וְדַיָּן הָיִיתִי בְּעִירִי.
אִם אֵינִי הוֹלֵךְ מִפְּנֵי אַרְצִי – אֵלֵךְ מִפְּנֵי נְכָסַי; וְאִם אֵינִי הוֹלֵךְ מִפְּנֵי נְכָסַי – אֵלֵךְ מִפְּנֵי מוֹלַדְתִּי.
}}

===פיסקה פ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י לא'''
{{הע-שמאל|משה מבקש מיתרו שישאר עם ישראל, ולבסוף, כשיתרו אינו נשמע לו – הוא מאלץ אותו בכח להישאר, כי עזיבת יתרו את ישראל עלולה להתפרש כנסיגה מהגיור שלו משיקולים של רווחים כספיים.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ&quot;''' ([[במדבר י לא]]), אֵין 'נָא' אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה.
אָמַר לוֹ: אִם אֵין אַתָּה מְקַבֵּל עָלֶיךָ בַּקָּשָׁה – גּוֹזֵר אֲנִי עָלֶיךָ גְּזֵרָה.
עַכְשָׁו יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: לֹא נִתְגַּיֵּר יִתְרוֹ מֵחִבָּה.
כְּסָבוּר הָיָה יִתְרוֹ שֶׁיֵּשׁ לַגֵּרִים חֵלֶק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַכְשָׁו שֶׁרָאָה שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק – הִנִּיחָם וְהָלַךְ לוֹ.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב,]] שיתרו ובניו קבלו את איזור יריחו באופן זמני, מהכניסה לארץ עד בניין בית המקדש.}}
דָּבָר אַחֵר: אִם אֵין אַתָּה מְקַבֵּל עָלֶיךָ דֻּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ – גּוֹזְרַנִי עָלֶיךָ גְּזֵרָה.
עַכְשָׁו יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: לֹא נִתְגַּיֵּר יִתְרוֹ מֵחִבָּה.
כְּסָבוּר הָיָה יִתְרוֹ שֶׁמַּתְּנָתוֹ מְרֻבָּה; עַכְשָׁו שֶׁרָאָה שֶׁמַּתְּנָתוֹ מֻעֶטֶת – הִנִּיחָן וְהָלַךְ לוֹ.
{{הע-שמאל|מספר הגרים שיתגיירו אם יתרו ישאר עם ישראל גדול ממספר הגרים שהוא יגייר אם ילך למקומו! – (וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא שם,]] שלדעת ר' אלעזר בן ערך יתרו הלך לגייר את בני משפחתו); שהרי אם יתרו יעזוב את ישראל, הוא עלול למנוע גיורים בעתיד בגלל חילול השם שיש בכך, שהרי עיני הגרים נישאות אליו. ביטוי למגמה שעודדה את הגיור וראתה את היהדות כדת מיסיונרית.}}
דָּבָר אַחֵר: כְּסָבוּר אַתָּה שֶׁאַתָּה מַרְבֶּה כְּבוֹד הַמָּקוֹם? אֵין אַתָּה אֶלָּא מְמַעֵט.
כַּמָּה גֵּרִים וַעֲבָדִים אַתָּה עָתִיד לְהַכְנִיס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה!
'''&quot;וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם&quot;''', שֶׁלֹּא תִנְעֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי הַגֵּרִים הַבָּאִים.
לוֹמַר: אִם יִתְרוֹ, חוֹתְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, לֹא קִבֵּל עָלָיו – קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר בְּנֵי אָדָם.
{{הע-שמאל|ת&quot;ק דורש את 'במדבר'; ר' יהודה דורש 'חנותינו'.}}
'''&quot;כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר&quot;''', אָמַר לוֹ: אִלּוּ אַחֵר שֶׁלֹּא רָאָה נִסִּים וּגְבוּרוֹת בַּמִּדְבָּר, וְהִנִּיחַ וְהָלַךְ לוֹ – {{ב|כְּדַאי הוּא הַדָּבָר|סביר שאדם יתחרט על הגיור}}.
אַתָּה, שֶׁרָאִיתָ, תַּנִּיחַ וְתֵלֵךְ לְךָ? '''&quot;אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ&quot;'''!
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אָמַר לוֹ: אַתָּה הוּא שֶׁרָאִיתָ חֵן שֶׁנִּתַּן לַאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם.
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם&quot; ([[שמות יב לו]]), תַּנִּיחַ אוֹתָנוּ וְתֵלֵךְ לְךָ? '''&quot;אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ&quot;'''!
{{הע-שמאל|דורש &quot;עיניים&quot; – עיני העדה, סנהדרין; כלומר משה מבקש מיתרו שישב בסנהדרין.}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם&quot;''', אֲפִלּוּ אֵין דַּיֶּךָ אֶלָּא שֶׁתְּהֵא יוֹשֵׁב עִמָּנוּ בַּסַּנְהֶדְרִין וּתְהֵא מוֹרֶה בְּדִבְרֵי תוֹרָה!
{{הע-שמאל|דורש 'עיניים' – מאיר עיניים. משה אמנם קיבל את ההוראה מהקב&quot;ה מסיני, אבל הקב&quot;ה השכיח ממנו אותה כדי שיזכה יתרו, וראו גם לעיל פיסקה עח.}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם&quot;''', אֲפִלּוּ אֵין דַּיֵּנוּ, אֶלָּא שֶׁכָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁנִּתְעַלֵּם מֵעֵינֵינוּ תִּהְיֶה מֵאִיר עֵינֵינוּ בּוֹ.
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם&quot; ([[שמות יח כא]]).
וַהֲלֹא אַף בְּיַד מֹשֶׁה הָיָה, מִסִּינַי! שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד&quot; ([[שמות יח כג]]), וְלָמָּה נִתְעַלַּם מִמֹּשֶׁה?
לִתְלוֹת זְכוּת בַּזַּכַּאי, כְּדֵי שֶׁיִּתָּלֶה הַדָּבָר בְּיִתְרוֹ!
{{הע-שמאל|דורש 'עיניים' ככינוי חיבה.}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם&quot;''', שֶׁתְּהֵא חָבִיב עָלֵינוּ כְּגַלְגַּל עֵינַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר&quot; ([[דברים י יט]]).
&quot;וְגֵר לֹא תִלְחָץ&quot; ([[שמות כג ט]]); &quot;וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ&quot; ([[שמות כב כ]]).
}}

===פיסקה פא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י לב''' 
'''&quot;וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא&quot;''' ([[במדבר י לב]]), {{הע-שמאל| ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב:]] יתרו ובניו (הם בני יונדב) קבלו את איזור יריחו באופן זמני, מהכניסה לארץ עד בניין בית המקדש. כשהוקם המקדש הם יצאו מהמקום ולא התווכחו. וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יב#פיסקה סב|ספרי דברים סב.]] וכן לעיל פיסקה פ.}}
וְכִי מַה טּוֹבָה הֵטִיבוּ לוֹ? – אָמְרוּ, כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְחַלְּקִים אֶת הָאָרֶץ הִנִּיחוּ דֻּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ, חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה. 
אָמְרוּ: כֹּל מִי שֶׁיִּבְנֶה בֵּית הַבְּחִירָה בְּחֶלְקוֹ – יִטּוֹל דֻּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ. 
נְתָנוּהוּ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב חֵלֶק בָּרֹאשׁ, וְהָיוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם&quot; ([[מלכים א ו א]]). 
צֵא מֵהֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר – נִמְצְאוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. 
וְכֵיוָן שֶׁשָּׁרְתָה שְׁכִינָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, בָּאוּ בְּנֵי בִנְיָמִין לִטֹּל חֶלְקָם. עָמְדוּ וּפִנּוּ אוֹתוֹ מִפְּנֵיהֶם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים&quot; ([[שופטים א טז]])! 
}}

===פיסקה פב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י לג''' 
'''&quot;וַיִּסְעוּ מֵהַר ה' דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים&quot;''', אֵין צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב&quot; ([[דברים א ב]]).
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַיִּסְעוּ מֵהַר ה'&quot;'''? {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה ב|ספרי דברים ב,]] שמציגים סתירה בין שני הפסוקים, ועונים שכיוון שזכו ישראל הדרך התקצרה להם. כאן מפרשים שלא רק שהדרך התקצרה, אלא ישראל הצליחו לגמוא אותה ביום אחד: המרחק הוא דרך 3 ימים - 36 מיל, ועשו אותו ביום אחד מרוב להיטותם להגיע לא&quot;י, ולמרות שהדרך מייגעת לא האטו את הקצב. לפי ת&quot;ק מדובר בדור המדבר, לפני חטא המרגלים. 
לפי &quot;דבר אחר&quot; מדובר על הדור השני, שאחרי חטא המרגלים, והפסוקים עוסקים במסעות השנה ה-40 ואינם במקומם. לשתי הדעות הפסוקים מלמדים שבח לישראל.}} 
מְלַמֵּד שֶׁהִלְּכָה שְׁכִינָה בּוֹ בַיּוֹם שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מִיל, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ.
מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִבְנֵי אָדָם שֶׁיּוֹצְאִים לַמִּלְחָמָה;
{{ב|בְּשָׁעָה שֶׁהֵם יוֹצְאִים הֵם שְׂמֵחִים,|בבקר, כשיוצאים לדרך – הולכים מהר ובשמחה}} 
וְכָל זְמַן שֶׁהֵם מִתְיַגְּעִים – יְדֵיהֶם מִתְרַשְּׁלוֹת!
אֲבָל יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהֵם מִתְיַגְּעִים – הֵם שְׂמֵחִים, וְאוֹמְרִים: נֵלֵךְ וְנִירַשׁ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!

דָּבָר אַחֵר: אָמְרוּ: אֲבוֹתֵינוּ חָטְאוּ, נִגְזְרָה עֲלֵיהֶם גְּזֵרָה: &quot;בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם&quot; ([[במדבר יד כט]]).
אֲבָל אָנוּ לֹא נֶחֱטָא וְנָמוּת בַּמִּדְבָּר, אֶלָּא נֵלֵךְ וְנִירַשׁ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

'''&quot;וַאֲרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם&quot;'''. אָרוֹן זֶה שֶׁיָּצָא עִמָּהֶם בַּמַּחֲנֶה – הָיוּ בוֹ שִׁבְרֵי לוּחוֹת. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ז#ט|תוספתא סוטה ז ט,]] שהיו שני ארונות: אחד יצא לפניהם ויצא למלחמה ואחד נשאר תמיד במחנה, ובמסעות היה בין הדגל השני לשלישי (ראו [[במדבר י כא]]). רשב&quot;י מסיק את כפל הארונות מו החיבור &quot;'''ו'''ארון&quot;.}}
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַאֲרוֹן בְּרִית ה' וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה&quot; ([[במדבר יד מד]]).
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: 'אָרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם' לֹא נֶאֱמַר; אֶלָּא '''&quot;וַאֲרוֹן בְּרִית ה'...&quot;'''.
מָשָׁל {{ב|לְאַנְטִיקֵיסָר,|מפקד הצבא}} שֶׁהָיָה מַקְדִּים לִפְנֵי חֵילוֹתָיו, מְתַקֵּן לָהֶם מָקוֹם שֶׁיִּשְׁרוּ.
כָּךְ הָיְתָה הַשְּׁכִינָה מַקְדֶּמֶת לְיִשְׂרָאֵל, וּמְתַקֶּנֶת לָהֶם מָקוֹם שֶׁיִּשְׁרוּ.

'''&quot;לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד&quot; וְגוֹ' ([[במדבר כא א]]). {{הע-שמאל|ת&quot;ק דורש 'הא-תרים', שמתו התרים את הארץ; רשב&quot;י דורש שמת אהרון, ועמוד הענן הפסיק לתור לישראל מנוחה ולישר את הארץ עבורם. הדרשה צוטטה כאן כי היא מלמדת שעמוד הענן היה תר לישראל ומיישר את הדרך.}}
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ כְּנַעֲנִים שֶׁמֵּתוּ מְרַגְּלִים, אָמְרוּ: מֵתוּ מְרַגְּלִים שֶׁלָּהֶם, נֵלֵךְ וְנִלָּחֵם בָּם!
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: &quot;כִּי בָא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים&quot; – 'דֶּרֶךְ הַתָּרִים' לֹא נֶאֱמַר; אֶלָּא &quot;דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים&quot;.
כֵּיוָן שֶׁמֵּת אַהֲרֹן, אָמְרוּ: מֵת כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁלָּהֶם! הָלַךְ הַתַּיָּר הַגָּדוֹל שֶׁלָּהֶם וְעַמּוּד הֶעָנָן, שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה לָהֶם מִלְחָמָה! הֲרֵי שָׁעָה שֶׁנֵּלֵךְ וְנִלָּחֵם בָּם!

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: גְּנוּת גְּדוֹלָה הָיְתָה בְּיָדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ: &quot;נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ&quot; ([[דברים א כב]]). {{הע-שמאל|רשב&quot;י מייחס את היוזמה לשליחת המרגלים לישראל, על פי נוסחת ספר דברים, ורואה בה חטא של חוסר אמון בה'.}}
אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: אִם כְּשֶׁהֱיִיתֶם &quot;בְּאֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה&quot; ([[ירמיה ב ו]]), זַנְתִּי וּפִרְנַסְתִּי אֶתְכֶם.
כְּשֶׁאַתֶּם נִכְנָסִים בְּאֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, בְּאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאָזוּן וַאֲפַרְנֵס אֶתְכֶם!
}}

===פיסקה פג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י לד''' 
'''&quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם&quot;''' ([[במדבר י לד]]), מִיכָּן אָמְרוּ: שִׁבְעָה עֲנָנִים הֵם.
&quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם&quot;, &quot;וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵיהֶם&quot; ([[במדבר יד יד]]). {{הע-שמאל|בשבעה מקומות נזכר עמוד הענן בתורה. ת&quot;ק מסיק שהיו שבעה עננים, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פתיחתא|פתיחתא למכילתא ויהי]] על פס' כג, [[ביאור:תוספתא/סוטה/ד|ותוספתא סוטה ד א.]] ר' יהודה, ר' יאשיה ורבי מונים מספרים שונים, אבל כולם מסכימים שהיה יותר מענן אחד.
הענן שהלך לפני ישראל יישר את הדרך והשמיד את המזיקים, ושאר העננים הגנו על ישראל מכל הכיוונים.}}
&quot;וּבְעַמּוּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם&quot; ([[במדבר יד יד]]), &quot;וּבְהַאֲרִיךְ הֶעָנָן&quot; ([[במדבר ט יט]]), &quot;וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן&quot; ([[שמות מ לו]]).
&quot;וְאִם לֹא יֵעָלֶה הֶעָנָן&quot; ([[שמות מ לז]]), &quot;כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן&quot; ([[שמות מ לח]]) – הֲרֵי שִׁבְעָה עֲנָנִים הָיוּ.
אַרְבָּעָה מֵאַרְבַּע רוּחוֹתָם, וְאֶחָד מִלְמַעְלָה וְאֶחָד מִלְמַטָּה, וְאֶחָד מִלִּפְנֵיהֶם: הַגָּבֹהַּ – מַנְמִיכוֹ, וְהַנָּמוּךְ – מַגְבִּיהוֹ, וּמַכֶּה אֶת הַנְּחָשִׁים וְאֶת הָעַקְרַבִּים, וּמְכַבֵּד וּמְרַבֵּץ לִפְנֵיהֶם.
וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר הָיוּ; שְׁנַיִם מִכָּל רוּחַ וְרוּחַ, וּשְׁנַיִם מִלְמַעְלָה, וּשְׁנַיִם מִלְמַטָּה, וְאֶחָד מִלִּפְנֵיהֶם.
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: אַרְבָּעָה. רַבִּי אוֹמֵר: שְׁנַיִם.

&quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם בְּנָסְעָם מִן הַמַּחֲנֶה&quot;, עַל הַחִגְּרִים וְעַל הַסּוּמִים, וְעַל הַזָּבִים וְעַל הַמְצֹרָעִים. {{הע-שמאל|אפילו על הטמאים המצורעים והזבים הגן הענן, למרות שהם הוצאו מן המחנה!}}

'''&quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם&quot;''', מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם הָיָה אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ מִתַּחַת כַּנְפֵי הֶעָנָן, עַמּוּד הֶעָנָן הָיָה נִמְשָׁךְ עִמּוֹ לַאֲחוֹרָיו עַד שָׁעָה שֶׁחוֹזֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם&quot;. {{הע-שמאל|עמוד הענן הגין על כל אחד מישראל, גם כשיצא מן המחנה – והתאים את עצמו למיקום של כל אדם מישראל.}}

אוֹ כְּשֵׁם שֶׁמֵּגֵן עַל יִשְׂרָאֵל, כָּךְ מֵגֵן עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עֲלֵיהֶם&quot;, עַל יִשְׂרָאֵל הוּא מֵגֵן, וְאֵין מֵגֵן עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם! {{הע-שמאל|עמוד הענן הגן רק על ישראל ביום דווקא; עמוד האש האיר לישראל דווקא רק בלילה, וגם הוא האיר לכל אחד מישראל בכל מקום שהיו.}}
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁמֵּגֵן עֲלֵיהֶם בַּיּוֹם, כָּךְ מֵגֵן עֲלֵיהֶם בַּלַּיְלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;יוֹמָם&quot;, בַּיּוֹם הוּא מֵגֵן, וְאֵין מֵגֵן בַּלַּיְלָה.
אֱמוֹר מֵעַתָּה: עַמּוּד עָנָן לֹא הָיָה מֵגֵן עֲלֵיהֶם בַּלַּיְלָה,
אֲבָל עַמּוּד הָאֵשׁ הָיָה מֵאִיר לָהֶם בַּלַּיְלָה. אוֹ יָכוֹל שֶׁהָיָה מֵאִיר לָהֶם בַּיּוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בוֹ&quot; ([[שמות מ לח]]); בַּלַּיְלָה הוּא מֵאִיר, וְאֵין מֵאִיר בַּיּוֹם.
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁמֵּאִיר לְיִשְׂרָאֵל, כָּךְ מֵאִיר לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְעֵינֵי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות מ לח]]); עַל יִשְׂרָאֵל הוּא מֵאִיר, וְאֵינוֹ מֵאִיר לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, כָּל אוֹתָם אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לֹא נִצְרְכוּ לְנֵר, אֶלָּא אֲפִלּוּ נִכְנַס אָדָם חֶדֶר לִפְנִים מִן הַחֶדֶר, כְּמוֹ פָּנָס נִכְנָס עִמּוֹ עַד שָׁעָה שֶׁחוֹזֵר?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם&quot; ([[שמות מ לח]]). הָא, אֲפִלּוּ אָדָם נִכְנַס חֶדֶר לִפְנִים מִן הַחֶדֶר – עַמּוּד הָאֵשׁ מֵאִיר לְפָנָיו!
}}

===פיסקה פד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י לה-לו''' 
{{הע-שמאל|לדברי רבי מחלקת פרשת &quot;ויהי בנסוע&quot; את חומש במדבר לשני חלקים, וניתן לדבר על שבעה ספרים בתורה; ואכן מכאן ואילך מסתיים הטון החגיגי ששרר מתחילת החומש ומתחילים סיפורים על תלונות חוזרות ונשנות של ישראל; וראו [[ביאור:משנה ידים פרק ג#משנה ה|ידים ג ה.]]
ר' שמעון מרחיב את דברי ת&quot;ק, ומסביר את חומרת ההתלוננות של העם, שאינה מוצדקת: הקב&quot;ה הוליך את ישראל במהירות בדרך של שלושה ימים, והם התלוננו על ההתקדמות המהירה; והשוו לפיסקה פג, שם דרשו את המסע המהיר בזכות ישראל, וכאן בגנותם.}}
'''&quot;וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן&quot;''' ([[במדבר י, לה]]), נָקוּד עָלָיו מִלְמַעְלָה וּמִלְמַטָּה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה זֶה מְקוֹמוֹ. 
רַבִּי אוֹמֵר: מִפְּנֵי שֶׁהוּא סֵפֶר בְּעַצְמוֹ! מִיכֵּן אָמְרוּ: סֵפֶר שֶׁנִּמְחַק וְנִשְׁתַּיֵּר בּוֹ שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת, כְּפָרָשַׁת &quot;וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן&quot; – מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נָקוּד עָלָיו מִלְמַעְלָה וּמִלְמַטָּה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה זֶה מְקוֹמוֹ; וּמֶה הָיָה רָאוּי לִכָּתֵב תַּחְתָּיו? '''&quot;וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים&quot;''' ([[במדבר יא, א]]). 
מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִבְנֵי אָדָם שֶׁאָמְרוּ לַמֶּלֶךְ: הֲנִרְאֶה שֶׁתַּגִּיעַ עִמָּנוּ אֵצֶל מוֹשֵׁל עַכּוֹ? הִגִּיעַ לְעַכּוֹ; הָלַךְ לוֹ לְצוֹר – הִגִּיעַ לְצוֹר. 
הָלַךְ לוֹ לְצִידוֹן – הִגִּיעַ לְצִידוֹן; הָלַךְ לוֹ לְבֵירִי – הִגִּיעַ לְבֵירִי; הָלַךְ לוֹ לְאַנְטוֹכְיָה – הִגִּיעַ לְאַנְטוֹכְיָה. 
הִתְחִילוּ בְנֵי אָדָם מִתְרַעֲמִים עַל הַמֶּלֶךְ, שֶׁנִּתְלַבְּטוּ עַל דֶּרֶךְ זוֹ – וְהַמֶּלֶךְ צָרִיךְ לְהִתְרַעֵם עֲלֵיהֶם, שֶׁבִּשְׁבִילָם נִתְלַבֵּט עַל דֶּרֶךְ זוֹ. {{הע-שמאל|במשל, המלך הולך מרחק גדול עבור בני האדם, והם מפרשים את המסע כויתור שלהם עבור המלך, כאילו הם הולכים עבורו: מי מוביל את המסע המשותף ומי מלווה את המוביל?}}
כָּךְ הָלְכָה שְׁכִינָה בּוֹ בַיּוֹם שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מִיל, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ. 
הִתְחִילוּ יִשְׂרָאֵל מִתְרַעֲמִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁנִּתְלַבְּטוּ עַל דֶּרֶךְ זוֹ – וְהַמָּקוֹם צָרִיךְ לְהִתְרַעֵם עֲלֵיהֶם, שֶׁבִּשְׁבִילָם הִילְכָה שְׁכִינָה בּוֹ בַיּוֹם שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מִילִין, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ. 

{{הע-שמאל|לכאורה יש סתירה בין דברי משה, הנראים כהובלה של משה את הענן והקמה שלו – לבין ההובלה של הענן את המחנה לפי פרק ט, וראו שאלה דומה לעיל פיסקה עב. הפתרון הוא שמשה מבטא את היוזמה של הקב&quot;ה לצאת לדרך, ואינו יוזם את היציאה מדעתו.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ה'&quot;''', וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: '''&quot;עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ&quot;''' ([[במדבר ט, כ]]). כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? 
מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁאָמַר לְעַבְדּוֹ: הֲנִרְאֶה {{ב|שֶׁתַּעֲמִידֵנִי,|הער אותי בבקר}} בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לִיתֵּן יְרֻשָּׁה לְבָנַי! 
דָּבָר אַחֵר: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וְנָהַג אוֹהֲבוֹ עִמּוֹ. {{הע-שמאל|פתרון אחר לסתירה: הקב&quot;ה מבטא את רצונו בנוכחות של אוהבו בדרך ובחניה, כלומר מדובר במחווה כלפי משה.}}
כְּשֶׁהוּא נוֹסֵעַ אוֹמֵר: אֵינִי נוֹסֵעַ עַד שֶׁיָּבֹא אוֹהֲבִי! וּכְשֶׁהוּא חוֹנֶה אוֹמֵר: אֵינִי חוֹנֶה עַד שֶׁיָּבֹא אוֹהֲבִי! 
נִמְצֵאתָ מְקַיֵּם 'עַל פִּי מֹשֶׁה יַחֲנוּ', וְנִמְצֵאתָ מְקַיֵּם '''&quot;עַל פִּי ה' יַחֲנוּ&quot;''', 'וְעַל פִּי מֹשֶׁה יִסָּעוּ', '''&quot;וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ.&quot;''' 
{{הע-שמאל|האויבים והתוקפים אותנו אינם נסים מפנינו אלא רק מפני הקב&quot;ה. נוכחות הקב&quot;ה היא שנותנת משמעות לישראל, ואלמלא היתה לא היו ישראל בעלי משמעות כלפי העמים השונים: הוא המבעיר אותם והמכה אותם באבנים.}}
'''&quot;קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ&quot;''' – אֵלּוּ הַמְּכֻנָּסִים! '''&quot;וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ&quot;''' – אֵלּוּ הָרוֹדְפִים! '''&quot;מִפָּנֶיךָ&quot;''' – מִפָּנֶיךָ הֵם נָסִים, וְאֵין אָנוּ כְלוּם לִפְנֵיהֶם; 
אֶלָּא כְּשֶׁפָּנֶיךָ אִתָּנוּ – אָנוּ כְלוּם לִפְנֵיהֶם, וּכְשֶׁאֵין פָּנֶיךָ אִתָּנוּ – אֵין אָנוּ כְלוּם לִפְנֵיהֶם. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה. וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא&quot;''' ([[שמות לג, טו]]-טז). 
וְאוֹמֵר: '''&quot;וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרוֹן וַה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת&quot;''' ([[יהושע י, יא]]). 
וְאוֹמֵר: '''&quot;אֱלֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ. כְּאֵשׁ תִּבְעַר יָעַר וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים&quot;''' ([[תהלים פג, יד]]-טו). 
{{הע-שמאל|שורת דרשות הטוענות שאויביו של ישראל הם האויבים כביכול של הקב&quot;ה, המזוהה עם עמו; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ו|מכילתא שירה ו.]]}}
'''&quot;וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ&quot;''', וְכִי יֵשׁ שׂוֹנְאִים לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם? אֶלָּא מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל מִי שֶׁשּׂוֹנֵא אֶת יִשְׂרָאֵל – כְּאִלּוּ שׂוֹנֵא אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: '''&quot;וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ&quot;''' ([[שמות טו, ז]]), וְכִי יֵשׁ קָמִים לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם? אֶלָּא מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל מִי שֶׁקָּם עַל יִשְׂרָאֵל – כְּאִלּוּ קָם עַל הַמָּקוֹם. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;אַל תִּשְׁכַּח קוֹל צֹרְרֶיךָ שְׁאוֹן קָמֶיךָ עֹלֶה תָמִיד&quot;''' ([[תהלים עד, כג]]), '''&quot;כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ ה'&quot;''' ([[תהלים צב, י]]), '''&quot;כִּי הִנֵּה רְחֵקֶיךָ יֹאבֵדוּ&quot;''' ([[תהלים עג, כז]]). 
'''&quot;כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ&quot;''', מִפְּנֵי מָה? '''&quot;עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד&quot;''' ([[תהלים פג, ג]]-ד). {{הע-שמאל|הפסוק מתהלים קלט טוען, לפי הפשט, שאויבי הקב&quot;ה שנואים על המשורר; אבל הדרשה הופכת את הדברים וטוענת שאויבי האדם והעם נחשבים כאויבי הקב&quot;ה.
הדרשה על זכריה משמשת מעבר מהטענה שאויבי העם  נחשבים כאויבי הקב&quot;ה לטענה &quot;שכינה הכתוב&quot;, והטקסט הנסתר השתנה כדי לא לפגוע בכבודו של הקב&quot;ה; מעין תיקון של P.C.; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ו|מכילתא שם.]]
המילה הנסתרת בזכריה היא &quot;כנוגע בבבת עיני&quot;; באיוב – &quot;עליך למשא&quot;; ביחזקאל – &quot;אל אפי&quot;; בחבקוק – &quot;ולא תמות&quot;; בתהלים – &quot;וימירו את כבודי&quot;; בבמדבר – &quot;ואל אראה ברעתם&quot;; בירמיה – &quot;ועמי המיר כבודי&quot;; בבמדבר יב – &quot;בצאתו מרחם אימנו ויאכל חצי בשרנו&quot;.}}
'''&quot;הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה' אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט. תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי&quot;''' ([[תהלים קלט, כא]]-כב). 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם כְּנֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ&quot;''' ([[זכריה ב, יב]]). רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 'בְּבַבַת עַיִן' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא &quot;בְּבָבַת עֵינוֹ&quot;, כִּבְיָכוֹל כְּלַפֵּי מַעְלָה כָּתוּב מְדַבֵּר, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: '''&quot;לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ וָאֶהְיֶה עָלַי לְמַשָּׂא&quot;''' ([[איוב ז, כ]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: '''&quot;וְהִנָּם שֹׁלְחִים אֶת הַזְּמוֹרָה אֶל אַפָּם&quot;''' ([[יחזקאל ח, יז]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: '''&quot;הֲלוֹא אַתָּה מִקֶּדֶם ה' אֱלֹהַי קְדֹשִׁי וְלֹא נָמוּת&quot;''' ([[חבקוק א, יב]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: '''&quot;וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב&quot;''' ([[תהלים קו, כ]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: '''&quot;וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי הָרְגֵנִי נָא הָרֹג אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי&quot;''' ([[במדבר יא, טו]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: '''&quot;וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדוֹ&quot;''' ([[ירמיה ב, יא]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: '''&quot;אַל נָא תְהִי כַּמֵּת אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ&quot;''' ([[במדבר יב, יב]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. {{הע-שמאל|חוזר לפסוק מזכריה, המזהה את הפוגעים בישראל כפוגעים בקב&quot;ה.}}
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: '''&quot;בָּבַת עֵינוֹ&quot;''', רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 'בָּבַת הָעַיִן' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא &quot;בָּבַת עֵינוֹ&quot;, כִּבְיָכוֹל כְּלַפֵּי מַעְלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר! 
{{הע-שמאל|אילו היו אנשי מרוז נלחמים עבור ישראל היו נחשבים כעוזרים לקב&quot;ה, למרות שאינו זקוק לעזרה; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שיג|ספרי דברים שיג.]]}}
וְכָל מִי שֶׁעוֹזֵר אֶת יִשְׂרָאֵל – כְּאִלּוּ עוֹזֵר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ ה' אֹרוּ אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ, כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה' לְעֶזְרַת ה' בַּגִּבּוֹרִים&quot;''' ([[שופטים ה, כג]]). 
{{הע-שמאל|ממשיך בדרשה על [[זכריה ב יב]]: הקב&quot;ה מחבב את ישראל כאדם המחבב את עינו.}}
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֵין לְךָ חָבִיב בְּכָל הַגּוּף כָּעַיִן, וּמִשֵּׁל בָּהּ אֶת יִשְׂרָאֵל. 
מָשָׁל: אָדָם לוֹקֶה עַל רֹאשׁוֹ, אֵינוֹ {{ב|אוֹמֵץ|עוצם}} אֶלָּא עֵינָיו; הָא אֵין לְךָ חָבִיב בְּכָל הַגּוּף כָּעַיִן, וּמִשֵּׁל בָּהּ אֶת יִשְׂרָאֵל. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;מַה בְּרִי וּמַה בַּר בִּטְנִי וּמֶה בַּר נְדָרָי&quot;''' ([[משלי לא, ב]]), וְאוֹמֵר: '''&quot;כִּי בֵן הָיִיתִי לְאָבִי רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּי&quot;''' ([[משלי ד, ג]]). 
{{הע-שמאל|דרשה אחרת על זכריה: הפוגע בישראל גורם לפגיעה בו עצמו, כאדם המושיט את אצבעו לתוך עינו שלו. שורת דוגמאות לאויבי ישראל שנפגעו עקב כך; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ו|מכילתא שם.]]}}
רַבִּי יוֹסֵי בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כְּאָדָם שֶׁמּוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ לְתוֹךְ עֵינוֹ וּמְחַטְּטָהּ. 
פַּרְעֹה, שֶׁנָּגַע בָּכֶם, מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? '''&quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם&quot;''' ([[שמות טו, ד]]). 
סִיסְרָא, שֶׁנָּגַע בָּכֶם, מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? '''&quot;מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא&quot;''' ([[שופטים ה, כ]]). 
סַנְחֵרִיב, שֶׁנָּגַע בָּכֶם, מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? '''&quot;וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר&quot;''' ([[מלכים ב יט, לה]]). 
נְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁנָּגַע בָּהֶם, מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? '''&quot;וְעִשְׂבָּא כְתוֹרִין יֵאכֻל&quot;''' ([[דניאל ד, ל]]). 
הָמָן, שֶׁנָּגַע בָּכֶם, מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? '''&quot;וְאֹתוֹ תָּלוּ עַל הָעֵץ&quot;''' ([[אסתר ח, ז]]). 
{{הע-שמאל|הקב&quot;ה עסק בחומר ובלבנים כישראל במצרים, והשתעבד עמהם למצרים, והיה עמם בצרתם; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יד|מכילתא פסחא יד.]] }}
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא: כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְשֻׁעְבָּדִים – כִּבְיָכוֹל שְׁכִינָה מִשְׁתַּעְבֶּדֶת עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר&quot;''' ([[שמות כד, י]]). 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר&quot;''' ([[ישעיה סג, ט]]). 
{{הע-שמאל|גם צדיקים יחידים שנמצאים בצרה – הקב&quot;ה סובל עימם בצרתם, כגון יוסף שנמכר לעבד לפוטיפר – הקב&quot;ה היה עמו בעבדות.}}
אֵין לִי אֶלָּא צָרַת צִבּוּר; צָרַת יָחִיד מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה&quot;''' ([[תהלים צא, טו]]). 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ... וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף&quot;''' ([[בראשית לט, כ]]-כא). 
{{הע-שמאל|שתי דרשות הפוכות: ר' אליעזר דורש את הפסוק משמואל לגנותם של ישראל, שעבדו ע&quot;ז למרות שהקב&quot;ה בקע להם את הים, וראו דרשות כאלו בדברי ר' אליעזר [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יד|במכילתא פסחא יד,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה נ|שם ויהי ג,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|ושם ויסע א.]]
ר' עקיבא דורש את אותו הפסוק לשבחם של ישראל, שהקב&quot;ה גאל גם את עצמו ממצרים עם ישראל.}}
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹי וֵאלֹהָיו&quot;''' ([[שמואל ב ז, כג]]). 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עֲבוֹדָה זָרָה עָבְרָה בַיָּם עִם יִשְׂרָאֵל, וְאֵיזֶה זֶה? זֶה פִּסְלוֹ שֶׁל מִיכָה. 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אִלְמָלֵא מִקְרָא שֶׁכָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאוֹמְרוֹ, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַמָּקוֹם: פָּדִיתָ אֶת עַצְמְךָ! {{הע-שמאל|דורש &quot;נגליתי&quot; – גליתי.}}
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם בְּבֵית פַּרְעֹה&quot;''' ([[שמואל א ב, כז]]). 
גָּלוּ לְבָבֶל – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;לְמַעַנְכֶם שֻׁלַּחְתִּי בָבֶלָה&quot;''' ([[ישעיה מג, יד]]). 
גָּלוּ לְעֵילָם – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְשַׂמְתִּי כִסְאִי בְּעֵילָם&quot;''' ([[ירמיה מט, לח]]). 
גָּלוּ לֶאֱדוֹם – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה&quot;''' ([[ישעיה סג, א]]). 
וּכְשֶׁהֵם חוֹזְרִים – שְׁכִינָה חוֹזֶרֶת עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ&quot;''' ([[דברים ל, ג]]); 'וְהֵשִׁיב' לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא &quot;וְשָׁב ה'&quot;. 
וְאוֹמֵר: '''&quot;אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי&quot;''' ([[שיר השירים ד, ח]]). 
רַבִּי אוֹמֵר: כָּאן אַתָּה אוֹמֵר '''&quot;קוּמָה ה'&quot;''', וְכָאן אַתָּה אוֹמֵר '''&quot;שׁוּבָה ה'&quot;''' ([[במדבר י, לו]]). כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? 
מַגִּיד הַכָּתוּב, כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹסְעִים הָיָה עַמּוּד הֶעָנָן מְקֻפָּל וְעוֹמֵד, וְלֹא הָיָה מְהַלֵּךְ עַד שֶׁמֹּשֶׁה אָמַר לוֹ: '''&quot;קוּמָה ה'&quot;'''. 
וּכְשֶׁהֵם חוֹנִין הָיָה עַמּוּד עָנָן מְקֻפָּל וְעוֹמֵד, וְלֹא הָיָה פּוֹרֵס עַד שֶׁהָיָה אוֹמֵר: '''&quot;שׁוּבָה ה'&quot;'''. 
נִמְצֵיתָ מְקַיֵּם '''&quot;קוּמָה ה'&quot;''' וְנִמְצֵיתָ מְקַיֵּם '''&quot;שׁוּבָה ה'&quot;'''. 
{{הע-שמאל|כאן מוצגת ברכה של משה לישראל, שמספרם יגדל באלפים וברבבות. בהמשך נראה שמשה מבקש שהקב&quot;ה ישרה שכינה בזכות רבבות אלפי ישראל, ומדובר בדרשה שונה.}}
'''&quot;וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[במדבר י, לו]]), מַגִּיד הַכָּתוּב כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹסְעִים אֲלָפִים וְחוֹנִים רְבָבוֹת. 
כִּבְיָכוֹל אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: אֵינֶנִּי מַנִּיחַ אֶת הַשְּׁכִינָה לִשְׁרוֹת עַד שֶׁתַּעֲשֶׂה לְיִשְׂרָאֵל אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. 
שֶׁמִּתְּשׁוּבָה שֶׁאָמַר אַתָּה יוֹדֵעַ מַה אָמַר לָהֶם: '''&quot;ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים&quot;''' ([[דברים א, יא]]). אָמְרוּ לוֹ: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הֲרֵי אָנוּ מֻבְטָחִים בִּבְרָכוֹת הַרְבֵּה. {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה יא|ספרי דברים יא:]] ברכה שנותן אדם היא מוגבלת ביסודה, ולכן מעדיפים ישראל את ברכת הקב&quot;ה. משה הוסיף ברכה משלו, אבל לא נתן אותה במקום ברכת הקב&quot;ה אלא בנוסף אליה.
מחלק את הפסוק ומפריד בין 'אלף פעמים' (ברכת משה) ל'כאשר דבר לכם' (ברכת הקב&quot;ה).
בשורה האחרונה רומז לברכות הקב&quot;ה לאבות: כחול הים ([[בראשית כב יז]]), כעפר הארץ ([[בראשית כח יד]]), כדגי הים ([[בראשית מח טז]]) וככוכבי השמים (כאן וב[[בראשית כב יז]]).}}
שֶׁכָּךְ הִבְטִיחָנוּ: כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְחוֹל הַיָּם וּכְצִמְחֵי אֲדָמָה, וְאַתָּה נוֹתֵן קִצְבָה לְבִרְכוֹתֵינוּ! 
אָמַר לָהֶם: אֲנִי בָּשָׂר וָדָם, יֵשׁ קִצְבָה לְבִרְכוֹתַי; זוֹ – מִשֶּׁלִּי; אֲבָל הוּא יְבָרֵךְ אֶתְכֶם '''&quot;כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם&quot;''', כְּחוֹל יָמִים וּכְצִמְחֵי אֲדָמָה וּכְדַגֵּי הַיָּם וּכְכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב: 

'''&quot;וּבְנֻחֹה יֹאמַר&quot;''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה לְמַעְלָה אֶלָּא בַּאֲלָפִים וּרְבָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן&quot;''' ([[תהלים סח, יח]]). {{הע-שמאל|המינימום להשראת שכינה הוא 22000 איש – ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|מכילתא בחדש ג.]]}}
וּכְשֵׁם שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה לְמַעְלָה אֶלָּא בַּאֲלָפִים וּבִרְבָבוֹת – כָּךְ אֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה לְמַטָּה אֶלָּא בַּאֲלָפִים וּרְבָבוֹת.
לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל&quot;'''! 
}}</text>
      <sha1>rvyn90r9cu9d2yulnqaa1y3klqwq8yg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011451</id>
      <parentid>3011424</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T15:44:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011451</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="103067" sha1="0o5yfbwtx77jd0e2pgwd0wihvceqi72" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת בהעלותך פרק י==

===פיסקה עב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י א-ב''' 
{{הע-שמאל|הנסיעה והחניה של ישראל היו בשילוב של הענן והחצוצרות.}}
'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף&quot;''' ([[במדבר י א]]-ב), לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ&quot; ([[במדבר ט כג]]), 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, הוֹאִיל וְנוֹסְעִים עַל פִּי הַדִּבֵּר וְחוֹנִים עַל פִּי הַדִּבֵּר, לֹא יִהְיוּ צְרִיכִים חֲצוֹצְרוֹת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף&quot;, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנּוֹסְעִים עַל פִּי ה' וְחוֹנִים עַל פִּי ה', צְרִיכִים הָיוּ חֲצוֹצְרוֹת! 
{{הע-שמאל|ר' יאשיה מבחין בין לשון 'קח לך' לבין 'ויקחו אליך' שנאמר בשמן למאור ובפרה אדומה. הדרשה התולה את ההבדל בעשיית רצון המקום היא לשיטתו. 
ר' יונתן ור' אליעזר משייכים את שתי הלשונות לשל הציבור, והשוו לסכוליון [[מגילת תענית א|בתחילת מגילת תענית,]] שחכמים העדיפו לממן את הקרבנות מכספי הציבור ולא מתרומות יחידים. ר' אליעזר אף מוסיף שארון העץ שבתוכו היו הלוחות עד הקמת המשכן היה גם הוא מכספי הציבור. הם מפרשים את &quot;לך&quot; – לשימושך, וראו בסוף הפיסקה.}}
&quot;עֲשֵׂה לְךָ&quot; – מִשֶּׁלְּךָ; &quot;וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ&quot; ([[שמות כז כ]]) – מִשֶּׁל צִבּוּר, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה – מִשֶּׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר; וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;קַח לְךָ&quot;? – עֲשֵׂה לְךָ. 
&quot;וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ&quot; – בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹן הַמָּקוֹם – &quot;וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ&quot;; וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – &quot;קַח לְךָ&quot;, &quot;עֲשֵׂה לְךָ&quot;: בְּשֶׁלְּךָ אֲנִי רוֹצֶה יוֹתֵר מִבָּהֶם. 
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;בָּעֵת הַהִוא אָמַר ה' אֵלַי פְּסָל לְךָ... וְעָשִׂיתָ לְךָ אֲרוֹן עֵץ&quot; ([[דברים י א]]), לֹא הָיוּ אֶלָּא מִשֶּׁל צִבּוּר. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;קַח לְךָ&quot;, &quot;עֲשֵׂה לְךָ&quot;? – בְּשֶׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
{{הע-שמאל|לעניין הדמיון בין שתי החצוצרות השוו [[ביאור:משנה יומא פרק ו|יומא ו א,]] על דמיון שני השעירים, וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה]] על דמיון שתי ציפורי המצורע.
הדרשות על 'מקשה' הופיעו [[ביאור:ספרי במדבר/ח#פיסקה סא|לעיל בפיסקה סא.]] דורש מקשה – מין קשה, מקשה – שקשה לחקות אותו כי הוא מעשה אומן, וכן מקשה – שנעשה בהקשה בקורנס.}}
&quot;חֲצוֹצְרֹת&quot; – מִעוּט חֲצוֹצְרוֹת – שְׁתַּיִם. אוֹ אִם רָצָה לְהוֹסִיף, מוֹסִיף? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת&quot;, שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף וְשֶׁלֹּא לִגְרֹעַ! 
&quot;שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת&quot; – שֶׁיִּהְיוּ שָׁווֹת בְּמַרְאֶה וּבְקוֹמָה וּבְנוֹי. 
&quot;מִקְשָׁה&quot; – אֵין מִקְשָׁה אֶלָּא מִין קָשֶׁה, מַעֲשֵׂה אֻמָּן וּמַעֲשֵׂה קֻרְנָס. 
&quot;וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה&quot;, שֶׁתְּהֵא מְזַמֵּן בָּהֶן אֶת הָעֵדָה, וּמַסִּיעַ בָּהֶן אֶת הַמַּחֲנוֹת. 
}}

===פיסקה עג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י ג-ז'''
{{הע-שמאל|מקום הכינוס של הנשיאים הוא מקום הכינוס של כל העדה – פתח אוהל מועד.}}
'''&quot;וְתָקְעוּ בָהֶן וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ כָּל הָעֵדָה... וְאִם בְּאַחַת יִתְקָעוּ&quot;''' ([[במדבר י ג]]-ד),
אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ לְהֵיכָן? הֲרֵי אֲנִי דָן: נֶאֶמְרָה תְקִיעָה בָּעֵדָה וְנֶאֶמְרָה תְקִיעָה בַּנְּשִׂיאִים.
מַה תְּקִיעָה הָאֲמוּרָה בָּעֵדָה – &quot;בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;, אַף תְּקִיעָה הָאֲמוּרָה בַּנְּשִׂיאִים – בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
{{הע-שמאל|שתי דרשות על כך שמשה היה מדבר עם הנשיאים לפני שהיה פונה לכל העדה: דיני הנדר נאמרו תחילה לראשי המטות, וכן כשקרן עור פניו הוא דיבר עם הנשיאים ואחר כך עם כל ישראל. לפי דרשת ר' יונתן הצורך להזכיר את ראשי המטות במפורש נובע מכך שהם המוסמכים להתיר נדרים.}}
יָכוֹל כָּל הַקּוֹדֵם בַּמִּקְרָא קוֹדֵם בַּמַּעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת&quot; ([[במדבר ל ב]]).
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ דִבְּרוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁהַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים – אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל דִבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁיִּהְיוּ הַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וַיִּקְרָא אֲלֵהֶם מֹשֶׁה וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו אַהֲרֹן וְכָל הַנְּשִׂיאִם בָּעֵדָה וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם,
וְאַחֲרֵי כֵן נִגְּשׁוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות לד לא]]-לב).
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ דִבְּרוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁהַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים – אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל דִבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁיִּהְיוּ הַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים.
אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת&quot;? בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאֵין הַתָּרַת נְדָרִים אֶלָּא מִפִּי מוּמְחִים.
{{הע-שמאל|פס' ז מוכיח שהתקיעה אינה זהה לתרועה, והן משמשות לצרכים שונים. בפס' ה הופיעה התקיעה לפני התרועה, ובפס' ו היא מופיעה אחריה. מכאן למדו חכמים שהסדר הוא תקיעה – תרועה – תקיעה. ר' יוחנן בן ברוקה לומד זאת ממילה &quot;שנית&quot;, כלומר שתי תקיעות.}}
'''&quot;וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה&quot;''' ([[במדבר י ה]]), תְּקִיעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּתְרוּעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
אַתָּה אוֹמֵר תְּקִיעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּתְרוּעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אוֹ תְּקִיעָה וּתְרוּעָה כְּאַחַת?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ&quot;''' ([[במדבר י ז]]) – הֲרֵי תְקִיעָה אֲמוּרָה.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה&quot;? תְּקִיעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּתְרוּעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
אוֹ אֵין לִי אֶלָּא תְּקִיעָה לִפְנֵי תְרוּעָה; תְּקִיעָה לְאַחַר תְרוּעָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם&quot;''' ([[במדבר י ו]]).
נֶאֶמְרָה {{ב|כָּאן|פס' ה}} תְּרוּעָה וְנֶאֶמְרָה {{ב|לְהַלָּן|פס' ו}} תְּרוּעָה.
מַה תְּרוּעָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – תְּקִיעָה לְאַחַר תְרוּעָה, אַף תְּרוּעָה הָאֲמוּרָה כָּאן – תְּקִיעָה לְאַחַר תְּרוּעָה.
וּמַה כָּאן, תְּקִיעָה לִפְנֵי תְרוּעָה – אַף לְהַלָּן תְּקִיעָה לִפְנֵי תְרוּעָה; הָא לָמַדְנוּ שֶׁתּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ!
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה&quot;, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שֵׁנִית&quot; ([[במדבר י ו]]).
אֶלָּא זֶה בָּנָה אָב לַתְּקִיעָה, שֶׁתְּהֵא שְׁנִיָּה לַתְּרוּעָה. הָא לָמַדְנוּ שֶׁתּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ!
{{הע-שמאל|קושר את התרועה בחצוצרות לתקיעת השופר בראש השנה. שלושת האיזכורים של תרועה מלמדים שאדם חייב לשמוע בראש השנה תשעה קולות.}}
אֵין לִי אֶלָּא בַּמִּדְבָּר; בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מִנַּיִן? נֶאֶמְרָה כָּאן תְּרוּעָה, וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן תְּרוּעָה.
מַה תְּרוּעָה הָאֲמוּרָה כָּאן, תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ – אַף תְּרוּעָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ.
שָׁלֹשׁ תְּרוּעוֹת נֶאֶמְרוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה: &quot;שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה&quot; ([[ויקרא כג כד]]), &quot;וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה&quot; ([[ויקרא כה ט]]), &quot;יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם&quot; ([[במדבר כט א]]) –
שְׁתֵּי תְקִיעוֹת לְכָל אַחַת וְאַחַת. נִמְצֵינוּ לְמֵדִים לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה שָׁלֹשׁ תְּרוּעוֹת וְשֵׁשׁ תְּקִיעוֹת:
{{הע-שמאל|המדרש מודה שהדרשה דלעיל אינה אלא אסמכתא, שהרי הפסוק מבמדבר נצרך לעצם חיוב התקיעה בראש השנה, ואינו יכול להימנות במספר התרועות; בהמשך מסייג ר' שמואל בר נחמני עוד, וטוען שגם הפסוק מויקרא כה נצרך לעניינו, שהוא התקיעה ביום הכיפורים שביובל: מהתורה מספיקה תרועה אחת בראש השנה, וכל היתר הן תוספות שהרחיבו בהן עוד ועוד במהלך הדורות.
הצבת החובה לשמוע תשעה (בימינו מאה) קולות כתקנת חכמים מדגישה את כוחם של חכמים להוסיף על דברי התורה ולעצב את ההלכה כראות עיניהם.}}
שְׁתַּיִם מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְאַחַת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.
&quot;שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה&quot;, &quot;וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה&quot; – מִן הַתּוֹרָה; &quot;יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם&quot; – לְתַלְמוּדוֹ הוּא בָּא.
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אוֹמֵר: אַחַת מִדִּבְרֵי תוֹרָה וּשְׁתַּיִם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.
&quot;שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה&quot; – מִן הַתּוֹרָה; &quot;וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה&quot; וְ&quot;יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם&quot; – לְתַלְמוּדוֹ הוּא בָּא.
{{הע-שמאל|אי הזכרת המחנות שבמערב ובצפון, שנסעו אחרי המשכן, היא מכוונת: לא היה צורך לתקוע להם!
לדעת &quot;יש אומרים&quot; אכן תקעו גם למחנות המערבי והצפוני, ולא זו בלבד, אלא שלכל  שבט תקעו בנפרד, כלומר שלוש תרועות לכל דגל, ובסך הכל 12 תרועות (בתוספת התקיעות – מדובר על 36 קולות)!}}
'''&quot;וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים קֵדְמָה, וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים תֵּימָנָה&quot;.'''
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁתּוֹקֵעַ לַמִּזְרָח וְלַדָּרוֹם, כָּךְ תּוֹקֵעַ לַצָּפוֹן וְלַמַּעֲרָב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם&quot;''': תְּקִיעָה אַחַת לִשְׁתֵּיהֶם.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שָׁלֹשׁ לְכָל רוּחַ וָרוּחַ.
}}

===פיסקה עד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י ז''' 
{{הע-שמאל|המכנה המשותף לשתי המטרות של החצוצרות הוא שבשתיהן משתתפות שתי חצוצרות. התקיעה עצמה אינה דומה, כי בהקהלת העם יש לתקוע ולא להריע.}}
'''&quot;וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''&quot;וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת&quot;''' ([[במדבר י ב]]).
מַה מִקְרָא הָעֵדָה בִּשְׁתַּיִם – אַף מַסַּע הַמַּחֲנוֹת בִּשְׁתַּיִם.
אוֹ, מַה מַסַּע הַמַּחֲנוֹת תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ תּוֹקֵעַ, אַף הַקְהֵל אֶת הָעֵדָה תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ תּוֹקֵעַ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ&quot;'''.
}}

===פיסקה עה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י ח'''
{{הע-שמאל|עד עתה לא הקדישו הפסוקים חשיבות לזהות התוקעים אלא רק לצורת התקיעה. כאן מתיחסים גם לזהות התוקע.}}
'''&quot;וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּחֲצֹצְרוֹת&quot;''' ([[במדבר י, ח]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְאִם בְּאַחַת יִתְקְעוּ&quot; ([[במדבר י, ד]]), שׁוֹמְעַנִי אַף יִשְׂרָאֵל בְּמַשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים&quot;.
{{הע-שמאל|ר' טרפון מגנה בתחילה את ר' עקיבא ש'מגבב' עליו פסוקים וחולק על המסורת שייצג ר' טרפון, אבל לבסוף הוא מודה לו ומאשר את דבריו, ומשבח אותו כטעם חייו. שיחה דומה, שגם בה נשבע ר' טרפון בחיי בניו ולבסוף מודה לר' עקיבא ומשבחו – מופיעה [[ביאור:תוספתא/זבחים/א#ו|בתוספתא זבחים א ו,]] שם זוכר ר' טרפון שיש הבדל בין קבלת הדם לזריקתו, ור' עקיבא מזכיר לו שההבדל הוא בדינם של הכהנים הפסולין שקיבלו או זרקו את הדם, ולא בכשרות הפעולה. וראו גם [[ביאור:ספרא/נדבה#פרשה ד|ספרא נדבה פרשה ד ד-ה.]]
לזכרון של ר' טרפון את הכהן החיגר שתוקע בחצוצרה ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ז#ח|תוספתא סוטה ז ח.]]}}
&quot;הַכֹּהֲנִים&quot; – בֵּין תְּמִימִים, בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִים, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: תְּמִימִים וְלֹא בַּעֲלֵי מוּמִים. נֶאֱמַר כָּאן &quot;כֹּהֲנִים&quot;, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;כֹּהֲנִים&quot;.
מַה כֹּהֲנִים הָאֲמוּרִים לְהַלָּן – תְּמִימִים וְלֹא בַּעֲלֵי מוּמִין, אַף כֹּהֲנִים הָאֲמוּרִים כָּאן – תְּמִימִים וְלֹא בַּעֲלֵי מוּמִין.
אָמַר לוֹ רַבִּי טַרְפוֹן: עַד מָתַי מְגַבֵּב וּמֵבִיא עָלֵינוּ, עֲקִיבָא? אֵינִי יָכוֹל לִסְבֹּל!
אֲקַפֵּחַ אֶת בָּנַי אִם לֹא רָאִיתִי שִׁמְעוֹן אֲחִי אִימָּא, שֶׁהָיָה חִגֵּר בְּרַגְלוֹ אַחַת,
שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמֵרִיעַ בַּחֲצֹצְרוֹת!
אָמַר לוֹ: הִין, רַבִּי; שֶׁמָּא בְּהַקְהֵל רָאִיתָ? שֶׁבַּעֲלֵי מוּמִין כְּשֵׁרִין בְּהַקְהֵל, וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּבַיּוֹבֵל!
אָמַר לוֹ: הָעֲבוֹדָה, שֶׁלֹּא בִדִּיתָ!
אַשְׁרֶיךָ אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁיָּצָא מֵחֲלָצֶיךָ עֲקִיבָא! טַרְפוֹן רָאָה – וְשָׁכַח, עֲקִיבָא דּוֹרֵשׁ מֵעַצְמוֹ – וּמַסְכִּים לַהֲלָכָה! הָא כָּל הַפּוֹרֵשׁ מִמְּךָ – כְּפוֹרֵשׁ מֵחַיָּיו.
{{הע-שמאל|השאלה היא לפי דעתו של ר' יאשיה לעיל פיסקה עב, שמשה עשה את החצוצרות מכספו שלו. למרות זאת בניו לא ירשו את החצוצרות, וגם לא אחרים; החצוצרות נגנזו ובדורות הבאים עשו חצוצרות אחרות. הדרשה שלפנינו אינה מסבירה את ההלכה, ויתכן שהיא מבוססת על פס' ב &quot;עשה '''לך'''... והיו '''לך'''.}}
'''&quot;וְהָיוּ לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם&quot;''' – לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף&quot; ([[במדבר י, ב]]),
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, הוֹאִיל וְעָשָׂה אוֹתָם, יִהְיוּ יְרֻשָּׁה לְבָנָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהָיוּ לָכֶם&quot;.
&quot;לְחֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם&quot; – לְחֻקָּה נִתְּנוּ לְדוֹרוֹת, וְלֹא מַתָּנָה לְדוֹרוֹת!
מִיכָּן אָמְרוּ: כָּל הַכֵּלִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר כְּשֵׁרִים הָיוּ לְדוֹרוֹת, חוּץ מִן הַחֲצֹצְרוֹת. ([[מנחות כח, א]])
}}

===פיסקה עו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י ט''' 
{{הע-שמאל|בכל מלחמה מריעים בחצוצרות: מלחמת הגנה או מלחמת התקפה!}}
'''&quot;וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם&quot;''' ([[במדבר י ט]]) בְּמַשְׁמָע, בֵּין שֶׁאַתֶּם יוֹצְאִים עֲלֵיהֶם וּבֵין שֶׁהֵם בָּאִים עֲלֵיכֶם.  
{{הע-שמאל|בניגוד לדרשה הקודמת, כאן מוגבלת התרועה בחצוצרות למלחמה אחת בכל ההיסטוריה. התרועה בחצוצרות מבשרת את מלכות ה' בארץ, כלומר החצוצרות משמשות (כמו השופר בראש השנה) לבטא את מלכות הקב&quot;ה ואת הגאולה השלמה.}}
&quot;עַל הַצַּר הַצֹּרֵר&quot; – בְּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אַתָּה אוֹמֵר בְּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּכָל הַמִּלְחָמוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם&quot;. 
אָמַרְתָּ צֵא וּרְאֵה: אֵיזוֹ הִיא מִלְחָמָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹשָׁעִים מִמֶּנָּה וְאֵין אַחֲרֶיהָ שִׁעְבּוּד? אֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וְיָצָא ה' וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם&quot; ([[זכריה יד ג]]), מַהוּ אוֹמֵר? &quot;וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ&quot;. 
{{הע-שמאל|ר' עקיבא, ברוח הדרשה שבתחילת הפיסקה, מרחיב את המצווה להריע בחצוצרות לכל צרה; וראו גם [[ביאור:משנה תענית פרק ג#משנה ה|תענית ג ה ומשנה ח.]]}}
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין לִי אֶלָּא מִלְחָמָה; שִׁדָּפוֹן וְיֵרָקוֹן, וְאִשָּׁה מַקְשָׁה לֵילֵד, וּסְפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת בַּיָּם מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם&quot;, עַל כָּל צָרָה וְצָרָה שֶׁלֹּא תָבוֹא עַל הַצִּבּוּר! 
{{הע-שמאל|ר' עקיבא טוען שאין התרועה נחוצה כדי להזכיר את ישראל לפני הקב&quot;ה, שהרי הוא תמיד ער לצרותינו, וראו [[תהלים ט יג]]; אבל כיוון שהקב&quot;ה ציווה להריע בחצוצרות, והיתה אפשרות לעשות כך, ולא עשו – הצרה תפגע בישראל כעונש!
והשוו לדברי ר' ישמעאל [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|במכילתא פסחא ז,]] על פס' יג.}}
'''&quot;וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרוֹת&quot;''' וְגוֹ', רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: וְכִי חֲצוֹצְרוֹת מַזְכִּירוֹת? וַהֲלֹא דָּמִים מַזְכִּירִים! 
אֶלָּא שֶׁאִם יְכוֹלִים לְהָרִיעַ וְלֹא הֵרִיעוּ – מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ לֹא הֻזְכְּרוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם! 
{{הע-שמאל|הזכרון שעליו מדובר כאן הוא דווקא זכרון לטובה ולא זכרון של פורענות.}}
&quot;וְנִזְכַּרְתֶּם... וְנוֹשַׁעְתֶּם&quot;, הָא כָּל זְמַן שֶׁנִּזְכָּרִים יִשְׂרָאֵל – אֵין נִזְכָּרִים אֶלָּא לִתְשׁוּעוֹת. 
}}

===פיסקה עז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י י''' 
{{הע-שמאל|לדעת ר' נתן כל יום הוא יום שמחה, וראו [[ביאור:משנה סוכה פרק ה#משנה ה|סוכה ה ה,]] שהיו תוקעים בכל יום תשעה קולות על כל תמיד.}}
'''&quot;וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם&quot;''' ([[במדבר י י]]) – אֵלּוּ שַׁבָּתוֹת; רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵלּוּ תְּמִידִים. 
'''&quot;וּבְמוֹעֲדֵיכֶם&quot;''' – אֵלּוּ שָׁלֹשׁ רְגָלִים; '''&quot;וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם&quot;''' – כְּמַשְׁמָעוֹ. 
{{הע-שמאל|ת&quot;ק טוען שהתקיעות קשורות לקרבנות הציבור, שהרי החצוצרות עצמן שימשו לענייני ציבור: להקהיל את הציבור, לצאת למסעות או למלחמה וכדומה, וראו דברי ר' יונתן לעיל פיסקה עב, שהחצוצרות עצמן הן משל ציבור.
בן עזאי מסיק מההשוואה בין העולות לשלמים שהשלמים הם קודשי קודשים, מכאן שמדובר בשלמי ציבור (שהם כבשי עצרת, וראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ה#משנה ה|זבחים ה ה]]). בשלב השני הוא מסיק שהעולות שמדובר עליהן כאן הן עולות ציבור, בדומה לשלמי הציבור הנ&quot;ל.}}
'''&quot;וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת&quot;''' – בְּשֶׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אַתָּה אוֹמֵר בְּשֶׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֶחָד לַיָּחִיד וְאֶחָד לַצִּבּוּר? אָמַרְתָּ: בַּמֶּה עִנְיָן מְדַבֵּר? – בְּשֶׁל צִבּוּר!  
שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי: בְּשֶׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר; אוֹ אֶחָד לַיָּחִיד וְאֶחָד לַצִּבּוּר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם&quot;'''; מַה עוֹלוֹת – קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, אַף שְׁלָמִים – קָדְשֵׁי קָדָשִׁים! 
אוֹ יָכוֹל עוֹלוֹת, אֶחָד שֶׁל יָחִיד וְאֶחָד שֶׁל צִבּוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם&quot;''', מַה שְּׁלָמִים מִשֶּׁל צִבּוּר – אַף עוֹלוֹת מִשֶּׁל צִבּוּר! 
{{הע-שמאל|התקיעות אינן מכשירות או פוסלות את הקרבן, אלא הן תוספת לו ומצוה בפני עצמה.}}
'''&quot;וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם&quot;''', 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי קָרְבָּנוֹת שֶׁתָּקְעוּ עֲלֵיהֶם יִהְיוּ כְּשֵׁרִים, וְשֶׁלֹּא תָּקְעוּ עֲלֵיהֶם לֹא יִהְיוּ כְּשֵׁרִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן&quot;'''; לְזִכָּרוֹן נִתְּנוּ, וְלֹא נִתְּנוּ לְהַכְשִׁיר קָרְבָּן. 
{{הע-שמאל|ההנחה הבסיסית של הדרשות שלפנינו היא שהחצוצרות הן המקור לתקיעות ראש השנה, בדומה לפיסקה עג לעיל. התשובה לשאלה &quot;למה נאמר&quot; נמצאת בדרשת ר' נתן. הדרשה של ת&quot;ק עונה לתמיהה &quot;אבל מלכות לא שמענו&quot;, ומזהה את המלכות עם עצם התרועה.}}
'''&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה&quot; ([[ויקרא כג כד]]). 
אֲבָל מַלְכוּת לֹא שָׁמַעְנוּ! תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ&quot; ([[במדבר כג כא]]) – זֶה שׁוֹפָר וּמַלְכוּת! 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת&quot;''' – הֲרֵי שׁוֹפָר; '''&quot;וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן&quot;''' – זֶה זִכָּרוֹן; '''&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;''' – זֶה מַלְכוּת! 
{{הע-שמאל|לפי שתי הדרשות דלעיל המלכות אמורה להיות אחרונה: לפי דרשת ת&quot;ק היא נגזרת מהשופרות, ולפי דרשת ר' נתן היא נלמדת מסוף הפסוק, ואילו השופרות והזכרונות נלמדים מתחילתו. התשובה לעניין סדר האיזכורים היא מנקודת המבט של המתפלל, שבתחילה ממליך עליו את הקב&quot;ה, ואחר כך מבקש שיזכרנו ושיגאלנו.}}
אִם כֵּן מָה רָאוּ חֲכָמִים לוֹמַר מַלְכֻיּוֹת תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת? 
אֶלָּא: הַמְלִיכֵהוּ עָלֶיךָ תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ בַּקֵּשׁ מִלְּפָנָיו רַחֲמִים כְּדֵי שֶׁתִּזָּכֵר לוֹ, וּבַמֶּה? – בְּשׁוֹפָר שֶׁל חֵרוּת! 
{{הע-שמאל|השופר הוא סמל לגאולה האחרונה, שבה יתקע הקב&quot;ה בשופר ויפגע בכל אויביו.}}
וְאֵין שׁוֹפָר אֶלָּא שֶׁל חֵרוּת, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל&quot; ([[ישעיה כז יג]]), אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ מִי תּוֹקְעוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וה' אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע&quot; ([[זכריה ט יד]])! וַעֲדַיִן אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מֵהֵיכָן הַתְּקִיעָה יוֹצְאָה? 
זֶה שֶׁנֶּאֱמַר &quot;קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר וְקוֹל מֵהֵיכָל, קוֹל ה' מְשַׁלֵּם גְּמוּל לְאֹיְבָיו&quot; ([[ישעיה סו ו]]). 
}}

===פיסקה עח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י כט''' 
{{הע-שמאל|הזהות של יתרו היא מסתורית, כי יש לו כמה שמות. וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א:]] &quot;שבע שמות נקראו לו&quot; וכו'
לפי הדרשה הראשונה היה שמו חובב בן רעואל, ואת הפסוק משמות ב הוא מפרש שהבנות פנו לסבן רעואל.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל&quot;''', חֹבָב הָיָה שְׁמוֹ? רְעוּאֵל הָיָה שְׁמוֹ! שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן&quot; ([[שמות ב יח]]).
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד מִקַּיִן מִבְּנֵי חֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁה&quot; ([[שופטים ד יא]]) – חֹבָב הָיָה שְׁמוֹ, וְלֹא רְעוּאֵל הָיָה שְׁמוֹ!
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן&quot;? מְלַמֵּד שֶׁהַתִּינוֹקוֹת קוֹרִים לַאֲבִי אֲבִיהֶם 'אַבָּא'.
{{הע-שמאל|הסעודה לפני הקב&quot;ה מלמדת, לדעת ר' שמעון בן מנסיא ור' ישמעאל בר' יוסי, שיתרו היה ריעו של הקב&quot;ה. 
ר' דוסתאי דורש קיני מלשון קנאה, שיתרו נמנע מע&quot;ז העלולה לגרום לקנאה, ור' יוסי דורש את אותה המילה מלשון קניין, שקנה את התורה.}}
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: רְעוּאֵל הָיָה שְׁמוֹ, רֵיעַ שֶׁל אֵל, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹקִים&quot; ([[שמות יח יב]]).
רַבִּי דּוֹסְתַּאי אוֹמֵר: קֵינִי הָיָה שְׁמוֹ; וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ קֵינִי? שֶׁפֵּרֵשׁ מִמַּעֲשֵׂה קֵינִי, דָּבָר שֶׁמְּקַנְּאִים בּוֹ לַמָּקוֹם.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל&quot; ([[דברים לב כא]]), וְאוֹמֵר &quot;אֲשֶׁר שָׁם מוֹשַׁב סֵמֶל הַקִּנְאָה הַמַּקְנֶה&quot; ([[יחזקאל ח ג]]).
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: קֵינִי הָיָה שְׁמוֹ; וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ קֵינִי? שֶׁקָּנָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וְאֶת הַתּוֹרָה.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: רְעוּאֵל הָיָה שְׁמוֹ; וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רְעוּאֵל? שֶׁרִיעָה לָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;רֵעֲךָ ורֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב&quot; ([[משלי כז י]]).
{{הע-שמאל|רשב&quot;י דורש יתרו – ייתר (הוסיף) וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|לעיל פיסקה סח,]] &quot;זכו אלו שתיאמר על ידיהם&quot;; הדרשה על חובב היא מלשון חביבות, שחיבב את התורה. בהמשך מעוצבת דמותם של יתרו ובניו כתלמידי חכמים.}}
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: שְׁנֵי שֵׁמוֹת הָיוּ לוֹ – חֹבָב וְיִתְרוֹ.
יִתְרוֹ, עַל שֵׁם שֶׁיִּתֵּר פָּרָשָׁה אַחַת בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם&quot; ([[שמות יח כא]]).
וַהֲלֹא אַף בִּידֵי מֹשֶׁה הָיוּ, מִסִּינַי, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים&quot; ([[שמות יח כג]])!
וְלָמָּה נִתְעַלֵּם מֵעֵינֵי מֹשֶׁה? לִתְלוֹת זְכוּת בְּזַכַּאי, כְּדֵי שֶׁיִּתָּלֶה הַדָּבָר בְּיִתְרוֹ.
חֹבָב, עַל שֵׁם שֶׁחִבֵּב אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁלֹּא מָצִינוּ בְּכָל הַגֵּרִים שֶׁחִבְּבוּ אֶת הַתּוֹרָה כְּיִתְרוֹ!
{{הע-שמאל|דרשה אינטרטקסטואלית על [[ירמיה לה]] ועל רשימות היוחסין שב[[דברי הימים א ב]] ובפרק ד שם, המזהה את בני יתרו עם בני יונדב בן רכב, שנהגו כנזירים. יעבץ מתפרש כשם של חכם ששימש כמורה שלהם – ולא כשם מקום; והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] 
מירמיה לה עולה לכאורה שהם זכו לכהונה; ר' יהושע חולק, שהרי הגרים אינם יכולים להיות כוהנים, ולכן הוא מפרש את שכרם כת&quot;ח היושבים בסנהדרין הנחשבים כעומדים לפני ה' כמו הכוהנים (כדרך הפרושים שנאבקו בכהונה); חכמי הסנהדרין יכלו, לדעתו, להיות גם גרים – בניגוד [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ד#משנה ב|לסנהדרין ד ב.]] תשובה אחרת היא שמבנותיהם נישאו לכוהנים, וכך נכדיהם היו אכן כוהנים. 
הדרשה עוסקת בגדולה של הגרים, ומסתיימת בקל וחומר ליהודים מלידה שעשויים להגיע לפחות לאותם הישגים – דרשה בסגנון &quot;הפטרה&quot;, המיועדת לעודד את קהל השומעים.}}
וּכְשֵׁם שֶׁחִבֵּב יִתְרוֹ אֶת הַתּוֹרָה, כָּךְ חִבְּבוּ בָּנָיו אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הָלוֹךְ אֶל בֵּית הָרֵכָבִים וְדִבַּר אֲלֵיהֶם דִּבְרֵי ה'&quot; ([[ירמיה לה ב]]).
הוֹאִיל וּבַיִת זֶה עָתִיד לֵיחָרֵב – רוֹאִים אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא חָרֵב עַכְשָׁו.
&quot;וּבַיִת לֹא תִבְנוּ וְזֶרַע לֹא תִזְרָעוּ וְגוֹ' וַנִּשְׁמַע בְּקוֹל יוֹנָדָב וְגוֹ' וַנֵּשֶׁב בָּאֹהָלִים, וַנִּשְׁמַע וַנַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יוֹנָדָב אָבִינוּ&quot; ([[ירמיה לה ז]]-ח).
וְעַל שֶׁשָּׁמְעוּ לְמִצְוַת יוֹנָדָב אֲבִיהֶם, הֶעֱמִיד מֵהֶם הַמָּקוֹם סוֹפְרִים, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּמִשְׁפְּחוֹת סֹפְרִים יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים סוּכָתִים&quot; ([[דברי הימים א ב נה]]).
&quot;תִּרְעָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁשָּׁמְעוּ תְּרוּעָה מֵהַר סִינַי. &quot;תִּרְעָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מַתְרִיעִים וּמִתְעַנִּים.
&quot;תִּרְעָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁלֹּא הָיוּ מְגַלְּחִים. &quot;תִּרְעָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בְּפֶתַח {{ב|שַׁעֲרֵי|בארמית: &quot;תרעי&quot;}} יְרוּשָׁלַיִם.
&quot;שִׁמְעָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁשָּׁמְעוּ מִצְוַת אֲבִיהֶם. &quot;סוּכָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁלֹּא סָכוּ אֶת הַשֶּׁמֶן. &quot;סוּכָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת.
&quot;יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ&quot; – שֶׁהִנִּיחוּ אֶת יְרִיחוֹ וְהָלְכוּ לָהֶם אֵצֶל יַעְבֵּץ לְעֵדֶר, לִלְמוֹד הֵימֶנּוּ תּוֹרָה.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּקְרָא יַעְבֵּץ לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל... וַיָּבֵא אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר שָׁאָל&quot; ([[דברי הימים א ד י]]).
הֵם חֲסֵרִים מִמִּי יִלְמְדוּ, וְהוּא חָסֵר לְמִי יְלַמֵּד; בָּאוּ חֲסֵרִים לִלְמוֹד אֵצֶל חָסֵר לְמִי יְלַמֵּד.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים&quot; וְגוֹ' ([[שופטים א טז]]).
וּמִנַּיִן שֶׁבָּנָיו שֶׁל יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב הֵן הֵן בָּנָיו שֶׁל יִתְרוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב&quot; ([[דברי הימים א ב נה]]).
מַה שָׂכָר נָטְלוּ עַל כָּךְ? – &quot;וּלְבֵית הָרֵכָבִים אָמַר יִרְמְיָה: כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, יַעַן אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם אֶל מִצְוַת יְהוֹנָדָב אֲבִיכֶם...
לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב עֹמֵד לְפָנַי כָּל הַיָּמִים&quot; ([[ירמיה לה יח]]-יט).
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: וְכִי גֵרִים נִכְנָסִים לַהֵיכָל? וַהֲלֹא כָּל יִשְׂרָאֵל לֹא נִכְנְסוּ לַהֵיכָל! אֶלָּא שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בַּסַּנְהֶדְרִין וּמוֹרִים בְּדִבְרֵי תוֹרָה.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִבְּנוֹתֵיהֶם נְשׂוּאוֹת לְכֹהֲנִים, וְהָיוּ מִבְּנֵי בְנֵיהֶם מַקְרִיבִים עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ.
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אֵלּוּ, שֶׁקֵּרְבוּ אֶת עַצְמָם, כָּךְ קֵרְבָם הַמָּקוֹם; יִשְׂרָאֵל, שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!
{{הע-שמאל|המשך הדרשות על [[דברי הימים א ד]]: גם רחב הזונה זכתה לצאצאים נביאים כגיורת צדיקה. גם הדרשה עליה מסתיימת בלקח דומה לזה שבסוף הדרשה הקודמת.}}
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּרָחָב הַזּוֹנָה, מַהוּ אוֹמֵר? &quot;וּמִשְׁפְּחוֹת בֵּית עֲבֹדַת הַבּוּץ לְבֵית אַשְׁבֵּעַ&quot; ([[דברי הימים א ד כא]]).
&quot;עֲבֹדַת הַבּוּץ&quot; – שֶׁהִטְמִינָה אֶת הַמְרַגְּלִים בַּבּוּץ; &quot;לְבֵית אַשְׁבֵּעַ&quot; – שֶׁנִּשְׁבְּעוּ לָהּ הַמְרַגְּלִים.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זוֹ רָחָב הַזּוֹנָה, שֶׁהָיְתָה עֲסוּקָה בְּאַכְסְנַאי! שְׁמוֹנָה כֹהֲנִים וּשְׁמוֹנָה נְבִיאִים עָמְדוּ מֵרָחָב הַזּוֹנָה, וְאֵלּוּ הֵם:
יִרְמְיָהוּ, חִלְקִיָּהוּ, וּשְׂרָיָה, וּמַחְסֵיָה, וּבָרוּךְ, וְנֵרִיָּה, וַחֲנַמְאֵל וְשַׁלּוּם.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה הָיְתָה מִבְּנֵי בָנֶיהָ שֶׁל רָחָב הַזּוֹנָה.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן וַאֲחִיקָם וְעַכְבּוֹר וְשָׁפָן וַעֲשָׂיָה אֶל חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן תִּקְוָה&quot; ([[מלכים ב כב יד]]).
וְאוֹמֵר &quot;הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים בָּאָרֶץ אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי&quot; ([[יהושע ב יח]]).
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר:
וּמָה מִי שֶׁהָיְתָה מֵעַם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ &quot;לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה&quot; ([[דברים כ טז]]), עַל שֶׁקֵּרְבָה עַצְמָהּ – כָּךְ קֵרְבָהּ הַמָּקוֹם.
יִשְׂרָאֵל, שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!
{{הע-שמאל|דרשה על הגבעונים שזכו גם הם לגדולה. הסיום כנ&quot;ל.}}
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בַּגִּבְעוֹנִים; מַהוּ אוֹמֵר? &quot;וְיוֹקִים וְאַנְשֵׁי כוֹזֵבָא&quot; ([[דברי הימים א ד כב]]).
&quot;וְיוֹקִים&quot; – שֶׁקִּיֵּם לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית; &quot;כּוֹזֵבָא&quot; – שֶׁכִּזְּבוּ לִיהוֹשֻׁעַ, וְאָמְרוּ &quot;מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה מְאֹד בָּאוּ עֲבָדֶיךָ&quot; ([[יהושע ט ו]]), וְלֹא בָאוּ אֶלָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
וַהֲרֵי הַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אֵלּוּ, שֶׁהָיוּ מֵעַם שֶׁחַיָּב כְּלָיָה, עַל שֶׁקֵּרְבוּ עַצְמָם קֵרְבָם הַמָּקוֹם; יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!
{{הע-שמאל|רות המואביה חותמת את רשימת הגרים שזכו לגדולה. שוב דרשה על [[דברי הימים א ד]] וסיכום בקל וחומר דומה לקודמיו.}}
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, מָה אָמְרָה לַחֲמוֹתָהּ? &quot;עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי, בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת&quot; ([[רות א טז]]-יז).
אָמַר לָהּ הַמָּקוֹם: לֹא הִפְסַדְתְּ כְּלוּם, הֲרֵי הַמַּלְכוּת שֶׁלָּךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה, הֲרֵי הַמַּלְכוּת שֶׁלָּךְ בָּעוֹלָם הַבָּא!
&quot;וְיוֹאָשׁ וְשָׂרָף אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב&quot; ([[דברי הימים א ד כב]]). &quot;יוֹאָשׁ וְשָׂרָף&quot; – זֶה מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן.
&quot;יוֹאָשׁ&quot; – שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִן הַגְּאֻלָּה, &quot;יוֹאָשׁ&quot; – שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה; &quot;שָׂרָף&quot; – שֶׁשָּׂרְפוּ בְנֵיהֶם לַעֲבוֹדָה זָרָה.
&quot;אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב&quot; – שֶׁנָּשְׂאוּ נָשִׁים מוֹאֲבִיּוֹת; &quot;אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב&quot; – שֶׁהִנִּיחוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנֶהֶפְכוּ בִּשְׂדֵה מוֹאָב.
&quot;וְהַדְּבָרִים {{ב|עַתִּיקִים|מפורשים, מוסברים}}&quot; – כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְפֹרָשׁ בִּמְקוֹמוֹ.
&quot;וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים&quot; ([[דברי הימים א ד כג]]) – זֶה שְׁלֹמֹה, שֶׁהָיָה דּוֹמֶה לִנְטִיעָה בְּמַלְכוּתוֹ. &quot;וּגְדֵרָה&quot; – זוֹ סַנְהֶדְרִין, שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת וְגוֹדֶרֶת בְּדִבְרֵי תוֹרָה.
&quot;עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם&quot;, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלֹּא מֵתָה רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה עַד שֶׁרָאֲתָה שְׁלֹמֹה בֶן בְּנָהּ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְדָן דִּינָן שֶׁל זוֹנוֹת?
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם&quot;!
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִי שֶׁהָיְתָה מִן הָעָם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ &quot;לֹא תָבֹאוּ בָהֶם וְהֵם לֹא יָבֹאוּ בָכֶם&quot; ([[מלכים א יא ב]]).
עַל שֶׁקֵּרְבָה אֶת עַצְמָהּ – כָּךְ קֵרְבָהּ הַמָּקוֹם; יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
{{הע-שמאל|המיילדות נתפסות כעבריות בעצמן, ולא כמיילדות את העבריות. הדרשה מוכיחה, בנוסף לקל וחומר, שאכן היו גדולים גם מישראל, ולא רק גרים.
גם כאן הדרשות נעזרות ברשימות היוחסין שבדברי הימים א ד, ודורשות 'אחרחל' מלשון אחריה, הרום – חרם, ומניחות שמרים היא עזובה היא אפרת – ראו [[סוטה יב א]].}} 
וְאִם תֹּאמַר בְּיִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה כֵן, וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת&quot; וְגוֹ' ([[שמות א טו]]). &quot;שִׁפְרָה&quot; – זוֹ יוֹכֶבֶד, &quot;פּוּעָה&quot; – זוֹ מִרְיָם.
&quot;שִׁפְרָה&quot; – שֶׁפָּרָה וְרָבָה. &quot;שִׁפְרָה&quot; – שֶׁמְּשַׁפֶּרֶת אֶת הַוָּלָד. &quot;שִׁפְרָה&quot; – שֶׁפָּרוּ וְרָבוּ יִשְׂרָאֵל בְּיָמֶיהָ.
&quot;פּוּעָה&quot; – שֶׁהָיְתָה פּוֹעָה וּבוֹכָה עַל אָחִיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ&quot; ([[שמות ב ד]]).
&quot;וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת... וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים... וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים&quot; ([[שמות א טז]]-כא). &quot;בָּתִּים&quot; אֵלּוּ, אֵינִי יוֹדֵעַ מָה הֵם!
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;מִקְצֵה עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים אֶת בֵּית ה'&quot; ([[מלכים א ט י]]) – זוֹ כְהֻנָּה, &quot;וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ&quot; – זוֹ הַמַּלְכוּת! זָכְתָה יוֹכֶבֶד לִכְהֻנָּה וּמִרְיָם לְמַלְכוּת.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְקוֹץ הוֹלִיד אֶת עָנוּב וְאֶת הַצֹּבֵבָה וּמִשְׁפְּחוֹת אֲחַרְחֵל בֶּן הָרֻם&quot; ([[דברי הימים א ד ח]]).
&quot;אֲחַרְחֵל&quot; – זוֹ מִרְיָם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ&quot; ([[שמות טו כ]]); &quot;בֶּן הָרֻם&quot; – זוֹ יוֹכֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה&quot; ([[במדבר יח יד]]).
נִשֵּׂאת מִרְיָם לְכָלֵב, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתָּמָת עֲזוּבָה וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר ([[דברי הימים א ב יט]]).
&quot;וְאֵלֶּה הָיוּ בְנֵי כָלֵב בֶּן חוּר&quot; ([[דברי הימים א ב נ]]) וְאוֹמֵר &quot;וְדָוִד בֶּן אִישׁ אֶפְרָתִי הַזֶּה מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה&quot; ([[שמואל א יז יב]]).
נִמְצָא דָוִד מִבְּנֵי בָנֶיהָ שֶׁל מִרְיָם! הָא, כָּל הַמְּקָרֵב עַצְמוֹ, מִן הַשָּׁמַיִם מְקָרְבִין אוֹתוֹ!
&quot;חֹתֵן מֹשֶׁה&quot; – זוֹ {{ב|יָפָה לוֹ|מחמיאה לו}} יוֹתֵר מִכֻּלָּם, שֶׁנִּקְרָא חוֹתְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ!
{{הע-שמאל|משה אומר ליתרו שהנסיעה היא מייד לא&quot;י, אם בטעות, שנתעלם מעיניו שיהיו 40 שנים במדבר, והוא עצמו ימות שם – אם בכוונה, כדברי רשב&quot;י, (ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א ב]], שמשה קיבל רמז שלא יכנס לארץ כבר במלחמת עמלק) כדי שלא להפיל יאוש על ישראל –  או כדי למשוך את יתרו להצטרף.}}
&quot;נֹסְעִים אֲנַחְנוּ&quot; – נוֹסְעִים אֲנַחְנוּ מִיָּד לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! לֹא כְּשֵׁם שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה, נוֹסְעִים וְחוֹנִים, אֶלָּא מִיָּד לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מִפְּנֵי מָה שִׁתֵּף מֹשֶׁה עַצְמוֹ עִמָּהֶם? נִתְעַלֵּם מֵעֵינֵי מֹשֶׁה, וּכְסָבוּר שֶׁנִּכְנָס עִמָּהֶם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;כִּי אָנֹכִי מֵת בָּאָרֶץ הַזֹּאת&quot; ([[דברים ד כב]]),
שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֵינֶנִּי עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן&quot; (שם), אֶלָּא שֶׁאַף עַצְמוֹתָיו אֵינָן עוֹבְרוֹת אֶת הַיַּרְדֵּן; אֶלָּא מִפְּנֵי מָה שִׁתֵּף מֹשֶׁה עַצְמוֹ עִמָּהֶם?
אָמַר: עַכְשָׁו יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים, אִם מִי שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם וְעָשָׂה לָנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת אֵינוֹ נִכְנָס – אַף אָנוּ אֵין נִכְנָסִים.
דָּבָר אַחֵר: מִפְּנֵי מָה שִׁתֵּף מֹשֶׁה עַצְמוֹ עִמָּהֶן? מִפְּנֵי יִתְרוֹ, שֶׁלֹּא יֹאמַר: מֹשֶׁה אֵינוֹ נִכְנָס – אַף אֲנִי אֵינִי נִכְנָס!
{{הע-שמאל|משה לא היה יכול להבטיח ליתרו חלק בא&quot;י אלא חלק בכפרה על טעות של בית דין שבטי (ראו [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ה|הוריות א ה,]] וכן [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/טז#פיסקה קמד|ספרי דברים קמד,]]) או מקום קבורה.}}
&quot;אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם&quot;, וְאֵין לַגֵּרִים בּוֹ חֵלֶק.
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;וְהָיָה הַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר גָּר הַגֵּר אִתּוֹ שָׁם תִּתְּנוּ נַחֲלָתוֹ&quot; ([[יחזקאל מז כג]])?
אֶלָּא, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִירֻשָּׁה – תְּנֵיהוּ עִנְיָן לְכַפָּרָה, שֶׁאִם הָיָה בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה – מִתְכַּפֵּר לוֹ בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה; בְּשֵׁבֶט בִּנְיָמִן – מִתְכַּפֵּר לוֹ בְּשֵׁבֶט בִּנְיָמִן.
דָּבָר אַחֵר: אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִירֻשָּׁה – תְּנֵיהוּ עִנְיָן לִקְבוּרָה: נִתָּן לַגֵּרִים קְבוּרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
{{הע-שמאל|ההבטחה ליתרו היא לא רק מהיותו חותן משה, אלא מהיותו ריע לקב&quot;ה, ראו לעיל בדרשה על 'רעואל'.}}
&quot;לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ&quot;, וְכִי יֵשׁ בֶּן בֵּיתוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם שֶׁאֵין מֵטִיבִים לוֹ?
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם לְבֶן בֵּיתוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם מֵטִיבִים לוֹ; קַל וָחֹמֶר לְבֶן בֵּיתוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם!
{{הע-שמאל|הקב&quot;ה לא רק הבטיח לישראל טובה, אלא ציווה אותם להיטיב לגרים.}}
&quot;כִּי ה' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל&quot;, וְכִי עַד עַכְשָׁו אֵין ה' דִּבֵּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל? וַהֲרֵי מֵעוֹלָם ה' דִּבֵּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל!
אֶלָּא, פִּקֵּד הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל לְהֵיטִיב לַגֵּרִים, וְלִנְהֹג בָּהֶם עַנְוָה.
}}

===פיסקה עט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י ל''' 
'''&quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ&quot;''' ([[במדבר י ל]]), אָמַר לוֹ: אִם מִפְּנֵי נְכָסִים אוֹ מִפְּנֵי אֶרֶץ – אֵינִי בָא. {{הע-שמאל|יתרו מסרב להצעה של משה, כי יש לו שטחי אדמה משלו, ובהם נכסים (מטעים ושדות מעובדים), ויש לו משפחה (&quot;מולדת&quot;); והוא מחוייב להם, ומעדיף אותם על א&quot;י. והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב,]] שלדעת ר' אלעזר המודעי יתרו הלך לגייר את משפחתו וחזר והצטרף לישראל; וכך עולה גם מהדרשות לעיל פיסקה עח.}}
יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶרֶץ וְאֵין לוֹ נְכָסִים, יֵשׁ לוֹ נְכָסִים וְאֵין לוֹ מִשְׁפָּחָה.
אֲבָל אֲנִי – יֵשׁ לִי אֶרֶץ, וְיֵשׁ לִי נְכָסִים, וְיֵשׁ לִי מִשְׁפָּחָה, וְדַיָּן הָיִיתִי בְּעִירִי.
אִם אֵינִי הוֹלֵךְ מִפְּנֵי אַרְצִי – אֵלֵךְ מִפְּנֵי נְכָסַי; וְאִם אֵינִי הוֹלֵךְ מִפְּנֵי נְכָסַי – אֵלֵךְ מִפְּנֵי מוֹלַדְתִּי.
}}

===פיסקה פ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י לא'''
{{הע-שמאל|משה מבקש מיתרו שישאר עם ישראל, ולבסוף, כשיתרו אינו נשמע לו – הוא מאלץ אותו בכח להישאר, כי עזיבת יתרו את ישראל עלולה להתפרש כנסיגה מהגיור שלו משיקולים של רווחים כספיים.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ&quot;''' ([[במדבר י לא]]), אֵין 'נָא' אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה.
אָמַר לוֹ: אִם אֵין אַתָּה מְקַבֵּל עָלֶיךָ בַּקָּשָׁה – גּוֹזֵר אֲנִי עָלֶיךָ גְּזֵרָה.
עַכְשָׁו יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: לֹא נִתְגַּיֵּר יִתְרוֹ מֵחִבָּה.
כְּסָבוּר הָיָה יִתְרוֹ שֶׁיֵּשׁ לַגֵּרִים חֵלֶק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַכְשָׁו שֶׁרָאָה שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק – הִנִּיחָם וְהָלַךְ לוֹ.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב,]] שיתרו ובניו קבלו את איזור יריחו באופן זמני, מהכניסה לארץ עד בניין בית המקדש.}}
דָּבָר אַחֵר: אִם אֵין אַתָּה מְקַבֵּל עָלֶיךָ דֻּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ – גּוֹזְרַנִי עָלֶיךָ גְּזֵרָה.
עַכְשָׁו יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: לֹא נִתְגַּיֵּר יִתְרוֹ מֵחִבָּה.
כְּסָבוּר הָיָה יִתְרוֹ שֶׁמַּתְּנָתוֹ מְרֻבָּה; עַכְשָׁו שֶׁרָאָה שֶׁמַּתְּנָתוֹ מֻעֶטֶת – הִנִּיחָן וְהָלַךְ לוֹ.
{{הע-שמאל|מספר הגרים שיתגיירו אם יתרו ישאר עם ישראל גדול ממספר הגרים שהוא יגייר אם ילך למקומו! – (וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא שם,]] שלדעת ר' אלעזר בן ערך יתרו הלך לגייר את בני משפחתו); שהרי אם יתרו יעזוב את ישראל, הוא עלול למנוע גיורים בעתיד בגלל חילול השם שיש בכך, שהרי עיני הגרים נישאות אליו. ביטוי למגמה שעודדה את הגיור וראתה את היהדות כדת מיסיונרית.}}
דָּבָר אַחֵר: כְּסָבוּר אַתָּה שֶׁאַתָּה מַרְבֶּה כְּבוֹד הַמָּקוֹם? אֵין אַתָּה אֶלָּא מְמַעֵט.
כַּמָּה גֵּרִים וַעֲבָדִים אַתָּה עָתִיד לְהַכְנִיס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה!
'''&quot;וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם&quot;''', שֶׁלֹּא תִנְעֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי הַגֵּרִים הַבָּאִים.
לוֹמַר: אִם יִתְרוֹ, חוֹתְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, לֹא קִבֵּל עָלָיו – קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר בְּנֵי אָדָם.
{{הע-שמאל|ת&quot;ק דורש את 'במדבר'; ר' יהודה דורש 'חנותינו'.}}
'''&quot;כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר&quot;''', אָמַר לוֹ: אִלּוּ אַחֵר שֶׁלֹּא רָאָה נִסִּים וּגְבוּרוֹת בַּמִּדְבָּר, וְהִנִּיחַ וְהָלַךְ לוֹ – {{ב|כְּדַאי הוּא הַדָּבָר|סביר שאדם יתחרט על הגיור}}.
אַתָּה, שֶׁרָאִיתָ, תַּנִּיחַ וְתֵלֵךְ לְךָ? '''&quot;אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ&quot;'''!
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אָמַר לוֹ: אַתָּה הוּא שֶׁרָאִיתָ חֵן שֶׁנִּתַּן לַאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם.
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם&quot; ([[שמות יב לו]]), תַּנִּיחַ אוֹתָנוּ וְתֵלֵךְ לְךָ? '''&quot;אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ&quot;'''!
{{הע-שמאל|דורש &quot;עיניים&quot; – עיני העדה, סנהדרין; כלומר משה מבקש מיתרו שישב בסנהדרין.}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם&quot;''', אֲפִלּוּ אֵין דַּיֶּךָ אֶלָּא שֶׁתְּהֵא יוֹשֵׁב עִמָּנוּ בַּסַּנְהֶדְרִין וּתְהֵא מוֹרֶה בְּדִבְרֵי תוֹרָה!
{{הע-שמאל|דורש 'עיניים' – מאיר עיניים. משה אמנם קיבל את ההוראה מהקב&quot;ה מסיני, אבל הקב&quot;ה השכיח ממנו אותה כדי שיזכה יתרו, וראו גם לעיל פיסקה עח.}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם&quot;''', אֲפִלּוּ אֵין דַּיֵּנוּ, אֶלָּא שֶׁכָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁנִּתְעַלֵּם מֵעֵינֵינוּ תִּהְיֶה מֵאִיר עֵינֵינוּ בּוֹ.
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם&quot; ([[שמות יח כא]]).
וַהֲלֹא אַף בְּיַד מֹשֶׁה הָיָה, מִסִּינַי! שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד&quot; ([[שמות יח כג]]), וְלָמָּה נִתְעַלַּם מִמֹּשֶׁה?
לִתְלוֹת זְכוּת בַּזַּכַּאי, כְּדֵי שֶׁיִּתָּלֶה הַדָּבָר בְּיִתְרוֹ!
{{הע-שמאל|דורש 'עיניים' ככינוי חיבה.}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם&quot;''', שֶׁתְּהֵא חָבִיב עָלֵינוּ כְּגַלְגַּל עֵינַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר&quot; ([[דברים י יט]]).
&quot;וְגֵר לֹא תִלְחָץ&quot; ([[שמות כג ט]]); &quot;וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ&quot; ([[שמות כב כ]]).
}}

===פיסקה פא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י לב''' 
'''&quot;וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא&quot;''' ([[במדבר י לב]]), {{הע-שמאל| ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב:]] יתרו ובניו (הם בני יונדב) קבלו את איזור יריחו באופן זמני, מהכניסה לארץ עד בניין בית המקדש. כשהוקם המקדש הם יצאו מהמקום ולא התווכחו. וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יב#פיסקה סב|ספרי דברים סב.]] וכן לעיל פיסקה פ.}}
וְכִי מַה טּוֹבָה הֵטִיבוּ לוֹ? – אָמְרוּ, כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְחַלְּקִים אֶת הָאָרֶץ הִנִּיחוּ דֻּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ, חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה. 
אָמְרוּ: כֹּל מִי שֶׁיִּבְנֶה בֵּית הַבְּחִירָה בְּחֶלְקוֹ – יִטּוֹל דֻּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ. 
נְתָנוּהוּ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב חֵלֶק בָּרֹאשׁ, וְהָיוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם&quot; ([[מלכים א ו א]]). 
צֵא מֵהֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר – נִמְצְאוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. 
וְכֵיוָן שֶׁשָּׁרְתָה שְׁכִינָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, בָּאוּ בְּנֵי בִנְיָמִין לִטֹּל חֶלְקָם. עָמְדוּ וּפִנּוּ אוֹתוֹ מִפְּנֵיהֶם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים&quot; ([[שופטים א טז]])! 
}}

===פיסקה פב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י לג''' 
'''&quot;וַיִּסְעוּ מֵהַר ה' דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים&quot;''', אֵין צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב&quot; ([[דברים א ב]]).
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַיִּסְעוּ מֵהַר ה'&quot;'''? {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה ב|ספרי דברים ב,]] שמציגים סתירה בין שני הפסוקים, ועונים שכיוון שזכו ישראל הדרך התקצרה להם. כאן מפרשים שלא רק שהדרך התקצרה, אלא ישראל הצליחו לגמוא אותה ביום אחד: המרחק הוא דרך 3 ימים - 36 מיל, ועשו אותו ביום אחד מרוב להיטותם להגיע לא&quot;י, ולמרות שהדרך מייגעת לא האטו את הקצב. לפי ת&quot;ק מדובר בדור המדבר, לפני חטא המרגלים. 
לפי &quot;דבר אחר&quot; מדובר על הדור השני, שאחרי חטא המרגלים, והפסוקים עוסקים במסעות השנה ה-40 ואינם במקומם. לשתי הדעות הפסוקים מלמדים שבח לישראל.}} 
מְלַמֵּד שֶׁהִלְּכָה שְׁכִינָה בּוֹ בַיּוֹם שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מִיל, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ.
מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִבְנֵי אָדָם שֶׁיּוֹצְאִים לַמִּלְחָמָה;
{{ב|בְּשָׁעָה שֶׁהֵם יוֹצְאִים הֵם שְׂמֵחִים,|בבקר, כשיוצאים לדרך – הולכים מהר ובשמחה}} 
וְכָל זְמַן שֶׁהֵם מִתְיַגְּעִים – יְדֵיהֶם מִתְרַשְּׁלוֹת!
אֲבָל יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהֵם מִתְיַגְּעִים – הֵם שְׂמֵחִים, וְאוֹמְרִים: נֵלֵךְ וְנִירַשׁ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!

דָּבָר אַחֵר: אָמְרוּ: אֲבוֹתֵינוּ חָטְאוּ, נִגְזְרָה עֲלֵיהֶם גְּזֵרָה: &quot;בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם&quot; ([[במדבר יד כט]]).
אֲבָל אָנוּ לֹא נֶחֱטָא וְנָמוּת בַּמִּדְבָּר, אֶלָּא נֵלֵךְ וְנִירַשׁ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

'''&quot;וַאֲרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם&quot;'''. אָרוֹן זֶה שֶׁיָּצָא עִמָּהֶם בַּמַּחֲנֶה – הָיוּ בוֹ שִׁבְרֵי לוּחוֹת. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ז#ט|תוספתא סוטה ז ט,]] שהיו שני ארונות: אחד יצא לפניהם ויצא למלחמה ואחד נשאר תמיד במחנה, ובמסעות היה בין הדגל השני לשלישי (ראו [[במדבר י כא]]). רשב&quot;י מסיק את כפל הארונות מו החיבור &quot;'''ו'''ארון&quot;.}}
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַאֲרוֹן בְּרִית ה' וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה&quot; ([[במדבר יד מד]]).
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: 'אָרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם' לֹא נֶאֱמַר; אֶלָּא '''&quot;וַאֲרוֹן בְּרִית ה'...&quot;'''.
מָשָׁל {{ב|לְאַנְטִיקֵיסָר,|מפקד הצבא}} שֶׁהָיָה מַקְדִּים לִפְנֵי חֵילוֹתָיו, מְתַקֵּן לָהֶם מָקוֹם שֶׁיִּשְׁרוּ.
כָּךְ הָיְתָה הַשְּׁכִינָה מַקְדֶּמֶת לְיִשְׂרָאֵל, וּמְתַקֶּנֶת לָהֶם מָקוֹם שֶׁיִּשְׁרוּ.

'''&quot;לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד&quot; וְגוֹ' ([[במדבר כא א]]). {{הע-שמאל|ת&quot;ק דורש 'הא-תרים', שמתו התרים את הארץ; רשב&quot;י דורש שמת אהרון, ועמוד הענן הפסיק לתור לישראל מנוחה ולישר את הארץ עבורם. הדרשה צוטטה כאן כי היא מלמדת שעמוד הענן היה תר לישראל ומיישר את הדרך.}}
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ כְּנַעֲנִים שֶׁמֵּתוּ מְרַגְּלִים, אָמְרוּ: מֵתוּ מְרַגְּלִים שֶׁלָּהֶם, נֵלֵךְ וְנִלָּחֵם בָּם!
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: &quot;כִּי בָא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים&quot; – 'דֶּרֶךְ הַתָּרִים' לֹא נֶאֱמַר; אֶלָּא &quot;דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים&quot;.
כֵּיוָן שֶׁמֵּת אַהֲרֹן, אָמְרוּ: מֵת כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁלָּהֶם! הָלַךְ הַתַּיָּר הַגָּדוֹל שֶׁלָּהֶם וְעַמּוּד הֶעָנָן, שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה לָהֶם מִלְחָמָה! הֲרֵי שָׁעָה שֶׁנֵּלֵךְ וְנִלָּחֵם בָּם!

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: גְּנוּת גְּדוֹלָה הָיְתָה בְּיָדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ: &quot;נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ&quot; ([[דברים א כב]]). {{הע-שמאל|רשב&quot;י מייחס את היוזמה לשליחת המרגלים לישראל, על פי נוסחת ספר דברים, ורואה בה חטא של חוסר אמון בה'.}}
אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: אִם כְּשֶׁהֱיִיתֶם &quot;בְּאֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה&quot; ([[ירמיה ב ו]]), זַנְתִּי וּפִרְנַסְתִּי אֶתְכֶם.
כְּשֶׁאַתֶּם נִכְנָסִים בְּאֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, בְּאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאָזוּן וַאֲפַרְנֵס אֶתְכֶם!
}}

===פיסקה פג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י לד''' 
'''&quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם&quot;''' ([[במדבר י לד]]), מִיכָּן אָמְרוּ: שִׁבְעָה עֲנָנִים הֵם.
&quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם&quot;, &quot;וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵיהֶם&quot; ([[במדבר יד יד]]). {{הע-שמאל|בשבעה מקומות נזכר עמוד הענן בתורה. ת&quot;ק מסיק שהיו שבעה עננים, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פתיחתא|פתיחתא למכילתא ויהי]] על פס' כג, [[ביאור:תוספתא/סוטה/ד|ותוספתא סוטה ד א.]] ר' יהודה, ר' יאשיה ורבי מונים מספרים שונים, אבל כולם מסכימים שהיה יותר מענן אחד.
הענן שהלך לפני ישראל יישר את הדרך והשמיד את המזיקים, ושאר העננים הגנו על ישראל מכל הכיוונים.}}
&quot;וּבְעַמּוּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם&quot; ([[במדבר יד יד]]), &quot;וּבְהַאֲרִיךְ הֶעָנָן&quot; ([[במדבר ט יט]]), &quot;וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן&quot; ([[שמות מ לו]]).
&quot;וְאִם לֹא יֵעָלֶה הֶעָנָן&quot; ([[שמות מ לז]]), &quot;כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן&quot; ([[שמות מ לח]]) – הֲרֵי שִׁבְעָה עֲנָנִים הָיוּ.
אַרְבָּעָה מֵאַרְבַּע רוּחוֹתָם, וְאֶחָד מִלְמַעְלָה וְאֶחָד מִלְמַטָּה, וְאֶחָד מִלִּפְנֵיהֶם: הַגָּבֹהַּ – מַנְמִיכוֹ, וְהַנָּמוּךְ – מַגְבִּיהוֹ, וּמַכֶּה אֶת הַנְּחָשִׁים וְאֶת הָעַקְרַבִּים, וּמְכַבֵּד וּמְרַבֵּץ לִפְנֵיהֶם.
וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר הָיוּ; שְׁנַיִם מִכָּל רוּחַ וְרוּחַ, וּשְׁנַיִם מִלְמַעְלָה, וּשְׁנַיִם מִלְמַטָּה, וְאֶחָד מִלִּפְנֵיהֶם.
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: אַרְבָּעָה. רַבִּי אוֹמֵר: שְׁנַיִם.

&quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם בְּנָסְעָם מִן הַמַּחֲנֶה&quot;, עַל הַחִגְּרִים וְעַל הַסּוּמִים, וְעַל הַזָּבִים וְעַל הַמְצֹרָעִים. {{הע-שמאל|אפילו על הטמאים המצורעים והזבים הגן הענן, למרות שהם הוצאו מן המחנה!}}

'''&quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם&quot;''', מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם הָיָה אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ מִתַּחַת כַּנְפֵי הֶעָנָן, עַמּוּד הֶעָנָן הָיָה נִמְשָׁךְ עִמּוֹ לַאֲחוֹרָיו עַד שָׁעָה שֶׁחוֹזֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם&quot;. {{הע-שמאל|עמוד הענן הגין על כל אחד מישראל, גם כשיצא מן המחנה – והתאים את עצמו למיקום של כל אדם מישראל.}}

אוֹ כְּשֵׁם שֶׁמֵּגֵן עַל יִשְׂרָאֵל, כָּךְ מֵגֵן עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עֲלֵיהֶם&quot;, עַל יִשְׂרָאֵל הוּא מֵגֵן, וְאֵין מֵגֵן עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם! {{הע-שמאל|עמוד הענן הגן רק על ישראל ביום דווקא; עמוד האש האיר לישראל דווקא רק בלילה, וגם הוא האיר לכל אחד מישראל בכל מקום שהיו.}}
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁמֵּגֵן עֲלֵיהֶם בַּיּוֹם, כָּךְ מֵגֵן עֲלֵיהֶם בַּלַּיְלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;יוֹמָם&quot;, בַּיּוֹם הוּא מֵגֵן, וְאֵין מֵגֵן בַּלַּיְלָה.
אֱמוֹר מֵעַתָּה: עַמּוּד עָנָן לֹא הָיָה מֵגֵן עֲלֵיהֶם בַּלַּיְלָה,
אֲבָל עַמּוּד הָאֵשׁ הָיָה מֵאִיר לָהֶם בַּלַּיְלָה. אוֹ יָכוֹל שֶׁהָיָה מֵאִיר לָהֶם בַּיּוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בוֹ&quot; ([[שמות מ לח]]); בַּלַּיְלָה הוּא מֵאִיר, וְאֵין מֵאִיר בַּיּוֹם.
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁמֵּאִיר לְיִשְׂרָאֵל, כָּךְ מֵאִיר לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְעֵינֵי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות מ לח]]); עַל יִשְׂרָאֵל הוּא מֵאִיר, וְאֵינוֹ מֵאִיר לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, כָּל אוֹתָם אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לֹא נִצְרְכוּ לְנֵר, אֶלָּא אֲפִלּוּ נִכְנַס אָדָם חֶדֶר לִפְנִים מִן הַחֶדֶר, כְּמוֹ פָּנָס נִכְנָס עִמּוֹ עַד שָׁעָה שֶׁחוֹזֵר?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם&quot; ([[שמות מ לח]]). הָא, אֲפִלּוּ אָדָם נִכְנַס חֶדֶר לִפְנִים מִן הַחֶדֶר – עַמּוּד הָאֵשׁ מֵאִיר לְפָנָיו!
}}

===פיסקה פד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י לה-לו''' 
{{הע-שמאל|לדברי רבי מחלקת פרשת &quot;ויהי בנסוע&quot; את חומש במדבר לשני חלקים, וניתן לדבר על שבעה ספרים בתורה; ואכן מכאן ואילך מסתיים הטון החגיגי ששרר מתחילת החומש ומתחילים סיפורים על תלונות חוזרות ונשנות של ישראל; וראו [[ביאור:משנה ידים פרק ג#משנה ה|ידים ג ה.]]
ר' שמעון מרחיב את דברי ת&quot;ק, ומסביר את חומרת ההתלוננות של העם, שאינה מוצדקת: הקב&quot;ה הוליך את ישראל במהירות בדרך של שלושה ימים, והם התלוננו על ההתקדמות המהירה; והשוו לפיסקה פג, שם דרשו את המסע המהיר בזכות ישראל, וכאן בגנותם.}}
'''&quot;וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן&quot;''' ([[במדבר י לה]]), נָקוּד עָלָיו מִלְמַעְלָה וּמִלְמַטָּה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה זֶה מְקוֹמוֹ. 
רַבִּי אוֹמֵר: מִפְּנֵי שֶׁהוּא סֵפֶר בְּעַצְמוֹ! מִיכֵּן אָמְרוּ: סֵפֶר שֶׁנִּמְחַק וְנִשְׁתַּיֵּר בּוֹ שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת, כְּפָרָשַׁת &quot;וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן&quot; – מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נָקוּד עָלָיו מִלְמַעְלָה וּמִלְמַטָּה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה זֶה מְקוֹמוֹ; וּמֶה הָיָה רָאוּי לִכָּתֵב תַּחְתָּיו? '''&quot;וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים&quot;''' ([[במדבר יא א]]). 
מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִבְנֵי אָדָם שֶׁאָמְרוּ לַמֶּלֶךְ: הֲנִרְאֶה שֶׁתַּגִּיעַ עִמָּנוּ אֵצֶל מוֹשֵׁל עַכּוֹ? הִגִּיעַ לְעַכּוֹ; הָלַךְ לוֹ לְצוֹר – הִגִּיעַ לְצוֹר. 
הָלַךְ לוֹ לְצִידוֹן – הִגִּיעַ לְצִידוֹן; הָלַךְ לוֹ לְבֵירִי – הִגִּיעַ לְבֵירִי; הָלַךְ לוֹ לְאַנְטוֹכְיָה – הִגִּיעַ לְאַנְטוֹכְיָה. 
הִתְחִילוּ בְנֵי אָדָם מִתְרַעֲמִים עַל הַמֶּלֶךְ, שֶׁנִּתְלַבְּטוּ עַל דֶּרֶךְ זוֹ – וְהַמֶּלֶךְ צָרִיךְ לְהִתְרַעֵם עֲלֵיהֶם, שֶׁבִּשְׁבִילָם נִתְלַבֵּט עַל דֶּרֶךְ זוֹ. {{הע-שמאל|במשל, המלך הולך מרחק גדול עבור בני האדם, והם מפרשים את המסע כויתור שלהם עבור המלך, כאילו הם הולכים עבורו: מי מוביל את המסע המשותף ומי מלווה את המוביל?}}
כָּךְ הָלְכָה שְׁכִינָה בּוֹ בַיּוֹם שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מִיל, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ. 
הִתְחִילוּ יִשְׂרָאֵל מִתְרַעֲמִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁנִּתְלַבְּטוּ עַל דֶּרֶךְ זוֹ – וְהַמָּקוֹם צָרִיךְ לְהִתְרַעֵם עֲלֵיהֶם, שֶׁבִּשְׁבִילָם הִילְכָה שְׁכִינָה בּוֹ בַיּוֹם שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מִילִין, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ. 

{{הע-שמאל|לכאורה יש סתירה בין דברי משה, הנראים כהובלה של משה את הענן והקמה שלו – לבין ההובלה של הענן את המחנה לפי פרק ט, וראו שאלה דומה לעיל פיסקה עב. הפתרון הוא שמשה מבטא את היוזמה של הקב&quot;ה לצאת לדרך, ואינו יוזם את היציאה מדעתו.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ה'&quot;''', וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: '''&quot;עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ&quot;''' ([[במדבר ט כ]]). כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? 
מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁאָמַר לְעַבְדּוֹ: הֲנִרְאֶה {{ב|שֶׁתַּעֲמִידֵנִי,|הער אותי בבקר}} בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לִיתֵּן יְרֻשָּׁה לְבָנַי! 
דָּבָר אַחֵר: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וְנָהַג אוֹהֲבוֹ עִמּוֹ. {{הע-שמאל|פתרון אחר לסתירה: הקב&quot;ה מבטא את רצונו בנוכחות של אוהבו בדרך ובחניה, כלומר מדובר במחווה כלפי משה.}}
כְּשֶׁהוּא נוֹסֵעַ אוֹמֵר: אֵינִי נוֹסֵעַ עַד שֶׁיָּבֹא אוֹהֲבִי! וּכְשֶׁהוּא חוֹנֶה אוֹמֵר: אֵינִי חוֹנֶה עַד שֶׁיָּבֹא אוֹהֲבִי! 
נִמְצֵאתָ מְקַיֵּם 'עַל פִּי מֹשֶׁה יַחֲנוּ', וְנִמְצֵאתָ מְקַיֵּם '''&quot;עַל פִּי ה' יַחֲנוּ&quot;''', 'וְעַל פִּי מֹשֶׁה יִסָּעוּ', '''&quot;וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ.&quot;''' 
{{הע-שמאל|האויבים והתוקפים אותנו אינם נסים מפנינו אלא רק מפני הקב&quot;ה. נוכחות הקב&quot;ה היא שנותנת משמעות לישראל, ואלמלא היתה לא היו ישראל בעלי משמעות כלפי העמים השונים: הוא המבעיר אותם והמכה אותם באבנים.}}
'''&quot;קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ&quot;''' – אֵלּוּ הַמְּכֻנָּסִים! '''&quot;וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ&quot;''' – אֵלּוּ הָרוֹדְפִים! '''&quot;מִפָּנֶיךָ&quot;''' – מִפָּנֶיךָ הֵם נָסִים, וְאֵין אָנוּ כְלוּם לִפְנֵיהֶם; 
אֶלָּא כְּשֶׁפָּנֶיךָ אִתָּנוּ – אָנוּ כְלוּם לִפְנֵיהֶם, וּכְשֶׁאֵין פָּנֶיךָ אִתָּנוּ – אֵין אָנוּ כְלוּם לִפְנֵיהֶם. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה. וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא&quot;''' ([[שמות לג טו]]-טז). 
וְאוֹמֵר: '''&quot;וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרוֹן וַה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת&quot;''' ([[יהושע י יא]]). 
וְאוֹמֵר: '''&quot;אֱלֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ. כְּאֵשׁ תִּבְעַר יָעַר וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים&quot;''' ([[תהלים פג יד]]-טו). 
{{הע-שמאל|שורת דרשות הטוענות שאויביו של ישראל הם האויבים כביכול של הקב&quot;ה, המזוהה עם עמו; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ו|מכילתא שירה ו.]]}}
'''&quot;וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ&quot;''', וְכִי יֵשׁ שׂוֹנְאִים לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם? אֶלָּא מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל מִי שֶׁשּׂוֹנֵא אֶת יִשְׂרָאֵל – כְּאִלּוּ שׂוֹנֵא אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: '''&quot;וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ&quot;''' ([[שמות טו ז]]), וְכִי יֵשׁ קָמִים לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם? אֶלָּא מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל מִי שֶׁקָּם עַל יִשְׂרָאֵל – כְּאִלּוּ קָם עַל הַמָּקוֹם. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;אַל תִּשְׁכַּח קוֹל צֹרְרֶיךָ שְׁאוֹן קָמֶיךָ עֹלֶה תָמִיד&quot;''' ([[תהלים עד כג]]), '''&quot;כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ ה'&quot;''' ([[תהלים צב י]]), '''&quot;כִּי הִנֵּה רְחֵקֶיךָ יֹאבֵדוּ&quot;''' ([[תהלים עג כז]]). 
'''&quot;כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ&quot;''', מִפְּנֵי מָה? '''&quot;עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד&quot;''' ([[תהלים פג ג]]-ד). {{הע-שמאל|הפסוק מתהלים קלט טוען, לפי הפשט, שאויבי הקב&quot;ה שנואים על המשורר; אבל הדרשה הופכת את הדברים וטוענת שאויבי האדם והעם נחשבים כאויבי הקב&quot;ה.
הדרשה על זכריה משמשת מעבר מהטענה שאויבי העם  נחשבים כאויבי הקב&quot;ה לטענה &quot;שכינה הכתוב&quot;, והטקסט הנסתר השתנה כדי לא לפגוע בכבודו של הקב&quot;ה; מעין תיקון של P.C.; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ו|מכילתא שם.]]
המילה הנסתרת בזכריה היא &quot;כנוגע בבבת עיני&quot;; באיוב – &quot;עליך למשא&quot;; ביחזקאל – &quot;אל אפי&quot;; בחבקוק – &quot;ולא תמות&quot;; בתהלים – &quot;וימירו את כבודי&quot;; בבמדבר – &quot;ואל אראה ברעתם&quot;; בירמיה – &quot;ועמי המיר כבודי&quot;; בבמדבר יב – &quot;בצאתו מרחם אימנו ויאכל חצי בשרנו&quot;.}}
'''&quot;הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה' אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט. תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי&quot;''' ([[תהלים קלט כא]]-כב). 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם כְּנֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ&quot;''' ([[זכריה ב יב]]). רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 'בְּבַבַת עַיִן' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא &quot;בְּבָבַת עֵינוֹ&quot;, כִּבְיָכוֹל כְּלַפֵּי מַעְלָה כָּתוּב מְדַבֵּר, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: '''&quot;לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ וָאֶהְיֶה עָלַי לְמַשָּׂא&quot;''' ([[איוב ז כ]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: '''&quot;וְהִנָּם שֹׁלְחִים אֶת הַזְּמוֹרָה אֶל אַפָּם&quot;''' ([[יחזקאל ח יז]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: '''&quot;הֲלוֹא אַתָּה מִקֶּדֶם ה' אֱלֹהַי קְדֹשִׁי וְלֹא נָמוּת&quot;''' ([[חבקוק א יב]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: '''&quot;וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב&quot;''' ([[תהלים קו כ]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: '''&quot;וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי הָרְגֵנִי נָא הָרֹג אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי&quot;''' ([[במדבר יא טו]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: '''&quot;וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדוֹ&quot;''' ([[ירמיה ב יא]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: '''&quot;אַל נָא תְהִי כַּמֵּת אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ&quot;''' ([[במדבר יב יב]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. {{הע-שמאל|חוזר לפסוק מזכריה, המזהה את הפוגעים בישראל כפוגעים בקב&quot;ה.}}
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: '''&quot;בָּבַת עֵינוֹ&quot;''', רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 'בָּבַת הָעַיִן' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא &quot;בָּבַת עֵינוֹ&quot;, כִּבְיָכוֹל כְּלַפֵּי מַעְלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר! 
{{הע-שמאל|אילו היו אנשי מרוז נלחמים עבור ישראל היו נחשבים כעוזרים לקב&quot;ה, למרות שאינו זקוק לעזרה; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שיג|ספרי דברים שיג.]]}}
וְכָל מִי שֶׁעוֹזֵר אֶת יִשְׂרָאֵל – כְּאִלּוּ עוֹזֵר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ ה' אֹרוּ אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ, כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה' לְעֶזְרַת ה' בַּגִּבּוֹרִים&quot;''' ([[שופטים ה כג]]). 
{{הע-שמאל|ממשיך בדרשה על [[זכריה ב יב]]: הקב&quot;ה מחבב את ישראל כאדם המחבב את עינו.}}
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֵין לְךָ חָבִיב בְּכָל הַגּוּף כָּעַיִן, וּמִשֵּׁל בָּהּ אֶת יִשְׂרָאֵל. 
מָשָׁל: אָדָם לוֹקֶה עַל רֹאשׁוֹ, אֵינוֹ {{ב|אוֹמֵץ|עוצם}} אֶלָּא עֵינָיו; הָא אֵין לְךָ חָבִיב בְּכָל הַגּוּף כָּעַיִן, וּמִשֵּׁל בָּהּ אֶת יִשְׂרָאֵל. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;מַה בְּרִי וּמַה בַּר בִּטְנִי וּמֶה בַּר נְדָרָי&quot;''' ([[משלי לא ב]]), וְאוֹמֵר: '''&quot;כִּי בֵן הָיִיתִי לְאָבִי רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּי&quot;''' ([[משלי ד ג]]). 
{{הע-שמאל|דרשה אחרת על זכריה: הפוגע בישראל גורם לפגיעה בו עצמו, כאדם המושיט את אצבעו לתוך עינו שלו. שורת דוגמאות לאויבי ישראל שנפגעו עקב כך; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ו|מכילתא שם.]]}}
רַבִּי יוֹסֵי בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כְּאָדָם שֶׁמּוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ לְתוֹךְ עֵינוֹ וּמְחַטְּטָהּ. 
פַּרְעֹה, שֶׁנָּגַע בָּכֶם, מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? '''&quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם&quot;''' ([[שמות טו ד]]). 
סִיסְרָא, שֶׁנָּגַע בָּכֶם, מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? '''&quot;מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא&quot;''' ([[שופטים ה כ]]). 
סַנְחֵרִיב, שֶׁנָּגַע בָּכֶם, מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? '''&quot;וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר&quot;''' ([[מלכים ב יט לה]]). 
נְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁנָּגַע בָּהֶם, מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? '''&quot;וְעִשְׂבָּא כְתוֹרִין יֵאכֻל&quot;''' ([[דניאל ד ל]]). 
הָמָן, שֶׁנָּגַע בָּכֶם, מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? '''&quot;וְאֹתוֹ תָּלוּ עַל הָעֵץ&quot;''' ([[אסתר ח ז]]). 
{{הע-שמאל|הקב&quot;ה עסק בחומר ובלבנים כישראל במצרים, והשתעבד עמהם למצרים, והיה עמם בצרתם; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יד|מכילתא פסחא יד.]] }}
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא: כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְשֻׁעְבָּדִים – כִּבְיָכוֹל שְׁכִינָה מִשְׁתַּעְבֶּדֶת עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר&quot;''' ([[שמות כד י]]). 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר&quot;''' ([[ישעיה סג ט]]). 
{{הע-שמאל|גם צדיקים יחידים שנמצאים בצרה – הקב&quot;ה סובל עימם בצרתם, כגון יוסף שנמכר לעבד לפוטיפר – הקב&quot;ה היה עמו בעבדות.}}
אֵין לִי אֶלָּא צָרַת צִבּוּר; צָרַת יָחִיד מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה&quot;''' ([[תהלים צא טו]]). 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ... וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף&quot;''' ([[בראשית לט כ]]-כא). 
{{הע-שמאל|שתי דרשות הפוכות: ר' אליעזר דורש את הפסוק משמואל לגנותם של ישראל, שעבדו ע&quot;ז למרות שהקב&quot;ה בקע להם את הים, וראו דרשות כאלו בדברי ר' אליעזר [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יד|במכילתא פסחא יד,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה נ|שם ויהי ג,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|ושם ויסע א.]]
ר' עקיבא דורש את אותו הפסוק לשבחם של ישראל, שהקב&quot;ה גאל גם את עצמו ממצרים עם ישראל.}}
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹי וֵאלֹהָיו&quot;''' ([[שמואל ב ז כג]]). 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עֲבוֹדָה זָרָה עָבְרָה בַיָּם עִם יִשְׂרָאֵל, וְאֵיזֶה זֶה? זֶה פִּסְלוֹ שֶׁל מִיכָה. 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אִלְמָלֵא מִקְרָא שֶׁכָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאוֹמְרוֹ, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַמָּקוֹם: פָּדִיתָ אֶת עַצְמְךָ! {{הע-שמאל|דורש &quot;נגליתי&quot; – גליתי.}}
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם בְּבֵית פַּרְעֹה&quot;''' ([[שמואל א ב כז]]). 
גָּלוּ לְבָבֶל – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;לְמַעַנְכֶם שֻׁלַּחְתִּי בָבֶלָה&quot;''' ([[ישעיה מג יד]]). 
גָּלוּ לְעֵילָם – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְשַׂמְתִּי כִסְאִי בְּעֵילָם&quot;''' ([[ירמיה מט לח]]). 
גָּלוּ לֶאֱדוֹם – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה&quot;''' ([[ישעיה סג א]]). 
וּכְשֶׁהֵם חוֹזְרִים – שְׁכִינָה חוֹזֶרֶת עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ&quot;''' ([[דברים ל ג]]); 'וְהֵשִׁיב' לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא &quot;וְשָׁב ה'&quot;. 
וְאוֹמֵר: '''&quot;אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי&quot;''' ([[שיר השירים ד ח]]). 
רַבִּי אוֹמֵר: כָּאן אַתָּה אוֹמֵר '''&quot;קוּמָה ה'&quot;''', וְכָאן אַתָּה אוֹמֵר '''&quot;שׁוּבָה ה'&quot;''' ([[במדבר י לו]]). כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? 
מַגִּיד הַכָּתוּב, כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹסְעִים הָיָה עַמּוּד הֶעָנָן מְקֻפָּל וְעוֹמֵד, וְלֹא הָיָה מְהַלֵּךְ עַד שֶׁמֹּשֶׁה אָמַר לוֹ: '''&quot;קוּמָה ה'&quot;'''. 
וּכְשֶׁהֵם חוֹנִין הָיָה עַמּוּד עָנָן מְקֻפָּל וְעוֹמֵד, וְלֹא הָיָה פּוֹרֵס עַד שֶׁהָיָה אוֹמֵר: '''&quot;שׁוּבָה ה'&quot;'''. 
נִמְצֵיתָ מְקַיֵּם '''&quot;קוּמָה ה'&quot;''' וְנִמְצֵיתָ מְקַיֵּם '''&quot;שׁוּבָה ה'&quot;'''. 
{{הע-שמאל|כאן מוצגת ברכה של משה לישראל, שמספרם יגדל באלפים וברבבות. בהמשך נראה שמשה מבקש שהקב&quot;ה ישרה שכינה בזכות רבבות אלפי ישראל, ומדובר בדרשה שונה.}}
'''&quot;וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[במדבר י לו]]), מַגִּיד הַכָּתוּב כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹסְעִים אֲלָפִים וְחוֹנִים רְבָבוֹת. 
כִּבְיָכוֹל אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: אֵינֶנִּי מַנִּיחַ אֶת הַשְּׁכִינָה לִשְׁרוֹת עַד שֶׁתַּעֲשֶׂה לְיִשְׂרָאֵל אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. 
שֶׁמִּתְּשׁוּבָה שֶׁאָמַר אַתָּה יוֹדֵעַ מַה אָמַר לָהֶם: '''&quot;ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים&quot;''' ([[דברים א יא]]). אָמְרוּ לוֹ: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הֲרֵי אָנוּ מֻבְטָחִים בִּבְרָכוֹת הַרְבֵּה. {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה יא|ספרי דברים יא:]] ברכה שנותן אדם היא מוגבלת ביסודה, ולכן מעדיפים ישראל את ברכת הקב&quot;ה. משה הוסיף ברכה משלו, אבל לא נתן אותה במקום ברכת הקב&quot;ה אלא בנוסף אליה.
מחלק את הפסוק ומפריד בין 'אלף פעמים' (ברכת משה) ל'כאשר דבר לכם' (ברכת הקב&quot;ה).
בשורה האחרונה רומז לברכות הקב&quot;ה לאבות: כחול הים ([[בראשית כב יז]]), כעפר הארץ ([[בראשית כח יד]]), כדגי הים ([[בראשית מח טז]]) וככוכבי השמים (כאן וב[[בראשית כב יז]]).}}
שֶׁכָּךְ הִבְטִיחָנוּ: כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְחוֹל הַיָּם וּכְצִמְחֵי אֲדָמָה, וְאַתָּה נוֹתֵן קִצְבָה לְבִרְכוֹתֵינוּ! 
אָמַר לָהֶם: אֲנִי בָּשָׂר וָדָם, יֵשׁ קִצְבָה לְבִרְכוֹתַי; זוֹ – מִשֶּׁלִּי; אֲבָל הוּא יְבָרֵךְ אֶתְכֶם '''&quot;כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם&quot;''', כְּחוֹל יָמִים וּכְצִמְחֵי אֲדָמָה וּכְדַגֵּי הַיָּם וּכְכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב: 

'''&quot;וּבְנֻחֹה יֹאמַר&quot;''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה לְמַעְלָה אֶלָּא בַּאֲלָפִים וּרְבָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן&quot;''' ([[תהלים סח יח]]). {{הע-שמאל|המינימום להשראת שכינה הוא 22000 איש – ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|מכילתא בחדש ג.]]}}
וּכְשֵׁם שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה לְמַעְלָה אֶלָּא בַּאֲלָפִים וּבִרְבָבוֹת – כָּךְ אֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה לְמַטָּה אֶלָּא בַּאֲלָפִים וּרְבָבוֹת.
לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל&quot;'''! 
}}</text>
      <sha1>0o5yfbwtx77jd0e2pgwd0wihvceqi72</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011452</id>
      <parentid>3011451</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T15:46:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011452</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="103066" sha1="8q2y04v6phaa60vcgnut61t8aer7y60" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת בהעלותך פרק י==

===פיסקה עב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י א-ב''' 
{{הע-שמאל|הנסיעה והחניה של ישראל היו בשילוב של הענן והחצוצרות.}}
'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף&quot;''' ([[במדבר י א]]-ב), לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ&quot; ([[במדבר ט כג]]), 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, הוֹאִיל וְנוֹסְעִים עַל פִּי הַדִּבֵּר וְחוֹנִים עַל פִּי הַדִּבֵּר, לֹא יִהְיוּ צְרִיכִים חֲצוֹצְרוֹת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף&quot;, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנּוֹסְעִים עַל פִּי ה' וְחוֹנִים עַל פִּי ה', צְרִיכִים הָיוּ חֲצוֹצְרוֹת! 
{{הע-שמאל|ר' יאשיה מבחין בין לשון 'קח לך' לבין 'ויקחו אליך' שנאמר בשמן למאור ובפרה אדומה. הדרשה התולה את ההבדל בעשיית רצון המקום היא לשיטתו. 
ר' יונתן ור' אליעזר משייכים את שתי הלשונות לשל הציבור, והשוו לסכוליון [[מגילת תענית א|בתחילת מגילת תענית,]] שחכמים העדיפו לממן את הקרבנות מכספי הציבור ולא מתרומות יחידים. ר' אליעזר אף מוסיף שארון העץ שבתוכו היו הלוחות עד הקמת המשכן היה גם הוא מכספי הציבור. הם מפרשים את &quot;לך&quot; – לשימושך, וראו בסוף הפיסקה.}}
&quot;עֲשֵׂה לְךָ&quot; – מִשֶּׁלְּךָ; &quot;וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ&quot; ([[שמות כז כ]]) – מִשֶּׁל צִבּוּר, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה – מִשֶּׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר; וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;קַח לְךָ&quot;? – עֲשֵׂה לְךָ. 
&quot;וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ&quot; – בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹן הַמָּקוֹם – &quot;וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ&quot;; וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – &quot;קַח לְךָ&quot;, &quot;עֲשֵׂה לְךָ&quot;: בְּשֶׁלְּךָ אֲנִי רוֹצֶה יוֹתֵר מִבָּהֶם. 
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;בָּעֵת הַהִוא אָמַר ה' אֵלַי פְּסָל לְךָ... וְעָשִׂיתָ לְךָ אֲרוֹן עֵץ&quot; ([[דברים י א]]), לֹא הָיוּ אֶלָּא מִשֶּׁל צִבּוּר. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;קַח לְךָ&quot;, &quot;עֲשֵׂה לְךָ&quot;? – בְּשֶׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
{{הע-שמאל|לעניין הדמיון בין שתי החצוצרות השוו [[ביאור:משנה יומא פרק ו|יומא ו א,]] על דמיון שני השעירים, וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה]] על דמיון שתי ציפורי המצורע.
הדרשות על 'מקשה' הופיעו [[ביאור:ספרי במדבר/ח#פיסקה סא|לעיל בפיסקה סא.]] דורש מקשה – מין קשה, מקשה – שקשה לחקות אותו כי הוא מעשה אומן, וכן מקשה – שנעשה בהקשה בקורנס.}}
&quot;חֲצוֹצְרֹת&quot; – מִעוּט חֲצוֹצְרוֹת – שְׁתַּיִם. אוֹ אִם רָצָה לְהוֹסִיף, מוֹסִיף? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת&quot;, שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף וְשֶׁלֹּא לִגְרֹעַ! 
&quot;שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת&quot; – שֶׁיִּהְיוּ שָׁווֹת בְּמַרְאֶה וּבְקוֹמָה וּבְנוֹי. 
&quot;מִקְשָׁה&quot; – אֵין מִקְשָׁה אֶלָּא מִין קָשֶׁה, מַעֲשֵׂה אֻמָּן וּמַעֲשֵׂה קֻרְנָס. 
&quot;וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה&quot;, שֶׁתְּהֵא מְזַמֵּן בָּהֶן אֶת הָעֵדָה, וּמַסִּיעַ בָּהֶן אֶת הַמַּחֲנוֹת. 
}}

===פיסקה עג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י ג-ז'''
{{הע-שמאל|מקום הכינוס של הנשיאים הוא מקום הכינוס של כל העדה – פתח אוהל מועד.}}
'''&quot;וְתָקְעוּ בָהֶן וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ כָּל הָעֵדָה... וְאִם בְּאַחַת יִתְקָעוּ&quot;''' ([[במדבר י ג]]-ד),
אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ לְהֵיכָן? הֲרֵי אֲנִי דָן: נֶאֶמְרָה תְקִיעָה בָּעֵדָה וְנֶאֶמְרָה תְקִיעָה בַּנְּשִׂיאִים.
מַה תְּקִיעָה הָאֲמוּרָה בָּעֵדָה – &quot;בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;, אַף תְּקִיעָה הָאֲמוּרָה בַּנְּשִׂיאִים – בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
{{הע-שמאל|שתי דרשות על כך שמשה היה מדבר עם הנשיאים לפני שהיה פונה לכל העדה: דיני הנדר נאמרו תחילה לראשי המטות, וכן כשקרן עור פניו הוא דיבר עם הנשיאים ואחר כך עם כל ישראל. לפי דרשת ר' יונתן הצורך להזכיר את ראשי המטות במפורש נובע מכך שהם המוסמכים להתיר נדרים.}}
יָכוֹל כָּל הַקּוֹדֵם בַּמִּקְרָא קוֹדֵם בַּמַּעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת&quot; ([[במדבר ל ב]]).
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ דִבְּרוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁהַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים – אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל דִבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁיִּהְיוּ הַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וַיִּקְרָא אֲלֵהֶם מֹשֶׁה וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו אַהֲרֹן וְכָל הַנְּשִׂיאִם בָּעֵדָה וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם,
וְאַחֲרֵי כֵן נִגְּשׁוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות לד לא]]-לב).
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ דִבְּרוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁהַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים – אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל דִבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁיִּהְיוּ הַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים.
אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת&quot;? בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאֵין הַתָּרַת נְדָרִים אֶלָּא מִפִּי מוּמְחִים.
{{הע-שמאל|פס' ז מוכיח שהתקיעה אינה זהה לתרועה, והן משמשות לצרכים שונים. בפס' ה הופיעה התקיעה לפני התרועה, ובפס' ו היא מופיעה אחריה. מכאן למדו חכמים שהסדר הוא תקיעה – תרועה – תקיעה. ר' יוחנן בן ברוקה לומד זאת ממילה &quot;שנית&quot;, כלומר שתי תקיעות.}}
'''&quot;וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה&quot;''' ([[במדבר י ה]]), תְּקִיעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּתְרוּעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
אַתָּה אוֹמֵר תְּקִיעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּתְרוּעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אוֹ תְּקִיעָה וּתְרוּעָה כְּאַחַת?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ&quot;''' ([[במדבר י ז]]) – הֲרֵי תְקִיעָה אֲמוּרָה.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה&quot;? תְּקִיעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּתְרוּעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
אוֹ אֵין לִי אֶלָּא תְּקִיעָה לִפְנֵי תְרוּעָה; תְּקִיעָה לְאַחַר תְרוּעָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם&quot;''' ([[במדבר י ו]]).
נֶאֶמְרָה {{ב|כָּאן|פס' ה}} תְּרוּעָה וְנֶאֶמְרָה {{ב|לְהַלָּן|פס' ו}} תְּרוּעָה.
מַה תְּרוּעָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – תְּקִיעָה לְאַחַר תְרוּעָה, אַף תְּרוּעָה הָאֲמוּרָה כָּאן – תְּקִיעָה לְאַחַר תְּרוּעָה.
וּמַה כָּאן, תְּקִיעָה לִפְנֵי תְרוּעָה – אַף לְהַלָּן תְּקִיעָה לִפְנֵי תְרוּעָה; הָא לָמַדְנוּ שֶׁתּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ!
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה&quot;, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שֵׁנִית&quot; ([[במדבר י ו]]).
אֶלָּא זֶה בָּנָה אָב לַתְּקִיעָה, שֶׁתְּהֵא שְׁנִיָּה לַתְּרוּעָה. הָא לָמַדְנוּ שֶׁתּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ!
{{הע-שמאל|קושר את התרועה בחצוצרות לתקיעת השופר בראש השנה. שלושת האיזכורים של תרועה מלמדים שאדם חייב לשמוע בראש השנה תשעה קולות.}}
אֵין לִי אֶלָּא בַּמִּדְבָּר; בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מִנַּיִן? נֶאֶמְרָה כָּאן תְּרוּעָה, וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן תְּרוּעָה.
מַה תְּרוּעָה הָאֲמוּרָה כָּאן, תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ – אַף תְּרוּעָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ.
שָׁלֹשׁ תְּרוּעוֹת נֶאֶמְרוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה: &quot;שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה&quot; ([[ויקרא כג כד]]), &quot;וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה&quot; ([[ויקרא כה ט]]), &quot;יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם&quot; ([[במדבר כט א]]) –
שְׁתֵּי תְקִיעוֹת לְכָל אַחַת וְאַחַת. נִמְצֵינוּ לְמֵדִים לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה שָׁלֹשׁ תְּרוּעוֹת וְשֵׁשׁ תְּקִיעוֹת:
{{הע-שמאל|המדרש מודה שהדרשה דלעיל אינה אלא אסמכתא, שהרי הפסוק מבמדבר נצרך לעצם חיוב התקיעה בראש השנה, ואינו יכול להימנות במספר התרועות; בהמשך מסייג ר' שמואל בר נחמני עוד, וטוען שגם הפסוק מויקרא כה נצרך לעניינו, שהוא התקיעה ביום הכיפורים שביובל: מהתורה מספיקה תרועה אחת בראש השנה, וכל היתר הן תוספות שהרחיבו בהן עוד ועוד במהלך הדורות.
הצבת החובה לשמוע תשעה (בימינו מאה) קולות כתקנת חכמים מדגישה את כוחם של חכמים להוסיף על דברי התורה ולעצב את ההלכה כראות עיניהם.}}
שְׁתַּיִם מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְאַחַת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.
&quot;שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה&quot;, &quot;וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה&quot; – מִן הַתּוֹרָה; &quot;יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם&quot; – לְתַלְמוּדוֹ הוּא בָּא.
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אוֹמֵר: אַחַת מִדִּבְרֵי תוֹרָה וּשְׁתַּיִם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.
&quot;שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה&quot; – מִן הַתּוֹרָה; &quot;וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה&quot; וְ&quot;יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם&quot; – לְתַלְמוּדוֹ הוּא בָּא.
{{הע-שמאל|אי הזכרת המחנות שבמערב ובצפון, שנסעו אחרי המשכן, היא מכוונת: לא היה צורך לתקוע להם!
לדעת &quot;יש אומרים&quot; אכן תקעו גם למחנות המערבי והצפוני, ולא זו בלבד, אלא שלכל  שבט תקעו בנפרד, כלומר שלוש תרועות לכל דגל, ובסך הכל 12 תרועות (בתוספת התקיעות – מדובר על 36 קולות)!}}
'''&quot;וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים קֵדְמָה, וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים תֵּימָנָה&quot;.'''
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁתּוֹקֵעַ לַמִּזְרָח וְלַדָּרוֹם, כָּךְ תּוֹקֵעַ לַצָּפוֹן וְלַמַּעֲרָב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם&quot;''': תְּקִיעָה אַחַת לִשְׁתֵּיהֶם.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שָׁלֹשׁ לְכָל רוּחַ וָרוּחַ.
}}

===פיסקה עד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י ז''' 
{{הע-שמאל|המכנה המשותף לשתי המטרות של החצוצרות הוא שבשתיהן משתתפות שתי חצוצרות. התקיעה עצמה אינה דומה, כי בהקהלת העם יש לתקוע ולא להריע.}}
'''&quot;וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''&quot;וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת&quot;''' ([[במדבר י ב]]).
מַה מִקְרָא הָעֵדָה בִּשְׁתַּיִם – אַף מַסַּע הַמַּחֲנוֹת בִּשְׁתַּיִם.
אוֹ, מַה מַסַּע הַמַּחֲנוֹת תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ תּוֹקֵעַ, אַף הַקְהֵל אֶת הָעֵדָה תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ תּוֹקֵעַ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ&quot;'''.
}}

===פיסקה עה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י ח'''
{{הע-שמאל|עד עתה לא הקדישו הפסוקים חשיבות לזהות התוקעים אלא רק לצורת התקיעה. כאן מתיחסים גם לזהות התוקע.}}
'''&quot;וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּחֲצֹצְרוֹת&quot;''' ([[במדבר י, ח]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְאִם בְּאַחַת יִתְקְעוּ&quot; ([[במדבר י, ד]]), שׁוֹמְעַנִי אַף יִשְׂרָאֵל בְּמַשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים&quot;.
{{הע-שמאל|ר' טרפון מגנה בתחילה את ר' עקיבא ש'מגבב' עליו פסוקים וחולק על המסורת שייצג ר' טרפון, אבל לבסוף הוא מודה לו ומאשר את דבריו, ומשבח אותו כטעם חייו. שיחה דומה, שגם בה נשבע ר' טרפון בחיי בניו ולבסוף מודה לר' עקיבא ומשבחו – מופיעה [[ביאור:תוספתא/זבחים/א#ו|בתוספתא זבחים א ו,]] שם זוכר ר' טרפון שיש הבדל בין קבלת הדם לזריקתו, ור' עקיבא מזכיר לו שההבדל הוא בדינם של הכהנים הפסולין שקיבלו או זרקו את הדם, ולא בכשרות הפעולה. וראו גם [[ביאור:ספרא/נדבה#פרשה ד|ספרא נדבה פרשה ד ד-ה.]]
לזכרון של ר' טרפון את הכהן החיגר שתוקע בחצוצרה ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ז#ח|תוספתא סוטה ז ח.]]}}
&quot;הַכֹּהֲנִים&quot; – בֵּין תְּמִימִים, בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִים, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: תְּמִימִים וְלֹא בַּעֲלֵי מוּמִים. נֶאֱמַר כָּאן &quot;כֹּהֲנִים&quot;, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;כֹּהֲנִים&quot;.
מַה כֹּהֲנִים הָאֲמוּרִים לְהַלָּן – תְּמִימִים וְלֹא בַּעֲלֵי מוּמִין, אַף כֹּהֲנִים הָאֲמוּרִים כָּאן – תְּמִימִים וְלֹא בַּעֲלֵי מוּמִין.
אָמַר לוֹ רַבִּי טַרְפוֹן: עַד מָתַי מְגַבֵּב וּמֵבִיא עָלֵינוּ, עֲקִיבָא? אֵינִי יָכוֹל לִסְבֹּל!
אֲקַפֵּחַ אֶת בָּנַי אִם לֹא רָאִיתִי שִׁמְעוֹן אֲחִי אִימָּא, שֶׁהָיָה חִגֵּר בְּרַגְלוֹ אַחַת,
שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמֵרִיעַ בַּחֲצֹצְרוֹת!
אָמַר לוֹ: הִין, רַבִּי; שֶׁמָּא בְּהַקְהֵל רָאִיתָ? שֶׁבַּעֲלֵי מוּמִין כְּשֵׁרִין בְּהַקְהֵל, וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּבַיּוֹבֵל!
אָמַר לוֹ: הָעֲבוֹדָה, שֶׁלֹּא בִדִּיתָ!
אַשְׁרֶיךָ אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁיָּצָא מֵחֲלָצֶיךָ עֲקִיבָא! טַרְפוֹן רָאָה – וְשָׁכַח, עֲקִיבָא דּוֹרֵשׁ מֵעַצְמוֹ – וּמַסְכִּים לַהֲלָכָה! הָא כָּל הַפּוֹרֵשׁ מִמְּךָ – כְּפוֹרֵשׁ מֵחַיָּיו.
{{הע-שמאל|השאלה היא לפי דעתו של ר' יאשיה לעיל פיסקה עב, שמשה עשה את החצוצרות מכספו שלו. למרות זאת בניו לא ירשו את החצוצרות, וגם לא אחרים; החצוצרות נגנזו ובדורות הבאים עשו חצוצרות אחרות. הדרשה שלפנינו אינה מסבירה את ההלכה, ויתכן שהיא מבוססת על פס' ב &quot;עשה '''לך'''... והיו '''לך'''.}}
'''&quot;וְהָיוּ לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם&quot;''' – לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף&quot; ([[במדבר י, ב]]),
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, הוֹאִיל וְעָשָׂה אוֹתָם, יִהְיוּ יְרֻשָּׁה לְבָנָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהָיוּ לָכֶם&quot;.
&quot;לְחֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם&quot; – לְחֻקָּה נִתְּנוּ לְדוֹרוֹת, וְלֹא מַתָּנָה לְדוֹרוֹת!
מִיכָּן אָמְרוּ: כָּל הַכֵּלִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר כְּשֵׁרִים הָיוּ לְדוֹרוֹת, חוּץ מִן הַחֲצֹצְרוֹת. ([[מנחות כח א]])
}}

===פיסקה עו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י ט''' 
{{הע-שמאל|בכל מלחמה מריעים בחצוצרות: מלחמת הגנה או מלחמת התקפה!}}
'''&quot;וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם&quot;''' ([[במדבר י ט]]) בְּמַשְׁמָע, בֵּין שֶׁאַתֶּם יוֹצְאִים עֲלֵיהֶם וּבֵין שֶׁהֵם בָּאִים עֲלֵיכֶם.  
{{הע-שמאל|בניגוד לדרשה הקודמת, כאן מוגבלת התרועה בחצוצרות למלחמה אחת בכל ההיסטוריה. התרועה בחצוצרות מבשרת את מלכות ה' בארץ, כלומר החצוצרות משמשות (כמו השופר בראש השנה) לבטא את מלכות הקב&quot;ה ואת הגאולה השלמה.}}
&quot;עַל הַצַּר הַצֹּרֵר&quot; – בְּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אַתָּה אוֹמֵר בְּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּכָל הַמִּלְחָמוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם&quot;. 
אָמַרְתָּ צֵא וּרְאֵה: אֵיזוֹ הִיא מִלְחָמָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹשָׁעִים מִמֶּנָּה וְאֵין אַחֲרֶיהָ שִׁעְבּוּד? אֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וְיָצָא ה' וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם&quot; ([[זכריה יד ג]]), מַהוּ אוֹמֵר? &quot;וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ&quot;. 
{{הע-שמאל|ר' עקיבא, ברוח הדרשה שבתחילת הפיסקה, מרחיב את המצווה להריע בחצוצרות לכל צרה; וראו גם [[ביאור:משנה תענית פרק ג#משנה ה|תענית ג ה ומשנה ח.]]}}
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין לִי אֶלָּא מִלְחָמָה; שִׁדָּפוֹן וְיֵרָקוֹן, וְאִשָּׁה מַקְשָׁה לֵילֵד, וּסְפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת בַּיָּם מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם&quot;, עַל כָּל צָרָה וְצָרָה שֶׁלֹּא תָבוֹא עַל הַצִּבּוּר! 
{{הע-שמאל|ר' עקיבא טוען שאין התרועה נחוצה כדי להזכיר את ישראל לפני הקב&quot;ה, שהרי הוא תמיד ער לצרותינו, וראו [[תהלים ט יג]]; אבל כיוון שהקב&quot;ה ציווה להריע בחצוצרות, והיתה אפשרות לעשות כך, ולא עשו – הצרה תפגע בישראל כעונש!
והשוו לדברי ר' ישמעאל [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|במכילתא פסחא ז,]] על פס' יג.}}
'''&quot;וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרוֹת&quot;''' וְגוֹ', רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: וְכִי חֲצוֹצְרוֹת מַזְכִּירוֹת? וַהֲלֹא דָּמִים מַזְכִּירִים! 
אֶלָּא שֶׁאִם יְכוֹלִים לְהָרִיעַ וְלֹא הֵרִיעוּ – מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ לֹא הֻזְכְּרוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם! 
{{הע-שמאל|הזכרון שעליו מדובר כאן הוא דווקא זכרון לטובה ולא זכרון של פורענות.}}
&quot;וְנִזְכַּרְתֶּם... וְנוֹשַׁעְתֶּם&quot;, הָא כָּל זְמַן שֶׁנִּזְכָּרִים יִשְׂרָאֵל – אֵין נִזְכָּרִים אֶלָּא לִתְשׁוּעוֹת. 
}}

===פיסקה עז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י י''' 
{{הע-שמאל|לדעת ר' נתן כל יום הוא יום שמחה, וראו [[ביאור:משנה סוכה פרק ה#משנה ה|סוכה ה ה,]] שהיו תוקעים בכל יום תשעה קולות על כל תמיד.}}
'''&quot;וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם&quot;''' ([[במדבר י י]]) – אֵלּוּ שַׁבָּתוֹת; רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵלּוּ תְּמִידִים. 
'''&quot;וּבְמוֹעֲדֵיכֶם&quot;''' – אֵלּוּ שָׁלֹשׁ רְגָלִים; '''&quot;וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם&quot;''' – כְּמַשְׁמָעוֹ. 
{{הע-שמאל|ת&quot;ק טוען שהתקיעות קשורות לקרבנות הציבור, שהרי החצוצרות עצמן שימשו לענייני ציבור: להקהיל את הציבור, לצאת למסעות או למלחמה וכדומה, וראו דברי ר' יונתן לעיל פיסקה עב, שהחצוצרות עצמן הן משל ציבור.
בן עזאי מסיק מההשוואה בין העולות לשלמים שהשלמים הם קודשי קודשים, מכאן שמדובר בשלמי ציבור (שהם כבשי עצרת, וראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ה#משנה ה|זבחים ה ה]]). בשלב השני הוא מסיק שהעולות שמדובר עליהן כאן הן עולות ציבור, בדומה לשלמי הציבור הנ&quot;ל.}}
'''&quot;וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת&quot;''' – בְּשֶׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אַתָּה אוֹמֵר בְּשֶׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֶחָד לַיָּחִיד וְאֶחָד לַצִּבּוּר? אָמַרְתָּ: בַּמֶּה עִנְיָן מְדַבֵּר? – בְּשֶׁל צִבּוּר!  
שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי: בְּשֶׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר; אוֹ אֶחָד לַיָּחִיד וְאֶחָד לַצִּבּוּר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם&quot;'''; מַה עוֹלוֹת – קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, אַף שְׁלָמִים – קָדְשֵׁי קָדָשִׁים! 
אוֹ יָכוֹל עוֹלוֹת, אֶחָד שֶׁל יָחִיד וְאֶחָד שֶׁל צִבּוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם&quot;''', מַה שְּׁלָמִים מִשֶּׁל צִבּוּר – אַף עוֹלוֹת מִשֶּׁל צִבּוּר! 
{{הע-שמאל|התקיעות אינן מכשירות או פוסלות את הקרבן, אלא הן תוספת לו ומצוה בפני עצמה.}}
'''&quot;וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם&quot;''', 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי קָרְבָּנוֹת שֶׁתָּקְעוּ עֲלֵיהֶם יִהְיוּ כְּשֵׁרִים, וְשֶׁלֹּא תָּקְעוּ עֲלֵיהֶם לֹא יִהְיוּ כְּשֵׁרִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן&quot;'''; לְזִכָּרוֹן נִתְּנוּ, וְלֹא נִתְּנוּ לְהַכְשִׁיר קָרְבָּן. 
{{הע-שמאל|ההנחה הבסיסית של הדרשות שלפנינו היא שהחצוצרות הן המקור לתקיעות ראש השנה, בדומה לפיסקה עג לעיל. התשובה לשאלה &quot;למה נאמר&quot; נמצאת בדרשת ר' נתן. הדרשה של ת&quot;ק עונה לתמיהה &quot;אבל מלכות לא שמענו&quot;, ומזהה את המלכות עם עצם התרועה.}}
'''&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה&quot; ([[ויקרא כג כד]]). 
אֲבָל מַלְכוּת לֹא שָׁמַעְנוּ! תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ&quot; ([[במדבר כג כא]]) – זֶה שׁוֹפָר וּמַלְכוּת! 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת&quot;''' – הֲרֵי שׁוֹפָר; '''&quot;וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן&quot;''' – זֶה זִכָּרוֹן; '''&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;''' – זֶה מַלְכוּת! 
{{הע-שמאל|לפי שתי הדרשות דלעיל המלכות אמורה להיות אחרונה: לפי דרשת ת&quot;ק היא נגזרת מהשופרות, ולפי דרשת ר' נתן היא נלמדת מסוף הפסוק, ואילו השופרות והזכרונות נלמדים מתחילתו. התשובה לעניין סדר האיזכורים היא מנקודת המבט של המתפלל, שבתחילה ממליך עליו את הקב&quot;ה, ואחר כך מבקש שיזכרנו ושיגאלנו.}}
אִם כֵּן מָה רָאוּ חֲכָמִים לוֹמַר מַלְכֻיּוֹת תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת? 
אֶלָּא: הַמְלִיכֵהוּ עָלֶיךָ תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ בַּקֵּשׁ מִלְּפָנָיו רַחֲמִים כְּדֵי שֶׁתִּזָּכֵר לוֹ, וּבַמֶּה? – בְּשׁוֹפָר שֶׁל חֵרוּת! 
{{הע-שמאל|השופר הוא סמל לגאולה האחרונה, שבה יתקע הקב&quot;ה בשופר ויפגע בכל אויביו.}}
וְאֵין שׁוֹפָר אֶלָּא שֶׁל חֵרוּת, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל&quot; ([[ישעיה כז יג]]), אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ מִי תּוֹקְעוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וה' אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע&quot; ([[זכריה ט יד]])! וַעֲדַיִן אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מֵהֵיכָן הַתְּקִיעָה יוֹצְאָה? 
זֶה שֶׁנֶּאֱמַר &quot;קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר וְקוֹל מֵהֵיכָל, קוֹל ה' מְשַׁלֵּם גְּמוּל לְאֹיְבָיו&quot; ([[ישעיה סו ו]]). 
}}

===פיסקה עח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י כט''' 
{{הע-שמאל|הזהות של יתרו היא מסתורית, כי יש לו כמה שמות. וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א:]] &quot;שבע שמות נקראו לו&quot; וכו'
לפי הדרשה הראשונה היה שמו חובב בן רעואל, ואת הפסוק משמות ב הוא מפרש שהבנות פנו לסבן רעואל.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל&quot;''', חֹבָב הָיָה שְׁמוֹ? רְעוּאֵל הָיָה שְׁמוֹ! שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן&quot; ([[שמות ב יח]]).
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד מִקַּיִן מִבְּנֵי חֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁה&quot; ([[שופטים ד יא]]) – חֹבָב הָיָה שְׁמוֹ, וְלֹא רְעוּאֵל הָיָה שְׁמוֹ!
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן&quot;? מְלַמֵּד שֶׁהַתִּינוֹקוֹת קוֹרִים לַאֲבִי אֲבִיהֶם 'אַבָּא'.
{{הע-שמאל|הסעודה לפני הקב&quot;ה מלמדת, לדעת ר' שמעון בן מנסיא ור' ישמעאל בר' יוסי, שיתרו היה ריעו של הקב&quot;ה. 
ר' דוסתאי דורש קיני מלשון קנאה, שיתרו נמנע מע&quot;ז העלולה לגרום לקנאה, ור' יוסי דורש את אותה המילה מלשון קניין, שקנה את התורה.}}
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: רְעוּאֵל הָיָה שְׁמוֹ, רֵיעַ שֶׁל אֵל, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹקִים&quot; ([[שמות יח יב]]).
רַבִּי דּוֹסְתַּאי אוֹמֵר: קֵינִי הָיָה שְׁמוֹ; וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ קֵינִי? שֶׁפֵּרֵשׁ מִמַּעֲשֵׂה קֵינִי, דָּבָר שֶׁמְּקַנְּאִים בּוֹ לַמָּקוֹם.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל&quot; ([[דברים לב כא]]), וְאוֹמֵר &quot;אֲשֶׁר שָׁם מוֹשַׁב סֵמֶל הַקִּנְאָה הַמַּקְנֶה&quot; ([[יחזקאל ח ג]]).
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: קֵינִי הָיָה שְׁמוֹ; וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ קֵינִי? שֶׁקָּנָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וְאֶת הַתּוֹרָה.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: רְעוּאֵל הָיָה שְׁמוֹ; וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רְעוּאֵל? שֶׁרִיעָה לָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;רֵעֲךָ ורֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב&quot; ([[משלי כז י]]).
{{הע-שמאל|רשב&quot;י דורש יתרו – ייתר (הוסיף) וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|לעיל פיסקה סח,]] &quot;זכו אלו שתיאמר על ידיהם&quot;; הדרשה על חובב היא מלשון חביבות, שחיבב את התורה. בהמשך מעוצבת דמותם של יתרו ובניו כתלמידי חכמים.}}
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: שְׁנֵי שֵׁמוֹת הָיוּ לוֹ – חֹבָב וְיִתְרוֹ.
יִתְרוֹ, עַל שֵׁם שֶׁיִּתֵּר פָּרָשָׁה אַחַת בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם&quot; ([[שמות יח כא]]).
וַהֲלֹא אַף בִּידֵי מֹשֶׁה הָיוּ, מִסִּינַי, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים&quot; ([[שמות יח כג]])!
וְלָמָּה נִתְעַלֵּם מֵעֵינֵי מֹשֶׁה? לִתְלוֹת זְכוּת בְּזַכַּאי, כְּדֵי שֶׁיִּתָּלֶה הַדָּבָר בְּיִתְרוֹ.
חֹבָב, עַל שֵׁם שֶׁחִבֵּב אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁלֹּא מָצִינוּ בְּכָל הַגֵּרִים שֶׁחִבְּבוּ אֶת הַתּוֹרָה כְּיִתְרוֹ!
{{הע-שמאל|דרשה אינטרטקסטואלית על [[ירמיה לה]] ועל רשימות היוחסין שב[[דברי הימים א ב]] ובפרק ד שם, המזהה את בני יתרו עם בני יונדב בן רכב, שנהגו כנזירים. יעבץ מתפרש כשם של חכם ששימש כמורה שלהם – ולא כשם מקום; והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] 
מירמיה לה עולה לכאורה שהם זכו לכהונה; ר' יהושע חולק, שהרי הגרים אינם יכולים להיות כוהנים, ולכן הוא מפרש את שכרם כת&quot;ח היושבים בסנהדרין הנחשבים כעומדים לפני ה' כמו הכוהנים (כדרך הפרושים שנאבקו בכהונה); חכמי הסנהדרין יכלו, לדעתו, להיות גם גרים – בניגוד [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ד#משנה ב|לסנהדרין ד ב.]] תשובה אחרת היא שמבנותיהם נישאו לכוהנים, וכך נכדיהם היו אכן כוהנים. 
הדרשה עוסקת בגדולה של הגרים, ומסתיימת בקל וחומר ליהודים מלידה שעשויים להגיע לפחות לאותם הישגים – דרשה בסגנון &quot;הפטרה&quot;, המיועדת לעודד את קהל השומעים.}}
וּכְשֵׁם שֶׁחִבֵּב יִתְרוֹ אֶת הַתּוֹרָה, כָּךְ חִבְּבוּ בָּנָיו אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הָלוֹךְ אֶל בֵּית הָרֵכָבִים וְדִבַּר אֲלֵיהֶם דִּבְרֵי ה'&quot; ([[ירמיה לה ב]]).
הוֹאִיל וּבַיִת זֶה עָתִיד לֵיחָרֵב – רוֹאִים אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא חָרֵב עַכְשָׁו.
&quot;וּבַיִת לֹא תִבְנוּ וְזֶרַע לֹא תִזְרָעוּ וְגוֹ' וַנִּשְׁמַע בְּקוֹל יוֹנָדָב וְגוֹ' וַנֵּשֶׁב בָּאֹהָלִים, וַנִּשְׁמַע וַנַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יוֹנָדָב אָבִינוּ&quot; ([[ירמיה לה ז]]-ח).
וְעַל שֶׁשָּׁמְעוּ לְמִצְוַת יוֹנָדָב אֲבִיהֶם, הֶעֱמִיד מֵהֶם הַמָּקוֹם סוֹפְרִים, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּמִשְׁפְּחוֹת סֹפְרִים יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים סוּכָתִים&quot; ([[דברי הימים א ב נה]]).
&quot;תִּרְעָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁשָּׁמְעוּ תְּרוּעָה מֵהַר סִינַי. &quot;תִּרְעָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מַתְרִיעִים וּמִתְעַנִּים.
&quot;תִּרְעָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁלֹּא הָיוּ מְגַלְּחִים. &quot;תִּרְעָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בְּפֶתַח {{ב|שַׁעֲרֵי|בארמית: &quot;תרעי&quot;}} יְרוּשָׁלַיִם.
&quot;שִׁמְעָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁשָּׁמְעוּ מִצְוַת אֲבִיהֶם. &quot;סוּכָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁלֹּא סָכוּ אֶת הַשֶּׁמֶן. &quot;סוּכָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת.
&quot;יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ&quot; – שֶׁהִנִּיחוּ אֶת יְרִיחוֹ וְהָלְכוּ לָהֶם אֵצֶל יַעְבֵּץ לְעֵדֶר, לִלְמוֹד הֵימֶנּוּ תּוֹרָה.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּקְרָא יַעְבֵּץ לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל... וַיָּבֵא אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר שָׁאָל&quot; ([[דברי הימים א ד י]]).
הֵם חֲסֵרִים מִמִּי יִלְמְדוּ, וְהוּא חָסֵר לְמִי יְלַמֵּד; בָּאוּ חֲסֵרִים לִלְמוֹד אֵצֶל חָסֵר לְמִי יְלַמֵּד.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים&quot; וְגוֹ' ([[שופטים א טז]]).
וּמִנַּיִן שֶׁבָּנָיו שֶׁל יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב הֵן הֵן בָּנָיו שֶׁל יִתְרוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב&quot; ([[דברי הימים א ב נה]]).
מַה שָׂכָר נָטְלוּ עַל כָּךְ? – &quot;וּלְבֵית הָרֵכָבִים אָמַר יִרְמְיָה: כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, יַעַן אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם אֶל מִצְוַת יְהוֹנָדָב אֲבִיכֶם...
לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב עֹמֵד לְפָנַי כָּל הַיָּמִים&quot; ([[ירמיה לה יח]]-יט).
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: וְכִי גֵרִים נִכְנָסִים לַהֵיכָל? וַהֲלֹא כָּל יִשְׂרָאֵל לֹא נִכְנְסוּ לַהֵיכָל! אֶלָּא שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בַּסַּנְהֶדְרִין וּמוֹרִים בְּדִבְרֵי תוֹרָה.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִבְּנוֹתֵיהֶם נְשׂוּאוֹת לְכֹהֲנִים, וְהָיוּ מִבְּנֵי בְנֵיהֶם מַקְרִיבִים עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ.
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אֵלּוּ, שֶׁקֵּרְבוּ אֶת עַצְמָם, כָּךְ קֵרְבָם הַמָּקוֹם; יִשְׂרָאֵל, שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!
{{הע-שמאל|המשך הדרשות על [[דברי הימים א ד]]: גם רחב הזונה זכתה לצאצאים נביאים כגיורת צדיקה. גם הדרשה עליה מסתיימת בלקח דומה לזה שבסוף הדרשה הקודמת.}}
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּרָחָב הַזּוֹנָה, מַהוּ אוֹמֵר? &quot;וּמִשְׁפְּחוֹת בֵּית עֲבֹדַת הַבּוּץ לְבֵית אַשְׁבֵּעַ&quot; ([[דברי הימים א ד כא]]).
&quot;עֲבֹדַת הַבּוּץ&quot; – שֶׁהִטְמִינָה אֶת הַמְרַגְּלִים בַּבּוּץ; &quot;לְבֵית אַשְׁבֵּעַ&quot; – שֶׁנִּשְׁבְּעוּ לָהּ הַמְרַגְּלִים.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זוֹ רָחָב הַזּוֹנָה, שֶׁהָיְתָה עֲסוּקָה בְּאַכְסְנַאי! שְׁמוֹנָה כֹהֲנִים וּשְׁמוֹנָה נְבִיאִים עָמְדוּ מֵרָחָב הַזּוֹנָה, וְאֵלּוּ הֵם:
יִרְמְיָהוּ, חִלְקִיָּהוּ, וּשְׂרָיָה, וּמַחְסֵיָה, וּבָרוּךְ, וְנֵרִיָּה, וַחֲנַמְאֵל וְשַׁלּוּם.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה הָיְתָה מִבְּנֵי בָנֶיהָ שֶׁל רָחָב הַזּוֹנָה.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן וַאֲחִיקָם וְעַכְבּוֹר וְשָׁפָן וַעֲשָׂיָה אֶל חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן תִּקְוָה&quot; ([[מלכים ב כב יד]]).
וְאוֹמֵר &quot;הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים בָּאָרֶץ אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי&quot; ([[יהושע ב יח]]).
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר:
וּמָה מִי שֶׁהָיְתָה מֵעַם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ &quot;לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה&quot; ([[דברים כ טז]]), עַל שֶׁקֵּרְבָה עַצְמָהּ – כָּךְ קֵרְבָהּ הַמָּקוֹם.
יִשְׂרָאֵל, שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!
{{הע-שמאל|דרשה על הגבעונים שזכו גם הם לגדולה. הסיום כנ&quot;ל.}}
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בַּגִּבְעוֹנִים; מַהוּ אוֹמֵר? &quot;וְיוֹקִים וְאַנְשֵׁי כוֹזֵבָא&quot; ([[דברי הימים א ד כב]]).
&quot;וְיוֹקִים&quot; – שֶׁקִּיֵּם לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית; &quot;כּוֹזֵבָא&quot; – שֶׁכִּזְּבוּ לִיהוֹשֻׁעַ, וְאָמְרוּ &quot;מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה מְאֹד בָּאוּ עֲבָדֶיךָ&quot; ([[יהושע ט ו]]), וְלֹא בָאוּ אֶלָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
וַהֲרֵי הַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אֵלּוּ, שֶׁהָיוּ מֵעַם שֶׁחַיָּב כְּלָיָה, עַל שֶׁקֵּרְבוּ עַצְמָם קֵרְבָם הַמָּקוֹם; יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!
{{הע-שמאל|רות המואביה חותמת את רשימת הגרים שזכו לגדולה. שוב דרשה על [[דברי הימים א ד]] וסיכום בקל וחומר דומה לקודמיו.}}
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, מָה אָמְרָה לַחֲמוֹתָהּ? &quot;עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי, בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת&quot; ([[רות א טז]]-יז).
אָמַר לָהּ הַמָּקוֹם: לֹא הִפְסַדְתְּ כְּלוּם, הֲרֵי הַמַּלְכוּת שֶׁלָּךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה, הֲרֵי הַמַּלְכוּת שֶׁלָּךְ בָּעוֹלָם הַבָּא!
&quot;וְיוֹאָשׁ וְשָׂרָף אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב&quot; ([[דברי הימים א ד כב]]). &quot;יוֹאָשׁ וְשָׂרָף&quot; – זֶה מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן.
&quot;יוֹאָשׁ&quot; – שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִן הַגְּאֻלָּה, &quot;יוֹאָשׁ&quot; – שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה; &quot;שָׂרָף&quot; – שֶׁשָּׂרְפוּ בְנֵיהֶם לַעֲבוֹדָה זָרָה.
&quot;אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב&quot; – שֶׁנָּשְׂאוּ נָשִׁים מוֹאֲבִיּוֹת; &quot;אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב&quot; – שֶׁהִנִּיחוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנֶהֶפְכוּ בִּשְׂדֵה מוֹאָב.
&quot;וְהַדְּבָרִים {{ב|עַתִּיקִים|מפורשים, מוסברים}}&quot; – כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְפֹרָשׁ בִּמְקוֹמוֹ.
&quot;וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים&quot; ([[דברי הימים א ד כג]]) – זֶה שְׁלֹמֹה, שֶׁהָיָה דּוֹמֶה לִנְטִיעָה בְּמַלְכוּתוֹ. &quot;וּגְדֵרָה&quot; – זוֹ סַנְהֶדְרִין, שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת וְגוֹדֶרֶת בְּדִבְרֵי תוֹרָה.
&quot;עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם&quot;, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלֹּא מֵתָה רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה עַד שֶׁרָאֲתָה שְׁלֹמֹה בֶן בְּנָהּ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְדָן דִּינָן שֶׁל זוֹנוֹת?
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם&quot;!
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִי שֶׁהָיְתָה מִן הָעָם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ &quot;לֹא תָבֹאוּ בָהֶם וְהֵם לֹא יָבֹאוּ בָכֶם&quot; ([[מלכים א יא ב]]).
עַל שֶׁקֵּרְבָה אֶת עַצְמָהּ – כָּךְ קֵרְבָהּ הַמָּקוֹם; יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
{{הע-שמאל|המיילדות נתפסות כעבריות בעצמן, ולא כמיילדות את העבריות. הדרשה מוכיחה, בנוסף לקל וחומר, שאכן היו גדולים גם מישראל, ולא רק גרים.
גם כאן הדרשות נעזרות ברשימות היוחסין שבדברי הימים א ד, ודורשות 'אחרחל' מלשון אחריה, הרום – חרם, ומניחות שמרים היא עזובה היא אפרת – ראו [[סוטה יב א]].}} 
וְאִם תֹּאמַר בְּיִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה כֵן, וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת&quot; וְגוֹ' ([[שמות א טו]]). &quot;שִׁפְרָה&quot; – זוֹ יוֹכֶבֶד, &quot;פּוּעָה&quot; – זוֹ מִרְיָם.
&quot;שִׁפְרָה&quot; – שֶׁפָּרָה וְרָבָה. &quot;שִׁפְרָה&quot; – שֶׁמְּשַׁפֶּרֶת אֶת הַוָּלָד. &quot;שִׁפְרָה&quot; – שֶׁפָּרוּ וְרָבוּ יִשְׂרָאֵל בְּיָמֶיהָ.
&quot;פּוּעָה&quot; – שֶׁהָיְתָה פּוֹעָה וּבוֹכָה עַל אָחִיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ&quot; ([[שמות ב ד]]).
&quot;וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת... וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים... וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים&quot; ([[שמות א טז]]-כא). &quot;בָּתִּים&quot; אֵלּוּ, אֵינִי יוֹדֵעַ מָה הֵם!
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;מִקְצֵה עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים אֶת בֵּית ה'&quot; ([[מלכים א ט י]]) – זוֹ כְהֻנָּה, &quot;וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ&quot; – זוֹ הַמַּלְכוּת! זָכְתָה יוֹכֶבֶד לִכְהֻנָּה וּמִרְיָם לְמַלְכוּת.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְקוֹץ הוֹלִיד אֶת עָנוּב וְאֶת הַצֹּבֵבָה וּמִשְׁפְּחוֹת אֲחַרְחֵל בֶּן הָרֻם&quot; ([[דברי הימים א ד ח]]).
&quot;אֲחַרְחֵל&quot; – זוֹ מִרְיָם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ&quot; ([[שמות טו כ]]); &quot;בֶּן הָרֻם&quot; – זוֹ יוֹכֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה&quot; ([[במדבר יח יד]]).
נִשֵּׂאת מִרְיָם לְכָלֵב, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתָּמָת עֲזוּבָה וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר ([[דברי הימים א ב יט]]).
&quot;וְאֵלֶּה הָיוּ בְנֵי כָלֵב בֶּן חוּר&quot; ([[דברי הימים א ב נ]]) וְאוֹמֵר &quot;וְדָוִד בֶּן אִישׁ אֶפְרָתִי הַזֶּה מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה&quot; ([[שמואל א יז יב]]).
נִמְצָא דָוִד מִבְּנֵי בָנֶיהָ שֶׁל מִרְיָם! הָא, כָּל הַמְּקָרֵב עַצְמוֹ, מִן הַשָּׁמַיִם מְקָרְבִין אוֹתוֹ!
&quot;חֹתֵן מֹשֶׁה&quot; – זוֹ {{ב|יָפָה לוֹ|מחמיאה לו}} יוֹתֵר מִכֻּלָּם, שֶׁנִּקְרָא חוֹתְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ!
{{הע-שמאל|משה אומר ליתרו שהנסיעה היא מייד לא&quot;י, אם בטעות, שנתעלם מעיניו שיהיו 40 שנים במדבר, והוא עצמו ימות שם – אם בכוונה, כדברי רשב&quot;י, (ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א ב]], שמשה קיבל רמז שלא יכנס לארץ כבר במלחמת עמלק) כדי שלא להפיל יאוש על ישראל –  או כדי למשוך את יתרו להצטרף.}}
&quot;נֹסְעִים אֲנַחְנוּ&quot; – נוֹסְעִים אֲנַחְנוּ מִיָּד לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! לֹא כְּשֵׁם שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה, נוֹסְעִים וְחוֹנִים, אֶלָּא מִיָּד לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מִפְּנֵי מָה שִׁתֵּף מֹשֶׁה עַצְמוֹ עִמָּהֶם? נִתְעַלֵּם מֵעֵינֵי מֹשֶׁה, וּכְסָבוּר שֶׁנִּכְנָס עִמָּהֶם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;כִּי אָנֹכִי מֵת בָּאָרֶץ הַזֹּאת&quot; ([[דברים ד כב]]),
שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֵינֶנִּי עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן&quot; (שם), אֶלָּא שֶׁאַף עַצְמוֹתָיו אֵינָן עוֹבְרוֹת אֶת הַיַּרְדֵּן; אֶלָּא מִפְּנֵי מָה שִׁתֵּף מֹשֶׁה עַצְמוֹ עִמָּהֶם?
אָמַר: עַכְשָׁו יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים, אִם מִי שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם וְעָשָׂה לָנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת אֵינוֹ נִכְנָס – אַף אָנוּ אֵין נִכְנָסִים.
דָּבָר אַחֵר: מִפְּנֵי מָה שִׁתֵּף מֹשֶׁה עַצְמוֹ עִמָּהֶן? מִפְּנֵי יִתְרוֹ, שֶׁלֹּא יֹאמַר: מֹשֶׁה אֵינוֹ נִכְנָס – אַף אֲנִי אֵינִי נִכְנָס!
{{הע-שמאל|משה לא היה יכול להבטיח ליתרו חלק בא&quot;י אלא חלק בכפרה על טעות של בית דין שבטי (ראו [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ה|הוריות א ה,]] וכן [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/טז#פיסקה קמד|ספרי דברים קמד,]]) או מקום קבורה.}}
&quot;אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם&quot;, וְאֵין לַגֵּרִים בּוֹ חֵלֶק.
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;וְהָיָה הַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר גָּר הַגֵּר אִתּוֹ שָׁם תִּתְּנוּ נַחֲלָתוֹ&quot; ([[יחזקאל מז כג]])?
אֶלָּא, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִירֻשָּׁה – תְּנֵיהוּ עִנְיָן לְכַפָּרָה, שֶׁאִם הָיָה בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה – מִתְכַּפֵּר לוֹ בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה; בְּשֵׁבֶט בִּנְיָמִן – מִתְכַּפֵּר לוֹ בְּשֵׁבֶט בִּנְיָמִן.
דָּבָר אַחֵר: אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִירֻשָּׁה – תְּנֵיהוּ עִנְיָן לִקְבוּרָה: נִתָּן לַגֵּרִים קְבוּרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
{{הע-שמאל|ההבטחה ליתרו היא לא רק מהיותו חותן משה, אלא מהיותו ריע לקב&quot;ה, ראו לעיל בדרשה על 'רעואל'.}}
&quot;לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ&quot;, וְכִי יֵשׁ בֶּן בֵּיתוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם שֶׁאֵין מֵטִיבִים לוֹ?
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם לְבֶן בֵּיתוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם מֵטִיבִים לוֹ; קַל וָחֹמֶר לְבֶן בֵּיתוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם!
{{הע-שמאל|הקב&quot;ה לא רק הבטיח לישראל טובה, אלא ציווה אותם להיטיב לגרים.}}
&quot;כִּי ה' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל&quot;, וְכִי עַד עַכְשָׁו אֵין ה' דִּבֵּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל? וַהֲרֵי מֵעוֹלָם ה' דִּבֵּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל!
אֶלָּא, פִּקֵּד הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל לְהֵיטִיב לַגֵּרִים, וְלִנְהֹג בָּהֶם עַנְוָה.
}}

===פיסקה עט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י ל''' 
'''&quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ&quot;''' ([[במדבר י ל]]), אָמַר לוֹ: אִם מִפְּנֵי נְכָסִים אוֹ מִפְּנֵי אֶרֶץ – אֵינִי בָא. {{הע-שמאל|יתרו מסרב להצעה של משה, כי יש לו שטחי אדמה משלו, ובהם נכסים (מטעים ושדות מעובדים), ויש לו משפחה (&quot;מולדת&quot;); והוא מחוייב להם, ומעדיף אותם על א&quot;י. והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב,]] שלדעת ר' אלעזר המודעי יתרו הלך לגייר את משפחתו וחזר והצטרף לישראל; וכך עולה גם מהדרשות לעיל פיסקה עח.}}
יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶרֶץ וְאֵין לוֹ נְכָסִים, יֵשׁ לוֹ נְכָסִים וְאֵין לוֹ מִשְׁפָּחָה.
אֲבָל אֲנִי – יֵשׁ לִי אֶרֶץ, וְיֵשׁ לִי נְכָסִים, וְיֵשׁ לִי מִשְׁפָּחָה, וְדַיָּן הָיִיתִי בְּעִירִי.
אִם אֵינִי הוֹלֵךְ מִפְּנֵי אַרְצִי – אֵלֵךְ מִפְּנֵי נְכָסַי; וְאִם אֵינִי הוֹלֵךְ מִפְּנֵי נְכָסַי – אֵלֵךְ מִפְּנֵי מוֹלַדְתִּי.
}}

===פיסקה פ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י לא'''
{{הע-שמאל|משה מבקש מיתרו שישאר עם ישראל, ולבסוף, כשיתרו אינו נשמע לו – הוא מאלץ אותו בכח להישאר, כי עזיבת יתרו את ישראל עלולה להתפרש כנסיגה מהגיור שלו משיקולים של רווחים כספיים.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ&quot;''' ([[במדבר י לא]]), אֵין 'נָא' אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה.
אָמַר לוֹ: אִם אֵין אַתָּה מְקַבֵּל עָלֶיךָ בַּקָּשָׁה – גּוֹזֵר אֲנִי עָלֶיךָ גְּזֵרָה.
עַכְשָׁו יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: לֹא נִתְגַּיֵּר יִתְרוֹ מֵחִבָּה.
כְּסָבוּר הָיָה יִתְרוֹ שֶׁיֵּשׁ לַגֵּרִים חֵלֶק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַכְשָׁו שֶׁרָאָה שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק – הִנִּיחָם וְהָלַךְ לוֹ.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב,]] שיתרו ובניו קבלו את איזור יריחו באופן זמני, מהכניסה לארץ עד בניין בית המקדש.}}
דָּבָר אַחֵר: אִם אֵין אַתָּה מְקַבֵּל עָלֶיךָ דֻּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ – גּוֹזְרַנִי עָלֶיךָ גְּזֵרָה.
עַכְשָׁו יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: לֹא נִתְגַּיֵּר יִתְרוֹ מֵחִבָּה.
כְּסָבוּר הָיָה יִתְרוֹ שֶׁמַּתְּנָתוֹ מְרֻבָּה; עַכְשָׁו שֶׁרָאָה שֶׁמַּתְּנָתוֹ מֻעֶטֶת – הִנִּיחָן וְהָלַךְ לוֹ.
{{הע-שמאל|מספר הגרים שיתגיירו אם יתרו ישאר עם ישראל גדול ממספר הגרים שהוא יגייר אם ילך למקומו! – (וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא שם,]] שלדעת ר' אלעזר בן ערך יתרו הלך לגייר את בני משפחתו); שהרי אם יתרו יעזוב את ישראל, הוא עלול למנוע גיורים בעתיד בגלל חילול השם שיש בכך, שהרי עיני הגרים נישאות אליו. ביטוי למגמה שעודדה את הגיור וראתה את היהדות כדת מיסיונרית.}}
דָּבָר אַחֵר: כְּסָבוּר אַתָּה שֶׁאַתָּה מַרְבֶּה כְּבוֹד הַמָּקוֹם? אֵין אַתָּה אֶלָּא מְמַעֵט.
כַּמָּה גֵּרִים וַעֲבָדִים אַתָּה עָתִיד לְהַכְנִיס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה!
'''&quot;וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם&quot;''', שֶׁלֹּא תִנְעֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי הַגֵּרִים הַבָּאִים.
לוֹמַר: אִם יִתְרוֹ, חוֹתְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, לֹא קִבֵּל עָלָיו – קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר בְּנֵי אָדָם.
{{הע-שמאל|ת&quot;ק דורש את 'במדבר'; ר' יהודה דורש 'חנותינו'.}}
'''&quot;כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר&quot;''', אָמַר לוֹ: אִלּוּ אַחֵר שֶׁלֹּא רָאָה נִסִּים וּגְבוּרוֹת בַּמִּדְבָּר, וְהִנִּיחַ וְהָלַךְ לוֹ – {{ב|כְּדַאי הוּא הַדָּבָר|סביר שאדם יתחרט על הגיור}}.
אַתָּה, שֶׁרָאִיתָ, תַּנִּיחַ וְתֵלֵךְ לְךָ? '''&quot;אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ&quot;'''!
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אָמַר לוֹ: אַתָּה הוּא שֶׁרָאִיתָ חֵן שֶׁנִּתַּן לַאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם.
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם&quot; ([[שמות יב לו]]), תַּנִּיחַ אוֹתָנוּ וְתֵלֵךְ לְךָ? '''&quot;אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ&quot;'''!
{{הע-שמאל|דורש &quot;עיניים&quot; – עיני העדה, סנהדרין; כלומר משה מבקש מיתרו שישב בסנהדרין.}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם&quot;''', אֲפִלּוּ אֵין דַּיֶּךָ אֶלָּא שֶׁתְּהֵא יוֹשֵׁב עִמָּנוּ בַּסַּנְהֶדְרִין וּתְהֵא מוֹרֶה בְּדִבְרֵי תוֹרָה!
{{הע-שמאל|דורש 'עיניים' – מאיר עיניים. משה אמנם קיבל את ההוראה מהקב&quot;ה מסיני, אבל הקב&quot;ה השכיח ממנו אותה כדי שיזכה יתרו, וראו גם לעיל פיסקה עח.}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם&quot;''', אֲפִלּוּ אֵין דַּיֵּנוּ, אֶלָּא שֶׁכָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁנִּתְעַלֵּם מֵעֵינֵינוּ תִּהְיֶה מֵאִיר עֵינֵינוּ בּוֹ.
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם&quot; ([[שמות יח כא]]).
וַהֲלֹא אַף בְּיַד מֹשֶׁה הָיָה, מִסִּינַי! שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד&quot; ([[שמות יח כג]]), וְלָמָּה נִתְעַלַּם מִמֹּשֶׁה?
לִתְלוֹת זְכוּת בַּזַּכַּאי, כְּדֵי שֶׁיִּתָּלֶה הַדָּבָר בְּיִתְרוֹ!
{{הע-שמאל|דורש 'עיניים' ככינוי חיבה.}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם&quot;''', שֶׁתְּהֵא חָבִיב עָלֵינוּ כְּגַלְגַּל עֵינַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר&quot; ([[דברים י יט]]).
&quot;וְגֵר לֹא תִלְחָץ&quot; ([[שמות כג ט]]); &quot;וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ&quot; ([[שמות כב כ]]).
}}

===פיסקה פא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י לב''' 
'''&quot;וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא&quot;''' ([[במדבר י לב]]), {{הע-שמאל| ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב:]] יתרו ובניו (הם בני יונדב) קבלו את איזור יריחו באופן זמני, מהכניסה לארץ עד בניין בית המקדש. כשהוקם המקדש הם יצאו מהמקום ולא התווכחו. וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יב#פיסקה סב|ספרי דברים סב.]] וכן לעיל פיסקה פ.}}
וְכִי מַה טּוֹבָה הֵטִיבוּ לוֹ? – אָמְרוּ, כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְחַלְּקִים אֶת הָאָרֶץ הִנִּיחוּ דֻּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ, חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה. 
אָמְרוּ: כֹּל מִי שֶׁיִּבְנֶה בֵּית הַבְּחִירָה בְּחֶלְקוֹ – יִטּוֹל דֻּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ. 
נְתָנוּהוּ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב חֵלֶק בָּרֹאשׁ, וְהָיוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם&quot; ([[מלכים א ו א]]). 
צֵא מֵהֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר – נִמְצְאוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. 
וְכֵיוָן שֶׁשָּׁרְתָה שְׁכִינָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, בָּאוּ בְּנֵי בִנְיָמִין לִטֹּל חֶלְקָם. עָמְדוּ וּפִנּוּ אוֹתוֹ מִפְּנֵיהֶם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים&quot; ([[שופטים א טז]])! 
}}

===פיסקה פב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י לג''' 
'''&quot;וַיִּסְעוּ מֵהַר ה' דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים&quot;''', אֵין צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב&quot; ([[דברים א ב]]).
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַיִּסְעוּ מֵהַר ה'&quot;'''? {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה ב|ספרי דברים ב,]] שמציגים סתירה בין שני הפסוקים, ועונים שכיוון שזכו ישראל הדרך התקצרה להם. כאן מפרשים שלא רק שהדרך התקצרה, אלא ישראל הצליחו לגמוא אותה ביום אחד: המרחק הוא דרך 3 ימים - 36 מיל, ועשו אותו ביום אחד מרוב להיטותם להגיע לא&quot;י, ולמרות שהדרך מייגעת לא האטו את הקצב. לפי ת&quot;ק מדובר בדור המדבר, לפני חטא המרגלים. 
לפי &quot;דבר אחר&quot; מדובר על הדור השני, שאחרי חטא המרגלים, והפסוקים עוסקים במסעות השנה ה-40 ואינם במקומם. לשתי הדעות הפסוקים מלמדים שבח לישראל.}} 
מְלַמֵּד שֶׁהִלְּכָה שְׁכִינָה בּוֹ בַיּוֹם שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מִיל, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ.
מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִבְנֵי אָדָם שֶׁיּוֹצְאִים לַמִּלְחָמָה;
{{ב|בְּשָׁעָה שֶׁהֵם יוֹצְאִים הֵם שְׂמֵחִים,|בבקר, כשיוצאים לדרך – הולכים מהר ובשמחה}} 
וְכָל זְמַן שֶׁהֵם מִתְיַגְּעִים – יְדֵיהֶם מִתְרַשְּׁלוֹת!
אֲבָל יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהֵם מִתְיַגְּעִים – הֵם שְׂמֵחִים, וְאוֹמְרִים: נֵלֵךְ וְנִירַשׁ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!

דָּבָר אַחֵר: אָמְרוּ: אֲבוֹתֵינוּ חָטְאוּ, נִגְזְרָה עֲלֵיהֶם גְּזֵרָה: &quot;בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם&quot; ([[במדבר יד כט]]).
אֲבָל אָנוּ לֹא נֶחֱטָא וְנָמוּת בַּמִּדְבָּר, אֶלָּא נֵלֵךְ וְנִירַשׁ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

'''&quot;וַאֲרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם&quot;'''. אָרוֹן זֶה שֶׁיָּצָא עִמָּהֶם בַּמַּחֲנֶה – הָיוּ בוֹ שִׁבְרֵי לוּחוֹת. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ז#ט|תוספתא סוטה ז ט,]] שהיו שני ארונות: אחד יצא לפניהם ויצא למלחמה ואחד נשאר תמיד במחנה, ובמסעות היה בין הדגל השני לשלישי (ראו [[במדבר י כא]]). רשב&quot;י מסיק את כפל הארונות מו החיבור &quot;'''ו'''ארון&quot;.}}
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַאֲרוֹן בְּרִית ה' וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה&quot; ([[במדבר יד מד]]).
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: 'אָרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם' לֹא נֶאֱמַר; אֶלָּא '''&quot;וַאֲרוֹן בְּרִית ה'...&quot;'''.
מָשָׁל {{ב|לְאַנְטִיקֵיסָר,|מפקד הצבא}} שֶׁהָיָה מַקְדִּים לִפְנֵי חֵילוֹתָיו, מְתַקֵּן לָהֶם מָקוֹם שֶׁיִּשְׁרוּ.
כָּךְ הָיְתָה הַשְּׁכִינָה מַקְדֶּמֶת לְיִשְׂרָאֵל, וּמְתַקֶּנֶת לָהֶם מָקוֹם שֶׁיִּשְׁרוּ.

'''&quot;לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד&quot; וְגוֹ' ([[במדבר כא א]]). {{הע-שמאל|ת&quot;ק דורש 'הא-תרים', שמתו התרים את הארץ; רשב&quot;י דורש שמת אהרון, ועמוד הענן הפסיק לתור לישראל מנוחה ולישר את הארץ עבורם. הדרשה צוטטה כאן כי היא מלמדת שעמוד הענן היה תר לישראל ומיישר את הדרך.}}
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ כְּנַעֲנִים שֶׁמֵּתוּ מְרַגְּלִים, אָמְרוּ: מֵתוּ מְרַגְּלִים שֶׁלָּהֶם, נֵלֵךְ וְנִלָּחֵם בָּם!
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: &quot;כִּי בָא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים&quot; – 'דֶּרֶךְ הַתָּרִים' לֹא נֶאֱמַר; אֶלָּא &quot;דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים&quot;.
כֵּיוָן שֶׁמֵּת אַהֲרֹן, אָמְרוּ: מֵת כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁלָּהֶם! הָלַךְ הַתַּיָּר הַגָּדוֹל שֶׁלָּהֶם וְעַמּוּד הֶעָנָן, שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה לָהֶם מִלְחָמָה! הֲרֵי שָׁעָה שֶׁנֵּלֵךְ וְנִלָּחֵם בָּם!

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: גְּנוּת גְּדוֹלָה הָיְתָה בְּיָדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ: &quot;נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ&quot; ([[דברים א כב]]). {{הע-שמאל|רשב&quot;י מייחס את היוזמה לשליחת המרגלים לישראל, על פי נוסחת ספר דברים, ורואה בה חטא של חוסר אמון בה'.}}
אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: אִם כְּשֶׁהֱיִיתֶם &quot;בְּאֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה&quot; ([[ירמיה ב ו]]), זַנְתִּי וּפִרְנַסְתִּי אֶתְכֶם.
כְּשֶׁאַתֶּם נִכְנָסִים בְּאֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, בְּאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאָזוּן וַאֲפַרְנֵס אֶתְכֶם!
}}

===פיסקה פג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י לד''' 
'''&quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם&quot;''' ([[במדבר י לד]]), מִיכָּן אָמְרוּ: שִׁבְעָה עֲנָנִים הֵם.
&quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם&quot;, &quot;וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵיהֶם&quot; ([[במדבר יד יד]]). {{הע-שמאל|בשבעה מקומות נזכר עמוד הענן בתורה. ת&quot;ק מסיק שהיו שבעה עננים, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פתיחתא|פתיחתא למכילתא ויהי]] על פס' כג, [[ביאור:תוספתא/סוטה/ד|ותוספתא סוטה ד א.]] ר' יהודה, ר' יאשיה ורבי מונים מספרים שונים, אבל כולם מסכימים שהיה יותר מענן אחד.
הענן שהלך לפני ישראל יישר את הדרך והשמיד את המזיקים, ושאר העננים הגנו על ישראל מכל הכיוונים.}}
&quot;וּבְעַמּוּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם&quot; ([[במדבר יד יד]]), &quot;וּבְהַאֲרִיךְ הֶעָנָן&quot; ([[במדבר ט יט]]), &quot;וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן&quot; ([[שמות מ לו]]).
&quot;וְאִם לֹא יֵעָלֶה הֶעָנָן&quot; ([[שמות מ לז]]), &quot;כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן&quot; ([[שמות מ לח]]) – הֲרֵי שִׁבְעָה עֲנָנִים הָיוּ.
אַרְבָּעָה מֵאַרְבַּע רוּחוֹתָם, וְאֶחָד מִלְמַעְלָה וְאֶחָד מִלְמַטָּה, וְאֶחָד מִלִּפְנֵיהֶם: הַגָּבֹהַּ – מַנְמִיכוֹ, וְהַנָּמוּךְ – מַגְבִּיהוֹ, וּמַכֶּה אֶת הַנְּחָשִׁים וְאֶת הָעַקְרַבִּים, וּמְכַבֵּד וּמְרַבֵּץ לִפְנֵיהֶם.
וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר הָיוּ; שְׁנַיִם מִכָּל רוּחַ וְרוּחַ, וּשְׁנַיִם מִלְמַעְלָה, וּשְׁנַיִם מִלְמַטָּה, וְאֶחָד מִלִּפְנֵיהֶם.
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: אַרְבָּעָה. רַבִּי אוֹמֵר: שְׁנַיִם.

&quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם בְּנָסְעָם מִן הַמַּחֲנֶה&quot;, עַל הַחִגְּרִים וְעַל הַסּוּמִים, וְעַל הַזָּבִים וְעַל הַמְצֹרָעִים. {{הע-שמאל|אפילו על הטמאים המצורעים והזבים הגן הענן, למרות שהם הוצאו מן המחנה!}}

'''&quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם&quot;''', מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם הָיָה אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ מִתַּחַת כַּנְפֵי הֶעָנָן, עַמּוּד הֶעָנָן הָיָה נִמְשָׁךְ עִמּוֹ לַאֲחוֹרָיו עַד שָׁעָה שֶׁחוֹזֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם&quot;. {{הע-שמאל|עמוד הענן הגין על כל אחד מישראל, גם כשיצא מן המחנה – והתאים את עצמו למיקום של כל אדם מישראל.}}

אוֹ כְּשֵׁם שֶׁמֵּגֵן עַל יִשְׂרָאֵל, כָּךְ מֵגֵן עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עֲלֵיהֶם&quot;, עַל יִשְׂרָאֵל הוּא מֵגֵן, וְאֵין מֵגֵן עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם! {{הע-שמאל|עמוד הענן הגן רק על ישראל ביום דווקא; עמוד האש האיר לישראל דווקא רק בלילה, וגם הוא האיר לכל אחד מישראל בכל מקום שהיו.}}
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁמֵּגֵן עֲלֵיהֶם בַּיּוֹם, כָּךְ מֵגֵן עֲלֵיהֶם בַּלַּיְלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;יוֹמָם&quot;, בַּיּוֹם הוּא מֵגֵן, וְאֵין מֵגֵן בַּלַּיְלָה.
אֱמוֹר מֵעַתָּה: עַמּוּד עָנָן לֹא הָיָה מֵגֵן עֲלֵיהֶם בַּלַּיְלָה,
אֲבָל עַמּוּד הָאֵשׁ הָיָה מֵאִיר לָהֶם בַּלַּיְלָה. אוֹ יָכוֹל שֶׁהָיָה מֵאִיר לָהֶם בַּיּוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בוֹ&quot; ([[שמות מ לח]]); בַּלַּיְלָה הוּא מֵאִיר, וְאֵין מֵאִיר בַּיּוֹם.
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁמֵּאִיר לְיִשְׂרָאֵל, כָּךְ מֵאִיר לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְעֵינֵי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות מ לח]]); עַל יִשְׂרָאֵל הוּא מֵאִיר, וְאֵינוֹ מֵאִיר לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, כָּל אוֹתָם אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לֹא נִצְרְכוּ לְנֵר, אֶלָּא אֲפִלּוּ נִכְנַס אָדָם חֶדֶר לִפְנִים מִן הַחֶדֶר, כְּמוֹ פָּנָס נִכְנָס עִמּוֹ עַד שָׁעָה שֶׁחוֹזֵר?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם&quot; ([[שמות מ לח]]). הָא, אֲפִלּוּ אָדָם נִכְנַס חֶדֶר לִפְנִים מִן הַחֶדֶר – עַמּוּד הָאֵשׁ מֵאִיר לְפָנָיו!
}}

===פיסקה פד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י לה-לו''' 
{{הע-שמאל|לדברי רבי מחלקת פרשת &quot;ויהי בנסוע&quot; את חומש במדבר לשני חלקים, וניתן לדבר על שבעה ספרים בתורה; ואכן מכאן ואילך מסתיים הטון החגיגי ששרר מתחילת החומש ומתחילים סיפורים על תלונות חוזרות ונשנות של ישראל; וראו [[ביאור:משנה ידים פרק ג#משנה ה|ידים ג ה.]]
ר' שמעון מרחיב את דברי ת&quot;ק, ומסביר את חומרת ההתלוננות של העם, שאינה מוצדקת: הקב&quot;ה הוליך את ישראל במהירות בדרך של שלושה ימים, והם התלוננו על ההתקדמות המהירה; והשוו לפיסקה פג, שם דרשו את המסע המהיר בזכות ישראל, וכאן בגנותם.}}
'''&quot;וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן&quot;''' ([[במדבר י לה]]), נָקוּד עָלָיו מִלְמַעְלָה וּמִלְמַטָּה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה זֶה מְקוֹמוֹ. 
רַבִּי אוֹמֵר: מִפְּנֵי שֶׁהוּא סֵפֶר בְּעַצְמוֹ! מִיכֵּן אָמְרוּ: סֵפֶר שֶׁנִּמְחַק וְנִשְׁתַּיֵּר בּוֹ שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת, כְּפָרָשַׁת &quot;וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן&quot; – מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נָקוּד עָלָיו מִלְמַעְלָה וּמִלְמַטָּה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה זֶה מְקוֹמוֹ; וּמֶה הָיָה רָאוּי לִכָּתֵב תַּחְתָּיו? '''&quot;וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים&quot;''' ([[במדבר יא א]]). 
מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִבְנֵי אָדָם שֶׁאָמְרוּ לַמֶּלֶךְ: הֲנִרְאֶה שֶׁתַּגִּיעַ עִמָּנוּ אֵצֶל מוֹשֵׁל עַכּוֹ? הִגִּיעַ לְעַכּוֹ; הָלַךְ לוֹ לְצוֹר – הִגִּיעַ לְצוֹר. 
הָלַךְ לוֹ לְצִידוֹן – הִגִּיעַ לְצִידוֹן; הָלַךְ לוֹ לְבֵירִי – הִגִּיעַ לְבֵירִי; הָלַךְ לוֹ לְאַנְטוֹכְיָה – הִגִּיעַ לְאַנְטוֹכְיָה. 
הִתְחִילוּ בְנֵי אָדָם מִתְרַעֲמִים עַל הַמֶּלֶךְ, שֶׁנִּתְלַבְּטוּ עַל דֶּרֶךְ זוֹ – וְהַמֶּלֶךְ צָרִיךְ לְהִתְרַעֵם עֲלֵיהֶם, שֶׁבִּשְׁבִילָם נִתְלַבֵּט עַל דֶּרֶךְ זוֹ. {{הע-שמאל|במשל, המלך הולך מרחק גדול עבור בני האדם, והם מפרשים את המסע כויתור שלהם עבור המלך, כאילו הם הולכים עבורו: מי מוביל את המסע המשותף ומי מלווה את המוביל?}}
כָּךְ הָלְכָה שְׁכִינָה בּוֹ בַיּוֹם שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מִיל, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ. 
הִתְחִילוּ יִשְׂרָאֵל מִתְרַעֲמִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁנִּתְלַבְּטוּ עַל דֶּרֶךְ זוֹ – וְהַמָּקוֹם צָרִיךְ לְהִתְרַעֵם עֲלֵיהֶם, שֶׁבִּשְׁבִילָם הִילְכָה שְׁכִינָה בּוֹ בַיּוֹם שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מִילִין, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ. 

{{הע-שמאל|לכאורה יש סתירה בין דברי משה, הנראים כהובלה של משה את הענן והקמה שלו – לבין ההובלה של הענן את המחנה לפי פרק ט, וראו שאלה דומה לעיל פיסקה עב. הפתרון הוא שמשה מבטא את היוזמה של הקב&quot;ה לצאת לדרך, ואינו יוזם את היציאה מדעתו.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ה'&quot;''', וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: '''&quot;עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ&quot;''' ([[במדבר ט כ]]). כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? 
מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁאָמַר לְעַבְדּוֹ: הֲנִרְאֶה {{ב|שֶׁתַּעֲמִידֵנִי,|הער אותי בבקר}} בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לִיתֵּן יְרֻשָּׁה לְבָנַי! 
דָּבָר אַחֵר: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וְנָהַג אוֹהֲבוֹ עִמּוֹ. {{הע-שמאל|פתרון אחר לסתירה: הקב&quot;ה מבטא את רצונו בנוכחות של אוהבו בדרך ובחניה, כלומר מדובר במחווה כלפי משה.}}
כְּשֶׁהוּא נוֹסֵעַ אוֹמֵר: אֵינִי נוֹסֵעַ עַד שֶׁיָּבֹא אוֹהֲבִי! וּכְשֶׁהוּא חוֹנֶה אוֹמֵר: אֵינִי חוֹנֶה עַד שֶׁיָּבֹא אוֹהֲבִי! 
נִמְצֵאתָ מְקַיֵּם 'עַל פִּי מֹשֶׁה יַחֲנוּ', וְנִמְצֵאתָ מְקַיֵּם '''&quot;עַל פִּי ה' יַחֲנוּ&quot;''', 'וְעַל פִּי מֹשֶׁה יִסָּעוּ', '''&quot;וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ.&quot;''' 
{{הע-שמאל|האויבים והתוקפים אותנו אינם נסים מפנינו אלא רק מפני הקב&quot;ה. נוכחות הקב&quot;ה היא שנותנת משמעות לישראל, ואלמלא היתה לא היו ישראל בעלי משמעות כלפי העמים השונים: הוא המבעיר אותם והמכה אותם באבנים.}}
'''&quot;קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ&quot;''' – אֵלּוּ הַמְּכֻנָּסִים! '''&quot;וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ&quot;''' – אֵלּוּ הָרוֹדְפִים! '''&quot;מִפָּנֶיךָ&quot;''' – מִפָּנֶיךָ הֵם נָסִים, וְאֵין אָנוּ כְלוּם לִפְנֵיהֶם; 
אֶלָּא כְּשֶׁפָּנֶיךָ אִתָּנוּ – אָנוּ כְלוּם לִפְנֵיהֶם, וּכְשֶׁאֵין פָּנֶיךָ אִתָּנוּ – אֵין אָנוּ כְלוּם לִפְנֵיהֶם. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה. וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא&quot;''' ([[שמות לג טו]]-טז). 
וְאוֹמֵר: '''&quot;וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרוֹן וַה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת&quot;''' ([[יהושע י יא]]). 
וְאוֹמֵר: '''&quot;אֱלֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ. כְּאֵשׁ תִּבְעַר יָעַר וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים&quot;''' ([[תהלים פג יד]]-טו). 
{{הע-שמאל|שורת דרשות הטוענות שאויביו של ישראל הם האויבים כביכול של הקב&quot;ה, המזוהה עם עמו; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ו|מכילתא שירה ו.]]}}
'''&quot;וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ&quot;''', וְכִי יֵשׁ שׂוֹנְאִים לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם? אֶלָּא מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל מִי שֶׁשּׂוֹנֵא אֶת יִשְׂרָאֵל – כְּאִלּוּ שׂוֹנֵא אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: '''&quot;וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ&quot;''' ([[שמות טו ז]]), וְכִי יֵשׁ קָמִים לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם? אֶלָּא מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל מִי שֶׁקָּם עַל יִשְׂרָאֵל – כְּאִלּוּ קָם עַל הַמָּקוֹם. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;אַל תִּשְׁכַּח קוֹל צֹרְרֶיךָ שְׁאוֹן קָמֶיךָ עֹלֶה תָמִיד&quot;''' ([[תהלים עד כג]]), '''&quot;כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ ה'&quot;''' ([[תהלים צב י]]), '''&quot;כִּי הִנֵּה רְחֵקֶיךָ יֹאבֵדוּ&quot;''' ([[תהלים עג כז]]). 
'''&quot;כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ&quot;''', מִפְּנֵי מָה? '''&quot;עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד&quot;''' ([[תהלים פג ג]]-ד). {{הע-שמאל|הפסוק מתהלים קלט טוען, לפי הפשט, שאויבי הקב&quot;ה שנואים על המשורר; אבל הדרשה הופכת את הדברים וטוענת שאויבי האדם והעם נחשבים כאויבי הקב&quot;ה.
הדרשה על זכריה משמשת מעבר מהטענה שאויבי העם  נחשבים כאויבי הקב&quot;ה לטענה &quot;שכינה הכתוב&quot;, והטקסט הנסתר השתנה כדי לא לפגוע בכבודו של הקב&quot;ה; מעין תיקון של P.C.; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ו|מכילתא שם.]]
המילה הנסתרת בזכריה היא &quot;כנוגע בבבת עיני&quot;; באיוב – &quot;עליך למשא&quot;; ביחזקאל – &quot;אל אפי&quot;; בחבקוק – &quot;ולא תמות&quot;; בתהלים – &quot;וימירו את כבודי&quot;; בבמדבר – &quot;ואל אראה ברעתם&quot;; בירמיה – &quot;ועמי המיר כבודי&quot;; בבמדבר יב – &quot;בצאתו מרחם אימנו ויאכל חצי בשרנו&quot;.}}
'''&quot;הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה' אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט. תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי&quot;''' ([[תהלים קלט כא]]-כב). 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם כְּנֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ&quot;''' ([[זכריה ב יב]]). רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 'בְּבַבַת עַיִן' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא &quot;בְּבָבַת עֵינוֹ&quot;, כִּבְיָכוֹל כְּלַפֵּי מַעְלָה כָּתוּב מְדַבֵּר, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: '''&quot;לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ וָאֶהְיֶה עָלַי לְמַשָּׂא&quot;''' ([[איוב ז כ]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: '''&quot;וְהִנָּם שֹׁלְחִים אֶת הַזְּמוֹרָה אֶל אַפָּם&quot;''' ([[יחזקאל ח יז]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: '''&quot;הֲלוֹא אַתָּה מִקֶּדֶם ה' אֱלֹהַי קְדֹשִׁי וְלֹא נָמוּת&quot;''' ([[חבקוק א יב]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: '''&quot;וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב&quot;''' ([[תהלים קו כ]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: '''&quot;וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי הָרְגֵנִי נָא הָרֹג אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי&quot;''' ([[במדבר יא טו]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: '''&quot;וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדוֹ&quot;''' ([[ירמיה ב יא]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: '''&quot;אַל נָא תְהִי כַּמֵּת אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ&quot;''' ([[במדבר יב יב]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. {{הע-שמאל|חוזר לפסוק מזכריה, המזהה את הפוגעים בישראל כפוגעים בקב&quot;ה.}}
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: '''&quot;בָּבַת עֵינוֹ&quot;''', רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 'בָּבַת הָעַיִן' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא &quot;בָּבַת עֵינוֹ&quot;, כִּבְיָכוֹל כְּלַפֵּי מַעְלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר! 
{{הע-שמאל|אילו היו אנשי מרוז נלחמים עבור ישראל היו נחשבים כעוזרים לקב&quot;ה, למרות שאינו זקוק לעזרה; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שיג|ספרי דברים שיג.]]}}
וְכָל מִי שֶׁעוֹזֵר אֶת יִשְׂרָאֵל – כְּאִלּוּ עוֹזֵר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ ה' אֹרוּ אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ, כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה' לְעֶזְרַת ה' בַּגִּבּוֹרִים&quot;''' ([[שופטים ה כג]]). 
{{הע-שמאל|ממשיך בדרשה על [[זכריה ב יב]]: הקב&quot;ה מחבב את ישראל כאדם המחבב את עינו.}}
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֵין לְךָ חָבִיב בְּכָל הַגּוּף כָּעַיִן, וּמִשֵּׁל בָּהּ אֶת יִשְׂרָאֵל. 
מָשָׁל: אָדָם לוֹקֶה עַל רֹאשׁוֹ, אֵינוֹ {{ב|אוֹמֵץ|עוצם}} אֶלָּא עֵינָיו; הָא אֵין לְךָ חָבִיב בְּכָל הַגּוּף כָּעַיִן, וּמִשֵּׁל בָּהּ אֶת יִשְׂרָאֵל. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;מַה בְּרִי וּמַה בַּר בִּטְנִי וּמֶה בַּר נְדָרָי&quot;''' ([[משלי לא ב]]), וְאוֹמֵר: '''&quot;כִּי בֵן הָיִיתִי לְאָבִי רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּי&quot;''' ([[משלי ד ג]]). 
{{הע-שמאל|דרשה אחרת על זכריה: הפוגע בישראל גורם לפגיעה בו עצמו, כאדם המושיט את אצבעו לתוך עינו שלו. שורת דוגמאות לאויבי ישראל שנפגעו עקב כך; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ו|מכילתא שם.]]}}
רַבִּי יוֹסֵי בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כְּאָדָם שֶׁמּוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ לְתוֹךְ עֵינוֹ וּמְחַטְּטָהּ. 
פַּרְעֹה, שֶׁנָּגַע בָּכֶם, מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? '''&quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם&quot;''' ([[שמות טו ד]]). 
סִיסְרָא, שֶׁנָּגַע בָּכֶם, מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? '''&quot;מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא&quot;''' ([[שופטים ה כ]]). 
סַנְחֵרִיב, שֶׁנָּגַע בָּכֶם, מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? '''&quot;וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר&quot;''' ([[מלכים ב יט לה]]). 
נְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁנָּגַע בָּהֶם, מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? '''&quot;וְעִשְׂבָּא כְתוֹרִין יֵאכֻל&quot;''' ([[דניאל ד ל]]). 
הָמָן, שֶׁנָּגַע בָּכֶם, מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? '''&quot;וְאֹתוֹ תָּלוּ עַל הָעֵץ&quot;''' ([[אסתר ח ז]]). 
{{הע-שמאל|הקב&quot;ה עסק בחומר ובלבנים כישראל במצרים, והשתעבד עמהם למצרים, והיה עמם בצרתם; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יד|מכילתא פסחא יד.]] }}
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא: כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְשֻׁעְבָּדִים – כִּבְיָכוֹל שְׁכִינָה מִשְׁתַּעְבֶּדֶת עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר&quot;''' ([[שמות כד י]]). 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר&quot;''' ([[ישעיה סג ט]]). 
{{הע-שמאל|גם צדיקים יחידים שנמצאים בצרה – הקב&quot;ה סובל עימם בצרתם, כגון יוסף שנמכר לעבד לפוטיפר – הקב&quot;ה היה עמו בעבדות.}}
אֵין לִי אֶלָּא צָרַת צִבּוּר; צָרַת יָחִיד מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה&quot;''' ([[תהלים צא טו]]). 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ... וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף&quot;''' ([[בראשית לט כ]]-כא). 
{{הע-שמאל|שתי דרשות הפוכות: ר' אליעזר דורש את הפסוק משמואל לגנותם של ישראל, שעבדו ע&quot;ז למרות שהקב&quot;ה בקע להם את הים, וראו דרשות כאלו בדברי ר' אליעזר [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יד|במכילתא פסחא יד,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה נ|שם ויהי ג,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|ושם ויסע א.]]
ר' עקיבא דורש את אותו הפסוק לשבחם של ישראל, שהקב&quot;ה גאל גם את עצמו ממצרים עם ישראל.}}
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹי וֵאלֹהָיו&quot;''' ([[שמואל ב ז כג]]). 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עֲבוֹדָה זָרָה עָבְרָה בַיָּם עִם יִשְׂרָאֵל, וְאֵיזֶה זֶה? זֶה פִּסְלוֹ שֶׁל מִיכָה. 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אִלְמָלֵא מִקְרָא שֶׁכָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאוֹמְרוֹ, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַמָּקוֹם: פָּדִיתָ אֶת עַצְמְךָ! {{הע-שמאל|דורש &quot;נגליתי&quot; – גליתי.}}
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם בְּבֵית פַּרְעֹה&quot;''' ([[שמואל א ב כז]]). 
גָּלוּ לְבָבֶל – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;לְמַעַנְכֶם שֻׁלַּחְתִּי בָבֶלָה&quot;''' ([[ישעיה מג יד]]). 
גָּלוּ לְעֵילָם – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְשַׂמְתִּי כִסְאִי בְּעֵילָם&quot;''' ([[ירמיה מט לח]]). 
גָּלוּ לֶאֱדוֹם – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה&quot;''' ([[ישעיה סג א]]). 
וּכְשֶׁהֵם חוֹזְרִים – שְׁכִינָה חוֹזֶרֶת עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ&quot;''' ([[דברים ל ג]]); 'וְהֵשִׁיב' לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא &quot;וְשָׁב ה'&quot;. 
וְאוֹמֵר: '''&quot;אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי&quot;''' ([[שיר השירים ד ח]]). 
רַבִּי אוֹמֵר: כָּאן אַתָּה אוֹמֵר '''&quot;קוּמָה ה'&quot;''', וְכָאן אַתָּה אוֹמֵר '''&quot;שׁוּבָה ה'&quot;''' ([[במדבר י לו]]). כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? 
מַגִּיד הַכָּתוּב, כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹסְעִים הָיָה עַמּוּד הֶעָנָן מְקֻפָּל וְעוֹמֵד, וְלֹא הָיָה מְהַלֵּךְ עַד שֶׁמֹּשֶׁה אָמַר לוֹ: '''&quot;קוּמָה ה'&quot;'''. 
וּכְשֶׁהֵם חוֹנִין הָיָה עַמּוּד עָנָן מְקֻפָּל וְעוֹמֵד, וְלֹא הָיָה פּוֹרֵס עַד שֶׁהָיָה אוֹמֵר: '''&quot;שׁוּבָה ה'&quot;'''. 
נִמְצֵיתָ מְקַיֵּם '''&quot;קוּמָה ה'&quot;''' וְנִמְצֵיתָ מְקַיֵּם '''&quot;שׁוּבָה ה'&quot;'''. 
{{הע-שמאל|כאן מוצגת ברכה של משה לישראל, שמספרם יגדל באלפים וברבבות. בהמשך נראה שמשה מבקש שהקב&quot;ה ישרה שכינה בזכות רבבות אלפי ישראל, ומדובר בדרשה שונה.}}
'''&quot;וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[במדבר י לו]]), מַגִּיד הַכָּתוּב כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹסְעִים אֲלָפִים וְחוֹנִים רְבָבוֹת. 
כִּבְיָכוֹל אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: אֵינֶנִּי מַנִּיחַ אֶת הַשְּׁכִינָה לִשְׁרוֹת עַד שֶׁתַּעֲשֶׂה לְיִשְׂרָאֵל אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. 
שֶׁמִּתְּשׁוּבָה שֶׁאָמַר אַתָּה יוֹדֵעַ מַה אָמַר לָהֶם: '''&quot;ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים&quot;''' ([[דברים א יא]]). אָמְרוּ לוֹ: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הֲרֵי אָנוּ מֻבְטָחִים בִּבְרָכוֹת הַרְבֵּה. {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה יא|ספרי דברים יא:]] ברכה שנותן אדם היא מוגבלת ביסודה, ולכן מעדיפים ישראל את ברכת הקב&quot;ה. משה הוסיף ברכה משלו, אבל לא נתן אותה במקום ברכת הקב&quot;ה אלא בנוסף אליה.
מחלק את הפסוק ומפריד בין 'אלף פעמים' (ברכת משה) ל'כאשר דבר לכם' (ברכת הקב&quot;ה).
בשורה האחרונה רומז לברכות הקב&quot;ה לאבות: כחול הים ([[בראשית כב יז]]), כעפר הארץ ([[בראשית כח יד]]), כדגי הים ([[בראשית מח טז]]) וככוכבי השמים (כאן וב[[בראשית כב יז]]).}}
שֶׁכָּךְ הִבְטִיחָנוּ: כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְחוֹל הַיָּם וּכְצִמְחֵי אֲדָמָה, וְאַתָּה נוֹתֵן קִצְבָה לְבִרְכוֹתֵינוּ! 
אָמַר לָהֶם: אֲנִי בָּשָׂר וָדָם, יֵשׁ קִצְבָה לְבִרְכוֹתַי; זוֹ – מִשֶּׁלִּי; אֲבָל הוּא יְבָרֵךְ אֶתְכֶם '''&quot;כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם&quot;''', כְּחוֹל יָמִים וּכְצִמְחֵי אֲדָמָה וּכְדַגֵּי הַיָּם וּכְכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב: 

'''&quot;וּבְנֻחֹה יֹאמַר&quot;''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה לְמַעְלָה אֶלָּא בַּאֲלָפִים וּרְבָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן&quot;''' ([[תהלים סח יח]]). {{הע-שמאל|המינימום להשראת שכינה הוא 22000 איש – ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|מכילתא בחדש ג.]]}}
וּכְשֵׁם שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה לְמַעְלָה אֶלָּא בַּאֲלָפִים וּבִרְבָבוֹת – כָּךְ אֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה לְמַטָּה אֶלָּא בַּאֲלָפִים וּרְבָבוֹת.
לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל&quot;'''! 
}}</text>
      <sha1>8q2y04v6phaa60vcgnut61t8aer7y60</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי במדבר/יא</title>
    <ns>106</ns>
    <id>458100</id>
    <revision>
      <id>3011425</id>
      <parentid>2699421</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T14:11:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011425</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="79681" sha1="283c7ksmbsmiius1concjlaqv1whjr0" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת בהעלותך פרק יא==

===פיסקה פה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא א'''
{{הע-שמאל|דורש 'ויהי' – חזר והיה, בפעם נוספת.}}
'''&quot;וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים&quot;''', ([[במדבר יא, א]]) אֵין &quot;וַיְהִי&quot; אֶלָּא שֶׁהָיָה לָהֶם דָּבָר מִתְּחִלָּה,
מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְקֻלְקָלִים וְחָזְרוּ לְקִלְקוּלָם הָרִאשׁוֹן.
{{הע-שמאל|&quot;העם&quot; – הוא כינוי גנאי, ואילו &quot;עמי&quot; הוא כינוי שבח.}}
&quot;וַיְהִי הָעָם&quot;, אֵין &quot;הָעָם&quot;, אֶלָּא הָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה&quot; ([[שמות יז, ד]]), &quot;עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה&quot; ([[במדבר יד, יא]]),
&quot;הָעָם הַזֶּה הָרָע הַמֵּאֲנִים לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרָי&quot; ([[ירמיה יג, י]]), &quot;כֹּה אָמַר ה' לָעָם הַזֶּה, כֵּן אָהֲבוּ לָנוּעַ&quot; ([[ירמיה יד, י]]).
וּכְשֶׁהוּא קוֹרְאָן &quot;עַמִּי&quot;, אֵין &quot;עַמִּי&quot; אֶלָּא כְּשֵׁרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי&quot; ([[שמות ח, טז]]), &quot;עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ עֲנֵה בִי&quot; ([[מיכה ו, ג]]), &quot;עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ&quot; ([[מיכה ו, ה]]).
{{הע-שמאל|דורש 'מתאוננים' – מתאנים, מחפשים תירוץ לדרכם. המניע המיוחס להם הוא דיני עריות – ראו לקמן פיסקה צ.
לדרשות ר' אליעזר ור' יהודה ראו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה כד|ספרי דברים כד.]]
רבי דורש את &quot;רע&quot;.}}
&quot;כְּמִתְאֹנְנִים&quot;, אֵין &quot;מִתְאֹנְנִים&quot; אֶלָּא מִתְרַעֲמִים, מְבַקְּשִׁים עֲלִילָה הֵיאָךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם.
שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בִּיהוֹרָם בֶּן אַחְאָב: &quot;כִּי אַךְ דְּעוּ נָא וּרְאוּ כִּי מִתְאַנֶּה הוּא לִי&quot; ([[מלכים ב ה, ז]]).
וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּשִׁמְשׁוֹן: &quot;כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים&quot; ([[שופטים יד, ד]]).
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין &quot;כְּמִתְאֹנְנִים&quot; אֶלָּא כְּמִתְלַהֲמִים; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים&quot; ([[משלי כו, כב]]), וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם&quot; ([[דברים א, כז]]).
וְהֵם הָיוּ כְּמִתְלַהֲמִים, אֲבָל סַכִּין יָרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם וּבָקְעָה אֶת כְּרֵיסָם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי בָטֶן&quot; ([[משלי כו, כב]]).
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין &quot;כְּמִתְאֹנְנִים&quot; אֶלָּא {{ב|כְּמַדְוִים אֶת עַצְמָם,|כמתאבלים על עצמם.}} שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ&quot; ([[דברים כו, יד]]).
רַבִּי אוֹמֵר: &quot;כְּמִתְאֹנְנִים רָע&quot;, אֵין &quot;רָע&quot; אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי תַעֲשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה' לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם&quot; ([[דברים לא, כט]]).
{{הע-שמאל|ישראל רצו שהקב&quot;ה ישמע אותם ויתרגז.}}
&quot;בְּאָזְנֵי ה'&quot;, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְכַּוְּנִים לְהַשְׁמִיעַ אֶת הַמָּקוֹם.
הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיָה מְקַלֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ; הָיָה הַמֶּלֶךְ עוֹבֵר, אָמְרוּ לוֹ: שְׁתֹק, שֶׁלֹּא יִשְׁמַע הַמֶּלֶךְ!
אָמַר לָהֶם: מִי יֹאמַר לָכֶם שֶׁלֹּא הָיְתָה כַּוָּנָתִי כִּי אִם לְהַשְׁמִיעוֹ! אַף יִשְׂרָאֵל, מִתְכַּוְּנִים לְהַשְׁמִיעַ לַמָּקוֹם.
{{הע-שמאל|דורש 'ויחר' – חימה – חום – אש.}}
&quot;וַיִּשְׁמַע ה' וַיִּחַר אַפּוֹ&quot;, שָׁמַע הַמָּקוֹם וְנִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם חֵמָה.
&quot;וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה'&quot;, יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְהָיְתָה קוֹפֶלֶת בָּהֶם מִתַּחְתֶּיהָ, עַד שֶׁלֹּא עָמְדוּ לֹא בֵּין הַחַיִּים לַמֵּתִים וְלֹא בֵּין הַמֵּתִים לַחַיִּים.
לְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים&quot; ([[במדבר יז, יג]]), אֲבָל כָּאן לֹא עָמְדוּ לֹא עַל בֵּין הַמֵּתִים לַחַיִּים וְלֹא עַל בֵּין הַחַיִּים לַמֵּתִים.
{{הע-שמאל|ת&quot;ק מפרש 'קצה' – כפשוטו, לדעתו חטאו ונפגעו הגרים – הערב-רב. ר' שמעון מפרש 'קצה' -קצין, מנהיג. לדעתו חטאו המנהיגים של העם, בדומה לחטא בעל פעור, והם שנענשו.}}
אֲבָל אִי אַתָּה יוֹדֵעַ בְּמִי נָגְעָה הָאֵשׁ תְּחִלָּה! הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה&quot;, יֵשׁ אוֹמְרִים: אֵלּוּ הַגֵּרִים הַנְּתוּנִים בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: &quot;וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה&quot; – בַּמֻּקְצִים שֶׁבָּהֶם, בַּגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין&quot; ([[שופטים יא, יא]]).
}}

===פיסקה פו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא ב-ד''' 
{{הע-שמאל|הפניה למשה היא כאל בעל קשרים עם הקב&quot;ה, והפונים אליו מנצלים את הקשרים הללו, בדומה לדמות האדמו&quot;ר בחסידות.}}
'''&quot;וַיִּצְעַק הָעָם אֶל מֹשֶׁה&quot;''' ([[במדבר יא ב]]), וְכִי מֶה הָיָה מֹשֶׁה מוֹעִילָם? וַהֲלֹא אֵין רָאוּי לוֹמַר אֶלָּא &quot;וַיִּצְעַק הָעָם אֶל ה'&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַיִּצְעַק הָעָם אֶל מֹשֶׁה&quot;'''? 
הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ. 
וְהָלַךְ לוֹ הַבֵּן הַהוּא אֵצֶל אוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר לוֹ: צֵא וּבַקֵּשׁ לִי מֵאַבָּא. 
כָּךְ הָלְכוּ יִשְׂרָאֵל אֶל מֹשֶׁה, אָמְרוּ לוֹ: בַּקֵּשׁ עָלֵינוּ מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם. 
יָכוֹל שֶׁעִכֵּב מֹשֶׁה בְּיָדוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;(וַיִּצְעַק) [וַיִּתְפַּלֵּל] מֹשֶׁה אֶל ה'&quot;'''. יָכוֹל שֶׁעִכֵּב בְּיָדוֹ הַמָּקוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ&quot;''', שֶׁשָּׁקְעָה הָאֵשׁ בִּמְקוֹמָהּ. 
{{הע-שמאל|האש נשארה נוכחת במחנה, וכך היא המשיכה לאיים על חוטאים פוטנציאליים; המקום נקרא 'תבערה' והשם הזה מנציח את נוכחות האש המאיימת.}}
אִלּוּ חָזְרָה לָהּ לַשָּׁמַיִם – סוֹפָן הָיוּ חוֹזְרִים לְקִלְקוּלָם, וְאִלּוּ חָזְרָה לָהּ לְאַחַת מִכָּל הָרוּחוֹת – הָיְתָה קוֹפֶלֶת אֶת כָּל הָרוּחַ וְהוֹלֶכֶת. 
אֶלָּא: '''&quot;וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ&quot;''', שֶׁשָּׁקְעָה הָאֵשׁ בִּמְקוֹמָהּ. 
'''&quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא תַּבְעֵרָה&quot;''' ([[במדבר יא ג]]), אֵין 'תַּבְעֵרָה', אֶלָּא כְּאָדָם שֶׁהוּא אוֹמֵר: 'תִּבְעַר אֵשׁ פְּלוֹנִי בִּמְקוֹמוֹ'. 
כָּךְ אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל: עֲשִׂיתֶם תְּשׁוּבָה – 'וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ'; וְאִם לָאו – עֲדַיִן הִיא בִּמְקוֹמָהּ. 
{{הע-שמאל|השמות שקוראים בהם למקומות הם חדשים ומקוריים, על שם ההתרחשויות שהיו במקום.}}
'''&quot;כִּי בָעֲרָה בָם אֵשׁ ה'&quot;''', עַל מַה שֶּׁאֵרַע נִקְרָא, וְלֹא כָךְ הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה&quot; ([[שמות יז ז]]). יָכוֹל כָּךְ הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;. עַל מַה שֶּׁאֵרַע – נִקְרָא שְׁמוֹ. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה&quot; ([[במדבר יא לד]]), יָכוֹל כָּךְ הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כִּי שָׁם קָבְרוּ אֶת הָעָם הַמִּתְאַוִּים&quot;. עַל מַה שֶּׁאֵרַע נִקְרָא, וְלֹא כֵן הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם. 
{{הע-שמאל|לעניין זיהויים של המתאוים חוזרות הדרכים שפגשנו לעיל בפיסקה פה: הערב רב או המנהיגים של ישראל.}}
אֲבָל עֲדַיִן אִי אַתָּה יוֹדֵעַ מִי הָיוּ אוֹתָם הַמַּרְגִּילִים אֶת יִשְׂרָאֵל לִדְבַר עֲבֵרָה. 
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: '''&quot;וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה&quot;''' ([[במדבר יא ד]]) – אֵלּוּ הַגֵּרִים, הַמְּאֻסָּפִין מִכָּל מָקוֹם. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵלּוּ הַזְּקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יא טז]]). 
אִם כָּךְ הָיוּ הַזְּקֵנִים עוֹשִׂין – קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר בְּנֵי אָדָם! {{הע-שמאל|מפרש 'בני האלוהים' – בני הדיינים, בניגוד לספרי היובלים וחנוך, המתארים מרד של המלאכים בקב&quot;ה; וראו [[בראשית רבה כו ה]].}}
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם&quot; ([[בראשית ו ב]]). מֶה הָיוּ בְּנֵי הַדַּיָּנִים עוֹשִׂים? 
הָיוּ אוֹחֲזִים נָשִׁים מִן הַשּׁוּק וּמְעַנִּים אוֹתָם! אִם כָּךְ הָיוּ בְּנֵי הַדַּיָּנִים עוֹשִׂים – קַל וָחֹמֶר {{ב|לִשְׁאָר הַטַּרְטִין!|לאנשים פשוטים}}. 
{{הע-שמאל|דורש את הכפילות &quot;התאוו תאווה&quot;, שלא ביקשו לטעום דבר מה חדש לגמרי אלא לשינוי בתפריט היומי.}}
'''&quot;הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה&quot;''', יָכוֹל שֶׁהָיוּ מִתְרַעֲמִים עַל דָּבָר שֶׁלֹּא טָעֲמוּ אוֹתוֹ מִימֵיהֶם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה&quot;''', הָיוּ מִתְרַעֲמִין עַל הַמָּן, שֶׁהָיָה יוֹרֵד לָהֶם בְּכָל יוֹם, וְלֹא הָיוּ מִתְרַעֲמִים עַל דָּבָר שֶׁלֹּא טָעֲמוּ אוֹתוֹ מִימֵיהֶם. 
{{הע-שמאל|הדרשן מוכיח שהיה לישראל בשר, שהרי אפילו לאחר 40 שנה היו עדרים לבני גד ולבני ראובן! מכאן שהתלונה היתה תלונת שוא שמטרתה להתרחק מהקב&quot;ה. לסיבה האמיתית ראו לקמן פיסקה צ, שנאלצו לפרק את משפחותיהם בגלל דיני עריות.}}
'''&quot;וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁאַף הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. 
'''&quot;וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר&quot;''', וְכִי מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם בָּשָׂר הָיוּ מִתְרַעֲמִים? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד&quot;! ([[שמות יב לח]]). 
יָכוֹל שֶׁאֲכָלוּם בַּמִּדְבָּר? וַהֲלֹא בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ הוּא אוֹמֵר &quot;וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד&quot; ([[במדבר לב א]])! 
אֶלָּא שֶׁמְּבַקְּשִׁים עֲלִילָה הֵיאָךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם! 
}}

===פיסקה פז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא ה-ו''' 
{{הע-שמאל|הזכרונות של ישראל ממצרים אינם אותנטיים, ונאמרו רק כדי להתרחק מהקב&quot;ה ומהחיוב במצוות, וראו בפיסקה פו. וראו גם את דברי ר' אלעזר המודעי [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע|במכילתא ויסע א]] – תשובה אחרת לאותה שאלה.}}
'''&quot;זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם&quot;''' ([[במדבר יא ה]]), {{ב|וְכִי יֵשׁ בָּעִנְיָן|האם יתכן}} שֶׁהָיוּ הַמִּצְרִיִּים נוֹתְנִים לָהֶם דָּגִים בְּחִנָּם? 
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וְעַתָּה לְכוּ עִבְדוּ וְתֶבֶן לֹא יִנָּתֵן לָכֶם&quot; ([[שמות ה יח]]), 
אִם תֶּבֶן לֹא הָיוּ נוֹתְנִים לָהֶם בְּחִנָּם, וְדָגִים הָיוּ נוֹתְנִים לָהֶם בְּחִנָּם? וּמָה אֲנִי אוֹמֵר &quot;חִנָּם&quot;? חִנָּם מִן הַמִּצְווֹת! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד,]] שהמן היה מתאים עצמו לצפיות האוכלים אותו; ר' שמעון מחריג את הקישואים וכו', שאינם מאכלים בריאים ולכן המן לא הפך לקישואים, בצלים וכו', אבל ישראל פירשו את ההחרגה הזאת כחולשה של הקב&quot;ה.
חכמים טוענים שטעם המן היה נהפך לכל מה שרצו, אבל צורתו החיצונית היתה נשארת כבתחילה, וישראל רצו לראות את הקישואים וכו' ולא הסתפקו בטעם.}}
&quot;אֶת הַקִּשֻּׁאִים&quot;, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה הַמָּן מִשְׁתַּנֶּה לָהֶם לְכָל דָּבָר שֶׁהָיוּ רוֹצִים, חוּץ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים הַלָּלוּ? 
מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁמָּסַר בְּנוֹ לְפֵידָגוֹג, וְהָיָה יוֹשֵׁב וּמְפַקְּדוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: הַנִּרְאֶה שֶׁלֹּא יֹאכַל מַאֲכָל רַע וְלֹא יִשְׁתֶּה מַשְׁקֶה רַע! 
וּבְכָל כָּךְ הָיָה הַבֵּן הַהוּא מִתְרַעֵם עַל אָבִיו, לוֹמַר: לֹא מִפְּנֵי שֶׁאוֹהֲבֵנִי, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁאוֹכַל! 
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מָן הָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר שֶׁרוֹצִים, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ רוֹאִים בְּעֵינֵיהֶם אֶלָּא מָן, 
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה, אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;''' ([[במדבר יא ו]]), אָמְרוּ: אֵין לָנוּ אֶלָּא מָן בַּשַּׁחַר וּמָן בָּעֶרֶב! 
}}

===פיסקה פח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא ו-ז''' 
{{הע-שמאל|המן הוא מאכל מוצלח, שכולו נספג בגוף האוכל ואינו גורם לצואה, ודווקא משום כך הוא חשוד בעיני ישראל. והשוו לדברי ר' שמעון בפיסקה פז, המצביעים על בעיה דומה.}}
'''&quot;וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה, אֵין כֹּל&quot;''' ([[במדבר יא ו]]), אָמְרוּ: עָתִיד הַמָּן לִיתַּפַּח בְּתוֹךְ כְּרֵיסֵנוּ לְהָרְגֵנוּ! יֵשׁ לְךָ יְלוּד אִשָּׁה שֶׁאֵין מוֹצִיא מַה שֶׁאוֹכֵל? 
אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן: וּמָה אַתָּה מְקַיֵּם &quot;וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ&quot; ([[דברים כג יד]])? 
אָמַר לָהֶם: מַה שֶׁתַּגָּרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹכְרִים לָהֶם – יוֹצֵא מֵהֶם. 
אֲבָל הַמָּן – אֵין יוֹצֵא מֵהֶם לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ&quot; ([[תהלים עח כה]]), לֶחֶם הַמֻּבְלָע בָּאֵיבָרִים. 
{{הע-שמאל|דרשות המחלקות פסוק באמצעו ומיחסות כל חלק לדובר שונה, או לנמען שונה; וראו גם [[ביאור:תוספתא/סוטה/ט#ה|תוספתא סוטה ט ה.]]
הפסוק מבראשית ב מוכיח שהמן הוא טוב, שהרי עינו כעין הבדולח המוצג שם כ&quot;טוב&quot;.
הדרשה על יהודה מפרשת &quot;ולא יסף&quot; – לא הוסיף, כבפשט ולא כדברי ר' שמואל בר אמי ב[[סוטה י ב]].
הדרשה על עמלק מנוגדת לדברי אחרים [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, א|במכילתא עמלק א א,]] ומחלקת את הפסוק לשני מושאים שונים.
הדרשה על סיסרא מחלקת בין פס' ל לפס' לא.
הדרשה על הפלישתים מחלקת בין דברי הצדיקים שבהם לבין דברי הרשעים, וכך גם הדרשה על משפט ירמיהו.
הדרשה על רות מטעימה שבועז לא נגע בה, ומחלקת את דבריו לפי הנמענים שלהם.}}
'''&quot;אֵין כֹּל, בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;''', אַתָּה סָבוּר מִי שֶׁאָמַר זֶה אָמַר זֶה? לֹא מִי שֶׁאָמַר זֶה, אָמַר זֶה. 
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: '''&quot;בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;''', 
וְהַמָּקוֹם מְפַיֵּס אֶת כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם וְאוֹמֵר לָהֶם: בּוֹאוּ וּרְאוּ עַל מָה אֵלּוּ מִתְרַעֲמִים עָלַי, '''&quot;וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא, וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח&quot;''' ([[במדבר יא ז]]). 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב, שָׁם הַבְּדֹלַח&quot; ([[בראשית ב יב]]). 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי&quot; ([[בראשית לח כו]]), 
וְהַמָּקוֹם הִכְתִּיב עַל יָדוֹ &quot;וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ&quot;; כֵּיוָן שֶׁיָּדַע שֶׁכַּלָּתוֹ הִיא – לֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ&quot; ([[דברים כה יח]]) – עַל יִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר: &quot;וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ&quot;, 
וְעַל עֲמָלֵק הוּא אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים&quot;. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא&quot; ([[שופטים ה כח]]), אָמְרָה אִמּוֹ שֶׁל סִיסְרָא. 
&quot;חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָה, אַף הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ לָהּ&quot; ([[שופטים ה כט]]), אָמְרָה אִשְׁתּוֹ. 
&quot;הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל&quot; ([[שופטים ה ל]]), נִתְגַּלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָמְרָה אִמּוֹ שֶׁל סִיסְרָא לִדְבוֹרָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. 
אָמְרָה לָהּ: אַל תְּצַפִּי לִבְנֵךְ סִיסְרָא מֵעַתָּה! &quot;כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ ה'&quot; ([[שופטים ה לא]])! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;אוֹי לָנוּ, מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה?&quot; ([[שמואל א ד ח]]), עַד כָּאן אָמְרוּ צַדִּיקִים. 
אֲבָל רְשָׁעִים אָמְרוּ: &quot;אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה בַּמִּדְבָּר&quot; ([[שמואל א ד ח]]). 
אָמְרוּ: עֶשֶׂר מַכּוֹת הָיוּ לוֹ, וֶהֱבִיאָם עַל הַמִּצְרִיִּים; שׁוּב אֵין לוֹ מַכָּה מֵעַתָּה. 
אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁאֵין לִי מַכָּה מֵעַתָּה? מַכָּה אָבִיא עֲלֵיכֶם שֶׁלֹּא נִהְיְתָה מֵעוֹלָם. 
וְהָיָה אֶחָד מֵהֶם יוֹשֵׁב בַּטְּחוֹר, וְעַכְבָּר יוֹצֵא מִן הַתְּהוֹם וְשׁוֹמֵט אֶת בְּנֵי מֵעָיו וְחוֹזֵר לַתְּהוֹם. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַתִּכְבַּד יַד ה' עַל הָאַשְׁדּוֹדִים&quot; ([[שמואל א ה ו]]). 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים וְכָל הָעָם אֶל הַכֹּהֲנִים וְאֶל הַנְּבִיאִים: אֵין לָאִישׁ הַזֶּה מִשְׁפַּט מָוֶת, כִּי בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ&quot;. 
מַהוּ אוֹמֵר? &quot;וַיָּקֻמוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָאָרֶץ וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל קְהַל הָעָם לֵאמֹר: מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי הָיָה נִבָּא בִּימֵי חִזְקִיָּה... 
הֶהָמֵת הֱמִיתֻהוּ חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה?&quot; ([[ירמיה כו טז]]-יט); עַד כָּאן אָמְרוּ צַדִּיקִים. 
אֲבָל רְשָׁעִים מֵהֶם אוֹמְרִים: &quot;גַּם אִישׁ הָיָה מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם ה', אוּרִיָּהוּ בֶּן שְׁמַעְיָהוּ... וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים וְכָל גִּבּוֹרָיו וְכָל הַשָּׂרִים אֶת דְּבָרָיו וַיְבַקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ לַהֲרוֹג... 
וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים אֲנָשִׁים עַל מִצְרָיִם... וַיּוֹצִאוּ אֶת אוּרִיָּהוּ מִמִּצְרַיִם וַיְבִאֻהוּ אֶל הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים וַיַּכֵּהוּ&quot;. 
אָמְרוּ: כְּשֵׁם שֶׁאוּרִיָּה נֶהֱרַג – כָּךְ יִרְמְיָהוּ חַיָּב לֵהָרֵג! &quot;אַךְ יַד אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן הָיְתָה אֶת יִרְמְיָה, לְבִלְתִּי תֵּת אֹתוֹ בְיַד הָעָם לַהֲמִיתוֹ&quot; ([[ירמיה כו כ]]-כד). 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;חַי ה', שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר&quot; ([[רות ג יג]]), לְפִי שֶׁהָיָה יֵצֶר הָרַע יוֹשֵׁב וּמְצַעֲרוֹ כָּל הַלַּיְלָה וְאוֹמֵר לוֹ: 
אַתָּה פָּנוּי וּמְבַקֵּשׁ אִשָּׁה, וְהִיא פְּנוּיָה וּמְבַקֶּשֶׁת אִישׁ. 
וְאַתָּה לָמַד שֶׁהָאִשָּׁה נִקְנֵית בִּבְעִילָה, עֲמֹד וּבֹא אֵלֶיהָ וּתְהִי לְךָ לְאִשָּׁה! 
נִשְׁבַּע לְיִצְרוֹ הָרַע וְאָמַר לוֹ: &quot;חַי ה'!&quot; אִם אֶגָּעֶנָּה! וּלְאִשָּׁה אָמַר: &quot;שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר!&quot;. 
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: '''&quot;אֵין כֹּל, בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;'''. אַתָּה סָבוּר מִי שֶׁאָמַר זֶה אָמַר זֶה? 
לֹא מִי שֶׁאָמַר זֶה, אָמַר זֶה: יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: '''&quot;בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;''', 
וְהַמָּקוֹם מְפַיֵּס אֶת כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם וְאוֹמֵר לָהֶם: בּוֹאוּ וּרְאוּ עַל מָה אֵלּוּ מִתְרַעֲמִים לְפָנַי! '''&quot;וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא, וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח&quot;'''. 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִיא טוֹב, שָׁם הַבְּדֹלַח&quot;. 
}}

===פיסקה פט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא ח-ט'''
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב,]] שם נאמר שהמן לא ירד בתוך המחנה אלא במדבר, מחוץ למחנה, כדי למנוע גזל: &quot;'ויצא העם ולקטו', שלא יהיו יוצאין לחצרות ומלקטין, אלא יהיו יוצאין למדברות ומלקטין.&quot;
לטענה שטעם המן היה משתנה לפי רצון האוכל ראו לעיל פיסקה פז [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, א|ושם עמלק ב א.]]}}
'''&quot;שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ&quot;''' ([[במדבר יא ח]]), יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁמִּצְטַעֲרִים עָלָיו בִּשְׁעַת לְקִיטָתוֹ הָיוּ מִתְרַעֲמִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שָׁטוּ הָעָם&quot;, לְפֶתַח בֵּיתוֹ הָיָה יוֹצֵא, וּמְלַקֵּט פַּרְנָסָתוֹ וּפַרְנָסַת בֵּיתוֹ, וְאַחַר כָּךְ &quot;וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס&quot;!
'''&quot;וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם&quot;''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לָרֵחַיִם לְעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה לָהֶם לְכָל הַנִּטְחָנִים שֶׁבָּרֵחַיִם.
{{הע-שמאל|המן שימש לא רק לאכילה אלא גם לבישום; דורש &quot;או&quot;.}}
'''&quot;אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה&quot;''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לַמְּדוֹכָה לְעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה לָהֶם לְכָל הַנִּדּוֹכִין בַּמְּדוֹכָה.
יָכוֹל לֹא הָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶם אֶלָּא לְאֵלּוּ בִּלְבַד?
מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לֹא צָרְכָה אִשָּׁה לְמִינֵי בְּשָׂמִים, אֶלָּא מִן הַמָּן הָיְתָה מִתְקַשֶּׁטֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;דָּכוּ&quot; – &quot;'''אוֹ''' דָכוּ&quot;.
וְאוֹמֵר: &quot;זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר&quot; ([[דברים ב ז]]); מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ חֲסֵרִין דָּבָר.

'''&quot;וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר&quot;''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לַקְּדֵרָה לְעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה לָהֶם לְכָל הַמִּתְבַּשְּׁלִים בַּקְּדֵרָה.

'''&quot;וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת&quot;''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לַתַּנּוּר לְעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה לָהֶם לְכָל הַמִּתְאָפִים בַּתַּנּוּר.
יָכוֹל לֹא הָיָה מִשְׁתַּנֶּה אֶלָּא לְאֵלּוּ בִּלְבַד? מִנַּיִן לִשְׁאָר הַנִּלְקָטִין שֶׁבַּשָּׂדֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לָקְטוּ&quot; – &quot;'''וְ'''לָקְטוּ&quot;.
מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאָמַר: רוֹצֶה אֲנִי שֶׁאֹכַל עֲנָבִים, רוֹצֶה אֲנִי שֶׁאֹכַל תְּאֵנִים!
{{הע-שמאל|ליש (בצק) שמן דבש – ראשי תיבות לשד. מתואר כאן מאכל הדומה לכנאפה של ימינו.}}
'''&quot;וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן&quot;''' – זֶהוּ {{ב|לָשׁוֹן טוּרְקוֹס;|כנראה ראשי תיבות, כדלהלן}}.
דָּבָר אַחֵר: מְשַׁמֵּשׁ שָׁלֹשׁ לְשׁוֹנוֹת: הַלַּיִשׁ וְהַשֶּׁמֶן וְהַדְּבָשׁ. כְּלַיִשׁ זֶה, שֶׁעָרוּךְ בְּשֶׁמֶן וּמְקֻטָּף בִּדְבַשׁ – כָּךְ הָיְתָה בְּרִיָּתוֹ שֶׁל מָן, וְכָךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרִים אוֹכְלִים אוֹתוֹ.
{{הע-שמאל|ארבע הדרשות הבאות משוות את המן לחלב אם, ודורשות לשד – שד – דד. הראשונה מציגה את המן כמאכל העיקרי של ישראל, השניה טוענת שהיה אפשר לאכול תמיד את המן ולמרות שאין גיוון לא היה הדבר מזיק לאוכלים אותו, השלישית עוסקת בגיוון של טעמי המן והרביעית עוסקת בקשיי הגמילה מן המן בימי יהושע.
וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|מכילתא ויסע ה,]] דעות שונות כמה זמן אחרי מות משה עוד היו אוכלים את המן.}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן&quot;''' – מַה דַּד הַזֶּה עִקָּר לַתִּינוֹק וְהַכֹּל טְפֵלָה לוֹ, כָּךְ הָיָה הַמָּן עִקָּר לְיִשְׂרָאֵל וְהַכֹּל טְפֵלָה לוֹ.
דָּבָר אַחֵר: מַה הַדַּד הַזֶּה, אֲפִלּוּ תִּינוֹק יוֹנֵק הֵימֶנּוּ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ – אֵינוֹ מַזִּיקוֹ; כָּךְ הַמָּן, אֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל אוֹכְלִים מִמֶּנּוּ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ – אֵינוֹ מַזִּיקָן.
דָּבָר אַחֵר: מַה הַדַּד הַזֶּה, שֶׁהוּא מִין אֶחָד וּמִשְׁתַּנֶּה לְמִינִים הַרְבֵּה; כָּךְ הָיָה הַמָּן מִשְׁתַּנֶּה לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר שֶׁהֵם רוֹצִים.
מָשָׁל: אוֹמֵר לָאִשָּׁה: אַל תֹּאכְלִי שׁוּם וּבָצָל מִפְּנֵי הַתִּינוֹק!

דָּבָר אַחֵר: מַה הַדַּד הַזֶּה, תִּינוֹק מִצְטַעֵר בְּשָׁעָה שֶׁפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ – כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִצְטַעֲרִים בְּשָׁעָה שֶׁפֵּרְשׁוּ מִן הַמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת&quot; וְגוֹ' ([[יהושע ה יב]]). {{הע-שמאל|דורש &quot;ולא היה עוד&quot; כביטוי של צער על חסרון המן.}}
מָשָׁל, אוֹמְרִים לְאָדָם: מִפְּנֵי מָה אַתָּה אוֹכֵל פַּת שְׂעוֹרִים? אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי שֶׁאֵין לִי פַּת חִטִּים.
מִפְּנֵי מָה אַתָּה אוֹכֵל חָרוּבִים? אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי שֶׁאֵין לִי דְּבֵלָה.
כָּךְ, אִלּוּ הָיְתָה בְיָדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל מֵאוֹתָהּ קְמִיצָה שֶׁקָּמְצוּ בַּיּוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ מֹשֶׁה, שֶׁאָכְלוּ מִמֶּנּוּ כָּל אַרְבָּעִים יוֹם – לֹא רָצוּ לֶאֱכֹל מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנָעַן.

'''&quot;וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לַיְלָה יֵרֵד הַמָּן עָלָיו&quot;''' ([[במדבר יא ח]]), מְלַמֵּד שֶׁהָיָה יוֹרֵד עַל הָאִסְקוּפִּים וְעַל הַמְּזוּזוֹת. {{הע-שמאל|לעניין הנקיון של המן ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג,]] &quot;שולחנות של זהב&quot;}}
אוֹ לְפִי שֶׁהָיָה יוֹרֵד עַל הָאִסְקוּפִּין וְעַל הַמְּזוּזוֹת, יָכוֹל יִהְיוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ מְטֻנָּף וּמְלֻכְלָךְ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס&quot; ([[שמות טז יד]]), כִּגְלִיד הָיָה יוֹרֵד תְּחִלָּה, וְנַעֲשָׂה לָאָרֶץ כְּמִין אִסְקוּטְלָא, וְהַמָּן יוֹרֵד עָלָיו.
וּמִשָּׁם הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְלַקְּטִים וְאוֹכְלִים.
הֲרֵי לְמַטָּה; אֲבָל לְמַעְלָה, יָכוֹל יִהְיוּ הַשְּׁקָצִים וְהַזְּבוּבִים שׁוֹכְבִים עָלָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל&quot; ([[שמות טז יד]]).
מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֻנָּח כְּאִלּוּ מֻנָּח בְּתוֹךְ {{ב|דְּלוּסְקְמָא,|קופסא מכוסה}}, וְהֵם קוֹרִים קְרִיאַת שְׁמַע וּמִתְפַּלְּלִים, וְאָדָם יוֹצֵא לְפֶתַח בֵּיתוֹ וּמְלַקֵּט פַּרְנָסָתוֹ וּפַרְנָסַת בֵּיתוֹ, וְאַחַר כָּךְ &quot;וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס&quot;. {{הע-שמאל|מתארים את ישראל כקוראים ק&quot;ש ומתפללים, כבימי חכמים.}}

כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה לֹא הָיָה יוֹרֵד מָן לְיִשְׂרָאֵל פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה? כְּדֵי שֶׁיַּהַפְכוּ אֶת לִבָּן לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם! {{הע-שמאל|המן היה הזדמנות עבור ישראל לפגוש את הקב&quot;ה כי בנס יש ממד של התגלות.
בהמשך מתואר תיאור הפוך, של חרדה שמא יפסק הנס של המן, המשרה חוסר בטחון קיומי כיוון שאינו נשמר למחרת, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב,]] על &quot;דבר יום ביומו&quot;.}}
מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁגָּזַר עַל בְּנוֹ לִהְיוֹת מְפַרְנְסוֹ פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה, וְלֹא הָיָה מַקְבִּיל פְּנֵי אָבִיו אֶלָּא בִּשְׁעַת פַּרְנָסָתוֹ.
פַּעַם אַחַת חָזַר וְגָזַר עָלָיו לִהְיוֹת מְפַרְנְסוֹ בְּכָל יוֹם! אָמַר הַבֵּן: אֲפִלּוּ אֵינִי מְקַבֵּל פְּנֵי אָבִיו אֶלָּא בִּשְׁעַת פַּרְנָסָתִי, דַּי לִי.
כָּךְ יִשְׂרָאֵל: הָיוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁל אָדָם חָמֵשׁ זְכָרִים אוֹ חָמֵשׁ נְקֵבוֹת – הָיָה יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה וְאוֹמֵר: אוֹי לִי, שֶׁמָּא לֹא יֵרֵד הַמָּן לְמָחָר וְנִמְצֵינוּ מֵתִים בָּרָעָב!
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיֵּרֵד! וְנִמְצְאוּ הוֹפְכִים אֶת לִבָּם לַשָּׁמַיִם.
{{הע-שמאל|גם העליה למקדש בירושלים, כמו המן, היא הזדמנות לגילוי שכינה; ולכן אין בירושלים מעיינות חמים, כדי שהמיקוד של הביקור יהיה בהתגלות (מצווה לשמה) ולא בהנאות הגוף.}}
כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר, רַבִּי דּוֹסְתַּאי בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה לֹא בָּרָא הַמָּקוֹם חַמִּים בִּירוּשָׁלַיִם כְּחַמֵּי טְבֶרְיָה?
כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ: נֵלֵךְ וְנַעֲלֶה לִירוּשָׁלַיִם.
הָא אִם אֵין אָנוּ עוֹלִים אֶלָּא בִּשְׁבִיל רְחִיצָה אַחַת – דַּיֵּנוּ! וְנִמְצֵית עֲלִיָּה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ!
}}

===פיסקה צ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא י''' 
{{הע-שמאל|דורש 'למשפחותיו' – על פירוק משפחותיו, שנגרם מדיני העריות; והשוו [[נחמיה ח ט]]. הבכי היה למעשה לא על המן ועל הירקות במצרים אלא מאחורי הטענות הללו עמדו דיני העריות, וראו לעיל פיסקה פה ופסקה פו, 'מבקשים עלילה לפרוש מן המקום'.}}

'''&quot;וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו&quot;''' ([[במדבר יא י]]), הָיָה רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִצְטַעֲרִים בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לִפְרֹשׁ מִן הָעֲרָיוֹת!
וּמְלַמֵּד שֶׁהָיָה אָדָם נוֹשֵׂא אֶת אֲחוֹתוֹ, וַאֲחוֹת אָבִיו, וַאֲחוֹת אִמּוֹ; וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לִפְרֹשׁ מִן הָעֲרָיוֹת, הָיוּ מִצְטַעֲרִים. 
{{הע-שמאל|דרשה שונה מזו של ר' נהוראי, העוקבת אחרי הפשט: הבכי היה על זכרון המאכלים במצרים ולא על דיני העריות – אלא שהיו מתכנסים משפחות שלמות לבכות עליו.}}
&quot;בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו&quot;, לְפִי שֶׁגָּבַהּ לִבָּם בַּחֵטְא, נִזְדַּוְּגוּ מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת, וְהָיוּ אוֹמְרִים אֶת הַדָּבָר בָּרַבִּים. 
{{הע-שמאל|דורש 'איש' זה משה, שיצא מפתח בית המדרש שלו (אהלו) ושם פגש את המשפחות הבוכות.}}
&quot;אִישׁ לְפֶתַח אָהֳלוֹ&quot;, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מַמְתִּינִים לְמֹשֶׁה עַד שֶׁיּוֹצֵא מִפֶּתַח בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְהֵם יוֹשְׁבִים וּמִתְרַעֲמִים. 
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו:]] משה כעס על ישראל, אבל הקב&quot;ה התפייס עימם, ואין הדרשה מובנת, שהרי נאמר בפירוש 'ויחר אף ה' מאד'! – ונראה שהדרשה היא על פס' יא-טו, שם הקב&quot;ה מרגיע את משה ומונע את תלונותיו על העם. במעשה העגל אכן התפייס משה והתפלל לקב&quot;ה שיסלח לעם.}} 
&quot;וַיִּחַר אַף ה' מְאֹד וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רָע&quot;, כָּאן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵמִיךְ וּמֹשֶׁה מַגְבִּיהַּ. 
אֲבָל בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהַּ וּמֹשֶׁה מֵמִיךְ! 
}}

===פיסקה צא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא יא-טו''' 
{{הע-שמאל|בפסוק משמות לב אכן מופיע הציווי &quot;להנחות&quot; את בני ישראל, ונראה שהכוונה להנהגה 'רכה', המספקת את צרכיהם; אבל באותו פסוק מופיעה הפניה לדיבור קודם &quot;אשר דברתי&quot;, המזוהה כאן עם שמות ו, שם כופה הקב&quot;ה על משה ואהרון את ההנהגה של ישראל.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה', לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ... הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה, וְאִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ?&quot;''' ([[במדבר יא יא]]-יב). 
וְהֵיכָן דִּבֵּר לוֹ כֵן? בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ: &quot;וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ&quot; ([[שמות לב לד]])! 
עֲדַיִן דָּבָר תָּלוּי בִּדְלָא תָּלֵי! תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות ו יג]]). 
אָמַר לָהֶם: הֱיוּ יוֹדְעִים שֶׁסַּרְבָנִין וְטַרְחָנִין הֵם, אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁתְּקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם שֶׁיְּהוּ מְקַלְּלִים אֶתְכֶם וְסוֹקְלִים אֶתְכֶם בָּאֲבָנִים! 
{{הע-שמאל|דורש &quot;לכל העם הזה&quot; (פס' יג).}}
&quot;מֵאַיִן לִי בָּשָׂר&quot; ([[במדבר יא יג]]), וְכִי אֶחָד הוּא אוֹ שְׁנַיִם לְסוֹבְלָם? 
{{הע-שמאל|רשב&quot;י דורש &quot;אל אראה ברעתם&quot;, אלא שכנה הכתוב, (ראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פד|לעיל פיסקה פד]]), שמשה בקש מהקב&quot;ה שיהרוג אותו כדי שלא יראה את הפורענות שתפגע בישראל. לפי דבריו מבטא כאן משה אהבה ואמפתיה לעם ישראל ולא כעס. והשוו לסוף פיסקה צ.}}
&quot;לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי... וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי, הָרְגֵנִי נָא הָרֹג&quot; ([[במדבר יא יד]]-טו), 
לְפִי שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה סֵדֶר פֻּרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבוֹא עֲלֵיהֶם. 
הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁיָּצָא לֵהָרֵג הוּא וּבָנָיו; אָמַר {{ב|לַסְּפֵקוּלָטוֹר|לתלין}}: הָרְגֵנִי, עַד שֶׁלֹּא תַהֲרֹג אֶת בָּנַי. 
לֹא כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בְּצִדְקִיָּהוּ: &quot;וַיִּשְׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ לְעֵינָיו&quot;, וְאַחַר כָּךְ: &quot;וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר&quot; ([[ירמיה נב יא]]). 
כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: &quot;אִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי, הָרְגֵנִי נָא הָרֹג&quot;, הָא יָפֶה לִי לְהֵהָרְגֵנִי תְּחִלָּה, &quot;וְאַל אֶרְאֶה&quot; בְּפֻרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבוֹא עֲלֵיהֶם! 
}}

===פיסקה צב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא טז'''
{{הע-שמאל|התלונה של משה היא על בדידותו בהנהגה, ולכן הפתרון לה הוא הסמכת 70 הזקנים, שעשויה להתפרש גם כפגיעה בסמכותו של משה.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ&quot;''' ([[במדבר יא טז]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי&quot; ([[במדבר יא יד]]); אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתָּ – נָתַתִּי לְךָ.
{{הע-שמאל|דבר המשתייך לקב&quot;ה הוא ממילא נצחי, אפילו אם בינתיים הורד מגדולתו, כגון א&quot;י, הבכורות וכו'.}}
&quot;אֶסְפָה לִּי&quot; – שֶׁתְּהֵא סַנְהֶדְרִין לִשְׁמִי, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לִי&quot; – הֲרֵי זֶה קַיָּם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
בַּכֹּהֲנִים הוּא אוֹמֵר: &quot;וְכִהֲנוּ לִי&quot; ([[שמות כח מא]]); בַּלְוִיִּם הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם&quot; ([[במדבר ח יד]]).
בְּיִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים&quot; ([[ויקרא כה נה]]); בָּאָרֶץ הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי לִי הָאָרֶץ&quot; ([[ויקרא כה כג]]).
בַּבְּכוֹרוֹת הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי לִי כָּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר ח יז]]); בַּמִּקְדָּשׁ הוּא אוֹמֵר: &quot;וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ&quot; ([[שמות כה ח]]).
בַּמִּזְבֵּחַ הוּא אוֹמֵר: &quot;מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי&quot; ([[שמות כ כא]]); בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה הוּא אוֹמֵר: &quot;שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי&quot; ([[שמות ל לא]]).
בַּמַּלְכוּת הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ&quot; ([[שמואל א טז א]]); בַּקָּרְבָּנוֹת הוּא אוֹמֵר: &quot;לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ&quot; ([[במדבר כח ב]]).
הָא, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לִי&quot; – הֲרֵי זֶה קַיָּם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
{{הע-שמאל|דורש 'שבעים' וכן 'איש'. לעניין &quot;פסיפים&quot; השוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה יג|ספרי דברים יג:]] כנראה הכוונה שדעתם שקולה ומאוזנת.}}
&quot;שִׁבְעִים אִישׁ&quot; – שֶׁתְּהֵא סַנְהֶדְרִים שֶׁל שִׁבְעִים.
&quot;שִׁבְעִים אִישׁ&quot; – שֶׁיִּהְיוּ בַּעֲלֵי חָכְמָה, בַּעֲלֵי גְבוּרָה, וָתִיקִים וּפְסִיפִים.
{{הע-שמאל|המילה 'כבוד' מופיעה ביחס לזקנים רק בפסוק שמצטט רשב&quot;י, ונראה שדבריו הם בסיס הדרשה, המצביעה על כבוד לזקנים בכל ההיסטוריה התנכ&quot;ית.
רשב&quot;י מדגיש שאפילו באחרית הימים, שבה ירבו הנביאים והמלאכים – ישמר מקום של כבוד לזקנים.}}
&quot;מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; – לֹא בְּמָקוֹם אֶחָד וְלֹא בִּשְׁנַיִם הַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים; וּבְכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא זְקֵנִים – הַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות ג טז]]); &quot;וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות ד כט]]).
&quot;וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר: עֲלֵה אֶל ה' אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות כד א]]).
&quot;וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר: שְׁבוּ לָנוּ בָזֶה עַד אֲשֶׁר נָשׁוּב אֲלֵיכֶם&quot; ([[שמות כד יד]]); &quot;וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[ויקרא ט א]]).
הָא, בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא זְקֵנִים – הַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים!
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאַף לֶעָתִיד לָבֹא כֵּן, הַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים?
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ ה' צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַ͏ִם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד&quot; ([[ישעיה כד כג]]).
נֶגֶד מַלְאָכָיו, נֶגֶד נְבִיאָיו לֹא נֶאֱמַר; אֶלָּא: &quot;וְנֶגֶד '''זְקֵנָיו''' כָּבוֹד&quot;.
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם עָתִיד לַחֲלֹק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים, קַל וָחֹמֶר בָּשָׂר וָדָם שֶׁחַיָּב לַחֲלֹק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁהַמָּקוֹם מִצְטַעֵר עַל זָקֵן אֶחָד כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;קָצַפְתִּי עַל עַמִּי, חִלַּלְתִּי נַחֲלָתִי&quot;, כִּבְיָכוֹל, {{ב|מְחוּלָלִים|מחול להם}} עַל הַכֹּל!
{{הע-שמאל|הכשדים פגעו בישראל בשליחות הקב&quot;ה, אבל הפגיעה שלהם בזקן לא תסולח.}}
אֲבָל: &quot;עַל זָקֵן הִכְבַּדְתְּ עֻלֵּךְ מְאֹד&quot; ([[ישעיה מז ו]]).
{{הע-שמאל|כיצד ידע משה מי הם הזקנים שנבחרו ע&quot;י הקב&quot;ה? מי שהציבור מאשר אותו ומביע הערכה אליו – גם הקב&quot;ה מאשר אותו! וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה י|אבות ג י.]]}}
&quot;אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם&quot; – אַתָּה צָרִיךְ לֵידַע אִם בְּרוּרִים הֵן לְפָנַי.
&quot;כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם&quot; – מְלַמֵּד שֶׁאֵין אָדָם יוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה, אֶלָּא אִם כֵּן יוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה.
עַד שֶׁהַבְּרִיּוֹת מְרַנְּנוֹת עָלָיו וְאוֹמְרוֹת: 'אִישׁ פְּלוֹנִי כָּשֵׁר וְחָסִיד, וְנָאֶה לִהְיוֹת חָכָם'.
{{הע-שמאל|השוטרים נאספו כשכר לקושי המיוחד שהיה עליהם במצרים ולאחריות שבה נשאו שם.}}
&quot;וְשֹׁטְרָיו&quot; – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּרְאוּ שֹׁטְרֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֹתָם בְּרָע לֵאמֹר&quot; ([[שמות ה יט]]).
אָמַר הַמָּקוֹם: הוֹאִיל וְרָאוּ עִמָּהֶן בַּצַּעַר הַהוּא שֶׁל מִצְרַיִם – יָבוֹאוּ וְיִרְאוּ בְּרֶוַח עִמָּהֶן.
{{הע-שמאל|הקב&quot;ה מייעץ למשה כיצד לרכוש את ליבם של הזקנים: בתחילה יש להדגיש בפניהם את צד הזכות שבהנהגה – ראו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה טו|ספרי דברים טו]], ולאחר שיכנסו לה וישאו באחריות יש להציג להם את החובות והקשיים שבהנהגה.
לעניין משה עצמו השוו לעיל בתחילת פיסקה צא.}}
&quot;וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot; – אָמַר לוֹ: קָחֵם בִּדְבָרִים. תְּחִלָּה אֱמוֹר לָהֶם דִּבְרֵי שֶׁבַח: 'אַשְׁרֵיכֶם שֶׁנִּתְמַנִּיתֶם!'.
וַחֲזֹר וֶאֱמוֹר לָהֶם דִּבְרֵי פְגָם: 'הֱיוּ יוֹדְעִים שֶׁטַּרְחָנִים וְסוֹרְבָנִים הֵם! עַל מְנָת כֵּן תְּהוּ מְקַבְּלִים עֲלֵיכֶם, שֶׁיִּהְיוּ מְקַלְּלִים אֶתְכֶם וְסוֹקְלִים אֶתְכֶם בָּאֲבָנִים!'.
מַה שֶׁהִתְנֵיתִי עִמְּךָ – הַתְנֵה עִמָּהֶם.
{{הע-שמאל|דורש &quot;עמך&quot;: הזקנים יכנסו עמך לאוהל מועד ויזכו להערכת העם ולמעמד ציבורי כמוך.}}
&quot;וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ&quot; – הַכְנִיסֵם עִמְּךָ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, וְיִהְיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל נוֹהֲגִים בָּהֶם אֵימָה וְיִרְאָה וְכָבוֹד, כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֲגִים בְּךָ.
וְיִהְיוּ אוֹמְרִים: חֲבִיבִים אֵלּוּ, שֶׁנִּכְנְסוּ עִם מֹשֶׁה לִשְׁמֹעַ דִּבּוּר מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא!
}}

===פיסקה צג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא יז''' 
{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|מכילתא בחדש ג.]] וראו רשימת עשר הירידות [[אבות דרבי נתן לד#ו|באבות דר' נתן לד ו.]]}}
'''&quot;וְיָרַדְתִּי&quot;''' ([[במדבר יא יז]]) – זוֹ אַחַת מֵעֶשֶׂר יְרִידוֹת שֶׁכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה. 
&quot;וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ&quot; – וְלֹא עִמָּהֶם! 
{{הע-שמאל|הדרשן משתדל לשמור על כבודו של משה כגדול הנביאים.}}
&quot;וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם&quot;, לָמָּה מֹשֶׁה דּוֹמֶה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה? 
לְנֵר שֶׁמֻּנָּח עַל גַּבֵּי מְנוֹרָה, וְדָלְקוּ מִמֶּנּוּ נֵרוֹת הַרְבֵּה, וְלֹא חָסַר אוֹרוֹ כְּלוּם; 
כָּךְ לֹא הָיְתָה חָכְמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה חֲסֵרָה כְּלוּם! 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה צב.}}
&quot;וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם&quot; ([[דברים א יב]]), לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם&quot;! 
}}

===פיסקה צד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא יח-כ'''
{{הע-שמאל|&quot;התקדשו&quot; הוא התקינו עצמכם, ובלשון ימינו התכוננו; בפסוקים המצוטטים מדובר על הכנות בהקשר שלילי.}}
'''&quot;וְאֶל הָעָם תֹּאמַר הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר&quot;''' ([[במדבר יא יח]]), אֵין &quot;הִתְקַדְּשׁוּ&quot; אֶלָּא הַתְקִינוּ עַצְמְכֶם לְפֻרְעָנוּת.
כְּשֵׁם שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;הַתִּיקֵם כְּצֹאן לְטִבְחָה וְהַקְדִּישֵׁם לְיוֹם הֲרֵגָה&quot; ([[ירמיה יב ג]]),
וְאוֹמֵר: &quot;קַדְּשׁוּ צוֹם קִרְאוּ עֲצָרָה&quot; ([[יואל ב טו]]), וְאוֹמֵר: &quot;וְקִדַּשְׁתִּי עָלַיִךְ מַשְׁחִיתִים אִישׁ וְכֵלָיו&quot; ([[ירמיה כב ז]]).
{{הע-שמאל|הכשרים החזיקו מעמד יותר מהרשעים, אבל השוו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יא#פסוק יח|ספרי זוטא לפס' יח,]] שם החליפו את הכשרים ברשעים: הרשעים סובלים חודש ימים ורק אז מתים, ואילו הכשרים מתים מיד &quot;טרם יכרת&quot; ([[במדבר יא לג]]), ואינם סובלים כל כך; והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג,]] ובדומה לכך גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ה|מכילתא שירה ה,]] לפס' ה.}}
'''&quot;כִּי בְכִיתֶם בְּאָזְנֵי ה' לֵאמֹר מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר... לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּ... עַד חֹדֶשׁ יָמִים&quot;''' ([[במדבר יא יח]]-כ),
בַּכְּשֵׁרִים הוּא אוֹמֵר &quot;עַד חֹדֶשׁ יָמִים&quot;, כְּשֶׁמִּתְמַצִּים וּמִתְמַטִּים עַל מִטּוֹתֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ הָיְתָה נִשְׁמָתָם יוֹצְאָה.
בָּרְשָׁעִים הוּא אוֹמֵר: &quot;הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם&quot;, כֵּיוָן שֶׁהָיָה נוֹתְנוֹ לְתוֹךְ פִּיו לֹא הָיָה מַגִּיעַ לְפַסְּקוֹ עַד שֶׁנִּשְׁמָתוֹ יוֹצְאָה.
'''&quot;וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא&quot;''' ([[במדבר יא כ]]), שֶׁתְּהוּ מַרְחִיקִים אוֹתוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהֱיִיתֶם מְקָרְבִים אוֹתוֹ.
{{הע-שמאל|השראת השכינה במחנה גרמה לזלזול בה ובעקיפין לחטא התאווה. דורש &quot;אשר בקרבכם&quot;.}}
'''&quot;יַעַן כִּי מְאַסְתֶּם אֶת ה' אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם&quot;''', אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל: מִי גָרַם לָכֶם שֶׁתִּכָּנְסוּ לִדְבָרִים הַלָּלוּ? – שֶׁנָּתַתִּי שְׁכִינָתִי בֵינֵיכֶם.
שֶׁאִלּוּ סִלַּקְתִּי שְׁכִינָתִי מִבֵּינֵיכֶם, לֹא נִכְנַסְתֶּם לְתוֹךְ דְּבָרִים הַלָּלוּ!
לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;יַעַן כִּי מְאַסְתֶּם אֶת ה' אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם&quot;'''!
}}

===פיסקה צה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא כא-כו''' 
{{הע-שמאל|הדרשה של ר' עקיבא היא על פי הפשט כאן, שמשה חטא בחוסר אמונה ביכולת הקב&quot;ה; 
לדרשה הראשונה של רשב&quot;י ראו לעיל בסוף פיסקה פו, שעבור ישראל התלונה היתה אמצעי ותירוץ לפרוש מהקב&quot;ה, והיא לא ביטאה מצוקה וחוסר ממשי בבשר.
והשוו [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה לא|ספרי דברים לא,]] שם נוזף הקב&quot;ה במשה על שיצא כנגד ישראל, ולא מופיעה הדרשה השניה של רשב&quot;י.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי&quot;''' ([[במדבר יא כא]]). 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה דּוֹרֵשׁ בּוֹ דָּבָר אֶחָד וַאֲנִי דּוֹרֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי דְבָרִים, וּדְבָרַי נִרְאִים מִשֶּׁל רַבִּי. 
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: '''&quot;הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם?&quot;''' ([[במדבר יא כב]]). אֲפִילוּ אַתָּה מַכְנִיס לָהֶם כָּל צֹאן וּבָקָר, סְפֵיקִין הֵן לָהֶן? 
וַאֲנִי אוֹמֵר: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם בָּשָׂר לֶאֱכֹל הֵם מִתְרַעֲמִים? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר בִּיצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם: '''&quot;וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר&quot;''' ([[שמות יב לח]]). 
יָכוֹל שֶׁאֲכָלוּם בַּמִּדְבָּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד&quot;''' ([[במדבר לב א]])! אֶלָּא שֶׁמְּבַקְּשִׁים עֲלִילָה הֵיאָךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם! 
'''&quot;אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם&quot;''', אֲפִילוּ אַתָּה מַכְנִיס לָהֶם דָּגִים לֶאֱכֹל – הָיוּ מִתְרַעֲמִים! 
וַהֲלֹא הָלְכָה עִמָּהֶם בְּאֵר בַּמִּדְבָּר, וְהָיְתָה מַעֲלָת לָהֶם דָּגִים שְׁמֵנִים יוֹתֵר מִצָּרְכָּם! 
אֶלָּא שֶׁמְּבַקְּשִׁים עֲלִילָה הֵיאָךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם! 
{{הע-שמאל|בדרשה השניה מציג רשב&quot;י את משה כמתווך בין הקב&quot;ה לעם: משה טוען שהמתת המתאוים תוציא על הקב&quot;ה שם רע, כי אין הגיון בכך שישראל יקבלו את הבשר וישלמו עליו בחייהם, (רשב&quot;י כנראה דורש &quot;ומצא&quot;-מוצאת, ראו [[שמואל ב יח כב]], כלומר המתת המתאוים תוציא על הקב&quot;ה שם רע.) אבל כאשר משה מנסה לפייס את העם ולהוביל אותם לאמונה בקב&quot;ה הוא נכשל. 
והשוו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ו#ד|תוספתא סוטה ו ד,]] שם אומר ר' עקיבא שדברי משה כאן חמורים יותר מחטא מי מריבה, אלא שהם היו בסתר; כמו כן חסרה שם הדרשה הראשונה של רשב&quot;י.}}
דָּבָר אַחֵר: לְפִי שֶׁהֶרְאָהוּ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה סֵדֶר פֻּרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבוֹא עֲלֵיהֶן. 
אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: אֲדוֹנִי, כְּלוּם הָגוּן לָהֶם שֶׁתִּתֵּן לָהֶם וְתַהַרְגֵם? 
אוֹמְרִים לַחֲמוֹר 'טוֹל כּוּר שֶׁל שְׂעוֹרִים וְנַחְתֹּךְ רֹאשְׁךָ'? אוֹמְרִים לְאָדָם 'טוֹל כִּכַּר זָהָב וְרֵד לִשְׁאוֹל'? 
אָמַר לוֹ: אִם לָאו, מָה אַתָּה אוֹמֵר? אָמַר לוֹ: הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמְפַיְּסָם! אָמַר לוֹ: {{ב|עַד שֶׁאַתָּה כָּאן|כבר עכשיו}} אֲנִי אוֹמֵר לְךָ שֶׁאֵין שׁוֹמְעִים לְךָ! 
כֵּיוָן שֶׁהָלַךְ מֹשֶׁה אֶצְלָם, אָמַר לָהֶם: '''&quot;הֲיַד ה' תִּקְצָר?&quot;''' ([[במדבר יא כג]]).
'''&quot;הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ, הֲגַם לֶחֶם יוּכַל תֵּת, אִם יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ?&quot;''' ([[תהלים עח כ]]). 
אָמְרוּ: פְּשָׁרָה הִיא זוֹ! אֵין בּוֹ כֹּחַ לָתֵת אֵלֵינוּ שְׁאֵלָתֵנוּ! 
{{הע-שמאל|משה משתמש בקלפי כדי לפתור בעיות של  אי שיוויון, ומעביר באמצעותו את התלונות הצפויות לקב&quot;ה, כשם שיהושע חילק את הנחלות בגורל. כך נוצר המצב שאלדד ומידד לא נכללו בין 70 הזקנים. הכינוי &quot;מקום&quot; מסמן את הקרבה של הקב&quot;ה לישראל, ולכן הוא משמש בהקשר חיובי – ואילו הכינוי &quot;שמים&quot; מסמן את המרחק של הקב&quot;ה מהאדם, ומשמש כדי להסביר את הגורל השלילי.}}
'''&quot;וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶל הָעָם... וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן... וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה&quot;''' ([[במדבר יא כד]]-כו), 
יֵשׁ אוֹמְרִים: בַּקַּלְפִּי נִשְׁתַּיְּרוּ, לְפִי שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה לָבֹר לוֹ שִׁבְעִים זְקֵנִים. 
אָמַר מֹשֶׁה: מָה אֲנִי עוֹשֶׂה? הֲרֵי הֵם נוֹפְלִים שִׁשָּׁה וְשִׁשָּׁה לְכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט, וַחֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה לִשְׁנֵי שְׁבָטִים! 
אֵיזֶה שֵׁבֶט מְקַבֵּל עָלָיו לָבֹר מִמֶּנּוּ חֲמִשָּׁה? 
עָשָׂה מֹשֶׁה תַּקָּנָה: נָטַל שִׁבְעִים פִּתָּקִים וְכָתַב עֲלֵיהֶם &quot;זָקֵן&quot;, וְנָטַל שְׁנֵי פִּתָּקִים חֲלָקִים, וּבִלְלָן וְהִטִּילָם לְתוֹךְ קַלְפִּי. 
אָמַר לָהֶם: בֹּאוּ וּטְלוּ פִּתְקֵיכֶם! כָּל מִי שֶׁנָּטַל פִּתָּק וְכָתוּב עָלָיו &quot;זָקֵן&quot; הָיָה אוֹמֵר לוֹ מֹשֶׁה: כְּבָר קִדֶּשְׁךָ הַמָּקוֹם! 
וְכֹל מִי שֶׁהָיָה נוֹטֵל פִּתָּק שֶׁלֹּא הָיָה כָּתוּב בְּתוֹכוֹ &quot;זָקֵן&quot; הָיָה מֹשֶׁה אוֹמֵר לוֹ: מִן הַשָּׁמַיִם הוּא! מָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לְךָ? 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: '''&quot;וְאֶת פְּדוּיֵי הַשְּׁלֹשָׁה וְהַשִּׁבְעִים וְהַמָּאתָיִם&quot;''' ([[במדבר ג מו]]). 
אָמַר מֹשֶׁה: מָה אֲנִי אֶעֱשֶׂה? עַכְשָׁו כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹמֵר 'כְּבָר פְּדָאַנִי לֵוִי'! 
עָשָׂה מֹשֶׁה תַּקָּנָה: נָטַל פִּתָּקִים וְכָתַב עֲלֵיהֶם 'לֵוִי' וְנָטַל פִּתָּקִים וְכָתַב עֲלֵיהֶם 'כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים', וּבִלְלָם וְהִטִּילָם בַּקַּלְפִּי. 
אָמַר לָהֶם: בֹּאוּ וּטְלוּ פִּתְקֵיכֶם! כָּל מִי שֶׁנָּטַל פִּתְקוֹ וְכָתוּב הָיָה עָלָיו 'בֶּן לֵוִי' אוֹמֵר לוֹ 'כְּבָר אַתָּה פָּדוּי'! 
וּמִי שֶׁנָּטַל פִּתְקוֹ וְכָתוּב עָלָיו 'כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים' הָיָה מֹשֶׁה אוֹמֵר לוֹ: צֵא וְתֵן פִּדְיוֹנְךָ! 
{{הע-שמאל|ר' שמעון חולק על ת&quot;ק ודורש, על פי פשט הכתוב, שאלדד ומידד נשארו במחנה – מתוך צניעותם. לפי הדרשה הם זכו על כך בנבואה יציבה יותר מזו של חבריהם, והנוגעת לשאלות ההנהגה של ישראל, שבהן התקשה משה.}} 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בַּמַּחֲנֶה נִשְׁתַּיְּרוּ; לְפִי שֶׁרָאוּ אֶת מֹשֶׁה שֶׁמְּבָרֵר לוֹ הַזְּקֵנִים, אָמְרוּ: אֵין אָנוּ כְּדַאי לִגְדֻלָּה זוֹ! 
הָלְכוּ וְהִטְמִינוּ אֶת עַצְמָם. אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: אַתֶּם מִעַטְתֶּם אֶת עַצְמְכֶם? – אֲנִי אֲגַדֵּל אֶתְכֶם יוֹתֵר מִכֻּלָּם! 
בְּשִׁבְעִים זְקֵנִים אוֹמֵר: '''&quot;וַיִּתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ&quot;''' ([[במדבר יא כה]]); נִתְנַבְּאוּ לְפִי שָׁעָה וּפָסָקוּ. 
בְּאֶלְדָּד וּמֵידָד הוּא אוֹמֵר: '''&quot;וַיִּתְנַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה&quot;''', שֶׁהָיוּ מִתְנַבְּאִים עַד יוֹם מוֹתָן. 
וּמֶה הָיוּ אוֹמְרִים? 'מֹשֶׁה מֵת וִיהוֹשֻׁעַ מַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ'. 
}}

===פיסקה צו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא כז-ל''' 
{{הע-שמאל|מי הוא הנער? לדעת יש אומרים הוא יהושע עצמו, ולדעת ר' שמעון אין לדעת מי היה.}}
'''&quot;וַיָּרָץ הַנַּעַר וַיַּגֵּד לְמֹשֶׁה&quot;''' ([[במדבר יא כז]]), יֵשׁ אוֹמְרִים: זֶה יְהוֹשֻׁעַ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר&quot; ([[שמות לג יא]]). 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו וַיֹּאמַר: אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם&quot; ([[במדבר יא כח]]); הָא לֹא הָיָה רִאשׁוֹן יְהוֹשֻׁעַ. 
{{הע-שמאל|למרות שתוכן הנבואה מחמיא, לכאורה, ליהושע (ראו פיסקה צה לעיל) הוא מכנה אותה 'בשורה רעה'. דורש 'כלאם' – כלם או מלשון בית כלא.}}
&quot;אֲדֹנִי מֹשֶׁה, כְּלָאֵם&quot;, אָמַר לוֹ: רִבּוֹנִי מֹשֶׁה, כַּלֵּם מִן הָעוֹלָם, לִבְנֵי אָדָם שֶׁבִּשְּׂרוּנִי בְּשׂוֹרָה רָעָה זוֹ. 
דָּבָר אַחֵר: אָסְרֵם בְּזִיקִים וּבְקוֹלָרוֹת, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּנְתַתֶּם אֹתוֹ אֶל בֵּית הַכֶּלֶא&quot; ([[ירמיה לז יח]]). 
{{הע-שמאל|בענייני נבואה אין, לדברי משה, מקום לתחרות – כשם שאין תחרות בין משה ליהושע; אלא ככל שירבו הנביאים כן ייטב.}}
&quot;וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה: הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי?&quot; ([[במדבר יא כט]]), אָמַר לוֹ: יְהוֹשֻׁעַ, בְּךָ אֲנִי מְקַנֵּא? 
לוּאֵי אַתָּה כַּיּוֹצֵא בִי, וְלוּאֵי כָּל יִשְׂרָאֵל כַּיּוֹצֵא בְּךָ! וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים! 
{{הע-שמאל|בסוף הפסוק &quot;הוא וזקני ישראל&quot;. דינם של ישראל לא נגזר בלי נוכחותם של הצדיקים בתוכם, שמא יטו את הכף וימנעו את הפורענות.}}
&quot;וַיֵּאָסֵף מֹשֶׁה אֶל הַמַּחֲנֶה&quot; ([[במדבר יא ל]]), מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הֵבִיא עֲלֵיהֶם הַמָּקוֹם הַפֻּרְעָנוּת עַד שֶׁנִּכְנְסוּ כָּל הַצַּדִּיקִים בַּמַּחֲנֶה.  
}}

===פיסקה צז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא לא''' 
{{הע-שמאל|דורש 'ויגז' – כגיזי צמר או מלשון גזז ראש – שהרוח הרגה מישראל וחתכה את ראשיהם, והרגה יותר מאלו שמתו באכילת השלו.}}
'''&quot;וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת ה' וַיָּגָז שַׂלְוִים&quot;''' ([[במדבר יא לא]]), מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה פּוֹרַחַת כְּגִיזִּים הָאֵלּוּ שֶׁל צֶמֶר. 
&quot;וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן הַיָּם&quot;, י&quot;א: הָרְגָה בִּירִידָתָהּ יוֹתֵר מִמָּה שֶׁהָרְגָה בַּאֲכִילָתָהּ. 
{{הע-שמאל|הפשט כת&quot;ק, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג.]] ר' שמעון מתאר מצב שמתחת למחנה ומעליו היו ערימות של שלו, והן מילאו את עולמם של ישראל עד כדי כך שכדי לצאת מתוך השלו היה צורך ביום של הליכה.}}
&quot;וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot; – כְּלַפֵּי צָפוֹן, &quot;וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot; – כְּלַפֵּי דָרוֹם. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: &quot;כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot; – מִלְמַעְלָן, &quot;וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot; – מִלְּמַטָּן. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא שם.]]}}
&quot;וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ&quot;, מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה פּוֹרַחַת וְעוֹלָה עַל רוּם מִן הָאָרֶץ שְׁתֵּי אַמּוֹת, 
כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ מִצְטַעֲרִים עָלֶיהָ בִּשְׁעַת לְקִיטָתָהּ. 
}}

===פיסקה צח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא לב-לה'''
{{הע-שמאל|דרשת 'אל תקרי' המביאה לפשט, והמתקנת את הכתוב לפי לשון חז&quot;ל. יש גם גירסה &quot;אלא הממועט&quot;, כלומר הנכים.}}
&quot;וַיָּקָם הָעָם כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלַּיְלָה וְכָל יוֹם הַמָּחֳרָת וַיַּאַסְפוּ אֶת הַשְּׂלָו הַמַּמְעִיט&quot; ([[במדבר יא לב]]),
אַל תְּהִי קוֹרֵא הַמַּמְעִיט אֶלָּא הַמְּמָעֵט:
הָעֲצֵלִים, הַקִּטְּעִין וְהַחִגְּרִים שֶׁבָּהֶם כָּנְסוּ לָהֶם מֵאָה כּוֹר!
{{הע-שמאל|ר' יהודה לומד מהמילה &quot;וישטחו&quot; שהיתה חובה לשחוט את השלו; (וראו [[יומא עה ב]], שם ישראל הם הטעונים שחיטה!) 
רבי טוען ששחיטת השלו נבעה מהיותו עוף וכל עוף חייב שחיטה. הוא קורא &quot;וישטחו&quot; כפשטו, שכל סביבת המחנה שימשה כמשטח ייבוש לבשר, וקושר את הסיפור ל[[תהלים עח]].}}
&quot;וַיִּשְׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַ&quot;, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַל תְּהִי קוֹרֵא &quot;וַיִּשְׁטְחוּ&quot; אֶלָּא &quot;וַיִּשְׁחֲטוּ&quot;; מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִים שְׁחִיטָה!
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר וּכְחוֹל יַמִּים עוֹף כָּנָף&quot; ([[תהלים עח כז]]); מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִין שְׁחִיטָה.
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיִּשְׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַ&quot;? מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה עֲשׂוּיָה מִשְׁטִיחִים מִשְׁטִיחִים סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה צד. ממשיך בקשר עם תהלים עח.}}
יָכוֹל כְּדֶרֶךְ שֶׁכָּנְסוּ הֵימֶנּוּ הַרְבֵּה כָּךְ אָכְלוּ מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם&quot; ([[במדבר יא לג]]).
כֵּיוָן שֶׁהָיָה נוֹתְנוֹ לְתוֹךְ פִּיו – לֹא הָיָה מַתְחִיל לְפָסְקוֹ עַד שֶׁנִּשְׁמָתוֹ יוֹצְאָה.
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם עוֹד אָכְלָם בְּפִיהֶם וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָהֶם וַיַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם&quot; ([[תהלים עח לא]]).
{{הע-שמאל|דורש 'מכה רבה מאד'.}}
&quot;וְאַף ה' חָרָה בָעָם&quot; וְגוֹ', מְלַמֵּד שֶׁשָּׁלַח עֲלֵיהֶם הַמָּקוֹם מַכָּה קָשָׁה, שֶׁלֹּא הָיָה כַּיּוֹצֵא בָּזוֹ מִיּוֹם שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרָיִם.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה פו.}}
&quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה&quot; ([[במדבר יא לד]]), יָכוֹל שֶׁהָיָה שְׁמוֹ מִקּוֹדֶם?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי שָׁם קָבְרוּ אֶת הָעָם הַמִּתְאַוִּים&quot;; עַל מַה שֶּׁאֵירַע נִקְרָא, וְלֹא הָיָה שְׁמוֹ מִקּוֹדֶם.
{{הע-שמאל|עובר לעניין הבא – הצרעת של מרים}}
&quot;מִקִּבְרוֹת הַתַּאֲוָה נָסְעוּ הָעָם חֲצֵרוֹת&quot; ([[במדבר יא לה]]), הֲרֵי זוֹ הָיְתָה בַּשָּׁעָה שֶׁנִּצְטָרְעָה מִרְיָם.
}}</text>
      <sha1>283c7ksmbsmiius1concjlaqv1whjr0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011426</id>
      <parentid>3011425</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T14:17:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011426</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="79745" sha1="j3x7melbvy7vurdexvgzqxv5wt453hi" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת בהעלותך פרק יא==

===פיסקה פה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא א'''
{{הע-שמאל|דורש 'ויהי' – חזר והיה, בפעם נוספת.}}
'''&quot;וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים&quot;''', ([[במדבר יא, א]]) אֵין &quot;וַיְהִי&quot; אֶלָּא שֶׁהָיָה לָהֶם דָּבָר מִתְּחִלָּה,
מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְקֻלְקָלִים וְחָזְרוּ לְקִלְקוּלָם הָרִאשׁוֹן.
{{הע-שמאל|&quot;העם&quot; – הוא כינוי גנאי, ואילו &quot;עמי&quot; הוא כינוי שבח.}}
'''&quot;וַיְהִי הָעָם&quot;''', אֵין '''&quot;הָעָם&quot;''', אֶלָּא הָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה&quot; ([[שמות יז, ד]]), &quot;עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה&quot; ([[במדבר יד, יא]]),
&quot;הָעָם הַזֶּה הָרָע הַמֵּאֲנִים לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרָי&quot; ([[ירמיה יג, י]]), &quot;כֹּה אָמַר ה' לָעָם הַזֶּה, כֵּן אָהֲבוּ לָנוּעַ&quot; ([[ירמיה יד, י]]).
וּכְשֶׁהוּא קוֹרְאָן &quot;עַמִּי&quot;, אֵין &quot;עַמִּי&quot; אֶלָּא כְּשֵׁרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי&quot; ([[שמות ח, טז]]), &quot;עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ עֲנֵה בִי&quot; ([[מיכה ו, ג]]), &quot;עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ&quot; ([[מיכה ו, ה]]).
{{הע-שמאל|דורש 'מתאוננים' – מתאנים, מחפשים תירוץ לדרכם. המניע המיוחס להם הוא דיני עריות – ראו לקמן פיסקה צ.
לדרשות ר' אליעזר ור' יהודה ראו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה כד|ספרי דברים כד.]]
רבי דורש את &quot;רע&quot;.}}
'''&quot;כְּמִתְאֹנְנִים&quot;''', אֵין '''&quot;מִתְאֹנְנִים&quot;''' אֶלָּא מִתְרַעֲמִים, מְבַקְּשִׁים עֲלִילָה הֵיאָךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם.
שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בִּיהוֹרָם בֶּן אַחְאָב: &quot;כִּי אַךְ דְּעוּ נָא וּרְאוּ כִּי מִתְאַנֶּה הוּא לִי&quot; ([[מלכים ב ה, ז]]).
וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּשִׁמְשׁוֹן: &quot;כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים&quot; ([[שופטים יד, ד]]).
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין '''&quot;כְּמִתְאֹנְנִים&quot;''' אֶלָּא כְּמִתְלַהֲמִים; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים&quot; ([[משלי כו, כב]]), וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם&quot; ([[דברים א, כז]]).
וְהֵם הָיוּ כְּמִתְלַהֲמִים, אֲבָל סַכִּין יָרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם וּבָקְעָה אֶת כְּרֵיסָם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי בָטֶן&quot; ([[משלי כו, כב]]).
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין '''&quot;כְּמִתְאֹנְנִים&quot;''' אֶלָּא {{ב|כְּמַדְוִים אֶת עַצְמָם,|כמתאבלים על עצמם.}} שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ&quot; ([[דברים כו, יד]]).
רַבִּי אוֹמֵר: '''&quot;כְּמִתְאֹנְנִים רָע&quot;''', אֵין '''&quot;רָע&quot;''' אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי תַעֲשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה' לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם&quot; ([[דברים לא, כט]]).
{{הע-שמאל|ישראל רצו שהקב&quot;ה ישמע אותם ויתרגז.}}
'''&quot;בְּאָזְנֵי ה'&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְכַּוְּנִים לְהַשְׁמִיעַ אֶת הַמָּקוֹם.
הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיָה מְקַלֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ; הָיָה הַמֶּלֶךְ עוֹבֵר, אָמְרוּ לוֹ: שְׁתֹק, שֶׁלֹּא יִשְׁמַע הַמֶּלֶךְ!
אָמַר לָהֶם: מִי יֹאמַר לָכֶם שֶׁלֹּא הָיְתָה כַּוָּנָתִי כִּי אִם לְהַשְׁמִיעוֹ! אַף יִשְׂרָאֵל, מִתְכַּוְּנִים לְהַשְׁמִיעַ לַמָּקוֹם.
{{הע-שמאל|דורש 'ויחר' – חימה – חום – אש.}}
'''&quot;וַיִּשְׁמַע ה' וַיִּחַר אַפּוֹ&quot;''', שָׁמַע הַמָּקוֹם וְנִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם חֵמָה.
'''&quot;וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה'&quot;''', יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְהָיְתָה קוֹפֶלֶת בָּהֶם מִתַּחְתֶּיהָ, עַד שֶׁלֹּא עָמְדוּ לֹא בֵּין הַחַיִּים לַמֵּתִים וְלֹא בֵּין הַמֵּתִים לַחַיִּים.
לְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים&quot; ([[במדבר יז, יג]]), אֲבָל כָּאן לֹא עָמְדוּ לֹא עַל בֵּין הַמֵּתִים לַחַיִּים וְלֹא עַל בֵּין הַחַיִּים לַמֵּתִים.
{{הע-שמאל|ת&quot;ק מפרש 'קצה' – כפשוטו, לדעתו חטאו ונפגעו הגרים – הערב-רב. ר' שמעון מפרש 'קצה' -קצין, מנהיג. לדעתו חטאו המנהיגים של העם, בדומה לחטא בעל פעור, והם שנענשו.}}
אֲבָל אִי אַתָּה יוֹדֵעַ בְּמִי נָגְעָה הָאֵשׁ תְּחִלָּה! הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה&quot;, יֵשׁ אוֹמְרִים: אֵלּוּ הַגֵּרִים הַנְּתוּנִים בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: &quot;וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה&quot; – בַּמֻּקְצִים שֶׁבָּהֶם, בַּגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין&quot; ([[שופטים יא, יא]]).
}}

===פיסקה פו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא ב-ד''' 
{{הע-שמאל|הפניה למשה היא כאל בעל קשרים עם הקב&quot;ה, והפונים אליו מנצלים את הקשרים הללו, בדומה לדמות האדמו&quot;ר בחסידות.}}
'''&quot;וַיִּצְעַק הָעָם אֶל מֹשֶׁה&quot;''' ([[במדבר יא ב]]), וְכִי מֶה הָיָה מֹשֶׁה מוֹעִילָם? וַהֲלֹא אֵין רָאוּי לוֹמַר אֶלָּא &quot;וַיִּצְעַק הָעָם אֶל ה'&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַיִּצְעַק הָעָם אֶל מֹשֶׁה&quot;'''? 
הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ. 
וְהָלַךְ לוֹ הַבֵּן הַהוּא אֵצֶל אוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר לוֹ: צֵא וּבַקֵּשׁ לִי מֵאַבָּא. 
כָּךְ הָלְכוּ יִשְׂרָאֵל אֶל מֹשֶׁה, אָמְרוּ לוֹ: בַּקֵּשׁ עָלֵינוּ מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם. 
יָכוֹל שֶׁעִכֵּב מֹשֶׁה בְּיָדוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;(וַיִּצְעַק) [וַיִּתְפַּלֵּל] מֹשֶׁה אֶל ה'&quot;'''. יָכוֹל שֶׁעִכֵּב בְּיָדוֹ הַמָּקוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ&quot;''', שֶׁשָּׁקְעָה הָאֵשׁ בִּמְקוֹמָהּ. 
{{הע-שמאל|האש נשארה נוכחת במחנה, וכך היא המשיכה לאיים על חוטאים פוטנציאליים; המקום נקרא 'תבערה' והשם הזה מנציח את נוכחות האש המאיימת.}}
אִלּוּ חָזְרָה לָהּ לַשָּׁמַיִם – סוֹפָן הָיוּ חוֹזְרִים לְקִלְקוּלָם, וְאִלּוּ חָזְרָה לָהּ לְאַחַת מִכָּל הָרוּחוֹת – הָיְתָה קוֹפֶלֶת אֶת כָּל הָרוּחַ וְהוֹלֶכֶת. 
אֶלָּא: '''&quot;וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ&quot;''', שֶׁשָּׁקְעָה הָאֵשׁ בִּמְקוֹמָהּ. 
'''&quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא תַּבְעֵרָה&quot;''' ([[במדבר יא ג]]), אֵין 'תַּבְעֵרָה', אֶלָּא כְּאָדָם שֶׁהוּא אוֹמֵר: 'תִּבְעַר אֵשׁ פְּלוֹנִי בִּמְקוֹמוֹ'. 
כָּךְ אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל: עֲשִׂיתֶם תְּשׁוּבָה – 'וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ'; וְאִם לָאו – עֲדַיִן הִיא בִּמְקוֹמָהּ. 
{{הע-שמאל|השמות שקוראים בהם למקומות הם חדשים ומקוריים, על שם ההתרחשויות שהיו במקום.}}
'''&quot;כִּי בָעֲרָה בָם אֵשׁ ה'&quot;''', עַל מַה שֶּׁאֵרַע נִקְרָא, וְלֹא כָךְ הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה&quot; ([[שמות יז ז]]). יָכוֹל כָּךְ הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;. עַל מַה שֶּׁאֵרַע – נִקְרָא שְׁמוֹ. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה&quot; ([[במדבר יא לד]]), יָכוֹל כָּךְ הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כִּי שָׁם קָבְרוּ אֶת הָעָם הַמִּתְאַוִּים&quot;. עַל מַה שֶּׁאֵרַע נִקְרָא, וְלֹא כֵן הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם. 
{{הע-שמאל|לעניין זיהויים של המתאוים חוזרות הדרכים שפגשנו לעיל בפיסקה פה: הערב רב או המנהיגים של ישראל.}}
אֲבָל עֲדַיִן אִי אַתָּה יוֹדֵעַ מִי הָיוּ אוֹתָם הַמַּרְגִּילִים אֶת יִשְׂרָאֵל לִדְבַר עֲבֵרָה. 
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: '''&quot;וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה&quot;''' ([[במדבר יא ד]]) – אֵלּוּ הַגֵּרִים, הַמְּאֻסָּפִין מִכָּל מָקוֹם. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵלּוּ הַזְּקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יא טז]]). 
אִם כָּךְ הָיוּ הַזְּקֵנִים עוֹשִׂין – קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר בְּנֵי אָדָם! {{הע-שמאל|מפרש 'בני האלוהים' – בני הדיינים, בניגוד לספרי היובלים וחנוך, המתארים מרד של המלאכים בקב&quot;ה; וראו [[בראשית רבה כו ה]].}}
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם&quot; ([[בראשית ו ב]]). מֶה הָיוּ בְּנֵי הַדַּיָּנִים עוֹשִׂים? 
הָיוּ אוֹחֲזִים נָשִׁים מִן הַשּׁוּק וּמְעַנִּים אוֹתָם! אִם כָּךְ הָיוּ בְּנֵי הַדַּיָּנִים עוֹשִׂים – קַל וָחֹמֶר {{ב|לִשְׁאָר הַטַּרְטִין|לאנשים פשוטים}}! 
{{הע-שמאל|דורש את הכפילות &quot;התאוו תאווה&quot;, שלא ביקשו לטעום דבר מה חדש לגמרי אלא לשינוי בתפריט היומי.}}
'''&quot;הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה&quot;''', יָכוֹל שֶׁהָיוּ מִתְרַעֲמִים עַל דָּבָר שֶׁלֹּא טָעֲמוּ אוֹתוֹ מִימֵיהֶם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה&quot;''', הָיוּ מִתְרַעֲמִין עַל הַמָּן, שֶׁהָיָה יוֹרֵד לָהֶם בְּכָל יוֹם, וְלֹא הָיוּ מִתְרַעֲמִים עַל דָּבָר שֶׁלֹּא טָעֲמוּ אוֹתוֹ מִימֵיהֶם. 
{{הע-שמאל|הדרשן מוכיח שהיה לישראל בשר, שהרי אפילו לאחר 40 שנה היו עדרים לבני גד ולבני ראובן! מכאן שהתלונה היתה תלונת שוא שמטרתה להתרחק מהקב&quot;ה. לסיבה האמיתית ראו לקמן פיסקה צ, שנאלצו לפרק את משפחותיהם בגלל דיני עריות.}}
'''&quot;וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁאַף הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. 
'''&quot;וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר&quot;''', וְכִי מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם בָּשָׂר הָיוּ מִתְרַעֲמִים? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד&quot;! ([[שמות יב לח]]). 
יָכוֹל שֶׁאֲכָלוּם בַּמִּדְבָּר? וַהֲלֹא בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ הוּא אוֹמֵר &quot;וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד&quot; ([[במדבר לב א]])! 
אֶלָּא שֶׁמְּבַקְּשִׁים עֲלִילָה הֵיאָךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם! 
}}

===פיסקה פז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא ה-ו''' 
{{הע-שמאל|הזכרונות של ישראל ממצרים אינם אותנטיים, ונאמרו רק כדי להתרחק מהקב&quot;ה ומהחיוב במצוות, וראו בפיסקה פו. וראו גם את דברי ר' אלעזר המודעי [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע|במכילתא ויסע א]] – תשובה אחרת לאותה שאלה.}}
'''&quot;זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם&quot;''' ([[במדבר יא ה]]), {{ב|וְכִי יֵשׁ בָּעִנְיָן|האם יתכן}} שֶׁהָיוּ הַמִּצְרִיִּים נוֹתְנִים לָהֶם דָּגִים בְּחִנָּם? 
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וְעַתָּה לְכוּ עִבְדוּ וְתֶבֶן לֹא יִנָּתֵן לָכֶם&quot; ([[שמות ה יח]]), 
אִם תֶּבֶן לֹא הָיוּ נוֹתְנִים לָהֶם בְּחִנָּם, וְדָגִים הָיוּ נוֹתְנִים לָהֶם בְּחִנָּם? וּמָה אֲנִי אוֹמֵר &quot;חִנָּם&quot;? חִנָּם מִן הַמִּצְווֹת! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד,]] שהמן היה מתאים עצמו לצפיות האוכלים אותו; ר' שמעון מחריג את הקישואים וכו', שאינם מאכלים בריאים ולכן המן לא הפך לקישואים, בצלים וכו', אבל ישראל פירשו את ההחרגה הזאת כחולשה של הקב&quot;ה.
חכמים טוענים שטעם המן היה נהפך לכל מה שרצו, אבל צורתו החיצונית היתה נשארת כבתחילה, וישראל רצו לראות את הקישואים וכו' ולא הסתפקו בטעם.}}
&quot;אֶת הַקִּשֻּׁאִים&quot;, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה הַמָּן מִשְׁתַּנֶּה לָהֶם לְכָל דָּבָר שֶׁהָיוּ רוֹצִים, חוּץ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים הַלָּלוּ? 
מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁמָּסַר בְּנוֹ לְפֵידָגוֹג, וְהָיָה יוֹשֵׁב וּמְפַקְּדוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: הַנִּרְאֶה שֶׁלֹּא יֹאכַל מַאֲכָל רַע וְלֹא יִשְׁתֶּה מַשְׁקֶה רַע! 
וּבְכָל כָּךְ הָיָה הַבֵּן הַהוּא מִתְרַעֵם עַל אָבִיו, לוֹמַר: לֹא מִפְּנֵי שֶׁאוֹהֲבֵנִי, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁאוֹכַל! 
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מָן הָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר שֶׁרוֹצִים, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ רוֹאִים בְּעֵינֵיהֶם אֶלָּא מָן, 
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה, אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;''' ([[במדבר יא ו]]), אָמְרוּ: אֵין לָנוּ אֶלָּא מָן בַּשַּׁחַר וּמָן בָּעֶרֶב! 
}}

===פיסקה פח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא ו-ז''' 
{{הע-שמאל|המן הוא מאכל מוצלח, שכולו נספג בגוף האוכל ואינו גורם לצואה, ודווקא משום כך הוא חשוד בעיני ישראל. והשוו לדברי ר' שמעון בפיסקה פז, המצביעים על בעיה דומה.}}
'''&quot;וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה, אֵין כֹּל&quot;''' ([[במדבר יא ו]]), אָמְרוּ: עָתִיד הַמָּן לִיתַּפַּח בְּתוֹךְ כְּרֵיסֵנוּ לְהָרְגֵנוּ! יֵשׁ לְךָ יְלוּד אִשָּׁה שֶׁאֵין מוֹצִיא מַה שֶׁאוֹכֵל? 
אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן: וּמָה אַתָּה מְקַיֵּם &quot;וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ&quot; ([[דברים כג יד]])? 
אָמַר לָהֶם: מַה שֶׁתַּגָּרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹכְרִים לָהֶם – יוֹצֵא מֵהֶם. 
אֲבָל הַמָּן – אֵין יוֹצֵא מֵהֶם לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ&quot; ([[תהלים עח כה]]), לֶחֶם הַמֻּבְלָע בָּאֵיבָרִים. 
{{הע-שמאל|דרשות המחלקות פסוק באמצעו ומיחסות כל חלק לדובר שונה, או לנמען שונה; וראו גם [[ביאור:תוספתא/סוטה/ט#ה|תוספתא סוטה ט ה.]]
הפסוק מבראשית ב מוכיח שהמן הוא טוב, שהרי עינו כעין הבדולח המוצג שם כ&quot;טוב&quot;.
הדרשה על יהודה מפרשת &quot;ולא יסף&quot; – לא הוסיף, כבפשט ולא כדברי ר' שמואל בר אמי ב[[סוטה י ב]].
הדרשה על עמלק מנוגדת לדברי אחרים [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, א|במכילתא עמלק א א,]] ומחלקת את הפסוק לשני מושאים שונים.
הדרשה על סיסרא מחלקת בין פס' ל לפס' לא.
הדרשה על הפלישתים מחלקת בין דברי הצדיקים שבהם לבין דברי הרשעים, וכך גם הדרשה על משפט ירמיהו.
הדרשה על רות מטעימה שבועז לא נגע בה, ומחלקת את דבריו לפי הנמענים שלהם.}}
'''&quot;אֵין כֹּל, בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;''', אַתָּה סָבוּר מִי שֶׁאָמַר זֶה אָמַר זֶה? לֹא מִי שֶׁאָמַר זֶה, אָמַר זֶה. 
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: '''&quot;בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;''', 
וְהַמָּקוֹם מְפַיֵּס אֶת כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם וְאוֹמֵר לָהֶם: בּוֹאוּ וּרְאוּ עַל מָה אֵלּוּ מִתְרַעֲמִים עָלַי, '''&quot;וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא, וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח&quot;''' ([[במדבר יא ז]]). 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב, שָׁם הַבְּדֹלַח&quot; ([[בראשית ב יב]]). 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי&quot; ([[בראשית לח כו]]), 
וְהַמָּקוֹם הִכְתִּיב עַל יָדוֹ &quot;וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ&quot;; כֵּיוָן שֶׁיָּדַע שֶׁכַּלָּתוֹ הִיא – לֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ&quot; ([[דברים כה יח]]) – עַל יִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר: &quot;וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ&quot;, 
וְעַל עֲמָלֵק הוּא אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים&quot;. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא&quot; ([[שופטים ה כח]]), אָמְרָה אִמּוֹ שֶׁל סִיסְרָא. 
&quot;חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָה, אַף הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ לָהּ&quot; ([[שופטים ה כט]]), אָמְרָה אִשְׁתּוֹ. 
&quot;הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל&quot; ([[שופטים ה ל]]), נִתְגַּלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָמְרָה אִמּוֹ שֶׁל סִיסְרָא לִדְבוֹרָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. 
אָמְרָה לָהּ: אַל תְּצַפִּי לִבְנֵךְ סִיסְרָא מֵעַתָּה! &quot;כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ ה'&quot; ([[שופטים ה לא]])! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;אוֹי לָנוּ, מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה?&quot; ([[שמואל א ד ח]]), עַד כָּאן אָמְרוּ צַדִּיקִים. 
אֲבָל רְשָׁעִים אָמְרוּ: &quot;אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה בַּמִּדְבָּר&quot; ([[שמואל א ד ח]]). 
אָמְרוּ: עֶשֶׂר מַכּוֹת הָיוּ לוֹ, וֶהֱבִיאָם עַל הַמִּצְרִיִּים; שׁוּב אֵין לוֹ מַכָּה מֵעַתָּה. 
אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁאֵין לִי מַכָּה מֵעַתָּה? מַכָּה אָבִיא עֲלֵיכֶם שֶׁלֹּא נִהְיְתָה מֵעוֹלָם. 
וְהָיָה אֶחָד מֵהֶם יוֹשֵׁב בַּטְּחוֹר, וְעַכְבָּר יוֹצֵא מִן הַתְּהוֹם וְשׁוֹמֵט אֶת בְּנֵי מֵעָיו וְחוֹזֵר לַתְּהוֹם. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַתִּכְבַּד יַד ה' עַל הָאַשְׁדּוֹדִים&quot; ([[שמואל א ה ו]]). 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים וְכָל הָעָם אֶל הַכֹּהֲנִים וְאֶל הַנְּבִיאִים: אֵין לָאִישׁ הַזֶּה מִשְׁפַּט מָוֶת, כִּי בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ&quot;. 
מַהוּ אוֹמֵר? &quot;וַיָּקֻמוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָאָרֶץ וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל קְהַל הָעָם לֵאמֹר: מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי הָיָה נִבָּא בִּימֵי חִזְקִיָּה... 
הֶהָמֵת הֱמִיתֻהוּ חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה?&quot; ([[ירמיה כו טז]]-יט); עַד כָּאן אָמְרוּ צַדִּיקִים. 
אֲבָל רְשָׁעִים מֵהֶם אוֹמְרִים: &quot;גַּם אִישׁ הָיָה מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם ה', אוּרִיָּהוּ בֶּן שְׁמַעְיָהוּ... וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים וְכָל גִּבּוֹרָיו וְכָל הַשָּׂרִים אֶת דְּבָרָיו וַיְבַקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ לַהֲרוֹג... 
וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים אֲנָשִׁים עַל מִצְרָיִם... וַיּוֹצִאוּ אֶת אוּרִיָּהוּ מִמִּצְרַיִם וַיְבִאֻהוּ אֶל הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים וַיַּכֵּהוּ&quot;. 
אָמְרוּ: כְּשֵׁם שֶׁאוּרִיָּה נֶהֱרַג – כָּךְ יִרְמְיָהוּ חַיָּב לֵהָרֵג! &quot;אַךְ יַד אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן הָיְתָה אֶת יִרְמְיָה, לְבִלְתִּי תֵּת אֹתוֹ בְיַד הָעָם לַהֲמִיתוֹ&quot; ([[ירמיה כו כ]]-כד). 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;חַי ה', שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר&quot; ([[רות ג יג]]), לְפִי שֶׁהָיָה יֵצֶר הָרַע יוֹשֵׁב וּמְצַעֲרוֹ כָּל הַלַּיְלָה וְאוֹמֵר לוֹ: 
אַתָּה פָּנוּי וּמְבַקֵּשׁ אִשָּׁה, וְהִיא פְּנוּיָה וּמְבַקֶּשֶׁת אִישׁ. 
וְאַתָּה לָמַד שֶׁהָאִשָּׁה נִקְנֵית בִּבְעִילָה, עֲמֹד וּבֹא אֵלֶיהָ וּתְהִי לְךָ לְאִשָּׁה! 
נִשְׁבַּע לְיִצְרוֹ הָרַע וְאָמַר לוֹ: &quot;חַי ה'!&quot; אִם אֶגָּעֶנָּה! וּלְאִשָּׁה אָמַר: &quot;שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר!&quot;. 
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: '''&quot;אֵין כֹּל, בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;'''. אַתָּה סָבוּר מִי שֶׁאָמַר זֶה אָמַר זֶה? 
לֹא מִי שֶׁאָמַר זֶה, אָמַר זֶה: יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: '''&quot;בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;''', 
וְהַמָּקוֹם מְפַיֵּס אֶת כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם וְאוֹמֵר לָהֶם: בּוֹאוּ וּרְאוּ עַל מָה אֵלּוּ מִתְרַעֲמִים לְפָנַי! '''&quot;וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא, וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח&quot;'''. 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִיא טוֹב, שָׁם הַבְּדֹלַח&quot;. 
}}

===פיסקה פט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא ח-ט'''
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב,]] שם נאמר שהמן לא ירד בתוך המחנה אלא במדבר, מחוץ למחנה, כדי למנוע גזל: &quot;'ויצא העם ולקטו', שלא יהיו יוצאין לחצרות ומלקטין, אלא יהיו יוצאין למדברות ומלקטין.&quot;
לטענה שטעם המן היה משתנה לפי רצון האוכל ראו לעיל פיסקה פז [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, א|ושם עמלק ב א.]]}}
'''&quot;שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ&quot;''' ([[במדבר יא ח]]), יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁמִּצְטַעֲרִים עָלָיו בִּשְׁעַת לְקִיטָתוֹ הָיוּ מִתְרַעֲמִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שָׁטוּ הָעָם&quot;, לְפֶתַח בֵּיתוֹ הָיָה יוֹצֵא, וּמְלַקֵּט פַּרְנָסָתוֹ וּפַרְנָסַת בֵּיתוֹ, וְאַחַר כָּךְ &quot;וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס&quot;!
'''&quot;וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם&quot;''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לָרֵחַיִם לְעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה לָהֶם לְכָל הַנִּטְחָנִים שֶׁבָּרֵחַיִם.
{{הע-שמאל|המן שימש לא רק לאכילה אלא גם לבישום; דורש &quot;או&quot;.}}
'''&quot;אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה&quot;''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לַמְּדוֹכָה לְעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה לָהֶם לְכָל הַנִּדּוֹכִין בַּמְּדוֹכָה.
יָכוֹל לֹא הָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶם אֶלָּא לְאֵלּוּ בִּלְבַד?
מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לֹא צָרְכָה אִשָּׁה לְמִינֵי בְּשָׂמִים, אֶלָּא מִן הַמָּן הָיְתָה מִתְקַשֶּׁטֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;דָּכוּ&quot; – &quot;'''אוֹ''' דָכוּ&quot;.
וְאוֹמֵר: &quot;זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר&quot; ([[דברים ב ז]]); מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ חֲסֵרִין דָּבָר.

'''&quot;וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר&quot;''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לַקְּדֵרָה לְעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה לָהֶם לְכָל הַמִּתְבַּשְּׁלִים בַּקְּדֵרָה.

'''&quot;וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת&quot;''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לַתַּנּוּר לְעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה לָהֶם לְכָל הַמִּתְאָפִים בַּתַּנּוּר.
יָכוֹל לֹא הָיָה מִשְׁתַּנֶּה אֶלָּא לְאֵלּוּ בִּלְבַד? מִנַּיִן לִשְׁאָר הַנִּלְקָטִין שֶׁבַּשָּׂדֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לָקְטוּ&quot; – &quot;'''וְ'''לָקְטוּ&quot;.
מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאָמַר: רוֹצֶה אֲנִי שֶׁאֹכַל עֲנָבִים, רוֹצֶה אֲנִי שֶׁאֹכַל תְּאֵנִים!
{{הע-שמאל|ליש (בצק) שמן דבש – ראשי תיבות לשד. מתואר כאן מאכל הדומה לכנאפה של ימינו.}}
'''&quot;וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן&quot;''' – זֶהוּ {{ב|לָשׁוֹן טוּרְקוֹס;|כנראה ראשי תיבות, כדלהלן}}.
דָּבָר אַחֵר: מְשַׁמֵּשׁ שָׁלֹשׁ לְשׁוֹנוֹת: הַלַּיִשׁ וְהַשֶּׁמֶן וְהַדְּבָשׁ. כְּלַיִשׁ זֶה, שֶׁעָרוּךְ בְּשֶׁמֶן וּמְקֻטָּף בִּדְבַשׁ – כָּךְ הָיְתָה בְּרִיָּתוֹ שֶׁל מָן, וְכָךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרִים אוֹכְלִים אוֹתוֹ.
{{הע-שמאל|ארבע הדרשות הבאות משוות את המן לחלב אם, ודורשות לשד – שד – דד. הראשונה מציגה את המן כמאכל העיקרי של ישראל, השניה טוענת שהיה אפשר לאכול תמיד את המן ולמרות שאין גיוון לא היה הדבר מזיק לאוכלים אותו, השלישית עוסקת בגיוון של טעמי המן והרביעית עוסקת בקשיי הגמילה מן המן בימי יהושע.
וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|מכילתא ויסע ה,]] דעות שונות כמה זמן אחרי מות משה עוד היו אוכלים את המן.}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן&quot;''' – מַה דַּד הַזֶּה עִקָּר לַתִּינוֹק וְהַכֹּל טְפֵלָה לוֹ, כָּךְ הָיָה הַמָּן עִקָּר לְיִשְׂרָאֵל וְהַכֹּל טְפֵלָה לוֹ.
דָּבָר אַחֵר: מַה הַדַּד הַזֶּה, אֲפִלּוּ תִּינוֹק יוֹנֵק הֵימֶנּוּ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ – אֵינוֹ מַזִּיקוֹ; כָּךְ הַמָּן, אֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל אוֹכְלִים מִמֶּנּוּ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ – אֵינוֹ מַזִּיקָן.
דָּבָר אַחֵר: מַה הַדַּד הַזֶּה, שֶׁהוּא מִין אֶחָד וּמִשְׁתַּנֶּה לְמִינִים הַרְבֵּה; כָּךְ הָיָה הַמָּן מִשְׁתַּנֶּה לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר שֶׁהֵם רוֹצִים.
מָשָׁל: אוֹמֵר לָאִשָּׁה: אַל תֹּאכְלִי שׁוּם וּבָצָל מִפְּנֵי הַתִּינוֹק!

דָּבָר אַחֵר: מַה הַדַּד הַזֶּה, תִּינוֹק מִצְטַעֵר בְּשָׁעָה שֶׁפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ – כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִצְטַעֲרִים בְּשָׁעָה שֶׁפֵּרְשׁוּ מִן הַמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת&quot; וְגוֹ' ([[יהושע ה יב]]). {{הע-שמאל|דורש &quot;ולא היה עוד&quot; כביטוי של צער על חסרון המן.}}
מָשָׁל, אוֹמְרִים לְאָדָם: מִפְּנֵי מָה אַתָּה אוֹכֵל פַּת שְׂעוֹרִים? אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי שֶׁאֵין לִי פַּת חִטִּים.
מִפְּנֵי מָה אַתָּה אוֹכֵל חָרוּבִים? אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי שֶׁאֵין לִי דְּבֵלָה.
כָּךְ, אִלּוּ הָיְתָה בְיָדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל מֵאוֹתָהּ קְמִיצָה שֶׁקָּמְצוּ בַּיּוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ מֹשֶׁה, שֶׁאָכְלוּ מִמֶּנּוּ כָּל אַרְבָּעִים יוֹם – לֹא רָצוּ לֶאֱכֹל מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנָעַן.

'''&quot;וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לַיְלָה יֵרֵד הַמָּן עָלָיו&quot;''' ([[במדבר יא ח]]), מְלַמֵּד שֶׁהָיָה יוֹרֵד עַל הָאִסְקוּפִּים וְעַל הַמְּזוּזוֹת. {{הע-שמאל|לעניין הנקיון של המן ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג,]] &quot;שולחנות של זהב&quot;}}
אוֹ לְפִי שֶׁהָיָה יוֹרֵד עַל הָאִסְקוּפִּין וְעַל הַמְּזוּזוֹת, יָכוֹל יִהְיוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ מְטֻנָּף וּמְלֻכְלָךְ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס&quot; ([[שמות טז יד]]), כִּגְלִיד הָיָה יוֹרֵד תְּחִלָּה, וְנַעֲשָׂה לָאָרֶץ כְּמִין אִסְקוּטְלָא, וְהַמָּן יוֹרֵד עָלָיו.
וּמִשָּׁם הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְלַקְּטִים וְאוֹכְלִים.
הֲרֵי לְמַטָּה; אֲבָל לְמַעְלָה, יָכוֹל יִהְיוּ הַשְּׁקָצִים וְהַזְּבוּבִים שׁוֹכְבִים עָלָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל&quot; ([[שמות טז יד]]).
מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֻנָּח כְּאִלּוּ מֻנָּח בְּתוֹךְ {{ב|דְּלוּסְקְמָא|קופסא מכוסה}}, וְהֵם קוֹרִים קְרִיאַת שְׁמַע וּמִתְפַּלְּלִים, וְאָדָם יוֹצֵא לְפֶתַח בֵּיתוֹ וּמְלַקֵּט פַּרְנָסָתוֹ וּפַרְנָסַת בֵּיתוֹ, וְאַחַר כָּךְ &quot;וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס&quot;. {{הע-שמאל|מתארים את ישראל כקוראים ק&quot;ש ומתפללים, כבימי חכמים.}}

כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה לֹא הָיָה יוֹרֵד מָן לְיִשְׂרָאֵל פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה? כְּדֵי שֶׁיַּהַפְכוּ אֶת לִבָּן לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם! {{הע-שמאל|המן היה הזדמנות עבור ישראל לפגוש את הקב&quot;ה כי בנס יש ממד של התגלות.
בהמשך מתואר תיאור הפוך, של חרדה שמא יפסק הנס של המן, המשרה חוסר בטחון קיומי כיוון שאינו נשמר למחרת, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב,]] על &quot;דבר יום ביומו&quot;.}}
מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁגָּזַר עַל בְּנוֹ לִהְיוֹת מְפַרְנְסוֹ פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה, וְלֹא הָיָה מַקְבִּיל פְּנֵי אָבִיו אֶלָּא בִּשְׁעַת פַּרְנָסָתוֹ.
פַּעַם אַחַת חָזַר וְגָזַר עָלָיו לִהְיוֹת מְפַרְנְסוֹ בְּכָל יוֹם! אָמַר הַבֵּן: אֲפִלּוּ אֵינִי מְקַבֵּל פְּנֵי אָבִיו אֶלָּא בִּשְׁעַת פַּרְנָסָתִי, דַּי לִי.
כָּךְ יִשְׂרָאֵל: הָיוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁל אָדָם חָמֵשׁ זְכָרִים אוֹ חָמֵשׁ נְקֵבוֹת – הָיָה יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה וְאוֹמֵר: אוֹי לִי, שֶׁמָּא לֹא יֵרֵד הַמָּן לְמָחָר וְנִמְצֵינוּ מֵתִים בָּרָעָב!
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיֵּרֵד! וְנִמְצְאוּ הוֹפְכִים אֶת לִבָּם לַשָּׁמַיִם.
{{הע-שמאל|גם העליה למקדש בירושלים, כמו המן, היא הזדמנות לגילוי שכינה; ולכן אין בירושלים מעיינות חמים, כדי שהמיקוד של הביקור יהיה בהתגלות (מצווה לשמה) ולא בהנאות הגוף.}}
כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר, רַבִּי דּוֹסְתַּאי בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה לֹא בָּרָא הַמָּקוֹם חַמִּים בִּירוּשָׁלַיִם כְּחַמֵּי טְבֶרְיָה?
כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ: נֵלֵךְ וְנַעֲלֶה לִירוּשָׁלַיִם.
הָא אִם אֵין אָנוּ עוֹלִים אֶלָּא בִּשְׁבִיל רְחִיצָה אַחַת – דַּיֵּנוּ! וְנִמְצֵית עֲלִיָּה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ!
}}

===פיסקה צ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא י''' 
{{הע-שמאל|דורש 'למשפחותיו' – על פירוק משפחותיו, שנגרם מדיני העריות; והשוו [[נחמיה ח ט]]. הבכי היה למעשה לא על המן ועל הירקות במצרים אלא מאחורי הטענות הללו עמדו דיני העריות, וראו לעיל פיסקה פה ופסקה פו, 'מבקשים עלילה לפרוש מן המקום'.}}

'''&quot;וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו&quot;''' ([[במדבר יא י]]), הָיָה רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִצְטַעֲרִים בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לִפְרֹשׁ מִן הָעֲרָיוֹת!
וּמְלַמֵּד שֶׁהָיָה אָדָם נוֹשֵׂא אֶת אֲחוֹתוֹ, וַאֲחוֹת אָבִיו, וַאֲחוֹת אִמּוֹ; וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לִפְרֹשׁ מִן הָעֲרָיוֹת, הָיוּ מִצְטַעֲרִים. 
{{הע-שמאל|דרשה שונה מזו של ר' נהוראי, העוקבת אחרי הפשט: הבכי היה על זכרון המאכלים במצרים ולא על דיני העריות – אלא שהיו מתכנסים משפחות שלמות לבכות עליו.}}
&quot;בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו&quot;, לְפִי שֶׁגָּבַהּ לִבָּם בַּחֵטְא, נִזְדַּוְּגוּ מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת, וְהָיוּ אוֹמְרִים אֶת הַדָּבָר בָּרַבִּים. 
{{הע-שמאל|דורש 'איש' זה משה, שיצא מפתח בית המדרש שלו (אהלו) ושם פגש את המשפחות הבוכות.}}
&quot;אִישׁ לְפֶתַח אָהֳלוֹ&quot;, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מַמְתִּינִים לְמֹשֶׁה עַד שֶׁיּוֹצֵא מִפֶּתַח בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְהֵם יוֹשְׁבִים וּמִתְרַעֲמִים. 
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו:]] משה כעס על ישראל, אבל הקב&quot;ה התפייס עימם, ואין הדרשה מובנת, שהרי נאמר בפירוש 'ויחר אף ה' מאד'! – ונראה שהדרשה היא על פס' יא-טו, שם הקב&quot;ה מרגיע את משה ומונע את תלונותיו על העם. במעשה העגל אכן התפייס משה והתפלל לקב&quot;ה שיסלח לעם.}} 
&quot;וַיִּחַר אַף ה' מְאֹד וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רָע&quot;, כָּאן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵמִיךְ וּמֹשֶׁה מַגְבִּיהַּ. 
אֲבָל בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהַּ וּמֹשֶׁה מֵמִיךְ! 
}}

===פיסקה צא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא יא-טו''' 
{{הע-שמאל|בפסוק משמות לב אכן מופיע הציווי &quot;להנחות&quot; את בני ישראל, ונראה שהכוונה להנהגה 'רכה', המספקת את צרכיהם; אבל באותו פסוק מופיעה הפניה לדיבור קודם &quot;אשר דברתי&quot;, המזוהה כאן עם שמות ו, שם כופה הקב&quot;ה על משה ואהרון את ההנהגה של ישראל.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה', לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ... הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה, וְאִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ?&quot;''' ([[במדבר יא יא]]-יב). 
וְהֵיכָן דִּבֵּר לוֹ כֵן? בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ: &quot;וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ&quot; ([[שמות לב לד]])! 
עֲדַיִן דָּבָר תָּלוּי בִּדְלָא תָּלֵי! תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות ו יג]]). 
אָמַר לָהֶם: הֱיוּ יוֹדְעִים שֶׁסַּרְבָנִין וְטַרְחָנִין הֵם, אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁתְּקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם שֶׁיְּהוּ מְקַלְּלִים אֶתְכֶם וְסוֹקְלִים אֶתְכֶם בָּאֲבָנִים! 
{{הע-שמאל|דורש &quot;לכל העם הזה&quot; (פס' יג).}}
&quot;מֵאַיִן לִי בָּשָׂר&quot; ([[במדבר יא יג]]), וְכִי אֶחָד הוּא אוֹ שְׁנַיִם לְסוֹבְלָם? 
{{הע-שמאל|רשב&quot;י דורש &quot;אל אראה ברעתם&quot;, אלא שכנה הכתוב, (ראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פד|לעיל פיסקה פד]]), שמשה בקש מהקב&quot;ה שיהרוג אותו כדי שלא יראה את הפורענות שתפגע בישראל. לפי דבריו מבטא כאן משה אהבה ואמפתיה לעם ישראל ולא כעס. והשוו לסוף פיסקה צ.}}
&quot;לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי... וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי, הָרְגֵנִי נָא הָרֹג&quot; ([[במדבר יא יד]]-טו), 
לְפִי שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה סֵדֶר פֻּרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבוֹא עֲלֵיהֶם. 
הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁיָּצָא לֵהָרֵג הוּא וּבָנָיו; אָמַר {{ב|לַסְּפֵקוּלָטוֹר|לתלין}}: הָרְגֵנִי, עַד שֶׁלֹּא תַהֲרֹג אֶת בָּנַי. 
לֹא כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בְּצִדְקִיָּהוּ: &quot;וַיִּשְׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ לְעֵינָיו&quot;, וְאַחַר כָּךְ: &quot;וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר&quot; ([[ירמיה נב יא]]). 
כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: &quot;אִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי, הָרְגֵנִי נָא הָרֹג&quot;, הָא יָפֶה לִי לְהֵהָרְגֵנִי תְּחִלָּה, &quot;וְאַל אֶרְאֶה&quot; בְּפֻרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבוֹא עֲלֵיהֶם! 
}}

===פיסקה צב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא טז'''
{{הע-שמאל|התלונה של משה היא על בדידותו בהנהגה, ולכן הפתרון לה הוא הסמכת 70 הזקנים, שעשויה להתפרש גם כפגיעה בסמכותו של משה.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ&quot;''' ([[במדבר יא טז]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי&quot; ([[במדבר יא יד]]); אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתָּ – נָתַתִּי לְךָ.
{{הע-שמאל|דבר המשתייך לקב&quot;ה הוא ממילא נצחי, אפילו אם בינתיים הורד מגדולתו, כגון א&quot;י, הבכורות וכו'.}}
&quot;אֶסְפָה לִּי&quot; – שֶׁתְּהֵא סַנְהֶדְרִין לִשְׁמִי, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לִי&quot; – הֲרֵי זֶה קַיָּם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
בַּכֹּהֲנִים הוּא אוֹמֵר: &quot;וְכִהֲנוּ לִי&quot; ([[שמות כח מא]]); בַּלְוִיִּם הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם&quot; ([[במדבר ח יד]]).
בְּיִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים&quot; ([[ויקרא כה נה]]); בָּאָרֶץ הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי לִי הָאָרֶץ&quot; ([[ויקרא כה כג]]).
בַּבְּכוֹרוֹת הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי לִי כָּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר ח יז]]); בַּמִּקְדָּשׁ הוּא אוֹמֵר: &quot;וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ&quot; ([[שמות כה ח]]).
בַּמִּזְבֵּחַ הוּא אוֹמֵר: &quot;מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי&quot; ([[שמות כ כא]]); בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה הוּא אוֹמֵר: &quot;שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי&quot; ([[שמות ל לא]]).
בַּמַּלְכוּת הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ&quot; ([[שמואל א טז א]]); בַּקָּרְבָּנוֹת הוּא אוֹמֵר: &quot;לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ&quot; ([[במדבר כח ב]]).
הָא, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לִי&quot; – הֲרֵי זֶה קַיָּם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
{{הע-שמאל|דורש 'שבעים' וכן 'איש'. לעניין &quot;פסיפים&quot; השוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה יג|ספרי דברים יג:]] כנראה הכוונה שדעתם שקולה ומאוזנת.}}
&quot;שִׁבְעִים אִישׁ&quot; – שֶׁתְּהֵא סַנְהֶדְרִים שֶׁל שִׁבְעִים.
&quot;שִׁבְעִים אִישׁ&quot; – שֶׁיִּהְיוּ בַּעֲלֵי חָכְמָה, בַּעֲלֵי גְבוּרָה, וָתִיקִים וּפְסִיפִים.
{{הע-שמאל|המילה 'כבוד' מופיעה ביחס לזקנים רק בפסוק שמצטט רשב&quot;י, ונראה שדבריו הם בסיס הדרשה, המצביעה על כבוד לזקנים בכל ההיסטוריה התנכ&quot;ית.
רשב&quot;י מדגיש שאפילו באחרית הימים, שבה ירבו הנביאים והמלאכים – ישמר מקום של כבוד לזקנים.}}
&quot;מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; – לֹא בְּמָקוֹם אֶחָד וְלֹא בִּשְׁנַיִם הַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים; וּבְכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא זְקֵנִים – הַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות ג טז]]); &quot;וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות ד כט]]).
&quot;וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר: עֲלֵה אֶל ה' אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות כד א]]).
&quot;וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר: שְׁבוּ לָנוּ בָזֶה עַד אֲשֶׁר נָשׁוּב אֲלֵיכֶם&quot; ([[שמות כד יד]]); &quot;וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[ויקרא ט א]]).
הָא, בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא זְקֵנִים – הַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים!
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאַף לֶעָתִיד לָבֹא כֵּן, הַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים?
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ ה' צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַ͏ִם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד&quot; ([[ישעיה כד כג]]).
נֶגֶד מַלְאָכָיו, נֶגֶד נְבִיאָיו לֹא נֶאֱמַר; אֶלָּא: &quot;וְנֶגֶד '''זְקֵנָיו''' כָּבוֹד&quot;.
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם עָתִיד לַחֲלֹק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים, קַל וָחֹמֶר בָּשָׂר וָדָם שֶׁחַיָּב לַחֲלֹק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁהַמָּקוֹם מִצְטַעֵר עַל זָקֵן אֶחָד כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;קָצַפְתִּי עַל עַמִּי, חִלַּלְתִּי נַחֲלָתִי&quot;, כִּבְיָכוֹל, {{ב|מְחוּלָלִים|מחול להם}} עַל הַכֹּל!
{{הע-שמאל|הכשדים פגעו בישראל בשליחות הקב&quot;ה, אבל הפגיעה שלהם בזקן לא תסולח.}}
אֲבָל: &quot;עַל זָקֵן הִכְבַּדְתְּ עֻלֵּךְ מְאֹד&quot; ([[ישעיה מז ו]]).
{{הע-שמאל|כיצד ידע משה מי הם הזקנים שנבחרו ע&quot;י הקב&quot;ה? מי שהציבור מאשר אותו ומביע הערכה אליו – גם הקב&quot;ה מאשר אותו! וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה י|אבות ג י.]]}}
&quot;אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם&quot; – אַתָּה צָרִיךְ לֵידַע אִם בְּרוּרִים הֵן לְפָנַי.
&quot;כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם&quot; – מְלַמֵּד שֶׁאֵין אָדָם יוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה, אֶלָּא אִם כֵּן יוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה.
עַד שֶׁהַבְּרִיּוֹת מְרַנְּנוֹת עָלָיו וְאוֹמְרוֹת: 'אִישׁ פְּלוֹנִי כָּשֵׁר וְחָסִיד, וְנָאֶה לִהְיוֹת חָכָם'.
{{הע-שמאל|השוטרים נאספו כשכר לקושי המיוחד שהיה עליהם במצרים ולאחריות שבה נשאו שם.}}
&quot;וְשֹׁטְרָיו&quot; – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּרְאוּ שֹׁטְרֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֹתָם בְּרָע לֵאמֹר&quot; ([[שמות ה יט]]).
אָמַר הַמָּקוֹם: הוֹאִיל וְרָאוּ עִמָּהֶן בַּצַּעַר הַהוּא שֶׁל מִצְרַיִם – יָבוֹאוּ וְיִרְאוּ בְּרֶוַח עִמָּהֶן.
{{הע-שמאל|הקב&quot;ה מייעץ למשה כיצד לרכוש את ליבם של הזקנים: בתחילה יש להדגיש בפניהם את צד הזכות שבהנהגה – ראו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה טו|ספרי דברים טו]], ולאחר שיכנסו לה וישאו באחריות יש להציג להם את החובות והקשיים שבהנהגה.
לעניין משה עצמו השוו לעיל בתחילת פיסקה צא.}}
&quot;וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot; – אָמַר לוֹ: קָחֵם בִּדְבָרִים. תְּחִלָּה אֱמוֹר לָהֶם דִּבְרֵי שֶׁבַח: 'אַשְׁרֵיכֶם שֶׁנִּתְמַנִּיתֶם!'.
וַחֲזֹר וֶאֱמוֹר לָהֶם דִּבְרֵי פְגָם: 'הֱיוּ יוֹדְעִים שֶׁטַּרְחָנִים וְסוֹרְבָנִים הֵם! עַל מְנָת כֵּן תְּהוּ מְקַבְּלִים עֲלֵיכֶם, שֶׁיִּהְיוּ מְקַלְּלִים אֶתְכֶם וְסוֹקְלִים אֶתְכֶם בָּאֲבָנִים!'.
מַה שֶׁהִתְנֵיתִי עִמְּךָ – הַתְנֵה עִמָּהֶם.
{{הע-שמאל|דורש &quot;עמך&quot;: הזקנים יכנסו עמך לאוהל מועד ויזכו להערכת העם ולמעמד ציבורי כמוך.}}
&quot;וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ&quot; – הַכְנִיסֵם עִמְּךָ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, וְיִהְיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל נוֹהֲגִים בָּהֶם אֵימָה וְיִרְאָה וְכָבוֹד, כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֲגִים בְּךָ.
וְיִהְיוּ אוֹמְרִים: חֲבִיבִים אֵלּוּ, שֶׁנִּכְנְסוּ עִם מֹשֶׁה לִשְׁמֹעַ דִּבּוּר מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא!
}}

===פיסקה צג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא יז''' 
{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|מכילתא בחדש ג.]] וראו רשימת עשר הירידות [[אבות דרבי נתן לד#ו|באבות דר' נתן לד ו.]]}}
'''&quot;וְיָרַדְתִּי&quot;''' ([[במדבר יא יז]]) – זוֹ אַחַת מֵעֶשֶׂר יְרִידוֹת שֶׁכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה. 
&quot;וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ&quot; – וְלֹא עִמָּהֶם! 
{{הע-שמאל|הדרשן משתדל לשמור על כבודו של משה כגדול הנביאים.}}
&quot;וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם&quot;, לָמָּה מֹשֶׁה דּוֹמֶה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה? 
לְנֵר שֶׁמֻּנָּח עַל גַּבֵּי מְנוֹרָה, וְדָלְקוּ מִמֶּנּוּ נֵרוֹת הַרְבֵּה, וְלֹא חָסַר אוֹרוֹ כְּלוּם; 
כָּךְ לֹא הָיְתָה חָכְמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה חֲסֵרָה כְּלוּם! 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה צב.}}
&quot;וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם&quot; ([[דברים א יב]]), לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם&quot;! 
}}

===פיסקה צד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא יח-כ'''
{{הע-שמאל|&quot;התקדשו&quot; הוא התקינו עצמכם, ובלשון ימינו התכוננו; בפסוקים המצוטטים מדובר על הכנות בהקשר שלילי.}}
'''&quot;וְאֶל הָעָם תֹּאמַר הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר&quot;''' ([[במדבר יא יח]]), אֵין &quot;הִתְקַדְּשׁוּ&quot; אֶלָּא הַתְקִינוּ עַצְמְכֶם לְפֻרְעָנוּת.
כְּשֵׁם שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;הַתִּיקֵם כְּצֹאן לְטִבְחָה וְהַקְדִּישֵׁם לְיוֹם הֲרֵגָה&quot; ([[ירמיה יב ג]]),
וְאוֹמֵר: &quot;קַדְּשׁוּ צוֹם קִרְאוּ עֲצָרָה&quot; ([[יואל ב טו]]), וְאוֹמֵר: &quot;וְקִדַּשְׁתִּי עָלַיִךְ מַשְׁחִיתִים אִישׁ וְכֵלָיו&quot; ([[ירמיה כב ז]]).
{{הע-שמאל|הכשרים החזיקו מעמד יותר מהרשעים, אבל השוו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יא#פסוק יח|ספרי זוטא לפס' יח,]] שם החליפו את הכשרים ברשעים: הרשעים סובלים חודש ימים ורק אז מתים, ואילו הכשרים מתים מיד &quot;טרם יכרת&quot; ([[במדבר יא לג]]), ואינם סובלים כל כך; והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג,]] ובדומה לכך גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ה|מכילתא שירה ה,]] לפס' ה.}}
'''&quot;כִּי בְכִיתֶם בְּאָזְנֵי ה' לֵאמֹר מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר... לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּ... עַד חֹדֶשׁ יָמִים&quot;''' ([[במדבר יא יח]]-כ),
בַּכְּשֵׁרִים הוּא אוֹמֵר &quot;עַד חֹדֶשׁ יָמִים&quot;, כְּשֶׁמִּתְמַצִּים וּמִתְמַטִּים עַל מִטּוֹתֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ הָיְתָה נִשְׁמָתָם יוֹצְאָה.
בָּרְשָׁעִים הוּא אוֹמֵר: &quot;הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם&quot;, כֵּיוָן שֶׁהָיָה נוֹתְנוֹ לְתוֹךְ פִּיו לֹא הָיָה מַגִּיעַ לְפַסְּקוֹ עַד שֶׁנִּשְׁמָתוֹ יוֹצְאָה.
'''&quot;וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא&quot;''' ([[במדבר יא כ]]), שֶׁתְּהוּ מַרְחִיקִים אוֹתוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהֱיִיתֶם מְקָרְבִים אוֹתוֹ.
{{הע-שמאל|השראת השכינה במחנה גרמה לזלזול בה ובעקיפין לחטא התאווה. דורש &quot;אשר בקרבכם&quot;.}}
'''&quot;יַעַן כִּי מְאַסְתֶּם אֶת ה' אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם&quot;''', אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל: מִי גָרַם לָכֶם שֶׁתִּכָּנְסוּ לִדְבָרִים הַלָּלוּ? – שֶׁנָּתַתִּי שְׁכִינָתִי בֵינֵיכֶם.
שֶׁאִלּוּ סִלַּקְתִּי שְׁכִינָתִי מִבֵּינֵיכֶם, לֹא נִכְנַסְתֶּם לְתוֹךְ דְּבָרִים הַלָּלוּ!
לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;יַעַן כִּי מְאַסְתֶּם אֶת ה' אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם&quot;'''!
}}

===פיסקה צה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא כא-כו''' 
{{הע-שמאל|הדרשה של ר' עקיבא היא על פי הפשט כאן, שמשה חטא בחוסר אמונה ביכולת הקב&quot;ה; 
לדרשה הראשונה של רשב&quot;י ראו לעיל בסוף פיסקה פו, שעבור ישראל התלונה היתה אמצעי ותירוץ לפרוש מהקב&quot;ה, והיא לא ביטאה מצוקה וחוסר ממשי בבשר.
והשוו [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה לא|ספרי דברים לא,]] שם נוזף הקב&quot;ה במשה על שיצא כנגד ישראל, ולא מופיעה הדרשה השניה של רשב&quot;י.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי&quot;''' ([[במדבר יא כא]]). 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה דּוֹרֵשׁ בּוֹ דָּבָר אֶחָד וַאֲנִי דּוֹרֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי דְבָרִים, וּדְבָרַי נִרְאִים מִשֶּׁל רַבִּי. 
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: '''&quot;הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם?&quot;''' ([[במדבר יא כב]]). אֲפִילוּ אַתָּה מַכְנִיס לָהֶם כָּל צֹאן וּבָקָר, סְפֵיקִין הֵן לָהֶן? 
וַאֲנִי אוֹמֵר: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם בָּשָׂר לֶאֱכֹל הֵם מִתְרַעֲמִים? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר בִּיצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם: '''&quot;וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר&quot;''' ([[שמות יב לח]]). 
יָכוֹל שֶׁאֲכָלוּם בַּמִּדְבָּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד&quot;''' ([[במדבר לב א]])! אֶלָּא שֶׁמְּבַקְּשִׁים עֲלִילָה הֵיאָךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם! 
'''&quot;אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם&quot;''', אֲפִילוּ אַתָּה מַכְנִיס לָהֶם דָּגִים לֶאֱכֹל – הָיוּ מִתְרַעֲמִים! 
וַהֲלֹא הָלְכָה עִמָּהֶם בְּאֵר בַּמִּדְבָּר, וְהָיְתָה מַעֲלָת לָהֶם דָּגִים שְׁמֵנִים יוֹתֵר מִצָּרְכָּם! 
אֶלָּא שֶׁמְּבַקְּשִׁים עֲלִילָה הֵיאָךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם! 
{{הע-שמאל|בדרשה השניה מציג רשב&quot;י את משה כמתווך בין הקב&quot;ה לעם: משה טוען שהמתת המתאוים תוציא על הקב&quot;ה שם רע, כי אין הגיון בכך שישראל יקבלו את הבשר וישלמו עליו בחייהם, (רשב&quot;י כנראה דורש &quot;ומצא&quot;-מוצאת, ראו [[שמואל ב יח כב]], כלומר המתת המתאוים תוציא על הקב&quot;ה שם רע.) אבל כאשר משה מנסה לפייס את העם ולהוביל אותם לאמונה בקב&quot;ה הוא נכשל. 
והשוו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ו#ד|תוספתא סוטה ו ד,]] שם אומר ר' עקיבא שדברי משה כאן חמורים יותר מחטא מי מריבה, אלא שהם היו בסתר; כמו כן חסרה שם הדרשה הראשונה של רשב&quot;י.}}
דָּבָר אַחֵר: לְפִי שֶׁהֶרְאָהוּ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה סֵדֶר פֻּרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבוֹא עֲלֵיהֶן. 
אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: אֲדוֹנִי, כְּלוּם הָגוּן לָהֶם שֶׁתִּתֵּן לָהֶם וְתַהַרְגֵם? 
אוֹמְרִים לַחֲמוֹר 'טוֹל כּוּר שֶׁל שְׂעוֹרִים וְנַחְתֹּךְ רֹאשְׁךָ'? אוֹמְרִים לְאָדָם 'טוֹל כִּכַּר זָהָב וְרֵד לִשְׁאוֹל'? 
אָמַר לוֹ: אִם לָאו, מָה אַתָּה אוֹמֵר? אָמַר לוֹ: הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמְפַיְּסָם! אָמַר לוֹ: {{ב|עַד שֶׁאַתָּה כָּאן|כבר עכשיו}} אֲנִי אוֹמֵר לְךָ שֶׁאֵין שׁוֹמְעִים לְךָ! 
כֵּיוָן שֶׁהָלַךְ מֹשֶׁה אֶצְלָם, אָמַר לָהֶם: '''&quot;הֲיַד ה' תִּקְצָר?&quot;''' ([[במדבר יא כג]]).
'''&quot;הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ, הֲגַם לֶחֶם יוּכַל תֵּת, אִם יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ?&quot;''' ([[תהלים עח כ]]). 
אָמְרוּ: פְּשָׁרָה הִיא זוֹ! אֵין בּוֹ כֹּחַ לָתֵת אֵלֵינוּ שְׁאֵלָתֵנוּ! 
{{הע-שמאל|משה משתמש בקלפי כדי לפתור בעיות של  אי שיוויון, ומעביר באמצעותו את התלונות הצפויות לקב&quot;ה, כשם שיהושע חילק את הנחלות בגורל. כך נוצר המצב שאלדד ומידד לא נכללו בין 70 הזקנים. הכינוי &quot;מקום&quot; מסמן את הקרבה של הקב&quot;ה לישראל, ולכן הוא משמש בהקשר חיובי – ואילו הכינוי &quot;שמים&quot; מסמן את המרחק של הקב&quot;ה מהאדם, ומשמש כדי להסביר את הגורל השלילי.}}
'''&quot;וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶל הָעָם... וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן... וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה&quot;''' ([[במדבר יא כד]]-כו), 
יֵשׁ אוֹמְרִים: בַּקַּלְפִּי נִשְׁתַּיְּרוּ, לְפִי שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה לָבֹר לוֹ שִׁבְעִים זְקֵנִים. 
אָמַר מֹשֶׁה: מָה אֲנִי עוֹשֶׂה? הֲרֵי הֵם נוֹפְלִים שִׁשָּׁה וְשִׁשָּׁה לְכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט, וַחֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה לִשְׁנֵי שְׁבָטִים! 
אֵיזֶה שֵׁבֶט מְקַבֵּל עָלָיו לָבֹר מִמֶּנּוּ חֲמִשָּׁה? 
עָשָׂה מֹשֶׁה תַּקָּנָה: נָטַל שִׁבְעִים פִּתָּקִים וְכָתַב עֲלֵיהֶם &quot;זָקֵן&quot;, וְנָטַל שְׁנֵי פִּתָּקִים חֲלָקִים, וּבִלְלָן וְהִטִּילָם לְתוֹךְ קַלְפִּי. 
אָמַר לָהֶם: בֹּאוּ וּטְלוּ פִּתְקֵיכֶם! כָּל מִי שֶׁנָּטַל פִּתָּק וְכָתוּב עָלָיו &quot;זָקֵן&quot; הָיָה אוֹמֵר לוֹ מֹשֶׁה: כְּבָר קִדֶּשְׁךָ הַמָּקוֹם! 
וְכֹל מִי שֶׁהָיָה נוֹטֵל פִּתָּק שֶׁלֹּא הָיָה כָּתוּב בְּתוֹכוֹ &quot;זָקֵן&quot; הָיָה מֹשֶׁה אוֹמֵר לוֹ: מִן הַשָּׁמַיִם הוּא! מָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לְךָ? 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: '''&quot;וְאֶת פְּדוּיֵי הַשְּׁלֹשָׁה וְהַשִּׁבְעִים וְהַמָּאתָיִם&quot;''' ([[במדבר ג מו]]). 
אָמַר מֹשֶׁה: מָה אֲנִי אֶעֱשֶׂה? עַכְשָׁו כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹמֵר 'כְּבָר פְּדָאַנִי לֵוִי'! 
עָשָׂה מֹשֶׁה תַּקָּנָה: נָטַל פִּתָּקִים וְכָתַב עֲלֵיהֶם 'לֵוִי' וְנָטַל פִּתָּקִים וְכָתַב עֲלֵיהֶם 'כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים', וּבִלְלָם וְהִטִּילָם בַּקַּלְפִּי. 
אָמַר לָהֶם: בֹּאוּ וּטְלוּ פִּתְקֵיכֶם! כָּל מִי שֶׁנָּטַל פִּתְקוֹ וְכָתוּב הָיָה עָלָיו 'בֶּן לֵוִי' אוֹמֵר לוֹ 'כְּבָר אַתָּה פָּדוּי'! 
וּמִי שֶׁנָּטַל פִּתְקוֹ וְכָתוּב עָלָיו 'כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים' הָיָה מֹשֶׁה אוֹמֵר לוֹ: צֵא וְתֵן פִּדְיוֹנְךָ! 
{{הע-שמאל|ר' שמעון חולק על ת&quot;ק ודורש, על פי פשט הכתוב, שאלדד ומידד נשארו במחנה – מתוך צניעותם. לפי הדרשה הם זכו על כך בנבואה יציבה יותר מזו של חבריהם, והנוגעת לשאלות ההנהגה של ישראל, שבהן התקשה משה.}} 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בַּמַּחֲנֶה נִשְׁתַּיְּרוּ; לְפִי שֶׁרָאוּ אֶת מֹשֶׁה שֶׁמְּבָרֵר לוֹ הַזְּקֵנִים, אָמְרוּ: אֵין אָנוּ כְּדַאי לִגְדֻלָּה זוֹ! 
הָלְכוּ וְהִטְמִינוּ אֶת עַצְמָם. אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: אַתֶּם מִעַטְתֶּם אֶת עַצְמְכֶם? – אֲנִי אֲגַדֵּל אֶתְכֶם יוֹתֵר מִכֻּלָּם! 
בְּשִׁבְעִים זְקֵנִים אוֹמֵר: '''&quot;וַיִּתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ&quot;''' ([[במדבר יא כה]]); נִתְנַבְּאוּ לְפִי שָׁעָה וּפָסָקוּ. 
בְּאֶלְדָּד וּמֵידָד הוּא אוֹמֵר: '''&quot;וַיִּתְנַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה&quot;''', שֶׁהָיוּ מִתְנַבְּאִים עַד יוֹם מוֹתָן. 
וּמֶה הָיוּ אוֹמְרִים? 'מֹשֶׁה מֵת וִיהוֹשֻׁעַ מַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ'. 
}}

===פיסקה צו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא כז-ל''' 
{{הע-שמאל|מי הוא הנער? לדעת יש אומרים הוא יהושע עצמו, ולדעת ר' שמעון אין לדעת מי היה.}}
'''&quot;וַיָּרָץ הַנַּעַר וַיַּגֵּד לְמֹשֶׁה&quot;''' ([[במדבר יא כז]]), יֵשׁ אוֹמְרִים: זֶה יְהוֹשֻׁעַ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר&quot; ([[שמות לג יא]]). 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו וַיֹּאמַר: אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם&quot; ([[במדבר יא כח]]); הָא לֹא הָיָה רִאשׁוֹן יְהוֹשֻׁעַ. 
{{הע-שמאל|למרות שתוכן הנבואה מחמיא, לכאורה, ליהושע (ראו פיסקה צה לעיל) הוא מכנה אותה 'בשורה רעה'. דורש 'כלאם' – כלם או מלשון בית כלא.}}
&quot;אֲדֹנִי מֹשֶׁה, כְּלָאֵם&quot;, אָמַר לוֹ: רִבּוֹנִי מֹשֶׁה, כַּלֵּם מִן הָעוֹלָם, לִבְנֵי אָדָם שֶׁבִּשְּׂרוּנִי בְּשׂוֹרָה רָעָה זוֹ. 
דָּבָר אַחֵר: אָסְרֵם בְּזִיקִים וּבְקוֹלָרוֹת, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּנְתַתֶּם אֹתוֹ אֶל בֵּית הַכֶּלֶא&quot; ([[ירמיה לז יח]]). 
{{הע-שמאל|בענייני נבואה אין, לדברי משה, מקום לתחרות – כשם שאין תחרות בין משה ליהושע; אלא ככל שירבו הנביאים כן ייטב.}}
&quot;וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה: הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי?&quot; ([[במדבר יא כט]]), אָמַר לוֹ: יְהוֹשֻׁעַ, בְּךָ אֲנִי מְקַנֵּא? 
לוּאֵי אַתָּה כַּיּוֹצֵא בִי, וְלוּאֵי כָּל יִשְׂרָאֵל כַּיּוֹצֵא בְּךָ! וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים! 
{{הע-שמאל|בסוף הפסוק &quot;הוא וזקני ישראל&quot;. דינם של ישראל לא נגזר בלי נוכחותם של הצדיקים בתוכם, שמא יטו את הכף וימנעו את הפורענות.}}
&quot;וַיֵּאָסֵף מֹשֶׁה אֶל הַמַּחֲנֶה&quot; ([[במדבר יא ל]]), מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הֵבִיא עֲלֵיהֶם הַמָּקוֹם הַפֻּרְעָנוּת עַד שֶׁנִּכְנְסוּ כָּל הַצַּדִּיקִים בַּמַּחֲנֶה.  
}}

===פיסקה צז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא לא''' 
{{הע-שמאל|דורש 'ויגז' – כגיזי צמר או מלשון גזז ראש – שהרוח הרגה מישראל וחתכה את ראשיהם, והרגה יותר מאלו שמתו באכילת השלו.}}
'''&quot;וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת ה' וַיָּגָז שַׂלְוִים&quot;''' ([[במדבר יא לא]]), מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה פּוֹרַחַת כְּגִיזִּים הָאֵלּוּ שֶׁל צֶמֶר. 
&quot;וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן הַיָּם&quot;, י&quot;א: הָרְגָה בִּירִידָתָהּ יוֹתֵר מִמָּה שֶׁהָרְגָה בַּאֲכִילָתָהּ. 
{{הע-שמאל|הפשט כת&quot;ק, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג.]] ר' שמעון מתאר מצב שמתחת למחנה ומעליו היו ערימות של שלו, והן מילאו את עולמם של ישראל עד כדי כך שכדי לצאת מתוך השלו היה צורך ביום של הליכה.}}
&quot;וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot; – כְּלַפֵּי צָפוֹן, &quot;וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot; – כְּלַפֵּי דָרוֹם. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: &quot;כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot; – מִלְמַעְלָן, &quot;וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot; – מִלְּמַטָּן. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא שם.]]}}
&quot;וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ&quot;, מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה פּוֹרַחַת וְעוֹלָה עַל רוּם מִן הָאָרֶץ שְׁתֵּי אַמּוֹת, 
כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ מִצְטַעֲרִים עָלֶיהָ בִּשְׁעַת לְקִיטָתָהּ. 
}}

===פיסקה צח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא לב-לה'''
{{הע-שמאל|דרשת 'אל תקרי' המביאה לפשט, והמתקנת את הכתוב לפי לשון חז&quot;ל. יש גם גירסה &quot;אלא הממועט&quot;, כלומר הנכים.}}
&quot;וַיָּקָם הָעָם כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלַּיְלָה וְכָל יוֹם הַמָּחֳרָת וַיַּאַסְפוּ אֶת הַשְּׂלָו הַמַּמְעִיט&quot; ([[במדבר יא לב]]),
אַל תְּהִי קוֹרֵא הַמַּמְעִיט אֶלָּא הַמְּמָעֵט:
הָעֲצֵלִים, הַקִּטְּעִין וְהַחִגְּרִים שֶׁבָּהֶם כָּנְסוּ לָהֶם מֵאָה כּוֹר!
{{הע-שמאל|ר' יהודה לומד מהמילה &quot;וישטחו&quot; שהיתה חובה לשחוט את השלו; (וראו [[יומא עה ב]], שם ישראל הם הטעונים שחיטה!) 
רבי טוען ששחיטת השלו נבעה מהיותו עוף וכל עוף חייב שחיטה. הוא קורא &quot;וישטחו&quot; כפשטו, שכל סביבת המחנה שימשה כמשטח ייבוש לבשר, וקושר את הסיפור ל[[תהלים עח]].}}
&quot;וַיִּשְׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַ&quot;, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַל תְּהִי קוֹרֵא &quot;וַיִּשְׁטְחוּ&quot; אֶלָּא &quot;וַיִּשְׁחֲטוּ&quot;; מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִים שְׁחִיטָה!
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר וּכְחוֹל יַמִּים עוֹף כָּנָף&quot; ([[תהלים עח כז]]); מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִין שְׁחִיטָה.
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיִּשְׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַ&quot;? מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה עֲשׂוּיָה מִשְׁטִיחִים מִשְׁטִיחִים סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה צד. ממשיך בקשר עם תהלים עח.}}
יָכוֹל כְּדֶרֶךְ שֶׁכָּנְסוּ הֵימֶנּוּ הַרְבֵּה כָּךְ אָכְלוּ מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם&quot; ([[במדבר יא לג]]).
כֵּיוָן שֶׁהָיָה נוֹתְנוֹ לְתוֹךְ פִּיו – לֹא הָיָה מַתְחִיל לְפָסְקוֹ עַד שֶׁנִּשְׁמָתוֹ יוֹצְאָה.
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם עוֹד אָכְלָם בְּפִיהֶם וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָהֶם וַיַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם&quot; ([[תהלים עח לא]]).
{{הע-שמאל|דורש 'מכה רבה מאד'.}}
&quot;וְאַף ה' חָרָה בָעָם&quot; וְגוֹ', מְלַמֵּד שֶׁשָּׁלַח עֲלֵיהֶם הַמָּקוֹם מַכָּה קָשָׁה, שֶׁלֹּא הָיָה כַּיּוֹצֵא בָּזוֹ מִיּוֹם שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרָיִם.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה פו.}}
&quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה&quot; ([[במדבר יא לד]]), יָכוֹל שֶׁהָיָה שְׁמוֹ מִקּוֹדֶם?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי שָׁם קָבְרוּ אֶת הָעָם הַמִּתְאַוִּים&quot;; עַל מַה שֶּׁאֵירַע נִקְרָא, וְלֹא הָיָה שְׁמוֹ מִקּוֹדֶם.
{{הע-שמאל|עובר לעניין הבא – הצרעת של מרים}}
&quot;מִקִּבְרוֹת הַתַּאֲוָה נָסְעוּ הָעָם חֲצֵרוֹת&quot; ([[במדבר יא לה]]), הֲרֵי זוֹ הָיְתָה בַּשָּׁעָה שֶׁנִּצְטָרְעָה מִרְיָם.
}}</text>
      <sha1>j3x7melbvy7vurdexvgzqxv5wt453hi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011454</id>
      <parentid>3011426</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T15:53:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011454</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="79727" sha1="inf4j99jhjflvwocxuh1ctm1hfqljru" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת בהעלותך פרק יא==

===פיסקה פה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא א'''
{{הע-שמאל|דורש 'ויהי' – חזר והיה, בפעם נוספת.}}
'''&quot;וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים&quot;''' ([[במדבר יא א]]), אֵין &quot;וַיְהִי&quot; אֶלָּא שֶׁהָיָה לָהֶם דָּבָר מִתְּחִלָּה,
מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְקֻלְקָלִים וְחָזְרוּ לְקִלְקוּלָם הָרִאשׁוֹן.
{{הע-שמאל|&quot;העם&quot; – הוא כינוי גנאי, ואילו &quot;עמי&quot; הוא כינוי שבח.}}
'''&quot;וַיְהִי הָעָם&quot;''', אֵין '''&quot;הָעָם&quot;''', אֶלָּא הָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה&quot; ([[שמות יז ד]]), &quot;עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה&quot; ([[במדבר יד יא]]),
&quot;הָעָם הַזֶּה הָרָע הַמֵּאֲנִים לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרָי&quot; ([[ירמיה יג י]]), &quot;כֹּה אָמַר ה' לָעָם הַזֶּה, כֵּן אָהֲבוּ לָנוּעַ&quot; ([[ירמיה יד י]]).
וּכְשֶׁהוּא קוֹרְאָן &quot;עַמִּי&quot;, אֵין &quot;עַמִּי&quot; אֶלָּא כְּשֵׁרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי&quot; ([[שמות ח טז]]), &quot;עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ עֲנֵה בִי&quot; ([[מיכה ו ג]]), &quot;עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ&quot; ([[מיכה ו ה]]).
{{הע-שמאל|דורש 'מתאוננים' – מתאנים, מחפשים תירוץ לדרכם. המניע המיוחס להם הוא דיני עריות – ראו לקמן פיסקה צ.
לדרשות ר' אליעזר ור' יהודה ראו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה כד|ספרי דברים כד.]]
רבי דורש את &quot;רע&quot;.}}
'''&quot;כְּמִתְאֹנְנִים&quot;''', אֵין '''&quot;מִתְאֹנְנִים&quot;''' אֶלָּא מִתְרַעֲמִים, מְבַקְּשִׁים עֲלִילָה הֵיאָךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם.
שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בִּיהוֹרָם בֶּן אַחְאָב: &quot;כִּי אַךְ דְּעוּ נָא וּרְאוּ כִּי מִתְאַנֶּה הוּא לִי&quot; ([[מלכים ב ה ז]]).
וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּשִׁמְשׁוֹן: &quot;כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים&quot; ([[שופטים יד ד]]).
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין '''&quot;כְּמִתְאֹנְנִים&quot;''' אֶלָּא כְּמִתְלַהֲמִים; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים&quot; ([[משלי כו כב]]), וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם&quot; ([[דברים א כז]]).
וְהֵם הָיוּ כְּמִתְלַהֲמִים, אֲבָל סַכִּין יָרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם וּבָקְעָה אֶת כְּרֵיסָם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי בָטֶן&quot; ([[משלי כו כב]]).
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין '''&quot;כְּמִתְאֹנְנִים&quot;''' אֶלָּא {{ב|כְּמַדְוִים אֶת עַצְמָם,|כמתאבלים על עצמם.}} שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ&quot; ([[דברים כו יד]]).
רַבִּי אוֹמֵר: '''&quot;כְּמִתְאֹנְנִים רָע&quot;''', אֵין '''&quot;רָע&quot;''' אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי תַעֲשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה' לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם&quot; ([[דברים לא כט]]).
{{הע-שמאל|ישראל רצו שהקב&quot;ה ישמע אותם ויתרגז.}}
'''&quot;בְּאָזְנֵי ה'&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְכַּוְּנִים לְהַשְׁמִיעַ אֶת הַמָּקוֹם.
הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיָה מְקַלֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ; הָיָה הַמֶּלֶךְ עוֹבֵר, אָמְרוּ לוֹ: שְׁתֹק, שֶׁלֹּא יִשְׁמַע הַמֶּלֶךְ!
אָמַר לָהֶם: מִי יֹאמַר לָכֶם שֶׁלֹּא הָיְתָה כַּוָּנָתִי כִּי אִם לְהַשְׁמִיעוֹ! אַף יִשְׂרָאֵל, מִתְכַּוְּנִים לְהַשְׁמִיעַ לַמָּקוֹם.
{{הע-שמאל|דורש 'ויחר' – חימה – חום – אש.}}
'''&quot;וַיִּשְׁמַע ה' וַיִּחַר אַפּוֹ&quot;''', שָׁמַע הַמָּקוֹם וְנִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם חֵמָה.
'''&quot;וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה'&quot;''', יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְהָיְתָה קוֹפֶלֶת בָּהֶם מִתַּחְתֶּיהָ, עַד שֶׁלֹּא עָמְדוּ לֹא בֵּין הַחַיִּים לַמֵּתִים וְלֹא בֵּין הַמֵּתִים לַחַיִּים.
לְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים&quot; ([[במדבר יז יג]]), אֲבָל כָּאן לֹא עָמְדוּ לֹא עַל בֵּין הַמֵּתִים לַחַיִּים וְלֹא עַל בֵּין הַחַיִּים לַמֵּתִים.
{{הע-שמאל|ת&quot;ק מפרש 'קצה' – כפשוטו, לדעתו חטאו ונפגעו הגרים – הערב-רב. ר' שמעון מפרש 'קצה' -קצין, מנהיג. לדעתו חטאו המנהיגים של העם, בדומה לחטא בעל פעור, והם שנענשו.}}
אֲבָל אִי אַתָּה יוֹדֵעַ בְּמִי נָגְעָה הָאֵשׁ תְּחִלָּה! הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה&quot;, יֵשׁ אוֹמְרִים: אֵלּוּ הַגֵּרִים הַנְּתוּנִים בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: &quot;וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה&quot; – בַּמֻּקְצִים שֶׁבָּהֶם, בַּגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין&quot; ([[שופטים יא יא]]).
}}

===פיסקה פו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא ב-ד''' 
{{הע-שמאל|הפניה למשה היא כאל בעל קשרים עם הקב&quot;ה, והפונים אליו מנצלים את הקשרים הללו, בדומה לדמות האדמו&quot;ר בחסידות.}}
'''&quot;וַיִּצְעַק הָעָם אֶל מֹשֶׁה&quot;''' ([[במדבר יא ב]]), וְכִי מֶה הָיָה מֹשֶׁה מוֹעִילָם? וַהֲלֹא אֵין רָאוּי לוֹמַר אֶלָּא &quot;וַיִּצְעַק הָעָם אֶל ה'&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַיִּצְעַק הָעָם אֶל מֹשֶׁה&quot;'''? 
הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ. 
וְהָלַךְ לוֹ הַבֵּן הַהוּא אֵצֶל אוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר לוֹ: צֵא וּבַקֵּשׁ לִי מֵאַבָּא. 
כָּךְ הָלְכוּ יִשְׂרָאֵל אֶל מֹשֶׁה, אָמְרוּ לוֹ: בַּקֵּשׁ עָלֵינוּ מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם. 
יָכוֹל שֶׁעִכֵּב מֹשֶׁה בְּיָדוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;(וַיִּצְעַק) [וַיִּתְפַּלֵּל] מֹשֶׁה אֶל ה'&quot;'''. יָכוֹל שֶׁעִכֵּב בְּיָדוֹ הַמָּקוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ&quot;''', שֶׁשָּׁקְעָה הָאֵשׁ בִּמְקוֹמָהּ. 
{{הע-שמאל|האש נשארה נוכחת במחנה, וכך היא המשיכה לאיים על חוטאים פוטנציאליים; המקום נקרא 'תבערה' והשם הזה מנציח את נוכחות האש המאיימת.}}
אִלּוּ חָזְרָה לָהּ לַשָּׁמַיִם – סוֹפָן הָיוּ חוֹזְרִים לְקִלְקוּלָם, וְאִלּוּ חָזְרָה לָהּ לְאַחַת מִכָּל הָרוּחוֹת – הָיְתָה קוֹפֶלֶת אֶת כָּל הָרוּחַ וְהוֹלֶכֶת. 
אֶלָּא: '''&quot;וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ&quot;''', שֶׁשָּׁקְעָה הָאֵשׁ בִּמְקוֹמָהּ. 
'''&quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא תַּבְעֵרָה&quot;''' ([[במדבר יא ג]]), אֵין 'תַּבְעֵרָה', אֶלָּא כְּאָדָם שֶׁהוּא אוֹמֵר: 'תִּבְעַר אֵשׁ פְּלוֹנִי בִּמְקוֹמוֹ'. 
כָּךְ אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל: עֲשִׂיתֶם תְּשׁוּבָה – 'וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ'; וְאִם לָאו – עֲדַיִן הִיא בִּמְקוֹמָהּ. 
{{הע-שמאל|השמות שקוראים בהם למקומות הם חדשים ומקוריים, על שם ההתרחשויות שהיו במקום.}}
'''&quot;כִּי בָעֲרָה בָם אֵשׁ ה'&quot;''', עַל מַה שֶּׁאֵרַע נִקְרָא, וְלֹא כָךְ הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה&quot; ([[שמות יז ז]]). יָכוֹל כָּךְ הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;. עַל מַה שֶּׁאֵרַע – נִקְרָא שְׁמוֹ. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה&quot; ([[במדבר יא לד]]), יָכוֹל כָּךְ הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כִּי שָׁם קָבְרוּ אֶת הָעָם הַמִּתְאַוִּים&quot;. עַל מַה שֶּׁאֵרַע נִקְרָא, וְלֹא כֵן הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם. 
{{הע-שמאל|לעניין זיהויים של המתאוים חוזרות הדרכים שפגשנו לעיל בפיסקה פה: הערב רב או המנהיגים של ישראל.}}
אֲבָל עֲדַיִן אִי אַתָּה יוֹדֵעַ מִי הָיוּ אוֹתָם הַמַּרְגִּילִים אֶת יִשְׂרָאֵל לִדְבַר עֲבֵרָה. 
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: '''&quot;וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה&quot;''' ([[במדבר יא ד]]) – אֵלּוּ הַגֵּרִים, הַמְּאֻסָּפִין מִכָּל מָקוֹם. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵלּוּ הַזְּקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יא טז]]). 
אִם כָּךְ הָיוּ הַזְּקֵנִים עוֹשִׂין – קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר בְּנֵי אָדָם! {{הע-שמאל|מפרש 'בני האלוהים' – בני הדיינים, בניגוד לספרי היובלים וחנוך, המתארים מרד של המלאכים בקב&quot;ה; וראו [[בראשית רבה כו ה]].}}
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם&quot; ([[בראשית ו ב]]). מֶה הָיוּ בְּנֵי הַדַּיָּנִים עוֹשִׂים? 
הָיוּ אוֹחֲזִים נָשִׁים מִן הַשּׁוּק וּמְעַנִּים אוֹתָם! אִם כָּךְ הָיוּ בְּנֵי הַדַּיָּנִים עוֹשִׂים – קַל וָחֹמֶר {{ב|לִשְׁאָר הַטַּרְטִין|לאנשים פשוטים}}! 
{{הע-שמאל|דורש את הכפילות &quot;התאוו תאווה&quot;, שלא ביקשו לטעום דבר מה חדש לגמרי אלא לשינוי בתפריט היומי.}}
'''&quot;הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה&quot;''', יָכוֹל שֶׁהָיוּ מִתְרַעֲמִים עַל דָּבָר שֶׁלֹּא טָעֲמוּ אוֹתוֹ מִימֵיהֶם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה&quot;''', הָיוּ מִתְרַעֲמִין עַל הַמָּן, שֶׁהָיָה יוֹרֵד לָהֶם בְּכָל יוֹם, וְלֹא הָיוּ מִתְרַעֲמִים עַל דָּבָר שֶׁלֹּא טָעֲמוּ אוֹתוֹ מִימֵיהֶם. 
{{הע-שמאל|הדרשן מוכיח שהיה לישראל בשר, שהרי אפילו לאחר 40 שנה היו עדרים לבני גד ולבני ראובן! מכאן שהתלונה היתה תלונת שוא שמטרתה להתרחק מהקב&quot;ה. לסיבה האמיתית ראו לקמן פיסקה צ, שנאלצו לפרק את משפחותיהם בגלל דיני עריות.}}
'''&quot;וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁאַף הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. 
'''&quot;וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר&quot;''', וְכִי מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם בָּשָׂר הָיוּ מִתְרַעֲמִים? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד&quot;! ([[שמות יב לח]]). 
יָכוֹל שֶׁאֲכָלוּם בַּמִּדְבָּר? וַהֲלֹא בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ הוּא אוֹמֵר &quot;וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד&quot; ([[במדבר לב א]])! 
אֶלָּא שֶׁמְּבַקְּשִׁים עֲלִילָה הֵיאָךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם! 
}}

===פיסקה פז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא ה-ו''' 
{{הע-שמאל|הזכרונות של ישראל ממצרים אינם אותנטיים, ונאמרו רק כדי להתרחק מהקב&quot;ה ומהחיוב במצוות, וראו בפיסקה פו. וראו גם את דברי ר' אלעזר המודעי [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע|במכילתא ויסע א]] – תשובה אחרת לאותה שאלה.}}
'''&quot;זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם&quot;''' ([[במדבר יא ה]]), {{ב|וְכִי יֵשׁ בָּעִנְיָן|האם יתכן}} שֶׁהָיוּ הַמִּצְרִיִּים נוֹתְנִים לָהֶם דָּגִים בְּחִנָּם? 
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וְעַתָּה לְכוּ עִבְדוּ וְתֶבֶן לֹא יִנָּתֵן לָכֶם&quot; ([[שמות ה יח]]), 
אִם תֶּבֶן לֹא הָיוּ נוֹתְנִים לָהֶם בְּחִנָּם, וְדָגִים הָיוּ נוֹתְנִים לָהֶם בְּחִנָּם? וּמָה אֲנִי אוֹמֵר &quot;חִנָּם&quot;? חִנָּם מִן הַמִּצְווֹת! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד,]] שהמן היה מתאים עצמו לצפיות האוכלים אותו; ר' שמעון מחריג את הקישואים וכו', שאינם מאכלים בריאים ולכן המן לא הפך לקישואים, בצלים וכו', אבל ישראל פירשו את ההחרגה הזאת כחולשה של הקב&quot;ה.
חכמים טוענים שטעם המן היה נהפך לכל מה שרצו, אבל צורתו החיצונית היתה נשארת כבתחילה, וישראל רצו לראות את הקישואים וכו' ולא הסתפקו בטעם.}}
&quot;אֶת הַקִּשֻּׁאִים&quot;, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה הַמָּן מִשְׁתַּנֶּה לָהֶם לְכָל דָּבָר שֶׁהָיוּ רוֹצִים, חוּץ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים הַלָּלוּ? 
מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁמָּסַר בְּנוֹ לְפֵידָגוֹג, וְהָיָה יוֹשֵׁב וּמְפַקְּדוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: הַנִּרְאֶה שֶׁלֹּא יֹאכַל מַאֲכָל רַע וְלֹא יִשְׁתֶּה מַשְׁקֶה רַע! 
וּבְכָל כָּךְ הָיָה הַבֵּן הַהוּא מִתְרַעֵם עַל אָבִיו, לוֹמַר: לֹא מִפְּנֵי שֶׁאוֹהֲבֵנִי, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁאוֹכַל! 
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מָן הָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר שֶׁרוֹצִים, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ רוֹאִים בְּעֵינֵיהֶם אֶלָּא מָן, 
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה, אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;''' ([[במדבר יא ו]]), אָמְרוּ: אֵין לָנוּ אֶלָּא מָן בַּשַּׁחַר וּמָן בָּעֶרֶב! 
}}

===פיסקה פח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא ו-ז''' 
{{הע-שמאל|המן הוא מאכל מוצלח, שכולו נספג בגוף האוכל ואינו גורם לצואה, ודווקא משום כך הוא חשוד בעיני ישראל. והשוו לדברי ר' שמעון בפיסקה פז, המצביעים על בעיה דומה.}}
'''&quot;וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה, אֵין כֹּל&quot;''' ([[במדבר יא ו]]), אָמְרוּ: עָתִיד הַמָּן לִיתַּפַּח בְּתוֹךְ כְּרֵיסֵנוּ לְהָרְגֵנוּ! יֵשׁ לְךָ יְלוּד אִשָּׁה שֶׁאֵין מוֹצִיא מַה שֶׁאוֹכֵל? 
אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן: וּמָה אַתָּה מְקַיֵּם &quot;וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ&quot; ([[דברים כג יד]])? 
אָמַר לָהֶם: מַה שֶׁתַּגָּרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹכְרִים לָהֶם – יוֹצֵא מֵהֶם. 
אֲבָל הַמָּן – אֵין יוֹצֵא מֵהֶם לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ&quot; ([[תהלים עח כה]]), לֶחֶם הַמֻּבְלָע בָּאֵיבָרִים. 
{{הע-שמאל|דרשות המחלקות פסוק באמצעו ומיחסות כל חלק לדובר שונה, או לנמען שונה; וראו גם [[ביאור:תוספתא/סוטה/ט#ה|תוספתא סוטה ט ה.]]
הפסוק מבראשית ב מוכיח שהמן הוא טוב, שהרי עינו כעין הבדולח המוצג שם כ&quot;טוב&quot;.
הדרשה על יהודה מפרשת &quot;ולא יסף&quot; – לא הוסיף, כבפשט ולא כדברי ר' שמואל בר אמי ב[[סוטה י ב]].
הדרשה על עמלק מנוגדת לדברי אחרים [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, א|במכילתא עמלק א א,]] ומחלקת את הפסוק לשני מושאים שונים.
הדרשה על סיסרא מחלקת בין פס' ל לפס' לא.
הדרשה על הפלישתים מחלקת בין דברי הצדיקים שבהם לבין דברי הרשעים, וכך גם הדרשה על משפט ירמיהו.
הדרשה על רות מטעימה שבועז לא נגע בה, ומחלקת את דבריו לפי הנמענים שלהם.}}
'''&quot;אֵין כֹּל, בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;''', אַתָּה סָבוּר מִי שֶׁאָמַר זֶה אָמַר זֶה? לֹא מִי שֶׁאָמַר זֶה, אָמַר זֶה. 
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: '''&quot;בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;''', 
וְהַמָּקוֹם מְפַיֵּס אֶת כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם וְאוֹמֵר לָהֶם: בּוֹאוּ וּרְאוּ עַל מָה אֵלּוּ מִתְרַעֲמִים עָלַי, '''&quot;וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא, וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח&quot;''' ([[במדבר יא ז]]). 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב, שָׁם הַבְּדֹלַח&quot; ([[בראשית ב יב]]). 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי&quot; ([[בראשית לח כו]]), 
וְהַמָּקוֹם הִכְתִּיב עַל יָדוֹ &quot;וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ&quot;; כֵּיוָן שֶׁיָּדַע שֶׁכַּלָּתוֹ הִיא – לֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ&quot; ([[דברים כה יח]]) – עַל יִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר: &quot;וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ&quot;, 
וְעַל עֲמָלֵק הוּא אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים&quot;. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא&quot; ([[שופטים ה כח]]), אָמְרָה אִמּוֹ שֶׁל סִיסְרָא. 
&quot;חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָה, אַף הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ לָהּ&quot; ([[שופטים ה כט]]), אָמְרָה אִשְׁתּוֹ. 
&quot;הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל&quot; ([[שופטים ה ל]]), נִתְגַּלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָמְרָה אִמּוֹ שֶׁל סִיסְרָא לִדְבוֹרָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. 
אָמְרָה לָהּ: אַל תְּצַפִּי לִבְנֵךְ סִיסְרָא מֵעַתָּה! &quot;כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ ה'&quot; ([[שופטים ה לא]])! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;אוֹי לָנוּ, מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה?&quot; ([[שמואל א ד ח]]), עַד כָּאן אָמְרוּ צַדִּיקִים. 
אֲבָל רְשָׁעִים אָמְרוּ: &quot;אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה בַּמִּדְבָּר&quot; ([[שמואל א ד ח]]). 
אָמְרוּ: עֶשֶׂר מַכּוֹת הָיוּ לוֹ, וֶהֱבִיאָם עַל הַמִּצְרִיִּים; שׁוּב אֵין לוֹ מַכָּה מֵעַתָּה. 
אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁאֵין לִי מַכָּה מֵעַתָּה? מַכָּה אָבִיא עֲלֵיכֶם שֶׁלֹּא נִהְיְתָה מֵעוֹלָם. 
וְהָיָה אֶחָד מֵהֶם יוֹשֵׁב בַּטְּחוֹר, וְעַכְבָּר יוֹצֵא מִן הַתְּהוֹם וְשׁוֹמֵט אֶת בְּנֵי מֵעָיו וְחוֹזֵר לַתְּהוֹם. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַתִּכְבַּד יַד ה' עַל הָאַשְׁדּוֹדִים&quot; ([[שמואל א ה ו]]). 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים וְכָל הָעָם אֶל הַכֹּהֲנִים וְאֶל הַנְּבִיאִים: אֵין לָאִישׁ הַזֶּה מִשְׁפַּט מָוֶת, כִּי בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ&quot;. 
מַהוּ אוֹמֵר? &quot;וַיָּקֻמוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָאָרֶץ וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל קְהַל הָעָם לֵאמֹר: מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי הָיָה נִבָּא בִּימֵי חִזְקִיָּה... 
הֶהָמֵת הֱמִיתֻהוּ חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה?&quot; ([[ירמיה כו טז]]-יט); עַד כָּאן אָמְרוּ צַדִּיקִים. 
אֲבָל רְשָׁעִים מֵהֶם אוֹמְרִים: &quot;גַּם אִישׁ הָיָה מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם ה', אוּרִיָּהוּ בֶּן שְׁמַעְיָהוּ... וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים וְכָל גִּבּוֹרָיו וְכָל הַשָּׂרִים אֶת דְּבָרָיו וַיְבַקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ לַהֲרוֹג... 
וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים אֲנָשִׁים עַל מִצְרָיִם... וַיּוֹצִאוּ אֶת אוּרִיָּהוּ מִמִּצְרַיִם וַיְבִאֻהוּ אֶל הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים וַיַּכֵּהוּ&quot;. 
אָמְרוּ: כְּשֵׁם שֶׁאוּרִיָּה נֶהֱרַג – כָּךְ יִרְמְיָהוּ חַיָּב לֵהָרֵג! &quot;אַךְ יַד אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן הָיְתָה אֶת יִרְמְיָה, לְבִלְתִּי תֵּת אֹתוֹ בְיַד הָעָם לַהֲמִיתוֹ&quot; ([[ירמיה כו כ]]-כד). 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;חַי ה', שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר&quot; ([[רות ג יג]]), לְפִי שֶׁהָיָה יֵצֶר הָרַע יוֹשֵׁב וּמְצַעֲרוֹ כָּל הַלַּיְלָה וְאוֹמֵר לוֹ: 
אַתָּה פָּנוּי וּמְבַקֵּשׁ אִשָּׁה, וְהִיא פְּנוּיָה וּמְבַקֶּשֶׁת אִישׁ. 
וְאַתָּה לָמַד שֶׁהָאִשָּׁה נִקְנֵית בִּבְעִילָה, עֲמֹד וּבֹא אֵלֶיהָ וּתְהִי לְךָ לְאִשָּׁה! 
נִשְׁבַּע לְיִצְרוֹ הָרַע וְאָמַר לוֹ: &quot;חַי ה'!&quot; אִם אֶגָּעֶנָּה! וּלְאִשָּׁה אָמַר: &quot;שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר!&quot;. 
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: '''&quot;אֵין כֹּל, בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;'''. אַתָּה סָבוּר מִי שֶׁאָמַר זֶה אָמַר זֶה? 
לֹא מִי שֶׁאָמַר זֶה, אָמַר זֶה: יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: '''&quot;בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;''', 
וְהַמָּקוֹם מְפַיֵּס אֶת כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם וְאוֹמֵר לָהֶם: בּוֹאוּ וּרְאוּ עַל מָה אֵלּוּ מִתְרַעֲמִים לְפָנַי! '''&quot;וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא, וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח&quot;'''. 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִיא טוֹב, שָׁם הַבְּדֹלַח&quot;. 
}}

===פיסקה פט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא ח-ט'''
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב,]] שם נאמר שהמן לא ירד בתוך המחנה אלא במדבר, מחוץ למחנה, כדי למנוע גזל: &quot;'ויצא העם ולקטו', שלא יהיו יוצאין לחצרות ומלקטין, אלא יהיו יוצאין למדברות ומלקטין.&quot;
לטענה שטעם המן היה משתנה לפי רצון האוכל ראו לעיל פיסקה פז [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, א|ושם עמלק ב א.]]}}
'''&quot;שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ&quot;''' ([[במדבר יא ח]]), יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁמִּצְטַעֲרִים עָלָיו בִּשְׁעַת לְקִיטָתוֹ הָיוּ מִתְרַעֲמִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שָׁטוּ הָעָם&quot;, לְפֶתַח בֵּיתוֹ הָיָה יוֹצֵא, וּמְלַקֵּט פַּרְנָסָתוֹ וּפַרְנָסַת בֵּיתוֹ, וְאַחַר כָּךְ &quot;וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס&quot;!
'''&quot;וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם&quot;''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לָרֵחַיִם לְעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה לָהֶם לְכָל הַנִּטְחָנִים שֶׁבָּרֵחַיִם.
{{הע-שמאל|המן שימש לא רק לאכילה אלא גם לבישום; דורש &quot;או&quot;.}}
'''&quot;אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה&quot;''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לַמְּדוֹכָה לְעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה לָהֶם לְכָל הַנִּדּוֹכִין בַּמְּדוֹכָה.
יָכוֹל לֹא הָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶם אֶלָּא לְאֵלּוּ בִּלְבַד?
מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לֹא צָרְכָה אִשָּׁה לְמִינֵי בְּשָׂמִים, אֶלָּא מִן הַמָּן הָיְתָה מִתְקַשֶּׁטֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;דָּכוּ&quot; – &quot;'''אוֹ''' דָכוּ&quot;.
וְאוֹמֵר: &quot;זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר&quot; ([[דברים ב ז]]); מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ חֲסֵרִין דָּבָר.

'''&quot;וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר&quot;''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לַקְּדֵרָה לְעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה לָהֶם לְכָל הַמִּתְבַּשְּׁלִים בַּקְּדֵרָה.

'''&quot;וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת&quot;''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לַתַּנּוּר לְעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה לָהֶם לְכָל הַמִּתְאָפִים בַּתַּנּוּר.
יָכוֹל לֹא הָיָה מִשְׁתַּנֶּה אֶלָּא לְאֵלּוּ בִּלְבַד? מִנַּיִן לִשְׁאָר הַנִּלְקָטִין שֶׁבַּשָּׂדֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לָקְטוּ&quot; – &quot;'''וְ'''לָקְטוּ&quot;.
מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאָמַר: רוֹצֶה אֲנִי שֶׁאֹכַל עֲנָבִים, רוֹצֶה אֲנִי שֶׁאֹכַל תְּאֵנִים!
{{הע-שמאל|ליש (בצק) שמן דבש – ראשי תיבות לשד. מתואר כאן מאכל הדומה לכנאפה של ימינו.}}
'''&quot;וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן&quot;''' – זֶהוּ {{ב|לָשׁוֹן טוּרְקוֹס|כנראה ראשי תיבות, כדלהלן}}.
דָּבָר אַחֵר: מְשַׁמֵּשׁ שָׁלֹשׁ לְשׁוֹנוֹת: הַלַּיִשׁ וְהַשֶּׁמֶן וְהַדְּבָשׁ. כְּלַיִשׁ זֶה, שֶׁעָרוּךְ בְּשֶׁמֶן וּמְקֻטָּף בִּדְבַשׁ – כָּךְ הָיְתָה בְּרִיָּתוֹ שֶׁל מָן, וְכָךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרִים אוֹכְלִים אוֹתוֹ.
{{הע-שמאל|ארבע הדרשות הבאות משוות את המן לחלב אם, ודורשות לשד – שד – דד. הראשונה מציגה את המן כמאכל העיקרי של ישראל, השניה טוענת שהיה אפשר לאכול תמיד את המן ולמרות שאין גיוון לא היה הדבר מזיק לאוכלים אותו, השלישית עוסקת בגיוון של טעמי המן והרביעית עוסקת בקשיי הגמילה מן המן בימי יהושע.
וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|מכילתא ויסע ה,]] דעות שונות כמה זמן אחרי מות משה עוד היו אוכלים את המן.}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן&quot;''' – מַה דַּד הַזֶּה עִקָּר לַתִּינוֹק וְהַכֹּל טְפֵלָה לוֹ, כָּךְ הָיָה הַמָּן עִקָּר לְיִשְׂרָאֵל וְהַכֹּל טְפֵלָה לוֹ.
דָּבָר אַחֵר: מַה הַדַּד הַזֶּה, אֲפִלּוּ תִּינוֹק יוֹנֵק הֵימֶנּוּ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ – אֵינוֹ מַזִּיקוֹ; כָּךְ הַמָּן, אֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל אוֹכְלִים מִמֶּנּוּ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ – אֵינוֹ מַזִּיקָן.
דָּבָר אַחֵר: מַה הַדַּד הַזֶּה, שֶׁהוּא מִין אֶחָד וּמִשְׁתַּנֶּה לְמִינִים הַרְבֵּה; כָּךְ הָיָה הַמָּן מִשְׁתַּנֶּה לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר שֶׁהֵם רוֹצִים.
מָשָׁל: אוֹמֵר לָאִשָּׁה: אַל תֹּאכְלִי שׁוּם וּבָצָל מִפְּנֵי הַתִּינוֹק!

דָּבָר אַחֵר: מַה הַדַּד הַזֶּה, תִּינוֹק מִצְטַעֵר בְּשָׁעָה שֶׁפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ – כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִצְטַעֲרִים בְּשָׁעָה שֶׁפֵּרְשׁוּ מִן הַמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת&quot; וְגוֹ' ([[יהושע ה יב]]). {{הע-שמאל|דורש &quot;ולא היה עוד&quot; כביטוי של צער על חסרון המן.}}
מָשָׁל, אוֹמְרִים לְאָדָם: מִפְּנֵי מָה אַתָּה אוֹכֵל פַּת שְׂעוֹרִים? אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי שֶׁאֵין לִי פַּת חִטִּים.
מִפְּנֵי מָה אַתָּה אוֹכֵל חָרוּבִים? אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי שֶׁאֵין לִי דְּבֵלָה.
כָּךְ, אִלּוּ הָיְתָה בְיָדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל מֵאוֹתָהּ קְמִיצָה שֶׁקָּמְצוּ בַּיּוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ מֹשֶׁה, שֶׁאָכְלוּ מִמֶּנּוּ כָּל אַרְבָּעִים יוֹם – לֹא רָצוּ לֶאֱכֹל מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנָעַן.

'''&quot;וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לַיְלָה יֵרֵד הַמָּן עָלָיו&quot;''' ([[במדבר יא ח]]), מְלַמֵּד שֶׁהָיָה יוֹרֵד עַל הָאִסְקוּפִּים וְעַל הַמְּזוּזוֹת. {{הע-שמאל|לעניין הנקיון של המן ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג,]] &quot;שולחנות של זהב&quot;}}
אוֹ לְפִי שֶׁהָיָה יוֹרֵד עַל הָאִסְקוּפִּין וְעַל הַמְּזוּזוֹת, יָכוֹל יִהְיוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ מְטֻנָּף וּמְלֻכְלָךְ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס&quot; ([[שמות טז יד]]), כִּגְלִיד הָיָה יוֹרֵד תְּחִלָּה, וְנַעֲשָׂה לָאָרֶץ כְּמִין אִסְקוּטְלָא, וְהַמָּן יוֹרֵד עָלָיו.
וּמִשָּׁם הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְלַקְּטִים וְאוֹכְלִים.
הֲרֵי לְמַטָּה; אֲבָל לְמַעְלָה, יָכוֹל יִהְיוּ הַשְּׁקָצִים וְהַזְּבוּבִים שׁוֹכְבִים עָלָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל&quot; ([[שמות טז יד]]).
מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֻנָּח כְּאִלּוּ מֻנָּח בְּתוֹךְ {{ב|דְּלוּסְקְמָא|קופסא מכוסה}}, וְהֵם קוֹרִים קְרִיאַת שְׁמַע וּמִתְפַּלְּלִים, וְאָדָם יוֹצֵא לְפֶתַח בֵּיתוֹ וּמְלַקֵּט פַּרְנָסָתוֹ וּפַרְנָסַת בֵּיתוֹ, וְאַחַר כָּךְ &quot;וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס&quot;. {{הע-שמאל|מתארים את ישראל כקוראים ק&quot;ש ומתפללים, כבימי חכמים.}}

כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה לֹא הָיָה יוֹרֵד מָן לְיִשְׂרָאֵל פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה? כְּדֵי שֶׁיַּהַפְכוּ אֶת לִבָּן לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם! {{הע-שמאל|המן היה הזדמנות עבור ישראל לפגוש את הקב&quot;ה כי בנס יש ממד של התגלות.
בהמשך מתואר תיאור הפוך, של חרדה שמא יפסק הנס של המן, המשרה חוסר בטחון קיומי כיוון שאינו נשמר למחרת, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב,]] על &quot;דבר יום ביומו&quot;.}}
מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁגָּזַר עַל בְּנוֹ לִהְיוֹת מְפַרְנְסוֹ פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה, וְלֹא הָיָה מַקְבִּיל פְּנֵי אָבִיו אֶלָּא בִּשְׁעַת פַּרְנָסָתוֹ.
פַּעַם אַחַת חָזַר וְגָזַר עָלָיו לִהְיוֹת מְפַרְנְסוֹ בְּכָל יוֹם! אָמַר הַבֵּן: אֲפִלּוּ אֵינִי מְקַבֵּל פְּנֵי אָבִיו אֶלָּא בִּשְׁעַת פַּרְנָסָתִי, דַּי לִי.
כָּךְ יִשְׂרָאֵל: הָיוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁל אָדָם חָמֵשׁ זְכָרִים אוֹ חָמֵשׁ נְקֵבוֹת – הָיָה יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה וְאוֹמֵר: אוֹי לִי, שֶׁמָּא לֹא יֵרֵד הַמָּן לְמָחָר וְנִמְצֵינוּ מֵתִים בָּרָעָב!
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיֵּרֵד! וְנִמְצְאוּ הוֹפְכִים אֶת לִבָּם לַשָּׁמַיִם.
{{הע-שמאל|גם העליה למקדש בירושלים, כמו המן, היא הזדמנות לגילוי שכינה; ולכן אין בירושלים מעיינות חמים, כדי שהמיקוד של הביקור יהיה בהתגלות (מצווה לשמה) ולא בהנאות הגוף.}}
כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר, רַבִּי דּוֹסְתַּאי בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה לֹא בָּרָא הַמָּקוֹם חַמִּים בִּירוּשָׁלַיִם כְּחַמֵּי טְבֶרְיָה?
כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ: נֵלֵךְ וְנַעֲלֶה לִירוּשָׁלַיִם.
הָא אִם אֵין אָנוּ עוֹלִים אֶלָּא בִּשְׁבִיל רְחִיצָה אַחַת – דַּיֵּנוּ! וְנִמְצֵית עֲלִיָּה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ!
}}

===פיסקה צ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא י''' 
{{הע-שמאל|דורש 'למשפחותיו' – על פירוק משפחותיו, שנגרם מדיני העריות; והשוו [[נחמיה ח ט]]. הבכי היה למעשה לא על המן ועל הירקות במצרים אלא מאחורי הטענות הללו עמדו דיני העריות, וראו לעיל פיסקה פה ופסקה פו, 'מבקשים עלילה לפרוש מן המקום'.}}

'''&quot;וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו&quot;''' ([[במדבר יא י]]), הָיָה רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִצְטַעֲרִים בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לִפְרֹשׁ מִן הָעֲרָיוֹת!
וּמְלַמֵּד שֶׁהָיָה אָדָם נוֹשֵׂא אֶת אֲחוֹתוֹ, וַאֲחוֹת אָבִיו, וַאֲחוֹת אִמּוֹ; וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לִפְרֹשׁ מִן הָעֲרָיוֹת, הָיוּ מִצְטַעֲרִים. 
{{הע-שמאל|דרשה שונה מזו של ר' נהוראי, העוקבת אחרי הפשט: הבכי היה על זכרון המאכלים במצרים ולא על דיני העריות – אלא שהיו מתכנסים משפחות שלמות לבכות עליו.}}
&quot;בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו&quot;, לְפִי שֶׁגָּבַהּ לִבָּם בַּחֵטְא, נִזְדַּוְּגוּ מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת, וְהָיוּ אוֹמְרִים אֶת הַדָּבָר בָּרַבִּים. 
{{הע-שמאל|דורש 'איש' זה משה, שיצא מפתח בית המדרש שלו (אהלו) ושם פגש את המשפחות הבוכות.}}
&quot;אִישׁ לְפֶתַח אָהֳלוֹ&quot;, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מַמְתִּינִים לְמֹשֶׁה עַד שֶׁיּוֹצֵא מִפֶּתַח בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְהֵם יוֹשְׁבִים וּמִתְרַעֲמִים. 
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו:]] משה כעס על ישראל, אבל הקב&quot;ה התפייס עימם, ואין הדרשה מובנת, שהרי נאמר בפירוש 'ויחר אף ה' מאד'! – ונראה שהדרשה היא על פס' יא-טו, שם הקב&quot;ה מרגיע את משה ומונע את תלונותיו על העם. במעשה העגל אכן התפייס משה והתפלל לקב&quot;ה שיסלח לעם.}} 
&quot;וַיִּחַר אַף ה' מְאֹד וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רָע&quot;, כָּאן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵמִיךְ וּמֹשֶׁה מַגְבִּיהַּ. 
אֲבָל בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהַּ וּמֹשֶׁה מֵמִיךְ! 
}}

===פיסקה צא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא יא-טו''' 
{{הע-שמאל|בפסוק משמות לב אכן מופיע הציווי &quot;להנחות&quot; את בני ישראל, ונראה שהכוונה להנהגה 'רכה', המספקת את צרכיהם; אבל באותו פסוק מופיעה הפניה לדיבור קודם &quot;אשר דברתי&quot;, המזוהה כאן עם שמות ו, שם כופה הקב&quot;ה על משה ואהרון את ההנהגה של ישראל.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה', לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ... הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה, וְאִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ?&quot;''' ([[במדבר יא יא]]-יב). 
וְהֵיכָן דִּבֵּר לוֹ כֵן? בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ: &quot;וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ&quot; ([[שמות לב לד]])! 
עֲדַיִן דָּבָר תָּלוּי בִּדְלָא תָּלֵי! תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות ו יג]]). 
אָמַר לָהֶם: הֱיוּ יוֹדְעִים שֶׁסַּרְבָנִין וְטַרְחָנִין הֵם, אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁתְּקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם שֶׁיְּהוּ מְקַלְּלִים אֶתְכֶם וְסוֹקְלִים אֶתְכֶם בָּאֲבָנִים! 
{{הע-שמאל|דורש &quot;לכל העם הזה&quot; (פס' יג).}}
&quot;מֵאַיִן לִי בָּשָׂר&quot; ([[במדבר יא יג]]), וְכִי אֶחָד הוּא אוֹ שְׁנַיִם לְסוֹבְלָם? 
{{הע-שמאל|רשב&quot;י דורש &quot;אל אראה ברעתם&quot;, אלא שכנה הכתוב, (ראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פד|לעיל פיסקה פד]]), שמשה בקש מהקב&quot;ה שיהרוג אותו כדי שלא יראה את הפורענות שתפגע בישראל. לפי דבריו מבטא כאן משה אהבה ואמפתיה לעם ישראל ולא כעס. והשוו לסוף פיסקה צ.}}
&quot;לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי... וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי, הָרְגֵנִי נָא הָרֹג&quot; ([[במדבר יא יד]]-טו), 
לְפִי שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה סֵדֶר פֻּרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבוֹא עֲלֵיהֶם. 
הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁיָּצָא לֵהָרֵג הוּא וּבָנָיו; אָמַר {{ב|לַסְּפֵקוּלָטוֹר|לתלין}}: הָרְגֵנִי, עַד שֶׁלֹּא תַהֲרֹג אֶת בָּנַי. 
לֹא כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בְּצִדְקִיָּהוּ: &quot;וַיִּשְׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ לְעֵינָיו&quot;, וְאַחַר כָּךְ: &quot;וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר&quot; ([[ירמיה נב יא]]). 
כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: &quot;אִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי, הָרְגֵנִי נָא הָרֹג&quot;, הָא יָפֶה לִי לְהֵהָרְגֵנִי תְּחִלָּה, &quot;וְאַל אֶרְאֶה&quot; בְּפֻרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבוֹא עֲלֵיהֶם! 
}}

===פיסקה צב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא טז'''
{{הע-שמאל|התלונה של משה היא על בדידותו בהנהגה, ולכן הפתרון לה הוא הסמכת 70 הזקנים, שעשויה להתפרש גם כפגיעה בסמכותו של משה.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ&quot;''' ([[במדבר יא טז]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי&quot; ([[במדבר יא יד]]); אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתָּ – נָתַתִּי לְךָ.
{{הע-שמאל|דבר המשתייך לקב&quot;ה הוא ממילא נצחי, אפילו אם בינתיים הורד מגדולתו, כגון א&quot;י, הבכורות וכו'.}}
&quot;אֶסְפָה לִּי&quot; – שֶׁתְּהֵא סַנְהֶדְרִין לִשְׁמִי, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לִי&quot; – הֲרֵי זֶה קַיָּם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
בַּכֹּהֲנִים הוּא אוֹמֵר: &quot;וְכִהֲנוּ לִי&quot; ([[שמות כח מא]]); בַּלְוִיִּם הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם&quot; ([[במדבר ח יד]]).
בְּיִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים&quot; ([[ויקרא כה נה]]); בָּאָרֶץ הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי לִי הָאָרֶץ&quot; ([[ויקרא כה כג]]).
בַּבְּכוֹרוֹת הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי לִי כָּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר ח יז]]); בַּמִּקְדָּשׁ הוּא אוֹמֵר: &quot;וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ&quot; ([[שמות כה ח]]).
בַּמִּזְבֵּחַ הוּא אוֹמֵר: &quot;מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי&quot; ([[שמות כ כא]]); בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה הוּא אוֹמֵר: &quot;שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי&quot; ([[שמות ל לא]]).
בַּמַּלְכוּת הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ&quot; ([[שמואל א טז א]]); בַּקָּרְבָּנוֹת הוּא אוֹמֵר: &quot;לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ&quot; ([[במדבר כח ב]]).
הָא, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לִי&quot; – הֲרֵי זֶה קַיָּם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
{{הע-שמאל|דורש 'שבעים' וכן 'איש'. לעניין &quot;פסיפים&quot; השוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה יג|ספרי דברים יג:]] כנראה הכוונה שדעתם שקולה ומאוזנת.}}
&quot;שִׁבְעִים אִישׁ&quot; – שֶׁתְּהֵא סַנְהֶדְרִים שֶׁל שִׁבְעִים.
&quot;שִׁבְעִים אִישׁ&quot; – שֶׁיִּהְיוּ בַּעֲלֵי חָכְמָה, בַּעֲלֵי גְבוּרָה, וָתִיקִים וּפְסִיפִים.
{{הע-שמאל|המילה 'כבוד' מופיעה ביחס לזקנים רק בפסוק שמצטט רשב&quot;י, ונראה שדבריו הם בסיס הדרשה, המצביעה על כבוד לזקנים בכל ההיסטוריה התנכ&quot;ית.
רשב&quot;י מדגיש שאפילו באחרית הימים, שבה ירבו הנביאים והמלאכים – ישמר מקום של כבוד לזקנים.}}
&quot;מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; – לֹא בְּמָקוֹם אֶחָד וְלֹא בִּשְׁנַיִם הַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים; וּבְכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא זְקֵנִים – הַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות ג טז]]); &quot;וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות ד כט]]).
&quot;וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר: עֲלֵה אֶל ה' אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות כד א]]).
&quot;וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר: שְׁבוּ לָנוּ בָזֶה עַד אֲשֶׁר נָשׁוּב אֲלֵיכֶם&quot; ([[שמות כד יד]]); &quot;וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[ויקרא ט א]]).
הָא, בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא זְקֵנִים – הַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים!
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאַף לֶעָתִיד לָבֹא כֵּן, הַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים?
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ ה' צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַ͏ִם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד&quot; ([[ישעיה כד כג]]).
נֶגֶד מַלְאָכָיו, נֶגֶד נְבִיאָיו לֹא נֶאֱמַר; אֶלָּא: &quot;וְנֶגֶד '''זְקֵנָיו''' כָּבוֹד&quot;.
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם עָתִיד לַחֲלֹק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים, קַל וָחֹמֶר בָּשָׂר וָדָם שֶׁחַיָּב לַחֲלֹק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁהַמָּקוֹם מִצְטַעֵר עַל זָקֵן אֶחָד כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;קָצַפְתִּי עַל עַמִּי, חִלַּלְתִּי נַחֲלָתִי&quot;, כִּבְיָכוֹל, {{ב|מְחוּלָלִים|מחול להם}} עַל הַכֹּל!
{{הע-שמאל|הכשדים פגעו בישראל בשליחות הקב&quot;ה, אבל הפגיעה שלהם בזקן לא תסולח.}}
אֲבָל: &quot;עַל זָקֵן הִכְבַּדְתְּ עֻלֵּךְ מְאֹד&quot; ([[ישעיה מז ו]]).
{{הע-שמאל|כיצד ידע משה מי הם הזקנים שנבחרו ע&quot;י הקב&quot;ה? מי שהציבור מאשר אותו ומביע הערכה אליו – גם הקב&quot;ה מאשר אותו! וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה י|אבות ג י.]]}}
&quot;אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם&quot; – אַתָּה צָרִיךְ לֵידַע אִם בְּרוּרִים הֵן לְפָנַי.
&quot;כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם&quot; – מְלַמֵּד שֶׁאֵין אָדָם יוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה, אֶלָּא אִם כֵּן יוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה.
עַד שֶׁהַבְּרִיּוֹת מְרַנְּנוֹת עָלָיו וְאוֹמְרוֹת: 'אִישׁ פְּלוֹנִי כָּשֵׁר וְחָסִיד, וְנָאֶה לִהְיוֹת חָכָם'.
{{הע-שמאל|השוטרים נאספו כשכר לקושי המיוחד שהיה עליהם במצרים ולאחריות שבה נשאו שם.}}
&quot;וְשֹׁטְרָיו&quot; – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּרְאוּ שֹׁטְרֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֹתָם בְּרָע לֵאמֹר&quot; ([[שמות ה יט]]).
אָמַר הַמָּקוֹם: הוֹאִיל וְרָאוּ עִמָּהֶן בַּצַּעַר הַהוּא שֶׁל מִצְרַיִם – יָבוֹאוּ וְיִרְאוּ בְּרֶוַח עִמָּהֶן.
{{הע-שמאל|הקב&quot;ה מייעץ למשה כיצד לרכוש את ליבם של הזקנים: בתחילה יש להדגיש בפניהם את צד הזכות שבהנהגה – ראו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה טו|ספרי דברים טו]], ולאחר שיכנסו לה וישאו באחריות יש להציג להם את החובות והקשיים שבהנהגה.
לעניין משה עצמו השוו לעיל בתחילת פיסקה צא.}}
&quot;וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot; – אָמַר לוֹ: קָחֵם בִּדְבָרִים. תְּחִלָּה אֱמוֹר לָהֶם דִּבְרֵי שֶׁבַח: 'אַשְׁרֵיכֶם שֶׁנִּתְמַנִּיתֶם!'.
וַחֲזֹר וֶאֱמוֹר לָהֶם דִּבְרֵי פְגָם: 'הֱיוּ יוֹדְעִים שֶׁטַּרְחָנִים וְסוֹרְבָנִים הֵם! עַל מְנָת כֵּן תְּהוּ מְקַבְּלִים עֲלֵיכֶם, שֶׁיִּהְיוּ מְקַלְּלִים אֶתְכֶם וְסוֹקְלִים אֶתְכֶם בָּאֲבָנִים!'.
מַה שֶׁהִתְנֵיתִי עִמְּךָ – הַתְנֵה עִמָּהֶם.
{{הע-שמאל|דורש &quot;עמך&quot;: הזקנים יכנסו עמך לאוהל מועד ויזכו להערכת העם ולמעמד ציבורי כמוך.}}
&quot;וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ&quot; – הַכְנִיסֵם עִמְּךָ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, וְיִהְיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל נוֹהֲגִים בָּהֶם אֵימָה וְיִרְאָה וְכָבוֹד, כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֲגִים בְּךָ.
וְיִהְיוּ אוֹמְרִים: חֲבִיבִים אֵלּוּ, שֶׁנִּכְנְסוּ עִם מֹשֶׁה לִשְׁמֹעַ דִּבּוּר מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא!
}}

===פיסקה צג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא יז''' 
{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|מכילתא בחדש ג.]] וראו רשימת עשר הירידות [[אבות דרבי נתן לד#ו|באבות דר' נתן לד ו.]]}}
'''&quot;וְיָרַדְתִּי&quot;''' ([[במדבר יא יז]]) – זוֹ אַחַת מֵעֶשֶׂר יְרִידוֹת שֶׁכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה. 
&quot;וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ&quot; – וְלֹא עִמָּהֶם! 
{{הע-שמאל|הדרשן משתדל לשמור על כבודו של משה כגדול הנביאים.}}
&quot;וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם&quot;, לָמָּה מֹשֶׁה דּוֹמֶה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה? 
לְנֵר שֶׁמֻּנָּח עַל גַּבֵּי מְנוֹרָה, וְדָלְקוּ מִמֶּנּוּ נֵרוֹת הַרְבֵּה, וְלֹא חָסַר אוֹרוֹ כְּלוּם; 
כָּךְ לֹא הָיְתָה חָכְמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה חֲסֵרָה כְּלוּם! 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה צב.}}
&quot;וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם&quot; ([[דברים א יב]]), לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם&quot;! 
}}

===פיסקה צד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא יח-כ'''
{{הע-שמאל|&quot;התקדשו&quot; הוא התקינו עצמכם, ובלשון ימינו התכוננו; בפסוקים המצוטטים מדובר על הכנות בהקשר שלילי.}}
'''&quot;וְאֶל הָעָם תֹּאמַר הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר&quot;''' ([[במדבר יא יח]]), אֵין &quot;הִתְקַדְּשׁוּ&quot; אֶלָּא הַתְקִינוּ עַצְמְכֶם לְפֻרְעָנוּת.
כְּשֵׁם שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;הַתִּיקֵם כְּצֹאן לְטִבְחָה וְהַקְדִּישֵׁם לְיוֹם הֲרֵגָה&quot; ([[ירמיה יב ג]]),
וְאוֹמֵר: &quot;קַדְּשׁוּ צוֹם קִרְאוּ עֲצָרָה&quot; ([[יואל ב טו]]), וְאוֹמֵר: &quot;וְקִדַּשְׁתִּי עָלַיִךְ מַשְׁחִיתִים אִישׁ וְכֵלָיו&quot; ([[ירמיה כב ז]]).
{{הע-שמאל|הכשרים החזיקו מעמד יותר מהרשעים, אבל השוו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יא#פסוק יח|ספרי זוטא לפס' יח,]] שם החליפו את הכשרים ברשעים: הרשעים סובלים חודש ימים ורק אז מתים, ואילו הכשרים מתים מיד &quot;טרם יכרת&quot; ([[במדבר יא לג]]), ואינם סובלים כל כך; והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג,]] ובדומה לכך גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ה|מכילתא שירה ה,]] לפס' ה.}}
'''&quot;כִּי בְכִיתֶם בְּאָזְנֵי ה' לֵאמֹר מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר... לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּ... עַד חֹדֶשׁ יָמִים&quot;''' ([[במדבר יא יח]]-כ),
בַּכְּשֵׁרִים הוּא אוֹמֵר &quot;עַד חֹדֶשׁ יָמִים&quot;, כְּשֶׁמִּתְמַצִּים וּמִתְמַטִּים עַל מִטּוֹתֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ הָיְתָה נִשְׁמָתָם יוֹצְאָה.
בָּרְשָׁעִים הוּא אוֹמֵר: &quot;הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם&quot;, כֵּיוָן שֶׁהָיָה נוֹתְנוֹ לְתוֹךְ פִּיו לֹא הָיָה מַגִּיעַ לְפַסְּקוֹ עַד שֶׁנִּשְׁמָתוֹ יוֹצְאָה.
'''&quot;וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא&quot;''' ([[במדבר יא כ]]), שֶׁתְּהוּ מַרְחִיקִים אוֹתוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהֱיִיתֶם מְקָרְבִים אוֹתוֹ.
{{הע-שמאל|השראת השכינה במחנה גרמה לזלזול בה ובעקיפין לחטא התאווה. דורש &quot;אשר בקרבכם&quot;.}}
'''&quot;יַעַן כִּי מְאַסְתֶּם אֶת ה' אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם&quot;''', אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל: מִי גָרַם לָכֶם שֶׁתִּכָּנְסוּ לִדְבָרִים הַלָּלוּ? – שֶׁנָּתַתִּי שְׁכִינָתִי בֵינֵיכֶם.
שֶׁאִלּוּ סִלַּקְתִּי שְׁכִינָתִי מִבֵּינֵיכֶם, לֹא נִכְנַסְתֶּם לְתוֹךְ דְּבָרִים הַלָּלוּ!
לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;יַעַן כִּי מְאַסְתֶּם אֶת ה' אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם&quot;'''!
}}

===פיסקה צה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא כא-כו''' 
{{הע-שמאל|הדרשה של ר' עקיבא היא על פי הפשט כאן, שמשה חטא בחוסר אמונה ביכולת הקב&quot;ה; 
לדרשה הראשונה של רשב&quot;י ראו לעיל בסוף פיסקה פו, שעבור ישראל התלונה היתה אמצעי ותירוץ לפרוש מהקב&quot;ה, והיא לא ביטאה מצוקה וחוסר ממשי בבשר.
והשוו [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה לא|ספרי דברים לא,]] שם נוזף הקב&quot;ה במשה על שיצא כנגד ישראל, ולא מופיעה הדרשה השניה של רשב&quot;י.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי&quot;''' ([[במדבר יא כא]]). 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה דּוֹרֵשׁ בּוֹ דָּבָר אֶחָד וַאֲנִי דּוֹרֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי דְבָרִים, וּדְבָרַי נִרְאִים מִשֶּׁל רַבִּי. 
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: '''&quot;הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם?&quot;''' ([[במדבר יא כב]]). אֲפִילוּ אַתָּה מַכְנִיס לָהֶם כָּל צֹאן וּבָקָר, סְפֵיקִין הֵן לָהֶן? 
וַאֲנִי אוֹמֵר: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם בָּשָׂר לֶאֱכֹל הֵם מִתְרַעֲמִים? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר בִּיצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם: '''&quot;וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר&quot;''' ([[שמות יב לח]]). 
יָכוֹל שֶׁאֲכָלוּם בַּמִּדְבָּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד&quot;''' ([[במדבר לב א]])! אֶלָּא שֶׁמְּבַקְּשִׁים עֲלִילָה הֵיאָךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם! 
'''&quot;אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם&quot;''', אֲפִילוּ אַתָּה מַכְנִיס לָהֶם דָּגִים לֶאֱכֹל – הָיוּ מִתְרַעֲמִים! 
וַהֲלֹא הָלְכָה עִמָּהֶם בְּאֵר בַּמִּדְבָּר, וְהָיְתָה מַעֲלָת לָהֶם דָּגִים שְׁמֵנִים יוֹתֵר מִצָּרְכָּם! 
אֶלָּא שֶׁמְּבַקְּשִׁים עֲלִילָה הֵיאָךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם! 
{{הע-שמאל|בדרשה השניה מציג רשב&quot;י את משה כמתווך בין הקב&quot;ה לעם: משה טוען שהמתת המתאוים תוציא על הקב&quot;ה שם רע, כי אין הגיון בכך שישראל יקבלו את הבשר וישלמו עליו בחייהם, (רשב&quot;י כנראה דורש &quot;ומצא&quot;-מוצאת, ראו [[שמואל ב יח כב]], כלומר המתת המתאוים תוציא על הקב&quot;ה שם רע.) אבל כאשר משה מנסה לפייס את העם ולהוביל אותם לאמונה בקב&quot;ה הוא נכשל. 
והשוו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ו#ד|תוספתא סוטה ו ד,]] שם אומר ר' עקיבא שדברי משה כאן חמורים יותר מחטא מי מריבה, אלא שהם היו בסתר; כמו כן חסרה שם הדרשה הראשונה של רשב&quot;י.}}
דָּבָר אַחֵר: לְפִי שֶׁהֶרְאָהוּ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה סֵדֶר פֻּרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבוֹא עֲלֵיהֶן. 
אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: אֲדוֹנִי, כְּלוּם הָגוּן לָהֶם שֶׁתִּתֵּן לָהֶם וְתַהַרְגֵם? 
אוֹמְרִים לַחֲמוֹר 'טוֹל כּוּר שֶׁל שְׂעוֹרִים וְנַחְתֹּךְ רֹאשְׁךָ'? אוֹמְרִים לְאָדָם 'טוֹל כִּכַּר זָהָב וְרֵד לִשְׁאוֹל'? 
אָמַר לוֹ: אִם לָאו, מָה אַתָּה אוֹמֵר? אָמַר לוֹ: הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמְפַיְּסָם! אָמַר לוֹ: {{ב|עַד שֶׁאַתָּה כָּאן|כבר עכשיו}} אֲנִי אוֹמֵר לְךָ שֶׁאֵין שׁוֹמְעִים לְךָ! 
כֵּיוָן שֶׁהָלַךְ מֹשֶׁה אֶצְלָם, אָמַר לָהֶם: '''&quot;הֲיַד ה' תִּקְצָר?&quot;''' ([[במדבר יא כג]]).
'''&quot;הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ, הֲגַם לֶחֶם יוּכַל תֵּת, אִם יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ?&quot;''' ([[תהלים עח כ]]). 
אָמְרוּ: פְּשָׁרָה הִיא זוֹ! אֵין בּוֹ כֹּחַ לָתֵת אֵלֵינוּ שְׁאֵלָתֵנוּ! 
{{הע-שמאל|משה משתמש בקלפי כדי לפתור בעיות של  אי שיוויון, ומעביר באמצעותו את התלונות הצפויות לקב&quot;ה, כשם שיהושע חילק את הנחלות בגורל. כך נוצר המצב שאלדד ומידד לא נכללו בין 70 הזקנים. הכינוי &quot;מקום&quot; מסמן את הקרבה של הקב&quot;ה לישראל, ולכן הוא משמש בהקשר חיובי – ואילו הכינוי &quot;שמים&quot; מסמן את המרחק של הקב&quot;ה מהאדם, ומשמש כדי להסביר את הגורל השלילי.}}
'''&quot;וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶל הָעָם... וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן... וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה&quot;''' ([[במדבר יא כד]]-כו), 
יֵשׁ אוֹמְרִים: בַּקַּלְפִּי נִשְׁתַּיְּרוּ, לְפִי שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה לָבֹר לוֹ שִׁבְעִים זְקֵנִים. 
אָמַר מֹשֶׁה: מָה אֲנִי עוֹשֶׂה? הֲרֵי הֵם נוֹפְלִים שִׁשָּׁה וְשִׁשָּׁה לְכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט, וַחֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה לִשְׁנֵי שְׁבָטִים! 
אֵיזֶה שֵׁבֶט מְקַבֵּל עָלָיו לָבֹר מִמֶּנּוּ חֲמִשָּׁה? 
עָשָׂה מֹשֶׁה תַּקָּנָה: נָטַל שִׁבְעִים פִּתָּקִים וְכָתַב עֲלֵיהֶם &quot;זָקֵן&quot;, וְנָטַל שְׁנֵי פִּתָּקִים חֲלָקִים, וּבִלְלָן וְהִטִּילָם לְתוֹךְ קַלְפִּי. 
אָמַר לָהֶם: בֹּאוּ וּטְלוּ פִּתְקֵיכֶם! כָּל מִי שֶׁנָּטַל פִּתָּק וְכָתוּב עָלָיו &quot;זָקֵן&quot; הָיָה אוֹמֵר לוֹ מֹשֶׁה: כְּבָר קִדֶּשְׁךָ הַמָּקוֹם! 
וְכֹל מִי שֶׁהָיָה נוֹטֵל פִּתָּק שֶׁלֹּא הָיָה כָּתוּב בְּתוֹכוֹ &quot;זָקֵן&quot; הָיָה מֹשֶׁה אוֹמֵר לוֹ: מִן הַשָּׁמַיִם הוּא! מָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לְךָ? 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: '''&quot;וְאֶת פְּדוּיֵי הַשְּׁלֹשָׁה וְהַשִּׁבְעִים וְהַמָּאתָיִם&quot;''' ([[במדבר ג מו]]). 
אָמַר מֹשֶׁה: מָה אֲנִי אֶעֱשֶׂה? עַכְשָׁו כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹמֵר 'כְּבָר פְּדָאַנִי לֵוִי'! 
עָשָׂה מֹשֶׁה תַּקָּנָה: נָטַל פִּתָּקִים וְכָתַב עֲלֵיהֶם 'לֵוִי' וְנָטַל פִּתָּקִים וְכָתַב עֲלֵיהֶם 'כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים', וּבִלְלָם וְהִטִּילָם בַּקַּלְפִּי. 
אָמַר לָהֶם: בֹּאוּ וּטְלוּ פִּתְקֵיכֶם! כָּל מִי שֶׁנָּטַל פִּתְקוֹ וְכָתוּב הָיָה עָלָיו 'בֶּן לֵוִי' אוֹמֵר לוֹ 'כְּבָר אַתָּה פָּדוּי'! 
וּמִי שֶׁנָּטַל פִּתְקוֹ וְכָתוּב עָלָיו 'כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים' הָיָה מֹשֶׁה אוֹמֵר לוֹ: צֵא וְתֵן פִּדְיוֹנְךָ! 
{{הע-שמאל|ר' שמעון חולק על ת&quot;ק ודורש, על פי פשט הכתוב, שאלדד ומידד נשארו במחנה – מתוך צניעותם. לפי הדרשה הם זכו על כך בנבואה יציבה יותר מזו של חבריהם, והנוגעת לשאלות ההנהגה של ישראל, שבהן התקשה משה.}} 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בַּמַּחֲנֶה נִשְׁתַּיְּרוּ; לְפִי שֶׁרָאוּ אֶת מֹשֶׁה שֶׁמְּבָרֵר לוֹ הַזְּקֵנִים, אָמְרוּ: אֵין אָנוּ כְּדַאי לִגְדֻלָּה זוֹ! 
הָלְכוּ וְהִטְמִינוּ אֶת עַצְמָם. אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: אַתֶּם מִעַטְתֶּם אֶת עַצְמְכֶם? – אֲנִי אֲגַדֵּל אֶתְכֶם יוֹתֵר מִכֻּלָּם! 
בְּשִׁבְעִים זְקֵנִים אוֹמֵר: '''&quot;וַיִּתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ&quot;''' ([[במדבר יא כה]]); נִתְנַבְּאוּ לְפִי שָׁעָה וּפָסָקוּ. 
בְּאֶלְדָּד וּמֵידָד הוּא אוֹמֵר: '''&quot;וַיִּתְנַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה&quot;''', שֶׁהָיוּ מִתְנַבְּאִים עַד יוֹם מוֹתָן. 
וּמֶה הָיוּ אוֹמְרִים? 'מֹשֶׁה מֵת וִיהוֹשֻׁעַ מַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ'. 
}}

===פיסקה צו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא כז-ל''' 
{{הע-שמאל|מי הוא הנער? לדעת יש אומרים הוא יהושע עצמו, ולדעת ר' שמעון אין לדעת מי היה.}}
'''&quot;וַיָּרָץ הַנַּעַר וַיַּגֵּד לְמֹשֶׁה&quot;''' ([[במדבר יא כז]]), יֵשׁ אוֹמְרִים: זֶה יְהוֹשֻׁעַ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר&quot; ([[שמות לג יא]]). 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו וַיֹּאמַר: אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם&quot; ([[במדבר יא כח]]); הָא לֹא הָיָה רִאשׁוֹן יְהוֹשֻׁעַ. 
{{הע-שמאל|למרות שתוכן הנבואה מחמיא, לכאורה, ליהושע (ראו פיסקה צה לעיל) הוא מכנה אותה 'בשורה רעה'. דורש 'כלאם' – כלם או מלשון בית כלא.}}
&quot;אֲדֹנִי מֹשֶׁה, כְּלָאֵם&quot;, אָמַר לוֹ: רִבּוֹנִי מֹשֶׁה, כַּלֵּם מִן הָעוֹלָם, לִבְנֵי אָדָם שֶׁבִּשְּׂרוּנִי בְּשׂוֹרָה רָעָה זוֹ. 
דָּבָר אַחֵר: אָסְרֵם בְּזִיקִים וּבְקוֹלָרוֹת, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּנְתַתֶּם אֹתוֹ אֶל בֵּית הַכֶּלֶא&quot; ([[ירמיה לז יח]]). 
{{הע-שמאל|בענייני נבואה אין, לדברי משה, מקום לתחרות – כשם שאין תחרות בין משה ליהושע; אלא ככל שירבו הנביאים כן ייטב.}}
&quot;וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה: הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי?&quot; ([[במדבר יא כט]]), אָמַר לוֹ: יְהוֹשֻׁעַ, בְּךָ אֲנִי מְקַנֵּא? 
לוּאֵי אַתָּה כַּיּוֹצֵא בִי, וְלוּאֵי כָּל יִשְׂרָאֵל כַּיּוֹצֵא בְּךָ! וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים! 
{{הע-שמאל|בסוף הפסוק &quot;הוא וזקני ישראל&quot;. דינם של ישראל לא נגזר בלי נוכחותם של הצדיקים בתוכם, שמא יטו את הכף וימנעו את הפורענות.}}
&quot;וַיֵּאָסֵף מֹשֶׁה אֶל הַמַּחֲנֶה&quot; ([[במדבר יא ל]]), מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הֵבִיא עֲלֵיהֶם הַמָּקוֹם הַפֻּרְעָנוּת עַד שֶׁנִּכְנְסוּ כָּל הַצַּדִּיקִים בַּמַּחֲנֶה.  
}}

===פיסקה צז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא לא''' 
{{הע-שמאל|דורש 'ויגז' – כגיזי צמר או מלשון גזז ראש – שהרוח הרגה מישראל וחתכה את ראשיהם, והרגה יותר מאלו שמתו באכילת השלו.}}
'''&quot;וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת ה' וַיָּגָז שַׂלְוִים&quot;''' ([[במדבר יא לא]]), מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה פּוֹרַחַת כְּגִיזִּים הָאֵלּוּ שֶׁל צֶמֶר. 
&quot;וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן הַיָּם&quot;, י&quot;א: הָרְגָה בִּירִידָתָהּ יוֹתֵר מִמָּה שֶׁהָרְגָה בַּאֲכִילָתָהּ. 
{{הע-שמאל|הפשט כת&quot;ק, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג.]] ר' שמעון מתאר מצב שמתחת למחנה ומעליו היו ערימות של שלו, והן מילאו את עולמם של ישראל עד כדי כך שכדי לצאת מתוך השלו היה צורך ביום של הליכה.}}
&quot;וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot; – כְּלַפֵּי צָפוֹן, &quot;וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot; – כְּלַפֵּי דָרוֹם. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: &quot;כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot; – מִלְמַעְלָן, &quot;וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot; – מִלְּמַטָּן. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא שם.]]}}
&quot;וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ&quot;, מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה פּוֹרַחַת וְעוֹלָה עַל רוּם מִן הָאָרֶץ שְׁתֵּי אַמּוֹת, 
כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ מִצְטַעֲרִים עָלֶיהָ בִּשְׁעַת לְקִיטָתָהּ. 
}}

===פיסקה צח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא לב-לה'''
{{הע-שמאל|דרשת 'אל תקרי' המביאה לפשט, והמתקנת את הכתוב לפי לשון חז&quot;ל. יש גם גירסה &quot;אלא הממועט&quot;, כלומר הנכים.}}
&quot;וַיָּקָם הָעָם כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלַּיְלָה וְכָל יוֹם הַמָּחֳרָת וַיַּאַסְפוּ אֶת הַשְּׂלָו הַמַּמְעִיט&quot; ([[במדבר יא לב]]),
אַל תְּהִי קוֹרֵא הַמַּמְעִיט אֶלָּא הַמְּמָעֵט:
הָעֲצֵלִים, הַקִּטְּעִין וְהַחִגְּרִים שֶׁבָּהֶם כָּנְסוּ לָהֶם מֵאָה כּוֹר!
{{הע-שמאל|ר' יהודה לומד מהמילה &quot;וישטחו&quot; שהיתה חובה לשחוט את השלו; (וראו [[יומא עה ב]], שם ישראל הם הטעונים שחיטה!) 
רבי טוען ששחיטת השלו נבעה מהיותו עוף וכל עוף חייב שחיטה. הוא קורא &quot;וישטחו&quot; כפשטו, שכל סביבת המחנה שימשה כמשטח ייבוש לבשר, וקושר את הסיפור ל[[תהלים עח]].}}
&quot;וַיִּשְׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַ&quot;, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַל תְּהִי קוֹרֵא &quot;וַיִּשְׁטְחוּ&quot; אֶלָּא &quot;וַיִּשְׁחֲטוּ&quot;; מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִים שְׁחִיטָה!
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר וּכְחוֹל יַמִּים עוֹף כָּנָף&quot; ([[תהלים עח כז]]); מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִין שְׁחִיטָה.
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיִּשְׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַ&quot;? מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה עֲשׂוּיָה מִשְׁטִיחִים מִשְׁטִיחִים סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה צד. ממשיך בקשר עם תהלים עח.}}
יָכוֹל כְּדֶרֶךְ שֶׁכָּנְסוּ הֵימֶנּוּ הַרְבֵּה כָּךְ אָכְלוּ מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם&quot; ([[במדבר יא לג]]).
כֵּיוָן שֶׁהָיָה נוֹתְנוֹ לְתוֹךְ פִּיו – לֹא הָיָה מַתְחִיל לְפָסְקוֹ עַד שֶׁנִּשְׁמָתוֹ יוֹצְאָה.
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם עוֹד אָכְלָם בְּפִיהֶם וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָהֶם וַיַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם&quot; ([[תהלים עח לא]]).
{{הע-שמאל|דורש 'מכה רבה מאד'.}}
&quot;וְאַף ה' חָרָה בָעָם&quot; וְגוֹ', מְלַמֵּד שֶׁשָּׁלַח עֲלֵיהֶם הַמָּקוֹם מַכָּה קָשָׁה, שֶׁלֹּא הָיָה כַּיּוֹצֵא בָּזוֹ מִיּוֹם שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרָיִם.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה פו.}}
&quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה&quot; ([[במדבר יא לד]]), יָכוֹל שֶׁהָיָה שְׁמוֹ מִקּוֹדֶם?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי שָׁם קָבְרוּ אֶת הָעָם הַמִּתְאַוִּים&quot;; עַל מַה שֶּׁאֵירַע נִקְרָא, וְלֹא הָיָה שְׁמוֹ מִקּוֹדֶם.
{{הע-שמאל|עובר לעניין הבא – הצרעת של מרים}}
&quot;מִקִּבְרוֹת הַתַּאֲוָה נָסְעוּ הָעָם חֲצֵרוֹת&quot; ([[במדבר יא לה]]), הֲרֵי זוֹ הָיְתָה בַּשָּׁעָה שֶׁנִּצְטָרְעָה מִרְיָם.
}}</text>
      <sha1>inf4j99jhjflvwocxuh1ctm1hfqljru</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011455</id>
      <parentid>3011454</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T15:54:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011455</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="79749" sha1="4kfm60c22n9jwq1pkyoit6hybf95brj" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת בהעלותך פרק יא==

===פיסקה פה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא א'''
{{הע-שמאל|דורש 'ויהי' – חזר והיה, בפעם נוספת.}}
'''&quot;וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים&quot;''' ([[במדבר יא א]]), אֵין &quot;וַיְהִי&quot; אֶלָּא שֶׁהָיָה לָהֶם דָּבָר מִתְּחִלָּה,
מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְקֻלְקָלִים וְחָזְרוּ לְקִלְקוּלָם הָרִאשׁוֹן.
{{הע-שמאל|&quot;העם&quot; – הוא כינוי גנאי, ואילו &quot;עמי&quot; הוא כינוי שבח.}}
'''&quot;וַיְהִי הָעָם&quot;''', אֵין '''&quot;הָעָם&quot;''', אֶלָּא הָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה&quot; ([[שמות יז ד]]), &quot;עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה&quot; ([[במדבר יד יא]]),
&quot;הָעָם הַזֶּה הָרָע הַמֵּאֲנִים לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרָי&quot; ([[ירמיה יג י]]), &quot;כֹּה אָמַר ה' לָעָם הַזֶּה, כֵּן אָהֲבוּ לָנוּעַ&quot; ([[ירמיה יד י]]).
וּכְשֶׁהוּא קוֹרְאָן &quot;עַמִּי&quot;, אֵין &quot;עַמִּי&quot; אֶלָּא כְּשֵׁרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי&quot; ([[שמות ח טז]]), &quot;עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ עֲנֵה בִי&quot; ([[מיכה ו ג]]), &quot;עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ&quot; ([[מיכה ו ה]]).
{{הע-שמאל|דורש 'מתאוננים' – מתאנים, מחפשים תירוץ לדרכם. המניע המיוחס להם הוא דיני עריות – ראו לקמן פיסקה צ.
לדרשות ר' אליעזר ור' יהודה ראו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה כד|ספרי דברים כד.]]
רבי דורש את &quot;רע&quot;.}}
'''&quot;כְּמִתְאֹנְנִים&quot;''', אֵין '''&quot;מִתְאֹנְנִים&quot;''' אֶלָּא מִתְרַעֲמִים, מְבַקְּשִׁים עֲלִילָה הֵיאָךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם.
שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בִּיהוֹרָם בֶּן אַחְאָב: &quot;כִּי אַךְ דְּעוּ נָא וּרְאוּ כִּי מִתְאַנֶּה הוּא לִי&quot; ([[מלכים ב ה ז]]).
וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּשִׁמְשׁוֹן: &quot;כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים&quot; ([[שופטים יד ד]]).
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין '''&quot;כְּמִתְאֹנְנִים&quot;''' אֶלָּא כְּמִתְלַהֲמִים; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים&quot; ([[משלי כו כב]]), וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם&quot; ([[דברים א כז]]).
וְהֵם הָיוּ כְּמִתְלַהֲמִים, אֲבָל סַכִּין יָרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם וּבָקְעָה אֶת כְּרֵיסָם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי בָטֶן&quot; ([[משלי כו כב]]).
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין '''&quot;כְּמִתְאֹנְנִים&quot;''' אֶלָּא {{ב|כְּמַדְוִים אֶת עַצְמָם,|כמתאבלים על עצמם.}} שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ&quot; ([[דברים כו יד]]).
רַבִּי אוֹמֵר: '''&quot;כְּמִתְאֹנְנִים רָע&quot;''', אֵין '''&quot;רָע&quot;''' אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי תַעֲשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה' לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם&quot; ([[דברים לא כט]]).
{{הע-שמאל|ישראל רצו שהקב&quot;ה ישמע אותם ויתרגז.}}
'''&quot;בְּאָזְנֵי ה'&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְכַּוְּנִים לְהַשְׁמִיעַ אֶת הַמָּקוֹם.
הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיָה מְקַלֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ; הָיָה הַמֶּלֶךְ עוֹבֵר, אָמְרוּ לוֹ: שְׁתֹק, שֶׁלֹּא יִשְׁמַע הַמֶּלֶךְ!
אָמַר לָהֶם: מִי יֹאמַר לָכֶם שֶׁלֹּא הָיְתָה כַּוָּנָתִי כִּי אִם לְהַשְׁמִיעוֹ! אַף יִשְׂרָאֵל, מִתְכַּוְּנִים לְהַשְׁמִיעַ לַמָּקוֹם.
{{הע-שמאל|דורש 'ויחר' – חימה – חום – אש.}}
'''&quot;וַיִּשְׁמַע ה' וַיִּחַר אַפּוֹ&quot;''', שָׁמַע הַמָּקוֹם וְנִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם חֵמָה.
'''&quot;וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה'&quot;''', יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְהָיְתָה קוֹפֶלֶת בָּהֶם מִתַּחְתֶּיהָ, עַד שֶׁלֹּא עָמְדוּ לֹא בֵּין הַחַיִּים לַמֵּתִים וְלֹא בֵּין הַמֵּתִים לַחַיִּים.
לְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים&quot; ([[במדבר יז יג]]), אֲבָל כָּאן לֹא עָמְדוּ לֹא עַל בֵּין הַמֵּתִים לַחַיִּים וְלֹא עַל בֵּין הַחַיִּים לַמֵּתִים.
{{הע-שמאל|ת&quot;ק מפרש 'קצה' – כפשוטו, לדעתו חטאו ונפגעו הגרים – הערב-רב. ר' שמעון מפרש 'קצה' -קצין, מנהיג. לדעתו חטאו המנהיגים של העם, בדומה לחטא בעל פעור, והם שנענשו.}}
אֲבָל אִי אַתָּה יוֹדֵעַ בְּמִי נָגְעָה הָאֵשׁ תְּחִלָּה! הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה&quot;, יֵשׁ אוֹמְרִים: אֵלּוּ הַגֵּרִים הַנְּתוּנִים בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: &quot;וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה&quot; – בַּמֻּקְצִים שֶׁבָּהֶם, בַּגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין&quot; ([[שופטים יא יא]]).
}}

===פיסקה פו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא ב-ד''' 
{{הע-שמאל|הפניה למשה היא כאל בעל קשרים עם הקב&quot;ה, והפונים אליו מנצלים את הקשרים הללו, בדומה לדמות האדמו&quot;ר בחסידות.}}
'''&quot;וַיִּצְעַק הָעָם אֶל מֹשֶׁה&quot;''' ([[במדבר יא ב]]), וְכִי מֶה הָיָה מֹשֶׁה מוֹעִילָם? וַהֲלֹא אֵין רָאוּי לוֹמַר אֶלָּא &quot;וַיִּצְעַק הָעָם אֶל ה'&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַיִּצְעַק הָעָם אֶל מֹשֶׁה&quot;'''? 
הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ. 
וְהָלַךְ לוֹ הַבֵּן הַהוּא אֵצֶל אוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר לוֹ: צֵא וּבַקֵּשׁ לִי מֵאַבָּא. 
כָּךְ הָלְכוּ יִשְׂרָאֵל אֶל מֹשֶׁה, אָמְרוּ לוֹ: בַּקֵּשׁ עָלֵינוּ מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם. 
יָכוֹל שֶׁעִכֵּב מֹשֶׁה בְּיָדוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;(וַיִּצְעַק) [וַיִּתְפַּלֵּל] מֹשֶׁה אֶל ה'&quot;'''. יָכוֹל שֶׁעִכֵּב בְּיָדוֹ הַמָּקוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ&quot;''', שֶׁשָּׁקְעָה הָאֵשׁ בִּמְקוֹמָהּ. 
{{הע-שמאל|האש נשארה נוכחת במחנה, וכך היא המשיכה לאיים על חוטאים פוטנציאליים; המקום נקרא 'תבערה' והשם הזה מנציח את נוכחות האש המאיימת.}}
אִלּוּ חָזְרָה לָהּ לַשָּׁמַיִם – סוֹפָן הָיוּ חוֹזְרִים לְקִלְקוּלָם, וְאִלּוּ חָזְרָה לָהּ לְאַחַת מִכָּל הָרוּחוֹת – הָיְתָה קוֹפֶלֶת אֶת כָּל הָרוּחַ וְהוֹלֶכֶת. 
אֶלָּא: '''&quot;וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ&quot;''', שֶׁשָּׁקְעָה הָאֵשׁ בִּמְקוֹמָהּ. 
'''&quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא תַּבְעֵרָה&quot;''' ([[במדבר יא ג]]), אֵין 'תַּבְעֵרָה', אֶלָּא כְּאָדָם שֶׁהוּא אוֹמֵר: 'תִּבְעַר אֵשׁ פְּלוֹנִי בִּמְקוֹמוֹ'. 
כָּךְ אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל: עֲשִׂיתֶם תְּשׁוּבָה – 'וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ'; וְאִם לָאו – עֲדַיִן הִיא בִּמְקוֹמָהּ. 
{{הע-שמאל|השמות שקוראים בהם למקומות הם חדשים ומקוריים, על שם ההתרחשויות שהיו במקום.}}
'''&quot;כִּי בָעֲרָה בָם אֵשׁ ה'&quot;''', עַל מַה שֶּׁאֵרַע נִקְרָא, וְלֹא כָךְ הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה&quot; ([[שמות יז ז]]). יָכוֹל כָּךְ הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;. עַל מַה שֶּׁאֵרַע – נִקְרָא שְׁמוֹ. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה&quot; ([[במדבר יא לד]]), יָכוֹל כָּךְ הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כִּי שָׁם קָבְרוּ אֶת הָעָם הַמִּתְאַוִּים&quot;. עַל מַה שֶּׁאֵרַע נִקְרָא, וְלֹא כֵן הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם. 
{{הע-שמאל|לעניין זיהויים של המתאוים חוזרות הדרכים שפגשנו לעיל בפיסקה פה: הערב רב או המנהיגים של ישראל.}}
אֲבָל עֲדַיִן אִי אַתָּה יוֹדֵעַ מִי הָיוּ אוֹתָם הַמַּרְגִּילִים אֶת יִשְׂרָאֵל לִדְבַר עֲבֵרָה. 
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: '''&quot;וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה&quot;''' ([[במדבר יא ד]]) – אֵלּוּ הַגֵּרִים, הַמְּאֻסָּפִין מִכָּל מָקוֹם. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵלּוּ הַזְּקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יא טז]]). 
אִם כָּךְ הָיוּ הַזְּקֵנִים עוֹשִׂין – קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר בְּנֵי אָדָם! {{הע-שמאל|מפרש 'בני האלוהים' – בני הדיינים, בניגוד לספרי היובלים וחנוך, המתארים מרד של המלאכים בקב&quot;ה; וראו [[בראשית רבה כו ה]].}}
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם&quot; ([[בראשית ו ב]]). מֶה הָיוּ בְּנֵי הַדַּיָּנִים עוֹשִׂים? 
הָיוּ אוֹחֲזִים נָשִׁים מִן הַשּׁוּק וּמְעַנִּים אוֹתָם! אִם כָּךְ הָיוּ בְּנֵי הַדַּיָּנִים עוֹשִׂים – קַל וָחֹמֶר {{ב|לִשְׁאָר הַטַּרְטִין|לאנשים פשוטים}}! 
{{הע-שמאל|דורש את הכפילות &quot;התאוו תאווה&quot;, שלא ביקשו לטעום דבר מה חדש לגמרי אלא לשינוי בתפריט היומי.}}
'''&quot;הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה&quot;''', יָכוֹל שֶׁהָיוּ מִתְרַעֲמִים עַל דָּבָר שֶׁלֹּא טָעֲמוּ אוֹתוֹ מִימֵיהֶם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה&quot;''', הָיוּ מִתְרַעֲמִין עַל הַמָּן, שֶׁהָיָה יוֹרֵד לָהֶם בְּכָל יוֹם, וְלֹא הָיוּ מִתְרַעֲמִים עַל דָּבָר שֶׁלֹּא טָעֲמוּ אוֹתוֹ מִימֵיהֶם. 
{{הע-שמאל|הדרשן מוכיח שהיה לישראל בשר, שהרי אפילו לאחר 40 שנה היו עדרים לבני גד ולבני ראובן! מכאן שהתלונה היתה תלונת שוא שמטרתה להתרחק מהקב&quot;ה. לסיבה האמיתית ראו לקמן פיסקה צ, שנאלצו לפרק את משפחותיהם בגלל דיני עריות.}}
'''&quot;וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁאַף הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. 
'''&quot;וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר&quot;''', וְכִי מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם בָּשָׂר הָיוּ מִתְרַעֲמִים? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד&quot;! ([[שמות יב לח]]). 
יָכוֹל שֶׁאֲכָלוּם בַּמִּדְבָּר? וַהֲלֹא בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ הוּא אוֹמֵר &quot;וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד&quot; ([[במדבר לב א]])! 
אֶלָּא שֶׁמְּבַקְּשִׁים עֲלִילָה הֵיאָךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם! 
}}

===פיסקה פז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא ה-ו''' 
{{הע-שמאל|הזכרונות של ישראל ממצרים אינם אותנטיים, ונאמרו רק כדי להתרחק מהקב&quot;ה ומהחיוב במצוות, וראו בפיסקה פו. וראו גם את דברי ר' אלעזר המודעי [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע|במכילתא ויסע א]] – תשובה אחרת לאותה שאלה.}}
'''&quot;זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם&quot;''' ([[במדבר יא ה]]), {{ב|וְכִי יֵשׁ בָּעִנְיָן|האם יתכן}} שֶׁהָיוּ הַמִּצְרִיִּים נוֹתְנִים לָהֶם דָּגִים בְּחִנָּם? 
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וְעַתָּה לְכוּ עִבְדוּ וְתֶבֶן לֹא יִנָּתֵן לָכֶם&quot; ([[שמות ה יח]]), 
אִם תֶּבֶן לֹא הָיוּ נוֹתְנִים לָהֶם בְּחִנָּם, וְדָגִים הָיוּ נוֹתְנִים לָהֶם בְּחִנָּם? וּמָה אֲנִי אוֹמֵר &quot;חִנָּם&quot;? חִנָּם מִן הַמִּצְווֹת! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד,]] שהמן היה מתאים עצמו לצפיות האוכלים אותו; ר' שמעון מחריג את הקישואים וכו', שאינם מאכלים בריאים ולכן המן לא הפך לקישואים, בצלים וכו', אבל ישראל פירשו את ההחרגה הזאת כחולשה של הקב&quot;ה.
חכמים טוענים שטעם המן היה נהפך לכל מה שרצו, אבל צורתו החיצונית היתה נשארת כבתחילה, וישראל רצו לראות את הקישואים וכו' ולא הסתפקו בטעם.}}
&quot;אֶת הַקִּשֻּׁאִים&quot;, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה הַמָּן מִשְׁתַּנֶּה לָהֶם לְכָל דָּבָר שֶׁהָיוּ רוֹצִים, חוּץ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים הַלָּלוּ? 
מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁמָּסַר בְּנוֹ לְפֵידָגוֹג, וְהָיָה יוֹשֵׁב וּמְפַקְּדוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: הַנִּרְאֶה שֶׁלֹּא יֹאכַל מַאֲכָל רַע וְלֹא יִשְׁתֶּה מַשְׁקֶה רַע! 
וּבְכָל כָּךְ הָיָה הַבֵּן הַהוּא מִתְרַעֵם עַל אָבִיו, לוֹמַר: לֹא מִפְּנֵי שֶׁאוֹהֲבֵנִי, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁאוֹכַל! 
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מָן הָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר שֶׁרוֹצִים, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ רוֹאִים בְּעֵינֵיהֶם אֶלָּא מָן, 
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה, אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;''' ([[במדבר יא ו]]), אָמְרוּ: אֵין לָנוּ אֶלָּא מָן בַּשַּׁחַר וּמָן בָּעֶרֶב! 
}}

===פיסקה פח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא ו-ז''' 
{{הע-שמאל|המן הוא מאכל מוצלח, שכולו נספג בגוף האוכל ואינו גורם לצואה, ודווקא משום כך הוא חשוד בעיני ישראל. והשוו לדברי ר' שמעון בפיסקה פז, המצביעים על בעיה דומה.}}
'''&quot;וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה, אֵין כֹּל&quot;''' ([[במדבר יא ו]]), אָמְרוּ: עָתִיד הַמָּן לִיתַּפַּח בְּתוֹךְ כְּרֵיסֵנוּ לְהָרְגֵנוּ! יֵשׁ לְךָ יְלוּד אִשָּׁה שֶׁאֵין מוֹצִיא מַה שֶׁאוֹכֵל? 
אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן: וּמָה אַתָּה מְקַיֵּם &quot;וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ&quot; ([[דברים כג יד]])? 
אָמַר לָהֶם: מַה שֶׁתַּגָּרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹכְרִים לָהֶם – יוֹצֵא מֵהֶם. 
אֲבָל הַמָּן – אֵין יוֹצֵא מֵהֶם לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ&quot; ([[תהלים עח כה]]), לֶחֶם הַמֻּבְלָע בָּאֵיבָרִים. 
{{הע-שמאל|דרשות המחלקות פסוק באמצעו ומיחסות כל חלק לדובר שונה, או לנמען שונה; וראו גם [[ביאור:תוספתא/סוטה/ט#ה|תוספתא סוטה ט ה.]]
הפסוק מבראשית ב מוכיח שהמן הוא טוב, שהרי עינו כעין הבדולח המוצג שם כ&quot;טוב&quot;.
הדרשה על יהודה מפרשת &quot;ולא יסף&quot; – לא הוסיף, כבפשט ולא כדברי ר' שמואל בר אמי ב[[סוטה י ב]].
הדרשה על עמלק מנוגדת לדברי אחרים [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, א|במכילתא עמלק א א,]] ומחלקת את הפסוק לשני מושאים שונים.
הדרשה על סיסרא מחלקת בין פס' ל לפס' לא.
הדרשה על הפלישתים מחלקת בין דברי הצדיקים שבהם לבין דברי הרשעים, וכך גם הדרשה על משפט ירמיהו.
הדרשה על רות מטעימה שבועז לא נגע בה, ומחלקת את דבריו לפי הנמענים שלהם.}}
'''&quot;אֵין כֹּל, בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;''', אַתָּה סָבוּר מִי שֶׁאָמַר זֶה אָמַר זֶה? לֹא מִי שֶׁאָמַר זֶה, אָמַר זֶה. 
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: '''&quot;בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;''', 
וְהַמָּקוֹם מְפַיֵּס אֶת כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם וְאוֹמֵר לָהֶם: בּוֹאוּ וּרְאוּ עַל מָה אֵלּוּ מִתְרַעֲמִים עָלַי, '''&quot;וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא, וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח&quot;''' ([[במדבר יא ז]]). 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב, שָׁם הַבְּדֹלַח&quot; ([[בראשית ב יב]]). 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי&quot; ([[בראשית לח כו]]), 
וְהַמָּקוֹם הִכְתִּיב עַל יָדוֹ &quot;וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ&quot;; כֵּיוָן שֶׁיָּדַע שֶׁכַּלָּתוֹ הִיא – לֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ&quot; ([[דברים כה יח]]) – עַל יִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר: &quot;וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ&quot;, 
וְעַל עֲמָלֵק הוּא אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים&quot;. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא&quot; ([[שופטים ה כח]]), אָמְרָה אִמּוֹ שֶׁל סִיסְרָא. 
&quot;חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָה, אַף הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ לָהּ&quot; ([[שופטים ה כט]]), אָמְרָה אִשְׁתּוֹ. 
&quot;הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל&quot; ([[שופטים ה ל]]), נִתְגַּלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָמְרָה אִמּוֹ שֶׁל סִיסְרָא לִדְבוֹרָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. 
אָמְרָה לָהּ: אַל תְּצַפִּי לִבְנֵךְ סִיסְרָא מֵעַתָּה! &quot;כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ ה'&quot; ([[שופטים ה לא]])! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;אוֹי לָנוּ, מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה?&quot; ([[שמואל א ד ח]]), עַד כָּאן אָמְרוּ צַדִּיקִים. 
אֲבָל רְשָׁעִים אָמְרוּ: &quot;אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה בַּמִּדְבָּר&quot; ([[שמואל א ד ח]]). 
אָמְרוּ: עֶשֶׂר מַכּוֹת הָיוּ לוֹ, וֶהֱבִיאָם עַל הַמִּצְרִיִּים; שׁוּב אֵין לוֹ מַכָּה מֵעַתָּה. 
אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁאֵין לִי מַכָּה מֵעַתָּה? מַכָּה אָבִיא עֲלֵיכֶם שֶׁלֹּא נִהְיְתָה מֵעוֹלָם. 
וְהָיָה אֶחָד מֵהֶם יוֹשֵׁב בַּטְּחוֹר, וְעַכְבָּר יוֹצֵא מִן הַתְּהוֹם וְשׁוֹמֵט אֶת בְּנֵי מֵעָיו וְחוֹזֵר לַתְּהוֹם. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַתִּכְבַּד יַד ה' עַל הָאַשְׁדּוֹדִים&quot; ([[שמואל א ה ו]]). 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים וְכָל הָעָם אֶל הַכֹּהֲנִים וְאֶל הַנְּבִיאִים: אֵין לָאִישׁ הַזֶּה מִשְׁפַּט מָוֶת, כִּי בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ&quot;. 
מַהוּ אוֹמֵר? &quot;וַיָּקֻמוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָאָרֶץ וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל קְהַל הָעָם לֵאמֹר: מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי הָיָה נִבָּא בִּימֵי חִזְקִיָּה... 
הֶהָמֵת הֱמִיתֻהוּ חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה?&quot; ([[ירמיה כו טז]]-יט); עַד כָּאן אָמְרוּ צַדִּיקִים. 
אֲבָל רְשָׁעִים מֵהֶם אוֹמְרִים: &quot;גַּם אִישׁ הָיָה מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם ה', אוּרִיָּהוּ בֶּן שְׁמַעְיָהוּ... וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים וְכָל גִּבּוֹרָיו וְכָל הַשָּׂרִים אֶת דְּבָרָיו וַיְבַקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ לַהֲרוֹג... 
וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים אֲנָשִׁים עַל מִצְרָיִם... וַיּוֹצִאוּ אֶת אוּרִיָּהוּ מִמִּצְרַיִם וַיְבִאֻהוּ אֶל הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים וַיַּכֵּהוּ&quot;. 
אָמְרוּ: כְּשֵׁם שֶׁאוּרִיָּה נֶהֱרַג – כָּךְ יִרְמְיָהוּ חַיָּב לֵהָרֵג! &quot;אַךְ יַד אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן הָיְתָה אֶת יִרְמְיָה, לְבִלְתִּי תֵּת אֹתוֹ בְיַד הָעָם לַהֲמִיתוֹ&quot; ([[ירמיה כו כ]]-כד). 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;חַי ה', שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר&quot; ([[רות ג יג]]), לְפִי שֶׁהָיָה יֵצֶר הָרַע יוֹשֵׁב וּמְצַעֲרוֹ כָּל הַלַּיְלָה וְאוֹמֵר לוֹ: 
אַתָּה פָּנוּי וּמְבַקֵּשׁ אִשָּׁה, וְהִיא פְּנוּיָה וּמְבַקֶּשֶׁת אִישׁ. 
וְאַתָּה לָמַד שֶׁהָאִשָּׁה נִקְנֵית בִּבְעִילָה, עֲמֹד וּבֹא אֵלֶיהָ וּתְהִי לְךָ לְאִשָּׁה! 
נִשְׁבַּע לְיִצְרוֹ הָרַע וְאָמַר לוֹ: &quot;חַי ה'!&quot; אִם אֶגָּעֶנָּה! וּלְאִשָּׁה אָמַר: &quot;שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר!&quot;. 
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: '''&quot;אֵין כֹּל, בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;'''. אַתָּה סָבוּר מִי שֶׁאָמַר זֶה אָמַר זֶה? 
לֹא מִי שֶׁאָמַר זֶה, אָמַר זֶה: יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: '''&quot;בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;''', 
וְהַמָּקוֹם מְפַיֵּס אֶת כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם וְאוֹמֵר לָהֶם: בּוֹאוּ וּרְאוּ עַל מָה אֵלּוּ מִתְרַעֲמִים לְפָנַי! '''&quot;וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא, וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח&quot;'''. 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִיא טוֹב, שָׁם הַבְּדֹלַח&quot;. 
}}

===פיסקה פט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא ח-ט'''
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב,]] שם נאמר שהמן לא ירד בתוך המחנה אלא במדבר, מחוץ למחנה, כדי למנוע גזל: &quot;'ויצא העם ולקטו', שלא יהיו יוצאין לחצרות ומלקטין, אלא יהיו יוצאין למדברות ומלקטין.&quot;
לטענה שטעם המן היה משתנה לפי רצון האוכל ראו לעיל פיסקה פז [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, א|ושם עמלק ב א.]]}}
'''&quot;שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ&quot;''' ([[במדבר יא ח]]), יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁמִּצְטַעֲרִים עָלָיו בִּשְׁעַת לְקִיטָתוֹ הָיוּ מִתְרַעֲמִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שָׁטוּ הָעָם&quot;, לְפֶתַח בֵּיתוֹ הָיָה יוֹצֵא, וּמְלַקֵּט פַּרְנָסָתוֹ וּפַרְנָסַת בֵּיתוֹ, וְאַחַר כָּךְ &quot;וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס&quot;!
'''&quot;וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם&quot;''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לָרֵחַיִם לְעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה לָהֶם לְכָל הַנִּטְחָנִים שֶׁבָּרֵחַיִם.
{{הע-שמאל|המן שימש לא רק לאכילה אלא גם לבישום; דורש &quot;או&quot;.}}
'''&quot;אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה&quot;''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לַמְּדוֹכָה לְעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה לָהֶם לְכָל הַנִּדּוֹכִין בַּמְּדוֹכָה.
יָכוֹל לֹא הָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶם אֶלָּא לְאֵלּוּ בִּלְבַד?
מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לֹא צָרְכָה אִשָּׁה לְמִינֵי בְּשָׂמִים, אֶלָּא מִן הַמָּן הָיְתָה מִתְקַשֶּׁטֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;דָּכוּ&quot; – &quot;'''אוֹ''' דָכוּ&quot;.
וְאוֹמֵר: &quot;זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר&quot; ([[דברים ב ז]]); מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ חֲסֵרִין דָּבָר.

'''&quot;וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר&quot;''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לַקְּדֵרָה לְעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה לָהֶם לְכָל הַמִּתְבַּשְּׁלִים בַּקְּדֵרָה.

'''&quot;וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת&quot;''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לַתַּנּוּר לְעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה לָהֶם לְכָל הַמִּתְאָפִים בַּתַּנּוּר.
יָכוֹל לֹא הָיָה מִשְׁתַּנֶּה אֶלָּא לְאֵלּוּ בִּלְבַד? מִנַּיִן לִשְׁאָר הַנִּלְקָטִין שֶׁבַּשָּׂדֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לָקְטוּ&quot; – &quot;'''וְ'''לָקְטוּ&quot;.
מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאָמַר: רוֹצֶה אֲנִי שֶׁאֹכַל עֲנָבִים, רוֹצֶה אֲנִי שֶׁאֹכַל תְּאֵנִים!
{{הע-שמאל|ליש (בצק) שמן דבש – ראשי תיבות לשד. מתואר כאן מאכל הדומה לכנאפה של ימינו.}}
'''&quot;וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן&quot;''' – זֶהוּ {{ב|לָשׁוֹן טוּרְקוֹס|כנראה ראשי תיבות, כדלהלן}}.
דָּבָר אַחֵר: מְשַׁמֵּשׁ שָׁלֹשׁ לְשׁוֹנוֹת: הַלַּיִשׁ וְהַשֶּׁמֶן וְהַדְּבָשׁ. כְּלַיִשׁ זֶה, שֶׁעָרוּךְ בְּשֶׁמֶן וּמְקֻטָּף בִּדְבַשׁ – כָּךְ הָיְתָה בְּרִיָּתוֹ שֶׁל מָן, וְכָךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרִים אוֹכְלִים אוֹתוֹ.
{{הע-שמאל|ארבע הדרשות הבאות משוות את המן לחלב אם, ודורשות לשד – שד – דד. הראשונה מציגה את המן כמאכל העיקרי של ישראל, השניה טוענת שהיה אפשר לאכול תמיד את המן ולמרות שאין גיוון לא היה הדבר מזיק לאוכלים אותו, השלישית עוסקת בגיוון של טעמי המן והרביעית עוסקת בקשיי הגמילה מן המן בימי יהושע.
וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|מכילתא ויסע ה,]] דעות שונות כמה זמן אחרי מות משה עוד היו אוכלים את המן.}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן&quot;''' – מַה דַּד הַזֶּה עִקָּר לַתִּינוֹק וְהַכֹּל טְפֵלָה לוֹ, כָּךְ הָיָה הַמָּן עִקָּר לְיִשְׂרָאֵל וְהַכֹּל טְפֵלָה לוֹ.
דָּבָר אַחֵר: מַה הַדַּד הַזֶּה, אֲפִלּוּ תִּינוֹק יוֹנֵק הֵימֶנּוּ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ – אֵינוֹ מַזִּיקוֹ; כָּךְ הַמָּן, אֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל אוֹכְלִים מִמֶּנּוּ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ – אֵינוֹ מַזִּיקָן.
דָּבָר אַחֵר: מַה הַדַּד הַזֶּה, שֶׁהוּא מִין אֶחָד וּמִשְׁתַּנֶּה לְמִינִים הַרְבֵּה; כָּךְ הָיָה הַמָּן מִשְׁתַּנֶּה לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר שֶׁהֵם רוֹצִים.
מָשָׁל: אוֹמֵר לָאִשָּׁה: אַל תֹּאכְלִי שׁוּם וּבָצָל מִפְּנֵי הַתִּינוֹק!

דָּבָר אַחֵר: מַה הַדַּד הַזֶּה, תִּינוֹק מִצְטַעֵר בְּשָׁעָה שֶׁפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ – כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִצְטַעֲרִים בְּשָׁעָה שֶׁפֵּרְשׁוּ מִן הַמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת&quot; וְגוֹ' ([[יהושע ה יב]]). {{הע-שמאל|דורש &quot;ולא היה עוד&quot; כביטוי של צער על חסרון המן.}}
מָשָׁל, אוֹמְרִים לְאָדָם: מִפְּנֵי מָה אַתָּה אוֹכֵל פַּת שְׂעוֹרִים? אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי שֶׁאֵין לִי פַּת חִטִּים.
מִפְּנֵי מָה אַתָּה אוֹכֵל חָרוּבִים? אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי שֶׁאֵין לִי דְּבֵלָה.
כָּךְ, אִלּוּ הָיְתָה בְיָדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל מֵאוֹתָהּ קְמִיצָה שֶׁקָּמְצוּ בַּיּוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ מֹשֶׁה, שֶׁאָכְלוּ מִמֶּנּוּ כָּל אַרְבָּעִים יוֹם – לֹא רָצוּ לֶאֱכֹל מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנָעַן.

'''&quot;וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לַיְלָה יֵרֵד הַמָּן עָלָיו&quot;''' ([[במדבר יא ח]]), מְלַמֵּד שֶׁהָיָה יוֹרֵד עַל הָאִסְקוּפִּים וְעַל הַמְּזוּזוֹת. {{הע-שמאל|לעניין הנקיון של המן ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג,]] &quot;שולחנות של זהב&quot;}}
אוֹ לְפִי שֶׁהָיָה יוֹרֵד עַל הָאִסְקוּפִּין וְעַל הַמְּזוּזוֹת, יָכוֹל יִהְיוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ מְטֻנָּף וּמְלֻכְלָךְ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס&quot; ([[שמות טז יד]]), כִּגְלִיד הָיָה יוֹרֵד תְּחִלָּה, וְנַעֲשָׂה לָאָרֶץ כְּמִין אִסְקוּטְלָא, וְהַמָּן יוֹרֵד עָלָיו.
וּמִשָּׁם הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְלַקְּטִים וְאוֹכְלִים.
הֲרֵי לְמַטָּה; אֲבָל לְמַעְלָה, יָכוֹל יִהְיוּ הַשְּׁקָצִים וְהַזְּבוּבִים שׁוֹכְבִים עָלָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל&quot; ([[שמות טז יד]]).
מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֻנָּח כְּאִלּוּ מֻנָּח בְּתוֹךְ {{ב|דְּלוּסְקְמָא|קופסא מכוסה}}, וְהֵם קוֹרִים קְרִיאַת שְׁמַע וּמִתְפַּלְּלִים, וְאָדָם יוֹצֵא לְפֶתַח בֵּיתוֹ וּמְלַקֵּט פַּרְנָסָתוֹ וּפַרְנָסַת בֵּיתוֹ, וְאַחַר כָּךְ &quot;וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס&quot;. {{הע-שמאל|מתארים את ישראל כקוראים ק&quot;ש ומתפללים, כבימי חכמים.}}

כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה לֹא הָיָה יוֹרֵד מָן לְיִשְׂרָאֵל פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה? כְּדֵי שֶׁיַּהַפְכוּ אֶת לִבָּן לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם! {{הע-שמאל|המן היה הזדמנות עבור ישראל לפגוש את הקב&quot;ה כי בנס יש ממד של התגלות.
בהמשך מתואר תיאור הפוך, של חרדה שמא יפסק הנס של המן, המשרה חוסר בטחון קיומי כיוון שאינו נשמר למחרת, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב,]] על &quot;דבר יום ביומו&quot;.}}
מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁגָּזַר עַל בְּנוֹ לִהְיוֹת מְפַרְנְסוֹ פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה, וְלֹא הָיָה מַקְבִּיל פְּנֵי אָבִיו אֶלָּא בִּשְׁעַת פַּרְנָסָתוֹ.
פַּעַם אַחַת חָזַר וְגָזַר עָלָיו לִהְיוֹת מְפַרְנְסוֹ בְּכָל יוֹם! אָמַר הַבֵּן: אֲפִלּוּ אֵינִי מְקַבֵּל פְּנֵי אָבִיו אֶלָּא בִּשְׁעַת פַּרְנָסָתִי, דַּי לִי.
כָּךְ יִשְׂרָאֵל: הָיוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁל אָדָם חָמֵשׁ זְכָרִים אוֹ חָמֵשׁ נְקֵבוֹת – הָיָה יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה וְאוֹמֵר: אוֹי לִי, שֶׁמָּא לֹא יֵרֵד הַמָּן לְמָחָר וְנִמְצֵינוּ מֵתִים בָּרָעָב!
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיֵּרֵד! וְנִמְצְאוּ הוֹפְכִים אֶת לִבָּם לַשָּׁמַיִם.
{{הע-שמאל|גם העליה למקדש בירושלים, כמו המן, היא הזדמנות לגילוי שכינה; ולכן אין בירושלים מעיינות חמים, כדי שהמיקוד של הביקור יהיה בהתגלות (מצווה לשמה) ולא בהנאות הגוף.}}
כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר, רַבִּי דּוֹסְתַּאי בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה לֹא בָּרָא הַמָּקוֹם חַמִּים בִּירוּשָׁלַיִם כְּחַמֵּי טְבֶרְיָה?
כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ: נֵלֵךְ וְנַעֲלֶה לִירוּשָׁלַיִם.
הָא אִם אֵין אָנוּ עוֹלִים אֶלָּא בִּשְׁבִיל רְחִיצָה אַחַת – דַּיֵּנוּ! וְנִמְצֵית עֲלִיָּה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ!
}}

===פיסקה צ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא י''' 
{{הע-שמאל|דורש 'למשפחותיו' – על פירוק משפחותיו, שנגרם מדיני העריות; והשוו [[נחמיה ח ט]]. הבכי היה למעשה לא על המן ועל הירקות במצרים אלא מאחורי הטענות הללו עמדו דיני העריות, וראו לעיל פיסקה פה ופסקה פו, 'מבקשים עלילה לפרוש מן המקום'.}}

'''&quot;וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו&quot;''' ([[במדבר יא י]]), הָיָה רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִצְטַעֲרִים בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לִפְרֹשׁ מִן הָעֲרָיוֹת!
וּמְלַמֵּד שֶׁהָיָה אָדָם נוֹשֵׂא אֶת אֲחוֹתוֹ, וַאֲחוֹת אָבִיו, וַאֲחוֹת אִמּוֹ; וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לִפְרֹשׁ מִן הָעֲרָיוֹת, הָיוּ מִצְטַעֲרִים. 
{{הע-שמאל|דרשה שונה מזו של ר' נהוראי, העוקבת אחרי הפשט: הבכי היה על זכרון המאכלים במצרים ולא על דיני העריות – אלא שהיו מתכנסים משפחות שלמות לבכות עליו.}}
&quot;בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו&quot;, לְפִי שֶׁגָּבַהּ לִבָּם בַּחֵטְא, נִזְדַּוְּגוּ מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת, וְהָיוּ אוֹמְרִים אֶת הַדָּבָר בָּרַבִּים. 
{{הע-שמאל|דורש 'איש' זה משה, שיצא מפתח בית המדרש שלו (אהלו) ושם פגש את המשפחות הבוכות.}}
&quot;אִישׁ לְפֶתַח אָהֳלוֹ&quot;, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מַמְתִּינִים לְמֹשֶׁה עַד שֶׁיּוֹצֵא מִפֶּתַח בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְהֵם יוֹשְׁבִים וּמִתְרַעֲמִים. 
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו:]] משה כעס על ישראל, אבל הקב&quot;ה התפייס עימם, ואין הדרשה מובנת, שהרי נאמר בפירוש 'ויחר אף ה' מאד'! – ונראה שהדרשה היא על פס' יא-טו, שם הקב&quot;ה מרגיע את משה ומונע את תלונותיו על העם. במעשה העגל אכן התפייס משה והתפלל לקב&quot;ה שיסלח לעם.}} 
&quot;וַיִּחַר אַף ה' מְאֹד וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רָע&quot;, כָּאן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵמִיךְ וּמֹשֶׁה מַגְבִּיהַּ. 
אֲבָל בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהַּ וּמֹשֶׁה מֵמִיךְ! 
}}

===פיסקה צא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא יא-טו''' 
{{הע-שמאל|בפסוק משמות לב אכן מופיע הציווי &quot;להנחות&quot; את בני ישראל, ונראה שהכוונה להנהגה 'רכה', המספקת את צרכיהם; אבל באותו פסוק מופיעה הפניה לדיבור קודם &quot;אשר דברתי&quot;, המזוהה כאן עם שמות ו, שם כופה הקב&quot;ה על משה ואהרון את ההנהגה של ישראל.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה', לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ... הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה, וְאִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ?&quot;''' ([[במדבר יא יא]]-יב). 
וְהֵיכָן דִּבֵּר לוֹ כֵן? בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ: &quot;וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ&quot; ([[שמות לב לד]])! 
עֲדַיִן דָּבָר תָּלוּי בִּדְלָא תָּלֵי! תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות ו יג]]). 
אָמַר לָהֶם: הֱיוּ יוֹדְעִים שֶׁסַּרְבָנִין וְטַרְחָנִין הֵם, אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁתְּקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם שֶׁיְּהוּ מְקַלְּלִים אֶתְכֶם וְסוֹקְלִים אֶתְכֶם בָּאֲבָנִים! 
{{הע-שמאל|דורש &quot;לכל העם הזה&quot; (פס' יג).}}
&quot;מֵאַיִן לִי בָּשָׂר&quot; ([[במדבר יא יג]]), וְכִי אֶחָד הוּא אוֹ שְׁנַיִם לְסוֹבְלָם? 
{{הע-שמאל|רשב&quot;י דורש &quot;אל אראה ברעתם&quot;, אלא שכנה הכתוב, (ראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פד|לעיל פיסקה פד]]), שמשה בקש מהקב&quot;ה שיהרוג אותו כדי שלא יראה את הפורענות שתפגע בישראל. לפי דבריו מבטא כאן משה אהבה ואמפתיה לעם ישראל ולא כעס. והשוו לסוף פיסקה צ.}}
&quot;לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי... וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי, הָרְגֵנִי נָא הָרֹג&quot; ([[במדבר יא יד]]-טו), 
לְפִי שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה סֵדֶר פֻּרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבוֹא עֲלֵיהֶם. 
הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁיָּצָא לֵהָרֵג הוּא וּבָנָיו; אָמַר {{ב|לַסְּפֵקוּלָטוֹר|לתלין}}: הָרְגֵנִי, עַד שֶׁלֹּא תַהֲרֹג אֶת בָּנַי. 
לֹא כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בְּצִדְקִיָּהוּ: &quot;וַיִּשְׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ לְעֵינָיו&quot;, וְאַחַר כָּךְ: &quot;וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר&quot; ([[ירמיה נב יא]]). 
כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: &quot;אִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי, הָרְגֵנִי נָא הָרֹג&quot;, הָא יָפֶה לִי לְהֵהָרְגֵנִי תְּחִלָּה, &quot;וְאַל אֶרְאֶה&quot; בְּפֻרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבוֹא עֲלֵיהֶם! 
}}

===פיסקה צב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא טז'''
{{הע-שמאל|התלונה של משה היא על בדידותו בהנהגה, ולכן הפתרון לה הוא הסמכת 70 הזקנים, שעשויה להתפרש גם כפגיעה בסמכותו של משה.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ&quot;''' ([[במדבר יא טז]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי&quot; ([[במדבר יא יד]]); אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתָּ – נָתַתִּי לְךָ.
{{הע-שמאל|דבר המשתייך לקב&quot;ה הוא ממילא נצחי, אפילו אם בינתיים הורד מגדולתו, כגון א&quot;י, הבכורות וכו'.}}
&quot;אֶסְפָה לִּי&quot; – שֶׁתְּהֵא סַנְהֶדְרִין לִשְׁמִי, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לִי&quot; – הֲרֵי זֶה קַיָּם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
בַּכֹּהֲנִים הוּא אוֹמֵר: &quot;וְכִהֲנוּ לִי&quot; ([[שמות כח מא]]); בַּלְוִיִּם הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם&quot; ([[במדבר ח יד]]).
בְּיִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים&quot; ([[ויקרא כה נה]]); בָּאָרֶץ הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי לִי הָאָרֶץ&quot; ([[ויקרא כה כג]]).
בַּבְּכוֹרוֹת הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי לִי כָּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר ח יז]]); בַּמִּקְדָּשׁ הוּא אוֹמֵר: &quot;וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ&quot; ([[שמות כה ח]]).
בַּמִּזְבֵּחַ הוּא אוֹמֵר: &quot;מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי&quot; ([[שמות כ כא]]); בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה הוּא אוֹמֵר: &quot;שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי&quot; ([[שמות ל לא]]).
בַּמַּלְכוּת הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ&quot; ([[שמואל א טז א]]); בַּקָּרְבָּנוֹת הוּא אוֹמֵר: &quot;לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ&quot; ([[במדבר כח ב]]).
הָא, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לִי&quot; – הֲרֵי זֶה קַיָּם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
{{הע-שמאל|דורש 'שבעים' וכן 'איש'. לעניין &quot;פסיפים&quot; השוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה יג|ספרי דברים יג:]] כנראה הכוונה שדעתם שקולה ומאוזנת.}}
&quot;שִׁבְעִים אִישׁ&quot; – שֶׁתְּהֵא סַנְהֶדְרִים שֶׁל שִׁבְעִים.
&quot;שִׁבְעִים אִישׁ&quot; – שֶׁיִּהְיוּ בַּעֲלֵי חָכְמָה, בַּעֲלֵי גְבוּרָה, וָתִיקִים וּפְסִיפִים.
{{הע-שמאל|המילה 'כבוד' מופיעה ביחס לזקנים רק בפסוק שמצטט רשב&quot;י, ונראה שדבריו הם בסיס הדרשה, המצביעה על כבוד לזקנים בכל ההיסטוריה התנכ&quot;ית.
רשב&quot;י מדגיש שאפילו באחרית הימים, שבה ירבו הנביאים והמלאכים – ישמר מקום של כבוד לזקנים.}}
&quot;מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; – לֹא בְּמָקוֹם אֶחָד וְלֹא בִּשְׁנַיִם הַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים; וּבְכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא זְקֵנִים – הַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות ג טז]]); &quot;וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות ד כט]]).
&quot;וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר: עֲלֵה אֶל ה' אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות כד א]]).
&quot;וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר: שְׁבוּ לָנוּ בָזֶה עַד אֲשֶׁר נָשׁוּב אֲלֵיכֶם&quot; ([[שמות כד יד]]); &quot;וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[ויקרא ט א]]).
הָא, בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא זְקֵנִים – הַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים!
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאַף לֶעָתִיד לָבֹא כֵּן, הַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים?
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ ה' צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַ͏ִם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד&quot; ([[ישעיה כד כג]]).
נֶגֶד מַלְאָכָיו, נֶגֶד נְבִיאָיו לֹא נֶאֱמַר; אֶלָּא: &quot;וְנֶגֶד '''זְקֵנָיו''' כָּבוֹד&quot;.
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם עָתִיד לַחֲלֹק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים, קַל וָחֹמֶר בָּשָׂר וָדָם שֶׁחַיָּב לַחֲלֹק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁהַמָּקוֹם מִצְטַעֵר עַל זָקֵן אֶחָד כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;קָצַפְתִּי עַל עַמִּי, חִלַּלְתִּי נַחֲלָתִי&quot;, כִּבְיָכוֹל, {{ב|מְחוּלָלִים|מחול להם}} עַל הַכֹּל!
{{הע-שמאל|הכשדים פגעו בישראל בשליחות הקב&quot;ה, אבל הפגיעה שלהם בזקן לא תסולח.}}
אֲבָל: &quot;עַל זָקֵן הִכְבַּדְתְּ עֻלֵּךְ מְאֹד&quot; ([[ישעיה מז ו]]).
{{הע-שמאל|כיצד ידע משה מי הם הזקנים שנבחרו ע&quot;י הקב&quot;ה? מי שהציבור מאשר אותו ומביע הערכה אליו – גם הקב&quot;ה מאשר אותו! וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה י|אבות ג י.]]}}
&quot;אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם&quot; – אַתָּה צָרִיךְ לֵידַע אִם בְּרוּרִים הֵן לְפָנַי.
&quot;כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם&quot; – מְלַמֵּד שֶׁאֵין אָדָם יוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה, אֶלָּא אִם כֵּן יוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה.
עַד שֶׁהַבְּרִיּוֹת מְרַנְּנוֹת עָלָיו וְאוֹמְרוֹת: 'אִישׁ פְּלוֹנִי כָּשֵׁר וְחָסִיד, וְנָאֶה לִהְיוֹת חָכָם'.
{{הע-שמאל|השוטרים נאספו כשכר לקושי המיוחד שהיה עליהם במצרים ולאחריות שבה נשאו שם.}}
&quot;וְשֹׁטְרָיו&quot; – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּרְאוּ שֹׁטְרֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֹתָם בְּרָע לֵאמֹר&quot; ([[שמות ה יט]]).
אָמַר הַמָּקוֹם: הוֹאִיל וְרָאוּ עִמָּהֶן בַּצַּעַר הַהוּא שֶׁל מִצְרַיִם – יָבוֹאוּ וְיִרְאוּ בְּרֶוַח עִמָּהֶן.
{{הע-שמאל|הקב&quot;ה מייעץ למשה כיצד לרכוש את ליבם של הזקנים: בתחילה יש להדגיש בפניהם את צד הזכות שבהנהגה – ראו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה טו|ספרי דברים טו]], ולאחר שיכנסו לה וישאו באחריות יש להציג להם את החובות והקשיים שבהנהגה.
לעניין משה עצמו השוו לעיל בתחילת פיסקה צא.}}
&quot;וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot; – אָמַר לוֹ: קָחֵם בִּדְבָרִים. תְּחִלָּה אֱמוֹר לָהֶם דִּבְרֵי שֶׁבַח: 'אַשְׁרֵיכֶם שֶׁנִּתְמַנִּיתֶם!'.
וַחֲזֹר וֶאֱמוֹר לָהֶם דִּבְרֵי פְגָם: 'הֱיוּ יוֹדְעִים שֶׁטַּרְחָנִים וְסוֹרְבָנִים הֵם! עַל מְנָת כֵּן תְּהוּ מְקַבְּלִים עֲלֵיכֶם, שֶׁיִּהְיוּ מְקַלְּלִים אֶתְכֶם וְסוֹקְלִים אֶתְכֶם בָּאֲבָנִים!'.
מַה שֶׁהִתְנֵיתִי עִמְּךָ – הַתְנֵה עִמָּהֶם.
{{הע-שמאל|דורש &quot;עמך&quot;: הזקנים יכנסו עמך לאוהל מועד ויזכו להערכת העם ולמעמד ציבורי כמוך.}}
&quot;וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ&quot; – הַכְנִיסֵם עִמְּךָ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, וְיִהְיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל נוֹהֲגִים בָּהֶם אֵימָה וְיִרְאָה וְכָבוֹד, כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֲגִים בְּךָ.
וְיִהְיוּ אוֹמְרִים: חֲבִיבִים אֵלּוּ, שֶׁנִּכְנְסוּ עִם מֹשֶׁה לִשְׁמֹעַ דִּבּוּר מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא!
}}

===פיסקה צג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא יז''' 
{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|מכילתא בחדש ג.]] וראו רשימת עשר הירידות [[אבות דרבי נתן לד#ו|באבות דר' נתן לד ו.]]}}
'''&quot;וְיָרַדְתִּי&quot;''' ([[במדבר יא יז]]) – זוֹ אַחַת מֵעֶשֶׂר יְרִידוֹת שֶׁכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה. 
&quot;וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ&quot; – וְלֹא עִמָּהֶם! 
{{הע-שמאל|הדרשן משתדל לשמור על כבודו של משה כגדול הנביאים.}}
&quot;וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם&quot;, לָמָּה מֹשֶׁה דּוֹמֶה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה? 
לְנֵר שֶׁמֻּנָּח עַל גַּבֵּי מְנוֹרָה, וְדָלְקוּ מִמֶּנּוּ נֵרוֹת הַרְבֵּה, וְלֹא חָסַר אוֹרוֹ כְּלוּם; 
כָּךְ לֹא הָיְתָה חָכְמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה חֲסֵרָה כְּלוּם! 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה צב.}}
&quot;וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם&quot; ([[דברים א יב]]), לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם&quot;! 
}}

===פיסקה צד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא יח-כ'''
{{הע-שמאל|&quot;התקדשו&quot; הוא התקינו עצמכם, ובלשון ימינו התכוננו; בפסוקים המצוטטים מדובר על הכנות בהקשר שלילי.}}
'''&quot;וְאֶל הָעָם תֹּאמַר הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר&quot;''' ([[במדבר יא יח]]), אֵין &quot;הִתְקַדְּשׁוּ&quot; אֶלָּא הַתְקִינוּ עַצְמְכֶם לְפֻרְעָנוּת.
כְּשֵׁם שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;הַתִּיקֵם כְּצֹאן לְטִבְחָה וְהַקְדִּישֵׁם לְיוֹם הֲרֵגָה&quot; ([[ירמיה יב ג]]),
וְאוֹמֵר: &quot;קַדְּשׁוּ צוֹם קִרְאוּ עֲצָרָה&quot; ([[יואל ב טו]]), וְאוֹמֵר: &quot;וְקִדַּשְׁתִּי עָלַיִךְ מַשְׁחִיתִים אִישׁ וְכֵלָיו&quot; ([[ירמיה כב ז]]).
{{הע-שמאל|הכשרים החזיקו מעמד יותר מהרשעים, אבל השוו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יא#פסוק יח|ספרי זוטא לפס' יח,]] שם החליפו את הכשרים ברשעים: הרשעים סובלים חודש ימים ורק אז מתים, ואילו הכשרים מתים מיד &quot;טרם יכרת&quot; ([[במדבר יא לג]]), ואינם סובלים כל כך; והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג,]] ובדומה לכך גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ה|מכילתא שירה ה,]] לפס' ה.}}
'''&quot;כִּי בְכִיתֶם בְּאָזְנֵי ה' לֵאמֹר מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר... לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּ... עַד חֹדֶשׁ יָמִים&quot;''' ([[במדבר יא יח]]-כ),
בַּכְּשֵׁרִים הוּא אוֹמֵר &quot;עַד חֹדֶשׁ יָמִים&quot;, כְּשֶׁמִּתְמַצִּים וּמִתְמַטִּים עַל מִטּוֹתֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ הָיְתָה נִשְׁמָתָם יוֹצְאָה.
בָּרְשָׁעִים הוּא אוֹמֵר: &quot;הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם&quot;, כֵּיוָן שֶׁהָיָה נוֹתְנוֹ לְתוֹךְ פִּיו לֹא הָיָה מַגִּיעַ לְפַסְּקוֹ עַד שֶׁנִּשְׁמָתוֹ יוֹצְאָה.
'''&quot;וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא&quot;''' ([[במדבר יא כ]]), שֶׁתְּהוּ מַרְחִיקִים אוֹתוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהֱיִיתֶם מְקָרְבִים אוֹתוֹ.
{{הע-שמאל|השראת השכינה במחנה גרמה לזלזול בה ובעקיפין לחטא התאווה. דורש &quot;אשר בקרבכם&quot;.}}
'''&quot;יַעַן כִּי מְאַסְתֶּם אֶת ה' אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם&quot;''', אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל: מִי גָרַם לָכֶם שֶׁתִּכָּנְסוּ לִדְבָרִים הַלָּלוּ? – שֶׁנָּתַתִּי שְׁכִינָתִי בֵינֵיכֶם.
שֶׁאִלּוּ סִלַּקְתִּי שְׁכִינָתִי מִבֵּינֵיכֶם, לֹא נִכְנַסְתֶּם לְתוֹךְ דְּבָרִים הַלָּלוּ!
לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;יַעַן כִּי מְאַסְתֶּם אֶת ה' אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם&quot;'''!
}}

===פיסקה צה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא כא-כו''' 
{{הע-שמאל|הדרשה של ר' עקיבא היא על פי הפשט כאן, שמשה חטא בחוסר אמונה ביכולת הקב&quot;ה; 
לדרשה הראשונה של רשב&quot;י ראו לעיל בסוף פיסקה פו, שעבור ישראל התלונה היתה אמצעי ותירוץ לפרוש מהקב&quot;ה, והיא לא ביטאה מצוקה וחוסר ממשי בבשר.
והשוו [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה לא|ספרי דברים לא,]] שם נוזף הקב&quot;ה במשה על שיצא כנגד ישראל, ולא מופיעה הדרשה השניה של רשב&quot;י.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי&quot;''' ([[במדבר יא כא]]). 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה דּוֹרֵשׁ בּוֹ דָּבָר אֶחָד וַאֲנִי דּוֹרֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי דְבָרִים, וּדְבָרַי נִרְאִים מִשֶּׁל רַבִּי. 
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: '''&quot;הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם?&quot;''' ([[במדבר יא כב]]). אֲפִילוּ אַתָּה מַכְנִיס לָהֶם כָּל צֹאן וּבָקָר, סְפֵיקִין הֵן לָהֶן? 
וַאֲנִי אוֹמֵר: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם בָּשָׂר לֶאֱכֹל הֵם מִתְרַעֲמִים? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר בִּיצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם: '''&quot;וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר&quot;''' ([[שמות יב לח]]). 
יָכוֹל שֶׁאֲכָלוּם בַּמִּדְבָּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד&quot;''' ([[במדבר לב א]])! אֶלָּא שֶׁמְּבַקְּשִׁים עֲלִילָה הֵיאָךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם! 
'''&quot;אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם&quot;''', אֲפִילוּ אַתָּה מַכְנִיס לָהֶם דָּגִים לֶאֱכֹל – הָיוּ מִתְרַעֲמִים! 
וַהֲלֹא הָלְכָה עִמָּהֶם בְּאֵר בַּמִּדְבָּר, וְהָיְתָה מַעֲלָת לָהֶם דָּגִים שְׁמֵנִים יוֹתֵר מִצָּרְכָּם! 
אֶלָּא שֶׁמְּבַקְּשִׁים עֲלִילָה הֵיאָךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם! 
{{הע-שמאל|בדרשה השניה מציג רשב&quot;י את משה כמתווך בין הקב&quot;ה לעם: משה טוען שהמתת המתאוים תוציא על הקב&quot;ה שם רע, כי אין הגיון בכך שישראל יקבלו את הבשר וישלמו עליו בחייהם, (רשב&quot;י כנראה דורש &quot;ומצא&quot;-מוצאת, ראו [[שמואל ב יח כב]], כלומר המתת המתאוים תוציא על הקב&quot;ה שם רע.) אבל כאשר משה מנסה לפייס את העם ולהוביל אותם לאמונה בקב&quot;ה הוא נכשל. 
והשוו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ו#ד|תוספתא סוטה ו ד,]] שם אומר ר' עקיבא שדברי משה כאן חמורים יותר מחטא מי מריבה, אלא שהם היו בסתר; כמו כן חסרה שם הדרשה הראשונה של רשב&quot;י.}}
דָּבָר אַחֵר: לְפִי שֶׁהֶרְאָהוּ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה סֵדֶר פֻּרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבוֹא עֲלֵיהֶן. 
אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: אֲדוֹנִי, כְּלוּם הָגוּן לָהֶם שֶׁתִּתֵּן לָהֶם וְתַהַרְגֵם? 
אוֹמְרִים לַחֲמוֹר 'טוֹל כּוּר שֶׁל שְׂעוֹרִים וְנַחְתֹּךְ רֹאשְׁךָ'? אוֹמְרִים לְאָדָם 'טוֹל כִּכַּר זָהָב וְרֵד לִשְׁאוֹל'? 
אָמַר לוֹ: אִם לָאו, מָה אַתָּה אוֹמֵר? אָמַר לוֹ: הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמְפַיְּסָם! אָמַר לוֹ: {{ב|עַד שֶׁאַתָּה כָּאן|כבר עכשיו}} אֲנִי אוֹמֵר לְךָ שֶׁאֵין שׁוֹמְעִים לְךָ! 
כֵּיוָן שֶׁהָלַךְ מֹשֶׁה אֶצְלָם, אָמַר לָהֶם: '''&quot;הֲיַד ה' תִּקְצָר?&quot;''' ([[במדבר יא כג]]).
'''&quot;הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ, הֲגַם לֶחֶם יוּכַל תֵּת, אִם יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ?&quot;''' ([[תהלים עח כ]]). 
אָמְרוּ: פְּשָׁרָה הִיא זוֹ! אֵין בּוֹ כֹּחַ לָתֵת אֵלֵינוּ שְׁאֵלָתֵנוּ! 
{{הע-שמאל|משה משתמש בקלפי כדי לפתור בעיות של  אי שיוויון, ומעביר באמצעותו את התלונות הצפויות לקב&quot;ה, כשם שיהושע חילק את הנחלות בגורל. כך נוצר המצב שאלדד ומידד לא נכללו בין 70 הזקנים. הכינוי &quot;מקום&quot; מסמן את הקרבה של הקב&quot;ה לישראל, ולכן הוא משמש בהקשר חיובי – ואילו הכינוי &quot;שמים&quot; מסמן את המרחק של הקב&quot;ה מהאדם, ומשמש כדי להסביר את הגורל השלילי.}}
'''&quot;וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶל הָעָם... וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן... וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה&quot;''' ([[במדבר יא כד]]-כו), 
יֵשׁ אוֹמְרִים: בַּקַּלְפִּי נִשְׁתַּיְּרוּ, לְפִי שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה לָבֹר לוֹ שִׁבְעִים זְקֵנִים. 
אָמַר מֹשֶׁה: מָה אֲנִי עוֹשֶׂה? הֲרֵי הֵם נוֹפְלִים שִׁשָּׁה וְשִׁשָּׁה לְכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט, וַחֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה לִשְׁנֵי שְׁבָטִים! 
אֵיזֶה שֵׁבֶט מְקַבֵּל עָלָיו לָבֹר מִמֶּנּוּ חֲמִשָּׁה? 
עָשָׂה מֹשֶׁה תַּקָּנָה: נָטַל שִׁבְעִים פִּתָּקִים וְכָתַב עֲלֵיהֶם &quot;זָקֵן&quot;, וְנָטַל שְׁנֵי פִּתָּקִים חֲלָקִים, וּבִלְלָן וְהִטִּילָם לְתוֹךְ קַלְפִּי. 
אָמַר לָהֶם: בֹּאוּ וּטְלוּ פִּתְקֵיכֶם! כָּל מִי שֶׁנָּטַל פִּתָּק וְכָתוּב עָלָיו &quot;זָקֵן&quot; הָיָה אוֹמֵר לוֹ מֹשֶׁה: כְּבָר קִדֶּשְׁךָ הַמָּקוֹם! 
וְכֹל מִי שֶׁהָיָה נוֹטֵל פִּתָּק שֶׁלֹּא הָיָה כָּתוּב בְּתוֹכוֹ &quot;זָקֵן&quot; הָיָה מֹשֶׁה אוֹמֵר לוֹ: מִן הַשָּׁמַיִם הוּא! מָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לְךָ? 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: '''&quot;וְאֶת פְּדוּיֵי הַשְּׁלֹשָׁה וְהַשִּׁבְעִים וְהַמָּאתָיִם&quot;''' ([[במדבר ג מו]]). 
אָמַר מֹשֶׁה: מָה אֲנִי אֶעֱשֶׂה? עַכְשָׁו כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹמֵר 'כְּבָר פְּדָאַנִי לֵוִי'! 
עָשָׂה מֹשֶׁה תַּקָּנָה: נָטַל פִּתָּקִים וְכָתַב עֲלֵיהֶם 'לֵוִי' וְנָטַל פִּתָּקִים וְכָתַב עֲלֵיהֶם 'כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים', וּבִלְלָם וְהִטִּילָם בַּקַּלְפִּי. 
אָמַר לָהֶם: בֹּאוּ וּטְלוּ פִּתְקֵיכֶם! כָּל מִי שֶׁנָּטַל פִּתְקוֹ וְכָתוּב הָיָה עָלָיו 'בֶּן לֵוִי' אוֹמֵר לוֹ 'כְּבָר אַתָּה פָּדוּי'! 
וּמִי שֶׁנָּטַל פִּתְקוֹ וְכָתוּב עָלָיו 'כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים' הָיָה מֹשֶׁה אוֹמֵר לוֹ: צֵא וְתֵן פִּדְיוֹנְךָ! 
{{הע-שמאל|ר' שמעון חולק על ת&quot;ק ודורש, על פי פשט הכתוב, שאלדד ומידד נשארו במחנה – מתוך צניעותם. לפי הדרשה הם זכו על כך בנבואה יציבה יותר מזו של חבריהם, והנוגעת לשאלות ההנהגה של ישראל, שבהן התקשה משה.}} 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בַּמַּחֲנֶה נִשְׁתַּיְּרוּ; לְפִי שֶׁרָאוּ אֶת מֹשֶׁה שֶׁמְּבָרֵר לוֹ הַזְּקֵנִים, אָמְרוּ: אֵין אָנוּ כְּדַאי לִגְדֻלָּה זוֹ! 
הָלְכוּ וְהִטְמִינוּ אֶת עַצְמָם. אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: אַתֶּם מִעַטְתֶּם אֶת עַצְמְכֶם? – אֲנִי אֲגַדֵּל אֶתְכֶם יוֹתֵר מִכֻּלָּם! 
בְּשִׁבְעִים זְקֵנִים אוֹמֵר: '''&quot;וַיִּתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ&quot;''' ([[במדבר יא כה]]); נִתְנַבְּאוּ לְפִי שָׁעָה וּפָסָקוּ. 
בְּאֶלְדָּד וּמֵידָד הוּא אוֹמֵר: '''&quot;וַיִּתְנַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה&quot;''', שֶׁהָיוּ מִתְנַבְּאִים עַד יוֹם מוֹתָן. 
וּמֶה הָיוּ אוֹמְרִים? 'מֹשֶׁה מֵת וִיהוֹשֻׁעַ מַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ'. 
}}

===פיסקה צו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא כז-ל''' 
{{הע-שמאל|מי הוא הנער? לדעת יש אומרים הוא יהושע עצמו, ולדעת ר' שמעון אין לדעת מי היה.}}
'''&quot;וַיָּרָץ הַנַּעַר וַיַּגֵּד לְמֹשֶׁה&quot;''' ([[במדבר יא כז]]), יֵשׁ אוֹמְרִים: זֶה יְהוֹשֻׁעַ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר&quot; ([[שמות לג יא]]). 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו וַיֹּאמַר: אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם&quot; ([[במדבר יא כח]]); הָא לֹא הָיָה רִאשׁוֹן יְהוֹשֻׁעַ. 
{{הע-שמאל|למרות שתוכן הנבואה מחמיא, לכאורה, ליהושע (ראו פיסקה צה לעיל) הוא מכנה אותה 'בשורה רעה'. דורש 'כלאם' – כלם או מלשון בית כלא.}}
&quot;אֲדֹנִי מֹשֶׁה, כְּלָאֵם&quot;, אָמַר לוֹ: רִבּוֹנִי מֹשֶׁה, כַּלֵּם מִן הָעוֹלָם, לִבְנֵי אָדָם שֶׁבִּשְּׂרוּנִי בְּשׂוֹרָה רָעָה זוֹ. 
דָּבָר אַחֵר: אָסְרֵם בְּזִיקִים וּבְקוֹלָרוֹת, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּנְתַתֶּם אֹתוֹ אֶל בֵּית הַכֶּלֶא&quot; ([[ירמיה לז יח]]). 
{{הע-שמאל|בענייני נבואה אין, לדברי משה, מקום לתחרות – כשם שאין תחרות בין משה ליהושע; אלא ככל שירבו הנביאים כן ייטב.}}
&quot;וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה: הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי?&quot; ([[במדבר יא כט]]), אָמַר לוֹ: יְהוֹשֻׁעַ, בְּךָ אֲנִי מְקַנֵּא? 
לוּאֵי אַתָּה כַּיּוֹצֵא בִי, וְלוּאֵי כָּל יִשְׂרָאֵל כַּיּוֹצֵא בְּךָ! וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים! 
{{הע-שמאל|בסוף הפסוק &quot;הוא וזקני ישראל&quot;. דינם של ישראל לא נגזר בלי נוכחותם של הצדיקים בתוכם, שמא יטו את הכף וימנעו את הפורענות.}}
&quot;וַיֵּאָסֵף מֹשֶׁה אֶל הַמַּחֲנֶה&quot; ([[במדבר יא ל]]), מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הֵבִיא עֲלֵיהֶם הַמָּקוֹם הַפֻּרְעָנוּת עַד שֶׁנִּכְנְסוּ כָּל הַצַּדִּיקִים בַּמַּחֲנֶה.  
}}

===פיסקה צז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא לא''' 
{{הע-שמאל|דורש 'ויגז' – כגיזי צמר או מלשון גזז ראש – שהרוח הרגה מישראל וחתכה את ראשיהם, והרגה יותר מאלו שמתו באכילת השלו.}}
'''&quot;וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת ה' וַיָּגָז שַׂלְוִים&quot;''' ([[במדבר יא לא]]), מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה פּוֹרַחַת כְּגִיזִּים הָאֵלּוּ שֶׁל צֶמֶר. 
&quot;וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן הַיָּם&quot;, יֵשׁ אוֹמְרִים: הָרְגָה בִּירִידָתָהּ יוֹתֵר מִמָּה שֶׁהָרְגָה בַּאֲכִילָתָהּ. 
{{הע-שמאל|הפשט כת&quot;ק, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג.]] ר' שמעון מתאר מצב שמתחת למחנה ומעליו היו ערימות של שלו, והן מילאו את עולמם של ישראל עד כדי כך שכדי לצאת מתוך השלו היה צורך ביום של הליכה.}}
&quot;וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot; – כְּלַפֵּי צָפוֹן, &quot;וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot; – כְּלַפֵּי דָרוֹם. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: &quot;כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot; – מִלְמַעְלָן, &quot;וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot; – מִלְּמַטָּן. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא שם.]]}}
&quot;וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ&quot;, מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה פּוֹרַחַת וְעוֹלָה עַל רוּם מִן הָאָרֶץ שְׁתֵּי אַמּוֹת, 
כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ מִצְטַעֲרִים עָלֶיהָ בִּשְׁעַת לְקִיטָתָהּ. 
}}

===פיסקה צח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא לב-לה'''
{{הע-שמאל|דרשת 'אל תקרי' המביאה לפשט, והמתקנת את הכתוב לפי לשון חז&quot;ל. יש גם גירסה &quot;אלא הממועט&quot;, כלומר הנכים.}}
&quot;וַיָּקָם הָעָם כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלַּיְלָה וְכָל יוֹם הַמָּחֳרָת וַיַּאַסְפוּ אֶת הַשְּׂלָו הַמַּמְעִיט&quot; ([[במדבר יא לב]]),
אַל תְּהִי קוֹרֵא הַמַּמְעִיט אֶלָּא הַמְּמָעֵט:
הָעֲצֵלִים, הַקִּטְּעִין וְהַחִגְּרִים שֶׁבָּהֶם כָּנְסוּ לָהֶם מֵאָה כּוֹר!
{{הע-שמאל|ר' יהודה לומד מהמילה &quot;וישטחו&quot; שהיתה חובה לשחוט את השלו; (וראו [[יומא עה ב]], שם ישראל הם הטעונים שחיטה!) 
רבי טוען ששחיטת השלו נבעה מהיותו עוף וכל עוף חייב שחיטה. הוא קורא &quot;וישטחו&quot; כפשטו, שכל סביבת המחנה שימשה כמשטח ייבוש לבשר, וקושר את הסיפור ל[[תהלים עח]].}}
&quot;וַיִּשְׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַ&quot;, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַל תְּהִי קוֹרֵא &quot;וַיִּשְׁטְחוּ&quot; אֶלָּא &quot;וַיִּשְׁחֲטוּ&quot;; מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִים שְׁחִיטָה!
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר וּכְחוֹל יַמִּים עוֹף כָּנָף&quot; ([[תהלים עח כז]]); מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִין שְׁחִיטָה.
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיִּשְׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַ&quot;? מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה עֲשׂוּיָה מִשְׁטִיחִים מִשְׁטִיחִים סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה צד. ממשיך בקשר עם תהלים עח.}}
יָכוֹל כְּדֶרֶךְ שֶׁכָּנְסוּ הֵימֶנּוּ הַרְבֵּה כָּךְ אָכְלוּ מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם&quot; ([[במדבר יא לג]]).
כֵּיוָן שֶׁהָיָה נוֹתְנוֹ לְתוֹךְ פִּיו – לֹא הָיָה מַתְחִיל לְפָסְקוֹ עַד שֶׁנִּשְׁמָתוֹ יוֹצְאָה.
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם עוֹד אָכְלָם בְּפִיהֶם וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָהֶם וַיַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם&quot; ([[תהלים עח לא]]).
{{הע-שמאל|דורש 'מכה רבה מאד'.}}
&quot;וְאַף ה' חָרָה בָעָם&quot; וְגוֹ', מְלַמֵּד שֶׁשָּׁלַח עֲלֵיהֶם הַמָּקוֹם מַכָּה קָשָׁה, שֶׁלֹּא הָיָה כַּיּוֹצֵא בָּזוֹ מִיּוֹם שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרָיִם.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה פו.}}
&quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה&quot; ([[במדבר יא לד]]), יָכוֹל שֶׁהָיָה שְׁמוֹ מִקּוֹדֶם?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי שָׁם קָבְרוּ אֶת הָעָם הַמִּתְאַוִּים&quot;; עַל מַה שֶּׁאֵירַע נִקְרָא, וְלֹא הָיָה שְׁמוֹ מִקּוֹדֶם.
{{הע-שמאל|עובר לעניין הבא – הצרעת של מרים}}
&quot;מִקִּבְרוֹת הַתַּאֲוָה נָסְעוּ הָעָם חֲצֵרוֹת&quot; ([[במדבר יא לה]]), הֲרֵי זוֹ הָיְתָה בַּשָּׁעָה שֶׁנִּצְטָרְעָה מִרְיָם.
}}</text>
      <sha1>4kfm60c22n9jwq1pkyoit6hybf95brj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי במדבר/יב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>458373</id>
    <revision>
      <id>3011427</id>
      <parentid>2700034</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T14:20:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011427</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51827" sha1="n8cxl7oqv8vrcpu5679km662d1quq40" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת בהעלותך פרק יב==

===פיסקה צט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב א'''
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ב|מכילתא בחדש ב:]] אמירה היא רכה יותר מדיבור: בשתי הדוגמאות ל'אמירה' משולבת המילה &quot;נא&quot; שהיא לשון תחנונים. מרים ואהרון דיברו במשה בדיבור חריף.}}
'''&quot;וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה&quot;''' ([[במדבר יב א]]), אֵין &quot;דִּבֵּר&quot; בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא לְשׁוֹן קָשָׁה.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;דִּבֶּר הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ אִתָּנוּ קָשׁוֹת&quot; ([[בראשית מב ל]]); &quot;וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה&quot; ([[במדבר כא ה]]).
הָא אֵין &quot;דִּבֵּר&quot; בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא לְשׁוֹן קָשָׁה; וְאֵין &quot;אֲמִירָה&quot; בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא תַּחֲנוּנִים.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמַר אַל נָא אַחַי תָּרֵעוּ&quot; ([[בראשית יט ז]]); &quot;וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי&quot; ([[במדבר יב ו]]).
{{הע-שמאל|במקרה הזה דיברה מרים בפני אהרון, אבל בדרך כלל לא עשתה כך משום צניעותה.}}
'''&quot;וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם דִּבְּרוּ בוֹ, אֶלָּא שֶׁמִּרְיָם פָּתְחָה בַדָּבָר.
שֶׁלֹּא הָיְתָה מִרְיָם רְגִילָה לְדַבֵּר בִּפְנֵי אַהֲרֹן, אֶלָּא מִפְּנֵי צֹרֶךְ הַשָּׁעָה.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וּבָאתָ אַתָּה וְקָרָאתָ בַמְּגִלָּה אֲשֶׁר כָּתַבְתָּ מִפִּי&quot; ([[ירמיה לו ו]]),
וְלֹא שֶׁהָיָה בָּרוּךְ רָגִיל לְדַבֵּר בִּפְנֵי יִרְמְיָה, אֶלָּא מִפְּנֵי צֹרֶךְ הַשָּׁעָה.
{{הע-שמאל|הביקורת על משה היא על שזנח את ציפורה ונמנע מיחסי מין עימה. ר' נתן קושר את הסיפור לסיפור הקודם על אלדד ומידד.}}
'''&quot;וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה&quot;''', מִנַּיִן הָיְתָה מִרְיָם יוֹדַעַת שֶׁפֵּרֵשׁ מֹשֶׁה מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה?
אֶלָּא שֶׁרָאֲתָה אֶת צִפּוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ מִתְקַשֶּׁטֶת בְּתַכְשִׁיטֵי נָשִׁים. אָמְרָה לָהּ: מַה לָּךְ, שֶׁאֵין אַתְּ מִתְקַשֶּׁטֶת בְּתַכְשִׁיטֵי נָשִׁים?
אָמְרָה לָהּ: אֵין אָחִיךְ מַקְפִּיד בַּדָּבָר! לְכָךְ יָדְעָה מִרְיָם, וְאָמְרָה לְאָחִיהָ, וּשְׁנֵיהֶם דִּבְּרוּ בוֹ.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִרְיָם הָיְתָה בְּצַד צִפּוֹרָה בְּשָׁעָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיָּרָץ הַנַּעַר&quot; ([[במדבר יא כז]]).
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעָה צִפּוֹרָה, אָמְרָה: 'אוֹי לִנְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ'.
בְּכָךְ יָדְעָה מִרְיָם, וְאָמְרָה לְאָחִיהָ, וּשְׁנֵיהֶם דִּבְּרוּ בוֹ.
{{הע-שמאל|הלקח מהמעשה של מרים הוא הימנעות מלשון הרע, והוא נלמד בק&quot;ו.
הצרעת של עוזיה מלמדת שאין לנסות להשתלט על הכהונה. גם שם יש ק&quot;ו: עוזיה התכוון לטובה, ורצה להיות כהן כדי להרבות כבוד שמים, ובכל זאת הצטרע, ק&quot;ו לרודפי הכבוד הרגילים.}}
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה מִרְיָם, שֶׁלֹּא נִתְכַּוְּנָה לְדַבֵּר בְּאָחִיהָ לִגְנַיי אֶלָּא לְשֶׁבַח,
וְלֹא לְמַעֵט מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה אֶלָּא לְרַבּוֹת, וּבֵינָהּ לְבֵין עַצְמָהּ – כָּךְ נֶעֶנְשָׁה,
הַמִּתְכַּוֵּן לְדַבֵּר בַּחֲבֵרוֹ לִגְנַאי וְלֹא לְשֶׁבַח, וּלְמַעֵט מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה וְלֹא לְרַבּוֹת, וּבֵינוֹ לְבֵין אֲחֵרִים וְלֹא בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה עֻזִּיָּה הַמֶּלֶךְ, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לִטֹּל לוֹ גְּדֻלָּה בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל קוֹנוֹ – כָּךְ נֶעֱנַשׁ,
הַמִּתְכַּוֵּן לִטֹּל לוֹ גְּדֻלָּה בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ וְלֹא בִּשְׁבִיל קוֹנוֹ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
{{הע-שמאל|דורש כושית–יסכה-סכים ביופיה, ומניח שיסכה היא שרה אימנו, שבגלל יופיה נלקחה לבית פרעה.
ר' אליעזר דורש גם את שמה של ציפורה בדרך דומה לזו של יסכה. האשה האידיאלית מצטיירת כאשה יפה במיוחד; והשוו לסוף הפיסקה.}}
&quot;עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית&quot;, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה רוֹאֶה אוֹתָהּ הָיָה מוֹדֶה בְּנֹיָהּ.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אֲבִי מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה&quot; ([[בראשית יא כט]]), שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר יִסְכָּה, אֶלָּא שֶׁהַכֹּל {{ב|סוֹכִין|מביטים}} בְּיָפְיָהּ,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה&quot; ([[בראשית יב טו]]).
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: צִפּוֹרָה – צְפוּ וּרְאוּ מַה נָּאָה.
{{הע-שמאל|כושית היא מבנות כוש בן חם, ואילו ציפורה היתה מבנות מדין, בן אברהם וקטורה. התשובה של המדרש היא שהאשה הכושית היא ציפורה, ומדובר במילת קוד ליופי ולמיוחדות.
'בן ימיני' הוא שאול, וגם אותו מכנים &quot;כוש&quot;.
גם ישראל מכונים &quot;כושיים&quot; בגלל ייחודם, וכך גם ברוך בן נריה.
המדרש אינו דן באפשרות שמשה נשא אשה נוספת על ציפורה. התיאור של אשת משה כ'כושית' מנוגד לאידיאל היופי של הזמן העתיק, ראו למשל [[שיר השירים א ו]].}}
&quot;הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית&quot;, וְכִי כּוּשִׁית הָיְתָה? וַהֲלֹא מִדְיָנִית הָיְתָה! שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת&quot; ([[שמות ב טז]]), וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כֻּשִׁית&quot;?
אֶלָּא, מַה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְעוֹרוֹ – כָּךְ צִפּוֹרָה מְשֻׁנָּה בְּנֹיָהּ יוֹתֵר מִכָּל הַנָּשִׁים.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;שִׁגָּיוֹן לְדָוִד אֲשֶׁר שָׁר לַה' עַל דִּבְרֵי כוּשׁ בֶּן יְמִינִי&quot; ([[תהלים ז א]]). וְכִי כּוּשִׁי הָיָה?
אֶלָּא, מַה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְעוֹרוֹ – אַף שָׁאוּל מְשֻׁנֶּה בְּמַרְאָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם&quot; ([[שמואל א ט ב]]).
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[עמוס ט ז]]). וְכִי כּוּשִׁים הָיוּ?
אֶלָּא, מַה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְעוֹרוֹ – אַף יִשְׂרָאֵל מְשֻׁנִּים בְּמִצְוֹת יוֹתֵר מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיִּשְׁמַע עֶבֶד מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי אִישׁ סָרִיס&quot; ([[ירמיה לח ז]]). וְכִי כּוּשִׁי הָיָה?
אֶלָּא, מַה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְעוֹרוֹ – כָּךְ הָיָה בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה מְשֻׁנֶּה בְּמַעֲשָׂיו יוֹתֵר מִכָּל בְּנֵי פַּלְטִין שֶׁל מֶלֶךְ.
{{הע-שמאל|ציפורה היתה 'כושית' ומיוחדת משאר הנשים לא רק ביופיה אלא גם במעשיה, ויופיה לא היה דומה לנזם זהב באף חזיר.}}
&quot;כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח&quot;. עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית&quot;!
אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח&quot;? יֵשׁ לְךָ אִשָּׁה נָאָה בְיָפְיָהּ וְלֹא בְמַעֲשֶׂיהָ, בְּמַעֲשֶׂיהָ וְלֹא בְיָפְיָהּ.
כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם&quot; ([[משלי יא כב]]).
זֹאת נָאָה בְנֹיָהּ וְנָאָה בְמַעֲשֶׂיהָ! לְכָךְ נֶאֱמַר: &quot;כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח&quot;.
}}

===פיסקה ק===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב ב''' 
{{הע-שמאל|בניגוד לנזירים הנוצריים, שנמנעו מפריה ורביה, המסורת היהודית היא שלא לפרוש ממנה; המקרה של משה אינו המקרה הרגיל.}}
'''&quot;וַיֹּאמְרוּ: הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה&quot;''' ([[במדבר יב ב]]), וַהֲלֹא אַף עִם הָאָבוֹת דִּבֵּר הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא פֵרְשׁוּ מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה! 
&quot;הֲלֹא גַּם בָּנוּ דִבֵּר&quot;, וְלֹא פֵרַשְׁנוּ מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה! 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה צט &quot;בינה לבין עצמה&quot;. ת&quot;ק ור' נתן חולקים בשאלה מה ראוי לעשות כשמתעוררת ביקורת על מנהיג: האם לפנות אליו ולבקרו בפניו (דעת ר' נתן) או להימנע מכך, ולהשאיר את הביקורת בינינו לבין עצמנו. שניהם מסכימים שמרים ואהרון נהגו כשורה. ניתן לנסח את המחלוקת בגבולות של מצוות תוכחה ([[ויקרא יט יז]]): האם הרב נחשב &quot;עמיתך&quot; או לא? – וראו [[בבא מציעא לא א]], ודברי הריטב&quot;א [[שיטה מקובצת על הש&quot;ס/בבא מציעא/פרק ב/דף לא#דף לא עמוד א|בשטמ&quot;ק שם.]]
ר' נתן טוען שמשה שמע את הביקורת ושתק, ולכן נאמר שהוא עניו מאד.}} 
&quot;וַיִּשְׁמַע ה'&quot;, מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיְתָה שָׁם בְּרִיָּה, אֶלָּא בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן דִּבְּרוּ בוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּשְׁמַע ה'&quot;. 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אַף בְּפָנָיו שֶׁל מֹשֶׁה דִּבְרוּ בוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּשְׁמַע ה' וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד&quot; ([[במדבר יב ב]]-ג), אֶלָּא שֶׁכָּבַשׁ מֹשֶׁה עַל הַדָּבָר! 
}}

===פיסקה קא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב ג''' 
{{הע-שמאל|לשון היחיד בבמדבר כא נדרשת שמשה עצמו הרג את סיחון ואת עוג, ומכאן שלא היה קטן בגופו.}}
'''&quot;וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד&quot;''' – עָנָו בְּדַעְתּוֹ. אַתָּה אוֹמֵר עָנָו בְּדַעְתּוֹ, אוֹ {{ב|עָנָו בְּגוּפוֹ|קטן}}? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי&quot; ([[במדבר כא לד]]); יָרַד עַל סִיחוֹן וַהֲרָגוֹ, יָרַד עַל עוֹג וַהֲרָגוֹ. 
{{הע-שמאל|שתי הוכחות שמשה היה עשיר: בשמות יא מסופר על גדולתו בעיני המצרים, בהקשר של שאילת הכלים, ומכאן שמשה שאל בעצמו הרבה כלים מהמצרים; והלוחות השניים נכתבו על אבני ספיר שהיו מרכושו של משה, שנאמר &quot;לך&quot; – משלך.
הדרשות מציגות את משה כאדם גדול בגופו ועשיר, ואינן מוצאות פסול בעושר ובכח פיזי.}}
דָּבָר אַחֵר: &quot;עָנָו מְאֹד&quot; – עָנָו בְּדַעְתּוֹ. אַתָּה אוֹמֵר עָנָו בְּדַעְתּוֹ, אוֹ {{ב|עָנָו בְּמָמוֹנוֹ|עני}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד&quot; וְגוֹ' ([[שמות יא ג]]). 
וְכֵן מָצִינוּ שֶׁהַסַּפִּיר שֶׁל לוּחוֹת – שֶׁל מֹשֶׁה הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בָּעֵת הַהִיא אָמַר ה' אֵלַי: פְּסָל '''לְךָ''' שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים&quot; ([[דברים י א]]). 
וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהַלֻּחֹת '''מַעֲשֵׂה''' אֱלֹהִים הֵמָּה&quot; ([[שמות לב טז]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּ'''מַעֲשֵׂה''' לִבְnַת הַסַּפִּיר&quot; ([[שמות כד י]]). 
מַקִּישׁ מַעֲשֶׂה לְמַעֲשֶׂה: מַה מַּעֲשֶׂה הָאָמוּר לְהַלָּן – שֶׁל סַפִּיר, אַף מַעֲשֶׂה הָאָמוּר כָּאן – שֶׁל סַפִּיר! 
{{הע-שמאל|המחלוקת היא האם &quot;אשר על פני האדמה&quot; מוציא את המתים או כולל אותם ומוציא את מלאכי השרת. וראו [[בראשית רבה נה ו]].}}
&quot;מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה&quot; – וְלֹא מֵאָבוֹת! רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף מֵאָבוֹת! 
אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִכֹּל הָאָדָם '''אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה'''&quot;? – וְלֹא מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת! 
}}

===פיסקה קב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב ד-ה''' 
{{הע-שמאל|ההתגלות הפתאומית היא התשובה לביקורת של אהרון ומרים: משה התירא שמא אם יעסוק בפריה ורביה יהיה טמא קרי ולא יוכל להתנבא, וראו [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנז|ספרי דברים שנז,]] שמשה לא היה יודע מראש מתי יזכה לנבואה; ולכן לא היה יכול להתקרב לציפורה.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' פִּתְאֹם אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל מִרְיָם&quot;''' ([[במדבר יב ד]]), רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: פִּתְאֹם נִתְיָרֵא מֹשֶׁה, בְּפִתְאֹם נִדְבַּר עִמּוֹ. 

'''&quot;צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁשְּׁלָשְׁתָּם נִקְרְאוּ בְּדִבּוּר אֶחָד, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יְכוֹלָה לְדַבֵּר וּמַה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָאֹזֶן לִשְׁמֹעַ. {{הע-שמאל|על דיבורו של הקב&quot;ה כמה דברים כאחד ראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ח|מכילתא שירה ח,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|שם בחדש ז,]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|לעיל פיסקה מב.]]}}
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר&quot; ([[שמות כ א]]); &quot;אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי&quot; ([[תהלים סב יב]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה' וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע&quot; ([[ירמיה כג כט]]). 
{{הע-שמאל|הקב&quot;ה נלחם לבדו – דורש איש' לשון יחיד; הסיטואציה מוגדרת כמלחמה כנגד מרים ואהרון.}}
'''&quot;וַיֵּרֶד ה' בְּעַמּוּד עָנָן וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל&quot;''' ([[במדבר יב ה]]), שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: 
מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה – יוֹצֵא בִּבְנֵי אָדָם מְרֻבִּים, וּכְשֶׁהוּא יוֹצֵא לְשָׁלוֹם – אֵינוֹ יוֹצֵא אֶלָּא בִּבְנֵי אָדָם מוּעָטִים. 
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה – אֵינוֹ יוֹצֵא אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot; ([[שמות טו ג]]). 
וּכְשֶׁהוּא בָּא בְּשָׁלוֹם – בַּאֲלָפִים וּרְבָבוֹת הוּא בָא, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן&quot; ([[תהלים סח יח]])! 
{{הע-שמאל|ארבע סיבות מדוע הוציא הקב&quot;ה רק את אהרון ומרים: כדי שלא יראה לישראל כאילו גם משה ננזף; כדי להמחיש את ההיפרדות שלהם ממשה, כדי שמשה לא ישמע את הנזיפה לאהרון, וכדי שלא ישמע את שבחו שלו.}}
'''&quot;וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם&quot;''', מִפְּנֵי מַה לֹּא יָצָא מֹשֶׁה עִמָּהֶם? שֶׁלֹּא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: אַף מֹשֶׁה הָיָה עִמָּהֶם בִּכְלַל הַכַּעַס. 
דָּבָר אַחֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאָדָם רוֹצֶה לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ, {{ב|לֹא יֹאמַר לוֹ: &quot;קְרַב אֵלֶיךָ&quot;, אֶלָּא מוֹשְׁכוֹ בְּמַה שֶׁרוֹצֶה, וּמְדַבֵּר עִמּוֹ.|לא ידבר עם חברו בסביבה של החבר, אלא ימשוך את החבר אליו וידבר אתו בצנעה.}} 
דָּבָר אַחֵר: שֶׁלֹּא יִשְׁמַע גְּנוּתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן. 
{{הע-שמאל|ר' אלעזר לומד מהפסוקים על נח שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו אבל לא את כל שבחו; ר' אליעזר לומד את ההיתר לומר מקצת שבחו בפניו מקל וחומר על היחס לקב&quot;ה.}}
דָּבָר אַחֵר: שֶׁאֵין אוֹמְרִים שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם בְּפָנָיו. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: מָצִינוּ שֶׁאוֹמְרִים מִקְצָת שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם בְּפָנָיו, 
שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּנֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה&quot; ([[בראשית ז א]]), 
וְשֶׁלֹּא בְּפָנָיו הוּא אוֹמֵר &quot;אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו&quot; ([[בראשית ו ט]]).
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מָצִינוּ שֶׁאוֹמְרִים מִקְצָת שִׁבְחוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ&quot; ([[תהלים סו ג]]). אִם אוֹמְרִים מִקְצָת שִׁבְחוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם – קַל וָחֹמֶר לְבָשָׂר וָדָם! 
}}

===פיסקה קג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב ו-ח''' 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה צט. למרות שהקב&quot;ה מתכוון לנזוף במרים ובאהרון, הוא פונה אליהם בדרך בקשה.
רשב&quot;י דורש את הפסוק בדגש על 'שמעו': מרים ואהרון לא שמעו את דבריו ונכנסו לתוכם לפני שהקשיבו; וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ה#משנה ז|אבות ה ז,]] שחכם לא נכנס לדברי חברו.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי&quot;''' ([[במדבר יב ו]]), אֵין &quot;נָא&quot; אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה.  
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם דִּבֵּר בְּתַחֲנוּנִים, קַל וָחֹמֶר לְבָשָׂר וָדָם. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי&quot;? 
אֶלָּא שֶׁבִּקְּשׁוּ לִכָּנֵס לְתוֹךְ דִּבְרֵי הַמָּקוֹם; אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: הַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁאַחֲרִישׁ! קַל וָחֹמֶר שֶׁלֹּא יִהְיֶה אָדָם נִכְנָס לְתוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ. 
{{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה קא. ר' יוסי מרחיב את גדולת משה מעל זאת של המלאכים.
בנושא שעליו דברו אהרון ומרים, ההתרחקות מציפורה – משה קיבל הוראה ישירה מהקב&quot;ה!}}
'''&quot;אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם ה' בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע&quot;'''. 
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר עִם הַנְּבִיאִים בַּחֲלוֹם וּבְחֶזְיוֹן, כָּךְ אֲנִי מְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה&quot;''' ([[במדבר יב ז]])! 
'''&quot;בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא&quot;''' – חוּץ מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת! רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת! 
'''&quot;פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ&quot;''' ([[במדבר יב ח]]) – פֶּה אֶל פֶּה אָמַרְתִּי לוֹ לִפְרֹשׁ מִן הָאִשָּׁה. 
{{הע-שמאל|אפילו משה המלאכים וחיות הקודש אינם יכולים לראות את פני הקב&quot;ה; המלאכים וחיות הקדש (&quot;חי&quot;) גם לא יודעים את מקומו ומשבחים אותו בלי לדעת היכן הוא אלא &quot;ממקומו&quot; – מכל מקום שבו הוא נמצא. לפיכך יש לומר שמשה שמע את דברי ה', והשמיעה נחשבת כמראה הקב&quot;ה.
אבל אדם זוכה לראות את הקב&quot;ה בעת מותו! ועל משה נאמר במותו &quot;אשר ידעו ה' פנים אל פנים&quot;, וראו [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנז|ספרי דברים שנז.]]}}
'''&quot;בְּמַרְאֶה&quot;''' – זֶה מַרְאֵה דִבּוּר. אַתָּה אוֹמֵר זֶה מַרְאֵה דִבּוּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מַרְאֵה שְׁכִינָה?  
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי&quot;''' ([[שמות לג כ]]). 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: &quot;הָאָדָם&quot; – כִּשְׁמוֹעוֹ; &quot;וָחָי&quot; – אֵלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת! 
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן הַתֵּימָנִי: אֵינִי כִּמְבַטֵּל דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא, אֶלָּא כְּמוֹסִיף עַל דְּבָרָיו: &quot;אָדָם&quot; – כִּשְׁמוֹעוֹ; &quot;וָחָי&quot; – אֵלּוּ חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. 
רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא שֶׁאֵינָן רוֹאִין, אֶלָּא אַף שֶׁאֵינָן יוֹדְעִין אֶת מְקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ&quot;''' ([[יחזקאל ג יב]]). 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי&quot;'''? כְּשֶׁהוּא חַי אֵינוֹ רוֹאֶה, אֲבָל רוֹאֶה הוּא בִּשְׁעַת מִיתָה. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר '''&quot;לְפָנָיו יִכְרְעוּ כָּל יוֹרְדֵי עָפָר וְנַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה&quot;''' ([[תהלים כב ל]]). 
{{הע-שמאל|נבואת משה אינה בחזיונות, משלים וחידות אלא היא בלשון חד משמעית.}}
'''&quot;וְלֹא בְחִידֹת&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;בֶּן אָדָם חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל&quot;''' ([[יחזקאל יז ב]]). 
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר עִם הַנְּבִיאִים בְּחִידוֹת וּבִמְשָׁלִים – כָּךְ אֲנִי מְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא בְחִידֹת&quot;'''. 
{{הע-שמאל|בנקרת הצור זכה משה לאראות את אחוריו של הקב&quot;ה, אבל אפילו הוא לא ראה את פניו בחייו.
בהמשך מוסבר שראיית הפנים היא פתרון שאלת הגמול: מדוע יש צדיק ורע לו ורשע וטוב לו. משה לא ידע את התשובה, וזה המובן של אי ראיית הפנים. הוא הביט באחוריו של הקב&quot;ה, כלומר ידע על העולם הבא שבו יפוצו הסובלים ויענשו החוטאים.}}
'''&quot;וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט&quot;''' – זֶה מַרְאֵה אֲחוֹרַיִם. אַתָּה אוֹמֵר זֶה מַרְאֵה אֲחוֹרַיִם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא זֶה מַרְאֵה פָנִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי&quot;''' ([[שמות לג כג]]) – זֶה מַרְאֵה אֲחוֹרַיִם, '''&quot;וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ&quot;''' – אֵלּוּ מַרְאֵה פָנִים! 
וְאוֹמֵר '''&quot;וַיִּפְרֹשׂ אוֹתָהּ לְפָנַי וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר&quot;''' ([[יחזקאל ב י]]), וַהֲלֹא אַף קַלֵּי הַדַּעַת וְהַהֶדְיוֹטוֹת עוֹשִׂים כֵּן! 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;פָּנִים&quot; וְ&quot;אָחוֹר&quot;? &quot;פָּנִים&quot; בָּעוֹהָ&quot;ז וְ&quot;אָחוֹר&quot; לְעוֹהָ&quot;ב! 
&quot;פָּנִים&quot; – שַׁלְוָתָם שֶׁל רְשָׁעִים וְיִסּוּרִים שֶׁל צַדִּיקִים בָּעוֹהָ&quot;ז, וְ&quot;אָחוֹר&quot; – מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים וּפֻרְעָנוּתָם שֶׁל רְשָׁעִים לְעוֹהָ&quot;ב. 
'''&quot;וְכָתוּב אֵלֶיהָ קִינִים וָהֶגֶה וָהִי&quot;''' ([[יחזקאל ב י]]) – קִינִים שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;קִינָה הִיא וְקוֹנְנוּהָ בְּנוֹת&quot;''' וְגוֹ' ([[יחזקאל לב טז]]). 
&quot;וָהֶגֶה&quot; שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר&quot;''' ([[תהלים צב ד]]). 
&quot;וָהִי&quot; שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;הוָה עַל הוָה תָּבוֹא&quot;''' ([[יחזקאל ז כו]]). 
{{הע-שמאל|משה אינו אדם רגיל אלא הוא נחשב כעבדו וכידו הארוכה של הקב&quot;ה. לכן כל פגיעה בו היא פגיעה בקב&quot;ה, המעניק לו גיבוי מלא.
הקב&quot;ה יודע ומאשר כל מה שעושה משה, ואין לטעון שמשה עושה דברים שאינם ידועים לו.}}
'''&quot;וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי&quot;''', אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה&quot;, אֶלָּא שֶׁתַּחַת שֶׁדִּבַּרְתֶּם בִּי, דִּבַּרְתֶּם בְּעַבְדִּי מֹשֶׁה. 
מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ אַפּוֹטְרוֹפּוֹס בַּמְּדִינָה, וְהָיוּ בְנֵי הַמְּדִינָה מְדַבְּרִים בְּפָנָיו. 
אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: לֹא בְעַבְדִּי דִבַּרְתֶּם, אֶלָּא בִי דִבַּרְתֶּם! 
וְאִם תֹּאמְרוּ 'אֵינִי מַכִּיר בְּמַעֲשָׂיו' – זוֹ קָשָׁה מִן הָרִאשׁוֹנָה! 
}}

===פיסקה קד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב ט'''
{{הע-שמאל|אין לכעוס ולהעניש בלי להודיע לחוטא על מה הכעס, בניגוד לנסיון שעבר על איוב שלא הודיעו לו על מה סבל; והשוו לעיל פיסקה קג, שלומדים מכאן לקח ליחסים בין-אישיים. 
אהרון ומרים נענשו בנידוי, למרות שהדבר לא מפורש בכתוב.
הדרשה מצדיקה את איוב!}}
'''&quot;וַיִּחַר אַף ה' בָּם וַיֵּלַךְ&quot;''' ([[במדבר יב ט]]), מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעָם סִרְחוֹנָם – אַחַר כָּךְ גָּזַר עֲלֵיהֶם נִדּוּי.
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם לֹא כָעַס עַל בָּשָׂר וָדָם עַד שֶׁהוֹדִיעוֹ סִרְחוֹנוֹ,
קַל וָחֹמֶר לְבָשָׂר וָדָם, שֶׁלֹּא יִכְעַס עַל חֲבֵרוֹ עַד שֶׁיּוֹדִיעוֹ סִרְחוֹנוֹ.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִפְּנֵי מַה הוֹדִיעָם סִרְחוֹנָם וְאַחַר כָּךְ גָּזַר עֲלֵיהֶם נִדּוּי?
שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר אִיּוֹב &quot;הוֹדִיעֵנִי עַל מַה תְּרִיבֵנִי&quot; ([[איוב י ב]])!
}}

===פיסקה קה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב י-יג''' 
{{הע-שמאל|מרים הצטרעה רק אחרי שהענן סר מעל האהל, כי הקב&quot;ה חיבב אותה אפילו כשחטאה, קל וחומר בעת רצון, שאין בה כעס.}}
'''&quot;וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל&quot;''' ([[במדבר יב י]]), 
מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁאָמַר לַפֵּדָגוֹג: 'רְדֵה אֶת בְּנִי, אֲבָל מִשֶּׁאָלֵךְ לִי רְדֵהוּ', מִפְּנֵי שֶׁרַחֲמֵי הָאָב עַל הַבֵּן. 
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם חָס הַמָּקוֹם עַל הַצַּדִּיקִים בִּשְׁעַת כַּעַס – קַל וָחֹמֶר בִּשְׁעַת רָצוֹן, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כֹּה אָמַר ה', בְּעֵת רָצוֹן עֲנִיתִיךָ&quot; ([[ישעיה מט ח]])! 
{{הע-שמאל|הצרעת של מרים ושל משה היתה &quot;כשלג&quot;, כלומר לבנה במיוחד, כי עורם הטבעי היה לבן. וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א|נגעים א א.]] עור לבן נחשב ליפה במיוחד, וראו [[שיר השירים א ו]].}}
'''&quot;וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁנִּצְטָרְעָה בְּעַזָּה; לְלַמֶּדְךָ שֶׁנְּקִיַּת בָּשָׂר הָיְתָה. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' לוֹ עוֹד: הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ... מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג&quot; וְגוֹ' ([[שמות ד ו]]), לְלַמֶּדְךָ שֶׁנְּקִיֵּי בָּשָׂר הָיוּ. 
 {{הע-שמאל|לפי דעת ת&quot;ק אהרון הצטרע גם הוא, וראו לעיל פיסקה קד, שהוא התנדה.
ר' יהודה בן בתירא מתנגד לפרשנות הזאת, ואולי רק לחשיפת האפשרות הזאת, כי הוא רוצה לשמור על כבודו של אהרון. מאותה סיבה הוא מתנגד גם לדרשה שצלפחד היה המקושש (ראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיג|לקמן קיג]]) ולדעה שנידו את עקביא בן מהללאל, וראו את דבריו [[ביאור:משנה עדיות פרק ה#משנה ו|בעדיות ה ו.]]}}
'''&quot;וַיִּפֶן אַהֲרֹן&quot;''' – שֶׁנִּפְנָה מִצָּרַעְתּוֹ!
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: עָתִיד לִיתֵּן אֶת הַחֶשְׁבּוֹן כָּל מִי שֶׁאוֹמֵר 'נִתְנַגַּע אַהֲרֹן'! 
אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם כִּסָּה עָלָיו, וְאַתָּה מְגַלֶּה עָלָיו? 
וְעָתִיד לִיתֵּן אֶת הַחֶשְׁבּוֹן כָּל מִי שֶׁאוֹמֵר 'צְלָפְחָד מְקוֹשֵׁשׁ הָיָה'! אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם כִּסָּה עָלָיו, וְאַתָּה מְגַלֶּה עָלָיו? 
וְעָתִיד לִיתֵּן אֶת הַדִּין כָּל מִי שֶׁאוֹמֵר 'עֲקַבְיָה בֶּן מַהֲלַלְאֵל נִתְנַדָּה'! 
{{הע-שמאל|הצרעת נוצרה והתפתחה במהירות מול עיני אהרון.}}
'''&quot;וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם וְהִנֵּה מְצֹרָעַת&quot;''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָיָה רוֹאֶה אוֹתָהּ, הָיְתָה פוֹרַחַת בָּהּ! 

'''&quot;וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה: בִּי אֲדֹנִי, אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת&quot;''' ([[במדבר יב יא]]). 
אָמַר לוֹ: אִם שׁוֹגְגִים הָיִינוּ – מְחֹל לָנוּ! {{ב|כִּמְזִידִים.|אל תעניש אותנו כמזידים.}} 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ד|כלים א ד:]] טומאת המצורע היא חמורה כמעט כטומאת מת, ועצם כניסתו לבית מטמאת את כל התכולה.}}
'''&quot;אַל נָא תְהִי כַּמֵּת&quot;''' ([[במדבר יב יב]]), מַה הַמֵּת מְטַמֵּא בָּאֹהֶל – אַף מְצֹרָע מְטַמֵּא בְּבִיאָה. 
{{הע-שמאל|אהרון סבר כר' מאיר [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ה|בנגעים ב ה]] [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה רח|וכספרי דברים רח.]]}}
אָמַר אַהֲרֹן: נִמְצֵאתִי מַפְסִיד לַאֲחוֹתִי, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לֹא לְסוֹגְרָהּ, וְלֹא לְטַמְּאָהּ, וְלֹא לְטַהֲרָהּ. 
לְפִי דַּרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ, שֶׁהָיָה אַהֲרֹן דּוֹרֵשׁ: 'אֵין אָדָם רוֹאֶה בְּנִגְעֵי קְרוֹבָיו'. 
{{הע-שמאל|הדרשה מייחסת לאהרון פריטה על מיתרי האחווה שבין מרים למשה (ואכן הפשט אינו מובן); אך כדי לא לפגוע במשה שונו דברי אהרון לגוף שלישי; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פד|לעיל פיסקה פד.]]}}
'''&quot;אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ&quot;''', מֵרֶחֶם אִמֵּנוּ! אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב בַּדָּבָר! 
'''&quot;וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ&quot;''', חֲצִי בְשָׂרֵנוּ הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא&quot; ([[בראשית לז כז]]). 
{{הע-שמאל|מסביר את הצורך בפתיחה 'אל נא'. התפילה משמשת מודל הלכתי.}}
'''&quot;וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר: אֵל נָא, רְפָא נָא לָהּ&quot;''' ([[במדבר יב יג]]), בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, 
שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאָדָם רוֹצֶה לְבַקֵּשׁ שְׁאֵלוֹתָיו – צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי תַּחֲנוּנִים, וְאַחַר כָּךְ יְבַקֵּשׁ שְׁאֵלוֹתָיו. 
{{הע-שמאל|משה תבע תשובה מיידית לתפילתו. ראב&quot;ע מוסיף עוד שלוש דוגמאות לתפילה שנאמר בה 'לאמור'. בתפילות הללו בדרך כלל נענה משה בחיוב, חוץ מבתחינה שלו להכנס לא&quot;י.}}
&quot;אֶל ה' לֵאמֹר&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;? אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ: הֲשִׁיבֵנִי אִם מְרַפֵּא אַתָּה אוֹתָהּ אִם לָאו, 
עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: &quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ&quot; ([[במדבר יב יד]])! 
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וֶהֱשִׁיבוֹ עַל שְׁאֵלוֹתָיו. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר: הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלָי&quot; ([[שמות ו יב]]) – אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;, 
אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ: הֲשִׁיבֵנִי אִם אַתָּה גּוֹאֲלָם אִם לָאו. עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: &quot;עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה&quot; ([[שמות ו א]])! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר: יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר&quot; ([[במדבר כז טז]]), שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;, 
אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ: הֲשִׁיבֵנִי אִם אַתָּה מְמַנֶּה פַּרְנָסִים עֲלֵיהֶן אִם לָאו, 
עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן&quot; ([[במדבר כז יח]])! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר&quot; ([[דברים ג כג]]), אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;, 
אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ: הֲשִׁיבֵנִי אִם אֶכָּנֵס לָאָרֶץ אִם לָאו. עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַמָּקוֹם: &quot;רַב לָךְ&quot; ([[דברים ג כו]]). 
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;, אֶלָּא אָמַר לוֹ: הֲשִׁיבֵנִי אִם מְרַפֵּא אַתָּה אוֹתָהּ אִם לָאו, 
עַד שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: &quot;וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ&quot;. 
{{הע-שמאל|שתי התשובות הראשונות סותרות זו את זו: הראשונה מבטאת אי נשיאת פנים של משה למרים, והשניה מבטאת יחס מיוחד של משה לאחותו, כדי לזרז את ריפויה. התשובה השלישית עוסקת בנראות של משה בעיני הציבור, המעריץ אותו.}}
&quot;אֵל נָא, רְפָא נָא לָהּ&quot;, מִפְּנֵי מָה לֹא הֶאֱרִיךְ מֹשֶׁה בַּתְּפִלָּה? שֶׁלֹּא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: מִפְּנֵי שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ, הוּא עוֹמֵד וּמַרְבֶּה בַּתְּפִלָּה. 
דָּבָר אַחֵר: שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין: אֲחוֹתוֹ נְתוּנָה בְּצָרָה, וְהוּא עוֹמֵד וּמַרְבֶּה בַּתְּפִלָּה. 
דָּבָר אַחֵר: לֹא זֶהוּ מֹשֶׁה, שֶׁמִּתְפַּלֵּל וְהַמָּקוֹם שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתוֹ, כַּמָּה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ&quot; ([[איוב כב כח]]), וְאוֹמֵר: &quot;אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה&quot; ([[ישעיה נח ט]]). 
{{הע-שמאל|משה מייצג את שתי הקיצוניות באורך התפילה, ונוהג בכל מקרה לפי השעה; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ג|מכילתא ויהי ג,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע|שם ויסע א]] וכן, כסיפור – ב[[ברכות לד א]].}}
שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: עַד כַּמָּה יַאֲרִיךְ אָדָם בַּתְּפִלָּה? אָמַר לָהֶם: אַל יַאֲרִיךְ יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' כָּרִאשֹׁנָה, אֶת אַרְבָּעִים הַיּוֹם וְאֶת אַרְבָּעִים הַלַּיְלָה&quot; ([[דברים ט יח]]). 
וְעַד כַּמָּה יְקַצֵּר בַּתְּפִלָּה? אָמַר לָהֶם: אַל יְקַצֵּר יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֵל נָא, רְפָא נָא לָהּ&quot;! יֵשׁ שָׁעָה לְקַצֵּר, וְיֵשׁ שָׁעָה לְהַאֲרִיךְ! 
}}

===פיסקה קו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב יד-טז'''
{{הע-שמאל|ראו [[י&quot;ג מדות דר' ישמעאל#ג|יג מידות דר' ישמעאל,]] קל וחומר, שמכאן לומדים את ההגבלה של 'דיו לבא מן הדין להיות כנידון': למרות שנזיפה מהקב&quot;ה חמורה מנזיפה מאב בשר ודם אין מרים צריכה להיסגר יותר משבעה ימים.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים&quot;''' ([[במדבר יב יד]]),
רַבִּי אֲחַי בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: שְׁתֵּי נְזִיפוֹת נִזְפָּה: אִלּוּ אָבִיהָ בָּשָׂר וָדָם נְזָפָהּ – עַד שֶׁתְּהֵא מֻכְלֶמֶת שִׁבְעָה!
אוֹ, מָה אָבִיהָ בָּשָׂר וָדָם שִׁבְעָה, מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אַרְבָּעָה עָשָׂר?
דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן: מָה אָבִיהָ בָּשָׂר וָדָם שִׁבְעָה, אַף מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שִׁבְעָה!
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קה, שאהרון לא היה יכול להסגיר ולטהר את מרים כי היה אחיה. לפיכך נעשו הדברים ע&quot;י הקב&quot;ה, שפסק לה שבעה ימי הסגר. דרשה המנסה להמעיט בחטאה של מרים, ולתאר את הצרעת שלה כהזדמנות לקבל שכר!}}
'''&quot;תִּסָּגֵר&quot;''' – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְגִּירָהּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טִמְּאָהּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טִהֲרָהּ!
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ט|סוטה א ט,]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/ד#ב|ותוספתא שם ד ב,]] והלכה ד שם, העוסקות בעצמות יוסף ובקבורת משה, וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי|פתיחתא למכילתא ויהי.]] מרים ומשה זכו ביותר ממה שעשו, כי מדה טובה מרובה; לכן למרים לא המתינה רק נערה אחת במשך שעה אחת, אלא כל ישראל וענני הכבוד וכו' במשך שבעה ימים; וכן משה זכה לא רק לקבורה אלא גם ללווייה ע&quot;י הקב&quot;ה והמלאכים.}}
'''&quot;וְהָעָם לֹא נָסַע&quot;''' ([[במדבר יב טו]]), לְלַמֶּדְךָ שֶׁבַּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד – בָּהּ מוֹדְדִים לוֹ.
מִרְיָם הִמְתִּינָה לְמֹשֶׁה שָׁעָה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק&quot;''' ([[שמות ב ד]]).
לְפִיכָךְ עִכֵּב לָהּ הַמָּקוֹם שְׁכִינָה וְאָרוֹן, כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְיִשְׂרָאֵל, וְשִׁבְעָה עַנְנֵי כָבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם&quot;'''.
יוֹסֵף זָכָה בְּעַצְמוֹת אָבִיו, וְאֵין בְּאֶחָיו גָּדוֹל הֵימֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת אָבִיו... וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים&quot;''' ([[בראשית נ ז]]-ט).
מִי לָנוּ גָדוֹל מִיּוֹסֵף, שֶׁלֹּא נִתְעַסֵּק בּוֹ אֶלָּא מֹשֶׁה עַצְמוֹ!
מֹשֶׁה זָכָה בְּעַצְמוֹת יוֹסֵף, וְאֵין בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף&quot;''' וְגוֹ'.
מִי לָנוּ גָדוֹל מִמֹּשֶׁה, שֶׁלֹּא נִתְעַסֵּק בּוֹ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ נְבוֹ&quot;''' ([[דברים לד ו]]).
{{הע-שמאל|ר' יהודה מתאר את הלווייה שנערכה למשה ע&quot;י הקב&quot;ה והמלאכים, על סמך הסתירה באשר למקומו של הר נבו וע&quot;פ הפסוק 'ויקבור אותו' – הקב&quot;ה קבר את משה.}}
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִלְמָלֵא מִקְרָא שֶׁכָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ! הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: '''&quot;עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ&quot;''' ([[דברים לב מט]]).
זֶה נַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וּבְנֵי רְאוּבֵן בָּנוּ אֶת חֶשְׁבּוֹן וְאֶת אֶלְעָלֵה וְאֶת קִרְיָתָיִם וְאֶת נְבוֹ&quot;''' ([[במדבר לב לז]]).
וְלֹא נִקְבַּר אֶלָּא בְּתוֹךְ נַחֲלָתוֹ שֶׁל גָּד, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וּלְגָד אָמַר: בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד... וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן&quot;''' ([[דברים לג כ]]-כא).
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה נָתוּן עַל יָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַרְבַּעַת מִילִין, מֵחֶלְקוֹ שֶׁל רְאוּבֵן לְחֶלְקוֹ שֶׁל גָּד.
וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְקַלְּסִים אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים: '''&quot;צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[דברים לג כא]]).
וְלֹא מֹשֶׁה בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל הַצַּדִּיקִים – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹסְפָם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ&quot;''' ([[ישעיה נח ח]]).
{{הע-שמאל|המילים שנראות מיותרות 'ויהיו בחצרות' שבסוף הפרק הקודם משמשות את הדרשן לדרשה שיצאו מחצרות וחזרו לשם כדי להמתין למרים, ורק אחרי שחזרה למחנה נסעו שוב.}}
'''&quot;נָסְעוּ הָעָם חֲצֵרוֹת וַיִּהְיוּ בַּחֲצֵרוֹת&quot;''' ([[במדבר יא לה]]), וְכִי שְׁתֵּי 'חֲצֵרוֹת' הָיוּ, שֶׁנָּסְעוּ מִזּוֹ וְחָנוּ בָזוֹ?
אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁנָּסְעוּ יִשְׂרָאֵל – לֹא הִסְפִּיקוּ לַהֲלֹךְ עַד שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁנִּצְטָרְעָה מִרְיָם, וְחָזְרוּ וְחָנוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם.
לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם מֵחֲצֵרוֹת&quot;''' ([[במדבר יב טז]]).
}}</text>
      <sha1>n8cxl7oqv8vrcpu5679km662d1quq40</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011457</id>
      <parentid>3011427</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T15:58:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011457</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51822" sha1="carmp7uysax8kr1oaqfwwjnexblkrf0" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת בהעלותך פרק יב==

===פיסקה צט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב א'''
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ב|מכילתא בחדש ב:]] אמירה היא רכה יותר מדיבור: בשתי הדוגמאות ל'אמירה' משולבת המילה &quot;נא&quot; שהיא לשון תחנונים. מרים ואהרון דיברו במשה בדיבור חריף.}}
'''&quot;וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה&quot;''' ([[במדבר יב א]]), אֵין &quot;דִּבֵּר&quot; בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא לְשׁוֹן קָשָׁה.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;דִּבֶּר הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ אִתָּנוּ קָשׁוֹת&quot; ([[בראשית מב ל]]); &quot;וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה&quot; ([[במדבר כא ה]]).
הָא אֵין &quot;דִּבֵּר&quot; בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא לְשׁוֹן קָשָׁה; וְאֵין &quot;אֲמִירָה&quot; בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא תַּחֲנוּנִים.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמַר אַל נָא אַחַי תָּרֵעוּ&quot; ([[בראשית יט ז]]); &quot;וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי&quot; ([[במדבר יב ו]]).
{{הע-שמאל|במקרה הזה דיברה מרים בפני אהרון, אבל בדרך כלל לא עשתה כך משום צניעותה.}}
'''&quot;וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם דִּבְּרוּ בוֹ, אֶלָּא שֶׁמִּרְיָם פָּתְחָה בַדָּבָר.
שֶׁלֹּא הָיְתָה מִרְיָם רְגִילָה לְדַבֵּר בִּפְנֵי אַהֲרֹן, אֶלָּא מִפְּנֵי צֹרֶךְ הַשָּׁעָה.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וּבָאתָ אַתָּה וְקָרָאתָ בַמְּגִלָּה אֲשֶׁר כָּתַבְתָּ מִפִּי&quot; ([[ירמיה לו ו]]),
וְלֹא שֶׁהָיָה בָּרוּךְ רָגִיל לְדַבֵּר בִּפְנֵי יִרְמְיָה, אֶלָּא מִפְּנֵי צֹרֶךְ הַשָּׁעָה.
{{הע-שמאל|הביקורת על משה היא על שזנח את ציפורה ונמנע מיחסי מין עימה. ר' נתן קושר את הסיפור לסיפור הקודם על אלדד ומידד.}}
'''&quot;וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה&quot;''', מִנַּיִן הָיְתָה מִרְיָם יוֹדַעַת שֶׁפֵּרֵשׁ מֹשֶׁה מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה?
אֶלָּא שֶׁרָאֲתָה אֶת צִפּוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ מִתְקַשֶּׁטֶת בְּתַכְשִׁיטֵי נָשִׁים. אָמְרָה לָהּ: מַה לָּךְ, שֶׁאֵין אַתְּ מִתְקַשֶּׁטֶת בְּתַכְשִׁיטֵי נָשִׁים?
אָמְרָה לָהּ: אֵין אָחִיךְ מַקְפִּיד בַּדָּבָר! לְכָךְ יָדְעָה מִרְיָם, וְאָמְרָה לְאָחִיהָ, וּשְׁנֵיהֶם דִּבְּרוּ בוֹ.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִרְיָם הָיְתָה בְּצַד צִפּוֹרָה בְּשָׁעָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיָּרָץ הַנַּעַר&quot; ([[במדבר יא כז]]).
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעָה צִפּוֹרָה, אָמְרָה: 'אוֹי לִנְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ'.
בְּכָךְ יָדְעָה מִרְיָם, וְאָמְרָה לְאָחִיהָ, וּשְׁנֵיהֶם דִּבְּרוּ בוֹ.
{{הע-שמאל|הלקח מהמעשה של מרים הוא הימנעות מלשון הרע, והוא נלמד בק&quot;ו.
הצרעת של עוזיה מלמדת שאין לנסות להשתלט על הכהונה. גם שם יש ק&quot;ו: עוזיה התכוון לטובה, ורצה להיות כהן כדי להרבות כבוד שמים, ובכל זאת הצטרע, ק&quot;ו לרודפי הכבוד הרגילים.}}
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה מִרְיָם, שֶׁלֹּא נִתְכַּוְּנָה לְדַבֵּר בְּאָחִיהָ לִגְנַיי אֶלָּא לְשֶׁבַח,
וְלֹא לְמַעֵט מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה אֶלָּא לְרַבּוֹת, וּבֵינָהּ לְבֵין עַצְמָהּ – כָּךְ נֶעֶנְשָׁה,
הַמִּתְכַּוֵּן לְדַבֵּר בַּחֲבֵרוֹ לִגְנַאי וְלֹא לְשֶׁבַח, וּלְמַעֵט מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה וְלֹא לְרַבּוֹת, וּבֵינוֹ לְבֵין אֲחֵרִים וְלֹא בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה עֻזִּיָּה הַמֶּלֶךְ, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לִטֹּל לוֹ גְּדֻלָּה בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל קוֹנוֹ – כָּךְ נֶעֱנַשׁ,
הַמִּתְכַּוֵּן לִטֹּל לוֹ גְּדֻלָּה בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ וְלֹא בִּשְׁבִיל קוֹנוֹ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
{{הע-שמאל|דורש כושית–יסכה-סכים ביופיה, ומניח שיסכה היא שרה אימנו, שבגלל יופיה נלקחה לבית פרעה.
ר' אליעזר דורש גם את שמה של ציפורה בדרך דומה לזו של יסכה. האשה האידיאלית מצטיירת כאשה יפה במיוחד; והשוו לסוף הפיסקה.}}
&quot;עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית&quot;, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה רוֹאֶה אוֹתָהּ הָיָה מוֹדֶה בְּנֹיָהּ.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אֲבִי מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה&quot; ([[בראשית יא כט]]), שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר יִסְכָּה, אֶלָּא שֶׁהַכֹּל {{ב|סוֹכִין|מביטים}} בְּיָפְיָהּ,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה&quot; ([[בראשית יב טו]]).
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: צִפּוֹרָה – צְפוּ וּרְאוּ מַה נָּאָה.
{{הע-שמאל|כושית היא מבנות כוש בן חם, ואילו ציפורה היתה מבנות מדין, בן אברהם וקטורה. התשובה של המדרש היא שהאשה הכושית היא ציפורה, ומדובר במילת קוד ליופי ולמיוחדות.
'בן ימיני' הוא שאול, וגם אותו מכנים &quot;כוש&quot;.
גם ישראל מכונים &quot;כושיים&quot; בגלל ייחודם, וכך גם ברוך בן נריה.
המדרש אינו דן באפשרות שמשה נשא אשה נוספת על ציפורה. התיאור של אשת משה כ'כושית' מנוגד לאידיאל היופי של הזמן העתיק, ראו למשל [[שיר השירים א ו]].}}
&quot;הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית&quot;, וְכִי כּוּשִׁית הָיְתָה? וַהֲלֹא מִדְיָנִית הָיְתָה! שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת&quot; ([[שמות ב טז]]), וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כֻּשִׁית&quot;?
אֶלָּא, מַה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְעוֹרוֹ – כָּךְ צִפּוֹרָה מְשֻׁנָּה בְּנֹיָהּ יוֹתֵר מִכָּל הַנָּשִׁים.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;שִׁגָּיוֹן לְדָוִד אֲשֶׁר שָׁר לַה' עַל דִּבְרֵי כוּשׁ בֶּן יְמִינִי&quot; ([[תהלים ז א]]). וְכִי כּוּשִׁי הָיָה?
אֶלָּא, מַה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְעוֹרוֹ – אַף שָׁאוּל מְשֻׁנֶּה בְּמַרְאָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם&quot; ([[שמואל א ט ב]]).
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[עמוס ט ז]]). וְכִי כּוּשִׁים הָיוּ?
אֶלָּא, מַה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְעוֹרוֹ – אַף יִשְׂרָאֵל מְשֻׁנִּים בְּמִצְוֹת יוֹתֵר מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיִּשְׁמַע עֶבֶד מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי אִישׁ סָרִיס&quot; ([[ירמיה לח ז]]). וְכִי כּוּשִׁי הָיָה?
אֶלָּא, מַה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְעוֹרוֹ – כָּךְ הָיָה בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה מְשֻׁנֶּה בְּמַעֲשָׂיו יוֹתֵר מִכָּל בְּנֵי פַּלְטִין שֶׁל מֶלֶךְ.
{{הע-שמאל|ציפורה היתה 'כושית' ומיוחדת משאר הנשים לא רק ביופיה אלא גם במעשיה, ויופיה לא היה דומה לנזם זהב באף חזיר.}}
&quot;כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח&quot;. עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית&quot;!
אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח&quot;? יֵשׁ לְךָ אִשָּׁה נָאָה בְיָפְיָהּ וְלֹא בְמַעֲשֶׂיהָ, בְּמַעֲשֶׂיהָ וְלֹא בְיָפְיָהּ.
כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם&quot; ([[משלי יא כב]]).
זֹאת נָאָה בְנֹיָהּ וְנָאָה בְמַעֲשֶׂיהָ! לְכָךְ נֶאֱמַר: &quot;כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח&quot;.
}}

===פיסקה ק===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב ב''' 
{{הע-שמאל|בניגוד לנזירים הנוצריים, שנמנעו מפריה ורביה, המסורת היהודית היא שלא לפרוש ממנה; המקרה של משה אינו המקרה הרגיל.}}
'''&quot;וַיֹּאמְרוּ: הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה&quot;''' ([[במדבר יב ב]]), וַהֲלֹא אַף עִם הָאָבוֹת דִּבֵּר הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא פֵרְשׁוּ מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה! 
&quot;הֲלֹא גַּם בָּנוּ דִבֵּר&quot;, וְלֹא פֵרַשְׁנוּ מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה! 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה צט &quot;בינה לבין עצמה&quot;. ת&quot;ק ור' נתן חולקים בשאלה מה ראוי לעשות כשמתעוררת ביקורת על מנהיג: האם לפנות אליו ולבקרו בפניו (דעת ר' נתן) או להימנע מכך, ולהשאיר את הביקורת בינינו לבין עצמנו. שניהם מסכימים שמרים ואהרון נהגו כשורה. ניתן לנסח את המחלוקת בגבולות של מצוות תוכחה ([[ויקרא יט יז]]): האם הרב נחשב &quot;עמיתך&quot; או לא? – וראו [[בבא מציעא לא א]], ודברי הריטב&quot;א [[שיטה מקובצת על הש&quot;ס/בבא מציעא/פרק ב/דף לא#דף לא עמוד א|בשטמ&quot;ק שם.]]
ר' נתן טוען שמשה שמע את הביקורת ושתק, ולכן נאמר שהוא עניו מאד.}} 
&quot;וַיִּשְׁמַע ה'&quot;, מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיְתָה שָׁם בְּרִיָּה, אֶלָּא בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן דִּבְּרוּ בוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּשְׁמַע ה'&quot;. 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אַף בְּפָנָיו שֶׁל מֹשֶׁה דִּבְרוּ בוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּשְׁמַע ה' וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד&quot; ([[במדבר יב ב]]-ג), אֶלָּא שֶׁכָּבַשׁ מֹשֶׁה עַל הַדָּבָר! 
}}

===פיסקה קא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב ג''' 
{{הע-שמאל|לשון היחיד בבמדבר כא נדרשת שמשה עצמו הרג את סיחון ואת עוג, ומכאן שלא היה קטן בגופו.}}
'''&quot;וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד&quot;''' – עָנָו בְּדַעְתּוֹ. אַתָּה אוֹמֵר עָנָו בְּדַעְתּוֹ, אוֹ {{ב|עָנָו בְּגוּפוֹ|קטן}}? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי&quot; ([[במדבר כא לד]]); יָרַד עַל סִיחוֹן וַהֲרָגוֹ, יָרַד עַל עוֹג וַהֲרָגוֹ. 
{{הע-שמאל|שתי הוכחות שמשה היה עשיר: בשמות יא מסופר על גדולתו בעיני המצרים, בהקשר של שאילת הכלים, ומכאן שמשה שאל בעצמו הרבה כלים מהמצרים; והלוחות השניים נכתבו על אבני ספיר שהיו מרכושו של משה, שנאמר &quot;לך&quot; – משלך.
הדרשות מציגות את משה כאדם גדול בגופו ועשיר, ואינן מוצאות פסול בעושר ובכח פיזי.}}
דָּבָר אַחֵר: &quot;עָנָו מְאֹד&quot; – עָנָו בְּדַעְתּוֹ. אַתָּה אוֹמֵר עָנָו בְּדַעְתּוֹ, אוֹ {{ב|עָנָו בְּמָמוֹנוֹ|עני}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד&quot; וְגוֹ' ([[שמות יא ג]]). 
וְכֵן מָצִינוּ שֶׁהַסַּפִּיר שֶׁל לוּחוֹת – שֶׁל מֹשֶׁה הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בָּעֵת הַהִיא אָמַר ה' אֵלַי: פְּסָל '''לְךָ''' שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים&quot; ([[דברים י א]]). 
וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהַלֻּחֹת '''מַעֲשֵׂה''' אֱלֹהִים הֵמָּה&quot; ([[שמות לב טז]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּ'''מַעֲשֵׂה''' לִבְנַת הַסַּפִּיר&quot; ([[שמות כד י]]). 
מַקִּישׁ מַעֲשֶׂה לְמַעֲשֶׂה: מַה מַּעֲשֶׂה הָאָמוּר לְהַלָּן – שֶׁל סַפִּיר, אַף מַעֲשֶׂה הָאָמוּר כָּאן – שֶׁל סַפִּיר! 
{{הע-שמאל|המחלוקת היא האם &quot;אשר על פני האדמה&quot; מוציא את המתים או כולל אותם ומוציא את מלאכי השרת. וראו [[בראשית רבה נה ו]].}}
&quot;מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה&quot; – וְלֹא מֵאָבוֹת! רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף מֵאָבוֹת! 
אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִכֹּל הָאָדָם '''אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה'''&quot;? – וְלֹא מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת! 
}}

===פיסקה קב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב ד-ה''' 
{{הע-שמאל|ההתגלות הפתאומית היא התשובה לביקורת של אהרון ומרים: משה התירא שמא אם יעסוק בפריה ורביה יהיה טמא קרי ולא יוכל להתנבא, וראו [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנז|ספרי דברים שנז,]] שמשה לא היה יודע מראש מתי יזכה לנבואה; ולכן לא היה יכול להתקרב לציפורה.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' פִּתְאֹם אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל מִרְיָם&quot;''' ([[במדבר יב ד]]), רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: פִּתְאֹם נִתְיָרֵא מֹשֶׁה, בְּפִתְאֹם נִדְבַּר עִמּוֹ. 

'''&quot;צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁשְּׁלָשְׁתָּם נִקְרְאוּ בְּדִבּוּר אֶחָד, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יְכוֹלָה לְדַבֵּר וּמַה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָאֹזֶן לִשְׁמֹעַ. {{הע-שמאל|על דיבורו של הקב&quot;ה כמה דברים כאחד ראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ח|מכילתא שירה ח,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|שם בחדש ז,]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|לעיל פיסקה מב.]]}}
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר&quot; ([[שמות כ א]]); &quot;אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי&quot; ([[תהלים סב יב]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה' וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע&quot; ([[ירמיה כג כט]]). 
{{הע-שמאל|הקב&quot;ה נלחם לבדו – דורש איש' לשון יחיד; הסיטואציה מוגדרת כמלחמה כנגד מרים ואהרון.}}
'''&quot;וַיֵּרֶד ה' בְּעַמּוּד עָנָן וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל&quot;''' ([[במדבר יב ה]]), שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: 
מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה – יוֹצֵא בִּבְנֵי אָדָם מְרֻבִּים, וּכְשֶׁהוּא יוֹצֵא לְשָׁלוֹם – אֵינוֹ יוֹצֵא אֶלָּא בִּבְנֵי אָדָם מוּעָטִים. 
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה – אֵינוֹ יוֹצֵא אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot; ([[שמות טו ג]]). 
וּכְשֶׁהוּא בָּא בְּשָׁלוֹם – בַּאֲלָפִים וּרְבָבוֹת הוּא בָא, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן&quot; ([[תהלים סח יח]])! 
{{הע-שמאל|ארבע סיבות מדוע הוציא הקב&quot;ה רק את אהרון ומרים: כדי שלא יראה לישראל כאילו גם משה ננזף; כדי להמחיש את ההיפרדות שלהם ממשה, כדי שמשה לא ישמע את הנזיפה לאהרון, וכדי שלא ישמע את שבחו שלו.}}
'''&quot;וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם&quot;''', מִפְּנֵי מַה לֹּא יָצָא מֹשֶׁה עִמָּהֶם? שֶׁלֹּא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: אַף מֹשֶׁה הָיָה עִמָּהֶם בִּכְלַל הַכַּעַס. 
דָּבָר אַחֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאָדָם רוֹצֶה לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ, {{ב|לֹא יֹאמַר לוֹ: &quot;קְרַב אֵלֶיךָ&quot;, אֶלָּא מוֹשְׁכוֹ בְּמַה שֶׁרוֹצֶה, וּמְדַבֵּר עִמּוֹ.|לא ידבר עם חברו בסביבה של החבר, אלא ימשוך את החבר אליו וידבר אתו בצנעה.}} 
דָּבָר אַחֵר: שֶׁלֹּא יִשְׁמַע גְּנוּתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן. 
{{הע-שמאל|ר' אלעזר לומד מהפסוקים על נח שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו אבל לא את כל שבחו; ר' אליעזר לומד את ההיתר לומר מקצת שבחו בפניו מקל וחומר על היחס לקב&quot;ה.}}
דָּבָר אַחֵר: שֶׁאֵין אוֹמְרִים שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם בְּפָנָיו. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: מָצִינוּ שֶׁאוֹמְרִים מִקְצָת שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם בְּפָנָיו, 
שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּנֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה&quot; ([[בראשית ז א]]), 
וְשֶׁלֹּא בְּפָנָיו הוּא אוֹמֵר &quot;אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו&quot; ([[בראשית ו ט]]).
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מָצִינוּ שֶׁאוֹמְרִים מִקְצָת שִׁבְחוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ&quot; ([[תהלים סו ג]]). אִם אוֹמְרִים מִקְצָת שִׁבְחוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם – קַל וָחֹמֶר לְבָשָׂר וָדָם! 
}}

===פיסקה קג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב ו-ח''' 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה צט. למרות שהקב&quot;ה מתכוון לנזוף במרים ובאהרון, הוא פונה אליהם בדרך בקשה.
רשב&quot;י דורש את הפסוק בדגש על 'שמעו': מרים ואהרון לא שמעו את דבריו ונכנסו לתוכם לפני שהקשיבו; וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ה#משנה ז|אבות ה ז,]] שחכם לא נכנס לדברי חברו.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי&quot;''' ([[במדבר יב ו]]), אֵין &quot;נָא&quot; אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה.  
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם דִּבֵּר בְּתַחֲנוּנִים, קַל וָחֹמֶר לְבָשָׂר וָדָם. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי&quot;? 
אֶלָּא שֶׁבִּקְּשׁוּ לִכָּנֵס לְתוֹךְ דִּבְרֵי הַמָּקוֹם; אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: הַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁאַחֲרִישׁ! קַל וָחֹמֶר שֶׁלֹּא יִהְיֶה אָדָם נִכְנָס לְתוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ. 
{{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה קא. ר' יוסי מרחיב את גדולת משה מעל זאת של המלאכים.
בנושא שעליו דברו אהרון ומרים, ההתרחקות מציפורה – משה קיבל הוראה ישירה מהקב&quot;ה!}}
'''&quot;אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם ה' בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע&quot;'''. 
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר עִם הַנְּבִיאִים בַּחֲלוֹם וּבְחֶזְיוֹן, כָּךְ אֲנִי מְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה&quot;''' ([[במדבר יב ז]])! 
'''&quot;בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא&quot;''' – חוּץ מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת! רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת! 
'''&quot;פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ&quot;''' ([[במדבר יב ח]]) – פֶּה אֶל פֶּה אָמַרְתִּי לוֹ לִפְרֹשׁ מִן הָאִשָּׁה. 
{{הע-שמאל|אפילו משה המלאכים וחיות הקודש אינם יכולים לראות את פני הקב&quot;ה; המלאכים וחיות הקדש (&quot;חי&quot;) גם לא יודעים את מקומו ומשבחים אותו בלי לדעת היכן הוא אלא &quot;ממקומו&quot; – מכל מקום שבו הוא נמצא. לפיכך יש לומר שמשה שמע את דברי ה', והשמיעה נחשבת כמראה הקב&quot;ה.
אבל אדם זוכה לראות את הקב&quot;ה בעת מותו! ועל משה נאמר במותו &quot;אשר ידעו ה' פנים אל פנים&quot;, וראו [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנז|ספרי דברים שנז.]]}}
'''&quot;בְּמַרְאֶה&quot;''' – זֶה מַרְאֵה דִבּוּר. אַתָּה אוֹמֵר זֶה מַרְאֵה דִבּוּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מַרְאֵה שְׁכִינָה?  
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי&quot;''' ([[שמות לג כ]]). 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: &quot;הָאָדָם&quot; – כִּשְׁמוֹעוֹ; &quot;וָחָי&quot; – אֵלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת! 
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן הַתֵּימָנִי: אֵינִי כִּמְבַטֵּל דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא, אֶלָּא כְּמוֹסִיף עַל דְּבָרָיו: &quot;אָדָם&quot; – כִּשְׁמוֹעוֹ; &quot;וָחָי&quot; – אֵלּוּ חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. 
רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא שֶׁאֵינָן רוֹאִין, אֶלָּא אַף שֶׁאֵינָן יוֹדְעִין אֶת מְקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ&quot;''' ([[יחזקאל ג יב]]). 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי&quot;'''? כְּשֶׁהוּא חַי אֵינוֹ רוֹאֶה, אֲבָל רוֹאֶה הוּא בִּשְׁעַת מִיתָה. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר '''&quot;לְפָנָיו יִכְרְעוּ כָּל יוֹרְדֵי עָפָר וְנַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה&quot;''' ([[תהלים כב ל]]). 
{{הע-שמאל|נבואת משה אינה בחזיונות, משלים וחידות אלא היא בלשון חד משמעית.}}
'''&quot;וְלֹא בְחִידֹת&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;בֶּן אָדָם חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל&quot;''' ([[יחזקאל יז ב]]). 
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר עִם הַנְּבִיאִים בְּחִידוֹת וּבִמְשָׁלִים – כָּךְ אֲנִי מְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא בְחִידֹת&quot;'''. 
{{הע-שמאל|בנקרת הצור זכה משה לראות את אחוריו של הקב&quot;ה, אבל אפילו הוא לא ראה את פניו בחייו.
בהמשך מוסבר שראיית הפנים היא פתרון שאלת הגמול: מדוע יש צדיק ורע לו ורשע וטוב לו. משה לא ידע את התשובה, וזה המובן של אי ראיית הפנים. הוא הביט באחוריו של הקב&quot;ה, כלומר ידע על העולם הבא שבו יפוצו הסובלים ויענשו החוטאים.}}
'''&quot;וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט&quot;''' – זֶה מַרְאֵה אֲחוֹרַיִם. אַתָּה אוֹמֵר זֶה מַרְאֵה אֲחוֹרַיִם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא זֶה מַרְאֵה פָנִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי&quot;''' ([[שמות לג כג]]) – זֶה מַרְאֵה אֲחוֹרַיִם, '''&quot;וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ&quot;''' – אֵלּוּ מַרְאֵה פָנִים! 
וְאוֹמֵר '''&quot;וַיִּפְרֹשׂ אוֹתָהּ לְפָנַי וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר&quot;''' ([[יחזקאל ב י]]), וַהֲלֹא אַף קַלֵּי הַדַּעַת וְהַהֶדְיוֹטוֹת עוֹשִׂים כֵּן! 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;פָּנִים&quot; וְ&quot;אָחוֹר&quot;? &quot;פָּנִים&quot; בָּעוֹהָ&quot;ז וְ&quot;אָחוֹר&quot; לְעוֹהָ&quot;ב! 
&quot;פָּנִים&quot; – שַׁלְוָתָם שֶׁל רְשָׁעִים וְיִסּוּרִים שֶׁל צַדִּיקִים בָּעוֹהָ&quot;ז, וְ&quot;אָחוֹר&quot; – מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים וּפֻרְעָנוּתָם שֶׁל רְשָׁעִים לְעוֹהָ&quot;ב. 
'''&quot;וְכָתוּב אֵלֶיהָ קִינִים וָהֶגֶה וָהִי&quot;''' ([[יחזקאל ב י]]) – קִינִים שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;קִינָה הִיא וְקוֹנְנוּהָ בְּנוֹת&quot;''' וְגוֹ' ([[יחזקאל לב טז]]). 
&quot;וָהֶגֶה&quot; שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר&quot;''' ([[תהלים צב ד]]). 
&quot;וָהִי&quot; שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;הוָה עַל הוָה תָּבוֹא&quot;''' ([[יחזקאל ז כו]]). 
{{הע-שמאל|משה אינו אדם רגיל אלא הוא נחשב כעבדו וכידו הארוכה של הקב&quot;ה. לכן כל פגיעה בו היא פגיעה בקב&quot;ה, המעניק לו גיבוי מלא.
הקב&quot;ה יודע ומאשר כל מה שעושה משה, ואין לטעון שמשה עושה דברים שאינם ידועים לו.}}
'''&quot;וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי&quot;''', אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה&quot;, אֶלָּא שֶׁתַּחַת שֶׁדִּבַּרְתֶּם בִּי, דִּבַּרְתֶּם בְּעַבְדִּי מֹשֶׁה. 
מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ אַפּוֹטְרוֹפּוֹס בַּמְּדִינָה, וְהָיוּ בְנֵי הַמְּדִינָה מְדַבְּרִים בְּפָנָיו. 
אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: לֹא בְעַבְדִּי דִבַּרְתֶּם, אֶלָּא בִי דִבַּרְתֶּם! 
וְאִם תֹּאמְרוּ 'אֵינִי מַכִּיר בְּמַעֲשָׂיו' – זוֹ קָשָׁה מִן הָרִאשׁוֹנָה! 
}}

===פיסקה קד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב ט'''
{{הע-שמאל|אין לכעוס ולהעניש בלי להודיע לחוטא על מה הכעס, בניגוד לנסיון שעבר על איוב שלא הודיעו לו על מה סבל; והשוו לעיל פיסקה קג, שלומדים מכאן לקח ליחסים בין-אישיים. 
אהרון ומרים נענשו בנידוי, למרות שהדבר לא מפורש בכתוב.
הדרשה מצדיקה את איוב!}}
'''&quot;וַיִּחַר אַף ה' בָּם וַיֵּלַךְ&quot;''' ([[במדבר יב ט]]), מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעָם סִרְחוֹנָם – אַחַר כָּךְ גָּזַר עֲלֵיהֶם נִדּוּי.
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם לֹא כָעַס עַל בָּשָׂר וָדָם עַד שֶׁהוֹדִיעוֹ סִרְחוֹנוֹ,
קַל וָחֹמֶר לְבָשָׂר וָדָם, שֶׁלֹּא יִכְעַס עַל חֲבֵרוֹ עַד שֶׁיּוֹדִיעוֹ סִרְחוֹנוֹ.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִפְּנֵי מַה הוֹדִיעָם סִרְחוֹנָם וְאַחַר כָּךְ גָּזַר עֲלֵיהֶם נִדּוּי?
שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר אִיּוֹב &quot;הוֹדִיעֵנִי עַל מַה תְּרִיבֵנִי&quot; ([[איוב י ב]])!
}}

===פיסקה קה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב י-יג''' 
{{הע-שמאל|מרים הצטרעה רק אחרי שהענן סר מעל האהל, כי הקב&quot;ה חיבב אותה אפילו כשחטאה, קל וחומר בעת רצון, שאין בה כעס.}}
'''&quot;וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל&quot;''' ([[במדבר יב י]]), 
מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁאָמַר לַפֵּדָגוֹג: 'רְדֵה אֶת בְּנִי, אֲבָל מִשֶּׁאָלֵךְ לִי רְדֵהוּ', מִפְּנֵי שֶׁרַחֲמֵי הָאָב עַל הַבֵּן. 
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם חָס הַמָּקוֹם עַל הַצַּדִּיקִים בִּשְׁעַת כַּעַס – קַל וָחֹמֶר בִּשְׁעַת רָצוֹן, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כֹּה אָמַר ה', בְּעֵת רָצוֹן עֲנִיתִיךָ&quot; ([[ישעיה מט ח]])! 
{{הע-שמאל|הצרעת של מרים ושל משה היתה &quot;כשלג&quot;, כלומר לבנה במיוחד, כי עורם הטבעי היה לבן. וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א|נגעים א א.]] עור לבן נחשב ליפה במיוחד, וראו [[שיר השירים א ו]].}}
'''&quot;וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁנִּצְטָרְעָה בְּעַזָּה; לְלַמֶּדְךָ שֶׁנְּקִיַּת בָּשָׂר הָיְתָה. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' לוֹ עוֹד: הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ... מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג&quot; וְגוֹ' ([[שמות ד ו]]), לְלַמֶּדְךָ שֶׁנְּקִיֵּי בָּשָׂר הָיוּ. 
 {{הע-שמאל|לפי דעת ת&quot;ק אהרון הצטרע גם הוא, וראו לעיל פיסקה קד, שהוא התנדה.
ר' יהודה בן בתירא מתנגד לפרשנות הזאת, ואולי רק לחשיפת האפשרות הזאת, כי הוא רוצה לשמור על כבודו של אהרון. מאותה סיבה הוא מתנגד גם לדרשה שצלפחד היה המקושש (ראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיג|לקמן קיג]]) ולדעה שנידו את עקביא בן מהללאל, וראו את דבריו [[ביאור:משנה עדיות פרק ה#משנה ו|בעדיות ה ו.]]}}
'''&quot;וַיִּפֶן אַהֲרֹן&quot;''' – שֶׁנִּפְנָה מִצָּרַעְתּוֹ!
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: עָתִיד לִיתֵּן אֶת הַחֶשְׁבּוֹן כָּל מִי שֶׁאוֹמֵר 'נִתְנַגַּע אַהֲרֹן'! 
אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם כִּסָּה עָלָיו, וְאַתָּה מְגַלֶּה עָלָיו? 
וְעָתִיד לִיתֵּן אֶת הַחֶשְׁבּוֹן כָּל מִי שֶׁאוֹמֵר 'צְלָפְחָד מְקוֹשֵׁשׁ הָיָה'! אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם כִּסָּה עָלָיו, וְאַתָּה מְגַלֶּה עָלָיו? 
וְעָתִיד לִיתֵּן אֶת הַדִּין כָּל מִי שֶׁאוֹמֵר 'עֲקַבְיָה בֶּן מַהֲלַלְאֵל נִתְנַדָּה'! 
{{הע-שמאל|הצרעת נוצרה והתפתחה במהירות מול עיני אהרון.}}
'''&quot;וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם וְהִנֵּה מְצֹרָעַת&quot;''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָיָה רוֹאֶה אוֹתָהּ, הָיְתָה פוֹרַחַת בָּהּ! 

'''&quot;וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה: בִּי אֲדֹנִי, אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת&quot;''' ([[במדבר יב יא]]). 
אָמַר לוֹ: אִם שׁוֹגְגִים הָיִינוּ – מְחֹל לָנוּ! {{ב|כִּמְזִידִים|אל תעניש אותנו כמזידים}}.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ד|כלים א ד:]] טומאת המצורע היא חמורה כמעט כטומאת מת, ועצם כניסתו לבית מטמאת את כל התכולה.}}
'''&quot;אַל נָא תְהִי כַּמֵּת&quot;''' ([[במדבר יב יב]]), מַה הַמֵּת מְטַמֵּא בָּאֹהֶל – אַף מְצֹרָע מְטַמֵּא בְּבִיאָה. 
{{הע-שמאל|אהרון סבר כר' מאיר [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ה|בנגעים ב ה]] [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה רח|וכספרי דברים רח.]]}}
אָמַר אַהֲרֹן: נִמְצֵאתִי מַפְסִיד לַאֲחוֹתִי, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לֹא לְסוֹגְרָהּ, וְלֹא לְטַמְּאָהּ, וְלֹא לְטַהֲרָהּ. 
לְפִי דַּרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ, שֶׁהָיָה אַהֲרֹן דּוֹרֵשׁ: 'אֵין אָדָם רוֹאֶה בְּנִגְעֵי קְרוֹבָיו'. 
{{הע-שמאל|הדרשה מייחסת לאהרון פריטה על מיתרי האחווה שבין מרים למשה (ואכן הפשט אינו מובן); אך כדי לא לפגוע במשה שונו דברי אהרון לגוף שלישי; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פד|לעיל פיסקה פד.]]}}
'''&quot;אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ&quot;''', מֵרֶחֶם אִמֵּנוּ! אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב בַּדָּבָר! 
'''&quot;וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ&quot;''', חֲצִי בְשָׂרֵנוּ הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא&quot; ([[בראשית לז כז]]). 
{{הע-שמאל|מסביר את הצורך בפתיחה 'אל נא'. התפילה משמשת מודל הלכתי.}}
'''&quot;וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר: אֵל נָא, רְפָא נָא לָהּ&quot;''' ([[במדבר יב יג]]), בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, 
שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאָדָם רוֹצֶה לְבַקֵּשׁ שְׁאֵלוֹתָיו – צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי תַּחֲנוּנִים, וְאַחַר כָּךְ יְבַקֵּשׁ שְׁאֵלוֹתָיו. 
{{הע-שמאל|משה תבע תשובה מיידית לתפילתו. ראב&quot;ע מוסיף עוד שלוש דוגמאות לתפילה שנאמר בה 'לאמור'. בתפילות הללו בדרך כלל נענה משה בחיוב, חוץ מבתחינה שלו להכנס לא&quot;י.}}
&quot;אֶל ה' לֵאמֹר&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;? אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ: הֲשִׁיבֵנִי אִם מְרַפֵּא אַתָּה אוֹתָהּ אִם לָאו, 
עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: &quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ&quot; ([[במדבר יב יד]])! 
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וֶהֱשִׁיבוֹ עַל שְׁאֵלוֹתָיו. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר: הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלָי&quot; ([[שמות ו יב]]) – אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;, 
אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ: הֲשִׁיבֵנִי אִם אַתָּה גּוֹאֲלָם אִם לָאו. עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: &quot;עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה&quot; ([[שמות ו א]])! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר: יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר&quot; ([[במדבר כז טז]]), שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;, 
אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ: הֲשִׁיבֵנִי אִם אַתָּה מְמַנֶּה פַּרְנָסִים עֲלֵיהֶן אִם לָאו, 
עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן&quot; ([[במדבר כז יח]])! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר&quot; ([[דברים ג כג]]), אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;, 
אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ: הֲשִׁיבֵנִי אִם אֶכָּנֵס לָאָרֶץ אִם לָאו. עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַמָּקוֹם: &quot;רַב לָךְ&quot; ([[דברים ג כו]]). 
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;, אֶלָּא אָמַר לוֹ: הֲשִׁיבֵנִי אִם מְרַפֵּא אַתָּה אוֹתָהּ אִם לָאו, 
עַד שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: &quot;וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ&quot;. 
{{הע-שמאל|שתי התשובות הראשונות סותרות זו את זו: הראשונה מבטאת אי נשיאת פנים של משה למרים, והשניה מבטאת יחס מיוחד של משה לאחותו, כדי לזרז את ריפויה. התשובה השלישית עוסקת בנראות של משה בעיני הציבור, המעריץ אותו.}}
&quot;אֵל נָא, רְפָא נָא לָהּ&quot;, מִפְּנֵי מָה לֹא הֶאֱרִיךְ מֹשֶׁה בַּתְּפִלָּה? שֶׁלֹּא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: מִפְּנֵי שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ, הוּא עוֹמֵד וּמַרְבֶּה בַּתְּפִלָּה. 
דָּבָר אַחֵר: שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין: אֲחוֹתוֹ נְתוּנָה בְּצָרָה, וְהוּא עוֹמֵד וּמַרְבֶּה בַּתְּפִלָּה. 
דָּבָר אַחֵר: לֹא זֶהוּ מֹשֶׁה, שֶׁמִּתְפַּלֵּל וְהַמָּקוֹם שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתוֹ, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ&quot; ([[איוב כב כח]]), וְאוֹמֵר: &quot;אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה&quot; ([[ישעיה נח ט]]). 
{{הע-שמאל|משה מייצג את שתי הקיצוניות באורך התפילה, ונוהג בכל מקרה לפי השעה; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ג|מכילתא ויהי ג,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע|שם ויסע א]] וכן, כסיפור – ב[[ברכות לד א]].}}
שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: עַד כַּמָּה יַאֲרִיךְ אָדָם בַּתְּפִלָּה? אָמַר לָהֶם: אַל יַאֲרִיךְ יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' כָּרִאשֹׁנָה, אֶת אַרְבָּעִים הַיּוֹם וְאֶת אַרְבָּעִים הַלַּיְלָה&quot; ([[דברים ט יח]]). 
וְעַד כַּמָּה יְקַצֵּר בַּתְּפִלָּה? אָמַר לָהֶם: אַל יְקַצֵּר יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֵל נָא, רְפָא נָא לָהּ&quot;! יֵשׁ שָׁעָה לְקַצֵּר, וְיֵשׁ שָׁעָה לְהַאֲרִיךְ! 
}}

===פיסקה קו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב יד-טז'''
{{הע-שמאל|ראו [[י&quot;ג מדות דר' ישמעאל#ג|יג מידות דר' ישמעאל,]] קל וחומר, שמכאן לומדים את ההגבלה של 'דיו לבא מן הדין להיות כנידון': למרות שנזיפה מהקב&quot;ה חמורה מנזיפה מאב בשר ודם אין מרים צריכה להיסגר יותר משבעה ימים.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים&quot;''' ([[במדבר יב יד]]),
רַבִּי אֲחַי בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: שְׁתֵּי נְזִיפוֹת נִזְפָּה: אִלּוּ אָבִיהָ בָּשָׂר וָדָם נְזָפָהּ – עַד שֶׁתְּהֵא מֻכְלֶמֶת שִׁבְעָה!
אוֹ, מָה אָבִיהָ בָּשָׂר וָדָם שִׁבְעָה, מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אַרְבָּעָה עָשָׂר?
דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן: מָה אָבִיהָ בָּשָׂר וָדָם שִׁבְעָה, אַף מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שִׁבְעָה!
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קה, שאהרון לא היה יכול להסגיר ולטהר את מרים כי היה אחיה. לפיכך נעשו הדברים ע&quot;י הקב&quot;ה, שפסק לה שבעה ימי הסגר. דרשה המנסה להמעיט בחטאה של מרים, ולתאר את הצרעת שלה כהזדמנות לקבל שכר!}}
'''&quot;תִּסָּגֵר&quot;''' – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְגִּירָהּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טִמְּאָהּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טִהֲרָהּ!
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ט|סוטה א ט,]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/ד#ב|ותוספתא שם ד ב,]] והלכה ד שם, העוסקות בעצמות יוסף ובקבורת משה, וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי|פתיחתא למכילתא ויהי.]] מרים ומשה זכו ביותר ממה שעשו, כי מדה טובה מרובה; לכן למרים לא המתינה רק נערה אחת במשך שעה אחת, אלא כל ישראל וענני הכבוד וכו' במשך שבעה ימים; וכן משה זכה לא רק לקבורה אלא גם ללווייה ע&quot;י הקב&quot;ה והמלאכים.}}
'''&quot;וְהָעָם לֹא נָסַע&quot;''' ([[במדבר יב טו]]), לְלַמֶּדְךָ שֶׁבַּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד – בָּהּ מוֹדְדִים לוֹ.
מִרְיָם הִמְתִּינָה לְמֹשֶׁה שָׁעָה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק&quot;''' ([[שמות ב ד]]).
לְפִיכָךְ עִכֵּב לָהּ הַמָּקוֹם שְׁכִינָה וְאָרוֹן, כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְיִשְׂרָאֵל, וְשִׁבְעָה עַנְנֵי כָבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם&quot;'''.
יוֹסֵף זָכָה בְּעַצְמוֹת אָבִיו, וְאֵין בְּאֶחָיו גָּדוֹל הֵימֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת אָבִיו... וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים&quot;''' ([[בראשית נ ז]]-ט).
מִי לָנוּ גָדוֹל מִיּוֹסֵף, שֶׁלֹּא נִתְעַסֵּק בּוֹ אֶלָּא מֹשֶׁה עַצְמוֹ!
מֹשֶׁה זָכָה בְּעַצְמוֹת יוֹסֵף, וְאֵין בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף&quot;''' וְגוֹ'.
מִי לָנוּ גָדוֹל מִמֹּשֶׁה, שֶׁלֹּא נִתְעַסֵּק בּוֹ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ נְבוֹ&quot;''' ([[דברים לד ו]]).
{{הע-שמאל|ר' יהודה מתאר את הלווייה שנערכה למשה ע&quot;י הקב&quot;ה והמלאכים, על סמך הסתירה באשר למקומו של הר נבו וע&quot;פ הפסוק 'ויקבור אותו' – הקב&quot;ה קבר את משה.}}
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִלְמָלֵא מִקְרָא שֶׁכָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ! הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: '''&quot;עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ&quot;''' ([[דברים לב מט]]).
זֶה נַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וּבְנֵי רְאוּבֵן בָּנוּ אֶת חֶשְׁבּוֹן וְאֶת אֶלְעָלֵה וְאֶת קִרְיָתָיִם וְאֶת נְבוֹ&quot;''' ([[במדבר לב לז]]).
וְלֹא נִקְבַּר אֶלָּא בְּתוֹךְ נַחֲלָתוֹ שֶׁל גָּד, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וּלְגָד אָמַר: בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד... וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן&quot;''' ([[דברים לג כ]]-כא).
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה נָתוּן עַל יָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַרְבַּעַת מִילִין, מֵחֶלְקוֹ שֶׁל רְאוּבֵן לְחֶלְקוֹ שֶׁל גָּד.
וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְקַלְּסִים אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים: '''&quot;צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[דברים לג כא]]).
וְלֹא מֹשֶׁה בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל הַצַּדִּיקִים – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹסְפָם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ&quot;''' ([[ישעיה נח ח]]).
{{הע-שמאל|המילים שנראות מיותרות 'ויהיו בחצרות' שבסוף הפרק הקודם משמשות את הדרשן לדרשה שיצאו מחצרות וחזרו לשם כדי להמתין למרים, ורק אחרי שחזרה למחנה נסעו שוב.}}
'''&quot;נָסְעוּ הָעָם חֲצֵרוֹת וַיִּהְיוּ בַּחֲצֵרוֹת&quot;''' ([[במדבר יא לה]]), וְכִי שְׁתֵּי 'חֲצֵרוֹת' הָיוּ, שֶׁנָּסְעוּ מִזּוֹ וְחָנוּ בָזוֹ?
אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁנָּסְעוּ יִשְׂרָאֵל – לֹא הִסְפִּיקוּ לַהֲלֹךְ עַד שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁנִּצְטָרְעָה מִרְיָם, וְחָזְרוּ וְחָנוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם.
לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם מֵחֲצֵרוֹת&quot;''' ([[במדבר יב טז]]).
}}</text>
      <sha1>carmp7uysax8kr1oaqfwwjnexblkrf0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי במדבר/שלח</title>
    <ns>106</ns>
    <id>458579</id>
    <revision>
      <id>3011428</id>
      <parentid>2792891</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T14:21:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011428</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="154067" sha1="k6vcnr4jfa3apkucvjh1iulfhptstfd" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת שלח לך==

===פיסקה קז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''עַל בַּמִּדְבָּר טו ב-יג''' 
{{הע-שמאל|מצוות הנסכים חלה רק לאחר ההתישבות בארץ, 14 שנים אחרי הכניסה לה. ר' ישמעאל דורש את הדין הזה מ'כי תבואו... מושבותיכם', אבל ר' עקיבא מקשה, שהמילה 'מושבותיכם' נמצאת גם במצוות השבת, שאינה תלויה בארץ ישראל;
ר' ישמעאל נאלץ להחריג את השבת ולטעון שבגלל חומרתה היא נוהגת גם בחו&quot;ל, אבל שאר המצוות שנזכר בהן &quot;מושבותיכם&quot; נוהגות רק בא&quot;י.}}
'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מֹשְׁבֹתֵיכֶם&quot;''' ([[במדבר טו ב]]), 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא נִתְחַיְּבוּ יִשְׂרָאֵל בִּנְסָכִים אֶלָּא מִבִּיאָתָן לָאָרֶץ וָאֵילָךְ, אַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אַתָּה אוֹמֵר אַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּכְנִיסָתָם לָאָרֶץ מִיָּד? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ&quot; ([[דברים יז יד]]). 
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ בִּיאוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לְאַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה. 
אַף פּוֹרֵט אֲנִי לְכָל בִּיאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא לְאַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה. 
לְלַמֶּדְךָ שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;מֹשְׁבֹתֵיכֶם&quot; – בָּאָרֶץ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;שַׁבָּת הִוא לַה' בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם&quot; ([[ויקרא כג ג]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּ&quot;ל? 
אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אֵין צָרִיךְ! מָה אִם מִצְוֹת, קַלּוֹת, נוֹהֲגוֹת בְּחוּ&quot;ל וּבָאָרֶץ, שַׁבָּת, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בָּאָרֶץ וּבְחוּ&quot;ל? 
{{הע-שמאל|התלמיד מודה לר' עקיבא שנסכי ציבור הוקרבו גם במדבר, אבל לדעתו נסכי יחיד הוקרבו רק בא&quot;י, כדלעיל.
רשב&quot;י לומד מכאן שנסכים הוקרבו בבמות יחיד, בניגוד לדעת ר' מאיר [[ביאור:תוספתא/זבחים/יג#ה|בתוספתא זבחים יג ה.]]}}
אָמַר אֶחָד מִתַּלְמִידֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב '''הַיָּחִיד''' בִּנְסָכִים אֶלָּא מִבִּיאָתָן לָאָרֶץ. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ עַל הַנְּסָכִים, שֶׁיְּהוּ קְרֵבִים בַּבָּמָה. 
{{הע-שמאל|במקדש היו עשר מנורות (ראו [[מלכים א ז מט]]) ועשרה כיורים (ראו [[מלכים א ז לח]]); לכן יש צורך להגביל את כמות הנסכים.}}
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַּדִּין: 
הוֹאִיל וּמָצִינוּ שֶׁרִבָּה כְּלֵי בֵית עוֹלָמִים מִכְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד, כָּךְ נְרַבֶּה נִסְכֵּי בֵית עוֹלָמִים מִנִּסְכֵי אֹהֶל מוֹעֵד?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זָבַח&quot; ([[במדבר טו ג]])! 
מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה כְּלֵי בֵית עוֹלָמִים מִכְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד – לֹא רִבָּה בַּנְּסָכִים! 
{{הע-שמאל|הדרשה פותחת בצמצום חובת הנסכים מ&quot;אשה&quot; ל&quot;עולה&quot;, מרחיבה אותה גם לשלמים ולתודה, מגבילה שוב דווקא לקרבנות רשות של היחיד (בניגוד לחטאת ולאשם), וחוזרת ומרחיבה גם לעולות ושלמי ציבור.}}
&quot;וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה'&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁכָּל הַקָּרֵב לָאִשִּׁים יִטְעוֹן נְסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עֹלָה&quot;. 
אֵין לִי אֶלָּא עוֹלָה, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַשְּׁלָמִים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;זֶבַח&quot;. תּוֹדָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''אוֹ''' זֶבַח&quot;. 
מַשְׁמָע מֵבִיא אֵלּוּ, וּמֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ בִנְדָבָה&quot;. לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא קָדָשִׁים הַבָּאִים בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה. 
מַשְׁמָע מוֹצִיא אֲנִי אֶת אֵלּוּ, וּמוֹצִיא אֶת עוֹלַת חוֹבָה הַבָּאָה בָּרְגָלִים? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;בְּמוֹעֲדֵיכֶם&quot; – לְהָבִיא אֶת עוֹלַת חוֹבָה הַבָּאָה בָּרְגָלִים. 
מַשְׁמָע מֵבִיא אֶת עוֹלַת חוֹבָה הַבָּאָה בָּרְגָלִים, וּמֵבִיא אֶת חַטַּאת חוֹבָה הַבָּאָה בָּרְגָלִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְכִי תַעֲשֶׂה בֶן בָּקָר עֹלָה אוֹ זָבַח&quot; ([[במדבר טו ח]]), בֶּן בָּקָר הָיָה בִּכְלָל, וְיָצָא מוֹצֵא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל. 
מַה בֶּן בָּקָר, שֶׁהוּא בָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, וְטָעוּן נְסָכִים – כָּךְ כָּל הַבָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה יִטְעוֹן נְסָכִים. 
יָצְאוּ חַטָּאת וְאָשָׁם, שֶׁאֵין בָּאִין בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, שֶׁלֹּא יִטְעֲנוּ נְסָכִים. 
{{הע-שמאל|כאן מצמצם ר' יאשיה את חובת הנסכים לקרבנות בהמה. ר' יונתן מסיק זאת מאיזכור השלמים, שאינם נוהגים בעוף, ולומד מהפסוק שמתנדב עולה או שלמים סתם יכול להסתפק בהבאת עולה מבקר '''או''' מצאן, ואינו חייב להביא גם מהבקר וגם מהצאן.
דרשה דומה נדרשת גם על ויקרא א, לגבי עולה – וממנה לומדים שגם קרבן הפסח יכול להיות מן הכבשים '''או''' מן העיזים, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה ד|מכילתא פסחא ד.]]}}
&quot;לַעֲשׂוֹת רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן&quot; ([[במדבר טו ג]]), לָמָּה נֶאֱמַר?  
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זָבַח&quot; שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף עוֹלַת הָעוֹף תִּטְעַן נְסָכִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן&quot;. יָצְאתָה עוֹלַת הָעוֹף, שֶׁלֹּא תִטְעַן נְסָכִים – דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה, 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ! שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;אוֹ זָבַח&quot;: מַה זֶּבַח – מִין בְּהֵמָה, אַף עוֹלָה – מִין בְּהֵמָה. 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לַעֲשׂוֹת רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן&quot;? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זָבַח&quot;. 
שֶׁאִם אָמַר 'הֲרֵי עָלַי עוֹלָה' וּ'שְׁלָמִים', שׁוֹמֵעַ אֲנִי {{ב|יָבִיא מִשְּׁנֵיהֶם כְּאֶחָת|גם בקר וגם צאן}}? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִן הַבָּקָר '''אוֹ''' מִן הַצֹּאן&quot;. 
מַגִּיד שֶׁמֵּבִיא מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ! וּמִכָּאן אַתָּה לָמֵד לְפֶסַח. 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ&quot; ([[שמות יב ה]]). 
מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אַתָּה אוֹמֵר מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אוֹ יָבִיא מִשְּׁנֵיהֶם כְּאֶחָת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ מִן הַכְּבָשִׂים '''אוֹ''' מִן הָעִזִּים&quot; ([[ויקרא א י]]) וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר. 
וּמָה עוֹלָה, חֲמוּרָה, כְּשֵׁרָה לָבֹא מִין אֶחָד; פֶּסַח, הַקַּל, דִּין הוּא שֶׁיִּכְשַׁר לָבֹא מִין אֶחָד. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ&quot;? מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. 
{{הע-שמאל|איסי מנסה ללמוד את ההלכה מכבשי עצרת, ששניהם מאותו מין (כבשים), למרות שהם שנים. הראיה נדחית, כי כבשי עצרת הם קרבן נדיר, המתקיים רק פעם בשנה; הוא חוזר ומנסה ללמוד אותה משעירי חטאות הציבור, המובאים ביום כיפור, במועדים ובראשי חדשים, וכולם שעירי עיזים – ועדיין הנסיון נדחה, כי אין קרבנות אלו מוקרבים בימי חול; לבסוף הוא מנסה ללמוד זאת מחטאת היחיד – ושוב נדחה, כי חטאת היא קרבן חובה. לכן צריך את המילה המפורשת &quot;או&quot;.}}
אִיסֵּי בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: &quot;לַעֲשׂוֹת רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן&quot; – מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. 
אַתָּה אוֹמֵר מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אוֹ יָבִיא מִשְּׁנֵיהֶם כְּאֶחָד? 
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: וּמַה כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת, שֶׁהֵם זְקוּקִים לָבֹא שְׁנַיִם, כָּשְׁרוּ לָבֹא מִין אֶחָד. 
עוֹלָה, שֶׁאֵינָהּ זְקוּקָה לָבֹא שְׁנַיִם, אֵינוֹ דִּין שֶׁתִּכְשַׁר לָבֹא מִין אֶחָד? 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בִּשְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת, שֶׁמִּעֵט הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָן – לְפִיכָךְ כָּשְׁרוּ לָבֹא מִין אֶחָד. 
תֹּאמַר בָּעוֹלָה, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ – לְפִיכָךְ לֹא תִכְשַׁר לָבֹא אֶלָּא מִין שְׁנַיִם. 
וַהֲרֵי שְׂעִירֵי יוֹהַכִּ&quot;פ וּשְׂעִירֵי רֹ&quot;חַ יוֹכִיחוּ, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָם, וְכָשְׁרוּ לָבֹא מִין אֶחָד. 
וְהֵן יוֹכִיחוּ לָעוֹלָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ – תִּכְשַׁר לָבֹא מִין אֶחָד! 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בִּשְׂעִירֵי יוֹהַכִּ&quot;פ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָן – אֵינָן בָּאִים בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, לְפִיכָךְ כָּשְׁרוּ לָבֹא מִין אֶחָד. 
תֹּאמַר בָּעוֹלָה, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ וּבָאָה בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ – לְפִיכָךְ לֹא תִכְשַׁר לָבֹא אֶלָּא מִין שְׁנַיִם? 
הֲרֵי חַטָּאת תּוֹכִיחַ, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ, וּכְשֵׁרָה לָבֹא בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה, וּכְשֵׁרָה לָבֹא מִין אֶחָד. 
וְהִיא תּוֹכִיחַ לָעוֹלָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ וּבָאָה בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה – שֶׁתִּכְשַׁר לָבֹא מִין אֶחָד! 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּחַטָּאת, שֶׁמִּעֵט הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ, שֶׁאֵינָהּ בָּאָה בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, לְפִיכָךְ כְּשֵׁרָה לָבֹא מִין אֶחָד. 
תֹּאמַר בָּעוֹלָה, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ וּבָאָה בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, לְפִיכָךְ לֹא תִכְשַׁר לָבֹא אֶלָּא מִין שְׁנַיִם! 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן&quot;? מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ! 
{{הע-שמאל|גם אשה המקריבה קרבן בהמה חייבת להביא נסכים.}}

&quot;וְהִקְרִיב&quot; ([[במדבר טו ד]]), אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ. אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַמַּקְרִיב&quot;, מִכָּל מָקוֹם! 
&quot;וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב&quot;, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה בָּנָה אָב, לְכָל הַמִּתְנַדֵּב בַּמִּנְחָה – שֶׁלֹּא יִפְחֹת {{ב|מֵעִשָּׂרוֹן|סולת}} וְלוֹג שֶׁמֶן! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק יג|מנחות יג, א ומשנה ה,]] לדעת ת&quot;ק. כמות השמן והיין צריכה להיות מספיקה לקרבן המינימלי.}}
&quot;וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב קָרְבָּנוֹ לַה'... וְיַיִן לַנֶּסֶךְ רְבִיעִת הַהִין&quot; ([[במדבר טו ד]]-ה), שֶׁמֶן לַבִּילָה וְיַיִן לַנֶּסֶךְ. 

&quot;תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה אוֹ לַזֶּבַח&quot; ([[במדבר טו ה]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זָבַח&quot;, {{הע-שמאל|אם התנדב להביא גם עולה וגם שלמים צריך להביא נסכים כפולים, לשני הקרבנות.}}
שֶׁאִם אָמַר 'הֲרֵי עָלַי עוֹלָה, הֲרֵי עָלַי שְׁלָמִים', שׁוֹמֵעַ אֲנִי יָבִיא נֶסֶךְ אֶחָד לִשְׁנֵיהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה אוֹ לַזָּבַח&quot;. 
מַגִּיד שֶׁמֵּבִיא לָזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְלָזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. 

אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַ&quot;א: לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַּדִּין {{הע-שמאל|ר' אליעזר דרש את הפרשה מדרש משלו, ואבא חנין מוסר אותו כאן ובהמשך. הדרשה הנוכחית משווה את נסכי העולה לנסכי השלמים. הנסכים תלויים רק במין הבהמה ולא בסוג הקרבן.}}
וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁשָּׁוֶה מַעֲשֵׂה שׁוֹר עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ עוֹלָה – לֹא שָׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים. 
מָקוֹם שֶׁלֹּא שָׁוֶה מַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ שְׁלָמִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִשְׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה אוֹ לַזֶּבַח&quot;, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁוֶה מַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ שְׁלָמִים – שֶׁיִּשְׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים. 

רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: &quot;תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה&quot; – זוֹ עוֹלַת מְצוֹרָע; &quot;לַזֶּבַח&quot; – זוֹ חַטָּאתוֹ; &quot;אוֹ לַזֶּבַח&quot; – זוֹ אֲשָׁמוֹ. {{הע-שמאל|המצורע שנרפא מביא עולה, חטאת ואשם  – ומביא עליהם נסכים, למרות שבדרך כלל אין נסכים לחטאות ולאשמות, כפי שראינו בתחילת הפיסקה; וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ו|מנחות ט ו.]]
עולת יולדת היא כבש, וחייבת בנסכים, למרות שאם אין ידה משגת להביא כבש היא מביאה שתי ציפורים בלי נסכים.
אחד עשר במעשר הוא תוצאה של טעות בספירה: אם הרועה מנה בטעות את הכבש ה11 כאילו הוא עשירי (לעניין מעשר בהמה) – יש להקריב את הכבש עם נסכיו, למרות שהמעשר עצמו אינו  חייב בנסכים; כי נדבה מקודשת יותר ממעשר בהמה; וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ט#משנה ח|בכורות ט ח.]]}}
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: &quot;לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד&quot; – לְהָבִיא עוֹלַת יוֹלֶדֶת, שֶׁתִּטְעוֹן נְסָכִים, שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ לָהּ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. 
אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בָּאַיִל? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה&quot; הֲרֵי אַיִל אָמוּר. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד&quot;? לְהָבִיא אֶת עוֹלַת יוֹלֶדֶת, שֶׁתִּטְעוֹן נְסָכִים, שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ לָהּ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ! 
דָּבָר אַחֵר: &quot;לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד&quot; – לְהָבִיא אֶת אַחַד עָשָׂר שֶׁבַּמַּעֲשֵׂר. 

&quot;אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה&quot; ([[במדבר טו ו]]), בָּא הַכָּתוּב לַחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי {{ב|כֶּבֶשׂ|בן שנה}} לְנִסְכֵּי {{ב|אַיִל|בן יותר מ13 חודשים}}. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: בֶּן בָּקָר טָעוּן נְסָכִים, וּבֶן הַצֹּאן טָעוּן נְסָכִים. 
אִם לָמַדְתִּי לְבֶן בָּקָר, שֶׁלֹּא חָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי עֵגֶל לְנִסְכֵּי שׁוֹר – כָּךְ לֹא תַחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִסְכֵּי אַיִל? {{הע-שמאל|ההבדל בין כבש לאיל תלוי בזמן – ראו [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ג|פרה א ג.]]
גם כאן מוסר אבא חנין בשם ר' אליעזר את דרשתו, הדומה לדרשת ת&quot;ק ואף מבליטה את הצפיה להקטנת כמות נסכי האיל.}}
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה&quot;: בָּא הַכָּתוּב לַחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִסְכֵּי אַיִל. 
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַּדִּין. 
וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּנְּסָכִים, לֹא רִבָּה בֵּין עֵגֶל לְשׁוֹר – מָקוֹם שֶׁמִּעֵט בַּנְּסָכִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נְרַבֶּה בֵּין כֶּבֶשׂ לְאַיִל? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה&quot;. מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמִּעֵט בַּנְּסָכִים – רִבָּה בֵּין כֶּבֶשׂ לְאַיִל! 
{{הע-שמאל|למרות שכמות הסולת בכבש שהוקרב עם קרבן העומר היא כפולה מהרגיל – שני עשרונים – השמן והיין הבאים עימו הם בכמות רגילה; וראו גם [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ד|מנחות ט ד.]]}}
דָּבָר אַחֵר: &quot;אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה&quot; – {{ב|לְהָבִיא אַיִל עוֹלָה|כדלהלן}} כוּ'. 
&quot;תַּעֲשֶׂה מִנְחָה סֹלֶת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַּדִּין. 
הוֹאִיל וְכֶבֶשׂ הָעֹמֶר טָעוּן שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת, וְאַיִל הָעוֹלָה טָעוּן שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת. 
אִם לָמַדְתִּי לְכֶבֶשׂ הָעֹמֶר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכָּפַל עֶשְׂרוֹנוֹתָיו לֹא כָּפַל נְסָכָיו, אַף אַיִל הָעוֹלָה, אַף עַל פִּי שֶׁכָּפַל עֶשְׂרוֹנוֹתָיו לֹא יַכְפִּיל נְסָכָיו? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה... וְיַיִן לַנֶּסֶךְ שְׁלִשִׁית הַהִין&quot; ([[במדבר טו ו]]-ז), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁכָּפַל עֶשְׂרוֹנוֹתָיו כָּךְ כָּפַל נְסָכָיו! 
{{הע-שמאל|למרות שכמויות השמן והיין שוות, לכל נוזל יש דרך שימוש שונה; וראו גם לעיל, על פס' ד.
הקב&quot;ה כמובן אינו צריך את ה'''ריח''' של הקרבנות אלא נחת '''רוח''' שישראל עובדים אותו כהלכה. דורש ריח – רוח.}}
&quot;וְיַיִן לַנֶּסֶךְ שְׁלִשִׁית הַהִין&quot; ([[במדבר טו ז]]), שֶׁמֶן לַבִּילָה וְיַיִן לַנִּיסוּךְ. 
&quot;תַּקְרִיב רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot;, נַחַת רוּחַ לְפָנַי, שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי. 
{{הע-שמאל|הדרשה הופיעה לעיל בדיון על פס' ג.}}
&quot;וְכִי תַעֲשֶׂה בֶן בָּקָר&quot; ([[במדבר טו ח]]), בֶּן בָּקָר הָיָה בִּכְלָל, יָצָא מוֹצֵא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל: 
מַה בֶּן בָּקָר, שֶׁהוּא בָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, וְטָעוּן נְסָכִים – כָּךְ כָּל הַבָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה יִטְעוֹן נְסָכִים. 
יָצְאוּ חַטָּאת וְאָשָׁם, שֶׁאֵינָן בָּאִים בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה – שֶׁלֹּא יִטְעֲנוּ נְסָכִים. 
{{הע-שמאל|תחילת הדרשה הופיעה לעיל על פס' ה; בהמשך דורש את לשון היחיד ולומד ממנה שצריך להביא נסכים לפי מספר הבהמות שמקריב.
הדרשה של ר' אליעזר, הנמסרת ע&quot;י אבא חנין, דומה לדרשתו לעיל על פס' ה, אלא שכאן הוא עוסק בשור עולה, שנסכיו זהים לאלו של שור שלמים.}}
&quot;עֹלָה אוֹ זָבַח&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה'&quot;, שֶׁאִם אָמַר 'הֲרֵי עָלַי עוֹלָה, הֲרֵי עָלַי שְׁלָמִים'.  
שׁוֹמֵעַ אֲנִי יָבִיא נֶסֶךְ אֶחָד לִשְׁנֵיהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עֹלָה אוֹ זָבַח&quot;; מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁמֵּבִיא לָזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְלָזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. 
אוֹ אֲפִלּוּ אָמַר 'הֲרֵי עָלַי חֲמִשָּׁה שְׁוָרִים לְעוֹלָה, חֲמִשָּׁה שְׁוָרִים לִשְׁלָמִים'; שׁוֹמֵעַ אֲנִי יָבִיא נֶסֶךְ אֶחָד לְכֻלָּם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עֹלָה אוֹ זָבַח&quot;, מַגִּיד שֶׁמֵּבִיא לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. 
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין. 
וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁשָּׁוֶה מַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה שׁוֹר עוֹלָה – לֹא שָׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים. 
מָקוֹם שֶׁלֹּא שָׁוֶה מַעֲשֵׂה שׁוֹר עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה שׁוֹר שְׁלָמִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִשְׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עֹלָה אוֹ זָבַח&quot;, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁוֶה מַעֲשֵׂה שׁוֹר עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה שׁוֹר שְׁלָמִים – שָׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים. 
{{הע-שמאל|השימושים ביין ובשמן הם שונים; ראו גם לעיל בדרשה על פס' ד ועל פס' ז.
את היין מנסכים לא על האש שבמזבח, שהרי היא עלולה לכבות – אלא בספלי הכסף הנמצאים בראש המזבח, ראו [[ביאור:משנה סוכה פרק ד#משנה ט|סוכה ד ט.]]
בסיום חוזרים על הדרשה שהופיעה לעיל על פס' ז, על &quot;ריח ניחוח&quot;.}}
&quot;וְכִי תַעֲשֶׂה בֶן בָּקָר... וְהִקְרִיב עַל בֶּן הַבָּקָר... וְיַיִן תַּקְרִיב לַנָּסֶךְ&quot; ([[במדבר טו ח]]-י), שֶׁמֶן לַבִּילָה וְיַיִן לַנִּיסוּךְ! 
&quot;אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot; ([[במדבר טו י]]), עַל גַּבֵּי סְפָלִים. אַתָּה אוֹמֵר עַל גַּבֵּי סְפָלִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים? 
אִם אָמַרְתָּ כֵּן, נִמְצֵאתָ מְכַבֶּה אֶת הַמְּדוּרָה! וְהַתּוֹרָה אָמְרָה &quot;אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה&quot; ([[ויקרא ו ו]]). 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot;? עַל גַּבֵּי סְפָלִים. 
&quot;אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot; נַחַת רוּחַ לְפָנַי שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי. 
{{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה על פס' ו}}
&quot;כָּכָה יֵעָשֶׂה לַשּׁוֹר הָאֶחָד&quot; ([[במדבר טו יא]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁלֹּא חָלְקָה תּוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי עֵגֶל לְנִסְכֵּי שׁוֹר. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: בֶּן הַצֹּאן טָעוּן נְסָכִים, וּבֶן הַבָּקָר טָעוּן נְסָכִים. 
אִם לָמַדְתִּי שֶׁחָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִסְכֵּי אַיִל, כָּךְ תַּחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי עֵגֶל לְנִסְכֵּי שׁוֹר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּכָה יֵעָשֶׂה לַשּׁוֹר הָאֶחָד&quot;, מַגִּיד שֶׁלֹּא חָלְקָה תּוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי עֵגֶל לְנִסְכֵּי שׁוֹר. 
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: 
וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁמִּעֵט בַּנְּסָכִים – רִבָּה בֵּין כֶּבֶשׂ לְאַיִל; מָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּנְּסָכִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּרַבֶּה בֵּין עֵגֶל לְשׁוֹר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּכָה יֵעָשֶׂה לַשּׁוֹר הָאֶחָד&quot;. מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה בַּנְּסָכִים – לֹא רִבָּה בֵּין עֵגֶל לְשׁוֹר! 
{{הע-שמאל|כאשר מגיע הכבש לגיל שנתיים (למעשה מגיל 13 חדשים) הוא נקרא 'איל', ונסכיו אינם משתנים שוב. ראו [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ג|פרה א ג.]]
אם מקריב נקבה (לשלמים) – אפילו אם היא בת יותר משנתיים הנסכים נשארים כנסכי כבש.}}
&quot;אוֹ לָאַיִל הָאֶחָד&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: 
הוֹאִיל וּמָצִינוּ שֶׁחָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי {{ב|בְּנֵי שָׁנָה|כבש}} לְנִסְכֵּי {{ב|בְּנֵי שְׁתַּיִם,|איל}} כָּךְ תַּחֲלֹק לְנִסְכֵּי בְּנֵי שְׁתַּיִם לְנִסְכֵּי בְּנֵי שָׁלֹשׁ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אוֹ לָאַיִל הָאֶחָד&quot;, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁחָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי בְּנֵי שָׁנָה לְנִסְכֵּי בְּנֵי שְׁתַּיִם. 
לֹא תַחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי בְּנֵי שְׁתַּיִם לְנִסְכֵּי בְּנֵי שָׁלֹשׁ! 
&quot;אוֹ לַשֶּׂה בַכְּבָשִׂים&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין. 
הוֹאִיל וּמָצִינוּ שֶׁחָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִסְכֵּי אַיִל, כָּךְ תַּחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי כִּבְשָׂה לְנִסְכֵּי רָחֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אוֹ לַשֶּׂה בַכְּבָשִׂים&quot;. 
&quot;אוֹ בָעִזִּים&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמָצִינוּ שֶׁחָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִסְכֵּי אַיִל, כָּךְ תַּחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי גְּדִי לְנִסְכֵּי תַּיִשׁ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אוֹ בָעִזִּים&quot;, מַקִּישׁ גָּדוֹל שֶׁבָּעִזִּים לְקָטָן שֶׁבַּכְּשָׂבִים: מַה זֶּה שְׁלֹשָׁה לוּגִין – אַף זֶה שְׁלֹשָׁה לוּגִין. 
{{הע-שמאל|כמות הנסכים תלויה במספר ובסוג הבהמות שהוקרבו בפועל, ואין להקטין אותה או להגדיל אותה. את איסור הגדלת הנסכים לומד ר' יאשיה מסוף הפסוק. ר' יונתן לומד אותו מפס' יג, ומסוף פס' יב הוא לומד שאין להכפיל את הנסכים אפילו אם שומרים על היחס בין היין והשמן.}}
&quot;כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ&quot; ([[במדבר טו יב]]), אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ, תְּמוּרוֹתֵיהֶם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ&quot;!  
&quot;כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ&quot;, שֶׁלֹּא יְמַעֵט. אוֹ אִם רָצָה לְרַבּוֹת – יְרַבֶּה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כָּכָה תַעֲשׂוּ לָאֶחָד כְּמִסְפָּרָם&quot;, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה אֶת אֵלֶּה&quot; ([[במדבר טו יג]]) שֶׁלֹּא יְמַעֵט! 
אוֹ אִם רָצָה לְרַבּוֹת – יְרַבֶּה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ&quot;. אוֹ אִם רָצָה לִכְפֹּל – יִכְפֹּל? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כָּכָה תַעֲשׂוּ לָאֶחָד כְּמִסְפָּרָם&quot;.
 {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ד|מנחות ט ד.]]}}
מִיכֵּן אָמְרוּ: מְעָרְבִים נִסְכֵּי פָרִים בְּנִסְכֵּי פָרִים, נִסְכֵּי אֵילִים בְּנִסְכֵּי אֵילִים, נִסְכֵּי כְבָשִׂים בְּנִסְכֵּי כְבָשִׂים, 
שֶׁל יָחִיד בְּשֶׁל צִבּוּר, שֶׁל יוֹם בְּשֶׁל אֶמֶשׁ. אֲבָל אֵין מְעָרְבִין נִסְכִּין כְּבָשִׂים בְּנִסְכֵּי פָרִים וְאֵילִים. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק יב#משנה ד|מנחות יב ד.]]
לעניין אחד עשר שבמעשר בהמה – ראו לעיל בדרשה על פס' ה.}}
מִיכֵּן אָמְרוּ: הָאוֹמֵר 'הֲרֵי עָלַי יַיִן', לוֹג – לֹא יָבִיא; שְׁנַיִם – לֹא יָבִיא; שְׁלֹשָׁה – יָבִיא; אַרְבָּעָה – יָבִיא; 
חֲמִשָּׁה – לֹא יָבִיא; שִׁשָּׁה – יָבִיא; מִיכֵּן וָאֵילָךְ – יָבִיא; כְּשֵׁם שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא חוֹבָה – כָּךְ יָחִיד מִתְנַדֵּב נְדָבָה. 
דָּבָר אַחֵר: &quot;כָּכָה תַעֲשׂוּ לָאֶחָד כְּמִסְפָּרָם&quot; – לְהָבִיא אֶת אַחַד עָשָׂר שֶׁבַּמַּעֲשֵׂר. 
{{הע-שמאל|גויים יכולים לשלוח קרבנות, אם הבהמות ששלחו תמימות וכשרות להקרבה; אבל אינם יכולים לשלוח עימם נסכים. 
מהמשנה המצוטטת כאן (ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ז#משנה ו|שקלים ז ו,]]) נראה שהנכרי יכול, אם רצה, לשלוח גם נסכים.
וראו [[נזיר סב א]], שר' עקיבא דורש נדרים ונדבות של גויים מ&quot;איש איש&quot; [[ויקרא כב יח]]}}
&quot;כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה אֶת אֵלֶּה&quot; ([[במדבר טו יג]]), לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וּמָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת... וּמִיַּד בֶּן נֵכָר לֹא תַקְרִיבוּ&quot; וגו' ([[ויקרא כב כד]]-כה). 
אֵלֶּה אִי אַתָּה מְקַבֵּל מֵהֶם, אֲבָל אַתָּה מְקַבֵּל מֵהֶם תְּמִימִים! 
אַחַר שֶׁלָּמַדְנוּ שֶׁהַגּוֹי מֵבִיא עוֹלָה, זָכִיתִי לָדוּן כַּבַּתְּחִלָּה: יִשְׂרָאֵל מֵבִיא עוֹלָה וְהַגּוֹי מֵבִיא עוֹלָה. 
אִי מָה יִשְׂרָאֵל מֵבִיא נְסָכִים, אַף הַגּוֹי מֵבִיא נְסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה אֶת אֵלֶּה&quot;. 
יִשְׂרָאֵל מֵבִיא נְסָכִים, וְאֵין הַגּוֹי מֵבִיא נְסָכִים! יָכוֹל לֹא תְּהֵא עוֹלָתוֹ טְעוּנָה נְסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כָּכָה&quot;. 
מִיכֵּן אָמְרוּ: גּוֹי שֶׁשָּׁלַח עוֹלָתוֹ מִמְּדִינַת הַיָּם וְלֹא שִׁלַּח עִמָּהּ נְסָכִים – יִקָּרְבוּ נְסָכִים מִשֶּׁל צִבּוּר! 
}}

===פיסקה קח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר טו יד''' 
{{הע-שמאל|הדרשה אינה מפרשת את ההתיחסות לגר כקשורה לעניין הנסכים, אלא יוצרת קרבן גיור, המחייב את הגרים, והוא מורכב משתי ציפורים (תורים או בני יונה) – ששתיהן לעולה.
הקרבן הזה מקביל לקרבן שהקריבו ישראל בהר סיני, שהיה עולת בהמה, ראו [[שמות כד ה]]. בנוסף אליו חייבים הגרים במילה ובטבילה.
מרכז הדרשה הוא ההשוואה של רבי בין ישראל בהר סיני לבין הגרים: ההשוואה אינה שלמה, בגלל ההבדל בסוג קרבן העולה.}}
'''&quot;וְכִי יָגוּר&quot;''' ([[במדבר טו יד]]) אֵין לִי אֶלָּא הַמִּתְגַּיֵּר, שֶׁנִּתְגַּיֵּר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אוֹ אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;'''. 
'''&quot;וְעָשָׂה אִשֶּׁה&quot;''' {{ב|מִין דָּמִים.|מהחי}} אַתָּה אוֹמֵר מִין דָּמִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִין מִנְחָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּכֶם&quot;. 
מָה אַתֶּם מִין דָּמִים, אַף הַגֵּרִים מִין דָּמִים! אִי, מָה יִשְׂרָאֵל בְּדַם בְּהֵמָה – אַף הַגֵּרִים בְּדַם בְּהֵמָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לָכֶם&quot;, לָכֶם הִקְדַּשְׁתִּים בְּדַם בְּהֵמָה, וְלֹא הִקְדַּשְׁתִּים לַגֵּרִים בְּדַם בְּהֵמָה! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/כריתות/א#ה|תוספתא כריתות א ה.]] רבי טוען שאין הצדקה להבחנה בין הגרים לבין ישראל, כי גם ישראל עברו גיור ביציאת מצרים; אכן הקרבן היה שונה.}}
רַבִּי אוֹמֵר: מָה יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא בָּאוּ לַבְּרִית אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים – בְּמִילָה וּבִטְבִילָה וּבְהַרְצָיַית קָרְבָּן – אַף הַגֵּרִים כַּיּוֹצֵא בָּהֶם! 
אִי, מָה יִשְׂרָאֵל, בְּדַם עוֹלָה וּבְזִבְחֵי שְׁלָמִים – אַף הַגֵּרִים בְּדַם עוֹלָה וּבְזִבְחֵי שְׁלָמִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְעָשָׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot;'''; אָמַרְתָּ צֵא וּרְאֵה אֵיזֶה הוּא מִין דָּמִים שֶׁכֻּלּוֹ עוֹלֶה לָאִשִּׁים, וְאֵין לְךָ הֵימֶנּוּ הֶתֵּר? 
אִי אַתָּה מוֹצֵא {{ב|אֶלָּא בְּעוֹלַת הָעוֹף!|שהרי העור של עולת בהמה מותר לשימוש לכהנים}} 
תֹּאמַר לְהָבִיא {{ב|פְּרֵידָה אַחַת|תור או גוזל יחיד}} – אֵינוֹ יָכוֹל, שֶׁלֹּא מָצִינוּ פְּרֵידָה אַחַת קְרֵבָה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ! 
מִיכָּן אָמְרוּ: כָּל הַקִּינִּין שֶׁבַּתּוֹרָה – חֶצְיָן עוֹלָה חֶצְיָן לְחַטָּאת, חוּץ מִשֶּׁל גֵּר, מִפְּנֵי {{ב|שֶׁכֻּלּוֹ כָּלִיל לָאִשִּׁים!|עולה}} 
  {{הע-שמאל|כאן חוזרת הדרשה לעניין הנסכים. אם רצה הגר להביא קרבן בהמה, דינו בעניין הנסכים זהה לדין ישראל מלידה.}}
'''&quot;כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַּדִּין: 
הוֹאִיל וּמָצִינוּ {{ב|שֶׁחִלְּקָה תּוֹרָה אֶת קָרְבְּנוֹתָיו|שכל הקן הוא עולות}} – כָּךְ תַּחֲלֹק אֶת נְסָכָיו? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה&quot;''': מָה אַתֶּם, שִׁשָּׁה לַפָּר וְאַרְבָּעָה לָאַיִל וּשְׁלֹשָׁה לַכֶּבֶשׂ – אַף הַגֵּרִים כַּיּוֹצֵא בָּהֶם! 
}}

===פיסקה קט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר טו טו-טז''' 
{{הע-שמאל|הפסוק מרבה בפירוש את הגרים, ואילו החלת דיני הנסכים גם על נשים נלמדת מהביטוי 'חוקה אחת לכם'. הביטוי &quot;קהל&quot; כשלעצמו אינו כולל בהכרח את הנשים!}} 
'''&quot;הַקָּהָל&quot;''' ([[במדבר טו טו]]), אֵין לִי אֶלָּא אֲנָשִׁים.
נָשִׁים מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם&quot;'''.
{{הע-שמאל|בפס' ב נאמר &quot;דבר אל בני ישראל&quot;. כיוון שמצוות הנסכים חלה גם על גרים – צריך לציין זאת במפורש, וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לט|לעיל פיסקה לט.]]}}
'''&quot;וְלַגֵּר הַגָּר&quot;''', לְפִי שֶׁמַּעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל – צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים.
שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁמַּעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|מכילתא פסחא בסוף ז,]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סט|לעיל פיסקה סט.]]}} 
'''&quot;חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;''' – שֶׁיִּנְהַג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.
{{הע-שמאל|הביטוי &quot;לפני ה'&quot; מרמז לציץ בגזרה שווה, וגם למשמעות &quot;בעיני ה'&quot;, שהקב&quot;ה מתרצה וסולח לישראל ולגרים באותה מידה, למרות שבפסוק הנ&quot;ל מופיע רק &quot;עוון הקדשים אשר יקדישו '''בני ישראל'''&quot;.}}
'''&quot;כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי ה'&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי ה'&quot; ([[שמות כח לח]]),
אֵין לִי אֶלָּא הַצִּיץ מְרַצֶּה לְיִשְׂרָאֵל.
לַגֵּרִים מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי ה'&quot;'''.
{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה עא|לעיל פיסקה עא.]]}}
'''&quot;תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם&quot;''' ([[במדבר טו טז]]), בָּא הַכָּתוּב וְהִשְׁוָה אֶת הַגֵּר לָאֶזְרָח בְּכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה!
}}

===פיסקה קי===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר טו יז-כא''' 
{{הע-שמאל|ר' ישמעאל טען (לעיל פיסקה קז) שמצוות הנסכים חלה רק לאחר ההתישבות בארץ, 14 שנים אחרי שנכנסו אליה; אבל בעניין מצוות חלה הוא מודה שהיא חלה מיד עם הכניסה לארץ, שהרי לא כתוב בה &quot;ישיבה בארץ&quot;; וראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ו#ז|תוספתא מנחות ו ז.]]}}
'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה&quot;''' ([[במדבר טו יז]]-יח), 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שִׁנָּה הַכָּתוּב בִּיאָה זוֹ מִכָּל בִּיאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה! 
שֶׁבְּכָל בִּיאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הוּא אוֹמֵר &quot;וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ&quot; ([[שמות יב כה]]), &quot;וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ&quot; ([[שמות יג ה]], [[דברים יא כט]]).
וְכָאן הוּא אוֹמֵר &quot;בְּבֹאֲכֶם&quot;, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ – מִיָּד נִתְחַיְּבוּ בַּחַלָּה! 
{{הע-שמאל|ר' יהודה מסביר את המחלוקת בין ר' אליעזר לר' עקיבא כויכוח על פרשנות הביטוי 'לחם הארץ': האם מדובר על לחם מתבואה שצמחה בארץ או על לחם שנאפה בארץ. ר' עקיבא נעזר גם בביטוי &quot;שמה&quot;, הרומז לדעתו על לחם &quot;משם&quot;, מחו&quot;ל.}}
'''&quot;אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה&quot;''', מִיכָּן אַתָּה אוֹמֵר: פֵּרוֹת חוּ&quot;ל שֶׁנִּכְנְסוּ בָּאָרֶץ חַיָּבִים בַּחַלָּה. 
יָצְאוּ מִיכָּן לְשָׁם – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב וְרַבִּי עֲקִיבָא פּוֹטֵר ([[ביאור:משנה חלה פרק ב|חלה ב א.]]). 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: פֵּרוֹת חוּ&quot;ל שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ, 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹטֵר, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ&quot; ([[במדבר טו יט]]) – לְהוֹצִיא אֶת שֶׁל חוּ&quot;ל. 
וְרַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;שָׁמָּה&quot;, בֵּין שֶׁל אֶרֶץ בֵּין שֶׁל חוּ&quot;ל. 
יָצְאוּ מִיכָּן לְשָׁם – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ&quot;, בֵּין בָּאָרֶץ וּבֵין בְּחוּ&quot;ל. 
וְרַבִּי עֲקִיבָא פּוֹטֵר, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;שָׁמָּה&quot;: שָׁם אַתָּה חַיָּב, חוּץ לְשָׁם אַתָּה פָּטוּר. 
{{הע-שמאל|לרשימת חמשת מיני הדגן ראו גם [[ביאור:משנה חלה פרק א|חלה א א-ד,]] [[ביאור:משנה מנחות פרק י#משנה ז|מנחות י ז,]] [[ביאור:משנה פסחים פרק ב#משנה ה|ופסחים ב ה.]] כאן מודגשת המסקנה ממשנת פסחים, שחמשת מיני דגן עלולים להחמיץ, ולכן דווקא מהם אופים מצה, וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ח|מכילתא פסחא ח.]]}}
'''&quot;וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ&quot;''' ([[במדבר טו יט]]) לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה&quot; ([[במדבר טו כ]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף שְׁאָר פֵּרוֹת בַּמַּשְׁמָע? 
הֲרֵי אַתָּה דָּן: נֶאֱמַר כָּאן &quot;לֶחֶם&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;לֶחֶם&quot; ([[דברים טז ג]]). 
מָה לֶחֶם הָאָמוּר לְהַלָּן – חֲמֵשֶׁת הַמִּינִין, אַף לֶחֶם הָאָמוּר כָּאן – חֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. 
וְאֵלּוּ הֵן: חִטִּים וּשְׂעוֹרִים וְכֻסְּמִין וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן. 
יָצְאוּ אֹרֶז וְדֹחַן, וְהַפְּרָגִים וְהַשֻּׁמְשְׁמִים – שֶׁאֵינָן בָּאִים לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ, אֶלָּא לִידֵי סֵרָחוֹן. 
{{הע-שמאל|ר' יאשיה חולק על הדרשה הקודמת, שפירשה את הפסוק על הפרשת חלה. יש קשרים רבים בין החלה לתרומה; וראו [[ביאור:משנה חלה פרק א#משנה ט|חלה א ט]] ואכן ר' יאשיה מוצא בפרשתנו גם את איזכור התרומה הגדולה.
ר' יונתן מוצא צורך בחזרה על הביטוי &quot;תרומה לה'&quot;: החלה היא חובה, ולכן יש להפריש אותה אפילו אם הבצק נטמא, כפי שקורה בדרך כלל – ראו דעת ר' עקיבא [[ביאור:משנה חלה פרק ב#משנה ג|בחלה ב ג.]]}}
'''&quot;תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה'&quot;''' – בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בִּתְרוּמַת חַלָּה? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה&quot; – הֲרֵי תְּרוּמַת חַלָּה אֲמוּרָה! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה'&quot;? 
בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר! – דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ&quot; ([[דברים יח ד]]) – חוֹבָה. 
אַתָּה אוֹמֵר חוֹבָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה'&quot;. חוֹבָה, וְלֹא רְשׁוּת. 
{{הע-שמאל|למרות הכינוי &quot;'''ראשית''' עריסותיכם&quot;, שעשוי להתפרש כחמרי הגלם של הבצק – הקמח, אין להפריש חלה מן הקמח (ראו [[ביאור:משנה חלה פרק ב#משנה ה|חלה ב ה]]), אלא רק לאחר שעירבו אותו במים. לדעת ר' יוחנן בן נורי, מיצירת הבצק ולישתו (המכונה 'גלגול' בקמח חיטה ו'טמטום' בקמח שעורה) – אין לאכול ממנו עד שיפריש את החלה, והאוכלו לפני כן חייב מיתה בידי שמים. ר' עקיבא מסמן את גמר המלאכה של הכנת הבצק המחייב את הפרשת החלה בקרימת הלחם בתנור, כלומר תחילת האפיה שלו. וראו [[ביאור:משנה חלה פרק ג|חלה ג, א]] ומשנה ו.}}
'''&quot;רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot;''' ([[במדבר טו כ]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַקְּמָחִים בַּמַּשְׁמָע? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot;, מִשֶּׁתִּתְעָרֵס! מִיכָּן אָמְרוּ: אוֹכְלִים עֲרַאי מִן הָעִסָּה עַד שֶׁתִּתְגַלְגֵּל בַּחִטִּים וְתִטַּמְטֵם בַּשְּׂעוֹרִים. 
גִּלְגְּלָה בַּחִטִּים וְטִמְטְמָה בַּשְּׂעוֹרִים – הָאוֹכֵל מִמֶּנָּה חַיָּב מִיתָה! 
כֵּיוָן שֶׁנּוֹתֶנֶת מַיִם – מַגְבַּהַת חַלָּתָהּ, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא שָׁם חֲמֵשֶׁת רְבָעִים קֶמַח וְעוֹד, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בָּהֶן כַּשִּׁעוּר. 
שֶׁאֵין מַפְרִישִׁים חַלָּה מִן הַקֶּמַח. אֵיזוֹ הִיא גְּמַר מְלַאכְתָּהּ? קְרִימָתָהּ בַּתַּנּוּר, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. 
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: מִשֶּׁתִּגָּלְגֵּל בַּחִטִּים וְתִטַּמְטֵם בַּשְּׂעוֹרִים. 
{{הע-שמאל|גם ר' יוחנן בן נורי מודה לר' עקיבא שבדיעבד, אם לא הפריש חלה מהבצק – יפריש אותה מהלחם האפוי.}}
הֲרֵי שֶׁלֹּא הִפְרִישׁ חַלָּה מִן הָעִסָּה, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא יַפְרִישׁ חַלָּה מִן הַלֶּחֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם '''מִלֶּחֶם''' הָאָרֶץ&quot; מִכָּל מָקוֹם. 
יַפְרִישׁ מִן הָעִסָּה אַחַת וּמִן הַלֶּחֶם אַחַת, וְיַפְרִישׁ שְׁתֵּי חַלּוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ&quot;: 
מַה תְּרוּמַת גֹּרֶן, אַחַת – אַף תְּרוּמַת חַלָּה, אַחַת; מַה תְּרוּמַת גֹּרֶן, {{ב|עוֹלָה בְּאֶחָד מֵאָה|אם התערבה בחולין שכמותם יותר מפי מאה ממנה}} – אַף חַלָּה, כַּיּוֹצֵא בָּהּ. 
{{הע-שמאל|ר' יאשיה מדמה את החלה לתרומה גדולה, וראו גם [[ביאור:משנה חלה פרק א#משנה ט|חלה א ט.]] ר' יונתן מנסה להשוות את החלה לתרומת מעשר, ששיעורה מפורש – מעשר מן המעשר, ודורש להפריש עשירית מן הבצק; אבל ר' יאשיה סותר את דבריו בעזרת הפסוק &quot;כתרומת גורן&quot; – כלומר כתרומה גדולה.}}
וּמַה תְּרוּמַת גֹּרֶן, אִם נָפְלָה {{ב|לְתוֹךְ מֵאָה|פי מאה או פחות מזה}} – מְדַמַּעַת וְחַיֶּבֶת בַּחֹמֶשׁ – אַף תְּרוּמַת חַלָּה, כַּיּוֹצֵא בָּהּ – דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
נָם לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן: אַתָּה מַקִּישׁוֹ לִתְרוּמַת גֹּרֶן, סְתוּמָה; אֲנִי אַקִּישֶׁנּוּ לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, הַמְּפֹרֶשֶׁת! 
אָמַר לוֹ: וְתִנָּטֵל אֶחָד מֵעֲשָׂרָה? אָמַר לוֹ: תִּנָּטֵל! 
אָמַר לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ&quot;, לִתְרוּמַת גֹּרֶן הִקַּשְׁתִּיהָ, וְלֹא הִקַּשְׁתִּיהָ לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר! 
{{הע-שמאל|פסוק כ היה עלול להתפרש שאת הבצק הראשון שיכינו בא&quot;י יתנו כחלה וכל שאר העיסות לא יהיו חייבות בחלה. הצמצום &quot;'''מ'''ראשית עריסותיכם&quot; מלמד שמכל עיסה יש להפריש חלק לחלה.}}
'''&quot;מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot;''' ([[במדבר טו כא]]) לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot; שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֶת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּעִסּוֹת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot;; מִקְצָתָהּ, וְלֹא כֻּלָּהּ. 
{{הע-שמאל|מתנות עניים חייבות בחלה, למרות שהן פטורות מהמעשר; וראו [[ביאור:משנה חלה פרק א#משנה ג|חלה א ג.]]}}
'''&quot;מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot;''' – לְהָבִיא לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁחַיָּבִים בַּחַלָּה. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמַה שְּׁאָר הַפֵּרוֹת, שֶׁחַיָּבִים בַּמַּעֲשֵׂר – פְּטוּרִים מִן הַחַלָּה. 
לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁפְּטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ פְּטוּרִים מִן הַחַלָּה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot;; לְהָבִיא לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁחַיָּבִים בַּחַלָּה. 
{{הע-שמאל|הצד השני של אותו הק&quot;ו: למרות שמתנות עניים חייבות בחלה – דווקא המתנות מחמשת המינים חייבות בה ולא שאר הפירות, ראו גם לעיל בדרשה על פס' יט.}}
'''&quot;מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot;''', לְהוֹצִיא שְׁאָר פֵּרוֹת, שֶׁפְּטוּרִים מִן הַחַלָּה. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמַה לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁפְּטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר – חַיָּבִים בַּחַלָּה. 
שְׁאָר פֵּרוֹת, שֶׁחַיָּבִים בַּמַּעֲשֵׂר – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ חַיָּבִים בַּחַלָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֶחֶם&quot;. 
נֶאֱמַר כָּאן &quot;לֶחֶם&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;לֶחֶם&quot;; מַה לֶּחֶם הָאָמוּר לְהַלָּן – מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים, אַף לֶחֶם הָאָמוּר כָּאן מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים. 
{{הע-שמאל|קדשים פטורים מהחלה, וראו [[ביאור:תוספתא/חלה/א#ג|תוספתא חלה א ג-ד.]] עיסת מע&quot;ש בירושלים אמנם מקודשת, אבל כיוון שהיא נאכלת לבעלים היא חייבת בחלה.}}
'''&quot;מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף עִסַּת תְּרוּמָה וְעִסַּת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּמַּשְׁמָע?  
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה&quot;; אֶת שֶׁהַמּוּרָם קֹדֶשׁ וְהַשְּׁאָר חֻלִּין. 
וְלֹא שֶׁזֶּה וָזֶה קֹדֶשׁ! אֲבָל אָמְרוּ: עִסַּת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם חַיֶּבֶת בַּחַלָּה. 
{{הע-שמאל|שיעורי החלה – ראו [[ביאור:משנה חלה פרק ב#משנה ז|חלה ב ז.]]
ר' יהודה רואה את ההבדלים בין הנחתום לבעל הבית כהבדל מגדרי: הוא טוען שנשים מקמצות יותר מגברים, ולכן החמירו בשיעור החלה של האשה והקילו בשיעור החלה של הנחתום – הגבר, אבל מעיקר הדין מספיק לכולם לתת חלה של 1/48; אבל חכמים טוענים שהשיעור תלוי בגודל העיסה, וראיה לדבריהם מהמשנה שם, שהאשה שאופה כמות גדולה למכור בשוק – דינה כדין הנחתום, והגבר האופה לעצמו או לבנו – דינו כדין האופה לעצמו; והשוו [[ביאור:תוספתא/חלה/א#ו|תוספתא חלה א ו.]]
רשב&quot;י מכשיר בדיעבד גם חלה של 1/60.}}
'''&quot;תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה&quot;, אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ שִׁעוּר חַלָּה! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה&quot;, עַד שֶׁיְּהֵא בָּהּ כְּדֵי מַתָּנָה לַכֹּהֵן. 
מִיכָּן אַתָּה אוֹמֵר: שִׁעוּר חַלָּה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת – אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, וְשֶׁל נַחְתּוֹם – אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. 
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ חַלָּה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת אֶחָד מִכ&quot;ד וְשֶׁל נַחְתּוֹם אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה? 
לְפִי שֶׁהָאִישׁ – עֵינוֹ יָפָה, וְהָאִשָּׁה – עֵינָהּ רָעָה, וּכְשֶׁתִּפְחֹת – לֹא תִּפְחֹת מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. 
לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה&quot;, עַד שֶׁיְּהֵא בָּזֶה כְּדֵי מַתָּנָה לַכֹּהֵן וּבָזֶה כְּדֵי מַתָּנָה לַכֹּהֵן. 
מִיכָּן אָמְרוּ: בַּעַל הַבַּיִת שֶׁעוֹשֶׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ – אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה; וְהָאִשָּׁה שֶׁהִיא עוֹשָׂה וּמוֹכֶרֶת בַּשּׁוּק – אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. 
נִטְמְאָת עִסָּתָהּ, שׁוֹגֶגֶת אוֹ אֲנוּסָה – אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. 
נִטְמְאָת מְזִידָה – נוֹטֶלֶת אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה חוֹטֵא נִשְׂכָּר. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: אֲפִלּוּ לֹא עָלָה בְּיָדוֹ אֶלָּא אֶחָד מִשִּׁשִּׁים – יָצָא, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן. 
{{הע-שמאל|יבולי ספיחי השביעית חייבים בחלה, למרות שהם פטורים מהמעשרות אפילו לבעל הבית; וראו [[ביאור:משנה שביעית פרק ט#משנה ט|שביעית ט ט.]]}}
'''&quot;לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;''' – לְהָבִיא אֶת עִסַּת שְׁבִיעִית, שֶׁהִיא חַיֶּבֶת בַּחַלָּה. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: מַה שְּׁאָר פֵּרוֹת, שֶׁחַיָּבִים בַּמַּעֲשֵׂר – פְּטוּרִים מִן הַחַלָּה. 
עִסַּת שְׁבִיעִית, שֶׁפְּטוּרָה מִן הַמַּעֲשֵׂר – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה? 
וַהֲרֵי לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה יוֹכִיחוּ, שֶׁפְּטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר וְחַיָּבִים בַּחַלָּה! 
וְהֵן יוֹכִיחוּ לְעִסַּת שְׁבִיעִית, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁפְּטוּרָה מִן הַמַּעֲשֵׂר – שֶׁתִּהְיֶה חַיֶּבֶת בַּחַלָּה! 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁמִּינָם חַיָּבִים בַּמַּעַשְׂרוֹת – לְפִיכָךְ חַיָּבִים בַּחַלָּה. 
תֹּאמַר בְּעִסַּת שְׁבִיעִית, שֶׁמִּינָהּ פָּטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת – לְפִיכָךְ תְּהֵא פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;, לְהָבִיא אֶת עִסַּת שְׁבִיעִית, שֶׁתְּהֵא חַיֶּבֶת בַּחַלָּה. 
מִיכָּן אָמְרוּ: הָאוֹכֵל מֵעִסַּת שְׁבִיעִית עַד שֶׁלֹּא הוּרְמָה חַלָּתָהּ – חַיָּב מִיתָה! 
}}

===פיסקה קיא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר טו כב-כו''' 
{{הע-שמאל|לכאורה יש סתירות בין פרשתנו לבין [[ויקרא ד]], שם מופיע פר לחטאת כקרבן הציבור. הדרשה טוענת שכאן מדובר בעבירה מסוימת אחת – ע&quot;ז, ועליה מביאים פר לעולה והיחיד מביא עז לחטאת; וראו [[ביאור:תוספתא/הוריות/א#י|תוספתא הוריות א י.]]}}
'''&quot;וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ&quot;''' ([[במדבר טו כב]]), עֲבוֹדָה זָרָה הָיְתָה בִּכְלַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת, שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא עָלֶיהָ פָּר.
וַהֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאָהּ מִכְלָלָהּ – לְהַחְמִיר עָלֶיהָ וְלִדּוֹן {{ב|בַּקְּבוּעָה,|עז, חטאת ליחיד בע&quot;ז – ולא שעיר}}
שֶׁיְּהֵא צִבּוּר מֵבִיא עָלֶיהָ פַּר וְשָׂעִיר: פַּר לְעוֹלָה וְשָׂעִיר לְחַטָּאת; לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ! 
{{הע-שמאל|שתי דרשות המיועדות לטעון שכאן מדובר דווקא בע&quot;ז; יתכן שהן רומזות לנוצרים שהפרו את הברית וגילו פנים בתורה ופרקו מעליהם את עול ההלכה: הראשונה דורשת את 'כל המצוות' – 'דברי הברית' – 'לעבור בריתו', שנאמר על עובד ע&quot;ז; ורבי דורש גזירה שווה &quot;כל&quot; ישירות מכאן לע&quot;ז; וראו גם [[ביאור:מכילתא_מנוקדת_ומעוצבת/מסכתא_דפסחא_בא#פָּרָשָׁה_ה|מכילתא פסחא ה,]] שם מאשימים את ישראל בע&quot;ז במצרים.}} 
'''&quot;וְכִי תִшְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ&quot;''', בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
אַתָּה אוֹמֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה&quot;''' ([[במדבר טו כד]]).
יִחֵד הַכָּתוּב מִצְוָה זוֹ אֲמוּרָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. וְאֵיזוֹ זוֹ? זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה! 
אַתָּה אוֹמֵר זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֶת כָּל הַמִּצְו‍ֹת&quot;'''; בָּאוּ כָּל הַמִּצְו‍ֹת לְלַמֵּד עַל מִצְוָה אַחַת.
מָה הָעוֹבֵר עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת פּוֹרֵק עֹל, וּמֵפֵר בְּרִית, {{ב|וּמְגַלֶּה פָּנִים|מתחצף}} בַּתּוֹרָה,
אַף הָעוֹבֵר עַל מִצְוָה אַחַת פּוֹרֵק עֹל וּמֵפֵר בְּרִית וּמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה.
וְאֵיזוֹ? זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה; שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ&quot; ([[דברים יז ב]]). 
וְאֵין בְּרִית אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אֵלֶּה דִּבְרֵי הַבְּרִית&quot; ([[דברים כח סט]]). 

רַבִּי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן &quot;כֹּל&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;כֹּל&quot; ([[שמות כ ד]]).
מַה כֹּל הָאָמוּר לְהַלָּן – בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַף כֹּל הָאָמוּר כָּאן – בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר! 
{{הע-שמאל|רשימת '''כל''' המצוות שציווה הקב&quot;ה בהיסטוריה המקראית בדורות השונים, לאדם, לאבות, למשה וכן עשר הדברות – נדרשת '''כאילו''' העובד ע&quot;ז כפר בכולן; עבירה אחת שקולה כנגד התורה כולה, שנאמרה כולה בבת אחת (ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|לעיל פיסקה מב]]).
בסוף הדרשה מופיעה הדרשה החיובית: הכופר בע&quot;ז כאילו מודה בכל התורה כולה, וראו [[מגילה יג א]]. הדרשה מכוונת ליהודים הכופרים בע&quot;ז ואינם מקפידים על כל המצוות האחרות (עמי הארץ, ובדומה לרוב הציבור ה&quot;חילוני&quot; בימינו) – וליהודים העובדים את הקב&quot;ה בשיתוף עם אלים נוספים. וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יא#פיסקה נד|ספרי דברים סוף נד.]]}}
'''&quot;אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה&quot;''', מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁכָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה כּוֹפֵר בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת?  
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה&quot;''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר &quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר&quot; ([[שמות כ א]]). 
&quot;אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים&quot; וְגוֹ' ([[תהלים סב יב]]), &quot;הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה'&quot; ([[ירמיה כג כט]]). 
מִנַּיִן אַף בְּמַה שֶׁנִּצְטַוָּה מֹשֶׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֲלֵיכֶם בְּיַד מֹשֶׁה&quot;''' ([[במדבר טו כג]]). 
מִנַּיִן אַף בְּמַה שֶׁנִּצְטַוּוּ נְבִיאִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה ה'&quot;'''. 
וּמִנַּיִן אַף בְּמַה שֶׁנִּצְטַוּוּ אָבוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהָלְאָה לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;'''. 
וּמֵהֵיכָן הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְצַוּוֹת אֶת הָאָבוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם&quot; ([[בראשית ב טז]]). 
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה – כּוֹפֵר בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וּבְמַה שֶּׁנִּצְטַוָּה מֹשֶׁה, וּבְמַה שֶּׁנִּצְטַוּוּ הַנְּבִיאִים, וּבְמַה שֶּׁנִּצְטַוּוּ אָבוֹת. 
וְכָל הַכּוֹפֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה – מוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. 
{{הע-שמאל|ראו בתחילת הפיסקה.}}

'''&quot;וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה&quot;''' ([[במדבר טו כד]]), יִחֵד הַכָּתוּב מִצְוָה זוֹ אֲמוּרָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. וְאֵיזוֹ זוֹ? זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה! 
'''&quot;וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד לְעֹלָה&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|בעבירה אחרת של הציבור מביאים פר לחטאת ואילו כאן -פר לעולה ושעיר לחטאת, וביום הכיפורים מביאים שני שעירים לחטאת ואיל לעולה. הדרשה עוסקת בהבדלים בין שלושת הקרבנות הללו, ומדגישה שכאן מביאים רק פר אחד לעולה ורק שעיר אחד לחטאת. דורש &quot;אחד&quot;.}}
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר לְעוֹלָה – מֵבִיא פָּר לְחַטָּאת. 
כָּאן, שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר לְעוֹלָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיָּבִיא פָּר לְחַטָּאת? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פַּר... '''אֶחָד''' לְעֹלָה וּמִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ&quot;. 
אוֹ אַף לְחַטָּאת? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כַּמִּשְׁפָּט&quot;, כַּסֵּדֶר הָאָמוּר! 
'''&quot;וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר לְעוֹלָה, מֵבִיא שְׁנֵי שְׂעִירִים לְחַטָּאת. 
כָּאן, שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר לְעוֹלָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיָּבִיא שְׁנֵי שְׂעִירִים לְחַטָּאת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּשְׂעִיר עִזִּים '''אֶחָד''' לְחַטָּאת&quot;! 

'''&quot;וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[במדבר טו כה]]), {{הע-שמאל|אם השגגה היא של בית הדין הגדול, יש להקריב קרבן לכל בית דין של כל שבט, ראו [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ה|הוריות א ה,]] וכל השבטים  חייבים לשלוח קרבנות כדי שכל הציבור יתכפר.
ר' אליעזר טוען שאפילו אם היה הציבור מזיד בעבודה זרה הם יכולים   להסתמך על ההוראה השגויה של בית הדין ולהתכפר, כאילו היו שוגגים. רבי אינו מרחיק לכת עד כדי כך, ודורש שלפחות חלק מהציבור יהיו שוגגים כדי לאפשר את הכפרה, וראו [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ד|הוריות א, ד]] – המשנה מחמירה עוד יותר מרבי ודורשת מכל היחידים המזידים קרבן יחיד.}}
מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם עִכֵּב אֶחָד מִן הַשְּׁבָטִים וְלֹא הֵבִיא, שֶׁהוּא מְעַכֵּב אֶת הַכַּפָּרָה. 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִסְלַח לָהֶם&quot;'''. 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין שׁוֹגְגִין בֵּין מְזִידִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי שְׁגָגָה הִיא&quot;'''. 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לַעֲשׂוֹת זְדוֹן הַצִּבּוּר כִּשְׁגָגָה, שֶׁאֲפִלּוּ הֵן מְזִידִין – יְהוּ לְפָנָיו כִּשְׁגָגָה! 
לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;כִּי שְׁגָגָה הִיא&quot;'''! 
רַבִּי אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם הָיוּ מִקְצָת צִבּוּר שׁוֹגְגִים וּמִקְצָתָן מְזִידִים – שֶׁיִּהְיוּ לְפָנָיו כִּשְׁגָגָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי שְׁגָגָה הִיא&quot;'''! 

'''&quot;וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה'&quot;''', רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: שֵׁבֶט שֶׁעָשָׂה עַל הוֹרָאַת בֵּית דִּינוֹ, וְעָשׂוּ שְׁאָר שְׁבָטִים {{הע-שמאל|ר' יאשיה מחייב את כל השבטים שחטאו בשגגה בגלל הוריית אחד מבתי הדין השבטיים; ר' יונתן חולק עליו, ומחייב 12 פרים רק על הוראת בית הדין הגדול. ר' יהודה מחייב על שגגת בית הדין השבטי רק את השבט בפר יחיד ופוטר את שאר השבטים; במקרה של שגגה בבית הדין הגדול הוא מסכים עם קודמיו; רשב&quot;י מחייב על הוריה בטעות של בי&quot;ד הגדול 13 פרים; וראו [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ה|הוריות א ה,]] [[ביאור:תוספתא/הוריות/א#ח|ותוספתא הוריות א ח.]]}}
מִנַּיִן שֶׁיְּהוּ מְבִיאִים עַל יָדָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה'&quot;'''. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵין לִי אֶלָּא אוֹתוֹ שֵׁבֶט שֶׁעָשָׂה עַל הוֹרָאַת בֵּית דִּינוֹ, שֶׁהוּא מֵבִיא. 
עָשָׂה עַל הוֹרָאַת בֵּית דִּין הַגָּדוֹל, מִנַּיִן שֶׁשְּׁאָר שְׁבָטִים מְבִיאִים עַל יָדָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה'&quot;'''! 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֵׁבֶט שֶׁעָשָׂה עַל הוֹרָיַת בֵּית דִּינוֹ – אוֹתוֹ שֵׁבֶט חַיָּב וּשְׁאָר כָּל הַשְּׁבָטִים פְּטוּרִים. 
עָשָׂה עַל הוֹרָיַת בֵּית דִּין הַגָּדוֹל – אוֹתוֹ שֵׁבֶט מֵבִיא פָּר וּשְׁאָר כָּל הַשְּׁבָטִים מְבִיאִים עַל יָדָיו. 
וּמָה הֵן מְבִיאִים עַל יָדָיו? שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים! 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר; שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: פַּר אֶחָד לְבֵית דִּין. 
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׁאָר מִצְו‍ֹת; אֲבָל בַּעֲבוֹדָה זָרָה – מִתְחַיֵּב פַּר וּמִתְחַיֵּב שָׂעִיר: פַּר לְעוֹלָה וְשָׂעִיר לְחַטָּאת! לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ! 
{{הע-שמאל|שני כללים המקובלים על כל התנאים החלוקים לעיל: בי&quot;ד שבטי או בי&quot;ד גדול מתחייב רק אם רוב הציבור (השבט או העם כולו) נשמע להם ועשו כהוראתם; דין פרי ושעירי ע&quot;ז דומה, מבחינת מספר הפרים – לדין פרי החטאת של הוראותם בשאר המצוות.}}
רֹב הַשֵּׁבֶט – כְּכָל הַשֵּׁבֶט; רֹב הַצִּבּוּר – כְּכָל הַצִּבּוּר!  
'''&quot;וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה'&quot;''' – זוֹ עוֹלָה, '''&quot;וְחַטָּאתָם&quot;''' – זוֹ חַטָּאת, '''&quot;עַל שִׁגְגָתָם&quot;''' – זֶה פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר! 
'''&quot;עַל שִׁגְגָתָם&quot;''' – שֶׁיְּהֵא חַטָּאתָן כְּשִׁגְגָתָן: מַה שִּׁגְגָתָן, בְּכָל הַמַּעֲשִׂים – אַף חַטָּאתָם, בְּכָל הַמַּעֲשִׂים! 
{{הע-שמאל|כל הציבור שחטא בשגגה מתכפר בקרבן של בית הדין, כולל נשים וגרים – אבל לא הכהן הגדול שהורה לעצמו, ואינו תלוי בהוראת בית הדין; וראו [[ביאור:משנה הוריות פרק ב|הוריות ב א-ג.]] הכהן אינו חלק אוטומטי מהציבור בענייני הכפרה, וגם ביום כיפור הוא מתכפר בפר מיוחד ולא עם שאר הציבור. אם הוא שגג בע&quot;ז הוא מביא עז, כמו היחיד. אבל כהן גדול שאינו מורה לעצמו אלא שוגג עם הציבור – פטור מהשעירה, כאמור במשנה שם.}}
'''&quot;וְנִסְלַח&quot;''' ([[במדבר טו כו]]) – אֵין לִי אֶלָּא אֲנָשִׁים; נָשִׁים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;'''. 
'''&quot;וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם&quot;''', לְפִי שֶׁמַּעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל – צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים; שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁמַּעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל – צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים! 
'''&quot;כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הַמָּשִׁיחַ. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וְצִבּוּר מֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה,
וּמָשִׁיחַ מֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה. 
אִם לָמַדְתִּי לַצִּבּוּר, כְּשֵׁם שֶׁמֵּבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת – כָּךְ מֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה, 
אַף מָשִׁיחַ, הוֹאִיל וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת – יָבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה. 
וְעוֹד, קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר – מָשִׁיחַ מֵבִיא פָּר. 
כָּאן, שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר, אֵינוֹ דִּין שֶׁמָּשִׁיחַ מֵבִיא פָּר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הַמָּשִׁיחַ. 
}}

===פיסקה קיב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר טו כז-לא''' 
{{הע-שמאל|בעבירת ע&quot;ז נדונים המשיח והנשיא כיחידים ומביאים עז, ורק בית הדין מביא שעיר לחטאת ופר לעולה; קרבן העז מכונה 'קבועה', כי בדרך כלל מביאים אותו.}}
'''&quot;וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה&quot;''' ([[במדבר טו כז]]), 
עֲבוֹדָה זָרָה הָיְתָה בִּכְלַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת, שֶׁהַיָּחִיד מֵבִיא עֲלֵיהֶם כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה, נָשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר, מָשִׁיחַ וּבֵית דִּין מְבִיאִים פָּר. 
הֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאָהּ מִכְלָלָהּ, לְהַחְמִיר עָלֶיהָ וְלִידּוֹן בִּקְבוּעָה: 
שֶׁיְּהוּ יָחִיד וְנָשִׂיא וּמָשִׁיחַ מְבִיאִים עָלֶיהָ עֵז בַּת שְׁנָתָהּ לְחַטָּאת. לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוּ! 
{{הע-שמאל|שתי דרשות דומות, הלומדות מקרבן הציבור לקרבן היחיד: הראשונה לומדת מההקשר ומסמיכות הפרשיות, והדרשה השניה, של ר' יצחק, לומדת מעצם השינוי בין קרבנות על שגגת ע&quot;ז מקרבנות שגגה רגילים.}}
בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? 
אָמַרְתָּ: בַּמֶּה הָעִנְיָן מְדַבֵּר? בַּעֲבוֹדָה זָרָה! 
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּאַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? 
הֲרֵי אַתָּה דָן: צִבּוּר הָיָה בִּכְלָל, וְהוֹצִיאוֹ הַכָּתוּב מִכְּלָלוֹ וְשִׁנָּה אֶת קָרְבְּנוֹתָיו. 
וְיָחִיד הָיָה בִּכְלָל, וְהוֹצִיאוֹ הַכָּתוּב מִכְּלָלוֹ וְשִׁנָּה אֶת קָרְבְּנוֹתָיו; מַה לְּהַלָּן בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר – אַף כָּאן בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר! 
{{הע-שמאל|המזיד אינו מתכפר בקרבן, וראו לקמן פס' ל ובדרשה עליו.
עז בת שנתה – ראו [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ד|פרה א ד.]]}}
'''&quot;וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הַמְּזִידָה. 
'''&quot;וְהִקְרִיבָה עֵז בַּת שְׁנָתָהּ לְחַטָּאת&quot;''' – זֶה בָּנָה אָב: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עֵז&quot; צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא בַּת שְׁנָתָהּ! 
{{הע-שמאל|השוגג צריך כפרה, כי הדרשן מניח שיש לו אשמה מסויימת מחטאים קודמים, למרות שחטא בטעות. והשוו [[מכות י ב]].}}
'''&quot;בְּחֶטְאָה בִּשְׁגָגָה&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת דִּקְדּוּקֵי עֲבוֹדָה זָרָה. {{הע-שמאל|שתי דרשות מקילות בצורך בכפרה על עבירת ע&quot;ז בשוגג: 'דקדוקי ע&quot;ז' הם עבירות שאין עליהן עונש מוות במזיד, כגון מחבק ומנשק ע&quot;ז, ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה ו|סנהדרין ז ו.]] דורש 'בחטאה': בע&quot;ז אינו צריך לכפר על הדקדוקים וחייב כפרה רק על חטא גמור, למרות שבשאר האיסורים חייב גם אם רק התחיל בחטא. כמו כן אינו חייב כפרה באשם תלוי על ספק ע&quot;ז בשגגה, אלא רק על הוודאי. (ההקלה האחרונה אינה מופיעה בהלכה התלמודית אלא רק כאן.)}}
'''&quot;וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל הַנֶּפֶשׁ הַשֹּׁגֵג&quot;''' ([[במדבר טו כח]]), חֲטָאִים שֶׁבְּיָדוֹ, הֵם גָּרְמוּ לוֹ שֶׁיָּבֹא לְבֵית הַחַטָּאת! 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם מִצְו‍ֹת, קַלּוֹת, הֲרֵי הוּא חַיָּב עַל דִּקְדּוּקֵיהֶם.
עֲבוֹדָה זָרָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עַל דִּקְדּוּקֶיהָ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בְּחֶטְאָה בִּשְׁגָגָה&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת דִּקְדּוּקֵי עֲבוֹדָה זָרָה! 
'''&quot;וְכִפֶּר עָלָיו&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הַסָּפֵק; שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם מִצְו‍ֹת, קַלּוֹת, הֲרֵי הוּא חַיָּב עַל סְפֵקָן. 
עֲבוֹדָה זָרָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עַל סְפֵקָהּ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְכִפֶּר עָלָיו&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הַסָּפֵק! 
'''&quot;וְנִסְלַח לוֹ&quot;''' – סְלִיחָה גְמוּרָה, כְּכָל הַסְּלִיחוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. 
{{הע-שמאל|דרשה משונה, המוציאה את הנשים מהמתכפרים על שגגת ע&quot;ז וסותרת את הדרשה דלעיל פיסקה קיא על &quot;ונסלח&quot;.}}
'''&quot;הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[במדבר טו כט]]) לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת&quot; ([[ויקרא כג מב]]) שׁוֹמֵעַ אֲנִי: אַף הַנָּשִׁים בַּמַּשְׁמָע? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;; זֶה בָּנָה אָב, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אֶזְרָח&quot; – בִּזְכָרִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
{{הע-שמאל|דורש 'בבני ישראל', שאין כפרה לגוי.}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? – שֶׁהָיָה בַּדִּין: יִשְׂרָאֵל נִצְטַוּוּ עַל עֲבוֹדָה זָרָה – וְהַגּוֹיִים נִצְטַוּוּ עַל עֲבוֹדָה זָרָה. 
אִם לָמַדְתִּי לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁמְּבִיאִין עַל שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה – אַף הַגּוֹיִים מְבִיאִים עַל שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''': יִשְׂרָאֵל מְבִיאִין עַל שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה, וְאֵין הַגּוֹיִים מְבִיאִים עַל שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה! 
{{הע-שמאל|שכל היחידים שווים בקרבנם – עז.}}
'''&quot;תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם&quot;''' – לַיָּחִיד וְלַנָּשִׂיא וְלַמָּשִׁיחַ. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וְצִבּוּר {{ב|מֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת,|פר}} {{ב|וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה,|פר ושעיר}}, 
וּמָשִׁיחַ {{ב|מֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת,|פר}} וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה. 
אִם לָמַדְתִּי לַצִּבּוּר, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁמֵּבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת – כָּךְ מֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה. 
[אַף מָשִׁיחַ, הוֹאִיל וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְווֹת יָבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה!]
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר – מָשִׁיחַ מֵבִיא פָּר. 
כָּאן, שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא הַמָּשִׁיחַ מֵבִיא פָּר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם&quot;''' לַיָּחִיד וְלַנָּשִׂיא וְלַמָּשִׁיחַ! 
{{הע-שמאל|ר' יהודה לומד מכאן לכל החטאות בתורה, שהן מובאות דווקא בעבירות שהעושה אותן בזדון חייב כרת.}}
'''&quot;לָעֹשֶׂה בִשְׁגָגָה&quot;''', רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: הֲרֵי כָּל הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בִּשְׁגָגָה – כַּעֲבוֹדָה זָרָה. 
מָה עֲבוֹדָה זָרָה מְיֻחֶדֶת, מַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִים עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת. 
אַף כָּל הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בִּשְׁגָגָה – מַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִים עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת. 
{{הע-שמאל|משחק מילים: מגדף – הגדה של דופי. מנשה העביר ביקורת על התורה כאילו היא ספר חול, ומצא בה סיפורים מיותרים לפי דעתו, כגון סיפור הדודאים והפירוט של תולדות עשו; וראו [[בראשית רבה עב א]]-ה, וכן [[בראשית רבה פב יד]], שחז&quot;ל חיפשו ומצאו טעמים בשני המקומות הללו.}}
'''&quot;וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה&quot;''' ([[במדבר טו ל]]) – זֶה הַמְּגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה, כִּמְנַשֶּׁה בֶן חִזְקִיָּה. 
'''&quot;אֶת ה' הוּא '''מְגַדֵּף'''&quot;''' – שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ '''בְּהַגָּדָה שֶׁל דֹּפִי''' לִפְנֵי הַמָּקוֹם. 
אָמַר: לֹא הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב בַּתּוֹרָה אֶלָּא &quot;וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים&quot; ([[בראשית ל יד]])? 
וְלֹא הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב בַּתּוֹרָה אֶלָּא &quot;וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע&quot; ([[בראשית לו כב]])? 
עָלָיו מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: &quot;תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר, בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי? אֵלֶּה עָשִׂיתָ וְהֶחֱרַשְׁתִּי, דִּמִּיתָ הֱיוֹת אֶהְיֶה כָמוֹךָ?&quot; ([[תהלים נ כ]]-כא). 
כִּסְבוּר אַתָּה, שֶׁמָּא כְּדַרְכֵי בָּשָׂר וָדָם דַּרְכֵי הַמָּקוֹם? &quot;אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ&quot;! ([[תהלים נ כא]]).
{{הע-שמאל|הגישה המחפשת בתורה טעם לפגם – מדומה כאן לתחילת העבירה, הגוררת אחריה עבירות קשות ממנה, כשם שחוט דק עלול לגרור חבל עבה; לכן אין לדאוג רק מפני העבירה הראשונה שביצע אלא מפני הבאות אחריה, וראו [[בראשית רבה כב ו]] [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה ב|ואבות ד ב.]]}} 
בָּא יְשַׁעְיָה וּפֵרֵשׁ בַּקַּבָּלָה: &quot;הוֹי מֹשְׁכֵי הֶעָו‍ֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבוֹתֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה&quot; ([[ישעיה ה יח]])! 
תְּחִלָּתוֹ שֶׁל חֵטְא הוּא דּוֹמֶה לְחוּט שֶׁל כּוּכְיָא, אֲבָל סוֹפוֹ הֱיוֹת &quot;כַּעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה&quot;! 
רַבִּי אוֹמֵר: הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת לִשְׁמָהּ – אַל יִשְׂמַח לְאוֹתָהּ מִצְוָה, לְסוֹף שֶׁגּוֹרֶרֶת מִצְו‍ֹת הַרְבֵּה! 
וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת – אַל יִדְאַג לְאוֹתָהּ עֲבֵרָה, לְסוֹף שֶׁגּוֹרֶרֶת עֲבֵרוֹת הַרְבֵּה, שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. 
{{הע-שמאל|דורש מגדף-מגרף, שהמגדף כביכול אינו משאיר לקב&quot;ה מקום בעולם אלא חוטף הכל לעצמו, כאדם שגומר את הקערה ומרוקן אותה לגמרי; והוא חמור מעובד ע&quot;ז שמשאיר גם לקב&quot;ה מקום, כמי שאוכל מחצית מהקערה.
לעניין עונש הכרת, המפריד בין החוטא לעם ומציל בדרך זו את העם – ראו [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה ע|לעיל ע.]]}}
'''&quot;אֶת ה' הוּא מְגַדֵּף&quot;''', רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'גָּרַפְתָּ אֶת הַקְּעָרָה וְחִסַּרְתָּהּ.' 
אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'גָּרַפְתָּ אֶת כָּל הַקְּעָרָה כֻּלָּהּ, וְלֹא שִׁיַּרְתָּהּ מִמֶּנָּה כְּלוּם'! 
'''&quot;וְנִכְרְתָה&quot;''', אֵין הַכְּרֵתָה אֶלָּא הַפְסָקָה. 
'''&quot;הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;''' – מְזִידָה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. 
'''&quot;מֵעַמֶּיהָ&quot;''' – וְעַמָּהּ שָׁלוֹם. 
{{הע-שמאל|חז&quot;ל מזהים את העבריין עם קבוצות וזרמים דתיים בימיהם: הצדוקים כפרו בתושב&quot;ע, ולדעת חז&quot;ל ביזו בכך את דבר הקב&quot;ה. הם נמנים כאן עם האפיקורסים הכופרים גם בתורה שבכתב.
המגלה פנים נוהג בחוצפה כלפי התורה ומבזה אותה ברבים, והמפר את המילה מיפר בכך את הברית הלאומית עם הקב&quot;ה. הכוונה כאן היא למושכים בערלתם שניסו להסתיר את המילה כדי להשתלב בתרבות ההלניסטית, ולנוצרים הפאוליניים, שזלזלו במצוות וביטלו את המילה ([[האיגרת אל הרומאים פרק ז|האיגרת אל הרומאים ז פס' ו.]])
לדברי ר' אלעזר המודעי ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה יא|אבות ג יא,]] [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יב#ה|תוספתא סנהדרין יב ה;]] יתכן שהוא מתכוון לנוצרים הראשונים שפגעו בקדשים שבמקדש ובמועדים המקודשים. אמנם היו ביניהם גם מקפידים במצוות אחרות, אבל הקבוצה של הנוצרים כולה כדאית להידחות מן העולם.}}
'''&quot;כִּי דְבַר ה' בָּזָה&quot;''' ([[במדבר טו לא]]) – זֶה צְדוֹקִי. 
'''&quot;וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפֵר&quot;''' – זֶה אֶפִּיקוֹרוֹס. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי דְבַר ה' בָּזָה&quot;''' – זֶה הַמְּגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה. 
'''&quot;וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפֵר&quot;''' – זֶה הַמֵּפֵר בְּרִית בָּשָׂר. 
מִיכַּאן אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי: הַמְחַלֵּל אֶת הַקֳּדָשִׁים, וְהַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, וְהַמֵּפֵר בְּרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, 
אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מִצְו‍ֹת הַרְבֵּה – כְּדַיְי הוּא לִדְחוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם. 
{{הע-שמאל|ביזוי דבר ה' הוא אפילו על הלכה אחת כלשהי או פסוק אחד; והשוו [[הבשורה על פי מתי פרק ה|מתי ה פס' יח-יט:]] מדובר על אדם הכופר בתוקף המחייב של המצווה &quot;הקטנה&quot;, ולאו דווקא על מי שאינו מקיים אותה!
ר' מאיר ור' נתן מפרשים את הביטוי על ת&quot;ח שאינו לומד ומלמד כראוי.}}
אָמַר: כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ אֲנִי מְקַבֵּל עָלַי, חוּץ מִדָּבָר זֶה – זֶהוּ '''&quot;כִּי דְבַר ה' בָּזָה&quot;'''! 
אָמַר: כָּל הַתּוֹרָה אָמַר מִפִּי הַקֹּדֶשׁ, וְדָבָר זֶה מֹשֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ אֲמָרוֹ – זֶהוּ '''&quot;כִּי דְבַר ה' בָּזָה&quot;'''! 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי דְבַר ה' בָּזָה&quot;''', רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: זֶה הַלָּמֵד וְאֵינוֹ שׁוֹנֶה לַאֲחֵרִים. 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה הַיָּכוֹל לִלְמוֹד וְאֵינוֹ לוֹמֵד. 
{{הע-שמאל|בניגוד לדרשות הקודמות שלפיהן יתכן שגם בעל מצוות רבות יחשב כמבזה את דבר ה', מזהה אותו ר' נהוראי עם מי שמבזה את כל התורה ואינו מכבד אותה כלל, ור' ישמעאל מזהה אותו עם עובד ע&quot;ז.}}
רַבִּי נְהוֹרַאי אָמַר: זֶה שֶׁלֹּא הִשְׁגִּיחַ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה כָּל עִקָּר. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;כִּי דְבַר ה' בָּזָה&quot;'''. 
שֶׁבִּזָּה עַל דִּבּוּר הָרִאשׁוֹן שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה: 
&quot;אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ... לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי&quot; ([[שמות כ ב]]-ג)! 
{{הע-שמאל|דוגמא נאה להבדלים בדרכי המדרש של ר' עקיבא ושל ר' ישמעאל: השני אינו דורש כל מילה, וקובע 'דברה תורה בלשון בני אדם'. כאן הוא מקשה על ר' עקיבא, הדורש את הכפילות 'הכרת תכרת' לשני העולמות, ומצביע על פסוק שלישי 'ונכרתה הנפש ההיא', והרי אין מי שטוען לשלושה עולמות!}}
'''&quot;הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;''', הִכָּרֵת – בָּעוֹלָם הַזֶּה, תִּכָּרֵת – לָעוֹלָם הַבָּא, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. 
אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שָׁלֹשׁ כְּרִיתוֹת בִּשְׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת?... 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;'''? דִּבְּרָה תוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם! 
{{הע-שמאל|העוון דבק בנפש גם לאחר מות בעליה, ואינו ניתן להסרה אלא בתשובה. אם עשה תשובה – נמחל לו, וראו דברי ר' אליעזר [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יב#ה|בתוספתא סנהדרין יב ה,]] שאפילו למנשה, המלך החוטא הגדול, נמחל לאחר שעשה תשובה. וראו [[ביאור:משנה יומא פרק ח#משנה ח|יומא ח ח.]]
הפסוק מדברים נדרש: כאשר 'שחת' – לא לו הם בניו, ואינם קשורים לקב&quot;ה, אבל אם לא שיחת וחזרו בתשובה – הרי הם בניו והם לו.}}
'''&quot;עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ&quot;''', כָּל הַמֵּתִים – בְּמִיתָה מִתְכַּפְּרִים. 
אֲבָל זוֹ – עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּתְהִי עֲו‍ֹנֹתָם עַל עַצְמוֹתָם&quot; ([[יחזקאל לב כז]]). 
אוֹ אֲפִלּוּ עָשָׂה תְּשׁוּבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ&quot;''', וְלֹא כָּל זְמַן שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם&quot; ([[דברים לב ה]]): 
כְּשֶׁמּוּמָם בָּם – אֵינָם בָּנָיו, וּכְשֶׁאֵין מוּמָם בָּם – בָּנָיו הֵם. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: '''&quot;עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים&quot; ([[שמות כ ה]]), 
יָכוֹל, אַף עֲבוֹדָה זָרָה תְּהֵא נִפְקֶדֶת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ&quot;'''. בָּהּ עָו‍ֹן תָּלוּי, 
וְאֵין נִפְקֶדֶת לֹא עַל בָּנִים וְלֹא עַל שִׁלֵּשִׁים וְלֹא עַל רִבֵּעִים. {{הע-שמאל|הדרשה של ר' ישמעאל על הכרת, המבדיל בין הנפש החוטאת לבין הדורות הבאים, והמייחסת את האשמה ואת העונש דווקא לחוטא עצמו – דומה לדרשה דלעיל פס' ל, של ר' עקיבא!}}

רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: סִימָן טוֹב הוּא לָאָדָם, שֶׁנִּפְרָעִים מִמֶּנּוּ לְאַחַר מִיתָתוֹ. 
מֵת, לֹא נִסְפַּד וְלֹא נִקְבַּר, אֲכָלַתּוּ חַיָּה אוֹ שֶׁיָּרְדוּ עָלָיו גְּשָׁמִים – הֲרֵי זֶה סִימָן טוֹב, שֶׁנִּפְרָעִים מִמֶּנּוּ לְאַחַר מִיתָתוֹ! {{הע-שמאל|ר' נתן טוען, בניגוד לדרשה דלעיל, שלעיתים עשויה הנפש להיענש לאחר המוות ולכפר על החטא, ועוונה לא יהיה בה. הוא מנחם כך את הקרובים של אנשים שגופותיהם נטרפו או התבזו.}}
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;בָּעֵת הַהִיא נְאֻם ה' יֹצִיאוּ אֶת עַצְמוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת עַצְמוֹת שָׂרָיו וּשְׁטָחוּם לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ&quot; ([[ירמיה ח ב]])! 
{{הע-שמאל|רשב&quot;א מסיק מהביטוי 'עוונה בה' את הדין העתידי, המוכיח לדעתו את תחיית המתים.}}
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: מִיכַּאן זִיַּפְתִּי סִפְרֵי כּוּתִיִּים, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים 'אֵין מֵתִים חַיִּים!' 
אָמַרְתִּי לָהֶם: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר 'הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ', שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ'. 
אֶלָּא שֶׁעֲתִידָה לִיתֵּן אֶת הַחֶשְׁבּוֹן לְיוֹם הַדִּין! 
}}

===פיסקה קיג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר טו לב-לג''' 
{{הע-שמאל|מיד כשהגיעו למדבר סיני, אחרי השבת ששמרו באילים (ראו [[שמות טז ל]]) – חיללו את השבת השניה.}}
'''&quot;וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר&quot;''' ([[במדבר טו לב]]), בִּגְנוּת יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁלֹּא שָׁמְרוּ אֶלָּא שַׁבָּת רִאשׁוֹנָה, וּשְׁנִיָּה חִלְּלוּ. 
{{הע-שמאל|מקושש הוא תיאור המעשה של האיש, ולא שמו.}}
'''&quot;וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים&quot;''', תּוֹלֵשׁ מִן הַקַּרְקַע. אַתָּה אוֹמֵר תּוֹלֵשׁ מִן הַקַּרְקַע, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אִישׁ וּשְׁמוֹ מְקֹשֵׁשׁ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים&quot;''' ([[במדבר טו לג]]). הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים&quot;? תּוֹלֵשׁ מִן הַקַּרְקַע. 
{{הע-שמאל|ר' עקיבא מזהה את המקושש עם צלפחד, שבנותיו אמרו שמת במדבר בחטאו. ר' יהודה נוזף בו בטענה שאפילו אם הוא צודק אין לגלות מה שהתורה רצתה להסתיר; והוא טוען שצלפחד היה מהמעפילים – חטא פחות גדול מזה של המקושש.}}
וּמִי הָיָה? זֶה צְלָפְחָד, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא: נֶאֱמַר כָּאן &quot;מִדְבָּר&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;מִדְבָּר&quot; ([[במדבר כז ג]]). 
מַה מִּדְבָּר הָאָמוּר לְהַלָּן – צְלָפְחָד, אַף מִדְבָּר הָאָמוּר כָּאן – צְלָפְחָד. 
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: עָתִיד לִיתֵּן אֶת הַדִּין כָּל הָאוֹמֵר צְלָפְחָד מְקֹשֵׁשׁ הָיָה. 
אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם כִּיסָּה עָלָיו, וְאַתָּה מְגַלֶּה עָלָיו? 
אֶלָּא מֵאַיִן הָיָה? מִן הַמַּעְפִּילִים הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר&quot; ([[במדבר יד מד]]). 
{{הע-שמאל|השומרים התרו בו והודיעו לו שיומת בסקילה כי עבר על &quot;קוצר&quot; בשבת; דורש &quot;המוצאים&quot; שמצאו שחייב מיתה; וראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יא|תוספתא סנהדרין יא א.]] החובה המופיעה שם להודיע למקושש באיזו מיתה יומת סותרת את הפשט, שלפיו לא ידעו כיצד ימיתוהו, אם בכלל.}}
'''&quot;וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים&quot;''', מַגִּיד שֶׁמִּינָּה מֹשֶׁה שׁוֹמְרִים, וּמָצְאוּ אוֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ. 
'''&quot;וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים&quot;''' ([[במדבר טו לג]]) עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר? 
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וַיִּמְצְאוּ אִישׁ&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ&quot;? מַגִּיד שֶׁהִתְרוּ בוֹ מֵעֵין מְלַאכְתּוֹ. 
מִיכָּן לְכָל אֲבוֹת מְלָאכוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁמַּתְרִים בָּהֶם מֵעֵין מְלַאכְתָּן. 
{{הע-שמאל|התראה בעבודה זרה מתחייבת כי הפסוק 'על פי שנים עדים...' ([[דברים יז ו]]), שנדרש [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ט|במכות א ט]] על ההתראה – עוסק בעובדי ע&quot;ז, וממנה לומד ר' יצחק שכל חייבי מיתה צריכים התראה.}}
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ! מָה עֲבוֹדָה זָרָה חֲמוּרָה, אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּתְרוּ בוֹ – קַל וָחֹמֶר לְכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ&quot;? מְלַמֵּד שֶׁהִתְרוּ בוֹ וְאַחַר כָּךְ הֱבִיאוּהוּ אֵצֶל מֹשֶׁה. 
{{הע-שמאל|ר' יאשיה קורא את הפסוק בסדר הפוך: הביאוהו לפני אהרון ואחר כך לפני משה.
ר' אליעזר מפרש בדומה לפשט, שהביאו אותו לפני משה ואהרון שהיו יחדיו (בבית המדרש); וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|לעיל פיסקה סח.]]}}
'''&quot;אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל הָעֵדָה&quot;''', אִם מֹשֶׁה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ, אַהֲרֹן הֵיאַךְ הָיָה יוֹדֵעַ? 
אֶלָּא סָרֵס אֶת הַמִּקְרָא וּדְרֹשֵהוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הָיוּ יוֹשְׁבִין, וּבָאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵיהֶם. 
}}

===פיסקה קיד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר טו לד-לו''' 
{{הע-שמאל|מדרך ההריגה של המקושש לומדים הלכות הוצאה להורג לדורות. חייבי המיתה נחבשים בזמן המשפט ואינם משוחררים להמלט.}}
&quot;וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר&quot; ([[במדבר טו לד]]), מַגִּיד שֶׁכָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת נֶחְבָּשִׁים. 
{{הע-שמאל|בניגוד לדברי ר' יוסי בר' יהודה [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יא|בתוספתא סנהדרין יא א,]] שההתראה כולל גם את דרך ההמתה הצפויה, כאן משה אינו יודע כיצד יש להמית את המקושש.}}
&quot;כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ&quot;, וַהֲלֹא כָּתוּב &quot;מְחַלְּלֶיהָ מוֹת יוּמָת&quot; ([[שמות לא יד]]), וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי לֹא פֹרַשׁ&quot;?  
אֶלָּא לֹא הָיָה יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ מִיתָה יָמוּת, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ! 
&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מוֹת יוּמַת הָאִישׁ&quot; ([[במדבר טו לה]]) – לְדוֹרוֹת; &quot;רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים&quot; – לְשָׁעָה. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כא#פיסקה רכ|ספרי דברים רכ]] [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כב#פיסקה רמ|ושם רמ.]] בשלב הראשון רוגמים אותו העדים במעמד כל הקהל: הם מפילים אותו מהגג ואם לא מת עדיין – מניחים עליו אבן גדולה אחת; ורק אם לא מת מהנפילה ומהאבן משתתפים כולם בהמתתו; ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ד|סנהדרין ו ד.]]}}
&quot;כָּל הָעֵדָה&quot; – בְּמַעֲמַד כָּל הָעֵדָה. אַתָּה אוֹמֵר בְּמַעֲמַד כָּל הָעֵדָה, אוֹ &quot;כָּל הָעֵדָה&quot; כְּשָׁמוּעוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָּרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ&quot; ([[דברים יז ז]])! 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כָּל הָעֵדָה&quot;? בְּמַעֲמַד כָּל הָעֵדָה! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו|סנהדרין ו א,]] על מיקום ההוצאה להורג.}}
&quot;'''וַיּוֹצִיאוּ''' אֹתוֹ כָּל הָעֵדָה&quot; ([[במדבר טו לו]]), מְלַמֵּד שֶׁכָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת נֶהֱרָגִים חוּץ לְבֵית דִּין. 
&quot;וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ בָאֲבָנִים&quot;, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;בָּאֲבָנִים&quot;, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ אָבֶן&quot; ([[ויקרא כד כג]]). 
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ? – בֵּית הַסְּקִילָה הָיָה גָּבוֹהַּ שְׁתֵּי קוֹמוֹת; אֶחָד מִן הָעֵדִים דּוֹחֲפוֹ עַל מָתְנָיו; 
נֶהְפַּךְ עַל לִבּוֹ – הוֹפְכוֹ עַל מָתְנָיו. אִם מֵת בָּהּ – יָצָא; וְאִם לָאו – הָעֵד הַשֵּׁנִי נוֹטֵל אֶת הָאֶבֶן וְנוֹתְנָהּ עַל לִבּוֹ. 
אִם מֵת בָּהּ – יָצָא; וְאִם לָאו – רְגִימָתוֹ בְּכָל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָּרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה&quot; ([[דברים יז ז]]). 
נִמְצֵיתָ מְקַיֵּם &quot;רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים&quot;, וְנִמְצֵיתָ מְקַיֵּם &quot;וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ אָבֶן&quot;! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ד|סנהדרין ו ד,]] שר' אליעזר מחייב תליה של כל הנסקלים.}}
&quot;כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה&quot;, אָמַר לָהֶם: סִקְלוּהוּ – וְסָקָלוּ; תְּלוּהוּ – וְתָלוּ. 
אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ שֶׁיִּתְלוּ, עַד שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל עֵץ&quot; ([[דברים כא כב]]), דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. 
{{הע-שמאל|משה לא ידע כיצד יש להמית את המקושש כדי שהמקושש יגרום לדין ההמתה להילמד, וראו בתחילת הפיסקה. לעיקרון &quot;מגלגלים זכות ע&quot;י זכאי&quot; וכו' ראו [[ביאור:תוספתא/יומא/ד#יב|תוספתא יומא ד יב.]]}}
אָמַר רַבִּי חִידְקָא, שִׁמְעוֹן הַשִּׁקְמוֹנִי הָיָה לִי חָבֵר מִתַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְאָמַר: 
יוֹדֵעַ הָיָה מֹשֶׁה שֶׁמְּקוֹשֵׁשׁ בְּמִיתָה, אֲבָל לֹא הָיָה יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ מִיתָה יוּמַת. 
רְאוּיָה הָיְתָה פָּרָשַׁת מְקוֹשֵׁשׁ שֶׁתִּכָּתֵב עַל יְדֵי מֹשֶׁה; אֶלָּא שֶׁנִּתְחַיֵּב מְקוֹשֵׁשׁ שֶׁתִּכָּתֵב עַל יָדָיו! 
לְכָךְ מְגַלְגְּלִים זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב! 
}}

===פיסקה קטו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר טו לז-מא''' 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/קידושין/א#ח|תוספתא קידושין א ח,]] שהיו נשים שנהגו להטיל ציצית בבגדיהן, וכן דעת חכמים – בניגוד לרשב&quot;י. לפי התוספתא מסכימים שני הצדדים שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמה, והמחלוקת היא האם ציצית היא כזאת.
ר' יהודה מסכים עם רשב&quot;י, ומסביר את הציצית המוטלת בטלית האשה כבגד משותף גם לבעלה.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת&quot;''' ([[במדבר טו לז]]-לח), אַף הַנָּשִׁים בַּמַּשְׁמָע. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר אֶת הַנָּשִׁים מִן הַצִּיצִית, מִפְּנֵי שֶׁמִּצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ, נָשִׁים פְּטוּרוֹת. 
שֶׁזֶּה הַכְּלָל אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: כָּל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ – נוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וְאֵינָהּ נוֹהֶגֶת בְּנָשִׁים; בִּכְשֵׁרִים וְלֹא {{ב|בַּפְּסוּלִים!|בעבדים}}. 
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר: בְּיִחוּד בִּטְּלוּ חֲכָמִים אֶת הָרְדִיד שֶׁל אִשָּׁה מִן הַצִּיצִית, 
וְלֹא חִיְּבוּ בְּטַלִּית – אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁפְּעָמִים שֶׁבַּעֲלָהּ מִתְכַּסֶּה בָּהּ. 
{{הע-שמאל|שני הבתים הסכימו שאין שיעור לאורך חוטי הציצית, כשם שאין מקסימום לאורך הלולב.
ציצית חדשה צריכה להיעשות כדעת בית שמאי, משלושה חוטים לבנים ('גדילים') וחוט תכלת אחד; אבל אם היתה ציצית כשרה והחוטים נקרעו – כל זמן שנשאר גדם לחוט באורך כלשהו היא אינה נפסלת בכך; והשוו לאיזוב שממנו מזים מי חטאת [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ט|בפרה יא ט.]]}}
'''&quot;וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת&quot;''' ([[במדבר טו לח]]), אֵין &quot;צִיצִת&quot; אֶלָּא דָּבָר הַיּוֹצֵא, וְדָבָר כָּל שֶׁהוּא. 
וּכְבָר נִכְנְסוּ זִקְנֵי בֵּית שַׁמַּאי וְזִקְנֵי בֵּית הִלֵּל לַעֲלִיַּת יוֹנָתָן בֶּן בְּתֵירָה, וְאָמְרוּ: צִיצִית אֵין לָהּ שִׁעוּר. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אָמְרוּ: לוּלָב אֵין לוֹ שִׁעוּר. 
'''&quot;וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה חוּט אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;גְּדִלִים&quot; ([[דברים כב יב]]). 
מִכַּמָּה גְּדִילִים אַתָּה עוֹשֶׂה? אֵין פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה, דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. 
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁלֹשָׁה שֶׁל צֶמֶר וּרְבִיעִית שֶׁל תְּכֵלֶת, וַהֲלָכָה כְּבֵית שַׁמַּאי. 
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּתְחִלָּתָהּ; אֲבָל שִׁיְּרֶיהָ וְגַרְדּוּמֶיהָ – כָּל שֶׁהוּא! 
'''&quot;וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה כֻּלָּהּ צִיצִית? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;גְּדִלִים&quot;. שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה כֻּלָּהּ גְּדִלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;צִיצִת&quot;. {{הע-שמאל|יש בציצית חלק קשור, המכונה 'גדיל' או 'גדילה', ויש חלק המכונה 'ציצית' שהוא חוטים דקים יותר היוצאים מהגדיל. מהפסוק בדברים לומדים גם שאין להטיל ציצית אלא בבגד בן 4 כנפות דווקא.
וראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כב#פיסקה רלד|ספרי דברים רלד.]]}}
הָא כֵּיצַד? שֶׁתְּהֵא גְּדִילָה יוֹצְאָה מִן הַכָּנָף, וְצִיצִית מִן הַגְּדִילָה! 
'''&quot;עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף בַּעֲלֵי שָׁלֹשׁ וּבַעֲלֵי חָמֵשׁ וּבַעֲלֵי שֵׁשׁ וּבַעֲלֵי שֶׁבַע וּבַעֲלֵי שְׁמֹנֶה בַּמַּשְׁמָע? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ&quot; ([[דברים כב יב]]); יָצְאוּ בַּעֲלֵי שָׁלֹשׁ וּבַעֲלֵי חָמֵשׁ וּבַעֲלֵי שֵׁשׁ וּבַעֲלֵי שֶׁבַע וּבַעֲלֵי שְׁמֹנֶה מִן הַמַּשְׁמָע. 
{{הע-שמאל|מצוות ציצית תלויה בבגד ולא באדם הלובש אותו, ולכן כסות הסומא חייבת בציצית ואילו כסות הלילה פטורה ממנה.}}
מַשְׁמָע מוֹצִיא אֶת אֵלּוּ וּמֵבִיא כָּרִים וּכְסָתוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ&quot; – פְּרָט לְכָרִים וּכְסָתוֹת. 
אוֹ &quot;אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ&quot; שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף כְּסוּת לַיְלָה בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּרְאִיתֶם אֹתוֹ&quot; ([[במדבר טו לט]]), בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה. 
וְאִם הָיְתָה מְיֻחֶדֶת לְיוֹם וָלַיְלָה – תְּהֵא חַיֶּבֶת בְּצִיצִית! 
מַשְׁמָע, מוֹצִיא אֶת כְּסוּת לַיְלָה וּמוֹצִיא אֶת כְּסוּת סוּמָא? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת&quot;, מִכָּל מָקוֹם. 
{{הע-שמאל|חוטי הציצית צריכים להיות טוויים ושזורים, כי נאמר 'פתיל'.
הם צריכים להיות מחוברים לגוף הבגד ולא לפתיל הקשור אליו. מקומם אינו ממש בפינת הבגד אלא מרוחק ממנו מעט. בדיעבד גם ציצית הנמצאת בפינת הבגד כשרה לדעת ת&quot;ק, אבל ר' אליעזר בן יעקב פוסל.
החיבור של הציצית לבגד אינו באריגה אלא ב'תפירה', כלומר חוטי הציצית נפרדים מהחוטים הארוגים בבגד.
מחלוקת האם הציציות מעכבות זו את זו, וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ג#משנה ז|מנחות ג ז.]]}}
'''&quot;וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה צֶמֶר כְּמוֹת שֶׁהוּא? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף '''פְּתִיל''' תְּכֵלֶת&quot;, טָווּי וְשָׁזוּר! אֵין לִי אֶלָּא תְּכֵלֶת טָווּי וְשָׁזוּר, לָבָן מִנַּיִן? 
הֲרֵי אַתָּה דָּן: הוֹאִיל וְאָמְרָה תוֹרָה תֵּן תְּכֵלֶת וְתֵן לָבָן, מַה תְּכֵלֶת טָווּי וְשָׁזוּר – אַף לָבָן טָווּי וְשָׁזוּר! 
&quot;וְנָתְנוּ&quot; – עַל מְקוֹם הָאָרִיג, וְלֹא עַל מְקוֹם הַפְּתִיל! נְתָנָהּ עַל מְקוֹם הַפְּתִיל – כְּשֵׁרָה. רַבִּי יְהוּדָה פּוֹסֵל. 
עַל קֶרֶן – כְּשֵׁרָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב פּוֹסֵל, לְפִי שֶׁאָמְרָה תוֹרָה &quot;עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ&quot; וְלֹא עַל שְׁמֹנֶה! 
'''&quot;וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יֶאֶרְגֶנָּה עִמָּהּ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנָתְנוּ&quot;. הָא כֵּיצַד? – תּוֹפְרָהּ עִמָּהּ! 
אַרְבָּעָה צִיצִיּוֹת מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ, שֶׁאַרְבַּעְתָּן מִצְוָה אַחַת הֵן; רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אַרְבַּעְתָּן אַרְבַּע מִצְווֹת הֵם. 
{{הע-שמאל|דרשות של משחקי מילים על 'תכלת' ועל 'ציצית'. הדרשות קושרות את מצוות ציצית ליציאת מצרים.
פסוקי שיר השירים נדרשים על מכת בכורות, והם מרמזים לדילוג של הקב&quot;ה על בתי ישראל בזמן מכת בכורות ואת הגנתו על מי שנשאר מאחורי הכותל ולא יצא מביתו; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|מכילתא פסחא ז.]]}}
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ '''תְּכֵל'''ת? עַל שֵׁם שֶׁנִּ'''תְכַּל'''וּ הַמִּצְרִיִּים בִּבְכוֹרֵיהֶם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר&quot; ([[שמות יב כט]]). 
דָּבָר אַחֵר: עַל שֵׁם שֶׁ'''כָּל'''וּ הַמִּצְרִיִּים בַּיָּם; דָּבָר אַחֵר: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ '''צִיצִ'''ית? עַל שֵׁם שֶׁהֵ'''צִיץ''' הַמָּקוֹם עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא&quot;, וְאוֹמֵר: &quot;דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי&quot;, וְאוֹמֵר: &quot;הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת, מֵ'''צִיץ''' מִן הַחֲרַכִּים&quot; ([[שיר השירים ב ח]]-ט). 
{{הע-שמאל|דרשות על 'כנף' ועל גילוי שכינה הנגרם בדרך אסוציאטיבית מהתכלת שבציצית: המתבונן בציצית רואה &quot;אותו&quot;, את הקב&quot;ה!}}
רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר: כָּל הַמְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית, מַהוּ אוֹמֵר? &quot;בַּיָּמִים הָהֵמָּה, 
אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם, וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי&quot; ([[זכריה ח כג]]). 
וְכָל הַמְבַטֵּל מִצְוַת כָּנָף, מַהוּ אוֹמֵר? &quot;לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ, וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה&quot; ([[איוב לח יג]]). 
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: &quot;וּרְאִיתֶם אוֹתָם&quot; לֹא נֶאֱמַר כָּאן, אֶלָּא &quot;וּרְאִיתֶם '''אֹתוֹ'''&quot; ([[במדבר טו לט]]).
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל הַמְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית – מַעֲלִים עָלָיו כְּאִלּוּ הִקְבִּיל פְּנֵי שְׁכִינָה, 
שֶׁהַתְּכֵלֶת דּוֹמָה לַיָּם, וְיָם דּוֹמֶה לָרָקִיעַ, וְהָרָקִיעַ דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם, כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא&quot; ([[יחזקאל א כו]]). 
{{הע-שמאל|דרשות על סדר הפרשיות בקריאת שמע, והשוו לדרשות ר' יהושע בן קורחה [[ביאור:משנה ברכות פרק ב#משנה ב|בברכות ב, ב.]] ולדרשת רשב&quot;י ב[[ברכות יד ב]].
בזמן הדרשן המופיע כאן עדיין לא היה נהוג לקרוא בערב את פרשת ציצית, שהרי המצווה אינה נוהגת בלילה.}}
'''&quot;וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם&quot;''' – זוֹ פָּרָשַׁת שְׁמַע. 
אַתָּה אוֹמֵר זוֹ פָּרָשַׁת שְׁמַע, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא פָּרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ'? 
אָמַרְתָּ: צֵא וּרְאֵה אֵיזוֹהִי פָּרָשָׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קִבּוּל מַלְכוּת שָׁמַיִם, וּמִעֵט בָּהּ עֲ&quot;ז? 
אֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא פָּרָשַׁת שְׁמַע! תִּקְדַּם פָּרָשַׁת שְׁמַע לְפָרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ'. 
אוֹ תִּקְדַּם פָּרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ' לְפָרָשַׁת שְׁמַע? 
אָמַרְתָּ: תִּקְדֹּם פָּרָשָׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קִבּוּל מַלְכוּת שָׁמַיִם וּמִעֵט בָּהּ עֲ&quot;ז – לְפָרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ', שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא לְלַמֵּד. 
תִּקְדֹּם פָּרָשַׁת צִיצִית לְפָרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ'! 
אָמַרְתָּ: תִּקְדֹּם פָּרָשָׁה שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה – לְפָרָשַׁת צִיצִית, שֶׁאֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בַּיּוֹם. 
אוֹ יְהֵא קוֹרֵא שָׁלֹשׁ בָּעֶרֶב, כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹרֵא שָׁלֹשׁ בַּשַּׁחַר? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּרְאִיתֶם אֹתוֹ&quot;, בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה. 
רַשְׁבִּ&quot;י אוֹמֵר: תִּקְדֹּם פָּרָשַׁת שְׁמַע, שֶׁהִיא לִלְמֹד – לְפָרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ', שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא לְלַמֵּד. 
וְתִקְדֹּם פָּרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ', שֶׁהִיא לְלַמֵּד – לְפָרָשַׁת צִיצִית, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא לַעֲשׂוֹת. 
שֶׁעַל כָּךְ נִתְּנָה תוֹרָה: לִלְמֹד וּלְלַמֵּד וְלִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת: 
{{הע-שמאל|עדיף לקיים את כל המצוות, ולא רק את מצוות ציצית; אבל המקיים מצוות ציצית '''כאילו''' קיים את כולן; וראו לקמן, בסוף הפיסקה, הסיפור על תלמידו של ר' חייא והזונה.}}
'''&quot;וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם&quot;''', 
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל הַמְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית – מַעֲלִים עָלָיו כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן. 
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם הַמְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית מַעֲלִים עָלָיו כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת – קַל וָחֹמֶר לְכָל מִצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. 
{{הע-שמאל|הפסוקים מקהלת ומתהלים מנגידים את הטוב – המלך – מול החוטא – דובר השקר; ההנגדה הזאת מתפרשת כהנגדה בין חז&quot;ל והמינים – הנוצרים הראשונים.
שמשון חטא בזנות כי הלך אחרי עיניו, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ח|סוטה א ח.]]
ע&quot;ז מדומה לזנות בהרבה מקומות בתנ&quot;ך.}}
'''&quot;וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם&quot;''' – זוֹ מִינוּת, 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ, אֲסוּרִים יָדֶיהָ. טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה, וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ&quot; ([[קהלת ז כו]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;וְהַמֶּלֶךְ יִשְׂמַח בֵּאלֹהִים... כִּי יִסָּכֵר פִּי דוֹבְרֵי שָׁקֶר&quot; ([[תהלים סג יב]]): 
'''&quot;וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם&quot;''' – זוֹ זְנוּת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן... אוֹתָהּ קַח לִי, כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי&quot; ([[שופטים יד ג]])! 
'''&quot;אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם&quot;''' – זוֹ עֲ&quot;ז, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּזְנוּ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים&quot; ([[שופטים ח לג]]). 
{{הע-שמאל|ר' נתן מפרש את כל הפסוק על ניאוף.}}
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: שֶׁלֹּא יְהֵא שׁוֹתֶה בְּכוֹסוֹ וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכוֹסוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. 
{{הע-שמאל|התופעה של עיוור חוטא מוכיחה שהלב מוביל את העיניים ולא ההפך.}}
דָּבָר אַחֵר: &quot;וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם&quot; – מַגִּיד שֶׁהָעֵינַיִם הוֹלְכוֹת אַחַר הַלֵּב. 
אוֹ הַלֵּב אַחַר הָעֵינַיִם? אָמַרְתָּ: וַהֲלֹא יֵשׁ סוּמָא שֶׁעוֹשֶׂה כָּל תּוֹעֵבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם! 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם&quot;? מַגִּיד שֶׁהָעֵינַיִם הוֹלְכוֹת אַחַר הַלֵּב. 
{{הע-שמאל|הפסוק מקהלת נראה כמנוגד לפסוק שלנו, שהרי הוא קורא לבחור ללכת בדרכי ליבו. ר' ישמעאל מפרש את הפסוק מקהלת לפי הפסוק שלנו, שדרכי הלב הן הדרכים הישרות.}}
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: &quot;וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ... וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ&quot; ([[קהלת יא ט]]) – בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה. 
אוֹ בְּדֶרֶךְ שֶׁתִּרְצֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם&quot;. 
{{הע-שמאל|עולמם של חכמים אחרי החורבן כלל הרבה מצוות שלא ניתן לקיימן, אבל עצם הזכרון שלהן נחשב כקיומן, וראו גם לעיל &quot;המקיים מצוות ציצית מעלים עליו כאילו קיים כל המצוות כולן&quot;.}}
'''&quot;לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם&quot;''' ([[במדבר טו מ]]), לַעֲשׂוֹת זִכָּרוֹן כְּמַעֲשֶׂה. 
{{הע-שמאל|ההקשר הוא 'ועשיתם את כל מצותי'. מכאן שקיום כל המצוות מקדש את המקיים אותן.}}
'''&quot;וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם&quot;''' – זוֹ קְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת. אַתָּה אוֹמֵר זוֹ קְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת, 
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא קְדֻשַּׁת צִיצִית? אָמַרְתָּ: בַּמֶּה עִנְיָן מְדַבֵּר? בִּקְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת. 
{{הע-שמאל|רבי דורש בניגוד לפשט, שמצוות הציצית לבדה מקדשת את המקיים אותה, אפילו אם לא קיים את כל שאר המצוות. הציצית אינה אמצעי לקיום שאר המצוות אלא היא חשובה כשלעצמה, וראו גם בסיפור שבסוף הפיסקה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא תחילת כ:]] &quot;כשהמקום מחדש מצוה על ישראל, הוא מוסיף להם קדושה.&quot;}}
רַבִּי אוֹמֵר: זוֹ קְדֻשַּׁת צִיצִית. אַתָּה אוֹמֵר זוֹ קְדֻשַּׁת צִיצִית, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא קְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;קְדֹשִׁים תִּהְיוּ&quot; ([[ויקרא יט ב]]) – הֲרֵי קְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת אֲמוּרָה. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם&quot;? זוֹ קְדֻשַּׁת צִיצִית! מַגִּיד שֶׁהַצִּיצִית מוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה לְיִשְׂרָאֵל! 
{{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשות על &quot;תכלת&quot;, שקושרות אותה ליציאת מצרים; כאן מביאים הסברים אחרים לקשר הנ&quot;ל.
אדם עלול לזייף את צבע התכלת, ולהכין ציצית באמצעות צבעים מהצומח, לכן מזכיר הפסוק את מכת בכורות במצרים, שבה מתו לעיתים כמה בנים באותו בית; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יג|מכילתא פסחא יג,]] על פסוק לג. מצוות ציצית, המועדת לזיופים, מושווית לאיסורי עריות שעשו נשות מצרים בסתר. לעניין הסתר והגלוי ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה ד|אבות ד ד.]]}}
'''&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם&quot;''' ([[במדבר טו מא]]), וְכִי מָה עִנְיַן יְצִיאַת מִצְרַיִם לְכָאן? 
אֶלָּא שֶׁלֹּא יֹאמַר: הֲרֵי אֲנִי נוֹתֵן צִבְעוֹנִים וְקָלָא אִילָן, וְהֵם דּוֹמִים לַתְּכֵלֶת, וּמִי מוֹדִיעַ עָלַי בְּגָלוּי? 
&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;, דְּעוּ מֶה עָשִׂיתִי לָהֶם לַמִּצְרִיִּים, שֶׁהָיוּ מַעֲשֵׂיהֶם בַּסֵּתֶר – וּפִרְסַמְתִּים בְּגָלוּי! 
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת, מְמֹעֶטֶת, הָעוֹשֶׂה בַּסֵּתֶר הַמָּקוֹם מְפַרְסְמוֹ בְּגָלוּי – קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹב, מְרֻבָּה! 
{{הע-שמאל|שעבוד ישראל במצרים מוצג כהכנה לשעבודם ע&quot;י הקב&quot;ה! – כך מנומקת קבלת עול מלכות שמים בכלל, וממילא קבלת כל המצוות; אין ייחוד למצוות ציצית דווקא.}}
דָּבָר אַחֵר: לָמָּה מַזְכִּירִים יְצִיאַת מִצְרַיִם עַל כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה? מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? 
לְמֶלֶךְ שֶׁנִּשְׁבָּה בֶּן אוֹהֲבוֹ, וּכְשֶׁפְּדָאוֹ – לֹא פְּדָאוֹ לְשׁוּם בֶּן חוֹרִין, אֶלָּא לְשׁוּם עֶבֶד. 
שֶׁאִם יִגְזֹר וְלֹא יִהְיֶה מְקַבֵּל עָלָיו – יֹאמַר לוֹ: עַבְדִּי אָתָּה! 
כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס לַמְּדִינָה אָמַר לוֹ: נְעֹל לִי סַנְדָּלַי, וּטֹל לְפָנַי כֵּלִים לְהוֹלִיךְ לְבֵית הַמֶּרְחָץ. 
הִתְחִיל הַבֵּן הַהוּא מְנַתֵּק – הוֹצִיא עָלָיו שְׁטָר, וְאָמַר לוֹ: עַבְדִּי אָתָּה! 
כָּךְ כְּשֶׁפָּדָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבוֹ, לֹא פְּדָאָם לְשׁוּם בָּנִים אֶלָּא לְשׁוּם עֲבָדִים. 
כְּשֶׁיִּגְזֹר וְלֹא יִהְיוּ מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם – יֹאמַר לָהֶם: עֲבָדַי אַתֶּם! 
כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ לַמִּדְבָּר – הִתְחִיל לִגְזֹר עֲלֵיהֶם מִקְצָת מִצְווֹת קַלּוֹת וּמִקְצָת מִצְווֹת חֲמוּרוֹת, כְּגוֹן שַׁבָּת וַעֲרָיוֹת, צִיצִית וּתְפִלִּין. 
הִתְחִילוּ יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת מְנַתְּקִים, אָמַר לָהֶם: עֲבָדַי אַתֶּם! עַל מְנָת כֵּן פָּדִיתִי אֶתְכֶם, עַל מְנָת שֶׁאֶהְיֶה גּוֹזֵר וְאַתֶּם מְקַיְּמִים! 
{{הע-שמאל|היעוד של הגאולה והיציאה מהגלות הוא ההצדקה לקיום המצוות בגלות; התקווה לגאולה היא המחייבת את ישראל לנאמנותם לקב&quot;ה. הגאולה עצמה תגיע לאחר חבלי משיח שיכללו דבר חרב ורעב. הדבר והחרב – יד חזקה וזרוע נטויה – מופיעים, מלווים באותן הדרשות, גם בהגדה של פסח על [[דברים כו ח]], וגם שם הם נראים מכוונים כלפי ישראל; וראו [[יחזקאל ו יב]].
לפי הדרשה האסונות מבשרים על הגאולה, והגאולה מחייבת את קיום המצוות בגלות!
וראו גם בהמשך הפיסקה:&quot;אני ה' אלהיכם&quot; &quot;אני ה' אלהיכם&quot; שתי פעמים: &quot;אני ה' אלהיכם&quot; – אני עתיד לשלם שכר, &quot;אני ה' אלהיכם&quot; – עתיד ליפרע.}}
&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot; עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot; {{ב|עוֹד|שוב}}? 
כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: מִפְּנֵי מָה צִוָּנוּ הַמָּקוֹם, לֹא שֶׁנַּעֲשֶׂה וְנִטֹּל שָׂכָר? לֹא עוֹשִׂים וְלֹא נוֹטְלִים שָׂכָר! 
כָּעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִיחֶזְקֵאל, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יָצְאוּ אֵלַי אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָי&quot; ([[יחזקאל כ א]]). 
אָמְרוּ לוֹ: יְחֶזְקֵאל, עֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ, לֹא יָצָא מֵרְשׁוּתוֹ? אָמַר לָהֶם: הֵן! 
אָמְרוּ לוֹ: הוֹאִיל וּמְכָרָנוּ הַמָּקוֹם לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם – יָצָאנוּ מֵרְשׁוּתוֹ! 
אָמַר לָהֶם: הֲרֵי עֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ עַל מְנָת לַחֲזֹר, שֶׁמָּא יָצָא חוּץ לִרְשׁוּתוֹ? 
&quot;וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיֹה לֹא תִהְיֶה, אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים: נִהְיֶה כַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵינוּ וּכְמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, לְשָׁרֵת עֵץ וָאָבֶן. חַי אָנִי נְאֻם ה', אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם&quot; ([[יחזקאל כ לב]]-לג): 
&quot;בְּ'''יָד''' חֲזָקָה&quot; – זֶה הַדֶּבֶר, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה&quot; ([[שמות ט ג]]).
&quot;וּבִזְרוֹעַ '''נְטוּיָה'''&quot; – זוֹ הַחֶרֶב, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלָ‍ִם&quot; ([[דברי הימים א כא טז]]), 
&quot;וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה&quot; – זֶה רָעָב. אַחַר שֶׁאֲנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם שָׁלֹשׁ פֻּרְעָנִיּוֹת הַלָּלוּ זוֹ אַחַר זוֹ, וְאַחַר כָּךְ אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם עַל כָּרְחֲכֶם. 
לְכָךְ נֶאֱמַר עוֹד &quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;. 
{{הע-שמאל|ר' נתן לומד מהסיפור דלקמן, שבו הזהיר במצוות ציצית זכה בעוה&quot;ז באשה יפה – 'ובעולם הבא איני יודע כמה'!
גיבור הסיפור, תלמידו של ר' חייא, זהיר במצוות ציצית, אבל לא במצוות אחרות, והולך לזונה רומאית מפורסמת ויקרה. אבל מצוות הציצית מצילה אותו מהחטא!
וראו לעיל, בדרשה על &quot;וראיתם אותו וזכרתם...&quot; ובדרשה על &quot;והייתם קדושים&quot; – שם דנו בשאלה האם מצוות הציצית חשובה כשלעצמה או שהיא אמצעי לקיום כל שאר המצוות.}}
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵין לְךָ כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁאֵין מַתַּן שְׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ! צֵא וּלְמַד מִמִּצְוַת צִיצִית. 
מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה זָהִיר בְּמִצְוַת צִיצִית. שָׁמַע שֶׁיֵּשׁ זוֹנָה בִּכְרַכֵּי הַיָּם, וְהָיְתָה נוֹטֶלֶת אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים בִּשְׂכָרָהּ. 
שִׁגֵּר לָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים וְקָבְעָה לוֹ זְמַן; כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ בָּא וְיָשַׁב לוֹ עַל פֶּתַח בֵּיתָהּ. 
נִכְנְסָה שִׁפְחָתָהּ וְאָמְרָה לָּהּ: אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁקָּבַעְתָּ לוֹ זְמַן – הֲרֵי הוּא יוֹשֵׁב עַל פֶּתַח הַבַּיִת. 
אָמְרָה לָהּ: יִכָּנֵס! כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס – הִצִּיעָה לוֹ שֶׁבַע מִטּוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְאַחַת שֶׁל זָהָב, וְהִיא הָיְתָה בָּעֶלְיוֹנָה, 
וּבֵין כָּל אַחַת וְאַחַת סַפְסָלִין שֶׁל כֶּסֶף וְעֶלְיוֹן שֶׁל זָהָב. 
כֵּיוָן {{ב|שֶׁהִגִּיעוּ לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה|התפשט כדי לשכב עם הזונה}} בָּאוּ אַרְבַּע צִיצִיּוֹתָיו וְנִדְמוּ לוֹ כְּאַרְבָּעָה עֵדִים וְטָפְחוּ לוֹ עַל פָּנָיו. 
מִיָּד {{ב|נִשְׁמַט וְיָשַׁב לוֹ עַל גַּבֵּי קַרְקַע|הירידה הפיזית מהמיטה השביעית מסמלת את ההימנעות של האדם מהחלומות האומניפוטנטיים שלו}}. אַף הִיא נִשְׁמְטָה וְיָשְׁבָה עַל גַּבֵּי קַרְקַע. {{הע-שמאל|הזונה נשבעת בגפה של רומי – בכוחה של רומא, ששלטה בעולם כולו – שבועה אופיינית לגויים; ואילו היהודי נשבע בעבודת המקדש. הזונה מתפעלת מכוחה של הציצית ומעמידת היהודי בנסיון ונשבעת גם היא בעבודה; בהמשך היא מתגיירת ונשאת ליהודי בהיתר, ובכך מגשימה את חלומותיהם של החכמים על הישגים מיניים, ומגלמת את שכרו של מקיים המצווה בעולם הזה.}}
אָמְרָה לוֹ: גַּפָּהּ שֶׁל רוֹמִי! אֵינִי מַנִּיחַתְךָ עַד שֶׁתֹּאמַר מַה מּוּם רָאִיתָ בִּי! 
אָמַר לָהּ: הָעֲבוֹדָה! לֹא רָאִיתִי בָּךְ מוּם! שֶׁאֵין כְּיָפְיֵךְ בְּכָל הָעוֹלָם! 
אֶלָּא מִצְוָה קַלָּה צִוָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ, וְכָתַב בָּהּ &quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;, &quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot; שְׁתֵּי פְּעָמִים. 
&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot; – אֲנִי עָתִיד לְשַׁלֵּם שָׂכָר, &quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot; – עָתִיד לִפָּרַע. 
אָמְרָה לוֹ: הָעֲבוֹדָה! אֵינִי מַנִּיחַתְךָ עַד שֶׁתִּכְתֹּב לִי שִׁמְךָ וְשֵׁם עִירְךָ וְשֵׁם מִדְרָשְׁךָ שֶׁאַתָּה לָמֵד בּוֹ תּוֹרָה. 
וְכָתַב לָהּ שְׁמוֹ וְשֵׁם עִירוֹ וְשֵׁם רַבּוֹ וְשֵׁם מִדְרָשׁוֹ שֶׁלָּמַד בּוֹ תּוֹרָה. עָמְדָה וּבִזְבְּזָה אֶת כָּל מָמוֹנָהּ: שְׁלִישׁ לַמַּלְכוּת, שְׁלִישׁ לָעֲנִיִּים, וּשְׁלִישׁ נָטְלָה עִמָּהּ. 
וּבָאתָה וְעָמְדָה בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי חִיָּא. 
אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, גַּיְּרֵנִי! אָמַר לָהּ: שֶׁמָּא עֵינַיִךְ נָתַתְּ בְּאֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים? הוֹצִיאָה לוֹ כְּתָב שֶׁבְּיָדָהּ. 
אָמַר לוֹ: עֲמֹד, זְכֵה בְּמִקָּחֲךָ! 
אוֹתָן הַמַּצָּעוֹת שֶׁהִצִּיעָה לְךָ בְּאִסּוּר – תַּצִּיעַ לְךָ בְּהֶתֵּר! זֶה מַתַּן שְׂכָרָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבָעוֹלָם הַבָּא – אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה! 
}}</text>
      <sha1>k6vcnr4jfa3apkucvjh1iulfhptstfd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011429</id>
      <parentid>3011428</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T14:25:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011429</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="154054" sha1="aih6zugd9kak3zkaieni2x9u66qxf8v" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת שלח לך==

===פיסקה קז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''עַל במדבר טו ב-יג''' 
{{הע-שמאל|מצוות הנסכים חלה רק לאחר ההתישבות בארץ, 14 שנים אחרי הכניסה לה. ר' ישמעאל דורש את הדין הזה מ'כי תבואו... מושבותיכם', אבל ר' עקיבא מקשה, שהמילה 'מושבותיכם' נמצאת גם במצוות השבת, שאינה תלויה בארץ ישראל;
ר' ישמעאל נאלץ להחריג את השבת ולטעון שבגלל חומרתה היא נוהגת גם בחו&quot;ל, אבל שאר המצוות שנזכר בהן &quot;מושבותיכם&quot; נוהגות רק בא&quot;י.}}
'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מֹשְׁבֹתֵיכֶם&quot;''' ([[במדבר טו ב]]), 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא נִתְחַיְּבוּ יִשְׂרָאֵל בִּנְסָכִים אֶלָּא מִבִּיאָתָן לָאָרֶץ וָאֵילָךְ, אַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אַתָּה אוֹמֵר אַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּכְנִיסָתָם לָאָרֶץ מִיָּד? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ&quot; ([[דברים יז יד]]). 
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ בִּיאוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לְאַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה. 
אַף פּוֹרֵט אֲנִי לְכָל בִּיאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא לְאַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה. 
לְלַמֶּדְךָ שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;מֹשְׁבֹתֵיכֶם&quot; – בָּאָרֶץ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;שַׁבָּת הִוא לַה' בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם&quot; ([[ויקרא כג ג]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּ&quot;ל? 
אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אֵין צָרִיךְ! מָה אִם מִצְוֹת, קַלּוֹת, נוֹהֲגוֹת בְּחוּ&quot;ל וּבָאָרֶץ, שַׁבָּת, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בָּאָרֶץ וּבְחוּ&quot;ל? 
{{הע-שמאל|התלמיד מודה לר' עקיבא שנסכי ציבור הוקרבו גם במדבר, אבל לדעתו נסכי יחיד הוקרבו רק בא&quot;י, כדלעיל.
רשב&quot;י לומד מכאן שנסכים הוקרבו בבמות יחיד, בניגוד לדעת ר' מאיר [[ביאור:תוספתא/זבחים/יג#ה|בתוספתא זבחים יג ה.]]}}
אָמַר אֶחָד מִתַּלְמִידֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב '''הַיָּחִיד''' בִּנְסָכִים אֶלָּא מִבִּיאָתָן לָאָרֶץ. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ עַל הַנְּסָכִים, שֶׁיְּהוּ קְרֵבִים בַּבָּמָה. 
{{הע-שמאל|במקדש היו עשר מנורות (ראו [[מלכים א ז מט]]) ועשרה כיורים (ראו [[מלכים א ז לח]]); לכן יש צורך להגביל את כמות הנסכים.}}
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַּדִּין: 
הוֹאִיל וּמָצִינוּ שֶׁרִבָּה כְּלֵי בֵית עוֹלָמִים מִכְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד, כָּךְ נְרַבֶּה נִסְכֵּי בֵית עוֹלָמִים מִנִּסְכֵי אֹהֶל מוֹעֵד?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זָבַח&quot; ([[במדבר טו ג]])! 
מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה כְּלֵי בֵית עוֹלָמִים מִכְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד – לֹא רִבָּה בַּנְּסָכִים! 
{{הע-שמאל|הדרשה פותחת בצמצום חובת הנסכים מ&quot;אשה&quot; ל&quot;עולה&quot;, מרחיבה אותה גם לשלמים ולתודה, מגבילה שוב דווקא לקרבנות רשות של היחיד (בניגוד לחטאת ולאשם), וחוזרת ומרחיבה גם לעולות ושלמי ציבור.}}
&quot;וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה'&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁכָּל הַקָּרֵב לָאִשִּׁים יִטְעוֹן נְסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עֹלָה&quot;. 
אֵין לִי אֶלָּא עוֹלָה, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַשְּׁלָמִים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;זֶבַח&quot;. תּוֹדָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''אוֹ''' זֶבַח&quot;. 
מַשְׁמָע מֵבִיא אֵלּוּ, וּמֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ בִנְדָבָה&quot;. לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא קָדָשִׁים הַבָּאִים בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה. 
מַשְׁמָע מוֹצִיא אֲנִי אֶת אֵלּוּ, וּמוֹצִיא אֶת עוֹלַת חוֹבָה הַבָּאָה בָּרְגָלִים? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;בְּמוֹעֲדֵיכֶם&quot; – לְהָבִיא אֶת עוֹלַת חוֹבָה הַבָּאָה בָּרְגָלִים. 
מַשְׁמָע מֵבִיא אֶת עוֹלַת חוֹבָה הַבָּאָה בָּרְגָלִים, וּמֵבִיא אֶת חַטַּאת חוֹבָה הַבָּאָה בָּרְגָלִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְכִי תַעֲשֶׂה בֶן בָּקָר עֹלָה אוֹ זָבַח&quot; ([[במדבר טו ח]]), בֶּן בָּקָר הָיָה בִּכְלָל, וְיָצָא מוֹצֵא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל. 
מַה בֶּן בָּקָר, שֶׁהוּא בָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, וְטָעוּן נְסָכִים – כָּךְ כָּל הַבָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה יִטְעוֹן נְסָכִים. 
יָצְאוּ חַטָּאת וְאָשָׁם, שֶׁאֵין בָּאִין בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, שֶׁלֹּא יִטְעֲנוּ נְסָכִים. 
{{הע-שמאל|כאן מצמצם ר' יאשיה את חובת הנסכים לקרבנות בהמה. ר' יונתן מסיק זאת מאיזכור השלמים, שאינם נוהגים בעוף, ולומד מהפסוק שמתנדב עולה או שלמים סתם יכול להסתפק בהבאת עולה מבקר '''או''' מצאן, ואינו חייב להביא גם מהבקר וגם מהצאן.
דרשה דומה נדרשת גם על ויקרא א, לגבי עולה – וממנה לומדים שגם קרבן הפסח יכול להיות מן הכבשים '''או''' מן העיזים, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה ד|מכילתא פסחא ד.]]}}
&quot;לַעֲשׂוֹת רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן&quot; ([[במדבר טו ג]]), לָמָּה נֶאֱמַר?  
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זָבַח&quot; שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף עוֹלַת הָעוֹף תִּטְעַן נְסָכִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן&quot;. יָצְאתָה עוֹלַת הָעוֹף, שֶׁלֹּא תִטְעַן נְסָכִים – דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה, 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ! שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;אוֹ זָבַח&quot;: מַה זֶּבַח – מִין בְּהֵמָה, אַף עוֹלָה – מִין בְּהֵמָה. 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לַעֲשׂוֹת רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן&quot;? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זָבַח&quot;. 
שֶׁאִם אָמַר 'הֲרֵי עָלַי עוֹלָה' וּ'שְׁלָמִים', שׁוֹמֵעַ אֲנִי {{ב|יָבִיא מִשְּׁנֵיהֶם כְּאֶחָת|גם בקר וגם צאן}}? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִן הַבָּקָר '''אוֹ''' מִן הַצֹּאן&quot;. 
מַגִּיד שֶׁמֵּבִיא מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ! וּמִכָּאן אַתָּה לָמֵד לְפֶסַח. 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ&quot; ([[שמות יב ה]]). 
מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אַתָּה אוֹמֵר מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אוֹ יָבִיא מִשְּׁנֵיהֶם כְּאֶחָת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ מִן הַכְּבָשִׂים '''אוֹ''' מִן הָעִזִּים&quot; ([[ויקרא א י]]) וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר. 
וּמָה עוֹלָה, חֲמוּרָה, כְּשֵׁרָה לָבֹא מִין אֶחָד; פֶּסַח, הַקַּל, דִּין הוּא שֶׁיִּכְשַׁר לָבֹא מִין אֶחָד. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ&quot;? מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. 
{{הע-שמאל|איסי מנסה ללמוד את ההלכה מכבשי עצרת, ששניהם מאותו מין (כבשים), למרות שהם שנים. הראיה נדחית, כי כבשי עצרת הם קרבן נדיר, המתקיים רק פעם בשנה; הוא חוזר ומנסה ללמוד אותה משעירי חטאות הציבור, המובאים ביום כיפור, במועדים ובראשי חדשים, וכולם שעירי עיזים – ועדיין הנסיון נדחה, כי אין קרבנות אלו מוקרבים בימי חול; לבסוף הוא מנסה ללמוד זאת מחטאת היחיד – ושוב נדחה, כי חטאת היא קרבן חובה. לכן צריך את המילה המפורשת &quot;או&quot;.}}
אִיסֵּי בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: &quot;לַעֲשׂוֹת רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן&quot; – מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. 
אַתָּה אוֹמֵר מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אוֹ יָבִיא מִשְּׁנֵיהֶם כְּאֶחָד? 
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: וּמַה כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת, שֶׁהֵם זְקוּקִים לָבֹא שְׁנַיִם, כָּשְׁרוּ לָבֹא מִין אֶחָד. 
עוֹלָה, שֶׁאֵינָהּ זְקוּקָה לָבֹא שְׁנַיִם, אֵינוֹ דִּין שֶׁתִּכְשַׁר לָבֹא מִין אֶחָד? 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בִּשְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת, שֶׁמִּעֵט הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָן – לְפִיכָךְ כָּשְׁרוּ לָבֹא מִין אֶחָד. 
תֹּאמַר בָּעוֹלָה, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ – לְפִיכָךְ לֹא תִכְשַׁר לָבֹא אֶלָּא מִין שְׁנַיִם. 
וַהֲרֵי שְׂעִירֵי יוֹהַכִּ&quot;פ וּשְׂעִירֵי רֹ&quot;חַ יוֹכִיחוּ, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָם, וְכָשְׁרוּ לָבֹא מִין אֶחָד. 
וְהֵן יוֹכִיחוּ לָעוֹלָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ – תִּכְשַׁר לָבֹא מִין אֶחָד! 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בִּשְׂעִירֵי יוֹהַכִּ&quot;פ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָן – אֵינָן בָּאִים בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, לְפִיכָךְ כָּשְׁרוּ לָבֹא מִין אֶחָד. 
תֹּאמַר בָּעוֹלָה, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ וּבָאָה בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ – לְפִיכָךְ לֹא תִכְשַׁר לָבֹא אֶלָּא מִין שְׁנַיִם? 
הֲרֵי חַטָּאת תּוֹכִיחַ, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ, וּכְשֵׁרָה לָבֹא בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה, וּכְשֵׁרָה לָבֹא מִין אֶחָד. 
וְהִיא תּוֹכִיחַ לָעוֹלָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ וּבָאָה בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה – שֶׁתִּכְשַׁר לָבֹא מִין אֶחָד! 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּחַטָּאת, שֶׁמִּעֵט הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ, שֶׁאֵינָהּ בָּאָה בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, לְפִיכָךְ כְּשֵׁרָה לָבֹא מִין אֶחָד. 
תֹּאמַר בָּעוֹלָה, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ וּבָאָה בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, לְפִיכָךְ לֹא תִכְשַׁר לָבֹא אֶלָּא מִין שְׁנַיִם! 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן&quot;? מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ! 
{{הע-שמאל|גם אשה המקריבה קרבן בהמה חייבת להביא נסכים.}}

&quot;וְהִקְרִיב&quot; ([[במדבר טו ד]]), אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ. אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַמַּקְרִיב&quot;, מִכָּל מָקוֹם! 
&quot;וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב&quot;, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה בָּנָה אָב, לְכָל הַמִּתְנַדֵּב בַּמִּנְחָה – שֶׁלֹּא יִפְחֹת {{ב|מֵעִשָּׂרוֹן|סולת}} וְלוֹג שֶׁמֶן! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק יג|מנחות יג, א ומשנה ה,]] לדעת ת&quot;ק. כמות השמן והיין צריכה להיות מספיקה לקרבן המינימלי.}}
&quot;וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב קָרְבָּנוֹ לַה'... וְיַיִן לַנֶּסֶךְ רְבִיעִת הַהִין&quot; ([[במדבר טו ד]]-ה), שֶׁמֶן לַבִּילָה וְיַיִן לַנֶּסֶךְ. 

&quot;תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה אוֹ לַזֶּבַח&quot; ([[במדבר טו ה]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זָבַח&quot;, {{הע-שמאל|אם התנדב להביא גם עולה וגם שלמים צריך להביא נסכים כפולים, לשני הקרבנות.}}
שֶׁאִם אָמַר 'הֲרֵי עָלַי עוֹלָה, הֲרֵי עָלַי שְׁלָמִים', שׁוֹמֵעַ אֲנִי יָבִיא נֶסֶךְ אֶחָד לִשְׁנֵיהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה אוֹ לַזָּבַח&quot;. 
מַגִּיד שֶׁמֵּבִיא לָזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְלָזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. 

אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַ&quot;א: לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַּדִּין {{הע-שמאל|ר' אליעזר דרש את הפרשה מדרש משלו, ואבא חנין מוסר אותו כאן ובהמשך. הדרשה הנוכחית משווה את נסכי העולה לנסכי השלמים. הנסכים תלויים רק במין הבהמה ולא בסוג הקרבן.}}
וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁשָּׁוֶה מַעֲשֵׂה שׁוֹר עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ עוֹלָה – לֹא שָׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים. 
מָקוֹם שֶׁלֹּא שָׁוֶה מַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ שְׁלָמִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִשְׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה אוֹ לַזֶּבַח&quot;, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁוֶה מַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ שְׁלָמִים – שֶׁיִּשְׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים. 

רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: &quot;תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה&quot; – זוֹ עוֹלַת מְצוֹרָע; &quot;לַזֶּבַח&quot; – זוֹ חַטָּאתוֹ; &quot;אוֹ לַזֶּבַח&quot; – זוֹ אֲשָׁמוֹ. {{הע-שמאל|המצורע שנרפא מביא עולה, חטאת ואשם  – ומביא עליהם נסכים, למרות שבדרך כלל אין נסכים לחטאות ולאשמות, כפי שראינו בתחילת הפיסקה; וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ו|מנחות ט ו.]]
עולת יולדת היא כבש, וחייבת בנסכים, למרות שאם אין ידה משגת להביא כבש היא מביאה שתי ציפורים בלי נסכים.
אחד עשר במעשר הוא תוצאה של טעות בספירה: אם הרועה מנה בטעות את הכבש ה11 כאילו הוא עשירי (לעניין מעשר בהמה) – יש להקריב את הכבש עם נסכיו, למרות שהמעשר עצמו אינו  חייב בנסכים; כי נדבה מקודשת יותר ממעשר בהמה; וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ט#משנה ח|בכורות ט ח.]]}}
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: &quot;לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד&quot; – לְהָבִיא עוֹלַת יוֹלֶדֶת, שֶׁתִּטְעוֹן נְסָכִים, שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ לָהּ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. 
אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בָּאַיִל? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה&quot; הֲרֵי אַיִל אָמוּר. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד&quot;? לְהָבִיא אֶת עוֹלַת יוֹלֶדֶת, שֶׁתִּטְעוֹן נְסָכִים, שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ לָהּ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ! 
דָּבָר אַחֵר: &quot;לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד&quot; – לְהָבִיא אֶת אַחַד עָשָׂר שֶׁבַּמַּעֲשֵׂר. 

&quot;אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה&quot; ([[במדבר טו ו]]), בָּא הַכָּתוּב לַחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי {{ב|כֶּבֶשׂ|בן שנה}} לְנִסְכֵּי {{ב|אַיִל|בן יותר מ-13 חודשים}}. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: בֶּן בָּקָר טָעוּן נְסָכִים, וּבֶן הַצֹּאן טָעוּן נְסָכִים. 
אִם לָמַדְתִּי לְבֶן בָּקָר, שֶׁלֹּא חָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי עֵגֶל לְנִסְכֵּי שׁוֹר – כָּךְ לֹא תַחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִסְכֵּי אַיִל? {{הע-שמאל|ההבדל בין כבש לאיל תלוי בזמן – ראו [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ג|פרה א ג.]]
גם כאן מוסר אבא חנין בשם ר' אליעזר את דרשתו, הדומה לדרשת ת&quot;ק ואף מבליטה את הצפיה להקטנת כמות נסכי האיל.}}
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה&quot;: בָּא הַכָּתוּב לַחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִסְכֵּי אַיִל. 
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַּדִּין. 
וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּנְּסָכִים, לֹא רִבָּה בֵּין עֵגֶל לְשׁוֹר – מָקוֹם שֶׁמִּעֵט בַּנְּסָכִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נְרַבֶּה בֵּין כֶּבֶשׂ לְאַיִל? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה&quot;. מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמִּעֵט בַּנְּסָכִים – רִבָּה בֵּין כֶּבֶשׂ לְאַיִל! 
{{הע-שמאל|למרות שכמות הסולת בכבש שהוקרב עם קרבן העומר היא כפולה מהרגיל – שני עשרונים – השמן והיין הבאים עימו הם בכמות רגילה; וראו גם [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ד|מנחות ט ד.]]}}
דָּבָר אַחֵר: &quot;אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה&quot; – {{ב|לְהָבִיא אַיִל עוֹלָה|כדלהלן}} כוּ'. 
&quot;תַּעֲשֶׂה מִנְחָה סֹלֶת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַּדִּין. 
הוֹאִיל וְכֶבֶשׂ הָעֹמֶר טָעוּן שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת, וְאַיִל הָעוֹלָה טָעוּן שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת. 
אִם לָמַדְתִּי לְכֶבֶשׂ הָעֹמֶר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכָּפַל עֶשְׂרוֹנוֹתָיו לֹא כָּפַל נְסָכָיו, אַף אַיִל הָעוֹלָה, אַף עַל פִּי שֶׁכָּפַל עֶשְׂרוֹנוֹתָיו לֹא יַכְפִּיל נְסָכָיו? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה... וְיַיִן לַנֶּסֶךְ שְׁלִשִׁית הַהִין&quot; ([[במדבר טו ו]]-ז), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁכָּפַל עֶשְׂרוֹנוֹתָיו כָּךְ כָּפַל נְסָכָיו! 
{{הע-שמאל|למרות שכמויות השמן והיין שוות, לכל נוזל יש דרך שימוש שונה; וראו גם לעיל, על פס' ד.
הקב&quot;ה כמובן אינו צריך את ה'''ריח''' של הקרבנות אלא נחת '''רוח''' שישראל עובדים אותו כהלכה. דורש ריח – רוח.}}
&quot;וְיַיִן לַנֶּסֶךְ שְׁלִשִׁית הַהִין&quot; ([[במדבר טו ז]]), שֶׁמֶן לַבִּילָה וְיַיִן לַנִּיסוּךְ. 
&quot;תַּקְרִיב רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot;, נַחַת רוּחַ לְפָנַי, שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי. 
{{הע-שמאל|הדרשה הופיעה לעיל בדיון על פס' ג.}}
&quot;וְכִי תַעֲשֶׂה בֶן בָּקָר&quot; ([[במדבר טו ח]]), בֶּן בָּקָר הָיָה בִּכְלָל, יָצָא מוֹצֵא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל: 
מַה בֶּן בָּקָר, שֶׁהוּא בָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, וְטָעוּן נְסָכִים – כָּךְ כָּל הַבָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה יִטְעוֹן נְסָכִים. 
יָצְאוּ חַטָּאת וְאָשָׁם, שֶׁאֵינָן בָּאִים בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה – שֶׁלֹּא יִטְעֲנוּ נְסָכִים. 
{{הע-שמאל|תחילת הדרשה הופיעה לעיל על פס' ה; בהמשך דורש את לשון היחיד ולומד ממנה שצריך להביא נסכים לפי מספר הבהמות שמקריב.
הדרשה של ר' אליעזר, הנמסרת ע&quot;י אבא חנין, דומה לדרשתו לעיל על פס' ה, אלא שכאן הוא עוסק בשור עולה, שנסכיו זהים לאלו של שור שלמים.}}
&quot;עֹלָה אוֹ זָבַח&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה'&quot;, שֶׁאִם אָמַר 'הֲרֵי עָלַי עוֹלָה, הֲרֵי עָלַי שְׁלָמִים'.  
שׁוֹמֵעַ אֲנִי יָבִיא נֶסֶךְ אֶחָד לִשְׁנֵיהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עֹלָה אוֹ זָבַח&quot;; מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁמֵּבִיא לָזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְלָזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. 
אוֹ אֲפִלּוּ אָמַר 'הֲרֵי עָלַי חֲמִשָּׁה שְׁוָרִים לְעוֹלָה, חֲמִשָּׁה שְׁוָרִים לִשְׁלָמִים'; שׁוֹמֵעַ אֲנִי יָבִיא נֶסֶךְ אֶחָד לְכֻלָּם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עֹלָה אוֹ זָבַח&quot;, מַגִּיד שֶׁמֵּבִיא לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. 
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין. 
וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁשָּׁוֶה מַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה שׁוֹר עוֹלָה – לֹא שָׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים. 
מָקוֹם שֶׁלֹּא שָׁוֶה מַעֲשֵׂה שׁוֹר עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה שׁוֹר שְׁלָמִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִשְׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עֹלָה אוֹ זָבַח&quot;, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁוֶה מַעֲשֵׂה שׁוֹר עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה שׁוֹר שְׁלָמִים – שָׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים. 
{{הע-שמאל|השימושים ביין ובשמן הם שונים; ראו גם לעיל בדרשה על פס' ד ועל פס' ז.
את היין מנסכים לא על האש שבמזבח, שהרי היא עלולה לכבות – אלא בספלי הכסף הנמצאים בראש המזבח, ראו [[ביאור:משנה סוכה פרק ד#משנה ט|סוכה ד ט.]]
בסיום חוזרים על הדרשה שהופיעה לעיל על פס' ז, על &quot;ריח ניחוח&quot;.}}
&quot;וְכִי תַעֲשֶׂה בֶן בָּקָר... וְהִקְרִיב עַל בֶּן הַבָּקָר... וְיַיִן תַּקְרִיב לַנָּסֶךְ&quot; ([[במדבר טו ח]]-י), שֶׁמֶן לַבִּילָה וְיַיִן לַנִּיסוּךְ! 
&quot;אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot; ([[במדבר טו י]]), עַל גַּבֵּי סְפָלִים. אַתָּה אוֹמֵר עַל גַּבֵּי סְפָלִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים? 
אִם אָמַרְתָּ כֵּן, נִמְצֵאתָ מְכַבֶּה אֶת הַמְּדוּרָה! וְהַתּוֹרָה אָמְרָה &quot;אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה&quot; ([[ויקרא ו ו]]). 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot;? עַל גַּבֵּי סְפָלִים. 
&quot;אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot; נַחַת רוּחַ לְפָנַי שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי. 
{{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה על פס' ו}}
&quot;כָּכָה יֵעָשֶׂה לַשּׁוֹר הָאֶחָד&quot; ([[במדבר טו יא]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁלֹּא חָלְקָה תּוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי עֵגֶל לְנִסְכֵּי שׁוֹר. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: בֶּן הַצֹּאן טָעוּן נְסָכִים, וּבֶן הַבָּקָר טָעוּן נְסָכִים. 
אִם לָמַדְתִּי שֶׁחָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִסְכֵּי אַיִל, כָּךְ תַּחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי עֵגֶל לְנִסְכֵּי שׁוֹר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּכָה יֵעָשֶׂה לַשּׁוֹר הָאֶחָד&quot;, מַגִּיד שֶׁלֹּא חָלְקָה תּוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי עֵגֶל לְנִסְכֵּי שׁוֹר. 
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: 
וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁמִּעֵט בַּנְּסָכִים – רִבָּה בֵּין כֶּבֶשׂ לְאַיִל; מָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּנְּסָכִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּרַבֶּה בֵּין עֵגֶל לְשׁוֹר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּכָה יֵעָשֶׂה לַשּׁוֹר הָאֶחָד&quot;. מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה בַּנְּסָכִים – לֹא רִבָּה בֵּין עֵגֶל לְשׁוֹר! 
{{הע-שמאל|כאשר מגיע הכבש לגיל שנתיים (למעשה מגיל 13 חדשים) הוא נקרא 'איל', ונסכיו אינם משתנים שוב. ראו [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ג|פרה א ג.]]
אם מקריב נקבה (לשלמים) – אפילו אם היא בת יותר משנתיים הנסכים נשארים כנסכי כבש.}}
&quot;אוֹ לָאַיִל הָאֶחָד&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: 
הוֹאִיל וּמָצִינוּ שֶׁחָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי {{ב|בְּנֵי שָׁנָה|כבש}} לְנִסְכֵּי {{ב|בְּנֵי שְׁתַּיִם,|איל}} כָּךְ תַּחֲלֹק לְנִסְכֵּי בְּנֵי שְׁתַּיִם לְנִסְכֵּי בְּנֵי שָׁלֹשׁ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אוֹ לָאַיִל הָאֶחָד&quot;, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁחָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי בְּנֵי שָׁנָה לְנִסְכֵּי בְּנֵי שְׁתַּיִם. 
לֹא תַחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי בְּנֵי שְׁתַּיִם לְנִסְכֵּי בְּנֵי שָׁלֹשׁ! 
&quot;אוֹ לַשֶּׂה בַכְּבָשִׂים&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין. 
הוֹאִיל וּמָצִינוּ שֶׁחָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִסְכֵּי אַיִל, כָּךְ תַּחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי כִּבְשָׂה לְנִסְכֵּי רָחֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אוֹ לַשֶּׂה בַכְּבָשִׂים&quot;. 
&quot;אוֹ בָעִזִּים&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמָצִינוּ שֶׁחָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִסְכֵּי אַיִל, כָּךְ תַּחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי גְּדִי לְנִסְכֵּי תַּיִשׁ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אוֹ בָעִזִּים&quot;, מַקִּישׁ גָּדוֹל שֶׁבָּעִזִּים לְקָטָן שֶׁבַּכְּשָׂבִים: מַה זֶּה שְׁלֹשָׁה לוּגִין – אַף זֶה שְׁלֹשָׁה לוּגִין. 
{{הע-שמאל|כמות הנסכים תלויה במספר ובסוג הבהמות שהוקרבו בפועל, ואין להקטין אותה או להגדיל אותה. את איסור הגדלת הנסכים לומד ר' יאשיה מסוף הפסוק. ר' יונתן לומד אותו מפס' יג, ומסוף פס' יב הוא לומד שאין להכפיל את הנסכים אפילו אם שומרים על היחס בין היין והשמן.}}
&quot;כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ&quot; ([[במדבר טו יב]]), אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ, תְּמוּרוֹתֵיהֶם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ&quot;!  
&quot;כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ&quot;, שֶׁלֹּא יְמַעֵט. אוֹ אִם רָצָה לְרַבּוֹת – יְרַבֶּה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כָּכָה תַעֲשׂוּ לָאֶחָד כְּמִסְפָּרָם&quot;, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה אֶת אֵלֶּה&quot; ([[במדבר טו יג]]) שֶׁלֹּא יְמַעֵט! 
אוֹ אִם רָצָה לְרַבּוֹת – יְרַבֶּה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ&quot;. אוֹ אִם רָצָה לִכְפֹּל – יִכְפֹּל? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כָּכָה תַעֲשׂוּ לָאֶחָד כְּמִסְפָּרָם&quot;.
 {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ד|מנחות ט ד.]]}}
מִיכֵּן אָמְרוּ: מְעָרְבִים נִסְכֵּי פָרִים בְּנִסְכֵּי פָרִים, נִסְכֵּי אֵילִים בְּנִסְכֵּי אֵילִים, נִסְכֵּי כְבָשִׂים בְּנִסְכֵּי כְבָשִׂים, 
שֶׁל יָחִיד בְּשֶׁל צִבּוּר, שֶׁל יוֹם בְּשֶׁל אֶמֶשׁ. אֲבָל אֵין מְעָרְבִין נִסְכִּין כְּבָשִׂים בְּנִסְכֵּי פָרִים וְאֵילִים. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק יב#משנה ד|מנחות יב ד.]]
לעניין אחד עשר שבמעשר בהמה – ראו לעיל בדרשה על פס' ה.}}
מִיכֵּן אָמְרוּ: הָאוֹמֵר 'הֲרֵי עָלַי יַיִן', לוֹג – לֹא יָבִיא; שְׁנַיִם – לֹא יָבִיא; שְׁלֹשָׁה – יָבִיא; אַרְבָּעָה – יָבִיא; 
חֲמִשָּׁה – לֹא יָבִיא; שִׁשָּׁה – יָבִיא; מִיכֵּן וָאֵילָךְ – יָבִיא; כְּשֵׁם שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא חוֹבָה – כָּךְ יָחִיד מִתְנַדֵּב נְדָבָה. 
דָּבָר אַחֵר: &quot;כָּכָה תַעֲשׂוּ לָאֶחָד כְּמִסְפָּרָם&quot; – לְהָבִיא אֶת אַחַד עָשָׂר שֶׁבַּמַּעֲשֵׂר. 
{{הע-שמאל|גויים יכולים לשלוח קרבנות, אם הבהמות ששלחו תמימות וכשרות להקרבה; אבל אינם יכולים לשלוח עימם נסכים. 
מהמשנה המצוטטת כאן (ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ז#משנה ו|שקלים ז ו,]]) נראה שהנכרי יכול, אם רצה, לשלוח גם נסכים.
וראו [[נזיר סב א]], שר' עקיבא דורש נדרים ונדבות של גויים מ&quot;איש איש&quot; [[ויקרא כב יח]]}}
&quot;כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה אֶת אֵלֶּה&quot; ([[במדבר טו יג]]), לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וּמָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת... וּמִיַּד בֶּן נֵכָר לֹא תַקְרִיבוּ&quot; וגו' ([[ויקרא כב כד]]-כה). 
אֵלֶּה אִי אַתָּה מְקַבֵּל מֵהֶם, אֲבָל אַתָּה מְקַבֵּל מֵהֶם תְּמִימִים! 
אַחַר שֶׁלָּמַדְנוּ שֶׁהַגּוֹי מֵבִיא עוֹלָה, זָכִיתִי לָדוּן כַּבַּתְּחִלָּה: יִשְׂרָאֵל מֵבִיא עוֹלָה וְהַגּוֹי מֵבִיא עוֹלָה. 
אִי מָה יִשְׂרָאֵל מֵבִיא נְסָכִים, אַף הַגּוֹי מֵבִיא נְסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה אֶת אֵלֶּה&quot;. 
יִשְׂרָאֵל מֵבִיא נְסָכִים, וְאֵין הַגּוֹי מֵבִיא נְסָכִים! יָכוֹל לֹא תְּהֵא עוֹלָתוֹ טְעוּנָה נְסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כָּכָה&quot;. 
מִיכֵּן אָמְרוּ: גּוֹי שֶׁשָּׁלַח עוֹלָתוֹ מִמְּדִינַת הַיָּם וְלֹא שִׁלַּח עִמָּהּ נְסָכִים – יִקָּרְבוּ נְסָכִים מִשֶּׁל צִבּוּר! 
}}

===פיסקה קח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר טו יד''' 
{{הע-שמאל|הדרשה אינה מפרשת את ההתיחסות לגר כקשורה לעניין הנסכים, אלא יוצרת קרבן גיור, המחייב את הגרים, והוא מורכב משתי ציפורים (תורים או בני יונה) – ששתיהן לעולה.
הקרבן הזה מקביל לקרבן שהקריבו ישראל בהר סיני, שהיה עולת בהמה, ראו [[שמות כד ה]]. בנוסף אליו חייבים הגרים במילה ובטבילה.
מרכז הדרשה הוא ההשוואה של רבי בין ישראל בהר סיני לבין הגרים: ההשוואה אינה שלמה, בגלל ההבדל בסוג קרבן העולה.}}
'''&quot;וְכִי יָגוּר&quot;''' ([[במדבר טו יד]]) אֵין לִי אֶלָּא הַמִּתְגַּיֵּר, שֶׁנִּתְגַּיֵּר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אוֹ אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;'''. 
'''&quot;וְעָשָׂה אִשֶּׁה&quot;''' {{ב|מִין דָּמִים.|מהחי}} אַתָּה אוֹמֵר מִין דָּמִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִין מִנְחָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּכֶם&quot;. 
מָה אַתֶּם מִין דָּמִים, אַף הַגֵּרִים מִין דָּמִים! אִי, מָה יִשְׂרָאֵל בְּדַם בְּהֵמָה – אַף הַגֵּרִים בְּדַם בְּהֵמָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לָכֶם&quot;, לָכֶם הִקְדַּשְׁתִּים בְּדַם בְּהֵמָה, וְלֹא הִקְדַּשְׁתִּים לַגֵּרִים בְּדַם בְּהֵמָה! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/כריתות/א#ה|תוספתא כריתות א ה.]] רבי טוען שאין הצדקה להבחנה בין הגרים לבין ישראל, כי גם ישראל עברו גיור ביציאת מצרים; אכן הקרבן היה שונה.}}
רַבִּי אוֹמֵר: מָה יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא בָּאוּ לַבְּרִית אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים – בְּמִילָה וּבִטְבִילָה וּבְהַרְצָיַית קָרְבָּן – אַף הַגֵּרִים כַּיּוֹצֵא בָּהֶם! 
אִי, מָה יִשְׂרָאֵל, בְּדַם עוֹלָה וּבְזִבְחֵי שְׁלָמִים – אַף הַגֵּרִים בְּדַם עוֹלָה וּבְזִבְחֵי שְׁלָמִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְעָשָׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot;'''; אָמַרְתָּ צֵא וּרְאֵה אֵיזֶה הוּא מִין דָּמִים שֶׁכֻּלּוֹ עוֹלֶה לָאִשִּׁים, וְאֵין לְךָ הֵימֶנּוּ הֶתֵּר? 
אִי אַתָּה מוֹצֵא {{ב|אֶלָּא בְּעוֹלַת הָעוֹף!|שהרי העור של עולת בהמה מותר לשימוש לכהנים}} 
תֹּאמַר לְהָבִיא {{ב|פְּרֵידָה אַחַת|תור או גוזל יחיד}} – אֵינוֹ יָכוֹל, שֶׁלֹּא מָצִינוּ פְּרֵידָה אַחַת קְרֵבָה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ! 
מִיכָּן אָמְרוּ: כָּל הַקִּינִּין שֶׁבַּתּוֹרָה – חֶצְיָן עוֹלָה חֶצְיָן לְחַטָּאת, חוּץ מִשֶּׁל גֵּר, מִפְּנֵי {{ב|שֶׁכֻּלּוֹ כָּלִיל לָאִשִּׁים!|עולה}} 
  {{הע-שמאל|כאן חוזרת הדרשה לעניין הנסכים. אם רצה הגר להביא קרבן בהמה, דינו בעניין הנסכים זהה לדין ישראל מלידה.}}
'''&quot;כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַּדִּין: 
הוֹאִיל וּמָצִינוּ {{ב|שֶׁחִלְּקָה תּוֹרָה אֶת קָרְבְּנוֹתָיו|שכל הקן הוא עולות}} – כָּךְ תַּחֲלֹק אֶת נְסָכָיו? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה&quot;''': מָה אַתֶּם, שִׁשָּׁה לַפָּר וְאַרְבָּעָה לָאַיִל וּשְׁלֹשָׁה לַכֶּבֶשׂ – אַף הַגֵּרִים כַּיּוֹצֵא בָּהֶם! 
}}

===פיסקה קט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר טו טו-טז''' 
{{הע-שמאל|הפסוק מרבה בפירוש את הגרים, ואילו החלת דיני הנסכים גם על נשים נלמדת מהביטוי 'חוקה אחת לכם'. הביטוי &quot;קהל&quot; כשלעצמו אינו כולל בהכרח את הנשים!}} 
'''&quot;הַקָּהָל&quot;''' ([[במדבר טו טו]]), אֵין לִי אֶלָּא אֲנָשִׁים.
נָשִׁים מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם&quot;'''.
{{הע-שמאל|בפס' ב נאמר &quot;דבר אל בני ישראל&quot;. כיוון שמצוות הנסכים חלה גם על גרים – צריך לציין זאת במפורש, וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לט|לעיל פיסקה לט.]]}}
'''&quot;וְלַגֵּר הַגָּר&quot;''', לְפִי שֶׁמַּעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל – צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים.
שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁמַּעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|מכילתא פסחא בסוף ז,]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סט|לעיל פיסקה סט.]]}} 
'''&quot;חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;''' – שֶׁיִּנְהַג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.
{{הע-שמאל|הביטוי &quot;לפני ה'&quot; מרמז לציץ בגזרה שווה, וגם למשמעות &quot;בעיני ה'&quot;, שהקב&quot;ה מתרצה וסולח לישראל ולגרים באותה מידה, למרות שבפסוק הנ&quot;ל מופיע רק &quot;עוון הקדשים אשר יקדישו '''בני ישראל'''&quot;.}}
'''&quot;כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי ה'&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי ה'&quot; ([[שמות כח לח]]),
אֵין לִי אֶלָּא הַצִּיץ מְרַצֶּה לְיִשְׂרָאֵל.
לַגֵּרִים מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי ה'&quot;'''.
{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה עא|לעיל פיסקה עא.]]}}
'''&quot;תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם&quot;''' ([[במדבר טו טז]]), בָּא הַכָּתוּב וְהִשְׁוָה אֶת הַגֵּר לָאֶזְרָח בְּכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה!
}}

===פיסקה קי===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר טו יז-כא''' 
{{הע-שמאל|ר' ישמעאל טען (לעיל פיסקה קז) שמצוות הנסכים חלה רק לאחר ההתישבות בארץ, 14 שנים אחרי שנכנסו אליה; אבל בעניין מצוות חלה הוא מודה שהיא חלה מיד עם הכניסה לארץ, שהרי לא כתוב בה &quot;ישיבה בארץ&quot;; וראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ו#ז|תוספתא מנחות ו ז.]]}}
'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה&quot;''' ([[במדבר טו יז]]-יח), 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שִׁנָּה הַכָּתוּב בִּיאָה זוֹ מִכָּל בִּיאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה! 
שֶׁבְּכָל בִּיאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הוּא אוֹמֵר &quot;וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ&quot; ([[שמות יב כה]]), &quot;וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ&quot; ([[שמות יג ה]], [[דברים יא כט]]).
וְכָאן הוּא אוֹמֵר &quot;בְּבֹאֲכֶם&quot;, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ – מִיָּד נִתְחַיְּבוּ בַּחַלָּה! 
{{הע-שמאל|ר' יהודה מסביר את המחלוקת בין ר' אליעזר לר' עקיבא כויכוח על פרשנות הביטוי 'לחם הארץ': האם מדובר על לחם מתבואה שצמחה בארץ או על לחם שנאפה בארץ. ר' עקיבא נעזר גם בביטוי &quot;שמה&quot;, הרומז לדעתו על לחם &quot;משם&quot;, מחו&quot;ל.}}
'''&quot;אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה&quot;''', מִיכָּן אַתָּה אוֹמֵר: פֵּרוֹת חוּ&quot;ל שֶׁנִּכְנְסוּ בָּאָרֶץ חַיָּבִים בַּחַלָּה. 
יָצְאוּ מִיכָּן לְשָׁם – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב וְרַבִּי עֲקִיבָא פּוֹטֵר ([[ביאור:משנה חלה פרק ב|חלה ב א.]]). 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: פֵּרוֹת חוּ&quot;ל שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ, 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹטֵר, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ&quot; ([[במדבר טו יט]]) – לְהוֹצִיא אֶת שֶׁל חוּ&quot;ל. 
וְרַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;שָׁמָּה&quot;, בֵּין שֶׁל אֶרֶץ בֵּין שֶׁל חוּ&quot;ל. 
יָצְאוּ מִיכָּן לְשָׁם – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ&quot;, בֵּין בָּאָרֶץ וּבֵין בְּחוּ&quot;ל. 
וְרַבִּי עֲקִיבָא פּוֹטֵר, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;שָׁמָּה&quot;: שָׁם אַתָּה חַיָּב, חוּץ לְשָׁם אַתָּה פָּטוּר. 
{{הע-שמאל|לרשימת חמשת מיני הדגן ראו גם [[ביאור:משנה חלה פרק א|חלה א א-ד,]] [[ביאור:משנה מנחות פרק י#משנה ז|מנחות י ז,]] [[ביאור:משנה פסחים פרק ב#משנה ה|ופסחים ב ה.]] כאן מודגשת המסקנה ממשנת פסחים, שחמשת מיני דגן עלולים להחמיץ, ולכן דווקא מהם אופים מצה, וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ח|מכילתא פסחא ח.]]}}
'''&quot;וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ&quot;''' ([[במדבר טו יט]]) לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה&quot; ([[במדבר טו כ]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף שְׁאָר פֵּרוֹת בַּמַּשְׁמָע? 
הֲרֵי אַתָּה דָּן: נֶאֱמַר כָּאן &quot;לֶחֶם&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;לֶחֶם&quot; ([[דברים טז ג]]). 
מָה לֶחֶם הָאָמוּר לְהַלָּן – חֲמֵשֶׁת הַמִּינִין, אַף לֶחֶם הָאָמוּר כָּאן – חֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. 
וְאֵלּוּ הֵן: חִטִּים וּשְׂעוֹרִים וְכֻסְּמִין וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן. 
יָצְאוּ אֹרֶז וְדֹחַן, וְהַפְּרָגִים וְהַשֻּׁמְשְׁמִים – שֶׁאֵינָן בָּאִים לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ, אֶלָּא לִידֵי סֵרָחוֹן. 
{{הע-שמאל|ר' יאשיה חולק על הדרשה הקודמת, שפירשה את הפסוק על הפרשת חלה. יש קשרים רבים בין החלה לתרומה; וראו [[ביאור:משנה חלה פרק א#משנה ט|חלה א ט]] ואכן ר' יאשיה מוצא בפרשתנו גם את איזכור התרומה הגדולה.
ר' יונתן מוצא צורך בחזרה על הביטוי &quot;תרומה לה'&quot;: החלה היא חובה, ולכן יש להפריש אותה אפילו אם הבצק נטמא, כפי שקורה בדרך כלל – ראו דעת ר' עקיבא [[ביאור:משנה חלה פרק ב#משנה ג|בחלה ב ג.]]}}
'''&quot;תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה'&quot;''' – בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בִּתְרוּמַת חַלָּה? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה&quot; – הֲרֵי תְּרוּמַת חַלָּה אֲמוּרָה! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה'&quot;? 
בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר! – דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ&quot; ([[דברים יח ד]]) – חוֹבָה. 
אַתָּה אוֹמֵר חוֹבָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה'&quot;. חוֹבָה, וְלֹא רְשׁוּת. 
{{הע-שמאל|למרות הכינוי &quot;'''ראשית''' עריסותיכם&quot;, שעשוי להתפרש כחמרי הגלם של הבצק – הקמח, אין להפריש חלה מן הקמח (ראו [[ביאור:משנה חלה פרק ב#משנה ה|חלה ב ה]]), אלא רק לאחר שעירבו אותו במים. לדעת ר' יוחנן בן נורי, מיצירת הבצק ולישתו (המכונה 'גלגול' בקמח חיטה ו'טמטום' בקמח שעורה) – אין לאכול ממנו עד שיפריש את החלה, והאוכלו לפני כן חייב מיתה בידי שמים. ר' עקיבא מסמן את גמר המלאכה של הכנת הבצק המחייב את הפרשת החלה בקרימת הלחם בתנור, כלומר תחילת האפיה שלו. וראו [[ביאור:משנה חלה פרק ג|חלה ג, א]] ומשנה ו.}}
'''&quot;רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot;''' ([[במדבר טו כ]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַקְּמָחִים בַּמַּשְׁמָע? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot;, מִשֶּׁתִּתְעָרֵס! מִיכָּן אָמְרוּ: אוֹכְלִים עֲרַאי מִן הָעִסָּה עַד שֶׁתִּתְגַלְגֵּל בַּחִטִּים וְתִטַּמְטֵם בַּשְּׂעוֹרִים. 
גִּלְגְּלָה בַּחִטִּים וְטִמְטְמָה בַּשְּׂעוֹרִים – הָאוֹכֵל מִמֶּנָּה חַיָּב מִיתָה! 
כֵּיוָן שֶׁנּוֹתֶנֶת מַיִם – מַגְבַּהַת חַלָּתָהּ, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא שָׁם חֲמֵשֶׁת רְבָעִים קֶמַח וְעוֹד, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בָּהֶן כַּשִּׁעוּר. 
שֶׁאֵין מַפְרִישִׁים חַלָּה מִן הַקֶּמַח. אֵיזוֹ הִיא גְּמַר מְלַאכְתָּהּ? קְרִימָתָהּ בַּתַּנּוּר, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. 
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: מִשֶּׁתִּגָּלְגֵּל בַּחִטִּים וְתִטַּמְטֵם בַּשְּׂעוֹרִים. 
{{הע-שמאל|גם ר' יוחנן בן נורי מודה לר' עקיבא שבדיעבד, אם לא הפריש חלה מהבצק – יפריש אותה מהלחם האפוי.}}
הֲרֵי שֶׁלֹּא הִפְרִישׁ חַלָּה מִן הָעִסָּה, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא יַפְרִישׁ חַלָּה מִן הַלֶּחֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם '''מִלֶּחֶם''' הָאָרֶץ&quot; מִכָּל מָקוֹם. 
יַפְרִישׁ מִן הָעִסָּה אַחַת וּמִן הַלֶּחֶם אַחַת, וְיַפְרִישׁ שְׁתֵּי חַלּוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ&quot;: 
מַה תְּרוּמַת גֹּרֶן, אַחַת – אַף תְּרוּמַת חַלָּה, אַחַת; מַה תְּרוּמַת גֹּרֶן, {{ב|עוֹלָה בְּאֶחָד מֵאָה|אם התערבה בחולין שכמותם יותר מפי מאה ממנה}} – אַף חַלָּה, כַּיּוֹצֵא בָּהּ. 
{{הע-שמאל|ר' יאשיה מדמה את החלה לתרומה גדולה, וראו גם [[ביאור:משנה חלה פרק א#משנה ט|חלה א ט.]] ר' יונתן מנסה להשוות את החלה לתרומת מעשר, ששיעורה מפורש – מעשר מן המעשר, ודורש להפריש עשירית מן הבצק; אבל ר' יאשיה סותר את דבריו בעזרת הפסוק &quot;כתרומת גורן&quot; – כלומר כתרומה גדולה.}}
וּמַה תְּרוּמַת גֹּרֶן, אִם נָפְלָה {{ב|לְתוֹךְ מֵאָה|פי מאה או פחות מזה}} – מְדַמַּעַת וְחַיֶּבֶת בַּחֹמֶשׁ – אַף תְּרוּמַת חַלָּה, כַּיּוֹצֵא בָּהּ – דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
נָם לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן: אַתָּה מַקִּישׁוֹ לִתְרוּמַת גֹּרֶן, סְתוּמָה; אֲנִי אַקִּישֶׁנּוּ לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, הַמְּפֹרֶשֶׁת! 
אָמַר לוֹ: וְתִנָּטֵל אֶחָד מֵעֲשָׂרָה? אָמַר לוֹ: תִּנָּטֵל! 
אָמַר לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ&quot;, לִתְרוּמַת גֹּרֶן הִקַּשְׁתִּיהָ, וְלֹא הִקַּשְׁתִּיהָ לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר! 
{{הע-שמאל|פסוק כ היה עלול להתפרש שאת הבצק הראשון שיכינו בא&quot;י יתנו כחלה וכל שאר העיסות לא יהיו חייבות בחלה. הצמצום &quot;'''מ'''ראשית עריסותיכם&quot; מלמד שמכל עיסה יש להפריש חלק לחלה.}}
'''&quot;מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot;''' ([[במדבר טו כא]]) לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot; שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֶת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּעִסּוֹת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot;; מִקְצָתָהּ, וְלֹא כֻּלָּהּ. 
{{הע-שמאל|מתנות עניים חייבות בחלה, למרות שהן פטורות מהמעשר; וראו [[ביאור:משנה חלה פרק א#משנה ג|חלה א ג.]]}}
'''&quot;מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot;''' – לְהָבִיא לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁחַיָּבִים בַּחַלָּה. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמַה שְּׁאָר הַפֵּרוֹת, שֶׁחַיָּבִים בַּמַּעֲשֵׂר – פְּטוּרִים מִן הַחַלָּה. 
לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁפְּטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ פְּטוּרִים מִן הַחַלָּה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot;; לְהָבִיא לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁחַיָּבִים בַּחַלָּה. 
{{הע-שמאל|הצד השני של אותו הק&quot;ו: למרות שמתנות עניים חייבות בחלה – דווקא המתנות מחמשת המינים חייבות בה ולא שאר הפירות, ראו גם לעיל בדרשה על פס' יט.}}
'''&quot;מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot;''', לְהוֹצִיא שְׁאָר פֵּרוֹת, שֶׁפְּטוּרִים מִן הַחַלָּה. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמַה לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁפְּטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר – חַיָּבִים בַּחַלָּה. 
שְׁאָר פֵּרוֹת, שֶׁחַיָּבִים בַּמַּעֲשֵׂר – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ חַיָּבִים בַּחַלָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֶחֶם&quot;. 
נֶאֱמַר כָּאן &quot;לֶחֶם&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;לֶחֶם&quot;; מַה לֶּחֶם הָאָמוּר לְהַלָּן – מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים, אַף לֶחֶם הָאָמוּר כָּאן מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים. 
{{הע-שמאל|קדשים פטורים מהחלה, וראו [[ביאור:תוספתא/חלה/א#ג|תוספתא חלה א ג-ד.]] עיסת מע&quot;ש בירושלים אמנם מקודשת, אבל כיוון שהיא נאכלת לבעלים היא חייבת בחלה.}}
'''&quot;מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף עִסַּת תְּרוּמָה וְעִסַּת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּמַּשְׁמָע?  
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה&quot;; אֶת שֶׁהַמּוּרָם קֹדֶשׁ וְהַשְּׁאָר חֻלִּין. 
וְלֹא שֶׁזֶּה וָזֶה קֹדֶשׁ! אֲבָל אָמְרוּ: עִסַּת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם חַיֶּבֶת בַּחַלָּה. 
{{הע-שמאל|שיעורי החלה – ראו [[ביאור:משנה חלה פרק ב#משנה ז|חלה ב ז.]]
ר' יהודה רואה את ההבדלים בין הנחתום לבעל הבית כהבדל מגדרי: הוא טוען שנשים מקמצות יותר מגברים, ולכן החמירו בשיעור החלה של האשה והקילו בשיעור החלה של הנחתום – הגבר, אבל מעיקר הדין מספיק לכולם לתת חלה של 1/48; אבל חכמים טוענים שהשיעור תלוי בגודל העיסה, וראיה לדבריהם מהמשנה שם, שהאשה שאופה כמות גדולה למכור בשוק – דינה כדין הנחתום, והגבר האופה לעצמו או לבנו – דינו כדין האופה לעצמו; והשוו [[ביאור:תוספתא/חלה/א#ו|תוספתא חלה א ו.]]
רשב&quot;י מכשיר בדיעבד גם חלה של 1/60.}}
'''&quot;תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה&quot;, אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ שִׁעוּר חַלָּה! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה&quot;, עַד שֶׁיְּהֵא בָּהּ כְּדֵי מַתָּנָה לַכֹּהֵן. 
מִיכָּן אַתָּה אוֹמֵר: שִׁעוּר חַלָּה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת – אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, וְשֶׁל נַחְתּוֹם – אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. 
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ חַלָּה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת אֶחָד מִכ&quot;ד וְשֶׁל נַחְתּוֹם אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה? 
לְפִי שֶׁהָאִישׁ – עֵינוֹ יָפָה, וְהָאִשָּׁה – עֵינָהּ רָעָה, וּכְשֶׁתִּפְחֹת – לֹא תִּפְחֹת מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. 
לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה&quot;, עַד שֶׁיְּהֵא בָּזֶה כְּדֵי מַתָּנָה לַכֹּהֵן וּבָזֶה כְּדֵי מַתָּנָה לַכֹּהֵן. 
מִיכָּן אָמְרוּ: בַּעַל הַבַּיִת שֶׁעוֹשֶׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ – אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה; וְהָאִשָּׁה שֶׁהִיא עוֹשָׂה וּמוֹכֶרֶת בַּשּׁוּק – אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. 
נִטְמְאָת עִסָּתָהּ, שׁוֹגֶגֶת אוֹ אֲנוּסָה – אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. 
נִטְמְאָת מְזִידָה – נוֹטֶלֶת אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה חוֹטֵא נִשְׂכָּר. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: אֲפִלּוּ לֹא עָלָה בְּיָדוֹ אֶלָּא אֶחָד מִשִּׁשִּׁים – יָצָא, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן. 
{{הע-שמאל|יבולי ספיחי השביעית חייבים בחלה, למרות שהם פטורים מהמעשרות אפילו לבעל הבית; וראו [[ביאור:משנה שביעית פרק ט#משנה ט|שביעית ט ט.]]}}
'''&quot;לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;''' – לְהָבִיא אֶת עִסַּת שְׁבִיעִית, שֶׁהִיא חַיֶּבֶת בַּחַלָּה. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: מַה שְּׁאָר פֵּרוֹת, שֶׁחַיָּבִים בַּמַּעֲשֵׂר – פְּטוּרִים מִן הַחַלָּה. 
עִסַּת שְׁבִיעִית, שֶׁפְּטוּרָה מִן הַמַּעֲשֵׂר – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה? 
וַהֲרֵי לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה יוֹכִיחוּ, שֶׁפְּטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר וְחַיָּבִים בַּחַלָּה! 
וְהֵן יוֹכִיחוּ לְעִסַּת שְׁבִיעִית, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁפְּטוּרָה מִן הַמַּעֲשֵׂר – שֶׁתִּהְיֶה חַיֶּבֶת בַּחַלָּה! 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁמִּינָם חַיָּבִים בַּמַּעַשְׂרוֹת – לְפִיכָךְ חַיָּבִים בַּחַלָּה. 
תֹּאמַר בְּעִסַּת שְׁבִיעִית, שֶׁמִּינָהּ פָּטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת – לְפִיכָךְ תְּהֵא פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;, לְהָבִיא אֶת עִסַּת שְׁבִיעִית, שֶׁתְּהֵא חַיֶּבֶת בַּחַלָּה. 
מִיכָּן אָמְרוּ: הָאוֹכֵל מֵעִסַּת שְׁבִיעִית עַד שֶׁלֹּא הוּרְמָה חַלָּתָהּ – חַיָּב מִיתָה! 
}}

===פיסקה קיא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר טו כב-כו''' 
{{הע-שמאל|לכאורה יש סתירות בין פרשתנו לבין [[ויקרא ד]], שם מופיע פר לחטאת כקרבן הציבור. הדרשה טוענת שכאן מדובר בעבירה מסוימת אחת – ע&quot;ז, ועליה מביאים פר לעולה והיחיד מביא עז לחטאת; וראו [[ביאור:תוספתא/הוריות/א#י|תוספתא הוריות א י.]]}}
'''&quot;וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ&quot;''' ([[במדבר טו כב]]), עֲבוֹדָה זָרָה הָיְתָה בִּכְלַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת, שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא עָלֶיהָ פָּר.
וַהֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאָהּ מִכְלָלָהּ – לְהַחְמִיר עָלֶיהָ וְלִדּוֹן {{ב|בַּקְּבוּעָה,|עז, חטאת ליחיד בע&quot;ז – ולא שעיר}}
שֶׁיְּהֵא צִבּוּר מֵבִיא עָלֶיהָ פַּר וְשָׂעִיר: פַּר לְעוֹלָה וְשָׂעִיר לְחַטָּאת; לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ! 
{{הע-שמאל|שתי דרשות המיועדות לטעון שכאן מדובר דווקא בע&quot;ז; יתכן שהן רומזות לנוצרים שהפרו את הברית וגילו פנים בתורה ופרקו מעליהם את עול ההלכה: הראשונה דורשת את 'כל המצוות' – 'דברי הברית' – 'לעבור בריתו', שנאמר על עובד ע&quot;ז; ורבי דורש גזירה שווה &quot;כל&quot; ישירות מכאן לע&quot;ז; וראו גם [[ביאור:מכילתא_מנוקדת_ומעוצבת/מסכתא_דפסחא_בא#פָּרָשָׁה_ה|מכילתא פסחא ה,]] שם מאשימים את ישראל בע&quot;ז במצרים.}} 
'''&quot;וְכִי תִшְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ&quot;''', בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
אַתָּה אוֹמֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה&quot;''' ([[במדבר טו כד]]).
יִחֵד הַכָּתוּב מִצְוָה זוֹ אֲמוּרָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. וְאֵיזוֹ זוֹ? זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה! 
אַתָּה אוֹמֵר זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֶת כָּל הַמִּצְו‍ֹת&quot;'''; בָּאוּ כָּל הַמִּצְו‍ֹת לְלַמֵּד עַל מִצְוָה אַחַת.
מָה הָעוֹבֵר עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת פּוֹרֵק עֹל, וּמֵפֵר בְּרִית, {{ב|וּמְגַלֶּה פָּנִים|מתחצף}} בַּתּוֹרָה,
אַף הָעוֹבֵר עַל מִצְוָה אַחַת פּוֹרֵק עֹל וּמֵפֵר בְּרִית וּמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה.
וְאֵיזוֹ? זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה; שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ&quot; ([[דברים יז ב]]). 
וְאֵין בְּרִית אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אֵלֶּה דִּבְרֵי הַבְּרִית&quot; ([[דברים כח סט]]). 

רַבִּי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן &quot;כֹּל&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;כֹּל&quot; ([[שמות כ ד]]).
מַה כֹּל הָאָמוּר לְהַלָּן – בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַף כֹּל הָאָמוּר כָּאן – בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר! 
{{הע-שמאל|רשימת '''כל''' המצוות שציווה הקב&quot;ה בהיסטוריה המקראית בדורות השונים, לאדם, לאבות, למשה וכן עשר הדברות – נדרשת '''כאילו''' העובד ע&quot;ז כפר בכולן; עבירה אחת שקולה כנגד התורה כולה, שנאמרה כולה בבת אחת (ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|לעיל פיסקה מב]]).
בסוף הדרשה מופיעה הדרשה החיובית: הכופר בע&quot;ז כאילו מודה בכל התורה כולה, וראו [[מגילה יג א]]. הדרשה מכוונת ליהודים הכופרים בע&quot;ז ואינם מקפידים על כל המצוות האחרות (עמי הארץ, ובדומה לרוב הציבור ה&quot;חילוני&quot; בימינו) – וליהודים העובדים את הקב&quot;ה בשיתוף עם אלים נוספים. וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יא#פיסקה נד|ספרי דברים סוף נד.]]}}
'''&quot;אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה&quot;''', מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁכָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה כּוֹפֵר בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת?  
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה&quot;''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר &quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר&quot; ([[שמות כ א]]). 
&quot;אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים&quot; וְגוֹ' ([[תהלים סב יב]]), &quot;הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה'&quot; ([[ירמיה כג כט]]). 
מִנַּיִן אַף בְּמַה שֶׁנִּצְטַוָּה מֹשֶׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֲלֵיכֶם בְּיַד מֹשֶׁה&quot;''' ([[במדבר טו כג]]). 
מִנַּיִן אַף בְּמַה שֶׁנִּצְטַוּוּ נְבִיאִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה ה'&quot;'''. 
וּמִנַּיִן אַף בְּמַה שֶׁנִּצְטַוּוּ אָבוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהָלְאָה לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;'''. 
וּמֵהֵיכָן הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְצַוּוֹת אֶת הָאָבוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם&quot; ([[בראשית ב טז]]). 
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה – כּוֹפֵר בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וּבְמַה שֶּׁנִּצְטַוָּה מֹשֶׁה, וּבְמַה שֶּׁנִּצְטַוּוּ הַנְּבִיאִים, וּבְמַה שֶּׁנִּצְטַוּוּ אָבוֹת. 
וְכָל הַכּוֹפֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה – מוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. 
{{הע-שמאל|ראו בתחילת הפיסקה.}}

'''&quot;וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה&quot;''' ([[במדבר טו כד]]), יִחֵד הַכָּתוּב מִצְוָה זוֹ אֲמוּרָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. וְאֵיזוֹ זוֹ? זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה! 
'''&quot;וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד לְעֹלָה&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|בעבירה אחרת של הציבור מביאים פר לחטאת ואילו כאן -פר לעולה ושעיר לחטאת, וביום הכיפורים מביאים שני שעירים לחטאת ואיל לעולה. הדרשה עוסקת בהבדלים בין שלושת הקרבנות הללו, ומדגישה שכאן מביאים רק פר אחד לעולה ורק שעיר אחד לחטאת. דורש &quot;אחד&quot;.}}
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר לְעוֹלָה – מֵבִיא פָּר לְחַטָּאת. 
כָּאן, שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר לְעוֹלָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיָּבִיא פָּר לְחַטָּאת? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פַּר... '''אֶחָד''' לְעֹלָה וּמִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ&quot;. 
אוֹ אַף לְחַטָּאת? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כַּמִּשְׁפָּט&quot;, כַּסֵּדֶר הָאָמוּר! 
'''&quot;וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר לְעוֹלָה, מֵבִיא שְׁנֵי שְׂעִירִים לְחַטָּאת. 
כָּאן, שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר לְעוֹלָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיָּבִיא שְׁנֵי שְׂעִירִים לְחַטָּאת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּשְׂעִיר עִזִּים '''אֶחָד''' לְחַטָּאת&quot;! 

'''&quot;וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[במדבר טו כה]]), {{הע-שמאל|אם השגגה היא של בית הדין הגדול, יש להקריב קרבן לכל בית דין של כל שבט, ראו [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ה|הוריות א ה,]] וכל השבטים  חייבים לשלוח קרבנות כדי שכל הציבור יתכפר.
ר' אליעזר טוען שאפילו אם היה הציבור מזיד בעבודה זרה הם יכולים   להסתמך על ההוראה השגויה של בית הדין ולהתכפר, כאילו היו שוגגים. רבי אינו מרחיק לכת עד כדי כך, ודורש שלפחות חלק מהציבור יהיו שוגגים כדי לאפשר את הכפרה, וראו [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ד|הוריות א, ד]] – המשנה מחמירה עוד יותר מרבי ודורשת מכל היחידים המזידים קרבן יחיד.}}
מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם עִכֵּב אֶחָד מִן הַשְּׁבָטִים וְלֹא הֵבִיא, שֶׁהוּא מְעַכֵּב אֶת הַכַּפָּרָה. 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִסְלַח לָהֶם&quot;'''. 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין שׁוֹגְגִין בֵּין מְזִידִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי שְׁגָגָה הִיא&quot;'''. 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לַעֲשׂוֹת זְדוֹן הַצִּבּוּר כִּשְׁגָגָה, שֶׁאֲפִלּוּ הֵן מְזִידִין – יְהוּ לְפָנָיו כִּשְׁגָגָה! 
לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;כִּי שְׁגָגָה הִיא&quot;'''! 
רַבִּי אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם הָיוּ מִקְצָת צִבּוּר שׁוֹגְגִים וּמִקְצָתָן מְזִידִים – שֶׁיִּהְיוּ לְפָנָיו כִּשְׁגָגָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי שְׁגָגָה הִיא&quot;'''! 

'''&quot;וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה'&quot;''', רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: שֵׁבֶט שֶׁעָשָׂה עַל הוֹרָאַת בֵּית דִּינוֹ, וְעָשׂוּ שְׁאָר שְׁבָטִים {{הע-שמאל|ר' יאשיה מחייב את כל השבטים שחטאו בשגגה בגלל הוריית אחד מבתי הדין השבטיים; ר' יונתן חולק עליו, ומחייב 12 פרים רק על הוראת בית הדין הגדול. ר' יהודה מחייב על שגגת בית הדין השבטי רק את השבט בפר יחיד ופוטר את שאר השבטים; במקרה של שגגה בבית הדין הגדול הוא מסכים עם קודמיו; רשב&quot;י מחייב על הוריה בטעות של בי&quot;ד הגדול 13 פרים; וראו [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ה|הוריות א ה,]] [[ביאור:תוספתא/הוריות/א#ח|ותוספתא הוריות א ח.]]}}
מִנַּיִן שֶׁיְּהוּ מְבִיאִים עַל יָדָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה'&quot;'''. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵין לִי אֶלָּא אוֹתוֹ שֵׁבֶט שֶׁעָשָׂה עַל הוֹרָאַת בֵּית דִּינוֹ, שֶׁהוּא מֵבִיא. 
עָשָׂה עַל הוֹרָאַת בֵּית דִּין הַגָּדוֹל, מִנַּיִן שֶׁשְּׁאָר שְׁבָטִים מְבִיאִים עַל יָדָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה'&quot;'''! 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֵׁבֶט שֶׁעָשָׂה עַל הוֹרָיַת בֵּית דִּינוֹ – אוֹתוֹ שֵׁבֶט חַיָּב וּשְׁאָר כָּל הַשְּׁבָטִים פְּטוּרִים. 
עָשָׂה עַל הוֹרָיַת בֵּית דִּין הַגָּדוֹל – אוֹתוֹ שֵׁבֶט מֵבִיא פָּר וּשְׁאָר כָּל הַשְּׁבָטִים מְבִיאִים עַל יָדָיו. 
וּמָה הֵן מְבִיאִים עַל יָדָיו? שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים! 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר; שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: פַּר אֶחָד לְבֵית דִּין. 
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׁאָר מִצְו‍ֹת; אֲבָל בַּעֲבוֹדָה זָרָה – מִתְחַיֵּב פַּר וּמִתְחַיֵּב שָׂעִיר: פַּר לְעוֹלָה וְשָׂעִיר לְחַטָּאת! לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ! 
{{הע-שמאל|שני כללים המקובלים על כל התנאים החלוקים לעיל: בי&quot;ד שבטי או בי&quot;ד גדול מתחייב רק אם רוב הציבור (השבט או העם כולו) נשמע להם ועשו כהוראתם; דין פרי ושעירי ע&quot;ז דומה, מבחינת מספר הפרים – לדין פרי החטאת של הוראותם בשאר המצוות.}}
רֹב הַשֵּׁבֶט – כְּכָל הַשֵּׁבֶט; רֹב הַצִּבּוּר – כְּכָל הַצִּבּוּר!  
'''&quot;וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה'&quot;''' – זוֹ עוֹלָה, '''&quot;וְחַטָּאתָם&quot;''' – זוֹ חַטָּאת, '''&quot;עַל שִׁגְגָתָם&quot;''' – זֶה פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר! 
'''&quot;עַל שִׁגְגָתָם&quot;''' – שֶׁיְּהֵא חַטָּאתָן כְּשִׁגְגָתָן: מַה שִּׁגְגָתָן, בְּכָל הַמַּעֲשִׂים – אַף חַטָּאתָם, בְּכָל הַמַּעֲשִׂים! 
{{הע-שמאל|כל הציבור שחטא בשגגה מתכפר בקרבן של בית הדין, כולל נשים וגרים – אבל לא הכהן הגדול שהורה לעצמו, ואינו תלוי בהוראת בית הדין; וראו [[ביאור:משנה הוריות פרק ב|הוריות ב א-ג.]] הכהן אינו חלק אוטומטי מהציבור בענייני הכפרה, וגם ביום כיפור הוא מתכפר בפר מיוחד ולא עם שאר הציבור. אם הוא שגג בע&quot;ז הוא מביא עז, כמו היחיד. אבל כהן גדול שאינו מורה לעצמו אלא שוגג עם הציבור – פטור מהשעירה, כאמור במשנה שם.}}
'''&quot;וְנִסְלַח&quot;''' ([[במדבר טו כו]]) – אֵין לִי אֶלָּא אֲנָשִׁים; נָשִׁים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;'''. 
'''&quot;וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם&quot;''', לְפִי שֶׁמַּעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל – צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים; שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁמַּעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל – צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים! 
'''&quot;כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הַמָּשִׁיחַ. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וְצִבּוּר מֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה,
וּמָשִׁיחַ מֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה. 
אִם לָמַדְתִּי לַצִּבּוּר, כְּשֵׁם שֶׁמֵּבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת – כָּךְ מֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה, 
אַף מָשִׁיחַ, הוֹאִיל וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת – יָבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה. 
וְעוֹד, קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר – מָשִׁיחַ מֵבִיא פָּר. 
כָּאן, שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר, אֵינוֹ דִּין שֶׁמָּשִׁיחַ מֵבִיא פָּר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הַמָּשִׁיחַ. 
}}

===פיסקה קיב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר טו כז-לא''' 
{{הע-שמאל|בעבירת ע&quot;ז נדונים המשיח והנשיא כיחידים ומביאים עז, ורק בית הדין מביא שעיר לחטאת ופר לעולה; קרבן העז מכונה 'קבועה', כי בדרך כלל מביאים אותו.}}
'''&quot;וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה&quot;''' ([[במדבר טו כז]]), 
עֲבוֹדָה זָרָה הָיְתָה בִּכְלַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת, שֶׁהַיָּחִיד מֵבִיא עֲלֵיהֶם כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה, נָשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר, מָשִׁיחַ וּבֵית דִּין מְבִיאִים פָּר. 
הֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאָהּ מִכְלָלָהּ, לְהַחְמִיר עָלֶיהָ וְלִידּוֹן בִּקְבוּעָה: 
שֶׁיְּהוּ יָחִיד וְנָשִׂיא וּמָשִׁיחַ מְבִיאִים עָלֶיהָ עֵז בַּת שְׁנָתָהּ לְחַטָּאת. לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוּ! 
{{הע-שמאל|שתי דרשות דומות, הלומדות מקרבן הציבור לקרבן היחיד: הראשונה לומדת מההקשר ומסמיכות הפרשיות, והדרשה השניה, של ר' יצחק, לומדת מעצם השינוי בין קרבנות על שגגת ע&quot;ז מקרבנות שגגה רגילים.}}
בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? 
אָמַרְתָּ: בַּמֶּה הָעִנְיָן מְדַבֵּר? בַּעֲבוֹדָה זָרָה! 
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּאַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? 
הֲרֵי אַתָּה דָן: צִבּוּר הָיָה בִּכְלָל, וְהוֹצִיאוֹ הַכָּתוּב מִכְּלָלוֹ וְשִׁנָּה אֶת קָרְבְּנוֹתָיו. 
וְיָחִיד הָיָה בִּכְלָל, וְהוֹצִיאוֹ הַכָּתוּב מִכְּלָלוֹ וְשִׁנָּה אֶת קָרְבְּנוֹתָיו; מַה לְּהַלָּן בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר – אַף כָּאן בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר! 
{{הע-שמאל|המזיד אינו מתכפר בקרבן, וראו לקמן פס' ל ובדרשה עליו.
עז בת שנתה – ראו [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ד|פרה א ד.]]}}
'''&quot;וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הַמְּזִידָה. 
'''&quot;וְהִקְרִיבָה עֵז בַּת שְׁנָתָהּ לְחַטָּאת&quot;''' – זֶה בָּנָה אָב: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עֵז&quot; צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא בַּת שְׁנָתָהּ! 
{{הע-שמאל|השוגג צריך כפרה, כי הדרשן מניח שיש לו אשמה מסויימת מחטאים קודמים, למרות שחטא בטעות. והשוו [[מכות י ב]].}}
'''&quot;בְּחֶטְאָה בִּשְׁגָגָה&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת דִּקְדּוּקֵי עֲבוֹדָה זָרָה. {{הע-שמאל|שתי דרשות מקילות בצורך בכפרה על עבירת ע&quot;ז בשוגג: 'דקדוקי ע&quot;ז' הם עבירות שאין עליהן עונש מוות במזיד, כגון מחבק ומנשק ע&quot;ז, ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה ו|סנהדרין ז ו.]] דורש 'בחטאה': בע&quot;ז אינו צריך לכפר על הדקדוקים וחייב כפרה רק על חטא גמור, למרות שבשאר האיסורים חייב גם אם רק התחיל בחטא. כמו כן אינו חייב כפרה באשם תלוי על ספק ע&quot;ז בשגגה, אלא רק על הוודאי. (ההקלה האחרונה אינה מופיעה בהלכה התלמודית אלא רק כאן.)}}
'''&quot;וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל הַנֶּפֶשׁ הַשֹּׁגֵג&quot;''' ([[במדבר טו כח]]), חֲטָאִים שֶׁבְּיָדוֹ, הֵם גָּרְמוּ לוֹ שֶׁיָּבֹא לְבֵית הַחַטָּאת! 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם מִצְו‍ֹת, קַלּוֹת, הֲרֵי הוּא חַיָּב עַל דִּקְדּוּקֵיהֶם.
עֲבוֹדָה זָרָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עַל דִּקְדּוּקֶיהָ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בְּחֶטְאָה בִּשְׁגָגָה&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת דִּקְדּוּקֵי עֲבוֹדָה זָרָה! 
'''&quot;וְכִפֶּר עָלָיו&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הַסָּפֵק; שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם מִצְו‍ֹת, קַלּוֹת, הֲרֵי הוּא חַיָּב עַל סְפֵקָן. 
עֲבוֹדָה זָרָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עַל סְפֵקָהּ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְכִפֶּר עָלָיו&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הַסָּפֵק! 
'''&quot;וְנִסְלַח לוֹ&quot;''' – סְלִיחָה גְמוּרָה, כְּכָל הַסְּלִיחוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. 
{{הע-שמאל|דרשה משונה, המוציאה את הנשים מהמתכפרים על שגגת ע&quot;ז וסותרת את הדרשה דלעיל פיסקה קיא על &quot;ונסלח&quot;.}}
'''&quot;הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[במדבר טו כט]]) לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת&quot; ([[ויקרא כג מב]]) שׁוֹמֵעַ אֲנִי: אַף הַנָּשִׁים בַּמַּשְׁמָע? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;; זֶה בָּנָה אָב, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אֶזְרָח&quot; – בִּזְכָרִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
{{הע-שמאל|דורש 'בבני ישראל', שאין כפרה לגוי.}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? – שֶׁהָיָה בַּדִּין: יִשְׂרָאֵל נִצְטַוּוּ עַל עֲבוֹדָה זָרָה – וְהַגּוֹיִים נִצְטַוּוּ עַל עֲבוֹדָה זָרָה. 
אִם לָמַדְתִּי לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁמְּבִיאִין עַל שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה – אַף הַגּוֹיִים מְבִיאִים עַל שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''': יִשְׂרָאֵל מְבִיאִין עַל שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה, וְאֵין הַגּוֹיִים מְבִיאִים עַל שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה! 
{{הע-שמאל|שכל היחידים שווים בקרבנם – עז.}}
'''&quot;תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם&quot;''' – לַיָּחִיד וְלַנָּשִׂיא וְלַמָּשִׁיחַ. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וְצִבּוּר {{ב|מֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת,|פר}} {{ב|וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה,|פר ושעיר}}, 
וּמָשִׁיחַ {{ב|מֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת,|פר}} וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה. 
אִם לָמַדְתִּי לַצִּבּוּר, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁמֵּבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת – כָּךְ מֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה. 
[אַף מָשִׁיחַ, הוֹאִיל וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְווֹת יָבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה!]
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר – מָשִׁיחַ מֵבִיא פָּר. 
כָּאן, שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא הַמָּשִׁיחַ מֵבִיא פָּר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם&quot;''' לַיָּחִיד וְלַנָּשִׂיא וְלַמָּשִׁיחַ! 
{{הע-שמאל|ר' יהודה לומד מכאן לכל החטאות בתורה, שהן מובאות דווקא בעבירות שהעושה אותן בזדון חייב כרת.}}
'''&quot;לָעֹשֶׂה בִשְׁגָגָה&quot;''', רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: הֲרֵי כָּל הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בִּשְׁגָגָה – כַּעֲבוֹדָה זָרָה. 
מָה עֲבוֹדָה זָרָה מְיֻחֶדֶת, מַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִים עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת. 
אַף כָּל הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בִּשְׁגָגָה – מַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִים עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת. 
{{הע-שמאל|משחק מילים: מגדף – הגדה של דופי. מנשה העביר ביקורת על התורה כאילו היא ספר חול, ומצא בה סיפורים מיותרים לפי דעתו, כגון סיפור הדודאים והפירוט של תולדות עשו; וראו [[בראשית רבה עב א]]-ה, וכן [[בראשית רבה פב יד]], שחז&quot;ל חיפשו ומצאו טעמים בשני המקומות הללו.}}
'''&quot;וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה&quot;''' ([[במדבר טו ל]]) – זֶה הַמְּגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה, כִּמְנַשֶּׁה בֶן חִזְקִיָּה. 
'''&quot;אֶת ה' הוּא '''מְגַדֵּף'''&quot;''' – שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ '''בְּהַגָּדָה שֶׁל דֹּפִי''' לִפְנֵי הַמָּקוֹם. 
אָמַר: לֹא הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב בַּתּוֹרָה אֶלָּא &quot;וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים&quot; ([[בראשית ל יד]])? 
וְלֹא הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב בַּתּוֹרָה אֶלָּא &quot;וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע&quot; ([[בראשית לו כב]])? 
עָלָיו מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: &quot;תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר, בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי? אֵלֶּה עָשִׂיתָ וְהֶחֱרַשְׁתִּי, דִּמִּיתָ הֱיוֹת אֶהְיֶה כָמוֹךָ?&quot; ([[תהלים נ כ]]-כא). 
כִּסְבוּר אַתָּה, שֶׁמָּא כְּדַרְכֵי בָּשָׂר וָדָם דַּרְכֵי הַמָּקוֹם? &quot;אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ&quot;! ([[תהלים נ כא]]).
{{הע-שמאל|הגישה המחפשת בתורה טעם לפגם – מדומה כאן לתחילת העבירה, הגוררת אחריה עבירות קשות ממנה, כשם שחוט דק עלול לגרור חבל עבה; לכן אין לדאוג רק מפני העבירה הראשונה שביצע אלא מפני הבאות אחריה, וראו [[בראשית רבה כב ו]] [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה ב|ואבות ד ב.]]}} 
בָּא יְשַׁעְיָה וּפֵרֵשׁ בַּקַּבָּלָה: &quot;הוֹי מֹשְׁכֵי הֶעָו‍ֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבוֹתֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה&quot; ([[ישעיה ה יח]])! 
תְּחִלָּתוֹ שֶׁל חֵטְא הוּא דּוֹמֶה לְחוּט שֶׁל כּוּכְיָא, אֲבָל סוֹפוֹ הֱיוֹת &quot;כַּעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה&quot;! 
רַבִּי אוֹמֵר: הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת לִשְׁמָהּ – אַל יִשְׂמַח לְאוֹתָהּ מִצְוָה, לְסוֹף שֶׁגּוֹרֶרֶת מִצְו‍ֹת הַרְבֵּה! 
וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת – אַל יִדְאַג לְאוֹתָהּ עֲבֵרָה, לְסוֹף שֶׁגּוֹרֶרֶת עֲבֵרוֹת הַרְבֵּה, שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. 
{{הע-שמאל|דורש מגדף-מגרף, שהמגדף כביכול אינו משאיר לקב&quot;ה מקום בעולם אלא חוטף הכל לעצמו, כאדם שגומר את הקערה ומרוקן אותה לגמרי; והוא חמור מעובד ע&quot;ז שמשאיר גם לקב&quot;ה מקום, כמי שאוכל מחצית מהקערה.
לעניין עונש הכרת, המפריד בין החוטא לעם ומציל בדרך זו את העם – ראו [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה ע|לעיל ע.]]}}
'''&quot;אֶת ה' הוּא מְגַדֵּף&quot;''', רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'גָּרַפְתָּ אֶת הַקְּעָרָה וְחִסַּרְתָּהּ.' 
אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'גָּרַפְתָּ אֶת כָּל הַקְּעָרָה כֻּלָּהּ, וְלֹא שִׁיַּרְתָּהּ מִמֶּנָּה כְּלוּם'! 
'''&quot;וְנִכְרְתָה&quot;''', אֵין הַכְּרֵתָה אֶלָּא הַפְסָקָה. 
'''&quot;הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;''' – מְזִידָה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. 
'''&quot;מֵעַמֶּיהָ&quot;''' – וְעַמָּהּ שָׁלוֹם. 
{{הע-שמאל|חז&quot;ל מזהים את העבריין עם קבוצות וזרמים דתיים בימיהם: הצדוקים כפרו בתושב&quot;ע, ולדעת חז&quot;ל ביזו בכך את דבר הקב&quot;ה. הם נמנים כאן עם האפיקורסים הכופרים גם בתורה שבכתב.
המגלה פנים נוהג בחוצפה כלפי התורה ומבזה אותה ברבים, והמפר את המילה מיפר בכך את הברית הלאומית עם הקב&quot;ה. הכוונה כאן היא למושכים בערלתם שניסו להסתיר את המילה כדי להשתלב בתרבות ההלניסטית, ולנוצרים הפאוליניים, שזלזלו במצוות וביטלו את המילה ([[האיגרת אל הרומאים פרק ז|האיגרת אל הרומאים ז פס' ו.]])
לדברי ר' אלעזר המודעי ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה יא|אבות ג יא,]] [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יב#ה|תוספתא סנהדרין יב ה;]] יתכן שהוא מתכוון לנוצרים הראשונים שפגעו בקדשים שבמקדש ובמועדים המקודשים. אמנם היו ביניהם גם מקפידים במצוות אחרות, אבל הקבוצה של הנוצרים כולה כדאית להידחות מן העולם.}}
'''&quot;כִּי דְבַר ה' בָּזָה&quot;''' ([[במדבר טו לא]]) – זֶה צְדוֹקִי. 
'''&quot;וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפֵר&quot;''' – זֶה אֶפִּיקוֹרוֹס. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי דְבַר ה' בָּזָה&quot;''' – זֶה הַמְּגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה. 
'''&quot;וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפֵר&quot;''' – זֶה הַמֵּפֵר בְּרִית בָּשָׂר. 
מִיכַּאן אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי: הַמְחַלֵּל אֶת הַקֳּדָשִׁים, וְהַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, וְהַמֵּפֵר בְּרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, 
אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מִצְו‍ֹת הַרְבֵּה – כְּדַיְי הוּא לִדְחוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם. 
{{הע-שמאל|ביזוי דבר ה' הוא אפילו על הלכה אחת כלשהי או פסוק אחד; והשוו [[הבשורה על פי מתי פרק ה|מתי ה פס' יח-יט:]] מדובר על אדם הכופר בתוקף המחייב של המצווה &quot;הקטנה&quot;, ולאו דווקא על מי שאינו מקיים אותה!
ר' מאיר ור' נתן מפרשים את הביטוי על ת&quot;ח שאינו לומד ומלמד כראוי.}}
אָמַר: כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ אֲנִי מְקַבֵּל עָלַי, חוּץ מִדָּבָר זֶה – זֶהוּ '''&quot;כִּי דְבַר ה' בָּזָה&quot;'''! 
אָמַר: כָּל הַתּוֹרָה אָמַר מִפִּי הַקֹּדֶשׁ, וְדָבָר זֶה מֹשֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ אֲמָרוֹ – זֶהוּ '''&quot;כִּי דְבַר ה' בָּזָה&quot;'''! 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי דְבַר ה' בָּזָה&quot;''', רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: זֶה הַלָּמֵד וְאֵינוֹ שׁוֹנֶה לַאֲחֵרִים. 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה הַיָּכוֹל לִלְמוֹד וְאֵינוֹ לוֹמֵד. 
{{הע-שמאל|בניגוד לדרשות הקודמות שלפיהן יתכן שגם בעל מצוות רבות יחשב כמבזה את דבר ה', מזהה אותו ר' נהוראי עם מי שמבזה את כל התורה ואינו מכבד אותה כלל, ור' ישמעאל מזהה אותו עם עובד ע&quot;ז.}}
רַבִּי נְהוֹרַאי אָמַר: זֶה שֶׁלֹּא הִשְׁגִּיחַ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה כָּל עִקָּר. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;כִּי דְבַר ה' בָּזָה&quot;'''. 
שֶׁבִּזָּה עַל דִּבּוּר הָרִאשׁוֹן שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה: 
&quot;אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ... לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי&quot; ([[שמות כ ב]]-ג)! 
{{הע-שמאל|דוגמא נאה להבדלים בדרכי המדרש של ר' עקיבא ושל ר' ישמעאל: השני אינו דורש כל מילה, וקובע 'דברה תורה בלשון בני אדם'. כאן הוא מקשה על ר' עקיבא, הדורש את הכפילות 'הכרת תכרת' לשני העולמות, ומצביע על פסוק שלישי 'ונכרתה הנפש ההיא', והרי אין מי שטוען לשלושה עולמות!}}
'''&quot;הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;''', הִכָּרֵת – בָּעוֹלָם הַזֶּה, תִּכָּרֵת – לָעוֹלָם הַבָּא, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. 
אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שָׁלֹשׁ כְּרִיתוֹת בִּשְׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת?... 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;'''? דִּבְּרָה תוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם! 
{{הע-שמאל|העוון דבק בנפש גם לאחר מות בעליה, ואינו ניתן להסרה אלא בתשובה. אם עשה תשובה – נמחל לו, וראו דברי ר' אליעזר [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יב#ה|בתוספתא סנהדרין יב ה,]] שאפילו למנשה, המלך החוטא הגדול, נמחל לאחר שעשה תשובה. וראו [[ביאור:משנה יומא פרק ח#משנה ח|יומא ח ח.]]
הפסוק מדברים נדרש: כאשר 'שחת' – לא לו הם בניו, ואינם קשורים לקב&quot;ה, אבל אם לא שיחת וחזרו בתשובה – הרי הם בניו והם לו.}}
'''&quot;עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ&quot;''', כָּל הַמֵּתִים – בְּמִיתָה מִתְכַּפְּרִים. 
אֲבָל זוֹ – עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּתְהִי עֲו‍ֹנֹתָם עַל עַצְמוֹתָם&quot; ([[יחזקאל לב כז]]). 
אוֹ אֲפִלּוּ עָשָׂה תְּשׁוּבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ&quot;''', וְלֹא כָּל זְמַן שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם&quot; ([[דברים לב ה]]): 
כְּשֶׁמּוּמָם בָּם – אֵינָם בָּנָיו, וּכְשֶׁאֵין מוּמָם בָּם – בָּנָיו הֵם. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: '''&quot;עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים&quot; ([[שמות כ ה]]), 
יָכוֹל, אַף עֲבוֹדָה זָרָה תְּהֵא נִפְקֶדֶת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ&quot;'''. בָּהּ עָו‍ֹן תָּלוּי, 
וְאֵין נִפְקֶדֶת לֹא עַל בָּנִים וְלֹא עַל שִׁלֵּשִׁים וְלֹא עַל רִבֵּעִים. {{הע-שמאל|הדרשה של ר' ישמעאל על הכרת, המבדיל בין הנפש החוטאת לבין הדורות הבאים, והמייחסת את האשמה ואת העונש דווקא לחוטא עצמו – דומה לדרשה דלעיל פס' ל, של ר' עקיבא!}}

רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: סִימָן טוֹב הוּא לָאָדָם, שֶׁנִּפְרָעִים מִמֶּנּוּ לְאַחַר מִיתָתוֹ. 
מֵת, לֹא נִסְפַּד וְלֹא נִקְבַּר, אֲכָלַתּוּ חַיָּה אוֹ שֶׁיָּרְדוּ עָלָיו גְּשָׁמִים – הֲרֵי זֶה סִימָן טוֹב, שֶׁנִּפְרָעִים מִמֶּנּוּ לְאַחַר מִיתָתוֹ! {{הע-שמאל|ר' נתן טוען, בניגוד לדרשה דלעיל, שלעיתים עשויה הנפש להיענש לאחר המוות ולכפר על החטא, ועוונה לא יהיה בה. הוא מנחם כך את הקרובים של אנשים שגופותיהם נטרפו או התבזו.}}
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;בָּעֵת הַהִיא נְאֻם ה' יֹצִיאוּ אֶת עַצְמוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת עַצְמוֹת שָׂרָיו וּשְׁטָחוּם לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ&quot; ([[ירמיה ח ב]])! 
{{הע-שמאל|רשב&quot;א מסיק מהביטוי 'עוונה בה' את הדין העתידי, המוכיח לדעתו את תחיית המתים.}}
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: מִיכַּאן זִיַּפְתִּי סִפְרֵי כּוּתִיִּים, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים 'אֵין מֵתִים חַיִּים!' 
אָמַרְתִּי לָהֶם: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר 'הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ', שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ'. 
אֶלָּא שֶׁעֲתִידָה לִיתֵּן אֶת הַחֶשְׁבּוֹן לְיוֹם הַדִּין! 
}}

===פיסקה קיג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר טו לב-לג''' 
{{הע-שמאל|מיד כשהגיעו למדבר סיני, אחרי השבת ששמרו באילים (ראו [[שמות טז ל]]) – חיללו את השבת השניה.}}
'''&quot;וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר&quot;''' ([[במדבר טו לב]]), בִּגְנוּת יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁלֹּא שָׁמְרוּ אֶלָּא שַׁבָּת רִאשׁוֹנָה, וּשְׁנִיָּה חִלְּלוּ. 
{{הע-שמאל|מקושש הוא תיאור המעשה של האיש, ולא שמו.}}
'''&quot;וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים&quot;''', תּוֹלֵשׁ מִן הַקַּרְקַע. אַתָּה אוֹמֵר תּוֹלֵשׁ מִן הַקַּרְקַע, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אִישׁ וּשְׁמוֹ מְקֹשֵׁשׁ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים&quot;''' ([[במדבר טו לג]]). הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים&quot;? תּוֹלֵשׁ מִן הַקַּרְקַע. 
{{הע-שמאל|ר' עקיבא מזהה את המקושש עם צלפחד, שבנותיו אמרו שמת במדבר בחטאו. ר' יהודה נוזף בו בטענה שאפילו אם הוא צודק אין לגלות מה שהתורה רצתה להסתיר; והוא טוען שצלפחד היה מהמעפילים – חטא פחות גדול מזה של המקושש.}}
וּמִי הָיָה? זֶה צְלָפְחָד, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא: נֶאֱמַר כָּאן &quot;מִדְבָּר&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;מִדְבָּר&quot; ([[במדבר כז ג]]). 
מַה מִּדְבָּר הָאָמוּר לְהַלָּן – צְלָפְחָד, אַף מִדְבָּר הָאָמוּר כָּאן – צְלָפְחָד. 
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: עָתִיד לִיתֵּן אֶת הַדִּין כָּל הָאוֹמֵר צְלָפְחָד מְקֹשֵׁשׁ הָיָה. 
אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם כִּיסָּה עָלָיו, וְאַתָּה מְגַלֶּה עָלָיו? 
אֶלָּא מֵאַיִן הָיָה? מִן הַמַּעְפִּילִים הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר&quot; ([[במדבר יד מד]]). 
{{הע-שמאל|השומרים התרו בו והודיעו לו שיומת בסקילה כי עבר על &quot;קוצר&quot; בשבת; דורש &quot;המוצאים&quot; שמצאו שחייב מיתה; וראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יא|תוספתא סנהדרין יא א.]] החובה המופיעה שם להודיע למקושש באיזו מיתה יומת סותרת את הפשט, שלפיו לא ידעו כיצד ימיתוהו, אם בכלל.}}
'''&quot;וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים&quot;''', מַגִּיד שֶׁמִּינָּה מֹשֶׁה שׁוֹמְרִים, וּמָצְאוּ אוֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ. 
'''&quot;וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים&quot;''' ([[במדבר טו לג]]) עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר? 
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וַיִּמְצְאוּ אִישׁ&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ&quot;? מַגִּיד שֶׁהִתְרוּ בוֹ מֵעֵין מְלַאכְתּוֹ. 
מִיכָּן לְכָל אֲבוֹת מְלָאכוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁמַּתְרִים בָּהֶם מֵעֵין מְלַאכְתָּן. 
{{הע-שמאל|התראה בעבודה זרה מתחייבת כי הפסוק 'על פי שנים עדים...' ([[דברים יז ו]]), שנדרש [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ט|במכות א ט]] על ההתראה – עוסק בעובדי ע&quot;ז, וממנה לומד ר' יצחק שכל חייבי מיתה צריכים התראה.}}
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ! מָה עֲבוֹדָה זָרָה חֲמוּרָה, אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּתְרוּ בוֹ – קַל וָחֹמֶר לְכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ&quot;? מְלַמֵּד שֶׁהִתְרוּ בוֹ וְאַחַר כָּךְ הֱבִיאוּהוּ אֵצֶל מֹשֶׁה. 
{{הע-שמאל|ר' יאשיה קורא את הפסוק בסדר הפוך: הביאוהו לפני אהרון ואחר כך לפני משה.
ר' אליעזר מפרש בדומה לפשט, שהביאו אותו לפני משה ואהרון שהיו יחדיו (בבית המדרש); וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|לעיל פיסקה סח.]]}}
'''&quot;אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל הָעֵדָה&quot;''', אִם מֹשֶׁה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ, אַהֲרֹן הֵיאַךְ הָיָה יוֹדֵעַ? 
אֶלָּא סָרֵס אֶת הַמִּקְרָא וּדְרֹשֵהוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הָיוּ יוֹשְׁבִין, וּבָאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵיהֶם. 
}}

===פיסקה קיד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר טו לד-לו''' 
{{הע-שמאל|מדרך ההריגה של המקושש לומדים הלכות הוצאה להורג לדורות. חייבי המיתה נחבשים בזמן המשפט ואינם משוחררים להמלט.}}
&quot;וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר&quot; ([[במדבר טו לד]]), מַגִּיד שֶׁכָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת נֶחְבָּשִׁים. 
{{הע-שמאל|בניגוד לדברי ר' יוסי בר' יהודה [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יא|בתוספתא סנהדרין יא א,]] שההתראה כולל גם את דרך ההמתה הצפויה, כאן משה אינו יודע כיצד יש להמית את המקושש.}}
&quot;כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ&quot;, וַהֲלֹא כָּתוּב &quot;מְחַלְּלֶיהָ מוֹת יוּמָת&quot; ([[שמות לא יד]]), וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי לֹא פֹרַשׁ&quot;?  
אֶלָּא לֹא הָיָה יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ מִיתָה יָמוּת, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ! 
&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מוֹת יוּמַת הָאִישׁ&quot; ([[במדבר טו לה]]) – לְדוֹרוֹת; &quot;רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים&quot; – לְשָׁעָה. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כא#פיסקה רכ|ספרי דברים רכ]] [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כב#פיסקה רמ|ושם רמ.]] בשלב הראשון רוגמים אותו העדים במעמד כל הקהל: הם מפילים אותו מהגג ואם לא מת עדיין – מניחים עליו אבן גדולה אחת; ורק אם לא מת מהנפילה ומהאבן משתתפים כולם בהמתתו; ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ד|סנהדרין ו ד.]]}}
&quot;כָּל הָעֵדָה&quot; – בְּמַעֲמַד כָּל הָעֵדָה. אַתָּה אוֹמֵר בְּמַעֲמַד כָּל הָעֵדָה, אוֹ &quot;כָּל הָעֵדָה&quot; כְּשָׁמוּעוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָּרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ&quot; ([[דברים יז ז]])! 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כָּל הָעֵדָה&quot;? בְּמַעֲמַד כָּל הָעֵדָה! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו|סנהדרין ו א,]] על מיקום ההוצאה להורג.}}
&quot;'''וַיּוֹצִיאוּ''' אֹתוֹ כָּל הָעֵדָה&quot; ([[במדבר טו לו]]), מְלַמֵּד שֶׁכָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת נֶהֱרָגִים חוּץ לְבֵית דִּין. 
&quot;וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ בָאֲבָנִים&quot;, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;בָּאֲבָנִים&quot;, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ אָבֶן&quot; ([[ויקרא כד כג]]). 
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ? – בֵּית הַסְּקִילָה הָיָה גָּבוֹהַּ שְׁתֵּי קוֹמוֹת; אֶחָד מִן הָעֵדִים דּוֹחֲפוֹ עַל מָתְנָיו; 
נֶהְפַּךְ עַל לִבּוֹ – הוֹפְכוֹ עַל מָתְנָיו. אִם מֵת בָּהּ – יָצָא; וְאִם לָאו – הָעֵד הַשֵּׁנִי נוֹטֵל אֶת הָאֶבֶן וְנוֹתְנָהּ עַל לִבּוֹ. 
אִם מֵת בָּהּ – יָצָא; וְאִם לָאו – רְגִימָתוֹ בְּכָל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָּרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה&quot; ([[דברים יז ז]]). 
נִמְצֵיתָ מְקַיֵּם &quot;רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים&quot;, וְנִמְצֵיתָ מְקַיֵּם &quot;וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ אָבֶן&quot;! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ד|סנהדרין ו ד,]] שר' אליעזר מחייב תליה של כל הנסקלים.}}
&quot;כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה&quot;, אָמַר לָהֶם: סִקְלוּהוּ – וְסָקָלוּ; תְּלוּהוּ – וְתָלוּ. 
אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ שֶׁיִּתְלוּ, עַד שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל עֵץ&quot; ([[דברים כא כב]]), דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. 
{{הע-שמאל|משה לא ידע כיצד יש להמית את המקושש כדי שהמקושש יגרום לדין ההמתה להילמד, וראו בתחילת הפיסקה. לעיקרון &quot;מגלגלים זכות ע&quot;י זכאי&quot; וכו' ראו [[ביאור:תוספתא/יומא/ד#יב|תוספתא יומא ד יב.]]}}
אָמַר רַבִּי חִידְקָא, שִׁמְעוֹן הַשִּׁקְמוֹנִי הָיָה לִי חָבֵר מִתַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְאָמַר: 
יוֹדֵעַ הָיָה מֹשֶׁה שֶׁמְּקוֹשֵׁשׁ בְּמִיתָה, אֲבָל לֹא הָיָה יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ מִיתָה יוּמַת. 
רְאוּיָה הָיְתָה פָּרָשַׁת מְקוֹשֵׁשׁ שֶׁתִּכָּתֵב עַל יְדֵי מֹשֶׁה; אֶלָּא שֶׁנִּתְחַיֵּב מְקוֹשֵׁשׁ שֶׁתִּכָּתֵב עַל יָדָיו! 
לְכָךְ מְגַלְגְּלִים זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב! 
}}

===פיסקה קטו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר טו לז-מא''' 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/קידושין/א#ח|תוספתא קידושין א ח,]] שהיו נשים שנהגו להטיל ציצית בבגדיהן, וכן דעת חכמים – בניגוד לרשב&quot;י. לפי התוספתא מסכימים שני הצדדים שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמה, והמחלוקת היא האם ציצית היא כזאת.
ר' יהודה מסכים עם רשב&quot;י, ומסביר את הציצית המוטלת בטלית האשה כבגד משותף גם לבעלה.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת&quot;''' ([[במדבר טו לז]]-לח), אַף הַנָּשִׁים בַּמַּשְׁמָע. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר אֶת הַנָּשִׁים מִן הַצִּיצִית, מִפְּנֵי שֶׁמִּצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ, נָשִׁים פְּטוּרוֹת. 
שֶׁזֶּה הַכְּלָל אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: כָּל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ – נוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וְאֵינָהּ נוֹהֶגֶת בְּנָשִׁים; בִּכְשֵׁרִים וְלֹא {{ב|בַּפְּסוּלִים!|בעבדים}}. 
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר: בְּיִחוּד בִּטְּלוּ חֲכָמִים אֶת הָרְדִיד שֶׁל אִשָּׁה מִן הַצִּיצִית, 
וְלֹא חִיְּבוּ בְּטַלִּית – אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁפְּעָמִים שֶׁבַּעֲלָהּ מִתְכַּסֶּה בָּהּ. 
{{הע-שמאל|שני הבתים הסכימו שאין שיעור לאורך חוטי הציצית, כשם שאין מקסימום לאורך הלולב.
ציצית חדשה צריכה להיעשות כדעת בית שמאי, משלושה חוטים לבנים ('גדילים') וחוט תכלת אחד; אבל אם היתה ציצית כשרה והחוטים נקרעו – כל זמן שנשאר גדם לחוט באורך כלשהו היא אינה נפסלת בכך; והשוו לאיזוב שממנו מזים מי חטאת [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ט|בפרה יא ט.]]}}
'''&quot;וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת&quot;''' ([[במדבר טו לח]]), אֵין &quot;צִיצִת&quot; אֶלָּא דָּבָר הַיּוֹצֵא, וְדָבָר כָּל שֶׁהוּא. 
וּכְבָר נִכְנְסוּ זִקְנֵי בֵּית שַׁמַּאי וְזִקְנֵי בֵּית הִלֵּל לַעֲלִיַּת יוֹנָתָן בֶּן בְּתֵירָה, וְאָמְרוּ: צִיצִית אֵין לָהּ שִׁעוּר. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אָמְרוּ: לוּלָב אֵין לוֹ שִׁעוּר. 
'''&quot;וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה חוּט אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;גְּדִלִים&quot; ([[דברים כב יב]]). 
מִכַּמָּה גְּדִילִים אַתָּה עוֹשֶׂה? אֵין פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה, דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. 
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁלֹשָׁה שֶׁל צֶמֶר וּרְבִיעִית שֶׁל תְּכֵלֶת, וַהֲלָכָה כְּבֵית שַׁמַּאי. 
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּתְחִלָּתָהּ; אֲבָל שִׁיְּרֶיהָ וְגַרְדּוּמֶיהָ – כָּל שֶׁהוּא! 
'''&quot;וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה כֻּלָּהּ צִיצִית? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;גְּדִלִים&quot;. שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה כֻּלָּהּ גְּדִלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;צִיצִת&quot;. {{הע-שמאל|יש בציצית חלק קשור, המכונה 'גדיל' או 'גדילה', ויש חלק המכונה 'ציצית' שהוא חוטים דקים יותר היוצאים מהגדיל. מהפסוק בדברים לומדים גם שאין להטיל ציצית אלא בבגד בן 4 כנפות דווקא.
וראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כב#פיסקה רלד|ספרי דברים רלד.]]}}
הָא כֵּיצַד? שֶׁתְּהֵא גְּדִילָה יוֹצְאָה מִן הַכָּנָף, וְצִיצִית מִן הַגְּדִילָה! 
'''&quot;עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף בַּעֲלֵי שָׁלֹשׁ וּבַעֲלֵי חָמֵשׁ וּבַעֲלֵי שֵׁשׁ וּבַעֲלֵי שֶׁבַע וּבַעֲלֵי שְׁמֹנֶה בַּמַּשְׁמָע? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ&quot; ([[דברים כב יב]]); יָצְאוּ בַּעֲלֵי שָׁלֹשׁ וּבַעֲלֵי חָמֵשׁ וּבַעֲלֵי שֵׁשׁ וּבַעֲלֵי שֶׁבַע וּבַעֲלֵי שְׁמֹנֶה מִן הַמַּשְׁמָע. 
{{הע-שמאל|מצוות ציצית תלויה בבגד ולא באדם הלובש אותו, ולכן כסות הסומא חייבת בציצית ואילו כסות הלילה פטורה ממנה.}}
מַשְׁמָע מוֹצִיא אֶת אֵלּוּ וּמֵבִיא כָּרִים וּכְסָתוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ&quot; – פְּרָט לְכָרִים וּכְסָתוֹת. 
אוֹ &quot;אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ&quot; שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף כְּסוּת לַיְלָה בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּרְאִיתֶם אֹתוֹ&quot; ([[במדבר טו לט]]), בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה. 
וְאִם הָיְתָה מְיֻחֶדֶת לְיוֹם וָלַיְלָה – תְּהֵא חַיֶּבֶת בְּצִיצִית! 
מַשְׁמָע, מוֹצִיא אֶת כְּסוּת לַיְלָה וּמוֹצִיא אֶת כְּסוּת סוּמָא? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת&quot;, מִכָּל מָקוֹם. 
{{הע-שמאל|חוטי הציצית צריכים להיות טוויים ושזורים, כי נאמר 'פתיל'.
הם צריכים להיות מחוברים לגוף הבגד ולא לפתיל הקשור אליו. מקומם אינו ממש בפינת הבגד אלא מרוחק ממנו מעט. בדיעבד גם ציצית הנמצאת בפינת הבגד כשרה לדעת ת&quot;ק, אבל ר' אליעזר בן יעקב פוסל.
החיבור של הציצית לבגד אינו באריגה אלא ב'תפירה', כלומר חוטי הציצית נפרדים מהחוטים הארוגים בבגד.
מחלוקת האם הציציות מעכבות זו את זו, וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ג#משנה ז|מנחות ג ז.]]}}
'''&quot;וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה צֶמֶר כְּמוֹת שֶׁהוּא? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף '''פְּתִיל''' תְּכֵלֶת&quot;, טָווּי וְשָׁזוּר! אֵין לִי אֶלָּא תְּכֵלֶת טָווּי וְשָׁזוּר, לָבָן מִנַּיִן? 
הֲרֵי אַתָּה דָּן: הוֹאִיל וְאָמְרָה תוֹרָה תֵּן תְּכֵלֶת וְתֵן לָבָן, מַה תְּכֵלֶת טָווּי וְשָׁזוּר – אַף לָבָן טָווּי וְשָׁזוּר! 
&quot;וְנָתְנוּ&quot; – עַל מְקוֹם הָאָרִיג, וְלֹא עַל מְקוֹם הַפְּתִיל! נְתָנָהּ עַל מְקוֹם הַפְּתִיל – כְּשֵׁרָה. רַבִּי יְהוּדָה פּוֹסֵל. 
עַל קֶרֶן – כְּשֵׁרָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב פּוֹסֵל, לְפִי שֶׁאָמְרָה תוֹרָה &quot;עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ&quot; וְלֹא עַל שְׁמֹנֶה! 
'''&quot;וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יֶאֶרְגֶנָּה עִמָּהּ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנָתְנוּ&quot;. הָא כֵּיצַד? – תּוֹפְרָהּ עִמָּהּ! 
אַרְבָּעָה צִיצִיּוֹת מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ, שֶׁאַרְבַּעְתָּן מִצְוָה אַחַת הֵן; רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אַרְבַּעְתָּן אַרְבַּע מִצְווֹת הֵם. 
{{הע-שמאל|דרשות של משחקי מילים על 'תכלת' ועל 'ציצית'. הדרשות קושרות את מצוות ציצית ליציאת מצרים.
פסוקי שיר השירים נדרשים על מכת בכורות, והם מרמזים לדילוג של הקב&quot;ה על בתי ישראל בזמן מכת בכורות ואת הגנתו על מי שנשאר מאחורי הכותל ולא יצא מביתו; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|מכילתא פסחא ז.]]}}
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ '''תְּכֵל'''ת? עַל שֵׁם שֶׁנִּ'''תְכַּל'''וּ הַמִּצְרִיִּים בִּבְכוֹרֵיהֶם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר&quot; ([[שמות יב כט]]). 
דָּבָר אַחֵר: עַל שֵׁם שֶׁ'''כָּל'''וּ הַמִּצְרִיִּים בַּיָּם; דָּבָר אַחֵר: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ '''צִיצִ'''ית? עַל שֵׁם שֶׁהֵ'''צִיץ''' הַמָּקוֹם עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא&quot;, וְאוֹמֵר: &quot;דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי&quot;, וְאוֹמֵר: &quot;הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת, מֵ'''צִיץ''' מִן הַחֲרַכִּים&quot; ([[שיר השירים ב ח]]-ט). 
{{הע-שמאל|דרשות על 'כנף' ועל גילוי שכינה הנגרם בדרך אסוציאטיבית מהתכלת שבציצית: המתבונן בציצית רואה &quot;אותו&quot;, את הקב&quot;ה!}}
רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר: כָּל הַמְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית, מַהוּ אוֹמֵר? &quot;בַּיָּמִים הָהֵמָּה, 
אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם, וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי&quot; ([[זכריה ח כג]]). 
וְכָל הַמְבַטֵּל מִצְוַת כָּנָף, מַהוּ אוֹמֵר? &quot;לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ, וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה&quot; ([[איוב לח יג]]). 
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: &quot;וּרְאִיתֶם אוֹתָם&quot; לֹא נֶאֱמַר כָּאן, אֶלָּא &quot;וּרְאִיתֶם '''אֹתוֹ'''&quot; ([[במדבר טו לט]]).
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל הַמְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית – מַעֲלִים עָלָיו כְּאִלּוּ הִקְבִּיל פְּנֵי שְׁכִינָה, 
שֶׁהַתְּכֵלֶת דּוֹמָה לַיָּם, וְיָם דּוֹמֶה לָרָקִיעַ, וְהָרָקִיעַ דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם, כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא&quot; ([[יחזקאל א כו]]). 
{{הע-שמאל|דרשות על סדר הפרשיות בקריאת שמע, והשוו לדרשות ר' יהושע בן קורחה [[ביאור:משנה ברכות פרק ב#משנה ב|בברכות ב, ב.]] ולדרשת רשב&quot;י ב[[ברכות יד ב]].
בזמן הדרשן המופיע כאן עדיין לא היה נהוג לקרוא בערב את פרשת ציצית, שהרי המצווה אינה נוהגת בלילה.}}
'''&quot;וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם&quot;''' – זוֹ פָּרָשַׁת שְׁמַע. 
אַתָּה אוֹמֵר זוֹ פָּרָשַׁת שְׁמַע, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא פָּרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ'? 
אָמַרְתָּ: צֵא וּרְאֵה אֵיזוֹהִי פָּרָשָׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קִבּוּל מַלְכוּת שָׁמַיִם, וּמִעֵט בָּהּ עֲ&quot;ז? 
אֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא פָּרָשַׁת שְׁמַע! תִּקְדַּם פָּרָשַׁת שְׁמַע לְפָרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ'. 
אוֹ תִּקְדַּם פָּרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ' לְפָרָשַׁת שְׁמַע? 
אָמַרְתָּ: תִּקְדֹּם פָּרָשָׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קִבּוּל מַלְכוּת שָׁמַיִם וּמִעֵט בָּהּ עֲ&quot;ז – לְפָרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ', שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא לְלַמֵּד. 
תִּקְדֹּם פָּרָשַׁת צִיצִית לְפָרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ'! 
אָמַרְתָּ: תִּקְדֹּם פָּרָשָׁה שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה – לְפָרָשַׁת צִיצִית, שֶׁאֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בַּיּוֹם. 
אוֹ יְהֵא קוֹרֵא שָׁלֹשׁ בָּעֶרֶב, כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹרֵא שָׁלֹשׁ בַּשַּׁחַר? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּרְאִיתֶם אֹתוֹ&quot;, בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה. 
רַשְׁבִּ&quot;י אוֹמֵר: תִּקְדֹּם פָּרָשַׁת שְׁמַע, שֶׁהִיא לִלְמֹד – לְפָרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ', שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא לְלַמֵּד. 
וְתִקְדֹּם פָּרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ', שֶׁהִיא לְלַמֵּד – לְפָרָשַׁת צִיצִית, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא לַעֲשׂוֹת. 
שֶׁעַל כָּךְ נִתְּנָה תוֹרָה: לִלְמֹד וּלְלַמֵּד וְלִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת: 
{{הע-שמאל|עדיף לקיים את כל המצוות, ולא רק את מצוות ציצית; אבל המקיים מצוות ציצית '''כאילו''' קיים את כולן; וראו לקמן, בסוף הפיסקה, הסיפור על תלמידו של ר' חייא והזונה.}}
'''&quot;וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם&quot;''', 
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל הַמְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית – מַעֲלִים עָלָיו כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן. 
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם הַמְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית מַעֲלִים עָלָיו כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת – קַל וָחֹמֶר לְכָל מִצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. 
{{הע-שמאל|הפסוקים מקהלת ומתהלים מנגידים את הטוב – המלך – מול החוטא – דובר השקר; ההנגדה הזאת מתפרשת כהנגדה בין חז&quot;ל והמינים – הנוצרים הראשונים.
שמשון חטא בזנות כי הלך אחרי עיניו, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ח|סוטה א ח.]]
ע&quot;ז מדומה לזנות בהרבה מקומות בתנ&quot;ך.}}
'''&quot;וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם&quot;''' – זוֹ מִינוּת, 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ, אֲסוּרִים יָדֶיהָ. טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה, וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ&quot; ([[קהלת ז כו]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;וְהַמֶּלֶךְ יִשְׂמַח בֵּאלֹהִים... כִּי יִסָּכֵר פִּי דוֹבְרֵי שָׁקֶר&quot; ([[תהלים סג יב]]): 
'''&quot;וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם&quot;''' – זוֹ זְנוּת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן... אוֹתָהּ קַח לִי, כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי&quot; ([[שופטים יד ג]])! 
'''&quot;אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם&quot;''' – זוֹ עֲ&quot;ז, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּזְנוּ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים&quot; ([[שופטים ח לג]]). 
{{הע-שמאל|ר' נתן מפרש את כל הפסוק על ניאוף.}}
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: שֶׁלֹּא יְהֵא שׁוֹתֶה בְּכוֹסוֹ וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכוֹסוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. 
{{הע-שמאל|התופעה של עיוור חוטא מוכיחה שהלב מוביל את העיניים ולא ההפך.}}
דָּבָר אַחֵר: &quot;וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם&quot; – מַגִּיד שֶׁהָעֵינַיִם הוֹלְכוֹת אַחַר הַלֵּב. 
אוֹ הַלֵּב אַחַר הָעֵינַיִם? אָמַרְתָּ: וַהֲלֹא יֵשׁ סוּמָא שֶׁעוֹשֶׂה כָּל תּוֹעֵבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם! 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם&quot;? מַגִּיד שֶׁהָעֵינַיִם הוֹלְכוֹת אַחַר הַלֵּב. 
{{הע-שמאל|הפסוק מקהלת נראה כמנוגד לפסוק שלנו, שהרי הוא קורא לבחור ללכת בדרכי ליבו. ר' ישמעאל מפרש את הפסוק מקהלת לפי הפסוק שלנו, שדרכי הלב הן הדרכים הישרות.}}
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: &quot;וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ... וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ&quot; ([[קהלת יא ט]]) – בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה. 
אוֹ בְּדֶרֶךְ שֶׁתִּרְצֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם&quot;. 
{{הע-שמאל|עולמם של חכמים אחרי החורבן כלל הרבה מצוות שלא ניתן לקיימן, אבל עצם הזכרון שלהן נחשב כקיומן, וראו גם לעיל &quot;המקיים מצוות ציצית מעלים עליו כאילו קיים כל המצוות כולן&quot;.}}
'''&quot;לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם&quot;''' ([[במדבר טו מ]]), לַעֲשׂוֹת זִכָּרוֹן כְּמַעֲשֶׂה. 
{{הע-שמאל|ההקשר הוא 'ועשיתם את כל מצותי'. מכאן שקיום כל המצוות מקדש את המקיים אותן.}}
'''&quot;וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם&quot;''' – זוֹ קְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת. אַתָּה אוֹמֵר זוֹ קְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת, 
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא קְדֻשַּׁת צִיצִית? אָמַרְתָּ: בַּמֶּה עִנְיָן מְדַבֵּר? בִּקְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת. 
{{הע-שמאל|רבי דורש בניגוד לפשט, שמצוות הציצית לבדה מקדשת את המקיים אותה, אפילו אם לא קיים את כל שאר המצוות. הציצית אינה אמצעי לקיום שאר המצוות אלא היא חשובה כשלעצמה, וראו גם בסיפור שבסוף הפיסקה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא תחילת כ:]] &quot;כשהמקום מחדש מצוה על ישראל, הוא מוסיף להם קדושה.&quot;}}
רַבִּי אוֹמֵר: זוֹ קְדֻשַּׁת צִיצִית. אַתָּה אוֹמֵר זוֹ קְדֻשַּׁת צִיצִית, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא קְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;קְדֹשִׁים תִּהְיוּ&quot; ([[ויקרא יט ב]]) – הֲרֵי קְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת אֲמוּרָה. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם&quot;? זוֹ קְדֻשַּׁת צִיצִית! מַגִּיד שֶׁהַצִּיצִית מוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה לְיִשְׂרָאֵל! 
{{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשות על &quot;תכלת&quot;, שקושרות אותה ליציאת מצרים; כאן מביאים הסברים אחרים לקשר הנ&quot;ל.
אדם עלול לזייף את צבע התכלת, ולהכין ציצית באמצעות צבעים מהצומח, לכן מזכיר הפסוק את מכת בכורות במצרים, שבה מתו לעיתים כמה בנים באותו בית; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יג|מכילתא פסחא יג,]] על פסוק לג. מצוות ציצית, המועדת לזיופים, מושווית לאיסורי עריות שעשו נשות מצרים בסתר. לעניין הסתר והגלוי ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה ד|אבות ד ד.]]}}
'''&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם&quot;''' ([[במדבר טו מא]]), וְכִי מָה עִנְיַן יְצִיאַת מִצְרַיִם לְכָאן? 
אֶלָּא שֶׁלֹּא יֹאמַר: הֲרֵי אֲנִי נוֹתֵן צִבְעוֹנִים וְקָלָא אִילָן, וְהֵם דּוֹמִים לַתְּכֵלֶת, וּמִי מוֹדִיעַ עָלַי בְּגָלוּי? 
&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;, דְּעוּ מֶה עָשִׂיתִי לָהֶם לַמִּצְרִיִּים, שֶׁהָיוּ מַעֲשֵׂיהֶם בַּסֵּתֶר – וּפִרְסַמְתִּים בְּגָלוּי! 
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת, מְמֹעֶטֶת, הָעוֹשֶׂה בַּסֵּתֶר הַמָּקוֹם מְפַרְסְמוֹ בְּגָלוּי – קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹב, מְרֻבָּה! 
{{הע-שמאל|שעבוד ישראל במצרים מוצג כהכנה לשעבודם ע&quot;י הקב&quot;ה! – כך מנומקת קבלת עול מלכות שמים בכלל, וממילא קבלת כל המצוות; אין ייחוד למצוות ציצית דווקא.}}
דָּבָר אַחֵר: לָמָּה מַזְכִּירִים יְצִיאַת מִצְרַיִם עַל כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה? מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? 
לְמֶלֶךְ שֶׁנִּשְׁבָּה בֶּן אוֹהֲבוֹ, וּכְשֶׁפְּדָאוֹ – לֹא פְּדָאוֹ לְשׁוּם בֶּן חוֹרִין, אֶלָּא לְשׁוּם עֶבֶד. 
שֶׁאִם יִגְזֹר וְלֹא יִהְיֶה מְקַבֵּל עָלָיו – יֹאמַר לוֹ: עַבְדִּי אָתָּה! 
כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס לַמְּדִינָה אָמַר לוֹ: נְעֹל לִי סַנְדָּלַי, וּטֹל לְפָנַי כֵּלִים לְהוֹלִיךְ לְבֵית הַמֶּרְחָץ. 
הִתְחִיל הַבֵּן הַהוּא מְנַתֵּק – הוֹצִיא עָלָיו שְׁטָר, וְאָמַר לוֹ: עַבְדִּי אָתָּה! 
כָּךְ כְּשֶׁפָּדָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבוֹ, לֹא פְּדָאָם לְשׁוּם בָּנִים אֶלָּא לְשׁוּם עֲבָדִים. 
כְּשֶׁיִּגְזֹר וְלֹא יִהְיוּ מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם – יֹאמַר לָהֶם: עֲבָדַי אַתֶּם! 
כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ לַמִּדְבָּר – הִתְחִיל לִגְזֹר עֲלֵיהֶם מִקְצָת מִצְווֹת קַלּוֹת וּמִקְצָת מִצְווֹת חֲמוּרוֹת, כְּגוֹן שַׁבָּת וַעֲרָיוֹת, צִיצִית וּתְפִלִּין. 
הִתְחִילוּ יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת מְנַתְּקִים, אָמַר לָהֶם: עֲבָדַי אַתֶּם! עַל מְנָת כֵּן פָּדִיתִי אֶתְכֶם, עַל מְנָת שֶׁאֶהְיֶה גּוֹזֵר וְאַתֶּם מְקַיְּמִים! 
{{הע-שמאל|היעוד של הגאולה והיציאה מהגלות הוא ההצדקה לקיום המצוות בגלות; התקווה לגאולה היא המחייבת את ישראל לנאמנותם לקב&quot;ה. הגאולה עצמה תגיע לאחר חבלי משיח שיכללו דבר חרב ורעב. הדבר והחרב – יד חזקה וזרוע נטויה – מופיעים, מלווים באותן הדרשות, גם בהגדה של פסח על [[דברים כו ח]], וגם שם הם נראים מכוונים כלפי ישראל; וראו [[יחזקאל ו יב]].
לפי הדרשה האסונות מבשרים על הגאולה, והגאולה מחייבת את קיום המצוות בגלות!
וראו גם בהמשך הפיסקה:&quot;אני ה' אלהיכם&quot; &quot;אני ה' אלהיכם&quot; שתי פעמים: &quot;אני ה' אלהיכם&quot; – אני עתיד לשלם שכר, &quot;אני ה' אלהיכם&quot; – עתיד ליפרע.}}
&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot; עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot; {{ב|עוֹד|שוב}}? 
כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: מִפְּנֵי מָה צִוָּנוּ הַמָּקוֹם, לֹא שֶׁנַּעֲשֶׂה וְנִטֹּל שָׂכָר? לֹא עוֹשִׂים וְלֹא נוֹטְלִים שָׂכָר! 
כָּעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִיחֶזְקֵאל, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יָצְאוּ אֵלַי אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָי&quot; ([[יחזקאל כ א]]). 
אָמְרוּ לוֹ: יְחֶזְקֵאל, עֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ, לֹא יָצָא מֵרְשׁוּתוֹ? אָמַר לָהֶם: הֵן! 
אָמְרוּ לוֹ: הוֹאִיל וּמְכָרָנוּ הַמָּקוֹם לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם – יָצָאנוּ מֵרְשׁוּתוֹ! 
אָמַר לָהֶם: הֲרֵי עֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ עַל מְנָת לַחֲזֹר, שֶׁמָּא יָצָא חוּץ לִרְשׁוּתוֹ? 
&quot;וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיֹה לֹא תִהְיֶה, אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים: נִהְיֶה כַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵינוּ וּכְמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, לְשָׁרֵת עֵץ וָאָבֶן. חַי אָנִי נְאֻם ה', אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם&quot; ([[יחזקאל כ לב]]-לג): 
&quot;בְּ'''יָד''' חֲזָקָה&quot; – זֶה הַדֶּבֶר, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה&quot; ([[שמות ט ג]]).
&quot;וּבִזְרוֹעַ '''נְטוּיָה'''&quot; – זוֹ הַחֶרֶב, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלָ‍ִם&quot; ([[דברי הימים א כא טז]]), 
&quot;וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה&quot; – זֶה רָעָב. אַחַר שֶׁאֲנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם שָׁלֹשׁ פֻּרְעָנִיּוֹת הַלָּלוּ זוֹ אַחַר זוֹ, וְאַחַר כָּךְ אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם עַל כָּרְחֲכֶם. 
לְכָךְ נֶאֱמַר עוֹד &quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;. 
{{הע-שמאל|ר' נתן לומד מהסיפור דלקמן, שבו הזהיר במצוות ציצית זכה בעוה&quot;ז באשה יפה – 'ובעולם הבא איני יודע כמה'!
גיבור הסיפור, תלמידו של ר' חייא, זהיר במצוות ציצית, אבל לא במצוות אחרות, והולך לזונה רומאית מפורסמת ויקרה. אבל מצוות הציצית מצילה אותו מהחטא!
וראו לעיל, בדרשה על &quot;וראיתם אותו וזכרתם...&quot; ובדרשה על &quot;והייתם קדושים&quot; – שם דנו בשאלה האם מצוות הציצית חשובה כשלעצמה או שהיא אמצעי לקיום כל שאר המצוות.}}
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵין לְךָ כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁאֵין מַתַּן שְׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ! צֵא וּלְמַד מִמִּצְוַת צִיצִית. 
מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה זָהִיר בְּמִצְוַת צִיצִית. שָׁמַע שֶׁיֵּשׁ זוֹנָה בִּכְרַכֵּי הַיָּם, וְהָיְתָה נוֹטֶלֶת אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים בִּשְׂכָרָהּ. 
שִׁגֵּר לָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים וְקָבְעָה לוֹ זְמַן; כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ בָּא וְיָשַׁב לוֹ עַל פֶּתַח בֵּיתָהּ. 
נִכְנְסָה שִׁפְחָתָהּ וְאָמְרָה לָּהּ: אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁקָּבַעְתָּ לוֹ זְמַן – הֲרֵי הוּא יוֹשֵׁב עַל פֶּתַח הַבַּיִת. 
אָמְרָה לָהּ: יִכָּנֵס! כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס – הִצִּיעָה לוֹ שֶׁבַע מִטּוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְאַחַת שֶׁל זָהָב, וְהִיא הָיְתָה בָּעֶלְיוֹנָה, 
וּבֵין כָּל אַחַת וְאַחַת סַפְסָלִין שֶׁל כֶּסֶף וְעֶלְיוֹן שֶׁל זָהָב. 
כֵּיוָן {{ב|שֶׁהִגִּיעוּ לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה|התפשט כדי לשכב עם הזונה}} בָּאוּ אַרְבַּע צִיצִיּוֹתָיו וְנִדְמוּ לוֹ כְּאַרְבָּעָה עֵדִים וְטָפְחוּ לוֹ עַל פָּנָיו. 
מִיָּד {{ב|נִשְׁמַט וְיָשַׁב לוֹ עַל גַּבֵּי קַרְקַע|הירידה הפיזית מהמיטה השביעית מסמלת את ההימנעות של האדם מהחלומות האומניפוטנטיים שלו}}. אַף הִיא נִשְׁמְטָה וְיָשְׁבָה עַל גַּבֵּי קַרְקַע. {{הע-שמאל|הזונה נשבעת בגפה של רומי – בכוחה של רומא, ששלטה בעולם כולו – שבועה אופיינית לגויים; ואילו היהודי נשבע בעבודת המקדש. הזונה מתפעלת מכוחה של הציצית ומעמידת היהודי בנסיון ונשבעת גם היא בעבודה; בהמשך היא מתגיירת ונשאת ליהודי בהיתר, ובכך מגשימה את חלומותיהם של החכמים על הישגים מיניים, ומגלמת את שכרו של מקיים המצווה בעולם הזה.}}
אָמְרָה לוֹ: גַּפָּהּ שֶׁל רוֹמִי! אֵינִי מַנִּיחַתְךָ עַד שֶׁתֹּאמַר מַה מּוּם רָאִיתָ בִּי! 
אָמַר לָהּ: הָעֲבוֹדָה! לֹא רָאִיתִי בָּךְ מוּם! שֶׁאֵין כְּיָפְיֵךְ בְּכָל הָעוֹלָם! 
אֶלָּא מִצְוָה קַלָּה צִוָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ, וְכָתַב בָּהּ &quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;, &quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot; שְׁתֵּי פְּעָמִים. 
&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot; – אֲנִי עָתִיד לְשַׁלֵּם שָׂכָר, &quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot; – עָתִיד לִפָּרַע. 
אָמְרָה לוֹ: הָעֲבוֹדָה! אֵינִי מַנִּיחַתְךָ עַד שֶׁתִּכְתֹּב לִי שִׁמְךָ וְשֵׁם עִירְךָ וְשֵׁם מִדְרָשְׁךָ שֶׁאַתָּה לָמֵד בּוֹ תּוֹרָה. 
וְכָתַב לָהּ שְׁמוֹ וְשֵׁם עִירוֹ וְשֵׁם רַבּוֹ וְשֵׁם מִדְרָשׁוֹ שֶׁלָּמַד בּוֹ תּוֹרָה. עָמְדָה וּבִזְבְּזָה אֶת כָּל מָמוֹנָהּ: שְׁלִישׁ לַמַּלְכוּת, שְׁלִישׁ לָעֲנִיִּים, וּשְׁלִישׁ נָטְלָה עִמָּהּ. 
וּבָאתָה וְעָמְדָה בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי חִיָּא. 
אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, גַּיְּרֵנִי! אָמַר לָהּ: שֶׁמָּא עֵינַיִךְ נָתַתְּ בְּאֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים? הוֹצִיאָה לוֹ כְּתָב שֶׁבְּיָדָהּ. 
אָמַר לוֹ: עֲמֹד, זְכֵה בְּמִקָּחֲךָ! 
אוֹתָן הַמַּצָּעוֹת שֶׁהִצִּיעָה לְךָ בְּאִסּוּר – תַּצִּיעַ לְךָ בְּהֶתֵּר! זֶה מַתַּן שְׂכָרָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבָעוֹלָם הַבָּא – אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה! 
}}</text>
      <sha1>aih6zugd9kak3zkaieni2x9u66qxf8v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011459</id>
      <parentid>3011429</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T16:03:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011459</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="154056" sha1="cjsgl9b1rybtananc0778qnzribqow5" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת שלח לך==

===פיסקה קז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''עַל במדבר טו ב-יג''' 
{{הע-שמאל|מצוות הנסכים חלה רק לאחר ההתישבות בארץ, 14 שנים אחרי הכניסה לה. ר' ישמעאל דורש את הדין הזה מ'כי תבואו... מושבותיכם', אבל ר' עקיבא מקשה, שהמילה 'מושבותיכם' נמצאת גם במצוות השבת, שאינה תלויה בארץ ישראל;
ר' ישמעאל נאלץ להחריג את השבת ולטעון שבגלל חומרתה היא נוהגת גם בחו&quot;ל, אבל שאר המצוות שנזכר בהן &quot;מושבותיכם&quot; נוהגות רק בא&quot;י.}}
'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מֹשְׁבֹתֵיכֶם&quot;''' ([[במדבר טו ב]]), 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא נִתְחַיְּבוּ יִשְׂרָאֵל בִּנְסָכִים אֶלָּא מִבִּיאָתָן לָאָרֶץ וָאֵילָךְ, אַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אַתָּה אוֹמֵר אַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּכְנִיסָתָם לָאָרֶץ מִיָּד? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ&quot; ([[דברים יז יד]]). 
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ בִּיאוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לְאַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה. 
אַף פּוֹרֵט אֲנִי לְכָל בִּיאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא לְאַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה. 
לְלַמֶּדְךָ שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;מֹשְׁבֹתֵיכֶם&quot; – בָּאָרֶץ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;שַׁבָּת הִוא לַה' בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם&quot; ([[ויקרא כג ג]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּ&quot;ל? 
אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אֵין צָרִיךְ! מָה אִם מִצְוֹת, קַלּוֹת, נוֹהֲגוֹת בְּחוּ&quot;ל וּבָאָרֶץ, שַׁבָּת, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בָּאָרֶץ וּבְחוּ&quot;ל? 
{{הע-שמאל|התלמיד מודה לר' עקיבא שנסכי ציבור הוקרבו גם במדבר, אבל לדעתו נסכי יחיד הוקרבו רק בא&quot;י, כדלעיל.
רשב&quot;י לומד מכאן שנסכים הוקרבו בבמות יחיד, בניגוד לדעת ר' מאיר [[ביאור:תוספתא/זבחים/יג#ה|בתוספתא זבחים יג ה.]]}}
אָמַר אֶחָד מִתַּלְמִידֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב '''הַיָּחִיד''' בִּנְסָכִים אֶלָּא מִבִּיאָתָן לָאָרֶץ. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ עַל הַנְּסָכִים, שֶׁיְּהוּ קְרֵבִים בַּבָּמָה. 
{{הע-שמאל|במקדש היו עשר מנורות (ראו [[מלכים א ז מט]]) ועשרה כיורים (ראו [[מלכים א ז לח]]); לכן יש צורך להגביל את כמות הנסכים.}}
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַּדִּין: 
הוֹאִיל וּמָצִינוּ שֶׁרִבָּה כְּלֵי בֵית עוֹלָמִים מִכְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד, כָּךְ נְרַבֶּה נִסְכֵּי בֵית עוֹלָמִים מִנִּסְכֵי אֹהֶל מוֹעֵד?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זָבַח&quot; ([[במדבר טו ג]])! 
מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה כְּלֵי בֵית עוֹלָמִים מִכְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד – לֹא רִבָּה בַּנְּסָכִים! 
{{הע-שמאל|הדרשה פותחת בצמצום חובת הנסכים מ&quot;אשה&quot; ל&quot;עולה&quot;, מרחיבה אותה גם לשלמים ולתודה, מגבילה שוב דווקא לקרבנות רשות של היחיד (בניגוד לחטאת ולאשם), וחוזרת ומרחיבה גם לעולות ושלמי ציבור.}}
&quot;וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה'&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁכָּל הַקָּרֵב לָאִשִּׁים יִטְעוֹן נְסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עֹלָה&quot;. 
אֵין לִי אֶלָּא עוֹלָה, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַשְּׁלָמִים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;זֶבַח&quot;. תּוֹדָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''אוֹ''' זֶבַח&quot;. 
מַשְׁמָע מֵבִיא אֵלּוּ, וּמֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ בִנְדָבָה&quot;. לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא קָדָשִׁים הַבָּאִים בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה. 
מַשְׁמָע מוֹצִיא אֲנִי אֶת אֵלּוּ, וּמוֹצִיא אֶת עוֹלַת חוֹבָה הַבָּאָה בָּרְגָלִים? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;בְּמוֹעֲדֵיכֶם&quot; – לְהָבִיא אֶת עוֹלַת חוֹבָה הַבָּאָה בָּרְגָלִים. 
מַשְׁמָע מֵבִיא אֶת עוֹלַת חוֹבָה הַבָּאָה בָּרְגָלִים, וּמֵבִיא אֶת חַטַּאת חוֹבָה הַבָּאָה בָּרְגָלִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְכִי תַעֲשֶׂה בֶן בָּקָר עֹלָה אוֹ זָבַח&quot; ([[במדבר טו ח]]), בֶּן בָּקָר הָיָה בִּכְלָל, וְיָצָא מוֹצֵא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל. 
מַה בֶּן בָּקָר, שֶׁהוּא בָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, וְטָעוּן נְסָכִים – כָּךְ כָּל הַבָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה יִטְעוֹן נְסָכִים. 
יָצְאוּ חַטָּאת וְאָשָׁם, שֶׁאֵין בָּאִין בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, שֶׁלֹּא יִטְעֲנוּ נְסָכִים. 
{{הע-שמאל|כאן מצמצם ר' יאשיה את חובת הנסכים לקרבנות בהמה. ר' יונתן מסיק זאת מאיזכור השלמים, שאינם נוהגים בעוף, ולומד מהפסוק שמתנדב עולה או שלמים סתם יכול להסתפק בהבאת עולה מבקר '''או''' מצאן, ואינו חייב להביא גם מהבקר וגם מהצאן.
דרשה דומה נדרשת גם על ויקרא א, לגבי עולה – וממנה לומדים שגם קרבן הפסח יכול להיות מן הכבשים '''או''' מן העיזים, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה ד|מכילתא פסחא ד.]]}}
&quot;לַעֲשׂוֹת רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן&quot; ([[במדבר טו ג]]), לָמָּה נֶאֱמַר?  
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זָבַח&quot; שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף עוֹלַת הָעוֹף תִּטְעַן נְסָכִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן&quot;. יָצְאתָה עוֹלַת הָעוֹף, שֶׁלֹּא תִטְעַן נְסָכִים – דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה, 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ! שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;אוֹ זָבַח&quot;: מַה זֶּבַח – מִין בְּהֵמָה, אַף עוֹלָה – מִין בְּהֵמָה. 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לַעֲשׂוֹת רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן&quot;? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זָבַח&quot;. 
שֶׁאִם אָמַר 'הֲרֵי עָלַי עוֹלָה' וּ'שְׁלָמִים', שׁוֹמֵעַ אֲנִי {{ב|יָבִיא מִשְּׁנֵיהֶם כְּאֶחָת|גם בקר וגם צאן}}? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִן הַבָּקָר '''אוֹ''' מִן הַצֹּאן&quot;. 
מַגִּיד שֶׁמֵּבִיא מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ! וּמִכָּאן אַתָּה לָמֵד לְפֶסַח. 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ&quot; ([[שמות יב ה]]). 
מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אַתָּה אוֹמֵר מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אוֹ יָבִיא מִשְּׁנֵיהֶם כְּאֶחָת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ מִן הַכְּבָשִׂים '''אוֹ''' מִן הָעִזִּים&quot; ([[ויקרא א י]]) וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר. 
וּמָה עוֹלָה, חֲמוּרָה, כְּשֵׁרָה לָבֹא מִין אֶחָד; פֶּסַח, הַקַּל, דִּין הוּא שֶׁיִּכְשַׁר לָבֹא מִין אֶחָד. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ&quot;? מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. 
{{הע-שמאל|איסי מנסה ללמוד את ההלכה מכבשי עצרת, ששניהם מאותו מין (כבשים), למרות שהם שנים. הראיה נדחית, כי כבשי עצרת הם קרבן נדיר, המתקיים רק פעם בשנה; הוא חוזר ומנסה ללמוד אותה משעירי חטאות הציבור, המובאים ביום כיפור, במועדים ובראשי חדשים, וכולם שעירי עיזים – ועדיין הנסיון נדחה, כי אין קרבנות אלו מוקרבים בימי חול; לבסוף הוא מנסה ללמוד זאת מחטאת היחיד – ושוב נדחה, כי חטאת היא קרבן חובה. לכן צריך את המילה המפורשת &quot;או&quot;.}}
אִיסֵּי בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: &quot;לַעֲשׂוֹת רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן&quot; – מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. 
אַתָּה אוֹמֵר מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אוֹ יָבִיא מִשְּׁנֵיהֶם כְּאֶחָד? 
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: וּמַה כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת, שֶׁהֵם זְקוּקִים לָבֹא שְׁנַיִם, כָּשְׁרוּ לָבֹא מִין אֶחָד. 
עוֹלָה, שֶׁאֵינָהּ זְקוּקָה לָבֹא שְׁנַיִם, אֵינוֹ דִּין שֶׁתִּכְשַׁר לָבֹא מִין אֶחָד? 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בִּשְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת, שֶׁמִּעֵט הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָן – לְפִיכָךְ כָּשְׁרוּ לָבֹא מִין אֶחָד. 
תֹּאמַר בָּעוֹלָה, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ – לְפִיכָךְ לֹא תִכְשַׁר לָבֹא אֶלָּא מִין שְׁנַיִם. 
וַהֲרֵי שְׂעִירֵי יוֹהַכִּ&quot;פ וּשְׂעִירֵי רֹ&quot;חַ יוֹכִיחוּ, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָם, וְכָשְׁרוּ לָבֹא מִין אֶחָד. 
וְהֵן יוֹכִיחוּ לָעוֹלָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ – תִּכְשַׁר לָבֹא מִין אֶחָד! 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בִּשְׂעִירֵי יוֹהַכִּ&quot;פ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָן – אֵינָן בָּאִים בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, לְפִיכָךְ כָּשְׁרוּ לָבֹא מִין אֶחָד. 
תֹּאמַר בָּעוֹלָה, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ וּבָאָה בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ – לְפִיכָךְ לֹא תִכְשַׁר לָבֹא אֶלָּא מִין שְׁנַיִם? 
הֲרֵי חַטָּאת תּוֹכִיחַ, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ, וּכְשֵׁרָה לָבֹא בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה, וּכְשֵׁרָה לָבֹא מִין אֶחָד. 
וְהִיא תּוֹכִיחַ לָעוֹלָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ וּבָאָה בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה – שֶׁתִּכְשַׁר לָבֹא מִין אֶחָד! 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּחַטָּאת, שֶׁמִּעֵט הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ, שֶׁאֵינָהּ בָּאָה בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, לְפִיכָךְ כְּשֵׁרָה לָבֹא מִין אֶחָד. 
תֹּאמַר בָּעוֹלָה, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ וּבָאָה בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, לְפִיכָךְ לֹא תִכְשַׁר לָבֹא אֶלָּא מִין שְׁנַיִם! 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן&quot;? מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ! 
{{הע-שמאל|גם אשה המקריבה קרבן בהמה חייבת להביא נסכים.}}

&quot;וְהִקְרִיב&quot; ([[במדבר טו ד]]), אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ. אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַמַּקְרִיב&quot;, מִכָּל מָקוֹם! 
&quot;וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב&quot;, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה בָּנָה אָב, לְכָל הַמִּתְנַדֵּב בַּמִּנְחָה – שֶׁלֹּא יִפְחֹת {{ב|מֵעִשָּׂרוֹן|סולת}} וְלוֹג שֶׁמֶן! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק יג|מנחות יג, א ומשנה ה,]] לדעת ת&quot;ק. כמות השמן והיין צריכה להיות מספיקה לקרבן המינימלי.}}
&quot;וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב קָרְבָּנוֹ לַה'... וְיַיִן לַנֶּסֶךְ רְבִיעִת הַהִין&quot; ([[במדבר טו ד]]-ה), שֶׁמֶן לַבִּילָה וְיַיִן לַנֶּסֶךְ. 

&quot;תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה אוֹ לַזֶּבַח&quot; ([[במדבר טו ה]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זָבַח&quot;, {{הע-שמאל|אם התנדב להביא גם עולה וגם שלמים צריך להביא נסכים כפולים, לשני הקרבנות.}}
שֶׁאִם אָמַר 'הֲרֵי עָלַי עוֹלָה, הֲרֵי עָלַי שְׁלָמִים', שׁוֹמֵעַ אֲנִי יָבִיא נֶסֶךְ אֶחָד לִשְׁנֵיהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה אוֹ לַזָּבַח&quot;. 
מַגִּיד שֶׁמֵּבִיא לָזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְלָזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. 

אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַ&quot;א: לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַּדִּין {{הע-שמאל|ר' אליעזר דרש את הפרשה מדרש משלו, ואבא חנין מוסר אותו כאן ובהמשך. הדרשה הנוכחית משווה את נסכי העולה לנסכי השלמים. הנסכים תלויים רק במין הבהמה ולא בסוג הקרבן.}}
וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁשָּׁוֶה מַעֲשֵׂה שׁוֹר עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ עוֹלָה – לֹא שָׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים. 
מָקוֹם שֶׁלֹּא שָׁוֶה מַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ שְׁלָמִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִשְׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה אוֹ לַזֶּבַח&quot;, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁוֶה מַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ שְׁלָמִים – שֶׁיִּשְׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים. 

רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: &quot;תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה&quot; – זוֹ עוֹלַת מְצוֹרָע; &quot;לַזֶּבַח&quot; – זוֹ חַטָּאתוֹ; &quot;אוֹ לַזֶּבַח&quot; – זוֹ אֲשָׁמוֹ. {{הע-שמאל|המצורע שנרפא מביא עולה, חטאת ואשם  – ומביא עליהם נסכים, למרות שבדרך כלל אין נסכים לחטאות ולאשמות, כפי שראינו בתחילת הפיסקה; וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ו|מנחות ט ו.]]
עולת יולדת היא כבש, וחייבת בנסכים, למרות שאם אין ידה משגת להביא כבש היא מביאה שתי ציפורים בלי נסכים.
אחד עשר במעשר הוא תוצאה של טעות בספירה: אם הרועה מנה בטעות את הכבש ה11 כאילו הוא עשירי (לעניין מעשר בהמה) – יש להקריב את הכבש עם נסכיו, למרות שהמעשר עצמו אינו  חייב בנסכים; כי נדבה מקודשת יותר ממעשר בהמה; וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ט#משנה ח|בכורות ט ח.]]}}
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: &quot;לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד&quot; – לְהָבִיא עוֹלַת יוֹלֶדֶת, שֶׁתִּטְעוֹן נְסָכִים, שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ לָהּ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. 
אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בָּאַיִל? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה&quot; הֲרֵי אַיִל אָמוּר. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד&quot;? לְהָבִיא אֶת עוֹלַת יוֹלֶדֶת, שֶׁתִּטְעוֹן נְסָכִים, שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ לָהּ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ! 
דָּבָר אַחֵר: &quot;לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד&quot; – לְהָבִיא אֶת אַחַד עָשָׂר שֶׁבַּמַּעֲשֵׂר. 

&quot;אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה&quot; ([[במדבר טו ו]]), בָּא הַכָּתוּב לַחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי {{ב|כֶּבֶשׂ|בן שנה}} לְנִסְכֵּי {{ב|אַיִל|בן יותר מ-13 חודשים}}. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: בֶּן בָּקָר טָעוּן נְסָכִים, וּבֶן הַצֹּאן טָעוּן נְסָכִים. 
אִם לָמַדְתִּי לְבֶן בָּקָר, שֶׁלֹּא חָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי עֵגֶל לְנִסְכֵּי שׁוֹר – כָּךְ לֹא תַחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִסְכֵּי אַיִל? {{הע-שמאל|ההבדל בין כבש לאיל תלוי בזמן – ראו [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ג|פרה א ג.]]
גם כאן מוסר אבא חנין בשם ר' אליעזר את דרשתו, הדומה לדרשת ת&quot;ק ואף מבליטה את הצפיה להקטנת כמות נסכי האיל.}}
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה&quot;: בָּא הַכָּתוּב לַחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִסְכֵּי אַיִל. 
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַּדִּין. 
וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּנְּסָכִים, לֹא רִבָּה בֵּין עֵגֶל לְשׁוֹר – מָקוֹם שֶׁמִּעֵט בַּנְּסָכִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נְרַבֶּה בֵּין כֶּבֶשׂ לְאַיִל? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה&quot;. מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמִּעֵט בַּנְּסָכִים – רִבָּה בֵּין כֶּבֶשׂ לְאַיִל! 
{{הע-שמאל|למרות שכמות הסולת בכבש שהוקרב עם קרבן העומר היא כפולה מהרגיל – שני עשרונים – השמן והיין הבאים עימו הם בכמות רגילה; וראו גם [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ד|מנחות ט ד.]]}}
דָּבָר אַחֵר: &quot;אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה&quot; – {{ב|לְהָבִיא אַיִל עוֹלָה|כדלהלן}} כוּ'. 
&quot;תַּעֲשֶׂה מִנְחָה סֹלֶת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַּדִּין. 
הוֹאִיל וְכֶבֶשׂ הָעֹמֶר טָעוּן שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת, וְאַיִל הָעוֹלָה טָעוּן שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת. 
אִם לָמַדְתִּי לְכֶבֶשׂ הָעֹמֶר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכָּפַל עֶשְׂרוֹנוֹתָיו לֹא כָּפַל נְסָכָיו, אַף אַיִל הָעוֹלָה, אַף עַל פִּי שֶׁכָּפַל עֶשְׂרוֹנוֹתָיו לֹא יַכְפִּיל נְסָכָיו? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה... וְיַיִן לַנֶּסֶךְ שְׁלִשִׁית הַהִין&quot; ([[במדבר טו ו]]-ז), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁכָּפַל עֶשְׂרוֹנוֹתָיו כָּךְ כָּפַל נְסָכָיו! 
{{הע-שמאל|למרות שכמויות השמן והיין שוות, לכל נוזל יש דרך שימוש שונה; וראו גם לעיל, על פס' ד.
הקב&quot;ה כמובן אינו צריך את ה'''ריח''' של הקרבנות אלא נחת '''רוח''' שישראל עובדים אותו כהלכה. דורש ריח – רוח.}}
&quot;וְיַיִן לַנֶּסֶךְ שְׁלִשִׁית הַהִין&quot; ([[במדבר טו ז]]), שֶׁמֶן לַבִּילָה וְיַיִן לַנִּיסוּךְ. 
&quot;תַּקְרִיב רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot;, נַחַת רוּחַ לְפָנַי, שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי. 
{{הע-שמאל|הדרשה הופיעה לעיל בדיון על פס' ג.}}
&quot;וְכִי תַעֲשֶׂה בֶן בָּקָר&quot; ([[במדבר טו ח]]), בֶּן בָּקָר הָיָה בִּכְלָל, יָצָא מוֹצֵא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל: 
מַה בֶּן בָּקָר, שֶׁהוּא בָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, וְטָעוּן נְסָכִים – כָּךְ כָּל הַבָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה יִטְעוֹן נְסָכִים. 
יָצְאוּ חַטָּאת וְאָשָׁם, שֶׁאֵינָן בָּאִים בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה – שֶׁלֹּא יִטְעֲנוּ נְסָכִים. 
{{הע-שמאל|תחילת הדרשה הופיעה לעיל על פס' ה; בהמשך דורש את לשון היחיד ולומד ממנה שצריך להביא נסכים לפי מספר הבהמות שמקריב.
הדרשה של ר' אליעזר, הנמסרת ע&quot;י אבא חנין, דומה לדרשתו לעיל על פס' ה, אלא שכאן הוא עוסק בשור עולה, שנסכיו זהים לאלו של שור שלמים.}}
&quot;עֹלָה אוֹ זָבַח&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה'&quot;, שֶׁאִם אָמַר 'הֲרֵי עָלַי עוֹלָה, הֲרֵי עָלַי שְׁלָמִים'.  
שׁוֹמֵעַ אֲנִי יָבִיא נֶסֶךְ אֶחָד לִשְׁנֵיהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עֹלָה אוֹ זָבַח&quot;; מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁמֵּבִיא לָזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְלָזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. 
אוֹ אֲפִלּוּ אָמַר 'הֲרֵי עָלַי חֲמִשָּׁה שְׁוָרִים לְעוֹלָה, חֲמִשָּׁה שְׁוָרִים לִשְׁלָמִים'; שׁוֹמֵעַ אֲנִי יָבִיא נֶסֶךְ אֶחָד לְכֻלָּם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עֹלָה אוֹ זָבַח&quot;, מַגִּיד שֶׁמֵּבִיא לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. 
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין. 
וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁשָּׁוֶה מַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה שׁוֹר עוֹלָה – לֹא שָׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים. 
מָקוֹם שֶׁלֹּא שָׁוֶה מַעֲשֵׂה שׁוֹר עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה שׁוֹר שְׁלָמִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִשְׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עֹלָה אוֹ זָבַח&quot;, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁוֶה מַעֲשֵׂה שׁוֹר עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה שׁוֹר שְׁלָמִים – שָׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים. 
{{הע-שמאל|השימושים ביין ובשמן הם שונים; ראו גם לעיל בדרשה על פס' ד ועל פס' ז.
את היין מנסכים לא על האש שבמזבח, שהרי היא עלולה לכבות – אלא בספלי הכסף הנמצאים בראש המזבח, ראו [[ביאור:משנה סוכה פרק ד#משנה ט|סוכה ד ט.]]
בסיום חוזרים על הדרשה שהופיעה לעיל על פס' ז, על &quot;ריח ניחוח&quot;.}}
&quot;וְכִי תַעֲשֶׂה בֶן בָּקָר... וְהִקְרִיב עַל בֶּן הַבָּקָר... וְיַיִן תַּקְרִיב לַנָּסֶךְ&quot; ([[במדבר טו ח]]-י), שֶׁמֶן לַבִּילָה וְיַיִן לַנִּיסוּךְ! 
&quot;אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot; ([[במדבר טו י]]), עַל גַּבֵּי סְפָלִים. אַתָּה אוֹמֵר עַל גַּבֵּי סְפָלִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים? 
אִם אָמַרְתָּ כֵּן, נִמְצֵאתָ מְכַבֶּה אֶת הַמְּדוּרָה! וְהַתּוֹרָה אָמְרָה &quot;אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה&quot; ([[ויקרא ו ו]]). 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot;? עַל גַּבֵּי סְפָלִים. 
&quot;אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot; נַחַת רוּחַ לְפָנַי שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי. 
{{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה על פס' ו}}
&quot;כָּכָה יֵעָשֶׂה לַשּׁוֹר הָאֶחָד&quot; ([[במדבר טו יא]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁלֹּא חָלְקָה תּוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי עֵגֶל לְנִסְכֵּי שׁוֹר. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: בֶּן הַצֹּאן טָעוּן נְסָכִים, וּבֶן הַבָּקָר טָעוּן נְסָכִים. 
אִם לָמַדְתִּי שֶׁחָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִסְכֵּי אַיִל, כָּךְ תַּחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי עֵגֶל לְנִסְכֵּי שׁוֹר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּכָה יֵעָשֶׂה לַשּׁוֹר הָאֶחָד&quot;, מַגִּיד שֶׁלֹּא חָלְקָה תּוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי עֵגֶל לְנִסְכֵּי שׁוֹר. 
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: 
וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁמִּעֵט בַּנְּסָכִים – רִבָּה בֵּין כֶּבֶשׂ לְאַיִל; מָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּנְּסָכִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּרַבֶּה בֵּין עֵגֶל לְשׁוֹר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּכָה יֵעָשֶׂה לַשּׁוֹר הָאֶחָד&quot;. מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה בַּנְּסָכִים – לֹא רִבָּה בֵּין עֵגֶל לְשׁוֹר! 
{{הע-שמאל|כאשר מגיע הכבש לגיל שנתיים (למעשה מגיל 13 חדשים) הוא נקרא 'איל', ונסכיו אינם משתנים שוב. ראו [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ג|פרה א ג.]]
אם מקריב נקבה (לשלמים) – אפילו אם היא בת יותר משנתיים הנסכים נשארים כנסכי כבש.}}
&quot;אוֹ לָאַיִל הָאֶחָד&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: 
הוֹאִיל וּמָצִינוּ שֶׁחָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי {{ב|בְּנֵי שָׁנָה|כבש}} לְנִסְכֵּי {{ב|בְּנֵי שְׁתַּיִם,|איל}} כָּךְ תַּחֲלֹק לְנִסְכֵּי בְּנֵי שְׁתַּיִם לְנִסְכֵּי בְּנֵי שָׁלֹשׁ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אוֹ לָאַיִל הָאֶחָד&quot;, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁחָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי בְּנֵי שָׁנָה לְנִסְכֵּי בְּנֵי שְׁתַּיִם. 
לֹא תַחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי בְּנֵי שְׁתַּיִם לְנִסְכֵּי בְּנֵי שָׁלֹשׁ! 
&quot;אוֹ לַשֶּׂה בַכְּבָשִׂים&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין. 
הוֹאִיל וּמָצִינוּ שֶׁחָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִסְכֵּי אַיִל, כָּךְ תַּחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי כִּבְשָׂה לְנִסְכֵּי רָחֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אוֹ לַשֶּׂה בַכְּבָשִׂים&quot;. 
&quot;אוֹ בָעִזִּים&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמָצִינוּ שֶׁחָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִסְכֵּי אַיִל, כָּךְ תַּחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי גְּדִי לְנִסְכֵּי תַּיִשׁ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אוֹ בָעִזִּים&quot;, מַקִּישׁ גָּדוֹל שֶׁבָּעִזִּים לְקָטָן שֶׁבַּכְּשָׂבִים: מַה זֶּה שְׁלֹשָׁה לוּגִין – אַף זֶה שְׁלֹשָׁה לוּגִין. 
{{הע-שמאל|כמות הנסכים תלויה במספר ובסוג הבהמות שהוקרבו בפועל, ואין להקטין אותה או להגדיל אותה. את איסור הגדלת הנסכים לומד ר' יאשיה מסוף הפסוק. ר' יונתן לומד אותו מפס' יג, ומסוף פס' יב הוא לומד שאין להכפיל את הנסכים אפילו אם שומרים על היחס בין היין והשמן.}}
&quot;כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ&quot; ([[במדבר טו יב]]), אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ, תְּמוּרוֹתֵיהֶם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ&quot;!  
&quot;כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ&quot;, שֶׁלֹּא יְמַעֵט. אוֹ אִם רָצָה לְרַבּוֹת – יְרַבֶּה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כָּכָה תַעֲשׂוּ לָאֶחָד כְּמִסְפָּרָם&quot;, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה אֶת אֵלֶּה&quot; ([[במדבר טו יג]]) שֶׁלֹּא יְמַעֵט! 
אוֹ אִם רָצָה לְרַבּוֹת – יְרַבֶּה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ&quot;. אוֹ אִם רָצָה לִכְפֹּל – יִכְפֹּל? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כָּכָה תַעֲשׂוּ לָאֶחָד כְּמִסְפָּרָם&quot;.
 {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ד|מנחות ט ד.]]}}
מִיכֵּן אָמְרוּ: מְעָרְבִים נִסְכֵּי פָרִים בְּנִסְכֵּי פָרִים, נִסְכֵּי אֵילִים בְּנִסְכֵּי אֵילִים, נִסְכֵּי כְבָשִׂים בְּנִסְכֵּי כְבָשִׂים, 
שֶׁל יָחִיד בְּשֶׁל צִבּוּר, שֶׁל יוֹם בְּשֶׁל אֶמֶשׁ. אֲבָל אֵין מְעָרְבִין נִסְכִּין כְּבָשִׂים בְּנִסְכֵּי פָרִים וְאֵילִים. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק יב#משנה ד|מנחות יב ד.]]
לעניין אחד עשר שבמעשר בהמה – ראו לעיל בדרשה על פס' ה.}}
מִיכֵּן אָמְרוּ: הָאוֹמֵר 'הֲרֵי עָלַי יַיִן', לוֹג – לֹא יָבִיא; שְׁנַיִם – לֹא יָבִיא; שְׁלֹשָׁה – יָבִיא; אַרְבָּעָה – יָבִיא; 
חֲמִשָּׁה – לֹא יָבִיא; שִׁשָּׁה – יָבִיא; מִיכֵּן וָאֵילָךְ – יָבִיא; כְּשֵׁם שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא חוֹבָה – כָּךְ יָחִיד מִתְנַדֵּב נְדָבָה. 
דָּבָר אַחֵר: &quot;כָּכָה תַעֲשׂוּ לָאֶחָד כְּמִסְפָּרָם&quot; – לְהָבִיא אֶת אַחַד עָשָׂר שֶׁבַּמַּעֲשֵׂר. 
{{הע-שמאל|גויים יכולים לשלוח קרבנות, אם הבהמות ששלחו תמימות וכשרות להקרבה; אבל אינם יכולים לשלוח עימם נסכים. 
מהמשנה המצוטטת כאן (ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ז#משנה ו|שקלים ז ו,]]) נראה שהנכרי יכול, אם רצה, לשלוח גם נסכים.
וראו [[נזיר סב א]], שר' עקיבא דורש נדרים ונדבות של גויים מ&quot;איש איש&quot; [[ויקרא כב יח]]}}
&quot;כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה אֶת אֵלֶּה&quot; ([[במדבר טו יג]]), לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וּמָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת... וּמִיַּד בֶּן נֵכָר לֹא תַקְרִיבוּ&quot; וגו' ([[ויקרא כב כד]]-כה). 
אֵלֶּה אִי אַתָּה מְקַבֵּל מֵהֶם, אֲבָל אַתָּה מְקַבֵּל מֵהֶם תְּמִימִים! 
אַחַר שֶׁלָּמַדְנוּ שֶׁהַגּוֹי מֵבִיא עוֹלָה, זָכִיתִי לָדוּן כַּבַּתְּחִלָּה: יִשְׂרָאֵל מֵבִיא עוֹלָה וְהַגּוֹי מֵבִיא עוֹלָה. 
אִי מָה יִשְׂרָאֵל מֵבִיא נְסָכִים, אַף הַגּוֹי מֵבִיא נְסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה אֶת אֵלֶּה&quot;. 
יִשְׂרָאֵל מֵבִיא נְסָכִים, וְאֵין הַגּוֹי מֵבִיא נְסָכִים! יָכוֹל לֹא תְּהֵא עוֹלָתוֹ טְעוּנָה נְסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כָּכָה&quot;. 
מִיכֵּן אָמְרוּ: גּוֹי שֶׁשָּׁלַח עוֹלָתוֹ מִמְּדִינַת הַיָּם וְלֹא שִׁלַּח עִמָּהּ נְסָכִים – יִקָּרְבוּ נְסָכִים מִשֶּׁל צִבּוּר! 
}}

===פיסקה קח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר טו יד''' 
{{הע-שמאל|הדרשה אינה מפרשת את ההתיחסות לגר כקשורה לעניין הנסכים, אלא יוצרת קרבן גיור, המחייב את הגרים, והוא מורכב משתי ציפורים (תורים או בני יונה) – ששתיהן לעולה.
הקרבן הזה מקביל לקרבן שהקריבו ישראל בהר סיני, שהיה עולת בהמה, ראו [[שמות כד ה]]. בנוסף אליו חייבים הגרים במילה ובטבילה.
מרכז הדרשה הוא ההשוואה של רבי בין ישראל בהר סיני לבין הגרים: ההשוואה אינה שלמה, בגלל ההבדל בסוג קרבן העולה.}}
'''&quot;וְכִי יָגוּר&quot;''' ([[במדבר טו יד]]) אֵין לִי אֶלָּא הַמִּתְגַּיֵּר, שֶׁנִּתְגַּיֵּר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אוֹ אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;'''. 
'''&quot;וְעָשָׂה אִשֶּׁה&quot;''' {{ב|מִין דָּמִים.|מהחי}} אַתָּה אוֹמֵר מִין דָּמִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִין מִנְחָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּכֶם&quot;. 
מָה אַתֶּם מִין דָּמִים, אַף הַגֵּרִים מִין דָּמִים! אִי, מָה יִשְׂרָאֵל בְּדַם בְּהֵמָה – אַף הַגֵּרִים בְּדַם בְּהֵמָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לָכֶם&quot;, לָכֶם הִקְדַּשְׁתִּים בְּדַם בְּהֵמָה, וְלֹא הִקְדַּשְׁתִּים לַגֵּרִים בְּדַם בְּהֵמָה! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/כריתות/א#ה|תוספתא כריתות א ה.]] רבי טוען שאין הצדקה להבחנה בין הגרים לבין ישראל, כי גם ישראל עברו גיור ביציאת מצרים; אכן הקרבן היה שונה.}}
רַבִּי אוֹמֵר: מָה יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא בָּאוּ לַבְּרִית אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים – בְּמִילָה וּבִטְבִילָה וּבְהַרְצָיַית קָרְבָּן – אַף הַגֵּרִים כַּיּוֹצֵא בָּהֶם! 
אִי, מָה יִשְׂרָאֵל, בְּדַם עוֹלָה וּבְזִבְחֵי שְׁלָמִים – אַף הַגֵּרִים בְּדַם עוֹלָה וּבְזִבְחֵי שְׁלָמִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְעָשָׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot;'''; אָמַרְתָּ צֵא וּרְאֵה אֵיזֶה הוּא מִין דָּמִים שֶׁכֻּלּוֹ עוֹלֶה לָאִשִּׁים, וְאֵין לְךָ הֵימֶנּוּ הֶתֵּר? 
אִי אַתָּה מוֹצֵא {{ב|אֶלָּא בְּעוֹלַת הָעוֹף!|שהרי העור של עולת בהמה מותר לשימוש לכהנים}} 
תֹּאמַר לְהָבִיא {{ב|פְּרֵידָה אַחַת|תור או גוזל יחיד}} – אֵינוֹ יָכוֹל, שֶׁלֹּא מָצִינוּ פְּרֵידָה אַחַת קְרֵבָה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ! 
מִיכָּן אָמְרוּ: כָּל הַקִּינִּין שֶׁבַּתּוֹרָה – חֶצְיָן עוֹלָה חֶצְיָן לְחַטָּאת, חוּץ מִשֶּׁל גֵּר, מִפְּנֵי {{ב|שֶׁכֻּלּוֹ כָּלִיל לָאִשִּׁים!|עולה}} 
  {{הע-שמאל|כאן חוזרת הדרשה לעניין הנסכים. אם רצה הגר להביא קרבן בהמה, דינו בעניין הנסכים זהה לדין ישראל מלידה.}}
'''&quot;כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַּדִּין: 
הוֹאִיל וּמָצִינוּ {{ב|שֶׁחִלְּקָה תּוֹרָה אֶת קָרְבְּנוֹתָיו|שכל הקן הוא עולות}} – כָּךְ תַּחֲלֹק אֶת נְסָכָיו? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה&quot;''': מָה אַתֶּם, שִׁשָּׁה לַפָּר וְאַרְבָּעָה לָאַיִל וּשְׁלֹשָׁה לַכֶּבֶשׂ – אַף הַגֵּרִים כַּיּוֹצֵא בָּהֶם! 
}}

===פיסקה קט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר טו טו-טז''' 
{{הע-שמאל|הפסוק מרבה בפירוש את הגרים, ואילו החלת דיני הנסכים גם על נשים נלמדת מהביטוי 'חוקה אחת לכם'. הביטוי &quot;קהל&quot; כשלעצמו אינו כולל בהכרח את הנשים!}} 
'''&quot;הַקָּהָל&quot;''' ([[במדבר טו טו]]), אֵין לִי אֶלָּא אֲנָשִׁים.
נָשִׁים מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם&quot;'''.
{{הע-שמאל|בפס' ב נאמר &quot;דבר אל בני ישראל&quot;. כיוון שמצוות הנסכים חלה גם על גרים – צריך לציין זאת במפורש, וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לט|לעיל פיסקה לט.]]}}
'''&quot;וְלַגֵּר הַגָּר&quot;''', לְפִי שֶׁמַּעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל – צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים.
שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁמַּעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|מכילתא פסחא בסוף ז,]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סט|לעיל פיסקה סט.]]}} 
'''&quot;חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;''' – שֶׁיִּנְהַג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.
{{הע-שמאל|הביטוי &quot;לפני ה'&quot; מרמז לציץ בגזרה שווה, וגם למשמעות &quot;בעיני ה'&quot;, שהקב&quot;ה מתרצה וסולח לישראל ולגרים באותה מידה, למרות שבפסוק הנ&quot;ל מופיע רק &quot;עוון הקדשים אשר יקדישו '''בני ישראל'''&quot;.}}
'''&quot;כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי ה'&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי ה'&quot; ([[שמות כח לח]]),
אֵין לִי אֶלָּא הַצִּיץ מְרַצֶּה לְיִשְׂרָאֵל.
לַגֵּרִים מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי ה'&quot;'''.
{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה עא|לעיל פיסקה עא.]]}}
'''&quot;תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם&quot;''' ([[במדבר טו טז]]), בָּא הַכָּתוּב וְהִשְׁוָה אֶת הַגֵּר לָאֶזְרָח בְּכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה!
}}

===פיסקה קי===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר טו יז-כא''' 
{{הע-שמאל|ר' ישמעאל טען (לעיל פיסקה קז) שמצוות הנסכים חלה רק לאחר ההתישבות בארץ, 14 שנים אחרי שנכנסו אליה; אבל בעניין מצוות חלה הוא מודה שהיא חלה מיד עם הכניסה לארץ, שהרי לא כתוב בה &quot;ישיבה בארץ&quot;; וראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ו#ז|תוספתא מנחות ו ז.]]}}
'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה&quot;''' ([[במדבר טו יז]]-יח), 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שִׁנָּה הַכָּתוּב בִּיאָה זוֹ מִכָּל בִּיאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה! 
שֶׁבְּכָל בִּיאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הוּא אוֹמֵר &quot;וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ&quot; ([[שמות יב כה]]), &quot;וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ&quot; ([[שמות יג ה]], [[דברים יא כט]]).
וְכָאן הוּא אוֹמֵר &quot;בְּבֹאֲכֶם&quot;, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ – מִיָּד נִתְחַיְּבוּ בַּחַלָּה! 
{{הע-שמאל|ר' יהודה מסביר את המחלוקת בין ר' אליעזר לר' עקיבא כויכוח על פרשנות הביטוי 'לחם הארץ': האם מדובר על לחם מתבואה שצמחה בארץ או על לחם שנאפה בארץ. ר' עקיבא נעזר גם בביטוי &quot;שמה&quot;, הרומז לדעתו על לחם &quot;משם&quot;, מחו&quot;ל.}}
'''&quot;אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה&quot;''', מִיכָּן אַתָּה אוֹמֵר: פֵּרוֹת חוּ&quot;ל שֶׁנִּכְנְסוּ בָּאָרֶץ חַיָּבִים בַּחַלָּה. 
יָצְאוּ מִיכָּן לְשָׁם – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב וְרַבִּי עֲקִיבָא פּוֹטֵר ([[ביאור:משנה חלה פרק ב|חלה ב א.]]). 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: פֵּרוֹת חוּ&quot;ל שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ, 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹטֵר, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ&quot; ([[במדבר טו יט]]) – לְהוֹצִיא אֶת שֶׁל חוּ&quot;ל. 
וְרַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;שָׁמָּה&quot;, בֵּין שֶׁל אֶרֶץ בֵּין שֶׁל חוּ&quot;ל. 
יָצְאוּ מִיכָּן לְשָׁם – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ&quot;, בֵּין בָּאָרֶץ וּבֵין בְּחוּ&quot;ל. 
וְרַבִּי עֲקִיבָא פּוֹטֵר, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;שָׁמָּה&quot;: שָׁם אַתָּה חַיָּב, חוּץ לְשָׁם אַתָּה פָּטוּר. 
{{הע-שמאל|לרשימת חמשת מיני הדגן ראו גם [[ביאור:משנה חלה פרק א|חלה א א-ד,]] [[ביאור:משנה מנחות פרק י#משנה ז|מנחות י ז,]] [[ביאור:משנה פסחים פרק ב#משנה ה|ופסחים ב ה.]] כאן מודגשת המסקנה ממשנת פסחים, שחמשת מיני דגן עלולים להחמיץ, ולכן דווקא מהם אופים מצה, וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ח|מכילתא פסחא ח.]]}}
'''&quot;וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ&quot;''' ([[במדבר טו יט]]) לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה&quot; ([[במדבר טו כ]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף שְׁאָר פֵּרוֹת בַּמַּשְׁמָע? 
הֲרֵי אַתָּה דָּן: נֶאֱמַר כָּאן &quot;לֶחֶם&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;לֶחֶם&quot; ([[דברים טז ג]]). 
מָה לֶחֶם הָאָמוּר לְהַלָּן – חֲמֵשֶׁת הַמִּינִין, אַף לֶחֶם הָאָמוּר כָּאן – חֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. 
וְאֵלּוּ הֵן: חִטִּים וּשְׂעוֹרִים וְכֻסְּמִין וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן. 
יָצְאוּ אֹרֶז וְדֹחַן, וְהַפְּרָגִים וְהַשֻּׁמְשְׁמִים – שֶׁאֵינָן בָּאִים לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ, אֶלָּא לִידֵי סֵרָחוֹן. 
{{הע-שמאל|ר' יאשיה חולק על הדרשה הקודמת, שפירשה את הפסוק על הפרשת חלה. יש קשרים רבים בין החלה לתרומה; וראו [[ביאור:משנה חלה פרק א#משנה ט|חלה א ט]] ואכן ר' יאשיה מוצא בפרשתנו גם את איזכור התרומה הגדולה.
ר' יונתן מוצא צורך בחזרה על הביטוי &quot;תרומה לה'&quot;: החלה היא חובה, ולכן יש להפריש אותה אפילו אם הבצק נטמא, כפי שקורה בדרך כלל – ראו דעת ר' עקיבא [[ביאור:משנה חלה פרק ב#משנה ג|בחלה ב ג.]]}}
'''&quot;תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה'&quot;''' – בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בִּתְרוּמַת חַלָּה? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה&quot; – הֲרֵי תְּרוּמַת חַלָּה אֲמוּרָה! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה'&quot;? 
בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר! – דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ&quot; ([[דברים יח ד]]) – חוֹבָה. 
אַתָּה אוֹמֵר חוֹבָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה'&quot;. חוֹבָה, וְלֹא רְשׁוּת. 
{{הע-שמאל|למרות הכינוי &quot;'''ראשית''' עריסותיכם&quot;, שעשוי להתפרש כחמרי הגלם של הבצק – הקמח, אין להפריש חלה מן הקמח (ראו [[ביאור:משנה חלה פרק ב#משנה ה|חלה ב ה]]), אלא רק לאחר שעירבו אותו במים. לדעת ר' יוחנן בן נורי, מיצירת הבצק ולישתו (המכונה 'גלגול' בקמח חיטה ו'טמטום' בקמח שעורה) – אין לאכול ממנו עד שיפריש את החלה, והאוכלו לפני כן חייב מיתה בידי שמים. ר' עקיבא מסמן את גמר המלאכה של הכנת הבצק המחייב את הפרשת החלה בקרימת הלחם בתנור, כלומר תחילת האפיה שלו. וראו [[ביאור:משנה חלה פרק ג|חלה ג, א]] ומשנה ו.}}
'''&quot;רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot;''' ([[במדבר טו כ]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַקְּמָחִים בַּמַּשְׁמָע? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot;, מִשֶּׁתִּתְעָרֵס! מִיכָּן אָמְרוּ: אוֹכְלִים עֲרַאי מִן הָעִסָּה עַד שֶׁתִּתְגַלְגֵּל בַּחִטִּים וְתִטַּמְטֵם בַּשְּׂעוֹרִים. 
גִּלְגְּלָה בַּחִטִּים וְטִמְטְמָה בַּשְּׂעוֹרִים – הָאוֹכֵל מִמֶּנָּה חַיָּב מִיתָה! 
כֵּיוָן שֶׁנּוֹתֶנֶת מַיִם – מַגְבַּהַת חַלָּתָהּ, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא שָׁם חֲמֵשֶׁת רְבָעִים קֶמַח וְעוֹד, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בָּהֶן כַּשִּׁעוּר. 
שֶׁאֵין מַפְרִישִׁים חַלָּה מִן הַקֶּמַח. אֵיזוֹ הִיא גְּמַר מְלַאכְתָּהּ? קְרִימָתָהּ בַּתַּנּוּר, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. 
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: מִשֶּׁתִּגָּלְגֵּל בַּחִטִּים וְתִטַּמְטֵם בַּשְּׂעוֹרִים. 
{{הע-שמאל|גם ר' יוחנן בן נורי מודה לר' עקיבא שבדיעבד, אם לא הפריש חלה מהבצק – יפריש אותה מהלחם האפוי.}}
הֲרֵי שֶׁלֹּא הִפְרִישׁ חַלָּה מִן הָעִסָּה, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא יַפְרִישׁ חַלָּה מִן הַלֶּחֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם '''מִלֶּחֶם''' הָאָרֶץ&quot; מִכָּל מָקוֹם. 
יַפְרִישׁ מִן הָעִסָּה אַחַת וּמִן הַלֶּחֶם אַחַת, וְיַפְרִישׁ שְׁתֵּי חַלּוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ&quot;: 
מַה תְּרוּמַת גֹּרֶן, אַחַת – אַף תְּרוּמַת חַלָּה, אַחַת; מַה תְּרוּמַת גֹּרֶן, {{ב|עוֹלָה בְּאֶחָד מֵאָה|אם התערבה בחולין שכמותם יותר מפי מאה ממנה}} – אַף חַלָּה, כַּיּוֹצֵא בָּהּ. 
{{הע-שמאל|ר' יאשיה מדמה את החלה לתרומה גדולה, וראו גם [[ביאור:משנה חלה פרק א#משנה ט|חלה א ט.]] ר' יונתן מנסה להשוות את החלה לתרומת מעשר, ששיעורה מפורש – מעשר מן המעשר, ודורש להפריש עשירית מן הבצק; אבל ר' יאשיה סותר את דבריו בעזרת הפסוק &quot;כתרומת גורן&quot; – כלומר כתרומה גדולה.}}
וּמַה תְּרוּמַת גֹּרֶן, אִם נָפְלָה {{ב|לְתוֹךְ מֵאָה|פי מאה או פחות מזה}} – מְדַמַּעַת וְחַיֶּבֶת בַּחֹמֶשׁ – אַף תְּרוּמַת חַלָּה, כַּיּוֹצֵא בָּהּ – דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
נָם לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן: אַתָּה מַקִּישׁוֹ לִתְרוּמַת גֹּרֶן, סְתוּמָה; אֲנִי אַקִּישֶׁנּוּ לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, הַמְּפֹרֶשֶׁת! 
אָמַר לוֹ: וְתִנָּטֵל אֶחָד מֵעֲשָׂרָה? אָמַר לוֹ: תִּנָּטֵל! 
אָמַר לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ&quot;, לִתְרוּמַת גֹּרֶן הִקַּשְׁתִּיהָ, וְלֹא הִקַּשְׁתִּיהָ לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר! 
{{הע-שמאל|פסוק כ היה עלול להתפרש שאת הבצק הראשון שיכינו בא&quot;י יתנו כחלה וכל שאר העיסות לא יהיו חייבות בחלה. הצמצום &quot;'''מ'''ראשית עריסותיכם&quot; מלמד שמכל עיסה יש להפריש חלק לחלה.}}
'''&quot;מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot;''' ([[במדבר טו כא]]) לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot; שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֶת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּעִסּוֹת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot;; מִקְצָתָהּ, וְלֹא כֻּלָּהּ. 
{{הע-שמאל|מתנות עניים חייבות בחלה, למרות שהן פטורות מהמעשר; וראו [[ביאור:משנה חלה פרק א#משנה ג|חלה א ג.]]}}
'''&quot;מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot;''' – לְהָבִיא לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁחַיָּבִים בַּחַלָּה. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמַה שְּׁאָר הַפֵּרוֹת, שֶׁחַיָּבִים בַּמַּעֲשֵׂר – פְּטוּרִים מִן הַחַלָּה. 
לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁפְּטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ פְּטוּרִים מִן הַחַלָּה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot;; לְהָבִיא לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁחַיָּבִים בַּחַלָּה. 
{{הע-שמאל|הצד השני של אותו הק&quot;ו: למרות שמתנות עניים חייבות בחלה – דווקא המתנות מחמשת המינים חייבות בה ולא שאר הפירות, ראו גם לעיל בדרשה על פס' יט.}}
'''&quot;מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot;''', לְהוֹצִיא שְׁאָר פֵּרוֹת, שֶׁפְּטוּרִים מִן הַחַלָּה. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמַה לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁפְּטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר – חַיָּבִים בַּחַלָּה. 
שְׁאָר פֵּרוֹת, שֶׁחַיָּבִים בַּמַּעֲשֵׂר – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ חַיָּבִים בַּחַלָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֶחֶם&quot;. 
נֶאֱמַר כָּאן &quot;לֶחֶם&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;לֶחֶם&quot;; מַה לֶּחֶם הָאָמוּר לְהַלָּן – מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים, אַף לֶחֶם הָאָמוּר כָּאן מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים. 
{{הע-שמאל|קדשים פטורים מהחלה, וראו [[ביאור:תוספתא/חלה/א#ג|תוספתא חלה א ג-ד.]] עיסת מע&quot;ש בירושלים אמנם מקודשת, אבל כיוון שהיא נאכלת לבעלים היא חייבת בחלה.}}
'''&quot;מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף עִסַּת תְּרוּמָה וְעִסַּת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּמַּשְׁמָע?  
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה&quot;; אֶת שֶׁהַמּוּרָם קֹדֶשׁ וְהַשְּׁאָר חֻלִּין. 
וְלֹא שֶׁזֶּה וָזֶה קֹדֶשׁ! אֲבָל אָמְרוּ: עִסַּת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם חַיֶּבֶת בַּחַלָּה. 
{{הע-שמאל|שיעורי החלה – ראו [[ביאור:משנה חלה פרק ב#משנה ז|חלה ב ז.]]
ר' יהודה רואה את ההבדלים בין הנחתום לבעל הבית כהבדל מגדרי: הוא טוען שנשים מקמצות יותר מגברים, ולכן החמירו בשיעור החלה של האשה והקילו בשיעור החלה של הנחתום – הגבר, אבל מעיקר הדין מספיק לכולם לתת חלה של 1/48; אבל חכמים טוענים שהשיעור תלוי בגודל העיסה, וראיה לדבריהם מהמשנה שם, שהאשה שאופה כמות גדולה למכור בשוק – דינה כדין הנחתום, והגבר האופה לעצמו או לבנו – דינו כדין האופה לעצמו; והשוו [[ביאור:תוספתא/חלה/א#ו|תוספתא חלה א ו.]]
רשב&quot;י מכשיר בדיעבד גם חלה של 1/60.}}
'''&quot;תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה&quot;, אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ שִׁעוּר חַלָּה! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה&quot;, עַד שֶׁיְּהֵא בָּהּ כְּדֵי מַתָּנָה לַכֹּהֵן. 
מִיכָּן אַתָּה אוֹמֵר: שִׁעוּר חַלָּה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת – אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, וְשֶׁל נַחְתּוֹם – אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. 
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ חַלָּה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת אֶחָד מִכ&quot;ד וְשֶׁל נַחְתּוֹם אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה? 
לְפִי שֶׁהָאִישׁ – עֵינוֹ יָפָה, וְהָאִשָּׁה – עֵינָהּ רָעָה, וּכְשֶׁתִּפְחֹת – לֹא תִּפְחֹת מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. 
לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה&quot;, עַד שֶׁיְּהֵא בָּזֶה כְּדֵי מַתָּנָה לַכֹּהֵן וּבָזֶה כְּדֵי מַתָּנָה לַכֹּהֵן. 
מִיכָּן אָמְרוּ: בַּעַל הַבַּיִת שֶׁעוֹשֶׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ – אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה; וְהָאִשָּׁה שֶׁהִיא עוֹשָׂה וּמוֹכֶרֶת בַּשּׁוּק – אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. 
נִטְמְאָת עִסָּתָהּ, שׁוֹגֶגֶת אוֹ אֲנוּסָה – אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. 
נִטְמְאָת מְזִידָה – נוֹטֶלֶת אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה חוֹטֵא נִשְׂכָּר. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: אֲפִלּוּ לֹא עָלָה בְּיָדוֹ אֶלָּא אֶחָד מִשִּׁשִּׁים – יָצָא, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן. 
{{הע-שמאל|יבולי ספיחי השביעית חייבים בחלה, למרות שהם פטורים מהמעשרות אפילו לבעל הבית; וראו [[ביאור:משנה שביעית פרק ט#משנה ט|שביעית ט ט.]]}}
'''&quot;לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;''' – לְהָבִיא אֶת עִסַּת שְׁבִיעִית, שֶׁהִיא חַיֶּבֶת בַּחַלָּה. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: מַה שְּׁאָר פֵּרוֹת, שֶׁחַיָּבִים בַּמַּעֲשֵׂר – פְּטוּרִים מִן הַחַלָּה. 
עִסַּת שְׁבִיעִית, שֶׁפְּטוּרָה מִן הַמַּעֲשֵׂר – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה? 
וַהֲרֵי לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה יוֹכִיחוּ, שֶׁפְּטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר וְחַיָּבִים בַּחַלָּה! 
וְהֵן יוֹכִיחוּ לְעִסַּת שְׁבִיעִית, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁפְּטוּרָה מִן הַמַּעֲשֵׂר – שֶׁתִּהְיֶה חַיֶּבֶת בַּחַלָּה! 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁמִּינָם חַיָּבִים בַּמַּעַשְׂרוֹת – לְפִיכָךְ חַיָּבִים בַּחַלָּה. 
תֹּאמַר בְּעִסַּת שְׁבִיעִית, שֶׁמִּינָהּ פָּטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת – לְפִיכָךְ תְּהֵא פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;, לְהָבִיא אֶת עִסַּת שְׁבִיעִית, שֶׁתְּהֵא חַיֶּבֶת בַּחַלָּה. 
מִיכָּן אָמְרוּ: הָאוֹכֵל מֵעִסַּת שְׁבִיעִית עַד שֶׁלֹּא הוּרְמָה חַלָּתָהּ – חַיָּב מִיתָה! 
}}

===פיסקה קיא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר טו כב-כו''' 
{{הע-שמאל|לכאורה יש סתירות בין פרשתנו לבין [[ויקרא ד]], שם מופיע פר לחטאת כקרבן הציבור. הדרשה טוענת שכאן מדובר בעבירה מסוימת אחת – ע&quot;ז, ועליה מביאים פר לעולה והיחיד מביא עז לחטאת; וראו [[ביאור:תוספתא/הוריות/א#י|תוספתא הוריות א י.]]}}
'''&quot;וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ&quot;''' ([[במדבר טו כב]]), עֲבוֹדָה זָרָה הָיְתָה בִּכְלַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת, שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא עָלֶיהָ פָּר.
וַהֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאָהּ מִכְלָלָהּ – לְהַחְמִיר עָלֶיהָ וְלִדּוֹן {{ב|בַּקְּבוּעָה,|עז, חטאת ליחיד בע&quot;ז – ולא שעיר}}
שֶׁיְּהֵא צִבּוּר מֵבִיא עָלֶיהָ פַּר וְשָׂעִיר: פַּר לְעוֹלָה וְשָׂעִיר לְחַטָּאת; לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ! 
{{הע-שמאל|שתי דרשות המיועדות לטעון שכאן מדובר דווקא בע&quot;ז; יתכן שהן רומזות לנוצרים שהפרו את הברית וגילו פנים בתורה ופרקו מעליהם את עול ההלכה: הראשונה דורשת את 'כל המצוות' – 'דברי הברית' – 'לעבור בריתו', שנאמר על עובד ע&quot;ז; ורבי דורש גזירה שווה &quot;כל&quot; ישירות מכאן לע&quot;ז; וראו גם [[ביאור:מכילתא_מנוקדת_ומעוצבת/מסכתא_דפסחא_בא#פָּרָשָׁה_ה|מכילתא פסחא ה,]] שם מאשימים את ישראל בע&quot;ז במצרים.}} 
'''&quot;וְכִי תִּשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ&quot;''', בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
אַתָּה אוֹמֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה&quot;''' ([[במדבר טו כד]]).
יִחֵד הַכָּתוּב מִצְוָה זוֹ אֲמוּרָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. וְאֵיזוֹ זוֹ? זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה! 
אַתָּה אוֹמֵר זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֶת כָּל הַמִּצְו‍ֹת&quot;'''; בָּאוּ כָּל הַמִּצְו‍ֹת לְלַמֵּד עַל מִצְוָה אַחַת.
מָה הָעוֹבֵר עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת פּוֹרֵק עֹל, וּמֵפֵר בְּרִית, {{ב|וּמְגַלֶּה פָּנִים|מתחצף}} בַּתּוֹרָה,
אַף הָעוֹבֵר עַל מִצְוָה אַחַת פּוֹרֵק עֹל וּמֵפֵר בְּרִית וּמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה.
וְאֵיזוֹ? זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה; שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ&quot; ([[דברים יז ב]]). 
וְאֵין בְּרִית אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אֵלֶּה דִּבְרֵי הַבְּרִית&quot; ([[דברים כח סט]]). 

רַבִּי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן &quot;כֹּל&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;כֹּל&quot; ([[שמות כ ד]]).
מַה כֹּל הָאָמוּר לְהַלָּן – בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַף כֹּל הָאָמוּר כָּאן – בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר! 
{{הע-שמאל|רשימת '''כל''' המצוות שציווה הקב&quot;ה בהיסטוריה המקראית בדורות השונים, לאדם, לאבות, למשה וכן עשר הדברות – נדרשת '''כאילו''' העובד ע&quot;ז כפר בכולן; עבירה אחת שקולה כנגד התורה כולה, שנאמרה כולה בבת אחת (ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|לעיל פיסקה מב]]).
בסוף הדרשה מופיעה הדרשה החיובית: הכופר בע&quot;ז כאילו מודה בכל התורה כולה, וראו [[מגילה יג א]]. הדרשה מכוונת ליהודים הכופרים בע&quot;ז ואינם מקפידים על כל המצוות האחרות (עמי הארץ, ובדומה לרוב הציבור ה&quot;חילוני&quot; בימינו) – וליהודים העובדים את הקב&quot;ה בשיתוף עם אלים נוספים. וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יא#פיסקה נד|ספרי דברים סוף נד.]]}}
'''&quot;אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה&quot;''', מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁכָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה כּוֹפֵר בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת?  
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה&quot;''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר &quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר&quot; ([[שמות כ א]]). 
&quot;אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים&quot; וְגוֹ' ([[תהלים סב יב]]), &quot;הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה'&quot; ([[ירמיה כג כט]]). 
מִנַּיִן אַף בְּמַה שֶׁנִּצְטַוָּה מֹשֶׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֲלֵיכֶם בְּיַד מֹשֶׁה&quot;''' ([[במדבר טו כג]]). 
מִנַּיִן אַף בְּמַה שֶׁנִּצְטַוּוּ נְבִיאִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה ה'&quot;'''. 
וּמִנַּיִן אַף בְּמַה שֶׁנִּצְטַוּוּ אָבוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהָלְאָה לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;'''. 
וּמֵהֵיכָן הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְצַוּוֹת אֶת הָאָבוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם&quot; ([[בראשית ב טז]]). 
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה – כּוֹפֵר בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וּבְמַה שֶּׁנִּצְטַוָּה מֹשֶׁה, וּבְמַה שֶּׁנִּצְטַוּוּ הַנְּבִיאִים, וּבְמַה שֶּׁנִּצְטַוּוּ אָבוֹת. 
וְכָל הַכּוֹפֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה – מוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. 
{{הע-שמאל|ראו בתחילת הפיסקה.}}

'''&quot;וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה&quot;''' ([[במדבר טו כד]]), יִחֵד הַכָּתוּב מִצְוָה זוֹ אֲמוּרָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. וְאֵיזוֹ זוֹ? זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה! 
'''&quot;וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד לְעֹלָה&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|בעבירה אחרת של הציבור מביאים פר לחטאת ואילו כאן -פר לעולה ושעיר לחטאת, וביום הכיפורים מביאים שני שעירים לחטאת ואיל לעולה. הדרשה עוסקת בהבדלים בין שלושת הקרבנות הללו, ומדגישה שכאן מביאים רק פר אחד לעולה ורק שעיר אחד לחטאת. דורש &quot;אחד&quot;.}}
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר לְעוֹלָה – מֵבִיא פָּר לְחַטָּאת. 
כָּאן, שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר לְעוֹלָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיָּבִיא פָּר לְחַטָּאת? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פַּר... '''אֶחָד''' לְעֹלָה וּמִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ&quot;. 
אוֹ אַף לְחַטָּאת? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כַּמִּשְׁפָּט&quot;, כַּסֵּדֶר הָאָמוּר! 
'''&quot;וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר לְעוֹלָה, מֵבִיא שְׁנֵי שְׂעִירִים לְחַטָּאת. 
כָּאן, שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר לְעוֹלָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיָּבִיא שְׁנֵי שְׂעִירִים לְחַטָּאת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּשְׂעִיר עִזִּים '''אֶחָד''' לְחַטָּאת&quot;! 

'''&quot;וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[במדבר טו כה]]), {{הע-שמאל|אם השגגה היא של בית הדין הגדול, יש להקריב קרבן לכל בית דין של כל שבט, ראו [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ה|הוריות א ה,]] וכל השבטים  חייבים לשלוח קרבנות כדי שכל הציבור יתכפר.
ר' אליעזר טוען שאפילו אם היה הציבור מזיד בעבודה זרה הם יכולים   להסתמך על ההוראה השגויה של בית הדין ולהתכפר, כאילו היו שוגגים. רבי אינו מרחיק לכת עד כדי כך, ודורש שלפחות חלק מהציבור יהיו שוגגים כדי לאפשר את הכפרה, וראו [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ד|הוריות א, ד]] – המשנה מחמירה עוד יותר מרבי ודורשת מכל היחידים המזידים קרבן יחיד.}}
מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם עִכֵּב אֶחָד מִן הַשְּׁבָטִים וְלֹא הֵבִיא, שֶׁהוּא מְעַכֵּב אֶת הַכַּפָּרָה. 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִסְלַח לָהֶם&quot;'''. 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין שׁוֹגְגִין בֵּין מְזִידִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי שְׁגָגָה הִיא&quot;'''. 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לַעֲשׂוֹת זְדוֹן הַצִּבּוּר כִּשְׁגָגָה, שֶׁאֲפִלּוּ הֵן מְזִידִין – יְהוּ לְפָנָיו כִּשְׁגָגָה! 
לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;כִּי שְׁגָגָה הִיא&quot;'''! 
רַבִּי אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם הָיוּ מִקְצָת צִבּוּר שׁוֹגְגִים וּמִקְצָתָן מְזִידִים – שֶׁיִּהְיוּ לְפָנָיו כִּשְׁגָגָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי שְׁגָגָה הִיא&quot;'''! 

'''&quot;וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה'&quot;''', רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: שֵׁבֶט שֶׁעָשָׂה עַל הוֹרָאַת בֵּית דִּינוֹ, וְעָשׂוּ שְׁאָר שְׁבָטִים {{הע-שמאל|ר' יאשיה מחייב את כל השבטים שחטאו בשגגה בגלל הוריית אחד מבתי הדין השבטיים; ר' יונתן חולק עליו, ומחייב 12 פרים רק על הוראת בית הדין הגדול. ר' יהודה מחייב על שגגת בית הדין השבטי רק את השבט בפר יחיד ופוטר את שאר השבטים; במקרה של שגגה בבית הדין הגדול הוא מסכים עם קודמיו; רשב&quot;י מחייב על הוריה בטעות של בי&quot;ד הגדול 13 פרים; וראו [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ה|הוריות א ה,]] [[ביאור:תוספתא/הוריות/א#ח|ותוספתא הוריות א ח.]]}}
מִנַּיִן שֶׁיְּהוּ מְבִיאִים עַל יָדָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה'&quot;'''. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵין לִי אֶלָּא אוֹתוֹ שֵׁבֶט שֶׁעָשָׂה עַל הוֹרָאַת בֵּית דִּינוֹ, שֶׁהוּא מֵבִיא. 
עָשָׂה עַל הוֹרָאַת בֵּית דִּין הַגָּדוֹל, מִנַּיִן שֶׁשְּׁאָר שְׁבָטִים מְבִיאִים עַל יָדָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה'&quot;'''! 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֵׁבֶט שֶׁעָשָׂה עַל הוֹרָיַת בֵּית דִּינוֹ – אוֹתוֹ שֵׁבֶט חַיָּב וּשְׁאָר כָּל הַשְּׁבָטִים פְּטוּרִים. 
עָשָׂה עַל הוֹרָיַת בֵּית דִּין הַגָּדוֹל – אוֹתוֹ שֵׁבֶט מֵבִיא פָּר וּשְׁאָר כָּל הַשְּׁבָטִים מְבִיאִים עַל יָדָיו. 
וּמָה הֵן מְבִיאִים עַל יָדָיו? שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים! 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר; שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: פַּר אֶחָד לְבֵית דִּין. 
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׁאָר מִצְו‍ֹת; אֲבָל בַּעֲבוֹדָה זָרָה – מִתְחַיֵּב פַּר וּמִתְחַיֵּב שָׂעִיר: פַּר לְעוֹלָה וְשָׂעִיר לְחַטָּאת! לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ! 
{{הע-שמאל|שני כללים המקובלים על כל התנאים החלוקים לעיל: בי&quot;ד שבטי או בי&quot;ד גדול מתחייב רק אם רוב הציבור (השבט או העם כולו) נשמע להם ועשו כהוראתם; דין פרי ושעירי ע&quot;ז דומה, מבחינת מספר הפרים – לדין פרי החטאת של הוראותם בשאר המצוות.}}
רֹב הַשֵּׁבֶט – כְּכָל הַשֵּׁבֶט; רֹב הַצִּבּוּר – כְּכָל הַצִּבּוּר!  
'''&quot;וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה'&quot;''' – זוֹ עוֹלָה, '''&quot;וְחַטָּאתָם&quot;''' – זוֹ חַטָּאת, '''&quot;עַל שִׁגְגָתָם&quot;''' – זֶה פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר! 
'''&quot;עַל שִׁגְגָתָם&quot;''' – שֶׁיְּהֵא חַטָּאתָן כְּשִׁגְגָתָן: מַה שִּׁגְגָתָן, בְּכָל הַמַּעֲשִׂים – אַף חַטָּאתָם, בְּכָל הַמַּעֲשִׂים! 
{{הע-שמאל|כל הציבור שחטא בשגגה מתכפר בקרבן של בית הדין, כולל נשים וגרים – אבל לא הכהן הגדול שהורה לעצמו, ואינו תלוי בהוראת בית הדין; וראו [[ביאור:משנה הוריות פרק ב|הוריות ב א-ג.]] הכהן אינו חלק אוטומטי מהציבור בענייני הכפרה, וגם ביום כיפור הוא מתכפר בפר מיוחד ולא עם שאר הציבור. אם הוא שגג בע&quot;ז הוא מביא עז, כמו היחיד. אבל כהן גדול שאינו מורה לעצמו אלא שוגג עם הציבור – פטור מהשעירה, כאמור במשנה שם.}}
'''&quot;וְנִסְלַח&quot;''' ([[במדבר טו כו]]) – אֵין לִי אֶלָּא אֲנָשִׁים; נָשִׁים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;'''. 
'''&quot;וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם&quot;''', לְפִי שֶׁמַּעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל – צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים; שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁמַּעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל – צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים! 
'''&quot;כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הַמָּשִׁיחַ. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וְצִבּוּר מֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה,
וּמָשִׁיחַ מֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה. 
אִם לָמַדְתִּי לַצִּבּוּר, כְּשֵׁם שֶׁמֵּבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת – כָּךְ מֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה, 
אַף מָשִׁיחַ, הוֹאִיל וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת – יָבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה. 
וְעוֹד, קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר – מָשִׁיחַ מֵבִיא פָּר. 
כָּאן, שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר, אֵינוֹ דִּין שֶׁמָּשִׁיחַ מֵבִיא פָּר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הַמָּשִׁיחַ. 
}}

===פיסקה קיב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר טו כז-לא''' 
{{הע-שמאל|בעבירת ע&quot;ז נדונים המשיח והנשיא כיחידים ומביאים עז, ורק בית הדין מביא שעיר לחטאת ופר לעולה; קרבן העז מכונה 'קבועה', כי בדרך כלל מביאים אותו.}}
'''&quot;וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה&quot;''' ([[במדבר טו כז]]), 
עֲבוֹדָה זָרָה הָיְתָה בִּכְלַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת, שֶׁהַיָּחִיד מֵבִיא עֲלֵיהֶם כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה, נָשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר, מָשִׁיחַ וּבֵית דִּין מְבִיאִים פָּר. 
הֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאָהּ מִכְלָלָהּ, לְהַחְמִיר עָלֶיהָ וְלִידּוֹן בִּקְבוּעָה: 
שֶׁיְּהוּ יָחִיד וְנָשִׂיא וּמָשִׁיחַ מְבִיאִים עָלֶיהָ עֵז בַּת שְׁנָתָהּ לְחַטָּאת. לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ! 
{{הע-שמאל|שתי דרשות דומות, הלומדות מקרבן הציבור לקרבן היחיד: הראשונה לומדת מההקשר ומסמיכות הפרשיות, והדרשה השניה, של ר' יצחק, לומדת מעצם השינוי בין קרבנות על שגגת ע&quot;ז מקרבנות שגגה רגילים.}}
בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? 
אָמַרְתָּ: בַּמֶּה הָעִנְיָן מְדַבֵּר? בַּעֲבוֹדָה זָרָה! 
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּאַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? 
הֲרֵי אַתָּה דָן: צִבּוּר הָיָה בִּכְלָל, וְהוֹצִיאוֹ הַכָּתוּב מִכְּלָלוֹ וְשִׁנָּה אֶת קָרְבְּנוֹתָיו. 
וְיָחִיד הָיָה בִּכְלָל, וְהוֹצִיאוֹ הַכָּתוּב מִכְּלָלוֹ וְשִׁנָּה אֶת קָרְבְּנוֹתָיו; מַה לְּהַלָּן בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר – אַף כָּאן בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר! 
{{הע-שמאל|המזיד אינו מתכפר בקרבן, וראו לקמן פס' ל ובדרשה עליו.
עז בת שנתה – ראו [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ד|פרה א ד.]]}}
'''&quot;וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הַמְּזִידָה. 
'''&quot;וְהִקְרִיבָה עֵז בַּת שְׁנָתָהּ לְחַטָּאת&quot;''' – זֶה בָּנָה אָב: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עֵז&quot; צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא בַּת שְׁנָתָהּ! 
{{הע-שמאל|השוגג צריך כפרה, כי הדרשן מניח שיש לו אשמה מסויימת מחטאים קודמים, למרות שחטא בטעות. והשוו [[מכות י ב]].}}
'''&quot;בְּחֶטְאָה בִּשְׁגָגָה&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת דִּקְדּוּקֵי עֲבוֹדָה זָרָה. {{הע-שמאל|שתי דרשות מקילות בצורך בכפרה על עבירת ע&quot;ז בשוגג: 'דקדוקי ע&quot;ז' הם עבירות שאין עליהן עונש מוות במזיד, כגון מחבק ומנשק ע&quot;ז, ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה ו|סנהדרין ז ו.]] דורש 'בחטאה': בע&quot;ז אינו צריך לכפר על הדקדוקים וחייב כפרה רק על חטא גמור, למרות שבשאר האיסורים חייב גם אם רק התחיל בחטא. כמו כן אינו חייב כפרה באשם תלוי על ספק ע&quot;ז בשגגה, אלא רק על הוודאי. (ההקלה האחרונה אינה מופיעה בהלכה התלמודית אלא רק כאן.)}}
'''&quot;וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל הַנֶּפֶשׁ הַשֹּׁגֵג&quot;''' ([[במדבר טו כח]]), חֲטָאִים שֶׁבְּיָדוֹ, הֵם גָּרְמוּ לוֹ שֶׁיָּבֹא לְבֵית הַחַטָּאת! 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם מִצְו‍ֹת, קַלּוֹת, הֲרֵי הוּא חַיָּב עַל דִּקְדּוּקֵיהֶם.
עֲבוֹדָה זָרָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עַל דִּקְדּוּקֶיהָ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בְּחֶטְאָה בִּשְׁגָגָה&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת דִּקְדּוּקֵי עֲבוֹדָה זָרָה! 
'''&quot;וְכִפֶּר עָלָיו&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הַסָּפֵק; שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם מִצְו‍ֹת, קַלּוֹת, הֲרֵי הוּא חַיָּב עַל סְפֵקָן. 
עֲבוֹדָה זָרָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עַל סְפֵקָהּ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְכִפֶּר עָלָיו&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הַסָּפֵק! 
'''&quot;וְנִסְלַח לוֹ&quot;''' – סְלִיחָה גְמוּרָה, כְּכָל הַסְּלִיחוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. 
{{הע-שמאל|דרשה משונה, המוציאה את הנשים מהמתכפרים על שגגת ע&quot;ז וסותרת את הדרשה דלעיל פיסקה קיא על &quot;ונסלח&quot;.}}
'''&quot;הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[במדבר טו כט]]) לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת&quot; ([[ויקרא כג מב]]) שׁוֹמֵעַ אֲנִי: אַף הַנָּשִׁים בַּמַּשְׁמָע? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;; זֶה בָּנָה אָב, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אֶזְרָח&quot; – בִּזְכָרִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
{{הע-שמאל|דורש 'בבני ישראל', שאין כפרה לגוי.}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? – שֶׁהָיָה בַּדִּין: יִשְׂרָאֵל נִצְטַוּוּ עַל עֲבוֹדָה זָרָה – וְהַגּוֹיִים נִצְטַוּוּ עַל עֲבוֹדָה זָרָה. 
אִם לָמַדְתִּי לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁמְּבִיאִין עַל שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה – אַף הַגּוֹיִים מְבִיאִים עַל שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''': יִשְׂרָאֵל מְבִיאִין עַל שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה, וְאֵין הַגּוֹיִים מְבִיאִים עַל שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה! 
{{הע-שמאל|שכל היחידים שווים בקרבנם – עז.}}
'''&quot;תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם&quot;''' – לַיָּחִיד וְלַנָּשִׂיא וְלַמָּשִׁיחַ. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וְצִבּוּר {{ב|מֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת,|פר}} {{ב|וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה,|פר ושעיר}}, 
וּמָשִׁיחַ {{ב|מֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת,|פר}} וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה. 
אִם לָמַדְתִּי לַצִּבּוּר, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁמֵּבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת – כָּךְ מֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה. 
[אַף מָשִׁיחַ, הוֹאִיל וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְווֹת יָבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה!]
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר – מָשִׁיחַ מֵבִיא פָּר. 
כָּאן, שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא הַמָּשִׁיחַ מֵבִיא פָּר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם&quot;''' לַיָּחִיד וְלַנָּשִׂיא וְלַמָּשִׁיחַ! 
{{הע-שמאל|ר' יהודה לומד מכאן לכל החטאות בתורה, שהן מובאות דווקא בעבירות שהעושה אותן בזדון חייב כרת.}}
'''&quot;לָעֹשֶׂה בִשְׁגָגָה&quot;''', רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: הֲרֵי כָּל הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בִּשְׁגָגָה – כַּעֲבוֹדָה זָרָה. 
מָה עֲבוֹדָה זָרָה מְיֻחֶדֶת, מַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִים עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת. 
אַף כָּל הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בִּשְׁגָגָה – מַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִים עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת. 
{{הע-שמאל|משחק מילים: מגדף – הגדה של דופי. מנשה העביר ביקורת על התורה כאילו היא ספר חול, ומצא בה סיפורים מיותרים לפי דעתו, כגון סיפור הדודאים והפירוט של תולדות עשו; וראו [[בראשית רבה עב א]]-ה, וכן [[בראשית רבה פב יד]], שחז&quot;ל חיפשו ומצאו טעמים בשני המקומות הללו.}}
'''&quot;וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה&quot;''' ([[במדבר טו ל]]) – זֶה הַמְּגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה, כִּמְנַשֶּׁה בֶן חִזְקִיָּה. 
'''&quot;אֶת ה' הוּא '''מְגַדֵּף'''&quot;''' – שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ '''בְּהַגָּדָה שֶׁל דֹּפִי''' לִפְנֵי הַמָּקוֹם. 
אָמַר: לֹא הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב בַּתּוֹרָה אֶלָּא &quot;וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים&quot; ([[בראשית ל יד]])? 
וְלֹא הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב בַּתּוֹרָה אֶלָּא &quot;וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע&quot; ([[בראשית לו כב]])? 
עָלָיו מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: &quot;תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר, בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי? אֵלֶּה עָשִׂיתָ וְהֶחֱרַשְׁתִּי, דִּמִּיתָ הֱיוֹת אֶהְיֶה כָמוֹךָ?&quot; ([[תהלים נ כ]]-כא). 
כִּסְבוּר אַתָּה, שֶׁמָּא כְּדַרְכֵי בָּשָׂר וָדָם דַּרְכֵי הַמָּקוֹם? &quot;אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ&quot;! ([[תהלים נ כא]]).
{{הע-שמאל|הגישה המחפשת בתורה טעם לפגם – מדומה כאן לתחילת העבירה, הגוררת אחריה עבירות קשות ממנה, כשם שחוט דק עלול לגרור חבל עבה; לכן אין לדאוג רק מפני העבירה הראשונה שביצע אלא מפני הבאות אחריה, וראו [[בראשית רבה כב ו]] [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה ב|ואבות ד ב.]]}} 
בָּא יְשַׁעְיָה וּפֵרֵשׁ בַּקַּבָּלָה: &quot;הוֹי מֹשְׁכֵי הֶעָו‍ֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבוֹתֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה&quot; ([[ישעיה ה יח]])! 
תְּחִלָּתוֹ שֶׁל חֵטְא הוּא דּוֹמֶה לְחוּט שֶׁל כּוּכְיָא, אֲבָל סוֹפוֹ הֱיוֹת &quot;כַּעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה&quot;! 
רַבִּי אוֹמֵר: הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת לִשְׁמָהּ – אַל יִשְׂמַח לְאוֹתָהּ מִצְוָה, לְסוֹף שֶׁגּוֹרֶרֶת מִצְו‍ֹת הַרְבֵּה! 
וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת – אַל יִדְאַג לְאוֹתָהּ עֲבֵרָה, לְסוֹף שֶׁגּוֹרֶרֶת עֲבֵרוֹת הַרְבֵּה, שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. 
{{הע-שמאל|דורש מגדף-מגרף, שהמגדף כביכול אינו משאיר לקב&quot;ה מקום בעולם אלא חוטף הכל לעצמו, כאדם שגומר את הקערה ומרוקן אותה לגמרי; והוא חמור מעובד ע&quot;ז שמשאיר גם לקב&quot;ה מקום, כמי שאוכל מחצית מהקערה.
לעניין עונש הכרת, המפריד בין החוטא לעם ומציל בדרך זו את העם – ראו [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה ע|לעיל ע.]]}}
'''&quot;אֶת ה' הוּא מְגַדֵּף&quot;''', רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'גָּרַפְתָּ אֶת הַקְּעָרָה וְחִסַּרְתָּהּ.' 
אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'גָּרַפְתָּ אֶת כָּל הַקְּעָרָה כֻּלָּהּ, וְלֹא שִׁיַּרְתָּהּ מִמֶּנָּה כְּלוּם'! 
'''&quot;וְנִכְרְתָה&quot;''', אֵין הַכְּרֵתָה אֶלָּא הַפְסָקָה. 
'''&quot;הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;''' – מְזִידָה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. 
'''&quot;מֵעַמֶּיהָ&quot;''' – וְעַמָּהּ שָׁלוֹם. 
{{הע-שמאל|חז&quot;ל מזהים את העבריין עם קבוצות וזרמים דתיים בימיהם: הצדוקים כפרו בתושב&quot;ע, ולדעת חז&quot;ל ביזו בכך את דבר הקב&quot;ה. הם נמנים כאן עם האפיקורסים הכופרים גם בתורה שבכתב.
המגלה פנים נוהג בחוצפה כלפי התורה ומבזה אותה ברבים, והמפר את המילה מיפר בכך את הברית הלאומית עם הקב&quot;ה. הכוונה כאן היא למושכים בערלתם שניסו להסתיר את המילה כדי להשתלב בתרבות ההלניסטית, ולנוצרים הפאוליניים, שזלזלו במצוות וביטלו את המילה ([[האיגרת אל הרומאים פרק ז|האיגרת אל הרומאים ז פס' ו.]])
לדברי ר' אלעזר המודעי ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה יא|אבות ג יא,]] [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יב#ה|תוספתא סנהדרין יב ה;]] יתכן שהוא מתכוון לנוצרים הראשונים שפגעו בקדשים שבמקדש ובמועדים המקודשים. אמנם היו ביניהם גם מקפידים במצוות אחרות, אבל הקבוצה של הנוצרים כולה כדאית להידחות מן העולם.}}
'''&quot;כִּי דְבַר ה' בָּזָה&quot;''' ([[במדבר טו לא]]) – זֶה צְדוֹקִי. 
'''&quot;וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפֵר&quot;''' – זֶה אֶפִּיקוֹרוֹס. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי דְבַר ה' בָּזָה&quot;''' – זֶה הַמְּגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה. 
'''&quot;וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפֵר&quot;''' – זֶה הַמֵּפֵר בְּרִית בָּשָׂר. 
מִיכַּאן אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי: הַמְחַלֵּל אֶת הַקֳּדָשִׁים, וְהַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, וְהַמֵּפֵר בְּרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, 
אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מִצְו‍ֹת הַרְבֵּה – כְּדַיְי הוּא לִדְחוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם. 
{{הע-שמאל|ביזוי דבר ה' הוא אפילו על הלכה אחת כלשהי או פסוק אחד; והשוו [[הבשורה על פי מתי פרק ה|מתי ה פס' יח-יט:]] מדובר על אדם הכופר בתוקף המחייב של המצווה &quot;הקטנה&quot;, ולאו דווקא על מי שאינו מקיים אותה!
ר' מאיר ור' נתן מפרשים את הביטוי על ת&quot;ח שאינו לומד ומלמד כראוי.}}
אָמַר: כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ אֲנִי מְקַבֵּל עָלַי, חוּץ מִדָּבָר זֶה – זֶהוּ '''&quot;כִּי דְבַר ה' בָּזָה&quot;'''! 
אָמַר: כָּל הַתּוֹרָה אָמַר מִפִּי הַקֹּדֶשׁ, וְדָבָר זֶה מֹשֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ אֲמָרוֹ – זֶהוּ '''&quot;כִּי דְבַר ה' בָּזָה&quot;'''! 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי דְבַר ה' בָּזָה&quot;''', רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: זֶה הַלָּמֵד וְאֵינוֹ שׁוֹנֶה לַאֲחֵרִים. 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה הַיָּכוֹל לִלְמוֹד וְאֵינוֹ לוֹמֵד. 
{{הע-שמאל|בניגוד לדרשות הקודמות שלפיהן יתכן שגם בעל מצוות רבות יחשב כמבזה את דבר ה', מזהה אותו ר' נהוראי עם מי שמבזה את כל התורה ואינו מכבד אותה כלל, ור' ישמעאל מזהה אותו עם עובד ע&quot;ז.}}
רַבִּי נְהוֹרַאי אָמַר: זֶה שֶׁלֹּא הִשְׁגִּיחַ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה כָּל עִקָּר. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;כִּי דְבַר ה' בָּזָה&quot;'''. 
שֶׁבִּזָּה עַל דִּבּוּר הָרִאשׁוֹן שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה: 
&quot;אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ... לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי&quot; ([[שמות כ ב]]-ג)! 
{{הע-שמאל|דוגמא נאה להבדלים בדרכי המדרש של ר' עקיבא ושל ר' ישמעאל: השני אינו דורש כל מילה, וקובע 'דברה תורה בלשון בני אדם'. כאן הוא מקשה על ר' עקיבא, הדורש את הכפילות 'הכרת תכרת' לשני העולמות, ומצביע על פסוק שלישי 'ונכרתה הנפש ההיא', והרי אין מי שטוען לשלושה עולמות!}}
'''&quot;הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;''', הִכָּרֵת – בָּעוֹלָם הַזֶּה, תִּכָּרֵת – לָעוֹלָם הַבָּא, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. 
אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שָׁלֹשׁ כְּרִיתוֹת בִּשְׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת?... 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;'''? דִּבְּרָה תוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם! 
{{הע-שמאל|העוון דבק בנפש גם לאחר מות בעליה, ואינו ניתן להסרה אלא בתשובה. אם עשה תשובה – נמחל לו, וראו דברי ר' אליעזר [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יב#ה|בתוספתא סנהדרין יב ה,]] שאפילו למנשה, המלך החוטא הגדול, נמחל לאחר שעשה תשובה. וראו [[ביאור:משנה יומא פרק ח#משנה ח|יומא ח ח.]]
הפסוק מדברים נדרש: כאשר 'שחת' – לא לו הם בניו, ואינם קשורים לקב&quot;ה, אבל אם לא שיחת וחזרו בתשובה – הרי הם בניו והם לו.}}
'''&quot;עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ&quot;''', כָּל הַמֵּתִים – בְּמִיתָה מִתְכַּפְּרִים. 
אֲבָל זוֹ – עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּתְהִי עֲו‍ֹנֹתָם עַל עַצְמוֹתָם&quot; ([[יחזקאל לב כז]]). 
אוֹ אֲפִלּוּ עָשָׂה תְּשׁוּבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ&quot;''', וְלֹא כָּל זְמַן שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם&quot; ([[דברים לב ה]]): 
כְּשֶׁמּוּמָם בָּם – אֵינָם בָּנָיו, וּכְשֶׁאֵין מוּמָם בָּם – בָּנָיו הֵם. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: '''&quot;עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים&quot; ([[שמות כ ה]]), 
יָכוֹל, אַף עֲבוֹדָה זָרָה תְּהֵא נִפְקֶדֶת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ&quot;'''. בָּהּ עָו‍ֹן תָּלוּי, 
וְאֵין נִפְקֶדֶת לֹא עַל בָּנִים וְלֹא עַל שִׁלֵּשִׁים וְלֹא עַל רִבֵּעִים. {{הע-שמאל|הדרשה של ר' ישמעאל על הכרת, המבדיל בין הנפש החוטאת לבין הדורות הבאים, והמייחסת את האשמה ואת העונש דווקא לחוטא עצמו – דומה לדרשה דלעיל פס' ל, של ר' עקיבא!}}

רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: סִימָן טוֹב הוּא לָאָדָם, שֶׁנִּפְרָעִים מִמֶּנּוּ לְאַחַר מִיתָתוֹ. 
מֵת, לֹא נִסְפַּד וְלֹא נִקְבַּר, אֲכָלַתּוּ חַיָּה אוֹ שֶׁיָּרְדוּ עָלָיו גְּשָׁמִים – הֲרֵי זֶה סִימָן טוֹב, שֶׁנִּפְרָעִים מִמֶּנּוּ לְאַחַר מִיתָתוֹ! {{הע-שמאל|ר' נתן טוען, בניגוד לדרשה דלעיל, שלעיתים עשויה הנפש להיענש לאחר המוות ולכפר על החטא, ועוונה לא יהיה בה. הוא מנחם כך את הקרובים של אנשים שגופותיהם נטרפו או התבזו.}}
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;בָּעֵת הַהִיא נְאֻם ה' יֹצִיאוּ אֶת עַצְמוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת עַצְמוֹת שָׂרָיו וּשְׁטָחוּם לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ&quot; ([[ירמיה ח ב]])! 
{{הע-שמאל|רשב&quot;א מסיק מהביטוי 'עוונה בה' את הדין העתידי, המוכיח לדעתו את תחיית המתים.}}
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: מִיכַּאן זִיַּפְתִּי סִפְרֵי כּוּתִיִּים, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים 'אֵין מֵתִים חַיִּים!' 
אָמַרְתִּי לָהֶם: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר 'הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ', שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ'. 
אֶלָּא שֶׁעֲתִידָה לִיתֵּן אֶת הַחֶשְׁבּוֹן לְיוֹם הַדִּין! 
}}

===פיסקה קיג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר טו לב-לג''' 
{{הע-שמאל|מיד כשהגיעו למדבר סיני, אחרי השבת ששמרו באילים (ראו [[שמות טז ל]]) – חיללו את השבת השניה.}}
'''&quot;וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר&quot;''' ([[במדבר טו לב]]), בִּגְנוּת יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁלֹּא שָׁמְרוּ אֶלָּא שַׁבָּת רִאשׁוֹנָה, וּשְׁנִיָּה חִלְּלוּ. 
{{הע-שמאל|מקושש הוא תיאור המעשה של האיש, ולא שמו.}}
'''&quot;וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים&quot;''', תּוֹלֵשׁ מִן הַקַּרְקַע. אַתָּה אוֹמֵר תּוֹלֵשׁ מִן הַקַּרְקַע, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אִישׁ וּשְׁמוֹ מְקֹשֵׁשׁ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים&quot;''' ([[במדבר טו לג]]). הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים&quot;? תּוֹלֵשׁ מִן הַקַּרְקַע. 
{{הע-שמאל|ר' עקיבא מזהה את המקושש עם צלפחד, שבנותיו אמרו שמת במדבר בחטאו. ר' יהודה נוזף בו בטענה שאפילו אם הוא צודק אין לגלות מה שהתורה רצתה להסתיר; והוא טוען שצלפחד היה מהמעפילים – חטא פחות גדול מזה של המקושש.}}
וּמִי הָיָה? זֶה צְלָפְחָד, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא: נֶאֱמַר כָּאן &quot;מִדְבָּר&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;מִדְבָּר&quot; ([[במדבר כז ג]]). 
מַה מִּדְבָּר הָאָמוּר לְהַלָּן – צְלָפְחָד, אַף מִדְבָּר הָאָמוּר כָּאן – צְלָפְחָד. 
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: עָתִיד לִיתֵּן אֶת הַדִּין כָּל הָאוֹמֵר צְלָפְחָד מְקֹשֵׁשׁ הָיָה. 
אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם כִּיסָּה עָלָיו, וְאַתָּה מְגַלֶּה עָלָיו? 
אֶלָּא מֵאַיִן הָיָה? מִן הַמַּעְפִּילִים הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר&quot; ([[במדבר יד מד]]). 
{{הע-שמאל|השומרים התרו בו והודיעו לו שיומת בסקילה כי עבר על &quot;קוצר&quot; בשבת; דורש &quot;המוצאים&quot; שמצאו שחייב מיתה; וראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יא|תוספתא סנהדרין יא א.]] החובה המופיעה שם להודיע למקושש באיזו מיתה יומת סותרת את הפשט, שלפיו לא ידעו כיצד ימיתוהו, אם בכלל.}}
'''&quot;וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים&quot;''', מַגִּיד שֶׁמִּינָּה מֹשֶׁה שׁוֹמְרִים, וּמָצְאוּ אוֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ. 
'''&quot;וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים&quot;''' ([[במדבר טו לג]]) עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר? 
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וַיִּמְצְאוּ אִישׁ&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ&quot;? מַגִּיד שֶׁהִתְרוּ בוֹ מֵעֵין מְלַאכְתּוֹ. 
מִיכָּן לְכָל אֲבוֹת מְלָאכוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁמַּתְרִים בָּהֶם מֵעֵין מְלַאכְתָּן. 
{{הע-שמאל|התראה בעבודה זרה מתחייבת כי הפסוק 'על פי שנים עדים...' ([[דברים יז ו]]), שנדרש [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ט|במכות א ט]] על ההתראה – עוסק בעובדי ע&quot;ז, וממנה לומד ר' יצחק שכל חייבי מיתה צריכים התראה.}}
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ! מָה עֲבוֹדָה זָרָה חֲמוּרָה, אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּתְרוּ בוֹ – קַל וָחֹמֶר לְכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ&quot;? מְלַמֵּד שֶׁהִתְרוּ בוֹ וְאַחַר כָּךְ הֱבִיאוּהוּ אֵצֶל מֹשֶׁה. 
{{הע-שמאל|ר' יאשיה קורא את הפסוק בסדר הפוך: הביאוהו לפני אהרון ואחר כך לפני משה.
ר' אליעזר מפרש בדומה לפשט, שהביאו אותו לפני משה ואהרון שהיו יחדיו (בבית המדרש); וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|לעיל פיסקה סח.]]}}
'''&quot;אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל הָעֵדָה&quot;''', אִם מֹשֶׁה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ, אַהֲרֹן הֵיאַךְ הָיָה יוֹדֵעַ? 
אֶלָּא סָרֵס אֶת הַמִּקְרָא וּדְרֹשֵהוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הָיוּ יוֹשְׁבִין, וּבָאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵיהֶם. 
}}

===פיסקה קיד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר טו לד-לו''' 
{{הע-שמאל|מדרך ההריגה של המקושש לומדים הלכות הוצאה להורג לדורות. חייבי המיתה נחבשים בזמן המשפט ואינם משוחררים להמלט.}}
&quot;וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר&quot; ([[במדבר טו לד]]), מַגִּיד שֶׁכָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת נֶחְבָּשִׁים. 
{{הע-שמאל|בניגוד לדברי ר' יוסי בר' יהודה [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יא|בתוספתא סנהדרין יא א,]] שההתראה כולל גם את דרך ההמתה הצפויה, כאן משה אינו יודע כיצד יש להמית את המקושש.}}
&quot;כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ&quot;, וַהֲלֹא כָּתוּב &quot;מְחַלְּלֶיהָ מוֹת יוּמָת&quot; ([[שמות לא יד]]), וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי לֹא פֹרַשׁ&quot;?  
אֶלָּא לֹא הָיָה יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ מִיתָה יָמוּת, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ! 
&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מוֹת יוּמַת הָאִישׁ&quot; ([[במדבר טו לה]]) – לְדוֹרוֹת; &quot;רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים&quot; – לְשָׁעָה. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כא#פיסקה רכ|ספרי דברים רכ]] [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כב#פיסקה רמ|ושם רמ.]] בשלב הראשון רוגמים אותו העדים במעמד כל הקהל: הם מפילים אותו מהגג ואם לא מת עדיין – מניחים עליו אבן גדולה אחת; ורק אם לא מת מהנפילה ומהאבן משתתפים כולם בהמתתו; ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ד|סנהדרין ו ד.]]}}
&quot;כָּל הָעֵדָה&quot; – בְּמַעֲמַד כָּל הָעֵדָה. אַתָּה אוֹמֵר בְּמַעֲמַד כָּל הָעֵדָה, אוֹ &quot;כָּל הָעֵדָה&quot; כְּשָׁמוּעוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָּרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ&quot; ([[דברים יז ז]])! 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כָּל הָעֵדָה&quot;? בְּמַעֲמַד כָּל הָעֵדָה! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו|סנהדרין ו א,]] על מיקום ההוצאה להורג.}}
&quot;'''וַיּוֹצִיאוּ''' אֹתוֹ כָּל הָעֵדָה&quot; ([[במדבר טו לו]]), מְלַמֵּד שֶׁכָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת נֶהֱרָגִים חוּץ לְבֵית דִּין. 
&quot;וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ בָאֲבָנִים&quot;, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;בָּאֲבָנִים&quot;, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ אָבֶן&quot; ([[ויקרא כד כג]]). 
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ? – בֵּית הַסְּקִילָה הָיָה גָּבוֹהַּ שְׁתֵּי קוֹמוֹת; אֶחָד מִן הָעֵדִים דּוֹחֲפוֹ עַל מָתְנָיו; 
נֶהְפַּךְ עַל לִבּוֹ – הוֹפְכוֹ עַל מָתְנָיו. אִם מֵת בָּהּ – יָצָא; וְאִם לָאו – הָעֵד הַשֵּׁנִי נוֹטֵל אֶת הָאֶבֶן וְנוֹתְנָהּ עַל לִבּוֹ. 
אִם מֵת בָּהּ – יָצָא; וְאִם לָאו – רְגִימָתוֹ בְּכָל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָּרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה&quot; ([[דברים יז ז]]). 
נִמְצֵיתָ מְקַיֵּם &quot;רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים&quot;, וְנִמְצֵיתָ מְקַיֵּם &quot;וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ אָבֶן&quot;! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ד|סנהדרין ו ד,]] שר' אליעזר מחייב תליה של כל הנסקלים.}}
&quot;כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה&quot;, אָמַר לָהֶם: סִקְלוּהוּ – וְסָקָלוּ; תְּלוּהוּ – וְתָלוּ. 
אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ שֶׁיִּתְלוּ, עַד שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל עֵץ&quot; ([[דברים כא כב]]), דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. 
{{הע-שמאל|משה לא ידע כיצד יש להמית את המקושש כדי שהמקושש יגרום לדין ההמתה להילמד, וראו בתחילת הפיסקה. לעיקרון &quot;מגלגלים זכות ע&quot;י זכאי&quot; וכו' ראו [[ביאור:תוספתא/יומא/ד#יב|תוספתא יומא ד יב.]]}}
אָמַר רַבִּי חִידְקָא, שִׁמְעוֹן הַשִּׁקְמוֹנִי הָיָה לִי חָבֵר מִתַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְאָמַר: 
יוֹדֵעַ הָיָה מֹשֶׁה שֶׁמְּקוֹשֵׁשׁ בְּמִיתָה, אֲבָל לֹא הָיָה יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ מִיתָה יוּמַת. 
רְאוּיָה הָיְתָה פָּרָשַׁת מְקוֹשֵׁשׁ שֶׁתִּכָּתֵב עַל יְדֵי מֹשֶׁה; אֶלָּא שֶׁנִּתְחַיֵּב מְקוֹשֵׁשׁ שֶׁתִּכָּתֵב עַל יָדָיו! 
לְכָךְ מְגַלְגְּלִים זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב! 
}}

===פיסקה קטו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר טו לז-מא''' 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/קידושין/א#ח|תוספתא קידושין א ח,]] שהיו נשים שנהגו להטיל ציצית בבגדיהן, וכן דעת חכמים – בניגוד לרשב&quot;י. לפי התוספתא מסכימים שני הצדדים שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמה, והמחלוקת היא האם ציצית היא כזאת.
ר' יהודה מסכים עם רשב&quot;י, ומסביר את הציצית המוטלת בטלית האשה כבגד משותף גם לבעלה.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת&quot;''' ([[במדבר טו לז]]-לח), אַף הַנָּשִׁים בַּמַּשְׁמָע. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר אֶת הַנָּשִׁים מִן הַצִּיצִית, מִפְּנֵי שֶׁמִּצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ, נָשִׁים פְּטוּרוֹת. 
שֶׁזֶּה הַכְּלָל אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: כָּל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ – נוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וְאֵינָהּ נוֹהֶגֶת בְּנָשִׁים; בִּכְשֵׁרִים וְלֹא {{ב|בַּפְּסוּלִים!|בעבדים}}. 
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר: בְּיִחוּד בִּטְּלוּ חֲכָמִים אֶת הָרְדִיד שֶׁל אִשָּׁה מִן הַצִּיצִית, 
וְלֹא חִיְּבוּ בְּטַלִּית – אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁפְּעָמִים שֶׁבַּעֲלָהּ מִתְכַּסֶּה בָּהּ. 
{{הע-שמאל|שני הבתים הסכימו שאין שיעור לאורך חוטי הציצית, כשם שאין מקסימום לאורך הלולב.
ציצית חדשה צריכה להיעשות כדעת בית שמאי, משלושה חוטים לבנים ('גדילים') וחוט תכלת אחד; אבל אם היתה ציצית כשרה והחוטים נקרעו – כל זמן שנשאר גדם לחוט באורך כלשהו היא אינה נפסלת בכך; והשוו לאיזוב שממנו מזים מי חטאת [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ט|בפרה יא ט.]]}}
'''&quot;וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת&quot;''' ([[במדבר טו לח]]), אֵין &quot;צִיצִת&quot; אֶלָּא דָּבָר הַיּוֹצֵא, וְדָבָר כָּל שֶׁהוּא. 
וּכְבָר נִכְנְסוּ זִקְנֵי בֵּית שַׁמַּאי וְזִקְנֵי בֵּית הִלֵּל לַעֲלִיַּת יוֹנָתָן בֶּן בְּתֵירָה, וְאָמְרוּ: צִיצִית אֵין לָהּ שִׁעוּר. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אָמְרוּ: לוּלָב אֵין לוֹ שִׁעוּר. 
'''&quot;וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה חוּט אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;גְּדִלִים&quot; ([[דברים כב יב]]). 
מִכַּמָּה גְּדִילִים אַתָּה עוֹשֶׂה? אֵין פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה, דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. 
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁלֹשָׁה שֶׁל צֶמֶר וּרְבִיעִית שֶׁל תְּכֵלֶת, וַהֲלָכָה כְּבֵית שַׁמַּאי. 
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּתְחִלָּתָהּ; אֲבָל שִׁיְּרֶיהָ וְגַרְדּוּמֶיהָ – כָּל שֶׁהוּא! 
'''&quot;וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה כֻּלָּהּ צִיצִית? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;גְּדִלִים&quot;. שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה כֻּלָּהּ גְּדִלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;צִיצִת&quot;. {{הע-שמאל|יש בציצית חלק קשור, המכונה 'גדיל' או 'גדילה', ויש חלק המכונה 'ציצית' שהוא חוטים דקים יותר היוצאים מהגדיל. מהפסוק בדברים לומדים גם שאין להטיל ציצית אלא בבגד בן 4 כנפות דווקא.
וראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כב#פיסקה רלד|ספרי דברים רלד.]]}}
הָא כֵּיצַד? שֶׁתְּהֵא גְּדִילָה יוֹצְאָה מִן הַכָּנָף, וְצִיצִית מִן הַגְּדִילָה! 
'''&quot;עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף בַּעֲלֵי שָׁלֹשׁ וּבַעֲלֵי חָמֵשׁ וּבַעֲלֵי שֵׁשׁ וּבַעֲלֵי שֶׁבַע וּבַעֲלֵי שְׁמֹנֶה בַּמַּשְׁמָע? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ&quot; ([[דברים כב יב]]); יָצְאוּ בַּעֲלֵי שָׁלֹשׁ וּבַעֲלֵי חָמֵשׁ וּבַעֲלֵי שֵׁשׁ וּבַעֲלֵי שֶׁבַע וּבַעֲלֵי שְׁמֹנֶה מִן הַמַּשְׁמָע. 
{{הע-שמאל|מצוות ציצית תלויה בבגד ולא באדם הלובש אותו, ולכן כסות הסומא חייבת בציצית ואילו כסות הלילה פטורה ממנה.}}
מַשְׁמָע מוֹצִיא אֶת אֵלּוּ וּמֵבִיא כָּרִים וּכְסָתוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ&quot; – פְּרָט לְכָרִים וּכְסָתוֹת. 
אוֹ &quot;אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ&quot; שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף כְּסוּת לַיְלָה בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּרְאִיתֶם אֹתוֹ&quot; ([[במדבר טו לט]]), בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה. 
וְאִם הָיְתָה מְיֻחֶדֶת לְיוֹם וָלַיְלָה – תְּהֵא חַיֶּבֶת בְּצִיצִית! 
מַשְׁמָע, מוֹצִיא אֶת כְּסוּת לַיְלָה וּמוֹצִיא אֶת כְּסוּת סוּמָא? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת&quot;, מִכָּל מָקוֹם. 
{{הע-שמאל|חוטי הציצית צריכים להיות טוויים ושזורים, כי נאמר 'פתיל'.
הם צריכים להיות מחוברים לגוף הבגד ולא לפתיל הקשור אליו. מקומם אינו ממש בפינת הבגד אלא מרוחק ממנו מעט. בדיעבד גם ציצית הנמצאת בפינת הבגד כשרה לדעת ת&quot;ק, אבל ר' אליעזר בן יעקב פוסל.
החיבור של הציצית לבגד אינו באריגה אלא ב'תפירה', כלומר חוטי הציצית נפרדים מהחוטים הארוגים בבגד.
מחלוקת האם הציציות מעכבות זו את זו, וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ג#משנה ז|מנחות ג ז.]]}}
'''&quot;וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה צֶמֶר כְּמוֹת שֶׁהוּא? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף '''פְּתִיל''' תְּכֵלֶת&quot;, טָווּי וְשָׁזוּר! אֵין לִי אֶלָּא תְּכֵלֶת טָווּי וְשָׁזוּר, לָבָן מִנַּיִן? 
הֲרֵי אַתָּה דָּן: הוֹאִיל וְאָמְרָה תוֹרָה תֵּן תְּכֵלֶת וְתֵן לָבָן, מַה תְּכֵלֶת טָווּי וְשָׁזוּר – אַף לָבָן טָווּי וְשָׁזוּר! 
&quot;וְנָתְנוּ&quot; – עַל מְקוֹם הָאָרִיג, וְלֹא עַל מְקוֹם הַפְּתִיל! נְתָנָהּ עַל מְקוֹם הַפְּתִיל – כְּשֵׁרָה. רַבִּי יְהוּדָה פּוֹסֵל. 
עַל קֶרֶן – כְּשֵׁרָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב פּוֹסֵל, לְפִי שֶׁאָמְרָה תוֹרָה &quot;עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ&quot; וְלֹא עַל שְׁמֹנֶה! 
'''&quot;וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יֶאֶרְגֶנָּה עִמָּהּ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנָתְנוּ&quot;. הָא כֵּיצַד? – תּוֹפְרָהּ עִמָּהּ! 
אַרְבָּעָה צִיצִיּוֹת מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ, שֶׁאַרְבַּעְתָּן מִצְוָה אַחַת הֵן; רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אַרְבַּעְתָּן אַרְבַּע מִצְווֹת הֵם. 
{{הע-שמאל|דרשות של משחקי מילים על 'תכלת' ועל 'ציצית'. הדרשות קושרות את מצוות ציצית ליציאת מצרים.
פסוקי שיר השירים נדרשים על מכת בכורות, והם מרמזים לדילוג של הקב&quot;ה על בתי ישראל בזמן מכת בכורות ואת הגנתו על מי שנשאר מאחורי הכותל ולא יצא מביתו; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|מכילתא פסחא ז.]]}}
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ '''תְּכֵל'''ת? עַל שֵׁם שֶׁנִּ'''תְכַּל'''וּ הַמִּצְרִיִּים בִּבְכוֹרֵיהֶם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר&quot; ([[שמות יב כט]]). 
דָּבָר אַחֵר: עַל שֵׁם שֶׁ'''כָּל'''וּ הַמִּצְרִיִּים בַּיָּם; דָּבָר אַחֵר: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ '''צִיצִ'''ית? עַל שֵׁם שֶׁהֵ'''צִיץ''' הַמָּקוֹם עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא&quot;, וְאוֹמֵר: &quot;דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי&quot;, וְאוֹמֵר: &quot;הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת, מֵ'''צִיץ''' מִן הַחֲרַכִּים&quot; ([[שיר השירים ב ח]]-ט). 
{{הע-שמאל|דרשות על 'כנף' ועל גילוי שכינה הנגרם בדרך אסוציאטיבית מהתכלת שבציצית: המתבונן בציצית רואה &quot;אותו&quot;, את הקב&quot;ה!}}
רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר: כָּל הַמְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית, מַהוּ אוֹמֵר? &quot;בַּיָּמִים הָהֵמָּה, 
אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם, וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי&quot; ([[זכריה ח כג]]). 
וְכָל הַמְבַטֵּל מִצְוַת כָּנָף, מַהוּ אוֹמֵר? &quot;לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ, וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה&quot; ([[איוב לח יג]]). 
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: &quot;וּרְאִיתֶם אוֹתָם&quot; לֹא נֶאֱמַר כָּאן, אֶלָּא &quot;וּרְאִיתֶם '''אֹתוֹ'''&quot; ([[במדבר טו לט]]).
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל הַמְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית – מַעֲלִים עָלָיו כְּאִלּוּ הִקְבִּיל פְּנֵי שְׁכִינָה, 
שֶׁהַתְּכֵלֶת דּוֹמָה לַיָּם, וְיָם דּוֹמֶה לָרָקִיעַ, וְהָרָקִיעַ דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם, כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא&quot; ([[יחזקאל א כו]]). 
{{הע-שמאל|דרשות על סדר הפרשיות בקריאת שמע, והשוו לדרשות ר' יהושע בן קורחה [[ביאור:משנה ברכות פרק ב#משנה ב|בברכות ב, ב.]] ולדרשת רשב&quot;י ב[[ברכות יד ב]].
בזמן הדרשן המופיע כאן עדיין לא היה נהוג לקרוא בערב את פרשת ציצית, שהרי המצווה אינה נוהגת בלילה.}}
'''&quot;וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם&quot;''' – זוֹ פָּרָשַׁת שְׁמַע. 
אַתָּה אוֹמֵר זוֹ פָּרָשַׁת שְׁמַע, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא פָּרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ'? 
אָמַרְתָּ: צֵא וּרְאֵה אֵיזוֹהִי פָּרָשָׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קִבּוּל מַלְכוּת שָׁמַיִם, וּמִעֵט בָּהּ עֲ&quot;ז? 
אֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא פָּרָשַׁת שְׁמַע! תִּקְדַּם פָּרָשַׁת שְׁמַע לְפָרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ'. 
אוֹ תִּקְדַּם פָּרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ' לְפָרָשַׁת שְׁמַע? 
אָמַרְתָּ: תִּקְדֹּם פָּרָשָׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קִבּוּל מַלְכוּת שָׁמַיִם וּמִעֵט בָּהּ עֲ&quot;ז – לְפָרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ', שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא לְלַמֵּד. 
תִּקְדֹּם פָּרָשַׁת צִיצִית לְפָרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ'! 
אָמַרְתָּ: תִּקְדֹּם פָּרָשָׁה שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה – לְפָרָשַׁת צִיצִית, שֶׁאֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בַּיּוֹם. 
אוֹ יְהֵא קוֹרֵא שָׁלֹשׁ בָּעֶרֶב, כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹרֵא שָׁלֹשׁ בַּשַּׁחַר? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּרְאִיתֶם אֹתוֹ&quot;, בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה. 
רַשְׁבִּ&quot;י אוֹמֵר: תִּקְדֹּם פָּרָשַׁת שְׁמַע, שֶׁהִיא לִלְמֹד – לְפָרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ', שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא לְלַמֵּד. 
וְתִקְדֹּם פָּרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ', שֶׁהִיא לְלַמֵּד – לְפָרָשַׁת צִיצִית, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא לַעֲשׂוֹת. 
שֶׁעַל כָּךְ נִתְּנָה תוֹרָה: לִלְמֹד וּלְלַמֵּד וְלִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת: 
{{הע-שמאל|עדיף לקיים את כל המצוות, ולא רק את מצוות ציצית; אבל המקיים מצוות ציצית '''כאילו''' קיים את כולן; וראו לקמן, בסוף הפיסקה, הסיפור על תלמידו של ר' חייא והזונה.}}
'''&quot;וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם&quot;''', 
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל הַמְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית – מַעֲלִים עָלָיו כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן. 
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם הַמְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית מַעֲלִים עָלָיו כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת – קַל וָחֹמֶר לְכָל מִצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. 
{{הע-שמאל|הפסוקים מקהלת ומתהלים מנגידים את הטוב – המלך – מול החוטא – דובר השקר; ההנגדה הזאת מתפרשת כהנגדה בין חז&quot;ל והמינים – הנוצרים הראשונים.
שמשון חטא בזנות כי הלך אחרי עיניו, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ח|סוטה א ח.]]
ע&quot;ז מדומה לזנות בהרבה מקומות בתנ&quot;ך.}}
'''&quot;וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם&quot;''' – זוֹ מִינוּת, 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ, אֲסוּרִים יָדֶיהָ. טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה, וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ&quot; ([[קהלת ז כו]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;וְהַמֶּלֶךְ יִשְׂמַח בֵּאלֹהִים... כִּי יִסָּכֵר פִּי דוֹבְרֵי שָׁקֶר&quot; ([[תהלים סג יב]]): 
'''&quot;וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם&quot;''' – זוֹ זְנוּת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן... אוֹתָהּ קַח לִי, כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי&quot; ([[שופטים יד ג]])! 
'''&quot;אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם&quot;''' – זוֹ עֲ&quot;ז, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּזְנוּ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים&quot; ([[שופטים ח לג]]). 
{{הע-שמאל|ר' נתן מפרש את כל הפסוק על ניאוף.}}
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: שֶׁלֹּא יְהֵא שׁוֹתֶה בְּכוֹסוֹ וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכוֹסוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. 
{{הע-שמאל|התופעה של עיוור חוטא מוכיחה שהלב מוביל את העיניים ולא ההפך.}}
דָּבָר אַחֵר: &quot;וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם&quot; – מַגִּיד שֶׁהָעֵינַיִם הוֹלְכוֹת אַחַר הַלֵּב. 
אוֹ הַלֵּב אַחַר הָעֵינַיִם? אָמַרְתָּ: וַהֲלֹא יֵשׁ סוּמָא שֶׁעוֹשֶׂה כָּל תּוֹעֵבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם! 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם&quot;? מַגִּיד שֶׁהָעֵינַיִם הוֹלְכוֹת אַחַר הַלֵּב. 
{{הע-שמאל|הפסוק מקהלת נראה כמנוגד לפסוק שלנו, שהרי הוא קורא לבחור ללכת בדרכי ליבו. ר' ישמעאל מפרש את הפסוק מקהלת לפי הפסוק שלנו, שדרכי הלב הן הדרכים הישרות.}}
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: &quot;וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ... וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ&quot; ([[קהלת יא ט]]) – בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה. 
אוֹ בְּדֶרֶךְ שֶׁתִּרְצֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם&quot;. 
{{הע-שמאל|עולמם של חכמים אחרי החורבן כלל הרבה מצוות שלא ניתן לקיימן, אבל עצם הזכרון שלהן נחשב כקיומן, וראו גם לעיל &quot;המקיים מצוות ציצית מעלים עליו כאילו קיים כל המצוות כולן&quot;.}}
'''&quot;לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם&quot;''' ([[במדבר טו מ]]), לַעֲשׂוֹת זִכָּרוֹן כְּמַעֲשֶׂה. 
{{הע-שמאל|ההקשר הוא 'ועשיתם את כל מצותי'. מכאן שקיום כל המצוות מקדש את המקיים אותן.}}
'''&quot;וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם&quot;''' – זוֹ קְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת. אַתָּה אוֹמֵר זוֹ קְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת, 
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא קְדֻשַּׁת צִיצִית? אָמַרְתָּ: בַּמֶּה עִנְיָן מְדַבֵּר? בִּקְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת. 
{{הע-שמאל|רבי דורש בניגוד לפשט, שמצוות הציצית לבדה מקדשת את המקיים אותה, אפילו אם לא קיים את כל שאר המצוות. הציצית אינה אמצעי לקיום שאר המצוות אלא היא חשובה כשלעצמה, וראו גם בסיפור שבסוף הפיסקה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא תחילת כ:]] &quot;כשהמקום מחדש מצוה על ישראל, הוא מוסיף להם קדושה.&quot;}}
רַבִּי אוֹמֵר: זוֹ קְדֻשַּׁת צִיצִית. אַתָּה אוֹמֵר זוֹ קְדֻשַּׁת צִיצִית, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא קְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;קְדֹשִׁים תִּהְיוּ&quot; ([[ויקרא יט ב]]) – הֲרֵי קְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת אֲמוּרָה. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם&quot;? זוֹ קְדֻשַּׁת צִיצִית! מַגִּיד שֶׁהַצִּיצִית מוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה לְיִשְׂרָאֵל! 
{{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשות על &quot;תכלת&quot;, שקושרות אותה ליציאת מצרים; כאן מביאים הסברים אחרים לקשר הנ&quot;ל.
אדם עלול לזייף את צבע התכלת, ולהכין ציצית באמצעות צבעים מהצומח, לכן מזכיר הפסוק את מכת בכורות במצרים, שבה מתו לעיתים כמה בנים באותו בית; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יג|מכילתא פסחא יג,]] על פסוק לג. מצוות ציצית, המועדת לזיופים, מושווית לאיסורי עריות שעשו נשות מצרים בסתר. לעניין הסתר והגלוי ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה ד|אבות ד ד.]]}}
'''&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם&quot;''' ([[במדבר טו מא]]), וְכִי מָה עִנְיַן יְצִיאַת מִצְרַיִם לְכָאן? 
אֶלָּא שֶׁלֹּא יֹאמַר: הֲרֵי אֲנִי נוֹתֵן צִבְעוֹנִים וְקָלָא אִילָן, וְהֵם דּוֹמִים לַתְּכֵלֶת, וּמִי מוֹדִיעַ עָלַי בְּגָלוּי? 
&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;, דְּעוּ מֶה עָשִׂיתִי לָהֶם לַמִּצְרִיִּים, שֶׁהָיוּ מַעֲשֵׂיהֶם בַּסֵּתֶר – וּפִרְסַמְתִּים בְּגָלוּי! 
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת, מְמֹעֶטֶת, הָעוֹשֶׂה בַּסֵּתֶר הַמָּקוֹם מְפַרְסְמוֹ בְּגָלוּי – קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹב, מְרֻבָּה! 
{{הע-שמאל|שעבוד ישראל במצרים מוצג כהכנה לשעבודם ע&quot;י הקב&quot;ה! – כך מנומקת קבלת עול מלכות שמים בכלל, וממילא קבלת כל המצוות; אין ייחוד למצוות ציצית דווקא.}}
דָּבָר אַחֵר: לָמָּה מַזְכִּירִים יְצִיאַת מִצְרַיִם עַל כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה? מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? 
לְמֶלֶךְ שֶׁנִּשְׁבָּה בֶּן אוֹהֲבוֹ, וּכְשֶׁפְּדָאוֹ – לֹא פְּדָאוֹ לְשׁוּם בֶּן חוֹרִין, אֶלָּא לְשׁוּם עֶבֶד. 
שֶׁאִם יִגְזֹר וְלֹא יִהְיֶה מְקַבֵּל עָלָיו – יֹאמַר לוֹ: עַבְדִּי אָתָּה! 
כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס לַמְּדִינָה אָמַר לוֹ: נְעֹל לִי סַנְדָּלַי, וּטֹל לְפָנַי כֵּלִים לְהוֹלִיךְ לְבֵית הַמֶּרְחָץ. 
הִתְחִיל הַבֵּן הַהוּא מְנַתֵּק – הוֹצִיא עָלָיו שְׁטָר, וְאָמַר לוֹ: עַבְדִּי אָתָּה! 
כָּךְ כְּשֶׁפָּדָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבוֹ, לֹא פְּדָאָם לְשׁוּם בָּנִים אֶלָּא לְשׁוּם עֲבָדִים. 
כְּשֶׁיִּגְזֹר וְלֹא יִהְיוּ מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם – יֹאמַר לָהֶם: עֲבָדַי אַתֶּם! 
כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ לַמִּדְבָּר – הִתְחִיל לִגְזֹר עֲלֵיהֶם מִקְצָת מִצְווֹת קַלּוֹת וּמִקְצָת מִצְווֹת חֲמוּרוֹת, כְּגוֹן שַׁבָּת וַעֲרָיוֹת, צִיצִית וּתְפִלִּין. 
הִתְחִילוּ יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת מְנַתְּקִים, אָמַר לָהֶם: עֲבָדַי אַתֶּם! עַל מְנָת כֵּן פָּדִיתִי אֶתְכֶם, עַל מְנָת שֶׁאֶהְיֶה גּוֹזֵר וְאַתֶּם מְקַיְּמִים! 
{{הע-שמאל|היעוד של הגאולה והיציאה מהגלות הוא ההצדקה לקיום המצוות בגלות; התקווה לגאולה היא המחייבת את ישראל לנאמנותם לקב&quot;ה. הגאולה עצמה תגיע לאחר חבלי משיח שיכללו דבר חרב ורעב. הדבר והחרב – יד חזקה וזרוע נטויה – מופיעים, מלווים באותן הדרשות, גם בהגדה של פסח על [[דברים כו ח]], וגם שם הם נראים מכוונים כלפי ישראל; וראו [[יחזקאל ו יב]].
לפי הדרשה האסונות מבשרים על הגאולה, והגאולה מחייבת את קיום המצוות בגלות!
וראו גם בהמשך הפיסקה:&quot;אני ה' אלהיכם&quot; &quot;אני ה' אלהיכם&quot; שתי פעמים: &quot;אני ה' אלהיכם&quot; – אני עתיד לשלם שכר, &quot;אני ה' אלהיכם&quot; – עתיד ליפרע.}}
&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot; עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot; {{ב|עוֹד|שוב}}? 
כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: מִפְּנֵי מָה צִוָּנוּ הַמָּקוֹם, לֹא שֶׁנַּעֲשֶׂה וְנִטֹּל שָׂכָר? לֹא עוֹשִׂים וְלֹא נוֹטְלִים שָׂכָר! 
כָּעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִיחֶזְקֵאל, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יָצְאוּ אֵלַי אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָי&quot; ([[יחזקאל כ א]]). 
אָמְרוּ לוֹ: יְחֶזְקֵאל, עֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ, לֹא יָצָא מֵרְשׁוּתוֹ? אָמַר לָהֶם: הֵן! 
אָמְרוּ לוֹ: הוֹאִיל וּמְכָרָנוּ הַמָּקוֹם לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם – יָצָאנוּ מֵרְשׁוּתוֹ! 
אָמַר לָהֶם: הֲרֵי עֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ עַל מְנָת לַחֲזֹר, שֶׁמָּא יָצָא חוּץ לִרְשׁוּתוֹ? 
&quot;וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיֹה לֹא תִהְיֶה, אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים: נִהְיֶה כַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵינוּ וּכְמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, לְשָׁרֵת עֵץ וָאָבֶן. חַי אָנִי נְאֻם ה', אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם&quot; ([[יחזקאל כ לב]]-לג): 
&quot;בְּ'''יָד''' חֲזָקָה&quot; – זֶה הַדֶּבֶר, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה&quot; ([[שמות ט ג]]).
&quot;וּבִזְרוֹעַ '''נְטוּיָה'''&quot; – זוֹ הַחֶרֶב, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלָ‍ִם&quot; ([[דברי הימים א כא טז]]), 
&quot;וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה&quot; – זֶה רָעָב. אַחַר שֶׁאֲנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם שָׁלֹשׁ פֻּרְעָנִיּוֹת הַלָּלוּ זוֹ אַחַר זוֹ, וְאַחַר כָּךְ אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם עַל כָּרְחֲכֶם. 
לְכָךְ נֶאֱמַר עוֹד &quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;. 
{{הע-שמאל|ר' נתן לומד מהסיפור דלקמן, שבו הזהיר במצוות ציצית זכה בעוה&quot;ז באשה יפה – 'ובעולם הבא איני יודע כמה'!
גיבור הסיפור, תלמידו של ר' חייא, זהיר במצוות ציצית, אבל לא במצוות אחרות, והולך לזונה רומאית מפורסמת ויקרה. אבל מצוות הציצית מצילה אותו מהחטא!
וראו לעיל, בדרשה על &quot;וראיתם אותו וזכרתם...&quot; ובדרשה על &quot;והייתם קדושים&quot; – שם דנו בשאלה האם מצוות הציצית חשובה כשלעצמה או שהיא אמצעי לקיום כל שאר המצוות.}}
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵין לְךָ כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁאֵין מַתַּן שְׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ! צֵא וּלְמַד מִמִּצְוַת צִיצִית. 
מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה זָהִיר בְּמִצְוַת צִיצִית. שָׁמַע שֶׁיֵּשׁ זוֹנָה בִּכְרַכֵּי הַיָּם, וְהָיְתָה נוֹטֶלֶת אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים בִּשְׂכָרָהּ. 
שִׁגֵּר לָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים וְקָבְעָה לוֹ זְמַן; כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ בָּא וְיָשַׁב לוֹ עַל פֶּתַח בֵּיתָהּ. 
נִכְנְסָה שִׁפְחָתָהּ וְאָמְרָה לָּהּ: אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁקָּבַעְתָּ לוֹ זְמַן – הֲרֵי הוּא יוֹשֵׁב עַל פֶּתַח הַבַּיִת. 
אָמְרָה לָהּ: יִכָּנֵס! כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס – הִצִּיעָה לוֹ שֶׁבַע מִטּוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְאַחַת שֶׁל זָהָב, וְהִיא הָיְתָה בָּעֶלְיוֹנָה, 
וּבֵין כָּל אַחַת וְאַחַת סַפְסָלִין שֶׁל כֶּסֶף וְעֶלְיוֹן שֶׁל זָהָב. 
כֵּיוָן {{ב|שֶׁהִגִּיעוּ לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה|התפשט כדי לשכב עם הזונה}} בָּאוּ אַרְבַּע צִיצִיּוֹתָיו וְנִדְמוּ לוֹ כְּאַרְבָּעָה עֵדִים וְטָפְחוּ לוֹ עַל פָּנָיו. 
מִיָּד {{ב|נִשְׁמַט וְיָשַׁב לוֹ עַל גַּבֵּי קַרְקַע|הירידה הפיזית מהמיטה השביעית מסמלת את ההימנעות של האדם מהחלומות האומניפוטנטיים שלו}}. אַף הִיא נִשְׁמְטָה וְיָשְׁבָה עַל גַּבֵּי קַרְקַע. {{הע-שמאל|הזונה נשבעת בגפה של רומי – בכוחה של רומא, ששלטה בעולם כולו – שבועה אופיינית לגויים; ואילו היהודי נשבע בעבודת המקדש. הזונה מתפעלת מכוחה של הציצית ומעמידת היהודי בנסיון ונשבעת גם היא בעבודה; בהמשך היא מתגיירת ונשאת ליהודי בהיתר, ובכך מגשימה את חלומותיהם של החכמים על הישגים מיניים, ומגלמת את שכרו של מקיים המצווה בעולם הזה.}}
אָמְרָה לוֹ: גַּפָּהּ שֶׁל רוֹמִי! אֵינִי מַנִּיחַתְךָ עַד שֶׁתֹּאמַר מַה מּוּם רָאִיתָ בִּי! 
אָמַר לָהּ: הָעֲבוֹדָה! לֹא רָאִיתִי בָּךְ מוּם! שֶׁאֵין כְּיָפְיֵךְ בְּכָל הָעוֹלָם! 
אֶלָּא מִצְוָה קַלָּה צִוָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ, וְכָתַב בָּהּ &quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;, &quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot; שְׁתֵּי פְּעָמִים. 
&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot; – אֲנִי עָתִיד לְשַׁלֵּם שָׂכָר, &quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot; – עָתִיד לִפָּרַע. 
אָמְרָה לוֹ: הָעֲבוֹדָה! אֵינִי מַנִּיחַתְךָ עַד שֶׁתִּכְתֹּב לִי שִׁמְךָ וְשֵׁם עִירְךָ וְשֵׁם מִדְרָשְׁךָ שֶׁאַתָּה לָמֵד בּוֹ תּוֹרָה. 
וְכָתַב לָהּ שְׁמוֹ וְשֵׁם עִירוֹ וְשֵׁם רַבּוֹ וְשֵׁם מִדְרָשׁוֹ שֶׁלָּמַד בּוֹ תּוֹרָה. עָמְדָה וּבִזְבְּזָה אֶת כָּל מָמוֹנָהּ: שְׁלִישׁ לַמַּלְכוּת, שְׁלִישׁ לָעֲנִיִּים, וּשְׁלִישׁ נָטְלָה עִמָּהּ. 
וּבָאתָה וְעָמְדָה בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי חִיָּא. 
אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, גַּיְּרֵנִי! אָמַר לָהּ: שֶׁמָּא עֵינַיִךְ נָתַתְּ בְּאֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים? הוֹצִיאָה לוֹ כְּתָב שֶׁבְּיָדָהּ. 
אָמַר לוֹ: עֲמֹד, זְכֵה בְּמִקָּחֲךָ! 
אוֹתָן הַמַּצָּעוֹת שֶׁהִצִּיעָה לְךָ בְּאִסּוּר – תַּצִּיעַ לְךָ בְּהֶתֵּר! זֶה מַתַּן שְׂכָרָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבָעוֹלָם הַבָּא – אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה! 
}}</text>
      <sha1>cjsgl9b1rybtananc0778qnzribqow5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (בקשה לרישיון)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>458906</id>
    <revision>
      <id>3011533</id>
      <parentid>3011262</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T08:24:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3011533</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24658" sha1="f7bzinuje4oncth045m4bj00jl9yqgp" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (בקשה לרישיון), התשפ&quot;ב-2021

&lt;מאגר תקן 1004301 קוד a163Y00000ELDaNQAX&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 1230|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (בקשה לרישיון)|9826)); ((תשפ&quot;ו, 1966|תיקון|12365)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 5(ד)]] [[+|ו-64(1)]] [[=החוק|לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע&quot;ט-2018]], בהתייעצות עם שר האוצר, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;בקשה&quot; - בקשה לקבלת רישיון להפעלת מעון יום לפעוטות או לחידוש רישיון הפעלה;
:- &quot;מעורב בהפעלת מעון יום לפעוטות&quot; - מבקש רישיון הפעלה, בעלים או מנהל של מעון יום לפעוטות, מחנך–מטפל במעון וכל שאר העובדים במעון, נותן שירותים במעון הבא במגע ישיר ומתמשך עם הפעוטות במעון; לעניין מבקש רישיון שהוא תאגיד - בעל השליטה או מנהל בתאגיד כאמור.

@ 2. הגשת בקשה
: (א) מפעיל של מעון יום לפעוטות המבקש לקבל רישיון הפעלה או לחדשו (להלן - המבקש), ימלא בקשה, הכוללת את פרטי המידע המפורטים [[בתוספת הראשונה]], ויצרף לה את המסמכים המפורטים [[בתוספת האמורה]]; המבקש יגיש את הבקשה ואת המסמכים האמורים לממונה באופן דיגיטלי; הממונה יפרסם באתר האינטרט של המשרד הודעה על האופן הדיגיטלי שבו ניתן להגיש את הבקשה ואת המסמכים כאמור.
: (ב) נוסף על המסמכים האמורים בתקנת משנה (א), יצרף המבקש באופן דיגיטלי כאמור בתקנת המשנה האמורה, עותק של הסכמה חתומה בחתימת ידו של כל אחד מהמעורבים בהפעלת המעון, ושל המתגורר במעון, במעון המשמש או הנועד לשמש בית מגורים, ובלבד שמלאו לו 12 שנים, לכך שמשטרת ישראל תמסור לממונה מידע לגביו מן המרשם הפלילי כמשמעותו [[בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ&quot;א-1981]]; הסכמה כאמור תהיה בנוסח שלפי [[התוספת השנייה]].
: (ג) במקרים שבהם המבקש מתקשה להגיש באמצעים דיגיטליים את הבקשה או לצרף לה את המסמכים הנדרשים לפי תקנה זו, יסייע לו הממונה לבצע את ההגשה הדיגיטלית, ולצורך כך יפרסם הממונה הודעה על אופן הסיוע כאמור באתר האינטרנט של המשרד; במקרים חריגים שבהם המבקש מתקשה להגיש באמצעים דיגיטליים את הבקשה או לצרף לה את המסמכים הנדרשים לפי תקנה זו, הממונה יאפשר למבקש להגיש את הבקשה או את המסמכים באופן שאינו דיגיטלי.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנה 2(א)]]))) ====
=== בקשה לקבלת רישיון הפעלת מעון יום לפעוטות או לחידושו ===
: שים לב: שדות המסומנים בכוכבית &quot;*&quot; הם שדות חובה.

=== *פרק א': סוג הבקשה ===
: □ בקשה ראשונה לרישיון.
: □ חידוש רישיון.

=== *פרק ב': פרטי המבקש (מפעיל המעון) ===
: *מספר זהות {{מוקטן|(כולל ספרת ביקורת)}}/דרכון זר __________
: *שם משפחה __________
: *שם פרטי __________
: *תפקיד __________
: טלפון קווי __________
: *טלפון נייד __________
: *דואר אלקטרוני __________

=== פרק ג': פרטי המעון ===

@ 1. &lt;עוגן פרק ג פרט 1&gt; : פרטים כלליים של המעון:
: *שם המעון __________
: *יישוב __________
: *רחוב __________
: *מספר בית __________
: *מספר דירה __________
: *מספר טלפון במעון __________
: *דואר אלקטרוני במעון __________

@ 2. &lt;עוגן פרק ג פרט 2&gt; : *מפעיל המעון:
: {{טורים שווים | : □ חברה | : □ עמותה | : □ חברה לתועלת הציבור (חל&quot;צ) }}
: {{טורים שווים | : □ עוסק מורשה | : □ אגודה שיתופית | : □ עוסק פטור }}
: (()) * יש לצרף תעודת רישום מטעם הגורם הממשלתי המתאים.
: *האם התאגיד מוכר באגף למעונות יום:
: {{טורים שווים | : □ תאגיד מוכר באגף למעונות יום | : □ תאגיד שאינו מוכר באגף למעונות יום }}

@ 3. &lt;עוגן פרק ג פרט 3&gt; : פרטי בעלי השליטה או המנהל בתאגיד
: *תפקיד (בעל השליטה או המנהל בתאגיד) __________
: *מספר זהות/דרכון זר __________
: *שם משפחה __________
: *שם פרטי __________
: *שם אב __________
: *טלפון קווי או נייד __________
: *דואר אלקטרוני __________
: *תאריך לידה __________
: *ארץ לידה __________
: *יישוב __________
: *רחוב __________
: *מספר בית __________
: מספר דירה __________

@ 4. &lt;עוגן פרק ג פרט 4&gt; : *הצהרה
: אני, מפעיל המעון, מצהיר כי -
: □ לא הוכרזתי פסול דין, לא מונה לי אפוטרופוס לפי [[סעיף 33(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ&quot;ב-1962]];
: □ לא הוכרזתי פושט רגל ולא ניתן בענייני צו לפתיחת הליכים, לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע&quot;ח-2018]], ואם הוכרזתי פושט רגל או ניתן בענייני צו הליכים כאמור - ניתן בענייני הפטר שלפי תנאיו אני רשאי להיות בעל רישיון;
: □ אני מפעיל מעון שהוא תאגיד - לא החלטתי על פירוק התאגיד מרצון ובית משפט לא נתן צו לפירוקו, צו כינוס נכסים או צו פירוק זמני בעניינו.

=== פרק ד': צוות המעון ===

@ 1. &lt;עוגן פרק ד פרט 1&gt; : מנהל המעון
: *האם המנהל, נוסף על תפקידו כמנהל, מועסק גם כמחנך–מטפל?
: □ כן:
:: □ המנהל שהוא מחנך–מטפל התחיל הכשרה פדגוגית כפי שהורה לו הממונה בהתאם [[לתקנה 6(ה) לתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ&quot;א-2021]].
:: □ המנהל שהוא מחנך–מטפל יתחיל הכשרה פדגוגית כפי שהורה לו הממונה בהתאם [[לתקנה 6(ה) לתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ&quot;א-2021]].
: □ לא.

@ 2. &lt;עוגן פרק ד פרט 2&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו) : מחנך–מטפל
: א. פרטים אישיים:
:: *מספר זהות/דרכון זר __________
:: *שם משפחה __________
:: *שם פרטי __________
:: *שם אב __________
:: *טלפון קווי/נייד __________
:: *דואר אלקטרוני __________
:: *תאריך לידה __________
:: *ארץ לידה __________
:: *יישוב __________
:: *רחוב __________
:: *מספר בית __________
:: מספר דירה __________
: ב. הכשרה פדגוגית או השכלה:
:: *האם למחנך–מטפל קיימת הכשרה פדגוגית לפי [[=התקנות העיקריות|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ&quot;א-2021]] (להלן - התקנות העיקריות):
:: □ כן:
::: אנא סמן את סוג התעודה שברשותך; יש לצרף העתק של התעודה:
::: □ בעל תעודת מקצוע סוג 1, של מחנך–מטפל מאגף להכשרה מקצועית במשרד הכלכלה והתעשייה.
::: □ בעל תעודת מקצוע סוג 2, של מחנך–מטפל מאגף להכשרה מקצועית במשרד הכלכלה והתעשייה.
::: □ בעל תעודה המעידה על השכלה אקדמית בתחום החינוך לגיל הרך.
::: □ בעל תעודת הוראה למורים וגננות לגיל הרך.
::: □ בעל תעודה המעידה על השכלה מתאימה אחרת שמכיר בה משרד החינוך.
:: □ לא: {{מוקטן|(יש לקרוא בעיון את החלופות שלהלן ולבחור בחלופה היחידה המתאימה)}}
::: □ מילא תפקיד של מחנך–מטפל לפני יום כ&quot;ד באלול התשפ&quot;א (1 בספטמבר 2021) - ישלים הכשרה פדגוגית עד ליום כ' בתשרי התשפ&quot;ז (1 בספטמבר 2027).
:::: {{מוקטן|[בהתאם לקבוע [[בתקנה 26(ג1) לתקנות העיקריות]]{{ריק}}]}}
::: □ החל למלא תפקיד של מחנך–מטפל במעונות היום לפעוטות לראשונה לאחר יום כ&quot;ד באלול התשפ&quot;א (1 בספטמבר 2021), וביום ו' בתשרי התשפ&quot;ו (28 בספטמבר 2025) היה מועסק כמחנך–מטפל במעונות היום לפעוטות - ישלים הכשרה פדגוגית עד ליום כ&quot;ו בתשרי התשפ&quot;ז (28 בספטמבר 2027).
:::: {{מוקטן|[בהתאם לקבוע [[+|בתקנות 5(3)]] [[ו-26(ג2) לתקנות העיקריות]]{{ריק}}]}}
::: □ החל למלא תפקיד של מחנך–מטפל במעונות היום לפעוטות לראשונה לאחר יום כ&quot;ד באלול התשפ&quot;א (1 בספטמבר 2021), וביום ו' בתשרי התשפ&quot;ו (28 בספטמבר 2025) לא היה מועסק כמחנך–מטפל במעונות היום לפעוטות - ישלים הכשרה פדגוגית בתוך שנתיים מהיום שבו שב לעבוד כמחנך–מטפל במעונות היום לפעוטות.
:::: {{מוקטן|[בהתאם לקבוע [[+|בתקנות 5(3)]] [[ו-26(ג3) לתקנות העיקריות]]{{ריק}}]}}
::: □ החל למלא תפקיד של מחנך–מטפל במעונות היום לפעוטות לראשונה מיום ו' בתשרי התשפ&quot;ו (28 בספטמבר 2025) - יתחיל/ימשיך {{מוקטן|[יש למחוק את המיותר]}} הכשרה פדגוגית בתוך שנה מהיום שבו התחיל לעבוד במעונות היום לראשונה, וישלימה בתקופה שלא תעלה על שנתיים מיום שהתחיל את ההכשרה או המשיך אותה.
:::: {{מוקטן|[בהתאם לקבוע [[+|בתקנות 5(3)]] [[ו-26(ו) לתקנות העיקריות]]{{ריק}}]}}
::: □ החל למלא תפקיד של מחנך–מטפל במעון יום לפעוטות לראשונה מיום כ&quot;ט באב התשפ&quot;ז (1 בספטמבר 2027) - יתחיל/ימשיך {{מוקטן|[יש למחוק את המיותר]}} הכשרה פדגוגית בתוך שנה מהיום שבו התחיל לעבוד באותו מעון יום לפעוטות לראשונה, וישלימה בתקופה שלא תעלה על שנה מיום שהתחיל את ההכשרה או המשיך אותה.
:::: {{מוקטן|[בהתאם לקבוע [[+|בתקנות 5(3)]] [[((ו))-6(ב) לתקנות העיקריות]]{{ריק}}]}}
: ג. *הכשרה בדבר עזרה ראשונה והתנהלות בטוחה:
:: □ המחנך–מטפל עבר בהצלחה קורס בנושא עזרה ראשונה בהתאם [[לתקנה 5(1) לתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ&quot;א-2021]].
:: □ המחנך–מטפל עבר בהצלחה קורס בנושא התנהלות בטוחה בהתאם [[לתקנה 5(2) לתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ&quot;א-2021]].

@ 3. &lt;עוגן פרק ד פרט 3&gt; : מדריך חינוכי
: □ במעון מועסק מדריך חינוכי בהיקף של _______________ שעות חודשיות.
: □ במעון לא מועסק מדריך חינוכי.
: (()) • יש למלא החל מיום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022), את ההתחייבות ואת הפרטים האישיים של המדריך החינוכי:
: □ אני מתחייב כי במהלך כל שנת הלימודים יכלול צוות המעון, מדריך חינוכי כמשמעותו [[בתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ&quot;א-2021]], שיעביר הדרכה חינוכית בהיקף של 4 שעות לחודש.
: פרטים אישיים:
: *מספר זהות/דרכון זר __________
: *שם משפחה __________
: *שם פרטי __________
: *שם אב __________
: *טלפון קווי/נייד __________
: *דואר אלקטרוני __________
: *תאריך לידה __________
: *ארץ לידה __________
: *יישוב __________
: *רחוב __________
: *מספר בית __________
: מספר דירה __________

=== פרק ה': פירוט הכיתות והקבוצות במעון ===

@ 1. &lt;עוגן פרק ה פרט 1&gt; : כיתות מעון:
: א. *סוג כיתה:
:: □ לידה עד גיל 15 חודשים; שמות מחנכים–מטפלים: ______________
:: □ מעל 15 חודשים עד 24 חודשים; שמות מחנכים–מטפלים: _________
:: □ מעל 24 חודשים; שמות מחנכים–מטפלים: _______________
:: □ רב-גילית (יש לפרט מספר ילדים לכל שכבת גיל); שמות מחנכים–מטפלים: ______________
: ב. שטח פעילות __________________
:: (()) • בשלב זה מעונות שאינם בהסכם הפעלה עם המשרד (מעונות ללא סמל) אינם כפופים לחובות לגבי שטח הפעילות כמפורט [[בתקנה 4(ב) לתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ&quot;א-2021]], והמידע נאסף לצורך בחינת שיפור השטח המזערי לפעוט במעונות יום לפעוטות ודיווח לוועדת הכנסת בהתאם [[+|לתקנות 23]] [[ו-24 לתקנות האמורות]], לפי העניין.
:: לידיעה, החל מיום ט&quot;ו באלול התשפ&quot;ג (1 בספטמבר 2023) תחול חובה על מעונות שלא קיבלו אישור ראשוני או רישיון הפעלה עד יום כ&quot;ד באלול התשפ&quot;א (1 בספטמבר 2021) - לעמוד בדרישות [[התקנות האמורות]] לגבי שטח הפעילות, המפורטות [[בתקנה 4(ב) לתקנות האמורות]].
:: על אף האמור, תחולת החובה כאמור על מעונות שקיבלו אישור ראשוני או רישיון הפעלה עד יום כ&quot;ד באלול התשפ&quot;א (1 בספטמבר 2021) (מעונות קיימים), תתחיל ביום 1 בספטמבר לאחר שהשר הודיע בהודעה ברשומות כי לפי מחקר שערך המשרד, 80% ממעונות היום הקיימים שאינם בהסכם הפעלה עם המשרד, לפחות, עומדים בשטח מזערי לפעוט כאמור [[#תוספת ראשונה|בטור ד' לטבלה שבתוספת הראשונה לתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ&quot;א-2021]]; אם השר הודיע כאמור לאחר יום 1 במרס של שנה מסוימת, תחולת החובה כאמור על מעונות קיימים תתחיל ביום 1 בספטמבר של השנה שלאחריה, בהתאם [[לתקנה 25(ה) לתקנות האמורות]].
:: (1) מדידת שטח הפעילות היא על סמך -
::: □ מדידה אישית.
::: □ אישור ארנונה.
::: □ תשריט בית משותף.
::: □ היתר בנייה.
::: □ פרוגרמה.
::: □ מודד מוסמך.
:: (2) תאריך מדידת שטח הפעילות/אישור ________________
: ג. תפוסה (מספר הילדים המרבי בכיתה) ______
:: (()) * בשלב זה על מעונות שאינם תחת הסכם הפעלה עם המשרד (מעונות ללא סמל) לא חלה חובה לעניין התפוסה כאמור [[+|בתקנה 2]] [[#תוספת ראשונה|וטור ב' לטבלה שבתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ&quot;א-2021]]; החל מיום ה' באלול התשפ&quot;ב (1 בספטמבר 2022), תחול עליהם החובה כאמור ובהתאם לכך מהיום האמור גם עליהם למלא סעיף זה.
: ד. *תקינה (יחס פעוטות למחנך–מטפל) בכל כיתה:
:: *סוג הכיתה:
:: □ לידה עד גיל 15 חודשים; תקינה ____________________
:: □ מעל 15 חודשים עד 24 חודשים; תקינה ________________
:: □ מעל 24 חודשים; תקינה ______________
:: □ רב-גילית (יש לפרט מספר ילדים לכל שכבת גיל); תקינה _________

=== פרק ו': מעורבים בהפעלת מעון יום לפעוטות והמתגורר במעון יום לפעוטות ===

: בהתאם [[+|לסעיפים 6(א)(1)]], [[+|8(1)]] [[ו-15 לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע&quot;ט-2018]], נדרשת בדיקת רישום פלילי בעבור כל המעורבים בהפעלת מעון יום לפעוטות שהם: מבקש רישיון ההפעלה, הבעלים של מעון יום לפעוטות, מנהל המעון, מחנך–מטפל במעון וכל שאר העובדים במעון, נותן שירותים במעון הבא במגע ישיר ומתמשך עם הפעוטות במעון; ולעניין מבקש רישיון שהוא תאגיד - בעל השליטה או מנהל בתאגיד.
: כמו כן בהתאם [[+|לסעיפים 6(א)(2)]] [[ו-8(2) לחוק האמור]], במעון המשמש או הנועד לשמש גם בית מגורים, נדרשת בדיקת רישום פלילי כאמור בעבור כל מי שמתגורר בו, ובלבד שמלאו לו 12 שנים.
: 1. *האם יש במעון מי שהוא מעורב בהפעלת מעון יום לפעוטות נוסף על מי שהוא מעורב כאמור ופורט לגביו [[$ תוספת|בפרקים ב' עד ד']]:
:: □ לא
:: □ כן
: 2. פרטים אישיים של מעורבים נוספים:
:: *מספר זהות/דרכון זר __________
:: *שם משפחה __________
:: *שם פרטי __________
:: *שם אב __________
:: *טלפון קווי/נייד __________
:: *דואר אלקטרוני __________
:: *תאריך לידה __________
:: *ארץ לידה __________
:: *יישוב __________
:: *רחוב __________
:: *מספר בית __________
:: מספר דירה __________

=== פרק ז': מצלמות ===

@ 1. &lt;עוגן פרק ז פרט 1&gt; : *התקנת מצלמות במעון:
: □ במעון שלגביו מוגשת בקשה זו, הותקנו מצלמות, בהתאם [[לחוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, התשע&quot;ט-2018]].
: □ ידוע לי שעליי למלא את הוראות [[חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, התשע&quot;ט-2018]]; שים לב, האמור הוא תנאי למתן הרישיון לפי [[סעיף 6(א)(9) לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע&quot;ט-2018]].

@ 2. &lt;עוגן פרק ז פרט 2&gt; : *פטור מהתקנת מצלמות בהתאם [[לסעיף 11 לחוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, התשע&quot;ט-2018]]:
: □ המעון שלגביו מוגשת בקשה זו פועל במקום המשמש גם למגורים.
: □ 70% מהורי הפעוטות השוהים במעון שלגביו מוגשת בקשה זו התנגדו בכתב להפעלת מצלמות במעון.
:: (()) * יש לצרף את כתב ההתנגדות של ההורים.

=== פרק ח': בטיחות ===

: (()) * יש לצרף הצהרה והתחייבות בדבר עמידה בתנאי בטיחות לפי הנוסח [[בתוספת השלישית לתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ&quot;א-2021]].

=== פרק ט': ביטוחים ===

: □ *יש ברשותו של מעון יום לפעוטות שאני מפעיל ביטוח צד שלישי כנגד פגיעות העלולות להיגרם במהלך שהיית הפעוטות במעון, ביטוח תאונות אישיות וחבות מעסיק בתוקף לשנת הלימודים ___________ כאמור [[בתקנה 17 לתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ&quot;א-2021]].
: (()) * המלצות המשרד בנוגע לגבולות אחריות הביטוחים יפורסמו באתר המשרד.

=== פרק י': הצהרת מבקש רישיון ===

: □ *אני, מפעיל המעון, מצהיר כי ידוע לי שעליי לעמוד בתנאים למתן רישיון הפעלה למעון יום לפעוטות או חידושו האמורים [[בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע&quot;ט-2018]], או בתקנות לפיו ובכל התנאים שעליהם הורה או יורה לי הממונה לפי [[החוק האמור]], וכי אי-עמידה באחד התנאים כאמור או הפרתם עלולה להוות עילה לאי-מתן רישיון או לחידושו, לביטולו או להתלייתו.
:: *אני, מפעיל המעון, מצהיר כי ידוע לי שעליי לדווח על כל שינוי בפרטים, בתוך 30 ימים מיום השינוי, בהתאם [[לסעיף 12 לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע&quot;ט-2018]].

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנה 2(ב)]]))) ====
=== טופס הסכמה למסירת מידע מהמרשם הפלילי ומידע על תיקים תלויים ועומדים לפי [[חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ&quot;א-1981]] ===
: אני, החתום מטה, _____________ מספר זהות ______________ נותן/ת בזה את הסכמתי לכך שמשטרת ישראל תמסור מידע עליי מהמרשם הפלילי, וכן מידע על תיקים תלויים ועומדים, בהתאם להוראות [[=החוק|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ&quot;א-1981]] (להלן - החוק), לממונה לפי [[חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע&quot;ט-2018]].
: יובהר כי הסכמתי זו חלה גם על מסירת מידע פלילי לגורם הנ&quot;ל מזמן לזמן לשם מעקב תקופתי אחר שינויים שחלו במידע הפלילי עליי.
: הובא לידיעתי כי אני זכאי לפי [[החוק]] לעיין בתחנת משטרה ברישומים המנוהלים על שמי במרשם הפלילי ובמרשם המשטרתי.
: הובהר לי בזה כי אם יש לחובתי רישום כאמור, אין בכך בהכרח כדי לשלול את קבלת הזכות לרישיון הפעלה ואני רשאי/ת לצרף מידע על שיקומי או נסיבותיי האישיות כדי שיילקח בחשבון בעת בחינת בקשתי, בהתאם לאמות המידה שנקבעו [[בחוק]].
: ידוע לי כי בהסכמתי זו אני מוותר/ת על קבלת הודעה על מסירת המידע, וכל זאת בכפוף להוראות [[החוק]].
: {{טורים שווים| חתימה: ________________ | תאריך: ________________ }}

&lt;פרסום&gt; י&quot;א בטבת התשפ&quot;ב (15 בדצמבר 2021)
&lt;חתימה&gt; אורנה ברביבאי שרת הכלכלה והתעשייה</text>
      <sha1>f7bzinuje4oncth045m4bj00jl9yqgp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (בקשה לרישיון)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>458910</id>
    <revision>
      <id>3011536</id>
      <parentid>3011265</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T09:05:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3011533]</comment>
      <origin>3011536</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="38244" sha1="5xh3fj7hz2z4tockm9mj18wnd9kzljo" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (בקשה לרישיון), התשפ״ב–2021}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 1230|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (בקשה לרישיון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9826.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1966|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12365.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות#סעיף 5|סעיפים 5(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות#סעיף 64|ו־64(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}}, בהתייעצות עם שר האוצר, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה“ – בקשה לקבלת רישיון להפעלת מעון יום לפעוטות או לחידוש רישיון הפעלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעורב בהפעלת מעון יום לפעוטות“ – מבקש רישיון הפעלה, בעלים או מנהל של מעון יום לפעוטות, מחנך–מטפל במעון וכל שאר העובדים במעון, נותן שירותים במעון הבא במגע ישיר ומתמשך עם הפעוטות במעון; לעניין מבקש רישיון שהוא תאגיד – בעל השליטה או מנהל בתאגיד כאמור.

{{ח:סעיף|2|הגשת בקשה}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל של מעון יום לפעוטות המבקש לקבל רישיון הפעלה או לחדשו (להלן – המבקש), ימלא בקשה, הכוללת את פרטי המידע המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, ויצרף לה את המסמכים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת האמורה}}; המבקש יגיש את הבקשה ואת המסמכים האמורים לממונה באופן דיגיטלי; הממונה יפרסם באתר האינטרט של המשרד הודעה על האופן הדיגיטלי שבו ניתן להגיש את הבקשה ואת המסמכים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על המסמכים האמורים בתקנת משנה (א), יצרף המבקש באופן דיגיטלי כאמור בתקנת המשנה האמורה, עותק של הסכמה חתומה בחתימת ידו של כל אחד מהמעורבים בהפעלת המעון, ושל המתגורר במעון, במעון המשמש או הנועד לשמש בית מגורים, ובלבד שמלאו לו 12 שנים, לכך שמשטרת ישראל תמסור לממונה מידע לגביו מן המרשם הפלילי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981}}; הסכמה כאמור תהיה בנוסח שלפי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ג)}} במקרים שבהם המבקש מתקשה להגיש באמצעים דיגיטליים את הבקשה או לצרף לה את המסמכים הנדרשים לפי תקנה זו, יסייע לו הממונה לבצע את ההגשה הדיגיטלית, ולצורך כך יפרסם הממונה הודעה על אופן הסיוע כאמור באתר האינטרנט של המשרד; במקרים חריגים שבהם המבקש מתקשה להגיש באמצעים דיגיטליים את הבקשה או לצרף לה את המסמכים הנדרשים לפי תקנה זו, הממונה יאפשר למבקש להגיש את הבקשה או את המסמכים באופן שאינו דיגיטלי.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(א)}})}}}}
{{ח:קטע3||בקשה לקבלת רישיון הפעלת מעון יום לפעוטות או לחידושו}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} שים לב: שדות המסומנים בכוכבית ”*“ הם שדות חובה.

{{ח:קטע3|תוספת 1 פרק א|*פרק א׳: סוג הבקשה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|□}} בקשה ראשונה לרישיון.
{{ח:תת|□}} חידוש רישיון.

{{ח:קטע3|תוספת 1 פרק ב|*פרק ב׳: פרטי המבקש (מפעיל המעון)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} *מספר זהות {{מוקטן|(כולל ספרת ביקורת)}}/דרכון זר &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} *שם משפחה &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} *שם פרטי &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} *תפקיד &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} טלפון קווי &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} *טלפון נייד &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} *דואר אלקטרוני &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 1 פרק ג|פרק ג׳: פרטי המעון}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} פרטים כלליים של המעון:
{{ח:ת}} *שם המעון &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} *יישוב &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} *רחוב &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} *מספר בית &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} *מספר דירה &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} *מספר טלפון במעון &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} *דואר אלקטרוני במעון &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} *מפעיל המעון:
{{ח:ת}} {{טורים שווים |
{{ח:תת|□}} חברה |
{{ח:תת|□}} עמותה |
{{ח:תת|□}} חברה לתועלת הציבור (חל״צ) }}
{{ח:ת}} {{טורים שווים |
{{ח:תת|□}} עוסק מורשה |
{{ח:תת|□}} אגודה שיתופית |
{{ח:תת|□}} עוסק פטור }}
{{ח:ת}} * יש לצרף תעודת רישום מטעם הגורם הממשלתי המתאים.
{{ח:ת}} *האם התאגיד מוכר באגף למעונות יום:
{{ח:ת}} {{טורים שווים |
{{ח:תת|□}} תאגיד מוכר באגף למעונות יום |
{{ח:תת|□}} תאגיד שאינו מוכר באגף למעונות יום }}

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרק ג פרט 3}}
{{ח:ת}} פרטי בעלי השליטה או המנהל בתאגיד
{{ח:ת}} *תפקיד (בעל השליטה או המנהל בתאגיד) &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} *מספר זהות/דרכון זר &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} *שם משפחה &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} *שם פרטי &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} *שם אב &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} *טלפון קווי או נייד &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} *דואר אלקטרוני &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} *תאריך לידה &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} *ארץ לידה &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} *יישוב &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} *רחוב &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} *מספר בית &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} מספר דירה &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרק ג פרט 4}}
{{ח:ת}} *הצהרה
{{ח:ת}} אני, מפעיל המעון, מצהיר כי –
{{ח:תת|□}} לא הוכרזתי פסול דין, לא מונה לי אפוטרופוס לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 33|סעיף 33(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}};
{{ח:תת|□}} לא הוכרזתי פושט רגל ולא ניתן בענייני צו לפתיחת הליכים, לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}}, ואם הוכרזתי פושט רגל או ניתן בענייני צו הליכים כאמור – ניתן בענייני הפטר שלפי תנאיו אני רשאי להיות בעל רישיון;
{{ח:תת|□}} אני מפעיל מעון שהוא תאגיד – לא החלטתי על פירוק התאגיד מרצון ובית משפט לא נתן צו לפירוקו, צו כינוס נכסים או צו פירוק זמני בעניינו.

{{ח:קטע3|תוספת 1 פרק ד|פרק ד׳: צוות המעון}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרק ד פרט 1}}
{{ח:ת}} מנהל המעון
{{ח:ת}} *האם המנהל, נוסף על תפקידו כמנהל, מועסק גם כמחנך–מטפל?
{{ח:תת|□}} כן:
{{ח:תתת|□}} המנהל שהוא מחנך–מטפל התחיל הכשרה פדגוגית כפי שהורה לו הממונה בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 6|לתקנה 6(ה) לתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ״א–2021}}.
{{ח:תתת|□}} המנהל שהוא מחנך–מטפל יתחיל הכשרה פדגוגית כפי שהורה לו הממונה בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 6|לתקנה 6(ה) לתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ״א–2021}}.
{{ח:תת|□}} לא.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשפ״ו|עוגן=תוספת 1 פרק ד פרט 2}}
{{ח:ת}} מחנך–מטפל
{{ח:תת|א.}} פרטים אישיים:
{{ח:תת}} *מספר זהות/דרכון זר &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:תת}} *שם משפחה &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:תת}} *שם פרטי &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:תת}} *שם אב &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:תת}} *טלפון קווי/נייד &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:תת}} *דואר אלקטרוני &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:תת}} *תאריך לידה &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:תת}} *ארץ לידה &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:תת}} *יישוב &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:תת}} *רחוב &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:תת}} *מספר בית &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:תת}} מספר דירה &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:תת|ב.}} הכשרה פדגוגית או השכלה:
{{ח:תת}} *האם למחנך–מטפל קיימת הכשרה פדגוגית לפי {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ״א–2021}} (להלן – התקנות העיקריות):
{{ח:תתת|□}} כן:
{{ח:תתת}} אנא סמן את סוג התעודה שברשותך; יש לצרף העתק של התעודה:
{{ח:תתתת|□}} בעל תעודת מקצוע סוג 1, של מחנך–מטפל מאגף להכשרה מקצועית במשרד הכלכלה והתעשייה.
{{ח:תתתת|□}} בעל תעודת מקצוע סוג 2, של מחנך–מטפל מאגף להכשרה מקצועית במשרד הכלכלה והתעשייה.
{{ח:תתתת|□}} בעל תעודה המעידה על השכלה אקדמית בתחום החינוך לגיל הרך.
{{ח:תתתת|□}} בעל תעודת הוראה למורים וגננות לגיל הרך.
{{ח:תתתת|□}} בעל תעודה המעידה על השכלה מתאימה אחרת שמכיר בה משרד החינוך.
{{ח:תתת|□}} לא: {{מוקטן|(יש לקרוא בעיון את החלופות שלהלן ולבחור בחלופה היחידה המתאימה)}}
{{ח:תתתת|□}} מילא תפקיד של מחנך–מטפל לפני יום כ״ד באלול התשפ״א (1 בספטמבר 2021) – ישלים הכשרה פדגוגית עד ליום כ׳ בתשרי התשפ״ז (1 בספטמבר 2027).
{{ח:תתתת}} {{מוקטן|[בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 26|בתקנה 26(ג1) לתקנות העיקריות}}{{ריק}}]}}
{{ח:תתתת|□}} החל למלא תפקיד של מחנך–מטפל במעונות היום לפעוטות לראשונה לאחר יום כ״ד באלול התשפ״א (1 בספטמבר 2021), וביום ו׳ בתשרי התשפ״ו (28 בספטמבר 2025) היה מועסק כמחנך–מטפל במעונות היום לפעוטות – ישלים הכשרה פדגוגית עד ליום כ״ו בתשרי התשפ״ז (28 בספטמבר 2027).
{{ח:תתתת}} {{מוקטן|[בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 5|בתקנות 5(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 26|ו־26(ג2) לתקנות העיקריות}}{{ריק}}]}}
{{ח:תתתת|□}} החל למלא תפקיד של מחנך–מטפל במעונות היום לפעוטות לראשונה לאחר יום כ״ד באלול התשפ״א (1 בספטמבר 2021), וביום ו׳ בתשרי התשפ״ו (28 בספטמבר 2025) לא היה מועסק כמחנך–מטפל במעונות היום לפעוטות – ישלים הכשרה פדגוגית בתוך שנתיים מהיום שבו שב לעבוד כמחנך–מטפל במעונות היום לפעוטות.
{{ח:תתתת}} {{מוקטן|[בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 5|בתקנות 5(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 26|ו־26(ג3) לתקנות העיקריות}}{{ריק}}]}}
{{ח:תתתת|□}} החל למלא תפקיד של מחנך–מטפל במעונות היום לפעוטות לראשונה מיום ו׳ בתשרי התשפ״ו (28 בספטמבר 2025) – יתחיל/ימשיך {{מוקטן|[יש למחוק את המיותר]}} הכשרה פדגוגית בתוך שנה מהיום שבו התחיל לעבוד במעונות היום לראשונה, וישלימה בתקופה שלא תעלה על שנתיים מיום שהתחיל את ההכשרה או המשיך אותה.
{{ח:תתתת}} {{מוקטן|[בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 5|בתקנות 5(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 26|ו־26(ו) לתקנות העיקריות}}{{ריק}}]}}
{{ח:תתתת|□}} החל למלא תפקיד של מחנך–מטפל במעון יום לפעוטות לראשונה מיום כ״ט באב התשפ״ז (1 בספטמבר 2027) – יתחיל/ימשיך {{מוקטן|[יש למחוק את המיותר]}} הכשרה פדגוגית בתוך שנה מהיום שבו התחיל לעבוד באותו מעון יום לפעוטות לראשונה, וישלימה בתקופה שלא תעלה על שנה מיום שהתחיל את ההכשרה או המשיך אותה.
{{ח:תתתת}} {{מוקטן|[בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 5|בתקנות 5(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 6|{{ח:הערה|ו}}-6(ב) לתקנות העיקריות}}{{ריק}}]}}
{{ח:תת|ג.}} *הכשרה בדבר עזרה ראשונה והתנהלות בטוחה:
{{ח:תתת|□}} המחנך–מטפל עבר בהצלחה קורס בנושא עזרה ראשונה בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 5|לתקנה 5(1) לתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ״א–2021}}.
{{ח:תתת|□}} המחנך–מטפל עבר בהצלחה קורס בנושא התנהלות בטוחה בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 5|לתקנה 5(2) לתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ״א–2021}}.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרק ד פרט 3}}
{{ח:ת}} מדריך חינוכי
{{ח:תת|□}} במעון מועסק מדריך חינוכי בהיקף של &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;_______________&lt;/span&gt; שעות חודשיות.
{{ח:תת|□}} במעון לא מועסק מדריך חינוכי.
{{ח:ת}} • יש למלא החל מיום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022), את ההתחייבות ואת הפרטים האישיים של המדריך החינוכי:
{{ח:תת|□}} אני מתחייב כי במהלך כל שנת הלימודים יכלול צוות המעון, מדריך חינוכי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)|בתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ״א–2021}}, שיעביר הדרכה חינוכית בהיקף של 4 שעות לחודש.
{{ח:ת}} פרטים אישיים:
{{ח:ת}} *מספר זהות/דרכון זר &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} *שם משפחה &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} *שם פרטי &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} *שם אב &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} *טלפון קווי/נייד &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} *דואר אלקטרוני &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} *תאריך לידה &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} *ארץ לידה &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} *יישוב &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} *רחוב &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} *מספר בית &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:ת}} מספר דירה &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 1 פרק ה|פרק ה׳: פירוט הכיתות והקבוצות במעון}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרק ה פרט 1}}
{{ח:ת}} כיתות מעון:
{{ח:תת|א.}} *סוג כיתה:
{{ח:תתת|□}} לידה עד גיל 15 חודשים; שמות מחנכים–מטפלים: &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;______________&lt;/span&gt;
{{ח:תתת|□}} מעל 15 חודשים עד 24 חודשים; שמות מחנכים–מטפלים: &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;_________&lt;/span&gt;
{{ח:תתת|□}} מעל 24 חודשים; שמות מחנכים–מטפלים: &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;_______________&lt;/span&gt;
{{ח:תתת|□}} רב־גילית (יש לפרט מספר ילדים לכל שכבת גיל); שמות מחנכים–מטפלים: &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;______________&lt;/span&gt;
{{ח:תת|ב.}} שטח פעילות &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________________&lt;/span&gt;
{{ח:תת}} • בשלב זה מעונות שאינם בהסכם הפעלה עם המשרד (מעונות ללא סמל) אינם כפופים לחובות לגבי שטח הפעילות כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 4|בתקנה 4(ב) לתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ״א–2021}}, והמידע נאסף לצורך בחינת שיפור השטח המזערי לפעוט במעונות יום לפעוטות ודיווח לוועדת הכנסת בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 23|לתקנות 23}} {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 24|ו־24 לתקנות האמורות}}, לפי העניין.
{{ח:תת}} לידיעה, החל מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023) תחול חובה על מעונות שלא קיבלו אישור ראשוני או רישיון הפעלה עד יום כ״ד באלול התשפ״א (1 בספטמבר 2021) – לעמוד בדרישות {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)|התקנות האמורות}} לגבי שטח הפעילות, המפורטות {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 4|בתקנה 4(ב) לתקנות האמורות}}.
{{ח:תת}} על אף האמור, תחולת החובה כאמור על מעונות שקיבלו אישור ראשוני או רישיון הפעלה עד יום כ״ד באלול התשפ״א (1 בספטמבר 2021) (מעונות קיימים), תתחיל ביום 1 בספטמבר לאחר שהשר הודיע בהודעה ברשומות כי לפי מחקר שערך המשרד, 80% ממעונות היום הקיימים שאינם בהסכם הפעלה עם המשרד, לפחות, עומדים בשטח מזערי לפעוט כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#תוספת 1|בטור ד׳ לטבלה שבתוספת הראשונה לתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ״א–2021}}; אם השר הודיע כאמור לאחר יום 1 במרס של שנה מסוימת, תחולת החובה כאמור על מעונות קיימים תתחיל ביום 1 בספטמבר של השנה שלאחריה, בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 25|לתקנה 25(ה) לתקנות האמורות}}.
{{ח:תתת|(1)}} מדידת שטח הפעילות היא על סמך –
{{ח:תתתת|□}} מדידה אישית.
{{ח:תתתת|□}} אישור ארנונה.
{{ח:תתתת|□}} תשריט בית משותף.
{{ח:תתתת|□}} היתר בנייה.
{{ח:תתתת|□}} פרוגרמה.
{{ח:תתתת|□}} מודד מוסמך.
{{ח:תתת|(2)}} תאריך מדידת שטח הפעילות/אישור &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;________________&lt;/span&gt;
{{ח:תת|ג.}} תפוסה (מספר הילדים המרבי בכיתה) &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;______&lt;/span&gt;
{{ח:תת}} * בשלב זה על מעונות שאינם תחת הסכם הפעלה עם המשרד (מעונות ללא סמל) לא חלה חובה לעניין התפוסה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 2|בתקנה 2}} {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#תוספת 1|וטור ב׳ לטבלה שבתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ״א–2021}}; החל מיום ה׳ באלול התשפ״ב (1 בספטמבר 2022), תחול עליהם החובה כאמור ובהתאם לכך מהיום האמור גם עליהם למלא סעיף זה.
{{ח:תת|ד.}} *תקינה (יחס פעוטות למחנך–מטפל) בכל כיתה:
{{ח:תת}} *סוג הכיתה:
{{ח:תתת|□}} לידה עד גיל 15 חודשים; תקינה &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;____________________&lt;/span&gt;
{{ח:תתת|□}} מעל 15 חודשים עד 24 חודשים; תקינה &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;________________&lt;/span&gt;
{{ח:תתת|□}} מעל 24 חודשים; תקינה &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;______________&lt;/span&gt;
{{ח:תתת|□}} רב־גילית (יש לפרט מספר ילדים לכל שכבת גיל); תקינה &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;_________&lt;/span&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 1 פרק ו|פרק ו׳: מעורבים בהפעלת מעון יום לפעוטות והמתגורר במעון יום לפעוטות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות#סעיף 6|לסעיפים 6(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות#סעיף 8|8(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות#סעיף 15|ו־15 לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}}, נדרשת בדיקת רישום פלילי בעבור כל המעורבים בהפעלת מעון יום לפעוטות שהם: מבקש רישיון ההפעלה, הבעלים של מעון יום לפעוטות, מנהל המעון, מחנך–מטפל במעון וכל שאר העובדים במעון, נותן שירותים במעון הבא במגע ישיר ומתמשך עם הפעוטות במעון; ולעניין מבקש רישיון שהוא תאגיד – בעל השליטה או מנהל בתאגיד.
{{ח:ת}} כמו כן בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות#סעיף 6|לסעיפים 6(א)(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות#סעיף 8|ו־8(2) לחוק האמור}}, במעון המשמש או הנועד לשמש גם בית מגורים, נדרשת בדיקת רישום פלילי כאמור בעבור כל מי שמתגורר בו, ובלבד שמלאו לו 12 שנים.
{{ח:תת|1.}} *האם יש במעון מי שהוא מעורב בהפעלת מעון יום לפעוטות נוסף על מי שהוא מעורב כאמור ופורט לגביו {{ח:פנימי|תוספת 1 פרק ב|בפרקים ב׳ עד ד׳}}:
{{ח:תתת|□}} לא
{{ח:תתת|□}} כן
{{ח:תת|2.}} פרטים אישיים של מעורבים נוספים:
{{ח:תת}} *מספר זהות/דרכון זר &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:תת}} *שם משפחה &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:תת}} *שם פרטי &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:תת}} *שם אב &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:תת}} *טלפון קווי/נייד &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:תת}} *דואר אלקטרוני &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:תת}} *תאריך לידה &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:תת}} *ארץ לידה &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:תת}} *יישוב &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:תת}} *רחוב &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:תת}} *מספר בית &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;
{{ח:תת}} מספר דירה &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;__________&lt;/span&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 1 פרק ז|פרק ז׳: מצלמות}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרק ז פרט 1}}
{{ח:ת}} *התקנת מצלמות במעון:
{{ח:תת|□}} במעון שלגביו מוגשת בקשה זו, הותקנו מצלמות, בהתאם {{ח:חיצוני|חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות|לחוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}}.
{{ח:תת|□}} ידוע לי שעליי למלא את הוראות {{ח:חיצוני|חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות|חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}}; שים לב, האמור הוא תנאי למתן הרישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות#סעיף 6|סעיף 6(א)(9) לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרק ז פרט 2}}
{{ח:ת}} *פטור מהתקנת מצלמות בהתאם {{ח:חיצוני|חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות#סעיף 11|לסעיף 11 לחוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}}:
{{ח:תת|□}} המעון שלגביו מוגשת בקשה זו פועל במקום המשמש גם למגורים.
{{ח:תת|□}} 70% מהורי הפעוטות השוהים במעון שלגביו מוגשת בקשה זו התנגדו בכתב להפעלת מצלמות במעון.
{{ח:תת}} * יש לצרף את כתב ההתנגדות של ההורים.

{{ח:קטע3|תוספת 1 פרק ח|פרק ח׳: בטיחות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} * יש לצרף הצהרה והתחייבות בדבר עמידה בתנאי בטיחות לפי הנוסח {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#תוספת 3|בתוספת השלישית לתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ״א–2021}}.

{{ח:קטע3|תוספת 1 פרק ט|פרק ט׳: ביטוחים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|□}} *יש ברשותו של מעון יום לפעוטות שאני מפעיל ביטוח צד שלישי כנגד פגיעות העלולות להיגרם במהלך שהיית הפעוטות במעון, ביטוח תאונות אישיות וחבות מעסיק בתוקף לשנת הלימודים &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;___________&lt;/span&gt; כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 17|בתקנה 17 לתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ״א–2021}}.
{{ח:ת}} * המלצות המשרד בנוגע לגבולות אחריות הביטוחים יפורסמו באתר המשרד.

{{ח:קטע3|תוספת 1 פרק י|פרק י׳: הצהרת מבקש רישיון}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|□}} *אני, מפעיל המעון, מצהיר כי ידוע לי שעליי לעמוד בתנאים למתן רישיון הפעלה למעון יום לפעוטות או חידושו האמורים {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}}, או בתקנות לפיו ובכל התנאים שעליהם הורה או יורה לי הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|החוק האמור}}, וכי אי־עמידה באחד התנאים כאמור או הפרתם עלולה להוות עילה לאי־מתן רישיון או לחידושו, לביטולו או להתלייתו.
{{ח:תת}} *אני, מפעיל המעון, מצהיר כי ידוע לי שעליי לדווח על כל שינוי בפרטים, בתוך 30 ימים מיום השינוי, בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות#סעיף 12|לסעיף 12 לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}}.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(ב)}})}}}}
{{ח:קטע3|טופס|טופס הסכמה למסירת מידע מהמרשם הפלילי ומידע על תיקים תלויים ועומדים לפי {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אני, החתום מטה, &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;_____________&lt;/span&gt; מספר זהות &lt;span style=&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;______________&lt;/span&gt; נותן/ת בזה את הסכמתי לכך שמשטרת ישראל תמסור מידע עליי מהמרשם הפלילי, וכן מידע על תיקים תלויים ועומדים, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981}} (להלן – החוק), לממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}}.
{{ח:ת}} יובהר כי הסכמתי זו חלה גם על מסירת מידע פלילי לגורם הנ״ל מזמן לזמן לשם מעקב תקופתי אחר שינויים שחלו במידע הפלילי עליי.
{{ח:ת}} הובא לידיעתי כי אני זכאי לפי {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|החוק}} לעיין בתחנת משטרה ברישומים המנוהלים על שמי במרשם הפלילי ובמרשם המשטרתי.
{{ח:ת}} הובהר לי בזה כי אם יש לחובתי רישום כאמור, אין בכך בהכרח כדי לשלול את קבלת הזכות לרישיון הפעלה ואני רשאי/ת לצרף מידע על שיקומי או נסיבותיי האישיות כדי שיילקח בחשבון בעת בחינת בקשתי, בהתאם לאמות המידה שנקבעו {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|בחוק}}.
{{ח:ת}} ידוע לי כי בהסכמתי זו אני מוותר/ת על קבלת הודעה על מסירת המידע, וכל זאת בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|החוק}}.
{{ח:ת}} {{טורים שווים| חתימה: &lt;span style{{=}}&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;________________&lt;/span&gt; | תאריך: &lt;span style{{=}}&quot;font-family: Arial; font-size: 80%;&quot;&gt;________________&lt;/span&gt; }}

{{ח:חתימות|י״א בטבת התשפ״ב (15 בדצמבר 2021)}}
* '''אורנה ברביבאי'''&lt;br&gt;שרת הכלכלה והתעשייה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>5xh3fj7hz2z4tockm9mj18wnd9kzljo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי במדבר/קרח</title>
    <ns>106</ns>
    <id>459037</id>
    <revision>
      <id>3011430</id>
      <parentid>2706233</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T14:25:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011430</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="126305" sha1="8f711icdh7k35zync4sgx4fcwnbcjts" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת קרח==

===פיסקה קטז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח א-ז'''
{{הע-שמאל|ר' ישמעאל מסביר מדוע נאמרו הדברים לאהרון ולא למשה; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא|בתחילת המכילתא.]]}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן, אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ, וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם&quot;''' ([[במדבר יח א]]).
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: לְמִי הַדָּבָר מָסוּר? לְאוֹתוֹ שֶׁמַּזְהִירִים.
{{הע-שמאל|ר' יאשיה ור' יונתן מציעים הצעות שונות להגדרת &quot;עוון המקדש&quot;: ר' יאשיה מזהה אותו עם החובה שהכהן יקריב את הקרבן במודעות לבעלים שהביא את הקרבן, וראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ד#משנה ו|זבחים ד ו.]]}}
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאִם זָרַק אֶת הַדָּם כָּרָאוּי, וְאֵינוֹ יָדוּעַ לְשֵׁם מִי זְרָקוֹ,
וְהִקְטִיר אֶת הַחֵלֶב כָּרָאוּי, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְשֵׁם מִי הִקְטִירוֹ – שֶׁהַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים עָוֹן עַל כָּךְ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ&quot;.
{{הע-שמאל|ר' יונתן טוען שעוון המקדש הוא זלזול בקדשים: התיחסות אליהם בעיקר מצד מתנות הכהונה ולא כקרבן לקב&quot;ה, כשם שנהגו בני עלי, שלקחו את הבשר לפני הקטרת החלבים. יש לפנינו רמז לביקורת על שחיתות בכהונה.}}
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאִם זָכָה בַּבָּשָׂר קֹדֶם זְרִיקַת דָּמִים, בֶּחָזֶה וָשׁוֹק קֹדֶם הֶקְטֵר חֲלָבִים,
שֶׁהַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים עָוֹן עַל כָּךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם&quot;.
וְכֵן מָצִינוּ, שֶׁלֹּא נִתְחַתֵּם גְּזַר דִּינָן שֶׁל בְּנֵי עֵלִי – אֶלָּא עַל שֶׁנָּהֲגוּ בִּזָּיוֹן בַּקֳּדָשִׁים!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;גַּם בְּטֶרֶם יַקְטִרוּן אֶת הַחֵלֶב, וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ קַטֵּר יַקְטִירוּן כַּיּוֹם הַחֵלֶב, וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדוֹלָה מְאֹד&quot; ([[שמואל א ב טו]]-יז).
וְכֵן מָצִינוּ, שֶׁלֹּא נִתְחַתֵּם גְּזַר דִּינָן שֶׁל אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם – אֶלָּא עַל שֶׁנָּהֲגוּ מִנְהַג בִּזָּיוֹן בַּקֳּדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;קָדָשַׁי בָּזִית&quot; ([[יחזקאל כב ח]]):
{{הע-שמאל|השיפוט בעוון הזלזול בקדשים הוא בסמכות בית הדין של הכהנים; לעניין בית הדין עצמו, שהתקיים לצד בית הדין של חכמים – ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה ב|סנהדרין ז ב.]] היו עוונות שנדונו בבית דין זה ואחרות – בבית דין אחר.}}
&quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם&quot; – זֶה עֲוֹן דָּבָר הַמָּסוּר לִכְהוּנָּה.
אַתָּה אוֹמֵר זֶה עֲוֹן דָּבָר הַמָּסוּר לִכְהוּנָּה, אוֹ זֶה עֲוֹן דָּבָר הַמָּסוּר {{ב|לְבֵית דִּין|של חכמים}}?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ&quot; ([[במדבר יח ז]]) – הֲרֵי עֲוֹן דָּבָר הַמָּסוּר לְבֵית דִּין אָמוּר,
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם&quot;? זֶה עֲוֹן דָּבָר הַמָּסוּר לִכְהוּנָּה.
{{הע-שמאל|ראו פס' א, שהזכיר גם את &quot;בית אביך&quot;, שלכאורה מחייב את הלוויים בעוונות הכהנים; פס' כג מתייחס ללוויים ומבחין אותם – לפי הדרשה – מהכהנים. (ולפי הפשט – מישראל)}}
אָמַרְתָּ: יִשְׂרָאֵל לֹא יִשְׂאוּ עֲוֹן כֹּהֲנִים, אֲבָל לְוִיִּם יִשְׂאוּ עֲוֹן כֹּהֲנִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהֵם יִשְׂאוּ עֲוֹנָם&quot; ([[במדבר יח כג]]).

&quot;וְגַם אֶת אַחֶיךָ&quot; ([[במדבר יח ב]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף יִשְׂרָאֵל בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מַטֵּה לֵוִי&quot;! {{הע-שמאל|שתי דרשות המבחינות בין הלוויים לבנות לוי, שאינן מורישות את הלווייה לבניהן.}}
שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַנָּשִׁים בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;שֵׁבֶט אָבִיךָ&quot;, זָכָה עַמְרָם שֶׁיִּקָּרֵא שֵׁבֶט עַל שְׁמוֹ.
רַבִּי אוֹמֵר: &quot;מַטֵּה לֵוִי&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַנָּשִׁים בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶת אַחֶיךָ&quot; – לְהוֹצִיא אֶת הַנָּשִׁים!
{{הע-שמאל|כאן מקומם של &quot;בית אביך אתך&quot; שבפס' א! – ראו לעיל.
הלוויים אינם עובדים את הכהנים, אלא מסייעים להם בעבודת ה', והם יכולים להתמנות גם למשרות חשובות במקדש, כגון גזבר או אמרכל – ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ה#משנה ב|שקלים ה ב,]] אבל למעשה בדרך כלל היו כהנים ממלאים משרות אלו, ראו [[ביאור:תוספתא/הוריות/ב#י|תוספתא הוריות ב י.]]}}
&quot;הַקְרֵב אִתָּךְ&quot;, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן &quot;אִתָּךְ&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;אִתָּךְ&quot;,
מַה &quot;אִתָּךְ&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן, בַּלְוִיִּם הַכָּתוּב מְדַבֵּר – אַף &quot;אִתָּךְ&quot; הָאָמוּר כָּאן, בַּלְוִיִּם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, לְהַזְהִיר אֶת הַלְוִיִּם בַּשִּׁיר עַל דּוּכָנָם!
&quot;וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ&quot;, בַּעֲבוֹדָתָם, וּמַנֵּה מֵהֶם גִּזְבָּרִים וַאֲמַרְכָּלִים. אַתָּה אוֹמֵר יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתָם וּמַנֵּה מֵהֶם גִּזְבָּרִים וַאֲמַרְכָּלִים,
אוֹ יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתְךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ וּמִשְׁמֶרֶת כָּל הָאֹהֶל&quot; ([[במדבר יח ג]]). עֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתְךָ, יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתָם,
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת אֲחֵיכֶם הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֶם מַתָּנָה נְתֻנִים לַה'&quot; ([[במדבר יח ו]]), לַשֵּׁם הֵם מְסוּרִים וְלֹא לַכֹּהֲנִים!
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן: יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתָם וּמַנֵּה מֵהֶם גִּזְבָּרִים וַאֲמַרְכָּלִים:
{{הע-שמאל|הכהנים שומרים על המקדש מבפנים, והלוויים מבחוץ; ראו [[ביאור:משנה מדות פרק א|מדות א א.]]}}
&quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת&quot; – הַכֹּהֲנִים מִבִּפְנִים וְהַלְוִיִּם מִבַּחוּץ.
אַתָּה אוֹמֵר הַכֹּהֲנִים מִבִּפְנִים וְהַלְוִיִּם מִבַּחוּץ, אוֹ אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִבִּפְנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנִלְווּ עָלֶיךָ וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד&quot;.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת&quot;? הַכֹּהֲנִים מִבִּפְנִים וְהַלְוִיִּם מִבַּחוּץ!
{{הע-שמאל|הלוויים שומרים לא את הכהנים אלא את האהל. ראיה נוספת לטענה דלעיל שאינם עובדים את הכהנים.
עזרא הציג את השירה כמשימה של הלוויים בפירוש, ראו [[עזרא ג י]]. כאן היא רמוזה בביטוי 'גם הם גם אתם', המציג את הלוויים כקרובים לעבודת המזבח של הכהנים. את אותו הביטוי דורשים גם במובן של איסור על הלוויים למלא את מקום הכהנים (בניגוד לרצונו של קרח), וההפך; וכן איסור על הלוויים המשוררים למלא את מקום הלוויים השוערים וההפך.}}
&quot;וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ וּמִשְׁמֶרֶת כָּל הָאֹהֶל&quot; ([[במדבר יח ג]]), זוֹ הִיא {{ב|שֶׁאָמַרְנוּ:|לעיל}} יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתָם וּמַנֵּה מֵהֶם גִּזְבָּרִים וַאֲמַרְכָּלִים!
&quot;אַךְ אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ&quot; – זֶה הָאָרוֹן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ&quot; ([[במדבר ד כ]]).
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִיכָּן רֶמֶז לַשִּׁיר מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ עַל יְדֵי עֶזְרָא.
רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל&quot; ([[שמות יט יט]]) – מִיכָּן רֶמֶז לַשִּׁיר מִן הַתּוֹרָה!
&quot;אַךְ אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ&quot; – אַזְהָרָה, &quot;וְלֹא יָמוּתוּ&quot; – עֹנֶשׁ.
אֵין לִי אֶלָּא לְוִיִּם, שֶׁעֲנוּשִׁים וּמֻזְהָרִים עַל עֲבוֹדַת כֹּהֲנִים. כֹּהֲנִים עַל עֲבוֹדַת לְוִיִּם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;גַּם הֵם גַּם אַתֶּם&quot;!
מֵעֲבוֹדָה לַחֲבֶרְתָּהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;גַּם אַתֶּם&quot;; וּכְבָר בִּקֵּשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה לְסַיֵּעַ אֶת רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גּוּדְגְּדָה,
אָמַר לוֹ: חֲזוֹר לַאֲחוֹרֶיךָ, שֶׁכְּבָר אַתָּה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשְׁךָ! שֶׁאֲנִי מִן הַשּׁוֹעֲרִים, וְאַתָּה מִן הַמְּשׁוֹרְרִים!
{{הע-שמאל|רבי דורש את אותן הלכות מפרקים א-ג בבמדבר, ודורש 'הזר הקרב' – גם ללוי שרצה להיות כהן וכדומה; ואת האמור כאן הוא דורש על קרח ועדתו, שבקשו לעצמם כהונה.}}
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם; וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וִחְיוּ&quot; ([[במדבר ד יח]]-יט).
אֵין לִי אֶלָּא בְּנֵי קְהָת, בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו וְשָׁמְרוּ אֶת כְּהֻנָּתָם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot; ([[במדבר ג י]]).
&quot;וְשָׁמְרוּ אֶת כְּהֻנָּתָם&quot;, אֵין לִי אֶלָּא לְוִיִּם, שֶׁעֲנוּשִׁים וּמֻזְהָרִים עַל עֲבוֹדַת כֹּהֲנִים. כֹּהֲנִים עַל עֲבוֹדַת לְוִיִּם מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּבִנְסֹעַ הַמִּשְׁכָּן יוֹרִדוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם וּבַחֲנֹת הַמִּשְׁכָּן יָקִימוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם&quot; ([[במדבר א נא]]).
מֵעֲבוֹדָה לַחֲבֶרְתָּהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו,
שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot; ([[במדבר ג לח]]).
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;גַּם הֵם גַּם אַתֶּם&quot;? לְפִי שֶׁבָּא קֹרַח וְעִרְעֵר כְּנֶגֶד אַהֲרֹן, הִזְהִיר עָלָיו הַכָּתוּב אֶת כָּל הָעִנְיָן.

&quot;וְנִלְווּ עָלֶיךָ&quot; ([[במדבר יח ד]]), זֶה {{ב|שֶׁאָמַרְנוּ|לעיל}}: הַכֹּהֲנִים מִבִּפְנִים וְהַלְוִיִּם מִבַּחוּץ!
{{הע-שמאל|לעניין עונש ואזהרה השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ח|מכילתא בחדש ח.]]}}
&quot;וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot; ([[במדבר ג לח]]); עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם&quot;.
{{הע-שמאל|ראו למשל [[ביאור:משנה יומא פרק א#משנה ה|יומא א ה,]] על המתחים בין זקני בית דין לבין זקני הכהונה.}}
&quot;וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת הַמִּזְבֵּחַ&quot; ([[במדבר יח ה]]), הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לְבֵ&quot;ד שֶׁל יִשְׂרָאֵל,
לְהַזְהִיר אֶת הַכֹּהֲנִים שֶׁתְּהֵא הָעֲבוֹדָה נַעֲשֵׂית כְּתִקְנָהּ;
שֶׁכְּשֶׁעֲבוֹדָה נַעֲשֵׂית כְּתִקְנָהּ – הֵם כּוֹלִים אֶת הַפֻּרְעָנוּת מִלָּבֹא לָעוֹלָם!
{{הע-שמאל|הצירוף &quot;ולא... עוד...&quot; מלמד שכבר יש תקדים בעייתי שיש למנוע את הישנותו.}}
&quot;וְלֹא יִהְיֶה עוֹד קֶצֶף עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;, אֶלָּא שֶׁכְּבָר קָצַף.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל&quot; ([[בראשית ט יא]]); שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;? אֶלָּא שֶׁכְּבָר הָיָה.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם&quot; ([[ויקרא יז ז]]); שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;? אֶלָּא שֶׁכְּבָר זָבְחוּ.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot; ([[במדבר יח כב]]); שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;, אֶלָּא {{ב|שֶׁכְּבָר קָרְבוּ|עדת קורח}}.
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יִהְיֶה עוֹד קֶצֶף&quot;, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;, אֶלָּא שֶׁכְּבָר קָצַף, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי יָצָא הַקֶּצֶף&quot; ([[במדבר יז יא]])!
{{הע-שמאל|ראו לעיל בתחילת הפיסקה}}
&quot;וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת אֲחֵיכֶם הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֶם מַתָּנָה נְתֻנִים לַה'&quot; ([[במדבר יח ו]]), לַשֵּׁם הֵם מְסוּרִים וְאֵין מְסוּרִים לַכֹּהֲנִים.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ז|תוספתא סנהדרין ז סוף א,]] שהסנהדרין היתה בודקת את היוחסין של הכהנים.}}
&quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ&quot; ([[במדבר יח ז]]).
מִיכָּן הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר בְּרַבִּי אוֹמֵר: כָּל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ אַל יִהְיֶה אֶלָּא בְּךָ וּבְבָנֶיךָ!
&quot;וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת&quot;, מִיכָּן אָמְרוּ: מָקוֹם הָיָה אֲחוֹרֵי בֵּית לַפָּרֹכֶת, שֶׁשָּׁם בּוֹדְקִים יִחוּסֵי כְּהוּנָּה!
{{הע-שמאל|לעניין מתנה בפיס ראו [[ביאור:משנה שבת פרק כג#משנה ב|שבת כג ב,]] שגם ביו&quot;ט הטילו גורלות על הקדשים; לעניין העבודה בפיס ראו למשל [[ביאור:משנה יומא פרק ב#משנה ב|יומא ב, ב-ד.]]
עבודת המקדש קיימת אפילו כשאין מקדש באכילת התרומה ע&quot;י הכהנים בטהרה, ומכאן החובה עליהם ליטול את ידיהם לפני האכילה; וראו גם [[ביאור:משנה חגיגה פרק ב#משנה ה|חגיגה ב ה,]] שהיו שהחמירו בנטילת ידים גם לחולין. רבי מדייק שדווקא נטילת ידים נצרכת לאכילה ולא קידוש רגלים.}}
&quot;וַעֲבַדְתֶּם&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי מְעֹרְבָּבִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם&quot;: מַה מַּתָּנָה בְּפַיִס – אַף עֲבוֹדָה בְּפַיִס!
&quot;עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם&quot;, לַעֲשׂוֹת אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִים כַּעֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ:
מַה עֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ, מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְאַחַר כָּךְ עוֹבֵד – אַף אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִים, מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל.
וּכְבָר נִשְׁתַּהָא {{ב|רַבִּי טַרְפוֹן|שהיה כהן}} מִלָּבֹא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: מָה רָאִיתָ לְהִשְׁתַּהוֹת? אָמַר לוֹ: שֶׁהָיִיתִי עוֹבֵד.
אָמַר לוֹ: הֲלֹא כָּל דְּבָרֶיךָ תֵּמַהּ! וְכִי יֵשׁ עֲבוֹדָה עַכְשָׁיו?
אָמַר לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם&quot;, לַעֲשׂוֹת אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִים כַּעֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ.
רַבִּי אוֹמֵר: לַעֲשׂוֹת אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִים כַּעֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ,
מַה עֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ, מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְאַחַר כָּךְ עוֹבֵד – כָּךְ אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִים, מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל.
אִי מַה לְהַלָּן יָדָיו וְרַגְלָיו, אַף כָּאן יָדָיו וְרַגְלָיו? אָמַרְתָּ: מָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ יָדָיו וְרַגְלָיו – מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו,
מָקוֹם שֶׁאֵין צָרִיךְ אֶלָּא יָדָיו – אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ אֶלָּא יָדָיו. נִמְצֵינוּ לְמֵדִים נְטִילַת יָדַיִם מִן הַתּוֹרָה!
{{הע-שמאל|דורש 'קרב'-קרבן, שדווקא אם מקריב קרבן חייב מיתה, ואין מדובר על קרבת מקום; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ח|כלים א ח-ט,]] שישראל וגם כהנים בעלי מומים נכנסים לעזרת הכהנים, אם הם טהורים.}}
&quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot; לַעֲבוֹדָה. אַתָּה אוֹמֵר לַעֲבוֹדָה, אוֹ לַעֲבוֹדָה וְשֶׁלֹּא לַעֲבוֹדָה?
אָמַרְתָּ: וּמַה בַּעַל מוּם, שֶׁלֹּא עָנַשׁ בּוֹ מִיתָה -לֹא עָנַשׁ בּוֹ אֶלָּא לַעֲבוֹדָה,
זָר, שֶׁעָנַשׁ בּוֹ מִיתָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ בּוֹ אֶלָּא לַעֲבוֹדָה? הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot;? לַעֲבוֹדָה!
{{הע-שמאל|טמאים אינם נכנסים להר הבית, ראו שם; קל וחומר שאינם מקריבים קרבנות! מכאן שאיסור ההקרבה הוא אפילו לישראל טהורים, שוב – בניגוד לרצונו של קורח.}}
&quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot;, אֲפִילוּ עוֹבֵד בְּטָהֳרָה. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְּשֶׁעָבַד בְּטֻמְאָה?
אָמַרְתָּ: אִם הַנִּכְנָס בְּטֻמְאָה שֶׁלֹּא לַעֲבוֹדָה – חַיָּב, קַל וָחֹמֶר לַעֲבוֹדָה!
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot;? אֲפִילוּ עוֹבֵד בְּטָהֳרָה!
{{הע-שמאל|ראו דברי ר' עקיבא [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט#משנה ו|בסנהדרין ט ו,]] כר' יוחנן בן נורי; אבל חכמים שם אינם מחייבים את הזר שעבד במקדש במיתה בידי אדם כלל, אלא במיתה בידי שמים, כנדב ואביהו! וראו גם [[ביאור:תוספתא/כריתות/א#ב|תוספתא כריתות א ב,]] כדעתם.}}
&quot;יוּמָת&quot;, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן &quot;יוּמָת&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן {{ב|&quot;יוּמָת&quot; ([[דברים יג ו]])|נביא שהדיח}}. מַה 'יוּמָת' הָאָמוּר לְהַלָּן – סְקִילָה, אַף &quot;יוּמָת&quot; הָאָמוּר כָּאן – סְקִילָה!
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן &quot;יוּמָת&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן {{ב|&quot;יוּמָת&quot; ([[ויקרא כ י]])|הנואף}}. מַה &quot;יוּמָת&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – בְּחֶנֶק, אַף &quot;יוּמָת&quot; הָאָמוּר כָּאן – בְּחֶנֶק!
&quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot;, עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ! תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם&quot;.
}}

===פיסקה קיז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח ח-יד'''
{{הע-שמאל|השוו לדברי ר' ישמעאל בתחילת פיסקה קטז: שם הוא מסביר מדוע נאמרה הנבואה לאהרון; וכאן הדרשן טוען שהיא נאמרה למשה, כי אהרון הופיע לעיל בפרק יז בגוף שלישי.}}
'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן&quot;''' ([[במדבר יח ח]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהָיָה הַדִּבּוּר לְאַהֲרֹן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִקְרַב אִישׁ זָר אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע אַהֲרֹן הוּא&quot; ([[במדבר יז ה]]).
הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַדִּבּוּר לְמֹשֶׁה – שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן!
{{הע-שמאל|דברי ר' ישמעאל הצירוף &quot;ואני הנה&quot; או &quot;ואני הנני&quot; מורה על רצון ושמחה מצד הקב&quot;ה, והפסוק על המבול מוכיח שגם בהכחדת הרשעים יש שמחה לפני הקב&quot;ה, בניגוד [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה א|למכילתא שירה א,]] שם נאמר על מלחמת יהושפט &quot;לא היתה שמחה לפניו במרום, על אובדן שלרשעים&quot;!}}
&quot;וַאֲנִי&quot; – בְּרָצוֹן, &quot;הִנֵּה&quot; – בְּשִׂמְחָה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּינוּ, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ&quot; ([[בראשית ו יז]]),
שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ שִׂמְחָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם? אָמַר לָהֶם: יֵשׁ שִׂמְחָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם כְּשֶׁיֹּאבְדוּ מַכְעִיסָיו מִן הָעוֹלָם!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה&quot; ([[משלי יא י]]),
וְאוֹמֵר: &quot;שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ, וְאוֹמֵר לַה' הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה&quot; ([[תהלים ג ט]]),
וְאוֹמֵר: &quot;ה' מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ&quot; ([[תהלים י טז]]),
וְאוֹמֵר: &quot;יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' הַלְלוּיָהּ&quot; ([[תהלים קד לה]]).
{{הע-שמאל|השמחה היא שמחת הכהנים בעבודתם, ובזכותה הם זוכים במתנות.}}
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: &quot;וַאֲנִי&quot; – מוֹסִיף עַל עֲבוֹדָתָם, &quot;הִנֵּה&quot; – בְּשִׂמְחָה.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ&quot; ([[שמות ד יד]]).
{{הע-שמאל|דורש את סמיכות הפרשיות. לעניין הקשר בין הערעור של קרח על הכהונה השוו לעיל פיסקה קטז, בדברי רבי על &quot;גם הם גם אתם&quot;.}}
&quot;לְכֹל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, כָּרַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן עַל כָּל קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית.
לְפִי שֶׁבָּא קֹרַח כְּנֶגֶד אַהֲרֹן, וְעִרְעֵר עַל הַכְּהֻנָּה; מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ בֶן בַּיִת, וְנָתַן לוֹ שָׂדֶה אַחַת בְּמַתָּנָה, וְלֹא כָּתַב וְלֹא חָתַם וְלֹא הֶעֱלָה לוֹ בְּעַרְכָּיִים.
בָּא אֶחָד וְעִרְעֵר כְּנֶגְדּוֹ עַל הַשָּׂדֶה; אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבוֹא וִיעַרְעֵר כְּנֶגְדְּךָ עַל הַשָּׂדֶה?
בּוֹא, וַאֲנִי כּוֹתֵב וַאֲנִי חוֹתֵם וַאֲנִי מַעֲלֶה לְךָ בְּעַרְכָּיִים! כָּךְ בָּא קֹרַח וְעִרְעֵר עַל הַכְּהֻנָּה כְּנֶגְדּוֹ.
אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבֹא וִיעַרְעֵר כְּנֶגְדְּךָ עַל הַכְּהֻנָּה? בּוֹא וַאֲנִי כּוֹתֵב וַאֲנִי חוֹתֵם וַאֲנִי מַעֲלֶה לְךָ בְּעַרְכָּיִים!
לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ סָמוּךְ לְקֹרַח. &quot;זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יז ה]]).
{{הע-שמאל|אין כאן מקומה של הדרשה, שנאמרה על המשך [[במדבר יז ה]] &quot;ולא יהיה כקרח וכעדתו&quot;, בעניין מחתות השרופים.}}
הָא לָמַדְנוּ שֶׁהָיָה קֹרַח מִן הַבְּלוּעִים וּמִן הַשְּׂרוּפִים!
{{הע-שמאל|האם הגדולה של אהרון מתבטאת במתנות הכהונה, או שהיא מתבטאת במשיחתו בשמן והמתנות הן תוצאה של המשיחה?}}
&quot;'''לְךָ''' נְתַתִּים&quot; – בִּזְכוּתְךָ; &quot;לְמָשְׁחָה&quot; – אֵין מָשְׁחָה אֶלָּא גְּדֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;זֹאת מָשְׁחַת אַהֲרֹן וּמָשְׁחַת בָּנָיו&quot; ([[ויקרא ז לה]]).
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵין &quot;מָשְׁחָה&quot; אֶלָּא שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן&quot; ([[תהלים קלג ב]])!
&quot;וּלְבָנֶיךָ&quot; – בִּזְכוּת בָּנֶיךָ; &quot;לְחָק עוֹלָם&quot; – שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.
{{הע-שמאל|העורות של עולות הבהמה שייכים לכהנים.}}
&quot;זֶה יִהְיֶה לְךָ '''מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים מִן הָאֵשׁ'''&quot; ([[במדבר יח ט]]), אָמַרְתָּ: צֵא וּרְאֵה אֵיזֶהוּ מְקֻדָּשׁ הַקֳּדָשִׁים,
שֶׁכֻּלּוֹ עוֹלֶה לָאִשִּׁים, וְיֵשׁ לְךָ הֵימֶנּוּ הֶתֵּר? אֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא עוֹלַת בְּהֵמָה!
{{הע-שמאל|הדרשה מזהה כאן את כל המתנות הקשורות לקרבנות: מנחות הציבור והיחיד; חטאות הציבור והיחיד; אשמות ודאי וספק; גזל הגר ושמן המצורע. המתנות ניתנות לכהנים בזכות אהרון ובניו, כפי שנאמר כבר לעיל, בדרשה על פס' ח.}}
&quot;כָּל קָרְבָּנָם&quot; – אֵלּוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים; &quot;לְכָל מִנְחָתָם&quot; – זוֹ מִנְחַת חוֹטֵא וּמִנְחַת נְדָבָה.
&quot;וּלְכָל חַטֹּאתָם&quot; – זוֹ חַטַּאת יָחִיד וְחַטַּאת צִבּוּר, וְחַטַּאת הָעוֹף וְחַטַּאת בְּהֵמָה.
&quot;וּלְכָל אֲשָׁמָם&quot; – זֶה אָשָׁם וַדַּאי וְאָשָׁם תָּלוּי, וְאָשָׁם נָזִיר וְאָשָׁם מְצֹרָע.
&quot;אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ לִי&quot; – {{ב|זֶה גֶּזֶל הַגֵּר;|מדובר על אשם גזילות ולא על הגזילה עצמה}} &quot;קֹדֶשׁ קָדָשִׁים&quot; – זֶה לֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע. &quot;לְךָ הוּא וּלְבָנֶיךָ&quot; – בִּזְכוּתְךָ וּבִזְכוּת בָּנֶיךָ.
{{הע-שמאל|אמנם אין לאכול בקדש הקדשים ממש, אבל יש לאכול את המתנות במקום קדוש, &quot;לפנים מן הקלעים&quot; ([[ביאור:משנה זבחים פרק ה#משנה ג|זבחים ה ג-ה]]). ר' יהודה מעיר שמותר לאכול את המתנות הללו גם בהיכל, אם יש סכנה לאכלם בעזרה.}}
&quot;בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכֲלֶנּוּ&quot; ([[במדבר יח י]]), כָּרַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן עַל קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ נֶאֱכָלִים אֶלָּא בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ!
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: הֲרֵי {{ב|הַגּוֹיִם שֶׁהִקִּיפוּ אֶת הָעֲזָרָה,|בזמן מלחמה}}
מִנַּיִן לְקָדְשֵׁi הַקֳּדָשִׁים שֶׁנֶּאֱכָלִים אֲפִלּוּ בַּהֵיכָל? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכֲלֶנּוּ&quot;. {{הע-שמאל|ראו זבחים שם.}}
&quot;כָּל זָכָר יֹאכַל אֹתוֹ&quot;, כָּרַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן עַל קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ נֶאֱכָלִין אֶלָּא לְזִכְרֵי כְּהֻנָּה.
&quot;קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָּךְ&quot;, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק יא#משנה ה|תרומות יא ה,]] שאם הכהן מעוניין בעצמות יש לשרפן, ואם הוא רוצה יכול  להפקירן ולהשליכן.}}

שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר הָרָאוּי לַאֲכִילָה, שֶׁיִּתְנַהֵג בִּקְדֻשָּׁה.
שֶׁאֵין רָאוּי לַאֲכִילָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָּךְ&quot;, מִכָּל מָקוֹם.
&quot;וְזֶה לְּךָ תְּרוּמַת מַתָּנָם&quot; וְגוֹ' ([[במדבר יח יא]]), {{הע-שמאל|כאן נמנים הקדשים הקלים, שברובם  יש לפחות חלק לכהנים – ודיניהם: יש לאכלם בטהרה בירושלים.}}
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁכָּלַל הַכָּתוּב אֶת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית,
כָּךְ כָּלַל אֶת קָדָשִׁים קַלִּים, לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית!
&quot;לְכֹל תְּנוּפֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, לְהָבִיא אֶת הַדָּבָר הַטָּעוּן תְּנוּפָה!
&quot;לְךָ נְתַתִּים וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם&quot; – שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.
&quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ&quot;, כָּרַַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן עַל קָדָשִׁים קַלִּים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ נֶאֱכָלִים אֶלָּא לִטְהוֹרִים.

&quot;כָּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן&quot; ([[במדבר יח יב]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁכָּלַל הַכָּתוּב אֶת קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ, לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית, {{הע-שמאל|קבוצת מתנות כהונה שלישית – קדשי הגבול, שיש לאכלם בטהרה בא&quot;י.}}
כָּךְ כָּלַל הַכָּתוּב אֶת קָדְשֵׁי הַגְּבוּל, לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית.
&quot;כָּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן&quot; – זוֹ תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר,
&quot;רֵאשִׁיתָם&quot; – זוֹ רֵאשִׁית הַגֵּז. &quot;אֲשֶׁר יִתְּנוּ&quot; – זֶה הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה. &quot;לַה'&quot; – זוֹ חַלָּה.

&quot;בִּכּוּרֵי '''כֹל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם'''&quot; ([[במדבר יח יג]]), בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים, שֶׁתְּהֵא קְדֻשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶם בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורים פרק ב#משנה ד|ביכורים ב ד.]]
לנתינת הביכורים לכהן ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ה|לעיל פיסקה ה.]]}}
שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּקְדֻשָּׁה חָלָה עַל הַתְּרוּמָה, וּקְדֻשָּׁה חָלָה עַל הַבִּכּוּרִים,
אִם לָמַדְתִּי עַל הַתְּרוּמָה, שֶׁאֵין קְדֻשָּׁה חָלָה עָלֶיהָ בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע – אַף הַבִּכּוּרִים לֹא תְּהֵא קְדֻשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶם בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בִּכּוּרֵי כֹל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם&quot; – בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים, שֶׁתְּהֵא קְדֻשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶם בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע!
&quot;אֲשֶׁר יָבִיאוּ לַה' לְךָ יִהְיֶה&quot;, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים, שֶׁיִּהְיוּ נְתוּנִים לַכֹּהֵן!

&quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ&quot; – לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ&quot; (פס' יא)?
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ&quot;? לְהָבִיא אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לַכֹּהֵן, שֶׁתְּהֵא אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה. {{הע-שמאל|לעניין זכויות המאורסת לכהן ראו [[ביאור:משנה כתובות פרק ה#משנה ב|כתובות ה ב-ג:]] המנהג הקדום היה שהבעל מתחייב לפרנס את אשתו (אם הוא כהן – גם בתרומה) החל משמלאו 12 חדשים לאירוסין, אפילו אם לא הכניס אותה לחופה, אבל מאוחר יותר בוטלה החובה הזאת.
מובאת כאן גישה המאפשרת גם לתושבים  ולשכירים של כהנים (גויים שאינם עבדים, ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה טו|מכילתא פסחא טו]]), ולא רק לעבדיהם – לאכול תרומה, והגישה הזאת נדחית ע&quot;י הפסוק מויקרא.}}
אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּנְשׂוּאָה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ&quot;, הֲרֵי נְשׂוּאָה אֲמוּרָה.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ&quot;? לְהָבִיא אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לַכֹּהֵן, שֶׁתְּהֵא אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה.
מַשְׁמָע מֵבִיא אֶת הָאֲרוּסָה וּמֵבִיא אֶת תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר!
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם מִקְרָא: &quot;תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל בּוֹ&quot; ([[שמות יב מה]])?
תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתְךָ; אֲבָל תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר שֶׁהוּא בִּרְשׁוּתְךָ – יֹאכַל בּוֹ.
אוֹ מַשְׁמָע מוֹצִיא אֶת תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר, וּמֵבִיא אֶת אֲרוּסָה; וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם: &quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ&quot;? חוּץ מִתּוֹשָׁב וְשָׂכִיר.
אוֹ אַף תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר? תַּלְמוּד לוֹמַר עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר: &quot;תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ&quot; ([[ויקרא כב י]]), בֵּין בִּרְשׁוּתְךָ בֵּין שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתְךָ!
{{הע-שמאל|ר' יהודה מחזיק בגישה שארוסה אוכלת תרומה, אבל הוא כבר מכיר את השינוי, שקבע &quot;אין האשה אוכלת בתרומה – עד שתכנס לחופה&quot;. ([[ביאור:משנה כתובות פרק ה#משנה ג|כתובות ה ג.]])}}
וּכְבָר שָׁלַח יוֹחָנָן בֶּן בַּג בַּג אֵצֶל רַבִּי יְהוּדָה בִּנְצִיבִין.
אָמַר לוֹ: שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לַכֹּהֵן, שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה.
שָׁלַח לוֹ: וְאַתָּה, אֵין אַתָּה אוֹמֵר כָּךְ? מֻחְזָקַנִי בְּךָ שֶׁאַתָּה בָּקִי בְּחַדְרֵי תּוֹרָה – וְלִידּוֹן בְּקַל וָחֹמֶר אִי אַתָּה יוֹדֵעַ!
וּמַה שִּׁפְחָה כְּנַעֲנִית, שֶׁאֵין בִּיאָתָהּ קוֹנָה אוֹתָהּ לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה, כֶּסֶף קוֹנֶה אוֹתָהּ לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה;
בַּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּיאָתָהּ קוֹנָה אוֹתָהּ לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא כֶּסֶף קוֹנֶה אוֹתָהּ לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה?
אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין אֲרוּסָה בַּת יִשְׂרָאֵל אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה.
נִכְנְסָה לַחֻפָּה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה – אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה; וְאִם מֵתָה – בַּעְלָהּ יוֹרְשָׁהּ.
{{הע-שמאל|דין חרם שלא פירשו המחרימים למה כוונתם עמום: ר' יוסי ור' יהודה בן בבא קובעים שהוא שייך לכהנים; ר' יהודה בן בתירא משייך אותו לבדק הבית ואילו ר' שמעון דן אותו כקדשי מזבח; וראו [[ביאור:משנה ערכין פרק ח#משנה ו|ערכין ח ו,]] שם לא הופיעה דעת ר' שמעון; וראו שם משנה ה.}}
&quot;כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה&quot; ([[במדבר יח יד]]), אֵין לִי אֶלָּא חֶרְמֵי יִשְׂרָאֵל; חֶרְמֵי גֵּרִים, נָשִׁים וַעֲבָדִים מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''כָּל''' חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל.&quot;
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים – לַכֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ&quot; ([[ויקרא כז כא]]).
אוֹ אֲפִלּוּ פֵּרֵשׁ &quot;לְבֶדֶק הַבַּיִת&quot;? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אַךְ כָּל חֵרֶם&quot; ([[ויקרא כז כח]]); &quot;אַךְ&quot; חִלֵּק.
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים – לְבֶדֶק הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה'&quot; ([[ויקרא כז כח]]).
אוֹ אֲפִלּוּ פֵּרֵשׁ &quot;לַכֹּהֵן&quot;? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן&quot; ([[ויקרא כז כא]]).
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים – לַכֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ&quot; ([[ויקרא כז כא]]).
אוֹ אֲפִלּוּ פֵּרֵשׁ &quot;לַשֵּׁם&quot;? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה'&quot; ([[ויקרא כז כח]]).
ר&quot;ש אוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים – לַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה'&quot;.
אוֹ אֲפִלּוּ פֵּרֵשׁ &quot;לַכֹּהֵן&quot;? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה&quot;!
}}

===פיסקה קיח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח טו-יט'''
{{הע-שמאל|בעל מום נקרא אדם, ומכאן שמדובר גם על בהמה בעלת מום, למרות שאין להקריב אותה; אבל חיה, שאינה ראויה כלל לקרבן – הוצאה.}}
'''&quot;כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל בָּשָׂר&quot;''' ([[במדבר יח טו]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף חַיָּה בְּמַשְׁמָע?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה'&quot;, לְהוֹצִיא אֶת הַחַיָּה.
מַשְׁמַע מוֹצִיא אֶת הַחַיָּה וּמוֹצִיא אֶת בַּעַל מוּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה&quot;, לְהָבִיא אֶת בַּעַל מוּם.
{{הע-שמאל|הלוויים פטורים מפדיון בכור אדם ולכן גם מבכורות בהמה; לעניין הלוויים השוו [[ביאור:משנה בכורות פרק ב|בכורות ב א,]] שמחייבים אותם בבכורות בהמה טהורה; אבל ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה טז|מכילתא פסחא טז,]] שפוטרת אותם, כמו כאן.
לעניין הבא אחרי הנפלים ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ג|בכורות ג א]] [[ביאור:משנה בכורות פרק ח|ושם ח א.]]
את פדיון בכור האדם ופטר החמור ואת בכור הבהמה יכול אדם לתת לכהן בכל מקום,  ולאו דווקא במקדש או בירושלים.
לעניין שלושים ימי טיפול בבכור הבהמה – השוו [[ביאור:משנה בכורות פרק ד|בכורות ד, א]] – שם מבחינים בין בהמה גסה לבהמה דקה, וכאן לא.}}
&quot;בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה&quot;, אֵת שֶׁיֵּשׁ לְךָ בוֹ בָּאָדָם – יֵשׁ לְךָ בוֹ בַּבְּהֵמָה.
יָצְאוּ לְוִיִּם, שֶׁאֵין לְךָ בָּהֶם בָּאָדָם – לֹא יִהְיֶה לְךָ בָּהֶם בַּבְּהֵמָה.
&quot;בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה&quot; מַקִּישׁ בְּכוֹר אָדָם לִבְכוֹר בְּהֵמָה:
מַה בְּכוֹר בְּהֵמָה, נְפָלִים פּוֹטְרִים מִן הַבְּכוֹרָה – אַף בְּכוֹר אָדָם, נְפָלִים פּוֹטְרִים מִן הַבְּכוֹרָה.
מַה בְּכוֹר אָדָם, רַשַּׁאי נוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה – אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה רַשַּׁאי נוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה.
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְגוֹ' וּבְכֹרוֹת בְּקַרְכֶם&quot; ([[דברים יב ו]]).
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף בִּרְחוֹק מָקוֹם יִהְיֶה חוֹבָה עָלָיו לְטַפֵּל בּוֹ וּלְהַבִיאוֹ לְבֵית הַבְּחִירָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה&quot;: מַה בְּכוֹר אָדָם, רַשַּׁאי נוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה.
אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה רַשַּׁאי נוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה.
וּמַה בְּכוֹר אָדָם מִיטַּפֵּל בּוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם – אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה מִיטַּפֵּל בּוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם.
{{הע-שמאל|מדובר כנראה על פטר חמור שמת לפני שפדה אותו בשה. וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק א#משנה ז|בכורות א ז:]] העיר המת צריך להיקבר ואינו נאכל ע&quot;י הכלבים; וראו גם דעת ר' אליעזר במשנה ו שם, שאפילו אם פדה אותו ואחר כך מת העיר – יש לקברו. ר' טרפון קובע שאין לפדות עיר לאחר מותו.}}
'''&quot;אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה&quot;''', זוֹ הִיא שְׁאֵלָה שֶׁנִּשְׁאֲלָה לִפְנֵי חֲכָמִים בְּכֶרֶם בְּיַבְנֶה: בְּכוֹר שֶׁמֵּת, מַהֵּן בְּעָלִים לִפְדּוֹתוֹ וּלְהַאֲכִילוֹ לַכְּלָבִים.
דָּרַשׁ רַבִּי טַרְפוֹן: &quot;אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה&quot; – פּוֹדֶה אַתָּה אֶת הַחַיָּה, וְאִי אַתָּה פּוֹדֶה אֶת הַמֵּתָה.
פּוֹדֶה אַתָּה אֶת הַטְּמֵאָה, וְאִי אַתָּה פּוֹדֶה אֶת הַטְּהוֹרָה.
{{הע-שמאל|בניגוד לדעת הקראים, שנהגו לפדות כל בכור שלא ניתן להקריבו, מצומצם כאן הפדיון דווקא לפטר חמור, ולפדיונו דווקא בשה; וראו [[ביאור:תוספתא/בכורות/א#ג|תוספתא בכורות א ג-ד,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יח|ומכילתא פסחא יח.]]}}
'''&quot;אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף שְׁאָר בְּהֵמָה טְמֵאָה בְּמַשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּפֶטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה&quot; ([[שמות יג יג]]).
פֶּטֶר חֲמוֹר אַתָּה פּוֹדֶה, וְאִי אַתָּה פּוֹדֶה בְּכוֹר כָּל שְׁאָר בְּהֵמָה טְמֵאָה.
אוֹ פֶּטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וּשְׁאָר כָּל בְּהֵמָה טְמֵאָה בִּכְסוּת וְכֵלִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר &quot;וּפֶטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה&quot; ([[שמות לד כ]]): בְּשֶׂה אַתָּה פּוֹדֶה, וְאִי אַתָּה פּוֹדֶה בִּכְסוּת וְכֵלִים.
{{הע-שמאל|הדרשה מציעה לפרש את פדיון הבהמה הטמאה על פדיון מקדשי בדק הבית, ולא על בכור; כלומר רשאי אדם להקדיש בהמה טמאה לבדק הבית בתנאי שמיד יפדה אותה ויתן לבדק הבית את ערכה בתוספת חומש; ראו למשל [[ביאור:תוספתא/ערכין/ג#ז|תוספתא ערכין ג ז.]]
פדיון הבן אכן מתבצע לאחר שהגיע התינוק ל30 יום, אבל פדיון בהמה שהוקדשה מתבצע מיד.}}
אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה&quot;'''? אִם אֵינוֹ עִנְיָן שֶׁפּוֹדִים בְּהֵמָה טְמֵאָה –
תְּנֵהוּ עִנְיָן שֶׁמַּקְדִּישִׁים בְּהֵמָה טְמֵאָה לְבֶדֶק הַבַּיִת, וְחוֹזְרִים וּפוֹדִים אוֹתָהּ מֵהֶקְדֵּשׁ בֶּדֶק הַבַּיִת.
&quot;תִּפְדֶּה&quot; – מִיָּד. אַתָּה אוֹמֵר תִּפְדֶּה מִיָּד, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְאַחַר זְמַן?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים&quot; ([[במדבר יח טז]]).
הַנִּפְדֶּה בְּחָמֵשׁ סְלָעִים – נִפְדֶּה לְאַחַר זְמַן. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תִּפְדֶּה&quot;? תִּפְדֶּה מִיָּד.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יח|מכילתא פסחא יח:]] פדיון האדם אינו דווקא בכסף, אלא גם בנכסים אחרים – אם אינם מקרקעין עבדים או שטרות, כלומר בדברים הדומים לכסף, בהתאם למידת 'כלל ופרט וכלל', למרות שהסדר בתורה הוא כלל וכלל ופרט. וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה ח|בכורות ח ח.]]}}
'''&quot;וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה&quot;''' – כְּלָל; &quot;בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים&quot; – פְּרָט.
כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט; &quot;וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה&quot; ([[שמות יג יג]]) – חָזַר וְכָלַל.
אוֹ כָּלַל בַּכְּלָל רִאשׁוֹן? אָמַרְתָּ לַאו, אֶלָּא כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל – אֵין אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט!
לוֹמַר לְךָ: מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ, נְכָסִין הַמִּטַּלְטְלִין שֶׁאֵין לָהֶם אַחֲרָיוּת – אַף הַכְּלָל, אֵין לִי אֶלָּא נְכָסִים הַמִּטַּלְטְלִין שֶׁאֵין לָהֶם אַחֲרָיוּת.
מִכָּאן אָמְרוּ: בַּכֹּל פּוֹדִים בְּכוֹר אָדָם, חוּץ מֵעֲבָדִים וּמִשְּׁטָרוֹת וּמִקַּרְקָעוֹת.
רַבִּי אוֹמֵר: אַף בַּכֹּל פּוֹדִים בְּכוֹר אָדָם חוּץ מִן הַשְּׁטָרוֹת.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בכורות/ו#יג|תוספתא בכורות ו יג:]] יש לנקוב בסכום בזמן הפדיון.}}
&quot;עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף&quot;, אֵין לִי אֶלָּא כֶּסֶף.
שָׁוֶה כֶּסֶף מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא&quot;!
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ב#משנה ה|בכורות ב ה:]] כלאים בין עז לכבש פטור מהבכורה.
בכור בהמה טהורה אינו נפדה גם בדיעבד.}}
'''&quot;אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר&quot;''' ([[במדבר יח יז]]) – שׁוֹר, שׁוֹר גָּמוּר; &quot;אוֹ בְכוֹר כֶּשֶׂב&quot; – כֶּשֶׂב גָּמוּר, &quot;אוֹ בְכוֹר עֵז&quot; – עֵז גָּמוּר! לְהוֹצִיא אֶת הַכִּלְאַיִם!
'''&quot;לֹא תִפְדֶּה&quot;''', יָכוֹל אִם פְּדָאוֹ יִהְיֶה פָדוּי? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;קֹדֶשׁ הֵם&quot;.
{{הע-שמאל|דמם של הבכור מעשר הבהמה והפסח נשפך על המזבח בשפיכה אחת, ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ה#משנה ח|זבחים ה ח.]] ר' יאשיה לומד זאת מהמילים 'קדש הם, את דמם תזרוק... ואת חלבם תקטיר' שגם מעשר ופסח טעונים שפיכת דם, ור' יצחק לומד זאת מספר דברים. 
ר' יצחק לומד מהפסוק שלנו שיש להקריב על המזבח את חלבי הפסח ומעשר הבהמה, ודורש את הביטויים &quot;ולא ילין חלב חגי&quot; ([[שמות כג יח]]), &quot;ולא ילין לבקר&quot; וכו' ([[שמות לד כה]]) – לנושאים אחרים.
ר' אליעזר בדעה שהקטר החלבים של הפסח נאמר בפסוקים הנ&quot;ל, והקטר החלבים של מעשר הבהמה עולה בקל וחומר, וחוזר לדעת ר' יאשיה.}}
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: &quot;קֹדֶשׁ הֵם&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? לְהָבִיא אֶת הַמַּעֲשֵׂר וְאֶת הַפֶּסַח, שֶׁיִּטְעוֹן שְׁפִיכָה אַחַת, שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ לָהֶם בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ; שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ עַל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ&quot; ([[דברים יב כז]]).
לְהָבִיא אֶת הַמַּעֲשֵׂר וְאֶת הַפֶּסַח, שֶׁיִּטְעוֹן שְׁפִיכָה אַחַת.
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;קֹדֶשׁ הֵם&quot;? – לְהָבִיא אֶת הַמַּעֲשֵׂר, שֶׁיִּטְעוֹן הֶקְטֵר חֲלָבִים, שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַדִּין:
וּמַה שְׁאָר קֳדָשִׁים, שֶׁלֹּא שָׁווּ מַתַּן דָּמָם – שָׁווּ הֶקְטֵר חֶלְבָּם.
מַעֲשֵׂר וּפֶסַח, שֶׁשָּׁווּ מַתַּן דָּמָן – אֵינוֹ דִין שֶׁיִּשְׁווּ הֶקְטֵר חֶלְבָּם? הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;קֹדֶשׁ הֵם&quot;? – {{ב|לְעִנְיַן שֶׁאָמַרְנוּ.|כר' יאשיה}}
{{הע-שמאל|חלבי הבכור מועטים מחלבי השלמים, שהרי אינם כוללים את הכליות ואת היותרת, ובכבש אינם כוללים את האליה; לכן טוענת הדרשה שיש למעט גם בשפיכת הדם משתי מתנות (בשלמים) למתנה אחת; וקשה, שהרי דיו לבא מן הדין להיות כנדון.
בהמשך (&quot;או חילוף&quot;) דורשים את אותו ק&quot;ו מהצד השני, ולומדים ממנו שיש להרבות בזריקות הדם של השלמים יותר מאלו של הבכור. הפעם המסקנה מלווה בפסוק המוכיח שאכן את דם השלמים שופכים על כל צידי המזבח, ולא מצאנו ביטוי כמו &quot;המזבח סביב&quot; בבכור, מעשר או פסח.}}
'''&quot;אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ&quot;''' – מַתָּנָה אַחַת. אַתָּה אוֹמֵר מַתָּנָה אַחַת, אוֹ שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁל אַרְבַּע?
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּחֲלָבִים מִעֵט בַּדָּמִים, כָּאן, שֶׁמִּעֵט בַּחֲלָבִים, אֵינוֹ דִין שֶׁנְּמַעֵט בַּדָּמִים?
אוֹ חִלּוּף: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁמִּעֵט בַּחֲלָבִים רִבָּה בַּדָּמִים, כָּאן, שֶׁרִבָּה בַּחֲלָבִים, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּרְבֶּה בַּדָּמִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים... סָבִיב&quot; ([[ויקרא ג ב]]) – שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע!
דַּנְתִּי וְחִלַּפְתִּי; בָּטֵל אוֹ חִלּוּף, וְזָכִיתִי לָדוּן כַּבַּתְּחִלָּה:
וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּחֲלָבִים מִעֵט בַּדָּמִים, כָּאן שֶׁמִּעֵט בַּחֲלָבִים אֵינוֹ דִין שֶׁנְּמַעֵט בַּדָּמִים?
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ&quot;? מַתָּנָה אַחַת.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/נדבה#פרשה יד|ספרא נדבה פרשה יד ז.]]}}
'''&quot;וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר&quot;''', בְּחֵלֶב תּוֹתָב קְרוּם וְנִקְלַף הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
אַתָּה אוֹמֵר בְּחֵלֶב תּוֹתָב וּקְרוּם נִקְלָף הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּשֻּׁמָּן שֶׁבּוֹ?
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּדָּמִים מִעֵט בַּחֲלָבִים; כָּאן, שֶׁמִּעֵט בַּדָּמִים, אֵינוֹ דִין שֶׁנְּמַעֵט בַּחֲלָבִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר&quot;, בְּחֵלֶב תּוֹתָב קְרוּם וְנִקְלַף הַכָּתוּב מְדַבֵּר!
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ט#משנה ו|זבחים ט ו:]] אם נפלו מהמזבח לפני חצות הלילה יש להחזירם כדי שישרפו שם. לעניין &quot;נחת רוח&quot; ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קז|לעיל קז,]] אין הקב&quot;ה זקוק לקרבנות.}}
'''&quot;אִשֶּׁה&quot;''', אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לָאִשִּׁים, אֵינוֹ נִרְצֶה עַד שֶׁיִּשָּׂרֵף בָּאֵשׁ!
'''&quot;רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot;''' – נַחַת רוּחַ לְפָנַי שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ה#משנה ח|זבחים ה ח.]] ר' יוסי הגלילי מנסה לדמות את הבכור לחטאת, שהרי שני הקרבנות נאכלים לכהן חוץ מחלק שמוקרב, בניגוד לשלמים, שרוב בשרם נאכל ע&quot;י הבעלים;
ר' עקיבא מנסה בתחילה להצביע על הפסוק שלנו כבסיס להשוואה בין הבכור לבין החזה והשוק של שלמים, שנאכלים ע&quot;י הכהנים, אבל ר' יוסי הגלילי מדמה את הבכור לחזה ושוק של תודה. ר' עקיבא נסוג מההשוואה לשלמים, ובמקומה הוא דורש את הכפילות בפסוק &quot;לך יהיה – יהיה לך&quot;, שהבכור נאכל בעתיד, ומכאן שהוא נאכל גם למחרת הקרבתו;
ר' ישמעאל טוען שקרבן התודה כולו נגזר מקרבן השלמים, שנאמר &quot;זאת תורת השלמים... אם על תודה&quot; ([[ויקרא ז יא]]-יב), וקיצור זמן האכילה מיוחד לתודה דווקא ולא ניתן ללמוד ממנו על קרבנות אחרים כגון הבכור.}}
'''&quot;וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה וּכְשׁוֹק הַיָּמִין לְךָ יִהְיֶה&quot;''' ([[במדבר יח יח]]),
בָּא הַכָּתוּב וְהִקִּישׁ אֶת הַבְּכוֹר לֶחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים: מַה חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים, נֶאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד.
אַף הַבְּכוֹר יִהְיֶה נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
וְזוֹ שְׁאֵלָה נִשְׁאֲלָה לַחֲכָמִים בְּכֶרֶם בְּיַבְנֶה: בְּכוֹר לְכַמָּה נֶאֱכָל? דָּרַשׁ רַבִּי טַרְפוֹן: לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּנוּ, לַמְּדֵנוּ! אָמַר לָהֶם: בְּכוֹר קָדָשִׁים קַלִּים, וּשְׁלָמִים קָדָשִׁים קַלִּים.
מַה שְּׁלָמִים, נֶאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד – אַף הַבְּכוֹר יְהֵא נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד.
הָיָה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי שָׁם, כְּשֶׁבָּא תְּחִלָּה לְשַׁמֵּשׁ אֶת חֲכָמִים. אָמַר לוֹ: רַבִּי, חַטָּאת מַתָּנָה לַכֹּהֵן וּבְכוֹר מַתָּנָה לַכֹּהֵן.
מַה חַטָּאת נֶאֱכֶלֶת לְיוֹם וָלַיְלָה – אַף בְּכוֹר יְהֵא נֶאֱכָל לְיוֹם וָלַיְלָה!
אָמַר לוֹ: בְּנִי, אֶלְמוֹד דָּבָר מִדָּבָר וְאָדוּן דָּבָר מִדָּבָר.
אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁהוּא קָדָשִׁים קַלִּים מִדָּבָר שֶׁהוּא קָדָשִׁים קַלִּים, וְאַל אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁהוּא קָדָשִׁים קַלִּים מִדָּבָר שֶׁהוּא קָדְשֵׁי קָדָשִׁים!
אָמַר לוֹ: רַבִּי, אֶלְמוֹד דָּבָר מִדָּבָר וְאָדוּן דָּבָר מִדָּבָר.
אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁמַּתָּנָה לַכֹּהֵן מִדָּבָר שֶׁמַּתָּנָה לַכֹּהֵן, וְאַל אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁמַּתָּנָה לַכֹּהֵן מִדָּבָר שֶׁמַּתָּנָה לְכָל אָדָם!
נִסְתַּלֵּק רַבִּי טַרְפוֹן וְקָפַץ רַבִּי עֲקִיבָא; אָמַר לוֹ: בְּנִי, כָּךְ אֲנִי דּוֹרֵשׁ: '''&quot;וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה&quot;'''.
בָּא הַכָּתוּב וְהִקִּישׁ בְּכוֹר לֶחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים:
מַה חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים, נֶאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד – אַף בְּכוֹר יְהֵא נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
אָמַר לוֹ: רַבִּי, אַתָּה מַקִּישׁוֹ לֶחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים, וַאֲנִי מַקִּישׁוֹ לֶחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל תּוֹדָה:
מַה חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל תּוֹדָה, נֶאֱכָל לְיוֹם וָלַיְלָה – כָּךְ הַבְּכוֹר, יְהֵא נֶאֱכָל לְיוֹם וָלַיְלָה!
אָמַר לוֹ: בְּנִי, כָּךְ אֲנִי דּוֹרֵשׁ: &quot;וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה&quot;, אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְךָ יִהְיֶה&quot;'''.
אֶלָּא רִבָּה בוֹ הַכָּתוּב הֲוָיָה אַחַת, שֶׁיְּהֵא נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי תּוֹדָה מֵאַיִן לְמֵדָה? לֹא מִשְּׁלָמִים?
וְדָבָר הַלָּמֵד מִמָּקוֹם אַחֵר, אַתָּה בָּא לְלַמֵּד הֵימֶנּוּ, לָמֵד מִן הַלָּמֵד?
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן: '''&quot;וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ&quot;'''.
בָּא הַכָּתוּב וְהִקִּישׁ אֶת הַבְּכוֹר לֶחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים: מַה חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים, נֶאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד.
אַף הַבְּכוֹר יְהֵא נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
{{הע-שמאל|דבר אחר אינו דורש מהכפילות את הארכת זמן האכילה של הבכור אלא את נתינת הבכור בעל המום לכהן, וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ד|בכורות ד א.]]}}
דָּבָר אַחֵר: אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְךָ יִהְיֶה&quot;''', אֶלָּא לְהָבִיא אֶת הַבְּכוֹר בַּעַל מוּם, שֶׁמַּתָּנָה לַכֹּהֵן; שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ לוֹ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
{{הע-שמאל|ר' אלעזר מציע דרשה משלו כדי להוכיח שהבכור מאכל לשני ימים ולילה אחד: שחיטת הבכור התמים היא תוך שנה מההמלטה שלו, אבל הפסוק 'שנה בשנה' מלמד שלעיתים ניתן לחרוג לשנה השניה לחיי הבכור, כי נוסף יום לאחר שחיטתו., וראו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/טו#פיסקה קכה|ספרי דברים קכה.]]}}
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד. אַתָּה אוֹמֵר לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְיוֹם וָלַיְלָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ תֹּאכֲלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה&quot; ([[דברים טו כ]]) מְלַמֵּד שֶׁנֶּאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
{{הע-שמאל|פרשת הבכורות באה כפירוט בין הכלל שבפס' טו לכלל שבפס' יט; והשוו לדרשה דלעיל לפס' טז, הכוללת גם כללים מספר שמות.}}
'''&quot;כֹּל תְּרוּמַת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[במדבר יח יט]]),
יֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁכּוֹלֵל בַּתְּחִלָּה וּפוֹרֵט בַּסּוֹף, פּוֹרֵט בַּתְּחִלָּה וְכוֹלֵל בַּסּוֹף; וְזוֹ – כּוֹלְלָהּ בַּתְּחִלָּה וְכוֹלְלָהּ בַּסּוֹף וּפוֹרֵט בְּאֶמְצָעוֹ!
'''&quot;נְתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם&quot;''' – שֶׁיִּנְהוֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.
{{הע-שמאל|הדרשן בדעה שהמלח בריא ואף מרפא חולים.}}
'''&quot;בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִיא לִפְנֵי ה'&quot;''', כָּרַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן בְּדָבָר הַבָּרִיא, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּבְרִיא אֶת אֲחֵרִים!
}}

===פיסקה קיט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח כ-כד''' 
{{הע-שמאל|נחלת א&quot;י היתה מוגבלת לגברים ישראלים בלבד. דורש &quot;אבותם&quot; ו&quot;איש&quot;.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן: בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל, וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם; אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.&quot;''' ([[במדבר יח כ]]).
לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ&quot; ([[במדבר כו נג]]), הַכֹּל בַּמַּשְׁמָע!
כֹּהֲנִים, לְוִיִּם, וְיִשְׂרְאֵלִים, וְגֵרִים, וְנָשִׁים, וַעֲבָדִים, וְטֻמְטוּם, וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס בַּמַּשְׁמָע!
&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן: בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל&quot; – יָצְאוּ כֹהֲנִים.
&quot;וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot; ([[במדבר יח כג]]) – יָצְאוּ לְוִיִּם.
&quot;לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ&quot; ([[במדבר כו נה]]) – יָצְאוּ גֵרִים וַעֲבָדִים.
&quot;אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו&quot; ([[במדבר כו נד]]) – יָצְאוּ נָשִׁים, טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס.
{{הע-שמאל|הדרת הכהנים והלוויים מנחלת הארץ היא לזכותם, שהרי פרנסתם מובטחת על חשבון המקדש; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יח#פיסקה קסג|ספרי דברים קסג.]] האליטה שנוצרה כך הכרחית להתפתחותה של תרבות, ביחוד בעולם העתיק.}}
&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן: בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל&quot; – בִּשְׁעַת חִלּוּק הָאָרֶץ; &quot;וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם&quot; – בַּבִּזָּה.
&quot;אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ&quot; – עַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה אוֹכֵל, וְעַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה שׁוֹתֶה!
מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנָּתַן לְבָנָיו מַתָּנוֹת, וּלִבְנוֹ אֶחָד לֹא נָתַן שׁוּם מַתָּנָה.
אָמַר לוֹ: בְּנִי, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַתִּי לְךָ מַתָּנָה, עַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה אוֹכֵל וְעַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה שׁוֹתֶה!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;חֶלְקָם נָתַתִּי אֹתָהּ מֵאִשָּׁי&quot; ([[ויקרא ו י]]), &quot;אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן&quot; ([[דברים יח א]]).
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/חלה/ב#ח|תוספתא חלה ב ח,]] שם מחולקות המתנות לשלוש קבוצות, וגם המניה שלהן שונה – אבל גם שם הן מסתכמות ב24 מתנות.
הביכורים ובכור בהמה טהורה נמנים בין המתנות שבגבולין למרות שלמעשה נותנים אותם במקדש, כי הכהן רשאי להוציא אותם מהמקדש ולאכלם בכל מקום שירצה, ורובם שלו – חוץ מהחלבים של הבכור.
&quot;זיקת תרומה&quot; היא המדומע, כלומר חולין שהתערבו בתרומה, ויש למכרה לכהנים דווקא ולכן מחירה נמוך.}}
&quot;אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ&quot;, עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה נִתְּנוּ לָהֶם לַכֹּהֲנִים: שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּמִּקְדָּשׁ, וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּגְּבוּלִין.
וּמָה אֵלּוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּמִּקְדָּשׁ? חַטָּאת, וְאָשָׁם, וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר, וְעוֹר הָעוֹלָה, וּמוֹתַר לֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע,
וּמוֹתַר הָעֹמֶר, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וְלֶחֶם הַפָּנִים, וְשִׁירֵי מְנָחוֹת, וּתְרוּמַת תּוֹדָה, וּתְרוּמַת חָזֶה וָשׁוֹק, וּזְרוֹעַ אֵיל נָזִיר.
וּמָה אֵלּוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שֶׁבַּגְּבוּלִים? תְּרוּמָה, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, וְחַלָּה, וּבִכּוּרִים, וְרֵאשִׁית הַגֵּז, וְהַמַּתָּנוֹת,
בְּכוֹר אָדָם, וּבְכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה, וּפֶטֶר חֲמוֹר, וְהַחֲרָמִים, וּשְׂדֵה אֲחֻזָּה, וְגֵזֶל הַגֵּר.
כָּל אֵלּוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה נִתְּנוּ לַכֹּהֲנִים, חוּץ מִדָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ זִיקַת תְּרוּמָה.
{{הע-שמאל|זכותם של הכהנים במתנות התפרשה דווקא לאחר המרד של קורח, וכך, בסופו של החשבון, הרויח אהרון מהמרד נגדו.
המשל הופיע לעיל בפיסקה קיז, ושם גם ההערה שקרח גם מן הבלועים וגם מהשרופים.}}
שִׂמְחָה גְדוֹלָה הָיְתָה לוֹ לְאַהֲרֹן בַּיּוֹם שֶׁנִּכְרְתָה לוֹ בְרִית בַּמַּתָּנוֹת.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, מְשַׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר: לְטוֹבָתִי נִשְׁבְּרָה רֶגֶל פָּרָתִי! לְטוֹבָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן בָּא קֹרַח וְעִרְעֵר עַל הַכְּהֻנָּה כְּנֶגְדּוֹ!
מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ בֶּן בַּיִת וְנָתַן לוֹ שָׂדֶה אַחַת בְּמַתָּנָה,
וְלֹא כָתַב וְלֹא חָתַם וְלֹא הֶעֱלָה בְּעַרְכִים, וְלֹא כָתַב וְלֹא חָתַם וְלֹא הֶעֱלָה לוֹ בְּעַרְכַיִים.
בָּא אֶחָד וְעִרְעֵר כְּנֶגְדּוֹ עַל הַשָּׂדֶה; אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבוֹא וִיעַרְעֵר כְּנֶגְדְּךָ עַל הַשָּׂדֶה?
בּוֹא, וַאֲנִי כּוֹתֵב וַאֲנִי חוֹתֵם וַאֲנִי מַעֲלֶה לְךָ בְּעַרְכַיִים! כָּךְ בָּא קֹרַח וְעִרְעֵר עַל הַכְּהֻנָּה כְּנֶגְדּוֹ.
אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבֹא וִיעַרְעֵר כְּנֶגְדְּךָ עַל הַכְּהֻנָּה? בּוֹא וַאֲנִי כּוֹתֵב וַאֲנִי חוֹתֵם וַאֲנִי מַעֲלֶה לְךָ בְּעַרְכַיִם!
לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ סָמוּךְ לְקֹרַח, &quot;זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יז ה]]).
הָא לָמַדְנוּ שֶׁהָיָה קֹרַח מִן הַבְּלוּעִים וּמִן הַשְּׂרוּפִים.
{{הע-שמאל|הדרשה נמצאת גם ב[[בראשית רבה סח יב]], בשם בר קפרא; והובאה כאן כי יש בה השוואה של הכהנים למלאכים.}}
רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב אָבִינוּ,
בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּנוּי, וְקָרְבָּנוֹת מֻקְרָבִים, וְכֹהֲנִים מְשָׁרְתִים – וּשְׁכִינָה מִסְתַּלֶּקֶת?
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ&quot; ([[בראשית כח יב]]).
אֵין חֲלוֹם אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ פִּתְרוֹן: &quot;וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה&quot; – זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.
&quot;וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה&quot; – אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת קְרֵבִים, שֶׁרֵיחָם עוֹלֶה לַשָּׁמַיִם.
&quot;וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ&quot; – אֵלּוּ כֹּהֲנִים הַמְּשָׁרְתִים, שֶׁעוֹלִים וְיוֹרְדִים בַּכֶּבֶשׁ.
&quot;וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו&quot; – &quot;רָאִיתִי אֶת ה' נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ&quot; ([[עמוס ט א]])!
{{הע-שמאל|בנבואות הנחמה מכונים ישראל 'כהנים'; והדבר מעיד על חשיבות הכהנים; הכהן המוצג במלאכי מתואר כמלאך, בדומה לדרשה על הסולם דלעיל; אבל המדרש ממהר להעיר שמדובר דווקא בכהן ת&quot;ח, המלמד תורה; כהן שאינו עוסק בתורה הוא כחיה.}}
חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהוּא מְכַנָּן – אֵין מְכַנָּן אֶלָּא בְּכֹהֲנִים,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ, מְשָׁרְתֵי אֱלֹהֵינוּ יֵאָמֵר לָכֶם, חֵיל גּוֹיִם תֹּאכֵלוּ וּבִכְבוֹדָם תִּתְיַמָּרוּ&quot; ([[ישעיה סא ו]]).
חֲבִיבִין כֹּהֲנִים, כְּשֶׁהוּא מְכַנָּן – אֵין מְכַנָּן אֶלָּא בְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ, כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא&quot; ([[מלאכי ב ז]]).
בַּזְּמַן שֶׁהַתּוֹרָה יוֹצְאָה מִפִּיו – הֲרֵי הוּא כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת; וְאִם לָאו – הֲרֵי הוּא כְּחַיָּה, וְכִבְהֵמָה שֶׁאֵינָהּ מַכֶּרֶת אֶת קוֹנָהּ.
{{הע-שמאל|כהכנה להעמדת התורה מול הכהונה ומול המלכות מופיעה כאן דרשה על לימוד התורה של דוד המלך. הדרשה מבוססת בעיקר על תהלים קיט. המתפרש כתפילה של ת&quot;ח. הדרשה מורה שדוד רצה לזכות גם בכתר התורה.}}
חֲבִיבָה תּוֹרָה, שֶׁכְּשֶׁשָּׁאַל דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל – לֹא שָׁאַל אֶלָּא תּוֹרָה; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;טוֹב אַתָּה וּמֵטִיב, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ&quot; ([[תהלים קיט סח]]).
טוּבְךָ עָדִיף עָלַי וְעַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם, יַעֲדִיף טוּבְךָ עָלַי וְלַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ!
וְאוֹמֵר: &quot;סְעָדֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה וְאֶשְׁעָה בְחֻקֶּיךָ תָמִיד&quot; ([[תהלים קיט קיז]]).
שֶׁלֹּא אֶהֱא לוֹמֵד תּוֹרָה וְשׁוֹכֵחַ; שֶׁלֹּא אֶהֱא לוֹמֵד וְיֵצֶר הָרָע אֵינוֹ מַנִּיחַ לִי לִשְׁנוֹת.
אוֹ שֶׁמָּא אֲטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר וַאֲטַהֵר אֶת הַטָּמֵא, וְנִמְצֵאתִי בּוֹשׁ לָעוֹלָם הַבָּא!
אוֹ שֶׁמָּא יִשְׁאֲלוּנִי מִגּוֹיֵי הָאָרֶץ וּמִמִּשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ לַהֲשִׁיבָם, וְנִמְצֵאתִי בּוֹשׁ לְעֵינֵיהֶם!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַאֲדַבְּרָה בְעֵדְוֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ&quot; ([[תהלים קיט מו]]).
וְאוֹמֵר: &quot;זְמִרוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי נַפְשִׁי שְׁלֵיוָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בְּבֵית מְגוּרָי&quot; ([[תהלים קיט נד]]), בַּמְּעָרוֹת וּבַמְּצָדוֹת.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי שָׁאוּל בַּמְּעָרָה&quot; ([[תהלים נז א]]).
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי&quot; ([[תהלים קיט קט]]).
אֲבָל מִשֶּׁלָּמַד דָּוִד תּוֹרָה וְנִתְרַגֵּל בָּהּ, מַהוּ אוֹמֵר? &quot;טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף&quot; ([[תהלים קיט עב]]).
שֶׁזָּהָב וָכֶסֶף מוֹצִיאִים אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא, אֲבָל תּוֹרָה מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל, מֶה עָצְמוּ רָאשֵׁיהֶם&quot; ([[תהלים קלט יז]]), וְאוֹמֵר: &quot;זֹאת תּוֹרַת הָאָדָם ה' אֱלֹהִים&quot; ([[שמואל ב ז יט]]).
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה יג|אבות ד יג,]] שם מוסיף ר' שמעון לשלושת הכתרים גם כתר שם טוב העולה על גביהן. כאן הדרשה מכוונת להעדפת כתר התורה על שני האחרים, ונראה שהיא רומזת לתחרות בסוף ימי בית שני בין הכהנים לבין חכמים – בין הצדוקים לפרושים. היא טוענת שכתר התורה אינו שייך למשפחה מסוימת ואפילו לא לעם ישראל, אלא הוא מאפשר גדולה לכל באי העולם, והוא המאפשר גישה לכתרים האחרים.
הדרשה דלעיל, על תהלים קיט, מכוונת להעדפת כתר התורה על כתר המלכות, והדרשה שלפניה, התולה את גדולת הכהן בכך שהוא מלמד תורה – מכוונת להעדפת התורה על  פני הכהונה.}}
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה כְתָרִים הֵם; כֶּתֶר תּוֹרָה, וְכֶתֶר כְּהֻנָּה, וְכֶתֶר מַלְכוּת.
כֶּתֶר כְּהֻנָּה – זָכָה בוֹ אַהֲרֹן וּנְטָלוֹ; כֶּתֶר מַלְכוּת – זָכָה בוֹ דָוִד וּנְטָלוֹ. הֲרֵי כֶּתֶר תּוֹרָה מֻנָּח,
כְּדֵי שֶׁלֹּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבָאֵי הָעוֹלָם, לוֹמַר: אִלּוּ הָיָה כֶּתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת מֻנָּחִים, הָיִיתִי זוֹכֶה בָּהֶן וְנוֹטְלָן!
הֲרֵי כֶּתֶר תּוֹרָה תּוֹכָחָה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם; שֶׁכָּל מִי שֶׁזּוֹכֶה בּוֹ – מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ שְׁלָשְׁתָּם מֻנָּחִים, וְזָכָה בְּכֻלָּם.
וְכָל מִי שֶׁאֵין זוֹכֶה בּוֹ – מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ שְׁלָשְׁתָּם מֻנָּחִים וְלֹא זָכָה בְּאֶחָד מֵהֶם.
וְאִם תֹּאמַר: מִי גָדוֹל {{ב|מִשְּׁנֵיהֶם|משלשתם}}? הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
מִי גָדוֹל, הַמַּמְלִיךְ אוֹ הַמּוֹלֵךְ? הֱוֵי אוֹמֵר: הַמַּמְלִיךְ! הָעוֹשֶׂה שָׂרִים אוֹ הָעוֹשֶׂה שְׂרָרָה? הֱוֵי אוֹמֵר: הָעוֹשֶׂה שָׂרִים!
כָּל עַצְמָן שֶׁל שְׁנֵי כְתָרִים הַלָּלוּ, אֵין בָּאִים אֶלָּא מִכֹּחָהּ שֶׁל תּוֹרָה! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ... בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ&quot; ([[משלי ח טו]]-טז).
{{הע-שמאל|ממשיך לפרט את ההיררכיה בין שלושת הכתרים, וטוען שכתר הכהונה גדול מכתר המלכות: השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב,]] שם נאמר שהברית עם בית דוד נכרתה על תנאי, ואילו הברית עם הכהנים והתורה ניתנו שלא על תנאי. לכן יש כהנים צדיקים ורשעים – וכולם כהנים, אבל מלכים רשעים אינם בברית ואין להם זכויות מלוכה. התנאת זכויות המלכים מופיעה בפירוש בפסוק מתהלים, ומופיעה גם במגילת קהלת המיוחסת לשלמה המלך; וברית הכהנים היא &quot;ברית מלח עולם&quot;, וראו במכילתא שם.}} 
גְּדוֹלָה בְּרִית שֶׁנִּכְרְתָה לוֹ לְאַהֲרֹן מִבְּרִית שֶׁנִּכְרְתָה לוֹ לְדָוִד:
אַהֲרֹן זִכָּה לְבָנִים צַדִּיקִים וּרְשָׁעִים, וְדָוִד זִכָּה לַצַּדִּיקִים וְלֹא לָרְשָׁעִים!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;'''אִם''' יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם, גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ&quot; ([[תהלים קלב יב]]).
וְאוֹמֵר: &quot;סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם&quot; ([[קהלת יב יג]]):
&quot;בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִיא לִפְנֵי ה' לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ&quot;!
{{הע-שמאל|הדרשה משווה בין הברית והפריבילגיות של הכהנים לאלו של הלוויים. וראו לעיל פיסקה קיז, שהברית עם הכהנים נאמרה בשמחה. כאן חולקים ר' יאשיה ור' יונתן אם גם הברית ללוויים נאמרה בשמחה – ראו שם שדורשים &quot;ואני הנה&quot;. כאן דורש ר' יונתן &quot;הנה נתתי&quot; באותו אופן. כמו כן הם חולקים האם מתנת הלוויים – המעשר הראשון – הועבר ללוויים מהקב&quot;ה או שהוא שכר עבודה, המועבר ישירות אליהם.}}
&quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי אֶת כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יח כא]]),

מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַבְּרִית כְּרוּתָה לַכְּהֻנָּה, כָּךְ בְּרִית כְּרוּתָה לַלְוִיָּה!
כָּל מִצְוֹת כְּהֻנָּה נֶאֶמְרָה בְשִׂמְחָה מֵהַר סִינַי, וְזוֹ בַּתְּחִלָּה נֶאֶמְרָה, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אַף זוֹ בְשִׂמְחָה נֶאֶמְרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי&quot;.
אֵין &quot;הִנֵּה&quot; אֶלָּא שִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ&quot; ([[שמות ד יד]]).
כָּל מִצְוֹת כְּהֻנָּה – קְנָאָן הַשֵּׁם וּנְתָנָן לַכְּהֻנָּה, וְזוֹ &quot;חֵלֶף עֲבֹדָתָם&quot;, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אַף זוֹ קְנָאָהּ הַשֵּׁם וּנְתָנָהּ לַלְוִיִּם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ... לַה' הוּא&quot; ([[ויקרא כז ל]]).
וְאוֹמֵר: &quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי אֶת כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה&quot;,
מַה נַחֲלָה אֵין מִשְׁתַּנָּה מִמְּקוֹמָהּ – אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן אֵין מִשְׁתַּנֶּה מִמְּקוֹמוֹ:
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/דמאי/ב#ז|תוספתא דמאי ב ז:]] אמנם גם אם לא עבד, עדיין הלוי זכאי למעשר ראשון, אבל אם היתה לו הזדמנות לעבוד והוא סירב – הפסיד את זכותו.
וראו [[עזרא ח טו]], שרוב הלוויים לא עלו מבבל, ואולי לכן מרחיב כאן המדרש בחובתם להגיע למקדש ולעבוד בו.}} 
&quot;חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים&quot;, אִם עָבַד – יִטֹּל, וְאִם לֹא עָבַד – לֹא יִטֹּל!
{{הע-שמאל|כאן מקופלים האזהרה והעונש בפסוק אחד, בניגוד לרוב העונשים שיש לחפש להם אזהרות בפסוקים רחוקים.}}
&quot;וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יח כב]]) – אַזְהָרָה; &quot;לָשֵׂאת חֵטְאת לָמוּת&quot; – עֹנֶשׁ.
{{הע-שמאל|אם נדון בשיטת ר' יאשיה לעיל, שהמעשר הוא כעין שכר ללוויים, יכול  להיות שלוי מסויים לא ירצה לעבוד ויוותר על המעשר, ובפרט בשנת השמיטה, שאין בה מעשר; אבל הדרשה אינה מאפשרת ללוי לבחור אם הוא רוצה לעבוד, אלא מחייבת אותו לכך.}}
&quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא&quot; ([[במדבר יח כג]]), לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים&quot;,
שׁוֹמֵעַ אֲנִי: רָצָה – יַעֲבֹד, לֹא רָצָה – לֹא יַעֲבֹד? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא&quot;, בְּעַל כָּרְחוֹ!
&quot;וְעָבַד הַלֵּוִי&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי&quot; וְגוֹ'.
אֵין לִי אֶלָּא שָׁנִים שֶׁהַמַּעַשְׂרוֹת נוֹהֲגִין בָּהֶם. שְׁמִיטִין וְיוֹבְלוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא&quot;.
{{הע-שמאל|הכהן, למרות חשיבותו היתרה, אינו מורשה לעשות את עבודת הלוי; וראו לעיל פיסקה קטז.}}
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם לֵוִי, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲבֹד כֹּהֵן? וְהַדִּין נוֹתֵן:
וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא כָּשְׁרוּ לְוִיִּם – כָּשְׁרוּ כֹהֲנִים; כָּאן, שֶׁכָּשְׁרוּ לְוִיִּם, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּכְשְׁרוּ כֹהֲנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא&quot;!
&quot;וְהֵם יִשְׂאוּ אֶת עֲו‍ֹנָם&quot;, אָמַרְתָּ: יִשְׂרָאֵל לֹא יִשְׂאוּ עֲו‍ֹן לְוִיִּם, אֲבָל כֹּהֲנִים יִשְׂאוּ עֲו‍ֹן לְוִיִּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהֵם יִשְׂאוּ עֲו‍ֹנָם&quot;!
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה רטז ובתחילת פיסקה זו.}}
&quot;חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;, שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.
&quot;וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ&quot;.
שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַלְוִיִּם בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot;!
{{הע-שמאל|מעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו אסור כמו תרומה גדולה, ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ח#משנה ב|תרומות ח ב.]] 
אם הבעלים של התבואה רוצה הוא רשאי להפריש לתרומת מעשר יותר ממאית התבואה, ולחשב את התוספת כתרומת מעשר על תבואה שאינה לפניו, כי תרומת מעשר ניתן לתת גם שלא &quot;מן המוקף&quot;; ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ה|תרומות ד ה.]]}} 
&quot;כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' תְּרוּמָה&quot; ([[במדבר יח כד]]), {{ב|קְרָאוֹ הַכָּתוּב|את המעשר}} &quot;תְּרוּמָה&quot; עַד שֶׁיּוֹצִיא מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר.
דָּבָר אַחֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאִם רָצָה לַעֲשׂוֹתוֹ תְּרוּמָה עַל מָקוֹם אַחֵר – רַשַּׁאי!
{{הע-שמאל|שלוש דרשות המיועדות לטעון שהתרומה, כמו המעשרות, נוהגת בכל הפירות, ולא רק בשבעת המינים; וראו [[ביאור:משנה בכורים פרק ב#משנה ג|בכורים ב ג.]]
שלוש הדרשות מבוססות על קל וחומר – התרומה חמורה מהמעשר: השניה מראה את יתרונה בכך שהיא נוהגת גם בראשית הגז, המכונה &quot;תרומה&quot;, השלישית מצביעה על כך שהתרומה אוסרת את האכילה אלא אם הופרשה, והמעשר הוא מצוות עשה, אבל אינו אוסר את האכילה (אם הופרשה תרומת המעשר.)}}
מִיכָּן אַתָּה דָן לִתְרוּמָה: מָה אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל, הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל – תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!
דָּבָר אַחֵר: וּמָה אִם מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּרֵאשִׁית הַגֵּז, הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל – תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!
אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ בָּא אֶלָּא מִכֹּחַ תַּלְמוּד וּמִכֹּחַ יִרְאָה, הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל –
תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!
{{הע-שמאל|הזכות על א&quot;י נובעת מהנחלה השבטית, ולא בקיום המקדש. (הזכות הזאת היא בתוקף גם אם אין אנו שומרים את שייכותנו השבטית המדויקת). וכמוה גם זכות הלוויים במעשר, למרות האמור לעיל פס' כא.}}
&quot;נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי&quot; וְגוֹ'.
אֵין לִי אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת; שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְנַחֲלָה&quot;.
מַה נַחֲלָה, נוֹהֶגֶת בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת – אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, נוֹהֵג בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת!
{{הע-שמאל|שבט לוי אינו מקבל נחלה לא בחלוקת הארץ ולא במס המוטל על שאר השבטים. גם ערי הלוויים (ראו [[ויקרא כה כד]]-כה) אינן נחלת שבט לוי אלא הן שייכות לשבטי ישראל והלוויים גרים בהן.}}
&quot;עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר?
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot; (פס' כג)! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם&quot;?
שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא בִּשְׁעַת חִלּוּק הָאָרֶץ, אֲבָל מִשֶּׁיְּחַלְּקוּ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַקְצֶה לוֹ כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט בִּפְנֵי עַצְמוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם&quot;!
דָּבָר אַחֵר: &quot;עַל כֵּן אָמַרְתִּי&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ&quot; וְגוֹ' ([[דברים ז א]]).
אֲבָל קֵינִי וּקְנִזִּי וְקַדְמוֹנִי לֹא שָׁמַעְנוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל כֵּן&quot;, לְהַזְהִיר בֵּית דִּין עַל כָּךְ!
}}

===פיסקה קכ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח כו''' 
'''&quot;וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם&quot;''', {{הע-שמאל|פס' כא ניתן להתפרש כמדבר על מעשר מהקרקע, והשוו לסוף פיסקה קיט. כאן ברור שמדובר על פירות, כי בפס' כז נאמר &quot;כדגן מן הגורן&quot;, ולכן אפשר לחזור ולהסביר גם את פרשת מעשר ראשון כעוסקת בפירות ולא בנחלה.}}
לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי אֶת כָּל מַעֲשֵׂר&quot; ([[במדבר יח כא]]), בְּפֵירוֹת הָאָרֶץ הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
אַתָּה אוֹמֵר בְּפֵירוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאֶחָד מֵעֲשָׂרָה בָּאָרֶץ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם&quot;, מַגִּיד שֶׁבְּפֵירוֹת הָאָרֶץ הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
לְפִי שֶׁלֹּא נִתַּן לָהֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ – נִתַּן לָהֶם אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בַּפֵּרוֹת.

&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ&quot; – מִמִּין עַל מִינוֹ, וְלֹא מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ: {{הע-שמאל|חמש דרשות על 'ממנו'; הראשונה דורשת ממנו – ממינו, וראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ד|תרומות ב ד;]] הדרשה השניה לומדת מתרומת מעשר שגם ההפרשה לכהן בקרבן התודה היא של עשירית, ראו [[ביאור:ספרא/צו#פרשה ז|ספרא צו פרשה ז, א]] וכן [[ויקרא ז יד]]; הדרשות השלישית והרביעית דורשות ממנו כפשטו, שהמורם צריך להיות דומה ליבול הכללי, ולכן אין לתרום תרומת מעשר מהחדש על הישן וכו'. ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק א#משנה ה|תרומות א, ה,]] וכן [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יג-יד#פיסקה קה|ספרי דברים קה;]] הדרשה החמישית קוראת ממנו – כמוהו, כלומר מקישה את המעשר לתרומת המעשר, שהמעשר הראשון הוא חובה כשם שהתרומה חובה.}}
&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ&quot; – מֻפְנֶה, לְהַקִּישׁ וְלָדוּן מִמֶּנּוּ גְּזֵרָה שָׁוָה.
&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ&quot; – שֶׁלֹּא יִתְרוֹם מִן הַמְּחֻבָּר עַל הַתָּלוּשׁ וְלֹא מִן הַתָּלוּשׁ עַל הַמְּחֻבָּר,
וְלֹא מִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן וְלֹא מִן הַיָּשָׁן עַל הֶחָדָשׁ!
&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ&quot; – שֶׁלֹּא יִתְרוֹם מִפֵּירוֹת הָאָרֶץ עַל פֵּירוֹת חוּ&quot;ל וְלֹא מִפֵּירוֹת חוּ&quot;ל עַל פֵּירוֹת הָאָרֶץ.

וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא יִתְרוֹם מִפֵּירוֹת הָאָרֶץ עַל פֵּירוֹת חוּ&quot;ל וְלֹא מִפֵּירוֹת חוּ&quot;ל עַל פֵּירוֹת הָאָרֶץ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ&quot; ([[ויקרא כז ל]]), שֶׁלֹּא יִתְרוֹם מִפֵּירוֹת הָאָרֶץ עַל פֵּירוֹת חוּ&quot;ל,
וְלֹא מִפֵּירוֹת חוּ&quot;ל עַל פֵּירוֹת הָאָרֶץ!

&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה'&quot;, וְכִי מַה לָּמַדְנוּ לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר מֵעַתָּה?
אֶלָּא הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד וְנִמְצָא לָמֵד: מַה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר – חוֹבָה, אַף מַעְשַׂר רִאשׁוֹן – חוֹבָה!
}}

===פיסקה קכא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח כז-כט'''
'''&quot;וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן, וְכַמְלֵאָה מִן הַיָּקֶב&quot;''' ([[ויקרא יח כז]]), {{הע-שמאל|יתכן שאדם יפריש תרומה, ואין תרומתו תרומה, ראו למשל [[ביאור:משנה תרומות פרק א|תרומות א א, ג-ה.]]}}
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵימָתַי נֶחְשֶׁבֶת לָכֶם תְּרוּמָה? כְּשֶׁהִפְרַשְׁתֶּם אוֹתָהּ כָּרָאוּי.
לֹא הִפְרַשְׁתֶּם אוֹתָהּ כָּרָאוּי – לֹא נֶחְשָׁב לָכֶם תְּרוּמָה.

אַבָּא אֶלְעָזָר בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַתְּרוּמָה עוֹלָה בְּמִדָּה – כָּךְ עוֹלָה בְּאֹמֶד וּבְמַחְשָׁבָה! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק א#משנה ז|תרומות א ז.]] מהדרשה נראה שראוי לכתחילה להפריש במדה, בניגוד למשנה.}}

&quot;כַּדָּגָן '''מִן הַגֹּרֶן''' וְכַמְלֵאָה '''מִן הַיָּקֶב'''&quot; – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה'&quot;,
שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִתְרוֹם שִׁבֳּלִים שֶׁל חִטִּים, וַעֲנָבִים מִן הַיַּיִן, וְזֵתִים מִן הַשֶּׁמֶן? {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק א#משנה י|תרומות א י,]] וכן [[ביאור:משנה מעשרות פרק א#משנה ו|מעשרות א ו-ז.]]}}
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן&quot;, מִן הַגָּמוּר! מִיכָּן אָמְרוּ: הַתְּבוּאָה – מִשֶּׁתִּמָּרֵחַ, וְהַיַּיִן – מִשֶּׁיִּקָּפֶה, וְהַשֶּׁמֶן – מִשֶּׁיֵּרֵד לָעוּקָה!

&quot;כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם תְּרוּמַת ה'&quot; ([[במדבר יח כח]]), לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|למרות האמור לעיל [[במדבר יח כ]] היו בהרבה מקרים פירות שגדלו ברשות הכהנים. הדרשה קובעת, על  סמך הביטוי  'גם אתם', שגם הכהנים חייבים להפריש תרומות ומעשרות, למרות שהם מפרישים אותן עבור עצמם.}}
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יח כו]]),
יִשְׂרָאֵל נוֹתְנִים מַעֲשֵׂר לַלְוִיִּם, אֲבָל כֹּהֲנִים אֵין נוֹתְנִים מַעֲשֵׂר לַלְוִיִּם.
הוֹאִיל וְאֵין נוֹתְנִים מַעֲשֵׂר לַלְוִיִּם, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִהְיוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ בְּטִבּוּלוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כֵּן תָּרִימוּ '''גַם אַתֶּם''' תְּרוּמַת ה'&quot;!

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ! מַה חַלָּה, שֶׁאֵינָהּ נוֹהֶגֶת בְּכָל הַפֵּרוֹת – נוֹהֶגֶת בְּפֵרוֹת כֹּהֲנִים. {{הע-שמאל|ר' שמעון לומד את החובה שחלה גם על הכהנים להפריש תרו&quot;מ – ממצוות חלה; יתכן שהוא דורש את [[במדבר טו יח]] כמופנה גם אל הכהנים. את החובה על הלוויים להפריש מהיבול שלהם מעשר ולתת ממנו תרומת מעשר הוא לומד מ&quot;גם אתם&quot;.}}
מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, שֶׁנּוֹהֵג בְּכָל הַפֵּרוֹת – אֵינוֹ דִין שֶׁיִּנְהוֹג בְּפֵרוֹת כֹּהֲנִים?
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם&quot;? אֵין לִי אֶלָּא מַעֲשֵׂר שֶׁל יִשְׂרָאֵל. מַעֲשֵׂר שֶׁל עַצְמָן מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם תְּרוּמַת ה'&quot;!

&quot;מִכֹּל מַעְשְׂרוֹתֵיכֶם&quot;, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר, שֶׁהוּא נוֹהֵג בַּכֹּל. {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קיט לפס' כד: שלוש דרשות המיועדות לטעון שהתרומה, כמו המעשרות, נוהגת בכל הפירות, ולא רק בשבעת המינים; וראו [[ביאור:משנה בכורים פרק ב#משנה ג|בכורים ב ג.]]
שלוש הדרשות מבוססות על קל וחומר – התרומה חמורה מהמעשר: השניה מראה את יתרונה בכך שהיא נוהגת גם בראשית הגז, המכונה &quot;תרומה&quot;, השלישית מצביעה על כך שהתרומה אוסרת את האכילה אלא אם הופרשה, והמעשר הוא מצוות עשה, אבל אינו אוסר את האכילה (אם הופרשה תרומת המעשר.)}}
אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה – דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!

דָּבָר אַחֵר: אִם מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּרֵאשִׁית הַגֵּז – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה – אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל?

אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ בָּא אֶלָּא מִכֹּחַ יִרְאָה וּמִכֹּחַ תַּלְמוּד – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל.
תְּרוּמָה, חֲמוּרָה – דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!

&quot;וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן&quot;, מָה אַהֲרֹן – חָבֵר; אַף בָּנָיו – חֲבֵרִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה חלה פרק ד#משנה ט|חלה ד ט.]] כהן עם הארץ אינו מקבל תרומה תרומת מעשר וחלה. כאן נראה שגם את שאר המתנות אין לתת לו.}}
מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין נוֹתְנִים מַתָּנוֹת אֶלָּא לֶחָבֵר!

'''&quot;מִכֹּל מַתְּנוֹתֵיכֶם תָּרִימוּ אֶת כָּל תְּרוּמַת ה' מִכָּל חֶלְבּוֹ אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ&quot;''' ([[במדבר יח כט]]),
בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר! אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;מִכֹּל מַעְשְׂרוֹתֵיכֶם&quot; ([[במדבר יח כח]]) – הֲרֵי תְרוּמַת מַעֲשֵׂר אָמוּר.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִכֹּל מַתְּנוֹתֵיכֶם תָּרִימוּ אֶת כָּל תְּרוּמַת ה'&quot;? בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, דִּבְרֵי ר' יֹאשִׁיָּה. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קי|לעיל קי.]] גם כאן רואה ר' יאשיה ייתור ולומדד שוב על תרומה גדולה, ור' יונתן לומד שתרומת מעשר היא חובה.}}
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ&quot; ([[דברים יח ד]]) – חוֹבָה!
אַתָּה אוֹמֵר חוֹבָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תָּרִימוּ אֶת כָּל תְּרוּמַת ה'&quot;, חוֹבָה וְלֹא רְשׁוּת!

&quot;מִכָּל חֶלְבּוֹ אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ&quot;, שֶׁאִם נָפַל לְתוֹכוֹ – הֲרֵי הוּא מְקַדְּשׁוֹ! מִיכָּן אָמְרוּ: תְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה. {{הע-שמאל|לומד 'מקדשו'-מקדשו, מקדש אותו ומדמע אלא אם החולין היו פי 100 מהתרומה; ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ז|תרומות ד ז.]]
ההמשך מתיחס [[ביאור:משנה תרומות פרק ה#משנה ב|לתרומות ה ב:]] סאה תרומה טמאה שנפלה ל100 סאין חולין טהורות – יוציאו את הסאה ויתנו אותה לכהנים ואין צורך לשרוף אותה, כי תרומה שהוצאה מהטבל התירה את עצמה באכילה, והתרומה הטמאה בטלה ב100 סאין חולין, ק&quot;ו שבוטלה טומאתה. נראה שהדרשן מיקל אף יותר מחכמים במשנה הנ&quot;ל, הנזהרים שלא לטמא את הסאה שניתנת לכהנים, וראו שם משנה ד.
רבי מציע ק&quot;ו נוסף המתיחס [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ז|לתרומות ד ז:]] תרומה שנפלה ל100 סאין חולין – בטלה במיעוטה, ואין צורך להעלות סאה לכהנים, קל וחומר מתרומה טמאה שנפלה ל100 סאין חולין טהורות.}}
אֵין לִי אֶלָּא תְּרוּמָה טְהוֹרָה; תְּרוּמָה טְמֵאָה מִנַּיִן? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא:
אִם יַעֲלֶה אִסּוּר מִן הָאִסּוּר – לְהֶתֵּר; קַל וָחֹמֶר לְאִסּוּר מִן הַמֻּתָּר – לְהֶתֵּר!
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ! קַל וָחֹמֶר הוּא: אִם יַעֲלֶה אִסּוּר מִן הַמֻּתָּר – לְהֶתֵּר; קַל וָחֹמֶר לְמֻתָּר מִן הַמֻּתָּר – לְהֶתֵּר!

אֵין לִי אֶלָּא תְּרוּמָה, שֶׁהִיא עוֹלָה; עָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם מִנַּיִן? נֶאֱמַר כָּאן &quot;מְלֵאָה&quot; ([[שמות כב כח]]) וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;מְלֵאָה&quot; ([[דברים כב ט]]). {{הע-שמאל|דיני ביטול ברוב של איסורי הנאה נוספים נלמדים מגזירה שווה; אבל כיוון שבכלאי הכרם ובעורלה נכפל האיסור – הביטול שלהם הוא לא מאחד ומאה אלא באחד ומאתים, ראו [[ביאור:משנה ערלה פרק ב|ערלה ב א.]]}}
מַה מְּלֵאָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, שֶׁהִיא עוֹלָה – אַף מְלֵאָה הָאֲמוּרָה כָּאן – שֶׁהִיא עוֹלָה!
אִי מַה לְּהַלָּן בְּמֵאָה וְאֶחָד, אַף כָּאן בְּמֵאָה וְאֶחָד?
אָמַרְתָּ: מָקוֹם שֶׁכָּפַל אֶת הָאִסּוּר – כָּפַל אֶת הַהַעֲלָאָה; מָקוֹם שֶׁלֹּא כָּפַל אֶת הָאִסּוּר – לֹא כָּפַל הַעֲלָאָה!
מִיכָּן אָמְרוּ: תְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה, עָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם בְּאֶחָד וּמָאתַיִם.
}}

===פיסקה קכב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח ל-לב''' 
'''&quot;וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ, וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם כִּתְבוּאַת גֹּרֶן וְכִתְבוּאַת יָקֶב.&quot;''' ([[במדבר יח ל]]) {{הע-שמאל|'אזהרה לבית דין' – אזהרה לענייני בית הדין שעלולה לגרום עונש ללוויים.
ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ו|תרומות ב ו,]] שיש לתרום מן היפה.}}
הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לְבֵית דִּין שֶׁל לְוִיִּם, שֶׁלֹּא יְהוּ תוֹרְמִים אוֹתוֹ אֶלָּא מִן הַמֻּבְחָר. 

&quot;וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם&quot; וְגוֹ', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה'&quot; ([[במדבר יח כו]]). {{הע-שמאל|בניגוד למעשר שני ולתרומה, מעשר ראשון שהופרשה תרומתו הוא חולין גמור, ואין בו כל קדושה, וראו גם בדרשה הבאה, שניתן לאכלו אפילו בקבר – מקום טמא.}}
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, הוֹאִיל וּקְרָאוֹ הַכָּתוּב 'תְּרוּמָה' – יְהֵא בִּקְדֻשָּׁתוֹ עוֹלָמִית? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם&quot; וְגוֹ'. 
מַה תְּרוּמַת גֹּרֶן, מַפְרִישׁ תְּרוּמָה וְהַשְּׁאָר חֻלִּין – אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, מַפְרִישׁ תְּרוּמָה וְהַשְּׁאָר חֻלִּין. 
'''&quot;וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם&quot;''' ([[במדבר יח לא]]) – אֲפִלּוּ בַּקֶּבֶר! 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּתְרוּמָה קְרוּיָה 'תְּרוּמָה' וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן קָרוּי 'תְּרוּמָה', 
אִם לָמַדְתִּי לִתְרוּמָה, שֶׁאֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת אֶלָּא בְּמָקוֹם טָהוֹר – אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לֹא יִהְיֶה נֶאֱכָל אֶלָּא בְּמָקוֹם טָהוֹר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם&quot;''' – אֲפִלּוּ בַּקֶּבֶר! 

'''&quot;אַתֶּם וּבֵיתְכֶם&quot;''' – לְהָבִיא אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לְלֵוִי, שֶׁתְּהֵא נוֹתֶנֶת רְשׁוּת. {{הע-שמאל|בת ישראל המאורסת ללוי עדיין אינה זכאית לאכול את המעשר, כי עדיין לא נכנסה לביתו, וראו [[ביאור:משנה יבמות פרק ט#משנה ד|יבמות ט ד;]] אבל היא מוסמכת למנות שליח שיתרום מהמעשר הראשון של הארוס תרומת מעשר. 
בת כהן המאורסת ללוי אוכלת, לפי הדרשה, בתרומה ואינה אוכלת את המעשר. והשוו [[ביאור:משנה יבמות פרק ז#משנה ד|יבמות ז ד,]] שהאירוסין פוסלים אותה מאכילת תרומה בבית אביה, בניגוד לדרשה – ואינם מאכילים אותה במעשר בבית ארוסה.}}
אוֹ תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר? אָמַרְתָּ: אִם אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה, לֹא תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אַתֶּם וּבֵיתְכֶם&quot;''', לְהָבִיא אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לְלֵוִי, שֶׁתְּהֵא נוֹתֶנֶת רְשׁוּת! 

'''&quot;כִּי שָׂכָר הוּא לָכֶם חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם&quot;''', אִם עָבַד – יִטֹּל; אִם לֹא עָבַד – לֹא יִטֹּל! {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קיט על פס' כא; וראו [[ביאור:תוספתא/דמאי/ב#ז|תוספתא דמאי ב ז:]] אם הלוי סירב לעבוד במקדש, למרות שהיתה לו הזדמנות – הפסיד את זכותו למעשר.}}
מִכָּאן אָמְרוּ: בֶּן לֵוִי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו כָּל עֲבוֹדַת לְוִיָּה חוּץ מִדָּבָר אֶחָד – אֵין לוֹ חֵלֶק בַּלְּוִיָּה. 

'''&quot;וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא&quot;''' ([[במדבר יח לב]]), מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאִם הִפְרַשְׁתֶּם אוֹתוֹ שֶׁלֹּא מִן הַמֻּבְחָר, שֶׁאַתֶּם בִּנְשִׂיאוּת עָוֹן? {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ו|תרומות ב ו,]] שיש לתרום מן היפה, וכאן מקור החובה – דורש 'חלבו'. וראו גם בתחילת הפיסקה.
החובה להפריש מן היפה חלה גם על ישראל שקיבל רשות להפריש את תרומת המעשר, ואפילו אם היבול נטמא ואינו מופרש למעשה – קריאת השם 'תרומת מעשר' היא על החלק היפה.}}
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא&quot;''' וְגוֹ'. אֵין לִי אֶלָּא בֶּן לֵוִי; יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּטַל רְשׁוּת מִלֵּוִי מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא&quot;!''' 
'''&quot;בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר&quot; ([[במדבר יח כו]]). 
אֵין לִי אֶלָּא תְּרוּמָה טְהוֹרָה; תְּרוּמָה טְמֵאָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ.&quot;''' 

הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹנָתָן. {{הע-שמאל|המחלוקת היא בדרשה על הביטוי &quot;קדשי בני ישראל&quot;: ר' יונתן מפרש זאת כפניה לכהנים וללוויים, שמקבלים את קדשי ישראל; ור' יאשיה דורש &quot;ואת קדשי לא תחללו ולא תמותו – בני ישראל&quot;, כלומר הפניה היא לישראל כולם.}}  
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: &quot;וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ&quot;. 
סָלִיק סֵפֶר וַיְדַבֵּר, שו&quot;ח בָּרַיְתוֹת.
}}</text>
      <sha1>8f711icdh7k35zync4sgx4fcwnbcjts</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011460</id>
      <parentid>3011430</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T16:11:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011460</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="126205" sha1="2s7mhthc3gb0xfy0qbod9pebw0si3q1" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת קרח==

===פיסקה קטז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח א-ז'''
{{הע-שמאל|ר' ישמעאל מסביר מדוע נאמרו הדברים לאהרון ולא למשה; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא|בתחילת המכילתא.]]}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן, אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ, וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם&quot;''' ([[במדבר יח א]]).
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: לְמִי הַדָּבָר מָסוּר? לְאוֹתוֹ שֶׁמַּזְהִירִים.
{{הע-שמאל|ר' יאשיה ור' יונתן מציעים הצעות שונות להגדרת &quot;עוון המקדש&quot;: ר' יאשיה מזהה אותו עם החובה שהכהן יקריב את הקרבן במודעות לבעלים שהביא את הקרבן, וראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ד#משנה ו|זבחים ד ו.]]}}
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאִם זָרַק אֶת הַדָּם כָּרָאוּי, וְאֵינוֹ יָדוּעַ לְשֵׁם מִי זְרָקוֹ,
וְהִקְטִיר אֶת הַחֵלֶב כָּרָאוּי, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְשֵׁם מִי הִקְטִירוֹ – שֶׁהַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים עָוֹן עַל כָּךְ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ&quot;.
{{הע-שמאל|ר' יונתן טוען שעוון המקדש הוא זלזול בקדשים: התיחסות אליהם בעיקר מצד מתנות הכהונה ולא כקרבן לקב&quot;ה, כשם שנהגו בני עלי, שלקחו את הבשר לפני הקטרת החלבים. יש לפנינו רמז לביקורת על שחיתות בכהונה.}}
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאִם זָכָה בַּבָּשָׂר קֹדֶם זְרִיקַת דָּמִים, בֶּחָזֶה וָשׁוֹק קֹדֶם הֶקְטֵר חֲלָבִים,
שֶׁהַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים עָוֹן עַל כָּךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם&quot;.
וְכֵן מָצִינוּ, שֶׁלֹּא נִתְחַתֵּם גְּזַר דִּינָן שֶׁל בְּנֵי עֵלִי – אֶלָּא עַל שֶׁנָּהֲגוּ בִּזָּיוֹן בַּקֳּדָשִׁים!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;גַּם בְּטֶרֶם יַקְטִרוּן אֶת הַחֵלֶב, וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ קַטֵּר יַקְטִירוּן כַּיּוֹם הַחֵלֶב, וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדוֹלָה מְאֹד&quot; ([[שמואל א ב טו]]-יז).
וְכֵן מָצִינוּ, שֶׁלֹּא נִתְחַתֵּם גְּזַר דִּינָן שֶׁל אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם – אֶלָּא עַל שֶׁנָּהֲגוּ מִנְהַג בִּזָּיוֹן בַּקֳּדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;קָדָשַׁי בָּזִית&quot; ([[יחזקאל כב ח]]):
{{הע-שמאל|השיפוט בעוון הזלזול בקדשים הוא בסמכות בית הדין של הכהנים; לעניין בית הדין עצמו, שהתקיים לצד בית הדין של חכמים – ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה ב|סנהדרין ז ב.]] היו עוונות שנדונו בבית דין זה ואחרות – בבית דין אחר.}}
&quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם&quot; – זֶה עֲוֹן דָּבָר הַמָּסוּר לִכְהוּנָּה.
אַתָּה אוֹמֵר זֶה עֲוֹן דָּבָר הַמָּסוּר לִכְהוּנָּה, אוֹ זֶה עֲוֹן דָּבָר הַמָּסוּר {{ב|לְבֵית דִּין|של חכמים}}?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ&quot; ([[במדבר יח ז]]) – הֲרֵי עֲוֹן דָּבָר הַמָּסוּר לְבֵית דִּין אָמוּר,
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם&quot;? זֶה עֲוֹן דָּבָר הַמָּסוּר לִכְהוּנָּה.
{{הע-שמאל|ראו פס' א, שהזכיר גם את &quot;בית אביך&quot;, שלכאורה מחייב את הלוויים בעוונות הכהנים; פס' כג מתייחס ללוויים ומבחין אותם – לפי הדרשה – מהכהנים. (ולפי הפשט – מישראל)}}
אָמַרְתָּ: יִשְׂרָאֵל לֹא יִשְׂאוּ עֲוֹן כֹּהֲנִים, אֲבָל לְוִיִּם יִשְׂאוּ עֲוֹן כֹּהֲנִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהֵם יִשְׂאוּ עֲוֹנָם&quot; ([[במדבר יח כג]]).

&quot;וְגַם אֶת אַחֶיךָ&quot; ([[במדבר יח ב]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף יִשְׂרָאֵל בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מַטֵּה לֵוִי&quot;! {{הע-שמאל|שתי דרשות המבחינות בין הלוויים לבנות לוי, שאינן מורישות את הלווייה לבניהן.}}
שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַנָּשִׁים בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;שֵׁבֶט אָבִיךָ&quot;, זָכָה עַמְרָם שֶׁיִּקָּרֵא שֵׁבֶט עַל שְׁמוֹ.
רַבִּי אוֹמֵר: &quot;מַטֵּה לֵוִי&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַנָּשִׁים בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶת אַחֶיךָ&quot; – לְהוֹצִיא אֶת הַנָּשִׁים!
{{הע-שמאל|כאן מקומם של &quot;בית אביך אתך&quot; שבפס' א! – ראו לעיל.
הלוויים אינם עובדים את הכהנים, אלא מסייעים להם בעבודת ה', והם יכולים להתמנות גם למשרות חשובות במקדש, כגון גזבר או אמרכל – ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ה#משנה ב|שקלים ה ב,]] אבל למעשה בדרך כלל היו כהנים ממלאים משרות אלו, ראו [[ביאור:תוספתא/הוריות/ב#י|תוספתא הוריות ב י.]]}}
&quot;הַקְרֵב אִתָּךְ&quot;, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן &quot;אִתָּךְ&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;אִתָּךְ&quot;,
מַה &quot;אִתָּךְ&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן, בַּלְוִיִּם הַכָּתוּב מְדַבֵּר – אַף &quot;אִתָּךְ&quot; הָאָמוּר כָּאן, בַּלְוִיִּם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, לְהַזְהִיר אֶת הַלְוִיִּם בַּשִּׁיר עַל דּוּכָנָם!
&quot;וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ&quot;, בַּעֲבוֹדָתָם, וּמַנֵּה מֵהֶם גִּזְבָּרִים וַאֲמַרְכָּלִים. אַתָּה אוֹמֵר יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתָם וּמַנֵּה מֵהֶם גִּזְבָּרִים וַאֲמַרְכָּלִים,
אוֹ יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתְךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ וּמִשְׁמֶרֶת כָּל הָאֹהֶל&quot; ([[במדבר יח ג]]). עֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתְךָ, יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתָם,
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת אֲחֵיכֶם הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֶם מַתָּנָה נְתֻנִים לַה'&quot; ([[במדבר יח ו]]), לַשֵּׁם הֵם מְסוּרִים וְלֹא לַכֹּהֲנִים!
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן: יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתָם וּמַנֵּה מֵהֶם גִּזְבָּרִים וַאֲמַרְכָּלִים:
{{הע-שמאל|הכהנים שומרים על המקדש מבפנים, והלוויים מבחוץ; ראו [[ביאור:משנה מדות פרק א|מדות א א.]]}}
&quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת&quot; – הַכֹּהֲנִים מִבִּפְנִים וְהַלְוִיִּם מִבַּחוּץ.
אַתָּה אוֹמֵר הַכֹּהֲנִים מִבִּפְנִים וְהַלְוִיִּם מִבַּחוּץ, אוֹ אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִבִּפְנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנִלְווּ עָלֶיךָ וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד&quot;.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת&quot;? הַכֹּהֲנִים מִבִּפְנִים וְהַלְוִיִּם מִבַּחוּץ!
{{הע-שמאל|הלוויים שומרים לא את הכהנים אלא את האהל. ראיה נוספת לטענה דלעיל שאינם עובדים את הכהנים.
עזרא הציג את השירה כמשימה של הלוויים בפירוש, ראו [[עזרא ג י]]. כאן היא רמוזה בביטוי 'גם הם גם אתם', המציג את הלוויים כקרובים לעבודת המזבח של הכהנים. את אותו הביטוי דורשים גם במובן של איסור על הלוויים למלא את מקום הכהנים (בניגוד לרצונו של קרח), וההפך; וכן איסור על הלוויים המשוררים למלא את מקום הלוויים השוערים וההפך.}}
&quot;וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ וּמִשְׁמֶרֶת כָּל הָאֹהֶל&quot; ([[במדבר יח ג]]), זוֹ הִיא {{ב|שֶׁאָמַרְנוּ:|לעיל}} יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתָם וּמַנֵּה מֵהֶם גִּזְבָּרִים וַאֲמַרְכָּלִים!
&quot;אַךְ אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ&quot; – זֶה הָאָרוֹן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ&quot; ([[במדבר ד כ]]).
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִיכָּן רֶמֶז לַשִּׁיר מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ עַל יְדֵי עֶזְרָא.
רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל&quot; ([[שמות יט יט]]) – מִיכָּן רֶמֶז לַשִּׁיר מִן הַתּוֹרָה!
&quot;אַךְ אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ&quot; – אַזְהָרָה, &quot;וְלֹא יָמוּתוּ&quot; – עֹנֶשׁ.
אֵין לִי אֶלָּא לְוִיִּם, שֶׁעֲנוּשִׁים וּמֻזְהָרִים עַל עֲבוֹדַת כֹּהֲנִים. כֹּהֲנִים עַל עֲבוֹדַת לְוִיִּם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;גַּם הֵם גַּם אַתֶּם&quot;!
מֵעֲבוֹדָה לַחֲבֶרְתָּהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;גַּם אַתֶּם&quot;; וּכְבָר בִּקֵּשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה לְסַיֵּעַ אֶת רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גּוּדְגְּדָה,
אָמַר לוֹ: חֲזוֹר לַאֲחוֹרֶיךָ, שֶׁכְּבָר אַתָּה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשְׁךָ! שֶׁאֲנִי מִן הַשּׁוֹעֲרִים, וְאַתָּה מִן הַמְּשׁוֹרְרִים!
{{הע-שמאל|רבי דורש את אותן הלכות מפרקים א-ג בבמדבר, ודורש 'הזר הקרב' – גם ללוי שרצה להיות כהן וכדומה; ואת האמור כאן הוא דורש על קרח ועדתו, שבקשו לעצמם כהונה.}}
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם; וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וִחְיוּ&quot; ([[במדבר ד יח]]-יט).
אֵין לִי אֶלָּא בְּנֵי קְהָת, בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו וְשָׁמְרוּ אֶת כְּהֻנָּתָם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot; ([[במדבר ג י]]).
&quot;וְשָׁמְרוּ אֶת כְּהֻנָּתָם&quot;, אֵין לִי אֶלָּא לְוִיִּם, שֶׁעֲנוּשִׁים וּמֻזְהָרִים עַל עֲבוֹדַת כֹּהֲנִים. כֹּהֲנִים עַל עֲבוֹדַת לְוִיִּם מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּבִנְסֹעַ הַמִּשְׁכָּן יוֹרִדוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם וּבַחֲנֹת הַמִּשְׁכָּן יָקִימוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם&quot; ([[במדבר א נא]]).
מֵעֲבוֹדָה לַחֲבֶרְתָּהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו,
שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot; ([[במדבר ג לח]]).
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;גַּם הֵם גַּם אַתֶּם&quot;? לְפִי שֶׁבָּא קֹרַח וְעִרְעֵר כְּנֶגֶד אַהֲרֹן, הִזְהִיר עָלָיו הַכָּתוּב אֶת כָּל הָעִנְיָן.

&quot;וְנִלְווּ עָלֶיךָ&quot; ([[במדבר יח ד]]), זֶה {{ב|שֶׁאָמַרְנוּ|לעיל}}: הַכֹּהֲנִים מִבִּפְנִים וְהַלְוִיִּם מִבַּחוּץ!
{{הע-שמאל|לעניין עונש ואזהרה השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ח|מכילתא בחדש ח.]]}}
&quot;וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot; ([[במדבר ג לח]]); עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם&quot;.
{{הע-שמאל|ראו למשל [[ביאור:משנה יומא פרק א#משנה ה|יומא א ה,]] על המתחים בין זקני בית דין לבין זקני הכהונה.}}
&quot;וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת הַמִּזְבֵּחַ&quot; ([[במדבר יח ה]]), הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לְבֵ&quot;ד שֶׁל יִשְׂרָאֵל,
לְהַזְהִיר אֶת הַכֹּהֲנִים שֶׁתְּהֵא הָעֲבוֹדָה נַעֲשֵׂית כְּתִקְנָהּ;
שֶׁכְּשֶׁעֲבוֹדָה נַעֲשֵׂית כְּתִקְנָהּ – הֵם כּוֹלִים אֶת הַפֻּרְעָנוּת מִלָּבֹא לָעוֹלָם!
{{הע-שמאל|הצירוף &quot;ולא... עוד...&quot; מלמד שכבר יש תקדים בעייתי שיש למנוע את הישנותו.}}
&quot;וְלֹא יִהְיֶה עוֹד קֶצֶף עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;, אֶלָּא שֶׁכְּבָר קָצַף.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל&quot; ([[בראשית ט יא]]); שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;? אֶלָּא שֶׁכְּבָר הָיָה.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם&quot; ([[ויקרא יז ז]]); שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;? אֶלָּא שֶׁכְּבָר זָבְחוּ.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot; ([[במדבר יח כב]]); שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;, אֶלָּא {{ב|שֶׁכְּבָר קָרְבוּ|עדת קורח}}.
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יִהְיֶה עוֹד קֶצֶף&quot;, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;, אֶלָּא שֶׁכְּבָר קָצַף, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי יָצָא הַקֶּצֶף&quot; ([[במדבר יז יא]])!
{{הע-שמאל|ראו לעיל בתחילת הפיסקה}}
&quot;וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת אֲחֵיכֶם הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֶם מַתָּנָה נְתֻנִים לַה'&quot; ([[במדבר יח ו]]), לַשֵּׁם הֵם מְסוּרִים וְאֵין מְסוּרִים לַכֹּהֲנִים.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ז|תוספתא סנהדרין ז סוף א,]] שהסנהדרין היתה בודקת את היוחסין של הכהנים.}}
&quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ&quot; ([[במדבר יח ז]]).
מִיכָּן הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר בְּרַבִּי אוֹמֵר: כָּל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ אַל יִהְיֶה אֶלָּא בְּךָ וּבְבָנֶיךָ!
&quot;וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת&quot;, מִיכָּן אָמְרוּ: מָקוֹם הָיָה אֲחוֹרֵי בֵּית לַפָּרֹכֶת, שֶׁשָּׁם בּוֹדְקִים יִחוּסֵי כְּהוּנָּה!
{{הע-שמאל|לעניין מתנה בפיס ראו [[ביאור:משנה שבת פרק כג#משנה ב|שבת כג ב,]] שגם ביו&quot;ט הטילו גורלות על הקדשים; לעניין העבודה בפיס ראו למשל [[ביאור:משנה יומא פרק ב#משנה ב|יומא ב, ב-ד.]]
עבודת המקדש קיימת אפילו כשאין מקדש באכילת התרומה ע&quot;י הכהנים בטהרה, ומכאן החובה עליהם ליטול את ידיהם לפני האכילה; וראו גם [[ביאור:משנה חגיגה פרק ב#משנה ה|חגיגה ב ה,]] שהיו שהחמירו בנטילת ידים גם לחולין. רבי מדייק שדווקא נטילת ידים נצרכת לאכילה ולא קידוש רגלים.}}
&quot;וַעֲבַדְתֶּם&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי מְעֹרְבָּבִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם&quot;: מַה מַּתָּנָה בְּפַיִס – אַף עֲבוֹדָה בְּפַיִס!
&quot;עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם&quot;, לַעֲשׂוֹת אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִים כַּעֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ:
מַה עֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ, מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְאַחַר כָּךְ עוֹבֵד – אַף אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִים, מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל.
וּכְבָר נִשְׁתַּהָא {{ב|רַבִּי טַרְפוֹן|שהיה כהן}} מִלָּבֹא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: מָה רָאִיתָ לְהִשְׁתַּהוֹת? אָמַר לוֹ: שֶׁהָיִיתִי עוֹבֵד.
אָמַר לוֹ: הֲלֹא כָּל דְּבָרֶיךָ תֵּמַהּ! וְכִי יֵשׁ עֲבוֹדָה עַכְשָׁיו?
אָמַר לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם&quot;, לַעֲשׂוֹת אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִים כַּעֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ.
רַבִּי אוֹמֵר: לַעֲשׂוֹת אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִים כַּעֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ,
מַה עֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ, מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְאַחַר כָּךְ עוֹבֵד – כָּךְ אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִים, מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל.
אִי מַה לְהַלָּן יָדָיו וְרַגְלָיו, אַף כָּאן יָדָיו וְרַגְלָיו? אָמַרְתָּ: מָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ יָדָיו וְרַגְלָיו – מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו,
מָקוֹם שֶׁאֵין צָרִיךְ אֶלָּא יָדָיו – אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ אֶלָּא יָדָיו. נִמְצֵינוּ לְמֵדִים נְטִילַת יָדַיִם מִן הַתּוֹרָה!
{{הע-שמאל|דורש 'קרב'-קרבן, שדווקא אם מקריב קרבן חייב מיתה, ואין מדובר על קרבת מקום; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ח|כלים א ח-ט,]] שישראל וגם כהנים בעלי מומים נכנסים לעזרת הכהנים, אם הם טהורים.}}
&quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot; לַעֲבוֹדָה. אַתָּה אוֹמֵר לַעֲבוֹדָה, אוֹ לַעֲבוֹדָה וְשֶׁלֹּא לַעֲבוֹדָה?
אָמַרְתָּ: וּמַה בַּעַל מוּם, שֶׁלֹּא עָנַשׁ בּוֹ מִיתָה -לֹא עָנַשׁ בּוֹ אֶלָּא לַעֲבוֹדָה,
זָר, שֶׁעָנַשׁ בּוֹ מִיתָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ בּוֹ אֶלָּא לַעֲבוֹדָה? הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot;? לַעֲבוֹדָה!
{{הע-שמאל|טמאים אינם נכנסים להר הבית, ראו שם; קל וחומר שאינם מקריבים קרבנות! מכאן שאיסור ההקרבה הוא אפילו לישראל טהורים, שוב – בניגוד לרצונו של קורח.}}
&quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot;, אֲפִילוּ עוֹבֵד בְּטָהֳרָה. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְּשֶׁעָבַד בְּטֻמְאָה?
אָמַרְתָּ: אִם הַנִּכְנָס בְּטֻמְאָה שֶׁלֹּא לַעֲבוֹדָה – חַיָּב, קַל וָחֹמֶר לַעֲבוֹדָה!
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot;? אֲפִילוּ עוֹבֵד בְּטָהֳרָה!
{{הע-שמאל|ראו דברי ר' עקיבא [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט#משנה ו|בסנהדרין ט ו,]] כר' יוחנן בן נורי; אבל חכמים שם אינם מחייבים את הזר שעבד במקדש במיתה בידי אדם כלל, אלא במיתה בידי שמים, כנדב ואביהו! וראו גם [[ביאור:תוספתא/כריתות/א#ב|תוספתא כריתות א ב,]] כדעתם.}}
&quot;יוּמָת&quot;, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן &quot;יוּמָת&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן {{ב|&quot;יוּמָת&quot; ([[דברים יג ו]])|נביא שהדיח}}. מַה 'יוּמָת' הָאָמוּר לְהַלָּן – סְקִילָה, אַף &quot;יוּמָת&quot; הָאָמוּר כָּאן – סְקִילָה!
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן &quot;יוּמָת&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן {{ב|&quot;יוּמָת&quot; ([[ויקרא כ י]])|הנואף}}. מַה &quot;יוּמָת&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – בְּחֶנֶק, אַף &quot;יוּמָת&quot; הָאָמוּר כָּאן – בְּחֶנֶק!
&quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot;, עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ! תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם&quot;.
}}

===פיסקה קיז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח ח-יד'''
{{הע-שמאל|השוו לדברי ר' ישמעאל בתחילת פיסקה קטז: שם הוא מסביר מדוע נאמרה הנבואה לאהרון; וכאן הדרשן טוען שהיא נאמרה למשה, כי אהרון הופיע לעיל בפרק יז בגוף שלישי.}}
'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן&quot;''' ([[במדבר יח ח]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהָיָה הַדִּבּוּר לְאַהֲרֹן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִקְרַב אִישׁ זָר אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע אַהֲרֹן הוּא&quot; ([[במדבר יז ה]]).
הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַדִּבּוּר לְמֹשֶׁה – שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן!
{{הע-שמאל|דברי ר' ישמעאל הצירוף &quot;ואני הנה&quot; או &quot;ואני הנני&quot; מורה על רצון ושמחה מצד הקב&quot;ה, והפסוק על המבול מוכיח שגם בהכחדת הרשעים יש שמחה לפני הקב&quot;ה, בניגוד [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה א|למכילתא שירה א,]] שם נאמר על מלחמת יהושפט &quot;לא היתה שמחה לפניו במרום, על אובדן שלרשעים&quot;!}}
&quot;וַאֲנִי&quot; – בְּרָצוֹן, &quot;הִנֵּה&quot; – בְּשִׂמְחָה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּינוּ, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ&quot; ([[בראשית ו יז]]),
שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ שִׂמְחָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם? אָמַר לָהֶם: יֵשׁ שִׂמְחָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם כְּשֶׁיֹּאבְדוּ מַכְעִיסָיו מִן הָעוֹלָם!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה&quot; ([[משלי יא י]]),
וְאוֹמֵר: &quot;שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ, וְאוֹמֵר לַה' הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה&quot; ([[תהלים ג ט]]),
וְאוֹמֵר: &quot;ה' מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ&quot; ([[תהלים י טז]]),
וְאוֹמֵר: &quot;יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' הַלְלוּיָהּ&quot; ([[תהלים קד לה]]).
{{הע-שמאל|השמחה היא שמחת הכהנים בעבודתם, ובזכותה הם זוכים במתנות.}}
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: &quot;וַאֲנִי&quot; – מוֹסִיף עַל עֲבוֹדָתָם, &quot;הִנֵּה&quot; – בְּשִׂמְחָה.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ&quot; ([[שמות ד יד]]).
{{הע-שמאל|דורש את סמיכות הפרשיות. לעניין הקשר בין הערעור של קרח על הכהונה השוו לעיל פיסקה קטז, בדברי רבי על &quot;גם הם גם אתם&quot;.}}
&quot;לְכֹל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, כָּרַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן עַל כָּל קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית.
לְפִי שֶׁבָּא קֹרַח כְּנֶגֶד אַהֲרֹן, וְעִרְעֵר עַל הַכְּהֻנָּה; מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ בֶן בַּיִת, וְנָתַן לוֹ שָׂדֶה אַחַת בְּמַתָּנָה, וְלֹא כָּתַב וְלֹא חָתַם וְלֹא הֶעֱלָה לוֹ בְּעַרְכָּיִים.
בָּא אֶחָד וְעִרְעֵר כְּנֶגְדּוֹ עַל הַשָּׂדֶה; אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבוֹא וִיעַרְעֵר כְּנֶגְדְּךָ עַל הַשָּׂדֶה?
בּוֹא, וַאֲנִי כּוֹתֵב וַאֲנִי חוֹתֵם וַאֲנִי מַעֲלֶה לְךָ בְּעַרְכָּיִים! כָּךְ בָּא קֹרַח וְעִרְעֵר עַל הַכְּהֻנָּה כְּנֶגְדּוֹ.
אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבֹא וִיעַרְעֵר כְּנֶגְדְּךָ עַל הַכְּהֻנָּה? בּוֹא וַאֲנִי כּוֹתֵב וַאֲנִי חוֹתֵם וַאֲנִי מַעֲלֶה לְךָ בְּעַרְכָּיִים!
לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ סָמוּךְ לְקֹרַח. &quot;זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יז ה]]).
{{הע-שמאל|אין כאן מקומה של הדרשה, שנאמרה על המשך [[במדבר יז ה]] &quot;ולא יהיה כקרח וכעדתו&quot;, בעניין מחתות השרופים.}}
הָא לָמַדְנוּ שֶׁהָיָה קֹרַח מִן הַבְּלוּעִים וּמִן הַשְּׂרוּפִים!
{{הע-שמאל|האם הגדולה של אהרון מתבטאת במתנות הכהונה, או שהיא מתבטאת במשיחתו בשמן והמתנות הן תוצאה של המשיחה?}}
&quot;'''לְךָ''' נְתַתִּים&quot; – בִּזְכוּתְךָ; &quot;לְמָשְׁחָה&quot; – אֵין מָשְׁחָה אֶלָּא גְּדֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;זֹאת מָשְׁחַת אַהֲרֹן וּמָשְׁחַת בָּנָיו&quot; ([[ויקרא ז לה]]).
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵין &quot;מָשְׁחָה&quot; אֶלָּא שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן&quot; ([[תהלים קלג ב]])!
&quot;וּלְבָנֶיךָ&quot; – בִּזְכוּת בָּנֶיךָ; &quot;לְחָק עוֹלָם&quot; – שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.
{{הע-שמאל|העורות של עולות הבהמה שייכים לכהנים.}}
&quot;זֶה יִהְיֶה לְךָ '''מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים מִן הָאֵשׁ'''&quot; ([[במדבר יח ט]]), אָמַרְתָּ: צֵא וּרְאֵה אֵיזֶהוּ מְקֻדָּשׁ הַקֳּדָשִׁים,
שֶׁכֻּלּוֹ עוֹלֶה לָאִשִּׁים, וְיֵשׁ לְךָ הֵימֶנּוּ הֶתֵּר? אֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא עוֹלַת בְּהֵמָה!
{{הע-שמאל|הדרשה מזהה כאן את כל המתנות הקשורות לקרבנות: מנחות הציבור והיחיד; חטאות הציבור והיחיד; אשמות ודאי וספק; גזל הגר ושמן המצורע. המתנות ניתנות לכהנים בזכות אהרון ובניו, כפי שנאמר כבר לעיל, בדרשה על פס' ח.}}
&quot;כָּל קָרְבָּנָם&quot; – אֵלּוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים; &quot;לְכָל מִנְחָתָם&quot; – זוֹ מִנְחַת חוֹטֵא וּמִנְחַת נְדָבָה.
&quot;וּלְכָל חַטֹּאתָם&quot; – זוֹ חַטַּאת יָחִיד וְחַטַּאת צִבּוּר, וְחַטַּאת הָעוֹף וְחַטַּאת בְּהֵמָה.
&quot;וּלְכָל אֲשָׁמָם&quot; – זֶה אָשָׁם וַדַּאי וְאָשָׁם תָּלוּי, וְאָשָׁם נָזִיר וְאָשָׁם מְצֹרָע.
&quot;אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ לִי&quot; – {{ב|זֶה גֶּזֶל הַגֵּר;|מדובר על אשם גזילות ולא על הגזילה עצמה}} &quot;קֹדֶשׁ קָדָשִׁים&quot; – זֶה לֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע. &quot;לְךָ הוּא וּלְבָנֶיךָ&quot; – בִּזְכוּתְךָ וּבִזְכוּת בָּנֶיךָ.
{{הע-שמאל|אמנם אין לאכול בקדש הקדשים ממש, אבל יש לאכול את המתנות במקום קדוש, &quot;לפנים מן הקלעים&quot; ([[ביאור:משנה זבחים פרק ה#משנה ג|זבחים ה ג-ה]]). ר' יהודה מעיר שמותר לאכול את המתנות הללו גם בהיכל, אם יש סכנה לאכלם בעזרה.}}
&quot;בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכֲלֶנּוּ&quot; ([[במדבר יח י]]), כָּרַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן עַל קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ נֶאֱכָלִים אֶלָּא בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ!
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: הֲרֵי {{ב|הַגּוֹיִם שֶׁהִקִּיפוּ אֶת הָעֲזָרָה,|בזמן מלחמה}}
מִנַּיִן לְקָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים שֶׁנֶּאֱכָלִים אֲפִלּוּ בַּהֵיכָל? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכֲלֶנּוּ&quot;. {{הע-שמאל|ראו זבחים שם.}}
&quot;כָּל זָכָר יֹאכַל אֹתוֹ&quot;, כָּרַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן עַל קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ נֶאֱכָלִין אֶלָּא לְזִכְרֵי כְּהֻנָּה.
&quot;קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָּךְ&quot;, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק יא#משנה ה|תרומות יא ה,]] שאם הכהן מעוניין בעצמות יש לשרפן, ואם הוא רוצה יכול  להפקירן ולהשליכן.}}

שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר הָרָאוּי לַאֲכִילָה, שֶׁיִּתְנַהֵג בִּקְדֻשָּׁה.
שֶׁאֵין רָאוּי לַאֲכִילָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָּךְ&quot;, מִכָּל מָקוֹם.
&quot;וְזֶה לְּךָ תְּרוּמַת מַתָּנָם&quot; וְגוֹ' ([[במדבר יח יא]]), {{הע-שמאל|כאן נמנים הקדשים הקלים, שברובם  יש לפחות חלק לכהנים – ודיניהם: יש לאכלם בטהרה בירושלים.}}
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁכָּלַל הַכָּתוּב אֶת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית,
כָּךְ כָּלַל אֶת קָדָשִׁים קַלִּים, לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית!
&quot;לְכֹל תְּנוּפֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, לְהָבִיא אֶת הַדָּבָר הַטָּעוּן תְּנוּפָה!
&quot;לְךָ נְתַתִּים וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם&quot; – שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.
&quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ&quot;, כָּרַַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן עַל קָדָשִׁים קַלִּים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ נֶאֱכָלִים אֶלָּא לִטְהוֹרִים.

&quot;כָּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן&quot; ([[במדבר יח יב]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁכָּלַל הַכָּתוּב אֶת קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ, לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית, {{הע-שמאל|קבוצת מתנות כהונה שלישית – קדשי הגבול, שיש לאכלם בטהרה בא&quot;י.}}
כָּךְ כָּלַל הַכָּתוּב אֶת קָדְשֵׁי הַגְּבוּל, לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית.
&quot;כָּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן&quot; – זוֹ תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר,
&quot;רֵאשִׁיתָם&quot; – זוֹ רֵאשִׁית הַגֵּז. &quot;אֲשֶׁר יִתְּנוּ&quot; – זֶה הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה. &quot;לַה'&quot; – זוֹ חַלָּה.

&quot;בִּכּוּרֵי '''כֹל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם'''&quot; ([[במדבר יח יג]]), בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים, שֶׁתְּהֵא קְדֻשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶם בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורים פרק ב#משנה ד|ביכורים ב ד.]]
לנתינת הביכורים לכהן ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ה|לעיל פיסקה ה.]]}}
שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּקְדֻשָּׁה חָלָה עַל הַתְּרוּמָה, וּקְדֻשָּׁה חָלָה עַל הַבִּכּוּרִים,
אִם לָמַדְתִּי עַל הַתְּרוּמָה, שֶׁאֵין קְדֻשָּׁה חָלָה עָלֶיהָ בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע – אַף הַבִּכּוּרִים לֹא תְּהֵא קְדֻשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶם בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בִּכּוּרֵי כֹל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם&quot; – בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים, שֶׁתְּהֵא קְדֻשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶם בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע!
&quot;אֲשֶׁר יָבִיאוּ לַה' לְךָ יִהְיֶה&quot;, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים, שֶׁיִּהְיוּ נְתוּנִים לַכֹּהֵן!

&quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ&quot; – לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ&quot; (פס' יא)?
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ&quot;? לְהָבִיא אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לַכֹּהֵן, שֶׁתְּהֵא אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה. {{הע-שמאל|לעניין זכויות המאורסת לכהן ראו [[ביאור:משנה כתובות פרק ה#משנה ב|כתובות ה ב-ג:]] המנהג הקדום היה שהבעל מתחייב לפרנס את אשתו (אם הוא כהן – גם בתרומה) החל משמלאו 12 חדשים לאירוסין, אפילו אם לא הכניס אותה לחופה, אבל מאוחר יותר בוטלה החובה הזאת.
מובאת כאן גישה המאפשרת גם לתושבים  ולשכירים של כהנים (גויים שאינם עבדים, ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה טו|מכילתא פסחא טו]]), ולא רק לעבדיהם – לאכול תרומה, והגישה הזאת נדחית ע&quot;י הפסוק מויקרא.}}
אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּנְשׂוּאָה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ&quot;, הֲרֵי נְשׂוּאָה אֲמוּרָה.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ&quot;? לְהָבִיא אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לַכֹּהֵן, שֶׁתְּהֵא אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה.
מַשְׁמָע מֵבִיא אֶת הָאֲרוּסָה וּמֵבִיא אֶת תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר!
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם מִקְרָא: &quot;תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל בּוֹ&quot; ([[שמות יב מה]])?
תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתְךָ; אֲבָל תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר שֶׁהוּא בִּרְשׁוּתְךָ – יֹאכַל בּוֹ.
אוֹ מַשְׁמָע מוֹצִיא אֶת תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר, וּמֵבִיא אֶת אֲרוּסָה; וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם: &quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ&quot;? חוּץ מִתּוֹשָׁב וְשָׂכִיר.
אוֹ אַף תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר? תַּלְמוּד לוֹמַר עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר: &quot;תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ&quot; ([[ויקרא כב י]]), בֵּין בִּרְשׁוּתְךָ בֵּין שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתְךָ!
{{הע-שמאל|ר' יהודה מחזיק בגישה שארוסה אוכלת תרומה, אבל הוא כבר מכיר את השינוי, שקבע &quot;אין האשה אוכלת בתרומה – עד שתכנס לחופה&quot;. ([[ביאור:משנה כתובות פרק ה#משנה ג|כתובות ה ג.]])}}
וּכְבָר שָׁלַח יוֹחָנָן בֶּן בַּג בַּג אֵצֶל רַבִּי יְהוּדָה בִּנְצִיבִין.
אָמַר לוֹ: שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לַכֹּהֵן, שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה.
שָׁלַח לוֹ: וְאַתָּה, אֵין אַתָּה אוֹמֵר כָּךְ? מֻחְזָקַנִי בְּךָ שֶׁאַתָּה בָּקִי בְּחַדְרֵי תּוֹרָה – וְלִידּוֹן בְּקַל וָחֹמֶר אִי אַתָּה יוֹדֵעַ!
וּמַה שִּׁפְחָה כְּנַעֲנִית, שֶׁאֵין בִּיאָתָהּ קוֹנָה אוֹתָהּ לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה, כֶּסֶף קוֹנֶה אוֹתָהּ לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה;
בַּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּיאָתָהּ קוֹנָה אוֹתָהּ לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא כֶּסֶף קוֹנֶה אוֹתָהּ לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה?
אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין אֲרוּסָה בַּת יִשְׂרָאֵל אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה.
נִכְנְסָה לַחֻפָּה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה – אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה; וְאִם מֵתָה – בַּעְלָהּ יוֹרְשָׁהּ.
{{הע-שמאל|דין חרם שלא פירשו המחרימים למה כוונתם עמום: ר' יוסי ור' יהודה בן בבא קובעים שהוא שייך לכהנים; ר' יהודה בן בתירא משייך אותו לבדק הבית ואילו ר' שמעון דן אותו כקדשי מזבח; וראו [[ביאור:משנה ערכין פרק ח#משנה ו|ערכין ח ו,]] שם לא הופיעה דעת ר' שמעון; וראו שם משנה ה.}}
&quot;כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה&quot; ([[במדבר יח יד]]), אֵין לִי אֶלָּא חֶרְמֵי יִשְׂרָאֵל; חֶרְמֵי גֵּרִים, נָשִׁים וַעֲבָדִים מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''כָּל''' חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל.&quot;
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים – לַכֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ&quot; ([[ויקרא כז כא]]).
אוֹ אֲפִלּוּ פֵּרֵשׁ &quot;לְבֶדֶק הַבַּיִת&quot;? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אַךְ כָּל חֵרֶם&quot; ([[ויקרא כז כח]]); &quot;אַךְ&quot; חִלֵּק.
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים – לְבֶדֶק הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה'&quot; ([[ויקרא כז כח]]).
אוֹ אֲפִלּוּ פֵּרֵשׁ &quot;לַכֹּהֵן&quot;? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן&quot; ([[ויקרא כז כא]]).
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים – לַכֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ&quot; ([[ויקרא כז כא]]).
אוֹ אֲפִלּוּ פֵּרֵשׁ &quot;לַשֵּׁם&quot;? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה'&quot; ([[ויקרא כז כח]]).
ר&quot;ש אוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים – לַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה'&quot;.
אוֹ אֲפִלּוּ פֵּרֵשׁ &quot;לַכֹּהֵן&quot;? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה&quot;!
}}

===פיסקה קיח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח טו-יט'''
{{הע-שמאל|בעל מום נקרא אדם, ומכאן שמדובר גם על בהמה בעלת מום, למרות שאין להקריב אותה; אבל חיה, שאינה ראויה כלל לקרבן – הוצאה.}}
'''&quot;כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל בָּשָׂר&quot;''' ([[במדבר יח טו]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף חַיָּה בְּמַשְׁמָע?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה'&quot;, לְהוֹצִיא אֶת הַחַיָּה.
מַשְׁמַע מוֹצִיא אֶת הַחַיָּה וּמוֹצִיא אֶת בַּעַל מוּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה&quot;, לְהָבִיא אֶת בַּעַל מוּם.
{{הע-שמאל|הלוויים פטורים מפדיון בכור אדם ולכן גם מבכורות בהמה; לעניין הלוויים השוו [[ביאור:משנה בכורות פרק ב|בכורות ב א,]] שמחייבים אותם בבכורות בהמה טהורה; אבל ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה טז|מכילתא פסחא טז,]] שפוטרת אותם, כמו כאן.
לעניין הבא אחרי הנפלים ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ג|בכורות ג א]] [[ביאור:משנה בכורות פרק ח|ושם ח א.]]
את פדיון בכור האדם ופטר החמור ואת בכור הבהמה יכול אדם לתת לכהן בכל מקום,  ולאו דווקא במקדש או בירושלים.
לעניין שלושים ימי טיפול בבכור הבהמה – השוו [[ביאור:משנה בכורות פרק ד|בכורות ד, א]] – שם מבחינים בין בהמה גסה לבהמה דקה, וכאן לא.}}
&quot;בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה&quot;, אֵת שֶׁיֵּשׁ לְךָ בוֹ בָּאָדָם – יֵשׁ לְךָ בוֹ בַּבְּהֵמָה.
יָצְאוּ לְוִיִּם, שֶׁאֵין לְךָ בָּהֶם בָּאָדָם – לֹא יִהְיֶה לְךָ בָּהֶם בַּבְּהֵמָה.
&quot;בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה&quot; מַקִּישׁ בְּכוֹר אָדָם לִבְכוֹר בְּהֵמָה:
מַה בְּכוֹר בְּהֵמָה, נְפָלִים פּוֹטְרִים מִן הַבְּכוֹרָה – אַף בְּכוֹר אָדָם, נְפָלִים פּוֹטְרִים מִן הַבְּכוֹרָה.
מַה בְּכוֹר אָדָם, רַשַּׁאי נוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה – אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה רַשַּׁאי נוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה.
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְגוֹ' וּבְכֹרוֹת בְּקַרְכֶם&quot; ([[דברים יב ו]]).
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף בִּרְחוֹק מָקוֹם יִהְיֶה חוֹבָה עָלָיו לְטַפֵּל בּוֹ וּלְהַבִיאוֹ לְבֵית הַבְּחִירָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה&quot;: מַה בְּכוֹר אָדָם, רַשַּׁאי נוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה.
אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה רַשַּׁאי נוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה.
וּמַה בְּכוֹר אָדָם מִיטַּפֵּל בּוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם – אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה מִיטַּפֵּל בּוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם.
{{הע-שמאל|מדובר כנראה על פטר חמור שמת לפני שפדה אותו בשה. וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק א#משנה ז|בכורות א ז:]] העיר המת צריך להיקבר ואינו נאכל ע&quot;י הכלבים; וראו גם דעת ר' אליעזר במשנה ו שם, שאפילו אם פדה אותו ואחר כך מת העיר – יש לקברו. ר' טרפון קובע שאין לפדות עיר לאחר מותו.}}
'''&quot;אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה&quot;''', זוֹ הִיא שְׁאֵלָה שֶׁנִּשְׁאֲלָה לִפְנֵי חֲכָמִים בְּכֶרֶם בְּיַבְנֶה: בְּכוֹר שֶׁמֵּת, מַהֵּן בְּעָלִים לִפְדּוֹתוֹ וּלְהַאֲכִילוֹ לַכְּלָבִים.
דָּרַשׁ רַבִּי טַרְפוֹן: &quot;אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה&quot; – פּוֹדֶה אַתָּה אֶת הַחַיָּה, וְאִי אַתָּה פּוֹדֶה אֶת הַמֵּתָה.
פּוֹדֶה אַתָּה אֶת הַטְּמֵאָה, וְאִי אַתָּה פּוֹדֶה אֶת הַטְּהוֹרָה.
{{הע-שמאל|בניגוד לדעת הקראים, שנהגו לפדות כל בכור שלא ניתן להקריבו, מצומצם כאן הפדיון דווקא לפטר חמור, ולפדיונו דווקא בשה; וראו [[ביאור:תוספתא/בכורות/א#ג|תוספתא בכורות א ג-ד,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יח|ומכילתא פסחא יח.]]}}
'''&quot;אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף שְׁאָר בְּהֵמָה טְמֵאָה בְּמַשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּפֶטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה&quot; ([[שמות יג יג]]).
פֶּטֶר חֲמוֹר אַתָּה פּוֹדֶה, וְאִי אַתָּה פּוֹדֶה בְּכוֹר כָּל שְׁאָר בְּהֵמָה טְמֵאָה.
אוֹ פֶּטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וּשְׁאָר כָּל בְּהֵמָה טְמֵאָה בִּכְסוּת וְכֵלִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר &quot;וּפֶטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה&quot; ([[שמות לד כ]]): בְּשֶׂה אַתָּה פּוֹדֶה, וְאִי אַתָּה פּוֹדֶה בִּכְסוּת וְכֵלִים.
{{הע-שמאל|הדרשה מציעה לפרש את פדיון הבהמה הטמאה על פדיון מקדשי בדק הבית, ולא על בכור; כלומר רשאי אדם להקדיש בהמה טמאה לבדק הבית בתנאי שמיד יפדה אותה ויתן לבדק הבית את ערכה בתוספת חומש; ראו למשל [[ביאור:תוספתא/ערכין/ג#ז|תוספתא ערכין ג ז.]]
פדיון הבן אכן מתבצע לאחר שהגיע התינוק ל30 יום, אבל פדיון בהמה שהוקדשה מתבצע מיד.}}
אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה&quot;'''? אִם אֵינוֹ עִנְיָן שֶׁפּוֹדִים בְּהֵמָה טְמֵאָה –
תְּנֵהוּ עִנְיָן שֶׁמַּקְדִּישִׁים בְּהֵמָה טְמֵאָה לְבֶדֶק הַבַּיִת, וְחוֹזְרִים וּפוֹדִים אוֹתָהּ מֵהֶקְדֵּשׁ בֶּדֶק הַבַּיִת.
&quot;תִּפְדֶּה&quot; – מִיָּד. אַתָּה אוֹמֵר תִּפְדֶּה מִיָּד, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְאַחַר זְמַן?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים&quot; ([[במדבר יח טז]]).
הַנִּפְדֶּה בְּחָמֵשׁ סְלָעִים – נִפְדֶּה לְאַחַר זְמַן. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תִּפְדֶּה&quot;? תִּפְדֶּה מִיָּד.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יח|מכילתא פסחא יח:]] פדיון האדם אינו דווקא בכסף, אלא גם בנכסים אחרים – אם אינם מקרקעין עבדים או שטרות, כלומר בדברים הדומים לכסף, בהתאם למידת 'כלל ופרט וכלל', למרות שהסדר בתורה הוא כלל וכלל ופרט. וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה ח|בכורות ח ח.]]}}
'''&quot;וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה&quot;''' – כְּלָל; &quot;בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים&quot; – פְּרָט.
כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט; &quot;וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה&quot; ([[שמות יג יג]]) – חָזַר וְכָלַל.
אוֹ כָּלַל בַּכְּלָל רִאשׁוֹן? אָמַרְתָּ לַאו, אֶלָּא כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל – אֵין אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט!
לוֹמַר לְךָ: מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ, נְכָסִין הַמִּטַּלְטְלִין שֶׁאֵין לָהֶם אַחֲרָיוּת – אַף הַכְּלָל, אֵין לִי אֶלָּא נְכָסִים הַמִּטַּלְטְלִין שֶׁאֵין לָהֶם אַחֲרָיוּת.
מִכָּאן אָמְרוּ: בַּכֹּל פּוֹדִים בְּכוֹר אָדָם, חוּץ מֵעֲבָדִים וּמִשְּׁטָרוֹת וּמִקַּרְקָעוֹת.
רַבִּי אוֹמֵר: אַף בַּכֹּל פּוֹדִים בְּכוֹר אָדָם חוּץ מִן הַשְּׁטָרוֹת.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בכורות/ו#יג|תוספתא בכורות ו יג:]] יש לנקוב בסכום בזמן הפדיון.}}
&quot;עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף&quot;, אֵין לִי אֶלָּא כֶּסֶף.
שָׁוֶה כֶּסֶף מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא&quot;!
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ב#משנה ה|בכורות ב ה:]] כלאים בין עז לכבש פטור מהבכורה.
בכור בהמה טהורה אינו נפדה גם בדיעבד.}}
'''&quot;אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר&quot;''' ([[במדבר יח יז]]) – שׁוֹר, שׁוֹר גָּמוּר; &quot;אוֹ בְכוֹר כֶּשֶׂב&quot; – כֶּשֶׂב גָּמוּר, &quot;אוֹ בְכוֹר עֵז&quot; – עֵז גָּמוּר! לְהוֹצִיא אֶת הַכִּלְאַיִם!
'''&quot;לֹא תִפְדֶּה&quot;''', יָכוֹל אִם פְּדָאוֹ יִהְיֶה פָדוּי? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;קֹדֶשׁ הֵם&quot;.
{{הע-שמאל|דמם של הבכור מעשר הבהמה והפסח נשפך על המזבח בשפיכה אחת, ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ה#משנה ח|זבחים ה ח.]] ר' יאשיה לומד זאת מהמילים 'קדש הם, את דמם תזרוק... ואת חלבם תקטיר' שגם מעשר ופסח טעונים שפיכת דם, ור' יצחק לומד זאת מספר דברים. 
ר' יצחק לומד מהפסוק שלנו שיש להקריב על המזבח את חלבי הפסח ומעשר הבהמה, ודורש את הביטויים &quot;ולא ילין חלב חגי&quot; ([[שמות כג יח]]), &quot;ולא ילין לבקר&quot; וכו' ([[שמות לד כה]]) – לנושאים אחרים.
ר' אליעזר בדעה שהקטר החלבים של הפסח נאמר בפסוקים הנ&quot;ל, והקטר החלבים של מעשר הבהמה עולה בקל וחומר, וחוזר לדעת ר' יאשיה.}}
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: &quot;קֹדֶשׁ הֵם&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? לְהָבִיא אֶת הַמַּעֲשֵׂר וְאֶת הַפֶּסַח, שֶׁיִּטְעוֹן שְׁפִיכָה אַחַת, שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ לָהֶם בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ; שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ עַל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ&quot; ([[דברים יב כז]]).
לְהָבִיא אֶת הַמַּעֲשֵׂר וְאֶת הַפֶּסַח, שֶׁיִּטְעוֹן שְׁפִיכָה אַחַת.
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;קֹדֶשׁ הֵם&quot;? – לְהָבִיא אֶת הַמַּעֲשֵׂר, שֶׁיִּטְעוֹן הֶקְטֵר חֲלָבִים, שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַדִּין:
וּמַה שְׁאָר קֳדָשִׁים, שֶׁלֹּא שָׁווּ מַתַּן דָּמָם – שָׁווּ הֶקְטֵר חֶלְבָּם.
מַעֲשֵׂר וּפֶסַח, שֶׁשָּׁווּ מַתַּן דָּמָן – אֵינוֹ דִין שֶׁיִּשְׁווּ הֶקְטֵר חֶלְבָּם? הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;קֹדֶשׁ הֵם&quot;? – {{ב|לְעִנְיַן שֶׁאָמַרְנוּ.|כר' יאשיה}}
{{הע-שמאל|חלבי הבכור מועטים מחלבי השלמים, שהרי אינם כוללים את הכליות ואת היותרת, ובכבש אינם כוללים את האליה; לכן טוענת הדרשה שיש למעט גם בשפיכת הדם משתי מתנות (בשלמים) למתנה אחת; וקשה, שהרי דיו לבא מן הדין להיות כנדון.
בהמשך (&quot;או חילוף&quot;) דורשים את אותו ק&quot;ו מהצד השני, ולומדים ממנו שיש להרבות בזריקות הדם של השלמים יותר מאלו של הבכור. הפעם המסקנה מלווה בפסוק המוכיח שאכן את דם השלמים שופכים על כל צידי המזבח, ולא מצאנו ביטוי כמו &quot;המזבח סביב&quot; בבכור, מעשר או פסח.}}
'''&quot;אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ&quot;''' – מַתָּנָה אַחַת. אַתָּה אוֹמֵר מַתָּנָה אַחַת, אוֹ שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁל אַרְבַּע?
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּחֲלָבִים מִעֵט בַּדָּמִים, כָּאן, שֶׁמִּעֵט בַּחֲלָבִים, אֵינוֹ דִין שֶׁנְּמַעֵט בַּדָּמִים?
אוֹ חִלּוּף: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁמִּעֵט בַּחֲלָבִים רִבָּה בַּדָּמִים, כָּאן, שֶׁרִבָּה בַּחֲלָבִים, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּרְבֶּה בַּדָּמִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים... סָבִיב&quot; ([[ויקרא ג ב]]) – שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע!
דַּנְתִּי וְחִלַּפְתִּי; בָּטֵל אוֹ חִלּוּף, וְזָכִיתִי לָדוּן כַּבַּתְּחִלָּה:
וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּחֲלָבִים מִעֵט בַּדָּמִים, כָּאן שֶׁמִּעֵט בַּחֲלָבִים אֵינוֹ דִין שֶׁנְּמַעֵט בַּדָּמִים?
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ&quot;? מַתָּנָה אַחַת.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/נדבה#פרשה יד|ספרא נדבה פרשה יד ז.]]}}
'''&quot;וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר&quot;''', בְּחֵלֶב תּוֹתָב קְרוּם וְנִקְלַף הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
אַתָּה אוֹמֵר בְּחֵלֶב תּוֹתָב וּקְרוּם נִקְלָף הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּשֻּׁמָּן שֶׁבּוֹ?
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּדָּמִים מִעֵט בַּחֲלָבִים; כָּאן, שֶׁמִּעֵט בַּדָּמִים, אֵינוֹ דִין שֶׁנְּמַעֵט בַּחֲלָבִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר&quot;, בְּחֵלֶב תּוֹתָב קְרוּם וְנִקְלַף הַכָּתוּב מְדַבֵּר!
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ט#משנה ו|זבחים ט ו:]] אם נפלו מהמזבח לפני חצות הלילה יש להחזירם כדי שישרפו שם. לעניין &quot;נחת רוח&quot; ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קז|לעיל קז,]] אין הקב&quot;ה זקוק לקרבנות.}}
'''&quot;אִשֶּׁה&quot;''', אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לָאִשִּׁים, אֵינוֹ נִרְצֶה עַד שֶׁיִּשָּׂרֵף בָּאֵשׁ!
'''&quot;רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot;''' – נַחַת רוּחַ לְפָנַי שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ה#משנה ח|זבחים ה ח.]] ר' יוסי הגלילי מנסה לדמות את הבכור לחטאת, שהרי שני הקרבנות נאכלים לכהן חוץ מחלק שמוקרב, בניגוד לשלמים, שרוב בשרם נאכל ע&quot;י הבעלים;
ר' עקיבא מנסה בתחילה להצביע על הפסוק שלנו כבסיס להשוואה בין הבכור לבין החזה והשוק של שלמים, שנאכלים ע&quot;י הכהנים, אבל ר' יוסי הגלילי מדמה את הבכור לחזה ושוק של תודה. ר' עקיבא נסוג מההשוואה לשלמים, ובמקומה הוא דורש את הכפילות בפסוק &quot;לך יהיה – יהיה לך&quot;, שהבכור נאכל בעתיד, ומכאן שהוא נאכל גם למחרת הקרבתו;
ר' ישמעאל טוען שקרבן התודה כולו נגזר מקרבן השלמים, שנאמר &quot;זאת תורת השלמים... אם על תודה&quot; ([[ויקרא ז יא]]-יב), וקיצור זמן האכילה מיוחד לתודה דווקא ולא ניתן ללמוד ממנו על קרבנות אחרים כגון הבכור.}}
'''&quot;וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה וּכְשׁוֹק הַיָּמִין לְךָ יִהְיֶה&quot;''' ([[במדבר יח יח]]),
בָּא הַכָּתוּב וְהִקִּישׁ אֶת הַבְּכוֹר לֶחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים: מַה חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים, נֶאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד.
אַף הַבְּכוֹר יִהְיֶה נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
וְזוֹ שְׁאֵלָה נִשְׁאֲלָה לַחֲכָמִים בְּכֶרֶם בְּיַבְנֶה: בְּכוֹר לְכַמָּה נֶאֱכָל? דָּרַשׁ רַבִּי טַרְפוֹן: לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּנוּ, לַמְּדֵנוּ! אָמַר לָהֶם: בְּכוֹר קָדָשִׁים קַלִּים, וּשְׁלָמִים קָדָשִׁים קַלִּים.
מַה שְּׁלָמִים, נֶאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד – אַף הַבְּכוֹר יְהֵא נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד.
הָיָה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי שָׁם, כְּשֶׁבָּא תְּחִלָּה לְשַׁמֵּשׁ אֶת חֲכָמִים. אָמַר לוֹ: רַבִּי, חַטָּאת מַתָּנָה לַכֹּהֵן וּבְכוֹר מַתָּנָה לַכֹּהֵן.
מַה חַטָּאת נֶאֱכֶלֶת לְיוֹם וָלַיְלָה – אַף בְּכוֹר יְהֵא נֶאֱכָל לְיוֹם וָלַיְלָה!
אָמַר לוֹ: בְּנִי, אֶלְמוֹד דָּבָר מִדָּבָר וְאָדוּן דָּבָר מִדָּבָר.
אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁהוּא קָדָשִׁים קַלִּים מִדָּבָר שֶׁהוּא קָדָשִׁים קַלִּים, וְאַל אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁהוּא קָדָשִׁים קַלִּים מִדָּבָר שֶׁהוּא קָדְשֵׁי קָדָשִׁים!
אָמַר לוֹ: רַבִּי, אֶלְמוֹד דָּבָר מִדָּבָר וְאָדוּן דָּבָר מִדָּבָר.
אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁמַּתָּנָה לַכֹּהֵן מִדָּבָר שֶׁמַּתָּנָה לַכֹּהֵן, וְאַל אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁמַּתָּנָה לַכֹּהֵן מִדָּבָר שֶׁמַּתָּנָה לְכָל אָדָם!
נִסְתַּלֵּק רַבִּי טַרְפוֹן וְקָפַץ רַבִּי עֲקִיבָא; אָמַר לוֹ: בְּנִי, כָּךְ אֲנִי דּוֹרֵשׁ: '''&quot;וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה&quot;'''.
בָּא הַכָּתוּב וְהִקִּישׁ בְּכוֹר לֶחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים:
מַה חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים, נֶאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד – אַף בְּכוֹר יְהֵא נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
אָמַר לוֹ: רַבִּי, אַתָּה מַקִּישׁוֹ לֶחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים, וַאֲנִי מַקִּישׁוֹ לֶחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל תּוֹדָה:
מַה חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל תּוֹדָה, נֶאֱכָל לְיוֹם וָלַיְלָה – כָּךְ הַבְּכוֹר, יְהֵא נֶאֱכָל לְיוֹם וָלַיְלָה!
אָמַר לוֹ: בְּנִי, כָּךְ אֲנִי דּוֹרֵשׁ: &quot;וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה&quot;, אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְךָ יִהְיֶה&quot;'''.
אֶלָּא רִבָּה בוֹ הַכָּתוּב הֲוָיָה אַחַת, שֶׁיְּהֵא נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי תּוֹדָה מֵאַיִן לְמֵדָה? לֹא מִשְּׁלָמִים?
וְדָבָר הַלָּמֵד מִמָּקוֹם אַחֵר, אַתָּה בָּא לְלַמֵּד הֵימֶנּוּ, לָמֵד מִן הַלָּמֵד?
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן: '''&quot;וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ&quot;'''.
בָּא הַכָּתוּב וְהִקִּישׁ אֶת הַבְּכוֹר לֶחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים: מַה חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים, נֶאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד.
אַף הַבְּכוֹר יְהֵא נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
{{הע-שמאל|דבר אחר אינו דורש מהכפילות את הארכת זמן האכילה של הבכור אלא את נתינת הבכור בעל המום לכהן, וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ד|בכורות ד א.]]}}
דָּבָר אַחֵר: אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְךָ יִהְיֶה&quot;''', אֶלָּא לְהָבִיא אֶת הַבְּכוֹר בַּעַל מוּם, שֶׁמַּתָּנָה לַכֹּהֵן; שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ לוֹ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
{{הע-שמאל|ר' אלעזר מציע דרשה משלו כדי להוכיח שהבכור מאכל לשני ימים ולילה אחד: שחיטת הבכור התמים היא תוך שנה מההמלטה שלו, אבל הפסוק 'שנה בשנה' מלמד שלעיתים ניתן לחרוג לשנה השניה לחיי הבכור, כי נוסף יום לאחר שחיטתו., וראו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/טו#פיסקה קכה|ספרי דברים קכה.]]}}
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד. אַתָּה אוֹמֵר לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְיוֹם וָלַיְלָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ תֹּאכֲלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה&quot; ([[דברים טו כ]]) מְלַמֵּד שֶׁנֶּאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
{{הע-שמאל|פרשת הבכורות באה כפירוט בין הכלל שבפס' טו לכלל שבפס' יט; והשוו לדרשה דלעיל לפס' טז, הכוללת גם כללים מספר שמות.}}
'''&quot;כֹּל תְּרוּמַת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[במדבר יח יט]]),
יֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁכּוֹלֵל בַּתְּחִלָּה וּפוֹרֵט בַּסּוֹף, פּוֹרֵט בַּתְּחִלָּה וְכוֹלֵל בַּסּוֹף; וְזוֹ – כּוֹלְלָהּ בַּתְּחִלָּה וְכוֹלְלָהּ בַּסּוֹף וּפוֹרֵט בְּאֶמְצָעוֹ!
'''&quot;נְתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם&quot;''' – שֶׁיִּנְהוֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.
{{הע-שמאל|הדרשן בדעה שהמלח בריא ואף מרפא חולים.}}
'''&quot;בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִיא לִפְנֵי ה'&quot;''', כָּרַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן בְּדָבָר הַבָּרִיא, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּבְרִיא אֶת אֲחֵרִים!
}}

===פיסקה קיט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח כ-כד''' 
{{הע-שמאל|נחלת א&quot;י היתה מוגבלת לגברים ישראלים בלבד. דורש &quot;אבותם&quot; ו&quot;איש&quot;.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן: בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל, וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם; אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.&quot;''' ([[במדבר יח כ]]).
לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ&quot; ([[במדבר כו נג]]), הַכֹּל בַּמַּשְׁמָע!
כֹּהֲנִים, לְוִיִּם, וְיִשְׂרְאֵלִים, וְגֵרִים, וְנָשִׁים, וַעֲבָדִים, וְטֻמְטוּם, וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס בַּמַּשְׁמָע!
&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן: בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל&quot; – יָצְאוּ כֹהֲנִים.
&quot;וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot; ([[במדבר יח כג]]) – יָצְאוּ לְוִיִּם.
&quot;לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ&quot; ([[במדבר כו נה]]) – יָצְאוּ גֵרִים וַעֲבָדִים.
&quot;אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו&quot; ([[במדבר כו נד]]) – יָצְאוּ נָשִׁים, טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס.
{{הע-שמאל|הדרת הכהנים והלוויים מנחלת הארץ היא לזכותם, שהרי פרנסתם מובטחת על חשבון המקדש; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יח#פיסקה קסג|ספרי דברים קסג.]] האליטה שנוצרה כך הכרחית להתפתחותה של תרבות, ביחוד בעולם העתיק.}}
&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן: בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל&quot; – בִּשְׁעַת חִלּוּק הָאָרֶץ; &quot;וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם&quot; – בַּבִּזָּה.
&quot;אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ&quot; – עַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה אוֹכֵל, וְעַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה שׁוֹתֶה!
מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנָּתַן לְבָנָיו מַתָּנוֹת, וּלִבְנוֹ אֶחָד לֹא נָתַן שׁוּם מַתָּנָה.
אָמַר לוֹ: בְּנִי, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַתִּי לְךָ מַתָּנָה, עַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה אוֹכֵל וְעַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה שׁוֹתֶה!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;חֶלְקָם נָתַתִּי אֹתָהּ מֵאִשָּׁי&quot; ([[ויקרא ו י]]), &quot;אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן&quot; ([[דברים יח א]]).
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/חלה/ב#ח|תוספתא חלה ב ח,]] שם מחולקות המתנות לשלוש קבוצות, וגם המניה שלהן שונה – אבל גם שם הן מסתכמות ב24 מתנות.
הביכורים ובכור בהמה טהורה נמנים בין המתנות שבגבולין למרות שלמעשה נותנים אותם במקדש, כי הכהן רשאי להוציא אותם מהמקדש ולאכלם בכל מקום שירצה, ורובם שלו – חוץ מהחלבים של הבכור.
&quot;זיקת תרומה&quot; היא המדומע, כלומר חולין שהתערבו בתרומה, ויש למכרה לכהנים דווקא ולכן מחירה נמוך.}}
&quot;אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ&quot;, עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה נִתְּנוּ לָהֶם לַכֹּהֲנִים: שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּמִּקְדָּשׁ, וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּגְּבוּלִין.
וּמָה אֵלּוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּמִּקְדָּשׁ? חַטָּאת, וְאָשָׁם, וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר, וְעוֹר הָעוֹלָה, וּמוֹתַר לֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע,
וּמוֹתַר הָעֹמֶר, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וְלֶחֶם הַפָּנִים, וְשִׁירֵי מְנָחוֹת, וּתְרוּמַת תּוֹדָה, וּתְרוּמַת חָזֶה וָשׁוֹק, וּזְרוֹעַ אֵיל נָזִיר.
וּמָה אֵלּוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שֶׁבַּגְּבוּלִים? תְּרוּמָה, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, וְחַלָּה, וּבִכּוּרִים, וְרֵאשִׁית הַגֵּז, וְהַמַּתָּנוֹת,
בְּכוֹר אָדָם, וּבְכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה, וּפֶטֶר חֲמוֹר, וְהַחֲרָמִים, וּשְׂדֵה אֲחֻזָּה, וְגֵזֶל הַגֵּר.
כָּל אֵלּוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה נִתְּנוּ לַכֹּהֲנִים, חוּץ מִדָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ זִיקַת תְּרוּמָה.
{{הע-שמאל|זכותם של הכהנים במתנות התפרשה דווקא לאחר המרד של קורח, וכך, בסופו של החשבון, הרויח אהרון מהמרד נגדו.
המשל הופיע לעיל בפיסקה קיז, ושם גם ההערה שקרח גם מן הבלועים וגם מהשרופים.}}
שִׂמְחָה גְדוֹלָה הָיְתָה לוֹ לְאַהֲרֹן בַּיּוֹם שֶׁנִּכְרְתָה לוֹ בְרִית בַּמַּתָּנוֹת.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, מְשַׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר: לְטוֹבָתִי נִשְׁבְּרָה רֶגֶל פָּרָתִי! לְטוֹבָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן בָּא קֹרַח וְעִרְעֵר עַל הַכְּהֻנָּה כְּנֶגְדּוֹ!
מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ בֶּן בַּיִת וְנָתַן לוֹ שָׂדֶה אַחַת בְּמַתָּנָה,
וְלֹא כָתַב וְלֹא חָתַם וְלֹא הֶעֱלָה בְּעַרְכַיִם.
[בָּא אֶחָד וְעִרְעֵר כְּנֶגְדּוֹ עַל הַשָּׂדֶה; אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבוֹא וִיעַרְעֵר כְּנֶגְדְּךָ עַל הַשָּׂדֶה?
בּוֹא, וַאֲנִי כּוֹתֵב וַאֲנִי חוֹתֵם וַאֲנִי מַעֲלֶה לְךָ בְּעַרְכַיִים! כָּךְ בָּא קֹרַח וְעִרְעֵר עַל הַכְּהֻנָּה כְּנֶגְדּוֹ.
אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבֹא וִיעַרְעֵר כְּנֶגְדְּךָ עַל הַכְּהֻנָּה? בּוֹא וַאֲנִי כּוֹתֵב וַאֲנִי חוֹתֵם וַאֲנִי מַעֲלֶה לְךָ בְּעַרְכַיִם!]
לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ סָמוּךְ לְקֹרַח, &quot;זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יז ה]]).
הָא לָמַדְנוּ שֶׁהָיָה קֹרַח מִן הַבְּלוּעִים וּמִן הַשְּׂרוּפִים.
{{הע-שמאל|הדרשה נמצאת גם ב[[בראשית רבה סח יב]], בשם בר קפרא; והובאה כאן כי יש בה השוואה של הכהנים למלאכים.}}
רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב אָבִינוּ,
בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּנוּי, וְקָרְבָּנוֹת מֻקְרָבִים, וְכֹהֲנִים מְשָׁרְתִים – וּשְׁכִינָה מִסְתַּלֶּקֶת?
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ&quot; ([[בראשית כח יב]]).
אֵין חֲלוֹם אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ פִּתְרוֹן: &quot;וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה&quot; – זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.
&quot;וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה&quot; – אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת קְרֵבִים, שֶׁרֵיחָם עוֹלֶה לַשָּׁמַיִם.
&quot;וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ&quot; – אֵלּוּ כֹּהֲנִים הַמְּשָׁרְתִים, שֶׁעוֹלִים וְיוֹרְדִים בַּכֶּבֶשׁ.
&quot;וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו&quot; – &quot;רָאִיתִי אֶת ה' נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ&quot; ([[עמוס ט א]])!
{{הע-שמאל|בנבואות הנחמה מכונים ישראל 'כהנים'; והדבר מעיד על חשיבות הכהנים; הכהן המוצג במלאכי מתואר כמלאך, בדומה לדרשה על הסולם דלעיל; אבל המדרש ממהר להעיר שמדובר דווקא בכהן ת&quot;ח, המלמד תורה; כהן שאינו עוסק בתורה הוא כחיה.}}
חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהוּא מְכַנָּן – אֵין מְכַנָּן אֶלָּא בְּכֹהֲנִים,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ, מְשָׁרְתֵי אֱלֹהֵינוּ יֵאָמֵר לָכֶם, חֵיל גּוֹיִם תֹּאכֵלוּ וּבִכְבוֹדָם תִּתְיַמָּרוּ&quot; ([[ישעיה סא ו]]).
חֲבִיבִין כֹּהֲנִים, כְּשֶׁהוּא מְכַנָּן – אֵין מְכַנָּן אֶלָּא בְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ, כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא&quot; ([[מלאכי ב ז]]).
בַּזְּמַן שֶׁהַתּוֹרָה יוֹצְאָה מִפִּיו – הֲרֵי הוּא כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת; וְאִם לָאו – הֲרֵי הוּא כְּחַיָּה, וְכִבְהֵמָה שֶׁאֵינָהּ מַכֶּרֶת אֶת קוֹנָהּ.
{{הע-שמאל|כהכנה להעמדת התורה מול הכהונה ומול המלכות מופיעה כאן דרשה על לימוד התורה של דוד המלך. הדרשה מבוססת בעיקר על תהלים קיט. המתפרש כתפילה של ת&quot;ח. הדרשה מורה שדוד רצה לזכות גם בכתר התורה.}}
חֲבִיבָה תּוֹרָה, שֶׁכְּשֶׁשָּׁאַל דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל – לֹא שָׁאַל אֶלָּא תּוֹרָה; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;טוֹב אַתָּה וּמֵטִיב, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ&quot; ([[תהלים קיט סח]]).
טוּבְךָ עָדִיף עָלַי וְעַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם, יַעֲדִיף טוּבְךָ עָלַי וְלַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ!
וְאוֹמֵר: &quot;סְעָדֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה וְאֶשְׁעָה בְחֻקֶּיךָ תָמִיד&quot; ([[תהלים קיט קיז]]).
שֶׁלֹּא אֶהֱא לוֹמֵד תּוֹרָה וְשׁוֹכֵחַ; שֶׁלֹּא אֶהֱא לוֹמֵד וְיֵצֶר הָרָע אֵינוֹ מַנִּיחַ לִי לִשְׁנוֹת.
אוֹ שֶׁמָּא אֲטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר וַאֲטַהֵר אֶת הַטָּמֵא, וְנִמְצֵאתִי בּוֹשׁ לָעוֹלָם הַבָּא!
אוֹ שֶׁמָּא יִשְׁאֲלוּנִי מִגּוֹיֵי הָאָרֶץ וּמִמִּשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ לַהֲשִׁיבָם, וְנִמְצֵאתִי בּוֹשׁ לְעֵינֵיהֶם!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַאֲדַבְּרָה בְעֵדְוֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ&quot; ([[תהלים קיט מו]]).
וְאוֹמֵר: &quot;זְמִרוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי נַפְשִׁי שְׁלֵיוָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בְּבֵית מְגוּרָי&quot; ([[תהלים קיט נד]]), בַּמְּעָרוֹת וּבַמְּצָדוֹת.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי שָׁאוּל בַּמְּעָרָה&quot; ([[תהלים נז א]]).
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי&quot; ([[תהלים קיט קט]]).
אֲבָל מִשֶּׁלָּמַד דָּוִד תּוֹרָה וְנִתְרַגֵּל בָּהּ, מַהוּ אוֹמֵר? &quot;טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף&quot; ([[תהלים קיט עב]]).
שֶׁזָּהָב וָכֶסֶף מוֹצִיאִים אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא, אֲבָל תּוֹרָה מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל, מֶה עָצְמוּ רָאשֵׁיהֶם&quot; ([[תהלים קלט יז]]), וְאוֹמֵר: &quot;זֹאת תּוֹרַת הָאָדָם ה' אֱלֹהִים&quot; ([[שמואל ב ז יט]]).
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה יג|אבות ד יג,]] שם מוסיף ר' שמעון לשלושת הכתרים גם כתר שם טוב העולה על גביהן. כאן הדרשה מכוונת להעדפת כתר התורה על שני האחרים, ונראה שהיא רומזת לתחרות בסוף ימי בית שני בין הכהנים לבין חכמים – בין הצדוקים לפרושים. היא טוענת שכתר התורה אינו שייך למשפחה מסוימת ואפילו לא לעם ישראל, אלא הוא מאפשר גדולה לכל באי העולם, והוא המאפשר גישה לכתרים האחרים.
הדרשה דלעיל, על תהלים קיט, מכוונת להעדפת כתר התורה על כתר המלכות, והדרשה שלפניה, התולה את גדולת הכהן בכך שהוא מלמד תורה – מכוונת להעדפת התורה על  פני הכהונה.}}
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה כְתָרִים הֵם; כֶּתֶר תּוֹרָה, וְכֶתֶר כְּהֻנָּה, וְכֶתֶר מַלְכוּת.
כֶּתֶר כְּהֻנָּה – זָכָה בוֹ אַהֲרֹן וּנְטָלוֹ; כֶּתֶר מַלְכוּת – זָכָה בוֹ דָוִד וּנְטָלוֹ. הֲרֵי כֶּתֶר תּוֹרָה מֻנָּח,
כְּדֵי שֶׁלֹּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבָאֵי הָעוֹלָם, לוֹמַר: אִלּוּ הָיָה כֶּתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת מֻנָּחִים, הָיִיתִי זוֹכֶה בָּהֶן וְנוֹטְלָן!
הֲרֵי כֶּתֶר תּוֹרָה תּוֹכָחָה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם; שֶׁכָּל מִי שֶׁזּוֹכֶה בּוֹ – מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ שְׁלָשְׁתָּם מֻנָּחִים, וְזָכָה בְּכֻלָּם.
וְכָל מִי שֶׁאֵין זוֹכֶה בּוֹ – מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ שְׁלָשְׁתָּם מֻנָּחִים וְלֹא זָכָה בְּאֶחָד מֵהֶם.
וְאִם תֹּאמַר: מִי גָדוֹל {{ב|מִשְּׁנֵיהֶם|משלשתם}}? הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
מִי גָדוֹל, הַמַּמְלִיךְ אוֹ הַמּוֹלֵךְ? הֱוֵי אוֹמֵר: הַמַּמְלִיךְ! הָעוֹשֶׂה שָׂרִים אוֹ הָעוֹשֶׂה שְׂרָרָה? הֱוֵי אוֹמֵר: הָעוֹשֶׂה שָׂרִים!
כָּל עַצְמָן שֶׁל שְׁנֵי כְתָרִים הַלָּלוּ, אֵין בָּאִים אֶלָּא מִכֹּחָהּ שֶׁל תּוֹרָה! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ... בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ&quot; ([[משלי ח טו]]-טז).
{{הע-שמאל|ממשיך לפרט את ההיררכיה בין שלושת הכתרים, וטוען שכתר הכהונה גדול מכתר המלכות: השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב,]] שם נאמר שהברית עם בית דוד נכרתה על תנאי, ואילו הברית עם הכהנים והתורה ניתנו שלא על תנאי. לכן יש כהנים צדיקים ורשעים – וכולם כהנים, אבל מלכים רשעים אינם בברית ואין להם זכויות מלוכה. התנאת זכויות המלכים מופיעה בפירוש בפסוק מתהלים, ומופיעה גם במגילת קהלת המיוחסת לשלמה המלך; וברית הכהנים היא &quot;ברית מלח עולם&quot;, וראו במכילתא שם.}} 
גְּדוֹלָה בְּרִית שֶׁנִּכְרְתָה לוֹ לְאַהֲרֹן מִבְּרִית שֶׁנִּכְרְתָה לוֹ לְדָוִד:
אַהֲרֹן זִכָּה לְבָנִים צַדִּיקִים וּרְשָׁעִים, וְדָוִד זִכָּה לַצַּדִּיקִים וְלֹא לָרְשָׁעִים!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;'''אִם''' יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם, גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ&quot; ([[תהלים קלב יב]]).
וְאוֹמֵר: &quot;סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם&quot; ([[קהלת יב יג]]):
&quot;בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִיא לִפְנֵי ה' לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ&quot;!
{{הע-שמאל|הדרשה משווה בין הברית והפריבילגיות של הכהנים לאלו של הלוויים. וראו לעיל פיסקה קיז, שהברית עם הכהנים נאמרה בשמחה. כאן חולקים ר' יאשיה ור' יונתן אם גם הברית ללוויים נאמרה בשמחה – ראו שם שדורשים &quot;ואני הנה&quot;. כאן דורש ר' יונתן &quot;הנה נתתי&quot; באותו אופן. כמו כן הם חולקים האם מתנת הלוויים – המעשר הראשון – הועבר ללוויים מהקב&quot;ה או שהוא שכר עבודה, המועבר ישירות אליהם.}}
&quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי אֶת כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יח כא]]),

מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַבְּרִית כְּרוּתָה לַכְּהֻנָּה, כָּךְ בְּרִית כְּרוּתָה לַלְוִיָּה!
כָּל מִצְוֹת כְּהֻנָּה נֶאֶמְרָה בְשִׂמְחָה מֵהַר סִינַי, וְזוֹ בַּתְּחִלָּה נֶאֶמְרָה, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אַף זוֹ בְשִׂמְחָה נֶאֶמְרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי&quot;.
אֵין &quot;הִנֵּה&quot; אֶלָּא שִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ&quot; ([[שמות ד יד]]).
כָּל מִצְוֹת כְּהֻנָּה – קְנָאָן הַשֵּׁם וּנְתָנָן לַכְּהֻנָּה, וְזוֹ &quot;חֵלֶף עֲבֹדָתָם&quot;, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אַף זוֹ קְנָאָהּ הַשֵּׁם וּנְתָנָהּ לַלְוִיִּם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ... לַה' הוּא&quot; ([[ויקרא כז ל]]).
וְאוֹמֵר: &quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי אֶת כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה&quot;,
מַה נַחֲלָה אֵין מִשְׁתַּנָּה מִמְּקוֹמָהּ – אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן אֵין מִשְׁתַּנֶּה מִמְּקוֹמוֹ:
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/דמאי/ב#ז|תוספתא דמאי ב ז:]] אמנם גם אם לא עבד, עדיין הלוי זכאי למעשר ראשון, אבל אם היתה לו הזדמנות לעבוד והוא סירב – הפסיד את זכותו.
וראו [[עזרא ח טו]], שרוב הלוויים לא עלו מבבל, ואולי לכן מרחיב כאן המדרש בחובתם להגיע למקדש ולעבוד בו.}} 
&quot;חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים&quot;, אִם עָבַד – יִטֹּל, וְאִם לֹא עָבַד – לֹא יִטֹּל!
{{הע-שמאל|כאן מקופלים האזהרה והעונש בפסוק אחד, בניגוד לרוב העונשים שיש לחפש להם אזהרות בפסוקים רחוקים.}}
&quot;וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יח כב]]) – אַזְהָרָה; &quot;לָשֵׂאת חֵטְאת לָמוּת&quot; – עֹנֶשׁ.
{{הע-שמאל|אם נדון בשיטת ר' יאשיה לעיל, שהמעשר הוא כעין שכר ללוויים, יכול  להיות שלוי מסויים לא ירצה לעבוד ויוותר על המעשר, ובפרט בשנת השמיטה, שאין בה מעשר; אבל הדרשה אינה מאפשרת ללוי לבחור אם הוא רוצה לעבוד, אלא מחייבת אותו לכך.}}
&quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא&quot; ([[במדבר יח כג]]), לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים&quot;,
שׁוֹמֵעַ אֲנִי: רָצָה – יַעֲבֹד, לֹא רָצָה – לֹא יַעֲבֹד? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא&quot;, בְּעַל כָּרְחוֹ!
&quot;וְעָבַד הַלֵּוִי&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי&quot; וְגוֹ'.
אֵין לִי אֶלָּא שָׁנִים שֶׁהַמַּעַשְׂרוֹת נוֹהֲגִין בָּהֶם. שְׁמִיטִין וְיוֹבְלוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא&quot;.
{{הע-שמאל|הכהן, למרות חשיבותו היתרה, אינו מורשה לעשות את עבודת הלוי; וראו לעיל פיסקה קטז.}}
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם לֵוִי, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲבֹד כֹּהֵן? וְהַדִּין נוֹתֵן:
וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא כָּשְׁרוּ לְוִיִּם – כָּשְׁרוּ כֹהֲנִים; כָּאן, שֶׁכָּשְׁרוּ לְוִיִּם, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּכְשְׁרוּ כֹהֲנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא&quot;!
&quot;וְהֵם יִשְׂאוּ אֶת עֲו‍ֹנָם&quot;, אָמַרְתָּ: יִשְׂרָאֵל לֹא יִשְׂאוּ עֲו‍ֹן לְוִיִּם, אֲבָל כֹּהֲנִים יִשְׂאוּ עֲו‍ֹן לְוִיִּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהֵם יִשְׂאוּ עֲו‍ֹנָם&quot;!
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה רטז ובתחילת פיסקה זו.}}
&quot;חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;, שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.
&quot;וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ&quot;.
שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַלְוִיִּם בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot;!
{{הע-שמאל|מעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו אסור כמו תרומה גדולה, ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ח#משנה ב|תרומות ח ב.]] 
אם הבעלים של התבואה רוצה הוא רשאי להפריש לתרומת מעשר יותר ממאית התבואה, ולחשב את התוספת כתרומת מעשר על תבואה שאינה לפניו, כי תרומת מעשר ניתן לתת גם שלא &quot;מן המוקף&quot;; ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ה|תרומות ד ה.]]}} 
&quot;כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' תְּרוּמָה&quot; ([[במדבר יח כד]]), {{ב|קְרָאוֹ הַכָּתוּב|את המעשר}} &quot;תְּרוּמָה&quot; עַד שֶׁיּוֹצִיא מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר.
דָּבָר אַחֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאִם רָצָה לַעֲשׂוֹתוֹ תְּרוּמָה עַל מָקוֹם אַחֵר – רַשַּׁאי!
{{הע-שמאל|שלוש דרשות המיועדות לטעון שהתרומה, כמו המעשרות, נוהגת בכל הפירות, ולא רק בשבעת המינים; וראו [[ביאור:משנה בכורים פרק ב#משנה ג|בכורים ב ג.]]
שלוש הדרשות מבוססות על קל וחומר – התרומה חמורה מהמעשר: השניה מראה את יתרונה בכך שהיא נוהגת גם בראשית הגז, המכונה &quot;תרומה&quot;, השלישית מצביעה על כך שהתרומה אוסרת את האכילה אלא אם הופרשה, והמעשר הוא מצוות עשה, אבל אינו אוסר את האכילה (אם הופרשה תרומת המעשר.)}}
מִיכָּן אַתָּה דָן לִתְרוּמָה: מָה אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל, הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל – תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!
דָּבָר אַחֵר: וּמָה אִם מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּרֵאשִׁית הַגֵּז, הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל – תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!
אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ בָּא אֶלָּא מִכֹּחַ תַּלְמוּד וּמִכֹּחַ יִרְאָה, הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל –
תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!
{{הע-שמאל|הזכות על א&quot;י נובעת מהנחלה השבטית, ולא בקיום המקדש. (הזכות הזאת היא בתוקף גם אם אין אנו שומרים את שייכותנו השבטית המדויקת). וכמוה גם זכות הלוויים במעשר, למרות האמור לעיל פס' כא.}}
&quot;נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי&quot; וְגוֹ'.
אֵין לִי אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת; שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְנַחֲלָה&quot;.
מַה נַחֲלָה, נוֹהֶגֶת בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת – אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, נוֹהֵג בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת!
{{הע-שמאל|שבט לוי אינו מקבל נחלה לא בחלוקת הארץ ולא במס המוטל על שאר השבטים. גם ערי הלוויים (ראו [[ויקרא כה כד]]-כה) אינן נחלת שבט לוי אלא הן שייכות לשבטי ישראל והלוויים גרים בהן.}}
&quot;עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר?
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot; (פס' כג)! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם&quot;?
שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא בִּשְׁעַת חִלּוּק הָאָרֶץ, אֲבָל מִשֶּׁיְּחַלְּקוּ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַקְצֶה לוֹ כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט בִּפְנֵי עַצְמוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם&quot;!
דָּבָר אַחֵר: &quot;עַל כֵּן אָמַרְתִּי&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ&quot; וְגוֹ' ([[דברים ז א]]).
אֲבָל קֵינִי וּקְנִזִּי וְקַדְמוֹנִי לֹא שָׁמַעְנוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל כֵּן&quot;, לְהַזְהִיר בֵּית דִּין עַל כָּךְ!
}}

===פיסקה קכ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח כו''' 
'''&quot;וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם&quot;''', {{הע-שמאל|פס' כא ניתן להתפרש כמדבר על מעשר מהקרקע, והשוו לסוף פיסקה קיט. כאן ברור שמדובר על פירות, כי בפס' כז נאמר &quot;כדגן מן הגורן&quot;, ולכן אפשר לחזור ולהסביר גם את פרשת מעשר ראשון כעוסקת בפירות ולא בנחלה.}}
לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי אֶת כָּל מַעֲשֵׂר&quot; ([[במדבר יח כא]]), בְּפֵירוֹת הָאָרֶץ הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
אַתָּה אוֹמֵר בְּפֵירוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאֶחָד מֵעֲשָׂרָה בָּאָרֶץ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם&quot;, מַגִּיד שֶׁבְּפֵירוֹת הָאָרֶץ הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
לְפִי שֶׁלֹּא נִתַּן לָהֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ – נִתַּן לָהֶם אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בַּפֵּרוֹת.

&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ&quot; – מִמִּין עַל מִינוֹ, וְלֹא מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ: {{הע-שמאל|חמש דרשות על 'ממנו'; הראשונה דורשת ממנו – ממינו, וראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ד|תרומות ב ד;]] הדרשה השניה לומדת מתרומת מעשר שגם ההפרשה לכהן בקרבן התודה היא של עשירית, ראו [[ביאור:ספרא/צו#פרשה ז|ספרא צו פרשה ז, א]] וכן [[ויקרא ז יד]]; הדרשות השלישית והרביעית דורשות ממנו כפשטו, שהמורם צריך להיות דומה ליבול הכללי, ולכן אין לתרום תרומת מעשר מהחדש על הישן וכו'. ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק א#משנה ה|תרומות א, ה,]] וכן [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יג-יד#פיסקה קה|ספרי דברים קה;]] הדרשה החמישית קוראת ממנו – כמוהו, כלומר מקישה את המעשר לתרומת המעשר, שהמעשר הראשון הוא חובה כשם שהתרומה חובה.}}
&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ&quot; – מֻפְנֶה, לְהַקִּישׁ וְלָדוּן מִמֶּנּוּ גְּזֵרָה שָׁוָה.
&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ&quot; – שֶׁלֹּא יִתְרוֹם מִן הַמְּחֻבָּר עַל הַתָּלוּשׁ וְלֹא מִן הַתָּלוּשׁ עַל הַמְּחֻבָּר,
וְלֹא מִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן וְלֹא מִן הַיָּשָׁן עַל הֶחָדָשׁ!
&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ&quot; – שֶׁלֹּא יִתְרוֹם מִפֵּירוֹת הָאָרֶץ עַל פֵּירוֹת חוּ&quot;ל וְלֹא מִפֵּירוֹת חוּ&quot;ל עַל פֵּירוֹת הָאָרֶץ.

וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא יִתְרוֹם מִפֵּירוֹת הָאָרֶץ עַל פֵּירוֹת חוּ&quot;ל וְלֹא מִפֵּירוֹת חוּ&quot;ל עַל פֵּירוֹת הָאָרֶץ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ&quot; ([[ויקרא כז ל]]), שֶׁלֹּא יִתְרוֹם מִפֵּירוֹת הָאָרֶץ עַל פֵּירוֹת חוּ&quot;ל,
וְלֹא מִפֵּירוֹת חוּ&quot;ל עַל פֵּירוֹת הָאָרֶץ!

&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה'&quot;, וְכִי מַה לָּמַדְנוּ לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר מֵעַתָּה?
אֶלָּא הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד וְנִמְצָא לָמֵד: מַה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר – חוֹבָה, אַף מַעְשַׂר רִאשׁוֹן – חוֹבָה!
}}

===פיסקה קכא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח כז-כט'''
'''&quot;וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן, וְכַמְלֵאָה מִן הַיָּקֶב&quot;''' ([[ויקרא יח כז]]), {{הע-שמאל|יתכן שאדם יפריש תרומה, ואין תרומתו תרומה, ראו למשל [[ביאור:משנה תרומות פרק א|תרומות א א, ג-ה.]]}}
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵימָתַי נֶחְשֶׁבֶת לָכֶם תְּרוּמָה? כְּשֶׁהִפְרַשְׁתֶּם אוֹתָהּ כָּרָאוּי.
לֹא הִפְרַשְׁתֶּם אוֹתָהּ כָּרָאוּי – לֹא נֶחְשָׁב לָכֶם תְּרוּמָה.

אַבָּא אֶלְעָזָר בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַתְּרוּמָה עוֹלָה בְּמִדָּה – כָּךְ עוֹלָה בְּאֹמֶד וּבְמַחְשָׁבָה! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק א#משנה ז|תרומות א ז.]] מהדרשה נראה שראוי לכתחילה להפריש במדה, בניגוד למשנה.}}

&quot;כַּדָּגָן '''מִן הַגֹּרֶן''' וְכַמְלֵאָה '''מִן הַיָּקֶב'''&quot; – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה'&quot;,
שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִתְרוֹם שִׁבֳּלִים שֶׁל חִטִּים, וַעֲנָבִים מִן הַיַּיִן, וְזֵתִים מִן הַשֶּׁמֶן? {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק א#משנה י|תרומות א י,]] וכן [[ביאור:משנה מעשרות פרק א#משנה ו|מעשרות א ו-ז.]]}}
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן&quot;, מִן הַגָּמוּר! מִיכָּן אָמְרוּ: הַתְּבוּאָה – מִשֶּׁתִּמָּרֵחַ, וְהַיַּיִן – מִשֶּׁיִּקָּפֶה, וְהַשֶּׁמֶן – מִשֶּׁיֵּרֵד לָעוּקָה!

&quot;כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם תְּרוּמַת ה'&quot; ([[במדבר יח כח]]), לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|למרות האמור לעיל [[במדבר יח כ]] היו בהרבה מקרים פירות שגדלו ברשות הכהנים. הדרשה קובעת, על  סמך הביטוי  'גם אתם', שגם הכהנים חייבים להפריש תרומות ומעשרות, למרות שהם מפרישים אותן עבור עצמם.}}
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יח כו]]),
יִשְׂרָאֵל נוֹתְנִים מַעֲשֵׂר לַלְוִיִּם, אֲבָל כֹּהֲנִים אֵין נוֹתְנִים מַעֲשֵׂר לַלְוִיִּם.
הוֹאִיל וְאֵין נוֹתְנִים מַעֲשֵׂר לַלְוִיִּם, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִהְיוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ בְּטִבּוּלוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כֵּן תָּרִימוּ '''גַם אַתֶּם''' תְּרוּמַת ה'&quot;!

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ! מַה חַלָּה, שֶׁאֵינָהּ נוֹהֶגֶת בְּכָל הַפֵּרוֹת – נוֹהֶגֶת בְּפֵרוֹת כֹּהֲנִים. {{הע-שמאל|ר' שמעון לומד את החובה שחלה גם על הכהנים להפריש תרו&quot;מ – ממצוות חלה; יתכן שהוא דורש את [[במדבר טו יח]] כמופנה גם אל הכהנים. את החובה על הלוויים להפריש מהיבול שלהם מעשר ולתת ממנו תרומת מעשר הוא לומד מ&quot;גם אתם&quot;.}}
מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, שֶׁנּוֹהֵג בְּכָל הַפֵּרוֹת – אֵינוֹ דִין שֶׁיִּנְהוֹג בְּפֵרוֹת כֹּהֲנִים?
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם&quot;? אֵין לִי אֶלָּא מַעֲשֵׂר שֶׁל יִשְׂרָאֵל. מַעֲשֵׂר שֶׁל עַצְמָן מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם תְּרוּמַת ה'&quot;!

&quot;מִכֹּל מַעְשְׂרוֹתֵיכֶם&quot;, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר, שֶׁהוּא נוֹהֵג בַּכֹּל. {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קיט לפס' כד: שלוש דרשות המיועדות לטעון שהתרומה, כמו המעשרות, נוהגת בכל הפירות, ולא רק בשבעת המינים; וראו [[ביאור:משנה בכורים פרק ב#משנה ג|בכורים ב ג.]]
שלוש הדרשות מבוססות על קל וחומר – התרומה חמורה מהמעשר: השניה מראה את יתרונה בכך שהיא נוהגת גם בראשית הגז, המכונה &quot;תרומה&quot;, השלישית מצביעה על כך שהתרומה אוסרת את האכילה אלא אם הופרשה, והמעשר הוא מצוות עשה, אבל אינו אוסר את האכילה (אם הופרשה תרומת המעשר.)}}
אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה – דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!

דָּבָר אַחֵר: אִם מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּרֵאשִׁית הַגֵּז – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה – אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל?

אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ בָּא אֶלָּא מִכֹּחַ יִרְאָה וּמִכֹּחַ תַּלְמוּד – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל.
תְּרוּמָה, חֲמוּרָה – דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!

&quot;וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן&quot;, מָה אַהֲרֹן – חָבֵר; אַף בָּנָיו – חֲבֵרִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה חלה פרק ד#משנה ט|חלה ד ט.]] כהן עם הארץ אינו מקבל תרומה תרומת מעשר וחלה. כאן נראה שגם את שאר המתנות אין לתת לו.}}
מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין נוֹתְנִים מַתָּנוֹת אֶלָּא לֶחָבֵר!

'''&quot;מִכֹּל מַתְּנוֹתֵיכֶם תָּרִימוּ אֶת כָּל תְּרוּמַת ה' מִכָּל חֶלְבּוֹ אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ&quot;''' ([[במדבר יח כט]]),
בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר! אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;מִכֹּל מַעְשְׂרוֹתֵיכֶם&quot; ([[במדבר יח כח]]) – הֲרֵי תְרוּמַת מַעֲשֵׂר אָמוּר.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִכֹּל מַתְּנוֹתֵיכֶם תָּרִימוּ אֶת כָּל תְּרוּמַת ה'&quot;? בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, דִּבְרֵי ר' יֹאשִׁיָּה. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קי|לעיל קי.]] גם כאן רואה ר' יאשיה ייתור ולומדד שוב על תרומה גדולה, ור' יונתן לומד שתרומת מעשר היא חובה.}}
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ&quot; ([[דברים יח ד]]) – חוֹבָה!
אַתָּה אוֹמֵר חוֹבָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תָּרִימוּ אֶת כָּל תְּרוּמַת ה'&quot;, חוֹבָה וְלֹא רְשׁוּת!

&quot;מִכָּל חֶלְבּוֹ אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ&quot;, שֶׁאִם נָפַל לְתוֹכוֹ – הֲרֵי הוּא מְקַדְּשׁוֹ! מִיכָּן אָמְרוּ: תְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה. {{הע-שמאל|לומד 'מקדשו'-מקדשו, מקדש אותו ומדמע אלא אם החולין היו פי 100 מהתרומה; ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ז|תרומות ד ז.]]
ההמשך מתיחס [[ביאור:משנה תרומות פרק ה#משנה ב|לתרומות ה ב:]] סאה תרומה טמאה שנפלה ל100 סאין חולין טהורות – יוציאו את הסאה ויתנו אותה לכהנים ואין צורך לשרוף אותה, כי תרומה שהוצאה מהטבל התירה את עצמה באכילה, והתרומה הטמאה בטלה ב100 סאין חולין, ק&quot;ו שבוטלה טומאתה. נראה שהדרשן מיקל אף יותר מחכמים במשנה הנ&quot;ל, הנזהרים שלא לטמא את הסאה שניתנת לכהנים, וראו שם משנה ד.
רבי מציע ק&quot;ו נוסף המתיחס [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ז|לתרומות ד ז:]] תרומה שנפלה ל100 סאין חולין – בטלה במיעוטה, ואין צורך להעלות סאה לכהנים, קל וחומר מתרומה טמאה שנפלה ל100 סאין חולין טהורות.}}
אֵין לִי אֶלָּא תְּרוּמָה טְהוֹרָה; תְּרוּמָה טְמֵאָה מִנַּיִן? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא:
אִם יַעֲלֶה אִסּוּר מִן הָאִסּוּר – לְהֶתֵּר; קַל וָחֹמֶר לְאִסּוּר מִן הַמֻּתָּר – לְהֶתֵּר!
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ! קַל וָחֹמֶר הוּא: אִם יַעֲלֶה אִסּוּר מִן הַמֻּתָּר – לְהֶתֵּר; קַל וָחֹמֶר לְמֻתָּר מִן הַמֻּתָּר – לְהֶתֵּר!

אֵין לִי אֶלָּא תְּרוּמָה, שֶׁהִיא עוֹלָה; עָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם מִנַּיִן? נֶאֱמַר כָּאן &quot;מְלֵאָה&quot; ([[שמות כב כח]]) וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;מְלֵאָה&quot; ([[דברים כב ט]]). {{הע-שמאל|דיני ביטול ברוב של איסורי הנאה נוספים נלמדים מגזירה שווה; אבל כיוון שבכלאי הכרם ובעורלה נכפל האיסור – הביטול שלהם הוא לא מאחד ומאה אלא באחד ומאתים, ראו [[ביאור:משנה ערלה פרק ב|ערלה ב א.]]}}
מַה מְּלֵאָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, שֶׁהִיא עוֹלָה – אַף מְלֵאָה הָאֲמוּרָה כָּאן – שֶׁהִיא עוֹלָה!
אִי מַה לְּהַלָּן בְּמֵאָה וְאֶחָד, אַף כָּאן בְּמֵאָה וְאֶחָד?
אָמַרְתָּ: מָקוֹם שֶׁכָּפַל אֶת הָאִסּוּר – כָּפַל אֶת הַהַעֲלָאָה; מָקוֹם שֶׁלֹּא כָּפַל אֶת הָאִסּוּר – לֹא כָּפַל הַעֲלָאָה!
מִיכָּן אָמְרוּ: תְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה, עָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם בְּאֶחָד וּמָאתַיִם.
}}

===פיסקה קכב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח ל-לב''' 
'''&quot;וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ, וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם כִּתְבוּאַת גֹּרֶן וְכִתְבוּאַת יָקֶב.&quot;''' ([[במדבר יח ל]]) {{הע-שמאל|'אזהרה לבית דין' – אזהרה לענייני בית הדין שעלולה לגרום עונש ללוויים.
ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ו|תרומות ב ו,]] שיש לתרום מן היפה.}}
הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לְבֵית דִּין שֶׁל לְוִיִּם, שֶׁלֹּא יְהוּ תוֹרְמִים אוֹתוֹ אֶלָּא מִן הַמֻּבְחָר. 

&quot;וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם&quot; וְגוֹ', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה'&quot; ([[במדבר יח כו]]). {{הע-שמאל|בניגוד למעשר שני ולתרומה, מעשר ראשון שהופרשה תרומתו הוא חולין גמור, ואין בו כל קדושה, וראו גם בדרשה הבאה, שניתן לאכלו אפילו בקבר – מקום טמא.}}
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, הוֹאִיל וּקְרָאוֹ הַכָּתוּב 'תְּרוּמָה' – יְהֵא בִּקְדֻשָּׁתוֹ עוֹלָמִית? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם&quot; וְגוֹ'. 
מַה תְּרוּמַת גֹּרֶן, מַפְרִישׁ תְּרוּמָה וְהַשְּׁאָר חֻלִּין – אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, מַפְרִישׁ תְּרוּמָה וְהַשְּׁאָר חֻלִּין. 
'''&quot;וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם&quot;''' ([[במדבר יח לא]]) – אֲפִלּוּ בַּקֶּבֶר! 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּתְרוּמָה קְרוּיָה 'תְּרוּמָה' וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן קָרוּי 'תְּרוּמָה', 
אִם לָמַדְתִּי לִתְרוּמָה, שֶׁאֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת אֶלָּא בְּמָקוֹם טָהוֹר – אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לֹא יִהְיֶה נֶאֱכָל אֶלָּא בְּמָקוֹם טָהוֹר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם&quot;''' – אֲפִלּוּ בַּקֶּבֶר! 

'''&quot;אַתֶּם וּבֵיתְכֶם&quot;''' – לְהָבִיא אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לְלֵוִי, שֶׁתְּהֵא נוֹתֶנֶת רְשׁוּת. {{הע-שמאל|בת ישראל המאורסת ללוי עדיין אינה זכאית לאכול את המעשר, כי עדיין לא נכנסה לביתו, וראו [[ביאור:משנה יבמות פרק ט#משנה ד|יבמות ט ד;]] אבל היא מוסמכת למנות שליח שיתרום מהמעשר הראשון של הארוס תרומת מעשר. 
בת כהן המאורסת ללוי אוכלת, לפי הדרשה, בתרומה ואינה אוכלת את המעשר. והשוו [[ביאור:משנה יבמות פרק ז#משנה ד|יבמות ז ד,]] שהאירוסין פוסלים אותה מאכילת תרומה בבית אביה, בניגוד לדרשה – ואינם מאכילים אותה במעשר בבית ארוסה.}}
אוֹ תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר? אָמַרְתָּ: אִם אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה, לֹא תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אַתֶּם וּבֵיתְכֶם&quot;''', לְהָבִיא אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לְלֵוִי, שֶׁתְּהֵא נוֹתֶנֶת רְשׁוּת! 

'''&quot;כִּי שָׂכָר הוּא לָכֶם חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם&quot;''', אִם עָבַד – יִטֹּל; אִם לֹא עָבַד – לֹא יִטֹּל! {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קיט על פס' כא; וראו [[ביאור:תוספתא/דמאי/ב#ז|תוספתא דמאי ב ז:]] אם הלוי סירב לעבוד במקדש, למרות שהיתה לו הזדמנות – הפסיד את זכותו למעשר.}}
מִכָּאן אָמְרוּ: בֶּן לֵוִי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו כָּל עֲבוֹדַת לְוִיָּה חוּץ מִדָּבָר אֶחָד – אֵין לוֹ חֵלֶק בַּלְּוִיָּה. 

'''&quot;וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא&quot;''' ([[במדבר יח לב]]), מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאִם הִפְרַשְׁתֶּם אוֹתוֹ שֶׁלֹּא מִן הַמֻּבְחָר, שֶׁאַתֶּם בִּנְשִׂיאוּת עָוֹן? {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ו|תרומות ב ו,]] שיש לתרום מן היפה, וכאן מקור החובה – דורש 'חלבו'. וראו גם בתחילת הפיסקה.
החובה להפריש מן היפה חלה גם על ישראל שקיבל רשות להפריש את תרומת המעשר, ואפילו אם היבול נטמא ואינו מופרש למעשה – קריאת השם 'תרומת מעשר' היא על החלק היפה.}}
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא&quot;''' וְגוֹ'. אֵין לִי אֶלָּא בֶּן לֵוִי; יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּטַל רְשׁוּת מִלֵּוִי מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא&quot;!''' 
'''&quot;בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר&quot; ([[במדבר יח כו]]). 
אֵין לִי אֶלָּא תְּרוּמָה טְהוֹרָה; תְּרוּמָה טְמֵאָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ.&quot;''' 

הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹנָתָן. {{הע-שמאל|המחלוקת היא בדרשה על הביטוי &quot;קדשי בני ישראל&quot;: ר' יונתן מפרש זאת כפניה לכהנים וללוויים, שמקבלים את קדשי ישראל; ור' יאשיה דורש &quot;ואת קדשי לא תחללו ולא תמותו – בני ישראל&quot;, כלומר הפניה היא לישראל כולם.}}  
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: &quot;וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ&quot;. 
סָלִיק סֵפֶר וַיְדַבֵּר, שו&quot;ח בָּרַיְתוֹת.
}}</text>
      <sha1>2s7mhthc3gb0xfy0qbod9pebw0si3q1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011461</id>
      <parentid>3011460</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T16:12:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011461</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="126211" sha1="t2df3bjsxhwyaadahcub6vp15qjiu02" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת קרח==

===פיסקה קטז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח א-ז'''
{{הע-שמאל|ר' ישמעאל מסביר מדוע נאמרו הדברים לאהרון ולא למשה; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא|בתחילת המכילתא.]]}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן, אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ, וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם&quot;''' ([[במדבר יח א]]).
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: לְמִי הַדָּבָר מָסוּר? לְאוֹתוֹ שֶׁמַּזְהִירִים.
{{הע-שמאל|ר' יאשיה ור' יונתן מציעים הצעות שונות להגדרת &quot;עוון המקדש&quot;: ר' יאשיה מזהה אותו עם החובה שהכהן יקריב את הקרבן במודעות לבעלים שהביא את הקרבן, וראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ד#משנה ו|זבחים ד ו.]]}}
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאִם זָרַק אֶת הַדָּם כָּרָאוּי, וְאֵינוֹ יָדוּעַ לְשֵׁם מִי זְרָקוֹ,
וְהִקְטִיר אֶת הַחֵלֶב כָּרָאוּי, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְשֵׁם מִי הִקְטִירוֹ – שֶׁהַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים עָוֹן עַל כָּךְ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ&quot;.
{{הע-שמאל|ר' יונתן טוען שעוון המקדש הוא זלזול בקדשים: התיחסות אליהם בעיקר מצד מתנות הכהונה ולא כקרבן לקב&quot;ה, כשם שנהגו בני עלי, שלקחו את הבשר לפני הקטרת החלבים. יש לפנינו רמז לביקורת על שחיתות בכהונה.}}
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאִם זָכָה בַּבָּשָׂר קֹדֶם זְרִיקַת דָּמִים, בֶּחָזֶה וָשׁוֹק קֹדֶם הֶקְטֵר חֲלָבִים,
שֶׁהַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים עָוֹן עַל כָּךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם&quot;.
וְכֵן מָצִינוּ, שֶׁלֹּא נִתְחַתֵּם גְּזַר דִּינָן שֶׁל בְּנֵי עֵלִי – אֶלָּא עַל שֶׁנָּהֲגוּ בִּזָּיוֹן בַּקֳּדָשִׁים!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;גַּם בְּטֶרֶם יַקְטִרוּן אֶת הַחֵלֶב, וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ קַטֵּר יַקְטִירוּן כַּיּוֹם הַחֵלֶב, וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדוֹלָה מְאֹד&quot; ([[שמואל א ב טו]]-יז).
וְכֵן מָצִינוּ, שֶׁלֹּא נִתְחַתֵּם גְּזַר דִּינָן שֶׁל אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם – אֶלָּא עַל שֶׁנָּהֲגוּ מִנְהַג בִּזָּיוֹן בַּקֳּדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;קָדָשַׁי בָּזִית&quot; ([[יחזקאל כב ח]]):
{{הע-שמאל|השיפוט בעוון הזלזול בקדשים הוא בסמכות בית הדין של הכהנים; לעניין בית הדין עצמו, שהתקיים לצד בית הדין של חכמים – ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה ב|סנהדרין ז ב.]] היו עוונות שנדונו בבית דין זה ואחרות – בבית דין אחר.}}
&quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם&quot; – זֶה עֲוֹן דָּבָר הַמָּסוּר לִכְהוּנָּה.
אַתָּה אוֹמֵר זֶה עֲוֹן דָּבָר הַמָּסוּר לִכְהוּנָּה, אוֹ זֶה עֲוֹן דָּבָר הַמָּסוּר {{ב|לְבֵית דִּין|של חכמים}}?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ&quot; ([[במדבר יח ז]]) – הֲרֵי עֲוֹן דָּבָר הַמָּסוּר לְבֵית דִּין אָמוּר,
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם&quot;? זֶה עֲוֹן דָּבָר הַמָּסוּר לִכְהוּנָּה.
{{הע-שמאל|ראו פס' א, שהזכיר גם את &quot;בית אביך&quot;, שלכאורה מחייב את הלוויים בעוונות הכהנים; פס' כג מתייחס ללוויים ומבחין אותם – לפי הדרשה – מהכהנים. (ולפי הפשט – מישראל)}}
אָמַרְתָּ: יִשְׂרָאֵל לֹא יִשְׂאוּ עֲוֹן כֹּהֲנִים, אֲבָל לְוִיִּם יִשְׂאוּ עֲוֹן כֹּהֲנִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהֵם יִשְׂאוּ עֲוֹנָם&quot; ([[במדבר יח כג]]).

&quot;וְגַם אֶת אַחֶיךָ&quot; ([[במדבר יח ב]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף יִשְׂרָאֵל בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מַטֵּה לֵוִי&quot;! {{הע-שמאל|שתי דרשות המבחינות בין הלוויים לבנות לוי, שאינן מורישות את הלווייה לבניהן.}}
שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַנָּשִׁים בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;שֵׁבֶט אָבִיךָ&quot;, זָכָה עַמְרָם שֶׁיִּקָּרֵא שֵׁבֶט עַל שְׁמוֹ.
רַבִּי אוֹמֵר: &quot;מַטֵּה לֵוִי&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַנָּשִׁים בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶת אַחֶיךָ&quot; – לְהוֹצִיא אֶת הַנָּשִׁים!
{{הע-שמאל|כאן מקומם של &quot;בית אביך אתך&quot; שבפס' א! – ראו לעיל.
הלוויים אינם עובדים את הכהנים, אלא מסייעים להם בעבודת ה', והם יכולים להתמנות גם למשרות חשובות במקדש, כגון גזבר או אמרכל – ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ה#משנה ב|שקלים ה ב,]] אבל למעשה בדרך כלל היו כהנים ממלאים משרות אלו, ראו [[ביאור:תוספתא/הוריות/ב#י|תוספתא הוריות ב י.]]}}
&quot;הַקְרֵב אִתָּךְ&quot;, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן &quot;אִתָּךְ&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;אִתָּךְ&quot;,
מַה &quot;אִתָּךְ&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן, בַּלְוִיִּם הַכָּתוּב מְדַבֵּר – אַף &quot;אִתָּךְ&quot; הָאָמוּר כָּאן, בַּלְוִיִּם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, לְהַזְהִיר אֶת הַלְוִיִּם בַּשִּׁיר עַל דּוּכָנָם!
&quot;וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ&quot;, בַּעֲבוֹדָתָם, וּמַנֵּה מֵהֶם גִּזְבָּרִים וַאֲמַרְכָּלִים. אַתָּה אוֹמֵר יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתָם וּמַנֵּה מֵהֶם גִּזְבָּרִים וַאֲמַרְכָּלִים,
אוֹ יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתְךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ וּמִשְׁמֶרֶת כָּל הָאֹהֶל&quot; ([[במדבר יח ג]]). עֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתְךָ, יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתָם,
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת אֲחֵיכֶם הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֶם מַתָּנָה נְתֻנִים לַה'&quot; ([[במדבר יח ו]]), לַשֵּׁם הֵם מְסוּרִים וְלֹא לַכֹּהֲנִים!
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן: יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתָם וּמַנֵּה מֵהֶם גִּזְבָּרִים וַאֲמַרְכָּלִים:
{{הע-שמאל|הכהנים שומרים על המקדש מבפנים, והלוויים מבחוץ; ראו [[ביאור:משנה מדות פרק א|מדות א א.]]}}
&quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת&quot; – הַכֹּהֲנִים מִבִּפְנִים וְהַלְוִיִּם מִבַּחוּץ.
אַתָּה אוֹמֵר הַכֹּהֲנִים מִבִּפְנִים וְהַלְוִיִּם מִבַּחוּץ, אוֹ אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִבִּפְנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנִלְווּ עָלֶיךָ וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד&quot;.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת&quot;? הַכֹּהֲנִים מִבִּפְנִים וְהַלְוִיִּם מִבַּחוּץ!
{{הע-שמאל|הלוויים שומרים לא את הכהנים אלא את האהל. ראיה נוספת לטענה דלעיל שאינם עובדים את הכהנים.
עזרא הציג את השירה כמשימה של הלוויים בפירוש, ראו [[עזרא ג י]]. כאן היא רמוזה בביטוי 'גם הם גם אתם', המציג את הלוויים כקרובים לעבודת המזבח של הכהנים. את אותו הביטוי דורשים גם במובן של איסור על הלוויים למלא את מקום הכהנים (בניגוד לרצונו של קרח), וההפך; וכן איסור על הלוויים המשוררים למלא את מקום הלוויים השוערים וההפך.}}
&quot;וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ וּמִשְׁמֶרֶת כָּל הָאֹהֶל&quot; ([[במדבר יח ג]]), זוֹ הִיא {{ב|שֶׁאָמַרְנוּ:|לעיל}} יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתָם וּמַנֵּה מֵהֶם גִּזְבָּרִים וַאֲמַרְכָּלִים!
&quot;אַךְ אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ&quot; – זֶה הָאָרוֹן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ&quot; ([[במדבר ד כ]]).
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִיכָּן רֶמֶז לַשִּׁיר מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ עַל יְדֵי עֶזְרָא.
רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל&quot; ([[שמות יט יט]]) – מִיכָּן רֶמֶז לַשִּׁיר מִן הַתּוֹרָה!
&quot;אַךְ אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ&quot; – אַזְהָרָה, &quot;וְלֹא יָמוּתוּ&quot; – עֹנֶשׁ.
אֵין לִי אֶלָּא לְוִיִּם, שֶׁעֲנוּשִׁים וּמֻזְהָרִים עַל עֲבוֹדַת כֹּהֲנִים. כֹּהֲנִים עַל עֲבוֹדַת לְוִיִּם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;גַּם הֵם גַּם אַתֶּם&quot;!
מֵעֲבוֹדָה לַחֲבֶרְתָּהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;גַּם אַתֶּם&quot;; וּכְבָר בִּקֵּשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה לְסַיֵּעַ אֶת רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גּוּדְגְּדָה,
אָמַר לוֹ: חֲזוֹר לַאֲחוֹרֶיךָ, שֶׁכְּבָר אַתָּה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשְׁךָ! שֶׁאֲנִי מִן הַשּׁוֹעֲרִים, וְאַתָּה מִן הַמְּשׁוֹרְרִים!
{{הע-שמאל|רבי דורש את אותן הלכות מפרקים א-ג בבמדבר, ודורש 'הזר הקרב' – גם ללוי שרצה להיות כהן וכדומה; ואת האמור כאן הוא דורש על קרח ועדתו, שבקשו לעצמם כהונה.}}
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם; וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וִחְיוּ&quot; ([[במדבר ד יח]]-יט).
אֵין לִי אֶלָּא בְּנֵי קְהָת, בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו וְשָׁמְרוּ אֶת כְּהֻנָּתָם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot; ([[במדבר ג י]]).
&quot;וְשָׁמְרוּ אֶת כְּהֻנָּתָם&quot;, אֵין לִי אֶלָּא לְוִיִּם, שֶׁעֲנוּשִׁים וּמֻזְהָרִים עַל עֲבוֹדַת כֹּהֲנִים. כֹּהֲנִים עַל עֲבוֹדַת לְוִיִּם מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּבִנְסֹעַ הַמִּשְׁכָּן יוֹרִדוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם וּבַחֲנֹת הַמִּשְׁכָּן יָקִימוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם&quot; ([[במדבר א נא]]).
מֵעֲבוֹדָה לַחֲבֶרְתָּהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו,
שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot; ([[במדבר ג לח]]).
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;גַּם הֵם גַּם אַתֶּם&quot;? לְפִי שֶׁבָּא קֹרַח וְעִרְעֵר כְּנֶגֶד אַהֲרֹן, הִזְהִיר עָלָיו הַכָּתוּב אֶת כָּל הָעִנְיָן.

&quot;וְנִלְווּ עָלֶיךָ&quot; ([[במדבר יח ד]]), זֶה {{ב|שֶׁאָמַרְנוּ|לעיל}}: הַכֹּהֲנִים מִבִּפְנִים וְהַלְוִיִּם מִבַּחוּץ!
{{הע-שמאל|לעניין עונש ואזהרה השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ח|מכילתא בחדש ח.]]}}
&quot;וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot; ([[במדבר ג לח]]); עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם&quot;.
{{הע-שמאל|ראו למשל [[ביאור:משנה יומא פרק א#משנה ה|יומא א ה,]] על המתחים בין זקני בית דין לבין זקני הכהונה.}}
&quot;וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת הַמִּזְבֵּחַ&quot; ([[במדבר יח ה]]), הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לְבֵ&quot;ד שֶׁל יִשְׂרָאֵל,
לְהַזְהִיר אֶת הַכֹּהֲנִים שֶׁתְּהֵא הָעֲבוֹדָה נַעֲשֵׂית כְּתִקְנָהּ;
שֶׁכְּשֶׁעֲבוֹדָה נַעֲשֵׂית כְּתִקְנָהּ – הֵם כּוֹלִים אֶת הַפֻּרְעָנוּת מִלָּבֹא לָעוֹלָם!
{{הע-שמאל|הצירוף &quot;ולא... עוד...&quot; מלמד שכבר יש תקדים בעייתי שיש למנוע את הישנותו.}}
&quot;וְלֹא יִהְיֶה עוֹד קֶצֶף עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;, אֶלָּא שֶׁכְּבָר קָצַף.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל&quot; ([[בראשית ט יא]]); שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;? אֶלָּא שֶׁכְּבָר הָיָה.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם&quot; ([[ויקרא יז ז]]); שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;? אֶלָּא שֶׁכְּבָר זָבְחוּ.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot; ([[במדבר יח כב]]); שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;, אֶלָּא {{ב|שֶׁכְּבָר קָרְבוּ|עדת קורח}}.
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יִהְיֶה עוֹד קֶצֶף&quot;, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;, אֶלָּא שֶׁכְּבָר קָצַף, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי יָצָא הַקֶּצֶף&quot; ([[במדבר יז יא]])!
{{הע-שמאל|ראו לעיל בתחילת הפיסקה}}
&quot;וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת אֲחֵיכֶם הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֶם מַתָּנָה נְתֻנִים לַה'&quot; ([[במדבר יח ו]]), לַשֵּׁם הֵם מְסוּרִים וְאֵין מְסוּרִים לַכֹּהֲנִים.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ז|תוספתא סנהדרין ז סוף א,]] שהסנהדרין היתה בודקת את היוחסין של הכהנים.}}
&quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ&quot; ([[במדבר יח ז]]).
מִיכָּן הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר בְּרַבִּי אוֹמֵר: כָּל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ אַל יִהְיֶה אֶלָּא בְּךָ וּבְבָנֶיךָ!
&quot;וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת&quot;, מִיכָּן אָמְרוּ: מָקוֹם הָיָה אֲחוֹרֵי בֵּית לַפָּרֹכֶת, שֶׁשָּׁם בּוֹדְקִים יִחוּסֵי כְּהוּנָּה!
{{הע-שמאל|לעניין מתנה בפיס ראו [[ביאור:משנה שבת פרק כג#משנה ב|שבת כג ב,]] שגם ביו&quot;ט הטילו גורלות על הקדשים; לעניין העבודה בפיס ראו למשל [[ביאור:משנה יומא פרק ב#משנה ב|יומא ב, ב-ד.]]
עבודת המקדש קיימת אפילו כשאין מקדש באכילת התרומה ע&quot;י הכהנים בטהרה, ומכאן החובה עליהם ליטול את ידיהם לפני האכילה; וראו גם [[ביאור:משנה חגיגה פרק ב#משנה ה|חגיגה ב ה,]] שהיו שהחמירו בנטילת ידים גם לחולין. רבי מדייק שדווקא נטילת ידים נצרכת לאכילה ולא קידוש רגלים.}}
&quot;וַעֲבַדְתֶּם&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי מְעֹרְבָּבִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם&quot;: מַה מַּתָּנָה בְּפַיִס – אַף עֲבוֹדָה בְּפַיִס!
&quot;עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם&quot;, לַעֲשׂוֹת אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִים כַּעֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ:
מַה עֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ, מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְאַחַר כָּךְ עוֹבֵד – אַף אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִים, מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל.
וּכְבָר נִשְׁתַּהָא {{ב|רַבִּי טַרְפוֹן|שהיה כהן}} מִלָּבֹא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: מָה רָאִיתָ לְהִשְׁתַּהוֹת? אָמַר לוֹ: שֶׁהָיִיתִי עוֹבֵד.
אָמַר לוֹ: הֲלֹא כָּל דְּבָרֶיךָ תֵּמַהּ! וְכִי יֵשׁ עֲבוֹדָה עַכְשָׁיו?
אָמַר לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם&quot;, לַעֲשׂוֹת אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִים כַּעֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ.
רַבִּי אוֹמֵר: לַעֲשׂוֹת אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִים כַּעֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ,
מַה עֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ, מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְאַחַר כָּךְ עוֹבֵד – כָּךְ אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִים, מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל.
אִי מַה לְהַלָּן יָדָיו וְרַגְלָיו, אַף כָּאן יָדָיו וְרַגְלָיו? אָמַרְתָּ: מָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ יָדָיו וְרַגְלָיו – מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו,
מָקוֹם שֶׁאֵין צָרִיךְ אֶלָּא יָדָיו – אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ אֶלָּא יָדָיו. נִמְצֵינוּ לְמֵדִים נְטִילַת יָדַיִם מִן הַתּוֹרָה!
{{הע-שמאל|דורש 'קרב'-קרבן, שדווקא אם מקריב קרבן חייב מיתה, ואין מדובר על קרבת מקום; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ח|כלים א ח-ט,]] שישראל וגם כהנים בעלי מומים נכנסים לעזרת הכהנים, אם הם טהורים.}}
&quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot; לַעֲבוֹדָה. אַתָּה אוֹמֵר לַעֲבוֹדָה, אוֹ לַעֲבוֹדָה וְשֶׁלֹּא לַעֲבוֹדָה?
אָמַרְתָּ: וּמַה בַּעַל מוּם, שֶׁלֹּא עָנַשׁ בּוֹ מִיתָה -לֹא עָנַשׁ בּוֹ אֶלָּא לַעֲבוֹדָה,
זָר, שֶׁעָנַשׁ בּוֹ מִיתָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ בּוֹ אֶלָּא לַעֲבוֹדָה? הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot;? לַעֲבוֹדָה!
{{הע-שמאל|טמאים אינם נכנסים להר הבית, ראו שם; קל וחומר שאינם מקריבים קרבנות! מכאן שאיסור ההקרבה הוא אפילו לישראל טהורים, שוב – בניגוד לרצונו של קורח.}}
&quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot;, אֲפִילוּ עוֹבֵד בְּטָהֳרָה. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְּשֶׁעָבַד בְּטֻמְאָה?
אָמַרְתָּ: אִם הַנִּכְנָס בְּטֻמְאָה שֶׁלֹּא לַעֲבוֹדָה – חַיָּב, קַל וָחֹמֶר לַעֲבוֹדָה!
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot;? אֲפִילוּ עוֹבֵד בְּטָהֳרָה!
{{הע-שמאל|ראו דברי ר' עקיבא [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט#משנה ו|בסנהדרין ט ו,]] כר' יוחנן בן נורי; אבל חכמים שם אינם מחייבים את הזר שעבד במקדש במיתה בידי אדם כלל, אלא במיתה בידי שמים, כנדב ואביהו! וראו גם [[ביאור:תוספתא/כריתות/א#ב|תוספתא כריתות א ב,]] כדעתם.}}
&quot;יוּמָת&quot;, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן &quot;יוּמָת&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן {{ב|&quot;יוּמָת&quot; ([[דברים יג ו]])|נביא שהדיח}}. מַה 'יוּמָת' הָאָמוּר לְהַלָּן – סְקִילָה, אַף &quot;יוּמָת&quot; הָאָמוּר כָּאן – סְקִילָה!
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן &quot;יוּמָת&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן {{ב|&quot;יוּמָת&quot; ([[ויקרא כ י]])|הנואף}}. מַה &quot;יוּמָת&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – בְּחֶנֶק, אַף &quot;יוּמָת&quot; הָאָמוּר כָּאן – בְּחֶנֶק!
&quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot;, עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ! תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם&quot;.
}}

===פיסקה קיז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח ח-יד'''
{{הע-שמאל|השוו לדברי ר' ישמעאל בתחילת פיסקה קטז: שם הוא מסביר מדוע נאמרה הנבואה לאהרון; וכאן הדרשן טוען שהיא נאמרה למשה, כי אהרון הופיע לעיל בפרק יז בגוף שלישי.}}
'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן&quot;''' ([[במדבר יח ח]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהָיָה הַדִּבּוּר לְאַהֲרֹן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִקְרַב אִישׁ זָר אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע אַהֲרֹן הוּא&quot; ([[במדבר יז ה]]).
הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַדִּבּוּר לְמֹשֶׁה – שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן!
{{הע-שמאל|דברי ר' ישמעאל הצירוף &quot;ואני הנה&quot; או &quot;ואני הנני&quot; מורה על רצון ושמחה מצד הקב&quot;ה, והפסוק על המבול מוכיח שגם בהכחדת הרשעים יש שמחה לפני הקב&quot;ה, בניגוד [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה א|למכילתא שירה א,]] שם נאמר על מלחמת יהושפט &quot;לא היתה שמחה לפניו במרום, על אובדן שלרשעים&quot;!}}
&quot;וַאֲנִי&quot; – בְּרָצוֹן, &quot;הִנֵּה&quot; – בְּשִׂמְחָה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּינוּ, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ&quot; ([[בראשית ו יז]]),
שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ שִׂמְחָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם? אָמַר לָהֶם: יֵשׁ שִׂמְחָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם כְּשֶׁיֹּאבְדוּ מַכְעִיסָיו מִן הָעוֹלָם!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה&quot; ([[משלי יא י]]),
וְאוֹמֵר: &quot;שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ, וְאוֹמֵר לַה' הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה&quot; ([[תהלים ג ט]]),
וְאוֹמֵר: &quot;ה' מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ&quot; ([[תהלים י טז]]),
וְאוֹמֵר: &quot;יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' הַלְלוּיָהּ&quot; ([[תהלים קד לה]]).
{{הע-שמאל|השמחה היא שמחת הכהנים בעבודתם, ובזכותה הם זוכים במתנות.}}
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: &quot;וַאֲנִי&quot; – מוֹסִיף עַל עֲבוֹדָתָם, &quot;הִנֵּה&quot; – בְּשִׂמְחָה.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ&quot; ([[שמות ד יד]]).
{{הע-שמאל|דורש את סמיכות הפרשיות. לעניין הקשר בין הערעור של קרח על הכהונה השוו לעיל פיסקה קטז, בדברי רבי על &quot;גם הם גם אתם&quot;.}}
&quot;לְכֹל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, כָּרַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן עַל כָּל קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית.
לְפִי שֶׁבָּא קֹרַח כְּנֶגֶד אַהֲרֹן, וְעִרְעֵר עַל הַכְּהֻנָּה; מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ בֶן בַּיִת, וְנָתַן לוֹ שָׂדֶה אַחַת בְּמַתָּנָה, וְלֹא כָּתַב וְלֹא חָתַם וְלֹא הֶעֱלָה לוֹ בְּעַרְכָּיִים.
בָּא אֶחָד וְעִרְעֵר כְּנֶגְדּוֹ עַל הַשָּׂדֶה; אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבוֹא וִיעַרְעֵר כְּנֶגְדְּךָ עַל הַשָּׂדֶה?
בּוֹא, וַאֲנִי כּוֹתֵב וַאֲנִי חוֹתֵם וַאֲנִי מַעֲלֶה לְךָ בְּעַרְכָּיִים! כָּךְ בָּא קֹרַח וְעִרְעֵר עַל הַכְּהֻנָּה כְּנֶגְדּוֹ.
אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבֹא וִיעַרְעֵר כְּנֶגְדְּךָ עַל הַכְּהֻנָּה? בּוֹא וַאֲנִי כּוֹתֵב וַאֲנִי חוֹתֵם וַאֲנִי מַעֲלֶה לְךָ בְּעַרְכָּיִים!
לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ סָמוּךְ לְקֹרַח. &quot;זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יז ה]]).
{{הע-שמאל|אין כאן מקומה של הדרשה, שנאמרה על המשך [[במדבר יז ה]] &quot;ולא יהיה כקרח וכעדתו&quot;, בעניין מחתות השרופים.}}
הָא לָמַדְנוּ שֶׁהָיָה קֹרַח מִן הַבְּלוּעִים וּמִן הַשְּׂרוּפִים!
{{הע-שמאל|האם הגדולה של אהרון מתבטאת במתנות הכהונה, או שהיא מתבטאת במשיחתו בשמן והמתנות הן תוצאה של המשיחה?}}
&quot;'''לְךָ''' נְתַתִּים&quot; – בִּזְכוּתְךָ; &quot;לְמָשְׁחָה&quot; – אֵין מָשְׁחָה אֶלָּא גְּדֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;זֹאת מָשְׁחַת אַהֲרֹן וּמָשְׁחַת בָּנָיו&quot; ([[ויקרא ז לה]]).
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵין &quot;מָשְׁחָה&quot; אֶלָּא שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן&quot; ([[תהלים קלג ב]])!
&quot;וּלְבָנֶיךָ&quot; – בִּזְכוּת בָּנֶיךָ; &quot;לְחָק עוֹלָם&quot; – שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.
{{הע-שמאל|העורות של עולות הבהמה שייכים לכהנים.}}
&quot;זֶה יִהְיֶה לְךָ '''מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים מִן הָאֵשׁ'''&quot; ([[במדבר יח ט]]), אָמַרְתָּ: צֵא וּרְאֵה אֵיזֶהוּ מְקֻדָּשׁ הַקֳּדָשִׁים,
שֶׁכֻּלּוֹ עוֹלֶה לָאִשִּׁים, וְיֵשׁ לְךָ הֵימֶנּוּ הֶתֵּר? אֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא עוֹלַת בְּהֵמָה!
{{הע-שמאל|הדרשה מזהה כאן את כל המתנות הקשורות לקרבנות: מנחות הציבור והיחיד; חטאות הציבור והיחיד; אשמות ודאי וספק; גזל הגר ושמן המצורע. המתנות ניתנות לכהנים בזכות אהרון ובניו, כפי שנאמר כבר לעיל, בדרשה על פס' ח.}}
&quot;כָּל קָרְבָּנָם&quot; – אֵלּוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים; &quot;לְכָל מִנְחָתָם&quot; – זוֹ מִנְחַת חוֹטֵא וּמִנְחַת נְדָבָה.
&quot;וּלְכָל חַטֹּאתָם&quot; – זוֹ חַטַּאת יָחִיד וְחַטַּאת צִבּוּר, וְחַטַּאת הָעוֹף וְחַטַּאת בְּהֵמָה.
&quot;וּלְכָל אֲשָׁמָם&quot; – זֶה אָשָׁם וַדַּאי וְאָשָׁם תָּלוּי, וְאָשָׁם נָזִיר וְאָשָׁם מְצֹרָע.
&quot;אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ לִי&quot; – {{ב|זֶה גֶּזֶל הַגֵּר;|מדובר על אשם גזילות ולא על הגזילה עצמה}} &quot;קֹדֶשׁ קָדָשִׁים&quot; – זֶה לֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע. &quot;לְךָ הוּא וּלְבָנֶיךָ&quot; – בִּזְכוּתְךָ וּבִזְכוּת בָּנֶיךָ.
{{הע-שמאל|אמנם אין לאכול בקדש הקדשים ממש, אבל יש לאכול את המתנות במקום קדוש, &quot;לפנים מן הקלעים&quot; ([[ביאור:משנה זבחים פרק ה#משנה ג|זבחים ה ג-ה]]). ר' יהודה מעיר שמותר לאכול את המתנות הללו גם בהיכל, אם יש סכנה לאכלם בעזרה.}}
&quot;בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכֲלֶנּוּ&quot; ([[במדבר יח י]]), כָּרַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן עַל קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ נֶאֱכָלִים אֶלָּא בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ!
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: הֲרֵי {{ב|הַגּוֹיִם שֶׁהִקִּיפוּ אֶת הָעֲזָרָה,|בזמן מלחמה}}
מִנַּיִן לְקָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים שֶׁנֶּאֱכָלִים אֲפִלּוּ בַּהֵיכָל? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכֲלֶנּוּ&quot;. {{הע-שמאל|ראו זבחים שם.}}
&quot;כָּל זָכָר יֹאכַל אֹתוֹ&quot;, כָּרַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן עַל קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ נֶאֱכָלִין אֶלָּא לְזִכְרֵי כְּהֻנָּה.
&quot;קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָּךְ&quot;, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק יא#משנה ה|תרומות יא ה,]] שאם הכהן מעוניין בעצמות יש לשרפן, ואם הוא רוצה יכול  להפקירן ולהשליכן.}}

שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר הָרָאוּי לַאֲכִילָה, שֶׁיִּתְנַהֵג בִּקְדֻשָּׁה.
שֶׁאֵין רָאוּי לַאֲכִילָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָּךְ&quot;, מִכָּל מָקוֹם.
&quot;וְזֶה לְּךָ תְּרוּמַת מַתָּנָם&quot; וְגוֹ' ([[במדבר יח יא]]), {{הע-שמאל|כאן נמנים הקדשים הקלים, שברובם  יש לפחות חלק לכהנים – ודיניהם: יש לאכלם בטהרה בירושלים.}}
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁכָּלַל הַכָּתוּב אֶת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית,
כָּךְ כָּלַל אֶת קָדָשִׁים קַלִּים, לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית!
&quot;לְכֹל תְּנוּפֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, לְהָבִיא אֶת הַדָּבָר הַטָּעוּן תְּנוּפָה!
&quot;לְךָ נְתַתִּים וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם&quot; – שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.
&quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ&quot;, כָּרַַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן עַל קָדָשִׁים קַלִּים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ נֶאֱכָלִים אֶלָּא לִטְהוֹרִים.

&quot;כָּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן&quot; ([[במדבר יח יב]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁכָּלַל הַכָּתוּב אֶת קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ, לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית, {{הע-שמאל|קבוצת מתנות כהונה שלישית – קדשי הגבול, שיש לאכלם בטהרה בא&quot;י.}}
כָּךְ כָּלַל הַכָּתוּב אֶת קָדְשֵׁי הַגְּבוּל, לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית.
&quot;כָּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן&quot; – זוֹ תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר,
&quot;רֵאשִׁיתָם&quot; – זוֹ רֵאשִׁית הַגֵּז. &quot;אֲשֶׁר יִתְּנוּ&quot; – זֶה הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה. &quot;לַה'&quot; – זוֹ חַלָּה.

&quot;בִּכּוּרֵי '''כֹל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם'''&quot; ([[במדבר יח יג]]), בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים, שֶׁתְּהֵא קְדֻשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶם בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורים פרק ב#משנה ד|ביכורים ב ד.]]
לנתינת הביכורים לכהן ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ה|לעיל פיסקה ה.]]}}
שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּקְדֻשָּׁה חָלָה עַל הַתְּרוּמָה, וּקְדֻשָּׁה חָלָה עַל הַבִּכּוּרִים,
אִם לָמַדְתִּי עַל הַתְּרוּמָה, שֶׁאֵין קְדֻשָּׁה חָלָה עָלֶיהָ בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע – אַף הַבִּכּוּרִים לֹא תְּהֵא קְדֻשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶם בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בִּכּוּרֵי כֹל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם&quot; – בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים, שֶׁתְּהֵא קְדֻשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶם בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע!
&quot;אֲשֶׁר יָבִיאוּ לַה' לְךָ יִהְיֶה&quot;, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים, שֶׁיִּהְיוּ נְתוּנִים לַכֹּהֵן!

&quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ&quot; – לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ&quot; (פס' יא)?
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ&quot;? לְהָבִיא אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לַכֹּהֵן, שֶׁתְּהֵא אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה. {{הע-שמאל|לעניין זכויות המאורסת לכהן ראו [[ביאור:משנה כתובות פרק ה#משנה ב|כתובות ה ב-ג:]] המנהג הקדום היה שהבעל מתחייב לפרנס את אשתו (אם הוא כהן – גם בתרומה) החל משמלאו 12 חדשים לאירוסין, אפילו אם לא הכניס אותה לחופה, אבל מאוחר יותר בוטלה החובה הזאת.
מובאת כאן גישה המאפשרת גם לתושבים  ולשכירים של כהנים (גויים שאינם עבדים, ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה טו|מכילתא פסחא טו]]), ולא רק לעבדיהם – לאכול תרומה, והגישה הזאת נדחית ע&quot;י הפסוק מויקרא.}}
אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּנְשׂוּאָה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ&quot;, הֲרֵי נְשׂוּאָה אֲמוּרָה.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ&quot;? לְהָבִיא אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לַכֹּהֵן, שֶׁתְּהֵא אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה.
מַשְׁמָע מֵבִיא אֶת הָאֲרוּסָה וּמֵבִיא אֶת תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר!
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם מִקְרָא: &quot;תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל בּוֹ&quot; ([[שמות יב מה]])?
תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתְךָ; אֲבָל תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר שֶׁהוּא בִּרְשׁוּתְךָ – יֹאכַל בּוֹ.
אוֹ מַשְׁמָע מוֹצִיא אֶת תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר, וּמֵבִיא אֶת אֲרוּסָה; וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם: &quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ&quot;? חוּץ מִתּוֹשָׁב וְשָׂכִיר.
אוֹ אַף תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר? תַּלְמוּד לוֹמַר עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר: &quot;תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ&quot; ([[ויקרא כב י]]), בֵּין בִּרְשׁוּתְךָ בֵּין שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתְךָ!
{{הע-שמאל|ר' יהודה מחזיק בגישה שארוסה אוכלת תרומה, אבל הוא כבר מכיר את השינוי, שקבע &quot;אין האשה אוכלת בתרומה – עד שתכנס לחופה&quot;. ([[ביאור:משנה כתובות פרק ה#משנה ג|כתובות ה ג.]])}}
וּכְבָר שָׁלַח יוֹחָנָן בֶּן בַּג בַּג אֵצֶל רַבִּי יְהוּדָה בִּנְצִיבִין.
אָמַר לוֹ: שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לַכֹּהֵן, שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה.
שָׁלַח לוֹ: וְאַתָּה, אֵין אַתָּה אוֹמֵר כָּךְ? מֻחְזָקַנִי בְּךָ שֶׁאַתָּה בָּקִי בְּחַדְרֵי תּוֹרָה – וְלִידּוֹן בְּקַל וָחֹמֶר אִי אַתָּה יוֹדֵעַ!
וּמַה שִּׁפְחָה כְּנַעֲנִית, שֶׁאֵין בִּיאָתָהּ קוֹנָה אוֹתָהּ לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה, כֶּסֶף קוֹנֶה אוֹתָהּ לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה;
בַּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּיאָתָהּ קוֹנָה אוֹתָהּ לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא כֶּסֶף קוֹנֶה אוֹתָהּ לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה?
אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין אֲרוּסָה בַּת יִשְׂרָאֵל אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה.
נִכְנְסָה לַחֻפָּה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה – אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה; וְאִם מֵתָה – בַּעְלָהּ יוֹרְשָׁהּ.
{{הע-שמאל|דין חרם שלא פירשו המחרימים למה כוונתם עמום: ר' יוסי ור' יהודה בן בבא קובעים שהוא שייך לכהנים; ר' יהודה בן בתירא משייך אותו לבדק הבית ואילו ר' שמעון דן אותו כקדשי מזבח; וראו [[ביאור:משנה ערכין פרק ח#משנה ו|ערכין ח ו,]] שם לא הופיעה דעת ר' שמעון; וראו שם משנה ה.}}
&quot;כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה&quot; ([[במדבר יח יד]]), אֵין לִי אֶלָּא חֶרְמֵי יִשְׂרָאֵל; חֶרְמֵי גֵּרִים, נָשִׁים וַעֲבָדִים מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''כָּל''' חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל.&quot;
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים – לַכֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ&quot; ([[ויקרא כז כא]]).
אוֹ אֲפִלּוּ פֵּרֵשׁ &quot;לְבֶדֶק הַבַּיִת&quot;? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אַךְ כָּל חֵרֶם&quot; ([[ויקרא כז כח]]); &quot;אַךְ&quot; חִלֵּק.
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים – לְבֶדֶק הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה'&quot; ([[ויקרא כז כח]]).
אוֹ אֲפִלּוּ פֵּרֵשׁ &quot;לַכֹּהֵן&quot;? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן&quot; ([[ויקרא כז כא]]).
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים – לַכֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ&quot; ([[ויקרא כז כא]]).
אוֹ אֲפִלּוּ פֵּרֵשׁ &quot;לַשֵּׁם&quot;? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה'&quot; ([[ויקרא כז כח]]).
ר&quot;ש אוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים – לַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה'&quot;.
אוֹ אֲפִלּוּ פֵּרֵשׁ &quot;לַכֹּהֵן&quot;? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה&quot;!
}}

===פיסקה קיח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח טו-יט'''
{{הע-שמאל|בעל מום נקרא אדם, ומכאן שמדובר גם על בהמה בעלת מום, למרות שאין להקריב אותה; אבל חיה, שאינה ראויה כלל לקרבן – הוצאה.}}
'''&quot;כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל בָּשָׂר&quot;''' ([[במדבר יח טו]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף חַיָּה בְּמַשְׁמָע?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה'&quot;, לְהוֹצִיא אֶת הַחַיָּה.
מַשְׁמַע מוֹצִיא אֶת הַחַיָּה וּמוֹצִיא אֶת בַּעַל מוּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה&quot;, לְהָבִיא אֶת בַּעַל מוּם.
{{הע-שמאל|הלוויים פטורים מפדיון בכור אדם ולכן גם מבכורות בהמה; לעניין הלוויים השוו [[ביאור:משנה בכורות פרק ב|בכורות ב א,]] שמחייבים אותם בבכורות בהמה טהורה; אבל ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה טז|מכילתא פסחא טז,]] שפוטרת אותם, כמו כאן.
לעניין הבא אחרי הנפלים ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ג|בכורות ג א]] [[ביאור:משנה בכורות פרק ח|ושם ח א.]]
את פדיון בכור האדם ופטר החמור ואת בכור הבהמה יכול אדם לתת לכהן בכל מקום,  ולאו דווקא במקדש או בירושלים.
לעניין שלושים ימי טיפול בבכור הבהמה – השוו [[ביאור:משנה בכורות פרק ד|בכורות ד, א]] – שם מבחינים בין בהמה גסה לבהמה דקה, וכאן לא.}}
&quot;בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה&quot;, אֵת שֶׁיֵּשׁ לְךָ בוֹ בָּאָדָם – יֵשׁ לְךָ בוֹ בַּבְּהֵמָה.
יָצְאוּ לְוִיִּם, שֶׁאֵין לְךָ בָּהֶם בָּאָדָם – לֹא יִהְיֶה לְךָ בָּהֶם בַּבְּהֵמָה.
&quot;בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה&quot; מַקִּישׁ בְּכוֹר אָדָם לִבְכוֹר בְּהֵמָה:
מַה בְּכוֹר בְּהֵמָה, נְפָלִים פּוֹטְרִים מִן הַבְּכוֹרָה – אַף בְּכוֹר אָדָם, נְפָלִים פּוֹטְרִים מִן הַבְּכוֹרָה.
מַה בְּכוֹר אָדָם, רַשַּׁאי נוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה – אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה רַשַּׁאי נוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה.
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְגוֹ' וּבְכֹרוֹת בְּקַרְכֶם&quot; ([[דברים יב ו]]).
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף בִּרְחוֹק מָקוֹם יִהְיֶה חוֹבָה עָלָיו לְטַפֵּל בּוֹ וּלְהַבִיאוֹ לְבֵית הַבְּחִירָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה&quot;: מַה בְּכוֹר אָדָם, רַשַּׁאי נוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה.
אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה רַשַּׁאי נוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה.
וּמַה בְּכוֹר אָדָם מִיטַּפֵּל בּוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם – אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה מִיטַּפֵּל בּוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם.
{{הע-שמאל|מדובר כנראה על פטר חמור שמת לפני שפדה אותו בשה. וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק א#משנה ז|בכורות א ז:]] העיר המת צריך להיקבר ואינו נאכל ע&quot;י הכלבים; וראו גם דעת ר' אליעזר במשנה ו שם, שאפילו אם פדה אותו ואחר כך מת העיר – יש לקברו. ר' טרפון קובע שאין לפדות עיר לאחר מותו.}}
'''&quot;אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה&quot;''', זוֹ הִיא שְׁאֵלָה שֶׁנִּשְׁאֲלָה לִפְנֵי חֲכָמִים בְּכֶרֶם בְּיַבְנֶה: בְּכוֹר שֶׁמֵּת, מַהֵּן בְּעָלִים לִפְדּוֹתוֹ וּלְהַאֲכִילוֹ לַכְּלָבִים.
דָּרַשׁ רַבִּי טַרְפוֹן: &quot;אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה&quot; – פּוֹדֶה אַתָּה אֶת הַחַיָּה, וְאִי אַתָּה פּוֹדֶה אֶת הַמֵּתָה.
פּוֹדֶה אַתָּה אֶת הַטְּמֵאָה, וְאִי אַתָּה פּוֹדֶה אֶת הַטְּהוֹרָה.
{{הע-שמאל|בניגוד לדעת הקראים, שנהגו לפדות כל בכור שלא ניתן להקריבו, מצומצם כאן הפדיון דווקא לפטר חמור, ולפדיונו דווקא בשה; וראו [[ביאור:תוספתא/בכורות/א#ג|תוספתא בכורות א ג-ד,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יח|ומכילתא פסחא יח.]]}}
'''&quot;אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף שְׁאָר בְּהֵמָה טְמֵאָה בְּמַשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּפֶטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה&quot; ([[שמות יג יג]]).
פֶּטֶר חֲמוֹר אַתָּה פּוֹדֶה, וְאִי אַתָּה פּוֹדֶה בְּכוֹר כָּל שְׁאָר בְּהֵמָה טְמֵאָה.
אוֹ פֶּטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וּשְׁאָר כָּל בְּהֵמָה טְמֵאָה בִּכְסוּת וְכֵלִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר &quot;וּפֶטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה&quot; ([[שמות לד כ]]): בְּשֶׂה אַתָּה פּוֹדֶה, וְאִי אַתָּה פּוֹדֶה בִּכְסוּת וְכֵלִים.
{{הע-שמאל|הדרשה מציעה לפרש את פדיון הבהמה הטמאה על פדיון מקדשי בדק הבית, ולא על בכור; כלומר רשאי אדם להקדיש בהמה טמאה לבדק הבית בתנאי שמיד יפדה אותה ויתן לבדק הבית את ערכה בתוספת חומש; ראו למשל [[ביאור:תוספתא/ערכין/ג#ז|תוספתא ערכין ג ז.]]
פדיון הבן אכן מתבצע לאחר שהגיע התינוק ל30 יום, אבל פדיון בהמה שהוקדשה מתבצע מיד.}}
אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה&quot;'''? אִם אֵינוֹ עִנְיָן שֶׁפּוֹדִים בְּהֵמָה טְמֵאָה –
תְּנֵהוּ עִנְיָן שֶׁמַּקְדִּישִׁים בְּהֵמָה טְמֵאָה לְבֶדֶק הַבַּיִת, וְחוֹזְרִים וּפוֹדִים אוֹתָהּ מֵהֶקְדֵּשׁ בֶּדֶק הַבַּיִת.
&quot;תִּפְדֶּה&quot; – מִיָּד. אַתָּה אוֹמֵר תִּפְדֶּה מִיָּד, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְאַחַר זְמַן?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים&quot; ([[במדבר יח טז]]).
הַנִּפְדֶּה בְּחָמֵשׁ סְלָעִים – נִפְדֶּה לְאַחַר זְמַן. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תִּפְדֶּה&quot;? תִּפְדֶּה מִיָּד.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יח|מכילתא פסחא יח:]] פדיון האדם אינו דווקא בכסף, אלא גם בנכסים אחרים – אם אינם מקרקעין עבדים או שטרות, כלומר בדברים הדומים לכסף, בהתאם למידת 'כלל ופרט וכלל', למרות שהסדר בתורה הוא כלל וכלל ופרט. וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה ח|בכורות ח ח.]]}}
'''&quot;וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה&quot;''' – כְּלָל; &quot;בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים&quot; – פְּרָט.
כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט; &quot;וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה&quot; ([[שמות יג יג]]) – חָזַר וְכָלַל.
אוֹ כָּלַל בַּכְּלָל רִאשׁוֹן? אָמַרְתָּ לַאו, אֶלָּא כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל – אֵין אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט!
לוֹמַר לְךָ: מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ, נְכָסִין הַמִּטַּלְטְלִין שֶׁאֵין לָהֶם אַחֲרָיוּת – אַף הַכְּלָל, אֵין לִי אֶלָּא נְכָסִים הַמִּטַּלְטְלִין שֶׁאֵין לָהֶם אַחֲרָיוּת.
מִכָּאן אָמְרוּ: בַּכֹּל פּוֹדִים בְּכוֹר אָדָם, חוּץ מֵעֲבָדִים וּמִשְּׁטָרוֹת וּמִקַּרְקָעוֹת.
רַבִּי אוֹמֵר: אַף בַּכֹּל פּוֹדִים בְּכוֹר אָדָם חוּץ מִן הַשְּׁטָרוֹת.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בכורות/ו#יג|תוספתא בכורות ו יג:]] יש לנקוב בסכום בזמן הפדיון.}}
&quot;עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף&quot;, אֵין לִי אֶלָּא כֶּסֶף.
שָׁוֶה כֶּסֶף מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא&quot;!
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ב#משנה ה|בכורות ב ה:]] כלאים בין עז לכבש פטור מהבכורה.
בכור בהמה טהורה אינו נפדה גם בדיעבד.}}
'''&quot;אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר&quot;''' ([[במדבר יח יז]]) – שׁוֹר, שׁוֹר גָּמוּר; &quot;אוֹ בְכוֹר כֶּשֶׂב&quot; – כֶּשֶׂב גָּמוּר, &quot;אוֹ בְכוֹר עֵז&quot; – עֵז גָּמוּר! לְהוֹצִיא אֶת הַכִּלְאַיִם!
'''&quot;לֹא תִפְדֶּה&quot;''', יָכוֹל אִם פְּדָאוֹ יִהְיֶה פָדוּי? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;קֹדֶשׁ הֵם&quot;.
{{הע-שמאל|דמם של הבכור מעשר הבהמה והפסח נשפך על המזבח בשפיכה אחת, ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ה#משנה ח|זבחים ה ח.]] ר' יאשיה לומד זאת מהמילים 'קדש הם, את דמם תזרוק... ואת חלבם תקטיר' שגם מעשר ופסח טעונים שפיכת דם, ור' יצחק לומד זאת מספר דברים. 
ר' יצחק לומד מהפסוק שלנו שיש להקריב על המזבח את חלבי הפסח ומעשר הבהמה, ודורש את הביטויים &quot;ולא ילין חלב חגי&quot; ([[שמות כג יח]]), &quot;ולא ילין לבקר&quot; וכו' ([[שמות לד כה]]) – לנושאים אחרים.
ר' אליעזר בדעה שהקטר החלבים של הפסח נאמר בפסוקים הנ&quot;ל, והקטר החלבים של מעשר הבהמה עולה בקל וחומר, וחוזר לדעת ר' יאשיה.}}
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: &quot;קֹדֶשׁ הֵם&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? לְהָבִיא אֶת הַמַּעֲשֵׂר וְאֶת הַפֶּסַח, שֶׁיִּטְעוֹן שְׁפִיכָה אַחַת, שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ לָהֶם בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ; שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ עַל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ&quot; ([[דברים יב כז]]).
לְהָבִיא אֶת הַמַּעֲשֵׂר וְאֶת הַפֶּסַח, שֶׁיִּטְעוֹן שְׁפִיכָה אַחַת.
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;קֹדֶשׁ הֵם&quot;? – לְהָבִיא אֶת הַמַּעֲשֵׂר, שֶׁיִּטְעוֹן הֶקְטֵר חֲלָבִים, שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַדִּין:
וּמַה שְׁאָר קֳדָשִׁים, שֶׁלֹּא שָׁווּ מַתַּן דָּמָם – שָׁווּ הֶקְטֵר חֶלְבָּם.
מַעֲשֵׂר וּפֶסַח, שֶׁשָּׁווּ מַתַּן דָּמָן – אֵינוֹ דִין שֶׁיִּשְׁווּ הֶקְטֵר חֶלְבָּם? הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;קֹדֶשׁ הֵם&quot;? – {{ב|לְעִנְיַן שֶׁאָמַרְנוּ.|כר' יאשיה}}
{{הע-שמאל|חלבי הבכור מועטים מחלבי השלמים, שהרי אינם כוללים את הכליות ואת היותרת, ובכבש אינם כוללים את האליה; לכן טוענת הדרשה שיש למעט גם בשפיכת הדם משתי מתנות (בשלמים) למתנה אחת; וקשה, שהרי דיו לבא מן הדין להיות כנדון.
בהמשך (&quot;או חילוף&quot;) דורשים את אותו ק&quot;ו מהצד השני, ולומדים ממנו שיש להרבות בזריקות הדם של השלמים יותר מאלו של הבכור. הפעם המסקנה מלווה בפסוק המוכיח שאכן את דם השלמים שופכים על כל צידי המזבח, ולא מצאנו ביטוי כמו &quot;המזבח סביב&quot; בבכור, מעשר או פסח.}}
'''&quot;אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ&quot;''' – מַתָּנָה אַחַת. אַתָּה אוֹמֵר מַתָּנָה אַחַת, אוֹ שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁל אַרְבַּע?
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּחֲלָבִים מִעֵט בַּדָּמִים, כָּאן, שֶׁמִּעֵט בַּחֲלָבִים, אֵינוֹ דִין שֶׁנְּמַעֵט בַּדָּמִים?
אוֹ חִלּוּף: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁמִּעֵט בַּחֲלָבִים רִבָּה בַּדָּמִים, כָּאן, שֶׁרִבָּה בַּחֲלָבִים, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּרְבֶּה בַּדָּמִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים... סָבִיב&quot; ([[ויקרא ג ב]]) – שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע!
דַּנְתִּי וְחִלַּפְתִּי; בָּטֵל אוֹ חִלּוּף, וְזָכִיתִי לָדוּן כַּבַּתְּחִלָּה:
וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּחֲלָבִים מִעֵט בַּדָּמִים, כָּאן שֶׁמִּעֵט בַּחֲלָבִים אֵינוֹ דִין שֶׁנְּמַעֵט בַּדָּמִים?
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ&quot;? מַתָּנָה אַחַת.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/נדבה#פרשה יד|ספרא נדבה פרשה יד ז.]]}}
'''&quot;וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר&quot;''', בְּחֵלֶב תּוֹתָב קְרוּם וְנִקְלַף הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
אַתָּה אוֹמֵר בְּחֵלֶב תּוֹתָב וּקְרוּם נִקְלָף הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּשֻּׁמָּן שֶׁבּוֹ?
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּדָּמִים מִעֵט בַּחֲלָבִים; כָּאן, שֶׁמִּעֵט בַּדָּמִים, אֵינוֹ דִין שֶׁנְּמַעֵט בַּחֲלָבִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר&quot;, בְּחֵלֶב תּוֹתָב קְרוּם וְנִקְלַף הַכָּתוּב מְדַבֵּר!
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ט#משנה ו|זבחים ט ו:]] אם נפלו מהמזבח לפני חצות הלילה יש להחזירם כדי שישרפו שם. לעניין &quot;נחת רוח&quot; ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קז|לעיל קז,]] אין הקב&quot;ה זקוק לקרבנות.}}
'''&quot;אִשֶּׁה&quot;''', אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לָאִשִּׁים, אֵינוֹ נִרְצֶה עַד שֶׁיִּשָּׂרֵף בָּאֵשׁ!
'''&quot;רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot;''' – נַחַת רוּחַ לְפָנַי שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ה#משנה ח|זבחים ה ח.]] ר' יוסי הגלילי מנסה לדמות את הבכור לחטאת, שהרי שני הקרבנות נאכלים לכהן חוץ מחלק שמוקרב, בניגוד לשלמים, שרוב בשרם נאכל ע&quot;י הבעלים;
ר' עקיבא מנסה בתחילה להצביע על הפסוק שלנו כבסיס להשוואה בין הבכור לבין החזה והשוק של שלמים, שנאכלים ע&quot;י הכהנים, אבל ר' יוסי הגלילי מדמה את הבכור לחזה ושוק של תודה. ר' עקיבא נסוג מההשוואה לשלמים, ובמקומה הוא דורש את הכפילות בפסוק &quot;לך יהיה – יהיה לך&quot;, שהבכור נאכל בעתיד, ומכאן שהוא נאכל גם למחרת הקרבתו;
ר' ישמעאל טוען שקרבן התודה כולו נגזר מקרבן השלמים, שנאמר &quot;זאת תורת השלמים... אם על תודה&quot; ([[ויקרא ז יא]]-יב), וקיצור זמן האכילה מיוחד לתודה דווקא ולא ניתן ללמוד ממנו על קרבנות אחרים כגון הבכור.}}
'''&quot;וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה וּכְשׁוֹק הַיָּמִין לְךָ יִהְיֶה&quot;''' ([[במדבר יח יח]]),
בָּא הַכָּתוּב וְהִקִּישׁ אֶת הַבְּכוֹר לֶחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים: מַה חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים, נֶאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד.
אַף הַבְּכוֹר יִהְיֶה נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
וְזוֹ שְׁאֵלָה נִשְׁאֲלָה לַחֲכָמִים בְּכֶרֶם בְּיַבְנֶה: בְּכוֹר לְכַמָּה נֶאֱכָל? דָּרַשׁ רַבִּי טַרְפוֹן: לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּנוּ, לַמְּדֵנוּ! אָמַר לָהֶם: בְּכוֹר קָדָשִׁים קַלִּים, וּשְׁלָמִים קָדָשִׁים קַלִּים.
מַה שְּׁלָמִים, נֶאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד – אַף הַבְּכוֹר יְהֵא נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד.
הָיָה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי שָׁם, כְּשֶׁבָּא תְּחִלָּה לְשַׁמֵּשׁ אֶת חֲכָמִים. אָמַר לוֹ: רַבִּי, חַטָּאת מַתָּנָה לַכֹּהֵן וּבְכוֹר מַתָּנָה לַכֹּהֵן.
מַה חַטָּאת נֶאֱכֶלֶת לְיוֹם וָלַיְלָה – אַף בְּכוֹר יְהֵא נֶאֱכָל לְיוֹם וָלַיְלָה!
אָמַר לוֹ: בְּנִי, אֶלְמוֹד דָּבָר מִדָּבָר וְאָדוּן דָּבָר מִדָּבָר.
אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁהוּא קָדָשִׁים קַלִּים מִדָּבָר שֶׁהוּא קָדָשִׁים קַלִּים, וְאַל אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁהוּא קָדָשִׁים קַלִּים מִדָּבָר שֶׁהוּא קָדְשֵׁי קָדָשִׁים!
אָמַר לוֹ: רַבִּי, אֶלְמוֹד דָּבָר מִדָּבָר וְאָדוּן דָּבָר מִדָּבָר.
אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁמַּתָּנָה לַכֹּהֵן מִדָּבָר שֶׁמַּתָּנָה לַכֹּהֵן, וְאַל אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁמַּתָּנָה לַכֹּהֵן מִדָּבָר שֶׁמַּתָּנָה לְכָל אָדָם!
נִסְתַּלֵּק רַבִּי טַרְפוֹן וְקָפַץ רַבִּי עֲקִיבָא; אָמַר לוֹ: בְּנִי, כָּךְ אֲנִי דּוֹרֵשׁ: '''&quot;וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה&quot;'''.
בָּא הַכָּתוּב וְהִקִּישׁ בְּכוֹר לֶחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים:
מַה חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים, נֶאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד – אַף בְּכוֹר יְהֵא נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
אָמַר לוֹ: רַבִּי, אַתָּה מַקִּישׁוֹ לֶחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים, וַאֲנִי מַקִּישׁוֹ לֶחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל תּוֹדָה:
מַה חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל תּוֹדָה, נֶאֱכָל לְיוֹם וָלַיְלָה – כָּךְ הַבְּכוֹר, יְהֵא נֶאֱכָל לְיוֹם וָלַיְלָה!
אָמַר לוֹ: בְּנִי, כָּךְ אֲנִי דּוֹרֵשׁ: &quot;וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה&quot;, אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְךָ יִהְיֶה&quot;'''.
אֶלָּא רִבָּה בוֹ הַכָּתוּב הֲוָיָה אַחַת, שֶׁיְּהֵא נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי תּוֹדָה מֵאַיִן לְמֵדָה? לֹא מִשְּׁלָמִים?
וְדָבָר הַלָּמֵד מִמָּקוֹם אַחֵר, אַתָּה בָּא לְלַמֵּד הֵימֶנּוּ, לָמֵד מִן הַלָּמֵד?
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן: '''&quot;וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ&quot;'''.
בָּא הַכָּתוּב וְהִקִּישׁ אֶת הַבְּכוֹר לֶחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים: מַה חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים, נֶאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד.
אַף הַבְּכוֹר יְהֵא נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
{{הע-שמאל|דבר אחר אינו דורש מהכפילות את הארכת זמן האכילה של הבכור אלא את נתינת הבכור בעל המום לכהן, וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ד|בכורות ד א.]]}}
דָּבָר אַחֵר: אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְךָ יִהְיֶה&quot;''', אֶלָּא לְהָבִיא אֶת הַבְּכוֹר בַּעַל מוּם, שֶׁמַּתָּנָה לַכֹּהֵן; שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ לוֹ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
{{הע-שמאל|ר' אלעזר מציע דרשה משלו כדי להוכיח שהבכור מאכל לשני ימים ולילה אחד: שחיטת הבכור התמים היא תוך שנה מההמלטה שלו, אבל הפסוק 'שנה בשנה' מלמד שלעיתים ניתן לחרוג לשנה השניה לחיי הבכור, כי נוסף יום לאחר שחיטתו., וראו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/טו#פיסקה קכה|ספרי דברים קכה.]]}}
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד. אַתָּה אוֹמֵר לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְיוֹם וָלַיְלָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ תֹּאכֲלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה&quot; ([[דברים טו כ]]) מְלַמֵּד שֶׁנֶּאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
{{הע-שמאל|פרשת הבכורות באה כפירוט בין הכלל שבפס' טו לכלל שבפס' יט; והשוו לדרשה דלעיל לפס' טז, הכוללת גם כללים מספר שמות.}}
'''&quot;כֹּל תְּרוּמַת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[במדבר יח יט]]),
יֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁכּוֹלֵל בַּתְּחִלָּה וּפוֹרֵט בַּסּוֹף, פּוֹרֵט בַּתְּחִלָּה וְכוֹלֵל בַּסּוֹף; וְזוֹ – כּוֹלְלָהּ בַּתְּחִלָּה וְכוֹלְלָהּ בַּסּוֹף וּפוֹרֵט בְּאֶמְצָעוֹ!
'''&quot;נְתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם&quot;''' – שֶׁיִּנְהוֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.
{{הע-שמאל|הדרשן בדעה שהמלח בריא ואף מרפא חולים.}}
'''&quot;בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִיא לִפְנֵי ה'&quot;''', כָּרַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן בְּדָבָר הַבָּרִיא, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּבְרִיא אֶת אֲחֵרִים!
}}

===פיסקה קיט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח כ-כד''' 
{{הע-שמאל|נחלת א&quot;י היתה מוגבלת לגברים ישראלים בלבד. דורש &quot;אבותם&quot; ו&quot;איש&quot;.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן: בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל, וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם; אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.&quot;''' ([[במדבר יח כ]]).
לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ&quot; ([[במדבר כו נג]]), הַכֹּל בַּמַּשְׁמָע!
כֹּהֲנִים, לְוִיִּם, וְיִשְׂרְאֵלִים, וְגֵרִים, וְנָשִׁים, וַעֲבָדִים, וְטֻמְטוּם, וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס בַּמַּשְׁמָע!
&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן: בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל&quot; – יָצְאוּ כֹהֲנִים.
&quot;וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot; ([[במדבר יח כג]]) – יָצְאוּ לְוִיִּם.
&quot;לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ&quot; ([[במדבר כו נה]]) – יָצְאוּ גֵרִים וַעֲבָדִים.
&quot;אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו&quot; ([[במדבר כו נד]]) – יָצְאוּ נָשִׁים, טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס.
{{הע-שמאל|הדרת הכהנים והלוויים מנחלת הארץ היא לזכותם, שהרי פרנסתם מובטחת על חשבון המקדש; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יח#פיסקה קסג|ספרי דברים קסג.]] האליטה שנוצרה כך הכרחית להתפתחותה של תרבות, ביחוד בעולם העתיק.}}
&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן: בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל&quot; – בִּשְׁעַת חִלּוּק הָאָרֶץ; &quot;וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם&quot; – בַּבִּזָּה.
&quot;אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ&quot; – עַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה אוֹכֵל, וְעַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה שׁוֹתֶה!
מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנָּתַן לְבָנָיו מַתָּנוֹת, וּלִבְנוֹ אֶחָד לֹא נָתַן שׁוּם מַתָּנָה.
אָמַר לוֹ: בְּנִי, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַתִּי לְךָ מַתָּנָה, עַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה אוֹכֵל וְעַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה שׁוֹתֶה!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;חֶלְקָם נָתַתִּי אֹתָהּ מֵאִשָּׁי&quot; ([[ויקרא ו י]]), &quot;אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן&quot; ([[דברים יח א]]).
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/חלה/ב#ח|תוספתא חלה ב ח,]] שם מחולקות המתנות לשלוש קבוצות, וגם המניה שלהן שונה – אבל גם שם הן מסתכמות ב24 מתנות.
הביכורים ובכור בהמה טהורה נמנים בין המתנות שבגבולין למרות שלמעשה נותנים אותם במקדש, כי הכהן רשאי להוציא אותם מהמקדש ולאכלם בכל מקום שירצה, ורובם שלו – חוץ מהחלבים של הבכור.
&quot;זיקת תרומה&quot; היא המדומע, כלומר חולין שהתערבו בתרומה, ויש למכרה לכהנים דווקא ולכן מחירה נמוך.}}
&quot;אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ&quot;, עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה נִתְּנוּ לָהֶם לַכֹּהֲנִים: שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּמִּקְדָּשׁ, וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּגְּבוּלִין.
וּמָה אֵלּוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּמִּקְדָּשׁ? חַטָּאת, וְאָשָׁם, וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר, וְעוֹר הָעוֹלָה, וּמוֹתַר לֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע,
וּמוֹתַר הָעֹמֶר, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וְלֶחֶם הַפָּנִים, וְשִׁירֵי מְנָחוֹת, וּתְרוּמַת תּוֹדָה, וּתְרוּמַת חָזֶה וָשׁוֹק, וּזְרוֹעַ אֵיל נָזִיר.
וּמָה אֵלּוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שֶׁבַּגְּבוּלִים? תְּרוּמָה, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, וְחַלָּה, וּבִכּוּרִים, וְרֵאשִׁית הַגֵּז, וְהַמַּתָּנוֹת,
בְּכוֹר אָדָם, וּבְכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה, וּפֶטֶר חֲמוֹר, וְהַחֲרָמִים, וּשְׂדֵה אֲחֻזָּה, וְגֵזֶל הַגֵּר.
כָּל אֵלּוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה נִתְּנוּ לַכֹּהֲנִים, חוּץ מִדָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ זִיקַת תְּרוּמָה.
{{הע-שמאל|זכותם של הכהנים במתנות התפרשה דווקא לאחר המרד של קורח, וכך, בסופו של החשבון, הרויח אהרון מהמרד נגדו.
המשל הופיע לעיל בפיסקה קיז, ושם גם ההערה שקרח גם מן הבלועים וגם מהשרופים.}}
שִׂמְחָה גְדוֹלָה הָיְתָה לוֹ לְאַהֲרֹן בַּיּוֹם שֶׁנִּכְרְתָה לוֹ בְרִית בַּמַּתָּנוֹת.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, מְשַׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר: לְטוֹבָתִי נִשְׁבְּרָה רֶגֶל פָּרָתִי! לְטוֹבָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן בָּא קֹרַח וְעִרְעֵר עַל הַכְּהֻנָּה כְּנֶגְדּוֹ!
מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ בֶּן בַּיִת וְנָתַן לוֹ שָׂדֶה אַחַת בְּמַתָּנָה,
וְלֹא כָתַב וְלֹא חָתַם וְלֹא הֶעֱלָה בְּעַרְכָּיִם.
[בָּא אֶחָד וְעִרְעֵר כְּנֶגְדּוֹ עַל הַשָּׂדֶה; אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבוֹא וִיעַרְעֵר כְּנֶגְדְּךָ עַל הַשָּׂדֶה?
בּוֹא, וַאֲנִי כּוֹתֵב וַאֲנִי חוֹתֵם וַאֲנִי מַעֲלֶה לְךָ בְּעַרְכָּיִים! כָּךְ בָּא קֹרַח וְעִרְעֵר עַל הַכְּהֻנָּה כְּנֶגְדּוֹ.
אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבֹא וִיעַרְעֵר כְּנֶגְדְּךָ עַל הַכְּהֻנָּה? בּוֹא וַאֲנִי כּוֹתֵב וַאֲנִי חוֹתֵם וַאֲנִי מַעֲלֶה לְךָ בְּעַרְכָּיִם!]
לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ סָמוּךְ לְקֹרַח, &quot;זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יז ה]]).
הָא לָמַדְנוּ שֶׁהָיָה קֹרַח מִן הַבְּלוּעִים וּמִן הַשְּׂרוּפִים.
{{הע-שמאל|הדרשה נמצאת גם ב[[בראשית רבה סח יב]], בשם בר קפרא; והובאה כאן כי יש בה השוואה של הכהנים למלאכים.}}
רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב אָבִינוּ,
בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּנוּי, וְקָרְבָּנוֹת מֻקְרָבִים, וְכֹהֲנִים מְשָׁרְתִים – וּשְׁכִינָה מִסְתַּלֶּקֶת?
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ&quot; ([[בראשית כח יב]]).
אֵין חֲלוֹם אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ פִּתְרוֹן: &quot;וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה&quot; – זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.
&quot;וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה&quot; – אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת קְרֵבִים, שֶׁרֵיחָם עוֹלֶה לַשָּׁמַיִם.
&quot;וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ&quot; – אֵלּוּ כֹּהֲנִים הַמְּשָׁרְתִים, שֶׁעוֹלִים וְיוֹרְדִים בַּכֶּבֶשׁ.
&quot;וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו&quot; – &quot;רָאִיתִי אֶת ה' נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ&quot; ([[עמוס ט א]])!
{{הע-שמאל|בנבואות הנחמה מכונים ישראל 'כהנים'; והדבר מעיד על חשיבות הכהנים; הכהן המוצג במלאכי מתואר כמלאך, בדומה לדרשה על הסולם דלעיל; אבל המדרש ממהר להעיר שמדובר דווקא בכהן ת&quot;ח, המלמד תורה; כהן שאינו עוסק בתורה הוא כחיה.}}
חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהוּא מְכַנָּן – אֵין מְכַנָּן אֶלָּא בְּכֹהֲנִים,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ, מְשָׁרְתֵי אֱלֹהֵינוּ יֵאָמֵר לָכֶם, חֵיל גּוֹיִם תֹּאכֵלוּ וּבִכְבוֹדָם תִּתְיַמָּרוּ&quot; ([[ישעיה סא ו]]).
חֲבִיבִין כֹּהֲנִים, כְּשֶׁהוּא מְכַנָּן – אֵין מְכַנָּן אֶלָּא בְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ, כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא&quot; ([[מלאכי ב ז]]).
בַּזְּמַן שֶׁהַתּוֹרָה יוֹצְאָה מִפִּיו – הֲרֵי הוּא כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת; וְאִם לָאו – הֲרֵי הוּא כְּחַיָּה, וְכִבְהֵמָה שֶׁאֵינָהּ מַכֶּרֶת אֶת קוֹנָהּ.
{{הע-שמאל|כהכנה להעמדת התורה מול הכהונה ומול המלכות מופיעה כאן דרשה על לימוד התורה של דוד המלך. הדרשה מבוססת בעיקר על תהלים קיט. המתפרש כתפילה של ת&quot;ח. הדרשה מורה שדוד רצה לזכות גם בכתר התורה.}}
חֲבִיבָה תּוֹרָה, שֶׁכְּשֶׁשָּׁאַל דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל – לֹא שָׁאַל אֶלָּא תּוֹרָה; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;טוֹב אַתָּה וּמֵטִיב, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ&quot; ([[תהלים קיט סח]]).
טוּבְךָ עָדִיף עָלַי וְעַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם, יַעֲדִיף טוּבְךָ עָלַי וְלַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ!
וְאוֹמֵר: &quot;סְעָדֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה וְאֶשְׁעָה בְחֻקֶּיךָ תָמִיד&quot; ([[תהלים קיט קיז]]).
שֶׁלֹּא אֶהֱא לוֹמֵד תּוֹרָה וְשׁוֹכֵחַ; שֶׁלֹּא אֶהֱא לוֹמֵד וְיֵצֶר הָרָע אֵינוֹ מַנִּיחַ לִי לִשְׁנוֹת.
אוֹ שֶׁמָּא אֲטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר וַאֲטַהֵר אֶת הַטָּמֵא, וְנִמְצֵאתִי בּוֹשׁ לָעוֹלָם הַבָּא!
אוֹ שֶׁמָּא יִשְׁאֲלוּנִי מִגּוֹיֵי הָאָרֶץ וּמִמִּשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ לַהֲשִׁיבָם, וְנִמְצֵאתִי בּוֹשׁ לְעֵינֵיהֶם!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַאֲדַבְּרָה בְעֵדְוֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ&quot; ([[תהלים קיט מו]]).
וְאוֹמֵר: &quot;זְמִרוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי נַפְשִׁי שְׁלֵיוָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בְּבֵית מְגוּרָי&quot; ([[תהלים קיט נד]]), בַּמְּעָרוֹת וּבַמְּצָדוֹת.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי שָׁאוּל בַּמְּעָרָה&quot; ([[תהלים נז א]]).
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי&quot; ([[תהלים קיט קט]]).
אֲבָל מִשֶּׁלָּמַד דָּוִד תּוֹרָה וְנִתְרַגֵּל בָּהּ, מַהוּ אוֹמֵר? &quot;טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף&quot; ([[תהלים קיט עב]]).
שֶׁזָּהָב וָכֶסֶף מוֹצִיאִים אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא, אֲבָל תּוֹרָה מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל, מֶה עָצְמוּ רָאשֵׁיהֶם&quot; ([[תהלים קלט יז]]), וְאוֹמֵר: &quot;זֹאת תּוֹרַת הָאָדָם ה' אֱלֹהִים&quot; ([[שמואל ב ז יט]]).
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה יג|אבות ד יג,]] שם מוסיף ר' שמעון לשלושת הכתרים גם כתר שם טוב העולה על גביהן. כאן הדרשה מכוונת להעדפת כתר התורה על שני האחרים, ונראה שהיא רומזת לתחרות בסוף ימי בית שני בין הכהנים לבין חכמים – בין הצדוקים לפרושים. היא טוענת שכתר התורה אינו שייך למשפחה מסוימת ואפילו לא לעם ישראל, אלא הוא מאפשר גדולה לכל באי העולם, והוא המאפשר גישה לכתרים האחרים.
הדרשה דלעיל, על תהלים קיט, מכוונת להעדפת כתר התורה על כתר המלכות, והדרשה שלפניה, התולה את גדולת הכהן בכך שהוא מלמד תורה – מכוונת להעדפת התורה על  פני הכהונה.}}
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה כְתָרִים הֵם; כֶּתֶר תּוֹרָה, וְכֶתֶר כְּהֻנָּה, וְכֶתֶר מַלְכוּת.
כֶּתֶר כְּהֻנָּה – זָכָה בוֹ אַהֲרֹן וּנְטָלוֹ; כֶּתֶר מַלְכוּת – זָכָה בוֹ דָוִד וּנְטָלוֹ. הֲרֵי כֶּתֶר תּוֹרָה מֻנָּח,
כְּדֵי שֶׁלֹּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבָאֵי הָעוֹלָם, לוֹמַר: אִלּוּ הָיָה כֶּתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת מֻנָּחִים, הָיִיתִי זוֹכֶה בָּהֶן וְנוֹטְלָן!
הֲרֵי כֶּתֶר תּוֹרָה תּוֹכָחָה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם; שֶׁכָּל מִי שֶׁזּוֹכֶה בּוֹ – מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ שְׁלָשְׁתָּם מֻנָּחִים, וְזָכָה בְּכֻלָּם.
וְכָל מִי שֶׁאֵין זוֹכֶה בּוֹ – מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ שְׁלָשְׁתָּם מֻנָּחִים וְלֹא זָכָה בְּאֶחָד מֵהֶם.
וְאִם תֹּאמַר: מִי גָדוֹל {{ב|מִשְּׁנֵיהֶם|משלשתם}}? הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
מִי גָדוֹל, הַמַּמְלִיךְ אוֹ הַמּוֹלֵךְ? הֱוֵי אוֹמֵר: הַמַּמְלִיךְ! הָעוֹשֶׂה שָׂרִים אוֹ הָעוֹשֶׂה שְׂרָרָה? הֱוֵי אוֹמֵר: הָעוֹשֶׂה שָׂרִים!
כָּל עַצְמָן שֶׁל שְׁנֵי כְתָרִים הַלָּלוּ, אֵין בָּאִים אֶלָּא מִכֹּחָהּ שֶׁל תּוֹרָה! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ... בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ&quot; ([[משלי ח טו]]-טז).
{{הע-שמאל|ממשיך לפרט את ההיררכיה בין שלושת הכתרים, וטוען שכתר הכהונה גדול מכתר המלכות: השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב,]] שם נאמר שהברית עם בית דוד נכרתה על תנאי, ואילו הברית עם הכהנים והתורה ניתנו שלא על תנאי. לכן יש כהנים צדיקים ורשעים – וכולם כהנים, אבל מלכים רשעים אינם בברית ואין להם זכויות מלוכה. התנאת זכויות המלכים מופיעה בפירוש בפסוק מתהלים, ומופיעה גם במגילת קהלת המיוחסת לשלמה המלך; וברית הכהנים היא &quot;ברית מלח עולם&quot;, וראו במכילתא שם.}} 
גְּדוֹלָה בְּרִית שֶׁנִּכְרְתָה לוֹ לְאַהֲרֹן מִבְּרִית שֶׁנִּכְרְתָה לוֹ לְדָוִד:
אַהֲרֹן זִכָּה לְבָנִים צַדִּיקִים וּרְשָׁעִים, וְדָוִד זִכָּה לַצַּדִּיקִים וְלֹא לָרְשָׁעִים!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;'''אִם''' יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם, גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ&quot; ([[תהלים קלב יב]]).
וְאוֹמֵר: &quot;סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם&quot; ([[קהלת יב יג]]):
&quot;בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִיא לִפְנֵי ה' לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ&quot;!
{{הע-שמאל|הדרשה משווה בין הברית והפריבילגיות של הכהנים לאלו של הלוויים. וראו לעיל פיסקה קיז, שהברית עם הכהנים נאמרה בשמחה. כאן חולקים ר' יאשיה ור' יונתן אם גם הברית ללוויים נאמרה בשמחה – ראו שם שדורשים &quot;ואני הנה&quot;. כאן דורש ר' יונתן &quot;הנה נתתי&quot; באותו אופן. כמו כן הם חולקים האם מתנת הלוויים – המעשר הראשון – הועבר ללוויים מהקב&quot;ה או שהוא שכר עבודה, המועבר ישירות אליהם.}}
&quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי אֶת כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יח כא]]),

מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַבְּרִית כְּרוּתָה לַכְּהֻנָּה, כָּךְ בְּרִית כְּרוּתָה לַלְוִיָּה!
כָּל מִצְוֹת כְּהֻנָּה נֶאֶמְרָה בְשִׂמְחָה מֵהַר סִינַי, וְזוֹ בַּתְּחִלָּה נֶאֶמְרָה, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אַף זוֹ בְשִׂמְחָה נֶאֶמְרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי&quot;.
אֵין &quot;הִנֵּה&quot; אֶלָּא שִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ&quot; ([[שמות ד יד]]).
כָּל מִצְוֹת כְּהֻנָּה – קְנָאָן הַשֵּׁם וּנְתָנָן לַכְּהֻנָּה, וְזוֹ &quot;חֵלֶף עֲבֹדָתָם&quot;, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אַף זוֹ קְנָאָהּ הַשֵּׁם וּנְתָנָהּ לַלְוִיִּם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ... לַה' הוּא&quot; ([[ויקרא כז ל]]).
וְאוֹמֵר: &quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי אֶת כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה&quot;,
מַה נַחֲלָה אֵין מִשְׁתַּנָּה מִמְּקוֹמָהּ – אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן אֵין מִשְׁתַּנֶּה מִמְּקוֹמוֹ:
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/דמאי/ב#ז|תוספתא דמאי ב ז:]] אמנם גם אם לא עבד, עדיין הלוי זכאי למעשר ראשון, אבל אם היתה לו הזדמנות לעבוד והוא סירב – הפסיד את זכותו.
וראו [[עזרא ח טו]], שרוב הלוויים לא עלו מבבל, ואולי לכן מרחיב כאן המדרש בחובתם להגיע למקדש ולעבוד בו.}} 
&quot;חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים&quot;, אִם עָבַד – יִטֹּל, וְאִם לֹא עָבַד – לֹא יִטֹּל!
{{הע-שמאל|כאן מקופלים האזהרה והעונש בפסוק אחד, בניגוד לרוב העונשים שיש לחפש להם אזהרות בפסוקים רחוקים.}}
&quot;וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יח כב]]) – אַזְהָרָה; &quot;לָשֵׂאת חֵטְאת לָמוּת&quot; – עֹנֶשׁ.
{{הע-שמאל|אם נדון בשיטת ר' יאשיה לעיל, שהמעשר הוא כעין שכר ללוויים, יכול  להיות שלוי מסויים לא ירצה לעבוד ויוותר על המעשר, ובפרט בשנת השמיטה, שאין בה מעשר; אבל הדרשה אינה מאפשרת ללוי לבחור אם הוא רוצה לעבוד, אלא מחייבת אותו לכך.}}
&quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא&quot; ([[במדבר יח כג]]), לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים&quot;,
שׁוֹמֵעַ אֲנִי: רָצָה – יַעֲבֹד, לֹא רָצָה – לֹא יַעֲבֹד? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא&quot;, בְּעַל כָּרְחוֹ!
&quot;וְעָבַד הַלֵּוִי&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי&quot; וְגוֹ'.
אֵין לִי אֶלָּא שָׁנִים שֶׁהַמַּעַשְׂרוֹת נוֹהֲגִין בָּהֶם. שְׁמִיטִין וְיוֹבְלוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא&quot;.
{{הע-שמאל|הכהן, למרות חשיבותו היתרה, אינו מורשה לעשות את עבודת הלוי; וראו לעיל פיסקה קטז.}}
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם לֵוִי, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲבֹד כֹּהֵן? וְהַדִּין נוֹתֵן:
וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא כָּשְׁרוּ לְוִיִּם – כָּשְׁרוּ כֹהֲנִים; כָּאן, שֶׁכָּשְׁרוּ לְוִיִּם, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּכְשְׁרוּ כֹהֲנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא&quot;!
&quot;וְהֵם יִשְׂאוּ אֶת עֲו‍ֹנָם&quot;, אָמַרְתָּ: יִשְׂרָאֵל לֹא יִשְׂאוּ עֲו‍ֹן לְוִיִּם, אֲבָל כֹּהֲנִים יִשְׂאוּ עֲו‍ֹן לְוִיִּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהֵם יִשְׂאוּ עֲו‍ֹנָם&quot;!
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה רטז ובתחילת פיסקה זו.}}
&quot;חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;, שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.
&quot;וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ&quot;.
שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַלְוִיִּם בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot;!
{{הע-שמאל|מעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו אסור כמו תרומה גדולה, ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ח#משנה ב|תרומות ח ב.]] 
אם הבעלים של התבואה רוצה הוא רשאי להפריש לתרומת מעשר יותר ממאית התבואה, ולחשב את התוספת כתרומת מעשר על תבואה שאינה לפניו, כי תרומת מעשר ניתן לתת גם שלא &quot;מן המוקף&quot;; ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ה|תרומות ד ה.]]}} 
&quot;כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' תְּרוּמָה&quot; ([[במדבר יח כד]]), {{ב|קְרָאוֹ הַכָּתוּב|את המעשר}} &quot;תְּרוּמָה&quot; עַד שֶׁיּוֹצִיא מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר.
דָּבָר אַחֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאִם רָצָה לַעֲשׂוֹתוֹ תְּרוּמָה עַל מָקוֹם אַחֵר – רַשַּׁאי!
{{הע-שמאל|שלוש דרשות המיועדות לטעון שהתרומה, כמו המעשרות, נוהגת בכל הפירות, ולא רק בשבעת המינים; וראו [[ביאור:משנה בכורים פרק ב#משנה ג|בכורים ב ג.]]
שלוש הדרשות מבוססות על קל וחומר – התרומה חמורה מהמעשר: השניה מראה את יתרונה בכך שהיא נוהגת גם בראשית הגז, המכונה &quot;תרומה&quot;, השלישית מצביעה על כך שהתרומה אוסרת את האכילה אלא אם הופרשה, והמעשר הוא מצוות עשה, אבל אינו אוסר את האכילה (אם הופרשה תרומת המעשר.)}}
מִיכָּן אַתָּה דָן לִתְרוּמָה: מָה אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל, הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל – תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!
דָּבָר אַחֵר: וּמָה אִם מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּרֵאשִׁית הַגֵּז, הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל – תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!
אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ בָּא אֶלָּא מִכֹּחַ תַּלְמוּד וּמִכֹּחַ יִרְאָה, הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל –
תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!
{{הע-שמאל|הזכות על א&quot;י נובעת מהנחלה השבטית, ולא בקיום המקדש. (הזכות הזאת היא בתוקף גם אם אין אנו שומרים את שייכותנו השבטית המדויקת). וכמוה גם זכות הלוויים במעשר, למרות האמור לעיל פס' כא.}}
&quot;נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי&quot; וְגוֹ'.
אֵין לִי אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת; שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְנַחֲלָה&quot;.
מַה נַחֲלָה, נוֹהֶגֶת בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת – אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, נוֹהֵג בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת!
{{הע-שמאל|שבט לוי אינו מקבל נחלה לא בחלוקת הארץ ולא במס המוטל על שאר השבטים. גם ערי הלוויים (ראו [[ויקרא כה כד]]-כה) אינן נחלת שבט לוי אלא הן שייכות לשבטי ישראל והלוויים גרים בהן.}}
&quot;עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר?
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot; (פס' כג)! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם&quot;?
שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא בִּשְׁעַת חִלּוּק הָאָרֶץ, אֲבָל מִשֶּׁיְּחַלְּקוּ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַקְצֶה לוֹ כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט בִּפְנֵי עַצְמוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם&quot;!
דָּבָר אַחֵר: &quot;עַל כֵּן אָמַרְתִּי&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ&quot; וְגוֹ' ([[דברים ז א]]).
אֲבָל קֵינִי וּקְנִזִּי וְקַדְמוֹנִי לֹא שָׁמַעְנוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל כֵּן&quot;, לְהַזְהִיר בֵּית דִּין עַל כָּךְ!
}}

===פיסקה קכ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח כו''' 
'''&quot;וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם&quot;''', {{הע-שמאל|פס' כא ניתן להתפרש כמדבר על מעשר מהקרקע, והשוו לסוף פיסקה קיט. כאן ברור שמדובר על פירות, כי בפס' כז נאמר &quot;כדגן מן הגורן&quot;, ולכן אפשר לחזור ולהסביר גם את פרשת מעשר ראשון כעוסקת בפירות ולא בנחלה.}}
לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי אֶת כָּל מַעֲשֵׂר&quot; ([[במדבר יח כא]]), בְּפֵירוֹת הָאָרֶץ הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
אַתָּה אוֹמֵר בְּפֵירוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאֶחָד מֵעֲשָׂרָה בָּאָרֶץ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם&quot;, מַגִּיד שֶׁבְּפֵירוֹת הָאָרֶץ הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
לְפִי שֶׁלֹּא נִתַּן לָהֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ – נִתַּן לָהֶם אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בַּפֵּרוֹת.

&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ&quot; – מִמִּין עַל מִינוֹ, וְלֹא מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ: {{הע-שמאל|חמש דרשות על 'ממנו'; הראשונה דורשת ממנו – ממינו, וראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ד|תרומות ב ד;]] הדרשה השניה לומדת מתרומת מעשר שגם ההפרשה לכהן בקרבן התודה היא של עשירית, ראו [[ביאור:ספרא/צו#פרשה ז|ספרא צו פרשה ז, א]] וכן [[ויקרא ז יד]]; הדרשות השלישית והרביעית דורשות ממנו כפשטו, שהמורם צריך להיות דומה ליבול הכללי, ולכן אין לתרום תרומת מעשר מהחדש על הישן וכו'. ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק א#משנה ה|תרומות א, ה,]] וכן [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יג-יד#פיסקה קה|ספרי דברים קה;]] הדרשה החמישית קוראת ממנו – כמוהו, כלומר מקישה את המעשר לתרומת המעשר, שהמעשר הראשון הוא חובה כשם שהתרומה חובה.}}
&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ&quot; – מֻפְנֶה, לְהַקִּישׁ וְלָדוּן מִמֶּנּוּ גְּזֵרָה שָׁוָה.
&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ&quot; – שֶׁלֹּא יִתְרוֹם מִן הַמְּחֻבָּר עַל הַתָּלוּשׁ וְלֹא מִן הַתָּלוּשׁ עַל הַמְּחֻבָּר,
וְלֹא מִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן וְלֹא מִן הַיָּשָׁן עַל הֶחָדָשׁ!
&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ&quot; – שֶׁלֹּא יִתְרוֹם מִפֵּירוֹת הָאָרֶץ עַל פֵּירוֹת חוּ&quot;ל וְלֹא מִפֵּירוֹת חוּ&quot;ל עַל פֵּירוֹת הָאָרֶץ.

וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא יִתְרוֹם מִפֵּירוֹת הָאָרֶץ עַל פֵּירוֹת חוּ&quot;ל וְלֹא מִפֵּירוֹת חוּ&quot;ל עַל פֵּירוֹת הָאָרֶץ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ&quot; ([[ויקרא כז ל]]), שֶׁלֹּא יִתְרוֹם מִפֵּירוֹת הָאָרֶץ עַל פֵּירוֹת חוּ&quot;ל,
וְלֹא מִפֵּירוֹת חוּ&quot;ל עַל פֵּירוֹת הָאָרֶץ!

&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה'&quot;, וְכִי מַה לָּמַדְנוּ לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר מֵעַתָּה?
אֶלָּא הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד וְנִמְצָא לָמֵד: מַה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר – חוֹבָה, אַף מַעְשַׂר רִאשׁוֹן – חוֹבָה!
}}

===פיסקה קכא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח כז-כט'''
'''&quot;וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן, וְכַמְלֵאָה מִן הַיָּקֶב&quot;''' ([[ויקרא יח כז]]), {{הע-שמאל|יתכן שאדם יפריש תרומה, ואין תרומתו תרומה, ראו למשל [[ביאור:משנה תרומות פרק א|תרומות א א, ג-ה.]]}}
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵימָתַי נֶחְשֶׁבֶת לָכֶם תְּרוּמָה? כְּשֶׁהִפְרַשְׁתֶּם אוֹתָהּ כָּרָאוּי.
לֹא הִפְרַשְׁתֶּם אוֹתָהּ כָּרָאוּי – לֹא נֶחְשָׁב לָכֶם תְּרוּמָה.

אַבָּא אֶלְעָזָר בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַתְּרוּמָה עוֹלָה בְּמִדָּה – כָּךְ עוֹלָה בְּאֹמֶד וּבְמַחְשָׁבָה! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק א#משנה ז|תרומות א ז.]] מהדרשה נראה שראוי לכתחילה להפריש במדה, בניגוד למשנה.}}

&quot;כַּדָּגָן '''מִן הַגֹּרֶן''' וְכַמְלֵאָה '''מִן הַיָּקֶב'''&quot; – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה'&quot;,
שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִתְרוֹם שִׁבֳּלִים שֶׁל חִטִּים, וַעֲנָבִים מִן הַיַּיִן, וְזֵתִים מִן הַשֶּׁמֶן? {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק א#משנה י|תרומות א י,]] וכן [[ביאור:משנה מעשרות פרק א#משנה ו|מעשרות א ו-ז.]]}}
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן&quot;, מִן הַגָּמוּר! מִיכָּן אָמְרוּ: הַתְּבוּאָה – מִשֶּׁתִּמָּרֵחַ, וְהַיַּיִן – מִשֶּׁיִּקָּפֶה, וְהַשֶּׁמֶן – מִשֶּׁיֵּרֵד לָעוּקָה!

&quot;כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם תְּרוּמַת ה'&quot; ([[במדבר יח כח]]), לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|למרות האמור לעיל [[במדבר יח כ]] היו בהרבה מקרים פירות שגדלו ברשות הכהנים. הדרשה קובעת, על  סמך הביטוי  'גם אתם', שגם הכהנים חייבים להפריש תרומות ומעשרות, למרות שהם מפרישים אותן עבור עצמם.}}
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יח כו]]),
יִשְׂרָאֵל נוֹתְנִים מַעֲשֵׂר לַלְוִיִּם, אֲבָל כֹּהֲנִים אֵין נוֹתְנִים מַעֲשֵׂר לַלְוִיִּם.
הוֹאִיל וְאֵין נוֹתְנִים מַעֲשֵׂר לַלְוִיִּם, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִהְיוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ בְּטִבּוּלוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כֵּן תָּרִימוּ '''גַם אַתֶּם''' תְּרוּמַת ה'&quot;!

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ! מַה חַלָּה, שֶׁאֵינָהּ נוֹהֶגֶת בְּכָל הַפֵּרוֹת – נוֹהֶגֶת בְּפֵרוֹת כֹּהֲנִים. {{הע-שמאל|ר' שמעון לומד את החובה שחלה גם על הכהנים להפריש תרו&quot;מ – ממצוות חלה; יתכן שהוא דורש את [[במדבר טו יח]] כמופנה גם אל הכהנים. את החובה על הלוויים להפריש מהיבול שלהם מעשר ולתת ממנו תרומת מעשר הוא לומד מ&quot;גם אתם&quot;.}}
מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, שֶׁנּוֹהֵג בְּכָל הַפֵּרוֹת – אֵינוֹ דִין שֶׁיִּנְהוֹג בְּפֵרוֹת כֹּהֲנִים?
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם&quot;? אֵין לִי אֶלָּא מַעֲשֵׂר שֶׁל יִשְׂרָאֵל. מַעֲשֵׂר שֶׁל עַצְמָן מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם תְּרוּמַת ה'&quot;!

&quot;מִכֹּל מַעְשְׂרוֹתֵיכֶם&quot;, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר, שֶׁהוּא נוֹהֵג בַּכֹּל. {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קיט לפס' כד: שלוש דרשות המיועדות לטעון שהתרומה, כמו המעשרות, נוהגת בכל הפירות, ולא רק בשבעת המינים; וראו [[ביאור:משנה בכורים פרק ב#משנה ג|בכורים ב ג.]]
שלוש הדרשות מבוססות על קל וחומר – התרומה חמורה מהמעשר: השניה מראה את יתרונה בכך שהיא נוהגת גם בראשית הגז, המכונה &quot;תרומה&quot;, השלישית מצביעה על כך שהתרומה אוסרת את האכילה אלא אם הופרשה, והמעשר הוא מצוות עשה, אבל אינו אוסר את האכילה (אם הופרשה תרומת המעשר.)}}
אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה – דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!

דָּבָר אַחֵר: אִם מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּרֵאשִׁית הַגֵּז – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה – אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל?

אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ בָּא אֶלָּא מִכֹּחַ יִרְאָה וּמִכֹּחַ תַּלְמוּד – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל.
תְּרוּמָה, חֲמוּרָה – דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!

&quot;וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן&quot;, מָה אַהֲרֹן – חָבֵר; אַף בָּנָיו – חֲבֵרִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה חלה פרק ד#משנה ט|חלה ד ט.]] כהן עם הארץ אינו מקבל תרומה תרומת מעשר וחלה. כאן נראה שגם את שאר המתנות אין לתת לו.}}
מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין נוֹתְנִים מַתָּנוֹת אֶלָּא לֶחָבֵר!

'''&quot;מִכֹּל מַתְּנוֹתֵיכֶם תָּרִימוּ אֶת כָּל תְּרוּמַת ה' מִכָּל חֶלְבּוֹ אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ&quot;''' ([[במדבר יח כט]]),
בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר! אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;מִכֹּל מַעְשְׂרוֹתֵיכֶם&quot; ([[במדבר יח כח]]) – הֲרֵי תְרוּמַת מַעֲשֵׂר אָמוּר.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִכֹּל מַתְּנוֹתֵיכֶם תָּרִימוּ אֶת כָּל תְּרוּמַת ה'&quot;? בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, דִּבְרֵי ר' יֹאשִׁיָּה. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קי|לעיל קי.]] גם כאן רואה ר' יאשיה ייתור ולומדד שוב על תרומה גדולה, ור' יונתן לומד שתרומת מעשר היא חובה.}}
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ&quot; ([[דברים יח ד]]) – חוֹבָה!
אַתָּה אוֹמֵר חוֹבָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תָּרִימוּ אֶת כָּל תְּרוּמַת ה'&quot;, חוֹבָה וְלֹא רְשׁוּת!

&quot;מִכָּל חֶלְבּוֹ אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ&quot;, שֶׁאִם נָפַל לְתוֹכוֹ – הֲרֵי הוּא מְקַדְּשׁוֹ! מִיכָּן אָמְרוּ: תְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה. {{הע-שמאל|לומד 'מקדשו'-מקדשו, מקדש אותו ומדמע אלא אם החולין היו פי 100 מהתרומה; ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ז|תרומות ד ז.]]
ההמשך מתיחס [[ביאור:משנה תרומות פרק ה#משנה ב|לתרומות ה ב:]] סאה תרומה טמאה שנפלה ל100 סאין חולין טהורות – יוציאו את הסאה ויתנו אותה לכהנים ואין צורך לשרוף אותה, כי תרומה שהוצאה מהטבל התירה את עצמה באכילה, והתרומה הטמאה בטלה ב100 סאין חולין, ק&quot;ו שבוטלה טומאתה. נראה שהדרשן מיקל אף יותר מחכמים במשנה הנ&quot;ל, הנזהרים שלא לטמא את הסאה שניתנת לכהנים, וראו שם משנה ד.
רבי מציע ק&quot;ו נוסף המתיחס [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ז|לתרומות ד ז:]] תרומה שנפלה ל100 סאין חולין – בטלה במיעוטה, ואין צורך להעלות סאה לכהנים, קל וחומר מתרומה טמאה שנפלה ל100 סאין חולין טהורות.}}
אֵין לִי אֶלָּא תְּרוּמָה טְהוֹרָה; תְּרוּמָה טְמֵאָה מִנַּיִן? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא:
אִם יַעֲלֶה אִסּוּר מִן הָאִסּוּר – לְהֶתֵּר; קַל וָחֹמֶר לְאִסּוּר מִן הַמֻּתָּר – לְהֶתֵּר!
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ! קַל וָחֹמֶר הוּא: אִם יַעֲלֶה אִסּוּר מִן הַמֻּתָּר – לְהֶתֵּר; קַל וָחֹמֶר לְמֻתָּר מִן הַמֻּתָּר – לְהֶתֵּר!

אֵין לִי אֶלָּא תְּרוּמָה, שֶׁהִיא עוֹלָה; עָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם מִנַּיִן? נֶאֱמַר כָּאן &quot;מְלֵאָה&quot; ([[שמות כב כח]]) וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;מְלֵאָה&quot; ([[דברים כב ט]]). {{הע-שמאל|דיני ביטול ברוב של איסורי הנאה נוספים נלמדים מגזירה שווה; אבל כיוון שבכלאי הכרם ובעורלה נכפל האיסור – הביטול שלהם הוא לא מאחד ומאה אלא באחד ומאתים, ראו [[ביאור:משנה ערלה פרק ב|ערלה ב א.]]}}
מַה מְּלֵאָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, שֶׁהִיא עוֹלָה – אַף מְלֵאָה הָאֲמוּרָה כָּאן – שֶׁהִיא עוֹלָה!
אִי מַה לְּהַלָּן בְּמֵאָה וְאֶחָד, אַף כָּאן בְּמֵאָה וְאֶחָד?
אָמַרְתָּ: מָקוֹם שֶׁכָּפַל אֶת הָאִסּוּר – כָּפַל אֶת הַהַעֲלָאָה; מָקוֹם שֶׁלֹּא כָּפַל אֶת הָאִסּוּר – לֹא כָּפַל הַעֲלָאָה!
מִיכָּן אָמְרוּ: תְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה, עָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם בְּאֶחָד וּמָאתַיִם.
}}

===פיסקה קכב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח ל-לב''' 
'''&quot;וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ, וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם כִּתְבוּאַת גֹּרֶן וְכִתְבוּאַת יָקֶב.&quot;''' ([[במדבר יח ל]]) {{הע-שמאל|'אזהרה לבית דין' – אזהרה לענייני בית הדין שעלולה לגרום עונש ללוויים.
ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ו|תרומות ב ו,]] שיש לתרום מן היפה.}}
הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לְבֵית דִּין שֶׁל לְוִיִּם, שֶׁלֹּא יְהוּ תוֹרְמִים אוֹתוֹ אֶלָּא מִן הַמֻּבְחָר. 

&quot;וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם&quot; וְגוֹ', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה'&quot; ([[במדבר יח כו]]). {{הע-שמאל|בניגוד למעשר שני ולתרומה, מעשר ראשון שהופרשה תרומתו הוא חולין גמור, ואין בו כל קדושה, וראו גם בדרשה הבאה, שניתן לאכלו אפילו בקבר – מקום טמא.}}
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, הוֹאִיל וּקְרָאוֹ הַכָּתוּב 'תְּרוּמָה' – יְהֵא בִּקְדֻשָּׁתוֹ עוֹלָמִית? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם&quot; וְגוֹ'. 
מַה תְּרוּמַת גֹּרֶן, מַפְרִישׁ תְּרוּמָה וְהַשְּׁאָר חֻלִּין – אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, מַפְרִישׁ תְּרוּמָה וְהַשְּׁאָר חֻלִּין. 
'''&quot;וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם&quot;''' ([[במדבר יח לא]]) – אֲפִלּוּ בַּקֶּבֶר! 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּתְרוּמָה קְרוּיָה 'תְּרוּמָה' וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן קָרוּי 'תְּרוּמָה', 
אִם לָמַדְתִּי לִתְרוּמָה, שֶׁאֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת אֶלָּא בְּמָקוֹם טָהוֹר – אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לֹא יִהְיֶה נֶאֱכָל אֶלָּא בְּמָקוֹם טָהוֹר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם&quot;''' – אֲפִלּוּ בַּקֶּבֶר! 

'''&quot;אַתֶּם וּבֵיתְכֶם&quot;''' – לְהָבִיא אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לְלֵוִי, שֶׁתְּהֵא נוֹתֶנֶת רְשׁוּת. {{הע-שמאל|בת ישראל המאורסת ללוי עדיין אינה זכאית לאכול את המעשר, כי עדיין לא נכנסה לביתו, וראו [[ביאור:משנה יבמות פרק ט#משנה ד|יבמות ט ד;]] אבל היא מוסמכת למנות שליח שיתרום מהמעשר הראשון של הארוס תרומת מעשר. 
בת כהן המאורסת ללוי אוכלת, לפי הדרשה, בתרומה ואינה אוכלת את המעשר. והשוו [[ביאור:משנה יבמות פרק ז#משנה ד|יבמות ז ד,]] שהאירוסין פוסלים אותה מאכילת תרומה בבית אביה, בניגוד לדרשה – ואינם מאכילים אותה במעשר בבית ארוסה.}}
אוֹ תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר? אָמַרְתָּ: אִם אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה, לֹא תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אַתֶּם וּבֵיתְכֶם&quot;''', לְהָבִיא אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לְלֵוִי, שֶׁתְּהֵא נוֹתֶנֶת רְשׁוּת! 

'''&quot;כִּי שָׂכָר הוּא לָכֶם חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם&quot;''', אִם עָבַד – יִטֹּל; אִם לֹא עָבַד – לֹא יִטֹּל! {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קיט על פס' כא; וראו [[ביאור:תוספתא/דמאי/ב#ז|תוספתא דמאי ב ז:]] אם הלוי סירב לעבוד במקדש, למרות שהיתה לו הזדמנות – הפסיד את זכותו למעשר.}}
מִכָּאן אָמְרוּ: בֶּן לֵוִי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו כָּל עֲבוֹדַת לְוִיָּה חוּץ מִדָּבָר אֶחָד – אֵין לוֹ חֵלֶק בַּלְּוִיָּה. 

'''&quot;וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא&quot;''' ([[במדבר יח לב]]), מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאִם הִפְרַשְׁתֶּם אוֹתוֹ שֶׁלֹּא מִן הַמֻּבְחָר, שֶׁאַתֶּם בִּנְשִׂיאוּת עָוֹן? {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ו|תרומות ב ו,]] שיש לתרום מן היפה, וכאן מקור החובה – דורש 'חלבו'. וראו גם בתחילת הפיסקה.
החובה להפריש מן היפה חלה גם על ישראל שקיבל רשות להפריש את תרומת המעשר, ואפילו אם היבול נטמא ואינו מופרש למעשה – קריאת השם 'תרומת מעשר' היא על החלק היפה.}}
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא&quot;''' וְגוֹ'. אֵין לִי אֶלָּא בֶּן לֵוִי; יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּטַל רְשׁוּת מִלֵּוִי מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא&quot;!''' 
'''&quot;בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר&quot; ([[במדבר יח כו]]). 
אֵין לִי אֶלָּא תְּרוּמָה טְהוֹרָה; תְּרוּמָה טְמֵאָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ.&quot;''' 

הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹנָתָן. {{הע-שמאל|המחלוקת היא בדרשה על הביטוי &quot;קדשי בני ישראל&quot;: ר' יונתן מפרש זאת כפניה לכהנים וללוויים, שמקבלים את קדשי ישראל; ור' יאשיה דורש &quot;ואת קדשי לא תחללו ולא תמותו – בני ישראל&quot;, כלומר הפניה היא לישראל כולם.}}  
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: &quot;וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ&quot;. 
סָלִיק סֵפֶר וַיְדַבֵּר, שו&quot;ח בָּרַיְתוֹת.
}}</text>
      <sha1>t2df3bjsxhwyaadahcub6vp15qjiu02</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011462</id>
      <parentid>3011461</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T16:14:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011462</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="126209" sha1="4b3seythf3qzccbpihpijekn802m85a" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת קרח==

===פיסקה קטז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח א-ז'''
{{הע-שמאל|ר' ישמעאל מסביר מדוע נאמרו הדברים לאהרון ולא למשה; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא|בתחילת המכילתא.]]}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן, אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ, וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם&quot;''' ([[במדבר יח א]]).
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: לְמִי הַדָּבָר מָסוּר? לְאוֹתוֹ שֶׁמַּזְהִירִים.
{{הע-שמאל|ר' יאשיה ור' יונתן מציעים הצעות שונות להגדרת &quot;עוון המקדש&quot;: ר' יאשיה מזהה אותו עם החובה שהכהן יקריב את הקרבן במודעות לבעלים שהביא את הקרבן, וראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ד#משנה ו|זבחים ד ו.]]}}
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאִם זָרַק אֶת הַדָּם כָּרָאוּי, וְאֵינוֹ יָדוּעַ לְשֵׁם מִי זְרָקוֹ,
וְהִקְטִיר אֶת הַחֵלֶב כָּרָאוּי, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְשֵׁם מִי הִקְטִירוֹ – שֶׁהַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים עָוֹן עַל כָּךְ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ&quot;.
{{הע-שמאל|ר' יונתן טוען שעוון המקדש הוא זלזול בקדשים: התיחסות אליהם בעיקר מצד מתנות הכהונה ולא כקרבן לקב&quot;ה, כשם שנהגו בני עלי, שלקחו את הבשר לפני הקטרת החלבים. יש לפנינו רמז לביקורת על שחיתות בכהונה.}}
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאִם זָכָה בַּבָּשָׂר קֹדֶם זְרִיקַת דָּמִים, בֶּחָזֶה וָשׁוֹק קֹדֶם הֶקְטֵר חֲלָבִים,
שֶׁהַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים עָוֹן עַל כָּךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם&quot;.
וְכֵן מָצִינוּ, שֶׁלֹּא נִתְחַתֵּם גְּזַר דִּינָן שֶׁל בְּנֵי עֵלִי – אֶלָּא עַל שֶׁנָּהֲגוּ בִּזָּיוֹן בַּקֳּדָשִׁים!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;גַּם בְּטֶרֶם יַקְטִרוּן אֶת הַחֵלֶב, וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ קַטֵּר יַקְטִירוּן כַּיּוֹם הַחֵלֶב, וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדוֹלָה מְאֹד&quot; ([[שמואל א ב טו]]-יז).
וְכֵן מָצִינוּ, שֶׁלֹּא נִתְחַתֵּם גְּזַר דִּינָן שֶׁל אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם – אֶלָּא עַל שֶׁנָּהֲגוּ מִנְהַג בִּזָּיוֹן בַּקֳּדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;קָדָשַׁי בָּזִית&quot; ([[יחזקאל כב ח]]):
{{הע-שמאל|השיפוט בעוון הזלזול בקדשים הוא בסמכות בית הדין של הכהנים; לעניין בית הדין עצמו, שהתקיים לצד בית הדין של חכמים – ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה ב|סנהדרין ז ב.]] היו עוונות שנדונו בבית דין זה ואחרות – בבית דין אחר.}}
&quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם&quot; – זֶה עֲוֹן דָּבָר הַמָּסוּר לִכְהוּנָּה.
אַתָּה אוֹמֵר זֶה עֲוֹן דָּבָר הַמָּסוּר לִכְהוּנָּה, אוֹ זֶה עֲוֹן דָּבָר הַמָּסוּר {{ב|לְבֵית דִּין|של חכמים}}?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ&quot; ([[במדבר יח ז]]) – הֲרֵי עֲוֹן דָּבָר הַמָּסוּר לְבֵית דִּין אָמוּר,
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם&quot;? זֶה עֲוֹן דָּבָר הַמָּסוּר לִכְהוּנָּה.
{{הע-שמאל|ראו פס' א, שהזכיר גם את &quot;בית אביך&quot;, שלכאורה מחייב את הלוויים בעוונות הכהנים; פס' כג מתייחס ללוויים ומבחין אותם – לפי הדרשה – מהכהנים. (ולפי הפשט – מישראל)}}
אָמַרְתָּ: יִשְׂרָאֵל לֹא יִשְׂאוּ עֲוֹן כֹּהֲנִים, אֲבָל לְוִיִּם יִשְׂאוּ עֲוֹן כֹּהֲנִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהֵם יִשְׂאוּ עֲוֹנָם&quot; ([[במדבר יח כג]]).

&quot;וְגַם אֶת אַחֶיךָ&quot; ([[במדבר יח ב]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף יִשְׂרָאֵל בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מַטֵּה לֵוִי&quot;! {{הע-שמאל|שתי דרשות המבחינות בין הלוויים לבנות לוי, שאינן מורישות את הלווייה לבניהן.}}
שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַנָּשִׁים בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;שֵׁבֶט אָבִיךָ&quot;, זָכָה עַמְרָם שֶׁיִּקָּרֵא שֵׁבֶט עַל שְׁמוֹ.
רַבִּי אוֹמֵר: &quot;מַטֵּה לֵוִי&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַנָּשִׁים בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶת אַחֶיךָ&quot; – לְהוֹצִיא אֶת הַנָּשִׁים!
{{הע-שמאל|כאן מקומם של &quot;בית אביך אתך&quot; שבפס' א! – ראו לעיל.
הלוויים אינם עובדים את הכהנים, אלא מסייעים להם בעבודת ה', והם יכולים להתמנות גם למשרות חשובות במקדש, כגון גזבר או אמרכל – ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ה#משנה ב|שקלים ה ב,]] אבל למעשה בדרך כלל היו כהנים ממלאים משרות אלו, ראו [[ביאור:תוספתא/הוריות/ב#י|תוספתא הוריות ב י.]]}}
&quot;הַקְרֵב אִתָּךְ&quot;, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן &quot;אִתָּךְ&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;אִתָּךְ&quot;,
מַה &quot;אִתָּךְ&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן, בַּלְוִיִּם הַכָּתוּב מְדַבֵּר – אַף &quot;אִתָּךְ&quot; הָאָמוּר כָּאן, בַּלְוִיִּם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, לְהַזְהִיר אֶת הַלְוִיִּם בַּשִּׁיר עַל דּוּכָנָם!
&quot;וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ&quot;, בַּעֲבוֹדָתָם, וּמַנֵּה מֵהֶם גִּזְבָּרִים וַאֲמַרְכָּלִים. אַתָּה אוֹמֵר יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתָם וּמַנֵּה מֵהֶם גִּזְבָּרִים וַאֲמַרְכָּלִים,
אוֹ יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתְךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ וּמִשְׁמֶרֶת כָּל הָאֹהֶל&quot; ([[במדבר יח ג]]). עֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתְךָ, יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתָם,
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת אֲחֵיכֶם הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֶם מַתָּנָה נְתֻנִים לַה'&quot; ([[במדבר יח ו]]), לַשֵּׁם הֵם מְסוּרִים וְלֹא לַכֹּהֲנִים!
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן: יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתָם וּמַנֵּה מֵהֶם גִּזְבָּרִים וַאֲמַרְכָּלִים:
{{הע-שמאל|הכהנים שומרים על המקדש מבפנים, והלוויים מבחוץ; ראו [[ביאור:משנה מדות פרק א|מדות א א.]]}}
&quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת&quot; – הַכֹּהֲנִים מִבִּפְנִים וְהַלְוִיִּם מִבַּחוּץ.
אַתָּה אוֹמֵר הַכֹּהֲנִים מִבִּפְנִים וְהַלְוִיִּם מִבַּחוּץ, אוֹ אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִבִּפְנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנִלְווּ עָלֶיךָ וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד&quot;.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת&quot;? הַכֹּהֲנִים מִבִּפְנִים וְהַלְוִיִּם מִבַּחוּץ!
{{הע-שמאל|הלוויים שומרים לא את הכהנים אלא את האהל. ראיה נוספת לטענה דלעיל שאינם עובדים את הכהנים.
עזרא הציג את השירה כמשימה של הלוויים בפירוש, ראו [[עזרא ג י]]. כאן היא רמוזה בביטוי 'גם הם גם אתם', המציג את הלוויים כקרובים לעבודת המזבח של הכהנים. את אותו הביטוי דורשים גם במובן של איסור על הלוויים למלא את מקום הכהנים (בניגוד לרצונו של קרח), וההפך; וכן איסור על הלוויים המשוררים למלא את מקום הלוויים השוערים וההפך.}}
&quot;וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ וּמִשְׁמֶרֶת כָּל הָאֹהֶל&quot; ([[במדבר יח ג]]), זוֹ הִיא {{ב|שֶׁאָמַרְנוּ:|לעיל}} יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתָם וּמַנֵּה מֵהֶם גִּזְבָּרִים וַאֲמַרְכָּלִים!
&quot;אַךְ אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ&quot; – זֶה הָאָרוֹן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ&quot; ([[במדבר ד כ]]).
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִיכָּן רֶמֶז לַשִּׁיר מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ עַל יְדֵי עֶזְרָא.
רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל&quot; ([[שמות יט יט]]) – מִיכָּן רֶמֶז לַשִּׁיר מִן הַתּוֹרָה!
&quot;אַךְ אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ&quot; – אַזְהָרָה, &quot;וְלֹא יָמוּתוּ&quot; – עֹנֶשׁ.
אֵין לִי אֶלָּא לְוִיִּם, שֶׁעֲנוּשִׁים וּמֻזְהָרִים עַל עֲבוֹדַת כֹּהֲנִים. כֹּהֲנִים עַל עֲבוֹדַת לְוִיִּם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;גַּם הֵם גַּם אַתֶּם&quot;!
מֵעֲבוֹדָה לַחֲבֶרְתָּהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;גַּם אַתֶּם&quot;; וּכְבָר בִּקֵּשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה לְסַיֵּעַ אֶת רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גּוּדְגְּדָה,
אָמַר לוֹ: חֲזוֹר לַאֲחוֹרֶיךָ, שֶׁכְּבָר אַתָּה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשְׁךָ! שֶׁאֲנִי מִן הַשּׁוֹעֲרִים, וְאַתָּה מִן הַמְּשׁוֹרְרִים!
{{הע-שמאל|רבי דורש את אותן הלכות מפרקים א-ג בבמדבר, ודורש 'הזר הקרב' – גם ללוי שרצה להיות כהן וכדומה; ואת האמור כאן הוא דורש על קרח ועדתו, שבקשו לעצמם כהונה.}}
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם; וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וִחְיוּ&quot; ([[במדבר ד יח]]-יט).
אֵין לִי אֶלָּא בְּנֵי קְהָת, בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו וְשָׁמְרוּ אֶת כְּהֻנָּתָם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot; ([[במדבר ג י]]).
&quot;וְשָׁמְרוּ אֶת כְּהֻנָּתָם&quot;, אֵין לִי אֶלָּא לְוִיִּם, שֶׁעֲנוּשִׁים וּמֻזְהָרִים עַל עֲבוֹדַת כֹּהֲנִים. כֹּהֲנִים עַל עֲבוֹדַת לְוִיִּם מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּבִנְסֹעַ הַמִּשְׁכָּן יוֹרִדוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם וּבַחֲנֹת הַמִּשְׁכָּן יָקִימוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם&quot; ([[במדבר א נא]]).
מֵעֲבוֹדָה לַחֲבֶרְתָּהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו,
שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot; ([[במדבר ג לח]]).
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;גַּם הֵם גַּם אַתֶּם&quot;? לְפִי שֶׁבָּא קֹרַח וְעִרְעֵר כְּנֶגֶד אַהֲרֹן, הִזְהִיר עָלָיו הַכָּתוּב אֶת כָּל הָעִנְיָן.

&quot;וְנִלְווּ עָלֶיךָ&quot; ([[במדבר יח ד]]), זֶה {{ב|שֶׁאָמַרְנוּ|לעיל}}: הַכֹּהֲנִים מִבִּפְנִים וְהַלְוִיִּם מִבַּחוּץ!
{{הע-שמאל|לעניין עונש ואזהרה השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ח|מכילתא בחדש ח.]]}}
&quot;וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot; ([[במדבר ג לח]]); עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם&quot;.
{{הע-שמאל|ראו למשל [[ביאור:משנה יומא פרק א#משנה ה|יומא א ה,]] על המתחים בין זקני בית דין לבין זקני הכהונה.}}
&quot;וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת הַמִּזְבֵּחַ&quot; ([[במדבר יח ה]]), הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לְבֵ&quot;ד שֶׁל יִשְׂרָאֵל,
לְהַזְהִיר אֶת הַכֹּהֲנִים שֶׁתְּהֵא הָעֲבוֹדָה נַעֲשֵׂית כְּתִקְנָהּ;
שֶׁכְּשֶׁעֲבוֹדָה נַעֲשֵׂית כְּתִקְנָהּ – הֵם כּוֹלִים אֶת הַפֻּרְעָנוּת מִלָּבֹא לָעוֹלָם!
{{הע-שמאל|הצירוף &quot;ולא... עוד...&quot; מלמד שכבר יש תקדים בעייתי שיש למנוע את הישנותו.}}
&quot;וְלֹא יִהְיֶה עוֹד קֶצֶף עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;, אֶלָּא שֶׁכְּבָר קָצַף.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל&quot; ([[בראשית ט יא]]); שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;? אֶלָּא שֶׁכְּבָר הָיָה.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם&quot; ([[ויקרא יז ז]]); שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;? אֶלָּא שֶׁכְּבָר זָבְחוּ.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot; ([[במדבר יח כב]]); שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;, אֶלָּא {{ב|שֶׁכְּבָר קָרְבוּ|עדת קורח}}.
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יִהְיֶה עוֹד קֶצֶף&quot;, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;, אֶלָּא שֶׁכְּבָר קָצַף, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי יָצָא הַקֶּצֶף&quot; ([[במדבר יז יא]])!
{{הע-שמאל|ראו לעיל בתחילת הפיסקה}}
&quot;וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת אֲחֵיכֶם הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֶם מַתָּנָה נְתֻנִים לַה'&quot; ([[במדבר יח ו]]), לַשֵּׁם הֵם מְסוּרִים וְאֵין מְסוּרִים לַכֹּהֲנִים.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ז|תוספתא סנהדרין ז סוף א,]] שהסנהדרין היתה בודקת את היוחסין של הכהנים.}}
&quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ&quot; ([[במדבר יח ז]]).
מִיכָּן הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר בְּרַבִּי אוֹמֵר: כָּל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ אַל יִהְיֶה אֶלָּא בְּךָ וּבְבָנֶיךָ!
&quot;וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת&quot;, מִיכָּן אָמְרוּ: מָקוֹם הָיָה אֲחוֹרֵי בֵּית לַפָּרֹכֶת, שֶׁשָּׁם בּוֹדְקִים יִחוּסֵי כְּהוּנָּה!
{{הע-שמאל|לעניין מתנה בפיס ראו [[ביאור:משנה שבת פרק כג#משנה ב|שבת כג ב,]] שגם ביו&quot;ט הטילו גורלות על הקדשים; לעניין העבודה בפיס ראו למשל [[ביאור:משנה יומא פרק ב#משנה ב|יומא ב, ב-ד.]]
עבודת המקדש קיימת אפילו כשאין מקדש באכילת התרומה ע&quot;י הכהנים בטהרה, ומכאן החובה עליהם ליטול את ידיהם לפני האכילה; וראו גם [[ביאור:משנה חגיגה פרק ב#משנה ה|חגיגה ב ה,]] שהיו שהחמירו בנטילת ידים גם לחולין. רבי מדייק שדווקא נטילת ידים נצרכת לאכילה ולא קידוש רגלים.}}
&quot;וַעֲבַדְתֶּם&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי מְעֹרְבָּבִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם&quot;: מַה מַּתָּנָה בְּפַיִס – אַף עֲבוֹדָה בְּפַיִס!
&quot;עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם&quot;, לַעֲשׂוֹת אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִים כַּעֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ:
מַה עֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ, מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְאַחַר כָּךְ עוֹבֵד – אַף אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִים, מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל.
וּכְבָר נִשְׁתַּהָא {{ב|רַבִּי טַרְפוֹן|שהיה כהן}} מִלָּבֹא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: מָה רָאִיתָ לְהִשְׁתַּהוֹת? אָמַר לוֹ: שֶׁהָיִיתִי עוֹבֵד.
אָמַר לוֹ: הֲלֹא כָּל דְּבָרֶיךָ תֵּמַהּ! וְכִי יֵשׁ עֲבוֹדָה עַכְשָׁיו?
אָמַר לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם&quot;, לַעֲשׂוֹת אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִים כַּעֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ.
רַבִּי אוֹמֵר: לַעֲשׂוֹת אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִים כַּעֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ,
מַה עֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ, מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְאַחַר כָּךְ עוֹבֵד – כָּךְ אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִים, מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל.
אִי מַה לְהַלָּן יָדָיו וְרַגְלָיו, אַף כָּאן יָדָיו וְרַגְלָיו? אָמַרְתָּ: מָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ יָדָיו וְרַגְלָיו – מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו,
מָקוֹם שֶׁאֵין צָרִיךְ אֶלָּא יָדָיו – אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ אֶלָּא יָדָיו. נִמְצֵינוּ לְמֵדִים נְטִילַת יָדַיִם מִן הַתּוֹרָה!
{{הע-שמאל|דורש 'קרב'-קרבן, שדווקא אם מקריב קרבן חייב מיתה, ואין מדובר על קרבת מקום; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ח|כלים א ח-ט,]] שישראל וגם כהנים בעלי מומים נכנסים לעזרת הכהנים, אם הם טהורים.}}
&quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot; לַעֲבוֹדָה. אַתָּה אוֹמֵר לַעֲבוֹדָה, אוֹ לַעֲבוֹדָה וְשֶׁלֹּא לַעֲבוֹדָה?
אָמַרְתָּ: וּמַה בַּעַל מוּם, שֶׁלֹּא עָנַשׁ בּוֹ מִיתָה -לֹא עָנַשׁ בּוֹ אֶלָּא לַעֲבוֹדָה,
זָר, שֶׁעָנַשׁ בּוֹ מִיתָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ בּוֹ אֶלָּא לַעֲבוֹדָה? הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot;? לַעֲבוֹדָה!
{{הע-שמאל|טמאים אינם נכנסים להר הבית, ראו שם; קל וחומר שאינם מקריבים קרבנות! מכאן שאיסור ההקרבה הוא אפילו לישראל טהורים, שוב – בניגוד לרצונו של קורח.}}
&quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot;, אֲפִילוּ עוֹבֵד בְּטָהֳרָה. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְּשֶׁעָבַד בְּטֻמְאָה?
אָמַרְתָּ: אִם הַנִּכְנָס בְּטֻמְאָה שֶׁלֹּא לַעֲבוֹדָה – חַיָּב, קַל וָחֹמֶר לַעֲבוֹדָה!
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot;? אֲפִילוּ עוֹבֵד בְּטָהֳרָה!
{{הע-שמאל|ראו דברי ר' עקיבא [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט#משנה ו|בסנהדרין ט ו,]] כר' יוחנן בן נורי; אבל חכמים שם אינם מחייבים את הזר שעבד במקדש במיתה בידי אדם כלל, אלא במיתה בידי שמים, כנדב ואביהו! וראו גם [[ביאור:תוספתא/כריתות/א#ב|תוספתא כריתות א ב,]] כדעתם.}}
&quot;יוּמָת&quot;, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן &quot;יוּמָת&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן {{ב|&quot;יוּמָת&quot; ([[דברים יג ו]])|נביא שהדיח}}. מַה 'יוּמָת' הָאָמוּר לְהַלָּן – סְקִילָה, אַף &quot;יוּמָת&quot; הָאָמוּר כָּאן – סְקִילָה!
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן &quot;יוּמָת&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן {{ב|&quot;יוּמָת&quot; ([[ויקרא כ י]])|הנואף}}. מַה &quot;יוּמָת&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – בְּחֶנֶק, אַף &quot;יוּמָת&quot; הָאָמוּר כָּאן – בְּחֶנֶק!
&quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot;, עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ! תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם&quot;.
}}

===פיסקה קיז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח ח-יד'''
{{הע-שמאל|השוו לדברי ר' ישמעאל בתחילת פיסקה קטז: שם הוא מסביר מדוע נאמרה הנבואה לאהרון; וכאן הדרשן טוען שהיא נאמרה למשה, כי אהרון הופיע לעיל בפרק יז בגוף שלישי.}}
'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן&quot;''' ([[במדבר יח ח]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהָיָה הַדִּבּוּר לְאַהֲרֹן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִקְרַב אִישׁ זָר אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע אַהֲרֹן הוּא&quot; ([[במדבר יז ה]]).
הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַדִּבּוּר לְמֹשֶׁה – שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן!
{{הע-שמאל|דברי ר' ישמעאל הצירוף &quot;ואני הנה&quot; או &quot;ואני הנני&quot; מורה על רצון ושמחה מצד הקב&quot;ה, והפסוק על המבול מוכיח שגם בהכחדת הרשעים יש שמחה לפני הקב&quot;ה, בניגוד [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה א|למכילתא שירה א,]] שם נאמר על מלחמת יהושפט &quot;לא היתה שמחה לפניו במרום, על אובדן שלרשעים&quot;!}}
&quot;וַאֲנִי&quot; – בְּרָצוֹן, &quot;הִנֵּה&quot; – בְּשִׂמְחָה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּינוּ, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ&quot; ([[בראשית ו יז]]),
שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ שִׂמְחָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם? אָמַר לָהֶם: יֵשׁ שִׂמְחָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם כְּשֶׁיֹּאבְדוּ מַכְעִיסָיו מִן הָעוֹלָם!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה&quot; ([[משלי יא י]]),
וְאוֹמֵר: &quot;שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ, וְאוֹמֵר לַה' הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה&quot; ([[תהלים ג ט]]),
וְאוֹמֵר: &quot;ה' מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ&quot; ([[תהלים י טז]]),
וְאוֹמֵר: &quot;יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' הַלְלוּיָהּ&quot; ([[תהלים קד לה]]).
{{הע-שמאל|השמחה היא שמחת הכהנים בעבודתם, ובזכותה הם זוכים במתנות.}}
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: &quot;וַאֲנִי&quot; – מוֹסִיף עַל עֲבוֹדָתָם, &quot;הִנֵּה&quot; – בְּשִׂמְחָה.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ&quot; ([[שמות ד יד]]).
{{הע-שמאל|דורש את סמיכות הפרשיות. לעניין הקשר בין הערעור של קרח על הכהונה השוו לעיל פיסקה קטז, בדברי רבי על &quot;גם הם גם אתם&quot;.}}
&quot;לְכֹל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, כָּרַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן עַל כָּל קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית.
לְפִי שֶׁבָּא קֹרַח כְּנֶגֶד אַהֲרֹן, וְעִרְעֵר עַל הַכְּהֻנָּה; מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ בֶן בַּיִת, וְנָתַן לוֹ שָׂדֶה אַחַת בְּמַתָּנָה, וְלֹא כָּתַב וְלֹא חָתַם וְלֹא הֶעֱלָה לוֹ בְּעַרְכָּיִים.
בָּא אֶחָד וְעִרְעֵר כְּנֶגְדּוֹ עַל הַשָּׂדֶה; אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבוֹא וִיעַרְעֵר כְּנֶגְדְּךָ עַל הַשָּׂדֶה?
בּוֹא, וַאֲנִי כּוֹתֵב וַאֲנִי חוֹתֵם וַאֲנִי מַעֲלֶה לְךָ בְּעַרְכָּיִים! כָּךְ בָּא קֹרַח וְעִרְעֵר עַל הַכְּהֻנָּה כְּנֶגְדּוֹ.
אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבֹא וִיעַרְעֵר כְּנֶגְדְּךָ עַל הַכְּהֻנָּה? בּוֹא וַאֲנִי כּוֹתֵב וַאֲנִי חוֹתֵם וַאֲנִי מַעֲלֶה לְךָ בְּעַרְכָּיִים!
לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ סָמוּךְ לְקֹרַח. &quot;זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יז ה]]).
{{הע-שמאל|אין כאן מקומה של הדרשה, שנאמרה על המשך [[במדבר יז ה]] &quot;ולא יהיה כקרח וכעדתו&quot;, בעניין מחתות השרופים.}}
הָא לָמַדְנוּ שֶׁהָיָה קֹרַח מִן הַבְּלוּעִים וּמִן הַשְּׂרוּפִים!
{{הע-שמאל|האם הגדולה של אהרון מתבטאת במתנות הכהונה, או שהיא מתבטאת במשיחתו בשמן והמתנות הן תוצאה של המשיחה?}}
&quot;'''לְךָ''' נְתַתִּים&quot; – בִּזְכוּתְךָ; &quot;לְמָשְׁחָה&quot; – אֵין מָשְׁחָה אֶלָּא גְּדֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;זֹאת מָשְׁחַת אַהֲרֹן וּמָשְׁחַת בָּנָיו&quot; ([[ויקרא ז לה]]).
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵין &quot;מָשְׁחָה&quot; אֶלָּא שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן&quot; ([[תהלים קלג ב]])!
&quot;וּלְבָנֶיךָ&quot; – בִּזְכוּת בָּנֶיךָ; &quot;לְחָק עוֹלָם&quot; – שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.
{{הע-שמאל|העורות של עולות הבהמה שייכים לכהנים.}}
&quot;זֶה יִהְיֶה לְךָ '''מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים מִן הָאֵשׁ'''&quot; ([[במדבר יח ט]]), אָמַרְתָּ: צֵא וּרְאֵה אֵיזֶהוּ מְקֻדָּשׁ הַקֳּדָשִׁים,
שֶׁכֻּלּוֹ עוֹלֶה לָאִשִּׁים, וְיֵשׁ לְךָ הֵימֶנּוּ הֶתֵּר? אֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא עוֹלַת בְּהֵמָה!
{{הע-שמאל|הדרשה מזהה כאן את כל המתנות הקשורות לקרבנות: מנחות הציבור והיחיד; חטאות הציבור והיחיד; אשמות ודאי וספק; גזל הגר ושמן המצורע. המתנות ניתנות לכהנים בזכות אהרון ובניו, כפי שנאמר כבר לעיל, בדרשה על פס' ח.}}
&quot;כָּל קָרְבָּנָם&quot; – אֵלּוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים; &quot;לְכָל מִנְחָתָם&quot; – זוֹ מִנְחַת חוֹטֵא וּמִנְחַת נְדָבָה.
&quot;וּלְכָל חַטֹּאתָם&quot; – זוֹ חַטַּאת יָחִיד וְחַטַּאת צִבּוּר, וְחַטַּאת הָעוֹף וְחַטַּאת בְּהֵמָה.
&quot;וּלְכָל אֲשָׁמָם&quot; – זֶה אָשָׁם וַדַּאי וְאָשָׁם תָּלוּי, וְאָשָׁם נָזִיר וְאָשָׁם מְצֹרָע.
&quot;אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ לִי&quot; – {{ב|זֶה גֶּזֶל הַגֵּר;|מדובר על אשם גזילות ולא על הגזילה עצמה}} &quot;קֹדֶשׁ קָדָשִׁים&quot; – זֶה לֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע. &quot;לְךָ הוּא וּלְבָנֶיךָ&quot; – בִּזְכוּתְךָ וּבִזְכוּת בָּנֶיךָ.
{{הע-שמאל|אמנם אין לאכול בקדש הקדשים ממש, אבל יש לאכול את המתנות במקום קדוש, &quot;לפנים מן הקלעים&quot; ([[ביאור:משנה זבחים פרק ה#משנה ג|זבחים ה ג-ה]]). ר' יהודה מעיר שמותר לאכול את המתנות הללו גם בהיכל, אם יש סכנה לאכלם בעזרה.}}
&quot;בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכֲלֶנּוּ&quot; ([[במדבר יח י]]), כָּרַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן עַל קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ נֶאֱכָלִים אֶלָּא בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ!
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: הֲרֵי {{ב|הַגּוֹיִם שֶׁהִקִּיפוּ אֶת הָעֲזָרָה,|בזמן מלחמה}}
מִנַּיִן לְקָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים שֶׁנֶּאֱכָלִים אֲפִלּוּ בַּהֵיכָל? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכֲלֶנּוּ&quot;. {{הע-שמאל|ראו זבחים שם.}}
&quot;כָּל זָכָר יֹאכַל אֹתוֹ&quot;, כָּרַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן עַל קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ נֶאֱכָלִין אֶלָּא לְזִכְרֵי כְּהֻנָּה.
&quot;קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָּךְ&quot;, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק יא#משנה ה|תרומות יא ה,]] שאם הכהן מעוניין בעצמות יש לשרפן, ואם הוא רוצה יכול  להפקירן ולהשליכן.}}

שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר הָרָאוּי לַאֲכִילָה, שֶׁיִּתְנַהֵג בִּקְדֻשָּׁה.
שֶׁאֵין רָאוּי לַאֲכִילָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָּךְ&quot;, מִכָּל מָקוֹם.
&quot;וְזֶה לְּךָ תְּרוּמַת מַתָּנָם&quot; וְגוֹ' ([[במדבר יח יא]]), {{הע-שמאל|כאן נמנים הקדשים הקלים, שברובם  יש לפחות חלק לכהנים – ודיניהם: יש לאכלם בטהרה בירושלים.}}
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁכָּלַל הַכָּתוּב אֶת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית,
כָּךְ כָּלַל אֶת קָדָשִׁים קַלִּים, לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית!
&quot;לְכֹל תְּנוּפֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, לְהָבִיא אֶת הַדָּבָר הַטָּעוּן תְּנוּפָה!
&quot;לְךָ נְתַתִּים וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם&quot; – שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.
&quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ&quot;, כָּרַַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן עַל קָדָשִׁים קַלִּים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ נֶאֱכָלִים אֶלָּא לִטְהוֹרִים.

&quot;כָּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן&quot; ([[במדבר יח יב]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁכָּלַל הַכָּתוּב אֶת קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ, לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית, {{הע-שמאל|קבוצת מתנות כהונה שלישית – קדשי הגבול, שיש לאכלם בטהרה בא&quot;י.}}
כָּךְ כָּלַל הַכָּתוּב אֶת קָדְשֵׁי הַגְּבוּל, לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית.
&quot;כָּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן&quot; – זוֹ תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר,
&quot;רֵאשִׁיתָם&quot; – זוֹ רֵאשִׁית הַגֵּז. &quot;אֲשֶׁר יִתְּנוּ&quot; – זֶה הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה. &quot;לַה'&quot; – זוֹ חַלָּה.

&quot;בִּכּוּרֵי '''כֹל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם'''&quot; ([[במדבר יח יג]]), בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים, שֶׁתְּהֵא קְדֻשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶם בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורים פרק ב#משנה ד|ביכורים ב ד.]]
לנתינת הביכורים לכהן ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ה|לעיל פיסקה ה.]]}}
שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּקְדֻשָּׁה חָלָה עַל הַתְּרוּמָה, וּקְדֻשָּׁה חָלָה עַל הַבִּכּוּרִים,
אִם לָמַדְתִּי עַל הַתְּרוּמָה, שֶׁאֵין קְדֻשָּׁה חָלָה עָלֶיהָ בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע – אַף הַבִּכּוּרִים לֹא תְּהֵא קְדֻשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶם בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בִּכּוּרֵי כֹל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם&quot; – בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים, שֶׁתְּהֵא קְדֻשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶם בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע!
&quot;אֲשֶׁר יָבִיאוּ לַה' לְךָ יִהְיֶה&quot;, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים, שֶׁיִּהְיוּ נְתוּנִים לַכֹּהֵן!

&quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ&quot; – לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ&quot; (פס' יא)?
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ&quot;? לְהָבִיא אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לַכֹּהֵן, שֶׁתְּהֵא אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה. {{הע-שמאל|לעניין זכויות המאורסת לכהן ראו [[ביאור:משנה כתובות פרק ה#משנה ב|כתובות ה ב-ג:]] המנהג הקדום היה שהבעל מתחייב לפרנס את אשתו (אם הוא כהן – גם בתרומה) החל משמלאו 12 חדשים לאירוסין, אפילו אם לא הכניס אותה לחופה, אבל מאוחר יותר בוטלה החובה הזאת.
מובאת כאן גישה המאפשרת גם לתושבים  ולשכירים של כהנים (גויים שאינם עבדים, ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה טו|מכילתא פסחא טו]]), ולא רק לעבדיהם – לאכול תרומה, והגישה הזאת נדחית ע&quot;י הפסוק מויקרא.}}
אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּנְשׂוּאָה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ&quot;, הֲרֵי נְשׂוּאָה אֲמוּרָה.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ&quot;? לְהָבִיא אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לַכֹּהֵן, שֶׁתְּהֵא אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה.
מַשְׁמָע מֵבִיא אֶת הָאֲרוּסָה וּמֵבִיא אֶת תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר!
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם מִקְרָא: &quot;תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל בּוֹ&quot; ([[שמות יב מה]])?
תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתְךָ; אֲבָל תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר שֶׁהוּא בִּרְשׁוּתְךָ – יֹאכַל בּוֹ.
אוֹ מַשְׁמָע מוֹצִיא אֶת תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר, וּמֵבִיא אֶת אֲרוּסָה; וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם: &quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ&quot;? חוּץ מִתּוֹשָׁב וְשָׂכִיר.
אוֹ אַף תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר? תַּלְמוּד לוֹמַר עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר: &quot;תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ&quot; ([[ויקרא כב י]]), בֵּין בִּרְשׁוּתְךָ בֵּין שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתְךָ!
{{הע-שמאל|ר' יהודה מחזיק בגישה שארוסה אוכלת תרומה, אבל הוא כבר מכיר את השינוי, שקבע &quot;אין האשה אוכלת בתרומה – עד שתכנס לחופה&quot;. ([[ביאור:משנה כתובות פרק ה#משנה ג|כתובות ה ג.]])}}
וּכְבָר שָׁלַח יוֹחָנָן בֶּן בַּג בַּג אֵצֶל רַבִּי יְהוּדָה בִּנְצִיבִין.
אָמַר לוֹ: שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לַכֹּהֵן, שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה.
שָׁלַח לוֹ: וְאַתָּה, אֵין אַתָּה אוֹמֵר כָּךְ? מֻחְזָקַנִי בְּךָ שֶׁאַתָּה בָּקִי בְּחַדְרֵי תּוֹרָה – וְלִידּוֹן בְּקַל וָחֹמֶר אִי אַתָּה יוֹדֵעַ!
וּמַה שִּׁפְחָה כְּנַעֲנִית, שֶׁאֵין בִּיאָתָהּ קוֹנָה אוֹתָהּ לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה, כֶּסֶף קוֹנֶה אוֹתָהּ לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה;
בַּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּיאָתָהּ קוֹנָה אוֹתָהּ לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא כֶּסֶף קוֹנֶה אוֹתָהּ לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה?
אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין אֲרוּסָה בַּת יִשְׂרָאֵל אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה.
נִכְנְסָה לַחֻפָּה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה – אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה; וְאִם מֵתָה – בַּעְלָהּ יוֹרְשָׁהּ.
{{הע-שמאל|דין חרם שלא פירשו המחרימים למה כוונתם עמום: ר' יוסי ור' יהודה בן בבא קובעים שהוא שייך לכהנים; ר' יהודה בן בתירא משייך אותו לבדק הבית ואילו ר' שמעון דן אותו כקדשי מזבח; וראו [[ביאור:משנה ערכין פרק ח#משנה ו|ערכין ח ו,]] שם לא הופיעה דעת ר' שמעון; וראו שם משנה ה.}}
&quot;כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה&quot; ([[במדבר יח יד]]), אֵין לִי אֶלָּא חֶרְמֵי יִשְׂרָאֵל; חֶרְמֵי גֵּרִים, נָשִׁים וַעֲבָדִים מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''כָּל''' חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל.&quot;
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים – לַכֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ&quot; ([[ויקרא כז כא]]).
אוֹ אֲפִלּוּ פֵּרֵשׁ &quot;לְבֶדֶק הַבַּיִת&quot;? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אַךְ כָּל חֵרֶם&quot; ([[ויקרא כז כח]]); &quot;אַךְ&quot; חִלֵּק.
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים – לְבֶדֶק הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה'&quot; ([[ויקרא כז כח]]).
אוֹ אֲפִלּוּ פֵּרֵשׁ &quot;לַכֹּהֵן&quot;? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן&quot; ([[ויקרא כז כא]]).
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים – לַכֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ&quot; ([[ויקרא כז כא]]).
אוֹ אֲפִלּוּ פֵּרֵשׁ &quot;לַשֵּׁם&quot;? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה'&quot; ([[ויקרא כז כח]]).
ר&quot;ש אוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים – לַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה'&quot;.
אוֹ אֲפִלּוּ פֵּרֵשׁ &quot;לַכֹּהֵן&quot;? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה&quot;!
}}

===פיסקה קיח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח טו-יט'''
{{הע-שמאל|בעל מום נקרא אדם, ומכאן שמדובר גם על בהמה בעלת מום, למרות שאין להקריב אותה; אבל חיה, שאינה ראויה כלל לקרבן – הוצאה.}}
'''&quot;כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל בָּשָׂר&quot;''' ([[במדבר יח טו]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף חַיָּה בְּמַשְׁמָע?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה'&quot;, לְהוֹצִיא אֶת הַחַיָּה.
מַשְׁמַע מוֹצִיא אֶת הַחַיָּה וּמוֹצִיא אֶת בַּעַל מוּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה&quot;, לְהָבִיא אֶת בַּעַל מוּם.
{{הע-שמאל|הלוויים פטורים מפדיון בכור אדם ולכן גם מבכורות בהמה; לעניין הלוויים השוו [[ביאור:משנה בכורות פרק ב|בכורות ב א,]] שמחייבים אותם בבכורות בהמה טהורה; אבל ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה טז|מכילתא פסחא טז,]] שפוטרת אותם, כמו כאן.
לעניין הבא אחרי הנפלים ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ג|בכורות ג א]] [[ביאור:משנה בכורות פרק ח|ושם ח א.]]
את פדיון בכור האדם ופטר החמור ואת בכור הבהמה יכול אדם לתת לכהן בכל מקום,  ולאו דווקא במקדש או בירושלים.
לעניין שלושים ימי טיפול בבכור הבהמה – השוו [[ביאור:משנה בכורות פרק ד|בכורות ד, א]] – שם מבחינים בין בהמה גסה לבהמה דקה, וכאן לא.}}
&quot;בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה&quot;, אֵת שֶׁיֵּשׁ לְךָ בוֹ בָּאָדָם – יֵשׁ לְךָ בוֹ בַּבְּהֵמָה.
יָצְאוּ לְוִיִּם, שֶׁאֵין לְךָ בָּהֶם בָּאָדָם – לֹא יִהְיֶה לְךָ בָּהֶם בַּבְּהֵמָה.
&quot;בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה&quot; מַקִּישׁ בְּכוֹר אָדָם לִבְכוֹר בְּהֵמָה:
מַה בְּכוֹר בְּהֵמָה, נְפָלִים פּוֹטְרִים מִן הַבְּכוֹרָה – אַף בְּכוֹר אָדָם, נְפָלִים פּוֹטְרִים מִן הַבְּכוֹרָה.
מַה בְּכוֹר אָדָם, רַשַּׁאי נוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה – אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה רַשַּׁאי נוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה.
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְגוֹ' וּבְכֹרוֹת בְּקַרְכֶם&quot; ([[דברים יב ו]]).
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף בִּרְחוֹק מָקוֹם יִהְיֶה חוֹבָה עָלָיו לְטַפֵּל בּוֹ וּלְהַבִיאוֹ לְבֵית הַבְּחִירָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה&quot;: מַה בְּכוֹר אָדָם, רַשַּׁאי נוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה.
אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה רַשַּׁאי נוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה.
וּמַה בְּכוֹר אָדָם מִיטַּפֵּל בּוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם – אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה מִיטַּפֵּל בּוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם.
{{הע-שמאל|מדובר כנראה על פטר חמור שמת לפני שפדה אותו בשה. וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק א#משנה ז|בכורות א ז:]] העיר המת צריך להיקבר ואינו נאכל ע&quot;י הכלבים; וראו גם דעת ר' אליעזר במשנה ו שם, שאפילו אם פדה אותו ואחר כך מת העיר – יש לקברו. ר' טרפון קובע שאין לפדות עיר לאחר מותו.}}
'''&quot;אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה&quot;''', זוֹ הִיא שְׁאֵלָה שֶׁנִּשְׁאֲלָה לִפְנֵי חֲכָמִים בְּכֶרֶם בְּיַבְנֶה: בְּכוֹר שֶׁמֵּת, מַהֵּן בְּעָלִים לִפְדּוֹתוֹ וּלְהַאֲכִילוֹ לַכְּלָבִים.
דָּרַשׁ רַבִּי טַרְפוֹן: &quot;אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה&quot; – פּוֹדֶה אַתָּה אֶת הַחַיָּה, וְאִי אַתָּה פּוֹדֶה אֶת הַמֵּתָה.
פּוֹדֶה אַתָּה אֶת הַטְּמֵאָה, וְאִי אַתָּה פּוֹדֶה אֶת הַטְּהוֹרָה.
{{הע-שמאל|בניגוד לדעת הקראים, שנהגו לפדות כל בכור שלא ניתן להקריבו, מצומצם כאן הפדיון דווקא לפטר חמור, ולפדיונו דווקא בשה; וראו [[ביאור:תוספתא/בכורות/א#ג|תוספתא בכורות א ג-ד,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יח|ומכילתא פסחא יח.]]}}
'''&quot;אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף שְׁאָר בְּהֵמָה טְמֵאָה בְּמַשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּפֶטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה&quot; ([[שמות יג יג]]).
פֶּטֶר חֲמוֹר אַתָּה פּוֹדֶה, וְאִי אַתָּה פּוֹדֶה בְּכוֹר כָּל שְׁאָר בְּהֵמָה טְמֵאָה.
אוֹ פֶּטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וּשְׁאָר כָּל בְּהֵמָה טְמֵאָה בִּכְסוּת וְכֵלִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר &quot;וּפֶטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה&quot; ([[שמות לד כ]]): בְּשֶׂה אַתָּה פּוֹדֶה, וְאִי אַתָּה פּוֹדֶה בִּכְסוּת וְכֵלִים.
{{הע-שמאל|הדרשה מציעה לפרש את פדיון הבהמה הטמאה על פדיון מקדשי בדק הבית, ולא על בכור; כלומר רשאי אדם להקדיש בהמה טמאה לבדק הבית בתנאי שמיד יפדה אותה ויתן לבדק הבית את ערכה בתוספת חומש; ראו למשל [[ביאור:תוספתא/ערכין/ג#ז|תוספתא ערכין ג ז.]]
פדיון הבן אכן מתבצע לאחר שהגיע התינוק ל30 יום, אבל פדיון בהמה שהוקדשה מתבצע מיד.}}
אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה&quot;'''? אִם אֵינוֹ עִנְיָן שֶׁפּוֹדִים בְּהֵמָה טְמֵאָה –
תְּנֵהוּ עִנְיָן שֶׁמַּקְדִּישִׁים בְּהֵמָה טְמֵאָה לְבֶדֶק הַבַּיִת, וְחוֹזְרִים וּפוֹדִים אוֹתָהּ מֵהֶקְדֵּשׁ בֶּדֶק הַבַּיִת.
&quot;תִּפְדֶּה&quot; – מִיָּד. אַתָּה אוֹמֵר תִּפְדֶּה מִיָּד, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְאַחַר זְמַן?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים&quot; ([[במדבר יח טז]]).
הַנִּפְדֶּה בְּחָמֵשׁ סְלָעִים – נִפְדֶּה לְאַחַר זְמַן. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תִּפְדֶּה&quot;? תִּפְדֶּה מִיָּד.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יח|מכילתא פסחא יח:]] פדיון האדם אינו דווקא בכסף, אלא גם בנכסים אחרים – אם אינם מקרקעין עבדים או שטרות, כלומר בדברים הדומים לכסף, בהתאם למידת 'כלל ופרט וכלל', למרות שהסדר בתורה הוא כלל וכלל ופרט. וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה ח|בכורות ח ח.]]}}
'''&quot;וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה&quot;''' – כְּלָל; &quot;בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים&quot; – פְּרָט.
כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט; &quot;וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה&quot; ([[שמות יג יג]]) – חָזַר וְכָלַל.
אוֹ כָּלַל בַּכְּלָל רִאשׁוֹן? אָמַרְתָּ לַאו, אֶלָּא כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל – אֵין אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט!
לוֹמַר לְךָ: מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ, נְכָסִין הַמִּטַּלְטְלִין שֶׁאֵין לָהֶם אַחֲרָיוּת – אַף הַכְּלָל, אֵין לִי אֶלָּא נְכָסִים הַמִּטַּלְטְלִין שֶׁאֵין לָהֶם אַחֲרָיוּת.
מִכָּאן אָמְרוּ: בַּכֹּל פּוֹדִים בְּכוֹר אָדָם, חוּץ מֵעֲבָדִים וּמִשְּׁטָרוֹת וּמִקַּרְקָעוֹת.
רַבִּי אוֹמֵר: אַף בַּכֹּל פּוֹדִים בְּכוֹר אָדָם חוּץ מִן הַשְּׁטָרוֹת.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בכורות/ו#יג|תוספתא בכורות ו יג:]] יש לנקוב בסכום בזמן הפדיון.}}
&quot;עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף&quot;, אֵין לִי אֶלָּא כֶּסֶף.
שָׁוֶה כֶּסֶף מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא&quot;!
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ב#משנה ה|בכורות ב ה:]] כלאים בין עז לכבש פטור מהבכורה.
בכור בהמה טהורה אינו נפדה גם בדיעבד.}}
'''&quot;אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר&quot;''' ([[במדבר יח יז]]) – שׁוֹר, שׁוֹר גָּמוּר; &quot;אוֹ בְכוֹר כֶּשֶׂב&quot; – כֶּשֶׂב גָּמוּר, &quot;אוֹ בְכוֹר עֵז&quot; – עֵז גָּמוּר! לְהוֹצִיא אֶת הַכִּלְאַיִם!
'''&quot;לֹא תִפְדֶּה&quot;''', יָכוֹל אִם פְּדָאוֹ יִהְיֶה פָדוּי? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;קֹדֶשׁ הֵם&quot;.
{{הע-שמאל|דמם של הבכור מעשר הבהמה והפסח נשפך על המזבח בשפיכה אחת, ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ה#משנה ח|זבחים ה ח.]] ר' יאשיה לומד זאת מהמילים 'קדש הם, את דמם תזרוק... ואת חלבם תקטיר' שגם מעשר ופסח טעונים שפיכת דם, ור' יצחק לומד זאת מספר דברים. 
ר' יצחק לומד מהפסוק שלנו שיש להקריב על המזבח את חלבי הפסח ומעשר הבהמה, ודורש את הביטויים &quot;ולא ילין חלב חגי&quot; ([[שמות כג יח]]), &quot;ולא ילין לבקר&quot; וכו' ([[שמות לד כה]]) – לנושאים אחרים.
ר' אליעזר בדעה שהקטר החלבים של הפסח נאמר בפסוקים הנ&quot;ל, והקטר החלבים של מעשר הבהמה עולה בקל וחומר, וחוזר לדעת ר' יאשיה.}}
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: &quot;קֹדֶשׁ הֵם&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? לְהָבִיא אֶת הַמַּעֲשֵׂר וְאֶת הַפֶּסַח, שֶׁיִּטְעוֹן שְׁפִיכָה אַחַת, שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ לָהֶם בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ; שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ עַל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ&quot; ([[דברים יב כז]]).
לְהָבִיא אֶת הַמַּעֲשֵׂר וְאֶת הַפֶּסַח, שֶׁיִּטְעוֹן שְׁפִיכָה אַחַת.
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;קֹדֶשׁ הֵם&quot;? – לְהָבִיא אֶת הַמַּעֲשֵׂר, שֶׁיִּטְעוֹן הֶקְטֵר חֲלָבִים, שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַדִּין:
וּמַה שְׁאָר קֳדָשִׁים, שֶׁלֹּא שָׁווּ מַתַּן דָּמָם – שָׁווּ הֶקְטֵר חֶלְבָּם.
מַעֲשֵׂר וּפֶסַח, שֶׁשָּׁווּ מַתַּן דָּמָן – אֵינוֹ דִין שֶׁיִּשְׁווּ הֶקְטֵר חֶלְבָּם? הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;קֹדֶשׁ הֵם&quot;? – {{ב|לְעִנְיַן שֶׁאָמַרְנוּ.|כר' יאשיה}}
{{הע-שמאל|חלבי הבכור מועטים מחלבי השלמים, שהרי אינם כוללים את הכליות ואת היותרת, ובכבש אינם כוללים את האליה; לכן טוענת הדרשה שיש למעט גם בשפיכת הדם משתי מתנות (בשלמים) למתנה אחת; וקשה, שהרי דיו לבא מן הדין להיות כנדון.
בהמשך (&quot;או חילוף&quot;) דורשים את אותו ק&quot;ו מהצד השני, ולומדים ממנו שיש להרבות בזריקות הדם של השלמים יותר מאלו של הבכור. הפעם המסקנה מלווה בפסוק המוכיח שאכן את דם השלמים שופכים על כל צידי המזבח, ולא מצאנו ביטוי כמו &quot;המזבח סביב&quot; בבכור, מעשר או פסח.}}
'''&quot;אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ&quot;''' – מַתָּנָה אַחַת. אַתָּה אוֹמֵר מַתָּנָה אַחַת, אוֹ שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁל אַרְבַּע?
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּחֲלָבִים מִעֵט בַּדָּמִים, כָּאן, שֶׁמִּעֵט בַּחֲלָבִים, אֵינוֹ דִין שֶׁנְּמַעֵט בַּדָּמִים?
אוֹ חִלּוּף: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁמִּעֵט בַּחֲלָבִים רִבָּה בַּדָּמִים, כָּאן, שֶׁרִבָּה בַּחֲלָבִים, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּרְבֶּה בַּדָּמִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים... סָבִיב&quot; ([[ויקרא ג ב]]) – שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע!
דַּנְתִּי וְחִלַּפְתִּי; בָּטֵל אוֹ חִלּוּף, וְזָכִיתִי לָדוּן כַּבַּתְּחִלָּה:
וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּחֲלָבִים מִעֵט בַּדָּמִים, כָּאן שֶׁמִּעֵט בַּחֲלָבִים אֵינוֹ דִין שֶׁנְּמַעֵט בַּדָּמִים?
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ&quot;? מַתָּנָה אַחַת.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/נדבה#פרשה יד|ספרא נדבה פרשה יד ז.]]}}
'''&quot;וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר&quot;''', בְּחֵלֶב תּוֹתָב קְרוּם וְנִקְלַף הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
אַתָּה אוֹמֵר בְּחֵלֶב תּוֹתָב וּקְרוּם נִקְלָף הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּשֻּׁמָּן שֶׁבּוֹ?
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּדָּמִים מִעֵט בַּחֲלָבִים; כָּאן, שֶׁמִּעֵט בַּדָּמִים, אֵינוֹ דִין שֶׁנְּמַעֵט בַּחֲלָבִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר&quot;, בְּחֵלֶב תּוֹתָב קְרוּם וְנִקְלַף הַכָּתוּב מְדַבֵּר!
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ט#משנה ו|זבחים ט ו:]] אם נפלו מהמזבח לפני חצות הלילה יש להחזירם כדי שישרפו שם. לעניין &quot;נחת רוח&quot; ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קז|לעיל קז,]] אין הקב&quot;ה זקוק לקרבנות.}}
'''&quot;אִשֶּׁה&quot;''', אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לָאִשִּׁים, אֵינוֹ נִרְצֶה עַד שֶׁיִּשָּׂרֵף בָּאֵשׁ!
'''&quot;רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot;''' – נַחַת רוּחַ לְפָנַי שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ה#משנה ח|זבחים ה ח.]] ר' יוסי הגלילי מנסה לדמות את הבכור לחטאת, שהרי שני הקרבנות נאכלים לכהן חוץ מחלק שמוקרב, בניגוד לשלמים, שרוב בשרם נאכל ע&quot;י הבעלים;
ר' עקיבא מנסה בתחילה להצביע על הפסוק שלנו כבסיס להשוואה בין הבכור לבין החזה והשוק של שלמים, שנאכלים ע&quot;י הכהנים, אבל ר' יוסי הגלילי מדמה את הבכור לחזה ושוק של תודה. ר' עקיבא נסוג מההשוואה לשלמים, ובמקומה הוא דורש את הכפילות בפסוק &quot;לך יהיה – יהיה לך&quot;, שהבכור נאכל בעתיד, ומכאן שהוא נאכל גם למחרת הקרבתו;
ר' ישמעאל טוען שקרבן התודה כולו נגזר מקרבן השלמים, שנאמר &quot;זאת תורת השלמים... אם על תודה&quot; ([[ויקרא ז יא]]-יב), וקיצור זמן האכילה מיוחד לתודה דווקא ולא ניתן ללמוד ממנו על קרבנות אחרים כגון הבכור.}}
'''&quot;וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה וּכְשׁוֹק הַיָּמִין לְךָ יִהְיֶה&quot;''' ([[במדבר יח יח]]),
בָּא הַכָּתוּב וְהִקִּישׁ אֶת הַבְּכוֹר לֶחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים: מַה חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים, נֶאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד.
אַף הַבְּכוֹר יִהְיֶה נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
וְזוֹ שְׁאֵלָה נִשְׁאֲלָה לַחֲכָמִים בְּכֶרֶם בְּיַבְנֶה: בְּכוֹר לְכַמָּה נֶאֱכָל? דָּרַשׁ רַבִּי טַרְפוֹן: לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּנוּ, לַמְּדֵנוּ! אָמַר לָהֶם: בְּכוֹר קָדָשִׁים קַלִּים, וּשְׁלָמִים קָדָשִׁים קַלִּים.
מַה שְּׁלָמִים, נֶאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד – אַף הַבְּכוֹר יְהֵא נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד.
הָיָה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי שָׁם, כְּשֶׁבָּא תְּחִלָּה לְשַׁמֵּשׁ אֶת חֲכָמִים. אָמַר לוֹ: רַבִּי, חַטָּאת מַתָּנָה לַכֹּהֵן וּבְכוֹר מַתָּנָה לַכֹּהֵן.
מַה חַטָּאת נֶאֱכֶלֶת לְיוֹם וָלַיְלָה – אַף בְּכוֹר יְהֵא נֶאֱכָל לְיוֹם וָלַיְלָה!
אָמַר לוֹ: בְּנִי, אֶלְמוֹד דָּבָר מִדָּבָר וְאָדוּן דָּבָר מִדָּבָר.
אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁהוּא קָדָשִׁים קַלִּים מִדָּבָר שֶׁהוּא קָדָשִׁים קַלִּים, וְאַל אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁהוּא קָדָשִׁים קַלִּים מִדָּבָר שֶׁהוּא קָדְשֵׁי קָדָשִׁים!
אָמַר לוֹ: רַבִּי, אֶלְמוֹד דָּבָר מִדָּבָר וְאָדוּן דָּבָר מִדָּבָר.
אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁמַּתָּנָה לַכֹּהֵן מִדָּבָר שֶׁמַּתָּנָה לַכֹּהֵן, וְאַל אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁמַּתָּנָה לַכֹּהֵן מִדָּבָר שֶׁמַּתָּנָה לְכָל אָדָם!
נִסְתַּלֵּק רַבִּי טַרְפוֹן וְקָפַץ רַבִּי עֲקִיבָא; אָמַר לוֹ: בְּנִי, כָּךְ אֲנִי דּוֹרֵשׁ: '''&quot;וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה&quot;'''.
בָּא הַכָּתוּב וְהִקִּישׁ בְּכוֹר לֶחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים:
מַה חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים, נֶאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד – אַף בְּכוֹר יְהֵא נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
אָמַר לוֹ: רַבִּי, אַתָּה מַקִּישׁוֹ לֶחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים, וַאֲנִי מַקִּישׁוֹ לֶחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל תּוֹדָה:
מַה חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל תּוֹדָה, נֶאֱכָל לְיוֹם וָלַיְלָה – כָּךְ הַבְּכוֹר, יְהֵא נֶאֱכָל לְיוֹם וָלַיְלָה!
אָמַר לוֹ: בְּנִי, כָּךְ אֲנִי דּוֹרֵשׁ: &quot;וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה&quot;, אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְךָ יִהְיֶה&quot;'''.
אֶלָּא רִבָּה בוֹ הַכָּתוּב הֲוָיָה אַחַת, שֶׁיְּהֵא נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי תּוֹדָה מֵאַיִן לְמֵדָה? לֹא מִשְּׁלָמִים?
וְדָבָר הַלָּמֵד מִמָּקוֹם אַחֵר, אַתָּה בָּא לְלַמֵּד הֵימֶנּוּ, לָמֵד מִן הַלָּמֵד?
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן: '''&quot;וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ&quot;'''.
בָּא הַכָּתוּב וְהִקִּישׁ אֶת הַבְּכוֹר לֶחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים: מַה חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים, נֶאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד.
אַף הַבְּכוֹר יְהֵא נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
{{הע-שמאל|דבר אחר אינו דורש מהכפילות את הארכת זמן האכילה של הבכור אלא את נתינת הבכור בעל המום לכהן, וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ד|בכורות ד א.]]}}
דָּבָר אַחֵר: אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְךָ יִהְיֶה&quot;''', אֶלָּא לְהָבִיא אֶת הַבְּכוֹר בַּעַל מוּם, שֶׁמַּתָּנָה לַכֹּהֵן; שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ לוֹ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
{{הע-שמאל|ר' אלעזר מציע דרשה משלו כדי להוכיח שהבכור מאכל לשני ימים ולילה אחד: שחיטת הבכור התמים היא תוך שנה מההמלטה שלו, אבל הפסוק 'שנה בשנה' מלמד שלעיתים ניתן לחרוג לשנה השניה לחיי הבכור, כי נוסף יום לאחר שחיטתו., וראו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/טו#פיסקה קכה|ספרי דברים קכה.]]}}
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד. אַתָּה אוֹמֵר לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְיוֹם וָלַיְלָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ תֹּאכֲלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה&quot; ([[דברים טו כ]]) מְלַמֵּד שֶׁנֶּאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
{{הע-שמאל|פרשת הבכורות באה כפירוט בין הכלל שבפס' טו לכלל שבפס' יט; והשוו לדרשה דלעיל לפס' טז, הכוללת גם כללים מספר שמות.}}
'''&quot;כֹּל תְּרוּמַת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[במדבר יח יט]]),
יֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁכּוֹלֵל בַּתְּחִלָּה וּפוֹרֵט בַּסּוֹף, פּוֹרֵט בַּתְּחִלָּה וְכוֹלֵל בַּסּוֹף; וְזוֹ – כּוֹלְלָהּ בַּתְּחִלָּה וְכוֹלְלָהּ בַּסּוֹף וּפוֹרֵט בְּאֶמְצָעוֹ!
'''&quot;נְתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם&quot;''' – שֶׁיִּנְהוֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.
{{הע-שמאל|הדרשן בדעה שהמלח בריא ואף מרפא חולים.}}
'''&quot;בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִיא לִפְנֵי ה'&quot;''', כָּרַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן בְּדָבָר הַבָּרִיא, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּבְרִיא אֶת אֲחֵרִים!
}}

===פיסקה קיט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח כ-כד''' 
{{הע-שמאל|נחלת א&quot;י היתה מוגבלת לגברים ישראלים בלבד. דורש &quot;אבותם&quot; ו&quot;איש&quot;.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן: בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל, וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם; אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.&quot;''' ([[במדבר יח כ]]).
לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ&quot; ([[במדבר כו נג]]), הַכֹּל בַּמַּשְׁמָע!
כֹּהֲנִים, לְוִיִּם, וְיִשְׂרְאֵלִים, וְגֵרִים, וְנָשִׁים, וַעֲבָדִים, וְטֻמְטוּם, וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס בַּמַּשְׁמָע!
&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן: בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל&quot; – יָצְאוּ כֹהֲנִים.
&quot;וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot; ([[במדבר יח כג]]) – יָצְאוּ לְוִיִּם.
&quot;לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ&quot; ([[במדבר כו נה]]) – יָצְאוּ גֵרִים וַעֲבָדִים.
&quot;אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו&quot; ([[במדבר כו נד]]) – יָצְאוּ נָשִׁים, טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס.
{{הע-שמאל|הדרת הכהנים והלוויים מנחלת הארץ היא לזכותם, שהרי פרנסתם מובטחת על חשבון המקדש; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יח#פיסקה קסג|ספרי דברים קסג.]] האליטה שנוצרה כך הכרחית להתפתחותה של תרבות, ביחוד בעולם העתיק.}}
&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן: בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל&quot; – בִּשְׁעַת חִלּוּק הָאָרֶץ; &quot;וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם&quot; – בַּבִּזָּה.
&quot;אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ&quot; – עַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה אוֹכֵל, וְעַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה שׁוֹתֶה!
מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנָּתַן לְבָנָיו מַתָּנוֹת, וּלִבְנוֹ אֶחָד לֹא נָתַן שׁוּם מַתָּנָה.
אָמַר לוֹ: בְּנִי, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַתִּי לְךָ מַתָּנָה, עַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה אוֹכֵל וְעַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה שׁוֹתֶה!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;חֶלְקָם נָתַתִּי אֹתָהּ מֵאִשָּׁי&quot; ([[ויקרא ו י]]), &quot;אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן&quot; ([[דברים יח א]]).
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/חלה/ב#ח|תוספתא חלה ב ח,]] שם מחולקות המתנות לשלוש קבוצות, וגם המניה שלהן שונה – אבל גם שם הן מסתכמות ב24 מתנות.
הביכורים ובכור בהמה טהורה נמנים בין המתנות שבגבולין למרות שלמעשה נותנים אותם במקדש, כי הכהן רשאי להוציא אותם מהמקדש ולאכלם בכל מקום שירצה, ורובם שלו – חוץ מהחלבים של הבכור.
&quot;זיקת תרומה&quot; היא המדומע, כלומר חולין שהתערבו בתרומה, ויש למכרה לכהנים דווקא ולכן מחירה נמוך.}}
&quot;אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ&quot;, עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה נִתְּנוּ לָהֶם לַכֹּהֲנִים: שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּמִּקְדָּשׁ, וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּגְּבוּלִין.
וּמָה אֵלּוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּמִּקְדָּשׁ? חַטָּאת, וְאָשָׁם, וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר, וְעוֹר הָעוֹלָה, וּמוֹתַר לֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע,
וּמוֹתַר הָעֹמֶר, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וְלֶחֶם הַפָּנִים, וְשִׁירֵי מְנָחוֹת, וּתְרוּמַת תּוֹדָה, וּתְרוּמַת חָזֶה וָשׁוֹק, וּזְרוֹעַ אֵיל נָזִיר.
וּמָה אֵלּוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שֶׁבַּגְּבוּלִים? תְּרוּמָה, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, וְחַלָּה, וּבִכּוּרִים, וְרֵאשִׁית הַגֵּז, וְהַמַּתָּנוֹת,
בְּכוֹר אָדָם, וּבְכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה, וּפֶטֶר חֲמוֹר, וְהַחֲרָמִים, וּשְׂדֵה אֲחֻזָּה, וְגֵזֶל הַגֵּר.
כָּל אֵלּוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה נִתְּנוּ לַכֹּהֲנִים, חוּץ מִדָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ זִיקַת תְּרוּמָה.
{{הע-שמאל|זכותם של הכהנים במתנות התפרשה דווקא לאחר המרד של קורח, וכך, בסופו של החשבון, הרויח אהרון מהמרד נגדו.
המשל הופיע לעיל בפיסקה קיז, ושם גם ההערה שקרח גם מן הבלועים וגם מהשרופים.}}
שִׂמְחָה גְדוֹלָה הָיְתָה לוֹ לְאַהֲרֹן בַּיּוֹם שֶׁנִּכְרְתָה לוֹ בְרִית בַּמַּתָּנוֹת.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, מְשַׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר: לְטוֹבָתִי נִשְׁבְּרָה רֶגֶל פָּרָתִי! לְטוֹבָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן בָּא קֹרַח וְעִרְעֵר עַל הַכְּהֻנָּה כְּנֶגְדּוֹ!
מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ בֶּן בַּיִת וְנָתַן לוֹ שָׂדֶה אַחַת בְּמַתָּנָה,
וְלֹא כָתַב וְלֹא חָתַם וְלֹא הֶעֱלָה בְּעַרְכָּיִם.
[בָּא אֶחָד וְעִרְעֵר כְּנֶגְדּוֹ עַל הַשָּׂדֶה; אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבוֹא וִיעַרְעֵר כְּנֶגְדְּךָ עַל הַשָּׂדֶה?
בּוֹא, וַאֲנִי כּוֹתֵב וַאֲנִי חוֹתֵם וַאֲנִי מַעֲלֶה לְךָ בְּעַרְכָּיִים! כָּךְ בָּא קֹרַח וְעִרְעֵר עַל הַכְּהֻנָּה כְּנֶגְדּוֹ.
אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבֹא וִיעַרְעֵר כְּנֶגְדְּךָ עַל הַכְּהֻנָּה? בּוֹא וַאֲנִי כּוֹתֵב וַאֲנִי חוֹתֵם וַאֲנִי מַעֲלֶה לְךָ בְּעַרְכָּיִם!]
לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ סָמוּךְ לְקֹרַח, &quot;זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יז ה]]).
הָא לָמַדְנוּ שֶׁהָיָה קֹרַח מִן הַבְּלוּעִים וּמִן הַשְּׂרוּפִים.
{{הע-שמאל|הדרשה נמצאת גם ב[[בראשית רבה סח יב]], בשם בר קפרא; והובאה כאן כי יש בה השוואה של הכהנים למלאכים.}}
רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב אָבִינוּ,
בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּנוּי, וְקָרְבָּנוֹת מֻקְרָבִים, וְכֹהֲנִים מְשָׁרְתִים – וּשְׁכִינָה מִסְתַּלֶּקֶת?
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ&quot; ([[בראשית כח יב]]).
אֵין חֲלוֹם אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ פִּתְרוֹן: &quot;וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה&quot; – זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.
&quot;וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה&quot; – אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת קְרֵבִים, שֶׁרֵיחָם עוֹלֶה לַשָּׁמַיִם.
&quot;וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ&quot; – אֵלּוּ כֹּהֲנִים הַמְּשָׁרְתִים, שֶׁעוֹלִים וְיוֹרְדִים בַּכֶּבֶשׁ.
&quot;וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו&quot; – &quot;רָאִיתִי אֶת ה' נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ&quot; ([[עמוס ט א]])!
{{הע-שמאל|בנבואות הנחמה מכונים ישראל 'כהנים'; והדבר מעיד על חשיבות הכהנים; הכהן המוצג במלאכי מתואר כמלאך, בדומה לדרשה על הסולם דלעיל; אבל המדרש ממהר להעיר שמדובר דווקא בכהן ת&quot;ח, המלמד תורה; כהן שאינו עוסק בתורה הוא כחיה.}}
חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהוּא מְכַנָּן – אֵין מְכַנָּן אֶלָּא בְּכֹהֲנִים,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ, מְשָׁרְתֵי אֱלֹהֵינוּ יֵאָמֵר לָכֶם, חֵיל גּוֹיִם תֹּאכֵלוּ וּבִכְבוֹדָם תִּתְיַמָּרוּ&quot; ([[ישעיה סא ו]]).
חֲבִיבִין כֹּהֲנִים, כְּשֶׁהוּא מְכַנָּן – אֵין מְכַנָּן אֶלָּא בְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ, כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא&quot; ([[מלאכי ב ז]]).
בַּזְּמַן שֶׁהַתּוֹרָה יוֹצְאָה מִפִּיו – הֲרֵי הוּא כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת; וְאִם לָאו – הֲרֵי הוּא כְּחַיָּה, וְכִבְהֵמָה שֶׁאֵינָהּ מַכֶּרֶת אֶת קוֹנָהּ.
{{הע-שמאל|כהכנה להעמדת התורה מול הכהונה ומול המלכות מופיעה כאן דרשה על לימוד התורה של דוד המלך. הדרשה מבוססת בעיקר על תהלים קיט. המתפרש כתפילה של ת&quot;ח. הדרשה מורה שדוד רצה לזכות גם בכתר התורה.}}
חֲבִיבָה תּוֹרָה, שֶׁכְּשֶׁשָּׁאַל דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל – לֹא שָׁאַל אֶלָּא תּוֹרָה; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;טוֹב אַתָּה וּמֵטִיב, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ&quot; ([[תהלים קיט סח]]).
טוּבְךָ עָדִיף עָלַי וְעַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם, יַעֲדִיף טוּבְךָ עָלַי וְלַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ!
וְאוֹמֵר: &quot;סְעָדֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה וְאֶשְׁעָה בְחֻקֶּיךָ תָמִיד&quot; ([[תהלים קיט קיז]]).
שֶׁלֹּא אֶהֱא לוֹמֵד תּוֹרָה וְשׁוֹכֵחַ; שֶׁלֹּא אֶהֱא לוֹמֵד וְיֵצֶר הָרָע אֵינוֹ מַנִּיחַ לִי לִשְׁנוֹת.
אוֹ שֶׁמָּא אֲטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר וַאֲטַהֵר אֶת הַטָּמֵא, וְנִמְצֵאתִי בּוֹשׁ לָעוֹלָם הַבָּא!
אוֹ שֶׁמָּא יִשְׁאֲלוּנִי מִגּוֹיֵי הָאָרֶץ וּמִמִּשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ לַהֲשִׁיבָם, וְנִמְצֵאתִי בּוֹשׁ לְעֵינֵיהֶם!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַאֲדַבְּרָה בְעֵדְוֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ&quot; ([[תהלים קיט מו]]).
וְאוֹמֵר: &quot;זְמִרוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי נַפְשִׁי שְׁלֵיוָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בְּבֵית מְגוּרָי&quot; ([[תהלים קיט נד]]), בַּמְּעָרוֹת וּבַמְּצָדוֹת.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי שָׁאוּל בַּמְּעָרָה&quot; ([[תהלים נז א]]).
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי&quot; ([[תהלים קיט קט]]).
אֲבָל מִשֶּׁלָּמַד דָּוִד תּוֹרָה וְנִתְרַגֵּל בָּהּ, מַהוּ אוֹמֵר? &quot;טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף&quot; ([[תהלים קיט עב]]).
שֶׁזָּהָב וָכֶסֶף מוֹצִיאִים אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא, אֲבָל תּוֹרָה מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל, מֶה עָצְמוּ רָאשֵׁיהֶם&quot; ([[תהלים קלט יז]]), וְאוֹמֵר: &quot;זֹאת תּוֹרַת הָאָדָם ה' אֱלֹהִים&quot; ([[שמואל ב ז יט]]).
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה יג|אבות ד יג,]] שם מוסיף ר' שמעון לשלושת הכתרים גם כתר שם טוב העולה על גביהן. כאן הדרשה מכוונת להעדפת כתר התורה על שני האחרים, ונראה שהיא רומזת לתחרות בסוף ימי בית שני בין הכהנים לבין חכמים – בין הצדוקים לפרושים. היא טוענת שכתר התורה אינו שייך למשפחה מסוימת ואפילו לא לעם ישראל, אלא הוא מאפשר גדולה לכל באי העולם, והוא המאפשר גישה לכתרים האחרים.
הדרשה דלעיל, על תהלים קיט, מכוונת להעדפת כתר התורה על כתר המלכות, והדרשה שלפניה, התולה את גדולת הכהן בכך שהוא מלמד תורה – מכוונת להעדפת התורה על  פני הכהונה.}}
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה כְתָרִים הֵם; כֶּתֶר תּוֹרָה, וְכֶתֶר כְּהֻנָּה, וְכֶתֶר מַלְכוּת.
כֶּתֶר כְּהֻנָּה – זָכָה בוֹ אַהֲרֹן וּנְטָלוֹ; כֶּתֶר מַלְכוּת – זָכָה בוֹ דָוִד וּנְטָלוֹ. הֲרֵי כֶּתֶר תּוֹרָה מֻנָּח,
כְּדֵי שֶׁלֹּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבָאֵי הָעוֹלָם, לוֹמַר: אִלּוּ הָיָה כֶּתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת מֻנָּחִים, הָיִיתִי זוֹכֶה בָּהֶן וְנוֹטְלָן!
הֲרֵי כֶּתֶר תּוֹרָה תּוֹכָחָה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם; שֶׁכָּל מִי שֶׁזּוֹכֶה בּוֹ – מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ שְׁלָשְׁתָּם מֻנָּחִים, וְזָכָה בְּכֻלָּם.
וְכָל מִי שֶׁאֵין זוֹכֶה בּוֹ – מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ שְׁלָשְׁתָּם מֻנָּחִים וְלֹא זָכָה בְּאֶחָד מֵהֶם.
וְאִם תֹּאמַר: מִי גָדוֹל {{ב|מִשְּׁנֵיהֶם|משלשתם}}? הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
מִי גָדוֹל, הַמַּמְלִיךְ אוֹ הַמּוֹלֵךְ? הֱוֵי אוֹמֵר: הַמַּמְלִיךְ! הָעוֹשֶׂה שָׂרִים אוֹ הָעוֹשֶׂה שְׂרָרָה? הֱוֵי אוֹמֵר: הָעוֹשֶׂה שָׂרִים!
כָּל עַצְמָן שֶׁל שְׁנֵי כְתָרִים הַלָּלוּ, אֵין בָּאִים אֶלָּא מִכֹּחָהּ שֶׁל תּוֹרָה! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ... בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ&quot; ([[משלי ח טו]]-טז).
{{הע-שמאל|ממשיך לפרט את ההיררכיה בין שלושת הכתרים, וטוען שכתר הכהונה גדול מכתר המלכות: השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב,]] שם נאמר שהברית עם בית דוד נכרתה על תנאי, ואילו הברית עם הכהנים והתורה ניתנו שלא על תנאי. לכן יש כהנים צדיקים ורשעים – וכולם כהנים, אבל מלכים רשעים אינם בברית ואין להם זכויות מלוכה. התנאת זכויות המלכים מופיעה בפירוש בפסוק מתהלים, ומופיעה גם במגילת קהלת המיוחסת לשלמה המלך; וברית הכהנים היא &quot;ברית מלח עולם&quot;, וראו במכילתא שם.}} 
גְּדוֹלָה בְּרִית שֶׁנִּכְרְתָה לוֹ לְאַהֲרֹן מִבְּרִית שֶׁנִּכְרְתָה לוֹ לְדָוִד:
אַהֲרֹן זִכָּה לְבָנִים צַדִּיקִים וּרְשָׁעִים, וְדָוִד זִכָּה לַצַּדִּיקִים וְלֹא לָרְשָׁעִים!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;'''אִם''' יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם, גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ&quot; ([[תהלים קלב יב]]).
וְאוֹמֵר: &quot;סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם&quot; ([[קהלת יב יג]]):
&quot;בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִיא לִפְנֵי ה' לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ&quot;!
{{הע-שמאל|הדרשה משווה בין הברית והפריבילגיות של הכהנים לאלו של הלוויים. וראו לעיל פיסקה קיז, שהברית עם הכהנים נאמרה בשמחה. כאן חולקים ר' יאשיה ור' יונתן אם גם הברית ללוויים נאמרה בשמחה – ראו שם שדורשים &quot;ואני הנה&quot;. כאן דורש ר' יונתן &quot;הנה נתתי&quot; באותו אופן. כמו כן הם חולקים האם מתנת הלוויים – המעשר הראשון – הועבר ללוויים מהקב&quot;ה או שהוא שכר עבודה, המועבר ישירות אליהם.}}
&quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי אֶת כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יח כא]]),

מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַבְּרִית כְּרוּתָה לַכְּהֻנָּה, כָּךְ בְּרִית כְּרוּתָה לַלְוִיָּה!
כָּל מִצְוֹת כְּהֻנָּה נֶאֶמְרָה בְשִׂמְחָה מֵהַר סִינַי, וְזוֹ בַּתְּחִלָּה נֶאֶמְרָה, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אַף זוֹ בְשִׂמְחָה נֶאֶמְרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי&quot;.
אֵין &quot;הִנֵּה&quot; אֶלָּא שִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ&quot; ([[שמות ד יד]]).
כָּל מִצְוֹת כְּהֻנָּה – קְנָאָן הַשֵּׁם וּנְתָנָן לַכְּהֻנָּה, וְזוֹ &quot;חֵלֶף עֲבֹדָתָם&quot;, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אַף זוֹ קְנָאָהּ הַשֵּׁם וּנְתָנָהּ לַלְוִיִּם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ... לַה' הוּא&quot; ([[ויקרא כז ל]]).
וְאוֹמֵר: &quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי אֶת כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה&quot;,
מַה נַחֲלָה אֵין מִשְׁתַּנָּה מִמְּקוֹמָהּ – אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן אֵין מִשְׁתַּנֶּה מִמְּקוֹמוֹ:
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/דמאי/ב#ז|תוספתא דמאי ב ז:]] אמנם גם אם לא עבד, עדיין הלוי זכאי למעשר ראשון, אבל אם היתה לו הזדמנות לעבוד והוא סירב – הפסיד את זכותו.
וראו [[עזרא ח טו]], שרוב הלוויים לא עלו מבבל, ואולי לכן מרחיב כאן המדרש בחובתם להגיע למקדש ולעבוד בו.}} 
&quot;חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים&quot;, אִם עָבַד – יִטֹּל, וְאִם לֹא עָבַד – לֹא יִטֹּל!
{{הע-שמאל|כאן מקופלים האזהרה והעונש בפסוק אחד, בניגוד לרוב העונשים שיש לחפש להם אזהרות בפסוקים רחוקים.}}
&quot;וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יח כב]]) – אַזְהָרָה; &quot;לָשֵׂאת חֵטְאת לָמוּת&quot; – עֹנֶשׁ.
{{הע-שמאל|אם נדון בשיטת ר' יאשיה לעיל, שהמעשר הוא כעין שכר ללוויים, יכול  להיות שלוי מסויים לא ירצה לעבוד ויוותר על המעשר, ובפרט בשנת השמיטה, שאין בה מעשר; אבל הדרשה אינה מאפשרת ללוי לבחור אם הוא רוצה לעבוד, אלא מחייבת אותו לכך.}}
&quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא&quot; ([[במדבר יח כג]]), לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים&quot;,
שׁוֹמֵעַ אֲנִי: רָצָה – יַעֲבֹד, לֹא רָצָה – לֹא יַעֲבֹד? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא&quot;, בְּעַל כָּרְחוֹ!
&quot;וְעָבַד הַלֵּוִי&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי&quot; וְגוֹ'.
אֵין לִי אֶלָּא שָׁנִים שֶׁהַמַּעַשְׂרוֹת נוֹהֲגִין בָּהֶם. שְׁמִיטִין וְיוֹבְלוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא&quot;.
{{הע-שמאל|הכהן, למרות חשיבותו היתרה, אינו מורשה לעשות את עבודת הלוי; וראו לעיל פיסקה קטז.}}
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם לֵוִי, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲבֹד כֹּהֵן? וְהַדִּין נוֹתֵן:
וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא כָּשְׁרוּ לְוִיִּם – כָּשְׁרוּ כֹהֲנִים; כָּאן, שֶׁכָּשְׁרוּ לְוִיִּם, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּכְשְׁרוּ כֹהֲנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא&quot;!
&quot;וְהֵם יִשְׂאוּ אֶת עֲו‍ֹנָם&quot;, אָמַרְתָּ: יִשְׂרָאֵל לֹא יִשְׂאוּ עֲו‍ֹן לְוִיִּם, אֲבָל כֹּהֲנִים יִשְׂאוּ עֲו‍ֹן לְוִיִּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהֵם יִשְׂאוּ עֲו‍ֹנָם&quot;!
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה רטז ובתחילת פיסקה זו.}}
&quot;חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;, שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.
&quot;וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ&quot;.
שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַלְוִיִּם בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot;!
{{הע-שמאל|מעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו אסור כמו תרומה גדולה, ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ח#משנה ב|תרומות ח ב.]] 
אם הבעלים של התבואה רוצה הוא רשאי להפריש לתרומת מעשר יותר ממאית התבואה, ולחשב את התוספת כתרומת מעשר על תבואה שאינה לפניו, כי תרומת מעשר ניתן לתת גם שלא &quot;מן המוקף&quot;; ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ה|תרומות ד ה.]]}} 
&quot;כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' תְּרוּמָה&quot; ([[במדבר יח כד]]), {{ב|קְרָאוֹ הַכָּתוּב|את המעשר}} &quot;תְּרוּמָה&quot; עַד שֶׁיּוֹצִיא מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר.
דָּבָר אַחֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאִם רָצָה לַעֲשׂוֹתוֹ תְּרוּמָה עַל מָקוֹם אַחֵר – רַשַּׁאי!
{{הע-שמאל|שלוש דרשות המיועדות לטעון שהתרומה, כמו המעשרות, נוהגת בכל הפירות, ולא רק בשבעת המינים; וראו [[ביאור:משנה בכורים פרק ב#משנה ג|בכורים ב ג.]]
שלוש הדרשות מבוססות על קל וחומר – התרומה חמורה מהמעשר: השניה מראה את יתרונה בכך שהיא נוהגת גם בראשית הגז, המכונה &quot;תרומה&quot;, השלישית מצביעה על כך שהתרומה אוסרת את האכילה אלא אם הופרשה, והמעשר הוא מצוות עשה, אבל אינו אוסר את האכילה (אם הופרשה תרומת המעשר.)}}
מִיכָּן אַתָּה דָן לִתְרוּמָה: מָה אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל, הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל – תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!
דָּבָר אַחֵר: וּמָה אִם מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּרֵאשִׁית הַגֵּז, הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל – תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!
אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ בָּא אֶלָּא מִכֹּחַ תַּלְמוּד וּמִכֹּחַ יִרְאָה, הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל –
תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!
{{הע-שמאל|הזכות על א&quot;י נובעת מהנחלה השבטית, ולא בקיום המקדש. (הזכות הזאת היא בתוקף גם אם אין אנו שומרים את שייכותנו השבטית המדויקת). וכמוה גם זכות הלוויים במעשר, למרות האמור לעיל פס' כא.}}
&quot;נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי&quot; וְגוֹ'.
אֵין לִי אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת; שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְנַחֲלָה&quot;.
מַה נַחֲלָה, נוֹהֶגֶת בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת – אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, נוֹהֵג בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת!
{{הע-שמאל|שבט לוי אינו מקבל נחלה לא בחלוקת הארץ ולא במס המוטל על שאר השבטים. גם ערי הלוויים (ראו [[ויקרא כה כד]]-כה) אינן נחלת שבט לוי אלא הן שייכות לשבטי ישראל והלוויים גרים בהן.}}
&quot;עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר?
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot; (פס' כג)! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם&quot;?
שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא בִּשְׁעַת חִלּוּק הָאָרֶץ, אֲבָל מִשֶּׁיְּחַלְּקוּ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַקְצֶה לוֹ כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט בִּפְנֵי עַצְמוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם&quot;!
דָּבָר אַחֵר: &quot;עַל כֵּן אָמַרְתִּי&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ&quot; וְגוֹ' ([[דברים ז א]]).
אֲבָל קֵינִי וּקְנִזִּי וְקַדְמוֹנִי לֹא שָׁמַעְנוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל כֵּן&quot;, לְהַזְהִיר בֵּית דִּין עַל כָּךְ!
}}

===פיסקה קכ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח כו''' 
'''&quot;וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם&quot;''', {{הע-שמאל|פס' כא ניתן להתפרש כמדבר על מעשר מהקרקע, והשוו לסוף פיסקה קיט. כאן ברור שמדובר על פירות, כי בפס' כז נאמר &quot;כדגן מן הגורן&quot;, ולכן אפשר לחזור ולהסביר גם את פרשת מעשר ראשון כעוסקת בפירות ולא בנחלה.}}
לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי אֶת כָּל מַעֲשֵׂר&quot; ([[במדבר יח כא]]), בְּפֵירוֹת הָאָרֶץ הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
אַתָּה אוֹמֵר בְּפֵירוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאֶחָד מֵעֲשָׂרָה בָּאָרֶץ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם&quot;, מַגִּיד שֶׁבְּפֵירוֹת הָאָרֶץ הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
לְפִי שֶׁלֹּא נִתַּן לָהֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ – נִתַּן לָהֶם אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בַּפֵּרוֹת.

&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ&quot; – מִמִּין עַל מִינוֹ, וְלֹא מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ: {{הע-שמאל|חמש דרשות על 'ממנו'; הראשונה דורשת ממנו – ממינו, וראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ד|תרומות ב ד;]] הדרשה השניה לומדת מתרומת מעשר שגם ההפרשה לכהן בקרבן התודה היא של עשירית, ראו [[ביאור:ספרא/צו#פרשה ז|ספרא צו פרשה ז, א]] וכן [[ויקרא ז יד]]; הדרשות השלישית והרביעית דורשות ממנו כפשטו, שהמורם צריך להיות דומה ליבול הכללי, ולכן אין לתרום תרומת מעשר מהחדש על הישן וכו'. ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק א#משנה ה|תרומות א, ה,]] וכן [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יג-יד#פיסקה קה|ספרי דברים קה;]] הדרשה החמישית קוראת ממנו – כמוהו, כלומר מקישה את המעשר לתרומת המעשר, שהמעשר הראשון הוא חובה כשם שהתרומה חובה.}}
&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ&quot; – מֻפְנֶה, לְהַקִּישׁ וְלָדוּן מִמֶּנּוּ גְּזֵרָה שָׁוָה.
&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ&quot; – שֶׁלֹּא יִתְרוֹם מִן הַמְּחֻבָּר עַל הַתָּלוּשׁ וְלֹא מִן הַתָּלוּשׁ עַל הַמְּחֻבָּר,
וְלֹא מִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן וְלֹא מִן הַיָּשָׁן עַל הֶחָדָשׁ!
&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ&quot; – שֶׁלֹּא יִתְרוֹם מִפֵּירוֹת הָאָרֶץ עַל פֵּירוֹת חוּ&quot;ל וְלֹא מִפֵּירוֹת חוּ&quot;ל עַל פֵּירוֹת הָאָרֶץ.

וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא יִתְרוֹם מִפֵּירוֹת הָאָרֶץ עַל פֵּירוֹת חוּ&quot;ל וְלֹא מִפֵּירוֹת חוּ&quot;ל עַל פֵּירוֹת הָאָרֶץ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ&quot; ([[ויקרא כז ל]]), שֶׁלֹּא יִתְרוֹם מִפֵּירוֹת הָאָרֶץ עַל פֵּירוֹת חוּ&quot;ל,
וְלֹא מִפֵּירוֹת חוּ&quot;ל עַל פֵּירוֹת הָאָרֶץ!

&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה'&quot;, וְכִי מַה לָּמַדְנוּ לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר מֵעַתָּה?
אֶלָּא הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד וְנִמְצָא לָמֵד: מַה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר – חוֹבָה, אַף מַעְשַׂר רִאשׁוֹן – חוֹבָה!
}}

===פיסקה קכא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח כז-כט'''
'''&quot;וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן, וְכַמְלֵאָה מִן הַיָּקֶב&quot;''' ([[במדבר יח כז]]), {{הע-שמאל|יתכן שאדם יפריש תרומה, ואין תרומתו תרומה, ראו למשל [[ביאור:משנה תרומות פרק א|תרומות א א, ג-ה.]]}}
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵימָתַי נֶחְשֶׁבֶת לָכֶם תְּרוּמָה? כְּשֶׁהִפְרַשְׁתֶּם אוֹתָהּ כָּרָאוּי.
לֹא הִפְרַשְׁתֶּם אוֹתָהּ כָּרָאוּי – לֹא נֶחְשָׁב לָכֶם תְּרוּמָה.

אַבָּא אֶלְעָזָר בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַתְּרוּמָה עוֹלָה בְּמִדָּה – כָּךְ עוֹלָה בְּאֹמֶד וּבְמַחְשָׁבָה! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק א#משנה ז|תרומות א ז.]] מהדרשה נראה שראוי לכתחילה להפריש במדה, בניגוד למשנה.}}

&quot;כַּדָּגָן '''מִן הַגֹּרֶן''' וְכַמְלֵאָה '''מִן הַיָּקֶב'''&quot; – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה'&quot;,
שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִתְרוֹם שִׁבֳּלִים שֶׁל חִטִּים, וַעֲנָבִים מִן הַיַּיִן, וְזֵתִים מִן הַשֶּׁמֶן? {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק א#משנה י|תרומות א י,]] וכן [[ביאור:משנה מעשרות פרק א#משנה ו|מעשרות א ו-ז.]]}}
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן&quot;, מִן הַגָּמוּר! מִיכָּן אָמְרוּ: הַתְּבוּאָה – מִשֶּׁתִּמָּרֵחַ, וְהַיַּיִן – מִשֶּׁיִּקָּפֶה, וְהַשֶּׁמֶן – מִשֶּׁיֵּרֵד לָעוּקָה!

&quot;כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם תְּרוּמַת ה'&quot; ([[במדבר יח כח]]), לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|למרות האמור לעיל [[במדבר יח כ]] היו בהרבה מקרים פירות שגדלו ברשות הכהנים. הדרשה קובעת, על  סמך הביטוי  'גם אתם', שגם הכהנים חייבים להפריש תרומות ומעשרות, למרות שהם מפרישים אותן עבור עצמם.}}
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יח כו]]),
יִשְׂרָאֵל נוֹתְנִים מַעֲשֵׂר לַלְוִיִּם, אֲבָל כֹּהֲנִים אֵין נוֹתְנִים מַעֲשֵׂר לַלְוִיִּם.
הוֹאִיל וְאֵין נוֹתְנִים מַעֲשֵׂר לַלְוִיִּם, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִהְיוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ בְּטִבּוּלוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כֵּן תָּרִימוּ '''גַם אַתֶּם''' תְּרוּמַת ה'&quot;!

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ! מַה חַלָּה, שֶׁאֵינָהּ נוֹהֶגֶת בְּכָל הַפֵּרוֹת – נוֹהֶגֶת בְּפֵרוֹת כֹּהֲנִים. {{הע-שמאל|ר' שמעון לומד את החובה שחלה גם על הכהנים להפריש תרו&quot;מ – ממצוות חלה; יתכן שהוא דורש את [[במדבר טו יח]] כמופנה גם אל הכהנים. את החובה על הלוויים להפריש מהיבול שלהם מעשר ולתת ממנו תרומת מעשר הוא לומד מ&quot;גם אתם&quot;.}}
מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, שֶׁנּוֹהֵג בְּכָל הַפֵּרוֹת – אֵינוֹ דִין שֶׁיִּנְהוֹג בְּפֵרוֹת כֹּהֲנִים?
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם&quot;? אֵין לִי אֶלָּא מַעֲשֵׂר שֶׁל יִשְׂרָאֵל. מַעֲשֵׂר שֶׁל עַצְמָן מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם תְּרוּמַת ה'&quot;!

&quot;מִכֹּל מַעְשְׂרוֹתֵיכֶם&quot;, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר, שֶׁהוּא נוֹהֵג בַּכֹּל. {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קיט לפס' כד: שלוש דרשות המיועדות לטעון שהתרומה, כמו המעשרות, נוהגת בכל הפירות, ולא רק בשבעת המינים; וראו [[ביאור:משנה בכורים פרק ב#משנה ג|בכורים ב ג.]]
שלוש הדרשות מבוססות על קל וחומר – התרומה חמורה מהמעשר: השניה מראה את יתרונה בכך שהיא נוהגת גם בראשית הגז, המכונה &quot;תרומה&quot;, השלישית מצביעה על כך שהתרומה אוסרת את האכילה אלא אם הופרשה, והמעשר הוא מצוות עשה, אבל אינו אוסר את האכילה (אם הופרשה תרומת המעשר.)}}
אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה – דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!

דָּבָר אַחֵר: אִם מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּרֵאשִׁית הַגֵּז – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה – אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל?

אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ בָּא אֶלָּא מִכֹּחַ יִרְאָה וּמִכֹּחַ תַּלְמוּד – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל.
תְּרוּמָה, חֲמוּרָה – דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!

&quot;וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן&quot;, מָה אַהֲרֹן – חָבֵר; אַף בָּנָיו – חֲבֵרִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה חלה פרק ד#משנה ט|חלה ד ט.]] כהן עם הארץ אינו מקבל תרומה תרומת מעשר וחלה. כאן נראה שגם את שאר המתנות אין לתת לו.}}
מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין נוֹתְנִים מַתָּנוֹת אֶלָּא לֶחָבֵר!

'''&quot;מִכֹּל מַתְּנוֹתֵיכֶם תָּרִימוּ אֶת כָּל תְּרוּמַת ה' מִכָּל חֶלְבּוֹ אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ&quot;''' ([[במדבר יח כט]]),
בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר! אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;מִכֹּל מַעְשְׂרוֹתֵיכֶם&quot; ([[במדבר יח כח]]) – הֲרֵי תְרוּמַת מַעֲשֵׂר אָמוּר.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִכֹּל מַתְּנוֹתֵיכֶם תָּרִימוּ אֶת כָּל תְּרוּמַת ה'&quot;? בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, דִּבְרֵי ר' יֹאשִׁיָּה. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קי|לעיל קי.]] גם כאן רואה ר' יאשיה ייתור ולומד שוב על תרומה גדולה, ור' יונתן לומד שתרומת מעשר היא חובה.}}
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ&quot; ([[דברים יח ד]]) – חוֹבָה!
אַתָּה אוֹמֵר חוֹבָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תָּרִימוּ אֶת כָּל תְּרוּמַת ה'&quot;, חוֹבָה וְלֹא רְשׁוּת!

&quot;מִכָּל חֶלְבּוֹ אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ&quot;, שֶׁאִם נָפַל לְתוֹכוֹ – הֲרֵי הוּא מְקַדְּשׁוֹ! מִיכָּן אָמְרוּ: תְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה. {{הע-שמאל|לומד 'מקדשו'-מקדשו, מקדש אותו ומדמע אלא אם החולין היו פי 100 מהתרומה; ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ז|תרומות ד ז.]]
ההמשך מתיחס [[ביאור:משנה תרומות פרק ה#משנה ב|לתרומות ה ב:]] סאה תרומה טמאה שנפלה ל100 סאין חולין טהורות – יוציאו את הסאה ויתנו אותה לכהנים ואין צורך לשרוף אותה, כי תרומה שהוצאה מהטבל התירה את עצמה באכילה, והתרומה הטמאה בטלה ב100 סאין חולין, ק&quot;ו שבוטלה טומאתה. נראה שהדרשן מיקל אף יותר מחכמים במשנה הנ&quot;ל, הנזהרים שלא לטמא את הסאה שניתנת לכהנים, וראו שם משנה ד.
רבי מציע ק&quot;ו נוסף המתיחס [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ז|לתרומות ד ז:]] תרומה שנפלה ל100 סאין חולין – בטלה במיעוטה, ואין צורך להעלות סאה לכהנים, קל וחומר מתרומה טמאה שנפלה ל100 סאין חולין טהורות.}}
אֵין לִי אֶלָּא תְּרוּמָה טְהוֹרָה; תְּרוּמָה טְמֵאָה מִנַּיִן? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא:
אִם יַעֲלֶה אִסּוּר מִן הָאִסּוּר – לְהֶתֵּר; קַל וָחֹמֶר לְאִסּוּר מִן הַמֻּתָּר – לְהֶתֵּר!
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ! קַל וָחֹמֶר הוּא: אִם יַעֲלֶה אִסּוּר מִן הַמֻּתָּר – לְהֶתֵּר; קַל וָחֹמֶר לְמֻתָּר מִן הַמֻּתָּר – לְהֶתֵּר!

אֵין לִי אֶלָּא תְּרוּמָה, שֶׁהִיא עוֹלָה; עָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם מִנַּיִן? נֶאֱמַר כָּאן &quot;מְלֵאָה&quot; ([[שמות כב כח]]) וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;מְלֵאָה&quot; ([[דברים כב ט]]). {{הע-שמאל|דיני ביטול ברוב של איסורי הנאה נוספים נלמדים מגזירה שווה; אבל כיוון שבכלאי הכרם ובעורלה נכפל האיסור – הביטול שלהם הוא לא מאחד ומאה אלא באחד ומאתים, ראו [[ביאור:משנה ערלה פרק ב|ערלה ב א.]]}}
מַה מְּלֵאָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, שֶׁהִיא עוֹלָה – אַף מְלֵאָה הָאֲמוּרָה כָּאן – שֶׁהִיא עוֹלָה!
אִי מַה לְּהַלָּן בְּמֵאָה וְאֶחָד, אַף כָּאן בְּמֵאָה וְאֶחָד?
אָמַרְתָּ: מָקוֹם שֶׁכָּפַל אֶת הָאִסּוּר – כָּפַל אֶת הַהַעֲלָאָה; מָקוֹם שֶׁלֹּא כָּפַל אֶת הָאִסּוּר – לֹא כָּפַל הַעֲלָאָה!
מִיכָּן אָמְרוּ: תְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה, עָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם בְּאֶחָד וּמָאתַיִם.
}}

===פיסקה קכב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח ל-לב''' 
'''&quot;וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ, וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם כִּתְבוּאַת גֹּרֶן וְכִתְבוּאַת יָקֶב&quot;''' ([[במדבר יח ל]]). {{הע-שמאל|'אזהרה לבית דין' – אזהרה לענייני בית הדין שעלולה לגרום עונש ללוויים.
ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ו|תרומות ב ו,]] שיש לתרום מן היפה.}}
הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לְבֵית דִּין שֶׁל לְוִיִּם, שֶׁלֹּא יְהוּ תוֹרְמִים אוֹתוֹ אֶלָּא מִן הַמֻּבְחָר. 

&quot;וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם&quot; וְגוֹ', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה'&quot; ([[במדבר יח כו]]). {{הע-שמאל|בניגוד למעשר שני ולתרומה, מעשר ראשון שהופרשה תרומתו הוא חולין גמור, ואין בו כל קדושה, וראו גם בדרשה הבאה, שניתן לאכלו אפילו בקבר – מקום טמא.}}
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, הוֹאִיל וּקְרָאוֹ הַכָּתוּב 'תְּרוּמָה' – יְהֵא בִּקְדֻשָּׁתוֹ עוֹלָמִית? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם&quot; וְגוֹ'. 
מַה תְּרוּמַת גֹּרֶן, מַפְרִישׁ תְּרוּמָה וְהַשְּׁאָר חֻלִּין – אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, מַפְרִישׁ תְּרוּמָה וְהַשְּׁאָר חֻלִּין. 
'''&quot;וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם&quot;''' ([[במדבר יח לא]]) – אֲפִלּוּ בַּקֶּבֶר! 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּתְרוּמָה קְרוּיָה 'תְּרוּמָה' וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן קָרוּי 'תְּרוּמָה', 
אִם לָמַדְתִּי לִתְרוּמָה, שֶׁאֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת אֶלָּא בְּמָקוֹם טָהוֹר – אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לֹא יִהְיֶה נֶאֱכָל אֶלָּא בְּמָקוֹם טָהוֹר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם&quot;''' – אֲפִלּוּ בַּקֶּבֶר! 

'''&quot;אַתֶּם וּבֵיתְכֶם&quot;''' – לְהָבִיא אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לְלֵוִי, שֶׁתְּהֵא נוֹתֶנֶת רְשׁוּת. {{הע-שמאל|בת ישראל המאורסת ללוי עדיין אינה זכאית לאכול את המעשר, כי עדיין לא נכנסה לביתו, וראו [[ביאור:משנה יבמות פרק ט#משנה ד|יבמות ט ד;]] אבל היא מוסמכת למנות שליח שיתרום מהמעשר הראשון של הארוס תרומת מעשר. 
בת כהן המאורסת ללוי אוכלת, לפי הדרשה, בתרומה ואינה אוכלת את המעשר. והשוו [[ביאור:משנה יבמות פרק ז#משנה ד|יבמות ז ד,]] שהאירוסין פוסלים אותה מאכילת תרומה בבית אביה, בניגוד לדרשה – ואינם מאכילים אותה במעשר בבית ארוסה.}}
אוֹ תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר? אָמַרְתָּ: אִם אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה, לֹא תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אַתֶּם וּבֵיתְכֶם&quot;''', לְהָבִיא אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לְלֵוִי, שֶׁתְּהֵא נוֹתֶנֶת רְשׁוּת! 

'''&quot;כִּי שָׂכָר הוּא לָכֶם חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם&quot;''', אִם עָבַד – יִטֹּל; אִם לֹא עָבַד – לֹא יִטֹּל! {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קיט על פס' כא; וראו [[ביאור:תוספתא/דמאי/ב#ז|תוספתא דמאי ב ז:]] אם הלוי סירב לעבוד במקדש, למרות שהיתה לו הזדמנות – הפסיד את זכותו למעשר.}}
מִכָּאן אָמְרוּ: בֶּן לֵוִי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו כָּל עֲבוֹדַת לְוִיָּה חוּץ מִדָּבָר אֶחָד – אֵין לוֹ חֵלֶק בַּלְּוִיָּה. 

'''&quot;וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא&quot;''' ([[במדבר יח לב]]), מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאִם הִפְרַשְׁתֶּם אוֹתוֹ שֶׁלֹּא מִן הַמֻּבְחָר, שֶׁאַתֶּם בִּנְשִׂיאוּת עָוֹן? {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ו|תרומות ב ו,]] שיש לתרום מן היפה, וכאן מקור החובה – דורש 'חלבו'. וראו גם בתחילת הפיסקה.
החובה להפריש מן היפה חלה גם על ישראל שקיבל רשות להפריש את תרומת המעשר, ואפילו אם היבול נטמא ואינו מופרש למעשה – קריאת השם 'תרומת מעשר' היא על החלק היפה.}}
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא&quot;''' וְגוֹ'. אֵין לִי אֶלָּא בֶּן לֵוִי; יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּטַל רְשׁוּת מִלֵּוִי מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא&quot;!''' 
'''&quot;בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר&quot; ([[במדבר יח כו]]). 
אֵין לִי אֶלָּא תְּרוּמָה טְהוֹרָה; תְּרוּמָה טְמֵאָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ.&quot;''' 

הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹנָתָן. {{הע-שמאל|המחלוקת היא בדרשה על הביטוי &quot;קדשי בני ישראל&quot;: ר' יונתן מפרש זאת כפניה לכהנים וללוויים, שמקבלים את קדשי ישראל; ור' יאשיה דורש &quot;ואת קדשי לא תחללו ולא תמותו – בני ישראל&quot;, כלומר הפניה היא לישראל כולם.}}  
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: &quot;וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ&quot;. 
סָלִיק סֵפֶר וַיְדַבֵּר, שו&quot;ח בָּרַיְתוֹת.
}}</text>
      <sha1>4b3seythf3qzccbpihpijekn802m85a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי במדבר/חקת</title>
    <ns>106</ns>
    <id>459353</id>
    <revision>
      <id>3011431</id>
      <parentid>2709196</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T14:27:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011431</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="111213" sha1="hzd9gwpdw8u8ykjifmfcq6jorsnpm0j" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת חקת==

===פיסקה קכג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יט א-ד'''
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה טו|מכילתא פסחא טו,]] שם הובאה פרשת הפרה כדוגמא לפרשה 'שכולל בתחילה ופורט בסוף', כמו בסיום הדרשה שלפנינו; ונראה שיש למחוק את המילים &quot;וזו... וכללה בסוף&quot;. יישום המידה &quot;כלל ופרט, אין בכלל אלא מה שבפרט&quot; בפרשת הפרה מוביל למסקנה שדווקא הפרה האדומה התמימה וכו' כשרה, ולא פרות אחרות.}}
'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר. זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר.
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל&quot;''' ([[במדבר יט א]]-ב).
יֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁכּוֹלֵל בַּתְּחִלָּה וּפוֹרֵט בַּסּוֹף, פּוֹרֵט בַּתְּחִלָּה וְכוֹלֵל בַּסּוֹף; וְזוֹ – כָּלְלָה בַּתְּחִלָּה וְכָלְלָה בַּסּוֹף!
&quot;וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ&quot; ([[שמות יט ו]]) – פְּרָט; &quot;אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; – כְּלָל!
&quot;זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח&quot; ([[שמות יב מג]]) – כְּלָל; &quot;כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ&quot; – פְּרָט!
&quot;זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה&quot; – כְּלָל; &quot;וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה&quot; – פְּרָט; כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶׁבַּפְּרָט.
{{הע-שמאל|ר' יוחנן לימד הלכה שגויה; אם כדי לאפשר לתלמידים לבקר אותו ולהרגיל אותם לחשיבה ביקורתית, אם מפני ששכח את ההלכה שהיא כדברי ר' אליעזר – בבגדי לבן. לאחר שתיקנו אותו תלמידיו הוא נזכר שבעיניו ראה את הכהן בבגדי לבן. הדרשן מעיר שלפי הגרסה שמדובר על הלל הזקן קשה, כי בימי הלל לא שרפו פרה אדומה. וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ד|תוספתא פרה ד ד,]] וראו מעשה בימי ריב&quot;ז ששרפו פרה, [[ביאור:תוספתא/פרה/ג#ה|בתוספתא פרה ג ה.]]}}
&quot;זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה&quot;, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן &quot;חֻקָּה&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;חֻקָּה&quot; ([[ויקרא טז כט]]).
מָה חֻקָּה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – בְּבִגְדֵי לָבָן הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַף חֻקָּה הָאֲמוּרָה כָּאן – בְּבִגְדֵי לָבָן הַכָּתוּב מְדַבֵּר!
שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: בְּאֵילוּ כֵּלִים פָּרָה נַעֲשֵׂית? אָמַר לָהֶם: בְּבִגְדֵי זָהָב.
אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּינוּ, 'בְּבִגְדֵי לָבָן'!
אָמַר לָהֶם: אִם מַה שֶׁרָאוּ עֵינַי וּמַה שֶׁשֵּׁרְתוּ יָדַי שָׁכַחְתִּי, קַל וָחֹמֶר לְמַה שֶׁלָּמַדְתִּי!
וְכָל כָּךְ לָמָּה? כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת הַתַּלְמִידִים!
וְיֵשׁ אוֹמְרִים, הִלֵּל הַזָּקֵן הָיָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לוֹמַר: &quot;מַה שֶׁשֵּׁרְתוּ יָדַי&quot;.
{{הע-שמאל|ראו דברי ר' יאשיה [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עב|לעיל עב;]] ואכן ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ד#משנה ב|שקלים ד ב,]] שפרה באה מתרומת הלישכה; אבל ראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ב#ב|תוספתא פרה ב סוף ב,]] שנראה שלא תמיד היתה באה מתרומת הלשכה.}}
&quot;וְיִקְחוּ&quot; –, מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. &quot;אֵלֶיךָ&quot; – שֶׁתְּהֵא גִּזְבָּר לַדָּבָר.
וּכְשֵׁם שֶׁהָיָה מֹשֶׁה גִּזְבָּר לַדָּבָר – כָּךְ הָיָה אַהֲרֹן גִּזְבָּר לַדָּבָר; כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר בְּשֶׁמֶן הַמָּאוֹר!
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק א|פרה א א.]]}}
&quot;פָּרָה&quot;, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: 'עֶגְלָה' – בַּת שְׁנָתָהּ, וּ'פָרָה' – בַּת שְׁתַּיִם.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עֶגְלָה – בַּת שְׁתַּיִם, וּפָרָה – בַּת שָׁלֹשׁ וּבַת אַרְבַּע.
רַבִּי מֵאִיר: אַף בַּת חָמֵשׁ כְּשֵׁרָה! זְקֵנָה כְּשֵׁרָה, אֶלָּא שֶׁאֵין מַמְתִּינִים לָהּ, שֶׁמָּא תַּשְׁחִיר – שֶׁלֹּא תִּפָּסֵל!
{{הע-שמאל|שנאמר 'אדומה תמימה', ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ה|פרה ב ה.]]}}
&quot;פָּרָה&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שְׁחוֹרָה אוֹ לְבָנָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;תְּמִימָה&quot; – תְּמִימָה לָאַדְמִימוּת.
אוֹ תְּמִימָה לְמוּמִים? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם&quot; – הֲרֵי מוּמִים אֲמוּרִים.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תְּמִימָה&quot;? תְּמִימָה לָאַדְמִימוּת.
{{הע-שמאל|השוואות בין פרה, שמלאכה שעושה הכהן במהלך הכנת האפר שלה, ומום שיש בה פוסלים אותה אבל נעשית בטבולי יום – ומוקדשים, שנעשים במעורבי שמש ונפסלים במום אבל לא במלאכה. אם רוב הציבור טמאים גם הפסח נעשה בטומאה, אבל יש לו זמן קבוע; וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ב#ג|תוספתא פרה ב ג.]]}}
&quot;אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? הָא עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בַּדִּין:
מַה מֻקְדָּשִׁים, שֶׁאֵין מְלָאכָה פּוֹסֶלֶת בָּהֶם – מוּם פּוֹסֵל בָּהֶם,
פָּרָה, שֶׁמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא מוּם פּוֹסֵל בָּהּ?
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּמֻקְדָּשִׁים, שֶׁעֲשִׂיָּתָן בְּטָהֳרָה – לְפִיכָךְ מוּם פּוֹסֵל בָּהֶם,
תֹּאמַר בְּפָרָה, שֶׁעֲשִׂיָּתָהּ בְּטֻמְאָה – לְפִיכָךְ לֹא יִהְיֶה מוּם פּוֹסֵל בָּהּ!
הֲרֵי פֶּסַח יוֹכִיחַ, שֶׁעֲשִׂיָּתוֹ בְּטֻמְאָה וּמוּם פּוֹסֵל בּוֹ; וְהוּא יוֹכִיחַ לַפָּרָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁעֲשִׂיָּתָהּ בְּטֻמְאָה שֶׁיְּהֵא מוּם פּוֹסֵל בָּהּ!
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּפֶסַח, שֶׁיֵּשׁ לוֹ זְמַן קָבוּעַ – לְפִיכָךְ מוּם פּוֹסֵל בּוֹ,
תֹּאמַר בְּפָרָה, שֶׁאֵין לָהּ זְמַן קְבוּעָה, לְפִיכָךְ לֹא יִהְיֶה מוּם פּוֹסֵל בָּהּ! תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם&quot;!
{{הע-שמאל|לדברי איסי הדגש על הפרה נועד להכשיר עגלה ערופה בעלת מום; וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ב#ד|תוספתא פרה ב ד.]]}}
אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: &quot;אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? הָא עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בַּדִּין.
וּמַה מֻקְדָּשִׁים, שֶׁאֵין נִפְסָלִים בְּשָׁחוֹר וְלָבָן – מוּם פּוֹסֵל בָּהֶם,
פָּרָה, שֶׁנִּפְסֶלֶת בְּשָׁחוֹר וּבְלָבָן – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּהְיֶה מוּם פּוֹסֵל בָּהּ?
אִם זָכִיתִי מִן הַדִּין, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם&quot;? – שֶׁהָיָה בַּדִּין לְעֶגְלָה עֲרוּפָה שֶׁתִּפָּסֵל בְּמוּמִים.
וּמַה מֻקְדָּשִׁים, שֶׁאֵין מְלָאכָה פּוֹסֶלֶת בָּהֶם – מוּם פּוֹסֵל בָּהֶם; עֶגְלָה, שֶׁמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּהְיֶה מוּם פּוֹסֵל בָּהּ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם&quot; – בָּהּ אֵין מוּם, הָא אִם יֵשׁ מוּם בָּעֶגְלָה – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה.
{{הע-שמאל|השוואה בין פרה, הנשחטת בטבול יום, ומומים פוסלים אותה – לחטאת העוף, שנמלקת דווקא ע&quot;י כהן מעורב שמש, ואין מום (כגון שני זנבות) פוסל אותה.}}
וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: וּמַה חַטַּאת הָעוֹף, שֶׁמַּקְרִיבֶיהָ טְהוֹרִים – אֵין מוּם פּוֹסֵל בָּהּ,
פָּרָה, שֶׁמַּקְרִיבֶיהָ טְמֵאִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא מוּם פּוֹסֵל בָּהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם&quot;.
בָּהּ אֵין מוּם, הָא אִם יֵשׁ בָּעֲבוֹדָה – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה.
אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה: נַמְתִּי לִפְנֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה: כֵּיצַד הַמּוּם בָּעֲבוֹדָה? וְהֶרְאָנִי בֵּין שְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו: יוֹצֵא לוֹ שְׁנֵי זְנָבוֹת.
{{הע-שמאל|לומד שפרה – כמו עגלה ערופה – נפסלת בכל מלאכה שעושה, שנאמר בעגלה &quot;אשר לא עובד בה&quot;, ולומד קל וחומר מעגלה בדרכו של איסי בן עקביא דלעיל. והשוו [[ביאור:תוספתא/פרה/ב#ד|תוספתא שם,]] ובהערה במקום.
ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ג|פרה ב ג,]] דוגמאות למלאכה שאינה בהכרח 'עול'.}}
&quot;אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל&quot;, בְּעֹל שֶׁלֹּא לַעֲבוֹדָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
וְאִם תֹּאמַר בְּעֹל שֶׁל עֲבוֹדָה – אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: וּמַה עֶגְלָה, שֶׁאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בָּהּ – עֹל פּוֹסֵל בָּהּ,
פָּרָה, שֶׁהַמּוּם פּוֹסֵל בָּהּ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא הָעֹל פּוֹסֵל בָּהּ?
הֲרֵי מֻקְדָּשִׁים יוֹכִיחוּ, שֶׁהַמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶם – וְאֵין עֹל פּוֹסֵל בָּהֶם,
וְהֵן יוֹכִיחוּ לַפָּרָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהַמּוּם פּוֹסֵל בָּהּ – לֹא יִהְיֶה עֹל פּוֹסֵל בָּהּ!
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּמֻקְדָּשִׁים, שֶׁאֵין נִפְסָלִים בְּשָׁחוֹר וּבְלָבָן – לְפִיכָךְ אֵין הָעֹל פּוֹסֵל בָּהֶם,
תֹּאמַר בְּפָרָה, שֶׁנִּפְסֶלֶת בְּשָׁחוֹר וּבְלָבָן – לְפִיכָךְ יְהִי עֹל פּוֹסֵל בָּהּ!
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל&quot;! בְּעֹל שֶׁאֵינוֹ שֶׁל עֲבוֹדָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
וּמִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁאָר מְלָאכָה כְּעֹל? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא:
וּמַה עֶגְלָה, שֶׁאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בָּהּ – עָשָׂה בָּהּ שְׁאָר מְלָאכָה כְּעֹל,
פָּרָה, שֶׁהַמּוּם פּוֹסֵל בָּהּ – אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּעֲשֶׂה בָּהּ שְׁאָר מְלָאכָה כְּעֹל?
אוֹ חִלּוּף הֵן הַדְּבָרִים: וּמַה פָּרָה, שֶׁהַמּוּם פּוֹסֵל בָּהּ – לֹא עָשָׂה בָּהּ שְׁאָר מְלָאכָה כְּעֹל,
עֶגְלָה, שֶׁאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בָּהּ – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה בָּהּ שְׁאָר מְלָאכָה כְּעֹל? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ&quot; ([[דברים כא ג]]).
דַּנְתִּי וְחִלַּפְתִּי, בָּטֵל אוֹ חִלּוּף – זָכִיתִי לָדוּן כַּבַּתְּחִלָּה.
וּמַה עֶגְלָה, שֶׁאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בָּהּ – עָשָׂה בָּהּ שְׁאָר מְלָאכָה כְּעֹל,
פָּרָה, שֶׁהַמּוּם פּוֹסֵל בָּהּ – דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה בָּהּ שְׁאָר מְלָאכָה כְּעֹל.
{{הע-שמאל|מחלוקת מי הכהן השורף את הפרה. למעשה נעשו כל הפרות חוץ מהפרה הראשונה ע&quot;י כהנים גדולים, ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ה|פרה ג ה-ח.]] וראו דברי ר' יהודה [[ביאור:משנה פרה פרק ד|בפרה ד א,]] [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ג|ותוספתא פרה ד ג.]]}}
&quot;וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן&quot; ([[במדבר יט ג]]), בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַפָּרָה, שֶׁתְּהֵא נַעֲשֵׂית בִּסְגַן.
תֵּדַע שֶׁכֵּן הוּא, שֶׁהֲרֵי אַהֲרֹן קַיָּם – וְאֶלְעָזָר שׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה!
&quot;וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן&quot; – זוֹ נַעֲשֵׂית בְּאֶלְעָזָר, וּשְׁאָר כָּל הַפָּרוֹת – בְּכֹהֵן גָּדוֹל, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמְרִים:
זוֹ נַעֲשֵׂית בְּאֶלְעָזָר, וּשְׁאָר כָּל הַפָּרוֹת בֵּין בְּכֹהֵן גָּדוֹל וּבֵין בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ז|פרה ג ז,]] שם המסתייג הוא ר' יוסי ולא רבי; וראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ב|פרה ד ב.]]}}
&quot;וְהוֹצִיא אֹתָהּ&quot; – שֶׁלֹּא יוֹצִיא אַחֶרֶת עִמָּהּ. מִיכָּן אָמְרוּ, שֶׁאִם לֹא הָיְתָה פָּרָה רוֹצָה לָצֵאת – אֵין מוֹצִיאִין עִמָּהּ שְׁחוֹרָה,
שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שְׁחוֹרָה שָׁחֲטוּ וְלֹא אֲדֻמָּה, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שְׁתַּיִם שָׁחֲטוּ!
רַבִּי אוֹמֵר: לֹא מִן הַשֵּׁם הוּא זֶה, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהוֹצִיא אֹתָהּ&quot; – לְבַדָּהּ. &quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה&quot; – לְהַר הַמִּשְׁחָה.
{{הע-שמאל|השחיטה צריכה להיות כשרה, למרות שאין בשר הפרה נאכל; היא יכולה להעשות ע&quot;י אחר, ואסור לכהן לעשות מלאכה אחרת גם לאחר שחיטתה עד שנעשית אפר. לעניין שחיטת שתי פרות ראו בדרשה הקודמת.}}
&quot;וְשָׁחַט אֹתָהּ&quot; – בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַפָּרָה, שֶׁתְּהֵא מְלָאכָה פּוֹסֶלֶת בִּשְׁחִיטָתָהּ.
&quot;וְשָׁחַט אֹתָהּ&quot; – מַגִּיד שֶׁאִם נִתְנַבְּלָה בִּשְׁחִיטָתָהּ – פְּסוּלָה.
&quot;וְשָׁחַט אֹתָהּ&quot;, מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין עוֹשִׂין שְׁתֵּי פָרוֹת כְּאַחַת.
&quot;וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו&quot; – שֶׁיִּהְיֶה אַחֵר שׁוֹחֵט וְאֶלְעָזָר רוֹאֶה.
{{הע-שמאל|דיני הכהונה, כגון רחיצת ידים ורגלים ולבישת בגדי הכהונה חלים גם על שריפת הפרה, ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד|פרה ד א.]]}}
&quot;וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן&quot; ([[במדבר יט ד]]) עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר?
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן&quot;! וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַכֹּהֵן&quot;? – בְּכִהוּנוֹ.
{{הע-שמאל|הדרשן מנסה להשוות את טקס טיהור המצורע לטקס שחיטת הפרה. ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה יד|נגעים יד ח:]] דם האשם נלקח ע&quot;י הכהן המזה בידו. אבל דווקא הזאת השמן דומה יותר לטקס השחיטה, כי היא מטהרת את המצורע סופית, והשמן נלקח על ידי הכהן מתוך כלי של לוג; בסופו של דבר מוותרת הדרשה על ההשוואה לטיהור המצורע ולומדת ישירות מהפסוק שלנו, שלוקח בידו מדם השחיטה, בלי כלי.}}
&quot;מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ&quot;, מִצְוָתָהּ – מִצְוַת יָד, וְלֹא מִצְוַת כְּלִי; שֶׁהָיָה בַּדִּין.
הוֹאִיל וְלֹג שֶׁמֶן מַכְשִׁיר וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר, אִם לָמַדְתִּי לְלֹג שֶׁמֶן, שֶׁאֵין כָּשֵׁר אֶלָּא בַּיָּד,
אַף דַּם פָּרָה לֹא יִהְיֶה כָּשֵׁר אֶלָּא בַּיָּד!
אַתָּה דָּן מִלֹּג שֶׁמֶן וַאֲנִי אָדוּן מִדַּם הָאָשָׁם! אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ, לֹג שֶׁמֶן כָּשֵׁר וּמֻכְשָׁר לְהַכְשִׁיר,
וְדַם פָּרָה כָּשֵׁר וּמֻכְשָׁר לְהַכְשִׁיר. אִם לָמַדְתִּי לְלֹג שֶׁמֶן שֶׁאֵין כָּשֵׁר אֶלָּא בַּיָּד, אַף דַּם פָּרָה לֹא יְהֵא כָּשֵׁר אֶלָּא בַּיָּד.
וּמִמָּקוֹם שֶׁבָּאתָ: אִי מַה לְהַלָּן מִכְּלִי לְיָד, אַף כָּאן מִכְּלִי לְיָד? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ&quot; – מִצְוָתָהּ מִצְוַת יָד וְלֹא מִצְוַת כְּלִי.
{{הע-שמאל|כאן כן לומדים מטקס טיהור המצורע, שהכהן מזה בידו הימנית.}}
&quot;אֶצְבָּעוֹ&quot; – יְמָנִית שֶׁבְּיָדוֹ יְמָנִית. אַתָּה אוֹמֵר אֶצְבָּעוֹ שֶׁבְּיָדוֹ יְמָנִית; אוֹ כָּל אֶצְבָּעוֹת בַּמַּשְׁמָע?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶת אֶצְבָּעוֹ הַיְמָנִית&quot; ([[ויקרא יד טז]]).
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ אֶצְבָּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶם, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיַד הַיְמָנִית,
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל אֶצְבָּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא בְּיַד הַיְמָנִית!

&quot;הַיְמָנִית&quot; – הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁבַּיָּמִין, {{ב|הָרְגִילָה שֶׁבָּאֶצְבָּעוֹת.|האצבע המורה}}.
{{הע-שמאל|בשעת ההזאה הכהן חייב להתכוון לפתח המקדש, וראו גם [[ביאור:משנה מדות פרק ב#משנה ד|מידות ב ד.]] הדרשה הבאה חוזרת למצב של המדבר, וקובעת שבזמן השחיטה של הפרה המשכן צריך להיות בנוי והיריעה אינה מסתירה את הפתח; והשוו לדיני הקרבת העולה [[ביאור:ספרא/נדבה#פרשה ד|בספרא נדבה פרשה ד.]]}}
&quot;וְהִזָּה אֶל נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד&quot; – שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּן וְרוֹאֶה פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל בִּשְׁעַת הַזָּאַת הַדָּם.
&quot;וְהִזָּה אֶל נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד&quot;, שֶׁאִם לֹא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן, אוֹ אִם קִפְּלָה הָרוּחַ אֶת הַיְרִיעָה – לֹא הָיְתָה פָּרָה נַעֲשֵׂית חַטָּאת!
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ט|פרה ג ט:]] &quot;על כל הזיה – טבילה&quot;.}}
&quot;וְהִזָּה אֶל נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִדָּמָהּ&quot; עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִדָּמָהּ&quot;?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;שֶׁבַע פְּעָמִים&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁבַע הַזָּיוֹת וּטְבִילָה אַחַת? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מִדָּמָהּ שֶׁבַע פְּעָמִים&quot; – מַגִּיד שֶׁחוֹזֵר לַדָּם שֶׁבַע פְּעָמִים.
{{הע-שמאל|אם אחת מההזיות נעשתה שלא כשורה – האפר פסול, ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ג#משנה ו|מנחות ג ו,]] וראו דוגמא [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ב|בפרה ד ב.]] הדרשן מנסה להוכיח את הטענה הזאת מהשוואה להזאת הדם ביום הכפורים (ראו מנחות שם), אבל אינו מצליח, כי הזאת הדם של הפרה אינה מכפרת, בניגוד להזאות הכהן ביום הכיפורים, ולכן צריך הפסוק לפרש 'שבע פעמים'.}}
&quot;שֶׁבַע פְּעָמִים&quot; – שֶׁיְּהוּ מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ, שֶׁהָיָה בַּדִּין הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ הַזָּיוֹת בִּפְנִים וְנֶאֶמְרוּ הַזָּיוֹת בַּחוּץ,
אִם לָמַדְתִּי לַפְּנִימִיּוֹת, שֶׁהֵם מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ – אַף הַחִיצוֹנוֹת יִהְיוּ מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ!
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּפְּנִימִיּוֹת, שֶׁהֵם מְכַפְּרוֹת – לְפִיכָךְ מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ,
תֹּאמַר בַּחִיצוֹנוֹת, שֶׁאֵין מְכַפְּרוֹת – לְפִיכָךְ לֹא יְעַכְּבוּ זוֹ אֶת זוֹ! תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;שֶׁבַע פְּעָמִים&quot;, שֶׁיְּהוּ מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ!
}}

===פיסקה קכד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יט ה-י''' 
{{הע-שמאל|דורש שרף-ישרוף, שעל הכהן לעסוק רק בפרה ואסור לו לעשות מלאכה אחרת משחיטת הפרה עד שהיא היתה לאפר.}}
'''&quot;וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו, אֶת עֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ וְאֶת דָּמָהּ עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף&quot;''' ([[במדבר יט ה]]), 
בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַפָּרָה, שֶׁתְּהֵא מְלָאכָה פּוֹסֶלֶת בִּשְׂרֵיפָתָהּ! 
הָא עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר יֵשׁ לִי בַּדִּין: אִם {{ב|פּוֹסֶלֶת|המלאכה}} בִּשְׁחִיטָתָהּ, לֹא תִפְסֹל בִּשְׂרֵיפָתָהּ? 
אִם זָכִיתִי מִן הַדִּין, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו&quot;? 
אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַפָּרָה, שֶׁתְּהֵא מְלָאכָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ מִשְּׁעַת שְׁחִיטָתָהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר. 
{{הע-שמאל|הפרים הנשרפים (כגון פר יום הכיפורים ופר העלם דבר של ציבור ושל הכהן הגדול) נשרפים בגלל קדושתם, והשריפה נועדה לכלות את בשרם שאין לאכלו. הפרה נשרפת כדי להכין מאפרה מי חטאת. לכן איסור המלאכה חל על הכהן השורף אותה ולא על השורף את הפרים, למרות – ואולי בגלל – קדושתם היתירה, שמזה את דמם בקדש הקדשים.}}
&quot;וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו&quot;, לֹא פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים! 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם פָּרָה, שֶׁאֵין נַעֲשֵׂית בִּפְנִים – מְלָאכָה פּוֹסֶלֶת בִּשְׂרֵיפָתָהּ, 
פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים, שֶׁנַּעֲשִׂים בִּפְנִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא מְלָאכָה פּוֹסֶלֶת בִּשְׂרֵיפָתָם? 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּפָּרָה, שֶׁהַמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בִּשְׁחִיטָתָהּ – לְפִיכָךְ פּוֹסֶלֶת בִּשְׂרֵיפָתָהּ, 
תֹּאמַר בַּפָּרִים הַנִּשְׂרָפִים, שֶׁאֵין מְלָאכָה פּוֹסֶלֶת בִּשְׁחִיטָתָן – לְפִיכָךְ לֹא תִפְסֹל בִּשְׂרֵיפָתָם! 
וְתִפְסֹל בִּשְׁחִיטָתָן! וְהַדִּין נוֹתֵן: וּמָה פָּרָה, שֶׁאֵין נַעֲשֵׂית בִּפְנִים – מְלָאכָה פּוֹסֶלֶת בִּשְׁחִיטָתָהּ, 
פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים, שֶׁנַּעֲשִׂים בִּפְנִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא מְלָאכָה פּוֹסֶלֶת בִּשְׁחִיטָתָם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְשָׁחַט אֹתָהּ... וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה&quot;, וְלֹא פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים. 
{{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה קכג על &quot;ושחט אותה לפניו&quot;.}}
&quot;וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו&quot; – שֶׁיְּהֵא אַחֵר שׂוֹרֵף וְאֶלְעָזָר רוֹאֶה! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ט|פרה ג ט:]] שארית הדם מההזאה של הכהן נשרפת עם גוף הפרה.}}
&quot;אֶת עֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ וְאֶת דָּמָהּ עַל פִּרְשָׁהּ&quot;, מַה פִּרְשָׁהּ בִּמְקוֹמוֹ – אַף כֻּלָּם בִּמְקוֹמוֹ. 
מִכָּאן אָמְרוּ: הַדָּם כָּל שֶׁהוּא – יַחֲזִיר, וְאִם לֹא הֶחֱזִיר – לֹא פָסַל; וְרַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מְקַנֵּחַ יָדָיו בְּגוּפָהּ שֶׁל פָּרָה. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ג#ז|תוספתא פרה ג ז,]] שבפחות מכזית מקרניה וכו' אין ההחזרה מעכבת, כי &quot;זבח שאינו מעכב בחייה אינו מעכב בשריפתה&quot;.}} 
&quot;וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה&quot; – לְהָבִיא אֶת הַפְּקִיעִין. מִכָּאן אָמְרוּ: {{ב|הַבָּשָׂר|שפקע, כלומר יצא ממקום השריפה}} כָּל שֶׁהוּא – {{ב|יַחֲזִיר,|לשריפה}} וְאִם לֹא הֶחֱזִיר – פָּסַל. 
עֶצֶם כָּל שֶׁהוּא – יַחֲזִיר, וְאִם לֹא הֶחֱזִיר – לֹא פָסַל; בְּכַזַּיִת – יַחֲזִיר, וְאִם לֹא הֶחֱזִיר – פָּסַל! 
{{הע-שמאל|ר' ישמעאל טוען שהביטוי &quot;את עורה את בשרה...&quot; הוא ריבוי, וכן &quot;ישרוף&quot; מיותר כריבוי נוסף, ולכן הוא ממעט עצים, ולדעתו אין להניח בגת עצים שאין בהם צורך לשריפת הפרה. ר' עקיבא מתיר להוסיף עצים לאחר שניצתה רוב הפרה, ור' יהודה מתיר להרבות עצים ואיזוב מראש, כדי שירבה האפר; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד,]] כר' עקיבא, וראו גם [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ו|תוספתא פרה ד ו.]]}}
&quot;יִשְׂרֹף&quot; – רִבּוּי אַחַר רִבּוּי, וְאֵין רִבּוּי אַחַר רִבּוּי – אֶלָּא לְמַעֵט, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִשֶּׁיָּצַת הָאוּר בְּרֻבָּהּ, וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: &quot;וְשָׂרַף – יִשְׂרֹף&quot; – שֶׁלֹּא יְמַעֵט לָהּ עֵצִים. 
מַרְבֶּה הוּא לָהּ חֲבִילֵי אֵזוֹב וַחֲבִילֵי אֵזוֹב יָוָן בִּשְׁבִיל לְרַבּוֹת אֶת הָאֵפֶר. 
{{הע-שמאל|בפסח נאמר &quot;ולקחו אגודת איזוב&quot;, ואגודה היא שלושה, ומכאן שבכל מקום שלוקחים איזוב – מדובר בשלושה גבעולים; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יא|מכילתא פסחא יא]] [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ט|ופרה יא ט.]] לעניין האגודה השוו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה ו|אבות ג ו,]] שדורשים אגודה – חמישה!}}
&quot;וְלָקַח הַכֹּהֵן&quot; ([[במדבר יט ו]]), נֶאֶמְרָה כָּאן &quot;לְקִיחָה&quot; וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן &quot;לְקִיחָה&quot; ([[שמות יב כב]]). 
מַה לְּקִיחָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – שְׁלֹשָׁה, אַף לְקִיחָה הָאֲמוּרָה כָּאן – שְׁלֹשָׁה. 
{{הע-שמאל|מהארז צריך לקחת חלק מהגזע, ולא מהענפים הרכים.}}
&quot;עֵץ&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי כָּל עֵץ בְּמַשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֶרֶז&quot;. 
אִי &quot;אֶרֶז&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִלּוּ עָנָף? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עֵץ&quot;. הָא כֵּיצַד? זוֹ בִּקְעַת שֶׁל אֶרֶז! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז,]] לעניין זן האיזוב, וכן בדיני הצרעת – ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ו|נגעים יד ו.]]
שני תולעת הוא צבע אדום המופק מתולעת דווקא ולא ממקור אחר.}}
&quot;אֵזוֹב&quot;, וְלֹא אֵזוֹב יָוָן, וְלֹא אֵזוֹב כּוֹחֲלִית, וְלֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִית, וְלֹא אֵזוֹב רוֹמִית, וְלֹא כָּל אֵזוֹב שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם לִוּוּי! 
&quot;וּשְׁנִי תוֹלַעַת&quot; – {{ב|שֶׁשִּׁנְּתוֹ תוֹלַעַת,|שני מתולעת}} וְלֹא שֶׁשִּׁנְּתוֹ דָּבָר אַחֵר. 
{{הע-שמאל|מוסכם על שני החולקים שמדובר בשלב בתהליך השריפה של הפרה: ר' ישמעאל דורש &quot;שריפת הפרה&quot; – בשעה שנשרפת, ור' עקיבא דורש &quot;אל תוך הפרה הנשרפת&quot;, וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה י|פרה ג י.]]}}
&quot;וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִשֶּׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַפָּרָה&quot;.  
אִי &quot;הַפָּרָה&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׂרְפָה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה&quot;. 
הָא כֵּיצַד? מִשֶּׁיָּצַת הָאוּר בְּרֻבָּהּ, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: &quot;וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִשֶּׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַפָּרָה&quot;. 
אִי &quot;הַפָּרָה&quot;, יָכוֹל יִקְרָעֶנָּה וְיִתְּנֵם לְתוֹכָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה&quot;; הָא כֵּיצַד? מִשֶּׁתִּבָּקַע. 
{{הע-שמאל|הכהן הזורק את האזוב הארז והתולעת – בגדיו טמאים והוא עצמו, לאחר שטבל – טבול יום, וכן גם שאר העוסקים בשריפת הפרה (ראו לקמן, על 'והשורף אותה'), וכן השורפים את הפרים הנשרפים (ראו [[ביאור:משנה יומא פרק ז#משנה ז|יומא ז ז.]])
[[ביאור:ספרי במדבר/לא#פיסקה קנח|לקמן בסוף פיסקה קנח]] מוסיפים גם שאסור לו לבוא אל המחנה לפני הערב.}}
&quot;וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם&quot; ([[במדבר יט ז]]), בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַמַּשְׁלִיךְ אֶת הָאֵזוֹב, שֶׁמְּטַמֵּא בְגָדִים! 
&quot;וְאַחַר יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה&quot;, מַה כָּאן אָסוּר לָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה – אַף לְהַלָּן אָסוּר לָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה. 
&quot;וְטָמֵא הַכֹּהֵן עַד הָעָרֶב&quot;, מַה כָּאן עַד הָעֶרֶב – אַף לְהַלָּן עַד הָעֶרֶב. 
{{הע-שמאל|אכן אין צורך בפסוק כדי שנלמד שהשורף מטמא בגדים, והוא מלמד שכל העוסקים בפרה, גם השוחט והמזה – מטמאים בגדים, וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד.]]}}
&quot;וְהַשֹּׂרֵף אֹתָהּ יְכַבֵּס בְּגָדָיו&quot; ([[במדבר יט ח]]), בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה, שֶׁמְּטַמֵּא בְגָדִים. 
הָא עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר יֵשׁ לִי בַּדִּין: אִם הַמַּשְׁלִיךְ אֶת הָאֵזוֹב מְטַמֵּא בְגָדִים, הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה לֹא יְטַמֵּא בְגָדִים? 
אִם זָכִיתִי מִן הַדִּין, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהַשֹּׂרֵף אֹתָהּ יְכַבֵּס בְּגָדָיו&quot;? 
בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הָעוֹסְקִין בַּפָּרָה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, שֶׁיִּהְיוּ טְעוּנִים תִּכְבֹּסֶת בְּגָדִים וּרְחִיצַת הַגּוּף, וְהַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ! 
{{הע-שמאל|דורש 'אותה' – למעט. וראו לעניין שריפת הבגדים [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ה|נגעים יא ה-ו.]]}}
&quot;וְהַשֹּׂרֵף '''אֹתָהּ''' יְכַבֵּס בְּגָדָיו&quot; וְלֹא הַשּׂוֹרֵף בְּגָדִים הַמְּנֻגָּעִים! 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה פָרָה, שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְמַגָּע – הַשּׂוֹרְפָהּ מְטַמֵּא בְגָדִים, 
בְּגָדִים הַמְּנֻגָּעִים, שֶׁמְּטַמְּאִים בְּמַגָּע – אֵינוֹ דִּין שֶׁהַשּׂוֹרְפָן מְטַמֵּא בְגָדִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהַשֹּׂרֵף אֹתָהּ יְכַבֵּס בְּגָדָיו&quot;, וְלֹא הַשּׂוֹרֵף בְּגָדִים הַמְּנֻגָּעִים! 
{{הע-שמאל|מקוה הוא בגודל 40 סאה, כמידת אדם – אפילו אם רוצה להטביל בו רק כלים קטנים, וראו [[ביאור:תוספתא/מקואות/א#ו|תוספתא מקואות א ו;]] אבל טבילה במעיין אינה מוגבלת בגודל המעיין אלא בדבר הנטבל, ראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח,]] שמים זורמים (&quot;זוחלים&quot;) כשרים בכל שהוא, בתנאי שיכסו את הדבר הנטבל בהם.}}
&quot;יְכַבֵּס בְּגָדָיו בַּמָּיִם&quot; – וְלֹא בְשָׂרוֹ בַּמָּיִם! 
&quot;בַּמַּיִם... בַּמָּיִם&quot;, שְׁנֵי פְעָמִים, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וְאָדָם טָעוּן טְבִילָה וְכֵלִים טְעוּנִים טְבִילָה, 
מָה אָדָם, טוֹבֵל בָּרָאוּי לוֹ – אַף כֵּלִים, טוֹבְלִים בָּרָאוּי לָהֶם! תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בַּמַּיִם... בַּמָּיִם&quot;, שְׁנֵי פְעָמִים. 
מָקוֹם שֶׁאָדָם טוֹבֵל – שָׁם יָדַיִם וְכֵלִים טוֹבְלִין! בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּמִּקְוֶה. 
אֲבָל בְּמַעְיָן – אָדָם טוֹבֵל בָּרָאוּי לוֹ וְכֵלִים טוֹבְלִין בָּרָאוּי לָהֶן! 
{{הע-שמאל|עד שנעשתה הפרה לאפר העבודות שבה בכהנים, ואחרי כן – בכל ישראל; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד.]]}}
&quot;וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר&quot; ([[במדבר יט ט]]), לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה פָרָה בַּכֹּהֵן, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף אֲסִיפַת הָאֵפֶר תִּהְיֶה בַּכֹּהֵן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר&quot;; מַגִּיד שֶׁאֲסִיפַת הָאֵפֶר כְּשֵׁרָה בְּכָל אָדָם! 
{{הע-שמאל|ר' ישמעאל מכשיר את האשה לאסוף את האפר, לקדש ולהזות, ופוסל את הקטן; ואילו ר' עקיבא מכשיר לכך את הקטן שיש בו דעת ולא את האשה, וראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה י|פרה יב י,]] כדעתו.}}
&quot;וְאָסַף אִישׁ&quot; – לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן. מַשְׁמָע מוֹצִיא אֶת הַקָּטָן וּמוֹצִיא אֶת הָאִשָּׁה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;טָהוֹר&quot;, לְהָבִיא אֶת הָאִשָּׁה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: &quot;וְאָסַף אִישׁ&quot;, לְהוֹצִיא אֶת הָאִשָּׁה. מַשְׁמָע מוֹצִיא אֶת הָאִשָּׁה וּמֵבִיא אֶת הַקָּטָן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה&quot;. לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לְהַנִּיחַ!
{{הע-שמאל|מזה מי החטאת צריך להיות טהור, ראו [[במדבר יט יח]]. ר' עקיבא טוען שהוא קל מאוסף האפר, כי האוסף עוסק באפר כולו, ולא רק במקצתו, ומכאן ק&quot;ו שהאוסף טהור; הוא קורא &quot;טהור&quot;-טהר, שמדובר באדם שטהר עכשיו מטומאה, כלומר בטבול יום. וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ג#ד|תוספתא פרה ג ד,]] שהיה בעניין ויכוח בין הפרושים לצדוקים. ר' עקיבא מכשיר את טבול היום על פי הייתור של 'טהור' כאן, ואילו ר' נתן מכשיר אותו בגזירה שוה מדיני המצורע, שלאחר טקס הטהרה הוא טבול יום ואסור לו לאכול קדשים עד הערב.}}
&quot;טָהוֹר&quot;, שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: &quot;טָהוֹר&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? הָא עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר יֵשׁ לִי בַּדִּין: 
אִם הַמַּזֶּה טָהוֹר, הָאוֹסֵף לֹא יְהֵא טָהוֹר? 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;טָהוֹר&quot;? טָהוֹר מִכָּל טֻמְאָה, וְאֵי זֶה זֶה? זֶה טְבוּל יוֹם! 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן טָהוֹר, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן טָהוֹר ([[ויקרא יד ט]]). 
מַה טָּהוֹר הָאָמוּר לְהַלָּן – טָמֵא לִתְרוּמָה וְטָהוֹר לְחַטָּאת, 
אַף טָהוֹר הָאָמוּר כָּאן – טָמֵא לִתְרוּמָה וְטָהוֹר לְחַטָּאת! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה יא|פרה ג יא:]] 'שאין בו (אפר מהפרה) – מניחים'.}}
&quot;אֶת אֵפֶר הַפָּרָה&quot;, וְלֹא אֶת הָאוּדִים. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ג#ח|תוספתא פרה ג ח,]] שדרשו על החלק שבחיל 'למשמרת'; כאן נוספת דרשה על 'מחוץ למחנה' – בהר המשחה. החלק השלישי בלבד משמש לטהרת כל הציבור!}}
מִיכָּן אָמְרוּ: חוֹלְקִים אוֹתוֹ לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים: 
אֶחָד נוֹתֵן בַּחֵיל, וְאֶחָד נוֹתֵן בְּהַר הַמִּשְׁחָה, וְאֶחָד מִתְחַלֵּק לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת! 
&quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה&quot; – לְהַר הַמִּשְׁחָה. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יא|פרה יא א:]] במי חטאת אין צמיד פתיל מציל מהטומאה, כי מקום הקלל צריך להיות טהור גם הוא.}}
&quot;אֶל מָקוֹם טָהוֹר&quot; – שֶׁיְּהֵא מְקוֹמוֹ טָהוֹר. 
מִכָּאן הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר בְּרַבִּי אוֹמֵר: קְלָל שֶׁל חַטָּאת שֶׁמֻּקָּף צָמִיד פָּתִיל וְנָתוּן בְּאֹהֶל הַמֵּת – טָמֵא, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אֶל מָקוֹם טָהוֹר&quot;, וְאֵין זֶה מָקוֹם טָהוֹר. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד:]] &quot;המלאכה פוסלת במים&quot;, כלומר אסור לעשות מלאכה משאיבת המים עד שמקדש אותם באפר הפרה.}}
&quot;וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא שֶׁמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בַּפָּרָה, 
בַּמַּיִם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה&quot;. 
אוֹ אֲפִלּוּ קִדְּשׁוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לְמֵי נִדָּה&quot;, כְּבָר הֵם לְמֵי נִדָּה. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ה|פרה ט ה,]] וראו [[ביאור:תוספתא/מקואות/ח#ו|תוספתא מקואות ח ו:]] שם מופיעים גם דברי ההתפעלות של ר' טרפון: ר' יוסי הגלילי הסכים עם ר' יהודה שהפרה טהורה, ואילו ר' עקיבא טימא אותה. בתחילה לא מצא ר' יוסי הוכחה לדבריו, וסולק מהדיון; בשלב זה גברה דעתו של ר' עקיבא – וראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ז#ד|תוספתא סנהדרין ז ד:]] &quot;נסתלק הדין – אין רשאי להשיב&quot;, אבל לפנים משורת הדין נתן לו ר' עקיבא רשות. ההוכחה של ר' יוסי היא בטענה שאם הפרה שתתה מהמים – הם לא היו שמורים, וממילא הם נפסלו עוד לפני ששתתה מהם, ולכן אינם מטמאים אותה!
הפסוקים שמצטט ר' טרפון מתארים, לפי דבריו, את ר' עקיבא כאיל נוגח ואת ר' יוסי הגלילי כצפיר המנצח אותו.}}
&quot;וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, מִיכָּן אָמְרוּ: פָּרָה שֶׁשָּׁתְתָה מֵי חַטָּאת – בְּשָׂרָהּ טָמֵא מֵעֵת לְעֵת. 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בָּטְלוּ בְּמֵעֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; וְגוֹ'. 
וּכְבָר הֲלָכָה זוֹ נִשְׁאֲלָה לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנָה זְקֵנִים בְּכֶרֶם בְּיַבְנֶה, וְטִהֲרוּ אֶת בְּשָׂרָהּ. 
&quot;וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, זֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁהָיָה רַבִּי יוֹסֵי בֶּן הַגְּלִילִי דָּן לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְסִלְּקוֹ רַבִּי עֲקִיבָא. 
וְאַחַר כָּךְ מָצָא לוֹ תְּשׁוּבָה. אָמַר לוֹ: מָה אֲנִי לַחֲזֹר? אָמַר לוֹ: לֹא לְכָל אָדָם, אֶלָּא לְךָ, שֶׁאַתָּה יוֹסֵי הַגְּלִילִי. 
אָמַר לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה&quot;, כְּשֶׁהֵם שְׁמוּרִים הֲרֵי הֵם מֵי נִדָּה! 
אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: &quot;רָאִיתִי אֶת הָאַיִל מְנַגֵּחַ יָמָּה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְכָל חַיּוֹת לֹא יַעַמְדוּ לְפָנָיו, 
וְאֵין מַצִּיל מִיָּדוֹ, וְעָשָׂה כִרְצוֹנוֹ וְהִגְדִּיל&quot; ([[דניאל ח ד]]) – זֶה עֲקִיבָא. 
&quot;וַאֲנִי הָיִיתִי מֵבִין, וְהִנֵּה צְפִיר הָעִזִּים בָּא מִן הַמַּעֲרָב עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וְאֵין נוֹגֵעַ בָּאָרֶץ, 
וְהַצָּפִיר – קֶרֶן חָזוּת בֵּין עֵינָיו, וַיָּבֹא עַד הָאַיִל בַּעַל הַקְּרָנַיִם אֲשֶׁר רָאִיתִי עֹמֵד לִפְנֵי הָאוּבָל, 
וַיָּרָץ אֵלָיו בַּחֲמַת כֹּחוֹ, וּרְאִיתִיו מַגִּיעַ אֵצֶל הָאַיִל, וַיִּתְמַרְמַר אֵלָיו, וַיַּךְ אֶת הָאַיִל וַיְשַׁבֵּר אֶת שְׁתֵּי קַרְנָיו, 
וְלֹא הָיָה כֹחַ בָּאַיִל לַעֲמֹד לְפָנָיו, וַיַּשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיִּרְמְסֵהוּ, וְלֹא הָיָה מַצִּיל מִיָּדוֹ&quot; – זֶה יוֹסֵי הַגְּלִילִי! 
{{הע-שמאל|לעניין המעילה ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד,]] וראו גם [[ביאור:משנה שקלים פרק ז#משנה ז|שקלים ז ז.]]
דיני הפרה מדויקים ואין לשנות בהם דבר, כדיני החטאת, אבל ראו בהמשך 'שאינה נפסלת בלינה'.
השוחט צריך להתכוון לשחוט אותה לשם פרת חטאת, וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד|פרה ד א,]] שר' אליעזר מכשיר במקרה ששחט שלא לשמה.
וראו שם משנה ד &quot;ומעשיה ביום... עד שתיעשה אפר&quot; – בניגוד לאמור כאן. וראו גם [[ביאור:תוספתא/פרה/ד|תוספתא פרה ד א,]] לעניין הלינה ולעניין מעשיה ביום.
אפר הפרה עשוי להספיק לשנים רבות; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ה|פרה ג ה,]] לעניין פרת משה רבנו.}}
&quot;חַטַּאת הִיא&quot; – מַגִּיד שֶׁמּוֹעֲלִים בָּהּ. &quot;הִיא&quot; – בָּהּ מוֹעֲלִין, בְּאֶפְרָהּ אֵין מוֹעֲלִין! 
&quot;חַטַּאת הִיא&quot;, מַגִּיד שֶׁאִם שִׁנָּה בְּאֶחָד מִכָּל מַעֲשֶׂיהָ – פְּסוּלָה! 
&quot;חַטַּאת הִיא&quot; – מַגִּיד שֶׁאִם נִשְׁחֲטָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה! 
&quot;חַטַּאת הִיא&quot; – מַגִּיד שֶׁנִּשְׂרֶפֶת בַּלַּיְלָה כַּבַּיּוֹם. 
אִי &quot;חַטַּאת הִיא&quot;, יָכוֹל תְּהֵא נִפְסֶלֶת בְּלִינָה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת&quot;. 
מַגִּיד שֶׁמִּשְׁתַּמֶּרֶת יָמִים עַל יָמִים וְשָׁנִים עַל שָׁנִים. 
{{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה על פס' ח: שם הסיקו שכל העוסקים בפרה מטמאים בגדים, וכאן המסקנה הפוכה, וקובעת שלמרות שהק&quot;ו תקף יש צורך ללמד שהאוסף מטמא בגדים, כי אין עונשים מן הדין; אבל קשה שהרי אין מדובר בענשי בית דין אלא בטומאה.
תשובה שניה היא שטומאתו חמורה כטומאת זב והוא מטמא בהיסט.}} 
&quot;וְכִבֶּס הָאֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה&quot; ([[במדבר יט י]]), בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הָאוֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה, שֶׁמְּטַמֵּא בְגָדִים. 
הָא עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר יֵשׁ לִי בַּדִּין: אִם הַמַּשְׁלִיךְ אֶת הָאֵזוֹב מְטַמֵּא בְגָדִים, הָאוֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה לֹא יְטַמֵּא בְגָדִים? 
אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן – עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;וְכִבֶּס הָאֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה&quot;, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁים מִן הַדִּין. 
דָּבָר אַחֵר: בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הָאוֹסֵף אֶת הָאֵפֶר, שֶׁמְּטַמֵּא בְּהֶיסֵּט! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לט|לעיל לט:]] &quot;דיבר לישראל ומעשה בכל אדם – צריך להביא מן הגרים.&quot;}}
&quot;וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם&quot;, לְפִי שֶׁמַּעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל, צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים! 
שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁמַּעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים! 
&quot;לְחֻקַּת עוֹלָם&quot; – שֶׁיִּנְהוֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת! 
}}

===פיסקה קכה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יט יא-יג''' 
{{הע-שמאל|המת מטמא באהל, אפילו אם הנכנס אל האוהל לא נגע בו; האיזכור של טומאת מגע נועד ללמד שאין עונשים מן הדין, וראו בסוף פיסקה קכד. הלקח הזה נראה תמוה, שהרי על דיני הטומאה אין עונש בידי אדם.}}
'''&quot;הַנֹּגֵעַ בְּמֵת לְכָל נֶפֶשׁ אָדָם וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים&quot;''' ([[במדבר יט יא]]),  
בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַמֵּת, שֶׁמְּטַמֵּא בְּמַגָּע. 
הָא עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בְּדִין: אִם מְטַמֵּא בְּאֹהֶל, לֹא יְטַמֵּא בְּמַגָּע? 
אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן – עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;הַנֹּגֵעַ בְּמֵת&quot;, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין! 
{{הע-שמאל|אם יצא דמו של הנפל, וגופו נמצא במקום אחר – לדעת ר' ישמעאל הדם אינו מטמא אפילו אם יש בו שיעור של רביעית, דורש &quot;נפש&quot;-דם, &quot;האדם&quot; ולא בן שמונה.
ר' עקיבא מטמא את הדם, אם יצא כולו – אפילו אם אין בו רביעית, ואם יש בו רביעית – אפילו אם לא יצא כולו; וראו [[ביאור:תוספתא/אהלות/ג#ב|תוספתא אהלות ג ב.]] דורש &quot;לכל&quot; – אפילו בן שמונה.}}
&quot;לְכָל נֶפֶשׁ אָדָם&quot; – לְהָבִיא אֶת {{ב|בֶּן שְׁמוֹנֶה.|נפל שנולד לאחר שמונה חדשי הריון.}} מַשְׁמַע מֵבִיא אֶת בֶּן שְׁמוֹנֶה וּמֵבִיא אֶת דָּמוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם&quot;, לְהוֹצִיא אֶת דָּמוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: &quot;'''לְכָל''' נֶפֶשׁ אָדָם&quot; – לְהָבִיא אֶת דָּמוֹ! 
{{הע-שמאל|פשט.
המילה &quot;בו&quot; מיותרת. היא מורה על אפר החטאת שנדון לעיל.}}
&quot;וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים&quot;, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַמֵּת, שֶׁמְּטַמֵּא טֻמְאַת שִׁבְעָה. 

'''&quot;הוּא יִתְחַטָּא בוֹ&quot;''' ([[במדבר יט יב]]), אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בּוֹ&quot;! אֶלָּא: &quot;בּוֹ&quot; – בָּאֵפֶר שֶׁנַּעֲשָׂה כְּתִקְּנוֹ. 
{{הע-שמאל|ניתן לפסק את הפסוק בהפסקה אחרי &quot;בו&quot;, ואז יתקבל הפירוש האלטרנטיבי, שההזאה צריכה להיות רק ביום השלישי, והיום השביעי הוא יום הטהרה; וניתן לפסק אותו (וכן הטעמים) בהפסקה אחרי &quot;וביום השביעי&quot;, שמזים על הטמא פעמיים ואז הוא נטהר.
ההכרעה היא לפירוש השני לפי פס' יט.}} 
&quot;בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי&quot;, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַמְּטַמֵּא בַּמֵּת, שֶׁטָּעוּן הַזָּיָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי. 
אַתָּה אוֹמֵר לְכָךְ הוּא בָּא, אוֹ לֹא בָּא אֶלָּא אִם הִזָּה בַּשְּׁלִישִׁי – יִטְהַר בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, 
וְאִם לֹא הִזָּה בַּשְּׁלִישִׁי – לֹא יִטְהַר בַּשְּׁבִיעִי? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאִם לֹא יִתְחַטָּא&quot; וְגוֹ'. 
וַעֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: מִפְּנֵי מַה לֹּא טָהַר בַּשְּׁבִיעִי? מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִזָּה בַּשְּׁלִישִׁי! 
אֲבָל אִם הִזָּה בַּשְּׁלִישִׁי, יִטְהַר בַּשְּׁבִיעִי? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי&quot; ([[במדבר יט יט]]), שָׁנָה עָלָיו הַכָּתוּב לִפְסֹל! 
{{הע-שמאל|המצווה אינה להתחטא אלא להימנע מלטמא את המקדש. לכן אין עבירה בטומאה אלא אם נכנס הטמא למקדש או אכל קודשים. מי שלא התחטא – ענשו הוא הטומאה עצמה ולא כרת.}}
&quot;וְאִם לֹא יִתְחַטָּא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא – וְנִכְרְתָה&quot; ([[במדבר יט כ]]), 
עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו הַכָּתוּב עָנַשׁ כָּרֵת! אוֹ לֹא עָנַשׁ כָּרֵת אֶלָּא עַל הַזָּיָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאִם לֹא יִתְחַטָּא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי – לֹא יִטְהָר&quot;: עוֹנְשׁוֹ &quot;לֹא יִטְהָר&quot;, וְאֵין עוֹנְשׁוֹ כָּרֵת! 
{{הע-שמאל|הגוסס אינו מטמא, כשם ששרץ שעדיין מפרפר אינו מטמא, אלא רק אם מת; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק א#משנה ו|אהלות א ו.]]}}
&quot;כָּל הַנֹּגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם&quot; ([[במדבר יט יג]]) {{ב|זֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ|בתחילת הפיסקה}}: לְהָבִיא אֶת בֶּן שְׁמוֹנֶה. 
&quot;אֲשֶׁר יָמוּת&quot;, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵין מְטַמֵּא עַד שָׁעָה שֶׁיָּמוּת. 
מִיכָּן אַתָּה דָּן לְשֶׁרֶץ: מַה מֵּת, חָמוּר, אֵינוֹ מְטַמֵּא עַד שָׁעָה שֶׁיָּמוּת, 
שֶׁרֶץ, הַקַּל, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְטַמֵּא עַד שָׁעָה שֶׁיָּמוּת? 
אוֹ חִלּוּף: מַה שֶּׁרֶץ, הַקַּל, הֲרֵי הוּא מְטַמֵּא כְּשֶׁהוּא מְפַרְפֵּר, 
מֵת, הֶחָמוּר, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּטַמֵּא אֲפִלּוּ מְפַרְפֵּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל הַנֹּגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם אֲשֶׁר יָמוּת&quot;. 
שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֲשֶׁר יָמוּת&quot;. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֲשֶׁר יָמוּת&quot;? מַגִּיד שֶׁאֵין מְטַמֵּא – עַד שָׁעָה שֶׁיָּמוּת! 
דַּנְתִּי וְחִלַּפְתִּי בָּטֵל אוֹ חִלּוּף זָכִיתִי לַדִּין כַּבַּתְּחִלָּה. 
מַה מֵּת, חָמוּר, אֵין מְטַמֵּא עַד שָׁעָה שֶׁיָּמוּת – שֶׁרֶץ, הַקַּל, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְטַמֵּא עַד שָׁעָה שֶׁיָּמוּת? 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כריתות פרק ב|כריתות ב א:]] זב, זבה, יולדת או מצורע שעדיין לא הביאו את קרבנם – לא אוכלים קדשים.}}
&quot;וְלֹא יִתְחַטָּא&quot;, רַבִּי אוֹמֵר: &quot;לֹא יִתְחַטָּא&quot; – בְּדָמִים! אַתָּה אוֹמֵר &quot;לֹא יִתְחַטָּא&quot; בְּדָמִים; אוֹ &quot;לֹא יִתְחַטָּא&quot; בְּמַיִם? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו&quot; – הֲרֵי מַיִם אֲמוּרִים! 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְלֹא יִתְחַטָּא&quot;? &quot;לֹא יִתְחַטָּא&quot; בְּדָמִים, לְהָבִיא אֶת מְחֻסַּר כַּפָּרָה. 
{{הע-שמאל|מבחין בין המשכן למקדש כדי להסביר את הכפילות בפס' כ ובפס' יג.}}
&quot;אֶת מִשְׁכַּן ה' טִמֵּא&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;אֶת מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא&quot; ([[במדבר יט כ]]), אֵין לִי אֶלָּא מִקְדָּשׁ. 
מִשְׁכָּן מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶת מִשְׁכַּן ה' טִמֵּא&quot;! 
{{הע-שמאל|המיתה המוזכרת בויקרא היא כרת, בידי שמים. על מהות הכרת ראו [[ביאור:משנה כריתות פרק א|כריתות א,]] במגירה &quot;מהו עונש כרת?&quot;}}
&quot;וְנִכְרְתָה&quot;, מִפְּנֵי מַה עָנַשׁ לְהַלָּן ([[ויקרא טו לא]]) מִיתָה, וְכָאן כָּרֵת? לְלַמֶּדְךָ שֶׁמִּיתָה הִיא כָּרֵת, וְכָרֵת הִיא מִיתָה! 
{{הע-שמאל|כל הטמאים אסורים באכילת קדשים ובכניסה למקדש, ואם עשו כך במזיד – ענשם כרת, ובשוגג עליהם להביא אשם (ראו [[ויקרא ה ב]]). ר' יאשיה לומד דין זה מהביטוי &quot;טמא יהיה&quot;, ואילו ר' יונתן לומד מ[[ויקרא טו לא]]. לפי דבריו טמא מת הוא יוצא מן הכלל המלמד על הכלל כולו את עונש הכרת על המזיד.}}
&quot;טָמֵא יִהְיֶה&quot;, אֵין לִי אֶלָּא טְמֵא מֵת. שְׁאָר טְמֵאִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;טָמֵא יִהְיֶה&quot;, לְרַבּוֹת שְׁאָר טְמֵאִים, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ! שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם, 
וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם&quot; ([[ויקרא טו לא]]). 
טְמֵא מֵת הָיָה בַּכְּלָל, וְהוֹצִיאוֹ הַכָּתוּב מִכְּלָלוֹ וְעָנַשׁ עָלָיו מִיתָה, וְחִיֵּב עָלָיו קָרְבָּן. 
אֵין לִי אֶלָּא טְמֵא מֵת. שְׁאָר טְמֵאִים מִנַּיִן? אָמַרְתָּ אִם טְמֵא מֵת הָיָה בַּכְּלָל, 
וְהוֹצִיאוֹ הַכָּתוּב מִכְּלָלוֹ וְעָנַשׁ עָלָיו מִיתָה, וְחִיֵּב עָלָיו קָרְבָּן, 
אַף שְׁאָר הַטְּמֵאִים – דִּין הוּא שֶׁנַּעֲנִישׁ עֲלֵיהֶם מִיתָה וּנְחַיֵּב עֲלֵיהֶם קָרְבָּן! 
{{הע-שמאל|על טמא המת להקפיד לעבור את כל התהליך: שתי הזאות, טבילה והערב שמש. כל זמן שלא עבר את כל השלבים הללו הוא טמא ואסור לו לאכול או אפילו לגעת בקדשים.}}
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;טָמֵא&quot;? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו&quot;, אֵין לִי אֶלָּא שֶׁלֹּא הִזָּה כָּל עִקָּר. 
הִזָּה וְלֹא שָׁנָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;טָמֵא יִהְיֶה&quot;! 
הִזָּה וְשָׁנָה וְלֹא טָבַל מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;טֻמְאָתוֹ בוֹ&quot;. 
הִזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְלֹא הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד טֻמְאָתוֹ בוֹ&quot;. 
}}

===פיסקה קכו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יט יד-טו''' 
{{הע-שמאל|מקום המוות אינו משנה את הדין: אם הגופה או חלקה נמצאים באהל – יש טומאה! איסי לומד זאת מהביטוי &quot;זאת התורה&quot;. ר' ישמעאל לומד מק&quot;ו מגופה שמטמאת מחוץ לבית, שנאמר &quot;הנוגע... טמא (ראו פס' יא)
דברי ר' ישמעאל סותרים את הק&quot;ו בפיסקה קכה, המציג את טומאת אהל כחמורה מטומאת מגע.}}
'''&quot;זֹאת הַתּוֹרָה, אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל, כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל וְכֹל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל – יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים&quot;''' ([[במדבר יט יד]]), 
בָּא הַכָּתוּב וְלִימֵּד עַל הַמֵּת טֻמְאָה חֲדָשָׁה: שֶׁמְּטַמֵּא בָּאֹהֶל! 
אֵין לִי אֶלָּא {{ב|בָּאֹהֶל;|שמת באהל}} חוּץ לָאֹהֶל מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל&quot;, דִּבְרֵי אִיסִי בֶּן עֲקִיבָא. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ! אִם {{ב|עַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לַטֻּמְאָה הֲרֵי הוּא מְטַמֵּא,|המת מטמא גם מחוץ לאהל}} 
מִשֶּׁנִּזְקַק לַטֻּמְאָה – דִּין הוּא שֶׁיְּטַמֵּא! 
{{הע-שמאל|כל מבנה עם גג שיש בו טפח מעוקב מטמא כמו אהל. טומאת אהל נלמדת מבית המנוגע, וראו [[ביאור:משנה מסכת אהלות|במבוא למסכת אהלות.]] לעניין בית המנוגע ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יב|נגעים יב א.]] בית מנוגע קל מאהל המת, כי הוא מטמא עד הערב, ואילו המת – לשבעה ימים.}}
מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת כָּל הַמַּאֲהִילִים כָּאֹהֶל? 
הָיָה רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: מַה מְּצֹרָע, הַקַּל – עָשׂוּ בוֹ כָּל הַמַּאֲהִילִים כָּאֹהֶל. 
מֵת, חָמוּר – אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ כָּל הַמַּאֲהִילִים כָּאֹהֶל? 
{{הע-שמאל|אפילו אם הכניס לתוך אהל המת רק חלק מגופו – טמא. קל וחומר אם כל גופו נכנס לאהל המת.}}
&quot;כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל&quot; – זֶה הַבָּא מִקְצָתוֹ; &quot;וְכֹל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל&quot; – זֶה הַבָּא כֻּלּוֹ. 
הָא עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר יֵשׁ לִי בַּדִּין: אִם הַבָּא מִקְצָתוֹ טָמֵא, הַבָּא כֻּלּוֹ לֹא יִהְיֶה טָמֵא? 
אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן – עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל וְכֹל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל&quot;, 
לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁים מִן הַדִּין! 
{{הע-שמאל|מפרש &quot;כל אשר באהל&quot; – מה שנמצא במרתף הבית ומתחת רצפתו.}}
רַבִּי אַחַי בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: &quot;כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְכֹל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל&quot;, הָא עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר יֵשׁ לִי בַּדִּין: 
אִם הַבָּא לָאֹהֶל טָמֵא, אֲשֶׁר בָּאֹהֶל לֹא יִהְיֶה טָמֵא? 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל&quot;? לַעֲשׂוֹת קַרְקָעוֹ שֶׁל בַּיִת עַד הַתְּהוֹם כָּמוֹהוּ! 
{{הע-שמאל|מפרש &quot;הבא&quot; – שנכנס לאהל דרך פתחו – גם אם אפשר להכנס מכיוון אחר, ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ז#משנה ג|אהלות ז ג;]] ומסיק שגם במערת קבורה שאפשר להגיע אליה מכמה כיוונים, ויש בה קבר שעדיין לא נאטם – דווקא כניסה מכיוון הפתח מטמאת, ולא כניסה למערה מכיוונים אחרים (וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ז|אהלות ז א.]]) אבל למרות שהנכנס  שלא מהפתח אינו נטמא לשבעה ימים – הוא עדיין טמא עד הערב, כדין הכלי השלישי לטומאה והנוגע באהל מבחוץ (ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ז#משנה ב|אהלות ז ב.]]}}
&quot;כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל&quot; – דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ הוּא מְטַמֵּא, וְאֵין מְטַמֵּא מִכָּל צְדָדָיו כְּשֶׁהוּא פָּתוּחַ. 
מִיכָּן אַתָּה דָּן לַקֶּבֶר: מָה אֹהֶל, שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה – אֵין מְטַמֵּא מִכָּל צְדָדָיו כְּשֶׁהוּא פָּתוּחַ. 
קֶבֶר, {{ב|שֶׁאֵין מְקַבֵּל טֻמְאָה|אם אין בו פותח טפח, &quot;נפש אטומה&quot;}} – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְטַמֵּא מִכָּל צְדָדָיו {{ב|כְּשֶׁהוּא פָּתוּחַ|לפני שנאטם הקבר}}? 
אוֹ חִלּוּף: מַה קֶּבֶר, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה – הֲרֵי הוּא מְטַמֵּא מִכָּל צְדָדָיו כְּשֶׁהוּא פָּתוּחַ. 
אֹהֶל, שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּטַמֵּא מִכָּל צְדָדָיו כְּשֶׁהוּא פָּתוּחַ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל&quot;, דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ הוּא מְטַמֵּא, וְאֵין מְטַמֵּא מִכָּל צְדָדָיו כְּשֶׁהוּא פָּתוּחַ! 
דַּנְתִּי וְחִלַּפְתִּי, בָּטֵל &quot;אוֹ חִלּוּף&quot;, זָכִיתִי לָדוּן כַּבַּתְּחִלָּה. 
מָה אֹהֶל, שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה – אֵין מְטַמֵּא מִכָּל צְדָדָיו כְּשֶׁהוּא פָּתוּחַ. 
קֶבֶר, שֶׁאֵין מְקַבֵּל טֻמְאָה – דִּין הוּא שֶׁלֹּא יְטַמֵּא מִכָּל צְדָדָיו כְּשֶׁהוּא פָּתוּחַ! 
אוֹ {{ב|לֹא יִטְמָא טֻמְאַת עֶרֶב?|הנכנס שלא מהפתח והנוגע באהל מבחוץ}} אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: {{ב|אִם שְׁלִישִׁי בַּמֵּת טָמֵא,|כלים שנגעו בכלים שנגעו במת}} הַשֵּׁנִי – דִּין הוּא שֶׁיְּהֵא טָמֵא! 
{{הע-שמאל|מה שאינו כלי העשוי מארבעה חומרים (בד, עור, צמר או עץ) או ממתכת או מחרס, ואינו אדם – אינו נטמא. הלימוד הוא מדין השלל במלחמת מדיין, והחרס והאדם נלמדים מפרשתנו.
.הקשר בין ההזאה לטומאה נלמד מפס' יב}} 
&quot;וְכֹל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַקַּשׁ וְהַחֲרִיּוֹת וְהָעֵצִים וְהָאֲבָנִים וְהָאֲדָמָה בַּמַּשְׁמָע? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם אִישׁ טָהוֹר, וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל וְעַל כָּל הַכֵּלִים וְעַל הַנְּפָשׁוֹת&quot; וְגוֹ'! 
וַעֲדַיִן כְּלֵי גְלָלִים, וּכְלֵי אֲבָנִים וּכְלֵי אֲדָמָה וְנַפְשׁוֹת בְּהֵמָה בַּמַּשְׁמָע! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכָל בֶּגֶד וְכָל כְּלִי עוֹר וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִּים וְכָל כְּלִי עֵץ&quot; ([[במדבר לא כ]]). 
הָא לָמַדְנוּ לְאַרְבָּעָה כֵּלִים: לִכְלֵי מַתָּכוֹת מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכֶּסֶף אֶת הַנְּחֹשֶׁת אֶת הַבַּרְזֶל אֶת הַבְּדִיל וְאֶת הָעֹפָרֶת&quot; ([[במדבר לא כב]]). 
הָא לָמַדְנוּ לְאַרְבָּעָה כֵּלִים וְלִכְלֵי מַתָּכוֹת. לִכְלִי חֶרֶס מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ אֲשֶׁר אֵין צָמִיד פָּתִיל עָלָיו&quot; וְגוֹ'. הָא לָמַדְנוּ לְאַרְבָּעָה כֵּלִים, וְלִכְלֵי מַתָּכוֹת וְלִכְלִי חֶרֶס. לְאָדָם מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;{{ב|וְאַתֶּם חֲנוּ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה|בני אדם נטמאים ולא בהמות}}&quot; ([[במדבר לא יט]]). אוֹ אֵלּוּ לִכְלַל חִטּוּי וְאֵלּוּ לִכְלַל טֻמְאָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;הוּא יִתְחַטָּא בוֹ&quot; ([[במדבר יט יב]]); אֵת שֶׁבָּא לִכְלַל חִטּוּי – בָּא לִכְלַל טֻמְאָה; לֹא בָּא לִכְלַל חִטּוּי – לֹא בָּא לִכְלַל טֻמְאָה. 
{{הע-שמאל|ראו [[ויקרא יא לב]]-לג; שם מבחינה התורה בין כלי חרס לבין כלים מעץ, בד עור או שק. גם כאן יש הבחנה בין הכלים מארבעה חומרים שבמלחמת מדין לבין &quot;כלי פתוח&quot;, ומכאן שהכלי הנדון כאן הוא מחרס.}}
&quot;וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ אֲשֶׁר אֵין צָמִיד פָּתִיל עָלָיו&quot; ([[במדבר יט טו]]); בִּכְלִי חֶרֶס הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּכָל הַכֵּלִים? הֲרֵי אַתָּה דָּן. 
נֶאֶמְרוּ אַרְבָּעָה כֵּלִים בַּשֶּׁרֶץ, וְהוֹצִיא כְלִי אֶחָד {{ב|לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר עָלָיו|רק כלי חרס שנטמא מבחוץ אין התכולה שלו נטמאת, אבל אם נטמא בתוכו יש לשברו}}. 
וְנֶאֶמְרוּ אַרְבָּעָה כֵּלִים בַּמֵּת וְהוֹצִיא כְלִי אֶחָד לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר עָלָיו. 
מַה לְּהַלָּן, בִּכְלִי חֶרֶס הַכָּתוּב מְדַבֵּר – אַף כָּאן, בִּכְלִי חֶרֶס הַכָּתוּב מְדַבֵּר, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
{{הע-שמאל|ר' יונתן לומד שמדובר בכלי חרס מההבחנה בין פס' טו לפס' יח: כאן נאמר &quot;טמא הוא&quot;, כלומר שאין לו טהרה, ואילו בפס' יח נאמר &quot;והזה... ועל כל הכלים&quot;, שניתן לטהר את הכלים. הפתרון הוא ב&quot;כלי חרס&quot;, שמפורש ב[[ויקרא יא לג]], שאי אפשר לטהרו ויש לשברו.}}
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: בִּכְלִי חֶרֶס הַכָּתוּב מְדַבֵּר; אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּכָל הַכֵּלִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ&quot; וְגוֹ', כְּלִי שֶׁאִם נִטְמָא אֵין לוֹ טָהֳרָה מִטֻּמְאָתוֹ, וְאֵיזֶה זֶה? זֶה כְּלִי חֶרֶס. 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;פָּתוּחַ&quot;? וַאֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא. 
{{הע-שמאל|נראה שר' אליעזר חולק על [[ביאור:משנה כלים פרק כה|כלים כה א,]] &quot;כל הכלים יש להם אחורים ותוך&quot;, ומייחס את ההבחנה בין טומאה מתוך הכלי, דרך פתחו, לטומאה באחוריו (מבחוץ) – לכלי חרס בלבד. כך הוא מוכיח שמדובר כאן בכלי חרס.
לעניין ההבחנה בין צמיד פתיל על פתחו לבין צמיד פתיל על כולו ראו [[ביאור:משנה כלים פרק ט#משנה ח|כלים ט ח.]]}}
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בִּכְלִי חֶרֶס הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּכָל הַכֵּלִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ&quot; – כְּלִי שֶׁמְּקַבֵּל טֻמְאָה {{ב|דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ;|ולא מבחוץ}} וְאֵיזֶה זֶה? זֶה כְּלִי חֶרֶס. 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;טָמֵא&quot; – טָמֵא לְעוֹלָם. 
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: &quot;כָּל כְּלִי פָתוּחַ&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִילוּ כֻּלּוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;פָּתוּחַ&quot;, עַל פִּתְחוֹ אָמַרְתִּי וְלֹא עַל כֻּלּוֹ. 
{{הע-שמאל|פתיל הוא המכסה והצמיד הוא החיבור שלו לכלי, ואכן החיבור של ישראל לבנות מואב מכונה &quot;ויצמד&quot;; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק י#משנה ב|כלים י ב.]]}}
&quot;וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ&quot; וְגוֹ'. &quot;פָּתִיל&quot; – זֶה הָעוֹדֵף, &quot;צָמִיד&quot; – זֶה הַדּוֹפֵק. 
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר&quot; ([[במדבר כה ג]]). 


&quot;וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ... טָמֵא הוּא&quot;, מִיכָּן אָמְרוּ: כֵּלִים מַצִּילִים – צָמִיד פָּתִיל בְּאֹהֶל הַמֵּת, אֹהָלִים – בְּכִסּוּי. {{הע-שמאל|באהל המת יש צורך בצמיד פתיל כדי להציל מהטומאה; אבל בצרעת הבית מספיק שהכלי מכוסה, (פתיל) ואין צורך בצמיד; וראו דעת ר' יוסי [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה יב|בנגעים יג יב.]]}} 
{{הע-שמאל|ראו דעת ר' אליעזר [[ביאור:תוספתא/כלים/בבא קמא/ז#ה|בתוספתא ב&quot;ק דכלים ז ה,]] שכלי חרס אינו מציל אלא אם הוא חתום בצמיד פתיל, ודווקא על פתחו.}}
&quot;וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ&quot;, מִיכָּן אָמְרוּ: חָבִית שֶׁכְּפָאָהּ עַל פִּיהָ, מֵירְחָהּ בְּטִיט מִן הַצְּדָדִים – טְמֵאָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;צָמִיד פָּתִיל '''עָלָיו'''&quot; וְלֹא צָמִיד פָּתִיל עַל גַּבָּיו. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק י|כלים י א.]] דורש &quot;'''וכל''' כלי פתוח&quot;.}}
&quot;וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ&quot;, אֵין לִי אֶלָּא כְּלִי חֶרֶס. כְּלֵי גְלָלִים כְּלֵי אֲבָנִים וּכְלֵי אֲדָמָה מִנַּיִן? 
וְדִין הוּא: וּמַה כְּלִי חֶרֶס, שֶׁהֵם עֲלוּלִים לְקַבֵּל טֻמְאָה – הֲרֵי הֵם מַצִּילִים צָמִיד פָּתִיל בְּאֹהֶל הַמֵּת, 
כְּלֵי גְלָלִים כְּלֵי אֲבָנִים כְּלֵי אֲדָמָה, שֶׁאֵין עֲלוּלִים לְקַבֵּל טֻמְאָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁיַּצִּילוּ צָמִיד פָּתִיל בְּאֹהֶל הַמֵּת? 
{{ב|תַּלְמוּד לוֹמַר|זהו שנאמר}} &quot;וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ&quot;. 
{{הע-שמאל|צמיד פתיל מציל את תכולת הכלי מלהיטמא הן בבית שיש בו אדם מת, הן בתנור שיש בו שרץ מת; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ח#משנה ו|כלים ח ו.]]}}
&quot;טָמֵא הוּא&quot;, אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר טָמֵא הוּא; מַה תַּלְמוּד לוֹמַר טָמֵא הוּא? אֶלָּא, 
הוּא שֶׁיַּצִּיל עַל עַצְמוֹ צָמִיד פָּתִיל בְּאֹהֶל הַמֵּת; יַצִּיל עַל עַצְמוֹ צָמִיד פָּתִיל בְּאֹהֶל הַשֶּׁרֶץ. 
}}

===פיסקה קכז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יט טז'''
{{הע-שמאל|עובר שעדיין לא יצא ראשו אינו נחשב יצור עצמאי ולכן אינו מטמא במותו, ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ז#משנה ד|אהלות ז ד-ו.]] דורש 'על פני השדה' ולא בגוף אמו.
ר' עקיבא לומד מהביטוי הזה שגם מה שנראה מהקבר בחוץ ('על פני השדה'), כגון הגולל (האבן שמעל הקבר או הסותמת אותו) והדופק (האבן המחזיקה את הגולל), מטמא; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]]}}
'''&quot;וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה&quot;''' ([[במדבר יט טז]]), לְהוֹצִיא אֶת הָעֻבָּר שֶׁבִּמְעֵי אִשָּׁה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לְהָבִיא אֶת גּוֹלֵל וְדוֹפֵק.
{{הע-שמאל|החרב הרגה אדם ונגעה בגופתו, ולכן היא טמאה ומטמאת. וכל כלי שנגע במת טמא ומטמא. לעניין 'כלים ואדם' ול'כלים ואדם וכלים' ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק א#משנה ב|אהלות א ב-ג:]] לומד ממלחמת מדין: החרב נטמאה במת, האדם נטמא ממנה וטימא את בגדיו טומאת שבעה.}}
'''&quot;בַּחֲלַל חֶרֶב&quot;''', בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַחֶרֶב, שֶׁטְּמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה – וְהַנּוֹגֵעַ בָּהּ טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה.
הָא לָמַדְנוּ לַכֵּלִים וְאָדָם; כֵּלִים וְאָדָם וְכֵלִים מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּטְהַרְתֶּם&quot; ([[במדבר לא כד]]) – הָא לָמַדְנוּ לַכֵּלִים וְאָדָם וְכֵלִים!
{{הע-שמאל|חכמים מניחים שדינם של כל המתים שווה, ולכן עולה השאלה מדוע עוסקת התורה במת בכלל (פס' יא-טו) ואחר כך בפרט מתוכו – בחלל חרב, שמת בידי אדם. ר' יאשיה לומד מכך שגם איבר יחיד של המת מטמא באהל, וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א.]]
ר' יונתן מבחין בין חלל חרב – שנהרג בידי אדם – לבין מת בידי שמים. ההבחנה אינה משנה את דיני הטומאה, אבל היא מסבירה את הצורך לחזור ולפרט אותם.
את טומאת אבר מן המת לומד ר' יונתן בק&quot;ו מטומאת נבילה, שחלה גם על איבר מהנבילה.}}
'''&quot;בַּחֲלַל חֶרֶב אוֹ בְמֵת&quot;''', אַף הַמֵּת בִּכְלַל &quot;חָלָל&quot;, וַהֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאוֹ מִכְּלָלוֹ,
לַעֲשׂוֹת אֶת הַפּוֹרֵשׁ הֵימֶנּוּ כָּמוֹהוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵין הַמֵּת בִּכְלַל חָלָל; לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁלִּמֵּד עַל הַמֵּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל הֶחָלָל בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת אַף אֶת הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ כָּמוֹהוּ? אָמַרְתָּ, קַל וָחֹמֶר הוּא:
וּמַה נְּבֵלָה, קַלָּה – עָשָׂה בָהּ אֶת הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנָּה כָּמוֹהָ,
הַמֵּת, חָמוּר – דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה בּוֹ אֶת הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ כָּמוֹהוּ!
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בִּנְבֵלָה, שֶׁמְּטַמֵּא {{ב|טֻמְאַת עֶרֶב מְרֻבָּה|רוב הטומאות הן כמו טומאת נבילה – טומאה עד הערב.}},
תֹּאמַר בְּמֵת, שֶׁמְּטַמֵּא טֻמְאַת שִׁבְעָה מֻעֶטֶת?
אָמַרְתָּ: וְכִי הֵיכָן רִבָּה? וַהֲלֹא בְּמֵת רִבָּה, שֶׁהַמֵּת מְטַמֵּא טֻמְאַת שִׁבְעָה – וּנְבֵלָה מְטַמְּאָה טֻמְאַת עֶרֶב!
{{הע-שמאל|מאותו קל וחומר מסיק המדרש גם שטומאת מת היא גם בהיסט (מי שגרם להזזת המת – טמא, וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ג|זבים ג.]]) – והיא חלה למשך שבעה ימים – יותר מתחולת הטומאה של המסיט את הנבילה!}}
מִנַּיִן שֶׁמְּטַמֵּא בְּהֶסֵּט? אָמַרְתָּ, קַל וָחֹמֶר הוּא:
מַה נְּבֵלָה, קַלָּה – הֲרֵי הִיא מְטַמְּאָה בְּהֶסֵּט,
הַמֵּת, חָמוּר – דִּין הוּא שִׁיטַמֵּא בְּהֶסֵּט! אִי, מָה לְהַלָּן טֻמְאַת עֶרֶב, אַף כָּאן טֻמְאַת עֶרֶב?
אָמַרְתָּ: מָקוֹם שֶׁ'''מַּגָּעוֹ''' טֻמְאַת שִׁבְעָה – '''הֶסֵּטוֹ''' טֻמְאַת שִׁבְעָה;
מָקוֹם שֶׁמַּגָּעוֹ טֻמְאַת עֶרֶב – הֶסֵּטוֹ טֻמְאַת עֶרֶב.
{{הע-שמאל|ר' מאיר טוען, על סמך מלחמת מדין, שטומאת המת בהיסט חלה דווקא על ההורג אותו תוך מגע ישיר, כגון בחרב.}}
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בְּהוֹרְגוֹ בְּדָבָר שֶׁמְּקַבֵּל טֻמְאָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁמְּטַמֵּא בְּהֶסֵּט.
אוֹ אֲפִלּוּ זָרַק בּוֹ הַחֵץ וַהֲרָגוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כֹּל הֹרֵג נֶפֶשׁ וְכֹל נֹגֵעַ בֶּחָלָל תִּתְחַטָּאוּ&quot; ([[במדבר לא יט]]).
מַקִּישׁ הוֹרֵג לְנוֹגֵעַ: מַה נּוֹגֵעַ – עַל יְדֵי חִבּוּרוֹ, אַף הוֹרֵג – עַל יְדֵי חִבּוּרוֹ.
{{הע-שמאל|לעניין טומאת הנוגע בעצם כשעורה מן המת ובאבר מן החי ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ג|אהלות ב ג.]]}}
'''&quot;אוֹ בְעֶצֶם אָדָם&quot;''' – זֶה אֵבֶר מִן הַחַי. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְעַל הַנֹּגֵעַ בַּעֶצֶם&quot; ([[במדבר יט יח]]) – הֲרֵי עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה אָמוּר!
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אוֹ בְעֶצֶם אָדָם&quot;? – זֶה אֵבֶר מִן הַחַי!
וּשְׁנֵי &quot;עֲצָמוֹת&quot; נֶאֶמְרוּ בָּעִנְיָן: &quot;אוֹ בְעֶצֶם אָדָם&quot; – זֶה אֵבֶר מִן הַחַי, &quot;וְעַל הַנֹּגֵעַ בַּעֶצֶם&quot; – זֶה עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה.
דָּבָר אַחֵר: {{ב|מַה הַמֵּת כִּבְרִיָּתוֹ|מטמא באהל כשהוא כולל}} בָּשָׂר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת – אַף {{ב|אֵבֶר מִן הַחַי כִּבְרִיָּתוֹ,|מטמא במשא ובמגע כשיש עליו}} בָּשָׂר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת!
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קכו: אהל פתוח, שאפשר להכנס אליו גם שלא דרך פתחו – מטמא כבר בפתחו, ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ז#משנה ג|אהלות ז ג;]] ומכאן שגם במערת קבורה שאפשר להגיע אליה מכמה כיוונים, ויש בה קבר שעדיין לא נאטם – כבר הכניסה מכיוון הפתח מטמאת (וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ז|אהלות ז א]]). אבל קבר '''סתום''' מטמא רק במגע – לשבעה ימים.}}
'''&quot;אוֹ בְקָבֶר&quot;''' – זֶה קֶבֶר סָתוּם. אַתָּה אוֹמֵר זֶה קֶבֶר סָתוּם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא קֶבֶר פָּתוּחַ?
אָמַרְתָּ, קַל וָחֹמֶר הוּא: וּמָה אֹהֶל, שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה – אֵין מְטַמֵּא מִכָּל צְדָדָיו כְּשֶׁהוּא פָתוּחַ,
קֶבֶר, שֶׁאֵין מְקַבֵּל טֻמְאָה – אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יְטַמֵּא מִכָּל צְדָדָיו כְּשֶׁהוּא פָתוּחַ?
אוֹ, מָה לְהַלָּן טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב – אַף כָּאן טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב?
אָמַרְתָּ, וְכִי אֹהֶל מֵהֵיכָן לָמַדְנוּ, לֹא מִן הַדִּין? וְדָבָר הַלָּמֵד מִמָּקוֹם אַחֵר אַתָּה בָא לְלַמֵּד הֵימֶנּוּ הַלָּמֵד מִן הַלָּמֵד?
}}

===פיסקה קכח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יט יז''' 
{{הע-שמאל|לכתחילה צריך גם בהכנת מי חטאת וגם בהכנת מים מרים לסוטה לזרות עפר או אפר על המים; לעניין מקרה שמכין מי החטאת שינה את סדר הנתינה ראו דעת ר' שמעון [[ביאור:תוספתא/פרה/ו#ב|בתוספתא פרה ו ב.]] מכאן הוא לומד גם למים מרים, וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה י|לעיל פיסקה י.]]
לעניין השתנו מראיו ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ח#משנה יא|פרה ח יא.]] דורש עפר – אפר שהשתנה מראהו.}}
'''&quot;וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת&quot;''' ([[במדבר יט יז]]), וְכִי עָפָר הוּא? וַהֲלֹא אֵפֶר הוּא! 
מִפְּנֵי מַה שִׁנָּה הַכָּתוּב בְּמַשְׁמָעוֹ? מִפְּנֵי שֶׁמַּקִּישׁוֹ לְדָבָר אַחֵר. 
נֶאֱמַר כָּאן &quot;עָפָר&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;עָפָר&quot; ([[במדבר ה יז]]), מָה עָפָר הָאָמוּר לְהַלָּן – עָפָר עַל פְּנֵי הַמַּיִם, 
אַף עָפָר הָאָמוּר כָּאן – עָפָר עַל פְּנֵי הַמַּיִם. 
וּמַה לְּהַלָּן, אִם הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם יָצָא – אַף כָּאן, אִם הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם יָצָא. 
דָּבָר אַחֵר: שֶׁאִם נִשְׁתַּנּוּ מַרְאָיו – כָּשֵׁר! 
{{הע-שמאל|ההוכחה שמדובר במי תהום ולא במי גשמים היא מהבאר שחפרו עבדי יצחק. מי באר או מי מעיין הראויים לשתיה מכונים 'מים חיים', וראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח.]]}}
אַתָּה אוֹמֵר בְּמֵי מַעְיָן הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא {{ב|בְּמַיִם שֶׁהֵם חַיִּים לְעוֹלָם?|במי גשמים דווקא}}
&quot;וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי&quot;, בְּמֵי מַעְיָן הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנַּחַל וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים&quot; ([[בראשית כו יט]])! 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים&quot;? בְּמֵי מַעְיָן הַכָּתוּב מְדַבֵּר! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה י|לעיל פיסקה י,]] וכן [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ה|פרה ה ה:]] כאן אין צורך דווקא בכלי חרס, בניגוד למים המרים של הסוטה; והשוו לתחילת הפיסקה.}}
&quot;אֶל כֶּלִי&quot;, מַגִּיד שֶׁעָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמַיִם וְעָפָר מְקַדְּשִׁים בְּסוֹטָה, וּמַיִם וְעָפָר מְקַדְּשִׁים בְּפָרָה, 
אִם לָמַדְתִּי לְסוֹטָה, שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶס – אַף פָּרָה, לֹא נַעֲשֶׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶס? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶל כֶּלִי&quot;, מַגִּיד שֶׁעָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶס! 
}}

===פיסקה קכט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יט יח-כא'''
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קכד. בפסח נאמר &quot;ולקחו אגודת איזוב&quot;, ואגודה היא שלושה, ומכאן שבכל מקום שלוקחים איזוב – מדובר בשלושה גבעולים; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יא|מכילתא פסחא יא]] [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ט|ופרה יא ט.]] לעניין האגודה השוו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה ו|אבות ג ו,]] שדורשים אגודה – חמישה!}}
&quot;וְלָקַח&quot; ([[במדבר יט יח]]), נֶאֶמְרָה כָּאן לְקִיחָה וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן לְקִיחָה ([[שמות יב כב]]).
מַה לְּקִיחָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – שְׁלֹשָׁה, אַף לְקִיחָה הָאֲמוּרָה כָּאן – שְׁלֹשָׁה.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז,]] לעניין זן האיזוב; וראו לעיל פיסקה קכד.
לעניין כמות המים המינימלית ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה ב|פרה יב ב]] [[ביאור:תוספתא/פרה/יב#ב|ותוספתא פרה יב ב.]]}}
&quot;אֵזוֹב&quot; – וְלֹא אֵזוֹב יָוָן, אֵזוֹב וְלֹא אֵזוֹב כּוֹחֲלִית, אֵזוֹב וְלֹא אֵזוֹב רוֹמִית, אֵזוֹב וְלֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִית,
וְלֹא כָל אֵזוֹב שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם לִוּוּי.
&quot;וְטָבַל בַּמַּיִם&quot;, שֶׁיְּהֵא בַמַּיִם כְּדֵי טְבִילָה.
{{הע-שמאל|ר' ישמעאל מכשיר את האשה לאסוף את האפר, לקדש ולהזות, ופוסל את הקטן; ואילו ר' עקיבא מכשיר לכך את הקטן שיש בו דעת ולא את האשה, וראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה י|פרה יב י,]] כדעתו. וראו לעיל פיסקה קכד.
אוסף אפר הפרה צריך להיות טהור, ראו [[במדבר יט ט]]. ר' עקיבא טוען כאן שהוא קל מהמזה, כי האוסף אינו מטהר את הטמא; ומכאן ק&quot;ו שהמזה טהור (קל וחומר הפוך מהמקבילה בפיסקה קכד); הוא קורא &quot;טהור&quot;-טהר, שמדובר באדם שטהר עכשיו מטומאה, כלומר בטבול יום. וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ג#ד|תוספתא פרה ג ד,]] שהיה בעניין ויכוח בין הפרושים לצדוקים. ר' עקיבא מכשיר את טבול היום על פי הייתור של 'טהור' כאן, ואילו רבי (בפיסקה קכד הדרשה הזאת מיוחסת לר' נתן) מכשיר אותו בגזירה שוה מדיני המצורע, שלאחר טקס הטהרה הוא טבול יום ואסור לו לאכול קדשים עד הערב.}}
&quot;אִישׁ&quot; – לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן. מַשְׁמָע מוֹצִיא אֶת הַקָּטָן וּמוֹצִיא אֶת הָאִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;טָהוֹר&quot;, לְהָבִיא אֶת הָאִשָּׁה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: &quot;טָהוֹר&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? הָא עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בַדִּין:
אִם הָאוֹסֵף טָהוֹר, הַמַּזֶּה לֹא יְהֵא טָהוֹר? הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;טָהוֹר&quot;? טָהוֹר מִכָּל טֻמְאָה! וְאֵיזֶה זֶה? זֶה טְבוּל יוֹם!
רַבִּי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן &quot;טָהוֹר&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;טָהוֹר&quot; ([[ויקרא יד ט]]). מַה טָּהוֹר הָאָמוּר לְהַלָּן – טָמֵא לִתְרוּמָה וְטָהוֹר לְחַטָּאת,
אַף טָהוֹר הָאָמוּר כָּאן – טָמֵא לִתְרוּמָה וְטָהוֹר לְחַטָּאת.
{{הע-שמאל|כלים שהוכנסו לבית לאחר שפינו משם את גופת המת אינם נטמאים, למות שהאהל עצמו נשאר טמא עד שיזו עליו.}}
&quot;וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל&quot;, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הָאֹהֶל, שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה.
&quot;וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל וְעַל כָּל הַכֵּלִים... אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם&quot; – בִּשְׁעַת קִבּוּל טֻמְאָה.
{{הע-שמאל|לעניין טומאת הנוגע בעצם כשעורה מן המת ובאבר מן החי ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ג|אהלות ב ג,]] וראו גם לעיל פיסקה קכז. מפרטי ההזאה הדרשן לומד את דיני הטומאה.}}
&quot;וְעַל הַנֹּגֵעַ בָּעֶצֶם&quot; – זוֹ עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה. אַתָּה אוֹמֵר זוֹ עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֵבֶר מִן הַחַי?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;אוֹ בְעֶצֶם אָדָם&quot; – הֲרֵי אֵבֶר מִן הַחַי אָמוּר; הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְעַל הַנֹּגֵעַ בָּעֶצֶם&quot;? זוֹ עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה!
&quot;וְעַל הַנֹּגֵעַ בָּעֶצֶם&quot;, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהֵבִיא כֻלָּן לְעִנְיַן טֻמְאָה – כָּךְ הֵבִיא כֻלָּן לְעִנְיַן הַזָּאָה.
{{הע-שמאל|הזאה מיותרת מטמאת את המזה ואת מי שהיזה עליו; וראו לעניין טהור שהזה על הטמא [[ביאור:תוספתא/פרה/ח#ז|תוספתא פרה ח ז,]] ולעניין טהור שהזה על הטהור [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ב|כלים א ב.]]}}
'''&quot;וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא&quot;''' ([[במדבר יט יט]]), {{ב|טָהוֹר|שהזה}} עַל הַטָּמֵא – טָהוֹר; טָהוֹר עַל הַטָּהוֹר – טָמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קכה. לעניין שמיני וכו' – הביטוי &quot;וחטאו&quot; מלמד שאם הזה עליו ביום השלישי וביום השמיני – נטהר, ולאו דווקא ביום השביעי.}}
&quot;בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי&quot;, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל טְמֵא מֵת, שֶׁטָּעוּן הַזָּיָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי.
אַתָּה אוֹמֵר לְכָךְ בָּא, אוֹ אִם הִזָּה בַּשְּׁלִישִׁי – יִטְהַר בַּשְּׁבִיעִי, וְאִם לֹא הִזָּה בַּשְּׁלִישִׁי – לֹא יִטְהַר בַּשְּׁבִיעִי?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי&quot;, שָׁנָה עָלָיו לִפְסֹל!
אֵין לִי אֶלָּא שְׁבִיעִי; שְׁמִינִי תְּשִׁיעִי עֲשִׂירִי מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְחִטְּאוֹ&quot;, מִכָּל מָקוֹם!
{{הע-שמאל|הטבילה במקווה צריכה להיות לאחר ההזאה השניה, ולא לפניה.}}
&quot;וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר בָּעָרֶב&quot;, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר?
מִפְּנֵי שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר אִם קָדְמָה טְבִילָה לַהַזָּאָה יָצָא! תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי&quot; וְאַחַר כָּךְ &quot;וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר בָּעָרֶב.&quot;
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קכה. הטמא אינו עבריין אלא אם נכנס בטומאתו למקדש.}}
'''&quot;וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא – וְנִכְרְתָה&quot;''' ([[במדבר יט כ]]), עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ הַכָּתוּב עָנַשׁ כָּרֵת.
אוֹ לֹא עָנַשׁ כָּרֵת אֶלָּא עַל הַהַזָּיָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאִם לֹא יִתְחַטָּא בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לֹא יִטְהָר&quot;.
עָנְשׁוֹ &quot;לֹא יִטְהָר&quot; וְאֵין עָנְשׁוֹ כָּרֵת!
'''&quot;וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם&quot;''' ([[במדבר יט כא]]) – שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.
{{הע-שמאל|דרשה על הכפילות של הביטוי 'מי הנידה': ההופעה הראשונה שלו עוסקת במים שניתן להזות אותם והשניה במים מועטים יותר. הנוגע או המוביל מים במקרה הראשון טמא ובגדיו טמאים,  ואילו אם אזלו המים הוא טמא טומאה קלה יותר, החלה לענייני טומאת אוכלין בלבד.
דוחה את הפירוש שמבחין בין מזה לנוגע במים, שהרי המזה, שלא נגע במים – קל מהנוגע במים, ומדוע דווקא בגדי המזה נטמאים?
אם המזה בעצמו טמא או פסול להזות (ראו לעיל) – הוא נטמא מקל וחומר.}}
'''&quot;וּמַזֵּה מֵי הַנִּדָּה יְכַבֵּס בְּגָדָיו, וְהַנֹּגֵעַ בְּמֵי הַנִּדָּה יִטְמָא&quot;''', בֵּין מַיִם לְמַיִם הַכָּתוּב חוֹלֵק:
בֵּין מַיִם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כְּדֵי הַזָּיָה וּבֵין מַיִם שֶׁאֵין בָּהֶם כְּדֵי הַזָּיָה,
שֶׁהַמַּיִם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כְּדֵי הַזָּיָה – מְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְגָדִים; וּמַיִם שֶׁאֵין בָּהֶם כְּדֵי הַזָּיָה – מְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִים.
אַתָּה אוֹמֵר לְכָךְ בָּא, אוֹ לֹא בָּא אֶלָּא לַחֲלֹק בֵּין מַזֶּה לְנוֹגֵעַ, שֶׁהַמַּזֶּה שֶׁלֹּא נָגַע מְטַמֵּא בְגָדִים, וְהַמַּזֶּה נוֹגֵעַ אֵין מְטַמֵּא בְגָדִים?
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם הַמַּזֶּה שֶׁאֵין נוֹגֵעַ – מְטַמֵּא בְגָדִים, הַמַּזֶּה נוֹגֵעַ – דִּין הוּא שֶׁיְּטַמֵּא בְגָדִים!
אֵין לִי אֶלָּא טְהוֹרִים, טְמֵאִים מִנַּיִן? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: אִם טְהוֹרִים – מְטַמְּאִים, קַל וָחֹמֶר לִטְמֵאִים!
אֵין לִי אֶלָּא כְּשֵׁרִים, פְּסוּלִים מִנַּיִן? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: אִם כְּשֵׁרִים – מְטַמְּאִים, קַל וָחֹמֶר לִפְסוּלִים!
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן: בֵּין מַיִם לְמַיִם הַכָּתוּב חוֹלֵק,
בֵּין מַיִם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כְּדֵי הַזָּיָה וּבֵין מַיִם שֶׁאֵין בָּהֶם כְּדֵי הַזָּיָה,
שֶׁהַמַּיִם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כְּדֵי הַזָּיָה – מְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְגָדִים; וּמַיִם שֶׁאֵין בָּהֶם כְּדֵי הַזָּיָה – מְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִים!
}}

===פיסקה קל===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יט כב''' 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קכז. כאן משלימים את הדרשה [[ביאור:משנה אהלות פרק א#משנה ב|שבאהלות א ב-ג:]] לומד ממלחמת מדין: החרב נטמאה במת, האדם נטמא ממנה וטימא את בגדיו טומאת שבעה (כלים ואדם וכלים); ומוסיפים כלים וכלים וכן אדם וכלים מקל וחומר. אבל אדם ואדם, הנדון בפסוק שלנו – טמא רק &quot;עד הערב&quot;!}}
'''&quot;וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא, וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב&quot;''' ([[במדבר יט כב]]). לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;בַּחֲלַל חֶרֶב&quot;, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַחֶרֶב, שֶׁהִיא טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְהַנּוֹגֵעַ בָּהּ טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה. 
הָא לָמַדְנוּ לְ'''כֵלִים וְאָדָם'''; כֵּלִים וְאָדָם וְכֵלִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם&quot; ([[במדבר לא כד]]). 
הָא לָמַדְנוּ לְ'''כֵלִים וְאָדָם וְכֵלִים'''; '''כֵּלִים וְכֵלִים''' מִנַּיִן? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: 
וּמַה כֵּלִים הַנּוֹגְעִים בְּאָדָם הַנּוֹגֵעַ בְּכֵלִים הַנּוֹגְעִים בַּמֵּת – הֲרֵי הֵן טְמֵאִים. 
כֵּלִים הַנּוֹגְעִים בְּכֵלִים הַנּוֹגְעִים בַּמֵּת – דִּין הוּא שֶׁיִּהְיוּ טְמֵאִים! 
'''כֵּלִים בְּאָדָם''' מִנַּיִן? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: 
וּמַה אִם כֵּלִים הַנּוֹגְעִים בְּאָדָם הַנּוֹגֵעַ בְּכֵלִים הַנּוֹגְעִים בַּמֵּת – הֲרֵי הֵן טְמֵאִים. 
כֵּלִים הַנּוֹגְעִים בְּאָדָם הַנּוֹגֵעַ בַּמֵּת – דִּין הוּא שֶׁיִּהְיוּ טְמֵאִים! 
אוֹ יְהֵא אָדָם מְקַבֵּל טֻמְאָה מִן הַמֵּת, לְטַמֵּא אֶת חֲבֵרוֹ טֻמְאַת שִׁבְעָה? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: 
וּמַה כֵּלִים, שֶׁאֵין מְטַמְּאִין עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב – הֲרֵי הֵם מְקַבְּלִים טֻמְאָה מִן הַמֵּת לְטַמֵּא אָדָם טֻמְאַת שִׁבְעָה. 
אָדָם, שֶׁמְּטַמֵּא עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב – אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא מְקַבֵּל טֻמְאָה מִן הַמֵּת לְטַמֵּא אֶת חֲבֵרוֹ טֻמְאַת שִׁבְעָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב&quot;, טֻמְאַת עֶרֶב הוּא מְטַמֵּא, וְאֵין מְקַבֵּל טֻמְאָה מִן הַמֵּת לְטַמֵּא אֶת חֲבֵרוֹ טֻמְאַת שִׁבְעָה! 
{{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה קכז: המסיט את המת נטמא טומאת שבעה, אבל המסיט אדם טמא מת אינו טמא; טמא מת מעביר טומאת שבעה רק במגע עם כלים, כאדם הנוגע בבגדיו!}}
אוֹ שֶׁמְּטַמֵּא בְהֶסֵּט? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: 
וּמַה נְבֵלָה, קַלָּה – הֲרֵי הִיא מְטַמְּאָה בְהֶסֵּט. 
טְמֵא מֵת, חָמוּר – אֵינוֹ דִין שִׁיטַמֵּא בְהֶסֵּט? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא&quot; – בְּמַגָּע הוּא מְטַמֵּא, וְאֵין מְטַמֵּא בְהֶסֵּט. 
}}</text>
      <sha1>hzd9gwpdw8u8ykjifmfcq6jorsnpm0j</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011551</id>
      <parentid>3011431</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T11:50:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011551</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="111235" sha1="k775dveut86adrhq0josqvyotnz93s0" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת חקת==

===פיסקה קכג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יט א-ד'''
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה טו|מכילתא פסחא טו,]] שם הובאה פרשת הפרה כדוגמא לפרשה 'שכולל בתחילה ופורט בסוף', כמו בסיום הדרשה שלפנינו; ונראה שיש למחוק את המילים &quot;וזו... וכללה בסוף&quot;. יישום המידה &quot;כלל ופרט, אין בכלל אלא מה שבפרט&quot; בפרשת הפרה מוביל למסקנה שדווקא הפרה האדומה התמימה וכו' כשרה, ולא פרות אחרות.}}
'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר. זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר.
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל&quot;''' ([[במדבר יט א]]-ב).
יֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁכּוֹלֵל בַּתְּחִלָּה וּפוֹרֵט בַּסּוֹף, פּוֹרֵט בַּתְּחִלָּה וְכוֹלֵל בַּסּוֹף; וְזוֹ – כָּלְלָה בַּתְּחִלָּה וְכָלְלָה בַּסּוֹף!
&quot;וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ&quot; ([[שמות יט ו]]) – פְּרָט; &quot;אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; – כְּלָל!
&quot;זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח&quot; ([[שמות יב מג]]) – כְּלָל; &quot;כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ&quot; – פְּרָט!
&quot;זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה&quot; – כְּלָל; &quot;וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה&quot; – פְּרָט; כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶׁבַּפְּרָט.
{{הע-שמאל|ר' יוחנן לימד הלכה שגויה; אם כדי לאפשר לתלמידים לבקר אותו ולהרגיל אותם לחשיבה ביקורתית, אם מפני ששכח את ההלכה שהיא כדברי ר' אליעזר – בבגדי לבן. לאחר שתיקנו אותו תלמידיו הוא נזכר שבעיניו ראה את הכהן בבגדי לבן. הדרשן מעיר שלפי הגרסה שמדובר על הלל הזקן קשה, כי בימי הלל לא שרפו פרה אדומה. וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ד|תוספתא פרה ד ד,]] וראו מעשה בימי ריב&quot;ז ששרפו פרה, [[ביאור:תוספתא/פרה/ג#ה|בתוספתא פרה ג ה.]]}}
&quot;זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה&quot;, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן &quot;חֻקָּה&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;חֻקָּה&quot; ([[ויקרא טז כט]]).
מָה חֻקָּה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – בְּבִגְדֵי לָבָן הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַף חֻקָּה הָאֲמוּרָה כָּאן – בְּבִגְדֵי לָבָן הַכָּתוּב מְדַבֵּר!
שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: בְּאֵילוּ כֵּלִים פָּרָה נַעֲשֵׂית? אָמַר לָהֶם: בְּבִגְדֵי זָהָב.
אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּינוּ, 'בְּבִגְדֵי לָבָן'!
אָמַר לָהֶם: אִם מַה שֶׁרָאוּ עֵינַי וּמַה שֶׁשֵּׁרְתוּ יָדַי שָׁכַחְתִּי, קַל וָחֹמֶר לְמַה שֶׁלָּמַדְתִּי!
וְכָל כָּךְ לָמָּה? כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת הַתַּלְמִידִים!
וְיֵשׁ אוֹמְרִים, הִלֵּל הַזָּקֵן הָיָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לוֹמַר: &quot;מַה שֶׁשֵּׁרְתוּ יָדַי&quot;.
{{הע-שמאל|ראו דברי ר' יאשיה [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עב|לעיל עב;]] ואכן ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ד#משנה ב|שקלים ד ב,]] שפרה באה מתרומת הלישכה; אבל ראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ב#ב|תוספתא פרה ב סוף ב,]] שנראה שלא תמיד היתה באה מתרומת הלשכה.}}
&quot;וְיִקְחוּ&quot; –, מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. &quot;אֵלֶיךָ&quot; – שֶׁתְּהֵא גִּזְבָּר לַדָּבָר.
וּכְשֵׁם שֶׁהָיָה מֹשֶׁה גִּזְבָּר לַדָּבָר – כָּךְ הָיָה אַהֲרֹן גִּזְבָּר לַדָּבָר; כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר בְּשֶׁמֶן הַמָּאוֹר!
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק א|פרה א א.]]}}
&quot;פָּרָה&quot;, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: 'עֶגְלָה' – בַּת שְׁנָתָהּ, וּ'פָרָה' – בַּת שְׁתַּיִם.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עֶגְלָה – בַּת שְׁתַּיִם, וּפָרָה – בַּת שָׁלֹשׁ וּבַת אַרְבַּע.
רַבִּי מֵאִיר: אַף בַּת חָמֵשׁ כְּשֵׁרָה! זְקֵנָה כְּשֵׁרָה, אֶלָּא שֶׁאֵין מַמְתִּינִים לָהּ, שֶׁמָּא תַּשְׁחִיר – שֶׁלֹּא תִּפָּסֵל!
{{הע-שמאל|שנאמר 'אדומה תמימה', ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ה|פרה ב ה.]]}}
&quot;פָּרָה&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שְׁחוֹרָה אוֹ לְבָנָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;תְּמִימָה&quot; – תְּמִימָה לָאַדְמִימוּת.
אוֹ תְּמִימָה לְמוּמִים? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם&quot; – הֲרֵי מוּמִים אֲמוּרִים.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תְּמִימָה&quot;? תְּמִימָה לָאַדְמִימוּת.
{{הע-שמאל|השוואות בין פרה, שמלאכה שעושה הכהן במהלך הכנת האפר שלה, ומום שיש בה פוסלים אותה אבל נעשית בטבולי יום – ומוקדשים, שנעשים במעורבי שמש ונפסלים במום אבל לא במלאכה. אם רוב הציבור טמאים גם הפסח נעשה בטומאה, אבל יש לו זמן קבוע; וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ב#ג|תוספתא פרה ב ג.]]}}
&quot;אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? הָא עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בַּדִּין:
מַה מֻקְדָּשִׁים, שֶׁאֵין מְלָאכָה פּוֹסֶלֶת בָּהֶם – מוּם פּוֹסֵל בָּהֶם,
פָּרָה, שֶׁמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא מוּם פּוֹסֵל בָּהּ?
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּמֻקְדָּשִׁים, שֶׁעֲשִׂיָּתָן בְּטָהֳרָה – לְפִיכָךְ מוּם פּוֹסֵל בָּהֶם,
תֹּאמַר בְּפָרָה, שֶׁעֲשִׂיָּתָהּ בְּטֻמְאָה – לְפִיכָךְ לֹא יִהְיֶה מוּם פּוֹסֵל בָּהּ!
הֲרֵי פֶּסַח יוֹכִיחַ, שֶׁעֲשִׂיָּתוֹ בְּטֻמְאָה וּמוּם פּוֹסֵל בּוֹ; וְהוּא יוֹכִיחַ לַפָּרָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁעֲשִׂיָּתָהּ בְּטֻמְאָה שֶׁיְּהֵא מוּם פּוֹסֵל בָּהּ!
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּפֶסַח, שֶׁיֵּשׁ לוֹ זְמַן קָבוּעַ – לְפִיכָךְ מוּם פּוֹסֵל בּוֹ,
תֹּאמַר בְּפָרָה, שֶׁאֵין לָהּ זְמַן קְבוּעָה, לְפִיכָךְ לֹא יִהְיֶה מוּם פּוֹסֵל בָּהּ! תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם&quot;!
{{הע-שמאל|לדברי איסי הדגש על הפרה נועד להכשיר עגלה ערופה בעלת מום; וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ב#ד|תוספתא פרה ב ד.]]}}
אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: &quot;אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? הָא עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בַּדִּין.
וּמַה מֻקְדָּשִׁים, שֶׁאֵין נִפְסָלִים בְּשָׁחוֹר וְלָבָן – מוּם פּוֹסֵל בָּהֶם,
פָּרָה, שֶׁנִּפְסֶלֶת בְּשָׁחוֹר וּבְלָבָן – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּהְיֶה מוּם פּוֹסֵל בָּהּ?
אִם זָכִיתִי מִן הַדִּין, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם&quot;? – שֶׁהָיָה בַּדִּין לְעֶגְלָה עֲרוּפָה שֶׁתִּפָּסֵל בְּמוּמִים.
וּמַה מֻקְדָּשִׁים, שֶׁאֵין מְלָאכָה פּוֹסֶלֶת בָּהֶם – מוּם פּוֹסֵל בָּהֶם; עֶגְלָה, שֶׁמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּהְיֶה מוּם פּוֹסֵל בָּהּ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם&quot; – בָּהּ אֵין מוּם, הָא אִם יֵשׁ מוּם בָּעֶגְלָה – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה.
{{הע-שמאל|השוואה בין פרה, הנשחטת בטבול יום, ומומים פוסלים אותה – לחטאת העוף, שנמלקת דווקא ע&quot;י כהן מעורב שמש, ואין מום (כגון שני זנבות) פוסל אותה.}}
וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: וּמַה חַטַּאת הָעוֹף, שֶׁמַּקְרִיבֶיהָ טְהוֹרִים – אֵין מוּם פּוֹסֵל בָּהּ,
פָּרָה, שֶׁמַּקְרִיבֶיהָ טְמֵאִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא מוּם פּוֹסֵל בָּהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם&quot;.
בָּהּ אֵין מוּם, הָא אִם יֵשׁ בָּעֲבוֹדָה – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה.
אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה: נַמְתִּי לִפְנֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה: כֵּיצַד הַמּוּם בָּעֲבוֹדָה? וְהֶרְאָנִי בֵּין שְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו: יוֹצֵא לוֹ שְׁנֵי זְנָבוֹת.
{{הע-שמאל|לומד שפרה – כמו עגלה ערופה – נפסלת בכל מלאכה שעושה, שנאמר בעגלה &quot;אשר לא עובד בה&quot;, ולומד קל וחומר מעגלה בדרכו של איסי בן עקביא דלעיל. והשוו [[ביאור:תוספתא/פרה/ב#ד|תוספתא שם,]] ובהערה במקום.
ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ג|פרה ב ג,]] דוגמאות למלאכה שאינה בהכרח 'עול'.}}
&quot;אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל&quot;, בְּעֹל שֶׁלֹּא לַעֲבוֹדָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
וְאִם תֹּאמַר בְּעֹל שֶׁל עֲבוֹדָה – אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: וּמַה עֶגְלָה, שֶׁאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בָּהּ – עֹל פּוֹסֵל בָּהּ,
פָּרָה, שֶׁהַמּוּם פּוֹסֵל בָּהּ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא הָעֹל פּוֹסֵל בָּהּ?
הֲרֵי מֻקְדָּשִׁים יוֹכִיחוּ, שֶׁהַמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶם – וְאֵין עֹל פּוֹסֵל בָּהֶם,
וְהֵן יוֹכִיחוּ לַפָּרָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהַמּוּם פּוֹסֵל בָּהּ – לֹא יִהְיֶה עֹל פּוֹסֵל בָּהּ!
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּמֻקְדָּשִׁים, שֶׁאֵין נִפְסָלִים בְּשָׁחוֹר וּבְלָבָן – לְפִיכָךְ אֵין הָעֹל פּוֹסֵל בָּהֶם,
תֹּאמַר בְּפָרָה, שֶׁנִּפְסֶלֶת בְּשָׁחוֹר וּבְלָבָן – לְפִיכָךְ יְהִי עֹל פּוֹסֵל בָּהּ!
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל&quot;! בְּעֹל שֶׁאֵינוֹ שֶׁל עֲבוֹדָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
וּמִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁאָר מְלָאכָה כְּעֹל? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא:
וּמַה עֶגְלָה, שֶׁאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בָּהּ – עָשָׂה בָּהּ שְׁאָר מְלָאכָה כְּעֹל,
פָּרָה, שֶׁהַמּוּם פּוֹסֵל בָּהּ – אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּעֲשֶׂה בָּהּ שְׁאָר מְלָאכָה כְּעֹל?
אוֹ חִלּוּף הֵן הַדְּבָרִים: וּמַה פָּרָה, שֶׁהַמּוּם פּוֹסֵל בָּהּ – לֹא עָשָׂה בָּהּ שְׁאָר מְלָאכָה כְּעֹל,
עֶגְלָה, שֶׁאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בָּהּ – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה בָּהּ שְׁאָר מְלָאכָה כְּעֹל? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ&quot; ([[דברים כא ג]]).
דַּנְתִּי וְחִלַּפְתִּי, בָּטֵל אוֹ חִלּוּף – זָכִיתִי לָדוּן כַּבַּתְּחִלָּה.
וּמַה עֶגְלָה, שֶׁאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בָּהּ – עָשָׂה בָּהּ שְׁאָר מְלָאכָה כְּעֹל,
פָּרָה, שֶׁהַמּוּם פּוֹסֵל בָּהּ – דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה בָּהּ שְׁאָר מְלָאכָה כְּעֹל.
{{הע-שמאל|מחלוקת מי הכהן השורף את הפרה. למעשה נעשו כל הפרות חוץ מהפרה הראשונה ע&quot;י כהנים גדולים, ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ה|פרה ג ה-ח.]] וראו דברי ר' יהודה [[ביאור:משנה פרה פרק ד|בפרה ד א,]] [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ג|ותוספתא פרה ד ג.]]}}
&quot;וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן&quot; ([[במדבר יט ג]]), בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַפָּרָה, שֶׁתְּהֵא נַעֲשֵׂית בִּסְגַן.
תֵּדַע שֶׁכֵּן הוּא, שֶׁהֲרֵי אַהֲרֹן קַיָּם – וְאֶלְעָזָר שׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה!
&quot;וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן&quot; – זוֹ נַעֲשֵׂית בְּאֶלְעָזָר, וּשְׁאָר כָּל הַפָּרוֹת – בְּכֹהֵן גָּדוֹל, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמְרִים:
זוֹ נַעֲשֵׂית בְּאֶלְעָזָר, וּשְׁאָר כָּל הַפָּרוֹת בֵּין בְּכֹהֵן גָּדוֹל וּבֵין בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ז|פרה ג ז,]] שם המסתייג הוא ר' יוסי ולא רבי; וראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ב|פרה ד ב.]]}}
&quot;וְהוֹצִיא אֹתָהּ&quot; – שֶׁלֹּא יוֹצִיא אַחֶרֶת עִמָּהּ. מִיכָּן אָמְרוּ, שֶׁאִם לֹא הָיְתָה פָּרָה רוֹצָה לָצֵאת – אֵין מוֹצִיאִין עִמָּהּ שְׁחוֹרָה,
שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שְׁחוֹרָה שָׁחֲטוּ וְלֹא אֲדֻמָּה, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שְׁתַּיִם שָׁחֲטוּ!
רַבִּי אוֹמֵר: לֹא מִן הַשֵּׁם הוּא זֶה, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהוֹצִיא אֹתָהּ&quot; – לְבַדָּהּ. &quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה&quot; – לְהַר הַמִּשְׁחָה.
{{הע-שמאל|השחיטה צריכה להיות כשרה, למרות שאין בשר הפרה נאכל; היא יכולה להעשות ע&quot;י אחר, ואסור לכהן לעשות מלאכה אחרת גם לאחר שחיטתה עד שנעשית אפר. לעניין שחיטת שתי פרות ראו בדרשה הקודמת.}}
&quot;וְשָׁחַט אֹתָהּ&quot; – בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַפָּרָה, שֶׁתְּהֵא מְלָאכָה פּוֹסֶלֶת בִּשְׁחִיטָתָהּ.
&quot;וְשָׁחַט אֹתָהּ&quot; – מַגִּיד שֶׁאִם נִתְנַבְּלָה בִּשְׁחִיטָתָהּ – פְּסוּלָה.
&quot;וְשָׁחַט אֹתָהּ&quot;, מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין עוֹשִׂין שְׁתֵּי פָרוֹת כְּאַחַת.
&quot;וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו&quot; – שֶׁיִּהְיֶה אַחֵר שׁוֹחֵט וְאֶלְעָזָר רוֹאֶה.
{{הע-שמאל|דיני הכהונה, כגון רחיצת ידים ורגלים ולבישת בגדי הכהונה חלים גם על שריפת הפרה, ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד|פרה ד א.]]}}
&quot;וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן&quot; ([[במדבר יט ד]]) עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר?
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן&quot;! וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַכֹּהֵן&quot;? – בְּכִהוּנוֹ.
{{הע-שמאל|הדרשן מנסה להשוות את טקס טיהור המצורע לטקס שחיטת הפרה. ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה יד|נגעים יד ח:]] דם האשם נלקח ע&quot;י הכהן המזה בידו. אבל דווקא הזאת השמן דומה יותר לטקס השחיטה, כי היא מטהרת את המצורע סופית, והשמן נלקח על ידי הכהן מתוך כלי של לוג; בסופו של דבר מוותרת הדרשה על ההשוואה לטיהור המצורע ולומדת ישירות מהפסוק שלנו, שלוקח בידו מדם השחיטה, בלי כלי.}}
&quot;מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ&quot;, מִצְוָתָהּ – מִצְוַת יָד, וְלֹא מִצְוַת כְּלִי; שֶׁהָיָה בַּדִּין.
הוֹאִיל וְלֹג שֶׁמֶן מַכְשִׁיר וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר, אִם לָמַדְתִּי לְלֹג שֶׁמֶן, שֶׁאֵין כָּשֵׁר אֶלָּא בַּיָּד,
אַף דַּם פָּרָה לֹא יִהְיֶה כָּשֵׁר אֶלָּא בַּיָּד!
אַתָּה דָּן מִלֹּג שֶׁמֶן וַאֲנִי אָדוּן מִדַּם הָאָשָׁם! אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ, לֹג שֶׁמֶן כָּשֵׁר וּמֻכְשָׁר לְהַכְשִׁיר,
וְדַם פָּרָה כָּשֵׁר וּמֻכְשָׁר לְהַכְשִׁיר. אִם לָמַדְתִּי לְלֹג שֶׁמֶן שֶׁאֵין כָּשֵׁר אֶלָּא בַּיָּד, אַף דַּם פָּרָה לֹא יְהֵא כָּשֵׁר אֶלָּא בַּיָּד.
וּמִמָּקוֹם שֶׁבָּאתָ: אִי מַה לְהַלָּן מִכְּלִי לְיָד, אַף כָּאן מִכְּלִי לְיָד? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ&quot; – מִצְוָתָהּ מִצְוַת יָד וְלֹא מִצְוַת כְּלִי.
{{הע-שמאל|כאן כן לומדים מטקס טיהור המצורע, שהכהן מזה בידו הימנית.}}
&quot;אֶצְבָּעוֹ&quot; – יְמָנִית שֶׁבְּיָדוֹ יְמָנִית. אַתָּה אוֹמֵר אֶצְבָּעוֹ שֶׁבְּיָדוֹ יְמָנִית; אוֹ כָּל אֶצְבָּעוֹת בַּמַּשְׁמָע?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶת אֶצְבָּעוֹ הַיְמָנִית&quot; ([[ויקרא יד טז]]).
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ אֶצְבָּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶם, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיַד הַיְמָנִית,
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל אֶצְבָּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא בְּיַד הַיְמָנִית!

&quot;הַיְמָנִית&quot; – הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁבַּיָּמִין, {{ב|הָרְגִילָה שֶׁבָּאֶצְבָּעוֹת.|האצבע המורה}}.
{{הע-שמאל|בשעת ההזאה הכהן חייב להתכוון לפתח המקדש, וראו גם [[ביאור:משנה מדות פרק ב#משנה ד|מידות ב ד.]] הדרשה הבאה חוזרת למצב של המדבר, וקובעת שבזמן השחיטה של הפרה המשכן צריך להיות בנוי והיריעה אינה מסתירה את הפתח; והשוו לדיני הקרבת העולה [[ביאור:ספרא/נדבה#פרשה ד|בספרא נדבה פרשה ד.]]}}
&quot;וְהִזָּה אֶל נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד&quot; – שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּן וְרוֹאֶה פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל בִּשְׁעַת הַזָּאַת הַדָּם.
&quot;וְהִזָּה אֶל נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד&quot;, שֶׁאִם לֹא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן, אוֹ אִם קִפְּלָה הָרוּחַ אֶת הַיְרִיעָה – לֹא הָיְתָה פָּרָה נַעֲשֵׂית חַטָּאת!
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ט|פרה ג ט:]] &quot;על כל הזיה – טבילה&quot;.}}
&quot;וְהִזָּה אֶל נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִדָּמָהּ&quot; עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִדָּמָהּ&quot;?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;שֶׁבַע פְּעָמִים&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁבַע הַזָּיוֹת וּטְבִילָה אַחַת? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מִדָּמָהּ שֶׁבַע פְּעָמִים&quot; – מַגִּיד שֶׁחוֹזֵר לַדָּם שֶׁבַע פְּעָמִים.
{{הע-שמאל|אם אחת מההזיות נעשתה שלא כשורה – האפר פסול, ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ג#משנה ו|מנחות ג ו,]] וראו דוגמא [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ב|בפרה ד ב.]] הדרשן מנסה להוכיח את הטענה הזאת מהשוואה להזאת הדם ביום הכפורים (ראו מנחות שם), אבל אינו מצליח, כי הזאת הדם של הפרה אינה מכפרת, בניגוד להזאות הכהן ביום הכיפורים, ולכן צריך הפסוק לפרש 'שבע פעמים'.}}
&quot;שֶׁבַע פְּעָמִים&quot; – שֶׁיְּהוּ מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ, שֶׁהָיָה בַּדִּין הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ הַזָּיוֹת בִּפְנִים וְנֶאֶמְרוּ הַזָּיוֹת בַּחוּץ,
אִם לָמַדְתִּי לַפְּנִימִיּוֹת, שֶׁהֵם מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ – אַף הַחִיצוֹנוֹת יִהְיוּ מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ!
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּפְּנִימִיּוֹת, שֶׁהֵם מְכַפְּרוֹת – לְפִיכָךְ מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ,
תֹּאמַר בַּחִיצוֹנוֹת, שֶׁאֵין מְכַפְּרוֹת – לְפִיכָךְ לֹא יְעַכְּבוּ זוֹ אֶת זוֹ! תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;שֶׁבַע פְּעָמִים&quot;, שֶׁיְּהוּ מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ!
}}

===פיסקה קכד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יט ה-י''' 
{{הע-שמאל|דורש שרף-ישרוף, שעל הכהן לעסוק רק בפרה ואסור לו לעשות מלאכה אחרת משחיטת הפרה עד שהיא היתה לאפר.}}
'''&quot;וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו, אֶת עֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ וְאֶת דָּמָהּ עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף&quot;''' ([[במדבר יט ה]]), 
בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַפָּרָה, שֶׁתְּהֵא מְלָאכָה פּוֹסֶלֶת בִּשְׂרֵיפָתָהּ! 
הָא עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר יֵשׁ לִי בַּדִּין: אִם {{ב|פּוֹסֶלֶת|המלאכה}} בִּשְׁחִיטָתָהּ, לֹא תִפְסֹל בִּשְׂרֵיפָתָהּ? 
אִם זָכִיתִי מִן הַדִּין, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו&quot;? 
אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַפָּרָה, שֶׁתְּהֵא מְלָאכָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ מִשְּׁעַת שְׁחִיטָתָהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר. 
{{הע-שמאל|הפרים הנשרפים (כגון פר יום הכיפורים ופר העלם דבר של ציבור ושל הכהן הגדול) נשרפים בגלל קדושתם, והשריפה נועדה לכלות את בשרם שאין לאכלו. הפרה נשרפת כדי להכין מאפרה מי חטאת. לכן איסור המלאכה חל על הכהן השורף אותה ולא על השורף את הפרים, למרות – ואולי בגלל – קדושתם היתירה, שמזה את דמם בקדש הקדשים.}}
&quot;וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו&quot;, לֹא פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים! 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם פָּרָה, שֶׁאֵין נַעֲשֵׂית בִּפְנִים – מְלָאכָה פּוֹסֶלֶת בִּשְׂרֵיפָתָהּ, 
פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים, שֶׁנַּעֲשִׂים בִּפְנִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא מְלָאכָה פּוֹסֶלֶת בִּשְׂרֵיפָתָם? 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּפָּרָה, שֶׁהַמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בִּשְׁחִיטָתָהּ – לְפִיכָךְ פּוֹסֶלֶת בִּשְׂרֵיפָתָהּ, 
תֹּאמַר בַּפָּרִים הַנִּשְׂרָפִים, שֶׁאֵין מְלָאכָה פּוֹסֶלֶת בִּשְׁחִיטָתָן – לְפִיכָךְ לֹא תִפְסֹל בִּשְׂרֵיפָתָם! 
וְתִפְסֹל בִּשְׁחִיטָתָן! וְהַדִּין נוֹתֵן: וּמָה פָּרָה, שֶׁאֵין נַעֲשֵׂית בִּפְנִים – מְלָאכָה פּוֹסֶלֶת בִּשְׁחִיטָתָהּ, 
פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים, שֶׁנַּעֲשִׂים בִּפְנִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא מְלָאכָה פּוֹסֶלֶת בִּשְׁחִיטָתָם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְשָׁחַט אֹתָהּ... וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה&quot;, וְלֹא פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים. 
{{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה קכג על &quot;ושחט אותה לפניו&quot;.}}
&quot;וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו&quot; – שֶׁיְּהֵא אַחֵר שׂוֹרֵף וְאֶלְעָזָר רוֹאֶה! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ט|פרה ג ט:]] שארית הדם מההזאה של הכהן נשרפת עם גוף הפרה.}}
&quot;אֶת עֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ וְאֶת דָּמָהּ עַל פִּרְשָׁהּ&quot;, מַה פִּרְשָׁהּ בִּמְקוֹמוֹ – אַף כֻּלָּם בִּמְקוֹמוֹ. 
מִכָּאן אָמְרוּ: הַדָּם כָּל שֶׁהוּא – יַחֲזִיר, וְאִם לֹא הֶחֱזִיר – לֹא פָסַל; וְרַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מְקַנֵּחַ יָדָיו בְּגוּפָהּ שֶׁל פָּרָה. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ג#ז|תוספתא פרה ג ז,]] שבפחות מכזית מקרניה וכו' אין ההחזרה מעכבת, כי &quot;זבח שאינו מעכב בחייה אינו מעכב בשריפתה&quot;.}} 
&quot;וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה&quot; – לְהָבִיא אֶת הַפְּקִיעִין. מִכָּאן אָמְרוּ: {{ב|הַבָּשָׂר|שפקע, כלומר יצא ממקום השריפה}} כָּל שֶׁהוּא – {{ב|יַחֲזִיר,|לשריפה}} וְאִם לֹא הֶחֱזִיר – פָּסַל. 
עֶצֶם כָּל שֶׁהוּא – יַחֲזִיר, וְאִם לֹא הֶחֱזִיר – לֹא פָסַל; בְּכַזַּיִת – יַחֲזִיר, וְאִם לֹא הֶחֱזִיר – פָּסַל! 
{{הע-שמאל|ר' ישמעאל טוען שהביטוי &quot;את עורה את בשרה...&quot; הוא ריבוי, וכן &quot;ישרוף&quot; מיותר כריבוי נוסף, ולכן הוא ממעט עצים, ולדעתו אין להניח בגת עצים שאין בהם צורך לשריפת הפרה. ר' עקיבא מתיר להוסיף עצים לאחר שניצתה רוב הפרה, ור' יהודה מתיר להרבות עצים ואיזוב מראש, כדי שירבה האפר; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד,]] כר' עקיבא, וראו גם [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ו|תוספתא פרה ד ו.]]}}
&quot;יִשְׂרֹף&quot; – רִבּוּי אַחַר רִבּוּי, וְאֵין רִבּוּי אַחַר רִבּוּי – אֶלָּא לְמַעֵט, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִשֶּׁיָּצַת הָאוּר בְּרֻבָּהּ, וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: &quot;וְשָׂרַף – יִשְׂרֹף&quot; – שֶׁלֹּא יְמַעֵט לָהּ עֵצִים. 
מַרְבֶּה הוּא לָהּ חֲבִילֵי אֵזוֹב וַחֲבִילֵי אֵזוֹב יָוָן בִּשְׁבִיל לְרַבּוֹת אֶת הָאֵפֶר. 
{{הע-שמאל|בפסח נאמר &quot;ולקחו אגודת איזוב&quot;, ואגודה היא שלושה, ומכאן שבכל מקום שלוקחים איזוב – מדובר בשלושה גבעולים; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יא|מכילתא פסחא יא]] [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ט|ופרה יא ט.]] לעניין האגודה השוו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה ו|אבות ג ו,]] שדורשים אגודה – חמישה!}}
&quot;וְלָקַח הַכֹּהֵן&quot; ([[במדבר יט ו]]), נֶאֶמְרָה כָּאן &quot;לְקִיחָה&quot; וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן &quot;לְקִיחָה&quot; ([[שמות יב כב]]). 
מַה לְּקִיחָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – שְׁלֹשָׁה, אַף לְקִיחָה הָאֲמוּרָה כָּאן – שְׁלֹשָׁה. 
{{הע-שמאל|מהארז צריך לקחת חלק מהגזע, ולא מהענפים הרכים.}}
&quot;עֵץ&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי כָּל עֵץ בְּמַשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֶרֶז&quot;. 
אִי &quot;אֶרֶז&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִלּוּ עָנָף? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עֵץ&quot;. הָא כֵּיצַד? זוֹ בִּקְעַת שֶׁל אֶרֶז! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז,]] לעניין זן האיזוב, וכן בדיני הצרעת – ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ו|נגעים יד ו.]]
שני תולעת הוא צבע אדום המופק מתולעת דווקא ולא ממקור אחר.}}
&quot;אֵזוֹב&quot;, וְלֹא אֵזוֹב יָוָן, וְלֹא אֵזוֹב כּוֹחֲלִית, וְלֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִית, וְלֹא אֵזוֹב רוֹמִית, וְלֹא כָּל אֵזוֹב שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם לִוּוּי! 
&quot;וּשְׁנִי תוֹלַעַת&quot; – {{ב|שֶׁשִּׁנְּתוֹ תוֹלַעַת,|שני מתולעת}} וְלֹא שֶׁשִּׁנְּתוֹ דָּבָר אַחֵר. 
{{הע-שמאל|מוסכם על שני החולקים שמדובר בשלב בתהליך השריפה של הפרה: ר' ישמעאל דורש &quot;שריפת הפרה&quot; – בשעה שנשרפת, ור' עקיבא דורש &quot;אל תוך הפרה הנשרפת&quot;, וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה י|פרה ג י.]]}}
&quot;וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִשֶּׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַפָּרָה&quot;.  
אִי &quot;הַפָּרָה&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׂרְפָה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה&quot;. 
הָא כֵּיצַד? מִשֶּׁיָּצַת הָאוּר בְּרֻבָּהּ, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: &quot;וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִשֶּׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַפָּרָה&quot;. 
אִי &quot;הַפָּרָה&quot;, יָכוֹל יִקְרָעֶנָּה וְיִתְּנֵם לְתוֹכָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה&quot;; הָא כֵּיצַד? מִשֶּׁתִּבָּקַע. 
{{הע-שמאל|הכהן הזורק את האזוב הארז והתולעת – בגדיו טמאים והוא עצמו, לאחר שטבל – טבול יום, וכן גם שאר העוסקים בשריפת הפרה (ראו לקמן, על 'והשורף אותה'), וכן השורפים את הפרים הנשרפים (ראו [[ביאור:משנה יומא פרק ז#משנה ז|יומא ז ז.]])
[[ביאור:ספרי במדבר/לא#פיסקה קנח|לקמן בסוף פיסקה קנח]] מוסיפים גם שאסור לו לבוא אל המחנה לפני הערב.}}
&quot;וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם&quot; ([[במדבר יט ז]]), בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַמַּשְׁלִיךְ אֶת הָאֵזוֹב, שֶׁמְּטַמֵּא בְגָדִים! 
&quot;וְאַחַר יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה&quot;, מַה כָּאן אָסוּר לָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה – אַף לְהַלָּן אָסוּר לָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה. 
&quot;וְטָמֵא הַכֹּהֵן עַד הָעָרֶב&quot;, מַה כָּאן עַד הָעֶרֶב – אַף לְהַלָּן עַד הָעֶרֶב. 
{{הע-שמאל|אכן אין צורך בפסוק כדי שנלמד שהשורף מטמא בגדים, והוא מלמד שכל העוסקים בפרה, גם השוחט והמזה – מטמאים בגדים, וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד.]]}}
&quot;וְהַשֹּׂרֵף אֹתָהּ יְכַבֵּס בְּגָדָיו&quot; ([[במדבר יט ח]]), בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה, שֶׁמְּטַמֵּא בְגָדִים. 
הָא עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר יֵשׁ לִי בַּדִּין: אִם הַמַּשְׁלִיךְ אֶת הָאֵזוֹב מְטַמֵּא בְגָדִים, הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה לֹא יְטַמֵּא בְגָדִים? 
אִם זָכִיתִי מִן הַדִּין, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהַשֹּׂרֵף אֹתָהּ יְכַבֵּס בְּגָדָיו&quot;? 
בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הָעוֹסְקִין בַּפָּרָה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, שֶׁיִּהְיוּ טְעוּנִים תִּכְבֹּסֶת בְּגָדִים וּרְחִיצַת הַגּוּף, וְהַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ! 
{{הע-שמאל|דורש 'אותה' – למעט. וראו לעניין שריפת הבגדים [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ה|נגעים יא ה-ו.]]}}
&quot;וְהַשֹּׂרֵף '''אֹתָהּ''' יְכַבֵּס בְּגָדָיו&quot; וְלֹא הַשּׂוֹרֵף בְּגָדִים הַמְּנֻגָּעִים! 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה פָרָה, שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְמַגָּע – הַשּׂוֹרְפָהּ מְטַמֵּא בְגָדִים, 
בְּגָדִים הַמְּנֻגָּעִים, שֶׁמְּטַמְּאִים בְּמַגָּע – אֵינוֹ דִּין שֶׁהַשּׂוֹרְפָן מְטַמֵּא בְגָדִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהַשֹּׂרֵף אֹתָהּ יְכַבֵּס בְּגָדָיו&quot;, וְלֹא הַשּׂוֹרֵף בְּגָדִים הַמְּנֻגָּעִים! 
{{הע-שמאל|מקוה הוא בגודל 40 סאה, כמידת אדם – אפילו אם רוצה להטביל בו רק כלים קטנים, וראו [[ביאור:תוספתא/מקואות/א#ו|תוספתא מקואות א ו;]] אבל טבילה במעיין אינה מוגבלת בגודל המעיין אלא בדבר הנטבל, ראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח,]] שמים זורמים (&quot;זוחלים&quot;) כשרים בכל שהוא, בתנאי שיכסו את הדבר הנטבל בהם.}}
&quot;יְכַבֵּס בְּגָדָיו בַּמָּיִם&quot; – וְלֹא בְשָׂרוֹ בַּמָּיִם! 
&quot;בַּמַּיִם... בַּמָּיִם&quot;, שְׁנֵי פְעָמִים, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וְאָדָם טָעוּן טְבִילָה וְכֵלִים טְעוּנִים טְבִילָה, 
מָה אָדָם, טוֹבֵל בָּרָאוּי לוֹ – אַף כֵּלִים, טוֹבְלִים בָּרָאוּי לָהֶם! תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בַּמַּיִם... בַּמָּיִם&quot;, שְׁנֵי פְעָמִים. 
מָקוֹם שֶׁאָדָם טוֹבֵל – שָׁם יָדַיִם וְכֵלִים טוֹבְלִין! בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּמִּקְוֶה. 
אֲבָל בְּמַעְיָן – אָדָם טוֹבֵל בָּרָאוּי לוֹ וְכֵלִים טוֹבְלִין בָּרָאוּי לָהֶן! 
{{הע-שמאל|עד שנעשתה הפרה לאפר העבודות שבה בכהנים, ואחרי כן – בכל ישראל; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד.]]}}
&quot;וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר&quot; ([[במדבר יט ט]]), לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה פָרָה בַּכֹּהֵן, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף אֲסִיפַת הָאֵפֶר תִּהְיֶה בַּכֹּהֵן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר&quot;; מַגִּיד שֶׁאֲסִיפַת הָאֵפֶר כְּשֵׁרָה בְּכָל אָדָם! 
{{הע-שמאל|ר' ישמעאל מכשיר את האשה לאסוף את האפר, לקדש ולהזות, ופוסל את הקטן; ואילו ר' עקיבא מכשיר לכך את הקטן שיש בו דעת ולא את האשה, וראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה י|פרה יב י,]] כדעתו.}}
&quot;וְאָסַף אִישׁ&quot; – לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן. מַשְׁמָע מוֹצִיא אֶת הַקָּטָן וּמוֹצִיא אֶת הָאִשָּׁה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;טָהוֹר&quot;, לְהָבִיא אֶת הָאִשָּׁה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: &quot;וְאָסַף אִישׁ&quot;, לְהוֹצִיא אֶת הָאִשָּׁה. מַשְׁמָע מוֹצִיא אֶת הָאִשָּׁה וּמֵבִיא אֶת הַקָּטָן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה&quot;. לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לְהַנִּיחַ!
{{הע-שמאל|מזה מי החטאת צריך להיות טהור, ראו [[במדבר יט יח]]. ר' עקיבא טוען שהוא קל מאוסף האפר, כי האוסף עוסק באפר כולו, ולא רק במקצתו, ומכאן ק&quot;ו שהאוסף טהור; הוא קורא &quot;טהור&quot;-טהר, שמדובר באדם שטהר עכשיו מטומאה, כלומר בטבול יום. וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ג#ד|תוספתא פרה ג ד,]] שהיה בעניין ויכוח בין הפרושים לצדוקים. ר' עקיבא מכשיר את טבול היום על פי הייתור של 'טהור' כאן, ואילו ר' נתן מכשיר אותו בגזירה שוה מדיני המצורע, שלאחר טקס הטהרה הוא טבול יום ואסור לו לאכול קדשים עד הערב.}}
&quot;טָהוֹר&quot;, שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: &quot;טָהוֹר&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? הָא עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר יֵשׁ לִי בַּדִּין: 
אִם הַמַּזֶּה טָהוֹר, הָאוֹסֵף לֹא יְהֵא טָהוֹר? 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;טָהוֹר&quot;? טָהוֹר מִכָּל טֻמְאָה, וְאֵי זֶה זֶה? זֶה טְבוּל יוֹם! 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן טָהוֹר, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן טָהוֹר ([[ויקרא יד ט]]). 
מַה טָּהוֹר הָאָמוּר לְהַלָּן – טָמֵא לִתְרוּמָה וְטָהוֹר לְחַטָּאת, 
אַף טָהוֹר הָאָמוּר כָּאן – טָמֵא לִתְרוּמָה וְטָהוֹר לְחַטָּאת! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה יא|פרה ג יא:]] 'שאין בו (אפר מהפרה) – מניחים'.}}
&quot;אֶת אֵפֶר הַפָּרָה&quot;, וְלֹא אֶת הָאוּדִים. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ג#ח|תוספתא פרה ג ח,]] שדרשו על החלק שבחיל 'למשמרת'; כאן נוספת דרשה על 'מחוץ למחנה' – בהר המשחה. החלק השלישי בלבד משמש לטהרת כל הציבור!}}
מִיכָּן אָמְרוּ: חוֹלְקִים אוֹתוֹ לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים: 
אֶחָד נוֹתֵן בַּחֵיל, וְאֶחָד נוֹתֵן בְּהַר הַמִּשְׁחָה, וְאֶחָד מִתְחַלֵּק לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת! 
&quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה&quot; – לְהַר הַמִּשְׁחָה. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יא|פרה יא א:]] במי חטאת אין צמיד פתיל מציל מהטומאה, כי מקום הקלל צריך להיות טהור גם הוא.}}
&quot;אֶל מָקוֹם טָהוֹר&quot; – שֶׁיְּהֵא מְקוֹמוֹ טָהוֹר. 
מִכָּאן הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר בְּרַבִּי אוֹמֵר: קְלָל שֶׁל חַטָּאת שֶׁמֻּקָּף צָמִיד פָּתִיל וְנָתוּן בְּאֹהֶל הַמֵּת – טָמֵא, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אֶל מָקוֹם טָהוֹר&quot;, וְאֵין זֶה מָקוֹם טָהוֹר. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד:]] &quot;המלאכה פוסלת במים&quot;, כלומר אסור לעשות מלאכה משאיבת המים עד שמקדש אותם באפר הפרה.}}
&quot;וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא שֶׁמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בַּפָּרָה, 
בַּמַּיִם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה&quot;. 
אוֹ אֲפִלּוּ קִדְּשׁוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לְמֵי נִדָּה&quot;, כְּבָר הֵם לְמֵי נִדָּה. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ה|פרה ט ה,]] וראו [[ביאור:תוספתא/מקואות/ח#ו|תוספתא מקואות ח ו:]] שם מופיעים גם דברי ההתפעלות של ר' טרפון: ר' יוסי הגלילי הסכים עם ר' יהודה שהפרה טהורה, ואילו ר' עקיבא טימא אותה. בתחילה לא מצא ר' יוסי הוכחה לדבריו, וסולק מהדיון; בשלב זה גברה דעתו של ר' עקיבא – וראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ז#ד|תוספתא סנהדרין ז ד:]] &quot;נסתלק הדין – אין רשאי להשיב&quot;, אבל לפנים משורת הדין נתן לו ר' עקיבא רשות. ההוכחה של ר' יוסי היא בטענה שאם הפרה שתתה מהמים – הם לא היו שמורים, וממילא הם נפסלו עוד לפני ששתתה מהם, ולכן אינם מטמאים אותה!
הפסוקים שמצטט ר' טרפון מתארים, לפי דבריו, את ר' עקיבא כאיל נוגח ואת ר' יוסי הגלילי כצפיר המנצח אותו.}}
&quot;וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, מִיכָּן אָמְרוּ: פָּרָה שֶׁשָּׁתְתָה מֵי חַטָּאת – בְּשָׂרָהּ טָמֵא מֵעֵת לְעֵת. 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בָּטְלוּ בְּמֵעֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; וְגוֹ'. 
וּכְבָר הֲלָכָה זוֹ נִשְׁאֲלָה לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנָה זְקֵנִים בְּכֶרֶם בְּיַבְנֶה, וְטִהֲרוּ אֶת בְּשָׂרָהּ. 
&quot;וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, זֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁהָיָה רַבִּי יוֹסֵי בֶּן הַגְּלִילִי דָּן לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְסִלְּקוֹ רַבִּי עֲקִיבָא. 
וְאַחַר כָּךְ מָצָא לוֹ תְּשׁוּבָה. אָמַר לוֹ: מָה אֲנִי לַחֲזֹר? אָמַר לוֹ: לֹא לְכָל אָדָם, אֶלָּא לְךָ, שֶׁאַתָּה יוֹסֵי הַגְּלִילִי. 
אָמַר לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה&quot;, כְּשֶׁהֵם שְׁמוּרִים הֲרֵי הֵם מֵי נִדָּה! 
אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: &quot;רָאִיתִי אֶת הָאַיִל מְנַגֵּחַ יָמָּה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְכָל חַיּוֹת לֹא יַעַמְדוּ לְפָנָיו, 
וְאֵין מַצִּיל מִיָּדוֹ, וְעָשָׂה כִרְצוֹנוֹ וְהִגְדִּיל&quot; ([[דניאל ח ד]]) – זֶה עֲקִיבָא. 
&quot;וַאֲנִי הָיִיתִי מֵבִין, וְהִנֵּה צְפִיר הָעִזִּים בָּא מִן הַמַּעֲרָב עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וְאֵין נוֹגֵעַ בָּאָרֶץ, 
וְהַצָּפִיר – קֶרֶן חָזוּת בֵּין עֵינָיו, וַיָּבֹא עַד הָאַיִל בַּעַל הַקְּרָנַיִם אֲשֶׁר רָאִיתִי עֹמֵד לִפְנֵי הָאוּבָל, 
וַיָּרָץ אֵלָיו בַּחֲמַת כֹּחוֹ, וּרְאִיתִיו מַגִּיעַ אֵצֶל הָאַיִל, וַיִּתְמַרְמַר אֵלָיו, וַיַּךְ אֶת הָאַיִל וַיְשַׁבֵּר אֶת שְׁתֵּי קַרְנָיו, 
וְלֹא הָיָה כֹחַ בָּאַיִל לַעֲמֹד לְפָנָיו, וַיַּשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיִּרְמְסֵהוּ, וְלֹא הָיָה מַצִּיל מִיָּדוֹ&quot; – זֶה יוֹסֵי הַגְּלִילִי! 
{{הע-שמאל|לעניין המעילה ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד,]] וראו גם [[ביאור:משנה שקלים פרק ז#משנה ז|שקלים ז ז.]]
דיני הפרה מדויקים ואין לשנות בהם דבר, כדיני החטאת, אבל ראו בהמשך 'שאינה נפסלת בלינה'.
השוחט צריך להתכוון לשחוט אותה לשם פרת חטאת, וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד|פרה ד א,]] שר' אליעזר מכשיר במקרה ששחט שלא לשמה.
וראו שם משנה ד &quot;ומעשיה ביום... עד שתיעשה אפר&quot; – בניגוד לאמור כאן. וראו גם [[ביאור:תוספתא/פרה/ד|תוספתא פרה ד א,]] לעניין הלינה ולעניין מעשיה ביום.
אפר הפרה עשוי להספיק לשנים רבות; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ה|פרה ג ה,]] לעניין פרת משה רבנו.}}
&quot;חַטַּאת הִיא&quot; – מַגִּיד שֶׁמּוֹעֲלִים בָּהּ. &quot;הִיא&quot; – בָּהּ מוֹעֲלִין, בְּאֶפְרָהּ אֵין מוֹעֲלִין! 
&quot;חַטַּאת הִיא&quot;, מַגִּיד שֶׁאִם שִׁנָּה בְּאֶחָד מִכָּל מַעֲשֶׂיהָ – פְּסוּלָה! 
&quot;חַטַּאת הִיא&quot; – מַגִּיד שֶׁאִם נִשְׁחֲטָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה! 
&quot;חַטַּאת הִיא&quot; – מַגִּיד שֶׁנִּשְׂרֶפֶת בַּלַּיְלָה כַּבַּיּוֹם. 
אִי &quot;חַטַּאת הִיא&quot;, יָכוֹל תְּהֵא נִפְסֶלֶת בְּלִינָה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת&quot;. 
מַגִּיד שֶׁמִּשְׁתַּמֶּרֶת יָמִים עַל יָמִים וְשָׁנִים עַל שָׁנִים. 
{{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה על פס' ח: שם הסיקו שכל העוסקים בפרה מטמאים בגדים, וכאן המסקנה הפוכה, וקובעת שלמרות שהק&quot;ו תקף יש צורך ללמד שהאוסף מטמא בגדים, כי אין עונשים מן הדין; אבל קשה שהרי אין מדובר בענשי בית דין אלא בטומאה.
תשובה שניה היא שטומאתו חמורה כטומאת זב והוא מטמא בהיסט.}} 
&quot;וְכִבֶּס הָאֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה&quot; ([[במדבר יט י]]), בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הָאוֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה, שֶׁמְּטַמֵּא בְגָדִים. 
הָא עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר יֵשׁ לִי בַּדִּין: אִם הַמַּשְׁלִיךְ אֶת הָאֵזוֹב מְטַמֵּא בְגָדִים, הָאוֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה לֹא יְטַמֵּא בְגָדִים? 
אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן – עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;וְכִבֶּס הָאֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה&quot;, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁים מִן הַדִּין. 
דָּבָר אַחֵר: בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הָאוֹסֵף אֶת הָאֵפֶר, שֶׁמְּטַמֵּא בְּהֶיסֵּט! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לט|לעיל לט:]] &quot;דיבר לישראל ומעשה בכל אדם – צריך להביא מן הגרים.&quot;}}
&quot;וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם&quot;, לְפִי שֶׁמַּעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל, צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים! 
שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁמַּעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים! 
&quot;לְחֻקַּת עוֹלָם&quot; – שֶׁיִּנְהוֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת! 
}}

===פיסקה קכה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יט יא-יג''' 
{{הע-שמאל|המת מטמא באהל, אפילו אם הנכנס אל האוהל לא נגע בו; האיזכור של טומאת מגע נועד ללמד שאין עונשים מן הדין, וראו בסוף פיסקה קכד. הלקח הזה נראה תמוה, שהרי על דיני הטומאה אין עונש בידי אדם.}}
'''&quot;הַנֹּגֵעַ בְּמֵת לְכָל נֶפֶשׁ אָדָם וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים&quot;''' ([[במדבר יט יא]]),  
בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַמֵּת, שֶׁמְּטַמֵּא בְּמַגָּע. 
הָא עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בְּדִין: אִם מְטַמֵּא בְּאֹהֶל, לֹא יְטַמֵּא בְּמַגָּע? 
אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן – עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;הַנֹּגֵעַ בְּמֵת&quot;, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין! 
{{הע-שמאל|אם יצא דמו של הנפל, וגופו נמצא במקום אחר – לדעת ר' ישמעאל הדם אינו מטמא אפילו אם יש בו שיעור של רביעית, דורש &quot;נפש&quot;-דם, &quot;האדם&quot; ולא בן שמונה.
ר' עקיבא מטמא את הדם, אם יצא כולו – אפילו אם אין בו רביעית, ואם יש בו רביעית – אפילו אם לא יצא כולו; וראו [[ביאור:תוספתא/אהלות/ג#ב|תוספתא אהלות ג ב.]] דורש &quot;לכל&quot; – אפילו בן שמונה.}}
&quot;לְכָל נֶפֶשׁ אָדָם&quot; – לְהָבִיא אֶת {{ב|בֶּן שְׁמוֹנֶה.|נפל שנולד לאחר שמונה חדשי הריון.}} מַשְׁמַע מֵבִיא אֶת בֶּן שְׁמוֹנֶה וּמֵבִיא אֶת דָּמוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם&quot;, לְהוֹצִיא אֶת דָּמוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: &quot;'''לְכָל''' נֶפֶשׁ אָדָם&quot; – לְהָבִיא אֶת דָּמוֹ! 
{{הע-שמאל|פשט.
המילה &quot;בו&quot; מיותרת. היא מורה על אפר החטאת שנדון לעיל.}}
&quot;וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים&quot;, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַמֵּת, שֶׁמְּטַמֵּא טֻמְאַת שִׁבְעָה. 

'''&quot;הוּא יִתְחַטָּא בוֹ&quot;''' ([[במדבר יט יב]]), אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בּוֹ&quot;! אֶלָּא: &quot;בּוֹ&quot; – בָּאֵפֶר שֶׁנַּעֲשָׂה כְּתִקְּנוֹ. 
{{הע-שמאל|ניתן לפסק את הפסוק בהפסקה אחרי &quot;בו&quot;, ואז יתקבל הפירוש האלטרנטיבי, שההזאה צריכה להיות רק ביום השלישי, והיום השביעי הוא יום הטהרה; וניתן לפסק אותו (וכן הטעמים) בהפסקה אחרי &quot;וביום השביעי&quot;, שמזים על הטמא פעמיים ואז הוא נטהר.
ההכרעה היא לפירוש השני לפי פס' יט.}} 
&quot;בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי&quot;, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַמְּטַמֵּא בַּמֵּת, שֶׁטָּעוּן הַזָּיָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי. 
אַתָּה אוֹמֵר לְכָךְ הוּא בָּא, אוֹ לֹא בָּא אֶלָּא אִם הִזָּה בַּשְּׁלִישִׁי – יִטְהַר בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, 
וְאִם לֹא הִזָּה בַּשְּׁלִישִׁי – לֹא יִטְהַר בַּשְּׁבִיעִי? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאִם לֹא יִתְחַטָּא&quot; וְגוֹ'. 
וַעֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: מִפְּנֵי מַה לֹּא טָהַר בַּשְּׁבִיעִי? מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִזָּה בַּשְּׁלִישִׁי! 
אֲבָל אִם הִזָּה בַּשְּׁלִישִׁי, יִטְהַר בַּשְּׁבִיעִי? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי&quot; ([[במדבר יט יט]]), שָׁנָה עָלָיו הַכָּתוּב לִפְסֹל! 
{{הע-שמאל|המצווה אינה להתחטא אלא להימנע מלטמא את המקדש. לכן אין עבירה בטומאה אלא אם נכנס הטמא למקדש או אכל קודשים. מי שלא התחטא – ענשו הוא הטומאה עצמה ולא כרת.}}
&quot;וְאִם לֹא יִתְחַטָּא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא – וְנִכְרְתָה&quot; ([[במדבר יט כ]]), 
עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו הַכָּתוּב עָנַשׁ כָּרֵת! אוֹ לֹא עָנַשׁ כָּרֵת אֶלָּא עַל הַזָּיָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאִם לֹא יִתְחַטָּא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי – לֹא יִטְהָר&quot;: עוֹנְשׁוֹ &quot;לֹא יִטְהָר&quot;, וְאֵין עוֹנְשׁוֹ כָּרֵת! 
{{הע-שמאל|הגוסס אינו מטמא, כשם ששרץ שעדיין מפרפר אינו מטמא, אלא רק אם מת; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק א#משנה ו|אהלות א ו.]]}}
&quot;כָּל הַנֹּגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם&quot; ([[במדבר יט יג]]) {{ב|זֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ|בתחילת הפיסקה}}: לְהָבִיא אֶת בֶּן שְׁמוֹנֶה. 
&quot;אֲשֶׁר יָמוּת&quot;, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵין מְטַמֵּא עַד שָׁעָה שֶׁיָּמוּת. 
מִיכָּן אַתָּה דָּן לְשֶׁרֶץ: מַה מֵּת, חָמוּר, אֵינוֹ מְטַמֵּא עַד שָׁעָה שֶׁיָּמוּת, 
שֶׁרֶץ, הַקַּל, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְטַמֵּא עַד שָׁעָה שֶׁיָּמוּת? 
אוֹ חִלּוּף: מַה שֶּׁרֶץ, הַקַּל, הֲרֵי הוּא מְטַמֵּא כְּשֶׁהוּא מְפַרְפֵּר, 
מֵת, הֶחָמוּר, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּטַמֵּא אֲפִלּוּ מְפַרְפֵּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל הַנֹּגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם אֲשֶׁר יָמוּת&quot;. 
שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֲשֶׁר יָמוּת&quot;. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֲשֶׁר יָמוּת&quot;? מַגִּיד שֶׁאֵין מְטַמֵּא – עַד שָׁעָה שֶׁיָּמוּת! 
דַּנְתִּי וְחִלַּפְתִּי, בָּטֵל אוֹ – חִלּוּף זָכִיתִי לַדִּין כַּבַּתְּחִלָּה. 
מַה מֵּת, חָמוּר, אֵין מְטַמֵּא עַד שָׁעָה שֶׁיָּמוּת – שֶׁרֶץ, הַקַּל, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְטַמֵּא עַד שָׁעָה שֶׁיָּמוּת? 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כריתות פרק ב|כריתות ב א:]] זב, זבה, יולדת או מצורע שעדיין לא הביאו את קרבנם – לא אוכלים קדשים.}}
&quot;וְלֹא יִתְחַטָּא&quot;, רַבִּי אוֹמֵר: &quot;לֹא יִתְחַטָּא&quot; – בְּדָמִים! אַתָּה אוֹמֵר &quot;לֹא יִתְחַטָּא&quot; בְּדָמִים; אוֹ &quot;לֹא יִתְחַטָּא&quot; בְּמַיִם? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו&quot; – הֲרֵי מַיִם אֲמוּרִים! 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְלֹא יִתְחַטָּא&quot;? &quot;לֹא יִתְחַטָּא&quot; בְּדָמִים, לְהָבִיא אֶת מְחֻסַּר כַּפָּרָה. 
{{הע-שמאל|מבחין בין המשכן למקדש כדי להסביר את הכפילות בפס' כ ובפס' יג.}}
&quot;אֶת מִשְׁכַּן ה' טִמֵּא&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;אֶת מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא&quot; ([[במדבר יט כ]]), אֵין לִי אֶלָּא מִקְדָּשׁ. 
מִשְׁכָּן מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶת מִשְׁכַּן ה' טִמֵּא&quot;! 
{{הע-שמאל|המיתה המוזכרת בויקרא היא כרת, בידי שמים. על מהות הכרת ראו [[ביאור:משנה כריתות פרק א|כריתות א,]] במגירה &quot;מהו עונש כרת?&quot;}}
&quot;וְנִכְרְתָה&quot;, מִפְּנֵי מַה עָנַשׁ לְהַלָּן ([[ויקרא טו לא]]) מִיתָה, וְכָאן כָּרֵת? לְלַמֶּדְךָ שֶׁמִּיתָה הִיא כָּרֵת, וְכָרֵת הִיא מִיתָה! 
{{הע-שמאל|כל הטמאים אסורים באכילת קדשים ובכניסה למקדש, ואם עשו כך במזיד – ענשם כרת, ובשוגג עליהם להביא אשם (ראו [[ויקרא ה ב]]). ר' יאשיה לומד דין זה מהביטוי &quot;טמא יהיה&quot;, ואילו ר' יונתן לומד מ[[ויקרא טו לא]]. לפי דבריו טמא מת הוא יוצא מן הכלל המלמד על הכלל כולו את עונש הכרת על המזיד.}}
&quot;טָמֵא יִהְיֶה&quot;, אֵין לִי אֶלָּא טְמֵא מֵת. שְׁאָר טְמֵאִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;טָמֵא יִהְיֶה&quot;, לְרַבּוֹת שְׁאָר טְמֵאִים, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ! שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם, 
וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם&quot; ([[ויקרא טו לא]]). 
טְמֵא מֵת הָיָה בַּכְּלָל, וְהוֹצִיאוֹ הַכָּתוּב מִכְּלָלוֹ וְעָנַשׁ עָלָיו מִיתָה, וְחִיֵּב עָלָיו קָרְבָּן. 
אֵין לִי אֶלָּא טְמֵא מֵת. שְׁאָר טְמֵאִים מִנַּיִן? אָמַרְתָּ אִם טְמֵא מֵת הָיָה בַּכְּלָל, 
וְהוֹצִיאוֹ הַכָּתוּב מִכְּלָלוֹ וְעָנַשׁ עָלָיו מִיתָה, וְחִיֵּב עָלָיו קָרְבָּן, 
אַף שְׁאָר הַטְּמֵאִים – דִּין הוּא שֶׁנַּעֲנִישׁ עֲלֵיהֶם מִיתָה וּנְחַיֵּב עֲלֵיהֶם קָרְבָּן! 
{{הע-שמאל|על טמא המת להקפיד לעבור את כל התהליך: שתי הזאות, טבילה והערב שמש. כל זמן שלא עבר את כל השלבים הללו הוא טמא ואסור לו לאכול או אפילו לגעת בקדשים.}}
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;טָמֵא&quot;? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו&quot;, אֵין לִי אֶלָּא שֶׁלֹּא הִזָּה כָּל עִקָּר. 
הִזָּה וְלֹא שָׁנָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;טָמֵא יִהְיֶה&quot;! 
הִזָּה וְשָׁנָה וְלֹא טָבַל מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;טֻמְאָתוֹ בוֹ&quot;. 
הִזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְלֹא הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד טֻמְאָתוֹ בוֹ&quot;. 
}}

===פיסקה קכו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יט יד-טו''' 
{{הע-שמאל|מקום המוות אינו משנה את הדין: אם הגופה או חלקה נמצאים באהל – יש טומאה! איסי לומד זאת מהביטוי &quot;זאת התורה&quot;. ר' ישמעאל לומד מק&quot;ו מגופה שמטמאת מחוץ לבית, שנאמר &quot;הנוגע... טמא (ראו פס' יא)
דברי ר' ישמעאל סותרים את הק&quot;ו בפיסקה קכה, המציג את טומאת אהל כחמורה מטומאת מגע.}}
'''&quot;זֹאת הַתּוֹרָה, אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל, כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל וְכֹל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל – יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים&quot;''' ([[במדבר יט יד]]), 
בָּא הַכָּתוּב וְלִימֵּד עַל הַמֵּת טֻמְאָה חֲדָשָׁה: שֶׁמְּטַמֵּא בָּאֹהֶל! 
אֵין לִי אֶלָּא {{ב|בָּאֹהֶל;|שמת באהל}} חוּץ לָאֹהֶל מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;זֹאת הַתּוֹרָה, אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל&quot;, דִּבְרֵי אִיסִי בֶּן עֲקִיבָא. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ! אִם {{ב|עַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לַטֻּמְאָה הֲרֵי הוּא מְטַמֵּא,|המת מטמא גם מחוץ לאהל}} 
מִשֶּׁנִּזְקַק לַטֻּמְאָה – דִּין הוּא שֶׁיְּטַמֵּא! 
{{הע-שמאל|כל מבנה עם גג שיש בו טפח מעוקב מטמא כמו אהל. טומאת אהל נלמדת מבית המנוגע, וראו [[ביאור:משנה מסכת אהלות|במבוא למסכת אהלות.]] לעניין בית המנוגע ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יב|נגעים יב א.]] בית מנוגע קל מאהל המת, כי הוא מטמא עד הערב, ואילו המת – לשבעה ימים.}}
מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת כָּל הַמַּאֲהִילִים כָּאֹהֶל? 
הָיָה רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: מַה מְּצֹרָע, הַקַּל – עָשׂוּ בוֹ כָּל הַמַּאֲהִילִים כָּאֹהֶל. 
מֵת, חָמוּר – אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ כָּל הַמַּאֲהִילִים כָּאֹהֶל? 
{{הע-שמאל|אפילו אם הכניס לתוך אהל המת רק חלק מגופו – טמא. קל וחומר אם כל גופו נכנס לאהל המת.}}
&quot;כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל&quot; – זֶה הַבָּא מִקְצָתוֹ; &quot;וְכֹל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל&quot; – זֶה הַבָּא כֻּלּוֹ. 
הָא עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר יֵשׁ לִי בַּדִּין: אִם הַבָּא מִקְצָתוֹ טָמֵא, הַבָּא כֻּלּוֹ לֹא יִהְיֶה טָמֵא? 
אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן – עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל וְכֹל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל&quot;, 
לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁים מִן הַדִּין! 
{{הע-שמאל|מפרש &quot;כל אשר באהל&quot; – מה שנמצא במרתף הבית ומתחת רצפתו.}}
רַבִּי אַחַי בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: &quot;כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְכֹל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל&quot;, הָא עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר יֵשׁ לִי בַּדִּין: 
אִם הַבָּא לָאֹהֶל טָמֵא, אֲשֶׁר בָּאֹהֶל לֹא יִהְיֶה טָמֵא? 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל&quot;? לַעֲשׂוֹת קַרְקָעוֹ שֶׁל בַּיִת עַד הַתְּהוֹם כָּמוֹהוּ! 
{{הע-שמאל|מפרש &quot;הבא&quot; – שנכנס לאהל דרך פתחו – גם אם אפשר להכנס מכיוון אחר, ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ז#משנה ג|אהלות ז ג;]] ומסיק שגם במערת קבורה שאפשר להגיע אליה מכמה כיוונים, ויש בה קבר שעדיין לא נאטם – דווקא כניסה מכיוון הפתח מטמאת, ולא כניסה למערה מכיוונים אחרים (וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ז|אהלות ז א.]]) אבל למרות שהנכנס  שלא מהפתח אינו נטמא לשבעה ימים – הוא עדיין טמא עד הערב, כדין הכלי השלישי לטומאה והנוגע באהל מבחוץ (ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ז#משנה ב|אהלות ז ב.]]}}
&quot;כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל&quot; – דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ הוּא מְטַמֵּא, וְאֵין מְטַמֵּא מִכָּל צְדָדָיו כְּשֶׁהוּא פָּתוּחַ. 
מִיכָּן אַתָּה דָּן לַקֶּבֶר: מָה אֹהֶל, שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה – אֵין מְטַמֵּא מִכָּל צְדָדָיו כְּשֶׁהוּא פָּתוּחַ. 
קֶבֶר, {{ב|שֶׁאֵין מְקַבֵּל טֻמְאָה|אם אין בו פותח טפח, &quot;נפש אטומה&quot;}} – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְטַמֵּא מִכָּל צְדָדָיו {{ב|כְּשֶׁהוּא פָּתוּחַ|לפני שנאטם הקבר}}? 
אוֹ חִלּוּף: מַה קֶּבֶר, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה – הֲרֵי הוּא מְטַמֵּא מִכָּל צְדָדָיו כְּשֶׁהוּא פָּתוּחַ. 
אֹהֶל, שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּטַמֵּא מִכָּל צְדָדָיו כְּשֶׁהוּא פָּתוּחַ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל&quot;, דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ הוּא מְטַמֵּא, וְאֵין מְטַמֵּא מִכָּל צְדָדָיו כְּשֶׁהוּא פָּתוּחַ! 
דַּנְתִּי וְחִלַּפְתִּי, בָּטֵל &quot;אוֹ חִלּוּף&quot;, זָכִיתִי לָדוּן כַּבַּתְּחִלָּה. 
מָה אֹהֶל, שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה – אֵין מְטַמֵּא מִכָּל צְדָדָיו כְּשֶׁהוּא פָּתוּחַ. 
קֶבֶר, שֶׁאֵין מְקַבֵּל טֻמְאָה – דִּין הוּא שֶׁלֹּא יְטַמֵּא מִכָּל צְדָדָיו כְּשֶׁהוּא פָּתוּחַ! 
אוֹ {{ב|לֹא יִטְמָא טֻמְאַת עֶרֶב?|הנכנס שלא מהפתח והנוגע באהל מבחוץ}} אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: {{ב|אִם שְׁלִישִׁי בַּמֵּת טָמֵא,|כלים שנגעו בכלים שנגעו במת}} הַשֵּׁנִי – דִּין הוּא שֶׁיְּהֵא טָמֵא! 
{{הע-שמאל|מה שאינו כלי העשוי מארבעה חומרים (בד, עור, צמר או עץ) או ממתכת או מחרס, ואינו אדם – אינו נטמא. הלימוד הוא מדין השלל במלחמת מדיין, והחרס והאדם נלמדים מפרשתנו.
.הקשר בין ההזאה לטומאה נלמד מפס' יב}} 
&quot;וְכֹל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַקַּשׁ וְהַחֲרִיּוֹת וְהָעֵצִים וְהָאֲבָנִים וְהָאֲדָמָה בַּמַּשְׁמָע? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם אִישׁ טָהוֹר, וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל וְעַל כָּל הַכֵּלִים וְעַל הַנְּפָשׁוֹת&quot; וְגוֹ'! 
וַעֲדַיִן כְּלֵי גְלָלִים, וּכְלֵי אֲבָנִים וּכְלֵי אֲדָמָה וְנַפְשׁוֹת בְּהֵמָה בַּמַּשְׁמָע! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכָל בֶּגֶד וְכָל כְּלִי עוֹר וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִּים וְכָל כְּלִי עֵץ&quot; ([[במדבר לא כ]]). 
הָא לָמַדְנוּ לְאַרְבָּעָה כֵּלִים: לִכְלֵי מַתָּכוֹת מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכֶּסֶף אֶת הַנְּחֹשֶׁת אֶת הַבַּרְזֶל אֶת הַבְּדִיל וְאֶת הָעֹפָרֶת&quot; ([[במדבר לא כב]]). 
הָא לָמַדְנוּ לְאַרְבָּעָה כֵּלִים וְלִכְלֵי מַתָּכוֹת. לִכְלִי חֶרֶס מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ אֲשֶׁר אֵין צָמִיד פָּתִיל עָלָיו&quot; וְגוֹ'. הָא לָמַדְנוּ לְאַרְבָּעָה כֵּלִים, וְלִכְלֵי מַתָּכוֹת וְלִכְלִי חֶרֶס. לְאָדָם מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;{{ב|וְאַתֶּם חֲנוּ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה|בני אדם נטמאים ולא בהמות}}&quot; ([[במדבר לא יט]]). אוֹ אֵלּוּ לִכְלַל חִטּוּי וְאֵלּוּ לִכְלַל טֻמְאָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;הוּא יִתְחַטָּא בוֹ&quot; ([[במדבר יט יב]]); אֵת שֶׁבָּא לִכְלַל חִטּוּי – בָּא לִכְלַל טֻמְאָה; לֹא בָּא לִכְלַל חִטּוּי – לֹא בָּא לִכְלַל טֻמְאָה. 
{{הע-שמאל|ראו [[ויקרא יא לב]]-לג; שם מבחינה התורה בין כלי חרס לבין כלים מעץ, בד עור או שק. גם כאן יש הבחנה בין הכלים מארבעה חומרים שבמלחמת מדין לבין &quot;כלי פתוח&quot;, ומכאן שהכלי הנדון כאן הוא מחרס.}}
&quot;וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ אֲשֶׁר אֵין צָמִיד פָּתִיל עָלָיו&quot; ([[במדבר יט טו]]); בִּכְלִי חֶרֶס הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּכָל הַכֵּלִים? הֲרֵי אַתָּה דָּן. 
נֶאֶמְרוּ אַרְבָּעָה כֵּלִים בַּשֶּׁרֶץ, וְהוֹצִיא כְלִי אֶחָד {{ב|לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר עָלָיו|רק כלי חרס שנטמא מבחוץ אין התכולה שלו נטמאת, אבל אם נטמא בתוכו יש לשברו}}. 
וְנֶאֶמְרוּ אַרְבָּעָה כֵּלִים בַּמֵּת וְהוֹצִיא כְלִי אֶחָד לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר עָלָיו. 
מַה לְּהַלָּן, בִּכְלִי חֶרֶס הַכָּתוּב מְדַבֵּר – אַף כָּאן, בִּכְלִי חֶרֶס הַכָּתוּב מְדַבֵּר, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
{{הע-שמאל|ר' יונתן לומד שמדובר בכלי חרס מההבחנה בין פס' טו לפס' יח: כאן נאמר &quot;טמא הוא&quot;, כלומר שאין לו טהרה, ואילו בפס' יח נאמר &quot;והזה... ועל כל הכלים&quot;, שניתן לטהר את הכלים. הפתרון הוא ב&quot;כלי חרס&quot;, שמפורש ב[[ויקרא יא לג]], שאי אפשר לטהרו ויש לשברו.}}
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: בִּכְלִי חֶרֶס הַכָּתוּב מְדַבֵּר; אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּכָל הַכֵּלִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ&quot; וְגוֹ', כְּלִי שֶׁאִם נִטְמָא אֵין לוֹ טָהֳרָה מִטֻּמְאָתוֹ, וְאֵיזֶה זֶה? זֶה כְּלִי חֶרֶס. 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;פָּתוּחַ&quot;? וַאֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא. 
{{הע-שמאל|נראה שר' אליעזר חולק על [[ביאור:משנה כלים פרק כה|כלים כה א,]] &quot;כל הכלים יש להם אחורים ותוך&quot;, ומייחס את ההבחנה בין טומאה מתוך הכלי, דרך פתחו, לטומאה באחוריו (מבחוץ) – לכלי חרס בלבד. כך הוא מוכיח שמדובר כאן בכלי חרס.
לעניין ההבחנה בין צמיד פתיל על פתחו לבין צמיד פתיל על כולו ראו [[ביאור:משנה כלים פרק ט#משנה ח|כלים ט ח.]]}}
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בִּכְלִי חֶרֶס הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּכָל הַכֵּלִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ&quot; – כְּלִי שֶׁמְּקַבֵּל טֻמְאָה {{ב|דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ;|ולא מבחוץ}} וְאֵיזֶה זֶה? זֶה כְּלִי חֶרֶס. 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;טָמֵא&quot; – טָמֵא לְעוֹלָם. 
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: &quot;כָּל כְּלִי פָתוּחַ&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִילוּ כֻּלּוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;פָּתוּחַ&quot;, עַל פִּתְחוֹ אָמַרְתִּי וְלֹא עַל כֻּלּוֹ. 
{{הע-שמאל|פתיל הוא המכסה והצמיד הוא החיבור שלו לכלי, ואכן החיבור של ישראל לבנות מואב מכונה &quot;ויצמד&quot;; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק י#משנה ב|כלים י ב.]]}}
&quot;וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ&quot; וְגוֹ'. &quot;פָּתִיל&quot; – זֶה הָעוֹדֵף, &quot;צָמִיד&quot; – זֶה הַדּוֹפֵק. 
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר&quot; ([[במדבר כה ג]]). 


&quot;וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ... טָמֵא הוּא&quot;, מִיכָּן אָמְרוּ: כֵּלִים מַצִּילִים – צָמִיד פָּתִיל בְּאֹהֶל הַמֵּת, אֹהָלִים – בְּכִסּוּי. {{הע-שמאל|באהל המת יש צורך בצמיד פתיל כדי להציל מהטומאה; אבל בצרעת הבית מספיק שהכלי מכוסה, (פתיל) ואין צורך בצמיד; וראו דעת ר' יוסי [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה יב|בנגעים יג יב.]]}} 
{{הע-שמאל|ראו דעת ר' אליעזר [[ביאור:תוספתא/כלים/בבא קמא/ז#ה|בתוספתא ב&quot;ק דכלים ז ה,]] שכלי חרס אינו מציל אלא אם הוא חתום בצמיד פתיל, ודווקא על פתחו.}}
&quot;וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ&quot;, מִיכָּן אָמְרוּ: חָבִית שֶׁכְּפָאָהּ עַל פִּיהָ, מֵירְחָהּ בְּטִיט מִן הַצְּדָדִים – טְמֵאָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;צָמִיד פָּתִיל '''עָלָיו'''&quot; וְלֹא צָמִיד פָּתִיל עַל גַּבָּיו. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק י|כלים י א.]] דורש &quot;'''וכל''' כלי פתוח&quot;.}}
&quot;וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ&quot;, אֵין לִי אֶלָּא כְּלִי חֶרֶס. כְּלֵי גְלָלִים כְּלֵי אֲבָנִים וּכְלֵי אֲדָמָה מִנַּיִן? 
וְדִין הוּא: וּמַה כְּלִי חֶרֶס, שֶׁהֵם עֲלוּלִים לְקַבֵּל טֻמְאָה – הֲרֵי הֵם מַצִּילִים צָמִיד פָּתִיל בְּאֹהֶל הַמֵּת, 
כְּלֵי גְלָלִים כְּלֵי אֲבָנִים כְּלֵי אֲדָמָה, שֶׁאֵין עֲלוּלִים לְקַבֵּל טֻמְאָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁיַּצִּילוּ צָמִיד פָּתִיל בְּאֹהֶל הַמֵּת? 
{{ב|תַּלְמוּד לוֹמַר|זהו שנאמר}} &quot;וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ&quot;. 
{{הע-שמאל|צמיד פתיל מציל את תכולת הכלי מלהיטמא הן בבית שיש בו אדם מת, הן בתנור שיש בו שרץ מת; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ח#משנה ו|כלים ח ו.]]}}
&quot;טָמֵא הוּא&quot;, אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר טָמֵא הוּא; מַה תַּלְמוּד לוֹמַר טָמֵא הוּא? אֶלָּא, 
הוּא שֶׁיַּצִּיל עַל עַצְמוֹ צָמִיד פָּתִיל בְּאֹהֶל הַמֵּת; יַצִּיל עַל עַצְמוֹ צָמִיד פָּתִיל בְּאֹהֶל הַשֶּׁרֶץ. 
}}

===פיסקה קכז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יט טז'''
{{הע-שמאל|עובר שעדיין לא יצא ראשו אינו נחשב יצור עצמאי ולכן אינו מטמא במותו, ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ז#משנה ד|אהלות ז ד-ו.]] דורש 'על פני השדה' ולא בגוף אמו.
ר' עקיבא לומד מהביטוי הזה שגם מה שנראה מהקבר בחוץ ('על פני השדה'), כגון הגולל (האבן שמעל הקבר או הסותמת אותו) והדופק (האבן המחזיקה את הגולל), מטמא; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]]}}
'''&quot;וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה&quot;''' ([[במדבר יט טז]]), לְהוֹצִיא אֶת הָעֻבָּר שֶׁבִּמְעֵי אִשָּׁה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לְהָבִיא אֶת גּוֹלֵל וְדוֹפֵק.
{{הע-שמאל|החרב הרגה אדם ונגעה בגופתו, ולכן היא טמאה ומטמאת. וכל כלי שנגע במת טמא ומטמא. לעניין 'כלים ואדם' ול'כלים ואדם וכלים' ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק א#משנה ב|אהלות א ב-ג:]] לומד ממלחמת מדין: החרב נטמאה במת, האדם נטמא ממנה וטימא את בגדיו טומאת שבעה.}}
'''&quot;בַּחֲלַל חֶרֶב&quot;''', בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַחֶרֶב, שֶׁטְּמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה – וְהַנּוֹגֵעַ בָּהּ טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה.
הָא לָמַדְנוּ לַכֵּלִים וְאָדָם; כֵּלִים וְאָדָם וְכֵלִים מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּטְהַרְתֶּם&quot; ([[במדבר לא כד]]) – הָא לָמַדְנוּ לַכֵּלִים וְאָדָם וְכֵלִים!
{{הע-שמאל|חכמים מניחים שדינם של כל המתים שווה, ולכן עולה השאלה מדוע עוסקת התורה במת בכלל (פס' יא-טו) ואחר כך בפרט מתוכו – בחלל חרב, שמת בידי אדם. ר' יאשיה לומד מכך שגם איבר יחיד של המת מטמא באהל, וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א.]]
ר' יונתן מבחין בין חלל חרב – שנהרג בידי אדם – לבין מת בידי שמים. ההבחנה אינה משנה את דיני הטומאה, אבל היא מסבירה את הצורך לחזור ולפרט אותם.
את טומאת אבר מן המת לומד ר' יונתן בק&quot;ו מטומאת נבילה, שחלה גם על איבר מהנבילה.}}
'''&quot;בַּחֲלַל חֶרֶב אוֹ בְמֵת&quot;''', אַף הַמֵּת בִּכְלַל &quot;חָלָל&quot;, וַהֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאוֹ מִכְּלָלוֹ,
לַעֲשׂוֹת אֶת הַפּוֹרֵשׁ הֵימֶנּוּ כָּמוֹהוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵין הַמֵּת בִּכְלַל חָלָל; לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁלִּמֵּד עַל הַמֵּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל הֶחָלָל בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת אַף אֶת הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ כָּמוֹהוּ? אָמַרְתָּ, קַל וָחֹמֶר הוּא:
וּמַה נְּבֵלָה, קַלָּה – עָשָׂה בָהּ אֶת הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנָּה כָּמוֹהָ,
הַמֵּת, חָמוּר – דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה בּוֹ אֶת הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ כָּמוֹהוּ!
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בִּנְבֵלָה, שֶׁמְּטַמֵּא {{ב|טֻמְאַת עֶרֶב מְרֻבָּה|רוב הטומאות הן כמו טומאת נבילה – טומאה עד הערב.}},
תֹּאמַר בְּמֵת, שֶׁמְּטַמֵּא טֻמְאַת שִׁבְעָה מֻעֶטֶת?
אָמַרְתָּ: וְכִי הֵיכָן רִבָּה? וַהֲלֹא בְּמֵת רִבָּה, שֶׁהַמֵּת מְטַמֵּא טֻמְאַת שִׁבְעָה – וּנְבֵלָה מְטַמְּאָה טֻמְאַת עֶרֶב!
{{הע-שמאל|מאותו קל וחומר מסיק המדרש גם שטומאת מת היא גם בהיסט (מי שגרם להזזת המת – טמא, וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ג|זבים ג.]]) – והיא חלה למשך שבעה ימים – יותר מתחולת הטומאה של המסיט את הנבילה!}}
מִנַּיִן שֶׁמְּטַמֵּא בְּהֶסֵּט? אָמַרְתָּ, קַל וָחֹמֶר הוּא:
מַה נְּבֵלָה, קַלָּה – הֲרֵי הִיא מְטַמְּאָה בְּהֶסֵּט,
הַמֵּת, חָמוּר – דִּין הוּא שִׁיטַמֵּא בְּהֶסֵּט! אִי, מָה לְהַלָּן טֻמְאַת עֶרֶב, אַף כָּאן טֻמְאַת עֶרֶב?
אָמַרְתָּ: מָקוֹם שֶׁ'''מַּגָּעוֹ''' טֻמְאַת שִׁבְעָה – '''הֶסֵּטוֹ''' טֻמְאַת שִׁבְעָה;
מָקוֹם שֶׁמַּגָּעוֹ טֻמְאַת עֶרֶב – הֶסֵּטוֹ טֻמְאַת עֶרֶב.
{{הע-שמאל|ר' מאיר טוען, על סמך מלחמת מדין, שטומאת המת בהיסט חלה דווקא על ההורג אותו תוך מגע ישיר, כגון בחרב.}}
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בְּהוֹרְגוֹ בְּדָבָר שֶׁמְּקַבֵּל טֻמְאָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁמְּטַמֵּא בְּהֶסֵּט.
אוֹ אֲפִלּוּ זָרַק בּוֹ הַחֵץ וַהֲרָגוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כֹּל הֹרֵג נֶפֶשׁ וְכֹל נֹגֵעַ בֶּחָלָל תִּתְחַטָּאוּ&quot; ([[במדבר לא יט]]).
מַקִּישׁ הוֹרֵג לְנוֹגֵעַ: מַה נּוֹגֵעַ – עַל יְדֵי חִבּוּרוֹ, אַף הוֹרֵג – עַל יְדֵי חִבּוּרוֹ.
{{הע-שמאל|לעניין טומאת הנוגע בעצם כשעורה מן המת ובאבר מן החי ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ג|אהלות ב ג.]]}}
'''&quot;אוֹ בְעֶצֶם אָדָם&quot;''' – זֶה אֵבֶר מִן הַחַי. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְעַל הַנֹּגֵעַ בַּעֶצֶם&quot; ([[במדבר יט יח]]) – הֲרֵי עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה אָמוּר!
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אוֹ בְעֶצֶם אָדָם&quot;? – זֶה אֵבֶר מִן הַחַי!
וּשְׁנֵי &quot;עֲצָמוֹת&quot; נֶאֶמְרוּ בָּעִנְיָן: &quot;אוֹ בְעֶצֶם אָדָם&quot; – זֶה אֵבֶר מִן הַחַי, &quot;וְעַל הַנֹּגֵעַ בַּעֶצֶם&quot; – זֶה עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה.
דָּבָר אַחֵר: {{ב|מַה הַמֵּת כִּבְרִיָּתוֹ|מטמא באהל רק כשהוא שלם}}, בָּשָׂר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת – אַף {{ב|אֵבֶר מִן הַחַי כִּבְרִיָּתוֹ,|מטמא במשא ובמגע כשיש עליו}} בָּשָׂר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת!
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קכו: אהל פתוח, שאפשר להכנס אליו גם שלא דרך פתחו – מטמא כבר בפתחו, ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ז#משנה ג|אהלות ז ג;]] ומכאן שגם במערת קבורה שאפשר להגיע אליה מכמה כיוונים, ויש בה קבר שעדיין לא נאטם – כבר הכניסה מכיוון הפתח מטמאת (וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ז|אהלות ז א]]). אבל קבר '''סתום''' מטמא רק במגע – לשבעה ימים.}}
'''&quot;אוֹ בְקָבֶר&quot;''' – זֶה קֶבֶר סָתוּם. אַתָּה אוֹמֵר זֶה קֶבֶר סָתוּם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא קֶבֶר פָּתוּחַ?
אָמַרְתָּ, קַל וָחֹמֶר הוּא: וּמָה אֹהֶל, שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה – אֵין מְטַמֵּא מִכָּל צְדָדָיו כְּשֶׁהוּא פָתוּחַ,
קֶבֶר, שֶׁאֵין מְקַבֵּל טֻמְאָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְטַמֵּא מִכָּל צְדָדָיו כְּשֶׁהוּא פָתוּחַ?
אוֹ, מָה לְהַלָּן טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב – אַף כָּאן טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב?
אָמַרְתָּ, וְכִי אֹהֶל מֵהֵיכָן לָמַדְנוּ, לֹא מִן הַדִּין? וְדָבָר הַלָּמֵד מִמָּקוֹם אַחֵר אַתָּה בָא לְלַמֵּד הֵימֶנּוּ הַלָּמֵד מִן הַלָּמֵד?
}}

===פיסקה קכח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יט יז''' 
{{הע-שמאל|לכתחילה צריך גם בהכנת מי חטאת וגם בהכנת מים מרים לסוטה לזרות עפר או אפר על המים; לעניין מקרה שמכין מי החטאת שינה את סדר הנתינה ראו דעת ר' שמעון [[ביאור:תוספתא/פרה/ו#ב|בתוספתא פרה ו ב.]] מכאן הוא לומד גם למים מרים, וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה י|לעיל פיסקה י.]]
לעניין השתנו מראיו ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ח#משנה יא|פרה ח יא.]] דורש עפר – אפר שהשתנה מראהו.}}
'''&quot;וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת&quot;''' ([[במדבר יט יז]]), וְכִי עָפָר הוּא? וַהֲלֹא אֵפֶר הוּא! 
מִפְּנֵי מַה שִׁנָּה הַכָּתוּב בְּמַשְׁמָעוֹ? מִפְּנֵי שֶׁמַּקִּישׁוֹ לְדָבָר אַחֵר. 
נֶאֱמַר כָּאן &quot;עָפָר&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;עָפָר&quot; ([[במדבר ה יז]]), מָה עָפָר הָאָמוּר לְהַלָּן – עָפָר עַל פְּנֵי הַמַּיִם, 
אַף עָפָר הָאָמוּר כָּאן – עָפָר עַל פְּנֵי הַמַּיִם. 
וּמַה לְּהַלָּן, אִם הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם יָצָא – אַף כָּאן, אִם הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם יָצָא. 
דָּבָר אַחֵר: שֶׁאִם נִשְׁתַּנּוּ מַרְאָיו – כָּשֵׁר! 
{{הע-שמאל|ההוכחה שמדובר במי תהום ולא במי גשמים היא מהבאר שחפרו עבדי יצחק. מי באר או מי מעיין הראויים לשתיה מכונים 'מים חיים', וראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח.]]}}
אַתָּה אוֹמֵר בְּמֵי מַעְיָן הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא {{ב|בְּמַיִם שֶׁהֵם חַיִּים לְעוֹלָם?|במי גשמים דווקא}}
&quot;וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי&quot;, בְּמֵי מַעְיָן הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנַּחַל וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים&quot; ([[בראשית כו יט]])! 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים&quot;? בְּמֵי מַעְיָן הַכָּתוּב מְדַבֵּר! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה י|לעיל פיסקה י,]] וכן [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ה|פרה ה ה:]] כאן אין צורך דווקא בכלי חרס, בניגוד למים המרים של הסוטה; והשוו לתחילת הפיסקה.}}
&quot;אֶל כֶּלִי&quot;, מַגִּיד שֶׁעָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמַיִם וְעָפָר מְקַדְּשִׁים בְּסוֹטָה, וּמַיִם וְעָפָר מְקַדְּשִׁים בְּפָרָה, 
אִם לָמַדְתִּי לְסוֹטָה, שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶס – אַף פָּרָה, לֹא נַעֲשֶׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶס? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶל כֶּלִי&quot;, מַגִּיד שֶׁעָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶס! 
}}

===פיסקה קכט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יט יח-כא'''
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קכד. בפסח נאמר &quot;ולקחו אגודת איזוב&quot;, ואגודה היא שלושה, ומכאן שבכל מקום שלוקחים איזוב – מדובר בשלושה גבעולים; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יא|מכילתא פסחא יא]] [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ט|ופרה יא ט.]] לעניין האגודה השוו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה ו|אבות ג ו,]] שדורשים אגודה – חמישה!}}
&quot;וְלָקַח&quot; ([[במדבר יט יח]]), נֶאֶמְרָה כָּאן לְקִיחָה וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן לְקִיחָה ([[שמות יב כב]]).
מַה לְּקִיחָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – שְׁלֹשָׁה, אַף לְקִיחָה הָאֲמוּרָה כָּאן – שְׁלֹשָׁה.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז,]] לעניין זן האיזוב; וראו לעיל פיסקה קכד.
לעניין כמות המים המינימלית ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה ב|פרה יב ב]] [[ביאור:תוספתא/פרה/יב#ב|ותוספתא פרה יב ב.]]}}
&quot;אֵזוֹב&quot; – וְלֹא אֵזוֹב יָוָן, אֵזוֹב וְלֹא אֵזוֹב כּוֹחֲלִית, אֵזוֹב וְלֹא אֵזוֹב רוֹמִית, אֵזוֹב וְלֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִית,
וְלֹא כָל אֵזוֹב שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם לִוּוּי.
&quot;וְטָבַל בַּמַּיִם&quot;, שֶׁיְּהֵא בַמַּיִם כְּדֵי טְבִילָה.
{{הע-שמאל|ר' ישמעאל מכשיר את האשה לאסוף את האפר, לקדש ולהזות, ופוסל את הקטן; ואילו ר' עקיבא מכשיר לכך את הקטן שיש בו דעת ולא את האשה, וראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה י|פרה יב י,]] כדעתו. וראו לעיל פיסקה קכד.
אוסף אפר הפרה צריך להיות טהור, ראו [[במדבר יט ט]]. ר' עקיבא טוען כאן שהוא קל מהמזה, כי האוסף אינו מטהר את הטמא; ומכאן ק&quot;ו שהמזה טהור (קל וחומר הפוך מהמקבילה בפיסקה קכד); הוא קורא &quot;טהור&quot;-טהר, שמדובר באדם שטהר עכשיו מטומאה, כלומר בטבול יום. וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ג#ד|תוספתא פרה ג ד,]] שהיה בעניין ויכוח בין הפרושים לצדוקים. ר' עקיבא מכשיר את טבול היום על פי הייתור של 'טהור' כאן, ואילו רבי (בפיסקה קכד הדרשה הזאת מיוחסת לר' נתן) מכשיר אותו בגזירה שוה מדיני המצורע, שלאחר טקס הטהרה הוא טבול יום ואסור לו לאכול קדשים עד הערב.}}
&quot;אִישׁ&quot; – לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן. מַשְׁמָע מוֹצִיא אֶת הַקָּטָן וּמוֹצִיא אֶת הָאִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;טָהוֹר&quot;, לְהָבִיא אֶת הָאִשָּׁה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: &quot;טָהוֹר&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? הָא עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בַדִּין:
אִם הָאוֹסֵף טָהוֹר, הַמַּזֶּה לֹא יְהֵא טָהוֹר? הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;טָהוֹר&quot;? טָהוֹר מִכָּל טֻמְאָה! וְאֵיזֶה זֶה? זֶה טְבוּל יוֹם!
רַבִּי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן &quot;טָהוֹר&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;טָהוֹר&quot; ([[ויקרא יד ט]]). מַה טָּהוֹר הָאָמוּר לְהַלָּן – טָמֵא לִתְרוּמָה וְטָהוֹר לְחַטָּאת,
אַף טָהוֹר הָאָמוּר כָּאן – טָמֵא לִתְרוּמָה וְטָהוֹר לְחַטָּאת.
{{הע-שמאל|כלים שהוכנסו לבית לאחר שפינו משם את גופת המת אינם נטמאים, למות שהאהל עצמו נשאר טמא עד שיזו עליו.}}
&quot;וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל&quot;, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הָאֹהֶל, שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה.
&quot;וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל וְעַל כָּל הַכֵּלִים... אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם&quot; – בִּשְׁעַת קִבּוּל טֻמְאָה.
{{הע-שמאל|לעניין טומאת הנוגע בעצם כשעורה מן המת ובאבר מן החי ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ג|אהלות ב ג,]] וראו גם לעיל פיסקה קכז. מפרטי ההזאה הדרשן לומד את דיני הטומאה.}}
&quot;וְעַל הַנֹּגֵעַ בָּעֶצֶם&quot; – זוֹ עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה. אַתָּה אוֹמֵר זוֹ עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֵבֶר מִן הַחַי?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;אוֹ בְעֶצֶם אָדָם&quot; – הֲרֵי אֵבֶר מִן הַחַי אָמוּר; הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְעַל הַנֹּגֵעַ בָּעֶצֶם&quot;? זוֹ עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה!
&quot;וְעַל הַנֹּגֵעַ בָּעֶצֶם&quot;, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהֵבִיא כֻלָּן לְעִנְיַן טֻמְאָה – כָּךְ הֵבִיא כֻלָּן לְעִנְיַן הַזָּאָה.
{{הע-שמאל|הזאה מיותרת מטמאת את המזה ואת מי שהיזה עליו; וראו לעניין טהור שהזה על הטמא [[ביאור:תוספתא/פרה/ח#ז|תוספתא פרה ח ז,]] ולעניין טהור שהזה על הטהור [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ב|כלים א ב.]]}}
'''&quot;וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא&quot;''' ([[במדבר יט יט]]), {{ב|טָהוֹר|שהזה}} עַל הַטָּמֵא – טָהוֹר; טָהוֹר עַל הַטָּהוֹר – טָמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קכה. לעניין שמיני וכו' – הביטוי &quot;וחטאו&quot; מלמד שאם הזה עליו ביום השלישי וביום השמיני – נטהר, ולאו דווקא ביום השביעי.}}
&quot;בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי&quot;, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל טְמֵא מֵת, שֶׁטָּעוּן הַזָּיָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי.
אַתָּה אוֹמֵר לְכָךְ בָּא, אוֹ אִם הִזָּה בַּשְּׁלִישִׁי – יִטְהַר בַּשְּׁבִיעִי, וְאִם לֹא הִזָּה בַּשְּׁלִישִׁי – לֹא יִטְהַר בַּשְּׁבִיעִי?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי&quot;, שָׁנָה עָלָיו לִפְסֹל!
אֵין לִי אֶלָּא שְׁבִיעִי; שְׁמִינִי תְּשִׁיעִי עֲשִׂירִי מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְחִטְּאוֹ&quot;, מִכָּל מָקוֹם!
{{הע-שמאל|הטבילה במקווה צריכה להיות לאחר ההזאה השניה, ולא לפניה.}}
&quot;וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר בָּעָרֶב&quot;, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר?
מִפְּנֵי שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר אִם קָדְמָה טְבִילָה לַהַזָּאָה יָצָא! תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי&quot; וְאַחַר כָּךְ &quot;וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר בָּעָרֶב.&quot;
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קכה. הטמא אינו עבריין אלא אם נכנס בטומאתו למקדש.}}
'''&quot;וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא – וְנִכְרְתָה&quot;''' ([[במדבר יט כ]]), עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ הַכָּתוּב עָנַשׁ כָּרֵת.
אוֹ לֹא עָנַשׁ כָּרֵת אֶלָּא עַל הַהַזָּיָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאִם לֹא יִתְחַטָּא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לֹא יִטְהָר&quot;.
עָנְשׁוֹ &quot;לֹא יִטְהָר&quot; וְאֵין עָנְשׁוֹ כָּרֵת!
'''&quot;וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם&quot;''' ([[במדבר יט כא]]) – שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.
{{הע-שמאל|דרשה על הכפילות של הביטוי 'מי הנידה': ההופעה הראשונה שלו עוסקת במים שניתן להזות אותם והשניה במים מועטים יותר. הנוגע או המוביל מים במקרה הראשון טמא ובגדיו טמאים,  ואילו אם אזלו המים הוא טמא טומאה קלה יותר, החלה לענייני טומאת אוכלין בלבד.
דוחה את הפירוש שמבחין בין מזה לנוגע במים, שהרי המזה, שלא נגע במים – קל מהנוגע במים, ומדוע דווקא בגדי המזה נטמאים?
אם המזה בעצמו טמא או פסול להזות (ראו לעיל) – הוא נטמא מקל וחומר.}}
'''&quot;וּמַזֵּה מֵי הַנִּדָּה יְכַבֵּס בְּגָדָיו, וְהַנֹּגֵעַ בְּמֵי הַנִּדָּה יִטְמָא&quot;''', בֵּין מַיִם לְמַיִם הַכָּתוּב חוֹלֵק:
בֵּין מַיִם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כְּדֵי הַזָּיָה וּבֵין מַיִם שֶׁאֵין בָּהֶם כְּדֵי הַזָּיָה,
שֶׁהַמַּיִם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כְּדֵי הַזָּיָה – מְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְגָדִים; וּמַיִם שֶׁאֵין בָּהֶם כְּדֵי הַזָּיָה – מְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִים.
אַתָּה אוֹמֵר לְכָךְ בָּא, אוֹ לֹא בָּא אֶלָּא לַחֲלֹק בֵּין מַזֶּה לְנוֹגֵעַ, שֶׁהַמַּזֶּה שֶׁלֹּא נָגַע מְטַמֵּא בְגָדִים, וְהַמַּזֶּה נוֹגֵעַ אֵין מְטַמֵּא בְגָדִים?
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם הַמַּזֶּה שֶׁאֵין נוֹגֵעַ – מְטַמֵּא בְגָדִים, הַמַּזֶּה נוֹגֵעַ – דִּין הוּא שֶׁיְּטַמֵּא בְגָדִים!
אֵין לִי אֶלָּא טְהוֹרִים, טְמֵאִים מִנַּיִן? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: אִם טְהוֹרִים – מְטַמְּאִים, קַל וָחֹמֶר לִטְמֵאִים!
אֵין לִי אֶלָּא כְּשֵׁרִים, פְּסוּלִים מִנַּיִן? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: אִם כְּשֵׁרִים – מְטַמְּאִים, קַל וָחֹמֶר לִפְסוּלִים!
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן: בֵּין מַיִם לְמַיִם הַכָּתוּב חוֹלֵק,
בֵּין מַיִם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כְּדֵי הַזָּיָה וּבֵין מַיִם שֶׁאֵין בָּהֶם כְּדֵי הַזָּיָה,
שֶׁהַמַּיִם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כְּדֵי הַזָּיָה – מְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְגָדִים; וּמַיִם שֶׁאֵין בָּהֶם כְּדֵי הַזָּיָה – מְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִים!
}}

===פיסקה קל===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יט כב''' 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קכז. כאן משלימים את הדרשה [[ביאור:משנה אהלות פרק א#משנה ב|שבאהלות א ב-ג:]] לומד ממלחמת מדין: החרב נטמאה במת, האדם נטמא ממנה וטימא את בגדיו טומאת שבעה (כלים ואדם וכלים); ומוסיפים כלים וכלים וכן אדם וכלים מקל וחומר. אבל אדם ואדם, הנדון בפסוק שלנו – טמא רק &quot;עד הערב&quot;!}}
'''&quot;וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא, וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב&quot;''' ([[במדבר יט כב]]). לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;בַּחֲלַל חֶרֶב&quot;, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַחֶרֶב, שֶׁהִיא טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְהַנּוֹגֵעַ בָּהּ טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה. 
הָא לָמַדְנוּ לְ'''כֵלִים וְאָדָם'''; כֵּלִים וְאָדָם וְכֵלִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם&quot; ([[במדבר לא כד]]). 
הָא לָמַדְנוּ לְ'''כֵלִים וְאָדָם וְכֵלִים'''; '''כֵּלִים וְכֵלִים''' מִנַּיִן? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: 
וּמַה כֵּלִים הַנּוֹגְעִים בְּאָדָם הַנּוֹגֵעַ בְּכֵלִים הַנּוֹגְעִים בַּמֵּת – הֲרֵי הֵן טְמֵאִים. 
כֵּלִים הַנּוֹגְעִים בְּכֵלִים הַנּוֹגְעִים בַּמֵּת – דִּין הוּא שֶׁיִּהְיוּ טְמֵאִים! 
'''כֵּלִים בְּאָדָם''' מִנַּיִן? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: 
וּמַה אִם כֵּלִים הַנּוֹגְעִים בְּאָדָם הַנּוֹגֵעַ בְּכֵלִים הַנּוֹגְעִים בַּמֵּת – הֲרֵי הֵן טְמֵאִים. 
כֵּלִים הַנּוֹגְעִים בְּאָדָם הַנּוֹגֵעַ בַּמֵּת – דִּין הוּא שֶׁיִּהְיוּ טְמֵאִים! 
אוֹ יְהֵא אָדָם מְקַבֵּל טֻמְאָה מִן הַמֵּת, לְטַמֵּא אֶת חֲבֵרוֹ טֻמְאַת שִׁבְעָה? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: 
וּמַה כֵּלִים, שֶׁאֵין מְטַמְּאִין עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב – הֲרֵי הֵם מְקַבְּלִים טֻמְאָה מִן הַמֵּת לְטַמֵּא אָדָם טֻמְאַת שִׁבְעָה. 
אָדָם, שֶׁמְּטַמֵּא עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא מְקַבֵּל טֻמְאָה מִן הַמֵּת לְטַמֵּא אֶת חֲבֵרוֹ טֻמְאַת שִׁבְעָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב&quot;, טֻמְאַת עֶרֶב הוּא מְטַמֵּא, וְאֵין מְקַבֵּל טֻמְאָה מִן הַמֵּת לְטַמֵּא אֶת חֲבֵרוֹ טֻמְאַת שִׁבְעָה! 
{{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה קכז: המסיט את המת נטמא טומאת שבעה, אבל המסיט אדם טמא מת אינו טמא; טמא מת מעביר טומאת שבעה רק במגע עם כלים, כאדם הנוגע בבגדיו!}}
אוֹ שֶׁמְּטַמֵּא בְהֶסֵּט? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: 
וּמַה נְבֵלָה, קַלָּה – הֲרֵי הִיא מְטַמְּאָה בְהֶסֵּט. 
טְמֵא מֵת, חָמוּר – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּטַמֵּא בְהֶסֵּט? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא&quot; – בְּמַגָּע הוּא מְטַמֵּא, וְאֵין מְטַמֵּא בְהֶסֵּט. 
}}</text>
      <sha1>k775dveut86adrhq0josqvyotnz93s0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי במדבר/בלק</title>
    <ns>106</ns>
    <id>460075</id>
    <revision>
      <id>3011432</id>
      <parentid>1345441</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T14:29:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011432</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28861" sha1="0skbvknsxvof0766egx85z2uq6cuzkz" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת בלק פרק כה==

===פיסקה קלא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כה א-יג'''
{{הע-שמאל| ראו דברי ר' יצחק ור' לוי ב[[בראשית רבה לח ז]].}}
'''&quot;וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת&quot;''' ([[במדבר כה א]]), אֵין יְשִׁיבָה בְּכָל מָקוֹם כִּי אִם קִלְקָלָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק&quot; ([[שמות לב ו]]), וְאוֹמֵר: &quot;וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם&quot; וְגוֹ' ([[בראשית לז כה]]). 
{{הע-שמאל|ר' עקיבא קושר את הזנות לעצת בלעם, לפי סמיכות הפרשיות ולפי [[במדבר לא טז]].
רבי חולק עליו וטוען שסמיכות הפרשיות אינה מקור לדרשה.
ראיה לדעת רבי: התשובה למשה נאמרה שלושה פרקים לפני התלונה שלו.
מכאן מגיעה שורה של פסוקים סמוכים שלכאורה קשה להבין את הקשר ביניהם, אבל לכל זוג פסוקים כזה ניתן הסבר מבית ר' עקיבא, ע&quot;י משל למלך.}}
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כָּל פָּרָשָׁה שֶׁהִיא סְמוּכָה לַחֲבֶרְתָּהּ – לְמֵדָה הֵימֶנָּה. 
רַבִּי אוֹמֵר: הַרְבֵּה פָרָשִׁיּוֹת סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ, וּרְחוֹקוֹת זוֹ מִזּוֹ כִּרְחוֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי&quot; ([[שמות ו יב]]) – אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: &quot;וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ&quot; ([[שמות ג יח]])! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת&quot; וְגוֹ' ([[ויקרא כא ט]]) – &quot;וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו&quot; וְגוֹ' ([[ויקרא כא י]]). 
וְכִי מָה עִנְיָן זֶה לָזֶה? אַף הוּא נִשְׂרָף? מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְקִיטָרוֹן שֶׁהִשְׁלִים שְׁנִיו, וְלֹא שִׁמֵּשׁ {{ב|פְּלוּמוֹפִילוֹן שֶׁלּוֹ,|שר צבא}} אֶלָּא בָּרַח וְהָלַךְ לוֹ. 
שָׁלַח הַמֶּלֶךְ וֶהֱבִיאוֹ, וְחִיְּבוֹ לִקְטֹעַ אֶת רֹאשׁוֹ. עַד שֶׁלֹּא יָצָא לֵהָרֵג, אָמַר הַמֶּלֶךְ: 'מַלְּאוּ לוֹ מִדָּה שֶׁל דִּינְרֵי זָהָב', וְהוֹצִיאוּ לְפָנָיו. 
וְאָמְרוּ לוֹ: 'אִלּוּ עָשִׂיתָ כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשׂוּ חֲבֵרֶיךָ – הָיִיתָ נוֹטֵל מִדָּה שֶׁל דִּינְרֵי זָהָב, וְנַפְשְׁךָ שֶׁלְּךָ, עַכְשָׁו אִבַּדְתָּ אֶת נַפְשְׁךָ וְאִבַּדְתָּ אֶת מָמוֹנְךָ!' 
כֵּן בַּת כֹּהֵן שֶׁזִּנְּתָה, יוֹצֵא כֹּהֵן גָּדוֹל לְפָנֶיהָ וְאוֹמְרִים לָהּ: אִלּוּ עָשִׂית כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשׂוּ אִמּוֹתַיִךְ – זָכִית שֶׁיּוֹצֵא מִמֵּךְ כֹּהֵן גָּדוֹל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, 
וְעַכְשָׁו – אִבַּדְתְּ אֶת עַצְמֵךְ וְאִבַּדְתְּ אֶת כְּבוֹדֵךְ! לְכָךְ נֶאֱמַר: &quot;וּבַת אִישׁ כֹּהֵן... וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו&quot; וְגוֹ'! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי&quot; ([[הושע א ט]]) – 
וְאוֹמֵר: &quot;וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר, וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם&quot; ([[הושע ב א]]). 
וְכִי מָה עִנְיָן זֶה לָזֶה? מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל אִשְׁתּוֹ, שָׁלַח אַחַר סוֹפֵר לָבֹא וְלִכְתֹּב לָהּ גֵּט. 
עַד שֶׁלֹּא בָּא הַסּוֹפֵר – נִתְרַצָּה הַמֶּלֶךְ לְאִשְׁתּוֹ; אָמַר הַמֶּלֶךְ: אֶפְשָׁר שֶׁיֵּצֵא סוֹפֵר זֶה מִיכֵּן חָלוּק? 
אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ: בּוֹא כְּתֹב שֶׁאֲנִי כּוֹפֵל לָהּ כְּתֻבָּתָהּ! לְכָךְ נֶאֱמַר: &quot;כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי... וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם&quot;! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;תֶּאְשַׁם שֹׁמְרוֹן כִּי מָרְתָה בֵּאלֹהֶיהָ&quot; ([[הושע יד א]]), וְאוֹמֵר: &quot;שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ&quot; ([[הושע יד ב]]). {{הע-שמאל|האשמה אינה מחייבת הרס, אלא ניתנת אפשרות לשוב; רק אם לא שבו בזמן הקבוע מראש יש לפגוע באשמים.}}
וְכִי מָה עִנְיָן זֶה לָזֶה? מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִמְדִינָה שֶׁמָּרְדָה עַל הַמֶּלֶךְ; שָׁלַח הַמֶּלֶךְ פּוֹלִימַרְכוֹס אֶחָד לְהַחֲרִיבָהּ. 
הָיָה אוֹתוֹ פּוֹלִימַרְכוֹס בָּקִי וּמְיֻשָּׁב, אָמַר לָהֶם: טְלוּ לָכֶם יָמִים, 
וְאִם לָאו – הֲרֵינִי עוֹשֶׂה לָכֶם כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשִׂיתִי לִמְדִינָה פְּלוֹנִית וְלַחֲבֵרוֹתֶיהָ, וּלְהִפַּרְכְיָא פְּלוֹנִית וְלַחֲבֵרוֹתֶיהָ. 
לְכָךְ נֶאֱמַר: &quot;תֶּאְשַׁם שֹׁמְרוֹן כִּי מָרְתָה בֵּאלֹהֶיהָ&quot;, וְאוֹמֵר: &quot;שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל&quot;! 
{{הע-שמאל|דורש שטים – שטות; ההצלחה של ישראל במלחמה נגד עוג גדולה בהרבה מהצלחת הרומיים בזמנם של חז&quot;ל, והיא שגרמה להם לבזבוז הביזה (דורש 'בזונו' – ביזינו ובזבזנו), לאופוריה, ולשטות.}}
דָּבָר אַחֵר: &quot;וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים&quot; – בִּמְקוֹם הַשְּׁטוּת. 
לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, &quot;לֹא מְקוֹם זֶרַע וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן&quot; ([[במדבר כ ד]]). 
בָּאוּ וְעָשׂוּ מִלְחָמָה עִם סִיחוֹן וְעוֹג וְנָפְלוּ בְּיָדָן וְנָטְלוּ כָּל מַה שֶּׁלָּהֶם. 
{{ב|מַלְכוּת זוֹ|רומי}} מִתְגָּאָה וּמִשְׁתַּחֶצֶת! אֵין לָהּ אֶלָּא אַרְבַּע מְדִינוֹת שֶׁרְאוּיוֹת לְמַלְכוּת, וְאֵלּוּ הֵם: אַבְּיָא וְאַלֶּכְסַנְדְּרִיָא וְקַרְטִיגְנִי וְאַנְטוֹכְיָא! 
וְאֵלּוּ הָיוּ לָהֶם שִׁשִּׁים עִיר, וְכֻלָּם רְאוּיוֹת לְמַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;שִׁשִּׁים עִיר כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן&quot; ([[דברים ג ד]]). 
וּבָאוּ יִשְׂרָאֵל וְעָשׂוּ מִלְחָמָה עִמָּהֶם וְנָפְלוּ בְּיָדָם, וְנָטְלוּ כָּל מַה שֶּׁלָּהֶם! 
אֲבָל מִשֶּׁנִּתְמַלְּאוּ יִשְׂרָאֵל בַּבִּזָּה, הִתְחִילוּ מְבַזְבְּזִין אֶת הַבִּזָּה: מְקָרְעִים כְּסוּת וּמַשְׁלִיכִים, מְעַקְּרִין בְּהֵמָה וּמַשְׁלִיכִים. 
לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ מְבַקְּשִׁים אֶלָּא כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְכָל הַבְּהֵמָה וּשְׁלַל הֶעָרִים בַּזּוֹנוּ לָנוּ&quot; ([[דברים ג ז]]). 
בָּאוּ וְיָשְׁבוּ לָהֶם בַּשִּׁטִּים, בִּמְקוֹם הַשְּׁטוּת! 
{{הע-שמאל|תיאור מפורט של שידול ישראל לזנות, שנועד להסיר את החרפה שבעבודת בעל פעור: המואבים טמנו פח לישראל, שהתפתו לבנותיהם כי עדיין לא נאסר יין נסך. הטעם לאיסור יינם של גויים אינו מחשש שמא שימש לע&quot;ז אלא משום בנותיהם, וראו גם [[ביאור:משנה עבודה זרה פרק ב#משנה ה|בביאור לע&quot;ז ב ה,]] וכן [[עבודה זרה לו ב]]. לבסוף מוצג גם האליל בעל פעור כמגוחך ונלעג, כך שהעבודה לו היא ע&quot;ז בשוגג, וראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה ו|סנהדרין ז ו,]] ו[[סנהדרין סד א]].}}
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָמְדוּ עַמּוֹנִים וּמוֹאָבִים, וּבָנוּ לָהֶם קִילִין מִבֵּית הַיְשִׁמוֹת וְעַד הַר הַשֶּׁלֶג, וְהוֹשִׁיבוּ שָׁם נָשִׁים מוֹכְרוֹת {{ב|כָּל מִינֵי כִּסְנִין|מיני מזונות}}. 
וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָדָם יוֹצֵא לְטַיֵּל בַּשּׁוּק וּמְבַקֵּשׁ לִיקַּח לוֹ חֵפֶץ מִן הַזְּקֵנָה וְהָיְתָה מוֹכֶרֶת לוֹ בְּשָׁוְיוֹ. 
{{ב|וּקְטַנָּה|נערה צעירה}} קוֹרְאָה לוֹ, וְאוֹמְרָה לוֹ מִבִּפְנִים: בּוֹא וְקַח לְךָ בְּפָחוּת! וְהָיָה הוּא לוֹקֵחַ הֵימֶנָּה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי. 
וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי אָמְרָה לוֹ: הִכָּנֵס לִפְנִים וּבְרוֹר לְךָ לְעַצְמְךָ! אִי אַתָּה בֶּן בַּיִת? 
וְהוּא נִכְנַס אֶצְלָהּ, {{ב|וְהַצַּרְצוּר|חבית}} מָלֵא יַיִן אֶצְלָהּ, מִיֵּין הָעַמּוֹנִי – וַעֲדַיִן לֹא נֶאֱסַר יֵינָן שֶׁל גּוֹיִם לְיִשְׂרָאֵל. 
אָמְרָה לוֹ: רְצוֹנְךָ שֶׁתִּשְׁתֶּה יַיִן? וְהוּא הָיָה שׁוֹתֶה, וְהָיָה הַיַּיִן בּוֹעֵר בּוֹ, וְאוֹמֵר לָהּ: {{ב|הַשְׁמִיעִי לִי!|שכבי איתי}}. 
וְהִיא מוֹצִיאָה דְּפוּס שֶׁל פְּעוֹר מִתַּחַת פְּסִיקְיָא שֶׁלָּהּ, וְאוֹמֶרֶת לוֹ: רַבִּי, רְצוֹנְךָ שֶׁאֶשְׁמַע לְךָ? הִשְׁתַּחֲוֵה לָזֶה! 
וְהוּא אוֹמֵר לָהּ: וְכִי לַעֲבוֹדָה זָרָה אֲנִי מִשְׁתַּחֲוֶה? אָמְרָה לוֹ: וְכִי מָה אִכְפַּת לְךָ? אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁתְּגַלֶּה עַצְמְךָ לוֹ! וְהוּא מִתְגַּלֶּה לוֹ! 
מִיכֵּן אָמְרוּ: הַמַּפְעִיר עַצְמוֹ לְבַעַל פְּעוֹר – זוֹ הִיא עֲבוֹדָתוֹ; וְהַזּוֹרֵק אֶבֶן לְמֶרְקוּלִיס – זוֹ הִיא עֲבוֹדָתוֹ! 
וְהָיָה הַיַּיִן בּוֹעֵר בּוֹ, וְאוֹמֵר לָהּ: הַשְׁמִיעִי לִי! וְאוֹמֶרֶת לוֹ: רְצוֹנְךָ שֶׁאֶשְׁמַע לְךָ? הִנָּזֵר מִתּוֹרָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה! 
וְהוּא נִיזּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהֵמָּה בָּאוּ בַעַל פְּעוֹר וַיִּנָּזְרוּ לַבֹּשֶׁת וַיִּהְיוּ שִׁקּוּצִים כְּאָהֳבָם&quot; ([[הושע ט י]]). 
בָּאַחֲרוֹנָה חָזְרוּ לַעֲשׂוֹת לָהֶם {{ב|מַרְזִיחִים,|בתי מרזח – לממכר יין}} וְהָיוּ קוֹרְאוֹת לָהֶם וְאוֹכְלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתִּקְרֶאןָ לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶם&quot;. {{הע-שמאל|דורש 'ויצמד' כמסמר בדלת מעץ.}}
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְמַסְמֵר לִפְרֹשׁ מִן הַדֶּלֶת בְּלֹא עֵץ, 
כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל לִפְרֹשׁ מִן הַפְּעוֹר בְּלֹא נְפָשׁוֹת. 
{{הע-שמאל|שרו של פעור מתואר כיצור ממשי, המאיים על מנחם ומצליח לסחוט ממנו הבטחה שלא יקללנו, ראיה לדברי ר' אלעזר: יהודי שעבר על אבק עבודה זרה.}}
מַעֲשֶׂה בְּמְנַחֵם בֶּן גּוּבְתָא דְאַרְיָח, שֶׁהָיָה מְעַגֵּל בֶּחָבִיּוֹת; וּבָא עָלָיו שָׂרוֹ שֶׁל פְּעוֹר! שָׁמַט עָלָיו אֶת הַשַּׁפּוּד וּבָרַח וְהָלַךְ לוֹ. 
וּבָא אֵלָיו בַּלַּיְלָה שֵׁנִי. אָמַר לוֹ: מְנַחֵם, אַף אַתָּה מְקַלְּלֵנִי? נִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ וְאָמַר לוֹ: שׁוּב אֵינִי מְקַלֶּלְךָ מֵעַתָּה!
{{הע-שמאל|סבטיא התכוון לבזות את פעור, אבל למעשה עבד אותו בדרך שגררה שבחים מפי כוהניו הגויים, ונמצא עובד ע&quot;ז בשוגג.}}
שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּסַבְטַיָּא מֵאוּלָם, שֶׁהִשְׂכִּיר אֶת חֲמוֹרוֹ לְאִשָּׁה גּוֹיָה. 
כֵּיוָן שֶׁיָּצְתָה לְפִתְחָהּ שֶׁל מְדִינָה – אָמְרָה לוֹ: הַמְתֵּן עַד שֶׁתִּכָּנֵס לְבֵית עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהּ! 
לְאַחַר שֶׁיָּצְתָה – אָמַר לָהּ: הַמְתִּינִי לִי עַד שֶׁאֶכָּנֵס, וְאֶעֱשֶׂה גַּם אֲנִי כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשִׂיתָה! 
אָמְרָה לוֹ: אֶפְשָׁר? אִי אַתָּה יְהוּדִי? אָמַר לָהּ: וּמָה אִכְפַּת לָךְ? נִכְנַס וְקִנַּח עַצְמוֹ בְּחָטְמוֹ שֶׁל פְּעוֹר! 
וְהָיוּ כָּל הַגּוֹיִם מְשַׂחֲקִים לוֹ, וְאוֹמְרִים: מֵעוֹלָם לֹא עָשָׂה אָדָם אֶחָד כַּיּוֹצֵא בָּזֶה! 
{{הע-שמאל|סיפור שלישי המגחיך את עבודת פעור בעולם המונחים היווני-רומי.}}
שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּשִׁלְטוֹן אֶחָד, שֶׁבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם לְהִשְׁתַּחֲוֹת לִפְעוֹר.  
אָמַר לָהֶם לַעֲבָדָיו שֶׁל פְּעוֹר: הָבִיאוּ לִי פָּר אֶחָד שֶׁאָנוּ מַקְרִיבִים לוֹ, אוֹ אַיִל אֶחָד שֶׁאֲנִי מַקְרִיבִים לוֹ! 
אָמְרוּ לוֹ: אֵין אָנוּ נִזְקָקִים לוֹ בְּכָךְ, אֶלָּא שֶׁתְּגַלֶּה עַצְמְךָ לוֹ! 
גִּירָה בָּהֶם סַנְגְּדוּדִים וְהָיוּ מְפַצְּעִים אֶת רָאשֵׁיהֶם! אָמַר לָהֶם: אוֹ לָכֶם וּלְטָעוּתְכֶם! 
{{הע-שמאל|דורש 'הוקע אותם' – את העובדים; ראשי העם אמורים לבצע את ההוראה, ולא להיות מוקעים לה'.}}
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה: &quot;וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם וְהוֹקַע אוֹתָם לַה' נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ&quot; ([[במדבר כה ג]]-ד). 
אָמַר לוֹ: הוֹשֵׁב רָאשֵׁי הָעָם דַּיָּנִים, וְיִהְיוּ צוֹלְבִים אֶת הַחַטָּאִים נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ. 
&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל שֹׁפְטֵי יִשְׂרָאֵל: הִרְגוּ אִישׁ אֲנָשָׁיו הַנִּצְמָדִים לְבַעַל פְּעוֹר&quot;! 
{{הע-שמאל|מה הקשר בין ההוראה שדל משה לשופטים לבין המגפה המוזכרת בפס' ח-ט? – ההוראה של משה אינה מועילה מייד, שהרי שיפוט של כל מי שהשתחווה לפעור הוא תהליך ארוך. שבט שמעון מרגיש מאויים מהמשפט ומבקש הצלה מזמרי, שמצליח להצטייר כמנהיג המציל את שבטו. 
למעשה מעשי זמרי הובילו למגפה וגרמו למותם של 24000 איש משבט שמעון.
זמרי טוען שהוא, כנשיא שבט שמעון – גדול ממשה, שהרי שמעון גדול מלוי. פנחס, '''לכאורה''' מסכים איתו ונכנס גם הוא לקובה &quot;אחריו&quot;, כדי להשתתף באורגיה.}}
בָּא לוֹ שִׁבְטוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן אֵצֶל זִמְרִי, אָמַר לוֹ: הֲרֵי אַתָּה יוֹשֵׁב {{ב|שָׁלֵוָה,|בשלווה}} וְאָנוּ נִדּוֹנִים בַּהֲרִיגָה! 
עָמַד וְכִנֵּס עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף מִשִּׁבְטוֹ, וּבָא לוֹ אֵצֶל כָּזְבִּי; אָמַר לָהּ: הַשְׁמִיעִי לִי! 
אָמְרָה לוֹ: אֵינִי נִשְׁמַעַת אֶלָּא לַגָּדוֹל שֶׁבָּכֶם, שֶׁהוּא כַּיּוֹצֵא בְּמֹשֶׁה רַבְּךָ! 
אָמַר לָהּ: אַף אֲנִי רַב הַשֵּׁבֶט; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁשִּׁבְטִי גָדוֹל מִשִּׁבְטוֹ, שֶׁאֲנִי לַשֵּׁנִי וְהוּא לַשְּׁלִישִׁי! 
אָחֲזָה בְּיָדוֹ וְהֶעֱבִירָהּ בְּאֶמְצַע כָּל יִשְׂרָאֵל. 
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא וַיַּקְרֵב אֶל אֶחָיו אֶת הַמִּדְיָנִית לְעֵינֵי מֹשֶׁה וּלְעֵינֵי כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵמָּה בֹכִים פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''' ([[במדבר כה ו]]). 
{{הע-שמאל|פנחס מבקש עזרה משבטי יהודה ודן, ואינו יוצא למעשה הקנאה שלו מיד. גם כשהוא יוצא לבדו, בסופו של דבר – הרי זה על מנת שיהרוג את זמרי ויהרג בעצמו.
המדרש מונה שורה ארוכה של ניסים, שרק בזכותם הצליח פנחס במעשה הקנאות, וממנה עולה שהסיכון שלוקח הקנאי על עצמו הוא סכנת מוות מוחשית, ואילו לא היו מתרחשים הניסים היה פנחס נהרג בצדק ע&quot;י זמרי, וראו [[סנהדרין פב א]]. יתכן למצוא כאן התנגדות לקנאות בדרך כלל, חוץ מגדולי עולם שמובטחים להם נסים.
בדרכו מעמיד פנחס פנים שגם הוא רוצה לשכב עם כזבי, ואילו היה נהרג  היה נובע מהעמדת הפנים הזאת מראית עין של היתר לזנות הזאת; סיבה נוספת להימנעות ממעשי קנאות. 
יתכן שהרתיעה של חז&quot;ל מהקנאות היא בתבוסות שספגו במרידות נגד הרומאים.}}
נַעֲנָה פִּינְחָס בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְאָמַר: אֵין אָדָם כָּאן שֶׁיַּהַרְגֶנּוּ וְיֵהָרֵג? הֵיכָן הֵם אֲרָיוֹת, 
&quot;גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה&quot; ([[בראשית מט ט]]), &quot;דָּן גּוּר אַרְיֵה&quot; ([[דברים לג כב]])? הִתְחִיל צֹוֵחַ! 
כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁהָיוּ הַכֹּל שׁוֹתְקִים – עָמַד מִתּוֹךְ סַנְהֶדְרֵי שֶׁלּוֹ, וְשָׁמַט אֶת הָרֹמַח וְהִנִּיחָהּ בְּפוּנְדָתוֹ, וְהָיָה מִסְתַּמֵּךְ בְּמַקְלוֹ וְהוֹלֵךְ. 
אָמְרוּ לוֹ: פִּינְחָס, לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶם: אֵין לֵוִי גָּדוֹל מִשִּׁמְעוֹן! בְּכָל מָקוֹם מָצִינוּ שֶׁשִּׁמְעוֹן גָּדוֹל מִלֵּוִי! 
אָמְרוּ: הַנִּיחוּ לוֹ וְיִכָּנֵס, הִתִּירוּ {{ב|פְּרוּשִׁים|המנהיגים, כמו פנחס עצמו}} אֶת הַדָּבָר! 
כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס עָשָׂה לוֹ הַמָּקוֹם שִׁשָּׁה נִסִּים: נֵס רִאשׁוֹן – {{ב|שֶׁדַּרְכָּן לִפְרֹשׁ זֶה מִזֶּה,|שרצו להיפרד כשנכנס פנחס}} וּדְבָקָן הַמַּלְאָךְ זֶה בָּזֶה. 
נֵס שֵׁנִי – שֶׁסָּתַם הַמַּלְאָךְ אֶת פִּיהֶם וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְדַבֵּר. 
נֵס שְׁלִישִׁי – שֶׁכִּיוֵּן הָרֹמַח לְתוֹךְ זַכְרוּת שֶׁלּוֹ וּלְתוֹךְ נַקְבוּת שֶׁלָּהּ, וְהָיוּ הַכֹּל רוֹאִים אֶת זַכְרוּת שֶׁלּוֹ בִּקְבָה שֶׁלָּהּ. {{הע-שמאל|דורש קבתה – קיבתה, איבר המין שלה.}}
בִּשְׁבִיל {{ב|הַנּוּקְרָנִין,|נוקדנים, המדקדקים שמחפשים לכל דבר ראיה}} שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִים: לֹא הָיְתָה שָׁם טֻמְאָה, אַף הוּא נִכְנַס לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו! 
נֵס רְבִיעִי – שֶׁלֹּא נִשְׁמְטוּ מִן הָרֹמַח, אֶלָּא עָמְדוּ בִּמְקוֹמָם. נֵס חֲמִישִׁי – שֶׁהִגְבִּיהַּ הַמַּלְאָךְ פֶּתַח {{ב|שָׁקוֹף|המשקוף}} כְּדֵי שֶׁיֵּרָאוּ עַל כְּתֵפוֹ. 
נֵס שִׁשִּׁי – שֶׁהָיָה הַמַּלְאָךְ {{ב|מְחַבֵּל|פוגע והורג את בני ישראל}} לְפָנָיו וְיוֹצֵא. 
{{הע-שמאל|מפשר בין הסיפור בבמדבר לבין התיאור בתהלים, לפיו פנחס התפלל ולא קינא לה'.}}
כֵּיוָן שֶׁיָּצָא, וְרָאָה פִּינְחָס אֶת הַמַּלְאָךְ שֶׁהָיָה מְחַבֵּל בָּעָם יוֹתֵר מִדַּאי – הִשְׁלִיכָן לָאָרֶץ וְעָמַד וּפִלֵּל, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה וַתֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה&quot; ([[תהלים קו ל]]). 
וְעוֹד שִׁשָּׁה נִסִּים אֲחֵרִים נַעֲשׂוּ לוֹ: נֵס שְׁבִיעִי – שֶׁנֶּאֱרַךְ חֲנִית שֶׁל רֹמַח עַד שֶׁנִּכְנַס בִּשְׁנֵי גּוֹלָמִים וְיָצָא לְמַעְלָה. 
נֵס שְׁמִינִי – שֶׁנִּתְחַזֵּק זְרוֹעוֹ שֶׁל פִּינְחָס. נֵס תְּשִׁיעִי – שֶׁלֹּא נִשְׁבַּר הָרֹמַח. נֵס עֲשִׂירִי – שֶׁלֹּא יָרַד מִדָּמָם עַל פִּינְחָס, שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא. 
נֵס אַחַד עָשָׂר – {{ב|שֶׁלֹּא מֵתוּ וְהֵן בְּיָדוֹ,|אלא לאחר שהניח את הרומח}} שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא. נֵס שְׁנֵים עָשָׂר – שֶׁדֶּרֶךְ הָעֶלְיוֹן לִהְיוֹת תַּחְתּוֹן עַל הָרֹמַח, 
וְנַעֲשָׂה נֵס וְנֶהְפַּךְ זִמְרִי עַל כָּזְבִּי כִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, וּרְאוּם כָּל יִשְׂרָאֵל וְחִיְּבוּם מִיתָה! 
{{הע-שמאל|אמו של פנחס היא מבנות יתרו, ולכן זלזלו בו בני שמעון; וראו [[סוטה מג א]].}}
בָּא לוֹ שִׁבְטוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן אֵצֶל שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי. 
אָמַר לוֹ: וְכִי בֶּן בִּתּוֹ שֶׁל פּוּטִי הַזֶּה מְבַקֵּשׁ לַעֲקֹר שֵׁבֶט אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל? וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים בֶּן מִי הוּא? 
כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַמָּקוֹם שֶׁהַכֹּל מְזַלְזְלִים בּוֹ – הִתְחִיל מְיַחֲסוֹ לִשְׁבָח, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר כה יא]]). 
כֹּהֵן בֶּן כֹּהֵן, קַנַּאי בֶּן קַנַּאי, מֵשִׁיב חֵמָה בֶּן מֵשִׁיב חֵמָה – הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;! 
{{הע-שמאל|תוך כדי השבח לפנחס, שבניגוד לזמרי הוא שהציל את שבט שמעון מהמגפה, (שנגרמה ע&quot;י זמרי, שהצטייר בעיני ההמון כמושיע) מבליע הדרשן גם עקיצה לכהנים בבית שני, שהיו קונים את הכהונה בכסף ולכן התקצרו ימיהם.}}
&quot;לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם&quot;, מְלַמֵּד שֶׁעָמְדוּ מִמֶּנּוּ בְּבִנְיַן רִאשׁוֹן שְׁמוֹנָה עָשָׂר כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים, 
אֲבָל בְּבִנְיַן אַחֲרוֹן עָמְדוּ מִמֶּנּוּ שְׁמוֹנִים כֹּהֲנִים, וּבִשְׁבִיל שֶׁהָיוּ שׂוֹכְרִין אוֹתָהּ בְּדָמִים הִתְחִילוּ שְׁנוֹתֵיהֶם מִתְקַצְּרוֹת. 
{{הע-שמאל|הסיפור בסייח ובמנורה – סאטירה על מקבלי ונותני שוחד – מופיע במלואו (בארמית) ב[[שבת קטז ב]].}}
מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׁלַח בְּיַד בְּנוֹ שְׁתֵּי מִדּוֹת שֶׁל כֶּסֶף מְלֵאוֹת כֶּסֶף וּמְחוֹקֵיהֶם כֶּסֶף.  
שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשִּׁלַּח בְּיַד בְּנוֹ שְׁתֵּי מִדּוֹת שֶׁל זָהָב מְלֵאוֹת זָהָב וּמְחוֹקֵיהֶם זָהָב. אָמְרוּ: כָּפָה סַיָּח אֶת הַמְּנוֹרָה. 
{{הע-שמאל|שוב חוזרת האזהרה מפני מוות אפשרי של המקנא: דורש גזירה שווה &quot;תחת אשר&quot;. ההערכה לפנחס היא כאל מרטיר שמסר את נפשו כדי להציל את ישראל מהחטא.
בסיום הפיסקה מוצג פנחס כמי שמכפר על ישראל עד ימינו.}}
&quot;וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם,&quot; ([[במדבר כה יג]]) – אֵלּוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה שֶׁנִּתְּנוּ לָהֶם לַכֹּהֲנִים! 
&quot;תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו&quot;, &quot;תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ&quot; ([[ישעיה נג יב]]). 
&quot;וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, 'לְכַפֵּר' לֹא נֶאֱמַר כָּאן, אֶלָּא &quot;וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;. 
שֶׁעַד עַכְשָׁו לֹא זָז, אֶלָּא עוֹמֵד וּמְכַפֵּר עַד שֶׁיִּחְיוּ הַמֵּתִים! 
}}</text>
      <sha1>0skbvknsxvof0766egx85z2uq6cuzkz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי במדבר/כו</title>
    <ns>106</ns>
    <id>460123</id>
    <revision>
      <id>3011433</id>
      <parentid>1339563</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T14:34:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011433</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9538" sha1="tf0kwvolrizagozyagg34hs5ax22crc" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת פינחס פרק כו==

===פיסקה קלב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כו נב-נו'''
'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת&quot;''' ([[במדבר כו נב]]-נג), {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיט|לעיל פיסקה קיט.]]}}
הַכֹּל בְּמַשְׁמָע: כֹּהֲנִים, לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים, גֵּרִים, נָשִׁים וַעֲבָדִים, טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס בְּמַשְׁמָע!
כְּשֶׁאָמַר &quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן: בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל&quot; ([[במדבר יח כ]]), יָצְאוּ כֹהֲנִים.
&quot;בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot; ([[במדבר יח כג]]) – יָצְאוּ לְוִיִּם.
&quot;לִשְׁמוֹת מַטּוֹת '''אֲבוֹתָם''' יִנְחָלוּ&quot; ([[במדבר כו נה]]) – יָצְאוּ גֵרִים וַעֲבָדִים.
&quot;'''אִישׁ''' לְפִי פְקֻדָיו יֻתַּן נַחֲלָתוֹ&quot; ([[במדבר כו נד]]) – יָצְאוּ נָשִׁים, טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס.

רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבוֹתָם יִנְחָלוּ&quot;! {{הע-שמאל|לכאורה יש סתירה בין פס' נג (&quot;לאלה תחלק...&quot;) לפס' נה (&quot;לשמות מטות אבותם...&quot;). ר' יאשיה מעדיף את פס' נה, ודורש את פס' נג שבא להוציא קטנים; ר' יונתן מעדיף את פס' נג, ודורש את פס' נה: הנוחלים הם באי הארץ, אבל הם נוחלים על פי מספר יוצאי מצרים. למעשה שניהם מסכימים שהחלוקה היא לפי המספר של יוצאי מצרים, והמחלוקת היא בשאלה את מה מכנים &quot;חלוקת הארץ&quot;, שהרי בנות צלפחד ירשו את חלקו של צלפחד שהיה מיוצאי מצרים; וראו גם [[ביאור:תוספתא/בבא בתרא/ז#ג|תוספתא ב&quot;ב ז ג.]]}}
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ&quot;? – מִפְּנֵי נָשִׁים, מִפְּנֵי קְטַנִּים.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: לְבָאֵי הָאָרֶץ נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֵלֶּה פְּקוּדֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וָאָלֶף...&quot; ([[במדבר כו נא]]),
וּכְתִיב: &quot;לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ&quot;!
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבוֹתָם יִנְחָלוּ&quot;? שִׁנָּה הַכָּתוּב נַחֲלָה זוֹ מִכָּל נַחֲלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה,
שֶׁבְּכָל נַחֲלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה – חַיִּים יוֹרְשִׁים אֶת הַמֵּתִים, וְכָאן מֵתִים יוֹרְשִׁים אֶת הַחַיִּים!

רַבִּי אוֹמֵר: מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִשְׁנֵי אַחִים כֹּהֲנִים שֶׁהָיוּ בָעִיר; לָזֶה בֵּן אֶחָד וְלָזֶה שְׁלֹשָׁה בָנִים. {{הע-שמאל|המשל ממחיש שלמעשה גם לדעת ר' יונתן נקבע גודל הנחלה רק לפי יוצאי מצרים.}}
יָצְאוּ לַגֹּרֶן – זֶה נָטַל סְאָה וְאֵלּוּ נָטְלוּ שְׁלֹשָׁה סְאִים, וְהוֹלִיכוּ אֵצֶל אֲבוֹתֵיהֶם, וְחָזְרוּ וְחִלְּקוּ בְּשָׁוֶה!
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר בְּבָאֵי הָאָרֶץ: זֶה נָטַל בֵּית סְאָה וְאֵלּוּ נָטְלוּ ג' בֵּית סְאִין, וְהוֹרִישׁוּ אֶת אֲבוֹתֵיהֶם,
וְיָרְשׁוּ מֵתִים אֶת הַחַיִּים וְחָזְרוּ וְחִלְּקוּ בְּשָׁוֶה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: זֶה נָטַל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק אָבִיו, וְזֶה נָטַל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק אָבִיו. {{הע-שמאל|ר' שמעון בן אלעזר מיישב את הסתירה ע&quot;י חלוקה מתוחכמת: הוא מחשב ממוצע בין מספר יוצאי מצרים למספר באי הארץ, ולוקח בחשבון את שני הדורות.}}
נִמְצֵאתָ מְקַיֵּם &quot;לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה&quot; וְנִמְצֵאתָ מְקַיֵּם &quot;לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבוֹתָם יִנְחָלוּ&quot;!

&quot;לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ&quot; ([[במדבר כו נד]]), {{הע-שמאל|חוזר לדברי ר' יאשיה ור' יונתן, שרב ומעט הן ביוצאי מצרים.}}
הֲרֵי שֶׁיָּצְאוּ עִמּוֹ עֲשָׂרָה בָנִים מִמִּצְרַיִם, וּבִכְנִיסָתָן לָאָרֶץ נִמְצְאוּ חֲמִשָּׁה – קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: &quot;לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ&quot;.
הֲרֵי שֶׁיָּצְאוּ עִמּוֹ חֲמִשָּׁה בָנִים מִמִּצְרַיִם, וּבִכְנִיסָתָם לָאָרֶץ נִמְצְאוּ עֲשָׂרָה – קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: &quot;וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ&quot;.

&quot;אִישׁ&quot; – יָצְאוּ נָשִׁים, טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס! {{הע-שמאל|ראו בתחילת הפיסקה.}}

&quot;לְפִי פְקֻדָיו&quot;, מְלַמֵּד שֶׁלֹּא נִתְחַלְּקָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא לְכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט – לְפִי מַה שֶּׁהוּא.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְדַבְּרוּ בְנֵי יוֹסֵף אֶת יְהוֹשֻׁעַ... אָנֹכִי עַם רָב עַד אֲשֶׁר כֹּה בֵּרֲכַנִי ה'&quot;. {{הע-שמאל|לא רק החלוקה בתוך השבט, אלא גם החלוקה בין השבטים היא לפי מספר יוצאי מצרים.}}
מַהוּ אוֹמֵר? &quot;וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ: אִם עַם רַב אַתָּה, עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה,
וּבֵרֵאתָ לְךָ שָׁם בְּאֶרֶץ הַפְּרִזִּי וְהָרְפָאִים, כִּי אָץ לְךָ הַר אֶפְרָיִם&quot; ([[יהושע יז יד]]-טו).

&quot;יֻתַּן נַחֲלָתוֹ&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי מְעֹרְבָבִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אַךְ בַּגּוֹרָל... לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם&quot; ([[במדבר כו נה]]). {{הע-שמאל|הגורל נערך כך שנשמרה רציפות בתוך נחלת השבט (חוץ משבטי מנשה ודן). הגורל נעשה בסיוע רוח הקדש, ולכן לא היה ניתן לערעור.}}
אִי בַגּוֹרָל, שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ&quot; ([[במדבר כו נו]]).
שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל פִּי ה'&quot; ([[יהושע יט נ]]).
מַגִּיד שֶׁלֹּא נִתְחַלְּקָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְעַל פִּי הַמָּקוֹם.

&quot;אַךְ בַּגּוֹרָל&quot; ([[במדבר כו נה]]) – יָצְאוּ כָלֵב וִיהוֹשֻׁעַ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיִּתְּנוּ לְכָלֵב אֶת חֶבְרוֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה&quot; ([[שופטים א כ]]), {{הע-שמאל|יהושע וכלב קיבלו נחלות מוגדלות, וראו [[ביאור:תוספתא/בבא בתרא/ז#ג|בתוספתא ב&quot;ב ז ג,]] שהם קיבלו את חלקם של שאר עשרת המרגלים.}}
וְאוֹמֵר: &quot;וַיִּתְּנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל נַחֲלָה לִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן בְּתוֹכָם; עַל פִּי ה', נָתְנוּ לוֹ אֶת הָעִיר אֲשֶׁר שָׁאָל, אֶת תִּמְנַת סֶרַח&quot; ([[יהושע יט מט]]-נ)!

&quot;לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבוֹתָם&quot; – יָצְאוּ גֵרִים וַעֲבָדִים! {{הע-שמאל|ראו בתחילת הפיסקה.}}

&quot;עַל פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ בֵּין רַב לִמְעָט&quot; ([[במדבר כו נו]]), {{הע-שמאל|אדמת עידית של בית כור הושוותה לאדמה זיבורית של בית סאה, הגדולה בשטחה פי 4.}}
מַגִּיד שֶׁלֹּא נִתְחַלְּקָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל {{ב|אֶלָּא בְשִׁמְיוֹן|בשמאות}}: בֵּית כּוֹר כְּנֶגֶד בֵּית סְאָה, וּבֵית סְאָה כְּנֶגֶד בֵּית כּוֹר!
}}</text>
      <sha1>tf0kwvolrizagozyagg34hs5ax22crc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי במדבר/כז</title>
    <ns>106</ns>
    <id>460131</id>
    <revision>
      <id>3011436</id>
      <parentid>1352196</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T14:36:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011436</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="74507" sha1="g21if9wbhfbej02uluk7tsy2zx0fmgp" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת פינחס פרק כז==

===פיסקה קלג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כז א-ה'''
{{הע-שמאל|אמנם חוקי הירושה מוטים לטובת הגברים, אבל נותנם, הקב&quot;ה, אינו מעדיף את הגברים, אלא דוגל בשוויון. בנות צלפחד יוזמות שינוי בחוק, ומגייסות לצורך העניין את משה ואת הקב&quot;ה.}}
'''&quot;וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד&quot;''' ([[במדבר כז א]]), כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד שֶׁהָאָרֶץ מִתְחַלֶּקֶת לַשְּׁבָטִים, לַזְּכָרִים וְלֹא לַנְּקֵבוֹת,
נִתְקַבְּצוּ כֻּלָּן זוֹ עַל זוֹ לִיטּוֹל עֵצָה. אָמְרוּ: לֹא כְּרַחֲמֵי בָּשָׂר וָדָם רַחֲמֵי הַמָּקוֹם:
בָּשָׂר וָדָם רַחֲמָיו עַל הַזְּכָרִים יוֹתֵר מִן הַנְּקֵבוֹת,
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא רַחֲמָיו עַל הַזְּכָרִים וְעַל הַנְּקֵבוֹת,
רַחֲמָיו עַל הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר&quot; וְגוֹ' ([[תהלים קלו כה]]), &quot;נֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ&quot; וְגוֹ' ([[תהלים קמז ט]]),
וְאוֹמֵר: &quot;טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו&quot; ([[תהלים קמה ט]])!
{{הע-שמאל|שתי דרשות על הייחוס של צלפחד. הראשונה טוענת שצלפחד, חפר, מכיר, גלעד ומנשה היו כולם בכורים; ואכן מנשה היה בכור יוסף (ראו [[בראשית מח יד]]); מ[[במדבר כו כט]] נראה שגם מכיר וגלעד היו בכורות, וכן נראה מ[[במדבר כו לג]] שגם צלפחד היה בכור. אבל לכאורה היה חפר שישי לגלעד ולא בכור. וראו [[דברי הימים א ז טו]], &quot;ושם השני צלפחד&quot;.
הדרשה השניה טוענת שהיו כולם צדיקים, ולכן טרחה התורה למנותם, וכן היו גם בנותיו צדיקות.}}
&quot;בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה&quot;, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהָיָה צְלָפְחָד בְּכוֹר, כָּךְ הָיוּ כֻּלָּן בְּכוֹרוֹת.
וּלְלַמֶּדְךָ שֶׁהָיוּ כֻּלָּן זַכָּאוֹת בְּנוֹת זַכַּאי,
שֶׁכָּל מִי שֶׁמַּעֲשָׂיו סְתוּמִים, וּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתָיו סְתוּמִים, וְהַכָּתוּב מְיַחֲסוֹ לִשְׁבָח – הֲרֵי זֶה צַדִּיק בֶּן צַדִּיק.
וְכָל מִי שֶׁמַּעֲשָׂיו סְתוּמִים, וּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתָיו סְתוּמִים, וְהַכָּתוּב מְיַחֲסוֹ לִגְנַאי – הֲרֵי זֶה רָשָׁע בֶּן רָשָׁע.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, {{הע-שמאל|ר' נתן טוען שחינוך ע&quot;י צדק מביא בדרך כלל לצדיקות, וההפך, אבל יש יוצאים מן הכלל.
מזהה את עובדיה הנביא עם עובדיה אשר על בית אחאב, ראו [[מלכים א יח ג]].}}
שֶׁכָּל צַדִּיק שֶׁגָּדַל בְּחֵיק רָשָׁע וְלֹא עָשָׂה כְּמַעֲשָׂיו – לְהוֹדִיעֲךָ כַּמָּה צִדְקוֹ גָּדוֹל, שֶׁגָּדַל בְּחֵיק רָשָׁע וְלֹא עָשָׂה כְּמַעֲשָׂיו.
וְכָל רָשָׁע שֶׁגָּדַל בְּחֵיק צַדִּיק וְלֹא עָשָׂה כְּמַעֲשָׂיו – לְהוֹדִיעֲךָ כַּמָּה רִשְׁעוֹ גָּדוֹל, שֶׁגָּדַל בְּחֵיק צַדִּיק וְלֹא עָשָׂה כְּמַעֲשָׂיו.
עֵשָׂו גָּדַל בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים, בֵּין יִצְחָק וּבֵין רִבְקָה – וְלֹא עָשָׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם.
עֹבַדְיָה גָּדַל בֵּין שְׁנֵי רְשָׁעִים, בֵּין אַחְאָב לְאִיזֶבֶל – וְלֹא עָשָׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם.
וְנִתְנַבֵּא עַל עֵשָׂו הָרָשָׁע, שֶׁגָּדַל בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים, בֵּין יִצְחָק לְרִבְקָה – וְלֹא עָשָׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;חֲזוֹן עֹבַדְיָה, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים לֶאֱדוֹם&quot; ([[עובדיה א א]]).
{{הע-שמאל|חיבוב א&quot;י ע&quot;י יוסף – ראו [[בראשית נ כד]]-כה.}}
&quot;לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף&quot;, כְּשֵׁם שֶׁחִבֵּב יוֹסֵף אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – כָּךְ יוֹצְאֵי חֲלָצָיו חִבְּבוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
{{הע-שמאל|כאן &quot;הקודם במעשה&quot; הוא הבת הגדולה וצדיקה מאחיותיה. המקומות של תרצה ונועה מתחלפים, ולכן מסיקים שכולן שקולות.}}
&quot;וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו: מַחְלָה, נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה&quot;. אוֹ כָּל הַקּוֹדֵם בַּמִּקְרָא קוֹדֵם בַּמַּעֲשֶׂה?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַתִּהְיֶינָה מַחְלָה תִרְצָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְנֹעָה בְּנוֹת צְלָפְחָד...&quot; ([[במדבר לו יא]]), מְלַמֵּד שֶׁכֻּלָּן שְׁקוּלוֹת זוֹ בָּזוֹ.
{{הע-שמאל|שהרי עמדו לפני אלעזר בן אהרון.}}
&quot;וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן&quot; ([[במדבר כז ב]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁלֹּא עָמְדוּ אֶלָּא בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים, בַּשָּׁנָה שֶׁמֵּת בָּהּ אַהֲרֹן,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי ה' וַיָּמָת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים&quot; ([[במדבר לג לח]]).
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|לעיל סח:]] לדעת ר' יאשיה באו הבנות לאלעזר תחילה ואחר כך למשה; ר' אליעזר אומר שבאו לפני שניהם כאחד, שמשה ואלעזר ישבו יחדיו באותו מקום.}}
&quot;לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן&quot;, אִם מֹשֶׁה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ, אֶלְעָזָר הָיָה יוֹדֵעַ? – אֶלָּא סָרֵס אֶת הַמִּקְרָא וּדְרֹשֵׁהוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם ר&quot;א: בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הָיוּ יוֹשְׁבִין, וּבָאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵיהֶם.
{{הע-שמאל|ר' עקיבא טוען שצלפחד הוא המקושש, ולפי דבריו הוא לא היה צדיק, בניגוד לאמור לעיל.}}
&quot;אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר&quot; ([[במדבר כז ג]]), רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן &quot;מִדְבָּר&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;מִדְבָּר&quot; ([[במדבר טו לב]]),
מַה &quot;מִדְבָּר&quot; הָאָמוּר כָּאן – צְלָפְחָד, אַף &quot;מִדְבָּר&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – צְלָפְחָד.
{{הע-שמאל|המלינים (כנראה אחרי חטא המרגלים, ראו [[במדבר יד כז]]), המרגלים ועדת קורח לא נחלו בארץ, ולכן טוענות בנות צלפחד שאביהן לא היה בשלוש הקבוצות הללו; וראו [[ביאור:תוספתא/בבא בתרא/ז#ג|תוספתא ב&quot;ב ג.]] הן מסכימות שאם יש בן – הבת לא תירש.}}
&quot;וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה&quot; – זוֹ עֲדַת מְלוֹנִים. &quot;הַנּוֹעָדִים עַל ה'&quot; – זוֹ עֲדַת מְרַגְּלִים. &quot;בַּעֲדַת קֹרַח&quot; – זוֹ עֵדָה שֶׁל קֹרַח.
&quot;כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת&quot; – שֶׁלֹּא הֶחֱטִיא אֲחֵרִים עִמּוֹ. &quot;וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ&quot; – שֶׁאִלּוּ הָיָה לוֹ בֵּן, לֹא הָיִינוּ תּוֹבְעוֹת.
{{הע-שמאל|ר' יהודה משווה בין דיני יבום לדיני נחלה וירושה: היבם זוכה בנחלת אחיו המת, והאם פטורה מיבום גם אם נולדת בת ולא נולד בן. וראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כה#פיסקה רפט|ספרי דברים רפט.]] היבום מתואר כאן לא רק כמיועד להקים זרע לאח המת אלא גם כירושת וגאולת נחלתו ושדהו, וראו גם [[רות ד ה]].}}
&quot;לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ&quot; ([[במדבר כז ד]]), רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן &quot;שֵׁם&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;שֵׁם&quot; ([[דברים כה ז]]),
מַה &quot;שֵׁם&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – נַחֲלָה, אַף &quot;שֵׁם&quot; הָאָמוּר כָּאן – נַחֲלָה; וּמַה &quot;שֵׁם&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – זֶרַע, אַף &quot;שֵׁם&quot; הָאָמוּר כָּאן – זֶרַע.
{{הע-שמאל|אילו היה לצלפחד בן ולבן היו רק בנות, והיה מת – אין בנות צלפחד (הדודות של הבנות) משתתפות בירושה, אלא כולה לבת הבן, וראו [[ביאור:משנה בבא בתרא פרק ח#משנה ב|ב&quot;ב ח ב.]]}}
&quot;כִּי אֵין לוֹ בֵן&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ&quot;! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי אֵין לוֹ בֵן&quot;?
מַגִּיד שֶׁהָיוּ חֲכָמוֹת וְדוֹרְשׁוֹת: הָא, אִם הָיָה לוֹ בַּת בֵּן – לֹא הָיִינוּ תּוֹבְעוֹת.
{{הע-שמאל|הגברים רצו לחזור למצרים ואילו הנשים הביטו קדימה לנחלת א&quot;י.}}
&quot;תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ&quot;, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: יָפֶה כֹּחַ נָשִׁים מִכֹּחַ אֲנָשִׁים!
אֲנָשִׁים אוֹמְרִים: &quot;נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה&quot; ([[במדבר יד ד]]), וְנָשִׁים אוֹמְרוֹת: &quot;תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ&quot;!
{{הע-שמאל|שתי דרשות העוסקות באי-ידיעה של משה. לפי הראשונה הוא ידע שהבנות יורשות את הנחלה, אבל כיוון שעדיין לא הגיעה הנחלה לידיהן – הסתפק אם הן יורשות, שהרי הנחלה היתה ב'ראוי' ולא ב'מוחזק', וראו לעניין ראוי והמוחזק [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה ט|בכורות ח ט.]]
לפי הדרשה השניה התעלמה ההלכה ממשה בדרך נס, כדי שיזכו בה בנות צלפחד – והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיד|לעיל, בסוף פיסקה קיד.]]}}
'''&quot;וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'&quot;''' ([[במדבר כז ה]]),
אָמַר רַבִּי חִדְקָא: שִׁמְעוֹן הַשִּׁקְמוֹנִי הָיָה לִי חָבֵר מִתַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְאָמַר:
יוֹדֵעַ הָיָה מֹשֶׁה שֶׁהַבָּנוֹת נוֹחֲלוֹת. {{ב|עַל מָה נֶחְלְקוּ?|ומשה לא הצליח להכריע}} אִם יִירְשׁוּ בְּרָאוּי כִּבְמֻחְזָק וְאִם לָאו!
רְאוּיָה הָיְתָה פָּרָשַׁת נְחָלוֹת שֶׁתֵּאָמֵר עַל יְדֵי מֹשֶׁה, אֶלָּא שֶׁזָּכוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד שֶׁנֶּאֶמְרָה עַל יְדֵיהֶן.
לְכָךְ, מְגַלְגְּלִים זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב!
}}

===פיסקה קלד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כז ו-יב'''
{{הע-שמאל|הקב&quot;ה הודה למשה בחטא המרגלים, לבנות צלפחד, שירשו את נחלת אביהן – ולראשי שבט יוסף, שהגבילו אותן להינשא רק לבני משפחתן. על כולם נאמר &quot;אשרי אדם שהמקום מודה לדבריו&quot;, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ט|מכילתא בחדש ט,]] שם נאמר כך גם על ישראל שביקשו תיווך במעמד הר סיני.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת&quot;''' ([[במדבר כז ו]]-ז), 
יָפֶה תָּבְעוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד, שֶׁכָּךְ כְּתוּבָה פָּרָשָׁה לְפָנַי בַּמָּרוֹם! אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁהַמָּקוֹם מוֹדֶה לִדְבָרָיו! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;כֵּן מַטֵּה בְנֵי יוֹסֵף דֹּבְרִים&quot; ([[במדבר לו ה]]). 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמֶר ה', סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ&quot; ([[במדבר יד כ]]). 
עֲתִידוֹת אֻמּוֹת הָעוֹלָם לוֹמַר: אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁהַמָּקוֹם מוֹדֶה לִדְבָרָיו. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא בתרא פרק ח#משנה ג|ב&quot;ב ח ג.]] [[ביאור:תוספתא/בבא בתרא/ז#ג|בתוספתא ב&quot;ב ז ג]] מופיעים גם דברי ר' אליעזר בן יעקב: חפר וצלפחד היו מיוצאי מצרים, ואחי צלפחד לא יצאו משם, ולכן קיבלו בנות צלפחד גם את כל נחלת חפר, הוא בכורו של גלעד – ראו לעיל פיסקה קלג.}}
'''&quot;נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה&quot;''' – זוֹ נַחֲלַת אֲבִיהֶם. '''&quot;בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם&quot;''' – זוֹ נַחֲלַת אֲבִי אֲבִיהֶם. 
'''&quot;וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן&quot;''' – מַגִּיד שֶׁבְּנוֹת צְלָפְחָד נָטְלוּ שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים בַּנַּחֲלָה: 
חֵלֶק אֲבִיהֶם, וְחֵלֶק אֲבִי אֲבִיהֶם, וְחֵלֶק אֲבִיהֶם שֶׁהָיָה בְּכוֹר! 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אַף חֵלֶק אֲחֵי אֲבִיהֶם נָטָלוּ. 

'''&quot;וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר אִישׁ&quot;''' ([[במדבר כז ח]]), אֵין לִי אֶלָּא לְשָׁעָה; לְדוֹרוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר&quot;! 
{{הע-שמאל|אמנם בנות צלפחד לא העבירו נחלה, כי הן נישאו בתוך השבט; אבל בדורות הבאים היו נשים יורשות שנישאו מחוץ לשבטן והן העבירו נחלות.}}
בְּכֻלָּם הוּא אוֹמֵר 'וּנְתַתֶּם', וְכָאן הוּא אוֹמֵר &quot;וְהַעֲבַרְתֶּם&quot;! 
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין לְךָ מַעֲבִיר בַּנַּחֲלָה אֶלָּא בַּת, מִפְּנֵי שֶׁבְּנָהּ וּבַעְלָהּ יוֹרְשִׁים אוֹתָהּ. 
{{הע-שמאל|דורש &quot;לבתו&quot; ולא לאביו, גם אם אביו חי. סדר הירושה הוא: בנים&gt;בני בנים&gt;בנות הבנים&gt;בנות&gt;בני בנות&gt;בנות הבנות&gt;אב (אם הוא חי)&gt;אחים מהאב&gt;בני האחים מהאב&gt;קרובים אחרים; וראו [[ביאור:משנה בבא בתרא פרק ח|ב&quot;ב ח א-ב.]] הדרשות שלפנינו מסמיכות את הרשימה הנ&quot;ל על כל חלקיה לפסוקים או לשיקולי דעת. 
לעניין 'בת הבן כבן' ראו לעיל פיסקה קלג. 
בגאולת העבד נאמר &quot;או דודו או בן דודו&quot; ([[ויקרא כה מט]]), ומכאן שהבנים כאבותיהם, אפילו אם אבותיהם מתו.}}
מִנַּיִן שֶׁהָאָב קוֹדֵם אֶת הָאַחִין בַּנַּחֲלָה? הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ&quot;. 
מִפְּנֵי הַבַּת מַעֲבִיר אַתָּה אֶת הָאָב, וְאִי אַתָּה מַעֲבִיר מִפְּנֵי הָאַחִים. 
וּמִנַּיִן שֶׁהָאָב יוֹרֵשׁ? אָמַרְתָּ, קַל וָחֹמֶר הוּא: וּמָה אַחִים, שֶׁאֵינָן בָּאִים אֶלָּא מִכֹּחַ הָאָב – הֲרֵי הֵם יוֹרְשִׁים, 
הָאָב, שֶׁאֵין הָאַחִים בָּאִים אֶלָּא מִכֹּחוֹ – דִּין הוּא שֶׁיִּירַשׁ! 
וּמִנַּיִן לַעֲשׂוֹת אֶת בַּת הַבֵּן כְּבֵן? אָמַרְתָּ, קַל וָחֹמֶר הוּא: 
וּמָה בְּנוֹת צְלָפְחָד, שֶׁלֹּא הָיוּ אֶלָּא לְשָׁעָה – עָשָׂה אֶת בַּת הַבֵּן כְּבֵן; קַל וָחֹמֶר לְדוֹרוֹת. 
מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת נְקֵבוֹת כִּזְכָרִים? הֲרֵי אַתָּה דָן: הוֹאִיל וְהַבָּנִים יוֹרְשִׁים, וְהָאַחִין וַאֲחֵי הָאָב יוֹרְשִׁים, 
מַה בָּנִים – עָשָׂה נְקֵבוֹת כִּזְכָרִים; אַף בְּכָל הַיּוֹרְשִׁים – נַעֲשֶׂה נְקֵבוֹת כִּזְכָרִים. 
וּמַה בָּנִים, הִקְדִּים זְכָרִים לִנְקֵבוֹת – אַף בְּכָל הַיּוֹרְשִׁים, נַקְדִּים זְכָרִים לִנְקֵבוֹת. 
וּמַה בַּגּוֹאֲלִים, עָשָׂה בָנִים כַּאֲבוֹתָם – אַף בְּכָל הַיּוֹרְשִׁים, נַעֲשֶׂה בָנִים כַּאֲבוֹתָם. 
וּמִנַּיִן שֶׁהַבַּת יוֹרֶשֶׁת? הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר לו ח]]).
אֵין לִי אֶלָּא בַּת; הַבֵּן מִנַּיִן? אָמַרְתָּ, קַל וָחֹמֶר הוּא: וּמָה הַבַּת, שֶׁהוּרַע כֹּחָהּ בִּמְקוֹם הַבֵּן – הֲרֵי הִיא יוֹרֶשֶׁת, 
בֵּן, שֶׁיָּפֶה כֹּחוֹ בִּמְקוֹם הַבַּת – דִּין הוּא שֶׁיִּירַשׁ! 
{{הע-שמאל|ההלכה שהורה משה לבני גלעד, שבנות צלפחד ינשאו בתוך המשפחה ([[במדבר לו ו]]) לא היתה לדורות, ואכן הדבר העביר נחלות משבט לשבט, כמתואר במקרים של פינחס ושל שגוב, וראו גם לעיל, בדרשת רבי על &quot;והעברתם&quot;.}} 
וּמִנַּיִן {{ב|שֶׁהָאִישׁ יוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ?|אבל האשה אינה יורשת אותו אלא מקבלת כתובה.}} 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְיָרַשׁ אֹתָהּ&quot; ([[במדבר כז יא]]), דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ! 
שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר לו ח]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה אֶל מַטֶּה&quot; ([[במדבר לו ז]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֶּה אַחֵר&quot; ([[במדבר לו ט]]), 
וְאוֹמֵר: &quot;וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן מֵת וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ... בְּהַר אֶפְרָיִם&quot; ([[יהושע כד לג]]). 
וְכִי מִנַּיִן הָיָה לְפִינְחָס בְּהַר אֶפְרַיִם, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה לְאֶלְעָזָר? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה מִבְּנוֹת אֶפְרַיִם, {{ב|וּמֵתָה|האשה ירשה מנכסי אפרים ומתה לפני פינחס}} וְיָרְשָׁהּ! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וּשְׂגוּב הוֹלִיד אֶת יָאִיר וַיְהִי לוֹ עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד&quot; ([[דברי הימים א ב כב]]). 
[וְכִי מִנַּיִן הָיָה לִיהוּדָה בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד? אֶלָּא שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה מִבְּנוֹת מְנַשֶּׁה, וּמֵתָה וְיָרְשָׁהּ. 
{{הע-שמאל|השוו [[בראשית רבה ז ב]], שם מייחסים את הטענה, שמשפחה היא דווקא משפחת האב – ליעקב הנוצרי ומלקים אותו. היהדות נקבעת לפי האם; אבל בתוכה הייחוס הוא לפי האב, וראו גם [[ביאור:משנה קידושין פרק ג#משנה יב|קידושין ג יב.]]}}
'''&quot;וְאִם אֵין אַחִים לְאָבִיו וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ&quot;''' ([[במדבר כז יא]]) – מִמִּשְׁפַּחַת אָבִיו. 
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִמִּשְׁפַּחַת אִמּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם&quot; ([[במדבר א ב]]). 
מַגִּיד שֶׁהַמִּשְׁפָּחוֹת הוֹלְכוֹת אַחֲרֵי אָבוֹת. &quot;וְיָרַשׁ אֹתָהּ&quot; – {{ב|לְעִנְיַן שֶׁאָמַרְנוּ|ר' עקיבא דרש מכאן (לעיל) שהבעל יורש את אשתו.}} 
{{הע-שמאל|חכמים קובעים מי הוא &quot;הקרוב אליו&quot;, ואת הדירוג של היורשים הרחוקים יותר מבני הדודים.}}
'''&quot;וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְחֻקַּת מִשְׁפָּט&quot;''', נָתְנָה תוֹרָה דַּעַת לַחֲכָמִים לִדְרֹשׁ וְלוֹמַר: כָּל הַקָּרוֹב בִּשְׁאֵר בָּשָׂר – הוּא קוֹדֵם בַּנַּחֲלָה. 
{{הע-שמאל|התרת הנדר של הקב&quot;ה תאפשר למשה להכנס לא&quot;י; אבל הנדר לא הותר; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כט|ספרי דברים כט,]] שמשה, כמו בן המלך במשל, הגיע ממש עד הגבול ועמד על הירדן, אבל לא עבר אותו.
דורש &quot;ואתחנן&quot;-תחנונים, וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|ספרי דברים כו,]] שמשה התעודד מנצחונו על סיחון ועוג.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ&quot;''' ([[במדבר כז יב]]), זוֹ נַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד. 
בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס מֹשֶׁה לְנַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד – שָׂמַח וְאָמַר: דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁהִתִּיר לִי נִדְרִי! 
הִתְחִיל שׁוֹפֵךְ תַּחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם! מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? 
לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁגָּזַר עַל בְּנוֹ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְפֶתַח פַּלְטֵרִין שֶׁלּוֹ. נִכְנַס לַשַּׁעַר – וְהוּא אַחֲרָיו, 
לֶחָצֵר – וְהוּא אַחֲרָיו; לַטְּרַקְלִין – וְהוּא אַחֲרָיו; כֵּיוָן שֶׁבָּא לִיכָּנֵס לַקִּיטוֹן – אָמַר לוֹ: בְּנִי, מִיכָּן וָאֵילָךְ אַתָּה אָסוּר! 
כָּךְ, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס מֹשֶׁה לְנַחֲלַת בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן – שָׂמַח וְאָמַר: דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁהִתִּיר לִי נִדְרִי! 
הִתְחִיל שׁוֹפֵךְ תַּחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם! וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: 
וּמָה אִם מֹשֶׁה, חֲכַם חֲכָמִים, גְּדוֹל גְּדוֹלִים, אֲבִי הַנְּבִיאִים, אַף עַל פִּי שֶׁיָּדַע שֶׁנִּגְזְרָה עָלָיו גְּזֵרָה – לֹא מָנַע עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים, 
קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר בְּנֵי אָדָם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'&quot; ([[דברים ג כג]]) – בְּמִינֵי תַחֲנוּנִים. 
{{הע-שמאל|לעניין &quot;לאמור ה' אלהים&quot; השוו [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|ספרי דברים כו.]]}}
&quot;בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר&quot; – שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר', אֶלָּא אָמַר לוֹ: הוֹדִיעֵנִי אִם אֲנִי נִכְנָס לָאָרֶץ וְאִם אֵינִי נִכְנָס! 
&quot;אֲדֹנָי&quot; ([[דברים ג כד]]) – אָדוֹן אַתָּה {{ב|לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם;|לא רק ליהודים}} &quot;אֱלֹהִים&quot; – בַּדִּין בָּרָאתָ אֶת הָעוֹלָם. 
{{הע-שמאל|דורש החילות – החלת, וכן החילות – חיללת והפרת את נדרך; [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כז|בספרי דברים כז]] טוען משה שהקב&quot;ה חילל את נדרו של משה, ועכשיו הוא מבקש שיפר ויחלל את נדרו שלו.}}
&quot;אַתָּה הַחִלּוֹתָ&quot; – אַתָּה הַחִלּוֹתָ לִפְתֹּחַ פֶּתַח לְעַבְדְּךָ, בְּשָׁעָה שֶׁהִכְנַסְתַּנִי לְנַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד. 
דָּבָר אַחֵר: &quot;אַתָּה הַחִלּוֹתָ&quot; – אַתָּה הִתְחַלְתָּ לְהַרְאוֹת לְעַבְדְּךָ נִסִּין וּגְבוּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה&quot; ([[שמות ג ג]]). 
דָּדָּבָר אַחֵר: &quot;אַתָּה הַחִלּוֹתָ&quot; – אַתָּה הֵחַלְתָּה אֶת הַשְּׁבוּעָה: כָּתַבְתָּ בַתּוֹרָה &quot;זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם&quot; וְגוֹ' ([[שמות כב יט]]), 
וּבָנֶיךָ עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה – וּבִקַּשְׁתִּי עֲלֵיהֶן רַחֲמִים וְסָלַחְתָּ! אַתָּה הֵחַלְתָּ אֶת הַשְּׁבוּעָה! 
{{הע-שמאל|כאן גם 'גדלך' וגם 'ידך החזקה' נקשרים למידת הטוב; וראו [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כז|ספרי דברים כז,]] ששני המופעים הללו נתפסים כמנוגדים: הראשון על הטוב והשני על הפורענות למצרים.
הדרשות על &quot;ימינך&quot; – השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ה|למכילתא שירה ה.]] סתם &quot;יד&quot; מכוון ליד שמאל, ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יז|מכילתא פסחא יז;]] אבל &quot;ידך '''החזקה'''&quot; – היא יד ימין, הכובשת את מידת הדין בכח.}}
&quot;אֶת גָּדְלְךָ&quot; – זוֹ מִדַּת טוּבְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה'&quot; ([[במדבר יד יז]]). 
&quot;וְאֶת יָדְךָ&quot; – זוֹ יְמִינְךָ, שֶׁפְּשׁוּטָה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ&quot; ([[שמות טו ו]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;כִּי יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ&quot; ([[תהלים מד ד]]), וְאוֹמֵר: &quot;בִּי נִשְׁבַּעְתִּי יָצָא מִפִּי צְדָקָה דָּבָר וְלֹא יָשׁוּב&quot; ([[ישעיה מה כג]]). 
&quot;הַחֲזָקָה&quot; – שֶׁאַתָּה כּוֹבֵשׁ בְּרַחֲמִים אֶת מִדַּת הַדִּין; 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָו‍ֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע... יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ '''יִכְבֹּשׁ עֲו‍ֹנֹתֵינוּ'''... תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב&quot; ([[מיכה ז יח]]-כ). 
{{הע-שמאל|אין מערכת של ערעור על הדין של הקב&quot;ה; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כז|ספרי דברים סוף כז,]] וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א ב.]] אבל מצד שני יש בדינו פתח לתשובה, וגם בכך הוא אינו דומה לדין המלכות!}}
&quot;אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ&quot; – שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם: מִדַּת בָּשָׂר וָדָם – הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ מְבַטֵּל גְּזֵרַת חֲבֵרוֹ. 
אֲבָל אַתָּה, מִי יָכוֹל לִמְחוֹת עַל יָדְךָ? וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ&quot; וְגוֹ' ([[איוב כג יג]]). 
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁנָּתוּן {{ב|בְּקוּנְטְרָסִים|במכבש, חבוש בכלא}} שֶׁל מַלְכוּת; אֲפִלּוּ נוֹתֵן מָמוֹן הַרְבֵּה – אִי אֶפְשָׁר לֵיעָקֵר. 
אֲבָל אַתָּה אוֹמֵר: 'עֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וַאֲנִי מְקַבֵּל'! שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ&quot; ([[ישעיה מד כב]]). 
דָּבָר אַחֵר: &quot;אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ&quot;, הָא {{ב|חוּץ מִכָּאן|לא בשמים ולא בארץ}} יֵשׁ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים '''אֵין עוֹד'''&quot; ([[דברים ד לט]]) – אַף לֹא בַּאֲוִיר הָעוֹלָם. 
&quot;אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ&quot;, &quot;כְּמַעֲשֶׂיךָ&quot; – בְּמִצְרַיִם, &quot;וְכִגְבוּרֹתֶיךָ&quot; – עַל הַיָּם. 
דָּבָר אַחֵר: &quot;כְּמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ&quot; – עַל נַחֲלֵי אַרְנוֹן. 
&quot;אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה&quot; ([[דברים ג כה]]): אֵין 'נָא' אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה; 
{{הע-שמאל|ראו דברי ר' יוסי הגלילי [[ביאור:משנה בכורים פרק א#משנה י|בביכורים א י:]] המסקנה ההלכתית היא לפסול הבאת ביכורים מעבר הירדן!}}
&quot;וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן&quot;. 
וְזוֹ הִיא שֶׁרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֶרֶץ כְּנַעַן – הִיא טוֹבָה, וְלֹא נַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד. 
{{הע-שמאל|לזיהוי הלבנון עם המקדש ראו גם [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה ו|ספרי דברים ו.]] לפי יש אומרים מבקש משה לראות את מינוי מלכי ישראל, דורש לבנון – מינוי.}}
&quot;הָהָר הַטּוֹב&quot; – זוֹ יְרוּשָׁלַיִם; &quot;וְהַלְּבָנוֹן&quot; – זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;פְּתַח לְבָנוֹן דְּלָתֶיךָ&quot; ([[זכריה יא א]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל&quot; ([[ישעיה י לד]]). 
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לְבָנוֹן – מִנָּה עֲלֵיהֶם אֶת מַלְכֵיהֶם. 
}}

===פיסקה קלה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים ג כו-כז'''
{{הע-שמאל|תחנוני משה שלא למות מעוררים הדים בכל אדם השואף לחיות, ואכן הם נדרשים שוב ושוב במדרשי התנאים;  הפיסקה כולה אינה דורשת פסוקים מבמדבר אלא מדברים! ראו [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כט|ספרי דברים כט,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|ומכילתא עמלק א ב.]] בספרי דברים מתלונן משה שישראל לא התפללו עליו, אבל כאן הוא מאשים אותם רק באופן כללי.
לעניין 'רב לך' השוו מכילתא שם, דברי ת&quot;ק.
דרשות &quot;דבר אחר&quot; כאן ובספרי דברים שם דומות זו לזו; בשתיהן דורש 'רב' על משה רבנו, ובדרשה השלישית טוען ששכרו של משה רב בעולם הבא, אבל לא בעוה&quot;ז.}}
'''&quot;וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי&quot;''' ([[דברים ג כו]]), כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר: נִתְעַבֵּר בִּי פְּלוֹנִי, וְנִתְמַלֵּא עָלַי חֵמָה.
'''&quot;לְמַעַנְכֶם&quot;''' – שֶׁאַתֶּם גְּרַמְתֶּם; וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם&quot; ([[תהלים קו לב]]).
'''&quot;וְלֹא שָׁמַע אֵלָי&quot;''' – וְלֹא קִבֵּל תְּפִלָּתִי. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;הֵן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס תָּם&quot; ([[איוב לו ה]]).
אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹאֵס תְּפִלָּתָם שֶׁל רַבִּים; אֲבָל כָּאן '''&quot;וְלֹא שָׁמַע אֵלָי&quot;''' – וְלֹא קִבֵּל תְּפִלָּתִי.
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי רַב לָךְ&quot;''' – אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, בַּדָּבָר הַזֶּה רַב לָךְ, שֶׁאֵין מַנִּיחִים אֶת הַצַּדִּיקִים לָבוֹא לִידֵי עֲבֵרָה חֲמוּרָה.
מִיכָּן הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: מְשַׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר 'לְפוּם גַּמְלָא שִׁיחְנָא'.
דָּבָר אַחֵר: אִם מֹשֶׁה, חֲכַם חֲכָמִים, גְּדוֹל גְּדוֹלִים, אֲבִי נְבִיאִים – לֹא נָשָׂא לוֹ פָּנִים, קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר כָּל אָדָם,
הַמְּעַנִּים אֶת הַדִּין וְהַמְּעַוְּתִין אֶת הַדִּין – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!
&quot;'''רַב''' לָךְ&quot;, אָמַר לוֹ: הַרְבֵּה שָׁמוּר לָךְ, הַרְבֵּה צָפוּן לָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;מָה '''רַב''' טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ&quot; ([[תהלים לא כ]]).
וְאוֹמֵר &quot;וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמְעוּ וְלֹא הֶאֱזִינוּ, עַיִן לֹא רָאֲתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ, יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ&quot; ([[ישעיה סד ג]]).
{{הע-שמאל|הקב&quot;ה מבקש ממשה שיצא לפנסיה וינוח מכל עמלו...
להמשך השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א ב.]] דורש 'ויתעבר' – 'לא תעבור'.}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;רַב לָךְ&quot;''' – אָמַר לוֹ: הַרְבֵּה יָגַעְתָּ, הַרְבֵּה עָמַלְתָּ, צֵא, מֹשֶׁה – וְנֻח! שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ&quot; וְגוֹ' ([[דניאל יב יג]]).
אָמַר לוֹ: אִם לָאו – אֶכָּנֵס כְּהֶדְיוֹט! אָמַר לוֹ: אֵין הַמֶּלֶךְ נִכְנָס כְּהֶדְיוֹט!
אָמַר לוֹ: אִם לָאו – אֵעָשֶׂה תַּלְמִיד לִיהוֹשֻׁעַ! אָמַר לוֹ: רַב לָךְ, אֵין הָרַב נַעֲשֶׂה תַּלְמִיד לְתַלְמִידוֹ!
אָמַר לוֹ: אִם לָאו – אֶכָּנֵס דֶּרֶךְ אֲוִיר אוֹ דֶּרֶךְ חָלָל! אָמַר לוֹ: &quot;וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא&quot; ([[דברים לב נב]])!
אָמַר לוֹ: אִם לָאו – עַצְמוֹתַי יַעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן! אָמַר לוֹ: '''&quot;כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה&quot;''' ([[דברים ג כז]])!
וְכִי הַמֵּת יָכוֹל לַעֲבֹר? אֶלָּא אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, אַף עַצְמוֹתֶיךָ לֹא יַעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן!
{{הע-שמאל|דורש &quot;בדבר הזה&quot; דווקא. וראו דברי ר' אליעזר [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כט|בספרי דברים כט.]] משה ביקש לראות את א&quot;י ואת הקב&quot;ה, ואכן זכה לכך לפני מותו.}}
'''&quot;אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה&quot;''', אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, בַּדָּבָר '''הַזֶּה''' אַל תְּבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי; אֲבָל בְּדָבָר אַחֵר – גְּזֹר עָלַי וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה!
מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁגָּזַר עַל בְּנוֹ גְּזֵרָה קָשָׁה, וְהָיָה הַבֵּן הַהוּא מְבַקֵּשׁ מֵאָבִיו.
אָמַר לוֹ בַּדָּבָר הַזֶּה אַל תְּבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי; אֲבָל בְּדָבָר אַחֵר – גְּזֹר עָלַי וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה! כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה:
מֹשֶׁה, בַּדָּבָר זֶה אַל תְּבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי; אֲבָל בְּדָבָר אַחֵר – גְּזֹר עָלַי וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה! &quot;וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ&quot; ([[איוב כב כח]]).
אָמַר לוֹ: אִם לָאו – &quot;הַרְאֵנִי נָא...&quot;! ([[שמות לג יח]]). אָמַר לוֹ: בַּדָּבָר הַזֶּה אֲנִי עוֹשֶׂה!
'''&quot;עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה&quot;''' ([[דברים ג כז]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהֶרְאָהוּ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה אֶת הָרָחוֹק כְּקָרוֹב, אֶת שֶׁאֵין גָּלוּי כְּגָלוּי,
אֶת כָּל הַקָּרוּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ... וְאֵת כָּל נַפְתָּלִי... וְאֶת הַנֶּגֶב וְאֶת הַכִּכָּר&quot; וְגוֹ' ([[דברים לד א]]-ג)!
}}

===פיסקה קלו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כז יג'''
{{הע-שמאל|מקור שם הספר 'שולחן ערוך'.וראו בהמשך 'שראה משה בעיניו' וכו'. 
ר' אליעזר דורש 'הארץ' – העולם, כמו ב[[בראשית א א]]. והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א ב.]] שם רואה משה את העתיד.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו זֹאת הָאָרֶץ&quot;''' וְגוֹ' ([[דברים לד ד]]), רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהֶרְאָהוּ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה.
אֶת כָּל חַדְרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ&quot;.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נָתַן כֹּחַ בְּעֵינָיו שֶׁל מֹשֶׁה, וְרָאָה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בַּצַּדִּיקִים, שֶׁרוֹאִים מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מֶרְחַקִּים&quot; ([[ישעיה לג יז]])!
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א ב:]] &quot;חביבה היא ראייתו של אברהם יותר מראייתו של משה&quot; שני הנביאים ראו את כל הארץ, אבל אברהם ראה מהמקום שבו היה, ואילו משה נאלץ לעלות לראש ההר; והשוו [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנז|ספרי דברים שנז,]] שם נאמר שהאבות לא ראו את הארץ בעיניהם, אלא הסתפקו בהבטחת הקב&quot;ה.}}
נִמְצֵאתָ אַתָּה אוֹמֵר שְׁתֵּי רְאִיּוֹת הֵם: אַחַת רְאִיָּה שֶׁל נַחַת – וְאַחַת רְאִיָּה שֶׁל צַעַר.
בְּאַבְרָהָם הוּא אוֹמֵר: &quot;שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם&quot; ([[בראשית יג יד]]) – זוֹ הִיא רְאִיָּה שֶׁל נַחַת.
בְּמֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר: &quot;עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים&quot; ([[דברים לב מט]]), &quot;עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה&quot; ([[דברים ג כז]]) – זוֹ הִיא רְאִיָּה שֶׁל צַעַר.
נִמְצֵאתָ אַתָּה אוֹמֵר שְׁתֵּי קְרִיבוֹת הֵם: אַחַת קְרִיבָה שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם – וְאַחַת קְרִיבָה שֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם.
&quot;וַתִּקְרְבוּן וַתַּעַמְדוּן תַּחַת הָהָר&quot; ([[דברים ד יא]]) – זוֹ קְרִיבָה לְשֵׁם שָׁמַיִם.
&quot;וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם&quot; ([[דברים א כב]]) – זוֹ קְרִיבָה שֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם!
{{הע-שמאל|לדברי ת&quot;ק ראו [[ביאור:משנה אבות פרק א|אבות א א,]] שמשה העביר את התורה ליהושע; לדברי ר' יהודה קבלת הגבעונים נעשתה לפי ציוויו של משה; לפי &quot;דבר אחר&quot; קבל יהושע משימת הנהגה, ראו [[דברים א יב]].}}
&quot;וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ&quot; ([[דברים ג כח]]) – צִוָּהוּ עַל דִּבְרֵי תַלְמוּד.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: צִוָּהוּ עַל הַגִּבְעוֹנִים!
דָּבָר אַחֵר: צִוָּהוּ עַל הַמַּשָּׂאוֹת וְעַל הַטְּרָחוֹת וְעַל הָרִיבוֹת.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קלה. לעניין ראייתו של משה ראו בתחילת הפיסקה.}}
&quot;כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה&quot; – מַגִּיד שֶׁאֵין מְמַנִּין שְׁנֵי פַּרְנָסִין לְדוֹר!
&quot;וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם&quot; – מַגִּיד שֶׁאֵין יְהוֹשֻׁעַ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁיַּנְחִיל לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ.
&quot;אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה&quot; – מַגִּיד שֶׁרָאָה מֹשֶׁה בְּעֵינָיו מַה שֶּׁלֹּא הָלַךְ יְהוֹשֻׁעַ בְּרַגְלָיו.
{{הע-שמאל|התשובה שעשה משה לא התקבלה, אבל לישראל התשובה הועילה ומחקה את עוונם. וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה ל|ספרי דברים ל.]] 
אמנם הפסוק &quot;אם שמוע תשמע&quot; וכו' נאמר במרה, אבל הוא נשאר תקף גם במסה ומריבה.
חטאי תבערה וקברות התאווה נמחלו לישראל, והמצופה מהם הוא לעשות תשובה, כעולה מדברים י. 
ההוכחה מחטא פעור המוזכר ב[[דברים ג כט]] – מציגה לצידו את [[דברים ד א]] כהוכחה שגם עוון פעור נמחק באמצעות התשובה.}}
&quot;וַנֵּשֶׁב בַּגַּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר&quot; ([[דברים ג כט]]) אָמַר לָהֶם: רְאוּ אֵיזוֹ עֲבֵרָה עָבַרְתִּי, וְכַמָּה בַּקָּשׁוֹת בִּקַּשְׁתִּי – וְלֹא נִסְלַח לִי,
וּרְאוּ כַּמָּה עֲבֵרוֹת עֲבַרְתֶּם, וְאָמַר לָכֶם הַמָּקוֹם: עֲשׂוּ תְשׁוּבָה וַאֲנִי אֲקַבֵּל!
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר: מִשְּׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לִידֵי עֲבֵרָה חֲמוּרָה וְאָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: עֲשׂוּ תְשׁוּבָה וַאֲנִי מְקַבֵּל.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות יז ז]]),
מַהוּ אוֹמֵר? &quot;וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה&quot; ([[שמות טו כו]]).
כַּיּוֹצֵא בוֹ, &quot;וּבְתַבְעֵרָה וּבְמַסָּה וּבְקִבְרֹת הַתַּאֲוָה&quot; ([[דברים ט כב]]), מַהוּ אוֹמֵר? &quot;וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ&quot; ([[דברים י יב]]).
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַנֵּשֶׁב בַּגַּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר&quot; – &quot;וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים&quot; ([[דברים ג כט]]-ד א)!
{{הע-שמאל|ראו [[אבות דרבי נתן יב#ד|אדר&quot;נ נו&quot;א יב ד.]]}}
'''&quot;וְרָאִיתָה אֹתָהּ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּיךָ גַּם אָתָּה&quot;''' ([[במדבר כז יג]]), מַגִּיד שֶׁנִּתְאַוָּה מֹשֶׁה לְמִיתָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ&quot;.
}}

===פיסקה קלז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כז יד'''

'''&quot;עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר מְרִיבָה בְּמִדְבַּר סִין&quot;''' (הַרְכָּבָה שֶׁל [[במדבר כז יד]] וְ[[דברים לב נא]]), {{הע-שמאל|בשני הפסוקים נזכר עוון מריבה. רשב&quot;א מסיק שאלמלא עוון מריבה לא היו משה ואהרון מתים טרם זמנם והיו נכנסים לא&quot;י.}}
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּהִיכָּרֵת מֵתוּ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי&quot; ([[דברים לב נא]]).
הָא אִם קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי – עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַנְכֶם לִיפָּטֵר!
{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|ספרי דברים כו.]] משה חושש שיאשימו אותו בזיוף התורה – טענה שאכן נשמעה בימי חז&quot;ל מפי השומרונים, שהאשימו את היהודים בזיוף התורה. לעניין פגי שביעית ראו גם [[ביאור:משנה שביעית פרק ד#משנה ז|שביעית ד ז:]] האשה היתה רעבה, ולכן אכלה את הפגים לפני שהיו ראויים לאכילה. מדובר בעבירה קלה במיוחד.}}
שְׁנֵי פַּרְנָסִים עָמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל: אֶחָד אָמַר 'אַל יִכָּתֵב סוּרְחָנִי', וְאֶחָד אוֹמֵר 'יִכָּתֵב סוּרְחָנִי'.
דָּוִד אָמַר 'אַל יִכָּתֵב סוּרְחָנִי', שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה&quot; ([[תהלים לב א]]).
מֹשֶׁה אָמַר 'יִכָּתֵב סוּרְחָנִי'! שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר סִין בִּמְרִיבַת הָעֵדָה לְהַקְדִּישֵׁנִי&quot;.
מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִשְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁהָיוּ לוֹקוֹת בְּבֵית דִּין: אַחַת לוֹקָה עַל שֶׁקִּלְקְלָה, וְאַחַת לוֹקָה עַל שֶׁאָכְלָה פַּגֵּי שְׁבִיעִית.
זוֹ שֶׁגָּנְבָה פַּגֵּי שְׁבִיעִית אוֹמֶרֶת: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, הוֹדִיעוּ סוּרְחָנִי,
שֶׁלֹּא יִהְיוּ הָעוֹמְדִים סְבוּרִים לוֹמַר: כְּשֵׁם שֶׁזּוֹ קִלְקְלָה – אַף זוֹ קִלְקְלָה!
תָּלוּ לָהּ הַפַּגִּים בְּצַוָּארָהּ, וְהָיָה הַכָּרוֹז מַכְרִיז לְפָנֶיהָ: עַל הַפַּגִּים זוֹ לוֹקָה!
{{הע-שמאל|ר' אליעזר המודעי, בניגוד לרשב&quot;א בתחילת הפיסקה, טוען שאזכור העוון של משה ואהרון מעיד על חביבותם, בדומה למשל על אוכלת הפגים.
טענה דומה הוא טוען על נדב ואביהו בני אהרון, ובכך הוא מתנגד לדרשות שהאשימו אותם במגוון עבירות; ראו [[ויקרא רבה כ ח]]-י.}}
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה צַדִּיקִים חֲבִיבִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁמַּזְכִּיר מִיתָתָם – שָׁם מַזְכִּיר סוּרְחוֹנָם! וְכָל כָּךְ לָמָּה? כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם פִּתְחוֹן פֶּה לְבָאֵי עוֹלָם לוֹמַר:
מַעֲשִׂים מְקֻלְקָלִים הָיוּ בָהֶם בַּסֵּתֶר – לְפִיכָךְ מֵתוּ.
כָּךְ בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת מַזְכִּיר מִיתָתָן שֶׁל בְּנֵי אַהֲרֹן, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא מַזְכִּיר מִיתָתָן – שָׁם מַזְכִּיר סִרְחוֹנָם,
לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁלֹּא הָיְתָה בָהֶם אֶלָּא זוֹ בִּלְבַד.
{{הע-שמאל|הק&quot;ו מבוסס על ההנחה השגורה בעולמם של חז&quot;ל, שמידת הטוב מרובה ממידת פורענות; וראו למשל [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]] הטענה היא שאפילו כאשר הקב&quot;ה מעניש את הצדיקים והורג אותם – נעשה הדבר ברחמים, והוא עדיין דואג לשמם הטוב!}}
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם כָּךְ חָס הַמָּקוֹם עַל הַצַּדִּיקִים בִּשְׁעַת הַכַּעַס – קַל וָחֹמֶר בִּשְׁעַת רָצוֹן,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כֹּה אָמַר ה' בְּעֵת רָצוֹן עֲנִיתִיךָ וּבְיוֹם יְשׁוּעָה עֲזַרְתִּיךָ&quot; ([[ישעיה מט ח]]).
}}

===פיסקה קלח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כז טו'''
{{הע-שמאל|משה שהתבשר על מותו הגיב מיד בהעלאת הבעיה הציבורית של מנהיג הציבור במקומו, ולא האריך בתפילה על עצמו יתר על המידה; וראו גם דברי ר' שמעון [[ביאור:ספרי דברים/ניצבים#פיסקה שד|בספרי דברים שד.]]}}
'''&quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר&quot;''' ([[במדבר כז טו]]), לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁל צַדִּיקִים,
שֶׁכְּשֶׁהֵם נִפְטָרִים מִן הָעוֹלָם, מַנִּיחִים צֹרֶךְ עַצְמָן וְעוֹסְקִין בְּצֹרֶךְ צִבּוּר!
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קלד, [[ביאור:ספרי במדבר/יב|ולעיל פיסקה קה]] [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|וספרי דברים כו.]] בארבע התפילות הללו תבע משה תשובה מיידית לתפילתו.}}
&quot;לֵאמֹר&quot;, אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר'! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר'?
אֶלָּא אָמַr לוֹ: הוֹדִיעֵנִי נָא אִם אַתָּה מְמַנֶּה עֲלֵיהֶם פַּרְנָסִים אִם לָאו!
עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לוֹ: &quot;קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ, וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו&quot; ([[במדבר כז יח]]).
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וֶהֱשִׁיבוֹ עַל שְׁאֵלוֹתָיו.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר: הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם?!&quot; ([[שמות ו יב]]).
שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר'! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר'? אֶלָּא אָמַר לְפָנָיו: הוֹדִיעֵנִי נָא אִם אַתָּה גּוֹאֲלָם, וְאִם לָאו!
עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַמָּקוֹם עַל שְׁאֵלוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה,
כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם, וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ&quot; ([[שמות ו א]]).
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר: אֵל נָא, רְפָא נָא לָהּ!&quot; ([[במדבר יב יג]]), שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר'!
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר'? אֶלָּא אָמַר לְפָנָיו: הוֹדִיעֵנִי נָא אִם אַתָּה רוֹפֵא אוֹתָהּ, אִם לָאו!
עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל שְׁאֵלָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ, הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים?!&quot; ([[במדבר יב יד]]).
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר&quot; ([[דברים ג כג]]), אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר'!
אֶלָּא אָמַר לוֹ: הוֹדִיעֵנִי אִם אֶכָּנֵס לָאָרֶץ אִם לָאו. עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַמָּקוֹם: &quot;וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו: רַב לָךְ!&quot; ([[דברים ג כו]]).
אַף כָּאן, אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר'! אֶלָּא אָמַר לוֹ: הוֹדִיעֵנִי נָא אִם מְמַנֶּה אַתָּה עֲלֵיהֶם פַּרְנָסִים, וְאִם לָאו!
עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַמָּקוֹם: &quot;קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן&quot;!
}}

===פיסקה קלט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כז טז-יז'''
{{הע-שמאל|רוחות בני האדם הן ממקור אלוהי. כשהם חיים הן בידיו, והוא מטפל בהן – בין ברוחות הצדיקים, בין ברוחות הרשעים; כשהצדיקים נפטרים – רוחותיהם צרורות בצרור החיים, ואילו כשהרשעים נפטרים – רוחותיהם אינו נחות אלא הן מוטרדות כל הזמן. מזהה נפש עם רוח, ומציג את האדם החי, כמקובל בעולם ההלניסטי, כמורכב מנפש/נשמה/רוח ומגוף/ גויה.}}
'''&quot;יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר&quot;''' ([[במדבר כז טז]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל הָרוּחוֹת אֵין יוֹצְאוֹת אֶלָּא מִלְּפָנָיו.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, סִימָן זֶה יִהְיֶה בְּיָדְךָ: שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאָדָם נָתוּן בַּחַיִּים,
נַפְשׁוֹ פְקוּדָה בְּיַד קוֹנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ&quot; ([[איוב יב י]]),
וְאוֹמֵר: &quot;בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי&quot; ([[תהלים לא ו]]). מֵת – נְתוּנָה בָּאוֹצָר,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים&quot; ([[שמואל א כה כט]]).
שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין צַדִּיקִים בֵּין רְשָׁעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּכַף הַקָּלַע&quot;!
{{הע-שמאל|משה ידע שממשיכו הוא יהושע, אבל ביקש מהקב&quot;ה שימליך את יהושע בלי לנקוב בשמו, כדי למנוע קנאה ותחרות מצד בני משה, המצפים למלוך אחריו או מצד הכהנים, בני אחיו של משה.}}
'''&quot;אִישׁ עַל הָעֵדָה&quot;''' – זֶה יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ&quot; ([[תהלים עח כה]]).
וְלָמָּה לֹא פֵּרְשׁוֹ הַכָּתוּב? שֶׁלֹּא לְהַטִּיל מַחֲלֹקֶת בֵּין בָּנָיו וּבֵין בְּנֵי אָחִיו.
{{הע-שמאל| הסיסמה &quot;אחרי&quot; ומקורותיה: המנהיג צריך לצאת לקרב בראש הצבא, ולא להשאר במקום מוגן מאחור. הדוגמאות הן ממשה שנלחם בעצמו בעוג מלך הבשן, מיהושע שבדק בעצמו את המלאך, מפנחס שיצא בעצמו למלחמת מדיין מיואב שיצא בראש הצבא ומראשי המטות שמנו את היוצאים למלחמת מדיין לפני הקרב ואחריו. המנהיג צריך להית גם צדיק, ולהציל את הציבור בכח זכויותיו.}}
'''&quot;אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם&quot;''' ([[במדבר כז יז]]), &quot;אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם&quot; – בַּמִּלְחָמָה, &quot;וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם&quot; – בַּמִּלְחָמָה.
לֹא כְּדֶרֶךְ שֶׁאֲחֵרִים עוֹשִׂים, שֶׁהֵם מְשַׁלְּחִים חַיָּלוֹת וְהֵם בָּאִים לַבַּסּוֹף!
אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ&quot; ([[במדבר כא לד]]).
וּכְשֵׁם שֶׁעָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ&quot; ([[יהושע ה יג]]).
וּכְשֵׁם שֶׁעָשָׂה פִּינְחָס, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה לַצָּבָא, אֹתָם וְאֶת פִּינְחָס&quot; ([[במדבר לא ו]]).
&quot;אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם&quot; – בָּרֹאשׁ! &quot;וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם&quot; – בָּרֹאשׁ!
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּעַל בָּרִאשֹׁנָה יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וַיְהִי לְרֹאשׁ&quot; ([[דברי הימים א יא ו]]).
&quot;אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם&quot; – בַּגְּדוּד, &quot;וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם&quot; – בַּגְּדוּד; &quot;אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם&quot; – בַּכְּרַךְ, &quot;וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם&quot; – בַּכְּרַךְ.
&quot;וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם&quot; – בִּזְכֻיּוֹתָיו, &quot;וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם&quot; – בִּזְכֻיּוֹתָיו; &quot;אֲשֶׁר יוֹצִיאֵם&quot; – בְּמִנְיָן, &quot;וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם&quot; – בְּמִנְיָן,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה עֲבָדֶיךָ נָשְׂאוּ אֶת רֹאשׁ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר בְּיָדֵנוּ וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ&quot; ([[במדבר לא מט]]).
וְלָמָּה הֻצְרְכוּ כַּפָּרָה? לְפִי שֶׁזָּנוּ עֵינֵיהֶם מִן הָעֶרְוָה.
{{הע-שמאל|הדימוי של מנהיג לרועה צאן מוכר בהרבה מקומות; כאן מצוטטים פסוקים משיר השירים הנדרשים גם הם על מנהיגות: משה מבקש רועה נאמן והקב&quot;ה מבטיח לו שיהיה כזה ומראה לו את כל המנהיגים העתידים, ואת המשיח בסוף (בעקב) ההיסטוריה; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ניצבים#פיסקה שד|ספרי דברים שד.]]}}
'''&quot;וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה&quot;'''.
וְעָלָיו מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: &quot;הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה&quot; ([[שיר השירים א ז]]).
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְעָטָה אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר יַעְטֶה הָרֹעֶה אֶת בִּגְדוֹ&quot; ([[ירמיה מג יב]]).
&quot;שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ&quot; – עַל עֶדְרֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב.
צֵא וּרְאֵה מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֱשִׁיבוֹ: &quot;אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים&quot; ([[שיר השירים א ח]]) – מְעֻלֶּה שֶׁבַּנְּבִיאִים.
&quot;צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן&quot; – בָּעֲקֵבִים אֲנִי עוֹשֶׂה עִמָּהֶם. &quot;וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ&quot;.
מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהֶרְאָהוּ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה כָּל הַפַּרְנָסִים הָעֲתִידִים לְשַׁמֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיּוֹם שֶׁיָּצְאוּ מִן הַמִּדְבָּר עַד שֶׁיִּחְיוּ הַמֵּתִים?
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן&quot;!
}}

===פיסקה קמ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כז יח-כ'''
{{הע-שמאל|דורש &quot;לך&quot; – משלך, וראו לעיל פיסקה קלט, שמשה התכוון מראש שיהושע ימלוך אחריו ורק ביקש אישור לכך מהקב&quot;ה. יהושע הוא שומר אדוניו – משה, ולכן הוא זוכה לכבוד.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן&quot;''' ([[במדבר כז יח]]) – קַח לְךָ אֶת שֶׁבְּלִבְּךָ! קַח לְךָ מַה שֶּׁבָּדוּק לְךָ!
וְעָלָיו מְפֹרָשׁ: &quot;נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ, וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד.&quot; ([[משלי כז יח]]).
{{הע-שמאל|לא מדובר כאן על רוח אלוהים, אלא על כישורים פוליטיים שיש ליהושע, שמצליח להוביל אחריו אנשים השונים זה מזה.}}
'''&quot;אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ&quot;''' – שֶׁיָּכוֹל לַהֲלֹךְ כְּנֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד!
{{הע-שמאל|הכבוד ליהושע מתורגם לכבוד החכמים בנוהגי בית המדרש; השוו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ז#ה|תוספתא סנהדרין ז ה.]] לעניין משה ויהושע כת&quot;ח ראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ניצבים#פיסקה שה|ספרי דברים שה.]]}}
'''&quot;וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו&quot;''' – אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, תֵּן לוֹ תּוּרְגְּמָן, לִיהוֹשֻׁעַ, לִהְיוֹת שׁוֹאֵל וְדוֹרֵשׁ וּמוֹרֶה הוֹרָאוֹת בְּחַיֶּיךָ,
כְּשֶׁתִּפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, לֹא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: בְּחַיֵּי רַבּוֹ לֹא הוֹרָה, וְעַכְשָׁו הוּא מוֹרֶה?
מִיָּד הֶעֱמִידוֹ מִן הָאָרֶץ וְהוֹשִׁיבוֹ אֶצְלוֹ עַל הַסַּפְסָל.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: כֵּיוָן שֶׁהָיָה יְהוֹשֻׁעַ נִכְנָס, הָיָה מֹשֶׁה מַשְׁתִּיק אֶת הַתּוּרְגְּמָן, עַד שֶׁנִּכְנַס וְיָשַׁב בִּמְקוֹמוֹ.
{{הע-שמאל|משה הוא המקור ויהושע משקף את משה, כלבנה המשקפת את אור השמש!}}
'''&quot;וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו&quot;''' ([[במדבר כז כ]]), &quot;מֵהוֹדְךָ&quot; – וְלֹא כָּל הוֹדְךָ! נִמְצֵינוּ לְמֵדִים:
פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה, וּפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה.
}}

===פיסקה קמא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כז כא-כג'''
{{הע-שמאל|היחסים בין יהושע ואלעזר אמורים להיות של הנהגה בצמד, כמו היחסים בין משה לאהרון; למעשה לא היה לאלעזר מקום בהנהגה של יהושע, ולפי [[עירובין סג א]] נענש על כך יהושע בכך שלא היה לו בן.}}
'''&quot;וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד&quot;''' ([[במדבר כז כא]]), שֶׁהָיָה יְהוֹשֻׁעַ צָרִיךְ לְאֶלְעָזָר, וְאֶלְעָזָר צָרִיךְ לִיהוֹשֻׁעַ.

'''&quot;וְשָׁאַל לוֹ&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים&quot;'''!
{{הע-שמאל|השאלות באורים ותומים הן דרך תקשורת עם הקב&quot;ה המסתייעת בחושן. המנהיג שואל את הכהן וזה עונה לו על פי האורים. כך ניתן למלא את מקומו של הנביא. הכהן וגם המנהיג זקוקים לחושן האורים, ואינם יכולים לענות על השאלות בעצמם, אבל השאלה נעשית בקול נמוך; וראו [[יומא עג א]].}}
שׁוֹמֵעַ אֲנִי בְּקוֹל גָּדוֹל? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְשָׁאַל לוֹ&quot;'''!
הָא כֵּיצַד? עוֹמֵד וּמְדַבֵּר בְּשִׂפְתוֹתָיו – וְכֹהֵן גָּדוֹל מְשִׁיבוֹ עַל שְׁאֵלוֹתָיו!
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי דברים/ניצבים#פיסקה שה|ספרי דברים שה:]] מבחינת משה אין הבדל בין בני אהרון לבין בניו שלו, והבשורה על כך שאלעזר ישתתף בהנהגה מפיסה את דעתו. הוא עושה מה שצווה ואף שמח בכך, למרות שהוא נאלץ להתאמץ כדי לשכנע את יהושע לקבל עליו את ההנהגה.}}
'''&quot;וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ&quot;''' ([[במדבר כז כב]]), הָלַךְ וְעָשָׂה בְּשִׂמְחָה,
וְלֹא הוּרַע בְּעֵינָיו בֵּין בָּנָיו לְבֵין בְּנֵי אָחִיו!
'''&quot;וַיִּקַּח אֶת יְהוֹשֻׁעַ&quot;''', לְקָחוֹ בִדְבָרִים, וְהוֹדִיעוֹ מַתַּן שְׂכַר פַּרְנְסֵי יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא!

'''&quot;וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו עָלָיו&quot;''' ([[במדבר כז כג]]) – כִּכְלִי מָלֵא וְגָדוּשׁ!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל&quot; ([[שמות לג יא]]). {{הע-שמאל|משה מילא את יהושע בתורה, שנאמר &quot;ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו&quot; ([[דברים לד ט]]). החכמה של יהושע היא תוצאה של השנים הרבות שבהן לא הפסיק לעסוק בתורה, ולא יצא מאהל מועד שבו לימד משה את התורה. הסמיכה של משה היתה אישור לידע שצבר יהושע. מכאן לומדים קל וחומר לכל אדם, שאם ירצה להתמלא בתורה כת&quot;ח עליו להתמיד בתורה.}}
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ&quot; ([[יהושע א ח]])!
וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: מָה יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ &quot;וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה&quot; ([[דברים לד ט]]) – נֶאֱמַר בּוֹ &quot;לֹא יָמוּשׁ&quot;,
שְׁאָר בְּנֵי אָדָם – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!
{{הע-שמאל|חוזר לעניין השמחה של משה והויתור השלם שלו על המשך ההנהגה, ראו לעיל. המילוי של התורה ליהושע לא פגע בתורתו של משה ובמאמצי הלימוד שלו עצמו את התורה.}}
'''&quot;וַיְצַוֵּהוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה&quot;''', מַה צִּוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מֹשֶׁה בְּשִׂמְחָה – כָּךְ צִוָּה מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ בְּשִׂמְחָה.
שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁחָסַר מֹשֶׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ&quot; ([[דברים לד ז]]) – בֵּין טָמֵא לְטָהוֹר, בֵּין אִסּוּר לְהֶתֵּר,
&quot;וְלֹא נָס לֵחֹה&quot; – בְּעָמְלוֹ בַּתּוֹרָה!
}}</text>
      <sha1>g21if9wbhfbej02uluk7tsy2zx0fmgp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי במדבר/כח</title>
    <ns>106</ns>
    <id>460766</id>
    <revision>
      <id>3011434</id>
      <parentid>2963947</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T14:35:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011434</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="123605" sha1="l6h583dh86xek2nfwe0t30qxa8zbptg" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת פינחס פרק כז==

===פיסקה קלג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כז א-ה'''
{{הע-שמאל|אמנם חוקי הירושה מוטים לטובת הגברים, אבל נותנם, הקב&quot;ה, אינו מעדיף את הגברים, אלא דוגל בשוויון. בנות צלפחד יוזמות שינוי בחוק, ומגייסות לצורך העניין את משה ואת הקב&quot;ה.}}
'''&quot;וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד&quot;''' ([[במדבר כז א]]), כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד שֶׁהָאָרֶץ מִתְחַלֶּקֶת לַשְּׁבָטִים, לַזְּכָרִים וְלֹא לַנְּקֵבוֹת,
נִתְקַבְּצוּ כֻּלָּן זוֹ עַל זוֹ לִיטּוֹל עֵצָה. אָמְרוּ: לֹא כְּרַחֲמֵי בָּשָׂר וָדָם רַחֲמֵי הַמָּקוֹם:
בָּשָׂר וָדָם רַחֲמָיו עַל הַזְּכָרִים יוֹתֵר מִן הַנְּקֵבוֹת,
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא רַחֲמָיו עַל הַזְּכָרִים וְעַל הַנְּקֵבוֹת,
רַחֲמָיו עַל הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר&quot; וְגוֹ' ([[תהלים קלו כה]]), &quot;נֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ&quot; וְגוֹ' ([[תהלים קמז ט]]),
וְאוֹמֵר: &quot;טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו&quot; ([[תהלים קמה ט]])!
{{הע-שמאל|שתי דרשות על הייחוס של צלפחד. הראשונה טוענת שצלפחד, חפר, מכיר, גלעד ומנשה היו כולם בכורים; ואכן מנשה היה בכור יוסף (ראו [[בראשית מח יד]]); מ[[במדבר כו כט]] נראה שגם מכיר וגלעד היו בכורות, וכן נראה מ[[במדבר כו לג]] שגם צלפחד היה בכור. אבל לכאורה היה חפר שישי לגלעד ולא בכור. וראו [[דברי הימים א ז טו]], &quot;ושם השני צלפחד&quot;.
הדרשה השניה טוענת שהיו כולם צדיקים, ולכן טרחה התורה למנותם, וכן היו גם בנותיו צדיקות.}}
&quot;בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה&quot;, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהָיָה צְלָפְחָד בְּכוֹר, כָּךְ הָיוּ כֻּלָּן בְּכוֹרוֹת.
וּלְלַמֶּדְךָ שֶׁהָיוּ כֻּלָּן זַכָּאוֹת בְּנוֹת זַכַּאי,
שֶׁכָּל מִי שֶׁמַּעֲשָׂיו סְתוּמִים, וּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתָיו סְתוּמִים, וְהַכָּתוּב מְיַחֲסוֹ לִשְׁבָח – הֲרֵי זֶה צַדִּיק בֶּן צַדִּיק.
וְכָל מִי שֶׁמַּעֲשָׂיו סְתוּמִים, וּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתָיו סְתוּמִים, וְהַכָּתוּב מְיַחֲסוֹ לִגְנַאי – הֲרֵי זֶה רָשָׁע בֶּן רָשָׁע.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, {{הע-שמאל|ר' נתן טוען שחינוך ע&quot;י צדק מביא בדרך כלל לצדיקות, וההפך, אבל יש יוצאים מן הכלל.
מזהה את עובדיה הנביא עם עובדיה אשר על בית אחאב, ראו [[מלכים א יח ג]].}}
שֶׁכָּל צַדִּיק שֶׁגָּדַל בְּחֵיק רָשָׁע וְלֹא עָשָׂה כְּמַעֲשָׂיו – לְהוֹדִיעֲךָ כַּמָּה צִדְקוֹ גָּדוֹל, שֶׁגָּדַל בְּחֵיק רָשָׁע וְלֹא עָשָׂה כְּמַעֲשָׂיו.
וְכָל רָשָׁע שֶׁגָּדַל בְּחֵיק צַדִּיק וְלֹא עָשָׂה כְּמַעֲשָׂיו – לְהוֹדִיעֲךָ כַּמָּה רִשְׁעוֹ גָּדוֹל, שֶׁגָּדַל בְּחֵיק צַדִּיק וְלֹא עָשָׂה כְּמַעֲשָׂיו.
עֵשָׂו גָּדַל בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים, בֵּין יִצְחָק וּבֵין רִבְקָה – וְלֹא עָשָׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם.
עֹבַדְיָה גָּדַל בֵּין שְׁנֵי רְשָׁעִים, בֵּין אַחְאָב לְאִיזֶבֶל – וְלֹא עָשָׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם.
וְנִתְנַבֵּא עַל עֵשָׂו הָרָשָׁע, שֶׁגָּדַל בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים, בֵּין יִצְחָק לְרִבְקָה – וְלֹא עָשָׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;חֲזוֹן עֹבַדְיָה, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים לֶאֱדוֹם&quot; ([[עובדיה א א]]).
{{הע-שמאל|חיבוב א&quot;י ע&quot;י יוסף – ראו [[בראשית נ כד]]-כה.}}
&quot;לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף&quot;, כְּשֵׁם שֶׁחִבֵּב יוֹסֵף אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – כָּךְ יוֹצְאֵי חֲלָצָיו חִבְּבוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
{{הע-שמאל|כאן &quot;הקודם במעשה&quot; הוא הבת הגדולה וצדיקה מאחיותיה. המקומות של תרצה ונועה מתחלפים, ולכן מסיקים שכולן שקולות.}}
&quot;וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו: מַחְלָה, נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה&quot;. אוֹ כָּל הַקּוֹדֵם בַּמִּקְרָא קוֹדֵם בַּמַּעֲשֶׂה?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַתִּהְיֶינָה מַחְלָה תִרְצָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְנֹעָה בְּנוֹת צְלָפְחָד...&quot; ([[במדבר לו יא]]), מְלַמֵּד שֶׁכֻּלָּן שְׁקוּלוֹת זוֹ בָּזוֹ.
{{הע-שמאל|שהרי עמדו לפני אלעזר בן אהרון.}}
&quot;וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן&quot; ([[במדבר כז ב]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁלֹּא עָמְדוּ אֶלָּא בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים, בַּשָּׁנָה שֶׁמֵּת בָּהּ אַהֲרֹן,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי ה' וַיָּמָת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים&quot; ([[במדבר לג לח]]).
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|לעיל סח:]] לדעת ר' יאשיה באו הבנות לאלעזר תחילה ואחר כך למשה; ר' אליעזר אומר שבאו לפני שניהם כאחד, שמשה ואלעזר ישבו יחדיו באותו מקום.}}
&quot;לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן&quot;, אִם מֹשֶׁה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ, אֶלְעָזָר הָיָה יוֹדֵעַ? – אֶלָּא סָרֵס אֶת הַמִּקְרָא וּדְרֹשֵׁהוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם ר&quot;א: בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הָיוּ יוֹשְׁבִין, וּבָאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵיהֶם.
{{הע-שמאל|ר' עקיבא טוען שצלפחד הוא המקושש, ולפי דבריו הוא לא היה צדיק, בניגוד לאמור לעיל.}}
&quot;אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר&quot; ([[במדבר כז ג]]), רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן &quot;מִדְבָּר&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;מִדְבָּר&quot; ([[במדבר טו לב]]),
מַה &quot;מִדְבָּר&quot; הָאָמוּר כָּאן – צְלָפְחָד, אַף &quot;מִדְבָּר&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – צְלָפְחָד.
{{הע-שמאל|המלינים (כנראה אחרי חטא המרגלים, ראו [[במדבר יד כז]]), המרגלים ועדת קורח לא נחלו בארץ, ולכן טוענות בנות צלפחד שאביהן לא היה בשלוש הקבוצות הללו; וראו [[ביאור:תוספתא/בבא בתרא/ז#ג|תוספתא ב&quot;ב ג.]] הן מסכימות שאם יש בן – הבת לא תירש.}}
&quot;וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה&quot; – זוֹ עֲדַת מְלוֹנִים. &quot;הַנּוֹעָדִים עַל ה'&quot; – זוֹ עֲדַת מְרַגְּלִים. &quot;בַּעֲדַת קֹרַח&quot; – זוֹ עֵדָה שֶׁל קֹרַח.
&quot;כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת&quot; – שֶׁלֹּא הֶחֱטִיא אֲחֵרִים עִמּוֹ. &quot;וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ&quot; – שֶׁאִלּוּ הָיָה לוֹ בֵּן, לֹא הָיִינוּ תּוֹבְעוֹת.
{{הע-שמאל|ר' יהודה משווה בין דיני יבום לדיני נחלה וירושה: היבם זוכה בנחלת אחיו המת, והאם פטורה מיבום גם אם נולדת בת ולא נולד בן. וראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כה#פיסקה רפט|ספרי דברים רפט.]] היבום מתואר כאן לא רק כמיועד להקים זרע לאח המת אלא גם כירושת וגאולת נחלתו ושדהו, וראו גם [[רות ד ה]].}}
&quot;לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ&quot; ([[במדבר כז ד]]), רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן &quot;שֵׁם&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;שֵׁם&quot; ([[דברים כה ז]]),
מַה &quot;שֵׁם&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – נַחֲלָה, אַף &quot;שֵׁם&quot; הָאָמוּר כָּאן – נַחֲלָה; וּמַה &quot;שֵׁם&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – זֶרַע, אַף &quot;שֵׁם&quot; הָאָמוּר כָּאן – זֶרַע.
{{הע-שמאל|אילו היה לצלפחד בן ולבן היו רק בנות, והיה מת – אין בנות צלפחד (הדודות של הבנות) משתתפות בירושה, אלא כולה לבת הבן, וראו [[ביאור:משנה בבא בתרא פרק ח#משנה ב|ב&quot;ב ח ב.]]}}
&quot;כִּי אֵין לוֹ בֵן&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ&quot;! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי אֵין לוֹ בֵן&quot;?
מַגִּיד שֶׁהָיוּ חֲכָמוֹת וְדוֹרְשׁוֹת: הָא, אִם הָיָה לוֹ בַּת בֵּן – לֹא הָיִינוּ תּוֹבְעוֹת.
{{הע-שמאל|הגברים רצו לחזור למצרים ואילו הנשים הביטו קדימה לנחלת א&quot;י.}}
&quot;תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ&quot;, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: יָפֶה כֹּחַ נָשִׁים מִכֹּחַ אֲנָשִׁים!
אֲנָשִׁים אוֹמְרִים: &quot;נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה&quot; ([[במדבר יד ד]]), וְנָשִׁים אוֹמְרוֹת: &quot;תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ&quot;!
{{הע-שמאל|שתי דרשות העוסקות באי-ידיעה של משה. לפי הראשונה הוא ידע שהבנות יורשות את הנחלה, אבל כיוון שעדיין לא הגיעה הנחלה לידיהן – הסתפק אם הן יורשות, שהרי הנחלה היתה ב'ראוי' ולא ב'מוחזק', וראו לעניין ראוי והמוחזק [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה ט|בכורות ח ט.]]
לפי הדרשה השניה התעלמה ההלכה ממשה בדרך נס, כדי שיזכו בה בנות צלפחד – והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיד|לעיל, בסוף פיסקה קיד.]]}}
'''&quot;וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'&quot;''' ([[במדבר כז ה]]),
אָמַר רַבִּי חִדְקָא: שִׁמְעוֹן הַשִּׁקְמוֹנִי הָיָה לִי חָבֵר מִתַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְאָמַר:
יוֹדֵעַ הָיָה מֹשֶׁה שֶׁהַבָּנוֹת נוֹחֲלוֹת. {{ב|עַל מָה נֶחְלְקוּ?|ומשה לא הצליח להכריע}} אִם יִירְשׁוּ בְּרָאוּי כִּבְמֻחְזָק וְאִם לָאו!
רְאוּיָה הָיְתָה פָּרָשַׁת נְחָלוֹת שֶׁתֵּאָמֵר עַל יְדֵי מֹשֶׁה, אֶלָּא שֶׁזָּכוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד שֶׁנֶּאֶמְרָה עַל יְדֵיהֶן.
לְכָךְ, מְגַלְגְּלִים זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב!
}}

===פיסקה קלד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כז ו-יב'''
{{הע-שמאל|הקב&quot;ה הודה למשה בחטא המרגלים, לבנות צלפחד, שירשו את נחלת אביהן – ולראשי שבט יוסף, שהגבילו אותן להינשא רק לבני משפחתן. על כולם נאמר &quot;אשרי אדם שהמקום מודה לדבריו&quot;, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ט|מכילתא בחדש ט,]] שם נאמר כך גם על ישראל שביקשו תיווך במעמד הר סיני.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת&quot;''' ([[במדבר כז ו]]-ז), 
יָפֶה תָּבְעוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד, שֶׁכָּךְ כְּתוּבָה פָּרָשָׁה לְפָנַי בַּמָּרוֹם! אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁהַמָּקוֹם מוֹדֶה לִדְבָרָיו! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;כֵּן מַטֵּה בְנֵי יוֹסֵף דֹּבְרִים&quot; ([[במדבר לו ה]]). 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמֶר ה', סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ&quot; ([[במדבר יד כ]]). 
עֲתִידוֹת אֻמּוֹת הָעוֹלָם לוֹמַר: אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁהַמָּקוֹם מוֹדֶה לִדְבָרָיו. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא בתרא פרק ח#משנה ג|ב&quot;ב ח ג.]] [[ביאור:תוספתא/בבא בתרא/ז#ג|בתוספתא ב&quot;ב ז ג]] מופיעים גם דברי ר' אליעזר בן יעקב: חפר וצלפחד היו מיוצאי מצרים, ואחי צלפחד לא יצאו משם, ולכן קיבלו בנות צלפחד גם את כל נחלת חפר, הוא בכורו של גלעד – ראו לעיל פיסקה קלג.}}
'''&quot;נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה&quot;''' – זוֹ נַחֲלַת אֲבִיהֶם. '''&quot;בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם&quot;''' – זוֹ נַחֲלַת אֲבִי אֲבִיהֶם. 
'''&quot;וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן&quot;''' – מַגִּיד שֶׁבְּנוֹת צְלָפְחָד נָטְלוּ שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים בַּנַּחֲלָה: 
חֵלֶק אֲבִיהֶם, וְחֵלֶק אֲבִי אֲבִיהֶם, וְחֵלֶק אֲבִיהֶם שֶׁהָיָה בְּכוֹר! 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אַף חֵלֶק אֲחֵי אֲבִיהֶם נָטָלוּ. 

'''&quot;וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר אִישׁ&quot;''' ([[במדבר כז ח]]), אֵין לִי אֶלָּא לְשָׁעָה; לְדוֹרוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר&quot;! 
{{הע-שמאל|אמנם בנות צלפחד לא העבירו נחלה, כי הן נישאו בתוך השבט; אבל בדורות הבאים היו נשים יורשות שנישאו מחוץ לשבטן והן העבירו נחלות.}}
בְּכֻלָּם הוּא אוֹמֵר 'וּנְתַתֶּם', וְכָאן הוּא אוֹמֵר &quot;וְהַעֲבַרְתֶּם&quot;! 
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין לְךָ מַעֲבִיר בַּנַּחֲלָה אֶלָּא בַּת, מִפְּנֵי שֶׁבְּנָהּ וּבַעְלָהּ יוֹרְשִׁים אוֹתָהּ. 
{{הע-שמאל|דורש &quot;לבתו&quot; ולא לאביו, גם אם אביו חי. סדר הירושה הוא: בנים&gt;בני בנים&gt;בנות הבנים&gt;בנות&gt;בני בנות&gt;בנות הבנות&gt;אב (אם הוא חי)&gt;אחים מהאב&gt;בני האחים מהאב&gt;קרובים אחרים; וראו [[ביאור:משנה בבא בתרא פרק ח|ב&quot;ב ח א-ב.]] הדרשות שלפנינו מסמיכות את הרשימה הנ&quot;ל על כל חלקיה לפסוקים או לשיקולי דעת. 
לעניין 'בת הבן כבן' ראו לעיל פיסקה קלג. 
בגאולת העבד נאמר &quot;או דודו או בן דודו&quot; ([[ויקרא כה מט]]), ומכאן שהבנים כאבותיהם, אפילו אם אבותיהם מתו.}}
מִנַּיִן שֶׁהָאָב קוֹדֵם אֶת הָאַחִין בַּנַּחֲלָה? הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ&quot;. 
מִפְּנֵי הַבַּת מַעֲבִיר אַתָּה אֶת הָאָב, וְאִי אַתָּה מַעֲבִיר מִפְּנֵי הָאַחִים. 
וּמִנַּיִן שֶׁהָאָב יוֹרֵשׁ? אָמַרְתָּ, קַל וָחֹמֶר הוּא: וּמָה אַחִים, שֶׁאֵינָן בָּאִים אֶלָּא מִכֹּחַ הָאָב – הֲרֵי הֵם יוֹרְשִׁים, 
הָאָב, שֶׁאֵין הָאַחִים בָּאִים אֶלָּא מִכֹּחוֹ – דִּין הוּא שֶׁיִּירַשׁ! 
וּמִנַּיִן לַעֲשׂוֹת אֶת בַּת הַבֵּן כְּבֵן? אָמַרְתָּ, קַל וָחֹמֶר הוּא: 
וּמָה בְּנוֹת צְלָפְחָד, שֶׁלֹּא הָיוּ אֶלָּא לְשָׁעָה – עָשָׂה אֶת בַּת הַבֵּן כְּבֵן; קַל וָחֹמֶר לְדוֹרוֹת. 
מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת נְקֵבוֹת כִּזְכָרִים? הֲרֵי אַתָּה דָן: הוֹאִיל וְהַבָּנִים יוֹרְשִׁים, וְהָאַחִין וַאֲחֵי הָאָב יוֹרְשִׁים, 
מַה בָּנִים – עָשָׂה נְקֵבוֹת כִּזְכָרִים; אַף בְּכָל הַיּוֹרְשִׁים – נַעֲשֶׂה נְקֵבוֹת כִּזְכָרִים. 
וּמַה בָּנִים, הִקְדִּים זְכָרִים לִנְקֵבוֹת – אַף בְּכָל הַיּוֹרְשִׁים, נַקְדִּים זְכָרִים לִנְקֵבוֹת. 
וּמַה בַּגּוֹאֲלִים, עָשָׂה בָנִים כַּאֲבוֹתָם – אַף בְּכָל הַיּוֹרְשִׁים, נַעֲשֶׂה בָנִים כַּאֲבוֹתָם. 
וּמִנַּיִן שֶׁהַבַּת יוֹרֶשֶׁת? הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר לו ח]]).
אֵין לִי אֶלָּא בַּת; הַבֵּן מִנַּיִן? אָמַרְתָּ, קַל וָחֹמֶר הוּא: וּמָה הַבַּת, שֶׁהוּרַע כֹּחָהּ בִּמְקוֹם הַבֵּן – הֲרֵי הִיא יוֹרֶשֶׁת, 
בֵּן, שֶׁיָּפֶה כֹּחוֹ בִּמְקוֹם הַבַּת – דִּין הוּא שֶׁיִּירַשׁ! 
{{הע-שמאל|ההלכה שהורה משה לבני גלעד, שבנות צלפחד ינשאו בתוך המשפחה ([[במדבר לו ו]]) לא היתה לדורות, ואכן הדבר העביר נחלות משבט לשבט, כמתואר במקרים של פינחס ושל שגוב, וראו גם לעיל, בדרשת רבי על &quot;והעברתם&quot;.}} 
וּמִנַּיִן {{ב|שֶׁהָאִישׁ יוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ?|אבל האשה אינה יורשת אותו אלא מקבלת כתובה.}} 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְיָרַשׁ אֹתָהּ&quot; ([[במדבר כז יא]]), דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ! 
שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר לו ח]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה אֶל מַטֶּה&quot; ([[במדבר לו ז]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֶּה אַחֵר&quot; ([[במדבר לו ט]]), 
וְאוֹמֵר: &quot;וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן מֵת וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ... בְּהַר אֶפְרָיִם&quot; ([[יהושע כד לג]]). 
וְכִי מִנַּיִן הָיָה לְפִינְחָס בְּהַר אֶפְרַיִם, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה לְאֶלְעָזָר? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה מִבְּנוֹת אֶפְרַיִם, {{ב|וּמֵתָה|האשה ירשה מנכסי אפרים ומתה לפני פינחס}} וְיָרְשָׁהּ! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וּשְׂגוּב הוֹלִיד אֶת יָאִיר וַיְהִי לוֹ עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד&quot; ([[דברי הימים א ב כב]]). 
[וְכִי מִנַּיִן הָיָה לִיהוּדָה בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד? אֶלָּא שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה מִבְּנוֹת מְנַשֶּׁה, וּמֵתָה וְיָרְשָׁהּ. 
{{הע-שמאל|השוו [[בראשית רבה ז ב]], שם מייחסים את הטענה, שמשפחה היא דווקא משפחת האב – ליעקב הנוצרי ומלקים אותו. היהדות נקבעת לפי האם; אבל בתוכה הייחוס הוא לפי האב, וראו גם [[ביאור:משנה קידושין פרק ג#משנה יב|קידושין ג יב.]]}}
'''&quot;וְאִם אֵין אַחִים לְאָבִיו וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ&quot;''' ([[במדבר כז יא]]) – מִמִּשְׁפַּחַת אָבִיו. 
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִמִּשְׁפַּחַת אִמּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם&quot; ([[במדבר א ב]]). 
מַגִּיד שֶׁהַמִּשְׁפָּחוֹת הוֹלְכוֹת אַחֲרֵי אָבוֹת. &quot;וְיָרַשׁ אֹתָהּ&quot; – {{ב|לְעִנְיַן שֶׁאָמַרְנוּ|ר' עקיבא דרש מכאן (לעיל) שהבעל יורש את אשתו.}} 
{{הע-שמאל|חכמים קובעים מי הוא &quot;הקרוב אליו&quot;, ואת הדירוג של היורשים הרחוקים יותר מבני הדודים.}}
'''&quot;וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְחֻקַּת מִשְׁפָּט&quot;''', נָתְנָה תוֹרָה דַּעַת לַחֲכָמִים לִדְרֹשׁ וְלוֹמַר: כָּל הַקָּרוֹב בִּשְׁאֵר בָּשָׂר – הוּא קוֹדֵם בַּנַּחֲלָה. 
{{הע-שמאל|התרת הנדר של הקב&quot;ה תאפשר למשה להכנס לא&quot;י; אבל הנדר לא הותר; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כט|ספרי דברים כט,]] שמשה, כמו בן המלך במשל, הגיע ממש עד הגבול ועמד על הירדן, אבל לא עבר אותו.
דורש &quot;ואתחנן&quot;-תחנונים, וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|ספרי דברים כו,]] שמשה התעודד מנצחונו על סיחון ועוג.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ&quot;''' ([[במדבר כז יב]]), זוֹ נַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד. 
בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס מֹשֶׁה לְנַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד – שָׂמַח וְאָמַר: דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁהִתִּיר לִי נִדְרִי! 
הִתְחִיל שׁוֹפֵךְ תַּחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם! מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? 
לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁגָּזַר עַל בְּנוֹ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְפֶתַח פַּלְטֵרִין שֶׁלּוֹ. נִכְנַס לַשַּׁעַר – וְהוּא אַחֲרָיו, 
לֶחָצֵר – וְהוּא אַחֲרָיו; לַטְּרַקְלִין – וְהוּא אַחֲרָיו; כֵּיוָן שֶׁבָּא לִיכָּנֵס לַקִּיטוֹן – אָמַר לוֹ: בְּנִי, מִיכָּן וָאֵילָךְ אַתָּה אָסוּר! 
כָּךְ, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס מֹשֶׁה לְנַחֲלַת בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן – שָׂמַח וְאָמַר: דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁהִתִּיר לִי נִדְרִי! 
הִתְחִיל שׁוֹפֵךְ תַּחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם! וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: 
וּמָה אִם מֹשֶׁה, חֲכַם חֲכָמִים, גְּדוֹל גְּדוֹלִים, אֲבִי הַנְּבִיאִים, אַף עַל פִּי שֶׁיָּדַע שֶׁנִּגְזְרָה עָלָיו גְּזֵרָה – לֹא מָנַע עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים, 
קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר בְּנֵי אָדָם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'&quot; ([[דברים ג כג]]) – בְּמִינֵי תַחֲנוּנִים. 
{{הע-שמאל|לעניין &quot;לאמור ה' אלהים&quot; השוו [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|ספרי דברים כו.]]}}
&quot;בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר&quot; – שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר', אֶלָּא אָמַר לוֹ: הוֹדִיעֵנִי אִם אֲנִי נִכְנָס לָאָרֶץ וְאִם אֵינִי נִכְנָס! 
&quot;אֲדֹנָי&quot; ([[דברים ג כד]]) – אָדוֹן אַתָּה {{ב|לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם;|לא רק ליהודים}} &quot;אֱלֹהִים&quot; – בַּדִּין בָּרָאתָ אֶת הָעוֹלָם. 
{{הע-שמאל|דורש החילות – החלת, וכן החילות – חיללת והפרת את נדרך; [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כז|בספרי דברים כז]] טוען משה שהקב&quot;ה חילל את נדרו של משה, ועכשיו הוא מבקש שיפר ויחלל את נדרו שלו.}}
&quot;אַתָּה הַחִלּוֹתָ&quot; – אַתָּה הַחִלּוֹתָ לִפְתֹּחַ פֶּתַח לְעַבְדְּךָ, בְּשָׁעָה שֶׁהִכְנַסְתַּנִי לְנַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד. 
דָּבָר אַחֵר: &quot;אַתָּה הַחִלּוֹתָ&quot; – אַתָּה הִתְחַלְתָּ לְהַרְאוֹת לְעַבְדְּךָ נִסִּין וּגְבוּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה&quot; ([[שמות ג ג]]). 
דָּדָּבָר אַחֵר: &quot;אַתָּה הַחִלּוֹתָ&quot; – אַתָּה הֵחַלְתָּה אֶת הַשְּׁבוּעָה: כָּתַבְתָּ בַתּוֹרָה &quot;זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם&quot; וְגוֹ' ([[שמות כב יט]]), 
וּבָנֶיךָ עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה – וּבִקַּשְׁתִּי עֲלֵיהֶן רַחֲמִים וְסָלַחְתָּ! אַתָּה הֵחַלְתָּ אֶת הַשְּׁבוּעָה! 
{{הע-שמאל|כאן גם 'גדלך' וגם 'ידך החזקה' נקשרים למידת הטוב; וראו [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כז|ספרי דברים כז,]] ששני המופעים הללו נתפסים כמנוגדים: הראשון על הטוב והשני על הפורענות למצרים.
הדרשות על &quot;ימינך&quot; – השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ה|למכילתא שירה ה.]] סתם &quot;יד&quot; מכוון ליד שמאל, ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יז|מכילתא פסחא יז;]] אבל &quot;ידך '''החזקה'''&quot; – היא יד ימין, הכובשת את מידת הדין בכח.}}
&quot;אֶת גָּדְלְךָ&quot; – זוֹ מִדַּת טוּבְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה'&quot; ([[במדבר יד יז]]). 
&quot;וְאֶת יָדְךָ&quot; – זוֹ יְמִינְךָ, שֶׁפְּשׁוּטָה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ&quot; ([[שמות טו ו]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;כִּי יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ&quot; ([[תהלים מד ד]]), וְאוֹמֵר: &quot;בִּי נִשְׁבַּעְתִּי יָצָא מִפִּי צְדָקָה דָּבָר וְלֹא יָשׁוּב&quot; ([[ישעיה מה כג]]). 
&quot;הַחֲזָקָה&quot; – שֶׁאַתָּה כּוֹבֵשׁ בְּרַחֲמִים אֶת מִדַּת הַדִּין; 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָו‍ֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע... יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ '''יִכְבֹּשׁ עֲו‍ֹנֹתֵינוּ'''... תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב&quot; ([[מיכה ז יח]]-כ). 
{{הע-שמאל|אין מערכת של ערעור על הדין של הקב&quot;ה; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כז|ספרי דברים סוף כז,]] וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א ב.]] אבל מצד שני יש בדינו פתח לתשובה, וגם בכך הוא אינו דומה לדין המלכות!}}
&quot;אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ&quot; – שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם: מִדַּת בָּשָׂר וָדָם – הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ מְבַטֵּל גְּזֵרַת חֲבֵרוֹ. 
אֲבָל אַתָּה, מִי יָכוֹל לִמְחוֹת עַל יָדְךָ? וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ&quot; וְגוֹ' ([[איוב כג יג]]). 
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁנָּתוּן {{ב|בְּקוּנְטְרָסִים|במכבש, חבוש בכלא}} שֶׁל מַלְכוּת; אֲפִלּוּ נוֹתֵן מָמוֹן הַרְבֵּה – אִי אֶפְשָׁר לֵיעָקֵר. 
אֲבָל אַתָּה אוֹמֵר: 'עֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וַאֲנִי מְקַבֵּל'! שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ&quot; ([[ישעיה מד כב]]). 
דָּבָר אַחֵר: &quot;אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ&quot;, הָא {{ב|חוּץ מִכָּאן|לא בשמים ולא בארץ}} יֵשׁ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים '''אֵין עוֹד'''&quot; ([[דברים ד לט]]) – אַף לֹא בַּאֲוִיר הָעוֹלָם. 
&quot;אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ&quot;, &quot;כְּמַעֲשֶׂיךָ&quot; – בְּמִצְרַיִם, &quot;וְכִגְבוּרֹתֶיךָ&quot; – עַל הַיָּם. 
דָּבָר אַחֵר: &quot;כְּמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ&quot; – עַל נַחֲלֵי אַרְנוֹן. 
&quot;אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה&quot; ([[דברים ג כה]]): אֵין 'נָא' אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה; 
{{הע-שמאל|ראו דברי ר' יוסי הגלילי [[ביאור:משנה בכורים פרק א#משנה י|בביכורים א י:]] המסקנה ההלכתית היא לפסול הבאת ביכורים מעבר הירדן!}}
&quot;וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן&quot;. 
וְזוֹ הִיא שֶׁרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֶרֶץ כְּנַעַן – הִיא טוֹבָה, וְלֹא נַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד. 
{{הע-שמאל|לזיהוי הלבנון עם המקדש ראו גם [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה ו|ספרי דברים ו.]] לפי יש אומרים מבקש משה לראות את מינוי מלכי ישראל, דורש לבנון – מינוי.}}
&quot;הָהָר הַטּוֹב&quot; – זוֹ יְרוּשָׁלַיִם; &quot;וְהַלְּבָנוֹן&quot; – זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;פְּתַח לְבָנוֹן דְּלָתֶיךָ&quot; ([[זכריה יא א]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל&quot; ([[ישעיה י לד]]). 
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לְבָנוֹן – מִנָּה עֲלֵיהֶם אֶת מַלְכֵיהֶם. 
}}

===פיסקה קלה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים ג כו-כז'''
{{הע-שמאל|תחנוני משה שלא למות מעוררים הדים בכל אדם השואף לחיות, ואכן הם נדרשים שוב ושוב במדרשי התנאים;  הפיסקה כולה אינה דורשת פסוקים מבמדבר אלא מדברים! ראו [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כט|ספרי דברים כט,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|ומכילתא עמלק א ב.]] בספרי דברים מתלונן משה שישראל לא התפללו עליו, אבל כאן הוא מאשים אותם רק באופן כללי.
לעניין 'רב לך' השוו מכילתא שם, דברי ת&quot;ק.
דרשות &quot;דבר אחר&quot; כאן ובספרי דברים שם דומות זו לזו; בשתיהן דורש 'רב' על משה רבנו, ובדרשה השלישית טוען ששכרו של משה רב בעולם הבא, אבל לא בעוה&quot;ז.}}
'''&quot;וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי&quot;''' ([[דברים ג כו]]), כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר: נִתְעַבֵּר בִּי פְּלוֹנִי, וְנִתְמַלֵּא עָלַי חֵמָה.
'''&quot;לְמַעַנְכֶם&quot;''' – שֶׁאַתֶּם גְּרַמְתֶּם; וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם&quot; ([[תהלים קו לב]]).
'''&quot;וְלֹא שָׁמַע אֵלָי&quot;''' – וְלֹא קִבֵּל תְּפִלָּתִי. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;הֵן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס תָּם&quot; ([[איוב לו ה]]).
אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹאֵס תְּפִלָּתָם שֶׁל רַבִּים; אֲבָל כָּאן '''&quot;וְלֹא שָׁמַע אֵלָי&quot;''' – וְלֹא קִבֵּל תְּפִלָּתִי.
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי רַב לָךְ&quot;''' – אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, בַּדָּבָר הַזֶּה רַב לָךְ, שֶׁאֵין מַנִּיחִים אֶת הַצַּדִּיקִים לָבוֹא לִידֵי עֲבֵרָה חֲמוּרָה.
מִיכָּן הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: מְשַׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר 'לְפוּם גַּמְלָא שִׁיחְנָא'.
דָּבָר אַחֵר: אִם מֹשֶׁה, חֲכַם חֲכָמִים, גְּדוֹל גְּדוֹלִים, אֲבִי נְבִיאִים – לֹא נָשָׂא לוֹ פָּנִים, קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר כָּל אָדָם,
הַמְּעַנִּים אֶת הַדִּין וְהַמְּעַוְּתִין אֶת הַדִּין – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!
&quot;'''רַב''' לָךְ&quot;, אָמַר לוֹ: הַרְבֵּה שָׁמוּר לָךְ, הַרְבֵּה צָפוּן לָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;מָה '''רַב''' טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ&quot; ([[תהלים לא כ]]).
וְאוֹמֵר &quot;וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמְעוּ וְלֹא הֶאֱזִינוּ, עַיִן לֹא רָאֲתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ, יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ&quot; ([[ישעיה סד ג]]).
{{הע-שמאל|הקב&quot;ה מבקש ממשה שיצא לפנסיה וינוח מכל עמלו...
להמשך השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א ב.]] דורש 'ויתעבר' – 'לא תעבור'.}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;רַב לָךְ&quot;''' – אָמַר לוֹ: הַרְבֵּה יָגַעְתָּ, הַרְבֵּה עָמַלְתָּ, צֵא, מֹשֶׁה – וְנֻח! שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ&quot; וְגוֹ' ([[דניאל יב יג]]).
אָמַר לוֹ: אִם לָאו – אֶכָּנֵס כְּהֶדְיוֹט! אָמַר לוֹ: אֵין הַמֶּלֶךְ נִכְנָס כְּהֶדְיוֹט!
אָמַר לוֹ: אִם לָאו – אֵעָשֶׂה תַּלְמִיד לִיהוֹשֻׁעַ! אָמַר לוֹ: רַב לָךְ, אֵין הָרַב נַעֲשֶׂה תַּלְמִיד לְתַלְמִידוֹ!
אָמַר לוֹ: אִם לָאו – אֶכָּנֵס דֶּרֶךְ אֲוִיר אוֹ דֶּרֶךְ חָלָל! אָמַר לוֹ: &quot;וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא&quot; ([[דברים לב נב]])!
אָמַר לוֹ: אִם לָאו – עַצְמוֹתַי יַעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן! אָמַר לוֹ: '''&quot;כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה&quot;''' ([[דברים ג כז]])!
וְכִי הַמֵּת יָכוֹל לַעֲבֹר? אֶלָּא אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, אַף עַצְמוֹתֶיךָ לֹא יַעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן!
{{הע-שמאל|דורש &quot;בדבר הזה&quot; דווקא. וראו דברי ר' אליעזר [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כט|בספרי דברים כט.]] משה ביקש לראות את א&quot;י ואת הקב&quot;ה, ואכן זכה לכך לפני מותו.}}
'''&quot;אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה&quot;''', אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, בַּדָּבָר '''הַזֶּה''' אַל תְּבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי; אֲבָל בְּדָבָר אַחֵר – גְּזֹר עָלַי וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה!
מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁגָּזַר עַל בְּנוֹ גְּזֵרָה קָשָׁה, וְהָיָה הַבֵּן הַהוּא מְבַקֵּשׁ מֵאָבִיו.
אָמַר לוֹ בַּדָּבָר הַזֶּה אַל תְּבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי; אֲבָל בְּדָבָר אַחֵר – גְּזֹר עָלַי וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה! כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה:
מֹשֶׁה, בַּדָּבָר זֶה אַל תְּבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי; אֲבָל בְּדָבָר אַחֵר – גְּזֹר עָלַי וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה! &quot;וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ&quot; ([[איוב כב כח]]).
אָמַר לוֹ: אִם לָאו – &quot;הַרְאֵנִי נָא...&quot;! ([[שמות לג יח]]). אָמַר לוֹ: בַּדָּבָר הַזֶּה אֲנִי עוֹשֶׂה!
'''&quot;עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה&quot;''' ([[דברים ג כז]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהֶרְאָהוּ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה אֶת הָרָחוֹק כְּקָרוֹב, אֶת שֶׁאֵין גָּלוּי כְּגָלוּי,
אֶת כָּל הַקָּרוּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ... וְאֵת כָּל נַפְתָּלִי... וְאֶת הַנֶּגֶב וְאֶת הַכִּכָּר&quot; וְגוֹ' ([[דברים לד א]]-ג)!
}}

===פיסקה קלו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כז יג'''
{{הע-שמאל|מקור שם הספר 'שולחן ערוך'.וראו בהמשך 'שראה משה בעיניו' וכו'. 
ר' אליעזר דורש 'הארץ' – העולם, כמו ב[[בראשית א א]]. והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א ב.]] שם רואה משה את העתיד.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו זֹאת הָאָרֶץ&quot;''' וְגוֹ' ([[דברים לד ד]]), רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהֶרְאָהוּ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה.
אֶת כָּל חַדְרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ&quot;.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נָתַן כֹּחַ בְּעֵינָיו שֶׁל מֹשֶׁה, וְרָאָה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בַּצַּדִּיקִים, שֶׁרוֹאִים מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מֶרְחַקִּים&quot; ([[ישעיה לג יז]])!
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א ב:]] &quot;חביבה היא ראייתו של אברהם יותר מראייתו של משה&quot; שני הנביאים ראו את כל הארץ, אבל אברהם ראה מהמקום שבו היה, ואילו משה נאלץ לעלות לראש ההר; והשוו [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנז|ספרי דברים שנז,]] שם נאמר שהאבות לא ראו את הארץ בעיניהם, אלא הסתפקו בהבטחת הקב&quot;ה.}}
נִמְצֵאתָ אַתָּה אוֹמֵר שְׁתֵּי רְאִיּוֹת הֵם: אַחַת רְאִיָּה שֶׁל נַחַת – וְאַחַת רְאִיָּה שֶׁל צַעַר.
בְּאַבְרָהָם הוּא אוֹמֵר: &quot;שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם&quot; ([[בראשית יג יד]]) – זוֹ הִיא רְאִיָּה שֶׁל נַחַת.
בְּמֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר: &quot;עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים&quot; ([[דברים לב מט]]), &quot;עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה&quot; ([[דברים ג כז]]) – זוֹ הִיא רְאִיָּה שֶׁל צַעַר.
נִמְצֵאתָ אַתָּה אוֹמֵר שְׁתֵּי קְרִיבוֹת הֵם: אַחַת קְרִיבָה שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם – וְאַחַת קְרִיבָה שֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם.
&quot;וַתִּקְרְבוּן וַתַּעַמְדוּן תַּחַת הָהָר&quot; ([[דברים ד יא]]) – זוֹ קְרִיבָה לְשֵׁם שָׁמַיִם.
&quot;וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם&quot; ([[דברים א כב]]) – זוֹ קְרִיבָה שֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם!
{{הע-שמאל|לדברי ת&quot;ק ראו [[ביאור:משנה אבות פרק א|אבות א א,]] שמשה העביר את התורה ליהושע; לדברי ר' יהודה קבלת הגבעונים נעשתה לפי ציוויו של משה; לפי &quot;דבר אחר&quot; קבל יהושע משימת הנהגה, ראו [[דברים א יב]].}}
&quot;וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ&quot; ([[דברים ג כח]]) – צִוָּהוּ עַל דִּבְרֵי תַלְמוּד.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: צִוָּהוּ עַל הַגִּבְעוֹנִים!
דָּבָר אַחֵר: צִוָּהוּ עַל הַמַּשָּׂאוֹת וְעַל הַטְּרָחוֹת וְעַל הָרִיבוֹת.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קלה. לעניין ראייתו של משה ראו בתחילת הפיסקה.}}
&quot;כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה&quot; – מַגִּיד שֶׁאֵין מְמַנִּין שְׁנֵי פַּרְנָסִין לְדוֹר!
&quot;וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם&quot; – מַגִּיד שֶׁאֵין יְהוֹשֻׁעַ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁיַּנְחִיל לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ.
&quot;אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה&quot; – מַגִּיד שֶׁרָאָה מֹשֶׁה בְּעֵינָיו מַה שֶּׁלֹּא הָלַךְ יְהוֹשֻׁעַ בְּרַגְלָיו.
{{הע-שמאל|התשובה שעשה משה לא התקבלה, אבל לישראל התשובה הועילה ומחקה את עוונם. וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה ל|ספרי דברים ל.]] 
אמנם הפסוק &quot;אם שמוע תשמע&quot; וכו' נאמר במרה, אבל הוא נשאר תקף גם במסה ומריבה.
חטאי תבערה וקברות התאווה נמחלו לישראל, והמצופה מהם הוא לעשות תשובה, כעולה מדברים י. 
ההוכחה מחטא פעור המוזכר ב[[דברים ג כט]] – מציגה לצידו את [[דברים ד א]] כהוכחה שגם עוון פעור נמחק באמצעות התשובה.}}
&quot;וַנֵּשֶׁב בַּגַּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר&quot; ([[דברים ג כט]]) אָמַר לָהֶם: רְאוּ אֵיזוֹ עֲבֵרָה עָבַרְתִּי, וְכַמָּה בַּקָּשׁוֹת בִּקַּשְׁתִּי – וְלֹא נִסְלַח לִי,
וּרְאוּ כַּמָּה עֲבֵרוֹת עֲבַרְתֶּם, וְאָמַר לָכֶם הַמָּקוֹם: עֲשׂוּ תְשׁוּבָה וַאֲנִי אֲקַבֵּל!
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר: מִשְּׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לִידֵי עֲבֵרָה חֲמוּרָה וְאָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: עֲשׂוּ תְשׁוּבָה וַאֲנִי מְקַבֵּל.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות יז ז]]),
מַהוּ אוֹמֵר? &quot;וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה&quot; ([[שמות טו כו]]).
כַּיּוֹצֵא בוֹ, &quot;וּבְתַבְעֵרָה וּבְמַסָּה וּבְקִבְרֹת הַתַּאֲוָה&quot; ([[דברים ט כב]]), מַהוּ אוֹמֵר? &quot;וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ&quot; ([[דברים י יב]]).
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַנֵּשֶׁב בַּגַּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר&quot; – &quot;וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים&quot; ([[דברים ג כט]]-ד א)!
{{הע-שמאל|ראו [[אבות דרבי נתן יב#ד|אדר&quot;נ נו&quot;א יב ד.]]}}
'''&quot;וְרָאִיתָה אֹתָהּ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּיךָ גַּם אָתָּה&quot;''' ([[במדבר כז יג]]), מַגִּיד שֶׁנִּתְאַוָּה מֹשֶׁה לְמִיתָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ&quot;.
}}

===פיסקה קלז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כז יד'''

'''&quot;עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר מְרִיבָה בְּמִדְבַּר סִין&quot;''' (הַרְכָּבָה שֶׁל [[במדבר כז יד]] וְ[[דברים לב נא]]), {{הע-שמאל|בשני הפסוקים נזכר עוון מריבה. רשב&quot;א מסיק שאלמלא עוון מריבה לא היו משה ואהרון מתים טרם זמנם והיו נכנסים לא&quot;י.}}
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּהִיכָּרֵת מֵתוּ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי&quot; ([[דברים לב נא]]).
הָא אִם קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי – עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַנְכֶם לִיפָּטֵר!
{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|ספרי דברים כו.]] משה חושש שיאשימו אותו בזיוף התורה – טענה שאכן נשמעה בימי חז&quot;ל מפי השומרונים, שהאשימו את היהודים בזיוף התורה. לעניין פגי שביעית ראו גם [[ביאור:משנה שביעית פרק ד#משנה ז|שביעית ד ז:]] האשה היתה רעבה, ולכן אכלה את הפגים לפני שהיו ראויים לאכילה. מדובר בעבירה קלה במיוחד.}}
שְׁנֵי פַּרְנָסִים עָמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל: אֶחָד אָמַר 'אַל יִכָּתֵב סוּרְחָנִי', וְאֶחָד אוֹמֵר 'יִכָּתֵב סוּרְחָנִי'.
דָּוִד אָמַר 'אַל יִכָּתֵב סוּרְחָנִי', שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה&quot; ([[תהלים לב א]]).
מֹשֶׁה אָמַר 'יִכָּתֵב סוּרְחָנִי'! שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר סִין בִּמְרִיבַת הָעֵדָה לְהַקְדִּישֵׁנִי&quot;.
מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִשְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁהָיוּ לוֹקוֹת בְּבֵית דִּין: אַחַת לוֹקָה עַל שֶׁקִּלְקְלָה, וְאַחַת לוֹקָה עַל שֶׁאָכְלָה פַּגֵּי שְׁבִיעִית.
זוֹ שֶׁגָּנְבָה פַּגֵּי שְׁבִיעִית אוֹמֶרֶת: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, הוֹדִיעוּ סוּרְחָנִי,
שֶׁלֹּא יִהְיוּ הָעוֹמְדִים סְבוּרִים לוֹמַר: כְּשֵׁם שֶׁזּוֹ קִלְקְלָה – אַף זוֹ קִלְקְלָה!
תָּלוּ לָהּ הַפַּגִּים בְּצַוָּארָהּ, וְהָיָה הַכָּרוֹז מַכְרִיז לְפָנֶיהָ: עַל הַפַּגִּים זוֹ לוֹקָה!
{{הע-שמאל|ר' אליעזר המודעי, בניגוד לרשב&quot;א בתחילת הפיסקה, טוען שאזכור העוון של משה ואהרון מעיד על חביבותם, בדומה למשל על אוכלת הפגים.
טענה דומה הוא טוען על נדב ואביהו בני אהרון, ובכך הוא מתנגד לדרשות שהאשימו אותם במגוון עבירות; ראו [[ויקרא רבה כ ח]]-י.}}
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה צַדִּיקִים חֲבִיבִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁמַּזְכִּיר מִיתָתָם – שָׁם מַזְכִּיר סוּרְחוֹנָם! וְכָל כָּךְ לָמָּה? כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם פִּתְחוֹן פֶּה לְבָאֵי עוֹלָם לוֹמַר:
מַעֲשִׂים מְקֻלְקָלִים הָיוּ בָהֶם בַּסֵּתֶר – לְפִיכָךְ מֵתוּ.
כָּךְ בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת מַזְכִּיר מִיתָתָן שֶׁל בְּנֵי אַהֲרֹן, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא מַזְכִּיר מִיתָתָן – שָׁם מַזְכִּיר סִרְחוֹנָם,
לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁלֹּא הָיְתָה בָהֶם אֶלָּא זוֹ בִּלְבַד.
{{הע-שמאל|הק&quot;ו מבוסס על ההנחה השגורה בעולמם של חז&quot;ל, שמידת הטוב מרובה ממידת פורענות; וראו למשל [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]] הטענה היא שאפילו כאשר הקב&quot;ה מעניש את הצדיקים והורג אותם – נעשה הדבר ברחמים, והוא עדיין דואג לשמם הטוב!}}
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם כָּךְ חָס הַמָּקוֹם עַל הַצַּדִּיקִים בִּשְׁעַת הַכַּעַס – קַל וָחֹמֶר בִּשְׁעַת רָצוֹן,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כֹּה אָמַר ה' בְּעֵת רָצוֹן עֲנִיתִיךָ וּבְיוֹם יְשׁוּעָה עֲזַרְתִּיךָ&quot; ([[ישעיה מט ח]]).
}}

===פיסקה קלח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כז טו'''
{{הע-שמאל|משה שהתבשר על מותו הגיב מיד בהעלאת הבעיה הציבורית של מנהיג הציבור במקומו, ולא האריך בתפילה על עצמו יתר על המידה; וראו גם דברי ר' שמעון [[ביאור:ספרי דברים/ניצבים#פיסקה שד|בספרי דברים שד.]]}}
'''&quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר&quot;''' ([[במדבר כז טו]]), לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁל צַדִּיקִים,
שֶׁכְּשֶׁהֵם נִפְטָרִים מִן הָעוֹלָם, מַנִּיחִים צֹרֶךְ עַצְמָן וְעוֹסְקִין בְּצֹרֶךְ צִבּוּר!
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קלד, [[ביאור:ספרי במדבר/יב|ולעיל פיסקה קה]] [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|וספרי דברים כו.]] בארבע התפילות הללו תבע משה תשובה מיידית לתפילתו.}}
&quot;לֵאמֹר&quot;, אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר'! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר'?
אֶלָּא אָמַr לוֹ: הוֹדִיעֵנִי נָא אִם אַתָּה מְמַנֶּה עֲלֵיהֶם פַּרְנָסִים אִם לָאו!
עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לוֹ: &quot;קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ, וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו&quot; ([[במדבר כז יח]]).
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וֶהֱשִׁיבוֹ עַל שְׁאֵלוֹתָיו.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר: הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם?!&quot; ([[שמות ו יב]]).
שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר'! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר'? אֶלָּא אָמַר לְפָנָיו: הוֹדִיעֵנִי נָא אִם אַתָּה גּוֹאֲלָם, וְאִם לָאו!
עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַמָּקוֹם עַל שְׁאֵלוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה,
כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם, וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ&quot; ([[שמות ו א]]).
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר: אֵל נָא, רְפָא נָא לָהּ!&quot; ([[במדבר יב יג]]), שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר'!
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר'? אֶלָּא אָמַר לְפָנָיו: הוֹדִיעֵנִי נָא אִם אַתָּה רוֹפֵא אוֹתָהּ, אִם לָאו!
עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל שְׁאֵלָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ, הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים?!&quot; ([[במדבר יב יד]]).
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר&quot; ([[דברים ג כג]]), אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר'!
אֶלָּא אָמַר לוֹ: הוֹדִיעֵנִי אִם אֶכָּנֵס לָאָרֶץ אִם לָאו. עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַמָּקוֹם: &quot;וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו: רַב לָךְ!&quot; ([[דברים ג כו]]).
אַף כָּאן, אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר'! אֶלָּא אָמַר לוֹ: הוֹדִיעֵנִי נָא אִם מְמַנֶּה אַתָּה עֲלֵיהֶם פַּרְנָסִים, וְאִם לָאו!
עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַמָּקוֹם: &quot;קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן&quot;!
}}

===פיסקה קלט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כז טז-יז'''
{{הע-שמאל|רוחות בני האדם הן ממקור אלוהי. כשהם חיים הן בידיו, והוא מטפל בהן – בין ברוחות הצדיקים, בין ברוחות הרשעים; כשהצדיקים נפטרים – רוחותיהם צרורות בצרור החיים, ואילו כשהרשעים נפטרים – רוחותיהם אינו נחות אלא הן מוטרדות כל הזמן. מזהה נפש עם רוח, ומציג את האדם החי, כמקובל בעולם ההלניסטי, כמורכב מנפש/נשמה/רוח ומגוף/ גויה.}}
'''&quot;יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר&quot;''' ([[במדבר כז טז]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל הָרוּחוֹת אֵין יוֹצְאוֹת אֶלָּא מִלְּפָנָיו.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, סִימָן זֶה יִהְיֶה בְּיָדְךָ: שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאָדָם נָתוּן בַּחַיִּים,
נַפְשׁוֹ פְקוּדָה בְּיַד קוֹנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ&quot; ([[איוב יב י]]),
וְאוֹמֵר: &quot;בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי&quot; ([[תהלים לא ו]]). מֵת – נְתוּנָה בָּאוֹצָר,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים&quot; ([[שמואל א כה כט]]).
שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין צַדִּיקִים בֵּין רְשָׁעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּכַף הַקָּלַע&quot;!
{{הע-שמאל|משה ידע שממשיכו הוא יהושע, אבל ביקש מהקב&quot;ה שימליך את יהושע בלי לנקוב בשמו, כדי למנוע קנאה ותחרות מצד בני משה, המצפים למלוך אחריו או מצד הכהנים, בני אחיו של משה.}}
'''&quot;אִישׁ עַל הָעֵדָה&quot;''' – זֶה יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ&quot; ([[תהלים עח כה]]).
וְלָמָּה לֹא פֵּרְשׁוֹ הַכָּתוּב? שֶׁלֹּא לְהַטִּיל מַחֲלֹקֶת בֵּין בָּנָיו וּבֵין בְּנֵי אָחִיו.
{{הע-שמאל| הסיסמה &quot;אחרי&quot; ומקורותיה: המנהיג צריך לצאת לקרב בראש הצבא, ולא להשאר במקום מוגן מאחור. הדוגמאות הן ממשה שנלחם בעצמו בעוג מלך הבשן, מיהושע שבדק בעצמו את המלאך, מפנחס שיצא בעצמו למלחמת מדיין מיואב שיצא בראש הצבא ומראשי המטות שמנו את היוצאים למלחמת מדיין לפני הקרב ואחריו. המנהיג צריך להית גם צדיק, ולהציל את הציבור בכח זכויותיו.}}
'''&quot;אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם&quot;''' ([[במדבר כז יז]]), &quot;אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם&quot; – בַּמִּלְחָמָה, &quot;וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם&quot; – בַּמִּלְחָמָה.
לֹא כְּדֶרֶךְ שֶׁאֲחֵרִים עוֹשִׂים, שֶׁהֵם מְשַׁלְּחִים חַיָּלוֹת וְהֵם בָּאִים לַבַּסּוֹף!
אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ&quot; ([[במדבר כא לד]]).
וּכְשֵׁם שֶׁעָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ&quot; ([[יהושע ה יג]]).
וּכְשֵׁם שֶׁעָשָׂה פִּינְחָס, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה לַצָּבָא, אֹתָם וְאֶת פִּינְחָס&quot; ([[במדבר לא ו]]).
&quot;אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם&quot; – בָּרֹאשׁ! &quot;וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם&quot; – בָּרֹאשׁ!
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּעַל בָּרִאשֹׁנָה יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וַיְהִי לְרֹאשׁ&quot; ([[דברי הימים א יא ו]]).
&quot;אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם&quot; – בַּגְּדוּד, &quot;וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם&quot; – בַּגְּדוּד; &quot;אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם&quot; – בַּכְּרַךְ, &quot;וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם&quot; – בַּכְּרַךְ.
&quot;וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם&quot; – בִּזְכֻיּוֹתָיו, &quot;וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם&quot; – בִּזְכֻיּוֹתָיו; &quot;אֲשֶׁר יוֹצִיאֵם&quot; – בְּמִנְיָן, &quot;וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם&quot; – בְּמִנְיָן,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה עֲבָדֶיךָ נָשְׂאוּ אֶת רֹאשׁ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר בְּיָדֵנוּ וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ&quot; ([[במדבר לא מט]]).
וְלָמָּה הֻצְרְכוּ כַּפָּרָה? לְפִי שֶׁזָּנוּ עֵינֵיהֶם מִן הָעֶרְוָה.
{{הע-שמאל|הדימוי של מנהיג לרועה צאן מוכר בהרבה מקומות; כאן מצוטטים פסוקים משיר השירים הנדרשים גם הם על מנהיגות: משה מבקש רועה נאמן והקב&quot;ה מבטיח לו שיהיה כזה ומראה לו את כל המנהיגים העתידים, ואת המשיח בסוף (בעקב) ההיסטוריה; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ניצבים#פיסקה שד|ספרי דברים שד.]]}}
'''&quot;וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה&quot;'''.
וְעָלָיו מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: &quot;הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה&quot; ([[שיר השירים א ז]]).
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְעָטָה אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר יַעְטֶה הָרֹעֶה אֶת בִּגְדוֹ&quot; ([[ירמיה מג יב]]).
&quot;שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ&quot; – עַל עֶדְרֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב.
צֵא וּרְאֵה מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֱשִׁיבוֹ: &quot;אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים&quot; ([[שיר השירים א ח]]) – מְעֻלֶּה שֶׁבַּנְּבִיאִים.
&quot;צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן&quot; – בָּעֲקֵבִים אֲנִי עוֹשֶׂה עִמָּהֶם. &quot;וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ&quot;.
מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהֶרְאָהוּ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה כָּל הַפַּרְנָסִים הָעֲתִידִים לְשַׁמֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיּוֹם שֶׁיָּצְאוּ מִן הַמִּדְבָּר עַד שֶׁיִּחְיוּ הַמֵּתִים?
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן&quot;!
}}

===פיסקה קמ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כז יח-כ'''
{{הע-שמאל|דורש &quot;לך&quot; – משלך, וראו לעיל פיסקה קלט, שמשה התכוון מראש שיהושע ימלוך אחריו ורק ביקש אישור לכך מהקב&quot;ה. יהושע הוא שומר אדוניו – משה, ולכן הוא זוכה לכבוד.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן&quot;''' ([[במדבר כז יח]]) – קַח לְךָ אֶת שֶׁבְּלִבְּךָ! קַח לְךָ מַה שֶּׁבָּדוּק לְךָ!
וְעָלָיו מְפֹרָשׁ: &quot;נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ, וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד.&quot; ([[משלי כז יח]]).
{{הע-שמאל|לא מדובר כאן על רוח אלוהים, אלא על כישורים פוליטיים שיש ליהושע, שמצליח להוביל אחריו אנשים השונים זה מזה.}}
'''&quot;אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ&quot;''' – שֶׁיָּכוֹל לַהֲלֹךְ כְּנֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד!
{{הע-שמאל|הכבוד ליהושע מתורגם לכבוד החכמים בנוהגי בית המדרש; השוו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ז#ה|תוספתא סנהדרין ז ה.]] לעניין משה ויהושע כת&quot;ח ראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ניצבים#פיסקה שה|ספרי דברים שה.]]}}
'''&quot;וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו&quot;''' – אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, תֵּן לוֹ תּוּרְגְּמָן, לִיהוֹשֻׁעַ, לִהְיוֹת שׁוֹאֵל וְדוֹרֵשׁ וּמוֹרֶה הוֹרָאוֹת בְּחַיֶּיךָ,
כְּשֶׁתִּפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, לֹא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: בְּחַיֵּי רַבּוֹ לֹא הוֹרָה, וְעַכְשָׁו הוּא מוֹרֶה?
מִיָּד הֶעֱמִידוֹ מִן הָאָרֶץ וְהוֹשִׁיבוֹ אֶצְלוֹ עַל הַסַּפְסָל.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: כֵּיוָן שֶׁהָיָה יְהוֹשֻׁעַ נִכְנָס, הָיָה מֹשֶׁה מַשְׁתִּיק אֶת הַתּוּרְגְּמָן, עַד שֶׁנִּכְנַס וְיָשַׁב בִּמְקוֹמוֹ.
{{הע-שמאל|משה הוא המקור ויהושע משקף את משה, כלבנה המשקפת את אור השמש!}}
'''&quot;וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו&quot;''' ([[במדבר כז כ]]), &quot;מֵהוֹדְךָ&quot; – וְלֹא כָּל הוֹדְךָ! נִמְצֵינוּ לְמֵדִים:
פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה, וּפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה.
}}

===פיסקה קמא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כז כא-כג'''
{{הע-שמאל|היחסים בין יהושע ואלעזר אמורים להיות של הנהגה בצמד, כמו היחסים בין משה לאהרון; למעשה לא היה לאלעזר מקום בהנהגה של יהושע, ולפי [[עירובין סג א]] נענש על כך יהושע בכך שלא היה לו בן.}}
'''&quot;וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד&quot;''' ([[במדבר כז כא]]), שֶׁהָיָה יְהוֹשֻׁעַ צָרִיךְ לְאֶלְעָזָר, וְאֶלְעָזָר צָרִיךְ לִיהוֹשֻׁעַ.

'''&quot;וְשָׁאַל לוֹ&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים&quot;'''!
{{הע-שמאל|השאלות באורים ותומים הן דרך תקשורת עם הקב&quot;ה המסתייעת בחושן. המנהיג שואל את הכהן וזה עונה לו על פי האורים. כך ניתן למלא את מקומו של הנביא. הכהן וגם המנהיג זקוקים לחושן האורים, ואינם יכולים לענות על השאלות בעצמם, אבל השאלה נעשית בקול נמוך; וראו [[יומא עג א]].}}
שׁוֹמֵעַ אֲנִי בְּקוֹל גָּדוֹל? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְשָׁאַל לוֹ&quot;'''!
הָא כֵּיצַד? עוֹמֵד וּמְדַבֵּר בְּשִׂפְתוֹתָיו – וְכֹהֵן גָּדוֹל מְשִׁיבוֹ עַל שְׁאֵלוֹתָיו!
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי דברים/ניצבים#פיסקה שה|ספרי דברים שה:]] מבחינת משה אין הבדל בין בני אהרון לבין בניו שלו, והבשורה על כך שאלעזר ישתתף בהנהגה מפיסה את דעתו. הוא עושה מה שצווה ואף שמח בכך, למרות שהוא נאלץ להתאמץ כדי לשכנע את יהושע לקבל עליו את ההנהגה.}}
'''&quot;וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ&quot;''' ([[במדבר כז כב]]), הָלַךְ וְעָשָׂה בְּשִׂמְחָה,
וְלֹא הוּרַע בְּעֵינָיו בֵּין בָּנָיו לְבֵין בְּנֵי אָחִיו!
'''&quot;וַיִּקַּח אֶת יְהוֹשֻׁעַ&quot;''', לְקָחוֹ בִדְבָרִים, וְהוֹדִיעוֹ מַתַּן שְׂכַר פַּרְנְסֵי יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא!

'''&quot;וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו עָלָיו&quot;''' ([[במדבר כז כג]]) – כִּכְלִי מָלֵא וְגָדוּשׁ!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל&quot; ([[שמות לג יא]]). {{הע-שמאל|משה מילא את יהושע בתורה, שנאמר &quot;ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו&quot; ([[דברים לד ט]]). החכמה של יהושע היא תוצאה של השנים הרבות שבהן לא הפסיק לעסוק בתורה, ולא יצא מאהל מועד שבו לימד משה את התורה. הסמיכה של משה היתה אישור לידע שצבר יהושע. מכאן לומדים קל וחומר לכל אדם, שאם ירצה להתמלא בתורה כת&quot;ח עליו להתמיד בתורה.}}
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ&quot; ([[יהושע א ח]])!
וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: מָה יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ &quot;וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה&quot; ([[דברים לד ט]]) – נֶאֱמַר בּוֹ &quot;לֹא יָמוּשׁ&quot;,
שְׁאָר בְּנֵי אָדָם – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!
{{הע-שמאל|חוזר לעניין השמחה של משה והויתור השלם שלו על המשך ההנהגה, ראו לעיל. המילוי של התורה ליהושע לא פגע בתורתו של משה ובמאמצי הלימוד שלו עצמו את התורה.}}
'''&quot;וַיְצַוֵּהוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה&quot;''', מַה צִּוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מֹשֶׁה בְּשִׂמְחָה – כָּךְ צִוָּה מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ בְּשִׂמְחָה.
שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁחָסַר מֹשֶׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ&quot; ([[דברים לד ז]]) – בֵּין טָמֵא לְטָהוֹר, בֵּין אִסּוּר לְהֶתֵּר,
&quot;וְלֹא נָס לֵחֹה&quot; – בְּעָמְלוֹ בַּתּוֹרָה!
}}

==ספרי במדבר לפרשת פנחס פרק כח==

===פיסקה קמב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כח א-ה'''
{{הע-שמאל|דורש את סמיכות הפרשיות של התמיד למינוי יהושע. עבודה זרה היא מנהג בזיון ופגיעה בכבוד הקב&quot;ה, וראו גם [[ירמיה ב יא]].}}
'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: 
אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ&quot;''' ([[במדבר כח א]]-ב), לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם&quot; ([[במדבר כז יז]]). מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
לְמֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה אִשְׁתּוֹ נִפְטֶרֶת מִן הָעוֹלָם, הָיְתָה מְפַקַּדְתּוֹ עַל בָּנֶיהָ; אָמְרָה לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, הִזָּהֵר לִי בְּבָנַי. 
אָמַר לָהּ: עַד שֶׁאַתְּ מְפַקַּדְתֵּנִי עַל בָּנַי – פַּקְּדִי אֶת בָּנַי עָלַי, שֶׁלֹּא יִמְרְדוּ בִי וְשֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ בִי מִנְהַג בִּזָּיוֹן! 
כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: עַד שֶׁאַתָּה מְפַקְּדֵנִי עַל בָּנַי – פְּקוֹד אֶת בָּנַי עָלַי, שֶׁלֹּא יִמְרְדוּ בִי וְשֶׁלֹּא יָמִירוּ אֶת כְּבוֹדִי בֵּאלֹהֵי הַנֵּכָר. 
מַהוּ אוֹמֵר? &quot;כִּי אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן...&quot; ([[דברים לא כ]]). 
עַד שֶׁאַתָּה מְפַקְּדֵנִי עַל בָּנַי – פְּקוֹד אֶת בָּנַי עָלַי! לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;. 
{{הע-שמאל|קיצור סופרים המפנה [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה א|לפיסקה א לעיל:]] הביטוי &quot;צו&quot; כולל מצווה לשעתה וגם לעתיד}}
&quot;צַו&quot; – צִוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, וּלְדוֹרוֹת [כִּדְאִיתָא בְּרֵישׁ וַיְדַבֵּר]. 
{{הע-שמאל|אין אימורים בקרבן התמיד, שהרי הוא עולה! הדרשה מרחיבה את נושא הפסוק ככותרת לכל קרבנות הציבור הקבועים, וראו להלן, שכללו בו גם את לחם הפנים מנחות ונסכים.}} 
&quot;קָרְבָּנִי&quot; – זֶה הַדָּם. &quot;לַחְמִי&quot; – אֵלּוּ אֵמוּרִים. 
אַתָּה אוֹמֵר 'קָרְבָּנִי' זֶה הַדָּם, 'לַחְמִי' אֵלּוּ אֵמוּרִים; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא 'קָרְבָּנִי' אֵלּוּ אֵמוּרִים, 'לַחְמִי' זֶה הַדָּם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהִקְטִירָם הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה לֶחֶם אִשֶּׁה לְרֵיחַ נִיחֹחַ כָּל חֵלֶב לַה'&quot; ([[ויקרא ג טז]]). 
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן: &quot;קָרְבָּנִי&quot; זֶה הַדָּם, &quot;לַחְמִי&quot; אֵלּוּ אֵמוּרִים! 
&quot;לְאִשַּׁי&quot; – אֵלּוּ קְמָצִים וּלְבוֹנָה; 
&quot;רֵיחַ נִיחֹחִי&quot; – אֵלּוּ בְּזִיכֵי לֶחֶם הַפָּנִים; 
{{הע-שמאל|ראו [[מגילת תענית א#א-ח|מגילת תענית לא ניסן,]] שמימון קרבנות הציבור היה דווקא מהשקלים שנאספו מכל ישראל, ולא נדבת יחיד – בניגוד לדעת הצדוקים; וראו גם [[ביאור:משנה מסכת שקלים|במבוא למסכת שקלים.]] המטרה היא לשתף  את כל העם בעבודת המקדש, ומאותה סיבה נקבעו גם המעמדות, ראו [[ביאור:משנה תענית פרק ד#משנה ב|תענית ד ב.]]}}
&quot;תִּשְׁמְרוּ&quot; – שֶׁלֹּא יָבִיא אֶלָּא {{ב|מִן הַשָּׁמוּר;|מהטלאים שבלשכת הטלאים.}}. 
&quot;תִּשְׁמְרוּ&quot; – שֶׁלֹּא יָבִיא אֶלָּא מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. 
&quot;תִּשְׁמְרוּ&quot; – שֶׁיְּהוּ כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים עוֹמְדִים עַל גַּבָּיו! 
{{הע-שמאל|דיני קרבן הפסח מלמדים את דיני קרבן התמיד. בהמשך נראה שגם ההפך נכון.
בעניין בקרת הטלאים ראו [[ביאור:משנה ערכין פרק ב#משנה ה|ערכין ב ה,]] [[ביאור:משנה תמיד פרק ג#משנה ג|ותמיד ג ג-ד;]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה_ה|ומכילתא פסחא ה.]]}}
&quot;תִּשְׁמְרוּ&quot;, נֶאֶמְרָה כָּאן 'שְׁמִירָה' וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן 'שְׁמִירָה' ([[שמות יב ו]]). 
מַה שְּׁמִירָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, מְבַקְּרוֹ אַרְבָּעָה יָמִים קֹדֶם שְׁחִיטָתוֹ – אַף שְׁמִירָה הָאֲמוּרָה כָּאן, מְבַקְּרוֹ אַרְבָּעָה יָמִים קֹדֶם שְׁחִיטָתוֹ. 
&quot;תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות יב ו]]). {{הע-שמאל|ר' יאשיה מנסה ללמוד שקרבן הפסח דוחה את השבת ישירות מ[[שמות יב ו]] ומ[[במדבר ט ב]]. ר' יונתן טוען שהדרשה אינה משכנעת, ור' יאשיה נאלץ להשתמש בגזירה שווה: דיני קרבן פסח נלמדים מדיני התמיד; וראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ד#יד|תוספתא פסחים ד יד,]] שמייחסת את הדרשה בגזירה שווה להלל הזקן; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סה|לעיל פיסקה סה.]]}} 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין בְּחֹל בֵּין בְּשַׁבָּת, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת&quot;? ([[שמות לא יד]])? בִּשְׁאָר מְלָאכוֹת, חוּץ מִשְּׁחִיטַת הַפֶּסַח. 
אוֹ אַף בִּשְׁחִיטַת הַפֶּסַח; וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ&quot;? – בִּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים חוּץ מִן הַשַׁבָּת? אוֹ אַף בַּשַּׁבָּת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסַח בְּמֹעֲדוֹ&quot; ([[במדבר ט ב]])! &quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot; – וַאֲפִלּוּ בַּשַּׁבָּת! דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
נָם לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן: מִמַּשְׁמַע הַזֶּה עֲדַיִן לֹא שָׁמַעְנוּ! 
נָם לוֹ רַבִּי יֹאשִׁיָּה: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? 
אִם לְלַמֵּד עַל הַתָּמִיד, שֶׁהוּא דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת – אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם... עַל עֹלַת הַתָּמִיד&quot; ([[במדבר כח ט]]-י). 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot;? מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ, לָדוּן הֵימֶנּוּ גְּזֵרָה שָׁוָה. 
נֶאֱמַר כָּאן &quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot;. מַה 'בְּמוֹעֲדוֹ' הָאָמוּר לְהַלָּן – דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, אַף 'בְּמוֹעֲדוֹ' הָאָמוּר כָּאן – דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת! 
{{הע-שמאל|בכל בקר בוחרים ומכינים שני טלאים, אבל שחיטתם היא בנפרד: אחד בבקר ואחד בין הערביים; לעניין מקום השחיטה השוו [[ביאור:משנה תמיד פרק ד|תמיד ד א.]]}}
&quot;וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם&quot; ([[במדבר כח ג]]) – הֲרֵי זוֹ {{ב|אַזְהָרָה לְבֵית דִּין.|אזהרה לענייני בית הדין, שעלולה לגרום עונש}}. 
&quot;זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה' שְׁנַיִם לַיּוֹם&quot; – כְּנֶגֶד יוֹם. 
שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: &quot;שְׁנַיִם לַיּוֹם&quot; – כְּנֶגֶד יוֹם! אַתָּה אוֹמֵר 'שְׁנַיִם לַיּוֹם' כְּנֶגֶד יוֹם, אוֹ 'שְׁנַיִם לַיּוֹם' כְּמַשְׁמָעוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר&quot; ([[במדבר כח ד]]), וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שְׁנַיִם לַיּוֹם&quot;? כְּנֶגֶד יוֹם. 
מִכָּאן אָמְרוּ: שֶׁל שַׁחַר הָיָה נִשְׁחָט עַל קֶרֶן צְפוֹנִית מִזְרָחִית וְנָתוּן עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּה. 
וְשֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם הָיָה נִשְׁחָט עַל קֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית וְנָתוּן עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּה. 
שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה &quot;שְׁנַיִם לַיּוֹם&quot; – כְּנֶגֶד יוֹם. 
{{הע-שמאל|הפרשה מופיעה כאן וב[[שמות כט]], ולכן יש לפרט שיש כבש אחד בלבד בכל הקרבה, כי הפרשות חופפות ואינן נוספות זו לזו.}}
&quot;אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד&quot; ([[במדבר כח ד]]) לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה'&quot; ([[במדבר כח ג]]), &quot;וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ&quot; ([[שמות כט לח]]). 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַקְרִיב אַרְבָּעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד&quot;, שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף וְשֶׁלֹּא לִגְרֹעַ. 

&quot;וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה&quot; ([[במדבר כח ה]]) – אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בָּאֵיפָה. 
{{הע-שמאל|הנסכים של התמיד הם מסולת חיטים ומשמן זית כתית, שלא נשלק, כלומר לא עבר בישול במים חמים. שמן כתית מתאים גם להדלקת הנרות במנורה, וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ח|מנחות ח, א-ג.]]}}
&quot;סֹלֶת&quot; – מִן הַחִטִּים. 
אַתָּה אוֹמֵר &quot;סֹלֶת&quot; מִן הַחִטִּים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִן הַשְּׂעוֹרִים וְכֻסְּמִים וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;סֹלֶת חִטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתָם&quot; ([[שמות כט ב]]). 
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ סְלָתוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא מִן הַחִטִּים. 
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל סְלָתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא מִן הַחִטִּים! 
&quot;לְמִנְחָה בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית&quot; – לְהוֹצִיא אֶת הַשָּׁלוּק. 
אֵין לִי אֶלָּא לִמְנָחוֹת; לַמְּנוֹרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. 
וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת כָּתִית לַמָּאוֹר&quot; ([[ויקרא כד ב]]) – לְהוֹצִיא אֶת הַשָּׁלוּק! 
}}

===פיסקה קמג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כח ו-ח'''
{{הע-שמאל|ר' ישמעאל מפרש על פי ההיקש בין עולת סיני לעולת התמיד את הפסוק &quot;ויזרוק על העם&quot; ([[שמות כד ח]]) – שמשה זרק את הדם על המזבח בשם העם; ר' עקיבא טוען שהקטיר גם נסכים, ור' יוסי הגלילי חולק עליו.}}
'''&quot;עֹלַת תָּמִיד הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינָי&quot;''' ([[במדבר כח ו]]), מַקִּישׁ עוֹלַת תָּמִיד לְעוֹלַת הַר סִינַי.
מָה עוֹלַת הַר סִינַי – לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, אַף עוֹלַת תָּמִיד – לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ; דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
רַ&quot;ע אוֹמֵר: מַקִּישׁ עוֹלַת תָּמִיד לְעוֹלַת הַר סִינַי: מָה עוֹלַת הַר סִינַי – טְעוּנָה נְסָכִים, אַף עוֹלַת הַתָּמִיד – תִּטְעוֹן נְסָכִים.
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: &quot;לְרֵיחַ נִיחֹחַ&quot;: לְרֵיחַ נִיחֹחַ הִקַּשְׁתִּיהָ, וְלֹא הִקַּשְׁתִּיהָ לִנְסָכִים!

'''&quot;וְנִסְכּוֹ רְבִיעִית הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד... נֶסֶךְ שֵׁכָר&quot;''' ([[במדבר כח ז]]), חַי אַתָּה מְנַסֵּךְ, וְאִי אַתָּה מְנַסֵּךְ אֶת הַמָּזוּג!
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כה|לעיל פיסקה כה:]] 'שיכר' הוא יין חי, שאינו מזוג במים.
את היין מנסכים על המזבח והוא נבלע שם בשית, ראו [[ביאור:משנה סוכה פרק ד#משנה ט|סוכה ד ט.]] 
ר' נתן מעיר שהכינוי 'נסך שיכר' מלמד שיש גם נסך שאינו של שיכר, וכך הוא מוצא רמז לניסוך המים מן התורה.}}
'''&quot;בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַה'&quot;''', שֶׁיִּתְנַסְּכוּ בַקֹּדֶשׁ, וּבַקֹּדֶשׁ יִבָּלְעוּ!
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: &quot;הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? – לְהָבִיא נִסּוּךְ הַמַּיִם!
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ז|תוספתא מנחות ז א-ב,]] וכן [[ביאור:משנה מנחות פרק ד#משנה ד|מנחות ד ד.]] הדרשה קושרת את השימוש בכלים למועד חנוכתם במדבר: רוב הכלים נחנכו בבקר, חוץ מהמנורה שנחנכה בערב והשולחן שנחנך בשבת. מזבח הזהב נחנך בבקר, אבל ר' שמעון מאפשר להקטיר את הקטורת היומית  בבת אחת.}}
'''&quot;וְאֶת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם&quot;'''([[במדבר כח ח]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר&quot; ([[במדבר כח ד]]); הֲרֵי שֶׁלֹּא הִקְרִיב שֶׁל שַׁחַר, שׁוֹמֵעַ אֲנִי לֹא יַקְרִיב בֵּין הָעַרְבַּיִם?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאֶת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם&quot;, מַגִּיד שֶׁאִם לֹא הִקְרִיב בְּתָמִיד שֶׁל שַׁחַר – מַקְרִיב בְּתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם!
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁבֵּית דִּין שׁוֹגְגִים אוֹ אֲנוּסִים.
אֲבָל אִם הָיוּ מְזִידִים, לֹא הִקְרִיבוּ כֶּבֶשׂ בַּבֹּקֶר – לֹא יַקְרִיבוּ בֵּין הָעַרְבָּיִם!
לֹא הִקְטִירוּ קְטֹרֶת בַּבֹּקֶר – יַקְטִירוּ בֵּין הָעַרְבָּיִם!
וְכֵן בַּחֲנֻכַּת הַבַּיִת לֹא יָבִיא, שֶׁאֵין מְחַנְּכִים אֶת מִזְבַּח הַזָּהָב אֶלָּא בִּקְטֹרֶת הַסַּמִּים.
וְלֹא אֶת מִזְבַּח הָעוֹלָה אֶלָּא בְּתָמִיד שֶׁל שַׁחַר, וְלֹא אֶת הַשֻּׁלְחָן אֶלָּא בְּלֶחֶם הַפָּנִים בַּשַּׁבָּת.
וְלֹא אֶת הַמְּנוֹרָה אֶלָּא בְּשִׁבְעָה נֵרוֹתֶיהָ בֵּין הָעַרְבָּיִם.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אַף עַל פִּי שֶׁנִּגְמְרוּ כֵלִים שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּם, אֵין מְחַנְּכִים אוֹתָם אֶלָּא בִּזְמַנָּם!
{{הע-שמאל|המשך [[ביאור:תוספתא/מנחות/ז#ג|התוספתא מנחות ז ג]] שם. דורש את סוף [[תהלים צ]], העוסק במעשי ידי האדם וברכת האדם היוצר ובניו.}}
וּבִמְלַאכְתָּן מָה הוּא אוֹמֵר? &quot;וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה&quot; ([[שמות לט מג]]).
מֶה בְּרָכָה בֵּרְכָם? אָמַר לָהֶם 'יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם'.
וְהֵם אוֹמְרִים: &quot;וִיהִי נֹעַם ה' אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ&quot; ([[תהלים צ יז]]).
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין כָּתוּב בַּתּוֹרָה – מְפֹרָשׁ בַּכְּתוּבִים, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם&quot; ([[תהלים צ טז]]).
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ד#ב|תוספתא פסחים ד ב:]] קרבן הפסח הוא אחד הקרבנות המעטים שניתן לשחטם אחרי התמיד של בין הערביים. בנוסף אליו ניתן להקריב אחרי התמיד גם קרבנות כפרה כגון קרבנות המצורע.}}
'''&quot;וְאֶת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם&quot; ([[שמות יב ו]]).
אֵינִי יוֹדֵעַ אֵי זֶה יַקְדִּים: אִם תָּמִיד אִם פְּסָחִים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שֵׁנִי&quot; – שֵׁנִי לַתָּמִיד, וְלֹא שֵׁנִי לַפְּסָחִים!
מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין מֻקְדָּם לְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר אֶלָּא קְטֹרֶת.
וְאֵין מְאֻחָר אַחַר תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם אֶלָּא קְטֹרֶת, וּפֶסַח בְּעַרְבֵי פְּסָחִים, וּמְחֻסְּרֵי כַפָּרָה בִּשְׁבִיל לְהָבִיא כַּפָּרָתָם.
{{הע-שמאל|אין לדחות את הקטרת המנחות והנסכים לאחר הקרבת הקרבן, אלא יש להקטירם  ולנסכם בזמן הקרבתו: 'מנחת הבוקר' נפרדת ממנחת 'הכבש השני'.}}
'''&quot;כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְאֶת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי&quot;.
שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַקְרִיב תְּמִידִים וְאַחַר כָּךְ יַקְרִיב נִסְכֵּיהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה&quot;.
מַגִּיד כְּשֶׁהַזֶּבַח קָרֵב – נְסָכִים קְרֵבִים עִמּוֹ!
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיח|לעיל קיח.]] התמידים  צריכים להשרף לחלוטין, וראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ט#משנה ו|זבחים ט ו,]] שאם נפלו חלקים מהם מהמזבח לפני חצות הלילה יש להחזירם כדי שישרפו שם. לעניין &quot;נחת רוח&quot; ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קז|לעיל קז,]] אין הקב&quot; זקוק לקרבנות. כאן מרחיבים בעניין זה בדרשות של  בן עזאי.}}
'''&quot;אִשֶּׁה&quot;''', אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לָאִשִּׁים – לֹא יֵרָצֶה עַד שֶׁיְּהוּ כָּאִשִּׁים!
{{הע-שמאל|הדרשה של בן עזאי מציגה שני הסברים להקרבת הקרבנות. לפי שניהם אין הקב&quot;ה זקוק להם, וראו בפסוקי [[תהלים נ]] המצוטטים כאן. וראו גם [[ביאור:תוספתא/מנחות/ז#ד|תוספתא מנחות ז ד,]] שם מובאות שתי ראיות נוספות לכך: אדם אינו יכול להשביע את הקב&quot;ה, ואפילו אילו היה יכול, הקב&quot;ה לא היה סומך עליו. כאן מוכיח הדרשן את הטענה הזאת מכך שהלשון &quot;ריח ניחוח&quot; נאמרת הן בשור, הן בעוף. 
שני הסברים לקרבנות: ההסבר הראשון הוא שהקרבנות הם מילוי מצוותו של הקב&quot;ה ומניחים את רצונו; אבל הרצון כשלעצמו אינו מוסבר; ההסבר השני הוא שהקרבנות מיועדים לאפשר '''למקריבים''' לעבוד את ה'. לפיכך הגודל שלהם אינו משנה, אלא כוונת המקריב אותם; וראו גם [[ביאור:משנה מנחות פרק יג#משנה יא|מנחות יג יא.]]}}
'''&quot;אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot;''', נַחַת רוּחַ לְפָנַי, שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי.
שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: בּוֹא וּרְאֵה; בְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה.
לֹא נֶאֱמַר בָּהֶם לֹא 'אֱלֹהִים' וְלֹא 'אֱלֹהֶיךָ' וְלֹא 'שַׁדַּי' וְלֹא 'צְבָאוֹת' אֶלָּא 'יו&quot;ד ה&quot;י', הַשֵּׁם הַמְּיֻחָד!
שֶׁלֹּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִים לִרְדּוֹת, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֶחָד מַרְבֶּה וְאֶחָד מַמְעִיט לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא!
שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;רֵיחַ נִיחֹחַ&quot; בַּשּׁוֹר – כָּךְ נֶאֱמַר בְּבֶן הַצֹּאן, וְכָךְ נֶאֱמַר בְּבֶן הָעוֹף!
לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין לְפָנָיו אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, אֶלָּא שֶׁאָמַר – וְנַעֲשָׂה רְצוֹנוֹ!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ כִּי לִי תֵבֵל וּמְלֹאָהּ&quot; ([[תהלים נ יב]]). &quot;יָדַעְתִּי כָּל עוֹף הָרִים וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי&quot; ([[תהלים נ יא]]).
שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ לְפָנָיו אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַאוּכַל בְּשַׂר אַבִּירִים וְדַם עַתּוּדִים אֶשְׁתֶּה?&quot; ([[תהלים נ יג]]).
אֶלָּא מִפְּנֵי מָה אָמַרְתִּי לְךָ 'זְבַח לִי'? בִּשְׁבִיל לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ! וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח תּוֹדָה לַה' '''לִרְצֹנְכֶם''' תִּזְבָּחוּ&quot; ([[ויקרא כב כט]]).
}}

===פיסקה קמד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כח ט-י'''
{{הע-שמאל|הכבשים שמוזכרים בעניין השבת הם בנוסף לכבשי התמיד ולא במקומם; והשוו לעיל פסקה קמב, על 'את הכבש אחד'.}}
'''&quot;וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם&quot;''' ([[במדבר כח ט]]), לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר&quot; ([[במדבר כח ד]]), אַף שַׁבָּת הָיְתָה בּוֹ בִּכְלָל, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד&quot;. 
וַהֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאָהּ מִכְלָלָהּ, לְהַחְמִיר עָלֶיהָ וְלָדוּן בִּקְבוּעָה. 
{{הע-שמאל|החובה להקריב במקדש גוברת על (ואולי מבטאת את?) קדושת השבת, שהרי יש קרבן מיוחד המוקרב בשבת! – אבל ההיתר והחובה להקריב בשבת חלים דווקא על קרבנות ציבור, ואילו קרבן יחיד אינו מוקרב בשבת.}}
דָּבָר אַחֵר: &quot;וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ&quot; ([[ויקרא כו ב]]), שֶׁתְּהֵא עֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. 
אַתָּה אוֹמֵר שֶׁתְּהֵא עֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, אוֹ שֶׁתְּהֵא שַׁבָּת דּוֹחָה אֶת הָעֲבוֹדָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים&quot;, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ&quot;? 
שֶׁתְּהֵא עֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת! 
אוֹ אַחַת שֶׁל יָחִיד וְאַחַת שֶׁל צִבּוּר? אָמַרְתָּ: בַּמֶּה עִנְיָן מְדַבֵּר? בְּשֶׁל צִבּוּר! 
{{הע-שמאל|יש להקריב בשבת את קרבנותיה ולא קרבנות של ימים אחרים – אפילו לא של ציבור. למעשה חל הדין הזה על קרבנות הציבור של כל יום, שאם עבר היום – אין להקריב אותם ביום אחר; וראו לעיל פיסקה קמג על 'ואת הכבש השני', שאפילו באותו היום לא תמיד ניתן להקריב באיחור.}}
&quot;עֹלַת '''שַׁבָּת''' בְּשַׁבַּתּוֹ&quot; ([[במדבר כח י]]), וְלֹא עֹלַת עֶרֶב שַׁבָּת בְּשַׁבָּת! 
&quot;עֹלַת שַׁבָּת '''בְּשַׁבַּתּוֹ'''&quot; – וְלֹא עֹלַת שַׁבָּת זוֹ בְּשַׁבָּת אַחֶרֶת! 
הֲרֵי שֶׁלֹּא הִקְרִיב לְשַׁבָּת זוֹ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַקְרִיב לְשַׁבָּת הַבָּאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עֹלַת שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ&quot;. 
מַגִּיד שֶׁאִם עָבַר הַיּוֹם – בָּטֵל קָרְבָּנוֹ! 
{{הע-שמאל|את כל המוספים יש להקריב בין התמיד של שחר לזה של בין הערבים, וראו לעיל פיסקה קמג [[ביאור:תוספתא/פסחים/ד#ב|ותוספתא פסחים ד ב.]]}}
&quot;עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ&quot; – מַגִּיד שֶׁאֵין מַקְרִיבִים מוּסָפִים אֶלָּא בֵּינְתַיִם. 
}}

===פיסקה קמה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כח יא-טו'''
{{הע-שמאל|כאן לא ניתן להציג את עצם ההקרבה כחידוש, שהרי בראש חודש – בניגוד לשבת – לא נאסרה מלאכה; אבל כיוון שקרבן המוסף שונה בהרכבו מזה של השבת יש צורך בפסוקים אלו.}}
'''&quot;וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַה'&quot;''' ([[במדבר כח יא]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה... וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי&quot; ([[במדבר כח ד]]-ח).
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף רָאשֵׁי חֳדָשִׁים הָיוּ בַּכְּלָל, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר&quot;.
וַהֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאָן מִכְלָלָם, לְהַחְמִיר עֲלֵיהֶם וְלִידּוֹן בְּמוּסָפִים.
וְיִלְמְדוּ מִשַׁבָּת! וְהַדִּין נוֹתֵן: אוֹ, מַה שַׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים – אַף בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים שְׁנֵי כְבָשִׂים!
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַה' פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם...&quot; – בְּמִנְיָן אַחֵר הַכָּתוּב מְדַבֵּר!
{{הע-שמאל|למחלוקת ר' אלעזר ור' ישמעאל ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ב|מנחות ט ב,]] שם מופיע ר' שמעון במקום ר' ישמעאל.}}
'''&quot;וְנִסְכֵּיהֶם חֲצִי הַהִין יִהְיֶה לַפָּר&quot;''' ([[במדבר כח יד]]), רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: הִין הָיָה בַּמִּקְדָּשׁ, וּכְמִין שְׁנָתוֹת הָיוּ בוֹ:
'עַד כָּאן – לַפָּר', וְ'עַד כָּאן לָאַיִל', וְ'עַד כָּאן לַכֶּבֶשׂ'.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: לֹא הָיָה שָׁם הִין, אֶלָּא מִדָּה יְתֵרָה שֶׁל לֹג וּמֶחֱצָה הָיָה שָׁם,
שֶׁבּוֹ הָיָה חוֹלֵק מִנְחַת כֹּהֵן גָּדוֹל: לֹג וּמֶחֱצָה בַּבֹּקֶר – וְלֹג וּמֶחֱצָה בֵּין הָעַרְבָּיִם.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קמד, דרשה דומה על 'שבת בשבתו'. הדרשה מובאת פעמיים בניסוחים שונים.}}
&quot;זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ '''בְּחָדְשׁוֹ'''&quot; – וְלֹא עֹלַת חֹדֶשׁ זֶה בְּחֹדֶשׁ אַחֵר!
הֲרֵי שֶׁלֹּא הִקְרִיב בְּחֹדֶשׁ זֶה, שׁוֹמְעַנִי יַקְרִיב בְּחֹדֶשׁ אַחֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ&quot;, מַגִּיד שֶׁאִם עָבַר הַיּוֹם בָּטֵל קָרְבָּנוֹ!
{{הע-שמאל|אין להסתפק במוספים של שני ראשי חודשים בשנה, אלא יש להקריב אותם בכל ראש חודש.}}
'''&quot;לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַה'&quot;,
שׁוֹמְעַנִי מִעוּט חֳדָשִׁים שְׁנַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה&quot;'''!
{{הע-שמאל|הדרשן מניח שקרבן חטאת בא לכפר על חטא מסויים, ומציע את ספק הטומאה שנוצר מקיומם של קברים שאבדו בתהום (ראו [[ביאור:תוספתא/זבים/ב#ה|תוספתא זבים ב ה]]), והכהן נטמא בהם בלי לדעת את קיומם. וראו גם [[ביאור:משנה שבועות פרק א#משנה ד|שבועות א ד,]] &quot;שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף&quot;}}
'''&quot;וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַה'&quot;''' ([[במדבר כח טו]]) – לְכַפֵּר עַל קֶבֶר הַתְּהוֹם.
{{הע-שמאל|ראו גם לעיל פיסקה קמד.}}
'''&quot;עַל עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ&quot;''' – מַגִּיד שֶׁאֵין מוּסָפִים קְרֵבִים אֶלָּא בֵּינְתַיִם!
}}

===פיסקה קמו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כח טז-יז'''
{{הע-שמאל|קרבן הפסח נוהג לדורות, וכן גם קרבנות המוסף של חג המצות.}}
'''&quot;וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם&quot;''' ([[במדבר כח טז]]) – אֵין לִי אֶלָּא לְשָׁעָה; לְדוֹרוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;פֶּסַח לַה'&quot;! 
{{הע-שמאל|הדרשן מפריד בין &quot;חג&quot; לבין &quot;שבעת ימים&quot; וכו' שבהמשך הפסוק, וטוען שקרבן החגיגה הוא חובה דווקא ביום טו ניסן ולא בהמשך שבעת הימים, ראו [[ביאור:תוספתא/חגיגה/א#ד|תוספתא חגיגה א ד;]] בניגוד [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|למכילתא פסחא סוף ז.]]}}
'''&quot;וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג&quot;''' ([[במדבר כח יז]]) – קְבָעוֹ הַכָּתוּב חוֹבָה! 

&quot;שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ&quot; ([[ויקרא כג ו]]). {{הע-שמאל|מיקום הדרשה כאן בעייתי כי הפסוק שלנו אינו תורם דבר לעניין זיהוי המצה – הנובע מהפסוק בדברים; והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ח|מכילתא פסחא ח.]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קי|לעיל קי,]] וראו בהערה שם.}}
שׁוֹמְעַנִי כָּל מַצָּה בְּמַשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי&quot; ([[דברים טז ג]]). 
לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְּדָבָר הַבָּא לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ! אֵי זֶה הוּא דָּבָר הַבָּא לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ? הֱוֵי אוֹמֵר, אֵלּוּ חֲמֵשֶׁת הַמִּינִים. 
וְאֵלּוּ הֵם: הַחִטִּים וְהַשְּׂעוֹרִים וְהַכֻּסְּמִים וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן. יָצְאוּ אֹרֶז וְדֹחַן וְהַשֻּׁמְשְׁמִים וְהַפְּרָגִים, 
שֶׁאֵינָן בָּאִים לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ, אֶלָּא לִידֵי סֵרָחוֹן! 
}}

===פיסקה קמז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כח יח-כד'''
{{הע-שמאל|דורש 'מקרא'-הקרה לו, הכן לכבודו.}}
'''&quot;בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ&quot;''' ([[בַּמִּדְבָּר כח יח]]), {{ב|אֵרְעוֹ|הכן אותו וסמנו}} בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבִכְסוּת נְקִיָּה. 
{{הע-שמאל|היתר הכנת אוכל ביו&quot;ט נלמד מהפסוק הנ&quot;ל בשמות, שבהמשכו נאמר &quot;אך אשר יעשה לכל נפש&quot; וכו'; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ט|מכילתא פסחא ט.]]}}
'''&quot;כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ&quot;''', מַגִּיד שֶׁאָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה; וּמִנַּיִן לְהַתִּיר בּוֹ אֹכֶל נֶפֶשׁ? 
נֶאֱמַר כָּאן &quot;מִקְרָא קֹדֶשׁ&quot;, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;מִקְרָא קֹדֶשׁ&quot; ([[שְׁמוֹת יב טז]]); מַה מִּקְרָא קֹדֶשׁ הָאָמוּר לְהַלָּן – לְהַתִּיר בּוֹ אֹכֶל נֶפֶשׁ, 
אַף מִקְרָא קֹדֶשׁ הָאָמוּר כָּאן – לְהַתִּיר בּוֹ אֹכֶל נֶפֶשׁ! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ד#משנה ב|מנחות ד ב.]] אבל אם מצא פחות משבעה כבשים – לא יקריב אותם, כי הכבשים מעכבים זה את זה, וראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ו#ו|תוספתא מנחות ו ו.]]
ההיתר להקריב רק אחד המינים חל רק אם לא מצא המקריב מינים נוספים, ואין להשתמש בו במקרים שהם נמצאו.}} 
'''&quot;וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַה' פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם&quot;''' וְגוֹ' ([[בַּמִּדְבָּר כח יט]]), 
הֲרֵי שֶׁמָּצָא פָּרִים וְלֹא מָצָא אֵילִים, אֵילִים וְלֹא מָצָא כְּבָשִׂים, שׁוֹמֵעַ אֲנִי לֹא יַקְרִיב עַד שֶׁיִּמְצָא כֻּלָּם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה' שִׁבְעַת יָמִים&quot; ([[וַיִּקְרָא כג ח]]), אֲפִילוּ אֶחָד מֵהֶם! 
אוֹ אֲפִילוּ כֻּלָּם מְצוּיִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם&quot;''' ([[בַּמִּדְבָּר כח יט]]).
{{הע-שמאל|הדגש על כך שבכל ימי הפסח מקריבים אותו קרבן נצרך בגלל ההבדל מחג הסוכות, שבו מספר הפרים אינו קבוע.}}
'''&quot;מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַתָּמִיד תַּעֲשׂוּ אֶת אֵלֶּה: כָּאֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיּוֹם שִׁבְעַת יָמִים&quot;''' ([[בַּמִּדְבָּר כח כג]]-כד), לָמָּה נֶאֱמַר? 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל {{ב|וְחַג|סוכות}} טָעוּן חֲגִיגָה, וְהַפֶּסַח טָעוּן חֲגִיגָה; מַה הֶחָג, פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ – אַף פֶּסַח פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כָּאֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיּוֹם שִׁבְעַת יָמִים לֶחֶם אִשֶּׁה&quot;''', שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף וְשֶׁלֹּא לִגְרֹעַ! {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קמד.}}
עַל עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ – מַגִּיד שֶׁאֵין מוּסָפִים קְרֵבִים אֶלָּא בֵּינְתַיִם! 
}}

===פיסקה קמח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כח כו'''
{{הע-שמאל|הדרשן טוען לזהות של יום החמישים, יום הביכורים, יום המנחה ויו&quot;ט של שבועות.}}
'''&quot;וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם&quot; ([[ויקרא כג טז]]).
מְנֵה חֲמִשִּׁים – וְהַקְרֵב מִנְחָה בַּחֲמִשִּׁים! אַתָּה אוֹמֵר מְנֵה חֲמִשִּׁים וְהַקְרֵב מִנְחָה בַּחֲמִשִּׁים,
אוֹ מְנֵה חֲמִשִּׁים וְהַקְרֵב מִנְחָה בַּחֲמִשִּׁים וְאֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'&quot;'''!
וַעֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: עֲשֵׂה יוֹם טוֹב בַּחֲמִשִּׁים וְאֶחָד, וְהַקְרֵב מִנְחָה בַּחֲמִשִּׁים! תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם מִקְרָא קֹדֶשׁ&quot;.
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן אַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן: מְנֵה חֲמִשִּׁים וְהַקְרֵב מִנְחָה בַּחֲמִשִּׁים!
{{הע-שמאל|שתי הלחם הם ביכורי החיטה, והעומר הוא ביכורי השעורה, אבל הקרבת העומר מתירה את כל התבואה החדשה – גם את החיטה – לאכילה לכל אדם; וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק י#משנה ו|מנחות י ו.]]}}
&quot;מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'&quot; – שֶׁתְּהֵא חֲדָשָׁה לְכָל הַמְּנָחוֹת, שֶׁלֹּא תְקַדְּמֶנָּה מִנְחָה אַחֶרֶת.
מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין מְבִיאִין מְנָחוֹת וּבִכּוּרִים וּמִנְחַת בְּהֵמָה קֹדֶם לָעֹמֶר, וְאִם הֵבִיא – פָּסוּל.
קֹדֶם לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם לֹא יָבִיא, וְאִם הֵבִיא – כָּשֵׁר. מָה הֶפְרֵשׁ בֵּין עֹמֶר לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם?
הַקּוֹדֵם לָעֹמֶר אָסוּר לְגָבוֹהַּ וְאָסוּר לְהֶדְיוֹט, לְפִיכָךְ אִם קָרְבוּ – לֹא יַעֲלוּ.
הַקּוֹדֵם לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם אָסוּר לְגָבוֹהַּ וּמֻתָּר לְהֶדְיוֹט, לְפִיכָךְ אִם קָרְבוּ – יַעֲלוּ.
{{הע-שמאל|גירסה סיפורית לדיון דלעיל. ר' יהודה בן נחמן צדק בתשובתו לר' טרפון; אבל הוא שמח על עצם הניצחון ולא על ההלכה שלימד. הוא גילה את המניע שעמד מאחורי התשובה שהשיב – יצר התחרות בר' טרפון, המבוגר והמכובד ממנו. הדיון הוא על ההבדל בין העומר לשתי הלחם, ור' יהודה בן נחמן מת בזמן שבין הפסח לעצרת – הוא הזמן שבין שני הקרבנות; וראו [[יבמות סב ב]], שתלמידי ר' עקיבא מתו בין פסח לעצרת מפני שלא נהגו כבוד זה בזה.}}
רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: הוֹאִיל וְעֹמֶר מַתִּיר, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם מַתִּירוֹת,
אִם לָמַדְתִּי לַמְּנָחוֹת הַבָּאוֹת קֹדֶם לָעֹמֶר – שֶׁהֵם פְּסוּלוֹת,
אַף מְנָחוֹת הַבָּאוֹת קֹדֶם לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם – יִהְיוּ פְסוּלוֹת!
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן נַחְמָן: לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּמְּנָחוֹת הַבָּאוֹת קֹדֶם לָעֹמֶר, שֶׁלֹּא כָּשְׁרוּ לֹא לְגָבוֹהַּ וְלֹא לְהֶדְיוֹט,
תֹּאמַר בַּמְּנָחוֹת הַבָּאוֹת קֹדֶם לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁהֵם פְּסוּלוֹת? שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֻכְשְׁרוּ לְגָבוֹהַּ – הֻכְשְׁרוּ לְהֶדְיוֹט!
נִסְתַּכֵּל בּוֹ רַבִּי עֲקִיבָא וְצָהֲבוּ פָּנָיו, אָמַר לוֹ: יְהוּדָה בֶּן נַחְמָן, צָהֲבוּ פָּנֶיךָ שֶׁהֵשַׁבְתָּ אֶת הַזָּקֵן?
תָּמֵהַּ אֲנִי עָלֶיךָ, אִם תַּאֲרִיךְ יָמִים בָּעוֹלָם!
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אֶלְעַאי: בַּפֶּסַח הָיָה הַדָּבָר, וּכְשֶׁבָּאתִי לָעֲצֶרֶת אָמַרְתִּי: הֵיכָן יְהוּדָה בֶּן נַחְמָן?
אָמְרוּ לִי: הָלַךְ לוֹ.
}}

===פיסקה קמט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כח כז-לא'''
{{הע-שמאל|ב[[ויקרא כג יז]]-כ מוזכרים כבשי עצרת ושתי הלחם, וכאן מופיעים מוספים אחרים. הדרשה מציגה את הסתירה לכאורה כתוספת: מקריבים את המוספים וגם את האמור שם.}}
'''&quot;וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot;''' ([[במדבר כח כז]]), אֵלּוּ אַתָּה מַקְרִיב חוּץ מִן הֶאָמוּר בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים.
אַתָּה אוֹמֵר אֵלּוּ אַתָּה מַקְרִיב חוּץ מִן הֶאָמוּר בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, אוֹ הֵן הֵן הָאֲמוּרִים בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים?
וְכִי שָׁוִים הֵן? – הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן: אֵלּוּ אַתָּה מַקְרִיב חוּץ מִן הֶאָמוּר בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים!
{{הע-שמאל|ראו לעיל קמז; [[ביאור:משנה מנחות פרק ד#משנה ב|ומנחות ד ב.]] אבל אם מצא פחות משבעה כבשים – לא יקריב אותם, כי הכבשים מעכבים זה את זה, וראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ו#ו|תוספתא מנחות ו ו.]]
ההיתר להקריב רק אחד המינים אינו חל אם מצא המקריב מינים נוספים.}}
&quot;פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד&quot;, הֲרֵי שֶׁמָּצָא פָּרִים וְלֹא מָצָא אֵילִים, אֵילִים וְלֹא מָצָא כְּבָשִׂים,
שׁוֹמֵעַ אֲנִי לֹא יַקְרִיב עַד שֶׁיִּמְצָא כֻּלָּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַה'&quot; ([[ויקרא כג לו]]) – אֲפִלּוּ אֶחָד מֵהֶם.
אוֹ אֲפִלּוּ כֻּלָּם מְצוּיִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד שִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה&quot;!
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ח#משנה ז|מנחות ח סוף ז,]] שמשווים את מומי הבהמות ליין מקולקל. לעניין חסר ויתר – כשם שאין להביא יותר ממניין הבהמות או פחות ממנו – כך אין להביא יותר או פחות נסכים, אלא לפי המידה.}}
&quot;מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתוֹ תַּעֲשׂוּ תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם וְנִסְכֵּיהֶם&quot; ([[במדבר כח לא]]), מַקִּישׁ נְסָכִים לַבְּהֵמָה:
מָה בְּהֵמָה נִפְסֶלֶת בְּמוּמִים, בְּחָסֵר וּבְיָתֵר – אַף נְסָכִים נִפְסָלִים בְּמוּמִים, בְּחָסֵר וּבְיָתֵר!
}}</text>
      <sha1>l6h583dh86xek2nfwe0t30qxa8zbptg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011435</id>
      <parentid>3011434</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T14:36:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011435</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="49096" sha1="7xmfwl37db1qf54ph2pynpcb24tziyu" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת פנחס פרק כח==

===פיסקה קמב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כח א-ה'''
{{הע-שמאל|דורש את סמיכות הפרשיות של התמיד למינוי יהושע. עבודה זרה היא מנהג בזיון ופגיעה בכבוד הקב&quot;ה, וראו גם [[ירמיה ב יא]].}}
'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: 
אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ&quot;''' ([[במדבר כח א]]-ב), לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם&quot; ([[במדבר כז יז]]). מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
לְמֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה אִשְׁתּוֹ נִפְטֶרֶת מִן הָעוֹלָם, הָיְתָה מְפַקַּדְתּוֹ עַל בָּנֶיהָ; אָמְרָה לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, הִזָּהֵר לִי בְּבָנַי. 
אָמַר לָהּ: עַד שֶׁאַתְּ מְפַקַּדְתֵּנִי עַל בָּנַי – פַּקְּדִי אֶת בָּנַי עָלַי, שֶׁלֹּא יִמְרְדוּ בִי וְשֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ בִי מִנְהַג בִּזָּיוֹן! 
כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: עַד שֶׁאַתָּה מְפַקְּדֵנִי עַל בָּנַי – פְּקוֹד אֶת בָּנַי עָלַי, שֶׁלֹּא יִמְרְדוּ בִי וְשֶׁלֹּא יָמִירוּ אֶת כְּבוֹדִי בֵּאלֹהֵי הַנֵּכָר. 
מַהוּ אוֹמֵר? &quot;כִּי אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן...&quot; ([[דברים לא כ]]). 
עַד שֶׁאַתָּה מְפַקְּדֵנִי עַל בָּנַי – פְּקוֹד אֶת בָּנַי עָלַי! לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;. 
{{הע-שמאל|קיצור סופרים המפנה [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה א|לפיסקה א לעיל:]] הביטוי &quot;צו&quot; כולל מצווה לשעתה וגם לעתיד}}
&quot;צַו&quot; – צִוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, וּלְדוֹרוֹת [כִּדְאִיתָא בְּרֵישׁ וַיְדַבֵּר]. 
{{הע-שמאל|אין אימורים בקרבן התמיד, שהרי הוא עולה! הדרשה מרחיבה את נושא הפסוק ככותרת לכל קרבנות הציבור הקבועים, וראו להלן, שכללו בו גם את לחם הפנים מנחות ונסכים.}} 
&quot;קָרְבָּנִי&quot; – זֶה הַדָּם. &quot;לַחְמִי&quot; – אֵלּוּ אֵמוּרִים. 
אַתָּה אוֹמֵר 'קָרְבָּנִי' זֶה הַדָּם, 'לַחְמִי' אֵלּוּ אֵמוּרִים; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא 'קָרְבָּנִי' אֵלּוּ אֵמוּרִים, 'לַחְמִי' זֶה הַדָּם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהִקְטִירָם הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה לֶחֶם אִשֶּׁה לְרֵיחַ נִיחֹחַ כָּל חֵלֶב לַה'&quot; ([[ויקרא ג טז]]). 
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן: &quot;קָרְבָּנִי&quot; זֶה הַדָּם, &quot;לַחְמִי&quot; אֵלּוּ אֵמוּרִים! 
&quot;לְאִשַּׁי&quot; – אֵלּוּ קְמָצִים וּלְבוֹנָה; 
&quot;רֵיחַ נִיחֹחִי&quot; – אֵלּוּ בְּזִיכֵי לֶחֶם הַפָּנִים; 
{{הע-שמאל|ראו [[מגילת תענית א#א-ח|מגילת תענית לא ניסן,]] שמימון קרבנות הציבור היה דווקא מהשקלים שנאספו מכל ישראל, ולא נדבת יחיד – בניגוד לדעת הצדוקים; וראו גם [[ביאור:משנה מסכת שקלים|במבוא למסכת שקלים.]] המטרה היא לשתף  את כל העם בעבודת המקדש, ומאותה סיבה נקבעו גם המעמדות, ראו [[ביאור:משנה תענית פרק ד#משנה ב|תענית ד ב.]]}}
&quot;תִּשְׁמְרוּ&quot; – שֶׁלֹּא יָבִיא אֶלָּא {{ב|מִן הַשָּׁמוּר;|מהטלאים שבלשכת הטלאים.}}. 
&quot;תִּשְׁמְרוּ&quot; – שֶׁלֹּא יָבִיא אֶלָּא מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. 
&quot;תִּשְׁמְרוּ&quot; – שֶׁיְּהוּ כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים עוֹמְדִים עַל גַּבָּיו! 
{{הע-שמאל|דיני קרבן הפסח מלמדים את דיני קרבן התמיד. בהמשך נראה שגם ההפך נכון.
בעניין בקרת הטלאים ראו [[ביאור:משנה ערכין פרק ב#משנה ה|ערכין ב ה,]] [[ביאור:משנה תמיד פרק ג#משנה ג|ותמיד ג ג-ד;]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה_ה|ומכילתא פסחא ה.]]}}
&quot;תִּשְׁמְרוּ&quot;, נֶאֶמְרָה כָּאן 'שְׁמִירָה' וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן 'שְׁמִירָה' ([[שמות יב ו]]). 
מַה שְּׁמִירָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, מְבַקְּרוֹ אַרְבָּעָה יָמִים קֹדֶם שְׁחִיטָתוֹ – אַף שְׁמִירָה הָאֲמוּרָה כָּאן, מְבַקְּרוֹ אַרְבָּעָה יָמִים קֹדֶם שְׁחִיטָתוֹ. 
&quot;תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות יב ו]]). {{הע-שמאל|ר' יאשיה מנסה ללמוד שקרבן הפסח דוחה את השבת ישירות מ[[שמות יב ו]] ומ[[במדבר ט ב]]. ר' יונתן טוען שהדרשה אינה משכנעת, ור' יאשיה נאלץ להשתמש בגזירה שווה: דיני קרבן פסח נלמדים מדיני התמיד; וראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ד#יד|תוספתא פסחים ד יד,]] שמייחסת את הדרשה בגזירה שווה להלל הזקן; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סה|לעיל פיסקה סה.]]}} 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין בְּחֹל בֵּין בְּשַׁבָּת, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת&quot;? ([[שמות לא יד]])? בִּשְׁאָר מְלָאכוֹת, חוּץ מִשְּׁחִיטַת הַפֶּסַח. 
אוֹ אַף בִּשְׁחִיטַת הַפֶּסַח; וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ&quot;? – בִּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים חוּץ מִן הַשַׁבָּת? אוֹ אַף בַּשַּׁבָּת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסַח בְּמֹעֲדוֹ&quot; ([[במדבר ט ב]])! &quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot; – וַאֲפִלּוּ בַּשַּׁבָּת! דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
נָם לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן: מִמַּשְׁמַע הַזֶּה עֲדַיִן לֹא שָׁמַעְנוּ! 
נָם לוֹ רַבִּי יֹאשִׁיָּה: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? 
אִם לְלַמֵּד עַל הַתָּמִיד, שֶׁהוּא דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת – אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם... עַל עֹלַת הַתָּמִיד&quot; ([[במדבר כח ט]]-י). 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot;? מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ, לָדוּן הֵימֶנּוּ גְּזֵרָה שָׁוָה. 
נֶאֱמַר כָּאן &quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot;. מַה 'בְּמוֹעֲדוֹ' הָאָמוּר לְהַלָּן – דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, אַף 'בְּמוֹעֲדוֹ' הָאָמוּר כָּאן – דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת! 
{{הע-שמאל|בכל בקר בוחרים ומכינים שני טלאים, אבל שחיטתם היא בנפרד: אחד בבקר ואחד בין הערביים; לעניין מקום השחיטה השוו [[ביאור:משנה תמיד פרק ד|תמיד ד א.]]}}
&quot;וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם&quot; ([[במדבר כח ג]]) – הֲרֵי זוֹ {{ב|אַזְהָרָה לְבֵית דִּין.|אזהרה לענייני בית הדין, שעלולה לגרום עונש}}. 
&quot;זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה' שְׁנַיִם לַיּוֹם&quot; – כְּנֶגֶד יוֹם. 
שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: &quot;שְׁנַיִם לַיּוֹם&quot; – כְּנֶגֶד יוֹם! אַתָּה אוֹמֵר 'שְׁנַיִם לַיּוֹם' כְּנֶגֶד יוֹם, אוֹ 'שְׁנַיִם לַיּוֹם' כְּמַשְׁמָעוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר&quot; ([[במדבר כח ד]]), וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שְׁנַיִם לַיּוֹם&quot;? כְּנֶגֶד יוֹם. 
מִכָּאן אָמְרוּ: שֶׁל שַׁחַר הָיָה נִשְׁחָט עַל קֶרֶן צְפוֹנִית מִזְרָחִית וְנָתוּן עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּה. 
וְשֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם הָיָה נִשְׁחָט עַל קֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית וְנָתוּן עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּה. 
שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה &quot;שְׁנַיִם לַיּוֹם&quot; – כְּנֶגֶד יוֹם. 
{{הע-שמאל|הפרשה מופיעה כאן וב[[שמות כט]], ולכן יש לפרט שיש כבש אחד בלבד בכל הקרבה, כי הפרשות חופפות ואינן נוספות זו לזו.}}
&quot;אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד&quot; ([[במדבר כח ד]]) לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה'&quot; ([[במדבר כח ג]]), &quot;וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ&quot; ([[שמות כט לח]]). 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַקְרִיב אַרְבָּעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד&quot;, שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף וְשֶׁלֹּא לִגְרֹעַ. 

&quot;וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה&quot; ([[במדבר כח ה]]) – אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בָּאֵיפָה. 
{{הע-שמאל|הנסכים של התמיד הם מסולת חיטים ומשמן זית כתית, שלא נשלק, כלומר לא עבר בישול במים חמים. שמן כתית מתאים גם להדלקת הנרות במנורה, וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ח|מנחות ח, א-ג.]]}}
&quot;סֹלֶת&quot; – מִן הַחִטִּים. 
אַתָּה אוֹמֵר &quot;סֹלֶת&quot; מִן הַחִטִּים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִן הַשְּׂעוֹרִים וְכֻסְּמִים וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;סֹלֶת חִטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתָם&quot; ([[שמות כט ב]]). 
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ סְלָתוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא מִן הַחִטִּים. 
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל סְלָתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא מִן הַחִטִּים! 
&quot;לְמִנְחָה בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית&quot; – לְהוֹצִיא אֶת הַשָּׁלוּק. 
אֵין לִי אֶלָּא לִמְנָחוֹת; לַמְּנוֹרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. 
וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת כָּתִית לַמָּאוֹר&quot; ([[ויקרא כד ב]]) – לְהוֹצִיא אֶת הַשָּׁלוּק! 
}}

===פיסקה קמג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כח ו-ח'''
{{הע-שמאל|ר' ישמעאל מפרש על פי ההיקש בין עולת סיני לעולת התמיד את הפסוק &quot;ויזרוק על העם&quot; ([[שמות כד ח]]) – שמשה זרק את הדם על המזבח בשם העם; ר' עקיבא טוען שהקטיר גם נסכים, ור' יוסי הגלילי חולק עליו.}}
'''&quot;עֹלַת תָּמִיד הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינָי&quot;''' ([[במדבר כח ו]]), מַקִּישׁ עוֹלַת תָּמִיד לְעוֹלַת הַר סִינַי.
מָה עוֹלַת הַר סִינַי – לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, אַף עוֹלַת תָּמִיד – לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ; דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
רַ&quot;ע אוֹמֵר: מַקִּישׁ עוֹלַת תָּמִיד לְעוֹלַת הַר סִינַי: מָה עוֹלַת הַר סִינַי – טְעוּנָה נְסָכִים, אַף עוֹלַת הַתָּמִיד – תִּטְעוֹן נְסָכִים.
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: &quot;לְרֵיחַ נִיחֹחַ&quot;: לְרֵיחַ נִיחֹחַ הִקַּשְׁתִּיהָ, וְלֹא הִקַּשְׁתִּיהָ לִנְסָכִים!

'''&quot;וְנִסְכּוֹ רְבִיעִית הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד... נֶסֶךְ שֵׁכָר&quot;''' ([[במדבר כח ז]]), חַי אַתָּה מְנַסֵּךְ, וְאִי אַתָּה מְנַסֵּךְ אֶת הַמָּזוּג!
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כה|לעיל פיסקה כה:]] 'שיכר' הוא יין חי, שאינו מזוג במים.
את היין מנסכים על המזבח והוא נבלע שם בשית, ראו [[ביאור:משנה סוכה פרק ד#משנה ט|סוכה ד ט.]] 
ר' נתן מעיר שהכינוי 'נסך שיכר' מלמד שיש גם נסך שאינו של שיכר, וכך הוא מוצא רמז לניסוך המים מן התורה.}}
'''&quot;בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַה'&quot;''', שֶׁיִּתְנַסְּכוּ בַקֹּדֶשׁ, וּבַקֹּדֶשׁ יִבָּלְעוּ!
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: &quot;הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? – לְהָבִיא נִסּוּךְ הַמַּיִם!
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ז|תוספתא מנחות ז א-ב,]] וכן [[ביאור:משנה מנחות פרק ד#משנה ד|מנחות ד ד.]] הדרשה קושרת את השימוש בכלים למועד חנוכתם במדבר: רוב הכלים נחנכו בבקר, חוץ מהמנורה שנחנכה בערב והשולחן שנחנך בשבת. מזבח הזהב נחנך בבקר, אבל ר' שמעון מאפשר להקטיר את הקטורת היומית  בבת אחת.}}
'''&quot;וְאֶת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם&quot;'''([[במדבר כח ח]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר&quot; ([[במדבר כח ד]]); הֲרֵי שֶׁלֹּא הִקְרִיב שֶׁל שַׁחַר, שׁוֹמֵעַ אֲנִי לֹא יַקְרִיב בֵּין הָעַרְבַּיִם?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאֶת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם&quot;, מַגִּיד שֶׁאִם לֹא הִקְרִיב בְּתָמִיד שֶׁל שַׁחַר – מַקְרִיב בְּתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם!
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁבֵּית דִּין שׁוֹגְגִים אוֹ אֲנוּסִים.
אֲבָל אִם הָיוּ מְזִידִים, לֹא הִקְרִיבוּ כֶּבֶשׂ בַּבֹּקֶר – לֹא יַקְרִיבוּ בֵּין הָעַרְבָּיִם!
לֹא הִקְטִירוּ קְטֹרֶת בַּבֹּקֶר – יַקְטִירוּ בֵּין הָעַרְבָּיִם!
וְכֵן בַּחֲנֻכַּת הַבַּיִת לֹא יָבִיא, שֶׁאֵין מְחַנְּכִים אֶת מִזְבַּח הַזָּהָב אֶלָּא בִּקְטֹרֶת הַסַּמִּים.
וְלֹא אֶת מִזְבַּח הָעוֹלָה אֶלָּא בְּתָמִיד שֶׁל שַׁחַר, וְלֹא אֶת הַשֻּׁלְחָן אֶלָּא בְּלֶחֶם הַפָּנִים בַּשַּׁבָּת.
וְלֹא אֶת הַמְּנוֹרָה אֶלָּא בְּשִׁבְעָה נֵרוֹתֶיהָ בֵּין הָעַרְבָּיִם.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אַף עַל פִּי שֶׁנִּגְמְרוּ כֵלִים שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּם, אֵין מְחַנְּכִים אוֹתָם אֶלָּא בִּזְמַנָּם!
{{הע-שמאל|המשך [[ביאור:תוספתא/מנחות/ז#ג|התוספתא מנחות ז ג]] שם. דורש את סוף [[תהלים צ]], העוסק במעשי ידי האדם וברכת האדם היוצר ובניו.}}
וּבִמְלַאכְתָּן מָה הוּא אוֹמֵר? &quot;וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה&quot; ([[שמות לט מג]]).
מֶה בְּרָכָה בֵּרְכָם? אָמַר לָהֶם 'יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם'.
וְהֵם אוֹמְרִים: &quot;וִיהִי נֹעַם ה' אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ&quot; ([[תהלים צ יז]]).
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין כָּתוּב בַּתּוֹרָה – מְפֹרָשׁ בַּכְּתוּבִים, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם&quot; ([[תהלים צ טז]]).
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ד#ב|תוספתא פסחים ד ב:]] קרבן הפסח הוא אחד הקרבנות המעטים שניתן לשחטם אחרי התמיד של בין הערביים. בנוסף אליו ניתן להקריב אחרי התמיד גם קרבנות כפרה כגון קרבנות המצורע.}}
'''&quot;וְאֶת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם&quot; ([[שמות יב ו]]).
אֵינִי יוֹדֵעַ אֵי זֶה יַקְדִּים: אִם תָּמִיד אִם פְּסָחִים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שֵׁנִי&quot; – שֵׁנִי לַתָּמִיד, וְלֹא שֵׁנִי לַפְּסָחִים!
מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין מֻקְדָּם לְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר אֶלָּא קְטֹרֶת.
וְאֵין מְאֻחָר אַחַר תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם אֶלָּא קְטֹרֶת, וּפֶסַח בְּעַרְבֵי פְּסָחִים, וּמְחֻסְּרֵי כַפָּרָה בִּשְׁבִיל לְהָבִיא כַּפָּרָתָם.
{{הע-שמאל|אין לדחות את הקטרת המנחות והנסכים לאחר הקרבת הקרבן, אלא יש להקטירם  ולנסכם בזמן הקרבתו: 'מנחת הבוקר' נפרדת ממנחת 'הכבש השני'.}}
'''&quot;כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְאֶת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי&quot;.
שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַקְרִיב תְּמִידִים וְאַחַר כָּךְ יַקְרִיב נִסְכֵּיהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה&quot;.
מַגִּיד כְּשֶׁהַזֶּבַח קָרֵב – נְסָכִים קְרֵבִים עִמּוֹ!
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיח|לעיל קיח.]] התמידים  צריכים להשרף לחלוטין, וראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ט#משנה ו|זבחים ט ו,]] שאם נפלו חלקים מהם מהמזבח לפני חצות הלילה יש להחזירם כדי שישרפו שם. לעניין &quot;נחת רוח&quot; ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קז|לעיל קז,]] אין הקב&quot; זקוק לקרבנות. כאן מרחיבים בעניין זה בדרשות של  בן עזאי.}}
'''&quot;אִשֶּׁה&quot;''', אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לָאִשִּׁים – לֹא יֵרָצֶה עַד שֶׁיְּהוּ כָּאִשִּׁים!
{{הע-שמאל|הדרשה של בן עזאי מציגה שני הסברים להקרבת הקרבנות. לפי שניהם אין הקב&quot;ה זקוק להם, וראו בפסוקי [[תהלים נ]] המצוטטים כאן. וראו גם [[ביאור:תוספתא/מנחות/ז#ד|תוספתא מנחות ז ד,]] שם מובאות שתי ראיות נוספות לכך: אדם אינו יכול להשביע את הקב&quot;ה, ואפילו אילו היה יכול, הקב&quot;ה לא היה סומך עליו. כאן מוכיח הדרשן את הטענה הזאת מכך שהלשון &quot;ריח ניחוח&quot; נאמרת הן בשור, הן בעוף. 
שני הסברים לקרבנות: ההסבר הראשון הוא שהקרבנות הם מילוי מצוותו של הקב&quot;ה ומניחים את רצונו; אבל הרצון כשלעצמו אינו מוסבר; ההסבר השני הוא שהקרבנות מיועדים לאפשר '''למקריבים''' לעבוד את ה'. לפיכך הגודל שלהם אינו משנה, אלא כוונת המקריב אותם; וראו גם [[ביאור:משנה מנחות פרק יג#משנה יא|מנחות יג יא.]]}}
'''&quot;אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot;''', נַחַת רוּחַ לְפָנַי, שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי.
שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: בּוֹא וּרְאֵה; בְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה.
לֹא נֶאֱמַר בָּהֶם לֹא 'אֱלֹהִים' וְלֹא 'אֱלֹהֶיךָ' וְלֹא 'שַׁדַּי' וְלֹא 'צְבָאוֹת' אֶלָּא 'יו&quot;ד ה&quot;י', הַשֵּׁם הַמְּיֻחָד!
שֶׁלֹּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִים לִרְדּוֹת, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֶחָד מַרְבֶּה וְאֶחָד מַמְעִיט לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא!
שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;רֵיחַ נִיחֹחַ&quot; בַּשּׁוֹר – כָּךְ נֶאֱמַר בְּבֶן הַצֹּאן, וְכָךְ נֶאֱמַר בְּבֶן הָעוֹף!
לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין לְפָנָיו אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, אֶלָּא שֶׁאָמַר – וְנַעֲשָׂה רְצוֹנוֹ!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ כִּי לִי תֵבֵל וּמְלֹאָהּ&quot; ([[תהלים נ יב]]). &quot;יָדַעְתִּי כָּל עוֹף הָרִים וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי&quot; ([[תהלים נ יא]]).
שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ לְפָנָיו אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַאוּכַל בְּשַׂר אַבִּירִים וְדַם עַתּוּדִים אֶשְׁתֶּה?&quot; ([[תהלים נ יג]]).
אֶלָּא מִפְּנֵי מָה אָמַרְתִּי לְךָ 'זְבַח לִי'? בִּשְׁבִיל לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ! וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח תּוֹדָה לַה' '''לִרְצֹנְכֶם''' תִּזְבָּחוּ&quot; ([[ויקרא כב כט]]).
}}

===פיסקה קמד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כח ט-י'''
{{הע-שמאל|הכבשים שמוזכרים בעניין השבת הם בנוסף לכבשי התמיד ולא במקומם; והשוו לעיל פסקה קמב, על 'את הכבש אחד'.}}
'''&quot;וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם&quot;''' ([[במדבר כח ט]]), לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר&quot; ([[במדבר כח ד]]), אַף שַׁבָּת הָיְתָה בּוֹ בִּכְלָל, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד&quot;. 
וַהֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאָהּ מִכְלָלָהּ, לְהַחְמִיר עָלֶיהָ וְלָדוּן בִּקְבוּעָה. 
{{הע-שמאל|החובה להקריב במקדש גוברת על (ואולי מבטאת את?) קדושת השבת, שהרי יש קרבן מיוחד המוקרב בשבת! – אבל ההיתר והחובה להקריב בשבת חלים דווקא על קרבנות ציבור, ואילו קרבן יחיד אינו מוקרב בשבת.}}
דָּבָר אַחֵר: &quot;וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ&quot; ([[ויקרא כו ב]]), שֶׁתְּהֵא עֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. 
אַתָּה אוֹמֵר שֶׁתְּהֵא עֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, אוֹ שֶׁתְּהֵא שַׁבָּת דּוֹחָה אֶת הָעֲבוֹדָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים&quot;, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ&quot;? 
שֶׁתְּהֵא עֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת! 
אוֹ אַחַת שֶׁל יָחִיד וְאַחַת שֶׁל צִבּוּר? אָמַרְתָּ: בַּמֶּה עִנְיָן מְדַבֵּר? בְּשֶׁל צִבּוּר! 
{{הע-שמאל|יש להקריב בשבת את קרבנותיה ולא קרבנות של ימים אחרים – אפילו לא של ציבור. למעשה חל הדין הזה על קרבנות הציבור של כל יום, שאם עבר היום – אין להקריב אותם ביום אחר; וראו לעיל פיסקה קמג על 'ואת הכבש השני', שאפילו באותו היום לא תמיד ניתן להקריב באיחור.}}
&quot;עֹלַת '''שַׁבָּת''' בְּשַׁבַּתּוֹ&quot; ([[במדבר כח י]]), וְלֹא עֹלַת עֶרֶב שַׁבָּת בְּשַׁבָּת! 
&quot;עֹלַת שַׁבָּת '''בְּשַׁבַּתּוֹ'''&quot; – וְלֹא עֹלַת שַׁבָּת זוֹ בְּשַׁבָּת אַחֶרֶת! 
הֲרֵי שֶׁלֹּא הִקְרִיב לְשַׁבָּת זוֹ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַקְרִיב לְשַׁבָּת הַבָּאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עֹלַת שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ&quot;. 
מַגִּיד שֶׁאִם עָבַר הַיּוֹם – בָּטֵל קָרְבָּנוֹ! 
{{הע-שמאל|את כל המוספים יש להקריב בין התמיד של שחר לזה של בין הערבים, וראו לעיל פיסקה קמג [[ביאור:תוספתא/פסחים/ד#ב|ותוספתא פסחים ד ב.]]}}
&quot;עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ&quot; – מַגִּיד שֶׁאֵין מַקְרִיבִים מוּסָפִים אֶלָּא בֵּינְתַיִם. 
}}

===פיסקה קמה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כח יא-טו'''
{{הע-שמאל|כאן לא ניתן להציג את עצם ההקרבה כחידוש, שהרי בראש חודש – בניגוד לשבת – לא נאסרה מלאכה; אבל כיוון שקרבן המוסף שונה בהרכבו מזה של השבת יש צורך בפסוקים אלו.}}
'''&quot;וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַה'&quot;''' ([[במדבר כח יא]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה... וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי&quot; ([[במדבר כח ד]]-ח).
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף רָאשֵׁי חֳדָשִׁים הָיוּ בַּכְּלָל, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר&quot;.
וַהֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאָן מִכְלָלָם, לְהַחְמִיר עֲלֵיהֶם וְלִידּוֹן בְּמוּסָפִים.
וְיִלְמְדוּ מִשַׁבָּת! וְהַדִּין נוֹתֵן: אוֹ, מַה שַׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים – אַף בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים שְׁנֵי כְבָשִׂים!
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַה' פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם...&quot; – בְּמִנְיָן אַחֵר הַכָּתוּב מְדַבֵּר!
{{הע-שמאל|למחלוקת ר' אלעזר ור' ישמעאל ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ב|מנחות ט ב,]] שם מופיע ר' שמעון במקום ר' ישמעאל.}}
'''&quot;וְנִסְכֵּיהֶם חֲצִי הַהִין יִהְיֶה לַפָּר&quot;''' ([[במדבר כח יד]]), רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: הִין הָיָה בַּמִּקְדָּשׁ, וּכְמִין שְׁנָתוֹת הָיוּ בוֹ:
'עַד כָּאן – לַפָּר', וְ'עַד כָּאן לָאַיִל', וְ'עַד כָּאן לַכֶּבֶשׂ'.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: לֹא הָיָה שָׁם הִין, אֶלָּא מִדָּה יְתֵרָה שֶׁל לֹג וּמֶחֱצָה הָיָה שָׁם,
שֶׁבּוֹ הָיָה חוֹלֵק מִנְחַת כֹּהֵן גָּדוֹל: לֹג וּמֶחֱצָה בַּבֹּקֶר – וְלֹג וּמֶחֱצָה בֵּין הָעַרְבָּיִם.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קמד, דרשה דומה על 'שבת בשבתו'. הדרשה מובאת פעמיים בניסוחים שונים.}}
&quot;זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ '''בְּחָדְשׁוֹ'''&quot; – וְלֹא עֹלַת חֹדֶשׁ זֶה בְּחֹדֶשׁ אַחֵר!
הֲרֵי שֶׁלֹּא הִקְרִיב בְּחֹדֶשׁ זֶה, שׁוֹמְעַנִי יַקְרִיב בְּחֹדֶשׁ אַחֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ&quot;, מַגִּיד שֶׁאִם עָבַר הַיּוֹם בָּטֵל קָרְבָּנוֹ!
{{הע-שמאל|אין להסתפק במוספים של שני ראשי חודשים בשנה, אלא יש להקריב אותם בכל ראש חודש.}}
'''&quot;לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַה'&quot;,
שׁוֹמְעַנִי מִעוּט חֳדָשִׁים שְׁנַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה&quot;'''!
{{הע-שמאל|הדרשן מניח שקרבן חטאת בא לכפר על חטא מסויים, ומציע את ספק הטומאה שנוצר מקיומם של קברים שאבדו בתהום (ראו [[ביאור:תוספתא/זבים/ב#ה|תוספתא זבים ב ה]]), והכהן נטמא בהם בלי לדעת את קיומם. וראו גם [[ביאור:משנה שבועות פרק א#משנה ד|שבועות א ד,]] &quot;שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף&quot;}}
'''&quot;וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַה'&quot;''' ([[במדבר כח טו]]) – לְכַפֵּר עַל קֶבֶר הַתְּהוֹם.
{{הע-שמאל|ראו גם לעיל פיסקה קמד.}}
'''&quot;עַל עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ&quot;''' – מַגִּיד שֶׁאֵין מוּסָפִים קְרֵבִים אֶלָּא בֵּינְתַיִם!
}}

===פיסקה קמו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כח טז-יז'''
{{הע-שמאל|קרבן הפסח נוהג לדורות, וכן גם קרבנות המוסף של חג המצות.}}
'''&quot;וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם&quot;''' ([[במדבר כח טז]]) – אֵין לִי אֶלָּא לְשָׁעָה; לְדוֹרוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;פֶּסַח לַה'&quot;! 
{{הע-שמאל|הדרשן מפריד בין &quot;חג&quot; לבין &quot;שבעת ימים&quot; וכו' שבהמשך הפסוק, וטוען שקרבן החגיגה הוא חובה דווקא ביום טו ניסן ולא בהמשך שבעת הימים, ראו [[ביאור:תוספתא/חגיגה/א#ד|תוספתא חגיגה א ד;]] בניגוד [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|למכילתא פסחא סוף ז.]]}}
'''&quot;וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג&quot;''' ([[במדבר כח יז]]) – קְבָעוֹ הַכָּתוּב חוֹבָה! 

&quot;שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ&quot; ([[ויקרא כג ו]]). {{הע-שמאל|מיקום הדרשה כאן בעייתי כי הפסוק שלנו אינו תורם דבר לעניין זיהוי המצה – הנובע מהפסוק בדברים; והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ח|מכילתא פסחא ח.]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קי|לעיל קי,]] וראו בהערה שם.}}
שׁוֹמְעַנִי כָּל מַצָּה בְּמַשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי&quot; ([[דברים טז ג]]). 
לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְּדָבָר הַבָּא לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ! אֵי זֶה הוּא דָּבָר הַבָּא לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ? הֱוֵי אוֹמֵר, אֵלּוּ חֲמֵשֶׁת הַמִּינִים. 
וְאֵלּוּ הֵם: הַחִטִּים וְהַשְּׂעוֹרִים וְהַכֻּסְּמִים וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן. יָצְאוּ אֹרֶז וְדֹחַן וְהַשֻּׁמְשְׁמִים וְהַפְּרָגִים, 
שֶׁאֵינָן בָּאִים לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ, אֶלָּא לִידֵי סֵרָחוֹן! 
}}

===פיסקה קמז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כח יח-כד'''
{{הע-שמאל|דורש 'מקרא'-הקרה לו, הכן לכבודו.}}
'''&quot;בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ&quot;''' ([[בַּמִּדְבָּר כח יח]]), {{ב|אֵרְעוֹ|הכן אותו וסמנו}} בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבִכְסוּת נְקִיָּה. 
{{הע-שמאל|היתר הכנת אוכל ביו&quot;ט נלמד מהפסוק הנ&quot;ל בשמות, שבהמשכו נאמר &quot;אך אשר יעשה לכל נפש&quot; וכו'; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ט|מכילתא פסחא ט.]]}}
'''&quot;כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ&quot;''', מַגִּיד שֶׁאָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה; וּמִנַּיִן לְהַתִּיר בּוֹ אֹכֶל נֶפֶשׁ? 
נֶאֱמַר כָּאן &quot;מִקְרָא קֹדֶשׁ&quot;, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;מִקְרָא קֹדֶשׁ&quot; ([[שְׁמוֹת יב טז]]); מַה מִּקְרָא קֹדֶשׁ הָאָמוּר לְהַלָּן – לְהַתִּיר בּוֹ אֹכֶל נֶפֶשׁ, 
אַף מִקְרָא קֹדֶשׁ הָאָמוּר כָּאן – לְהַתִּיר בּוֹ אֹכֶל נֶפֶשׁ! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ד#משנה ב|מנחות ד ב.]] אבל אם מצא פחות משבעה כבשים – לא יקריב אותם, כי הכבשים מעכבים זה את זה, וראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ו#ו|תוספתא מנחות ו ו.]]
ההיתר להקריב רק אחד המינים חל רק אם לא מצא המקריב מינים נוספים, ואין להשתמש בו במקרים שהם נמצאו.}} 
'''&quot;וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַה' פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם&quot;''' וְגוֹ' ([[בַּמִּדְבָּר כח יט]]), 
הֲרֵי שֶׁמָּצָא פָּרִים וְלֹא מָצָא אֵילִים, אֵילִים וְלֹא מָצָא כְּבָשִׂים, שׁוֹמֵעַ אֲנִי לֹא יַקְרִיב עַד שֶׁיִּמְצָא כֻּלָּם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה' שִׁבְעַת יָמִים&quot; ([[וַיִּקְרָא כג ח]]), אֲפִילוּ אֶחָד מֵהֶם! 
אוֹ אֲפִילוּ כֻּלָּם מְצוּיִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם&quot;''' ([[בַּמִּדְבָּר כח יט]]).
{{הע-שמאל|הדגש על כך שבכל ימי הפסח מקריבים אותו קרבן נצרך בגלל ההבדל מחג הסוכות, שבו מספר הפרים אינו קבוע.}}
'''&quot;מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַתָּמִיד תַּעֲשׂוּ אֶת אֵלֶּה: כָּאֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיּוֹם שִׁבְעַת יָמִים&quot;''' ([[בַּמִּדְבָּר כח כג]]-כד), לָמָּה נֶאֱמַר? 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל {{ב|וְחַג|סוכות}} טָעוּן חֲגִיגָה, וְהַפֶּסַח טָעוּן חֲגִיגָה; מַה הֶחָג, פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ – אַף פֶּסַח פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כָּאֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיּוֹם שִׁבְעַת יָמִים לֶחֶם אִשֶּׁה&quot;''', שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף וְשֶׁלֹּא לִגְרֹעַ! {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קמד.}}
עַל עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ – מַגִּיד שֶׁאֵין מוּסָפִים קְרֵבִים אֶלָּא בֵּינְתַיִם! 
}}

===פיסקה קמח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כח כו'''
{{הע-שמאל|הדרשן טוען לזהות של יום החמישים, יום הביכורים, יום המנחה ויו&quot;ט של שבועות.}}
'''&quot;וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם&quot; ([[ויקרא כג טז]]).
מְנֵה חֲמִשִּׁים – וְהַקְרֵב מִנְחָה בַּחֲמִשִּׁים! אַתָּה אוֹמֵר מְנֵה חֲמִשִּׁים וְהַקְרֵב מִנְחָה בַּחֲמִשִּׁים,
אוֹ מְנֵה חֲמִשִּׁים וְהַקְרֵב מִנְחָה בַּחֲמִשִּׁים וְאֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'&quot;'''!
וַעֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: עֲשֵׂה יוֹם טוֹב בַּחֲמִשִּׁים וְאֶחָד, וְהַקְרֵב מִנְחָה בַּחֲמִשִּׁים! תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם מִקְרָא קֹדֶשׁ&quot;.
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן אַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן: מְנֵה חֲמִשִּׁים וְהַקְרֵב מִנְחָה בַּחֲמִשִּׁים!
{{הע-שמאל|שתי הלחם הם ביכורי החיטה, והעומר הוא ביכורי השעורה, אבל הקרבת העומר מתירה את כל התבואה החדשה – גם את החיטה – לאכילה לכל אדם; וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק י#משנה ו|מנחות י ו.]]}}
&quot;מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'&quot; – שֶׁתְּהֵא חֲדָשָׁה לְכָל הַמְּנָחוֹת, שֶׁלֹּא תְקַדְּמֶנָּה מִנְחָה אַחֶרֶת.
מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין מְבִיאִין מְנָחוֹת וּבִכּוּרִים וּמִנְחַת בְּהֵמָה קֹדֶם לָעֹמֶר, וְאִם הֵבִיא – פָּסוּל.
קֹדֶם לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם לֹא יָבִיא, וְאִם הֵבִיא – כָּשֵׁר. מָה הֶפְרֵשׁ בֵּין עֹמֶר לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם?
הַקּוֹדֵם לָעֹמֶר אָסוּר לְגָבוֹהַּ וְאָסוּר לְהֶדְיוֹט, לְפִיכָךְ אִם קָרְבוּ – לֹא יַעֲלוּ.
הַקּוֹדֵם לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם אָסוּר לְגָבוֹהַּ וּמֻתָּר לְהֶדְיוֹט, לְפִיכָךְ אִם קָרְבוּ – יַעֲלוּ.
{{הע-שמאל|גירסה סיפורית לדיון דלעיל. ר' יהודה בן נחמן צדק בתשובתו לר' טרפון; אבל הוא שמח על עצם הניצחון ולא על ההלכה שלימד. הוא גילה את המניע שעמד מאחורי התשובה שהשיב – יצר התחרות בר' טרפון, המבוגר והמכובד ממנו. הדיון הוא על ההבדל בין העומר לשתי הלחם, ור' יהודה בן נחמן מת בזמן שבין הפסח לעצרת – הוא הזמן שבין שני הקרבנות; וראו [[יבמות סב ב]], שתלמידי ר' עקיבא מתו בין פסח לעצרת מפני שלא נהגו כבוד זה בזה.}}
רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: הוֹאִיל וְעֹמֶר מַתִּיר, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם מַתִּירוֹת,
אִם לָמַדְתִּי לַמְּנָחוֹת הַבָּאוֹת קֹדֶם לָעֹמֶר – שֶׁהֵם פְּסוּלוֹת,
אַף מְנָחוֹת הַבָּאוֹת קֹדֶם לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם – יִהְיוּ פְסוּלוֹת!
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן נַחְמָן: לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּמְּנָחוֹת הַבָּאוֹת קֹדֶם לָעֹמֶר, שֶׁלֹּא כָּשְׁרוּ לֹא לְגָבוֹהַּ וְלֹא לְהֶדְיוֹט,
תֹּאמַר בַּמְּנָחוֹת הַבָּאוֹת קֹדֶם לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁהֵם פְּסוּלוֹת? שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֻכְשְׁרוּ לְגָבוֹהַּ – הֻכְשְׁרוּ לְהֶדְיוֹט!
נִסְתַּכֵּל בּוֹ רַבִּי עֲקִיבָא וְצָהֲבוּ פָּנָיו, אָמַר לוֹ: יְהוּדָה בֶּן נַחְמָן, צָהֲבוּ פָּנֶיךָ שֶׁהֵשַׁבְתָּ אֶת הַזָּקֵן?
תָּמֵהַּ אֲנִי עָלֶיךָ, אִם תַּאֲרִיךְ יָמִים בָּעוֹלָם!
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אֶלְעַאי: בַּפֶּסַח הָיָה הַדָּבָר, וּכְשֶׁבָּאתִי לָעֲצֶרֶת אָמַרְתִּי: הֵיכָן יְהוּדָה בֶּן נַחְמָן?
אָמְרוּ לִי: הָלַךְ לוֹ.
}}

===פיסקה קמט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כח כז-לא'''
{{הע-שמאל|ב[[ויקרא כג יז]]-כ מוזכרים כבשי עצרת ושתי הלחם, וכאן מופיעים מוספים אחרים. הדרשה מציגה את הסתירה לכאורה כתוספת: מקריבים את המוספים וגם את האמור שם.}}
'''&quot;וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot;''' ([[במדבר כח כז]]), אֵלּוּ אַתָּה מַקְרִיב חוּץ מִן הֶאָמוּר בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים.
אַתָּה אוֹמֵר אֵלּוּ אַתָּה מַקְרִיב חוּץ מִן הֶאָמוּר בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, אוֹ הֵן הֵן הָאֲמוּרִים בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים?
וְכִי שָׁוִים הֵן? – הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן: אֵלּוּ אַתָּה מַקְרִיב חוּץ מִן הֶאָמוּר בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים!
{{הע-שמאל|ראו לעיל קמז; [[ביאור:משנה מנחות פרק ד#משנה ב|ומנחות ד ב.]] אבל אם מצא פחות משבעה כבשים – לא יקריב אותם, כי הכבשים מעכבים זה את זה, וראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ו#ו|תוספתא מנחות ו ו.]]
ההיתר להקריב רק אחד המינים אינו חל אם מצא המקריב מינים נוספים.}}
&quot;פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד&quot;, הֲרֵי שֶׁמָּצָא פָּרִים וְלֹא מָצָא אֵילִים, אֵילִים וְלֹא מָצָא כְּבָשִׂים,
שׁוֹמֵעַ אֲנִי לֹא יַקְרִיב עַד שֶׁיִּמְצָא כֻּלָּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַה'&quot; ([[ויקרא כג לו]]) – אֲפִלּוּ אֶחָד מֵהֶם.
אוֹ אֲפִלּוּ כֻּלָּם מְצוּיִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד שִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה&quot;!
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ח#משנה ז|מנחות ח סוף ז,]] שמשווים את מומי הבהמות ליין מקולקל. לעניין חסר ויתר – כשם שאין להביא יותר ממניין הבהמות או פחות ממנו – כך אין להביא יותר או פחות נסכים, אלא לפי המידה.}}
&quot;מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתוֹ תַּעֲשׂוּ תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם וְנִסְכֵּיהֶם&quot; ([[במדבר כח לא]]), מַקִּישׁ נְסָכִים לַבְּהֵמָה:
מָה בְּהֵמָה נִפְסֶלֶת בְּמוּמִים, בְּחָסֵר וּבְיָתֵר – אַף נְסָכִים נִפְסָלִים בְּמוּמִים, בְּחָסֵר וּבְיָתֵר!
}}</text>
      <sha1>7xmfwl37db1qf54ph2pynpcb24tziyu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי במדבר/כט</title>
    <ns>106</ns>
    <id>461015</id>
    <revision>
      <id>3011437</id>
      <parentid>2767090</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T14:36:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011437</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11067" sha1="lpn4vxohndgep16edxbj81a35f4iyg0" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת פנחס פרק כט==

===פיסקה קנ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כט יב-לד'''
{{הע-שמאל|קביעת החיוב להביא קרבן חגיגה בחג ראשון של סוכות, וראו [[ביאור:ספרי במדבר/כח#פיסקה קמו|לעיל קמו.]] כאן מפרידה הדרשה בין &quot;חג לה'&quot; לבין &quot;שבעת ימים&quot;.}}
'''&quot;וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְחַגֹּתֶם חַג לַה' שִׁבְעַת יָמִים&quot;''' ([[במדבר כט יב]]) – קָבְעוֹ הַכָּתוּב חוֹבָה.
{{הע-שמאל| ראו לעיל קמז; [[ביאור:משנה מנחות פרק ד#משנה ב|ומנחות ד ב.]] אבל אם מצא פחות משבעה כבשים – לא יקריב אותם, כי הכבשים מעכבים זה את זה, וראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ו#ו|תוספתא מנחות ו ו,]] שם טוען ר' יהודה שהפרים אינם מעכבים זה את זה, כי ממילא בחג הסוכות אין להם מספר קבוע.
ההיתר להקריב רק אחד המינים אינו חל אם מצא המקריב מינים נוספים.}}
'''&quot;וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot;''' ([[במדבר כט יג]]), הֲרֵי שֶׁמָּצָא פָּרִים וְלֹא מָצָא אֵילִים, אֵילִים וְלֹא מָצָא כְבָשִׂים.
שׁוֹמֵעַ אֲנִי לֹא יַקְרִיב עַד שֶׁיִּמְצָא אֶת כֻּלָּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַה'&quot;''' ([[ויקרא כג לו]]), אֲפִלּוּ אֶחָד מֵהֶם.
אוֹ אֲפִלּוּ כֻלָּם מְצוּיִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם יִהְיוּ&quot;'''.
{{הע-שמאל|ניסוך המים היה מנהג עממי, והצדוקים התנגדו לו וניסו לחבל בו (ראו [[ביאור:תוספתא/סוכה/ג#טז|תוספתא סוכה ג טז]]), כי אינו מופיע בתורה שבכתב. הדרשות מנסות למצוא לו מקור בה. ר' עקיבא מציג את המנהג כמקביל לשני טקסים שנזכרו בתורה – העומר והביכורים (ראו [[ביאור:תוספתא/סוכה/ג#יח|שם הלכה יח;]]) ר' יהודה בן בתירא מוצא מקור בשינויים של המילה &quot;ונסכה&quot; בימי החג השונים, ור' נתן מסיק מהביטוי &quot;נסך שיכר&quot; שיש גם נסך שאינו של יין (אלא של מים), ראו [[ביאור:ספרי במדבר/כח#פיסקה קמג|לעיל קמג.]]}}
מִנַּיִן לְנִסּוּךְ הַמַּיִם בֶּחָג? הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: נֶאֱמַר הָבִיאוּ עֹמֶר בַּפֶּסַח – שֶׁתִּתְבָּרֵךְ לָכֶם תְּבוּאָה שֶׁבַּשָּׂדוֹת.
וְנֶאֱמַר הָבִיאוּ בִכּוּרִים בָּעֲצֶרֶת – כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרְכוּ לָכֶם פֵּרוֹת הָאִילָן; אַף נִסּוּךְ הַמַּיִם בֶּחָג – כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרְכוּ לָכֶם גִּשְׁמֵי שָׁנָה!
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: נֶאֱמַר בַּשֵּׁנִי &quot;וְנִסְכֵּיהֶ'''ם'''&quot; ([[במדבר כט יט]]), וְנֶאֱמַר בַּשִּׁשִּׁי &quot;וְנִסְכֶּ'''יהָ'''&quot; ([[במדבר כט לא]]),
וְנֶאֱמַר בַּשְּׁבִיעִי &quot;כְּמִשְׁפָּטָ'''ם'''&quot; ([[במדבר כט לג]]).
מֵ&quot;ם, יוּ&quot;ד, מֵ&quot;ם – הֲרֵי מַיִם! נִמְצֵינוּ לְמֵדִים לְנִסּוּךְ הַמַּיִם מִן הַתּוֹרָה!
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: '''&quot;בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַה'&quot;''' ([[במדבר כח ז]]), לָמָּה נֶאֱמַר? לְהָבִיא אֶת הַמַּיִם!
}}

===פיסקה קנא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כט לה-לו'''
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוכה/ד#יח|תוספתא סוכה ד יח,]] שבמוצאי שמיני עצרת עדיין לנו בירושלים, ולא יצאו ממנה במהלך היום אפילו לבית פאגי שהיתה קרובה לירושלים, אלא רק למחרת.}} 
'''&quot;בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם&quot;''' – עֲצָרוֹ הַכָּתוּב {{ב|מִלָּצֵאת!|מירושלים}}.
הֲרֵי שֶׁהֵבִיא קָדָשָׁיו מִבֵּית פַּגֵּי לִירוּשָׁלַיִם; שׁוֹמֵעַ אֲנִי יֹאכְלֵם בִּירוּשָׁלַיִם וְיֵלֵךְ וְיָלִין בְּבֵית פַּאגֵי?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם&quot; – עֲצָרוֹ הַכָּתוּב מִלָּצֵאת!
אֵין עֲצִירָה {{ב|אֶלָּא כְּנִיסָה,|השארות בירושלים, איסור יציאה}} שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֲנִי עָצוּר לֹא אוּכַל לָבוֹא בֵּית ה'&quot; ([[ירמיה לו ה]]).
&quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֶל יִרְמְיָהוּ שֵׁנִית וְהוּא עוֹדֶנּוּ עָצוּר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה&quot; ([[ירמיה לג א]]).
{{הע-שמאל|דרשת גזירה שווה מרחיבה את העצירה בעצרת גם ליו&quot;ט ראשון של סוכות, ובדומה ניתן להסיק גם לשבועות ולא' פסח. אבל אם סיים להקריב את קרבנותיו לפני כניסת שביעי של פסח יכול לצאת משם בחול המועד, שנאמר &quot;ופנית בבקר והלכת לאהליך&quot; ([[דברים טז ז]]).}}
אֵין לִי אֶלָּא יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן, שֶׁעָצוּר מִלָּצֵאת; יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן מִנַּיִן?
דִּין הוּא: הוֹאִיל וְזֶה קָרוּי 'מִקְרָא קֹדֶשׁ' וְזֶה קָרוּי 'מִקְרָא קֹדֶשׁ'; מַה זֶּה עָצוּר מִלָּצֵאת – אַף זֶה עָצוּר מִלָּצֵאת!
{{הע-שמאל| ראו לעיל קמז; [[ביאור:משנה מנחות פרק ד#משנה ב|ומנחות ד ב.]] אבל אם מצא פחות משבעה כבשים – לא יקריב אותם, כי הכבשים מעכבים זה את זה, וראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ו#ו|תוספתא מנחות ו ו.]] 
ההיתר להקריב רק אחד המינים אינו חל אם מצא המקריב מינים נוספים.}}
&quot;וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' פַּר אֶחָד אַיִל אֶחָד&quot; ([[במדבר כט לו]]),
הֲרֵי שֶׁמָּצָא פָּרִים וְלֹא מָצָא אֵילִים, אֵילִים וְלֹא מָצָא כְּבָשִׂים, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא יַקְרִיב עַד שֶׁיִּמְצָא אֶת כֻּלָּם?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה' עֲצֶרֶת הוּא&quot; ([[ויקרא כג לו]]), אֲפִלּוּ אֶחָד מֵהֶן.
אוֹ אֲפִלּוּ כֻּלָּם מְצוּיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;פַּר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם&quot;.
}}

===פיסקה קנב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר כט לט'''
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יב#פיסקה סג|ספרי דברים סג,]] שלכתחילה יש להביא את הנדר ברגל הסמוך; אכן אם לא הביא ברגל הסמוך יכול להביא באלו שאחריו; וראו פירוט [[ביאור:תוספתא/ראש השנה/א#ב|בתוספתא ראה&quot;ש א, ב.]]}}
'''&quot;אֵלֶּה תַעֲשׂוּ לַה' בְּמוֹעֲדֵיכֶם לְבַד מִנִּדְרֵיכֶם&quot;''' ([[במדבר כט לט]]) – אֵלּוּ נְדָרִים וּנְדָבוֹת שֶׁנּוֹדֵר בָּרֶגֶל, שֶׁיְּבִיאֵם {{ב|בָּרֶגֶל|באותו הרגל}}.
אַתָּה אוֹמֵר אֵלּוּ נְדָרִים וּנְדָבוֹת שֶׁנּוֹדֵר בָּרֶגֶל שֶׁיְּבִיאֵם בָּרֶגֶל; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא נְדָרִים וּנְדָבוֹת שֶׁנּוֹדֵר קֹדֶם הָרֶגֶל שֶׁיְּבִיאֵם בָּרֶגֶל?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַה' אֱלֹהֶיךָ&quot; וְגוֹ' ([[דברים כג כב]]), הֲרֵי נְדָרִים וּנְדָבוֹת שֶׁנִּדְּרוּ קֹדֶם לָרֶגֶל אֲמוּרִין.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֵלֶּה תַעֲשׂוּ לַה' בְּמוֹעֲדֵיכֶם&quot;? אֵלּוּ נְדָרִים וּנְדָבוֹת שֶׁנָּדַר בָּרֶגֶל, שֶׁמְּבִיאָם בָּרֶגֶל!

&quot;לְבַד מִנִּדְרֵיכֶם... לְעֹלוֹתֵיכֶם&quot; – אֵלּוּ קִנֵּי זָבִים וְזָבוֹת, שֶׁנָּתְנָה תוֹרָה רְשׁוּת שֶׁיְּבִיאָם בָּרֶגֶל.
{{הע-שמאל|ר' ישמעאל דורש את סמיכות הפרשיות, וטוען שפס' א בא להפריד בין נדרי הקדש שהופיעו כאן, ומחייבים גם את הנשים – לבין נדרי איסור, שיידונו בפרשת מטות, וניתנים בתנאים מסוימים להפרה.}}
&quot;לְבַד מִנִּדְרֵיכֶם וְנִדְבוֹתֵיכֶם לְעֹלוֹתֵיכֶם וּלְמִנְחֹתֵיכֶם וּלְנִסְכֵּיכֶם וּלְשַׁלְמֵיכֶם – וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר כט לט]]-ל א),
לְהַפְסִיק הָעִנְיָן, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל; שֶׁאִם קוֹרֵא אֲנִי &quot;לְבַד מִנִּדְרֵיכֶם וְנִדְבוֹתֵיכֶם – וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת&quot;.
אֵינִי יוֹדֵעַ בַּמָּה עִנְיַן הַכָּתוּב מְדַבֵּר! כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;לְבַד מִנִּדְרֵיכֶם&quot; – הִפְסִיק הָעִנְיָן, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל!
}}</text>
      <sha1>lpn4vxohndgep16edxbj81a35f4iyg0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי במדבר/ל</title>
    <ns>106</ns>
    <id>461197</id>
    <revision>
      <id>3011438</id>
      <parentid>2964160</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T14:40:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011438</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="66171" sha1="lgi31oji5wphr26w9wycdt8jruiw4yw" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת מטות פרק ל==

===פיסקה קנג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ל ב-ט'''
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עג|לעיל עג:]] מקום הכינוס של הנשיאים הוא מקום הכינוס של כל העדה – פתח אוהל מועד.}}
'''&quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת&quot;''' ([[במדבר ל ב]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְתָקְעוּ בָהֶם וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ כָּל הָעֵדָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד... וְאִם בְּאַחַת יִתְקָעוּ וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ הַנְּשִׂיאִים&quot; ([[במדבר י ב]]-ד).
אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ לְהֵיכָן! הֲרֵינִי דָּן: נֶאֶמְרָה כָּאן תְּקִיעָה בָּעֵדָה, וְנֶאֶמְרָה תְּקִיעָה בַּנְּשִׂיאִים.
מַה תְּקִיעָה הָאֲמוּרָה בָּעֵדָה – פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, אַף תְּקִיעָה הָאֲמוּרָה בַּנְּשִׂיאִים – פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עג|לעיל עג.]] למרות ש'כל העדה' נזכרת בפרשת החצוצרות לפני הנשיאים – משה, לפי העדות שלפנינו, נהג ללמד את הנשיאים לפני שלימד את הציבור הרחב.
ר' יונתן דורש מכאן שרק מומחים, כגון ראשי המטות – מוסמכים להתיר נדרים; וראו שיטת ר' מאיר [[ביאור:תוספתא/נדרים/ד#ז|בתוספתא נדרים ד ז-ח,]] שאין התרת נדרים אלא ע&quot;פ חכם.}}
אוֹ כָּל הַקּוֹדֵם בַּמִּקְרָא קוֹדֵם בַּמַּעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת&quot;.
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ דִּבְּרוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאֶחָד מֵהֶם שֶׁהַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים לָעֵדָה,
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַדִּבְּרוֹת, שֶׁיְּהוּ הַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים לָעֵדָה!

רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וַיִּקְרָא אֲלֵהֶם מֹשֶׁה וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו אַהֲרֹן וְכָל הַנְּשִׂאִים בָּעֵדָה וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֲלֵיהֶם,
וְאַחֲרֵי כֵן נִגְּשׁוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות לד לא]]-לב). הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ דִּבְּרוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁהַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים,
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל דִּבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁיִּהְיוּ הַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים! וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת&quot;? מַגִּיד שֶׁאֵין הֶתֵּר נְדָרִים אֶלָּא מִפִּי מוּמְחִים!
{{הע-שמאל|הנבואה של משה מדוייקת ונאמנה למקור יותר מנבואת שאר הנביאים, וראו [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה קג|לעיל קג,]] וראו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יג-יד#פיסקה פג|ספרי דברים פג,]] לדמיון בין נבואת משה לנבואת שאר הנביאים.}}
'''&quot;זֶה הַדָּבָר&quot;''' – מַגִּיד שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנִּתְנַבֵּא מֹשֶׁה בְּ&quot;כֹה אָמַר&quot; ([[שמות יא ד]]) – כָּךְ נִתְנַבְּאוּ הַנְּבִיאִים בְּ&quot;כֹה אָמַר&quot;.
וּמוֹסִיף עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ &quot;זֶה הַדָּבָר&quot;!
{{הע-שמאל|שתי דרכים לבטל את הנדר: ביטול ע&quot;י חכם המתיר את הנדר בגלל כוונת הנודר – או הפרה שלו ע&quot;י הבעל או האב. בין שתי הדרכים אין היררכיה, ולכן אין ללמוד אחת מחברתה בקל וחומר.}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה'&quot;''' – הַבַּעַל מֵפֵר, וְאֵין חָכָם מֵפֵר! חָכָם מַתִּיר, וְאֵין בַּעַל מַתִּיר!
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִי שֶׁאֵינוֹ מֵפֵר – מַתִּיר; מִי שֶׁהוּא מֵפֵר – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא מַתִּיר?
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מִי שֶׁאֵין מַתִּיר – מֵפֵר; מִי שֶׁהוּא מַתִּיר – אֵינוֹ דִּין שֶׁיָּפֵר?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה'&quot;''': הַבַּעַל מֵיפֵר, וְאֵין חָכָם מֵיפֵר! חָכָם מַתִּיר, וְאֵין הַבַּעַל מַתִּיר!
{{הע-שמאל|לעניין הנדרים אין הבדל בין קטן בן 13 לבין בוגר מבחינת שער הערווה, שהרי כאן מדובר על יכולת קוגניטיבית להתחייב בדרך וולונטארית, בדומה למנדב קרבן או לנודר נזירות; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כב|לעיל כב.]] לעניין הגדרת הקטן כאן ראו [[ביאור:משנה נידה פרק ה#משנה ו|נידה ה ו.]]}}
'''&quot;אִישׁ&quot;''' ([[במדבר ל ג]]) – לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן; מַשְׁמָע מוֹצִיא אֶת הַקָּטָן וְאֶת בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד?
הֲרֵי אַתָּה דָּן: נֶאֱמַר כָּאן נֵדֶר, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן נֵדֶר. מַה נֵּדֶר הָאָמוּר לְהַלָּן – נֵדֶר וּנְדָבָה, אַף נֵדֶר הָאָמוּר כָּאן – נֵדֶר וּנְדָבָה.
מִיכָּן אָמְרוּ: בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד – דְּבָרָיו קַיָּמִים!
{{הע-שמאל|אם התחייב בנדר לדבר שאינו יכול לעשות – אין הנדר חל, וראו [[ביאור:משנה נדרים פרק ב#משנה ב|נדרים ב ב,]] – והשוו [[ביאור:משנה שבועות פרק ג#משנה ח|שבועות ג ח-ט,]] שאם '''נשבע''' כך  – חייב מלקות כשבועת שוא; דורש &quot;איסר על '''נפשו'''&quot;, דבר שיכול לעמוד בו; 
גם אם לא הזכיר שם שמים בלשון הנדר אלא נדר בלשון &quot;קרבן&quot; או &quot;קונם&quot; – הנדר חל.}}
'''&quot;כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה'&quot;''' – אֶת שֶׁהִסְמִיךְ נִדְרוֹ לְדָבָר שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ – הֲרֵי זֶה נֶדֶר; וְאִם לָאו – אֵינוֹ נֶדֶר.
אַתָּה אוֹמֵר אֶת שֶׁהִסְמִיךְ אֶת נִדְרוֹ לְדָבָר שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ הֲרֵי זֶה נֶדֶר, וְאִם לָאו אֵינוֹ נֶדֶר,
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַד שֶׁיַּזְכִּיר 'לַשֵּׁם'? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ&quot;''' – מִכָּל מָקוֹם.
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן:
אֶת שֶׁהִסְמִיךְ אֶת נִדְרוֹ לְדָבָר שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ – הֲרֵי זֶה נֶדֶר; וְאִם לָאו – אֵינוֹ נֶדֶר.
{{הע-שמאל|כאמור לעיל, שבועה מחייבת את הנשבע, אפילו אם נשבע לעשות מעשה בלתי אפשרי – במלקות. דורש &quot;לאסור איסר&quot; – כל דרך שאוסר על עצמו.}}
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁבִּנְדָרִים אֶת שֶׁהִסְמִיךְ נִדְרוֹ לְדָבָר שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ הֲרֵי זֶה נֶדֶר, וְאִם לָאו אֵינוֹ נֶדֶר – כָּךְ אַף בִּשְׁבוּעוֹת?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לֶאְסֹר אִסָּר&quot;''' – מִכָּל מָקוֹם!
{{הע-שמאל|הרציונל הוא שהשבועה תלויה בקיומו של הקב&quot;ה, ואילו הנדר תלוי בחפץ מקודש, שהקשר שלו לה' הוא קונטינגנטי (אפשרי) ואינו מהותי. לכן שבועת שוא מחייבת מלקות, שהרי היא מניחה את קיום הקב&quot;ה כעניין קונטינגנטי ובכך היא מחללת אותו, ואילו נדרי שוא לא.}}
מַה הֶפְרֵשׁ בֵּין נְדָרִים לִשְׁבוּעוֹת? בִּנְדָרִים – כְּנוֹדֵר בְּחַיֵּי הַמֶּלֶךְ; בִּשְׁבוּעוֹת – כְּנִשְׁבָּע בַּמֶּלֶךְ עַצְמוֹ.
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר: &quot;{{ב|חַי ה'|לשון שבועה}} {{ב|וְחֵי נַפְשְׁךָ|לשון נדר}} אִם אֶעֶזְבֶךָּ&quot; ([[מלכים ב ד ל]]).
{{הע-שמאל|דרשה שניה על 'על נפשו': אין לבעל זכות לנדור בשם אשתו ולחייב אותה, למרות שזכותו על נדריה עולה על זכותו על נדריו שלו.}}
'''&quot;לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ&quot;''', עַל נַפְשׁוֹ הוּא אוֹסֵר, וְאֵינוֹ אוֹסֵר עַל אֲחֵרִים.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם {{ב|בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מֵפֵר, נִדְרֵי עַצְמוֹ מִשֶּׁנּוֹדַר|אחרי שהוא נודר אין לו זכות להפר לעצמו}} – {{ב|הֲרֵי הוּא מֵפֵר נִדְרֵי עַצְמוֹ עַד שֶׁלֹּא יִדּוֹר|לפני שנדר מותר לו לחלל את נדרו, שהרי עדיין לא נדר אותו}},
{{ב|מָקוֹם שֶׁמֵּפֵר, נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ מִשֶּׁנָּדְרָה|אחרי שאשתו נדרה הוא יכול להפר את נדריה}} – אֵינוֹ דִּין שֶׁיָּפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ עַד שֶׁלֹּא תִדּוֹר?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ&quot;''', עַל נַפְשׁוֹ הוּא אוֹסֵר, וְאֵינוֹ אוֹסֵר עַל אֲחֵרִים.
{{הע-שמאל|אסור להישבע לעשות דבר המנוגד להלכה (משום שבועת שוא), ואם עבר ונשבע שבועה כזאת – אסור לו לקיימה. וראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ג#משנה ו|שבועות ג ו.]]}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;כָּל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה&quot;.
אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהוֹצִיא בְּפִיו; קִבֵּל עָלָיו בְּנֵדֶר וּבִשְׁבוּעָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ&quot;.
יָכוֹל אֲפִלּוּ נִשְׁבַּע לֶאֱכוֹל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וּשְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו &quot;כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה&quot;?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ&quot;''', לֶאֱסֹר אֶת הַמֻּתָּר, וְלֹא לְהַתִּיר אֶת הֶאָסוּר!
{{הע-שמאל|דורש 'לא יחל' – לא יחלל, יחליף וישנה. בעניין החכם ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ה|נגעים ב ה.]]}}
'''&quot;לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ&quot;''', שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה דְּבָרוֹ חֻלִּין. הֲרֵי שֶׁהָיָה חָכָם – לֹא יָפֵר לוֹ לְעַצְמוֹ.
וְהַדִּין נוֹתֵן: אִם מֵיפֵר לַאֲחֵרִים, לֹא יָפֵר לְעַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ&quot;, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה דְּבָרָיו חֻלִּין!
{{הע-שמאל|אם נשבע או נדר להביא קרבן ולא הביא אותו במועד – חייב גם על &quot;לא תאחר&quot; וגם על &quot;לא יחל דברו&quot;; הגדרת האיחור והגדרת חילול השבועה חופפות; וראו למשל [[ביאור:תוספתא/ראש השנה/א#ב|תוספתא ראה&quot;ש א ב.]]}}
'''&quot;לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ&quot;''', מַגִּיד שֶׁעוֹבֵר עַל בַּל יַחֵל; וְעַל בַּל תְּאַחֵר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ&quot; ([[דברים כג כב]]).
מַגִּיד שֶׁעוֹבֵר עַל בַּל יַחֵל – וְעַל בַּל תְּאַחֵר!
{{הע-שמאל|שני התנאים מסכימים ששבועה חלה על הבטחה בלי לשון &quot;שבועה&quot; מפורשת (&quot;הבטאה&quot;), וחולקים רק בפסוק הנדרש כך. ר' אליעזר דורש &quot;דברו&quot; – דיבורו, ור' עקיבא דורש &quot;היוצא מפיו יעשה.}}
'''&quot;לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ&quot;''', רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לַעֲשׂוֹת הַבְטָאָה כִּשְׁבוּעָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: &quot;כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה&quot;, לַעֲשׂוֹת הַבְטָאָה כִּשְׁבוּעָה.
{{הע-שמאל|נדרי קרבן חלים על האשה כשם שהם חלים על הגבר, ראו לעיל, וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/כט#פיסקה קנב|בסוף פיסקה קנב.]]}}
'''&quot;וְאִשָּׁה&quot;''' ([[במדבר ל ד]]), מַקִּישׁ אִשָּׁה לְאִישׁ.
מָה אִישׁ עוֹבֵר עַל בַּל יַחֵל וְעַל בַּל תְּאַחֵר – אַף אִשָּׁה עוֹבֶרֶת עַל בַּל יַחֵל וְעַל בַּל תְּאַחֵר!
{{הע-שמאל|דרשה דומה לזו שלעיל לפס' ג: נערה שהגיעה לגיל 12 חייבת לקיים את נדריה, אם אביה לא הפר אותם – אפילו אם אין לה סימני בגרות מינית, שהרי כאן מדובר על יכולת קוגניטיבית להתחייב בדרך וולונטארית, בדומה למנדב קרבן או לנודר נזירות; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כב|לעיל כב.]] לעניין הגדרת הקטנה כאן ראו [[ביאור:משנה נידה פרק ה#משנה ו|נידה ה ו.]]
לאחר שהנערה עברה את גיל 12, וגם בגרה (מבחינה מינית) – אין לאביה רשות להפר את נדריה, ואם לא נישאה – היא ברשות עצמה ונריה קיימים כנדרי הגבר. יש כאן מגמה של צמצום זכויות האב על ביתו לפרק זמן קצר יחסית – ובהרבה מקרים ביטול גמור שלהן (אם בגרה לפני גיל 12); וראו גם לקמן פיסקה קנה.}}
'''&quot;וְאִשָּׁה&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִשֶּׁתִּבְגֹּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בִּנְעֻרֶיהָ&quot;'''; אִי בִּנְעֻרֶיהָ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִלּוּ קְטַנָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאִשָּׁה&quot;'''.
הָא כֵּיצַד? יָצְתָה מִכְּלַל קְטַנָּה, וְלִכְלַל בַּגְרוּת לֹא בָּאת! מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד – נְדָרֶיהָ קַיָּמִים!
{{הע-שמאל|השוו לעיל בדרשה לפס' ג.}}
'''&quot;כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַה'&quot;''' – אֶת שֶׁתַּסְמוֹךְ אֶת נְדָרֶיהָ לְדָבָר שֶׁאֶפְשָׁר לָהּ לְהִנָּדֵר – הֲרֵי זֶה נֶדֶר; וְאִם לָאו – אֵינוֹ נֶדֶר.
אַתָּה אוֹמֵר אֶת שֶׁתַּסְמוֹךְ נְדָרֶיהָ לְדָבָר שֶׁאֶפְשָׁר לָהּ לְהִנָּדֵר הֲרֵי זֶה נֶדֶר, וְאִם לָאו אֵין זֶה נֶדֶר,
אוֹ עַד שֶׁתִּדֹּר לַשֵּם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאָסְרָה אִסָּר&quot;''', מִכָּל מָקוֹם! הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן:
אֶת שֶׁתַּסְמוֹךְ נְדָרֶיהָ לְדָבָר שֶׁאֶפְשָׁר לָהּ – הֲרֵי זֶה נֶדֶר; וְאִם לָאו – אֵינוֹ נֶדֶר!
{{הע-שמאל|למרות שכאן לא מפורשת לשון &quot;שבועה&quot; לומד זאת המדרש מפס' יא דלהלן.}}
'''&quot;וְאָסְרָה אִסָּר&quot;''', אֵין אִסָּר אֶלָּא שְׁבוּעָה; וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;אוֹ אָסְרָה אִסָּר עַל נַפְשָׁהּ בִּשְׁבֻעָה&quot; ([[במדבר ל יא]]).
{{הע-שמאל|גם אם בזמן שנדרה לא היתה פיזית בבית אביה – אם היתה ברשותו הבלעדית, כגון שהיא נערה שלא התארסה, או שהאירוסין בטלו – רשאי האב להפר; וכן יכול האב להפר את נדרי בתו הנערה המאורסת – יחד עם הבעל; וראו [[ביאור:משנה נדרים פרק י|נדרים י א-ב.]] אבל אם נישאה והתגרשה או התאלמנה, ההפרה אינה בתוקף והנדר חל, וראו [[ביאור:משנה קידושין פרק א|קידושין א א,]] &quot;וקונה את עצמה&quot;; וכן פשט פס' י. 
דורש &quot;בית אביה&quot;.}}
'''&quot;בְּבֵית אָבִיהָ&quot;''' – בִּרְשׁוּת אָבִיהָ. אַתָּה אוֹמֵר בֵּית אָבִיהָ בִּרְשׁוּת אָבִיהָ, אוֹ בֵּית אָבִיהָ כְּמַשְׁמָעוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ&quot; ([[במדבר ל יז]]): נְעוּרֶיהָ בְּבֵית אָבִיהָ אָמַרְתִּי, וְלֹא נְעוּרֶיהָ בְּבֵית הַבַּעַל,
לְהָבִיא אֶת שֶׁנִּתְאַרְמְלָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה מִן הָאֵירוּסִין!
אַתָּה אוֹמֵר מִן הָאֵירוּסִין, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִן הַנִּשּׂוּאִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ&quot;, שֶׁכָּל נְעוּרֶיהָ בְּבֵית אָבִיהָ.
יָצְאָתָה שֶׁנִּתְאַרְמְלָה אוֹ שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה מִן הַנִּשּׂוּאִין, שֶׁאֵין כָּל נְעוּרֶיהָ בְּבֵית אָבִיהָ.
{{הע-שמאל|חרש אינו מפר את נדרי בתו, והשוו גם דברי ר' יהודה [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ח#משנה ד|בסנהדרין ח ד.]]}}
'''&quot;וְשָׁמַע אָבִיהָ&quot;''' ([[במדבר ל ה]]) – לְהוֹצִיא אֶת הַחֵרֵשׁ!
{{הע-שמאל|דורש &quot;'''כל''' נדריה&quot;.}}
'''&quot;וְשָׁמַע אָבִיהָ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא שֶׁשָּׁמַע אָבִיהָ; הִשְׁמִיעוּהוּ אֲחֵרִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ&quot;'''.
{{הע-שמאל|דורש &quot;והחריש '''לה''' אביה&quot;. וראו [[ביאור:משנה נדרים פרק יא#משנה ה|נדרים יא ה.]]}}
'''&quot;וְהֶחֱרִישׁ לָהּ אָבִיהָ&quot;''' עַד שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּן לָהּ; שֶׁאִם נָדְרָה בִּתּוֹ, וְאָמַר סָבוּר הָיִיתִי שֶׁאִשְׁתִּי – הֲרֵי זֶה יַחֲזֹר וְיָפֵר,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהֶחֱרִישׁ '''לָהּ'''&quot;, עַד שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּן לָהּ!
{{הע-שמאל|אם האב קיים את הנדר ואישר אותו במפורש – אינו יכול לחזור בו; רק אם הניא אותה ולא קיים את הנדר רשאי להפר אותו; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ד|נזיר ד א-ב,]] [[ביאור:תוספתא/נדרים/ז#ח|ותוספתא נדרים ז ח.]]
דורש &quot;וקמו... יקום&quot; – שקיים האב.
הדרשה, וכן הדרשות הבאות – מטילות מגבלות רבות על זכות ההפרה של נדרי האשה, אולי מתוך כבוד לעצמאותה המתבקשת.}}
'''&quot;וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ וְכָל אִסָּר אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקוּם&quot;''' – שֶׁאִם נָדְרָה וְקִיֵּם, וְחָזַר וְהֵפֵר – שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִהְיֶה מוּפָר?
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ&quot; – עַד שֶׁלֹּא יָפֵר.
אוֹ אַף מִשֶּׁיָּפֵר, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;וְאִם הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ&quot;? עַד שֶׁלֹּא קִיֵּם.
אוֹ אַף מִשֶּׁקִּיֵּם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;יָקוּם&quot;. מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל נֵדֶר, אִם קִיֵּם שָׁעָה אַחַת – אֵין רַשַּׁאי לְהָפֵר!
{{הע-שמאל|הנאה היא הפרה – ראו פס' ט; שמיעה כיום נדר, וחרישה כקיום – ראו פס' ה. לימוד הדדי בין האב לבעל}}
'''&quot;וְאִם הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ&quot;''' ([[במדבר ל ו]]), אֵינִי יוֹדֵעַ הֲנָאָה זוֹ מַה הִיא?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְאִם בְּיוֹם שְׁמֹעַ אִישָׁהּ יָנִיא אוֹתָהּ וְהֵפֵר&quot; ([[במדבר ל ט]]) בַּבַּעַל – הֱוֵי אוֹמֵר הֲנָאָה זוֹ הֲפָרָה.
לִמֵּד בַּבַּעַל שֶׁהֲנָאָה הִיא הֲפָרָה, וְלִמֵּד בָּאָב שֶׁעָשָׂה בוֹ חֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֵדֶר לְהָפֵר.
לְהָקֵם מִנַּיִן? הֲרֵי אַתָּה דָּן: הוֹאִיל וְרַשַּׁאי לְהָקֵם וְרַשַּׁאי לְהָפֵר,
אִם לָמַדְתִּי לְעִנְיַן הֲפָרָה – שֶׁעָשָׂה הֲנָאָה כַּהֲפָרָה וַחֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֵדֶר,
אַף לְהָקֵם – נַעֲשֶׂה הֲנָאָה כַּהֲפָרָה, וַחֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֵדֶר!
לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּהָפֵר, שֶׁחָלַק מִכְּלָלוֹ – לְפִיכָךְ עָשָׂה בוֹ חֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֵדֶר;
תֹּאמַר בְּהָקֵם, שֶׁלֹּא חָלַק מִכְּלָלוֹ – לְפִיכָךְ לֹא נַעֲשֶׂה בוֹ חֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֵדֶר!
{{הע-שמאל|אי אפשר ללמוד את קיום הנדר ביום השמיעה בקל וחומר מהאב לבעל או ההפך, כי כל אחד משניהם עולה על חברו במובן מסויים; וראו [[ביאור:משנה נדרים פרק י#משנה ב|נדרים י ב.]] לכן ההיקש בין שניהם זקוק לפסוק מפורש – פס' יז.}}
לֹא זָכִיתִי – אֲדוּנֶנּוּ מִן הַבַּעַל: הוֹאִיל וְהַבַּעַל מֵיפֵר וְהָאָב מֵיפֵר; מַה הַבַּעַל, עָשָׂה בוֹ חֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֵדֶר לְהָקֵם,
אַף הָאָב, נַעֲשֶׂה בוֹ חֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֵדֶר לְהָקֵם!
וְעוֹד, קַל וָחֹמֶר הוּא: וּמָה הַבַּעַל, {{ב|שֶׁאֵין הָרְשׁוּת מִתְרוֹקֶנֶת לוֹ|אם מת אביה של המאורסת לו}} – עָשָׂה בוֹ חֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֵדֶר,
הָאָב, {{ב|שֶׁהָרְשׁוּת מִתְרוֹקֶנֶת לוֹ|אם מת הארוס}} – אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ חֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֵדֶר?
לֹא: אִם אָמַרְתָּ {{ב|בַּבַּעַל, שֶׁמֵּפֵר בְּבֹגֶר|הבעל מיפר גם את נדרי אשתו הבוגרת}} – לְפִיכָךְ עָשָׂה בוֹ חֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֵדֶר;
תֹּאמַר בָּאָב, {{ב|שֶׁאֵין מֵפֵר בְּבֹגֶר|אינו רשאי להפר את נדרי בתו הרווקה הבוגרת}} – לְפִיכָךְ לֹא נַעֲשֶׂה בוֹ חֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֵדֶר!
לֹא זָכִיתִי מִן הַדִּין, תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֵלֶּה הַחֻקִּים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה&quot; וְגוֹ' ([[במדבר ל יז]])!
עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה מַקִּישׁ אֶת הָאָב לַבַּעַל! מַה בַּעַל עָשָׂה בוֹ חֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֵדֶר לְהָקֵם –
אַף הָאָב, נַעֲשֶׂה בוֹ חֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֵדֶר לְהָקֵם.
{{הע-שמאל|מכאן נראה לכאורה שביטול הנדר יכול להיות בלבו של המיפר, בניגוד [[ביאור:תוספתא/נדרים/ז#ח|לתוספתא נדרים ז ח.]] יתכן שהכוונה כאן שהפר את הנדר בקול – אבל לא באזניה, וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ד#משנה ג|נזיר ד ג.]]
לדרשה דומה לזו שכאן ראו [[ביאור:תוספתא/נזיר/ג#ו|תוספתא נזיר ג ו-ז.]]}}
'''&quot;וַה' יִסְלַח לָהּ&quot;''', הֲרֵי שֶׁנָּדְרָה, וּבִטְּלוֹ בְּלִבּוֹ, וְהָלְכָה וְעָשְׂתָה מְזִידָה; מִנַּיִן שֶׁצְּרִיכָה סְלִיחָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַה' יִסְלַח לָהּ&quot;'''.
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם נְדָרִים הַמּוּפָרִים – צְרִיכִין סְלִיחָה, קַל וָחֹמֶר לִנְדָרִים שֶׁאֵינָן מוּפָרִין!
מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמִתְכַּוֵּן לֶאֱכֹל בְּשַׂר חֲזִיר וְאָכַל בְּשַׂר טָלֶה.
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם הַמִּתְכַּוֵּן לֶאֱכֹל בְּשַׂר חֲזִיר וְאָכַל בְּשַׂר טָלֶה צָרִיךְ סְלִיחָה; קַל וָחֹמֶר לְמִתְכַּוֵּן לֶאֱכֹל וְאָכַל!
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם נְדָרִים הַמּוּפָרִין צְרִיכִין סְלִיחָה, קַל וָחֹמֶר לִנְדָרִים שֶׁאֵין מוּפָרִין!
{{הע-שמאל|ההפרה היא טקס מחייב, ואי אפשר להניח שהנדר מופר אם המיפר אינו יודע על קיומו.}}
'''&quot;כִּי הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ&quot;''', וְאִם הֵפֵר הָאָב – מוּפָר, וְאִם לָאו – אֵין מוּפָר.
אָמְרָה: יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁכָּל נְדָרִים שֶׁהָיָה אַבָּא שׁוֹמֵעַ הָיָה מֵיפֵר! – שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִהְיֶה מוּפָר? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ&quot;:
וְאִם הֵפֵר הָאָב – מוּפָר וְאִם לָאו – אֵין מוּפָר.
{{הע-שמאל|לדעת ר' יאשיה אין האפוטרופוס רשאי להפר את הנדר אלא האב עצמו דווקא. ר' יונתן חולק עליו ומאפשר הפרה בידי שליח.}}
אָמַר לְאַפּוֹטְרוֹפּוֹס: כָּל נְדָרִים שֶׁתְּהֵא בִּתִּי נוֹדֶרֶת מִיכָּן וְעַד שֶׁאָבוֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי – הָפֵר לָהּ, וְהֵפֵר לָהּ,
שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִהְיֶה מוּפָר? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאִם הֵנִיא '''אָבִיהָ''' אֹתָהּ&quot; וְאִם הֵיפֵר אָבִיהָ – מוּפָר וְאִם לָאו – אֵינוֹ מוּפָר, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מָצִינוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ!
{{הע-שמאל|לכאורה פס' ז-ט מוסרים אותו מסר כמו פס' יא-טו. ר' יאשיה מבחין בין ארוסה לנשואה. מגישתו מסתבר שלארוסה יכול להפר הארוס לבדו. ר' יונתן טוען – וכך גם משנתנו, ראו [[ביאור:משנה נדרים פרק י|נדרים י א]] – שאת נדרי הנערה המאורסה מפירים אביה והארוס דווקא בשיתוף פעולה, ואין אחד מהם מיפר לה לבדו.}}
'''&quot;וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ&quot;''' ([[במדבר ל ז]]) זוֹ אֲרוּסָה! אַתָּה אוֹמֵר זוֹ אֲרוּסָה, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּנְשׂוּאָה?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְאִם בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה&quot; ([[במדבר ל יא]]), הֲרֵי נְשׂוּאָה אֲמוּרָה.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ&quot;? זוֹ אֲרוּסָה, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ! לֹא בָּא הַכָּתוּב לַחֲלֹק, אֶלָּא רְשׁוּתוֹ:
שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית אָבִיהָ – אָבִיהָ וּבַעְלָהּ מְפִירִין נְדָרֶיהָ. נִיסֵּת – אֵין הָאָב מֵיפֵר אֶת נְדָרֶיהָ!
{{הע-שמאל|הפסוק נדרש כנישואין, שבהם עוברת האשה מבית אביה לבית בעלה – והשוו דברי' ר' יאשיה לעיל.}}
'''&quot;וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ&quot;''', נְדָרֶיהָ שֶׁבָּאוּ עִמָּהּ מִבֵּית אָבִיהָ לְבֵית בַּעְלָהּ. אַתָּה אוֹמֵר נְדָרֶיהָ שֶׁבָּאוּ עִמָּהּ מִבֵּית אָבִיהָ לְבֵית בַּעְלָהּ,
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא נְדָרֶיהָ שֶׁנָּדְרָה בִּרְשׁוּתוֹ? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: אִם נֵדֶר שֶׁנָּדְרָה שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּתוֹ – הֲרֵי הוּא מֵיפֵר, קַל וָחֹמֶר לְנֵדֶר שֶׁנָּדְרָה בִּרְשׁוּתוֹ!
{{הע-שמאל|נדרים שאביה קיים לא ניתנים לביטול, ונדרים שהופרו אינם עליה; בגוף הדרשה יש נסיון נוסף לערוך קל וחומר בין האב לבעל, וגם הוא נדחה כקודמו דלעיל, וגם הפעם ההיקש בין האב לבעל נתמך בפס' יז.}}
דָּבָר אַחֵר '''&quot;וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ&quot;''' – נְדָרִים שֶׁלֹּא הוּקְמוּ וְשֶׁלֹּא הוּפָרוּ.
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא נְדָרִים שֶׁהוּקְמוּ וְשֶׁהוּפָרוּ? הֲרֵי אַתָּה דָּן הוֹאִיל וְהַבַּעַל מֵיפֵר וְהָאָב מֵיפֵר:
מַה הָאָב, אֵין מֵיפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁלֹּא הוּקְמוּ וְשֶׁלֹּא הוּפָרוּ – כָּךְ הַבַּעַל! וְעוֹד קַל וָחֹמֶר:
וּמָה הָאָב, שֶׁהָרְשׁוּת מִתְרוֹקֶנֶת לוֹ – אֵין מֵיפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁלֹּא הוּקְמוּ וְשֶׁלֹּא הוּפָרוּ,
הַבַּעַל, שֶׁאֵין הָרְשׁוּת מִתְרוֹקֶנֶת לוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יָפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁלֹּא הוּקְמוּ וְשֶׁלֹּא הוּפָרוּ?
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בָּאָב, שֶׁאֵין מֵיפֵר אֶלָּא בְּבֹגֶר – לְפִיכָךְ אֵין מֵיפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁלֹּא הוּקְמוּ וְשֶׁלֹּא הוּפָרוּ;
תֹּאמַר בַּבַּעַל, שֶׁמֵּיפֵר בְּבֹגֶר – לְפִיכָךְ יָפֵר כָּל נֶדֶר!
לֹא זָכִיתִי מִן הַדִּין, תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֵלֶּה הַחֻקִּים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ בֵּין אָב לְבִתּוֹ&quot; ([[במדבר ל יז]]).
עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה מַקִּישׁ אֶת הַבַּעַל לָאָב: מַה הָאָב, אֵינוֹ מֵיפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁלֹּא הוּקְמוּ וְשֶׁלֹּא הוּפָרוּ,
אַף הַבַּעַל, אֵין מֵיפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁלֹּא הוּקְמוּ וְשֶׁלֹּא הוּפָרוּ!
{{הע-שמאל|ביטוי אינו סוג של שבועה אלא כינוי לכל שבועה שהיא, והשוו [[ביאור:משנה שבועות פרק ג#משנה ז|שבועות ג ז.]]}}
'''&quot;אוֹ מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ&quot;''', אֵין בִּטּוּי אֶלָּא שְׁבוּעָה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם&quot; ([[ויקרא ה ד]]).
{{הע-שמאל|ראו לעיל על פס' ה, דרשות דומות על האב. גם בעל חרש לא יכול להפר, גם שמיעה שלו היא לאו דווקא ישירה, גם הוא צריך להיות מודע מיהי שנדרה, וגם הוא, אם קיים את הנדר – אינו יכול לחזור בו ולהפר אותו.}}
'''&quot;וְשָׁמַע אִישָׁהּ&quot;''' ([[במדבר ל ח]]) – לְהוֹצִיא אֶת הַחֵרֵשׁ!
'''&quot;וְשָׁמַע אִישָׁהּ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא שֶׁשָּׁמַע הוּא; הִשְׁמִיעוּהוּ אֲחֵרִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ וְכָל אִסָּר אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקֻמוּ&quot;, מִכָּל מָקוֹם!
'''&quot;וְהֶחֱרִישׁ לָהּ&quot;''' – עַד שֶׁיִּהְיֶה מִתְכַּוֵּן לָהּ; שֶׁאִם נָדְרָה אִשְׁתּוֹ וְאָמַר סָבוּר הָיִיתִי שֶׁהִיא בִּתִּי – הֲרֵי זֶה יַחֲזֹר וְיָפֵר,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהֶחֱרִישׁ '''לָהּ'''&quot; – עַד שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּן לָהּ:
'''&quot;וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְהֵפֵר אֶת נִדְרָהּ&quot; שֶׁאִם נָדְרָה וְקִיֵּם וְחָזַר וְהֵפֵר,
שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִהְיֶה מוּפָר? וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ&quot; – עַד שֶׁלֹּא יָפֵר!
אוֹ אַף מִשֶּׁיָּפֵר, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;וְהֵפֵר אֶת נִדְרָהּ&quot;? – עַד שֶׁלֹּא קִיֵּם.
אוֹ אַף מִשֶּׁקִּיֵּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;יָקֻמוּ&quot;, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל נֵדֶר שֶׁקִּיֵּם שָׁעָה אַחַת – אֵין יָכוֹל לְהָפֵr!
'''&quot;וְאִם בְּיוֹם שְׁמֹעַ אִישָׁהּ יָנִיא אוֹתָהּ&quot;''' ([[במדבר ל ט]]), לִמֵּד בַּבַּעַל שֶׁהֲנָאָה הִיא הֲפָרָה,
וְלִמֵּד בַּבַּעַל שֶׁעָשָׂה חֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֵדֶר!
{{הע-שמאל|השוו לדרשה דלעיל פס' ג. שם ניסתה דרשת קל וחומר דומה להוכיח שבעל יכול לאסור על אשתו וכאן מנסים להסיק מהק&quot;ו כר' אליעזר (ראו [[ביאור:משנה נדרים פרק י#משנה ז|נדרים י ז,]]) שיכול הבעל להפר נדרי אשתו מראש, עוד לפני שנדרה אותם. שתי הדרשות מופרכות ע&quot;י פסוקים. כאן מפריכים את הדרשה ע&quot;י פס' ט (&quot;אשר עליה&quot;) וע&quot;י פס' יד, המשווה את הפרת הנדר להקמתו. מההשוואה עולה שנדר שעדיין לא נידור אינו ניתן להפרה.}}
'''&quot;וְהֵפֵר אֶת נִדְרָהּ אֲשֶׁר עָלֶיהָ&quot;''' – נְדָרֶיהָ שֶׁעָלֶיהָ מֵיפֵר, וְלֹא נְדָרִים שֶׁאֵין עָלֶיהָ, שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יָפֵר.
וְהַדִּין נוֹתֵן: וּמָה אִם בְּמָקוֹם {{ב|שֶׁאֵין מֵיפֵר, נִדְרֵי עַצְמוֹ מִשֶּׁנָּדַר – הֲרֵי הוּא מֵיפֵר נִדְרֵי עַצְמוֹ עַד שֶׁלֹּא יִדּוֹר|אין הבעל יכול להפר נדרים שנדר, אבל כמובן הוא רשאי שלא לנדור אותם מראש}},
מָקוֹם שֶׁמֵּיפֵר, נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ מִשֶּׁנָּדְרָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁיָּפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ עַד שֶׁלֹּא תִדּוֹר?
אָמְרוּ לוֹ: לֹא אָמְרָה תוֹרָה אֶלָּא &quot;וְהֵפֵר אֶת נִדְרָהּ אֲשֶׁר עָלֶיהָ&quot;; נְדָרִים שֶׁעָלֶיהָ מֵיפֵר, וְלֹא נְדָרִים שֶׁאֵין עָלֶיהָ.
דָּבָר אַחֵר: &quot;אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ&quot; ([[במדבר ל יד]]); אֵת שֶׁבָּא לִכְלַל הָקֵם – בָּא לִכְלַל הָפֵר;
לֹא בָּא לִכְלַל הָקֵם – לֹא בָּא לִכְלַל הָפֵר!
{{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשות לפס' ו.}}
'''&quot;וַה' יִסְלַח לָהּ&quot;''', הֲרֵי שֶׁנָּדְרָה וּבִטְּלוֹ בְּלִבּוֹ, וְהָלְכָה וְעָשְׂתָה מְזִידָה; מִנַּיִן שֶׁצְּרִיכָה סְלִיחָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''וַה' יִסְלַח לָהּ'''.
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: מַה נְּדָרִים הַמּוּפָרִין צְרִיכִין סְלִיחָה, קַל וָחֹמֶר לִנְדָרִים שֶׁאֵין מוּפָרִין!
מָשְׁלוּ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר? לְמִתְכַּוֵּן לֶאֱכֹל בְּשַׂר חֲזִיר וְאָכַל בְּשַׂר טָלֶה.
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם הַמִּתְכַּוֵּן לֶאֱכֹל בְּשַׂר חֲזִיר וְאָכַל בְּשַׂר טָלֶה צָרִיךְ כַּפָּרָה וּסְלִיחָה, קַל וָחֹמֶר לְמִתְכַּוֵּן לֶאֱכֹל וְאָכַל.
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם נְדָרִים הַמּוּפָרִין צְרִיכִין סְלִיחָה, קַל וָחֹמֶר לִנְדָרִים שֶׁאֵין מוּפָרִים.
}}

===פיסקה קנד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ל י-יג'''
{{הע-שמאל|אלמנה או גרושה מן האירוסין חוזרת לבית אביה והאב עדיין יכול להפר את נדריה, ראו לעיל קנג לפס' ד, &quot;להביא את שנתארמלה&quot; וכו'. אמנם לעניין נישואין לכהן היא נחשבת גרושה, אבל לא לעניין נדרים. 
לכינוי הבוגרת &quot;בעולה&quot; ראו [[ביאור:משנה כתובות פרק ג#משנה ח|כתובות ג ח,]] שהניחו שלבוגרת אין בתולין ולכן פטרו את הבועל אותה מקנס.
אם האשה נשואה בפעם השניה, ואינה ברשות עצמה (ראו [[ביאור:משנה קידושין פרק א|קידושין א א]]) – בעלה האחרון מיפר לה, וראו [[ביאור:משנה נדרים פרק י#משנה ג|נדרים י ג.]]}} 
'''&quot;וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה&quot;''' ([[במדבר ל י]]) – מִן הַנִּשּׂוּאִין. אַתָּה אוֹמֵר מִן הַנִּשּׂוּאִין, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִן הָאֵירוּסִין? 
הֲרֵי אַתָּה דָן: הוֹאִיל {{ב|וּבְעוּלָה|בוגרת}} – אֵין אָבִיהָ מֵפֵר נְדָרֶיהָ, וְאַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה – אֵין אָבִיהָ מֵפֵר נְדָרֶיהָ. 
מָה בְעוּלָה, שֶׁיָּצְאָת מֵרְשׁוּת אָבִיהָ – אַף אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה, שֶׁיָּצְאָת מֵרְשׁוּת אָבִיהָ. 
אוֹ אֲפִילוּ נִתְאַרְמְלָה מִזֶּה וְנִסֵּת לָזֶה, נִתְגָּרְשָׁה מִזֶּה וְנִסֵּת לָזֶה – קוֹרֵא אֲנִי עָלֶיהָ &quot;וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה&quot;. 
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּאַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאִם בֵּית אִשָּׁהּ נָדָרָה&quot;''' ([[במדבר ל יא]]), מִכָּל מָקוֹם. 
{{הע-שמאל|ר' ישמעאל כר' יאשיה לעיל קנג לפס' ז, שהארוס יכול להפר את נדרי הארוסה לבדו.
ר' עקיבא נוקט לשון מוזרה, שהרי יתומה אינה בחיי האב. יתכן שהוא מפרש את פס' יא-טו בגרושה או אלמנה שנישאה בשנית, שהיא כיתומה, כלומר כשהיתה גרושה היתה ברשות עצמה כיתומה, – ואז נדרה – ואחר כך נישאה ועברה לרשות בעלה שלא מרשות אביה אלא מרשות עצמה; וקשה.}}
'''&quot;וְאִם בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה&quot;''' ([[במדבר ל יא]]) – זוֹ נְשׂוּאָה. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֲרוּסָה? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ&quot;''' ([[במדבר ל ז]]) – הֲרֵי אֲרוּסָה אֲמוּרָה. 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאִם בֵּית אִשָּׁהּ נָדָרָה&quot;? – זוֹ נְשׂוּאָה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: זוֹ יְתוֹמָה בְּחַיֵּי הָאָב! 
{{הע-שמאל|ראו לעיל קנג בדרשות לפס' ה.}}
'''&quot;וְשָׁמַע אִישָׁהּ&quot;''' ([[במדבר ל יב]]) – לְהוֹצִיא אֶת הַחֵרֵשׁ! 
&quot;וְשָׁמַע אִישָׁהּ&quot; – אֵין לִי אֶלָּא שֶׁשָּׁמַע הוּא; הִשְׁמִיעוּהוּ אֲחֵרִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ&quot;'''! 
{{הע-שמאל|לשתיקה של הבעל כששמע על נדרי אשתו ייתכנו כמה הסברים: יתכן שהשתיקה היא סימן לכעס על האשה (&quot;למיקט&quot;) ויתכן שהוא מסכים ומקיים את הנדר. אמנם בשני המקרים הדין הוא ששתיקה עד הערב היא קיום הנדר, אבל הדרשה מזכירה זאת כדי להסביר את הכפילות של פס' יב ופסוק טו.}}
'''&quot;וְהֶחֱרִישׁ לָהּ&quot;''' – זוֹ חֲרָשָׁה לְקַיֵּם. אַתָּה אוֹמֵר זוֹ חֲרָשָׁה לְקַיֵּם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא חֲרָשָׁה לְמַקֵּט? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וְאִם הַחֲרֵשׁ יַחֲרִישׁ לָהּ אִישָׁהּ&quot;''' ([[במדבר ל טו]]), הֲרֵי חֲרָשָׁה לְמַקֵּט אֲמוּרָה. 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהֶחֱרִישׁ לָהּ&quot;? – זוֹ חֲרָשָׁה לְקַיֵּם! 
{{הע-שמאל|ראו לעיל קנג לפס' ה.}}
'''&quot;וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ&quot;''', שֶׁאִם נָדְרָה וְקִיֵּם וְחָזַר וְהֵפֵר, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִהְיֶה מוּפָר, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ&quot; – עַד שֶׁלֹּא יָפֵר? 
אוֹ אַף מִשֶּׁיָּפֵר, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם '''&quot;וְהֵפֵר אֶת נִדְרָהּ&quot;'''? – עַד שֶׁלֹּא קִיֵּם. 
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אַף מִשֶּׁקִיֵּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יָקוּם&quot;'''; מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל נֶדֶר שֶׁקִיֵּם שָׁעָה אַחַת – אֵין רַשַּׁאי לְהָפֵר! 
{{הע-שמאל|אינו חייב להפר את הנדר מיד, אלא עד הערב, וראו [[ביאור:משנה נדרים פרק י#משנה ח|נדרים י ח.]]}}
'''&quot;וְאִם הָפֵר יָפֵר אֹתָם אִישָׁהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ&quot;''' ([[במדבר ל יג]]) מַגִּיד שֶׁנָּתְנָה תּוֹרָה רְשׁוּת לְהָפֵר כָּל הַיּוֹם. 
{{הע-שמאל|ראו לעיל קנג לפס' ו.}}
&quot;כֹּל מוֹצָא שְׂפָתֶיהָ לִנְדָרֶיהָ וּלְאִסַּר נַפְשָׁהּ לֹא יָקוּם, '''אִישָׁהּ הֲפֵרָם'''&quot; – לְהוֹצִיא אֶת אַפּוֹטְרוֹפּוֹס. 
'''&quot;אִישָׁהּ הֲפֵרָם&quot;''', אִם הֵפֵר הַבַּעַל – מוּפָר, וְאִם לָאו – אֵינוֹ מוּפָר. 
אָמְרָה: יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁכָּל נְדָרִים שֶׁהָיָה בַעְלִי שׁוֹמֵעַ הָיָה מֵפֵר, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִהְיֶה מוּפָר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִישָׁהּ הֲפֵרָם&quot;''', אִם הֵפֵר הַבַּעַל – מוּפָר, וְאִם לָאו – אֵינוֹ מוּפָר! 
אָמַר לְאַפּוֹטְרוֹפּוֹס: כָּל נְדָרִים שֶׁתְּהֵא אִשְׁתִּי נוֹדֶרֶת מִיכָּן עַד שֶׁאָבוֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי הָפֵר לָהּ. 
וְהֵפֵר לָהּ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִהְיֶה מוּפָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִישָׁהּ הֲפֵרָם&quot;''': אִם הֵפֵר הַבַּעַל – מוּפָר, וְאִם לָאו – אֵינוֹ מוּפָר, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מָצִינוּ בְכָל מָקוֹם שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ! 
'''&quot;וַה' יִסְלַח לָהּ&quot;''', הֲרֵי שֶׁנָּדְרָה, וּבִטְּלָה בְּלִבָּהּ, וְהָלְכָה וְעָשְׂתָה מְזִידָה. מִנַּיִן שֶׁצְּרִיכָה סְלִיחָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַה' יִסְלַח לָהּ&quot;'''; וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם הַנְּדָרִים הַמּוּפָרִים צְרִיכִין סְלִיחָה – קַל וָחֹמֶר לִנְדָרִים שֶׁאֵין מוּפָרִין! 
מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר? לְמִתְכַּוֵּן לֶאֱכֹל בְּשַׂר חֲזִיר וְאָכַל בְּשַׂר טָלֶה – צָרִיךְ סְלִיחָה. 
קַל וָחֹמֶר לְמִתְכַּוֵּן לֶאֱכֹל וְאָכַל. 
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם נְדָרִין הַמּוּפָרִין צְרִיכִין סְלִיחָה, קַל וָחֹמֶר לִנְדָרִים שֶׁאֵין מוּפָרִין! 
}}

===פיסקה קנה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ל יד'''
{{הע-שמאל|לפנינו הצמצום הגדול ביותר של זכות ההפרה בתקופת חז&quot;ל: תוכן הנדר המופר הוא עינוי נפש או דברים שבינו לבינה, הנוגעים בזוגיות של שניהם, וראו [[ביאור:תוספתא/נדרים/ז|תוספתא נדרים ז א.]]. כל נדר בנושא אחר – אין הבעל יכול להפר. וראו [[ביאור:משנה נדרים פרק יא|נדרים יא א,]] שם לא מופיע ההיתר להפרת הנדר בדברים שבינו לבינה.}}
'''&quot;כָּל נֶדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר לְעַנֹּת נָפֶשׁ&quot;''' ([[במדבר ל יד]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְהֵפֵר אֶת נִדְרָהּ אֲשֶׁר עָלֶיהָ&quot; ([[במדבר ל ט]]).
שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין נְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ – בֵּין נְדָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם עִנּוּי נֶפֶשׁ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל נֶדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר '''לְעַנֹּת נָפֶשׁ''' – אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ&quot;. לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא נְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עִנּוּי נֶפֶשׁ!
אֵין לִי אֶלָּא נְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ. נְדָרִים שֶׁהֵם בֵּינוֹ לְבֵינָהּ, מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֵלֶּה הַחֻקִּים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה, '''בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, בֵּין אָב לְבִתּוֹ'''&quot; ([[במדבר ל יז]]).
{{הע-שמאל|קטע שקשה להבינו, ונראה שכך פירושו: ר' יאשיה מאפשר לבעל להפר רק נדרים של עינוי נפש שהם בינו לבינה, כגון שנדרה שלא תיהנה מבעלה. נדר כזה &quot;אינו מתחלל ע&quot;י אחרים&quot;, כלומר אינו נוגע להם, ולכן יכול הבעל להפר אותו. 
ר' יונתן מקשה עליו [[ביאור:משנה נדרים פרק יא#משנה ב|מנדרים יא ב,]] שאם נדרה הנאה מפירות העולם יכול להפר, והרי הנדר הזה אינו נוגע לבעל, מכאן הוא מסיק, בדומה [[ביאור:תוספתא/נדרים/ז|לתוספתא נדרים ז א,]] שיכול להפר נדרים שבינו לבינה '''או''' שיש בהם עינוי נפש, ואין צורך תמיד בשני התנאים גם יחד.}}
שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ וּבֵין שֶׁאֵין בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל נֶדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר לְעַנֹּת נָפֶשׁ&quot;.
וּמַה זֶּה, נֶדֶר שֶׁאֵינוֹ מִתְחַלֵּל אֶלָּא עַל פִּי אֲחֵרִים – הוּא מֵפֵר, כָּךְ כָּל נֶדֶר שֶׁאֵינוֹ מִתְחַלֵּל אֶלָּא עַל פִּי אֲחֵרִים הוּא מֵפֵר, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מָצִינוּ נֶדֶר שֶׁאֵינוֹ מִתְחַלֵּל עַל יְדֵי אֲחֵרִים אֶלָּא בוֹ – הֲרֵי הוּא מֵפֵר!
כְּאֵיזֶה צַד? אָמְרָה: &quot;קוֹנָם פֵּרוֹת הָעוֹלָם עָלַי&quot; – הֲרֵי זֶה יָפֵר.
&quot;קוֹנָם פֵּרוֹת מְדִינָה זוֹ עָלַי&quot; – יָבִיא לָהּ מִן מְדִינָה אַחֶרֶת. &quot;פֵּרוֹת חֶנְוָנִי זֶה עָלַי&quot; – אֵין יָכוֹל לְהָפֵר!
אֶלָּא מַה זֶּה נֶדֶר שֶׁאֵין מִתְחַלֵּל עַל יְדֵי אֲחֵרִים אֶלָּא בוֹ – הוּא מֵפֵר.
{{הע-שמאל|הרחבת המגבלה על הזכות להפר מהבעל גם לאב. שולל הצעה להרחיב את זכות ההפרה מהאב לבעל, ואחר כך פוסל את הלימוד מקל וחומר ומעדיף לימוד מפס' יז – ראו לעיל קנג לפס' ו.}}
אֵין לִי אֶלָּא בַעַל, שֶׁאֵינוֹ מֵפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ וּנְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עִנּוּי נֶפֶשׁ; הָאָב מִנַּיִן?
הֲרֵי אַתָּה דָן: הוֹאִיל וְהַבַּעַל מֵפֵר וְהָאָב מֵפֵר, מָה הַבַּעַל, אֵין מֵפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ וּנְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עִנּוּי נֶפֶשׁ,
אַף הָאָב, לֹא יָפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ וּנְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עִנּוּי נֶפֶשׁ.
אוֹ חִלּוּף: הוֹאִיל וְהָאָב מֵפֵר וְהַבַּעַל מֵפֵר, מָה הָאָב, מֵפֵר כָּל נֶדֶר – אַף הַבַּעַל מֵפֵר כָּל נֶדֶר!
הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;כָּל נֶדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר לְעַנֹּת נָפֶשׁ&quot;? בִּימֵי הַבֹּגֶר, אֲבָל בִּימֵי הַנְּעוּרִים – יָפֵר כָּל נְדָרֶיהָ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ&quot; ([[במדבר ל יז]]). נְעוּרִים בְּבֵית אָבִיהָ אָמַרְתִּי, וְלֹא נְעוּרִים בְּבֵית הַבַּעַל!
דַּנְתִּי וְחִלַּפְתִּי, בָּטֵל הַחִלּוּף וְזָכִיתִי לַדִּין כַּבַּתְּחִלָּה: הוֹאִיל וְהַבַּעַל מֵפֵר וְהָאָב מֵפֵר,
מָה הַבַּעַל, אֵין מֵפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ וּנְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עִנּוּי נֶפֶשׁ,
אַף הָאָב, לֹא יָפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ וּנְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עִנּוּי נֶפֶשׁ.
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: מָה הַבַּעַל, שֶׁמֵּפֵר בְּבֹגֶר, אֵין מֵפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ וּנְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עִנּוּי נֶפֶשׁ,
הָאָב, שֶׁאֵין מֵפֵר בְּבֹגֶר, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יָפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ וּנְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עִנּוּי נֶפֶשׁ?
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּבַּעַל, שֶׁאֵין הָרְשׁוּת מִתְרוֹקֶנֶת לוֹ – לְפִיכָךְ אֵין מֵפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ וּנְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עִנּוּי נֶפֶשׁ;
תֹּאמַר בָּאָב, שֶׁהָרְשׁוּת מִתְרוֹקֶנֶת לוֹ, לְפִיכָךְ יָפֵר כָּל נֶדֶר!
לֹא זָכִיתִי לַדִּין! תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֵלֶּה הַחֻקִּים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה, בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, בֵּין אָב לְבִתּוֹ&quot; ([[במדבר ל יז]]).
עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה מַקִּישׁ אֶת הָאָב לַבַּעַל: מָה הַבַּעַל אֵין מֵפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ וּנְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עִנּוּי נֶפֶשׁ,
אַף הָאָב, אֵין מֵפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ וּנְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נדרים פרק יא#משנה ו|נדרים יא ו,]] כר' ישמעאל, שצריך להפר את כל חלקי הנדר, אבל אם קיים חלק אחד – כל הנדר קיים.
לדעת ר' עקיבא אפשר לקיים חלק ולהפר חלק אחר מהנדר. לבסוף מובאת דעה שלישית, שגם הפרה או התרה של חלק מהנדר מבטלת אותו לגמרי. וראו [[ביאור:משנה נדרים פרק ט#משנה ו|נדרים ט ו,]] שם שיטת ר' עקיבא שונה מזאת שבספרי, ודומה לגישה השלישית כאן.}}
&quot;אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ&quot;. נָדְרָה מִן הַתְּאֵנִים וּמִן הָעֲנָבִים, קִיֵּם בַּתְּאֵנִים – כֻּלּוֹ קַיָּם.
הֵיפֵר לַתְּאֵנִים – אֵין מוּפָר עַד שֶׁיָּפֵר אַף לָעֲנָבִים, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: קִיֵּם לַתְּאֵנִים וְלֹא קִיֵּם לָעֲנָבִים, אוֹ קִיֵּם לָעֲנָבִים וְלֹא קִיֵּם לַתְּאֵנִים,
הֵפֵר לָעֲנָבִים וְלֹא הֵפֵר לַתְּאֵנִים, אוֹ הֵפֵר לַתְּאֵנִים וְלֹא הֵפֵר לָעֲנָבִים,
יָכוֹל כֻּלּוֹ מוּפָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ&quot; – בְּמִינוֹ, &quot;וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ&quot; – בְּמִינוֹ.
נָדְרָה מִן הַתְּאֵנִים וּמִן הָעֲנָבִים, וְנִשְׁאֲלָה לְחָכָם וְהִתִּיר לָהּ לַתְּאֵנִים וְלֹא לָעֲנָבִים, לָעֲנָבִים וְלֹא לַתְּאֵנִים – כֻּלּוֹ מֻתָּר.
{{ב|אָסַר לָהּ לַתְּאֵנִים|לא התיר לה תאנים}} {{ב|וְלֹא לָעֲנָבִים,|שלא שאלה את החכם עליהם}} לָעֲנָבִים וְלֹא לַתְּאֵנִים – כֻּלּוֹ אָסוּר.
הֵפֵר לָהּ בַּעֲלָהּ לַתְּאֵנִים וְלֹא לָעֲנָבִים, לָעֲנָבִים וְלֹא לַתְּאֵנִים – כֻּלּוֹ מוּפָר.
קִיֵּם לָהּ לַתְּאֵנִים וְלֹא לָעֲנָבִים, לָעֲנָבִים וְלֹא לַתְּאֵנִים – כֻּלּוֹ קַיָּם.
{{הע-שמאל|אם הנדר היה בלשון שניתן לחלק אותו לשני נדרים נפרדים – מודים כולם שיש לחלק ולדון כל נדר בנפרד, וראו [[ביאור:משנה נדרים פרק יא#משנה ו|נדרים יא ו.]]}}
אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁהוּא נֶדֶר אֶחָד. אֲבָל אִם אָמְרָה: &quot;תְּאֵנִים שֶׁאֲנִי טוֹעֶמֶת&quot; וְעוֹד: &quot;עֲנָבִים שֶׁאֲנִי טוֹעֶמֶת&quot;,
וְנִשְׁאֲלָה לְחָכָם, וְהִתִּיר לָהּ לַתְּאֵנִים וְלֹא לָעֲנָבִים, לָעֲנָבִים וְלֹא לַתְּאֵנִים.
הֵפֵר לָהּ בַּעֲלָהּ לַתְּאֵנִים וְלֹא לָעֲנָבִים, לָעֲנָבִים וְלֹא לַתְּאֵנִים,
קִיֵּם לָהּ לַתְּאֵנִים וְלֹא לָעֲנָבִים, לָעֲנָבִים וְלֹא לַתְּאֵנִים – הַקִּיּוּם בְּקִיּוּמוֹ וְהַהֵפֵר בְּהֵיפֵרוֹ.
}}

===פיסקה קנו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ל טו-יז'''
{{הע-שמאל|ראו גם לעיל פיסקה קנד, לפס' יב. בין אם כוונת הבעל היא להפגין כעס על אשתו, בין אם ברצונו לאשר את הנדר; ההחרשה שלו מקיימת את הנדר!}}
'''&quot;וְאִם הַחֲרֵשׁ יַחֲרִישׁ לָהּ אִישָׁהּ מִיּוֹם אֶל יוֹם&quot;''' ([[במדבר ל טו]]) – זוֹ חֲרִישָׁה לְמַקֵּט.
אַתָּה אוֹמֵר זוֹ חֲרִישָׁה לְמַקֵּט, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא חֲרִישָׁה לְקִיּוּם?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְהֶחֱרִישׁ לָהּ&quot; ([[במדבר ל יב]]) הֲרֵי חֲרִישָׁה לְקִיּוּם אָמוּר; וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאִם הַחֲרֵשׁ יַחֲרִישׁ לָהּ&quot;'''? – זוֹ חֲרִישָׁה לְמַקֵּט:
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נדרים פרק י#משנה ח|נדרים י ח,]] וראו גם לעיל פיסקה קנד לפס' יב. לדברי ר' שמעון ראו [[ביאור:תוספתא/נדרים/ו|תוספתא נדרים ו א.]]}}
'''&quot;מִיּוֹם אֶל יוֹם&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי מֵעֵת לְעֵת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כָּל אֱסָרֶיהָ אֲשֶׁר עָלֶיהָ הֵקִים אֹתָם, כִּי הֶחֱרִישׁ לָהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ.&quot;'''
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: מֵעֵת לְעֵת, שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תוֹרָה '''&quot;מִיּוֹם אֶל יוֹם&quot;'''!
{{הע-שמאל|זכותו של הבעל להפר את הנדר באותו היום, אבל אם קיים אותו בדיבור או במחדל (ששתק מיום אל יום – ראו לעיל) – פוקעת הזכות הזאת ומוחלת הסנקציה הבאה.}}
'''&quot;וְאִם הָפֵר יָפֵר אֹתָם אַחֲרֵי שָׁמְעוֹ&quot;''' ([[במדבר ל טז]]) – אַחֲרֵי קִיּוּם הַנֶּדֶר.
אַתָּה אוֹמֵר אַחֲרֵי קִיּוּם הַנֶּדֶר, אוֹ אַחֲרֵי שָׁמְעוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;כִּי הֶחֱרִישׁ לָהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ&quot;''' – הֲרֵי שָׁמְעוֹ אָמוּר.
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאִם הָפֵר יָפֵר אֹתָם אִישָׁהּ אַחֲרֵי שָׁמְעוֹ&quot;'''? – אַחֲרֵי קִיּוּם הַנֶּדֶר!
{{הע-שמאל|מניחים שהאשה האמינה בטעות שאכן הפר לה את הנדר, ובכך הוא גרם לה לחלל את דברה, והביא אותה לידי תקלה. יש כאן עידוד למי שגורם לחברו לשוב ולקיים מצוות, שיזכה לשכר על כך כמו השב בעצמו.}}
'''&quot;וְנָשָׂא אֶת עֲו‍ֹנָהּ&quot;''' – מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהוּא מֻכְנָס תַּחְתֶּיהָ לָעָו‍ֹן!
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת מוּעֶטֶת, הַגּוֹרֵם תַּקָּלָה לַחֲבֵרוֹ הֲרֵי הוּא מֻכְנָס תַּחְתָּיו,
קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹבָה שֶׁהִיא מְרֻבָּה!
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקאות קנג-קנד, שלמרות שאין היררכיה ברורה בין האב והבעל לומדים מזה על זה, בגלל הפסוק שלנו.}}
'''&quot;אֵלֶּה הַחֻקִּים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ בֵּין אָב לְבִתּוֹ&quot;''' ([[במדבר ל יז]]),
עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה מַקִּישׁ אֶת הָאָב לַבַּעַל וְאֶת הַבַּעַל לָאָב בְּכָל מִדּוֹת שֶׁאָמַרְנוּ.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקאות קנג, קנה, שאין האב מיפר את נדרי בתו הבוגרת; וראו גם [[ביאור:משנה נדרים פרק י#משנה ב|נדרים י ב.]]
ר' ישמעאל דורש &quot;בין איש לאשתו בין אב לבתו&quot;: כשהנערה עוברת מאביה לבעלה – שניהם מפירים את נדריה; וראו [[ביאור:משנה נדרים פרק י|נדרים י א.]]}}
'''&quot;בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ&quot;''' – נְעוּרֶיהָ בְּבֵית אָבִיהָ אָמַרְתִּי, וְלֹא נְעוּרֶיהָ בְּבֵית הַבַּעַל.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: '''&quot;בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ&quot;''' – בְּנַעֲרָה הַמְאֹרָסָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר שֶׁיִּהְיוּ אָבִיהָ וּבַעְלָהּ מְפִירִים נְדָרֶיהָ!
}}</text>
      <sha1>lgi31oji5wphr26w9wycdt8jruiw4yw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי במדבר/לא</title>
    <ns>106</ns>
    <id>461286</id>
    <revision>
      <id>3011439</id>
      <parentid>1353287</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T14:41:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011439</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="35888" sha1="1ypg5dydtv44rtuaefmiupqfm2ua5d3" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת מטות פרק לא==

===פיסקה קנז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר לא א-כא'''
{{הע-שמאל|דורש את הקשר בין מלחמת מדיין ומות משה: חשוב למשה לסגור את החשבון ולנקום במדין, שפגעו בישראל בבעל פעור.}} 
'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה... נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים&quot;''' ([[במדבר לא א]]-ב), 
לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁל צַדִּיקִים: שֶׁאֵין נִפְטָרִים מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁהֵם מְנַקְּמִים נִקְמַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא נִקְמַת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם! 
{{הע-שמאל|הדרשה עוסקת ביחסים בין המדיינים למואבים: שני העמים שיתפו פעולה נגד ישראל, והמלחמה היתה נגד המדיינים והמואבים גם יחד; אבל ההתייחסות דווקא למדיינים היא בגלל צלצול שמם כמתדיינים וכו' – ראו בהמשך.}}. 
&quot;מֵאֵת הַמִּדְיָנִים&quot; – וַהֲרֵי מוֹאָבִים, הֵם הָיוּ תְּחִלָּה לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן&quot; ([[במדבר כב ז]])! 
מִימֵיהֶם לֹא עָשׂוּ שָׁלוֹם זֶה עִם זֶה, וּכְשֶׁבָּאוּ לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל – עָשׂוּ שָׁלוֹם זֶה עִם זֶה וְנִלְחֲמוּ עִם יִשְׂרָאֵל. 
מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִשְׁנֵי כְּלָבִים שֶׁהָיוּ בָּעֵדֶר, וְהָיוּ צַהוּבִין זֶה עִם זֶה. 
בָּא זְאֵב לִטֹּל טָלֶה מִן הָעֵדֶר, וְהָיָה אֶחָד מֵהֶם מִתְגָּרֶה כְּנֶגְדּוֹ. 
אָמַר חֲבֵרוֹ: אִם אֵינִי הוֹלֵךְ וּמְסַיְּעוֹ, {{ב|עַכְשָׁו הוֹרְגוֹ,|הזאב את הכלב השני}} וְעוֹקֵף עָלַי וְהוֹרְגֵנִי! עָשׂוּ שָׁלוֹם זֶה עִם זֶה וְנִלְחֲמוּ עִם הַזְּאֵב. 
כָּךְ מוֹאָב וּמִדְיָן, מִימֵיהֶם לֹא עָשׂוּ שָׁלוֹם זֶה עִם זֶה; שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הַמַּכֶּה אֶת מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב&quot; ([[בראשית לו לה]]). 
וּכְשֶׁבָּאוּ לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל – עָשׂוּ שָׁלוֹם זֶה עִם זֶה, וְנִלְחֲמוּ עִם יִשְׂרָאֵל! 
{{הע-שמאל|דורש &quot;מדיינים&quot; – מתדיינים – מתיעצים – מטיירים.}} 
&quot;מֵאֵת הַמִּדְיָנִים&quot; – שֶׁהָיוּ {{ב|מִדַּיְּנִים|מתווכחים כבעלי דין}} עִם יִשְׂרָאֵל. &quot;מֵאֵת הַמִּדְיָנִים&quot; – שֶׁהָיוּ מִתְיָעֲצִים עַל יִשְׂרָאֵל. 
&quot;מֵאֵת הַמִּדְיָנִים&quot; – שֶׁהָיוּ {{ב|מְטַיְּרִין|מנסים להפעיל קסמים}} עַל יִשְׂרָאֵל! 
{{הע-שמאל|דרשה נוספת לזו שבתחילת הפיסקה: למרות שהובטח למשה שלא ימות אלא לאחר מלחמת מדיין – הוא אינו מעכב אותה אלא מזרז את הלוחמים לצאת לקרב.}}
&quot;אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ&quot;, מַגִּיד שֶׁמִּיתָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה מְעֻכֶּבֶת לְמִלְחֶמֶת מִדְיָן, וְאַף עַל פִּי כֵן הָלַךְ מֹשֶׁה וְעָשָׂה בְּשִׂמְחָה. 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם&quot; ([[במדבר לא ג]]). אֵין &quot;הֵחָלְצוּ&quot; אֶלָּא &quot;אִזְדָּרְזוּ&quot;. 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ לִפְנֵי אֲחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל בְּנֵי חָיִל&quot; ([[דברים ג יח]]). 
{{הע-שמאל|המלחמה והענשת המדיינים אינה רק נקמת ישראל בהם אלא היא שליחות מהקב&quot;ה! – מסר קנאי, שלפיו יש אחריות על ישראל לנקום את נקמת הקב&quot;ה. והשוו [[ביאור:משנה סוטה פרק ח|סוטה ח א,]] שם קובע משוח המלחמה שהיציאה לקרב היא מול &quot;אויביכם&quot;, והקב&quot;ה יציל את הלוחמים.
ר' ישמעאל מפרש את הכפילות של &quot;אלף למטה&quot; במובן שכל מטה שלח אלפיים לוחמים. ר' עקיבא דרש את הכפילות כמלמדת שגם שבט לוי שלח אלף לוחמים.}}
&quot;וַיִּהְיוּ עַל מִדְיָן&quot; וְגוֹ', אָמַר לָהֶם: לֹא נִקְמַת בָּשָׂר וָדָם אַתֶּם נוֹקְמִים, 
אֶלָּא נִקְמַת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אֵל קַנּוֹא וְנֹקֵם ה'&quot; ([[נחום א ב]]): 
&quot;אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא&quot; ([[במדבר לא ד]]), אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: &quot;אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה&quot; – שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף. 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא&quot;? לְהָבִיא אֶת שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי! 
{{הע-שמאל|דורש &quot;וימסרו&quot;, בנפעל – ת&quot;ק דורש את המילה כביטוי למסירות נפש; ר' נתן דורש שחבריו של הכשר והצדיק שולחים אותו לקרב; ר' אלעזר דורש שהיו מסתתרים כדי למנוע את המלחמה שאחריה ימות משה.}}
&quot;וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל אֶלֶף לַמַּטֶּה&quot; ([[במדבר לא ה]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיוּ בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, וּמָסְרוּ נַפְשָׁם עַל הַדָּבָר! 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֲחֵרִים מְסָרוּם: אִישׁ פְּלוֹנִי כָּשֵׁר – יֵצֵא לַמִּלְחָמָה, אִישׁ פְּלוֹנִי צַדִּיק – יֵצֵא לַמִּלְחָמָה. 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה חִבָּתָן שֶׁל רוֹעֵי יִשְׂרָאֵל עַל יִשְׂרָאֵל. 
שֶׁעַד שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ שֶׁמִּיתָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה מְעַכֶּבֶת לְמִלְחֶמֶת מִדְיָן, 
מַה כְּתִיב בָּהֶן? &quot;מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה, עוֹד מְעַט וּסְקָלֻנִי&quot; ([[שמות יז ד]]). 
מִשֶּׁשָּׁמְעוּ שֶׁמִּיתָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה מְעֻכֶּבֶת לְמִלְחֶמֶת מִדְיָן – הִתְחִילוּ מִתְחַבְּאִים. 
אַף עַל פִּי כֵן נִמְסְרוּ עַל כָּרְחָם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל&quot;. 
{{הע-שמאל|ראו דרשות דומות [[ביאור:ספרי דברים/עקב#פיסקה נב|בספרי דברים נב.]]}}
&quot;וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה לַצָּבָא אֹתָם וְאֶת פִּנְחָס&quot; ([[במדבר לא ו]]), 
מַגִּיד שֶׁהֵם שְׁקוּלִים כְּפִינְחָס, וּפִינְחָס הָיָה שָׁקוּל כְּנֶגֶד כֻּלָּם. 
{{הע-שמאל|פנחס הוא בנם של אלעזר הכהן ושל בת שבט יוסף, ובמלחמה הוא נקם גם את נקמתו של יוסף, שנמכר ע&quot;י המדיינים, השוו [[ביאור:ספרי במדבר/בלק|לעיל קלא,]] לפס' יא, שם ייחסו את אמו ליתרו, וראו [[סוטה מג א]].
לעניין הארון ראו גם [[ביאור:תוספתא/סוטה/ז#ט|תוספתא סוטה ז ט.]] פנחס לא נשא את הארון ואת החצוצרות בידו ממש, אלא הם היו ברשותו ונישאו ע&quot;י אחרים. הכלל 'אין בידו אלא ברשותו' מופיע גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יג|במכילתא נזיקין יג,]] לפס' ג – על הגנב.}}
מִפְּנֵי מָה הָלַךְ פִּנְחָס וְלֹא הָלַךְ אֶלְעָזָר? 
לְפִי שֶׁהָלַךְ פִּנְחָס לִנְקֹם נִקְמַת אֲבִי אִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרָיִם&quot; ([[בראשית לז לו]]). 
&quot;וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ&quot; – זֶה אָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ&quot; ([[במדבר ד כ]]). 
&quot;וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה בְּיָדוֹ&quot;, אֵין 'יָדוֹ' אֶלָּא 'רְשׁוּתוֹ', שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּקַּח אֶת כָּל אַרְצוֹ מִיָּדוֹ&quot; ([[במדבר כא כו]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו וַיֵּלֶךְ, וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ&quot; ([[בראשית כד י]]). 
{{הע-שמאל|ר' נתן טוען שעדיף להשאיר לאויב אפשרות לברוח ולא לאלץ אותו להלחם עד מוות.}}
&quot;וַיִּצְבְּאוּ עַל מִדְיָן&quot; ([[במדבר לא ז]]) – הִקִּיפוּהָ מֵאַרְבָּעָה רוּחוֹתֶיהָ. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: נָתַן לָהֶם רוּחַ רְבִיעִית כְּדֵי שֶׁיִּבְרְחוּ. 
{{הע-שמאל|רשימת המלכים חוזרת פעמיים בפסוק. הדרשה מסיקה מכך שחמישתם הושמדו יחדיו.}}
&quot;וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם וְגוֹ' חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי מִדְיָן&quot; ([[במדבר לא ח]]), לָמָּה נֶאֱמַר? 
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;אֶת אֱוִי וְאֶת רֶקֶם וְאֶת צוּר וְאֶת חוּר וְאֶת רֶבַע&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי מִדְיָן&quot;? 
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁשָּׁווּ כֻּלָּם בְּעֵצָה אַחַת – כָּךְ שָׁווּ כֻּלָּם בְּפֻרְעָנוּת. 
{{הע-שמאל|בלעם ניסה להחליש את רוח הלוחמים והזכיר להם את המלחמה הראשונה בחרמה (ראו [[במדבר יד מה]]), שבה עלו כל ישראל למלחמה וניגפו בה, ועכשיו באים רק 12000 לוחמים!
לדברי ר' נתן חייבו את בלעם בעונש מוות על היותו קוסם, וראו [[ביאור:תוספתא/עבודה זרה/ט#ד|תוספתא ע&quot;ז ט ד.]]}}
&quot;וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הָרְגוּ בֶּחָרֶב&quot;, נָתְנוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל שְׂכָרוֹ מֻשְׁלָם וְלֹא קִפְּחוּהוּ, לְפִי שֶׁבָּא לִתֵּן לָהֶם עֵצָה. 
אָמַר לָהֶם: לִכְשֶׁהֱיִיתֶם שִׁשִּׁים רִבּוֹא לֹא יְכָלְתֶּם לָהֶם, וְעַכְשָׁו אַתֶּם יְכוֹלִים לָהֶם? לְכָךְ נָתְנוּ לוֹ שְׂכָרוֹ מֻשְׁלָם וְלֹא קִפְּחוּהוּ. 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: בְּבֵית דִּין הֲרָגוּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם הָרְגוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[יהושע יג כב]]). 
{{הע-שמאל|השריפה של הערים והטירות אינה מוסברת לחז&quot;ל, אלא אם היא שריפת בתי ע&quot;ז וגוף הפסילים, או מקומות הכישוף.}}
&quot;וַיִּשְׁבּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת נְשֵׁי מִדְיָן וְגוֹ' וְאֵת כָּל עָרֵיהֶם בְּמוֹשְׁבֹתָם&quot; ([[במדבר לא ט]]) – זֶה בֵּית עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם: 
&quot;וְאֵת כָּל טִירֹתָם שָׂרְפוּ בָּאֵשׁ&quot; – מָקוֹם שֶׁהָיוּ נוֹטְרִין עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן. דָּבָר אַחֵר: &quot;וְאֵת כָּל טִירֹתָם&quot; – מָקוֹם שֶׁהָיוּ {{ב|בְּטִירָיוֹן.|מכשפים בו}} 
{{הע-שמאל|ההדגשה של &quot;'''כל''' השלל&quot; מבחינה בין המלחמה הזאת לבין מלחמת יריחו, שם מעל עכן בחרם.}}
&quot;וַיִּקְחוּ אֶת כָּל הַשָּׁלָל וְאֵת כָּל הַמַּלְקוֹחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה, וַיָּבִיאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן&quot;, ([[במדבר לא יא]]-יב)
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיוּ בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, וְלֹא נֶחְשְׁדוּ עַל הַגֶּזֶל. 
לֹא כָּעִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם&quot; ([[יהושע ז א]]); אֲבָל כָּאן – &quot;וַיִּקְחוּ אֶת כָּל הַשָּׁלָל וַיָּבִיאוּ אֶל מֹשֶׁה&quot;. 
{{הע-שמאל|את היציאה לקראת הלוחמים דורש ר' אליעזר לגנאי: משה ואלעזר ניסו למנוע את הביזה.
משה בא בטענות מול המפקדים ולא אל החיילים הזוטרים. פנחס טוען שלא נאמר לו מראש שיש להרוג את הנשים, ומשה טוען שהדבר אמור להיות מובן מאליו.}} 
&quot;וַיֵּצְאוּ מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן&quot; ([[במדבר לא יג]]), אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לְפִי שֶׁיָּצְאוּ נַעֲרֵי יִשְׂרָאֵל לַחְטֹף מִן הַבִּזָּה: 
&quot;וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה עַל '''פְּקוּדֵי''' הֶחָיִל&quot; ([[במדבר לא יד]]), מַגִּיד שֶׁאֵין הַסִּרְחוֹן תָּלוּי אֶלָּא בַּגְּדוֹלִים: 
&quot;וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה: הַחִיִּיתֶם כָּל נְקֵבָה?&quot; ([[במדבר לא טו]]). אָמַר לוֹ פִּינְחָס: רַבֵּנוּ, כְּשֵׁם שֶׁפִּקַּדְתָּנוּ – כָּךְ עָשִׂינוּ. 
{{הע-שמאל|הדרשה ממשיכה בתיאור חטא פעור, ומסבירה את הרציונל של המואבים, ויש לצרף אותה עם התיאור [[ביאור:ספרי במדבר/בלק#פיסקה קלא|לעיל קלא.]]
הכלל שמתווה בלעם בסוף הדרשה מופיע גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ה|במכילתא שירה ה.]]}}
&quot;הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם&quot; ([[במדבר לא טז]]), מֶה הָיָה דְּבַר בִּלְעָם? 
אָמַר לָהֶם: אֲפִלּוּ אַתֶּם מַכְנִיסִים כָּל הֲמוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אֵין אַתֶּם יְכוֹלִים לָהֶם. 
שֶׁמָּא מְרֻבִּים אַתֶּם מִן הַמִּצְרִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם &quot;וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר&quot; ([[שמות יד ז]])? 
אֶלָּא בּוֹאוּ וַאֲנִי נוֹתֵן לָכֶם עֵצָה מַה תַּעֲשׂוּ: אֱלֹהֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ – שׂוֹנֵא זִמָּה הוּא. 
הַעֲמִידוּ לָהֶם נְשֵׁיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם לְזִמָּה, וְהֵם שְׁטוּפִים בְּזִמָּה – וֵאלֹהֵיהֶם שׁוֹלֵט בָּהֶם. 
שֶׁזֶּה כְּלָל: שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ – הוּא נִלְחָם לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;ה' יִלָּחֵם לָכֶם&quot; ([[שמות יד יד]]). 
וּבִזְמַן שֶׁאֵין עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ – כִּבְיָכוֹל הוּא נִלְחָם בָּם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיֵּהָפֵךְ לָהֶם לְאוֹיֵב וְהוּא נִלְחַם בָּם&quot; ([[ישעיה סג י]]). 
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁעוֹשִׂין אֶת הָרַחֲמָן אַכְזָרִי, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הָיָה ה' כְּאוֹיֵב בִּלַּע יִשְׂרָאֵל&quot; ([[איכה ב ה]]). 
{{הע-שמאל|משה מצווה את הלוחמים להרוג נשים שאינן טף, כלומר לא רק נשים בעולות אלא גם את הבתולות הראויות לבעילה, דהיינו כל הנשים מגיל 3 ומעלה, ואת כל הזכרים – כך שיישארו רק תינוקות נקבות מתחת לגיל 3 (&quot;הטף בנשים&quot;, פס' יח).
המילה &quot;הרוגו&quot; בסוף פס' יז נועדה להבחין בין המיועדות למוות לבין התינוקות  שישארו בחיים. והשוו לדברי ר' ישמעאל על [[במדבר ל א]], [[ביאור:ספרי במדבר/כט#פיסקה קנב|בסוף פיסקה קנב.]]}}
&quot;וְעַתָּה הִרְגוּ כָל זָכָר בַּטָּף וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ&quot; ([[במדבר לא יז]]) – זוֹ בְּעוּלָה וְהָרְאוּיָה לִבָּעֵל, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה. 
אוֹ שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִבָּעֵל? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְכֹל הַטַּף בַּנָּשִׁים&quot; וְגוֹ' ([[במדבר לא יח]]) – הֲרֵי שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִבָּעֵל אָמוּר. 
הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;וְעַתָּה הִרְגוּ כָל זָכָר בַּטָּף וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר&quot;? – זוֹ בְּעוּלָה וְהָרְאוּיָה לִבָּעֵל, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה! 
&quot;הֲרֹגוּ&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְהַפְסִיק אֶת הָעִנְיָן, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. 
שֶׁאִם קוֹרֵא אֲנִי &quot;וְעַתָּה הִרְגוּ כָל זָכָר בַּטָּף – וְכֹל הַטַּף בַּנָּשִׁים&quot;, אֵינִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה עִנְיָן הַכָּתוּב מְדַבֵּר, 
לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;הֲרֹגוּ&quot;, לְהַפְסִיק הָעִנְיָן, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. 
{{הע-שמאל|לפי דבר אחר המילה 'הרוגו' (או: כל פס' יז) מלמדת שגם את הנשים הבעולות יש להרוג, שאין ממיתים אותן מכוחו של קל וחומר.
ההיתר להשאיר בחיים נקבות תינוקות מלמד את רשב&quot;י שהן ראויות להנשא לכהנים, בניגוד לדברי ר' יהודה [[ביאור:תוספתא/קידושין/ה#ד|בתוספתא קידושין ה ד,]] שרק בת הגיורת כשרה לכהונה.}}
דָּבָר אַחֵר: &quot;הֲרֹגוּ&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁיָּכוֹל הָרְאוּיָה לִבָּעֵל אָמַרְתָּ לֵהָרֵג, בְּעוּלָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! 
אִם אָמַרְתָּ כֵּן – עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;הֲרֹגוּ&quot;, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁים מִן הַדִּין: 
&quot;וְכֹל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר הַחֲיוּ לָכֶם&quot; ([[במדבר לא יח]]), 
מִיכָּן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: גִּיּוֹרֶת עַצְמָהּ, שֶׁנִּתְגַּיְּרָה פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד – כְּשֵׁרָה לִכְהֻנָּה. 
{{הע-שמאל|טומאת כלים חלה על ארבעה כלים (בגד, עור, מעשה עיזים וכלי עץ) מהאמור כאן; על כלי מתכת, שדינם שונה – לומדים מהביטוי &quot;חלל חרב&quot;; על כלי חרס – מפרשת חוקת ועל טומאת האדם – מכאן. הקישור של הטומאה לטקס ההזאה מבוסס על גזירה שווה &quot;הוא&quot;. וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|לעיל קכו.]]}}
&quot;וְאַתֶּם חֲנוּ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים&quot; ([[במדבר לא יט]]), לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְכֹל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים&quot; ([[במדבר יט יד]]). 
שׁוֹמְעַנִי אַף הַקַּשׁ וְהֶחָרִיּוֹת וְהָעֵצִים וְהָאֲבָנִים וְהָאֲדָמָה בְּמַשְׁמָע? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם אִישׁ טָהוֹר וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל וְעַל כָּל הַכֵּלִים וְעַל הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם&quot; וְגוֹ' ([[במדבר יט יח]]). 
כְּלֵי גְלָלִים וּכְלֵי אֲבָנִים וּכְלֵי אֲדָמָה וְנֶפֶשׁ בְּהֵמָה בְּמַשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכָל בֶּגֶד וְכָל כְּלִי עוֹר וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִים וְכָל כְּלִי עֵץ&quot; ([[במדבר לא כ]]). 
הָא לָמַדְנוּ לְאַרְבָּעָה כֵלִים {{ב|וּלְכְלֵי מַתָּכוֹת.|מהיטוי &quot;חלל חרב&quot;}} לִכְלִי חֶרֶס מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכָל כְּלִי פָתוּחַ&quot; ([[במדבר יט טו]]).
אָדָם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאַתֶּם חֲנוּ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים&quot;. 
אוֹ אֵלּוּ לִכְלַל חִטּוּי וְלִכְלַל טֻמְאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;טָמֵא הוּא&quot; ([[במדבר יט כ]]) וְ&quot;הוּא יִתְחַטָּא&quot; ([[במדבר יט יב]]).
אֵת שֶׁבָּא לִכְלַל חִטּוּי – בָּא לִכְלַל טֻמְאָה; שֶׁלֹּא בָּא לִכְלַל חִטּוּי – לֹא בָּא לִכְלַל טֻמְאָה! 
{{הע-שמאל|יש למול את השבויים; אכן במקרה המדובר הרגו את כל הזכרים ולא היה את מי למול.}}
&quot;אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם&quot;, מָה אַתֶּם בְּנֵי בְרִית – אַף שְׁבִיכֶם בְּנֵי בְרִית. 
{{הע-שמאל|הדרשה מנסה למצוא מקור לכך שעושים כל מעשה עיזים, המופיע כאן – כשק המופיע ב[[ויקרא יא לב]]. לפנינו נסיון לדון קל וחומר שאינו תקני – והמדרש סותר נסיון זה מייד.
הדרשה המתאימה יותר לעניין היא בשני שלבים: ראשית, המלה 'בגד' שבפס' כ מיותרת, שהיה אפשר ללמוד שבגד (וכן גם כלי עץ וכלי עור) מקבל טומאה בק&quot;ו מויקרא. שנית, דורשים גזירה שוה משלושת הכלים הזהים, ומסיקים שגם הרביעי הוא זהה, דהיינו ש'מעשה עיזים' הוא 'שק'! כלומר מעשה עיזים אינו עור העיזים אלא צמרן הטווי והארוג, וראו גם [[שבת סד א]].}} 
&quot;וְכָל בֶּגֶד וְכָל כְּלִי עוֹר וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִים וְכָל כְּלִי עֵץ תִּתְחַטָּאוּ&quot; ([[במדבר לא כ]]) לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;כְּלִי עֵץ אוֹ בֶגֶד אוֹ עוֹר אוֹ שָׂק&quot; ([[ויקרא יא לב]]), אֵין לִי אֶלָּא שַׂק, מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת כָּל מַעֲשֵׂה עִזִּים כַּשַּׂק? 
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: וּמָה אִם הַמֵּת, חָמוּר, עָשָׂה בוֹ כָּל מַעֲשֵׂה עִזִּים כַּשַּׂק; שֶׁרֶץ, הַקַּל, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ כָּל מַעֲשֵׂה עִזִּים כַּשַּׂק? 
אָמַרְתָּ כָּךְ דָּנִין? מִן הֶחָמוּר לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר עָלָיו? אֶלָּא אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בֶּגֶד&quot; בַּמֵּת, שֶׁכְּבָר קַל וָחֹמֶר הוּא: 
מַה שֶּׁרֶץ, הַקַּל, עָשָׂה בוֹ אֶת הַבֶּגֶד כַּשַּׂק; הַמֵּת, חָמוּר, דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ אֶת הַבֶּגֶד כַּשַּׂק. 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בֶּגֶד&quot; בַּמֵּת? אֶלָּא מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ וְלָדוּן גְּזֵרָה שָׁוָה: נֶאֱמַר כָּאן &quot;בֶּגֶד&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;בֶּגֶד&quot;. 
מַה בֶּגֶד הָאָמוּר לְהַלָּן – עָשָׂה בוֹ כָּל מַעֲשֵׂה עִזִּים כַּשַּׂק, אַף בֶּגֶד הָאָמוּר כָּאן – נַעֲשֶׂה בוֹ כָּל מַעֲשֵׂה עִזִּים כַּשַּׂק! 
וּמַה כָּאן טָווּי וְאָרוּג – אַף לְהַלָּן טָווּי וְאָרוּג; לְהָבִיא אֶת פְּסִיקְיָא וּפוּנְדָּא וַחֲבָק שֶׁל חֲמוֹר שֶׁהֵם טָווּי וְאָרוּג. 
יָצְאוּ פְּתִילוֹת וַחֲבָלִים שֶׁאֵינָן טָווּי וְאָרוּג. 
{{הע-שמאל|משה רבנו שכח להורות על טבילת כלים, ואלעזר נאלץ ללמד זאת במקומו. השכחה נבעה מכך שהוא כעס על פקודי החייל. הדרשה מוצאת שתי דוגמאות נוספות לטענה שהכעס עלול לגרום לטעות: אחת בזמן שמתו בני אהרון, והוא ציווה בטעות על אהרון אלעזר ואיתמר לאכול מבשר הקדשים; וכן במי מריבה, שם כעס משה על העם שביקשו מים והכה בטעות את הסלע במקום לדבר אליו.
לדעת 'יש אומרים' נתן משה מרצונו את זכות הדיבור לאלעזר, כדי לבנות את מנהיגותו לעתיד, והשוו גם [[ביאור:ספרי דברים/ניצבים#פיסקה שה|ספרי דברים שה,]] דרשה דומה על יהושע.}}
&quot;וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה: זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה&quot; ([[במדבר לא כא]]).
מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, לְפִי שֶׁבָּא לִכְלַל כַּעַס – בָּא לִכְלַל טָעוּת. 
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת בָּא מֹשֶׁה לִכְלַל כַּעַס – וּבָא לִכְלַל טָעוּת. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיִּקְצֹף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן הַנּוֹתָרִם לֵאמֹר&quot;. 
מַהוּ אוֹמֵר? &quot;מַדּוּעַ לֹא אֲכַלְתֶּם אֶת הַחַטָּאת&quot; וְגוֹ' ([[ויקרא י יז]]). 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמֶר לָהֶם: שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים, הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם&quot;? 
מַהוּ אוֹמֵר? &quot;וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם&quot; ([[במדבר כ יא]]). 
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל, שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת, הַבָּאִים מִצְּבָא הַמִּלְחָמָה&quot;. 
מַהוּ אוֹמֵר? &quot;וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה: זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה&quot;. 
מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, לְפִי שֶׁבָּא לִכְלַל כַּעַס – בָּא לִכְלַל טָעוּת. 
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מֹשֶׁה נָתַן לוֹ רְשׁוּת לְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן לְדַבֵּר! 
שֶׁכְּשֶׁיִּפָּטֵר מֹשֶׁה מִן הָעוֹלָם לֹא יִהְיוּ אוֹמְרִים לוֹ: 'בְּחַיֵּי מֹשֶׁה רַבְּךָ לֹא הָיִיתָ מְדַבֵּר, עַכְשָׁו מָה אַתָּה מְדַבֵּר?'. 
{{הע-שמאל|אלעזר אומר את דבריו בשם משה, שהרי נאמר &quot;...התורה אשר ציווה ה' את משה&quot;, וראו [[מסכת כלה א#כד|כלה א כד.]]}} 
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: שֶׁהָיָה אוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי&quot; ([[אסתר ב כב]]). 
}}

===פיסקה קנח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר לא כב-כד'''
{{הע-שמאל|כשם שמת יהודי אינו מטמא מתכת שאינה כלי – כך גם מת גוי. ת&quot;ק דורש זאת מהיקש למת יהודי ור' יוסי דורש &quot;אך&quot; – למעט.}}
'''&quot;אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכֶּסֶף&quot;''' ([[במדבר לא כב]]) – כֵּלִים! אַתָּה אוֹמֵר כֵּלִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא גְּלֻמִּים?
הֲרֵי אַתָּה דָן: הוֹאִיל וּמֵתֵי יִשְׂרָאֵל מְטַמְּאִין, וַהֲרוּגֵי מִדְיָן מְטַמְּאִין.
מַה מֵּתֵי יִשְׂרָאֵל, כֵּלִים וְלֹא גְלֻמִּים – אַף הֲרוּגֵי מִדְיָן, כֵּלִים וְלֹא גְלֻמִּים!
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: כֵּלִים! אַתָּה אוֹמֵר כֵּלִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא גְלֻמִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אַךְ&quot;, חַלֵּק!
{{הע-שמאל|כאן מדובר על ניקוי (הגעלת) כלים של גויים, ולא על  טבילה מטהרת, שהרי לא מוכרת טהרה ע&quot;י אש; וראו [[ביאור:משנה עבודה זרה פרק ה#משנה יב|ע&quot;ז ה יב;]] אבל ראו [[ביאור:תוספתא/עבודה זרה/ט#ב|תוספתא ע&quot;ז ט ב,]] [[ביאור:משנה טהרות פרק י#משנה ח|וטהרות י ח,]] שם נראה שהגעלה וניקוי במים חמים מטהרות.
שתי רשימות שבכל אחת חמש דוגמאות. נראה שיש להחליף את הלבוסין והקדירות שברשימה הראשונה עם הקומקמוסין והיורות שבשניה.}}
'''&quot;כֹּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ&quot;''' ([[במדבר לא כג]]).
כְּגוֹן הַלְּבוּסִין וְהַסַּכִּינִים וְהַקְּדֵרוֹת וְהַשַּׁפּוּדִים וְהָאִסְכָּלוֹת, מִפְּנֵי גֵּוִיּוֹת גּוֹיִים.
'''&quot;וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם&quot;''', כְּגוֹן הַכַּרְנָבָאוֹת וְהַכּוֹסוֹת וְהַקִּיתוֹנוֹת וְהַקּוּמְקוּמוֹסִים וְהַיּוֹרוֹת, מִפְּנֵי גֵּוִיּוֹת גּוֹיִים.
{{הע-שמאל|הקל וחומר כאן אינו באמת ק&quot;ו, שהרי אין בו היררכיה חד משמעית, אלא הוא בא להקיש בין חובת הטבילה והטיהור לחובת השטיפה והניקוי: בשני המקרים יש גם להטביל את הכלים לטהרתם וגם לנקות אותם היטב משאריות מזון.}}
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִי שֶׁאֵין טָעוּן טְבִילָה – טָעוּן הַזָּיָה; מִי שֶׁטָּעוּן טְבִילָה – דִּין הוּא שֶׁיִּטְעוֹן הַזָּיָה!
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִי שֶׁאֵין טָעוּן הַזָּיָה, טָעוּן טְבִילָה – מִי שֶׁטָּעוּן הַזָּיָה – דִּין הוּא שֶׁיִּטְעוֹן טְבִילָה!
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכז|לעיל פיסקה קכז;]] וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק א#משנה ב|אהלות א ב-ג:]] בגדי הלוחמים טמאים טומאת שבעה, למרות שהבגדים וכן הלוחם לא נגעו ישירות בחלל!}}
'''&quot;וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּטְהַרְתֶּם&quot;''' ([[במדבר לא כד]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;בַּחֲלַל חֶרֶב&quot; ([[במדבר יט טז]]), בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַחֶרֶב.
שֶׁהִיא טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְהַנּוֹגֵעַ בָּהּ טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה – הָא לָמַדְנוּ לְכֵלִים וְאָדָם.
כֵּלִים וְאָדָם וְכֵלִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם&quot;''', הָא לָמַדְנוּ לְכֵלִים וְאָדָם וְכֵלִים!
{{הע-שמאל|משווה את מעמד &quot;טבול  היום&quot;, שחל על הלוחמים לאחר שטבלו ביום השביעי – למעמד הכהן המעורב בהכנת אפר הפרה: שניהם ממתינים לערב ואז נטהרים ויכולים לחזור אל המחנה. וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|לעיל פיסקה קכד.]]}}
'''&quot;וְאַחַר תָּבֹאוּ אֶל הַמַּחֲנֶה&quot;''', מַה כָּאן אָסוּר לָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה – אַף לְהַלָּן אָסוּר לָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה.
וּמַה לְּהַלָּן &quot;עַד הָעָרֶב&quot; ([[במדבר יט ז]]) – אַף כָּאן עַד הָעָרֶב.
}}</text>
      <sha1>1ypg5dydtv44rtuaefmiupqfm2ua5d3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי במדבר/מסעי</title>
    <ns>106</ns>
    <id>461321</id>
    <revision>
      <id>3011440</id>
      <parentid>1353310</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T14:41:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3011440</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="55785" sha1="95r2huxk6a2xcq0ui32smh5nc7mkl7f" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת מסעי פרק לה==

===פיסקה קנט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר לה ט-יא'''
{{הע-שמאל|משה הפריש בעבר הירדן שאותו כבש, והוא מצווה את יהושע לעשות כך לאחר שיכבוש את א&quot;י; ראו גם [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קעט|ספרי דברים קעט]], וראו [[ביאור:תוספתא/מכות/ג#ב|תוספתא מכות ג ב,]] שיהושע הפריש את קדש ואת שכם כשכבש וחילק את א&quot;י, אבל לפני שכבש את ערי המקלט הללו.}}
'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אַרְצָה כְּנָעַן&quot;''' ([[במדבר לה ט]]-י),
לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ&quot; ([[דברים ד מא]]).
אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהִפְרִישׁ מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן; מִנַּיִן שֶׁצִּוָּה מֹשֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ לְהַפְרִישׁ לָהֶם עָרֵי מִקְלָט?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים&quot; ([[במדבר לה יא]])!
אַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר אַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר,
אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ מִיָּד?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כִּי יַכְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם&quot; וְגוֹ' ([[דברים יט א]]) – אַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
{{הע-שמאל|דיון על מעמדו של נהר הירדן עצמו. ראו גם [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ח#ו|תוספתא ב&quot;ק ח ו,]] שם מוחלפים שמות החכמים.}}
&quot;כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן – אַרְצָה כְּנָעַן&quot; ([[במדבר לה י]]), מִיכָּן הָיָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין הַיַּרְדֵּן מֵאֶרֶץ כְּנָעַן!
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: &quot;אֲשֶׁר עַל '''יַרְדֵּן יְרֵחוֹ'''&quot; ([[במדבר לא יב]]), מַה יְרֵחוֹ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן – אַף הַיַּרְדֵּן מֵאֶרֶץ כְּנָעַן.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/כח#פיסקה קמז|לעיל קמז,]] הדרשה על &quot;מקרא קדש&quot;, שיש להקרות לו ולהכין לכבודו. גם כאן יש להכין את הערים מראש.}}
&quot;וְהִקְרִיתֶם&quot; ([[במדבר לה יא]]), אֵין הַקְּרִיָּה אֶלָּא הַזְמָנָה.
{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפ|ספרי דברים קפ,]] [[ביאור:תוספתא/מכות/ג#ח|ותוספתא מכות ג ח.]] הצירוף &quot;ערים ערי מקלט&quot; מופיע רק כאן, ונראה שהדרשן מניח ש&quot;ערי&quot; בסמיכות הוא פחות מ&quot;ערים&quot;, שעשויות להיות כרכים גדולים. הערים הבינוניות שיוקדשו לערי מקלט כוללות שוק ומקור פרנסה אבל לא יותר מכך.}}
&quot;עָרִים&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף כְּרַכִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עָרֵי&quot;. אִי עָרֵי, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִלּוּ כְּפָרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עָרִים&quot;.
הָא כֵּיצַד? מַגִּיד שֶׁלֹּא הָיוּ שָׁם אֶלָּא שְׁוָקִים וּבֵית הַמִּחְיָה.
{{הע-שמאל|כמה צמצומים ל&quot;רוצח&quot;: רק רוצח בשגגה גולה, ואין הבן גולה על הריגת אביו; וראו [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ג|מכות ב ג,]] שם נאמר שהאב והבן גולים זה ע&quot;י זה.}}
&quot;וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי כָּל רוֹצֵחַ בְּמַשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה&quot;.
אִי מַכֵּה נֶפֶשׁ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף מַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ בְּמַשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;רֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ&quot;.
לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא רוֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ; יָצָא הַמַּכֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ, שֶׁאֵינוֹ גּוֹלֶה.
}}

===פיסקה קס===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר לה יב-כח''' 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/מכות/ג#ה|תוספתא מכות ג ה-ו,]] שהמלווים את הרוצח לעיר מקלט אמורים לדבר עם גואל הדם ולנסות לשכנע אותו שלא יהרוג את הרוצח. כאן הריגת הרוצח לפני שנשפט בבית הדין מוצגת כאיסור גמור, ולא רק כהמלצה שלילית – וראו דברי ר' יוסי שם בהלכה ו.}}
'''&quot;וְהָיוּ לָכֶם הֶעָרִים לְמִקְלָט מִגֹּאֵל&quot;''' ([[במדבר לה יב]]) לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְרָצַח גֹּאֵל הַדָּם אֶת הָרֹצֵחַ אֵין לוֹ דָם&quot; ([[במדבר לה כז]]); שׁוֹמֵעַ אֲנִי, יַהַרְגֶנּוּ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט&quot;! 

'''&quot;וְהֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתֵּנוּ שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה&quot;''' ([[במדבר לה יג]]) – {{ב|עִם הָרִאשׁוֹנוֹת|כולל שלוש הערים שהפריש משה בעבר הירדן.}}. 
אַתָּה אוֹמֵר 'עִם הָרִאשׁוֹנוֹת', אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא חוּץ מִן הָרִאשׁוֹנוֹת? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;אֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְאֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן&quot; ([[במדבר לה יד]]). 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתֵּנוּ&quot; וְגוֹ'? – עִם הָרִאשׁוֹנוֹת. 
{{הע-שמאל|הערים בעבר הירדן מפורטות בדברים ד. הצורך בשלוש ערים לאוכלוסיה קטנה יחסית מלמד שהיו הרבה רוצחים בעבר הירדן, (או שכמות הרוצחים אינה מכתיבה את מספר ערי המקלט, אלא הזמינות שלהן ביחס לגודל השטח)}}
'''&quot;אֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן&quot;''' ([[במדבר לה יד]]), אֵילוּ הֵם? 
&quot;אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ הַמִּישׁוֹר לָרֻאוּבֵנִי וְאֶת רָאמוֹת בַּגִּלְעָד לַגָּדִי וְאֶת גּוֹלָן בַּבָּשָׁן לַמְנַשִּׁי&quot; ([[דברים ד מג]]). 
וּכְנֶגְדָּן שָׁלֹשׁ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּקְדִּשׁוּ אֶת קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל בְּהַר נַפְתָּלִי וְאֶת שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרָיִם, 
וְאֶת קִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה&quot; ([[יהושע כ ז]]). 
נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁשָּׁווּ שְׁנֵי שְׁבָטִים וּמֶחֱצָה שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְתִשְׁעַת הַשְּׁבָטִים וּמֶחֱצָה {{ב|שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן!|ממערב לירדן}}. 
לְפִי דַּרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ שֶׁרֹב שׁוֹפְכֵי דָּמִים בְּאֶרֶץ גִּלְעָד. 

&quot;עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם&quot; ([[במדבר לה יג]]) – אֵין לִי אֶלָּא שֶׁקּוֹלְטוֹת בָּאָרֶץ. בְּחוּ&quot;ל מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;תִּהְיֶינָה&quot;. 
{{הע-שמאל|ישראל שהרג גר תושב במזיד אינו נהרג, שנאמר &quot;את רעהו&quot; ([[דברים יט ה]]); וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפא|ספרי דברים קפא,]] וממילא אם הרג אותו בשוגג אינו גולה. גר תושב שהרג ישראל, אפילו בשוגג – נהרג; לכן גר תושב גולה רק אם הרג גר תושב בשוגג. ראו [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ג|מכות ב ג.]] הלכה בעייתית – יתכן שהיא מימי מרד בר כוכבא או הגזירות שאחריו.}}
'''&quot;לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[במדבר לה טו]]), אֵין לִי אֶלָּא לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. לַגֵּרִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְלַגֵּר&quot;. לַתּוֹשָׁב מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְלַתּוֹשָׁב בְּתוֹכָם&quot;. 
אוֹ, כְּשֵׁם שֶׁהַגֵּר הוּא גּוֹלֶה עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, כָּךְ יִשְׂרָאֵל גּוֹלֶה עַל יָדוֹ שֶׁל גֵּר? 
אָמַרְתָּ: אִם כְּשֶׁהֲרָגוֹ יִשְׂרָאֵל פָּטוּר, קַל וָחֹמֶר שֶׁלֹּא יִגְלֶה! אֶלָּא, {{ב|אִם הֲרָגוֹ יִשְׂרָאֵל – אֵינוֹ הָרוּג|ישראל שרצח במזיד גר תושב אינו נהרג}}, {{ב|וְאִם הוּא הָרַג אֶת יִשְׂרָאֵל|אפילו בשגגה}} – נֶהֱרָג! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ד|מכות ב ד,]] והשוו [[ביאור:תוספתא/מכות/ב#יב|תוספתא מכות ב יב,]] שהיה דין ערי מקלט אפילו במדבר, שם גלו למחנה לווייה.}}
'''&quot;תִּהְיֶינָה שֵׁשׁ הֶעָרִים הָאֵלֶּה לְמִקְלָט&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;אֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן&quot;. 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, הָרִאשׁוֹנָה שֶׁמַּפְרִישִׁים תִּהְיֶה קוֹלֶטֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;תִּהְיֶינָה שֵׁשׁ הֶעָרִים הָאֵלֶּה לְמִקְלָט&quot;. 
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁלֹּא קָלְטָה אַחַת מֵהֶם עַד שֶׁהֻפְרְשׁוּ כֻּלָּם. 
{{הע-שמאל|שלושת הפסוקים טז-יח חוזרים זה על זה, והדרשה מנסה להסביר את הצריכות בשלושתם. במקרה של הברזל הצריכות מיותרת, שהרי בברזל אין משמעות לגודל הכלי, והיה אפשר לומר שזאת הסיבה לאיזכור נפרד שלו; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק יב|כלים יב,]] שרוב כלי הברזל נתפסו כבעלי תכונה שלילית כגון כליאה או רצח. וראו גם את הביאור [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט|לסנהדרין ט א,]] שם נראה שעוקבים אחר דרכי הרציחה לפי ארבע מיתות בית דין.}}
'''&quot;וְאִם בִּכְלִי בַרְזֶל הִכָּהוּ וַיָּמֹת רֹצֵחַ הוּא&quot;''' ([[במדבר לה טז]]), לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְאִם בְּאֶבֶן יָד אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ הִכָּהוּ וַיָּמֹת... אוֹ בִכְלִי עֵץ יָד אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ הִכָּהוּ וַיָּמֹת&quot; ([[במדבר לה יז]]-יח). 
אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהֲרָגוֹ בָּאֵלּוּ, שֶׁיְּהֵא חַיָּב. בְּבַרְזֶל מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאִם בִּכְלִי בַרְזֶל הִכָּהוּ וַיָּמֹת רֹצֵחַ הוּא&quot;! 
הָא עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בַּדִּין: אִם כְּשֶׁהֲרָגוֹ בְּאֶבֶן אוֹ בְּעֵץ חַיָּב, קַל וָחֹמֶר בְּבַרְזֶל! אֶלָּא, אִם אָמַרְתָּ כֵּן – עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! 
לְכָךְ נֶאֱמַר: &quot;וְאִם בִּכְלִי בַרְזֶל הִכָּהוּ וַיָּמֹת רֹצֵחַ הוּא מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ&quot;, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁים מִן הַדִּין. 
אוֹ, מָה {{ב|אֶבֶן – מְלוֹא יָד|גדולה}} אַף בַּרְזֶל – מְלוֹא יָד? אָמַרְתָּ: גָּלוּי הָיָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהַבַּרְזֶל מֵמִית בְּמַשֶּׁהוּ. 
לְפִיכָךְ לֹא נֶאֱמַר בּוֹ 'יָד', אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּמַחַט וַאֲפִלּוּ בְּצִנּוֹרָא. 
אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהֲרָגוֹ '''בִּכְלִי''' בַרְזֶל, שֶׁיְּהֵא חַיָּב. הִשְׁלִיךְ עָלָיו עַשְׁתּוֹת וְגוֹלָמִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;רֹצֵחַ הוּא מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ&quot;, מִכָּל מָקוֹם! 
{{הע-שמאל|האבן שבה רצח צריכה להיות בגודל ידו (ראו בדרשה דלעיל), כלומר גדולה כדי הריגה (שיש בה כדי להמית), ומדובר במכה במקום הממית בגופו של הנרצח, וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ו|מכילתא נזיקין ו]] [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט#משנה ב|וסנהדרין ט ב.]]}}
'''&quot;וְאִם בְּאֶבֶן יָד אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ הִכָּהוּ וַיָּמֹת רֹצֵחַ הוּא מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ&quot;''' ([[במדבר לה יז]]), לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף&quot; ([[שמות כא יח]]). 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, שֶׁאִם יַכֶּנּוּ, בֵּין בְּדָבָר שֶׁהוּא כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ וּבֵין בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ – יְהֵא חַיָּב? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאִם בְּאֶבֶן יָד '''אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ''' הִכָּהוּ&quot;, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּכֶּנּוּ בְּדָבָר שֶׁהוּא כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ. 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף עַל מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכִי יִהְיֶה אִישׁ שׂנֵא לְרֵעֵהוּ וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו&quot; ([[דברים יט יא]]). 
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּכֶּנּוּ בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ וְעַל מָקוֹם שֶׁהוּא כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ. 
אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהֲרָגוֹ בְּאֶבֶן שֶׁיְּהֵא חַיָּב. גִּלְגֵּל עָלָיו סְלָעִים וְעַמּוּדִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;רֹצֵחַ הוּא מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ&quot;, מִכָּל מָקוֹם! 
{{הע-שמאל|גם כלי הרצח מעץ צריך להיות כזה שמסכן את נפש הנרצח, ושהכה בו במקום רגיש. ההבדל בין אבן לעץ הוא בפסוקים הנלוים מ[[שמות כא]]; וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ז|מכילתא נזיקין ז]] [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט#משנה ב|וסנהדרין שם]]}}
'''&quot;אוֹ בִכְלִי עֵץ יָד אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ הִכָּהוּ וַיָּמֹת רֹצֵחַ הוּא&quot;''' ([[במדבר לה יח]]) לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ אוֹ אֶת אֲמָתוֹ בַּשֵּׁבֶט וּמֵת תַּחַת יָדוֹ נָקֹם יִנָּקֵם&quot; ([[שמות כא כ]]). 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, בֵּין בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ וּבֵין בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אוֹ בִכְלִי עֵץ יָד '''אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ''' הִכָּהוּ וַיָּמֹת רֹצֵחַ הוּא&quot;. מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּכֶּנּוּ בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית. 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף עַל מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ כְּדֵי לְהָמִית? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכִי יִהְיֶה אִישׁ שׂנֵא לְרֵעֵהוּ וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו וְהִכָּהוּ נֶפֶשׁ&quot; ([[דברים יט יא]]). 
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּכֶּנּוּ בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית וְעַל מָקוֹם שֶׁהוּא כְּדֵי לְהָמִית. 
אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהֲרָגוֹ בְּעֵץ, שֶׁהוּא חַיָּב. הִשְׁלִיךְ עָלָיו קוֹרוֹת וְכְּלוֹנְסָוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;רֹצֵחַ הוּא מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ&quot;, מִכָּל מָקוֹם! 
{{הע-שמאל|מקרה נדיר יחסית של בנין אב משלושה כתובים, וראו גם [[ביאור:משנה בבא קמא פרק א|ב&quot;ק א א,]] שם מופיע בניין אב מארבעה כתובים. הריגת הרוצח במזיד היא בעדיפות ע&quot;י גואל הדם.}}
'''&quot;גֹּאֵל הַדָּם הוּא יָמִית אֶת הָרֹצֵחַ&quot;''' ([[במדבר לה יט]]) לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְאִם בִּכְלִי בַרְזֶל הִכָּהוּ וַיָּמֹת... וְאִם בְּאֶבֶן יָד אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ הִכָּהוּ וַיָּמֹת... אוֹ בִכְלִי עֵץ יָד אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ הִכָּהוּ וַיָּמֹת&quot;. 
אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהֲרָגוֹ בָּאֵלּוּ, שֶׁהוּא חַיָּב. מִנַּיִן בִּשְׁאָר כָּל דָּבָר? הֲרֵי אַתָּה דָּן בִּנְיַן אָב מִבֵּין שְׁלָשְׁתָּם: 
לֹא רְאִי אֶבֶן כִּרְאִי הָעֵץ, וְלֹא רְאִי הָעֵץ כִּרְאִי אֶבֶן, וְלֹא רְאִי זֶה וָזֶה כִּרְאִי כְּלִי בַרְזֶל, וְלֹא רְאִי בַרְזֶל כִּרְאִי שְׁנֵיהֶם. 
הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבִּשְׁלָשְׁתָּן – שֶׁהוּא כְּדֵי לְהָמִית, וְאִם הֵמִית מִצְוָה בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם לַהֲמִיתוֹ. 
אַף כֹּל שֶׁהוּא כְּדֵי לְהָמִית וְהֵמִית – מִצְוָה בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם לַהֲמִית! לְכָךְ נֶאֱמַר: &quot;גֹּאֵל הַדָּם הוּא יָמִית&quot;. 
{{הע-שמאל|ממעט את הרוצח ע&quot;י דחיפת הנרצח לאש או למים וששיסה בו בעל חיים, שבמקרים אלו היתה לנרצח אפשרות להינצל, וראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט|סנהדרין ט א.]] אבל אם גרם להפלתו מהגג – הרוצח חייב.}}
'''&quot;וְאִם בְּשִׂנְאָה יֶהְדֳּפֶנּוּ&quot;''' ([[במדבר לה כ]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְאִם בִּכְלִי בַרְזֶל הִכָּהוּ... אוֹ בְּאֶבֶן יָד... אוֹ בִכְלִי עֵץ יָד&quot;. 
אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהֲרָגוֹ בָּאֵלּוּ שֶׁהוּא חַיָּב. דְּחָפוֹ מֵרֹאשׁ הַגַּג וְנָפַל וָמֵת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאִם בְּשִׂנְאָה יֶהְדֳּפֶנּוּ&quot;, מִכָּל מָקוֹם! 
אוֹ, אֲפִלּוּ דְּחָפוֹ לְתוֹךְ הַמַּיִם אוֹ לְתוֹךְ הָאוּר אוֹ שִׁסָּה בּוֹ אֶת הַכֶּלֶב אוֹ אֶת הַנָּחָשׁ? הֲרֵי אַתָּה דָּן בִּנְיַן אָב מִבֵּין שְׁלָשְׁתָּם: 
לֹא רְאִי אֶבֶן כִּרְאִי עֵץ, וְלֹא רְאִי עֵץ כִּרְאִי אֶבֶן, וְלֹא רְאִי זֶה וָזֶה כִּרְאִי בַרְזֶל, וְלֹא רְאִי בַרְזֶל כִּרְאִי שְׁנֵיהֶן. 
הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבִּשְׁלָשְׁתָּם – שֶׁהוּא {{ב|מֵחֲמַת הַמְמִיתִים,|עלולים להמית}} וְהֵמִית, הֲרֵי הוּא חַיָּב; אַף כֹּל שֶׁהוּא מֵחֲמַת הַמְמִיתִין, וְהֵמִית – הֲרֵי זֶה חַיָּב! 
יָצָא אֶת שֶׁדְּחָפוֹ לְתוֹךְ הַמַּיִם אוֹ לְתוֹךְ הָאוּר, וְשִׁסָּה בּוֹ אֶת הַכֶּלֶב, וְשִׁסָּה בּוֹ אֶת הַנָּחָשׁ – שֶׁדִּינוֹ מָסוּר לַשָּׁמַיִם! 
{{הע-שמאל|דורש &quot;עליו&quot; – שהתכוון להרוג את הנרצח למעשה. וראו דברי ר' שמעון [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט#משנה ב|בסנהדרין ט ב,]] &quot;נתכוון להרוג את זה והרג את זה&quot;.}}
'''&quot;אוֹ הִשְׁלִיךְ '''עָלָיו''' בִּצְדִיָּה&quot;''', שֶׁצִּדָּה '''לוֹ''', שֶׁמִּתְכַּוֵּן '''לוֹ'''. 
{{הע-שמאל|גם הרוצח בלי כלי או חפץ כלשהו אלא בידו – נחשב רוצח.}}
'''&quot;אוֹ בְאֵיבָה הִכָּהוּ בְיָדוֹ וַיָּמֹת&quot;''' ([[במדבר לה כא]]), לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְאִם בִּכְלִי בַרְזֶל... וְאִם בְּאֶבֶן יָד... אוֹ בִכְלִי עֵץ יָד...&quot;. אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהֲרָגוֹ בָּאֵלּוּ, שֶׁהוּא חַיָּב. 
דְּחָפוֹ, דְּחָקוֹ, חֲנָקוֹ, בְּעָטוֹ, {{ב|דְּעָכוֹ|מעכו}} – מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בְּיָדוֹ&quot;, מִכָּל מָקוֹם! 
{{הע-שמאל|אם אין לנרצח גואל, כגון שהוא גר צדק – בית הדין הורגים את הרוצח וממלאים בכך את תפקיד הגואל.}}
'''&quot;גֹּאֵל הַדָּם יָמִית אֶת הָרֹצֵחַ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;גֹּאֵל הַדָּם הוּא יָמִית אֶת הָרֹצֵחַ בְּפִגְעוֹ בוֹ הוּא יְמִיתֶנּוּ&quot; ([[במדבר לה יט]]). 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;גֹּאֵל הַדָּם יָמִית אֶת הָרֹצֵחַ&quot;? שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ גּוֹאֵל. מִי שֶׁאֵין לוֹ גּוֹאֵל מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;גֹּאֵל הַדָּם&quot;, מִכָּל מָקוֹם! 
{{הע-שמאל|לעניין השונא ראו [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ג|מכות ב ג]] [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפא|וספרי דברים קפא.]] לעניין הצדיה ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט#משנה ב|סנהדרין ט ב,]] ולעיל על פס' כ.}}
'''&quot;וְאִם בְּפֶתַע בְּלֹא אֵיבָה הֲדָפוֹ&quot;''' ([[במדבר לה כב]]) – לְהוֹצִיא אֶת הַשּׂוֹנֵא! 
'''&quot;אוֹ הִשְׁלִיךְ עָלָיו כָּל כְּלִי בְּלֹא צְדִיָּה&quot;''' – שֶׁלֹּא צָדָה '''לוֹ''' וְשֶׁלֹּא מִתְכַּוֵּן '''לוֹ'''. 
{{הע-שמאל|אם זרק אבן בלילה – גולה ואינו נהרג. לעניין הסומא ראו [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ג.|מכות ב ג:]] לדעת ת&quot;ק (ר' מאיר) הסומא גולה, אבל ר' יהודה אינו רואה את הסומא כאדם רגיל, ופוטר אותו מאחריות ומגלות; כאן הוא לומד &quot;בלא ראות&quot; להוציא את מי שלעולם אינו רואה. וראו [[בבא קמא פו ב]], [[ביאור:תוספתא/מכות/ב#ט|תוספתא מכות ב ט]] [[ביאור:משנה מגילה פרק ד#משנה ו|ומגילה ד, ו.]]}}
'''&quot;אוֹ בְכָל אֶבֶן אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ בְּלֹא רְאוֹת&quot;''' ([[במדבר לה כג]]) – לְהָבִיא אֶת הַסּוּמָא וְאֶת הַזּוֹרֵק בַּלַּיְלָה. 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: &quot;בְּלֹא רְאוֹת&quot; – לְהוֹצִיא אֶת הַסּוּמָא. 
{{הע-שמאל|השונא אינו גולה, כאמור לעיל, ועליו להגן על עצמו מפני גואלי הדם. כך גם דינו של כל מי שנמנעת ממנו הגלות. הדרשות, שבהן נוספו קטגוריות של &quot;שוגג הקרוב למזיד&quot; ושל &quot;שוגג הקרוב לאונס&quot; שאינם גולים – מצמצמות את עונש הגלות שנתפסה כזכות לרוצח בשוגג, המוגן בעיר המקלט –  וגם כעונש של גלות לו. וראו בביאור [[ביאור:משנה מכות פרק ב|למכות ב א.]]}}
'''&quot;וְהוּא לֹא אוֹיֵב לוֹ וְלֹא מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ&quot;''', אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: נִמְצָא חֻמְרוֹ קֻלּוֹ, וְקֻלּוֹ חֻמְרוֹ. 
לְחַיְּבוֹ מִיתָה אִי אַתָּה יָכוֹל, שֶׁמָּא שׁוֹגֵג הֲרָגוֹ; לְחַיְּבוֹ גָּלוּת אִי אַתָּה יָכוֹל, שֶׁמָּא מֵזִיד הֲרָגוֹ! 
{{הע-שמאל|לעניין השונאים דורש את סמיכות הפסוקים כג-כד. לעניין הקרובים דורש &quot;העדה בין המכה ובין גואל הדם&quot;, שאינם גואלי דם בעצמם; כלומר הקרובים של הנרצח (ולא של הרוצח) הם הפסולים לדון את הרוצח. וראו דברי ר' יהודה [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ג#משנה ד|בסנהדרין ג ד-ה.]]
לשון הדרשה המקישה את העדים לשופטים – ראו גם [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא כ]] לפס' ב.
ההרחבה של הפסילה של הדיינים והעדים השונאים והקרובים גם לדיני ממונות נדרשת מהביטוי &quot;משפטים&quot; הכולל את שני התחומים, וראו גם [[ויקרא כד כב]], הנדרש הן לעניין הגרים הן להשוואת דיני ממונות לדיני נפשות [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ד|בסנהדרין ד א.]]}}
'''&quot;וְהוּא לֹא אוֹיֵב לוֹ וְלֹא מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ – וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה&quot;''' ([[במדבר לה כג]]-כד) – לִפְסֹל אֶת הַשּׂוֹנְאִים מִלֵּישֵׁב בַּדִּין. 
אֵין לִי אֶלָּא שׂוֹנְאִים. קְרוֹבִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;הָעֵדָה בֵּין הַמַּכֶּה וּבֵין גֹּאֵל הַדָּם&quot; ([[במדבר לה כד]]).
אֵין לִי אֶלָּא דַּיָּנִים שֶׁפּוֹסֵל בָּהֶם שׂוֹנְאִים וּקְרוֹבִים. עֵדִים מִנַּיִן? 
הֲרֵי אַתָּה דָּן: הוֹאִיל וְאָמְרָה תּוֹרָה: הָרוֹג עַל פִּי דַּיָּנִים, הָרוֹג עַל פִּי עֵדִים! 
מַה דַּיָּנִים, פּוֹסֵל בָּהֶם שׂוֹנְאִים וּקְרוֹבִים – אַף הָעֵדִים, יִפְסֹל בָּהֶם שׂוֹנְאִים וּקְרוֹבִים. 
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמָה דַּיָּנִים, שֶׁאֵין הַדְּבָרִים נִגְמָרִים עַל פִּיהֶם – פּוֹסֵל בָּהֶם שׂוֹנְאִים וּקְרוֹבִים; 
עֵדִים, שֶׁהַדְּבָרִים נִגְמָרִים עַל פִּיהֶם – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּפְסֹל בָּהֶם שׂוֹנְאִים וּקְרוֹבִים? 
אֵין לִי אֶלָּא רוֹצֵחַ. שְׁאָר חַיָּבֵי מִיתוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה&quot;! 
אֵין לִי אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, לַגֵּרִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה&quot;! 
אֵין לִי אֶלָּא דִּינֵי נְפָשׁוֹת, דִּינֵי מָמוֹנוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה&quot;. 
{{הע-שמאל|ההשוואה בין דיני ממונות לדיני נפשות מוגבלת לענייני זהות הדיינים והעדים, ולא לעניינים אחרים, כפי שמודגם בעניין מספר השופטים ובעניינים נוספים [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ד|בסנהדרין ד.]]}}
אוֹ, כְּשֵׁם שֶׁדִּינֵי נְפָשׁוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, כָּךְ דִּינֵי מָמוֹנוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;הָאֵלֶּה&quot;. 
אֵלֶּה בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, וְאֵין דִּינֵי מָמוֹנוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טו|מכילתא נזיקין טו,]] שמהפסוק הזה למדו שדיני ממונות בשלושה.}}
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם&quot; ([[שמות כב ח]].). 
{{הע-שמאל|צריכות להתאפשר בבית הדין סיטואציות שמחייבים את הנדון מיתה למרות שיש עדה המצילה אותו – כלומר עשרה דיינים מזכים, וההטיה לרעה היא ברוב של שנים, הנלמד ממספר העדים, כלומר בסה&quot;כ 22 דיינים. כדי שלא יהיה תיקו צריך מספר לא זוגי (בי&quot;ד שקול) ולכן דיני נפשות ב23 דיינים; ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק א#משנה ו|סנהדרין א ו,]] וכן [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא כ]] לפס' ב.
דעת אנשי המשוחות אינה ברורה. הם דורשים את החזרה המשולשת של המילה &quot;העדה&quot; בפס' כד-כה, אבל לא ברור מה הסיקו ממנה.}}
וּמִנַּיִן שֶׁדִּינֵי נְפָשׁוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה&quot;, הֲרֵי עֲשָׂרָה; &quot;וְהִצִּילוּ הָעֵדָה&quot; – הֲרֵי עֲשָׂרָה; 
שְׁלֹשָׁה מִנַּיִן? הֲרֵי אַתָּה דָּן: הוֹאִיל וְאָמְרָה תּוֹרָה: הָרוֹג עַל פִּי עֵדִים, הָרוֹג עַל פִּי מַטֵּי דַּיָּנִים. 
מָה עֵדִים – שְׁנַיִם, אַף דַּיָּנִים – שְׁנַיִם. אֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל – מוֹסִיפִים עֲלֵיהֶם עוֹד אֶחָד, הֲרֵי שְׁלֹשָׁה! 
אַנְשֵׁי הַמְּשׁוֹחוֹת אָמְרוּ: שָׁלֹשׁ עֵדֻיּוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּפָּרָשָׁה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁדִּינֵי נְפָשׁוֹת בִּשְׁלֹשִׁים! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפו-קפז|ספרי דברים קפו,]] ודברי ר' יוסי בר' יהודה [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ו|במכות ב ו.]]}}
'''&quot;וְהִצִּילוּ הָעֵדָה אֶת הָרֹצֵחַ&quot;''' ([[במדבר לה כה]]), מִיכָּן אַתָּה דָּן: הָרַג נֶפֶשׁ, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד – הַכֹּל מַקְדִּימִים לְעָרֵי מִקְלָט. 
בֵּית דִּין שׁוֹלְחִים וּמְבִיאִים אוֹתוֹ מִשָּׁם; מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב מִיתָה – הֲרָגוּהוּ, וְשֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב מִיתָה – פְּטָרוּהוּ. 
מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב גָּלוּת – מַחֲזִירִים אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה&quot;. 
{{הע-שמאל|ראו דרשה דומה לזו של ר' מאיר [[ביאור:משנה מדות פרק ג#משנה ד|מדות ג ד,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה יא|מכילתא בחדש יא.]] 
הרוצח שיצא מעיר המקלט חזר לסביבת התרבות הציבורית, ואין לו זכות לחזור לשם כל זמן שהכהן קיים ומאריך את חיי האדם – אלא רק בהפסקות בכהונת הכהן, שנגרמו ממותו ומהחלפתו.
רעיון דומה עולה מהדרשה של רבי.}}
'''&quot;וְיָשַׁב שָׁם עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל&quot;''', רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: רוֹצֵחַ מְקַצֵּר יָמָיו שֶׁל אָדָם, וְכֹהֵן גָּדוֹל מַאֲרִיךְ יָמָיו שֶׁל אָדָם. 
אֵין בַּדִּין שֶׁיְּהֵא מִי שֶׁמְּקַצֵּר יָמָיו שֶׁל אָדָם לִפְנֵי מִי שֶׁמַּאֲרִיךְ יָמָיו שֶׁל אָדָם! 
רַבִּי אוֹמֵר: רוֹצֵחַ מְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ וּמְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה, וְכֹהֵן גָּדוֹל גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּשְׁרֶה עַל הָאָדָם בָּאָרֶץ. 
אֵין בַּדִּין שֶׁיְּהֵא מִי שֶׁמְּטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ וּמְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה לִפְנֵי מִי שֶׁגּוֹרֵם לְהַשְׁרוֹת אֶת הַשְּׁכִינָה עַל אָדָם בָּאָרֶץ! 
{{הע-שמאל|דרשת סיום על שכר הפסיעות לדבר מצווה. לעניין 'מידת הטוב מרובה' ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|בביאור למכות א ז.]]}}
'''&quot;וְאִם יָצֹא יֵצֵא הָרֹצֵחַ&quot;''' וְגוֹ' ([[במדבר לה כו]]), 
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: וּמָה אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת, מוּעֶטֶת, הַפּוֹסֵעַ {{ב|פְּסִיעָה אַחַת|יוצא פסיעה מעיר המקלט}} – הֲרֵי הוּא מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. 
קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹב, שֶׁמְּרֻבָּה! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ז|מכות ב ז:]] רוצח שיצא מעיר המקלט – מותר לכל אדם להרגו כאילו אינו חי.
אם רצח בשגגה בתוך העיר – גולה בלי לצאת מהעיר.}}
'''&quot;וּמָצָא אֹתוֹ גֹּאֵל הַדָּם וְרָצַח... אֵין לוֹ דָּם&quot;''' ([[במדבר לה כז]]) – בְּכָל אָדָם! 
'''&quot;כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב&quot;''' ([[במדבר לה כח]]), מִיכָּן אַתָּה אוֹמֵר: הָרַג בְּאוֹתָהּ הָעִיר – גּוֹלֶה מִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה; וּבֶן לֵוִי – גּוֹלֶה מֵעִיר לְעִיר! 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ח|מכות ב ח.]]}}
'''&quot;וְאַחֲרֵי מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל יָשׁוּב הָרֹצֵחַ אֶל אֶרֶץ אֲחֻזָּתוֹ&quot;''' – וְלֹא {{ב|לְסָרְרוּתוֹ,|לשררתו, למשרה שבה היה לפני הרצח.}} דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. 
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: &quot;יָשׁוּב&quot; – אַף לְסָרְרוּתוֹ! 
}}

===פיסקה קסא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר לה כט-לד'''
{{הע-שמאל|דיני רוצח נהגו במדבר, כאמור לעיל – ונהגו גם בדורות הבאים, לאחר שכבשו את הארץ והקדישו ערי מקלט – ראו [[ביאור:תוספתא/מכות/ב#יב|תוספתא מכות ב יב]] [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ד|ומכות ב ד.]]}}
'''&quot;וְהָיוּ אֵלֶּה לָכֶם לְחֻקַּת מִשְׁפָּט לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;''' ([[במדבר לה כט]]) – שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.
{{הע-שמאל|אמנם אין בחו&quot;ל ערי מקלט, אבל יש שם בעיקרון בתי דין, ומבחינת התורה אמורים לבצע גם שם הוצאה להורג של הרוצחים – אמנם  בדרך כלל הדבר לא התאפשר למעשה בגלל השלטונות הנוכריים שם. למעשה בתקופת חז&quot;ל גם בא&quot;י לא התאפשר לדון דיני נפשות ולהוציא עבריינים להורג.}}
'''&quot;בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם&quot;''' – בָּאָרֶץ וּבְחוּץ לָאָרֶץ.
{{הע-שמאל|ר' יאשיה לומד מהפסוק שגואל הדם אינו הורג את הרוצח לעולם, ואפילו אם יצא מעיר המקלט אין גואל הדם הורג אותו, אלא מביא אותו לבית הדין ומציג עדים שהרוצח יצא מעיר המקלט. ואז הורגים את הרוצח בבית הדין – וראו לעיל בתחילת ובסוף פיסקה קס. והשוו [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ז|מכות ב ז,]] שם קורא אפילו ר' עקיבא, המחמיר באיסור הרצח של הרוצח, את פס' כז כפשוטו.
ר' יונתן לומד על שלב מוקדם יותר, העוסק ברוצח מזיד, שגם כדי להרגו בבית הדין יש צורך בעדים; וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפח|ספרי דברים קפח.]]}}
'''&quot;כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ, לְפִי עֵדִים יִרְצַח אֶת הָרֹצֵחַ&quot;''' וְגוֹ' ([[במדבר לה ל]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְרָצַח גֹּאֵל הַדָּם אֶת הָרֹצֵחַ, אֵין לוֹ דָּם&quot; ([[במדבר לה כז]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַהַרְגֶנּוּ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ '''לְפִי עֵדִים'''&quot; וְגוֹ'; מַגִּיד שֶׁאֵין הוֹרְגוֹ אֶלָּא בְּעֵדִים, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: &quot;כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ לְפִי עֵדִים יִרְצַח אֶת הָרֹצֵחַ&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַהַרְגֶנּוּ בְּבֵית דִּין שֶׁלֹּא בְּעֵדִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ לְפִי עֵדִים יִרְצַח אֶת הָרֹצֵחַ&quot;, מַגִּיד שֶׁאֵין הוֹרְגוֹ אֶלָּא בְּבֵית דִּין וּבְעֵדִים!

'''&quot;וְעֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה בְנֶפֶשׁ לָמוּת&quot;''' – עוֹנֶה הוּא בוֹ לִזְכוּת!
&quot;וְעֵד אֶחָד&quot; – עוֹנֶה הוּא בוֹ לִשְׁבוּעָה! {{הע-שמאל|לעניין זכות ראו דברי ר' יוסי בר' יהודה [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ט#ב|בתוספתא סנהדרין ט ב.]] לעניין השבועה ראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפח|ספרי דברים קפח,]] [[ביאור:תוספתא/שבועות/ה#ג|ותוספתא שבועות ה ג.]] בניין האב טוען שבכל מקום שנאמר &quot;עד&quot; בלי המילה &quot;אחד&quot; – הכוונה לשני עדים.}}
&quot;וְעֵד אֶחָד&quot; – זֶה בָּנָה אָב: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר 'עֵד' – הֲרֵי הוּא בִּכְלַל שְׁנַיִם, עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב 'אֶחָד'!
{{הע-שמאל|בדיני אדם אין כופר, בניגוד לדיני שמים, שבהם יש אפשרות לכפרה ע&quot;י תשלום כספי, מלקות, קרבן או תשובה; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה י|מכילתא נזיקין י.]]}}
'''&quot;וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ&quot;''' ([[במדבר לה לא]]), לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו&quot; ([[שמות כא ל]]).
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁנּוֹתְנִים פִּדְיוֹן לְמוּמָתִים בִּידֵי שָׁמַיִם, כָּךְ יְהוּ נוֹתְנִים פִּדְיוֹן לְמוּמָתִים בִּידֵי אָדָם?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ&quot;!
{{הע-שמאל|ר' יאשיה פוטר מתשלומי נזק וצער את החובל בגופו של היוצא להיהרג, וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ט#ה|תוספתא ב&quot;ק ט ה.]]
ר' יונתן פוטר אפילו את הרוצחו;
אבל שניהם מסכימים שלפני שנדון ונגזר דינו למיתה אין לפגוע בו. הם דורשים &quot;ולא תקחו כופר&quot; – אין צורך בכפרה על פגיעה בו.}}
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁיָּצָא לֵהָרֵג וְחָבַל בַּאֲחֵרִים – {{ב|חַיָּב,|לפצות את הנחבלים בכסף}} {{ב|חָבְלוּ בוֹ אֲחֵרִים – פְּטוּרִים בְּגוּפוֹ,|אם חבלו בגופו פטורים מתשלומי נזק וכו'}} {{ב|וְלֹא בְמָמוֹנוֹ.|אם חבלו בממונו של היוצא ליהרג – חייבים}}
אוֹ עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֲשֶׁר הוּא '''רָשָׁע לָמוּת'''&quot;, עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ – חַיָּב, מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ – פָּטוּר!
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁיָּצָא לֵהָרֵג, וְקָדַם אַחֵר וַהֲרָגוֹ – פָּטוּר!
אוֹ עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת&quot;. עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ – חַיָּב, מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ – פָּטוּר!
{{הע-שמאל|מרוצח במזיד אין לקבל תשלום ולהמיר את עונש המוות בגלות. הפשט, שמדובר ברוצח בשגגה שמנסה להמיר את עונשו בתשלום כספי, נובע מהמילים 'לשוב לשבת בארץ'.}}
'''&quot;וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ&quot;''' ([[במדבר לה לב]]), הֲרֵי שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּמֵזִיד.
שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִתֵּן מָמוֹן וְיִגְלֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס&quot;!
{{הע-שמאל|אם תקחו כופר ותעוותו את הדין, אף לרמי המעלה – תחניפו בכך את החברה ואת הארץ, ותביאו לשחיתות. ראו [[ביאור:תוספתא/יומא/ד#יב|תוספתא יומא ד יב,]] שיש לפרסם אנשים מוכרים בציבור שחטאו (&quot;חנפים&quot;, מי שעלולים להחניף להם בגלל פרסומם) – למרות שמביישים אותם – כדי למנוע מאחרים ללכת בעקבותיהם!}}
'''&quot;וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ&quot;''' ([[במדבר לה לג]]) – הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לַחֲנֵפִים.
{{הע-שמאל|כאן רומזת הדרשה לסיפורו של קין, ראו גם [[בראשית ד יא]].}}
דָּבָר אַחֵר: &quot;וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ&quot;, אַל תִּגְרְמוּ לָאָרֶץ שֶׁתְּהֵא מַחֲנֶפֶת לָכֶם.
&quot;כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ&quot;, רַבִּי יֹאשִׁיָּה הָיָה אוֹמֵר בּוֹ לְשׁוֹן נוֹטָרִיקוֹן: כִּי הַדָּם הוּא {{ב|יָחֵן אַף עַל הָאָרֶץ!|יגרום לכעס (של הקב&quot;ה) על הארץ, וימנע גשמים}}
{{הע-שמאל|למרות שעריפת העגלה מסתיימת במילים &quot;וניכפר להם הדם&quot;, אין הדבר כן אם מצאו את הרוצח – אף לאחר זמן, ויש להענישו כראוי.}}
'''&quot;וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וַעֲרָפוּ שָׁם אֶת הָעֶגְלָה&quot; ([[דברים כא ד]]).
הֲרֵי שֶׁנִּתְעָרְפָה עֶגְלָה וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא הַהוֹרֵג, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִתְכַּפֵּר לָהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר&quot;!
{{הע-שמאל|&quot;סילוק השכינה&quot; הוא פגיעה בקשר שבין הקב&quot;ה לישראל, ואינו מייצג, כמובן, חולשה של הקב&quot;ה עצמו.}}
'''&quot;וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ&quot;''' ([[במדבר לה לד]]),
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁשְּׁפִיכַת דָּמִים מְטַמְּאָה הָאָרֶץ וּמְסַלֶּקֶת אֶת הַשְּׁכִינָה, וּמִפְּנֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ!
{{הע-שמאל|ראיה ששפיכות דמים גרמה לחורבן בית שני; וראו גם [[ביאור:תוספתא/יומא/א#יב|תוספתא יומא א יב]] [[ביאור:תוספתא/שבועות/א#ג|ותוספתא שבועות א ג:]] לכתחילה היתה אמורה התחרות בין הכהנים על הזכות לדשן את המזבח – להיות לכבוד שמים, אבל יצר התחרות עצמה גבר וגרם לרצח.
ר' צדוק שואל מי אחראי למוות המיותר: האם העזרות שבהן היו אנשי העם או ההיכל, שנחשב כמשכנו של הקב&quot;ה; כלומר מי אשם במוות: ההלכה הנהוגה או בני האדם?
אביו של הכהן שנהרג הציג את מותו ככפרה על ישראל, ורמז לעקידת יצחק – והיה מוטרד מהחשש שהסכין נטמאה. הדרשה כמובן מגנה התיחסות כזאת, העלולה לעודד קרבנות אדם. כדי למנוע הישנות מקרים כאלה, ולאחר שהוברר שאין למנוע זאת בדרך רגילה – שונה לבסוף המנהג והוחלט להטיל פיס על דישון המזבח.
יתכן למצוא כאן רמז למלחמות האחים בהר הבית בזמן מרד החורבן, ראו מלחמות היהודים ה ג.}}
מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי כֹהֲנִים שֶׁהָיוּ שָׁוִין וְרָצִין וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ, וְקָדַם אֶחָד מֵהֶם לַחֲבֵרוֹ בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת.
נָטַל סַכִּין וּתְקָעָהּ לוֹ בְּלִבּוֹ!
בָּא רַבִּי צָדוֹק וְעָמַד עַל מַעֲלוֹת הָאוּלָם וְאָמַר: שְׁמָעוּנִי אַחֵינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה&quot; וְגוֹ' ([[דברים כא א]]),
בּוֹאוּ וְנִמְדֹּד עַל מִי רָאוּי לְהָבִיא אֶת הָעֶגְלָה: עַל הַהֵיכָל אוֹ עַל הָעֲזָרוֹת? – גָּעוּ כָל יִשְׂרָאֵל בִּבְכִיָּה.
וְאַחַר כָּךְ בָּא אָבִיו שֶׁל תִּינוֹק וּמְצָאוֹ מְפַרְפֵּר. אָמַר לָהֶם: אַחֵינוּ, הֲרֵינִי כַּפָּרַתְכֶם!
עֲדַיִן בְּנִי מְפַרְפֵּר, וְסַכִּין לֹא נִטְמְאָה! – לְלַמֶּדְךָ שֶׁטֻּמְאַת סַכִּינִים חֲבִיבָה לָהֶם יוֹתֵר מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים!
{{הע-שמאל|האיזכור של מנשה מרחיב את הכלל &quot;בעוון שפיכות דמים&quot; וכו' גם כהסבר לחורבן בית ראשון.}}
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד, עַד אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם פֶּה לָפֶה&quot; ([[מלכים ב כא טז]]).
מִיכָּן אָמְרוּ: בַּעֲוֹן שְׁפִיכַת דָּמִים שְׁכִינָה מִסְתַּלֶּקֶת וּמִקְדָּשׁ מִטַּמֵּא!

&quot;אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ&quot;, חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵם טְמֵאִים – שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם. {{הע-שמאל|דרשת סיום לספרי, המקהה את החשש שהשכינה התרחקה מישראל בגלל החורבן והגלות. הדרשה הזאת חוזרת על הדרשה [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה א|שבפיסקה א לעיל,]] ויוצרת מעין מסגרת למדרש: הטומאות שבמחנה ישראל אינן גורמות לנתק בין ישראל לקב&quot;ה!}}
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם&quot; ([[ויקרא טז טז]]).
וְאוֹמֵר: &quot;בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם&quot; ([[ויקרא טו לא]]), וְאוֹמֵר: &quot;וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם&quot; ([[במדבר ה ג]]).
וְאוֹמֵר: &quot;וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ&quot;.

רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ – שְׁכִינָה עִמָּהֶם.
גָּלוּ לְמִצְרַיִם – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;{{ב|הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי|דורש: נגליתי – גליתי}} אֶל בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם לְבֵית פַּרְעֹה&quot; ([[שמואל א ב כז]]). {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פד|לעיל פד.]] ארבע הגלויות הן ארבע המלכויות המופיעות בהרבה מקומות, והאחרונה שבהן היא גלות רומי – אדום.}}
גָּלוּ לְבָבֶל – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לְמַעַנְכֶם שֻׁלַּחְתִּי בָבֶלָה&quot; ([[ישעיה מג יד]]).
גָּלוּ לְעֵילָם – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְשַׂמְתִּi כִסְאִי בְּעֵילָם וְהַאֲבַדְתִּי מִשָּׁם מֶלֶךְ וְשָׂרִים&quot; ([[ירמיה מט לח]]).
גָּלוּ לֶאֱדוֹם – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה&quot; ([[ישעיה סג א]]).
וּכְשֶׁהֵם חוֹזְרִים – שְׁכִינָה חוֹזֶרֶת עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ&quot; ([[דברים ל ג]]).
וְהֵשִׁיב לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא &quot;'''וְשָׁב''' ה' אֱלֹהֶיךָ&quot;.
וְאוֹמֵר: &quot;אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי, תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן, מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת וּמֵהַרְרֵי נְמֵרִים&quot; ([[שיר השירים ד ח]]).
רַבִּי אוֹמֵר: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לְעַבְדּוֹ: אִם בִּקַּשְׁתַּנִי – הֲרֵינִי אֵצֶל בְּנִי. כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה מְבַקְּשֵׁנִי – הֲרֵינִי אֵצֶל בְּנִי.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאוֹתָם&quot; ([[ויקרא טז טז]]), וְאוֹמֵר: &quot;בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם&quot; ([[ויקרא טו לא]]).
וְאוֹמֵר: &quot;וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם&quot; ([[במדבר ה ג]]).
וְאוֹמֵר: &quot;וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ, אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ,
כִּי אֲנִי ה' שֹׁכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;.
}}</text>
      <sha1>95r2huxk6a2xcq0ui32smh5nc7mkl7f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלהים ביתה מושיב יחידים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727910</id>
    <revision>
      <id>3011501</id>
      <parentid>3005717</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T20:40:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3011501</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12641" sha1="34lulprprs6s9gg64rwky56yfn18z03" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= פיוט
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:מערביות]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:פיוטי ביכור|עם ביכור משולב]]
| מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבועות|שבועות]]
| מחבר = ר' אברהם בן יהודה הכהן 
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אברהם הכהן, אברהם בירבי יהודה הכהן חזק בתורה, אברהם הכהן, יהודה הקטן
| צורה =
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-4686|א-4686]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-7750|א-7750]]
| מנהגים = נאמר למנהג וורמייזא בליל שני של שבועות.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור|סימן: '''אברהם הכהן'''}}

{{סי|אֱ}}לֹהִים בַּיְתָה מוֹשִיב יְחִידִים{{ש}}
{{סי|בַּ}}כּוֹשָׁרוֹת מוֹצִיא אֲהוּבִים וִידִידִים{{ש}}
{{סי|רְ}}חָפָם בְּאֶבְרָתוֹ וְדָלָם מִכַּף רוֹדִים{{ש}}
{{סי|הִ}}גִּיהַּ חָשְׁכָּם וְהֶעֱרִיב אוֹר מַעֲבִידִים{{ש}}
{{הור|המעריב}}

{{סי|מִ}}קֵּץ מוֹעֲדִים וִירָחִים שְׁלֹשָׁה{{ש}}
{{סי|הִ}}נְחִילָם עֵדוּת דָּת מוֹרָשָׁה{{ש}}
{{סי|כְּ}}תֻבַּת {{סי|ה}}וֹרָתָם טָהֳרָה וּפְרִישָׁה{{ש}}
{{סי|נֶ}}צַח בְּאַהֲבָתוֹ בָּנוּ לְהִתְקַדְּשָׁה{{ש}}
{{הור|אוהב}}

{{הור|סימן: '''אברהם בירבי יהודה הכהן חזק בתורה'''}}
{|
|-
|{{סי|אִ}}מֵּן בְּרִיתוֹ לַחֲסוֹן{{רווח|1}}||וְהוֹצִיא עַמּוֹ בְּשָׂשׂוֹן{{רווח|1}}||וְקֵרְבָם לְחוֹרֵב
|-
|{{סי|בְּ}}רִבְבוֹת וַאֲלָפִים{{רווח|1}}||כִּתֵּי שְׂרָפִים{{רווח|1}}||נִגְלָה בְחוֹרֵב
|-
|{{סי|רִ}}בָּה הַמִּשְׂרָה{{רווח|1}}||לְיָפָה וּבָרָה{{רווח|1}}||בְּמַתַּת חוֹרֵב
|-
|{{סי|ה}}וֹעֲלָה בְּשֵׁם [נ&quot;א: בְּשֵׁשׁ] מַעֲלוֹת{{רווח|1}}||נֶאֱמַן בַּיִת לַעֲלוֹת{{רווח|1}}||אֵלָיו בְּחוֹרֵב
|-
|{{סי|מִ}}נִּי סוֹדֵי בִינָה{{רווח|1}}||אַחַת מֵהֵנָּה{{רווח|1}}||חִסְּרוֹ בְחוֹרֵב
|-
|{{סי|בְּ}}נַחַת וְשׁוּבָה{{רווח|1}}||וּבִפְרִישׁוּת [נ&quot;א: וּבִנְפִישׁוּת] אַהֲבָה{{רווח|1}}||חֲנָכָם בְּחוֹרֵב
|-
|{{סי|י}}וֹם בָּאוּ לַמִּדְבָּר{{רווח|1}}||לֹא {{תיקון גירסה|הִטְרִיחוּם|הִטְרִיחָם}} דָּבָר{{רווח|1}}||לְהַשְׁמִיעַ בְּחוֹרֵב
|-
|{{סי|רִ}}חֲמָם מֵאָז וְחִבְּבָם{{רווח|1}}||מֵי מְנוּחוֹת בְּהַשְׁאִיבָם{{רווח|1}}||בְּסִינַי בְּחוֹרֵב
|-
|{{סי|בַּ}}בֹּקֶר לְמָחֳרָתָם{{רווח|1}}||צִוָּה הַגְבָּלָתָם{{רווח|1}}||סָבִיב לְחוֹרֵב
|-
|{{סי|י}}וֹמַיִם לְהַקְדִּישָׁם{{רווח|1}}||מִבֵּיתָם לְהַפְרִישָׁם{{רווח|1}}||קוֹדֶם בֹּא לְחוֹרֵב
|-
|{{סי|י}}וֹם הוֹסִיף מִלִּבּוֹ{{רווח|1}}||וְהִשְׁוָה לְדַעַת רַבּוֹ{{רווח|1}}||מִלָּבֹא לְחוֹרֵב
|-
|{{סי|הַ}}יּוֹם לְלַיְלָה לְהַשְׁלִימוֹ{{רווח|1}}||כָּל מָחֳרָתוֹ וְלֵילוֹ עִמּוֹ{{רווח|1}}||צִוָּה בְחוֹרֵב
|-
|{{סי|וּ}}מֵאֲשֶׁר שָׁם אָסְרָם{{רווח|1}}||כֵּן בְּמִנְיָן הִתִּירָם{{רווח|1}}||בְּמַאֲמַר חוֹרֵב
|-
|{{סי|דֶּ}}רֶךְ לִמֵּד לְבָנִים{{רווח|1}}||לְהַתִּיר בְּמִנְיַן הַנִּמְנִים{{רווח|1}}||כְּמַעֲשֵׂה חוֹרֵב
|-
|{{סי|הִ}}מְשִׁיל טִבְחַת לְנַשֵּׁב{{רווח|1}}||פֶּן יְסָרְבוּ מִלְּהַקְשֵׁב{{רווח|1}}||דָּתֵי חוֹרֵב
|-
|{{סי|ה}}וֹצִיא עַם מוּזְהָר{{רווח|1}}||וְהִגְבִּילָם סְבִיב הָהָר{{רווח|1}}||תַּחְתִּית חוֹרֵב
|-
|{{סי|כָּ}}פָה הַר כְּגִגִּית{{רווח|1}}||עַל אוֹם עֲנוּגִית{{רווח|1}}||הַר חוֹרֵב
|-
|{{סי|הֵ}}אִיר יוֹם שְׁלִישִׁי{{רווח|1}}||הִגְבִּיר קוֹלוֹ לְהוֹרִישִׁי{{רווח|1}}||עֵדוּת חוֹרֵב
|-
|{{סי|נ}}וֹתֵן עוֹז לָעָם{{רווח|1}}||וְתוֹרַת אֱמֶת הִשְׁמִיעָם{{רווח|1}}||בְּקוֹלוֹת חוֹרֵב
|-
|{{תיקון גירסה|חָבִיּוֹת|{{סי|חָ}}בִית}} כֻּלָּהּ עֵירָה{{רווח|1}}||וּמְצִיַּת שַׁמְנָהּ וַהֲדָרָהּ{{רווח|1}}||לִקְרוּאֵי חוֹרֵב
|-
|{{סי|ז}}וּלְעֲפוּ וְנִרְתָּעוּ{{רווח|1}}||בִּשְׁתַּיִם שֶׁשָּׁמְעוּ{{רווח|1}}||רִאשׁוֹנוֹת בְּחוֹרֵב
|-
|{{סי|קָ}}רְאוּ עֲלֵי חֶבֶר{{רווח|1}}||קְרַב אַתָּה וְדַבֵּר{{רווח|1}}||עִמָּנוּ בְּחוֹרֵב
|-
|{{סי|בָּ}}לַל קוֹל בְּקוֹלוֹ לִשָּׂא{{רווח|1}}||לְהַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ בְּאוּכְלוּסוֹ{{רווח|1}}||חִכְּמַנִי בְחוֹרֵב
|-
|{{סי|תּוֹ}}קֶף מִצְוֹת {{סי|רִ}}וַּנִי{{רווח|1}}||חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים חִוַּנִי{{רווח|1}}||לְקַיֵּם בְּחוֹרֵב
|-
|{{סי|ה}}וֹלְכֵי דֶרֶךְ שִׂיחִים{{רווח|1}}||סְמָדַר וְנִצֵּי פְרָחִים{{רווח|1}}||אִלְּפַנִי בְחוֹרֵב
|}
בְּחוֹרֵב אִלְּפַנִי וְכִלְּלַנִי בְדָתוֹ{{ש}}
וּבִשְׁתֵּי עֲטָרוֹת כִּתְּרַנִי בְּאַהֲבָתוֹ{{ש}}
קוֹלוֹ כְּהִשְׁמִיעַנִי וְהֶחֱיַינִי בְּטַל אוֹרָתוֹ{{ש}}
עַל זֹאת שִׁבְּחוּ מֹשֶׁה וְכָל עֲדָתוֹ{{ש}}
{{הור|בגילה}}

דִּבְּרוֹת אַרְבָּעָה מְלָכִים כְּשָׁמְעוּ בְּנוֹאֲמוֹ{{ש}}
חָשְׁבוּ וְאָמְרוּ כְּדוֹרֵשׁ לִכְבוֹד עַצְמוֹ{{ש}}
צִוּוּי חֲמִישִׁי לְעַמּוֹ כְּהַנְעִימוֹ{{ש}}
מִכִּסְאוֹתָם עָמְדוּ וְקִלְּסוּהוּ כֻּלָּמוֹ{{ש}}
{{הור|זה צור}}

===ביכור===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אברהם הכהן'''}}

{{סי|אֶ}}שָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק אֶזְכְּרָה יְמֵי עֲלוּמַי{{ש}}
{{סי|בְּ}}הִשְׁתַּלְּשִׁי עֲלִיָּתִי מַה יָּפוּ פְעָמַי{{ש}}
{{סי|גְּ}}דוּדָה בְּתוֹךְ מַחֲנוֹת מִשְׁכְּנוֹת יְשִׁישַׁי וַחֲכָמַי{{ש}}
{{סי|דַּ}}הֲרוֹת אַבִּירַי וּנְוֵה שִׁיר תְּמִימַי{{ש}}
{{סי|הִ}}שְׁתַּחֲוֹת וְלֵרָאוֹת בְּכָלִיל חַגֵּי שְׁלָמַי{{ש}}
{{סי|וּ}}בְרֵאשִׁית מִינֵי שֶׁבַע הַר הַקֹּדֶשׁ לְהַכְבִּיד תְּחוּמַי

{{סי|זֹ}}רְזוּ לְהַקְדִּים מֵעֲצֶרֶת חִבּוּב מִצְוָה בְּשַׁעְתּוֹ{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק בִּכּוּרָיו עַד הֶחָג הֲבָאָתוֹ{{ש}}
{{סי|טָ}}עוּן קְרֹא שִׁשָּׁה בְּקוֹל נְעִימָתוֹ{{ש}}
{{סי|יָ}}צָא וְהִשְׁתַּחֲוָה וְשָׁב דֶּרֶךְ בִּיאָתוֹ{{ש}}
{{סי|כִּ}}לֵּל וְעִטֵּר בָּם מִזְבַּח אַדְמָתוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}הִתְנָאוֹת בְּקַלְתֵּי כֶסֶף וּבְסַלֵּי נֵצֶר לְפִי הַשָּׂגָתוֹ

{{סי|מָ}}לְאוּ יְמֵי הֶחָג נִתְעַצַּל בְּמִצְוָה{{ש}}
{{סי|נִ}}פְסַד מִלִּקְרֹא וְעַד תְּשִׁיעִי יָבִיא חוֹבָה{{ש}}
{{תיקון גירסה|שׁוּב|{{סי|ס}}וֹף}} מֵהָבִיא בִּעוּר לָמוֹ נִתְרַבָּה{{ש}}
{{סי|ע}}וֹד תִּבָּנֶה בְּתוּלַת יִשְׁרָאֵל בְּחִבָּה{{ש}}
{{סי|פָּ}}נִים לֵרָאוֹת כְּמֵאָז מִנְחוֹתֶיהָ לְעָרְבָה{{ש}}
{{סי|צִ}}יּוֹן מִכְלַל יוֹפִי חָרְבוֹתֶיהָ לְיַשְּׁבָה

{{סי|קָ}}רַב הָעֹמֶר מֵאָבִיב הֻתַּר בַּמְּדִינָה{{ש}}
{{סי|רְ}}חוֹקִים הֻתְּרוּ מֵחֲצוֹת בְּחֶזְקַת זְרִיזֵי כְהֻנָּה{{ש}}
{{סי|שׁ}}וּב עַד חֲמִשִּׁים בָּעֲזָרָה לֹא הֻכְשְׁרוּ לְמָנָה{{ש}}
{{סי|תְּ}}שׁוּרַת שְׁתֵּי הַלֶּחֶם עַד יוּנְפוּ נְכוֹנָה{{ש}}
{{סי|א}}וֹדֹתָם אַגִּידָה וַאֲדַבְּרָה בְּתוֹךְ עֲדַת מִי מָנָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}זֵכֶר יְמֵי חַיֵּינוּ וּבֵית מַרְפֵּיד דָוִד חָנָה

{{סי|רְ}}גִילִים בַּעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ מִבָּעֶרֶב זֹרְזוּ בַּעֲשִׂיָּתָן{{ש}}
{{סי|הֻ}}כְשְׁרוּ סָלְתָּן מִכָּל הָאֲרָצוֹת וּבְמֻבְחָר לְקָרֵב חוֹבָתָן{{ש}}
{{סי|מֻ}}כְמָס וְזָנָחָא אַלְפָא לְסֹלֶת מִנְחָתָן{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת לִישָׁה וַאֲפִיָּה אַחַת אַחַת מִצְוָתָן{{ש}}
{{סי|כְּ}}בוֹד {{סי|הַ}}מֶּלֶךְ לְהַדֵּר בְּרֹב עִסְקָן וּמְלַאכְתָּן{{ש}}
{{סי|נִ}}קְטָפוֹת בְּשִׁבְעָה אֹרֶךְ וּבְרֹחַב אַרְבָּעָה לְנָאוֹתָן

מִצְוַת הֲבָאָתָן מִן הָאָרֶץ וּמֵאֵיפָה{{ש}}
בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה יוֹצִיאוּ מִמֶּנָּה עִשָּׂרוֹן בְּאַחַת עֶשְׂרֵה נָפָה{{ש}}
וּבְהַעֲלוֹת אָבָק גִּזְבָּר בּוֹדְקָהּ וְחוֹזֵר וּמְנַפָּהּ{{ש}}
מְחַמְּצָן וְאוֹפָן וּמִתּוֹכָן בּוֹדֵק שְׂאוֹר יָפָה{{ש}}
מְבִיאָן אֵצֶל כְּבָשִׂים בָּעֲזָרָה עַל בְּסָמוּךְ לְהָנִיפָה{{ש}}
וּקְנָאָן הַשֵּׁם לַכֹּהֲנִים וּבָהֶם כֹּחָם יִפָּה

כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ כֵּן נִרְאֶה בְּעִיר יְיָ אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
יְכוֹנְנֶהָ עַד עוֹלָם סֶלָה מֵעָפָר לַהֲקִימֵנוּ{{ש}}
נְקַדְּמָךְ בְּחִדּוּשֵׁי מִנְחָה בְּקָרְבַּן רֵאשִׁיתֵנוּ{{ש}}
בֵּיתָךְ נְהַלֵּךְ בְּרֶגֶשׁ בְּהַתְמֵד שִׁלּוּשׁ רְגָלֵינוּ{{ש}}
נְחַדְּשָׁךְ בְּשִׁירֵי דוּכָן לְוִיֵּינוּ וְכֹהֲנֵינוּ{{ש}}
כִּי פָדָה יְיָ אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ{{ש}}
{{הור|גאל ישראל}}

{{הור|סימן: '''יהודה הקטן'''}}

{{סי|יְהוֹד}}וּהוּ {{סי|הֲ}}מוֹנִים וְכָל הַבְּרוּאִים{{ש}}
{{סי|ה}}וֹד {{סי|קִ}}לּוּסוֹ {{סי|ט}}וֹעֲנֵי כִסְאוֹ מַבִּיעִים{{ש}}
{{סי|נֶ}}צַח יְהַלְלוּהוּ כֵּן הוֹגֵי שַׁעֲשׁוּעִים{{ש}}
שְׁלוֹמוֹ יִשְׁפֹּת לָנוּ מִשְּׁמֵי רְקִיעִים{{ש}}
{{הור|פורס}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי שבועות]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]</text>
      <sha1>34lulprprs6s9gg64rwky56yfn18z03</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ עירובין צד ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728634</id>
    <revision>
      <id>3011444</id>
      <parentid>3011308</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T15:20:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3011444</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18096" sha1="1dyia20ya9wsptwud3xcbbjw9ya06pk" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צד|ב|צד א|צה א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף צד עמוד ב] {{שוליים|א}}וכגון שנפרצה בקרן זוית, דפיתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי. 
וכן בית שנפרץ {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|משתי רוחותיו}}. מאי שנא מרוח אחת - דאמרינן פי תקרה יורד וסותם משתי רוחות נמי, לימא פי תקרה יורד וסותם! {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- אמרי דבי רב משמיה דרב: }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|אוקמה רב }}{{שוליים|ב}}כגון שנפרץ בקרן זוית, וקירויו באלכסון, דליכא למימר פי תקרה יורד וסותם{{הל&quot;מ-רק-ראש|. ופרש&quot;י באלכסון בשיפוע כעין גגין שלנו דליכא פה והיינו כארזילא דעושין פסין (דף כה ב) ולשון דאלכסון לא משמע כפי' דהוה ליה למימר וקירויו משופע או כי ארזילא ונראה לפרש דמיירי כגון שנפרץ הקירוי באלכסון עם המחיצות בקרן זוית כזה /במקור יש שרטוט/ ובכהאי גונא לא אמרינן פי תקרה. דטעמא דפי תקרה משום דדמי לפתח מדמפלגי' בסמוך בין עשר ליתר מעשר ופתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי:}}. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ושמואל אמר: אפילו ביתר מעשר. - אי הכי, מרוח אחת נמי! - משום בית. - ובית גופיה תקשי, מאי שנא מרוח אחת - דאמרינן פי תקרה יורד וסותם, משתי רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם! ותו: מי אית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם? והא אתמר, אכסדרה בבקעה; רב אמר: מותר לטלטל בכולה}} {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות! - הא לא קשיא, כי לית ליה - בארבע, אבל בשלש - אית ליה. מכל מקום קשיא! - כדאמרי בי רב משמיה דרב: כגון שנפרץ בקרן זוית וקירויו באלכסון, הכא נמי: כגון שנפרץ בקרן זוית, וקירויו בארבע. שמואל לא אמר כרב - אלכסון לא קתני. ורב לא אמר כשמואל: אם כן הויא ליה אכסדרה, ורב לטעמיה, דאמר: אכסדרה מותר לטלטל בכולה. }}
אתמר, אכסדרה בבקעה; רב אמר: מותר לטלטל בכולה {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ואף על גב דליכא אלא שלש מחיצות אמרינן פי תקרה יורד וסותם }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|והלכתא כוותיה:}}, {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| דלא אמר פי תקרה יורד וסותם}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. רב אמר: מותר לטלטל בכולה, אמרינן פי תקרה יורד וסותם ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות, לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם. }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|בעשר כולי עלמא לא פליגי, כי פליגי - ביתר מעשר. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואיכא דאמרי: ביתר - כולי עלמא לא פליגי, כי פליגי - בעשר. }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|הר&quot;ז הלוי ז&quot;ל פסק כלישנא בתרא. ולכאורה נראה דבשל סופרים הלך אחר המיקל. רש&quot;י פי' דפליגי באכסדרה פרוצה מארבע רוחותיה. ואכסדרה בבקעה משמע כפירושו. וגירסת רש&quot;י כי לית ליה בד' אבל בג' אית ליה. אבל לשון אכסדרה משמע כרב אלפס‌ דסתם אכסדרה יש לה שלש מחיצות כדאמר בפרק לא יחפור (דף כה ב) עולם לאכסדרה הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת. ואמרינן נמי במנחות פרק הקומץ רבה (דף כט ב) מפני מה העולם הזה נברא בה' מפני שהיא דומה לאכסדרה כל הרוצה לצאת יוצא. וכן פירש ר&quot;ח ז&quot;ל דדוקא ברוח רביעית אמרינן פי תקרה יורד וסותם. וגריס כי לית ליה בשלש אבל בארבע אית ליה. פירוש כשאין שם אלא שלש מחיצות והרביעית פרוצה במלואה. אבל בארבע פירוש שיש שם ארבע מחיצות כגון שיש ברביעית שני לחיין דאיכא שם מחיצה אף על פי שפרוצה יותר מעשר אמרינן פי תקרה יורד וסותם. ור&quot;ת ז&quot;ל פירש דסתם אכסדרה הוי מוקפת משתי רוחות ובההיא נמי איירי רב בשמעתין. ומשמע כדבריו מדפריך בגמרא משתי רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם אלמא דבשתי רוחות נמי אמר רב פי תקרה יורד וסותם. ויש לדחות משום דאוקימנא לשתי רוחות דמתני' בקרן זוית ועשר פריך שפיר נימא פי תקרה דהא איכא טפי משלש מחיצות. ומיהו יש לדקדק מהא דפריך לשמואל דלא אוקימנא אכתי בקרן זוית ופריך ליה משתי רוחות נמי נימא פי תקרה מאי קשיא ליה הא לא אשכחן מאן דשרי פי תקרה אלא מרוח אחת. אלא ודאי רב אית ליה אפילו שתי רוחות. מיהו גם זה יש לדחות כי עדיין לא היה יודע שיש חילוק בין היכא שיש מחיצות להיכא שאין מחיצות כלל. אבל כיון דאסיקנא דלשמואל יש חילוק בין היכא שיש שם ארבע מחיצות להיכא שאין שם אלא שלש גם לרב אין ללמוד מדבריו כי היכי שמתיר באכסדרה שיש בה שלש מחיצות גמורות כמו כן יתיר בשאין שם אלא שתים. מיהו נראה כדברי רבינו תם דבשתי מחיצות נמי מהני פי תקרה מההיא דקאמר בפ' קמא דסוכה (דף יח ב) בההיא מודינא לך דהוי כמבוי מפולש פירוש דלא מהני פי תקרה גבי שבת במפולש כדאשכחן דאסרי רבנן גבי בונה עלייה על שני בתים.‌ משמע הא בלא פילוש מהני פי תקרה בשתי מחיצות.‌ והא דנקט אכסדרה בבקעה [משום] דסתם אכסדרה שבחצר היא עומדת אצל כותל הבית ונמשך לכל אורך הבית מכותל חצר זה עד כותל של חצר האחרת ופרוצה במלואה לפנים ואיכא שלש מחיצות אבל בבקעה אפשר דליכא אלא שתי מחיצות}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והא דאמר רב יהודה: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''כגון שנפרצה''' -  בה פרצה אחת שתופסת בשתי רוחותיה דהיינו בקרן זוית:

'''דפיתחא בקרן זוית לא עבדי''' -  דלאו אורחיה הוא:

'''משתי רוחות נמי וכו'''' -  אכתי סלקא דעתיה שתי רוחות ממש:

'''אמרי בי רב''' -  הא נמי בקרן זוית אע&quot;ג דבעשר אוקימנא לא אמרינן פתחא הוא דפתחא בקרן זוית לא עבידי ומשום פי תקרה נמי לא כגון שקירויו באלכסון בשפוע כגון גגין שלנו דליכא פה דהיינו כעין ארזילא דאמרינן בעושין פסין (לעיל דף כה:):

'''ושמואל אמר מתניתין אפילו ביתר מעשר''' -  ולא מיתנא ליה אלא בשתי רוחות כדמפרש ואזיל ואחצר קא מהדר שמואל:

'''משום בית''' -  דלא אפשר ברוח אחת משום פי תקרה יורד וסותם:

'''ותו מי אית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם''' -  דמוקמינן לה מתני' ביותר מעשר וקאמר דבית לא מתסר והאמר שמואל בריש פרקין באכסדרה בבקעה דאין מטלטלין בה אלא בארבע אמות:

'''כי לית ליה בארבע''' -  במקום שצריך לעשות ארבע מחיצות בסתימת פי תקרה יורד וסותם כגון אכסדרה:

'''אבל בשלש''' -  דאי היתה בה מחיצה כהלכתה ופי תקרה לשלש מחיצות מכשיר:

'''מ&quot;מ קשיא''' -  שתי רוחות אמאי לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם ושמואל לא מצי מוקי בקירוי אלכסון דא&quot;כ ברוח אחת נמי תתסר הואיל דיותר מעשר:

'''כדאמרי בי רב''' -  דהאי שתי רוחות קרן זוית קאמר:

'''וקירויו''' -  נמי אף ע&quot;ג דלא איירי ביה מתניתין מבעי ליה לאוקומי שאינו כשאר תקרות אלא משופע לדידי נמי האי שתי רוחות חדא קרן זוית הוא וכגון שנפרץ זה הכותל מן הקירוי על פני כל הפרצה סמוך לה במזרח ובצפון חמש אמות לכאן ברוחב ד' אמות וחמש אמות ועוד לכאן ברוחב ארבע נמצאו כאן ארבע פיות שצריך לסתום פי תקרה בחמש אמות למזרח וחמש ועוד לצפון הרי שתי סתימות ועכשיו נמצאו סתימות הללו נמשכות לפנים בחלל הבית מרוחקות ממקום המחיצה ד' לכאן וד' לכאן וצריך לסתום פי תקרה ארבע בשפת מקצוע פרצת הקירוי המזרחי בדרומה משפת המזרחי ולכותל וכן ארבע בשפת מקצוע פרצת הצפונית לשון קצר שנפרץ בקרן זוית וקירויו נפרץ בארבע ברוחב לפנים למזרח וכן לצפון ואורך פרצת הקירוי חמש אמות לכאן וחמש אמות ועוד לכאן כמדת פרצת הכותל שיש כאן ארבע פיות תקרה אחת למזרח חמש אמות ארכה ואחת אורך ארבע סמוך לה בדרום ועוד אחת לנגד פרצת כותל הצפוני חמש אמות ארכה ואחת סמוך לה ארכה (ארבע) במקצוע מזרחית ובארבע לית לשמואל פי תקרה יורד וסותם:

'''ה&quot;ג שמואל לא אמר כרב אלכסון לא קתני''' -  להכי לא אוקמא שמואל בעשר ובקירוי שלם כרב דבית קתני סתמא וכל הבתים קירוין חלקין ולא באלכסון הלכך . נהי נמי דפתחא לא הוי בקרן זוית נסתמה פי תקרה בשתי רוחות אבל פרצת הקירוי איכא למימר דקתני בית שנפרץ בית וקירויו עמו קאמר ובשתי רוחות כגון קרן זוית אצטריכא ליה דאי ברוח אחת אפילו נפחת הקירוי בד' רוחב כנגד כל הפרצה דהיינו אורך יותר מעשר אין כאן אלא שלש פי תקרה אחת ארוך ושנים קצרים ובשלש אית ליה יורד וסותם:

'''ורב לא אמר כשמואל''' -  דא&quot;כ דנפרץ הקירוי עמהן ויש כאן ארבע פיות אפילו הכי איכא למימר בכולהו יורד וסותם דהכי סבירא ליה באכסדרה בבקעה:

'''בעשר כולי ''' -  עלמא לא פליגי. דבלאו סתימת פי תקרה נמי פתחים הם:

'''קורה ארבעה מתיר בחורבה''' -  חורבה הפרוצה ברשות הרבים ונאסרה בטלטול ויש בה קורה ראשיה נתונים על שני יתידות מותר לטלטל תחתיה דארבע פיותיה יורדין וסותמין ב' בצדה וב' בראשיה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;רוחות אית ליה פי תקרה ובלבד שלא יהא מפולש ומשום הכי נקט בבקעה דבחצר סתם אכסדרה יש לה ג' מחיצות דסתמא מושכת בכל החצר באורך או ברוחב אלא שהיא עד אמצע החצר ופרוצה לפנים במילואו להכי נקט בקעה דאפילו אין לה אלא שתי מחיצות ופרוצה משני צדדין אית ליה לרב פי תקרה ובסמוך גרס כי לית ליה בשלש אבל בארבע אית ליה וכן גרסי רבינו חננאל ורבינו תם והכי פי' בשלש שיש שלש מחיצות והרביעית פרוצה במלואה אבל בארבע שיש ברביעית לחי או פס דאיכא שם מחיצה אע&quot;פ שפרוצה מרובה או שפרוצה יתר מעשר אמרי' פי תקרה ופריך מ&quot;מ קשיא דנימא פי תקרה אפי' בשתי רוחות כיון דאין פרוצים במילואן ויש בכל רוח שם מחיצה דבין לרב ובין לשמואל אין חילוק בין מרוח אחת לשתים ואי נפרץ במילואו אפילו מרוח אחת לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם ומשני שנפרץ בקרן זוית וקירויו בארבע שנפרץ ונפל גם מן הקרוי עד שמופלג מן הכותל ארבע מכל רוח ורוח דאף ע&quot;פ דיש כאן ד' מחיצות שלא נפרץ במילואו לא חשיבי הנך מחיצות לסייע לקירויו ולימא פי תקרה כיון דמופלג מהן ארבע וה&quot;ה דאפילו ברוח אחת בכי האי גוונא לא אמרי' יורד וסותם ולא נקט קרן זוית אלא משום דאורחא דמילתא דכשנפרץ שם רגיל להיות נופל מן הקירוי עמו אי נמי דוקא בקרן זוית משום דאיכא תרתי לריעותא דטעמא דפי תקרה משום דדמי לפתח כדמפליג בסמוך בין עשר ליתר מעשר ובקרן זוית לא דמי לפתח משום דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי וא&quot;ת מאי פריך משתי רוחות נמי נימא פי תקרה נוקי שתי רוחות. דמתניתין שנפרץ זה כנגד זה דהוי מפולש ולא אמרינן פי תקרה וי&quot;ל דניחא ליה לאוקומא בכל ענין ועוד דומיא דחצר דלא הוי מפולש דהא וכן בית קתני:
[[File:תוס עירובין 9 צד ב וקירויו באלכסון.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_ב_וקירויו באלכסון]]
''' וקירויו''' באלכסון. פי' בקונטרס בשיפוע כעין גגין שלנו דליכא פה היינו כי ארזילא כדאמרי' בעושין פסין ותימה מה דהוה ליה למינקט כי ארזילא כדנקט התם ואור&quot;י דמיירי שנפרץ הקירוי באלכסון עם המחיצות בקרן זוית וכי האי גוונא לא אמרינן פי תקרה:
[[File:תוס עירובין 9 צד ב ושמואל אמר אפי' ביתר מעשר.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_ב_ושמואל אמר אפי' ביתר מעשר]]
''' ושמואל''' אמר אפי' ביתר מעשר. ואיירי בין בעשר בין ביותר מעשר ונקט שתי רוחות משום בית דמרוח אחת מהני פי תקרה אפילו ביתר מעשר כיון דאיכא שם ארבע מחיצות ולא מצי למימר דנקט שתי רוחות משום דאיירי נמי בעשר דלא הוה ליה משום הכי למינקט שתי רוחות כי אם נפרצה סתם דהוי מרוח אחת והוי משמע כסתם פרצה שהיא יתר מי' ולא רצה רב להעמיד אף ביתר מעשר ומשום בית כמו שמואל דקסבר רב דאי הוה מיירי ביתר מעשר לא לתני שתי רוחות כלל אלא הוה ליה למיתני דווקא ביתר מעשר מרוח אחת ולא הוה ליה למנקט שתי רוחות משום בית אי נמי סבר רב דביתר מי' לא יתיר רבי יהודה אף לאותה שבת כמו שמיקל בעשר בקרן זוית אע&quot;פ שזו וזו נחשב לו כפרצה ולא פתח:
[[File:תוס עירובין 9 צד ב וקירויו בארבע.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_ב_וקירויו בארבע]]
''' וקירויו''' בארבע. רש&quot;י פירש שנפרץ הכותל חמש מכאן וחמש לכאן ולא דק דאם כן לא הויא פרצה יתר מעשר אלא אלכסון של חמש על חמש דהיינו שבע אמות ולא חש לדקדק בזה:

''' שמואל''' לא אמר כרב דלא קתני אלכסון. אע&quot;ג דלא קתני נמי שנפרץ הקירוי ברחב ארבע מ&quot;מ חשיב כמאן דתני ליה בהדיא כיון דקתני שנפרצה משתי רוחות שאז רגיל הקירוי ליפול אבל אין דרכו לפרוץ באלכסון:

''' רב''' לא אמר כשמואל דא&quot;כ הוי ליה אכסדרה. כלומר אפי' נפרצה רביעית ושלישית במילואו אמר פי תקרה כמו באכסדרה:

''' בעשר''' כולי עלמא לא פליגי. פירש בקונטרס דבלאו סתימת פי תקרה נמי פתחים הם וקשה לפירושו דלאיכא דאמרי דמוקי פלוגתייהו בעשר ולית ליה לשמואל פי תקרה ולא אמרינן פתחא הוא אלא נראה דמכח פי תקרה חשבינן ליה פתח ללישנא קמא כי אע&quot;פ שהוא במילואו דפי תקרה הוי מטעם פתח כדפרישית לעיל:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ט|צד ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ט|צד|ב}}</text>
      <sha1>1dyia20ya9wsptwud3xcbbjw9ya06pk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011448</id>
      <parentid>3011444</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T15:35:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3011448</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18258" sha1="ku6i2gseo8jpfd08qh6prj0711r0k2i" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צד|ב|צד א|צה א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף צד עמוד ב] {{שוליים|א}}וכגון שנפרצה בקרן זוית, דפיתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי. 
וכן בית שנפרץ {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|משתי רוחותיו}}. מאי שנא מרוח אחת - דאמרינן פי תקרה יורד וסותם משתי רוחות נמי, לימא פי תקרה יורד וסותם! {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- אמרי דבי רב משמיה דרב: }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|אוקמה רב }}{{שוליים|ב}}כגון שנפרץ בקרן זוית, וקירויו באלכסון, דליכא למימר פי תקרה יורד וסותם{{הל&quot;מ-רק-ראש|. ופרש&quot;י באלכסון בשיפוע כעין גגין שלנו דליכא פה והיינו כארזילא דעושין פסין (דף כה ב) ולשון דאלכסון לא משמע כפי' דהוה ליה למימר וקירויו משופע או כי ארזילא ונראה לפרש דמיירי כגון שנפרץ הקירוי באלכסון עם המחיצות בקרן זוית כזה /במקור יש שרטוט/ ובכהאי גונא לא אמרינן פי תקרה. דטעמא דפי תקרה משום דדמי לפתח מדמפלגי' בסמוך בין עשר ליתר מעשר ופתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי:}}. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ושמואל אמר: אפילו ביתר מעשר. - אי הכי, מרוח אחת נמי! - משום בית. - ובית גופיה תקשי, מאי שנא מרוח אחת - דאמרינן פי תקרה יורד וסותם, משתי רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם! ותו: מי אית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם? והא אתמר, אכסדרה בבקעה; רב אמר: מותר לטלטל בכולה}} {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות! - הא לא קשיא, כי לית ליה - בארבע, אבל בשלש - אית ליה. מכל מקום קשיא! - כדאמרי בי רב משמיה דרב: כגון שנפרץ בקרן זוית וקירויו באלכסון, הכא נמי: כגון שנפרץ בקרן זוית, וקירויו בארבע. שמואל לא אמר כרב - אלכסון לא קתני. ורב לא אמר כשמואל: אם כן הויא ליה אכסדרה, ורב לטעמיה, דאמר: אכסדרה מותר לטלטל בכולה. }}
אתמר, אכסדרה בבקעה; רב אמר: מותר לטלטל בכולה {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ואף על גב דליכא אלא שלש מחיצות אמרינן פי תקרה יורד וסותם }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|והלכתא כוותיה:}}, {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| דלא אמר פי תקרה יורד וסותם}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. רב אמר: מותר לטלטל בכולה, אמרינן פי תקרה יורד וסותם ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות, לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם. }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|בעשר כולי עלמא לא פליגי, כי פליגי - ביתר מעשר. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואיכא דאמרי: ביתר - כולי עלמא לא פליגי, כי פליגי - בעשר. }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|הר&quot;ז הלוי ז&quot;ל פסק כלישנא בתרא. ולכאורה נראה דבשל סופרים הלך אחר המיקל. רש&quot;י פי' דפליגי באכסדרה פרוצה מארבע רוחותיה. ואכסדרה בבקעה משמע כפירושו. וגירסת רש&quot;י כי לית ליה בד' אבל בג' אית ליה. אבל לשון אכסדרה משמע כרב אלפס‌ דסתם אכסדרה יש לה שלש מחיצות כדאמר בפרק לא יחפור (דף כה ב) עולם לאכסדרה הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת. ואמרינן נמי במנחות פרק הקומץ רבה (דף כט ב) מפני מה העולם הזה נברא בה' מפני שהיא דומה לאכסדרה כל הרוצה לצאת יוצא. וכן פירש ר&quot;ח ז&quot;ל דדוקא ברוח רביעית אמרינן פי תקרה יורד וסותם. וגריס כי לית ליה בשלש אבל בארבע אית ליה. פירוש כשאין שם אלא שלש מחיצות והרביעית פרוצה במלואה. אבל בארבע פירוש שיש שם ארבע מחיצות כגון שיש ברביעית שני לחיין דאיכא שם מחיצה אף על פי שפרוצה יותר מעשר אמרינן פי תקרה יורד וסותם. ור&quot;ת ז&quot;ל פירש דסתם אכסדרה הוי מוקפת משתי רוחות ובההיא נמי איירי רב בשמעתין. ומשמע כדבריו מדפריך בגמרא משתי רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם אלמא דבשתי רוחות נמי אמר רב פי תקרה יורד וסותם. ויש לדחות משום דאוקימנא לשתי רוחות דמתני' בקרן זוית ועשר פריך שפיר נימא פי תקרה דהא איכא טפי משלש מחיצות. ומיהו יש לדקדק מהא דפריך לשמואל דלא אוקימנא אכתי בקרן זוית ופריך ליה משתי רוחות נמי נימא פי תקרה מאי קשיא ליה הא לא אשכחן מאן דשרי פי תקרה אלא מרוח אחת. אלא ודאי רב אית ליה אפילו שתי רוחות. מיהו גם זה יש לדחות כי עדיין לא היה יודע שיש חילוק בין היכא שיש מחיצות להיכא שאין מחיצות כלל. אבל כיון דאסיקנא דלשמואל יש חילוק בין היכא שיש שם ארבע מחיצות להיכא שאין שם אלא שלש גם לרב אין ללמוד מדבריו כי היכי שמתיר באכסדרה שיש בה שלש מחיצות גמורות כמו כן יתיר בשאין שם אלא שתים. מיהו נראה כדברי רבינו תם דבשתי מחיצות נמי מהני פי תקרה מההיא דקאמר בפ' קמא דסוכה (דף יח ב) בההיא מודינא לך דהוי כמבוי מפולש פירוש דלא מהני פי תקרה גבי שבת במפולש כדאשכחן דאסרי רבנן גבי בונה עלייה על שני בתים.‌ משמע הא בלא פילוש מהני פי תקרה בשתי מחיצות.‌ והא דנקט אכסדרה בבקעה [משום] דסתם אכסדרה שבחצר היא עומדת אצל כותל הבית ונמשך לכל אורך הבית מכותל חצר זה עד כותל של חצר האחרת ופרוצה במלואה לפנים ואיכא שלש מחיצות אבל בבקעה אפשר דליכא אלא שתי מחיצות}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והא דאמר רב יהודה: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''כגון שנפרצה''' -  בה פרצה אחת שתופסת בשתי רוחותיה דהיינו בקרן זוית:

'''דפיתחא בקרן זוית לא עבדי''' -  דלאו אורחיה הוא:

'''משתי רוחות נמי וכו'''' -  אכתי סלקא דעתיה שתי רוחות ממש:

'''אמרי בי רב''' -  הא נמי בקרן זוית אע&quot;ג דבעשר אוקימנא לא אמרינן פתחא הוא דפתחא בקרן זוית לא עבידי ומשום פי תקרה נמי לא כגון שקירויו באלכסון בשפוע כגון גגין שלנו דליכא פה דהיינו כעין ארזילא דאמרינן בעושין פסין (לעיל דף כה:):

'''ושמואל אמר מתניתין אפילו ביתר מעשר''' -  ולא מיתנא ליה אלא בשתי רוחות כדמפרש ואזיל ואחצר קא מהדר שמואל:

'''משום בית''' -  דלא אפשר ברוח אחת משום פי תקרה יורד וסותם:

'''ותו מי אית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם''' -  דמוקמינן לה מתני' ביותר מעשר וקאמר דבית לא מתסר והאמר שמואל בריש פרקין באכסדרה בבקעה דאין מטלטלין בה אלא בארבע אמות:

'''כי לית ליה בארבע''' -  במקום שצריך לעשות ארבע מחיצות בסתימת פי תקרה יורד וסותם כגון אכסדרה:

'''אבל בשלש''' -  דאי היתה בה מחיצה כהלכתה ופי תקרה לשלש מחיצות מכשיר:

'''מ&quot;מ קשיא''' -  שתי רוחות אמאי לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם ושמואל לא מצי מוקי בקירוי אלכסון דא&quot;כ ברוח אחת נמי תתסר הואיל דיותר מעשר:

'''כדאמרי בי רב''' -  דהאי שתי רוחות קרן זוית קאמר:

'''וקירויו''' -  נמי אף ע&quot;ג דלא איירי ביה מתניתין מבעי ליה לאוקומי שאינו כשאר תקרות אלא משופע לדידי נמי האי שתי רוחות חדא קרן זוית הוא וכגון שנפרץ זה הכותל מן הקירוי על פני כל הפרצה סמוך לה במזרח ובצפון חמש אמות לכאן ברוחב ד' אמות וחמש אמות ועוד לכאן ברוחב ארבע נמצאו כאן ארבע פיות שצריך לסתום פי תקרה בחמש אמות למזרח וחמש ועוד לצפון הרי שתי סתימות ועכשיו נמצאו סתימות הללו נמשכות לפנים בחלל הבית מרוחקות ממקום המחיצה ד' לכאן וד' לכאן וצריך לסתום פי תקרה ארבע בשפת מקצוע פרצת הקירוי המזרחי בדרומה משפת המזרחי ולכותל וכן ארבע בשפת מקצוע פרצת הצפונית לשון קצר שנפרץ בקרן זוית וקירויו נפרץ בארבע ברוחב לפנים למזרח וכן לצפון ואורך פרצת הקירוי חמש אמות לכאן וחמש אמות ועוד לכאן כמדת פרצת הכותל שיש כאן ארבע פיות תקרה אחת למזרח חמש אמות ארכה ואחת אורך ארבע סמוך לה בדרום ועוד אחת לנגד פרצת כותל הצפוני חמש אמות ארכה ואחת סמוך לה ארכה (ארבע) במקצוע מזרחית ובארבע לית לשמואל פי תקרה יורד וסותם:

'''ה&quot;ג שמואל לא אמר כרב אלכסון לא קתני''' -  להכי לא אוקמא שמואל בעשר ובקירוי שלם כרב דבית קתני סתמא וכל הבתים קירוין חלקין ולא באלכסון הלכך . נהי נמי דפתחא לא הוי בקרן זוית נסתמה פי תקרה בשתי רוחות אבל פרצת הקירוי איכא למימר דקתני בית שנפרץ בית וקירויו עמו קאמר ובשתי רוחות כגון קרן זוית אצטריכא ליה דאי ברוח אחת אפילו נפחת הקירוי בד' רוחב כנגד כל הפרצה דהיינו אורך יותר מעשר אין כאן אלא שלש פי תקרה אחת ארוך ושנים קצרים ובשלש אית ליה יורד וסותם:

'''ורב לא אמר כשמואל''' -  דא&quot;כ דנפרץ הקירוי עמהן ויש כאן ארבע פיות אפילו הכי איכא למימר בכולהו יורד וסותם דהכי סבירא ליה באכסדרה בבקעה:

'''בעשר כולי ''' -  עלמא לא פליגי. דבלאו סתימת פי תקרה נמי פתחים הם:

'''קורה ארבעה מתיר בחורבה''' -  חורבה הפרוצה ברשות הרבים ונאסרה בטלטול ויש בה קורה ראשיה נתונים על שני יתידות מותר לטלטל תחתיה דארבע פיותיה יורדין וסותמין ב' בצדה וב' בראשיה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;רוחות אית ליה פי תקרה ובלבד שלא יהא מפולש ומשום הכי נקט בבקעה דבחצר סתם אכסדרה יש לה ג' מחיצות דסתמא מושכת בכל החצר באורך או ברוחב אלא שהיא עד אמצע החצר ופרוצה לפנים במילואו להכי נקט בקעה דאפילו אין לה אלא שתי מחיצות ופרוצה משני צדדין אית ליה לרב פי תקרה ובסמוך גרס כי לית ליה בשלש אבל בארבע אית ליה וכן גרסי רבינו חננאל ורבינו תם והכי פי' בשלש שיש שלש מחיצות והרביעית פרוצה במלואה אבל בארבע שיש ברביעית לחי או פס דאיכא שם מחיצה אע&quot;פ שפרוצה מרובה או שפרוצה יתר מעשר אמרי' פי תקרה ופריך מ&quot;מ קשיא דנימא פי תקרה אפי' בשתי רוחות כיון דאין פרוצים במילואן ויש בכל רוח שם מחיצה דבין לרב ובין לשמואל אין חילוק בין מרוח אחת לשתים ואי נפרץ במילואו אפילו מרוח אחת לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם ומשני שנפרץ בקרן זוית וקירויו בארבע שנפרץ ונפל גם מן הקרוי עד שמופלג מן הכותל ארבע מכל רוח ורוח דאף ע&quot;פ דיש כאן ד' מחיצות שלא נפרץ במילואו לא חשיבי הנך מחיצות לסייע לקירויו ולימא פי תקרה כיון דמופלג מהן ארבע וה&quot;ה דאפילו ברוח אחת בכי האי גוונא לא אמרי' יורד וסותם ולא נקט קרן זוית אלא משום דאורחא דמילתא דכשנפרץ שם רגיל להיות נופל מן הקירוי עמו אי נמי דוקא בקרן זוית משום דאיכא תרתי לריעותא דטעמא דפי תקרה משום דדמי לפתח כדמפליג בסמוך בין עשר ליתר מעשר ובקרן זוית לא דמי לפתח משום דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי וא&quot;ת מאי פריך משתי רוחות נמי נימא פי תקרה נוקי שתי רוחות. דמתניתין שנפרץ זה כנגד זה דהוי מפולש ולא אמרינן פי תקרה וי&quot;ל דניחא ליה לאוקומא בכל ענין ועוד דומיא דחצר דלא הוי מפולש דהא וכן בית קתני:
[[File:תוס עירובין 9 צד ב וקירויו באלכסון.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_ב_וקירויו באלכסון]]
[[File:תוס צד ב נפרץ מכאן חמש ומכאן חמש.jpg|thumb|שמאל|ממוזער|50px|תוס צד ב נפרץ מכאן חמש ומכאן חמש]]
''' וקירויו''' באלכסון. פי' בקונטרס בשיפוע כעין גגין שלנו דליכא פה היינו כי ארזילא כדאמרי' בעושין פסין ותימה מה דהוה ליה למינקט כי ארזילא כדנקט התם ואור&quot;י דמיירי שנפרץ הקירוי באלכסון עם המחיצות בקרן זוית וכי האי גוונא לא אמרינן פי תקרה:
[[File:תוס עירובין 9 צד ב ושמואל אמר אפי' ביתר מעשר.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_ב_ושמואל אמר אפי' ביתר מעשר]]
''' ושמואל''' אמר אפי' ביתר מעשר. ואיירי בין בעשר בין ביותר מעשר ונקט שתי רוחות משום בית דמרוח אחת מהני פי תקרה אפילו ביתר מעשר כיון דאיכא שם ארבע מחיצות ולא מצי למימר דנקט שתי רוחות משום דאיירי נמי בעשר דלא הוה ליה משום הכי למינקט שתי רוחות כי אם נפרצה סתם דהוי מרוח אחת והוי משמע כסתם פרצה שהיא יתר מי' ולא רצה רב להעמיד אף ביתר מעשר ומשום בית כמו שמואל דקסבר רב דאי הוה מיירי ביתר מעשר לא לתני שתי רוחות כלל אלא הוה ליה למיתני דווקא ביתר מעשר מרוח אחת ולא הוה ליה למנקט שתי רוחות משום בית אי נמי סבר רב דביתר מי' לא יתיר רבי יהודה אף לאותה שבת כמו שמיקל בעשר בקרן זוית אע&quot;פ שזו וזו נחשב לו כפרצה ולא פתח:
[[File:תוס עירובין 9 צד ב וקירויו בארבע.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_ב_וקירויו בארבע]]
''' וקירויו''' בארבע. רש&quot;י פירש שנפרץ הכותל חמש מכאן וחמש לכאן ולא דק דאם כן לא הויא פרצה יתר מעשר אלא אלכסון של חמש על חמש דהיינו שבע אמות ולא חש לדקדק בזה:

''' שמואל''' לא אמר כרב דלא קתני אלכסון. אע&quot;ג דלא קתני נמי שנפרץ הקירוי ברחב ארבע מ&quot;מ חשיב כמאן דתני ליה בהדיא כיון דקתני שנפרצה משתי רוחות שאז רגיל הקירוי ליפול אבל אין דרכו לפרוץ באלכסון:

''' רב''' לא אמר כשמואל דא&quot;כ הוי ליה אכסדרה. כלומר אפי' נפרצה רביעית ושלישית במילואו אמר פי תקרה כמו באכסדרה:

''' בעשר''' כולי עלמא לא פליגי. פירש בקונטרס דבלאו סתימת פי תקרה נמי פתחים הם וקשה לפירושו דלאיכא דאמרי דמוקי פלוגתייהו בעשר ולית ליה לשמואל פי תקרה ולא אמרינן פתחא הוא אלא נראה דמכח פי תקרה חשבינן ליה פתח ללישנא קמא כי אע&quot;פ שהוא במילואו דפי תקרה הוי מטעם פתח כדפרישית לעיל:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ט|צד ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ט|צד|ב}}</text>
      <sha1>ku6i2gseo8jpfd08qh6prj0711r0k2i</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011450</id>
      <parentid>3011448</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T15:44:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3011450</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18458" sha1="gvz0rspq0bw0353olx7clifensfu0tq" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צד|ב|צד א|צה א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף צד עמוד ב] {{שוליים|א}}וכגון שנפרצה בקרן זוית, דפיתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי. 
וכן בית שנפרץ {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|משתי רוחותיו}}. מאי שנא מרוח אחת - דאמרינן פי תקרה יורד וסותם משתי רוחות נמי, לימא פי תקרה יורד וסותם! {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- אמרי דבי רב משמיה דרב: }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|אוקמה רב }}{{שוליים|ב}}כגון שנפרץ בקרן זוית, וקירויו באלכסון, דליכא למימר פי תקרה יורד וסותם{{הל&quot;מ-רק-ראש|. ופרש&quot;י באלכסון בשיפוע כעין גגין שלנו דליכא פה והיינו כארזילא דעושין פסין (דף כה ב) ולשון דאלכסון לא משמע כפי' דהוה ליה למימר וקירויו משופע או כי ארזילא ונראה לפרש דמיירי כגון שנפרץ הקירוי באלכסון עם המחיצות בקרן זוית כזה /במקור יש שרטוט/ ובכהאי גונא לא אמרינן פי תקרה. דטעמא דפי תקרה משום דדמי לפתח מדמפלגי' בסמוך בין עשר ליתר מעשר ופתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי:}}. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ושמואל אמר: אפילו ביתר מעשר. - אי הכי, מרוח אחת נמי! - משום בית. - ובית גופיה תקשי, מאי שנא מרוח אחת - דאמרינן פי תקרה יורד וסותם, משתי רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם! ותו: מי אית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם? והא אתמר, אכסדרה בבקעה; רב אמר: מותר לטלטל בכולה}} {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות! - הא לא קשיא, כי לית ליה - בארבע, אבל בשלש - אית ליה. מכל מקום קשיא! - כדאמרי בי רב משמיה דרב: כגון שנפרץ בקרן זוית וקירויו באלכסון, הכא נמי: כגון שנפרץ בקרן זוית, וקירויו בארבע. שמואל לא אמר כרב - אלכסון לא קתני. ורב לא אמר כשמואל: אם כן הויא ליה אכסדרה, ורב לטעמיה, דאמר: אכסדרה מותר לטלטל בכולה. }}
אתמר, אכסדרה בבקעה; רב אמר: מותר לטלטל בכולה {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ואף על גב דליכא אלא שלש מחיצות אמרינן פי תקרה יורד וסותם }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|והלכתא כוותיה:}}, {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| דלא אמר פי תקרה יורד וסותם}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. רב אמר: מותר לטלטל בכולה, אמרינן פי תקרה יורד וסותם ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות, לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם. }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|בעשר כולי עלמא לא פליגי, כי פליגי - ביתר מעשר. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואיכא דאמרי: ביתר - כולי עלמא לא פליגי, כי פליגי - בעשר. }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|הר&quot;ז הלוי ז&quot;ל פסק כלישנא בתרא. ולכאורה נראה דבשל סופרים הלך אחר המיקל. רש&quot;י פי' דפליגי באכסדרה פרוצה מארבע רוחותיה. ואכסדרה בבקעה משמע כפירושו. וגירסת רש&quot;י כי לית ליה בד' אבל בג' אית ליה. אבל לשון אכסדרה משמע כרב אלפס‌ דסתם אכסדרה יש לה שלש מחיצות כדאמר בפרק לא יחפור (דף כה ב) עולם לאכסדרה הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת. ואמרינן נמי במנחות פרק הקומץ רבה (דף כט ב) מפני מה העולם הזה נברא בה' מפני שהיא דומה לאכסדרה כל הרוצה לצאת יוצא. וכן פירש ר&quot;ח ז&quot;ל דדוקא ברוח רביעית אמרינן פי תקרה יורד וסותם. וגריס כי לית ליה בשלש אבל בארבע אית ליה. פירוש כשאין שם אלא שלש מחיצות והרביעית פרוצה במלואה. אבל בארבע פירוש שיש שם ארבע מחיצות כגון שיש ברביעית שני לחיין דאיכא שם מחיצה אף על פי שפרוצה יותר מעשר אמרינן פי תקרה יורד וסותם. ור&quot;ת ז&quot;ל פירש דסתם אכסדרה הוי מוקפת משתי רוחות ובההיא נמי איירי רב בשמעתין. ומשמע כדבריו מדפריך בגמרא משתי רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם אלמא דבשתי רוחות נמי אמר רב פי תקרה יורד וסותם. ויש לדחות משום דאוקימנא לשתי רוחות דמתני' בקרן זוית ועשר פריך שפיר נימא פי תקרה דהא איכא טפי משלש מחיצות. ומיהו יש לדקדק מהא דפריך לשמואל דלא אוקימנא אכתי בקרן זוית ופריך ליה משתי רוחות נמי נימא פי תקרה מאי קשיא ליה הא לא אשכחן מאן דשרי פי תקרה אלא מרוח אחת. אלא ודאי רב אית ליה אפילו שתי רוחות. מיהו גם זה יש לדחות כי עדיין לא היה יודע שיש חילוק בין היכא שיש מחיצות להיכא שאין מחיצות כלל. אבל כיון דאסיקנא דלשמואל יש חילוק בין היכא שיש שם ארבע מחיצות להיכא שאין שם אלא שלש גם לרב אין ללמוד מדבריו כי היכי שמתיר באכסדרה שיש בה שלש מחיצות גמורות כמו כן יתיר בשאין שם אלא שתים. מיהו נראה כדברי רבינו תם דבשתי מחיצות נמי מהני פי תקרה מההיא דקאמר בפ' קמא דסוכה (דף יח ב) בההיא מודינא לך דהוי כמבוי מפולש פירוש דלא מהני פי תקרה גבי שבת במפולש כדאשכחן דאסרי רבנן גבי בונה עלייה על שני בתים.‌ משמע הא בלא פילוש מהני פי תקרה בשתי מחיצות.‌ והא דנקט אכסדרה בבקעה [משום] דסתם אכסדרה שבחצר היא עומדת אצל כותל הבית ונמשך לכל אורך הבית מכותל חצר זה עד כותל של חצר האחרת ופרוצה במלואה לפנים ואיכא שלש מחיצות אבל בבקעה אפשר דליכא אלא שתי מחיצות}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והא דאמר רב יהודה: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''כגון שנפרצה''' -  בה פרצה אחת שתופסת בשתי רוחותיה דהיינו בקרן זוית:

'''דפיתחא בקרן זוית לא עבדי''' -  דלאו אורחיה הוא:

'''משתי רוחות נמי וכו'''' -  אכתי סלקא דעתיה שתי רוחות ממש:

'''אמרי בי רב''' -  הא נמי בקרן זוית אע&quot;ג דבעשר אוקימנא לא אמרינן פתחא הוא דפתחא בקרן זוית לא עבידי ומשום פי תקרה נמי לא כגון שקירויו באלכסון בשפוע כגון גגין שלנו דליכא פה דהיינו כעין ארזילא דאמרינן בעושין פסין (לעיל דף כה:):

'''ושמואל אמר מתניתין אפילו ביתר מעשר''' -  ולא מיתנא ליה אלא בשתי רוחות כדמפרש ואזיל ואחצר קא מהדר שמואל:

'''משום בית''' -  דלא אפשר ברוח אחת משום פי תקרה יורד וסותם:

'''ותו מי אית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם''' -  דמוקמינן לה מתני' ביותר מעשר וקאמר דבית לא מתסר והאמר שמואל בריש פרקין באכסדרה בבקעה דאין מטלטלין בה אלא בארבע אמות:

'''כי לית ליה בארבע''' -  במקום שצריך לעשות ארבע מחיצות בסתימת פי תקרה יורד וסותם כגון אכסדרה:

'''אבל בשלש''' -  דאי היתה בה מחיצה כהלכתה ופי תקרה לשלש מחיצות מכשיר:

'''מ&quot;מ קשיא''' -  שתי רוחות אמאי לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם ושמואל לא מצי מוקי בקירוי אלכסון דא&quot;כ ברוח אחת נמי תתסר הואיל דיותר מעשר:

'''כדאמרי בי רב''' -  דהאי שתי רוחות קרן זוית קאמר:

'''וקירויו''' -  נמי אף ע&quot;ג דלא איירי ביה מתניתין מבעי ליה לאוקומי שאינו כשאר תקרות אלא משופע לדידי נמי האי שתי רוחות חדא קרן זוית הוא וכגון שנפרץ זה הכותל מן הקירוי על פני כל הפרצה סמוך לה במזרח ובצפון חמש אמות לכאן ברוחב ד' אמות וחמש אמות ועוד לכאן ברוחב ארבע נמצאו כאן ארבע פיות שצריך לסתום פי תקרה בחמש אמות למזרח וחמש ועוד לצפון הרי שתי סתימות ועכשיו נמצאו סתימות הללו נמשכות לפנים בחלל הבית מרוחקות ממקום המחיצה ד' לכאן וד' לכאן וצריך לסתום פי תקרה ארבע בשפת מקצוע פרצת הקירוי המזרחי בדרומה משפת המזרחי ולכותל וכן ארבע בשפת מקצוע פרצת הצפונית לשון קצר שנפרץ בקרן זוית וקירויו נפרץ בארבע ברוחב לפנים למזרח וכן לצפון ואורך פרצת הקירוי חמש אמות לכאן וחמש אמות ועוד לכאן כמדת פרצת הכותל שיש כאן ארבע פיות תקרה אחת למזרח חמש אמות ארכה ואחת אורך ארבע סמוך לה בדרום ועוד אחת לנגד פרצת כותל הצפוני חמש אמות ארכה ואחת סמוך לה ארכה (ארבע) במקצוע מזרחית ובארבע לית לשמואל פי תקרה יורד וסותם:

'''ה&quot;ג שמואל לא אמר כרב אלכסון לא קתני''' -  להכי לא אוקמא שמואל בעשר ובקירוי שלם כרב דבית קתני סתמא וכל הבתים קירוין חלקין ולא באלכסון הלכך . נהי נמי דפתחא לא הוי בקרן זוית נסתמה פי תקרה בשתי רוחות אבל פרצת הקירוי איכא למימר דקתני בית שנפרץ בית וקירויו עמו קאמר ובשתי רוחות כגון קרן זוית אצטריכא ליה דאי ברוח אחת אפילו נפחת הקירוי בד' רוחב כנגד כל הפרצה דהיינו אורך יותר מעשר אין כאן אלא שלש פי תקרה אחת ארוך ושנים קצרים ובשלש אית ליה יורד וסותם:

'''ורב לא אמר כשמואל''' -  דא&quot;כ דנפרץ הקירוי עמהן ויש כאן ארבע פיות אפילו הכי איכא למימר בכולהו יורד וסותם דהכי סבירא ליה באכסדרה בבקעה:

'''בעשר כולי ''' -  עלמא לא פליגי. דבלאו סתימת פי תקרה נמי פתחים הם:

'''קורה ארבעה מתיר בחורבה''' -  חורבה הפרוצה ברשות הרבים ונאסרה בטלטול ויש בה קורה ראשיה נתונים על שני יתידות מותר לטלטל תחתיה דארבע פיותיה יורדין וסותמין ב' בצדה וב' בראשיה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;רוחות אית ליה פי תקרה ובלבד שלא יהא מפולש ומשום הכי נקט בבקעה דבחצר סתם אכסדרה יש לה ג' מחיצות דסתמא מושכת בכל החצר באורך או ברוחב אלא שהיא עד אמצע החצר ופרוצה לפנים במילואו להכי נקט בקעה דאפילו אין לה אלא שתי מחיצות ופרוצה משני צדדין אית ליה לרב פי תקרה ובסמוך גרס כי לית ליה בשלש אבל בארבע אית ליה וכן גרסי רבינו חננאל ורבינו תם והכי פי' בשלש שיש שלש מחיצות והרביעית פרוצה במלואה אבל בארבע שיש ברביעית לחי או פס דאיכא שם מחיצה אע&quot;פ שפרוצה מרובה או שפרוצה יתר מעשר אמרי' פי תקרה ופריך מ&quot;מ קשיא דנימא פי תקרה אפי' בשתי רוחות כיון דאין פרוצים במילואן ויש בכל רוח שם מחיצה דבין לרב ובין לשמואל אין חילוק בין מרוח אחת לשתים ואי נפרץ במילואו אפילו מרוח אחת לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם ומשני שנפרץ בקרן זוית וקירויו בארבע שנפרץ ונפל גם מן הקרוי עד שמופלג מן הכותל ארבע מכל רוח ורוח דאף ע&quot;פ דיש כאן ד' מחיצות שלא נפרץ במילואו לא חשיבי הנך מחיצות לסייע לקירויו ולימא פי תקרה כיון דמופלג מהן ארבע וה&quot;ה דאפילו ברוח אחת בכי האי גוונא לא אמרי' יורד וסותם ולא נקט קרן זוית אלא משום דאורחא דמילתא דכשנפרץ שם רגיל להיות נופל מן הקירוי עמו אי נמי דוקא בקרן זוית משום דאיכא תרתי לריעותא דטעמא דפי תקרה משום דדמי לפתח כדמפליג בסמוך בין עשר ליתר מעשר ובקרן זוית לא דמי לפתח משום דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי וא&quot;ת מאי פריך משתי רוחות נמי נימא פי תקרה נוקי שתי רוחות. דמתניתין שנפרץ זה כנגד זה דהוי מפולש ולא אמרינן פי תקרה וי&quot;ל דניחא ליה לאוקומא בכל ענין ועוד דומיא דחצר דלא הוי מפולש דהא וכן בית קתני:
[[File:תוס עירובין 9 צד ב וקירויו באלכסון.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_ב_וקירויו באלכסון]]
[[File:תוס צד ב נפרץ מכאן חמש ומכאן חמש.jpg|thumb|שמאל|ממוזער|50px|תוס צד ב נפרץ מכאן חמש ומכאן חמש]]
''' וקירויו''' באלכסון. פי' בקונטרס בשיפוע כעין גגין שלנו דליכא פה היינו כי ארזילא כדאמרי' בעושין פסין ותימה מה דהוה ליה למינקט כי ארזילא כדנקט התם ואור&quot;י דמיירי שנפרץ הקירוי באלכסון עם המחיצות בקרן זוית וכי האי גוונא לא אמרינן פי תקרה:
[[File:תוס עירובין 9 צד ב ושמואל אמר אפי' ביתר מעשר.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_ב_ושמואל אמר אפי' ביתר מעשר]]
''' ושמואל''' אמר אפי' ביתר מעשר. ואיירי בין בעשר בין ביותר מעשר ונקט שתי רוחות משום בית דמרוח אחת מהני פי תקרה אפילו ביתר מעשר כיון דאיכא שם ארבע מחיצות ולא מצי למימר דנקט שתי רוחות משום דאיירי נמי בעשר דלא הוה ליה משום הכי למינקט שתי רוחות כי אם נפרצה סתם דהוי מרוח אחת והוי משמע כסתם פרצה שהיא יתר מי' ולא רצה רב להעמיד אף ביתר מעשר ומשום בית כמו שמואל דקסבר רב דאי הוה מיירי ביתר מעשר לא לתני שתי רוחות כלל אלא הוה ליה למיתני דווקא ביתר מעשר מרוח אחת ולא הוה ליה למנקט שתי רוחות משום בית אי נמי סבר רב דביתר מי' לא יתיר רבי יהודה אף לאותה שבת כמו שמיקל בעשר בקרן זוית אע&quot;פ שזו וזו נחשב לו כפרצה ולא פתח:
[[File:תוס עירובין 9 צד ב וקירויו בארבע.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_ב_וקירויו בארבע]]
''' וקירויו''' בארבע. רש&quot;י פירש שנפרץ הכותל חמש מכאן וחמש לכאן ולא דק דאם כן לא הויא פרצה יתר מעשר אלא אלכסון של חמש על חמש דהיינו שבע אמות ולא חש לדקדק בזה:
[[File:תוס עירובין 9 צד ב שמואל לא אמר כרב דלא קתני אלכסון.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_ב_שמואל לא אמר כרב דלא קתני אלכסון]]
''' שמואל''' לא אמר כרב דלא קתני אלכסון. אע&quot;ג דלא קתני נמי שנפרץ הקירוי ברחב ארבע מ&quot;מ חשיב כמאן דתני ליה בהדיא כיון דקתני שנפרצה משתי רוחות שאז רגיל הקירוי ליפול אבל אין דרכו לפרוץ באלכסון:

''' רב''' לא אמר כשמואל דא&quot;כ הוי ליה אכסדרה. כלומר אפי' נפרצה רביעית ושלישית במילואו אמר פי תקרה כמו באכסדרה:

''' בעשר''' כולי עלמא לא פליגי. פירש בקונטרס דבלאו סתימת פי תקרה נמי פתחים הם וקשה לפירושו דלאיכא דאמרי דמוקי פלוגתייהו בעשר ולית ליה לשמואל פי תקרה ולא אמרינן פתחא הוא אלא נראה דמכח פי תקרה חשבינן ליה פתח ללישנא קמא כי אע&quot;פ שהוא במילואו דפי תקרה הוי מטעם פתח כדפרישית לעיל:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ט|צד ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ט|צד|ב}}</text>
      <sha1>gvz0rspq0bw0353olx7clifensfu0tq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011453</id>
      <parentid>3011450</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T15:49:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3011453</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18670" sha1="i1n9udnrjtekyyku6brrwfzvxpbwfl8" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צד|ב|צד א|צה א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף צד עמוד ב] {{שוליים|א}}וכגון שנפרצה בקרן זוית, דפיתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי. 
וכן בית שנפרץ {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|משתי רוחותיו}}. מאי שנא מרוח אחת - דאמרינן פי תקרה יורד וסותם משתי רוחות נמי, לימא פי תקרה יורד וסותם! {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- אמרי דבי רב משמיה דרב: }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|אוקמה רב }}{{שוליים|ב}}כגון שנפרץ בקרן זוית, וקירויו באלכסון, דליכא למימר פי תקרה יורד וסותם{{הל&quot;מ-רק-ראש|. ופרש&quot;י באלכסון בשיפוע כעין גגין שלנו דליכא פה והיינו כארזילא דעושין פסין (דף כה ב) ולשון דאלכסון לא משמע כפי' דהוה ליה למימר וקירויו משופע או כי ארזילא ונראה לפרש דמיירי כגון שנפרץ הקירוי באלכסון עם המחיצות בקרן זוית כזה /במקור יש שרטוט/ ובכהאי גונא לא אמרינן פי תקרה. דטעמא דפי תקרה משום דדמי לפתח מדמפלגי' בסמוך בין עשר ליתר מעשר ופתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי:}}. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ושמואל אמר: אפילו ביתר מעשר. - אי הכי, מרוח אחת נמי! - משום בית. - ובית גופיה תקשי, מאי שנא מרוח אחת - דאמרינן פי תקרה יורד וסותם, משתי רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם! ותו: מי אית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם? והא אתמר, אכסדרה בבקעה; רב אמר: מותר לטלטל בכולה}} {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות! - הא לא קשיא, כי לית ליה - בארבע, אבל בשלש - אית ליה. מכל מקום קשיא! - כדאמרי בי רב משמיה דרב: כגון שנפרץ בקרן זוית וקירויו באלכסון, הכא נמי: כגון שנפרץ בקרן זוית, וקירויו בארבע. שמואל לא אמר כרב - אלכסון לא קתני. ורב לא אמר כשמואל: אם כן הויא ליה אכסדרה, ורב לטעמיה, דאמר: אכסדרה מותר לטלטל בכולה. }}
אתמר, אכסדרה בבקעה; רב אמר: מותר לטלטל בכולה {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ואף על גב דליכא אלא שלש מחיצות אמרינן פי תקרה יורד וסותם }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|והלכתא כוותיה:}}, {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| דלא אמר פי תקרה יורד וסותם}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. רב אמר: מותר לטלטל בכולה, אמרינן פי תקרה יורד וסותם ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות, לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם. }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|בעשר כולי עלמא לא פליגי, כי פליגי - ביתר מעשר. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואיכא דאמרי: ביתר - כולי עלמא לא פליגי, כי פליגי - בעשר. }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|הר&quot;ז הלוי ז&quot;ל פסק כלישנא בתרא. ולכאורה נראה דבשל סופרים הלך אחר המיקל. רש&quot;י פי' דפליגי באכסדרה פרוצה מארבע רוחותיה. ואכסדרה בבקעה משמע כפירושו. וגירסת רש&quot;י כי לית ליה בד' אבל בג' אית ליה. אבל לשון אכסדרה משמע כרב אלפס‌ דסתם אכסדרה יש לה שלש מחיצות כדאמר בפרק לא יחפור (דף כה ב) עולם לאכסדרה הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת. ואמרינן נמי במנחות פרק הקומץ רבה (דף כט ב) מפני מה העולם הזה נברא בה' מפני שהיא דומה לאכסדרה כל הרוצה לצאת יוצא. וכן פירש ר&quot;ח ז&quot;ל דדוקא ברוח רביעית אמרינן פי תקרה יורד וסותם. וגריס כי לית ליה בשלש אבל בארבע אית ליה. פירוש כשאין שם אלא שלש מחיצות והרביעית פרוצה במלואה. אבל בארבע פירוש שיש שם ארבע מחיצות כגון שיש ברביעית שני לחיין דאיכא שם מחיצה אף על פי שפרוצה יותר מעשר אמרינן פי תקרה יורד וסותם. ור&quot;ת ז&quot;ל פירש דסתם אכסדרה הוי מוקפת משתי רוחות ובההיא נמי איירי רב בשמעתין. ומשמע כדבריו מדפריך בגמרא משתי רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם אלמא דבשתי רוחות נמי אמר רב פי תקרה יורד וסותם. ויש לדחות משום דאוקימנא לשתי רוחות דמתני' בקרן זוית ועשר פריך שפיר נימא פי תקרה דהא איכא טפי משלש מחיצות. ומיהו יש לדקדק מהא דפריך לשמואל דלא אוקימנא אכתי בקרן זוית ופריך ליה משתי רוחות נמי נימא פי תקרה מאי קשיא ליה הא לא אשכחן מאן דשרי פי תקרה אלא מרוח אחת. אלא ודאי רב אית ליה אפילו שתי רוחות. מיהו גם זה יש לדחות כי עדיין לא היה יודע שיש חילוק בין היכא שיש מחיצות להיכא שאין מחיצות כלל. אבל כיון דאסיקנא דלשמואל יש חילוק בין היכא שיש שם ארבע מחיצות להיכא שאין שם אלא שלש גם לרב אין ללמוד מדבריו כי היכי שמתיר באכסדרה שיש בה שלש מחיצות גמורות כמו כן יתיר בשאין שם אלא שתים. מיהו נראה כדברי רבינו תם דבשתי מחיצות נמי מהני פי תקרה מההיא דקאמר בפ' קמא דסוכה (דף יח ב) בההיא מודינא לך דהוי כמבוי מפולש פירוש דלא מהני פי תקרה גבי שבת במפולש כדאשכחן דאסרי רבנן גבי בונה עלייה על שני בתים.‌ משמע הא בלא פילוש מהני פי תקרה בשתי מחיצות.‌ והא דנקט אכסדרה בבקעה [משום] דסתם אכסדרה שבחצר היא עומדת אצל כותל הבית ונמשך לכל אורך הבית מכותל חצר זה עד כותל של חצר האחרת ופרוצה במלואה לפנים ואיכא שלש מחיצות אבל בבקעה אפשר דליכא אלא שתי מחיצות}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והא דאמר רב יהודה: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''כגון שנפרצה''' -  בה פרצה אחת שתופסת בשתי רוחותיה דהיינו בקרן זוית:

'''דפיתחא בקרן זוית לא עבדי''' -  דלאו אורחיה הוא:

'''משתי רוחות נמי וכו'''' -  אכתי סלקא דעתיה שתי רוחות ממש:

'''אמרי בי רב''' -  הא נמי בקרן זוית אע&quot;ג דבעשר אוקימנא לא אמרינן פתחא הוא דפתחא בקרן זוית לא עבידי ומשום פי תקרה נמי לא כגון שקירויו באלכסון בשפוע כגון גגין שלנו דליכא פה דהיינו כעין ארזילא דאמרינן בעושין פסין (לעיל דף כה:):

'''ושמואל אמר מתניתין אפילו ביתר מעשר''' -  ולא מיתנא ליה אלא בשתי רוחות כדמפרש ואזיל ואחצר קא מהדר שמואל:

'''משום בית''' -  דלא אפשר ברוח אחת משום פי תקרה יורד וסותם:

'''ותו מי אית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם''' -  דמוקמינן לה מתני' ביותר מעשר וקאמר דבית לא מתסר והאמר שמואל בריש פרקין באכסדרה בבקעה דאין מטלטלין בה אלא בארבע אמות:

'''כי לית ליה בארבע''' -  במקום שצריך לעשות ארבע מחיצות בסתימת פי תקרה יורד וסותם כגון אכסדרה:

'''אבל בשלש''' -  דאי היתה בה מחיצה כהלכתה ופי תקרה לשלש מחיצות מכשיר:

'''מ&quot;מ קשיא''' -  שתי רוחות אמאי לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם ושמואל לא מצי מוקי בקירוי אלכסון דא&quot;כ ברוח אחת נמי תתסר הואיל דיותר מעשר:

'''כדאמרי בי רב''' -  דהאי שתי רוחות קרן זוית קאמר:

'''וקירויו''' -  נמי אף ע&quot;ג דלא איירי ביה מתניתין מבעי ליה לאוקומי שאינו כשאר תקרות אלא משופע לדידי נמי האי שתי רוחות חדא קרן זוית הוא וכגון שנפרץ זה הכותל מן הקירוי על פני כל הפרצה סמוך לה במזרח ובצפון חמש אמות לכאן ברוחב ד' אמות וחמש אמות ועוד לכאן ברוחב ארבע נמצאו כאן ארבע פיות שצריך לסתום פי תקרה בחמש אמות למזרח וחמש ועוד לצפון הרי שתי סתימות ועכשיו נמצאו סתימות הללו נמשכות לפנים בחלל הבית מרוחקות ממקום המחיצה ד' לכאן וד' לכאן וצריך לסתום פי תקרה ארבע בשפת מקצוע פרצת הקירוי המזרחי בדרומה משפת המזרחי ולכותל וכן ארבע בשפת מקצוע פרצת הצפונית לשון קצר שנפרץ בקרן זוית וקירויו נפרץ בארבע ברוחב לפנים למזרח וכן לצפון ואורך פרצת הקירוי חמש אמות לכאן וחמש אמות ועוד לכאן כמדת פרצת הכותל שיש כאן ארבע פיות תקרה אחת למזרח חמש אמות ארכה ואחת אורך ארבע סמוך לה בדרום ועוד אחת לנגד פרצת כותל הצפוני חמש אמות ארכה ואחת סמוך לה ארכה (ארבע) במקצוע מזרחית ובארבע לית לשמואל פי תקרה יורד וסותם:

'''ה&quot;ג שמואל לא אמר כרב אלכסון לא קתני''' -  להכי לא אוקמא שמואל בעשר ובקירוי שלם כרב דבית קתני סתמא וכל הבתים קירוין חלקין ולא באלכסון הלכך . נהי נמי דפתחא לא הוי בקרן זוית נסתמה פי תקרה בשתי רוחות אבל פרצת הקירוי איכא למימר דקתני בית שנפרץ בית וקירויו עמו קאמר ובשתי רוחות כגון קרן זוית אצטריכא ליה דאי ברוח אחת אפילו נפחת הקירוי בד' רוחב כנגד כל הפרצה דהיינו אורך יותר מעשר אין כאן אלא שלש פי תקרה אחת ארוך ושנים קצרים ובשלש אית ליה יורד וסותם:

'''ורב לא אמר כשמואל''' -  דא&quot;כ דנפרץ הקירוי עמהן ויש כאן ארבע פיות אפילו הכי איכא למימר בכולהו יורד וסותם דהכי סבירא ליה באכסדרה בבקעה:

'''בעשר כולי ''' -  עלמא לא פליגי. דבלאו סתימת פי תקרה נמי פתחים הם:

'''קורה ארבעה מתיר בחורבה''' -  חורבה הפרוצה ברשות הרבים ונאסרה בטלטול ויש בה קורה ראשיה נתונים על שני יתידות מותר לטלטל תחתיה דארבע פיותיה יורדין וסותמין ב' בצדה וב' בראשיה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;רוחות אית ליה פי תקרה ובלבד שלא יהא מפולש ומשום הכי נקט בבקעה דבחצר סתם אכסדרה יש לה ג' מחיצות דסתמא מושכת בכל החצר באורך או ברוחב אלא שהיא עד אמצע החצר ופרוצה לפנים במילואו להכי נקט בקעה דאפילו אין לה אלא שתי מחיצות ופרוצה משני צדדין אית ליה לרב פי תקרה ובסמוך גרס כי לית ליה בשלש אבל בארבע אית ליה וכן גרסי רבינו חננאל ורבינו תם והכי פי' בשלש שיש שלש מחיצות והרביעית פרוצה במלואה אבל בארבע שיש ברביעית לחי או פס דאיכא שם מחיצה אע&quot;פ שפרוצה מרובה או שפרוצה יתר מעשר אמרי' פי תקרה ופריך מ&quot;מ קשיא דנימא פי תקרה אפי' בשתי רוחות כיון דאין פרוצים במילואן ויש בכל רוח שם מחיצה דבין לרב ובין לשמואל אין חילוק בין מרוח אחת לשתים ואי נפרץ במילואו אפילו מרוח אחת לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם ומשני שנפרץ בקרן זוית וקירויו בארבע שנפרץ ונפל גם מן הקרוי עד שמופלג מן הכותל ארבע מכל רוח ורוח דאף ע&quot;פ דיש כאן ד' מחיצות שלא נפרץ במילואו לא חשיבי הנך מחיצות לסייע לקירויו ולימא פי תקרה כיון דמופלג מהן ארבע וה&quot;ה דאפילו ברוח אחת בכי האי גוונא לא אמרי' יורד וסותם ולא נקט קרן זוית אלא משום דאורחא דמילתא דכשנפרץ שם רגיל להיות נופל מן הקירוי עמו אי נמי דוקא בקרן זוית משום דאיכא תרתי לריעותא דטעמא דפי תקרה משום דדמי לפתח כדמפליג בסמוך בין עשר ליתר מעשר ובקרן זוית לא דמי לפתח משום דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי וא&quot;ת מאי פריך משתי רוחות נמי נימא פי תקרה נוקי שתי רוחות. דמתניתין שנפרץ זה כנגד זה דהוי מפולש ולא אמרינן פי תקרה וי&quot;ל דניחא ליה לאוקומא בכל ענין ועוד דומיא דחצר דלא הוי מפולש דהא וכן בית קתני:
[[File:תוס עירובין 9 צד ב וקירויו באלכסון.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_ב_וקירויו באלכסון]]
[[File:תוס צד ב נפרץ מכאן חמש ומכאן חמש.jpg|thumb|שמאל|ממוזער|50px|תוס צד ב נפרץ מכאן חמש ומכאן חמש]]
''' וקירויו''' באלכסון. פי' בקונטרס בשיפוע כעין גגין שלנו דליכא פה היינו כי ארזילא כדאמרי' בעושין פסין ותימה מה דהוה ליה למינקט כי ארזילא כדנקט התם ואור&quot;י דמיירי שנפרץ הקירוי באלכסון עם המחיצות בקרן זוית וכי האי גוונא לא אמרינן פי תקרה:
[[File:תוס עירובין 9 צד ב ושמואל אמר אפי' ביתר מעשר.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_ב_ושמואל אמר אפי' ביתר מעשר]]
''' ושמואל''' אמר אפי' ביתר מעשר. ואיירי בין בעשר בין ביותר מעשר ונקט שתי רוחות משום בית דמרוח אחת מהני פי תקרה אפילו ביתר מעשר כיון דאיכא שם ארבע מחיצות ולא מצי למימר דנקט שתי רוחות משום דאיירי נמי בעשר דלא הוה ליה משום הכי למינקט שתי רוחות כי אם נפרצה סתם דהוי מרוח אחת והוי משמע כסתם פרצה שהיא יתר מי' ולא רצה רב להעמיד אף ביתר מעשר ומשום בית כמו שמואל דקסבר רב דאי הוה מיירי ביתר מעשר לא לתני שתי רוחות כלל אלא הוה ליה למיתני דווקא ביתר מעשר מרוח אחת ולא הוה ליה למנקט שתי רוחות משום בית אי נמי סבר רב דביתר מי' לא יתיר רבי יהודה אף לאותה שבת כמו שמיקל בעשר בקרן זוית אע&quot;פ שזו וזו נחשב לו כפרצה ולא פתח:
[[File:תוס עירובין 9 צד ב וקירויו בארבע.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_ב_וקירויו בארבע]]
''' וקירויו''' בארבע. רש&quot;י פירש שנפרץ הכותל חמש מכאן וחמש לכאן ולא דק דאם כן לא הויא פרצה יתר מעשר אלא אלכסון של חמש על חמש דהיינו שבע אמות ולא חש לדקדק בזה:
[[File:תוס עירובין 9 צד ב שמואל לא אמר כרב דלא קתני אלכסון.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_ב_שמואל לא אמר כרב דלא קתני אלכסון]]
''' שמואל''' לא אמר כרב דלא קתני אלכסון. אע&quot;ג דלא קתני נמי שנפרץ הקירוי ברחב ארבע מ&quot;מ חשיב כמאן דתני ליה בהדיא כיון דקתני שנפרצה משתי רוחות שאז רגיל הקירוי ליפול אבל אין דרכו לפרוץ באלכסון:
[[File:תוס עירובין 9 צד ב רב לא אמר כשמואל דא&quot;כ הוי ליה אכסדרה.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_ב_רב לא אמר כשמואל דא&quot;כ הוי ליה אכסדרה]]
''' רב''' לא אמר כשמואל דא&quot;כ הוי ליה אכסדרה. כלומר אפי' נפרצה רביעית ושלישית במילואו אמר פי תקרה כמו באכסדרה:

''' בעשר''' כולי עלמא לא פליגי. פירש בקונטרס דבלאו סתימת פי תקרה נמי פתחים הם וקשה לפירושו דלאיכא דאמרי דמוקי פלוגתייהו בעשר ולית ליה לשמואל פי תקרה ולא אמרינן פתחא הוא אלא נראה דמכח פי תקרה חשבינן ליה פתח ללישנא קמא כי אע&quot;פ שהוא במילואו דפי תקרה הוי מטעם פתח כדפרישית לעיל:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ט|צד ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ט|צד|ב}}</text>
      <sha1>i1n9udnrjtekyyku6brrwfzvxpbwfl8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011463</id>
      <parentid>3011453</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T16:15:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3011463</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18838" sha1="f6aruwcf5bnc222rrk9blcc2snasf41" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צד|ב|צד א|צה א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף צד עמוד ב] {{שוליים|א}}וכגון שנפרצה בקרן זוית, דפיתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי. 
וכן בית שנפרץ {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|משתי רוחותיו}}. מאי שנא מרוח אחת - דאמרינן פי תקרה יורד וסותם משתי רוחות נמי, לימא פי תקרה יורד וסותם! {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- אמרי דבי רב משמיה דרב: }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|אוקמה רב }}{{שוליים|ב}}כגון שנפרץ בקרן זוית, וקירויו באלכסון, דליכא למימר פי תקרה יורד וסותם{{הל&quot;מ-רק-ראש|. ופרש&quot;י באלכסון בשיפוע כעין גגין שלנו דליכא פה והיינו כארזילא דעושין פסין (דף כה ב) ולשון דאלכסון לא משמע כפי' דהוה ליה למימר וקירויו משופע או כי ארזילא ונראה לפרש דמיירי כגון שנפרץ הקירוי באלכסון עם המחיצות בקרן זוית כזה /במקור יש שרטוט/ ובכהאי גונא לא אמרינן פי תקרה. דטעמא דפי תקרה משום דדמי לפתח מדמפלגי' בסמוך בין עשר ליתר מעשר ופתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי:}}. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ושמואל אמר: אפילו ביתר מעשר. - אי הכי, מרוח אחת נמי! - משום בית. - ובית גופיה תקשי, מאי שנא מרוח אחת - דאמרינן פי תקרה יורד וסותם, משתי רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם! ותו: מי אית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם? והא אתמר, אכסדרה בבקעה; רב אמר: מותר לטלטל בכולה}} {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות! - הא לא קשיא, כי לית ליה - בארבע, אבל בשלש - אית ליה. מכל מקום קשיא! - כדאמרי בי רב משמיה דרב: כגון שנפרץ בקרן זוית וקירויו באלכסון, הכא נמי: כגון שנפרץ בקרן זוית, וקירויו בארבע. שמואל לא אמר כרב - אלכסון לא קתני. ורב לא אמר כשמואל: אם כן הויא ליה אכסדרה, ורב לטעמיה, דאמר: אכסדרה מותר לטלטל בכולה. }}
אתמר, אכסדרה בבקעה; רב אמר: מותר לטלטל בכולה {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ואף על גב דליכא אלא שלש מחיצות אמרינן פי תקרה יורד וסותם }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|והלכתא כוותיה:}}, {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| דלא אמר פי תקרה יורד וסותם}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. רב אמר: מותר לטלטל בכולה, אמרינן פי תקרה יורד וסותם ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות, לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם. }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|בעשר כולי עלמא לא פליגי, כי פליגי - ביתר מעשר. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואיכא דאמרי: ביתר - כולי עלמא לא פליגי, כי פליגי - בעשר. }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|הר&quot;ז הלוי ז&quot;ל פסק כלישנא בתרא. ולכאורה נראה דבשל סופרים הלך אחר המיקל. רש&quot;י פי' דפליגי באכסדרה פרוצה מארבע רוחותיה. ואכסדרה בבקעה משמע כפירושו. וגירסת רש&quot;י כי לית ליה בד' אבל בג' אית ליה. אבל לשון אכסדרה משמע כרב אלפס‌ דסתם אכסדרה יש לה שלש מחיצות כדאמר בפרק לא יחפור (דף כה ב) עולם לאכסדרה הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת. ואמרינן נמי במנחות פרק הקומץ רבה (דף כט ב) מפני מה העולם הזה נברא בה' מפני שהיא דומה לאכסדרה כל הרוצה לצאת יוצא. וכן פירש ר&quot;ח ז&quot;ל דדוקא ברוח רביעית אמרינן פי תקרה יורד וסותם. וגריס כי לית ליה בשלש אבל בארבע אית ליה. פירוש כשאין שם אלא שלש מחיצות והרביעית פרוצה במלואה. אבל בארבע פירוש שיש שם ארבע מחיצות כגון שיש ברביעית שני לחיין דאיכא שם מחיצה אף על פי שפרוצה יותר מעשר אמרינן פי תקרה יורד וסותם. ור&quot;ת ז&quot;ל פירש דסתם אכסדרה הוי מוקפת משתי רוחות ובההיא נמי איירי רב בשמעתין. ומשמע כדבריו מדפריך בגמרא משתי רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם אלמא דבשתי רוחות נמי אמר רב פי תקרה יורד וסותם. ויש לדחות משום דאוקימנא לשתי רוחות דמתני' בקרן זוית ועשר פריך שפיר נימא פי תקרה דהא איכא טפי משלש מחיצות. ומיהו יש לדקדק מהא דפריך לשמואל דלא אוקימנא אכתי בקרן זוית ופריך ליה משתי רוחות נמי נימא פי תקרה מאי קשיא ליה הא לא אשכחן מאן דשרי פי תקרה אלא מרוח אחת. אלא ודאי רב אית ליה אפילו שתי רוחות. מיהו גם זה יש לדחות כי עדיין לא היה יודע שיש חילוק בין היכא שיש מחיצות להיכא שאין מחיצות כלל. אבל כיון דאסיקנא דלשמואל יש חילוק בין היכא שיש שם ארבע מחיצות להיכא שאין שם אלא שלש גם לרב אין ללמוד מדבריו כי היכי שמתיר באכסדרה שיש בה שלש מחיצות גמורות כמו כן יתיר בשאין שם אלא שתים. מיהו נראה כדברי רבינו תם דבשתי מחיצות נמי מהני פי תקרה מההיא דקאמר בפ' קמא דסוכה (דף יח ב) בההיא מודינא לך דהוי כמבוי מפולש פירוש דלא מהני פי תקרה גבי שבת במפולש כדאשכחן דאסרי רבנן גבי בונה עלייה על שני בתים.‌ משמע הא בלא פילוש מהני פי תקרה בשתי מחיצות.‌ והא דנקט אכסדרה בבקעה [משום] דסתם אכסדרה שבחצר היא עומדת אצל כותל הבית ונמשך לכל אורך הבית מכותל חצר זה עד כותל של חצר האחרת ופרוצה במלואה לפנים ואיכא שלש מחיצות אבל בבקעה אפשר דליכא אלא שתי מחיצות}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והא דאמר רב יהודה: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''כגון שנפרצה''' -  בה פרצה אחת שתופסת בשתי רוחותיה דהיינו בקרן זוית:

'''דפיתחא בקרן זוית לא עבדי''' -  דלאו אורחיה הוא:

'''משתי רוחות נמי וכו'''' -  אכתי סלקא דעתיה שתי רוחות ממש:

'''אמרי בי רב''' -  הא נמי בקרן זוית אע&quot;ג דבעשר אוקימנא לא אמרינן פתחא הוא דפתחא בקרן זוית לא עבידי ומשום פי תקרה נמי לא כגון שקירויו באלכסון בשפוע כגון גגין שלנו דליכא פה דהיינו כעין ארזילא דאמרינן בעושין פסין (לעיל דף כה:):

'''ושמואל אמר מתניתין אפילו ביתר מעשר''' -  ולא מיתנא ליה אלא בשתי רוחות כדמפרש ואזיל ואחצר קא מהדר שמואל:

'''משום בית''' -  דלא אפשר ברוח אחת משום פי תקרה יורד וסותם:

'''ותו מי אית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם''' -  דמוקמינן לה מתני' ביותר מעשר וקאמר דבית לא מתסר והאמר שמואל בריש פרקין באכסדרה בבקעה דאין מטלטלין בה אלא בארבע אמות:

'''כי לית ליה בארבע''' -  במקום שצריך לעשות ארבע מחיצות בסתימת פי תקרה יורד וסותם כגון אכסדרה:

'''אבל בשלש''' -  דאי היתה בה מחיצה כהלכתה ופי תקרה לשלש מחיצות מכשיר:

'''מ&quot;מ קשיא''' -  שתי רוחות אמאי לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם ושמואל לא מצי מוקי בקירוי אלכסון דא&quot;כ ברוח אחת נמי תתסר הואיל דיותר מעשר:

'''כדאמרי בי רב''' -  דהאי שתי רוחות קרן זוית קאמר:

'''וקירויו''' -  נמי אף ע&quot;ג דלא איירי ביה מתניתין מבעי ליה לאוקומי שאינו כשאר תקרות אלא משופע לדידי נמי האי שתי רוחות חדא קרן זוית הוא וכגון שנפרץ זה הכותל מן הקירוי על פני כל הפרצה סמוך לה במזרח ובצפון חמש אמות לכאן ברוחב ד' אמות וחמש אמות ועוד לכאן ברוחב ארבע נמצאו כאן ארבע פיות שצריך לסתום פי תקרה בחמש אמות למזרח וחמש ועוד לצפון הרי שתי סתימות ועכשיו נמצאו סתימות הללו נמשכות לפנים בחלל הבית מרוחקות ממקום המחיצה ד' לכאן וד' לכאן וצריך לסתום פי תקרה ארבע בשפת מקצוע פרצת הקירוי המזרחי בדרומה משפת המזרחי ולכותל וכן ארבע בשפת מקצוע פרצת הצפונית לשון קצר שנפרץ בקרן זוית וקירויו נפרץ בארבע ברוחב לפנים למזרח וכן לצפון ואורך פרצת הקירוי חמש אמות לכאן וחמש אמות ועוד לכאן כמדת פרצת הכותל שיש כאן ארבע פיות תקרה אחת למזרח חמש אמות ארכה ואחת אורך ארבע סמוך לה בדרום ועוד אחת לנגד פרצת כותל הצפוני חמש אמות ארכה ואחת סמוך לה ארכה (ארבע) במקצוע מזרחית ובארבע לית לשמואל פי תקרה יורד וסותם:

'''ה&quot;ג שמואל לא אמר כרב אלכסון לא קתני''' -  להכי לא אוקמא שמואל בעשר ובקירוי שלם כרב דבית קתני סתמא וכל הבתים קירוין חלקין ולא באלכסון הלכך . נהי נמי דפתחא לא הוי בקרן זוית נסתמה פי תקרה בשתי רוחות אבל פרצת הקירוי איכא למימר דקתני בית שנפרץ בית וקירויו עמו קאמר ובשתי רוחות כגון קרן זוית אצטריכא ליה דאי ברוח אחת אפילו נפחת הקירוי בד' רוחב כנגד כל הפרצה דהיינו אורך יותר מעשר אין כאן אלא שלש פי תקרה אחת ארוך ושנים קצרים ובשלש אית ליה יורד וסותם:

'''ורב לא אמר כשמואל''' -  דא&quot;כ דנפרץ הקירוי עמהן ויש כאן ארבע פיות אפילו הכי איכא למימר בכולהו יורד וסותם דהכי סבירא ליה באכסדרה בבקעה:

'''בעשר כולי ''' -  עלמא לא פליגי. דבלאו סתימת פי תקרה נמי פתחים הם:

'''קורה ארבעה מתיר בחורבה''' -  חורבה הפרוצה ברשות הרבים ונאסרה בטלטול ויש בה קורה ראשיה נתונים על שני יתידות מותר לטלטל תחתיה דארבע פיותיה יורדין וסותמין ב' בצדה וב' בראשיה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;רוחות אית ליה פי תקרה ובלבד שלא יהא מפולש ומשום הכי נקט בבקעה דבחצר סתם אכסדרה יש לה ג' מחיצות דסתמא מושכת בכל החצר באורך או ברוחב אלא שהיא עד אמצע החצר ופרוצה לפנים במילואו להכי נקט בקעה דאפילו אין לה אלא שתי מחיצות ופרוצה משני צדדין אית ליה לרב פי תקרה ובסמוך גרס כי לית ליה בשלש אבל בארבע אית ליה וכן גרסי רבינו חננאל ורבינו תם והכי פי' בשלש שיש שלש מחיצות והרביעית פרוצה במלואה אבל בארבע שיש ברביעית לחי או פס דאיכא שם מחיצה אע&quot;פ שפרוצה מרובה או שפרוצה יתר מעשר אמרי' פי תקרה ופריך מ&quot;מ קשיא דנימא פי תקרה אפי' בשתי רוחות כיון דאין פרוצים במילואן ויש בכל רוח שם מחיצה דבין לרב ובין לשמואל אין חילוק בין מרוח אחת לשתים ואי נפרץ במילואו אפילו מרוח אחת לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם ומשני שנפרץ בקרן זוית וקירויו בארבע שנפרץ ונפל גם מן הקרוי עד שמופלג מן הכותל ארבע מכל רוח ורוח דאף ע&quot;פ דיש כאן ד' מחיצות שלא נפרץ במילואו לא חשיבי הנך מחיצות לסייע לקירויו ולימא פי תקרה כיון דמופלג מהן ארבע וה&quot;ה דאפילו ברוח אחת בכי האי גוונא לא אמרי' יורד וסותם ולא נקט קרן זוית אלא משום דאורחא דמילתא דכשנפרץ שם רגיל להיות נופל מן הקירוי עמו אי נמי דוקא בקרן זוית משום דאיכא תרתי לריעותא דטעמא דפי תקרה משום דדמי לפתח כדמפליג בסמוך בין עשר ליתר מעשר ובקרן זוית לא דמי לפתח משום דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי וא&quot;ת מאי פריך משתי רוחות נמי נימא פי תקרה נוקי שתי רוחות. דמתניתין שנפרץ זה כנגד זה דהוי מפולש ולא אמרינן פי תקרה וי&quot;ל דניחא ליה לאוקומא בכל ענין ועוד דומיא דחצר דלא הוי מפולש דהא וכן בית קתני:
[[File:תוס עירובין 9 צד ב וקירויו באלכסון.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_ב_וקירויו באלכסון]]
[[File:תוס צד ב נפרץ מכאן חמש ומכאן חמש.jpg|thumb|שמאל|ממוזער|50px|תוס צד ב נפרץ מכאן חמש ומכאן חמש]]
''' וקירויו''' באלכסון. פי' בקונטרס בשיפוע כעין גגין שלנו דליכא פה היינו כי ארזילא כדאמרי' בעושין פסין ותימה מה דהוה ליה למינקט כי ארזילא כדנקט התם ואור&quot;י דמיירי שנפרץ הקירוי באלכסון עם המחיצות בקרן זוית וכי האי גוונא לא אמרינן פי תקרה:
[[File:תוס עירובין 9 צד ב ושמואל אמר אפי' ביתר מעשר.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_ב_ושמואל אמר אפי' ביתר מעשר]]
''' ושמואל''' אמר אפי' ביתר מעשר. ואיירי בין בעשר בין ביותר מעשר ונקט שתי רוחות משום בית דמרוח אחת מהני פי תקרה אפילו ביתר מעשר כיון דאיכא שם ארבע מחיצות ולא מצי למימר דנקט שתי רוחות משום דאיירי נמי בעשר דלא הוה ליה משום הכי למינקט שתי רוחות כי אם נפרצה סתם דהוי מרוח אחת והוי משמע כסתם פרצה שהיא יתר מי' ולא רצה רב להעמיד אף ביתר מעשר ומשום בית כמו שמואל דקסבר רב דאי הוה מיירי ביתר מעשר לא לתני שתי רוחות כלל אלא הוה ליה למיתני דווקא ביתר מעשר מרוח אחת ולא הוה ליה למנקט שתי רוחות משום בית אי נמי סבר רב דביתר מי' לא יתיר רבי יהודה אף לאותה שבת כמו שמיקל בעשר בקרן זוית אע&quot;פ שזו וזו נחשב לו כפרצה ולא פתח:
[[File:תוס עירובין 9 צד ב וקירויו בארבע.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_ב_וקירויו בארבע]]
''' וקירויו''' בארבע. רש&quot;י פירש שנפרץ הכותל חמש מכאן וחמש לכאן ולא דק דאם כן לא הויא פרצה יתר מעשר אלא אלכסון של חמש על חמש דהיינו שבע אמות ולא חש לדקדק בזה:
[[File:תוס עירובין 9 צד ב שמואל לא אמר כרב דלא קתני אלכסון.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_ב_שמואל לא אמר כרב דלא קתני אלכסון]]
''' שמואל''' לא אמר כרב דלא קתני אלכסון. אע&quot;ג דלא קתני נמי שנפרץ הקירוי ברחב ארבע מ&quot;מ חשיב כמאן דתני ליה בהדיא כיון דקתני שנפרצה משתי רוחות שאז רגיל הקירוי ליפול אבל אין דרכו לפרוץ באלכסון:
[[File:תוס עירובין 9 צד ב רב לא אמר כשמואל דא&quot;כ הוי ליה אכסדרה.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_ב_רב לא אמר כשמואל דא&quot;כ הוי ליה אכסדרה]]
''' רב''' לא אמר כשמואל דא&quot;כ הוי ליה אכסדרה. כלומר אפי' נפרצה רביעית ושלישית במילואו אמר פי תקרה כמו באכסדרה:
[[File:תוס עירובין 9 צד ב בעשר כולי עלמא לא פליגי.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_ב_בעשר כולי עלמא לא פליגי]]
''' בעשר''' כולי עלמא לא פליגי. פירש בקונטרס דבלאו סתימת פי תקרה נמי פתחים הם וקשה לפירושו דלאיכא דאמרי דמוקי פלוגתייהו בעשר ולית ליה לשמואל פי תקרה ולא אמרינן פתחא הוא אלא נראה דמכח פי תקרה חשבינן ליה פתח ללישנא קמא כי אע&quot;פ שהוא במילואו דפי תקרה הוי מטעם פתח כדפרישית לעיל:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ט|צד ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ט|צד|ב}}</text>
      <sha1>f6aruwcf5bnc222rrk9blcc2snasf41</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ עירובין צה א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728635</id>
    <revision>
      <id>3011464</id>
      <parentid>2938671</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T16:56:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3011464</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11968" sha1="l9hitnd2abo6uv4xvzmu8utt33b2yyk" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צה|א|צד ב|צה ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=סוף פרק/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צה עמוד א] קורה ארבעה מתיר בחורבה. ורב נחמן אמר רבה בר אבוה: קורה ארבעה מתיר במים. מני? - להך לישנא דאמרת בעשר לא פליגי - בעשר, ודברי הכל. להך לישנא דאמרת בעשר פליגי - כרב. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לימא אביי ורבא בפלוגתא דרב ושמואל קמיפלגי; דאיתמר: סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין - כשירה. אין לה פצימין; אביי אמר: כשירה, ורבא אמר: פסולה. אביי אמר: כשירה, אמר: פי תקרה יורד וסותם. ורבא אמר: פסולה, לא אמר פי תקרה יורד וסותם. לימא אביי כרב, ורבא כשמואל! - אליבא דשמואל כולי עלמא לא פליגי, כי פליגי - אליבא דרב. אביי - כרב. ורבא - עד כאן לא קאמר רב התם - אלא דהני מחיצות לאכסדרה עבידי. אבל הכא, דהני מחיצות לאו לסוכה עבידי - לא. }}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות. בעשר כ&quot;ע לא פליגי כי פליגי ביתר מעשר. איכא דאמרי ביתר מעשר כ&quot;ע ל&quot;פ‌ כי פליגי בעשר. }}
רבי יוסי אומר אם מותרין. איבעיא להו: רבי יוסי לאסור או להתיר? - אמר רב ששת: {{שוליים|א}}לאסור. וכן אמר רבי יוחנן: לאסור. תניא נמי הכי, אמר רבי יוסי: כשם הואיל שאסורין לעתיד לבא כך אסורין לאותו שבת. איתמר, רב חייא בר יוסף אמר: {{שוליים|ב}}הלכה כרבי יוסי {{הל&quot;מ-רק-ריף|וכן הלכתא:}}, {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ושמואל אמר: הלכה כרבי יהודה}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| ומוקי לה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. ומי אמר שמואל הכי? והתנן, אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים - בעירובי תחומין, אבל בעירובי חצירות - מערבין בין לדעת בין שלא לדעת, לפי שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין שלא בפניו. ואמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יהודה. ולא עוד אלא, כל מקום ששנה רבי יהודה בעירובין - הלכה כמותו. ואמר ליה רב חנא בגדתאה לרב יהודה: אמר שמואל אפילו במבוי שניטל קורתו או לחייו? ואמר ליה: בעירובין אמרתי לך, ולא במחיצות. - אמר רב ענן: לדידי מיפרשא לי מיניה דשמואל, כאן - }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שנפרצה לכרמלית}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, כאן - שנפרצה לרשות הרבים. }}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|ונראה דהלכתא כרב באיסורי ואפילו נפרצה לכרמלית הלכה כרבי יוסי. ומ&quot;מ קי&quot;ל שבת הואיל והותרה הותרה‌ דאפילו רבי יוסי לא פליג עליה אלא היכא דליתנהו למחיצות כדאמר לעיל בפ&quot;ק (דף יז א): }}
משנה. הבונה עלייה על גבי שני בתים, וכן גשרים המפולשים - מטלטלין תחתיהן בשבת, דברי רבי יהודה. וחכמים אוסרין. ועוד אמר רבי יהודה: מערבין למבוי המפולש, וחכמים {{שוליים|ג}}אוסרין. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. אמר רבה: לא תימא היינו טעמא דרבי יהודה משום דקא סבר שתי מחיצות דאורייתא, אלא משום דקסבר: פי תקרה יורד וסותם. איתיביה אביי: יתר על כן אמר רבי יהודה: מי שיש לו שני בתים משני צידי רשות הרבים - עושה לחי מכאן ולחי מכאן, או קורה מכאן וקורה מכאן, ונושא ונותן באמצע. אמרו לו: אין מערבין רשות הרבים בכך! אמר ליה: מההיא - אין, מהא - ליכא למשמע מינה. אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא, מדקתני ועוד אמר רבי יהודה מערבין במבוי המפולש וחכמים אוסרין. אי אמרת בשלמא משום דקא סבר פי תקרה יורד וסותם - היינו דקתני ועוד, אלא אי אמרת משום דקא סבר שתי מחיצות דאורייתא - מאי ועוד? - שמע מינה. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;קטע סוף=תחלת פרק/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שיש לה פצימין''' -  עמודין קבועין במחיצותיה פחות מג':

'''אליבא דשמואל כ&quot;ע לא פליגי''' -  כלומר ודאי כדקאמרת אביי כרב ולא כשמואל דמודה אביי דלשמואל פסולה דכיון דבאכסדרה דהנך פיות תקרה לאכסדרה נעשו ואפ&quot;ה אסר בטלטול שבת כ&quot;ש דלא מהני לענין סוכה דלא לסוכה עבידי:

'''כי פליגי אליבא דרב''' -  כלומר הא דאמר רבא כשמואל ולא כרב לא היא דרבא נמי כרב אמרה למילתיה ואמר לך ע&quot;כ לא קא שרי רב לענין שבת:

'''אלא דהני מחיצות''' -  פי' אותן הקורות הנתונים על ארבעה עמודים דאינהו פי תקרה לאכסדרה עבידי:

'''לאו לסוכה''' -  לשם סוכה אע&quot;ג דלא בעי מחיצות לשמן כולי האי מיהא לא מקילינן:

'''במה דברים אמורים''' -  דצריך להודיע בפרק חלון:

'''ערובי חצירות''' -  לעולם הוא זכות להן אבל עירובי תחומין פעמים שהוא חוב שמפסידין לרוח שכנגדה:

'''נפרצה לכרמלית''' -  שרי כר' יהודה דאי נמי אתי לאפוקי לבר לאו איסורא דאורייתא איכא:

'''מתני' על גבי שני בתים''' -  והם בשני צידי רה&quot;ר מטלטלין תחת העלייה דפי תקרה מכאן ומכאן יורד וסותם:

'''וכן גשרים המפולשים''' -  שיש להם מחיצות מלמטה בשני הצדדים:

'''מערבין למבוי המפולש''' -  הואיל ואיכא שתי מחיצות:

'''גמ' דאורייתא''' -  הלכה למשה מסיני כדאמרינן בפ&quot;ק (דף ד.) שיעורין חציצין ומחיצות הלכה למשה מסיני והרי יש כאן ב' מחיצות משני הבתים דאי לאו משום פי תקרה לא הוה שרי:

'''יתר על כן וכו'''' -  רישא דברייתא אחד חלון שבין שני בתים ואחד חלון שבין שתי חצירות וגשרים ונפשות ורה&quot;ר המקורה מטלטלין תחתיהן בשבת דברי ר' יהודה יתר על כן אמר רבי יהודה דאפילו רה&quot;ר גמורה ואין שם תקרה למימר יורד וסותם שרי בשתי מחיצות של שני צידי רה&quot;ר:

'''מההיא אין''' -  מצית למשמע דשתי מחיצות דאורייתא אבל ממתני' לא שמעינן לה דטעמא משום סתימת פי תקרה הוא:

'''מתני' נמי דייקא''' -  דאית ליה לרבי יהודה שתי מחיצות דאורייתא:

'''אי אמרת בשלמא''' -  טעמיה דר' יהודה דקמייתא משום דשתי מחיצות דאוריי' היינו דקתני ועוד זו דמשמע ועוד זו אע&quot;ג דליכא פי תקרה מתיר ר' יהודה משום האי טעמא אלא אי אמרת טעמיה בקמייתא משום פי תקרה מאי ועוד הא במבוי ליכא פי תקרה לשון אחר מתני' נמי דייקא כרבה דטעמא דקמייתא משום פי תקרה הוא וה&quot;ג אא&quot;ב דטעמא דר&quot;י בקמייתא משום דקסבר פי תקרה יורד וסותם ובתרייתא משום שתי מחיצות היינו דקתני ועוד זו מתיר רבי יהודה ואע&quot;ג דליכא פי תקרה משום שתי מחיצות אלא אי אמרת קמייתא נמי משום שתי מחיצות מאי ועוד היא היא ופשיטא דמערבין ראשון שמעתי ואית דגרסי כלישנא בתרא ומסתברא כוותייהו: 
&lt;center&gt;'''פרק עשירי - המוצא תפילין'''&lt;/center&gt;
 

'''מתני' המוצא תפילין''' -  בשדה במקום שנאבדין:

'''מכניסן''' -  לעיר ולבית:

'''זוג זוג''' -  אחד בראש ואחד בזרוע והיינו זוג כדרך שלובשן בחול וחוזר תמיד ומכניסן זוג אחר זוג עד שיכלו:

'''שנים שנים''' -  זוג בראש וזוג בזרוע ובגמרא בעי טעמא מאי נינהו:

'''בישנות''' -  שניכר הקשר העשוי כמין שדי דודאי תפילין הן ויש בהן קדושה ואסור להניחן בבזיון:

'''אבל בחדשות פטור''' -  מלהכניסן דילמא קמיע הן בעלמא ואין בהן קדושה אלא בנעשים כהלכתן והיינו לשמן הלכך לא מחללינן שבתא עלייהו:

'''צבתים''' -  קשרים קשרים הרבה תפילין בכל קשר ובגמ' מפרש מאי צבתים ומאי כריכות:

'''מחשיך עליהן''' -  ימתין עד שתחשך וישב שם וישמרם ולכשתחשך יטלם יחד ובגמ' פריך וליעיילינהו זוג זוג:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 9 צה א ושמואל אמר הלכה כרבי יהודה.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צה_א_ושמואל אמר הלכה כרבי יהודה]]
'''ושמואל''' אמר הלכה כרבי יהודה. בסמוך מוקי לה בנפרצה לכרמלית ונראה דהלכתא כרב באיסורי ואפי' בנפרצה לכרמלית הלכה כרבי יוסי דמחמיר והיכא דאיתנהו למחיצות אפילו ר' יוסי מודה דאמר שבת הואיל והותרה הותרה כדאמרי' פ' קמא (דף יז.):

''' איתיביה''' יתר על כן. פריך מברייתא משום דממתניתין דקתני ועוד א&quot;ר יהודה מערבין במבוי המפולש לא שמעינן ברשות הרבים גמורה: 
&lt;center&gt;'''פרק עשירי - המוצא תפילין'''&lt;/center&gt;
 

'''מתני'''' המוצא תפילין. הך פירקא במסכת שבת ה&quot;ל למיתני גבי הוצאות אלא משום דקתני סיפא רבי יהודה אומר נותן אדם לחבירו וחבירו לחבירו ואפילו חוץ לתחום ועוד משום דקתני בסוף פרקין רבי שמעון אומר כל מקום שהתירו לך חכמים משלך נתנו לך ומפרש בגמ' דקאי אסוף מי שהוציאוהו:

''' מכניסן''' זוג זוג. בספ&quot;ק דביצה {{הפניה-גמ|ביצה|טו|א}} מוכח דאיירי דלא מינטרי מחמת כלבי אבל מינטרי מחמת כלבי אע&quot;ג דלא מינטרי מחמת גנבי לא:

''' אבל''' בחדשות פטור. איסור נמי איכא דלקמן (צז.) תניא אוסר בחדשות:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ט|צה א}}
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צה א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ט|צה|א|שני פרקים=כן}}</text>
      <sha1>l9hitnd2abo6uv4xvzmu8utt33b2yyk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011465</id>
      <parentid>3011464</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T17:07:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3011465</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12114" sha1="sg7y7vpsfyf3vr75ak6ft57semz5aw0" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צה|א|צד ב|צה ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=סוף פרק/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צה עמוד א] קורה ארבעה מתיר בחורבה. ורב נחמן אמר רבה בר אבוה: קורה ארבעה מתיר במים. מני? - להך לישנא דאמרת בעשר לא פליגי - בעשר, ודברי הכל. להך לישנא דאמרת בעשר פליגי - כרב. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לימא אביי ורבא בפלוגתא דרב ושמואל קמיפלגי; דאיתמר: סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין - כשירה. אין לה פצימין; אביי אמר: כשירה, ורבא אמר: פסולה. אביי אמר: כשירה, אמר: פי תקרה יורד וסותם. ורבא אמר: פסולה, לא אמר פי תקרה יורד וסותם. לימא אביי כרב, ורבא כשמואל! - אליבא דשמואל כולי עלמא לא פליגי, כי פליגי - אליבא דרב. אביי - כרב. ורבא - עד כאן לא קאמר רב התם - אלא דהני מחיצות לאכסדרה עבידי. אבל הכא, דהני מחיצות לאו לסוכה עבידי - לא. }}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות. בעשר כ&quot;ע לא פליגי כי פליגי ביתר מעשר. איכא דאמרי ביתר מעשר כ&quot;ע ל&quot;פ‌ כי פליגי בעשר. }}
רבי יוסי אומר אם מותרין. איבעיא להו: רבי יוסי לאסור או להתיר? - אמר רב ששת: {{שוליים|א}}לאסור. וכן אמר רבי יוחנן: לאסור. תניא נמי הכי, אמר רבי יוסי: כשם הואיל שאסורין לעתיד לבא כך אסורין לאותו שבת. איתמר, רב חייא בר יוסף אמר: {{שוליים|ב}}הלכה כרבי יוסי {{הל&quot;מ-רק-ריף|וכן הלכתא:}}, {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ושמואל אמר: הלכה כרבי יהודה}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| ומוקי לה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. ומי אמר שמואל הכי? והתנן, אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים - בעירובי תחומין, אבל בעירובי חצירות - מערבין בין לדעת בין שלא לדעת, לפי שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין שלא בפניו. ואמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יהודה. ולא עוד אלא, כל מקום ששנה רבי יהודה בעירובין - הלכה כמותו. ואמר ליה רב חנא בגדתאה לרב יהודה: אמר שמואל אפילו במבוי שניטל קורתו או לחייו? ואמר ליה: בעירובין אמרתי לך, ולא במחיצות. - אמר רב ענן: לדידי מיפרשא לי מיניה דשמואל, כאן - }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שנפרצה לכרמלית}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, כאן - שנפרצה לרשות הרבים. }}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|ונראה דהלכתא כרב באיסורי ואפילו נפרצה לכרמלית הלכה כרבי יוסי. ומ&quot;מ קי&quot;ל שבת הואיל והותרה הותרה‌ דאפילו רבי יוסי לא פליג עליה אלא היכא דליתנהו למחיצות כדאמר לעיל בפ&quot;ק (דף יז א): }}
משנה. הבונה עלייה על גבי שני בתים, וכן גשרים המפולשים - מטלטלין תחתיהן בשבת, דברי רבי יהודה. וחכמים אוסרין. ועוד אמר רבי יהודה: מערבין למבוי המפולש, וחכמים {{שוליים|ג}}אוסרין. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. אמר רבה: לא תימא היינו טעמא דרבי יהודה משום דקא סבר שתי מחיצות דאורייתא, אלא משום דקסבר: פי תקרה יורד וסותם. איתיביה אביי: יתר על כן אמר רבי יהודה: מי שיש לו שני בתים משני צידי רשות הרבים - עושה לחי מכאן ולחי מכאן, או קורה מכאן וקורה מכאן, ונושא ונותן באמצע. אמרו לו: אין מערבין רשות הרבים בכך! אמר ליה: מההיא - אין, מהא - ליכא למשמע מינה. אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא, מדקתני ועוד אמר רבי יהודה מערבין במבוי המפולש וחכמים אוסרין. אי אמרת בשלמא משום דקא סבר פי תקרה יורד וסותם - היינו דקתני ועוד, אלא אי אמרת משום דקא סבר שתי מחיצות דאורייתא - מאי ועוד? - שמע מינה. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;קטע סוף=תחלת פרק/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שיש לה פצימין''' -  עמודין קבועין במחיצותיה פחות מג':

'''אליבא דשמואל כ&quot;ע לא פליגי''' -  כלומר ודאי כדקאמרת אביי כרב ולא כשמואל דמודה אביי דלשמואל פסולה דכיון דבאכסדרה דהנך פיות תקרה לאכסדרה נעשו ואפ&quot;ה אסר בטלטול שבת כ&quot;ש דלא מהני לענין סוכה דלא לסוכה עבידי:

'''כי פליגי אליבא דרב''' -  כלומר הא דאמר רבא כשמואל ולא כרב לא היא דרבא נמי כרב אמרה למילתיה ואמר לך ע&quot;כ לא קא שרי רב לענין שבת:

'''אלא דהני מחיצות''' -  פי' אותן הקורות הנתונים על ארבעה עמודים דאינהו פי תקרה לאכסדרה עבידי:

'''לאו לסוכה''' -  לשם סוכה אע&quot;ג דלא בעי מחיצות לשמן כולי האי מיהא לא מקילינן:

'''במה דברים אמורים''' -  דצריך להודיע בפרק חלון:

'''ערובי חצירות''' -  לעולם הוא זכות להן אבל עירובי תחומין פעמים שהוא חוב שמפסידין לרוח שכנגדה:

'''נפרצה לכרמלית''' -  שרי כר' יהודה דאי נמי אתי לאפוקי לבר לאו איסורא דאורייתא איכא:

'''מתני' על גבי שני בתים''' -  והם בשני צידי רה&quot;ר מטלטלין תחת העלייה דפי תקרה מכאן ומכאן יורד וסותם:

'''וכן גשרים המפולשים''' -  שיש להם מחיצות מלמטה בשני הצדדים:

'''מערבין למבוי המפולש''' -  הואיל ואיכא שתי מחיצות:

'''גמ' דאורייתא''' -  הלכה למשה מסיני כדאמרינן בפ&quot;ק (דף ד.) שיעורין חציצין ומחיצות הלכה למשה מסיני והרי יש כאן ב' מחיצות משני הבתים דאי לאו משום פי תקרה לא הוה שרי:

'''יתר על כן וכו'''' -  רישא דברייתא אחד חלון שבין שני בתים ואחד חלון שבין שתי חצירות וגשרים ונפשות ורה&quot;ר המקורה מטלטלין תחתיהן בשבת דברי ר' יהודה יתר על כן אמר רבי יהודה דאפילו רה&quot;ר גמורה ואין שם תקרה למימר יורד וסותם שרי בשתי מחיצות של שני צידי רה&quot;ר:

'''מההיא אין''' -  מצית למשמע דשתי מחיצות דאורייתא אבל ממתני' לא שמעינן לה דטעמא משום סתימת פי תקרה הוא:

'''מתני' נמי דייקא''' -  דאית ליה לרבי יהודה שתי מחיצות דאורייתא:

'''אי אמרת בשלמא''' -  טעמיה דר' יהודה דקמייתא משום דשתי מחיצות דאוריי' היינו דקתני ועוד זו דמשמע ועוד זו אע&quot;ג דליכא פי תקרה מתיר ר' יהודה משום האי טעמא אלא אי אמרת טעמיה בקמייתא משום פי תקרה מאי ועוד הא במבוי ליכא פי תקרה לשון אחר מתני' נמי דייקא כרבה דטעמא דקמייתא משום פי תקרה הוא וה&quot;ג אא&quot;ב דטעמא דר&quot;י בקמייתא משום דקסבר פי תקרה יורד וסותם ובתרייתא משום שתי מחיצות היינו דקתני ועוד זו מתיר רבי יהודה ואע&quot;ג דליכא פי תקרה משום שתי מחיצות אלא אי אמרת קמייתא נמי משום שתי מחיצות מאי ועוד היא היא ופשיטא דמערבין ראשון שמעתי ואית דגרסי כלישנא בתרא ומסתברא כוותייהו: 
&lt;center&gt;'''פרק עשירי - המוצא תפילין'''&lt;/center&gt;
 

'''מתני' המוצא תפילין''' -  בשדה במקום שנאבדין:

'''מכניסן''' -  לעיר ולבית:

'''זוג זוג''' -  אחד בראש ואחד בזרוע והיינו זוג כדרך שלובשן בחול וחוזר תמיד ומכניסן זוג אחר זוג עד שיכלו:

'''שנים שנים''' -  זוג בראש וזוג בזרוע ובגמרא בעי טעמא מאי נינהו:

'''בישנות''' -  שניכר הקשר העשוי כמין שדי דודאי תפילין הן ויש בהן קדושה ואסור להניחן בבזיון:

'''אבל בחדשות פטור''' -  מלהכניסן דילמא קמיע הן בעלמא ואין בהן קדושה אלא בנעשים כהלכתן והיינו לשמן הלכך לא מחללינן שבתא עלייהו:

'''צבתים''' -  קשרים קשרים הרבה תפילין בכל קשר ובגמ' מפרש מאי צבתים ומאי כריכות:

'''מחשיך עליהן''' -  ימתין עד שתחשך וישב שם וישמרם ולכשתחשך יטלם יחד ובגמ' פריך וליעיילינהו זוג זוג:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 9 צה א ושמואל אמר הלכה כרבי יהודה.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צה_א_ושמואל אמר הלכה כרבי יהודה]]
'''ושמואל''' אמר הלכה כרבי יהודה. בסמוך מוקי לה בנפרצה לכרמלית ונראה דהלכתא כרב באיסורי ואפי' בנפרצה לכרמלית הלכה כרבי יוסי דמחמיר והיכא דאיתנהו למחיצות אפילו ר' יוסי מודה דאמר שבת הואיל והותרה הותרה כדאמרי' פ' קמא (דף יז.):
[[File:תוס עירובין 9 צה א איתיביה יתר על כן.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צה_א_איתיביה יתר על כן]]
''' איתיביה''' יתר על כן. פריך מברייתא משום דממתניתין דקתני ועוד א&quot;ר יהודה מערבין במבוי המפולש לא שמעינן ברשות הרבים גמורה: 
&lt;center&gt;'''פרק עשירי - המוצא תפילין'''&lt;/center&gt;
 

'''מתני'''' המוצא תפילין. הך פירקא במסכת שבת ה&quot;ל למיתני גבי הוצאות אלא משום דקתני סיפא רבי יהודה אומר נותן אדם לחבירו וחבירו לחבירו ואפילו חוץ לתחום ועוד משום דקתני בסוף פרקין רבי שמעון אומר כל מקום שהתירו לך חכמים משלך נתנו לך ומפרש בגמ' דקאי אסוף מי שהוציאוהו:

''' מכניסן''' זוג זוג. בספ&quot;ק דביצה {{הפניה-גמ|ביצה|טו|א}} מוכח דאיירי דלא מינטרי מחמת כלבי אבל מינטרי מחמת כלבי אע&quot;ג דלא מינטרי מחמת גנבי לא:

''' אבל''' בחדשות פטור. איסור נמי איכא דלקמן (צז.) תניא אוסר בחדשות:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ט|צה א}}
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צה א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ט|צה|א|שני פרקים=כן}}</text>
      <sha1>sg7y7vpsfyf3vr75ak6ft57semz5aw0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011468</id>
      <parentid>3011465</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T17:40:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3011468</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12543" sha1="gjxrei0h89exipj9riczb76rucdfa86" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צה|א|צד ב|צה ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=סוף פרק/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צה עמוד א] קורה ארבעה מתיר בחורבה. ורב נחמן אמר רבה בר אבוה: קורה ארבעה מתיר במים. מני? - להך לישנא דאמרת בעשר לא פליגי - בעשר, ודברי הכל. להך לישנא דאמרת בעשר פליגי - כרב. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לימא אביי ורבא בפלוגתא דרב ושמואל קמיפלגי; דאיתמר: סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין - כשירה. אין לה פצימין; אביי אמר: כשירה, ורבא אמר: פסולה. אביי אמר: כשירה, אמר: פי תקרה יורד וסותם. ורבא אמר: פסולה, לא אמר פי תקרה יורד וסותם. לימא אביי כרב, ורבא כשמואל! - אליבא דשמואל כולי עלמא לא פליגי, כי פליגי - אליבא דרב. אביי - כרב. ורבא - עד כאן לא קאמר רב התם - אלא דהני מחיצות לאכסדרה עבידי. אבל הכא, דהני מחיצות לאו לסוכה עבידי - לא. }}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות. בעשר כ&quot;ע לא פליגי כי פליגי ביתר מעשר. איכא דאמרי ביתר מעשר כ&quot;ע ל&quot;פ‌ כי פליגי בעשר. }}
רבי יוסי אומר אם מותרין. איבעיא להו: רבי יוסי לאסור או להתיר? - אמר רב ששת: {{שוליים|א}}לאסור. וכן אמר רבי יוחנן: לאסור. תניא נמי הכי, אמר רבי יוסי: כשם הואיל שאסורין לעתיד לבא כך אסורין לאותו שבת. איתמר, רב חייא בר יוסף אמר: {{שוליים|ב}}הלכה כרבי יוסי {{הל&quot;מ-רק-ריף|וכן הלכתא:}}, {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ושמואל אמר: הלכה כרבי יהודה}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| ומוקי לה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. ומי אמר שמואל הכי? והתנן, אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים - בעירובי תחומין, אבל בעירובי חצירות - מערבין בין לדעת בין שלא לדעת, לפי שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין שלא בפניו. ואמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יהודה. ולא עוד אלא, כל מקום ששנה רבי יהודה בעירובין - הלכה כמותו. ואמר ליה רב חנא בגדתאה לרב יהודה: אמר שמואל אפילו במבוי שניטל קורתו או לחייו? ואמר ליה: בעירובין אמרתי לך, ולא במחיצות. - אמר רב ענן: לדידי מיפרשא לי מיניה דשמואל, כאן - }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שנפרצה לכרמלית}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, כאן - שנפרצה לרשות הרבים. }}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|ונראה דהלכתא כרב באיסורי ואפילו נפרצה לכרמלית הלכה כרבי יוסי. ומ&quot;מ קי&quot;ל שבת הואיל והותרה הותרה‌ דאפילו רבי יוסי לא פליג עליה אלא היכא דליתנהו למחיצות כדאמר לעיל בפ&quot;ק (דף יז א): }}
משנה. הבונה עלייה על גבי שני בתים, וכן גשרים המפולשים - מטלטלין תחתיהן בשבת, דברי רבי יהודה. וחכמים אוסרין. ועוד אמר רבי יהודה: מערבין למבוי המפולש, וחכמים {{שוליים|ג}}אוסרין. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. אמר רבה: לא תימא היינו טעמא דרבי יהודה משום דקא סבר שתי מחיצות דאורייתא, אלא משום דקסבר: פי תקרה יורד וסותם. איתיביה אביי: יתר על כן אמר רבי יהודה: מי שיש לו שני בתים משני צידי רשות הרבים - עושה לחי מכאן ולחי מכאן, או קורה מכאן וקורה מכאן, ונושא ונותן באמצע. אמרו לו: אין מערבין רשות הרבים בכך! אמר ליה: מההיא - אין, מהא - ליכא למשמע מינה. אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא, מדקתני ועוד אמר רבי יהודה מערבין במבוי המפולש וחכמים אוסרין. אי אמרת בשלמא משום דקא סבר פי תקרה יורד וסותם - היינו דקתני ועוד, אלא אי אמרת משום דקא סבר שתי מחיצות דאורייתא - מאי ועוד? - שמע מינה. }}
&lt;center&gt;'''הדרן עלך כל גגות'''&lt;/center&gt;&lt;קטע סוף=סוף פרק/&gt;


&lt;קטע התחלה=תחלת פרק/&gt;&lt;center&gt;'''פרק עשירי - המוצא תפילין'''&lt;/center&gt;
'''מתני' המוצא תפילין {{שוליים|ד}}מכניסן זוג זוג ר&quot;ג אומר שנים שנים בד&quot;א בישנות אבל בחדשות פטור מצאן צבתים או כריכות מחשיך עליהן ומביאן'''&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;קטע סוף=תחלת פרק/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שיש לה פצימין''' -  עמודין קבועין במחיצותיה פחות מג':

'''אליבא דשמואל כ&quot;ע לא פליגי''' -  כלומר ודאי כדקאמרת אביי כרב ולא כשמואל דמודה אביי דלשמואל פסולה דכיון דבאכסדרה דהנך פיות תקרה לאכסדרה נעשו ואפ&quot;ה אסר בטלטול שבת כ&quot;ש דלא מהני לענין סוכה דלא לסוכה עבידי:

'''כי פליגי אליבא דרב''' -  כלומר הא דאמר רבא כשמואל ולא כרב לא היא דרבא נמי כרב אמרה למילתיה ואמר לך ע&quot;כ לא קא שרי רב לענין שבת:

'''אלא דהני מחיצות''' -  פי' אותן הקורות הנתונים על ארבעה עמודים דאינהו פי תקרה לאכסדרה עבידי:

'''לאו לסוכה''' -  לשם סוכה אע&quot;ג דלא בעי מחיצות לשמן כולי האי מיהא לא מקילינן:

'''במה דברים אמורים''' -  דצריך להודיע בפרק חלון:

'''ערובי חצירות''' -  לעולם הוא זכות להן אבל עירובי תחומין פעמים שהוא חוב שמפסידין לרוח שכנגדה:

'''נפרצה לכרמלית''' -  שרי כר' יהודה דאי נמי אתי לאפוקי לבר לאו איסורא דאורייתא איכא:

'''מתני' על גבי שני בתים''' -  והם בשני צידי רה&quot;ר מטלטלין תחת העלייה דפי תקרה מכאן ומכאן יורד וסותם:

'''וכן גשרים המפולשים''' -  שיש להם מחיצות מלמטה בשני הצדדים:

'''מערבין למבוי המפולש''' -  הואיל ואיכא שתי מחיצות:

'''גמ' דאורייתא''' -  הלכה למשה מסיני כדאמרינן בפ&quot;ק (דף ד.) שיעורין חציצין ומחיצות הלכה למשה מסיני והרי יש כאן ב' מחיצות משני הבתים דאי לאו משום פי תקרה לא הוה שרי:

'''יתר על כן וכו'''' -  רישא דברייתא אחד חלון שבין שני בתים ואחד חלון שבין שתי חצירות וגשרים ונפשות ורה&quot;ר המקורה מטלטלין תחתיהן בשבת דברי ר' יהודה יתר על כן אמר רבי יהודה דאפילו רה&quot;ר גמורה ואין שם תקרה למימר יורד וסותם שרי בשתי מחיצות של שני צידי רה&quot;ר:

'''מההיא אין''' -  מצית למשמע דשתי מחיצות דאורייתא אבל ממתני' לא שמעינן לה דטעמא משום סתימת פי תקרה הוא:

'''מתני' נמי דייקא''' -  דאית ליה לרבי יהודה שתי מחיצות דאורייתא:

'''אי אמרת בשלמא''' -  טעמיה דר' יהודה דקמייתא משום דשתי מחיצות דאוריי' היינו דקתני ועוד זו דמשמע ועוד זו אע&quot;ג דליכא פי תקרה מתיר ר' יהודה משום האי טעמא אלא אי אמרת טעמיה בקמייתא משום פי תקרה מאי ועוד הא במבוי ליכא פי תקרה לשון אחר מתני' נמי דייקא כרבה דטעמא דקמייתא משום פי תקרה הוא וה&quot;ג אא&quot;ב דטעמא דר&quot;י בקמייתא משום דקסבר פי תקרה יורד וסותם ובתרייתא משום שתי מחיצות היינו דקתני ועוד זו מתיר רבי יהודה ואע&quot;ג דליכא פי תקרה משום שתי מחיצות אלא אי אמרת קמייתא נמי משום שתי מחיצות מאי ועוד היא היא ופשיטא דמערבין ראשון שמעתי ואית דגרסי כלישנא בתרא ומסתברא כוותייהו: 
&lt;center&gt;'''פרק עשירי - המוצא תפילין'''&lt;/center&gt;
 

'''מתני' המוצא תפילין''' -  בשדה במקום שנאבדין:

'''מכניסן''' -  לעיר ולבית:

'''זוג זוג''' -  אחד בראש ואחד בזרוע והיינו זוג כדרך שלובשן בחול וחוזר תמיד ומכניסן זוג אחר זוג עד שיכלו:

'''שנים שנים''' -  זוג בראש וזוג בזרוע ובגמרא בעי טעמא מאי נינהו:

'''בישנות''' -  שניכר הקשר העשוי כמין שדי דודאי תפילין הן ויש בהן קדושה ואסור להניחן בבזיון:

'''אבל בחדשות פטור''' -  מלהכניסן דילמא קמיע הן בעלמא ואין בהן קדושה אלא בנעשים כהלכתן והיינו לשמן הלכך לא מחללינן שבתא עלייהו:

'''צבתים''' -  קשרים קשרים הרבה תפילין בכל קשר ובגמ' מפרש מאי צבתים ומאי כריכות:

'''מחשיך עליהן''' -  ימתין עד שתחשך וישב שם וישמרם ולכשתחשך יטלם יחד ובגמ' פריך וליעיילינהו זוג זוג:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 9 צה א ושמואל אמר הלכה כרבי יהודה.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צה_א_ושמואל אמר הלכה כרבי יהודה]]
'''ושמואל''' אמר הלכה כרבי יהודה. בסמוך מוקי לה בנפרצה לכרמלית ונראה דהלכתא כרב באיסורי ואפי' בנפרצה לכרמלית הלכה כרבי יוסי דמחמיר והיכא דאיתנהו למחיצות אפילו ר' יוסי מודה דאמר שבת הואיל והותרה הותרה כדאמרי' פ' קמא (דף יז.):
[[File:תוס עירובין 9 צה א איתיביה יתר על כן.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צה_א_איתיביה יתר על כן]]
''' איתיביה''' יתר על כן. פריך מברייתא משום דממתניתין דקתני ועוד א&quot;ר יהודה מערבין במבוי המפולש לא שמעינן ברשות הרבים גמורה: 
&lt;center&gt;'''פרק עשירי - המוצא תפילין'''&lt;/center&gt;
 

'''מתני'''' המוצא תפילין. הך פירקא במסכת שבת ה&quot;ל למיתני גבי הוצאות אלא משום דקתני סיפא רבי יהודה אומר נותן אדם לחבירו וחבירו לחבירו ואפילו חוץ לתחום ועוד משום דקתני בסוף פרקין רבי שמעון אומר כל מקום שהתירו לך חכמים משלך נתנו לך ומפרש בגמ' דקאי אסוף מי שהוציאוהו:

''' מכניסן''' זוג זוג. בספ&quot;ק דביצה {{הפניה-גמ|ביצה|טו|א}} מוכח דאיירי דלא מינטרי מחמת כלבי אבל מינטרי מחמת כלבי אע&quot;ג דלא מינטרי מחמת גנבי לא:

''' אבל''' בחדשות פטור. איסור נמי איכא דלקמן (צז.) תניא אוסר בחדשות:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ט|צה א}}
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צה א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ט|צה|א|שני פרקים=כן}}</text>
      <sha1>gjxrei0h89exipj9riczb76rucdfa86</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011470</id>
      <parentid>3011468</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T18:39:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3011470</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12695" sha1="ndf1ytdrr18jbsl8ssr5u11cqlh47xw" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צה|א|צד ב|צה ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=סוף פרק/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צה עמוד א] קורה ארבעה מתיר בחורבה. ורב נחמן אמר רבה בר אבוה: קורה ארבעה מתיר במים. מני? - להך לישנא דאמרת בעשר לא פליגי - בעשר, ודברי הכל. להך לישנא דאמרת בעשר פליגי - כרב. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לימא אביי ורבא בפלוגתא דרב ושמואל קמיפלגי; דאיתמר: סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין - כשירה. אין לה פצימין; אביי אמר: כשירה, ורבא אמר: פסולה. אביי אמר: כשירה, אמר: פי תקרה יורד וסותם. ורבא אמר: פסולה, לא אמר פי תקרה יורד וסותם. לימא אביי כרב, ורבא כשמואל! - אליבא דשמואל כולי עלמא לא פליגי, כי פליגי - אליבא דרב. אביי - כרב. ורבא - עד כאן לא קאמר רב התם - אלא דהני מחיצות לאכסדרה עבידי. אבל הכא, דהני מחיצות לאו לסוכה עבידי - לא. }}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות. בעשר כ&quot;ע לא פליגי כי פליגי ביתר מעשר. איכא דאמרי ביתר מעשר כ&quot;ע ל&quot;פ‌ כי פליגי בעשר. }}
רבי יוסי אומר אם מותרין. איבעיא להו: רבי יוסי לאסור או להתיר? - אמר רב ששת: {{שוליים|א}}לאסור. וכן אמר רבי יוחנן: לאסור. תניא נמי הכי, אמר רבי יוסי: כשם הואיל שאסורין לעתיד לבא כך אסורין לאותו שבת. איתמר, רב חייא בר יוסף אמר: {{שוליים|ב}}הלכה כרבי יוסי {{הל&quot;מ-רק-ריף|וכן הלכתא:}}, {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ושמואל אמר: הלכה כרבי יהודה}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| ומוקי לה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. ומי אמר שמואל הכי? והתנן, אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים - בעירובי תחומין, אבל בעירובי חצירות - מערבין בין לדעת בין שלא לדעת, לפי שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין שלא בפניו. ואמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יהודה. ולא עוד אלא, כל מקום ששנה רבי יהודה בעירובין - הלכה כמותו. ואמר ליה רב חנא בגדתאה לרב יהודה: אמר שמואל אפילו במבוי שניטל קורתו או לחייו? ואמר ליה: בעירובין אמרתי לך, ולא במחיצות. - אמר רב ענן: לדידי מיפרשא לי מיניה דשמואל, כאן - }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שנפרצה לכרמלית}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, כאן - שנפרצה לרשות הרבים. }}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|ונראה דהלכתא כרב באיסורי ואפילו נפרצה לכרמלית הלכה כרבי יוסי. ומ&quot;מ קי&quot;ל שבת הואיל והותרה הותרה‌ דאפילו רבי יוסי לא פליג עליה אלא היכא דליתנהו למחיצות כדאמר לעיל בפ&quot;ק (דף יז א): }}
משנה. הבונה עלייה על גבי שני בתים, וכן גשרים המפולשים - מטלטלין תחתיהן בשבת, דברי רבי יהודה. וחכמים אוסרין. ועוד אמר רבי יהודה: מערבין למבוי המפולש, וחכמים {{שוליים|ג}}אוסרין. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. אמר רבה: לא תימא היינו טעמא דרבי יהודה משום דקא סבר שתי מחיצות דאורייתא, אלא משום דקסבר: פי תקרה יורד וסותם. איתיביה אביי: יתר על כן אמר רבי יהודה: מי שיש לו שני בתים משני צידי רשות הרבים - עושה לחי מכאן ולחי מכאן, או קורה מכאן וקורה מכאן, ונושא ונותן באמצע. אמרו לו: אין מערבין רשות הרבים בכך! אמר ליה: מההיא - אין, מהא - ליכא למשמע מינה. אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא, מדקתני ועוד אמר רבי יהודה מערבין במבוי המפולש וחכמים אוסרין. אי אמרת בשלמא משום דקא סבר פי תקרה יורד וסותם - היינו דקתני ועוד, אלא אי אמרת משום דקא סבר שתי מחיצות דאורייתא - מאי ועוד? - שמע מינה. }}
&lt;center&gt;'''הדרן עלך כל גגות'''&lt;/center&gt;&lt;קטע סוף=סוף פרק/&gt;


&lt;קטע התחלה=תחלת פרק/&gt;&lt;center&gt;'''פרק עשירי - המוצא תפילין'''&lt;/center&gt;
'''מתני' המוצא תפילין {{שוליים|ד}}מכניסן זוג זוג ר&quot;ג אומר שנים שנים בד&quot;א בישנות אבל בחדשות פטור מצאן צבתים או כריכות מחשיך עליהן ומביאן'''&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;קטע סוף=תחלת פרק/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שיש לה פצימין''' -  עמודין קבועין במחיצותיה פחות מג':

'''אליבא דשמואל כ&quot;ע לא פליגי''' -  כלומר ודאי כדקאמרת אביי כרב ולא כשמואל דמודה אביי דלשמואל פסולה דכיון דבאכסדרה דהנך פיות תקרה לאכסדרה נעשו ואפ&quot;ה אסר בטלטול שבת כ&quot;ש דלא מהני לענין סוכה דלא לסוכה עבידי:

'''כי פליגי אליבא דרב''' -  כלומר הא דאמר רבא כשמואל ולא כרב לא היא דרבא נמי כרב אמרה למילתיה ואמר לך ע&quot;כ לא קא שרי רב לענין שבת:

'''אלא דהני מחיצות''' -  פי' אותן הקורות הנתונים על ארבעה עמודים דאינהו פי תקרה לאכסדרה עבידי:

'''לאו לסוכה''' -  לשם סוכה אע&quot;ג דלא בעי מחיצות לשמן כולי האי מיהא לא מקילינן:

'''במה דברים אמורים''' -  דצריך להודיע בפרק חלון:

'''ערובי חצירות''' -  לעולם הוא זכות להן אבל עירובי תחומין פעמים שהוא חוב שמפסידין לרוח שכנגדה:

'''נפרצה לכרמלית''' -  שרי כר' יהודה דאי נמי אתי לאפוקי לבר לאו איסורא דאורייתא איכא:

'''מתני' על גבי שני בתים''' -  והם בשני צידי רה&quot;ר מטלטלין תחת העלייה דפי תקרה מכאן ומכאן יורד וסותם:

'''וכן גשרים המפולשים''' -  שיש להם מחיצות מלמטה בשני הצדדים:

'''מערבין למבוי המפולש''' -  הואיל ואיכא שתי מחיצות:

'''גמ' דאורייתא''' -  הלכה למשה מסיני כדאמרינן בפ&quot;ק (דף ד.) שיעורין חציצין ומחיצות הלכה למשה מסיני והרי יש כאן ב' מחיצות משני הבתים דאי לאו משום פי תקרה לא הוה שרי:

'''יתר על כן וכו'''' -  רישא דברייתא אחד חלון שבין שני בתים ואחד חלון שבין שתי חצירות וגשרים ונפשות ורה&quot;ר המקורה מטלטלין תחתיהן בשבת דברי ר' יהודה יתר על כן אמר רבי יהודה דאפילו רה&quot;ר גמורה ואין שם תקרה למימר יורד וסותם שרי בשתי מחיצות של שני צידי רה&quot;ר:

'''מההיא אין''' -  מצית למשמע דשתי מחיצות דאורייתא אבל ממתני' לא שמעינן לה דטעמא משום סתימת פי תקרה הוא:

'''מתני' נמי דייקא''' -  דאית ליה לרבי יהודה שתי מחיצות דאורייתא:

'''אי אמרת בשלמא''' -  טעמיה דר' יהודה דקמייתא משום דשתי מחיצות דאוריי' היינו דקתני ועוד זו דמשמע ועוד זו אע&quot;ג דליכא פי תקרה מתיר ר' יהודה משום האי טעמא אלא אי אמרת טעמיה בקמייתא משום פי תקרה מאי ועוד הא במבוי ליכא פי תקרה לשון אחר מתני' נמי דייקא כרבה דטעמא דקמייתא משום פי תקרה הוא וה&quot;ג אא&quot;ב דטעמא דר&quot;י בקמייתא משום דקסבר פי תקרה יורד וסותם ובתרייתא משום שתי מחיצות היינו דקתני ועוד זו מתיר רבי יהודה ואע&quot;ג דליכא פי תקרה משום שתי מחיצות אלא אי אמרת קמייתא נמי משום שתי מחיצות מאי ועוד היא היא ופשיטא דמערבין ראשון שמעתי ואית דגרסי כלישנא בתרא ומסתברא כוותייהו: 
&lt;center&gt;'''פרק עשירי - המוצא תפילין'''&lt;/center&gt;
 

'''מתני' המוצא תפילין''' -  בשדה במקום שנאבדין:

'''מכניסן''' -  לעיר ולבית:

'''זוג זוג''' -  אחד בראש ואחד בזרוע והיינו זוג כדרך שלובשן בחול וחוזר תמיד ומכניסן זוג אחר זוג עד שיכלו:

'''שנים שנים''' -  זוג בראש וזוג בזרוע ובגמרא בעי טעמא מאי נינהו:

'''בישנות''' -  שניכר הקשר העשוי כמין שדי דודאי תפילין הן ויש בהן קדושה ואסור להניחן בבזיון:

'''אבל בחדשות פטור''' -  מלהכניסן דילמא קמיע הן בעלמא ואין בהן קדושה אלא בנעשים כהלכתן והיינו לשמן הלכך לא מחללינן שבתא עלייהו:

'''צבתים''' -  קשרים קשרים הרבה תפילין בכל קשר ובגמ' מפרש מאי צבתים ומאי כריכות:

'''מחשיך עליהן''' -  ימתין עד שתחשך וישב שם וישמרם ולכשתחשך יטלם יחד ובגמ' פריך וליעיילינהו זוג זוג:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 9 צה א ושמואל אמר הלכה כרבי יהודה.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צה_א_ושמואל אמר הלכה כרבי יהודה]]
'''ושמואל''' אמר הלכה כרבי יהודה. בסמוך מוקי לה בנפרצה לכרמלית ונראה דהלכתא כרב באיסורי ואפי' בנפרצה לכרמלית הלכה כרבי יוסי דמחמיר והיכא דאיתנהו למחיצות אפילו ר' יוסי מודה דאמר שבת הואיל והותרה הותרה כדאמרי' פ' קמא (דף יז.):
[[File:תוס עירובין 9 צה א איתיביה יתר על כן.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צה_א_איתיביה יתר על כן]]
''' איתיביה''' יתר על כן. פריך מברייתא משום דממתניתין דקתני ועוד א&quot;ר יהודה מערבין במבוי המפולש לא שמעינן ברשות הרבים גמורה: 
&lt;center&gt;'''פרק עשירי - המוצא תפילין'''&lt;/center&gt;
 
[[File:תוס עירובין 10 צה א מתני' המוצא תפילין.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צה_א_מתני' המוצא תפילין]]
'''מתני'''' המוצא תפילין. הך פירקא במסכת שבת ה&quot;ל למיתני גבי הוצאות אלא משום דקתני סיפא רבי יהודה אומר נותן אדם לחבירו וחבירו לחבירו ואפילו חוץ לתחום ועוד משום דקתני בסוף פרקין רבי שמעון אומר כל מקום שהתירו לך חכמים משלך נתנו לך ומפרש בגמ' דקאי אסוף מי שהוציאוהו:

''' מכניסן''' זוג זוג. בספ&quot;ק דביצה {{הפניה-גמ|ביצה|טו|א}} מוכח דאיירי דלא מינטרי מחמת כלבי אבל מינטרי מחמת כלבי אע&quot;ג דלא מינטרי מחמת גנבי לא:

''' אבל''' בחדשות פטור. איסור נמי איכא דלקמן (צז.) תניא אוסר בחדשות:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ט|צה א}}
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צה א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ט|צה|א|שני פרקים=כן}}</text>
      <sha1>ndf1ytdrr18jbsl8ssr5u11cqlh47xw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011474</id>
      <parentid>3011470</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T18:59:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3011474</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12833" sha1="jn0xkj5o983wlkx20j7mfgfdt2fdxa7" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צה|א|צד ב|צה ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=סוף פרק/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צה עמוד א] קורה ארבעה מתיר בחורבה. ורב נחמן אמר רבה בר אבוה: קורה ארבעה מתיר במים. מני? - להך לישנא דאמרת בעשר לא פליגי - בעשר, ודברי הכל. להך לישנא דאמרת בעשר פליגי - כרב. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לימא אביי ורבא בפלוגתא דרב ושמואל קמיפלגי; דאיתמר: סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין - כשירה. אין לה פצימין; אביי אמר: כשירה, ורבא אמר: פסולה. אביי אמר: כשירה, אמר: פי תקרה יורד וסותם. ורבא אמר: פסולה, לא אמר פי תקרה יורד וסותם. לימא אביי כרב, ורבא כשמואל! - אליבא דשמואל כולי עלמא לא פליגי, כי פליגי - אליבא דרב. אביי - כרב. ורבא - עד כאן לא קאמר רב התם - אלא דהני מחיצות לאכסדרה עבידי. אבל הכא, דהני מחיצות לאו לסוכה עבידי - לא. }}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות. בעשר כ&quot;ע לא פליגי כי פליגי ביתר מעשר. איכא דאמרי ביתר מעשר כ&quot;ע ל&quot;פ‌ כי פליגי בעשר. }}
רבי יוסי אומר אם מותרין. איבעיא להו: רבי יוסי לאסור או להתיר? - אמר רב ששת: {{שוליים|א}}לאסור. וכן אמר רבי יוחנן: לאסור. תניא נמי הכי, אמר רבי יוסי: כשם הואיל שאסורין לעתיד לבא כך אסורין לאותו שבת. איתמר, רב חייא בר יוסף אמר: {{שוליים|ב}}הלכה כרבי יוסי {{הל&quot;מ-רק-ריף|וכן הלכתא:}}, {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ושמואל אמר: הלכה כרבי יהודה}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| ומוקי לה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. ומי אמר שמואל הכי? והתנן, אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים - בעירובי תחומין, אבל בעירובי חצירות - מערבין בין לדעת בין שלא לדעת, לפי שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין שלא בפניו. ואמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יהודה. ולא עוד אלא, כל מקום ששנה רבי יהודה בעירובין - הלכה כמותו. ואמר ליה רב חנא בגדתאה לרב יהודה: אמר שמואל אפילו במבוי שניטל קורתו או לחייו? ואמר ליה: בעירובין אמרתי לך, ולא במחיצות. - אמר רב ענן: לדידי מיפרשא לי מיניה דשמואל, כאן - }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שנפרצה לכרמלית}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, כאן - שנפרצה לרשות הרבים. }}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|ונראה דהלכתא כרב באיסורי ואפילו נפרצה לכרמלית הלכה כרבי יוסי. ומ&quot;מ קי&quot;ל שבת הואיל והותרה הותרה‌ דאפילו רבי יוסי לא פליג עליה אלא היכא דליתנהו למחיצות כדאמר לעיל בפ&quot;ק (דף יז א): }}
משנה. הבונה עלייה על גבי שני בתים, וכן גשרים המפולשים - מטלטלין תחתיהן בשבת, דברי רבי יהודה. וחכמים אוסרין. ועוד אמר רבי יהודה: מערבין למבוי המפולש, וחכמים {{שוליים|ג}}אוסרין. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. אמר רבה: לא תימא היינו טעמא דרבי יהודה משום דקא סבר שתי מחיצות דאורייתא, אלא משום דקסבר: פי תקרה יורד וסותם. איתיביה אביי: יתר על כן אמר רבי יהודה: מי שיש לו שני בתים משני צידי רשות הרבים - עושה לחי מכאן ולחי מכאן, או קורה מכאן וקורה מכאן, ונושא ונותן באמצע. אמרו לו: אין מערבין רשות הרבים בכך! אמר ליה: מההיא - אין, מהא - ליכא למשמע מינה. אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא, מדקתני ועוד אמר רבי יהודה מערבין במבוי המפולש וחכמים אוסרין. אי אמרת בשלמא משום דקא סבר פי תקרה יורד וסותם - היינו דקתני ועוד, אלא אי אמרת משום דקא סבר שתי מחיצות דאורייתא - מאי ועוד? - שמע מינה. }}
&lt;center&gt;'''הדרן עלך כל גגות'''&lt;/center&gt;&lt;קטע סוף=סוף פרק/&gt;


&lt;קטע התחלה=תחלת פרק/&gt;&lt;center&gt;'''פרק עשירי - המוצא תפילין'''&lt;/center&gt;
'''מתני' המוצא תפילין {{שוליים|ד}}מכניסן זוג זוג ר&quot;ג אומר שנים שנים בד&quot;א בישנות אבל בחדשות פטור מצאן צבתים או כריכות מחשיך עליהן ומביאן'''&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;קטע סוף=תחלת פרק/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שיש לה פצימין''' -  עמודין קבועין במחיצותיה פחות מג':

'''אליבא דשמואל כ&quot;ע לא פליגי''' -  כלומר ודאי כדקאמרת אביי כרב ולא כשמואל דמודה אביי דלשמואל פסולה דכיון דבאכסדרה דהנך פיות תקרה לאכסדרה נעשו ואפ&quot;ה אסר בטלטול שבת כ&quot;ש דלא מהני לענין סוכה דלא לסוכה עבידי:

'''כי פליגי אליבא דרב''' -  כלומר הא דאמר רבא כשמואל ולא כרב לא היא דרבא נמי כרב אמרה למילתיה ואמר לך ע&quot;כ לא קא שרי רב לענין שבת:

'''אלא דהני מחיצות''' -  פי' אותן הקורות הנתונים על ארבעה עמודים דאינהו פי תקרה לאכסדרה עבידי:

'''לאו לסוכה''' -  לשם סוכה אע&quot;ג דלא בעי מחיצות לשמן כולי האי מיהא לא מקילינן:

'''במה דברים אמורים''' -  דצריך להודיע בפרק חלון:

'''ערובי חצירות''' -  לעולם הוא זכות להן אבל עירובי תחומין פעמים שהוא חוב שמפסידין לרוח שכנגדה:

'''נפרצה לכרמלית''' -  שרי כר' יהודה דאי נמי אתי לאפוקי לבר לאו איסורא דאורייתא איכא:

'''מתני' על גבי שני בתים''' -  והם בשני צידי רה&quot;ר מטלטלין תחת העלייה דפי תקרה מכאן ומכאן יורד וסותם:

'''וכן גשרים המפולשים''' -  שיש להם מחיצות מלמטה בשני הצדדים:

'''מערבין למבוי המפולש''' -  הואיל ואיכא שתי מחיצות:

'''גמ' דאורייתא''' -  הלכה למשה מסיני כדאמרינן בפ&quot;ק (דף ד.) שיעורין חציצין ומחיצות הלכה למשה מסיני והרי יש כאן ב' מחיצות משני הבתים דאי לאו משום פי תקרה לא הוה שרי:

'''יתר על כן וכו'''' -  רישא דברייתא אחד חלון שבין שני בתים ואחד חלון שבין שתי חצירות וגשרים ונפשות ורה&quot;ר המקורה מטלטלין תחתיהן בשבת דברי ר' יהודה יתר על כן אמר רבי יהודה דאפילו רה&quot;ר גמורה ואין שם תקרה למימר יורד וסותם שרי בשתי מחיצות של שני צידי רה&quot;ר:

'''מההיא אין''' -  מצית למשמע דשתי מחיצות דאורייתא אבל ממתני' לא שמעינן לה דטעמא משום סתימת פי תקרה הוא:

'''מתני' נמי דייקא''' -  דאית ליה לרבי יהודה שתי מחיצות דאורייתא:

'''אי אמרת בשלמא''' -  טעמיה דר' יהודה דקמייתא משום דשתי מחיצות דאוריי' היינו דקתני ועוד זו דמשמע ועוד זו אע&quot;ג דליכא פי תקרה מתיר ר' יהודה משום האי טעמא אלא אי אמרת טעמיה בקמייתא משום פי תקרה מאי ועוד הא במבוי ליכא פי תקרה לשון אחר מתני' נמי דייקא כרבה דטעמא דקמייתא משום פי תקרה הוא וה&quot;ג אא&quot;ב דטעמא דר&quot;י בקמייתא משום דקסבר פי תקרה יורד וסותם ובתרייתא משום שתי מחיצות היינו דקתני ועוד זו מתיר רבי יהודה ואע&quot;ג דליכא פי תקרה משום שתי מחיצות אלא אי אמרת קמייתא נמי משום שתי מחיצות מאי ועוד היא היא ופשיטא דמערבין ראשון שמעתי ואית דגרסי כלישנא בתרא ומסתברא כוותייהו: 
&lt;center&gt;'''פרק עשירי - המוצא תפילין'''&lt;/center&gt;
 

'''מתני' המוצא תפילין''' -  בשדה במקום שנאבדין:

'''מכניסן''' -  לעיר ולבית:

'''זוג זוג''' -  אחד בראש ואחד בזרוע והיינו זוג כדרך שלובשן בחול וחוזר תמיד ומכניסן זוג אחר זוג עד שיכלו:

'''שנים שנים''' -  זוג בראש וזוג בזרוע ובגמרא בעי טעמא מאי נינהו:

'''בישנות''' -  שניכר הקשר העשוי כמין שדי דודאי תפילין הן ויש בהן קדושה ואסור להניחן בבזיון:

'''אבל בחדשות פטור''' -  מלהכניסן דילמא קמיע הן בעלמא ואין בהן קדושה אלא בנעשים כהלכתן והיינו לשמן הלכך לא מחללינן שבתא עלייהו:

'''צבתים''' -  קשרים קשרים הרבה תפילין בכל קשר ובגמ' מפרש מאי צבתים ומאי כריכות:

'''מחשיך עליהן''' -  ימתין עד שתחשך וישב שם וישמרם ולכשתחשך יטלם יחד ובגמ' פריך וליעיילינהו זוג זוג:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 9 צה א ושמואל אמר הלכה כרבי יהודה.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צה_א_ושמואל אמר הלכה כרבי יהודה]]
'''ושמואל''' אמר הלכה כרבי יהודה. בסמוך מוקי לה בנפרצה לכרמלית ונראה דהלכתא כרב באיסורי ואפי' בנפרצה לכרמלית הלכה כרבי יוסי דמחמיר והיכא דאיתנהו למחיצות אפילו ר' יוסי מודה דאמר שבת הואיל והותרה הותרה כדאמרי' פ' קמא (דף יז.):
[[File:תוס עירובין 9 צה א איתיביה יתר על כן.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צה_א_איתיביה יתר על כן]]
''' איתיביה''' יתר על כן. פריך מברייתא משום דממתניתין דקתני ועוד א&quot;ר יהודה מערבין במבוי המפולש לא שמעינן ברשות הרבים גמורה: 
&lt;center&gt;'''פרק עשירי - המוצא תפילין'''&lt;/center&gt;
 
[[File:תוס עירובין 10 צה א מתני' המוצא תפילין.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צה_א_מתני' המוצא תפילין]]
'''מתני'''' המוצא תפילין. הך פירקא במסכת שבת ה&quot;ל למיתני גבי הוצאות אלא משום דקתני סיפא רבי יהודה אומר נותן אדם לחבירו וחבירו לחבירו ואפילו חוץ לתחום ועוד משום דקתני בסוף פרקין רבי שמעון אומר כל מקום שהתירו לך חכמים משלך נתנו לך ומפרש בגמ' דקאי אסוף מי שהוציאוהו:
[[File:תוס עירובין 10 צה א מכניסן זוג זוג.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צה_א_מכניסן זוג זוג]]
''' מכניסן''' זוג זוג. בספ&quot;ק דביצה {{הפניה-גמ|ביצה|טו|א}} מוכח דאיירי דלא מינטרי מחמת כלבי אבל מינטרי מחמת כלבי אע&quot;ג דלא מינטרי מחמת גנבי לא:

''' אבל''' בחדשות פטור. איסור נמי איכא דלקמן (צז.) תניא אוסר בחדשות:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ט|צה א}}
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צה א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ט|צה|א|שני פרקים=כן}}</text>
      <sha1>jn0xkj5o983wlkx20j7mfgfdt2fdxa7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011475</id>
      <parentid>3011474</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T19:06:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3011475</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12975" sha1="derq7a284luj71if5usfijb7g7xgpx3" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צה|א|צד ב|צה ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=סוף פרק/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צה עמוד א] קורה ארבעה מתיר בחורבה. ורב נחמן אמר רבה בר אבוה: קורה ארבעה מתיר במים. מני? - להך לישנא דאמרת בעשר לא פליגי - בעשר, ודברי הכל. להך לישנא דאמרת בעשר פליגי - כרב. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לימא אביי ורבא בפלוגתא דרב ושמואל קמיפלגי; דאיתמר: סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין - כשירה. אין לה פצימין; אביי אמר: כשירה, ורבא אמר: פסולה. אביי אמר: כשירה, אמר: פי תקרה יורד וסותם. ורבא אמר: פסולה, לא אמר פי תקרה יורד וסותם. לימא אביי כרב, ורבא כשמואל! - אליבא דשמואל כולי עלמא לא פליגי, כי פליגי - אליבא דרב. אביי - כרב. ורבא - עד כאן לא קאמר רב התם - אלא דהני מחיצות לאכסדרה עבידי. אבל הכא, דהני מחיצות לאו לסוכה עבידי - לא. }}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות. בעשר כ&quot;ע לא פליגי כי פליגי ביתר מעשר. איכא דאמרי ביתר מעשר כ&quot;ע ל&quot;פ‌ כי פליגי בעשר. }}
רבי יוסי אומר אם מותרין. איבעיא להו: רבי יוסי לאסור או להתיר? - אמר רב ששת: {{שוליים|א}}לאסור. וכן אמר רבי יוחנן: לאסור. תניא נמי הכי, אמר רבי יוסי: כשם הואיל שאסורין לעתיד לבא כך אסורין לאותו שבת. איתמר, רב חייא בר יוסף אמר: {{שוליים|ב}}הלכה כרבי יוסי {{הל&quot;מ-רק-ריף|וכן הלכתא:}}, {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ושמואל אמר: הלכה כרבי יהודה}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| ומוקי לה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. ומי אמר שמואל הכי? והתנן, אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים - בעירובי תחומין, אבל בעירובי חצירות - מערבין בין לדעת בין שלא לדעת, לפי שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין שלא בפניו. ואמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יהודה. ולא עוד אלא, כל מקום ששנה רבי יהודה בעירובין - הלכה כמותו. ואמר ליה רב חנא בגדתאה לרב יהודה: אמר שמואל אפילו במבוי שניטל קורתו או לחייו? ואמר ליה: בעירובין אמרתי לך, ולא במחיצות. - אמר רב ענן: לדידי מיפרשא לי מיניה דשמואל, כאן - }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שנפרצה לכרמלית}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, כאן - שנפרצה לרשות הרבים. }}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|ונראה דהלכתא כרב באיסורי ואפילו נפרצה לכרמלית הלכה כרבי יוסי. ומ&quot;מ קי&quot;ל שבת הואיל והותרה הותרה‌ דאפילו רבי יוסי לא פליג עליה אלא היכא דליתנהו למחיצות כדאמר לעיל בפ&quot;ק (דף יז א): }}
משנה. הבונה עלייה על גבי שני בתים, וכן גשרים המפולשים - מטלטלין תחתיהן בשבת, דברי רבי יהודה. וחכמים אוסרין. ועוד אמר רבי יהודה: מערבין למבוי המפולש, וחכמים {{שוליים|ג}}אוסרין. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. אמר רבה: לא תימא היינו טעמא דרבי יהודה משום דקא סבר שתי מחיצות דאורייתא, אלא משום דקסבר: פי תקרה יורד וסותם. איתיביה אביי: יתר על כן אמר רבי יהודה: מי שיש לו שני בתים משני צידי רשות הרבים - עושה לחי מכאן ולחי מכאן, או קורה מכאן וקורה מכאן, ונושא ונותן באמצע. אמרו לו: אין מערבין רשות הרבים בכך! אמר ליה: מההיא - אין, מהא - ליכא למשמע מינה. אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא, מדקתני ועוד אמר רבי יהודה מערבין במבוי המפולש וחכמים אוסרין. אי אמרת בשלמא משום דקא סבר פי תקרה יורד וסותם - היינו דקתני ועוד, אלא אי אמרת משום דקא סבר שתי מחיצות דאורייתא - מאי ועוד? - שמע מינה. }}
&lt;center&gt;'''הדרן עלך כל גגות'''&lt;/center&gt;&lt;קטע סוף=סוף פרק/&gt;


&lt;קטע התחלה=תחלת פרק/&gt;&lt;center&gt;'''פרק עשירי - המוצא תפילין'''&lt;/center&gt;
'''מתני' המוצא תפילין {{שוליים|ד}}מכניסן זוג זוג ר&quot;ג אומר שנים שנים בד&quot;א בישנות אבל בחדשות פטור מצאן צבתים או כריכות מחשיך עליהן ומביאן'''&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;קטע סוף=תחלת פרק/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שיש לה פצימין''' -  עמודין קבועין במחיצותיה פחות מג':

'''אליבא דשמואל כ&quot;ע לא פליגי''' -  כלומר ודאי כדקאמרת אביי כרב ולא כשמואל דמודה אביי דלשמואל פסולה דכיון דבאכסדרה דהנך פיות תקרה לאכסדרה נעשו ואפ&quot;ה אסר בטלטול שבת כ&quot;ש דלא מהני לענין סוכה דלא לסוכה עבידי:

'''כי פליגי אליבא דרב''' -  כלומר הא דאמר רבא כשמואל ולא כרב לא היא דרבא נמי כרב אמרה למילתיה ואמר לך ע&quot;כ לא קא שרי רב לענין שבת:

'''אלא דהני מחיצות''' -  פי' אותן הקורות הנתונים על ארבעה עמודים דאינהו פי תקרה לאכסדרה עבידי:

'''לאו לסוכה''' -  לשם סוכה אע&quot;ג דלא בעי מחיצות לשמן כולי האי מיהא לא מקילינן:

'''במה דברים אמורים''' -  דצריך להודיע בפרק חלון:

'''ערובי חצירות''' -  לעולם הוא זכות להן אבל עירובי תחומין פעמים שהוא חוב שמפסידין לרוח שכנגדה:

'''נפרצה לכרמלית''' -  שרי כר' יהודה דאי נמי אתי לאפוקי לבר לאו איסורא דאורייתא איכא:

'''מתני' על גבי שני בתים''' -  והם בשני צידי רה&quot;ר מטלטלין תחת העלייה דפי תקרה מכאן ומכאן יורד וסותם:

'''וכן גשרים המפולשים''' -  שיש להם מחיצות מלמטה בשני הצדדים:

'''מערבין למבוי המפולש''' -  הואיל ואיכא שתי מחיצות:

'''גמ' דאורייתא''' -  הלכה למשה מסיני כדאמרינן בפ&quot;ק (דף ד.) שיעורין חציצין ומחיצות הלכה למשה מסיני והרי יש כאן ב' מחיצות משני הבתים דאי לאו משום פי תקרה לא הוה שרי:

'''יתר על כן וכו'''' -  רישא דברייתא אחד חלון שבין שני בתים ואחד חלון שבין שתי חצירות וגשרים ונפשות ורה&quot;ר המקורה מטלטלין תחתיהן בשבת דברי ר' יהודה יתר על כן אמר רבי יהודה דאפילו רה&quot;ר גמורה ואין שם תקרה למימר יורד וסותם שרי בשתי מחיצות של שני צידי רה&quot;ר:

'''מההיא אין''' -  מצית למשמע דשתי מחיצות דאורייתא אבל ממתני' לא שמעינן לה דטעמא משום סתימת פי תקרה הוא:

'''מתני' נמי דייקא''' -  דאית ליה לרבי יהודה שתי מחיצות דאורייתא:

'''אי אמרת בשלמא''' -  טעמיה דר' יהודה דקמייתא משום דשתי מחיצות דאוריי' היינו דקתני ועוד זו דמשמע ועוד זו אע&quot;ג דליכא פי תקרה מתיר ר' יהודה משום האי טעמא אלא אי אמרת טעמיה בקמייתא משום פי תקרה מאי ועוד הא במבוי ליכא פי תקרה לשון אחר מתני' נמי דייקא כרבה דטעמא דקמייתא משום פי תקרה הוא וה&quot;ג אא&quot;ב דטעמא דר&quot;י בקמייתא משום דקסבר פי תקרה יורד וסותם ובתרייתא משום שתי מחיצות היינו דקתני ועוד זו מתיר רבי יהודה ואע&quot;ג דליכא פי תקרה משום שתי מחיצות אלא אי אמרת קמייתא נמי משום שתי מחיצות מאי ועוד היא היא ופשיטא דמערבין ראשון שמעתי ואית דגרסי כלישנא בתרא ומסתברא כוותייהו: 
&lt;center&gt;'''פרק עשירי - המוצא תפילין'''&lt;/center&gt;
 

'''מתני' המוצא תפילין''' -  בשדה במקום שנאבדין:

'''מכניסן''' -  לעיר ולבית:

'''זוג זוג''' -  אחד בראש ואחד בזרוע והיינו זוג כדרך שלובשן בחול וחוזר תמיד ומכניסן זוג אחר זוג עד שיכלו:

'''שנים שנים''' -  זוג בראש וזוג בזרוע ובגמרא בעי טעמא מאי נינהו:

'''בישנות''' -  שניכר הקשר העשוי כמין שדי דודאי תפילין הן ויש בהן קדושה ואסור להניחן בבזיון:

'''אבל בחדשות פטור''' -  מלהכניסן דילמא קמיע הן בעלמא ואין בהן קדושה אלא בנעשים כהלכתן והיינו לשמן הלכך לא מחללינן שבתא עלייהו:

'''צבתים''' -  קשרים קשרים הרבה תפילין בכל קשר ובגמ' מפרש מאי צבתים ומאי כריכות:

'''מחשיך עליהן''' -  ימתין עד שתחשך וישב שם וישמרם ולכשתחשך יטלם יחד ובגמ' פריך וליעיילינהו זוג זוג:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 9 צה א ושמואל אמר הלכה כרבי יהודה.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צה_א_ושמואל אמר הלכה כרבי יהודה]]
'''ושמואל''' אמר הלכה כרבי יהודה. בסמוך מוקי לה בנפרצה לכרמלית ונראה דהלכתא כרב באיסורי ואפי' בנפרצה לכרמלית הלכה כרבי יוסי דמחמיר והיכא דאיתנהו למחיצות אפילו ר' יוסי מודה דאמר שבת הואיל והותרה הותרה כדאמרי' פ' קמא (דף יז.):
[[File:תוס עירובין 9 צה א איתיביה יתר על כן.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צה_א_איתיביה יתר על כן]]
''' איתיביה''' יתר על כן. פריך מברייתא משום דממתניתין דקתני ועוד א&quot;ר יהודה מערבין במבוי המפולש לא שמעינן ברשות הרבים גמורה: 
&lt;center&gt;'''פרק עשירי - המוצא תפילין'''&lt;/center&gt;
 
[[File:תוס עירובין 10 צה א מתני' המוצא תפילין.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צה_א_מתני' המוצא תפילין]]
'''מתני'''' המוצא תפילין. הך פירקא במסכת שבת ה&quot;ל למיתני גבי הוצאות אלא משום דקתני סיפא רבי יהודה אומר נותן אדם לחבירו וחבירו לחבירו ואפילו חוץ לתחום ועוד משום דקתני בסוף פרקין רבי שמעון אומר כל מקום שהתירו לך חכמים משלך נתנו לך ומפרש בגמ' דקאי אסוף מי שהוציאוהו:
[[File:תוס עירובין 10 צה א מכניסן זוג זוג.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צה_א_מכניסן זוג זוג]]
''' מכניסן''' זוג זוג. בספ&quot;ק דביצה {{הפניה-גמ|ביצה|טו|א}} מוכח דאיירי דלא מינטרי מחמת כלבי אבל מינטרי מחמת כלבי אע&quot;ג דלא מינטרי מחמת גנבי לא:
[[File:תוס עירובין 10 צה א אבל בחדשות פטור.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צה_א_אבל בחדשות פטור]]
''' אבל''' בחדשות פטור. איסור נמי איכא דלקמן (צז.) תניא אוסר בחדשות:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ט|צה א}}
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צה א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ט|צה|א|שני פרקים=כן}}</text>
      <sha1>derq7a284luj71if5usfijb7g7xgpx3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ עירובין צה ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728636</id>
    <revision>
      <id>3011478</id>
      <parentid>2938672</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T19:28:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3011478</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12520" sha1="o3wlv88vu9o0kz3fm7zyl84ctsq7h9h" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צה|ב|צה א|צו א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף צה עמוד ב] ובסכנה - מכסן והולך לו. רבי שמעון אומר: נותנן לחבירו, וחבירו לחבירו, עד שמגיע לחצר החיצונה. וכן בנו - נותנו לחבירו, וחבירו לחבירו, אפילו מאה. רבי יהודה אומר: {{שוליים|א}}נותן אדם חבית לחבירו, וחבירו לחבירו אפילו חוץ לתחום. אמרו לו: לא תהלך זו יותר מרגלי בעליה. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. זוג אחד - אין, טפי - לא. לימא תנן סתמא דלא כרבי מאיר. דאי כרבי מאיר - האמר: לובש כל מה שיכול ללבוש, ועוטף כל מה שיכול לעטוף. דתנן: ולשם מוציא כל כלי תשמישו, ולובש כל מה שיכול ללבוש, ועוטף כל מה שיכול לעטוף! - וההיא סתמא, ממאי דרבי מאיר היא - דקתני עלה: לובש ומוציא, ופושט ולובש ומוציא ופושט, אפילו כל היום כולו דברי רבי מאיר. - אמר רבא: אפילו תימא רבי מאיר. התם - דרך מלבושו - כחול שוויה רבנן, והכא דרך מלבושו - כחול שוויה רבנן. התם דבחול כמה דבעי לביש - לענין הצלה נמי שרו ליה רבנן. הכא דבחול נמי, זוג אחד - אין, טפי - לא, לענין הצלה נמי: זוג אחד - אין, טפי - לא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבן גמליאל אומר שנים שנים. מאי קסבר? אי קסבר שבת זמן תפילין הוא - זוג אחד - אין, טפי לא. ואי קסבר שבת לאו זמן תפילין הוא. ומשום הצלה דרך מלבוש שרו ליה רבנן - אפילו טפי נמי! - לעולם קסבר: שבת לאו זמן תפילין הוא, וכי שרו רבנן לענין הצלה - דרך מלבוש במקום תפילין. אי הכי, זוג אחד נמי - אין, טפי - לא - אמר רב שמואל בר רב יצחק: מקום יש בראש להניח בו שתי תפילין. - הניחא דראש, דיד מאי איכא למימר? כדרב הונא; דאמר רב הונא: פעמים שאדם בא מן השדה וחבילתו על ראשו, ומסלקן מראשו וקושרן בזרועו. - אימר דאמר רב הונא שלא ינהג בהן דרך בזיון, ראוי מי אמר? - אלא כדאמר רב שמואל בר רב יצחק: מקום יש בראש שראוי להניח בו שתי תפילין. הכא נמי: מקום יש ביד שראוי להניח בו שתי תפילין. תנא דבי מנשה: על ידך - }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|זו קיבורת, בין עיניך - זו קדקד. היכא? אמרי דבי רבי ינאי: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מקום שמוחו של תינוק רופס. לימא בדרב שמואל בר רב יצחק קמיפלגי; דתנא קמא לית ליה דרב שמואל בר רב יצחק, ורבן גמליאל אית ליה דרב שמואל בר רב יצחק! - לא, דכולי עלמא אית להו דרב שמואל בר רב יצחק. והכא בשבת זמן תפילין קמיפלגי. דתנא קמא סבר: שבת זמן תפילין הוא, ורבן גמליאל סבר: שבת לאו זמן תפילין הוא. ואיבעית אימא: דכולי עלמא - שבת זמן תפילין הוא. והכא במצות צריכות כוונה קמיפלגי. תנא קמא סבר: לצאת בעי כוונה, ורבן גמליאל סבר: לא בעי כוונה.}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ובסכנה''' -  שאינו יכול להמתין שם ומתיירא מפני הליסטים:

'''נותנן לחבירו וחבירו לחבירו''' -  דכל חד וחד לא ממטי להו ארבע אמות:

'''לחצר החיצונה''' -  של עיר שהוא מקום המשתמר ראשון:

'''וכן בנו''' -  שילדתו אמו שם בשדה בשבת:

'''לא תהלך זו יותר מרגלי בעליה''' -  אינן יכולין להרחיקה מתחום שביתת בעלים הכל לפי מה שעירבו הבעלים:

'''גמ' לובש כל מה שיכול ללבוש''' -  לענין הצלת דליקה תנן בכל כתבי הקודש {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|קכ|א}}:

'''ולשם הוא מוציא''' -  לחצר שסמוכה לדליקה:

'''התם''' -  דקאי בשאר מלבושין דכמה דבעי לביש בחול:

'''זוג אחד אין''' -  דקסבר שבת זמן תפילין הוא ומשום הכי שרי ובלאו הצלה נמי אם בא להניח תפילין מניח ומשום הצלה לא שרינן ליה טפי:

'''מאי קסבר''' -  דקא שרי שנים שנים אבל טפי לא:

'''אי קסבר שבת זמן תפילין הוא''' -  משום הכי שרי אבל לאצולי טפי מן המצוה לא:

'''לאו זמן תפילין הוא''' -  ושרו ליה רבנן דרך מלבוש משום דתכשיט הוא לגביה ולא משאוי ואע&quot;ג דלאו אורחיה הכא משום הצלה שרי:

'''במקום תפילין''' -  הראוי להניח בו תפילין שאין כל הראש כשר להניח תפילין אלא קדקד לבד וחריץ יש שם שהתפילין יושבים בו ואינן בולטין כל כך כדלקמן ובשבת נמי באתרא דלא חזו ליה לאו תכשיט הוא שבולטין יותר מדאי והוי כמשאוי:

'''דיד''' -  אין כל הזרוע כשר לתפילין אלא קיבורת כדלקמן:

'''מנהג בזיון''' -  להניח חבילה עליהן שרי ליה למנטרינהו התם:

'''ראוי מי אמר''' -  דגבי שבת לימא דתכשיט הוא:

'''קיבורת''' -  אבר אמצעי שבזרוע ובלע&quot;ז רבדי&quot;ן:

'''רופף''' -  רך ובלע&quot;ז פונטינ&quot;א:

'''תנא קמא סבר שבת זמן תפילין הוא''' -  ומשום הצלה לא מישרו ביה טפי מן המצוה דלאו תכשיט נינהו וכל שכן דכיון דזמן תפילין הוא ואיכא בל תוסיף אתי איסור בל תוסיף ומשוי להו עליה כמשאוי: 

'''ר&quot;ג סבר לאו זמן תפילין הוא''' - והיינו טעמא דשרו ליה רבנן להצלה משום דתכשיט הוא הלכך כל כמה דהוי תכשיט שרי ומשום בל תוסיף ליכא הכא דאין כאן מצות תפילין כלל אלא כשאר מלבוש בעלמא:

'''איבעית אימא דכ&quot;ע שבת זמן תפילין הוא''' -  ודכולי עלמא אינה תכשיט ובמצות צריכות כוונה קא מיפלגי:

'''ת&quot;ק סבר מצות צריכות כוונה''' -  שהעושה מצוה צריך שיכוין בה הלכך זוג אחד אין טפי לא דאי מכוין למצוה איכא בל תוסיף בחד ואי לא מכוין למצוה תרוייהו משאוי נינהו ואין כאן מצוה:

'''ורבן גמליאל סבר מצות אין צריכות כוונה''' -  הלכך מצוה איכא בל תוסיף ליכא דאין עובר על בל תוסיף אא&quot;כ נתכוון למצוה וזה לא נתכוון ובכל חד אמרי האי למצוה ולבי מגמגם לומר דכיון דלאו תכשיט נינהו נהי דבל תוסיף ליכא איסור שבת מיהא לא פקע והא ליכא למימר דלכולי עלמא תכשיט הם דאם כן לתנא קמא אמאי אסור לא ליכוין ולא ליתסר וליכא למימר נמי דלתנא קמא לא הוו תכשיט ולרבן גמליאל הוו תכשיט דאם כן לוקי פלוגתייהו בהכי ועוד היינו פלוגתא דלעיל דזמן ולאו זמן ונראה לי דהכי גרסינן תנא קמא סבר מצות אין צריכות כוונה ולכולי עלמא תכשיט הן הלכך כיון דלענין מיפק ידי חובתיה נפיק בלא כונה לענין בל תוסיף נמי אף על גב דלא מכוין להו למצוה איכא בל תוסיף כיון דזמן תפילין הוא ור&quot;ג סבר צריכות כוונה לצאת ידי חובתו הלכך. בבל תוסיף נמי לא עבר עד דמיכוין למצוה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 10 צה ב לימא תנן סתמא דלא כרבי מאיר.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צה_ב_לימא תנן סתמא דלא כרבי מאיר]]
'''לימא''' תנן סתמא דלא כרבי מאיר. אברייתא דלקמן דקתני בהדיא רבי מאיר אומר מכניסן זוג זוג הוי מצי למפרך דר&quot;מ אדר' מאיר אלא דניחא ליה טפי לאקשויי אמתניתין ומכח דקתני עלה בברייתא ר' מאיר אומר מכניסן זוג זוג לא היה יכול להוכיח דמתני' רבי מאיר כדמוכח בסמוך אההיא דשבת ולאקשויי דר&quot;מ אדרבי מאיר דאדרבה לקמן מוכח דמתניתין דלא כר&quot;מ דמתני' קתני במה דברים אמורים בישנות וברייתא קתני רבי מאיר אומר אחד חדשות ואחד ישנות:

''' אי''' קסבר שבת זמן תפילין. פירש בקונטרס משום הכי שרי אבל לאצולי טפי מן המצוה לא וקשה דאם מכח זה בא לדקדק דזוג אין טפי לא אם כן בסמוך דקאמר לעולם לאו זמן תפילין הוא ה&quot;נ דמצי למימר לעולם זמן תפילין הוא אלא י&quot;ל דאי זמן תפילין הוא איכא בל תוסיף אע&quot;ג דלא מיכוון כדמסיק רבא בפרק ראוהו בית דין (ר&quot;ה דף כח:) ולהכי זוג אחד אין טפי לא:

''' וכי''' שרו רבנן לענין הצלה דרך מלבוש במקום תפילין. פירש בקונטרס דשלא במקום תפילין הן בולטין יותר מדאי ונראה משאוי ולכך אסור ואין זו סברא אלא נראה דהטעם משום דלא מיקרי מלבוש אלא במקום שרגיל להניחו בחול:

''' מקום''' יש בראש שראוי להניח בו ב' תפילין. מסופק היה ר&quot;י איזה שיעור יש ברוחב תפילין דיש עושין גדולים מחבריהם ויש שעושין אותם קטנים ביותר ומדקאמר מקום יש בראש להניח ב' תפילין משמע דשיעור רחבו שיתמלא מקום השנים ואור&quot;י דמצא במדרש דשיעורן כב' אצבעות וסמך לדבר דציץ רוחבו ב' אצבעות כדאמר בפ' קמא דסוכה (ד' ה.) ואמרי' בפ&quot;ק דערכין {{הפניה-גמ|ערכין|ג|ב}} שערו היה נראה בין ציץ למצנפת ששם מניח תפילין ודומה דציץ היה במקום הראוי להניח תפילין אע&quot;ג דגבי ציץ כתיב ([[שמות  כח]]) מצחו ומתרגמינן בין עינוהי גבי תפילין נמי כתיב ([[דברים  יא]]) בין עיניכם ודרשינן בגובה שבראש:

''' ידך''' זו קיבורת. הוא קבוצת בשר שבזרוע שבין המרפק שקורין קודא בלע&quot;ז ובין הכתף וקיבורת כמו קיבורת דאהיני ולא כמו שמפרש קיבורית הוא קביצת בשר שבין פיסת היד למרפק סמוך למרפק דבכל מקום משמע דתפילין הן בזרוע ובמסכת אהלות (פ&quot;א משנה ח) משמע דזרוע הוא בין המרפק ולכתף דקאמר שלשים בפיסת יד כו' שנים בקנה ושנים במרפק אחד בזרוע וארבע בכתף ובהקומץ רבה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|לז|ב}} נמי אמרי' דבעינן שתהא שימה כנגד הלב:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צה ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צה|ב}}</text>
      <sha1>o3wlv88vu9o0kz3fm7zyl84ctsq7h9h</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011488</id>
      <parentid>3011478</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T20:02:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3011488</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12686" sha1="m8a8zh8h4hz8adig5ysqs3lrhq7jlkq" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צה|ב|צה א|צו א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף צה עמוד ב] ובסכנה - מכסן והולך לו. רבי שמעון אומר: נותנן לחבירו, וחבירו לחבירו, עד שמגיע לחצר החיצונה. וכן בנו - נותנו לחבירו, וחבירו לחבירו, אפילו מאה. רבי יהודה אומר: {{שוליים|א}}נותן אדם חבית לחבירו, וחבירו לחבירו אפילו חוץ לתחום. אמרו לו: לא תהלך זו יותר מרגלי בעליה. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. זוג אחד - אין, טפי - לא. לימא תנן סתמא דלא כרבי מאיר. דאי כרבי מאיר - האמר: לובש כל מה שיכול ללבוש, ועוטף כל מה שיכול לעטוף. דתנן: ולשם מוציא כל כלי תשמישו, ולובש כל מה שיכול ללבוש, ועוטף כל מה שיכול לעטוף! - וההיא סתמא, ממאי דרבי מאיר היא - דקתני עלה: לובש ומוציא, ופושט ולובש ומוציא ופושט, אפילו כל היום כולו דברי רבי מאיר. - אמר רבא: אפילו תימא רבי מאיר. התם - דרך מלבושו - כחול שוויה רבנן, והכא דרך מלבושו - כחול שוויה רבנן. התם דבחול כמה דבעי לביש - לענין הצלה נמי שרו ליה רבנן. הכא דבחול נמי, זוג אחד - אין, טפי - לא, לענין הצלה נמי: זוג אחד - אין, טפי - לא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבן גמליאל אומר שנים שנים. מאי קסבר? אי קסבר שבת זמן תפילין הוא - זוג אחד - אין, טפי לא. ואי קסבר שבת לאו זמן תפילין הוא. ומשום הצלה דרך מלבוש שרו ליה רבנן - אפילו טפי נמי! - לעולם קסבר: שבת לאו זמן תפילין הוא, וכי שרו רבנן לענין הצלה - דרך מלבוש במקום תפילין. אי הכי, זוג אחד נמי - אין, טפי - לא - אמר רב שמואל בר רב יצחק: מקום יש בראש להניח בו שתי תפילין. - הניחא דראש, דיד מאי איכא למימר? כדרב הונא; דאמר רב הונא: פעמים שאדם בא מן השדה וחבילתו על ראשו, ומסלקן מראשו וקושרן בזרועו. - אימר דאמר רב הונא שלא ינהג בהן דרך בזיון, ראוי מי אמר? - אלא כדאמר רב שמואל בר רב יצחק: מקום יש בראש שראוי להניח בו שתי תפילין. הכא נמי: מקום יש ביד שראוי להניח בו שתי תפילין. תנא דבי מנשה: על ידך - }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|זו קיבורת, בין עיניך - זו קדקד. היכא? אמרי דבי רבי ינאי: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מקום שמוחו של תינוק רופס. לימא בדרב שמואל בר רב יצחק קמיפלגי; דתנא קמא לית ליה דרב שמואל בר רב יצחק, ורבן גמליאל אית ליה דרב שמואל בר רב יצחק! - לא, דכולי עלמא אית להו דרב שמואל בר רב יצחק. והכא בשבת זמן תפילין קמיפלגי. דתנא קמא סבר: שבת זמן תפילין הוא, ורבן גמליאל סבר: שבת לאו זמן תפילין הוא. ואיבעית אימא: דכולי עלמא - שבת זמן תפילין הוא. והכא במצות צריכות כוונה קמיפלגי. תנא קמא סבר: לצאת בעי כוונה, ורבן גמליאל סבר: לא בעי כוונה.}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ובסכנה''' -  שאינו יכול להמתין שם ומתיירא מפני הליסטים:

'''נותנן לחבירו וחבירו לחבירו''' -  דכל חד וחד לא ממטי להו ארבע אמות:

'''לחצר החיצונה''' -  של עיר שהוא מקום המשתמר ראשון:

'''וכן בנו''' -  שילדתו אמו שם בשדה בשבת:

'''לא תהלך זו יותר מרגלי בעליה''' -  אינן יכולין להרחיקה מתחום שביתת בעלים הכל לפי מה שעירבו הבעלים:

'''גמ' לובש כל מה שיכול ללבוש''' -  לענין הצלת דליקה תנן בכל כתבי הקודש {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|קכ|א}}:

'''ולשם הוא מוציא''' -  לחצר שסמוכה לדליקה:

'''התם''' -  דקאי בשאר מלבושין דכמה דבעי לביש בחול:

'''זוג אחד אין''' -  דקסבר שבת זמן תפילין הוא ומשום הכי שרי ובלאו הצלה נמי אם בא להניח תפילין מניח ומשום הצלה לא שרינן ליה טפי:

'''מאי קסבר''' -  דקא שרי שנים שנים אבל טפי לא:

'''אי קסבר שבת זמן תפילין הוא''' -  משום הכי שרי אבל לאצולי טפי מן המצוה לא:

'''לאו זמן תפילין הוא''' -  ושרו ליה רבנן דרך מלבוש משום דתכשיט הוא לגביה ולא משאוי ואע&quot;ג דלאו אורחיה הכא משום הצלה שרי:

'''במקום תפילין''' -  הראוי להניח בו תפילין שאין כל הראש כשר להניח תפילין אלא קדקד לבד וחריץ יש שם שהתפילין יושבים בו ואינן בולטין כל כך כדלקמן ובשבת נמי באתרא דלא חזו ליה לאו תכשיט הוא שבולטין יותר מדאי והוי כמשאוי:

'''דיד''' -  אין כל הזרוע כשר לתפילין אלא קיבורת כדלקמן:

'''מנהג בזיון''' -  להניח חבילה עליהן שרי ליה למנטרינהו התם:

'''ראוי מי אמר''' -  דגבי שבת לימא דתכשיט הוא:

'''קיבורת''' -  אבר אמצעי שבזרוע ובלע&quot;ז רבדי&quot;ן:

'''רופף''' -  רך ובלע&quot;ז פונטינ&quot;א:

'''תנא קמא סבר שבת זמן תפילין הוא''' -  ומשום הצלה לא מישרו ביה טפי מן המצוה דלאו תכשיט נינהו וכל שכן דכיון דזמן תפילין הוא ואיכא בל תוסיף אתי איסור בל תוסיף ומשוי להו עליה כמשאוי: 

'''ר&quot;ג סבר לאו זמן תפילין הוא''' - והיינו טעמא דשרו ליה רבנן להצלה משום דתכשיט הוא הלכך כל כמה דהוי תכשיט שרי ומשום בל תוסיף ליכא הכא דאין כאן מצות תפילין כלל אלא כשאר מלבוש בעלמא:

'''איבעית אימא דכ&quot;ע שבת זמן תפילין הוא''' -  ודכולי עלמא אינה תכשיט ובמצות צריכות כוונה קא מיפלגי:

'''ת&quot;ק סבר מצות צריכות כוונה''' -  שהעושה מצוה צריך שיכוין בה הלכך זוג אחד אין טפי לא דאי מכוין למצוה איכא בל תוסיף בחד ואי לא מכוין למצוה תרוייהו משאוי נינהו ואין כאן מצוה:

'''ורבן גמליאל סבר מצות אין צריכות כוונה''' -  הלכך מצוה איכא בל תוסיף ליכא דאין עובר על בל תוסיף אא&quot;כ נתכוון למצוה וזה לא נתכוון ובכל חד אמרי האי למצוה ולבי מגמגם לומר דכיון דלאו תכשיט נינהו נהי דבל תוסיף ליכא איסור שבת מיהא לא פקע והא ליכא למימר דלכולי עלמא תכשיט הם דאם כן לתנא קמא אמאי אסור לא ליכוין ולא ליתסר וליכא למימר נמי דלתנא קמא לא הוו תכשיט ולרבן גמליאל הוו תכשיט דאם כן לוקי פלוגתייהו בהכי ועוד היינו פלוגתא דלעיל דזמן ולאו זמן ונראה לי דהכי גרסינן תנא קמא סבר מצות אין צריכות כוונה ולכולי עלמא תכשיט הן הלכך כיון דלענין מיפק ידי חובתיה נפיק בלא כונה לענין בל תוסיף נמי אף על גב דלא מכוין להו למצוה איכא בל תוסיף כיון דזמן תפילין הוא ור&quot;ג סבר צריכות כוונה לצאת ידי חובתו הלכך. בבל תוסיף נמי לא עבר עד דמיכוין למצוה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 10 צה ב לימא תנן סתמא דלא כרבי מאיר.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צה_ב_לימא תנן סתמא דלא כרבי מאיר]]
'''לימא''' תנן סתמא דלא כרבי מאיר. אברייתא דלקמן דקתני בהדיא רבי מאיר אומר מכניסן זוג זוג הוי מצי למפרך דר&quot;מ אדר' מאיר אלא דניחא ליה טפי לאקשויי אמתניתין ומכח דקתני עלה בברייתא ר' מאיר אומר מכניסן זוג זוג לא היה יכול להוכיח דמתני' רבי מאיר כדמוכח בסמוך אההיא דשבת ולאקשויי דר&quot;מ אדרבי מאיר דאדרבה לקמן מוכח דמתניתין דלא כר&quot;מ דמתני' קתני במה דברים אמורים בישנות וברייתא קתני רבי מאיר אומר אחד חדשות ואחד ישנות:
[[File:תוס עירובין 10 צה ב אי קסבר שבת זמן תפילין.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צה_ב_אי קסבר שבת זמן תפילין]]
''' אי''' קסבר שבת זמן תפילין. פירש בקונטרס משום הכי שרי אבל לאצולי טפי מן המצוה לא וקשה דאם מכח זה בא לדקדק דזוג אין טפי לא אם כן בסמוך דקאמר לעולם לאו זמן תפילין הוא ה&quot;נ דמצי למימר לעולם זמן תפילין הוא אלא י&quot;ל דאי זמן תפילין הוא איכא בל תוסיף אע&quot;ג דלא מיכוון כדמסיק רבא בפרק ראוהו בית דין (ר&quot;ה דף כח:) ולהכי זוג אחד אין טפי לא:

''' וכי''' שרו רבנן לענין הצלה דרך מלבוש במקום תפילין. פירש בקונטרס דשלא במקום תפילין הן בולטין יותר מדאי ונראה משאוי ולכך אסור ואין זו סברא אלא נראה דהטעם משום דלא מיקרי מלבוש אלא במקום שרגיל להניחו בחול:

''' מקום''' יש בראש שראוי להניח בו ב' תפילין. מסופק היה ר&quot;י איזה שיעור יש ברוחב תפילין דיש עושין גדולים מחבריהם ויש שעושין אותם קטנים ביותר ומדקאמר מקום יש בראש להניח ב' תפילין משמע דשיעור רחבו שיתמלא מקום השנים ואור&quot;י דמצא במדרש דשיעורן כב' אצבעות וסמך לדבר דציץ רוחבו ב' אצבעות כדאמר בפ' קמא דסוכה (ד' ה.) ואמרי' בפ&quot;ק דערכין {{הפניה-גמ|ערכין|ג|ב}} שערו היה נראה בין ציץ למצנפת ששם מניח תפילין ודומה דציץ היה במקום הראוי להניח תפילין אע&quot;ג דגבי ציץ כתיב ([[שמות  כח]]) מצחו ומתרגמינן בין עינוהי גבי תפילין נמי כתיב ([[דברים  יא]]) בין עיניכם ודרשינן בגובה שבראש:

''' ידך''' זו קיבורת. הוא קבוצת בשר שבזרוע שבין המרפק שקורין קודא בלע&quot;ז ובין הכתף וקיבורת כמו קיבורת דאהיני ולא כמו שמפרש קיבורית הוא קביצת בשר שבין פיסת היד למרפק סמוך למרפק דבכל מקום משמע דתפילין הן בזרוע ובמסכת אהלות (פ&quot;א משנה ח) משמע דזרוע הוא בין המרפק ולכתף דקאמר שלשים בפיסת יד כו' שנים בקנה ושנים במרפק אחד בזרוע וארבע בכתף ובהקומץ רבה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|לז|ב}} נמי אמרי' דבעינן שתהא שימה כנגד הלב:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צה ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צה|ב}}</text>
      <sha1>m8a8zh8h4hz8adig5ysqs3lrhq7jlkq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011489</id>
      <parentid>3011488</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T20:09:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3011489</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12940" sha1="n2x87i3tm2mnrolh2paui44p73eo0qs" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צה|ב|צה א|צו א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף צה עמוד ב] ובסכנה - מכסן והולך לו. רבי שמעון אומר: נותנן לחבירו, וחבירו לחבירו, עד שמגיע לחצר החיצונה. וכן בנו - נותנו לחבירו, וחבירו לחבירו, אפילו מאה. רבי יהודה אומר: {{שוליים|א}}נותן אדם חבית לחבירו, וחבירו לחבירו אפילו חוץ לתחום. אמרו לו: לא תהלך זו יותר מרגלי בעליה. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. זוג אחד - אין, טפי - לא. לימא תנן סתמא דלא כרבי מאיר. דאי כרבי מאיר - האמר: לובש כל מה שיכול ללבוש, ועוטף כל מה שיכול לעטוף. דתנן: ולשם מוציא כל כלי תשמישו, ולובש כל מה שיכול ללבוש, ועוטף כל מה שיכול לעטוף! - וההיא סתמא, ממאי דרבי מאיר היא - דקתני עלה: לובש ומוציא, ופושט ולובש ומוציא ופושט, אפילו כל היום כולו דברי רבי מאיר. - אמר רבא: אפילו תימא רבי מאיר. התם - דרך מלבושו - כחול שוויה רבנן, והכא דרך מלבושו - כחול שוויה רבנן. התם דבחול כמה דבעי לביש - לענין הצלה נמי שרו ליה רבנן. הכא דבחול נמי, זוג אחד - אין, טפי - לא, לענין הצלה נמי: זוג אחד - אין, טפי - לא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבן גמליאל אומר שנים שנים. מאי קסבר? אי קסבר שבת זמן תפילין הוא - זוג אחד - אין, טפי לא. ואי קסבר שבת לאו זמן תפילין הוא. ומשום הצלה דרך מלבוש שרו ליה רבנן - אפילו טפי נמי! - לעולם קסבר: שבת לאו זמן תפילין הוא, וכי שרו רבנן לענין הצלה - דרך מלבוש במקום תפילין. אי הכי, זוג אחד נמי - אין, טפי - לא - אמר רב שמואל בר רב יצחק: מקום יש בראש להניח בו שתי תפילין. - הניחא דראש, דיד מאי איכא למימר? כדרב הונא; דאמר רב הונא: פעמים שאדם בא מן השדה וחבילתו על ראשו, ומסלקן מראשו וקושרן בזרועו. - אימר דאמר רב הונא שלא ינהג בהן דרך בזיון, ראוי מי אמר? - אלא כדאמר רב שמואל בר רב יצחק: מקום יש בראש שראוי להניח בו שתי תפילין. הכא נמי: מקום יש ביד שראוי להניח בו שתי תפילין. תנא דבי מנשה: על ידך - }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|זו קיבורת, בין עיניך - זו קדקד. היכא? אמרי דבי רבי ינאי: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מקום שמוחו של תינוק רופס. לימא בדרב שמואל בר רב יצחק קמיפלגי; דתנא קמא לית ליה דרב שמואל בר רב יצחק, ורבן גמליאל אית ליה דרב שמואל בר רב יצחק! - לא, דכולי עלמא אית להו דרב שמואל בר רב יצחק. והכא בשבת זמן תפילין קמיפלגי. דתנא קמא סבר: שבת זמן תפילין הוא, ורבן גמליאל סבר: שבת לאו זמן תפילין הוא. ואיבעית אימא: דכולי עלמא - שבת זמן תפילין הוא. והכא במצות צריכות כוונה קמיפלגי. תנא קמא סבר: לצאת בעי כוונה, ורבן גמליאל סבר: לא בעי כוונה.}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ובסכנה''' -  שאינו יכול להמתין שם ומתיירא מפני הליסטים:

'''נותנן לחבירו וחבירו לחבירו''' -  דכל חד וחד לא ממטי להו ארבע אמות:

'''לחצר החיצונה''' -  של עיר שהוא מקום המשתמר ראשון:

'''וכן בנו''' -  שילדתו אמו שם בשדה בשבת:

'''לא תהלך זו יותר מרגלי בעליה''' -  אינן יכולין להרחיקה מתחום שביתת בעלים הכל לפי מה שעירבו הבעלים:

'''גמ' לובש כל מה שיכול ללבוש''' -  לענין הצלת דליקה תנן בכל כתבי הקודש {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|קכ|א}}:

'''ולשם הוא מוציא''' -  לחצר שסמוכה לדליקה:

'''התם''' -  דקאי בשאר מלבושין דכמה דבעי לביש בחול:

'''זוג אחד אין''' -  דקסבר שבת זמן תפילין הוא ומשום הכי שרי ובלאו הצלה נמי אם בא להניח תפילין מניח ומשום הצלה לא שרינן ליה טפי:

'''מאי קסבר''' -  דקא שרי שנים שנים אבל טפי לא:

'''אי קסבר שבת זמן תפילין הוא''' -  משום הכי שרי אבל לאצולי טפי מן המצוה לא:

'''לאו זמן תפילין הוא''' -  ושרו ליה רבנן דרך מלבוש משום דתכשיט הוא לגביה ולא משאוי ואע&quot;ג דלאו אורחיה הכא משום הצלה שרי:

'''במקום תפילין''' -  הראוי להניח בו תפילין שאין כל הראש כשר להניח תפילין אלא קדקד לבד וחריץ יש שם שהתפילין יושבים בו ואינן בולטין כל כך כדלקמן ובשבת נמי באתרא דלא חזו ליה לאו תכשיט הוא שבולטין יותר מדאי והוי כמשאוי:

'''דיד''' -  אין כל הזרוע כשר לתפילין אלא קיבורת כדלקמן:

'''מנהג בזיון''' -  להניח חבילה עליהן שרי ליה למנטרינהו התם:

'''ראוי מי אמר''' -  דגבי שבת לימא דתכשיט הוא:

'''קיבורת''' -  אבר אמצעי שבזרוע ובלע&quot;ז רבדי&quot;ן:

'''רופף''' -  רך ובלע&quot;ז פונטינ&quot;א:

'''תנא קמא סבר שבת זמן תפילין הוא''' -  ומשום הצלה לא מישרו ביה טפי מן המצוה דלאו תכשיט נינהו וכל שכן דכיון דזמן תפילין הוא ואיכא בל תוסיף אתי איסור בל תוסיף ומשוי להו עליה כמשאוי: 

'''ר&quot;ג סבר לאו זמן תפילין הוא''' - והיינו טעמא דשרו ליה רבנן להצלה משום דתכשיט הוא הלכך כל כמה דהוי תכשיט שרי ומשום בל תוסיף ליכא הכא דאין כאן מצות תפילין כלל אלא כשאר מלבוש בעלמא:

'''איבעית אימא דכ&quot;ע שבת זמן תפילין הוא''' -  ודכולי עלמא אינה תכשיט ובמצות צריכות כוונה קא מיפלגי:

'''ת&quot;ק סבר מצות צריכות כוונה''' -  שהעושה מצוה צריך שיכוין בה הלכך זוג אחד אין טפי לא דאי מכוין למצוה איכא בל תוסיף בחד ואי לא מכוין למצוה תרוייהו משאוי נינהו ואין כאן מצוה:

'''ורבן גמליאל סבר מצות אין צריכות כוונה''' -  הלכך מצוה איכא בל תוסיף ליכא דאין עובר על בל תוסיף אא&quot;כ נתכוון למצוה וזה לא נתכוון ובכל חד אמרי האי למצוה ולבי מגמגם לומר דכיון דלאו תכשיט נינהו נהי דבל תוסיף ליכא איסור שבת מיהא לא פקע והא ליכא למימר דלכולי עלמא תכשיט הם דאם כן לתנא קמא אמאי אסור לא ליכוין ולא ליתסר וליכא למימר נמי דלתנא קמא לא הוו תכשיט ולרבן גמליאל הוו תכשיט דאם כן לוקי פלוגתייהו בהכי ועוד היינו פלוגתא דלעיל דזמן ולאו זמן ונראה לי דהכי גרסינן תנא קמא סבר מצות אין צריכות כוונה ולכולי עלמא תכשיט הן הלכך כיון דלענין מיפק ידי חובתיה נפיק בלא כונה לענין בל תוסיף נמי אף על גב דלא מכוין להו למצוה איכא בל תוסיף כיון דזמן תפילין הוא ור&quot;ג סבר צריכות כוונה לצאת ידי חובתו הלכך. בבל תוסיף נמי לא עבר עד דמיכוין למצוה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 10 צה ב לימא תנן סתמא דלא כרבי מאיר.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צה_ב_לימא תנן סתמא דלא כרבי מאיר]]
'''לימא''' תנן סתמא דלא כרבי מאיר. אברייתא דלקמן דקתני בהדיא רבי מאיר אומר מכניסן זוג זוג הוי מצי למפרך דר&quot;מ אדר' מאיר אלא דניחא ליה טפי לאקשויי אמתניתין ומכח דקתני עלה בברייתא ר' מאיר אומר מכניסן זוג זוג לא היה יכול להוכיח דמתני' רבי מאיר כדמוכח בסמוך אההיא דשבת ולאקשויי דר&quot;מ אדרבי מאיר דאדרבה לקמן מוכח דמתניתין דלא כר&quot;מ דמתני' קתני במה דברים אמורים בישנות וברייתא קתני רבי מאיר אומר אחד חדשות ואחד ישנות:
[[File:תוס עירובין 10 צה ב אי קסבר שבת זמן תפילין.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צה_ב_אי קסבר שבת זמן תפילין]]
''' אי''' קסבר שבת זמן תפילין. פירש בקונטרס משום הכי שרי אבל לאצולי טפי מן המצוה לא וקשה דאם מכח זה בא לדקדק דזוג אין טפי לא אם כן בסמוך דקאמר לעולם לאו זמן תפילין הוא ה&quot;נ דמצי למימר לעולם זמן תפילין הוא אלא י&quot;ל דאי זמן תפילין הוא איכא בל תוסיף אע&quot;ג דלא מיכוון כדמסיק רבא בפרק ראוהו בית דין (ר&quot;ה דף כח:) ולהכי זוג אחד אין טפי לא:
[[File:תוס עירובין 10 צה ב וכי שרו רבנן לענין הצלה דרך מלבוש במקום תפילין.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צה_ב_וכי שרו רבנן לענין הצלה דרך מלבוש במקום תפילין]]
''' וכי''' שרו רבנן לענין הצלה דרך מלבוש במקום תפילין. פירש בקונטרס דשלא במקום תפילין הן בולטין יותר מדאי ונראה משאוי ולכך אסור ואין זו סברא אלא נראה דהטעם משום דלא מיקרי מלבוש אלא במקום שרגיל להניחו בחול:

''' מקום''' יש בראש שראוי להניח בו ב' תפילין. מסופק היה ר&quot;י איזה שיעור יש ברוחב תפילין דיש עושין גדולים מחבריהם ויש שעושין אותם קטנים ביותר ומדקאמר מקום יש בראש להניח ב' תפילין משמע דשיעור רחבו שיתמלא מקום השנים ואור&quot;י דמצא במדרש דשיעורן כב' אצבעות וסמך לדבר דציץ רוחבו ב' אצבעות כדאמר בפ' קמא דסוכה (ד' ה.) ואמרי' בפ&quot;ק דערכין {{הפניה-גמ|ערכין|ג|ב}} שערו היה נראה בין ציץ למצנפת ששם מניח תפילין ודומה דציץ היה במקום הראוי להניח תפילין אע&quot;ג דגבי ציץ כתיב ([[שמות  כח]]) מצחו ומתרגמינן בין עינוהי גבי תפילין נמי כתיב ([[דברים  יא]]) בין עיניכם ודרשינן בגובה שבראש:

''' ידך''' זו קיבורת. הוא קבוצת בשר שבזרוע שבין המרפק שקורין קודא בלע&quot;ז ובין הכתף וקיבורת כמו קיבורת דאהיני ולא כמו שמפרש קיבורית הוא קביצת בשר שבין פיסת היד למרפק סמוך למרפק דבכל מקום משמע דתפילין הן בזרוע ובמסכת אהלות (פ&quot;א משנה ח) משמע דזרוע הוא בין המרפק ולכתף דקאמר שלשים בפיסת יד כו' שנים בקנה ושנים במרפק אחד בזרוע וארבע בכתף ובהקומץ רבה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|לז|ב}} נמי אמרי' דבעינן שתהא שימה כנגד הלב:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צה ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צה|ב}}</text>
      <sha1>n2x87i3tm2mnrolh2paui44p73eo0qs</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011492</id>
      <parentid>3011489</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T20:21:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3011492</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13158" sha1="bf61a1lkkasiwa97jazk2wr7jshaa2o" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צה|ב|צה א|צו א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף צה עמוד ב] ובסכנה - מכסן והולך לו. רבי שמעון אומר: נותנן לחבירו, וחבירו לחבירו, עד שמגיע לחצר החיצונה. וכן בנו - נותנו לחבירו, וחבירו לחבירו, אפילו מאה. רבי יהודה אומר: {{שוליים|א}}נותן אדם חבית לחבירו, וחבירו לחבירו אפילו חוץ לתחום. אמרו לו: לא תהלך זו יותר מרגלי בעליה. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. זוג אחד - אין, טפי - לא. לימא תנן סתמא דלא כרבי מאיר. דאי כרבי מאיר - האמר: לובש כל מה שיכול ללבוש, ועוטף כל מה שיכול לעטוף. דתנן: ולשם מוציא כל כלי תשמישו, ולובש כל מה שיכול ללבוש, ועוטף כל מה שיכול לעטוף! - וההיא סתמא, ממאי דרבי מאיר היא - דקתני עלה: לובש ומוציא, ופושט ולובש ומוציא ופושט, אפילו כל היום כולו דברי רבי מאיר. - אמר רבא: אפילו תימא רבי מאיר. התם - דרך מלבושו - כחול שוויה רבנן, והכא דרך מלבושו - כחול שוויה רבנן. התם דבחול כמה דבעי לביש - לענין הצלה נמי שרו ליה רבנן. הכא דבחול נמי, זוג אחד - אין, טפי - לא, לענין הצלה נמי: זוג אחד - אין, טפי - לא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבן גמליאל אומר שנים שנים. מאי קסבר? אי קסבר שבת זמן תפילין הוא - זוג אחד - אין, טפי לא. ואי קסבר שבת לאו זמן תפילין הוא. ומשום הצלה דרך מלבוש שרו ליה רבנן - אפילו טפי נמי! - לעולם קסבר: שבת לאו זמן תפילין הוא, וכי שרו רבנן לענין הצלה - דרך מלבוש במקום תפילין. אי הכי, זוג אחד נמי - אין, טפי - לא - אמר רב שמואל בר רב יצחק: מקום יש בראש להניח בו שתי תפילין. - הניחא דראש, דיד מאי איכא למימר? כדרב הונא; דאמר רב הונא: פעמים שאדם בא מן השדה וחבילתו על ראשו, ומסלקן מראשו וקושרן בזרועו. - אימר דאמר רב הונא שלא ינהג בהן דרך בזיון, ראוי מי אמר? - אלא כדאמר רב שמואל בר רב יצחק: מקום יש בראש שראוי להניח בו שתי תפילין. הכא נמי: מקום יש ביד שראוי להניח בו שתי תפילין. תנא דבי מנשה: על ידך - }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|זו קיבורת, בין עיניך - זו קדקד. היכא? אמרי דבי רבי ינאי: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מקום שמוחו של תינוק רופס. לימא בדרב שמואל בר רב יצחק קמיפלגי; דתנא קמא לית ליה דרב שמואל בר רב יצחק, ורבן גמליאל אית ליה דרב שמואל בר רב יצחק! - לא, דכולי עלמא אית להו דרב שמואל בר רב יצחק. והכא בשבת זמן תפילין קמיפלגי. דתנא קמא סבר: שבת זמן תפילין הוא, ורבן גמליאל סבר: שבת לאו זמן תפילין הוא. ואיבעית אימא: דכולי עלמא - שבת זמן תפילין הוא. והכא במצות צריכות כוונה קמיפלגי. תנא קמא סבר: לצאת בעי כוונה, ורבן גמליאל סבר: לא בעי כוונה.}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ובסכנה''' -  שאינו יכול להמתין שם ומתיירא מפני הליסטים:

'''נותנן לחבירו וחבירו לחבירו''' -  דכל חד וחד לא ממטי להו ארבע אמות:

'''לחצר החיצונה''' -  של עיר שהוא מקום המשתמר ראשון:

'''וכן בנו''' -  שילדתו אמו שם בשדה בשבת:

'''לא תהלך זו יותר מרגלי בעליה''' -  אינן יכולין להרחיקה מתחום שביתת בעלים הכל לפי מה שעירבו הבעלים:

'''גמ' לובש כל מה שיכול ללבוש''' -  לענין הצלת דליקה תנן בכל כתבי הקודש {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|קכ|א}}:

'''ולשם הוא מוציא''' -  לחצר שסמוכה לדליקה:

'''התם''' -  דקאי בשאר מלבושין דכמה דבעי לביש בחול:

'''זוג אחד אין''' -  דקסבר שבת זמן תפילין הוא ומשום הכי שרי ובלאו הצלה נמי אם בא להניח תפילין מניח ומשום הצלה לא שרינן ליה טפי:

'''מאי קסבר''' -  דקא שרי שנים שנים אבל טפי לא:

'''אי קסבר שבת זמן תפילין הוא''' -  משום הכי שרי אבל לאצולי טפי מן המצוה לא:

'''לאו זמן תפילין הוא''' -  ושרו ליה רבנן דרך מלבוש משום דתכשיט הוא לגביה ולא משאוי ואע&quot;ג דלאו אורחיה הכא משום הצלה שרי:

'''במקום תפילין''' -  הראוי להניח בו תפילין שאין כל הראש כשר להניח תפילין אלא קדקד לבד וחריץ יש שם שהתפילין יושבים בו ואינן בולטין כל כך כדלקמן ובשבת נמי באתרא דלא חזו ליה לאו תכשיט הוא שבולטין יותר מדאי והוי כמשאוי:

'''דיד''' -  אין כל הזרוע כשר לתפילין אלא קיבורת כדלקמן:

'''מנהג בזיון''' -  להניח חבילה עליהן שרי ליה למנטרינהו התם:

'''ראוי מי אמר''' -  דגבי שבת לימא דתכשיט הוא:

'''קיבורת''' -  אבר אמצעי שבזרוע ובלע&quot;ז רבדי&quot;ן:

'''רופף''' -  רך ובלע&quot;ז פונטינ&quot;א:

'''תנא קמא סבר שבת זמן תפילין הוא''' -  ומשום הצלה לא מישרו ביה טפי מן המצוה דלאו תכשיט נינהו וכל שכן דכיון דזמן תפילין הוא ואיכא בל תוסיף אתי איסור בל תוסיף ומשוי להו עליה כמשאוי: 

'''ר&quot;ג סבר לאו זמן תפילין הוא''' - והיינו טעמא דשרו ליה רבנן להצלה משום דתכשיט הוא הלכך כל כמה דהוי תכשיט שרי ומשום בל תוסיף ליכא הכא דאין כאן מצות תפילין כלל אלא כשאר מלבוש בעלמא:

'''איבעית אימא דכ&quot;ע שבת זמן תפילין הוא''' -  ודכולי עלמא אינה תכשיט ובמצות צריכות כוונה קא מיפלגי:

'''ת&quot;ק סבר מצות צריכות כוונה''' -  שהעושה מצוה צריך שיכוין בה הלכך זוג אחד אין טפי לא דאי מכוין למצוה איכא בל תוסיף בחד ואי לא מכוין למצוה תרוייהו משאוי נינהו ואין כאן מצוה:

'''ורבן גמליאל סבר מצות אין צריכות כוונה''' -  הלכך מצוה איכא בל תוסיף ליכא דאין עובר על בל תוסיף אא&quot;כ נתכוון למצוה וזה לא נתכוון ובכל חד אמרי האי למצוה ולבי מגמגם לומר דכיון דלאו תכשיט נינהו נהי דבל תוסיף ליכא איסור שבת מיהא לא פקע והא ליכא למימר דלכולי עלמא תכשיט הם דאם כן לתנא קמא אמאי אסור לא ליכוין ולא ליתסר וליכא למימר נמי דלתנא קמא לא הוו תכשיט ולרבן גמליאל הוו תכשיט דאם כן לוקי פלוגתייהו בהכי ועוד היינו פלוגתא דלעיל דזמן ולאו זמן ונראה לי דהכי גרסינן תנא קמא סבר מצות אין צריכות כוונה ולכולי עלמא תכשיט הן הלכך כיון דלענין מיפק ידי חובתיה נפיק בלא כונה לענין בל תוסיף נמי אף על גב דלא מכוין להו למצוה איכא בל תוסיף כיון דזמן תפילין הוא ור&quot;ג סבר צריכות כוונה לצאת ידי חובתו הלכך. בבל תוסיף נמי לא עבר עד דמיכוין למצוה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 10 צה ב לימא תנן סתמא דלא כרבי מאיר.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צה_ב_לימא תנן סתמא דלא כרבי מאיר]]
'''לימא''' תנן סתמא דלא כרבי מאיר. אברייתא דלקמן דקתני בהדיא רבי מאיר אומר מכניסן זוג זוג הוי מצי למפרך דר&quot;מ אדר' מאיר אלא דניחא ליה טפי לאקשויי אמתניתין ומכח דקתני עלה בברייתא ר' מאיר אומר מכניסן זוג זוג לא היה יכול להוכיח דמתני' רבי מאיר כדמוכח בסמוך אההיא דשבת ולאקשויי דר&quot;מ אדרבי מאיר דאדרבה לקמן מוכח דמתניתין דלא כר&quot;מ דמתני' קתני במה דברים אמורים בישנות וברייתא קתני רבי מאיר אומר אחד חדשות ואחד ישנות:
[[File:תוס עירובין 10 צה ב אי קסבר שבת זמן תפילין.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צה_ב_אי קסבר שבת זמן תפילין]]
''' אי''' קסבר שבת זמן תפילין. פירש בקונטרס משום הכי שרי אבל לאצולי טפי מן המצוה לא וקשה דאם מכח זה בא לדקדק דזוג אין טפי לא אם כן בסמוך דקאמר לעולם לאו זמן תפילין הוא ה&quot;נ דמצי למימר לעולם זמן תפילין הוא אלא י&quot;ל דאי זמן תפילין הוא איכא בל תוסיף אע&quot;ג דלא מיכוון כדמסיק רבא בפרק ראוהו בית דין (ר&quot;ה דף כח:) ולהכי זוג אחד אין טפי לא:
[[File:תוס עירובין 10 צה ב וכי שרו רבנן לענין הצלה דרך מלבוש במקום תפילין.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צה_ב_וכי שרו רבנן לענין הצלה דרך מלבוש במקום תפילין]]
''' וכי''' שרו רבנן לענין הצלה דרך מלבוש במקום תפילין. פירש בקונטרס דשלא במקום תפילין הן בולטין יותר מדאי ונראה משאוי ולכך אסור ואין זו סברא אלא נראה דהטעם משום דלא מיקרי מלבוש אלא במקום שרגיל להניחו בחול:
[[File:תוס עירובין 10 צה ב מקום יש בראש שראוי להניח בו ב' תפילין.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צה_ב_מקום יש בראש שראוי להניח בו ב' תפילין]]
''' מקום''' יש בראש שראוי להניח בו ב' תפילין. מסופק היה ר&quot;י איזה שיעור יש ברוחב תפילין דיש עושין גדולים מחבריהם ויש שעושין אותם קטנים ביותר ומדקאמר מקום יש בראש להניח ב' תפילין משמע דשיעור רחבו שיתמלא מקום השנים ואור&quot;י דמצא במדרש דשיעורן כב' אצבעות וסמך לדבר דציץ רוחבו ב' אצבעות כדאמר בפ' קמא דסוכה (ד' ה.) ואמרי' בפ&quot;ק דערכין {{הפניה-גמ|ערכין|ג|ב}} שערו היה נראה בין ציץ למצנפת ששם מניח תפילין ודומה דציץ היה במקום הראוי להניח תפילין אע&quot;ג דגבי ציץ כתיב ([[שמות  כח]]) מצחו ומתרגמינן בין עינוהי גבי תפילין נמי כתיב ([[דברים  יא]]) בין עיניכם ודרשינן בגובה שבראש:

''' ידך''' זו קיבורת. הוא קבוצת בשר שבזרוע שבין המרפק שקורין קודא בלע&quot;ז ובין הכתף וקיבורת כמו קיבורת דאהיני ולא כמו שמפרש קיבורית הוא קביצת בשר שבין פיסת היד למרפק סמוך למרפק דבכל מקום משמע דתפילין הן בזרוע ובמסכת אהלות (פ&quot;א משנה ח) משמע דזרוע הוא בין המרפק ולכתף דקאמר שלשים בפיסת יד כו' שנים בקנה ושנים במרפק אחד בזרוע וארבע בכתף ובהקומץ רבה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|לז|ב}} נמי אמרי' דבעינן שתהא שימה כנגד הלב:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צה ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צה|ב}}</text>
      <sha1>bf61a1lkkasiwa97jazk2wr7jshaa2o</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011500</id>
      <parentid>3011492</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T20:36:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3011500</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13292" sha1="emxbpktk8ji37h5ckw4nbooqmgm8qp5" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צה|ב|צה א|צו א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף צה עמוד ב] ובסכנה - מכסן והולך לו. רבי שמעון אומר: נותנן לחבירו, וחבירו לחבירו, עד שמגיע לחצר החיצונה. וכן בנו - נותנו לחבירו, וחבירו לחבירו, אפילו מאה. רבי יהודה אומר: {{שוליים|א}}נותן אדם חבית לחבירו, וחבירו לחבירו אפילו חוץ לתחום. אמרו לו: לא תהלך זו יותר מרגלי בעליה. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. זוג אחד - אין, טפי - לא. לימא תנן סתמא דלא כרבי מאיר. דאי כרבי מאיר - האמר: לובש כל מה שיכול ללבוש, ועוטף כל מה שיכול לעטוף. דתנן: ולשם מוציא כל כלי תשמישו, ולובש כל מה שיכול ללבוש, ועוטף כל מה שיכול לעטוף! - וההיא סתמא, ממאי דרבי מאיר היא - דקתני עלה: לובש ומוציא, ופושט ולובש ומוציא ופושט, אפילו כל היום כולו דברי רבי מאיר. - אמר רבא: אפילו תימא רבי מאיר. התם - דרך מלבושו - כחול שוויה רבנן, והכא דרך מלבושו - כחול שוויה רבנן. התם דבחול כמה דבעי לביש - לענין הצלה נמי שרו ליה רבנן. הכא דבחול נמי, זוג אחד - אין, טפי - לא, לענין הצלה נמי: זוג אחד - אין, טפי - לא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבן גמליאל אומר שנים שנים. מאי קסבר? אי קסבר שבת זמן תפילין הוא - זוג אחד - אין, טפי לא. ואי קסבר שבת לאו זמן תפילין הוא. ומשום הצלה דרך מלבוש שרו ליה רבנן - אפילו טפי נמי! - לעולם קסבר: שבת לאו זמן תפילין הוא, וכי שרו רבנן לענין הצלה - דרך מלבוש במקום תפילין. אי הכי, זוג אחד נמי - אין, טפי - לא - אמר רב שמואל בר רב יצחק: מקום יש בראש להניח בו שתי תפילין. - הניחא דראש, דיד מאי איכא למימר? כדרב הונא; דאמר רב הונא: פעמים שאדם בא מן השדה וחבילתו על ראשו, ומסלקן מראשו וקושרן בזרועו. - אימר דאמר רב הונא שלא ינהג בהן דרך בזיון, ראוי מי אמר? - אלא כדאמר רב שמואל בר רב יצחק: מקום יש בראש שראוי להניח בו שתי תפילין. הכא נמי: מקום יש ביד שראוי להניח בו שתי תפילין. תנא דבי מנשה: על ידך - }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|זו קיבורת, בין עיניך - זו קדקד. היכא? אמרי דבי רבי ינאי: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מקום שמוחו של תינוק רופס. לימא בדרב שמואל בר רב יצחק קמיפלגי; דתנא קמא לית ליה דרב שמואל בר רב יצחק, ורבן גמליאל אית ליה דרב שמואל בר רב יצחק! - לא, דכולי עלמא אית להו דרב שמואל בר רב יצחק. והכא בשבת זמן תפילין קמיפלגי. דתנא קמא סבר: שבת זמן תפילין הוא, ורבן גמליאל סבר: שבת לאו זמן תפילין הוא. ואיבעית אימא: דכולי עלמא - שבת זמן תפילין הוא. והכא במצות צריכות כוונה קמיפלגי. תנא קמא סבר: לצאת בעי כוונה, ורבן גמליאל סבר: לא בעי כוונה.}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ובסכנה''' -  שאינו יכול להמתין שם ומתיירא מפני הליסטים:

'''נותנן לחבירו וחבירו לחבירו''' -  דכל חד וחד לא ממטי להו ארבע אמות:

'''לחצר החיצונה''' -  של עיר שהוא מקום המשתמר ראשון:

'''וכן בנו''' -  שילדתו אמו שם בשדה בשבת:

'''לא תהלך זו יותר מרגלי בעליה''' -  אינן יכולין להרחיקה מתחום שביתת בעלים הכל לפי מה שעירבו הבעלים:

'''גמ' לובש כל מה שיכול ללבוש''' -  לענין הצלת דליקה תנן בכל כתבי הקודש {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|קכ|א}}:

'''ולשם הוא מוציא''' -  לחצר שסמוכה לדליקה:

'''התם''' -  דקאי בשאר מלבושין דכמה דבעי לביש בחול:

'''זוג אחד אין''' -  דקסבר שבת זמן תפילין הוא ומשום הכי שרי ובלאו הצלה נמי אם בא להניח תפילין מניח ומשום הצלה לא שרינן ליה טפי:

'''מאי קסבר''' -  דקא שרי שנים שנים אבל טפי לא:

'''אי קסבר שבת זמן תפילין הוא''' -  משום הכי שרי אבל לאצולי טפי מן המצוה לא:

'''לאו זמן תפילין הוא''' -  ושרו ליה רבנן דרך מלבוש משום דתכשיט הוא לגביה ולא משאוי ואע&quot;ג דלאו אורחיה הכא משום הצלה שרי:

'''במקום תפילין''' -  הראוי להניח בו תפילין שאין כל הראש כשר להניח תפילין אלא קדקד לבד וחריץ יש שם שהתפילין יושבים בו ואינן בולטין כל כך כדלקמן ובשבת נמי באתרא דלא חזו ליה לאו תכשיט הוא שבולטין יותר מדאי והוי כמשאוי:

'''דיד''' -  אין כל הזרוע כשר לתפילין אלא קיבורת כדלקמן:

'''מנהג בזיון''' -  להניח חבילה עליהן שרי ליה למנטרינהו התם:

'''ראוי מי אמר''' -  דגבי שבת לימא דתכשיט הוא:

'''קיבורת''' -  אבר אמצעי שבזרוע ובלע&quot;ז רבדי&quot;ן:

'''רופף''' -  רך ובלע&quot;ז פונטינ&quot;א:

'''תנא קמא סבר שבת זמן תפילין הוא''' -  ומשום הצלה לא מישרו ביה טפי מן המצוה דלאו תכשיט נינהו וכל שכן דכיון דזמן תפילין הוא ואיכא בל תוסיף אתי איסור בל תוסיף ומשוי להו עליה כמשאוי: 

'''ר&quot;ג סבר לאו זמן תפילין הוא''' - והיינו טעמא דשרו ליה רבנן להצלה משום דתכשיט הוא הלכך כל כמה דהוי תכשיט שרי ומשום בל תוסיף ליכא הכא דאין כאן מצות תפילין כלל אלא כשאר מלבוש בעלמא:

'''איבעית אימא דכ&quot;ע שבת זמן תפילין הוא''' -  ודכולי עלמא אינה תכשיט ובמצות צריכות כוונה קא מיפלגי:

'''ת&quot;ק סבר מצות צריכות כוונה''' -  שהעושה מצוה צריך שיכוין בה הלכך זוג אחד אין טפי לא דאי מכוין למצוה איכא בל תוסיף בחד ואי לא מכוין למצוה תרוייהו משאוי נינהו ואין כאן מצוה:

'''ורבן גמליאל סבר מצות אין צריכות כוונה''' -  הלכך מצוה איכא בל תוסיף ליכא דאין עובר על בל תוסיף אא&quot;כ נתכוון למצוה וזה לא נתכוון ובכל חד אמרי האי למצוה ולבי מגמגם לומר דכיון דלאו תכשיט נינהו נהי דבל תוסיף ליכא איסור שבת מיהא לא פקע והא ליכא למימר דלכולי עלמא תכשיט הם דאם כן לתנא קמא אמאי אסור לא ליכוין ולא ליתסר וליכא למימר נמי דלתנא קמא לא הוו תכשיט ולרבן גמליאל הוו תכשיט דאם כן לוקי פלוגתייהו בהכי ועוד היינו פלוגתא דלעיל דזמן ולאו זמן ונראה לי דהכי גרסינן תנא קמא סבר מצות אין צריכות כוונה ולכולי עלמא תכשיט הן הלכך כיון דלענין מיפק ידי חובתיה נפיק בלא כונה לענין בל תוסיף נמי אף על גב דלא מכוין להו למצוה איכא בל תוסיף כיון דזמן תפילין הוא ור&quot;ג סבר צריכות כוונה לצאת ידי חובתו הלכך. בבל תוסיף נמי לא עבר עד דמיכוין למצוה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 10 צה ב לימא תנן סתמא דלא כרבי מאיר.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צה_ב_לימא תנן סתמא דלא כרבי מאיר]]
'''לימא''' תנן סתמא דלא כרבי מאיר. אברייתא דלקמן דקתני בהדיא רבי מאיר אומר מכניסן זוג זוג הוי מצי למפרך דר&quot;מ אדר' מאיר אלא דניחא ליה טפי לאקשויי אמתניתין ומכח דקתני עלה בברייתא ר' מאיר אומר מכניסן זוג זוג לא היה יכול להוכיח דמתני' רבי מאיר כדמוכח בסמוך אההיא דשבת ולאקשויי דר&quot;מ אדרבי מאיר דאדרבה לקמן מוכח דמתניתין דלא כר&quot;מ דמתני' קתני במה דברים אמורים בישנות וברייתא קתני רבי מאיר אומר אחד חדשות ואחד ישנות:
[[File:תוס עירובין 10 צה ב אי קסבר שבת זמן תפילין.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צה_ב_אי קסבר שבת זמן תפילין]]
''' אי''' קסבר שבת זמן תפילין. פירש בקונטרס משום הכי שרי אבל לאצולי טפי מן המצוה לא וקשה דאם מכח זה בא לדקדק דזוג אין טפי לא אם כן בסמוך דקאמר לעולם לאו זמן תפילין הוא ה&quot;נ דמצי למימר לעולם זמן תפילין הוא אלא י&quot;ל דאי זמן תפילין הוא איכא בל תוסיף אע&quot;ג דלא מיכוון כדמסיק רבא בפרק ראוהו בית דין (ר&quot;ה דף כח:) ולהכי זוג אחד אין טפי לא:
[[File:תוס עירובין 10 צה ב וכי שרו רבנן לענין הצלה דרך מלבוש במקום תפילין.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צה_ב_וכי שרו רבנן לענין הצלה דרך מלבוש במקום תפילין]]
''' וכי''' שרו רבנן לענין הצלה דרך מלבוש במקום תפילין. פירש בקונטרס דשלא במקום תפילין הן בולטין יותר מדאי ונראה משאוי ולכך אסור ואין זו סברא אלא נראה דהטעם משום דלא מיקרי מלבוש אלא במקום שרגיל להניחו בחול:
[[File:תוס עירובין 10 צה ב מקום יש בראש שראוי להניח בו ב' תפילין.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צה_ב_מקום יש בראש שראוי להניח בו ב' תפילין]]
''' מקום''' יש בראש שראוי להניח בו ב' תפילין. מסופק היה ר&quot;י איזה שיעור יש ברוחב תפילין דיש עושין גדולים מחבריהם ויש שעושין אותם קטנים ביותר ומדקאמר מקום יש בראש להניח ב' תפילין משמע דשיעור רחבו שיתמלא מקום השנים ואור&quot;י דמצא במדרש דשיעורן כב' אצבעות וסמך לדבר דציץ רוחבו ב' אצבעות כדאמר בפ' קמא דסוכה (ד' ה.) ואמרי' בפ&quot;ק דערכין {{הפניה-גמ|ערכין|ג|ב}} שערו היה נראה בין ציץ למצנפת ששם מניח תפילין ודומה דציץ היה במקום הראוי להניח תפילין אע&quot;ג דגבי ציץ כתיב ([[שמות  כח]]) מצחו ומתרגמינן בין עינוהי גבי תפילין נמי כתיב ([[דברים  יא]]) בין עיניכם ודרשינן בגובה שבראש:
[[File:תוס עירובין 10 צה ב ידך זו קיבורת.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צה_ב_ידך זו קיבורת]]
''' ידך''' זו קיבורת. הוא קבוצת בשר שבזרוע שבין המרפק שקורין קודא בלע&quot;ז ובין הכתף וקיבורת כמו קיבורת דאהיני ולא כמו שמפרש קיבורית הוא קביצת בשר שבין פיסת היד למרפק סמוך למרפק דבכל מקום משמע דתפילין הן בזרוע ובמסכת אהלות (פ&quot;א משנה ח) משמע דזרוע הוא בין המרפק ולכתף דקאמר שלשים בפיסת יד כו' שנים בקנה ושנים במרפק אחד בזרוע וארבע בכתף ובהקומץ רבה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|לז|ב}} נמי אמרי' דבעינן שתהא שימה כנגד הלב:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צה ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צה|ב}}</text>
      <sha1>emxbpktk8ji37h5ckw4nbooqmgm8qp5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ עירובין צו א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728637</id>
    <revision>
      <id>3011516</id>
      <parentid>2938673</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T04:52:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3011516</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14197" sha1="plp9vi8xxcljhp4tu9apkzqcnain1eo" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צו|א|צה ב|צו ב|פרק=עשירי - המוצא תפילין|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צו עמוד א] ואיבעית אימא: דכולי עלמא לצאת לא בעי כוונה. והכא, לעבור משום בל תסיף קמיפלגי. דתנא קמא סבר: לעבור משום בל תסיף - לא בעי כוונה, ורבן גמליאל סבר: לעבור משום בל תסיף - בעי כוונה. ואיבעית אימא: אי דסבירא לן דשבת זמן תפילין - דכולי עלמא לא לעבור בעי כוונה, ולא לצאת בעי כוונה. והכא בלעבור שלא בזמנו קמיפלגי. תנא קמא סבר: לא בעי כוונה, ורבן גמליאל סבר: לעבור שלא בזמנו - בעי כוונה. - אי הכי, לרבי מאיר זוג אחד נמי לא! ועוד: הישן בשמיני בסוכה ילקה! - אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומאן שמעת ליה שבת זמן תפילין - רבי עקיבא. דתניא: ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה - }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ימים ולא לילות. }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מימים ולא כל ימים, פרט לשבתות וימים טובים, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר: לא נאמר חוקה זו אלא לענין פסח בלבד. ואלא הא דתנן: }}{{שוליים|ג}}הפסח {{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והמילה מצות עשה, לימא דלא כרבי עקיבא; דאי רבי עקיבא - כיון דמוקי לה בפסח, לאו נמי איכא, כדרבי אבין אמר רבי אילעאי; דאמר רבי אבין אמר רבי אילעאי: כל מקום שנאמר השמר פן ואל - אינו אלא בלא תעשה. - אפילו תימא רבי עקיבא: השמר דלאו - לאו, השמר דעשה - עשה. וסבר רבי עקיבא שבת זמן תפילין הוא? והתניא, רבי עקיבא אומר: יכול יניח אדם תפילין בשבתות וימים טובים - תלמוד לומר והיה לך לאות על ידך - מי שצריכין אות, יצאו אלו שהן גופן אות! אלא, האי תנא הוא: דתניא, הניעור בלילה, רצה - חולץ, רצה - מניח, דברי רבי נתן. יונתן הקיטוני אומר: אין מניחין תפילין בלילה. מדלילה לתנא קמא זמן תפילין - שבת נמי זמן תפילין. דילמא סבירא ליה: לילה זמן תפילין הוא, שבת - לאו זמן תפילין הוא. דהא שמעינן ליה לרבי עקיבא, דאמר: לילה זמן תפילין הוא, שבת לאו זמן תפילין הוא! אלא האי תנא הוא, דתניא: מיכל בת כושי היתה מנחת תפילין }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ולא מיחו בה חכמים. ואשתו של יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בה חכמים. מדלא מיחו בה חכמים - אלמא קסברי: מצות עשה שלא הזמן גרמא היא. - ודילמא סבר לה }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ואיבעית אימא''' -  לענין לצאת כולי עלמא לא פליגי דידי חובתיה נפיק אע&quot;ג דלא איכוון ולענין בל תוסיף פליגי לת&quot;ק כי היכי דלענין מפיק נפיק לענין בל תוסיף נמי עבר ולרבן גמליאל אי לא מכווינן למצוה לא עבר:

'''ואיבעית אימא אי סבירא לן''' -  דלכ&quot;ע שבת זמן תפילין לא לעבור ולא לצאת בעי כוונה ואיכא בל תוסיף אלא שבת לאו זמן תפילין הוא ובהא פליגי דת&quot;ק סבר שלא בזמנו נמי אפילו בלא כוונה מצוה היא ותוספת עמה ולרבן גמליאל שלא בזמנו ואינו מתכוין אין כאן רמז מצוה ואין כאן תוספת:

'''זוג אחד נמי לא''' -  דיש כאן תוספת שמוסיף שבת על החול למצות תפילין:

'''ועוד הישן בשמיני בסוכה ילקה''' -  דמוסיף שמיני על השביעי ואנן מיתב יתבינן בשמיני בספק שביעי לכתחלה אלא שלא בזמנו בלא כוונה לאו תוספת הוא ולהכי שרינן דאי שמיני הוא לא מכוינן למצות סוכה:

'''מחוורתא כדשנינן מעיקרא''' -  בשבת זמן ולאו זמן תפילין הוא קא מיפלגי:

'''ומאן''' -  תנא דשמעת ליה דאמר שבת זמן תפילין דמוקים מתני' אליביה:

'''ושמרת את החוקה''' -  בפרשת קדש לי כתיב והיא אחת מד' פרשיות של תפילין:

'''אלא לענין פסח''' -  דאיירי בה לעיל מינה והאי מימים ימימה משנה לשנה דמתרגמינן מזמן לזמן אלמא מדלא דריש ר' עקיבא האי קרא בתפילין ש&quot;מ דס&quot;ל לילה ושבת זמן תפילין דלא קא ממעט להו קרא:

'''והא דתנן''' -  בפ&quot;ק דכריתות [דף ב.]:

'''הפסח והמילה''' -  אע&quot;פ שיש בהן כרת הואיל ואין בהן לאו אלא מצות עשה הן אין מביאין על שגגתן חטאת שאין חטאת באה אלא על לאו דכרת כדכתיב ([[ויקרא  ד]]) אשר לא תעשינה וגו':

'''לאו נמי איכא''' -  דהא כתיב ושמרת וכל שמירה אזהרת לאו היא כדר' אבין:

'''השמר דלאו לאו והשמר דעשה עשה''' -  פירוש השמר שלא תעשה כן כגון השמר לך פן תכרות ברית וגו' ([[שמות  לד]]) השמר לך פן תנקש וגו' ([[דברים  יב]]) השמר בנגע הצרעת (שם כד) שלא יקוץ בהרתו השמר דעשה כי האי ושמרת את החוקה:

'''מי שצריכין אות''' -  ימים שישראל צריכין להעמיד אות על עצמן להכיר שהם מחזיקים בתורתו של הקב&quot;ה יצאו שבתות וימים טובים שהן עצמן אות בין הקב&quot;ה לישראל דכתיב ([[שמות  לא]]) כי אות היא ביני וביניכם:

'''הניעור בלילה''' -  שאין לו לחוש שמא יפיח בתפיליו:

'''רצה מניח''' -  ואינו כמוסיף על המצוה דלילה זמן תפילין הוא ורבנן הוא דגזור שמא יפיח כשהוא ישן:

'''מדלילה לת&quot;ק זמן תפילין''' -  אלמא לא דריש מימים ימימה למעוטי לילות דמוקים לקרא בפסח:

'''שבת נמי זמן תפילין הוא''' -  מההוא קרא גופיה ממעט שבת:

'''ודילמא סבירא ליה לילה זמן תפילין''' -  דלא דריש מימים ימימה לענין תפילין אבל שבת לאו זמן תפילין הוא ונפקא ליה מוהיה לך לאות כדנפקא ליה לר&quot;ע לעיל דמוקי מימים ימימה לפסח דלא ממעט לילה מימים וקא ממעט שבת מוהיה לך לאות:

'''בת כושי''' -  בת שאול כדכתיב ([[תהלים  ז]]) על דברי כוש בן ימיני דהיינו שאול כדאמרי' באלו מגלחין (מו&quot;ק דף טז:):

'''ולא מיחו בה חכמים''' -  דהוי כתוספת על דברי תורה שפטרה נשים ממצות עשה שהזמן גרמא:

'''של יונה''' -  בן אמיתי:

'''שלא הזמן גרמא''' -  אלמא מצות תפילין כל שעה גם בלילה גם בשבת דאי מפקת חד הוי להו זמן קבוע:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 10 צו א ימים וכו' פרט לשבתות וי&quot;ט.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צו_א_ימים וכו' פרט לשבתות וי&quot;ט]]
{{דהג|תוספות|ימים}} וכו' פרט לשבתות וי&quot;ט. נראה דאדרש' דלאות על ידך דבסמוך קא סמיך ולכאורה אין להניח תפילין בחוה&quot;מ שא&quot;צ אות דאסור במלאכה בדבר שאינו אבד ועוד דחייב בסוכה בחג ובפסח אסור באכילת חמץ וכן פסקו בהלכות גדולות אבל בירושלמי (פרק אלו מגלחין הלכה ד) משמע דצריך להניח דגרס ההוא גברא דאבד תפילין אתא לקמיה דרב חננאל שדריה לקמיה דרבה בר בר חנה אמר ליה לספרא זיל הב ליה תפילך ואת כתוב לך דתנא כותב אדם תפילין לעצמו אתא לקמיה דרב א&quot;ל זיל כתוב ליה להדיא מתני' פליגי עליה דרב כותב אדם תפילין לעצמו אבל לאחרים לא רב פתר להניח פירוש מעמיד המשנה שרצה להניח לאחר המועד אבל לצורך המועד יכול לכתוב אף לאחרים וכן עמא דבר עוד מביאין ראיה מספ&quot;ק דביצה {{הפניה-גמ|ביצה|טו|א}} גבי משלחין תפילין:

{{דהג|תוספות|ושמרת}} את החוקה הזאת. מכאן אור&quot;ת דאפי' בני מערבא דהוו מברכין כשהיו חולצין תפילין לשמור חוקיו היינו דוקא כשחולץ סמוך לחשיכה משום דלילה לאו זמן תפילין הוא דאהא כתיב חוקה מיהו לא קי&quot;ל הכי ואין צריך לברך אפי' חולצן משום לילה דקי&quot;ל כר' עקיבא דאמר לא נאמרה חוקה זו אלא לענין פסח בלבד ובהקומץ רבה {{ממ|מנחות|לו|ב}} פסקינן דלילה זמן תפילין עד שעת שינה ורב אשי ורבינא מסקי התם הלכה ואין מורין כן אלא כל הלילה זמן תפילין כרבי עקיבא דשמעתין:

{{דהג|תוספות|השמר}} דעשה עשה. ואפי' ר' יוחנן דאמר בהקומץ רבה {{ממ|מנחות|לו|ב}} השמר דעשה נמי לאו הוא ולהכי המניח תפילין אחר שקיעת החמה עובר בלאו מודה הוא שאם לא הניח ביום שאינו לוקה דלענין הנחת היום השמר דעשה עשה הוא כמו לענין עשיית פסח דאמר הכא דהוי עשה משום דהוי קום עשה ודוקא לענין הנחת תפילין בלילה קאמר ר' יוחנן דלאו הוא דהוי כמו השמר בנגע הצרעת דחשיב ליה לאו בפ' אם לא הביא {{ממ|שבת|קלב|ב}} אע&quot;ג דכתיב לשמור ולעשות משום דפירושו לאו הוא השמר שלא תקוץ:

{{דהג|תוספות|מיכל}} בת כושי היתה מנחת תפילין. בפסיקתא &lt;small&gt;&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[פסיקתא רבתי כב ה|רבתי פכ&quot;ב]]&lt;nowiki&gt;]&lt;/nowiki&gt;&lt;/small&gt; דר' חזקיה בשם ר' אבהו אמרו אשתו של יונה הושבה מיכל בת כושי מיחו בה חכמים מה שפי' בקונטרס דאי מצות עשה שהזמן גרמא הוא היו מוחין בידה שנראה כמוסיפה אין נראה לר&quot;י דהא ר' יהודה לית ליה נשים סומכות רשות ושמעינן ליה בפ&quot;ק דסוכה {{הפניה-גמ|סוכה|ב|ב}} דאמר הילני המלכה היתה יושבת בסוכה וז' בניה ומיהו יש ליישב דמשום בניה היתה יושבת ולא מיחזי כבל תוסיף אי נמי משום דשמעינן ליה לרבא בפרק ראוהו ב&quot;ד {{ממ|ר&quot;ה|כח|ב}} דלעבור שלא בזמנו בעי כוונה ולגבי אשה דלא מיחייבא הוי כשלא בזמנו דכיון דלא מיכווני לה לא עברה אך נראה דוחק ונראה לפרש דטעמא למ&quot;ד דלא הוי רשות משום דתפילין צריכין גוף נקי ונשים אין זריזות ליזהר ועלייה לרגל משום דמיחזי כמביאה חולין לעזרה או משום ראיית פנים בעזרה שלא לצורך ותקיעת שופר וסמיכה נמי דמעכבין למאן דלית ליה רשות לאו משום דמיחזי מוסיף אלא משום דתקיעה מלאכה דרבנן היא כדאמר בפ' כיסוי הדם {{ממ|חולין|פד|ב}} דאין וודאה דוחה שבת וסמיכה אפי' בהקפת יד מיחזי כעבודה בקדשים: 

{{דהג|תוספות|דילמא}} סבר לה כר' יוסי דאמר נשים סומכות רשות מכאן אר&quot;ת דמותר לנשים לברך על כל מצות עשה שהזמן גרמא אע&quot;ג דפטורות כמו מיכל בת שאול שהיתה מסתמא גם מברכת אע&quot;ג דר&quot;מ ור' יהודה פליגי עליה כדאמר בסמוך קיימא לן כר' יוסי לגבי תרווייהו ואע&quot;ג דסתם מתני' דאין מעכבין את התינוקות מלתקוע דלא כר' יוסי דמשמע הא נשים מעכבין כדאמר בסמוך אפ&quot;ה מעשה רב דמיכל בת שאול ואשתו של יונה ועובדא דפרק אין דורשין {{ממ|חגיגה|טז|ב}} דהביאנוהו לעזרת נשים כדי לעשות להם נחת רוח ועוד הביא ראיה מהא דאמר רב יוסף בפרק החובל {{ממ|ב&quot;ק|פז|א}} מעיקרא מאן דאמר לי הלכה כרבי יהודה עבידנא יומא טבא לרבנן דלא מפקדנא ועבידנא כו'. ואם במקום שפטור ועושה אסור לברך אם כן אמאי קאמר דהוה&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צו א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צו|א}}</text>
      <sha1>plp9vi8xxcljhp4tu9apkzqcnain1eo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011517</id>
      <parentid>3011516</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T05:08:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3011517</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14353" sha1="tfv9q0kv1io1jp2eh5ovaq26oa8k5du" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צו|א|צה ב|צו ב|פרק=עשירי - המוצא תפילין|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צו עמוד א] ואיבעית אימא: דכולי עלמא לצאת לא בעי כוונה. והכא, לעבור משום בל תסיף קמיפלגי. דתנא קמא סבר: לעבור משום בל תסיף - לא בעי כוונה, ורבן גמליאל סבר: לעבור משום בל תסיף - בעי כוונה. ואיבעית אימא: אי דסבירא לן דשבת זמן תפילין - דכולי עלמא לא לעבור בעי כוונה, ולא לצאת בעי כוונה. והכא בלעבור שלא בזמנו קמיפלגי. תנא קמא סבר: לא בעי כוונה, ורבן גמליאל סבר: לעבור שלא בזמנו - בעי כוונה. - אי הכי, לרבי מאיר זוג אחד נמי לא! ועוד: הישן בשמיני בסוכה ילקה! - אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומאן שמעת ליה שבת זמן תפילין - רבי עקיבא. דתניא: ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה - }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ימים ולא לילות. }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מימים ולא כל ימים, פרט לשבתות וימים טובים, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר: לא נאמר חוקה זו אלא לענין פסח בלבד. ואלא הא דתנן: }}{{שוליים|ג}}הפסח {{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והמילה מצות עשה, לימא דלא כרבי עקיבא; דאי רבי עקיבא - כיון דמוקי לה בפסח, לאו נמי איכא, כדרבי אבין אמר רבי אילעאי; דאמר רבי אבין אמר רבי אילעאי: כל מקום שנאמר השמר פן ואל - אינו אלא בלא תעשה. - אפילו תימא רבי עקיבא: השמר דלאו - לאו, השמר דעשה - עשה. וסבר רבי עקיבא שבת זמן תפילין הוא? והתניא, רבי עקיבא אומר: יכול יניח אדם תפילין בשבתות וימים טובים - תלמוד לומר והיה לך לאות על ידך - מי שצריכין אות, יצאו אלו שהן גופן אות! אלא, האי תנא הוא: דתניא, הניעור בלילה, רצה - חולץ, רצה - מניח, דברי רבי נתן. יונתן הקיטוני אומר: אין מניחין תפילין בלילה. מדלילה לתנא קמא זמן תפילין - שבת נמי זמן תפילין. דילמא סבירא ליה: לילה זמן תפילין הוא, שבת - לאו זמן תפילין הוא. דהא שמעינן ליה לרבי עקיבא, דאמר: לילה זמן תפילין הוא, שבת לאו זמן תפילין הוא! אלא האי תנא הוא, דתניא: מיכל בת כושי היתה מנחת תפילין }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ולא מיחו בה חכמים. ואשתו של יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בה חכמים. מדלא מיחו בה חכמים - אלמא קסברי: מצות עשה שלא הזמן גרמא היא. - ודילמא סבר לה }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ואיבעית אימא''' -  לענין לצאת כולי עלמא לא פליגי דידי חובתיה נפיק אע&quot;ג דלא איכוון ולענין בל תוסיף פליגי לת&quot;ק כי היכי דלענין מפיק נפיק לענין בל תוסיף נמי עבר ולרבן גמליאל אי לא מכווינן למצוה לא עבר:

'''ואיבעית אימא אי סבירא לן''' -  דלכ&quot;ע שבת זמן תפילין לא לעבור ולא לצאת בעי כוונה ואיכא בל תוסיף אלא שבת לאו זמן תפילין הוא ובהא פליגי דת&quot;ק סבר שלא בזמנו נמי אפילו בלא כוונה מצוה היא ותוספת עמה ולרבן גמליאל שלא בזמנו ואינו מתכוין אין כאן רמז מצוה ואין כאן תוספת:

'''זוג אחד נמי לא''' -  דיש כאן תוספת שמוסיף שבת על החול למצות תפילין:

'''ועוד הישן בשמיני בסוכה ילקה''' -  דמוסיף שמיני על השביעי ואנן מיתב יתבינן בשמיני בספק שביעי לכתחלה אלא שלא בזמנו בלא כוונה לאו תוספת הוא ולהכי שרינן דאי שמיני הוא לא מכוינן למצות סוכה:

'''מחוורתא כדשנינן מעיקרא''' -  בשבת זמן ולאו זמן תפילין הוא קא מיפלגי:

'''ומאן''' -  תנא דשמעת ליה דאמר שבת זמן תפילין דמוקים מתני' אליביה:

'''ושמרת את החוקה''' -  בפרשת קדש לי כתיב והיא אחת מד' פרשיות של תפילין:

'''אלא לענין פסח''' -  דאיירי בה לעיל מינה והאי מימים ימימה משנה לשנה דמתרגמינן מזמן לזמן אלמא מדלא דריש ר' עקיבא האי קרא בתפילין ש&quot;מ דס&quot;ל לילה ושבת זמן תפילין דלא קא ממעט להו קרא:

'''והא דתנן''' -  בפ&quot;ק דכריתות [דף ב.]:

'''הפסח והמילה''' -  אע&quot;פ שיש בהן כרת הואיל ואין בהן לאו אלא מצות עשה הן אין מביאין על שגגתן חטאת שאין חטאת באה אלא על לאו דכרת כדכתיב ([[ויקרא  ד]]) אשר לא תעשינה וגו':

'''לאו נמי איכא''' -  דהא כתיב ושמרת וכל שמירה אזהרת לאו היא כדר' אבין:

'''השמר דלאו לאו והשמר דעשה עשה''' -  פירוש השמר שלא תעשה כן כגון השמר לך פן תכרות ברית וגו' ([[שמות  לד]]) השמר לך פן תנקש וגו' ([[דברים  יב]]) השמר בנגע הצרעת (שם כד) שלא יקוץ בהרתו השמר דעשה כי האי ושמרת את החוקה:

'''מי שצריכין אות''' -  ימים שישראל צריכין להעמיד אות על עצמן להכיר שהם מחזיקים בתורתו של הקב&quot;ה יצאו שבתות וימים טובים שהן עצמן אות בין הקב&quot;ה לישראל דכתיב ([[שמות  לא]]) כי אות היא ביני וביניכם:

'''הניעור בלילה''' -  שאין לו לחוש שמא יפיח בתפיליו:

'''רצה מניח''' -  ואינו כמוסיף על המצוה דלילה זמן תפילין הוא ורבנן הוא דגזור שמא יפיח כשהוא ישן:

'''מדלילה לת&quot;ק זמן תפילין''' -  אלמא לא דריש מימים ימימה למעוטי לילות דמוקים לקרא בפסח:

'''שבת נמי זמן תפילין הוא''' -  מההוא קרא גופיה ממעט שבת:

'''ודילמא סבירא ליה לילה זמן תפילין''' -  דלא דריש מימים ימימה לענין תפילין אבל שבת לאו זמן תפילין הוא ונפקא ליה מוהיה לך לאות כדנפקא ליה לר&quot;ע לעיל דמוקי מימים ימימה לפסח דלא ממעט לילה מימים וקא ממעט שבת מוהיה לך לאות:

'''בת כושי''' -  בת שאול כדכתיב ([[תהלים  ז]]) על דברי כוש בן ימיני דהיינו שאול כדאמרי' באלו מגלחין (מו&quot;ק דף טז:):

'''ולא מיחו בה חכמים''' -  דהוי כתוספת על דברי תורה שפטרה נשים ממצות עשה שהזמן גרמא:

'''של יונה''' -  בן אמיתי:

'''שלא הזמן גרמא''' -  אלמא מצות תפילין כל שעה גם בלילה גם בשבת דאי מפקת חד הוי להו זמן קבוע:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 10 צו א ימים וכו' פרט לשבתות וי&quot;ט.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צו_א_ימים וכו' פרט לשבתות וי&quot;ט]]
{{דהג|תוספות|ימים}} וכו' פרט לשבתות וי&quot;ט. נראה דאדרש' דלאות על ידך דבסמוך קא סמיך ולכאורה אין להניח תפילין בחוה&quot;מ שא&quot;צ אות דאסור במלאכה בדבר שאינו אבד ועוד דחייב בסוכה בחג ובפסח אסור באכילת חמץ וכן פסקו בהלכות גדולות אבל בירושלמי (פרק אלו מגלחין הלכה ד) משמע דצריך להניח דגרס ההוא גברא דאבד תפילין אתא לקמיה דרב חננאל שדריה לקמיה דרבה בר בר חנה אמר ליה לספרא זיל הב ליה תפילך ואת כתוב לך דתנא כותב אדם תפילין לעצמו אתא לקמיה דרב א&quot;ל זיל כתוב ליה להדיא מתני' פליגי עליה דרב כותב אדם תפילין לעצמו אבל לאחרים לא רב פתר להניח פירוש מעמיד המשנה שרצה להניח לאחר המועד אבל לצורך המועד יכול לכתוב אף לאחרים וכן עמא דבר עוד מביאין ראיה מספ&quot;ק דביצה {{הפניה-גמ|ביצה|טו|א}} גבי משלחין תפילין:
[[File:תוס עירובין 10 צו א ושמרת את החוקה הזאת.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צו_א_ושמרת את החוקה הזאת]]
{{דהג|תוספות|ושמרת}} את החוקה הזאת. מכאן אור&quot;ת דאפי' בני מערבא דהוו מברכין כשהיו חולצין תפילין לשמור חוקיו היינו דוקא כשחולץ סמוך לחשיכה משום דלילה לאו זמן תפילין הוא דאהא כתיב חוקה מיהו לא קי&quot;ל הכי ואין צריך לברך אפי' חולצן משום לילה דקי&quot;ל כר' עקיבא דאמר לא נאמרה חוקה זו אלא לענין פסח בלבד ובהקומץ רבה {{ממ|מנחות|לו|ב}} פסקינן דלילה זמן תפילין עד שעת שינה ורב אשי ורבינא מסקי התם הלכה ואין מורין כן אלא כל הלילה זמן תפילין כרבי עקיבא דשמעתין:

{{דהג|תוספות|השמר}} דעשה עשה. ואפי' ר' יוחנן דאמר בהקומץ רבה {{ממ|מנחות|לו|ב}} השמר דעשה נמי לאו הוא ולהכי המניח תפילין אחר שקיעת החמה עובר בלאו מודה הוא שאם לא הניח ביום שאינו לוקה דלענין הנחת היום השמר דעשה עשה הוא כמו לענין עשיית פסח דאמר הכא דהוי עשה משום דהוי קום עשה ודוקא לענין הנחת תפילין בלילה קאמר ר' יוחנן דלאו הוא דהוי כמו השמר בנגע הצרעת דחשיב ליה לאו בפ' אם לא הביא {{ממ|שבת|קלב|ב}} אע&quot;ג דכתיב לשמור ולעשות משום דפירושו לאו הוא השמר שלא תקוץ:

{{דהג|תוספות|מיכל}} בת כושי היתה מנחת תפילין. בפסיקתא &lt;small&gt;&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[פסיקתא רבתי כב ה|רבתי פכ&quot;ב]]&lt;nowiki&gt;]&lt;/nowiki&gt;&lt;/small&gt; דר' חזקיה בשם ר' אבהו אמרו אשתו של יונה הושבה מיכל בת כושי מיחו בה חכמים מה שפי' בקונטרס דאי מצות עשה שהזמן גרמא הוא היו מוחין בידה שנראה כמוסיפה אין נראה לר&quot;י דהא ר' יהודה לית ליה נשים סומכות רשות ושמעינן ליה בפ&quot;ק דסוכה {{הפניה-גמ|סוכה|ב|ב}} דאמר הילני המלכה היתה יושבת בסוכה וז' בניה ומיהו יש ליישב דמשום בניה היתה יושבת ולא מיחזי כבל תוסיף אי נמי משום דשמעינן ליה לרבא בפרק ראוהו ב&quot;ד {{ממ|ר&quot;ה|כח|ב}} דלעבור שלא בזמנו בעי כוונה ולגבי אשה דלא מיחייבא הוי כשלא בזמנו דכיון דלא מיכווני לה לא עברה אך נראה דוחק ונראה לפרש דטעמא למ&quot;ד דלא הוי רשות משום דתפילין צריכין גוף נקי ונשים אין זריזות ליזהר ועלייה לרגל משום דמיחזי כמביאה חולין לעזרה או משום ראיית פנים בעזרה שלא לצורך ותקיעת שופר וסמיכה נמי דמעכבין למאן דלית ליה רשות לאו משום דמיחזי מוסיף אלא משום דתקיעה מלאכה דרבנן היא כדאמר בפ' כיסוי הדם {{ממ|חולין|פד|ב}} דאין וודאה דוחה שבת וסמיכה אפי' בהקפת יד מיחזי כעבודה בקדשים: 

{{דהג|תוספות|דילמא}} סבר לה כר' יוסי דאמר נשים סומכות רשות מכאן אר&quot;ת דמותר לנשים לברך על כל מצות עשה שהזמן גרמא אע&quot;ג דפטורות כמו מיכל בת שאול שהיתה מסתמא גם מברכת אע&quot;ג דר&quot;מ ור' יהודה פליגי עליה כדאמר בסמוך קיימא לן כר' יוסי לגבי תרווייהו ואע&quot;ג דסתם מתני' דאין מעכבין את התינוקות מלתקוע דלא כר' יוסי דמשמע הא נשים מעכבין כדאמר בסמוך אפ&quot;ה מעשה רב דמיכל בת שאול ואשתו של יונה ועובדא דפרק אין דורשין {{ממ|חגיגה|טז|ב}} דהביאנוהו לעזרת נשים כדי לעשות להם נחת רוח ועוד הביא ראיה מהא דאמר רב יוסף בפרק החובל {{ממ|ב&quot;ק|פז|א}} מעיקרא מאן דאמר לי הלכה כרבי יהודה עבידנא יומא טבא לרבנן דלא מפקדנא ועבידנא כו'. ואם במקום שפטור ועושה אסור לברך אם כן אמאי קאמר דהוה&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צו א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צו|א}}</text>
      <sha1>tfv9q0kv1io1jp2eh5ovaq26oa8k5du</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011518</id>
      <parentid>3011517</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T05:33:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3011518</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14487" sha1="efe5l1gde72jh84vfddpwgviwydn7sj" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צו|א|צה ב|צו ב|פרק=עשירי - המוצא תפילין|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צו עמוד א] ואיבעית אימא: דכולי עלמא לצאת לא בעי כוונה. והכא, לעבור משום בל תסיף קמיפלגי. דתנא קמא סבר: לעבור משום בל תסיף - לא בעי כוונה, ורבן גמליאל סבר: לעבור משום בל תסיף - בעי כוונה. ואיבעית אימא: אי דסבירא לן דשבת זמן תפילין - דכולי עלמא לא לעבור בעי כוונה, ולא לצאת בעי כוונה. והכא בלעבור שלא בזמנו קמיפלגי. תנא קמא סבר: לא בעי כוונה, ורבן גמליאל סבר: לעבור שלא בזמנו - בעי כוונה. - אי הכי, לרבי מאיר זוג אחד נמי לא! ועוד: הישן בשמיני בסוכה ילקה! - אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומאן שמעת ליה שבת זמן תפילין - רבי עקיבא. דתניא: ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה - }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ימים ולא לילות. }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מימים ולא כל ימים, פרט לשבתות וימים טובים, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר: לא נאמר חוקה זו אלא לענין פסח בלבד. ואלא הא דתנן: }}{{שוליים|ג}}הפסח {{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והמילה מצות עשה, לימא דלא כרבי עקיבא; דאי רבי עקיבא - כיון דמוקי לה בפסח, לאו נמי איכא, כדרבי אבין אמר רבי אילעאי; דאמר רבי אבין אמר רבי אילעאי: כל מקום שנאמר השמר פן ואל - אינו אלא בלא תעשה. - אפילו תימא רבי עקיבא: השמר דלאו - לאו, השמר דעשה - עשה. וסבר רבי עקיבא שבת זמן תפילין הוא? והתניא, רבי עקיבא אומר: יכול יניח אדם תפילין בשבתות וימים טובים - תלמוד לומר והיה לך לאות על ידך - מי שצריכין אות, יצאו אלו שהן גופן אות! אלא, האי תנא הוא: דתניא, הניעור בלילה, רצה - חולץ, רצה - מניח, דברי רבי נתן. יונתן הקיטוני אומר: אין מניחין תפילין בלילה. מדלילה לתנא קמא זמן תפילין - שבת נמי זמן תפילין. דילמא סבירא ליה: לילה זמן תפילין הוא, שבת - לאו זמן תפילין הוא. דהא שמעינן ליה לרבי עקיבא, דאמר: לילה זמן תפילין הוא, שבת לאו זמן תפילין הוא! אלא האי תנא הוא, דתניא: מיכל בת כושי היתה מנחת תפילין }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ולא מיחו בה חכמים. ואשתו של יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בה חכמים. מדלא מיחו בה חכמים - אלמא קסברי: מצות עשה שלא הזמן גרמא היא. - ודילמא סבר לה }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ואיבעית אימא''' -  לענין לצאת כולי עלמא לא פליגי דידי חובתיה נפיק אע&quot;ג דלא איכוון ולענין בל תוסיף פליגי לת&quot;ק כי היכי דלענין מפיק נפיק לענין בל תוסיף נמי עבר ולרבן גמליאל אי לא מכווינן למצוה לא עבר:

'''ואיבעית אימא אי סבירא לן''' -  דלכ&quot;ע שבת זמן תפילין לא לעבור ולא לצאת בעי כוונה ואיכא בל תוסיף אלא שבת לאו זמן תפילין הוא ובהא פליגי דת&quot;ק סבר שלא בזמנו נמי אפילו בלא כוונה מצוה היא ותוספת עמה ולרבן גמליאל שלא בזמנו ואינו מתכוין אין כאן רמז מצוה ואין כאן תוספת:

'''זוג אחד נמי לא''' -  דיש כאן תוספת שמוסיף שבת על החול למצות תפילין:

'''ועוד הישן בשמיני בסוכה ילקה''' -  דמוסיף שמיני על השביעי ואנן מיתב יתבינן בשמיני בספק שביעי לכתחלה אלא שלא בזמנו בלא כוונה לאו תוספת הוא ולהכי שרינן דאי שמיני הוא לא מכוינן למצות סוכה:

'''מחוורתא כדשנינן מעיקרא''' -  בשבת זמן ולאו זמן תפילין הוא קא מיפלגי:

'''ומאן''' -  תנא דשמעת ליה דאמר שבת זמן תפילין דמוקים מתני' אליביה:

'''ושמרת את החוקה''' -  בפרשת קדש לי כתיב והיא אחת מד' פרשיות של תפילין:

'''אלא לענין פסח''' -  דאיירי בה לעיל מינה והאי מימים ימימה משנה לשנה דמתרגמינן מזמן לזמן אלמא מדלא דריש ר' עקיבא האי קרא בתפילין ש&quot;מ דס&quot;ל לילה ושבת זמן תפילין דלא קא ממעט להו קרא:

'''והא דתנן''' -  בפ&quot;ק דכריתות [דף ב.]:

'''הפסח והמילה''' -  אע&quot;פ שיש בהן כרת הואיל ואין בהן לאו אלא מצות עשה הן אין מביאין על שגגתן חטאת שאין חטאת באה אלא על לאו דכרת כדכתיב ([[ויקרא  ד]]) אשר לא תעשינה וגו':

'''לאו נמי איכא''' -  דהא כתיב ושמרת וכל שמירה אזהרת לאו היא כדר' אבין:

'''השמר דלאו לאו והשמר דעשה עשה''' -  פירוש השמר שלא תעשה כן כגון השמר לך פן תכרות ברית וגו' ([[שמות  לד]]) השמר לך פן תנקש וגו' ([[דברים  יב]]) השמר בנגע הצרעת (שם כד) שלא יקוץ בהרתו השמר דעשה כי האי ושמרת את החוקה:

'''מי שצריכין אות''' -  ימים שישראל צריכין להעמיד אות על עצמן להכיר שהם מחזיקים בתורתו של הקב&quot;ה יצאו שבתות וימים טובים שהן עצמן אות בין הקב&quot;ה לישראל דכתיב ([[שמות  לא]]) כי אות היא ביני וביניכם:

'''הניעור בלילה''' -  שאין לו לחוש שמא יפיח בתפיליו:

'''רצה מניח''' -  ואינו כמוסיף על המצוה דלילה זמן תפילין הוא ורבנן הוא דגזור שמא יפיח כשהוא ישן:

'''מדלילה לת&quot;ק זמן תפילין''' -  אלמא לא דריש מימים ימימה למעוטי לילות דמוקים לקרא בפסח:

'''שבת נמי זמן תפילין הוא''' -  מההוא קרא גופיה ממעט שבת:

'''ודילמא סבירא ליה לילה זמן תפילין''' -  דלא דריש מימים ימימה לענין תפילין אבל שבת לאו זמן תפילין הוא ונפקא ליה מוהיה לך לאות כדנפקא ליה לר&quot;ע לעיל דמוקי מימים ימימה לפסח דלא ממעט לילה מימים וקא ממעט שבת מוהיה לך לאות:

'''בת כושי''' -  בת שאול כדכתיב ([[תהלים  ז]]) על דברי כוש בן ימיני דהיינו שאול כדאמרי' באלו מגלחין (מו&quot;ק דף טז:):

'''ולא מיחו בה חכמים''' -  דהוי כתוספת על דברי תורה שפטרה נשים ממצות עשה שהזמן גרמא:

'''של יונה''' -  בן אמיתי:

'''שלא הזמן גרמא''' -  אלמא מצות תפילין כל שעה גם בלילה גם בשבת דאי מפקת חד הוי להו זמן קבוע:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 10 צו א ימים וכו' פרט לשבתות וי&quot;ט.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צו_א_ימים וכו' פרט לשבתות וי&quot;ט]]
{{דהג|תוספות|ימים}} וכו' פרט לשבתות וי&quot;ט. נראה דאדרש' דלאות על ידך דבסמוך קא סמיך ולכאורה אין להניח תפילין בחוה&quot;מ שא&quot;צ אות דאסור במלאכה בדבר שאינו אבד ועוד דחייב בסוכה בחג ובפסח אסור באכילת חמץ וכן פסקו בהלכות גדולות אבל בירושלמי (פרק אלו מגלחין הלכה ד) משמע דצריך להניח דגרס ההוא גברא דאבד תפילין אתא לקמיה דרב חננאל שדריה לקמיה דרבה בר בר חנה אמר ליה לספרא זיל הב ליה תפילך ואת כתוב לך דתנא כותב אדם תפילין לעצמו אתא לקמיה דרב א&quot;ל זיל כתוב ליה להדיא מתני' פליגי עליה דרב כותב אדם תפילין לעצמו אבל לאחרים לא רב פתר להניח פירוש מעמיד המשנה שרצה להניח לאחר המועד אבל לצורך המועד יכול לכתוב אף לאחרים וכן עמא דבר עוד מביאין ראיה מספ&quot;ק דביצה {{הפניה-גמ|ביצה|טו|א}} גבי משלחין תפילין:
[[File:תוס עירובין 10 צו א ושמרת את החוקה הזאת.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צו_א_ושמרת את החוקה הזאת]]
{{דהג|תוספות|ושמרת}} את החוקה הזאת. מכאן אור&quot;ת דאפי' בני מערבא דהוו מברכין כשהיו חולצין תפילין לשמור חוקיו היינו דוקא כשחולץ סמוך לחשיכה משום דלילה לאו זמן תפילין הוא דאהא כתיב חוקה מיהו לא קי&quot;ל הכי ואין צריך לברך אפי' חולצן משום לילה דקי&quot;ל כר' עקיבא דאמר לא נאמרה חוקה זו אלא לענין פסח בלבד ובהקומץ רבה {{ממ|מנחות|לו|ב}} פסקינן דלילה זמן תפילין עד שעת שינה ורב אשי ורבינא מסקי התם הלכה ואין מורין כן אלא כל הלילה זמן תפילין כרבי עקיבא דשמעתין:
[[File:תוס עירובין 10 צו א השמר דעשה עשה.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צו_א_השמר דעשה עשה]]
{{דהג|תוספות|השמר}} דעשה עשה. ואפי' ר' יוחנן דאמר בהקומץ רבה {{ממ|מנחות|לו|ב}} השמר דעשה נמי לאו הוא ולהכי המניח תפילין אחר שקיעת החמה עובר בלאו מודה הוא שאם לא הניח ביום שאינו לוקה דלענין הנחת היום השמר דעשה עשה הוא כמו לענין עשיית פסח דאמר הכא דהוי עשה משום דהוי קום עשה ודוקא לענין הנחת תפילין בלילה קאמר ר' יוחנן דלאו הוא דהוי כמו השמר בנגע הצרעת דחשיב ליה לאו בפ' אם לא הביא {{ממ|שבת|קלב|ב}} אע&quot;ג דכתיב לשמור ולעשות משום דפירושו לאו הוא השמר שלא תקוץ:

{{דהג|תוספות|מיכל}} בת כושי היתה מנחת תפילין. בפסיקתא &lt;small&gt;&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[פסיקתא רבתי כב ה|רבתי פכ&quot;ב]]&lt;nowiki&gt;]&lt;/nowiki&gt;&lt;/small&gt; דר' חזקיה בשם ר' אבהו אמרו אשתו של יונה הושבה מיכל בת כושי מיחו בה חכמים מה שפי' בקונטרס דאי מצות עשה שהזמן גרמא הוא היו מוחין בידה שנראה כמוסיפה אין נראה לר&quot;י דהא ר' יהודה לית ליה נשים סומכות רשות ושמעינן ליה בפ&quot;ק דסוכה {{הפניה-גמ|סוכה|ב|ב}} דאמר הילני המלכה היתה יושבת בסוכה וז' בניה ומיהו יש ליישב דמשום בניה היתה יושבת ולא מיחזי כבל תוסיף אי נמי משום דשמעינן ליה לרבא בפרק ראוהו ב&quot;ד {{ממ|ר&quot;ה|כח|ב}} דלעבור שלא בזמנו בעי כוונה ולגבי אשה דלא מיחייבא הוי כשלא בזמנו דכיון דלא מיכווני לה לא עברה אך נראה דוחק ונראה לפרש דטעמא למ&quot;ד דלא הוי רשות משום דתפילין צריכין גוף נקי ונשים אין זריזות ליזהר ועלייה לרגל משום דמיחזי כמביאה חולין לעזרה או משום ראיית פנים בעזרה שלא לצורך ותקיעת שופר וסמיכה נמי דמעכבין למאן דלית ליה רשות לאו משום דמיחזי מוסיף אלא משום דתקיעה מלאכה דרבנן היא כדאמר בפ' כיסוי הדם {{ממ|חולין|פד|ב}} דאין וודאה דוחה שבת וסמיכה אפי' בהקפת יד מיחזי כעבודה בקדשים: 

{{דהג|תוספות|דילמא}} סבר לה כר' יוסי דאמר נשים סומכות רשות מכאן אר&quot;ת דמותר לנשים לברך על כל מצות עשה שהזמן גרמא אע&quot;ג דפטורות כמו מיכל בת שאול שהיתה מסתמא גם מברכת אע&quot;ג דר&quot;מ ור' יהודה פליגי עליה כדאמר בסמוך קיימא לן כר' יוסי לגבי תרווייהו ואע&quot;ג דסתם מתני' דאין מעכבין את התינוקות מלתקוע דלא כר' יוסי דמשמע הא נשים מעכבין כדאמר בסמוך אפ&quot;ה מעשה רב דמיכל בת שאול ואשתו של יונה ועובדא דפרק אין דורשין {{ממ|חגיגה|טז|ב}} דהביאנוהו לעזרת נשים כדי לעשות להם נחת רוח ועוד הביא ראיה מהא דאמר רב יוסף בפרק החובל {{ממ|ב&quot;ק|פז|א}} מעיקרא מאן דאמר לי הלכה כרבי יהודה עבידנא יומא טבא לרבנן דלא מפקדנא ועבידנא כו'. ואם במקום שפטור ועושה אסור לברך אם כן אמאי קאמר דהוה&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צו א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צו|א}}</text>
      <sha1>efe5l1gde72jh84vfddpwgviwydn7sj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011521</id>
      <parentid>3011518</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T06:57:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3011521</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14679" sha1="c7xdlfnz0kt1fn2ib5ikhc5d14hwg9h" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צו|א|צה ב|צו ב|פרק=עשירי - המוצא תפילין|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צו עמוד א] ואיבעית אימא: דכולי עלמא לצאת לא בעי כוונה. והכא, לעבור משום בל תסיף קמיפלגי. דתנא קמא סבר: לעבור משום בל תסיף - לא בעי כוונה, ורבן גמליאל סבר: לעבור משום בל תסיף - בעי כוונה. ואיבעית אימא: אי דסבירא לן דשבת זמן תפילין - דכולי עלמא לא לעבור בעי כוונה, ולא לצאת בעי כוונה. והכא בלעבור שלא בזמנו קמיפלגי. תנא קמא סבר: לא בעי כוונה, ורבן גמליאל סבר: לעבור שלא בזמנו - בעי כוונה. - אי הכי, לרבי מאיר זוג אחד נמי לא! ועוד: הישן בשמיני בסוכה ילקה! - אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומאן שמעת ליה שבת זמן תפילין - רבי עקיבא. דתניא: ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה - }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ימים ולא לילות. }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מימים ולא כל ימים, פרט לשבתות וימים טובים, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר: לא נאמר חוקה זו אלא לענין פסח בלבד. ואלא הא דתנן: }}{{שוליים|ג}}הפסח {{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והמילה מצות עשה, לימא דלא כרבי עקיבא; דאי רבי עקיבא - כיון דמוקי לה בפסח, לאו נמי איכא, כדרבי אבין אמר רבי אילעאי; דאמר רבי אבין אמר רבי אילעאי: כל מקום שנאמר השמר פן ואל - אינו אלא בלא תעשה. - אפילו תימא רבי עקיבא: השמר דלאו - לאו, השמר דעשה - עשה. וסבר רבי עקיבא שבת זמן תפילין הוא? והתניא, רבי עקיבא אומר: יכול יניח אדם תפילין בשבתות וימים טובים - תלמוד לומר והיה לך לאות על ידך - מי שצריכין אות, יצאו אלו שהן גופן אות! אלא, האי תנא הוא: דתניא, הניעור בלילה, רצה - חולץ, רצה - מניח, דברי רבי נתן. יונתן הקיטוני אומר: אין מניחין תפילין בלילה. מדלילה לתנא קמא זמן תפילין - שבת נמי זמן תפילין. דילמא סבירא ליה: לילה זמן תפילין הוא, שבת - לאו זמן תפילין הוא. דהא שמעינן ליה לרבי עקיבא, דאמר: לילה זמן תפילין הוא, שבת לאו זמן תפילין הוא! אלא האי תנא הוא, דתניא: מיכל בת כושי היתה מנחת תפילין }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ולא מיחו בה חכמים. ואשתו של יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בה חכמים. מדלא מיחו בה חכמים - אלמא קסברי: מצות עשה שלא הזמן גרמא היא. - ודילמא סבר לה }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ואיבעית אימא''' -  לענין לצאת כולי עלמא לא פליגי דידי חובתיה נפיק אע&quot;ג דלא איכוון ולענין בל תוסיף פליגי לת&quot;ק כי היכי דלענין מפיק נפיק לענין בל תוסיף נמי עבר ולרבן גמליאל אי לא מכווינן למצוה לא עבר:

'''ואיבעית אימא אי סבירא לן''' -  דלכ&quot;ע שבת זמן תפילין לא לעבור ולא לצאת בעי כוונה ואיכא בל תוסיף אלא שבת לאו זמן תפילין הוא ובהא פליגי דת&quot;ק סבר שלא בזמנו נמי אפילו בלא כוונה מצוה היא ותוספת עמה ולרבן גמליאל שלא בזמנו ואינו מתכוין אין כאן רמז מצוה ואין כאן תוספת:

'''זוג אחד נמי לא''' -  דיש כאן תוספת שמוסיף שבת על החול למצות תפילין:

'''ועוד הישן בשמיני בסוכה ילקה''' -  דמוסיף שמיני על השביעי ואנן מיתב יתבינן בשמיני בספק שביעי לכתחלה אלא שלא בזמנו בלא כוונה לאו תוספת הוא ולהכי שרינן דאי שמיני הוא לא מכוינן למצות סוכה:

'''מחוורתא כדשנינן מעיקרא''' -  בשבת זמן ולאו זמן תפילין הוא קא מיפלגי:

'''ומאן''' -  תנא דשמעת ליה דאמר שבת זמן תפילין דמוקים מתני' אליביה:

'''ושמרת את החוקה''' -  בפרשת קדש לי כתיב והיא אחת מד' פרשיות של תפילין:

'''אלא לענין פסח''' -  דאיירי בה לעיל מינה והאי מימים ימימה משנה לשנה דמתרגמינן מזמן לזמן אלמא מדלא דריש ר' עקיבא האי קרא בתפילין ש&quot;מ דס&quot;ל לילה ושבת זמן תפילין דלא קא ממעט להו קרא:

'''והא דתנן''' -  בפ&quot;ק דכריתות [דף ב.]:

'''הפסח והמילה''' -  אע&quot;פ שיש בהן כרת הואיל ואין בהן לאו אלא מצות עשה הן אין מביאין על שגגתן חטאת שאין חטאת באה אלא על לאו דכרת כדכתיב ([[ויקרא  ד]]) אשר לא תעשינה וגו':

'''לאו נמי איכא''' -  דהא כתיב ושמרת וכל שמירה אזהרת לאו היא כדר' אבין:

'''השמר דלאו לאו והשמר דעשה עשה''' -  פירוש השמר שלא תעשה כן כגון השמר לך פן תכרות ברית וגו' ([[שמות  לד]]) השמר לך פן תנקש וגו' ([[דברים  יב]]) השמר בנגע הצרעת (שם כד) שלא יקוץ בהרתו השמר דעשה כי האי ושמרת את החוקה:

'''מי שצריכין אות''' -  ימים שישראל צריכין להעמיד אות על עצמן להכיר שהם מחזיקים בתורתו של הקב&quot;ה יצאו שבתות וימים טובים שהן עצמן אות בין הקב&quot;ה לישראל דכתיב ([[שמות  לא]]) כי אות היא ביני וביניכם:

'''הניעור בלילה''' -  שאין לו לחוש שמא יפיח בתפיליו:

'''רצה מניח''' -  ואינו כמוסיף על המצוה דלילה זמן תפילין הוא ורבנן הוא דגזור שמא יפיח כשהוא ישן:

'''מדלילה לת&quot;ק זמן תפילין''' -  אלמא לא דריש מימים ימימה למעוטי לילות דמוקים לקרא בפסח:

'''שבת נמי זמן תפילין הוא''' -  מההוא קרא גופיה ממעט שבת:

'''ודילמא סבירא ליה לילה זמן תפילין''' -  דלא דריש מימים ימימה לענין תפילין אבל שבת לאו זמן תפילין הוא ונפקא ליה מוהיה לך לאות כדנפקא ליה לר&quot;ע לעיל דמוקי מימים ימימה לפסח דלא ממעט לילה מימים וקא ממעט שבת מוהיה לך לאות:

'''בת כושי''' -  בת שאול כדכתיב ([[תהלים  ז]]) על דברי כוש בן ימיני דהיינו שאול כדאמרי' באלו מגלחין (מו&quot;ק דף טז:):

'''ולא מיחו בה חכמים''' -  דהוי כתוספת על דברי תורה שפטרה נשים ממצות עשה שהזמן גרמא:

'''של יונה''' -  בן אמיתי:

'''שלא הזמן גרמא''' -  אלמא מצות תפילין כל שעה גם בלילה גם בשבת דאי מפקת חד הוי להו זמן קבוע:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 10 צו א ימים וכו' פרט לשבתות וי&quot;ט.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צו_א_ימים וכו' פרט לשבתות וי&quot;ט]]
{{דהג|תוספות|ימים}} וכו' פרט לשבתות וי&quot;ט. נראה דאדרש' דלאות על ידך דבסמוך קא סמיך ולכאורה אין להניח תפילין בחוה&quot;מ שא&quot;צ אות דאסור במלאכה בדבר שאינו אבד ועוד דחייב בסוכה בחג ובפסח אסור באכילת חמץ וכן פסקו בהלכות גדולות אבל בירושלמי (פרק אלו מגלחין הלכה ד) משמע דצריך להניח דגרס ההוא גברא דאבד תפילין אתא לקמיה דרב חננאל שדריה לקמיה דרבה בר בר חנה אמר ליה לספרא זיל הב ליה תפילך ואת כתוב לך דתנא כותב אדם תפילין לעצמו אתא לקמיה דרב א&quot;ל זיל כתוב ליה להדיא מתני' פליגי עליה דרב כותב אדם תפילין לעצמו אבל לאחרים לא רב פתר להניח פירוש מעמיד המשנה שרצה להניח לאחר המועד אבל לצורך המועד יכול לכתוב אף לאחרים וכן עמא דבר עוד מביאין ראיה מספ&quot;ק דביצה {{הפניה-גמ|ביצה|טו|א}} גבי משלחין תפילין:
[[File:תוס עירובין 10 צו א ושמרת את החוקה הזאת.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צו_א_ושמרת את החוקה הזאת]]
{{דהג|תוספות|ושמרת}} את החוקה הזאת. מכאן אור&quot;ת דאפי' בני מערבא דהוו מברכין כשהיו חולצין תפילין לשמור חוקיו היינו דוקא כשחולץ סמוך לחשיכה משום דלילה לאו זמן תפילין הוא דאהא כתיב חוקה מיהו לא קי&quot;ל הכי ואין צריך לברך אפי' חולצן משום לילה דקי&quot;ל כר' עקיבא דאמר לא נאמרה חוקה זו אלא לענין פסח בלבד ובהקומץ רבה {{ממ|מנחות|לו|ב}} פסקינן דלילה זמן תפילין עד שעת שינה ורב אשי ורבינא מסקי התם הלכה ואין מורין כן אלא כל הלילה זמן תפילין כרבי עקיבא דשמעתין:
[[File:תוס עירובין 10 צו א השמר דעשה עשה.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צו_א_השמר דעשה עשה]]
{{דהג|תוספות|השמר}} דעשה עשה. ואפי' ר' יוחנן דאמר בהקומץ רבה {{ממ|מנחות|לו|ב}} השמר דעשה נמי לאו הוא ולהכי המניח תפילין אחר שקיעת החמה עובר בלאו מודה הוא שאם לא הניח ביום שאינו לוקה דלענין הנחת היום השמר דעשה עשה הוא כמו לענין עשיית פסח דאמר הכא דהוי עשה משום דהוי קום עשה ודוקא לענין הנחת תפילין בלילה קאמר ר' יוחנן דלאו הוא דהוי כמו השמר בנגע הצרעת דחשיב ליה לאו בפ' אם לא הביא {{ממ|שבת|קלב|ב}} אע&quot;ג דכתיב לשמור ולעשות משום דפירושו לאו הוא השמר שלא תקוץ:
[[File:תוס עירובין 10 צו א מיכל בת כושי היתה מנחת תפילין.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צו_א_מיכל בת כושי היתה מנחת תפילין]]
{{דהג|תוספות|מיכל}} בת כושי היתה מנחת תפילין. בפסיקתא &lt;small&gt;&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[פסיקתא רבתי כב ה|רבתי פכ&quot;ב]]&lt;nowiki&gt;]&lt;/nowiki&gt;&lt;/small&gt; דר' חזקיה בשם ר' אבהו אמרו אשתו של יונה הושבה מיכל בת כושי מיחו בה חכמים מה שפי' בקונטרס דאי מצות עשה שהזמן גרמא הוא היו מוחין בידה שנראה כמוסיפה אין נראה לר&quot;י דהא ר' יהודה לית ליה נשים סומכות רשות ושמעינן ליה בפ&quot;ק דסוכה {{הפניה-גמ|סוכה|ב|ב}} דאמר הילני המלכה היתה יושבת בסוכה וז' בניה ומיהו יש ליישב דמשום בניה היתה יושבת ולא מיחזי כבל תוסיף אי נמי משום דשמעינן ליה לרבא בפרק ראוהו ב&quot;ד {{ממ|ר&quot;ה|כח|ב}} דלעבור שלא בזמנו בעי כוונה ולגבי אשה דלא מיחייבא הוי כשלא בזמנו דכיון דלא מיכווני לה לא עברה אך נראה דוחק ונראה לפרש דטעמא למ&quot;ד דלא הוי רשות משום דתפילין צריכין גוף נקי ונשים אין זריזות ליזהר ועלייה לרגל משום דמיחזי כמביאה חולין לעזרה או משום ראיית פנים בעזרה שלא לצורך ותקיעת שופר וסמיכה נמי דמעכבין למאן דלית ליה רשות לאו משום דמיחזי מוסיף אלא משום דתקיעה מלאכה דרבנן היא כדאמר בפ' כיסוי הדם {{ממ|חולין|פד|ב}} דאין וודאה דוחה שבת וסמיכה אפי' בהקפת יד מיחזי כעבודה בקדשים: 

{{דהג|תוספות|דילמא}} סבר לה כר' יוסי דאמר נשים סומכות רשות מכאן אר&quot;ת דמותר לנשים לברך על כל מצות עשה שהזמן גרמא אע&quot;ג דפטורות כמו מיכל בת שאול שהיתה מסתמא גם מברכת אע&quot;ג דר&quot;מ ור' יהודה פליגי עליה כדאמר בסמוך קיימא לן כר' יוסי לגבי תרווייהו ואע&quot;ג דסתם מתני' דאין מעכבין את התינוקות מלתקוע דלא כר' יוסי דמשמע הא נשים מעכבין כדאמר בסמוך אפ&quot;ה מעשה רב דמיכל בת שאול ואשתו של יונה ועובדא דפרק אין דורשין {{ממ|חגיגה|טז|ב}} דהביאנוהו לעזרת נשים כדי לעשות להם נחת רוח ועוד הביא ראיה מהא דאמר רב יוסף בפרק החובל {{ממ|ב&quot;ק|פז|א}} מעיקרא מאן דאמר לי הלכה כרבי יהודה עבידנא יומא טבא לרבנן דלא מפקדנא ועבידנא כו'. ואם במקום שפטור ועושה אסור לברך אם כן אמאי קאמר דהוה&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צו א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צו|א}}</text>
      <sha1>c7xdlfnz0kt1fn2ib5ikhc5d14hwg9h</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011524</id>
      <parentid>3011521</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T08:02:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3011524</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14919" sha1="7c9032r14olrvtw3nex5lcug480b7ee" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צו|א|צה ב|צו ב|פרק=עשירי - המוצא תפילין|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צו עמוד א] ואיבעית אימא: דכולי עלמא לצאת לא בעי כוונה. והכא, לעבור משום בל תסיף קמיפלגי. דתנא קמא סבר: לעבור משום בל תסיף - לא בעי כוונה, ורבן גמליאל סבר: לעבור משום בל תסיף - בעי כוונה. ואיבעית אימא: אי דסבירא לן דשבת זמן תפילין - דכולי עלמא לא לעבור בעי כוונה, ולא לצאת בעי כוונה. והכא בלעבור שלא בזמנו קמיפלגי. תנא קמא סבר: לא בעי כוונה, ורבן גמליאל סבר: לעבור שלא בזמנו - בעי כוונה. - אי הכי, לרבי מאיר זוג אחד נמי לא! ועוד: הישן בשמיני בסוכה ילקה! - אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומאן שמעת ליה שבת זמן תפילין - רבי עקיבא. דתניא: ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה - }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ימים ולא לילות. }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מימים ולא כל ימים, פרט לשבתות וימים טובים, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר: לא נאמר חוקה זו אלא לענין פסח בלבד. ואלא הא דתנן: }}{{שוליים|ג}}הפסח {{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והמילה מצות עשה, לימא דלא כרבי עקיבא; דאי רבי עקיבא - כיון דמוקי לה בפסח, לאו נמי איכא, כדרבי אבין אמר רבי אילעאי; דאמר רבי אבין אמר רבי אילעאי: כל מקום שנאמר השמר פן ואל - אינו אלא בלא תעשה. - אפילו תימא רבי עקיבא: השמר דלאו - לאו, השמר דעשה - עשה. וסבר רבי עקיבא שבת זמן תפילין הוא? והתניא, רבי עקיבא אומר: יכול יניח אדם תפילין בשבתות וימים טובים - תלמוד לומר והיה לך לאות על ידך - מי שצריכין אות, יצאו אלו שהן גופן אות! אלא, האי תנא הוא: דתניא, הניעור בלילה, רצה - חולץ, רצה - מניח, דברי רבי נתן. יונתן הקיטוני אומר: אין מניחין תפילין בלילה. מדלילה לתנא קמא זמן תפילין - שבת נמי זמן תפילין. דילמא סבירא ליה: לילה זמן תפילין הוא, שבת - לאו זמן תפילין הוא. דהא שמעינן ליה לרבי עקיבא, דאמר: לילה זמן תפילין הוא, שבת לאו זמן תפילין הוא! אלא האי תנא הוא, דתניא: מיכל בת כושי היתה מנחת תפילין }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ולא מיחו בה חכמים. ואשתו של יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בה חכמים. מדלא מיחו בה חכמים - אלמא קסברי: מצות עשה שלא הזמן גרמא היא. - ודילמא סבר לה }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ואיבעית אימא''' -  לענין לצאת כולי עלמא לא פליגי דידי חובתיה נפיק אע&quot;ג דלא איכוון ולענין בל תוסיף פליגי לת&quot;ק כי היכי דלענין מפיק נפיק לענין בל תוסיף נמי עבר ולרבן גמליאל אי לא מכווינן למצוה לא עבר:

'''ואיבעית אימא אי סבירא לן''' -  דלכ&quot;ע שבת זמן תפילין לא לעבור ולא לצאת בעי כוונה ואיכא בל תוסיף אלא שבת לאו זמן תפילין הוא ובהא פליגי דת&quot;ק סבר שלא בזמנו נמי אפילו בלא כוונה מצוה היא ותוספת עמה ולרבן גמליאל שלא בזמנו ואינו מתכוין אין כאן רמז מצוה ואין כאן תוספת:

'''זוג אחד נמי לא''' -  דיש כאן תוספת שמוסיף שבת על החול למצות תפילין:

'''ועוד הישן בשמיני בסוכה ילקה''' -  דמוסיף שמיני על השביעי ואנן מיתב יתבינן בשמיני בספק שביעי לכתחלה אלא שלא בזמנו בלא כוונה לאו תוספת הוא ולהכי שרינן דאי שמיני הוא לא מכוינן למצות סוכה:

'''מחוורתא כדשנינן מעיקרא''' -  בשבת זמן ולאו זמן תפילין הוא קא מיפלגי:

'''ומאן''' -  תנא דשמעת ליה דאמר שבת זמן תפילין דמוקים מתני' אליביה:

'''ושמרת את החוקה''' -  בפרשת קדש לי כתיב והיא אחת מד' פרשיות של תפילין:

'''אלא לענין פסח''' -  דאיירי בה לעיל מינה והאי מימים ימימה משנה לשנה דמתרגמינן מזמן לזמן אלמא מדלא דריש ר' עקיבא האי קרא בתפילין ש&quot;מ דס&quot;ל לילה ושבת זמן תפילין דלא קא ממעט להו קרא:

'''והא דתנן''' -  בפ&quot;ק דכריתות [דף ב.]:

'''הפסח והמילה''' -  אע&quot;פ שיש בהן כרת הואיל ואין בהן לאו אלא מצות עשה הן אין מביאין על שגגתן חטאת שאין חטאת באה אלא על לאו דכרת כדכתיב ([[ויקרא  ד]]) אשר לא תעשינה וגו':

'''לאו נמי איכא''' -  דהא כתיב ושמרת וכל שמירה אזהרת לאו היא כדר' אבין:

'''השמר דלאו לאו והשמר דעשה עשה''' -  פירוש השמר שלא תעשה כן כגון השמר לך פן תכרות ברית וגו' ([[שמות  לד]]) השמר לך פן תנקש וגו' ([[דברים  יב]]) השמר בנגע הצרעת (שם כד) שלא יקוץ בהרתו השמר דעשה כי האי ושמרת את החוקה:

'''מי שצריכין אות''' -  ימים שישראל צריכין להעמיד אות על עצמן להכיר שהם מחזיקים בתורתו של הקב&quot;ה יצאו שבתות וימים טובים שהן עצמן אות בין הקב&quot;ה לישראל דכתיב ([[שמות  לא]]) כי אות היא ביני וביניכם:

'''הניעור בלילה''' -  שאין לו לחוש שמא יפיח בתפיליו:

'''רצה מניח''' -  ואינו כמוסיף על המצוה דלילה זמן תפילין הוא ורבנן הוא דגזור שמא יפיח כשהוא ישן:

'''מדלילה לת&quot;ק זמן תפילין''' -  אלמא לא דריש מימים ימימה למעוטי לילות דמוקים לקרא בפסח:

'''שבת נמי זמן תפילין הוא''' -  מההוא קרא גופיה ממעט שבת:

'''ודילמא סבירא ליה לילה זמן תפילין''' -  דלא דריש מימים ימימה לענין תפילין אבל שבת לאו זמן תפילין הוא ונפקא ליה מוהיה לך לאות כדנפקא ליה לר&quot;ע לעיל דמוקי מימים ימימה לפסח דלא ממעט לילה מימים וקא ממעט שבת מוהיה לך לאות:

'''בת כושי''' -  בת שאול כדכתיב ([[תהלים  ז]]) על דברי כוש בן ימיני דהיינו שאול כדאמרי' באלו מגלחין (מו&quot;ק דף טז:):

'''ולא מיחו בה חכמים''' -  דהוי כתוספת על דברי תורה שפטרה נשים ממצות עשה שהזמן גרמא:

'''של יונה''' -  בן אמיתי:

'''שלא הזמן גרמא''' -  אלמא מצות תפילין כל שעה גם בלילה גם בשבת דאי מפקת חד הוי להו זמן קבוע:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 10 צו א ימים וכו' פרט לשבתות וי&quot;ט.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צו_א_ימים וכו' פרט לשבתות וי&quot;ט]]
{{דהג|תוספות|ימים}} וכו' פרט לשבתות וי&quot;ט. נראה דאדרש' דלאות על ידך דבסמוך קא סמיך ולכאורה אין להניח תפילין בחוה&quot;מ שא&quot;צ אות דאסור במלאכה בדבר שאינו אבד ועוד דחייב בסוכה בחג ובפסח אסור באכילת חמץ וכן פסקו בהלכות גדולות אבל בירושלמי (פרק אלו מגלחין הלכה ד) משמע דצריך להניח דגרס ההוא גברא דאבד תפילין אתא לקמיה דרב חננאל שדריה לקמיה דרבה בר בר חנה אמר ליה לספרא זיל הב ליה תפילך ואת כתוב לך דתנא כותב אדם תפילין לעצמו אתא לקמיה דרב א&quot;ל זיל כתוב ליה להדיא מתני' פליגי עליה דרב כותב אדם תפילין לעצמו אבל לאחרים לא רב פתר להניח פירוש מעמיד המשנה שרצה להניח לאחר המועד אבל לצורך המועד יכול לכתוב אף לאחרים וכן עמא דבר עוד מביאין ראיה מספ&quot;ק דביצה {{הפניה-גמ|ביצה|טו|א}} גבי משלחין תפילין:
[[File:תוס עירובין 10 צו א ושמרת את החוקה הזאת.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צו_א_ושמרת את החוקה הזאת]]
{{דהג|תוספות|ושמרת}} את החוקה הזאת. מכאן אור&quot;ת דאפי' בני מערבא דהוו מברכין כשהיו חולצין תפילין לשמור חוקיו היינו דוקא כשחולץ סמוך לחשיכה משום דלילה לאו זמן תפילין הוא דאהא כתיב חוקה מיהו לא קי&quot;ל הכי ואין צריך לברך אפי' חולצן משום לילה דקי&quot;ל כר' עקיבא דאמר לא נאמרה חוקה זו אלא לענין פסח בלבד ובהקומץ רבה {{ממ|מנחות|לו|ב}} פסקינן דלילה זמן תפילין עד שעת שינה ורב אשי ורבינא מסקי התם הלכה ואין מורין כן אלא כל הלילה זמן תפילין כרבי עקיבא דשמעתין:
[[File:תוס עירובין 10 צו א השמר דעשה עשה.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צו_א_השמר דעשה עשה]]
{{דהג|תוספות|השמר}} דעשה עשה. ואפי' ר' יוחנן דאמר בהקומץ רבה {{ממ|מנחות|לו|ב}} השמר דעשה נמי לאו הוא ולהכי המניח תפילין אחר שקיעת החמה עובר בלאו מודה הוא שאם לא הניח ביום שאינו לוקה דלענין הנחת היום השמר דעשה עשה הוא כמו לענין עשיית פסח דאמר הכא דהוי עשה משום דהוי קום עשה ודוקא לענין הנחת תפילין בלילה קאמר ר' יוחנן דלאו הוא דהוי כמו השמר בנגע הצרעת דחשיב ליה לאו בפ' אם לא הביא {{ממ|שבת|קלב|ב}} אע&quot;ג דכתיב לשמור ולעשות משום דפירושו לאו הוא השמר שלא תקוץ:
[[File:תוס עירובין 10 צו א מיכל בת כושי היתה מנחת תפילין.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צו_א_מיכל בת כושי היתה מנחת תפילין]]
{{דהג|תוספות|מיכל}} בת כושי היתה מנחת תפילין. בפסיקתא &lt;small&gt;&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[פסיקתא רבתי כב ה|רבתי פכ&quot;ב]]&lt;nowiki&gt;]&lt;/nowiki&gt;&lt;/small&gt; דר' חזקיה בשם ר' אבהו אמרו אשתו של יונה הושבה מיכל בת כושי מיחו בה חכמים מה שפי' בקונטרס דאי מצות עשה שהזמן גרמא הוא היו מוחין בידה שנראה כמוסיפה אין נראה לר&quot;י דהא ר' יהודה לית ליה נשים סומכות רשות ושמעינן ליה בפ&quot;ק דסוכה {{הפניה-גמ|סוכה|ב|ב}} דאמר הילני המלכה היתה יושבת בסוכה וז' בניה ומיהו יש ליישב דמשום בניה היתה יושבת ולא מיחזי כבל תוסיף אי נמי משום דשמעינן ליה לרבא בפרק ראוהו ב&quot;ד {{ממ|ר&quot;ה|כח|ב}} דלעבור שלא בזמנו בעי כוונה ולגבי אשה דלא מיחייבא הוי כשלא בזמנו דכיון דלא מיכווני לה לא עברה אך נראה דוחק ונראה לפרש דטעמא למ&quot;ד דלא הוי רשות משום דתפילין צריכין גוף נקי ונשים אין זריזות ליזהר ועלייה לרגל משום דמיחזי כמביאה חולין לעזרה או משום ראיית פנים בעזרה שלא לצורך ותקיעת שופר וסמיכה נמי דמעכבין למאן דלית ליה רשות לאו משום דמיחזי מוסיף אלא משום דתקיעה מלאכה דרבנן היא כדאמר בפ' כיסוי הדם {{ממ|חולין|פד|ב}} דאין וודאה דוחה שבת וסמיכה אפי' בהקפת יד מיחזי כעבודה בקדשים: 
[[File:תוס עירובין 10 צו א דילמא סבר לה כר' יוסי דאמר נשים סומכות רשות.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צו_א_דילמא סבר לה כר' יוסי דאמר נשים סומכות רשות]]
{{דהג|תוספות|דילמא}} סבר לה כר' יוסי דאמר נשים סומכות רשות מכאן אר&quot;ת דמותר לנשים לברך על כל מצות עשה שהזמן גרמא אע&quot;ג דפטורות כמו מיכל בת שאול שהיתה מסתמא גם מברכת אע&quot;ג דר&quot;מ ור' יהודה פליגי עליה כדאמר בסמוך קיימא לן כר' יוסי לגבי תרווייהו ואע&quot;ג דסתם מתני' דאין מעכבין את התינוקות מלתקוע דלא כר' יוסי דמשמע הא נשים מעכבין כדאמר בסמוך אפ&quot;ה מעשה רב דמיכל בת שאול ואשתו של יונה ועובדא דפרק אין דורשין {{ממ|חגיגה|טז|ב}} דהביאנוהו לעזרת נשים כדי לעשות להם נחת רוח ועוד הביא ראיה מהא דאמר רב יוסף בפרק החובל {{ממ|ב&quot;ק|פז|א}} מעיקרא מאן דאמר לי הלכה כרבי יהודה עבידנא יומא טבא לרבנן דלא מפקדנא ועבידנא כו'. ואם במקום שפטור ועושה אסור לברך אם כן אמאי קאמר דהוה&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צו א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צו|א}}</text>
      <sha1>7c9032r14olrvtw3nex5lcug480b7ee</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ עירובין צו ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728638</id>
    <revision>
      <id>3011547</id>
      <parentid>2938674</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T11:24:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3011547</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14168" sha1="icjv12ubui59qkhodai7t0k2sea4p1t" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צו|ב|צו א|צז א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צו עמוד ב] כרבי יוסי, דאמר: נשים סומכות רשות. דאי לא תימא הכי - אשתו של יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בה. מי איכא למאן דאמר רגל לאו מצות עשה שהזמן גרמא הוא? אלא: קסבר רשות, הכא נמי: רשות. אלא האי תנא היא, דתניא: המוצא תפילין מכניסן זוג זוג, אחד האיש ואחד האשה, אחד חדשות ואחד ישנות, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אוסר בחדשות ומתיר בישנות. ע&quot;כ לא פליגי אלא בחדשות וישנות, אבל באשה - לא פליגי. שמע מינה: מצות עשה שלא הזמן גרמא הוא, וכל מצות עשה שאין הזמן גרמא נשים חייבות. - ודילמא סבר לה כרבי יוסי, דאמר: נשים סומכות רשות? - לא סלקא דעתך, דלא רבי מאיר סבר לה כרבי יוסי, ולא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי. לא רבי מאיר סבר לה כרבי יוסי - דתנן: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אין מעכבין את התינוקות מלתקוע. הא נשים - מעכבין. וסתם מתניתין רבי מאיר. ולא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי - דתניא: דבר אל בני ישראל וסמך - }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בני ישראל סומכין ואין בנות ישראל סומכות. רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: נשים סומכות רשות. וסתם סיפרא מני - רבי יהודה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי אלעזר: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|המוצא תכלת בשוק, לשונות - פסולות, חוטין - כשרין. מאי שנא לשונות - דאמר: אדעתא דגלימא צבעינהו. חוטין נמי, נימא: אדעתא דגלימא טוינהו! - }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בשזורים. שזורים נמי, נימא: אדעתא דשיפתא דגלימא עייפינהו! - במופסקין, דכולי האי ודאי לא טרחי אינשי. - אמר רבא: וכי אדם טורח לעשות קמיע כמין תפילין? דתנן: במה דברים אמורים - בישנות, אבל בחדשות - פטור! - אמר רבי זירא לאהבה בריה, פוק תני להו: המוצא תכלת בשוק, לשונות - פסולין, חוטין מופסקין - כשרין, לפי שאין אדם טורח. - אמר רבא: ומשום דתני לה אהבה בריה דרבי זירא כיפי תלא לה? והתנן: במה דברים אמורים - בישנות אבל בחדשות - פטור! - אלא אמר רבא: טרח ולא טרח - תנאי היא, דתניא: המוצא תפילין - מכניסן זוג זוג, אחד האיש ואחד האשה, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''דר' יוסי''' -  לקמן:

'''נשים סומכות רשות''' -  ואע&quot;ג דכתיב ([[ויקרא  א]]) דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אדם כי יקריב מכם וסמיך ליה וסמך ידו בני ישראל סומכים ולא בנות ישראל סומכות:

'''אוסר בחדשות''' -  לחלל עליהן שבת דילמא קמיע בעלמא נינהו:

'''נשים סומכות רשות''' -  דאין כאן בל תוסיף ומשום איסורא נמי ליכא דקסבר תכשיט נינהו:

'''אין מעכבין''' -  אין ב&quot;ד מוזהרין למונען מלתקוע ביום טוב של ר&quot;ה דבעו לחנוכינהו במצות:

'''הא נשים מעכבין''' -  אע&quot;ג דלא חלול י&quot;ט הוא כדתנא דבי שמואל (ר&quot;ה דף כט:) יצאה תקיעת שופר ורדיית הפת שהיא חכמה ואינה מלאכה מיהו נראות כמוסיפות:

'''סתם סיפרא''' -  תורת כהנים:

'''לשונות''' -  צמר סרוק וצבוע:

'''פסולות''' -  שמא לא צבע לשם ציצית ואנן עשייה לשמן בעינן:

'''דגלימא טוואתיה''' -  לארוג מהן טלית ולא לעשות מהן ציצית:

'''שזרנהו''' -  טוואם:

'''בשזורים''' -  שאין דרך לארגם:

'''דשיפתא דגלימא''' -  שכן דרך להסך שזורים בשפתו שהוא גדיל ונקרא בלע&quot;ז צימוש&quot;י והחוטים נקראים אורי&quot;ל:

'''במופסקין דכולי האי לא טרח''' -  לחזור ולקשרם ולהסך אותן:

'''וכי אדם טורח לעשות קמיע כעין תפילין''' -  ואפ&quot;ה חיישינן לה במתני' דקתני חדשות פטור דילמא קמיע נינהו ולא מחללין שבתא עלייהו:

'''פוק תני להו''' -  להנך רבנן דבי מדרשא דקשי להו בדר' אלעזר צא ושנה להם שיש בידי ברייתא דמסייע ליה ומפרשת טעמא בהדיא: לפי שאין אדם טורח:

'''כיפי''' -  מרגליות ל&quot;א נזמים וכן עיקר:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;עביד יומא טבא והלא מפסיד כל הברכות של כל המצות וק' ברכות בכל יום ולא חשיב. ברכה לבטלה כיון שמברך על המצוה שעושה אע&quot;פ שפטור ומיהו אין ראיה מסומא לאשה דסומא מיחייב מדרבנן ומ&quot;מ היה שמח רב יוסף משום דמדאורייתא לא מיפקד ועביד כדמוכח קצת בערבי פסחים {{הפניה-גמ|פסחים|קטז|ב}} דקאמר סומא פטור מלומר אגדתא ופריך מרב יוסף ומרב ששת שהיו אומרים הגדה ומוציאין בני ביתם ומשני דקסבר מצה בזמן הזה דרבנן משמע דמיחייבי מדרבנן ולכך היו יכולים להוציא אחרים ומיהו יש לדחות דאפי' רשות יכול להוציא בר חיובא דרבנן כמו קטן דמברך לאביו בפרק מי שמתו {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ברכות|כ|ב}} ועולה למנין ז' ומוציא אחרים מידי מגילה לר' יהודה כדאמר במסכת מגילה {{הפניה-גמ|מגילה|יט|ב}} אבל יש לדקדק בפרק הקורא מעומד {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מגילה|כד|א}} ר' יהודה אומר כל שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוס על שמע משמע הא ראה אע&quot;ג דהשתא נסתמא פורס על שמע אע&quot;ג דלר' יהודה סומא פטור מכל המצות אלא ודאי מיחייב מדרבנן ויכול לומר קדשנו במצותיו וצונו כיון דמחייב מדרבנן כדאמרי' בפ' במה מדליקין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|כג|א}} היכן צונו מלא תסור אבל אשה. דאינה מיחויבת אפי' מדרבנן במצות עשה שהזמן גרמא כדמוכח בהדיא בפרק מי שמתו {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ברכות|כ|ב}} גבי נשים חייבות בקדוש היום דבר תורה ובריש סוכה {{הפניה-גמ|סוכה|ב|ב}} גבי הילני המלכה היכי מצי למימר וצונו ואין לתמוה דסומא חייב מדרבנן ואשה פטרו לגמרי דהחמירו חכמים בסומא משום דהוי ממין בר חיובא ועוד שלא יראה כעו&quot;ג אם היה פטור מכל המצות אבל לאשה כי פטורה נמי לגמרי ממצות עשה שהזמן גרמא אכתי מחויבת בכל שאר מצות וממה שהאשה עולה למנין ז' ומברכת קריאת התורה אע&quot;ג דפטורה מתלמוד תורה כדאמר בפ&quot;ק דקדושין (דף כט.) ובריש בכל מערבין (לעיל דף כז.) אור&quot;ת דאין זו ראיה דברכת קריאת התורה לאו משום מצות תלמוד תורה שאפי' בירך ברכת הערב נא או נפטר באהבה רבה חוזר ומברך תדע דבמקום שאין לוי כהן קורא במקום לוי ומברך אע&quot;פ שכבר בירך בקריאה ראשונה ומקטן דמברך ברכת המזון אע&quot;פ שהוא פטור אין ראיה לאשה דקטן אתי לכלל חיוב וחייב לחנכו ואינו מוזהר על לא תשא:
[[File:תוס עירובין 10 צו ב אבל באשה לא פליגי.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צו_ב_אבל באשה לא פליגי]]
''' אבל''' באשה לא פליגי. וא&quot;ת דילמא משום דהוי מלבוש לאיש כדאמר בפרק במה אשה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|סא|א}} דתפילין דרך מלבוש עביד וי&quot;ל דהיינו דוקא לאיש משום דרגיל ללובשן בחול אבל לאשה לא כדאמרי' התם וחלופיהן באיש דמידי דחזי לאיש לא חזי לאשה ומידי דחזי לאשה לא חזי לאיש:

''' לא''' ס&quot;ד לא ר&quot;מ ס&quot;ל כר' יוסי כו'. משמע דר&quot;מ ור' יהודה תרוייהו אית להו דנשים חייבות בתפילין דלאו זמן גרמא הוא ותימה דבפרק מי שמתו {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ברכות|כ|ב}} תנן נשים ועבדים וקטנים פטורין מן התפילין ופריך עלה בגמרא פשיטא ומשני דאיצטריך משום דאיתקש תפילין למזוזה והשתא הא איצטריך לאפוקי מדר&quot;מ ור' יהודה וי&quot;ל דלמאן דחשיב תפילין זמן גרמא הוי פשיטא דנשים פטורות ומשום הכי איצטריך לשנויי טעמא דאיתקש הקשה ה&quot;ר יום טוב מווין היכי דייק בסמוך דר&quot;מ לא סבר לה כר' יוסי מכח ההיא סתמא דאין מעכבין את התינוקות מלתקוע ומתוך כך אנן צריכין לומר דההיא דפרק מי שמתו דלא כר&quot;מ אדרבה נימא דההוא סתמא כר&quot;מ דקסבר נשים פטורות והא דקתני הכא ר&quot;מ אחד האיש ואחד האשה משום דסבר לה כר' יוסי דאמר נשים סומכות רשות וסתם מתני' דאין מעכבין דלא כר&quot;מ ותירץ לו ר&quot;י דמה נפשך סתמא דברכות דלא כר&quot;מ דקא סבר ההוא מתני' דנשים סומכות לאו רשות דקתני התם נשים ועבדים וקטנים פטורים מק&quot;ש ותפילין וחייבין בתפלה ובבהמ&quot;ז ובמזוזה והנהו קטנים על כרחין בלא הגיעו לחינוך איירי דבהגיעו לחינוך בתפילין נמי חייבין כדאמר בסוף לולב הגזול {{הפניה-גמ|מסכת=כן|סוכה|מב|א}} קטן היודע לשמור תפילין אביו חייב ליקח לו תפילין אלא בלא הגיעו לחינוך איירי ולא קאי וחייבין אקטנים אלא אנשים ועבדים ולא נקט קטנים אלא לענין פטור והא נמי אינו שום חידוש דפטירי בלא הגיע לחינוך ולא תני להו אלא לאשמועינן דנשים ועבדים כקטנים לענין תפילין דאי בעי לאנוחי לא שבקינן להו משום בזיון תפילין היכא דלא הגיעו לחינוך ועוד י&quot;ל דניחא ליה טפי למימר דההיא דברכות דלא כר&quot;מ משום דלא מיתרצא מילתיה דר&quot;מ דאמר זוג אין טפי לא אא&quot;כ סבר שבת זמן תפילין הוא כדאסיקנא לעיל אם לא נאמר דלית ליה דרב שמואל בר רב יצחק דאמר מקום יש בראש להניח בו ב' תפילין:

''' וסתם''' סיפרא ר' יהודה. בפ' בתרא דר&quot;ה (דף לג.) אית דגרסי בה דברי ר' יהודה והכא מוכח דלא גרסי' ליה:

''' המוצא''' תכלת בשוק וכו' חוטין כשרין. כדמסיק בשזורין ומופסקין דכולי האי לא טרח וא&quot;ת ואע&quot;ג דלציצית נעשה אמאי כשירה הא אמר בפ' התכלת {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|מב|ב}} דאין תכלת ניקחת אלא מן המומחה שיודע שטעימה פסולה אבל ממי שאינו מומחה לא דאיכא למיחש לטעימה וי&quot;ל דכשמצאן שזורין ומופסקין שאנו יודעים שלצורך ציצית נפסקו יש לתלות דמן המומחה נפלו דכשאינו מומחה אינו רגיל להתעסק בדבר שיודע שלא יקנו ממנו ואפי' לעצמו אינו רגיל לעשות כיון שיודע בעצמו שאינו בקי בהלכות צביעה:

''' וכי''' אדם טורח לעשות קמיע כמין תפילין. השתא לא מסיק אדעתיה טעמא דמקושרות ואין מקושרין דבסמוך וס&quot;ד דתרוייהו אין מקושרות אלא שבישנות ניכר רושם הקשר שבהם ובחדשות אינו ניכר וחיישינן בחדשות שמא קמיע היה אבל בישנות אין לחוש לקמיע דאם היה קמיע לא היה עושה קשר דכולי האי ודאי לא הוה עביד ביה כעין תפילין ואם תאמר כיון דאין מקושרות היאך מכניסן דבשבת אסור לקשור וי&quot;ל דס&quot;ד דבלא קשירה נמי הוי דרך מלבוש אי נמי עונבן אפי' לר' יהודה דס&quot;ד דמסתמא דעתו להתיר העניבה ולעשות קשירה גמורה ולא הוי של קיימא:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צו ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צו|ב}}</text>
      <sha1>icjv12ubui59qkhodai7t0k2sea4p1t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732478</id>
    <revision>
      <id>3011412</id>
      <parentid>3009913</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T12:56:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* פיוטים על סדר התפילה */ כצ&quot;ל</comment>
      <origin>3011412</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="233399" sha1="ng7cfhw7turxo2tf56dl6wwlfmmrugy" xml:space="preserve">{{מסגרת|&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;לוח הפיוטים&lt;/big&gt;''' {{ש}}
מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.&lt;/center&gt;
הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר.

קיצורים:
*פ {{=}} פולין
*א {{=}} אשכנז
*ק&quot;ק {{=}} קצת קהילות
}}
=כל השנה=
*[[אדון עולם]]
*[[יגדל]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]]
*[[לכה דודי]]
*[[אל אדון]]
*[[שיר הכבוד]]
*[[שיר היחוד]]
*[[יה אלי וגואלי]]
=פיוטים על סדר התפילה=
==מערביות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! style=&quot;text-align:center;&quot; | פולין !! style=&quot;text-align:center;&quot; | אשכנז
|-
! ליל ראשון של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל ראשון של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
[[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של סוכות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}}
ביכור: [[סוכת שלם]]]&lt;/small&gt;
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}}
ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}}
ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שמיני עצרת
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אעניד לך תפארה והלל]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}}
ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]
|-
! שמחת תורה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]
|-
! ליל ראשון של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}}
עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}}
ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א)
|-
! ליל שני של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}}
ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]]
|-
! ליל שביעי של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע ה' אום למושעות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}}
ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]]
|-
! ליל אחרון של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע אומן אשכלות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}}
או: [[אור לשביעי גש]]
|-
! ליל ראשון של שבועות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אביר יעקב]]
|-
! ליל שני של שבועות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}}
ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}}
ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]&lt;/small&gt;
|}

==יוצרות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! פולין !! אשכנז
|-
! שבת ברית מילה
|
יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]] 
|
יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית שלשתי]]
|-
! שבת חתונה 
|
נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|
רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|-
! שבת ראש חודש
|
יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}}
אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|
יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}}
אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|-
! שבת לפני ר&quot;ה
|
יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}}
אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}}
זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]]
|
(אין אומרים)
|-
! א של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! ב של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! שבת שובה
|
יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}}
אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}}
זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]]
|
יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}}
אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}}
זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא:{{ש}}
יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}}
אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}}
זולת: [[אדני מעון אתה]]]&lt;/small&gt;
|-
! יום כיפור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}}
אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
|-
! שבת בין יו&quot;כ לסוכות
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|(אין אומרים) {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]&lt;/small&gt;
|-
! א של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! ב של סוכות
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא תרב עליצותך]]
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! שבת חוה&quot;מ סוכות
|
יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}}
אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}}
זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]]
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|-
! שמיני עצרת
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|-
! שמחת תורה
|
נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}}
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}}
אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}}
[סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}}
אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|-
! שבת בראשית
|
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|-
! שבת וירא
|
אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת א של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|-
! שבת ב של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}}
אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}}
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אין מושיע וגואל]]
|
יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת בשלח (שירה)
|
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת יתרו
|
מאורה: [[אמרות האל טהורות]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שקלים
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}[[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה אהבת עמך]]
|-
! הפסקה ראשונה
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}}
אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}}
זולת: [[אחור וקדם צרת]]
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]
|-
! שבת זכור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה מלא רחמים]]
|-
! פורים
|
מאורה: [[שיר אל נעלם]]
|
(אין אומרים)
|-
! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר&quot;ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}}
|
יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}}
אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}}
זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]]
|
יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]]
|-
! שבת פרה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אשרי כל חוסי בך]]
|-
! שבת החודש
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אל עושה נפלאות]]
|-
! שבת הגדול
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}}
או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}}
אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז כארשת בתולה]]
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}}
זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]]
|-
! א של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}}
אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}}
זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}}
גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}}
אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}}
זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}}
גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוה״מ פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}}
אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}}
זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}}
גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]]
|-
! שביעי של פסח
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}}
או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אתה הארת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[גאולה: [[יום ליבשה]]]&lt;/small&gt;
|-
! אחרון של פסח
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}}
[אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|-
! שבת א אחרי פסח
|
יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}}
אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}}
זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}}
גאולה: [[שביה עניה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת ב אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}}
זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}}
גאולה: [[שנותינו ספו]]
|
'''שבת ראשונה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt; {{ש}}
|-
! שבת ג אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}}
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}}
גאולה: [[שדודים נדודים]]
|
'''שבת שניה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ד אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}}
זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}}
גאולה: [[שכולה אכולה]]
|
'''שבת שלישית אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}}
[בוורמייזא:[[זולתך אדונים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ה אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}}
זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}}
גאולה: [[יקוש בעניו]]
|
'''שבת בהר:''' {{ש}}
זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ווורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר&quot;ח אייר:'''{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני שבועות
|
יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}}
אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}}
זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}}
גאולה: [[יונה נשאתה]]
|
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
|-
! א של שבועות
|
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של שבועות
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אדון אימנני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}}
או: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אנכי שימעת]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת אחרי שבועות
|
יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}}
אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}}
זולת: [[אור ישראל וקדושו]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת בהעלותך
|
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שלח
|
אהבה: [[שש מאות נקראות]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר י&quot;ג סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אין לנו עוד אלהים זולתך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוקת
|
אהבה: [[אל מחוללי]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר כ&quot;ה סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת א אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אל אל חי ארנן]]
|-
! שבת אחר כ' תמוז
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ב אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]
|-
! שבת לפני תשעה באב 
| 
(אין אומרים)
| 
&lt;small&gt;[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]
|-
! שבת נחמו
|
יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
מאורה: [[אמרות האל טהורות]] {{ש}}
אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|
יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|-
! שבת עקב
|
אהבה: [[ידיד עליון]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שופטים
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]&lt;/small&gt;
|}

==קרובות==
===כללי===
*[[מסוד חכמים]]
===שחרית ליום ראשון של ראש השנה===
*רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ)
*מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]]
*[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום ראשון של ראש השנה===
*מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''':
**מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום שני של ראש השנה===
*רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]]
*מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]]
*מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]]
*משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]]
*[[מלך עליון אמיץ המנושא]]
*[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום שני של ראש השנה===
*([[לאל עורך דין]]) (פ)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''':
**מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]]
**זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
**שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום כיפור===
*רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]]
*מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]]
*מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]]
*[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]]
*[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]]
*[[איומה בחר]] (פ)
*[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]]
*[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]]
*[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]]
*[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]]
*[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]]
*[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]]
*[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]]
*[[האדרת והאמונה]]
*[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]]
*[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]]
*[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]]
*[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]]
*קדושה:
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
*[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים)
*[[האזורים באהב]]
*[סליחות - ראה בהמשך]
*אחרי וידוי:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א)
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אהללך בקול רם]]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===מוסף ליום כיפור===
*מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]]
*מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*[[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (תוכחה) (פ)
*משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א)
*[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א)
*[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ)
*[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ)
*[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]]
*[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]]
*סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ)
*קדושה:
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דס_וכס_השית|אז מלפני בראשית דס וכס השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א)
*[[לך יאדיר כל יציר]] (א)
*[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א)
*[[האומרים אחד]] (א)
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר עבודה: [[אמיץ כח]] &lt;small&gt;( / [[אתה כוננת עולם מראש]])&lt;/small&gt;
**[[שנת אוצרך הטוב]]
**[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]]
**[[אשרי עין ראתה אהלנו]]
*קינות ותחינות לאחר סדר העבודה:
**[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ)
**[[תכפו עלינו צרות]]
**[[תנות צרות לא נוכל]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[כתועים ואין לבקש]]
**[[אם תעינו לא תתענו]]
**[[תאות לב לא השגנו]]
**[[תאמר למחות אשמינו]]
**[[אורך תזריח לחשוכה]]
**[[אופל אלמנה תאיר]]
**[[תתן אחרית לעמך]]
**[[תעינו מאחריך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]]
*[[היום תאמצנו]]

===מנחה ליום כיפור===
*מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]]
*מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]]
*משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא)
*[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ&quot;ל)
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא)
*[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]]
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אשר הוחק לכפרתנו]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ)

===נעילה ליום כיפור===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא)
*סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===שחרית ליום ראשון של סוכות===
*מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]]
*מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]]
*משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א)
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ)
*([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד&quot;מ))
*סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]])

===מוסף ליום ראשון של סוכות===
*קדושה: (וורמייזא)
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]]

===שחרית ליום שני של סוכות===
*מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]]
*מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]]
*משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]]
*סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]])

===שחרית לשמיני עצרת===
(מנהג וורמייזא)
*מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]]
*מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]]
*משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]]
*[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת)
*סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]]

===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)===
*א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]]
*ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]]
*רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]]
*סדר יצירה:
**[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]]
**[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]]
*סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]]
*[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א)
*[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]]

===שחרית לשבת שקלים===
*מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]]
*מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]]
*משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]]
*סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]]

===מוסף לשבת שקלים===
*[[אשכול איווי תאות כל נפש]]
===שחרית לשבת זכור===
*מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]]
*מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]]
*משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]]
*סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]]

===שחרית לפורים===
*[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]
**[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]]
**[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]]
**[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]]
**[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]]
**[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]]

===שחרית לשבת פרה===
*מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]]
*מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]]
*משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]]
*י&quot;א: [[אצילי עם עולי גולה]]
*סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]]

===שחרית לשבת החודש===
*מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]]
*מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]]
*משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]]
*סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]]

===מוסף לשבת החודש===
*[[ראשון אמצת לפרח שושנים]]
===שחרית לשבת הגדול===
;פולין
*מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]]
*מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]]
*משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]]
*[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]]
*רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]]
*סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]]
*סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]]
;אשכנז
*מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]]
*מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]]
*משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]]
*סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה).
*סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]]

===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)===
*א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]]
*ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]]
*רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]]
*סדר יצירה:
**[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]]
**[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]]
*סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]]
*[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]]
*[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]]

===שחרית ליום שני של פסח===
*מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]]
*מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]]
*משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ)
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]]
*סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]]

===שחרית לשביעי של פסח===
*מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]]
*מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]]
*משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]]
*[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא)
*סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]]
*סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]])

===שחרית לאחרון של פסח===
*מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]]
*מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]]
*משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]]
*[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]]
*[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק&quot;ק)
*סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]]
*סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]])

===שחרית ליום ראשון של שבועות===

{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|}

===מוסף ליום ראשון של שבועות===
*[[אתה הנחלת]]
*[[אז שש מאות]]
===שחרית ליום שני של שבועות===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק&quot;ק) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|}

===מוסף ליום שני של שבועות===
*[[אזהרת ראשית]]
*[[אז שש מאות]]

===שחרית לתשעה באב===
(אשכנז)
* [[אאביך ביום מבך]]

===פיוטי אלהיכם===
(אשכנז)
*לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]]
*לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]]
*לשבת ר&quot;ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]]
*לשבת חוה&quot;מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]]
*לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]]
*לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]]
*לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]]
*לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] &lt;small&gt;(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])&lt;/small&gt;

==אחרים==
* לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]]
* רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א)

=סליחות=
==פיוטים במסגרת הסליחות==
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[רחמנא דעני]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מכניסי רחמים]]
*[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
*[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]]
*[[רחמנא אידכר לן]] (ביו&quot;כ קטן)

==סליחות לימי התשובה==
{{מסגרת|&lt;small&gt;
;הערות
*בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח:
**פולין: פראג תמ&quot;ז
**ליטא: אמשטרדם ת&quot;פ, מחזור כל-בו וילנא תרס&quot;ה
**בהמן: פראג שע&quot;ט
**פוזנא-הורודנא: פפד&quot;א ת&quot;מ, פיורדא תקע&quot;ז
**ביה&quot;כ הישן של פראג: פראג שס&quot;ה
**פפד&quot;מ: רדלהיים תרכ&quot;ה
**עלזאס: פפד&quot;מ תפ&quot;ה
**וורמייזא: זולצבאך תצ&quot;ז
**האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל&quot;ה
**קוילן: פפד&quot;מ תנ&quot;ד
*בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}
*לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי&quot;ם ת&quot;ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות.
&lt;/small&gt;}}
===מנהג אשכנז המזרחי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! מנהג פוזנא-הורודנא
!ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום ראשון
|&lt;!-- פולין א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- ליטא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] 
|&lt;!-- בהמן א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פוזנא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פראג א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שני
|&lt;!-- פולין ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- ליטא ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] 
|&lt;!-- בהמן ב --&gt;
ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פוזנא ב --&gt;
ה. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- פראג ב --&gt;
ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שלישי
|&lt;!-- פולין ג --&gt;
ח. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- ליטא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג --&gt;
ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פוזנא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פראג ג --&gt;
י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום רביעי
|&lt;!-- פולין ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- ליטא ד --&gt;
יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] 
|&lt;!-- בהמן ד --&gt;
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פוזנא ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פראג ד --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- פולין ה --&gt;
יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- ליטא ה --&gt;
יד. [[ישראל עמך]] {{ש}}
טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] 
|&lt;!-- בהמן ה --&gt;
טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|&lt;!-- פוזנא ה --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פראג ה --&gt;
יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שישי
|&lt;!-- פולין ו --&gt;
יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- ליטא ו --&gt;
יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] 
|&lt;!-- בהמן ו --&gt;
יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פוזנא ו --&gt;
יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פראג ו --&gt;
כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- פולין ז --&gt;
כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- ליטא ז --&gt;
כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] 
|&lt;!-- בהמן ז --&gt;
כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}}
כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- פוזנא ז --&gt;
כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- פראג ז --&gt;
כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}}
כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}}
כט. פזמון: [[ישראל נושע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פולין ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לז. פסוקים) {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- ליטא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]]  {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}}
כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}}
ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}}
לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}}
לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}}
לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}}
לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}}
לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}}
מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}}
מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}}
מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]]  {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}}
מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}}
מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}}
מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] 
|&lt;!-- בהמן ער&quot;ה --&gt;
כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פוזנא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}}
ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לה. פסוקים) {{ש}}
לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פראג ער&quot;ה --&gt;
לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פולין צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
|&lt;!-- ליטא צו&quot;ג --&gt;
מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}}
מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}}
נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}}
נב. עקדה: [[אם אפס]]  {{ש}}
נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}}
נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}}
נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}}
נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}}
נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}}
נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] 
|&lt;!-- בהמן צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}}
נ. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פוזנא צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
נד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פראג צו&quot;ג --&gt;
נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ב עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ב עשי&quot;ת --&gt;
נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|&lt;!-- ליטא ב עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}}
סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}}
סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] 
|&lt;!-- בהמן ב עשי&quot;ת --&gt;
נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}}
נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}}
נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
| rowspan=4|&lt;!-- פוזנא --&gt;
'''ב עשי&quot;ת''' [ד' תשרי]: {{ש}}
נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}}
נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}}
סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]


'''ג עשי&quot;ת''' [ה' תשרי]: {{ש}}
סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]


'''ד עשי&quot;ת''' [ו' תשרי]: {{ש}}
עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]


'''ה עשי&quot;ת''' [ז' תשרי]: {{ש}}
עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]


'''ו עשי&quot;ת''' [ח' תשרי]: {{ש}}
צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}}
|&lt;!-- פראג ב עשי&quot;ת --&gt;
נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}}
סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}}
סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- ליטא ג עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}}
ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}}
עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}}
עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}}
עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}}
עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}}
עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- פראג  ג עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}}
עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}}
עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ד עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
עד. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- ליטא ד עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}}
עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}}
פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}}
פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}}
פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}}
פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}}
פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] 
|&lt;!-- בהמן ד עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- פראג ד עשי&quot;ת --&gt;
עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}}
פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}}
פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ה עשי&quot;ת --&gt;
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- ליטא ה עשי&quot;ת --&gt;
פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}}
פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}}
צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}}
צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}}
צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}}
צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}}
צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] 
|&lt;!-- בהמן ה עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פ. [[אזנך הטה]] {{ש}}
פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- פראג ה עשי&quot;ת --&gt;
פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}}
פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}}
פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}}
צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צו. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}}
צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]]
|-
! ערב יו&quot;כ
| &lt;!-- פולין עיו&quot;כ --&gt;
פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|&lt;!-- ליטא עיו&quot;כ --&gt;
צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] 
| &lt;!-- בהמן עיו&quot;כ --&gt;
פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פוזנא עיו&quot;כ --&gt;
צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פראג עיו&quot;כ --&gt;
צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|}

===מנהג אשכנז המערבי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|
א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|
ו. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

|
ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|
יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]]
|
יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|
כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|
כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}}
כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
|
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
[[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
|
כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|
לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]]
|
לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
לו. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|
[[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
|
לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}}
[[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פפד&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- עלזאס ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}}
לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}}
נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- וורמייזא ער&quot;ה --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- איטליה ער&quot;ה --&gt;
לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- נירנברג ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}}
נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}}
נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
נו. [[תעלת צרי]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}}
סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פלאס ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פפד&quot;מ צום גדליה --&gt;
נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סב. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- עלזאס צום גדליה --&gt;
סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סד. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}}
ע. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- וורמייזא צום גדליה --&gt;
נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
נה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
סד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
עא. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|&lt;!-- קוילן צום גדליה --&gt;
סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
עה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
 {{ש}}
פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}}
פא. [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פלאס צום גדליה --&gt;
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|
סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}}
עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}}
עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אקרא בשמך]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}}
שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}

פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}}
צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}}
צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}}
ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
[[אנה אלך מרוחך]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|
פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}}
צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
צט. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}}
קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}}
קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
[[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: אמוניך שעה
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}}
קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}
קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}}
קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}}
קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
קח. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}}
קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[תשובה חשובה]] {{ש}}

[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}

קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}}
קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קכ. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}}
קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}}
[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
[[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- פפד&quot;מ עיו&quot;כ --&gt;
קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- עלזאס עיו&quot;כ --&gt;
קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- וורמייזא עיו&quot;כ --&gt;
קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה&quot;ר אנו סמוכים]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
|&lt;!-- איטליה עיו&quot;כ --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- נירנברג עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
אני עבדך בן אמתך
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן עיו&quot;כ --&gt;
קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
[[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
[[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
[[תעוב שמלות]] {{ש}}
קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|}

==סליחות ליום כיפור==
===ערבית===
*[[יעלה תחנוננו]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|-
|
*[[אמנם אשמינו]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]]
*פזמון: [[כי הנה כחומר]]
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|
*פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
*במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]]
**(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]])
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
**(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]])
|}
*[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות)
*[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה)

===שחרית, מוסף ומנחה===
====מנהג אשכנז המזרחי====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! פוזנא-הורודנא
! ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פולין שחרית --&gt;
פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- ליטא שחרית --&gt;
קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- בהמן שחרית --&gt;
צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פוזנא שחרית --&gt;
קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פראג שחרית --&gt;
קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פולין מוסף --&gt;
קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- ליטא מוסף --&gt;
קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- בהמן מוסף --&gt;
קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פוזנא מוסף --&gt;
קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פראג מוסף --&gt;
קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}}
קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}

קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פולין מנחה --&gt;
קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- ליטא מנחה --&gt;
קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|&lt;!-- בהמן מנחה --&gt;
קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פוזנא מנחה --&gt;
קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פראג מנחה --&gt;
קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}}
קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}}
קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}}
קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
|}

====מנהג אשכנז המערבי====

{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פפד&quot;מ שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- עלזאס שחרית --&gt;
קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}}
קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}
קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- וורמייזא שחרית --&gt;
קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|&lt;!-- איטליה שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- נירנברג שחרית --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}}
(עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן שחרית --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[תעלת צרי]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]] {{ש}}
|&lt;!-- קוילן שחרית --&gt;
קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}

קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס שחרית --&gt;
[[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}}
[[ואתה הוא ותיק]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פפד&quot;מ מוסף --&gt;
קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- עלזאס מוסף --&gt;
קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}}
קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- וורמייזא מוסף --&gt;
קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- איטליה מוסף --&gt;
קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קלט. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- נירנברג מוסף --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- שוואבן מוסף --&gt;
[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]]
|&lt;!-- קוילן מוסף --&gt;
קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פלאס מוסף --&gt;
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פפד&quot;מ מנחה --&gt;
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]]
|&lt;!-- עלזאס מנחה --&gt;
קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
 {{ש}}
קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|&lt;!-- וורמייזא מנחה --&gt;
קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|&lt;!-- איטליה מנחה --&gt;
קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}
קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- נירנברג מנחה --&gt;
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן מנחה --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]]
|&lt;!-- קוילן מנחה --&gt;
קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}}
קנה. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- פלאס מנחה --&gt;
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]]
|}

===נעילה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
*קטעים מהסליחות:
**[[תעלת צרי]]
**[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]]
**[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
**[[אנקת מסלדיך]]
*פזמונים של הפיוטים:
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[יחביאנו צל ידו]]
**[[ישמיענו סלחתי]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]]
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
* [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]]
*פזמונים של הפיוטים:
**[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
**[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**[[מלאכי רחמים]]
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ד' הצדקה תלבושת]]
**[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
**[[אנקת מסלדיך]]
**[[אנשי משמר]]
**[[כי הנה כחומר]]
**כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]
*[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']])
|}

==סליחות לתענית ציבור==
{| class=&quot;wikitable&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | יום !! colspan=&quot;3&quot; | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan=&quot;4&quot; | מנהג אשכנז המערבי
|-
! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה&quot;כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא
|-
! שני קמא
|
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*קמב. [[ישראל עמך]]
*קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קמז. [[ישראל עמך]]
*קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|-
! חמישי
|
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*[[אנשי אמנה אבדו]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*קמו. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*קנא. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קנט. [[אקרא בשמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|-
! שני תנינא
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*קמח. [[אפפונו מים]]
*קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנג. [[אפפונו מים]]
*קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]]
|
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! עשרה בטבת
|
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
|
*קנא. [[אזכרה מצוק]]
*קנב. [[אבן הראשה]]
*קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנו. [[אזכרה מצוק]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}}
|
*קלו. [[אדברה וירוח לי]]
*קלז. [[אבן הראשה]]
*קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
*קנב. [[אדברה וירוח לי]]
*קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קנד. [[אבן הראשה]]
*קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
*[[אדברה וירוח לי]]
*[[אבן הראשה]]
*[[אפפו עלי רעות]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
* [[אבן הראשה]]
* פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|-
! תענית אסתר
|
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קנד. [[אדם בקום עלינו]]
*קנה. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנט. [[אדם בקום עלינו]]
*קס. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קמ. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קמא. [[אתה האל עושה פלא]]
*קמב. [[אדם בקום עלינו]]
*קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|
*קנה. [[אתה האל עושה פלא]]
*קנו. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנז. [[אדם בקום עלינו]]
*קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|
*[[אתה האל עושה פלא]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*[[אדם בקום עלינו]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]]
*תחינה: [[עינינו לך תלינו]]
|
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|-
! י&quot;ז בתמוז
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
*קנט. פזמון: [[שעה נאסר]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קסג.  פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמה. [[אפפונו מצוקות]]
*קמו. [[אדאג מחטאתי]]
*קמז. פזמון: [[שעה נאסר]]
*קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
*קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמט. [[אפפונו מצוקות]]
*קנ. [[אדאג מחטאתי]]
*קנא. פזמון: [[שעה נאסר]]
*[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
*[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*[[אפפונו מצוקות]]
*[[אפפונו חבלי מות]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|}
בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי).
===ברית מילה ביום של תענית===
(מנהגים שונים)
*[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]]
* פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
* פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא)
*[[זכור ברית - אות ברית]]
*קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא)
===כ' סיון===
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אמוני שלומי ישראל]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*[[אל מלא רחמים של כ' סיון]]

===יום כיפור קטן===
*[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
*[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
*פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
*[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
*[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
===שובבי&quot;ם ת&quot;ת===
*שמות
**[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
**[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
**פזמון: [[מלאכי רחמים]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*וארא
**[[ישראל עמך]]
**[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
**פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בא
**[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
**[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בשלח
**[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
**[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
**פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*יתרו
**[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
**[[אלהים אין בלתך]]
**פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*משפטים
**[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
**[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
**פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תרומה
**[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
**[[איה כל נפלאותיך]]
**פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תצוה
**[[אפפונו מים]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]

=קינות לתשעה באב=
{|class=&quot;wikitable&quot;&quot;
|-
! !!פולין!!אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |לילה
|
א. [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
ב. [[איך מפי בן ובת]] {{ש}}
[&lt;small&gt;[[אוי נא לנו כי חטאנו]]&lt;/small&gt;] {{ש}}
ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}}
ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}}
|
[[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
[ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}}
ג. [[אז בחטאינו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום
|
ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[אי כה אומר]] {{ש}}
יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}}
כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}}
כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
לג. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]]
|
ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
יד. [[אי כה אומר]] {{ש}}
טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}}
כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}}
כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}}
כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}}
כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}}
כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
ל. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לא. [[אמונים שררו]] {{ש}}
לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}}
לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}}
לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}}
לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
מא. [[יבכיון מר]] {{ש}}
מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}}
מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}}
מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}}
[מה. [[ארזי הלבנון]]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ציונים
|
לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}}
מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}}
מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}}
מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}}
מה. [[אלי ציון]] {{ש}}
[[שומרון קול תתן]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|
מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}}
מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}}
מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}}
נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}}
נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}}
נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}}
נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}}
נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}}
נט. [[אלי ציון]] {{ש}}
ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|}
*למנהג פפד&quot;מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]].
*למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]].
*למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]]
==קינות נוספות==
;קינה לליל תשעה באב במוצ&quot;ש:
* [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא)
;קינות ממחזור מעגלי צדק (שלוניקי ש&quot;י)
* [[אשיחה ואהמה]]
* [[אלכה וירדתי על ההרים]]
* [[אמרות ה' נחמות]]
* [[טמן רשתו ודרך קשתו]]
* [[אבי מלכי וקדושי]]
* [[הורידי מאין הפוגות]]
* [[שמש וירח וכוכבי שמים]]
* [[אבכה לקשה יום]]
* [[אשא בכי ונהי]]
* [[אללי לי כי באו רגע]]
* [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי&quot;ז-שכ&quot;א.}}
* [[ארץ לא מטוהרה]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
;נספח לקינות פולין לובלין שע&quot;ז
* [[עם קדושיך נפלו]]
* [[הילילו הה ליום]]
* [[ציון אריוך בכי]]
* [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]
* [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]
* [[ציון מנת שלום]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
* [[ציון מעוז קרית מלך]]
* [[ציון קדוש משכני עליון]]
* [[ציון אלהים אביר יעקב]]
* [[ציון מעון חשקי]]
* [[ציון ה' לכס בחר]]
* [[ירושלים קודש הילולים]]
* [[ואתאונן ואקונן]]
* [[יבכיון מר]]
* [[על הר ציון אש אוכלה]]
* [[ציון הורידי כנחל דמעה]]

=הושענות=
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! 
! פולין
! אשכנז
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[למענך אלהינו]]&lt;/center&gt;
|-
! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות
| 
&lt;center&gt;
[[למען אמיתך]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אדון המושיע]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אדמה מארר]]
&lt;/center&gt;
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[כהושעת אלים]]&lt;/center&gt;
|-
! שבת
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אדם]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אב המון]]
&lt;/center&gt;
|-
! 
הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה
| 
א. [[למען אמיתך]] {{ש}}
ב. [[אבן שתיה]] {{ש}}
ג. [[אום אני חומה]] {{ש}}
ד. [[אדון המושיע]] {{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}}
ו. [[אדמה מארר]] {{ש}}
ז. [[למען איתן]]
| 
א. [[למען אמיתך]]{{ש}}
ב. [[אערוך שועי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אל למושעות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
ג. [[אדון המושיע]]{{ש}}
ד. [[אום אני חומה]]{{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}}
ו. [[למען איתן]]{{ש}}
ז. [[תתננו לשם ולתהלה]]
|-
! 
הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;
[[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}}
[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}}
[[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}}
[[למען תמים בדורותיו]] {{ש}}
[[תענה אמונים]] {{ש}}
[[אז כעיני עבדים]] {{ש}}
[[אומן ישעך בא]]
&lt;/center&gt;
|}

=פיוטים במסגרת הקריאות=
==חתונה==
* [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ)
* [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא)
* [[אתניה שבחיה]]
* [[במקהלות ברכו]] (פ)
* [[יפרח חתן]] (פ)
* [[יה בשר שר צבאיך]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]

==שמחת תורה==
*בהוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[במקהלות ברכו]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יפרח חתן]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יה בשר שר צבאיך]]]
*לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ)
*אחרי ההפטרה: 
**[[אשר בגלל אבות]]
**[[שישו ושמחו בשמחת תורה]]
**[[התקבצו מלאכים]]
**[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]]
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]]

==שבועות==
*[[אקדמות]]
*[[ארכין]]
*[[יציב פתגם]]

==פורים==
*[[אשר הניא]]

=פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת=
==זמירות שבת==
===לליל שבת===
*[[שלום עליכם מלאכי השרת]]
*[[אזמר בשבחין]]
*[[כל מקדש שביעי]]
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[מה ידידות]]
*[[מה יפית]]
*[[יום שבת קדש הוא]]
*[[יה ריבון]]
*[[צור משלו]]
*[[צמאה נפשי]]
*[[יום זה לישראל]]
*[[יה אכסוף]]
===ליום השבת===
*[[אסדר לסעודתא]]
*[[חי ה']]
*[[ברוך ה' יום יום]]
*[[ברוך אל עליון]]
*[[יום זה מכובד]]
*[[יום שבתון]]
*[[כי אשמרה]]
*[[שמרו שבתותי]]
*[[דרור יקרא]]
*[[שבת היום לה']]
===סעודה שלישית===
*[[בני היכלא]]
*[[ידיד נפש]]
*[[אל מסתתר]]
===מוצאי שבת===
*[[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*[[חדש ששוני]]
*[[אגיל ואשמח]]
*[[אלהים יסעדנו]]
*[[אלי חיש גואלי]]
*[[אדיר איום ונורא]]
*[[אמר ה' ליעקב]]
*[[איש חסיד]]
*[[אליהו הנביא]]

==ליל הסדר==
*[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]]
*[[דיינו]]
*[[חסל סידור פסח]]
*[[ויהי בחצי הלילה]]
*[[ואמרתם זבח פסח]]
*[[אדיר במלוכה]]
*[[אדיר הוא]]
*[[אחד מי יודע]]
*[[חד גדיא]]

==חנוכה==
*[[מעוז צור]]
*[[אכלו משמנים]]

==פורים==
* [[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]]
* [[אגגי קם לאבד ידידים]]

==ל&quot;ג בעומר==
*[[בר יוחאי]]
*[[ואמרתם כה לחי]]
==חתונה==
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]]
*[[דוי הסר]]
==ברית מילה==
*[[יום ליבשה]]
*[[נודה לשמך בתוך אמוני]]
*[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א)
*[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א)
*[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ)
=הערות=</text>
      <sha1>ng7cfhw7turxo2tf56dl6wwlfmmrugy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011413</id>
      <parentid>3011412</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T13:13:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* קינות נוספות */</comment>
      <origin>3011413</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="233379" sha1="o5j68m8jtnt1btlju6266ry4b4inmgy" xml:space="preserve">{{מסגרת|&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;לוח הפיוטים&lt;/big&gt;''' {{ש}}
מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.&lt;/center&gt;
הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר.

קיצורים:
*פ {{=}} פולין
*א {{=}} אשכנז
*ק&quot;ק {{=}} קצת קהילות
}}
=כל השנה=
*[[אדון עולם]]
*[[יגדל]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]]
*[[לכה דודי]]
*[[אל אדון]]
*[[שיר הכבוד]]
*[[שיר היחוד]]
*[[יה אלי וגואלי]]
=פיוטים על סדר התפילה=
==מערביות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! style=&quot;text-align:center;&quot; | פולין !! style=&quot;text-align:center;&quot; | אשכנז
|-
! ליל ראשון של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל ראשון של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
[[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של סוכות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}}
ביכור: [[סוכת שלם]]]&lt;/small&gt;
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}}
ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}}
ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שמיני עצרת
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אעניד לך תפארה והלל]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}}
ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]
|-
! שמחת תורה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]
|-
! ליל ראשון של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}}
עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}}
ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א)
|-
! ליל שני של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}}
ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]]
|-
! ליל שביעי של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע ה' אום למושעות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}}
ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]]
|-
! ליל אחרון של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע אומן אשכלות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}}
או: [[אור לשביעי גש]]
|-
! ליל ראשון של שבועות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אביר יעקב]]
|-
! ליל שני של שבועות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}}
ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}}
ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]&lt;/small&gt;
|}

==יוצרות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! פולין !! אשכנז
|-
! שבת ברית מילה
|
יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]] 
|
יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית שלשתי]]
|-
! שבת חתונה 
|
נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|
רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|-
! שבת ראש חודש
|
יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}}
אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|
יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}}
אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|-
! שבת לפני ר&quot;ה
|
יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}}
אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}}
זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]]
|
(אין אומרים)
|-
! א של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! ב של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! שבת שובה
|
יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}}
אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}}
זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]]
|
יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}}
אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}}
זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא:{{ש}}
יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}}
אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}}
זולת: [[אדני מעון אתה]]]&lt;/small&gt;
|-
! יום כיפור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}}
אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
|-
! שבת בין יו&quot;כ לסוכות
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|(אין אומרים) {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]&lt;/small&gt;
|-
! א של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! ב של סוכות
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא תרב עליצותך]]
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! שבת חוה&quot;מ סוכות
|
יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}}
אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}}
זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]]
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|-
! שמיני עצרת
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|-
! שמחת תורה
|
נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}}
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}}
אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}}
[סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}}
אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|-
! שבת בראשית
|
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|-
! שבת וירא
|
אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת א של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|-
! שבת ב של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}}
אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}}
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אין מושיע וגואל]]
|
יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת בשלח (שירה)
|
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת יתרו
|
מאורה: [[אמרות האל טהורות]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שקלים
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}[[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה אהבת עמך]]
|-
! הפסקה ראשונה
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}}
אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}}
זולת: [[אחור וקדם צרת]]
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]
|-
! שבת זכור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה מלא רחמים]]
|-
! פורים
|
מאורה: [[שיר אל נעלם]]
|
(אין אומרים)
|-
! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר&quot;ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}}
|
יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}}
אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}}
זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]]
|
יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]]
|-
! שבת פרה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אשרי כל חוסי בך]]
|-
! שבת החודש
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אל עושה נפלאות]]
|-
! שבת הגדול
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}}
או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}}
אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז כארשת בתולה]]
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}}
זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]]
|-
! א של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}}
אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}}
זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}}
גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}}
אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}}
זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}}
גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוה״מ פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}}
אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}}
זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}}
גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]]
|-
! שביעי של פסח
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}}
או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אתה הארת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[גאולה: [[יום ליבשה]]]&lt;/small&gt;
|-
! אחרון של פסח
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}}
[אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|-
! שבת א אחרי פסח
|
יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}}
אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}}
זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}}
גאולה: [[שביה עניה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת ב אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}}
זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}}
גאולה: [[שנותינו ספו]]
|
'''שבת ראשונה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt; {{ש}}
|-
! שבת ג אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}}
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}}
גאולה: [[שדודים נדודים]]
|
'''שבת שניה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ד אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}}
זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}}
גאולה: [[שכולה אכולה]]
|
'''שבת שלישית אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}}
[בוורמייזא:[[זולתך אדונים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ה אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}}
זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}}
גאולה: [[יקוש בעניו]]
|
'''שבת בהר:''' {{ש}}
זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ווורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר&quot;ח אייר:'''{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני שבועות
|
יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}}
אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}}
זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}}
גאולה: [[יונה נשאתה]]
|
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
|-
! א של שבועות
|
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של שבועות
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אדון אימנני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}}
או: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אנכי שימעת]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת אחרי שבועות
|
יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}}
אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}}
זולת: [[אור ישראל וקדושו]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת בהעלותך
|
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שלח
|
אהבה: [[שש מאות נקראות]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר י&quot;ג סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אין לנו עוד אלהים זולתך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוקת
|
אהבה: [[אל מחוללי]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר כ&quot;ה סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת א אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אל אל חי ארנן]]
|-
! שבת אחר כ' תמוז
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ב אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]
|-
! שבת לפני תשעה באב 
| 
(אין אומרים)
| 
&lt;small&gt;[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]
|-
! שבת נחמו
|
יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
מאורה: [[אמרות האל טהורות]] {{ש}}
אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|
יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|-
! שבת עקב
|
אהבה: [[ידיד עליון]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שופטים
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]&lt;/small&gt;
|}

==קרובות==
===כללי===
*[[מסוד חכמים]]
===שחרית ליום ראשון של ראש השנה===
*רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ)
*מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]]
*[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום ראשון של ראש השנה===
*מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''':
**מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום שני של ראש השנה===
*רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]]
*מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]]
*מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]]
*משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]]
*[[מלך עליון אמיץ המנושא]]
*[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום שני של ראש השנה===
*([[לאל עורך דין]]) (פ)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''':
**מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]]
**זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
**שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום כיפור===
*רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]]
*מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]]
*מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]]
*[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]]
*[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]]
*[[איומה בחר]] (פ)
*[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]]
*[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]]
*[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]]
*[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]]
*[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]]
*[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]]
*[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]]
*[[האדרת והאמונה]]
*[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]]
*[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]]
*[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]]
*[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]]
*קדושה:
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
*[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים)
*[[האזורים באהב]]
*[סליחות - ראה בהמשך]
*אחרי וידוי:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א)
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אהללך בקול רם]]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===מוסף ליום כיפור===
*מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]]
*מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*[[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (תוכחה) (פ)
*משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א)
*[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א)
*[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ)
*[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ)
*[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]]
*[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]]
*סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ)
*קדושה:
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דס_וכס_השית|אז מלפני בראשית דס וכס השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א)
*[[לך יאדיר כל יציר]] (א)
*[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א)
*[[האומרים אחד]] (א)
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר עבודה: [[אמיץ כח]] &lt;small&gt;( / [[אתה כוננת עולם מראש]])&lt;/small&gt;
**[[שנת אוצרך הטוב]]
**[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]]
**[[אשרי עין ראתה אהלנו]]
*קינות ותחינות לאחר סדר העבודה:
**[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ)
**[[תכפו עלינו צרות]]
**[[תנות צרות לא נוכל]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[כתועים ואין לבקש]]
**[[אם תעינו לא תתענו]]
**[[תאות לב לא השגנו]]
**[[תאמר למחות אשמינו]]
**[[אורך תזריח לחשוכה]]
**[[אופל אלמנה תאיר]]
**[[תתן אחרית לעמך]]
**[[תעינו מאחריך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]]
*[[היום תאמצנו]]

===מנחה ליום כיפור===
*מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]]
*מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]]
*משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא)
*[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ&quot;ל)
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא)
*[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]]
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אשר הוחק לכפרתנו]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ)

===נעילה ליום כיפור===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא)
*סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===שחרית ליום ראשון של סוכות===
*מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]]
*מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]]
*משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א)
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ)
*([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד&quot;מ))
*סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]])

===מוסף ליום ראשון של סוכות===
*קדושה: (וורמייזא)
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]]

===שחרית ליום שני של סוכות===
*מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]]
*מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]]
*משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]]
*סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]])

===שחרית לשמיני עצרת===
(מנהג וורמייזא)
*מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]]
*מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]]
*משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]]
*[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת)
*סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]]

===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)===
*א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]]
*ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]]
*רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]]
*סדר יצירה:
**[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]]
**[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]]
*סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]]
*[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א)
*[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]]

===שחרית לשבת שקלים===
*מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]]
*מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]]
*משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]]
*סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]]

===מוסף לשבת שקלים===
*[[אשכול איווי תאות כל נפש]]
===שחרית לשבת זכור===
*מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]]
*מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]]
*משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]]
*סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]]

===שחרית לפורים===
*[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]
**[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]]
**[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]]
**[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]]
**[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]]
**[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]]

===שחרית לשבת פרה===
*מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]]
*מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]]
*משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]]
*י&quot;א: [[אצילי עם עולי גולה]]
*סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]]

===שחרית לשבת החודש===
*מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]]
*מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]]
*משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]]
*סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]]

===מוסף לשבת החודש===
*[[ראשון אמצת לפרח שושנים]]
===שחרית לשבת הגדול===
;פולין
*מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]]
*מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]]
*משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]]
*[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]]
*רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]]
*סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]]
*סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]]
;אשכנז
*מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]]
*מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]]
*משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]]
*סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה).
*סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]]

===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)===
*א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]]
*ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]]
*רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]]
*סדר יצירה:
**[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]]
**[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]]
*סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]]
*[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]]
*[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]]

===שחרית ליום שני של פסח===
*מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]]
*מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]]
*משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ)
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]]
*סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]]

===שחרית לשביעי של פסח===
*מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]]
*מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]]
*משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]]
*[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא)
*סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]]
*סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]])

===שחרית לאחרון של פסח===
*מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]]
*מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]]
*משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]]
*[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]]
*[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק&quot;ק)
*סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]]
*סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]])

===שחרית ליום ראשון של שבועות===

{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|}

===מוסף ליום ראשון של שבועות===
*[[אתה הנחלת]]
*[[אז שש מאות]]
===שחרית ליום שני של שבועות===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק&quot;ק) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|}

===מוסף ליום שני של שבועות===
*[[אזהרת ראשית]]
*[[אז שש מאות]]

===שחרית לתשעה באב===
(אשכנז)
* [[אאביך ביום מבך]]

===פיוטי אלהיכם===
(אשכנז)
*לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]]
*לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]]
*לשבת ר&quot;ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]]
*לשבת חוה&quot;מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]]
*לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]]
*לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]]
*לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]]
*לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] &lt;small&gt;(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])&lt;/small&gt;

==אחרים==
* לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]]
* רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א)

=סליחות=
==פיוטים במסגרת הסליחות==
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[רחמנא דעני]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מכניסי רחמים]]
*[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
*[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]]
*[[רחמנא אידכר לן]] (ביו&quot;כ קטן)

==סליחות לימי התשובה==
{{מסגרת|&lt;small&gt;
;הערות
*בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח:
**פולין: פראג תמ&quot;ז
**ליטא: אמשטרדם ת&quot;פ, מחזור כל-בו וילנא תרס&quot;ה
**בהמן: פראג שע&quot;ט
**פוזנא-הורודנא: פפד&quot;א ת&quot;מ, פיורדא תקע&quot;ז
**ביה&quot;כ הישן של פראג: פראג שס&quot;ה
**פפד&quot;מ: רדלהיים תרכ&quot;ה
**עלזאס: פפד&quot;מ תפ&quot;ה
**וורמייזא: זולצבאך תצ&quot;ז
**האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל&quot;ה
**קוילן: פפד&quot;מ תנ&quot;ד
*בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}
*לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי&quot;ם ת&quot;ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות.
&lt;/small&gt;}}
===מנהג אשכנז המזרחי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! מנהג פוזנא-הורודנא
!ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום ראשון
|&lt;!-- פולין א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- ליטא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] 
|&lt;!-- בהמן א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פוזנא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פראג א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שני
|&lt;!-- פולין ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- ליטא ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] 
|&lt;!-- בהמן ב --&gt;
ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פוזנא ב --&gt;
ה. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- פראג ב --&gt;
ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שלישי
|&lt;!-- פולין ג --&gt;
ח. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- ליטא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג --&gt;
ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פוזנא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פראג ג --&gt;
י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום רביעי
|&lt;!-- פולין ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- ליטא ד --&gt;
יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] 
|&lt;!-- בהמן ד --&gt;
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פוזנא ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פראג ד --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- פולין ה --&gt;
יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- ליטא ה --&gt;
יד. [[ישראל עמך]] {{ש}}
טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] 
|&lt;!-- בהמן ה --&gt;
טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|&lt;!-- פוזנא ה --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פראג ה --&gt;
יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שישי
|&lt;!-- פולין ו --&gt;
יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- ליטא ו --&gt;
יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] 
|&lt;!-- בהמן ו --&gt;
יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פוזנא ו --&gt;
יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פראג ו --&gt;
כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- פולין ז --&gt;
כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- ליטא ז --&gt;
כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] 
|&lt;!-- בהמן ז --&gt;
כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}}
כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- פוזנא ז --&gt;
כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- פראג ז --&gt;
כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}}
כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}}
כט. פזמון: [[ישראל נושע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פולין ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לז. פסוקים) {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- ליטא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]]  {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}}
כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}}
ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}}
לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}}
לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}}
לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}}
לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}}
לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}}
מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}}
מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}}
מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]]  {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}}
מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}}
מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}}
מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] 
|&lt;!-- בהמן ער&quot;ה --&gt;
כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פוזנא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}}
ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לה. פסוקים) {{ש}}
לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פראג ער&quot;ה --&gt;
לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פולין צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
|&lt;!-- ליטא צו&quot;ג --&gt;
מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}}
מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}}
נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}}
נב. עקדה: [[אם אפס]]  {{ש}}
נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}}
נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}}
נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}}
נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}}
נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}}
נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] 
|&lt;!-- בהמן צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}}
נ. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פוזנא צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
נד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פראג צו&quot;ג --&gt;
נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ב עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ב עשי&quot;ת --&gt;
נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|&lt;!-- ליטא ב עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}}
סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}}
סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] 
|&lt;!-- בהמן ב עשי&quot;ת --&gt;
נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}}
נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}}
נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
| rowspan=4|&lt;!-- פוזנא --&gt;
'''ב עשי&quot;ת''' [ד' תשרי]: {{ש}}
נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}}
נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}}
סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]


'''ג עשי&quot;ת''' [ה' תשרי]: {{ש}}
סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]


'''ד עשי&quot;ת''' [ו' תשרי]: {{ש}}
עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]


'''ה עשי&quot;ת''' [ז' תשרי]: {{ש}}
עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]


'''ו עשי&quot;ת''' [ח' תשרי]: {{ש}}
צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}}
|&lt;!-- פראג ב עשי&quot;ת --&gt;
נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}}
סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}}
סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- ליטא ג עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}}
ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}}
עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}}
עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}}
עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}}
עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}}
עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- פראג  ג עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}}
עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}}
עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ד עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
עד. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- ליטא ד עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}}
עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}}
פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}}
פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}}
פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}}
פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}}
פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] 
|&lt;!-- בהמן ד עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- פראג ד עשי&quot;ת --&gt;
עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}}
פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}}
פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ה עשי&quot;ת --&gt;
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- ליטא ה עשי&quot;ת --&gt;
פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}}
פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}}
צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}}
צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}}
צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}}
צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}}
צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] 
|&lt;!-- בהמן ה עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פ. [[אזנך הטה]] {{ש}}
פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- פראג ה עשי&quot;ת --&gt;
פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}}
פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}}
פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}}
צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צו. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}}
צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]]
|-
! ערב יו&quot;כ
| &lt;!-- פולין עיו&quot;כ --&gt;
פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|&lt;!-- ליטא עיו&quot;כ --&gt;
צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] 
| &lt;!-- בהמן עיו&quot;כ --&gt;
פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פוזנא עיו&quot;כ --&gt;
צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פראג עיו&quot;כ --&gt;
צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|}

===מנהג אשכנז המערבי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|
א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|
ו. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

|
ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|
יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]]
|
יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|
כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|
כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}}
כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
|
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
[[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
|
כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|
לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]]
|
לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
לו. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|
[[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
|
לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}}
[[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פפד&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- עלזאס ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}}
לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}}
נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- וורמייזא ער&quot;ה --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- איטליה ער&quot;ה --&gt;
לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- נירנברג ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}}
נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}}
נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
נו. [[תעלת צרי]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}}
סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פלאס ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פפד&quot;מ צום גדליה --&gt;
נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סב. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- עלזאס צום גדליה --&gt;
סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סד. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}}
ע. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- וורמייזא צום גדליה --&gt;
נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
נה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
סד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
עא. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|&lt;!-- קוילן צום גדליה --&gt;
סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
עה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
 {{ש}}
פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}}
פא. [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פלאס צום גדליה --&gt;
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|
סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}}
עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}}
עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אקרא בשמך]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}}
שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}

פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}}
צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}}
צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}}
ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
[[אנה אלך מרוחך]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|
פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}}
צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
צט. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}}
קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}}
קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
[[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: אמוניך שעה
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}}
קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}
קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}}
קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}}
קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
קח. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}}
קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[תשובה חשובה]] {{ש}}

[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}

קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}}
קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קכ. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}}
קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}}
[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
[[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- פפד&quot;מ עיו&quot;כ --&gt;
קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- עלזאס עיו&quot;כ --&gt;
קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- וורמייזא עיו&quot;כ --&gt;
קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה&quot;ר אנו סמוכים]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
|&lt;!-- איטליה עיו&quot;כ --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- נירנברג עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
אני עבדך בן אמתך
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן עיו&quot;כ --&gt;
קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
[[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
[[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
[[תעוב שמלות]] {{ש}}
קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|}

==סליחות ליום כיפור==
===ערבית===
*[[יעלה תחנוננו]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|-
|
*[[אמנם אשמינו]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]]
*פזמון: [[כי הנה כחומר]]
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|
*פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
*במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]]
**(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]])
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
**(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]])
|}
*[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות)
*[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה)

===שחרית, מוסף ומנחה===
====מנהג אשכנז המזרחי====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! פוזנא-הורודנא
! ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פולין שחרית --&gt;
פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- ליטא שחרית --&gt;
קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- בהמן שחרית --&gt;
צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פוזנא שחרית --&gt;
קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פראג שחרית --&gt;
קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פולין מוסף --&gt;
קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- ליטא מוסף --&gt;
קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- בהמן מוסף --&gt;
קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פוזנא מוסף --&gt;
קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פראג מוסף --&gt;
קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}}
קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}

קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פולין מנחה --&gt;
קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- ליטא מנחה --&gt;
קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|&lt;!-- בהמן מנחה --&gt;
קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פוזנא מנחה --&gt;
קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פראג מנחה --&gt;
קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}}
קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}}
קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}}
קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
|}

====מנהג אשכנז המערבי====

{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פפד&quot;מ שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- עלזאס שחרית --&gt;
קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}}
קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}
קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- וורמייזא שחרית --&gt;
קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|&lt;!-- איטליה שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- נירנברג שחרית --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}}
(עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן שחרית --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[תעלת צרי]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]] {{ש}}
|&lt;!-- קוילן שחרית --&gt;
קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}

קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס שחרית --&gt;
[[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}}
[[ואתה הוא ותיק]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פפד&quot;מ מוסף --&gt;
קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- עלזאס מוסף --&gt;
קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}}
קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- וורמייזא מוסף --&gt;
קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- איטליה מוסף --&gt;
קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קלט. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- נירנברג מוסף --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- שוואבן מוסף --&gt;
[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]]
|&lt;!-- קוילן מוסף --&gt;
קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פלאס מוסף --&gt;
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פפד&quot;מ מנחה --&gt;
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]]
|&lt;!-- עלזאס מנחה --&gt;
קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
 {{ש}}
קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|&lt;!-- וורמייזא מנחה --&gt;
קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|&lt;!-- איטליה מנחה --&gt;
קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}
קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- נירנברג מנחה --&gt;
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן מנחה --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]]
|&lt;!-- קוילן מנחה --&gt;
קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}}
קנה. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- פלאס מנחה --&gt;
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]]
|}

===נעילה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
*קטעים מהסליחות:
**[[תעלת צרי]]
**[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]]
**[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
**[[אנקת מסלדיך]]
*פזמונים של הפיוטים:
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[יחביאנו צל ידו]]
**[[ישמיענו סלחתי]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]]
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
* [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]]
*פזמונים של הפיוטים:
**[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
**[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**[[מלאכי רחמים]]
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ד' הצדקה תלבושת]]
**[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
**[[אנקת מסלדיך]]
**[[אנשי משמר]]
**[[כי הנה כחומר]]
**כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]
*[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']])
|}

==סליחות לתענית ציבור==
{| class=&quot;wikitable&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | יום !! colspan=&quot;3&quot; | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan=&quot;4&quot; | מנהג אשכנז המערבי
|-
! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה&quot;כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא
|-
! שני קמא
|
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*קמב. [[ישראל עמך]]
*קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קמז. [[ישראל עמך]]
*קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|-
! חמישי
|
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*[[אנשי אמנה אבדו]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*קמו. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*קנא. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קנט. [[אקרא בשמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|-
! שני תנינא
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*קמח. [[אפפונו מים]]
*קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנג. [[אפפונו מים]]
*קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]]
|
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! עשרה בטבת
|
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
|
*קנא. [[אזכרה מצוק]]
*קנב. [[אבן הראשה]]
*קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנו. [[אזכרה מצוק]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}}
|
*קלו. [[אדברה וירוח לי]]
*קלז. [[אבן הראשה]]
*קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
*קנב. [[אדברה וירוח לי]]
*קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קנד. [[אבן הראשה]]
*קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
*[[אדברה וירוח לי]]
*[[אבן הראשה]]
*[[אפפו עלי רעות]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
* [[אבן הראשה]]
* פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|-
! תענית אסתר
|
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קנד. [[אדם בקום עלינו]]
*קנה. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנט. [[אדם בקום עלינו]]
*קס. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קמ. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קמא. [[אתה האל עושה פלא]]
*קמב. [[אדם בקום עלינו]]
*קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|
*קנה. [[אתה האל עושה פלא]]
*קנו. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנז. [[אדם בקום עלינו]]
*קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|
*[[אתה האל עושה פלא]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*[[אדם בקום עלינו]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]]
*תחינה: [[עינינו לך תלינו]]
|
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|-
! י&quot;ז בתמוז
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
*קנט. פזמון: [[שעה נאסר]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קסג.  פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמה. [[אפפונו מצוקות]]
*קמו. [[אדאג מחטאתי]]
*קמז. פזמון: [[שעה נאסר]]
*קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
*קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמט. [[אפפונו מצוקות]]
*קנ. [[אדאג מחטאתי]]
*קנא. פזמון: [[שעה נאסר]]
*[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
*[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*[[אפפונו מצוקות]]
*[[אפפונו חבלי מות]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|}
בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי).
===ברית מילה ביום של תענית===
(מנהגים שונים)
*[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]]
* פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
* פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא)
*[[זכור ברית - אות ברית]]
*קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא)
===כ' סיון===
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אמוני שלומי ישראל]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*[[אל מלא רחמים של כ' סיון]]

===יום כיפור קטן===
*[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
*[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
*פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
*[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
*[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
===שובבי&quot;ם ת&quot;ת===
*שמות
**[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
**[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
**פזמון: [[מלאכי רחמים]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*וארא
**[[ישראל עמך]]
**[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
**פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בא
**[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
**[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בשלח
**[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
**[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
**פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*יתרו
**[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
**[[אלהים אין בלתך]]
**פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*משפטים
**[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
**[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
**פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תרומה
**[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
**[[איה כל נפלאותיך]]
**פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תצוה
**[[אפפונו מים]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]

=קינות לתשעה באב=
{|class=&quot;wikitable&quot;&quot;
|-
! !!פולין!!אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |לילה
|
א. [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
ב. [[איך מפי בן ובת]] {{ש}}
[&lt;small&gt;[[אוי נא לנו כי חטאנו]]&lt;/small&gt;] {{ש}}
ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}}
ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}}
|
[[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
[ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}}
ג. [[אז בחטאינו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום
|
ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[אי כה אומר]] {{ש}}
יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}}
כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}}
כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
לג. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]]
|
ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
יד. [[אי כה אומר]] {{ש}}
טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}}
כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}}
כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}}
כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}}
כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}}
כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
ל. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לא. [[אמונים שררו]] {{ש}}
לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}}
לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}}
לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}}
לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
מא. [[יבכיון מר]] {{ש}}
מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}}
מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}}
מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}}
[מה. [[ארזי הלבנון]]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ציונים
|
לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}}
מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}}
מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}}
מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}}
מה. [[אלי ציון]] {{ש}}
[[שומרון קול תתן]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|
מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}}
מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}}
מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}}
נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}}
נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}}
נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}}
נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}}
נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}}
נט. [[אלי ציון]] {{ש}}
ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|}
*למנהג פפד&quot;מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]].
*למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]].
*למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]]
==קינות נוספות==
;קינה לליל תשעה באב במוצ&quot;ש:
* [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא)
;קינות ממחזור שלוניקי ש&quot;י
* [[אשיחה ואהמה]]
* [[אלכה וירדתי על ההרים]]
* [[אמרות ה' נחמות]]
* [[טמן רשתו ודרך קשתו]]
* [[אבי מלכי וקדושי]]
* [[הורידו מאין הפוגות]]
* [[שמש וירח וכוכבי שמים]]
* [[אבכה לקשה יום]]
* [[אשא בכי ונהי]]
* [[אללי לי כי באו רגע]]
* [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי&quot;ז-שכ&quot;א.}}
* [[ארץ לא מטוהרה]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
;נספח לקינות פולין לובלין שע&quot;ז
* [[עם קדושיך נפלו]]
* [[הילילו הה ליום]]
* [[ציון אריוך בכי]]
* [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]
* [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]
* [[ציון מנת שלום]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
* [[ציון מעוז קרית מלך]]
* [[ציון קדוש משכני עליון]]
* [[ציון אלהים אביר יעקב]]
* [[ציון מעון חשקי]]
* [[ציון ה' לכס בחר]]
* [[ירושלים קודש הילולים]]
* [[ואתאונן ואקונן]]
* [[יבכיון מר]]
* [[על הר ציון אש אוכלה]]
* [[ציון הורידי כנחל דמעה]]

=הושענות=
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! 
! פולין
! אשכנז
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[למענך אלהינו]]&lt;/center&gt;
|-
! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות
| 
&lt;center&gt;
[[למען אמיתך]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אדון המושיע]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אדמה מארר]]
&lt;/center&gt;
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[כהושעת אלים]]&lt;/center&gt;
|-
! שבת
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אדם]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אב המון]]
&lt;/center&gt;
|-
! 
הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה
| 
א. [[למען אמיתך]] {{ש}}
ב. [[אבן שתיה]] {{ש}}
ג. [[אום אני חומה]] {{ש}}
ד. [[אדון המושיע]] {{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}}
ו. [[אדמה מארר]] {{ש}}
ז. [[למען איתן]]
| 
א. [[למען אמיתך]]{{ש}}
ב. [[אערוך שועי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אל למושעות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
ג. [[אדון המושיע]]{{ש}}
ד. [[אום אני חומה]]{{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}}
ו. [[למען איתן]]{{ש}}
ז. [[תתננו לשם ולתהלה]]
|-
! 
הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;
[[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}}
[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}}
[[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}}
[[למען תמים בדורותיו]] {{ש}}
[[תענה אמונים]] {{ש}}
[[אז כעיני עבדים]] {{ש}}
[[אומן ישעך בא]]
&lt;/center&gt;
|}

=פיוטים במסגרת הקריאות=
==חתונה==
* [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ)
* [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא)
* [[אתניה שבחיה]]
* [[במקהלות ברכו]] (פ)
* [[יפרח חתן]] (פ)
* [[יה בשר שר צבאיך]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]

==שמחת תורה==
*בהוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[במקהלות ברכו]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יפרח חתן]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יה בשר שר צבאיך]]]
*לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ)
*אחרי ההפטרה: 
**[[אשר בגלל אבות]]
**[[שישו ושמחו בשמחת תורה]]
**[[התקבצו מלאכים]]
**[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]]
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]]

==שבועות==
*[[אקדמות]]
*[[ארכין]]
*[[יציב פתגם]]

==פורים==
*[[אשר הניא]]

=פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת=
==זמירות שבת==
===לליל שבת===
*[[שלום עליכם מלאכי השרת]]
*[[אזמר בשבחין]]
*[[כל מקדש שביעי]]
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[מה ידידות]]
*[[מה יפית]]
*[[יום שבת קדש הוא]]
*[[יה ריבון]]
*[[צור משלו]]
*[[צמאה נפשי]]
*[[יום זה לישראל]]
*[[יה אכסוף]]
===ליום השבת===
*[[אסדר לסעודתא]]
*[[חי ה']]
*[[ברוך ה' יום יום]]
*[[ברוך אל עליון]]
*[[יום זה מכובד]]
*[[יום שבתון]]
*[[כי אשמרה]]
*[[שמרו שבתותי]]
*[[דרור יקרא]]
*[[שבת היום לה']]
===סעודה שלישית===
*[[בני היכלא]]
*[[ידיד נפש]]
*[[אל מסתתר]]
===מוצאי שבת===
*[[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*[[חדש ששוני]]
*[[אגיל ואשמח]]
*[[אלהים יסעדנו]]
*[[אלי חיש גואלי]]
*[[אדיר איום ונורא]]
*[[אמר ה' ליעקב]]
*[[איש חסיד]]
*[[אליהו הנביא]]

==ליל הסדר==
*[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]]
*[[דיינו]]
*[[חסל סידור פסח]]
*[[ויהי בחצי הלילה]]
*[[ואמרתם זבח פסח]]
*[[אדיר במלוכה]]
*[[אדיר הוא]]
*[[אחד מי יודע]]
*[[חד גדיא]]

==חנוכה==
*[[מעוז צור]]
*[[אכלו משמנים]]

==פורים==
* [[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]]
* [[אגגי קם לאבד ידידים]]

==ל&quot;ג בעומר==
*[[בר יוחאי]]
*[[ואמרתם כה לחי]]
==חתונה==
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]]
*[[דוי הסר]]
==ברית מילה==
*[[יום ליבשה]]
*[[נודה לשמך בתוך אמוני]]
*[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א)
*[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א)
*[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ)
=הערות=</text>
      <sha1>o5j68m8jtnt1btlju6266ry4b4inmgy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אי זה מקום בינה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739616</id>
    <revision>
      <id>3011495</id>
      <parentid>3010564</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T20:30:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3011495</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="99320" sha1="353pcqs295uh5inf1cttra54kgrwwo4" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===פתיחה===
{{הור|סימן: '''עצרת'''}}

{{סי|עָ}}לֹה עָלָה מֹשֶׁה לְרֹאשׁ הַר סִינַי{{ש}}
לְקַבֵּל בְּרָצוֹן דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים{{ש}}
שַׁעֲרֵי רַחֲמִים פָּתַחְתָּ לּוֹ{{ש}}
וְשַׁעֲרֵי רָצוֹן לֹא מָנַעְתָּ מִמֶּנּוּ

{{סי|צְ}}דָקָה וָחֶסֶד עִמּוֹ עָשִׂיתָ{{ש}}
וּמַחֲנוֹת גְּדוּדִים סוֹבְבִים אוֹתוֹ{{ש}}
קִדַּשְׁתּוֹ בֵּין הָעֶלְיוֹנִים{{ש}}
וְרוֹמַמְתּוֹ לִהְיוֹת בְּחִירֶךָ

{{סי|רְ}}אֵה וְהִתְבּוֹנֵן אָמַרְתָּ לּוֹ{{ש}}
אֲנִי הוּא וְאֵין זוּלָתִי {{ש}}
שֻׁתָּף אֵין לִי בְּכָל הָעוֹלָם{{ש}}
אֲנִי יָחִיד וְתוֹרָתִי יְחִידָה

{{סי|תּ}}וֹרָה תְמִימָה נָתַתִּי לָךְ{{ש}}
גְּנוּזָה לְפָנַי מֵאֶלֶף דּוֹר{{ש}}
בְּךָ בָחַרְתִּי מִכָּל הָאֻמּוֹת{{ש}}
עֲשִׂיתִיךָ שָׁלִיחַ בֵּין אָב לְבָנִים{{ש}}
אֱמֹר לִבְחִירֵי הַצֶּדֶק בּוֹאוּ בָנַי וְקַבְּלוּ אֲמָרַי.
===פזמון===
{{הור|סימן: '''אני יצחק'''}}

{{סי|י}}וֹם זֶה הוֹרִיד / לְבֶן שָׂרִיד / מִצְוֹת צְרוּפוֹת מְבוֹאָרוֹת{{ש}}
לְהוֹדִיעָם / לְהַשְׁמִיעָם / בְּיוֹם זֶה עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת{{ש}}
תּוֹרַת אֱמֶת / נִרְשֶׁמֶת / עַם יְיָ לְהוֹרוֹת{{ר1}}
אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת.{{ממס|תהלים יב ז}}

{{סי|צְ}}בִיָּה עֲנִיָּה / בְּבֵית שִׁבְיָהּ / שִׁבְעָה שָׁבוּעִים סוֹפֶרֶת{{ש}}
וְיוֹם הַחֲמִשִּׁים / עֲדַת קְדוֹשִׁים / מַקְדִּישִׁים חַג עֲצֶרֶת{{ש}}
עֲבוּר הֵימָן / צִיר נֶאֱמָן / נָטַל בְּיוֹם זֶה עֲטֶרֶת{{ש}}
וּמֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ / לְהִתְקַדֵּשׁ / נִקְדַּשׁ סִינַי לְמִשְׁמֶרֶת{{ש}}
וְהֵכִין חֻפָּה / מְיֻפָּה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת{{ש}}
וְחִבְּקַנִי / וּנְשָׁקַנִי / טֶרֶם הֱיוֹתִי שְׁחַרְחֹרֶת{{ר1}}
וּבֵין שָׁדַי / נָתַן דּוֹדַי / שְׁתֵּי כְתֵפוֹת חֹבְרוֹת
{{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}

{{סי|חֲ}}מוּדָה חֲקוּקָה / וַחֲשׁוּקָה / הֱבִיאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרִים{{ש}}
לְהוֹד אַפִּרְיוֹן / בְּהִגָּיוֹן / הָיְתָה לְאֵשֶׁת נְעוּרִים{{ש}}
לְחָתָן מְקַדֵּשׁ / אֲשֶׁר קִדֵּשׁ / עַל פִּי עֵדִים בְּרוּרִים{{ש}}
מְסָרָהּ נְתָנָהּ / וְגַם הִקְנָהּ / עַל יְדֵי שְׁלִיחַ דּוֹר יְשָׁרִים{{ש}}
בְּעֶשֶׂר תְּנָאִים / מֻפְלָאִים / הֵמָּה עֲשֶׁרֶת הַדְּבָרִים{{ש}}
הַמְפֹרָשִׁים / וְנִדְרָשִׁים / חָרוּת בִּכְתָב מְבֹאָרִים{{ר1}}
שְׁתֵי לֻחוֹת / מְשֻׁבָּחוֹת / אֲבָנִים יְקָרוֹת
{{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}

{{סי|ק}}וֹל דּוֹדִי / קוֹל יְדִידִי / בְּדָפְקוֹ דְלָתַי בְּעִנְיָנָיו{{ש}}
נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו / רְצוּי אֶחָיו / הֵן הֵם הָיוּ סִמָּנָיו{{ש}}
אִישׁ הַנִּקְרָא / בְּסוֹד תּוֹרָה / וְהָאִישׁ מֹשֶׁה מְאֹד עָנָו{{ש}}
כְּבוֹד יוֹצְרוֹ / אֲשֶׁר יְצָרוֹ / בְּמַרְאֶה רָאוּ עֵינָיו{{ש}}
בְּעֵת הוֹדִיעַ / וְהִשְׁמִיעַ / לְקַבֵּל תּוֹרַת חֶזְיוֹנָיו{{ש}}
וְאָז הֱשִׁיבָהוּ / וְעָנָהוּ / וְהִקְדִּים יָדָיו לְאָזְנָיו{{ש}}
נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע / בְּיוֹם הִשָּׁמַע / מֵרֹב חִבַּת אֱמוּנָיו{{ש}}
שְׁנֵי הַתְּאוֹמִים / הַנְּעִימִים / מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו{{ר1}}
שֶׁבֶת אַחִים / כְּאוֹר זוֹרְחִים / אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת
{{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}
===רשות===
{{הור|סימן: '''אב&quot;ב גג&quot;ד''', '''יצחק בר ראובן יצליח לתורה ולתעודה'''}}

{{סי|אֵ}}י זֶה מְקוֹם בִּינָה, אֵי מִזֶּה וְאֵי זֶה הוּא{{ש}}
{{סי|א}}וֹצַר חָכְמָה וָדַעַת רֵאשִׁית קִנְיָנֵהוּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}בוֹאִי לִשְׁאוֹל הַיּוֹם אֶת מִי נוֹעַץ וַיְבִינֵהוּ{{ר1}}
מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ.{{ממס|איוב כג ג}}

{{סי|גָּ}}בְהֵי שָׁמַיִם מִמְּעוֹנוֹתָם{{ש}}
{{סי|גֻּ}}לְּתָה הֹעֲלָתָה כְּבוּדָּה מִמַּחֲנוֹתָם{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרִים נְכוֹחִים הֵשִׁיב צִיר נֶאֱמָן לְמַעֲנִיתָם{{ר1}}
כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם.{{ממס|בראשית מב כג}}

{{סי|הֶ}}גְלָה בַת מֶלֶךְ הֵימָן הַמֵּלִיץ בְּחִטּוּב לַחֲטֹב{{ש}}
{{סי|הֵ}}כִין גַּן נָעוּל לְכַלָּתִי גַּן נָעוּל רָטֹב{{ש}}
{{סי|וְ}}דִבּוּק נָאֶה הִדְבִּיקַנִי וְהֶעֱלַנִי מִקְּטֹב{{ר1}}
זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב.{{ממס|בראשית ל כ}}

{{סי|זִ}}מֵּן אֲבִי כַלָּה שׁוֹשְׁבִין בָּחוּר מוּרָם מֵעָם{{ש}}
{{סי|זֹ}}הַר אַפִּרְיוֹן חִפָּה בַּעֲנְנֵי נֹעַם{{ש}}
{{סי|חָ}}שַׁק בִּבְרִית עוֹלְלִים וְיוֹנְקֵי גִזְעָם{{ר1}}
קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם.{{ממס|אסתר ט כז}}

{{סי|טִ}}הֲרָם וְקִבֵּל הָאָב קִדּוּשֵׁי בִתּוֹ לְהַשִּׂיאָהּ{{ש}}
{{סי|טָ}}הוֹר מְסָרָהּ לִשְׁלוּחָהּ בְּחֻפָּה לַהֲבִיאָהּ{{ש}}
{{סי|יֹ}}שֶׁר נְמִיכוּת סִינַי בּוֹ בָחַר לִצְבֹּא צְבָאָהּ{{ר1}}
וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה.{{ממס|אסתר ב יג}}

{{סי|כְּ}}הַיּוֹם בְּזָכְרִי זֹאת תְּחִלַּת פְּרִישָׁתִי לִקְדֻשָּׁה{{ש}}
{{סי|כִּ}}שְׁרוֹן מַעֲשֶׁה אֲשֶׁר הוֹרַנִי עַל לוּחַ חֲרוּשָׁה{{ש}}
{{סי|לְ}}צִוּוּי מְאֹרָשָׂה קְהִלַּת יַעֲקֹב נַחֲלָה מוֹרָשָׁה{{ר1}}
וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה.{{ממס|בראשית יב יט}}

{{סי|מְ}}נָת חֶלְקִי קַמְתִּי לִדְרֹשׁ מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}}
{{סי|מַ}}תְּנוֹתַי לְהַאֲרִיךְ בְּאֵרוּסֵי בִתּוֹ{{ש}}
{{סי|נַ}}פְשִׁי לְאָמוֹן שַׁעֲשׁוּעֶיהָ כְּמֵאָז הָיְתָה לּוֹ קֹדֶם תִּתּוֹ{{ר1}}
כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ.{{ממס|אסתר ב כ}}

{{סי|ס}}וֹבְבַנִי עָלֶיהָ הַיּוֹם לְכַלָּתִי לְהַזְמִינָהּ{{ש}}
{{סי|סְ}}גֻלַּת חֶלְקִי וְנַחֲלָתִי לִהְיוֹת לִי לְמָנָה{{ש}}
{{סי|ע}}וּרִי כַלָּה וּבוֹאִי וְשׁוּבִי נֶאֱמָנָה{{ר1}}
וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה.{{ממס|הושע ב כב}}

{{סי|פָּ}}נַיִךְ אֲחוֹתִי כַלָּה הַרְאִינִי וְהַשְׁמִיעִינִי קוֹלֵךְ{{ש}}
{{סי|פְּ}}קֻדָּתֵךְ תִּיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ{{ש}}
{{סי|צִ}}יר מְבַשֵּׂר יְקַדְּמֵנִי לְהַנְגִּידִי מִבֵּית הַמֶּלֶךְ{{ר1}}
וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ.{{ממס|בראשית יב יט}}

{{סי|קָ}}רָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי כִּי שַׁחוֹתִי בְּצִירֵי חִילַי{{ש}}
{{סי|קִ}}דַּמְתִּי לִטֹּל רְשׁוּת בְּיוֹם שִׂמְחַת גִּילַי{{ש}}
{{סי|רְ}}צֵנִי אֵל וּסְעָדֵנִי וְתִתְמֹךְ מֵהוֹדְךָ עָלַי{{ר1}}
וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלָי.{{ממס|בראשית מה י}}

{{סי|שֶׁ}}בַח וְכָבוֹד תְּעַטְּרֵנִי מָעֹז רֹאשִׁי שׁוֹכֵן שְׁמֵי שַׁחַק{{ש}}
{{סי|שִׁ}}ית שַׁוְעִי לְנֶגְדֶּךָ וּלְפָנֶיךָ יוּחַק{{ש}}
{{סי|תִּ}}כּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ וּמִמֶּנִּי אַל תִּרְחַק{{ר1}}
אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד '''יִצְחָק'''.{{ממס|בראשית לא מב}}

{{סי|יִצְחָק|0}} אֲשֶׁר פָּחַד לְפָנֶיךָ וּלְמוֹרָאֲךָ הִתְגַּבַּר{{ש}}
חַסְדְּךָ מְשֹׁךְ לְזַרְעוֹ נוֹחֲלֵי מַתָּן מִדְבָּר{{ש}}
וּבְנֶשֶׁק בַּר תְּנַשֵּׁק זֶרַע אֲשֶׁר יְחֻבַּר{{ר1}}
וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ '''בָר'''.{{ממס|תהלים סה יד}}

{{סי|בָּר|0}} תְּנַשְּׁקֵם וְתַשְׂבִּיעֵם וְתִדְלֵם מֵרִמְסַת הַתֶּבֶן{{ש}}
רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ הַבִּיטָה וְהָבֵן{{ש}}
לִרְעוֹת בֵּין שְׁפַתַּיִם תְּנַהֲלֵם אֲבִיר יַעֲקֹב רֹעֶה אֶבֶן{{ר1}}
לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים לִפְלַגּוֹת '''רְאוּבֵן'''.{{ממס|שופטים ה טז}}

{{סי|רְאוּבֵן|0}} וְכָל אֶחָיו תִּרְצֶה וּתְקַבֵּל תְּשׁוּרָתָם כְּקָרְבָּן מָלִיחַ{{ש}}
טַעֲמָם רְצֵה נָא אֱלֹהַי וְתַמְתִּיקֵם וְתַמְלִיחַ{{ש}}
כַּבְּדֵנִי נָא נֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי וְתָחֹן זֶה שָׁלִיחַ{{ר1}}
וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה '''יַצְלִיחַ'''.{{ממס|תהלים א ג}}

{{סי|יַצְלִיחַ|0}} בְּמַאֲמַר פִּיו בְּקוּמוֹ בְּקָהָל וְעֵדָה{{ש}}
רְאֵה כִּי קְרָאַנִי פַּחַד וּרְעָדָה{{ש}}
בְּקוּמִי לְבָאֵר דָּתְךָ מִיָּמִים יָמִימָה לְמוֹעֲדָהּ{{ר1}}
'''לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה'''.{{ממס|ישעיהו ח כ}}

{{סי|לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה|0}} אֻסְּפוּ יַחַד עַם נָבָר{{ש}}
שְׁעֵה נָא מְלִיצָם הַיּוֹם וְהוֹדִיעַ אֲמִתְּךָ לְהָבַר{{ש}}
עַבְדְּךָ זֶה אֲשֶׁר שָׁלוּחַ אֶל פְּנֵי תֵיבָתְךָ וְעָבַר{{ר1}}
עַתָּה דַּע וּרְאֵה מָה אָשִׁיב שֹׁלְחִי דָבָר.{{ממס|ש&quot;ב כד יג}}
===מצות עשה===
{{רקע אפור|מִצְוֹת עֲשֵׂה / בְּעֶזְרַת אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֶ}}ת קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי תְּפִלַּת קוֹל שִׂיחֶךָ{{ש}}
{{סי|אֲ}}יֻמָּתְךָ אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ קְנֵה וּצְלַח בְּלִקּוּחֶךָ{{ש}}
{{סי|אֱ}}מֶת אֲשִׁיבְךָ מִלִּין וְרוּחַ קָדְשִׁי תְּנִיחֶךָ{{ר1}}
לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ.{{ממס|משלי כב כא}}

{{סי|בְּ}}תוֹרָתִי חָפַצְתָּ וַתִּבְחַר וּתְכוֹנֵן בָּהּ אֲשׁוּרֶיךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}גוֹרָלָהּ עָלִיתָ וַתִּנְעַם צְלַח וַחֲגֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}בִרְכוֹתֶיהָ תְבֹרַךְ בְּבוֹאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרֶיךָ{{ר1}}
יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ.{{ממס|משלי ה יח}}

{{סי|גִּ}}יל נָא בִּרְעָדָה וְאֵימָה וּפְחַד מִנּוֹרָא וְאָיֹם{{ש}}
{{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה לְהַמְצִיאֲךָ בָהֶם פִּדְיוֹם{{ש}}
{{סי|גְּ}}דַרְתִּיךָ בְּחִתּוּן בְּנוֹתַי שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת לִתְיוֹם{{ר1}}
בִּשְׁתַּיִם תִּתְחַתֵּן בִּי הַיּוֹם.{{ממס|ש&quot;א יח כא}}

{{סי|דִּ}}בַּרְתִּי מֵרֹאשׁ וְלֹא בַסֵּתֶר אָז בְּיוֹם הַמְנֻסֶּה{{ש}}
{{סי|דָּ}}רַשְׁתִּי שֵׂעִיר כִּי אָמַרְתִּי הַמְכַסֶּה אֲנִי אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה{{ש}}
{{סי|דָּ}}בָר דָּבוּר הוֹצֵאת בְגִשְׁתְּךָ בְּתַחְתִּית הָהָר לְמַחְסֶה{{ר1}}
אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיּוֹם הַמַּעֲשֶׂה.{{ממס|ש&quot;א כ יט}}

{{סי|הַ}}יּוֹם קִיַּמְתִּי לְךָ קִיּוּם חֲתָנוּת אֲשֶׁר עָרַבְתָּ{{ש}}
{{סי|הֲ}}כִינוֹתִי לְךָ כַּלָּה עַל הַר סִינַי בְּעָרְכִי לְךָ מָקוֹם וְנִצַּבְתָּ{{ש}}
{{סי|הִ}}זְבַּדְתִּיךָ זֶבֶד טוֹב לְהַחֲזִיק בְּעֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר חָטַבְתָּ{{ר1}}
רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ.{{ממס|קהלת ט ט}}

{{סי|וּ}}מִי חָפֵץ חַיִּים וְלָעַד לֹא יִשָּׂכַל{{ש}}
{{סי|וִ}}עוּד מִצְוֹתַי הַאֲזִינוּ וִחְיוּ כָּל יוֹדְעֵי דַעַת וְשָׂכָל{{ש}}
{{סי|וְ}}נִקּוּב אַזְהָרַת מִצְוֹת עֲשֵׂה אֶקְרָא בְאָזְנֶיךָ מֵהֵיכָל{{ר1}}
גַּם עָשֹׂה תַעֲשֶׂה וְגַם יָכֹל תּוּכָל.{{ממס|ש&quot;א כו כה}}

{{סי|וְ}}יוֹתֵר בְּנִי הִזָּהֵר לְיַחֵד אֶת שֵׁם הַגָּדוֹל בְּיִחוּד שְׁמַע, פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם תְּיַחֲדֶנּוּ {{ש}}
{{סי|וְ}}הַשּׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמְךָ בֵּין הַפְּרָקִים הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ, וּמִפְּנֵי הַכָּבוֹד גַּם דָּרֹשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ{{ש}}
{{סי|וּ}}בְעָמְדָּךְ לְהִתְפַּלֵּל אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמָךְ הִשָּׁמֵר פֶּן תְּשִׁיבֶנּוּ{{ר1}}
כִּי תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרְכֶנּוּ וְכִי יְבָרֶכְךָ אִישׁ לֹא תַעֲנֶנּוּ.{{ממס|מ&quot;ב ד כט}}

{{סי|זְ}}הִירִים הַאֲמִירוּ אֶת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה וּבְשַׁעַת קִימָה לַמּוֹעֵד הַיּוֹם פֶּן תְּאַחֲרוּ וּפֶן תַּאֲרִיכוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}מִירוֹת רְנָנַי תָּעִירוּ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְדֶרֶךְ מִקְדָּשׁ מְעַט תַּדְרִיכוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}רִיחַת שְׁחָרִים בַּעֲלוֹת עַמּוּד הַשַּׁחַר לְשִׁכְנִי תִדְרְשׁוּ וּשְׁמִי תַמְלִיכוּ{{ר1}}
וְהִשְׁכַּמְתֶּם בַּבֹּקֶר וְאוֹר לָכֶם וָלֵכוּ.{{ממס|ש&quot;א כט י}}

{{סי|חֲ}}מִשָּׁה חֻמָּשִׁים וּמְזוּזוֹת פְּתָחִים מָסַרְתִּי לָךְ עַל יְדֵי חֹזֶה{{ש}}
{{סי|חִ}}בָּתִי יָסַפְתִּי לָךְ וְנִכְבַּדְתִּי וּלְמִצְוֹתַי אַל תְּהִי בוֹזֶה{{ש}}
{{סי|חִ}}בּוּר אֲגֻדָּה אַחַת לִמְצֹא בְּבוֹאוֹ דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ בְּנֵר חֲנֻכָּה לְמַחֲזֶה{{ר1}}
וַיִּהְיוּ לְיִשְׂרָאֵל בַּתָּוֶךְ אֵלֶּה מִזֶּה וְאֵלֶּה מִזֶּה.{{ממס|יהושע ח כב}}

{{סי|טָ}}הֳרַת לְבוּשׁ תִּפְאַרְתְּכֶם צִיצִיּוֹת אֲשֶׁר לְאַרְבַּע פֵּאוֹת שְׁתוּלִים{{ש}}
{{סי|טְ}}עִינַת בֶּגֶד פְּתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹתְכֶם בּוֹ נֶחְתָּלִים{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיסֵי הָאוֹת אֲשֶׁר נְתַתִּיךָ זְכֹר בּוֹרַאֲךָ וְהַבֵּט בִּשְׁפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל הַנִּתְלִים{{ר1}}
הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים.{{ממס|בראשית לח כה}}

{{סי|יְ}}פִי בְּנֵי הַנְּעוּרִים כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר{{ש}}
{{סי|יִ}}לּוֹד לִשְׁמוֹנָה יָמִים יִמֹּל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ לְטַהֵר וְלָבֹר{{ש}}
{{סי|יְ}}דִידוּת בְּרִיתִי לָמוּל וְלִפְרֹעַ כִּי בִשְׂכָרָהּ הֶעֱלִיתִיךָ מִבּוֹר{{ר1}}
פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבָר בּוֹ שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבוֹר.{{ממס|משלי ד טו}}

{{סי|כֶּ}}סֶף קָצַבְתִּי לְרֵאשִׁית בְּכוֹרָיו וּבִפְדוֹתוֹ אַל יִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ{{ש}}
{{סי|כָּ}}עֵת הִכֵּיתִי כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרַיִם וְהָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כֹּ}}פֶר בְּכוֹר מְשָרֵת מִזְבְּחִי פִּדְיוֹנוֹ צוּר מִשְׂגַּבּוֹ{{ר1}}
פּוֹדֶה יְיָ נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ.{{ממס|תהלים לד כג}}

{{סי|לְ}}תוֹרַת בְּכוֹרוֹת וּבִכּוּרִים וּלְקַיֵּם מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה הִזָּבֵד זָבוֹד {{ש}}
{{סי|לְ}}הִתְיָרֵא וּלְכַבֵּד אָב וָאֵם, לְבַד אִם יְפַתּוּךָ לַעֲזֹב אֶת שְׁמִי וְשֵׁם נָכְרִיָּה לַעֲבֹד{{ש}}
{{סי|לִ}}כְבוֹדִי וּלְמוֹרָאי הִזָּהֵר וְהָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ פֶּן תֹּאבַד אָבוֹד{{ר1}}
אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ וְהִנֵּה מְנָעֲךָ יְיָ מִכָּבוֹד.{{ממס|במדבר כד יא}}

{{סי|לְ}}הִתְפָּאֵר מַטָּעֵי יִשְׂרָאֵל אֲזַי מִיַּעֲקֹב יִדְרֹךְ כּוֹכָב{{ש}}
{{סי|לִ}}פְרוֹת וְלִרְבוֹת בְּטֹהַר נִשּׂוּאֵי אִשָּׁה עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה צֶדֶק וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב{{ש}}
{{סי|לְ}}קָרֵב יְדִידוּת אֵשֶׁת נְעוּרִים בִּשְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה פֶּן יִהְיֶה מִשְׁפָּט מְעֻכָּב{{ר1}}
מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב.{{ממס|ש&quot;ב יב ג}}

{{סי|מִ}}צְוַת קְדֻשַּׁת חוֹבַת הָאָרֶץ בְּצֶדֶק תֶּהְגֶּה נַפְשִׁי{{ש}}
{{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת {{ק|[תְּרוּמוֹת וּ]]}}מַעַשְׂרוֹת שְׁלֹשָׁה לְהַפְרִישִׁי מִדְּגָנִי יִצְהָרִי וְתִירוֹשִׁי{{ש}}
{{סי|מַ}}עֲשֵׂר רִאשׁוֹן לְתִתּוֹ לַלֵּוִי כְּמִצְוַת קְדוֹשִׁי וּמֵרִים רֹאשִׁי{{ר1}}
וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי גַּם אֶת הַשְּׁלִישִׁי.{{ממס|בראשית לב כ}}

{{סי|נִ}}דְבַת מַתָּנוֹת לַכֹּהֵן וְרֵאשִׁית הַגֵּז יִבְחָרוּ{{ש}}
{{סי|נְ}}עִימוֹת חַלָּה בִּקְדֻשָּה וּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בֵּין דָּל וּבֵין עָשִׁיר דָּתֵיהֶם כְּנִדְבָּרוּ{{ש}}
{{סי|נְ}}תִינַת שֶׁקֶל בַּהֲבִיאֲךָ לְהַרְבּוֹת כָּפְרְךָ מִשְׁפְּטֵי חֲלֻקָּתוֹ נִבְאָרוּ{{ר1}}
גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ.{{ממס|מ&quot;א ג כו}}

{{סי|סֵ}}דֶר עֲבוֹדַת יוֹם כִּפּוּר מְלֵאַת מִצְוֹת כִּמְלוּאַת רִמּוֹן{{ש}}
{{סי|סְ}}מִיכַת שְׁנֵי שְׂעִירִים לְהַגְרִיל עֲלֵיהֶם וְטָרַף בְּקַלְפִּי וְחָבַשׁ בַּטָּמוֹן{{ש}}
{{סי|שָׂ}}עִיר אֶחָד לְשַׁלֵּחַ לַעֲזָאזֵל בְּיַד אִישׁ עִתִּי בְּמִצְוַת דָּת אָמוֹן{{ר1}}
יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן.{{ממס|דברים לב י}}

{{סי|ע}}וֹרוֹת קָדָשִׁים וְחָזֶה וָשׁוֹק וְהַמּוּרָם מִן הַתּוֹדָה בְּגִשְׁתָּהּ{{ש}}
{{סי|עֲ}}רִיכַת נֵר שַׁבָּת לְהַדְלִיק, לְהֵטִיבוֹ בְעִתָּהּ{{ש}}
{{סי|עַ}}בְדְּךָ וַאֲמָתְךָ {{ק|[וּבְהֶמְתֶּךָ]}} לִשְׁבֹּת וְלָנוּחַ בְּמַרְגּוֹעַ שָׁוֶה וּמְנוּחָה שְׁלֵמָה לְתִתָּהּ{{ר1}}
כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ.{{ממס|ישעיהו כד ב}}

{{סי|פְּ}}אֵר מִצְוַת הַגּוּף וְקִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא בְּנֹעַם אוֹתוֹ לַחֲזוֹת{{ש}}
{{סי|פָּ}}חוֹד תִּפְחֲדוּ בְּהַזְכָּרָתוֹ לְיִרְאָה אוֹתוֹ וְאַל תְּנִיבוּהוּ עַזּוֹת{{ש}}
{{סי|פְּ}}תַח לְבָבְךָ לָדַעַת וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ וּלְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ בַּעֲלִיזוֹת{{ר1}}
וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת.{{ממס|בראשית כד ח}}

{{סי|צִ}}וּוּי עֲבוֹדָתוֹ וְדִבּוּקוֹ וְלִצְפֹּן אֶת הַשֵּׁם וּלְעַלְּמוֹ פֶּן תִּהְיֶה פִּי כְסִיל מְחִתָּה{{ש}}
{{סי|צַ}}פֵּה תְצַפֶּה לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְעָבְדוֹ לִבְּךָ שִׁיתָה{{ש}}
{{סי|צְ}}עָדֶיךָ הָכֵן לִקְבֹּר מֵתִים וְדַע לְמִי אַתָּה עָמֵל וּמֵאַיִן בָּאתָ וְהִבַּטְתָּ{{ר1}}
מַה מְּלַאכְתְּךָ וּמֵאַיִן תָּבוֹא מָה אַרְצֶךָ וְאֵי מִזֶּה עַם אָתָּה.{{ממס|יונה א ח}} 

{{סי|קַ}}דֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם בְּיִחוּד, מֵאָה בְרָכוֹת בְּכָל יוֹם לְרוֹמְמוֹ וּלְגַדְּלוֹ{{ש}}
{{סי|קָ}}דֵשׁ וְהַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ לְהָמִיר תְּמוּרַת טוֹב בְּרָע וּלְהַאֲמִין לְפִסְלוֹ{{ש}}
{{סי|קַ}}דְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ וְהָשֵׁב תָּשִׁיב לְמוּלוֹ{{ש}}
יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי גַּם בֵּן וָאָח אֵין לוֹ.{{ממס|קהלת ד ח}}

{{סי|רְ}}חוּמִים רַחֲמוּ עַל דָּל וְשִׂימוּ לְבַבְכֶם עָלָיו חֲבֵרִים{{ש}}
{{סי|רָ}}שׁ וְאִישׁ תְּכָכִים בִּלְבוּשׁ קְרָעִים יִפְשֹׁט בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים{{ש}}
{{סי|רְ}}דֹף מַעֲשֵׁה הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד וּלְבַקֵּר פְּנֵי חוֹלִים אֲשֶׁר בְּעֶרֶשׂ דְּוַי מְיֻסָּרִים{{ר1}}
מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים.{{ממס|בראשית לט כ}}

{{סי|שִׁ}}מְעוּ בָנִים מוּסַר אָב כִּי טוֹב הוּא לְשׁוֹחֲרָיו{{ש}}
{{סי|שִׁ}}חֲרוּ לִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתָיו גְּלוֹת מְקוֹם תַּלְמוּד תּוֹרָה, בְּחִירָיו{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עוּנִים פֶּן תִּהְיוּ לוֹמַר כִּי הוּא יָבוֹא אַחֲרֵי בוֹחֲרָיו{{ר1}}
אַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו.{{ממס|יהושע ג ג}}

{{סי|תְּ}}עוּדָה זֹאת בְּיִשְׂרָאֵל לְבָאֵר מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה בְּהִלּוּלִים{{ש}}
{{סי|תֹּ}}כֶן מִקְצָתָם בֵּאַרְתִּי לְבַד הַנִּשְׁאָר תִּלֵּי תִלִּים{{ש}}
{{סי|תְּ}}נָה כָבוֹד וְשִׁמְעָה עַמִּי וְאֹזֶן פֶּן תַּעְלִים{{ר1}}
כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ כִּי עוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּים.{{ממס|איוב לו ב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אָ}}מְנָם כִּי אַתֶּם עָם וְעִמָּכֶם תְּמִימוּת חָכְמָה נְבוֹנַי{{ש}}
{{סי|אֲ}}לֵיכֶם הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶת אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָזְנַי וְגַם רָאוּ עֵינַי{{ש}}
{{סי|אֲ}}גֻדָּה אַחַת בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ לַעֲלוֹת כָּל זְכוּרְכֶם אֶל פְּנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנַי{{ר1}}
לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת יְיָ.{{ממס|שמות י יא}}

{{סי|בֵּ}}אוּר תּוֹרַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּפִדְיוֹנוֹ יוֹסֵף עָלָיו חֲמִישִׁיתוֹ{{ש}}
{{סי|בַּ}}כֶּסֶף לְגָאֳלוֹ וּלְחַלְּלוֹ וְלִגְאֹל בַּנְּחֹשֶׁת שָׁוְא תִּהְיֶה תְמוּרָתוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}יָדוֹ יִצֹּר הַכֶּסֶף וְיִקַּח כָּל אֲשֶׁר תְּאַוֶה נַפְשׁוֹ בַּעֲלוֹתוֹ{{ר1}}
מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ.{{ממס|אסתר ח יז}}

{{סי|גְּ}}זֵרַת {{ק|[פֶּרֶט וְעוֹלֵלוֹת וְלֶקֶט וְ]}}שִׁכְחָה וּפֵאָה בָּאִילָן {{ק|[וּבַשָּׂדֶה]}} וּמַתָּנָה כְּמַתְּנַת יָדְךָ מְרֻבָּה{{ש}}
{{סי|גַּ}}לֵּה תּוֹכַחַת עֲמִיתְךָ וְהַשְׁמֵט כַּסְפּוֹ וְשִׁלּוּחַ עֶבֶד עִבְרִי וּלְהַעֲנִיק לוֹ בְּחִבָּה{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף עֶבֶד כְּנַעֲנִי לַעֲבֹד בּוֹ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה בַּעֲבוֹדָה רַבָּה{{ר1}}
תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ.{{ממס|שמות ה ט}}

{{סי|דִּ}}בּוּק אַהֲבַת רֵעַ וּפְתִיחַת יָד וְנָתוֹן תִּתֵּן לוֹ מֵחֵילֶךָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רֹשׁ לְהַעֲבִיטוֹ וּלְמֹד תּוֹרָה וּמִצְוֹת וְשִׁנַּנְתָּם וְשַׂמְתָּם בְּאֹהָלֶיךָ{{ש}}
{{סי|דַּ}}בֵּר תְּדַבֵּר בָּם בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה בְּעֵת תַּפְקִיד רוּחֲךָ בְּיָדִי כִּי יִפָּרֵד מֵעָלֶיךָ{{ר1}}
תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ.{{ממס|בראשית מב לז}}

{{סי|הֵ}}ן הִזָּהֲרוּ זְהִירִים קְדוֹשִׁים הִבָּדְלוּ מִן הַקְּדֵשִׁים לְחַבֵּר {{נוא|לְהָבֵר}}{{ש}}
{{סי|הִ}}זְדָּרְזוּ בְתַנְחוּם אָבֵל לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ וַחֲיָלִים יְגַבֵּר{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת קְרִיעָתוֹ לִקְרֹעַ וְלֹא לְאַחוֹת וּלְמַעֵט בְּשִׂיחָה מִדַּבֵּר{{ר1}}
עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר.{{ממס|קהלת ג ז}}

{{סי|וִ}}תּוּר הַחְיָאַת אָח וְהַלְוָאַת אֶבְיוֹן וַהֲשָׁבַת הָעֲבוֹט וְהֶפְקֵר {{ק|[וּבִעוּר]}} שְׁבִיעִית לַעֲנִיִּם לְעוֹדְדָם{{ש}}
{{סי|וִ}}עוּד קְבִיעוּת שָׁנִים וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּלְקַדֵּשׁ עַל הָרְאִיָּה בְּמוֹעֲדָם{{ש}}
{{סי|וְ}}לַחְשֹׁב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת כִּי תִשְׁאַל לְיָמִים רִאשׁוֹנִים וְתַעֲמֹד בְּסוֹדָם{{ר1}}
אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם.{{ממס|דברים ד לב}}

{{סי|זְ}}כֹר סֻכַּת עַנְנֵי מִדְבָּר וַעֲשֵׂה סֻכָּה לְפָנַי בְּהִלּוּלָהּ{{ש}}
{{סי|זַ}}רְדֵּי לוּלָב בַּיָּמִין וּפְרִי עֵץ הָדָר בַּשְּׂמֹאל גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה תִּקַּח לְסַגְּלָה{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת הֲדַסִּים וַעֲרָבָה לְאָגְדָם כְּאַחַת אֲגֻדָּה עֲגֻלָּה{{ר1}}
וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה.{{ממס|זכריה א ח}}

{{סי|חָ}}רוּת בִּכְתָב וְרָשׁוּם בַּסֵּפֶר יָמִים אֲשֶׁר יָחִיד בָּהֶם גּוֹמֵר שִׁירָתִי{{ש}}
{{סי|חִ}}וּוּי מִצְוַת שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם אֲשֶׁר בָּהֶם תֹּכֶן {{ק|[גְּזֵרַת]}} אֲמִירָתִי{{ש}}
{{סי|חֵ}}רוּת לֵיל שִׁמּוּרִים לִגְמֹר בָּהֶם רְנָנָה וְתַגִּיד וְתוֹדִיעַ לְבִנְךָ אֱמוּנָתִי{{ר1}}
בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי.{{ממס|ירמיהו ט כג}}

{{סי|ט}}וֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא וְיִתֵּן בְּצֶדֶק וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו נוֹסָפָה{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר גְּמִילוּת חֶסֶד בֵּין דַּל וּבֵין עָשִׁיר וְכִבּוּד אָב וָאֵם וַהֲבָאַת שָׁלוֹם עֲדוּפָה{{ש}}
{{סי|טַ}}עַם שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה לֶאֱכֹל פִּרְיָם בָּזֶה וְהַקֶּרֶן קַיָּם לִתְנוּפָה{{ר1}}
וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה.{{ממס|יחזקאל מז יב}}

{{סי|יֹ}}קֶשׁ גָּזֵל לְשַׁלֵּם וּמוֹצֵא אֲבֵדָה לְנוֹתֵן סִמָּנֶיהָ יֹאמַר מָצָאתִי{{ש}}
{{סי|יֶ}}חֱסֶה בְצִלְּכֶם גֵּר הַבָּא לְהִתְגַּיֵּר בְּאָמְרוֹ בְּךָ יְיָ חָסִיתִי{{ש}}
{{סי|יְ}}קַבְּלוּהוּ וְיוֹדִיעוּהוּ קְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת פֶּן יַחֲזֹר בְּרוּחוֹ וְיֹאמַר מֶה עָשִׂיתִי{{ר1}}
לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי.{{ממס|ש&quot;א יז לט}}

{{סי|כָּ}}רַתִּי בְרִית לִבְחִירַי לִפְסֹחַ וְלִשְׁמֹר יָמִים כִּמְדֻבָּר{{ש}}
{{סי|כֹּ}}שֶׁר מַאֲכַל צָלִי וּפַת חֲרֵבָה וַאֲרוּחַת יָרָק וּבִשְׁבִיתַת {{ק|[וְקִדּוּשׁ]}} יְמֵי קֹדֶשׁ תִּתְגַּבַּר{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹנֵן יְכוֹנֵן שׁוֹפָר לִתְקֹעַ וּלְעַרְבֵּב מַשְׂטִין אֲזַי עַוְלָתוֹ תְשֻׁבַּר{{ר1}}
יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר.{{ממס|ישעיהו מב יג}}

{{סי|לְ}}מֹד סְפִירַת הָעֹמֶר מִמָּחֳרַת יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחוֹסִים{{ש}}
{{סי|לְ}}גַדֵּעַ אֲשֵׁרָה וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרֹס וּמִקְרָא מְגִלָּה בְּכָל אֲפָסִים{{ש}}
{{סי|לְ}}וִיִּם מִדּוּכָנָם וְכֹהֲנִים מֵעֲבוֹדָתָם מְבַטְּלִים וּבָאִים לִשְׁמֹעַ כְּסֻמְּכוּ מִבֵּית עֲמוּסִים{{ר1}}
אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר הֵמָּה עֹשִׂים.{{ממס|שמות לו ד}}

{{סי|מִ}}י יָרֵא וְחָרֵד לִרְדֹּף חֶסֶד וּלְשַׂמֵּחַ חֲתָנִים הֱיוֹת שִׂמְחַת עוֹלָם בְּרֹאשָׁם{{ש}}
{{סי|מַ}}תַּן שְׂכַר שָׂכִיר וַהֲכָנַת {{ק|[יָד וְ]}}יָתֵד לְהַצְנִיעַ בְּהִתְקַדְּשָׁם{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוַת יִבּוּם וַחֲלִיצָה בְּרֹק הַנִּרְאֶה לַדַּיָּנִים בְּדִין תּוֹרָה נִרְשָׁם{{ר1}}
וּדְעוּ וּרְאוּ אֶת מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר תִּהְיֶה רַגְלוֹ מִי רָאָהוּ שָׁם.{{ממס|ש&quot;א כג כב}}

{{סי|נְ}}בוֹנֵי דַעַת הִתְקַדְּשׁוּ בְּרוּחַ שְׁפָלָה כִּי הוּא כְבוֹדִי וּפְאֵרִי{{ש}}
{{סי|נִ}}ין וָנֶכֶד לִמְזַנֵּב נֶחֱשָׁלִים תִּמְחוּ שְׁמָם וְזִכְרָם מֵעֲפָרִי{{ש}}
{{סי|נַ}}צֵּר תְּנַצֵּר וְשָׁרֵשׁ תְּשָׁרֵשׁ אַחֲרָיו מִלְּמַטָּה אַף אֲנִי מִלְמַעְלָה אָסִיר לוֹ כָּל פֶּרִי{{ר1}}
מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי.{{ממס|שמות לב לג}}

{{סי|סְ}}גֻלַּת שַׁבָּת לִשְׁמֹר בְּ{{ק|[שִׂמְחָה וְ]}}עִנּוּג לְהַשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נְפוּחֵי נְשָׁמוֹת{{ש}}
{{סי|סִ}}גּוּף עֳנָשִׁין בְּנִי הִזָּהֵר שְׁגָגוֹת וְחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת{{ש}}
{{סי|ס}}וֹד וְעִקָּר נוֹדַע לְשַׁבָּת אַרְבָּעִים אֲבוֹת מְלָאכוֹת חָסֵר אַחַת נִרְשָׁמוֹת{{ר1}}
תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת.{{ממס|במדבר א כ}}

{{סי|עֲ}}מֹד מִפְּנֵי שֵׂיבָה וְהַדֵּר פְּנֵי זָקֵן וּשְׂרֹף נוֹתָר וּבַעֵר חָמֵץ בְּחֶרֶץ{{ש}}
{{סי|עֲ}}רִיכַת כִּסּוּי דַּם חַיָּה וָעוֹף כִּי תִקְרֹץ בְּקֶרֶץ{{ש}}
{{סי|עֲ}}שִׂיַּת כִּסּוּיוֹ לְבַד אִם גִּלָּהוּ הָרוּחַ הַמִּתְפָּרֵץ{{ר1}}
גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ.{{ממס|תהלים קד ט}}

{{סי|פִּ}}קּוּד טְעִינָה וּפְרִיקָה עִם חֲבֵרֶיךָ וְהִתְיָרֵא מִן {{ק|[הַמִּקְדָּשׁ וּמִן]}} הַחֲכָמִים פֶּן תִּהְיֶה שׁוֹבָב{{ש}}
{{סי|פִּ}}קְפּוּק הִינִין וּמִדּוֹת וֶהְיֵה תָמִים וּלְצַדֵּק אֶת הַדִּין בַּאֲמִתּוֹ תְּסוֹבָב{{ש}}
{{סי|פְּ}}חַד לִהְיוֹת דַּיַּן אֱמֶת לַשָּמַיִם וְלִרְאוֹת עֵינָיו פֶּן יִהְיֶה חוֹבָב{{ר1}}
כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַייָ יִרְאֶה לַלֵּבָב.{{ממס|ש&quot;א טז ז}}

{{סי|צִ}}וּוּי טְבִילָה בִזְמַנָּהּ לְטַהֵר בִּזְהִירָה וְחֵטְא לְהִתְכַּפֵּר בְּקָרְבָּן וּבְתַחֲנוּנִים יְחוֹנָן{{ש}}
{{סי|צַ}}חַן טְמֵאִים לְקַדֵּשׁ {{ק|[בִּטְבִילָה וַהֲזָאָה]}} וְקָרְבָּן אֶחָד כָּרָאוּי וְכֹהֵן גָּדוֹל בְּקִיחַת בְּתוּלָה יִתְבּוֹנָן{{ש}}
{{סי|צֵ}}רוּף פַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת בְּהֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי עַמִּי בֹּו יִתְגּוֹנָן{{ר1}}
יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.{{ממס|ישעיהו א ג}}

{{סי|קְ}}חַת פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְכָל מַעֲשֵׂה הַיּוֹם לַעֲשׂוֹת בּוֹ עֲשִׂיָּה גְמוּרָה{{ש}}
{{סי|קִ}}דּוּשׁ כֹּהֲנִים וְלִלְמֹד וְלַעֲשׂוֹת יְצִיקָה וּבְלִילָה וּפְתִיתָה וַחֲפִינָה הַחֲמוּרָה{{ש}}
{{סי|קָ}}רְבַּן זֶבַח וּמִנְחָה לְהַמְלִיחַ בַּמֶּלַח חֻקַּת עוֹלָם אֲמוּרָה{{ר1}}
בְּרִית עוֹלָם שָׂם לִי עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה.{{ממס|ש&quot;ב כג ה}}

{{סי|רִ}}צּוּי תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה קְמִיצָה וְהַקְטָרָה כְּמִצְוַת אִמְרֵי פִי{{ש}}
{{סי|רִ}}שּׁוּם שְׂחִיטָה וּמְלִיקָה וְקַבָּלָה וְהַזָּאָה וְהַשְׁקָאַת סוֹטָה עַל יְדֵי קִנּוּי וּסְתִירָה בַּשֶּׁפִי{{ש}}
{{סי|רֹ}}קַח בֹּשֶׂם אֲשֶׁר הִשְׁקָת לַזּוֹנָה מַק יִהְיֶה בְּמֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים לְתִתָּהּ דֹּפִי{{ר1}}
וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי תַחַת יֹפִי.{{ממס|ישעיהו ג כד}}

{{סי|שְׁ}}מֹר קַן צִפּוֹר כִּי תִפְגַּע בַּדֶּרֶךְ אוֹ בְכָל מַעֲבָר{{ש}}
{{סי|שַׁ}}לֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם בְּמִשְׁלַחַת עַל פְּנֵי בָר{{ש}}
{{סי|שִׁ}}לּוּחַ מִצְוָתוֹ בָאֵם וְלֹא בָאָב כִּי כֵן דִּינוֹ הוּבָר{{ר1}}
קָחֶנּוּ וָבֹאָה כִּי שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר.{{ממס|ש&quot;א כ כא}}

{{סי|תְּ}}עוּדַת בָּתִּים וְטֹהַר כֵּלִים וְכָל כְּלִי בֶגֶד {{נוא|וְטֹהַר אָדָם וּבֶגֶד וּכְלִי עוֹר}} לְמַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|תִּ}}קּוּן נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם וַעֲשִׂיַּת מַעֲקֶה הַמַּשְׁלֶמֶת מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ש}}
{{סי|תַּ}}מּוּ עַד הֵנָּה מִצְוֹת עֲשֵׂה לִגְמָלְךָ עֲלֵיהֶם שָׂכָר טוֹב וְהַטּוֹב וְהַיָּשָׁר כִּי תַעֲשֶׂה{{ר1}}
אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה.{{ממס|בראשית כא כב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש, '''יצחק'''}}

{{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְיִרְוַח לִי אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אָבוֹת מִפִּי הַמַּגִּיד{{ש}}
{{סי|אָ}}זְנְךָ עַמִּי הַטֵּה וּלְמוּסָרִי אַל תַּבְגִּיד{{ש}}
{{סי|אֲ}}זַי בֵּאַרְתִּי מִצְוֹת עֲשֵׂה וְהוֹאַלְתִּי לְבָאֵר שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת לְהַנְגִיד{{ר1}}
הָרִאשֹׁנוֹת הִנֵּה בָאוּ וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד.{{ממס|ישעיהו מב ט}}

{{סי|בְּ}}חוּנִים יוֹשְׁבֵי גֹּרֶן עֲגֻלָּה סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה וּקְטַנָּה, בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת וּמַכּוֹת וּמָמוֹנֵי חֵילָךְ{{ש}}
{{סי|בְּ}}רוּ לָכֶם הַמִּשְׁפָּט כִּי לֵאלֹהִים הוּא וּבְעֵת יָבוֹאוּ שְׁנַיִם וְיֵשְׁבוּ לְמוּלָךְ{{ש}}
{{סי|בִּ}}לְבוּשׁ הָאֶחָד כְּלֵי מֵלַת וְהָאֶחָד קְרָעִים, אָמוֹר תֹּאמַר לוֹ בְּפִלּוּלָךְ{{ר1}}
וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ.{{ממס|שמות לג ה}}

{{סי|גֶּ}}זֶר עֲבוֹדַת הָעִבְרִים בְּעֵת מִמְּךָ נִמְלָטִים{{ש}}
{{סי|גְּ}}אֻלַּת חֹפֶשׁ לְהַמְצִיאָם וּלְהַרְגִּיעָם בְּמִיתַת אָדוֹן נִשְׁלָטִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף הָאָמָה הָעִבְרִיָּה בַּהֲבָאַת סִמָּנֶיהָ שִׁלּוּחֶיהָ מִמְּךָ נֶחְלָטִים{{ר1}}
וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים.{{ממס|ישעיהו סו יט}}

{{סי|דָּ}}ת נְזִיקִין וְחוֹבֵל בְּרֵעַ וְנוֹגֵחַ וְנוֹגֵף {{ק|[וְגוֹנֵב]}} בְּמִשְׁפָּט לַהֲבִיאוֹ{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין הִשְׁמַעְתִּי אֶתְכֶם בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר וְשֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט לְהַמְצִיאוֹ{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ מָנוֹס לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ בְּשׁוֹגֵג מְקוֹם מִפְלָט לְהַחְבִּיאוֹ{{ר1}}
לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ.{{ממס|בראשית ד טו}}

{{סי|הֲ}}מוֹנֵי אַב הָמוֹן זִכְרוּ תּוֹרַת עַבְדִּי מֹשֶׁה{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת מוֹכֵר עַצְמוֹ וּמְכָרוּהוּ בֵית דִּין וְנִמְכַּר לַגּוֹי דָּתוֹ אַל תִּנְשֶׁה{{ש}}
{{סי|הַ}}יּוֹצֵא בְּשֵׁן וָעַיִן וְנִגָּף בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים שִׁלּוּחוֹ בְּעֵינֶיךָ אַל יִקְשֶׁה{{ר1}}
וּבַמֶּה יִתְרַצֶּה זֶה אֶל אֲדֹנָיו הֲלוֹא בְּרָאשֵׁי.{{ממס|ש&quot;א כט ד}}

{{סי|וַ}}דַּאי אָשָׁם וְאָשָׁם תָּלוּי וּפָרָשַׁת מִשְׁכָּן וְכָל כְּלֵי תִקּוּנַי{{ש}}
{{סי|וַ}}הֲכָנַת מָאוֹר וּבִגְדֵי שְׂרָד וְחִנּוּך מִזְבֵּחַ וּקְטֹרֶת וּמִשְׁחַת שֶׁמֶן שְׂשׂוֹנַי{{ש}}
{{סי|וְ}}קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד וּפָרָה אֲדֻמָּה בְּלִי מוּם כְּחֻקַּת פִּקְדוֹנַי{{ר1}}
אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי.{{ממס|שופטים יד ג}}

{{סי|זְ}}כִירַת תַּחֲנוּנִים וְעוֹלוֹת {{ק|[וּשְׁלָמִים]}} וּמְנָחוֹת וּפָרָשַׁת חַטָּאת וּפָרָשַׁת חוֹטְאִים יְדוּעִים{{ש}}
{{סי|זְ}}רִיזוּת נְדָרִים וּנְדָבוֹת וְטֻמְאַת אָדָם נְבֵלוֹת וּשְׁרָצִים לְטַמֵּא כָל הַנּוֹגְעִים{{ש}}
{{סי|זְ}}קִיקַת אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת לִמְנוֹת בָּהֶם רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי נִקְבַּע עַל תּוֹלְדוֹתָם כְּמַסְמְרוֹת נְטוּעִים{{ר1}}
עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים.{{ממס|שמות לד ז}}

{{סי|חֹ}}סֶן טֻמְאַת בִּגְדֵיכֶם לְטַהֵר וְטֻמְאַת מַשְׁקְכֶם וְאָכְלְכֶם{{ש}}
{{סי|חִ}}דְלוּ לָכֶם מִטֻּמְאַת כֵּלִים לְהַעֲבִיר בָּאֵשׁ וְהַזָּאַת מַיִם טְהוֹרִים עֲלֵיכֶם{{ש}}
{{סי|חֹ}}מֶר טֻמְאַת כְּלִי חֶרֶשׂ אֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי דָפְיוֹ וְשַׁבֵּר תְּשַׁבְּרוּהוּ לְנַקּוֹת גִּלּוּלֵיכֶם{{ר1}}
וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה כ}}

{{סי|טֶ}}נֶף טֻמְאַת {{ק|[יוֹלְדוֹת וְנִדּוֹת וּ]}}בוֹעֲלֵי נִדּוֹת פֶּן יַעֲלוּ לְרַגְלָם בְּאֹרֶךְ טֻמְאָתָם יַאֲרִיכוּ{{ש}}
{{סי|טֻ}}מְאַת זָב וְזָבָה וְיוֹצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע לִטְבֹּל בְּאַרְבָּעִים סֵאָה יִסְמוֹכוּ{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר פָּרָשַׂת עֶגְלָה עֲרוּפָה לִמְדֹּד מֵחָטְמוֹ בַּחֶבֶל יִמְשׁוֹכוּ{{ר1}}
כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִפְנֶה הָרֹאשׁ אַחֲרָיו יֵלֵכוּ.{{ממס|יחזקאל י יא}}

{{סי|יְ}}דִידוֹת טָהֳרָה חֲמוּרָה הִתְכַּבְּסוּ קְדוֹשִׁים{{ש}}
{{סי|יְ}}סוֹדוֹת מִשְׁמֶרֶת מַרְאוֹת נְגָעִים שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת נִדְרָשִׁים{{ש}}
{{סי|יָ}}פְיוּתָם מָשָׁל מָשְׁלוּ בָם לִשְׁנֵי מְלָכִים מַרְאוֹת הַנֶּגַע שְׁתַּיִם מְפֹרָשִׁים{{ר1}}
וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.{{ממס|בראשית ב י}}

{{סי|כִּ}}הוּי נֶגַע צָרַעַת שְׁמֹר, כְּשִׁעוּר גָּרִיס מִשְׁפָּטוֹ הוּבַן{{ש}}
{{סי|כַּ}}שֶּׁלֶג הַלָּבָן בַּהֶרֶת עַזָּה וּשְׁנִיָּה לָהּ כְּסִיד הַהֵיכָל, זוֹ וָזוֹ כִּכְתָבָן{{ש}}
{{סי|כְּ}}מֶלֶךְ עִם שָׂרָיו בַּהֶרֶת חֲלוּקָה מִשְּׂאֵת מְנֻקָּה כְּצֶמֶר מְלֻבָּן{{ר1}}
וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן.{{ממס|בראשית ל מ}}

{{סי|לִ}}כְלוּךְ דַּם נִדָּה וּפִתְחָהּ אֲשֶׁר שָׁם פְּרִי מְגָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|לְ}}דִמְיוֹנָהּ חֶדֶר וַעֲלִיָּה וּפְרוֹזְדוֹר בְּאַרְבָּעָה מִינֵי הַדָּם פֶּן תִּתֵּן הוֹדֶךָ{{ש}}
{{סי|לִ}}רְחֹק מֵחַבֵּק דָּם הַבָּא מִן הַחֶדֶר כִּי הוּא יְבוֹדְדֶךָ{{ר1}}
לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ.{{ממס|ישעיהו כו כ}}

{{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת נַחֲלוֹת {{ק|[וּבְכוֹרָה]}} וּפָרָשַׁת הָעֹמֶר וִיפַת תֹּאַר בְּעֵת לַקְּרָב יֵצֵאוּ{{ש}}
{{סי|מְ}}פַתֶּה וְאוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רָע, דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ{{ש}}
{{סי|מ}}וֹפֵת דָּתָהּ לְאַחַר כִּבּוּס הַשִּׂמְלָה כִּתְמֵי בְתוּלֶיהָ הַנִּרְאוּ{{ר1}}
אַל תָּשֶׂם אֶת לִבְּךָ לָהֶם כִּי נִמְצָאוּ.{{ממס|ש&quot;א ט כ}}

{{סי|נְ}}בוֹנַי בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת מְשִׁיבֵי מִלְחֶמֶת בִּגְבוּרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}דָרִים אַרְבָּעָה הִתִּירוּ, הֲבָאִין שְׁגָגוֹת וְאוֹנָסִין וְזֵרוּזִין לְהִתְבּוֹרְרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}דִירָתִי הֲנָאָה לִנְדִירָתִי מַאֲכָל, כֵּלִים שֶׁלֹא לֶאֱכֹל הִתַּרְתִּי בַּחֲבוּרָה{{ר1}}
רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה.{{ממס|במדבר כ יט}}

{{סי|ס}}וּר מֵעָרְלָה וּמִמּוּמֵי בְּהֵמָה וְנֶחֱרֶפֶת וְיוֹם כִּפּוּר לְעֻנּוֹתוּ{{ש}}
{{סי|ס}}וֹרֵר {{ק|[וּמוֹרֶה]}} וְנוֹתֵן מוּמִים וּמַקְדִּישׁ וּמַחֲרִים וְדִין בָּתֵי עָרֵי חוֹמָה וַחֲצֵרִים כְּמִצְוָתוֹ{{ש}}
{{סי|סִ}}דְרֵי לֶחֶם הַפָּנִים וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּשְׁבִיעִית וּבַיּוֹבֵל, כִּי כֵּן דָּתוֹ{{ר1}}
לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ.{{ממס|מ&quot;א כב יז}}

{{סי|עֵ}}רֶךְ בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת וְהַקְהֵל וְסוֹטָה, וְנָזִיר לְהַפְרִישׁוֹ מִיֵּין חַכְלִילָיו{{ש}}
{{סי|עֲ}}רָכִים וּמִזְבֵּחַ וּפֶסַח שֵׁנִי וַחֲצוֹצְרוֹת וּנְסָכִים וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי אֵילָיו {{נוא|בְעָלָיו}}{{ש}}
{{סי|עֶ}}שְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה וְכֹהֵן גָּדוֹל וְגֵר תּוֹשָׁב וְשִׁלּוּחַ טָמֵא מִחוּץ לְאֹהָלָיו{{ר1}}
יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו.{{ממס|איכה ג כח}}

{{סי|פָּ}}רָשַׁת עִיר הַנִּדַּחַת וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר {{ק|[וְשׁוֹלַחַת יָד]}} וְעֵדִים זוֹמְמִים עֶדְיָם לִבְלֹם{{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵר הַמֶּלֶךְ לִכְתֹּב לוֹ מִשְׁנֵה תוֹרָה לִסְבֹּב בָּהּ תָּמִיד וְלִגְלֹם{{ש}}
{{סי|פִּ}}קּוּד הַמַּשְׁלֶמֶת לִרְדֹּף שְׁלוֹמָהּ וּלְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ כְּמִצְוַת צוּר עֵילוֹם{{ר1}}
עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם.{{ממס|קהלת ג ח}}

{{סי|צִ}}וּוּי כֶּסֶף קִנְיַן הָאִשָּׁה בִּשְׁוֵה פְרוּטָה לִשְׁקֹל{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתִים בְּעֵת נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה לַחְקֹר בָּם פֶּן תְּעַקְּלוּהָ עָקוֹל{{ש}}
{{סי|צַ}}עֲקַת הַמּוּטָל בַּבּוֹר בְּאָמְרוֹ כִּתְבוּ וְחִתְמוּ וְנִשְׁמַע לָכֶם הַקּוֹל{{ר1}}
וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל.{{ממס|דברים ד יב}}

{{סי|קֶ}}שֶׁר לְהַתִּיר בִּכְרִיתוּת הַמְגָרֵשׁ כְּעָלָה כַּעְסוֹ וְזַעְמוֹ{{ש}}
{{סי|ק}}וֹרְדִיָקוֹס אִם אֲחָזוֹ וְנִבְהָל וַתָּחֶל רוּחַ לְפַעֲמוֹ{{ש}}
{{סי|קָ}}רָא וְצִוָּה לִכְתֹּב אֶת הַסֵּפֶר, יְבֻטַּל דְּבָרוֹ וְטַעְמוֹ{{ר1}}
עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ.{{ממס|במדבר יד כד}}

{{סי|ר}}וּחַ אִישׁ כִּי יַעֲלֶה בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים לְהִתְגָּרֵשׁ{{ש}}
{{סי|רִ}}צּוּי עֲרֻבָּתוֹ יַפְרִיד בַּסֵּפֶר אֲזַי חִתּוּמָיו יְאָרֵשׁ{{ש}}
{{סי|רִ}}חוּקוֹ מִמֶּנָּהּ יַכְרִית בִּכְרִיתוּת מִבְּלִי שִׁיּוּר לְהִתְפָּרֵשׁ{{ר1}}
כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ.{{ממס|שמות יא א}}

{{סי|שֶׁ}}בֶת אַחִים גַּם יַחַד וּמֵת אַחַד מֵהֶם {{ק|(וְנוֹסַף אֶחָד עֲלֵיהֶם)}} מִשְׁפָּטוֹ נִגְזַר גֶּזֶר{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר וְהָבֵן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְצָרוֹת צָרוֹתֵיהֶן מִקָּרְבָה וְצָרַת קְרוֹבָה לְהִנָּזֵר{{ש}}
{{סי|שֻ}}לְּחָה וְהֻתְּרָה לִהְיוֹת לְאִישׁ זָר לֵאמֹר נֶגְדְּךָ אֶהְיֶה עֵזֶר{{ר1}}
אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי צָרָה קְרוֹבָה כִּי אֵין עוֹזֵר.{{ממס|תהלים כב יב}}

{{סי|תּ}}וֹרַת תְּמִידִין וּמוּסָפִין וּתְרוּמַת הַמֶּכֶס כְּמִשְׁמֶרֶת פִּקּוּדֶיךָ{{ש}}
{{סי|תְּ}}עוּדַת הָאָרֶץ לָתֵת לַלְוִיִּם לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ מְקוֹם מִקְלָט בְּכָל צְדָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹכַחַת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּהַגָּשַׁת כֹּהֲנִים לְהוֹכִיחַ כִּי שָׁם הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ר1}}
וְשָׁמַעְתָּ מַה יְדַבֵּרוּ וְאַחַר תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ.{{ממס|שופטים ז יא}}

{{סי|יָ}}חִיד וּמְיֻחָד בְּפִי כָל מִפְעָלָךְ{{ש}}
{{סי|צַ}}דִּיק וּמוֹשִׁיעַ {{סי|חָ}}סִין הַיָּרְאוּי בְמַהֲלָלָךְ{{ש}}
{{סי|ק}}וּמָה נָּא לְגָאֳלֵנוּ כִּימֵי קֶדֶם אֲשֶׁר פָּדִית בְּגָדְלָךְ{{ר1}}
כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה וּלְךָ הַגְּאֻלָּה קְנֵה לָךְ.{{ממס|ירמיהו לב ח}}
===יחיד נורא עלילה===
{{הור|סימן: '''יצחק'''}}

{{סי|יָ}}חִיד נוֹרָא עֲלִילָה{{ש}}
סוֹבֵב לְקִרְיַת תְּהִלָּה{{ש}}
יוֹנַת אֵלֶם שְׁכוּלָה{{ש}}
תִּמְצָא מְנוּחָה לְכַף רַגְלָהּ{{ר1}}
קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻלָּה{{ר2}}
כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה.{{ממס|ירמיהו לב ז}}

{{סי|צַ}}דִּיק שְׁעֵה נָא עֲתֶרֶת{{ש}}
הַמּוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת{{ש}}
לְמַהֵר עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת{{ש}}
לְדַבֵּר עַל לֵב שְׁחַרְחֹרֶת{{ש}}
וְהִיא עַל לִבָּהּ מְדַבֶּרֶת{{ש}}
מָתַי אֶהְיֶה נִזְכֶּרֶת{{ש}}
וּלְבֵית בַּעֲלָהּ חוֹזֶרֶת{{ש}}
שֻׁלְחָנָהּ כְּמֵאָז מְסַדֶּרֶת{{ש}}
לְמוֹעֵד כָּזֶה מְשׁוֹרֶרֶת{{ש}}
לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת{{ר1}}
וְתָשׁוּב כַּלָּה לְבֵית בַּעְלָהּ{{ר1}}
וְנִבְנְתָה הָעִיר עַל תִּלָּהּ
{{רפרן|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{סי|חֶ}}שְׁבּוֹן זְמַנֵּי צְבִיָּה{{ש}}
הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ צוֹפִיָּה{{ש}}
חָשְׁבָה לִהְיוֹת פְּדוּיָה{{ש}}
וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה{{ש}}
וּמָתַי תִּקְרָא לִשְׁבוּיָה{{ש}}
שׁוּבִי סֹעֲרָה עֲנִיָּה{{ש}}
וּמָתַי תַּעְדֶּה אֶת עֶדְיָהּ{{ש}}
וְהֵסִירָה שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ{{ש}}
וּמָתַי תִּקָּרֵא בְנוּיָה{{ש}}
בִּשְׁלֹחַ אֶת אֵלִיָּה{{ר1}}
שְׁכוּלָה לִהְיוֹת כְּלוּלָה{{ר1}}
וְגוֹלָה סוּרָה גְּאוּלָה
{{רפרן|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{סי|קָ}}רוֹב לַכֹּל מְבַקֶּשֶׁת{{ש}}
עֲנִיָּה בְּיַד צָר נֶחְבֶּשֶׁת{{ש}}
כְּמוֹ שִׁפְחָה נִכְבֶּשֶׁת{{ש}}
וְהִיא בְּלִבָּהּ חוֹרֶשֶׁת{{ש}}
מָתַי אֶהְיֶה נִדְרֶשֶׁת{{ש}}
כְּמֵאָז הָיִיתִי מְאֹרֶשֶׂת{{ש}}
וּכְאִשָּׁה עִם בַּעְלָהּ מְפָרֶשֶׁת{{ש}}
וְדַי מִהְיוֹת נִפְרֶשֶׁת{{ש}}
וּמָתַי אֶהְיֶה לוֹחֶשֶׁת{{ש}}
בִּשְׂפָתַי וּבַאֲרֶשֶׁת{{ש}}
קְרוּיָה נְעוּרִים אֵשֶׁת{{ש}}
בִּשְׁלוֹם בֵּיתִי דּוֹרֶשֶׁת{{ר1}}
וּמָתַי תִּשְׁמַע בְּקוֹל הֲמֻלָּה{{ר1}}
סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה
{{רפרן|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{רקע אפור}}
תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ש}}
בְּעֶזְרַת צוּר מַחְסֶה{{ש}}
וְהוּא אֲשֶׁר אֵין לוֹ קָצֶה{{ש}}
יַעְזְרֵנִי לְסַיֵּם מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה.
{{סוף}}
===מצוות לא תעשה===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (רובו במתכונת אא&quot;ב גג&quot;ד)}}

{{סי|אֲ}}יַסְּרָה אֶתְכֶם אֱמוּנַי בְּתוֹכַחַת מְגֻלָּה לְיַסֵּר אֶתְכֶם וּלְהוֹכִיחֲכֶם{{ש}}
{{סי|אֹ}}מֶץ אַזְהָרַת מַכּוֹת וְעוֹנָשִׁין לְהַזְהִיר שֻׁלַּחְתִּי לְמַעַנְכֶם{{ש}}
{{סי|אֱ}}מוּנִים עִמְדוּ וְשִׁמְעוּ וְאַל תָּקוּצוּ בְתוֹכַחְתִּי אֲשֶׁר אוֹכִיחַ מוּל פְּנֵיכֶם{{ר1}}
וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה ה}}

{{סי|בֶּ}}ן פָּרִיץ הַבָּא עַל מְחוֹלַלְתּוֹ וְגִלָּה כְנַף הָאָב, אָז חִלֵּל שֵׁם קְדוֹשׁוֹ{{ש}}
{{סי|בֹּ}}שֶׁת אִשָּׁה הַנִּרְבַּעַת לַבְּהֵמָה {{ק|[וְהַבָּא עַל הַכַּלָּה וְעַל הַבְּהֵמָה]}} וְשׁוֹכֵב בְּזָכוּר, תַּעַל צַחֲנָתוֹ וּבָאְשׁוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָדוֹן חִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וְנוֹקֵב אֶת הַשֵּׁם, גַּם הוּא דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ{{ר1}}
שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ.{{ממס|משלי כא כג}}

{{סי|גִּ}}לּוּלֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּבוֹעֵל נַעֲרָה מְאֹרָשָׂה צֹעֲקָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ{{ש}}
{{סי|גֹּ}}עַל הַמְקַלֵּל אָב וָאֵם וּמַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְהַמֵּסִית וְהַמֵּדִיחַ, מוֹת יוּמָתוּ בְּאֶבֶן הַדְּחוּיָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹרֵשׁ אוֹב וְיִדְּעוֹנִי וּמְכַשֵּׁף וְדָת סוֹרֵר וּמוֹרֶה בֵּן וְלֹא בַת בִּשְׁחִיָּה{{ר1}}
אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה.{{ממס|שמות א טז}}

{{סי|הַ}}בָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ {{ק|[וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ וּבִתּוֹ]}} וּבַת בְּנוֹ וּבַת בִּתּוֹ וּבַת כֹּהֵן קָדְשֵׁי אָבִיהָ כִּי תְחַלְּלֵם{{ש}}
{{סי|הַ}}זְנָאַת חֲמוֹתוֹ וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְאֵם חָמִיו אִם עֶרְוָתָן יְגַלֵּם{{ש}}
{{סי|וְ}}תַעֲמִידֵם עַל גַּחֲלֵי אֵשׁ יַעַן עָזְבָם דָּת {{ק|[אֵשׁ]}} אֵשׁ תֹּאכְלֵם{{ר1}}
מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם.{{ממס|יחזקאל טו ז}}

{{סי|זְ}}דוֹן לֵב רָצַח אֶת רֵעֵהוּ, אֲשֶׁר קָם עָלָיו כְּאוֹרֵב{{ש}}
{{סי|זִ}}לְזוּל עִיר הַנִּדַּחַת לְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר תֵּחָרֵב{{ש}}
{{סי|חַ}}זְּקוּ יְדֵיכֶם לִנְקֹם בְּנִקְמַת דַּם בְּרִית עַל שְׁנֵיהֶם לְבַדָּם תִּתְרַבְרֵב{{ר1}}
כִּי כָזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב.{{ממס|ש&quot;ב יא כה}}

{{סי|טָ}}חֵי תָפֵל מְנַבְּאֵי בְּשֵׁם נָכְרִיָּה וְזוֹמְמֵי בַת כֹּהֵן וּבוֹעֲלָהּ יִבְחֲרוּ מַחֲנָק עַצְמֹתָיו{{ש}}
{{סי|טָ}}פַשׁ וְהִכָּה אָב וָאֵם וְגֹנֵב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל וְזָקֵן מַמְרֵא בְּחָכְמוֹתָיו{{ש}}
{{סי|יָ}}הִיר הַבָּא עַל בְּעוּלַת בַּעַל וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת הָכֵן הַמִּצְנֶפֶת לְגַרְגְּרוֹתָיו{{ר1}}
וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו.{{ממס|בראשית לז כ}}

{{סי|כָּ}}פַר מֵעֲשׂוֹת פֶּסַח וְלֹא מָל וְזוֹנֶה אֲחוֹתוֹ וַאֲחוֹת אָבִיו וַאֲחוֹת אִמּוֹ לְהַכְלִימָהּ{{ש}}
{{סי|כָּ}}שַׁל בַּאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְאֵשֶׁת אָחִיו וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו כִּי הִיא זִמָּה{{ש}}
{{סי|לִ}}כְרֹת בּוֹעֵל אֶת הַנִּדָּה בְּלִי רְאִיַּת דָּם לֶחָכָם אִם טְמֵאָה אִם טְהוֹרָה שׂוּמָה אֲדֻמָּה{{ר1}}
הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ.{{ממס|ויקרא י יח}}

{{סי|מְ}}פַטֵּם וְסָךְ שֶׁמֶן וְשׁוֹחֵט וּמַעֲלֶה בַחוּץ וְאוֹכְלֵי נוֹתָר וּפִגּוּלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|מְ}}לֶאכֶת {{ק|[וּמַאֲכַל]}} יוֹם כִּפּוּר וּמַאֲכַל חָמֵץ בַּפֶּסַח, וְגַם אֶת הַחֵלֶב בְּגִלּוּלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|נ}}וֹאַל גּוּף טָמֵא אוֹכֵל קֹדֶש וּבָא לַמִּקְדָּשׁ וְלוֹעֲטֵי גַּם אֶת הַדָּם בְּחַלְלֵיהֶם{{ר1}}
כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם.{{ממס|ירמיהו ב ג}}

{{סי|סִ}}גּוּף מִיתָה לְאוֹכֵל טֶבֶל וְכֹהֵן טָמֵא אוֹכֵל תְּרוּמָה טְהוֹרָה קֹדֶשׁ יְיָ בְּחַלְּלוֹ{{ש}}
{{סי|ס}}וּרוּ זָרִים מִמַּאֲכַל תְּרוּמָה וְגַם זָר הַבָּא לְשַׁמֵּשׁ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ לְמוּלוֹ{{ש}}
{{סי|עֵ}}דוּת רְאֵה נָא בְּמַקֵּל אַהֲרֹן הַמֻּנָּח לִפְנֵי מִשְׁמַרְתּוֹ בְּהִלּוּלוֹ{{ר1}}
עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ.{{ממס|הושע ד יב}}

{{סי|פְּ}}רוּעַ הָרֹאשׁ וְגוּף הַטָּמֵא אִם לָגֶשֶׁת אֵלַי לִבּוֹ עָרַב{{ש}}
{{סי|פִּ}}סּוּל הַשּׁוֹתֶה יַיִן בִּרְבִיעִית אַף הוּא אִם לְשָׁרְתֵנִי קָרַב{{ש}}
{{סי|צְ}}רִיפַת אֲמִירָתִי לִבְדֹּק בְּשׁוֹתֵהוּ בֵּין מְרֻבֶּה לְמֻעָט אִם לָאו בְּמַיִם מְעֹרָב{{ר1}}
הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב.{{ממס|במדבר יג יח}}

{{סי|קָ}}רַב מְחֻסַּר כִּפּוּרִים {{ק|[וּמְחֻסַּר בְּגָדִים]}} וְרָצָה לַעֲבֹד בַּעֲבוֹדַת כְּשֵׁרִים לְהִתְחַבֵּר וּלְהַעֲמִית{{ש}}
{{סי|קִ}}דּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם מִן הַכִּיּוֹר, פֶּן בְּמִיתָה חַיָּתוֹ יַצְמִית{{ש}}
{{סי|רֹ}}עַ טְבוּל יוֹם (גַּם זָר) הַבָּא לְשַׁמֵּשׁ נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֶר הַפְּנִימִית{{ר1}}
אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית.{{ממס|אסתר ד יא}}

{{סי|שִׁ}}נַּנְתִּי עֹנֶשׁ כָּל הַמִּצְוֹת סְקִילָה וּשְׂרֵפָה וּמְחֻיַּב הֶרֶג וְלִנְחֹר{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר מִשְׁפָּטָיו יְכַפֵּר חֲטָאֵיכֶם וְאִם הוּא כַּשָּׁנִי יַלְבִּין כַּצָּחוֹר{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרַת אֱלֹהִים חַיִּים שִׁמְעוּ עַמִּי כִּי לֶקַח טוֹב לָכֶם לִבְחֹר{{ר1}}
מִי בָכֶם יַאֲזִין זֹאת יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחוֹר.{{ממס|ישעיהו מב כג}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֲ}}חַוֶּה דֵעִי אֶתְכֶם בְּהוֹרָאַת לָאוִין מָאתַיִם וְשִׁבְעָה וְשִׁבְעִים{{ש}}
{{סי|אִ}}ישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לְהוֹכִיחַ בְּהַתְרָאוֹת וּבְהַעְדָּאַת רֵעִים{{ש}}
{{סי|אֵ}}ימוֹת רְצוּעוֹת בְּשָׁמְעוֹ אוּלַי יְקַבֵּל הַתְרָאַת רְצוּעִים{{ר1}}
וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִים.{{ממס|בראשית יח כט}}

{{סי|בָּ}}אֵר הוֹאַלְתִּי אֲלֵיכֶם וְאוּכַל לְאִיתִיאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}הַפְרָשַׁת גִּיד הַנָּשֶׁה בְּנִי הִזָּהֵר וְנַפְשְׁךָ אַל תִּתְגָּאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָכְרְךָ צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ בַּעֲבֹר פְּנוּאֵל{{ר1}}
וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים עח ה}}

{{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת מִצְוַת פֶּסַח עָרֵל וּבֶן נֵכָר וַאֲכִילַת צָלִי בַּחֲבוּרָה{{ש}}
{{סי|גֵּ}}ר וְתוֹשָׁב וְשָׂכִיר וּשְׁחִיטָה עַל חָמֵץ וַהֲלָנָה עַד הַבֹּקֶר כַּנִּדְבָּרָה{{ש}}
{{סי|גּ}}וּרוּ לָכֶם מִשְּׁבִירַת הָעֶצֶם לְקַיֵּם מִצְוַת יְיָ בָּרָה{{ר1}}
שֹׁמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה.{{ממס|תהלים לד כא}}

{{סי|דֶּ}}רֶךְ הַחוּץ פֶּן תּוֹצִיא וּפֶן תּוֹתִיר וּבִעוּר חָמֵץ לִשְׁמֹר כְּמִשְׁפְּטֵי חֻקֶּיךָ{{ש}}
{{סי|דִּ}}קְדּוּק הִלְכוֹת שַׁבָּת הִזָּהֵר מִמְּצֹא וּלְדַבֵּר חֶפְצֵי חֶשְׁקֶךָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רִישַׁת חֲפָצַי הֻתְּרוּ לִמְצֹא וּלְדַבֵּר בַּהֲלֹךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ{{ר1}}
דַּבֵּר כִּי חָפַצְתִּי צַדְּקֶךָּ.{{ממס|איוב לג לב}}

{{סי|הִ}}תְפָּרְדוּ מֵעֲשׂוֹת מְלָאכָה בִּשְׁמוֹנָה {{נוא|בְּשִׁבְעָה}} יָמִים יְדוּעִים וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּהוּ{{ש}}
{{סי|הֵ}}רָאוֹת פְּנֵי מִצְרַיִם פֶּן תּוֹסִיפוּן וְלֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם פֶּן לַשָּׁוְא תִּשָּׂאוּהוּ{{ש}}
{{סי|הַ}}זְהָרַת {{ק|[רְצִיחָה וּגְנֵבָה וְ]}}נִאוּף וַעֲנִיַּת שֶׁקֶר אִישׁ בְּאָחִיו פֶּן תְּעִידוּהוּ{{ר1}}
כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ.{{ממס|מ&quot;ב יח לו}}

{{סי|וְ}}חָמוֹד לֹא תַחְמֹד {{ק|[וְלֹא תִתְאַוֶּה]}} וְאַבְנֵי גָזִית פֶּן תִּבְנֶה כְּמִצְוַת תּוֹרָתִי{{ש}}
{{סי|וּ}}בְמַעֲלוֹת פֶּן תַּעֲלֶה עַל מִזְבְּחִי וְהִשָּׁמֵר מִגְּזֵרַת אֲמִירָתִי{{ש}}
{{סי|וְ}}גֵרֵי צֶדֶק פֶּן תּוֹנֶה וּפֶן תִּלְחַץ מֵאָז בָּאוּ לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי שְׁכִינָתִי{{ר1}}
לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל תַּעֲשׂוּ דָבָר כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי.{{ממס|בראשית יט ח}}

{{סי|זָ}}כוֹר פֶּן תְּעַנֶּה יָתוֹם וְאַלְמָנָה כִּי צָעוֹק יִצְעַק לְפָנַי{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת הַלְוָאַת אָח וּפֶן תִּהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה וְהַמְקַלֵּל דַּיָּן וְנָשִׂיא עֹשֵׂה מַעֲשֵׂה אֱמוּנַי{{ש}}
{{סי|זָ}}ךְ לִהְיוֹת הַמְקַלֵּל דַּיָּן אַשְׁמַאי וְנָשִׂיא עוֹבֵר נָאֶה וְנָכוֹן בְּעֵינַי{{ר1}}
הַנִּחוּ לוֹ וִיקַלֵּל כִּי אָמַר לוֹ יְיָ.{{ממס|ש&quot;ב טז יא}}

{{סי|חֵ}}לֶק מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר כִּמְלוּאַת הַזֶּרַע בְּגִדּוּלוֹ{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק בָּשָׂר הַנִּטְרָף בְּאַחַת מִשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אַל תִּתְאָו לְמַאֲכָלוֹ{{ש}}
{{סי|חִ}}קּוּר בִּגְדִי הַנּוֹפֵל מִן הַגָּג וְנִשְׁתַּבְּרוּ רֹב צַלְעוֹתָיו לָאָרֶץ בְּגִלְגּוּלוֹ{{ר1}}
יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי נִפְלוֹ.{{ממס|ש&quot;ב א י}}

{{סי|טְ}}עִיַּת רַבִּים בְּלִי לִהְיוֹת אַחֲרֵימוֹ וּמִשֵּׁמַע שָׁוְא לְהִתְרַחֲקָם{{ש}}
{{סי|טְ}}עִינַת רִיב פֶּן תַּעֲנֶה וְשֹׁחַד לֹא תִקַּח וְדָל לֹא תֶהְדַּר וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג לְהַצְדִּיקָם{{ש}}
{{סי|טָ}}הֳרַת הָרֶגֶל בְּהֵרָאוֹתְכֶם לֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם כִּי אִם בַּהֲבָאַת חֻקָּם{{ר1}}
וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם.{{ממס|שמות ג כא}}

{{סי|יְ}}רָא לְךָ מִקְּדֻשַּׁת שְׁמִי וְלֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר שְׂנֵאתִיהוּ{{ש}}
{{סי|י}}וּסַר בְּשַׂר גְּדִי בְּלִי לְבַשְּׁלוֹ בֶחָלָב וּכְרִיתוּת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ רִחַקְתִּיהוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}פְיוּתָם לֹא תָחֹן וְנָכְרִי לֹא תוּכַל לָשׂוּם עָלֶיךָ מֶלֶךְ כִּי לֹא בְחַרְתִּיהוּ{{ר1}}
אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ.{{ממס|ש&quot;א טז ז}}

{{סי|כֶּ}}סֶף וְזָהָב וְסוּסִים וְנָשִׁים לֹא יַרְבֶּה פֶּן יָסוּר וּפֶן יָזִיד בְּבִעוּט מִשְׁמַן חֶלְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹשֵׁל עֵד אֶחָד וְעֵד חָמָס פֶּן יָקוּם אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כְּ}}לִי גֶבֶר וְשִׂמְלַת אִשָּׁה וְנֶשֶׁךְ לֹא תַשִּׁיךְ כִּי הַנּוֹשֵׁךְ וְהַנָּשׁוּךְ עֲנוּשִׁים בְּקִרְבּוֹ{{ר1}}
כַּמַּלְוֶה כַּלֹּוֶה כַּנֹּשֶׁה כַּאֲשֶׁר נֹשֶׁא בוֹ.{{ממס|ישעיהו כד ב}}

{{סי|לֹ}}א יֵשְׁבוּ בְאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אוֹתְךָ לִי, בֵּינִי וּבֵינְךָ יַפְרִידוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}חִתּוּן בָּנִים וּבָנוֹת פֶּן יִתְחַתְּנוּ וְיָסוּרוּ מִדְּרָכַי וְיֹאבֵדוּ{{ש}}
{{סי|לִ}}רְחֹק מִלָּבֹא בִּקְהַל כְּהֻנָּה בַּת הַמְחַלֶּלֶת הִיא וְזַרְעָהּ בְּבִיאַת נָכְרִי וָעֶבֶד כִּי בַייָ בָּגָדוּ{{ר1}}
וְלִבְנֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ.{{ממס|בראשית לא מג}}

{{סי|מֵ}}חַיָּה אֵינָהּ מַעֲלַת גֵּרָה וְעוֹף הַטָּמֵא וְדָג בְּלֹא סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת נַפְשְׁךָ אַל תִּתְגָּאֵל{{ש}}
{{סי|מֵ}}חֲגָבִים וְשֶׁרֶץ הָעוֹף וְשֶׁרֶץ הַמַּיִם וְשֶׁרֶץ הָאָרֶץ אַל תֹּאכַל כְּמִצְוַת יְקוּתִיאֵל{{ש}}
{{סי|מִ}}דְרַש נְבוֹנִים בִּפְרִי הַנִּתְלָע שֶׁלֹּא בְאִבֵּהוּ יָדְךָ יֵשׁ לָאֵל{{ר1}}
אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב מְתֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ישעיהו מא יד}}

{{סי|נַ}}פְשׁוֹתֵיכֶם אַל תְּטַמְּאוּ וּמִטֻּמְאַת הָאָרֶץ לְהִבָּדְלָם{{ש}}
{{סי|נְ}}קִיִּם לִהְיוֹת מִכָּל שִׁקּוּץ טָמֵא וּלְנַקּוֹתָם פֶּן תִּתְגָּאֲלָם{{ש}}
{{סי|נִ}}קּוּב פְּרוּשִׁים בִּכְלִי הַמְגֻלֶּה לְכַסּוֹתוֹ וּבָשָׂר פֶּן מֵעֵינֶיךָ יִתְעַלָּם{{ר1}}
כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.{{ממס|ישעיהו נח ז}}

{{סי|ס}}וֹדִי לֹא יָבוֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע קֹדֶשׁ וְהַזְהָרַת פֵּאָה וְלֶקֶט כְּמִצְוֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|סִ}}ירִים סְבוּכִים גּוֹנְבִים וּמְכַחֲשִׁים וּמְשַׁקְּרִים וְנִשְׁבָּעִים לַשֶּׁקֶר בְּשֵׁם אֱלָהוּתֶךָ{{ש}}
{{סי|שָׂ}}נֵאתִי {{ק|[עֹשֶׁק וְ]}}גָזֵל וּפְעֻלַּת שָׂכִיר בְּלִי לְהָלִין אִתְּךָ עַל מִטָּתֶךָ{{ר1}}
אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ.{{ממס|משלי ג כד}}

{{סי|עֲ}}דָתִי הַטִּי נָא אָזְנֵךְ לְתִגְבֹּרֶת שִׁלְטֵי עַלִּיזִים{{ש}}
{{סי|עֵ}}רוּב הַנֶּעֱרָב לְהוֹצָאַת שַׁבָּת תִּקּוּן עֵרוּבִים אֲשֶׁר תִּקְּנוּ חוֹזִים{{ש}}
{{סי|עָ}}שֹׂה תַעֲשֶׂה לֶחִי מִכָּאן וְלֶחִי מִכָּאן כְּמִין רֹאשׁ תּוֹר נִקְבָּעִים וְלֹא זָזִים{{ר1}}
נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים.{{ממס|שה&quot;ש א י}}

{{סי|פְּ}}חַד וְהִתְיָרֵא מִן הַחֲכָמִים וּמִצְוָתָם תִּהְיֶה לְךָ חֲמוּדָה{{ש}}
{{סי|פְּ}}עֻלָּתָם הֵכִינוּ בְּעִבּוּר מֵעִיר לָעִיר וְלִהְיוֹת חוֹבֶרֶת מִצִּדָּהּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}קוּדָה לַיּוֹצֵא חוּץ לִתְחוּם הָעִיר תְּשִׂימוּן עֵרוּבָהּ בְּסוֹף תְּחוּמָהּ לְנֶגְדָּהּ{{ר1}}
אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה.{{ממס|יהושע ג ד}}

{{סי|צִ}}וּוּי הַקְשָׁאַת עֹרֶף פֶּן תַּקְשׁוּ כִּי הִיא רָעָה רַבָּה{{ש}}
{{סי|צְ}}בִי הָאָרֶץ לָגוּר בְּבֹא מִצְרִי {{ק|[וַאֲדוֹמִי]}} כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ וְיוֹצִיא עָלֶיךָ דִּבָּה{{ש}}
{{סי|צֵ}}ל קוֹרָתִי בָּאתָ לָגוּר וְקֵרַבְתִּיךָ בְחִבָּה{{ר1}}
כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ.{{ממס|בראשית כא כג}}

{{סי|קָ}}דֵשׁ וּקְדֵשָׁה לֹא יִהְיֶה וּמַמְזֵר וּפְצוּעַ דַכָּה {{ק|[וּכְרוּת שָׁפְכָה]}} לֹא יָבוֹאוּ בִקְהָלָךְ{{ש}}
{{סי|קְ}}דֻשַּׁת הֶכְשֵׁר מִצְרִי וַאֲדוֹמִי לִשְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת לְהַכְנִיסוֹ תַּחַת חֶבְלָךְ{{ש}}
{{סי|קֵ}}רוּב מִצְרִית שְׁנִיָּה בְּבוֹאָהּ עִם אֶפְרוֹחֶיהָ לַחֲסוֹת תַּחַת צִלָּךְ{{ר1}}
שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ.{{ממס|דברים כב ז}}

{{סי|רֵ}}עֲךָ אִם אוֹנָאָה אֲנָאָךְ וּבְהוֹנָאַת דְּבָרִים אִם רְדָפָךְ{{ש}}
{{סי|רָ}}שַׁם וְהִלְבִּין פָּנֶיךָ בָּרַבִּים וּבַחֲרָפוֹת אִם חֵרְפָךְ{{ש}}
{{סי|רְ}}אִיַּת עָנְשׁוֹ לַשָּׁמַיִם לְאֹדֶם פָּנִים כֻּלּוֹ לָבָן הָפַךְ{{ר1}}
דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ.{{ממס|ויקרא יז ד}}

{{סי|שׁ}}וֹר לֹא תַחְסוֹם {{ק|[וּפֶרֶט לֹא תְלַקֵּט]}} וְכֶרֶם לֹא תְעוֹלֵל וְלֹא תְפַאֵר אֶת כָּל גְּבוּלוֹ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מִירַת יְבָמָה בְּלִי לִהְיוֹת חוּצָה וְתַחֲזֹר לְגָדוֹל שֶׁבָּאַחִים וְכָכָה תֹּאמַר לוֹ{{ש}}
{{סי|שֹׁ}}רֶשׁ מִצְוָה זוֹ עָלֶיךָ לִכְנֹס אוֹ לִפְטֹר בַּחֲלִיצַת נְעָלֶיךָ בְּהַשִּׁילוֹ{{ר1}}
וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ.{{ממס|בראשית מא מד}}

{{סי|תּ}}וֹרַת עוֹלֶה לָרֶגֶל בַּעֲלוֹתוֹ בְגִשְׁתּוֹ{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימוּת פָּנָיו בְּהֵרָאוֹתוֹ בְּבוֹאוֹ לִמְכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}}
{{סי|תִּ}}פְאֶרֶת אַרְצְךָ אִישׁ לֹא יַחְמֹד וְהַנּוֹטֵר אֵיבָתוֹ לֹא יִפְרֹשׂ מַלְכֻּדְתּוֹ {{ר1}}
בִּרְצוֹת יְיָ דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ.{{ממס|משלי טז ז}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֲ}}סַפְּרָה אֶל חֹק תְּעוּדַת לֶקַח אֲשֶׁר עַל סֵפֶר חֻקָּה{{ש}}
{{סי|אֱ}}מֶת לְבִלְתִּי הַכֵּר פָּנִים בְּתוֹרַת הוֹן אֲשֶׁר בִּפְלַגּוֹת חִקְרֵי לֵב חֲקוּקָה{{ש}}
{{סי|אִ}}ישׁ הַמַּחֲזִיק בְּבֵית רֵעֵהוּ לִשְׁלֹשׁ שָׁנִים בְּיָדו הָחְזְקָה{{ר1}}
וּלְכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא עַל הַבַּיִת לְחָזְקָה.{{ממס|מ&quot;ב יב יג}}

{{סי|בְּ}}נִי לֹא תְאַמֵּץ לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ וּשְׁמֹר גַּלְגַּל הַחוֹזֵר כִּי הִיא סִבָּה{{ש}}
{{סי|בִּ}}גְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים בְּמִדַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל מְרֻבָּה{{ש}}
{{סי|בְּ}}עֵת תִּרְאֶה לְאָחִיךָ שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ נוֹפְלִים אוֹ תוֹעִים דֶּרֶךְ עֲקֻבָּה{{ר1}}
וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ.{{ממס|שמות יח כ}}

{{סי|גּ}}וּרוּ לָכֶם מִשִּׂנְאַת אָח וּמִנְּשִׂיאוּת חֵטְא הֱווּ זְהִירִים{{ש}}
{{סי|גִּ}}דּוּלֵי עָרְלָה וְכִלְאֵי בְהֵמָה וְכִלְאֵי שָׂדֶה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם וּבֶגֶד בִּשְׁתֵּי תְכִיפוֹת לְחִבּוּרִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף רַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לֵבַב חֲבֵרִים{{ר1}}
כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת יְיָ, לְעֶזְרַת יְיָ בַּגִּבּוֹרִים.{{ממס|שופטים ה כג}}

{{סי|דִּ}}ין כֹּהֲנִים לִשְׁמֹר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת פֶּן יָקֹץ בַּהֶרֶת בְּקֶרֶץ{{ש}}
{{סי|דֹּ}}פִי טֻמְאַת הָאָרֶץ פֶּן תִּטְמָא וְאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ בְּחֶרֶץ{{ש}}
{{סי|דָּ}}ת עַכּוּ&quot;ם הַמְּסִיתִים פֶּן תֹּאבֶה וּפֶן תִּשְׁמַע לִשְׁלֹשׁ שִׁגְיָתָם אֲשֶׁר פָּרְצוּ בְּפֶרֶץ{{ר1}}
תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אָרֶץ.{{ממס|משלי ל כא}}

{{סי|ה}}וֹי הַחוֹקְקִים כְּתֹבֶת קַעֲקַע חִקְקֵי אָוֶן וְשׂוֹרְטֵי שֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ וְעוֹשֵׂי בַּמִּשְׁפָּט עַוְלָה{{ש}}
{{סי|הַ}}עֲלֵל פֶּן תַּעֲלִילוּ {{נוא|הַעֲוֵל פֶּן תְּעַוְּלוּ}} בַּמִּדָּה בַּמִּשְׂקָל וּבַמְּשׂוּרָה {{ק|[וְלֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וּמִכְשׁוֹל לֹא תִתֵּן]}} כִּי אֲנִי הוּא הַנּוֹרָא עֲלִילָה{{ש}}
{{סי|הַ}}מְּסִיתִים לִהְיוֹת בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן אָמוֹר תֹּאמַר לָהֶם חָלִילָה{{ר1}}
לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי יְיָ אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה.{{ממס|במדבר כב יח}}

{{סי|וְ}}לִגְרֹעַ וְלהוֹסִיף פֶּן יַעֲלֶה בִלְבָבְךָ כִּי הוּא לוֹכֵד חֲכָמִים{{ש}}
{{סי|וְ}}אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד, נְבֵלָה וּטְרֵפָה אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמִּים{{ש}}
{{סי|וּ}}גְבוּל רֵעֲךָ פֶּן תַחְמֹד לְהַסִּיג אֲשֶׁר גָּבְלוּ קְדוּמִים{{ר1}}
חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמָּעַל וְנַחֲלַת שַׁדַּי מִמְּרֹמִים.{{ממס|איוב לא ב}}

{{סי|זְ}}כֹר אוֹנָאַת חֲבֵרִים וּמְרִידַת קֹרַח וּפֶן תָּחוֹס עֵינְךָ עָלָיו חָסוֹן{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת נִסָּיוֹן וְשִׁבְעַת לָאוֵי נָזִיר לְהַבְדִּילוֹ מִן הַיַּיִן וְיִשְׁאַב מַיִם בְּשָׂשׂוֹן{{ש}}
{{סי|זָ}}חוֹל תִּזְחֲלוּ לְנֶפֶש רוֹצֵחַ בְּלִי לִקַּח כֹּפֶר וְאִם בָּא לֶאֱחֹז בְּקַרְנֵי מִזְבְּחִי לַחֲסֹן{{ר1}}
וּלְקַחְתֶּם גַּם אֶת זֶה מֵעִם פָּנַי וְקָרָהוּ אָסוֹן.{{ממס|בראשית מד כט}}

{{סי|חֵ}}טְא לֹא תַחֲטִיא וְלֹא תַחֲנִיף וּבִשְׁעָרֶיךָ לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת פְּסָחַי{{ש}}
{{סי|חַ}}מָּנִים וַאֲשֵׁרָה לֹא תִטַּע וְאֶבֶן מַשְׂכִית פֶּן תִּהְיֶה לְמַדִּיחַי{{ש}}
{{סי|חֶ}}מְדַּת שָׁנָה שְׁבִיעִית כָּל נוֹשֶׁה יַשְׁמִיט וְלֹא יִגֹּשׂ בְּעַמִּי וּבְאֶחָי{{ר1}}
וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי.{{ממס|במדבר כא ח}}

{{סי|טַ}}עַם אֲכִילַת שְׁעָרִים שְׁמֹר וְאַל תִּשְׁמַע לְדִבְרֵי מְנִיאֶךָ{{ש}}
{{סי|טִ}}לְטוּל שֵׂעָר וּגְדִידָה וְקָרְחָה וּמֵרְדִיַּת פֶּרֶךְ יְרָא מִבּוֹרְאֶךָ{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר בְּכוֹרוֹת לֶאֱסֹר בִּגְזִיזָה וַעֲבוֹדָה וּפֶן תָּתוּר אַחֲרֵי יֵצֶר מַשִּׁיאֶךָ{{ר1}}
כִּי לְפַתֹּתְךָ בָּא וְלָדַעַת אֶת מוֹצָאֲךָ וְאֶת מוֹבָאֶךָ.{{ממס|ש&quot;ב ג כה}}

{{סי|יִ}}קְרַת חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט וּמוּסַר בַּדִּים בְּלִי לָסוּר מִמְּסִבָּה{{ש}}
{{סי|יְ}}סוֹד לָאוֵי נַחֲלֵי אֵיתָן וּמִצְוַת סֵרוּס וּפֶן תֹּאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר בְּתַעֲרוּבָה{{ש}}
{{סי|יְ}}רִידַת עִיר הַנִּדַּחַת לְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם וְתַעֲרֹץ הָמוֹן רַבָּה{{ר1}}
מִדּוֹר לָדוֹר תֶּחֱרָב לְנֵצַח נְצָחִים אֵין עֹבֵר בָּהּ.{{ממס|ישעיהו לד י}}

{{סי|כְּ}}מַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם וּכְנַעַן לֹא תִלְמַד וְאֵשׁ פֶּן תְּבַעֵר בְּמִבְעָרִים{{ש}}
{{סי|כְּ}}רִיתוּת דַּם רֵעֲךָ פֶּן תַּעֲמֹד וּפֶן תְּחַיֶּה נִשְׁמַת בָּנִים זָרִים{{ש}}
{{סי|כֹּ}}הֲנִים גְּדוֹלִים פֶּן יִקְחוּ אַלְמָנָה וִיחַלְּלוּ זֶרַע יְשָׁרִים{{ר1}}
לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים.{{ממס|ירמיהו ב יג}}

{{סי|לֹ}}א יִתְעַמֵּר וּמָכוֹר לֹא יִמְכְּרֶנָּה וְהִתְיָרֵא מֵאֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר נָטָה קָו מְמַדָּיו{{ש}}
{{סי|לְ}}שַׁלְּחָהּ לֹא יוּכַל אוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רָע וְלַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר פֶּן יִהְיוּ מַחֲמַדָּיו{{ש}}
{{סי|לְ}}צִוּוּי שֶׁבַע אֻמּוֹת פֶּן יֵשְׁבוּ בְאַרְצָם כִּי לְשִׂכִּים יִהְיוּ בְעֵינָיו וְלִצְנִינִים בְּצִדָּיו{{ר1}}
וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו.{{ממס|בראשית יג ו}}

{{סי|מַ}}אֲמַר עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי פֶּן תִּדְרֹשׁ שְׁלוֹמָם וְטוֹבָתָם כִּי אֵין שָׁלוֹם אָמַר אֱלֹהַי לָרְשָׁעִים{{ש}}
{{סי|מַ}}חֲנֶה וְעֶרְוַת דָּבָר וְנֶדֶר וּנְדָבָה וּפֶן תּוֹסִיף לְהַכּוֹת כְּמִצְוַת תְּמִים דֵּעִים{{ש}}
{{סי|מִ}}סְפָּרָם הֵבִינוּ שְׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע בִּבְלִי יַעֲבֹר עַל פֶּן יוֹסִיף כְּמִצְוַת רְצוּעִים{{ר1}}
אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים.{{ממס|בראשית יח כט}}

{{סי|מַ}}אֲכַל תּוֹעֵבָה וּבַעַל מוּם פֶּן תִּזְבְּחוּ, שְׂאוֹר וּדְבַשׁ פֶּן תַּקְטִירוּ בְּבַיִת הַמְעֻנָּן{{ש}}
{{סי|מ}}וּמֵי מַקְרִיבִים וְנִקְרָבִים פֶּן יְחַלְּלוּ שֵׁם קָדְשִׁי וְעֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו אַל תַּסְגִּיר אֲשֶׁר בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן{{ש}}
{{סי|מ}}וּסַר אָחִיךָ פֶּן תְּכַסֶּה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ כִּי אִם בְּכָל הָרוֹאֶה בַּיִת מְכוֹנָן{{ר1}}
עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלַיִם נָוֶה שַׁאֲנָן.{{ממס|ישעיהו לג כ}}

{{סי|נָ}}תֹן לֹא תִתֵּן אֶל כֶּלְיְךָ וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף כִּי כֵן מִצְוַת לְמֵדִין{{ש}}
{{סי|נִ}}קּוּב זְמִירוֹת וּזְרִיעוֹת וּקְצִירוֹת וּבְצִירוֹת וְעֹשֶׁק פֶּן תַּעֲשֹׁק וְלֹא יַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה רֵחַיִם וָרֶכֶב צְמוּדִין{{ש}}
{{סי|נִ}}ינִין פֶּן תְּמִיתוּן עַל אֲבוֹתָם וּמֵהַטָּיַת מִשְׁפָּט הֱווּ חֲרֵדִין{{ר1}}
כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין.{{ממס|אסתר א יג}}

{{סי|נְ}}קִימָה וּנְטִירָה וְשִׁלּוּחַ רֵיקָם וְאֵם מֵעַל הַבָּנִים לְבִלְתִּי לָקוֹחַ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹחֵשׁ וּמְעוֹנֵן וּמְכַשֵּׁף וּפֶן תִּזְנֶה הָאָרֶץ וְדִין גּוֹאֵל הַדָּם פֶּן תִּשְׁכַּח שָׁכוֹחַ{{ש}}
{{סי|נָ}}קִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת לֹא יַעֲבֹר וְלֹא יֵצֵא בַצָּבָא לַעֲבֹד וּלְהוֹעִיל לַהֲלֹךְ נְכוֹחַ{{ר1}}
אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ.{{ממס|תהלים לג טז}}

{{סי|ס}}וּר מִנִּי הַדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל עֹמֶר שְׁכַחְתּוֹ וּמִמַּאֲכַל תּוֹעֵבָה וְחִלּוּלוֹ{{ש}}
{{סי|ס}}וֹרֶרֶת הַמַּחֲזֶקֶת בִּמְבוּשִׁין וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלִי לֶאֱכֹל בְּאֶבְלוֹ{{ש}}
{{סי|סְ}}חוֹרַת תַּגָּרֵי אוֹנָאָה בִּכְדֵי אוֹנָאָתוֹ יַחֲזִירֶנּוּ וִיקַבְּלוֹ{{ר1}}
וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ.{{ממס|ויקרא כה כז}}

{{סי|עִ}}שּׂוּר מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלִי לְבָעֵר בְּטָמֵא וּבְלִי לָתֵת לְמֵת {{ק|[וְלֹא תַשְׁחִית עֵץ]}} וְלֹא תָסוּר מִכָּל הַדְּבָרִים בִּצְדִּיָּה {{ש}}
{{סי|עֹ}}נֶשׁ כֹּהֵן גָּדוֹל וְכֹהֵן הֶדְיוֹט לְהַתְרוֹתָם פֶּן יְרֻצְּעוּ בִּרְצוּעוֹת כְּוִיָּה{{ש}}
{{סי|עַ}}מִּי לְתוֹרָתִי הַט אָזְנֶךָ כִּי נֹפֶת צוּפִים הִיא לִתְחִיָּה{{ר1}}
וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא וְזֶה פִּרְיָהּ.{{ממס|במדבר יג כז}}

{{סי|פֶּ}}ן תָּנִיף בַּרְזֶל עַל אַבְנֵי מִזְבְּחִי וּתְחַלֵּל בִּנְיָנִים נִכְסָפִים{{ש}}
{{סי|פֵּ}}רוּד גְּרוּשָׁה בְּלִי לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ וְכֹהֵן גָּדוֹל פֶּן יִטַּמָּא בַּנֶּאֱסָפִים{{ש}}
{{סי|פֵּ}}רַשְׁתִּי עֹנֶשׁ לָאוִין שִׁבְעָה מְבֹאָרִים וְנֶחֱשָׂפִים{{ר1}}
וְהַשִּׁבְעִים וְהַמָּאתָיִם הָעֹדְפִים.{{ממס|במדבר ג מו}}

{{סי|צְ}}בִי פְּאֵר כָּל הַמִּצְוֹת תַּמּוּ עַד הֵנָּה בִּבְרִירָה{{ש}}
{{סי|צִ}}יצִין {{ק|[וּפִתְחֵי הַדָּת]}} וּפִתְחֵי נִדָּה אֲשֶׁר הֵם גוּפֵי הֲלָכוֹת וְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה בְּחִירָה{{ש}}
{{סי|צְ}}רוּפוֹת וּקְרוּאוֹת בְּמִנְיַן שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת בִּסְדִירָה{{ר1}}
דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה.{{ממס|ישעיהו לד טז}}

{{סי|צֵ}}רוּף דָּת שֶׁבִּכְתָב עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁבַּנְּבִיאִים וְשֶׁבַּכְּתוּבִים נִכְתָּבִים{{ש}}
{{סי|צִ}}פְצוּף חָכְמוֹת שֶׁבַּכְּתוּבִים דְּבָרִים נֶחֱמָדִים וְנֶאֱהָבִים{{ש}}
{{סי|צִ}}בּוּר מִשְׁלֵי חֲכָמִים וְחִידוֹתָם נֶחְקְקוּ בִתְבוּנָה הֵמָּה דִּבְרֵי דוֹדִים עֲרֵבִים{{ר1}}
וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים.{{ממס|במדבר יא כו}}

{{סי|קְ}}רִיאַת דָּת שֶׁבְּעַל פֶּה שִׁשָּׁה סְדָרִים סְדוּרִים עַל אֹזֶן שׁוֹמַעַת{{ש}}
{{סי|קֶ}}שֶׁר אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעוֹת חָכְמַת וָדַעַת אֲשֶׁר לַכֹּל מוֹדַעַת{{ש}}
{{סי|קְ}}בוּעִים עַל מְכוֹנָתָם בְּיִרְאַת יְיָ אֲשֶׁר עַל רָאשֵׁיהֶם נִקְבַּעַת{{ר1}}
כֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמֹצְאֵי דָעַת.{{ממס|משלי ח ט}}

{{סי|רֹ}}עֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה וּדְרֹשׁ בָּנִים מִיַּד שׁוֹבֵיהֶם{{ש}}
{{סי|רְ}}אִיַּת פָּנִים תָּשִׁיב כְּמֵאָז וְלַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן אֶל אֲבִיהֶם{{ש}}
{{סי|רְ}}צִיַּת חֲגִיגַת יוֹם זֶה תְּזַכֵּם לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בְּחִירַת בֵּית נְוֵיהֶם{{ר1}}
וְלִהְיוֹת הַיְּהוּדִים עֲתִידִים לַיּוֹם הַזֶּה לְהִנָּקֵם מֵאֹיְבֵיהֶם.{{ממס|אסתר ח יג}}

{{סי|שַׁ}}י וּקְטֹרֶת וְאִשִּׁים וְנִיחוֹחִים תֵּחָשֵׁב הַיּוֹם זְכִירָתִי{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עֵה אֶל קָרְבָּנִי כְּשֶׂה הַנֶּעֱקָד חֲלִיפַת חֲגִיגַת יוֹם זֶה תְּמוּרָתִי{{ש}}
{{סי|שַׁ}}דַּי בְּזָכְרִי בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי אַעֲלֶה עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי וַאֲבָרֵךְ בְּשִׁירָתִי{{ר1}}
לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי.{{ממס|בראשית לה ג}}

{{סי|תֶּ}}עֱרַב רִנָּתִי וְיוּחַק שִׂיחִי לְפָנֶיךָ כִּמְלוּאַת אֶבֶן וְיַהֲלוֹם{{ש}}
{{סי|תְּ}}קֻדַּשׁ הַיּוֹם אֲדוֹן הָעוֹלָמִים אֲשֶׁר זִכִּיתָנִי לָבֹא עַד הֲלֹם{{ש}}
{{סי|תְּ}}זַכֵּנוּ עִם כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בֵּית עֵילוֹם{{ר1}}
וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם.{{ממס|שמות יח כג}}
{{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה / וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / בְּעֶזְרַת הָאֵל גּוֹזֵר וְעוֹשֶׂה}}

[[קטגוריה:אזהרות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:יצחק בן ראובן הברצלוני]]</text>
      <sha1>353pcqs295uh5inf1cttra54kgrwwo4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011497</id>
      <parentid>3011495</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T20:31:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* יחיד נורא עלילה */</comment>
      <origin>3011497</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="99354" sha1="f4iw2z2y4ehkh2fhkgpxyb20gv8t6g0" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===פתיחה===
{{הור|סימן: '''עצרת'''}}

{{סי|עָ}}לֹה עָלָה מֹשֶׁה לְרֹאשׁ הַר סִינַי{{ש}}
לְקַבֵּל בְּרָצוֹן דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים{{ש}}
שַׁעֲרֵי רַחֲמִים פָּתַחְתָּ לּוֹ{{ש}}
וְשַׁעֲרֵי רָצוֹן לֹא מָנַעְתָּ מִמֶּנּוּ

{{סי|צְ}}דָקָה וָחֶסֶד עִמּוֹ עָשִׂיתָ{{ש}}
וּמַחֲנוֹת גְּדוּדִים סוֹבְבִים אוֹתוֹ{{ש}}
קִדַּשְׁתּוֹ בֵּין הָעֶלְיוֹנִים{{ש}}
וְרוֹמַמְתּוֹ לִהְיוֹת בְּחִירֶךָ

{{סי|רְ}}אֵה וְהִתְבּוֹנֵן אָמַרְתָּ לּוֹ{{ש}}
אֲנִי הוּא וְאֵין זוּלָתִי {{ש}}
שֻׁתָּף אֵין לִי בְּכָל הָעוֹלָם{{ש}}
אֲנִי יָחִיד וְתוֹרָתִי יְחִידָה

{{סי|תּ}}וֹרָה תְמִימָה נָתַתִּי לָךְ{{ש}}
גְּנוּזָה לְפָנַי מֵאֶלֶף דּוֹר{{ש}}
בְּךָ בָחַרְתִּי מִכָּל הָאֻמּוֹת{{ש}}
עֲשִׂיתִיךָ שָׁלִיחַ בֵּין אָב לְבָנִים{{ש}}
אֱמֹר לִבְחִירֵי הַצֶּדֶק בּוֹאוּ בָנַי וְקַבְּלוּ אֲמָרַי.
===פזמון===
{{הור|סימן: '''אני יצחק'''}}

{{סי|י}}וֹם זֶה הוֹרִיד / לְבֶן שָׂרִיד / מִצְוֹת צְרוּפוֹת מְבוֹאָרוֹת{{ש}}
לְהוֹדִיעָם / לְהַשְׁמִיעָם / בְּיוֹם זֶה עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת{{ש}}
תּוֹרַת אֱמֶת / נִרְשֶׁמֶת / עַם יְיָ לְהוֹרוֹת{{ר1}}
אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת.{{ממס|תהלים יב ז}}

{{סי|צְ}}בִיָּה עֲנִיָּה / בְּבֵית שִׁבְיָהּ / שִׁבְעָה שָׁבוּעִים סוֹפֶרֶת{{ש}}
וְיוֹם הַחֲמִשִּׁים / עֲדַת קְדוֹשִׁים / מַקְדִּישִׁים חַג עֲצֶרֶת{{ש}}
עֲבוּר הֵימָן / צִיר נֶאֱמָן / נָטַל בְּיוֹם זֶה עֲטֶרֶת{{ש}}
וּמֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ / לְהִתְקַדֵּשׁ / נִקְדַּשׁ סִינַי לְמִשְׁמֶרֶת{{ש}}
וְהֵכִין חֻפָּה / מְיֻפָּה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת{{ש}}
וְחִבְּקַנִי / וּנְשָׁקַנִי / טֶרֶם הֱיוֹתִי שְׁחַרְחֹרֶת{{ר1}}
וּבֵין שָׁדַי / נָתַן דּוֹדַי / שְׁתֵּי כְתֵפוֹת חֹבְרוֹת
{{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}

{{סי|חֲ}}מוּדָה חֲקוּקָה / וַחֲשׁוּקָה / הֱבִיאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרִים{{ש}}
לְהוֹד אַפִּרְיוֹן / בְּהִגָּיוֹן / הָיְתָה לְאֵשֶׁת נְעוּרִים{{ש}}
לְחָתָן מְקַדֵּשׁ / אֲשֶׁר קִדֵּשׁ / עַל פִּי עֵדִים בְּרוּרִים{{ש}}
מְסָרָהּ נְתָנָהּ / וְגַם הִקְנָהּ / עַל יְדֵי שְׁלִיחַ דּוֹר יְשָׁרִים{{ש}}
בְּעֶשֶׂר תְּנָאִים / מֻפְלָאִים / הֵמָּה עֲשֶׁרֶת הַדְּבָרִים{{ש}}
הַמְפֹרָשִׁים / וְנִדְרָשִׁים / חָרוּת בִּכְתָב מְבֹאָרִים{{ר1}}
שְׁתֵי לֻחוֹת / מְשֻׁבָּחוֹת / אֲבָנִים יְקָרוֹת
{{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}

{{סי|ק}}וֹל דּוֹדִי / קוֹל יְדִידִי / בְּדָפְקוֹ דְלָתַי בְּעִנְיָנָיו{{ש}}
נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו / רְצוּי אֶחָיו / הֵן הֵם הָיוּ סִמָּנָיו{{ש}}
אִישׁ הַנִּקְרָא / בְּסוֹד תּוֹרָה / וְהָאִישׁ מֹשֶׁה מְאֹד עָנָו{{ש}}
כְּבוֹד יוֹצְרוֹ / אֲשֶׁר יְצָרוֹ / בְּמַרְאֶה רָאוּ עֵינָיו{{ש}}
בְּעֵת הוֹדִיעַ / וְהִשְׁמִיעַ / לְקַבֵּל תּוֹרַת חֶזְיוֹנָיו{{ש}}
וְאָז הֱשִׁיבָהוּ / וְעָנָהוּ / וְהִקְדִּים יָדָיו לְאָזְנָיו{{ש}}
נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע / בְּיוֹם הִשָּׁמַע / מֵרֹב חִבַּת אֱמוּנָיו{{ש}}
שְׁנֵי הַתְּאוֹמִים / הַנְּעִימִים / מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו{{ר1}}
שֶׁבֶת אַחִים / כְּאוֹר זוֹרְחִים / אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת
{{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}
===רשות===
{{הור|סימן: '''אב&quot;ב גג&quot;ד''', '''יצחק בר ראובן יצליח לתורה ולתעודה'''}}

{{סי|אֵ}}י זֶה מְקוֹם בִּינָה, אֵי מִזֶּה וְאֵי זֶה הוּא{{ש}}
{{סי|א}}וֹצַר חָכְמָה וָדַעַת רֵאשִׁית קִנְיָנֵהוּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}בוֹאִי לִשְׁאוֹל הַיּוֹם אֶת מִי נוֹעַץ וַיְבִינֵהוּ{{ר1}}
מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ.{{ממס|איוב כג ג}}

{{סי|גָּ}}בְהֵי שָׁמַיִם מִמְּעוֹנוֹתָם{{ש}}
{{סי|גֻּ}}לְּתָה הֹעֲלָתָה כְּבוּדָּה מִמַּחֲנוֹתָם{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרִים נְכוֹחִים הֵשִׁיב צִיר נֶאֱמָן לְמַעֲנִיתָם{{ר1}}
כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם.{{ממס|בראשית מב כג}}

{{סי|הֶ}}גְלָה בַת מֶלֶךְ הֵימָן הַמֵּלִיץ בְּחִטּוּב לַחֲטֹב{{ש}}
{{סי|הֵ}}כִין גַּן נָעוּל לְכַלָּתִי גַּן נָעוּל רָטֹב{{ש}}
{{סי|וְ}}דִבּוּק נָאֶה הִדְבִּיקַנִי וְהֶעֱלַנִי מִקְּטֹב{{ר1}}
זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב.{{ממס|בראשית ל כ}}

{{סי|זִ}}מֵּן אֲבִי כַלָּה שׁוֹשְׁבִין בָּחוּר מוּרָם מֵעָם{{ש}}
{{סי|זֹ}}הַר אַפִּרְיוֹן חִפָּה בַּעֲנְנֵי נֹעַם{{ש}}
{{סי|חָ}}שַׁק בִּבְרִית עוֹלְלִים וְיוֹנְקֵי גִזְעָם{{ר1}}
קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם.{{ממס|אסתר ט כז}}

{{סי|טִ}}הֲרָם וְקִבֵּל הָאָב קִדּוּשֵׁי בִתּוֹ לְהַשִּׂיאָהּ{{ש}}
{{סי|טָ}}הוֹר מְסָרָהּ לִשְׁלוּחָהּ בְּחֻפָּה לַהֲבִיאָהּ{{ש}}
{{סי|יֹ}}שֶׁר נְמִיכוּת סִינַי בּוֹ בָחַר לִצְבֹּא צְבָאָהּ{{ר1}}
וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה.{{ממס|אסתר ב יג}}

{{סי|כְּ}}הַיּוֹם בְּזָכְרִי זֹאת תְּחִלַּת פְּרִישָׁתִי לִקְדֻשָּׁה{{ש}}
{{סי|כִּ}}שְׁרוֹן מַעֲשֶׁה אֲשֶׁר הוֹרַנִי עַל לוּחַ חֲרוּשָׁה{{ש}}
{{סי|לְ}}צִוּוּי מְאֹרָשָׂה קְהִלַּת יַעֲקֹב נַחֲלָה מוֹרָשָׁה{{ר1}}
וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה.{{ממס|בראשית יב יט}}

{{סי|מְ}}נָת חֶלְקִי קַמְתִּי לִדְרֹשׁ מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}}
{{סי|מַ}}תְּנוֹתַי לְהַאֲרִיךְ בְּאֵרוּסֵי בִתּוֹ{{ש}}
{{סי|נַ}}פְשִׁי לְאָמוֹן שַׁעֲשׁוּעֶיהָ כְּמֵאָז הָיְתָה לּוֹ קֹדֶם תִּתּוֹ{{ר1}}
כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ.{{ממס|אסתר ב כ}}

{{סי|ס}}וֹבְבַנִי עָלֶיהָ הַיּוֹם לְכַלָּתִי לְהַזְמִינָהּ{{ש}}
{{סי|סְ}}גֻלַּת חֶלְקִי וְנַחֲלָתִי לִהְיוֹת לִי לְמָנָה{{ש}}
{{סי|ע}}וּרִי כַלָּה וּבוֹאִי וְשׁוּבִי נֶאֱמָנָה{{ר1}}
וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה.{{ממס|הושע ב כב}}

{{סי|פָּ}}נַיִךְ אֲחוֹתִי כַלָּה הַרְאִינִי וְהַשְׁמִיעִינִי קוֹלֵךְ{{ש}}
{{סי|פְּ}}קֻדָּתֵךְ תִּיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ{{ש}}
{{סי|צִ}}יר מְבַשֵּׂר יְקַדְּמֵנִי לְהַנְגִּידִי מִבֵּית הַמֶּלֶךְ{{ר1}}
וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ.{{ממס|בראשית יב יט}}

{{סי|קָ}}רָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי כִּי שַׁחוֹתִי בְּצִירֵי חִילַי{{ש}}
{{סי|קִ}}דַּמְתִּי לִטֹּל רְשׁוּת בְּיוֹם שִׂמְחַת גִּילַי{{ש}}
{{סי|רְ}}צֵנִי אֵל וּסְעָדֵנִי וְתִתְמֹךְ מֵהוֹדְךָ עָלַי{{ר1}}
וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלָי.{{ממס|בראשית מה י}}

{{סי|שֶׁ}}בַח וְכָבוֹד תְּעַטְּרֵנִי מָעֹז רֹאשִׁי שׁוֹכֵן שְׁמֵי שַׁחַק{{ש}}
{{סי|שִׁ}}ית שַׁוְעִי לְנֶגְדֶּךָ וּלְפָנֶיךָ יוּחַק{{ש}}
{{סי|תִּ}}כּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ וּמִמֶּנִּי אַל תִּרְחַק{{ר1}}
אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד '''יִצְחָק'''.{{ממס|בראשית לא מב}}

{{סי|יִצְחָק|0}} אֲשֶׁר פָּחַד לְפָנֶיךָ וּלְמוֹרָאֲךָ הִתְגַּבַּר{{ש}}
חַסְדְּךָ מְשֹׁךְ לְזַרְעוֹ נוֹחֲלֵי מַתָּן מִדְבָּר{{ש}}
וּבְנֶשֶׁק בַּר תְּנַשֵּׁק זֶרַע אֲשֶׁר יְחֻבַּר{{ר1}}
וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ '''בָר'''.{{ממס|תהלים סה יד}}

{{סי|בָּר|0}} תְּנַשְּׁקֵם וְתַשְׂבִּיעֵם וְתִדְלֵם מֵרִמְסַת הַתֶּבֶן{{ש}}
רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ הַבִּיטָה וְהָבֵן{{ש}}
לִרְעוֹת בֵּין שְׁפַתַּיִם תְּנַהֲלֵם אֲבִיר יַעֲקֹב רֹעֶה אֶבֶן{{ר1}}
לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים לִפְלַגּוֹת '''רְאוּבֵן'''.{{ממס|שופטים ה טז}}

{{סי|רְאוּבֵן|0}} וְכָל אֶחָיו תִּרְצֶה וּתְקַבֵּל תְּשׁוּרָתָם כְּקָרְבָּן מָלִיחַ{{ש}}
טַעֲמָם רְצֵה נָא אֱלֹהַי וְתַמְתִּיקֵם וְתַמְלִיחַ{{ש}}
כַּבְּדֵנִי נָא נֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי וְתָחֹן זֶה שָׁלִיחַ{{ר1}}
וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה '''יַצְלִיחַ'''.{{ממס|תהלים א ג}}

{{סי|יַצְלִיחַ|0}} בְּמַאֲמַר פִּיו בְּקוּמוֹ בְּקָהָל וְעֵדָה{{ש}}
רְאֵה כִּי קְרָאַנִי פַּחַד וּרְעָדָה{{ש}}
בְּקוּמִי לְבָאֵר דָּתְךָ מִיָּמִים יָמִימָה לְמוֹעֲדָהּ{{ר1}}
'''לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה'''.{{ממס|ישעיהו ח כ}}

{{סי|לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה|0}} אֻסְּפוּ יַחַד עַם נָבָר{{ש}}
שְׁעֵה נָא מְלִיצָם הַיּוֹם וְהוֹדִיעַ אֲמִתְּךָ לְהָבַר{{ש}}
עַבְדְּךָ זֶה אֲשֶׁר שָׁלוּחַ אֶל פְּנֵי תֵיבָתְךָ וְעָבַר{{ר1}}
עַתָּה דַּע וּרְאֵה מָה אָשִׁיב שֹׁלְחִי דָבָר.{{ממס|ש&quot;ב כד יג}}
===מצות עשה===
{{רקע אפור|מִצְוֹת עֲשֵׂה / בְּעֶזְרַת אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֶ}}ת קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי תְּפִלַּת קוֹל שִׂיחֶךָ{{ש}}
{{סי|אֲ}}יֻמָּתְךָ אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ קְנֵה וּצְלַח בְּלִקּוּחֶךָ{{ש}}
{{סי|אֱ}}מֶת אֲשִׁיבְךָ מִלִּין וְרוּחַ קָדְשִׁי תְּנִיחֶךָ{{ר1}}
לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ.{{ממס|משלי כב כא}}

{{סי|בְּ}}תוֹרָתִי חָפַצְתָּ וַתִּבְחַר וּתְכוֹנֵן בָּהּ אֲשׁוּרֶיךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}גוֹרָלָהּ עָלִיתָ וַתִּנְעַם צְלַח וַחֲגֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}בִרְכוֹתֶיהָ תְבֹרַךְ בְּבוֹאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרֶיךָ{{ר1}}
יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ.{{ממס|משלי ה יח}}

{{סי|גִּ}}יל נָא בִּרְעָדָה וְאֵימָה וּפְחַד מִנּוֹרָא וְאָיֹם{{ש}}
{{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה לְהַמְצִיאֲךָ בָהֶם פִּדְיוֹם{{ש}}
{{סי|גְּ}}דַרְתִּיךָ בְּחִתּוּן בְּנוֹתַי שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת לִתְיוֹם{{ר1}}
בִּשְׁתַּיִם תִּתְחַתֵּן בִּי הַיּוֹם.{{ממס|ש&quot;א יח כא}}

{{סי|דִּ}}בַּרְתִּי מֵרֹאשׁ וְלֹא בַסֵּתֶר אָז בְּיוֹם הַמְנֻסֶּה{{ש}}
{{סי|דָּ}}רַשְׁתִּי שֵׂעִיר כִּי אָמַרְתִּי הַמְכַסֶּה אֲנִי אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה{{ש}}
{{סי|דָּ}}בָר דָּבוּר הוֹצֵאת בְגִשְׁתְּךָ בְּתַחְתִּית הָהָר לְמַחְסֶה{{ר1}}
אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיּוֹם הַמַּעֲשֶׂה.{{ממס|ש&quot;א כ יט}}

{{סי|הַ}}יּוֹם קִיַּמְתִּי לְךָ קִיּוּם חֲתָנוּת אֲשֶׁר עָרַבְתָּ{{ש}}
{{סי|הֲ}}כִינוֹתִי לְךָ כַּלָּה עַל הַר סִינַי בְּעָרְכִי לְךָ מָקוֹם וְנִצַּבְתָּ{{ש}}
{{סי|הִ}}זְבַּדְתִּיךָ זֶבֶד טוֹב לְהַחֲזִיק בְּעֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר חָטַבְתָּ{{ר1}}
רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ.{{ממס|קהלת ט ט}}

{{סי|וּ}}מִי חָפֵץ חַיִּים וְלָעַד לֹא יִשָּׂכַל{{ש}}
{{סי|וִ}}עוּד מִצְוֹתַי הַאֲזִינוּ וִחְיוּ כָּל יוֹדְעֵי דַעַת וְשָׂכָל{{ש}}
{{סי|וְ}}נִקּוּב אַזְהָרַת מִצְוֹת עֲשֵׂה אֶקְרָא בְאָזְנֶיךָ מֵהֵיכָל{{ר1}}
גַּם עָשֹׂה תַעֲשֶׂה וְגַם יָכֹל תּוּכָל.{{ממס|ש&quot;א כו כה}}

{{סי|וְ}}יוֹתֵר בְּנִי הִזָּהֵר לְיַחֵד אֶת שֵׁם הַגָּדוֹל בְּיִחוּד שְׁמַע, פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם תְּיַחֲדֶנּוּ {{ש}}
{{סי|וְ}}הַשּׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמְךָ בֵּין הַפְּרָקִים הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ, וּמִפְּנֵי הַכָּבוֹד גַּם דָּרֹשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ{{ש}}
{{סי|וּ}}בְעָמְדָּךְ לְהִתְפַּלֵּל אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמָךְ הִשָּׁמֵר פֶּן תְּשִׁיבֶנּוּ{{ר1}}
כִּי תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרְכֶנּוּ וְכִי יְבָרֶכְךָ אִישׁ לֹא תַעֲנֶנּוּ.{{ממס|מ&quot;ב ד כט}}

{{סי|זְ}}הִירִים הַאֲמִירוּ אֶת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה וּבְשַׁעַת קִימָה לַמּוֹעֵד הַיּוֹם פֶּן תְּאַחֲרוּ וּפֶן תַּאֲרִיכוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}מִירוֹת רְנָנַי תָּעִירוּ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְדֶרֶךְ מִקְדָּשׁ מְעַט תַּדְרִיכוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}רִיחַת שְׁחָרִים בַּעֲלוֹת עַמּוּד הַשַּׁחַר לְשִׁכְנִי תִדְרְשׁוּ וּשְׁמִי תַמְלִיכוּ{{ר1}}
וְהִשְׁכַּמְתֶּם בַּבֹּקֶר וְאוֹר לָכֶם וָלֵכוּ.{{ממס|ש&quot;א כט י}}

{{סי|חֲ}}מִשָּׁה חֻמָּשִׁים וּמְזוּזוֹת פְּתָחִים מָסַרְתִּי לָךְ עַל יְדֵי חֹזֶה{{ש}}
{{סי|חִ}}בָּתִי יָסַפְתִּי לָךְ וְנִכְבַּדְתִּי וּלְמִצְוֹתַי אַל תְּהִי בוֹזֶה{{ש}}
{{סי|חִ}}בּוּר אֲגֻדָּה אַחַת לִמְצֹא בְּבוֹאוֹ דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ בְּנֵר חֲנֻכָּה לְמַחֲזֶה{{ר1}}
וַיִּהְיוּ לְיִשְׂרָאֵל בַּתָּוֶךְ אֵלֶּה מִזֶּה וְאֵלֶּה מִזֶּה.{{ממס|יהושע ח כב}}

{{סי|טָ}}הֳרַת לְבוּשׁ תִּפְאַרְתְּכֶם צִיצִיּוֹת אֲשֶׁר לְאַרְבַּע פֵּאוֹת שְׁתוּלִים{{ש}}
{{סי|טְ}}עִינַת בֶּגֶד פְּתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹתְכֶם בּוֹ נֶחְתָּלִים{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיסֵי הָאוֹת אֲשֶׁר נְתַתִּיךָ זְכֹר בּוֹרַאֲךָ וְהַבֵּט בִּשְׁפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל הַנִּתְלִים{{ר1}}
הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים.{{ממס|בראשית לח כה}}

{{סי|יְ}}פִי בְּנֵי הַנְּעוּרִים כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר{{ש}}
{{סי|יִ}}לּוֹד לִשְׁמוֹנָה יָמִים יִמֹּל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ לְטַהֵר וְלָבֹר{{ש}}
{{סי|יְ}}דִידוּת בְּרִיתִי לָמוּל וְלִפְרֹעַ כִּי בִשְׂכָרָהּ הֶעֱלִיתִיךָ מִבּוֹר{{ר1}}
פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבָר בּוֹ שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבוֹר.{{ממס|משלי ד טו}}

{{סי|כֶּ}}סֶף קָצַבְתִּי לְרֵאשִׁית בְּכוֹרָיו וּבִפְדוֹתוֹ אַל יִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ{{ש}}
{{סי|כָּ}}עֵת הִכֵּיתִי כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרַיִם וְהָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כֹּ}}פֶר בְּכוֹר מְשָרֵת מִזְבְּחִי פִּדְיוֹנוֹ צוּר מִשְׂגַּבּוֹ{{ר1}}
פּוֹדֶה יְיָ נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ.{{ממס|תהלים לד כג}}

{{סי|לְ}}תוֹרַת בְּכוֹרוֹת וּבִכּוּרִים וּלְקַיֵּם מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה הִזָּבֵד זָבוֹד {{ש}}
{{סי|לְ}}הִתְיָרֵא וּלְכַבֵּד אָב וָאֵם, לְבַד אִם יְפַתּוּךָ לַעֲזֹב אֶת שְׁמִי וְשֵׁם נָכְרִיָּה לַעֲבֹד{{ש}}
{{סי|לִ}}כְבוֹדִי וּלְמוֹרָאי הִזָּהֵר וְהָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ פֶּן תֹּאבַד אָבוֹד{{ר1}}
אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ וְהִנֵּה מְנָעֲךָ יְיָ מִכָּבוֹד.{{ממס|במדבר כד יא}}

{{סי|לְ}}הִתְפָּאֵר מַטָּעֵי יִשְׂרָאֵל אֲזַי מִיַּעֲקֹב יִדְרֹךְ כּוֹכָב{{ש}}
{{סי|לִ}}פְרוֹת וְלִרְבוֹת בְּטֹהַר נִשּׂוּאֵי אִשָּׁה עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה צֶדֶק וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב{{ש}}
{{סי|לְ}}קָרֵב יְדִידוּת אֵשֶׁת נְעוּרִים בִּשְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה פֶּן יִהְיֶה מִשְׁפָּט מְעֻכָּב{{ר1}}
מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב.{{ממס|ש&quot;ב יב ג}}

{{סי|מִ}}צְוַת קְדֻשַּׁת חוֹבַת הָאָרֶץ בְּצֶדֶק תֶּהְגֶּה נַפְשִׁי{{ש}}
{{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת {{ק|[תְּרוּמוֹת וּ]]}}מַעַשְׂרוֹת שְׁלֹשָׁה לְהַפְרִישִׁי מִדְּגָנִי יִצְהָרִי וְתִירוֹשִׁי{{ש}}
{{סי|מַ}}עֲשֵׂר רִאשׁוֹן לְתִתּוֹ לַלֵּוִי כְּמִצְוַת קְדוֹשִׁי וּמֵרִים רֹאשִׁי{{ר1}}
וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי גַּם אֶת הַשְּׁלִישִׁי.{{ממס|בראשית לב כ}}

{{סי|נִ}}דְבַת מַתָּנוֹת לַכֹּהֵן וְרֵאשִׁית הַגֵּז יִבְחָרוּ{{ש}}
{{סי|נְ}}עִימוֹת חַלָּה בִּקְדֻשָּה וּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בֵּין דָּל וּבֵין עָשִׁיר דָּתֵיהֶם כְּנִדְבָּרוּ{{ש}}
{{סי|נְ}}תִינַת שֶׁקֶל בַּהֲבִיאֲךָ לְהַרְבּוֹת כָּפְרְךָ מִשְׁפְּטֵי חֲלֻקָּתוֹ נִבְאָרוּ{{ר1}}
גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ.{{ממס|מ&quot;א ג כו}}

{{סי|סֵ}}דֶר עֲבוֹדַת יוֹם כִּפּוּר מְלֵאַת מִצְוֹת כִּמְלוּאַת רִמּוֹן{{ש}}
{{סי|סְ}}מִיכַת שְׁנֵי שְׂעִירִים לְהַגְרִיל עֲלֵיהֶם וְטָרַף בְּקַלְפִּי וְחָבַשׁ בַּטָּמוֹן{{ש}}
{{סי|שָׂ}}עִיר אֶחָד לְשַׁלֵּחַ לַעֲזָאזֵל בְּיַד אִישׁ עִתִּי בְּמִצְוַת דָּת אָמוֹן{{ר1}}
יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן.{{ממס|דברים לב י}}

{{סי|ע}}וֹרוֹת קָדָשִׁים וְחָזֶה וָשׁוֹק וְהַמּוּרָם מִן הַתּוֹדָה בְּגִשְׁתָּהּ{{ש}}
{{סי|עֲ}}רִיכַת נֵר שַׁבָּת לְהַדְלִיק, לְהֵטִיבוֹ בְעִתָּהּ{{ש}}
{{סי|עַ}}בְדְּךָ וַאֲמָתְךָ {{ק|[וּבְהֶמְתֶּךָ]}} לִשְׁבֹּת וְלָנוּחַ בְּמַרְגּוֹעַ שָׁוֶה וּמְנוּחָה שְׁלֵמָה לְתִתָּהּ{{ר1}}
כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ.{{ממס|ישעיהו כד ב}}

{{סי|פְּ}}אֵר מִצְוַת הַגּוּף וְקִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא בְּנֹעַם אוֹתוֹ לַחֲזוֹת{{ש}}
{{סי|פָּ}}חוֹד תִּפְחֲדוּ בְּהַזְכָּרָתוֹ לְיִרְאָה אוֹתוֹ וְאַל תְּנִיבוּהוּ עַזּוֹת{{ש}}
{{סי|פְּ}}תַח לְבָבְךָ לָדַעַת וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ וּלְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ בַּעֲלִיזוֹת{{ר1}}
וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת.{{ממס|בראשית כד ח}}

{{סי|צִ}}וּוּי עֲבוֹדָתוֹ וְדִבּוּקוֹ וְלִצְפֹּן אֶת הַשֵּׁם וּלְעַלְּמוֹ פֶּן תִּהְיֶה פִּי כְסִיל מְחִתָּה{{ש}}
{{סי|צַ}}פֵּה תְצַפֶּה לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְעָבְדוֹ לִבְּךָ שִׁיתָה{{ש}}
{{סי|צְ}}עָדֶיךָ הָכֵן לִקְבֹּר מֵתִים וְדַע לְמִי אַתָּה עָמֵל וּמֵאַיִן בָּאתָ וְהִבַּטְתָּ{{ר1}}
מַה מְּלַאכְתְּךָ וּמֵאַיִן תָּבוֹא מָה אַרְצֶךָ וְאֵי מִזֶּה עַם אָתָּה.{{ממס|יונה א ח}} 

{{סי|קַ}}דֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם בְּיִחוּד, מֵאָה בְרָכוֹת בְּכָל יוֹם לְרוֹמְמוֹ וּלְגַדְּלוֹ{{ש}}
{{סי|קָ}}דֵשׁ וְהַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ לְהָמִיר תְּמוּרַת טוֹב בְּרָע וּלְהַאֲמִין לְפִסְלוֹ{{ש}}
{{סי|קַ}}דְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ וְהָשֵׁב תָּשִׁיב לְמוּלוֹ{{ש}}
יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי גַּם בֵּן וָאָח אֵין לוֹ.{{ממס|קהלת ד ח}}

{{סי|רְ}}חוּמִים רַחֲמוּ עַל דָּל וְשִׂימוּ לְבַבְכֶם עָלָיו חֲבֵרִים{{ש}}
{{סי|רָ}}שׁ וְאִישׁ תְּכָכִים בִּלְבוּשׁ קְרָעִים יִפְשֹׁט בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים{{ש}}
{{סי|רְ}}דֹף מַעֲשֵׁה הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד וּלְבַקֵּר פְּנֵי חוֹלִים אֲשֶׁר בְּעֶרֶשׂ דְּוַי מְיֻסָּרִים{{ר1}}
מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים.{{ממס|בראשית לט כ}}

{{סי|שִׁ}}מְעוּ בָנִים מוּסַר אָב כִּי טוֹב הוּא לְשׁוֹחֲרָיו{{ש}}
{{סי|שִׁ}}חֲרוּ לִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתָיו גְּלוֹת מְקוֹם תַּלְמוּד תּוֹרָה, בְּחִירָיו{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עוּנִים פֶּן תִּהְיוּ לוֹמַר כִּי הוּא יָבוֹא אַחֲרֵי בוֹחֲרָיו{{ר1}}
אַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו.{{ממס|יהושע ג ג}}

{{סי|תְּ}}עוּדָה זֹאת בְּיִשְׂרָאֵל לְבָאֵר מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה בְּהִלּוּלִים{{ש}}
{{סי|תֹּ}}כֶן מִקְצָתָם בֵּאַרְתִּי לְבַד הַנִּשְׁאָר תִּלֵּי תִלִּים{{ש}}
{{סי|תְּ}}נָה כָבוֹד וְשִׁמְעָה עַמִּי וְאֹזֶן פֶּן תַּעְלִים{{ר1}}
כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ כִּי עוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּים.{{ממס|איוב לו ב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אָ}}מְנָם כִּי אַתֶּם עָם וְעִמָּכֶם תְּמִימוּת חָכְמָה נְבוֹנַי{{ש}}
{{סי|אֲ}}לֵיכֶם הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶת אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָזְנַי וְגַם רָאוּ עֵינַי{{ש}}
{{סי|אֲ}}גֻדָּה אַחַת בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ לַעֲלוֹת כָּל זְכוּרְכֶם אֶל פְּנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנַי{{ר1}}
לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת יְיָ.{{ממס|שמות י יא}}

{{סי|בֵּ}}אוּר תּוֹרַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּפִדְיוֹנוֹ יוֹסֵף עָלָיו חֲמִישִׁיתוֹ{{ש}}
{{סי|בַּ}}כֶּסֶף לְגָאֳלוֹ וּלְחַלְּלוֹ וְלִגְאֹל בַּנְּחֹשֶׁת שָׁוְא תִּהְיֶה תְמוּרָתוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}יָדוֹ יִצֹּר הַכֶּסֶף וְיִקַּח כָּל אֲשֶׁר תְּאַוֶה נַפְשׁוֹ בַּעֲלוֹתוֹ{{ר1}}
מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ.{{ממס|אסתר ח יז}}

{{סי|גְּ}}זֵרַת {{ק|[פֶּרֶט וְעוֹלֵלוֹת וְלֶקֶט וְ]}}שִׁכְחָה וּפֵאָה בָּאִילָן {{ק|[וּבַשָּׂדֶה]}} וּמַתָּנָה כְּמַתְּנַת יָדְךָ מְרֻבָּה{{ש}}
{{סי|גַּ}}לֵּה תּוֹכַחַת עֲמִיתְךָ וְהַשְׁמֵט כַּסְפּוֹ וְשִׁלּוּחַ עֶבֶד עִבְרִי וּלְהַעֲנִיק לוֹ בְּחִבָּה{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף עֶבֶד כְּנַעֲנִי לַעֲבֹד בּוֹ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה בַּעֲבוֹדָה רַבָּה{{ר1}}
תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ.{{ממס|שמות ה ט}}

{{סי|דִּ}}בּוּק אַהֲבַת רֵעַ וּפְתִיחַת יָד וְנָתוֹן תִּתֵּן לוֹ מֵחֵילֶךָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רֹשׁ לְהַעֲבִיטוֹ וּלְמֹד תּוֹרָה וּמִצְוֹת וְשִׁנַּנְתָּם וְשַׂמְתָּם בְּאֹהָלֶיךָ{{ש}}
{{סי|דַּ}}בֵּר תְּדַבֵּר בָּם בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה בְּעֵת תַּפְקִיד רוּחֲךָ בְּיָדִי כִּי יִפָּרֵד מֵעָלֶיךָ{{ר1}}
תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ.{{ממס|בראשית מב לז}}

{{סי|הֵ}}ן הִזָּהֲרוּ זְהִירִים קְדוֹשִׁים הִבָּדְלוּ מִן הַקְּדֵשִׁים לְחַבֵּר {{נוא|לְהָבֵר}}{{ש}}
{{סי|הִ}}זְדָּרְזוּ בְתַנְחוּם אָבֵל לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ וַחֲיָלִים יְגַבֵּר{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת קְרִיעָתוֹ לִקְרֹעַ וְלֹא לְאַחוֹת וּלְמַעֵט בְּשִׂיחָה מִדַּבֵּר{{ר1}}
עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר.{{ממס|קהלת ג ז}}

{{סי|וִ}}תּוּר הַחְיָאַת אָח וְהַלְוָאַת אֶבְיוֹן וַהֲשָׁבַת הָעֲבוֹט וְהֶפְקֵר {{ק|[וּבִעוּר]}} שְׁבִיעִית לַעֲנִיִּם לְעוֹדְדָם{{ש}}
{{סי|וִ}}עוּד קְבִיעוּת שָׁנִים וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּלְקַדֵּשׁ עַל הָרְאִיָּה בְּמוֹעֲדָם{{ש}}
{{סי|וְ}}לַחְשֹׁב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת כִּי תִשְׁאַל לְיָמִים רִאשׁוֹנִים וְתַעֲמֹד בְּסוֹדָם{{ר1}}
אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם.{{ממס|דברים ד לב}}

{{סי|זְ}}כֹר סֻכַּת עַנְנֵי מִדְבָּר וַעֲשֵׂה סֻכָּה לְפָנַי בְּהִלּוּלָהּ{{ש}}
{{סי|זַ}}רְדֵּי לוּלָב בַּיָּמִין וּפְרִי עֵץ הָדָר בַּשְּׂמֹאל גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה תִּקַּח לְסַגְּלָה{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת הֲדַסִּים וַעֲרָבָה לְאָגְדָם כְּאַחַת אֲגֻדָּה עֲגֻלָּה{{ר1}}
וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה.{{ממס|זכריה א ח}}

{{סי|חָ}}רוּת בִּכְתָב וְרָשׁוּם בַּסֵּפֶר יָמִים אֲשֶׁר יָחִיד בָּהֶם גּוֹמֵר שִׁירָתִי{{ש}}
{{סי|חִ}}וּוּי מִצְוַת שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם אֲשֶׁר בָּהֶם תֹּכֶן {{ק|[גְּזֵרַת]}} אֲמִירָתִי{{ש}}
{{סי|חֵ}}רוּת לֵיל שִׁמּוּרִים לִגְמֹר בָּהֶם רְנָנָה וְתַגִּיד וְתוֹדִיעַ לְבִנְךָ אֱמוּנָתִי{{ר1}}
בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי.{{ממס|ירמיהו ט כג}}

{{סי|ט}}וֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא וְיִתֵּן בְּצֶדֶק וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו נוֹסָפָה{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר גְּמִילוּת חֶסֶד בֵּין דַּל וּבֵין עָשִׁיר וְכִבּוּד אָב וָאֵם וַהֲבָאַת שָׁלוֹם עֲדוּפָה{{ש}}
{{סי|טַ}}עַם שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה לֶאֱכֹל פִּרְיָם בָּזֶה וְהַקֶּרֶן קַיָּם לִתְנוּפָה{{ר1}}
וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה.{{ממס|יחזקאל מז יב}}

{{סי|יֹ}}קֶשׁ גָּזֵל לְשַׁלֵּם וּמוֹצֵא אֲבֵדָה לְנוֹתֵן סִמָּנֶיהָ יֹאמַר מָצָאתִי{{ש}}
{{סי|יֶ}}חֱסֶה בְצִלְּכֶם גֵּר הַבָּא לְהִתְגַּיֵּר בְּאָמְרוֹ בְּךָ יְיָ חָסִיתִי{{ש}}
{{סי|יְ}}קַבְּלוּהוּ וְיוֹדִיעוּהוּ קְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת פֶּן יַחֲזֹר בְּרוּחוֹ וְיֹאמַר מֶה עָשִׂיתִי{{ר1}}
לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי.{{ממס|ש&quot;א יז לט}}

{{סי|כָּ}}רַתִּי בְרִית לִבְחִירַי לִפְסֹחַ וְלִשְׁמֹר יָמִים כִּמְדֻבָּר{{ש}}
{{סי|כֹּ}}שֶׁר מַאֲכַל צָלִי וּפַת חֲרֵבָה וַאֲרוּחַת יָרָק וּבִשְׁבִיתַת {{ק|[וְקִדּוּשׁ]}} יְמֵי קֹדֶשׁ תִּתְגַּבַּר{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹנֵן יְכוֹנֵן שׁוֹפָר לִתְקֹעַ וּלְעַרְבֵּב מַשְׂטִין אֲזַי עַוְלָתוֹ תְשֻׁבַּר{{ר1}}
יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר.{{ממס|ישעיהו מב יג}}

{{סי|לְ}}מֹד סְפִירַת הָעֹמֶר מִמָּחֳרַת יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחוֹסִים{{ש}}
{{סי|לְ}}גַדֵּעַ אֲשֵׁרָה וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרֹס וּמִקְרָא מְגִלָּה בְּכָל אֲפָסִים{{ש}}
{{סי|לְ}}וִיִּם מִדּוּכָנָם וְכֹהֲנִים מֵעֲבוֹדָתָם מְבַטְּלִים וּבָאִים לִשְׁמֹעַ כְּסֻמְּכוּ מִבֵּית עֲמוּסִים{{ר1}}
אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר הֵמָּה עֹשִׂים.{{ממס|שמות לו ד}}

{{סי|מִ}}י יָרֵא וְחָרֵד לִרְדֹּף חֶסֶד וּלְשַׂמֵּחַ חֲתָנִים הֱיוֹת שִׂמְחַת עוֹלָם בְּרֹאשָׁם{{ש}}
{{סי|מַ}}תַּן שְׂכַר שָׂכִיר וַהֲכָנַת {{ק|[יָד וְ]}}יָתֵד לְהַצְנִיעַ בְּהִתְקַדְּשָׁם{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוַת יִבּוּם וַחֲלִיצָה בְּרֹק הַנִּרְאֶה לַדַּיָּנִים בְּדִין תּוֹרָה נִרְשָׁם{{ר1}}
וּדְעוּ וּרְאוּ אֶת מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר תִּהְיֶה רַגְלוֹ מִי רָאָהוּ שָׁם.{{ממס|ש&quot;א כג כב}}

{{סי|נְ}}בוֹנֵי דַעַת הִתְקַדְּשׁוּ בְּרוּחַ שְׁפָלָה כִּי הוּא כְבוֹדִי וּפְאֵרִי{{ש}}
{{סי|נִ}}ין וָנֶכֶד לִמְזַנֵּב נֶחֱשָׁלִים תִּמְחוּ שְׁמָם וְזִכְרָם מֵעֲפָרִי{{ש}}
{{סי|נַ}}צֵּר תְּנַצֵּר וְשָׁרֵשׁ תְּשָׁרֵשׁ אַחֲרָיו מִלְּמַטָּה אַף אֲנִי מִלְמַעְלָה אָסִיר לוֹ כָּל פֶּרִי{{ר1}}
מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי.{{ממס|שמות לב לג}}

{{סי|סְ}}גֻלַּת שַׁבָּת לִשְׁמֹר בְּ{{ק|[שִׂמְחָה וְ]}}עִנּוּג לְהַשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נְפוּחֵי נְשָׁמוֹת{{ש}}
{{סי|סִ}}גּוּף עֳנָשִׁין בְּנִי הִזָּהֵר שְׁגָגוֹת וְחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת{{ש}}
{{סי|ס}}וֹד וְעִקָּר נוֹדַע לְשַׁבָּת אַרְבָּעִים אֲבוֹת מְלָאכוֹת חָסֵר אַחַת נִרְשָׁמוֹת{{ר1}}
תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת.{{ממס|במדבר א כ}}

{{סי|עֲ}}מֹד מִפְּנֵי שֵׂיבָה וְהַדֵּר פְּנֵי זָקֵן וּשְׂרֹף נוֹתָר וּבַעֵר חָמֵץ בְּחֶרֶץ{{ש}}
{{סי|עֲ}}רִיכַת כִּסּוּי דַּם חַיָּה וָעוֹף כִּי תִקְרֹץ בְּקֶרֶץ{{ש}}
{{סי|עֲ}}שִׂיַּת כִּסּוּיוֹ לְבַד אִם גִּלָּהוּ הָרוּחַ הַמִּתְפָּרֵץ{{ר1}}
גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ.{{ממס|תהלים קד ט}}

{{סי|פִּ}}קּוּד טְעִינָה וּפְרִיקָה עִם חֲבֵרֶיךָ וְהִתְיָרֵא מִן {{ק|[הַמִּקְדָּשׁ וּמִן]}} הַחֲכָמִים פֶּן תִּהְיֶה שׁוֹבָב{{ש}}
{{סי|פִּ}}קְפּוּק הִינִין וּמִדּוֹת וֶהְיֵה תָמִים וּלְצַדֵּק אֶת הַדִּין בַּאֲמִתּוֹ תְּסוֹבָב{{ש}}
{{סי|פְּ}}חַד לִהְיוֹת דַּיַּן אֱמֶת לַשָּמַיִם וְלִרְאוֹת עֵינָיו פֶּן יִהְיֶה חוֹבָב{{ר1}}
כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַייָ יִרְאֶה לַלֵּבָב.{{ממס|ש&quot;א טז ז}}

{{סי|צִ}}וּוּי טְבִילָה בִזְמַנָּהּ לְטַהֵר בִּזְהִירָה וְחֵטְא לְהִתְכַּפֵּר בְּקָרְבָּן וּבְתַחֲנוּנִים יְחוֹנָן{{ש}}
{{סי|צַ}}חַן טְמֵאִים לְקַדֵּשׁ {{ק|[בִּטְבִילָה וַהֲזָאָה]}} וְקָרְבָּן אֶחָד כָּרָאוּי וְכֹהֵן גָּדוֹל בְּקִיחַת בְּתוּלָה יִתְבּוֹנָן{{ש}}
{{סי|צֵ}}רוּף פַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת בְּהֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי עַמִּי בֹּו יִתְגּוֹנָן{{ר1}}
יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.{{ממס|ישעיהו א ג}}

{{סי|קְ}}חַת פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְכָל מַעֲשֵׂה הַיּוֹם לַעֲשׂוֹת בּוֹ עֲשִׂיָּה גְמוּרָה{{ש}}
{{סי|קִ}}דּוּשׁ כֹּהֲנִים וְלִלְמֹד וְלַעֲשׂוֹת יְצִיקָה וּבְלִילָה וּפְתִיתָה וַחֲפִינָה הַחֲמוּרָה{{ש}}
{{סי|קָ}}רְבַּן זֶבַח וּמִנְחָה לְהַמְלִיחַ בַּמֶּלַח חֻקַּת עוֹלָם אֲמוּרָה{{ר1}}
בְּרִית עוֹלָם שָׂם לִי עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה.{{ממס|ש&quot;ב כג ה}}

{{סי|רִ}}צּוּי תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה קְמִיצָה וְהַקְטָרָה כְּמִצְוַת אִמְרֵי פִי{{ש}}
{{סי|רִ}}שּׁוּם שְׂחִיטָה וּמְלִיקָה וְקַבָּלָה וְהַזָּאָה וְהַשְׁקָאַת סוֹטָה עַל יְדֵי קִנּוּי וּסְתִירָה בַּשֶּׁפִי{{ש}}
{{סי|רֹ}}קַח בֹּשֶׂם אֲשֶׁר הִשְׁקָת לַזּוֹנָה מַק יִהְיֶה בְּמֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים לְתִתָּהּ דֹּפִי{{ר1}}
וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי תַחַת יֹפִי.{{ממס|ישעיהו ג כד}}

{{סי|שְׁ}}מֹר קַן צִפּוֹר כִּי תִפְגַּע בַּדֶּרֶךְ אוֹ בְכָל מַעֲבָר{{ש}}
{{סי|שַׁ}}לֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם בְּמִשְׁלַחַת עַל פְּנֵי בָר{{ש}}
{{סי|שִׁ}}לּוּחַ מִצְוָתוֹ בָאֵם וְלֹא בָאָב כִּי כֵן דִּינוֹ הוּבָר{{ר1}}
קָחֶנּוּ וָבֹאָה כִּי שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר.{{ממס|ש&quot;א כ כא}}

{{סי|תְּ}}עוּדַת בָּתִּים וְטֹהַר כֵּלִים וְכָל כְּלִי בֶגֶד {{נוא|וְטֹהַר אָדָם וּבֶגֶד וּכְלִי עוֹר}} לְמַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|תִּ}}קּוּן נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם וַעֲשִׂיַּת מַעֲקֶה הַמַּשְׁלֶמֶת מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ש}}
{{סי|תַּ}}מּוּ עַד הֵנָּה מִצְוֹת עֲשֵׂה לִגְמָלְךָ עֲלֵיהֶם שָׂכָר טוֹב וְהַטּוֹב וְהַיָּשָׁר כִּי תַעֲשֶׂה{{ר1}}
אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה.{{ממס|בראשית כא כב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש, '''יצחק'''}}

{{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְיִרְוַח לִי אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אָבוֹת מִפִּי הַמַּגִּיד{{ש}}
{{סי|אָ}}זְנְךָ עַמִּי הַטֵּה וּלְמוּסָרִי אַל תַּבְגִּיד{{ש}}
{{סי|אֲ}}זַי בֵּאַרְתִּי מִצְוֹת עֲשֵׂה וְהוֹאַלְתִּי לְבָאֵר שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת לְהַנְגִיד{{ר1}}
הָרִאשֹׁנוֹת הִנֵּה בָאוּ וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד.{{ממס|ישעיהו מב ט}}

{{סי|בְּ}}חוּנִים יוֹשְׁבֵי גֹּרֶן עֲגֻלָּה סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה וּקְטַנָּה, בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת וּמַכּוֹת וּמָמוֹנֵי חֵילָךְ{{ש}}
{{סי|בְּ}}רוּ לָכֶם הַמִּשְׁפָּט כִּי לֵאלֹהִים הוּא וּבְעֵת יָבוֹאוּ שְׁנַיִם וְיֵשְׁבוּ לְמוּלָךְ{{ש}}
{{סי|בִּ}}לְבוּשׁ הָאֶחָד כְּלֵי מֵלַת וְהָאֶחָד קְרָעִים, אָמוֹר תֹּאמַר לוֹ בְּפִלּוּלָךְ{{ר1}}
וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ.{{ממס|שמות לג ה}}

{{סי|גֶּ}}זֶר עֲבוֹדַת הָעִבְרִים בְּעֵת מִמְּךָ נִמְלָטִים{{ש}}
{{סי|גְּ}}אֻלַּת חֹפֶשׁ לְהַמְצִיאָם וּלְהַרְגִּיעָם בְּמִיתַת אָדוֹן נִשְׁלָטִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף הָאָמָה הָעִבְרִיָּה בַּהֲבָאַת סִמָּנֶיהָ שִׁלּוּחֶיהָ מִמְּךָ נֶחְלָטִים{{ר1}}
וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים.{{ממס|ישעיהו סו יט}}

{{סי|דָּ}}ת נְזִיקִין וְחוֹבֵל בְּרֵעַ וְנוֹגֵחַ וְנוֹגֵף {{ק|[וְגוֹנֵב]}} בְּמִשְׁפָּט לַהֲבִיאוֹ{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין הִשְׁמַעְתִּי אֶתְכֶם בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר וְשֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט לְהַמְצִיאוֹ{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ מָנוֹס לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ בְּשׁוֹגֵג מְקוֹם מִפְלָט לְהַחְבִּיאוֹ{{ר1}}
לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ.{{ממס|בראשית ד טו}}

{{סי|הֲ}}מוֹנֵי אַב הָמוֹן זִכְרוּ תּוֹרַת עַבְדִּי מֹשֶׁה{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת מוֹכֵר עַצְמוֹ וּמְכָרוּהוּ בֵית דִּין וְנִמְכַּר לַגּוֹי דָּתוֹ אַל תִּנְשֶׁה{{ש}}
{{סי|הַ}}יּוֹצֵא בְּשֵׁן וָעַיִן וְנִגָּף בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים שִׁלּוּחוֹ בְּעֵינֶיךָ אַל יִקְשֶׁה{{ר1}}
וּבַמֶּה יִתְרַצֶּה זֶה אֶל אֲדֹנָיו הֲלוֹא בְּרָאשֵׁי.{{ממס|ש&quot;א כט ד}}

{{סי|וַ}}דַּאי אָשָׁם וְאָשָׁם תָּלוּי וּפָרָשַׁת מִשְׁכָּן וְכָל כְּלֵי תִקּוּנַי{{ש}}
{{סי|וַ}}הֲכָנַת מָאוֹר וּבִגְדֵי שְׂרָד וְחִנּוּך מִזְבֵּחַ וּקְטֹרֶת וּמִשְׁחַת שֶׁמֶן שְׂשׂוֹנַי{{ש}}
{{סי|וְ}}קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד וּפָרָה אֲדֻמָּה בְּלִי מוּם כְּחֻקַּת פִּקְדוֹנַי{{ר1}}
אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי.{{ממס|שופטים יד ג}}

{{סי|זְ}}כִירַת תַּחֲנוּנִים וְעוֹלוֹת {{ק|[וּשְׁלָמִים]}} וּמְנָחוֹת וּפָרָשַׁת חַטָּאת וּפָרָשַׁת חוֹטְאִים יְדוּעִים{{ש}}
{{סי|זְ}}רִיזוּת נְדָרִים וּנְדָבוֹת וְטֻמְאַת אָדָם נְבֵלוֹת וּשְׁרָצִים לְטַמֵּא כָל הַנּוֹגְעִים{{ש}}
{{סי|זְ}}קִיקַת אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת לִמְנוֹת בָּהֶם רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי נִקְבַּע עַל תּוֹלְדוֹתָם כְּמַסְמְרוֹת נְטוּעִים{{ר1}}
עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים.{{ממס|שמות לד ז}}

{{סי|חֹ}}סֶן טֻמְאַת בִּגְדֵיכֶם לְטַהֵר וְטֻמְאַת מַשְׁקְכֶם וְאָכְלְכֶם{{ש}}
{{סי|חִ}}דְלוּ לָכֶם מִטֻּמְאַת כֵּלִים לְהַעֲבִיר בָּאֵשׁ וְהַזָּאַת מַיִם טְהוֹרִים עֲלֵיכֶם{{ש}}
{{סי|חֹ}}מֶר טֻמְאַת כְּלִי חֶרֶשׂ אֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי דָפְיוֹ וְשַׁבֵּר תְּשַׁבְּרוּהוּ לְנַקּוֹת גִּלּוּלֵיכֶם{{ר1}}
וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה כ}}

{{סי|טֶ}}נֶף טֻמְאַת {{ק|[יוֹלְדוֹת וְנִדּוֹת וּ]}}בוֹעֲלֵי נִדּוֹת פֶּן יַעֲלוּ לְרַגְלָם בְּאֹרֶךְ טֻמְאָתָם יַאֲרִיכוּ{{ש}}
{{סי|טֻ}}מְאַת זָב וְזָבָה וְיוֹצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע לִטְבֹּל בְּאַרְבָּעִים סֵאָה יִסְמוֹכוּ{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר פָּרָשַׂת עֶגְלָה עֲרוּפָה לִמְדֹּד מֵחָטְמוֹ בַּחֶבֶל יִמְשׁוֹכוּ{{ר1}}
כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִפְנֶה הָרֹאשׁ אַחֲרָיו יֵלֵכוּ.{{ממס|יחזקאל י יא}}

{{סי|יְ}}דִידוֹת טָהֳרָה חֲמוּרָה הִתְכַּבְּסוּ קְדוֹשִׁים{{ש}}
{{סי|יְ}}סוֹדוֹת מִשְׁמֶרֶת מַרְאוֹת נְגָעִים שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת נִדְרָשִׁים{{ש}}
{{סי|יָ}}פְיוּתָם מָשָׁל מָשְׁלוּ בָם לִשְׁנֵי מְלָכִים מַרְאוֹת הַנֶּגַע שְׁתַּיִם מְפֹרָשִׁים{{ר1}}
וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.{{ממס|בראשית ב י}}

{{סי|כִּ}}הוּי נֶגַע צָרַעַת שְׁמֹר, כְּשִׁעוּר גָּרִיס מִשְׁפָּטוֹ הוּבַן{{ש}}
{{סי|כַּ}}שֶּׁלֶג הַלָּבָן בַּהֶרֶת עַזָּה וּשְׁנִיָּה לָהּ כְּסִיד הַהֵיכָל, זוֹ וָזוֹ כִּכְתָבָן{{ש}}
{{סי|כְּ}}מֶלֶךְ עִם שָׂרָיו בַּהֶרֶת חֲלוּקָה מִשְּׂאֵת מְנֻקָּה כְּצֶמֶר מְלֻבָּן{{ר1}}
וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן.{{ממס|בראשית ל מ}}

{{סי|לִ}}כְלוּךְ דַּם נִדָּה וּפִתְחָהּ אֲשֶׁר שָׁם פְּרִי מְגָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|לְ}}דִמְיוֹנָהּ חֶדֶר וַעֲלִיָּה וּפְרוֹזְדוֹר בְּאַרְבָּעָה מִינֵי הַדָּם פֶּן תִּתֵּן הוֹדֶךָ{{ש}}
{{סי|לִ}}רְחֹק מֵחַבֵּק דָּם הַבָּא מִן הַחֶדֶר כִּי הוּא יְבוֹדְדֶךָ{{ר1}}
לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ.{{ממס|ישעיהו כו כ}}

{{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת נַחֲלוֹת {{ק|[וּבְכוֹרָה]}} וּפָרָשַׁת הָעֹמֶר וִיפַת תֹּאַר בְּעֵת לַקְּרָב יֵצֵאוּ{{ש}}
{{סי|מְ}}פַתֶּה וְאוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רָע, דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ{{ש}}
{{סי|מ}}וֹפֵת דָּתָהּ לְאַחַר כִּבּוּס הַשִּׂמְלָה כִּתְמֵי בְתוּלֶיהָ הַנִּרְאוּ{{ר1}}
אַל תָּשֶׂם אֶת לִבְּךָ לָהֶם כִּי נִמְצָאוּ.{{ממס|ש&quot;א ט כ}}

{{סי|נְ}}בוֹנַי בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת מְשִׁיבֵי מִלְחֶמֶת בִּגְבוּרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}דָרִים אַרְבָּעָה הִתִּירוּ, הֲבָאִין שְׁגָגוֹת וְאוֹנָסִין וְזֵרוּזִין לְהִתְבּוֹרְרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}דִירָתִי הֲנָאָה לִנְדִירָתִי מַאֲכָל, כֵּלִים שֶׁלֹא לֶאֱכֹל הִתַּרְתִּי בַּחֲבוּרָה{{ר1}}
רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה.{{ממס|במדבר כ יט}}

{{סי|ס}}וּר מֵעָרְלָה וּמִמּוּמֵי בְּהֵמָה וְנֶחֱרֶפֶת וְיוֹם כִּפּוּר לְעֻנּוֹתוּ{{ש}}
{{סי|ס}}וֹרֵר {{ק|[וּמוֹרֶה]}} וְנוֹתֵן מוּמִים וּמַקְדִּישׁ וּמַחֲרִים וְדִין בָּתֵי עָרֵי חוֹמָה וַחֲצֵרִים כְּמִצְוָתוֹ{{ש}}
{{סי|סִ}}דְרֵי לֶחֶם הַפָּנִים וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּשְׁבִיעִית וּבַיּוֹבֵל, כִּי כֵּן דָּתוֹ{{ר1}}
לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ.{{ממס|מ&quot;א כב יז}}

{{סי|עֵ}}רֶךְ בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת וְהַקְהֵל וְסוֹטָה, וְנָזִיר לְהַפְרִישׁוֹ מִיֵּין חַכְלִילָיו{{ש}}
{{סי|עֲ}}רָכִים וּמִזְבֵּחַ וּפֶסַח שֵׁנִי וַחֲצוֹצְרוֹת וּנְסָכִים וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי אֵילָיו {{נוא|בְעָלָיו}}{{ש}}
{{סי|עֶ}}שְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה וְכֹהֵן גָּדוֹל וְגֵר תּוֹשָׁב וְשִׁלּוּחַ טָמֵא מִחוּץ לְאֹהָלָיו{{ר1}}
יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו.{{ממס|איכה ג כח}}

{{סי|פָּ}}רָשַׁת עִיר הַנִּדַּחַת וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר {{ק|[וְשׁוֹלַחַת יָד]}} וְעֵדִים זוֹמְמִים עֶדְיָם לִבְלֹם{{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵר הַמֶּלֶךְ לִכְתֹּב לוֹ מִשְׁנֵה תוֹרָה לִסְבֹּב בָּהּ תָּמִיד וְלִגְלֹם{{ש}}
{{סי|פִּ}}קּוּד הַמַּשְׁלֶמֶת לִרְדֹּף שְׁלוֹמָהּ וּלְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ כְּמִצְוַת צוּר עֵילוֹם{{ר1}}
עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם.{{ממס|קהלת ג ח}}

{{סי|צִ}}וּוּי כֶּסֶף קִנְיַן הָאִשָּׁה בִּשְׁוֵה פְרוּטָה לִשְׁקֹל{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתִים בְּעֵת נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה לַחְקֹר בָּם פֶּן תְּעַקְּלוּהָ עָקוֹל{{ש}}
{{סי|צַ}}עֲקַת הַמּוּטָל בַּבּוֹר בְּאָמְרוֹ כִּתְבוּ וְחִתְמוּ וְנִשְׁמַע לָכֶם הַקּוֹל{{ר1}}
וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל.{{ממס|דברים ד יב}}

{{סי|קֶ}}שֶׁר לְהַתִּיר בִּכְרִיתוּת הַמְגָרֵשׁ כְּעָלָה כַּעְסוֹ וְזַעְמוֹ{{ש}}
{{סי|ק}}וֹרְדִיָקוֹס אִם אֲחָזוֹ וְנִבְהָל וַתָּחֶל רוּחַ לְפַעֲמוֹ{{ש}}
{{סי|קָ}}רָא וְצִוָּה לִכְתֹּב אֶת הַסֵּפֶר, יְבֻטַּל דְּבָרוֹ וְטַעְמוֹ{{ר1}}
עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ.{{ממס|במדבר יד כד}}

{{סי|ר}}וּחַ אִישׁ כִּי יַעֲלֶה בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים לְהִתְגָּרֵשׁ{{ש}}
{{סי|רִ}}צּוּי עֲרֻבָּתוֹ יַפְרִיד בַּסֵּפֶר אֲזַי חִתּוּמָיו יְאָרֵשׁ{{ש}}
{{סי|רִ}}חוּקוֹ מִמֶּנָּהּ יַכְרִית בִּכְרִיתוּת מִבְּלִי שִׁיּוּר לְהִתְפָּרֵשׁ{{ר1}}
כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ.{{ממס|שמות יא א}}

{{סי|שֶׁ}}בֶת אַחִים גַּם יַחַד וּמֵת אַחַד מֵהֶם {{ק|(וְנוֹסַף אֶחָד עֲלֵיהֶם)}} מִשְׁפָּטוֹ נִגְזַר גֶּזֶר{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר וְהָבֵן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְצָרוֹת צָרוֹתֵיהֶן מִקָּרְבָה וְצָרַת קְרוֹבָה לְהִנָּזֵר{{ש}}
{{סי|שֻ}}לְּחָה וְהֻתְּרָה לִהְיוֹת לְאִישׁ זָר לֵאמֹר נֶגְדְּךָ אֶהְיֶה עֵזֶר{{ר1}}
אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי צָרָה קְרוֹבָה כִּי אֵין עוֹזֵר.{{ממס|תהלים כב יב}}

{{סי|תּ}}וֹרַת תְּמִידִין וּמוּסָפִין וּתְרוּמַת הַמֶּכֶס כְּמִשְׁמֶרֶת פִּקּוּדֶיךָ{{ש}}
{{סי|תְּ}}עוּדַת הָאָרֶץ לָתֵת לַלְוִיִּם לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ מְקוֹם מִקְלָט בְּכָל צְדָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹכַחַת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּהַגָּשַׁת כֹּהֲנִים לְהוֹכִיחַ כִּי שָׁם הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ר1}}
וְשָׁמַעְתָּ מַה יְדַבֵּרוּ וְאַחַר תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ.{{ממס|שופטים ז יא}}

{{סי|יָ}}חִיד וּמְיֻחָד בְּפִי כָל מִפְעָלָךְ{{ש}}
{{סי|צַ}}דִּיק וּמוֹשִׁיעַ {{סי|חָ}}סִין הַיָּרְאוּי בְמַהֲלָלָךְ{{ש}}
{{סי|ק}}וּמָה נָּא לְגָאֳלֵנוּ כִּימֵי קֶדֶם אֲשֶׁר פָּדִית בְּגָדְלָךְ{{ר1}}
כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה וּלְךָ הַגְּאֻלָּה קְנֵה לָךְ.{{ממס|ירמיהו לב ח}}
===יחיד נורא עלילה===
{{הור|סימן: '''יצחק'''}}

{{סי|יָ}}חִיד נוֹרָא עֲלִילָה{{ש}}
סוֹבֵב לְקִרְיַת תְּהִלָּה{{ש}}
יוֹנַת אֵלֶם שְׁכוּלָה{{ש}}
תִּמְצָא מְנוּחָה לְכַף רַגְלָהּ{{ר1}}
קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻלָּה{{ר2}}
כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה.{{ממס|ירמיהו לב ז}}

{{סי|צַ}}דִּיק שְׁעֵה נָא עֲתֶרֶת{{ש}}
הַמּוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת{{ש}}
לְמַהֵר עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת{{ש}}
לְדַבֵּר עַל לֵב שְׁחַרְחֹרֶת{{ש}}
וְהִיא עַל לִבָּהּ מְדַבֶּרֶת{{ש}}
מָתַי אֶהְיֶה נִזְכֶּרֶת{{ש}}
וּלְבֵית בַּעֲלָהּ חוֹזֶרֶת{{ש}}
שֻׁלְחָנָהּ כְּמֵאָז מְסַדֶּרֶת{{ש}}
לְמוֹעֵד כָּזֶה מְשׁוֹרֶרֶת{{ש}}
לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת{{ר1}}
וְתָשׁוּב כַּלָּה לְבֵית בַּעְלָהּ{{ר1}}
וְנִבְנְתָה הָעִיר עַל תִּלָּהּ
{{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{סי|חֶ}}שְׁבּוֹן זְמַנֵּי צְבִיָּה{{ש}}
הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ צוֹפִיָּה{{ש}}
חָשְׁבָה לִהְיוֹת פְּדוּיָה{{ש}}
וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה{{ש}}
וּמָתַי תִּקְרָא לִשְׁבוּיָה{{ש}}
שׁוּבִי סֹעֲרָה עֲנִיָּה{{ש}}
וּמָתַי תַּעְדֶּה אֶת עֶדְיָהּ{{ש}}
וְהֵסִירָה שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ{{ש}}
וּמָתַי תִּקָּרֵא בְנוּיָה{{ש}}
בִּשְׁלֹחַ אֶת אֵלִיָּה{{ר1}}
שְׁכוּלָה לִהְיוֹת כְּלוּלָה{{ר1}}
וְגוֹלָה סוּרָה גְּאוּלָה
{{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{סי|קָ}}רוֹב לַכֹּל מְבַקֶּשֶׁת{{ש}}
עֲנִיָּה בְּיַד צָר נֶחְבֶּשֶׁת{{ש}}
כְּמוֹ שִׁפְחָה נִכְבֶּשֶׁת{{ש}}
וְהִיא בְּלִבָּהּ חוֹרֶשֶׁת{{ש}}
מָתַי אֶהְיֶה נִדְרֶשֶׁת{{ש}}
כְּמֵאָז הָיִיתִי מְאֹרֶשֶׂת{{ש}}
וּכְאִשָּׁה עִם בַּעְלָהּ מְפָרֶשֶׁת{{ש}}
וְדַי מִהְיוֹת נִפְרֶשֶׁת{{ש}}
וּמָתַי אֶהְיֶה לוֹחֶשֶׁת{{ש}}
בִּשְׂפָתַי וּבַאֲרֶשֶׁת{{ש}}
קְרוּיָה נְעוּרִים אֵשֶׁת{{ש}}
בִּשְׁלוֹם בֵּיתִי דּוֹרֶשֶׁת{{ר1}}
וּמָתַי תִּשְׁמַע בְּקוֹל הֲמֻלָּה{{ר1}}
סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה
{{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{רקע אפור}}
תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ש}}
בְּעֶזְרַת צוּר מַחְסֶה{{ש}}
וְהוּא אֲשֶׁר אֵין לוֹ קָצֶה{{ש}}
יַעְזְרֵנִי לְסַיֵּם מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה.
{{סוף}}

===מצוות לא תעשה===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (רובו במתכונת אא&quot;ב גג&quot;ד)}}

{{סי|אֲ}}יַסְּרָה אֶתְכֶם אֱמוּנַי בְּתוֹכַחַת מְגֻלָּה לְיַסֵּר אֶתְכֶם וּלְהוֹכִיחֲכֶם{{ש}}
{{סי|אֹ}}מֶץ אַזְהָרַת מַכּוֹת וְעוֹנָשִׁין לְהַזְהִיר שֻׁלַּחְתִּי לְמַעַנְכֶם{{ש}}
{{סי|אֱ}}מוּנִים עִמְדוּ וְשִׁמְעוּ וְאַל תָּקוּצוּ בְתוֹכַחְתִּי אֲשֶׁר אוֹכִיחַ מוּל פְּנֵיכֶם{{ר1}}
וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה ה}}

{{סי|בֶּ}}ן פָּרִיץ הַבָּא עַל מְחוֹלַלְתּוֹ וְגִלָּה כְנַף הָאָב, אָז חִלֵּל שֵׁם קְדוֹשׁוֹ{{ש}}
{{סי|בֹּ}}שֶׁת אִשָּׁה הַנִּרְבַּעַת לַבְּהֵמָה {{ק|[וְהַבָּא עַל הַכַּלָּה וְעַל הַבְּהֵמָה]}} וְשׁוֹכֵב בְּזָכוּר, תַּעַל צַחֲנָתוֹ וּבָאְשׁוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָדוֹן חִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וְנוֹקֵב אֶת הַשֵּׁם, גַּם הוּא דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ{{ר1}}
שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ.{{ממס|משלי כא כג}}

{{סי|גִּ}}לּוּלֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּבוֹעֵל נַעֲרָה מְאֹרָשָׂה צֹעֲקָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ{{ש}}
{{סי|גֹּ}}עַל הַמְקַלֵּל אָב וָאֵם וּמַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְהַמֵּסִית וְהַמֵּדִיחַ, מוֹת יוּמָתוּ בְּאֶבֶן הַדְּחוּיָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹרֵשׁ אוֹב וְיִדְּעוֹנִי וּמְכַשֵּׁף וְדָת סוֹרֵר וּמוֹרֶה בֵּן וְלֹא בַת בִּשְׁחִיָּה{{ר1}}
אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה.{{ממס|שמות א טז}}

{{סי|הַ}}בָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ {{ק|[וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ וּבִתּוֹ]}} וּבַת בְּנוֹ וּבַת בִּתּוֹ וּבַת כֹּהֵן קָדְשֵׁי אָבִיהָ כִּי תְחַלְּלֵם{{ש}}
{{סי|הַ}}זְנָאַת חֲמוֹתוֹ וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְאֵם חָמִיו אִם עֶרְוָתָן יְגַלֵּם{{ש}}
{{סי|וְ}}תַעֲמִידֵם עַל גַּחֲלֵי אֵשׁ יַעַן עָזְבָם דָּת {{ק|[אֵשׁ]}} אֵשׁ תֹּאכְלֵם{{ר1}}
מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם.{{ממס|יחזקאל טו ז}}

{{סי|זְ}}דוֹן לֵב רָצַח אֶת רֵעֵהוּ, אֲשֶׁר קָם עָלָיו כְּאוֹרֵב{{ש}}
{{סי|זִ}}לְזוּל עִיר הַנִּדַּחַת לְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר תֵּחָרֵב{{ש}}
{{סי|חַ}}זְּקוּ יְדֵיכֶם לִנְקֹם בְּנִקְמַת דַּם בְּרִית עַל שְׁנֵיהֶם לְבַדָּם תִּתְרַבְרֵב{{ר1}}
כִּי כָזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב.{{ממס|ש&quot;ב יא כה}}

{{סי|טָ}}חֵי תָפֵל מְנַבְּאֵי בְּשֵׁם נָכְרִיָּה וְזוֹמְמֵי בַת כֹּהֵן וּבוֹעֲלָהּ יִבְחֲרוּ מַחֲנָק עַצְמֹתָיו{{ש}}
{{סי|טָ}}פַשׁ וְהִכָּה אָב וָאֵם וְגֹנֵב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל וְזָקֵן מַמְרֵא בְּחָכְמוֹתָיו{{ש}}
{{סי|יָ}}הִיר הַבָּא עַל בְּעוּלַת בַּעַל וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת הָכֵן הַמִּצְנֶפֶת לְגַרְגְּרוֹתָיו{{ר1}}
וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו.{{ממס|בראשית לז כ}}

{{סי|כָּ}}פַר מֵעֲשׂוֹת פֶּסַח וְלֹא מָל וְזוֹנֶה אֲחוֹתוֹ וַאֲחוֹת אָבִיו וַאֲחוֹת אִמּוֹ לְהַכְלִימָהּ{{ש}}
{{סי|כָּ}}שַׁל בַּאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְאֵשֶׁת אָחִיו וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו כִּי הִיא זִמָּה{{ש}}
{{סי|לִ}}כְרֹת בּוֹעֵל אֶת הַנִּדָּה בְּלִי רְאִיַּת דָּם לֶחָכָם אִם טְמֵאָה אִם טְהוֹרָה שׂוּמָה אֲדֻמָּה{{ר1}}
הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ.{{ממס|ויקרא י יח}}

{{סי|מְ}}פַטֵּם וְסָךְ שֶׁמֶן וְשׁוֹחֵט וּמַעֲלֶה בַחוּץ וְאוֹכְלֵי נוֹתָר וּפִגּוּלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|מְ}}לֶאכֶת {{ק|[וּמַאֲכַל]}} יוֹם כִּפּוּר וּמַאֲכַל חָמֵץ בַּפֶּסַח, וְגַם אֶת הַחֵלֶב בְּגִלּוּלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|נ}}וֹאַל גּוּף טָמֵא אוֹכֵל קֹדֶש וּבָא לַמִּקְדָּשׁ וְלוֹעֲטֵי גַּם אֶת הַדָּם בְּחַלְלֵיהֶם{{ר1}}
כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם.{{ממס|ירמיהו ב ג}}

{{סי|סִ}}גּוּף מִיתָה לְאוֹכֵל טֶבֶל וְכֹהֵן טָמֵא אוֹכֵל תְּרוּמָה טְהוֹרָה קֹדֶשׁ יְיָ בְּחַלְּלוֹ{{ש}}
{{סי|ס}}וּרוּ זָרִים מִמַּאֲכַל תְּרוּמָה וְגַם זָר הַבָּא לְשַׁמֵּשׁ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ לְמוּלוֹ{{ש}}
{{סי|עֵ}}דוּת רְאֵה נָא בְּמַקֵּל אַהֲרֹן הַמֻּנָּח לִפְנֵי מִשְׁמַרְתּוֹ בְּהִלּוּלוֹ{{ר1}}
עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ.{{ממס|הושע ד יב}}

{{סי|פְּ}}רוּעַ הָרֹאשׁ וְגוּף הַטָּמֵא אִם לָגֶשֶׁת אֵלַי לִבּוֹ עָרַב{{ש}}
{{סי|פִּ}}סּוּל הַשּׁוֹתֶה יַיִן בִּרְבִיעִית אַף הוּא אִם לְשָׁרְתֵנִי קָרַב{{ש}}
{{סי|צְ}}רִיפַת אֲמִירָתִי לִבְדֹּק בְּשׁוֹתֵהוּ בֵּין מְרֻבֶּה לְמֻעָט אִם לָאו בְּמַיִם מְעֹרָב{{ר1}}
הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב.{{ממס|במדבר יג יח}}

{{סי|קָ}}רַב מְחֻסַּר כִּפּוּרִים {{ק|[וּמְחֻסַּר בְּגָדִים]}} וְרָצָה לַעֲבֹד בַּעֲבוֹדַת כְּשֵׁרִים לְהִתְחַבֵּר וּלְהַעֲמִית{{ש}}
{{סי|קִ}}דּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם מִן הַכִּיּוֹר, פֶּן בְּמִיתָה חַיָּתוֹ יַצְמִית{{ש}}
{{סי|רֹ}}עַ טְבוּל יוֹם (גַּם זָר) הַבָּא לְשַׁמֵּשׁ נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֶר הַפְּנִימִית{{ר1}}
אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית.{{ממס|אסתר ד יא}}

{{סי|שִׁ}}נַּנְתִּי עֹנֶשׁ כָּל הַמִּצְוֹת סְקִילָה וּשְׂרֵפָה וּמְחֻיַּב הֶרֶג וְלִנְחֹר{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר מִשְׁפָּטָיו יְכַפֵּר חֲטָאֵיכֶם וְאִם הוּא כַּשָּׁנִי יַלְבִּין כַּצָּחוֹר{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרַת אֱלֹהִים חַיִּים שִׁמְעוּ עַמִּי כִּי לֶקַח טוֹב לָכֶם לִבְחֹר{{ר1}}
מִי בָכֶם יַאֲזִין זֹאת יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחוֹר.{{ממס|ישעיהו מב כג}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֲ}}חַוֶּה דֵעִי אֶתְכֶם בְּהוֹרָאַת לָאוִין מָאתַיִם וְשִׁבְעָה וְשִׁבְעִים{{ש}}
{{סי|אִ}}ישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לְהוֹכִיחַ בְּהַתְרָאוֹת וּבְהַעְדָּאַת רֵעִים{{ש}}
{{סי|אֵ}}ימוֹת רְצוּעוֹת בְּשָׁמְעוֹ אוּלַי יְקַבֵּל הַתְרָאַת רְצוּעִים{{ר1}}
וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִים.{{ממס|בראשית יח כט}}

{{סי|בָּ}}אֵר הוֹאַלְתִּי אֲלֵיכֶם וְאוּכַל לְאִיתִיאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}הַפְרָשַׁת גִּיד הַנָּשֶׁה בְּנִי הִזָּהֵר וְנַפְשְׁךָ אַל תִּתְגָּאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָכְרְךָ צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ בַּעֲבֹר פְּנוּאֵל{{ר1}}
וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים עח ה}}

{{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת מִצְוַת פֶּסַח עָרֵל וּבֶן נֵכָר וַאֲכִילַת צָלִי בַּחֲבוּרָה{{ש}}
{{סי|גֵּ}}ר וְתוֹשָׁב וְשָׂכִיר וּשְׁחִיטָה עַל חָמֵץ וַהֲלָנָה עַד הַבֹּקֶר כַּנִּדְבָּרָה{{ש}}
{{סי|גּ}}וּרוּ לָכֶם מִשְּׁבִירַת הָעֶצֶם לְקַיֵּם מִצְוַת יְיָ בָּרָה{{ר1}}
שֹׁמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה.{{ממס|תהלים לד כא}}

{{סי|דֶּ}}רֶךְ הַחוּץ פֶּן תּוֹצִיא וּפֶן תּוֹתִיר וּבִעוּר חָמֵץ לִשְׁמֹר כְּמִשְׁפְּטֵי חֻקֶּיךָ{{ש}}
{{סי|דִּ}}קְדּוּק הִלְכוֹת שַׁבָּת הִזָּהֵר מִמְּצֹא וּלְדַבֵּר חֶפְצֵי חֶשְׁקֶךָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רִישַׁת חֲפָצַי הֻתְּרוּ לִמְצֹא וּלְדַבֵּר בַּהֲלֹךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ{{ר1}}
דַּבֵּר כִּי חָפַצְתִּי צַדְּקֶךָּ.{{ממס|איוב לג לב}}

{{סי|הִ}}תְפָּרְדוּ מֵעֲשׂוֹת מְלָאכָה בִּשְׁמוֹנָה {{נוא|בְּשִׁבְעָה}} יָמִים יְדוּעִים וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּהוּ{{ש}}
{{סי|הֵ}}רָאוֹת פְּנֵי מִצְרַיִם פֶּן תּוֹסִיפוּן וְלֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם פֶּן לַשָּׁוְא תִּשָּׂאוּהוּ{{ש}}
{{סי|הַ}}זְהָרַת {{ק|[רְצִיחָה וּגְנֵבָה וְ]}}נִאוּף וַעֲנִיַּת שֶׁקֶר אִישׁ בְּאָחִיו פֶּן תְּעִידוּהוּ{{ר1}}
כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ.{{ממס|מ&quot;ב יח לו}}

{{סי|וְ}}חָמוֹד לֹא תַחְמֹד {{ק|[וְלֹא תִתְאַוֶּה]}} וְאַבְנֵי גָזִית פֶּן תִּבְנֶה כְּמִצְוַת תּוֹרָתִי{{ש}}
{{סי|וּ}}בְמַעֲלוֹת פֶּן תַּעֲלֶה עַל מִזְבְּחִי וְהִשָּׁמֵר מִגְּזֵרַת אֲמִירָתִי{{ש}}
{{סי|וְ}}גֵרֵי צֶדֶק פֶּן תּוֹנֶה וּפֶן תִּלְחַץ מֵאָז בָּאוּ לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי שְׁכִינָתִי{{ר1}}
לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל תַּעֲשׂוּ דָבָר כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי.{{ממס|בראשית יט ח}}

{{סי|זָ}}כוֹר פֶּן תְּעַנֶּה יָתוֹם וְאַלְמָנָה כִּי צָעוֹק יִצְעַק לְפָנַי{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת הַלְוָאַת אָח וּפֶן תִּהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה וְהַמְקַלֵּל דַּיָּן וְנָשִׂיא עֹשֵׂה מַעֲשֵׂה אֱמוּנַי{{ש}}
{{סי|זָ}}ךְ לִהְיוֹת הַמְקַלֵּל דַּיָּן אַשְׁמַאי וְנָשִׂיא עוֹבֵר נָאֶה וְנָכוֹן בְּעֵינַי{{ר1}}
הַנִּחוּ לוֹ וִיקַלֵּל כִּי אָמַר לוֹ יְיָ.{{ממס|ש&quot;ב טז יא}}

{{סי|חֵ}}לֶק מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר כִּמְלוּאַת הַזֶּרַע בְּגִדּוּלוֹ{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק בָּשָׂר הַנִּטְרָף בְּאַחַת מִשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אַל תִּתְאָו לְמַאֲכָלוֹ{{ש}}
{{סי|חִ}}קּוּר בִּגְדִי הַנּוֹפֵל מִן הַגָּג וְנִשְׁתַּבְּרוּ רֹב צַלְעוֹתָיו לָאָרֶץ בְּגִלְגּוּלוֹ{{ר1}}
יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי נִפְלוֹ.{{ממס|ש&quot;ב א י}}

{{סי|טְ}}עִיַּת רַבִּים בְּלִי לִהְיוֹת אַחֲרֵימוֹ וּמִשֵּׁמַע שָׁוְא לְהִתְרַחֲקָם{{ש}}
{{סי|טְ}}עִינַת רִיב פֶּן תַּעֲנֶה וְשֹׁחַד לֹא תִקַּח וְדָל לֹא תֶהְדַּר וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג לְהַצְדִּיקָם{{ש}}
{{סי|טָ}}הֳרַת הָרֶגֶל בְּהֵרָאוֹתְכֶם לֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם כִּי אִם בַּהֲבָאַת חֻקָּם{{ר1}}
וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם.{{ממס|שמות ג כא}}

{{סי|יְ}}רָא לְךָ מִקְּדֻשַּׁת שְׁמִי וְלֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר שְׂנֵאתִיהוּ{{ש}}
{{סי|י}}וּסַר בְּשַׂר גְּדִי בְּלִי לְבַשְּׁלוֹ בֶחָלָב וּכְרִיתוּת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ רִחַקְתִּיהוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}פְיוּתָם לֹא תָחֹן וְנָכְרִי לֹא תוּכַל לָשׂוּם עָלֶיךָ מֶלֶךְ כִּי לֹא בְחַרְתִּיהוּ{{ר1}}
אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ.{{ממס|ש&quot;א טז ז}}

{{סי|כֶּ}}סֶף וְזָהָב וְסוּסִים וְנָשִׁים לֹא יַרְבֶּה פֶּן יָסוּר וּפֶן יָזִיד בְּבִעוּט מִשְׁמַן חֶלְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹשֵׁל עֵד אֶחָד וְעֵד חָמָס פֶּן יָקוּם אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כְּ}}לִי גֶבֶר וְשִׂמְלַת אִשָּׁה וְנֶשֶׁךְ לֹא תַשִּׁיךְ כִּי הַנּוֹשֵׁךְ וְהַנָּשׁוּךְ עֲנוּשִׁים בְּקִרְבּוֹ{{ר1}}
כַּמַּלְוֶה כַּלֹּוֶה כַּנֹּשֶׁה כַּאֲשֶׁר נֹשֶׁא בוֹ.{{ממס|ישעיהו כד ב}}

{{סי|לֹ}}א יֵשְׁבוּ בְאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אוֹתְךָ לִי, בֵּינִי וּבֵינְךָ יַפְרִידוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}חִתּוּן בָּנִים וּבָנוֹת פֶּן יִתְחַתְּנוּ וְיָסוּרוּ מִדְּרָכַי וְיֹאבֵדוּ{{ש}}
{{סי|לִ}}רְחֹק מִלָּבֹא בִּקְהַל כְּהֻנָּה בַּת הַמְחַלֶּלֶת הִיא וְזַרְעָהּ בְּבִיאַת נָכְרִי וָעֶבֶד כִּי בַייָ בָּגָדוּ{{ר1}}
וְלִבְנֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ.{{ממס|בראשית לא מג}}

{{סי|מֵ}}חַיָּה אֵינָהּ מַעֲלַת גֵּרָה וְעוֹף הַטָּמֵא וְדָג בְּלֹא סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת נַפְשְׁךָ אַל תִּתְגָּאֵל{{ש}}
{{סי|מֵ}}חֲגָבִים וְשֶׁרֶץ הָעוֹף וְשֶׁרֶץ הַמַּיִם וְשֶׁרֶץ הָאָרֶץ אַל תֹּאכַל כְּמִצְוַת יְקוּתִיאֵל{{ש}}
{{סי|מִ}}דְרַש נְבוֹנִים בִּפְרִי הַנִּתְלָע שֶׁלֹּא בְאִבֵּהוּ יָדְךָ יֵשׁ לָאֵל{{ר1}}
אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב מְתֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ישעיהו מא יד}}

{{סי|נַ}}פְשׁוֹתֵיכֶם אַל תְּטַמְּאוּ וּמִטֻּמְאַת הָאָרֶץ לְהִבָּדְלָם{{ש}}
{{סי|נְ}}קִיִּם לִהְיוֹת מִכָּל שִׁקּוּץ טָמֵא וּלְנַקּוֹתָם פֶּן תִּתְגָּאֲלָם{{ש}}
{{סי|נִ}}קּוּב פְּרוּשִׁים בִּכְלִי הַמְגֻלֶּה לְכַסּוֹתוֹ וּבָשָׂר פֶּן מֵעֵינֶיךָ יִתְעַלָּם{{ר1}}
כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.{{ממס|ישעיהו נח ז}}

{{סי|ס}}וֹדִי לֹא יָבוֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע קֹדֶשׁ וְהַזְהָרַת פֵּאָה וְלֶקֶט כְּמִצְוֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|סִ}}ירִים סְבוּכִים גּוֹנְבִים וּמְכַחֲשִׁים וּמְשַׁקְּרִים וְנִשְׁבָּעִים לַשֶּׁקֶר בְּשֵׁם אֱלָהוּתֶךָ{{ש}}
{{סי|שָׂ}}נֵאתִי {{ק|[עֹשֶׁק וְ]}}גָזֵל וּפְעֻלַּת שָׂכִיר בְּלִי לְהָלִין אִתְּךָ עַל מִטָּתֶךָ{{ר1}}
אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ.{{ממס|משלי ג כד}}

{{סי|עֲ}}דָתִי הַטִּי נָא אָזְנֵךְ לְתִגְבֹּרֶת שִׁלְטֵי עַלִּיזִים{{ש}}
{{סי|עֵ}}רוּב הַנֶּעֱרָב לְהוֹצָאַת שַׁבָּת תִּקּוּן עֵרוּבִים אֲשֶׁר תִּקְּנוּ חוֹזִים{{ש}}
{{סי|עָ}}שֹׂה תַעֲשֶׂה לֶחִי מִכָּאן וְלֶחִי מִכָּאן כְּמִין רֹאשׁ תּוֹר נִקְבָּעִים וְלֹא זָזִים{{ר1}}
נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים.{{ממס|שה&quot;ש א י}}

{{סי|פְּ}}חַד וְהִתְיָרֵא מִן הַחֲכָמִים וּמִצְוָתָם תִּהְיֶה לְךָ חֲמוּדָה{{ש}}
{{סי|פְּ}}עֻלָּתָם הֵכִינוּ בְּעִבּוּר מֵעִיר לָעִיר וְלִהְיוֹת חוֹבֶרֶת מִצִּדָּהּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}קוּדָה לַיּוֹצֵא חוּץ לִתְחוּם הָעִיר תְּשִׂימוּן עֵרוּבָהּ בְּסוֹף תְּחוּמָהּ לְנֶגְדָּהּ{{ר1}}
אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה.{{ממס|יהושע ג ד}}

{{סי|צִ}}וּוּי הַקְשָׁאַת עֹרֶף פֶּן תַּקְשׁוּ כִּי הִיא רָעָה רַבָּה{{ש}}
{{סי|צְ}}בִי הָאָרֶץ לָגוּר בְּבֹא מִצְרִי {{ק|[וַאֲדוֹמִי]}} כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ וְיוֹצִיא עָלֶיךָ דִּבָּה{{ש}}
{{סי|צֵ}}ל קוֹרָתִי בָּאתָ לָגוּר וְקֵרַבְתִּיךָ בְחִבָּה{{ר1}}
כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ.{{ממס|בראשית כא כג}}

{{סי|קָ}}דֵשׁ וּקְדֵשָׁה לֹא יִהְיֶה וּמַמְזֵר וּפְצוּעַ דַכָּה {{ק|[וּכְרוּת שָׁפְכָה]}} לֹא יָבוֹאוּ בִקְהָלָךְ{{ש}}
{{סי|קְ}}דֻשַּׁת הֶכְשֵׁר מִצְרִי וַאֲדוֹמִי לִשְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת לְהַכְנִיסוֹ תַּחַת חֶבְלָךְ{{ש}}
{{סי|קֵ}}רוּב מִצְרִית שְׁנִיָּה בְּבוֹאָהּ עִם אֶפְרוֹחֶיהָ לַחֲסוֹת תַּחַת צִלָּךְ{{ר1}}
שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ.{{ממס|דברים כב ז}}

{{סי|רֵ}}עֲךָ אִם אוֹנָאָה אֲנָאָךְ וּבְהוֹנָאַת דְּבָרִים אִם רְדָפָךְ{{ש}}
{{סי|רָ}}שַׁם וְהִלְבִּין פָּנֶיךָ בָּרַבִּים וּבַחֲרָפוֹת אִם חֵרְפָךְ{{ש}}
{{סי|רְ}}אִיַּת עָנְשׁוֹ לַשָּׁמַיִם לְאֹדֶם פָּנִים כֻּלּוֹ לָבָן הָפַךְ{{ר1}}
דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ.{{ממס|ויקרא יז ד}}

{{סי|שׁ}}וֹר לֹא תַחְסוֹם {{ק|[וּפֶרֶט לֹא תְלַקֵּט]}} וְכֶרֶם לֹא תְעוֹלֵל וְלֹא תְפַאֵר אֶת כָּל גְּבוּלוֹ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מִירַת יְבָמָה בְּלִי לִהְיוֹת חוּצָה וְתַחֲזֹר לְגָדוֹל שֶׁבָּאַחִים וְכָכָה תֹּאמַר לוֹ{{ש}}
{{סי|שֹׁ}}רֶשׁ מִצְוָה זוֹ עָלֶיךָ לִכְנֹס אוֹ לִפְטֹר בַּחֲלִיצַת נְעָלֶיךָ בְּהַשִּׁילוֹ{{ר1}}
וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ.{{ממס|בראשית מא מד}}

{{סי|תּ}}וֹרַת עוֹלֶה לָרֶגֶל בַּעֲלוֹתוֹ בְגִשְׁתּוֹ{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימוּת פָּנָיו בְּהֵרָאוֹתוֹ בְּבוֹאוֹ לִמְכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}}
{{סי|תִּ}}פְאֶרֶת אַרְצְךָ אִישׁ לֹא יַחְמֹד וְהַנּוֹטֵר אֵיבָתוֹ לֹא יִפְרֹשׂ מַלְכֻּדְתּוֹ {{ר1}}
בִּרְצוֹת יְיָ דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ.{{ממס|משלי טז ז}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֲ}}סַפְּרָה אֶל חֹק תְּעוּדַת לֶקַח אֲשֶׁר עַל סֵפֶר חֻקָּה{{ש}}
{{סי|אֱ}}מֶת לְבִלְתִּי הַכֵּר פָּנִים בְּתוֹרַת הוֹן אֲשֶׁר בִּפְלַגּוֹת חִקְרֵי לֵב חֲקוּקָה{{ש}}
{{סי|אִ}}ישׁ הַמַּחֲזִיק בְּבֵית רֵעֵהוּ לִשְׁלֹשׁ שָׁנִים בְּיָדו הָחְזְקָה{{ר1}}
וּלְכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא עַל הַבַּיִת לְחָזְקָה.{{ממס|מ&quot;ב יב יג}}

{{סי|בְּ}}נִי לֹא תְאַמֵּץ לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ וּשְׁמֹר גַּלְגַּל הַחוֹזֵר כִּי הִיא סִבָּה{{ש}}
{{סי|בִּ}}גְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים בְּמִדַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל מְרֻבָּה{{ש}}
{{סי|בְּ}}עֵת תִּרְאֶה לְאָחִיךָ שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ נוֹפְלִים אוֹ תוֹעִים דֶּרֶךְ עֲקֻבָּה{{ר1}}
וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ.{{ממס|שמות יח כ}}

{{סי|גּ}}וּרוּ לָכֶם מִשִּׂנְאַת אָח וּמִנְּשִׂיאוּת חֵטְא הֱווּ זְהִירִים{{ש}}
{{סי|גִּ}}דּוּלֵי עָרְלָה וְכִלְאֵי בְהֵמָה וְכִלְאֵי שָׂדֶה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם וּבֶגֶד בִּשְׁתֵּי תְכִיפוֹת לְחִבּוּרִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף רַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לֵבַב חֲבֵרִים{{ר1}}
כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת יְיָ, לְעֶזְרַת יְיָ בַּגִּבּוֹרִים.{{ממס|שופטים ה כג}}

{{סי|דִּ}}ין כֹּהֲנִים לִשְׁמֹר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת פֶּן יָקֹץ בַּהֶרֶת בְּקֶרֶץ{{ש}}
{{סי|דֹּ}}פִי טֻמְאַת הָאָרֶץ פֶּן תִּטְמָא וְאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ בְּחֶרֶץ{{ש}}
{{סי|דָּ}}ת עַכּוּ&quot;ם הַמְּסִיתִים פֶּן תֹּאבֶה וּפֶן תִּשְׁמַע לִשְׁלֹשׁ שִׁגְיָתָם אֲשֶׁר פָּרְצוּ בְּפֶרֶץ{{ר1}}
תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אָרֶץ.{{ממס|משלי ל כא}}

{{סי|ה}}וֹי הַחוֹקְקִים כְּתֹבֶת קַעֲקַע חִקְקֵי אָוֶן וְשׂוֹרְטֵי שֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ וְעוֹשֵׂי בַּמִּשְׁפָּט עַוְלָה{{ש}}
{{סי|הַ}}עֲלֵל פֶּן תַּעֲלִילוּ {{נוא|הַעֲוֵל פֶּן תְּעַוְּלוּ}} בַּמִּדָּה בַּמִּשְׂקָל וּבַמְּשׂוּרָה {{ק|[וְלֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וּמִכְשׁוֹל לֹא תִתֵּן]}} כִּי אֲנִי הוּא הַנּוֹרָא עֲלִילָה{{ש}}
{{סי|הַ}}מְּסִיתִים לִהְיוֹת בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן אָמוֹר תֹּאמַר לָהֶם חָלִילָה{{ר1}}
לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי יְיָ אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה.{{ממס|במדבר כב יח}}

{{סי|וְ}}לִגְרֹעַ וְלהוֹסִיף פֶּן יַעֲלֶה בִלְבָבְךָ כִּי הוּא לוֹכֵד חֲכָמִים{{ש}}
{{סי|וְ}}אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד, נְבֵלָה וּטְרֵפָה אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמִּים{{ש}}
{{סי|וּ}}גְבוּל רֵעֲךָ פֶּן תַחְמֹד לְהַסִּיג אֲשֶׁר גָּבְלוּ קְדוּמִים{{ר1}}
חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמָּעַל וְנַחֲלַת שַׁדַּי מִמְּרֹמִים.{{ממס|איוב לא ב}}

{{סי|זְ}}כֹר אוֹנָאַת חֲבֵרִים וּמְרִידַת קֹרַח וּפֶן תָּחוֹס עֵינְךָ עָלָיו חָסוֹן{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת נִסָּיוֹן וְשִׁבְעַת לָאוֵי נָזִיר לְהַבְדִּילוֹ מִן הַיַּיִן וְיִשְׁאַב מַיִם בְּשָׂשׂוֹן{{ש}}
{{סי|זָ}}חוֹל תִּזְחֲלוּ לְנֶפֶש רוֹצֵחַ בְּלִי לִקַּח כֹּפֶר וְאִם בָּא לֶאֱחֹז בְּקַרְנֵי מִזְבְּחִי לַחֲסֹן{{ר1}}
וּלְקַחְתֶּם גַּם אֶת זֶה מֵעִם פָּנַי וְקָרָהוּ אָסוֹן.{{ממס|בראשית מד כט}}

{{סי|חֵ}}טְא לֹא תַחֲטִיא וְלֹא תַחֲנִיף וּבִשְׁעָרֶיךָ לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת פְּסָחַי{{ש}}
{{סי|חַ}}מָּנִים וַאֲשֵׁרָה לֹא תִטַּע וְאֶבֶן מַשְׂכִית פֶּן תִּהְיֶה לְמַדִּיחַי{{ש}}
{{סי|חֶ}}מְדַּת שָׁנָה שְׁבִיעִית כָּל נוֹשֶׁה יַשְׁמִיט וְלֹא יִגֹּשׂ בְּעַמִּי וּבְאֶחָי{{ר1}}
וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי.{{ממס|במדבר כא ח}}

{{סי|טַ}}עַם אֲכִילַת שְׁעָרִים שְׁמֹר וְאַל תִּשְׁמַע לְדִבְרֵי מְנִיאֶךָ{{ש}}
{{סי|טִ}}לְטוּל שֵׂעָר וּגְדִידָה וְקָרְחָה וּמֵרְדִיַּת פֶּרֶךְ יְרָא מִבּוֹרְאֶךָ{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר בְּכוֹרוֹת לֶאֱסֹר בִּגְזִיזָה וַעֲבוֹדָה וּפֶן תָּתוּר אַחֲרֵי יֵצֶר מַשִּׁיאֶךָ{{ר1}}
כִּי לְפַתֹּתְךָ בָּא וְלָדַעַת אֶת מוֹצָאֲךָ וְאֶת מוֹבָאֶךָ.{{ממס|ש&quot;ב ג כה}}

{{סי|יִ}}קְרַת חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט וּמוּסַר בַּדִּים בְּלִי לָסוּר מִמְּסִבָּה{{ש}}
{{סי|יְ}}סוֹד לָאוֵי נַחֲלֵי אֵיתָן וּמִצְוַת סֵרוּס וּפֶן תֹּאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר בְּתַעֲרוּבָה{{ש}}
{{סי|יְ}}רִידַת עִיר הַנִּדַּחַת לְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם וְתַעֲרֹץ הָמוֹן רַבָּה{{ר1}}
מִדּוֹר לָדוֹר תֶּחֱרָב לְנֵצַח נְצָחִים אֵין עֹבֵר בָּהּ.{{ממס|ישעיהו לד י}}

{{סי|כְּ}}מַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם וּכְנַעַן לֹא תִלְמַד וְאֵשׁ פֶּן תְּבַעֵר בְּמִבְעָרִים{{ש}}
{{סי|כְּ}}רִיתוּת דַּם רֵעֲךָ פֶּן תַּעֲמֹד וּפֶן תְּחַיֶּה נִשְׁמַת בָּנִים זָרִים{{ש}}
{{סי|כֹּ}}הֲנִים גְּדוֹלִים פֶּן יִקְחוּ אַלְמָנָה וִיחַלְּלוּ זֶרַע יְשָׁרִים{{ר1}}
לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים.{{ממס|ירמיהו ב יג}}

{{סי|לֹ}}א יִתְעַמֵּר וּמָכוֹר לֹא יִמְכְּרֶנָּה וְהִתְיָרֵא מֵאֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר נָטָה קָו מְמַדָּיו{{ש}}
{{סי|לְ}}שַׁלְּחָהּ לֹא יוּכַל אוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רָע וְלַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר פֶּן יִהְיוּ מַחֲמַדָּיו{{ש}}
{{סי|לְ}}צִוּוּי שֶׁבַע אֻמּוֹת פֶּן יֵשְׁבוּ בְאַרְצָם כִּי לְשִׂכִּים יִהְיוּ בְעֵינָיו וְלִצְנִינִים בְּצִדָּיו{{ר1}}
וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו.{{ממס|בראשית יג ו}}

{{סי|מַ}}אֲמַר עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי פֶּן תִּדְרֹשׁ שְׁלוֹמָם וְטוֹבָתָם כִּי אֵין שָׁלוֹם אָמַר אֱלֹהַי לָרְשָׁעִים{{ש}}
{{סי|מַ}}חֲנֶה וְעֶרְוַת דָּבָר וְנֶדֶר וּנְדָבָה וּפֶן תּוֹסִיף לְהַכּוֹת כְּמִצְוַת תְּמִים דֵּעִים{{ש}}
{{סי|מִ}}סְפָּרָם הֵבִינוּ שְׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע בִּבְלִי יַעֲבֹר עַל פֶּן יוֹסִיף כְּמִצְוַת רְצוּעִים{{ר1}}
אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים.{{ממס|בראשית יח כט}}

{{סי|מַ}}אֲכַל תּוֹעֵבָה וּבַעַל מוּם פֶּן תִּזְבְּחוּ, שְׂאוֹר וּדְבַשׁ פֶּן תַּקְטִירוּ בְּבַיִת הַמְעֻנָּן{{ש}}
{{סי|מ}}וּמֵי מַקְרִיבִים וְנִקְרָבִים פֶּן יְחַלְּלוּ שֵׁם קָדְשִׁי וְעֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו אַל תַּסְגִּיר אֲשֶׁר בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן{{ש}}
{{סי|מ}}וּסַר אָחִיךָ פֶּן תְּכַסֶּה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ כִּי אִם בְּכָל הָרוֹאֶה בַּיִת מְכוֹנָן{{ר1}}
עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלַיִם נָוֶה שַׁאֲנָן.{{ממס|ישעיהו לג כ}}

{{סי|נָ}}תֹן לֹא תִתֵּן אֶל כֶּלְיְךָ וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף כִּי כֵן מִצְוַת לְמֵדִין{{ש}}
{{סי|נִ}}קּוּב זְמִירוֹת וּזְרִיעוֹת וּקְצִירוֹת וּבְצִירוֹת וְעֹשֶׁק פֶּן תַּעֲשֹׁק וְלֹא יַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה רֵחַיִם וָרֶכֶב צְמוּדִין{{ש}}
{{סי|נִ}}ינִין פֶּן תְּמִיתוּן עַל אֲבוֹתָם וּמֵהַטָּיַת מִשְׁפָּט הֱווּ חֲרֵדִין{{ר1}}
כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין.{{ממס|אסתר א יג}}

{{סי|נְ}}קִימָה וּנְטִירָה וְשִׁלּוּחַ רֵיקָם וְאֵם מֵעַל הַבָּנִים לְבִלְתִּי לָקוֹחַ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹחֵשׁ וּמְעוֹנֵן וּמְכַשֵּׁף וּפֶן תִּזְנֶה הָאָרֶץ וְדִין גּוֹאֵל הַדָּם פֶּן תִּשְׁכַּח שָׁכוֹחַ{{ש}}
{{סי|נָ}}קִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת לֹא יַעֲבֹר וְלֹא יֵצֵא בַצָּבָא לַעֲבֹד וּלְהוֹעִיל לַהֲלֹךְ נְכוֹחַ{{ר1}}
אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ.{{ממס|תהלים לג טז}}

{{סי|ס}}וּר מִנִּי הַדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל עֹמֶר שְׁכַחְתּוֹ וּמִמַּאֲכַל תּוֹעֵבָה וְחִלּוּלוֹ{{ש}}
{{סי|ס}}וֹרֶרֶת הַמַּחֲזֶקֶת בִּמְבוּשִׁין וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלִי לֶאֱכֹל בְּאֶבְלוֹ{{ש}}
{{סי|סְ}}חוֹרַת תַּגָּרֵי אוֹנָאָה בִּכְדֵי אוֹנָאָתוֹ יַחֲזִירֶנּוּ וִיקַבְּלוֹ{{ר1}}
וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ.{{ממס|ויקרא כה כז}}

{{סי|עִ}}שּׂוּר מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלִי לְבָעֵר בְּטָמֵא וּבְלִי לָתֵת לְמֵת {{ק|[וְלֹא תַשְׁחִית עֵץ]}} וְלֹא תָסוּר מִכָּל הַדְּבָרִים בִּצְדִּיָּה {{ש}}
{{סי|עֹ}}נֶשׁ כֹּהֵן גָּדוֹל וְכֹהֵן הֶדְיוֹט לְהַתְרוֹתָם פֶּן יְרֻצְּעוּ בִּרְצוּעוֹת כְּוִיָּה{{ש}}
{{סי|עַ}}מִּי לְתוֹרָתִי הַט אָזְנֶךָ כִּי נֹפֶת צוּפִים הִיא לִתְחִיָּה{{ר1}}
וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא וְזֶה פִּרְיָהּ.{{ממס|במדבר יג כז}}

{{סי|פֶּ}}ן תָּנִיף בַּרְזֶל עַל אַבְנֵי מִזְבְּחִי וּתְחַלֵּל בִּנְיָנִים נִכְסָפִים{{ש}}
{{סי|פֵּ}}רוּד גְּרוּשָׁה בְּלִי לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ וְכֹהֵן גָּדוֹל פֶּן יִטַּמָּא בַּנֶּאֱסָפִים{{ש}}
{{סי|פֵּ}}רַשְׁתִּי עֹנֶשׁ לָאוִין שִׁבְעָה מְבֹאָרִים וְנֶחֱשָׂפִים{{ר1}}
וְהַשִּׁבְעִים וְהַמָּאתָיִם הָעֹדְפִים.{{ממס|במדבר ג מו}}

{{סי|צְ}}בִי פְּאֵר כָּל הַמִּצְוֹת תַּמּוּ עַד הֵנָּה בִּבְרִירָה{{ש}}
{{סי|צִ}}יצִין {{ק|[וּפִתְחֵי הַדָּת]}} וּפִתְחֵי נִדָּה אֲשֶׁר הֵם גוּפֵי הֲלָכוֹת וְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה בְּחִירָה{{ש}}
{{סי|צְ}}רוּפוֹת וּקְרוּאוֹת בְּמִנְיַן שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת בִּסְדִירָה{{ר1}}
דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה.{{ממס|ישעיהו לד טז}}

{{סי|צֵ}}רוּף דָּת שֶׁבִּכְתָב עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁבַּנְּבִיאִים וְשֶׁבַּכְּתוּבִים נִכְתָּבִים{{ש}}
{{סי|צִ}}פְצוּף חָכְמוֹת שֶׁבַּכְּתוּבִים דְּבָרִים נֶחֱמָדִים וְנֶאֱהָבִים{{ש}}
{{סי|צִ}}בּוּר מִשְׁלֵי חֲכָמִים וְחִידוֹתָם נֶחְקְקוּ בִתְבוּנָה הֵמָּה דִּבְרֵי דוֹדִים עֲרֵבִים{{ר1}}
וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים.{{ממס|במדבר יא כו}}

{{סי|קְ}}רִיאַת דָּת שֶׁבְּעַל פֶּה שִׁשָּׁה סְדָרִים סְדוּרִים עַל אֹזֶן שׁוֹמַעַת{{ש}}
{{סי|קֶ}}שֶׁר אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעוֹת חָכְמַת וָדַעַת אֲשֶׁר לַכֹּל מוֹדַעַת{{ש}}
{{סי|קְ}}בוּעִים עַל מְכוֹנָתָם בְּיִרְאַת יְיָ אֲשֶׁר עַל רָאשֵׁיהֶם נִקְבַּעַת{{ר1}}
כֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמֹצְאֵי דָעַת.{{ממס|משלי ח ט}}

{{סי|רֹ}}עֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה וּדְרֹשׁ בָּנִים מִיַּד שׁוֹבֵיהֶם{{ש}}
{{סי|רְ}}אִיַּת פָּנִים תָּשִׁיב כְּמֵאָז וְלַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן אֶל אֲבִיהֶם{{ש}}
{{סי|רְ}}צִיַּת חֲגִיגַת יוֹם זֶה תְּזַכֵּם לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בְּחִירַת בֵּית נְוֵיהֶם{{ר1}}
וְלִהְיוֹת הַיְּהוּדִים עֲתִידִים לַיּוֹם הַזֶּה לְהִנָּקֵם מֵאֹיְבֵיהֶם.{{ממס|אסתר ח יג}}

{{סי|שַׁ}}י וּקְטֹרֶת וְאִשִּׁים וְנִיחוֹחִים תֵּחָשֵׁב הַיּוֹם זְכִירָתִי{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עֵה אֶל קָרְבָּנִי כְּשֶׂה הַנֶּעֱקָד חֲלִיפַת חֲגִיגַת יוֹם זֶה תְּמוּרָתִי{{ש}}
{{סי|שַׁ}}דַּי בְּזָכְרִי בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי אַעֲלֶה עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי וַאֲבָרֵךְ בְּשִׁירָתִי{{ר1}}
לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי.{{ממס|בראשית לה ג}}

{{סי|תֶּ}}עֱרַב רִנָּתִי וְיוּחַק שִׂיחִי לְפָנֶיךָ כִּמְלוּאַת אֶבֶן וְיַהֲלוֹם{{ש}}
{{סי|תְּ}}קֻדַּשׁ הַיּוֹם אֲדוֹן הָעוֹלָמִים אֲשֶׁר זִכִּיתָנִי לָבֹא עַד הֲלֹם{{ש}}
{{סי|תְּ}}זַכֵּנוּ עִם כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בֵּית עֵילוֹם{{ר1}}
וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם.{{ממס|שמות יח כג}}
{{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה / וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / בְּעֶזְרַת הָאֵל גּוֹזֵר וְעוֹשֶׂה}}

[[קטגוריה:אזהרות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:יצחק בן ראובן הברצלוני]]</text>
      <sha1>f4iw2z2y4ehkh2fhkgpxyb20gv8t6g0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011498</id>
      <parentid>3011497</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T20:31:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* יחיד נורא עלילה */</comment>
      <origin>3011498</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="99336" sha1="jk1dmoccp9xhp5kymhcq5yf6qisi95i" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===פתיחה===
{{הור|סימן: '''עצרת'''}}

{{סי|עָ}}לֹה עָלָה מֹשֶׁה לְרֹאשׁ הַר סִינַי{{ש}}
לְקַבֵּל בְּרָצוֹן דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים{{ש}}
שַׁעֲרֵי רַחֲמִים פָּתַחְתָּ לּוֹ{{ש}}
וְשַׁעֲרֵי רָצוֹן לֹא מָנַעְתָּ מִמֶּנּוּ

{{סי|צְ}}דָקָה וָחֶסֶד עִמּוֹ עָשִׂיתָ{{ש}}
וּמַחֲנוֹת גְּדוּדִים סוֹבְבִים אוֹתוֹ{{ש}}
קִדַּשְׁתּוֹ בֵּין הָעֶלְיוֹנִים{{ש}}
וְרוֹמַמְתּוֹ לִהְיוֹת בְּחִירֶךָ

{{סי|רְ}}אֵה וְהִתְבּוֹנֵן אָמַרְתָּ לּוֹ{{ש}}
אֲנִי הוּא וְאֵין זוּלָתִי {{ש}}
שֻׁתָּף אֵין לִי בְּכָל הָעוֹלָם{{ש}}
אֲנִי יָחִיד וְתוֹרָתִי יְחִידָה

{{סי|תּ}}וֹרָה תְמִימָה נָתַתִּי לָךְ{{ש}}
גְּנוּזָה לְפָנַי מֵאֶלֶף דּוֹר{{ש}}
בְּךָ בָחַרְתִּי מִכָּל הָאֻמּוֹת{{ש}}
עֲשִׂיתִיךָ שָׁלִיחַ בֵּין אָב לְבָנִים{{ש}}
אֱמֹר לִבְחִירֵי הַצֶּדֶק בּוֹאוּ בָנַי וְקַבְּלוּ אֲמָרַי.
===פזמון===
{{הור|סימן: '''אני יצחק'''}}

{{סי|י}}וֹם זֶה הוֹרִיד / לְבֶן שָׂרִיד / מִצְוֹת צְרוּפוֹת מְבוֹאָרוֹת{{ש}}
לְהוֹדִיעָם / לְהַשְׁמִיעָם / בְּיוֹם זֶה עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת{{ש}}
תּוֹרַת אֱמֶת / נִרְשֶׁמֶת / עַם יְיָ לְהוֹרוֹת{{ר1}}
אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת.{{ממס|תהלים יב ז}}

{{סי|צְ}}בִיָּה עֲנִיָּה / בְּבֵית שִׁבְיָהּ / שִׁבְעָה שָׁבוּעִים סוֹפֶרֶת{{ש}}
וְיוֹם הַחֲמִשִּׁים / עֲדַת קְדוֹשִׁים / מַקְדִּישִׁים חַג עֲצֶרֶת{{ש}}
עֲבוּר הֵימָן / צִיר נֶאֱמָן / נָטַל בְּיוֹם זֶה עֲטֶרֶת{{ש}}
וּמֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ / לְהִתְקַדֵּשׁ / נִקְדַּשׁ סִינַי לְמִשְׁמֶרֶת{{ש}}
וְהֵכִין חֻפָּה / מְיֻפָּה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת{{ש}}
וְחִבְּקַנִי / וּנְשָׁקַנִי / טֶרֶם הֱיוֹתִי שְׁחַרְחֹרֶת{{ר1}}
וּבֵין שָׁדַי / נָתַן דּוֹדַי / שְׁתֵּי כְתֵפוֹת חֹבְרוֹת
{{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}

{{סי|חֲ}}מוּדָה חֲקוּקָה / וַחֲשׁוּקָה / הֱבִיאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרִים{{ש}}
לְהוֹד אַפִּרְיוֹן / בְּהִגָּיוֹן / הָיְתָה לְאֵשֶׁת נְעוּרִים{{ש}}
לְחָתָן מְקַדֵּשׁ / אֲשֶׁר קִדֵּשׁ / עַל פִּי עֵדִים בְּרוּרִים{{ש}}
מְסָרָהּ נְתָנָהּ / וְגַם הִקְנָהּ / עַל יְדֵי שְׁלִיחַ דּוֹר יְשָׁרִים{{ש}}
בְּעֶשֶׂר תְּנָאִים / מֻפְלָאִים / הֵמָּה עֲשֶׁרֶת הַדְּבָרִים{{ש}}
הַמְפֹרָשִׁים / וְנִדְרָשִׁים / חָרוּת בִּכְתָב מְבֹאָרִים{{ר1}}
שְׁתֵי לֻחוֹת / מְשֻׁבָּחוֹת / אֲבָנִים יְקָרוֹת
{{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}

{{סי|ק}}וֹל דּוֹדִי / קוֹל יְדִידִי / בְּדָפְקוֹ דְלָתַי בְּעִנְיָנָיו{{ש}}
נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו / רְצוּי אֶחָיו / הֵן הֵם הָיוּ סִמָּנָיו{{ש}}
אִישׁ הַנִּקְרָא / בְּסוֹד תּוֹרָה / וְהָאִישׁ מֹשֶׁה מְאֹד עָנָו{{ש}}
כְּבוֹד יוֹצְרוֹ / אֲשֶׁר יְצָרוֹ / בְּמַרְאֶה רָאוּ עֵינָיו{{ש}}
בְּעֵת הוֹדִיעַ / וְהִשְׁמִיעַ / לְקַבֵּל תּוֹרַת חֶזְיוֹנָיו{{ש}}
וְאָז הֱשִׁיבָהוּ / וְעָנָהוּ / וְהִקְדִּים יָדָיו לְאָזְנָיו{{ש}}
נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע / בְּיוֹם הִשָּׁמַע / מֵרֹב חִבַּת אֱמוּנָיו{{ש}}
שְׁנֵי הַתְּאוֹמִים / הַנְּעִימִים / מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו{{ר1}}
שֶׁבֶת אַחִים / כְּאוֹר זוֹרְחִים / אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת
{{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}
===רשות===
{{הור|סימן: '''אב&quot;ב גג&quot;ד''', '''יצחק בר ראובן יצליח לתורה ולתעודה'''}}

{{סי|אֵ}}י זֶה מְקוֹם בִּינָה, אֵי מִזֶּה וְאֵי זֶה הוּא{{ש}}
{{סי|א}}וֹצַר חָכְמָה וָדַעַת רֵאשִׁית קִנְיָנֵהוּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}בוֹאִי לִשְׁאוֹל הַיּוֹם אֶת מִי נוֹעַץ וַיְבִינֵהוּ{{ר1}}
מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ.{{ממס|איוב כג ג}}

{{סי|גָּ}}בְהֵי שָׁמַיִם מִמְּעוֹנוֹתָם{{ש}}
{{סי|גֻּ}}לְּתָה הֹעֲלָתָה כְּבוּדָּה מִמַּחֲנוֹתָם{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרִים נְכוֹחִים הֵשִׁיב צִיר נֶאֱמָן לְמַעֲנִיתָם{{ר1}}
כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם.{{ממס|בראשית מב כג}}

{{סי|הֶ}}גְלָה בַת מֶלֶךְ הֵימָן הַמֵּלִיץ בְּחִטּוּב לַחֲטֹב{{ש}}
{{סי|הֵ}}כִין גַּן נָעוּל לְכַלָּתִי גַּן נָעוּל רָטֹב{{ש}}
{{סי|וְ}}דִבּוּק נָאֶה הִדְבִּיקַנִי וְהֶעֱלַנִי מִקְּטֹב{{ר1}}
זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב.{{ממס|בראשית ל כ}}

{{סי|זִ}}מֵּן אֲבִי כַלָּה שׁוֹשְׁבִין בָּחוּר מוּרָם מֵעָם{{ש}}
{{סי|זֹ}}הַר אַפִּרְיוֹן חִפָּה בַּעֲנְנֵי נֹעַם{{ש}}
{{סי|חָ}}שַׁק בִּבְרִית עוֹלְלִים וְיוֹנְקֵי גִזְעָם{{ר1}}
קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם.{{ממס|אסתר ט כז}}

{{סי|טִ}}הֲרָם וְקִבֵּל הָאָב קִדּוּשֵׁי בִתּוֹ לְהַשִּׂיאָהּ{{ש}}
{{סי|טָ}}הוֹר מְסָרָהּ לִשְׁלוּחָהּ בְּחֻפָּה לַהֲבִיאָהּ{{ש}}
{{סי|יֹ}}שֶׁר נְמִיכוּת סִינַי בּוֹ בָחַר לִצְבֹּא צְבָאָהּ{{ר1}}
וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה.{{ממס|אסתר ב יג}}

{{סי|כְּ}}הַיּוֹם בְּזָכְרִי זֹאת תְּחִלַּת פְּרִישָׁתִי לִקְדֻשָּׁה{{ש}}
{{סי|כִּ}}שְׁרוֹן מַעֲשֶׁה אֲשֶׁר הוֹרַנִי עַל לוּחַ חֲרוּשָׁה{{ש}}
{{סי|לְ}}צִוּוּי מְאֹרָשָׂה קְהִלַּת יַעֲקֹב נַחֲלָה מוֹרָשָׁה{{ר1}}
וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה.{{ממס|בראשית יב יט}}

{{סי|מְ}}נָת חֶלְקִי קַמְתִּי לִדְרֹשׁ מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}}
{{סי|מַ}}תְּנוֹתַי לְהַאֲרִיךְ בְּאֵרוּסֵי בִתּוֹ{{ש}}
{{סי|נַ}}פְשִׁי לְאָמוֹן שַׁעֲשׁוּעֶיהָ כְּמֵאָז הָיְתָה לּוֹ קֹדֶם תִּתּוֹ{{ר1}}
כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ.{{ממס|אסתר ב כ}}

{{סי|ס}}וֹבְבַנִי עָלֶיהָ הַיּוֹם לְכַלָּתִי לְהַזְמִינָהּ{{ש}}
{{סי|סְ}}גֻלַּת חֶלְקִי וְנַחֲלָתִי לִהְיוֹת לִי לְמָנָה{{ש}}
{{סי|ע}}וּרִי כַלָּה וּבוֹאִי וְשׁוּבִי נֶאֱמָנָה{{ר1}}
וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה.{{ממס|הושע ב כב}}

{{סי|פָּ}}נַיִךְ אֲחוֹתִי כַלָּה הַרְאִינִי וְהַשְׁמִיעִינִי קוֹלֵךְ{{ש}}
{{סי|פְּ}}קֻדָּתֵךְ תִּיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ{{ש}}
{{סי|צִ}}יר מְבַשֵּׂר יְקַדְּמֵנִי לְהַנְגִּידִי מִבֵּית הַמֶּלֶךְ{{ר1}}
וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ.{{ממס|בראשית יב יט}}

{{סי|קָ}}רָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי כִּי שַׁחוֹתִי בְּצִירֵי חִילַי{{ש}}
{{סי|קִ}}דַּמְתִּי לִטֹּל רְשׁוּת בְּיוֹם שִׂמְחַת גִּילַי{{ש}}
{{סי|רְ}}צֵנִי אֵל וּסְעָדֵנִי וְתִתְמֹךְ מֵהוֹדְךָ עָלַי{{ר1}}
וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלָי.{{ממס|בראשית מה י}}

{{סי|שֶׁ}}בַח וְכָבוֹד תְּעַטְּרֵנִי מָעֹז רֹאשִׁי שׁוֹכֵן שְׁמֵי שַׁחַק{{ש}}
{{סי|שִׁ}}ית שַׁוְעִי לְנֶגְדֶּךָ וּלְפָנֶיךָ יוּחַק{{ש}}
{{סי|תִּ}}כּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ וּמִמֶּנִּי אַל תִּרְחַק{{ר1}}
אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד '''יִצְחָק'''.{{ממס|בראשית לא מב}}

{{סי|יִצְחָק|0}} אֲשֶׁר פָּחַד לְפָנֶיךָ וּלְמוֹרָאֲךָ הִתְגַּבַּר{{ש}}
חַסְדְּךָ מְשֹׁךְ לְזַרְעוֹ נוֹחֲלֵי מַתָּן מִדְבָּר{{ש}}
וּבְנֶשֶׁק בַּר תְּנַשֵּׁק זֶרַע אֲשֶׁר יְחֻבַּר{{ר1}}
וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ '''בָר'''.{{ממס|תהלים סה יד}}

{{סי|בָּר|0}} תְּנַשְּׁקֵם וְתַשְׂבִּיעֵם וְתִדְלֵם מֵרִמְסַת הַתֶּבֶן{{ש}}
רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ הַבִּיטָה וְהָבֵן{{ש}}
לִרְעוֹת בֵּין שְׁפַתַּיִם תְּנַהֲלֵם אֲבִיר יַעֲקֹב רֹעֶה אֶבֶן{{ר1}}
לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים לִפְלַגּוֹת '''רְאוּבֵן'''.{{ממס|שופטים ה טז}}

{{סי|רְאוּבֵן|0}} וְכָל אֶחָיו תִּרְצֶה וּתְקַבֵּל תְּשׁוּרָתָם כְּקָרְבָּן מָלִיחַ{{ש}}
טַעֲמָם רְצֵה נָא אֱלֹהַי וְתַמְתִּיקֵם וְתַמְלִיחַ{{ש}}
כַּבְּדֵנִי נָא נֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי וְתָחֹן זֶה שָׁלִיחַ{{ר1}}
וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה '''יַצְלִיחַ'''.{{ממס|תהלים א ג}}

{{סי|יַצְלִיחַ|0}} בְּמַאֲמַר פִּיו בְּקוּמוֹ בְּקָהָל וְעֵדָה{{ש}}
רְאֵה כִּי קְרָאַנִי פַּחַד וּרְעָדָה{{ש}}
בְּקוּמִי לְבָאֵר דָּתְךָ מִיָּמִים יָמִימָה לְמוֹעֲדָהּ{{ר1}}
'''לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה'''.{{ממס|ישעיהו ח כ}}

{{סי|לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה|0}} אֻסְּפוּ יַחַד עַם נָבָר{{ש}}
שְׁעֵה נָא מְלִיצָם הַיּוֹם וְהוֹדִיעַ אֲמִתְּךָ לְהָבַר{{ש}}
עַבְדְּךָ זֶה אֲשֶׁר שָׁלוּחַ אֶל פְּנֵי תֵיבָתְךָ וְעָבַר{{ר1}}
עַתָּה דַּע וּרְאֵה מָה אָשִׁיב שֹׁלְחִי דָבָר.{{ממס|ש&quot;ב כד יג}}
===מצות עשה===
{{רקע אפור|מִצְוֹת עֲשֵׂה / בְּעֶזְרַת אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֶ}}ת קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי תְּפִלַּת קוֹל שִׂיחֶךָ{{ש}}
{{סי|אֲ}}יֻמָּתְךָ אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ קְנֵה וּצְלַח בְּלִקּוּחֶךָ{{ש}}
{{סי|אֱ}}מֶת אֲשִׁיבְךָ מִלִּין וְרוּחַ קָדְשִׁי תְּנִיחֶךָ{{ר1}}
לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ.{{ממס|משלי כב כא}}

{{סי|בְּ}}תוֹרָתִי חָפַצְתָּ וַתִּבְחַר וּתְכוֹנֵן בָּהּ אֲשׁוּרֶיךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}גוֹרָלָהּ עָלִיתָ וַתִּנְעַם צְלַח וַחֲגֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}בִרְכוֹתֶיהָ תְבֹרַךְ בְּבוֹאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרֶיךָ{{ר1}}
יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ.{{ממס|משלי ה יח}}

{{סי|גִּ}}יל נָא בִּרְעָדָה וְאֵימָה וּפְחַד מִנּוֹרָא וְאָיֹם{{ש}}
{{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה לְהַמְצִיאֲךָ בָהֶם פִּדְיוֹם{{ש}}
{{סי|גְּ}}דַרְתִּיךָ בְּחִתּוּן בְּנוֹתַי שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת לִתְיוֹם{{ר1}}
בִּשְׁתַּיִם תִּתְחַתֵּן בִּי הַיּוֹם.{{ממס|ש&quot;א יח כא}}

{{סי|דִּ}}בַּרְתִּי מֵרֹאשׁ וְלֹא בַסֵּתֶר אָז בְּיוֹם הַמְנֻסֶּה{{ש}}
{{סי|דָּ}}רַשְׁתִּי שֵׂעִיר כִּי אָמַרְתִּי הַמְכַסֶּה אֲנִי אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה{{ש}}
{{סי|דָּ}}בָר דָּבוּר הוֹצֵאת בְגִשְׁתְּךָ בְּתַחְתִּית הָהָר לְמַחְסֶה{{ר1}}
אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיּוֹם הַמַּעֲשֶׂה.{{ממס|ש&quot;א כ יט}}

{{סי|הַ}}יּוֹם קִיַּמְתִּי לְךָ קִיּוּם חֲתָנוּת אֲשֶׁר עָרַבְתָּ{{ש}}
{{סי|הֲ}}כִינוֹתִי לְךָ כַּלָּה עַל הַר סִינַי בְּעָרְכִי לְךָ מָקוֹם וְנִצַּבְתָּ{{ש}}
{{סי|הִ}}זְבַּדְתִּיךָ זֶבֶד טוֹב לְהַחֲזִיק בְּעֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר חָטַבְתָּ{{ר1}}
רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ.{{ממס|קהלת ט ט}}

{{סי|וּ}}מִי חָפֵץ חַיִּים וְלָעַד לֹא יִשָּׂכַל{{ש}}
{{סי|וִ}}עוּד מִצְוֹתַי הַאֲזִינוּ וִחְיוּ כָּל יוֹדְעֵי דַעַת וְשָׂכָל{{ש}}
{{סי|וְ}}נִקּוּב אַזְהָרַת מִצְוֹת עֲשֵׂה אֶקְרָא בְאָזְנֶיךָ מֵהֵיכָל{{ר1}}
גַּם עָשֹׂה תַעֲשֶׂה וְגַם יָכֹל תּוּכָל.{{ממס|ש&quot;א כו כה}}

{{סי|וְ}}יוֹתֵר בְּנִי הִזָּהֵר לְיַחֵד אֶת שֵׁם הַגָּדוֹל בְּיִחוּד שְׁמַע, פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם תְּיַחֲדֶנּוּ {{ש}}
{{סי|וְ}}הַשּׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמְךָ בֵּין הַפְּרָקִים הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ, וּמִפְּנֵי הַכָּבוֹד גַּם דָּרֹשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ{{ש}}
{{סי|וּ}}בְעָמְדָּךְ לְהִתְפַּלֵּל אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמָךְ הִשָּׁמֵר פֶּן תְּשִׁיבֶנּוּ{{ר1}}
כִּי תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרְכֶנּוּ וְכִי יְבָרֶכְךָ אִישׁ לֹא תַעֲנֶנּוּ.{{ממס|מ&quot;ב ד כט}}

{{סי|זְ}}הִירִים הַאֲמִירוּ אֶת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה וּבְשַׁעַת קִימָה לַמּוֹעֵד הַיּוֹם פֶּן תְּאַחֲרוּ וּפֶן תַּאֲרִיכוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}מִירוֹת רְנָנַי תָּעִירוּ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְדֶרֶךְ מִקְדָּשׁ מְעַט תַּדְרִיכוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}רִיחַת שְׁחָרִים בַּעֲלוֹת עַמּוּד הַשַּׁחַר לְשִׁכְנִי תִדְרְשׁוּ וּשְׁמִי תַמְלִיכוּ{{ר1}}
וְהִשְׁכַּמְתֶּם בַּבֹּקֶר וְאוֹר לָכֶם וָלֵכוּ.{{ממס|ש&quot;א כט י}}

{{סי|חֲ}}מִשָּׁה חֻמָּשִׁים וּמְזוּזוֹת פְּתָחִים מָסַרְתִּי לָךְ עַל יְדֵי חֹזֶה{{ש}}
{{סי|חִ}}בָּתִי יָסַפְתִּי לָךְ וְנִכְבַּדְתִּי וּלְמִצְוֹתַי אַל תְּהִי בוֹזֶה{{ש}}
{{סי|חִ}}בּוּר אֲגֻדָּה אַחַת לִמְצֹא בְּבוֹאוֹ דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ בְּנֵר חֲנֻכָּה לְמַחֲזֶה{{ר1}}
וַיִּהְיוּ לְיִשְׂרָאֵל בַּתָּוֶךְ אֵלֶּה מִזֶּה וְאֵלֶּה מִזֶּה.{{ממס|יהושע ח כב}}

{{סי|טָ}}הֳרַת לְבוּשׁ תִּפְאַרְתְּכֶם צִיצִיּוֹת אֲשֶׁר לְאַרְבַּע פֵּאוֹת שְׁתוּלִים{{ש}}
{{סי|טְ}}עִינַת בֶּגֶד פְּתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹתְכֶם בּוֹ נֶחְתָּלִים{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיסֵי הָאוֹת אֲשֶׁר נְתַתִּיךָ זְכֹר בּוֹרַאֲךָ וְהַבֵּט בִּשְׁפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל הַנִּתְלִים{{ר1}}
הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים.{{ממס|בראשית לח כה}}

{{סי|יְ}}פִי בְּנֵי הַנְּעוּרִים כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר{{ש}}
{{סי|יִ}}לּוֹד לִשְׁמוֹנָה יָמִים יִמֹּל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ לְטַהֵר וְלָבֹר{{ש}}
{{סי|יְ}}דִידוּת בְּרִיתִי לָמוּל וְלִפְרֹעַ כִּי בִשְׂכָרָהּ הֶעֱלִיתִיךָ מִבּוֹר{{ר1}}
פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבָר בּוֹ שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבוֹר.{{ממס|משלי ד טו}}

{{סי|כֶּ}}סֶף קָצַבְתִּי לְרֵאשִׁית בְּכוֹרָיו וּבִפְדוֹתוֹ אַל יִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ{{ש}}
{{סי|כָּ}}עֵת הִכֵּיתִי כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרַיִם וְהָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כֹּ}}פֶר בְּכוֹר מְשָרֵת מִזְבְּחִי פִּדְיוֹנוֹ צוּר מִשְׂגַּבּוֹ{{ר1}}
פּוֹדֶה יְיָ נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ.{{ממס|תהלים לד כג}}

{{סי|לְ}}תוֹרַת בְּכוֹרוֹת וּבִכּוּרִים וּלְקַיֵּם מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה הִזָּבֵד זָבוֹד {{ש}}
{{סי|לְ}}הִתְיָרֵא וּלְכַבֵּד אָב וָאֵם, לְבַד אִם יְפַתּוּךָ לַעֲזֹב אֶת שְׁמִי וְשֵׁם נָכְרִיָּה לַעֲבֹד{{ש}}
{{סי|לִ}}כְבוֹדִי וּלְמוֹרָאי הִזָּהֵר וְהָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ פֶּן תֹּאבַד אָבוֹד{{ר1}}
אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ וְהִנֵּה מְנָעֲךָ יְיָ מִכָּבוֹד.{{ממס|במדבר כד יא}}

{{סי|לְ}}הִתְפָּאֵר מַטָּעֵי יִשְׂרָאֵל אֲזַי מִיַּעֲקֹב יִדְרֹךְ כּוֹכָב{{ש}}
{{סי|לִ}}פְרוֹת וְלִרְבוֹת בְּטֹהַר נִשּׂוּאֵי אִשָּׁה עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה צֶדֶק וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב{{ש}}
{{סי|לְ}}קָרֵב יְדִידוּת אֵשֶׁת נְעוּרִים בִּשְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה פֶּן יִהְיֶה מִשְׁפָּט מְעֻכָּב{{ר1}}
מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב.{{ממס|ש&quot;ב יב ג}}

{{סי|מִ}}צְוַת קְדֻשַּׁת חוֹבַת הָאָרֶץ בְּצֶדֶק תֶּהְגֶּה נַפְשִׁי{{ש}}
{{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת {{ק|[תְּרוּמוֹת וּ]]}}מַעַשְׂרוֹת שְׁלֹשָׁה לְהַפְרִישִׁי מִדְּגָנִי יִצְהָרִי וְתִירוֹשִׁי{{ש}}
{{סי|מַ}}עֲשֵׂר רִאשׁוֹן לְתִתּוֹ לַלֵּוִי כְּמִצְוַת קְדוֹשִׁי וּמֵרִים רֹאשִׁי{{ר1}}
וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי גַּם אֶת הַשְּׁלִישִׁי.{{ממס|בראשית לב כ}}

{{סי|נִ}}דְבַת מַתָּנוֹת לַכֹּהֵן וְרֵאשִׁית הַגֵּז יִבְחָרוּ{{ש}}
{{סי|נְ}}עִימוֹת חַלָּה בִּקְדֻשָּה וּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בֵּין דָּל וּבֵין עָשִׁיר דָּתֵיהֶם כְּנִדְבָּרוּ{{ש}}
{{סי|נְ}}תִינַת שֶׁקֶל בַּהֲבִיאֲךָ לְהַרְבּוֹת כָּפְרְךָ מִשְׁפְּטֵי חֲלֻקָּתוֹ נִבְאָרוּ{{ר1}}
גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ.{{ממס|מ&quot;א ג כו}}

{{סי|סֵ}}דֶר עֲבוֹדַת יוֹם כִּפּוּר מְלֵאַת מִצְוֹת כִּמְלוּאַת רִמּוֹן{{ש}}
{{סי|סְ}}מִיכַת שְׁנֵי שְׂעִירִים לְהַגְרִיל עֲלֵיהֶם וְטָרַף בְּקַלְפִּי וְחָבַשׁ בַּטָּמוֹן{{ש}}
{{סי|שָׂ}}עִיר אֶחָד לְשַׁלֵּחַ לַעֲזָאזֵל בְּיַד אִישׁ עִתִּי בְּמִצְוַת דָּת אָמוֹן{{ר1}}
יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן.{{ממס|דברים לב י}}

{{סי|ע}}וֹרוֹת קָדָשִׁים וְחָזֶה וָשׁוֹק וְהַמּוּרָם מִן הַתּוֹדָה בְּגִשְׁתָּהּ{{ש}}
{{סי|עֲ}}רִיכַת נֵר שַׁבָּת לְהַדְלִיק, לְהֵטִיבוֹ בְעִתָּהּ{{ש}}
{{סי|עַ}}בְדְּךָ וַאֲמָתְךָ {{ק|[וּבְהֶמְתֶּךָ]}} לִשְׁבֹּת וְלָנוּחַ בְּמַרְגּוֹעַ שָׁוֶה וּמְנוּחָה שְׁלֵמָה לְתִתָּהּ{{ר1}}
כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ.{{ממס|ישעיהו כד ב}}

{{סי|פְּ}}אֵר מִצְוַת הַגּוּף וְקִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא בְּנֹעַם אוֹתוֹ לַחֲזוֹת{{ש}}
{{סי|פָּ}}חוֹד תִּפְחֲדוּ בְּהַזְכָּרָתוֹ לְיִרְאָה אוֹתוֹ וְאַל תְּנִיבוּהוּ עַזּוֹת{{ש}}
{{סי|פְּ}}תַח לְבָבְךָ לָדַעַת וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ וּלְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ בַּעֲלִיזוֹת{{ר1}}
וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת.{{ממס|בראשית כד ח}}

{{סי|צִ}}וּוּי עֲבוֹדָתוֹ וְדִבּוּקוֹ וְלִצְפֹּן אֶת הַשֵּׁם וּלְעַלְּמוֹ פֶּן תִּהְיֶה פִּי כְסִיל מְחִתָּה{{ש}}
{{סי|צַ}}פֵּה תְצַפֶּה לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְעָבְדוֹ לִבְּךָ שִׁיתָה{{ש}}
{{סי|צְ}}עָדֶיךָ הָכֵן לִקְבֹּר מֵתִים וְדַע לְמִי אַתָּה עָמֵל וּמֵאַיִן בָּאתָ וְהִבַּטְתָּ{{ר1}}
מַה מְּלַאכְתְּךָ וּמֵאַיִן תָּבוֹא מָה אַרְצֶךָ וְאֵי מִזֶּה עַם אָתָּה.{{ממס|יונה א ח}} 

{{סי|קַ}}דֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם בְּיִחוּד, מֵאָה בְרָכוֹת בְּכָל יוֹם לְרוֹמְמוֹ וּלְגַדְּלוֹ{{ש}}
{{סי|קָ}}דֵשׁ וְהַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ לְהָמִיר תְּמוּרַת טוֹב בְּרָע וּלְהַאֲמִין לְפִסְלוֹ{{ש}}
{{סי|קַ}}דְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ וְהָשֵׁב תָּשִׁיב לְמוּלוֹ{{ש}}
יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי גַּם בֵּן וָאָח אֵין לוֹ.{{ממס|קהלת ד ח}}

{{סי|רְ}}חוּמִים רַחֲמוּ עַל דָּל וְשִׂימוּ לְבַבְכֶם עָלָיו חֲבֵרִים{{ש}}
{{סי|רָ}}שׁ וְאִישׁ תְּכָכִים בִּלְבוּשׁ קְרָעִים יִפְשֹׁט בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים{{ש}}
{{סי|רְ}}דֹף מַעֲשֵׁה הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד וּלְבַקֵּר פְּנֵי חוֹלִים אֲשֶׁר בְּעֶרֶשׂ דְּוַי מְיֻסָּרִים{{ר1}}
מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים.{{ממס|בראשית לט כ}}

{{סי|שִׁ}}מְעוּ בָנִים מוּסַר אָב כִּי טוֹב הוּא לְשׁוֹחֲרָיו{{ש}}
{{סי|שִׁ}}חֲרוּ לִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתָיו גְּלוֹת מְקוֹם תַּלְמוּד תּוֹרָה, בְּחִירָיו{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עוּנִים פֶּן תִּהְיוּ לוֹמַר כִּי הוּא יָבוֹא אַחֲרֵי בוֹחֲרָיו{{ר1}}
אַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו.{{ממס|יהושע ג ג}}

{{סי|תְּ}}עוּדָה זֹאת בְּיִשְׂרָאֵל לְבָאֵר מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה בְּהִלּוּלִים{{ש}}
{{סי|תֹּ}}כֶן מִקְצָתָם בֵּאַרְתִּי לְבַד הַנִּשְׁאָר תִּלֵּי תִלִּים{{ש}}
{{סי|תְּ}}נָה כָבוֹד וְשִׁמְעָה עַמִּי וְאֹזֶן פֶּן תַּעְלִים{{ר1}}
כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ כִּי עוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּים.{{ממס|איוב לו ב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אָ}}מְנָם כִּי אַתֶּם עָם וְעִמָּכֶם תְּמִימוּת חָכְמָה נְבוֹנַי{{ש}}
{{סי|אֲ}}לֵיכֶם הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶת אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָזְנַי וְגַם רָאוּ עֵינַי{{ש}}
{{סי|אֲ}}גֻדָּה אַחַת בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ לַעֲלוֹת כָּל זְכוּרְכֶם אֶל פְּנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנַי{{ר1}}
לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת יְיָ.{{ממס|שמות י יא}}

{{סי|בֵּ}}אוּר תּוֹרַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּפִדְיוֹנוֹ יוֹסֵף עָלָיו חֲמִישִׁיתוֹ{{ש}}
{{סי|בַּ}}כֶּסֶף לְגָאֳלוֹ וּלְחַלְּלוֹ וְלִגְאֹל בַּנְּחֹשֶׁת שָׁוְא תִּהְיֶה תְמוּרָתוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}יָדוֹ יִצֹּר הַכֶּסֶף וְיִקַּח כָּל אֲשֶׁר תְּאַוֶה נַפְשׁוֹ בַּעֲלוֹתוֹ{{ר1}}
מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ.{{ממס|אסתר ח יז}}

{{סי|גְּ}}זֵרַת {{ק|[פֶּרֶט וְעוֹלֵלוֹת וְלֶקֶט וְ]}}שִׁכְחָה וּפֵאָה בָּאִילָן {{ק|[וּבַשָּׂדֶה]}} וּמַתָּנָה כְּמַתְּנַת יָדְךָ מְרֻבָּה{{ש}}
{{סי|גַּ}}לֵּה תּוֹכַחַת עֲמִיתְךָ וְהַשְׁמֵט כַּסְפּוֹ וְשִׁלּוּחַ עֶבֶד עִבְרִי וּלְהַעֲנִיק לוֹ בְּחִבָּה{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף עֶבֶד כְּנַעֲנִי לַעֲבֹד בּוֹ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה בַּעֲבוֹדָה רַבָּה{{ר1}}
תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ.{{ממס|שמות ה ט}}

{{סי|דִּ}}בּוּק אַהֲבַת רֵעַ וּפְתִיחַת יָד וְנָתוֹן תִּתֵּן לוֹ מֵחֵילֶךָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רֹשׁ לְהַעֲבִיטוֹ וּלְמֹד תּוֹרָה וּמִצְוֹת וְשִׁנַּנְתָּם וְשַׂמְתָּם בְּאֹהָלֶיךָ{{ש}}
{{סי|דַּ}}בֵּר תְּדַבֵּר בָּם בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה בְּעֵת תַּפְקִיד רוּחֲךָ בְּיָדִי כִּי יִפָּרֵד מֵעָלֶיךָ{{ר1}}
תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ.{{ממס|בראשית מב לז}}

{{סי|הֵ}}ן הִזָּהֲרוּ זְהִירִים קְדוֹשִׁים הִבָּדְלוּ מִן הַקְּדֵשִׁים לְחַבֵּר {{נוא|לְהָבֵר}}{{ש}}
{{סי|הִ}}זְדָּרְזוּ בְתַנְחוּם אָבֵל לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ וַחֲיָלִים יְגַבֵּר{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת קְרִיעָתוֹ לִקְרֹעַ וְלֹא לְאַחוֹת וּלְמַעֵט בְּשִׂיחָה מִדַּבֵּר{{ר1}}
עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר.{{ממס|קהלת ג ז}}

{{סי|וִ}}תּוּר הַחְיָאַת אָח וְהַלְוָאַת אֶבְיוֹן וַהֲשָׁבַת הָעֲבוֹט וְהֶפְקֵר {{ק|[וּבִעוּר]}} שְׁבִיעִית לַעֲנִיִּם לְעוֹדְדָם{{ש}}
{{סי|וִ}}עוּד קְבִיעוּת שָׁנִים וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּלְקַדֵּשׁ עַל הָרְאִיָּה בְּמוֹעֲדָם{{ש}}
{{סי|וְ}}לַחְשֹׁב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת כִּי תִשְׁאַל לְיָמִים רִאשׁוֹנִים וְתַעֲמֹד בְּסוֹדָם{{ר1}}
אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם.{{ממס|דברים ד לב}}

{{סי|זְ}}כֹר סֻכַּת עַנְנֵי מִדְבָּר וַעֲשֵׂה סֻכָּה לְפָנַי בְּהִלּוּלָהּ{{ש}}
{{סי|זַ}}רְדֵּי לוּלָב בַּיָּמִין וּפְרִי עֵץ הָדָר בַּשְּׂמֹאל גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה תִּקַּח לְסַגְּלָה{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת הֲדַסִּים וַעֲרָבָה לְאָגְדָם כְּאַחַת אֲגֻדָּה עֲגֻלָּה{{ר1}}
וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה.{{ממס|זכריה א ח}}

{{סי|חָ}}רוּת בִּכְתָב וְרָשׁוּם בַּסֵּפֶר יָמִים אֲשֶׁר יָחִיד בָּהֶם גּוֹמֵר שִׁירָתִי{{ש}}
{{סי|חִ}}וּוּי מִצְוַת שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם אֲשֶׁר בָּהֶם תֹּכֶן {{ק|[גְּזֵרַת]}} אֲמִירָתִי{{ש}}
{{סי|חֵ}}רוּת לֵיל שִׁמּוּרִים לִגְמֹר בָּהֶם רְנָנָה וְתַגִּיד וְתוֹדִיעַ לְבִנְךָ אֱמוּנָתִי{{ר1}}
בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי.{{ממס|ירמיהו ט כג}}

{{סי|ט}}וֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא וְיִתֵּן בְּצֶדֶק וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו נוֹסָפָה{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר גְּמִילוּת חֶסֶד בֵּין דַּל וּבֵין עָשִׁיר וְכִבּוּד אָב וָאֵם וַהֲבָאַת שָׁלוֹם עֲדוּפָה{{ש}}
{{סי|טַ}}עַם שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה לֶאֱכֹל פִּרְיָם בָּזֶה וְהַקֶּרֶן קַיָּם לִתְנוּפָה{{ר1}}
וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה.{{ממס|יחזקאל מז יב}}

{{סי|יֹ}}קֶשׁ גָּזֵל לְשַׁלֵּם וּמוֹצֵא אֲבֵדָה לְנוֹתֵן סִמָּנֶיהָ יֹאמַר מָצָאתִי{{ש}}
{{סי|יֶ}}חֱסֶה בְצִלְּכֶם גֵּר הַבָּא לְהִתְגַּיֵּר בְּאָמְרוֹ בְּךָ יְיָ חָסִיתִי{{ש}}
{{סי|יְ}}קַבְּלוּהוּ וְיוֹדִיעוּהוּ קְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת פֶּן יַחֲזֹר בְּרוּחוֹ וְיֹאמַר מֶה עָשִׂיתִי{{ר1}}
לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי.{{ממס|ש&quot;א יז לט}}

{{סי|כָּ}}רַתִּי בְרִית לִבְחִירַי לִפְסֹחַ וְלִשְׁמֹר יָמִים כִּמְדֻבָּר{{ש}}
{{סי|כֹּ}}שֶׁר מַאֲכַל צָלִי וּפַת חֲרֵבָה וַאֲרוּחַת יָרָק וּבִשְׁבִיתַת {{ק|[וְקִדּוּשׁ]}} יְמֵי קֹדֶשׁ תִּתְגַּבַּר{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹנֵן יְכוֹנֵן שׁוֹפָר לִתְקֹעַ וּלְעַרְבֵּב מַשְׂטִין אֲזַי עַוְלָתוֹ תְשֻׁבַּר{{ר1}}
יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר.{{ממס|ישעיהו מב יג}}

{{סי|לְ}}מֹד סְפִירַת הָעֹמֶר מִמָּחֳרַת יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחוֹסִים{{ש}}
{{סי|לְ}}גַדֵּעַ אֲשֵׁרָה וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרֹס וּמִקְרָא מְגִלָּה בְּכָל אֲפָסִים{{ש}}
{{סי|לְ}}וִיִּם מִדּוּכָנָם וְכֹהֲנִים מֵעֲבוֹדָתָם מְבַטְּלִים וּבָאִים לִשְׁמֹעַ כְּסֻמְּכוּ מִבֵּית עֲמוּסִים{{ר1}}
אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר הֵמָּה עֹשִׂים.{{ממס|שמות לו ד}}

{{סי|מִ}}י יָרֵא וְחָרֵד לִרְדֹּף חֶסֶד וּלְשַׂמֵּחַ חֲתָנִים הֱיוֹת שִׂמְחַת עוֹלָם בְּרֹאשָׁם{{ש}}
{{סי|מַ}}תַּן שְׂכַר שָׂכִיר וַהֲכָנַת {{ק|[יָד וְ]}}יָתֵד לְהַצְנִיעַ בְּהִתְקַדְּשָׁם{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוַת יִבּוּם וַחֲלִיצָה בְּרֹק הַנִּרְאֶה לַדַּיָּנִים בְּדִין תּוֹרָה נִרְשָׁם{{ר1}}
וּדְעוּ וּרְאוּ אֶת מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר תִּהְיֶה רַגְלוֹ מִי רָאָהוּ שָׁם.{{ממס|ש&quot;א כג כב}}

{{סי|נְ}}בוֹנֵי דַעַת הִתְקַדְּשׁוּ בְּרוּחַ שְׁפָלָה כִּי הוּא כְבוֹדִי וּפְאֵרִי{{ש}}
{{סי|נִ}}ין וָנֶכֶד לִמְזַנֵּב נֶחֱשָׁלִים תִּמְחוּ שְׁמָם וְזִכְרָם מֵעֲפָרִי{{ש}}
{{סי|נַ}}צֵּר תְּנַצֵּר וְשָׁרֵשׁ תְּשָׁרֵשׁ אַחֲרָיו מִלְּמַטָּה אַף אֲנִי מִלְמַעְלָה אָסִיר לוֹ כָּל פֶּרִי{{ר1}}
מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי.{{ממס|שמות לב לג}}

{{סי|סְ}}גֻלַּת שַׁבָּת לִשְׁמֹר בְּ{{ק|[שִׂמְחָה וְ]}}עִנּוּג לְהַשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נְפוּחֵי נְשָׁמוֹת{{ש}}
{{סי|סִ}}גּוּף עֳנָשִׁין בְּנִי הִזָּהֵר שְׁגָגוֹת וְחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת{{ש}}
{{סי|ס}}וֹד וְעִקָּר נוֹדַע לְשַׁבָּת אַרְבָּעִים אֲבוֹת מְלָאכוֹת חָסֵר אַחַת נִרְשָׁמוֹת{{ר1}}
תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת.{{ממס|במדבר א כ}}

{{סי|עֲ}}מֹד מִפְּנֵי שֵׂיבָה וְהַדֵּר פְּנֵי זָקֵן וּשְׂרֹף נוֹתָר וּבַעֵר חָמֵץ בְּחֶרֶץ{{ש}}
{{סי|עֲ}}רִיכַת כִּסּוּי דַּם חַיָּה וָעוֹף כִּי תִקְרֹץ בְּקֶרֶץ{{ש}}
{{סי|עֲ}}שִׂיַּת כִּסּוּיוֹ לְבַד אִם גִּלָּהוּ הָרוּחַ הַמִּתְפָּרֵץ{{ר1}}
גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ.{{ממס|תהלים קד ט}}

{{סי|פִּ}}קּוּד טְעִינָה וּפְרִיקָה עִם חֲבֵרֶיךָ וְהִתְיָרֵא מִן {{ק|[הַמִּקְדָּשׁ וּמִן]}} הַחֲכָמִים פֶּן תִּהְיֶה שׁוֹבָב{{ש}}
{{סי|פִּ}}קְפּוּק הִינִין וּמִדּוֹת וֶהְיֵה תָמִים וּלְצַדֵּק אֶת הַדִּין בַּאֲמִתּוֹ תְּסוֹבָב{{ש}}
{{סי|פְּ}}חַד לִהְיוֹת דַּיַּן אֱמֶת לַשָּמַיִם וְלִרְאוֹת עֵינָיו פֶּן יִהְיֶה חוֹבָב{{ר1}}
כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַייָ יִרְאֶה לַלֵּבָב.{{ממס|ש&quot;א טז ז}}

{{סי|צִ}}וּוּי טְבִילָה בִזְמַנָּהּ לְטַהֵר בִּזְהִירָה וְחֵטְא לְהִתְכַּפֵּר בְּקָרְבָּן וּבְתַחֲנוּנִים יְחוֹנָן{{ש}}
{{סי|צַ}}חַן טְמֵאִים לְקַדֵּשׁ {{ק|[בִּטְבִילָה וַהֲזָאָה]}} וְקָרְבָּן אֶחָד כָּרָאוּי וְכֹהֵן גָּדוֹל בְּקִיחַת בְּתוּלָה יִתְבּוֹנָן{{ש}}
{{סי|צֵ}}רוּף פַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת בְּהֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי עַמִּי בֹּו יִתְגּוֹנָן{{ר1}}
יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.{{ממס|ישעיהו א ג}}

{{סי|קְ}}חַת פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְכָל מַעֲשֵׂה הַיּוֹם לַעֲשׂוֹת בּוֹ עֲשִׂיָּה גְמוּרָה{{ש}}
{{סי|קִ}}דּוּשׁ כֹּהֲנִים וְלִלְמֹד וְלַעֲשׂוֹת יְצִיקָה וּבְלִילָה וּפְתִיתָה וַחֲפִינָה הַחֲמוּרָה{{ש}}
{{סי|קָ}}רְבַּן זֶבַח וּמִנְחָה לְהַמְלִיחַ בַּמֶּלַח חֻקַּת עוֹלָם אֲמוּרָה{{ר1}}
בְּרִית עוֹלָם שָׂם לִי עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה.{{ממס|ש&quot;ב כג ה}}

{{סי|רִ}}צּוּי תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה קְמִיצָה וְהַקְטָרָה כְּמִצְוַת אִמְרֵי פִי{{ש}}
{{סי|רִ}}שּׁוּם שְׂחִיטָה וּמְלִיקָה וְקַבָּלָה וְהַזָּאָה וְהַשְׁקָאַת סוֹטָה עַל יְדֵי קִנּוּי וּסְתִירָה בַּשֶּׁפִי{{ש}}
{{סי|רֹ}}קַח בֹּשֶׂם אֲשֶׁר הִשְׁקָת לַזּוֹנָה מַק יִהְיֶה בְּמֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים לְתִתָּהּ דֹּפִי{{ר1}}
וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי תַחַת יֹפִי.{{ממס|ישעיהו ג כד}}

{{סי|שְׁ}}מֹר קַן צִפּוֹר כִּי תִפְגַּע בַּדֶּרֶךְ אוֹ בְכָל מַעֲבָר{{ש}}
{{סי|שַׁ}}לֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם בְּמִשְׁלַחַת עַל פְּנֵי בָר{{ש}}
{{סי|שִׁ}}לּוּחַ מִצְוָתוֹ בָאֵם וְלֹא בָאָב כִּי כֵן דִּינוֹ הוּבָר{{ר1}}
קָחֶנּוּ וָבֹאָה כִּי שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר.{{ממס|ש&quot;א כ כא}}

{{סי|תְּ}}עוּדַת בָּתִּים וְטֹהַר כֵּלִים וְכָל כְּלִי בֶגֶד {{נוא|וְטֹהַר אָדָם וּבֶגֶד וּכְלִי עוֹר}} לְמַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|תִּ}}קּוּן נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם וַעֲשִׂיַּת מַעֲקֶה הַמַּשְׁלֶמֶת מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ש}}
{{סי|תַּ}}מּוּ עַד הֵנָּה מִצְוֹת עֲשֵׂה לִגְמָלְךָ עֲלֵיהֶם שָׂכָר טוֹב וְהַטּוֹב וְהַיָּשָׁר כִּי תַעֲשֶׂה{{ר1}}
אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה.{{ממס|בראשית כא כב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש, '''יצחק'''}}

{{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְיִרְוַח לִי אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אָבוֹת מִפִּי הַמַּגִּיד{{ש}}
{{סי|אָ}}זְנְךָ עַמִּי הַטֵּה וּלְמוּסָרִי אַל תַּבְגִּיד{{ש}}
{{סי|אֲ}}זַי בֵּאַרְתִּי מִצְוֹת עֲשֵׂה וְהוֹאַלְתִּי לְבָאֵר שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת לְהַנְגִיד{{ר1}}
הָרִאשֹׁנוֹת הִנֵּה בָאוּ וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד.{{ממס|ישעיהו מב ט}}

{{סי|בְּ}}חוּנִים יוֹשְׁבֵי גֹּרֶן עֲגֻלָּה סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה וּקְטַנָּה, בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת וּמַכּוֹת וּמָמוֹנֵי חֵילָךְ{{ש}}
{{סי|בְּ}}רוּ לָכֶם הַמִּשְׁפָּט כִּי לֵאלֹהִים הוּא וּבְעֵת יָבוֹאוּ שְׁנַיִם וְיֵשְׁבוּ לְמוּלָךְ{{ש}}
{{סי|בִּ}}לְבוּשׁ הָאֶחָד כְּלֵי מֵלַת וְהָאֶחָד קְרָעִים, אָמוֹר תֹּאמַר לוֹ בְּפִלּוּלָךְ{{ר1}}
וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ.{{ממס|שמות לג ה}}

{{סי|גֶּ}}זֶר עֲבוֹדַת הָעִבְרִים בְּעֵת מִמְּךָ נִמְלָטִים{{ש}}
{{סי|גְּ}}אֻלַּת חֹפֶשׁ לְהַמְצִיאָם וּלְהַרְגִּיעָם בְּמִיתַת אָדוֹן נִשְׁלָטִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף הָאָמָה הָעִבְרִיָּה בַּהֲבָאַת סִמָּנֶיהָ שִׁלּוּחֶיהָ מִמְּךָ נֶחְלָטִים{{ר1}}
וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים.{{ממס|ישעיהו סו יט}}

{{סי|דָּ}}ת נְזִיקִין וְחוֹבֵל בְּרֵעַ וְנוֹגֵחַ וְנוֹגֵף {{ק|[וְגוֹנֵב]}} בְּמִשְׁפָּט לַהֲבִיאוֹ{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין הִשְׁמַעְתִּי אֶתְכֶם בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר וְשֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט לְהַמְצִיאוֹ{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ מָנוֹס לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ בְּשׁוֹגֵג מְקוֹם מִפְלָט לְהַחְבִּיאוֹ{{ר1}}
לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ.{{ממס|בראשית ד טו}}

{{סי|הֲ}}מוֹנֵי אַב הָמוֹן זִכְרוּ תּוֹרַת עַבְדִּי מֹשֶׁה{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת מוֹכֵר עַצְמוֹ וּמְכָרוּהוּ בֵית דִּין וְנִמְכַּר לַגּוֹי דָּתוֹ אַל תִּנְשֶׁה{{ש}}
{{סי|הַ}}יּוֹצֵא בְּשֵׁן וָעַיִן וְנִגָּף בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים שִׁלּוּחוֹ בְּעֵינֶיךָ אַל יִקְשֶׁה{{ר1}}
וּבַמֶּה יִתְרַצֶּה זֶה אֶל אֲדֹנָיו הֲלוֹא בְּרָאשֵׁי.{{ממס|ש&quot;א כט ד}}

{{סי|וַ}}דַּאי אָשָׁם וְאָשָׁם תָּלוּי וּפָרָשַׁת מִשְׁכָּן וְכָל כְּלֵי תִקּוּנַי{{ש}}
{{סי|וַ}}הֲכָנַת מָאוֹר וּבִגְדֵי שְׂרָד וְחִנּוּך מִזְבֵּחַ וּקְטֹרֶת וּמִשְׁחַת שֶׁמֶן שְׂשׂוֹנַי{{ש}}
{{סי|וְ}}קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד וּפָרָה אֲדֻמָּה בְּלִי מוּם כְּחֻקַּת פִּקְדוֹנַי{{ר1}}
אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי.{{ממס|שופטים יד ג}}

{{סי|זְ}}כִירַת תַּחֲנוּנִים וְעוֹלוֹת {{ק|[וּשְׁלָמִים]}} וּמְנָחוֹת וּפָרָשַׁת חַטָּאת וּפָרָשַׁת חוֹטְאִים יְדוּעִים{{ש}}
{{סי|זְ}}רִיזוּת נְדָרִים וּנְדָבוֹת וְטֻמְאַת אָדָם נְבֵלוֹת וּשְׁרָצִים לְטַמֵּא כָל הַנּוֹגְעִים{{ש}}
{{סי|זְ}}קִיקַת אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת לִמְנוֹת בָּהֶם רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי נִקְבַּע עַל תּוֹלְדוֹתָם כְּמַסְמְרוֹת נְטוּעִים{{ר1}}
עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים.{{ממס|שמות לד ז}}

{{סי|חֹ}}סֶן טֻמְאַת בִּגְדֵיכֶם לְטַהֵר וְטֻמְאַת מַשְׁקְכֶם וְאָכְלְכֶם{{ש}}
{{סי|חִ}}דְלוּ לָכֶם מִטֻּמְאַת כֵּלִים לְהַעֲבִיר בָּאֵשׁ וְהַזָּאַת מַיִם טְהוֹרִים עֲלֵיכֶם{{ש}}
{{סי|חֹ}}מֶר טֻמְאַת כְּלִי חֶרֶשׂ אֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי דָפְיוֹ וְשַׁבֵּר תְּשַׁבְּרוּהוּ לְנַקּוֹת גִּלּוּלֵיכֶם{{ר1}}
וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה כ}}

{{סי|טֶ}}נֶף טֻמְאַת {{ק|[יוֹלְדוֹת וְנִדּוֹת וּ]}}בוֹעֲלֵי נִדּוֹת פֶּן יַעֲלוּ לְרַגְלָם בְּאֹרֶךְ טֻמְאָתָם יַאֲרִיכוּ{{ש}}
{{סי|טֻ}}מְאַת זָב וְזָבָה וְיוֹצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע לִטְבֹּל בְּאַרְבָּעִים סֵאָה יִסְמוֹכוּ{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר פָּרָשַׂת עֶגְלָה עֲרוּפָה לִמְדֹּד מֵחָטְמוֹ בַּחֶבֶל יִמְשׁוֹכוּ{{ר1}}
כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִפְנֶה הָרֹאשׁ אַחֲרָיו יֵלֵכוּ.{{ממס|יחזקאל י יא}}

{{סי|יְ}}דִידוֹת טָהֳרָה חֲמוּרָה הִתְכַּבְּסוּ קְדוֹשִׁים{{ש}}
{{סי|יְ}}סוֹדוֹת מִשְׁמֶרֶת מַרְאוֹת נְגָעִים שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת נִדְרָשִׁים{{ש}}
{{סי|יָ}}פְיוּתָם מָשָׁל מָשְׁלוּ בָם לִשְׁנֵי מְלָכִים מַרְאוֹת הַנֶּגַע שְׁתַּיִם מְפֹרָשִׁים{{ר1}}
וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.{{ממס|בראשית ב י}}

{{סי|כִּ}}הוּי נֶגַע צָרַעַת שְׁמֹר, כְּשִׁעוּר גָּרִיס מִשְׁפָּטוֹ הוּבַן{{ש}}
{{סי|כַּ}}שֶּׁלֶג הַלָּבָן בַּהֶרֶת עַזָּה וּשְׁנִיָּה לָהּ כְּסִיד הַהֵיכָל, זוֹ וָזוֹ כִּכְתָבָן{{ש}}
{{סי|כְּ}}מֶלֶךְ עִם שָׂרָיו בַּהֶרֶת חֲלוּקָה מִשְּׂאֵת מְנֻקָּה כְּצֶמֶר מְלֻבָּן{{ר1}}
וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן.{{ממס|בראשית ל מ}}

{{סי|לִ}}כְלוּךְ דַּם נִדָּה וּפִתְחָהּ אֲשֶׁר שָׁם פְּרִי מְגָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|לְ}}דִמְיוֹנָהּ חֶדֶר וַעֲלִיָּה וּפְרוֹזְדוֹר בְּאַרְבָּעָה מִינֵי הַדָּם פֶּן תִּתֵּן הוֹדֶךָ{{ש}}
{{סי|לִ}}רְחֹק מֵחַבֵּק דָּם הַבָּא מִן הַחֶדֶר כִּי הוּא יְבוֹדְדֶךָ{{ר1}}
לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ.{{ממס|ישעיהו כו כ}}

{{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת נַחֲלוֹת {{ק|[וּבְכוֹרָה]}} וּפָרָשַׁת הָעֹמֶר וִיפַת תֹּאַר בְּעֵת לַקְּרָב יֵצֵאוּ{{ש}}
{{סי|מְ}}פַתֶּה וְאוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רָע, דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ{{ש}}
{{סי|מ}}וֹפֵת דָּתָהּ לְאַחַר כִּבּוּס הַשִּׂמְלָה כִּתְמֵי בְתוּלֶיהָ הַנִּרְאוּ{{ר1}}
אַל תָּשֶׂם אֶת לִבְּךָ לָהֶם כִּי נִמְצָאוּ.{{ממס|ש&quot;א ט כ}}

{{סי|נְ}}בוֹנַי בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת מְשִׁיבֵי מִלְחֶמֶת בִּגְבוּרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}דָרִים אַרְבָּעָה הִתִּירוּ, הֲבָאִין שְׁגָגוֹת וְאוֹנָסִין וְזֵרוּזִין לְהִתְבּוֹרְרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}דִירָתִי הֲנָאָה לִנְדִירָתִי מַאֲכָל, כֵּלִים שֶׁלֹא לֶאֱכֹל הִתַּרְתִּי בַּחֲבוּרָה{{ר1}}
רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה.{{ממס|במדבר כ יט}}

{{סי|ס}}וּר מֵעָרְלָה וּמִמּוּמֵי בְּהֵמָה וְנֶחֱרֶפֶת וְיוֹם כִּפּוּר לְעֻנּוֹתוּ{{ש}}
{{סי|ס}}וֹרֵר {{ק|[וּמוֹרֶה]}} וְנוֹתֵן מוּמִים וּמַקְדִּישׁ וּמַחֲרִים וְדִין בָּתֵי עָרֵי חוֹמָה וַחֲצֵרִים כְּמִצְוָתוֹ{{ש}}
{{סי|סִ}}דְרֵי לֶחֶם הַפָּנִים וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּשְׁבִיעִית וּבַיּוֹבֵל, כִּי כֵּן דָּתוֹ{{ר1}}
לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ.{{ממס|מ&quot;א כב יז}}

{{סי|עֵ}}רֶךְ בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת וְהַקְהֵל וְסוֹטָה, וְנָזִיר לְהַפְרִישׁוֹ מִיֵּין חַכְלִילָיו{{ש}}
{{סי|עֲ}}רָכִים וּמִזְבֵּחַ וּפֶסַח שֵׁנִי וַחֲצוֹצְרוֹת וּנְסָכִים וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי אֵילָיו {{נוא|בְעָלָיו}}{{ש}}
{{סי|עֶ}}שְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה וְכֹהֵן גָּדוֹל וְגֵר תּוֹשָׁב וְשִׁלּוּחַ טָמֵא מִחוּץ לְאֹהָלָיו{{ר1}}
יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו.{{ממס|איכה ג כח}}

{{סי|פָּ}}רָשַׁת עִיר הַנִּדַּחַת וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר {{ק|[וְשׁוֹלַחַת יָד]}} וְעֵדִים זוֹמְמִים עֶדְיָם לִבְלֹם{{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵר הַמֶּלֶךְ לִכְתֹּב לוֹ מִשְׁנֵה תוֹרָה לִסְבֹּב בָּהּ תָּמִיד וְלִגְלֹם{{ש}}
{{סי|פִּ}}קּוּד הַמַּשְׁלֶמֶת לִרְדֹּף שְׁלוֹמָהּ וּלְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ כְּמִצְוַת צוּר עֵילוֹם{{ר1}}
עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם.{{ממס|קהלת ג ח}}

{{סי|צִ}}וּוּי כֶּסֶף קִנְיַן הָאִשָּׁה בִּשְׁוֵה פְרוּטָה לִשְׁקֹל{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתִים בְּעֵת נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה לַחְקֹר בָּם פֶּן תְּעַקְּלוּהָ עָקוֹל{{ש}}
{{סי|צַ}}עֲקַת הַמּוּטָל בַּבּוֹר בְּאָמְרוֹ כִּתְבוּ וְחִתְמוּ וְנִשְׁמַע לָכֶם הַקּוֹל{{ר1}}
וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל.{{ממס|דברים ד יב}}

{{סי|קֶ}}שֶׁר לְהַתִּיר בִּכְרִיתוּת הַמְגָרֵשׁ כְּעָלָה כַּעְסוֹ וְזַעְמוֹ{{ש}}
{{סי|ק}}וֹרְדִיָקוֹס אִם אֲחָזוֹ וְנִבְהָל וַתָּחֶל רוּחַ לְפַעֲמוֹ{{ש}}
{{סי|קָ}}רָא וְצִוָּה לִכְתֹּב אֶת הַסֵּפֶר, יְבֻטַּל דְּבָרוֹ וְטַעְמוֹ{{ר1}}
עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ.{{ממס|במדבר יד כד}}

{{סי|ר}}וּחַ אִישׁ כִּי יַעֲלֶה בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים לְהִתְגָּרֵשׁ{{ש}}
{{סי|רִ}}צּוּי עֲרֻבָּתוֹ יַפְרִיד בַּסֵּפֶר אֲזַי חִתּוּמָיו יְאָרֵשׁ{{ש}}
{{סי|רִ}}חוּקוֹ מִמֶּנָּהּ יַכְרִית בִּכְרִיתוּת מִבְּלִי שִׁיּוּר לְהִתְפָּרֵשׁ{{ר1}}
כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ.{{ממס|שמות יא א}}

{{סי|שֶׁ}}בֶת אַחִים גַּם יַחַד וּמֵת אַחַד מֵהֶם {{ק|(וְנוֹסַף אֶחָד עֲלֵיהֶם)}} מִשְׁפָּטוֹ נִגְזַר גֶּזֶר{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר וְהָבֵן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְצָרוֹת צָרוֹתֵיהֶן מִקָּרְבָה וְצָרַת קְרוֹבָה לְהִנָּזֵר{{ש}}
{{סי|שֻ}}לְּחָה וְהֻתְּרָה לִהְיוֹת לְאִישׁ זָר לֵאמֹר נֶגְדְּךָ אֶהְיֶה עֵזֶר{{ר1}}
אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי צָרָה קְרוֹבָה כִּי אֵין עוֹזֵר.{{ממס|תהלים כב יב}}

{{סי|תּ}}וֹרַת תְּמִידִין וּמוּסָפִין וּתְרוּמַת הַמֶּכֶס כְּמִשְׁמֶרֶת פִּקּוּדֶיךָ{{ש}}
{{סי|תְּ}}עוּדַת הָאָרֶץ לָתֵת לַלְוִיִּם לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ מְקוֹם מִקְלָט בְּכָל צְדָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹכַחַת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּהַגָּשַׁת כֹּהֲנִים לְהוֹכִיחַ כִּי שָׁם הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ר1}}
וְשָׁמַעְתָּ מַה יְדַבֵּרוּ וְאַחַר תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ.{{ממס|שופטים ז יא}}

{{סי|יָ}}חִיד וּמְיֻחָד בְּפִי כָל מִפְעָלָךְ{{ש}}
{{סי|צַ}}דִּיק וּמוֹשִׁיעַ {{סי|חָ}}סִין הַיָּרְאוּי בְמַהֲלָלָךְ{{ש}}
{{סי|ק}}וּמָה נָּא לְגָאֳלֵנוּ כִּימֵי קֶדֶם אֲשֶׁר פָּדִית בְּגָדְלָךְ{{ר1}}
כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה וּלְךָ הַגְּאֻלָּה קְנֵה לָךְ.{{ממס|ירמיהו לב ח}}
===פזמון===
{{הור|סימן: '''יצחק'''}}

{{סי|יָ}}חִיד נוֹרָא עֲלִילָה{{ש}}
סוֹבֵב לְקִרְיַת תְּהִלָּה{{ש}}
יוֹנַת אֵלֶם שְׁכוּלָה{{ש}}
תִּמְצָא מְנוּחָה לְכַף רַגְלָהּ{{ר1}}
קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻלָּה{{ר2}}
כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה.{{ממס|ירמיהו לב ז}}

{{סי|צַ}}דִּיק שְׁעֵה נָא עֲתֶרֶת{{ש}}
הַמּוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת{{ש}}
לְמַהֵר עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת{{ש}}
לְדַבֵּר עַל לֵב שְׁחַרְחֹרֶת{{ש}}
וְהִיא עַל לִבָּהּ מְדַבֶּרֶת{{ש}}
מָתַי אֶהְיֶה נִזְכֶּרֶת{{ש}}
וּלְבֵית בַּעֲלָהּ חוֹזֶרֶת{{ש}}
שֻׁלְחָנָהּ כְּמֵאָז מְסַדֶּרֶת{{ש}}
לְמוֹעֵד כָּזֶה מְשׁוֹרֶרֶת{{ש}}
לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת{{ר1}}
וְתָשׁוּב כַּלָּה לְבֵית בַּעְלָהּ{{ר1}}
וְנִבְנְתָה הָעִיר עַל תִּלָּהּ
{{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{סי|חֶ}}שְׁבּוֹן זְמַנֵּי צְבִיָּה{{ש}}
הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ צוֹפִיָּה{{ש}}
חָשְׁבָה לִהְיוֹת פְּדוּיָה{{ש}}
וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה{{ש}}
וּמָתַי תִּקְרָא לִשְׁבוּיָה{{ש}}
שׁוּבִי סֹעֲרָה עֲנִיָּה{{ש}}
וּמָתַי תַּעְדֶּה אֶת עֶדְיָהּ{{ש}}
וְהֵסִירָה שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ{{ש}}
וּמָתַי תִּקָּרֵא בְנוּיָה{{ש}}
בִּשְׁלֹחַ אֶת אֵלִיָּה{{ר1}}
שְׁכוּלָה לִהְיוֹת כְּלוּלָה{{ר1}}
וְגוֹלָה סוּרָה גְּאוּלָה
{{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{סי|קָ}}רוֹב לַכֹּל מְבַקֶּשֶׁת{{ש}}
עֲנִיָּה בְּיַד צָר נֶחְבֶּשֶׁת{{ש}}
כְּמוֹ שִׁפְחָה נִכְבֶּשֶׁת{{ש}}
וְהִיא בְּלִבָּהּ חוֹרֶשֶׁת{{ש}}
מָתַי אֶהְיֶה נִדְרֶשֶׁת{{ש}}
כְּמֵאָז הָיִיתִי מְאֹרֶשֶׂת{{ש}}
וּכְאִשָּׁה עִם בַּעְלָהּ מְפָרֶשֶׁת{{ש}}
וְדַי מִהְיוֹת נִפְרֶשֶׁת{{ש}}
וּמָתַי אֶהְיֶה לוֹחֶשֶׁת{{ש}}
בִּשְׂפָתַי וּבַאֲרֶשֶׁת{{ש}}
קְרוּיָה נְעוּרִים אֵשֶׁת{{ש}}
בִּשְׁלוֹם בֵּיתִי דּוֹרֶשֶׁת{{ר1}}
וּמָתַי תִּשְׁמַע בְּקוֹל הֲמֻלָּה{{ר1}}
סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה
{{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{רקע אפור}}
תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ש}}
בְּעֶזְרַת צוּר מַחְסֶה{{ש}}
וְהוּא אֲשֶׁר אֵין לוֹ קָצֶה{{ש}}
יַעְזְרֵנִי לְסַיֵּם מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה.
{{סוף}}

===מצוות לא תעשה===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (רובו במתכונת אא&quot;ב גג&quot;ד)}}

{{סי|אֲ}}יַסְּרָה אֶתְכֶם אֱמוּנַי בְּתוֹכַחַת מְגֻלָּה לְיַסֵּר אֶתְכֶם וּלְהוֹכִיחֲכֶם{{ש}}
{{סי|אֹ}}מֶץ אַזְהָרַת מַכּוֹת וְעוֹנָשִׁין לְהַזְהִיר שֻׁלַּחְתִּי לְמַעַנְכֶם{{ש}}
{{סי|אֱ}}מוּנִים עִמְדוּ וְשִׁמְעוּ וְאַל תָּקוּצוּ בְתוֹכַחְתִּי אֲשֶׁר אוֹכִיחַ מוּל פְּנֵיכֶם{{ר1}}
וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה ה}}

{{סי|בֶּ}}ן פָּרִיץ הַבָּא עַל מְחוֹלַלְתּוֹ וְגִלָּה כְנַף הָאָב, אָז חִלֵּל שֵׁם קְדוֹשׁוֹ{{ש}}
{{סי|בֹּ}}שֶׁת אִשָּׁה הַנִּרְבַּעַת לַבְּהֵמָה {{ק|[וְהַבָּא עַל הַכַּלָּה וְעַל הַבְּהֵמָה]}} וְשׁוֹכֵב בְּזָכוּר, תַּעַל צַחֲנָתוֹ וּבָאְשׁוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָדוֹן חִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וְנוֹקֵב אֶת הַשֵּׁם, גַּם הוּא דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ{{ר1}}
שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ.{{ממס|משלי כא כג}}

{{סי|גִּ}}לּוּלֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּבוֹעֵל נַעֲרָה מְאֹרָשָׂה צֹעֲקָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ{{ש}}
{{סי|גֹּ}}עַל הַמְקַלֵּל אָב וָאֵם וּמַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְהַמֵּסִית וְהַמֵּדִיחַ, מוֹת יוּמָתוּ בְּאֶבֶן הַדְּחוּיָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹרֵשׁ אוֹב וְיִדְּעוֹנִי וּמְכַשֵּׁף וְדָת סוֹרֵר וּמוֹרֶה בֵּן וְלֹא בַת בִּשְׁחִיָּה{{ר1}}
אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה.{{ממס|שמות א טז}}

{{סי|הַ}}בָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ {{ק|[וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ וּבִתּוֹ]}} וּבַת בְּנוֹ וּבַת בִּתּוֹ וּבַת כֹּהֵן קָדְשֵׁי אָבִיהָ כִּי תְחַלְּלֵם{{ש}}
{{סי|הַ}}זְנָאַת חֲמוֹתוֹ וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְאֵם חָמִיו אִם עֶרְוָתָן יְגַלֵּם{{ש}}
{{סי|וְ}}תַעֲמִידֵם עַל גַּחֲלֵי אֵשׁ יַעַן עָזְבָם דָּת {{ק|[אֵשׁ]}} אֵשׁ תֹּאכְלֵם{{ר1}}
מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם.{{ממס|יחזקאל טו ז}}

{{סי|זְ}}דוֹן לֵב רָצַח אֶת רֵעֵהוּ, אֲשֶׁר קָם עָלָיו כְּאוֹרֵב{{ש}}
{{סי|זִ}}לְזוּל עִיר הַנִּדַּחַת לְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר תֵּחָרֵב{{ש}}
{{סי|חַ}}זְּקוּ יְדֵיכֶם לִנְקֹם בְּנִקְמַת דַּם בְּרִית עַל שְׁנֵיהֶם לְבַדָּם תִּתְרַבְרֵב{{ר1}}
כִּי כָזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב.{{ממס|ש&quot;ב יא כה}}

{{סי|טָ}}חֵי תָפֵל מְנַבְּאֵי בְּשֵׁם נָכְרִיָּה וְזוֹמְמֵי בַת כֹּהֵן וּבוֹעֲלָהּ יִבְחֲרוּ מַחֲנָק עַצְמֹתָיו{{ש}}
{{סי|טָ}}פַשׁ וְהִכָּה אָב וָאֵם וְגֹנֵב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל וְזָקֵן מַמְרֵא בְּחָכְמוֹתָיו{{ש}}
{{סי|יָ}}הִיר הַבָּא עַל בְּעוּלַת בַּעַל וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת הָכֵן הַמִּצְנֶפֶת לְגַרְגְּרוֹתָיו{{ר1}}
וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו.{{ממס|בראשית לז כ}}

{{סי|כָּ}}פַר מֵעֲשׂוֹת פֶּסַח וְלֹא מָל וְזוֹנֶה אֲחוֹתוֹ וַאֲחוֹת אָבִיו וַאֲחוֹת אִמּוֹ לְהַכְלִימָהּ{{ש}}
{{סי|כָּ}}שַׁל בַּאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְאֵשֶׁת אָחִיו וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו כִּי הִיא זִמָּה{{ש}}
{{סי|לִ}}כְרֹת בּוֹעֵל אֶת הַנִּדָּה בְּלִי רְאִיַּת דָּם לֶחָכָם אִם טְמֵאָה אִם טְהוֹרָה שׂוּמָה אֲדֻמָּה{{ר1}}
הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ.{{ממס|ויקרא י יח}}

{{סי|מְ}}פַטֵּם וְסָךְ שֶׁמֶן וְשׁוֹחֵט וּמַעֲלֶה בַחוּץ וְאוֹכְלֵי נוֹתָר וּפִגּוּלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|מְ}}לֶאכֶת {{ק|[וּמַאֲכַל]}} יוֹם כִּפּוּר וּמַאֲכַל חָמֵץ בַּפֶּסַח, וְגַם אֶת הַחֵלֶב בְּגִלּוּלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|נ}}וֹאַל גּוּף טָמֵא אוֹכֵל קֹדֶש וּבָא לַמִּקְדָּשׁ וְלוֹעֲטֵי גַּם אֶת הַדָּם בְּחַלְלֵיהֶם{{ר1}}
כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם.{{ממס|ירמיהו ב ג}}

{{סי|סִ}}גּוּף מִיתָה לְאוֹכֵל טֶבֶל וְכֹהֵן טָמֵא אוֹכֵל תְּרוּמָה טְהוֹרָה קֹדֶשׁ יְיָ בְּחַלְּלוֹ{{ש}}
{{סי|ס}}וּרוּ זָרִים מִמַּאֲכַל תְּרוּמָה וְגַם זָר הַבָּא לְשַׁמֵּשׁ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ לְמוּלוֹ{{ש}}
{{סי|עֵ}}דוּת רְאֵה נָא בְּמַקֵּל אַהֲרֹן הַמֻּנָּח לִפְנֵי מִשְׁמַרְתּוֹ בְּהִלּוּלוֹ{{ר1}}
עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ.{{ממס|הושע ד יב}}

{{סי|פְּ}}רוּעַ הָרֹאשׁ וְגוּף הַטָּמֵא אִם לָגֶשֶׁת אֵלַי לִבּוֹ עָרַב{{ש}}
{{סי|פִּ}}סּוּל הַשּׁוֹתֶה יַיִן בִּרְבִיעִית אַף הוּא אִם לְשָׁרְתֵנִי קָרַב{{ש}}
{{סי|צְ}}רִיפַת אֲמִירָתִי לִבְדֹּק בְּשׁוֹתֵהוּ בֵּין מְרֻבֶּה לְמֻעָט אִם לָאו בְּמַיִם מְעֹרָב{{ר1}}
הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב.{{ממס|במדבר יג יח}}

{{סי|קָ}}רַב מְחֻסַּר כִּפּוּרִים {{ק|[וּמְחֻסַּר בְּגָדִים]}} וְרָצָה לַעֲבֹד בַּעֲבוֹדַת כְּשֵׁרִים לְהִתְחַבֵּר וּלְהַעֲמִית{{ש}}
{{סי|קִ}}דּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם מִן הַכִּיּוֹר, פֶּן בְּמִיתָה חַיָּתוֹ יַצְמִית{{ש}}
{{סי|רֹ}}עַ טְבוּל יוֹם (גַּם זָר) הַבָּא לְשַׁמֵּשׁ נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֶר הַפְּנִימִית{{ר1}}
אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית.{{ממס|אסתר ד יא}}

{{סי|שִׁ}}נַּנְתִּי עֹנֶשׁ כָּל הַמִּצְוֹת סְקִילָה וּשְׂרֵפָה וּמְחֻיַּב הֶרֶג וְלִנְחֹר{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר מִשְׁפָּטָיו יְכַפֵּר חֲטָאֵיכֶם וְאִם הוּא כַּשָּׁנִי יַלְבִּין כַּצָּחוֹר{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרַת אֱלֹהִים חַיִּים שִׁמְעוּ עַמִּי כִּי לֶקַח טוֹב לָכֶם לִבְחֹר{{ר1}}
מִי בָכֶם יַאֲזִין זֹאת יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחוֹר.{{ממס|ישעיהו מב כג}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֲ}}חַוֶּה דֵעִי אֶתְכֶם בְּהוֹרָאַת לָאוִין מָאתַיִם וְשִׁבְעָה וְשִׁבְעִים{{ש}}
{{סי|אִ}}ישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לְהוֹכִיחַ בְּהַתְרָאוֹת וּבְהַעְדָּאַת רֵעִים{{ש}}
{{סי|אֵ}}ימוֹת רְצוּעוֹת בְּשָׁמְעוֹ אוּלַי יְקַבֵּל הַתְרָאַת רְצוּעִים{{ר1}}
וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִים.{{ממס|בראשית יח כט}}

{{סי|בָּ}}אֵר הוֹאַלְתִּי אֲלֵיכֶם וְאוּכַל לְאִיתִיאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}הַפְרָשַׁת גִּיד הַנָּשֶׁה בְּנִי הִזָּהֵר וְנַפְשְׁךָ אַל תִּתְגָּאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָכְרְךָ צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ בַּעֲבֹר פְּנוּאֵל{{ר1}}
וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים עח ה}}

{{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת מִצְוַת פֶּסַח עָרֵל וּבֶן נֵכָר וַאֲכִילַת צָלִי בַּחֲבוּרָה{{ש}}
{{סי|גֵּ}}ר וְתוֹשָׁב וְשָׂכִיר וּשְׁחִיטָה עַל חָמֵץ וַהֲלָנָה עַד הַבֹּקֶר כַּנִּדְבָּרָה{{ש}}
{{סי|גּ}}וּרוּ לָכֶם מִשְּׁבִירַת הָעֶצֶם לְקַיֵּם מִצְוַת יְיָ בָּרָה{{ר1}}
שֹׁמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה.{{ממס|תהלים לד כא}}

{{סי|דֶּ}}רֶךְ הַחוּץ פֶּן תּוֹצִיא וּפֶן תּוֹתִיר וּבִעוּר חָמֵץ לִשְׁמֹר כְּמִשְׁפְּטֵי חֻקֶּיךָ{{ש}}
{{סי|דִּ}}קְדּוּק הִלְכוֹת שַׁבָּת הִזָּהֵר מִמְּצֹא וּלְדַבֵּר חֶפְצֵי חֶשְׁקֶךָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רִישַׁת חֲפָצַי הֻתְּרוּ לִמְצֹא וּלְדַבֵּר בַּהֲלֹךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ{{ר1}}
דַּבֵּר כִּי חָפַצְתִּי צַדְּקֶךָּ.{{ממס|איוב לג לב}}

{{סי|הִ}}תְפָּרְדוּ מֵעֲשׂוֹת מְלָאכָה בִּשְׁמוֹנָה {{נוא|בְּשִׁבְעָה}} יָמִים יְדוּעִים וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּהוּ{{ש}}
{{סי|הֵ}}רָאוֹת פְּנֵי מִצְרַיִם פֶּן תּוֹסִיפוּן וְלֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם פֶּן לַשָּׁוְא תִּשָּׂאוּהוּ{{ש}}
{{סי|הַ}}זְהָרַת {{ק|[רְצִיחָה וּגְנֵבָה וְ]}}נִאוּף וַעֲנִיַּת שֶׁקֶר אִישׁ בְּאָחִיו פֶּן תְּעִידוּהוּ{{ר1}}
כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ.{{ממס|מ&quot;ב יח לו}}

{{סי|וְ}}חָמוֹד לֹא תַחְמֹד {{ק|[וְלֹא תִתְאַוֶּה]}} וְאַבְנֵי גָזִית פֶּן תִּבְנֶה כְּמִצְוַת תּוֹרָתִי{{ש}}
{{סי|וּ}}בְמַעֲלוֹת פֶּן תַּעֲלֶה עַל מִזְבְּחִי וְהִשָּׁמֵר מִגְּזֵרַת אֲמִירָתִי{{ש}}
{{סי|וְ}}גֵרֵי צֶדֶק פֶּן תּוֹנֶה וּפֶן תִּלְחַץ מֵאָז בָּאוּ לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי שְׁכִינָתִי{{ר1}}
לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל תַּעֲשׂוּ דָבָר כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי.{{ממס|בראשית יט ח}}

{{סי|זָ}}כוֹר פֶּן תְּעַנֶּה יָתוֹם וְאַלְמָנָה כִּי צָעוֹק יִצְעַק לְפָנַי{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת הַלְוָאַת אָח וּפֶן תִּהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה וְהַמְקַלֵּל דַּיָּן וְנָשִׂיא עֹשֵׂה מַעֲשֵׂה אֱמוּנַי{{ש}}
{{סי|זָ}}ךְ לִהְיוֹת הַמְקַלֵּל דַּיָּן אַשְׁמַאי וְנָשִׂיא עוֹבֵר נָאֶה וְנָכוֹן בְּעֵינַי{{ר1}}
הַנִּחוּ לוֹ וִיקַלֵּל כִּי אָמַר לוֹ יְיָ.{{ממס|ש&quot;ב טז יא}}

{{סי|חֵ}}לֶק מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר כִּמְלוּאַת הַזֶּרַע בְּגִדּוּלוֹ{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק בָּשָׂר הַנִּטְרָף בְּאַחַת מִשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אַל תִּתְאָו לְמַאֲכָלוֹ{{ש}}
{{סי|חִ}}קּוּר בִּגְדִי הַנּוֹפֵל מִן הַגָּג וְנִשְׁתַּבְּרוּ רֹב צַלְעוֹתָיו לָאָרֶץ בְּגִלְגּוּלוֹ{{ר1}}
יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי נִפְלוֹ.{{ממס|ש&quot;ב א י}}

{{סי|טְ}}עִיַּת רַבִּים בְּלִי לִהְיוֹת אַחֲרֵימוֹ וּמִשֵּׁמַע שָׁוְא לְהִתְרַחֲקָם{{ש}}
{{סי|טְ}}עִינַת רִיב פֶּן תַּעֲנֶה וְשֹׁחַד לֹא תִקַּח וְדָל לֹא תֶהְדַּר וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג לְהַצְדִּיקָם{{ש}}
{{סי|טָ}}הֳרַת הָרֶגֶל בְּהֵרָאוֹתְכֶם לֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם כִּי אִם בַּהֲבָאַת חֻקָּם{{ר1}}
וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם.{{ממס|שמות ג כא}}

{{סי|יְ}}רָא לְךָ מִקְּדֻשַּׁת שְׁמִי וְלֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר שְׂנֵאתִיהוּ{{ש}}
{{סי|י}}וּסַר בְּשַׂר גְּדִי בְּלִי לְבַשְּׁלוֹ בֶחָלָב וּכְרִיתוּת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ רִחַקְתִּיהוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}פְיוּתָם לֹא תָחֹן וְנָכְרִי לֹא תוּכַל לָשׂוּם עָלֶיךָ מֶלֶךְ כִּי לֹא בְחַרְתִּיהוּ{{ר1}}
אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ.{{ממס|ש&quot;א טז ז}}

{{סי|כֶּ}}סֶף וְזָהָב וְסוּסִים וְנָשִׁים לֹא יַרְבֶּה פֶּן יָסוּר וּפֶן יָזִיד בְּבִעוּט מִשְׁמַן חֶלְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹשֵׁל עֵד אֶחָד וְעֵד חָמָס פֶּן יָקוּם אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כְּ}}לִי גֶבֶר וְשִׂמְלַת אִשָּׁה וְנֶשֶׁךְ לֹא תַשִּׁיךְ כִּי הַנּוֹשֵׁךְ וְהַנָּשׁוּךְ עֲנוּשִׁים בְּקִרְבּוֹ{{ר1}}
כַּמַּלְוֶה כַּלֹּוֶה כַּנֹּשֶׁה כַּאֲשֶׁר נֹשֶׁא בוֹ.{{ממס|ישעיהו כד ב}}

{{סי|לֹ}}א יֵשְׁבוּ בְאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אוֹתְךָ לִי, בֵּינִי וּבֵינְךָ יַפְרִידוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}חִתּוּן בָּנִים וּבָנוֹת פֶּן יִתְחַתְּנוּ וְיָסוּרוּ מִדְּרָכַי וְיֹאבֵדוּ{{ש}}
{{סי|לִ}}רְחֹק מִלָּבֹא בִּקְהַל כְּהֻנָּה בַּת הַמְחַלֶּלֶת הִיא וְזַרְעָהּ בְּבִיאַת נָכְרִי וָעֶבֶד כִּי בַייָ בָּגָדוּ{{ר1}}
וְלִבְנֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ.{{ממס|בראשית לא מג}}

{{סי|מֵ}}חַיָּה אֵינָהּ מַעֲלַת גֵּרָה וְעוֹף הַטָּמֵא וְדָג בְּלֹא סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת נַפְשְׁךָ אַל תִּתְגָּאֵל{{ש}}
{{סי|מֵ}}חֲגָבִים וְשֶׁרֶץ הָעוֹף וְשֶׁרֶץ הַמַּיִם וְשֶׁרֶץ הָאָרֶץ אַל תֹּאכַל כְּמִצְוַת יְקוּתִיאֵל{{ש}}
{{סי|מִ}}דְרַש נְבוֹנִים בִּפְרִי הַנִּתְלָע שֶׁלֹּא בְאִבֵּהוּ יָדְךָ יֵשׁ לָאֵל{{ר1}}
אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב מְתֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ישעיהו מא יד}}

{{סי|נַ}}פְשׁוֹתֵיכֶם אַל תְּטַמְּאוּ וּמִטֻּמְאַת הָאָרֶץ לְהִבָּדְלָם{{ש}}
{{סי|נְ}}קִיִּם לִהְיוֹת מִכָּל שִׁקּוּץ טָמֵא וּלְנַקּוֹתָם פֶּן תִּתְגָּאֲלָם{{ש}}
{{סי|נִ}}קּוּב פְּרוּשִׁים בִּכְלִי הַמְגֻלֶּה לְכַסּוֹתוֹ וּבָשָׂר פֶּן מֵעֵינֶיךָ יִתְעַלָּם{{ר1}}
כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.{{ממס|ישעיהו נח ז}}

{{סי|ס}}וֹדִי לֹא יָבוֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע קֹדֶשׁ וְהַזְהָרַת פֵּאָה וְלֶקֶט כְּמִצְוֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|סִ}}ירִים סְבוּכִים גּוֹנְבִים וּמְכַחֲשִׁים וּמְשַׁקְּרִים וְנִשְׁבָּעִים לַשֶּׁקֶר בְּשֵׁם אֱלָהוּתֶךָ{{ש}}
{{סי|שָׂ}}נֵאתִי {{ק|[עֹשֶׁק וְ]}}גָזֵל וּפְעֻלַּת שָׂכִיר בְּלִי לְהָלִין אִתְּךָ עַל מִטָּתֶךָ{{ר1}}
אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ.{{ממס|משלי ג כד}}

{{סי|עֲ}}דָתִי הַטִּי נָא אָזְנֵךְ לְתִגְבֹּרֶת שִׁלְטֵי עַלִּיזִים{{ש}}
{{סי|עֵ}}רוּב הַנֶּעֱרָב לְהוֹצָאַת שַׁבָּת תִּקּוּן עֵרוּבִים אֲשֶׁר תִּקְּנוּ חוֹזִים{{ש}}
{{סי|עָ}}שֹׂה תַעֲשֶׂה לֶחִי מִכָּאן וְלֶחִי מִכָּאן כְּמִין רֹאשׁ תּוֹר נִקְבָּעִים וְלֹא זָזִים{{ר1}}
נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים.{{ממס|שה&quot;ש א י}}

{{סי|פְּ}}חַד וְהִתְיָרֵא מִן הַחֲכָמִים וּמִצְוָתָם תִּהְיֶה לְךָ חֲמוּדָה{{ש}}
{{סי|פְּ}}עֻלָּתָם הֵכִינוּ בְּעִבּוּר מֵעִיר לָעִיר וְלִהְיוֹת חוֹבֶרֶת מִצִּדָּהּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}קוּדָה לַיּוֹצֵא חוּץ לִתְחוּם הָעִיר תְּשִׂימוּן עֵרוּבָהּ בְּסוֹף תְּחוּמָהּ לְנֶגְדָּהּ{{ר1}}
אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה.{{ממס|יהושע ג ד}}

{{סי|צִ}}וּוּי הַקְשָׁאַת עֹרֶף פֶּן תַּקְשׁוּ כִּי הִיא רָעָה רַבָּה{{ש}}
{{סי|צְ}}בִי הָאָרֶץ לָגוּר בְּבֹא מִצְרִי {{ק|[וַאֲדוֹמִי]}} כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ וְיוֹצִיא עָלֶיךָ דִּבָּה{{ש}}
{{סי|צֵ}}ל קוֹרָתִי בָּאתָ לָגוּר וְקֵרַבְתִּיךָ בְחִבָּה{{ר1}}
כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ.{{ממס|בראשית כא כג}}

{{סי|קָ}}דֵשׁ וּקְדֵשָׁה לֹא יִהְיֶה וּמַמְזֵר וּפְצוּעַ דַכָּה {{ק|[וּכְרוּת שָׁפְכָה]}} לֹא יָבוֹאוּ בִקְהָלָךְ{{ש}}
{{סי|קְ}}דֻשַּׁת הֶכְשֵׁר מִצְרִי וַאֲדוֹמִי לִשְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת לְהַכְנִיסוֹ תַּחַת חֶבְלָךְ{{ש}}
{{סי|קֵ}}רוּב מִצְרִית שְׁנִיָּה בְּבוֹאָהּ עִם אֶפְרוֹחֶיהָ לַחֲסוֹת תַּחַת צִלָּךְ{{ר1}}
שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ.{{ממס|דברים כב ז}}

{{סי|רֵ}}עֲךָ אִם אוֹנָאָה אֲנָאָךְ וּבְהוֹנָאַת דְּבָרִים אִם רְדָפָךְ{{ש}}
{{סי|רָ}}שַׁם וְהִלְבִּין פָּנֶיךָ בָּרַבִּים וּבַחֲרָפוֹת אִם חֵרְפָךְ{{ש}}
{{סי|רְ}}אִיַּת עָנְשׁוֹ לַשָּׁמַיִם לְאֹדֶם פָּנִים כֻּלּוֹ לָבָן הָפַךְ{{ר1}}
דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ.{{ממס|ויקרא יז ד}}

{{סי|שׁ}}וֹר לֹא תַחְסוֹם {{ק|[וּפֶרֶט לֹא תְלַקֵּט]}} וְכֶרֶם לֹא תְעוֹלֵל וְלֹא תְפַאֵר אֶת כָּל גְּבוּלוֹ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מִירַת יְבָמָה בְּלִי לִהְיוֹת חוּצָה וְתַחֲזֹר לְגָדוֹל שֶׁבָּאַחִים וְכָכָה תֹּאמַר לוֹ{{ש}}
{{סי|שֹׁ}}רֶשׁ מִצְוָה זוֹ עָלֶיךָ לִכְנֹס אוֹ לִפְטֹר בַּחֲלִיצַת נְעָלֶיךָ בְּהַשִּׁילוֹ{{ר1}}
וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ.{{ממס|בראשית מא מד}}

{{סי|תּ}}וֹרַת עוֹלֶה לָרֶגֶל בַּעֲלוֹתוֹ בְגִשְׁתּוֹ{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימוּת פָּנָיו בְּהֵרָאוֹתוֹ בְּבוֹאוֹ לִמְכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}}
{{סי|תִּ}}פְאֶרֶת אַרְצְךָ אִישׁ לֹא יַחְמֹד וְהַנּוֹטֵר אֵיבָתוֹ לֹא יִפְרֹשׂ מַלְכֻּדְתּוֹ {{ר1}}
בִּרְצוֹת יְיָ דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ.{{ממס|משלי טז ז}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֲ}}סַפְּרָה אֶל חֹק תְּעוּדַת לֶקַח אֲשֶׁר עַל סֵפֶר חֻקָּה{{ש}}
{{סי|אֱ}}מֶת לְבִלְתִּי הַכֵּר פָּנִים בְּתוֹרַת הוֹן אֲשֶׁר בִּפְלַגּוֹת חִקְרֵי לֵב חֲקוּקָה{{ש}}
{{סי|אִ}}ישׁ הַמַּחֲזִיק בְּבֵית רֵעֵהוּ לִשְׁלֹשׁ שָׁנִים בְּיָדו הָחְזְקָה{{ר1}}
וּלְכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא עַל הַבַּיִת לְחָזְקָה.{{ממס|מ&quot;ב יב יג}}

{{סי|בְּ}}נִי לֹא תְאַמֵּץ לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ וּשְׁמֹר גַּלְגַּל הַחוֹזֵר כִּי הִיא סִבָּה{{ש}}
{{סי|בִּ}}גְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים בְּמִדַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל מְרֻבָּה{{ש}}
{{סי|בְּ}}עֵת תִּרְאֶה לְאָחִיךָ שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ נוֹפְלִים אוֹ תוֹעִים דֶּרֶךְ עֲקֻבָּה{{ר1}}
וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ.{{ממס|שמות יח כ}}

{{סי|גּ}}וּרוּ לָכֶם מִשִּׂנְאַת אָח וּמִנְּשִׂיאוּת חֵטְא הֱווּ זְהִירִים{{ש}}
{{סי|גִּ}}דּוּלֵי עָרְלָה וְכִלְאֵי בְהֵמָה וְכִלְאֵי שָׂדֶה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם וּבֶגֶד בִּשְׁתֵּי תְכִיפוֹת לְחִבּוּרִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף רַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לֵבַב חֲבֵרִים{{ר1}}
כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת יְיָ, לְעֶזְרַת יְיָ בַּגִּבּוֹרִים.{{ממס|שופטים ה כג}}

{{סי|דִּ}}ין כֹּהֲנִים לִשְׁמֹר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת פֶּן יָקֹץ בַּהֶרֶת בְּקֶרֶץ{{ש}}
{{סי|דֹּ}}פִי טֻמְאַת הָאָרֶץ פֶּן תִּטְמָא וְאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ בְּחֶרֶץ{{ש}}
{{סי|דָּ}}ת עַכּוּ&quot;ם הַמְּסִיתִים פֶּן תֹּאבֶה וּפֶן תִּשְׁמַע לִשְׁלֹשׁ שִׁגְיָתָם אֲשֶׁר פָּרְצוּ בְּפֶרֶץ{{ר1}}
תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אָרֶץ.{{ממס|משלי ל כא}}

{{סי|ה}}וֹי הַחוֹקְקִים כְּתֹבֶת קַעֲקַע חִקְקֵי אָוֶן וְשׂוֹרְטֵי שֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ וְעוֹשֵׂי בַּמִּשְׁפָּט עַוְלָה{{ש}}
{{סי|הַ}}עֲלֵל פֶּן תַּעֲלִילוּ {{נוא|הַעֲוֵל פֶּן תְּעַוְּלוּ}} בַּמִּדָּה בַּמִּשְׂקָל וּבַמְּשׂוּרָה {{ק|[וְלֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וּמִכְשׁוֹל לֹא תִתֵּן]}} כִּי אֲנִי הוּא הַנּוֹרָא עֲלִילָה{{ש}}
{{סי|הַ}}מְּסִיתִים לִהְיוֹת בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן אָמוֹר תֹּאמַר לָהֶם חָלִילָה{{ר1}}
לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי יְיָ אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה.{{ממס|במדבר כב יח}}

{{סי|וְ}}לִגְרֹעַ וְלהוֹסִיף פֶּן יַעֲלֶה בִלְבָבְךָ כִּי הוּא לוֹכֵד חֲכָמִים{{ש}}
{{סי|וְ}}אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד, נְבֵלָה וּטְרֵפָה אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמִּים{{ש}}
{{סי|וּ}}גְבוּל רֵעֲךָ פֶּן תַחְמֹד לְהַסִּיג אֲשֶׁר גָּבְלוּ קְדוּמִים{{ר1}}
חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמָּעַל וְנַחֲלַת שַׁדַּי מִמְּרֹמִים.{{ממס|איוב לא ב}}

{{סי|זְ}}כֹר אוֹנָאַת חֲבֵרִים וּמְרִידַת קֹרַח וּפֶן תָּחוֹס עֵינְךָ עָלָיו חָסוֹן{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת נִסָּיוֹן וְשִׁבְעַת לָאוֵי נָזִיר לְהַבְדִּילוֹ מִן הַיַּיִן וְיִשְׁאַב מַיִם בְּשָׂשׂוֹן{{ש}}
{{סי|זָ}}חוֹל תִּזְחֲלוּ לְנֶפֶש רוֹצֵחַ בְּלִי לִקַּח כֹּפֶר וְאִם בָּא לֶאֱחֹז בְּקַרְנֵי מִזְבְּחִי לַחֲסֹן{{ר1}}
וּלְקַחְתֶּם גַּם אֶת זֶה מֵעִם פָּנַי וְקָרָהוּ אָסוֹן.{{ממס|בראשית מד כט}}

{{סי|חֵ}}טְא לֹא תַחֲטִיא וְלֹא תַחֲנִיף וּבִשְׁעָרֶיךָ לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת פְּסָחַי{{ש}}
{{סי|חַ}}מָּנִים וַאֲשֵׁרָה לֹא תִטַּע וְאֶבֶן מַשְׂכִית פֶּן תִּהְיֶה לְמַדִּיחַי{{ש}}
{{סי|חֶ}}מְדַּת שָׁנָה שְׁבִיעִית כָּל נוֹשֶׁה יַשְׁמִיט וְלֹא יִגֹּשׂ בְּעַמִּי וּבְאֶחָי{{ר1}}
וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי.{{ממס|במדבר כא ח}}

{{סי|טַ}}עַם אֲכִילַת שְׁעָרִים שְׁמֹר וְאַל תִּשְׁמַע לְדִבְרֵי מְנִיאֶךָ{{ש}}
{{סי|טִ}}לְטוּל שֵׂעָר וּגְדִידָה וְקָרְחָה וּמֵרְדִיַּת פֶּרֶךְ יְרָא מִבּוֹרְאֶךָ{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר בְּכוֹרוֹת לֶאֱסֹר בִּגְזִיזָה וַעֲבוֹדָה וּפֶן תָּתוּר אַחֲרֵי יֵצֶר מַשִּׁיאֶךָ{{ר1}}
כִּי לְפַתֹּתְךָ בָּא וְלָדַעַת אֶת מוֹצָאֲךָ וְאֶת מוֹבָאֶךָ.{{ממס|ש&quot;ב ג כה}}

{{סי|יִ}}קְרַת חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט וּמוּסַר בַּדִּים בְּלִי לָסוּר מִמְּסִבָּה{{ש}}
{{סי|יְ}}סוֹד לָאוֵי נַחֲלֵי אֵיתָן וּמִצְוַת סֵרוּס וּפֶן תֹּאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר בְּתַעֲרוּבָה{{ש}}
{{סי|יְ}}רִידַת עִיר הַנִּדַּחַת לְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם וְתַעֲרֹץ הָמוֹן רַבָּה{{ר1}}
מִדּוֹר לָדוֹר תֶּחֱרָב לְנֵצַח נְצָחִים אֵין עֹבֵר בָּהּ.{{ממס|ישעיהו לד י}}

{{סי|כְּ}}מַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם וּכְנַעַן לֹא תִלְמַד וְאֵשׁ פֶּן תְּבַעֵר בְּמִבְעָרִים{{ש}}
{{סי|כְּ}}רִיתוּת דַּם רֵעֲךָ פֶּן תַּעֲמֹד וּפֶן תְּחַיֶּה נִשְׁמַת בָּנִים זָרִים{{ש}}
{{סי|כֹּ}}הֲנִים גְּדוֹלִים פֶּן יִקְחוּ אַלְמָנָה וִיחַלְּלוּ זֶרַע יְשָׁרִים{{ר1}}
לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים.{{ממס|ירמיהו ב יג}}

{{סי|לֹ}}א יִתְעַמֵּר וּמָכוֹר לֹא יִמְכְּרֶנָּה וְהִתְיָרֵא מֵאֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר נָטָה קָו מְמַדָּיו{{ש}}
{{סי|לְ}}שַׁלְּחָהּ לֹא יוּכַל אוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רָע וְלַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר פֶּן יִהְיוּ מַחֲמַדָּיו{{ש}}
{{סי|לְ}}צִוּוּי שֶׁבַע אֻמּוֹת פֶּן יֵשְׁבוּ בְאַרְצָם כִּי לְשִׂכִּים יִהְיוּ בְעֵינָיו וְלִצְנִינִים בְּצִדָּיו{{ר1}}
וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו.{{ממס|בראשית יג ו}}

{{סי|מַ}}אֲמַר עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי פֶּן תִּדְרֹשׁ שְׁלוֹמָם וְטוֹבָתָם כִּי אֵין שָׁלוֹם אָמַר אֱלֹהַי לָרְשָׁעִים{{ש}}
{{סי|מַ}}חֲנֶה וְעֶרְוַת דָּבָר וְנֶדֶר וּנְדָבָה וּפֶן תּוֹסִיף לְהַכּוֹת כְּמִצְוַת תְּמִים דֵּעִים{{ש}}
{{סי|מִ}}סְפָּרָם הֵבִינוּ שְׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע בִּבְלִי יַעֲבֹר עַל פֶּן יוֹסִיף כְּמִצְוַת רְצוּעִים{{ר1}}
אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים.{{ממס|בראשית יח כט}}

{{סי|מַ}}אֲכַל תּוֹעֵבָה וּבַעַל מוּם פֶּן תִּזְבְּחוּ, שְׂאוֹר וּדְבַשׁ פֶּן תַּקְטִירוּ בְּבַיִת הַמְעֻנָּן{{ש}}
{{סי|מ}}וּמֵי מַקְרִיבִים וְנִקְרָבִים פֶּן יְחַלְּלוּ שֵׁם קָדְשִׁי וְעֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו אַל תַּסְגִּיר אֲשֶׁר בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן{{ש}}
{{סי|מ}}וּסַר אָחִיךָ פֶּן תְּכַסֶּה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ כִּי אִם בְּכָל הָרוֹאֶה בַּיִת מְכוֹנָן{{ר1}}
עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלַיִם נָוֶה שַׁאֲנָן.{{ממס|ישעיהו לג כ}}

{{סי|נָ}}תֹן לֹא תִתֵּן אֶל כֶּלְיְךָ וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף כִּי כֵן מִצְוַת לְמֵדִין{{ש}}
{{סי|נִ}}קּוּב זְמִירוֹת וּזְרִיעוֹת וּקְצִירוֹת וּבְצִירוֹת וְעֹשֶׁק פֶּן תַּעֲשֹׁק וְלֹא יַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה רֵחַיִם וָרֶכֶב צְמוּדִין{{ש}}
{{סי|נִ}}ינִין פֶּן תְּמִיתוּן עַל אֲבוֹתָם וּמֵהַטָּיַת מִשְׁפָּט הֱווּ חֲרֵדִין{{ר1}}
כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין.{{ממס|אסתר א יג}}

{{סי|נְ}}קִימָה וּנְטִירָה וְשִׁלּוּחַ רֵיקָם וְאֵם מֵעַל הַבָּנִים לְבִלְתִּי לָקוֹחַ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹחֵשׁ וּמְעוֹנֵן וּמְכַשֵּׁף וּפֶן תִּזְנֶה הָאָרֶץ וְדִין גּוֹאֵל הַדָּם פֶּן תִּשְׁכַּח שָׁכוֹחַ{{ש}}
{{סי|נָ}}קִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת לֹא יַעֲבֹר וְלֹא יֵצֵא בַצָּבָא לַעֲבֹד וּלְהוֹעִיל לַהֲלֹךְ נְכוֹחַ{{ר1}}
אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ.{{ממס|תהלים לג טז}}

{{סי|ס}}וּר מִנִּי הַדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל עֹמֶר שְׁכַחְתּוֹ וּמִמַּאֲכַל תּוֹעֵבָה וְחִלּוּלוֹ{{ש}}
{{סי|ס}}וֹרֶרֶת הַמַּחֲזֶקֶת בִּמְבוּשִׁין וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלִי לֶאֱכֹל בְּאֶבְלוֹ{{ש}}
{{סי|סְ}}חוֹרַת תַּגָּרֵי אוֹנָאָה בִּכְדֵי אוֹנָאָתוֹ יַחֲזִירֶנּוּ וִיקַבְּלוֹ{{ר1}}
וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ.{{ממס|ויקרא כה כז}}

{{סי|עִ}}שּׂוּר מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלִי לְבָעֵר בְּטָמֵא וּבְלִי לָתֵת לְמֵת {{ק|[וְלֹא תַשְׁחִית עֵץ]}} וְלֹא תָסוּר מִכָּל הַדְּבָרִים בִּצְדִּיָּה {{ש}}
{{סי|עֹ}}נֶשׁ כֹּהֵן גָּדוֹל וְכֹהֵן הֶדְיוֹט לְהַתְרוֹתָם פֶּן יְרֻצְּעוּ בִּרְצוּעוֹת כְּוִיָּה{{ש}}
{{סי|עַ}}מִּי לְתוֹרָתִי הַט אָזְנֶךָ כִּי נֹפֶת צוּפִים הִיא לִתְחִיָּה{{ר1}}
וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא וְזֶה פִּרְיָהּ.{{ממס|במדבר יג כז}}

{{סי|פֶּ}}ן תָּנִיף בַּרְזֶל עַל אַבְנֵי מִזְבְּחִי וּתְחַלֵּל בִּנְיָנִים נִכְסָפִים{{ש}}
{{סי|פֵּ}}רוּד גְּרוּשָׁה בְּלִי לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ וְכֹהֵן גָּדוֹל פֶּן יִטַּמָּא בַּנֶּאֱסָפִים{{ש}}
{{סי|פֵּ}}רַשְׁתִּי עֹנֶשׁ לָאוִין שִׁבְעָה מְבֹאָרִים וְנֶחֱשָׂפִים{{ר1}}
וְהַשִּׁבְעִים וְהַמָּאתָיִם הָעֹדְפִים.{{ממס|במדבר ג מו}}

{{סי|צְ}}בִי פְּאֵר כָּל הַמִּצְוֹת תַּמּוּ עַד הֵנָּה בִּבְרִירָה{{ש}}
{{סי|צִ}}יצִין {{ק|[וּפִתְחֵי הַדָּת]}} וּפִתְחֵי נִדָּה אֲשֶׁר הֵם גוּפֵי הֲלָכוֹת וְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה בְּחִירָה{{ש}}
{{סי|צְ}}רוּפוֹת וּקְרוּאוֹת בְּמִנְיַן שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת בִּסְדִירָה{{ר1}}
דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה.{{ממס|ישעיהו לד טז}}

{{סי|צֵ}}רוּף דָּת שֶׁבִּכְתָב עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁבַּנְּבִיאִים וְשֶׁבַּכְּתוּבִים נִכְתָּבִים{{ש}}
{{סי|צִ}}פְצוּף חָכְמוֹת שֶׁבַּכְּתוּבִים דְּבָרִים נֶחֱמָדִים וְנֶאֱהָבִים{{ש}}
{{סי|צִ}}בּוּר מִשְׁלֵי חֲכָמִים וְחִידוֹתָם נֶחְקְקוּ בִתְבוּנָה הֵמָּה דִּבְרֵי דוֹדִים עֲרֵבִים{{ר1}}
וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים.{{ממס|במדבר יא כו}}

{{סי|קְ}}רִיאַת דָּת שֶׁבְּעַל פֶּה שִׁשָּׁה סְדָרִים סְדוּרִים עַל אֹזֶן שׁוֹמַעַת{{ש}}
{{סי|קֶ}}שֶׁר אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעוֹת חָכְמַת וָדַעַת אֲשֶׁר לַכֹּל מוֹדַעַת{{ש}}
{{סי|קְ}}בוּעִים עַל מְכוֹנָתָם בְּיִרְאַת יְיָ אֲשֶׁר עַל רָאשֵׁיהֶם נִקְבַּעַת{{ר1}}
כֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמֹצְאֵי דָעַת.{{ממס|משלי ח ט}}

{{סי|רֹ}}עֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה וּדְרֹשׁ בָּנִים מִיַּד שׁוֹבֵיהֶם{{ש}}
{{סי|רְ}}אִיַּת פָּנִים תָּשִׁיב כְּמֵאָז וְלַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן אֶל אֲבִיהֶם{{ש}}
{{סי|רְ}}צִיַּת חֲגִיגַת יוֹם זֶה תְּזַכֵּם לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בְּחִירַת בֵּית נְוֵיהֶם{{ר1}}
וְלִהְיוֹת הַיְּהוּדִים עֲתִידִים לַיּוֹם הַזֶּה לְהִנָּקֵם מֵאֹיְבֵיהֶם.{{ממס|אסתר ח יג}}

{{סי|שַׁ}}י וּקְטֹרֶת וְאִשִּׁים וְנִיחוֹחִים תֵּחָשֵׁב הַיּוֹם זְכִירָתִי{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עֵה אֶל קָרְבָּנִי כְּשֶׂה הַנֶּעֱקָד חֲלִיפַת חֲגִיגַת יוֹם זֶה תְּמוּרָתִי{{ש}}
{{סי|שַׁ}}דַּי בְּזָכְרִי בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי אַעֲלֶה עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי וַאֲבָרֵךְ בְּשִׁירָתִי{{ר1}}
לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי.{{ממס|בראשית לה ג}}

{{סי|תֶּ}}עֱרַב רִנָּתִי וְיוּחַק שִׂיחִי לְפָנֶיךָ כִּמְלוּאַת אֶבֶן וְיַהֲלוֹם{{ש}}
{{סי|תְּ}}קֻדַּשׁ הַיּוֹם אֲדוֹן הָעוֹלָמִים אֲשֶׁר זִכִּיתָנִי לָבֹא עַד הֲלֹם{{ש}}
{{סי|תְּ}}זַכֵּנוּ עִם כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בֵּית עֵילוֹם{{ר1}}
וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם.{{ממס|שמות יח כג}}
{{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה / וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / בְּעֶזְרַת הָאֵל גּוֹזֵר וְעוֹשֶׂה}}

[[קטגוריה:אזהרות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:יצחק בן ראובן הברצלוני]]</text>
      <sha1>jk1dmoccp9xhp5kymhcq5yf6qisi95i</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011513</id>
      <parentid>3011498</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T21:47:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* רשות */</comment>
      <origin>3011513</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="99337" sha1="pq5joqv2m8qhwz3kthkt1l95xbzpnrm" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===פתיחה===
{{הור|סימן: '''עצרת'''}}

{{סי|עָ}}לֹה עָלָה מֹשֶׁה לְרֹאשׁ הַר סִינַי{{ש}}
לְקַבֵּל בְּרָצוֹן דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים{{ש}}
שַׁעֲרֵי רַחֲמִים פָּתַחְתָּ לּוֹ{{ש}}
וְשַׁעֲרֵי רָצוֹן לֹא מָנַעְתָּ מִמֶּנּוּ

{{סי|צְ}}דָקָה וָחֶסֶד עִמּוֹ עָשִׂיתָ{{ש}}
וּמַחֲנוֹת גְּדוּדִים סוֹבְבִים אוֹתוֹ{{ש}}
קִדַּשְׁתּוֹ בֵּין הָעֶלְיוֹנִים{{ש}}
וְרוֹמַמְתּוֹ לִהְיוֹת בְּחִירֶךָ

{{סי|רְ}}אֵה וְהִתְבּוֹנֵן אָמַרְתָּ לּוֹ{{ש}}
אֲנִי הוּא וְאֵין זוּלָתִי {{ש}}
שֻׁתָּף אֵין לִי בְּכָל הָעוֹלָם{{ש}}
אֲנִי יָחִיד וְתוֹרָתִי יְחִידָה

{{סי|תּ}}וֹרָה תְמִימָה נָתַתִּי לָךְ{{ש}}
גְּנוּזָה לְפָנַי מֵאֶלֶף דּוֹר{{ש}}
בְּךָ בָחַרְתִּי מִכָּל הָאֻמּוֹת{{ש}}
עֲשִׂיתִיךָ שָׁלִיחַ בֵּין אָב לְבָנִים{{ש}}
אֱמֹר לִבְחִירֵי הַצֶּדֶק בּוֹאוּ בָנַי וְקַבְּלוּ אֲמָרַי.
===פזמון===
{{הור|סימן: '''אני יצחק'''}}

{{סי|י}}וֹם זֶה הוֹרִיד / לְבֶן שָׂרִיד / מִצְוֹת צְרוּפוֹת מְבוֹאָרוֹת{{ש}}
לְהוֹדִיעָם / לְהַשְׁמִיעָם / בְּיוֹם זֶה עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת{{ש}}
תּוֹרַת אֱמֶת / נִרְשֶׁמֶת / עַם יְיָ לְהוֹרוֹת{{ר1}}
אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת.{{ממס|תהלים יב ז}}

{{סי|צְ}}בִיָּה עֲנִיָּה / בְּבֵית שִׁבְיָהּ / שִׁבְעָה שָׁבוּעִים סוֹפֶרֶת{{ש}}
וְיוֹם הַחֲמִשִּׁים / עֲדַת קְדוֹשִׁים / מַקְדִּישִׁים חַג עֲצֶרֶת{{ש}}
עֲבוּר הֵימָן / צִיר נֶאֱמָן / נָטַל בְּיוֹם זֶה עֲטֶרֶת{{ש}}
וּמֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ / לְהִתְקַדֵּשׁ / נִקְדַּשׁ סִינַי לְמִשְׁמֶרֶת{{ש}}
וְהֵכִין חֻפָּה / מְיֻפָּה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת{{ש}}
וְחִבְּקַנִי / וּנְשָׁקַנִי / טֶרֶם הֱיוֹתִי שְׁחַרְחֹרֶת{{ר1}}
וּבֵין שָׁדַי / נָתַן דּוֹדַי / שְׁתֵּי כְתֵפוֹת חֹבְרוֹת
{{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}

{{סי|חֲ}}מוּדָה חֲקוּקָה / וַחֲשׁוּקָה / הֱבִיאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרִים{{ש}}
לְהוֹד אַפִּרְיוֹן / בְּהִגָּיוֹן / הָיְתָה לְאֵשֶׁת נְעוּרִים{{ש}}
לְחָתָן מְקַדֵּשׁ / אֲשֶׁר קִדֵּשׁ / עַל פִּי עֵדִים בְּרוּרִים{{ש}}
מְסָרָהּ נְתָנָהּ / וְגַם הִקְנָהּ / עַל יְדֵי שְׁלִיחַ דּוֹר יְשָׁרִים{{ש}}
בְּעֶשֶׂר תְּנָאִים / מֻפְלָאִים / הֵמָּה עֲשֶׁרֶת הַדְּבָרִים{{ש}}
הַמְפֹרָשִׁים / וְנִדְרָשִׁים / חָרוּת בִּכְתָב מְבֹאָרִים{{ר1}}
שְׁתֵי לֻחוֹת / מְשֻׁבָּחוֹת / אֲבָנִים יְקָרוֹת
{{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}

{{סי|ק}}וֹל דּוֹדִי / קוֹל יְדִידִי / בְּדָפְקוֹ דְלָתַי בְּעִנְיָנָיו{{ש}}
נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו / רְצוּי אֶחָיו / הֵן הֵם הָיוּ סִמָּנָיו{{ש}}
אִישׁ הַנִּקְרָא / בְּסוֹד תּוֹרָה / וְהָאִישׁ מֹשֶׁה מְאֹד עָנָו{{ש}}
כְּבוֹד יוֹצְרוֹ / אֲשֶׁר יְצָרוֹ / בְּמַרְאֶה רָאוּ עֵינָיו{{ש}}
בְּעֵת הוֹדִיעַ / וְהִשְׁמִיעַ / לְקַבֵּל תּוֹרַת חֶזְיוֹנָיו{{ש}}
וְאָז הֱשִׁיבָהוּ / וְעָנָהוּ / וְהִקְדִּים יָדָיו לְאָזְנָיו{{ש}}
נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע / בְּיוֹם הִשָּׁמַע / מֵרֹב חִבַּת אֱמוּנָיו{{ש}}
שְׁנֵי הַתְּאוֹמִים / הַנְּעִימִים / מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו{{ר1}}
שֶׁבֶת אַחִים / כְּאוֹר זוֹרְחִים / אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת
{{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}
===רשות===
{{הור|סימן: '''אא&quot;ב גג&quot;ד''', '''יצחק בר ראובן יצליח לתורה ולתעודה'''}}

{{סי|אֵ}}י זֶה מְקוֹם בִּינָה, אֵי מִזֶּה וְאֵי זֶה הוּא{{ש}}
{{סי|א}}וֹצַר חָכְמָה וָדַעַת רֵאשִׁית קִנְיָנֵהוּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}בוֹאִי לִשְׁאוֹל הַיּוֹם אֶת מִי נוֹעַץ וַיְבִינֵהוּ{{ר1}}
מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ.{{ממס|איוב כג ג}}

{{סי|גָּ}}בְהֵי שָׁמַיִם מִמְּעוֹנוֹתָם{{ש}}
{{סי|גֻּ}}לְּתָה הֹעֲלָתָה כְּבוּדָּה מִמַּחֲנוֹתָם{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרִים נְכוֹחִים הֵשִׁיב צִיר נֶאֱמָן לְמַעֲנִיתָם{{ר1}}
כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם.{{ממס|בראשית מב כג}}

{{סי|הֶ}}גְלָה בַת מֶלֶךְ הֵימָן הַמֵּלִיץ בְּחִטּוּב לַחֲטֹב{{ש}}
{{סי|הֵ}}כִין גַּן נָעוּל לְכַלָּתִי גַּן נָעוּל רָטֹב{{ש}}
{{סי|וְ}}דִבּוּק נָאֶה הִדְבִּיקַנִי וְהֶעֱלַנִי מִקְּטֹב{{ר1}}
זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב.{{ממס|בראשית ל כ}}

{{סי|זִ}}מֵּן אֲבִי כַלָּה שׁוֹשְׁבִין בָּחוּר מוּרָם מֵעָם{{ש}}
{{סי|זֹ}}הַר אַפִּרְיוֹן חִפָּה בַּעֲנְנֵי נֹעַם{{ש}}
{{סי|חָ}}שַׁק בִּבְרִית עוֹלְלִים וְיוֹנְקֵי גִזְעָם{{ר1}}
קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם.{{ממס|אסתר ט כז}}

{{סי|טִ}}הֲרָם וְקִבֵּל הָאָב קִדּוּשֵׁי בִתּוֹ לְהַשִּׂיאָהּ{{ש}}
{{סי|טָ}}הוֹר מְסָרָהּ לִשְׁלוּחָהּ בְּחֻפָּה לַהֲבִיאָהּ{{ש}}
{{סי|יֹ}}שֶׁר נְמִיכוּת סִינַי בּוֹ בָחַר לִצְבֹּא צְבָאָהּ{{ר1}}
וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה.{{ממס|אסתר ב יג}}

{{סי|כְּ}}הַיּוֹם בְּזָכְרִי זֹאת תְּחִלַּת פְּרִישָׁתִי לִקְדֻשָּׁה{{ש}}
{{סי|כִּ}}שְׁרוֹן מַעֲשֶׁה אֲשֶׁר הוֹרַנִי עַל לוּחַ חֲרוּשָׁה{{ש}}
{{סי|לְ}}צִוּוּי מְאֹרָשָׂה קְהִלַּת יַעֲקֹב נַחֲלָה מוֹרָשָׁה{{ר1}}
וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה.{{ממס|בראשית יב יט}}

{{סי|מְ}}נָת חֶלְקִי קַמְתִּי לִדְרֹשׁ מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}}
{{סי|מַ}}תְּנוֹתַי לְהַאֲרִיךְ בְּאֵרוּסֵי בִתּוֹ{{ש}}
{{סי|נַ}}פְשִׁי לְאָמוֹן שַׁעֲשׁוּעֶיהָ כְּמֵאָז הָיְתָה לּוֹ קֹדֶם תִּתּוֹ{{ר1}}
כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ.{{ממס|אסתר ב כ}}

{{סי|ס}}וֹבְבַנִי עָלֶיהָ הַיּוֹם לְכַלָּתִי לְהַזְמִינָהּ{{ש}}
{{סי|סְ}}גֻלַּת חֶלְקִי וְנַחֲלָתִי לִהְיוֹת לִי לְמָנָה{{ש}}
{{סי|ע}}וּרִי כַלָּה וּבוֹאִי וְשׁוּבִי נֶאֱמָנָה{{ר1}}
וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה.{{ממס|הושע ב כב}}

{{סי|פָּ}}נַיִךְ אֲחוֹתִי כַלָּה הַרְאִינִי וְהַשְׁמִיעִינִי קוֹלֵךְ{{ש}}
{{סי|פְּ}}קֻדָּתֵךְ תִּיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ{{ש}}
{{סי|צִ}}יר מְבַשֵּׂר יְקַדְּמֵנִי לְהַנְגִּידִי מִבֵּית הַמֶּלֶךְ{{ר1}}
וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ.{{ממס|בראשית יב יט}}

{{סי|קָ}}רָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי כִּי שַׁחוֹתִי בְּצִירֵי חִילַי{{ש}}
{{סי|קִ}}דַּמְתִּי לִטֹּל רְשׁוּת בְּיוֹם שִׂמְחַת גִּילַי{{ש}}
{{סי|רְ}}צֵנִי אֵל וּסְעָדֵנִי וְתִתְמֹךְ מֵהוֹדְךָ עָלַי{{ר1}}
וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלָי.{{ממס|בראשית מה י}}

{{סי|שֶׁ}}בַח וְכָבוֹד תְּעַטְּרֵנִי מָעֹז רֹאשִׁי שׁוֹכֵן שְׁמֵי שַׁחַק{{ש}}
{{סי|שִׁ}}ית שַׁוְעִי לְנֶגְדֶּךָ וּלְפָנֶיךָ יוּחַק{{ש}}
{{סי|תִּ}}כּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ וּמִמֶּנִּי אַל תִּרְחַק{{ר1}}
אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד '''יִצְחָק'''.{{ממס|בראשית לא מב}}

{{סי|יִצְחָק|0}} אֲשֶׁר פָּחַד לְפָנֶיךָ וּלְמוֹרָאֲךָ הִתְגַּבַּר{{ש}}
חַסְדְּךָ מְשֹׁךְ לְזַרְעוֹ נוֹחֲלֵי מַתָּן מִדְבָּר{{ש}}
וּבְנֶשֶׁק בַּר תְּנַשֵּׁק זֶרַע אֲשֶׁר יְחֻבַּר{{ר1}}
וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ '''בָר'''.{{ממס|תהלים סה יד}}

{{סי|בָּר|0}} תְּנַשְּׁקֵם וְתַשְׂבִּיעֵם וְתִדְלֵם מֵרִמְסַת הַתֶּבֶן{{ש}}
רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ הַבִּיטָה וְהָבֵן{{ש}}
לִרְעוֹת בֵּין שְׁפַתַּיִם תְּנַהֲלֵם אֲבִיר יַעֲקֹב רֹעֶה אֶבֶן{{ר1}}
לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים לִפְלַגּוֹת '''רְאוּבֵן'''.{{ממס|שופטים ה טז}}

{{סי|רְאוּבֵן|0}} וְכָל אֶחָיו תִּרְצֶה וּתְקַבֵּל תְּשׁוּרָתָם כְּקָרְבָּן מָלִיחַ{{ש}}
טַעֲמָם רְצֵה נָא אֱלֹהַי וְתַמְתִּיקֵם וְתַמְלִיחַ{{ש}}
כַּבְּדֵנִי נָא נֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי וְתָחֹן זֶה שָׁלִיחַ{{ר1}}
וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה '''יַצְלִיחַ'''.{{ממס|תהלים א ג}}

{{סי|יַצְלִיחַ|0}} בְּמַאֲמַר פִּיו בְּקוּמוֹ בְּקָהָל וְעֵדָה{{ש}}
רְאֵה כִּי קְרָאַנִי פַּחַד וּרְעָדָה{{ש}}
בְּקוּמִי לְבָאֵר דָּתְךָ מִיָּמִים יָמִימָה לְמוֹעֲדָהּ{{ר1}}
'''לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה'''.{{ממס|ישעיהו ח כ}}

{{סי|לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה|0}} אֻסְּפוּ יַחַד עַם נָבָר{{ש}}
שְׁעֵה נָא מְלִיצָם הַיּוֹם וְהוֹדִיעַ אֲמִתְּךָ לְהָבַר{{ש}}
עַבְדְּךָ זֶה אֲשֶׁר שָׁלוּחַ אֶל פְּנֵי תֵיבָתְךָ וְעָבַר{{ר1}}
עַתָּה דַּע וּרְאֵה מָה אָשִׁיב שֹׁלְחִי דָבָר.{{ממס|ש&quot;ב כד יג}}

===מצות עשה===
{{רקע אפור|מִצְוֹת עֲשֵׂה / בְּעֶזְרַת אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֶ}}ת קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי תְּפִלַּת קוֹל שִׂיחֶךָ{{ש}}
{{סי|אֲ}}יֻמָּתְךָ אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ קְנֵה וּצְלַח בְּלִקּוּחֶךָ{{ש}}
{{סי|אֱ}}מֶת אֲשִׁיבְךָ מִלִּין וְרוּחַ קָדְשִׁי תְּנִיחֶךָ{{ר1}}
לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ.{{ממס|משלי כב כא}}

{{סי|בְּ}}תוֹרָתִי חָפַצְתָּ וַתִּבְחַר וּתְכוֹנֵן בָּהּ אֲשׁוּרֶיךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}גוֹרָלָהּ עָלִיתָ וַתִּנְעַם צְלַח וַחֲגֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}בִרְכוֹתֶיהָ תְבֹרַךְ בְּבוֹאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרֶיךָ{{ר1}}
יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ.{{ממס|משלי ה יח}}

{{סי|גִּ}}יל נָא בִּרְעָדָה וְאֵימָה וּפְחַד מִנּוֹרָא וְאָיֹם{{ש}}
{{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה לְהַמְצִיאֲךָ בָהֶם פִּדְיוֹם{{ש}}
{{סי|גְּ}}דַרְתִּיךָ בְּחִתּוּן בְּנוֹתַי שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת לִתְיוֹם{{ר1}}
בִּשְׁתַּיִם תִּתְחַתֵּן בִּי הַיּוֹם.{{ממס|ש&quot;א יח כא}}

{{סי|דִּ}}בַּרְתִּי מֵרֹאשׁ וְלֹא בַסֵּתֶר אָז בְּיוֹם הַמְנֻסֶּה{{ש}}
{{סי|דָּ}}רַשְׁתִּי שֵׂעִיר כִּי אָמַרְתִּי הַמְכַסֶּה אֲנִי אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה{{ש}}
{{סי|דָּ}}בָר דָּבוּר הוֹצֵאת בְגִשְׁתְּךָ בְּתַחְתִּית הָהָר לְמַחְסֶה{{ר1}}
אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיּוֹם הַמַּעֲשֶׂה.{{ממס|ש&quot;א כ יט}}

{{סי|הַ}}יּוֹם קִיַּמְתִּי לְךָ קִיּוּם חֲתָנוּת אֲשֶׁר עָרַבְתָּ{{ש}}
{{סי|הֲ}}כִינוֹתִי לְךָ כַּלָּה עַל הַר סִינַי בְּעָרְכִי לְךָ מָקוֹם וְנִצַּבְתָּ{{ש}}
{{סי|הִ}}זְבַּדְתִּיךָ זֶבֶד טוֹב לְהַחֲזִיק בְּעֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר חָטַבְתָּ{{ר1}}
רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ.{{ממס|קהלת ט ט}}

{{סי|וּ}}מִי חָפֵץ חַיִּים וְלָעַד לֹא יִשָּׂכַל{{ש}}
{{סי|וִ}}עוּד מִצְוֹתַי הַאֲזִינוּ וִחְיוּ כָּל יוֹדְעֵי דַעַת וְשָׂכָל{{ש}}
{{סי|וְ}}נִקּוּב אַזְהָרַת מִצְוֹת עֲשֵׂה אֶקְרָא בְאָזְנֶיךָ מֵהֵיכָל{{ר1}}
גַּם עָשֹׂה תַעֲשֶׂה וְגַם יָכֹל תּוּכָל.{{ממס|ש&quot;א כו כה}}

{{סי|וְ}}יוֹתֵר בְּנִי הִזָּהֵר לְיַחֵד אֶת שֵׁם הַגָּדוֹל בְּיִחוּד שְׁמַע, פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם תְּיַחֲדֶנּוּ {{ש}}
{{סי|וְ}}הַשּׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמְךָ בֵּין הַפְּרָקִים הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ, וּמִפְּנֵי הַכָּבוֹד גַּם דָּרֹשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ{{ש}}
{{סי|וּ}}בְעָמְדָּךְ לְהִתְפַּלֵּל אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמָךְ הִשָּׁמֵר פֶּן תְּשִׁיבֶנּוּ{{ר1}}
כִּי תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרְכֶנּוּ וְכִי יְבָרֶכְךָ אִישׁ לֹא תַעֲנֶנּוּ.{{ממס|מ&quot;ב ד כט}}

{{סי|זְ}}הִירִים הַאֲמִירוּ אֶת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה וּבְשַׁעַת קִימָה לַמּוֹעֵד הַיּוֹם פֶּן תְּאַחֲרוּ וּפֶן תַּאֲרִיכוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}מִירוֹת רְנָנַי תָּעִירוּ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְדֶרֶךְ מִקְדָּשׁ מְעַט תַּדְרִיכוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}רִיחַת שְׁחָרִים בַּעֲלוֹת עַמּוּד הַשַּׁחַר לְשִׁכְנִי תִדְרְשׁוּ וּשְׁמִי תַמְלִיכוּ{{ר1}}
וְהִשְׁכַּמְתֶּם בַּבֹּקֶר וְאוֹר לָכֶם וָלֵכוּ.{{ממס|ש&quot;א כט י}}

{{סי|חֲ}}מִשָּׁה חֻמָּשִׁים וּמְזוּזוֹת פְּתָחִים מָסַרְתִּי לָךְ עַל יְדֵי חֹזֶה{{ש}}
{{סי|חִ}}בָּתִי יָסַפְתִּי לָךְ וְנִכְבַּדְתִּי וּלְמִצְוֹתַי אַל תְּהִי בוֹזֶה{{ש}}
{{סי|חִ}}בּוּר אֲגֻדָּה אַחַת לִמְצֹא בְּבוֹאוֹ דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ בְּנֵר חֲנֻכָּה לְמַחֲזֶה{{ר1}}
וַיִּהְיוּ לְיִשְׂרָאֵל בַּתָּוֶךְ אֵלֶּה מִזֶּה וְאֵלֶּה מִזֶּה.{{ממס|יהושע ח כב}}

{{סי|טָ}}הֳרַת לְבוּשׁ תִּפְאַרְתְּכֶם צִיצִיּוֹת אֲשֶׁר לְאַרְבַּע פֵּאוֹת שְׁתוּלִים{{ש}}
{{סי|טְ}}עִינַת בֶּגֶד פְּתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹתְכֶם בּוֹ נֶחְתָּלִים{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיסֵי הָאוֹת אֲשֶׁר נְתַתִּיךָ זְכֹר בּוֹרַאֲךָ וְהַבֵּט בִּשְׁפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל הַנִּתְלִים{{ר1}}
הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים.{{ממס|בראשית לח כה}}

{{סי|יְ}}פִי בְּנֵי הַנְּעוּרִים כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר{{ש}}
{{סי|יִ}}לּוֹד לִשְׁמוֹנָה יָמִים יִמֹּל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ לְטַהֵר וְלָבֹר{{ש}}
{{סי|יְ}}דִידוּת בְּרִיתִי לָמוּל וְלִפְרֹעַ כִּי בִשְׂכָרָהּ הֶעֱלִיתִיךָ מִבּוֹר{{ר1}}
פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבָר בּוֹ שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבוֹר.{{ממס|משלי ד טו}}

{{סי|כֶּ}}סֶף קָצַבְתִּי לְרֵאשִׁית בְּכוֹרָיו וּבִפְדוֹתוֹ אַל יִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ{{ש}}
{{סי|כָּ}}עֵת הִכֵּיתִי כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרַיִם וְהָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כֹּ}}פֶר בְּכוֹר מְשָרֵת מִזְבְּחִי פִּדְיוֹנוֹ צוּר מִשְׂגַּבּוֹ{{ר1}}
פּוֹדֶה יְיָ נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ.{{ממס|תהלים לד כג}}

{{סי|לְ}}תוֹרַת בְּכוֹרוֹת וּבִכּוּרִים וּלְקַיֵּם מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה הִזָּבֵד זָבוֹד {{ש}}
{{סי|לְ}}הִתְיָרֵא וּלְכַבֵּד אָב וָאֵם, לְבַד אִם יְפַתּוּךָ לַעֲזֹב אֶת שְׁמִי וְשֵׁם נָכְרִיָּה לַעֲבֹד{{ש}}
{{סי|לִ}}כְבוֹדִי וּלְמוֹרָאי הִזָּהֵר וְהָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ פֶּן תֹּאבַד אָבוֹד{{ר1}}
אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ וְהִנֵּה מְנָעֲךָ יְיָ מִכָּבוֹד.{{ממס|במדבר כד יא}}

{{סי|לְ}}הִתְפָּאֵר מַטָּעֵי יִשְׂרָאֵל אֲזַי מִיַּעֲקֹב יִדְרֹךְ כּוֹכָב{{ש}}
{{סי|לִ}}פְרוֹת וְלִרְבוֹת בְּטֹהַר נִשּׂוּאֵי אִשָּׁה עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה צֶדֶק וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב{{ש}}
{{סי|לְ}}קָרֵב יְדִידוּת אֵשֶׁת נְעוּרִים בִּשְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה פֶּן יִהְיֶה מִשְׁפָּט מְעֻכָּב{{ר1}}
מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב.{{ממס|ש&quot;ב יב ג}}

{{סי|מִ}}צְוַת קְדֻשַּׁת חוֹבַת הָאָרֶץ בְּצֶדֶק תֶּהְגֶּה נַפְשִׁי{{ש}}
{{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת {{ק|[תְּרוּמוֹת וּ]]}}מַעַשְׂרוֹת שְׁלֹשָׁה לְהַפְרִישִׁי מִדְּגָנִי יִצְהָרִי וְתִירוֹשִׁי{{ש}}
{{סי|מַ}}עֲשֵׂר רִאשׁוֹן לְתִתּוֹ לַלֵּוִי כְּמִצְוַת קְדוֹשִׁי וּמֵרִים רֹאשִׁי{{ר1}}
וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי גַּם אֶת הַשְּׁלִישִׁי.{{ממס|בראשית לב כ}}

{{סי|נִ}}דְבַת מַתָּנוֹת לַכֹּהֵן וְרֵאשִׁית הַגֵּז יִבְחָרוּ{{ש}}
{{סי|נְ}}עִימוֹת חַלָּה בִּקְדֻשָּה וּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בֵּין דָּל וּבֵין עָשִׁיר דָּתֵיהֶם כְּנִדְבָּרוּ{{ש}}
{{סי|נְ}}תִינַת שֶׁקֶל בַּהֲבִיאֲךָ לְהַרְבּוֹת כָּפְרְךָ מִשְׁפְּטֵי חֲלֻקָּתוֹ נִבְאָרוּ{{ר1}}
גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ.{{ממס|מ&quot;א ג כו}}

{{סי|סֵ}}דֶר עֲבוֹדַת יוֹם כִּפּוּר מְלֵאַת מִצְוֹת כִּמְלוּאַת רִמּוֹן{{ש}}
{{סי|סְ}}מִיכַת שְׁנֵי שְׂעִירִים לְהַגְרִיל עֲלֵיהֶם וְטָרַף בְּקַלְפִּי וְחָבַשׁ בַּטָּמוֹן{{ש}}
{{סי|שָׂ}}עִיר אֶחָד לְשַׁלֵּחַ לַעֲזָאזֵל בְּיַד אִישׁ עִתִּי בְּמִצְוַת דָּת אָמוֹן{{ר1}}
יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן.{{ממס|דברים לב י}}

{{סי|ע}}וֹרוֹת קָדָשִׁים וְחָזֶה וָשׁוֹק וְהַמּוּרָם מִן הַתּוֹדָה בְּגִשְׁתָּהּ{{ש}}
{{סי|עֲ}}רִיכַת נֵר שַׁבָּת לְהַדְלִיק, לְהֵטִיבוֹ בְעִתָּהּ{{ש}}
{{סי|עַ}}בְדְּךָ וַאֲמָתְךָ {{ק|[וּבְהֶמְתֶּךָ]}} לִשְׁבֹּת וְלָנוּחַ בְּמַרְגּוֹעַ שָׁוֶה וּמְנוּחָה שְׁלֵמָה לְתִתָּהּ{{ר1}}
כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ.{{ממס|ישעיהו כד ב}}

{{סי|פְּ}}אֵר מִצְוַת הַגּוּף וְקִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא בְּנֹעַם אוֹתוֹ לַחֲזוֹת{{ש}}
{{סי|פָּ}}חוֹד תִּפְחֲדוּ בְּהַזְכָּרָתוֹ לְיִרְאָה אוֹתוֹ וְאַל תְּנִיבוּהוּ עַזּוֹת{{ש}}
{{סי|פְּ}}תַח לְבָבְךָ לָדַעַת וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ וּלְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ בַּעֲלִיזוֹת{{ר1}}
וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת.{{ממס|בראשית כד ח}}

{{סי|צִ}}וּוּי עֲבוֹדָתוֹ וְדִבּוּקוֹ וְלִצְפֹּן אֶת הַשֵּׁם וּלְעַלְּמוֹ פֶּן תִּהְיֶה פִּי כְסִיל מְחִתָּה{{ש}}
{{סי|צַ}}פֵּה תְצַפֶּה לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְעָבְדוֹ לִבְּךָ שִׁיתָה{{ש}}
{{סי|צְ}}עָדֶיךָ הָכֵן לִקְבֹּר מֵתִים וְדַע לְמִי אַתָּה עָמֵל וּמֵאַיִן בָּאתָ וְהִבַּטְתָּ{{ר1}}
מַה מְּלַאכְתְּךָ וּמֵאַיִן תָּבוֹא מָה אַרְצֶךָ וְאֵי מִזֶּה עַם אָתָּה.{{ממס|יונה א ח}} 

{{סי|קַ}}דֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם בְּיִחוּד, מֵאָה בְרָכוֹת בְּכָל יוֹם לְרוֹמְמוֹ וּלְגַדְּלוֹ{{ש}}
{{סי|קָ}}דֵשׁ וְהַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ לְהָמִיר תְּמוּרַת טוֹב בְּרָע וּלְהַאֲמִין לְפִסְלוֹ{{ש}}
{{סי|קַ}}דְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ וְהָשֵׁב תָּשִׁיב לְמוּלוֹ{{ש}}
יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי גַּם בֵּן וָאָח אֵין לוֹ.{{ממס|קהלת ד ח}}

{{סי|רְ}}חוּמִים רַחֲמוּ עַל דָּל וְשִׂימוּ לְבַבְכֶם עָלָיו חֲבֵרִים{{ש}}
{{סי|רָ}}שׁ וְאִישׁ תְּכָכִים בִּלְבוּשׁ קְרָעִים יִפְשֹׁט בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים{{ש}}
{{סי|רְ}}דֹף מַעֲשֵׁה הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד וּלְבַקֵּר פְּנֵי חוֹלִים אֲשֶׁר בְּעֶרֶשׂ דְּוַי מְיֻסָּרִים{{ר1}}
מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים.{{ממס|בראשית לט כ}}

{{סי|שִׁ}}מְעוּ בָנִים מוּסַר אָב כִּי טוֹב הוּא לְשׁוֹחֲרָיו{{ש}}
{{סי|שִׁ}}חֲרוּ לִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתָיו גְּלוֹת מְקוֹם תַּלְמוּד תּוֹרָה, בְּחִירָיו{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עוּנִים פֶּן תִּהְיוּ לוֹמַר כִּי הוּא יָבוֹא אַחֲרֵי בוֹחֲרָיו{{ר1}}
אַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו.{{ממס|יהושע ג ג}}

{{סי|תְּ}}עוּדָה זֹאת בְּיִשְׂרָאֵל לְבָאֵר מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה בְּהִלּוּלִים{{ש}}
{{סי|תֹּ}}כֶן מִקְצָתָם בֵּאַרְתִּי לְבַד הַנִּשְׁאָר תִּלֵּי תִלִּים{{ש}}
{{סי|תְּ}}נָה כָבוֹד וְשִׁמְעָה עַמִּי וְאֹזֶן פֶּן תַּעְלִים{{ר1}}
כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ כִּי עוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּים.{{ממס|איוב לו ב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אָ}}מְנָם כִּי אַתֶּם עָם וְעִמָּכֶם תְּמִימוּת חָכְמָה נְבוֹנַי{{ש}}
{{סי|אֲ}}לֵיכֶם הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶת אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָזְנַי וְגַם רָאוּ עֵינַי{{ש}}
{{סי|אֲ}}גֻדָּה אַחַת בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ לַעֲלוֹת כָּל זְכוּרְכֶם אֶל פְּנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנַי{{ר1}}
לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת יְיָ.{{ממס|שמות י יא}}

{{סי|בֵּ}}אוּר תּוֹרַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּפִדְיוֹנוֹ יוֹסֵף עָלָיו חֲמִישִׁיתוֹ{{ש}}
{{סי|בַּ}}כֶּסֶף לְגָאֳלוֹ וּלְחַלְּלוֹ וְלִגְאֹל בַּנְּחֹשֶׁת שָׁוְא תִּהְיֶה תְמוּרָתוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}יָדוֹ יִצֹּר הַכֶּסֶף וְיִקַּח כָּל אֲשֶׁר תְּאַוֶה נַפְשׁוֹ בַּעֲלוֹתוֹ{{ר1}}
מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ.{{ממס|אסתר ח יז}}

{{סי|גְּ}}זֵרַת {{ק|[פֶּרֶט וְעוֹלֵלוֹת וְלֶקֶט וְ]}}שִׁכְחָה וּפֵאָה בָּאִילָן {{ק|[וּבַשָּׂדֶה]}} וּמַתָּנָה כְּמַתְּנַת יָדְךָ מְרֻבָּה{{ש}}
{{סי|גַּ}}לֵּה תּוֹכַחַת עֲמִיתְךָ וְהַשְׁמֵט כַּסְפּוֹ וְשִׁלּוּחַ עֶבֶד עִבְרִי וּלְהַעֲנִיק לוֹ בְּחִבָּה{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף עֶבֶד כְּנַעֲנִי לַעֲבֹד בּוֹ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה בַּעֲבוֹדָה רַבָּה{{ר1}}
תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ.{{ממס|שמות ה ט}}

{{סי|דִּ}}בּוּק אַהֲבַת רֵעַ וּפְתִיחַת יָד וְנָתוֹן תִּתֵּן לוֹ מֵחֵילֶךָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רֹשׁ לְהַעֲבִיטוֹ וּלְמֹד תּוֹרָה וּמִצְוֹת וְשִׁנַּנְתָּם וְשַׂמְתָּם בְּאֹהָלֶיךָ{{ש}}
{{סי|דַּ}}בֵּר תְּדַבֵּר בָּם בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה בְּעֵת תַּפְקִיד רוּחֲךָ בְּיָדִי כִּי יִפָּרֵד מֵעָלֶיךָ{{ר1}}
תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ.{{ממס|בראשית מב לז}}

{{סי|הֵ}}ן הִזָּהֲרוּ זְהִירִים קְדוֹשִׁים הִבָּדְלוּ מִן הַקְּדֵשִׁים לְחַבֵּר {{נוא|לְהָבֵר}}{{ש}}
{{סי|הִ}}זְדָּרְזוּ בְתַנְחוּם אָבֵל לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ וַחֲיָלִים יְגַבֵּר{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת קְרִיעָתוֹ לִקְרֹעַ וְלֹא לְאַחוֹת וּלְמַעֵט בְּשִׂיחָה מִדַּבֵּר{{ר1}}
עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר.{{ממס|קהלת ג ז}}

{{סי|וִ}}תּוּר הַחְיָאַת אָח וְהַלְוָאַת אֶבְיוֹן וַהֲשָׁבַת הָעֲבוֹט וְהֶפְקֵר {{ק|[וּבִעוּר]}} שְׁבִיעִית לַעֲנִיִּם לְעוֹדְדָם{{ש}}
{{סי|וִ}}עוּד קְבִיעוּת שָׁנִים וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּלְקַדֵּשׁ עַל הָרְאִיָּה בְּמוֹעֲדָם{{ש}}
{{סי|וְ}}לַחְשֹׁב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת כִּי תִשְׁאַל לְיָמִים רִאשׁוֹנִים וְתַעֲמֹד בְּסוֹדָם{{ר1}}
אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם.{{ממס|דברים ד לב}}

{{סי|זְ}}כֹר סֻכַּת עַנְנֵי מִדְבָּר וַעֲשֵׂה סֻכָּה לְפָנַי בְּהִלּוּלָהּ{{ש}}
{{סי|זַ}}רְדֵּי לוּלָב בַּיָּמִין וּפְרִי עֵץ הָדָר בַּשְּׂמֹאל גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה תִּקַּח לְסַגְּלָה{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת הֲדַסִּים וַעֲרָבָה לְאָגְדָם כְּאַחַת אֲגֻדָּה עֲגֻלָּה{{ר1}}
וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה.{{ממס|זכריה א ח}}

{{סי|חָ}}רוּת בִּכְתָב וְרָשׁוּם בַּסֵּפֶר יָמִים אֲשֶׁר יָחִיד בָּהֶם גּוֹמֵר שִׁירָתִי{{ש}}
{{סי|חִ}}וּוּי מִצְוַת שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם אֲשֶׁר בָּהֶם תֹּכֶן {{ק|[גְּזֵרַת]}} אֲמִירָתִי{{ש}}
{{סי|חֵ}}רוּת לֵיל שִׁמּוּרִים לִגְמֹר בָּהֶם רְנָנָה וְתַגִּיד וְתוֹדִיעַ לְבִנְךָ אֱמוּנָתִי{{ר1}}
בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי.{{ממס|ירמיהו ט כג}}

{{סי|ט}}וֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא וְיִתֵּן בְּצֶדֶק וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו נוֹסָפָה{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר גְּמִילוּת חֶסֶד בֵּין דַּל וּבֵין עָשִׁיר וְכִבּוּד אָב וָאֵם וַהֲבָאַת שָׁלוֹם עֲדוּפָה{{ש}}
{{סי|טַ}}עַם שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה לֶאֱכֹל פִּרְיָם בָּזֶה וְהַקֶּרֶן קַיָּם לִתְנוּפָה{{ר1}}
וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה.{{ממס|יחזקאל מז יב}}

{{סי|יֹ}}קֶשׁ גָּזֵל לְשַׁלֵּם וּמוֹצֵא אֲבֵדָה לְנוֹתֵן סִמָּנֶיהָ יֹאמַר מָצָאתִי{{ש}}
{{סי|יֶ}}חֱסֶה בְצִלְּכֶם גֵּר הַבָּא לְהִתְגַּיֵּר בְּאָמְרוֹ בְּךָ יְיָ חָסִיתִי{{ש}}
{{סי|יְ}}קַבְּלוּהוּ וְיוֹדִיעוּהוּ קְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת פֶּן יַחֲזֹר בְּרוּחוֹ וְיֹאמַר מֶה עָשִׂיתִי{{ר1}}
לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי.{{ממס|ש&quot;א יז לט}}

{{סי|כָּ}}רַתִּי בְרִית לִבְחִירַי לִפְסֹחַ וְלִשְׁמֹר יָמִים כִּמְדֻבָּר{{ש}}
{{סי|כֹּ}}שֶׁר מַאֲכַל צָלִי וּפַת חֲרֵבָה וַאֲרוּחַת יָרָק וּבִשְׁבִיתַת {{ק|[וְקִדּוּשׁ]}} יְמֵי קֹדֶשׁ תִּתְגַּבַּר{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹנֵן יְכוֹנֵן שׁוֹפָר לִתְקֹעַ וּלְעַרְבֵּב מַשְׂטִין אֲזַי עַוְלָתוֹ תְשֻׁבַּר{{ר1}}
יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר.{{ממס|ישעיהו מב יג}}

{{סי|לְ}}מֹד סְפִירַת הָעֹמֶר מִמָּחֳרַת יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחוֹסִים{{ש}}
{{סי|לְ}}גַדֵּעַ אֲשֵׁרָה וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרֹס וּמִקְרָא מְגִלָּה בְּכָל אֲפָסִים{{ש}}
{{סי|לְ}}וִיִּם מִדּוּכָנָם וְכֹהֲנִים מֵעֲבוֹדָתָם מְבַטְּלִים וּבָאִים לִשְׁמֹעַ כְּסֻמְּכוּ מִבֵּית עֲמוּסִים{{ר1}}
אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר הֵמָּה עֹשִׂים.{{ממס|שמות לו ד}}

{{סי|מִ}}י יָרֵא וְחָרֵד לִרְדֹּף חֶסֶד וּלְשַׂמֵּחַ חֲתָנִים הֱיוֹת שִׂמְחַת עוֹלָם בְּרֹאשָׁם{{ש}}
{{סי|מַ}}תַּן שְׂכַר שָׂכִיר וַהֲכָנַת {{ק|[יָד וְ]}}יָתֵד לְהַצְנִיעַ בְּהִתְקַדְּשָׁם{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוַת יִבּוּם וַחֲלִיצָה בְּרֹק הַנִּרְאֶה לַדַּיָּנִים בְּדִין תּוֹרָה נִרְשָׁם{{ר1}}
וּדְעוּ וּרְאוּ אֶת מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר תִּהְיֶה רַגְלוֹ מִי רָאָהוּ שָׁם.{{ממס|ש&quot;א כג כב}}

{{סי|נְ}}בוֹנֵי דַעַת הִתְקַדְּשׁוּ בְּרוּחַ שְׁפָלָה כִּי הוּא כְבוֹדִי וּפְאֵרִי{{ש}}
{{סי|נִ}}ין וָנֶכֶד לִמְזַנֵּב נֶחֱשָׁלִים תִּמְחוּ שְׁמָם וְזִכְרָם מֵעֲפָרִי{{ש}}
{{סי|נַ}}צֵּר תְּנַצֵּר וְשָׁרֵשׁ תְּשָׁרֵשׁ אַחֲרָיו מִלְּמַטָּה אַף אֲנִי מִלְמַעְלָה אָסִיר לוֹ כָּל פֶּרִי{{ר1}}
מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי.{{ממס|שמות לב לג}}

{{סי|סְ}}גֻלַּת שַׁבָּת לִשְׁמֹר בְּ{{ק|[שִׂמְחָה וְ]}}עִנּוּג לְהַשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נְפוּחֵי נְשָׁמוֹת{{ש}}
{{סי|סִ}}גּוּף עֳנָשִׁין בְּנִי הִזָּהֵר שְׁגָגוֹת וְחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת{{ש}}
{{סי|ס}}וֹד וְעִקָּר נוֹדַע לְשַׁבָּת אַרְבָּעִים אֲבוֹת מְלָאכוֹת חָסֵר אַחַת נִרְשָׁמוֹת{{ר1}}
תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת.{{ממס|במדבר א כ}}

{{סי|עֲ}}מֹד מִפְּנֵי שֵׂיבָה וְהַדֵּר פְּנֵי זָקֵן וּשְׂרֹף נוֹתָר וּבַעֵר חָמֵץ בְּחֶרֶץ{{ש}}
{{סי|עֲ}}רִיכַת כִּסּוּי דַּם חַיָּה וָעוֹף כִּי תִקְרֹץ בְּקֶרֶץ{{ש}}
{{סי|עֲ}}שִׂיַּת כִּסּוּיוֹ לְבַד אִם גִּלָּהוּ הָרוּחַ הַמִּתְפָּרֵץ{{ר1}}
גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ.{{ממס|תהלים קד ט}}

{{סי|פִּ}}קּוּד טְעִינָה וּפְרִיקָה עִם חֲבֵרֶיךָ וְהִתְיָרֵא מִן {{ק|[הַמִּקְדָּשׁ וּמִן]}} הַחֲכָמִים פֶּן תִּהְיֶה שׁוֹבָב{{ש}}
{{סי|פִּ}}קְפּוּק הִינִין וּמִדּוֹת וֶהְיֵה תָמִים וּלְצַדֵּק אֶת הַדִּין בַּאֲמִתּוֹ תְּסוֹבָב{{ש}}
{{סי|פְּ}}חַד לִהְיוֹת דַּיַּן אֱמֶת לַשָּמַיִם וְלִרְאוֹת עֵינָיו פֶּן יִהְיֶה חוֹבָב{{ר1}}
כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַייָ יִרְאֶה לַלֵּבָב.{{ממס|ש&quot;א טז ז}}

{{סי|צִ}}וּוּי טְבִילָה בִזְמַנָּהּ לְטַהֵר בִּזְהִירָה וְחֵטְא לְהִתְכַּפֵּר בְּקָרְבָּן וּבְתַחֲנוּנִים יְחוֹנָן{{ש}}
{{סי|צַ}}חַן טְמֵאִים לְקַדֵּשׁ {{ק|[בִּטְבִילָה וַהֲזָאָה]}} וְקָרְבָּן אֶחָד כָּרָאוּי וְכֹהֵן גָּדוֹל בְּקִיחַת בְּתוּלָה יִתְבּוֹנָן{{ש}}
{{סי|צֵ}}רוּף פַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת בְּהֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי עַמִּי בֹּו יִתְגּוֹנָן{{ר1}}
יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.{{ממס|ישעיהו א ג}}

{{סי|קְ}}חַת פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְכָל מַעֲשֵׂה הַיּוֹם לַעֲשׂוֹת בּוֹ עֲשִׂיָּה גְמוּרָה{{ש}}
{{סי|קִ}}דּוּשׁ כֹּהֲנִים וְלִלְמֹד וְלַעֲשׂוֹת יְצִיקָה וּבְלִילָה וּפְתִיתָה וַחֲפִינָה הַחֲמוּרָה{{ש}}
{{סי|קָ}}רְבַּן זֶבַח וּמִנְחָה לְהַמְלִיחַ בַּמֶּלַח חֻקַּת עוֹלָם אֲמוּרָה{{ר1}}
בְּרִית עוֹלָם שָׂם לִי עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה.{{ממס|ש&quot;ב כג ה}}

{{סי|רִ}}צּוּי תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה קְמִיצָה וְהַקְטָרָה כְּמִצְוַת אִמְרֵי פִי{{ש}}
{{סי|רִ}}שּׁוּם שְׂחִיטָה וּמְלִיקָה וְקַבָּלָה וְהַזָּאָה וְהַשְׁקָאַת סוֹטָה עַל יְדֵי קִנּוּי וּסְתִירָה בַּשֶּׁפִי{{ש}}
{{סי|רֹ}}קַח בֹּשֶׂם אֲשֶׁר הִשְׁקָת לַזּוֹנָה מַק יִהְיֶה בְּמֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים לְתִתָּהּ דֹּפִי{{ר1}}
וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי תַחַת יֹפִי.{{ממס|ישעיהו ג כד}}

{{סי|שְׁ}}מֹר קַן צִפּוֹר כִּי תִפְגַּע בַּדֶּרֶךְ אוֹ בְכָל מַעֲבָר{{ש}}
{{סי|שַׁ}}לֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם בְּמִשְׁלַחַת עַל פְּנֵי בָר{{ש}}
{{סי|שִׁ}}לּוּחַ מִצְוָתוֹ בָאֵם וְלֹא בָאָב כִּי כֵן דִּינוֹ הוּבָר{{ר1}}
קָחֶנּוּ וָבֹאָה כִּי שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר.{{ממס|ש&quot;א כ כא}}

{{סי|תְּ}}עוּדַת בָּתִּים וְטֹהַר כֵּלִים וְכָל כְּלִי בֶגֶד {{נוא|וְטֹהַר אָדָם וּבֶגֶד וּכְלִי עוֹר}} לְמַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|תִּ}}קּוּן נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם וַעֲשִׂיַּת מַעֲקֶה הַמַּשְׁלֶמֶת מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ש}}
{{סי|תַּ}}מּוּ עַד הֵנָּה מִצְוֹת עֲשֵׂה לִגְמָלְךָ עֲלֵיהֶם שָׂכָר טוֹב וְהַטּוֹב וְהַיָּשָׁר כִּי תַעֲשֶׂה{{ר1}}
אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה.{{ממס|בראשית כא כב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש, '''יצחק'''}}

{{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְיִרְוַח לִי אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אָבוֹת מִפִּי הַמַּגִּיד{{ש}}
{{סי|אָ}}זְנְךָ עַמִּי הַטֵּה וּלְמוּסָרִי אַל תַּבְגִּיד{{ש}}
{{סי|אֲ}}זַי בֵּאַרְתִּי מִצְוֹת עֲשֵׂה וְהוֹאַלְתִּי לְבָאֵר שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת לְהַנְגִיד{{ר1}}
הָרִאשֹׁנוֹת הִנֵּה בָאוּ וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד.{{ממס|ישעיהו מב ט}}

{{סי|בְּ}}חוּנִים יוֹשְׁבֵי גֹּרֶן עֲגֻלָּה סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה וּקְטַנָּה, בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת וּמַכּוֹת וּמָמוֹנֵי חֵילָךְ{{ש}}
{{סי|בְּ}}רוּ לָכֶם הַמִּשְׁפָּט כִּי לֵאלֹהִים הוּא וּבְעֵת יָבוֹאוּ שְׁנַיִם וְיֵשְׁבוּ לְמוּלָךְ{{ש}}
{{סי|בִּ}}לְבוּשׁ הָאֶחָד כְּלֵי מֵלַת וְהָאֶחָד קְרָעִים, אָמוֹר תֹּאמַר לוֹ בְּפִלּוּלָךְ{{ר1}}
וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ.{{ממס|שמות לג ה}}

{{סי|גֶּ}}זֶר עֲבוֹדַת הָעִבְרִים בְּעֵת מִמְּךָ נִמְלָטִים{{ש}}
{{סי|גְּ}}אֻלַּת חֹפֶשׁ לְהַמְצִיאָם וּלְהַרְגִּיעָם בְּמִיתַת אָדוֹן נִשְׁלָטִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף הָאָמָה הָעִבְרִיָּה בַּהֲבָאַת סִמָּנֶיהָ שִׁלּוּחֶיהָ מִמְּךָ נֶחְלָטִים{{ר1}}
וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים.{{ממס|ישעיהו סו יט}}

{{סי|דָּ}}ת נְזִיקִין וְחוֹבֵל בְּרֵעַ וְנוֹגֵחַ וְנוֹגֵף {{ק|[וְגוֹנֵב]}} בְּמִשְׁפָּט לַהֲבִיאוֹ{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין הִשְׁמַעְתִּי אֶתְכֶם בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר וְשֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט לְהַמְצִיאוֹ{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ מָנוֹס לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ בְּשׁוֹגֵג מְקוֹם מִפְלָט לְהַחְבִּיאוֹ{{ר1}}
לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ.{{ממס|בראשית ד טו}}

{{סי|הֲ}}מוֹנֵי אַב הָמוֹן זִכְרוּ תּוֹרַת עַבְדִּי מֹשֶׁה{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת מוֹכֵר עַצְמוֹ וּמְכָרוּהוּ בֵית דִּין וְנִמְכַּר לַגּוֹי דָּתוֹ אַל תִּנְשֶׁה{{ש}}
{{סי|הַ}}יּוֹצֵא בְּשֵׁן וָעַיִן וְנִגָּף בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים שִׁלּוּחוֹ בְּעֵינֶיךָ אַל יִקְשֶׁה{{ר1}}
וּבַמֶּה יִתְרַצֶּה זֶה אֶל אֲדֹנָיו הֲלוֹא בְּרָאשֵׁי.{{ממס|ש&quot;א כט ד}}

{{סי|וַ}}דַּאי אָשָׁם וְאָשָׁם תָּלוּי וּפָרָשַׁת מִשְׁכָּן וְכָל כְּלֵי תִקּוּנַי{{ש}}
{{סי|וַ}}הֲכָנַת מָאוֹר וּבִגְדֵי שְׂרָד וְחִנּוּך מִזְבֵּחַ וּקְטֹרֶת וּמִשְׁחַת שֶׁמֶן שְׂשׂוֹנַי{{ש}}
{{סי|וְ}}קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד וּפָרָה אֲדֻמָּה בְּלִי מוּם כְּחֻקַּת פִּקְדוֹנַי{{ר1}}
אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי.{{ממס|שופטים יד ג}}

{{סי|זְ}}כִירַת תַּחֲנוּנִים וְעוֹלוֹת {{ק|[וּשְׁלָמִים]}} וּמְנָחוֹת וּפָרָשַׁת חַטָּאת וּפָרָשַׁת חוֹטְאִים יְדוּעִים{{ש}}
{{סי|זְ}}רִיזוּת נְדָרִים וּנְדָבוֹת וְטֻמְאַת אָדָם נְבֵלוֹת וּשְׁרָצִים לְטַמֵּא כָל הַנּוֹגְעִים{{ש}}
{{סי|זְ}}קִיקַת אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת לִמְנוֹת בָּהֶם רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי נִקְבַּע עַל תּוֹלְדוֹתָם כְּמַסְמְרוֹת נְטוּעִים{{ר1}}
עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים.{{ממס|שמות לד ז}}

{{סי|חֹ}}סֶן טֻמְאַת בִּגְדֵיכֶם לְטַהֵר וְטֻמְאַת מַשְׁקְכֶם וְאָכְלְכֶם{{ש}}
{{סי|חִ}}דְלוּ לָכֶם מִטֻּמְאַת כֵּלִים לְהַעֲבִיר בָּאֵשׁ וְהַזָּאַת מַיִם טְהוֹרִים עֲלֵיכֶם{{ש}}
{{סי|חֹ}}מֶר טֻמְאַת כְּלִי חֶרֶשׂ אֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי דָפְיוֹ וְשַׁבֵּר תְּשַׁבְּרוּהוּ לְנַקּוֹת גִּלּוּלֵיכֶם{{ר1}}
וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה כ}}

{{סי|טֶ}}נֶף טֻמְאַת {{ק|[יוֹלְדוֹת וְנִדּוֹת וּ]}}בוֹעֲלֵי נִדּוֹת פֶּן יַעֲלוּ לְרַגְלָם בְּאֹרֶךְ טֻמְאָתָם יַאֲרִיכוּ{{ש}}
{{סי|טֻ}}מְאַת זָב וְזָבָה וְיוֹצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע לִטְבֹּל בְּאַרְבָּעִים סֵאָה יִסְמוֹכוּ{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר פָּרָשַׂת עֶגְלָה עֲרוּפָה לִמְדֹּד מֵחָטְמוֹ בַּחֶבֶל יִמְשׁוֹכוּ{{ר1}}
כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִפְנֶה הָרֹאשׁ אַחֲרָיו יֵלֵכוּ.{{ממס|יחזקאל י יא}}

{{סי|יְ}}דִידוֹת טָהֳרָה חֲמוּרָה הִתְכַּבְּסוּ קְדוֹשִׁים{{ש}}
{{סי|יְ}}סוֹדוֹת מִשְׁמֶרֶת מַרְאוֹת נְגָעִים שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת נִדְרָשִׁים{{ש}}
{{סי|יָ}}פְיוּתָם מָשָׁל מָשְׁלוּ בָם לִשְׁנֵי מְלָכִים מַרְאוֹת הַנֶּגַע שְׁתַּיִם מְפֹרָשִׁים{{ר1}}
וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.{{ממס|בראשית ב י}}

{{סי|כִּ}}הוּי נֶגַע צָרַעַת שְׁמֹר, כְּשִׁעוּר גָּרִיס מִשְׁפָּטוֹ הוּבַן{{ש}}
{{סי|כַּ}}שֶּׁלֶג הַלָּבָן בַּהֶרֶת עַזָּה וּשְׁנִיָּה לָהּ כְּסִיד הַהֵיכָל, זוֹ וָזוֹ כִּכְתָבָן{{ש}}
{{סי|כְּ}}מֶלֶךְ עִם שָׂרָיו בַּהֶרֶת חֲלוּקָה מִשְּׂאֵת מְנֻקָּה כְּצֶמֶר מְלֻבָּן{{ר1}}
וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן.{{ממס|בראשית ל מ}}

{{סי|לִ}}כְלוּךְ דַּם נִדָּה וּפִתְחָהּ אֲשֶׁר שָׁם פְּרִי מְגָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|לְ}}דִמְיוֹנָהּ חֶדֶר וַעֲלִיָּה וּפְרוֹזְדוֹר בְּאַרְבָּעָה מִינֵי הַדָּם פֶּן תִּתֵּן הוֹדֶךָ{{ש}}
{{סי|לִ}}רְחֹק מֵחַבֵּק דָּם הַבָּא מִן הַחֶדֶר כִּי הוּא יְבוֹדְדֶךָ{{ר1}}
לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ.{{ממס|ישעיהו כו כ}}

{{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת נַחֲלוֹת {{ק|[וּבְכוֹרָה]}} וּפָרָשַׁת הָעֹמֶר וִיפַת תֹּאַר בְּעֵת לַקְּרָב יֵצֵאוּ{{ש}}
{{סי|מְ}}פַתֶּה וְאוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רָע, דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ{{ש}}
{{סי|מ}}וֹפֵת דָּתָהּ לְאַחַר כִּבּוּס הַשִּׂמְלָה כִּתְמֵי בְתוּלֶיהָ הַנִּרְאוּ{{ר1}}
אַל תָּשֶׂם אֶת לִבְּךָ לָהֶם כִּי נִמְצָאוּ.{{ממס|ש&quot;א ט כ}}

{{סי|נְ}}בוֹנַי בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת מְשִׁיבֵי מִלְחֶמֶת בִּגְבוּרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}דָרִים אַרְבָּעָה הִתִּירוּ, הֲבָאִין שְׁגָגוֹת וְאוֹנָסִין וְזֵרוּזִין לְהִתְבּוֹרְרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}דִירָתִי הֲנָאָה לִנְדִירָתִי מַאֲכָל, כֵּלִים שֶׁלֹא לֶאֱכֹל הִתַּרְתִּי בַּחֲבוּרָה{{ר1}}
רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה.{{ממס|במדבר כ יט}}

{{סי|ס}}וּר מֵעָרְלָה וּמִמּוּמֵי בְּהֵמָה וְנֶחֱרֶפֶת וְיוֹם כִּפּוּר לְעֻנּוֹתוּ{{ש}}
{{סי|ס}}וֹרֵר {{ק|[וּמוֹרֶה]}} וְנוֹתֵן מוּמִים וּמַקְדִּישׁ וּמַחֲרִים וְדִין בָּתֵי עָרֵי חוֹמָה וַחֲצֵרִים כְּמִצְוָתוֹ{{ש}}
{{סי|סִ}}דְרֵי לֶחֶם הַפָּנִים וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּשְׁבִיעִית וּבַיּוֹבֵל, כִּי כֵּן דָּתוֹ{{ר1}}
לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ.{{ממס|מ&quot;א כב יז}}

{{סי|עֵ}}רֶךְ בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת וְהַקְהֵל וְסוֹטָה, וְנָזִיר לְהַפְרִישׁוֹ מִיֵּין חַכְלִילָיו{{ש}}
{{סי|עֲ}}רָכִים וּמִזְבֵּחַ וּפֶסַח שֵׁנִי וַחֲצוֹצְרוֹת וּנְסָכִים וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי אֵילָיו {{נוא|בְעָלָיו}}{{ש}}
{{סי|עֶ}}שְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה וְכֹהֵן גָּדוֹל וְגֵר תּוֹשָׁב וְשִׁלּוּחַ טָמֵא מִחוּץ לְאֹהָלָיו{{ר1}}
יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו.{{ממס|איכה ג כח}}

{{סי|פָּ}}רָשַׁת עִיר הַנִּדַּחַת וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר {{ק|[וְשׁוֹלַחַת יָד]}} וְעֵדִים זוֹמְמִים עֶדְיָם לִבְלֹם{{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵר הַמֶּלֶךְ לִכְתֹּב לוֹ מִשְׁנֵה תוֹרָה לִסְבֹּב בָּהּ תָּמִיד וְלִגְלֹם{{ש}}
{{סי|פִּ}}קּוּד הַמַּשְׁלֶמֶת לִרְדֹּף שְׁלוֹמָהּ וּלְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ כְּמִצְוַת צוּר עֵילוֹם{{ר1}}
עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם.{{ממס|קהלת ג ח}}

{{סי|צִ}}וּוּי כֶּסֶף קִנְיַן הָאִשָּׁה בִּשְׁוֵה פְרוּטָה לִשְׁקֹל{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתִים בְּעֵת נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה לַחְקֹר בָּם פֶּן תְּעַקְּלוּהָ עָקוֹל{{ש}}
{{סי|צַ}}עֲקַת הַמּוּטָל בַּבּוֹר בְּאָמְרוֹ כִּתְבוּ וְחִתְמוּ וְנִשְׁמַע לָכֶם הַקּוֹל{{ר1}}
וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל.{{ממס|דברים ד יב}}

{{סי|קֶ}}שֶׁר לְהַתִּיר בִּכְרִיתוּת הַמְגָרֵשׁ כְּעָלָה כַּעְסוֹ וְזַעְמוֹ{{ש}}
{{סי|ק}}וֹרְדִיָקוֹס אִם אֲחָזוֹ וְנִבְהָל וַתָּחֶל רוּחַ לְפַעֲמוֹ{{ש}}
{{סי|קָ}}רָא וְצִוָּה לִכְתֹּב אֶת הַסֵּפֶר, יְבֻטַּל דְּבָרוֹ וְטַעְמוֹ{{ר1}}
עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ.{{ממס|במדבר יד כד}}

{{סי|ר}}וּחַ אִישׁ כִּי יַעֲלֶה בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים לְהִתְגָּרֵשׁ{{ש}}
{{סי|רִ}}צּוּי עֲרֻבָּתוֹ יַפְרִיד בַּסֵּפֶר אֲזַי חִתּוּמָיו יְאָרֵשׁ{{ש}}
{{סי|רִ}}חוּקוֹ מִמֶּנָּהּ יַכְרִית בִּכְרִיתוּת מִבְּלִי שִׁיּוּר לְהִתְפָּרֵשׁ{{ר1}}
כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ.{{ממס|שמות יא א}}

{{סי|שֶׁ}}בֶת אַחִים גַּם יַחַד וּמֵת אַחַד מֵהֶם {{ק|(וְנוֹסַף אֶחָד עֲלֵיהֶם)}} מִשְׁפָּטוֹ נִגְזַר גֶּזֶר{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר וְהָבֵן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְצָרוֹת צָרוֹתֵיהֶן מִקָּרְבָה וְצָרַת קְרוֹבָה לְהִנָּזֵר{{ש}}
{{סי|שֻ}}לְּחָה וְהֻתְּרָה לִהְיוֹת לְאִישׁ זָר לֵאמֹר נֶגְדְּךָ אֶהְיֶה עֵזֶר{{ר1}}
אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי צָרָה קְרוֹבָה כִּי אֵין עוֹזֵר.{{ממס|תהלים כב יב}}

{{סי|תּ}}וֹרַת תְּמִידִין וּמוּסָפִין וּתְרוּמַת הַמֶּכֶס כְּמִשְׁמֶרֶת פִּקּוּדֶיךָ{{ש}}
{{סי|תְּ}}עוּדַת הָאָרֶץ לָתֵת לַלְוִיִּם לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ מְקוֹם מִקְלָט בְּכָל צְדָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹכַחַת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּהַגָּשַׁת כֹּהֲנִים לְהוֹכִיחַ כִּי שָׁם הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ר1}}
וְשָׁמַעְתָּ מַה יְדַבֵּרוּ וְאַחַר תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ.{{ממס|שופטים ז יא}}

{{סי|יָ}}חִיד וּמְיֻחָד בְּפִי כָל מִפְעָלָךְ{{ש}}
{{סי|צַ}}דִּיק וּמוֹשִׁיעַ {{סי|חָ}}סִין הַיָּרְאוּי בְמַהֲלָלָךְ{{ש}}
{{סי|ק}}וּמָה נָּא לְגָאֳלֵנוּ כִּימֵי קֶדֶם אֲשֶׁר פָּדִית בְּגָדְלָךְ{{ר1}}
כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה וּלְךָ הַגְּאֻלָּה קְנֵה לָךְ.{{ממס|ירמיהו לב ח}}
===פזמון===
{{הור|סימן: '''יצחק'''}}

{{סי|יָ}}חִיד נוֹרָא עֲלִילָה{{ש}}
סוֹבֵב לְקִרְיַת תְּהִלָּה{{ש}}
יוֹנַת אֵלֶם שְׁכוּלָה{{ש}}
תִּמְצָא מְנוּחָה לְכַף רַגְלָהּ{{ר1}}
קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻלָּה{{ר2}}
כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה.{{ממס|ירמיהו לב ז}}

{{סי|צַ}}דִּיק שְׁעֵה נָא עֲתֶרֶת{{ש}}
הַמּוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת{{ש}}
לְמַהֵר עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת{{ש}}
לְדַבֵּר עַל לֵב שְׁחַרְחֹרֶת{{ש}}
וְהִיא עַל לִבָּהּ מְדַבֶּרֶת{{ש}}
מָתַי אֶהְיֶה נִזְכֶּרֶת{{ש}}
וּלְבֵית בַּעֲלָהּ חוֹזֶרֶת{{ש}}
שֻׁלְחָנָהּ כְּמֵאָז מְסַדֶּרֶת{{ש}}
לְמוֹעֵד כָּזֶה מְשׁוֹרֶרֶת{{ש}}
לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת{{ר1}}
וְתָשׁוּב כַּלָּה לְבֵית בַּעְלָהּ{{ר1}}
וְנִבְנְתָה הָעִיר עַל תִּלָּהּ
{{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{סי|חֶ}}שְׁבּוֹן זְמַנֵּי צְבִיָּה{{ש}}
הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ צוֹפִיָּה{{ש}}
חָשְׁבָה לִהְיוֹת פְּדוּיָה{{ש}}
וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה{{ש}}
וּמָתַי תִּקְרָא לִשְׁבוּיָה{{ש}}
שׁוּבִי סֹעֲרָה עֲנִיָּה{{ש}}
וּמָתַי תַּעְדֶּה אֶת עֶדְיָהּ{{ש}}
וְהֵסִירָה שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ{{ש}}
וּמָתַי תִּקָּרֵא בְנוּיָה{{ש}}
בִּשְׁלֹחַ אֶת אֵלִיָּה{{ר1}}
שְׁכוּלָה לִהְיוֹת כְּלוּלָה{{ר1}}
וְגוֹלָה סוּרָה גְּאוּלָה
{{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{סי|קָ}}רוֹב לַכֹּל מְבַקֶּשֶׁת{{ש}}
עֲנִיָּה בְּיַד צָר נֶחְבֶּשֶׁת{{ש}}
כְּמוֹ שִׁפְחָה נִכְבֶּשֶׁת{{ש}}
וְהִיא בְּלִבָּהּ חוֹרֶשֶׁת{{ש}}
מָתַי אֶהְיֶה נִדְרֶשֶׁת{{ש}}
כְּמֵאָז הָיִיתִי מְאֹרֶשֶׂת{{ש}}
וּכְאִשָּׁה עִם בַּעְלָהּ מְפָרֶשֶׁת{{ש}}
וְדַי מִהְיוֹת נִפְרֶשֶׁת{{ש}}
וּמָתַי אֶהְיֶה לוֹחֶשֶׁת{{ש}}
בִּשְׂפָתַי וּבַאֲרֶשֶׁת{{ש}}
קְרוּיָה נְעוּרִים אֵשֶׁת{{ש}}
בִּשְׁלוֹם בֵּיתִי דּוֹרֶשֶׁת{{ר1}}
וּמָתַי תִּשְׁמַע בְּקוֹל הֲמֻלָּה{{ר1}}
סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה
{{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{רקע אפור}}
תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ש}}
בְּעֶזְרַת צוּר מַחְסֶה{{ש}}
וְהוּא אֲשֶׁר אֵין לוֹ קָצֶה{{ש}}
יַעְזְרֵנִי לְסַיֵּם מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה.
{{סוף}}

===מצוות לא תעשה===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (רובו במתכונת אא&quot;ב גג&quot;ד)}}

{{סי|אֲ}}יַסְּרָה אֶתְכֶם אֱמוּנַי בְּתוֹכַחַת מְגֻלָּה לְיַסֵּר אֶתְכֶם וּלְהוֹכִיחֲכֶם{{ש}}
{{סי|אֹ}}מֶץ אַזְהָרַת מַכּוֹת וְעוֹנָשִׁין לְהַזְהִיר שֻׁלַּחְתִּי לְמַעַנְכֶם{{ש}}
{{סי|אֱ}}מוּנִים עִמְדוּ וְשִׁמְעוּ וְאַל תָּקוּצוּ בְתוֹכַחְתִּי אֲשֶׁר אוֹכִיחַ מוּל פְּנֵיכֶם{{ר1}}
וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה ה}}

{{סי|בֶּ}}ן פָּרִיץ הַבָּא עַל מְחוֹלַלְתּוֹ וְגִלָּה כְנַף הָאָב, אָז חִלֵּל שֵׁם קְדוֹשׁוֹ{{ש}}
{{סי|בֹּ}}שֶׁת אִשָּׁה הַנִּרְבַּעַת לַבְּהֵמָה {{ק|[וְהַבָּא עַל הַכַּלָּה וְעַל הַבְּהֵמָה]}} וְשׁוֹכֵב בְּזָכוּר, תַּעַל צַחֲנָתוֹ וּבָאְשׁוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָדוֹן חִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וְנוֹקֵב אֶת הַשֵּׁם, גַּם הוּא דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ{{ר1}}
שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ.{{ממס|משלי כא כג}}

{{סי|גִּ}}לּוּלֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּבוֹעֵל נַעֲרָה מְאֹרָשָׂה צֹעֲקָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ{{ש}}
{{סי|גֹּ}}עַל הַמְקַלֵּל אָב וָאֵם וּמַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְהַמֵּסִית וְהַמֵּדִיחַ, מוֹת יוּמָתוּ בְּאֶבֶן הַדְּחוּיָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹרֵשׁ אוֹב וְיִדְּעוֹנִי וּמְכַשֵּׁף וְדָת סוֹרֵר וּמוֹרֶה בֵּן וְלֹא בַת בִּשְׁחִיָּה{{ר1}}
אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה.{{ממס|שמות א טז}}

{{סי|הַ}}בָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ {{ק|[וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ וּבִתּוֹ]}} וּבַת בְּנוֹ וּבַת בִּתּוֹ וּבַת כֹּהֵן קָדְשֵׁי אָבִיהָ כִּי תְחַלְּלֵם{{ש}}
{{סי|הַ}}זְנָאַת חֲמוֹתוֹ וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְאֵם חָמִיו אִם עֶרְוָתָן יְגַלֵּם{{ש}}
{{סי|וְ}}תַעֲמִידֵם עַל גַּחֲלֵי אֵשׁ יַעַן עָזְבָם דָּת {{ק|[אֵשׁ]}} אֵשׁ תֹּאכְלֵם{{ר1}}
מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם.{{ממס|יחזקאל טו ז}}

{{סי|זְ}}דוֹן לֵב רָצַח אֶת רֵעֵהוּ, אֲשֶׁר קָם עָלָיו כְּאוֹרֵב{{ש}}
{{סי|זִ}}לְזוּל עִיר הַנִּדַּחַת לְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר תֵּחָרֵב{{ש}}
{{סי|חַ}}זְּקוּ יְדֵיכֶם לִנְקֹם בְּנִקְמַת דַּם בְּרִית עַל שְׁנֵיהֶם לְבַדָּם תִּתְרַבְרֵב{{ר1}}
כִּי כָזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב.{{ממס|ש&quot;ב יא כה}}

{{סי|טָ}}חֵי תָפֵל מְנַבְּאֵי בְּשֵׁם נָכְרִיָּה וְזוֹמְמֵי בַת כֹּהֵן וּבוֹעֲלָהּ יִבְחֲרוּ מַחֲנָק עַצְמֹתָיו{{ש}}
{{סי|טָ}}פַשׁ וְהִכָּה אָב וָאֵם וְגֹנֵב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל וְזָקֵן מַמְרֵא בְּחָכְמוֹתָיו{{ש}}
{{סי|יָ}}הִיר הַבָּא עַל בְּעוּלַת בַּעַל וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת הָכֵן הַמִּצְנֶפֶת לְגַרְגְּרוֹתָיו{{ר1}}
וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו.{{ממס|בראשית לז כ}}

{{סי|כָּ}}פַר מֵעֲשׂוֹת פֶּסַח וְלֹא מָל וְזוֹנֶה אֲחוֹתוֹ וַאֲחוֹת אָבִיו וַאֲחוֹת אִמּוֹ לְהַכְלִימָהּ{{ש}}
{{סי|כָּ}}שַׁל בַּאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְאֵשֶׁת אָחִיו וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו כִּי הִיא זִמָּה{{ש}}
{{סי|לִ}}כְרֹת בּוֹעֵל אֶת הַנִּדָּה בְּלִי רְאִיַּת דָּם לֶחָכָם אִם טְמֵאָה אִם טְהוֹרָה שׂוּמָה אֲדֻמָּה{{ר1}}
הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ.{{ממס|ויקרא י יח}}

{{סי|מְ}}פַטֵּם וְסָךְ שֶׁמֶן וְשׁוֹחֵט וּמַעֲלֶה בַחוּץ וְאוֹכְלֵי נוֹתָר וּפִגּוּלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|מְ}}לֶאכֶת {{ק|[וּמַאֲכַל]}} יוֹם כִּפּוּר וּמַאֲכַל חָמֵץ בַּפֶּסַח, וְגַם אֶת הַחֵלֶב בְּגִלּוּלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|נ}}וֹאַל גּוּף טָמֵא אוֹכֵל קֹדֶש וּבָא לַמִּקְדָּשׁ וְלוֹעֲטֵי גַּם אֶת הַדָּם בְּחַלְלֵיהֶם{{ר1}}
כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם.{{ממס|ירמיהו ב ג}}

{{סי|סִ}}גּוּף מִיתָה לְאוֹכֵל טֶבֶל וְכֹהֵן טָמֵא אוֹכֵל תְּרוּמָה טְהוֹרָה קֹדֶשׁ יְיָ בְּחַלְּלוֹ{{ש}}
{{סי|ס}}וּרוּ זָרִים מִמַּאֲכַל תְּרוּמָה וְגַם זָר הַבָּא לְשַׁמֵּשׁ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ לְמוּלוֹ{{ש}}
{{סי|עֵ}}דוּת רְאֵה נָא בְּמַקֵּל אַהֲרֹן הַמֻּנָּח לִפְנֵי מִשְׁמַרְתּוֹ בְּהִלּוּלוֹ{{ר1}}
עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ.{{ממס|הושע ד יב}}

{{סי|פְּ}}רוּעַ הָרֹאשׁ וְגוּף הַטָּמֵא אִם לָגֶשֶׁת אֵלַי לִבּוֹ עָרַב{{ש}}
{{סי|פִּ}}סּוּל הַשּׁוֹתֶה יַיִן בִּרְבִיעִית אַף הוּא אִם לְשָׁרְתֵנִי קָרַב{{ש}}
{{סי|צְ}}רִיפַת אֲמִירָתִי לִבְדֹּק בְּשׁוֹתֵהוּ בֵּין מְרֻבֶּה לְמֻעָט אִם לָאו בְּמַיִם מְעֹרָב{{ר1}}
הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב.{{ממס|במדבר יג יח}}

{{סי|קָ}}רַב מְחֻסַּר כִּפּוּרִים {{ק|[וּמְחֻסַּר בְּגָדִים]}} וְרָצָה לַעֲבֹד בַּעֲבוֹדַת כְּשֵׁרִים לְהִתְחַבֵּר וּלְהַעֲמִית{{ש}}
{{סי|קִ}}דּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם מִן הַכִּיּוֹר, פֶּן בְּמִיתָה חַיָּתוֹ יַצְמִית{{ש}}
{{סי|רֹ}}עַ טְבוּל יוֹם (גַּם זָר) הַבָּא לְשַׁמֵּשׁ נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֶר הַפְּנִימִית{{ר1}}
אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית.{{ממס|אסתר ד יא}}

{{סי|שִׁ}}נַּנְתִּי עֹנֶשׁ כָּל הַמִּצְוֹת סְקִילָה וּשְׂרֵפָה וּמְחֻיַּב הֶרֶג וְלִנְחֹר{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר מִשְׁפָּטָיו יְכַפֵּר חֲטָאֵיכֶם וְאִם הוּא כַּשָּׁנִי יַלְבִּין כַּצָּחוֹר{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרַת אֱלֹהִים חַיִּים שִׁמְעוּ עַמִּי כִּי לֶקַח טוֹב לָכֶם לִבְחֹר{{ר1}}
מִי בָכֶם יַאֲזִין זֹאת יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחוֹר.{{ממס|ישעיהו מב כג}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֲ}}חַוֶּה דֵעִי אֶתְכֶם בְּהוֹרָאַת לָאוִין מָאתַיִם וְשִׁבְעָה וְשִׁבְעִים{{ש}}
{{סי|אִ}}ישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לְהוֹכִיחַ בְּהַתְרָאוֹת וּבְהַעְדָּאַת רֵעִים{{ש}}
{{סי|אֵ}}ימוֹת רְצוּעוֹת בְּשָׁמְעוֹ אוּלַי יְקַבֵּל הַתְרָאַת רְצוּעִים{{ר1}}
וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִים.{{ממס|בראשית יח כט}}

{{סי|בָּ}}אֵר הוֹאַלְתִּי אֲלֵיכֶם וְאוּכַל לְאִיתִיאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}הַפְרָשַׁת גִּיד הַנָּשֶׁה בְּנִי הִזָּהֵר וְנַפְשְׁךָ אַל תִּתְגָּאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָכְרְךָ צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ בַּעֲבֹר פְּנוּאֵל{{ר1}}
וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים עח ה}}

{{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת מִצְוַת פֶּסַח עָרֵל וּבֶן נֵכָר וַאֲכִילַת צָלִי בַּחֲבוּרָה{{ש}}
{{סי|גֵּ}}ר וְתוֹשָׁב וְשָׂכִיר וּשְׁחִיטָה עַל חָמֵץ וַהֲלָנָה עַד הַבֹּקֶר כַּנִּדְבָּרָה{{ש}}
{{סי|גּ}}וּרוּ לָכֶם מִשְּׁבִירַת הָעֶצֶם לְקַיֵּם מִצְוַת יְיָ בָּרָה{{ר1}}
שֹׁמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה.{{ממס|תהלים לד כא}}

{{סי|דֶּ}}רֶךְ הַחוּץ פֶּן תּוֹצִיא וּפֶן תּוֹתִיר וּבִעוּר חָמֵץ לִשְׁמֹר כְּמִשְׁפְּטֵי חֻקֶּיךָ{{ש}}
{{סי|דִּ}}קְדּוּק הִלְכוֹת שַׁבָּת הִזָּהֵר מִמְּצֹא וּלְדַבֵּר חֶפְצֵי חֶשְׁקֶךָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רִישַׁת חֲפָצַי הֻתְּרוּ לִמְצֹא וּלְדַבֵּר בַּהֲלֹךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ{{ר1}}
דַּבֵּר כִּי חָפַצְתִּי צַדְּקֶךָּ.{{ממס|איוב לג לב}}

{{סי|הִ}}תְפָּרְדוּ מֵעֲשׂוֹת מְלָאכָה בִּשְׁמוֹנָה {{נוא|בְּשִׁבְעָה}} יָמִים יְדוּעִים וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּהוּ{{ש}}
{{סי|הֵ}}רָאוֹת פְּנֵי מִצְרַיִם פֶּן תּוֹסִיפוּן וְלֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם פֶּן לַשָּׁוְא תִּשָּׂאוּהוּ{{ש}}
{{סי|הַ}}זְהָרַת {{ק|[רְצִיחָה וּגְנֵבָה וְ]}}נִאוּף וַעֲנִיַּת שֶׁקֶר אִישׁ בְּאָחִיו פֶּן תְּעִידוּהוּ{{ר1}}
כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ.{{ממס|מ&quot;ב יח לו}}

{{סי|וְ}}חָמוֹד לֹא תַחְמֹד {{ק|[וְלֹא תִתְאַוֶּה]}} וְאַבְנֵי גָזִית פֶּן תִּבְנֶה כְּמִצְוַת תּוֹרָתִי{{ש}}
{{סי|וּ}}בְמַעֲלוֹת פֶּן תַּעֲלֶה עַל מִזְבְּחִי וְהִשָּׁמֵר מִגְּזֵרַת אֲמִירָתִי{{ש}}
{{סי|וְ}}גֵרֵי צֶדֶק פֶּן תּוֹנֶה וּפֶן תִּלְחַץ מֵאָז בָּאוּ לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי שְׁכִינָתִי{{ר1}}
לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל תַּעֲשׂוּ דָבָר כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי.{{ממס|בראשית יט ח}}

{{סי|זָ}}כוֹר פֶּן תְּעַנֶּה יָתוֹם וְאַלְמָנָה כִּי צָעוֹק יִצְעַק לְפָנַי{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת הַלְוָאַת אָח וּפֶן תִּהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה וְהַמְקַלֵּל דַּיָּן וְנָשִׂיא עֹשֵׂה מַעֲשֵׂה אֱמוּנַי{{ש}}
{{סי|זָ}}ךְ לִהְיוֹת הַמְקַלֵּל דַּיָּן אַשְׁמַאי וְנָשִׂיא עוֹבֵר נָאֶה וְנָכוֹן בְּעֵינַי{{ר1}}
הַנִּחוּ לוֹ וִיקַלֵּל כִּי אָמַר לוֹ יְיָ.{{ממס|ש&quot;ב טז יא}}

{{סי|חֵ}}לֶק מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר כִּמְלוּאַת הַזֶּרַע בְּגִדּוּלוֹ{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק בָּשָׂר הַנִּטְרָף בְּאַחַת מִשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אַל תִּתְאָו לְמַאֲכָלוֹ{{ש}}
{{סי|חִ}}קּוּר בִּגְדִי הַנּוֹפֵל מִן הַגָּג וְנִשְׁתַּבְּרוּ רֹב צַלְעוֹתָיו לָאָרֶץ בְּגִלְגּוּלוֹ{{ר1}}
יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי נִפְלוֹ.{{ממס|ש&quot;ב א י}}

{{סי|טְ}}עִיַּת רַבִּים בְּלִי לִהְיוֹת אַחֲרֵימוֹ וּמִשֵּׁמַע שָׁוְא לְהִתְרַחֲקָם{{ש}}
{{סי|טְ}}עִינַת רִיב פֶּן תַּעֲנֶה וְשֹׁחַד לֹא תִקַּח וְדָל לֹא תֶהְדַּר וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג לְהַצְדִּיקָם{{ש}}
{{סי|טָ}}הֳרַת הָרֶגֶל בְּהֵרָאוֹתְכֶם לֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם כִּי אִם בַּהֲבָאַת חֻקָּם{{ר1}}
וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם.{{ממס|שמות ג כא}}

{{סי|יְ}}רָא לְךָ מִקְּדֻשַּׁת שְׁמִי וְלֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר שְׂנֵאתִיהוּ{{ש}}
{{סי|י}}וּסַר בְּשַׂר גְּדִי בְּלִי לְבַשְּׁלוֹ בֶחָלָב וּכְרִיתוּת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ רִחַקְתִּיהוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}פְיוּתָם לֹא תָחֹן וְנָכְרִי לֹא תוּכַל לָשׂוּם עָלֶיךָ מֶלֶךְ כִּי לֹא בְחַרְתִּיהוּ{{ר1}}
אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ.{{ממס|ש&quot;א טז ז}}

{{סי|כֶּ}}סֶף וְזָהָב וְסוּסִים וְנָשִׁים לֹא יַרְבֶּה פֶּן יָסוּר וּפֶן יָזִיד בְּבִעוּט מִשְׁמַן חֶלְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹשֵׁל עֵד אֶחָד וְעֵד חָמָס פֶּן יָקוּם אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כְּ}}לִי גֶבֶר וְשִׂמְלַת אִשָּׁה וְנֶשֶׁךְ לֹא תַשִּׁיךְ כִּי הַנּוֹשֵׁךְ וְהַנָּשׁוּךְ עֲנוּשִׁים בְּקִרְבּוֹ{{ר1}}
כַּמַּלְוֶה כַּלֹּוֶה כַּנֹּשֶׁה כַּאֲשֶׁר נֹשֶׁא בוֹ.{{ממס|ישעיהו כד ב}}

{{סי|לֹ}}א יֵשְׁבוּ בְאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אוֹתְךָ לִי, בֵּינִי וּבֵינְךָ יַפְרִידוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}חִתּוּן בָּנִים וּבָנוֹת פֶּן יִתְחַתְּנוּ וְיָסוּרוּ מִדְּרָכַי וְיֹאבֵדוּ{{ש}}
{{סי|לִ}}רְחֹק מִלָּבֹא בִּקְהַל כְּהֻנָּה בַּת הַמְחַלֶּלֶת הִיא וְזַרְעָהּ בְּבִיאַת נָכְרִי וָעֶבֶד כִּי בַייָ בָּגָדוּ{{ר1}}
וְלִבְנֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ.{{ממס|בראשית לא מג}}

{{סי|מֵ}}חַיָּה אֵינָהּ מַעֲלַת גֵּרָה וְעוֹף הַטָּמֵא וְדָג בְּלֹא סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת נַפְשְׁךָ אַל תִּתְגָּאֵל{{ש}}
{{סי|מֵ}}חֲגָבִים וְשֶׁרֶץ הָעוֹף וְשֶׁרֶץ הַמַּיִם וְשֶׁרֶץ הָאָרֶץ אַל תֹּאכַל כְּמִצְוַת יְקוּתִיאֵל{{ש}}
{{סי|מִ}}דְרַש נְבוֹנִים בִּפְרִי הַנִּתְלָע שֶׁלֹּא בְאִבֵּהוּ יָדְךָ יֵשׁ לָאֵל{{ר1}}
אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב מְתֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ישעיהו מא יד}}

{{סי|נַ}}פְשׁוֹתֵיכֶם אַל תְּטַמְּאוּ וּמִטֻּמְאַת הָאָרֶץ לְהִבָּדְלָם{{ש}}
{{סי|נְ}}קִיִּם לִהְיוֹת מִכָּל שִׁקּוּץ טָמֵא וּלְנַקּוֹתָם פֶּן תִּתְגָּאֲלָם{{ש}}
{{סי|נִ}}קּוּב פְּרוּשִׁים בִּכְלִי הַמְגֻלֶּה לְכַסּוֹתוֹ וּבָשָׂר פֶּן מֵעֵינֶיךָ יִתְעַלָּם{{ר1}}
כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.{{ממס|ישעיהו נח ז}}

{{סי|ס}}וֹדִי לֹא יָבוֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע קֹדֶשׁ וְהַזְהָרַת פֵּאָה וְלֶקֶט כְּמִצְוֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|סִ}}ירִים סְבוּכִים גּוֹנְבִים וּמְכַחֲשִׁים וּמְשַׁקְּרִים וְנִשְׁבָּעִים לַשֶּׁקֶר בְּשֵׁם אֱלָהוּתֶךָ{{ש}}
{{סי|שָׂ}}נֵאתִי {{ק|[עֹשֶׁק וְ]}}גָזֵל וּפְעֻלַּת שָׂכִיר בְּלִי לְהָלִין אִתְּךָ עַל מִטָּתֶךָ{{ר1}}
אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ.{{ממס|משלי ג כד}}

{{סי|עֲ}}דָתִי הַטִּי נָא אָזְנֵךְ לְתִגְבֹּרֶת שִׁלְטֵי עַלִּיזִים{{ש}}
{{סי|עֵ}}רוּב הַנֶּעֱרָב לְהוֹצָאַת שַׁבָּת תִּקּוּן עֵרוּבִים אֲשֶׁר תִּקְּנוּ חוֹזִים{{ש}}
{{סי|עָ}}שֹׂה תַעֲשֶׂה לֶחִי מִכָּאן וְלֶחִי מִכָּאן כְּמִין רֹאשׁ תּוֹר נִקְבָּעִים וְלֹא זָזִים{{ר1}}
נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים.{{ממס|שה&quot;ש א י}}

{{סי|פְּ}}חַד וְהִתְיָרֵא מִן הַחֲכָמִים וּמִצְוָתָם תִּהְיֶה לְךָ חֲמוּדָה{{ש}}
{{סי|פְּ}}עֻלָּתָם הֵכִינוּ בְּעִבּוּר מֵעִיר לָעִיר וְלִהְיוֹת חוֹבֶרֶת מִצִּדָּהּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}קוּדָה לַיּוֹצֵא חוּץ לִתְחוּם הָעִיר תְּשִׂימוּן עֵרוּבָהּ בְּסוֹף תְּחוּמָהּ לְנֶגְדָּהּ{{ר1}}
אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה.{{ממס|יהושע ג ד}}

{{סי|צִ}}וּוּי הַקְשָׁאַת עֹרֶף פֶּן תַּקְשׁוּ כִּי הִיא רָעָה רַבָּה{{ש}}
{{סי|צְ}}בִי הָאָרֶץ לָגוּר בְּבֹא מִצְרִי {{ק|[וַאֲדוֹמִי]}} כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ וְיוֹצִיא עָלֶיךָ דִּבָּה{{ש}}
{{סי|צֵ}}ל קוֹרָתִי בָּאתָ לָגוּר וְקֵרַבְתִּיךָ בְחִבָּה{{ר1}}
כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ.{{ממס|בראשית כא כג}}

{{סי|קָ}}דֵשׁ וּקְדֵשָׁה לֹא יִהְיֶה וּמַמְזֵר וּפְצוּעַ דַכָּה {{ק|[וּכְרוּת שָׁפְכָה]}} לֹא יָבוֹאוּ בִקְהָלָךְ{{ש}}
{{סי|קְ}}דֻשַּׁת הֶכְשֵׁר מִצְרִי וַאֲדוֹמִי לִשְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת לְהַכְנִיסוֹ תַּחַת חֶבְלָךְ{{ש}}
{{סי|קֵ}}רוּב מִצְרִית שְׁנִיָּה בְּבוֹאָהּ עִם אֶפְרוֹחֶיהָ לַחֲסוֹת תַּחַת צִלָּךְ{{ר1}}
שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ.{{ממס|דברים כב ז}}

{{סי|רֵ}}עֲךָ אִם אוֹנָאָה אֲנָאָךְ וּבְהוֹנָאַת דְּבָרִים אִם רְדָפָךְ{{ש}}
{{סי|רָ}}שַׁם וְהִלְבִּין פָּנֶיךָ בָּרַבִּים וּבַחֲרָפוֹת אִם חֵרְפָךְ{{ש}}
{{סי|רְ}}אִיַּת עָנְשׁוֹ לַשָּׁמַיִם לְאֹדֶם פָּנִים כֻּלּוֹ לָבָן הָפַךְ{{ר1}}
דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ.{{ממס|ויקרא יז ד}}

{{סי|שׁ}}וֹר לֹא תַחְסוֹם {{ק|[וּפֶרֶט לֹא תְלַקֵּט]}} וְכֶרֶם לֹא תְעוֹלֵל וְלֹא תְפַאֵר אֶת כָּל גְּבוּלוֹ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מִירַת יְבָמָה בְּלִי לִהְיוֹת חוּצָה וְתַחֲזֹר לְגָדוֹל שֶׁבָּאַחִים וְכָכָה תֹּאמַר לוֹ{{ש}}
{{סי|שֹׁ}}רֶשׁ מִצְוָה זוֹ עָלֶיךָ לִכְנֹס אוֹ לִפְטֹר בַּחֲלִיצַת נְעָלֶיךָ בְּהַשִּׁילוֹ{{ר1}}
וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ.{{ממס|בראשית מא מד}}

{{סי|תּ}}וֹרַת עוֹלֶה לָרֶגֶל בַּעֲלוֹתוֹ בְגִשְׁתּוֹ{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימוּת פָּנָיו בְּהֵרָאוֹתוֹ בְּבוֹאוֹ לִמְכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}}
{{סי|תִּ}}פְאֶרֶת אַרְצְךָ אִישׁ לֹא יַחְמֹד וְהַנּוֹטֵר אֵיבָתוֹ לֹא יִפְרֹשׂ מַלְכֻּדְתּוֹ {{ר1}}
בִּרְצוֹת יְיָ דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ.{{ממס|משלי טז ז}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֲ}}סַפְּרָה אֶל חֹק תְּעוּדַת לֶקַח אֲשֶׁר עַל סֵפֶר חֻקָּה{{ש}}
{{סי|אֱ}}מֶת לְבִלְתִּי הַכֵּר פָּנִים בְּתוֹרַת הוֹן אֲשֶׁר בִּפְלַגּוֹת חִקְרֵי לֵב חֲקוּקָה{{ש}}
{{סי|אִ}}ישׁ הַמַּחֲזִיק בְּבֵית רֵעֵהוּ לִשְׁלֹשׁ שָׁנִים בְּיָדו הָחְזְקָה{{ר1}}
וּלְכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא עַל הַבַּיִת לְחָזְקָה.{{ממס|מ&quot;ב יב יג}}

{{סי|בְּ}}נִי לֹא תְאַמֵּץ לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ וּשְׁמֹר גַּלְגַּל הַחוֹזֵר כִּי הִיא סִבָּה{{ש}}
{{סי|בִּ}}גְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים בְּמִדַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל מְרֻבָּה{{ש}}
{{סי|בְּ}}עֵת תִּרְאֶה לְאָחִיךָ שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ נוֹפְלִים אוֹ תוֹעִים דֶּרֶךְ עֲקֻבָּה{{ר1}}
וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ.{{ממס|שמות יח כ}}

{{סי|גּ}}וּרוּ לָכֶם מִשִּׂנְאַת אָח וּמִנְּשִׂיאוּת חֵטְא הֱווּ זְהִירִים{{ש}}
{{סי|גִּ}}דּוּלֵי עָרְלָה וְכִלְאֵי בְהֵמָה וְכִלְאֵי שָׂדֶה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם וּבֶגֶד בִּשְׁתֵּי תְכִיפוֹת לְחִבּוּרִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף רַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לֵבַב חֲבֵרִים{{ר1}}
כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת יְיָ, לְעֶזְרַת יְיָ בַּגִּבּוֹרִים.{{ממס|שופטים ה כג}}

{{סי|דִּ}}ין כֹּהֲנִים לִשְׁמֹר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת פֶּן יָקֹץ בַּהֶרֶת בְּקֶרֶץ{{ש}}
{{סי|דֹּ}}פִי טֻמְאַת הָאָרֶץ פֶּן תִּטְמָא וְאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ בְּחֶרֶץ{{ש}}
{{סי|דָּ}}ת עַכּוּ&quot;ם הַמְּסִיתִים פֶּן תֹּאבֶה וּפֶן תִּשְׁמַע לִשְׁלֹשׁ שִׁגְיָתָם אֲשֶׁר פָּרְצוּ בְּפֶרֶץ{{ר1}}
תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אָרֶץ.{{ממס|משלי ל כא}}

{{סי|ה}}וֹי הַחוֹקְקִים כְּתֹבֶת קַעֲקַע חִקְקֵי אָוֶן וְשׂוֹרְטֵי שֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ וְעוֹשֵׂי בַּמִּשְׁפָּט עַוְלָה{{ש}}
{{סי|הַ}}עֲלֵל פֶּן תַּעֲלִילוּ {{נוא|הַעֲוֵל פֶּן תְּעַוְּלוּ}} בַּמִּדָּה בַּמִּשְׂקָל וּבַמְּשׂוּרָה {{ק|[וְלֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וּמִכְשׁוֹל לֹא תִתֵּן]}} כִּי אֲנִי הוּא הַנּוֹרָא עֲלִילָה{{ש}}
{{סי|הַ}}מְּסִיתִים לִהְיוֹת בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן אָמוֹר תֹּאמַר לָהֶם חָלִילָה{{ר1}}
לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי יְיָ אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה.{{ממס|במדבר כב יח}}

{{סי|וְ}}לִגְרֹעַ וְלהוֹסִיף פֶּן יַעֲלֶה בִלְבָבְךָ כִּי הוּא לוֹכֵד חֲכָמִים{{ש}}
{{סי|וְ}}אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד, נְבֵלָה וּטְרֵפָה אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמִּים{{ש}}
{{סי|וּ}}גְבוּל רֵעֲךָ פֶּן תַחְמֹד לְהַסִּיג אֲשֶׁר גָּבְלוּ קְדוּמִים{{ר1}}
חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמָּעַל וְנַחֲלַת שַׁדַּי מִמְּרֹמִים.{{ממס|איוב לא ב}}

{{סי|זְ}}כֹר אוֹנָאַת חֲבֵרִים וּמְרִידַת קֹרַח וּפֶן תָּחוֹס עֵינְךָ עָלָיו חָסוֹן{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת נִסָּיוֹן וְשִׁבְעַת לָאוֵי נָזִיר לְהַבְדִּילוֹ מִן הַיַּיִן וְיִשְׁאַב מַיִם בְּשָׂשׂוֹן{{ש}}
{{סי|זָ}}חוֹל תִּזְחֲלוּ לְנֶפֶש רוֹצֵחַ בְּלִי לִקַּח כֹּפֶר וְאִם בָּא לֶאֱחֹז בְּקַרְנֵי מִזְבְּחִי לַחֲסֹן{{ר1}}
וּלְקַחְתֶּם גַּם אֶת זֶה מֵעִם פָּנַי וְקָרָהוּ אָסוֹן.{{ממס|בראשית מד כט}}

{{סי|חֵ}}טְא לֹא תַחֲטִיא וְלֹא תַחֲנִיף וּבִשְׁעָרֶיךָ לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת פְּסָחַי{{ש}}
{{סי|חַ}}מָּנִים וַאֲשֵׁרָה לֹא תִטַּע וְאֶבֶן מַשְׂכִית פֶּן תִּהְיֶה לְמַדִּיחַי{{ש}}
{{סי|חֶ}}מְדַּת שָׁנָה שְׁבִיעִית כָּל נוֹשֶׁה יַשְׁמִיט וְלֹא יִגֹּשׂ בְּעַמִּי וּבְאֶחָי{{ר1}}
וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי.{{ממס|במדבר כא ח}}

{{סי|טַ}}עַם אֲכִילַת שְׁעָרִים שְׁמֹר וְאַל תִּשְׁמַע לְדִבְרֵי מְנִיאֶךָ{{ש}}
{{סי|טִ}}לְטוּל שֵׂעָר וּגְדִידָה וְקָרְחָה וּמֵרְדִיַּת פֶּרֶךְ יְרָא מִבּוֹרְאֶךָ{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר בְּכוֹרוֹת לֶאֱסֹר בִּגְזִיזָה וַעֲבוֹדָה וּפֶן תָּתוּר אַחֲרֵי יֵצֶר מַשִּׁיאֶךָ{{ר1}}
כִּי לְפַתֹּתְךָ בָּא וְלָדַעַת אֶת מוֹצָאֲךָ וְאֶת מוֹבָאֶךָ.{{ממס|ש&quot;ב ג כה}}

{{סי|יִ}}קְרַת חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט וּמוּסַר בַּדִּים בְּלִי לָסוּר מִמְּסִבָּה{{ש}}
{{סי|יְ}}סוֹד לָאוֵי נַחֲלֵי אֵיתָן וּמִצְוַת סֵרוּס וּפֶן תֹּאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר בְּתַעֲרוּבָה{{ש}}
{{סי|יְ}}רִידַת עִיר הַנִּדַּחַת לְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם וְתַעֲרֹץ הָמוֹן רַבָּה{{ר1}}
מִדּוֹר לָדוֹר תֶּחֱרָב לְנֵצַח נְצָחִים אֵין עֹבֵר בָּהּ.{{ממס|ישעיהו לד י}}

{{סי|כְּ}}מַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם וּכְנַעַן לֹא תִלְמַד וְאֵשׁ פֶּן תְּבַעֵר בְּמִבְעָרִים{{ש}}
{{סי|כְּ}}רִיתוּת דַּם רֵעֲךָ פֶּן תַּעֲמֹד וּפֶן תְּחַיֶּה נִשְׁמַת בָּנִים זָרִים{{ש}}
{{סי|כֹּ}}הֲנִים גְּדוֹלִים פֶּן יִקְחוּ אַלְמָנָה וִיחַלְּלוּ זֶרַע יְשָׁרִים{{ר1}}
לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים.{{ממס|ירמיהו ב יג}}

{{סי|לֹ}}א יִתְעַמֵּר וּמָכוֹר לֹא יִמְכְּרֶנָּה וְהִתְיָרֵא מֵאֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר נָטָה קָו מְמַדָּיו{{ש}}
{{סי|לְ}}שַׁלְּחָהּ לֹא יוּכַל אוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רָע וְלַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר פֶּן יִהְיוּ מַחֲמַדָּיו{{ש}}
{{סי|לְ}}צִוּוּי שֶׁבַע אֻמּוֹת פֶּן יֵשְׁבוּ בְאַרְצָם כִּי לְשִׂכִּים יִהְיוּ בְעֵינָיו וְלִצְנִינִים בְּצִדָּיו{{ר1}}
וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו.{{ממס|בראשית יג ו}}

{{סי|מַ}}אֲמַר עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי פֶּן תִּדְרֹשׁ שְׁלוֹמָם וְטוֹבָתָם כִּי אֵין שָׁלוֹם אָמַר אֱלֹהַי לָרְשָׁעִים{{ש}}
{{סי|מַ}}חֲנֶה וְעֶרְוַת דָּבָר וְנֶדֶר וּנְדָבָה וּפֶן תּוֹסִיף לְהַכּוֹת כְּמִצְוַת תְּמִים דֵּעִים{{ש}}
{{סי|מִ}}סְפָּרָם הֵבִינוּ שְׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע בִּבְלִי יַעֲבֹר עַל פֶּן יוֹסִיף כְּמִצְוַת רְצוּעִים{{ר1}}
אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים.{{ממס|בראשית יח כט}}

{{סי|מַ}}אֲכַל תּוֹעֵבָה וּבַעַל מוּם פֶּן תִּזְבְּחוּ, שְׂאוֹר וּדְבַשׁ פֶּן תַּקְטִירוּ בְּבַיִת הַמְעֻנָּן{{ש}}
{{סי|מ}}וּמֵי מַקְרִיבִים וְנִקְרָבִים פֶּן יְחַלְּלוּ שֵׁם קָדְשִׁי וְעֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו אַל תַּסְגִּיר אֲשֶׁר בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן{{ש}}
{{סי|מ}}וּסַר אָחִיךָ פֶּן תְּכַסֶּה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ כִּי אִם בְּכָל הָרוֹאֶה בַּיִת מְכוֹנָן{{ר1}}
עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלַיִם נָוֶה שַׁאֲנָן.{{ממס|ישעיהו לג כ}}

{{סי|נָ}}תֹן לֹא תִתֵּן אֶל כֶּלְיְךָ וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף כִּי כֵן מִצְוַת לְמֵדִין{{ש}}
{{סי|נִ}}קּוּב זְמִירוֹת וּזְרִיעוֹת וּקְצִירוֹת וּבְצִירוֹת וְעֹשֶׁק פֶּן תַּעֲשֹׁק וְלֹא יַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה רֵחַיִם וָרֶכֶב צְמוּדִין{{ש}}
{{סי|נִ}}ינִין פֶּן תְּמִיתוּן עַל אֲבוֹתָם וּמֵהַטָּיַת מִשְׁפָּט הֱווּ חֲרֵדִין{{ר1}}
כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין.{{ממס|אסתר א יג}}

{{סי|נְ}}קִימָה וּנְטִירָה וְשִׁלּוּחַ רֵיקָם וְאֵם מֵעַל הַבָּנִים לְבִלְתִּי לָקוֹחַ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹחֵשׁ וּמְעוֹנֵן וּמְכַשֵּׁף וּפֶן תִּזְנֶה הָאָרֶץ וְדִין גּוֹאֵל הַדָּם פֶּן תִּשְׁכַּח שָׁכוֹחַ{{ש}}
{{סי|נָ}}קִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת לֹא יַעֲבֹר וְלֹא יֵצֵא בַצָּבָא לַעֲבֹד וּלְהוֹעִיל לַהֲלֹךְ נְכוֹחַ{{ר1}}
אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ.{{ממס|תהלים לג טז}}

{{סי|ס}}וּר מִנִּי הַדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל עֹמֶר שְׁכַחְתּוֹ וּמִמַּאֲכַל תּוֹעֵבָה וְחִלּוּלוֹ{{ש}}
{{סי|ס}}וֹרֶרֶת הַמַּחֲזֶקֶת בִּמְבוּשִׁין וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלִי לֶאֱכֹל בְּאֶבְלוֹ{{ש}}
{{סי|סְ}}חוֹרַת תַּגָּרֵי אוֹנָאָה בִּכְדֵי אוֹנָאָתוֹ יַחֲזִירֶנּוּ וִיקַבְּלוֹ{{ר1}}
וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ.{{ממס|ויקרא כה כז}}

{{סי|עִ}}שּׂוּר מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלִי לְבָעֵר בְּטָמֵא וּבְלִי לָתֵת לְמֵת {{ק|[וְלֹא תַשְׁחִית עֵץ]}} וְלֹא תָסוּר מִכָּל הַדְּבָרִים בִּצְדִּיָּה {{ש}}
{{סי|עֹ}}נֶשׁ כֹּהֵן גָּדוֹל וְכֹהֵן הֶדְיוֹט לְהַתְרוֹתָם פֶּן יְרֻצְּעוּ בִּרְצוּעוֹת כְּוִיָּה{{ש}}
{{סי|עַ}}מִּי לְתוֹרָתִי הַט אָזְנֶךָ כִּי נֹפֶת צוּפִים הִיא לִתְחִיָּה{{ר1}}
וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא וְזֶה פִּרְיָהּ.{{ממס|במדבר יג כז}}

{{סי|פֶּ}}ן תָּנִיף בַּרְזֶל עַל אַבְנֵי מִזְבְּחִי וּתְחַלֵּל בִּנְיָנִים נִכְסָפִים{{ש}}
{{סי|פֵּ}}רוּד גְּרוּשָׁה בְּלִי לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ וְכֹהֵן גָּדוֹל פֶּן יִטַּמָּא בַּנֶּאֱסָפִים{{ש}}
{{סי|פֵּ}}רַשְׁתִּי עֹנֶשׁ לָאוִין שִׁבְעָה מְבֹאָרִים וְנֶחֱשָׂפִים{{ר1}}
וְהַשִּׁבְעִים וְהַמָּאתָיִם הָעֹדְפִים.{{ממס|במדבר ג מו}}

{{סי|צְ}}בִי פְּאֵר כָּל הַמִּצְוֹת תַּמּוּ עַד הֵנָּה בִּבְרִירָה{{ש}}
{{סי|צִ}}יצִין {{ק|[וּפִתְחֵי הַדָּת]}} וּפִתְחֵי נִדָּה אֲשֶׁר הֵם גוּפֵי הֲלָכוֹת וְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה בְּחִירָה{{ש}}
{{סי|צְ}}רוּפוֹת וּקְרוּאוֹת בְּמִנְיַן שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת בִּסְדִירָה{{ר1}}
דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה.{{ממס|ישעיהו לד טז}}

{{סי|צֵ}}רוּף דָּת שֶׁבִּכְתָב עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁבַּנְּבִיאִים וְשֶׁבַּכְּתוּבִים נִכְתָּבִים{{ש}}
{{סי|צִ}}פְצוּף חָכְמוֹת שֶׁבַּכְּתוּבִים דְּבָרִים נֶחֱמָדִים וְנֶאֱהָבִים{{ש}}
{{סי|צִ}}בּוּר מִשְׁלֵי חֲכָמִים וְחִידוֹתָם נֶחְקְקוּ בִתְבוּנָה הֵמָּה דִּבְרֵי דוֹדִים עֲרֵבִים{{ר1}}
וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים.{{ממס|במדבר יא כו}}

{{סי|קְ}}רִיאַת דָּת שֶׁבְּעַל פֶּה שִׁשָּׁה סְדָרִים סְדוּרִים עַל אֹזֶן שׁוֹמַעַת{{ש}}
{{סי|קֶ}}שֶׁר אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעוֹת חָכְמַת וָדַעַת אֲשֶׁר לַכֹּל מוֹדַעַת{{ש}}
{{סי|קְ}}בוּעִים עַל מְכוֹנָתָם בְּיִרְאַת יְיָ אֲשֶׁר עַל רָאשֵׁיהֶם נִקְבַּעַת{{ר1}}
כֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמֹצְאֵי דָעַת.{{ממס|משלי ח ט}}

{{סי|רֹ}}עֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה וּדְרֹשׁ בָּנִים מִיַּד שׁוֹבֵיהֶם{{ש}}
{{סי|רְ}}אִיַּת פָּנִים תָּשִׁיב כְּמֵאָז וְלַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן אֶל אֲבִיהֶם{{ש}}
{{סי|רְ}}צִיַּת חֲגִיגַת יוֹם זֶה תְּזַכֵּם לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בְּחִירַת בֵּית נְוֵיהֶם{{ר1}}
וְלִהְיוֹת הַיְּהוּדִים עֲתִידִים לַיּוֹם הַזֶּה לְהִנָּקֵם מֵאֹיְבֵיהֶם.{{ממס|אסתר ח יג}}

{{סי|שַׁ}}י וּקְטֹרֶת וְאִשִּׁים וְנִיחוֹחִים תֵּחָשֵׁב הַיּוֹם זְכִירָתִי{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עֵה אֶל קָרְבָּנִי כְּשֶׂה הַנֶּעֱקָד חֲלִיפַת חֲגִיגַת יוֹם זֶה תְּמוּרָתִי{{ש}}
{{סי|שַׁ}}דַּי בְּזָכְרִי בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי אַעֲלֶה עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי וַאֲבָרֵךְ בְּשִׁירָתִי{{ר1}}
לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי.{{ממס|בראשית לה ג}}

{{סי|תֶּ}}עֱרַב רִנָּתִי וְיוּחַק שִׂיחִי לְפָנֶיךָ כִּמְלוּאַת אֶבֶן וְיַהֲלוֹם{{ש}}
{{סי|תְּ}}קֻדַּשׁ הַיּוֹם אֲדוֹן הָעוֹלָמִים אֲשֶׁר זִכִּיתָנִי לָבֹא עַד הֲלֹם{{ש}}
{{סי|תְּ}}זַכֵּנוּ עִם כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בֵּית עֵילוֹם{{ר1}}
וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם.{{ממס|שמות יח כג}}
{{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה / וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / בְּעֶזְרַת הָאֵל גּוֹזֵר וְעוֹשֶׂה}}

[[קטגוריה:אזהרות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:יצחק בן ראובן הברצלוני]]</text>
      <sha1>pq5joqv2m8qhwz3kthkt1l95xbzpnrm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011514</id>
      <parentid>3011513</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T04:46:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* פזמון */</comment>
      <origin>3011514</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="99331" sha1="s203i5m7exxmf8ajwkpw1wtvv5v5qjk" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===פתיחה===
{{הור|סימן: '''עצרת'''}}

{{סי|עָ}}לֹה עָלָה מֹשֶׁה לְרֹאשׁ הַר סִינַי{{ש}}
לְקַבֵּל בְּרָצוֹן דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים{{ש}}
שַׁעֲרֵי רַחֲמִים פָּתַחְתָּ לּוֹ{{ש}}
וְשַׁעֲרֵי רָצוֹן לֹא מָנַעְתָּ מִמֶּנּוּ

{{סי|צְ}}דָקָה וָחֶסֶד עִמּוֹ עָשִׂיתָ{{ש}}
וּמַחֲנוֹת גְּדוּדִים סוֹבְבִים אוֹתוֹ{{ש}}
קִדַּשְׁתּוֹ בֵּין הָעֶלְיוֹנִים{{ש}}
וְרוֹמַמְתּוֹ לִהְיוֹת בְּחִירֶךָ

{{סי|רְ}}אֵה וְהִתְבּוֹנֵן אָמַרְתָּ לּוֹ{{ש}}
אֲנִי הוּא וְאֵין זוּלָתִי {{ש}}
שֻׁתָּף אֵין לִי בְּכָל הָעוֹלָם{{ש}}
אֲנִי יָחִיד וְתוֹרָתִי יְחִידָה

{{סי|תּ}}וֹרָה תְמִימָה נָתַתִּי לָךְ{{ש}}
גְּנוּזָה לְפָנַי מֵאֶלֶף דּוֹר{{ש}}
בְּךָ בָחַרְתִּי מִכָּל הָאֻמּוֹת{{ש}}
עֲשִׂיתִיךָ שָׁלִיחַ בֵּין אָב לְבָנִים{{ש}}
אֱמֹר לִבְחִירֵי הַצֶּדֶק בּוֹאוּ בָנַי וְקַבְּלוּ אֲמָרַי.
===פזמון===
{{הור|סימן: '''יצחק'''}}

{{סי|י}}וֹם זֶה הוֹרִיד / לְבֶן שָׂרִיד / מִצְוֹת צְרוּפוֹת מְבוֹאָרוֹת{{ש}}
לְהוֹדִיעָם / לְהַשְׁמִיעָם / בְּיוֹם זֶה עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת{{ש}}
תּוֹרַת אֱמֶת / נִרְשֶׁמֶת / עַם יְיָ לְהוֹרוֹת{{ר1}}
אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת.{{ממס|תהלים יב ז}}

{{סי|צְ}}בִיָּה עֲנִיָּה / בְּבֵית שִׁבְיָהּ / שִׁבְעָה שָׁבוּעִים סוֹפֶרֶת{{ש}}
וְיוֹם הַחֲמִשִּׁים / עֲדַת קְדוֹשִׁים / מַקְדִּישִׁים חַג עֲצֶרֶת{{ש}}
עֲבוּר הֵימָן / צִיר נֶאֱמָן / נָטַל בְּיוֹם זֶה עֲטֶרֶת{{ש}}
וּמֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ / לְהִתְקַדֵּשׁ / נִקְדַּשׁ סִינַי לְמִשְׁמֶרֶת{{ש}}
וְהֵכִין חֻפָּה / מְיֻפָּה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת{{ש}}
וְחִבְּקַנִי / וּנְשָׁקַנִי / טֶרֶם הֱיוֹתִי שְׁחַרְחֹרֶת{{ר1}}
וּבֵין שָׁדַי / נָתַן דּוֹדַי / שְׁתֵּי כְתֵפוֹת חֹבְרוֹת
{{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}

{{סי|חֲ}}מוּדָה חֲקוּקָה / וַחֲשׁוּקָה / הֱבִיאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרִים{{ש}}
לְהוֹד אַפִּרְיוֹן / בְּהִגָּיוֹן / הָיְתָה לְאֵשֶׁת נְעוּרִים{{ש}}
לְחָתָן מְקַדֵּשׁ / אֲשֶׁר קִדֵּשׁ / עַל פִּי עֵדִים בְּרוּרִים{{ש}}
מְסָרָהּ נְתָנָהּ / וְגַם הִקְנָהּ / עַל יְדֵי שְׁלִיחַ דּוֹר יְשָׁרִים{{ש}}
בְּעֶשֶׂר תְּנָאִים / מֻפְלָאִים / הֵמָּה עֲשֶׁרֶת הַדְּבָרִים{{ש}}
הַמְפֹרָשִׁים / וְנִדְרָשִׁים / חָרוּת בִּכְתָב מְבֹאָרִים{{ר1}}
שְׁתֵי לֻחוֹת / מְשֻׁבָּחוֹת / אֲבָנִים יְקָרוֹת
{{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}

{{סי|ק}}וֹל דּוֹדִי / קוֹל יְדִידִי / בְּדָפְקוֹ דְלָתַי בְּעִנְיָנָיו{{ש}}
נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו / רְצוּי אֶחָיו / הֵן הֵם הָיוּ סִמָּנָיו{{ש}}
אִישׁ הַנִּקְרָא / בְּסוֹד תּוֹרָה / וְהָאִישׁ מֹשֶׁה מְאֹד עָנָו{{ש}}
כְּבוֹד יוֹצְרוֹ / אֲשֶׁר יְצָרוֹ / בְּמַרְאֶה רָאוּ עֵינָיו{{ש}}
בְּעֵת הוֹדִיעַ / וְהִשְׁמִיעַ / לְקַבֵּל תּוֹרַת חֶזְיוֹנָיו{{ש}}
וְאָז הֱשִׁיבָהוּ / וְעָנָהוּ / וְהִקְדִּים יָדָיו לְאָזְנָיו{{ש}}
נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע / בְּיוֹם הִשָּׁמַע / מֵרֹב חִבַּת אֱמוּנָיו{{ש}}
שְׁנֵי הַתְּאוֹמִים / הַנְּעִימִים / מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו{{ר1}}
שֶׁבֶת אַחִים / כְּאוֹר זוֹרְחִים / אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת
{{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}

===רשות===
{{הור|סימן: '''אא&quot;ב גג&quot;ד''', '''יצחק בר ראובן יצליח לתורה ולתעודה'''}}

{{סי|אֵ}}י זֶה מְקוֹם בִּינָה, אֵי מִזֶּה וְאֵי זֶה הוּא{{ש}}
{{סי|א}}וֹצַר חָכְמָה וָדַעַת רֵאשִׁית קִנְיָנֵהוּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}בוֹאִי לִשְׁאוֹל הַיּוֹם אֶת מִי נוֹעַץ וַיְבִינֵהוּ{{ר1}}
מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ.{{ממס|איוב כג ג}}

{{סי|גָּ}}בְהֵי שָׁמַיִם מִמְּעוֹנוֹתָם{{ש}}
{{סי|גֻּ}}לְּתָה הֹעֲלָתָה כְּבוּדָּה מִמַּחֲנוֹתָם{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרִים נְכוֹחִים הֵשִׁיב צִיר נֶאֱמָן לְמַעֲנִיתָם{{ר1}}
כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם.{{ממס|בראשית מב כג}}

{{סי|הֶ}}גְלָה בַת מֶלֶךְ הֵימָן הַמֵּלִיץ בְּחִטּוּב לַחֲטֹב{{ש}}
{{סי|הֵ}}כִין גַּן נָעוּל לְכַלָּתִי גַּן נָעוּל רָטֹב{{ש}}
{{סי|וְ}}דִבּוּק נָאֶה הִדְבִּיקַנִי וְהֶעֱלַנִי מִקְּטֹב{{ר1}}
זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב.{{ממס|בראשית ל כ}}

{{סי|זִ}}מֵּן אֲבִי כַלָּה שׁוֹשְׁבִין בָּחוּר מוּרָם מֵעָם{{ש}}
{{סי|זֹ}}הַר אַפִּרְיוֹן חִפָּה בַּעֲנְנֵי נֹעַם{{ש}}
{{סי|חָ}}שַׁק בִּבְרִית עוֹלְלִים וְיוֹנְקֵי גִזְעָם{{ר1}}
קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם.{{ממס|אסתר ט כז}}

{{סי|טִ}}הֲרָם וְקִבֵּל הָאָב קִדּוּשֵׁי בִתּוֹ לְהַשִּׂיאָהּ{{ש}}
{{סי|טָ}}הוֹר מְסָרָהּ לִשְׁלוּחָהּ בְּחֻפָּה לַהֲבִיאָהּ{{ש}}
{{סי|יֹ}}שֶׁר נְמִיכוּת סִינַי בּוֹ בָחַר לִצְבֹּא צְבָאָהּ{{ר1}}
וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה.{{ממס|אסתר ב יג}}

{{סי|כְּ}}הַיּוֹם בְּזָכְרִי זֹאת תְּחִלַּת פְּרִישָׁתִי לִקְדֻשָּׁה{{ש}}
{{סי|כִּ}}שְׁרוֹן מַעֲשֶׁה אֲשֶׁר הוֹרַנִי עַל לוּחַ חֲרוּשָׁה{{ש}}
{{סי|לְ}}צִוּוּי מְאֹרָשָׂה קְהִלַּת יַעֲקֹב נַחֲלָה מוֹרָשָׁה{{ר1}}
וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה.{{ממס|בראשית יב יט}}

{{סי|מְ}}נָת חֶלְקִי קַמְתִּי לִדְרֹשׁ מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}}
{{סי|מַ}}תְּנוֹתַי לְהַאֲרִיךְ בְּאֵרוּסֵי בִתּוֹ{{ש}}
{{סי|נַ}}פְשִׁי לְאָמוֹן שַׁעֲשׁוּעֶיהָ כְּמֵאָז הָיְתָה לּוֹ קֹדֶם תִּתּוֹ{{ר1}}
כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ.{{ממס|אסתר ב כ}}

{{סי|ס}}וֹבְבַנִי עָלֶיהָ הַיּוֹם לְכַלָּתִי לְהַזְמִינָהּ{{ש}}
{{סי|סְ}}גֻלַּת חֶלְקִי וְנַחֲלָתִי לִהְיוֹת לִי לְמָנָה{{ש}}
{{סי|ע}}וּרִי כַלָּה וּבוֹאִי וְשׁוּבִי נֶאֱמָנָה{{ר1}}
וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה.{{ממס|הושע ב כב}}

{{סי|פָּ}}נַיִךְ אֲחוֹתִי כַלָּה הַרְאִינִי וְהַשְׁמִיעִינִי קוֹלֵךְ{{ש}}
{{סי|פְּ}}קֻדָּתֵךְ תִּיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ{{ש}}
{{סי|צִ}}יר מְבַשֵּׂר יְקַדְּמֵנִי לְהַנְגִּידִי מִבֵּית הַמֶּלֶךְ{{ר1}}
וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ.{{ממס|בראשית יב יט}}

{{סי|קָ}}רָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי כִּי שַׁחוֹתִי בְּצִירֵי חִילַי{{ש}}
{{סי|קִ}}דַּמְתִּי לִטֹּל רְשׁוּת בְּיוֹם שִׂמְחַת גִּילַי{{ש}}
{{סי|רְ}}צֵנִי אֵל וּסְעָדֵנִי וְתִתְמֹךְ מֵהוֹדְךָ עָלַי{{ר1}}
וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלָי.{{ממס|בראשית מה י}}

{{סי|שֶׁ}}בַח וְכָבוֹד תְּעַטְּרֵנִי מָעֹז רֹאשִׁי שׁוֹכֵן שְׁמֵי שַׁחַק{{ש}}
{{סי|שִׁ}}ית שַׁוְעִי לְנֶגְדֶּךָ וּלְפָנֶיךָ יוּחַק{{ש}}
{{סי|תִּ}}כּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ וּמִמֶּנִּי אַל תִּרְחַק{{ר1}}
אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד '''יִצְחָק'''.{{ממס|בראשית לא מב}}

{{סי|יִצְחָק|0}} אֲשֶׁר פָּחַד לְפָנֶיךָ וּלְמוֹרָאֲךָ הִתְגַּבַּר{{ש}}
חַסְדְּךָ מְשֹׁךְ לְזַרְעוֹ נוֹחֲלֵי מַתָּן מִדְבָּר{{ש}}
וּבְנֶשֶׁק בַּר תְּנַשֵּׁק זֶרַע אֲשֶׁר יְחֻבַּר{{ר1}}
וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ '''בָר'''.{{ממס|תהלים סה יד}}

{{סי|בָּר|0}} תְּנַשְּׁקֵם וְתַשְׂבִּיעֵם וְתִדְלֵם מֵרִמְסַת הַתֶּבֶן{{ש}}
רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ הַבִּיטָה וְהָבֵן{{ש}}
לִרְעוֹת בֵּין שְׁפַתַּיִם תְּנַהֲלֵם אֲבִיר יַעֲקֹב רֹעֶה אֶבֶן{{ר1}}
לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים לִפְלַגּוֹת '''רְאוּבֵן'''.{{ממס|שופטים ה טז}}

{{סי|רְאוּבֵן|0}} וְכָל אֶחָיו תִּרְצֶה וּתְקַבֵּל תְּשׁוּרָתָם כְּקָרְבָּן מָלִיחַ{{ש}}
טַעֲמָם רְצֵה נָא אֱלֹהַי וְתַמְתִּיקֵם וְתַמְלִיחַ{{ש}}
כַּבְּדֵנִי נָא נֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי וְתָחֹן זֶה שָׁלִיחַ{{ר1}}
וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה '''יַצְלִיחַ'''.{{ממס|תהלים א ג}}

{{סי|יַצְלִיחַ|0}} בְּמַאֲמַר פִּיו בְּקוּמוֹ בְּקָהָל וְעֵדָה{{ש}}
רְאֵה כִּי קְרָאַנִי פַּחַד וּרְעָדָה{{ש}}
בְּקוּמִי לְבָאֵר דָּתְךָ מִיָּמִים יָמִימָה לְמוֹעֲדָהּ{{ר1}}
'''לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה'''.{{ממס|ישעיהו ח כ}}

{{סי|לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה|0}} אֻסְּפוּ יַחַד עַם נָבָר{{ש}}
שְׁעֵה נָא מְלִיצָם הַיּוֹם וְהוֹדִיעַ אֲמִתְּךָ לְהָבַר{{ש}}
עַבְדְּךָ זֶה אֲשֶׁר שָׁלוּחַ אֶל פְּנֵי תֵיבָתְךָ וְעָבַר{{ר1}}
עַתָּה דַּע וּרְאֵה מָה אָשִׁיב שֹׁלְחִי דָבָר.{{ממס|ש&quot;ב כד יג}}

===מצות עשה===
{{רקע אפור|מִצְוֹת עֲשֵׂה / בְּעֶזְרַת אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֶ}}ת קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי תְּפִלַּת קוֹל שִׂיחֶךָ{{ש}}
{{סי|אֲ}}יֻמָּתְךָ אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ קְנֵה וּצְלַח בְּלִקּוּחֶךָ{{ש}}
{{סי|אֱ}}מֶת אֲשִׁיבְךָ מִלִּין וְרוּחַ קָדְשִׁי תְּנִיחֶךָ{{ר1}}
לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ.{{ממס|משלי כב כא}}

{{סי|בְּ}}תוֹרָתִי חָפַצְתָּ וַתִּבְחַר וּתְכוֹנֵן בָּהּ אֲשׁוּרֶיךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}גוֹרָלָהּ עָלִיתָ וַתִּנְעַם צְלַח וַחֲגֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}בִרְכוֹתֶיהָ תְבֹרַךְ בְּבוֹאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרֶיךָ{{ר1}}
יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ.{{ממס|משלי ה יח}}

{{סי|גִּ}}יל נָא בִּרְעָדָה וְאֵימָה וּפְחַד מִנּוֹרָא וְאָיֹם{{ש}}
{{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה לְהַמְצִיאֲךָ בָהֶם פִּדְיוֹם{{ש}}
{{סי|גְּ}}דַרְתִּיךָ בְּחִתּוּן בְּנוֹתַי שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת לִתְיוֹם{{ר1}}
בִּשְׁתַּיִם תִּתְחַתֵּן בִּי הַיּוֹם.{{ממס|ש&quot;א יח כא}}

{{סי|דִּ}}בַּרְתִּי מֵרֹאשׁ וְלֹא בַסֵּתֶר אָז בְּיוֹם הַמְנֻסֶּה{{ש}}
{{סי|דָּ}}רַשְׁתִּי שֵׂעִיר כִּי אָמַרְתִּי הַמְכַסֶּה אֲנִי אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה{{ש}}
{{סי|דָּ}}בָר דָּבוּר הוֹצֵאת בְגִשְׁתְּךָ בְּתַחְתִּית הָהָר לְמַחְסֶה{{ר1}}
אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיּוֹם הַמַּעֲשֶׂה.{{ממס|ש&quot;א כ יט}}

{{סי|הַ}}יּוֹם קִיַּמְתִּי לְךָ קִיּוּם חֲתָנוּת אֲשֶׁר עָרַבְתָּ{{ש}}
{{סי|הֲ}}כִינוֹתִי לְךָ כַּלָּה עַל הַר סִינַי בְּעָרְכִי לְךָ מָקוֹם וְנִצַּבְתָּ{{ש}}
{{סי|הִ}}זְבַּדְתִּיךָ זֶבֶד טוֹב לְהַחֲזִיק בְּעֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר חָטַבְתָּ{{ר1}}
רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ.{{ממס|קהלת ט ט}}

{{סי|וּ}}מִי חָפֵץ חַיִּים וְלָעַד לֹא יִשָּׂכַל{{ש}}
{{סי|וִ}}עוּד מִצְוֹתַי הַאֲזִינוּ וִחְיוּ כָּל יוֹדְעֵי דַעַת וְשָׂכָל{{ש}}
{{סי|וְ}}נִקּוּב אַזְהָרַת מִצְוֹת עֲשֵׂה אֶקְרָא בְאָזְנֶיךָ מֵהֵיכָל{{ר1}}
גַּם עָשֹׂה תַעֲשֶׂה וְגַם יָכֹל תּוּכָל.{{ממס|ש&quot;א כו כה}}

{{סי|וְ}}יוֹתֵר בְּנִי הִזָּהֵר לְיַחֵד אֶת שֵׁם הַגָּדוֹל בְּיִחוּד שְׁמַע, פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם תְּיַחֲדֶנּוּ {{ש}}
{{סי|וְ}}הַשּׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמְךָ בֵּין הַפְּרָקִים הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ, וּמִפְּנֵי הַכָּבוֹד גַּם דָּרֹשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ{{ש}}
{{סי|וּ}}בְעָמְדָּךְ לְהִתְפַּלֵּל אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמָךְ הִשָּׁמֵר פֶּן תְּשִׁיבֶנּוּ{{ר1}}
כִּי תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרְכֶנּוּ וְכִי יְבָרֶכְךָ אִישׁ לֹא תַעֲנֶנּוּ.{{ממס|מ&quot;ב ד כט}}

{{סי|זְ}}הִירִים הַאֲמִירוּ אֶת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה וּבְשַׁעַת קִימָה לַמּוֹעֵד הַיּוֹם פֶּן תְּאַחֲרוּ וּפֶן תַּאֲרִיכוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}מִירוֹת רְנָנַי תָּעִירוּ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְדֶרֶךְ מִקְדָּשׁ מְעַט תַּדְרִיכוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}רִיחַת שְׁחָרִים בַּעֲלוֹת עַמּוּד הַשַּׁחַר לְשִׁכְנִי תִדְרְשׁוּ וּשְׁמִי תַמְלִיכוּ{{ר1}}
וְהִשְׁכַּמְתֶּם בַּבֹּקֶר וְאוֹר לָכֶם וָלֵכוּ.{{ממס|ש&quot;א כט י}}

{{סי|חֲ}}מִשָּׁה חֻמָּשִׁים וּמְזוּזוֹת פְּתָחִים מָסַרְתִּי לָךְ עַל יְדֵי חֹזֶה{{ש}}
{{סי|חִ}}בָּתִי יָסַפְתִּי לָךְ וְנִכְבַּדְתִּי וּלְמִצְוֹתַי אַל תְּהִי בוֹזֶה{{ש}}
{{סי|חִ}}בּוּר אֲגֻדָּה אַחַת לִמְצֹא בְּבוֹאוֹ דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ בְּנֵר חֲנֻכָּה לְמַחֲזֶה{{ר1}}
וַיִּהְיוּ לְיִשְׂרָאֵל בַּתָּוֶךְ אֵלֶּה מִזֶּה וְאֵלֶּה מִזֶּה.{{ממס|יהושע ח כב}}

{{סי|טָ}}הֳרַת לְבוּשׁ תִּפְאַרְתְּכֶם צִיצִיּוֹת אֲשֶׁר לְאַרְבַּע פֵּאוֹת שְׁתוּלִים{{ש}}
{{סי|טְ}}עִינַת בֶּגֶד פְּתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹתְכֶם בּוֹ נֶחְתָּלִים{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיסֵי הָאוֹת אֲשֶׁר נְתַתִּיךָ זְכֹר בּוֹרַאֲךָ וְהַבֵּט בִּשְׁפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל הַנִּתְלִים{{ר1}}
הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים.{{ממס|בראשית לח כה}}

{{סי|יְ}}פִי בְּנֵי הַנְּעוּרִים כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר{{ש}}
{{סי|יִ}}לּוֹד לִשְׁמוֹנָה יָמִים יִמֹּל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ לְטַהֵר וְלָבֹר{{ש}}
{{סי|יְ}}דִידוּת בְּרִיתִי לָמוּל וְלִפְרֹעַ כִּי בִשְׂכָרָהּ הֶעֱלִיתִיךָ מִבּוֹר{{ר1}}
פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבָר בּוֹ שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבוֹר.{{ממס|משלי ד טו}}

{{סי|כֶּ}}סֶף קָצַבְתִּי לְרֵאשִׁית בְּכוֹרָיו וּבִפְדוֹתוֹ אַל יִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ{{ש}}
{{סי|כָּ}}עֵת הִכֵּיתִי כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרַיִם וְהָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כֹּ}}פֶר בְּכוֹר מְשָרֵת מִזְבְּחִי פִּדְיוֹנוֹ צוּר מִשְׂגַּבּוֹ{{ר1}}
פּוֹדֶה יְיָ נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ.{{ממס|תהלים לד כג}}

{{סי|לְ}}תוֹרַת בְּכוֹרוֹת וּבִכּוּרִים וּלְקַיֵּם מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה הִזָּבֵד זָבוֹד {{ש}}
{{סי|לְ}}הִתְיָרֵא וּלְכַבֵּד אָב וָאֵם, לְבַד אִם יְפַתּוּךָ לַעֲזֹב אֶת שְׁמִי וְשֵׁם נָכְרִיָּה לַעֲבֹד{{ש}}
{{סי|לִ}}כְבוֹדִי וּלְמוֹרָאי הִזָּהֵר וְהָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ פֶּן תֹּאבַד אָבוֹד{{ר1}}
אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ וְהִנֵּה מְנָעֲךָ יְיָ מִכָּבוֹד.{{ממס|במדבר כד יא}}

{{סי|לְ}}הִתְפָּאֵר מַטָּעֵי יִשְׂרָאֵל אֲזַי מִיַּעֲקֹב יִדְרֹךְ כּוֹכָב{{ש}}
{{סי|לִ}}פְרוֹת וְלִרְבוֹת בְּטֹהַר נִשּׂוּאֵי אִשָּׁה עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה צֶדֶק וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב{{ש}}
{{סי|לְ}}קָרֵב יְדִידוּת אֵשֶׁת נְעוּרִים בִּשְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה פֶּן יִהְיֶה מִשְׁפָּט מְעֻכָּב{{ר1}}
מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב.{{ממס|ש&quot;ב יב ג}}

{{סי|מִ}}צְוַת קְדֻשַּׁת חוֹבַת הָאָרֶץ בְּצֶדֶק תֶּהְגֶּה נַפְשִׁי{{ש}}
{{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת {{ק|[תְּרוּמוֹת וּ]]}}מַעַשְׂרוֹת שְׁלֹשָׁה לְהַפְרִישִׁי מִדְּגָנִי יִצְהָרִי וְתִירוֹשִׁי{{ש}}
{{סי|מַ}}עֲשֵׂר רִאשׁוֹן לְתִתּוֹ לַלֵּוִי כְּמִצְוַת קְדוֹשִׁי וּמֵרִים רֹאשִׁי{{ר1}}
וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי גַּם אֶת הַשְּׁלִישִׁי.{{ממס|בראשית לב כ}}

{{סי|נִ}}דְבַת מַתָּנוֹת לַכֹּהֵן וְרֵאשִׁית הַגֵּז יִבְחָרוּ{{ש}}
{{סי|נְ}}עִימוֹת חַלָּה בִּקְדֻשָּה וּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בֵּין דָּל וּבֵין עָשִׁיר דָּתֵיהֶם כְּנִדְבָּרוּ{{ש}}
{{סי|נְ}}תִינַת שֶׁקֶל בַּהֲבִיאֲךָ לְהַרְבּוֹת כָּפְרְךָ מִשְׁפְּטֵי חֲלֻקָּתוֹ נִבְאָרוּ{{ר1}}
גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ.{{ממס|מ&quot;א ג כו}}

{{סי|סֵ}}דֶר עֲבוֹדַת יוֹם כִּפּוּר מְלֵאַת מִצְוֹת כִּמְלוּאַת רִמּוֹן{{ש}}
{{סי|סְ}}מִיכַת שְׁנֵי שְׂעִירִים לְהַגְרִיל עֲלֵיהֶם וְטָרַף בְּקַלְפִּי וְחָבַשׁ בַּטָּמוֹן{{ש}}
{{סי|שָׂ}}עִיר אֶחָד לְשַׁלֵּחַ לַעֲזָאזֵל בְּיַד אִישׁ עִתִּי בְּמִצְוַת דָּת אָמוֹן{{ר1}}
יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן.{{ממס|דברים לב י}}

{{סי|ע}}וֹרוֹת קָדָשִׁים וְחָזֶה וָשׁוֹק וְהַמּוּרָם מִן הַתּוֹדָה בְּגִשְׁתָּהּ{{ש}}
{{סי|עֲ}}רִיכַת נֵר שַׁבָּת לְהַדְלִיק, לְהֵטִיבוֹ בְעִתָּהּ{{ש}}
{{סי|עַ}}בְדְּךָ וַאֲמָתְךָ {{ק|[וּבְהֶמְתֶּךָ]}} לִשְׁבֹּת וְלָנוּחַ בְּמַרְגּוֹעַ שָׁוֶה וּמְנוּחָה שְׁלֵמָה לְתִתָּהּ{{ר1}}
כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ.{{ממס|ישעיהו כד ב}}

{{סי|פְּ}}אֵר מִצְוַת הַגּוּף וְקִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא בְּנֹעַם אוֹתוֹ לַחֲזוֹת{{ש}}
{{סי|פָּ}}חוֹד תִּפְחֲדוּ בְּהַזְכָּרָתוֹ לְיִרְאָה אוֹתוֹ וְאַל תְּנִיבוּהוּ עַזּוֹת{{ש}}
{{סי|פְּ}}תַח לְבָבְךָ לָדַעַת וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ וּלְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ בַּעֲלִיזוֹת{{ר1}}
וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת.{{ממס|בראשית כד ח}}

{{סי|צִ}}וּוּי עֲבוֹדָתוֹ וְדִבּוּקוֹ וְלִצְפֹּן אֶת הַשֵּׁם וּלְעַלְּמוֹ פֶּן תִּהְיֶה פִּי כְסִיל מְחִתָּה{{ש}}
{{סי|צַ}}פֵּה תְצַפֶּה לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְעָבְדוֹ לִבְּךָ שִׁיתָה{{ש}}
{{סי|צְ}}עָדֶיךָ הָכֵן לִקְבֹּר מֵתִים וְדַע לְמִי אַתָּה עָמֵל וּמֵאַיִן בָּאתָ וְהִבַּטְתָּ{{ר1}}
מַה מְּלַאכְתְּךָ וּמֵאַיִן תָּבוֹא מָה אַרְצֶךָ וְאֵי מִזֶּה עַם אָתָּה.{{ממס|יונה א ח}} 

{{סי|קַ}}דֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם בְּיִחוּד, מֵאָה בְרָכוֹת בְּכָל יוֹם לְרוֹמְמוֹ וּלְגַדְּלוֹ{{ש}}
{{סי|קָ}}דֵשׁ וְהַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ לְהָמִיר תְּמוּרַת טוֹב בְּרָע וּלְהַאֲמִין לְפִסְלוֹ{{ש}}
{{סי|קַ}}דְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ וְהָשֵׁב תָּשִׁיב לְמוּלוֹ{{ש}}
יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי גַּם בֵּן וָאָח אֵין לוֹ.{{ממס|קהלת ד ח}}

{{סי|רְ}}חוּמִים רַחֲמוּ עַל דָּל וְשִׂימוּ לְבַבְכֶם עָלָיו חֲבֵרִים{{ש}}
{{סי|רָ}}שׁ וְאִישׁ תְּכָכִים בִּלְבוּשׁ קְרָעִים יִפְשֹׁט בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים{{ש}}
{{סי|רְ}}דֹף מַעֲשֵׁה הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד וּלְבַקֵּר פְּנֵי חוֹלִים אֲשֶׁר בְּעֶרֶשׂ דְּוַי מְיֻסָּרִים{{ר1}}
מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים.{{ממס|בראשית לט כ}}

{{סי|שִׁ}}מְעוּ בָנִים מוּסַר אָב כִּי טוֹב הוּא לְשׁוֹחֲרָיו{{ש}}
{{סי|שִׁ}}חֲרוּ לִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתָיו גְּלוֹת מְקוֹם תַּלְמוּד תּוֹרָה, בְּחִירָיו{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עוּנִים פֶּן תִּהְיוּ לוֹמַר כִּי הוּא יָבוֹא אַחֲרֵי בוֹחֲרָיו{{ר1}}
אַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו.{{ממס|יהושע ג ג}}

{{סי|תְּ}}עוּדָה זֹאת בְּיִשְׂרָאֵל לְבָאֵר מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה בְּהִלּוּלִים{{ש}}
{{סי|תֹּ}}כֶן מִקְצָתָם בֵּאַרְתִּי לְבַד הַנִּשְׁאָר תִּלֵּי תִלִּים{{ש}}
{{סי|תְּ}}נָה כָבוֹד וְשִׁמְעָה עַמִּי וְאֹזֶן פֶּן תַּעְלִים{{ר1}}
כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ כִּי עוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּים.{{ממס|איוב לו ב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אָ}}מְנָם כִּי אַתֶּם עָם וְעִמָּכֶם תְּמִימוּת חָכְמָה נְבוֹנַי{{ש}}
{{סי|אֲ}}לֵיכֶם הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶת אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָזְנַי וְגַם רָאוּ עֵינַי{{ש}}
{{סי|אֲ}}גֻדָּה אַחַת בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ לַעֲלוֹת כָּל זְכוּרְכֶם אֶל פְּנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנַי{{ר1}}
לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת יְיָ.{{ממס|שמות י יא}}

{{סי|בֵּ}}אוּר תּוֹרַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּפִדְיוֹנוֹ יוֹסֵף עָלָיו חֲמִישִׁיתוֹ{{ש}}
{{סי|בַּ}}כֶּסֶף לְגָאֳלוֹ וּלְחַלְּלוֹ וְלִגְאֹל בַּנְּחֹשֶׁת שָׁוְא תִּהְיֶה תְמוּרָתוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}יָדוֹ יִצֹּר הַכֶּסֶף וְיִקַּח כָּל אֲשֶׁר תְּאַוֶה נַפְשׁוֹ בַּעֲלוֹתוֹ{{ר1}}
מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ.{{ממס|אסתר ח יז}}

{{סי|גְּ}}זֵרַת {{ק|[פֶּרֶט וְעוֹלֵלוֹת וְלֶקֶט וְ]}}שִׁכְחָה וּפֵאָה בָּאִילָן {{ק|[וּבַשָּׂדֶה]}} וּמַתָּנָה כְּמַתְּנַת יָדְךָ מְרֻבָּה{{ש}}
{{סי|גַּ}}לֵּה תּוֹכַחַת עֲמִיתְךָ וְהַשְׁמֵט כַּסְפּוֹ וְשִׁלּוּחַ עֶבֶד עִבְרִי וּלְהַעֲנִיק לוֹ בְּחִבָּה{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף עֶבֶד כְּנַעֲנִי לַעֲבֹד בּוֹ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה בַּעֲבוֹדָה רַבָּה{{ר1}}
תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ.{{ממס|שמות ה ט}}

{{סי|דִּ}}בּוּק אַהֲבַת רֵעַ וּפְתִיחַת יָד וְנָתוֹן תִּתֵּן לוֹ מֵחֵילֶךָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רֹשׁ לְהַעֲבִיטוֹ וּלְמֹד תּוֹרָה וּמִצְוֹת וְשִׁנַּנְתָּם וְשַׂמְתָּם בְּאֹהָלֶיךָ{{ש}}
{{סי|דַּ}}בֵּר תְּדַבֵּר בָּם בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה בְּעֵת תַּפְקִיד רוּחֲךָ בְּיָדִי כִּי יִפָּרֵד מֵעָלֶיךָ{{ר1}}
תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ.{{ממס|בראשית מב לז}}

{{סי|הֵ}}ן הִזָּהֲרוּ זְהִירִים קְדוֹשִׁים הִבָּדְלוּ מִן הַקְּדֵשִׁים לְחַבֵּר {{נוא|לְהָבֵר}}{{ש}}
{{סי|הִ}}זְדָּרְזוּ בְתַנְחוּם אָבֵל לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ וַחֲיָלִים יְגַבֵּר{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת קְרִיעָתוֹ לִקְרֹעַ וְלֹא לְאַחוֹת וּלְמַעֵט בְּשִׂיחָה מִדַּבֵּר{{ר1}}
עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר.{{ממס|קהלת ג ז}}

{{סי|וִ}}תּוּר הַחְיָאַת אָח וְהַלְוָאַת אֶבְיוֹן וַהֲשָׁבַת הָעֲבוֹט וְהֶפְקֵר {{ק|[וּבִעוּר]}} שְׁבִיעִית לַעֲנִיִּם לְעוֹדְדָם{{ש}}
{{סי|וִ}}עוּד קְבִיעוּת שָׁנִים וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּלְקַדֵּשׁ עַל הָרְאִיָּה בְּמוֹעֲדָם{{ש}}
{{סי|וְ}}לַחְשֹׁב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת כִּי תִשְׁאַל לְיָמִים רִאשׁוֹנִים וְתַעֲמֹד בְּסוֹדָם{{ר1}}
אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם.{{ממס|דברים ד לב}}

{{סי|זְ}}כֹר סֻכַּת עַנְנֵי מִדְבָּר וַעֲשֵׂה סֻכָּה לְפָנַי בְּהִלּוּלָהּ{{ש}}
{{סי|זַ}}רְדֵּי לוּלָב בַּיָּמִין וּפְרִי עֵץ הָדָר בַּשְּׂמֹאל גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה תִּקַּח לְסַגְּלָה{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת הֲדַסִּים וַעֲרָבָה לְאָגְדָם כְּאַחַת אֲגֻדָּה עֲגֻלָּה{{ר1}}
וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה.{{ממס|זכריה א ח}}

{{סי|חָ}}רוּת בִּכְתָב וְרָשׁוּם בַּסֵּפֶר יָמִים אֲשֶׁר יָחִיד בָּהֶם גּוֹמֵר שִׁירָתִי{{ש}}
{{סי|חִ}}וּוּי מִצְוַת שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם אֲשֶׁר בָּהֶם תֹּכֶן {{ק|[גְּזֵרַת]}} אֲמִירָתִי{{ש}}
{{סי|חֵ}}רוּת לֵיל שִׁמּוּרִים לִגְמֹר בָּהֶם רְנָנָה וְתַגִּיד וְתוֹדִיעַ לְבִנְךָ אֱמוּנָתִי{{ר1}}
בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי.{{ממס|ירמיהו ט כג}}

{{סי|ט}}וֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא וְיִתֵּן בְּצֶדֶק וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו נוֹסָפָה{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר גְּמִילוּת חֶסֶד בֵּין דַּל וּבֵין עָשִׁיר וְכִבּוּד אָב וָאֵם וַהֲבָאַת שָׁלוֹם עֲדוּפָה{{ש}}
{{סי|טַ}}עַם שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה לֶאֱכֹל פִּרְיָם בָּזֶה וְהַקֶּרֶן קַיָּם לִתְנוּפָה{{ר1}}
וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה.{{ממס|יחזקאל מז יב}}

{{סי|יֹ}}קֶשׁ גָּזֵל לְשַׁלֵּם וּמוֹצֵא אֲבֵדָה לְנוֹתֵן סִמָּנֶיהָ יֹאמַר מָצָאתִי{{ש}}
{{סי|יֶ}}חֱסֶה בְצִלְּכֶם גֵּר הַבָּא לְהִתְגַּיֵּר בְּאָמְרוֹ בְּךָ יְיָ חָסִיתִי{{ש}}
{{סי|יְ}}קַבְּלוּהוּ וְיוֹדִיעוּהוּ קְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת פֶּן יַחֲזֹר בְּרוּחוֹ וְיֹאמַר מֶה עָשִׂיתִי{{ר1}}
לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי.{{ממס|ש&quot;א יז לט}}

{{סי|כָּ}}רַתִּי בְרִית לִבְחִירַי לִפְסֹחַ וְלִשְׁמֹר יָמִים כִּמְדֻבָּר{{ש}}
{{סי|כֹּ}}שֶׁר מַאֲכַל צָלִי וּפַת חֲרֵבָה וַאֲרוּחַת יָרָק וּבִשְׁבִיתַת {{ק|[וְקִדּוּשׁ]}} יְמֵי קֹדֶשׁ תִּתְגַּבַּר{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹנֵן יְכוֹנֵן שׁוֹפָר לִתְקֹעַ וּלְעַרְבֵּב מַשְׂטִין אֲזַי עַוְלָתוֹ תְשֻׁבַּר{{ר1}}
יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר.{{ממס|ישעיהו מב יג}}

{{סי|לְ}}מֹד סְפִירַת הָעֹמֶר מִמָּחֳרַת יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחוֹסִים{{ש}}
{{סי|לְ}}גַדֵּעַ אֲשֵׁרָה וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרֹס וּמִקְרָא מְגִלָּה בְּכָל אֲפָסִים{{ש}}
{{סי|לְ}}וִיִּם מִדּוּכָנָם וְכֹהֲנִים מֵעֲבוֹדָתָם מְבַטְּלִים וּבָאִים לִשְׁמֹעַ כְּסֻמְּכוּ מִבֵּית עֲמוּסִים{{ר1}}
אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר הֵמָּה עֹשִׂים.{{ממס|שמות לו ד}}

{{סי|מִ}}י יָרֵא וְחָרֵד לִרְדֹּף חֶסֶד וּלְשַׂמֵּחַ חֲתָנִים הֱיוֹת שִׂמְחַת עוֹלָם בְּרֹאשָׁם{{ש}}
{{סי|מַ}}תַּן שְׂכַר שָׂכִיר וַהֲכָנַת {{ק|[יָד וְ]}}יָתֵד לְהַצְנִיעַ בְּהִתְקַדְּשָׁם{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוַת יִבּוּם וַחֲלִיצָה בְּרֹק הַנִּרְאֶה לַדַּיָּנִים בְּדִין תּוֹרָה נִרְשָׁם{{ר1}}
וּדְעוּ וּרְאוּ אֶת מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר תִּהְיֶה רַגְלוֹ מִי רָאָהוּ שָׁם.{{ממס|ש&quot;א כג כב}}

{{סי|נְ}}בוֹנֵי דַעַת הִתְקַדְּשׁוּ בְּרוּחַ שְׁפָלָה כִּי הוּא כְבוֹדִי וּפְאֵרִי{{ש}}
{{סי|נִ}}ין וָנֶכֶד לִמְזַנֵּב נֶחֱשָׁלִים תִּמְחוּ שְׁמָם וְזִכְרָם מֵעֲפָרִי{{ש}}
{{סי|נַ}}צֵּר תְּנַצֵּר וְשָׁרֵשׁ תְּשָׁרֵשׁ אַחֲרָיו מִלְּמַטָּה אַף אֲנִי מִלְמַעְלָה אָסִיר לוֹ כָּל פֶּרִי{{ר1}}
מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי.{{ממס|שמות לב לג}}

{{סי|סְ}}גֻלַּת שַׁבָּת לִשְׁמֹר בְּ{{ק|[שִׂמְחָה וְ]}}עִנּוּג לְהַשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נְפוּחֵי נְשָׁמוֹת{{ש}}
{{סי|סִ}}גּוּף עֳנָשִׁין בְּנִי הִזָּהֵר שְׁגָגוֹת וְחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת{{ש}}
{{סי|ס}}וֹד וְעִקָּר נוֹדַע לְשַׁבָּת אַרְבָּעִים אֲבוֹת מְלָאכוֹת חָסֵר אַחַת נִרְשָׁמוֹת{{ר1}}
תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת.{{ממס|במדבר א כ}}

{{סי|עֲ}}מֹד מִפְּנֵי שֵׂיבָה וְהַדֵּר פְּנֵי זָקֵן וּשְׂרֹף נוֹתָר וּבַעֵר חָמֵץ בְּחֶרֶץ{{ש}}
{{סי|עֲ}}רִיכַת כִּסּוּי דַּם חַיָּה וָעוֹף כִּי תִקְרֹץ בְּקֶרֶץ{{ש}}
{{סי|עֲ}}שִׂיַּת כִּסּוּיוֹ לְבַד אִם גִּלָּהוּ הָרוּחַ הַמִּתְפָּרֵץ{{ר1}}
גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ.{{ממס|תהלים קד ט}}

{{סי|פִּ}}קּוּד טְעִינָה וּפְרִיקָה עִם חֲבֵרֶיךָ וְהִתְיָרֵא מִן {{ק|[הַמִּקְדָּשׁ וּמִן]}} הַחֲכָמִים פֶּן תִּהְיֶה שׁוֹבָב{{ש}}
{{סי|פִּ}}קְפּוּק הִינִין וּמִדּוֹת וֶהְיֵה תָמִים וּלְצַדֵּק אֶת הַדִּין בַּאֲמִתּוֹ תְּסוֹבָב{{ש}}
{{סי|פְּ}}חַד לִהְיוֹת דַּיַּן אֱמֶת לַשָּמַיִם וְלִרְאוֹת עֵינָיו פֶּן יִהְיֶה חוֹבָב{{ר1}}
כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַייָ יִרְאֶה לַלֵּבָב.{{ממס|ש&quot;א טז ז}}

{{סי|צִ}}וּוּי טְבִילָה בִזְמַנָּהּ לְטַהֵר בִּזְהִירָה וְחֵטְא לְהִתְכַּפֵּר בְּקָרְבָּן וּבְתַחֲנוּנִים יְחוֹנָן{{ש}}
{{סי|צַ}}חַן טְמֵאִים לְקַדֵּשׁ {{ק|[בִּטְבִילָה וַהֲזָאָה]}} וְקָרְבָּן אֶחָד כָּרָאוּי וְכֹהֵן גָּדוֹל בְּקִיחַת בְּתוּלָה יִתְבּוֹנָן{{ש}}
{{סי|צֵ}}רוּף פַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת בְּהֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי עַמִּי בֹּו יִתְגּוֹנָן{{ר1}}
יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.{{ממס|ישעיהו א ג}}

{{סי|קְ}}חַת פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְכָל מַעֲשֵׂה הַיּוֹם לַעֲשׂוֹת בּוֹ עֲשִׂיָּה גְמוּרָה{{ש}}
{{סי|קִ}}דּוּשׁ כֹּהֲנִים וְלִלְמֹד וְלַעֲשׂוֹת יְצִיקָה וּבְלִילָה וּפְתִיתָה וַחֲפִינָה הַחֲמוּרָה{{ש}}
{{סי|קָ}}רְבַּן זֶבַח וּמִנְחָה לְהַמְלִיחַ בַּמֶּלַח חֻקַּת עוֹלָם אֲמוּרָה{{ר1}}
בְּרִית עוֹלָם שָׂם לִי עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה.{{ממס|ש&quot;ב כג ה}}

{{סי|רִ}}צּוּי תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה קְמִיצָה וְהַקְטָרָה כְּמִצְוַת אִמְרֵי פִי{{ש}}
{{סי|רִ}}שּׁוּם שְׂחִיטָה וּמְלִיקָה וְקַבָּלָה וְהַזָּאָה וְהַשְׁקָאַת סוֹטָה עַל יְדֵי קִנּוּי וּסְתִירָה בַּשֶּׁפִי{{ש}}
{{סי|רֹ}}קַח בֹּשֶׂם אֲשֶׁר הִשְׁקָת לַזּוֹנָה מַק יִהְיֶה בְּמֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים לְתִתָּהּ דֹּפִי{{ר1}}
וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי תַחַת יֹפִי.{{ממס|ישעיהו ג כד}}

{{סי|שְׁ}}מֹר קַן צִפּוֹר כִּי תִפְגַּע בַּדֶּרֶךְ אוֹ בְכָל מַעֲבָר{{ש}}
{{סי|שַׁ}}לֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם בְּמִשְׁלַחַת עַל פְּנֵי בָר{{ש}}
{{סי|שִׁ}}לּוּחַ מִצְוָתוֹ בָאֵם וְלֹא בָאָב כִּי כֵן דִּינוֹ הוּבָר{{ר1}}
קָחֶנּוּ וָבֹאָה כִּי שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר.{{ממס|ש&quot;א כ כא}}

{{סי|תְּ}}עוּדַת בָּתִּים וְטֹהַר כֵּלִים וְכָל כְּלִי בֶגֶד {{נוא|וְטֹהַר אָדָם וּבֶגֶד וּכְלִי עוֹר}} לְמַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|תִּ}}קּוּן נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם וַעֲשִׂיַּת מַעֲקֶה הַמַּשְׁלֶמֶת מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ש}}
{{סי|תַּ}}מּוּ עַד הֵנָּה מִצְוֹת עֲשֵׂה לִגְמָלְךָ עֲלֵיהֶם שָׂכָר טוֹב וְהַטּוֹב וְהַיָּשָׁר כִּי תַעֲשֶׂה{{ר1}}
אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה.{{ממס|בראשית כא כב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש, '''יצחק'''}}

{{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְיִרְוַח לִי אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אָבוֹת מִפִּי הַמַּגִּיד{{ש}}
{{סי|אָ}}זְנְךָ עַמִּי הַטֵּה וּלְמוּסָרִי אַל תַּבְגִּיד{{ש}}
{{סי|אֲ}}זַי בֵּאַרְתִּי מִצְוֹת עֲשֵׂה וְהוֹאַלְתִּי לְבָאֵר שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת לְהַנְגִיד{{ר1}}
הָרִאשֹׁנוֹת הִנֵּה בָאוּ וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד.{{ממס|ישעיהו מב ט}}

{{סי|בְּ}}חוּנִים יוֹשְׁבֵי גֹּרֶן עֲגֻלָּה סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה וּקְטַנָּה, בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת וּמַכּוֹת וּמָמוֹנֵי חֵילָךְ{{ש}}
{{סי|בְּ}}רוּ לָכֶם הַמִּשְׁפָּט כִּי לֵאלֹהִים הוּא וּבְעֵת יָבוֹאוּ שְׁנַיִם וְיֵשְׁבוּ לְמוּלָךְ{{ש}}
{{סי|בִּ}}לְבוּשׁ הָאֶחָד כְּלֵי מֵלַת וְהָאֶחָד קְרָעִים, אָמוֹר תֹּאמַר לוֹ בְּפִלּוּלָךְ{{ר1}}
וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ.{{ממס|שמות לג ה}}

{{סי|גֶּ}}זֶר עֲבוֹדַת הָעִבְרִים בְּעֵת מִמְּךָ נִמְלָטִים{{ש}}
{{סי|גְּ}}אֻלַּת חֹפֶשׁ לְהַמְצִיאָם וּלְהַרְגִּיעָם בְּמִיתַת אָדוֹן נִשְׁלָטִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף הָאָמָה הָעִבְרִיָּה בַּהֲבָאַת סִמָּנֶיהָ שִׁלּוּחֶיהָ מִמְּךָ נֶחְלָטִים{{ר1}}
וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים.{{ממס|ישעיהו סו יט}}

{{סי|דָּ}}ת נְזִיקִין וְחוֹבֵל בְּרֵעַ וְנוֹגֵחַ וְנוֹגֵף {{ק|[וְגוֹנֵב]}} בְּמִשְׁפָּט לַהֲבִיאוֹ{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין הִשְׁמַעְתִּי אֶתְכֶם בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר וְשֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט לְהַמְצִיאוֹ{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ מָנוֹס לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ בְּשׁוֹגֵג מְקוֹם מִפְלָט לְהַחְבִּיאוֹ{{ר1}}
לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ.{{ממס|בראשית ד טו}}

{{סי|הֲ}}מוֹנֵי אַב הָמוֹן זִכְרוּ תּוֹרַת עַבְדִּי מֹשֶׁה{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת מוֹכֵר עַצְמוֹ וּמְכָרוּהוּ בֵית דִּין וְנִמְכַּר לַגּוֹי דָּתוֹ אַל תִּנְשֶׁה{{ש}}
{{סי|הַ}}יּוֹצֵא בְּשֵׁן וָעַיִן וְנִגָּף בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים שִׁלּוּחוֹ בְּעֵינֶיךָ אַל יִקְשֶׁה{{ר1}}
וּבַמֶּה יִתְרַצֶּה זֶה אֶל אֲדֹנָיו הֲלוֹא בְּרָאשֵׁי.{{ממס|ש&quot;א כט ד}}

{{סי|וַ}}דַּאי אָשָׁם וְאָשָׁם תָּלוּי וּפָרָשַׁת מִשְׁכָּן וְכָל כְּלֵי תִקּוּנַי{{ש}}
{{סי|וַ}}הֲכָנַת מָאוֹר וּבִגְדֵי שְׂרָד וְחִנּוּך מִזְבֵּחַ וּקְטֹרֶת וּמִשְׁחַת שֶׁמֶן שְׂשׂוֹנַי{{ש}}
{{סי|וְ}}קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד וּפָרָה אֲדֻמָּה בְּלִי מוּם כְּחֻקַּת פִּקְדוֹנַי{{ר1}}
אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי.{{ממס|שופטים יד ג}}

{{סי|זְ}}כִירַת תַּחֲנוּנִים וְעוֹלוֹת {{ק|[וּשְׁלָמִים]}} וּמְנָחוֹת וּפָרָשַׁת חַטָּאת וּפָרָשַׁת חוֹטְאִים יְדוּעִים{{ש}}
{{סי|זְ}}רִיזוּת נְדָרִים וּנְדָבוֹת וְטֻמְאַת אָדָם נְבֵלוֹת וּשְׁרָצִים לְטַמֵּא כָל הַנּוֹגְעִים{{ש}}
{{סי|זְ}}קִיקַת אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת לִמְנוֹת בָּהֶם רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי נִקְבַּע עַל תּוֹלְדוֹתָם כְּמַסְמְרוֹת נְטוּעִים{{ר1}}
עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים.{{ממס|שמות לד ז}}

{{סי|חֹ}}סֶן טֻמְאַת בִּגְדֵיכֶם לְטַהֵר וְטֻמְאַת מַשְׁקְכֶם וְאָכְלְכֶם{{ש}}
{{סי|חִ}}דְלוּ לָכֶם מִטֻּמְאַת כֵּלִים לְהַעֲבִיר בָּאֵשׁ וְהַזָּאַת מַיִם טְהוֹרִים עֲלֵיכֶם{{ש}}
{{סי|חֹ}}מֶר טֻמְאַת כְּלִי חֶרֶשׂ אֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי דָפְיוֹ וְשַׁבֵּר תְּשַׁבְּרוּהוּ לְנַקּוֹת גִּלּוּלֵיכֶם{{ר1}}
וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה כ}}

{{סי|טֶ}}נֶף טֻמְאַת {{ק|[יוֹלְדוֹת וְנִדּוֹת וּ]}}בוֹעֲלֵי נִדּוֹת פֶּן יַעֲלוּ לְרַגְלָם בְּאֹרֶךְ טֻמְאָתָם יַאֲרִיכוּ{{ש}}
{{סי|טֻ}}מְאַת זָב וְזָבָה וְיוֹצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע לִטְבֹּל בְּאַרְבָּעִים סֵאָה יִסְמוֹכוּ{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר פָּרָשַׂת עֶגְלָה עֲרוּפָה לִמְדֹּד מֵחָטְמוֹ בַּחֶבֶל יִמְשׁוֹכוּ{{ר1}}
כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִפְנֶה הָרֹאשׁ אַחֲרָיו יֵלֵכוּ.{{ממס|יחזקאל י יא}}

{{סי|יְ}}דִידוֹת טָהֳרָה חֲמוּרָה הִתְכַּבְּסוּ קְדוֹשִׁים{{ש}}
{{סי|יְ}}סוֹדוֹת מִשְׁמֶרֶת מַרְאוֹת נְגָעִים שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת נִדְרָשִׁים{{ש}}
{{סי|יָ}}פְיוּתָם מָשָׁל מָשְׁלוּ בָם לִשְׁנֵי מְלָכִים מַרְאוֹת הַנֶּגַע שְׁתַּיִם מְפֹרָשִׁים{{ר1}}
וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.{{ממס|בראשית ב י}}

{{סי|כִּ}}הוּי נֶגַע צָרַעַת שְׁמֹר, כְּשִׁעוּר גָּרִיס מִשְׁפָּטוֹ הוּבַן{{ש}}
{{סי|כַּ}}שֶּׁלֶג הַלָּבָן בַּהֶרֶת עַזָּה וּשְׁנִיָּה לָהּ כְּסִיד הַהֵיכָל, זוֹ וָזוֹ כִּכְתָבָן{{ש}}
{{סי|כְּ}}מֶלֶךְ עִם שָׂרָיו בַּהֶרֶת חֲלוּקָה מִשְּׂאֵת מְנֻקָּה כְּצֶמֶר מְלֻבָּן{{ר1}}
וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן.{{ממס|בראשית ל מ}}

{{סי|לִ}}כְלוּךְ דַּם נִדָּה וּפִתְחָהּ אֲשֶׁר שָׁם פְּרִי מְגָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|לְ}}דִמְיוֹנָהּ חֶדֶר וַעֲלִיָּה וּפְרוֹזְדוֹר בְּאַרְבָּעָה מִינֵי הַדָּם פֶּן תִּתֵּן הוֹדֶךָ{{ש}}
{{סי|לִ}}רְחֹק מֵחַבֵּק דָּם הַבָּא מִן הַחֶדֶר כִּי הוּא יְבוֹדְדֶךָ{{ר1}}
לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ.{{ממס|ישעיהו כו כ}}

{{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת נַחֲלוֹת {{ק|[וּבְכוֹרָה]}} וּפָרָשַׁת הָעֹמֶר וִיפַת תֹּאַר בְּעֵת לַקְּרָב יֵצֵאוּ{{ש}}
{{סי|מְ}}פַתֶּה וְאוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רָע, דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ{{ש}}
{{סי|מ}}וֹפֵת דָּתָהּ לְאַחַר כִּבּוּס הַשִּׂמְלָה כִּתְמֵי בְתוּלֶיהָ הַנִּרְאוּ{{ר1}}
אַל תָּשֶׂם אֶת לִבְּךָ לָהֶם כִּי נִמְצָאוּ.{{ממס|ש&quot;א ט כ}}

{{סי|נְ}}בוֹנַי בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת מְשִׁיבֵי מִלְחֶמֶת בִּגְבוּרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}דָרִים אַרְבָּעָה הִתִּירוּ, הֲבָאִין שְׁגָגוֹת וְאוֹנָסִין וְזֵרוּזִין לְהִתְבּוֹרְרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}דִירָתִי הֲנָאָה לִנְדִירָתִי מַאֲכָל, כֵּלִים שֶׁלֹא לֶאֱכֹל הִתַּרְתִּי בַּחֲבוּרָה{{ר1}}
רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה.{{ממס|במדבר כ יט}}

{{סי|ס}}וּר מֵעָרְלָה וּמִמּוּמֵי בְּהֵמָה וְנֶחֱרֶפֶת וְיוֹם כִּפּוּר לְעֻנּוֹתוּ{{ש}}
{{סי|ס}}וֹרֵר {{ק|[וּמוֹרֶה]}} וְנוֹתֵן מוּמִים וּמַקְדִּישׁ וּמַחֲרִים וְדִין בָּתֵי עָרֵי חוֹמָה וַחֲצֵרִים כְּמִצְוָתוֹ{{ש}}
{{סי|סִ}}דְרֵי לֶחֶם הַפָּנִים וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּשְׁבִיעִית וּבַיּוֹבֵל, כִּי כֵּן דָּתוֹ{{ר1}}
לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ.{{ממס|מ&quot;א כב יז}}

{{סי|עֵ}}רֶךְ בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת וְהַקְהֵל וְסוֹטָה, וְנָזִיר לְהַפְרִישׁוֹ מִיֵּין חַכְלִילָיו{{ש}}
{{סי|עֲ}}רָכִים וּמִזְבֵּחַ וּפֶסַח שֵׁנִי וַחֲצוֹצְרוֹת וּנְסָכִים וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי אֵילָיו {{נוא|בְעָלָיו}}{{ש}}
{{סי|עֶ}}שְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה וְכֹהֵן גָּדוֹל וְגֵר תּוֹשָׁב וְשִׁלּוּחַ טָמֵא מִחוּץ לְאֹהָלָיו{{ר1}}
יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו.{{ממס|איכה ג כח}}

{{סי|פָּ}}רָשַׁת עִיר הַנִּדַּחַת וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר {{ק|[וְשׁוֹלַחַת יָד]}} וְעֵדִים זוֹמְמִים עֶדְיָם לִבְלֹם{{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵר הַמֶּלֶךְ לִכְתֹּב לוֹ מִשְׁנֵה תוֹרָה לִסְבֹּב בָּהּ תָּמִיד וְלִגְלֹם{{ש}}
{{סי|פִּ}}קּוּד הַמַּשְׁלֶמֶת לִרְדֹּף שְׁלוֹמָהּ וּלְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ כְּמִצְוַת צוּר עֵילוֹם{{ר1}}
עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם.{{ממס|קהלת ג ח}}

{{סי|צִ}}וּוּי כֶּסֶף קִנְיַן הָאִשָּׁה בִּשְׁוֵה פְרוּטָה לִשְׁקֹל{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתִים בְּעֵת נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה לַחְקֹר בָּם פֶּן תְּעַקְּלוּהָ עָקוֹל{{ש}}
{{סי|צַ}}עֲקַת הַמּוּטָל בַּבּוֹר בְּאָמְרוֹ כִּתְבוּ וְחִתְמוּ וְנִשְׁמַע לָכֶם הַקּוֹל{{ר1}}
וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל.{{ממס|דברים ד יב}}

{{סי|קֶ}}שֶׁר לְהַתִּיר בִּכְרִיתוּת הַמְגָרֵשׁ כְּעָלָה כַּעְסוֹ וְזַעְמוֹ{{ש}}
{{סי|ק}}וֹרְדִיָקוֹס אִם אֲחָזוֹ וְנִבְהָל וַתָּחֶל רוּחַ לְפַעֲמוֹ{{ש}}
{{סי|קָ}}רָא וְצִוָּה לִכְתֹּב אֶת הַסֵּפֶר, יְבֻטַּל דְּבָרוֹ וְטַעְמוֹ{{ר1}}
עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ.{{ממס|במדבר יד כד}}

{{סי|ר}}וּחַ אִישׁ כִּי יַעֲלֶה בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים לְהִתְגָּרֵשׁ{{ש}}
{{סי|רִ}}צּוּי עֲרֻבָּתוֹ יַפְרִיד בַּסֵּפֶר אֲזַי חִתּוּמָיו יְאָרֵשׁ{{ש}}
{{סי|רִ}}חוּקוֹ מִמֶּנָּהּ יַכְרִית בִּכְרִיתוּת מִבְּלִי שִׁיּוּר לְהִתְפָּרֵשׁ{{ר1}}
כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ.{{ממס|שמות יא א}}

{{סי|שֶׁ}}בֶת אַחִים גַּם יַחַד וּמֵת אַחַד מֵהֶם {{ק|(וְנוֹסַף אֶחָד עֲלֵיהֶם)}} מִשְׁפָּטוֹ נִגְזַר גֶּזֶר{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר וְהָבֵן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְצָרוֹת צָרוֹתֵיהֶן מִקָּרְבָה וְצָרַת קְרוֹבָה לְהִנָּזֵר{{ש}}
{{סי|שֻ}}לְּחָה וְהֻתְּרָה לִהְיוֹת לְאִישׁ זָר לֵאמֹר נֶגְדְּךָ אֶהְיֶה עֵזֶר{{ר1}}
אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי צָרָה קְרוֹבָה כִּי אֵין עוֹזֵר.{{ממס|תהלים כב יב}}

{{סי|תּ}}וֹרַת תְּמִידִין וּמוּסָפִין וּתְרוּמַת הַמֶּכֶס כְּמִשְׁמֶרֶת פִּקּוּדֶיךָ{{ש}}
{{סי|תְּ}}עוּדַת הָאָרֶץ לָתֵת לַלְוִיִּם לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ מְקוֹם מִקְלָט בְּכָל צְדָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹכַחַת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּהַגָּשַׁת כֹּהֲנִים לְהוֹכִיחַ כִּי שָׁם הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ר1}}
וְשָׁמַעְתָּ מַה יְדַבֵּרוּ וְאַחַר תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ.{{ממס|שופטים ז יא}}

{{סי|יָ}}חִיד וּמְיֻחָד בְּפִי כָל מִפְעָלָךְ{{ש}}
{{סי|צַ}}דִּיק וּמוֹשִׁיעַ {{סי|חָ}}סִין הַיָּרְאוּי בְמַהֲלָלָךְ{{ש}}
{{סי|ק}}וּמָה נָּא לְגָאֳלֵנוּ כִּימֵי קֶדֶם אֲשֶׁר פָּדִית בְּגָדְלָךְ{{ר1}}
כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה וּלְךָ הַגְּאֻלָּה קְנֵה לָךְ.{{ממס|ירמיהו לב ח}}
===פזמון===
{{הור|סימן: '''יצחק'''}}

{{סי|יָ}}חִיד נוֹרָא עֲלִילָה{{ש}}
סוֹבֵב לְקִרְיַת תְּהִלָּה{{ש}}
יוֹנַת אֵלֶם שְׁכוּלָה{{ש}}
תִּמְצָא מְנוּחָה לְכַף רַגְלָהּ{{ר1}}
קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻלָּה{{ר2}}
כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה.{{ממס|ירמיהו לב ז}}

{{סי|צַ}}דִּיק שְׁעֵה נָא עֲתֶרֶת{{ש}}
הַמּוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת{{ש}}
לְמַהֵר עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת{{ש}}
לְדַבֵּר עַל לֵב שְׁחַרְחֹרֶת{{ש}}
וְהִיא עַל לִבָּהּ מְדַבֶּרֶת{{ש}}
מָתַי אֶהְיֶה נִזְכֶּרֶת{{ש}}
וּלְבֵית בַּעֲלָהּ חוֹזֶרֶת{{ש}}
שֻׁלְחָנָהּ כְּמֵאָז מְסַדֶּרֶת{{ש}}
לְמוֹעֵד כָּזֶה מְשׁוֹרֶרֶת{{ש}}
לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת{{ר1}}
וְתָשׁוּב כַּלָּה לְבֵית בַּעְלָהּ{{ר1}}
וְנִבְנְתָה הָעִיר עַל תִּלָּהּ
{{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{סי|חֶ}}שְׁבּוֹן זְמַנֵּי צְבִיָּה{{ש}}
הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ צוֹפִיָּה{{ש}}
חָשְׁבָה לִהְיוֹת פְּדוּיָה{{ש}}
וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה{{ש}}
וּמָתַי תִּקְרָא לִשְׁבוּיָה{{ש}}
שׁוּבִי סֹעֲרָה עֲנִיָּה{{ש}}
וּמָתַי תַּעְדֶּה אֶת עֶדְיָהּ{{ש}}
וְהֵסִירָה שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ{{ש}}
וּמָתַי תִּקָּרֵא בְנוּיָה{{ש}}
בִּשְׁלֹחַ אֶת אֵלִיָּה{{ר1}}
שְׁכוּלָה לִהְיוֹת כְּלוּלָה{{ר1}}
וְגוֹלָה סוּרָה גְּאוּלָה
{{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{סי|קָ}}רוֹב לַכֹּל מְבַקֶּשֶׁת{{ש}}
עֲנִיָּה בְּיַד צָר נֶחְבֶּשֶׁת{{ש}}
כְּמוֹ שִׁפְחָה נִכְבֶּשֶׁת{{ש}}
וְהִיא בְּלִבָּהּ חוֹרֶשֶׁת{{ש}}
מָתַי אֶהְיֶה נִדְרֶשֶׁת{{ש}}
כְּמֵאָז הָיִיתִי מְאֹרֶשֶׂת{{ש}}
וּכְאִשָּׁה עִם בַּעְלָהּ מְפָרֶשֶׁת{{ש}}
וְדַי מִהְיוֹת נִפְרֶשֶׁת{{ש}}
וּמָתַי אֶהְיֶה לוֹחֶשֶׁת{{ש}}
בִּשְׂפָתַי וּבַאֲרֶשֶׁת{{ש}}
קְרוּיָה נְעוּרִים אֵשֶׁת{{ש}}
בִּשְׁלוֹם בֵּיתִי דּוֹרֶשֶׁת{{ר1}}
וּמָתַי תִּשְׁמַע בְּקוֹל הֲמֻלָּה{{ר1}}
סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה
{{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{רקע אפור}}
תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ש}}
בְּעֶזְרַת צוּר מַחְסֶה{{ש}}
וְהוּא אֲשֶׁר אֵין לוֹ קָצֶה{{ש}}
יַעְזְרֵנִי לְסַיֵּם מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה.
{{סוף}}

===מצוות לא תעשה===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (רובו במתכונת אא&quot;ב גג&quot;ד)}}

{{סי|אֲ}}יַסְּרָה אֶתְכֶם אֱמוּנַי בְּתוֹכַחַת מְגֻלָּה לְיַסֵּר אֶתְכֶם וּלְהוֹכִיחֲכֶם{{ש}}
{{סי|אֹ}}מֶץ אַזְהָרַת מַכּוֹת וְעוֹנָשִׁין לְהַזְהִיר שֻׁלַּחְתִּי לְמַעַנְכֶם{{ש}}
{{סי|אֱ}}מוּנִים עִמְדוּ וְשִׁמְעוּ וְאַל תָּקוּצוּ בְתוֹכַחְתִּי אֲשֶׁר אוֹכִיחַ מוּל פְּנֵיכֶם{{ר1}}
וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה ה}}

{{סי|בֶּ}}ן פָּרִיץ הַבָּא עַל מְחוֹלַלְתּוֹ וְגִלָּה כְנַף הָאָב, אָז חִלֵּל שֵׁם קְדוֹשׁוֹ{{ש}}
{{סי|בֹּ}}שֶׁת אִשָּׁה הַנִּרְבַּעַת לַבְּהֵמָה {{ק|[וְהַבָּא עַל הַכַּלָּה וְעַל הַבְּהֵמָה]}} וְשׁוֹכֵב בְּזָכוּר, תַּעַל צַחֲנָתוֹ וּבָאְשׁוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָדוֹן חִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וְנוֹקֵב אֶת הַשֵּׁם, גַּם הוּא דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ{{ר1}}
שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ.{{ממס|משלי כא כג}}

{{סי|גִּ}}לּוּלֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּבוֹעֵל נַעֲרָה מְאֹרָשָׂה צֹעֲקָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ{{ש}}
{{סי|גֹּ}}עַל הַמְקַלֵּל אָב וָאֵם וּמַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְהַמֵּסִית וְהַמֵּדִיחַ, מוֹת יוּמָתוּ בְּאֶבֶן הַדְּחוּיָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹרֵשׁ אוֹב וְיִדְּעוֹנִי וּמְכַשֵּׁף וְדָת סוֹרֵר וּמוֹרֶה בֵּן וְלֹא בַת בִּשְׁחִיָּה{{ר1}}
אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה.{{ממס|שמות א טז}}

{{סי|הַ}}בָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ {{ק|[וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ וּבִתּוֹ]}} וּבַת בְּנוֹ וּבַת בִּתּוֹ וּבַת כֹּהֵן קָדְשֵׁי אָבִיהָ כִּי תְחַלְּלֵם{{ש}}
{{סי|הַ}}זְנָאַת חֲמוֹתוֹ וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְאֵם חָמִיו אִם עֶרְוָתָן יְגַלֵּם{{ש}}
{{סי|וְ}}תַעֲמִידֵם עַל גַּחֲלֵי אֵשׁ יַעַן עָזְבָם דָּת {{ק|[אֵשׁ]}} אֵשׁ תֹּאכְלֵם{{ר1}}
מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם.{{ממס|יחזקאל טו ז}}

{{סי|זְ}}דוֹן לֵב רָצַח אֶת רֵעֵהוּ, אֲשֶׁר קָם עָלָיו כְּאוֹרֵב{{ש}}
{{סי|זִ}}לְזוּל עִיר הַנִּדַּחַת לְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר תֵּחָרֵב{{ש}}
{{סי|חַ}}זְּקוּ יְדֵיכֶם לִנְקֹם בְּנִקְמַת דַּם בְּרִית עַל שְׁנֵיהֶם לְבַדָּם תִּתְרַבְרֵב{{ר1}}
כִּי כָזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב.{{ממס|ש&quot;ב יא כה}}

{{סי|טָ}}חֵי תָפֵל מְנַבְּאֵי בְּשֵׁם נָכְרִיָּה וְזוֹמְמֵי בַת כֹּהֵן וּבוֹעֲלָהּ יִבְחֲרוּ מַחֲנָק עַצְמֹתָיו{{ש}}
{{סי|טָ}}פַשׁ וְהִכָּה אָב וָאֵם וְגֹנֵב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל וְזָקֵן מַמְרֵא בְּחָכְמוֹתָיו{{ש}}
{{סי|יָ}}הִיר הַבָּא עַל בְּעוּלַת בַּעַל וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת הָכֵן הַמִּצְנֶפֶת לְגַרְגְּרוֹתָיו{{ר1}}
וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו.{{ממס|בראשית לז כ}}

{{סי|כָּ}}פַר מֵעֲשׂוֹת פֶּסַח וְלֹא מָל וְזוֹנֶה אֲחוֹתוֹ וַאֲחוֹת אָבִיו וַאֲחוֹת אִמּוֹ לְהַכְלִימָהּ{{ש}}
{{סי|כָּ}}שַׁל בַּאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְאֵשֶׁת אָחִיו וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו כִּי הִיא זִמָּה{{ש}}
{{סי|לִ}}כְרֹת בּוֹעֵל אֶת הַנִּדָּה בְּלִי רְאִיַּת דָּם לֶחָכָם אִם טְמֵאָה אִם טְהוֹרָה שׂוּמָה אֲדֻמָּה{{ר1}}
הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ.{{ממס|ויקרא י יח}}

{{סי|מְ}}פַטֵּם וְסָךְ שֶׁמֶן וְשׁוֹחֵט וּמַעֲלֶה בַחוּץ וְאוֹכְלֵי נוֹתָר וּפִגּוּלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|מְ}}לֶאכֶת {{ק|[וּמַאֲכַל]}} יוֹם כִּפּוּר וּמַאֲכַל חָמֵץ בַּפֶּסַח, וְגַם אֶת הַחֵלֶב בְּגִלּוּלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|נ}}וֹאַל גּוּף טָמֵא אוֹכֵל קֹדֶש וּבָא לַמִּקְדָּשׁ וְלוֹעֲטֵי גַּם אֶת הַדָּם בְּחַלְלֵיהֶם{{ר1}}
כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם.{{ממס|ירמיהו ב ג}}

{{סי|סִ}}גּוּף מִיתָה לְאוֹכֵל טֶבֶל וְכֹהֵן טָמֵא אוֹכֵל תְּרוּמָה טְהוֹרָה קֹדֶשׁ יְיָ בְּחַלְּלוֹ{{ש}}
{{סי|ס}}וּרוּ זָרִים מִמַּאֲכַל תְּרוּמָה וְגַם זָר הַבָּא לְשַׁמֵּשׁ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ לְמוּלוֹ{{ש}}
{{סי|עֵ}}דוּת רְאֵה נָא בְּמַקֵּל אַהֲרֹן הַמֻּנָּח לִפְנֵי מִשְׁמַרְתּוֹ בְּהִלּוּלוֹ{{ר1}}
עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ.{{ממס|הושע ד יב}}

{{סי|פְּ}}רוּעַ הָרֹאשׁ וְגוּף הַטָּמֵא אִם לָגֶשֶׁת אֵלַי לִבּוֹ עָרַב{{ש}}
{{סי|פִּ}}סּוּל הַשּׁוֹתֶה יַיִן בִּרְבִיעִית אַף הוּא אִם לְשָׁרְתֵנִי קָרַב{{ש}}
{{סי|צְ}}רִיפַת אֲמִירָתִי לִבְדֹּק בְּשׁוֹתֵהוּ בֵּין מְרֻבֶּה לְמֻעָט אִם לָאו בְּמַיִם מְעֹרָב{{ר1}}
הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב.{{ממס|במדבר יג יח}}

{{סי|קָ}}רַב מְחֻסַּר כִּפּוּרִים {{ק|[וּמְחֻסַּר בְּגָדִים]}} וְרָצָה לַעֲבֹד בַּעֲבוֹדַת כְּשֵׁרִים לְהִתְחַבֵּר וּלְהַעֲמִית{{ש}}
{{סי|קִ}}דּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם מִן הַכִּיּוֹר, פֶּן בְּמִיתָה חַיָּתוֹ יַצְמִית{{ש}}
{{סי|רֹ}}עַ טְבוּל יוֹם (גַּם זָר) הַבָּא לְשַׁמֵּשׁ נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֶר הַפְּנִימִית{{ר1}}
אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית.{{ממס|אסתר ד יא}}

{{סי|שִׁ}}נַּנְתִּי עֹנֶשׁ כָּל הַמִּצְוֹת סְקִילָה וּשְׂרֵפָה וּמְחֻיַּב הֶרֶג וְלִנְחֹר{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר מִשְׁפָּטָיו יְכַפֵּר חֲטָאֵיכֶם וְאִם הוּא כַּשָּׁנִי יַלְבִּין כַּצָּחוֹר{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרַת אֱלֹהִים חַיִּים שִׁמְעוּ עַמִּי כִּי לֶקַח טוֹב לָכֶם לִבְחֹר{{ר1}}
מִי בָכֶם יַאֲזִין זֹאת יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחוֹר.{{ממס|ישעיהו מב כג}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֲ}}חַוֶּה דֵעִי אֶתְכֶם בְּהוֹרָאַת לָאוִין מָאתַיִם וְשִׁבְעָה וְשִׁבְעִים{{ש}}
{{סי|אִ}}ישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לְהוֹכִיחַ בְּהַתְרָאוֹת וּבְהַעְדָּאַת רֵעִים{{ש}}
{{סי|אֵ}}ימוֹת רְצוּעוֹת בְּשָׁמְעוֹ אוּלַי יְקַבֵּל הַתְרָאַת רְצוּעִים{{ר1}}
וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִים.{{ממס|בראשית יח כט}}

{{סי|בָּ}}אֵר הוֹאַלְתִּי אֲלֵיכֶם וְאוּכַל לְאִיתִיאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}הַפְרָשַׁת גִּיד הַנָּשֶׁה בְּנִי הִזָּהֵר וְנַפְשְׁךָ אַל תִּתְגָּאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָכְרְךָ צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ בַּעֲבֹר פְּנוּאֵל{{ר1}}
וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים עח ה}}

{{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת מִצְוַת פֶּסַח עָרֵל וּבֶן נֵכָר וַאֲכִילַת צָלִי בַּחֲבוּרָה{{ש}}
{{סי|גֵּ}}ר וְתוֹשָׁב וְשָׂכִיר וּשְׁחִיטָה עַל חָמֵץ וַהֲלָנָה עַד הַבֹּקֶר כַּנִּדְבָּרָה{{ש}}
{{סי|גּ}}וּרוּ לָכֶם מִשְּׁבִירַת הָעֶצֶם לְקַיֵּם מִצְוַת יְיָ בָּרָה{{ר1}}
שֹׁמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה.{{ממס|תהלים לד כא}}

{{סי|דֶּ}}רֶךְ הַחוּץ פֶּן תּוֹצִיא וּפֶן תּוֹתִיר וּבִעוּר חָמֵץ לִשְׁמֹר כְּמִשְׁפְּטֵי חֻקֶּיךָ{{ש}}
{{סי|דִּ}}קְדּוּק הִלְכוֹת שַׁבָּת הִזָּהֵר מִמְּצֹא וּלְדַבֵּר חֶפְצֵי חֶשְׁקֶךָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רִישַׁת חֲפָצַי הֻתְּרוּ לִמְצֹא וּלְדַבֵּר בַּהֲלֹךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ{{ר1}}
דַּבֵּר כִּי חָפַצְתִּי צַדְּקֶךָּ.{{ממס|איוב לג לב}}

{{סי|הִ}}תְפָּרְדוּ מֵעֲשׂוֹת מְלָאכָה בִּשְׁמוֹנָה {{נוא|בְּשִׁבְעָה}} יָמִים יְדוּעִים וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּהוּ{{ש}}
{{סי|הֵ}}רָאוֹת פְּנֵי מִצְרַיִם פֶּן תּוֹסִיפוּן וְלֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם פֶּן לַשָּׁוְא תִּשָּׂאוּהוּ{{ש}}
{{סי|הַ}}זְהָרַת {{ק|[רְצִיחָה וּגְנֵבָה וְ]}}נִאוּף וַעֲנִיַּת שֶׁקֶר אִישׁ בְּאָחִיו פֶּן תְּעִידוּהוּ{{ר1}}
כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ.{{ממס|מ&quot;ב יח לו}}

{{סי|וְ}}חָמוֹד לֹא תַחְמֹד {{ק|[וְלֹא תִתְאַוֶּה]}} וְאַבְנֵי גָזִית פֶּן תִּבְנֶה כְּמִצְוַת תּוֹרָתִי{{ש}}
{{סי|וּ}}בְמַעֲלוֹת פֶּן תַּעֲלֶה עַל מִזְבְּחִי וְהִשָּׁמֵר מִגְּזֵרַת אֲמִירָתִי{{ש}}
{{סי|וְ}}גֵרֵי צֶדֶק פֶּן תּוֹנֶה וּפֶן תִּלְחַץ מֵאָז בָּאוּ לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי שְׁכִינָתִי{{ר1}}
לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל תַּעֲשׂוּ דָבָר כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי.{{ממס|בראשית יט ח}}

{{סי|זָ}}כוֹר פֶּן תְּעַנֶּה יָתוֹם וְאַלְמָנָה כִּי צָעוֹק יִצְעַק לְפָנַי{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת הַלְוָאַת אָח וּפֶן תִּהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה וְהַמְקַלֵּל דַּיָּן וְנָשִׂיא עֹשֵׂה מַעֲשֵׂה אֱמוּנַי{{ש}}
{{סי|זָ}}ךְ לִהְיוֹת הַמְקַלֵּל דַּיָּן אַשְׁמַאי וְנָשִׂיא עוֹבֵר נָאֶה וְנָכוֹן בְּעֵינַי{{ר1}}
הַנִּחוּ לוֹ וִיקַלֵּל כִּי אָמַר לוֹ יְיָ.{{ממס|ש&quot;ב טז יא}}

{{סי|חֵ}}לֶק מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר כִּמְלוּאַת הַזֶּרַע בְּגִדּוּלוֹ{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק בָּשָׂר הַנִּטְרָף בְּאַחַת מִשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אַל תִּתְאָו לְמַאֲכָלוֹ{{ש}}
{{סי|חִ}}קּוּר בִּגְדִי הַנּוֹפֵל מִן הַגָּג וְנִשְׁתַּבְּרוּ רֹב צַלְעוֹתָיו לָאָרֶץ בְּגִלְגּוּלוֹ{{ר1}}
יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי נִפְלוֹ.{{ממס|ש&quot;ב א י}}

{{סי|טְ}}עִיַּת רַבִּים בְּלִי לִהְיוֹת אַחֲרֵימוֹ וּמִשֵּׁמַע שָׁוְא לְהִתְרַחֲקָם{{ש}}
{{סי|טְ}}עִינַת רִיב פֶּן תַּעֲנֶה וְשֹׁחַד לֹא תִקַּח וְדָל לֹא תֶהְדַּר וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג לְהַצְדִּיקָם{{ש}}
{{סי|טָ}}הֳרַת הָרֶגֶל בְּהֵרָאוֹתְכֶם לֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם כִּי אִם בַּהֲבָאַת חֻקָּם{{ר1}}
וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם.{{ממס|שמות ג כא}}

{{סי|יְ}}רָא לְךָ מִקְּדֻשַּׁת שְׁמִי וְלֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר שְׂנֵאתִיהוּ{{ש}}
{{סי|י}}וּסַר בְּשַׂר גְּדִי בְּלִי לְבַשְּׁלוֹ בֶחָלָב וּכְרִיתוּת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ רִחַקְתִּיהוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}פְיוּתָם לֹא תָחֹן וְנָכְרִי לֹא תוּכַל לָשׂוּם עָלֶיךָ מֶלֶךְ כִּי לֹא בְחַרְתִּיהוּ{{ר1}}
אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ.{{ממס|ש&quot;א טז ז}}

{{סי|כֶּ}}סֶף וְזָהָב וְסוּסִים וְנָשִׁים לֹא יַרְבֶּה פֶּן יָסוּר וּפֶן יָזִיד בְּבִעוּט מִשְׁמַן חֶלְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹשֵׁל עֵד אֶחָד וְעֵד חָמָס פֶּן יָקוּם אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כְּ}}לִי גֶבֶר וְשִׂמְלַת אִשָּׁה וְנֶשֶׁךְ לֹא תַשִּׁיךְ כִּי הַנּוֹשֵׁךְ וְהַנָּשׁוּךְ עֲנוּשִׁים בְּקִרְבּוֹ{{ר1}}
כַּמַּלְוֶה כַּלֹּוֶה כַּנֹּשֶׁה כַּאֲשֶׁר נֹשֶׁא בוֹ.{{ממס|ישעיהו כד ב}}

{{סי|לֹ}}א יֵשְׁבוּ בְאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אוֹתְךָ לִי, בֵּינִי וּבֵינְךָ יַפְרִידוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}חִתּוּן בָּנִים וּבָנוֹת פֶּן יִתְחַתְּנוּ וְיָסוּרוּ מִדְּרָכַי וְיֹאבֵדוּ{{ש}}
{{סי|לִ}}רְחֹק מִלָּבֹא בִּקְהַל כְּהֻנָּה בַּת הַמְחַלֶּלֶת הִיא וְזַרְעָהּ בְּבִיאַת נָכְרִי וָעֶבֶד כִּי בַייָ בָּגָדוּ{{ר1}}
וְלִבְנֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ.{{ממס|בראשית לא מג}}

{{סי|מֵ}}חַיָּה אֵינָהּ מַעֲלַת גֵּרָה וְעוֹף הַטָּמֵא וְדָג בְּלֹא סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת נַפְשְׁךָ אַל תִּתְגָּאֵל{{ש}}
{{סי|מֵ}}חֲגָבִים וְשֶׁרֶץ הָעוֹף וְשֶׁרֶץ הַמַּיִם וְשֶׁרֶץ הָאָרֶץ אַל תֹּאכַל כְּמִצְוַת יְקוּתִיאֵל{{ש}}
{{סי|מִ}}דְרַש נְבוֹנִים בִּפְרִי הַנִּתְלָע שֶׁלֹּא בְאִבֵּהוּ יָדְךָ יֵשׁ לָאֵל{{ר1}}
אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב מְתֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ישעיהו מא יד}}

{{סי|נַ}}פְשׁוֹתֵיכֶם אַל תְּטַמְּאוּ וּמִטֻּמְאַת הָאָרֶץ לְהִבָּדְלָם{{ש}}
{{סי|נְ}}קִיִּם לִהְיוֹת מִכָּל שִׁקּוּץ טָמֵא וּלְנַקּוֹתָם פֶּן תִּתְגָּאֲלָם{{ש}}
{{סי|נִ}}קּוּב פְּרוּשִׁים בִּכְלִי הַמְגֻלֶּה לְכַסּוֹתוֹ וּבָשָׂר פֶּן מֵעֵינֶיךָ יִתְעַלָּם{{ר1}}
כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.{{ממס|ישעיהו נח ז}}

{{סי|ס}}וֹדִי לֹא יָבוֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע קֹדֶשׁ וְהַזְהָרַת פֵּאָה וְלֶקֶט כְּמִצְוֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|סִ}}ירִים סְבוּכִים גּוֹנְבִים וּמְכַחֲשִׁים וּמְשַׁקְּרִים וְנִשְׁבָּעִים לַשֶּׁקֶר בְּשֵׁם אֱלָהוּתֶךָ{{ש}}
{{סי|שָׂ}}נֵאתִי {{ק|[עֹשֶׁק וְ]}}גָזֵל וּפְעֻלַּת שָׂכִיר בְּלִי לְהָלִין אִתְּךָ עַל מִטָּתֶךָ{{ר1}}
אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ.{{ממס|משלי ג כד}}

{{סי|עֲ}}דָתִי הַטִּי נָא אָזְנֵךְ לְתִגְבֹּרֶת שִׁלְטֵי עַלִּיזִים{{ש}}
{{סי|עֵ}}רוּב הַנֶּעֱרָב לְהוֹצָאַת שַׁבָּת תִּקּוּן עֵרוּבִים אֲשֶׁר תִּקְּנוּ חוֹזִים{{ש}}
{{סי|עָ}}שֹׂה תַעֲשֶׂה לֶחִי מִכָּאן וְלֶחִי מִכָּאן כְּמִין רֹאשׁ תּוֹר נִקְבָּעִים וְלֹא זָזִים{{ר1}}
נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים.{{ממס|שה&quot;ש א י}}

{{סי|פְּ}}חַד וְהִתְיָרֵא מִן הַחֲכָמִים וּמִצְוָתָם תִּהְיֶה לְךָ חֲמוּדָה{{ש}}
{{סי|פְּ}}עֻלָּתָם הֵכִינוּ בְּעִבּוּר מֵעִיר לָעִיר וְלִהְיוֹת חוֹבֶרֶת מִצִּדָּהּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}קוּדָה לַיּוֹצֵא חוּץ לִתְחוּם הָעִיר תְּשִׂימוּן עֵרוּבָהּ בְּסוֹף תְּחוּמָהּ לְנֶגְדָּהּ{{ר1}}
אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה.{{ממס|יהושע ג ד}}

{{סי|צִ}}וּוּי הַקְשָׁאַת עֹרֶף פֶּן תַּקְשׁוּ כִּי הִיא רָעָה רַבָּה{{ש}}
{{סי|צְ}}בִי הָאָרֶץ לָגוּר בְּבֹא מִצְרִי {{ק|[וַאֲדוֹמִי]}} כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ וְיוֹצִיא עָלֶיךָ דִּבָּה{{ש}}
{{סי|צֵ}}ל קוֹרָתִי בָּאתָ לָגוּר וְקֵרַבְתִּיךָ בְחִבָּה{{ר1}}
כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ.{{ממס|בראשית כא כג}}

{{סי|קָ}}דֵשׁ וּקְדֵשָׁה לֹא יִהְיֶה וּמַמְזֵר וּפְצוּעַ דַכָּה {{ק|[וּכְרוּת שָׁפְכָה]}} לֹא יָבוֹאוּ בִקְהָלָךְ{{ש}}
{{סי|קְ}}דֻשַּׁת הֶכְשֵׁר מִצְרִי וַאֲדוֹמִי לִשְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת לְהַכְנִיסוֹ תַּחַת חֶבְלָךְ{{ש}}
{{סי|קֵ}}רוּב מִצְרִית שְׁנִיָּה בְּבוֹאָהּ עִם אֶפְרוֹחֶיהָ לַחֲסוֹת תַּחַת צִלָּךְ{{ר1}}
שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ.{{ממס|דברים כב ז}}

{{סי|רֵ}}עֲךָ אִם אוֹנָאָה אֲנָאָךְ וּבְהוֹנָאַת דְּבָרִים אִם רְדָפָךְ{{ש}}
{{סי|רָ}}שַׁם וְהִלְבִּין פָּנֶיךָ בָּרַבִּים וּבַחֲרָפוֹת אִם חֵרְפָךְ{{ש}}
{{סי|רְ}}אִיַּת עָנְשׁוֹ לַשָּׁמַיִם לְאֹדֶם פָּנִים כֻּלּוֹ לָבָן הָפַךְ{{ר1}}
דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ.{{ממס|ויקרא יז ד}}

{{סי|שׁ}}וֹר לֹא תַחְסוֹם {{ק|[וּפֶרֶט לֹא תְלַקֵּט]}} וְכֶרֶם לֹא תְעוֹלֵל וְלֹא תְפַאֵר אֶת כָּל גְּבוּלוֹ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מִירַת יְבָמָה בְּלִי לִהְיוֹת חוּצָה וְתַחֲזֹר לְגָדוֹל שֶׁבָּאַחִים וְכָכָה תֹּאמַר לוֹ{{ש}}
{{סי|שֹׁ}}רֶשׁ מִצְוָה זוֹ עָלֶיךָ לִכְנֹס אוֹ לִפְטֹר בַּחֲלִיצַת נְעָלֶיךָ בְּהַשִּׁילוֹ{{ר1}}
וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ.{{ממס|בראשית מא מד}}

{{סי|תּ}}וֹרַת עוֹלֶה לָרֶגֶל בַּעֲלוֹתוֹ בְגִשְׁתּוֹ{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימוּת פָּנָיו בְּהֵרָאוֹתוֹ בְּבוֹאוֹ לִמְכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}}
{{סי|תִּ}}פְאֶרֶת אַרְצְךָ אִישׁ לֹא יַחְמֹד וְהַנּוֹטֵר אֵיבָתוֹ לֹא יִפְרֹשׂ מַלְכֻּדְתּוֹ {{ר1}}
בִּרְצוֹת יְיָ דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ.{{ממס|משלי טז ז}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֲ}}סַפְּרָה אֶל חֹק תְּעוּדַת לֶקַח אֲשֶׁר עַל סֵפֶר חֻקָּה{{ש}}
{{סי|אֱ}}מֶת לְבִלְתִּי הַכֵּר פָּנִים בְּתוֹרַת הוֹן אֲשֶׁר בִּפְלַגּוֹת חִקְרֵי לֵב חֲקוּקָה{{ש}}
{{סי|אִ}}ישׁ הַמַּחֲזִיק בְּבֵית רֵעֵהוּ לִשְׁלֹשׁ שָׁנִים בְּיָדו הָחְזְקָה{{ר1}}
וּלְכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא עַל הַבַּיִת לְחָזְקָה.{{ממס|מ&quot;ב יב יג}}

{{סי|בְּ}}נִי לֹא תְאַמֵּץ לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ וּשְׁמֹר גַּלְגַּל הַחוֹזֵר כִּי הִיא סִבָּה{{ש}}
{{סי|בִּ}}גְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים בְּמִדַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל מְרֻבָּה{{ש}}
{{סי|בְּ}}עֵת תִּרְאֶה לְאָחִיךָ שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ נוֹפְלִים אוֹ תוֹעִים דֶּרֶךְ עֲקֻבָּה{{ר1}}
וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ.{{ממס|שמות יח כ}}

{{סי|גּ}}וּרוּ לָכֶם מִשִּׂנְאַת אָח וּמִנְּשִׂיאוּת חֵטְא הֱווּ זְהִירִים{{ש}}
{{סי|גִּ}}דּוּלֵי עָרְלָה וְכִלְאֵי בְהֵמָה וְכִלְאֵי שָׂדֶה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם וּבֶגֶד בִּשְׁתֵּי תְכִיפוֹת לְחִבּוּרִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף רַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לֵבַב חֲבֵרִים{{ר1}}
כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת יְיָ, לְעֶזְרַת יְיָ בַּגִּבּוֹרִים.{{ממס|שופטים ה כג}}

{{סי|דִּ}}ין כֹּהֲנִים לִשְׁמֹר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת פֶּן יָקֹץ בַּהֶרֶת בְּקֶרֶץ{{ש}}
{{סי|דֹּ}}פִי טֻמְאַת הָאָרֶץ פֶּן תִּטְמָא וְאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ בְּחֶרֶץ{{ש}}
{{סי|דָּ}}ת עַכּוּ&quot;ם הַמְּסִיתִים פֶּן תֹּאבֶה וּפֶן תִּשְׁמַע לִשְׁלֹשׁ שִׁגְיָתָם אֲשֶׁר פָּרְצוּ בְּפֶרֶץ{{ר1}}
תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אָרֶץ.{{ממס|משלי ל כא}}

{{סי|ה}}וֹי הַחוֹקְקִים כְּתֹבֶת קַעֲקַע חִקְקֵי אָוֶן וְשׂוֹרְטֵי שֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ וְעוֹשֵׂי בַּמִּשְׁפָּט עַוְלָה{{ש}}
{{סי|הַ}}עֲלֵל פֶּן תַּעֲלִילוּ {{נוא|הַעֲוֵל פֶּן תְּעַוְּלוּ}} בַּמִּדָּה בַּמִּשְׂקָל וּבַמְּשׂוּרָה {{ק|[וְלֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וּמִכְשׁוֹל לֹא תִתֵּן]}} כִּי אֲנִי הוּא הַנּוֹרָא עֲלִילָה{{ש}}
{{סי|הַ}}מְּסִיתִים לִהְיוֹת בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן אָמוֹר תֹּאמַר לָהֶם חָלִילָה{{ר1}}
לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי יְיָ אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה.{{ממס|במדבר כב יח}}

{{סי|וְ}}לִגְרֹעַ וְלהוֹסִיף פֶּן יַעֲלֶה בִלְבָבְךָ כִּי הוּא לוֹכֵד חֲכָמִים{{ש}}
{{סי|וְ}}אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד, נְבֵלָה וּטְרֵפָה אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמִּים{{ש}}
{{סי|וּ}}גְבוּל רֵעֲךָ פֶּן תַחְמֹד לְהַסִּיג אֲשֶׁר גָּבְלוּ קְדוּמִים{{ר1}}
חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמָּעַל וְנַחֲלַת שַׁדַּי מִמְּרֹמִים.{{ממס|איוב לא ב}}

{{סי|זְ}}כֹר אוֹנָאַת חֲבֵרִים וּמְרִידַת קֹרַח וּפֶן תָּחוֹס עֵינְךָ עָלָיו חָסוֹן{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת נִסָּיוֹן וְשִׁבְעַת לָאוֵי נָזִיר לְהַבְדִּילוֹ מִן הַיַּיִן וְיִשְׁאַב מַיִם בְּשָׂשׂוֹן{{ש}}
{{סי|זָ}}חוֹל תִּזְחֲלוּ לְנֶפֶש רוֹצֵחַ בְּלִי לִקַּח כֹּפֶר וְאִם בָּא לֶאֱחֹז בְּקַרְנֵי מִזְבְּחִי לַחֲסֹן{{ר1}}
וּלְקַחְתֶּם גַּם אֶת זֶה מֵעִם פָּנַי וְקָרָהוּ אָסוֹן.{{ממס|בראשית מד כט}}

{{סי|חֵ}}טְא לֹא תַחֲטִיא וְלֹא תַחֲנִיף וּבִשְׁעָרֶיךָ לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת פְּסָחַי{{ש}}
{{סי|חַ}}מָּנִים וַאֲשֵׁרָה לֹא תִטַּע וְאֶבֶן מַשְׂכִית פֶּן תִּהְיֶה לְמַדִּיחַי{{ש}}
{{סי|חֶ}}מְדַּת שָׁנָה שְׁבִיעִית כָּל נוֹשֶׁה יַשְׁמִיט וְלֹא יִגֹּשׂ בְּעַמִּי וּבְאֶחָי{{ר1}}
וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי.{{ממס|במדבר כא ח}}

{{סי|טַ}}עַם אֲכִילַת שְׁעָרִים שְׁמֹר וְאַל תִּשְׁמַע לְדִבְרֵי מְנִיאֶךָ{{ש}}
{{סי|טִ}}לְטוּל שֵׂעָר וּגְדִידָה וְקָרְחָה וּמֵרְדִיַּת פֶּרֶךְ יְרָא מִבּוֹרְאֶךָ{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר בְּכוֹרוֹת לֶאֱסֹר בִּגְזִיזָה וַעֲבוֹדָה וּפֶן תָּתוּר אַחֲרֵי יֵצֶר מַשִּׁיאֶךָ{{ר1}}
כִּי לְפַתֹּתְךָ בָּא וְלָדַעַת אֶת מוֹצָאֲךָ וְאֶת מוֹבָאֶךָ.{{ממס|ש&quot;ב ג כה}}

{{סי|יִ}}קְרַת חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט וּמוּסַר בַּדִּים בְּלִי לָסוּר מִמְּסִבָּה{{ש}}
{{סי|יְ}}סוֹד לָאוֵי נַחֲלֵי אֵיתָן וּמִצְוַת סֵרוּס וּפֶן תֹּאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר בְּתַעֲרוּבָה{{ש}}
{{סי|יְ}}רִידַת עִיר הַנִּדַּחַת לְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם וְתַעֲרֹץ הָמוֹן רַבָּה{{ר1}}
מִדּוֹר לָדוֹר תֶּחֱרָב לְנֵצַח נְצָחִים אֵין עֹבֵר בָּהּ.{{ממס|ישעיהו לד י}}

{{סי|כְּ}}מַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם וּכְנַעַן לֹא תִלְמַד וְאֵשׁ פֶּן תְּבַעֵר בְּמִבְעָרִים{{ש}}
{{סי|כְּ}}רִיתוּת דַּם רֵעֲךָ פֶּן תַּעֲמֹד וּפֶן תְּחַיֶּה נִשְׁמַת בָּנִים זָרִים{{ש}}
{{סי|כֹּ}}הֲנִים גְּדוֹלִים פֶּן יִקְחוּ אַלְמָנָה וִיחַלְּלוּ זֶרַע יְשָׁרִים{{ר1}}
לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים.{{ממס|ירמיהו ב יג}}

{{סי|לֹ}}א יִתְעַמֵּר וּמָכוֹר לֹא יִמְכְּרֶנָּה וְהִתְיָרֵא מֵאֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר נָטָה קָו מְמַדָּיו{{ש}}
{{סי|לְ}}שַׁלְּחָהּ לֹא יוּכַל אוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רָע וְלַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר פֶּן יִהְיוּ מַחֲמַדָּיו{{ש}}
{{סי|לְ}}צִוּוּי שֶׁבַע אֻמּוֹת פֶּן יֵשְׁבוּ בְאַרְצָם כִּי לְשִׂכִּים יִהְיוּ בְעֵינָיו וְלִצְנִינִים בְּצִדָּיו{{ר1}}
וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו.{{ממס|בראשית יג ו}}

{{סי|מַ}}אֲמַר עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי פֶּן תִּדְרֹשׁ שְׁלוֹמָם וְטוֹבָתָם כִּי אֵין שָׁלוֹם אָמַר אֱלֹהַי לָרְשָׁעִים{{ש}}
{{סי|מַ}}חֲנֶה וְעֶרְוַת דָּבָר וְנֶדֶר וּנְדָבָה וּפֶן תּוֹסִיף לְהַכּוֹת כְּמִצְוַת תְּמִים דֵּעִים{{ש}}
{{סי|מִ}}סְפָּרָם הֵבִינוּ שְׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע בִּבְלִי יַעֲבֹר עַל פֶּן יוֹסִיף כְּמִצְוַת רְצוּעִים{{ר1}}
אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים.{{ממס|בראשית יח כט}}

{{סי|מַ}}אֲכַל תּוֹעֵבָה וּבַעַל מוּם פֶּן תִּזְבְּחוּ, שְׂאוֹר וּדְבַשׁ פֶּן תַּקְטִירוּ בְּבַיִת הַמְעֻנָּן{{ש}}
{{סי|מ}}וּמֵי מַקְרִיבִים וְנִקְרָבִים פֶּן יְחַלְּלוּ שֵׁם קָדְשִׁי וְעֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו אַל תַּסְגִּיר אֲשֶׁר בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן{{ש}}
{{סי|מ}}וּסַר אָחִיךָ פֶּן תְּכַסֶּה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ כִּי אִם בְּכָל הָרוֹאֶה בַּיִת מְכוֹנָן{{ר1}}
עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלַיִם נָוֶה שַׁאֲנָן.{{ממס|ישעיהו לג כ}}

{{סי|נָ}}תֹן לֹא תִתֵּן אֶל כֶּלְיְךָ וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף כִּי כֵן מִצְוַת לְמֵדִין{{ש}}
{{סי|נִ}}קּוּב זְמִירוֹת וּזְרִיעוֹת וּקְצִירוֹת וּבְצִירוֹת וְעֹשֶׁק פֶּן תַּעֲשֹׁק וְלֹא יַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה רֵחַיִם וָרֶכֶב צְמוּדִין{{ש}}
{{סי|נִ}}ינִין פֶּן תְּמִיתוּן עַל אֲבוֹתָם וּמֵהַטָּיַת מִשְׁפָּט הֱווּ חֲרֵדִין{{ר1}}
כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין.{{ממס|אסתר א יג}}

{{סי|נְ}}קִימָה וּנְטִירָה וְשִׁלּוּחַ רֵיקָם וְאֵם מֵעַל הַבָּנִים לְבִלְתִּי לָקוֹחַ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹחֵשׁ וּמְעוֹנֵן וּמְכַשֵּׁף וּפֶן תִּזְנֶה הָאָרֶץ וְדִין גּוֹאֵל הַדָּם פֶּן תִּשְׁכַּח שָׁכוֹחַ{{ש}}
{{סי|נָ}}קִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת לֹא יַעֲבֹר וְלֹא יֵצֵא בַצָּבָא לַעֲבֹד וּלְהוֹעִיל לַהֲלֹךְ נְכוֹחַ{{ר1}}
אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ.{{ממס|תהלים לג טז}}

{{סי|ס}}וּר מִנִּי הַדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל עֹמֶר שְׁכַחְתּוֹ וּמִמַּאֲכַל תּוֹעֵבָה וְחִלּוּלוֹ{{ש}}
{{סי|ס}}וֹרֶרֶת הַמַּחֲזֶקֶת בִּמְבוּשִׁין וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלִי לֶאֱכֹל בְּאֶבְלוֹ{{ש}}
{{סי|סְ}}חוֹרַת תַּגָּרֵי אוֹנָאָה בִּכְדֵי אוֹנָאָתוֹ יַחֲזִירֶנּוּ וִיקַבְּלוֹ{{ר1}}
וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ.{{ממס|ויקרא כה כז}}

{{סי|עִ}}שּׂוּר מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלִי לְבָעֵר בְּטָמֵא וּבְלִי לָתֵת לְמֵת {{ק|[וְלֹא תַשְׁחִית עֵץ]}} וְלֹא תָסוּר מִכָּל הַדְּבָרִים בִּצְדִּיָּה {{ש}}
{{סי|עֹ}}נֶשׁ כֹּהֵן גָּדוֹל וְכֹהֵן הֶדְיוֹט לְהַתְרוֹתָם פֶּן יְרֻצְּעוּ בִּרְצוּעוֹת כְּוִיָּה{{ש}}
{{סי|עַ}}מִּי לְתוֹרָתִי הַט אָזְנֶךָ כִּי נֹפֶת צוּפִים הִיא לִתְחִיָּה{{ר1}}
וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא וְזֶה פִּרְיָהּ.{{ממס|במדבר יג כז}}

{{סי|פֶּ}}ן תָּנִיף בַּרְזֶל עַל אַבְנֵי מִזְבְּחִי וּתְחַלֵּל בִּנְיָנִים נִכְסָפִים{{ש}}
{{סי|פֵּ}}רוּד גְּרוּשָׁה בְּלִי לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ וְכֹהֵן גָּדוֹל פֶּן יִטַּמָּא בַּנֶּאֱסָפִים{{ש}}
{{סי|פֵּ}}רַשְׁתִּי עֹנֶשׁ לָאוִין שִׁבְעָה מְבֹאָרִים וְנֶחֱשָׂפִים{{ר1}}
וְהַשִּׁבְעִים וְהַמָּאתָיִם הָעֹדְפִים.{{ממס|במדבר ג מו}}

{{סי|צְ}}בִי פְּאֵר כָּל הַמִּצְוֹת תַּמּוּ עַד הֵנָּה בִּבְרִירָה{{ש}}
{{סי|צִ}}יצִין {{ק|[וּפִתְחֵי הַדָּת]}} וּפִתְחֵי נִדָּה אֲשֶׁר הֵם גוּפֵי הֲלָכוֹת וְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה בְּחִירָה{{ש}}
{{סי|צְ}}רוּפוֹת וּקְרוּאוֹת בְּמִנְיַן שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת בִּסְדִירָה{{ר1}}
דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה.{{ממס|ישעיהו לד טז}}

{{סי|צֵ}}רוּף דָּת שֶׁבִּכְתָב עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁבַּנְּבִיאִים וְשֶׁבַּכְּתוּבִים נִכְתָּבִים{{ש}}
{{סי|צִ}}פְצוּף חָכְמוֹת שֶׁבַּכְּתוּבִים דְּבָרִים נֶחֱמָדִים וְנֶאֱהָבִים{{ש}}
{{סי|צִ}}בּוּר מִשְׁלֵי חֲכָמִים וְחִידוֹתָם נֶחְקְקוּ בִתְבוּנָה הֵמָּה דִּבְרֵי דוֹדִים עֲרֵבִים{{ר1}}
וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים.{{ממס|במדבר יא כו}}

{{סי|קְ}}רִיאַת דָּת שֶׁבְּעַל פֶּה שִׁשָּׁה סְדָרִים סְדוּרִים עַל אֹזֶן שׁוֹמַעַת{{ש}}
{{סי|קֶ}}שֶׁר אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעוֹת חָכְמַת וָדַעַת אֲשֶׁר לַכֹּל מוֹדַעַת{{ש}}
{{סי|קְ}}בוּעִים עַל מְכוֹנָתָם בְּיִרְאַת יְיָ אֲשֶׁר עַל רָאשֵׁיהֶם נִקְבַּעַת{{ר1}}
כֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמֹצְאֵי דָעַת.{{ממס|משלי ח ט}}

{{סי|רֹ}}עֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה וּדְרֹשׁ בָּנִים מִיַּד שׁוֹבֵיהֶם{{ש}}
{{סי|רְ}}אִיַּת פָּנִים תָּשִׁיב כְּמֵאָז וְלַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן אֶל אֲבִיהֶם{{ש}}
{{סי|רְ}}צִיַּת חֲגִיגַת יוֹם זֶה תְּזַכֵּם לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בְּחִירַת בֵּית נְוֵיהֶם{{ר1}}
וְלִהְיוֹת הַיְּהוּדִים עֲתִידִים לַיּוֹם הַזֶּה לְהִנָּקֵם מֵאֹיְבֵיהֶם.{{ממס|אסתר ח יג}}

{{סי|שַׁ}}י וּקְטֹרֶת וְאִשִּׁים וְנִיחוֹחִים תֵּחָשֵׁב הַיּוֹם זְכִירָתִי{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עֵה אֶל קָרְבָּנִי כְּשֶׂה הַנֶּעֱקָד חֲלִיפַת חֲגִיגַת יוֹם זֶה תְּמוּרָתִי{{ש}}
{{סי|שַׁ}}דַּי בְּזָכְרִי בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי אַעֲלֶה עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי וַאֲבָרֵךְ בְּשִׁירָתִי{{ר1}}
לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי.{{ממס|בראשית לה ג}}

{{סי|תֶּ}}עֱרַב רִנָּתִי וְיוּחַק שִׂיחִי לְפָנֶיךָ כִּמְלוּאַת אֶבֶן וְיַהֲלוֹם{{ש}}
{{סי|תְּ}}קֻדַּשׁ הַיּוֹם אֲדוֹן הָעוֹלָמִים אֲשֶׁר זִכִּיתָנִי לָבֹא עַד הֲלֹם{{ש}}
{{סי|תְּ}}זַכֵּנוּ עִם כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בֵּית עֵילוֹם{{ר1}}
וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם.{{ממס|שמות יח כג}}
{{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה / וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / בְּעֶזְרַת הָאֵל גּוֹזֵר וְעוֹשֶׂה}}

[[קטגוריה:אזהרות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:יצחק בן ראובן הברצלוני]]</text>
      <sha1>s203i5m7exxmf8ajwkpw1wtvv5v5qjk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739951</id>
    <revision>
      <id>3011503</id>
      <parentid>3009228</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T20:49:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* דרך החיים */</comment>
      <origin>3011503</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27339" sha1="i1khmlxn1bxbqi9kacj783c5kw8zhck" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
__NOTOC__
====מחזורי אשכנז====
======א אוגשפורג======
המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *]
======א ה======
ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין], [https://hebrewbooks.org/43502 1 (א' וב' של פסח)], [https://hebrewbooks.org/43505 2 (ז' וח' של פסח פולין)], 2 (ז' וח' של פסח אשכנז), [https://hebrewbooks.org/43202 3 (שבועות)], [https://hebrewbooks.org/43137 4 (א' של ר&quot;ה פולין)], [https://hebrewbooks.org/43504 4 (א' של ר&quot;ה אשכנז)], [https://hebrewbooks.org/43506 5 (ב' של ר&quot;ה פולין)], [https://hebrewbooks.org/43508 5 (ב' של ר&quot;ה אשכנז)], [https://hebrewbooks.org/43139 6 (ערבית של יו&quot;כ פולין)],[https://hebrewbooks.org/43138 6 (ערבית של יו&quot;כ אשכנז)], [https://hebrewbooks.org/43136 7 (יו&quot;כ פולין)], [https://hebrewbooks.org/43135 7 (יו&quot;כ אשכנז)], [https://hebrewbooks.org/43203 9 (שמיני עצרת פולין)],

======א הדרת======
מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב]
======א הנובר======
ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע&quot;י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *]
======א סאלוניקי======
מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו]
======א סב======
מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *]
======א פולין======
מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה&quot;מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח&quot;ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613]
======א פיזרו======
[מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *]
====[[אבודרהם]]====
======אבודרהם 1489======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945770205171/NLI *]
======אבודרהם 1513======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], קושטא 1513. [https://hebrewbooks.org/42471 *]
======אבודרהם 1521======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], פאס 1521. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945840205171/NLI *]
======אבודרהם 1546======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], דפוס ונציה 1546. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945860205171/NLI *]
======אבודרהם 1566======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]] דפוס ונציה 1566. [https://hebrewbooks.org/44589 *]
======[[אבל יחיד]]======
שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776. [https://hebrewbooks.org/22495 *]
======[[אבן בוחן]]======
הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020141190205171/NLI *]
======[[אבן בוחן (היילפרין)]]======
חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע&quot;י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846. [https://hebrewbooks.org/38249 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/39108 ח&quot;ב]
======[[אבן ספיר]]======
[[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866. [https://hebrewbooks.org/22331 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/22332 ח&quot;ב]
======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]======
עיין [[#טור אבן העזר|טור אבן העזר]].
======אבני נזר======
י&quot;ל ע&quot;י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת &quot;[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]&quot;, וויען 1853. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019795300205171/NLI *]
======אבקת רוכל======
הר' מכיר תלמיד ר&quot;י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא&quot;ש]], רימיני 1526 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020015650205171/NLI *]; נאווי דוואהר 1794. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012914520205171/NLI *]
======אגדת שמואל======
הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576. [https://hebrewbooks.org/11946 *]
======[[ספר האגודה|האגודה]]======
הר' זוסלין מק&quot;ק ורנקבורט, קראקא 1571. [https://hebrewbooks.org/45022 *]
======[[אגודת פרחים]]======
שירים מתרגמים ומחברים ע&quot;י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018977930205171/NLI עליו]
======[[אגודת שמואל]]======
ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש&quot;י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש&quot;י|רש&quot;י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699. [https://hebrewbooks.org/52550 יהושע שופטים] [https://hebrewbooks.org/52554 שמואל] [https://hebrewbooks.org/52551 מלכים] [https://hebrewbooks.org/65437 ישעיה] [https://hebrewbooks.org/65436 ירמיה] [https://hebrewbooks.org/65435 יחזקאל] [https://hebrewbooks.org/52553 עזרא תרי עשר] [https://hebrewbooks.org/52555 תהלים] [https://hebrewbooks.org/52552 משלי איוב דניאל] [https://hebrewbooks.org/52549 דברי הימים]
======אגרות שד&quot;ל======
י&quot;ל ע&quot;י שאלתיאל אייזיק גראבער, פרזעמישל 1894-1882. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=2 1-5] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=3 6-9]
======אוצר התפלות======
סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח&quot;ב]
======אוצר טוב======
כולל דברים עתיקים [הוספה למ&quot;ע [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין פיר דיע וויססענשאפט דעס יודענטהומס יו&quot;ל ע&quot;י א' בערלינער וד' האפמאנן)]] ברלין 1880-1878. [https://hebrewbooks.org/58105 1878] [https://hebrewbooks.org/36610 1878b] [https://hebrewbooks.org/36611 1880] [https://hebrewbooks.org/44603 1881] [https://hebrewbooks.org/45730 1882] [https://hebrewbooks.org/58106 1883] [https://hebrewbooks.org/44604 1884] [https://hebrewbooks.org/58107 1885] [https://hebrewbooks.org/58108 1886]
======אידישע דענקער======
און פאעטען אין מיטעלאלטער. א. גינזבורג [נויארק] 1918. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020006 ח&quot;א] [https://www.universalyiddishlibrary.org/en/book/nli000002770-1 ח&quot;ב]
======אלברעכט======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Albrecht|Albrecht]].
======ארנהיים======
סדר עבודה בלב ח&quot;ב והוא יוצרות לכל שבתות השנה מתורגם ומבואר מאת חיים הלוי ארנהיים, גלאגוי ולייפציג 1840 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *]
======אר&quot;צ======
מחזור ארם צובה, וויניציה 1527 [בהעקז' של ביהמ&quot;ד לרבנים דנויארק נמצא מן המחזור הזה רק מדף שכ&quot;ט עד תי&quot;ז, ודף ת&quot;ך ותכ&quot;א. הפיוטים החסרים בהעקז' הנ&quot;ל נרשמו עפ&quot;י רשימות פראדי ופריימאנן]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/21965 * ח&quot;ב].
======בית תפלה======
הר' ווערטהיימער [ירושלם 1902]. [https://hebrewbooks.org/38430 *]
======בית תפלה-ליוורנו======
ליוורנו כולל תפלה על הפרנסה ותפלת בית עלמין, ליוורנו 1871. [https://hebrewbooks.org/52573 1862]
======בית תפלה-שאלוניקי======
סדר תפלות, שאלוניקי 1807. [https://hebrewbooks.org/42151 1582[
======בן חנניה======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]].
======דרך חיים ב======
שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703]
======דרך החיים======
סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק&quot;ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *]

======האאס======
עי' Haas [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/8090986 *]

======חופת חתנים======
פיוטים לשמחת תורה וליום המילה, ליוורנו 1847 עי' ג&quot;כ [[#חפת|חפת]]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017469920205171/NLI *]
======חזונים======
כמנהג המערביים שנתגוררו בסיזיליא נדפס בקושטאנדינה שנת הש&quot;ם נפשינו בחיים 1580 או 1585. [https://hebrewbooks.org/42160 *]
======יוצרות-אמשטרדם (?) א======
קטע מסדור תפלה שנדפס באמ&quot;ד מכיל דף מ&quot;ה-קל&quot;ג (עי' [https://catalog.hathitrust.org/Record/100608110 רעגעסטער של ביהמ&quot;ד לרבנים דנויארק] לשנת 1928 [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=nyp.33433084914146&amp;seq=195 עמ' 165]). 
======יוצרות-אמשטרדם (?) ב======
כנ&quot;ל נדפס בשני עמודים על צד אחד, מכיל מדף א עד צ&quot;ג (עי' [https://catalog.hathitrust.org/Record/100608110 שם] [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=nyp.33433084914146&amp;seq=195 שם]).
======יוצרות קראקא======
מנהג אשכנז עם פי' הר' אשר בן יוסף, קראקא 1589. [https://hebrewbooks.org/42162 אשכנז] [https://hebrewbooks.org/21006 פולין]
======יפה נוף======
כתבים לאנשים גדולים גם תפלה להרמב&quot;ן גם בקשות וויניציאה 1575 [בעל אוה&quot;ס מיחסו לר' יהודה זרקו]. [https://hebrewbooks.org/44816 *]
======כ&quot;ח======
כרם חמד, אגרות מחכמי ישראל נאספו ע&quot;י שמואל יהודה ליב גאלדענבערג, וויען ופראג 1843-1833 חלק ח' וט' ע&quot;י שניאור זקש, ברלין 1856-1854. [https://catalog.hathitrust.org/Record/009031920 *] [https://books.google.co.il/books?id=Beg6AQAAMAAJ&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false א-ב] [https://books.google.co.il/books?id=Zl0pAAAAYAAJ ג] [https://books.google.co.il/books?id=Pek6AQAAMAAJ ד] [https://books.google.co.il/books?id=H5FHAAAAYAAJ ה-ו] [https://books.google.co.il/books?id=kOg6AQAAMAAJ ז] [https://books.google.co.il/books?id=V-k6AQAAMAAJ ח] [https://books.google.co.il/books?id=Jek6AQAAMAAJ ט]
======כל בו======
סדור ומחזור כל בו, ווילנא 1905. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=1 ח&quot;א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=3 ח&quot;ג] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=4 ח&quot;ד] [(*) נוסח ספרד ווילנא 1923: [https://hebrewbooks.org/20400 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/20253 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/20298 ח&quot;ג] [https://hebrewbooks.org/20350 ח&quot;ד]].
======כנור ציון======
עי' [[#כ&quot;צ|כ&quot;צ]].
======כ&quot;צ======
כנור ציון, מבחר שירי ציון נערכו ע&quot;י הוצאה תושיה, ורשה 1900. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021975890205171/NLI *]
======ל======
[[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *]
======לוח======
נחלת שד&quot;ל ב, לוח הפיטנים והפיוטים, ברלין 1880. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=4 *]  [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001033700205171/NLI#$FL29507861 כתב יד] 
======מאגאזין======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|Magazin]].
======מחברת======
משירי קדש אשר לשלמה בן יהודה אבן גבירול י&quot;ל ע&quot;י ישראל דאווידזאן עם תרגום אנגלי מאת [[W:ישראל זנגוויל|ישראל זאנגוויל]], פילאדעלפיא 1923. [https://tablet.otzar.org/#/book/613684/p/-1/t/827980/fs/0/start/0/end/0/c *]
======מערבות======
יוצרות וזולתות וסליחות ומנהגים דק&quot;ק ווירמישא עי' סיני בן יצחק זעקלין לואנץ, פ&quot;פ דמיין 1714. [https://hebrewbooks.org/42658 *]
======מפתח הפיוטים======
ציון לראשי המאמרים מכל הפיוטים אשר [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|בספרו של יום טוב ליפמן צונץ על הפיוטים]] מאת אברהם געשטעטנער. ברלין 1889. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/1315583 *]
======נחלת [[מחבר:שד&quot;ל|שד&quot;ל]]-ג======
לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&amp;st=&amp;pgnum=5 1884] [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000629680205171/NLI#$FL33903735 כתב יד]
======סדר סליחות======
פיוטים וקינות וודוים לחברה שומרים לבקר איטליאני, ד&quot;ו חש&quot;ד. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020259480205171/NLI *]
======סדר התחנונים======
אשר נהגו בני רומא, שונצינו 1487. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020258870205171/NLI עליו] 
======סדר תפלות-שבתי בס======
סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות]
======סליחות-טורינו======
סדר סליחות ותחנונים כמנהג איטלייאני טורינו 1759. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018454320205171/NLI עליו]
======סליחות-תימנים======
ספר סליחות כמנהג תימנים... והם במספר מאה סליחות... ונצ&quot;ר אל רחמים לר' סעדיה גאון... ותלת עשר קול לרבינו הנ&quot;ל... וסדר עבודת יוהכ&quot;פ לראב&quot;ע ועוד ד' סליחות... י&quot;ל ע&quot;י שלום שלמה יצחק עדני, ירושלם 1887. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013695910205171/NLI?volumeItem=1 *]
======ספר הדמעות======
מאורעות הגזרות והרדיפות והשמדות מאת שמעון ברנפלד ח&quot;א, ברלין תרפ&quot;ד. ג' חלקים. ברלין 1926-1924. [https://benyehuda.org/collections/6832 *] [https://archive.org/details/seferhademaotmeo21bern/page/n6/mode/1up ח&quot;ב]
======ע&quot;י======
[[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901]
======פירסט======
סדר יוצרות לכל שבתות השנה, י&quot;ל ע&quot;י יוליוס פירסט, לפסיא 1852. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017512410205171/NLI *]
======צ======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
======צדמ&quot;ג======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|Zeitschrift d. D.M.G.]]
======קה&quot;פ======
קונטרס הפיוטים הנלוה אל המחזור ויטרי עם הערות חיים בראדי, ברלין 1894. [https://hebrewbooks.org/34863 *]
======קלא א======
סדר התמיד ח&quot;א כולל כל תפלות ימי החול כמנהג ארבע קהלות [[W:יהודי האפיפיור|קארפינטראץ, אויגניון, לישלוה קאוואליאון]], מסודר ע&quot;י אליהו כרמי, אויגניאון 1767. 
======קלא ב======
סדר התמיד ח&quot;ב כולל תפלות של שבת כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|הנ&quot;ל]] ע&quot;י הנ&quot;ל, אויגניון 1767.
======קלא ג======
סדר לימים נוראים [לר&quot;ה ואשמורת ערב יוכ&quot;פ] כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|קארפינטראץ]], י&quot;ל ע&quot;י אברהם מונטיל, אמשטרדם 1739.
======קלא ד======
סדר לימים נוראים [ליוהכ&quot;פ] כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|קארפינטראץ]], ע&quot;י אברהם מונטיל, אמשטרדם 1739.
======קלא ה======
סדר לשלש רגלים כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|קארפינטראץ]], ע&quot;י אברהם מונטיל, אמשטרדם 1759.
======קלא ו======
סדר לארבע צומות ולארבע פרשיות, כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|קארפינטראץ]], ע&quot;י אברהם מונטיל, אמשטרדם 1762.
======קלא ז======
סדר הקונטריס כולל פיוטים לשבת כמנהג שב[[W:יהודי האפיפיור|מחוז ויניזין]], אויגניון 1775.
======קלא ח======
סדר של ראש השנה כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|אויגניון]], ע&quot;י אברהם מונטיל, אמשטרדם 1765. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019930560205171/NLI?volumeItem=1 *]
======קלא ט======
סדר של יום כפור כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|אויגניון]], ע&quot;י אברהם מונטיל, אמשטרדם 1766. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019930560205171/NLI?volumeItem=2 *]
======קלא י======
סדר האשמורות מר&quot;ח אלול ועשי&quot;ת כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|אויגניון]], ע&quot;י אברהם מונטיל, אמשטרדם 1763.
======קצנטינא======
מחזור קטן כמנהג קצטינא, , ע&quot;י אליהו עלוש בשנת תרל&quot;ב(?) נדפס עם כמה מעלות, ליוורנו 1872. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019937960205171/NLI *]
======ראב&quot;ע-איגר======
דיואן לר' אברהם בן עזרא י&quot;ל ע&quot;י עקיבא בן יוסף איגר, ברלין 1886. [https://hebrewbooks.org/38498 *]
======ראב&quot;ע-איגר (רשימה)======
רשימה בסוף הדיואן הנ&quot;ל מן הפיוטים שלא נמצאו בדיואן. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=202 *]
======רומא 1557======
מחזור כפי מנהג ק&quot;ק רומי, בולונייא 1557. (*) (לא מצאתיו)
======רומא ב======
מחזור כפי מנהג ק&quot;ק רומא עם פי' קמחא דאבישונא, בולונייא 1540. [https://hebrewbooks.org/44325 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/45406 ח&quot;ב]
======רומא-שד&quot;ל======
מחזור כל השנה כמנהג איטלייאני עם מבוא מאת שד&quot;ל, ליוורנו 1856. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI *]
======רומניא======
סדר תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, נדפס מחדש בתבנית הנדפס בויניציאה במצות הרב אברהם ירושלמי זלה&quot;ה ועתה נדפס שנית במצות הר' אליה גאלימירי בהשתדלות הר' דוד בר אליה [קשתי] ז&quot;ל ובתוספת קצת ענינים מחודשים, בבית האחים שלמה ויוסף בני ה' יצחק בן הר' יוסף יעבץ הדורש, קושטאנדינה 1547. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017562660205171/NLI *]
======רומניא א======
סדר תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, ע&quot;י אליה הלוי המאסף, קושטא 1510 [ההוצאה הזאת לא היתה לנגד עיני והשתמשתי ברשימת ה' בראדי הנמצאת בספרו של [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Berliner|ברלינר]] Aus meiner Bibliothek pp. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1312179 XVII]-XXX]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012355650205171/NLI *]
======רומניא ב======
&quot;סדור תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, נדפס במצות הר' אברהם בן יום טוב ירושלמי בבית דניאל בומבירגי מאנוירשא בוויניציאה&quot; [כן רשם שד&quot;ל ב[[#כ&quot;ח|כ&quot;ח]] ח&quot;ד עמ' 36 [https://books.google.co.il/books?id=Pek6AQAAMAAJ&amp;pg=PA25&amp;source=gbs_toc_r&amp;cad=1#v=onepage&amp;q&amp;f=false *], ושם הספר נמצא בדף ו' ע&quot;א. שנת הדפוס לא הכיר שד&quot;ל, ורמש&quot;ש ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Hebräische Bibliographie|המזכיר]] שנה עשירית עמ' [https://gallica.bnf.fr/ark:/12148/bpt6k199104/f126.item 120] משער שנדפס אחר שנת ר&quot;פ וזה נכון, כי בסוף הסדור הזה (בדף ת&quot;ס ע&quot;א) נמצא כדברים האלה: &quot;הלוח הזה תקנתיו אני הצעיר אברהם ירושלמי על פי מחזור רע&quot;ט&quot;, והנה בלי ספק עשה הלוח הזה אחר התחלת המחזור רע&quot;ט שהוא שנת רפ&quot;ג, וגם נוסח שטר גט הנמצא בדף תס&quot;א נותן התאריך &quot;שנת חמשת אלפים ומאתים ושמנים&quot;, ואעפ&quot;י שהעיר הנזכרת בנוסח זה היא קושטנדינה, בכל זאת אי אפשר לומר שהנוסח עם התאריך לקוח מן ההוצאה הראשונה, כי כבר ראינו שההוצאה הראשונה נדפסה בשנת ר&quot;ע. וא&quot;כ קרוב לודאי הוא שהמחזור הזה נדפס בוויניציאה בשנת 1523-1522, וכל התאריכים האחרים המובאים מרמש&quot;ש (רשימת בודליאנו [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/3781420 עמ' 398]) ומדוקעס ([[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]], שנה ה' [עמ' 397) ומברלינר ([[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Berliner|אויס מיינער ביבליאטהעק]], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1312087 עמ' 3]) כלם מוטעים. העקז' של ביהמ&quot;ד דנויארק בא מאוצר הספרים אשר לה' אלחנן אדלר ונמצאו בו תס&quot;ט דפים כמו בעקז' של שד&quot;ל (כ&quot;ח שם עמ' 37), אולם הדפים ת&quot;ס ותס&quot;א יצאו ממקומם והדף האחרון נסמן בטעות תע&quot;א, וטעות זו נמצא ג&quot;כ בעקז' שהיה לפני רמש&quot;ש (עי' המזכיר שם). [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011635130205171/NLI *]
======שינגילי-א======
סדר תפלות שבחות ושירים לימי שמחת תורה וחופת נעורים, ולזמן מילת זכרים וכו' כפי מנהג אנשי שינגילי וק&quot;ק בקוגין, אמשטרדם 1757. [https://www.hebrewbooks.org/44577 *]
======שינגילי-ב======
הנ&quot;ל... כל אלה נשתלחו מק&quot;ק קוגין מה' יחזקאל רחבי, אמשטרדם 1769. [https://www.hebrewbooks.org/44576 *]
======שירי שלמה-ב&quot;ר======
שירי שלמה בן יהודה אבן גבירול י&quot;ל ע&quot;י ח.נ. ביאליק וי.ח. רבניצקי, כרך ראשון שירי חול, ברלין 1924. [https://hebrewbooks.org/38217 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/38220 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/38219 ח&quot;ג] [https://hebrewbooks.org/38218 ח&quot;ד] [https://hebrewbooks.org/38216 ח&quot;ה] [https://hebrewbooks.org/44148 ח&quot;ו]
======שע&quot;ה======
שער השיר, עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|Brody and Albrecht]].
======שער השמים======
פירוש על הסידור מ[[מחבר:של&quot;ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב]
======תחנונים-1597======
תחנונים ופזמונים וקינות של החברה שומרים לבקר אשכנזים, ד&quot;ו 1597. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017483090205171/NLI *] [https://hebrewbooks.org/52629 1638]
======תחנונים וסליחות======
מנהג איטליאני, ד&quot;ו 1760. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020261480205171/NLI *]
======תחנונים וסליחות-שמז======
הנ&quot;ל, ד&quot;ו 1587. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012793530205171/NLI *]
======[[תכלאל עץ חיים|תכלאל]]======
סדור כולל כל תפלות השנה הנקרא בלשון קדמונינו תכלאל כמנהג כל קהלות הקדש תימן עם ספר עץ חיים מ[[W:יחיא צאלח|ר' יהודה בר יוסף צאלח]], ירושלם 1896-1894. [https://tablet.otzar.org/#/b/5415/p/421/t/1777539012644/fs/0/start/0/end/0/c ח&quot;א] [https://tablet.otzar.org/#/b/5416/p/1/t/1777539012644/fs/0/start/0/end/0/c ח&quot;ב] [https://tablet.otzar.org/#/b/5417/p/1/t/1777539012644/fs/0/start/0/end/0/c ח&quot;ג]</text>
      <sha1>i1khmlxn1bxbqi9kacj783c5kw8zhck</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011504</id>
      <parentid>3011503</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T20:55:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* האאס */</comment>
      <origin>3011504</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27433" sha1="1cqta3n2o20f2y69n297zumyh842sx8" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
__NOTOC__
====מחזורי אשכנז====
======א אוגשפורג======
המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *]
======א ה======
ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין], [https://hebrewbooks.org/43502 1 (א' וב' של פסח)], [https://hebrewbooks.org/43505 2 (ז' וח' של פסח פולין)], 2 (ז' וח' של פסח אשכנז), [https://hebrewbooks.org/43202 3 (שבועות)], [https://hebrewbooks.org/43137 4 (א' של ר&quot;ה פולין)], [https://hebrewbooks.org/43504 4 (א' של ר&quot;ה אשכנז)], [https://hebrewbooks.org/43506 5 (ב' של ר&quot;ה פולין)], [https://hebrewbooks.org/43508 5 (ב' של ר&quot;ה אשכנז)], [https://hebrewbooks.org/43139 6 (ערבית של יו&quot;כ פולין)],[https://hebrewbooks.org/43138 6 (ערבית של יו&quot;כ אשכנז)], [https://hebrewbooks.org/43136 7 (יו&quot;כ פולין)], [https://hebrewbooks.org/43135 7 (יו&quot;כ אשכנז)], [https://hebrewbooks.org/43203 9 (שמיני עצרת פולין)],

======א הדרת======
מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב]
======א הנובר======
ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע&quot;י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *]
======א סאלוניקי======
מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו]
======א סב======
מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *]
======א פולין======
מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה&quot;מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח&quot;ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613]
======א פיזרו======
[מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *]
====[[אבודרהם]]====
======אבודרהם 1489======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945770205171/NLI *]
======אבודרהם 1513======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], קושטא 1513. [https://hebrewbooks.org/42471 *]
======אבודרהם 1521======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], פאס 1521. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945840205171/NLI *]
======אבודרהם 1546======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], דפוס ונציה 1546. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945860205171/NLI *]
======אבודרהם 1566======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]] דפוס ונציה 1566. [https://hebrewbooks.org/44589 *]
======[[אבל יחיד]]======
שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776. [https://hebrewbooks.org/22495 *]
======[[אבן בוחן]]======
הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020141190205171/NLI *]
======[[אבן בוחן (היילפרין)]]======
חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע&quot;י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846. [https://hebrewbooks.org/38249 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/39108 ח&quot;ב]
======[[אבן ספיר]]======
[[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866. [https://hebrewbooks.org/22331 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/22332 ח&quot;ב]
======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]======
עיין [[#טור אבן העזר|טור אבן העזר]].
======אבני נזר======
י&quot;ל ע&quot;י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת &quot;[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]&quot;, וויען 1853. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019795300205171/NLI *]
======אבקת רוכל======
הר' מכיר תלמיד ר&quot;י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא&quot;ש]], רימיני 1526 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020015650205171/NLI *]; נאווי דוואהר 1794. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012914520205171/NLI *]
======אגדת שמואל======
הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576. [https://hebrewbooks.org/11946 *]
======[[ספר האגודה|האגודה]]======
הר' זוסלין מק&quot;ק ורנקבורט, קראקא 1571. [https://hebrewbooks.org/45022 *]
======[[אגודת פרחים]]======
שירים מתרגמים ומחברים ע&quot;י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018977930205171/NLI עליו]
======[[אגודת שמואל]]======
ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש&quot;י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש&quot;י|רש&quot;י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699. [https://hebrewbooks.org/52550 יהושע שופטים] [https://hebrewbooks.org/52554 שמואל] [https://hebrewbooks.org/52551 מלכים] [https://hebrewbooks.org/65437 ישעיה] [https://hebrewbooks.org/65436 ירמיה] [https://hebrewbooks.org/65435 יחזקאל] [https://hebrewbooks.org/52553 עזרא תרי עשר] [https://hebrewbooks.org/52555 תהלים] [https://hebrewbooks.org/52552 משלי איוב דניאל] [https://hebrewbooks.org/52549 דברי הימים]
======אגרות שד&quot;ל======
י&quot;ל ע&quot;י שאלתיאל אייזיק גראבער, פרזעמישל 1894-1882. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=2 1-5] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=3 6-9]
======אוצר התפלות======
סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח&quot;ב]
======אוצר טוב======
כולל דברים עתיקים [הוספה למ&quot;ע [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין פיר דיע וויססענשאפט דעס יודענטהומס יו&quot;ל ע&quot;י א' בערלינער וד' האפמאנן)]] ברלין 1880-1878. [https://hebrewbooks.org/58105 1878] [https://hebrewbooks.org/36610 1878b] [https://hebrewbooks.org/36611 1880] [https://hebrewbooks.org/44603 1881] [https://hebrewbooks.org/45730 1882] [https://hebrewbooks.org/58106 1883] [https://hebrewbooks.org/44604 1884] [https://hebrewbooks.org/58107 1885] [https://hebrewbooks.org/58108 1886]
======אידישע דענקער======
און פאעטען אין מיטעלאלטער. א. גינזבורג [נויארק] 1918. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020006 ח&quot;א] [https://www.universalyiddishlibrary.org/en/book/nli000002770-1 ח&quot;ב]
======אלברעכט======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Albrecht|Albrecht]].
======ארנהיים======
סדר עבודה בלב ח&quot;ב והוא יוצרות לכל שבתות השנה מתורגם ומבואר מאת חיים הלוי ארנהיים, גלאגוי ולייפציג 1840 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *]
======אר&quot;צ======
מחזור ארם צובה, וויניציה 1527 [בהעקז' של ביהמ&quot;ד לרבנים דנויארק נמצא מן המחזור הזה רק מדף שכ&quot;ט עד תי&quot;ז, ודף ת&quot;ך ותכ&quot;א. הפיוטים החסרים בהעקז' הנ&quot;ל נרשמו עפ&quot;י רשימות פראדי ופריימאנן]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/21965 * ח&quot;ב].
======בית תפלה======
הר' ווערטהיימער [ירושלם 1902]. [https://hebrewbooks.org/38430 *]
======בית תפלה-ליוורנו======
ליוורנו כולל תפלה על הפרנסה ותפלת בית עלמין, ליוורנו 1871. [https://hebrewbooks.org/52573 1862]
======בית תפלה-שאלוניקי======
סדר תפלות, שאלוניקי 1807. [https://hebrewbooks.org/42151 1582[
======בן חנניה======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]].
======דרך חיים ב======
שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703]
======דרך החיים======
סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק&quot;ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *]

======האאס======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Haas|Haas]].  [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/8090986 *]

======חופת חתנים======
פיוטים לשמחת תורה וליום המילה, ליוורנו 1847 עי' ג&quot;כ [[#חפת|חפת]]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017469920205171/NLI *]
======חזונים======
כמנהג המערביים שנתגוררו בסיזיליא נדפס בקושטאנדינה שנת הש&quot;ם נפשינו בחיים 1580 או 1585. [https://hebrewbooks.org/42160 *]
======יוצרות-אמשטרדם (?) א======
קטע מסדור תפלה שנדפס באמ&quot;ד מכיל דף מ&quot;ה-קל&quot;ג (עי' [https://catalog.hathitrust.org/Record/100608110 רעגעסטער של ביהמ&quot;ד לרבנים דנויארק] לשנת 1928 [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=nyp.33433084914146&amp;seq=195 עמ' 165]). 
======יוצרות-אמשטרדם (?) ב======
כנ&quot;ל נדפס בשני עמודים על צד אחד, מכיל מדף א עד צ&quot;ג (עי' [https://catalog.hathitrust.org/Record/100608110 שם] [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=nyp.33433084914146&amp;seq=195 שם]).
======יוצרות קראקא======
מנהג אשכנז עם פי' הר' אשר בן יוסף, קראקא 1589. [https://hebrewbooks.org/42162 אשכנז] [https://hebrewbooks.org/21006 פולין]
======יפה נוף======
כתבים לאנשים גדולים גם תפלה להרמב&quot;ן גם בקשות וויניציאה 1575 [בעל אוה&quot;ס מיחסו לר' יהודה זרקו]. [https://hebrewbooks.org/44816 *]
======כ&quot;ח======
כרם חמד, אגרות מחכמי ישראל נאספו ע&quot;י שמואל יהודה ליב גאלדענבערג, וויען ופראג 1843-1833 חלק ח' וט' ע&quot;י שניאור זקש, ברלין 1856-1854. [https://catalog.hathitrust.org/Record/009031920 *] [https://books.google.co.il/books?id=Beg6AQAAMAAJ&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false א-ב] [https://books.google.co.il/books?id=Zl0pAAAAYAAJ ג] [https://books.google.co.il/books?id=Pek6AQAAMAAJ ד] [https://books.google.co.il/books?id=H5FHAAAAYAAJ ה-ו] [https://books.google.co.il/books?id=kOg6AQAAMAAJ ז] [https://books.google.co.il/books?id=V-k6AQAAMAAJ ח] [https://books.google.co.il/books?id=Jek6AQAAMAAJ ט]
======כל בו======
סדור ומחזור כל בו, ווילנא 1905. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=1 ח&quot;א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=3 ח&quot;ג] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=4 ח&quot;ד] [(*) נוסח ספרד ווילנא 1923: [https://hebrewbooks.org/20400 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/20253 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/20298 ח&quot;ג] [https://hebrewbooks.org/20350 ח&quot;ד]].
======כנור ציון======
עי' [[#כ&quot;צ|כ&quot;צ]].
======כ&quot;צ======
כנור ציון, מבחר שירי ציון נערכו ע&quot;י הוצאה תושיה, ורשה 1900. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021975890205171/NLI *]
======ל======
[[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *]
======לוח======
נחלת שד&quot;ל ב, לוח הפיטנים והפיוטים, ברלין 1880. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=4 *]  [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001033700205171/NLI#$FL29507861 כתב יד] 
======מאגאזין======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|Magazin]].
======מחברת======
משירי קדש אשר לשלמה בן יהודה אבן גבירול י&quot;ל ע&quot;י ישראל דאווידזאן עם תרגום אנגלי מאת [[W:ישראל זנגוויל|ישראל זאנגוויל]], פילאדעלפיא 1923. [https://tablet.otzar.org/#/book/613684/p/-1/t/827980/fs/0/start/0/end/0/c *]
======מערבות======
יוצרות וזולתות וסליחות ומנהגים דק&quot;ק ווירמישא עי' סיני בן יצחק זעקלין לואנץ, פ&quot;פ דמיין 1714. [https://hebrewbooks.org/42658 *]
======מפתח הפיוטים======
ציון לראשי המאמרים מכל הפיוטים אשר [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|בספרו של יום טוב ליפמן צונץ על הפיוטים]] מאת אברהם געשטעטנער. ברלין 1889. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/1315583 *]
======נחלת [[מחבר:שד&quot;ל|שד&quot;ל]]-ג======
לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&amp;st=&amp;pgnum=5 1884] [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000629680205171/NLI#$FL33903735 כתב יד]
======סדר סליחות======
פיוטים וקינות וודוים לחברה שומרים לבקר איטליאני, ד&quot;ו חש&quot;ד. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020259480205171/NLI *]
======סדר התחנונים======
אשר נהגו בני רומא, שונצינו 1487. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020258870205171/NLI עליו] 
======סדר תפלות-שבתי בס======
סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות]
======סליחות-טורינו======
סדר סליחות ותחנונים כמנהג איטלייאני טורינו 1759. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018454320205171/NLI עליו]
======סליחות-תימנים======
ספר סליחות כמנהג תימנים... והם במספר מאה סליחות... ונצ&quot;ר אל רחמים לר' סעדיה גאון... ותלת עשר קול לרבינו הנ&quot;ל... וסדר עבודת יוהכ&quot;פ לראב&quot;ע ועוד ד' סליחות... י&quot;ל ע&quot;י שלום שלמה יצחק עדני, ירושלם 1887. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013695910205171/NLI?volumeItem=1 *]
======ספר הדמעות======
מאורעות הגזרות והרדיפות והשמדות מאת שמעון ברנפלד ח&quot;א, ברלין תרפ&quot;ד. ג' חלקים. ברלין 1926-1924. [https://benyehuda.org/collections/6832 *] [https://archive.org/details/seferhademaotmeo21bern/page/n6/mode/1up ח&quot;ב]
======ע&quot;י======
[[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901]
======פירסט======
סדר יוצרות לכל שבתות השנה, י&quot;ל ע&quot;י יוליוס פירסט, לפסיא 1852. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017512410205171/NLI *]
======צ======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
======צדמ&quot;ג======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|Zeitschrift d. D.M.G.]]
======קה&quot;פ======
קונטרס הפיוטים הנלוה אל המחזור ויטרי עם הערות חיים בראדי, ברלין 1894. [https://hebrewbooks.org/34863 *]
======קלא א======
סדר התמיד ח&quot;א כולל כל תפלות ימי החול כמנהג ארבע קהלות [[W:יהודי האפיפיור|קארפינטראץ, אויגניון, לישלוה קאוואליאון]], מסודר ע&quot;י אליהו כרמי, אויגניאון 1767. 
======קלא ב======
סדר התמיד ח&quot;ב כולל תפלות של שבת כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|הנ&quot;ל]] ע&quot;י הנ&quot;ל, אויגניון 1767.
======קלא ג======
סדר לימים נוראים [לר&quot;ה ואשמורת ערב יוכ&quot;פ] כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|קארפינטראץ]], י&quot;ל ע&quot;י אברהם מונטיל, אמשטרדם 1739.
======קלא ד======
סדר לימים נוראים [ליוהכ&quot;פ] כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|קארפינטראץ]], ע&quot;י אברהם מונטיל, אמשטרדם 1739.
======קלא ה======
סדר לשלש רגלים כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|קארפינטראץ]], ע&quot;י אברהם מונטיל, אמשטרדם 1759.
======קלא ו======
סדר לארבע צומות ולארבע פרשיות, כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|קארפינטראץ]], ע&quot;י אברהם מונטיל, אמשטרדם 1762.
======קלא ז======
סדר הקונטריס כולל פיוטים לשבת כמנהג שב[[W:יהודי האפיפיור|מחוז ויניזין]], אויגניון 1775.
======קלא ח======
סדר של ראש השנה כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|אויגניון]], ע&quot;י אברהם מונטיל, אמשטרדם 1765. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019930560205171/NLI?volumeItem=1 *]
======קלא ט======
סדר של יום כפור כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|אויגניון]], ע&quot;י אברהם מונטיל, אמשטרדם 1766. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019930560205171/NLI?volumeItem=2 *]
======קלא י======
סדר האשמורות מר&quot;ח אלול ועשי&quot;ת כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|אויגניון]], ע&quot;י אברהם מונטיל, אמשטרדם 1763.
======קצנטינא======
מחזור קטן כמנהג קצטינא, , ע&quot;י אליהו עלוש בשנת תרל&quot;ב(?) נדפס עם כמה מעלות, ליוורנו 1872. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019937960205171/NLI *]
======ראב&quot;ע-איגר======
דיואן לר' אברהם בן עזרא י&quot;ל ע&quot;י עקיבא בן יוסף איגר, ברלין 1886. [https://hebrewbooks.org/38498 *]
======ראב&quot;ע-איגר (רשימה)======
רשימה בסוף הדיואן הנ&quot;ל מן הפיוטים שלא נמצאו בדיואן. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=202 *]
======רומא 1557======
מחזור כפי מנהג ק&quot;ק רומי, בולונייא 1557. (*) (לא מצאתיו)
======רומא ב======
מחזור כפי מנהג ק&quot;ק רומא עם פי' קמחא דאבישונא, בולונייא 1540. [https://hebrewbooks.org/44325 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/45406 ח&quot;ב]
======רומא-שד&quot;ל======
מחזור כל השנה כמנהג איטלייאני עם מבוא מאת שד&quot;ל, ליוורנו 1856. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI *]
======רומניא======
סדר תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, נדפס מחדש בתבנית הנדפס בויניציאה במצות הרב אברהם ירושלמי זלה&quot;ה ועתה נדפס שנית במצות הר' אליה גאלימירי בהשתדלות הר' דוד בר אליה [קשתי] ז&quot;ל ובתוספת קצת ענינים מחודשים, בבית האחים שלמה ויוסף בני ה' יצחק בן הר' יוסף יעבץ הדורש, קושטאנדינה 1547. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017562660205171/NLI *]
======רומניא א======
סדר תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, ע&quot;י אליה הלוי המאסף, קושטא 1510 [ההוצאה הזאת לא היתה לנגד עיני והשתמשתי ברשימת ה' בראדי הנמצאת בספרו של [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Berliner|ברלינר]] Aus meiner Bibliothek pp. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1312179 XVII]-XXX]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012355650205171/NLI *]
======רומניא ב======
&quot;סדור תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, נדפס במצות הר' אברהם בן יום טוב ירושלמי בבית דניאל בומבירגי מאנוירשא בוויניציאה&quot; [כן רשם שד&quot;ל ב[[#כ&quot;ח|כ&quot;ח]] ח&quot;ד עמ' 36 [https://books.google.co.il/books?id=Pek6AQAAMAAJ&amp;pg=PA25&amp;source=gbs_toc_r&amp;cad=1#v=onepage&amp;q&amp;f=false *], ושם הספר נמצא בדף ו' ע&quot;א. שנת הדפוס לא הכיר שד&quot;ל, ורמש&quot;ש ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Hebräische Bibliographie|המזכיר]] שנה עשירית עמ' [https://gallica.bnf.fr/ark:/12148/bpt6k199104/f126.item 120] משער שנדפס אחר שנת ר&quot;פ וזה נכון, כי בסוף הסדור הזה (בדף ת&quot;ס ע&quot;א) נמצא כדברים האלה: &quot;הלוח הזה תקנתיו אני הצעיר אברהם ירושלמי על פי מחזור רע&quot;ט&quot;, והנה בלי ספק עשה הלוח הזה אחר התחלת המחזור רע&quot;ט שהוא שנת רפ&quot;ג, וגם נוסח שטר גט הנמצא בדף תס&quot;א נותן התאריך &quot;שנת חמשת אלפים ומאתים ושמנים&quot;, ואעפ&quot;י שהעיר הנזכרת בנוסח זה היא קושטנדינה, בכל זאת אי אפשר לומר שהנוסח עם התאריך לקוח מן ההוצאה הראשונה, כי כבר ראינו שההוצאה הראשונה נדפסה בשנת ר&quot;ע. וא&quot;כ קרוב לודאי הוא שהמחזור הזה נדפס בוויניציאה בשנת 1523-1522, וכל התאריכים האחרים המובאים מרמש&quot;ש (רשימת בודליאנו [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/3781420 עמ' 398]) ומדוקעס ([[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]], שנה ה' [עמ' 397) ומברלינר ([[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Berliner|אויס מיינער ביבליאטהעק]], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1312087 עמ' 3]) כלם מוטעים. העקז' של ביהמ&quot;ד דנויארק בא מאוצר הספרים אשר לה' אלחנן אדלר ונמצאו בו תס&quot;ט דפים כמו בעקז' של שד&quot;ל (כ&quot;ח שם עמ' 37), אולם הדפים ת&quot;ס ותס&quot;א יצאו ממקומם והדף האחרון נסמן בטעות תע&quot;א, וטעות זו נמצא ג&quot;כ בעקז' שהיה לפני רמש&quot;ש (עי' המזכיר שם). [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011635130205171/NLI *]
======שינגילי-א======
סדר תפלות שבחות ושירים לימי שמחת תורה וחופת נעורים, ולזמן מילת זכרים וכו' כפי מנהג אנשי שינגילי וק&quot;ק בקוגין, אמשטרדם 1757. [https://www.hebrewbooks.org/44577 *]
======שינגילי-ב======
הנ&quot;ל... כל אלה נשתלחו מק&quot;ק קוגין מה' יחזקאל רחבי, אמשטרדם 1769. [https://www.hebrewbooks.org/44576 *]
======שירי שלמה-ב&quot;ר======
שירי שלמה בן יהודה אבן גבירול י&quot;ל ע&quot;י ח.נ. ביאליק וי.ח. רבניצקי, כרך ראשון שירי חול, ברלין 1924. [https://hebrewbooks.org/38217 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/38220 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/38219 ח&quot;ג] [https://hebrewbooks.org/38218 ח&quot;ד] [https://hebrewbooks.org/38216 ח&quot;ה] [https://hebrewbooks.org/44148 ח&quot;ו]
======שע&quot;ה======
שער השיר, עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|Brody and Albrecht]].
======שער השמים======
פירוש על הסידור מ[[מחבר:של&quot;ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב]
======תחנונים-1597======
תחנונים ופזמונים וקינות של החברה שומרים לבקר אשכנזים, ד&quot;ו 1597. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017483090205171/NLI *] [https://hebrewbooks.org/52629 1638]
======תחנונים וסליחות======
מנהג איטליאני, ד&quot;ו 1760. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020261480205171/NLI *]
======תחנונים וסליחות-שמז======
הנ&quot;ל, ד&quot;ו 1587. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012793530205171/NLI *]
======[[תכלאל עץ חיים|תכלאל]]======
סדור כולל כל תפלות השנה הנקרא בלשון קדמונינו תכלאל כמנהג כל קהלות הקדש תימן עם ספר עץ חיים מ[[W:יחיא צאלח|ר' יהודה בר יוסף צאלח]], ירושלם 1896-1894. [https://tablet.otzar.org/#/b/5415/p/421/t/1777539012644/fs/0/start/0/end/0/c ח&quot;א] [https://tablet.otzar.org/#/b/5416/p/1/t/1777539012644/fs/0/start/0/end/0/c ח&quot;ב] [https://tablet.otzar.org/#/b/5417/p/1/t/1777539012644/fs/0/start/0/end/0/c ח&quot;ג]</text>
      <sha1>1cqta3n2o20f2y69n297zumyh842sx8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739954</id>
    <revision>
      <id>3011505</id>
      <parentid>3008836</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T20:57:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3011505</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5981" sha1="p7ty4epabmvoyge525ghg54eb9j9m9u" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
======Albrecht======
(Albrecht), K. Studien zu den Dichtungen Abrahams, 6 Ezra. Leipzig, 1903. [https://www.jstor.org/stable/43367064 *]
======[[W:אברהם ברלינר|Berliner]]======
(Berliner), A.
:(1) Aus meiner Bibliothek. Frankfurt a. M. 1898. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/1312075 *]
:(2) Geschichte der Juden in Rom. Frankfurt a. M. 1893. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/890958 *]
:(3) Synagogal-Poesien. Hebräische Texte mit d. deutschen Uebertragung. Berlin 1884. [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=hvd.ah21pz&amp;seq=6 *]
:(4) Ueber den Einfluss des ersten hebräisehen Buchdrucks auf den Cultus und die Cultur der Juden. Frankfurt a. M. 1896. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/1169950 *]
:(5) Gesammelte Schriften. Band I: Italien, Frankfurt a. M. 1913. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/890958 *]
======Ben Chananja======
Monattschrift. Herausg. von Leopold Löw. Szegedin 1858-1867. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/2542917 *]
======Brody======
(Brody), H.
:(1) Die Handschriften der Prager Jüd. Gemeindebibliothek. Prag 1911. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021297860205171/NLI עליו]
:(2) Drei unbekannte Freudschafts-gedichte des Joseph ibn Zaddik. Prag 1910. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010809280205171/NLI עליו]
======Brody and Albrecht======
The New-Hebrew School of Poets of the Spanish-Arabian Epoch. London 1906. [https://hebrewbooks.org/39556 *]
======Dukes======
(Dukes), L. 
:(1) Ehrensäulen und Denksteine zu einem künftigen Pantheon hebräischer Dichter und Dichtungen. Wien 1837. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/structure/1368223 *]
:(2) Zur Kenntniss der nuilhebräischen religiösen Poesie. Frankfurt a. M. 1842. [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=hvd.hnsdvk&amp;seq=7 *]
:(3) Moses ben Ezra. Altona [1839]. [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.$b149437&amp;seq=1 *]
:(4) Philosophisches aus dem zehnten Jahrhundert. Nakel 1868. [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=hvd.hn3pqz&amp;seq=7 *]
:(5) Rabbinische Blumenlese. Leipzig 1844. [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=hvd.ah4phv&amp;seq=5 *]
:(6) Zur rabbinischen Spruchkunde. Wien 1851. [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=nyp.33433110029521&amp;seq=7 *]
:(7) Salomo ben Gabirol aus Malaga und die ethischen werke desselben. Hannover 1860. [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=hvd.hnsbuc&amp;seq=5 *]
======[[W:אברהם גייגר|Geiger]]======
(Geiger), A.
:(1) Divan des Juda ha-Levi. Breslau 1851. [https://www.google.com/books/edition/_/zpRdAAAAcAAJ?gbpv=1 *]
:(2) Judische Zeitschrift für Wissenschaft und Leben. Breslau 1862. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/2420973 *]
:(3) Salomo Gabirol und seine Dichtungen. [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/c/ca/Salomo_Gabirol_und_seine_dichtungen_%28IA_salomogabirolun00geiggoog%29.pdf *]
:(4) Wissenschaftliche Zeitschrift für jüdischen Theologie. Frankfurt a. M. 1835-1844. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/2929020 *]
======[[w:de:Philipp de Haas (Rabbiner)|Haas]]======
Haas, Philipp de. Ungedruckte Stücke aus den Breslauer deutschen Maḥzor-Handschriften. Berlin 1906. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/8090986 *]
======Jewish Quarterly Review======
ed. by I. Abrahams and C.G. Montefiore. London 1889-1908. 
Idem:
New Series ed. by Cyrus Adler and S. Schechter. Philadelphia 1910. [https://www.jstor.org/journal/jewiquarrevi *] 
======Literaturblatt======
des Orients ed. Julius Fürst. Leipzig 1840-1851. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/8555529 *] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/2360092 Der Orient]

======Hebräische Bibliographie======
redigirt von M. Steinschneider. Berlin 1858-1881. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/2249537 I-IX]  [https://gallica.bnf.fr/ark:/12148/cb32786237v/date כל השנים]
======Magazin======
für die Wissenschaft des Judenthums. Herausg. von A. Berliner and D. Hoffmann. Berlin 1874-1893. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/2572068 *]
======Steinschneider======
(Steinschneider), M.
:(1) Catalogue der heb. Handschr. in der Stadtbibliothek zu Hamburg. Hamburg 1878. [https://books.google.com.jm/books?id=tAYVAAAAQAAJ&amp;printsec=frontcover#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
:(2) Verzeichnis der Hebräischen Handschriften in der k. Bibliothek zur Berlin. Berlin 1878-1879. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023711 ח&quot;א] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/4023874 ח&quot;ב]

======Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.======
Leipzig 1847. [https://opendata.uni-halle.de//handle/1981185920/112960 *]
======Zeitschrift für hebräische Bibliographie======
ed. H. Brody, A. Freimann. Frankfurt a. M. 1896. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/2254995 *]
======[[W:יום טוב ליפמן צונץ|Zunz]]======
(Zunz), L.
:(1) Die gottesdienstliche Vorträge der Juden. Frankfurt am Main 1892.[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1335705 *]
:(2) Literaturgeschichte der Synagogalen Poesie. Berlin 1865. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/structure/1337803 *] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=1 עמודי 667-742]
:(3) Die Ritus des synagogalen Gottesdienstes. Berlin 1859. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1317815 *]
:(4) Die synagogale Poesie des Mittelalters. Berlin 1855. [https://books.google.ht/books?id=TogPeJgrOIwC&amp;printsec=frontcover&amp;hl=fr#v=onepage&amp;q&amp;f=false *] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1345519 1920 ע&quot;י פריימן]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>p7ty4epabmvoyge525ghg54eb9j9m9u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אוצר השירה והפיוט/ערכים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739955</id>
    <revision>
      <id>3011493</id>
      <parentid>3009048</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T20:23:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3011493</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="121748" sha1="hsojxmjg7mww6fj3xjv7it712wzifie" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
__NOTOC__
&lt;div style=&quot;text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;&quot;&gt;
'''מעבר לאות:'''
[[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]]
&lt;/div&gt;
=א=
==א-1==
'''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}}
==א-1-א*==
'''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}}
==א-2==
'''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}}
==א-2*==
'''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}}
==א-3*==
'''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}}
==א-3==
'''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}}
==א-4==
'''[[אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}}
==א-5==
'''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}}

+'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}}

==א-6==
'''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}}
==א-7==
'''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}}
==א-8==
'''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}}
==א-9==
'''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}}
==א-10==
'''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}}
==א-11==
'''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}}
==א-12==
'''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}}
==א-1*==
'''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}}
==א-13==
'''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}}
==א-14==
'''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}}
==א-15==
'''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}}
==א-16==
'''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}}
==א-17==
'''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}}
==א-18==
'''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}}
==א-19==
'''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}}
==א-21==
'''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}}
==א-22==
'''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}}
==א-4*==
'''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}}
==א-23==
'''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}}
==א-24==
'''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}}
==א-25==
'''[[אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}}
==א-26==
'''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}}
==א-27==
'''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}}
==א-28==
'''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}}
==א-8981==
(א-5*){{ש}}
'''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}}
==א-29==
'''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}}
==א-30==
'''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}}
==א-31==
'''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}}
==א-32==
'''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}}
==א-6*==
'''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}}
==א-33==
'''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}}
==א-34==
'''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}}
==א-7*==
'''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}}
==א-35==
'''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}}
==א-36==
'''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}}
==א-8982==
(א-8*){{ש}}
'''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}}

==א-9*==
'''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}}
==א-37==
'''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}}
==א-8983==
(א-10*){{ש}}
'''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}}
==א-38==
'''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}}
==א-39==
'''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}}

==א-11*==
'''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}}

==א-40==
'''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}}
+'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}}
==א-8984==
'''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}}

==א-47==
'''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}}
==א-48==
'''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}}
==א-49==
'''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}}
==א-50==
'''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}}
==א-51==
'''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}}
==א-52==
'''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}}
==א-53==
'''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}}
==א-54==
'''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}}
==א-55==
'''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}}
==א-56==
'''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}}
==א-57==
'''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}}
==א-58==
'''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}}
==א-8985==
'''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}}

==א-59==
'''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} 
==א-60==
'''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} 
==א-61==
'''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} 
==א-62==
'''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} 
=='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''==
.{{ש}}
==א-63==
'''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} 
==א-64==
'''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} 
==א-65==
'''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} 
==א-66==
'''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} 
==א-67==
'''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} 
==א-68==
'''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} 
==א-69==
'''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}}
+'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}}
==א-70==
'''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}}
==א-71==
'''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}}
==א-72==
'''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}}
==א-73==
'''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}}
==א-74==
'''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}}
==א-75==
'''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}}
==א-76==
'''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}}
==א-77==
'''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}}

==א-78==
'''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}}
==א-79==
'''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}}
==א-80==
'''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}}
==א-81==
'''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}}
==א-82==
'''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}}
==א-83==
'''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}}
+'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}}
==א-84==
'''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}}
אבד הוד תמה{{ש}}
==א-85==
'''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}}
==א-8986==
'''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]'''
==א-8987==
'''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]'''

==א-106==
'''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}}
==א-8988==
'''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]'''

==א-118==
'''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}}
==א-124==
'''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל בפתח]]'''.{{ש}}
==א-127==
'''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}}
==א-128==
'''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''.{{ש}}
==א-129==
'''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}}
==א-147==
'''[[אבותי כי בטחו|אבותי בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}}
==א-148==
'''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}}
==א-178==
'''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}}

אבי עבור על רשעי{{ש}}

אביוני עמך{{ש}}

אבינו מלך אנקת עמך{{ש}}

אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}}

אביעה כתם עווני{{ש}}

אביר הגביר{{ש}}

אביר ישראל{{ש}}

אבכה ועל שוד זבולי{{ש}}

אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}}

אבל אעורר{{ש}}

אבל בחטאינו{{ש}}

אבל במר נפש מתענים{{ש}}

אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}}

אבן הראשה{{ש}}

אבן מעמסה{{ש}}

אבן שתיה{{ש}}

אבני אקדח{{ש}}

אבני יקר{{ש}}

אברהם היה אחד{{ש}}

אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}}

אגגי בהעמיקו{{ש}}

אגדלך{{ש}}

אגורה באהלך עולמים{{ש}}

אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}}

אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}}

אגיל ואשמח{{ש}}

אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}}

אדאג מחטאתי{{ש}}

אדבר מישרים{{ש}}

==א-464==
'''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}}
==א-465==
'''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}}
==א-466==
'''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}}
==א-467==
'''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}}
==א-468==
'''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}}
==א-469==
'''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}}
==א-470==
'''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}}
==א-471==
'''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}}
==א-472==
'''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}}
==א-473==
'''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}}
==א-474==
'''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}}
==א-475==
'''[[אד&quot;ו דחה מראש]]'''.{{ש}}
==א-476==
'''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}}
==א-477==
'''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}}
==א-478==
'''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}}
==א-479==
'''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}}
==א-480==
'''[[אדום עקר]]'''.{{ש}}
==א-481==
'''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}}
==א-482==
'''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}}
==א-483==
'''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}}
+'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}}
+'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}}
==א-484==
'''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}}
==א-485==
'''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}}
==א-486==
'''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}}
==א-487==
'''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}}
==א-488==
'''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}}
==א-489==
'''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}}
==א-490==
'''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}}
==א-491==
'''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}}
==א-492==
'''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}}
==א-493==
'''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}}
==א-494==
'''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}}
==א-495==
'''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}}
==א-496==
'''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}}
==א-497==
'''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}}
==א-498==
'''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}}
==א-499==
'''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}}
==א-500==
'''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}}
==א-501==
'''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}}
==א-502==
'''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}}
==א-503==
'''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}}
==א-504==
'''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}}
==א-505==
'''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}}
==א-506==
'''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}}
==א-507==
'''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}}
==א-508==
'''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}}
==א-509==
'''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}}

אדון הכל{{ש}}

אדון המושיע{{ש}}

אדון הסליחות{{ש}}

אדון העולמים{{ש}}

אדון יחיד יסד{{ש}}

אדון מועד כתקח{{ש}}

אדון משפט בקרבך{{ש}}

אדון עולם{{ש}}

אדון עולם{{ש}}

אדון עולם אקו לך{{ש}}

אדון צור ישעי{{ש}}

אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}}

אדיר איום ונורא{{ש}}

אדיר במלוכה{{ש}}

אדיר דר מתוחים{{ש}}

אדיר הוא{{ש}}

אדיר ונאה בקודש{{ש}}

אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}}

אדיר יבנה ביתי{{ש}}

אדיר כבודו{{ש}}

אדיר לא ינום{{ש}}

אדירי איומה{{ש}}

אדם איך יזכה{{ש}}

אדם בקום עלינו{{ש}}

אדם ובהמה{{ש}}

אדמה מארר{{ש}}

ה' אבינו אתה{{ש}}

ה' אדונינו (תחינה){{ש}}

ה' אודך בכל לבבי{{ש}}

ה' אויב גבר{{ש}}

ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}}

ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}}

ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}}

ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}}

ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}}

ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}}

ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}}

ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}}

ה' אלהי ישועתי{{ש}}

ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}}

ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}}

ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}}

אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}}

ה' אליך אזעק{{ש}}

ה' אליך כסיתי{{ש}}

ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}}

ה' אם גדל עווני{{ש}}

ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}}

ה' אנחתנו גדלה{{ש}}

ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}}

ה' אפפונו יגונים{{ש}}

ה' ארכו שני{{ש}}

ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}}

ה' את הוא אלהא מלך{{ש}}

ה' את מפעליך אזכור{{ש}}

ה' בקול שופר{{ש}}

ה' בקר אערך לך{{ש}}

ה' בקר תשמע קולי{{ש}}

ה' דאבה רוחי{{ש}}

ה' דאגה שברה לבי{{ש}}

ה' דבידיה אסו{{ש}}

ה' דכאונו הממונו{{ש}}

ה' דל כבודנו{{ש}}

ה' דלו עיני{{ש}}

ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}}

ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}}

ה' זעקתי בחבלי{{ש}}

ה' זעקתי בצירי{{ש}}

ה' זרה עם קדש{{ש}}

ה' חננו והקימנו{{ש}}

ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}}

ה' יבואונו רחמיך{{ש}}

ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}}

ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}}

ה' ידענו מעלנו{{ש}}

ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}}

ה' יונתך שבעה קלון{{ש}}

ה' יושב שוכן מעוני{{ש}}

ה' יחיד{{ש}}

ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}}

ה' ימין עוזך הרם{{ש}}

ה' יריבי תריב{{ש}}

ה' ישועה צוה{{ש}}

ה' לגזע הימן{{ש}}

ה' למה תביט בוגדים{{ש}}

ה' למה תהיה{{ש}}

אדני מעון אתה{{ש}}

אדני נגדך כל תאותי{{ש}}

ה' נגרו דמעי{{ש}}

ה' נזלו עיני{{ש}}

ה' נלכד במוקש{{ש}}

ה' נפלאות עשית{{ש}}

ה' נתתנו לשמה{{ש}}

ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}}

ה' צור ישראל{{ש}}

ה' רב העליליה{{ש}}

ה' רוח רחמים השב{{ש}}

ה' ריבה את יריבי{{ש}}

ה' שארית פליטת אריאל{{ש}}

ה' שדודים נדודים{{ש}}

ה' שובה ממרומיך{{ש}}

ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}}

ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}}

ה' שטופה חטופה{{ש}}

אדני שמעה אדני סלחה{{ש}}

ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}}

ה' שעה נודד מקנו{{ש}}

ה' שעה עדתך{{ש}}

ה' שעה עם נדכה{{ש}}

אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}}

אדפוק בצהרים פתח{{ש}}

אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}}

אדרת חזקים{{ש}}

אדרת תלבושת{{ש}}

אהבו את ה'{{ש}}

אהבני מנוער{{ש}}

אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}}

אהבת הדסה{{ש}}

אהבת עזוז{{ש}}

אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}}

אהוב מהר המור{{ש}}

אהוב נגלה על הר סיני{{ש}}

אהוביך אהבוך{{ש}}

אהובת נוער באבות משולשת{{ש}}

אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}}

אהל שכנת באדם{{ש}}

אהלי אני עבטתי{{ש}}

אהלי אשר תאבת{{ש}}

אהלל בצלצלי שמע{{ש}}

אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}}

אהללך בקול רם{{ש}}

אהלת מתוחים{{ש}}

אודה אל חי שמך{{ש}}

אודה יוצר{{ש}}

אודה לאלי{{ש}}

אודה לך חזקי נצח{{ש}}

אודה עלי חטאתי{{ש}}

אודה עלי פשעי{{ש}}

אודך בקול ערב{{ש}}

אודך ה' כי אנפת בי{{ש}}

אודך כי אנפת{{ש}}

אודך כי עניתני וחייתני{{ש}}

אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}}

אוחזי בידם{{ש}}

אוחיל יום יום אשתאה{{ש}}

אוחילה לאל{{ש}}

אוי כי אוסרתי{{ש}}

אוי כי ירד אש{{ש}}

אוי כי מחלוקת{{ש}}

אוי לי על גלות השכינה{{ש}}

אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}}

אוילי המתעה{{ש}}

אוילים מדרך פשעם{{ש}}

אוימתי בחיל כיפור{{ש}}

אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}}

אום אני חומה{{ש}}

אום אשר בך דבוקה{{ש}}

אום בך שעונה{{ש}}

אום בלי קשר אסורה{{ש}}

אום ברה כחמה{{ש}}

אום כאישון ננצרת{{ש}}

אום נצורה{{ש}}

אום קרואה חבצלת השרון{{ש}}

אומן אמונים יכון{{ש}}

אומן ישעך בא{{ש}}
==א-1873==
'''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח —  סי' א&quot;ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא&quot;ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח&quot;ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח&quot;ד 119, כל בו ח&quot;ד 311, ע&quot;י 735, פירסט 109, שער השמים ח&quot;ב 105, צ 103.{{ש}}

אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}}

אומץ קצות דרכיך{{ש}}

אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}}

אומר אף אני{{ש}}

אומרים לאדרך{{ש}}

אומרת אני מעשי למלך{{ש}}

אוני פטרי רחמתים{{ש}}

אופד מאז{{ש}}

אופל אלמנה תאיר{{ש}}

אופל המוני{{ש}}

אופן אחד בארץ{{ש}}

אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}}

אור זרוע זורח כבודו{{ש}}

אור ישע מאושרים{{ש}}

אור ישראל וקדושו{{ש}}

אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}}

אור ישראל קדושי{{ש}}

אור לשביעי גש{{ש}}

אור עולם קראו{{ש}}

אור עט אדרת{{ש}}

אור עליון{{ש}}

אור צח ופשוט{{ש}}

אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}}

אורח זו אלך{{ש}}

אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}}

אורח צדקה{{ש}}

אורחות אראלים{{ש}}

אורי וישעי על הים נגלה{{ש}}

אורך ואמיתך שלח{{ש}}

אורך תזריח לחשוכה{{ש}}

אות ברית ישראל{{ש}}

אות ברית שלשתי{{ש}}

אות בריתות שלש עשרה{{ש}}

אות זה החדש{{ש}}

אותותיך ראינו{{ש}}

אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}}

אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}}

אותך כל היום קיוינו{{ש}}

אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}}

אז בבית שביינו{{ש}}

אז בהיות כלה{{ש}}

אז בהלוך ירמיהו{{ש}}

אז בהר מור{{ש}}

אז בחטאינו{{ש}}

אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}}

אז במלאת ספק{{ש}}

אז בעזבי מקרא דת{{ש}}

אז בקום הצר{{ש}}

אז בקשוב עניו{{ש}}

אז טרם נמתחו{{ש}}

אז ירנן{{ש}}

אז כארשת בתולה{{ש}}

אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}}

אז כל בריות{{ש}}

אז כעיני עבדים{{ש}}

אז לפנות ערב{{ש}}

אז מאז זמות בכל פועל{{ש}}

אז מלפני בראשית{{ש}}

אז מרחם אמי{{ש}}

אז קשתי וחרבי{{ש}}

אז שש מאות{{ש}}

אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}}

אזהרות אבן גבירול{{ש}}

אזהרות לרס&quot;ג{{ש}}

אזהרת ראשית{{ש}}

אזון שלש עשרה מדות{{ש}}

אזון תחן והסכת עתירה{{ש}}

אזור נקמות{{ש}}

אזורי אימה{{ש}}

אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}}

אזכור מעללי יה{{ש}}

אזכור מקדם פלאי אל{{ש}}

אזכיר גבורות אלוה{{ש}}

אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}}

אזכיר צדקתך{{ש}}

אזכיר רהב ובבל{{ש}}

אזכירה סדר עבודה{{ש}}

אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}}

אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}}

אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}}

אזכרה יום מותי{{ש}}

אזכרה מצוק{{ש}}

אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}}

אזכרה נגינותי{{ש}}

אזכרה רחמיך{{ש}}

אזכרה שנות עולמים{{ש}}

==א-2304==
'''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א&quot;ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=285 277].{{ש}}

אזלת יוכבד{{ש}}

אזמר בשבחין{{ש}}

אזנו יצורי אלי{{ש}}

אזנך הטה{{ש}}

אזעק אל אלהים קולי{{ש}}

אזרח ממזרח העירות{{ש}}

אזרחי העיר ממזרח{{ש}}

אזרחי מעבר הנהר{{ש}}

אזרת עוז מלפנים{{ש}}

אחד גדל כח{{ש}}

אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}}

אחד מי יודע{{ש}}

אחור וקדם צרת{{ש}}

אחות אשר לך כספת{{ש}}

אחות קטנה{{ש}}

אחזו אלים פני כסא{{ש}}

אחזיק נא לי{{ש}}

אחי מאין אתם{{ש}}

אחי שאו משאת{{ש}}

אחלה את פני ה'{{ש}}

אחלי יכונו דרכי{{ש}}

אחרה עת מועד{{ש}}

אחרי נמכר (זולת){{ש}}

אחריש ואתאפק{{ש}}

אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}}

אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}}

אטיף ארש מילולי{{ש}}

אטתי מטתי{{ש}}

אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}}

אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}}

אי זה מקום בינה{{ש}}

אי כה אומר{{ש}}

אי פתרוס בעברך{{ש}}

איה חסדיך הראשונים{{ש}}

איה כל נפלאותיך{{ש}}

איה קנאתך וגבורותיך{{ש}}

איום ונורא צום העשור{{ש}}

איומה בהר המור{{ש}}

איומה בחר{{ש}}

איומה נחבסת ומופרכת{{ש}}

איומתי יונה יעלת חן{{ש}}

==א-2717==
'''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה&quot;פ|קה&quot;פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&amp;st=&amp;pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}}

איומתי תעורר הישנים{{ש}}

איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}}

איחד צורי ברוב הודאות{{ש}}

איחד שם שוכן תרשישים{{ש}}

איילת חן{{ש}}

איין ציקליין{{ש}}

איך אוכל לבוא עדיך{{ש}}

איך אפתח פי{{ש}}

איך אשא ראש{{ש}}

איך זרים אכזרים{{ש}}

איך ידידות נפש{{ש}}

איך יעמוד לבבי{{ש}}

איך לזמר הגיון{{ש}}

איך מפי בן ובת{{ש}}

איך משכני עליון{{ש}}

איך נאנחה במשבר{{ש}}

איך נוי שודד{{ש}}

איך נפלה ממנו עטרה{{ש}}

איך נפתח פה{{ש}}

איך תנחמוני הבל{{ש}}

איכה אהובים נאמנים{{ש}}

איכה אופל גאון עוזנו{{ש}}

איכה אלי קוננו מאליו{{ש}}

איכה אצת באפך{{ש}}

איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}}

איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}}

איכה ישבה בדד עגונה{{ש}}

איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}}

איכה צאן ההרגה{{ש}}

איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}}

איככה אפצה פה{{ש}}

איל אחר נאחז{{ש}}

אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}}

אילילה אלכה שולל{{ש}}

אילת אהבים מתנת סיני{{ש}}

אילת השחר אורה בהצחר{{ש}}

אימת נוראותיך{{ש}}

אין כמדת בשר מדתך{{ש}}

==א-3027==
'''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א&quot;ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח&quot;א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}}

אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}}

אין לנו לא אורים ותומים{{ש}}

אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}}

אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}}

אין מושיע וגואל{{ש}}

אין מי יקרא בצדק{{ש}}

אין פה להשיב{{ש}}

אין צור חלף{{ש}}

איש אשר הוקרן{{ש}}

איש חסיד{{ש}}

איש יולד לתת עליון{{ש}}

איש מלאכי חפצתי בו{{ש}}

איש עניו חילה פניך{{ש}}

איתן האזרחי השכיל{{ש}}

איתן למד דעת{{ש}}

איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}}

אך בך לדל מעוז{{ש}}

אך בך לדל עזרה{{ש}}

אך בך מקוה ישראל{{ש}}

אך במתח דין{{ש}}

אך זה היום{{ש}}

אך זה היום קיויתי{{ש}}

אכון לחלות פניך{{ש}}

אכלו משמנים{{ש}}

אכן אתה אל{{ש}}

אכפרה פני מלך רב{{ש}}

אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}}

אכתיר זר תהילה{{ש}}

אל אדון{{ש}}

אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}}

אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}}

אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}}

אל אדון על כל פעלים{{ש}}

אל אל אשא דעי{{ש}}

אל אל בני אלים{{ש}}

אל אל וטובו{{ש}}

==א-3377==
'''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א&quot;ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}}

אל אל שדי אתחנן{{ש}}

אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}}

אל אלהים אעתר{{ש}}

אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}}

אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}}

אל אלהים ה' דבר{{ש}}

אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}}

אל אלהים ה' כמקראו{{ש}}

אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}}

אל אלוה דלפה עיני{{ש}}

אל אליהו{{ש}}

אל אמונה עזרה הבה{{ש}}

אל ארך אפים אתה{{ש}}

אל באפך פן תמעיט{{ש}}

אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}}

אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}}

אל דמי לך רב וגואל{{ש}}

אל הר המור{{ש}}

אל חי יפרֹש{{ש}}

אל חי יפתח השמים{{ש}}

אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}}

אל יבנה הר גליל{{ש}}

אל ים גלותנו{{ש}}

אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}}

אל ישעך צמאתי{{ש}}

אל ישראל נקראת לפנים{{ש}}

אל למושעות{{ש}}

אל מאד נעלה{{ש}}

אל מחוללי{{ש}}

אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}}

אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}}

אל מסתתר{{ש}}

אל מתנשא לכל לראש{{ש}}

אל נא אוצרך הטוב{{ש}}

אל נא יום זה{{ש}}

אל נא למען אב אומץ{{ש}}

אל נא לעולם תוערץ{{ש}}

אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}}

אל נא תיסר באי עדיך{{ש}}

אל נא תעינו כשה אובד{{ש}}

אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}}

אל נורא עלילה{{ש}}

אל נכספתי לראותך{{ש}}

אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}}

אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}}

אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}}

אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}}

אל עבדיך המצא קונם{{ש}}

אל עושה נפלאות{{ש}}

אל פתחך ירון שה אובד{{ש}}

אל רחום שמך{{ש}}

אל רם בכל נודעת{{ש}}

אל תבישנו{{ש}}

אל תעש עמנו כלה{{ש}}

אל תפר בריתך איתנו{{ש}}

אלה אזכרה (פיוט){{ש}}

אלה בשלישמו{{ש}}

אלה בשן סלע מצודתם{{ש}}

אלהא רבא{{ש}}

אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}}

אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}}

אלהי אקראך במחשב{{ש}}

אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}}

אלהי בך איחבק{{ש}}

אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}}

אלהי העברים נקרא{{ש}}

אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}}

==א-4447==
'''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר&quot;ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י&quot;ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. *  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח&quot;ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=102&amp;hilite= 98],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}}

אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}}

אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}}

אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}}

אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}}

אלהי עז תהלתי{{ש}}

אלהי קדם הדר במעונה{{ש}}

אלהי קדם מעונה{{ש}}

==א-4563==
'''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר].  * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}}
==א-4564==
'''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד&quot;ל-ג|נחלת שד&quot;ל ג]]  [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=29 26].{{ש}}
==א-4565==
'''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}}
==א-4566==
'''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}}
==א-4567==
'''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}}
==א-4568==
'''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}}
==א-4569==
'''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}}
==א-4570==
'''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}}
==א-4571==
'''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&amp;st=&amp;pgnum=641 321],  דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}}
==א-4572==
'''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}}
==א-4573==
'''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''.  סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}}
(*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}}
==א-4574==
'''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}}
==א-4575==
'''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס&quot;ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}}
==א-4576==
'''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168]].{{ש}}
==א-4577==
'''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&amp;st=&amp;pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}}
==א-4578==
'''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. –קדושה למוסף שבת חתונה– [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}}
==א-4579==
'''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}}
==א-4580==
'''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}}
==א-4581==
'''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}}
==א-4582==
'''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}}
==א-4583==
'''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}}
==א-4584==
'''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}}
==א-4585==
'''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215:].{{ש}}
==א-4586==
'''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}}
(*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}}

אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}}

אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}}

אלהיכם ישלח משיחו{{ש}}
=='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''==
(*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&amp;SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}}

אלהיכם שופט צדק{{ש}}

אלהיכם שיכנו שם{{ש}}
==א-4605==
'''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].
אלהים אין בלתך{{ש}}

אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}}

אלהים אל דמי לדמי{{ש}}

אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}}

אלהים אל מי אמשילך{{ש}}

אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}}

אלהים אלי אתה{{ש}}

אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}}

אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}}

אלהים אמת אלהים חיים{{ש}}

אלהים אתה ידעת{{ש}}

אלהים באוזנינו שמענו{{ש}}

אלהים בהנחילך{{ש}}

אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}}

אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}}
==א-4686==
'''[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]'''.{{ש}}

אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}}

אלהים דבר בקול ערב{{ש}}

אלהים ה' חילי{{ש}}

אלהים יסעדנו{{ש}}

אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}}

אלהים לא אדע זולתך{{ש}}

אלהינו אל שדי{{ש}}

אלהינו אלהים אמת{{ש}}

אלהינו שבשמים{{ש}}

אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}}

אלהינו שבשמים חננו{{ש}}

אלוה מני עד{{ש}}

אלוהי אבי{{ש}}

אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}}

אלי אלי למה{{ש}}

אלי אלי למה עזבתנו{{ש}}

אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}}

אלי חיש גואלי{{ש}}

אלי עדתי והילילי{{ש}}

אלי ציון{{ש}}

אלי שובה איומתי{{ש}}

אליהו הנביא{{ש}}

אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}}

אליו מי הקשה{{ש}}

אליך אקרא יה{{ש}}

אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}}

אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}}

אליך ה' נשאתי עיני{{ש}}

אליך ה' שועתי{{ש}}

אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}}

אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}}

אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}}

אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}}

אליך נפשי אשא{{ש}}

אליך נקרא איום ונורא{{ש}}

אליך נשואות עינינו{{ש}}

אליך פנינו בושנו להרים{{ש}}

אליך צורי כפים שטחתי{{ש}}

אליך תשוקתי{{ש}}

אליכם עדה נאמנה{{ש}}

אליכם עדה קדושה{{ש}}

אלים ברוצם באופניהם{{ש}}

אלכה ואשובה{{ש}}

אלמעכטיגער גאט{{ש}}

אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}}

אם אפס{{ש}}

אם אשמנו כתולע האדים{{ש}}

אם חכם לבך בני{{ש}}

אם יוספים אנחנו{{ש}}

אם ישבת לכסא{{ש}}

אם יתקע שופר בעיר{{ש}}

אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}}

אם ננעלו{{ש}}

אם עוונינו ענו בנו{{ש}}

אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}}

אם פגע בך האי מנוול{{ש}}

אם תאהב דרך{{ש}}

אם תאכלנה נשים פרים{{ש}}

אם תחפצה{{ש}}

אם תעינו לא תתענו{{ש}}

אם תעירו תלונותיכם{{ש}}

אמהות עת נכבשה{{ש}}

אמון יום זה{{ש}}

אמון פתחי תשובה{{ש}}

אמונה יצרה{{ש}}

אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}}

אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}}

אמוני לבב{{ש}}

אמוני נכונים{{ש}}

אמוני שלומי ישראל{{ש}}

אמוניך מתחננים{{ש}}

אמוניך שעה{{ש}}

אמונים אשר נאספו{{ש}}

אמונים בני מאמינים{{ש}}

אמונים יחוסים{{ש}}

אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}}

אמונים ערכו שבח{{ש}}

אמונים שררו{{ש}}

אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}}

אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}}

אמונת מלכים{{ש}}

אמונת עתים{{ש}}

אמונתך אמיתי רבה{{ש}}

אמיץ כח{{ש}}

אמנם אלהי עולם{{ש}}

אמנם אנחנו חטאנו{{ש}}

אמנם אשמינו{{ש}}

אמנם הרענו מעשינו{{ש}}

אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}}

אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}}

אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}}

אמצני אלהי{{ש}}

אמצת עשור{{ש}}

אמר ה' ליעקב{{ש}}

אמר רבי עקיבא{{ש}}

אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}}

אמרו לנמהרי לב{{ש}}

אמרות אל אמרות טהורות{{ש}}

אמרות האל טהורות{{ש}}

אמרנו נגזרנו לנו{{ש}}

אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}}

אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}}

אמרת ה' צרופה
אמרת רנן אערוכה{{ש}}

אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}}

אמרתי שעו מני{{ש}}

אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}}

אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}}

אמת אתה חתננו{{ש}}

אמת משל היה{{ש}}

אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}}

אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}}

אנא אדון הרחמים{{ש}}

אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}}

אנא אזון שועת מיחלים{{ש}}

אנא אחוז כס{{ש}}

אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}}

אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}}

אנא אל אחרון וראשון{{ש}}

אנא אל נאור{{ש}}

אנא אלהי אברהם{{ש}}

אנא אלהי הנאדר{{ש}}

אנא אלהי תהלתי{{ש}}

אנא אמונים תעלה{{ש}}

אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}}

אנא אנקת אסירי הבן{{ש}}

אנא בכח{{ש}}

אנא בקראנו{{ש}}

אנא דודי דגול מרבבה{{ש}}

אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}}

אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}}

אנא ה' רחמיך יראו{{ש}}

אנא האל הנקדש{{ש}}

אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}}

אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}}

אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}}

אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}}

אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}}

אנא הושע מאור עיני{{ש}}

אנא המיחד לכבודו{{ש}}

אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}}

אנא השם הנכבד והנורא{{ש}}

אנא זכור לאברהם{{ש}}

אנא חטא העם הזה{{ש}}

אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}}

אנא חיש נא ישעי{{ש}}

אנא יוצרי דרשני{{ש}}

אנא יוצרי וקדושי{{ש}}

אנא יחיד נצור כבבת{{ש}}

אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}}

אנא יערב לך שועי{{ש}}

אנא ישר מערכי{{ש}}

אנא ישר עם בא{{ש}}

אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}}

אנא מלכי וקדושי{{ש}}

אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}}

אנא צור הנראה בלבת{{ש}}

אנא צור מושיעי{{ש}}

אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}}

אנא תומכי בדי ערבה{{ש}}

אנא תרב עליצותך{{ש}}

אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}}

אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}}

אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}}

[[אנוש איך יתכפר]]

אנוש במה יצדק{{ש}}

אנוש עד דכא תשב{{ש}}

אנחנו אשמנו{{ש}}

אנחנו בני החבורה{{ש}}

אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}}

אנחתי מאד רבה{{ש}}

אני אמרתי אל מוציאו{{ש}}

אני אני המדבר{{ש}}

אני אספר באמרי שפר{{ש}}

אני אשאל{{ש}}

אני אשווע בבקר{{ש}}

אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}}

אני גולה וסורה{{ש}}

אני הגבר אקונן{{ש}}

אני הוא השואל{{ש}}

אני היום{{ש}}

אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}}

אני יום אירא אליך אקרא{{ש}}

אני מפקיד יחידתי{{ש}}

אני עבדך בן אמתך{{ש}}

אני צעיר{{ש}}

אני קול יללה ארים{{ש}}

אני קראתיך כי תענני אל{{ש}}

אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}}

אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}}

אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}}

אנכי אשאל מעם{{ש}}

אנכי גדול בנודעים{{ש}}

אנכי שמי אדני{{ש}}

אנסיכה מלכי{{ש}}

אנעים חדושי שירים{{ש}}

אנקת מסלדיך{{ש}}

אנשי אמונה אבדו{{ש}}

אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}}

אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}}

אנשי אמונה עברו{{ש}}

אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}}

אנשי משמר{{ש}}

אסדר לסעודתא{{ש}}

אסופים אסופי אשפתות{{ש}}

אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}}

אסירים בשיר יצאו{{ש}}

אסתכל בעמך{{ש}}

אעירה שחר על דברתך{{ש}}

אעניד לך תפארה והלל{{ש}}

אערוך מדברי דתי{{ש}}

אערוך מהלל ניבי{{ש}}

אערוך שועי{{ש}}

אערך צפצופי{{ש}}

אעשה למען שמי{{ש}}

אף אורח משפטיך{{ש}}

אף ברי אותת{{ש}}

אפאר לאלהי מערכה{{ש}}

אפאר למלכי בקודש{{ש}}

אפודי שש{{ש}}

אפוני אימיו{{ש}}

אפילו כל נימי{{ש}}

אפיק רנן ושירים{{ש}}

אפננת ערוגים{{ש}}

אפס הוד כבודה{{ש}}

אפס זבח ועולה{{ש}}

אפס מזיח{{ש}}

אפס מרצה{{ש}}

אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}}

אפפו עלי רעות{{ש}}

אפפונו חבלי מות{{ש}}

אפפונו מים{{ש}}

אפפונו מצוקות{{ש}}

אפתח נא שפתי{{ש}}

אפתחה במשל פי{{ש}}

אצבעותי שפלו{{ש}}

אצולה לפנים{{ש}}

אצולה מכבודו אל בראך{{ש}}

אצולים מגיא כסלוחים{{ש}}

אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}}

אצור לספור חוק תעודה{{ש}}

אצילי עם עולי גולה{{ש}}

אצתי צום כפור{{ש}}

אקדמות{{ש}}

אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}}

אקף יא צ'בי אלבר{{ש}}

אקרא בבכיה רבה{{ש}}

אקרא בשמך{{ש}}

אקרא לאלהים עליון{{ש}}

אראה לפני אלהים ברנני{{ש}}

אראלי מעלה{{ש}}

אראלי מרומים{{ש}}

אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}}

==א-7456==
'''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א&quot;ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר&quot;צ|אר&quot;צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100,  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&amp;handle=1981185920/112959&amp;provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב&quot;ע-איגר|ראב&quot;ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב&quot;ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע&quot;ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&amp;st=&amp;pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}}

אראלים ומלאכים{{ש}}

ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}}

ארבעה עמדו{{ש}}
==א-7488==
'''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}}

ארוממך אל חי{{ש}}

ארוממך אלהים המרומם{{ש}}

ארוממך חזקי וחלקי{{ש}}

ארוממך לכבוד שמך{{ש}}

ארור המן{{ש}}

ארזי הלבנון{{ש}}

ארחמך ה' חזקי{{ש}}

ארחמך מרחמי{{ש}}

ארחץ בנקיון כפות{{ש}}

אריאל בהיותו על מכונו{{ש}}

אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}}

אריה ביער דמיתי{{ש}}

אריה מסבכו{{ש}}

אריות הדיחו פזורה{{ש}}

אריות הדיחו שה פזורה{{ש}}

ארים על שפיים{{ש}}

ארך אפים אתה{{ש}}

ארכו הימים ודבר חזון{{ש}}

ארכין{{ש}}

ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}}
==א-7657==
'''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ&quot;פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א&quot;ב, יוסף בר שמואל [ריט&quot;ע]. *  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}}

ארץ הקדושה{{ש}}

ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}}

ארץ ורום בהבראם{{ש}}

ארץ מטה ורעשה{{ש}}

אש תוקד בקרבי{{ש}}

אשא כנפי שחר{{ש}}

אשא לבי אל כפים{{ש}}

אשא עיניי{{ש}}

אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}}

אשאל אלהי{{ש}}

אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}}

אשום אשמתי לך{{ש}}

אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}}

אשחר עדתי{{ש}}

אשחר תשועתך{{ש}}

אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}}

אשיחה עם לבבי{{ש}}

אשיר בהוד נועם{{ש}}

אשיר בקול נועם{{ש}}

אשיר לאל{{ש}}

אשיר לדוד שירתו{{ש}}

אשיר עז{{ש}}

אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}}

אשירה כשירת משה{{ש}}

אשישת שלוחתו{{ש}}

אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}}

אשם בעלי אשמה{{ש}}

אשמחה בדודי{{ש}}

אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}}

אשמנו באומר ובפועל{{ש}}

אשמנו מכל עם{{ש}}

אשמרה אליך עוזי{{ש}}

אשנבי שחקים{{ש}}

אשען במעש אזרח{{ש}}

אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}}

אשפוך תחינה{{ש}}

אשר בגלל אבות{{ש}}

אשר הניא{{ש}}

אשר יחדיו{{ש}}

אשר יצר אור וצר{{ש}}

אשרו דרכיכם{{ש}}

אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}}

אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}}

אשרי העם שלו ככה{{ש}}

אשרי כל חוסי בך{{ש}}

אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}}

אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}}

אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}}
==א-8425==
'''[[אשרי עין ראתה ארון התפארת|אשרי עין ראתה ארון התפארת ובני אהרן עומדים על מזבח הקטרת]]'''. — הוספה להעבודה &quot;[[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2230|אזכיר גבורות]]&quot; לר' יוסי בן יוסי — סי' יוסף הקטן [בן אביתור?] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קצנטינא|קצנטינא]] 83 [הדף נסמן עג בטעות].

אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}}

אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}}

אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}}

אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}}

אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}}

אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}}

אשריך אום קדוש{{ש}}

אשריך הר העברים{{ש}}

אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}}

אשריך ישראל מי כמוך{{ש}}

אשריכם ישראל{{ש}}

אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}}

אשת חיל (זמר){{ש}}

אשת נעורים האהובה{{ש}}

אשתבח בתהלות{{ש}}

אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}}

אשתטחה פני ארון{{ש}}

את אויביך אל תשמיד{{ש}}

את גומל מערבות{{ש}}

את דבר קדשך זכור{{ש}}

את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}}

את הברית ואת החסד{{ש}}

את הוא אלהא דגלן{{ש}}

את הקול קול יעקב נוהם{{ש}}

את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}}

את חטאי אני מזכיר היום{{ש}}

את חיל יום פקודה{{ש}}

את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}}

את יום פדותכם{{ש}}

את כל התלאה{{ש}}

את עמי טובות אבשר{{ש}}

את פליאות שם מחולל{{ש}}

את פני ה' יום תראו{{ש}}

את פני מבין ויודע דין דל{{ש}}

את פני מלך אתיצבה{{ש}}

את צום השביעי{{ש}}

את שיחי אשפוך{{ש}}

אתאנו לחלות פניך{{ש}}

אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}}

אתאנו על שמך (פיוט){{ש}}

אתה אהבת עמך{{ש}}

אתה אהובי{{ש}}

אתה אל כביר{{ש}}

אתה אל נורא אתה{{ש}}

אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}}

אתה אלהי תהלתי{{ש}}

אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}}

אתה בן אדם גס רוח{{ש}}

אתה גאלת{{ש}}

אתה האל עושה פלא{{ש}}

אתה האל עושה פלאות{{ש}}

אתה הארת{{ש}}

אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}}

אתה הנחלת{{ש}}

אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}}

אתה חלקי וצור לבבי{{ש}}

אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}}

אתה כוננת עולם מראש{{ש}}

אתה לבדך עטית{{ש}}

אתה מבין{{ש}}

אתה מלא רחמים{{ש}}

אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}}

אתה תקותי ותוחלתי{{ש}}

אתודה לך חטאתי במורא{{ש}}

אתוודה על עבירות{{ש}}

אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}}

אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}}

אתיית עת דודים כגעה{{ש}}

אתן תהלה לאל המהולל{{ש}}

אתניה שבחיה{{ש}}

אתקינו סעודתא{{ש}}

=ב=

באנו ליחד שם האל{{ש}}

באפוד חושן נקבעת{{ש}}

באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}}

בדעתו אביעה חידות{{ש}}

בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}}

בהיות ארון הבית על כנו{{ש}}

בהיכלך שמיר ושית{{ש}}

בורא עד אנה{{ש}}

בזכרי ימים ימימה{{ש}}

בזכרי על משכבי{{ש}}

בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}}

בי תמכה ימינך{{ש}}

ביום הלבנת פשעי{{ש}}

ביום כפרת עווני{{ש}}

ביום עשור קראתיך{{ש}}

ביום שבת קדש{{ש}}

בין כסה לעשור{{ש}}

בלולי אש ומימות{{ש}}

בליל זה בראש השנה{{ש}}

בליל זה יבכיון{{ש}}

בליל זה סר נגהי{{ש}}

בליל על משכבי{{ש}}

במאי פומא נפתח{{ש}}

במוצאי יום מנוחה{{ש}}

במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}}

במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}}

במכת אהלה{{ש}}

במקדש אל והיכליו{{ש}}

במקהלות ברכו{{ש}}

במרומי ערץ{{ש}}

במרומי רום ישיבתך{{ש}}

במתי מספר חילינו פניך{{ש}}

בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}}

בן אדם מה לך נרדם{{ש}}

בן אדמה{{ש}}

בני היכלא{{ש}}

בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}}

בני ציון היקרים{{ש}}

בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}}

בנין המזבח אם נהרס{{ש}}

בנשף קדמתי{{ש}}

בעשור יום גילות{{ש}}

בעת רצון תחנתי{{ש}}

בצאתו מן הדביר שלם{{ש}}

בקר אעיר אקראך{{ש}}

בקר אערך לך ואצפה{{ש}}

בקשה למוצאי שבת{{ש}}

בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}}

בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}}

בר יוחאי{{ש}}

ברוך אל עליון{{ש}}

ברוך אלהי עליון{{ש}}

ברוך בא בשם ה'{{ש}}

ברוך ה' יום יום{{ש}}

ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}}

ברוכים העומדים והיושבים{{ש}}


ברח דודי (פיוט){{ש}}

ברית כרותה מלשכוח{{ש}}

ברכי אצולה{{ש}}

בשאר שמחות שירים תענו{{ש}}

בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}}

בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}}

בת ברורה{{ש}}

בת עמי לא תחשה{{ש}}

בת עמי תייליל{{ש}}

בת ציון שמעתי{{ש}}

בתולת בת יהודה{{ש}}
=ג=
גדול עווני{{ש}}

גלה גלה{{ש}}

גרוני נחר זועק חמס{{ש}}

גרושים מבית תענוגיהם{{ש}}
=ד=
דביר בית שתיל זית{{ש}}

דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}}

דודי ירד לגנו{{ש}}

דודי נהפך{{ש}}

דוי הסר{{ש}}

דומה לארז גדול{{ש}}

דוק וחוג רעשו{{ש}}

דיינו{{ש}}

דלתיך הלילה{{ש}}

דממו שרפים{{ש}}

דעני לעניי{{ש}}

דרור יקרא{{ש}}

דרכי שבעה רועים{{ש}}

דרשנוך בכל לב{{ש}}
=ה=
הא כעיני עבדיא{{ש}}

האדיר בשמי עליות{{ש}}

האדרת והאמונה{{ש}}

האומרים אחד{{ש}}

האזינו אבירים בני אלים{{ש}}

האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}}

האל העירה וראה{{ש}}

הביטה וראה את אנחותינו{{ש}}

הורית דרך תשובה{{ש}}

הושיענו למען שמך{{ש}}

החרישו ממני ואדברה{{ש}}

הטה אלהי אזנך{{ש}}

היה עם פיפיות{{ש}}

היום הרת עולם{{ש}}

היום תאמצנו{{ש}}

היכל ה{{ש}}

הלא אמרית ליך{{ש}}

הלוא עיניך לאמונה{{ש}}

הללו אדיר אדירים{{ש}}

הלנופלים תקומה{{ש}}

המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}}

המבדיל בין קודש לחול{{ש}}

המלך ה'{{ש}}

הנרות הללו{{ש}}

הקבצו ושמעו (קינה){{ש}}

הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}}

הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}}

הרחמן הוא אשר חנן{{ש}}

הרחמן לברית מילה{{ש}}

השמיעיני{{ש}}

התכבדו מכובדים{{ש}}

התקבצו מלאכים{{ש}}
=ו=
ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}}

ואמרתם זבח פסח{{ש}}

ואמרתם כה לחי{{ש}}

וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}}

וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}}

וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}}

ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}}

ואתאונן ואקונן{{ש}}

ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}}

ואתה הוא ותיק{{ש}}

ובכן היה לאין{{ש}}

ובכן מי לא יראך{{ש}}

והללויה אהלל לאלי{{ש}}

והללויה אהלל למי שברא{{ש}}

וזאת הברכה (פיוט){{ש}}

וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}}

וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}}

וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}}

וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}}
==ו-197==
'''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי&quot;ח בתים, בית אחד לכל אחת מי&quot;ח ברכות השמו&quot;ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי&quot;ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י&quot;ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא&quot;ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י&quot;ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}}
בין הבית הי&quot;ב והי&quot;ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א&quot;ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר&quot;ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק —  סי' א&quot;ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח&quot;ב 182. אסב 43: כל בו ח&quot;ג 350 ובשאר דא&quot;ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח&quot;ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע&quot;י 674 שער השמים ח&quot;ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג&quot;כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג&quot;כ ריפמאנן, ציון ח&quot;א 164. צ 62.

ויאתיו כל לעבדך{{ש}}

ויבא ארז ראש קצינים{{ש}}

ויבן אומן אומנות אבות{{ש}}

וידוי אשמנו מורחב{{ש}}

וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}}

ויהי בחצי הלילה{{ש}}

ויושע אומן אשכלות{{ש}}
==ו-239==
'''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב&quot;קדוש&quot;. משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א&quot;ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98  [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&amp;st=&amp;pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}}

ויושע אל אמונה{{ש}}

ויושע ה' אבן ישראל{{ש}}

ויושע ה' אום למושעות{{ש}}

ויושע שושני פרח{{ש}}

ויעל משה (פיוט){{ש}}

וירד אביר יעקב{{ש}}

וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}}

וכל מאמינים{{ש}}

וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}}

ומלאכים נהלכים{{ש}}

ונתנה תוקף}{{ש}}

ותיק וחסיד אתה{{ש}}

=ז=
זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}}

זולתך אדונים{{ש}}

זולתך אין אל{{ש}}

זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}}

זכור איכה{{ש}}

זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}}

זכור את אשר עשה צר{{ש}}

זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}}

זכור ברית - אות ברית{{ש}}

זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}}

זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}}

זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}}

זכור ברית - שש אנכי{{ש}}

זכור ברית אב המוני{{ש}}

זכור ברית אבותינו{{ש}}

זכור ברית אזרחי{{ש}}

זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}}

זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}}

זכור ה' מה היה לנו{{ש}}
=ח=
חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}}

חד גדיא{{ש}}

חדו חדו רבנן{{ש}}

חדש ששוני{{ש}}

חודש ישועה חדש לי{{ש}}

חון תחון{{ש}}

חוסה על ישראל עמך{{ש}}

חוצב רהב תנין{{ש}}

חוקר הכל וסוקר{{ש}}

חי אלי{{ש}}

חי ה'{{ש}}

חי ונעלם{{ש}}

חי חי יודו חי{{ש}}

חיים ארוכים תכתבנו{{ש}}

חלק ד' עמו{{ש}}

חמול על מעשיך{{ש}}

חסל סידור פסח{{ש}}

חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}}

חתן בר מצוה עלה{{ש}}

חתן נעים עלה{{ש}}

חתן עמוד{{ש}}
=ט=
טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}}

=י=
י-ה אכסוף{{ש}}

יאמר נא ישראל{{ש}}

יאתה שדי לך{{ש}}

יבוא אדיר במהרה{{ש}}

יבוא הגואל{{ש}}

יביעו שפתי שירה{{ש}}

יבכיון מר{{ש}}

יגדל{{ש}}

ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}}

ידועי שם בבור נשם{{ש}}

ידי רשים{{ש}}

ידיד נפש{{ש}}

ידיד עליון{{ש}}

ידידי אל ברכוהו{{ש}}

ידידי אל עדת לאומו{{ש}}

ידידי את אהוב לבי{{ש}}

ידידי השכחת{{ש}}

ידידי רועי מקימי{{ש}}

ידידיך מאמש{{ש}}

ידך פשוט ופתחה{{ש}}

ידך תנחני{{ש}}

ידכם שאו משאת{{ש}}

יה איום זכור היום{{ש}}

יה אל גדול ונאדר{{ש}}

יה אלה מלכות{{ש}}

יה אלי וגואלי{{ש}}

יה אלי נכספה נפשי{{ש}}

יה אשר גאה גאה{{ש}}

יה את סוכת דוד תקים{{ש}}

יה בנה יה בנה{{ש}}

יה בשר שר צבאיך{{ש}}

יה הצל{{ש}}

יה השב לבצרון{{ש}}

יה חדשך{{ש}}

יה למתי צפנת{{ש}}

יה מלך רם{{ש}}

יה מלכי{{ש}}

יה מסי כיבין{{ש}}

יה נמצא ולא נרצה{{ש}}

יה פתח נא שערי שמים{{ש}}

יה צור עולמים{{ש}}

יה ריבון{{ש}}

יה שור אם נטושה{{ש}}

יה שמך ארוממך{{ש}}

יה שמע אביוניך{{ש}}

יהודה וישראל דעו{{ש}}

יהי נועם עתה{{ש}}

יהי שלום{{ש}}

יהירים קמו{{ש}}

יהללך ניב שפתי{{ש}}

יודו שמך אים ונורא{{ש}}

יודוך כל המיחלים{{ש}}

יודוך מלך{{ש}}

יודוך רעיוני{{ש}}

יום אדיר ומיוחד{{ש}}

יום אכפי הכבדתי{{ש}}

יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}}

יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}}

יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}}

יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}}

יום הודו וכבודו{{ש}}

יום השבת אין כמוהו{{ש}}

יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}}

יום זה לישראל{{ש}}

יום זה למול מלך ישפר{{ש}}

יום זה מכובד{{ש}}

יום זה שירו לאל{{ש}}

יום יום אודה{{ש}}

יום יעלה נקראה{{ש}}

יום כמו נד{{ש}}

יום כפורים זה{{ש}}

יום ליבשה{{ש}}

יום ליום אודה{{ש}}

יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}}

יום קינה היום{{ש}}

יום שבת וכפורים{{ש}}

יום שבת זכור{{ש}}

יום שבת קדש הוא{{ש}}

יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}}

יום שבתון{{ש}}

יום שמחה{{ש}}

יום שמחה לישראל{{ש}}

יומא טבא{{ש}}

יומם עינינו תלויות{{ש}}

יונה מה תהגי{{ש}}

יונה נכאבה{{ש}}

יונה נשאתה{{ש}}

יוסף אשר מקדם{{ש}}

יוצר בחכמה{{ש}}

יוצר מידו{{ש}}

יוקם דם עבדיך{{ש}}

יושב בגבהי מרומים{{ש}}

יושב בכסא הוד{{ש}}

יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}}

יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}}

יושב קדם איום{{ש}}

יושב תהלות ישראל{{ש}}

יושבי קצוות יראו{{ש}}

יחביאנו צל ידו{{ש}}

יחדיו בשיר מעלות{{ש}}

יחדיו לב נשלם{{ש}}

יחו לשון חזות אישון{{ש}}

יחיד ואין בלתו אחר{{ש}}
==י-2600==
'''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר&quot;ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה&quot;פ|קה&quot;פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&amp;st=&amp;pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}}

יחיד רם לעולם{{ש}}

יחידתי בצרתי{{ש}}

יחלת עבדיך{{ש}}

יכתירני אל חי{{ש}}

ימהר יום{{ש}}

ימותי קלו כצבאות{{ש}}

ימים מקדם אזכרה{{ש}}

יסד בסודו{{ש}}

יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}}

יעזוב רשע נתיבו{{ש}}

יעידון כל עבדיך{{ש}}

יעירוני בשמך רעיוני{{ש}}

יעירוני רעיוני{{ש}}

יעלה יעלה{{ש}}

יעלה תחנוננו{{ש}}

יעלו לאלף ולרבבה{{ש}}

יעלם שבני{{ש}}

יערב חין ערכנו{{ש}}

יערה עלינו רוח{{ש}}

יערת דבש{{ש}}

יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}}

יפה נוף אנופף{{ש}}

יפרח חתן{{ש}}

יפת עין לבבתיני{{ש}}

יצו האל לדל שואל{{ש}}

יצורים וצפון{{ש}}

יציב פתגם{{ש}}

יציץ צור מחרכו{{ש}}

יצלצלו חובבים{{ש}}

יצר האל את העולם{{ש}}

יקבוץ מפוזר{{ש}}

יקודי אש{{ש}}

יקוש בעניו{{ש}}

יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}}

יקרה מיקר{{ש}}

יקרו רעיך רב מחולל{{ש}}

יראים שלחוני{{ש}}

יראנו כקדם נפלאות{{ש}}

יראתי בפצותי שיח{{ש}}

ירדתי לתחתיות{{ש}}

ירומם צור דגל{{ש}}

ירוצצו כברקים{{ש}}

ירושלים את ה' הללי{{ש}}

ירצה עם אביון{{ש}}

ירצה צום עמך{{ש}}

ישיר ישראל שיר נועם{{ש}}

ישישו בו כל חוסיו{{ש}}

ישמח חתני{{ש}}

ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}}

ישמיענו סלחתי{{ש}}

ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}}

ישמרך כאישון בת{{ש}}

ישן אל תרדם{{ש}}

ישנה בחיק ילדות{{ש}}

ישראל בחירי אל{{ש}}

ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}}

ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}}

ישראל עבדיך{{ש}}

ישראל עם קדוש{{ש}}

ישראל עמך{{ש}}

יתנו צדקות יה{{ש}}

[[יתרומם זה אלי ואנוהו]]

=כ=
כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}}

כאור בקוע באשנבו{{ש}}

כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}}

כבודו אהל כהיום{{ש}}

כבודו אופד להנשא{{ש}}

כבודו אור יזריח{{ש}}

כבודו אות ברבואות{{ש}}

כהושעת אב המון{{ש}}

כהושעת אדם{{ש}}

כהושעת אלים{{ש}}

כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}}

כהושעת טמון גומא{{ש}}

כהושעת יגיעי נשם{{ש}}

כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}}

כהושעת ידידים (להו&quot;ר){{ש}}

כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}}

כהושעת יהודה ואפרים{{ש}}

כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}}

כהושעת ילידי אהב{{ש}}

כהושעת יקושי מלבן{{ש}}

כהושעת יקיר{{ש}}

כהושעת ירויי היאור{{ש}}

כהושעת ישע לזכרון{{ש}}

כהושעת ניני אב המון{{ש}}

כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}}

כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}}

כי אנו עמך{{ש}}

כי אשמרה שבת{{ש}}

כי בשם אדיר תצאון{{ש}}

כי הנה כחומר{{ש}}

כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}}

כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}}

כי רכובו בערבות{{ש}}

כירי רם{{ש}}

ככלות ייני{{ש}}

כל ברואי מעלה ומטה{{ש}}

כל מקדש שביעי{{ש}}

כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}}

כמה אלהי{{ש}}

כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}}

כסא אורי וישעי{{ש}}

כתובה לחג השבועות{{ש}}

כתועים ואין לבקש{{ש}}

כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}}

כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}}

כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}}

כתר מלכות (רדב&quot;ז){{ש}}

=ל=

לא אמות לא אמות{{ש}}

לא ארמון על משפטו{{ש}}

לא בקשתי אל אבטח{{ש}}

לא קם נביא{{ש}}

לאל עורך דין{{ש}}

לבית לוי ומשפחתו{{ש}}

לבעל התפארת{{ש}}

לדוד שיר ומזמור{{ש}}

לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}}

לולי ד' שהיה לנו{{ש}}

ליל שיכורים{{ש}}

ליל שמורים אור ישראל{{ש}}

ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}}

ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}}

לך אלי תשוקתי{{ש}}

לך אלים אלפי אלפים{{ש}}

לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}}

לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}}

לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}}

לך יאדיר כל יציר{{ש}}

לכה דודי{{ש}}

למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}}

למה הקץ{{ש}}

למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}}

למי אבכה{{ש}}

למי אבכה וכף אכה{{ש}}

למען אב אץ לבוא{{ש}}

למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}}

למען אב הכירך{{ש}}

למען אב הנוסה בעשרה{{ש}}

למען אב השכים{{ש}}

למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}}

למען אב ידעך{{ש}}

למען אב ידעך מכל אומות{{ש}}

למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}}

למען אב נבחן בעשר{{ש}}

למען אב נם יוקח נא{{ש}}

למען אב נפקד{{ש}}

למען אב נצטוה{{ש}}

למען אב עקד בן{{ש}}

למען אברהם האהוב{{ש}}

למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}}

למען אהבת קדומים{{ש}}

למען אהל ארמנותיך{{ש}}

למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}}

למען אזרחי הנשלך{{ש}}

למען איתן{{ש}}

למען אמיץ בן שלוש{{ש}}

למען אמיתך{{ש}}

למען אסף להחיות{{ש}}

למען תמים בדורותיו{{ש}}

למען תמים עש תיבה{{ש}}

למען תפר עלה תאנה{{ש}}

למענך אדיר באדירים{{ש}}

למענך אל אחד ואין שני{{ש}}

למענך אל הושיעה{{ש}}

למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}}

למענך אל עוטה אורות{{ש}}

למענך אלהי{{ש}}

למענך אלהי האלהים{{ש}}

למענך אלהינו{{ש}}

למענך ולא לנו{{ש}}

למענך תקיף{{ש}}

למקדימים בתפילה{{ש}}

למתודה חטאתיו{{ש}}

לנר ולבשמים{{ש}}

לפדות עם דל{{ש}}

לפניך אני כורע{{ש}}

=מ=
מארוד וארפד{{ש}}

מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}}

מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}}

מברך רחמנא{{ש}}

מדי שנה קינה{{ש}}

מה ידידות{{ש}}

מה יפית{{ש}}

מה לך יצרי{{ש}}

מה לך שר תשאל{{ש}}

מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}}

מה נאוו עלי{{ש}}

מה נכבד היום{{ש}}

מה נעים נאוה תהילה{{ש}}

מה נפתח ונימא{{ש}}

מה נשתנה{{ש}}

מהולל אקרא ה'{{ש}}

מהללך ורב גדלך{{ש}}

מוחץ ורופא{{ש}}

מולך מוני{{ש}}

מושך חסד ליודעיו{{ש}}

מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}}

מחוללת מהוללת{{ש}}

מחי ומסי{{ש}}

מחנות עליונים{{ש}}

מי אדר והוד{{ש}}

מי העומד בהראה{{ש}}

מי זאת עולה יפהפיה{{ש}}

מי יתן ראשי מים{{ש}}

מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}}

מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}}

מי כמוך (ריה&quot;ל){{ש}}

מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}}

[[מי כמוך אומר ומקים]]

מי לה' אתי עורך{{ש}}

מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}}

מי שענה לאברהם אבינו{{ש}}

מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}}

מימים ימימה{{ש}}

מכניסי רחמים{{ש}}

מלא פי שירה{{ש}}

מלאכי צבאות בעלצון{{ש}}

מלאכי רחמים{{ש}}

מלך אדיר ונורא{{ש}}

מלך אזור גבורה{{ש}}

מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}}

מלך אמון מאמרך{{ש}}

מלך אמיץ ואיום{{ש}}

מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}}

מלך גואל ומושיע{{ש}}

מלך מלכים רם על רמים{{ש}}

מלך עליון אל דר במרום{{ש}}

מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}}

מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}}

מלך עתיק ימים{{ש}}

מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}}

מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}}

מלכי עולם בורא{{ש}}

מנוחה ושמחה{{ש}}

מנומם בעת קומם{{ש}}

מסוד חכמים{{ש}}

מעוז צור{{ש}}

מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}}

מפי אל{{ש}}

מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}}

מציון אל עליון{{ש}}

מצרי ערי יצרי{{ש}}

מקדים וראש לקוראים{{ש}}

מקהלות עם{{ש}}

מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}}

מקוה ישראל מושיעו{{ש}}

מקור עיני{{ש}}

מרומים ישכן{{ש}}

מרים לראשי{{ש}}

מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}}

מרנא דבשמיא{{ש}}

מרשות אלהי האלהים{{ש}}

מרשות אלהי קדם{{ש}}

מרשות האל הגדול{{ש}}

מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}}

מרשות שוכן עד{{ש}}

משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}}

משביח שאון ימים{{ש}}

משמים שלום לעם{{ש}}

משנאי הצמיד{{ש}}

משתחוים להדרת קודש{{ש}}

מתי יבושר עם{{ש}}

מתי יעקב תפארון{{ש}}

=נ=

נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}}

נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}}

נכון לבו{{ש}}

נלאה להיליל על שברנו{{ש}}

נפשי עוז תדרכי{{ש}}

נשמת ילדים שוממים{{ש}}

נשמת ישרים יהלוך{{ש}}

נשמת מלומדי מורשה{{ש}}

נשמת שדודים נדודים{{ש}}

=ס=
סגולתי איומה נשאתי{{ש}}

סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}}

סגולתי משכתיך חסד{{ש}}

סוכה ולולב{{ש}}

סוכת שלם{{ש}}

סימן טוב יהיה לכל{{ש}}

סימני ליל הסדר{{ש}}

סלח נא אשמות{{ש}}

סלח נא אשמתנו{{ש}}

סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}}

=ע=

עב קל ממרומך{{ש}}

עד אן צבי מודח{{ש}}

עד מתי ה'{{ש}}

עובדי האל באמונה{{ש}}

עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}}

עורה נא ימינך רמה{{ש}}

עורו שירו שיר{{ש}}

עורי נצורה כבבת{{ש}}

עזוז אדירירון{{ש}}

עזר מצרי{{ש}}

עזרני אל חי{{ש}}

עין ולב{{ש}}

עינינו לך תלינו{{ש}}

על אהבתך{{ש}}

על אהבתך (מנוקד){{ש}}

על אלה תרדנה{{ש}}

על בית זה ויושביהו{{ש}}

על היכלי אבכה{{ש}}

על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}}

על הר המוריה{{ש}}

על זה היה דוה לבנו{{ש}}

על יום חורבן היכל מקודש{{ש}}

על משכבי בלילות{{ש}}

על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}}

עלינו לשבח{{ש}}

עם אשר יה ברך{{ש}}

עם ה' השלחה{{ש}}

עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}}

ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}}

ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}}

ענה איומה{{ש}}

ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}}

ענה איומים בעוז{{ש}}

ענה אמוני שבט ראובן{{ש}}

ענה אתויים{{ש}}

ענה תאבי ישעך{{ש}}

עננו אבינו{{ש}}

עננו אלוהי אברהם{{ש}}

עשה למען שמך{{ש}}

עת דודים כלה{{ש}}

עת שערי רצון להפתח{{ש}}

=פ=
פורים פורים{{ש}}

פסח אכלו פחוזים{{ש}}

פצחו רון ותהילה{{ש}}

פרה אמרה קשה{{ש}}

=צ=
צור משלו{{ש}}

צורי גואלי יה{{ש}}

ציון אשר יאמרו{{ש}}

ציון במשפט לכי לך{{ש}}

ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}}

ציון ה' לכס בחר{{ש}}

ציון הלא תשאלי{{ש}}

ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}}

ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}}

ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}}

ציון ידידות ידיד{{ש}}

ציון מנת שלום{{ש}}

ציון מעוז קרית מלך{{ש}}

ציון מעון חשקי{{ש}}

ציון עטרת צבי{{ש}}

ציון צפירת פאר{{ש}}

ציון קדוש משכני עליון{{ש}}

ציון קחי כל צרי{{ש}}

ציון תקונני עלי ביתך{{ש}}

צמאה נפשי{{ש}}

צעקה יוכבד{{ש}}

=ק=
קדוש אדיר בעליתו{{ש}}

קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}}

קדש ורחץ{{ש}}

קול אהלה תתיפח{{ש}}

קול ברמה נשמע ביללה{{ש}}

קול יעקב קורא{{ש}}

קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}}

קול מהלל יגדל{{ש}}

קום חתן{{ש}}

קומה ה' למנוחתך{{ש}}

קומו ברינה עדת אמוני{{ש}}

קוראי מגילה{{ש}}

קינת אומן{{ש}}

קמתי באשמורת{{ש}}

קמתי ותדד שנתי{{ש}}

קמתי להלל{{ש}}

קרב אורך לעניה{{ש}}

קריה יפהפיה{{ש}}

=ר=
ראה שמש{{ש}}

ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}}

רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}}

רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}}

רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}}

רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}}

רומה אלהים שמך לקדש{{ש}}

רועה ישראל האזינה{{ש}}

==ר-802==
'''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר&quot;ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר&quot;ע גדול העצה ורב העלילה]]'''.
==ר-803==
'''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר&quot;ע בורא עולם במדת רחמים חלר&quot;ע גואל ומושיע חלר&quot;ע דיין אלמנות]]'''.
רחם נא עליו{{ש}}

רחמים פשוטים{{ש}}

רחמנא אידכר לן{{ש}}

רחמנא דא היא אוריתך{{ש}}

רחמנא חטינן{{ש}}

רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}}

רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}}

ריב בין שבת וחנוכה{{ש}}

ריבון כל העולמים{{ש}}

רם אור גדול נעלם{{ש}}

רנו ושבחו לאל{{ש}}

רעה בשבטך{{ש}}

רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}}

רפא צירי{{ש}}

=ש=
שאו לבבכם לכפיכם{{ש}}

שאו מנחה משובחה{{ש}}

שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}}

שאי קינה במגינה{{ש}}

שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}}

שאלי שרופה באש{{ש}}

שבחו אל עדת ישראל{{ש}}

שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}}

שבטי איתני{{ש}}

שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}}

==ש-273==
'''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. —  גאולה —  סי' שלמה [רשב&quot;ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&amp;st=&amp;pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&amp;st=&amp;pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&amp;st=&amp;pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|ע&quot;י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=798&amp;hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&amp;st=&amp;pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד&quot;ל|רומא שד&quot;ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ&quot;פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&amp;st=&amp;pgnum=143&amp;hilite= 70]; [אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב&quot;ר|שירי שלמה-ב&quot;ר]] ח&quot;ב (*) ח&quot;ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&amp;st=&amp;pgnum=18&amp;hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&amp;st=&amp;pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ&quot;ז|תחנונים וסליחות-שמ&quot;ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי &quot;מחוצים לחוצים&quot; וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=46778&amp;st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&amp;_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב&quot;ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}}

שבץ אחזני{{ש}}

שבת היום לה'{{ש}}

שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}}

שבת ומילה{{ש}}

שבת זה שבת הגדול{{ש}}

שבת סורו מני{{ש}}

שדודים נדודים{{ש}}

שדי אל מה נורא{{ש}}

שואף כמו עבד{{ש}}

שוכני בתי חמר{{ש}}

שוכנת בשדה{{ש}}

שולמית הנבחרת מעמים{{ש}}

שוממתי ברב יגוני{{ש}}

שומר ישראל{{ש}}

שומרון קול תתן{{ש}}

שופט כל הארץ{{ש}}

שושן עמק{{ש}}

שושנת ורד{{ש}}

שזופת שמש{{ש}}

שח ציר נאמן{{ש}}

שחי לאל{{ש}}

שחר אבקשך{{ש}}

שחר להודות לך קמתי{{ש}}

שחר קמתי להודות{{ש}}

שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}}

שטר עלי בעדים וקנין{{ש}}

שימו לב על הנשמה{{ש}}

שימני ראש{{ש}}

שיר אל נעלם{{ש}}

שיר אענה{{ש}}

שיר היחוד{{ש}}

שיר הכבוד{{ש}}

שיר ושבח עירכו{{ש}}

שיר חדש אשיר{{ש}}

שיר חדש זמרו{{ש}}

שירה לאל נרננה{{ש}}

שירו לאל הודו לשמו{{ש}}

שירו לאל נבוני{{ש}}

שירו לאל נועם{{ש}}

שירו לאל שיר חדש{{ש}}

שירו לה' בחורי וזקני{{ש}}

שירו לה' הודו לו{{ש}}

שירות ותשבחות אתנה{{ש}}

שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}}

שכולה אכולה{{ש}}

[[שכולה גלמודה]]

שכורת ולא מיין{{ש}}

שכינה צועקת בהרע{{ש}}

שלום וצדק נשקו{{ש}}

שלום לבוא שבת{{ש}}

שלום לך דודי{{ש}}

שלום עליכם אתם{{ש}}

שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}}

שלום תשפות לנו{{ש}}

שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}}

שלמא לכון שארא דישראל{{ש}}

שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}}

שם אל קמתי לברך{{ש}}

שמחו בשמחת תורה{{ש}}

שמחו בשמחת תורת משה{{ש}}

שמחו נא{{ש}}

שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}}

שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}}

שמחתי באומרים לי{{ש}}

שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}}

שמך לעד בפי מועד{{ש}}

שמם הר ציון{{ש}}

שמע האל{{ש}}

שמע קולי{{ש}}

שמעו והאזינו{{ש}}

שמעו נא תוכחת{{ש}}

שמעתי מפאתי תימן{{ש}}

שמרו שבתותי{{ש}}

שנאנים שאננים{{ש}}

שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}}

==ש-1952==
'''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב&quot;ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|ע&quot;י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב&quot;ר|שירי שלמה-ב&quot;ר]] ח&quot;ב (*) ח&quot;ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&amp;st=&amp;pgnum=19&amp;hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח&quot;ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: &quot;וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות&quot;. הרוו&quot;ה במאמרו &quot;[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]&quot; מעלה בחשבונו שתס&quot;א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט&quot;ו (1055) או תתל&quot;ה (1075), &quot;כי תחילת מלכות ישמעאל ד&quot;א שנ&quot;ד (594) או שע&quot;ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]&quot;. אחריו נגרר בעל ע&quot;י בפירושו ואחז בשנת תטט&quot;ו, ודוקעס ג&quot;כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל&quot;ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי&quot;ר חלק על הרוו&quot;ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ&quot;ל בגוף הפיוט &quot;הרי ארבע מאות ושלושים ואחת&quot; ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי&quot;ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&amp;st=&amp;pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה&quot;נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח&quot;ג (*ח&quot;ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&amp;st=&amp;pgnum=177 172]) כי המלים &quot;שנת ארבע אלפים ושע&quot;ד ליצירה&quot; היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק &quot;ובימיו יצא מחמד לעולם&quot; (עי' ג&quot;כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד&quot;ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&amp;st=&amp;pgnum=176&amp;hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד&quot;ל שתס&quot;א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה&quot;נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד&quot;ל|אגרות שד&quot;ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה&quot;נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י&quot;א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה&quot;נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס&quot;א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה&quot;נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב&quot;ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: &quot;וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות&quot; וכן הוא ג&quot;כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ&quot;י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש&quot;ש]] ח&quot;א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר &quot;[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול&quot; (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: &quot;וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות&quot;. מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=46778&amp;st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&amp;_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&amp;st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&amp;pgnum=35&amp;hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}}

שני זיתים נכרתים{{ש}}

שננו לשונם בני אונם{{ש}}

שנת אוצרך הטוב{{ש}}

שנת אורה שנת ברכה{{ש}}

שנת אסומה ובלולה{{ש}}

שנת ארץ תתן יבולה{{ש}}

שעה נאסר{{ש}}

שעה עליון לקול אביון{{ש}}

שער אשר נסגר{{ש}}

שער הרחמים{{ש}}

שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}}

שעריך בדפקי{{ש}}

שפל רוח{{ש}}

שפעת רביבים{{ש}}

שרי קודש היום{{ש}}

שרפו הבירה{{ש}}

שש מאות נקראות{{ש}}

ששוני רב בך{{ש}}

שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}}

שתה ימי גלותי{{ש}}

שתי פעמים מקוימים{{ש}}

=ת=
תא שמע מרא דעלמא{{ש}}

תאבת יום זה{{ש}}

תאות לב לא השגנו{{ש}}

תאות נפש ולב{{ש}}

תאחר מיום זכרון{{ש}}

תאיר אורנו{{ש}}

[[תאיר נוגה]]

תאלת יום ענוי{{ש}}

תאמר למחות אשמינו{{ש}}

תאמת אור בקדש{{ש}}

תבוא לפניך שועת חנון{{ש}}

תגרת יד אסוף{{ש}}

תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}}

תהיינה עיניך פקוחות{{ש}}

תוחלת ישראל{{ש}}

תומת צורים וחסדם{{ש}}

תורה הקדושה{{ש}}

תורתא דמרביא{{ש}}

תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}}

תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}}

תחלי תורה{{ש}}

תחרות רוגז הניח{{ש}}

תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}}

תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}}

תכפו עלינו צרות{{ש}}

תמהנו מרעות{{ש}}

תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}}

תמור עבודת מזין{{ש}}

תנות צרות לא נוכל{{ש}}

תנחם על עפר ואפר{{ש}}

תעודה החמודה{{ש}}

תעינו מאחריך{{ש}}

תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}}

תעלת צרי{{ש}}

תענה אמונים{{ש}}

תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}}

תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}}

תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}}

תפילתו של כהן גדול{{ש}}

תפלה לקדמך{{ש}}

תפן להקשיב ממעונים{{ש}}

תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}}

תרומה הבדילנו{{ש}}

תשבי צורי{{ש}}

תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}}

תשובה חשובה{{ש}}

תתברך אלהי האלהים{{ש}}

תתמוך גורלנו{{ש}}

תתן אחרית לעמך{{ש}}</text>
      <sha1>hsojxmjg7mww6fj3xjv7it712wzifie</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011494</id>
      <parentid>3011493</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T20:25:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* ה */</comment>
      <origin>3011494</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="121791" sha1="d6ah9et3rlb7h39tezmdivdqudo1azd" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
__NOTOC__
&lt;div style=&quot;text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;&quot;&gt;
'''מעבר לאות:'''
[[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]]
&lt;/div&gt;
=א=
==א-1==
'''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}}
==א-1-א*==
'''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}}
==א-2==
'''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}}
==א-2*==
'''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}}
==א-3*==
'''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}}
==א-3==
'''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}}
==א-4==
'''[[אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}}
==א-5==
'''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}}

+'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}}

==א-6==
'''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}}
==א-7==
'''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}}
==א-8==
'''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}}
==א-9==
'''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}}
==א-10==
'''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}}
==א-11==
'''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}}
==א-12==
'''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}}
==א-1*==
'''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}}
==א-13==
'''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}}
==א-14==
'''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}}
==א-15==
'''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}}
==א-16==
'''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}}
==א-17==
'''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}}
==א-18==
'''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}}
==א-19==
'''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}}
==א-21==
'''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}}
==א-22==
'''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}}
==א-4*==
'''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}}
==א-23==
'''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}}
==א-24==
'''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}}
==א-25==
'''[[אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}}
==א-26==
'''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}}
==א-27==
'''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}}
==א-28==
'''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}}
==א-8981==
(א-5*){{ש}}
'''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}}
==א-29==
'''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}}
==א-30==
'''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}}
==א-31==
'''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}}
==א-32==
'''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}}
==א-6*==
'''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}}
==א-33==
'''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}}
==א-34==
'''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}}
==א-7*==
'''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}}
==א-35==
'''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}}
==א-36==
'''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}}
==א-8982==
(א-8*){{ש}}
'''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}}

==א-9*==
'''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}}
==א-37==
'''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}}
==א-8983==
(א-10*){{ש}}
'''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}}
==א-38==
'''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}}
==א-39==
'''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}}

==א-11*==
'''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}}

==א-40==
'''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}}
+'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}}
==א-8984==
'''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}}

==א-47==
'''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}}
==א-48==
'''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}}
==א-49==
'''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}}
==א-50==
'''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}}
==א-51==
'''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}}
==א-52==
'''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}}
==א-53==
'''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}}
==א-54==
'''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}}
==א-55==
'''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}}
==א-56==
'''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}}
==א-57==
'''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}}
==א-58==
'''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}}
==א-8985==
'''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}}

==א-59==
'''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} 
==א-60==
'''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} 
==א-61==
'''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} 
==א-62==
'''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} 
=='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''==
.{{ש}}
==א-63==
'''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} 
==א-64==
'''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} 
==א-65==
'''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} 
==א-66==
'''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} 
==א-67==
'''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} 
==א-68==
'''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} 
==א-69==
'''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}}
+'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}}
==א-70==
'''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}}
==א-71==
'''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}}
==א-72==
'''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}}
==א-73==
'''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}}
==א-74==
'''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}}
==א-75==
'''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}}
==א-76==
'''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}}
==א-77==
'''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}}

==א-78==
'''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}}
==א-79==
'''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}}
==א-80==
'''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}}
==א-81==
'''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}}
==א-82==
'''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}}
==א-83==
'''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}}
+'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}}
==א-84==
'''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}}
אבד הוד תמה{{ש}}
==א-85==
'''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}}
==א-8986==
'''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]'''
==א-8987==
'''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]'''

==א-106==
'''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}}
==א-8988==
'''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]'''

==א-118==
'''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}}
==א-124==
'''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל בפתח]]'''.{{ש}}
==א-127==
'''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}}
==א-128==
'''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''.{{ש}}
==א-129==
'''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}}
==א-147==
'''[[אבותי כי בטחו|אבותי בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}}
==א-148==
'''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}}
==א-178==
'''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}}

אבי עבור על רשעי{{ש}}

אביוני עמך{{ש}}

אבינו מלך אנקת עמך{{ש}}

אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}}

אביעה כתם עווני{{ש}}

אביר הגביר{{ש}}

אביר ישראל{{ש}}

אבכה ועל שוד זבולי{{ש}}

אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}}

אבל אעורר{{ש}}

אבל בחטאינו{{ש}}

אבל במר נפש מתענים{{ש}}

אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}}

אבן הראשה{{ש}}

אבן מעמסה{{ש}}

אבן שתיה{{ש}}

אבני אקדח{{ש}}

אבני יקר{{ש}}

אברהם היה אחד{{ש}}

אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}}

אגגי בהעמיקו{{ש}}

אגדלך{{ש}}

אגורה באהלך עולמים{{ש}}

אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}}

אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}}

אגיל ואשמח{{ש}}

אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}}

אדאג מחטאתי{{ש}}

אדבר מישרים{{ש}}

==א-464==
'''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}}
==א-465==
'''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}}
==א-466==
'''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}}
==א-467==
'''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}}
==א-468==
'''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}}
==א-469==
'''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}}
==א-470==
'''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}}
==א-471==
'''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}}
==א-472==
'''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}}
==א-473==
'''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}}
==א-474==
'''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}}
==א-475==
'''[[אד&quot;ו דחה מראש]]'''.{{ש}}
==א-476==
'''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}}
==א-477==
'''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}}
==א-478==
'''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}}
==א-479==
'''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}}
==א-480==
'''[[אדום עקר]]'''.{{ש}}
==א-481==
'''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}}
==א-482==
'''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}}
==א-483==
'''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}}
+'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}}
+'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}}
==א-484==
'''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}}
==א-485==
'''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}}
==א-486==
'''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}}
==א-487==
'''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}}
==א-488==
'''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}}
==א-489==
'''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}}
==א-490==
'''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}}
==א-491==
'''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}}
==א-492==
'''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}}
==א-493==
'''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}}
==א-494==
'''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}}
==א-495==
'''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}}
==א-496==
'''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}}
==א-497==
'''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}}
==א-498==
'''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}}
==א-499==
'''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}}
==א-500==
'''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}}
==א-501==
'''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}}
==א-502==
'''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}}
==א-503==
'''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}}
==א-504==
'''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}}
==א-505==
'''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}}
==א-506==
'''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}}
==א-507==
'''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}}
==א-508==
'''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}}
==א-509==
'''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}}

אדון הכל{{ש}}

אדון המושיע{{ש}}

אדון הסליחות{{ש}}

אדון העולמים{{ש}}

אדון יחיד יסד{{ש}}

אדון מועד כתקח{{ש}}

אדון משפט בקרבך{{ש}}

אדון עולם{{ש}}

אדון עולם{{ש}}

אדון עולם אקו לך{{ש}}

אדון צור ישעי{{ש}}

אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}}

אדיר איום ונורא{{ש}}

אדיר במלוכה{{ש}}

אדיר דר מתוחים{{ש}}

אדיר הוא{{ש}}

אדיר ונאה בקודש{{ש}}

אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}}

אדיר יבנה ביתי{{ש}}

אדיר כבודו{{ש}}

אדיר לא ינום{{ש}}

אדירי איומה{{ש}}

אדם איך יזכה{{ש}}

אדם בקום עלינו{{ש}}

אדם ובהמה{{ש}}

אדמה מארר{{ש}}

ה' אבינו אתה{{ש}}

ה' אדונינו (תחינה){{ש}}

ה' אודך בכל לבבי{{ש}}

ה' אויב גבר{{ש}}

ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}}

ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}}

ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}}

ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}}

ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}}

ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}}

ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}}

ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}}

ה' אלהי ישועתי{{ש}}

ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}}

ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}}

ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}}

אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}}

ה' אליך אזעק{{ש}}

ה' אליך כסיתי{{ש}}

ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}}

ה' אם גדל עווני{{ש}}

ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}}

ה' אנחתנו גדלה{{ש}}

ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}}

ה' אפפונו יגונים{{ש}}

ה' ארכו שני{{ש}}

ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}}

ה' את הוא אלהא מלך{{ש}}

ה' את מפעליך אזכור{{ש}}

ה' בקול שופר{{ש}}

ה' בקר אערך לך{{ש}}

ה' בקר תשמע קולי{{ש}}

ה' דאבה רוחי{{ש}}

ה' דאגה שברה לבי{{ש}}

ה' דבידיה אסו{{ש}}

ה' דכאונו הממונו{{ש}}

ה' דל כבודנו{{ש}}

ה' דלו עיני{{ש}}

ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}}

ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}}

ה' זעקתי בחבלי{{ש}}

ה' זעקתי בצירי{{ש}}

ה' זרה עם קדש{{ש}}

ה' חננו והקימנו{{ש}}

ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}}

ה' יבואונו רחמיך{{ש}}

ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}}

ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}}

ה' ידענו מעלנו{{ש}}

ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}}

ה' יונתך שבעה קלון{{ש}}

ה' יושב שוכן מעוני{{ש}}

ה' יחיד{{ש}}

ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}}

ה' ימין עוזך הרם{{ש}}

ה' יריבי תריב{{ש}}

ה' ישועה צוה{{ש}}

ה' לגזע הימן{{ש}}

ה' למה תביט בוגדים{{ש}}

ה' למה תהיה{{ש}}

אדני מעון אתה{{ש}}

אדני נגדך כל תאותי{{ש}}

ה' נגרו דמעי{{ש}}

ה' נזלו עיני{{ש}}

ה' נלכד במוקש{{ש}}

ה' נפלאות עשית{{ש}}

ה' נתתנו לשמה{{ש}}

ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}}

ה' צור ישראל{{ש}}

ה' רב העליליה{{ש}}

ה' רוח רחמים השב{{ש}}

ה' ריבה את יריבי{{ש}}

ה' שארית פליטת אריאל{{ש}}

ה' שדודים נדודים{{ש}}

ה' שובה ממרומיך{{ש}}

ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}}

ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}}

ה' שטופה חטופה{{ש}}

אדני שמעה אדני סלחה{{ש}}

ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}}

ה' שעה נודד מקנו{{ש}}

ה' שעה עדתך{{ש}}

ה' שעה עם נדכה{{ש}}

אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}}

אדפוק בצהרים פתח{{ש}}

אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}}

אדרת חזקים{{ש}}

אדרת תלבושת{{ש}}

אהבו את ה'{{ש}}

אהבני מנוער{{ש}}

אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}}

אהבת הדסה{{ש}}

אהבת עזוז{{ש}}

אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}}

אהוב מהר המור{{ש}}

אהוב נגלה על הר סיני{{ש}}

אהוביך אהבוך{{ש}}

אהובת נוער באבות משולשת{{ש}}

אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}}

אהל שכנת באדם{{ש}}

אהלי אני עבטתי{{ש}}

אהלי אשר תאבת{{ש}}

אהלל בצלצלי שמע{{ש}}

אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}}

אהללך בקול רם{{ש}}

אהלת מתוחים{{ש}}

אודה אל חי שמך{{ש}}

אודה יוצר{{ש}}

אודה לאלי{{ש}}

אודה לך חזקי נצח{{ש}}

אודה עלי חטאתי{{ש}}

אודה עלי פשעי{{ש}}

אודך בקול ערב{{ש}}

אודך ה' כי אנפת בי{{ש}}

אודך כי אנפת{{ש}}

אודך כי עניתני וחייתני{{ש}}

אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}}

אוחזי בידם{{ש}}

אוחיל יום יום אשתאה{{ש}}

אוחילה לאל{{ש}}

אוי כי אוסרתי{{ש}}

אוי כי ירד אש{{ש}}

אוי כי מחלוקת{{ש}}

אוי לי על גלות השכינה{{ש}}

אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}}

אוילי המתעה{{ש}}

אוילים מדרך פשעם{{ש}}

אוימתי בחיל כיפור{{ש}}

אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}}

אום אני חומה{{ש}}

אום אשר בך דבוקה{{ש}}

אום בך שעונה{{ש}}

אום בלי קשר אסורה{{ש}}

אום ברה כחמה{{ש}}

אום כאישון ננצרת{{ש}}

אום נצורה{{ש}}

אום קרואה חבצלת השרון{{ש}}

אומן אמונים יכון{{ש}}

אומן ישעך בא{{ש}}
==א-1873==
'''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח —  סי' א&quot;ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא&quot;ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח&quot;ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח&quot;ד 119, כל בו ח&quot;ד 311, ע&quot;י 735, פירסט 109, שער השמים ח&quot;ב 105, צ 103.{{ש}}

אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}}

אומץ קצות דרכיך{{ש}}

אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}}

אומר אף אני{{ש}}

אומרים לאדרך{{ש}}

אומרת אני מעשי למלך{{ש}}

אוני פטרי רחמתים{{ש}}

אופד מאז{{ש}}

אופל אלמנה תאיר{{ש}}

אופל המוני{{ש}}

אופן אחד בארץ{{ש}}

אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}}

אור זרוע זורח כבודו{{ש}}

אור ישע מאושרים{{ש}}

אור ישראל וקדושו{{ש}}

אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}}

אור ישראל קדושי{{ש}}

אור לשביעי גש{{ש}}

אור עולם קראו{{ש}}

אור עט אדרת{{ש}}

אור עליון{{ש}}

אור צח ופשוט{{ש}}

אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}}

אורח זו אלך{{ש}}

אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}}

אורח צדקה{{ש}}

אורחות אראלים{{ש}}

אורי וישעי על הים נגלה{{ש}}

אורך ואמיתך שלח{{ש}}

אורך תזריח לחשוכה{{ש}}

אות ברית ישראל{{ש}}

אות ברית שלשתי{{ש}}

אות בריתות שלש עשרה{{ש}}

אות זה החדש{{ש}}

אותותיך ראינו{{ש}}

אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}}

אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}}

אותך כל היום קיוינו{{ש}}

אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}}

אז בבית שביינו{{ש}}

אז בהיות כלה{{ש}}

אז בהלוך ירמיהו{{ש}}

אז בהר מור{{ש}}

אז בחטאינו{{ש}}

אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}}

אז במלאת ספק{{ש}}

אז בעזבי מקרא דת{{ש}}

אז בקום הצר{{ש}}

אז בקשוב עניו{{ש}}

אז טרם נמתחו{{ש}}

אז ירנן{{ש}}

אז כארשת בתולה{{ש}}

אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}}

אז כל בריות{{ש}}

אז כעיני עבדים{{ש}}

אז לפנות ערב{{ש}}

אז מאז זמות בכל פועל{{ש}}

אז מלפני בראשית{{ש}}

אז מרחם אמי{{ש}}

אז קשתי וחרבי{{ש}}

אז שש מאות{{ש}}

אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}}

אזהרות אבן גבירול{{ש}}

אזהרות לרס&quot;ג{{ש}}

אזהרת ראשית{{ש}}

אזון שלש עשרה מדות{{ש}}

אזון תחן והסכת עתירה{{ש}}

אזור נקמות{{ש}}

אזורי אימה{{ש}}

אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}}

אזכור מעללי יה{{ש}}

אזכור מקדם פלאי אל{{ש}}

אזכיר גבורות אלוה{{ש}}

אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}}

אזכיר צדקתך{{ש}}

אזכיר רהב ובבל{{ש}}

אזכירה סדר עבודה{{ש}}

אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}}

אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}}

אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}}

אזכרה יום מותי{{ש}}

אזכרה מצוק{{ש}}

אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}}

אזכרה נגינותי{{ש}}

אזכרה רחמיך{{ש}}

אזכרה שנות עולמים{{ש}}

==א-2304==
'''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א&quot;ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=285 277].{{ש}}

אזלת יוכבד{{ש}}

אזמר בשבחין{{ש}}

אזנו יצורי אלי{{ש}}

אזנך הטה{{ש}}

אזעק אל אלהים קולי{{ש}}

אזרח ממזרח העירות{{ש}}

אזרחי העיר ממזרח{{ש}}

אזרחי מעבר הנהר{{ש}}

אזרת עוז מלפנים{{ש}}

אחד גדל כח{{ש}}

אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}}

אחד מי יודע{{ש}}

אחור וקדם צרת{{ש}}

אחות אשר לך כספת{{ש}}

אחות קטנה{{ש}}

אחזו אלים פני כסא{{ש}}

אחזיק נא לי{{ש}}

אחי מאין אתם{{ש}}

אחי שאו משאת{{ש}}

אחלה את פני ה'{{ש}}

אחלי יכונו דרכי{{ש}}

אחרה עת מועד{{ש}}

אחרי נמכר (זולת){{ש}}

אחריש ואתאפק{{ש}}

אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}}

אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}}

אטיף ארש מילולי{{ש}}

אטתי מטתי{{ש}}

אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}}

אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}}

אי זה מקום בינה{{ש}}

אי כה אומר{{ש}}

אי פתרוס בעברך{{ש}}

איה חסדיך הראשונים{{ש}}

איה כל נפלאותיך{{ש}}

איה קנאתך וגבורותיך{{ש}}

איום ונורא צום העשור{{ש}}

איומה בהר המור{{ש}}

איומה בחר{{ש}}

איומה נחבסת ומופרכת{{ש}}

איומתי יונה יעלת חן{{ש}}

==א-2717==
'''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה&quot;פ|קה&quot;פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&amp;st=&amp;pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}}

איומתי תעורר הישנים{{ש}}

איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}}

איחד צורי ברוב הודאות{{ש}}

איחד שם שוכן תרשישים{{ש}}

איילת חן{{ש}}

איין ציקליין{{ש}}

איך אוכל לבוא עדיך{{ש}}

איך אפתח פי{{ש}}

איך אשא ראש{{ש}}

איך זרים אכזרים{{ש}}

איך ידידות נפש{{ש}}

איך יעמוד לבבי{{ש}}

איך לזמר הגיון{{ש}}

איך מפי בן ובת{{ש}}

איך משכני עליון{{ש}}

איך נאנחה במשבר{{ש}}

איך נוי שודד{{ש}}

איך נפלה ממנו עטרה{{ש}}

איך נפתח פה{{ש}}

איך תנחמוני הבל{{ש}}

איכה אהובים נאמנים{{ש}}

איכה אופל גאון עוזנו{{ש}}

איכה אלי קוננו מאליו{{ש}}

איכה אצת באפך{{ש}}

איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}}

איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}}

איכה ישבה בדד עגונה{{ש}}

איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}}

איכה צאן ההרגה{{ש}}

איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}}

איככה אפצה פה{{ש}}

איל אחר נאחז{{ש}}

אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}}

אילילה אלכה שולל{{ש}}

אילת אהבים מתנת סיני{{ש}}

אילת השחר אורה בהצחר{{ש}}

אימת נוראותיך{{ש}}

אין כמדת בשר מדתך{{ש}}

==א-3027==
'''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א&quot;ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח&quot;א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}}

אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}}

אין לנו לא אורים ותומים{{ש}}

אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}}

אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}}

אין מושיע וגואל{{ש}}

אין מי יקרא בצדק{{ש}}

אין פה להשיב{{ש}}

אין צור חלף{{ש}}

איש אשר הוקרן{{ש}}

איש חסיד{{ש}}

איש יולד לתת עליון{{ש}}

איש מלאכי חפצתי בו{{ש}}

איש עניו חילה פניך{{ש}}

איתן האזרחי השכיל{{ש}}

איתן למד דעת{{ש}}

איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}}

אך בך לדל מעוז{{ש}}

אך בך לדל עזרה{{ש}}

אך בך מקוה ישראל{{ש}}

אך במתח דין{{ש}}

אך זה היום{{ש}}

אך זה היום קיויתי{{ש}}

אכון לחלות פניך{{ש}}

אכלו משמנים{{ש}}

אכן אתה אל{{ש}}

אכפרה פני מלך רב{{ש}}

אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}}

אכתיר זר תהילה{{ש}}

אל אדון{{ש}}

אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}}

אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}}

אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}}

אל אדון על כל פעלים{{ש}}

אל אל אשא דעי{{ש}}

אל אל בני אלים{{ש}}

אל אל וטובו{{ש}}

==א-3377==
'''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א&quot;ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}}

אל אל שדי אתחנן{{ש}}

אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}}

אל אלהים אעתר{{ש}}

אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}}

אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}}

אל אלהים ה' דבר{{ש}}

אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}}

אל אלהים ה' כמקראו{{ש}}

אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}}

אל אלוה דלפה עיני{{ש}}

אל אליהו{{ש}}

אל אמונה עזרה הבה{{ש}}

אל ארך אפים אתה{{ש}}

אל באפך פן תמעיט{{ש}}

אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}}

אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}}

אל דמי לך רב וגואל{{ש}}

אל הר המור{{ש}}

אל חי יפרֹש{{ש}}

אל חי יפתח השמים{{ש}}

אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}}

אל יבנה הר גליל{{ש}}

אל ים גלותנו{{ש}}

אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}}

אל ישעך צמאתי{{ש}}

אל ישראל נקראת לפנים{{ש}}

אל למושעות{{ש}}

אל מאד נעלה{{ש}}

אל מחוללי{{ש}}

אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}}

אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}}

אל מסתתר{{ש}}

אל מתנשא לכל לראש{{ש}}

אל נא אוצרך הטוב{{ש}}

אל נא יום זה{{ש}}

אל נא למען אב אומץ{{ש}}

אל נא לעולם תוערץ{{ש}}

אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}}

אל נא תיסר באי עדיך{{ש}}

אל נא תעינו כשה אובד{{ש}}

אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}}

אל נורא עלילה{{ש}}

אל נכספתי לראותך{{ש}}

אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}}

אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}}

אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}}

אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}}

אל עבדיך המצא קונם{{ש}}

אל עושה נפלאות{{ש}}

אל פתחך ירון שה אובד{{ש}}

אל רחום שמך{{ש}}

אל רם בכל נודעת{{ש}}

אל תבישנו{{ש}}

אל תעש עמנו כלה{{ש}}

אל תפר בריתך איתנו{{ש}}

אלה אזכרה (פיוט){{ש}}

אלה בשלישמו{{ש}}

אלה בשן סלע מצודתם{{ש}}

אלהא רבא{{ש}}

אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}}

אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}}

אלהי אקראך במחשב{{ש}}

אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}}

אלהי בך איחבק{{ש}}

אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}}

אלהי העברים נקרא{{ש}}

אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}}

==א-4447==
'''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר&quot;ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י&quot;ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. *  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח&quot;ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=102&amp;hilite= 98],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}}

אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}}

אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}}

אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}}

אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}}

אלהי עז תהלתי{{ש}}

אלהי קדם הדר במעונה{{ש}}

אלהי קדם מעונה{{ש}}

==א-4563==
'''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר].  * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}}
==א-4564==
'''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד&quot;ל-ג|נחלת שד&quot;ל ג]]  [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=29 26].{{ש}}
==א-4565==
'''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}}
==א-4566==
'''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}}
==א-4567==
'''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}}
==א-4568==
'''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}}
==א-4569==
'''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}}
==א-4570==
'''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}}
==א-4571==
'''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&amp;st=&amp;pgnum=641 321],  דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}}
==א-4572==
'''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}}
==א-4573==
'''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''.  סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}}
(*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}}
==א-4574==
'''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}}
==א-4575==
'''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס&quot;ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}}
==א-4576==
'''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168]].{{ש}}
==א-4577==
'''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&amp;st=&amp;pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}}
==א-4578==
'''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. –קדושה למוסף שבת חתונה– [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}}
==א-4579==
'''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}}
==א-4580==
'''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}}
==א-4581==
'''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}}
==א-4582==
'''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}}
==א-4583==
'''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}}
==א-4584==
'''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}}
==א-4585==
'''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215:].{{ש}}
==א-4586==
'''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}}
(*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}}

אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}}

אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}}

אלהיכם ישלח משיחו{{ש}}
=='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''==
(*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&amp;SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}}

אלהיכם שופט צדק{{ש}}

אלהיכם שיכנו שם{{ש}}
==א-4605==
'''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].
אלהים אין בלתך{{ש}}

אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}}

אלהים אל דמי לדמי{{ש}}

אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}}

אלהים אל מי אמשילך{{ש}}

אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}}

אלהים אלי אתה{{ש}}

אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}}

אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}}

אלהים אמת אלהים חיים{{ש}}

אלהים אתה ידעת{{ש}}

אלהים באוזנינו שמענו{{ש}}

אלהים בהנחילך{{ש}}

אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}}

אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}}
==א-4686==
'''[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]'''.{{ש}}

אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}}

אלהים דבר בקול ערב{{ש}}

אלהים ה' חילי{{ש}}

אלהים יסעדנו{{ש}}

אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}}

אלהים לא אדע זולתך{{ש}}

אלהינו אל שדי{{ש}}

אלהינו אלהים אמת{{ש}}

אלהינו שבשמים{{ש}}

אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}}

אלהינו שבשמים חננו{{ש}}

אלוה מני עד{{ש}}

אלוהי אבי{{ש}}

אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}}

אלי אלי למה{{ש}}

אלי אלי למה עזבתנו{{ש}}

אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}}

אלי חיש גואלי{{ש}}

אלי עדתי והילילי{{ש}}

אלי ציון{{ש}}

אלי שובה איומתי{{ש}}

אליהו הנביא{{ש}}

אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}}

אליו מי הקשה{{ש}}

אליך אקרא יה{{ש}}

אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}}

אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}}

אליך ה' נשאתי עיני{{ש}}

אליך ה' שועתי{{ש}}

אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}}

אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}}

אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}}

אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}}

אליך נפשי אשא{{ש}}

אליך נקרא איום ונורא{{ש}}

אליך נשואות עינינו{{ש}}

אליך פנינו בושנו להרים{{ש}}

אליך צורי כפים שטחתי{{ש}}

אליך תשוקתי{{ש}}

אליכם עדה נאמנה{{ש}}

אליכם עדה קדושה{{ש}}

אלים ברוצם באופניהם{{ש}}

אלכה ואשובה{{ש}}

אלמעכטיגער גאט{{ש}}

אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}}

אם אפס{{ש}}

אם אשמנו כתולע האדים{{ש}}

אם חכם לבך בני{{ש}}

אם יוספים אנחנו{{ש}}

אם ישבת לכסא{{ש}}

אם יתקע שופר בעיר{{ש}}

אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}}

אם ננעלו{{ש}}

אם עוונינו ענו בנו{{ש}}

אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}}

אם פגע בך האי מנוול{{ש}}

אם תאהב דרך{{ש}}

אם תאכלנה נשים פרים{{ש}}

אם תחפצה{{ש}}

אם תעינו לא תתענו{{ש}}

אם תעירו תלונותיכם{{ש}}

אמהות עת נכבשה{{ש}}

אמון יום זה{{ש}}

אמון פתחי תשובה{{ש}}

אמונה יצרה{{ש}}

אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}}

אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}}

אמוני לבב{{ש}}

אמוני נכונים{{ש}}

אמוני שלומי ישראל{{ש}}

אמוניך מתחננים{{ש}}

אמוניך שעה{{ש}}

אמונים אשר נאספו{{ש}}

אמונים בני מאמינים{{ש}}

אמונים יחוסים{{ש}}

אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}}

אמונים ערכו שבח{{ש}}

אמונים שררו{{ש}}

אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}}

אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}}

אמונת מלכים{{ש}}

אמונת עתים{{ש}}

אמונתך אמיתי רבה{{ש}}

אמיץ כח{{ש}}

אמנם אלהי עולם{{ש}}

אמנם אנחנו חטאנו{{ש}}

אמנם אשמינו{{ש}}

אמנם הרענו מעשינו{{ש}}

אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}}

אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}}

אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}}

אמצני אלהי{{ש}}

אמצת עשור{{ש}}

אמר ה' ליעקב{{ש}}

אמר רבי עקיבא{{ש}}

אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}}

אמרו לנמהרי לב{{ש}}

אמרות אל אמרות טהורות{{ש}}

אמרות האל טהורות{{ש}}

אמרנו נגזרנו לנו{{ש}}

אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}}

אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}}

אמרת ה' צרופה
אמרת רנן אערוכה{{ש}}

אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}}

אמרתי שעו מני{{ש}}

אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}}

אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}}

אמת אתה חתננו{{ש}}

אמת משל היה{{ש}}

אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}}

אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}}

אנא אדון הרחמים{{ש}}

אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}}

אנא אזון שועת מיחלים{{ש}}

אנא אחוז כס{{ש}}

אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}}

אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}}

אנא אל אחרון וראשון{{ש}}

אנא אל נאור{{ש}}

אנא אלהי אברהם{{ש}}

אנא אלהי הנאדר{{ש}}

אנא אלהי תהלתי{{ש}}

אנא אמונים תעלה{{ש}}

אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}}

אנא אנקת אסירי הבן{{ש}}

אנא בכח{{ש}}

אנא בקראנו{{ש}}

אנא דודי דגול מרבבה{{ש}}

אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}}

אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}}

אנא ה' רחמיך יראו{{ש}}

אנא האל הנקדש{{ש}}

אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}}

אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}}

אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}}

אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}}

אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}}

אנא הושע מאור עיני{{ש}}

אנא המיחד לכבודו{{ש}}

אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}}

אנא השם הנכבד והנורא{{ש}}

אנא זכור לאברהם{{ש}}

אנא חטא העם הזה{{ש}}

אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}}

אנא חיש נא ישעי{{ש}}

אנא יוצרי דרשני{{ש}}

אנא יוצרי וקדושי{{ש}}

אנא יחיד נצור כבבת{{ש}}

אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}}

אנא יערב לך שועי{{ש}}

אנא ישר מערכי{{ש}}

אנא ישר עם בא{{ש}}

אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}}

אנא מלכי וקדושי{{ש}}

אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}}

אנא צור הנראה בלבת{{ש}}

אנא צור מושיעי{{ש}}

אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}}

אנא תומכי בדי ערבה{{ש}}

אנא תרב עליצותך{{ש}}

אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}}

אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}}

אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}}

[[אנוש איך יתכפר]]

אנוש במה יצדק{{ש}}

אנוש עד דכא תשב{{ש}}

אנחנו אשמנו{{ש}}

אנחנו בני החבורה{{ש}}

אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}}

אנחתי מאד רבה{{ש}}

אני אמרתי אל מוציאו{{ש}}

אני אני המדבר{{ש}}

אני אספר באמרי שפר{{ש}}

אני אשאל{{ש}}

אני אשווע בבקר{{ש}}

אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}}

אני גולה וסורה{{ש}}

אני הגבר אקונן{{ש}}

אני הוא השואל{{ש}}

אני היום{{ש}}

אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}}

אני יום אירא אליך אקרא{{ש}}

אני מפקיד יחידתי{{ש}}

אני עבדך בן אמתך{{ש}}

אני צעיר{{ש}}

אני קול יללה ארים{{ש}}

אני קראתיך כי תענני אל{{ש}}

אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}}

אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}}

אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}}

אנכי אשאל מעם{{ש}}

אנכי גדול בנודעים{{ש}}

אנכי שמי אדני{{ש}}

אנסיכה מלכי{{ש}}

אנעים חדושי שירים{{ש}}

אנקת מסלדיך{{ש}}

אנשי אמונה אבדו{{ש}}

אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}}

אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}}

אנשי אמונה עברו{{ש}}

אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}}

אנשי משמר{{ש}}

אסדר לסעודתא{{ש}}

אסופים אסופי אשפתות{{ש}}

אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}}

אסירים בשיר יצאו{{ש}}

אסתכל בעמך{{ש}}

אעירה שחר על דברתך{{ש}}

אעניד לך תפארה והלל{{ש}}

אערוך מדברי דתי{{ש}}

אערוך מהלל ניבי{{ש}}

אערוך שועי{{ש}}

אערך צפצופי{{ש}}

אעשה למען שמי{{ש}}

אף אורח משפטיך{{ש}}

אף ברי אותת{{ש}}

אפאר לאלהי מערכה{{ש}}

אפאר למלכי בקודש{{ש}}

אפודי שש{{ש}}

אפוני אימיו{{ש}}

אפילו כל נימי{{ש}}

אפיק רנן ושירים{{ש}}

אפננת ערוגים{{ש}}

אפס הוד כבודה{{ש}}

אפס זבח ועולה{{ש}}

אפס מזיח{{ש}}

אפס מרצה{{ש}}

אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}}

אפפו עלי רעות{{ש}}

אפפונו חבלי מות{{ש}}

אפפונו מים{{ש}}

אפפונו מצוקות{{ש}}

אפתח נא שפתי{{ש}}

אפתחה במשל פי{{ש}}

אצבעותי שפלו{{ש}}

אצולה לפנים{{ש}}

אצולה מכבודו אל בראך{{ש}}

אצולים מגיא כסלוחים{{ש}}

אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}}

אצור לספור חוק תעודה{{ש}}

אצילי עם עולי גולה{{ש}}

אצתי צום כפור{{ש}}

אקדמות{{ש}}

אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}}

אקף יא צ'בי אלבר{{ש}}

אקרא בבכיה רבה{{ש}}

אקרא בשמך{{ש}}

אקרא לאלהים עליון{{ש}}

אראה לפני אלהים ברנני{{ש}}

אראלי מעלה{{ש}}

אראלי מרומים{{ש}}

אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}}

==א-7456==
'''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א&quot;ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר&quot;צ|אר&quot;צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100,  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&amp;handle=1981185920/112959&amp;provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב&quot;ע-איגר|ראב&quot;ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב&quot;ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע&quot;ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&amp;st=&amp;pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}}

אראלים ומלאכים{{ש}}

ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}}

ארבעה עמדו{{ש}}
==א-7488==
'''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}}

ארוממך אל חי{{ש}}

ארוממך אלהים המרומם{{ש}}

ארוממך חזקי וחלקי{{ש}}

ארוממך לכבוד שמך{{ש}}

ארור המן{{ש}}

ארזי הלבנון{{ש}}

ארחמך ה' חזקי{{ש}}

ארחמך מרחמי{{ש}}

ארחץ בנקיון כפות{{ש}}

אריאל בהיותו על מכונו{{ש}}

אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}}

אריה ביער דמיתי{{ש}}

אריה מסבכו{{ש}}

אריות הדיחו פזורה{{ש}}

אריות הדיחו שה פזורה{{ש}}

ארים על שפיים{{ש}}

ארך אפים אתה{{ש}}

ארכו הימים ודבר חזון{{ש}}

ארכין{{ש}}

ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}}
==א-7657==
'''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ&quot;פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א&quot;ב, יוסף בר שמואל [ריט&quot;ע]. *  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}}

ארץ הקדושה{{ש}}

ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}}

ארץ ורום בהבראם{{ש}}

ארץ מטה ורעשה{{ש}}

אש תוקד בקרבי{{ש}}

אשא כנפי שחר{{ש}}

אשא לבי אל כפים{{ש}}

אשא עיניי{{ש}}

אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}}

אשאל אלהי{{ש}}

אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}}

אשום אשמתי לך{{ש}}

אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}}

אשחר עדתי{{ש}}

אשחר תשועתך{{ש}}

אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}}

אשיחה עם לבבי{{ש}}

אשיר בהוד נועם{{ש}}

אשיר בקול נועם{{ש}}

אשיר לאל{{ש}}

אשיר לדוד שירתו{{ש}}

אשיר עז{{ש}}

אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}}

אשירה כשירת משה{{ש}}

אשישת שלוחתו{{ש}}

אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}}

אשם בעלי אשמה{{ש}}

אשמחה בדודי{{ש}}

אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}}

אשמנו באומר ובפועל{{ש}}

אשמנו מכל עם{{ש}}

אשמרה אליך עוזי{{ש}}

אשנבי שחקים{{ש}}

אשען במעש אזרח{{ש}}

אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}}

אשפוך תחינה{{ש}}

אשר בגלל אבות{{ש}}

אשר הניא{{ש}}

אשר יחדיו{{ש}}

אשר יצר אור וצר{{ש}}

אשרו דרכיכם{{ש}}

אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}}

אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}}

אשרי העם שלו ככה{{ש}}

אשרי כל חוסי בך{{ש}}

אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}}

אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}}

אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}}
==א-8425==
'''[[אשרי עין ראתה ארון התפארת|אשרי עין ראתה ארון התפארת ובני אהרן עומדים על מזבח הקטרת]]'''. — הוספה להעבודה &quot;[[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2230|אזכיר גבורות]]&quot; לר' יוסי בן יוסי — סי' יוסף הקטן [בן אביתור?] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קצנטינא|קצנטינא]] 83 [הדף נסמן עג בטעות].

אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}}

אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}}

אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}}

אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}}

אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}}

אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}}

אשריך אום קדוש{{ש}}

אשריך הר העברים{{ש}}

אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}}

אשריך ישראל מי כמוך{{ש}}

אשריכם ישראל{{ש}}

אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}}

אשת חיל (זמר){{ש}}

אשת נעורים האהובה{{ש}}

אשתבח בתהלות{{ש}}

אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}}

אשתטחה פני ארון{{ש}}

את אויביך אל תשמיד{{ש}}

את גומל מערבות{{ש}}

את דבר קדשך זכור{{ש}}

את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}}

את הברית ואת החסד{{ש}}

את הוא אלהא דגלן{{ש}}

את הקול קול יעקב נוהם{{ש}}

את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}}

את חטאי אני מזכיר היום{{ש}}

את חיל יום פקודה{{ש}}

את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}}

את יום פדותכם{{ש}}

את כל התלאה{{ש}}

את עמי טובות אבשר{{ש}}

את פליאות שם מחולל{{ש}}

את פני ה' יום תראו{{ש}}

את פני מבין ויודע דין דל{{ש}}

את פני מלך אתיצבה{{ש}}

את צום השביעי{{ש}}

את שיחי אשפוך{{ש}}

אתאנו לחלות פניך{{ש}}

אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}}

אתאנו על שמך (פיוט){{ש}}

אתה אהבת עמך{{ש}}

אתה אהובי{{ש}}

אתה אל כביר{{ש}}

אתה אל נורא אתה{{ש}}

אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}}

אתה אלהי תהלתי{{ש}}

אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}}

אתה בן אדם גס רוח{{ש}}

אתה גאלת{{ש}}

אתה האל עושה פלא{{ש}}

אתה האל עושה פלאות{{ש}}

אתה הארת{{ש}}

אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}}

אתה הנחלת{{ש}}

אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}}

אתה חלקי וצור לבבי{{ש}}

אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}}

אתה כוננת עולם מראש{{ש}}

אתה לבדך עטית{{ש}}

אתה מבין{{ש}}

אתה מלא רחמים{{ש}}

אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}}

אתה תקותי ותוחלתי{{ש}}

אתודה לך חטאתי במורא{{ש}}

אתוודה על עבירות{{ש}}

אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}}

אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}}

אתיית עת דודים כגעה{{ש}}

אתן תהלה לאל המהולל{{ש}}

אתניה שבחיה{{ש}}

אתקינו סעודתא{{ש}}

=ב=

באנו ליחד שם האל{{ש}}

באפוד חושן נקבעת{{ש}}

באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}}

בדעתו אביעה חידות{{ש}}

בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}}

בהיות ארון הבית על כנו{{ש}}

בהיכלך שמיר ושית{{ש}}

בורא עד אנה{{ש}}

בזכרי ימים ימימה{{ש}}

בזכרי על משכבי{{ש}}

בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}}

בי תמכה ימינך{{ש}}

ביום הלבנת פשעי{{ש}}

ביום כפרת עווני{{ש}}

ביום עשור קראתיך{{ש}}

ביום שבת קדש{{ש}}

בין כסה לעשור{{ש}}

בלולי אש ומימות{{ש}}

בליל זה בראש השנה{{ש}}

בליל זה יבכיון{{ש}}

בליל זה סר נגהי{{ש}}

בליל על משכבי{{ש}}

במאי פומא נפתח{{ש}}

במוצאי יום מנוחה{{ש}}

במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}}

במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}}

במכת אהלה{{ש}}

במקדש אל והיכליו{{ש}}

במקהלות ברכו{{ש}}

במרומי ערץ{{ש}}

במרומי רום ישיבתך{{ש}}

במתי מספר חילינו פניך{{ש}}

בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}}

בן אדם מה לך נרדם{{ש}}

בן אדמה{{ש}}

בני היכלא{{ש}}

בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}}

בני ציון היקרים{{ש}}

בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}}

בנין המזבח אם נהרס{{ש}}

בנשף קדמתי{{ש}}

בעשור יום גילות{{ש}}

בעת רצון תחנתי{{ש}}

בצאתו מן הדביר שלם{{ש}}

בקר אעיר אקראך{{ש}}

בקר אערך לך ואצפה{{ש}}

בקשה למוצאי שבת{{ש}}

בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}}

בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}}

בר יוחאי{{ש}}

ברוך אל עליון{{ש}}

ברוך אלהי עליון{{ש}}

ברוך בא בשם ה'{{ש}}

ברוך ה' יום יום{{ש}}

ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}}

ברוכים העומדים והיושבים{{ש}}


ברח דודי (פיוט){{ש}}

ברית כרותה מלשכוח{{ש}}

ברכי אצולה{{ש}}

בשאר שמחות שירים תענו{{ש}}

בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}}

בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}}

בת ברורה{{ש}}

בת עמי לא תחשה{{ש}}

בת עמי תייליל{{ש}}

בת ציון שמעתי{{ש}}

בתולת בת יהודה{{ש}}
=ג=
גדול עווני{{ש}}

גלה גלה{{ש}}

גרוני נחר זועק חמס{{ש}}

גרושים מבית תענוגיהם{{ש}}
=ד=
דביר בית שתיל זית{{ש}}

דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}}

דודי ירד לגנו{{ש}}

דודי נהפך{{ש}}

דוי הסר{{ש}}

דומה לארז גדול{{ש}}

דוק וחוג רעשו{{ש}}

דיינו{{ש}}

דלתיך הלילה{{ש}}

דממו שרפים{{ש}}

דעני לעניי{{ש}}

דרור יקרא{{ש}}

דרכי שבעה רועים{{ש}}

דרשנוך בכל לב{{ש}}
=ה=
הא כעיני עבדיא{{ש}}

האדיר בשמי עליות{{ש}}

האדרת והאמונה{{ש}}

האומרים אחד{{ש}}

האזינו אבירים בני אלים{{ש}}

האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}}

האל העירה וראה{{ש}}

הביטה וראה את אנחותינו{{ש}}

הורידו מאין הפוגות{{ש}}

הורית דרך תשובה{{ש}}

הושיענו למען שמך{{ש}}

החרישו ממני ואדברה{{ש}}

הטה אלהי אזנך{{ש}}

היה עם פיפיות{{ש}}

היום הרת עולם{{ש}}

היום תאמצנו{{ש}}

היכל ה{{ש}}

הלא אמרית ליך{{ש}}

הלוא עיניך לאמונה{{ש}}

הללו אדיר אדירים{{ש}}

הלנופלים תקומה{{ש}}

המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}}

המבדיל בין קודש לחול{{ש}}

המלך ה'{{ש}}

הנרות הללו{{ש}}

הקבצו ושמעו (קינה){{ש}}

הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}}

הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}}

הרחמן הוא אשר חנן{{ש}}

הרחמן לברית מילה{{ש}}

השמיעיני{{ש}}

התכבדו מכובדים{{ש}}

התקבצו מלאכים{{ש}}

=ו=
ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}}

ואמרתם זבח פסח{{ש}}

ואמרתם כה לחי{{ש}}

וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}}

וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}}

וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}}

ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}}

ואתאונן ואקונן{{ש}}

ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}}

ואתה הוא ותיק{{ש}}

ובכן היה לאין{{ש}}

ובכן מי לא יראך{{ש}}

והללויה אהלל לאלי{{ש}}

והללויה אהלל למי שברא{{ש}}

וזאת הברכה (פיוט){{ש}}

וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}}

וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}}

וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}}

וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}}
==ו-197==
'''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי&quot;ח בתים, בית אחד לכל אחת מי&quot;ח ברכות השמו&quot;ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי&quot;ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י&quot;ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא&quot;ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י&quot;ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}}
בין הבית הי&quot;ב והי&quot;ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א&quot;ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר&quot;ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק —  סי' א&quot;ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח&quot;ב 182. אסב 43: כל בו ח&quot;ג 350 ובשאר דא&quot;ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח&quot;ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע&quot;י 674 שער השמים ח&quot;ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג&quot;כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג&quot;כ ריפמאנן, ציון ח&quot;א 164. צ 62.

ויאתיו כל לעבדך{{ש}}

ויבא ארז ראש קצינים{{ש}}

ויבן אומן אומנות אבות{{ש}}

וידוי אשמנו מורחב{{ש}}

וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}}

ויהי בחצי הלילה{{ש}}

ויושע אומן אשכלות{{ש}}
==ו-239==
'''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב&quot;קדוש&quot;. משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א&quot;ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98  [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&amp;st=&amp;pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}}

ויושע אל אמונה{{ש}}

ויושע ה' אבן ישראל{{ש}}

ויושע ה' אום למושעות{{ש}}

ויושע שושני פרח{{ש}}

ויעל משה (פיוט){{ש}}

וירד אביר יעקב{{ש}}

וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}}

וכל מאמינים{{ש}}

וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}}

ומלאכים נהלכים{{ש}}

ונתנה תוקף}{{ש}}

ותיק וחסיד אתה{{ש}}

=ז=
זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}}

זולתך אדונים{{ש}}

זולתך אין אל{{ש}}

זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}}

זכור איכה{{ש}}

זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}}

זכור את אשר עשה צר{{ש}}

זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}}

זכור ברית - אות ברית{{ש}}

זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}}

זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}}

זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}}

זכור ברית - שש אנכי{{ש}}

זכור ברית אב המוני{{ש}}

זכור ברית אבותינו{{ש}}

זכור ברית אזרחי{{ש}}

זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}}

זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}}

זכור ה' מה היה לנו{{ש}}
=ח=
חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}}

חד גדיא{{ש}}

חדו חדו רבנן{{ש}}

חדש ששוני{{ש}}

חודש ישועה חדש לי{{ש}}

חון תחון{{ש}}

חוסה על ישראל עמך{{ש}}

חוצב רהב תנין{{ש}}

חוקר הכל וסוקר{{ש}}

חי אלי{{ש}}

חי ה'{{ש}}

חי ונעלם{{ש}}

חי חי יודו חי{{ש}}

חיים ארוכים תכתבנו{{ש}}

חלק ד' עמו{{ש}}

חמול על מעשיך{{ש}}

חסל סידור פסח{{ש}}

חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}}

חתן בר מצוה עלה{{ש}}

חתן נעים עלה{{ש}}

חתן עמוד{{ש}}
=ט=
טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}}

=י=
י-ה אכסוף{{ש}}

יאמר נא ישראל{{ש}}

יאתה שדי לך{{ש}}

יבוא אדיר במהרה{{ש}}

יבוא הגואל{{ש}}

יביעו שפתי שירה{{ש}}

יבכיון מר{{ש}}

יגדל{{ש}}

ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}}

ידועי שם בבור נשם{{ש}}

ידי רשים{{ש}}

ידיד נפש{{ש}}

ידיד עליון{{ש}}

ידידי אל ברכוהו{{ש}}

ידידי אל עדת לאומו{{ש}}

ידידי את אהוב לבי{{ש}}

ידידי השכחת{{ש}}

ידידי רועי מקימי{{ש}}

ידידיך מאמש{{ש}}

ידך פשוט ופתחה{{ש}}

ידך תנחני{{ש}}

ידכם שאו משאת{{ש}}

יה איום זכור היום{{ש}}

יה אל גדול ונאדר{{ש}}

יה אלה מלכות{{ש}}

יה אלי וגואלי{{ש}}

יה אלי נכספה נפשי{{ש}}

יה אשר גאה גאה{{ש}}

יה את סוכת דוד תקים{{ש}}

יה בנה יה בנה{{ש}}

יה בשר שר צבאיך{{ש}}

יה הצל{{ש}}

יה השב לבצרון{{ש}}

יה חדשך{{ש}}

יה למתי צפנת{{ש}}

יה מלך רם{{ש}}

יה מלכי{{ש}}

יה מסי כיבין{{ש}}

יה נמצא ולא נרצה{{ש}}

יה פתח נא שערי שמים{{ש}}

יה צור עולמים{{ש}}

יה ריבון{{ש}}

יה שור אם נטושה{{ש}}

יה שמך ארוממך{{ש}}

יה שמע אביוניך{{ש}}

יהודה וישראל דעו{{ש}}

יהי נועם עתה{{ש}}

יהי שלום{{ש}}

יהירים קמו{{ש}}

יהללך ניב שפתי{{ש}}

יודו שמך אים ונורא{{ש}}

יודוך כל המיחלים{{ש}}

יודוך מלך{{ש}}

יודוך רעיוני{{ש}}

יום אדיר ומיוחד{{ש}}

יום אכפי הכבדתי{{ש}}

יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}}

יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}}

יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}}

יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}}

יום הודו וכבודו{{ש}}

יום השבת אין כמוהו{{ש}}

יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}}

יום זה לישראל{{ש}}

יום זה למול מלך ישפר{{ש}}

יום זה מכובד{{ש}}

יום זה שירו לאל{{ש}}

יום יום אודה{{ש}}

יום יעלה נקראה{{ש}}

יום כמו נד{{ש}}

יום כפורים זה{{ש}}

יום ליבשה{{ש}}

יום ליום אודה{{ש}}

יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}}

יום קינה היום{{ש}}

יום שבת וכפורים{{ש}}

יום שבת זכור{{ש}}

יום שבת קדש הוא{{ש}}

יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}}

יום שבתון{{ש}}

יום שמחה{{ש}}

יום שמחה לישראל{{ש}}

יומא טבא{{ש}}

יומם עינינו תלויות{{ש}}

יונה מה תהגי{{ש}}

יונה נכאבה{{ש}}

יונה נשאתה{{ש}}

יוסף אשר מקדם{{ש}}

יוצר בחכמה{{ש}}

יוצר מידו{{ש}}

יוקם דם עבדיך{{ש}}

יושב בגבהי מרומים{{ש}}

יושב בכסא הוד{{ש}}

יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}}

יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}}

יושב קדם איום{{ש}}

יושב תהלות ישראל{{ש}}

יושבי קצוות יראו{{ש}}

יחביאנו צל ידו{{ש}}

יחדיו בשיר מעלות{{ש}}

יחדיו לב נשלם{{ש}}

יחו לשון חזות אישון{{ש}}

יחיד ואין בלתו אחר{{ש}}
==י-2600==
'''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר&quot;ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה&quot;פ|קה&quot;פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&amp;st=&amp;pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}}

יחיד רם לעולם{{ש}}

יחידתי בצרתי{{ש}}

יחלת עבדיך{{ש}}

יכתירני אל חי{{ש}}

ימהר יום{{ש}}

ימותי קלו כצבאות{{ש}}

ימים מקדם אזכרה{{ש}}

יסד בסודו{{ש}}

יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}}

יעזוב רשע נתיבו{{ש}}

יעידון כל עבדיך{{ש}}

יעירוני בשמך רעיוני{{ש}}

יעירוני רעיוני{{ש}}

יעלה יעלה{{ש}}

יעלה תחנוננו{{ש}}

יעלו לאלף ולרבבה{{ש}}

יעלם שבני{{ש}}

יערב חין ערכנו{{ש}}

יערה עלינו רוח{{ש}}

יערת דבש{{ש}}

יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}}

יפה נוף אנופף{{ש}}

יפרח חתן{{ש}}

יפת עין לבבתיני{{ש}}

יצו האל לדל שואל{{ש}}

יצורים וצפון{{ש}}

יציב פתגם{{ש}}

יציץ צור מחרכו{{ש}}

יצלצלו חובבים{{ש}}

יצר האל את העולם{{ש}}

יקבוץ מפוזר{{ש}}

יקודי אש{{ש}}

יקוש בעניו{{ש}}

יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}}

יקרה מיקר{{ש}}

יקרו רעיך רב מחולל{{ש}}

יראים שלחוני{{ש}}

יראנו כקדם נפלאות{{ש}}

יראתי בפצותי שיח{{ש}}

ירדתי לתחתיות{{ש}}

ירומם צור דגל{{ש}}

ירוצצו כברקים{{ש}}

ירושלים את ה' הללי{{ש}}

ירצה עם אביון{{ש}}

ירצה צום עמך{{ש}}

ישיר ישראל שיר נועם{{ש}}

ישישו בו כל חוסיו{{ש}}

ישמח חתני{{ש}}

ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}}

ישמיענו סלחתי{{ש}}

ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}}

ישמרך כאישון בת{{ש}}

ישן אל תרדם{{ש}}

ישנה בחיק ילדות{{ש}}

ישראל בחירי אל{{ש}}

ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}}

ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}}

ישראל עבדיך{{ש}}

ישראל עם קדוש{{ש}}

ישראל עמך{{ש}}

יתנו צדקות יה{{ש}}

[[יתרומם זה אלי ואנוהו]]

=כ=
כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}}

כאור בקוע באשנבו{{ש}}

כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}}

כבודו אהל כהיום{{ש}}

כבודו אופד להנשא{{ש}}

כבודו אור יזריח{{ש}}

כבודו אות ברבואות{{ש}}

כהושעת אב המון{{ש}}

כהושעת אדם{{ש}}

כהושעת אלים{{ש}}

כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}}

כהושעת טמון גומא{{ש}}

כהושעת יגיעי נשם{{ש}}

כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}}

כהושעת ידידים (להו&quot;ר){{ש}}

כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}}

כהושעת יהודה ואפרים{{ש}}

כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}}

כהושעת ילידי אהב{{ש}}

כהושעת יקושי מלבן{{ש}}

כהושעת יקיר{{ש}}

כהושעת ירויי היאור{{ש}}

כהושעת ישע לזכרון{{ש}}

כהושעת ניני אב המון{{ש}}

כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}}

כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}}

כי אנו עמך{{ש}}

כי אשמרה שבת{{ש}}

כי בשם אדיר תצאון{{ש}}

כי הנה כחומר{{ש}}

כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}}

כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}}

כי רכובו בערבות{{ש}}

כירי רם{{ש}}

ככלות ייני{{ש}}

כל ברואי מעלה ומטה{{ש}}

כל מקדש שביעי{{ש}}

כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}}

כמה אלהי{{ש}}

כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}}

כסא אורי וישעי{{ש}}

כתובה לחג השבועות{{ש}}

כתועים ואין לבקש{{ש}}

כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}}

כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}}

כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}}

כתר מלכות (רדב&quot;ז){{ש}}

=ל=

לא אמות לא אמות{{ש}}

לא ארמון על משפטו{{ש}}

לא בקשתי אל אבטח{{ש}}

לא קם נביא{{ש}}

לאל עורך דין{{ש}}

לבית לוי ומשפחתו{{ש}}

לבעל התפארת{{ש}}

לדוד שיר ומזמור{{ש}}

לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}}

לולי ד' שהיה לנו{{ש}}

ליל שיכורים{{ש}}

ליל שמורים אור ישראל{{ש}}

ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}}

ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}}

לך אלי תשוקתי{{ש}}

לך אלים אלפי אלפים{{ש}}

לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}}

לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}}

לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}}

לך יאדיר כל יציר{{ש}}

לכה דודי{{ש}}

למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}}

למה הקץ{{ש}}

למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}}

למי אבכה{{ש}}

למי אבכה וכף אכה{{ש}}

למען אב אץ לבוא{{ש}}

למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}}

למען אב הכירך{{ש}}

למען אב הנוסה בעשרה{{ש}}

למען אב השכים{{ש}}

למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}}

למען אב ידעך{{ש}}

למען אב ידעך מכל אומות{{ש}}

למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}}

למען אב נבחן בעשר{{ש}}

למען אב נם יוקח נא{{ש}}

למען אב נפקד{{ש}}

למען אב נצטוה{{ש}}

למען אב עקד בן{{ש}}

למען אברהם האהוב{{ש}}

למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}}

למען אהבת קדומים{{ש}}

למען אהל ארמנותיך{{ש}}

למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}}

למען אזרחי הנשלך{{ש}}

למען איתן{{ש}}

למען אמיץ בן שלוש{{ש}}

למען אמיתך{{ש}}

למען אסף להחיות{{ש}}

למען תמים בדורותיו{{ש}}

למען תמים עש תיבה{{ש}}

למען תפר עלה תאנה{{ש}}

למענך אדיר באדירים{{ש}}

למענך אל אחד ואין שני{{ש}}

למענך אל הושיעה{{ש}}

למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}}

למענך אל עוטה אורות{{ש}}

למענך אלהי{{ש}}

למענך אלהי האלהים{{ש}}

למענך אלהינו{{ש}}

למענך ולא לנו{{ש}}

למענך תקיף{{ש}}

למקדימים בתפילה{{ש}}

למתודה חטאתיו{{ש}}

לנר ולבשמים{{ש}}

לפדות עם דל{{ש}}

לפניך אני כורע{{ש}}

=מ=
מארוד וארפד{{ש}}

מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}}

מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}}

מברך רחמנא{{ש}}

מדי שנה קינה{{ש}}

מה ידידות{{ש}}

מה יפית{{ש}}

מה לך יצרי{{ש}}

מה לך שר תשאל{{ש}}

מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}}

מה נאוו עלי{{ש}}

מה נכבד היום{{ש}}

מה נעים נאוה תהילה{{ש}}

מה נפתח ונימא{{ש}}

מה נשתנה{{ש}}

מהולל אקרא ה'{{ש}}

מהללך ורב גדלך{{ש}}

מוחץ ורופא{{ש}}

מולך מוני{{ש}}

מושך חסד ליודעיו{{ש}}

מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}}

מחוללת מהוללת{{ש}}

מחי ומסי{{ש}}

מחנות עליונים{{ש}}

מי אדר והוד{{ש}}

מי העומד בהראה{{ש}}

מי זאת עולה יפהפיה{{ש}}

מי יתן ראשי מים{{ש}}

מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}}

מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}}

מי כמוך (ריה&quot;ל){{ש}}

מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}}

[[מי כמוך אומר ומקים]]

מי לה' אתי עורך{{ש}}

מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}}

מי שענה לאברהם אבינו{{ש}}

מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}}

מימים ימימה{{ש}}

מכניסי רחמים{{ש}}

מלא פי שירה{{ש}}

מלאכי צבאות בעלצון{{ש}}

מלאכי רחמים{{ש}}

מלך אדיר ונורא{{ש}}

מלך אזור גבורה{{ש}}

מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}}

מלך אמון מאמרך{{ש}}

מלך אמיץ ואיום{{ש}}

מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}}

מלך גואל ומושיע{{ש}}

מלך מלכים רם על רמים{{ש}}

מלך עליון אל דר במרום{{ש}}

מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}}

מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}}

מלך עתיק ימים{{ש}}

מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}}

מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}}

מלכי עולם בורא{{ש}}

מנוחה ושמחה{{ש}}

מנומם בעת קומם{{ש}}

מסוד חכמים{{ש}}

מעוז צור{{ש}}

מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}}

מפי אל{{ש}}

מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}}

מציון אל עליון{{ש}}

מצרי ערי יצרי{{ש}}

מקדים וראש לקוראים{{ש}}

מקהלות עם{{ש}}

מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}}

מקוה ישראל מושיעו{{ש}}

מקור עיני{{ש}}

מרומים ישכן{{ש}}

מרים לראשי{{ש}}

מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}}

מרנא דבשמיא{{ש}}

מרשות אלהי האלהים{{ש}}

מרשות אלהי קדם{{ש}}

מרשות האל הגדול{{ש}}

מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}}

מרשות שוכן עד{{ש}}

משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}}

משביח שאון ימים{{ש}}

משמים שלום לעם{{ש}}

משנאי הצמיד{{ש}}

משתחוים להדרת קודש{{ש}}

מתי יבושר עם{{ש}}

מתי יעקב תפארון{{ש}}

=נ=

נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}}

נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}}

נכון לבו{{ש}}

נלאה להיליל על שברנו{{ש}}

נפשי עוז תדרכי{{ש}}

נשמת ילדים שוממים{{ש}}

נשמת ישרים יהלוך{{ש}}

נשמת מלומדי מורשה{{ש}}

נשמת שדודים נדודים{{ש}}

=ס=
סגולתי איומה נשאתי{{ש}}

סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}}

סגולתי משכתיך חסד{{ש}}

סוכה ולולב{{ש}}

סוכת שלם{{ש}}

סימן טוב יהיה לכל{{ש}}

סימני ליל הסדר{{ש}}

סלח נא אשמות{{ש}}

סלח נא אשמתנו{{ש}}

סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}}

=ע=

עב קל ממרומך{{ש}}

עד אן צבי מודח{{ש}}

עד מתי ה'{{ש}}

עובדי האל באמונה{{ש}}

עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}}

עורה נא ימינך רמה{{ש}}

עורו שירו שיר{{ש}}

עורי נצורה כבבת{{ש}}

עזוז אדירירון{{ש}}

עזר מצרי{{ש}}

עזרני אל חי{{ש}}

עין ולב{{ש}}

עינינו לך תלינו{{ש}}

על אהבתך{{ש}}

על אהבתך (מנוקד){{ש}}

על אלה תרדנה{{ש}}

על בית זה ויושביהו{{ש}}

על היכלי אבכה{{ש}}

על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}}

על הר המוריה{{ש}}

על זה היה דוה לבנו{{ש}}

על יום חורבן היכל מקודש{{ש}}

על משכבי בלילות{{ש}}

על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}}

עלינו לשבח{{ש}}

עם אשר יה ברך{{ש}}

עם ה' השלחה{{ש}}

עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}}

ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}}

ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}}

ענה איומה{{ש}}

ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}}

ענה איומים בעוז{{ש}}

ענה אמוני שבט ראובן{{ש}}

ענה אתויים{{ש}}

ענה תאבי ישעך{{ש}}

עננו אבינו{{ש}}

עננו אלוהי אברהם{{ש}}

עשה למען שמך{{ש}}

עת דודים כלה{{ש}}

עת שערי רצון להפתח{{ש}}

=פ=
פורים פורים{{ש}}

פסח אכלו פחוזים{{ש}}

פצחו רון ותהילה{{ש}}

פרה אמרה קשה{{ש}}

=צ=
צור משלו{{ש}}

צורי גואלי יה{{ש}}

ציון אשר יאמרו{{ש}}

ציון במשפט לכי לך{{ש}}

ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}}

ציון ה' לכס בחר{{ש}}

ציון הלא תשאלי{{ש}}

ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}}

ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}}

ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}}

ציון ידידות ידיד{{ש}}

ציון מנת שלום{{ש}}

ציון מעוז קרית מלך{{ש}}

ציון מעון חשקי{{ש}}

ציון עטרת צבי{{ש}}

ציון צפירת פאר{{ש}}

ציון קדוש משכני עליון{{ש}}

ציון קחי כל צרי{{ש}}

ציון תקונני עלי ביתך{{ש}}

צמאה נפשי{{ש}}

צעקה יוכבד{{ש}}

=ק=
קדוש אדיר בעליתו{{ש}}

קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}}

קדש ורחץ{{ש}}

קול אהלה תתיפח{{ש}}

קול ברמה נשמע ביללה{{ש}}

קול יעקב קורא{{ש}}

קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}}

קול מהלל יגדל{{ש}}

קום חתן{{ש}}

קומה ה' למנוחתך{{ש}}

קומו ברינה עדת אמוני{{ש}}

קוראי מגילה{{ש}}

קינת אומן{{ש}}

קמתי באשמורת{{ש}}

קמתי ותדד שנתי{{ש}}

קמתי להלל{{ש}}

קרב אורך לעניה{{ש}}

קריה יפהפיה{{ש}}

=ר=
ראה שמש{{ש}}

ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}}

רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}}

רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}}

רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}}

רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}}

רומה אלהים שמך לקדש{{ש}}

רועה ישראל האזינה{{ש}}

==ר-802==
'''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר&quot;ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר&quot;ע גדול העצה ורב העלילה]]'''.
==ר-803==
'''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר&quot;ע בורא עולם במדת רחמים חלר&quot;ע גואל ומושיע חלר&quot;ע דיין אלמנות]]'''.
רחם נא עליו{{ש}}

רחמים פשוטים{{ש}}

רחמנא אידכר לן{{ש}}

רחמנא דא היא אוריתך{{ש}}

רחמנא חטינן{{ש}}

רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}}

רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}}

ריב בין שבת וחנוכה{{ש}}

ריבון כל העולמים{{ש}}

רם אור גדול נעלם{{ש}}

רנו ושבחו לאל{{ש}}

רעה בשבטך{{ש}}

רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}}

רפא צירי{{ש}}

=ש=
שאו לבבכם לכפיכם{{ש}}

שאו מנחה משובחה{{ש}}

שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}}

שאי קינה במגינה{{ש}}

שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}}

שאלי שרופה באש{{ש}}

שבחו אל עדת ישראל{{ש}}

שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}}

שבטי איתני{{ש}}

שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}}

==ש-273==
'''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. —  גאולה —  סי' שלמה [רשב&quot;ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&amp;st=&amp;pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&amp;st=&amp;pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&amp;st=&amp;pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|ע&quot;י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=798&amp;hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&amp;st=&amp;pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד&quot;ל|רומא שד&quot;ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ&quot;פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&amp;st=&amp;pgnum=143&amp;hilite= 70]; [אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב&quot;ר|שירי שלמה-ב&quot;ר]] ח&quot;ב (*) ח&quot;ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&amp;st=&amp;pgnum=18&amp;hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&amp;st=&amp;pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ&quot;ז|תחנונים וסליחות-שמ&quot;ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי &quot;מחוצים לחוצים&quot; וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=46778&amp;st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&amp;_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב&quot;ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}}

שבץ אחזני{{ש}}

שבת היום לה'{{ש}}

שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}}

שבת ומילה{{ש}}

שבת זה שבת הגדול{{ש}}

שבת סורו מני{{ש}}

שדודים נדודים{{ש}}

שדי אל מה נורא{{ש}}

שואף כמו עבד{{ש}}

שוכני בתי חמר{{ש}}

שוכנת בשדה{{ש}}

שולמית הנבחרת מעמים{{ש}}

שוממתי ברב יגוני{{ש}}

שומר ישראל{{ש}}

שומרון קול תתן{{ש}}

שופט כל הארץ{{ש}}

שושן עמק{{ש}}

שושנת ורד{{ש}}

שזופת שמש{{ש}}

שח ציר נאמן{{ש}}

שחי לאל{{ש}}

שחר אבקשך{{ש}}

שחר להודות לך קמתי{{ש}}

שחר קמתי להודות{{ש}}

שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}}

שטר עלי בעדים וקנין{{ש}}

שימו לב על הנשמה{{ש}}

שימני ראש{{ש}}

שיר אל נעלם{{ש}}

שיר אענה{{ש}}

שיר היחוד{{ש}}

שיר הכבוד{{ש}}

שיר ושבח עירכו{{ש}}

שיר חדש אשיר{{ש}}

שיר חדש זמרו{{ש}}

שירה לאל נרננה{{ש}}

שירו לאל הודו לשמו{{ש}}

שירו לאל נבוני{{ש}}

שירו לאל נועם{{ש}}

שירו לאל שיר חדש{{ש}}

שירו לה' בחורי וזקני{{ש}}

שירו לה' הודו לו{{ש}}

שירות ותשבחות אתנה{{ש}}

שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}}

שכולה אכולה{{ש}}

[[שכולה גלמודה]]

שכורת ולא מיין{{ש}}

שכינה צועקת בהרע{{ש}}

שלום וצדק נשקו{{ש}}

שלום לבוא שבת{{ש}}

שלום לך דודי{{ש}}

שלום עליכם אתם{{ש}}

שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}}

שלום תשפות לנו{{ש}}

שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}}

שלמא לכון שארא דישראל{{ש}}

שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}}

שם אל קמתי לברך{{ש}}

שמחו בשמחת תורה{{ש}}

שמחו בשמחת תורת משה{{ש}}

שמחו נא{{ש}}

שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}}

שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}}

שמחתי באומרים לי{{ש}}

שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}}

שמך לעד בפי מועד{{ש}}

שמם הר ציון{{ש}}

שמע האל{{ש}}

שמע קולי{{ש}}

שמעו והאזינו{{ש}}

שמעו נא תוכחת{{ש}}

שמעתי מפאתי תימן{{ש}}

שמרו שבתותי{{ש}}

שנאנים שאננים{{ש}}

שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}}

==ש-1952==
'''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב&quot;ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|ע&quot;י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב&quot;ר|שירי שלמה-ב&quot;ר]] ח&quot;ב (*) ח&quot;ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&amp;st=&amp;pgnum=19&amp;hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח&quot;ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: &quot;וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות&quot;. הרוו&quot;ה במאמרו &quot;[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]&quot; מעלה בחשבונו שתס&quot;א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט&quot;ו (1055) או תתל&quot;ה (1075), &quot;כי תחילת מלכות ישמעאל ד&quot;א שנ&quot;ד (594) או שע&quot;ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]&quot;. אחריו נגרר בעל ע&quot;י בפירושו ואחז בשנת תטט&quot;ו, ודוקעס ג&quot;כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל&quot;ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי&quot;ר חלק על הרוו&quot;ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ&quot;ל בגוף הפיוט &quot;הרי ארבע מאות ושלושים ואחת&quot; ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי&quot;ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&amp;st=&amp;pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה&quot;נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח&quot;ג (*ח&quot;ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&amp;st=&amp;pgnum=177 172]) כי המלים &quot;שנת ארבע אלפים ושע&quot;ד ליצירה&quot; היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק &quot;ובימיו יצא מחמד לעולם&quot; (עי' ג&quot;כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד&quot;ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&amp;st=&amp;pgnum=176&amp;hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד&quot;ל שתס&quot;א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה&quot;נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד&quot;ל|אגרות שד&quot;ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה&quot;נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י&quot;א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה&quot;נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס&quot;א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה&quot;נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב&quot;ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: &quot;וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות&quot; וכן הוא ג&quot;כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ&quot;י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש&quot;ש]] ח&quot;א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר &quot;[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול&quot; (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: &quot;וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות&quot;. מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=46778&amp;st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&amp;_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&amp;st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&amp;pgnum=35&amp;hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}}

שני זיתים נכרתים{{ש}}

שננו לשונם בני אונם{{ש}}

שנת אוצרך הטוב{{ש}}

שנת אורה שנת ברכה{{ש}}

שנת אסומה ובלולה{{ש}}

שנת ארץ תתן יבולה{{ש}}

שעה נאסר{{ש}}

שעה עליון לקול אביון{{ש}}

שער אשר נסגר{{ש}}

שער הרחמים{{ש}}

שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}}

שעריך בדפקי{{ש}}

שפל רוח{{ש}}

שפעת רביבים{{ש}}

שרי קודש היום{{ש}}

שרפו הבירה{{ש}}

שש מאות נקראות{{ש}}

ששוני רב בך{{ש}}

שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}}

שתה ימי גלותי{{ש}}

שתי פעמים מקוימים{{ש}}

=ת=
תא שמע מרא דעלמא{{ש}}

תאבת יום זה{{ש}}

תאות לב לא השגנו{{ש}}

תאות נפש ולב{{ש}}

תאחר מיום זכרון{{ש}}

תאיר אורנו{{ש}}

[[תאיר נוגה]]

תאלת יום ענוי{{ש}}

תאמר למחות אשמינו{{ש}}

תאמת אור בקדש{{ש}}

תבוא לפניך שועת חנון{{ש}}

תגרת יד אסוף{{ש}}

תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}}

תהיינה עיניך פקוחות{{ש}}

תוחלת ישראל{{ש}}

תומת צורים וחסדם{{ש}}

תורה הקדושה{{ש}}

תורתא דמרביא{{ש}}

תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}}

תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}}

תחלי תורה{{ש}}

תחרות רוגז הניח{{ש}}

תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}}

תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}}

תכפו עלינו צרות{{ש}}

תמהנו מרעות{{ש}}

תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}}

תמור עבודת מזין{{ש}}

תנות צרות לא נוכל{{ש}}

תנחם על עפר ואפר{{ש}}

תעודה החמודה{{ש}}

תעינו מאחריך{{ש}}

תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}}

תעלת צרי{{ש}}

תענה אמונים{{ש}}

תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}}

תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}}

תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}}

תפילתו של כהן גדול{{ש}}

תפלה לקדמך{{ש}}

תפן להקשיב ממעונים{{ש}}

תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}}

תרומה הבדילנו{{ש}}

תשבי צורי{{ש}}

תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}}

תשובה חשובה{{ש}}

תתברך אלהי האלהים{{ש}}

תתמוך גורלנו{{ש}}

תתן אחרית לעמך{{ש}}</text>
      <sha1>d6ah9et3rlb7h39tezmdivdqudo1azd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011499</id>
      <parentid>3011494</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T20:35:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* ה */</comment>
      <origin>3011499</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="121812" sha1="mqkohnmfx09fjz7tlnwkjaazaw42xsi" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
__NOTOC__
&lt;div style=&quot;text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;&quot;&gt;
'''מעבר לאות:'''
[[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]]
&lt;/div&gt;
=א=
==א-1==
'''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}}
==א-1-א*==
'''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}}
==א-2==
'''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}}
==א-2*==
'''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}}
==א-3*==
'''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}}
==א-3==
'''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}}
==א-4==
'''[[אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}}
==א-5==
'''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}}

+'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}}

==א-6==
'''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}}
==א-7==
'''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}}
==א-8==
'''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}}
==א-9==
'''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}}
==א-10==
'''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}}
==א-11==
'''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}}
==א-12==
'''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}}
==א-1*==
'''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}}
==א-13==
'''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}}
==א-14==
'''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}}
==א-15==
'''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}}
==א-16==
'''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}}
==א-17==
'''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}}
==א-18==
'''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}}
==א-19==
'''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}}
==א-21==
'''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}}
==א-22==
'''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}}
==א-4*==
'''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}}
==א-23==
'''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}}
==א-24==
'''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}}
==א-25==
'''[[אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}}
==א-26==
'''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}}
==א-27==
'''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}}
==א-28==
'''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}}
==א-8981==
(א-5*){{ש}}
'''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}}
==א-29==
'''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}}
==א-30==
'''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}}
==א-31==
'''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}}
==א-32==
'''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}}
==א-6*==
'''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}}
==א-33==
'''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}}
==א-34==
'''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}}
==א-7*==
'''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}}
==א-35==
'''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}}
==א-36==
'''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}}
==א-8982==
(א-8*){{ש}}
'''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}}

==א-9*==
'''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}}
==א-37==
'''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}}
==א-8983==
(א-10*){{ש}}
'''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}}
==א-38==
'''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}}
==א-39==
'''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}}

==א-11*==
'''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}}

==א-40==
'''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}}
+'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}}
==א-8984==
'''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}}

==א-47==
'''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}}
==א-48==
'''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}}
==א-49==
'''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}}
==א-50==
'''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}}
==א-51==
'''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}}
==א-52==
'''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}}
==א-53==
'''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}}
==א-54==
'''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}}
==א-55==
'''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}}
==א-56==
'''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}}
==א-57==
'''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}}
==א-58==
'''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}}
==א-8985==
'''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}}

==א-59==
'''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} 
==א-60==
'''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} 
==א-61==
'''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} 
==א-62==
'''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} 
=='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''==
.{{ש}}
==א-63==
'''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} 
==א-64==
'''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} 
==א-65==
'''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} 
==א-66==
'''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} 
==א-67==
'''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} 
==א-68==
'''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} 
==א-69==
'''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}}
+'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}}
==א-70==
'''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}}
==א-71==
'''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}}
==א-72==
'''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}}
==א-73==
'''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}}
==א-74==
'''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}}
==א-75==
'''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}}
==א-76==
'''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}}
==א-77==
'''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}}

==א-78==
'''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}}
==א-79==
'''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}}
==א-80==
'''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}}
==א-81==
'''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}}
==א-82==
'''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}}
==א-83==
'''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}}
+'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}}
==א-84==
'''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}}
אבד הוד תמה{{ש}}
==א-85==
'''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}}
==א-8986==
'''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]'''
==א-8987==
'''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]'''

==א-106==
'''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}}
==א-8988==
'''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]'''

==א-118==
'''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}}
==א-124==
'''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל בפתח]]'''.{{ש}}
==א-127==
'''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}}
==א-128==
'''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''.{{ש}}
==א-129==
'''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}}
==א-147==
'''[[אבותי כי בטחו|אבותי בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}}
==א-148==
'''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}}
==א-178==
'''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}}

אבי עבור על רשעי{{ש}}

אביוני עמך{{ש}}

אבינו מלך אנקת עמך{{ש}}

אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}}

אביעה כתם עווני{{ש}}

אביר הגביר{{ש}}

אביר ישראל{{ש}}

אבכה ועל שוד זבולי{{ש}}

אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}}

אבל אעורר{{ש}}

אבל בחטאינו{{ש}}

אבל במר נפש מתענים{{ש}}

אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}}

אבן הראשה{{ש}}

אבן מעמסה{{ש}}

אבן שתיה{{ש}}

אבני אקדח{{ש}}

אבני יקר{{ש}}

אברהם היה אחד{{ש}}

אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}}

אגגי בהעמיקו{{ש}}

אגדלך{{ש}}

אגורה באהלך עולמים{{ש}}

אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}}

אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}}

אגיל ואשמח{{ש}}

אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}}

אדאג מחטאתי{{ש}}

אדבר מישרים{{ש}}

==א-464==
'''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}}
==א-465==
'''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}}
==א-466==
'''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}}
==א-467==
'''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}}
==א-468==
'''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}}
==א-469==
'''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}}
==א-470==
'''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}}
==א-471==
'''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}}
==א-472==
'''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}}
==א-473==
'''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}}
==א-474==
'''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}}
==א-475==
'''[[אד&quot;ו דחה מראש]]'''.{{ש}}
==א-476==
'''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}}
==א-477==
'''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}}
==א-478==
'''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}}
==א-479==
'''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}}
==א-480==
'''[[אדום עקר]]'''.{{ש}}
==א-481==
'''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}}
==א-482==
'''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}}
==א-483==
'''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}}
+'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}}
+'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}}
==א-484==
'''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}}
==א-485==
'''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}}
==א-486==
'''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}}
==א-487==
'''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}}
==א-488==
'''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}}
==א-489==
'''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}}
==א-490==
'''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}}
==א-491==
'''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}}
==א-492==
'''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}}
==א-493==
'''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}}
==א-494==
'''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}}
==א-495==
'''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}}
==א-496==
'''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}}
==א-497==
'''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}}
==א-498==
'''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}}
==א-499==
'''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}}
==א-500==
'''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}}
==א-501==
'''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}}
==א-502==
'''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}}
==א-503==
'''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}}
==א-504==
'''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}}
==א-505==
'''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}}
==א-506==
'''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}}
==א-507==
'''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}}
==א-508==
'''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}}
==א-509==
'''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}}

אדון הכל{{ש}}

אדון המושיע{{ש}}

אדון הסליחות{{ש}}

אדון העולמים{{ש}}

אדון יחיד יסד{{ש}}

אדון מועד כתקח{{ש}}

אדון משפט בקרבך{{ש}}

אדון עולם{{ש}}

אדון עולם{{ש}}

אדון עולם אקו לך{{ש}}

אדון צור ישעי{{ש}}

אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}}

אדיר איום ונורא{{ש}}

אדיר במלוכה{{ש}}

אדיר דר מתוחים{{ש}}

אדיר הוא{{ש}}

אדיר ונאה בקודש{{ש}}

אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}}

אדיר יבנה ביתי{{ש}}

אדיר כבודו{{ש}}

אדיר לא ינום{{ש}}

אדירי איומה{{ש}}

אדם איך יזכה{{ש}}

אדם בקום עלינו{{ש}}

אדם ובהמה{{ש}}

אדמה מארר{{ש}}

ה' אבינו אתה{{ש}}

ה' אדונינו (תחינה){{ש}}

ה' אודך בכל לבבי{{ש}}

ה' אויב גבר{{ש}}

ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}}

ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}}

ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}}

ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}}

ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}}

ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}}

ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}}

ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}}

ה' אלהי ישועתי{{ש}}

ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}}

ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}}

ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}}

אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}}

ה' אליך אזעק{{ש}}

ה' אליך כסיתי{{ש}}

ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}}

ה' אם גדל עווני{{ש}}

ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}}

ה' אנחתנו גדלה{{ש}}

ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}}

ה' אפפונו יגונים{{ש}}

ה' ארכו שני{{ש}}

ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}}

ה' את הוא אלהא מלך{{ש}}

ה' את מפעליך אזכור{{ש}}

ה' בקול שופר{{ש}}

ה' בקר אערך לך{{ש}}

ה' בקר תשמע קולי{{ש}}

ה' דאבה רוחי{{ש}}

ה' דאגה שברה לבי{{ש}}

ה' דבידיה אסו{{ש}}

ה' דכאונו הממונו{{ש}}

ה' דל כבודנו{{ש}}

ה' דלו עיני{{ש}}

ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}}

ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}}

ה' זעקתי בחבלי{{ש}}

ה' זעקתי בצירי{{ש}}

ה' זרה עם קדש{{ש}}

ה' חננו והקימנו{{ש}}

ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}}

ה' יבואונו רחמיך{{ש}}

ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}}

ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}}

ה' ידענו מעלנו{{ש}}

ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}}

ה' יונתך שבעה קלון{{ש}}

ה' יושב שוכן מעוני{{ש}}

ה' יחיד{{ש}}

ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}}

ה' ימין עוזך הרם{{ש}}

ה' יריבי תריב{{ש}}

ה' ישועה צוה{{ש}}

ה' לגזע הימן{{ש}}

ה' למה תביט בוגדים{{ש}}

ה' למה תהיה{{ש}}

אדני מעון אתה{{ש}}

אדני נגדך כל תאותי{{ש}}

ה' נגרו דמעי{{ש}}

ה' נזלו עיני{{ש}}

ה' נלכד במוקש{{ש}}

ה' נפלאות עשית{{ש}}

ה' נתתנו לשמה{{ש}}

ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}}

ה' צור ישראל{{ש}}

ה' רב העליליה{{ש}}

ה' רוח רחמים השב{{ש}}

ה' ריבה את יריבי{{ש}}

ה' שארית פליטת אריאל{{ש}}

ה' שדודים נדודים{{ש}}

ה' שובה ממרומיך{{ש}}

ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}}

ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}}

ה' שטופה חטופה{{ש}}

אדני שמעה אדני סלחה{{ש}}

ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}}

ה' שעה נודד מקנו{{ש}}

ה' שעה עדתך{{ש}}

ה' שעה עם נדכה{{ש}}

אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}}

אדפוק בצהרים פתח{{ש}}

אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}}

אדרת חזקים{{ש}}

אדרת תלבושת{{ש}}

אהבו את ה'{{ש}}

אהבני מנוער{{ש}}

אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}}

אהבת הדסה{{ש}}

אהבת עזוז{{ש}}

אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}}

אהוב מהר המור{{ש}}

אהוב נגלה על הר סיני{{ש}}

אהוביך אהבוך{{ש}}

אהובת נוער באבות משולשת{{ש}}

אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}}

אהל שכנת באדם{{ש}}

אהלי אני עבטתי{{ש}}

אהלי אשר תאבת{{ש}}

אהלל בצלצלי שמע{{ש}}

אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}}

אהללך בקול רם{{ש}}

אהלת מתוחים{{ש}}

אודה אל חי שמך{{ש}}

אודה יוצר{{ש}}

אודה לאלי{{ש}}

אודה לך חזקי נצח{{ש}}

אודה עלי חטאתי{{ש}}

אודה עלי פשעי{{ש}}

אודך בקול ערב{{ש}}

אודך ה' כי אנפת בי{{ש}}

אודך כי אנפת{{ש}}

אודך כי עניתני וחייתני{{ש}}

אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}}

אוחזי בידם{{ש}}

אוחיל יום יום אשתאה{{ש}}

אוחילה לאל{{ש}}

אוי כי אוסרתי{{ש}}

אוי כי ירד אש{{ש}}

אוי כי מחלוקת{{ש}}

אוי לי על גלות השכינה{{ש}}

אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}}

אוילי המתעה{{ש}}

אוילים מדרך פשעם{{ש}}

אוימתי בחיל כיפור{{ש}}

אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}}

אום אני חומה{{ש}}

אום אשר בך דבוקה{{ש}}

אום בך שעונה{{ש}}

אום בלי קשר אסורה{{ש}}

אום ברה כחמה{{ש}}

אום כאישון ננצרת{{ש}}

אום נצורה{{ש}}

אום קרואה חבצלת השרון{{ש}}

אומן אמונים יכון{{ש}}

אומן ישעך בא{{ש}}
==א-1873==
'''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח —  סי' א&quot;ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא&quot;ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח&quot;ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח&quot;ד 119, כל בו ח&quot;ד 311, ע&quot;י 735, פירסט 109, שער השמים ח&quot;ב 105, צ 103.{{ש}}

אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}}

אומץ קצות דרכיך{{ש}}

אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}}

אומר אף אני{{ש}}

אומרים לאדרך{{ש}}

אומרת אני מעשי למלך{{ש}}

אוני פטרי רחמתים{{ש}}

אופד מאז{{ש}}

אופל אלמנה תאיר{{ש}}

אופל המוני{{ש}}

אופן אחד בארץ{{ש}}

אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}}

אור זרוע זורח כבודו{{ש}}

אור ישע מאושרים{{ש}}

אור ישראל וקדושו{{ש}}

אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}}

אור ישראל קדושי{{ש}}

אור לשביעי גש{{ש}}

אור עולם קראו{{ש}}

אור עט אדרת{{ש}}

אור עליון{{ש}}

אור צח ופשוט{{ש}}

אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}}

אורח זו אלך{{ש}}

אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}}

אורח צדקה{{ש}}

אורחות אראלים{{ש}}

אורי וישעי על הים נגלה{{ש}}

אורך ואמיתך שלח{{ש}}

אורך תזריח לחשוכה{{ש}}

אות ברית ישראל{{ש}}

אות ברית שלשתי{{ש}}

אות בריתות שלש עשרה{{ש}}

אות זה החדש{{ש}}

אותותיך ראינו{{ש}}

אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}}

אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}}

אותך כל היום קיוינו{{ש}}

אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}}

אז בבית שביינו{{ש}}

אז בהיות כלה{{ש}}

אז בהלוך ירמיהו{{ש}}

אז בהר מור{{ש}}

אז בחטאינו{{ש}}

אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}}

אז במלאת ספק{{ש}}

אז בעזבי מקרא דת{{ש}}

אז בקום הצר{{ש}}

אז בקשוב עניו{{ש}}

אז טרם נמתחו{{ש}}

אז ירנן{{ש}}

אז כארשת בתולה{{ש}}

אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}}

אז כל בריות{{ש}}

אז כעיני עבדים{{ש}}

אז לפנות ערב{{ש}}

אז מאז זמות בכל פועל{{ש}}

אז מלפני בראשית{{ש}}

אז מרחם אמי{{ש}}

אז קשתי וחרבי{{ש}}

אז שש מאות{{ש}}

אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}}

אזהרות אבן גבירול{{ש}}

אזהרות לרס&quot;ג{{ש}}

אזהרת ראשית{{ש}}

אזון שלש עשרה מדות{{ש}}

אזון תחן והסכת עתירה{{ש}}

אזור נקמות{{ש}}

אזורי אימה{{ש}}

אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}}

אזכור מעללי יה{{ש}}

אזכור מקדם פלאי אל{{ש}}

אזכיר גבורות אלוה{{ש}}

אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}}

אזכיר צדקתך{{ש}}

אזכיר רהב ובבל{{ש}}

אזכירה סדר עבודה{{ש}}

אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}}

אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}}

אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}}

אזכרה יום מותי{{ש}}

אזכרה מצוק{{ש}}

אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}}

אזכרה נגינותי{{ש}}

אזכרה רחמיך{{ש}}

אזכרה שנות עולמים{{ש}}

==א-2304==
'''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א&quot;ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=285 277].{{ש}}

אזלת יוכבד{{ש}}

אזמר בשבחין{{ש}}

אזנו יצורי אלי{{ש}}

אזנך הטה{{ש}}

אזעק אל אלהים קולי{{ש}}

אזרח ממזרח העירות{{ש}}

אזרחי העיר ממזרח{{ש}}

אזרחי מעבר הנהר{{ש}}

אזרת עוז מלפנים{{ש}}

אחד גדל כח{{ש}}

אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}}

אחד מי יודע{{ש}}

אחור וקדם צרת{{ש}}

אחות אשר לך כספת{{ש}}

אחות קטנה{{ש}}

אחזו אלים פני כסא{{ש}}

אחזיק נא לי{{ש}}

אחי מאין אתם{{ש}}

אחי שאו משאת{{ש}}

אחלה את פני ה'{{ש}}

אחלי יכונו דרכי{{ש}}

אחרה עת מועד{{ש}}

אחרי נמכר (זולת){{ש}}

אחריש ואתאפק{{ש}}

אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}}

אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}}

אטיף ארש מילולי{{ש}}

אטתי מטתי{{ש}}

אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}}

אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}}

אי זה מקום בינה{{ש}}

אי כה אומר{{ש}}

אי פתרוס בעברך{{ש}}

איה חסדיך הראשונים{{ש}}

איה כל נפלאותיך{{ש}}

איה קנאתך וגבורותיך{{ש}}

איום ונורא צום העשור{{ש}}

איומה בהר המור{{ש}}

איומה בחר{{ש}}

איומה נחבסת ומופרכת{{ש}}

איומתי יונה יעלת חן{{ש}}

==א-2717==
'''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה&quot;פ|קה&quot;פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&amp;st=&amp;pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}}

איומתי תעורר הישנים{{ש}}

איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}}

איחד צורי ברוב הודאות{{ש}}

איחד שם שוכן תרשישים{{ש}}

איילת חן{{ש}}

איין ציקליין{{ש}}

איך אוכל לבוא עדיך{{ש}}

איך אפתח פי{{ש}}

איך אשא ראש{{ש}}

איך זרים אכזרים{{ש}}

איך ידידות נפש{{ש}}

איך יעמוד לבבי{{ש}}

איך לזמר הגיון{{ש}}

איך מפי בן ובת{{ש}}

איך משכני עליון{{ש}}

איך נאנחה במשבר{{ש}}

איך נוי שודד{{ש}}

איך נפלה ממנו עטרה{{ש}}

איך נפתח פה{{ש}}

איך תנחמוני הבל{{ש}}

איכה אהובים נאמנים{{ש}}

איכה אופל גאון עוזנו{{ש}}

איכה אלי קוננו מאליו{{ש}}

איכה אצת באפך{{ש}}

איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}}

איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}}

איכה ישבה בדד עגונה{{ש}}

איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}}

איכה צאן ההרגה{{ש}}

איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}}

איככה אפצה פה{{ש}}

איל אחר נאחז{{ש}}

אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}}

אילילה אלכה שולל{{ש}}

אילת אהבים מתנת סיני{{ש}}

אילת השחר אורה בהצחר{{ש}}

אימת נוראותיך{{ש}}

אין כמדת בשר מדתך{{ש}}

==א-3027==
'''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א&quot;ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח&quot;א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}}

אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}}

אין לנו לא אורים ותומים{{ש}}

אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}}

אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}}

אין מושיע וגואל{{ש}}

אין מי יקרא בצדק{{ש}}

אין פה להשיב{{ש}}

אין צור חלף{{ש}}

איש אשר הוקרן{{ש}}

איש חסיד{{ש}}

איש יולד לתת עליון{{ש}}

איש מלאכי חפצתי בו{{ש}}

איש עניו חילה פניך{{ש}}

איתן האזרחי השכיל{{ש}}

איתן למד דעת{{ש}}

איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}}

אך בך לדל מעוז{{ש}}

אך בך לדל עזרה{{ש}}

אך בך מקוה ישראל{{ש}}

אך במתח דין{{ש}}

אך זה היום{{ש}}

אך זה היום קיויתי{{ש}}

אכון לחלות פניך{{ש}}

אכלו משמנים{{ש}}

אכן אתה אל{{ש}}

אכפרה פני מלך רב{{ש}}

אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}}

אכתיר זר תהילה{{ש}}

אל אדון{{ש}}

אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}}

אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}}

אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}}

אל אדון על כל פעלים{{ש}}

אל אל אשא דעי{{ש}}

אל אל בני אלים{{ש}}

אל אל וטובו{{ש}}

==א-3377==
'''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א&quot;ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}}

אל אל שדי אתחנן{{ש}}

אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}}

אל אלהים אעתר{{ש}}

אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}}

אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}}

אל אלהים ה' דבר{{ש}}

אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}}

אל אלהים ה' כמקראו{{ש}}

אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}}

אל אלוה דלפה עיני{{ש}}

אל אליהו{{ש}}

אל אמונה עזרה הבה{{ש}}

אל ארך אפים אתה{{ש}}

אל באפך פן תמעיט{{ש}}

אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}}

אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}}

אל דמי לך רב וגואל{{ש}}

אל הר המור{{ש}}

אל חי יפרֹש{{ש}}

אל חי יפתח השמים{{ש}}

אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}}

אל יבנה הר גליל{{ש}}

אל ים גלותנו{{ש}}

אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}}

אל ישעך צמאתי{{ש}}

אל ישראל נקראת לפנים{{ש}}

אל למושעות{{ש}}

אל מאד נעלה{{ש}}

אל מחוללי{{ש}}

אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}}

אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}}

אל מסתתר{{ש}}

אל מתנשא לכל לראש{{ש}}

אל נא אוצרך הטוב{{ש}}

אל נא יום זה{{ש}}

אל נא למען אב אומץ{{ש}}

אל נא לעולם תוערץ{{ש}}

אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}}

אל נא תיסר באי עדיך{{ש}}

אל נא תעינו כשה אובד{{ש}}

אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}}

אל נורא עלילה{{ש}}

אל נכספתי לראותך{{ש}}

אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}}

אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}}

אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}}

אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}}

אל עבדיך המצא קונם{{ש}}

אל עושה נפלאות{{ש}}

אל פתחך ירון שה אובד{{ש}}

אל רחום שמך{{ש}}

אל רם בכל נודעת{{ש}}

אל תבישנו{{ש}}

אל תעש עמנו כלה{{ש}}

אל תפר בריתך איתנו{{ש}}

אלה אזכרה (פיוט){{ש}}

אלה בשלישמו{{ש}}

אלה בשן סלע מצודתם{{ש}}

אלהא רבא{{ש}}

אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}}

אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}}

אלהי אקראך במחשב{{ש}}

אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}}

אלהי בך איחבק{{ש}}

אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}}

אלהי העברים נקרא{{ש}}

אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}}

==א-4447==
'''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר&quot;ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י&quot;ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. *  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח&quot;ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=102&amp;hilite= 98],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}}

אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}}

אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}}

אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}}

אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}}

אלהי עז תהלתי{{ש}}

אלהי קדם הדר במעונה{{ש}}

אלהי קדם מעונה{{ש}}

==א-4563==
'''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר].  * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}}
==א-4564==
'''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד&quot;ל-ג|נחלת שד&quot;ל ג]]  [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=29 26].{{ש}}
==א-4565==
'''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}}
==א-4566==
'''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}}
==א-4567==
'''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}}
==א-4568==
'''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}}
==א-4569==
'''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}}
==א-4570==
'''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}}
==א-4571==
'''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&amp;st=&amp;pgnum=641 321],  דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}}
==א-4572==
'''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}}
==א-4573==
'''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''.  סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}}
(*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}}
==א-4574==
'''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}}
==א-4575==
'''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס&quot;ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}}
==א-4576==
'''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168]].{{ש}}
==א-4577==
'''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&amp;st=&amp;pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}}
==א-4578==
'''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. –קדושה למוסף שבת חתונה– [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}}
==א-4579==
'''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}}
==א-4580==
'''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}}
==א-4581==
'''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}}
==א-4582==
'''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}}
==א-4583==
'''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}}
==א-4584==
'''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}}
==א-4585==
'''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215:].{{ש}}
==א-4586==
'''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}}
(*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}}

אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}}

אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}}

אלהיכם ישלח משיחו{{ש}}
=='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''==
(*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&amp;SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}}

אלהיכם שופט צדק{{ש}}

אלהיכם שיכנו שם{{ש}}
==א-4605==
'''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].
אלהים אין בלתך{{ש}}

אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}}

אלהים אל דמי לדמי{{ש}}

אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}}

אלהים אל מי אמשילך{{ש}}

אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}}

אלהים אלי אתה{{ש}}

אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}}

אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}}

אלהים אמת אלהים חיים{{ש}}

אלהים אתה ידעת{{ש}}

אלהים באוזנינו שמענו{{ש}}

אלהים בהנחילך{{ש}}

אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}}

אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}}
==א-4686==
'''[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]'''.{{ש}}

אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}}

אלהים דבר בקול ערב{{ש}}

אלהים ה' חילי{{ש}}

אלהים יסעדנו{{ש}}

אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}}

אלהים לא אדע זולתך{{ש}}

אלהינו אל שדי{{ש}}

אלהינו אלהים אמת{{ש}}

אלהינו שבשמים{{ש}}

אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}}

אלהינו שבשמים חננו{{ש}}

אלוה מני עד{{ש}}

אלוהי אבי{{ש}}

אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}}

אלי אלי למה{{ש}}

אלי אלי למה עזבתנו{{ש}}

אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}}

אלי חיש גואלי{{ש}}

אלי עדתי והילילי{{ש}}

אלי ציון{{ש}}

אלי שובה איומתי{{ש}}

אליהו הנביא{{ש}}

אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}}

אליו מי הקשה{{ש}}

אליך אקרא יה{{ש}}

אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}}

אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}}

אליך ה' נשאתי עיני{{ש}}

אליך ה' שועתי{{ש}}

אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}}

אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}}

אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}}

אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}}

אליך נפשי אשא{{ש}}

אליך נקרא איום ונורא{{ש}}

אליך נשואות עינינו{{ש}}

אליך פנינו בושנו להרים{{ש}}

אליך צורי כפים שטחתי{{ש}}

אליך תשוקתי{{ש}}

אליכם עדה נאמנה{{ש}}

אליכם עדה קדושה{{ש}}

אלים ברוצם באופניהם{{ש}}

אלכה ואשובה{{ש}}

אלמעכטיגער גאט{{ש}}

אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}}

אם אפס{{ש}}

אם אשמנו כתולע האדים{{ש}}

אם חכם לבך בני{{ש}}

אם יוספים אנחנו{{ש}}

אם ישבת לכסא{{ש}}

אם יתקע שופר בעיר{{ש}}

אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}}

אם ננעלו{{ש}}

אם עוונינו ענו בנו{{ש}}

אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}}

אם פגע בך האי מנוול{{ש}}

אם תאהב דרך{{ש}}

אם תאכלנה נשים פרים{{ש}}

אם תחפצה{{ש}}

אם תעינו לא תתענו{{ש}}

אם תעירו תלונותיכם{{ש}}

אמהות עת נכבשה{{ש}}

אמון יום זה{{ש}}

אמון פתחי תשובה{{ש}}

אמונה יצרה{{ש}}

אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}}

אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}}

אמוני לבב{{ש}}

אמוני נכונים{{ש}}

אמוני שלומי ישראל{{ש}}

אמוניך מתחננים{{ש}}

אמוניך שעה{{ש}}

אמונים אשר נאספו{{ש}}

אמונים בני מאמינים{{ש}}

אמונים יחוסים{{ש}}

אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}}

אמונים ערכו שבח{{ש}}

אמונים שררו{{ש}}

אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}}

אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}}

אמונת מלכים{{ש}}

אמונת עתים{{ש}}

אמונתך אמיתי רבה{{ש}}

אמיץ כח{{ש}}

אמנם אלהי עולם{{ש}}

אמנם אנחנו חטאנו{{ש}}

אמנם אשמינו{{ש}}

אמנם הרענו מעשינו{{ש}}

אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}}

אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}}

אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}}

אמצני אלהי{{ש}}

אמצת עשור{{ש}}

אמר ה' ליעקב{{ש}}

אמר רבי עקיבא{{ש}}

אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}}

אמרו לנמהרי לב{{ש}}

אמרות אל אמרות טהורות{{ש}}

אמרות האל טהורות{{ש}}

אמרנו נגזרנו לנו{{ש}}

אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}}

אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}}

אמרת ה' צרופה
אמרת רנן אערוכה{{ש}}

אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}}

אמרתי שעו מני{{ש}}

אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}}

אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}}

אמת אתה חתננו{{ש}}

אמת משל היה{{ש}}

אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}}

אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}}

אנא אדון הרחמים{{ש}}

אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}}

אנא אזון שועת מיחלים{{ש}}

אנא אחוז כס{{ש}}

אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}}

אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}}

אנא אל אחרון וראשון{{ש}}

אנא אל נאור{{ש}}

אנא אלהי אברהם{{ש}}

אנא אלהי הנאדר{{ש}}

אנא אלהי תהלתי{{ש}}

אנא אמונים תעלה{{ש}}

אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}}

אנא אנקת אסירי הבן{{ש}}

אנא בכח{{ש}}

אנא בקראנו{{ש}}

אנא דודי דגול מרבבה{{ש}}

אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}}

אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}}

אנא ה' רחמיך יראו{{ש}}

אנא האל הנקדש{{ש}}

אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}}

אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}}

אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}}

אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}}

אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}}

אנא הושע מאור עיני{{ש}}

אנא המיחד לכבודו{{ש}}

אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}}

אנא השם הנכבד והנורא{{ש}}

אנא זכור לאברהם{{ש}}

אנא חטא העם הזה{{ש}}

אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}}

אנא חיש נא ישעי{{ש}}

אנא יוצרי דרשני{{ש}}

אנא יוצרי וקדושי{{ש}}

אנא יחיד נצור כבבת{{ש}}

אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}}

אנא יערב לך שועי{{ש}}

אנא ישר מערכי{{ש}}

אנא ישר עם בא{{ש}}

אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}}

אנא מלכי וקדושי{{ש}}

אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}}

אנא צור הנראה בלבת{{ש}}

אנא צור מושיעי{{ש}}

אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}}

אנא תומכי בדי ערבה{{ש}}

אנא תרב עליצותך{{ש}}

אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}}

אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}}

אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}}

[[אנוש איך יתכפר]]

אנוש במה יצדק{{ש}}

אנוש עד דכא תשב{{ש}}

אנחנו אשמנו{{ש}}

אנחנו בני החבורה{{ש}}

אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}}

אנחתי מאד רבה{{ש}}

אני אמרתי אל מוציאו{{ש}}

אני אני המדבר{{ש}}

אני אספר באמרי שפר{{ש}}

אני אשאל{{ש}}

אני אשווע בבקר{{ש}}

אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}}

אני גולה וסורה{{ש}}

אני הגבר אקונן{{ש}}

אני הוא השואל{{ש}}

אני היום{{ש}}

אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}}

אני יום אירא אליך אקרא{{ש}}

אני מפקיד יחידתי{{ש}}

אני עבדך בן אמתך{{ש}}

אני צעיר{{ש}}

אני קול יללה ארים{{ש}}

אני קראתיך כי תענני אל{{ש}}

אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}}

אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}}

אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}}

אנכי אשאל מעם{{ש}}

אנכי גדול בנודעים{{ש}}

אנכי שמי אדני{{ש}}

אנסיכה מלכי{{ש}}

אנעים חדושי שירים{{ש}}

אנקת מסלדיך{{ש}}

אנשי אמונה אבדו{{ש}}

אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}}

אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}}

אנשי אמונה עברו{{ש}}

אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}}

אנשי משמר{{ש}}

אסדר לסעודתא{{ש}}

אסופים אסופי אשפתות{{ש}}

אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}}

אסירים בשיר יצאו{{ש}}

אסתכל בעמך{{ש}}

אעירה שחר על דברתך{{ש}}

אעניד לך תפארה והלל{{ש}}

אערוך מדברי דתי{{ש}}

אערוך מהלל ניבי{{ש}}

אערוך שועי{{ש}}

אערך צפצופי{{ש}}

אעשה למען שמי{{ש}}

אף אורח משפטיך{{ש}}

אף ברי אותת{{ש}}

אפאר לאלהי מערכה{{ש}}

אפאר למלכי בקודש{{ש}}

אפודי שש{{ש}}

אפוני אימיו{{ש}}

אפילו כל נימי{{ש}}

אפיק רנן ושירים{{ש}}

אפננת ערוגים{{ש}}

אפס הוד כבודה{{ש}}

אפס זבח ועולה{{ש}}

אפס מזיח{{ש}}

אפס מרצה{{ש}}

אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}}

אפפו עלי רעות{{ש}}

אפפונו חבלי מות{{ש}}

אפפונו מים{{ש}}

אפפונו מצוקות{{ש}}

אפתח נא שפתי{{ש}}

אפתחה במשל פי{{ש}}

אצבעותי שפלו{{ש}}

אצולה לפנים{{ש}}

אצולה מכבודו אל בראך{{ש}}

אצולים מגיא כסלוחים{{ש}}

אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}}

אצור לספור חוק תעודה{{ש}}

אצילי עם עולי גולה{{ש}}

אצתי צום כפור{{ש}}

אקדמות{{ש}}

אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}}

אקף יא צ'בי אלבר{{ש}}

אקרא בבכיה רבה{{ש}}

אקרא בשמך{{ש}}

אקרא לאלהים עליון{{ש}}

אראה לפני אלהים ברנני{{ש}}

אראלי מעלה{{ש}}

אראלי מרומים{{ש}}

אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}}

==א-7456==
'''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א&quot;ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר&quot;צ|אר&quot;צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100,  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&amp;handle=1981185920/112959&amp;provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב&quot;ע-איגר|ראב&quot;ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב&quot;ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע&quot;ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&amp;st=&amp;pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}}

אראלים ומלאכים{{ש}}

ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}}

ארבעה עמדו{{ש}}
==א-7488==
'''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}}

ארוממך אל חי{{ש}}

ארוממך אלהים המרומם{{ש}}

ארוממך חזקי וחלקי{{ש}}

ארוממך לכבוד שמך{{ש}}

ארור המן{{ש}}

ארזי הלבנון{{ש}}

ארחמך ה' חזקי{{ש}}

ארחמך מרחמי{{ש}}

ארחץ בנקיון כפות{{ש}}

אריאל בהיותו על מכונו{{ש}}

אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}}

אריה ביער דמיתי{{ש}}

אריה מסבכו{{ש}}

אריות הדיחו פזורה{{ש}}

אריות הדיחו שה פזורה{{ש}}

ארים על שפיים{{ש}}

ארך אפים אתה{{ש}}

ארכו הימים ודבר חזון{{ש}}

ארכין{{ש}}

ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}}
==א-7657==
'''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ&quot;פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א&quot;ב, יוסף בר שמואל [ריט&quot;ע]. *  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}}

ארץ הקדושה{{ש}}

ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}}

ארץ ורום בהבראם{{ש}}

ארץ מטה ורעשה{{ש}}

אש תוקד בקרבי{{ש}}

אשא כנפי שחר{{ש}}

אשא לבי אל כפים{{ש}}

אשא עיניי{{ש}}

אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}}

אשאל אלהי{{ש}}

אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}}

אשום אשמתי לך{{ש}}

אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}}

אשחר עדתי{{ש}}

אשחר תשועתך{{ש}}

אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}}

אשיחה עם לבבי{{ש}}

אשיר בהוד נועם{{ש}}

אשיר בקול נועם{{ש}}

אשיר לאל{{ש}}

אשיר לדוד שירתו{{ש}}

אשיר עז{{ש}}

אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}}

אשירה כשירת משה{{ש}}

אשישת שלוחתו{{ש}}

אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}}

אשם בעלי אשמה{{ש}}

אשמחה בדודי{{ש}}

אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}}

אשמנו באומר ובפועל{{ש}}

אשמנו מכל עם{{ש}}

אשמרה אליך עוזי{{ש}}

אשנבי שחקים{{ש}}

אשען במעש אזרח{{ש}}

אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}}

אשפוך תחינה{{ש}}

אשר בגלל אבות{{ש}}

אשר הניא{{ש}}

אשר יחדיו{{ש}}

אשר יצר אור וצר{{ש}}

אשרו דרכיכם{{ש}}

אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}}

אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}}

אשרי העם שלו ככה{{ש}}

אשרי כל חוסי בך{{ש}}

אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}}

אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}}

אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}}
==א-8425==
'''[[אשרי עין ראתה ארון התפארת|אשרי עין ראתה ארון התפארת ובני אהרן עומדים על מזבח הקטרת]]'''. — הוספה להעבודה &quot;[[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2230|אזכיר גבורות]]&quot; לר' יוסי בן יוסי — סי' יוסף הקטן [בן אביתור?] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קצנטינא|קצנטינא]] 83 [הדף נסמן עג בטעות].

אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}}

אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}}

אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}}

אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}}

אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}}

אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}}

אשריך אום קדוש{{ש}}

אשריך הר העברים{{ש}}

אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}}

אשריך ישראל מי כמוך{{ש}}

אשריכם ישראל{{ש}}

אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}}

אשת חיל (זמר){{ש}}

אשת נעורים האהובה{{ש}}

אשתבח בתהלות{{ש}}

אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}}

אשתטחה פני ארון{{ש}}

את אויביך אל תשמיד{{ש}}

את גומל מערבות{{ש}}

את דבר קדשך זכור{{ש}}

את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}}

את הברית ואת החסד{{ש}}

את הוא אלהא דגלן{{ש}}

את הקול קול יעקב נוהם{{ש}}

את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}}

את חטאי אני מזכיר היום{{ש}}

את חיל יום פקודה{{ש}}

את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}}

את יום פדותכם{{ש}}

את כל התלאה{{ש}}

את עמי טובות אבשר{{ש}}

את פליאות שם מחולל{{ש}}

את פני ה' יום תראו{{ש}}

את פני מבין ויודע דין דל{{ש}}

את פני מלך אתיצבה{{ש}}

את צום השביעי{{ש}}

את שיחי אשפוך{{ש}}

אתאנו לחלות פניך{{ש}}

אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}}

אתאנו על שמך (פיוט){{ש}}

אתה אהבת עמך{{ש}}

אתה אהובי{{ש}}

אתה אל כביר{{ש}}

אתה אל נורא אתה{{ש}}

אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}}

אתה אלהי תהלתי{{ש}}

אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}}

אתה בן אדם גס רוח{{ש}}

אתה גאלת{{ש}}

אתה האל עושה פלא{{ש}}

אתה האל עושה פלאות{{ש}}

אתה הארת{{ש}}

אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}}

אתה הנחלת{{ש}}

אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}}

אתה חלקי וצור לבבי{{ש}}

אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}}

אתה כוננת עולם מראש{{ש}}

אתה לבדך עטית{{ש}}

אתה מבין{{ש}}

אתה מלא רחמים{{ש}}

אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}}

אתה תקותי ותוחלתי{{ש}}

אתודה לך חטאתי במורא{{ש}}

אתוודה על עבירות{{ש}}

אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}}

אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}}

אתיית עת דודים כגעה{{ש}}

אתן תהלה לאל המהולל{{ש}}

אתניה שבחיה{{ש}}

אתקינו סעודתא{{ש}}

=ב=

באנו ליחד שם האל{{ש}}

באפוד חושן נקבעת{{ש}}

באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}}

בדעתו אביעה חידות{{ש}}

בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}}

בהיות ארון הבית על כנו{{ש}}

בהיכלך שמיר ושית{{ש}}

בורא עד אנה{{ש}}

בזכרי ימים ימימה{{ש}}

בזכרי על משכבי{{ש}}

בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}}

בי תמכה ימינך{{ש}}

ביום הלבנת פשעי{{ש}}

ביום כפרת עווני{{ש}}

ביום עשור קראתיך{{ש}}

ביום שבת קדש{{ש}}

בין כסה לעשור{{ש}}

בלולי אש ומימות{{ש}}

בליל זה בראש השנה{{ש}}

בליל זה יבכיון{{ש}}

בליל זה סר נגהי{{ש}}

בליל על משכבי{{ש}}

במאי פומא נפתח{{ש}}

במוצאי יום מנוחה{{ש}}

במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}}

במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}}

במכת אהלה{{ש}}

במקדש אל והיכליו{{ש}}

במקהלות ברכו{{ש}}

במרומי ערץ{{ש}}

במרומי רום ישיבתך{{ש}}

במתי מספר חילינו פניך{{ש}}

בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}}

בן אדם מה לך נרדם{{ש}}

בן אדמה{{ש}}

בני היכלא{{ש}}

בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}}

בני ציון היקרים{{ש}}

בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}}

בנין המזבח אם נהרס{{ש}}

בנשף קדמתי{{ש}}

בעשור יום גילות{{ש}}

בעת רצון תחנתי{{ש}}

בצאתו מן הדביר שלם{{ש}}

בקר אעיר אקראך{{ש}}

בקר אערך לך ואצפה{{ש}}

בקשה למוצאי שבת{{ש}}

בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}}

בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}}

בר יוחאי{{ש}}

ברוך אל עליון{{ש}}

ברוך אלהי עליון{{ש}}

ברוך בא בשם ה'{{ש}}

ברוך ה' יום יום{{ש}}

ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}}

ברוכים העומדים והיושבים{{ש}}


ברח דודי (פיוט){{ש}}

ברית כרותה מלשכוח{{ש}}

ברכי אצולה{{ש}}

בשאר שמחות שירים תענו{{ש}}

בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}}

בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}}

בת ברורה{{ש}}

בת עמי לא תחשה{{ש}}

בת עמי תייליל{{ש}}

בת ציון שמעתי{{ש}}

בתולת בת יהודה{{ש}}
=ג=
גדול עווני{{ש}}

גלה גלה{{ש}}

גרוני נחר זועק חמס{{ש}}

גרושים מבית תענוגיהם{{ש}}
=ד=
דביר בית שתיל זית{{ש}}

דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}}

דודי ירד לגנו{{ש}}

דודי נהפך{{ש}}

דוי הסר{{ש}}

דומה לארז גדול{{ש}}

דוק וחוג רעשו{{ש}}

דיינו{{ש}}

דלתיך הלילה{{ש}}

דממו שרפים{{ש}}

דעני לעניי{{ש}}

דרור יקרא{{ש}}

דרכי שבעה רועים{{ש}}

דרשנוך בכל לב{{ש}}
=ה=
הא כעיני עבדיא{{ש}}

האדיר בשמי עליות{{ש}}

האדרת והאמונה{{ש}}

האומרים אחד{{ש}}

האזינו אבירים בני אלים{{ש}}

האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}}

האל העירה וראה{{ש}}

הביטה וראה את אנחותינו{{ש}}
==ה-352==
'''[[הורידו מאין הפוגות]]'''.{{ש}}

הורית דרך תשובה{{ש}}

הושיענו למען שמך{{ש}}

החרישו ממני ואדברה{{ש}}

הטה אלהי אזנך{{ש}}

היה עם פיפיות{{ש}}

היום הרת עולם{{ש}}

היום תאמצנו{{ש}}

היכל ה{{ש}}

הלא אמרית ליך{{ש}}

הלוא עיניך לאמונה{{ש}}

הללו אדיר אדירים{{ש}}

הלנופלים תקומה{{ש}}

המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}}

המבדיל בין קודש לחול{{ש}}

המלך ה'{{ש}}

הנרות הללו{{ש}}

הקבצו ושמעו (קינה){{ש}}

הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}}

הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}}

הרחמן הוא אשר חנן{{ש}}

הרחמן לברית מילה{{ש}}

השמיעיני{{ש}}

התכבדו מכובדים{{ש}}

התקבצו מלאכים{{ש}}

=ו=
ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}}

ואמרתם זבח פסח{{ש}}

ואמרתם כה לחי{{ש}}

וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}}

וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}}

וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}}

ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}}

ואתאונן ואקונן{{ש}}

ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}}

ואתה הוא ותיק{{ש}}

ובכן היה לאין{{ש}}

ובכן מי לא יראך{{ש}}

והללויה אהלל לאלי{{ש}}

והללויה אהלל למי שברא{{ש}}

וזאת הברכה (פיוט){{ש}}

וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}}

וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}}

וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}}

וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}}
==ו-197==
'''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי&quot;ח בתים, בית אחד לכל אחת מי&quot;ח ברכות השמו&quot;ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי&quot;ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י&quot;ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא&quot;ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י&quot;ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}}
בין הבית הי&quot;ב והי&quot;ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א&quot;ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר&quot;ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק —  סי' א&quot;ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח&quot;ב 182. אסב 43: כל בו ח&quot;ג 350 ובשאר דא&quot;ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח&quot;ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע&quot;י 674 שער השמים ח&quot;ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג&quot;כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג&quot;כ ריפמאנן, ציון ח&quot;א 164. צ 62.

ויאתיו כל לעבדך{{ש}}

ויבא ארז ראש קצינים{{ש}}

ויבן אומן אומנות אבות{{ש}}

וידוי אשמנו מורחב{{ש}}

וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}}

ויהי בחצי הלילה{{ש}}

ויושע אומן אשכלות{{ש}}
==ו-239==
'''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב&quot;קדוש&quot;. משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א&quot;ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98  [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&amp;st=&amp;pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}}

ויושע אל אמונה{{ש}}

ויושע ה' אבן ישראל{{ש}}

ויושע ה' אום למושעות{{ש}}

ויושע שושני פרח{{ש}}

ויעל משה (פיוט){{ש}}

וירד אביר יעקב{{ש}}

וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}}

וכל מאמינים{{ש}}

וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}}

ומלאכים נהלכים{{ש}}

ונתנה תוקף}{{ש}}

ותיק וחסיד אתה{{ש}}

=ז=
זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}}

זולתך אדונים{{ש}}

זולתך אין אל{{ש}}

זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}}

זכור איכה{{ש}}

זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}}

זכור את אשר עשה צר{{ש}}

זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}}

זכור ברית - אות ברית{{ש}}

זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}}

זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}}

זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}}

זכור ברית - שש אנכי{{ש}}

זכור ברית אב המוני{{ש}}

זכור ברית אבותינו{{ש}}

זכור ברית אזרחי{{ש}}

זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}}

זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}}

זכור ה' מה היה לנו{{ש}}
=ח=
חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}}

חד גדיא{{ש}}

חדו חדו רבנן{{ש}}

חדש ששוני{{ש}}

חודש ישועה חדש לי{{ש}}

חון תחון{{ש}}

חוסה על ישראל עמך{{ש}}

חוצב רהב תנין{{ש}}

חוקר הכל וסוקר{{ש}}

חי אלי{{ש}}

חי ה'{{ש}}

חי ונעלם{{ש}}

חי חי יודו חי{{ש}}

חיים ארוכים תכתבנו{{ש}}

חלק ד' עמו{{ש}}

חמול על מעשיך{{ש}}

חסל סידור פסח{{ש}}

חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}}

חתן בר מצוה עלה{{ש}}

חתן נעים עלה{{ש}}

חתן עמוד{{ש}}
=ט=
טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}}

=י=
י-ה אכסוף{{ש}}

יאמר נא ישראל{{ש}}

יאתה שדי לך{{ש}}

יבוא אדיר במהרה{{ש}}

יבוא הגואל{{ש}}

יביעו שפתי שירה{{ש}}

יבכיון מר{{ש}}

יגדל{{ש}}

ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}}

ידועי שם בבור נשם{{ש}}

ידי רשים{{ש}}

ידיד נפש{{ש}}

ידיד עליון{{ש}}

ידידי אל ברכוהו{{ש}}

ידידי אל עדת לאומו{{ש}}

ידידי את אהוב לבי{{ש}}

ידידי השכחת{{ש}}

ידידי רועי מקימי{{ש}}

ידידיך מאמש{{ש}}

ידך פשוט ופתחה{{ש}}

ידך תנחני{{ש}}

ידכם שאו משאת{{ש}}

יה איום זכור היום{{ש}}

יה אל גדול ונאדר{{ש}}

יה אלה מלכות{{ש}}

יה אלי וגואלי{{ש}}

יה אלי נכספה נפשי{{ש}}

יה אשר גאה גאה{{ש}}

יה את סוכת דוד תקים{{ש}}

יה בנה יה בנה{{ש}}

יה בשר שר צבאיך{{ש}}

יה הצל{{ש}}

יה השב לבצרון{{ש}}

יה חדשך{{ש}}

יה למתי צפנת{{ש}}

יה מלך רם{{ש}}

יה מלכי{{ש}}

יה מסי כיבין{{ש}}

יה נמצא ולא נרצה{{ש}}

יה פתח נא שערי שמים{{ש}}

יה צור עולמים{{ש}}

יה ריבון{{ש}}

יה שור אם נטושה{{ש}}

יה שמך ארוממך{{ש}}

יה שמע אביוניך{{ש}}

יהודה וישראל דעו{{ש}}

יהי נועם עתה{{ש}}

יהי שלום{{ש}}

יהירים קמו{{ש}}

יהללך ניב שפתי{{ש}}

יודו שמך אים ונורא{{ש}}

יודוך כל המיחלים{{ש}}

יודוך מלך{{ש}}

יודוך רעיוני{{ש}}

יום אדיר ומיוחד{{ש}}

יום אכפי הכבדתי{{ש}}

יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}}

יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}}

יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}}

יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}}

יום הודו וכבודו{{ש}}

יום השבת אין כמוהו{{ש}}

יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}}

יום זה לישראל{{ש}}

יום זה למול מלך ישפר{{ש}}

יום זה מכובד{{ש}}

יום זה שירו לאל{{ש}}

יום יום אודה{{ש}}

יום יעלה נקראה{{ש}}

יום כמו נד{{ש}}

יום כפורים זה{{ש}}

יום ליבשה{{ש}}

יום ליום אודה{{ש}}

יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}}

יום קינה היום{{ש}}

יום שבת וכפורים{{ש}}

יום שבת זכור{{ש}}

יום שבת קדש הוא{{ש}}

יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}}

יום שבתון{{ש}}

יום שמחה{{ש}}

יום שמחה לישראל{{ש}}

יומא טבא{{ש}}

יומם עינינו תלויות{{ש}}

יונה מה תהגי{{ש}}

יונה נכאבה{{ש}}

יונה נשאתה{{ש}}

יוסף אשר מקדם{{ש}}

יוצר בחכמה{{ש}}

יוצר מידו{{ש}}

יוקם דם עבדיך{{ש}}

יושב בגבהי מרומים{{ש}}

יושב בכסא הוד{{ש}}

יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}}

יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}}

יושב קדם איום{{ש}}

יושב תהלות ישראל{{ש}}

יושבי קצוות יראו{{ש}}

יחביאנו צל ידו{{ש}}

יחדיו בשיר מעלות{{ש}}

יחדיו לב נשלם{{ש}}

יחו לשון חזות אישון{{ש}}

יחיד ואין בלתו אחר{{ש}}
==י-2600==
'''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר&quot;ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה&quot;פ|קה&quot;פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&amp;st=&amp;pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}}

יחיד רם לעולם{{ש}}

יחידתי בצרתי{{ש}}

יחלת עבדיך{{ש}}

יכתירני אל חי{{ש}}

ימהר יום{{ש}}

ימותי קלו כצבאות{{ש}}

ימים מקדם אזכרה{{ש}}

יסד בסודו{{ש}}

יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}}

יעזוב רשע נתיבו{{ש}}

יעידון כל עבדיך{{ש}}

יעירוני בשמך רעיוני{{ש}}

יעירוני רעיוני{{ש}}

יעלה יעלה{{ש}}

יעלה תחנוננו{{ש}}

יעלו לאלף ולרבבה{{ש}}

יעלם שבני{{ש}}

יערב חין ערכנו{{ש}}

יערה עלינו רוח{{ש}}

יערת דבש{{ש}}

יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}}

יפה נוף אנופף{{ש}}

יפרח חתן{{ש}}

יפת עין לבבתיני{{ש}}

יצו האל לדל שואל{{ש}}

יצורים וצפון{{ש}}

יציב פתגם{{ש}}

יציץ צור מחרכו{{ש}}

יצלצלו חובבים{{ש}}

יצר האל את העולם{{ש}}

יקבוץ מפוזר{{ש}}

יקודי אש{{ש}}

יקוש בעניו{{ש}}

יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}}

יקרה מיקר{{ש}}

יקרו רעיך רב מחולל{{ש}}

יראים שלחוני{{ש}}

יראנו כקדם נפלאות{{ש}}

יראתי בפצותי שיח{{ש}}

ירדתי לתחתיות{{ש}}

ירומם צור דגל{{ש}}

ירוצצו כברקים{{ש}}

ירושלים את ה' הללי{{ש}}

ירצה עם אביון{{ש}}

ירצה צום עמך{{ש}}

ישיר ישראל שיר נועם{{ש}}

ישישו בו כל חוסיו{{ש}}

ישמח חתני{{ש}}

ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}}

ישמיענו סלחתי{{ש}}

ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}}

ישמרך כאישון בת{{ש}}

ישן אל תרדם{{ש}}

ישנה בחיק ילדות{{ש}}

ישראל בחירי אל{{ש}}

ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}}

ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}}

ישראל עבדיך{{ש}}

ישראל עם קדוש{{ש}}

ישראל עמך{{ש}}

יתנו צדקות יה{{ש}}

[[יתרומם זה אלי ואנוהו]]

=כ=
כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}}

כאור בקוע באשנבו{{ש}}

כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}}

כבודו אהל כהיום{{ש}}

כבודו אופד להנשא{{ש}}

כבודו אור יזריח{{ש}}

כבודו אות ברבואות{{ש}}

כהושעת אב המון{{ש}}

כהושעת אדם{{ש}}

כהושעת אלים{{ש}}

כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}}

כהושעת טמון גומא{{ש}}

כהושעת יגיעי נשם{{ש}}

כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}}

כהושעת ידידים (להו&quot;ר){{ש}}

כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}}

כהושעת יהודה ואפרים{{ש}}

כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}}

כהושעת ילידי אהב{{ש}}

כהושעת יקושי מלבן{{ש}}

כהושעת יקיר{{ש}}

כהושעת ירויי היאור{{ש}}

כהושעת ישע לזכרון{{ש}}

כהושעת ניני אב המון{{ש}}

כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}}

כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}}

כי אנו עמך{{ש}}

כי אשמרה שבת{{ש}}

כי בשם אדיר תצאון{{ש}}

כי הנה כחומר{{ש}}

כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}}

כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}}

כי רכובו בערבות{{ש}}

כירי רם{{ש}}

ככלות ייני{{ש}}

כל ברואי מעלה ומטה{{ש}}

כל מקדש שביעי{{ש}}

כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}}

כמה אלהי{{ש}}

כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}}

כסא אורי וישעי{{ש}}

כתובה לחג השבועות{{ש}}

כתועים ואין לבקש{{ש}}

כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}}

כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}}

כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}}

כתר מלכות (רדב&quot;ז){{ש}}

=ל=

לא אמות לא אמות{{ש}}

לא ארמון על משפטו{{ש}}

לא בקשתי אל אבטח{{ש}}

לא קם נביא{{ש}}

לאל עורך דין{{ש}}

לבית לוי ומשפחתו{{ש}}

לבעל התפארת{{ש}}

לדוד שיר ומזמור{{ש}}

לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}}

לולי ד' שהיה לנו{{ש}}

ליל שיכורים{{ש}}

ליל שמורים אור ישראל{{ש}}

ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}}

ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}}

לך אלי תשוקתי{{ש}}

לך אלים אלפי אלפים{{ש}}

לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}}

לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}}

לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}}

לך יאדיר כל יציר{{ש}}

לכה דודי{{ש}}

למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}}

למה הקץ{{ש}}

למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}}

למי אבכה{{ש}}

למי אבכה וכף אכה{{ש}}

למען אב אץ לבוא{{ש}}

למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}}

למען אב הכירך{{ש}}

למען אב הנוסה בעשרה{{ש}}

למען אב השכים{{ש}}

למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}}

למען אב ידעך{{ש}}

למען אב ידעך מכל אומות{{ש}}

למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}}

למען אב נבחן בעשר{{ש}}

למען אב נם יוקח נא{{ש}}

למען אב נפקד{{ש}}

למען אב נצטוה{{ש}}

למען אב עקד בן{{ש}}

למען אברהם האהוב{{ש}}

למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}}

למען אהבת קדומים{{ש}}

למען אהל ארמנותיך{{ש}}

למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}}

למען אזרחי הנשלך{{ש}}

למען איתן{{ש}}

למען אמיץ בן שלוש{{ש}}

למען אמיתך{{ש}}

למען אסף להחיות{{ש}}

למען תמים בדורותיו{{ש}}

למען תמים עש תיבה{{ש}}

למען תפר עלה תאנה{{ש}}

למענך אדיר באדירים{{ש}}

למענך אל אחד ואין שני{{ש}}

למענך אל הושיעה{{ש}}

למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}}

למענך אל עוטה אורות{{ש}}

למענך אלהי{{ש}}

למענך אלהי האלהים{{ש}}

למענך אלהינו{{ש}}

למענך ולא לנו{{ש}}

למענך תקיף{{ש}}

למקדימים בתפילה{{ש}}

למתודה חטאתיו{{ש}}

לנר ולבשמים{{ש}}

לפדות עם דל{{ש}}

לפניך אני כורע{{ש}}

=מ=
מארוד וארפד{{ש}}

מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}}

מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}}

מברך רחמנא{{ש}}

מדי שנה קינה{{ש}}

מה ידידות{{ש}}

מה יפית{{ש}}

מה לך יצרי{{ש}}

מה לך שר תשאל{{ש}}

מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}}

מה נאוו עלי{{ש}}

מה נכבד היום{{ש}}

מה נעים נאוה תהילה{{ש}}

מה נפתח ונימא{{ש}}

מה נשתנה{{ש}}

מהולל אקרא ה'{{ש}}

מהללך ורב גדלך{{ש}}

מוחץ ורופא{{ש}}

מולך מוני{{ש}}

מושך חסד ליודעיו{{ש}}

מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}}

מחוללת מהוללת{{ש}}

מחי ומסי{{ש}}

מחנות עליונים{{ש}}

מי אדר והוד{{ש}}

מי העומד בהראה{{ש}}

מי זאת עולה יפהפיה{{ש}}

מי יתן ראשי מים{{ש}}

מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}}

מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}}

מי כמוך (ריה&quot;ל){{ש}}

מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}}

[[מי כמוך אומר ומקים]]

מי לה' אתי עורך{{ש}}

מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}}

מי שענה לאברהם אבינו{{ש}}

מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}}

מימים ימימה{{ש}}

מכניסי רחמים{{ש}}

מלא פי שירה{{ש}}

מלאכי צבאות בעלצון{{ש}}

מלאכי רחמים{{ש}}

מלך אדיר ונורא{{ש}}

מלך אזור גבורה{{ש}}

מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}}

מלך אמון מאמרך{{ש}}

מלך אמיץ ואיום{{ש}}

מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}}

מלך גואל ומושיע{{ש}}

מלך מלכים רם על רמים{{ש}}

מלך עליון אל דר במרום{{ש}}

מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}}

מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}}

מלך עתיק ימים{{ש}}

מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}}

מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}}

מלכי עולם בורא{{ש}}

מנוחה ושמחה{{ש}}

מנומם בעת קומם{{ש}}

מסוד חכמים{{ש}}

מעוז צור{{ש}}

מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}}

מפי אל{{ש}}

מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}}

מציון אל עליון{{ש}}

מצרי ערי יצרי{{ש}}

מקדים וראש לקוראים{{ש}}

מקהלות עם{{ש}}

מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}}

מקוה ישראל מושיעו{{ש}}

מקור עיני{{ש}}

מרומים ישכן{{ש}}

מרים לראשי{{ש}}

מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}}

מרנא דבשמיא{{ש}}

מרשות אלהי האלהים{{ש}}

מרשות אלהי קדם{{ש}}

מרשות האל הגדול{{ש}}

מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}}

מרשות שוכן עד{{ש}}

משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}}

משביח שאון ימים{{ש}}

משמים שלום לעם{{ש}}

משנאי הצמיד{{ש}}

משתחוים להדרת קודש{{ש}}

מתי יבושר עם{{ש}}

מתי יעקב תפארון{{ש}}

=נ=

נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}}

נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}}

נכון לבו{{ש}}

נלאה להיליל על שברנו{{ש}}

נפשי עוז תדרכי{{ש}}

נשמת ילדים שוממים{{ש}}

נשמת ישרים יהלוך{{ש}}

נשמת מלומדי מורשה{{ש}}

נשמת שדודים נדודים{{ש}}

=ס=
סגולתי איומה נשאתי{{ש}}

סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}}

סגולתי משכתיך חסד{{ש}}

סוכה ולולב{{ש}}

סוכת שלם{{ש}}

סימן טוב יהיה לכל{{ש}}

סימני ליל הסדר{{ש}}

סלח נא אשמות{{ש}}

סלח נא אשמתנו{{ש}}

סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}}

=ע=

עב קל ממרומך{{ש}}

עד אן צבי מודח{{ש}}

עד מתי ה'{{ש}}

עובדי האל באמונה{{ש}}

עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}}

עורה נא ימינך רמה{{ש}}

עורו שירו שיר{{ש}}

עורי נצורה כבבת{{ש}}

עזוז אדירירון{{ש}}

עזר מצרי{{ש}}

עזרני אל חי{{ש}}

עין ולב{{ש}}

עינינו לך תלינו{{ש}}

על אהבתך{{ש}}

על אהבתך (מנוקד){{ש}}

על אלה תרדנה{{ש}}

על בית זה ויושביהו{{ש}}

על היכלי אבכה{{ש}}

על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}}

על הר המוריה{{ש}}

על זה היה דוה לבנו{{ש}}

על יום חורבן היכל מקודש{{ש}}

על משכבי בלילות{{ש}}

על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}}

עלינו לשבח{{ש}}

עם אשר יה ברך{{ש}}

עם ה' השלחה{{ש}}

עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}}

ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}}

ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}}

ענה איומה{{ש}}

ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}}

ענה איומים בעוז{{ש}}

ענה אמוני שבט ראובן{{ש}}

ענה אתויים{{ש}}

ענה תאבי ישעך{{ש}}

עננו אבינו{{ש}}

עננו אלוהי אברהם{{ש}}

עשה למען שמך{{ש}}

עת דודים כלה{{ש}}

עת שערי רצון להפתח{{ש}}

=פ=
פורים פורים{{ש}}

פסח אכלו פחוזים{{ש}}

פצחו רון ותהילה{{ש}}

פרה אמרה קשה{{ש}}

=צ=
צור משלו{{ש}}

צורי גואלי יה{{ש}}

ציון אשר יאמרו{{ש}}

ציון במשפט לכי לך{{ש}}

ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}}

ציון ה' לכס בחר{{ש}}

ציון הלא תשאלי{{ש}}

ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}}

ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}}

ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}}

ציון ידידות ידיד{{ש}}

ציון מנת שלום{{ש}}

ציון מעוז קרית מלך{{ש}}

ציון מעון חשקי{{ש}}

ציון עטרת צבי{{ש}}

ציון צפירת פאר{{ש}}

ציון קדוש משכני עליון{{ש}}

ציון קחי כל צרי{{ש}}

ציון תקונני עלי ביתך{{ש}}

צמאה נפשי{{ש}}

צעקה יוכבד{{ש}}

=ק=
קדוש אדיר בעליתו{{ש}}

קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}}

קדש ורחץ{{ש}}

קול אהלה תתיפח{{ש}}

קול ברמה נשמע ביללה{{ש}}

קול יעקב קורא{{ש}}

קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}}

קול מהלל יגדל{{ש}}

קום חתן{{ש}}

קומה ה' למנוחתך{{ש}}

קומו ברינה עדת אמוני{{ש}}

קוראי מגילה{{ש}}

קינת אומן{{ש}}

קמתי באשמורת{{ש}}

קמתי ותדד שנתי{{ש}}

קמתי להלל{{ש}}

קרב אורך לעניה{{ש}}

קריה יפהפיה{{ש}}

=ר=
ראה שמש{{ש}}

ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}}

רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}}

רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}}

רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}}

רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}}

רומה אלהים שמך לקדש{{ש}}

רועה ישראל האזינה{{ש}}

==ר-802==
'''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר&quot;ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר&quot;ע גדול העצה ורב העלילה]]'''.
==ר-803==
'''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר&quot;ע בורא עולם במדת רחמים חלר&quot;ע גואל ומושיע חלר&quot;ע דיין אלמנות]]'''.
רחם נא עליו{{ש}}

רחמים פשוטים{{ש}}

רחמנא אידכר לן{{ש}}

רחמנא דא היא אוריתך{{ש}}

רחמנא חטינן{{ש}}

רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}}

רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}}

ריב בין שבת וחנוכה{{ש}}

ריבון כל העולמים{{ש}}

רם אור גדול נעלם{{ש}}

רנו ושבחו לאל{{ש}}

רעה בשבטך{{ש}}

רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}}

רפא צירי{{ש}}

=ש=
שאו לבבכם לכפיכם{{ש}}

שאו מנחה משובחה{{ש}}

שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}}

שאי קינה במגינה{{ש}}

שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}}

שאלי שרופה באש{{ש}}

שבחו אל עדת ישראל{{ש}}

שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}}

שבטי איתני{{ש}}

שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}}

==ש-273==
'''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. —  גאולה —  סי' שלמה [רשב&quot;ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&amp;st=&amp;pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&amp;st=&amp;pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&amp;st=&amp;pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|ע&quot;י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=798&amp;hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&amp;st=&amp;pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד&quot;ל|רומא שד&quot;ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ&quot;פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&amp;st=&amp;pgnum=143&amp;hilite= 70]; [אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב&quot;ר|שירי שלמה-ב&quot;ר]] ח&quot;ב (*) ח&quot;ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&amp;st=&amp;pgnum=18&amp;hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&amp;st=&amp;pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ&quot;ז|תחנונים וסליחות-שמ&quot;ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי &quot;מחוצים לחוצים&quot; וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=46778&amp;st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&amp;_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב&quot;ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}}

שבץ אחזני{{ש}}

שבת היום לה'{{ש}}

שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}}

שבת ומילה{{ש}}

שבת זה שבת הגדול{{ש}}

שבת סורו מני{{ש}}

שדודים נדודים{{ש}}

שדי אל מה נורא{{ש}}

שואף כמו עבד{{ש}}

שוכני בתי חמר{{ש}}

שוכנת בשדה{{ש}}

שולמית הנבחרת מעמים{{ש}}

שוממתי ברב יגוני{{ש}}

שומר ישראל{{ש}}

שומרון קול תתן{{ש}}

שופט כל הארץ{{ש}}

שושן עמק{{ש}}

שושנת ורד{{ש}}

שזופת שמש{{ש}}

שח ציר נאמן{{ש}}

שחי לאל{{ש}}

שחר אבקשך{{ש}}

שחר להודות לך קמתי{{ש}}

שחר קמתי להודות{{ש}}

שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}}

שטר עלי בעדים וקנין{{ש}}

שימו לב על הנשמה{{ש}}

שימני ראש{{ש}}

שיר אל נעלם{{ש}}

שיר אענה{{ש}}

שיר היחוד{{ש}}

שיר הכבוד{{ש}}

שיר ושבח עירכו{{ש}}

שיר חדש אשיר{{ש}}

שיר חדש זמרו{{ש}}

שירה לאל נרננה{{ש}}

שירו לאל הודו לשמו{{ש}}

שירו לאל נבוני{{ש}}

שירו לאל נועם{{ש}}

שירו לאל שיר חדש{{ש}}

שירו לה' בחורי וזקני{{ש}}

שירו לה' הודו לו{{ש}}

שירות ותשבחות אתנה{{ש}}

שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}}

שכולה אכולה{{ש}}

[[שכולה גלמודה]]

שכורת ולא מיין{{ש}}

שכינה צועקת בהרע{{ש}}

שלום וצדק נשקו{{ש}}

שלום לבוא שבת{{ש}}

שלום לך דודי{{ש}}

שלום עליכם אתם{{ש}}

שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}}

שלום תשפות לנו{{ש}}

שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}}

שלמא לכון שארא דישראל{{ש}}

שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}}

שם אל קמתי לברך{{ש}}

שמחו בשמחת תורה{{ש}}

שמחו בשמחת תורת משה{{ש}}

שמחו נא{{ש}}

שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}}

שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}}

שמחתי באומרים לי{{ש}}

שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}}

שמך לעד בפי מועד{{ש}}

שמם הר ציון{{ש}}

שמע האל{{ש}}

שמע קולי{{ש}}

שמעו והאזינו{{ש}}

שמעו נא תוכחת{{ש}}

שמעתי מפאתי תימן{{ש}}

שמרו שבתותי{{ש}}

שנאנים שאננים{{ש}}

שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}}

==ש-1952==
'''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב&quot;ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|ע&quot;י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב&quot;ר|שירי שלמה-ב&quot;ר]] ח&quot;ב (*) ח&quot;ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&amp;st=&amp;pgnum=19&amp;hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח&quot;ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: &quot;וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות&quot;. הרוו&quot;ה במאמרו &quot;[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]&quot; מעלה בחשבונו שתס&quot;א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט&quot;ו (1055) או תתל&quot;ה (1075), &quot;כי תחילת מלכות ישמעאל ד&quot;א שנ&quot;ד (594) או שע&quot;ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]&quot;. אחריו נגרר בעל ע&quot;י בפירושו ואחז בשנת תטט&quot;ו, ודוקעס ג&quot;כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל&quot;ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי&quot;ר חלק על הרוו&quot;ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ&quot;ל בגוף הפיוט &quot;הרי ארבע מאות ושלושים ואחת&quot; ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי&quot;ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&amp;st=&amp;pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה&quot;נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח&quot;ג (*ח&quot;ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&amp;st=&amp;pgnum=177 172]) כי המלים &quot;שנת ארבע אלפים ושע&quot;ד ליצירה&quot; היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק &quot;ובימיו יצא מחמד לעולם&quot; (עי' ג&quot;כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד&quot;ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&amp;st=&amp;pgnum=176&amp;hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד&quot;ל שתס&quot;א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה&quot;נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד&quot;ל|אגרות שד&quot;ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה&quot;נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י&quot;א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה&quot;נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס&quot;א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה&quot;נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב&quot;ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: &quot;וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות&quot; וכן הוא ג&quot;כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ&quot;י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש&quot;ש]] ח&quot;א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר &quot;[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול&quot; (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: &quot;וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות&quot;. מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=46778&amp;st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&amp;_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&amp;st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&amp;pgnum=35&amp;hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}}

שני זיתים נכרתים{{ש}}

שננו לשונם בני אונם{{ש}}

שנת אוצרך הטוב{{ש}}

שנת אורה שנת ברכה{{ש}}

שנת אסומה ובלולה{{ש}}

שנת ארץ תתן יבולה{{ש}}

שעה נאסר{{ש}}

שעה עליון לקול אביון{{ש}}

שער אשר נסגר{{ש}}

שער הרחמים{{ש}}

שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}}

שעריך בדפקי{{ש}}

שפל רוח{{ש}}

שפעת רביבים{{ש}}

שרי קודש היום{{ש}}

שרפו הבירה{{ש}}

שש מאות נקראות{{ש}}

ששוני רב בך{{ש}}

שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}}

שתה ימי גלותי{{ש}}

שתי פעמים מקוימים{{ש}}

=ת=
תא שמע מרא דעלמא{{ש}}

תאבת יום זה{{ש}}

תאות לב לא השגנו{{ש}}

תאות נפש ולב{{ש}}

תאחר מיום זכרון{{ש}}

תאיר אורנו{{ש}}

[[תאיר נוגה]]

תאלת יום ענוי{{ש}}

תאמר למחות אשמינו{{ש}}

תאמת אור בקדש{{ש}}

תבוא לפניך שועת חנון{{ש}}

תגרת יד אסוף{{ש}}

תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}}

תהיינה עיניך פקוחות{{ש}}

תוחלת ישראל{{ש}}

תומת צורים וחסדם{{ש}}

תורה הקדושה{{ש}}

תורתא דמרביא{{ש}}

תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}}

תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}}

תחלי תורה{{ש}}

תחרות רוגז הניח{{ש}}

תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}}

תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}}

תכפו עלינו צרות{{ש}}

תמהנו מרעות{{ש}}

תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}}

תמור עבודת מזין{{ש}}

תנות צרות לא נוכל{{ש}}

תנחם על עפר ואפר{{ש}}

תעודה החמודה{{ש}}

תעינו מאחריך{{ש}}

תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}}

תעלת צרי{{ש}}

תענה אמונים{{ש}}

תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}}

תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}}

תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}}

תפילתו של כהן גדול{{ש}}

תפלה לקדמך{{ש}}

תפן להקשיב ממעונים{{ש}}

תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}}

תרומה הבדילנו{{ש}}

תשבי צורי{{ש}}

תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}}

תשובה חשובה{{ש}}

תתברך אלהי האלהים{{ש}}

תתמוך גורלנו{{ש}}

תתן אחרית לעמך{{ש}}</text>
      <sha1>mqkohnmfx09fjz7tlnwkjaazaw42xsi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011502</id>
      <parentid>3011499</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T20:42:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3011502</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="122441" sha1="qldtoewckx9b6c129os81tjco6a0hid" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
__NOTOC__
&lt;div style=&quot;text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;&quot;&gt;
'''מעבר לאות:'''
[[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]]
&lt;/div&gt;
=א=
==א-1==
'''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}}
==א-1-א*==
'''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}}
==א-2==
'''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}}
==א-2*==
'''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}}
==א-3*==
'''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}}
==א-3==
'''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}}
==א-4==
'''[[אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}}
==א-5==
'''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}}

+'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}}

==א-6==
'''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}}
==א-7==
'''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}}
==א-8==
'''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}}
==א-9==
'''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}}
==א-10==
'''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}}
==א-11==
'''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}}
==א-12==
'''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}}
==א-1*==
'''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}}
==א-13==
'''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}}
==א-14==
'''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}}
==א-15==
'''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}}
==א-16==
'''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}}
==א-17==
'''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}}
==א-18==
'''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}}
==א-19==
'''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}}
==א-21==
'''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}}
==א-22==
'''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}}
==א-4*==
'''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}}
==א-23==
'''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}}
==א-24==
'''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}}
==א-25==
'''[[אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}}
==א-26==
'''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}}
==א-27==
'''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}}
==א-28==
'''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}}
==א-8981==
(א-5*){{ש}}
'''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}}
==א-29==
'''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}}
==א-30==
'''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}}
==א-31==
'''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}}
==א-32==
'''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}}
==א-6*==
'''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}}
==א-33==
'''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}}
==א-34==
'''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}}
==א-7*==
'''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}}
==א-35==
'''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}}
==א-36==
'''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}}
==א-8982==
(א-8*){{ש}}
'''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}}

==א-9*==
'''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}}
==א-37==
'''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}}
==א-8983==
(א-10*){{ש}}
'''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}}
==א-38==
'''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}}
==א-39==
'''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}}

==א-11*==
'''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}}

==א-40==
'''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}}
+'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}}
==א-8984==
'''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}}

==א-47==
'''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}}
==א-48==
'''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}}
==א-49==
'''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}}
==א-50==
'''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}}
==א-51==
'''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}}
==א-52==
'''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}}
==א-53==
'''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}}
==א-54==
'''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}}
==א-55==
'''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}}
==א-56==
'''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}}
==א-57==
'''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}}
==א-58==
'''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}}
==א-8985==
'''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}}

==א-59==
'''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} 
==א-60==
'''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} 
==א-61==
'''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} 
==א-62==
'''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} 
=='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''==
.{{ש}}
==א-63==
'''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} 
==א-64==
'''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} 
==א-65==
'''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} 
==א-66==
'''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} 
==א-67==
'''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} 
==א-68==
'''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} 
==א-69==
'''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}}
+'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}}
==א-70==
'''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}}
==א-71==
'''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}}
==א-72==
'''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}}
==א-73==
'''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}}
==א-74==
'''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}}
==א-75==
'''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}}
==א-76==
'''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}}
==א-77==
'''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}}

==א-78==
'''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}}
==א-79==
'''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}}
==א-80==
'''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}}
==א-81==
'''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}}
==א-82==
'''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}}
==א-83==
'''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}}
+'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}}
==א-84==
'''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}}
אבד הוד תמה{{ש}}
==א-85==
'''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}}
==א-8986==
'''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]'''
==א-8987==
'''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]'''

==א-106==
'''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}}
==א-8988==
'''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]'''

==א-118==
'''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}}
==א-124==
'''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל בפתח]]'''.{{ש}}
==א-127==
'''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}}
==א-128==
'''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''.{{ש}}
==א-129==
'''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}}
==א-147==
'''[[אבותי כי בטחו|אבותי בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}}
==א-148==
'''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}}
==א-178==
'''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}}

אבי עבור על רשעי{{ש}}

אביוני עמך{{ש}}

אבינו מלך אנקת עמך{{ש}}

אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}}

אביעה כתם עווני{{ש}}

אביר הגביר{{ש}}

אביר ישראל{{ש}}

אבכה ועל שוד זבולי{{ש}}

אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}}

אבל אעורר{{ש}}

אבל בחטאינו{{ש}}

אבל במר נפש מתענים{{ש}}

אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}}

אבן הראשה{{ש}}

אבן מעמסה{{ש}}

אבן שתיה{{ש}}

אבני אקדח{{ש}}

אבני יקר{{ש}}

אברהם היה אחד{{ש}}

אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}}

אגגי בהעמיקו{{ש}}

אגדלך{{ש}}

אגורה באהלך עולמים{{ש}}

אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}}

אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}}

אגיל ואשמח{{ש}}

אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}}

אדאג מחטאתי{{ש}}

אדבר מישרים{{ש}}

==א-464==
'''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}}
==א-465==
'''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}}
==א-466==
'''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}}
==א-467==
'''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}}
==א-468==
'''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}}
==א-469==
'''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}}
==א-470==
'''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}}
==א-471==
'''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}}
==א-472==
'''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}}
==א-473==
'''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}}
==א-474==
'''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}}
==א-475==
'''[[אד&quot;ו דחה מראש]]'''.{{ש}}
==א-476==
'''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}}
==א-477==
'''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}}
==א-478==
'''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}}
==א-479==
'''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}}
==א-480==
'''[[אדום עקר]]'''.{{ש}}
==א-481==
'''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}}
==א-482==
'''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}}
==א-483==
'''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}}
+'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}}
+'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}}
==א-484==
'''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}}
==א-485==
'''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}}
==א-486==
'''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}}
==א-487==
'''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}}
==א-488==
'''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}}
==א-489==
'''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}}
==א-490==
'''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}}
==א-491==
'''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}}
==א-492==
'''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}}
==א-493==
'''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}}
==א-494==
'''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}}
==א-495==
'''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}}
==א-496==
'''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}}
==א-497==
'''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}}
==א-498==
'''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}}
==א-499==
'''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}}
==א-500==
'''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}}
==א-501==
'''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}}
==א-502==
'''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}}
==א-503==
'''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}}
==א-504==
'''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}}
==א-505==
'''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}}
==א-506==
'''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}}
==א-507==
'''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}}
==א-508==
'''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}}
==א-509==
'''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}}

אדון הכל{{ש}}

אדון המושיע{{ש}}

אדון הסליחות{{ש}}

אדון העולמים{{ש}}

אדון יחיד יסד{{ש}}

אדון מועד כתקח{{ש}}

אדון משפט בקרבך{{ש}}

אדון עולם{{ש}}

אדון עולם{{ש}}

אדון עולם אקו לך{{ש}}

אדון צור ישעי{{ש}}

אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}}

אדיר איום ונורא{{ש}}

אדיר במלוכה{{ש}}

אדיר דר מתוחים{{ש}}

אדיר הוא{{ש}}

אדיר ונאה בקודש{{ש}}

אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}}

אדיר יבנה ביתי{{ש}}

אדיר כבודו{{ש}}

אדיר לא ינום{{ש}}

אדירי איומה{{ש}}

אדם איך יזכה{{ש}}

אדם בקום עלינו{{ש}}

אדם ובהמה{{ש}}

אדמה מארר{{ש}}

ה' אבינו אתה{{ש}}

ה' אדונינו (תחינה){{ש}}

ה' אודך בכל לבבי{{ש}}

ה' אויב גבר{{ש}}

ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}}

ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}}

ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}}

ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}}

ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}}

ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}}

ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}}

ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}}

ה' אלהי ישועתי{{ש}}

ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}}

ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}}

ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}}

אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}}

ה' אליך אזעק{{ש}}

ה' אליך כסיתי{{ש}}

ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}}

ה' אם גדל עווני{{ש}}

ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}}

ה' אנחתנו גדלה{{ש}}

ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}}

ה' אפפונו יגונים{{ש}}

ה' ארכו שני{{ש}}

ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}}

ה' את הוא אלהא מלך{{ש}}

ה' את מפעליך אזכור{{ש}}

ה' בקול שופר{{ש}}

ה' בקר אערך לך{{ש}}

ה' בקר תשמע קולי{{ש}}

ה' דאבה רוחי{{ש}}

ה' דאגה שברה לבי{{ש}}

ה' דבידיה אסו{{ש}}

ה' דכאונו הממונו{{ש}}

ה' דל כבודנו{{ש}}

ה' דלו עיני{{ש}}

ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}}

ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}}

ה' זעקתי בחבלי{{ש}}

ה' זעקתי בצירי{{ש}}

ה' זרה עם קדש{{ש}}

ה' חננו והקימנו{{ש}}

ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}}

ה' יבואונו רחמיך{{ש}}

ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}}

ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}}

ה' ידענו מעלנו{{ש}}

ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}}

ה' יונתך שבעה קלון{{ש}}

ה' יושב שוכן מעוני{{ש}}

ה' יחיד{{ש}}

ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}}

ה' ימין עוזך הרם{{ש}}

ה' יריבי תריב{{ש}}

ה' ישועה צוה{{ש}}

ה' לגזע הימן{{ש}}

ה' למה תביט בוגדים{{ש}}

ה' למה תהיה{{ש}}

אדני מעון אתה{{ש}}

אדני נגדך כל תאותי{{ש}}

ה' נגרו דמעי{{ש}}

ה' נזלו עיני{{ש}}

ה' נלכד במוקש{{ש}}

ה' נפלאות עשית{{ש}}

ה' נתתנו לשמה{{ש}}

ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}}

ה' צור ישראל{{ש}}

ה' רב העליליה{{ש}}

ה' רוח רחמים השב{{ש}}

ה' ריבה את יריבי{{ש}}

ה' שארית פליטת אריאל{{ש}}

ה' שדודים נדודים{{ש}}

ה' שובה ממרומיך{{ש}}

ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}}

ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}}

ה' שטופה חטופה{{ש}}

אדני שמעה אדני סלחה{{ש}}

ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}}

ה' שעה נודד מקנו{{ש}}

ה' שעה עדתך{{ש}}

ה' שעה עם נדכה{{ש}}

אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}}

אדפוק בצהרים פתח{{ש}}

אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}}

אדרת חזקים{{ש}}

אדרת תלבושת{{ש}}

אהבו את ה'{{ש}}

אהבני מנוער{{ש}}

אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}}

אהבת הדסה{{ש}}

אהבת עזוז{{ש}}

אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}}

אהוב מהר המור{{ש}}

אהוב נגלה על הר סיני{{ש}}

אהוביך אהבוך{{ש}}

אהובת נוער באבות משולשת{{ש}}

אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}}

אהל שכנת באדם{{ש}}

אהלי אני עבטתי{{ש}}

אהלי אשר תאבת{{ש}}

אהלל בצלצלי שמע{{ש}}

אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}}

אהללך בקול רם{{ש}}

אהלת מתוחים{{ש}}

אודה אל חי שמך{{ש}}

אודה יוצר{{ש}}

אודה לאלי{{ש}}

אודה לך חזקי נצח{{ש}}

אודה עלי חטאתי{{ש}}

אודה עלי פשעי{{ש}}

אודך בקול ערב{{ש}}

אודך ה' כי אנפת בי{{ש}}

אודך כי אנפת{{ש}}

אודך כי עניתני וחייתני{{ש}}

אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}}

אוחזי בידם{{ש}}

אוחיל יום יום אשתאה{{ש}}

אוחילה לאל{{ש}}

אוי כי אוסרתי{{ש}}

אוי כי ירד אש{{ש}}

אוי כי מחלוקת{{ש}}

אוי לי על גלות השכינה{{ש}}

אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}}

אוילי המתעה{{ש}}

אוילים מדרך פשעם{{ש}}

אוימתי בחיל כיפור{{ש}}

אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}}

אום אני חומה{{ש}}

אום אשר בך דבוקה{{ש}}

אום בך שעונה{{ש}}

אום בלי קשר אסורה{{ש}}

אום ברה כחמה{{ש}}

אום כאישון ננצרת{{ש}}

אום נצורה{{ש}}

אום קרואה חבצלת השרון{{ש}}

אומן אמונים יכון{{ש}}

אומן ישעך בא{{ש}}
==א-1873==
'''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח —  סי' א&quot;ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא&quot;ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח&quot;ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח&quot;ד 119, כל בו ח&quot;ד 311, ע&quot;י 735, פירסט 109, שער השמים ח&quot;ב 105, צ 103.{{ש}}

אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}}

אומץ קצות דרכיך{{ש}}

אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}}

אומר אף אני{{ש}}

אומרים לאדרך{{ש}}

אומרת אני מעשי למלך{{ש}}

אוני פטרי רחמתים{{ש}}

אופד מאז{{ש}}

אופל אלמנה תאיר{{ש}}

אופל המוני{{ש}}

אופן אחד בארץ{{ש}}

אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}}

אור זרוע זורח כבודו{{ש}}

אור ישע מאושרים{{ש}}

אור ישראל וקדושו{{ש}}

אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}}

אור ישראל קדושי{{ש}}

אור לשביעי גש{{ש}}

אור עולם קראו{{ש}}

אור עט אדרת{{ש}}

אור עליון{{ש}}

אור צח ופשוט{{ש}}

אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}}

אורח זו אלך{{ש}}

אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}}

אורח צדקה{{ש}}

אורחות אראלים{{ש}}

אורי וישעי על הים נגלה{{ש}}

אורך ואמיתך שלח{{ש}}

אורך תזריח לחשוכה{{ש}}

אות ברית ישראל{{ש}}

אות ברית שלשתי{{ש}}

אות בריתות שלש עשרה{{ש}}

אות זה החדש{{ש}}

אותותיך ראינו{{ש}}

אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}}

אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}}

אותך כל היום קיוינו{{ש}}

אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}}

אז בבית שביינו{{ש}}

אז בהיות כלה{{ש}}

אז בהלוך ירמיהו{{ש}}

אז בהר מור{{ש}}

אז בחטאינו{{ש}}

אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}}

אז במלאת ספק{{ש}}

אז בעזבי מקרא דת{{ש}}

אז בקום הצר{{ש}}

אז בקשוב עניו{{ש}}

אז טרם נמתחו{{ש}}

אז ירנן{{ש}}

אז כארשת בתולה{{ש}}

אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}}

אז כל בריות{{ש}}

אז כעיני עבדים{{ש}}

אז לפנות ערב{{ש}}

אז מאז זמות בכל פועל{{ש}}

אז מלפני בראשית{{ש}}

אז מרחם אמי{{ש}}

אז קשתי וחרבי{{ש}}

אז שש מאות{{ש}}

אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}}

אזהרות אבן גבירול{{ש}}

אזהרות לרס&quot;ג{{ש}}

אזהרת ראשית{{ש}}

אזון שלש עשרה מדות{{ש}}

אזון תחן והסכת עתירה{{ש}}

אזור נקמות{{ש}}

אזורי אימה{{ש}}

אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}}

אזכור מעללי יה{{ש}}

אזכור מקדם פלאי אל{{ש}}

אזכיר גבורות אלוה{{ש}}

אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}}

אזכיר צדקתך{{ש}}

אזכיר רהב ובבל{{ש}}

אזכירה סדר עבודה{{ש}}

אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}}

אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}}

אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}}

אזכרה יום מותי{{ש}}

אזכרה מצוק{{ש}}

אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}}

אזכרה נגינותי{{ש}}

אזכרה רחמיך{{ש}}

אזכרה שנות עולמים{{ש}}

==א-2304==
'''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א&quot;ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=285 277].{{ש}}

אזלת יוכבד{{ש}}

אזמר בשבחין{{ש}}

אזנו יצורי אלי{{ש}}

אזנך הטה{{ש}}

אזעק אל אלהים קולי{{ש}}

אזרח ממזרח העירות{{ש}}

אזרחי העיר ממזרח{{ש}}

אזרחי מעבר הנהר{{ש}}

אזרת עוז מלפנים{{ש}}

אחד גדל כח{{ש}}

אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}}

אחד מי יודע{{ש}}

אחור וקדם צרת{{ש}}

אחות אשר לך כספת{{ש}}

אחות קטנה{{ש}}

אחזו אלים פני כסא{{ש}}

אחזיק נא לי{{ש}}

אחי מאין אתם{{ש}}

אחי שאו משאת{{ש}}

אחלה את פני ה'{{ש}}

אחלי יכונו דרכי{{ש}}

אחרה עת מועד{{ש}}

אחרי נמכר (זולת){{ש}}

אחריש ואתאפק{{ש}}

אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}}

אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}}

אטיף ארש מילולי{{ש}}

אטתי מטתי{{ש}}

אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}}

אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}}

אי זה מקום בינה{{ש}}

אי כה אומר{{ש}}

אי פתרוס בעברך{{ש}}

איה חסדיך הראשונים{{ש}}

איה כל נפלאותיך{{ש}}

איה קנאתך וגבורותיך{{ש}}

איום ונורא צום העשור{{ש}}

איומה בהר המור{{ש}}

איומה בחר{{ש}}

איומה נחבסת ומופרכת{{ש}}

איומתי יונה יעלת חן{{ש}}

==א-2717==
'''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה&quot;פ|קה&quot;פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&amp;st=&amp;pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}}

איומתי תעורר הישנים{{ש}}

איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}}

איחד צורי ברוב הודאות{{ש}}

איחד שם שוכן תרשישים{{ש}}

איילת חן{{ש}}

איין ציקליין{{ש}}

איך אוכל לבוא עדיך{{ש}}

איך אפתח פי{{ש}}

איך אשא ראש{{ש}}

איך זרים אכזרים{{ש}}

איך ידידות נפש{{ש}}

איך יעמוד לבבי{{ש}}

איך לזמר הגיון{{ש}}

איך מפי בן ובת{{ש}}

איך משכני עליון{{ש}}

איך נאנחה במשבר{{ש}}

איך נוי שודד{{ש}}

איך נפלה ממנו עטרה{{ש}}

איך נפתח פה{{ש}}

איך תנחמוני הבל{{ש}}

איכה אהובים נאמנים{{ש}}

איכה אופל גאון עוזנו{{ש}}

איכה אלי קוננו מאליו{{ש}}

איכה אצת באפך{{ש}}

איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}}

איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}}

איכה ישבה בדד עגונה{{ש}}

איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}}

איכה צאן ההרגה{{ש}}

איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}}

איככה אפצה פה{{ש}}

איל אחר נאחז{{ש}}

אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}}

אילילה אלכה שולל{{ש}}

אילת אהבים מתנת סיני{{ש}}

אילת השחר אורה בהצחר{{ש}}

אימת נוראותיך{{ש}}

אין כמדת בשר מדתך{{ש}}

==א-3027==
'''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א&quot;ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח&quot;א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}}

אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}}

אין לנו לא אורים ותומים{{ש}}

אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}}

אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}}

אין מושיע וגואל{{ש}}

אין מי יקרא בצדק{{ש}}

אין פה להשיב{{ש}}

אין צור חלף{{ש}}

איש אשר הוקרן{{ש}}

איש חסיד{{ש}}

איש יולד לתת עליון{{ש}}

איש מלאכי חפצתי בו{{ש}}

איש עניו חילה פניך{{ש}}

איתן האזרחי השכיל{{ש}}

איתן למד דעת{{ש}}

איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}}

אך בך לדל מעוז{{ש}}

אך בך לדל עזרה{{ש}}

אך בך מקוה ישראל{{ש}}

אך במתח דין{{ש}}

אך זה היום{{ש}}

אך זה היום קיויתי{{ש}}

אכון לחלות פניך{{ש}}

אכלו משמנים{{ש}}

אכן אתה אל{{ש}}

אכפרה פני מלך רב{{ש}}

אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}}

אכתיר זר תהילה{{ש}}

אל אדון{{ש}}

אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}}

אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}}

אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}}

אל אדון על כל פעלים{{ש}}

אל אל אשא דעי{{ש}}

אל אל בני אלים{{ש}}

אל אל וטובו{{ש}}

==א-3377==
'''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א&quot;ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}}

אל אל שדי אתחנן{{ש}}

אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}}

אל אלהים אעתר{{ש}}

אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}}

אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}}

אל אלהים ה' דבר{{ש}}

אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}}

אל אלהים ה' כמקראו{{ש}}

אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}}

אל אלוה דלפה עיני{{ש}}

אל אליהו{{ש}}

אל אמונה עזרה הבה{{ש}}

אל ארך אפים אתה{{ש}}

אל באפך פן תמעיט{{ש}}

אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}}

אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}}

אל דמי לך רב וגואל{{ש}}

אל הר המור{{ש}}

אל חי יפרֹש{{ש}}

אל חי יפתח השמים{{ש}}

אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}}

אל יבנה הר גליל{{ש}}

אל ים גלותנו{{ש}}

אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}}

אל ישעך צמאתי{{ש}}

אל ישראל נקראת לפנים{{ש}}

אל למושעות{{ש}}

אל מאד נעלה{{ש}}

אל מחוללי{{ש}}

אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}}

אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}}

אל מסתתר{{ש}}

אל מתנשא לכל לראש{{ש}}

אל נא אוצרך הטוב{{ש}}

אל נא יום זה{{ש}}

אל נא למען אב אומץ{{ש}}

אל נא לעולם תוערץ{{ש}}

אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}}

אל נא תיסר באי עדיך{{ש}}

אל נא תעינו כשה אובד{{ש}}

אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}}

אל נורא עלילה{{ש}}

אל נכספתי לראותך{{ש}}

אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}}

אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}}

אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}}

אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}}

אל עבדיך המצא קונם{{ש}}

אל עושה נפלאות{{ש}}

אל פתחך ירון שה אובד{{ש}}

אל רחום שמך{{ש}}

אל רם בכל נודעת{{ש}}

אל תבישנו{{ש}}

אל תעש עמנו כלה{{ש}}

אל תפר בריתך איתנו{{ש}}

אלה אזכרה (פיוט){{ש}}

אלה בשלישמו{{ש}}

אלה בשן סלע מצודתם{{ש}}

אלהא רבא{{ש}}

אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}}

אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}}

אלהי אקראך במחשב{{ש}}

אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}}

אלהי בך איחבק{{ש}}

אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}}

אלהי העברים נקרא{{ש}}

אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}}

==א-4447==
'''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר&quot;ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י&quot;ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. *  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח&quot;ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=102&amp;hilite= 98],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}}

אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}}

אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}}

אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}}

אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}}

אלהי עז תהלתי{{ש}}

אלהי קדם הדר במעונה{{ש}}

אלהי קדם מעונה{{ש}}

==א-4563==
'''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר].  * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}}
==א-4564==
'''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד&quot;ל-ג|נחלת שד&quot;ל ג]]  [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=29 26].{{ש}}
==א-4565==
'''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}}
==א-4566==
'''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}}
==א-4567==
'''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}}
==א-4568==
'''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}}
==א-4569==
'''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}}
==א-4570==
'''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}}
==א-4571==
'''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&amp;st=&amp;pgnum=641 321],  דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}}
==א-4572==
'''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}}
==א-4573==
'''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''.  סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}}
(*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}}
==א-4574==
'''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}}
==א-4575==
'''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס&quot;ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}}
==א-4576==
'''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168]].{{ש}}
==א-4577==
'''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&amp;st=&amp;pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}}
==א-4578==
'''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. –קדושה למוסף שבת חתונה– [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}}
==א-4579==
'''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}}
==א-4580==
'''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}}
==א-4581==
'''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}}
==א-4582==
'''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}}
==א-4583==
'''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}}
==א-4584==
'''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}}
==א-4585==
'''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215:].{{ש}}
==א-4586==
'''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}}
(*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}}

אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}}

אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}}

אלהיכם ישלח משיחו{{ש}}
=='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''==
(*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&amp;SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}}

אלהיכם שופט צדק{{ש}}

אלהיכם שיכנו שם{{ש}}
==א-4605==
'''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].
אלהים אין בלתך{{ש}}

אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}}

אלהים אל דמי לדמי{{ש}}

אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}}

אלהים אל מי אמשילך{{ש}}

אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}}

אלהים אלי אתה{{ש}}

אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}}

אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}}

אלהים אמת אלהים חיים{{ש}}

אלהים אתה ידעת{{ש}}

אלהים באוזנינו שמענו{{ש}}

אלהים בהנחילך{{ש}}

אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}}

אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}}
==א-4686==
'''[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]'''.{{ש}}

אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}}

אלהים דבר בקול ערב{{ש}}

אלהים ה' חילי{{ש}}

אלהים יסעדנו{{ש}}

אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}}

אלהים לא אדע זולתך{{ש}}

אלהינו אל שדי{{ש}}

אלהינו אלהים אמת{{ש}}

אלהינו שבשמים{{ש}}

אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}}

אלהינו שבשמים חננו{{ש}}

אלוה מני עד{{ש}}

אלוהי אבי{{ש}}

אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}}

אלי אלי למה{{ש}}

אלי אלי למה עזבתנו{{ש}}

אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}}

אלי חיש גואלי{{ש}}

אלי עדתי והילילי{{ש}}

אלי ציון{{ש}}

אלי שובה איומתי{{ש}}

אליהו הנביא{{ש}}

אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}}

אליו מי הקשה{{ש}}

אליך אקרא יה{{ש}}

אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}}

אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}}

אליך ה' נשאתי עיני{{ש}}

אליך ה' שועתי{{ש}}

אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}}

אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}}

אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}}

אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}}

אליך נפשי אשא{{ש}}

אליך נקרא איום ונורא{{ש}}

אליך נשואות עינינו{{ש}}

אליך פנינו בושנו להרים{{ש}}

אליך צורי כפים שטחתי{{ש}}

אליך תשוקתי{{ש}}

אליכם עדה נאמנה{{ש}}

אליכם עדה קדושה{{ש}}

אלים ברוצם באופניהם{{ש}}

אלכה ואשובה{{ש}}

אלמעכטיגער גאט{{ש}}

אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}}

אם אפס{{ש}}

אם אשמנו כתולע האדים{{ש}}

אם חכם לבך בני{{ש}}

אם יוספים אנחנו{{ש}}

אם ישבת לכסא{{ש}}

אם יתקע שופר בעיר{{ש}}

אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}}

אם ננעלו{{ש}}

אם עוונינו ענו בנו{{ש}}

אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}}

אם פגע בך האי מנוול{{ש}}

אם תאהב דרך{{ש}}

אם תאכלנה נשים פרים{{ש}}

אם תחפצה{{ש}}

אם תעינו לא תתענו{{ש}}

אם תעירו תלונותיכם{{ש}}

אמהות עת נכבשה{{ש}}

אמון יום זה{{ש}}

אמון פתחי תשובה{{ש}}

אמונה יצרה{{ש}}

אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}}

אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}}

אמוני לבב{{ש}}

אמוני נכונים{{ש}}

אמוני שלומי ישראל{{ש}}

אמוניך מתחננים{{ש}}

אמוניך שעה{{ש}}

אמונים אשר נאספו{{ש}}

אמונים בני מאמינים{{ש}}

אמונים יחוסים{{ש}}

אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}}

אמונים ערכו שבח{{ש}}

אמונים שררו{{ש}}

אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}}

אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}}

אמונת מלכים{{ש}}

אמונת עתים{{ש}}

אמונתך אמיתי רבה{{ש}}

אמיץ כח{{ש}}

אמנם אלהי עולם{{ש}}

אמנם אנחנו חטאנו{{ש}}

אמנם אשמינו{{ש}}

אמנם הרענו מעשינו{{ש}}

אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}}

אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}}

אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}}

אמצני אלהי{{ש}}

אמצת עשור{{ש}}

אמר ה' ליעקב{{ש}}

אמר רבי עקיבא{{ש}}

אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}}

אמרו לנמהרי לב{{ש}}

אמרות אל אמרות טהורות{{ש}}

אמרות האל טהורות{{ש}}

אמרנו נגזרנו לנו{{ש}}

אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}}

אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}}

אמרת ה' צרופה
אמרת רנן אערוכה{{ש}}

אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}}

אמרתי שעו מני{{ש}}

אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}}

אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}}

אמת אתה חתננו{{ש}}

אמת משל היה{{ש}}

אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}}

אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}}

אנא אדון הרחמים{{ש}}

אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}}

אנא אזון שועת מיחלים{{ש}}

אנא אחוז כס{{ש}}

אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}}

אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}}

אנא אל אחרון וראשון{{ש}}

אנא אל נאור{{ש}}

אנא אלהי אברהם{{ש}}

אנא אלהי הנאדר{{ש}}

אנא אלהי תהלתי{{ש}}

אנא אמונים תעלה{{ש}}

אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}}

אנא אנקת אסירי הבן{{ש}}

אנא בכח{{ש}}

אנא בקראנו{{ש}}

אנא דודי דגול מרבבה{{ש}}

אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}}

אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}}

אנא ה' רחמיך יראו{{ש}}

אנא האל הנקדש{{ש}}

אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}}

אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}}

אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}}

אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}}

אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}}

אנא הושע מאור עיני{{ש}}

אנא המיחד לכבודו{{ש}}

אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}}

אנא השם הנכבד והנורא{{ש}}

אנא זכור לאברהם{{ש}}

אנא חטא העם הזה{{ש}}

אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}}

אנא חיש נא ישעי{{ש}}

אנא יוצרי דרשני{{ש}}

אנא יוצרי וקדושי{{ש}}

אנא יחיד נצור כבבת{{ש}}

אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}}

אנא יערב לך שועי{{ש}}

אנא ישר מערכי{{ש}}

אנא ישר עם בא{{ש}}

אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}}

אנא מלכי וקדושי{{ש}}

אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}}

אנא צור הנראה בלבת{{ש}}

אנא צור מושיעי{{ש}}

אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}}

אנא תומכי בדי ערבה{{ש}}

אנא תרב עליצותך{{ש}}

אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}}

אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}}

אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}}

[[אנוש איך יתכפר]]

אנוש במה יצדק{{ש}}

אנוש עד דכא תשב{{ש}}

אנחנו אשמנו{{ש}}

אנחנו בני החבורה{{ש}}

אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}}

אנחתי מאד רבה{{ש}}

אני אמרתי אל מוציאו{{ש}}

אני אני המדבר{{ש}}

אני אספר באמרי שפר{{ש}}

אני אשאל{{ש}}

אני אשווע בבקר{{ש}}

אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}}

אני גולה וסורה{{ש}}

אני הגבר אקונן{{ש}}

אני הוא השואל{{ש}}

אני היום{{ש}}

אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}}

אני יום אירא אליך אקרא{{ש}}

אני מפקיד יחידתי{{ש}}

אני עבדך בן אמתך{{ש}}

אני צעיר{{ש}}

אני קול יללה ארים{{ש}}

אני קראתיך כי תענני אל{{ש}}

אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}}

אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}}

אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}}

אנכי אשאל מעם{{ש}}

אנכי גדול בנודעים{{ש}}

אנכי שמי אדני{{ש}}

אנסיכה מלכי{{ש}}

אנעים חדושי שירים{{ש}}

אנקת מסלדיך{{ש}}

אנשי אמונה אבדו{{ש}}

אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}}

אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}}

אנשי אמונה עברו{{ש}}

אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}}

אנשי משמר{{ש}}

אסדר לסעודתא{{ש}}

אסופים אסופי אשפתות{{ש}}

אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}}

אסירים בשיר יצאו{{ש}}

אסתכל בעמך{{ש}}

אעירה שחר על דברתך{{ש}}

אעניד לך תפארה והלל{{ש}}

אערוך מדברי דתי{{ש}}

אערוך מהלל ניבי{{ש}}

אערוך שועי{{ש}}

אערך צפצופי{{ש}}

אעשה למען שמי{{ש}}

אף אורח משפטיך{{ש}}

אף ברי אותת{{ש}}

אפאר לאלהי מערכה{{ש}}

אפאר למלכי בקודש{{ש}}

אפודי שש{{ש}}

אפוני אימיו{{ש}}

אפילו כל נימי{{ש}}

אפיק רנן ושירים{{ש}}

אפננת ערוגים{{ש}}

אפס הוד כבודה{{ש}}

אפס זבח ועולה{{ש}}

אפס מזיח{{ש}}

אפס מרצה{{ש}}

אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}}

אפפו עלי רעות{{ש}}

אפפונו חבלי מות{{ש}}

אפפונו מים{{ש}}

אפפונו מצוקות{{ש}}

אפתח נא שפתי{{ש}}

אפתחה במשל פי{{ש}}

אצבעותי שפלו{{ש}}

אצולה לפנים{{ש}}

אצולה מכבודו אל בראך{{ש}}

אצולים מגיא כסלוחים{{ש}}

אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}}

אצור לספור חוק תעודה{{ש}}

אצילי עם עולי גולה{{ש}}

אצתי צום כפור{{ש}}

אקדמות{{ש}}

אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}}

אקף יא צ'בי אלבר{{ש}}

אקרא בבכיה רבה{{ש}}

אקרא בשמך{{ש}}

אקרא לאלהים עליון{{ש}}

אראה לפני אלהים ברנני{{ש}}

אראלי מעלה{{ש}}

אראלי מרומים{{ש}}

אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}}

==א-7456==
'''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א&quot;ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר&quot;צ|אר&quot;צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100,  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&amp;handle=1981185920/112959&amp;provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב&quot;ע-איגר|ראב&quot;ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב&quot;ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע&quot;ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&amp;st=&amp;pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}}

אראלים ומלאכים{{ש}}

ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}}

ארבעה עמדו{{ש}}
==א-7488==
'''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}}

ארוממך אל חי{{ש}}

ארוממך אלהים המרומם{{ש}}

ארוממך חזקי וחלקי{{ש}}

ארוממך לכבוד שמך{{ש}}

ארור המן{{ש}}

ארזי הלבנון{{ש}}

ארחמך ה' חזקי{{ש}}

ארחמך מרחמי{{ש}}

ארחץ בנקיון כפות{{ש}}

אריאל בהיותו על מכונו{{ש}}

אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}}

אריה ביער דמיתי{{ש}}

אריה מסבכו{{ש}}

אריות הדיחו פזורה{{ש}}

אריות הדיחו שה פזורה{{ש}}

ארים על שפיים{{ש}}

ארך אפים אתה{{ש}}

ארכו הימים ודבר חזון{{ש}}

ארכין{{ש}}

ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}}
==א-7657==
'''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ&quot;פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א&quot;ב, יוסף בר שמואל [ריט&quot;ע]. *  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}}

ארץ הקדושה{{ש}}

ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}}

ארץ ורום בהבראם{{ש}}

ארץ מטה ורעשה{{ש}}

אש תוקד בקרבי{{ש}}

אשא כנפי שחר{{ש}}

אשא לבי אל כפים{{ש}}

אשא עיניי{{ש}}

אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}}

אשאל אלהי{{ש}}

אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}}

אשום אשמתי לך{{ש}}

אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}}

אשחר עדתי{{ש}}

אשחר תשועתך{{ש}}

אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}}

אשיחה עם לבבי{{ש}}

אשיר בהוד נועם{{ש}}

אשיר בקול נועם{{ש}}

אשיר לאל{{ש}}

אשיר לדוד שירתו{{ש}}

אשיר עז{{ש}}

אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}}

אשירה כשירת משה{{ש}}

אשישת שלוחתו{{ש}}

אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}}

אשם בעלי אשמה{{ש}}

אשמחה בדודי{{ש}}

אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}}

אשמנו באומר ובפועל{{ש}}

אשמנו מכל עם{{ש}}

אשמרה אליך עוזי{{ש}}

אשנבי שחקים{{ש}}

אשען במעש אזרח{{ש}}

אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}}

אשפוך תחינה{{ש}}

אשר בגלל אבות{{ש}}

אשר הניא{{ש}}

אשר יחדיו{{ש}}

אשר יצר אור וצר{{ש}}

אשרו דרכיכם{{ש}}

אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}}

אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}}

אשרי העם שלו ככה{{ש}}

אשרי כל חוסי בך{{ש}}

אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}}

אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}}

אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}}
==א-8425==
'''[[אשרי עין ראתה ארון התפארת|אשרי עין ראתה ארון התפארת ובני אהרן עומדים על מזבח הקטרת]]'''. — הוספה להעבודה &quot;[[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2230|אזכיר גבורות]]&quot; לר' יוסי בן יוסי — סי' יוסף הקטן [בן אביתור?] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קצנטינא|קצנטינא]] 83 [הדף נסמן עג בטעות].

אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}}

אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}}

אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}}

אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}}

אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}}

אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}}

אשריך אום קדוש{{ש}}

אשריך הר העברים{{ש}}

אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}}

אשריך ישראל מי כמוך{{ש}}

אשריכם ישראל{{ש}}

אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}}

אשת חיל (זמר){{ש}}

אשת נעורים האהובה{{ש}}

אשתבח בתהלות{{ש}}

אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}}

אשתטחה פני ארון{{ש}}

את אויביך אל תשמיד{{ש}}

את גומל מערבות{{ש}}

את דבר קדשך זכור{{ש}}

את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}}

את הברית ואת החסד{{ש}}

את הוא אלהא דגלן{{ש}}

את הקול קול יעקב נוהם{{ש}}

את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}}

את חטאי אני מזכיר היום{{ש}}

את חיל יום פקודה{{ש}}

את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}}

את יום פדותכם{{ש}}

את כל התלאה{{ש}}

את עמי טובות אבשר{{ש}}

את פליאות שם מחולל{{ש}}

את פני ה' יום תראו{{ש}}

את פני מבין ויודע דין דל{{ש}}

את פני מלך אתיצבה{{ש}}

את צום השביעי{{ש}}

את שיחי אשפוך{{ש}}

אתאנו לחלות פניך{{ש}}

אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}}

אתאנו על שמך (פיוט){{ש}}

אתה אהבת עמך{{ש}}

אתה אהובי{{ש}}

אתה אל כביר{{ש}}

אתה אל נורא אתה{{ש}}

אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}}

אתה אלהי תהלתי{{ש}}

אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}}

אתה בן אדם גס רוח{{ש}}

אתה גאלת{{ש}}

אתה האל עושה פלא{{ש}}

אתה האל עושה פלאות{{ש}}

אתה הארת{{ש}}

אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}}

אתה הנחלת{{ש}}

אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}}

אתה חלקי וצור לבבי{{ש}}

אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}}

אתה כוננת עולם מראש{{ש}}

אתה לבדך עטית{{ש}}

אתה מבין{{ש}}

אתה מלא רחמים{{ש}}

אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}}

אתה תקותי ותוחלתי{{ש}}

אתודה לך חטאתי במורא{{ש}}

אתוודה על עבירות{{ש}}

אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}}

אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}}

אתיית עת דודים כגעה{{ש}}

אתן תהלה לאל המהולל{{ש}}

אתניה שבחיה{{ש}}

אתקינו סעודתא{{ש}}

=ב=

באנו ליחד שם האל{{ש}}

באפוד חושן נקבעת{{ש}}

באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}}

בדעתו אביעה חידות{{ש}}

בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}}

בהיות ארון הבית על כנו{{ש}}

בהיכלך שמיר ושית{{ש}}

בורא עד אנה{{ש}}

בזכרי ימים ימימה{{ש}}

בזכרי על משכבי{{ש}}

בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}}

בי תמכה ימינך{{ש}}

ביום הלבנת פשעי{{ש}}

ביום כפרת עווני{{ש}}

ביום עשור קראתיך{{ש}}

ביום שבת קדש{{ש}}

בין כסה לעשור{{ש}}

בלולי אש ומימות{{ש}}

בליל זה בראש השנה{{ש}}

בליל זה יבכיון{{ש}}

בליל זה סר נגהי{{ש}}

בליל על משכבי{{ש}}

במאי פומא נפתח{{ש}}

במוצאי יום מנוחה{{ש}}

במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}}

במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}}

במכת אהלה{{ש}}

במקדש אל והיכליו{{ש}}

במקהלות ברכו{{ש}}

במרומי ערץ{{ש}}

במרומי רום ישיבתך{{ש}}

במתי מספר חילינו פניך{{ש}}

בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}}

בן אדם מה לך נרדם{{ש}}

בן אדמה{{ש}}

בני היכלא{{ש}}

בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}}

בני ציון היקרים{{ש}}

בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}}

בנין המזבח אם נהרס{{ש}}

בנשף קדמתי{{ש}}

בעשור יום גילות{{ש}}

בעת רצון תחנתי{{ש}}

בצאתו מן הדביר שלם{{ש}}

בקר אעיר אקראך{{ש}}

בקר אערך לך ואצפה{{ש}}

בקשה למוצאי שבת{{ש}}

בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}}

בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}}

בר יוחאי{{ש}}

ברוך אל עליון{{ש}}

ברוך אלהי עליון{{ש}}

ברוך בא בשם ה'{{ש}}

ברוך ה' יום יום{{ש}}

ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}}

ברוכים העומדים והיושבים{{ש}}


ברח דודי (פיוט){{ש}}

ברית כרותה מלשכוח{{ש}}

ברכי אצולה{{ש}}

בשאר שמחות שירים תענו{{ש}}

בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}}

בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}}

בת ברורה{{ש}}

בת עמי לא תחשה{{ש}}

בת עמי תייליל{{ש}}

בת ציון שמעתי{{ש}}

בתולת בת יהודה{{ש}}
=ג=
גדול עווני{{ש}}

גלה גלה{{ש}}

גרוני נחר זועק חמס{{ש}}

גרושים מבית תענוגיהם{{ש}}
=ד=
דביר בית שתיל זית{{ש}}

דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}}

דודי ירד לגנו{{ש}}

דודי נהפך{{ש}}

דוי הסר{{ש}}

דומה לארז גדול{{ש}}

דוק וחוג רעשו{{ש}}

דיינו{{ש}}

דלתיך הלילה{{ש}}

דממו שרפים{{ש}}

דעני לעניי{{ש}}

דרור יקרא{{ש}}

דרכי שבעה רועים{{ש}}

דרשנוך בכל לב{{ש}}
=ה=
הא כעיני עבדיא{{ש}}

האדיר בשמי עליות{{ש}}

האדרת והאמונה{{ש}}

האומרים אחד{{ש}}

האזינו אבירים בני אלים{{ש}}

האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}}

האל העירה וראה{{ש}}

הביטה וראה את אנחותינו{{ש}}
==ה-352==
'''[[הורידו מאין הפוגות|הורידו מאין הפוגות דמעות כנחל עיני]]'''. – קינה – סי' הצעיר מאיר [בן ברוך מרוטנברג]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סאלוניקי]] (218:); האאס 85 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=176&amp;hilite= 168] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338178 360].{{ש}}
הורית דרך תשובה{{ש}}

הושיענו למען שמך{{ש}}

החרישו ממני ואדברה{{ש}}

הטה אלהי אזנך{{ש}}

היה עם פיפיות{{ש}}

היום הרת עולם{{ש}}

היום תאמצנו{{ש}}

היכל ה{{ש}}

הלא אמרית ליך{{ש}}

הלוא עיניך לאמונה{{ש}}

הללו אדיר אדירים{{ש}}

הלנופלים תקומה{{ש}}

המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}}

המבדיל בין קודש לחול{{ש}}

המלך ה'{{ש}}

הנרות הללו{{ש}}

הקבצו ושמעו (קינה){{ש}}

הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}}

הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}}

הרחמן הוא אשר חנן{{ש}}

הרחמן לברית מילה{{ש}}

השמיעיני{{ש}}

התכבדו מכובדים{{ש}}

התקבצו מלאכים{{ש}}

=ו=
ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}}

ואמרתם זבח פסח{{ש}}

ואמרתם כה לחי{{ש}}

וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}}

וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}}

וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}}

ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}}

ואתאונן ואקונן{{ש}}

ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}}

ואתה הוא ותיק{{ש}}

ובכן היה לאין{{ש}}

ובכן מי לא יראך{{ש}}

והללויה אהלל לאלי{{ש}}

והללויה אהלל למי שברא{{ש}}

וזאת הברכה (פיוט){{ש}}

וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}}

וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}}

וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}}

וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}}
==ו-197==
'''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי&quot;ח בתים, בית אחד לכל אחת מי&quot;ח ברכות השמו&quot;ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי&quot;ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י&quot;ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא&quot;ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י&quot;ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}}
בין הבית הי&quot;ב והי&quot;ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א&quot;ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר&quot;ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק —  סי' א&quot;ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח&quot;ב 182. אסב 43: כל בו ח&quot;ג 350 ובשאר דא&quot;ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח&quot;ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע&quot;י 674 שער השמים ח&quot;ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג&quot;כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג&quot;כ ריפמאנן, ציון ח&quot;א 164. צ 62.

ויאתיו כל לעבדך{{ש}}

ויבא ארז ראש קצינים{{ש}}

ויבן אומן אומנות אבות{{ש}}

וידוי אשמנו מורחב{{ש}}

וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}}

ויהי בחצי הלילה{{ש}}

ויושע אומן אשכלות{{ש}}
==ו-239==
'''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב&quot;קדוש&quot;. משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א&quot;ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98  [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&amp;st=&amp;pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}}

ויושע אל אמונה{{ש}}

ויושע ה' אבן ישראל{{ש}}

ויושע ה' אום למושעות{{ש}}

ויושע שושני פרח{{ש}}

ויעל משה (פיוט){{ש}}

וירד אביר יעקב{{ש}}

וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}}

וכל מאמינים{{ש}}

וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}}

ומלאכים נהלכים{{ש}}

ונתנה תוקף}{{ש}}

ותיק וחסיד אתה{{ש}}

=ז=
זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}}

זולתך אדונים{{ש}}

זולתך אין אל{{ש}}

זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}}

זכור איכה{{ש}}

זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}}

זכור את אשר עשה צר{{ש}}

זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}}

זכור ברית - אות ברית{{ש}}

זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}}

זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}}

זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}}

זכור ברית - שש אנכי{{ש}}

זכור ברית אב המוני{{ש}}

זכור ברית אבותינו{{ש}}

זכור ברית אזרחי{{ש}}

זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}}

זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}}

זכור ה' מה היה לנו{{ש}}
=ח=
חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}}

חד גדיא{{ש}}

חדו חדו רבנן{{ש}}

חדש ששוני{{ש}}

חודש ישועה חדש לי{{ש}}

חון תחון{{ש}}

חוסה על ישראל עמך{{ש}}

חוצב רהב תנין{{ש}}

חוקר הכל וסוקר{{ש}}

חי אלי{{ש}}

חי ה'{{ש}}

חי ונעלם{{ש}}

חי חי יודו חי{{ש}}

חיים ארוכים תכתבנו{{ש}}

חלק ד' עמו{{ש}}

חמול על מעשיך{{ש}}

חסל סידור פסח{{ש}}

חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}}

חתן בר מצוה עלה{{ש}}

חתן נעים עלה{{ש}}

חתן עמוד{{ש}}
=ט=
טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}}

=י=
י-ה אכסוף{{ש}}

יאמר נא ישראל{{ש}}

יאתה שדי לך{{ש}}

יבוא אדיר במהרה{{ש}}

יבוא הגואל{{ש}}

יביעו שפתי שירה{{ש}}

יבכיון מר{{ש}}

יגדל{{ש}}

ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}}

ידועי שם בבור נשם{{ש}}

ידי רשים{{ש}}

ידיד נפש{{ש}}

ידיד עליון{{ש}}

ידידי אל ברכוהו{{ש}}

ידידי אל עדת לאומו{{ש}}

ידידי את אהוב לבי{{ש}}

ידידי השכחת{{ש}}

ידידי רועי מקימי{{ש}}

ידידיך מאמש{{ש}}

ידך פשוט ופתחה{{ש}}

ידך תנחני{{ש}}

ידכם שאו משאת{{ש}}

יה איום זכור היום{{ש}}

יה אל גדול ונאדר{{ש}}

יה אלה מלכות{{ש}}

יה אלי וגואלי{{ש}}

יה אלי נכספה נפשי{{ש}}

יה אשר גאה גאה{{ש}}

יה את סוכת דוד תקים{{ש}}

יה בנה יה בנה{{ש}}

יה בשר שר צבאיך{{ש}}

יה הצל{{ש}}

יה השב לבצרון{{ש}}

יה חדשך{{ש}}

יה למתי צפנת{{ש}}

יה מלך רם{{ש}}

יה מלכי{{ש}}

יה מסי כיבין{{ש}}

יה נמצא ולא נרצה{{ש}}

יה פתח נא שערי שמים{{ש}}

יה צור עולמים{{ש}}

יה ריבון{{ש}}

יה שור אם נטושה{{ש}}

יה שמך ארוממך{{ש}}

יה שמע אביוניך{{ש}}

יהודה וישראל דעו{{ש}}

יהי נועם עתה{{ש}}

יהי שלום{{ש}}

יהירים קמו{{ש}}

יהללך ניב שפתי{{ש}}

יודו שמך אים ונורא{{ש}}

יודוך כל המיחלים{{ש}}

יודוך מלך{{ש}}

יודוך רעיוני{{ש}}

יום אדיר ומיוחד{{ש}}

יום אכפי הכבדתי{{ש}}

יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}}

יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}}

יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}}

יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}}

יום הודו וכבודו{{ש}}

יום השבת אין כמוהו{{ש}}

יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}}

יום זה לישראל{{ש}}

יום זה למול מלך ישפר{{ש}}

יום זה מכובד{{ש}}

יום זה שירו לאל{{ש}}

יום יום אודה{{ש}}

יום יעלה נקראה{{ש}}

יום כמו נד{{ש}}

יום כפורים זה{{ש}}

יום ליבשה{{ש}}

יום ליום אודה{{ש}}

יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}}

יום קינה היום{{ש}}

יום שבת וכפורים{{ש}}

יום שבת זכור{{ש}}

יום שבת קדש הוא{{ש}}

יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}}

יום שבתון{{ש}}

יום שמחה{{ש}}

יום שמחה לישראל{{ש}}

יומא טבא{{ש}}

יומם עינינו תלויות{{ש}}

יונה מה תהגי{{ש}}

יונה נכאבה{{ש}}

יונה נשאתה{{ש}}

יוסף אשר מקדם{{ש}}

יוצר בחכמה{{ש}}

יוצר מידו{{ש}}

יוקם דם עבדיך{{ש}}

יושב בגבהי מרומים{{ש}}

יושב בכסא הוד{{ש}}

יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}}

יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}}

יושב קדם איום{{ש}}

יושב תהלות ישראל{{ש}}

יושבי קצוות יראו{{ש}}

יחביאנו צל ידו{{ש}}

יחדיו בשיר מעלות{{ש}}

יחדיו לב נשלם{{ש}}

יחו לשון חזות אישון{{ש}}

יחיד ואין בלתו אחר{{ש}}
==י-2600==
'''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר&quot;ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה&quot;פ|קה&quot;פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&amp;st=&amp;pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}}

יחיד רם לעולם{{ש}}

יחידתי בצרתי{{ש}}

יחלת עבדיך{{ש}}

יכתירני אל חי{{ש}}

ימהר יום{{ש}}

ימותי קלו כצבאות{{ש}}

ימים מקדם אזכרה{{ש}}

יסד בסודו{{ש}}

יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}}

יעזוב רשע נתיבו{{ש}}

יעידון כל עבדיך{{ש}}

יעירוני בשמך רעיוני{{ש}}

יעירוני רעיוני{{ש}}

יעלה יעלה{{ש}}

יעלה תחנוננו{{ש}}

יעלו לאלף ולרבבה{{ש}}

יעלם שבני{{ש}}

יערב חין ערכנו{{ש}}

יערה עלינו רוח{{ש}}

יערת דבש{{ש}}

יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}}

יפה נוף אנופף{{ש}}

יפרח חתן{{ש}}

יפת עין לבבתיני{{ש}}

יצו האל לדל שואל{{ש}}

יצורים וצפון{{ש}}

יציב פתגם{{ש}}

יציץ צור מחרכו{{ש}}

יצלצלו חובבים{{ש}}

יצר האל את העולם{{ש}}

יקבוץ מפוזר{{ש}}

יקודי אש{{ש}}

יקוש בעניו{{ש}}

יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}}

יקרה מיקר{{ש}}

יקרו רעיך רב מחולל{{ש}}

יראים שלחוני{{ש}}

יראנו כקדם נפלאות{{ש}}

יראתי בפצותי שיח{{ש}}

ירדתי לתחתיות{{ש}}

ירומם צור דגל{{ש}}

ירוצצו כברקים{{ש}}

ירושלים את ה' הללי{{ש}}

ירצה עם אביון{{ש}}

ירצה צום עמך{{ש}}

ישיר ישראל שיר נועם{{ש}}

ישישו בו כל חוסיו{{ש}}

ישמח חתני{{ש}}

ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}}

ישמיענו סלחתי{{ש}}

ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}}

ישמרך כאישון בת{{ש}}

ישן אל תרדם{{ש}}

ישנה בחיק ילדות{{ש}}

ישראל בחירי אל{{ש}}

ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}}

ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}}

ישראל עבדיך{{ש}}

ישראל עם קדוש{{ש}}

ישראל עמך{{ש}}

יתנו צדקות יה{{ש}}

[[יתרומם זה אלי ואנוהו]]

=כ=
כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}}

כאור בקוע באשנבו{{ש}}

כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}}

כבודו אהל כהיום{{ש}}

כבודו אופד להנשא{{ש}}

כבודו אור יזריח{{ש}}

כבודו אות ברבואות{{ש}}

כהושעת אב המון{{ש}}

כהושעת אדם{{ש}}

כהושעת אלים{{ש}}

כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}}

כהושעת טמון גומא{{ש}}

כהושעת יגיעי נשם{{ש}}

כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}}

כהושעת ידידים (להו&quot;ר){{ש}}

כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}}

כהושעת יהודה ואפרים{{ש}}

כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}}

כהושעת ילידי אהב{{ש}}

כהושעת יקושי מלבן{{ש}}

כהושעת יקיר{{ש}}

כהושעת ירויי היאור{{ש}}

כהושעת ישע לזכרון{{ש}}

כהושעת ניני אב המון{{ש}}

כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}}

כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}}

כי אנו עמך{{ש}}

כי אשמרה שבת{{ש}}

כי בשם אדיר תצאון{{ש}}

כי הנה כחומר{{ש}}

כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}}

כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}}

כי רכובו בערבות{{ש}}

כירי רם{{ש}}

ככלות ייני{{ש}}

כל ברואי מעלה ומטה{{ש}}

כל מקדש שביעי{{ש}}

כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}}

כמה אלהי{{ש}}

כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}}

כסא אורי וישעי{{ש}}

כתובה לחג השבועות{{ש}}

כתועים ואין לבקש{{ש}}

כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}}

כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}}

כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}}

כתר מלכות (רדב&quot;ז){{ש}}

=ל=

לא אמות לא אמות{{ש}}

לא ארמון על משפטו{{ש}}

לא בקשתי אל אבטח{{ש}}

לא קם נביא{{ש}}

לאל עורך דין{{ש}}

לבית לוי ומשפחתו{{ש}}

לבעל התפארת{{ש}}

לדוד שיר ומזמור{{ש}}

לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}}

לולי ד' שהיה לנו{{ש}}

ליל שיכורים{{ש}}

ליל שמורים אור ישראל{{ש}}

ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}}

ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}}

לך אלי תשוקתי{{ש}}

לך אלים אלפי אלפים{{ש}}

לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}}

לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}}

לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}}

לך יאדיר כל יציר{{ש}}

לכה דודי{{ש}}

למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}}

למה הקץ{{ש}}

למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}}

למי אבכה{{ש}}

למי אבכה וכף אכה{{ש}}

למען אב אץ לבוא{{ש}}

למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}}

למען אב הכירך{{ש}}

למען אב הנוסה בעשרה{{ש}}

למען אב השכים{{ש}}

למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}}

למען אב ידעך{{ש}}

למען אב ידעך מכל אומות{{ש}}

למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}}

למען אב נבחן בעשר{{ש}}

למען אב נם יוקח נא{{ש}}

למען אב נפקד{{ש}}

למען אב נצטוה{{ש}}

למען אב עקד בן{{ש}}

למען אברהם האהוב{{ש}}

למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}}

למען אהבת קדומים{{ש}}

למען אהל ארמנותיך{{ש}}

למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}}

למען אזרחי הנשלך{{ש}}

למען איתן{{ש}}

למען אמיץ בן שלוש{{ש}}

למען אמיתך{{ש}}

למען אסף להחיות{{ש}}

למען תמים בדורותיו{{ש}}

למען תמים עש תיבה{{ש}}

למען תפר עלה תאנה{{ש}}

למענך אדיר באדירים{{ש}}

למענך אל אחד ואין שני{{ש}}

למענך אל הושיעה{{ש}}

למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}}

למענך אל עוטה אורות{{ש}}

למענך אלהי{{ש}}

למענך אלהי האלהים{{ש}}

למענך אלהינו{{ש}}

למענך ולא לנו{{ש}}

למענך תקיף{{ש}}

למקדימים בתפילה{{ש}}

למתודה חטאתיו{{ש}}

לנר ולבשמים{{ש}}

לפדות עם דל{{ש}}

לפניך אני כורע{{ש}}

=מ=
מארוד וארפד{{ש}}

מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}}

מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}}

מברך רחמנא{{ש}}

מדי שנה קינה{{ש}}

מה ידידות{{ש}}

מה יפית{{ש}}

מה לך יצרי{{ש}}

מה לך שר תשאל{{ש}}

מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}}

מה נאוו עלי{{ש}}

מה נכבד היום{{ש}}

מה נעים נאוה תהילה{{ש}}

מה נפתח ונימא{{ש}}

מה נשתנה{{ש}}

מהולל אקרא ה'{{ש}}

מהללך ורב גדלך{{ש}}

מוחץ ורופא{{ש}}

מולך מוני{{ש}}

מושך חסד ליודעיו{{ש}}

מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}}

מחוללת מהוללת{{ש}}

מחי ומסי{{ש}}

מחנות עליונים{{ש}}

מי אדר והוד{{ש}}

מי העומד בהראה{{ש}}

מי זאת עולה יפהפיה{{ש}}

מי יתן ראשי מים{{ש}}

מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}}

מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}}

מי כמוך (ריה&quot;ל){{ש}}

מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}}

[[מי כמוך אומר ומקים]]

מי לה' אתי עורך{{ש}}

מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}}

מי שענה לאברהם אבינו{{ש}}

מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}}

מימים ימימה{{ש}}

מכניסי רחמים{{ש}}

מלא פי שירה{{ש}}

מלאכי צבאות בעלצון{{ש}}

מלאכי רחמים{{ש}}

מלך אדיר ונורא{{ש}}

מלך אזור גבורה{{ש}}

מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}}

מלך אמון מאמרך{{ש}}

מלך אמיץ ואיום{{ש}}

מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}}

מלך גואל ומושיע{{ש}}

מלך מלכים רם על רמים{{ש}}

מלך עליון אל דר במרום{{ש}}

מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}}

מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}}

מלך עתיק ימים{{ש}}

מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}}

מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}}

מלכי עולם בורא{{ש}}

מנוחה ושמחה{{ש}}

מנומם בעת קומם{{ש}}

מסוד חכמים{{ש}}

מעוז צור{{ש}}

מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}}

מפי אל{{ש}}

מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}}

מציון אל עליון{{ש}}

מצרי ערי יצרי{{ש}}

מקדים וראש לקוראים{{ש}}

מקהלות עם{{ש}}

מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}}

מקוה ישראל מושיעו{{ש}}

מקור עיני{{ש}}

מרומים ישכן{{ש}}

מרים לראשי{{ש}}

מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}}

מרנא דבשמיא{{ש}}

מרשות אלהי האלהים{{ש}}

מרשות אלהי קדם{{ש}}

מרשות האל הגדול{{ש}}

מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}}

מרשות שוכן עד{{ש}}

משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}}

משביח שאון ימים{{ש}}

משמים שלום לעם{{ש}}

משנאי הצמיד{{ש}}

משתחוים להדרת קודש{{ש}}

מתי יבושר עם{{ש}}

מתי יעקב תפארון{{ש}}

=נ=

נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}}

נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}}

נכון לבו{{ש}}

נלאה להיליל על שברנו{{ש}}

נפשי עוז תדרכי{{ש}}

נשמת ילדים שוממים{{ש}}

נשמת ישרים יהלוך{{ש}}

נשמת מלומדי מורשה{{ש}}

נשמת שדודים נדודים{{ש}}

=ס=
סגולתי איומה נשאתי{{ש}}

סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}}

סגולתי משכתיך חסד{{ש}}

סוכה ולולב{{ש}}

סוכת שלם{{ש}}

סימן טוב יהיה לכל{{ש}}

סימני ליל הסדר{{ש}}

סלח נא אשמות{{ש}}

סלח נא אשמתנו{{ש}}

סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}}

=ע=

עב קל ממרומך{{ש}}

עד אן צבי מודח{{ש}}

עד מתי ה'{{ש}}

עובדי האל באמונה{{ש}}

עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}}

עורה נא ימינך רמה{{ש}}

עורו שירו שיר{{ש}}

עורי נצורה כבבת{{ש}}

עזוז אדירירון{{ש}}

עזר מצרי{{ש}}

עזרני אל חי{{ש}}

עין ולב{{ש}}

עינינו לך תלינו{{ש}}

על אהבתך{{ש}}

על אהבתך (מנוקד){{ש}}

על אלה תרדנה{{ש}}

על בית זה ויושביהו{{ש}}

על היכלי אבכה{{ש}}

על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}}

על הר המוריה{{ש}}

על זה היה דוה לבנו{{ש}}

על יום חורבן היכל מקודש{{ש}}

על משכבי בלילות{{ש}}

על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}}

עלינו לשבח{{ש}}

עם אשר יה ברך{{ש}}

עם ה' השלחה{{ש}}

עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}}

ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}}

ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}}

ענה איומה{{ש}}

ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}}

ענה איומים בעוז{{ש}}

ענה אמוני שבט ראובן{{ש}}

ענה אתויים{{ש}}

ענה תאבי ישעך{{ש}}

עננו אבינו{{ש}}

עננו אלוהי אברהם{{ש}}

עשה למען שמך{{ש}}

עת דודים כלה{{ש}}

עת שערי רצון להפתח{{ש}}

=פ=
פורים פורים{{ש}}

פסח אכלו פחוזים{{ש}}

פצחו רון ותהילה{{ש}}

פרה אמרה קשה{{ש}}

=צ=
צור משלו{{ש}}

צורי גואלי יה{{ש}}

ציון אשר יאמרו{{ש}}

ציון במשפט לכי לך{{ש}}

ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}}

ציון ה' לכס בחר{{ש}}

ציון הלא תשאלי{{ש}}

ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}}

ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}}

ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}}

ציון ידידות ידיד{{ש}}

ציון מנת שלום{{ש}}

ציון מעוז קרית מלך{{ש}}

ציון מעון חשקי{{ש}}

ציון עטרת צבי{{ש}}

ציון צפירת פאר{{ש}}

ציון קדוש משכני עליון{{ש}}

ציון קחי כל צרי{{ש}}

ציון תקונני עלי ביתך{{ש}}

צמאה נפשי{{ש}}

צעקה יוכבד{{ש}}

=ק=
קדוש אדיר בעליתו{{ש}}

קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}}

קדש ורחץ{{ש}}

קול אהלה תתיפח{{ש}}

קול ברמה נשמע ביללה{{ש}}

קול יעקב קורא{{ש}}

קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}}

קול מהלל יגדל{{ש}}

קום חתן{{ש}}

קומה ה' למנוחתך{{ש}}

קומו ברינה עדת אמוני{{ש}}

קוראי מגילה{{ש}}

קינת אומן{{ש}}

קמתי באשמורת{{ש}}

קמתי ותדד שנתי{{ש}}

קמתי להלל{{ש}}

קרב אורך לעניה{{ש}}

קריה יפהפיה{{ש}}

=ר=
ראה שמש{{ש}}

ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}}

רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}}

רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}}

רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}}

רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}}

רומה אלהים שמך לקדש{{ש}}

רועה ישראל האזינה{{ש}}

==ר-802==
'''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר&quot;ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר&quot;ע גדול העצה ורב העלילה]]'''.
==ר-803==
'''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר&quot;ע בורא עולם במדת רחמים חלר&quot;ע גואל ומושיע חלר&quot;ע דיין אלמנות]]'''.
רחם נא עליו{{ש}}

רחמים פשוטים{{ש}}

רחמנא אידכר לן{{ש}}

רחמנא דא היא אוריתך{{ש}}

רחמנא חטינן{{ש}}

רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}}

רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}}

ריב בין שבת וחנוכה{{ש}}

ריבון כל העולמים{{ש}}

רם אור גדול נעלם{{ש}}

רנו ושבחו לאל{{ש}}

רעה בשבטך{{ש}}

רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}}

רפא צירי{{ש}}

=ש=
שאו לבבכם לכפיכם{{ש}}

שאו מנחה משובחה{{ש}}

שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}}

שאי קינה במגינה{{ש}}

שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}}

שאלי שרופה באש{{ש}}

שבחו אל עדת ישראל{{ש}}

שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}}

שבטי איתני{{ש}}

שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}}

==ש-273==
'''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. —  גאולה —  סי' שלמה [רשב&quot;ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&amp;st=&amp;pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&amp;st=&amp;pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&amp;st=&amp;pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|ע&quot;י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=798&amp;hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&amp;st=&amp;pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד&quot;ל|רומא שד&quot;ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ&quot;פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&amp;st=&amp;pgnum=143&amp;hilite= 70]; [אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב&quot;ר|שירי שלמה-ב&quot;ר]] ח&quot;ב (*) ח&quot;ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&amp;st=&amp;pgnum=18&amp;hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&amp;st=&amp;pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ&quot;ז|תחנונים וסליחות-שמ&quot;ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי &quot;מחוצים לחוצים&quot; וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=46778&amp;st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&amp;_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב&quot;ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}}

שבץ אחזני{{ש}}

שבת היום לה'{{ש}}

שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}}

שבת ומילה{{ש}}

שבת זה שבת הגדול{{ש}}

שבת סורו מני{{ש}}

שדודים נדודים{{ש}}

שדי אל מה נורא{{ש}}

שואף כמו עבד{{ש}}

שוכני בתי חמר{{ש}}

שוכנת בשדה{{ש}}

שולמית הנבחרת מעמים{{ש}}

שוממתי ברב יגוני{{ש}}

שומר ישראל{{ש}}

שומרון קול תתן{{ש}}

שופט כל הארץ{{ש}}

שושן עמק{{ש}}

שושנת ורד{{ש}}

שזופת שמש{{ש}}

שח ציר נאמן{{ש}}

שחי לאל{{ש}}

שחר אבקשך{{ש}}

שחר להודות לך קמתי{{ש}}

שחר קמתי להודות{{ש}}

שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}}

שטר עלי בעדים וקנין{{ש}}

שימו לב על הנשמה{{ש}}

שימני ראש{{ש}}

שיר אל נעלם{{ש}}

שיר אענה{{ש}}

שיר היחוד{{ש}}

שיר הכבוד{{ש}}

שיר ושבח עירכו{{ש}}

שיר חדש אשיר{{ש}}

שיר חדש זמרו{{ש}}

שירה לאל נרננה{{ש}}

שירו לאל הודו לשמו{{ש}}

שירו לאל נבוני{{ש}}

שירו לאל נועם{{ש}}

שירו לאל שיר חדש{{ש}}

שירו לה' בחורי וזקני{{ש}}

שירו לה' הודו לו{{ש}}

שירות ותשבחות אתנה{{ש}}

שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}}

שכולה אכולה{{ש}}

[[שכולה גלמודה]]

שכורת ולא מיין{{ש}}

שכינה צועקת בהרע{{ש}}

שלום וצדק נשקו{{ש}}

שלום לבוא שבת{{ש}}

שלום לך דודי{{ש}}

שלום עליכם אתם{{ש}}

שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}}

שלום תשפות לנו{{ש}}

שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}}

שלמא לכון שארא דישראל{{ש}}

שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}}

שם אל קמתי לברך{{ש}}

שמחו בשמחת תורה{{ש}}

שמחו בשמחת תורת משה{{ש}}

שמחו נא{{ש}}

שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}}

שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}}

שמחתי באומרים לי{{ש}}

שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}}

שמך לעד בפי מועד{{ש}}

שמם הר ציון{{ש}}

שמע האל{{ש}}

שמע קולי{{ש}}

שמעו והאזינו{{ש}}

שמעו נא תוכחת{{ש}}

שמעתי מפאתי תימן{{ש}}

שמרו שבתותי{{ש}}

שנאנים שאננים{{ש}}

שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}}

==ש-1952==
'''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב&quot;ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|ע&quot;י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב&quot;ר|שירי שלמה-ב&quot;ר]] ח&quot;ב (*) ח&quot;ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&amp;st=&amp;pgnum=19&amp;hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח&quot;ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: &quot;וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות&quot;. הרוו&quot;ה במאמרו &quot;[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]&quot; מעלה בחשבונו שתס&quot;א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט&quot;ו (1055) או תתל&quot;ה (1075), &quot;כי תחילת מלכות ישמעאל ד&quot;א שנ&quot;ד (594) או שע&quot;ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]&quot;. אחריו נגרר בעל ע&quot;י בפירושו ואחז בשנת תטט&quot;ו, ודוקעס ג&quot;כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל&quot;ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי&quot;ר חלק על הרוו&quot;ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ&quot;ל בגוף הפיוט &quot;הרי ארבע מאות ושלושים ואחת&quot; ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי&quot;ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&amp;st=&amp;pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה&quot;נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח&quot;ג (*ח&quot;ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&amp;st=&amp;pgnum=177 172]) כי המלים &quot;שנת ארבע אלפים ושע&quot;ד ליצירה&quot; היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק &quot;ובימיו יצא מחמד לעולם&quot; (עי' ג&quot;כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד&quot;ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&amp;st=&amp;pgnum=176&amp;hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד&quot;ל שתס&quot;א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה&quot;נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד&quot;ל|אגרות שד&quot;ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה&quot;נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י&quot;א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה&quot;נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס&quot;א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה&quot;נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב&quot;ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: &quot;וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות&quot; וכן הוא ג&quot;כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ&quot;י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש&quot;ש]] ח&quot;א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר &quot;[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול&quot; (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: &quot;וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות&quot;. מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=46778&amp;st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&amp;_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&amp;st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&amp;pgnum=35&amp;hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}}

שני זיתים נכרתים{{ש}}

שננו לשונם בני אונם{{ש}}

שנת אוצרך הטוב{{ש}}

שנת אורה שנת ברכה{{ש}}

שנת אסומה ובלולה{{ש}}

שנת ארץ תתן יבולה{{ש}}

שעה נאסר{{ש}}

שעה עליון לקול אביון{{ש}}

שער אשר נסגר{{ש}}

שער הרחמים{{ש}}

שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}}

שעריך בדפקי{{ש}}

שפל רוח{{ש}}

שפעת רביבים{{ש}}

שרי קודש היום{{ש}}

שרפו הבירה{{ש}}

שש מאות נקראות{{ש}}

ששוני רב בך{{ש}}

שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}}

שתה ימי גלותי{{ש}}

שתי פעמים מקוימים{{ש}}

=ת=
תא שמע מרא דעלמא{{ש}}

תאבת יום זה{{ש}}

תאות לב לא השגנו{{ש}}

תאות נפש ולב{{ש}}

תאחר מיום זכרון{{ש}}

תאיר אורנו{{ש}}

[[תאיר נוגה]]

תאלת יום ענוי{{ש}}

תאמר למחות אשמינו{{ש}}

תאמת אור בקדש{{ש}}

תבוא לפניך שועת חנון{{ש}}

תגרת יד אסוף{{ש}}

תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}}

תהיינה עיניך פקוחות{{ש}}

תוחלת ישראל{{ש}}

תומת צורים וחסדם{{ש}}

תורה הקדושה{{ש}}

תורתא דמרביא{{ש}}

תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}}

תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}}

תחלי תורה{{ש}}

תחרות רוגז הניח{{ש}}

תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}}

תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}}

תכפו עלינו צרות{{ש}}

תמהנו מרעות{{ש}}

תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}}

תמור עבודת מזין{{ש}}

תנות צרות לא נוכל{{ש}}

תנחם על עפר ואפר{{ש}}

תעודה החמודה{{ש}}

תעינו מאחריך{{ש}}

תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}}

תעלת צרי{{ש}}

תענה אמונים{{ש}}

תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}}

תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}}

תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}}

תפילתו של כהן גדול{{ש}}

תפלה לקדמך{{ש}}

תפן להקשיב ממעונים{{ש}}

תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}}

תרומה הבדילנו{{ש}}

תשבי צורי{{ש}}

תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}}

תשובה חשובה{{ש}}

תתברך אלהי האלהים{{ש}}

תתמוך גורלנו{{ש}}

תתן אחרית לעמך{{ש}}</text>
      <sha1>qldtoewckx9b6c129os81tjco6a0hid</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011508</id>
      <parentid>3011502</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T21:06:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* ה-352 */</comment>
      <origin>3011508</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="122610" sha1="0pn1mzhrj3quzbhtmda93kvz6f8ty19" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
__NOTOC__
&lt;div style=&quot;text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;&quot;&gt;
'''מעבר לאות:'''
[[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]]
&lt;/div&gt;
=א=
==א-1==
'''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}}
==א-1-א*==
'''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}}
==א-2==
'''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}}
==א-2*==
'''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}}
==א-3*==
'''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}}
==א-3==
'''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}}
==א-4==
'''[[אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}}
==א-5==
'''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}}

+'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}}

==א-6==
'''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}}
==א-7==
'''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}}
==א-8==
'''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}}
==א-9==
'''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}}
==א-10==
'''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}}
==א-11==
'''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}}
==א-12==
'''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}}
==א-1*==
'''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}}
==א-13==
'''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}}
==א-14==
'''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}}
==א-15==
'''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}}
==א-16==
'''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}}
==א-17==
'''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}}
==א-18==
'''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}}
==א-19==
'''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}}
==א-21==
'''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}}
==א-22==
'''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}}
==א-4*==
'''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}}
==א-23==
'''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}}
==א-24==
'''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}}
==א-25==
'''[[אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}}
==א-26==
'''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}}
==א-27==
'''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}}
==א-28==
'''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}}
==א-8981==
(א-5*){{ש}}
'''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}}
==א-29==
'''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}}
==א-30==
'''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}}
==א-31==
'''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}}
==א-32==
'''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}}
==א-6*==
'''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}}
==א-33==
'''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}}
==א-34==
'''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}}
==א-7*==
'''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}}
==א-35==
'''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}}
==א-36==
'''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}}
==א-8982==
(א-8*){{ש}}
'''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}}

==א-9*==
'''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}}
==א-37==
'''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}}
==א-8983==
(א-10*){{ש}}
'''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}}
==א-38==
'''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}}
==א-39==
'''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}}

==א-11*==
'''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}}

==א-40==
'''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}}
+'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}}
==א-8984==
'''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}}

==א-47==
'''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}}
==א-48==
'''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}}
==א-49==
'''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}}
==א-50==
'''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}}
==א-51==
'''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}}
==א-52==
'''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}}
==א-53==
'''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}}
==א-54==
'''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}}
==א-55==
'''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}}
==א-56==
'''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}}
==א-57==
'''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}}
==א-58==
'''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}}
==א-8985==
'''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}}

==א-59==
'''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} 
==א-60==
'''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} 
==א-61==
'''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} 
==א-62==
'''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} 
=='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''==
.{{ש}}
==א-63==
'''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} 
==א-64==
'''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} 
==א-65==
'''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} 
==א-66==
'''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} 
==א-67==
'''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} 
==א-68==
'''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} 
==א-69==
'''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}}
+'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}}
==א-70==
'''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}}
==א-71==
'''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}}
==א-72==
'''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}}
==א-73==
'''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}}
==א-74==
'''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}}
==א-75==
'''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}}
==א-76==
'''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}}
==א-77==
'''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}}

==א-78==
'''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}}
==א-79==
'''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}}
==א-80==
'''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}}
==א-81==
'''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}}
==א-82==
'''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}}
==א-83==
'''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}}
+'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}}
==א-84==
'''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}}
אבד הוד תמה{{ש}}
==א-85==
'''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}}
==א-8986==
'''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]'''
==א-8987==
'''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]'''

==א-106==
'''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}}
==א-8988==
'''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]'''

==א-118==
'''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}}
==א-124==
'''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל בפתח]]'''.{{ש}}
==א-127==
'''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}}
==א-128==
'''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''.{{ש}}
==א-129==
'''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}}
==א-147==
'''[[אבותי כי בטחו|אבותי בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}}
==א-148==
'''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}}
==א-178==
'''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}}

אבי עבור על רשעי{{ש}}

אביוני עמך{{ש}}

אבינו מלך אנקת עמך{{ש}}

אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}}

אביעה כתם עווני{{ש}}

אביר הגביר{{ש}}

אביר ישראל{{ש}}

אבכה ועל שוד זבולי{{ש}}

אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}}

אבל אעורר{{ש}}

אבל בחטאינו{{ש}}

אבל במר נפש מתענים{{ש}}

אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}}

אבן הראשה{{ש}}

אבן מעמסה{{ש}}

אבן שתיה{{ש}}

אבני אקדח{{ש}}

אבני יקר{{ש}}

אברהם היה אחד{{ש}}

אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}}

אגגי בהעמיקו{{ש}}

אגדלך{{ש}}

אגורה באהלך עולמים{{ש}}

אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}}

אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}}

אגיל ואשמח{{ש}}

אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}}

אדאג מחטאתי{{ש}}

אדבר מישרים{{ש}}

==א-464==
'''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}}
==א-465==
'''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}}
==א-466==
'''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}}
==א-467==
'''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}}
==א-468==
'''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}}
==א-469==
'''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}}
==א-470==
'''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}}
==א-471==
'''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}}
==א-472==
'''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}}
==א-473==
'''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}}
==א-474==
'''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}}
==א-475==
'''[[אד&quot;ו דחה מראש]]'''.{{ש}}
==א-476==
'''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}}
==א-477==
'''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}}
==א-478==
'''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}}
==א-479==
'''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}}
==א-480==
'''[[אדום עקר]]'''.{{ש}}
==א-481==
'''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}}
==א-482==
'''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}}
==א-483==
'''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}}
+'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}}
+'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}}
==א-484==
'''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}}
==א-485==
'''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}}
==א-486==
'''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}}
==א-487==
'''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}}
==א-488==
'''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}}
==א-489==
'''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}}
==א-490==
'''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}}
==א-491==
'''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}}
==א-492==
'''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}}
==א-493==
'''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}}
==א-494==
'''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}}
==א-495==
'''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}}
==א-496==
'''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}}
==א-497==
'''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}}
==א-498==
'''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}}
==א-499==
'''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}}
==א-500==
'''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}}
==א-501==
'''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}}
==א-502==
'''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}}
==א-503==
'''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}}
==א-504==
'''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}}
==א-505==
'''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}}
==א-506==
'''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}}
==א-507==
'''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}}
==א-508==
'''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}}
==א-509==
'''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}}

אדון הכל{{ש}}

אדון המושיע{{ש}}

אדון הסליחות{{ש}}

אדון העולמים{{ש}}

אדון יחיד יסד{{ש}}

אדון מועד כתקח{{ש}}

אדון משפט בקרבך{{ש}}

אדון עולם{{ש}}

אדון עולם{{ש}}

אדון עולם אקו לך{{ש}}

אדון צור ישעי{{ש}}

אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}}

אדיר איום ונורא{{ש}}

אדיר במלוכה{{ש}}

אדיר דר מתוחים{{ש}}

אדיר הוא{{ש}}

אדיר ונאה בקודש{{ש}}

אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}}

אדיר יבנה ביתי{{ש}}

אדיר כבודו{{ש}}

אדיר לא ינום{{ש}}

אדירי איומה{{ש}}

אדם איך יזכה{{ש}}

אדם בקום עלינו{{ש}}

אדם ובהמה{{ש}}

אדמה מארר{{ש}}

ה' אבינו אתה{{ש}}

ה' אדונינו (תחינה){{ש}}

ה' אודך בכל לבבי{{ש}}

ה' אויב גבר{{ש}}

ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}}

ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}}

ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}}

ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}}

ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}}

ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}}

ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}}

ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}}

ה' אלהי ישועתי{{ש}}

ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}}

ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}}

ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}}

אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}}

ה' אליך אזעק{{ש}}

ה' אליך כסיתי{{ש}}

ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}}

ה' אם גדל עווני{{ש}}

ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}}

ה' אנחתנו גדלה{{ש}}

ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}}

ה' אפפונו יגונים{{ש}}

ה' ארכו שני{{ש}}

ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}}

ה' את הוא אלהא מלך{{ש}}

ה' את מפעליך אזכור{{ש}}

ה' בקול שופר{{ש}}

ה' בקר אערך לך{{ש}}

ה' בקר תשמע קולי{{ש}}

ה' דאבה רוחי{{ש}}

ה' דאגה שברה לבי{{ש}}

ה' דבידיה אסו{{ש}}

ה' דכאונו הממונו{{ש}}

ה' דל כבודנו{{ש}}

ה' דלו עיני{{ש}}

ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}}

ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}}

ה' זעקתי בחבלי{{ש}}

ה' זעקתי בצירי{{ש}}

ה' זרה עם קדש{{ש}}

ה' חננו והקימנו{{ש}}

ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}}

ה' יבואונו רחמיך{{ש}}

ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}}

ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}}

ה' ידענו מעלנו{{ש}}

ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}}

ה' יונתך שבעה קלון{{ש}}

ה' יושב שוכן מעוני{{ש}}

ה' יחיד{{ש}}

ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}}

ה' ימין עוזך הרם{{ש}}

ה' יריבי תריב{{ש}}

ה' ישועה צוה{{ש}}

ה' לגזע הימן{{ש}}

ה' למה תביט בוגדים{{ש}}

ה' למה תהיה{{ש}}

אדני מעון אתה{{ש}}

אדני נגדך כל תאותי{{ש}}

ה' נגרו דמעי{{ש}}

ה' נזלו עיני{{ש}}

ה' נלכד במוקש{{ש}}

ה' נפלאות עשית{{ש}}

ה' נתתנו לשמה{{ש}}

ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}}

ה' צור ישראל{{ש}}

ה' רב העליליה{{ש}}

ה' רוח רחמים השב{{ש}}

ה' ריבה את יריבי{{ש}}

ה' שארית פליטת אריאל{{ש}}

ה' שדודים נדודים{{ש}}

ה' שובה ממרומיך{{ש}}

ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}}

ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}}

ה' שטופה חטופה{{ש}}

אדני שמעה אדני סלחה{{ש}}

ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}}

ה' שעה נודד מקנו{{ש}}

ה' שעה עדתך{{ש}}

ה' שעה עם נדכה{{ש}}

אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}}

אדפוק בצהרים פתח{{ש}}

אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}}

אדרת חזקים{{ש}}

אדרת תלבושת{{ש}}

אהבו את ה'{{ש}}

אהבני מנוער{{ש}}

אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}}

אהבת הדסה{{ש}}

אהבת עזוז{{ש}}

אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}}

אהוב מהר המור{{ש}}

אהוב נגלה על הר סיני{{ש}}

אהוביך אהבוך{{ש}}

אהובת נוער באבות משולשת{{ש}}

אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}}

אהל שכנת באדם{{ש}}

אהלי אני עבטתי{{ש}}

אהלי אשר תאבת{{ש}}

אהלל בצלצלי שמע{{ש}}

אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}}

אהללך בקול רם{{ש}}

אהלת מתוחים{{ש}}

אודה אל חי שמך{{ש}}

אודה יוצר{{ש}}

אודה לאלי{{ש}}

אודה לך חזקי נצח{{ש}}

אודה עלי חטאתי{{ש}}

אודה עלי פשעי{{ש}}

אודך בקול ערב{{ש}}

אודך ה' כי אנפת בי{{ש}}

אודך כי אנפת{{ש}}

אודך כי עניתני וחייתני{{ש}}

אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}}

אוחזי בידם{{ש}}

אוחיל יום יום אשתאה{{ש}}

אוחילה לאל{{ש}}

אוי כי אוסרתי{{ש}}

אוי כי ירד אש{{ש}}

אוי כי מחלוקת{{ש}}

אוי לי על גלות השכינה{{ש}}

אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}}

אוילי המתעה{{ש}}

אוילים מדרך פשעם{{ש}}

אוימתי בחיל כיפור{{ש}}

אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}}

אום אני חומה{{ש}}

אום אשר בך דבוקה{{ש}}

אום בך שעונה{{ש}}

אום בלי קשר אסורה{{ש}}

אום ברה כחמה{{ש}}

אום כאישון ננצרת{{ש}}

אום נצורה{{ש}}

אום קרואה חבצלת השרון{{ש}}

אומן אמונים יכון{{ש}}

אומן ישעך בא{{ש}}
==א-1873==
'''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח —  סי' א&quot;ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא&quot;ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח&quot;ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח&quot;ד 119, כל בו ח&quot;ד 311, ע&quot;י 735, פירסט 109, שער השמים ח&quot;ב 105, צ 103.{{ש}}

אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}}

אומץ קצות דרכיך{{ש}}

אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}}

אומר אף אני{{ש}}

אומרים לאדרך{{ש}}

אומרת אני מעשי למלך{{ש}}

אוני פטרי רחמתים{{ש}}

אופד מאז{{ש}}

אופל אלמנה תאיר{{ש}}

אופל המוני{{ש}}

אופן אחד בארץ{{ש}}

אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}}

אור זרוע זורח כבודו{{ש}}

אור ישע מאושרים{{ש}}

אור ישראל וקדושו{{ש}}

אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}}

אור ישראל קדושי{{ש}}

אור לשביעי גש{{ש}}

אור עולם קראו{{ש}}

אור עט אדרת{{ש}}

אור עליון{{ש}}

אור צח ופשוט{{ש}}

אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}}

אורח זו אלך{{ש}}

אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}}

אורח צדקה{{ש}}

אורחות אראלים{{ש}}

אורי וישעי על הים נגלה{{ש}}

אורך ואמיתך שלח{{ש}}

אורך תזריח לחשוכה{{ש}}

אות ברית ישראל{{ש}}

אות ברית שלשתי{{ש}}

אות בריתות שלש עשרה{{ש}}

אות זה החדש{{ש}}

אותותיך ראינו{{ש}}

אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}}

אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}}

אותך כל היום קיוינו{{ש}}

אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}}

אז בבית שביינו{{ש}}

אז בהיות כלה{{ש}}

אז בהלוך ירמיהו{{ש}}

אז בהר מור{{ש}}

אז בחטאינו{{ש}}

אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}}

אז במלאת ספק{{ש}}

אז בעזבי מקרא דת{{ש}}

אז בקום הצר{{ש}}

אז בקשוב עניו{{ש}}

אז טרם נמתחו{{ש}}

אז ירנן{{ש}}

אז כארשת בתולה{{ש}}

אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}}

אז כל בריות{{ש}}

אז כעיני עבדים{{ש}}

אז לפנות ערב{{ש}}

אז מאז זמות בכל פועל{{ש}}

אז מלפני בראשית{{ש}}

אז מרחם אמי{{ש}}

אז קשתי וחרבי{{ש}}

אז שש מאות{{ש}}

אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}}

אזהרות אבן גבירול{{ש}}

אזהרות לרס&quot;ג{{ש}}

אזהרת ראשית{{ש}}

אזון שלש עשרה מדות{{ש}}

אזון תחן והסכת עתירה{{ש}}

אזור נקמות{{ש}}

אזורי אימה{{ש}}

אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}}

אזכור מעללי יה{{ש}}

אזכור מקדם פלאי אל{{ש}}

אזכיר גבורות אלוה{{ש}}

אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}}

אזכיר צדקתך{{ש}}

אזכיר רהב ובבל{{ש}}

אזכירה סדר עבודה{{ש}}

אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}}

אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}}

אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}}

אזכרה יום מותי{{ש}}

אזכרה מצוק{{ש}}

אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}}

אזכרה נגינותי{{ש}}

אזכרה רחמיך{{ש}}

אזכרה שנות עולמים{{ש}}

==א-2304==
'''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א&quot;ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=285 277].{{ש}}

אזלת יוכבד{{ש}}

אזמר בשבחין{{ש}}

אזנו יצורי אלי{{ש}}

אזנך הטה{{ש}}

אזעק אל אלהים קולי{{ש}}

אזרח ממזרח העירות{{ש}}

אזרחי העיר ממזרח{{ש}}

אזרחי מעבר הנהר{{ש}}

אזרת עוז מלפנים{{ש}}

אחד גדל כח{{ש}}

אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}}

אחד מי יודע{{ש}}

אחור וקדם צרת{{ש}}

אחות אשר לך כספת{{ש}}

אחות קטנה{{ש}}

אחזו אלים פני כסא{{ש}}

אחזיק נא לי{{ש}}

אחי מאין אתם{{ש}}

אחי שאו משאת{{ש}}

אחלה את פני ה'{{ש}}

אחלי יכונו דרכי{{ש}}

אחרה עת מועד{{ש}}

אחרי נמכר (זולת){{ש}}

אחריש ואתאפק{{ש}}

אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}}

אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}}

אטיף ארש מילולי{{ש}}

אטתי מטתי{{ש}}

אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}}

אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}}

אי זה מקום בינה{{ש}}

אי כה אומר{{ש}}

אי פתרוס בעברך{{ש}}

איה חסדיך הראשונים{{ש}}

איה כל נפלאותיך{{ש}}

איה קנאתך וגבורותיך{{ש}}

איום ונורא צום העשור{{ש}}

איומה בהר המור{{ש}}

איומה בחר{{ש}}

איומה נחבסת ומופרכת{{ש}}

איומתי יונה יעלת חן{{ש}}

==א-2717==
'''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה&quot;פ|קה&quot;פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&amp;st=&amp;pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}}

איומתי תעורר הישנים{{ש}}

איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}}

איחד צורי ברוב הודאות{{ש}}

איחד שם שוכן תרשישים{{ש}}

איילת חן{{ש}}

איין ציקליין{{ש}}

איך אוכל לבוא עדיך{{ש}}

איך אפתח פי{{ש}}

איך אשא ראש{{ש}}

איך זרים אכזרים{{ש}}

איך ידידות נפש{{ש}}

איך יעמוד לבבי{{ש}}

איך לזמר הגיון{{ש}}

איך מפי בן ובת{{ש}}

איך משכני עליון{{ש}}

איך נאנחה במשבר{{ש}}

איך נוי שודד{{ש}}

איך נפלה ממנו עטרה{{ש}}

איך נפתח פה{{ש}}

איך תנחמוני הבל{{ש}}

איכה אהובים נאמנים{{ש}}

איכה אופל גאון עוזנו{{ש}}

איכה אלי קוננו מאליו{{ש}}

איכה אצת באפך{{ש}}

איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}}

איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}}

איכה ישבה בדד עגונה{{ש}}

איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}}

איכה צאן ההרגה{{ש}}

איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}}

איככה אפצה פה{{ש}}

איל אחר נאחז{{ש}}

אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}}

אילילה אלכה שולל{{ש}}

אילת אהבים מתנת סיני{{ש}}

אילת השחר אורה בהצחר{{ש}}

אימת נוראותיך{{ש}}

אין כמדת בשר מדתך{{ש}}

==א-3027==
'''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א&quot;ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח&quot;א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}}

אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}}

אין לנו לא אורים ותומים{{ש}}

אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}}

אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}}

אין מושיע וגואל{{ש}}

אין מי יקרא בצדק{{ש}}

אין פה להשיב{{ש}}

אין צור חלף{{ש}}

איש אשר הוקרן{{ש}}

איש חסיד{{ש}}

איש יולד לתת עליון{{ש}}

איש מלאכי חפצתי בו{{ש}}

איש עניו חילה פניך{{ש}}

איתן האזרחי השכיל{{ש}}

איתן למד דעת{{ש}}

איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}}

אך בך לדל מעוז{{ש}}

אך בך לדל עזרה{{ש}}

אך בך מקוה ישראל{{ש}}

אך במתח דין{{ש}}

אך זה היום{{ש}}

אך זה היום קיויתי{{ש}}

אכון לחלות פניך{{ש}}

אכלו משמנים{{ש}}

אכן אתה אל{{ש}}

אכפרה פני מלך רב{{ש}}

אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}}

אכתיר זר תהילה{{ש}}

אל אדון{{ש}}

אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}}

אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}}

אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}}

אל אדון על כל פעלים{{ש}}

אל אל אשא דעי{{ש}}

אל אל בני אלים{{ש}}

אל אל וטובו{{ש}}

==א-3377==
'''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א&quot;ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}}

אל אל שדי אתחנן{{ש}}

אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}}

אל אלהים אעתר{{ש}}

אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}}

אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}}

אל אלהים ה' דבר{{ש}}

אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}}

אל אלהים ה' כמקראו{{ש}}

אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}}

אל אלוה דלפה עיני{{ש}}

אל אליהו{{ש}}

אל אמונה עזרה הבה{{ש}}

אל ארך אפים אתה{{ש}}

אל באפך פן תמעיט{{ש}}

אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}}

אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}}

אל דמי לך רב וגואל{{ש}}

אל הר המור{{ש}}

אל חי יפרֹש{{ש}}

אל חי יפתח השמים{{ש}}

אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}}

אל יבנה הר גליל{{ש}}

אל ים גלותנו{{ש}}

אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}}

אל ישעך צמאתי{{ש}}

אל ישראל נקראת לפנים{{ש}}

אל למושעות{{ש}}

אל מאד נעלה{{ש}}

אל מחוללי{{ש}}

אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}}

אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}}

אל מסתתר{{ש}}

אל מתנשא לכל לראש{{ש}}

אל נא אוצרך הטוב{{ש}}

אל נא יום זה{{ש}}

אל נא למען אב אומץ{{ש}}

אל נא לעולם תוערץ{{ש}}

אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}}

אל נא תיסר באי עדיך{{ש}}

אל נא תעינו כשה אובד{{ש}}

אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}}

אל נורא עלילה{{ש}}

אל נכספתי לראותך{{ש}}

אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}}

אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}}

אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}}

אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}}

אל עבדיך המצא קונם{{ש}}

אל עושה נפלאות{{ש}}

אל פתחך ירון שה אובד{{ש}}

אל רחום שמך{{ש}}

אל רם בכל נודעת{{ש}}

אל תבישנו{{ש}}

אל תעש עמנו כלה{{ש}}

אל תפר בריתך איתנו{{ש}}

אלה אזכרה (פיוט){{ש}}

אלה בשלישמו{{ש}}

אלה בשן סלע מצודתם{{ש}}

אלהא רבא{{ש}}

אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}}

אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}}

אלהי אקראך במחשב{{ש}}

אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}}

אלהי בך איחבק{{ש}}

אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}}

אלהי העברים נקרא{{ש}}

אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}}

==א-4447==
'''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר&quot;ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י&quot;ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. *  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח&quot;ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=102&amp;hilite= 98],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}}

אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}}

אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}}

אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}}

אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}}

אלהי עז תהלתי{{ש}}

אלהי קדם הדר במעונה{{ש}}

אלהי קדם מעונה{{ש}}

==א-4563==
'''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר].  * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}}
==א-4564==
'''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד&quot;ל-ג|נחלת שד&quot;ל ג]]  [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=29 26].{{ש}}
==א-4565==
'''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}}
==א-4566==
'''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}}
==א-4567==
'''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}}
==א-4568==
'''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}}
==א-4569==
'''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}}
==א-4570==
'''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}}
==א-4571==
'''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&amp;st=&amp;pgnum=641 321],  דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}}
==א-4572==
'''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}}
==א-4573==
'''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''.  סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}}
(*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}}
==א-4574==
'''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}}
==א-4575==
'''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס&quot;ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}}
==א-4576==
'''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168]].{{ש}}
==א-4577==
'''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&amp;st=&amp;pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}}
==א-4578==
'''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. –קדושה למוסף שבת חתונה– [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}}
==א-4579==
'''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}}
==א-4580==
'''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}}
==א-4581==
'''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}}
==א-4582==
'''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}}
==א-4583==
'''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}}
==א-4584==
'''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}}
==א-4585==
'''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215:].{{ש}}
==א-4586==
'''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}}
(*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}}

אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}}

אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}}

אלהיכם ישלח משיחו{{ש}}
=='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''==
(*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&amp;SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}}

אלהיכם שופט צדק{{ש}}

אלהיכם שיכנו שם{{ש}}
==א-4605==
'''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].
אלהים אין בלתך{{ש}}

אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}}

אלהים אל דמי לדמי{{ש}}

אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}}

אלהים אל מי אמשילך{{ש}}

אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}}

אלהים אלי אתה{{ש}}

אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}}

אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}}

אלהים אמת אלהים חיים{{ש}}

אלהים אתה ידעת{{ש}}

אלהים באוזנינו שמענו{{ש}}

אלהים בהנחילך{{ש}}

אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}}

אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}}
==א-4686==
'''[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]'''.{{ש}}

אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}}

אלהים דבר בקול ערב{{ש}}

אלהים ה' חילי{{ש}}

אלהים יסעדנו{{ש}}

אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}}

אלהים לא אדע זולתך{{ש}}

אלהינו אל שדי{{ש}}

אלהינו אלהים אמת{{ש}}

אלהינו שבשמים{{ש}}

אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}}

אלהינו שבשמים חננו{{ש}}

אלוה מני עד{{ש}}

אלוהי אבי{{ש}}

אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}}

אלי אלי למה{{ש}}

אלי אלי למה עזבתנו{{ש}}

אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}}

אלי חיש גואלי{{ש}}

אלי עדתי והילילי{{ש}}

אלי ציון{{ש}}

אלי שובה איומתי{{ש}}

אליהו הנביא{{ש}}

אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}}

אליו מי הקשה{{ש}}

אליך אקרא יה{{ש}}

אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}}

אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}}

אליך ה' נשאתי עיני{{ש}}

אליך ה' שועתי{{ש}}

אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}}

אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}}

אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}}

אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}}

אליך נפשי אשא{{ש}}

אליך נקרא איום ונורא{{ש}}

אליך נשואות עינינו{{ש}}

אליך פנינו בושנו להרים{{ש}}

אליך צורי כפים שטחתי{{ש}}

אליך תשוקתי{{ש}}

אליכם עדה נאמנה{{ש}}

אליכם עדה קדושה{{ש}}

אלים ברוצם באופניהם{{ש}}

אלכה ואשובה{{ש}}

אלמעכטיגער גאט{{ש}}

אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}}

אם אפס{{ש}}

אם אשמנו כתולע האדים{{ש}}

אם חכם לבך בני{{ש}}

אם יוספים אנחנו{{ש}}

אם ישבת לכסא{{ש}}

אם יתקע שופר בעיר{{ש}}

אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}}

אם ננעלו{{ש}}

אם עוונינו ענו בנו{{ש}}

אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}}

אם פגע בך האי מנוול{{ש}}

אם תאהב דרך{{ש}}

אם תאכלנה נשים פרים{{ש}}

אם תחפצה{{ש}}

אם תעינו לא תתענו{{ש}}

אם תעירו תלונותיכם{{ש}}

אמהות עת נכבשה{{ש}}

אמון יום זה{{ש}}

אמון פתחי תשובה{{ש}}

אמונה יצרה{{ש}}

אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}}

אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}}

אמוני לבב{{ש}}

אמוני נכונים{{ש}}

אמוני שלומי ישראל{{ש}}

אמוניך מתחננים{{ש}}

אמוניך שעה{{ש}}

אמונים אשר נאספו{{ש}}

אמונים בני מאמינים{{ש}}

אמונים יחוסים{{ש}}

אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}}

אמונים ערכו שבח{{ש}}

אמונים שררו{{ש}}

אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}}

אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}}

אמונת מלכים{{ש}}

אמונת עתים{{ש}}

אמונתך אמיתי רבה{{ש}}

אמיץ כח{{ש}}

אמנם אלהי עולם{{ש}}

אמנם אנחנו חטאנו{{ש}}

אמנם אשמינו{{ש}}

אמנם הרענו מעשינו{{ש}}

אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}}

אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}}

אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}}

אמצני אלהי{{ש}}

אמצת עשור{{ש}}

אמר ה' ליעקב{{ש}}

אמר רבי עקיבא{{ש}}

אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}}

אמרו לנמהרי לב{{ש}}

אמרות אל אמרות טהורות{{ש}}

אמרות האל טהורות{{ש}}

אמרנו נגזרנו לנו{{ש}}

אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}}

אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}}

אמרת ה' צרופה
אמרת רנן אערוכה{{ש}}

אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}}

אמרתי שעו מני{{ש}}

אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}}

אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}}

אמת אתה חתננו{{ש}}

אמת משל היה{{ש}}

אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}}

אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}}

אנא אדון הרחמים{{ש}}

אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}}

אנא אזון שועת מיחלים{{ש}}

אנא אחוז כס{{ש}}

אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}}

אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}}

אנא אל אחרון וראשון{{ש}}

אנא אל נאור{{ש}}

אנא אלהי אברהם{{ש}}

אנא אלהי הנאדר{{ש}}

אנא אלהי תהלתי{{ש}}

אנא אמונים תעלה{{ש}}

אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}}

אנא אנקת אסירי הבן{{ש}}

אנא בכח{{ש}}

אנא בקראנו{{ש}}

אנא דודי דגול מרבבה{{ש}}

אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}}

אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}}

אנא ה' רחמיך יראו{{ש}}

אנא האל הנקדש{{ש}}

אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}}

אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}}

אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}}

אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}}

אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}}

אנא הושע מאור עיני{{ש}}

אנא המיחד לכבודו{{ש}}

אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}}

אנא השם הנכבד והנורא{{ש}}

אנא זכור לאברהם{{ש}}

אנא חטא העם הזה{{ש}}

אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}}

אנא חיש נא ישעי{{ש}}

אנא יוצרי דרשני{{ש}}

אנא יוצרי וקדושי{{ש}}

אנא יחיד נצור כבבת{{ש}}

אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}}

אנא יערב לך שועי{{ש}}

אנא ישר מערכי{{ש}}

אנא ישר עם בא{{ש}}

אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}}

אנא מלכי וקדושי{{ש}}

אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}}

אנא צור הנראה בלבת{{ש}}

אנא צור מושיעי{{ש}}

אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}}

אנא תומכי בדי ערבה{{ש}}

אנא תרב עליצותך{{ש}}

אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}}

אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}}

אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}}

[[אנוש איך יתכפר]]

אנוש במה יצדק{{ש}}

אנוש עד דכא תשב{{ש}}

אנחנו אשמנו{{ש}}

אנחנו בני החבורה{{ש}}

אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}}

אנחתי מאד רבה{{ש}}

אני אמרתי אל מוציאו{{ש}}

אני אני המדבר{{ש}}

אני אספר באמרי שפר{{ש}}

אני אשאל{{ש}}

אני אשווע בבקר{{ש}}

אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}}

אני גולה וסורה{{ש}}

אני הגבר אקונן{{ש}}

אני הוא השואל{{ש}}

אני היום{{ש}}

אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}}

אני יום אירא אליך אקרא{{ש}}

אני מפקיד יחידתי{{ש}}

אני עבדך בן אמתך{{ש}}

אני צעיר{{ש}}

אני קול יללה ארים{{ש}}

אני קראתיך כי תענני אל{{ש}}

אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}}

אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}}

אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}}

אנכי אשאל מעם{{ש}}

אנכי גדול בנודעים{{ש}}

אנכי שמי אדני{{ש}}

אנסיכה מלכי{{ש}}

אנעים חדושי שירים{{ש}}

אנקת מסלדיך{{ש}}

אנשי אמונה אבדו{{ש}}

אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}}

אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}}

אנשי אמונה עברו{{ש}}

אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}}

אנשי משמר{{ש}}

אסדר לסעודתא{{ש}}

אסופים אסופי אשפתות{{ש}}

אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}}

אסירים בשיר יצאו{{ש}}

אסתכל בעמך{{ש}}

אעירה שחר על דברתך{{ש}}

אעניד לך תפארה והלל{{ש}}

אערוך מדברי דתי{{ש}}

אערוך מהלל ניבי{{ש}}

אערוך שועי{{ש}}

אערך צפצופי{{ש}}

אעשה למען שמי{{ש}}

אף אורח משפטיך{{ש}}

אף ברי אותת{{ש}}

אפאר לאלהי מערכה{{ש}}

אפאר למלכי בקודש{{ש}}

אפודי שש{{ש}}

אפוני אימיו{{ש}}

אפילו כל נימי{{ש}}

אפיק רנן ושירים{{ש}}

אפננת ערוגים{{ש}}

אפס הוד כבודה{{ש}}

אפס זבח ועולה{{ש}}

אפס מזיח{{ש}}

אפס מרצה{{ש}}

אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}}

אפפו עלי רעות{{ש}}

אפפונו חבלי מות{{ש}}

אפפונו מים{{ש}}

אפפונו מצוקות{{ש}}

אפתח נא שפתי{{ש}}

אפתחה במשל פי{{ש}}

אצבעותי שפלו{{ש}}

אצולה לפנים{{ש}}

אצולה מכבודו אל בראך{{ש}}

אצולים מגיא כסלוחים{{ש}}

אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}}

אצור לספור חוק תעודה{{ש}}

אצילי עם עולי גולה{{ש}}

אצתי צום כפור{{ש}}

אקדמות{{ש}}

אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}}

אקף יא צ'בי אלבר{{ש}}

אקרא בבכיה רבה{{ש}}

אקרא בשמך{{ש}}

אקרא לאלהים עליון{{ש}}

אראה לפני אלהים ברנני{{ש}}

אראלי מעלה{{ש}}

אראלי מרומים{{ש}}

אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}}

==א-7456==
'''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א&quot;ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר&quot;צ|אר&quot;צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100,  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&amp;handle=1981185920/112959&amp;provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב&quot;ע-איגר|ראב&quot;ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב&quot;ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע&quot;ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&amp;st=&amp;pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}}

אראלים ומלאכים{{ש}}

ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}}

ארבעה עמדו{{ש}}
==א-7488==
'''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}}

ארוממך אל חי{{ש}}

ארוממך אלהים המרומם{{ש}}

ארוממך חזקי וחלקי{{ש}}

ארוממך לכבוד שמך{{ש}}

ארור המן{{ש}}

ארזי הלבנון{{ש}}

ארחמך ה' חזקי{{ש}}

ארחמך מרחמי{{ש}}

ארחץ בנקיון כפות{{ש}}

אריאל בהיותו על מכונו{{ש}}

אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}}

אריה ביער דמיתי{{ש}}

אריה מסבכו{{ש}}

אריות הדיחו פזורה{{ש}}

אריות הדיחו שה פזורה{{ש}}

ארים על שפיים{{ש}}

ארך אפים אתה{{ש}}

ארכו הימים ודבר חזון{{ש}}

ארכין{{ש}}

ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}}
==א-7657==
'''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ&quot;פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א&quot;ב, יוסף בר שמואל [ריט&quot;ע]. *  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}}

ארץ הקדושה{{ש}}

ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}}

ארץ ורום בהבראם{{ש}}

ארץ מטה ורעשה{{ש}}

אש תוקד בקרבי{{ש}}

אשא כנפי שחר{{ש}}

אשא לבי אל כפים{{ש}}

אשא עיניי{{ש}}

אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}}

אשאל אלהי{{ש}}

אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}}

אשום אשמתי לך{{ש}}

אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}}

אשחר עדתי{{ש}}

אשחר תשועתך{{ש}}

אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}}

אשיחה עם לבבי{{ש}}

אשיר בהוד נועם{{ש}}

אשיר בקול נועם{{ש}}

אשיר לאל{{ש}}

אשיר לדוד שירתו{{ש}}

אשיר עז{{ש}}

אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}}

אשירה כשירת משה{{ש}}

אשישת שלוחתו{{ש}}

אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}}

אשם בעלי אשמה{{ש}}

אשמחה בדודי{{ש}}

אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}}

אשמנו באומר ובפועל{{ש}}

אשמנו מכל עם{{ש}}

אשמרה אליך עוזי{{ש}}

אשנבי שחקים{{ש}}

אשען במעש אזרח{{ש}}

אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}}

אשפוך תחינה{{ש}}

אשר בגלל אבות{{ש}}

אשר הניא{{ש}}

אשר יחדיו{{ש}}

אשר יצר אור וצר{{ש}}

אשרו דרכיכם{{ש}}

אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}}

אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}}

אשרי העם שלו ככה{{ש}}

אשרי כל חוסי בך{{ש}}

אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}}

אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}}

אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}}
==א-8425==
'''[[אשרי עין ראתה ארון התפארת|אשרי עין ראתה ארון התפארת ובני אהרן עומדים על מזבח הקטרת]]'''. — הוספה להעבודה &quot;[[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2230|אזכיר גבורות]]&quot; לר' יוסי בן יוסי — סי' יוסף הקטן [בן אביתור?] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קצנטינא|קצנטינא]] 83 [הדף נסמן עג בטעות].

אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}}

אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}}

אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}}

אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}}

אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}}

אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}}

אשריך אום קדוש{{ש}}

אשריך הר העברים{{ש}}

אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}}

אשריך ישראל מי כמוך{{ש}}

אשריכם ישראל{{ש}}

אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}}

אשת חיל (זמר){{ש}}

אשת נעורים האהובה{{ש}}

אשתבח בתהלות{{ש}}

אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}}

אשתטחה פני ארון{{ש}}

את אויביך אל תשמיד{{ש}}

את גומל מערבות{{ש}}

את דבר קדשך זכור{{ש}}

את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}}

את הברית ואת החסד{{ש}}

את הוא אלהא דגלן{{ש}}

את הקול קול יעקב נוהם{{ש}}

את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}}

את חטאי אני מזכיר היום{{ש}}

את חיל יום פקודה{{ש}}

את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}}

את יום פדותכם{{ש}}

את כל התלאה{{ש}}

את עמי טובות אבשר{{ש}}

את פליאות שם מחולל{{ש}}

את פני ה' יום תראו{{ש}}

את פני מבין ויודע דין דל{{ש}}

את פני מלך אתיצבה{{ש}}

את צום השביעי{{ש}}

את שיחי אשפוך{{ש}}

אתאנו לחלות פניך{{ש}}

אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}}

אתאנו על שמך (פיוט){{ש}}

אתה אהבת עמך{{ש}}

אתה אהובי{{ש}}

אתה אל כביר{{ש}}

אתה אל נורא אתה{{ש}}

אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}}

אתה אלהי תהלתי{{ש}}

אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}}

אתה בן אדם גס רוח{{ש}}

אתה גאלת{{ש}}

אתה האל עושה פלא{{ש}}

אתה האל עושה פלאות{{ש}}

אתה הארת{{ש}}

אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}}

אתה הנחלת{{ש}}

אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}}

אתה חלקי וצור לבבי{{ש}}

אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}}

אתה כוננת עולם מראש{{ש}}

אתה לבדך עטית{{ש}}

אתה מבין{{ש}}

אתה מלא רחמים{{ש}}

אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}}

אתה תקותי ותוחלתי{{ש}}

אתודה לך חטאתי במורא{{ש}}

אתוודה על עבירות{{ש}}

אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}}

אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}}

אתיית עת דודים כגעה{{ש}}

אתן תהלה לאל המהולל{{ש}}

אתניה שבחיה{{ש}}

אתקינו סעודתא{{ש}}

=ב=

באנו ליחד שם האל{{ש}}

באפוד חושן נקבעת{{ש}}

באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}}

בדעתו אביעה חידות{{ש}}

בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}}

בהיות ארון הבית על כנו{{ש}}

בהיכלך שמיר ושית{{ש}}

בורא עד אנה{{ש}}

בזכרי ימים ימימה{{ש}}

בזכרי על משכבי{{ש}}

בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}}

בי תמכה ימינך{{ש}}

ביום הלבנת פשעי{{ש}}

ביום כפרת עווני{{ש}}

ביום עשור קראתיך{{ש}}

ביום שבת קדש{{ש}}

בין כסה לעשור{{ש}}

בלולי אש ומימות{{ש}}

בליל זה בראש השנה{{ש}}

בליל זה יבכיון{{ש}}

בליל זה סר נגהי{{ש}}

בליל על משכבי{{ש}}

במאי פומא נפתח{{ש}}

במוצאי יום מנוחה{{ש}}

במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}}

במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}}

במכת אהלה{{ש}}

במקדש אל והיכליו{{ש}}

במקהלות ברכו{{ש}}

במרומי ערץ{{ש}}

במרומי רום ישיבתך{{ש}}

במתי מספר חילינו פניך{{ש}}

בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}}

בן אדם מה לך נרדם{{ש}}

בן אדמה{{ש}}

בני היכלא{{ש}}

בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}}

בני ציון היקרים{{ש}}

בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}}

בנין המזבח אם נהרס{{ש}}

בנשף קדמתי{{ש}}

בעשור יום גילות{{ש}}

בעת רצון תחנתי{{ש}}

בצאתו מן הדביר שלם{{ש}}

בקר אעיר אקראך{{ש}}

בקר אערך לך ואצפה{{ש}}

בקשה למוצאי שבת{{ש}}

בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}}

בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}}

בר יוחאי{{ש}}

ברוך אל עליון{{ש}}

ברוך אלהי עליון{{ש}}

ברוך בא בשם ה'{{ש}}

ברוך ה' יום יום{{ש}}

ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}}

ברוכים העומדים והיושבים{{ש}}


ברח דודי (פיוט){{ש}}

ברית כרותה מלשכוח{{ש}}

ברכי אצולה{{ש}}

בשאר שמחות שירים תענו{{ש}}

בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}}

בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}}

בת ברורה{{ש}}

בת עמי לא תחשה{{ש}}

בת עמי תייליל{{ש}}

בת ציון שמעתי{{ש}}

בתולת בת יהודה{{ש}}
=ג=
גדול עווני{{ש}}

גלה גלה{{ש}}

גרוני נחר זועק חמס{{ש}}

גרושים מבית תענוגיהם{{ש}}
=ד=
דביר בית שתיל זית{{ש}}

דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}}

דודי ירד לגנו{{ש}}

דודי נהפך{{ש}}

דוי הסר{{ש}}

דומה לארז גדול{{ש}}

דוק וחוג רעשו{{ש}}

דיינו{{ש}}

דלתיך הלילה{{ש}}

דממו שרפים{{ש}}

דעני לעניי{{ש}}

דרור יקרא{{ש}}

דרכי שבעה רועים{{ש}}

דרשנוך בכל לב{{ש}}
=ה=
הא כעיני עבדיא{{ש}}

האדיר בשמי עליות{{ש}}

האדרת והאמונה{{ש}}

האומרים אחד{{ש}}

האזינו אבירים בני אלים{{ש}}

האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}}

האל העירה וראה{{ש}}

הביטה וראה את אנחותינו{{ש}}
==ה-352==
'''[[הורידו מאין הפוגות|הורידו מאין הפוגות דמעות כנחל עיני]]'''. – קינה – סי' הצעיר מאיר [בן ברוך מרוטנברג]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סאלוניקי]] (218:); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091074 85] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=176&amp;hilite= 168] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338178 360].{{ש}}
הורית דרך תשובה{{ש}}

הושיענו למען שמך{{ש}}

החרישו ממני ואדברה{{ש}}

הטה אלהי אזנך{{ש}}

היה עם פיפיות{{ש}}

היום הרת עולם{{ש}}

היום תאמצנו{{ש}}

היכל ה{{ש}}

הלא אמרית ליך{{ש}}

הלוא עיניך לאמונה{{ש}}

הללו אדיר אדירים{{ש}}

הלנופלים תקומה{{ש}}

המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}}

המבדיל בין קודש לחול{{ש}}

המלך ה'{{ש}}

הנרות הללו{{ש}}

הקבצו ושמעו (קינה){{ש}}

הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}}

הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}}

הרחמן הוא אשר חנן{{ש}}

הרחמן לברית מילה{{ש}}

השמיעיני{{ש}}

התכבדו מכובדים{{ש}}

התקבצו מלאכים{{ש}}

=ו=
ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}}

ואמרתם זבח פסח{{ש}}

ואמרתם כה לחי{{ש}}

וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}}

וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}}

וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}}

ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}}

ואתאונן ואקונן{{ש}}

ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}}

ואתה הוא ותיק{{ש}}

ובכן היה לאין{{ש}}

ובכן מי לא יראך{{ש}}

והללויה אהלל לאלי{{ש}}

והללויה אהלל למי שברא{{ש}}

וזאת הברכה (פיוט){{ש}}

וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}}

וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}}

וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}}

וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}}
==ו-197==
'''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי&quot;ח בתים, בית אחד לכל אחת מי&quot;ח ברכות השמו&quot;ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי&quot;ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י&quot;ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא&quot;ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י&quot;ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}}
בין הבית הי&quot;ב והי&quot;ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א&quot;ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר&quot;ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק —  סי' א&quot;ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח&quot;ב 182. אסב 43: כל בו ח&quot;ג 350 ובשאר דא&quot;ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח&quot;ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע&quot;י 674 שער השמים ח&quot;ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג&quot;כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג&quot;כ ריפמאנן, ציון ח&quot;א 164. צ 62.

ויאתיו כל לעבדך{{ש}}

ויבא ארז ראש קצינים{{ש}}

ויבן אומן אומנות אבות{{ש}}

וידוי אשמנו מורחב{{ש}}

וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}}

ויהי בחצי הלילה{{ש}}

ויושע אומן אשכלות{{ש}}
==ו-239==
'''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב&quot;קדוש&quot;. משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א&quot;ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98  [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&amp;st=&amp;pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}}

ויושע אל אמונה{{ש}}

ויושע ה' אבן ישראל{{ש}}

ויושע ה' אום למושעות{{ש}}

ויושע שושני פרח{{ש}}

ויעל משה (פיוט){{ש}}

וירד אביר יעקב{{ש}}

וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}}

וכל מאמינים{{ש}}

וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}}

ומלאכים נהלכים{{ש}}

ונתנה תוקף}{{ש}}

ותיק וחסיד אתה{{ש}}

=ז=
זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}}

זולתך אדונים{{ש}}

זולתך אין אל{{ש}}

זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}}

זכור איכה{{ש}}

זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}}

זכור את אשר עשה צר{{ש}}

זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}}

זכור ברית - אות ברית{{ש}}

זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}}

זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}}

זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}}

זכור ברית - שש אנכי{{ש}}

זכור ברית אב המוני{{ש}}

זכור ברית אבותינו{{ש}}

זכור ברית אזרחי{{ש}}

זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}}

זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}}

זכור ה' מה היה לנו{{ש}}
=ח=
חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}}

חד גדיא{{ש}}

חדו חדו רבנן{{ש}}

חדש ששוני{{ש}}

חודש ישועה חדש לי{{ש}}

חון תחון{{ש}}

חוסה על ישראל עמך{{ש}}

חוצב רהב תנין{{ש}}

חוקר הכל וסוקר{{ש}}

חי אלי{{ש}}

חי ה'{{ש}}

חי ונעלם{{ש}}

חי חי יודו חי{{ש}}

חיים ארוכים תכתבנו{{ש}}

חלק ד' עמו{{ש}}

חמול על מעשיך{{ש}}

חסל סידור פסח{{ש}}

חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}}

חתן בר מצוה עלה{{ש}}

חתן נעים עלה{{ש}}

חתן עמוד{{ש}}
=ט=
טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}}

=י=
י-ה אכסוף{{ש}}

יאמר נא ישראל{{ש}}

יאתה שדי לך{{ש}}

יבוא אדיר במהרה{{ש}}

יבוא הגואל{{ש}}

יביעו שפתי שירה{{ש}}

יבכיון מר{{ש}}

יגדל{{ש}}

ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}}

ידועי שם בבור נשם{{ש}}

ידי רשים{{ש}}

ידיד נפש{{ש}}

ידיד עליון{{ש}}

ידידי אל ברכוהו{{ש}}

ידידי אל עדת לאומו{{ש}}

ידידי את אהוב לבי{{ש}}

ידידי השכחת{{ש}}

ידידי רועי מקימי{{ש}}

ידידיך מאמש{{ש}}

ידך פשוט ופתחה{{ש}}

ידך תנחני{{ש}}

ידכם שאו משאת{{ש}}

יה איום זכור היום{{ש}}

יה אל גדול ונאדר{{ש}}

יה אלה מלכות{{ש}}

יה אלי וגואלי{{ש}}

יה אלי נכספה נפשי{{ש}}

יה אשר גאה גאה{{ש}}

יה את סוכת דוד תקים{{ש}}

יה בנה יה בנה{{ש}}

יה בשר שר צבאיך{{ש}}

יה הצל{{ש}}

יה השב לבצרון{{ש}}

יה חדשך{{ש}}

יה למתי צפנת{{ש}}

יה מלך רם{{ש}}

יה מלכי{{ש}}

יה מסי כיבין{{ש}}

יה נמצא ולא נרצה{{ש}}

יה פתח נא שערי שמים{{ש}}

יה צור עולמים{{ש}}

יה ריבון{{ש}}

יה שור אם נטושה{{ש}}

יה שמך ארוממך{{ש}}

יה שמע אביוניך{{ש}}

יהודה וישראל דעו{{ש}}

יהי נועם עתה{{ש}}

יהי שלום{{ש}}

יהירים קמו{{ש}}

יהללך ניב שפתי{{ש}}

יודו שמך אים ונורא{{ש}}

יודוך כל המיחלים{{ש}}

יודוך מלך{{ש}}

יודוך רעיוני{{ש}}

יום אדיר ומיוחד{{ש}}

יום אכפי הכבדתי{{ש}}

יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}}

יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}}

יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}}

יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}}

יום הודו וכבודו{{ש}}

יום השבת אין כמוהו{{ש}}

יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}}

יום זה לישראל{{ש}}

יום זה למול מלך ישפר{{ש}}

יום זה מכובד{{ש}}

יום זה שירו לאל{{ש}}

יום יום אודה{{ש}}

יום יעלה נקראה{{ש}}

יום כמו נד{{ש}}

יום כפורים זה{{ש}}

יום ליבשה{{ש}}

יום ליום אודה{{ש}}

יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}}

יום קינה היום{{ש}}

יום שבת וכפורים{{ש}}

יום שבת זכור{{ש}}

יום שבת קדש הוא{{ש}}

יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}}

יום שבתון{{ש}}

יום שמחה{{ש}}

יום שמחה לישראל{{ש}}

יומא טבא{{ש}}

יומם עינינו תלויות{{ש}}

יונה מה תהגי{{ש}}

יונה נכאבה{{ש}}

יונה נשאתה{{ש}}

יוסף אשר מקדם{{ש}}

יוצר בחכמה{{ש}}

יוצר מידו{{ש}}

יוקם דם עבדיך{{ש}}

יושב בגבהי מרומים{{ש}}

יושב בכסא הוד{{ש}}

יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}}

יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}}

יושב קדם איום{{ש}}

יושב תהלות ישראל{{ש}}

יושבי קצוות יראו{{ש}}

יחביאנו צל ידו{{ש}}

יחדיו בשיר מעלות{{ש}}

יחדיו לב נשלם{{ש}}

יחו לשון חזות אישון{{ש}}

יחיד ואין בלתו אחר{{ש}}
==י-2600==
'''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר&quot;ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה&quot;פ|קה&quot;פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&amp;st=&amp;pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}}

יחיד רם לעולם{{ש}}

יחידתי בצרתי{{ש}}

יחלת עבדיך{{ש}}

יכתירני אל חי{{ש}}

ימהר יום{{ש}}

ימותי קלו כצבאות{{ש}}

ימים מקדם אזכרה{{ש}}

יסד בסודו{{ש}}

יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}}

יעזוב רשע נתיבו{{ש}}

יעידון כל עבדיך{{ש}}

יעירוני בשמך רעיוני{{ש}}

יעירוני רעיוני{{ש}}

יעלה יעלה{{ש}}

יעלה תחנוננו{{ש}}

יעלו לאלף ולרבבה{{ש}}

יעלם שבני{{ש}}

יערב חין ערכנו{{ש}}

יערה עלינו רוח{{ש}}

יערת דבש{{ש}}

יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}}

יפה נוף אנופף{{ש}}

יפרח חתן{{ש}}

יפת עין לבבתיני{{ש}}

יצו האל לדל שואל{{ש}}

יצורים וצפון{{ש}}

יציב פתגם{{ש}}

יציץ צור מחרכו{{ש}}

יצלצלו חובבים{{ש}}

יצר האל את העולם{{ש}}

יקבוץ מפוזר{{ש}}

יקודי אש{{ש}}

יקוש בעניו{{ש}}

יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}}

יקרה מיקר{{ש}}

יקרו רעיך רב מחולל{{ש}}

יראים שלחוני{{ש}}

יראנו כקדם נפלאות{{ש}}

יראתי בפצותי שיח{{ש}}

ירדתי לתחתיות{{ש}}

ירומם צור דגל{{ש}}

ירוצצו כברקים{{ש}}

ירושלים את ה' הללי{{ש}}

ירצה עם אביון{{ש}}

ירצה צום עמך{{ש}}

ישיר ישראל שיר נועם{{ש}}

ישישו בו כל חוסיו{{ש}}

ישמח חתני{{ש}}

ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}}

ישמיענו סלחתי{{ש}}

ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}}

ישמרך כאישון בת{{ש}}

ישן אל תרדם{{ש}}

ישנה בחיק ילדות{{ש}}

ישראל בחירי אל{{ש}}

ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}}

ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}}

ישראל עבדיך{{ש}}

ישראל עם קדוש{{ש}}

ישראל עמך{{ש}}

יתנו צדקות יה{{ש}}

[[יתרומם זה אלי ואנוהו]]

=כ=
כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}}

כאור בקוע באשנבו{{ש}}

כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}}

כבודו אהל כהיום{{ש}}

כבודו אופד להנשא{{ש}}

כבודו אור יזריח{{ש}}

כבודו אות ברבואות{{ש}}

כהושעת אב המון{{ש}}

כהושעת אדם{{ש}}

כהושעת אלים{{ש}}

כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}}

כהושעת טמון גומא{{ש}}

כהושעת יגיעי נשם{{ש}}

כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}}

כהושעת ידידים (להו&quot;ר){{ש}}

כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}}

כהושעת יהודה ואפרים{{ש}}

כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}}

כהושעת ילידי אהב{{ש}}

כהושעת יקושי מלבן{{ש}}

כהושעת יקיר{{ש}}

כהושעת ירויי היאור{{ש}}

כהושעת ישע לזכרון{{ש}}

כהושעת ניני אב המון{{ש}}

כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}}

כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}}

כי אנו עמך{{ש}}

כי אשמרה שבת{{ש}}

כי בשם אדיר תצאון{{ש}}

כי הנה כחומר{{ש}}

כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}}

כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}}

כי רכובו בערבות{{ש}}

כירי רם{{ש}}

ככלות ייני{{ש}}

כל ברואי מעלה ומטה{{ש}}

כל מקדש שביעי{{ש}}

כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}}

כמה אלהי{{ש}}

כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}}

כסא אורי וישעי{{ש}}

כתובה לחג השבועות{{ש}}

כתועים ואין לבקש{{ש}}

כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}}

כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}}

כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}}

כתר מלכות (רדב&quot;ז){{ש}}

=ל=

לא אמות לא אמות{{ש}}

לא ארמון על משפטו{{ש}}

לא בקשתי אל אבטח{{ש}}

לא קם נביא{{ש}}

לאל עורך דין{{ש}}

לבית לוי ומשפחתו{{ש}}

לבעל התפארת{{ש}}

לדוד שיר ומזמור{{ש}}

לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}}

לולי ד' שהיה לנו{{ש}}

ליל שיכורים{{ש}}

ליל שמורים אור ישראל{{ש}}

ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}}

ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}}

לך אלי תשוקתי{{ש}}

לך אלים אלפי אלפים{{ש}}

לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}}

לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}}

לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}}

לך יאדיר כל יציר{{ש}}

לכה דודי{{ש}}

למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}}

למה הקץ{{ש}}

למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}}

למי אבכה{{ש}}

למי אבכה וכף אכה{{ש}}

למען אב אץ לבוא{{ש}}

למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}}

למען אב הכירך{{ש}}

למען אב הנוסה בעשרה{{ש}}

למען אב השכים{{ש}}

למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}}

למען אב ידעך{{ש}}

למען אב ידעך מכל אומות{{ש}}

למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}}

למען אב נבחן בעשר{{ש}}

למען אב נם יוקח נא{{ש}}

למען אב נפקד{{ש}}

למען אב נצטוה{{ש}}

למען אב עקד בן{{ש}}

למען אברהם האהוב{{ש}}

למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}}

למען אהבת קדומים{{ש}}

למען אהל ארמנותיך{{ש}}

למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}}

למען אזרחי הנשלך{{ש}}

למען איתן{{ש}}

למען אמיץ בן שלוש{{ש}}

למען אמיתך{{ש}}

למען אסף להחיות{{ש}}

למען תמים בדורותיו{{ש}}

למען תמים עש תיבה{{ש}}

למען תפר עלה תאנה{{ש}}

למענך אדיר באדירים{{ש}}

למענך אל אחד ואין שני{{ש}}

למענך אל הושיעה{{ש}}

למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}}

למענך אל עוטה אורות{{ש}}

למענך אלהי{{ש}}

למענך אלהי האלהים{{ש}}

למענך אלהינו{{ש}}

למענך ולא לנו{{ש}}

למענך תקיף{{ש}}

למקדימים בתפילה{{ש}}

למתודה חטאתיו{{ש}}

לנר ולבשמים{{ש}}

לפדות עם דל{{ש}}

לפניך אני כורע{{ש}}

=מ=
מארוד וארפד{{ש}}

מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}}

מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}}

מברך רחמנא{{ש}}

מדי שנה קינה{{ש}}

מה ידידות{{ש}}

מה יפית{{ש}}

מה לך יצרי{{ש}}

מה לך שר תשאל{{ש}}

מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}}

מה נאוו עלי{{ש}}

מה נכבד היום{{ש}}

מה נעים נאוה תהילה{{ש}}

מה נפתח ונימא{{ש}}

מה נשתנה{{ש}}

מהולל אקרא ה'{{ש}}

מהללך ורב גדלך{{ש}}

מוחץ ורופא{{ש}}

מולך מוני{{ש}}

מושך חסד ליודעיו{{ש}}

מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}}

מחוללת מהוללת{{ש}}

מחי ומסי{{ש}}

מחנות עליונים{{ש}}

מי אדר והוד{{ש}}

מי העומד בהראה{{ש}}

מי זאת עולה יפהפיה{{ש}}

מי יתן ראשי מים{{ש}}

מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}}

מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}}

מי כמוך (ריה&quot;ל){{ש}}

מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}}

[[מי כמוך אומר ומקים]]

מי לה' אתי עורך{{ש}}

מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}}

מי שענה לאברהם אבינו{{ש}}

מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}}

מימים ימימה{{ש}}

מכניסי רחמים{{ש}}

מלא פי שירה{{ש}}

מלאכי צבאות בעלצון{{ש}}

מלאכי רחמים{{ש}}

מלך אדיר ונורא{{ש}}

מלך אזור גבורה{{ש}}

מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}}

מלך אמון מאמרך{{ש}}

מלך אמיץ ואיום{{ש}}

מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}}

מלך גואל ומושיע{{ש}}

מלך מלכים רם על רמים{{ש}}

מלך עליון אל דר במרום{{ש}}

מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}}

מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}}

מלך עתיק ימים{{ש}}

מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}}

מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}}

מלכי עולם בורא{{ש}}

מנוחה ושמחה{{ש}}

מנומם בעת קומם{{ש}}

מסוד חכמים{{ש}}

מעוז צור{{ש}}

מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}}

מפי אל{{ש}}

מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}}

מציון אל עליון{{ש}}

מצרי ערי יצרי{{ש}}

מקדים וראש לקוראים{{ש}}

מקהלות עם{{ש}}

מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}}

מקוה ישראל מושיעו{{ש}}

מקור עיני{{ש}}

מרומים ישכן{{ש}}

מרים לראשי{{ש}}

מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}}

מרנא דבשמיא{{ש}}

מרשות אלהי האלהים{{ש}}

מרשות אלהי קדם{{ש}}

מרשות האל הגדול{{ש}}

מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}}

מרשות שוכן עד{{ש}}

משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}}

משביח שאון ימים{{ש}}

משמים שלום לעם{{ש}}

משנאי הצמיד{{ש}}

משתחוים להדרת קודש{{ש}}

מתי יבושר עם{{ש}}

מתי יעקב תפארון{{ש}}

=נ=

נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}}

נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}}

נכון לבו{{ש}}

נלאה להיליל על שברנו{{ש}}

נפשי עוז תדרכי{{ש}}

נשמת ילדים שוממים{{ש}}

נשמת ישרים יהלוך{{ש}}

נשמת מלומדי מורשה{{ש}}

נשמת שדודים נדודים{{ש}}

=ס=
סגולתי איומה נשאתי{{ש}}

סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}}

סגולתי משכתיך חסד{{ש}}

סוכה ולולב{{ש}}

סוכת שלם{{ש}}

סימן טוב יהיה לכל{{ש}}

סימני ליל הסדר{{ש}}

סלח נא אשמות{{ש}}

סלח נא אשמתנו{{ש}}

סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}}

=ע=

עב קל ממרומך{{ש}}

עד אן צבי מודח{{ש}}

עד מתי ה'{{ש}}

עובדי האל באמונה{{ש}}

עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}}

עורה נא ימינך רמה{{ש}}

עורו שירו שיר{{ש}}

עורי נצורה כבבת{{ש}}

עזוז אדירירון{{ש}}

עזר מצרי{{ש}}

עזרני אל חי{{ש}}

עין ולב{{ש}}

עינינו לך תלינו{{ש}}

על אהבתך{{ש}}

על אהבתך (מנוקד){{ש}}

על אלה תרדנה{{ש}}

על בית זה ויושביהו{{ש}}

על היכלי אבכה{{ש}}

על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}}

על הר המוריה{{ש}}

על זה היה דוה לבנו{{ש}}

על יום חורבן היכל מקודש{{ש}}

על משכבי בלילות{{ש}}

על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}}

עלינו לשבח{{ש}}

עם אשר יה ברך{{ש}}

עם ה' השלחה{{ש}}

עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}}

ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}}

ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}}

ענה איומה{{ש}}

ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}}

ענה איומים בעוז{{ש}}

ענה אמוני שבט ראובן{{ש}}

ענה אתויים{{ש}}

ענה תאבי ישעך{{ש}}

עננו אבינו{{ש}}

עננו אלוהי אברהם{{ש}}

עשה למען שמך{{ש}}

עת דודים כלה{{ש}}

עת שערי רצון להפתח{{ש}}

=פ=
פורים פורים{{ש}}

פסח אכלו פחוזים{{ש}}

פצחו רון ותהילה{{ש}}

פרה אמרה קשה{{ש}}

=צ=
צור משלו{{ש}}

צורי גואלי יה{{ש}}

ציון אשר יאמרו{{ש}}

ציון במשפט לכי לך{{ש}}

ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}}

ציון ה' לכס בחר{{ש}}

ציון הלא תשאלי{{ש}}

ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}}

ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}}

ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}}

ציון ידידות ידיד{{ש}}

ציון מנת שלום{{ש}}

ציון מעוז קרית מלך{{ש}}

ציון מעון חשקי{{ש}}

ציון עטרת צבי{{ש}}

ציון צפירת פאר{{ש}}

ציון קדוש משכני עליון{{ש}}

ציון קחי כל צרי{{ש}}

ציון תקונני עלי ביתך{{ש}}

צמאה נפשי{{ש}}

צעקה יוכבד{{ש}}

=ק=
קדוש אדיר בעליתו{{ש}}

קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}}

קדש ורחץ{{ש}}

קול אהלה תתיפח{{ש}}

קול ברמה נשמע ביללה{{ש}}

קול יעקב קורא{{ש}}

קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}}

קול מהלל יגדל{{ש}}

קום חתן{{ש}}

קומה ה' למנוחתך{{ש}}

קומו ברינה עדת אמוני{{ש}}

קוראי מגילה{{ש}}

קינת אומן{{ש}}

קמתי באשמורת{{ש}}

קמתי ותדד שנתי{{ש}}

קמתי להלל{{ש}}

קרב אורך לעניה{{ש}}

קריה יפהפיה{{ש}}

=ר=
ראה שמש{{ש}}

ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}}

רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}}

רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}}

רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}}

רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}}

רומה אלהים שמך לקדש{{ש}}

רועה ישראל האזינה{{ש}}

==ר-802==
'''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר&quot;ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר&quot;ע גדול העצה ורב העלילה]]'''.
==ר-803==
'''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר&quot;ע בורא עולם במדת רחמים חלר&quot;ע גואל ומושיע חלר&quot;ע דיין אלמנות]]'''.
רחם נא עליו{{ש}}

רחמים פשוטים{{ש}}

רחמנא אידכר לן{{ש}}

רחמנא דא היא אוריתך{{ש}}

רחמנא חטינן{{ש}}

רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}}

רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}}

ריב בין שבת וחנוכה{{ש}}

ריבון כל העולמים{{ש}}

רם אור גדול נעלם{{ש}}

רנו ושבחו לאל{{ש}}

רעה בשבטך{{ש}}

רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}}

רפא צירי{{ש}}

=ש=
שאו לבבכם לכפיכם{{ש}}

שאו מנחה משובחה{{ש}}

שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}}

שאי קינה במגינה{{ש}}

שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}}

שאלי שרופה באש{{ש}}

שבחו אל עדת ישראל{{ש}}

שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}}

שבטי איתני{{ש}}

שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}}

==ש-273==
'''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. —  גאולה —  סי' שלמה [רשב&quot;ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&amp;st=&amp;pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&amp;st=&amp;pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&amp;st=&amp;pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|ע&quot;י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=798&amp;hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&amp;st=&amp;pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד&quot;ל|רומא שד&quot;ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ&quot;פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&amp;st=&amp;pgnum=143&amp;hilite= 70]; [אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב&quot;ר|שירי שלמה-ב&quot;ר]] ח&quot;ב (*) ח&quot;ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&amp;st=&amp;pgnum=18&amp;hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&amp;st=&amp;pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ&quot;ז|תחנונים וסליחות-שמ&quot;ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי &quot;מחוצים לחוצים&quot; וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=46778&amp;st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&amp;_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב&quot;ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}}

שבץ אחזני{{ש}}

שבת היום לה'{{ש}}

שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}}

שבת ומילה{{ש}}

שבת זה שבת הגדול{{ש}}

שבת סורו מני{{ש}}

שדודים נדודים{{ש}}

שדי אל מה נורא{{ש}}

שואף כמו עבד{{ש}}

שוכני בתי חמר{{ש}}

שוכנת בשדה{{ש}}

שולמית הנבחרת מעמים{{ש}}

שוממתי ברב יגוני{{ש}}

שומר ישראל{{ש}}

שומרון קול תתן{{ש}}

שופט כל הארץ{{ש}}

שושן עמק{{ש}}

שושנת ורד{{ש}}

שזופת שמש{{ש}}

שח ציר נאמן{{ש}}

שחי לאל{{ש}}

שחר אבקשך{{ש}}

שחר להודות לך קמתי{{ש}}

שחר קמתי להודות{{ש}}

שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}}

שטר עלי בעדים וקנין{{ש}}

שימו לב על הנשמה{{ש}}

שימני ראש{{ש}}

שיר אל נעלם{{ש}}

שיר אענה{{ש}}

שיר היחוד{{ש}}

שיר הכבוד{{ש}}

שיר ושבח עירכו{{ש}}

שיר חדש אשיר{{ש}}

שיר חדש זמרו{{ש}}

שירה לאל נרננה{{ש}}

שירו לאל הודו לשמו{{ש}}

שירו לאל נבוני{{ש}}

שירו לאל נועם{{ש}}

שירו לאל שיר חדש{{ש}}

שירו לה' בחורי וזקני{{ש}}

שירו לה' הודו לו{{ש}}

שירות ותשבחות אתנה{{ש}}

שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}}

שכולה אכולה{{ש}}

[[שכולה גלמודה]]

שכורת ולא מיין{{ש}}

שכינה צועקת בהרע{{ש}}

שלום וצדק נשקו{{ש}}

שלום לבוא שבת{{ש}}

שלום לך דודי{{ש}}

שלום עליכם אתם{{ש}}

שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}}

שלום תשפות לנו{{ש}}

שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}}

שלמא לכון שארא דישראל{{ש}}

שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}}

שם אל קמתי לברך{{ש}}

שמחו בשמחת תורה{{ש}}

שמחו בשמחת תורת משה{{ש}}

שמחו נא{{ש}}

שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}}

שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}}

שמחתי באומרים לי{{ש}}

שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}}

שמך לעד בפי מועד{{ש}}

שמם הר ציון{{ש}}

שמע האל{{ש}}

שמע קולי{{ש}}

שמעו והאזינו{{ש}}

שמעו נא תוכחת{{ש}}

שמעתי מפאתי תימן{{ש}}

שמרו שבתותי{{ש}}

שנאנים שאננים{{ש}}

שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}}

==ש-1952==
'''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב&quot;ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|ע&quot;י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב&quot;ר|שירי שלמה-ב&quot;ר]] ח&quot;ב (*) ח&quot;ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&amp;st=&amp;pgnum=19&amp;hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח&quot;ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: &quot;וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות&quot;. הרוו&quot;ה במאמרו &quot;[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]&quot; מעלה בחשבונו שתס&quot;א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט&quot;ו (1055) או תתל&quot;ה (1075), &quot;כי תחילת מלכות ישמעאל ד&quot;א שנ&quot;ד (594) או שע&quot;ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]&quot;. אחריו נגרר בעל ע&quot;י בפירושו ואחז בשנת תטט&quot;ו, ודוקעס ג&quot;כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל&quot;ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי&quot;ר חלק על הרוו&quot;ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ&quot;ל בגוף הפיוט &quot;הרי ארבע מאות ושלושים ואחת&quot; ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי&quot;ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&amp;st=&amp;pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה&quot;נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח&quot;ג (*ח&quot;ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&amp;st=&amp;pgnum=177 172]) כי המלים &quot;שנת ארבע אלפים ושע&quot;ד ליצירה&quot; היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק &quot;ובימיו יצא מחמד לעולם&quot; (עי' ג&quot;כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד&quot;ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&amp;st=&amp;pgnum=176&amp;hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד&quot;ל שתס&quot;א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה&quot;נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד&quot;ל|אגרות שד&quot;ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה&quot;נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י&quot;א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה&quot;נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס&quot;א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה&quot;נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב&quot;ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: &quot;וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות&quot; וכן הוא ג&quot;כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ&quot;י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש&quot;ש]] ח&quot;א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר &quot;[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול&quot; (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: &quot;וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות&quot;. מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=46778&amp;st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&amp;_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&amp;st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&amp;pgnum=35&amp;hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}}

שני זיתים נכרתים{{ש}}

שננו לשונם בני אונם{{ש}}

שנת אוצרך הטוב{{ש}}

שנת אורה שנת ברכה{{ש}}

שנת אסומה ובלולה{{ש}}

שנת ארץ תתן יבולה{{ש}}

שעה נאסר{{ש}}

שעה עליון לקול אביון{{ש}}

שער אשר נסגר{{ש}}

שער הרחמים{{ש}}

שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}}

שעריך בדפקי{{ש}}

שפל רוח{{ש}}

שפעת רביבים{{ש}}

שרי קודש היום{{ש}}

שרפו הבירה{{ש}}

שש מאות נקראות{{ש}}

ששוני רב בך{{ש}}

שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}}

שתה ימי גלותי{{ש}}

שתי פעמים מקוימים{{ש}}

=ת=
תא שמע מרא דעלמא{{ש}}

תאבת יום זה{{ש}}

תאות לב לא השגנו{{ש}}

תאות נפש ולב{{ש}}

תאחר מיום זכרון{{ש}}

תאיר אורנו{{ש}}

[[תאיר נוגה]]

תאלת יום ענוי{{ש}}

תאמר למחות אשמינו{{ש}}

תאמת אור בקדש{{ש}}

תבוא לפניך שועת חנון{{ש}}

תגרת יד אסוף{{ש}}

תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}}

תהיינה עיניך פקוחות{{ש}}

תוחלת ישראל{{ש}}

תומת צורים וחסדם{{ש}}

תורה הקדושה{{ש}}

תורתא דמרביא{{ש}}

תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}}

תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}}

תחלי תורה{{ש}}

תחרות רוגז הניח{{ש}}

תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}}

תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}}

תכפו עלינו צרות{{ש}}

תמהנו מרעות{{ש}}

תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}}

תמור עבודת מזין{{ש}}

תנות צרות לא נוכל{{ש}}

תנחם על עפר ואפר{{ש}}

תעודה החמודה{{ש}}

תעינו מאחריך{{ש}}

תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}}

תעלת צרי{{ש}}

תענה אמונים{{ש}}

תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}}

תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}}

תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}}

תפילתו של כהן גדול{{ש}}

תפלה לקדמך{{ש}}

תפן להקשיב ממעונים{{ש}}

תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}}

תרומה הבדילנו{{ש}}

תשבי צורי{{ש}}

תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}}

תשובה חשובה{{ש}}

תתברך אלהי האלהים{{ש}}

תתמוך גורלנו{{ש}}

תתן אחרית לעמך{{ש}}</text>
      <sha1>0pn1mzhrj3quzbhtmda93kvz6f8ty19</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי קסם/האחים והגליון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1740089</id>
    <revision>
      <id>3011528</id>
      <parentid>3009803</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T08:15:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>91</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>ניסוח</comment>
      <origin>3011528</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2512" sha1="clnyipsa80lu2r2o8on1mjijz09ljcp" xml:space="preserve">{{ספר חול
|מחבר=יון אאורטנאסון
|שם ספר=סיפורי עם ואגדות איסלנדיים
|שם נוסף=האחים והנייר
|הקודם=סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורים מצחיקים/האחים מבאהקי
|רישום הקודם=האחים מבאהקי
|הבא=סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/עמוקים הם ערוצי איסלנד
|רישום הבא=עמוקים הם ערוצי איסלנד
|סוגה=אגדות
}}
{{בעבודה}}

פעם היה איכר אחד שגר ליד חוף הים. היו לו שני בנים. אין סיפורים עליו עד ממש לפני מותו, שאז הוא נתן להם נייר ישן עם משהו כתוב עליו ואמר להם שהם צריכים לקחת את זה איתם, במיוחד כשהם הולכים לים, כי אז יהיה להם שלל{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: הכוונה לשלל דיג - כמות הדגים.&lt;/small&gt;}} לא פחות משל אחרים.

האחים הודו לו על הנייר וניסו לקרוא את מה שהיה כתוב שם, אך מכיוון שלא הבינו אף מילה הם חשבו שזה קסם, ייחסו חשיבות רבה לנייר ולא גילו עליו לאף אחד.

בעקבות אביהם הם הפכו לבעלי בתים שם, ורק לעיתים נדירות שכחו לקחת את הנייר איתם. הם האמינו מאוד בנייר והדייג הצליח כפי שציפו. כשהוא היה איתם הדיג שלהם היה המוצלח ביותר באיזור, אך אם הם שכחו אותו על היבשה השלל היה מועט או שאפילו לא היה בכלל.

היו הרבה דיבורים על איך האחים מצליחים בדיג ביחס לכל האחרים באיזור ולעיתים התייחסו אליהם בתור ברי מזל באופן חריג. כי למרות שספינות רבות הפליגו באותו היום לים, קרה שאף אחד לא הצליח לראות בשלל, בעוד הם זכו לו.

לכן אנשים התחילו להתלחשש על כך שלאחים יש קסם דיג והחלו לדבר איתם על הנושא. והאחים, למרות שחשבו שהאנשים צודקים בדבריהם, לא לקחו את הדברים ברצינות.

'''-- התרגום בעבודה --'''

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:סיפורי עם ואגדות איסלנדיים]]</text>
      <sha1>clnyipsa80lu2r2o8on1mjijz09ljcp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1740090</id>
    <revision>
      <id>3011526</id>
      <parentid>3008613</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T08:12:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3011526</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30591" sha1="0tdn9w61c5q5usz1pv5hsky2wcwnmjv" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי, התשפ&quot;ו-2026

&lt;מאגר 2242830 תיקון 1043724&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשפ&quot;ו, 526|חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי|25:12846918)).

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות
: בחוק זה -
:- &quot;בעל מלאי&quot; - מי שבמהלך שנה היה בעלים של מוצר, בכמות שנתית מצטברת הקבועה לצד אותו מוצר [[בתוספת השנייה]];
:- &quot;המועד הקובע&quot; - היום האחרון בכל חודש;
:- &quot;מוצר&quot; - פריט המנוי [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;המנהל&quot; - עובד המשרד שמונה לפי [[סעיף 5]];
:- &quot;המשרד&quot; - משרד החקלאות וביטחון המזון;
:- &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;פרטים מזהים&quot; - שם בעל המלאי, מספר זהות או מספר תאגיד, כתובת בית העסק, מספר טלפון וכתובת דואר אלקטרוני;
:- &quot;השר&quot; - שר החקלאות וביטחון המזון.

== פרק ב': דיווח על מלאי ==

@ 2. דיווח חודשי
: (א) מי שבשנה מסוימת היה בעל מלאי של מוצר מסוים ידווח למנהל, לגבי כל חודש בשנה העוקבת, את כמות המלאי של כל מוצר שבבעלותו במועד הקובע ואת מיקומו; דיווח כאמור יכלול פרטים מזהים.
: (ב) דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יימסר למנהל עד 10 בחודש העוקב למועד הקובע, בטופס מקוון שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד או באופן אחר שקבע השר בצו.

@ 3. דיווח שנתי
: (א) בעל מלאי שחלה לגביו חובת דיווח לפי [[סעיף 2]], ידווח למנהל, לגבי שנה שבה היה עליו למסור דיווח חודשי כאמור, את הכמות השנתית המצטברת של כל מוצר שהיה בבעלותו במהלך אותה שנה; דיווח כאמור יכלול פרטים מזהים.
: (ב) דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יימסר למנהל עד 31 במרץ של השנה העוקבת, בטופס מקוון שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד או באופן אחר שקבע השר בצו, ויצורף לו אישור רואה חשבון בדבר הנתונים המדווחים בו.

@ 4. דיווח בעת מחסור משמעותי
: (א) שוכנע המנהל כי יש חשש ממשי למחסור משמעותי בגרעיני חיטה למאכל אדם או למחסור משמעותי העלול להביא לפגיעה בהזנת חיות משק במוצרים המנויים [[$ תוספת ראשונה|בפרטים (2)]] [[ו-(3) לתוספת הראשונה]], רשאי הוא, באישור השר, לדרוש מבעל מלאי שחלה עליו חובת הדיווח לפי [[סעיף 2]], אם הדבר דרוש לשם הערכת היקף המחסור או לשם התמודדות עם המחסור האמור, הגשת דיווחים במועדים נוספים, מידע נוסף בקשר למוצרים שבבעלותו, ובכלל זה סך הכמות המיועדת ללקוחות מתוך המלאי, מלאי עתידי הצפוי להגיע ומועד הגעתו, ודיווח בנוגע לסוגי מזון לבעלי חיים שבבעלותו היכולים לשמש כחלופה למוצרים; לעניין זה, &quot;חיות משק&quot; - בעלי חיים שהם או תוצרתם מיועדים לשמש מזון לבני אדם.
: (ב) דרישה כאמור בסעיף קטן (א) תישלח בצירוף פירוט הנסיבות להחלטה לשלוח את הדרישה, לכתובת הדואר האלקטרוני שדיווח בעל מלאי לפי [[סעיף 2]] או באופן אחר שאישר המנהל לבקשת בעל המלאי; נשלחה דרישה כאמור, ידווח בעל המלאי למנהל בהתאם לאמור בה.

== פרק ג': המנהל ==

@ 5. מינוי המנהל וסמכותו לדרוש מידע
: (א) השר ימנה, מקרב עובדי משרדו, מנהל לעניין חוק זה, ורשאי הוא למנות לו ממלא מקום קבוע מקרב עובדי משרדו.
: (ב) הודעה בדבר מינוי המנהל תפורסם ברשומות.
: (ג) המנהל רשאי לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועו של חוק זה.

== פרק ד': פיקוח ==

@ 6. הסמכת מפקחים
: (א) השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונות להם סמכויות פיקוח לפי חוק זה, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה.
: (ב) למפקח כאמור בסעיף קטן (א) יוסמך מי שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה השר;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.
: (ג) הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

@ 7. סמכויות פיקוח
: לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה לפי [[סעיף 8]] -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של הוראות חוק זה;
: (3) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.

@ 8. זיהוי מפקחים
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]] אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

== פרק ה': אמצעי אכיפה מינהלית ==

=== סימן א': הטלת עיצום כספי ===

@ 9. הגדרות - [[פרק ה']]
: [[בפרק זה]], &quot;הסכום הבסיסי&quot; - סכום כמפורט להלן, לפי העניין:
: (1) לגבי יחיד - 8,000 שקלים חדשים;
: (2) לגבי תאגיד שבשנה שקדמה לשנה שבה בוצעה ההפרה, מחזור המכירות השנתי שלו הוא עד 100 מיליון שקלים חדשים - 40,000 שקלים חדשים;
: (3) לגבי תאגיד שבשנה שקדמה לשנה שבה בוצעה ההפרה, מחזור המכירות השנתי שלו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים - 80,000 שקלים חדשים.

@ 10. עיצום כספי
: בעל מלאי המפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום השווה לסכום הבסיסי:
: (1) לא הגיש דיווח חודשי, בניגוד להוראות [[סעיף 2]];
: (2) לא הגיש דיווח שנתי, בניגוד להוראות [[סעיף 3]];
: (3) לא דיווח בהתאם לדרישת המנהל, בניגוד להוראות [[סעיף 4]].

@ 11. הודעה על כוונת חיוב
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי בעל מלאי הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 10]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה, ומועד ביצוע ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות [[סעיף 12]], וכי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום אם המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור [[בסעיף 13(ד)]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 14]], ושיעור התוספת.

@ 12. זכות טיעון
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 11]] רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המנהל להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

@ 13. החלטת המנהל ודרישת תשלום
: (א) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 12]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 15]].
: (ב) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן, את התקופה לתשלומו ואת זכותו של המפר להגיש עתירה על ההחלטה;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 12]], בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
: (ה) לא היה בידי המנהל מידע בדבר מחזור המכירות של מפר שהוא תאגיד, רשאי הוא לדרוש מהמפר מידע ופרטים נוספים הדרושים לדעתו לשם קביעת מחזור המכירות; לא הוכח מחזור המכירות של התאגיד כאמור, רשאי המנהל לקבוע את מחזור המכירות לפי מיטב שפיטתו.

@ 14. הפרה נמשכת והפרה חוזרת
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה אחוז מסך העיצום הכספי לכל יום שבו נמשכת ההפרה; סכום העיצום הכספי הכולל לפי סעיף קטן זה לא יעלה על פי חמישה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא הייתה הפרה נמשכת.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 10]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי.

@ 15. סכומים מופחתים
: המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי [[סימן זה]], אלא במקרים, בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים [[בתוספת השלישית]], ובשיעורים הקבועים בה.

@ 16. סכום מעודכן של העיצום הכספי
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור [[בסעיף 13(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים או הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי העניין.
: (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים לפי [[סימן זה]] יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 17. המועד לתשלום העיצום הכספי
: המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 13]].

@ 18. ריבית שקלית ודמי פיגורים
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים; [[בפרק זה]] -
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]].

@ 19. פריסת תשלום העיצום הכספי
: (א) המנהל רשאי, לבקשת המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, בהתחשב בסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר ובנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות פריסה כאמור, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על 12 תשלומים חודשיים.
: (ב) עמד המפר בפריסת התשלומים כאמור, לא ייווספו על חובו דמי פיגורים בתקופת הפריסה.
: (ג) לא שילם המפר תשלום במועדו, יראו את החלטת המנהל על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, יתרת החוב תעמוד לפירעון מיידי ויחולו הוראות [[סעיף 18]].

@ 20. גבייה
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].

=== סימן ב': התראה מינהלית ===

@ 21. התראה מינהלית
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי בעל מלאי הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 10]], והתקיימו נסיבות שקבע המנהל, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן א']], למסור לו התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]]; בסעיף קטן זה, &quot;היועץ המשפטי לממשלה&quot; - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.
: (ב) בהתראה מינהלית יציין המנהל מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 23]], וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות [[סעיף 22]].
: (ג) נהלים שנקבעו לפי סעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.

@ 22. בקשה לביטול התראה מינהלית
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור [[בסעיף 21]], רשאי הוא לפנות למנהל בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מהטעמים האלה:
:: (1) המפר לא ביצע את ההפרה;
:: (2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
: (ב) המנהל רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.
: (ג) קיבל המנהל בקשה לביטול התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת המנהל תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

@ 23. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין [[סעיף 14(א)]], והמנהל ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת, בהתאם להוראות [[סעיף 11]], בשינויים המחויבים.
: (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 14(ב)]], והמנהל ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 11]], בשינויים המחויבים.
: (ג) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור בסעיף זה, רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 12]] [[ו-13]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ג': הוראות כלליות ===

@ 24. עיכוב ביצוע והחזר
: (א) אין בהגשת עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים על החלטת המנהל לפי [[פרק זה]], כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או שבית המשפט הורה על כך.
: (ב) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א) או ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית, מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
: (ג) בית המשפט הדן בעתירה רשאי לאשר את החלטת המנהל, לשנותה, לבטלה או לקבל החלטה אחרת במקומה.

@ 25. פרסום
: (א) הטיל המנהל עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי, מועד ביצוע ההפרה ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם המפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים או הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, יפרסם המנהל, לפי סעיף קטן (א), את דבר הגשת העתירה או הערעור ואת תוצאותיהם.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי המנהל לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה, יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי [[סעיף 12]], ובלבד שהמנהל הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 11]].
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם המנהל אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו באתר האינטרנט של המשרד בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור.
: (ו) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

== פרק ו': הוראות שונות ==

@ 26. סודיות ומחיקת דיווחים
: (א) לא יגלה אדם ידיעה או מסמך שהגיעו אליו לפי חוק זה, ולא יעשה בהם שימוש, למעט לשם תכנון מלאי החירום של גרעיני חיטה למאכל אדם ושל מזון לבעלי חיים וניהולו.
: (ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו - קנס או מאסר שנה.
: (ג) המנהל ימחק מידע שהתקבל לפי חוק זה לא יאוחר משנתיים ממועד קבלתו.

@ 27. ביצוע ותקנות
: (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת הדיווחים לפי [[סעיפים 2]], [[3]] [[ו-4]].
: (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת הראשונה]] ואת [[התוספת השנייה]], ובהסכמת שר המשפטים - גם את [[התוספת השלישית]].

@ 28. &lt;!-- תיקון מס' 156 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]].))

@ 29. תחילה והוראות מעבר
: (א) תחילתו של חוק זה ארבעה חודשים מיום פרסומו (להלן - יום התחילה), אולם השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את יום התחילה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה.
: (ב) מי שהיה בעל מלאי בשנה שקדמה לשנה שבה חל יום התחילה, חייב בדיווח לפי [[סעיף 2]] החל מיום התחילה.
: (ג) על אף האמור [[בסעיף 3]], דיווח שנתי ראשון לגבי השנה שבה החל בעל המלאי לדווח כאמור בסעיף קטן (ב), ייעשה, לגבי התקופה שקדמה ליום התחילה, לפי הנתונים שברשותו של בעל המלאי.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[סעיף 1]] - ההגדרה &quot;מוצר&quot;))) ====
@ (1) : גרעיני חיטה למאכל אדם;
@ (2) : מזון יבש לבעלי חיים:
: (א) גרעיני תירס;
: (ב) גרעיני שעורה;
: (ג) גרעיני דורה (סורגום);
: (ד) גרעיני חיטה;
: (ה) כוספת סויה;
: (ו) כוספת לפתית;
: (ז) כוספת חמניות;
: (ח) גרעיני זיקוק מיובשים בתוספת מומסים (Dried Distillers Grains);
: (ט) גלוטן תירס להזנת בעלי חיים (Corn Gluten Feed);
@ (3) : שמנים:
: (א) שומן דקלים מוגן;
: (ב) שמן סובסטוק.

== תוספת שנייה ==
==== ((([[סעיף 1]] - ההגדרה &quot;בעל מלאי&quot;))) ====
@ (1) : גרעיני חיטה למאכל אדם - 10,000 טונות או יותר;
@ (2) : מזון יבש לבעלי חיים - 10,000 טונות או יותר;
@ (3) : שומן דקלים מוגן - 60 טונות או יותר;
@ (4) : שמן סובסטוק - 15 טונות או יותר.

== תוספת שלישית ==
==== ((([[סעיף 15]]))) ====
=== סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי ===

@ 1. הגדרות
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;אישור&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) אם המפר חייב, לפי דין, במינוי רואה חשבון מבקר - אישור שנתן רואה חשבון מבקר שמונה כאמור המבקר את הדוחות הכספיים השנתיים;
:: (2) אישור שנתן רואה חשבון או אישור שנתן יועץ מס מייצג, כי נתון פלוני תואם לאמור במסמך שהוגש במסגרת פעולת הייצוג של יועץ המס;
:- &quot;יועץ מס מייצג&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;מחזור עסקאות&quot; - מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;רואה חשבון מבקר&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]].

@ 2. הפחתת סכומי העיצום הכספי
: המנהל רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בשיעורים שלהלן, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה:
: (1) המפר לא הפר כל הוראה מהוראות חוק זה או לפיו בארבע השנים שקדמו להפרה - 30%; לא הפר את אותה הוראה בשנתיים שקדמו להפרה - 20%;
: (2) מפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה למנהל - 40%;
: (3) המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של המנהל - 30%.

@ 3. הפחתה בשל נסיבות אישיות
: ראה המנהל, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשיעור של 20%.

@ 4. הפחתה בשל כמה נסיבות
: התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור [[$ תוספת|בסעיפים 2]] [[$ תוספת|ו-3]], רשאי המנהל להפחית למפר מסכום העיצום הכספי את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה לא יעלה על 80% מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה, אם הייתה זו הפרה ראשונה, ועל 70% ממנו, אם הייתה זו הפרה שאינה הפרה ראשונה.

@ 5. הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות
: (א) מצא המנהל שסכום העיצום הכספי עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר, רשאי הוא להפחית את הסכום ל-5% ממחזור העסקאות שלו.
: (ב) סעיף קטן (א) יחול בין שהופחת סכום העיצום הכספי לפי [[$ תוספת|סעיפים 2]] [[$ תוספת|ו-3]] ובין שלא הופחת.
: (ג) מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי סעיף זה, יגיש למנהל אישור, לעניין גובה מחזור העסקאות שלו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום י' באייר התשפ&quot;ו (27 באפריל 2026).
&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו ראש הממשלה
* אבי דיכטר שר החקלאות וביטחון המזון
* יצחק הרצוג נשיא המדינה
* אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>0tdn9w61c5q5usz1pv5hsky2wcwnmjv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011527</id>
      <parentid>3011526</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T08:13:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3011527</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30595" sha1="161slo7qrfk5dwotsbpf4yms1hlqsgg" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי, התשפ&quot;ו-2026

&lt;מאגר 2242830 תיקון 1043724&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשפ&quot;ו, 526|חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי|25:12846918)).

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות
: בחוק זה -
:- &quot;בעל מלאי&quot; - מי שבמהלך שנה היה בעלים של מוצר, בכמות שנתית מצטברת הקבועה לצד אותו מוצר [[בתוספת השנייה]];
:- &quot;המועד הקובע&quot; - היום האחרון בכל חודש;
:- &quot;מוצר&quot; - פריט המנוי [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;המנהל&quot; - עובד המשרד שמונה לפי [[סעיף 5]];
:- &quot;המשרד&quot; - משרד החקלאות וביטחון המזון;
:- &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;פרטים מזהים&quot; - שם בעל המלאי, מספר זהות או מספר תאגיד, כתובת בית העסק, מספר טלפון וכתובת דואר אלקטרוני;
:- &quot;השר&quot; - שר החקלאות וביטחון המזון.

== פרק ב': דיווח על מלאי ==

@ 2. דיווח חודשי
: (א) מי שבשנה מסוימת היה בעל מלאי של מוצר מסוים ידווח למנהל, לגבי כל חודש בשנה העוקבת, את כמות המלאי של כל מוצר שבבעלותו במועד הקובע ואת מיקומו; דיווח כאמור יכלול פרטים מזהים.
: (ב) דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יימסר למנהל עד 10 בחודש העוקב למועד הקובע, בטופס מקוון שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד או באופן אחר שקבע השר בצו.

@ 3. דיווח שנתי
: (א) בעל מלאי שחלה לגביו חובת דיווח לפי [[סעיף 2]], ידווח למנהל, לגבי שנה שבה היה עליו למסור דיווח חודשי כאמור, את הכמות השנתית המצטברת של כל מוצר שהיה בבעלותו במהלך אותה שנה; דיווח כאמור יכלול פרטים מזהים.
: (ב) דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יימסר למנהל עד 31 במרץ של השנה העוקבת, בטופס מקוון שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד או באופן אחר שקבע השר בצו, ויצורף לו אישור רואה חשבון בדבר הנתונים המדווחים בו.

@ 4. דיווח בעת מחסור משמעותי
: (א) שוכנע המנהל כי יש חשש ממשי למחסור משמעותי בגרעיני חיטה למאכל אדם או למחסור משמעותי העלול להביא לפגיעה בהזנת חיות משק במוצרים המנויים [[$ תוספת ראשונה|בפרטים (2)]] [[ו-(3) לתוספת הראשונה]], רשאי הוא, באישור השר, לדרוש מבעל מלאי שחלה עליו חובת הדיווח לפי [[סעיף 2]], אם הדבר דרוש לשם הערכת היקף המחסור או לשם התמודדות עם המחסור האמור, הגשת דיווחים במועדים נוספים, מידע נוסף בקשר למוצרים שבבעלותו, ובכלל זה סך הכמות המיועדת ללקוחות מתוך המלאי, מלאי עתידי הצפוי להגיע ומועד הגעתו, ודיווח בנוגע לסוגי מזון לבעלי חיים שבבעלותו היכולים לשמש כחלופה למוצרים; לעניין זה, &quot;חיות משק&quot; - בעלי חיים שהם או תוצרתם מיועדים לשמש מזון לבני אדם.
: (ב) דרישה כאמור בסעיף קטן (א) תישלח בצירוף פירוט הנסיבות להחלטה לשלוח את הדרישה, לכתובת הדואר האלקטרוני שדיווח בעל מלאי לפי [[סעיף 2]] או באופן אחר שאישר המנהל לבקשת בעל המלאי; נשלחה דרישה כאמור, ידווח בעל המלאי למנהל בהתאם לאמור בה.

== פרק ג': המנהל ==

@ 5. מינוי המנהל וסמכותו לדרוש מידע
: (א) השר ימנה, מקרב עובדי משרדו, מנהל לעניין חוק זה, ורשאי הוא למנות לו ממלא מקום קבוע מקרב עובדי משרדו.
: (ב) הודעה בדבר מינוי המנהל תפורסם ברשומות.
: (ג) המנהל רשאי לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועו של חוק זה.

== פרק ד': פיקוח ==

@ 6. הסמכת מפקחים
: (א) השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונות להם סמכויות פיקוח לפי חוק זה, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה.
: (ב) למפקח כאמור בסעיף קטן (א) יוסמך מי שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה השר;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.
: (ג) הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

@ 7. סמכויות פיקוח
: לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה לפי [[סעיף 8]] -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של הוראות חוק זה;
: (3) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.

@ 8. זיהוי מפקחים
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]] אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

== פרק ה': אמצעי אכיפה מינהלית ==

=== סימן א': הטלת עיצום כספי ===

@ 9. הגדרות - [[פרק ה']]
: [[בפרק זה]], &quot;הסכום הבסיסי&quot; - סכום כמפורט להלן, לפי העניין:
: (1) לגבי יחיד - 8,000 שקלים חדשים;
: (2) לגבי תאגיד שבשנה שקדמה לשנה שבה בוצעה ההפרה, מחזור המכירות השנתי שלו הוא עד 100 מיליון שקלים חדשים - 40,000 שקלים חדשים;
: (3) לגבי תאגיד שבשנה שקדמה לשנה שבה בוצעה ההפרה, מחזור המכירות השנתי שלו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים - 80,000 שקלים חדשים.

@ 10. עיצום כספי
: בעל מלאי המפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום השווה לסכום הבסיסי:
: (1) לא הגיש דיווח חודשי, בניגוד להוראות [[סעיף 2]];
: (2) לא הגיש דיווח שנתי, בניגוד להוראות [[סעיף 3]];
: (3) לא דיווח בהתאם לדרישת המנהל, בניגוד להוראות [[סעיף 4]].

@ 11. הודעה על כוונת חיוב
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי בעל מלאי הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 10]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה, ומועד ביצוע ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות [[סעיף 12]], וכי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום אם המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור [[בסעיף 13(ד)]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 14]], ושיעור התוספת.

@ 12. זכות טיעון
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 11]] רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המנהל להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

@ 13. החלטת המנהל ודרישת תשלום
: (א) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 12]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 15]].
: (ב) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן, את התקופה לתשלומו ואת זכותו של המפר להגיש עתירה על ההחלטה;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 12]], בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
: (ה) לא היה בידי המנהל מידע בדבר מחזור המכירות של מפר שהוא תאגיד, רשאי הוא לדרוש מהמפר מידע ופרטים נוספים הדרושים לדעתו לשם קביעת מחזור המכירות; לא הוכח מחזור המכירות של התאגיד כאמור, רשאי המנהל לקבוע את מחזור המכירות לפי מיטב שפיטתו.

@ 14. הפרה נמשכת והפרה חוזרת
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה אחוז מסך העיצום הכספי לכל יום שבו נמשכת ההפרה; סכום העיצום הכספי הכולל לפי סעיף קטן זה לא יעלה על פי חמישה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא הייתה הפרה נמשכת.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 10]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי.

@ 15. סכומים מופחתים
: המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי [[סימן זה]], אלא במקרים, בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים [[בתוספת השלישית]], ובשיעורים הקבועים בה.

@ 16. סכום מעודכן של העיצום הכספי
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור [[בסעיף 13(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים או הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי העניין.
: (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים לפי [[סימן זה]] יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 17. המועד לתשלום העיצום הכספי
: המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 13]].

@ 18. ריבית שקלית ודמי פיגורים
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים; [[בפרק זה]] -
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]].

@ 19. פריסת תשלום העיצום הכספי
: (א) המנהל רשאי, לבקשת המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, בהתחשב בסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר ובנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות פריסה כאמור, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על 12 תשלומים חודשיים.
: (ב) עמד המפר בפריסת התשלומים כאמור, לא ייווספו על חובו דמי פיגורים בתקופת הפריסה.
: (ג) לא שילם המפר תשלום במועדו, יראו את החלטת המנהל על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, יתרת החוב תעמוד לפירעון מיידי ויחולו הוראות [[סעיף 18]].

@ 20. גבייה
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].

=== סימן ב': התראה מינהלית ===

@ 21. התראה מינהלית
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי בעל מלאי הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 10]], והתקיימו נסיבות שקבע המנהל, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן א']], למסור לו התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]]; בסעיף קטן זה, &quot;היועץ המשפטי לממשלה&quot; - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.
: (ב) בהתראה מינהלית יציין המנהל מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 23]], וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות [[סעיף 22]].
: (ג) נהלים שנקבעו לפי סעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.

@ 22. בקשה לביטול התראה מינהלית
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור [[בסעיף 21]], רשאי הוא לפנות למנהל בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מהטעמים האלה:
:: (1) המפר לא ביצע את ההפרה;
:: (2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
: (ב) המנהל רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.
: (ג) קיבל המנהל בקשה לביטול התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת המנהל תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

@ 23. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין [[סעיף 14(א)]], והמנהל ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת, בהתאם להוראות [[סעיף 11]], בשינויים המחויבים.
: (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 14(ב)]], והמנהל ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 11]], בשינויים המחויבים.
: (ג) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור בסעיף זה, רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 12]] [[ו-13]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ג': הוראות כלליות ===

@ 24. עיכוב ביצוע והחזר
: (א) אין בהגשת עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים על החלטת המנהל לפי [[פרק זה]], כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או שבית המשפט הורה על כך.
: (ב) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א) או ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית, מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
: (ג) בית המשפט הדן בעתירה רשאי לאשר את החלטת המנהל, לשנותה, לבטלה או לקבל החלטה אחרת במקומה.

@ 25. פרסום
: (א) הטיל המנהל עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי, מועד ביצוע ההפרה ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם המפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים או הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, יפרסם המנהל, לפי סעיף קטן (א), את דבר הגשת העתירה או הערעור ואת תוצאותיהם.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי המנהל לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה, יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי [[סעיף 12]], ובלבד שהמנהל הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 11]].
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם המנהל אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו באתר האינטרנט של המשרד בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור.
: (ו) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

== פרק ו': הוראות שונות ==

@ 26. סודיות ומחיקת דיווחים
: (א) לא יגלה אדם ידיעה או מסמך שהגיעו אליו לפי חוק זה, ולא יעשה בהם שימוש, למעט לשם תכנון מלאי החירום של גרעיני חיטה למאכל אדם ושל מזון לבעלי חיים וניהולו.
: (ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו - קנס או מאסר שנה.
: (ג) המנהל ימחק מידע שהתקבל לפי חוק זה לא יאוחר משנתיים ממועד קבלתו.

@ 27. ביצוע ותקנות
: (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת הדיווחים לפי [[סעיפים 2]], [[3]] [[ו-4]].
: (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת הראשונה]] ואת [[התוספת השנייה]], ובהסכמת שר המשפטים - גם את [[התוספת השלישית]].

@ 28. &lt;!-- תיקון מס' 156 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]].))

@ 29. תחילה והוראות מעבר
: (א) תחילתו של חוק זה ארבעה חודשים מיום פרסומו (להלן - יום התחילה), אולם השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את יום התחילה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה.
: (ב) מי שהיה בעל מלאי בשנה שקדמה לשנה שבה חל יום התחילה, חייב בדיווח לפי [[סעיף 2]] החל מיום התחילה.
: (ג) על אף האמור [[בסעיף 3]], דיווח שנתי ראשון לגבי השנה שבה החל בעל המלאי לדווח כאמור בסעיף קטן (ב), ייעשה, לגבי התקופה שקדמה ליום התחילה, לפי הנתונים שברשותו של בעל המלאי.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[סעיף 1]] - ההגדרה &quot;מוצר&quot;))) ====
@ (1) : גרעיני חיטה למאכל אדם;
@ (2) : מזון יבש לבעלי חיים:
: (א) גרעיני תירס;
: (ב) גרעיני שעורה;
: (ג) גרעיני דורה (סורגום);
: (ד) גרעיני חיטה;
: (ה) כוספת סויה;
: (ו) כוספת לפתית;
: (ז) כוספת חמניות;
: (ח) גרעיני זיקוק מיובשים בתוספת מומסים (Dried Distillers Grains);
: (ט) גלוטן תירס להזנת בעלי חיים (Corn Gluten Feed);
@ (3) : שמנים:
: (א) שומן דקלים מוגן;
: (ב) שמן סובסטוק.

== תוספת שנייה ==
==== ((([[סעיף 1]] - ההגדרה &quot;בעל מלאי&quot;))) ====
@ (1) : גרעיני חיטה למאכל אדם - 10,000 טונות או יותר;
@ (2) : מזון יבש לבעלי חיים - 10,000 טונות או יותר;
@ (3) : שומן דקלים מוגן - 60 טונות או יותר;
@ (4) : שמן סובסטוק - 15 טונות או יותר.

== תוספת שלישית ==
==== ((([[סעיף 15]]))) ====
=== סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי ===

@ 1. הגדרות
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;אישור&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) אם המפר חייב, לפי דין, במינוי רואה חשבון מבקר - אישור שנתן רואה חשבון מבקר שמונה כאמור המבקר את הדוחות הכספיים השנתיים;
:: (2) אישור שנתן רואה חשבון או אישור שנתן יועץ מס מייצג, כי נתון פלוני תואם לאמור במסמך שהוגש במסגרת פעולת הייצוג של יועץ המס;
:- &quot;יועץ מס מייצג&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;מחזור עסקאות&quot; - מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;רואה חשבון מבקר&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]].

@ 2. הפחתת סכומי העיצום הכספי
: המנהל רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בשיעורים שלהלן, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה:
: (1) המפר לא הפר כל הוראה מהוראות חוק זה או לפיו בארבע השנים שקדמו להפרה - 30%; לא הפר את אותה הוראה בשנתיים שקדמו להפרה - 20%;
: (2) מפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה למנהל - 40%;
: (3) המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של המנהל - 30%.

@ 3. הפחתה בשל נסיבות אישיות
: ראה המנהל, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשיעור של 20%.

@ 4. הפחתה בשל כמה נסיבות
: התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור [[$ תוספת|בסעיפים 2]] [[$ תוספת|ו-3]], רשאי המנהל להפחית למפר מסכום העיצום הכספי את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה לא יעלה על 80% מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה, אם הייתה זו הפרה ראשונה, ועל 70% ממנו, אם הייתה זו הפרה שאינה הפרה ראשונה.

@ 5. הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות
: (א) מצא המנהל שסכום העיצום הכספי עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר, רשאי הוא להפחית את הסכום ל-5% ממחזור העסקאות שלו.
: (ב) סעיף קטן (א) יחול בין שהופחת סכום העיצום הכספי לפי [[$ תוספת|סעיפים 2]] [[$ תוספת|ו-3]] ובין שלא הופחת.
: (ג) מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי סעיף זה, יגיש למנהל אישור, לעניין גובה מחזור העסקאות שלו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום י' באייר התשפ&quot;ו (27 באפריל 2026).
&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו ראש הממשלה
* אבי דיכטר שר החקלאות וביטחון המזון
* יצחק הרצוג נשיא המדינה
* אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>161slo7qrfk5dwotsbpf4yms1hlqsgg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1740118</id>
    <revision>
      <id>3011539</id>
      <parentid>3008747</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T09:06:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3011527]</comment>
      <origin>3011539</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37722" sha1="kajbfy2fxmset0ct730nv0kcnqayu4u" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי, התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2242830}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, 526|חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12846918.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: דיווח על מלאי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: המנהל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: אמצעי אכיפה מינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: התראה מינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית: {{מוקטן|סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל מלאי“ – מי שבמהלך שנה היה בעלים של מוצר, בכמות שנתית מצטברת הקבועה לצד אותו מוצר {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – היום האחרון בכל חודש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצר“ – פריט המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – עובד המשרד שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – משרד החקלאות וביטחון המזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרטים מזהים“ – שם בעל המלאי, מספר זהות או מספר תאגיד, כתובת בית העסק, מספר טלפון וכתובת דואר אלקטרוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר החקלאות וביטחון המזון.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: דיווח על מלאי}}

{{ח:סעיף|2|דיווח חודשי}}
{{ח:תת|(א)}} מי שבשנה מסוימת היה בעל מלאי של מוצר מסוים ידווח למנהל, לגבי כל חודש בשנה העוקבת, את כמות המלאי של כל מוצר שבבעלותו במועד הקובע ואת מיקומו; דיווח כאמור יכלול פרטים מזהים.
{{ח:תת|(ב)}} דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יימסר למנהל עד 10 בחודש העוקב למועד הקובע, בטופס מקוון שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד או באופן אחר שקבע השר בצו.

{{ח:סעיף|3|דיווח שנתי}}
{{ח:תת|(א)}} בעל מלאי שחלה לגביו חובת דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, ידווח למנהל, לגבי שנה שבה היה עליו למסור דיווח חודשי כאמור, את הכמות השנתית המצטברת של כל מוצר שהיה בבעלותו במהלך אותה שנה; דיווח כאמור יכלול פרטים מזהים.
{{ח:תת|(ב)}} דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יימסר למנהל עד 31 במרץ של השנה העוקבת, בטופס מקוון שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד או באופן אחר שקבע השר בצו, ויצורף לו אישור רואה חשבון בדבר הנתונים המדווחים בו.

{{ח:סעיף|4|דיווח בעת מחסור משמעותי}}
{{ח:תת|(א)}} שוכנע המנהל כי יש חשש ממשי למחסור משמעותי בגרעיני חיטה למאכל אדם או למחסור משמעותי העלול להביא לפגיעה בהזנת חיות משק במוצרים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרטים (2)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 3|ו־(3) לתוספת הראשונה}}, רשאי הוא, באישור השר, לדרוש מבעל מלאי שחלה עליו חובת הדיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, אם הדבר דרוש לשם הערכת היקף המחסור או לשם התמודדות עם המחסור האמור, הגשת דיווחים במועדים נוספים, מידע נוסף בקשר למוצרים שבבעלותו, ובכלל זה סך הכמות המיועדת ללקוחות מתוך המלאי, מלאי עתידי הצפוי להגיע ומועד הגעתו, ודיווח בנוגע לסוגי מזון לבעלי חיים שבבעלותו היכולים לשמש כחלופה למוצרים; לעניין זה, ”חיות משק“ – בעלי חיים שהם או תוצרתם מיועדים לשמש מזון לבני אדם.
{{ח:תת|(ב)}} דרישה כאמור בסעיף קטן (א) תישלח בצירוף פירוט הנסיבות להחלטה לשלוח את הדרישה, לכתובת הדואר האלקטרוני שדיווח בעל מלאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} או באופן אחר שאישר המנהל לבקשת בעל המלאי; נשלחה דרישה כאמור, ידווח בעל המלאי למנהל בהתאם לאמור בה.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: המנהל}}

{{ח:סעיף|5|מינוי המנהל וסמכותו לדרוש מידע}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה, מקרב עובדי משרדו, מנהל לעניין חוק זה, ורשאי הוא למנות לו ממלא מקום קבוע מקרב עובדי משרדו.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה בדבר מינוי המנהל תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועו של חוק זה.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: פיקוח}}

{{ח:סעיף|6|הסמכת מפקחים}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונות להם סמכויות פיקוח לפי חוק זה, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} למפקח כאמור בסעיף קטן (א) יוסמך מי שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, כפי שהורה השר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|7|סמכויות פיקוח}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של הוראות חוק זה;
{{ח:תת|(3)}} להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.

{{ח:סעיף|8|זיהוי מפקחים}}
{{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: אמצעי אכיפה מינהלית}}
{{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי}}

{{ח:סעיף|9|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}}, ”הסכום הבסיסי“ – סכום כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} לגבי יחיד – 8,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(2)}} לגבי תאגיד שבשנה שקדמה לשנה שבה בוצעה ההפרה, מחזור המכירות השנתי שלו הוא עד 100 מיליון שקלים חדשים – 40,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(3)}} לגבי תאגיד שבשנה שקדמה לשנה שבה בוצעה ההפרה, מחזור המכירות השנתי שלו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים – 80,000 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|10|עיצום כספי}}
{{ח:ת}} בעל מלאי המפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} בסכום השווה לסכום הבסיסי:
{{ח:תת|(1)}} לא הגיש דיווח חודשי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};
{{ח:תת|(2)}} לא הגיש דיווח שנתי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};
{{ח:תת|(3)}} לא דיווח בהתאם לדרישת המנהל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}.

{{ח:סעיף|11|הודעה על כוונת חיוב}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי בעל מלאי הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}} ({{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|אותו סעיף}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} – המעשה), המהווה את ההפרה, ומועד ביצוע ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, וכי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום אם המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13(ד)}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, ושיעור התוספת.

{{ח:סעיף|12|זכות טיעון}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המנהל להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

{{ח:סעיף|13|החלטת המנהל ודרישת תשלום}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן, את התקופה לתשלומו ואת זכותו של המפר להגיש עתירה על ההחלטה;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 12|באותו סעיף}}, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
{{ח:תת|(ה)}} לא היה בידי המנהל מידע בדבר מחזור המכירות של מפר שהוא תאגיד, רשאי הוא לדרוש מהמפר מידע ופרטים נוספים הדרושים לדעתו לשם קביעת מחזור המכירות; לא הוכח מחזור המכירות של התאגיד כאמור, רשאי המנהל לקבוע את מחזור המכירות לפי מיטב שפיטתו.

{{ח:סעיף|14|הפרה נמשכת והפרה חוזרת}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה אחוז מסך העיצום הכספי לכל יום שבו נמשכת ההפרה; סכום העיצום הכספי הכולל לפי סעיף קטן זה לא יעלה על פי חמישה מהסכום שהיה ניתן להטיל בשל ההפרה לולא הייתה הפרה נמשכת.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי.

{{ח:סעיף|15|סכומים מופחתים}}
{{ח:ת}} המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן זה}}, אלא במקרים, בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, ובשיעורים הקבועים בה.

{{ח:סעיף|16|סכום מעודכן של העיצום הכספי}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13(ד)}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים או הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי הקבועים לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן זה}} יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|17|המועד לתשלום העיצום הכספי}}
{{ח:ת}} המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}}.

{{ח:סעיף|18|ריבית שקלית ודמי פיגורים}}
{{ח:ת}} לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים; {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}.

{{ח:סעיף|19|פריסת תשלום העיצום הכספי}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי, לבקשת המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, בהתחשב בסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר ובנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות פריסה כאמור, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על 12 תשלומים חודשיים.
{{ח:תת|(ב)}} עמד המפר בפריסת התשלומים כאמור, לא ייווספו על חובו דמי פיגורים בתקופת הפריסה.
{{ח:תת|(ג)}} לא שילם המפר תשלום במועדו, יראו את החלטת המנהל על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, יתרת החוב תעמוד לפירעון מיידי ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}.

{{ח:סעיף|20|גבייה}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: התראה מינהלית}}

{{ח:סעיף|21|התראה מינהלית}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי בעל מלאי הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}, והתקיימו נסיבות שקבע המנהל, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳}}, למסור לו התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן זה}}; בסעיף קטן זה, ”היועץ המשפטי לממשלה“ – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} בהתראה מינהלית יציין המנהל מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}}, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}.
{{ח:תת|(ג)}} נהלים שנקבעו לפי סעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.

{{ח:סעיף|22|בקשה לביטול התראה מינהלית}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}, רשאי הוא לפנות למנהל בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מהטעמים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} המפר לא ביצע את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.
{{ח:תת|(ג)}} קיבל המנהל בקשה לביטול התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת המנהל תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

{{ח:סעיף|23|הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן זה}} והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}}, והמנהל ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן זה}} והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)}}, והמנהל ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור בסעיף זה, רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיפים 12}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|24|עיכוב ביצוע והחזר}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהגשת עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים על החלטת המנהל לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או שבית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ב)}} החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א) או ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית, מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט הדן בעתירה רשאי לאשר את החלטת המנהל, לשנותה, לבטלה או לקבל החלטה אחרת במקומה.

{{ח:סעיף|25|פרסום}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל המנהל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי, מועד ביצוע ההפרה ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – אם המפר הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים או הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, יפרסם המנהל, לפי סעיף קטן (א), את דבר הגשת העתירה או הערעור ואת תוצאותיהם.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי המנהל לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה, יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, ובלבד שהמנהל הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם המנהל אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו באתר האינטרנט של המשרד בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|26|סודיות ומחיקת דיווחים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יגלה אדם ידיעה או מסמך שהגיעו אליו לפי חוק זה, ולא יעשה בהם שימוש, למעט לשם תכנון מלאי החירום של גרעיני חיטה למאכל אדם ושל מזון לבעלי חיים וניהולו.
{{ח:תת|(ב)}} העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – קנס או מאסר שנה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל ימחק מידע שהתקבל לפי חוק זה לא יאוחר משנתיים ממועד קבלתו.

{{ח:סעיף|27|ביצוע ותקנות}}
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת הדיווחים לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} ואת {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}, ובהסכמת שר המשפטים – גם את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}.

{{ח:סעיף|28|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}.}}

{{ח:סעיף|29|תחילה והוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה ארבעה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה), אולם השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את יום התחילה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהיה בעל מלאי בשנה שקדמה לשנה שבה חל יום התחילה, חייב בדיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} החל מיום התחילה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, דיווח שנתי ראשון לגבי השנה שבה החל בעל המלאי לדווח כאמור בסעיף קטן (ב), ייעשה, לגבי התקופה שקדמה ליום התחילה, לפי הנתונים שברשותו של בעל המלאי.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}} – ההגדרה ”מוצר“)}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} גרעיני חיטה למאכל אדם;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} מזון יבש לבעלי חיים:
{{ח:תת|(א)}} גרעיני תירס;
{{ח:תת|(ב)}} גרעיני שעורה;
{{ח:תת|(ג)}} גרעיני דורה (סורגום);
{{ח:תת|(ד)}} גרעיני חיטה;
{{ח:תת|(ה)}} כוספת סויה;
{{ח:תת|(ו)}} כוספת לפתית;
{{ח:תת|(ז)}} כוספת חמניות;
{{ח:תת|(ח)}} גרעיני זיקוק מיובשים בתוספת מומסים (Dried Distillers Grains);
{{ח:תת|(ט)}} גלוטן תירס להזנת בעלי חיים (Corn Gluten Feed);

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} שמנים:
{{ח:תת|(א)}} שומן דקלים מוגן;
{{ח:תת|(ב)}} שמן סובסטוק.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}} – ההגדרה ”בעל מלאי“)}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} גרעיני חיטה למאכל אדם – 10,000 טונות או יותר;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} מזון יבש לבעלי חיים – 10,000 טונות או יותר;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} שומן דקלים מוגן – 60 טונות או יותר;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} שמן סובסטוק – 15 טונות או יותר.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}})}}}}
{{ח:קטע3||סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם המפר חייב, לפי דין, במינוי רואה חשבון מבקר – אישור שנתן רואה חשבון מבקר שמונה כאמור המבקר את הדוחות הכספיים השנתיים;
{{ח:תתת|(2)}} אישור שנתן רואה חשבון או אישור שנתן יועץ מס מייצג, כי נתון פלוני תואם לאמור במסמך שהוגש במסגרת פעולת הייצוג של יועץ המס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יועץ מס מייצג“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס|בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור עסקאות“ – מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רואה חשבון מבקר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}.

{{ח:סעיף*|2|הפחתת סכומי העיצום הכספי|עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בשיעורים שלהלן, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה:
{{ח:תת|(1)}} המפר לא הפר כל הוראה מהוראות חוק זה או לפיו בארבע השנים שקדמו להפרה – 30%; לא הפר את אותה הוראה בשנתיים שקדמו להפרה – 20%;
{{ח:תת|(2)}} מפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה למנהל – 40%;
{{ח:תת|(3)}} המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של המנהל – 30%.

{{ח:סעיף*|3|הפחתה בשל נסיבות אישיות|עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} ראה המנהל, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשיעור של 20%.

{{ח:סעיף*|4|הפחתה בשל כמה נסיבות|עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|בסעיפים 2}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 3|ו־3}}, רשאי המנהל להפחית למפר מסכום העיצום הכספי את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה לא יעלה על 80% מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה, אם הייתה זו הפרה ראשונה, ועל 70% ממנו, אם הייתה זו הפרה שאינה הפרה ראשונה.

{{ח:סעיף*|5|הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות|עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:תת|(א)}} מצא המנהל שסכום העיצום הכספי עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר, רשאי הוא להפחית את הסכום ל־5% ממחזור העסקאות שלו.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף קטן (א) יחול בין שהופחת סכום העיצום הכספי לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 3|ו־3}} ובין שלא הופחת.
{{ח:תת|(ג)}} מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי סעיף זה, יגיש למנהל אישור, לעניין גובה מחזור העסקאות שלו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום י׳ באייר התשפ״ו (27 באפריל 2026).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''אבי דיכטר'''&lt;br&gt;שר החקלאות וביטחון המזון
* '''יצחק הרצוג'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''אמיר אוחנה'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>kajbfy2fxmset0ct730nv0kcnqayu4u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בית מועד/דרוש מג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1740167</id>
    <revision>
      <id>3011482</id>
      <parentid>3010585</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T19:49:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3011482</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9978" sha1="i1udi4eg5wl31yc1g5tmionabbv51m6" xml:space="preserve">== דרוש שלשה וארבעים: ==

'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;לחינוך תורה ומצות&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;'''. 

'''&lt;big&gt;עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר&lt;/big&gt;'''. 

'''במדרש''': '''א&quot;ר יודן למה נמשלה תורה בעץ החיים, מה עץ החיים פרוש על גן עדן כך התורה פרושה על כל החיים. תני עץ החיים מהלך ת&quot;ק שנה וכל מימי בראשית מתפלגין מתחתיו. רבי הונא בשם רבי בנימין אמר למלך שאמר לבנו צא לפרקמטיא א&quot;ל אבא מתירא אני בדרך מן הלסטים מה עשה נטל מקלו וחקקו ונתן בו קמיע מומחה ואמר לו בני הב מקל זה בידך ואי אתה מתירא מכל ברכה. אילו נאמר עץ חיים היא ללומדים בה או לעמלים בה לא היתה תקומה וממה שאמר למחזיקים בה לכל יש תקומה''': 

כל מעלותיו של אדם קצובים לו מראשי שנותיו ומרגלי פעולותיו הבאות למדת זמנו כי לא יוכל אדם להשיג כל המעלות בבת אחת להיותו בלתי מוכן אליהן, אמנם ממעלה אחת יבא לאחרת עד השיגו את כלן והתורה היא המושיטה אתהן כפי מה שיקרב אדם אליה ויגע בה בהכנתו וישיג מדרגה אחר מדרגה. ויש להניח תחלה כי מה שלא יולד אדם מוכן בשעתו לקבל כל שלימותו כאחד אבל יצטרך לו זמן רב וטרחה ויגיעה ומסייעים ואמצעיים רבים, הנה הוא מפני כי כן נגזר מהגזרה הקדומה שיצאה על אדם הראשון. שבזיעת אפו יאכל לחם היינו שיהיה לו יגיעה בשדה והוא הדין בתורה שהיא שדה של צדיקים שבה פועלים ועמלים ביגיעה רבה ומלך לשדה זה נעבד להוציא לחם מן הארץ חיות ומזון עצמי לאדם. ואולם לפום צערא אגרא לפי העמל והיגיעה שיש לאדם בהשגת מדרגותיו כך הוא השכר ולכן אין לדאג על הטירחא יתירא כי יש אחריה עדנה. והנה האדם עץ השדה אדם הראשון היה עץ השדה הידוע מטע ה' להתפאר וקומתו ושיעורו היה לפי שלמותו אבל תולדותיו לא נדמו לו כי יונקותיו ופארותיו שיצאו לרגלו נשארו שפלים ונבזים פגומים בעיקרם. אלא כי ה' אלקים אמת הוציא לאמיתו אחד מיונקותיו ושתלו במקום שגדל ועשה פארות טובות והוא אברהם אבינו שאחד היה בארץ ושתלו הב&quot;ה באמרו לך לך כו' ושם אעשך לגוי גדול. והם כל הצדיקים שתולים בבית ה' בחצרות אלקינו יפריחו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ששם גדלים שרשי אילן זה וכן נאמר ואנכי נטעתיך שורק כלו זרע אמת. וכתיב כי כרם ה' צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו. ואמר ג&quot;כ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר מטעו כתיב רמז למטע אדם הראשון ורמז ג&quot;כ לנשמות שמטען בגן עדן ושרשן למעלה, כי כן שורש האדם בראשו וזהו החכם עיניו בראשו. ועם זה יש קושי גדול עוד להשיג גידול מטעים הללו מפני החושים שהם כלי הפעולות המעוקמים מרוע מזג ההרכבה שהיצירה נכונה עליו כי האדם משול לעץ השדה כאמור שאם נוטעים אותו בקרקע רע לא יצלח ואם נוטעים אותו בקרקע טוב יצלח ועם כל זה צריך לגידולו אל תיקונים רבים כך האדם אע&quot;פ שיהיה ממזג טוב צריך מסייעים ותיקונים וזמנים רבים קודם שיעשה פירות משובחים והם ההכנות והחינוכים הראוים לו כדי שתחנן דעתו. וכבר דימו האדם בתחת זמנו לאילן בשני ערלתו ואנחנו לבא לשיעור הדרוש בקצרה נאמר כי כן האדם דומה לאילן שאינו גדל אלא כפי שיעור היניקה שמקבל מהאדמה. וכך האדם אינו גדל בנפשו אלא כפי מה שיינק מהתורה. ובזה צריך עמל וזמן והחכם אמר האדם יולידהו האדם והשמש כי בגופו דבר. ואנחנו נאמר שיולידהו התורה והזמן כי בנפש[נ]ו דברנו. 

=== חמש מוצאות הנפש: ===
ולפי שהחושים הם כלים להשגת מעלות הנפש על ידי הפעולות היוצאות מהם והכל באמצעות התורה והזמן, צריך להבינם ולהכשירם לתורה כפי סדר זמנם, וזה שיהיו מסייעים לנפש בפעולותיה אשר בהן תשיג מעלותיה, כי חמש מוצאות יש לה בפעולותיה, אמונה, יראה, אהבה, כונה, שמחה. כנגד החמשה חושים המשרתים בחוץ ובפנים, וכשממרקין ומזרזין אלו גם אלו יעלו מוכנים, וסימניך וחמושים עלו בני ישראל, ומתרגמינן ומזורזין, וכן וירק את חניכיו וזריז, כי חינוך החושים סבה שהנפש תשיג ותעלה כל מבוקשיה בתורה ובמצות, והרמז בזה חמש תנועות גדולות וחמש תנועות קטנות המציעות האותיות, וכן חמש מוצאות שלהן והכל לפי מה שיש לאדם חמש ידות בנפש, א' כשנימול שאז נקרא נפשו בשם. ב' כשמתחנך בתורה ומצות רוח ה' נוססה בו. ג' כשנכנס בר מצוה להמנות בדבר שבקדושה נמנה עמה כח קדוש ונוסף גם הוא ליצה&quot;ט. ד' כשנושא אשה ומתאחד במציאותו. ה' כשיהיו לו בנים ויגדלם לעבודתו יתברך. באלה יהיה איש שלם זוכה לכל מעלות האדם התלויות בחמש שמות שיש לנפש רוח נשמה יחידה חיה. כשנימול זוכה בנפש וזו תחלת האמונה. כשמתחנך בתורה ומצות מתוך יראה הרי זו תחלת היראה וזוכה לרוח המושל הטוב שיעלה עליו. כשנכנס במנין אנשים ומקבל עול מלכות שמים זוכה לנשמה שהיא אהבה רבה, ובזה יגביר יצ&quot;ט על יצה&quot;ר, כי עתה בא לו עזרו מקדש כי בהיות הרוח והנשמה עם הנפש מחוזקת היא ביצה&quot;ט כי טובים השנים מהאחד והחוט המשולש לא במהרה ינתק, וזהו שכתוב פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי, לפי שיצה&quot;ר גובר מיום הלידה על הנפש עד י&quot;ג שנה ואז בא היצה&quot;ט כשיכנס בשנת י&quot;ד, והסימן ברוך הבא בשם ידו&quot;ד שהן י&quot;ד אותיות, לרמוז לנו שהיצה&quot;ט הבא בשם ה' והוא ברוך בא בי&quot;ד שנה ומוציא היצה&quot;ר משלטנותו שהוא ארור, וכן אמרו בס' הזוהר בריש פרשת וישלח ע&quot;פ לפתח חטאת רובץ. ובריש פרשת וישב ע&quot;פ טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל. וכן דרשו שם על זה צדיק הראשון בריבו כו', ובהיות עם הנפש הרוח והנשמה שהם רבים, בזה היא נפדית מן היצה&quot;ר והיינו פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי, הנם רוח ונשמה. כשנושא אשה ומכוין בה לשם שמים אז זוכה לשם יחידה שמתיחד בכונתו ביחוד העולם כמו שאמרנו בדרוש הנישואין ויחוד נעשה בכח הכונה. כשיש לו בנםי ומגדלם לעבודת האל יתברך קונה לו שם חיה כי הוא את נפשו יחיה בהיות לו בנים חיים וזה סוד בן איש חי, ומשמחת עולם יש לו למניח בנים כשרים כי שמח בחלקו וחלקו בחיים כדכתיב חלקם בחיים וצפונך תמלא בטנם ישבעו בנים וגומר. והזוכה בדברים אלו הוא שקנה שלמות פעולותיו והשיג המעלות הראויות להן ולכן יש לכל אדם להכין נפשו ואיבריו לעבודת ה' ונפש בניו וכל נפשות בית ישראל בחינוך הפעולות שבהן נקנות המעלות שהן שלמות האדם, וחינוך התורה והמצות הוא קיום כל דבר, ומשום חינוך חייבו חכמים אפילו הקטנים עם שהמצוה מוטלת על האב או הרב לחנך בנו או תלמידו לתורה ולמצות, וכן כתיב חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה, ועיקר החינוך הוא בזמן שהאדם תופס בשלשת הנהגות בהנהגת עצמו בהנהגת ביתו זו אשתו, בהנהגת מדינתו היינו עם הבריות, שבשלשתן יחנך מעצמו כאשר חנכו אביו מנעוריו. והוא מה שא&quot;ר יהודה ור' נחמיה בפ&quot;ק דקדושין, חנוך לנער כו' חד אמר משיתסר עד עשרין ותרתין, וחד אמר מתמני סרי עד עשרין וארבע, שבכלל שש שנים אלו אדם עומד ותופס בשלשה הנהגות כאחד, אם כפי הרוב ואם כפי הדין, וכאשר יתחנך באלו בעונה זו לא יסור מחינוך ומדרך אשר בא בו. 

{{להשלים}}</text>
      <sha1>i1udi4eg5wl31yc1g5tmionabbv51m6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011483</id>
      <parentid>3011482</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T19:49:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3011483</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9977" sha1="3i6p6rk2rd60fz01u7l59qznibqyrv8" xml:space="preserve">== דרוש שלשה וארבעים: ==

'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;לחינוך תורה ומצות&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;'''. 

'''&lt;big&gt;עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר&lt;/big&gt;'''. 

'''במדרש''': '''א&quot;ר יודן למה נמשלה תורה בעץ החיים, מה עץ החיים פרוש על גן עדן כך התורה פרושה על כל החיים. תני עץ החיים מהלך ת&quot;ק שנה וכל מימי בראשית מתפלגין מתחתיו. רבי הונא בשם רבי בנימין אמר למלך שאמר לבנו צא לפרקמטיא א&quot;ל אבא מתירא אני בדרך מן הלסטים מה עשה נטל מקלו וחקקו ונתן בו קמיע מומחה ואמר לו בני הב מקל זה בידך ואי אתה מתירא מכל ברכה. אילו נאמר עץ חיים היא ללומדים בה או לעמלים בה לא היתה תקומה וממה שאמר למחזיקים בה לכל יש תקומה''': 

כל מעלותיו של אדם קצובים לו מראשי שנותיו ומרגלי פעולותיו הבאות למדת זמנו כי לא יוכל אדם להשיג כל המעלות בבת אחת להיותו בלתי מוכן אליהן, אמנם ממעלה אחת יבא לאחרת עד השיגו את כלן והתורה היא המושיטה אתהן כפי מה שיקרב אדם אליה ויגע בה בהכנתו וישיג מדרגה אחר מדרגה. ויש להניח תחלה כי מה שלא יולד אדם מוכן בשעתו לקבל כל שלימותו כאחד אבל יצטרך לו זמן רב וטרחה ויגיעה ומסייעים ואמצעיים רבים, הנה הוא מפני כי כן נגזר מהגזרה הקדומה שיצאה על אדם הראשון. שבזיעת אפו יאכל לחם היינו שיהיה לו יגיעה בשדה והוא הדין בתורה שהיא שדה של צדיקים שבה פועלים ועמלים ביגיעה רבה ומלך לשדה זה נעבד להוציא לחם מן הארץ חיות ומזון עצמי לאדם. ואולם לפום צערא אגרא לפי העמל והיגיעה שיש לאדם בהשגת מדרגותיו כך הוא השכר ולכן אין לדאג על הטירחא יתירא כי יש אחריה עדנה. והנה האדם עץ השדה אדם הראשון היה עץ השדה הידוע מטע ה' להתפאר וקומתו ושיעורו היה לפי שלמותו אבל תולדותיו לא נדמו לו כי יונקותיו ופארותיו שיצאו לרגלו נשארו שפלים ונבזים פגומים בעיקרם. אלא כי ה' אלקים אמת הוציא לאמיתו אחד מיונקותיו ושתלו במקום שגדל ועשה פארות טובות והוא אברהם אבינו שאחד היה בארץ ושתלו הב&quot;ה באמרו לך לך כו' ושם אעשך לגוי גדול. והם כל הצדיקים שתולים בבית ה' בחצרות אלקינו יפריחו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ששם גדלים שרשי אילן זה וכן נאמר ואנכי נטעתיך שורק כלו זרע אמת. וכתיב כי כרם ה' צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו. ואמר ג&quot;כ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר מטעו כתיב רמז למטע אדם הראשון ורמז ג&quot;כ לנשמות שמטען בגן עדן ושרשן למעלה, כי כן שורש האדם בראשו וזהו החכם עיניו בראשו. ועם זה יש קושי גדול עוד להשיג גידול מטעים הללו מפני החושים שהם כלי הפעולות המעוקמים מרוע מזג ההרכבה שהיצירה נכונה עליו כי האדם משול לעץ השדה כאמור שאם נוטעים אותו בקרקע רע לא יצלח ואם נוטעים אותו בקרקע טוב יצלח ועם כל זה צריך לגידולו אל תיקונים רבים כך האדם אע&quot;פ שיהיה ממזג טוב צריך מסייעים ותיקונים וזמנים רבים קודם שיעשה פירות משובחים והם ההכנות והחינוכים הראוים לו כדי שתחנן דעתו. וכבר דימו האדם בתחת זמנו לאילן בשני ערלתו ואנחנו לבא לשיעור הדרוש בקצרה נאמר כי כן האדם דומה לאילן שאינו גדל אלא כפי שיעור היניקה שמקבל מהאדמה. וכך האדם אינו גדל בנפשו אלא כפי מה שיינק מהתורה. ובזה צריך עמל וזמן והחכם אמר האדם יולידהו האדם והשמש כי בגופו דבר. ואנחנו נאמר שיולידהו התורה והזמן כי בנפש[נ]ו דברנו. 

=== חמש מוצאות הנפש:===
ולפי שהחושים הם כלים להשגת מעלות הנפש על ידי הפעולות היוצאות מהם והכל באמצעות התורה והזמן, צריך להבינם ולהכשירם לתורה כפי סדר זמנם, וזה שיהיו מסייעים לנפש בפעולותיה אשר בהן תשיג מעלותיה, כי חמש מוצאות יש לה בפעולותיה, אמונה, יראה, אהבה, כונה, שמחה. כנגד החמשה חושים המשרתים בחוץ ובפנים, וכשממרקין ומזרזין אלו גם אלו יעלו מוכנים, וסימניך וחמושים עלו בני ישראל, ומתרגמינן ומזורזין, וכן וירק את חניכיו וזריז, כי חינוך החושים סבה שהנפש תשיג ותעלה כל מבוקשיה בתורה ובמצות, והרמז בזה חמש תנועות גדולות וחמש תנועות קטנות המציעות האותיות, וכן חמש מוצאות שלהן והכל לפי מה שיש לאדם חמש ידות בנפש, א' כשנימול שאז נקרא נפשו בשם. ב' כשמתחנך בתורה ומצות רוח ה' נוססה בו. ג' כשנכנס בר מצוה להמנות בדבר שבקדושה נמנה עמה כח קדוש ונוסף גם הוא ליצה&quot;ט. ד' כשנושא אשה ומתאחד במציאותו. ה' כשיהיו לו בנים ויגדלם לעבודתו יתברך. באלה יהיה איש שלם זוכה לכל מעלות האדם התלויות בחמש שמות שיש לנפש רוח נשמה יחידה חיה. כשנימול זוכה בנפש וזו תחלת האמונה. כשמתחנך בתורה ומצות מתוך יראה הרי זו תחלת היראה וזוכה לרוח המושל הטוב שיעלה עליו. כשנכנס במנין אנשים ומקבל עול מלכות שמים זוכה לנשמה שהיא אהבה רבה, ובזה יגביר יצ&quot;ט על יצה&quot;ר, כי עתה בא לו עזרו מקדש כי בהיות הרוח והנשמה עם הנפש מחוזקת היא ביצה&quot;ט כי טובים השנים מהאחד והחוט המשולש לא במהרה ינתק, וזהו שכתוב פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי, לפי שיצה&quot;ר גובר מיום הלידה על הנפש עד י&quot;ג שנה ואז בא היצה&quot;ט כשיכנס בשנת י&quot;ד, והסימן ברוך הבא בשם ידו&quot;ד שהן י&quot;ד אותיות, לרמוז לנו שהיצה&quot;ט הבא בשם ה' והוא ברוך בא בי&quot;ד שנה ומוציא היצה&quot;ר משלטנותו שהוא ארור, וכן אמרו בס' הזוהר בריש פרשת וישלח ע&quot;פ לפתח חטאת רובץ. ובריש פרשת וישב ע&quot;פ טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל. וכן דרשו שם על זה צדיק הראשון בריבו כו', ובהיות עם הנפש הרוח והנשמה שהם רבים, בזה היא נפדית מן היצה&quot;ר והיינו פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי, הנם רוח ונשמה. כשנושא אשה ומכוין בה לשם שמים אז זוכה לשם יחידה שמתיחד בכונתו ביחוד העולם כמו שאמרנו בדרוש הנישואין ויחוד נעשה בכח הכונה. כשיש לו בנםי ומגדלם לעבודת האל יתברך קונה לו שם חיה כי הוא את נפשו יחיה בהיות לו בנים חיים וזה סוד בן איש חי, ומשמחת עולם יש לו למניח בנים כשרים כי שמח בחלקו וחלקו בחיים כדכתיב חלקם בחיים וצפונך תמלא בטנם ישבעו בנים וגומר. והזוכה בדברים אלו הוא שקנה שלמות פעולותיו והשיג המעלות הראויות להן ולכן יש לכל אדם להכין נפשו ואיבריו לעבודת ה' ונפש בניו וכל נפשות בית ישראל בחינוך הפעולות שבהן נקנות המעלות שהן שלמות האדם, וחינוך התורה והמצות הוא קיום כל דבר, ומשום חינוך חייבו חכמים אפילו הקטנים עם שהמצוה מוטלת על האב או הרב לחנך בנו או תלמידו לתורה ולמצות, וכן כתיב חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה, ועיקר החינוך הוא בזמן שהאדם תופס בשלשת הנהגות בהנהגת עצמו בהנהגת ביתו זו אשתו, בהנהגת מדינתו היינו עם הבריות, שבשלשתן יחנך מעצמו כאשר חנכו אביו מנעוריו. והוא מה שא&quot;ר יהודה ור' נחמיה בפ&quot;ק דקדושין, חנוך לנער כו' חד אמר משיתסר עד עשרין ותרתין, וחד אמר מתמני סרי עד עשרין וארבע, שבכלל שש שנים אלו אדם עומד ותופס בשלשה הנהגות כאחד, אם כפי הרוב ואם כפי הדין, וכאשר יתחנך באלו בעונה זו לא יסור מחינוך ומדרך אשר בא בו. 

{{להשלים}}</text>
      <sha1>3i6p6rk2rd60fz01u7l59qznibqyrv8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011484</id>
      <parentid>3011483</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T19:51:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3011484</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9978" sha1="i1udi4eg5wl31yc1g5tmionabbv51m6" xml:space="preserve">== דרוש שלשה וארבעים: ==

'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;לחינוך תורה ומצות&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;'''. 

'''&lt;big&gt;עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר&lt;/big&gt;'''. 

'''במדרש''': '''א&quot;ר יודן למה נמשלה תורה בעץ החיים, מה עץ החיים פרוש על גן עדן כך התורה פרושה על כל החיים. תני עץ החיים מהלך ת&quot;ק שנה וכל מימי בראשית מתפלגין מתחתיו. רבי הונא בשם רבי בנימין אמר למלך שאמר לבנו צא לפרקמטיא א&quot;ל אבא מתירא אני בדרך מן הלסטים מה עשה נטל מקלו וחקקו ונתן בו קמיע מומחה ואמר לו בני הב מקל זה בידך ואי אתה מתירא מכל ברכה. אילו נאמר עץ חיים היא ללומדים בה או לעמלים בה לא היתה תקומה וממה שאמר למחזיקים בה לכל יש תקומה''': 

כל מעלותיו של אדם קצובים לו מראשי שנותיו ומרגלי פעולותיו הבאות למדת זמנו כי לא יוכל אדם להשיג כל המעלות בבת אחת להיותו בלתי מוכן אליהן, אמנם ממעלה אחת יבא לאחרת עד השיגו את כלן והתורה היא המושיטה אתהן כפי מה שיקרב אדם אליה ויגע בה בהכנתו וישיג מדרגה אחר מדרגה. ויש להניח תחלה כי מה שלא יולד אדם מוכן בשעתו לקבל כל שלימותו כאחד אבל יצטרך לו זמן רב וטרחה ויגיעה ומסייעים ואמצעיים רבים, הנה הוא מפני כי כן נגזר מהגזרה הקדומה שיצאה על אדם הראשון. שבזיעת אפו יאכל לחם היינו שיהיה לו יגיעה בשדה והוא הדין בתורה שהיא שדה של צדיקים שבה פועלים ועמלים ביגיעה רבה ומלך לשדה זה נעבד להוציא לחם מן הארץ חיות ומזון עצמי לאדם. ואולם לפום צערא אגרא לפי העמל והיגיעה שיש לאדם בהשגת מדרגותיו כך הוא השכר ולכן אין לדאג על הטירחא יתירא כי יש אחריה עדנה. והנה האדם עץ השדה אדם הראשון היה עץ השדה הידוע מטע ה' להתפאר וקומתו ושיעורו היה לפי שלמותו אבל תולדותיו לא נדמו לו כי יונקותיו ופארותיו שיצאו לרגלו נשארו שפלים ונבזים פגומים בעיקרם. אלא כי ה' אלקים אמת הוציא לאמיתו אחד מיונקותיו ושתלו במקום שגדל ועשה פארות טובות והוא אברהם אבינו שאחד היה בארץ ושתלו הב&quot;ה באמרו לך לך כו' ושם אעשך לגוי גדול. והם כל הצדיקים שתולים בבית ה' בחצרות אלקינו יפריחו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ששם גדלים שרשי אילן זה וכן נאמר ואנכי נטעתיך שורק כלו זרע אמת. וכתיב כי כרם ה' צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו. ואמר ג&quot;כ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר מטעו כתיב רמז למטע אדם הראשון ורמז ג&quot;כ לנשמות שמטען בגן עדן ושרשן למעלה, כי כן שורש האדם בראשו וזהו החכם עיניו בראשו. ועם זה יש קושי גדול עוד להשיג גידול מטעים הללו מפני החושים שהם כלי הפעולות המעוקמים מרוע מזג ההרכבה שהיצירה נכונה עליו כי האדם משול לעץ השדה כאמור שאם נוטעים אותו בקרקע רע לא יצלח ואם נוטעים אותו בקרקע טוב יצלח ועם כל זה צריך לגידולו אל תיקונים רבים כך האדם אע&quot;פ שיהיה ממזג טוב צריך מסייעים ותיקונים וזמנים רבים קודם שיעשה פירות משובחים והם ההכנות והחינוכים הראוים לו כדי שתחנן דעתו. וכבר דימו האדם בתחת זמנו לאילן בשני ערלתו ואנחנו לבא לשיעור הדרוש בקצרה נאמר כי כן האדם דומה לאילן שאינו גדל אלא כפי שיעור היניקה שמקבל מהאדמה. וכך האדם אינו גדל בנפשו אלא כפי מה שיינק מהתורה. ובזה צריך עמל וזמן והחכם אמר האדם יולידהו האדם והשמש כי בגופו דבר. ואנחנו נאמר שיולידהו התורה והזמן כי בנפש[נ]ו דברנו. 

=== חמש מוצאות הנפש: ===
ולפי שהחושים הם כלים להשגת מעלות הנפש על ידי הפעולות היוצאות מהם והכל באמצעות התורה והזמן, צריך להבינם ולהכשירם לתורה כפי סדר זמנם, וזה שיהיו מסייעים לנפש בפעולותיה אשר בהן תשיג מעלותיה, כי חמש מוצאות יש לה בפעולותיה, אמונה, יראה, אהבה, כונה, שמחה. כנגד החמשה חושים המשרתים בחוץ ובפנים, וכשממרקין ומזרזין אלו גם אלו יעלו מוכנים, וסימניך וחמושים עלו בני ישראל, ומתרגמינן ומזורזין, וכן וירק את חניכיו וזריז, כי חינוך החושים סבה שהנפש תשיג ותעלה כל מבוקשיה בתורה ובמצות, והרמז בזה חמש תנועות גדולות וחמש תנועות קטנות המציעות האותיות, וכן חמש מוצאות שלהן והכל לפי מה שיש לאדם חמש ידות בנפש, א' כשנימול שאז נקרא נפשו בשם. ב' כשמתחנך בתורה ומצות רוח ה' נוססה בו. ג' כשנכנס בר מצוה להמנות בדבר שבקדושה נמנה עמה כח קדוש ונוסף גם הוא ליצה&quot;ט. ד' כשנושא אשה ומתאחד במציאותו. ה' כשיהיו לו בנים ויגדלם לעבודתו יתברך. באלה יהיה איש שלם זוכה לכל מעלות האדם התלויות בחמש שמות שיש לנפש רוח נשמה יחידה חיה. כשנימול זוכה בנפש וזו תחלת האמונה. כשמתחנך בתורה ומצות מתוך יראה הרי זו תחלת היראה וזוכה לרוח המושל הטוב שיעלה עליו. כשנכנס במנין אנשים ומקבל עול מלכות שמים זוכה לנשמה שהיא אהבה רבה, ובזה יגביר יצ&quot;ט על יצה&quot;ר, כי עתה בא לו עזרו מקדש כי בהיות הרוח והנשמה עם הנפש מחוזקת היא ביצה&quot;ט כי טובים השנים מהאחד והחוט המשולש לא במהרה ינתק, וזהו שכתוב פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי, לפי שיצה&quot;ר גובר מיום הלידה על הנפש עד י&quot;ג שנה ואז בא היצה&quot;ט כשיכנס בשנת י&quot;ד, והסימן ברוך הבא בשם ידו&quot;ד שהן י&quot;ד אותיות, לרמוז לנו שהיצה&quot;ט הבא בשם ה' והוא ברוך בא בי&quot;ד שנה ומוציא היצה&quot;ר משלטנותו שהוא ארור, וכן אמרו בס' הזוהר בריש פרשת וישלח ע&quot;פ לפתח חטאת רובץ. ובריש פרשת וישב ע&quot;פ טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל. וכן דרשו שם על זה צדיק הראשון בריבו כו', ובהיות עם הנפש הרוח והנשמה שהם רבים, בזה היא נפדית מן היצה&quot;ר והיינו פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי, הנם רוח ונשמה. כשנושא אשה ומכוין בה לשם שמים אז זוכה לשם יחידה שמתיחד בכונתו ביחוד העולם כמו שאמרנו בדרוש הנישואין ויחוד נעשה בכח הכונה. כשיש לו בנםי ומגדלם לעבודת האל יתברך קונה לו שם חיה כי הוא את נפשו יחיה בהיות לו בנים חיים וזה סוד בן איש חי, ומשמחת עולם יש לו למניח בנים כשרים כי שמח בחלקו וחלקו בחיים כדכתיב חלקם בחיים וצפונך תמלא בטנם ישבעו בנים וגומר. והזוכה בדברים אלו הוא שקנה שלמות פעולותיו והשיג המעלות הראויות להן ולכן יש לכל אדם להכין נפשו ואיבריו לעבודת ה' ונפש בניו וכל נפשות בית ישראל בחינוך הפעולות שבהן נקנות המעלות שהן שלמות האדם, וחינוך התורה והמצות הוא קיום כל דבר, ומשום חינוך חייבו חכמים אפילו הקטנים עם שהמצוה מוטלת על האב או הרב לחנך בנו או תלמידו לתורה ולמצות, וכן כתיב חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה, ועיקר החינוך הוא בזמן שהאדם תופס בשלשת הנהגות בהנהגת עצמו בהנהגת ביתו זו אשתו, בהנהגת מדינתו היינו עם הבריות, שבשלשתן יחנך מעצמו כאשר חנכו אביו מנעוריו. והוא מה שא&quot;ר יהודה ור' נחמיה בפ&quot;ק דקדושין, חנוך לנער כו' חד אמר משיתסר עד עשרין ותרתין, וחד אמר מתמני סרי עד עשרין וארבע, שבכלל שש שנים אלו אדם עומד ותופס בשלשה הנהגות כאחד, אם כפי הרוב ואם כפי הדין, וכאשר יתחנך באלו בעונה זו לא יסור מחינוך ומדרך אשר בא בו. 

{{להשלים}}</text>
      <sha1>i1udi4eg5wl31yc1g5tmionabbv51m6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011485</id>
      <parentid>3011484</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T19:51:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3011485</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9980" sha1="8yxp7icql3u0iym8jv6q0q97t9d1pnn" xml:space="preserve">== דרוש שלשה וארבעים: ==

'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;לחינוך תורה ומצות&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;'''. 

'''&lt;big&gt;עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר&lt;/big&gt;'''. 

'''במדרש''': '''א&quot;ר יודן למה נמשלה תורה בעץ החיים, מה עץ החיים פרוש על גן עדן כך התורה פרושה על כל החיים. תני עץ החיים מהלך ת&quot;ק שנה וכל מימי בראשית מתפלגין מתחתיו. רבי הונא בשם רבי בנימין אמר למלך שאמר לבנו צא לפרקמטיא א&quot;ל אבא מתירא אני בדרך מן הלסטים מה עשה נטל מקלו וחקקו ונתן בו קמיע מומחה ואמר לו בני הב מקל זה בידך ואי אתה מתירא מכל ברכה. אילו נאמר עץ חיים היא ללומדים בה או לעמלים בה לא היתה תקומה וממה שאמר למחזיקים בה לכל יש תקומה''': 

כל מעלותיו של אדם קצובים לו מראשי שנותיו ומרגלי פעולותיו הבאות למדת זמנו כי לא יוכל אדם להשיג כל המעלות בבת אחת להיותו בלתי מוכן אליהן, אמנם ממעלה אחת יבא לאחרת עד השיגו את כלן והתורה היא המושיטה אתהן כפי מה שיקרב אדם אליה ויגע בה בהכנתו וישיג מדרגה אחר מדרגה. ויש להניח תחלה כי מה שלא יולד אדם מוכן בשעתו לקבל כל שלימותו כאחד אבל יצטרך לו זמן רב וטרחה ויגיעה ומסייעים ואמצעיים רבים, הנה הוא מפני כי כן נגזר מהגזרה הקדומה שיצאה על אדם הראשון. שבזיעת אפו יאכל לחם היינו שיהיה לו יגיעה בשדה והוא הדין בתורה שהיא שדה של צדיקים שבה פועלים ועמלים ביגיעה רבה ומלך לשדה זה נעבד להוציא לחם מן הארץ חיות ומזון עצמי לאדם. ואולם לפום צערא אגרא לפי העמל והיגיעה שיש לאדם בהשגת מדרגותיו כך הוא השכר ולכן אין לדאג על הטירחא יתירא כי יש אחריה עדנה. והנה האדם עץ השדה אדם הראשון היה עץ השדה הידוע מטע ה' להתפאר וקומתו ושיעורו היה לפי שלמותו אבל תולדותיו לא נדמו לו כי יונקותיו ופארותיו שיצאו לרגלו נשארו שפלים ונבזים פגומים בעיקרם. אלא כי ה' אלקים אמת הוציא לאמיתו אחד מיונקותיו ושתלו במקום שגדל ועשה פארות טובות והוא אברהם אבינו שאחד היה בארץ ושתלו הב&quot;ה באמרו לך לך כו' ושם אעשך לגוי גדול. והם כל הצדיקים שתולים בבית ה' בחצרות אלקינו יפריחו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ששם גדלים שרשי אילן זה וכן נאמר ואנכי נטעתיך שורק כלו זרע אמת. וכתיב כי כרם ה' צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו. ואמר ג&quot;כ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר מטעו כתיב רמז למטע אדם הראשון ורמז ג&quot;כ לנשמות שמטען בגן עדן ושרשן למעלה, כי כן שורש האדם בראשו וזהו החכם עיניו בראשו. ועם זה יש קושי גדול עוד להשיג גידול מטעים הללו מפני החושים שהם כלי הפעולות המעוקמים מרוע מזג ההרכבה שהיצירה נכונה עליו כי האדם משול לעץ השדה כאמור שאם נוטעים אותו בקרקע רע לא יצלח ואם נוטעים אותו בקרקע טוב יצלח ועם כל זה צריך לגידולו אל תיקונים רבים כך האדם אע&quot;פ שיהיה ממזג טוב צריך מסייעים ותיקונים וזמנים רבים קודם שיעשה פירות משובחים והם ההכנות והחינוכים הראוים לו כדי שתחנן דעתו. וכבר דימו האדם בתחת זמנו לאילן בשני ערלתו ואנחנו לבא לשיעור הדרוש בקצרה נאמר כי כן האדם דומה לאילן שאינו גדל אלא כפי שיעור היניקה שמקבל מהאדמה. וכך האדם אינו גדל בנפשו אלא כפי מה שיינק מהתורה. ובזה צריך עמל וזמן והחכם אמר האדם יולידהו האדם והשמש כי בגופו דבר. ואנחנו נאמר שיולידהו התורה והזמן כי בנפש[נ]ו דיברנו. 

=== חמש מוצאות הנפש: ===
ולפי שהחושים הם כלים להשגת מעלות הנפש על ידי הפעולות היוצאות מהם והכל באמצעות התורה והזמן, צריך להבינם ולהכשירם לתורה כפי סדר זמנם, וזה שיהיו מסייעים לנפש בפעולותיה אשר בהן תשיג מעלותיה, כי חמש מוצאות יש לה בפעולותיה, אמונה, יראה, אהבה, כונה, שמחה. כנגד החמשה חושים המשרתים בחוץ ובפנים, וכשממרקין ומזרזין אלו גם אלו יעלו מוכנים, וסימניך וחמושים עלו בני ישראל, ומתרגמינן ומזורזין, וכן וירק את חניכיו וזריז, כי חינוך החושים סבה שהנפש תשיג ותעלה כל מבוקשיה בתורה ובמצות, והרמז בזה חמש תנועות גדולות וחמש תנועות קטנות המציעות האותיות, וכן חמש מוצאות שלהן והכל לפי מה שיש לאדם חמש ידות בנפש, א' כשנימול שאז נקרא נפשו בשם. ב' כשמתחנך בתורה ומצות רוח ה' נוססה בו. ג' כשנכנס בר מצוה להמנות בדבר שבקדושה נמנה עמה כח קדוש ונוסף גם הוא ליצה&quot;ט. ד' כשנושא אשה ומתאחד במציאותו. ה' כשיהיו לו בנים ויגדלם לעבודתו יתברך. באלה יהיה איש שלם זוכה לכל מעלות האדם התלויות בחמש שמות שיש לנפש רוח נשמה יחידה חיה. כשנימול זוכה בנפש וזו תחלת האמונה. כשמתחנך בתורה ומצות מתוך יראה הרי זו תחלת היראה וזוכה לרוח המושל הטוב שיעלה עליו. כשנכנס במנין אנשים ומקבל עול מלכות שמים זוכה לנשמה שהיא אהבה רבה, ובזה יגביר יצ&quot;ט על יצה&quot;ר, כי עתה בא לו עזרו מקדש כי בהיות הרוח והנשמה עם הנפש מחוזקת היא ביצה&quot;ט כי טובים השנים מהאחד והחוט המשולש לא במהרה ינתק, וזהו שכתוב פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי, לפי שיצה&quot;ר גובר מיום הלידה על הנפש עד י&quot;ג שנה ואז בא היצה&quot;ט כשיכנס בשנת י&quot;ד, והסימן ברוך הבא בשם ידו&quot;ד שהן י&quot;ד אותיות, לרמוז לנו שהיצה&quot;ט הבא בשם ה' והוא ברוך בא בי&quot;ד שנה ומוציא היצה&quot;ר משלטנותו שהוא ארור, וכן אמרו בס' הזוהר בריש פרשת וישלח ע&quot;פ לפתח חטאת רובץ. ובריש פרשת וישב ע&quot;פ טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל. וכן דרשו שם על זה צדיק הראשון בריבו כו', ובהיות עם הנפש הרוח והנשמה שהם רבים, בזה היא נפדית מן היצה&quot;ר והיינו פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי, הנם רוח ונשמה. כשנושא אשה ומכוין בה לשם שמים אז זוכה לשם יחידה שמתיחד בכונתו ביחוד העולם כמו שאמרנו בדרוש הנישואין ויחוד נעשה בכח הכונה. כשיש לו בנםי ומגדלם לעבודת האל יתברך קונה לו שם חיה כי הוא את נפשו יחיה בהיות לו בנים חיים וזה סוד בן איש חי, ומשמחת עולם יש לו למניח בנים כשרים כי שמח בחלקו וחלקו בחיים כדכתיב חלקם בחיים וצפונך תמלא בטנם ישבעו בנים וגומר. והזוכה בדברים אלו הוא שקנה שלמות פעולותיו והשיג המעלות הראויות להן ולכן יש לכל אדם להכין נפשו ואיבריו לעבודת ה' ונפש בניו וכל נפשות בית ישראל בחינוך הפעולות שבהן נקנות המעלות שהן שלמות האדם, וחינוך התורה והמצות הוא קיום כל דבר, ומשום חינוך חייבו חכמים אפילו הקטנים עם שהמצוה מוטלת על האב או הרב לחנך בנו או תלמידו לתורה ולמצות, וכן כתיב חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה, ועיקר החינוך הוא בזמן שהאדם תופס בשלשת הנהגות בהנהגת עצמו בהנהגת ביתו זו אשתו, בהנהגת מדינתו היינו עם הבריות, שבשלשתן יחנך מעצמו כאשר חנכו אביו מנעוריו. והוא מה שא&quot;ר יהודה ור' נחמיה בפ&quot;ק דקדושין, חנוך לנער כו' חד אמר משיתסר עד עשרין ותרתין, וחד אמר מתמני סרי עד עשרין וארבע, שבכלל שש שנים אלו אדם עומד ותופס בשלשה הנהגות כאחד, אם כפי הרוב ואם כפי הדין, וכאשר יתחנך באלו בעונה זו לא יסור מחינוך ומדרך אשר בא בו. 

{{להשלים}}</text>
      <sha1>8yxp7icql3u0iym8jv6q0q97t9d1pnn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011486</id>
      <parentid>3011485</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T19:52:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <comment>/* חמש מוצאות הנפש: */</comment>
      <origin>3011486</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9980" sha1="0t9ctshbvmr5cb4ezefdn2wj2nf067i" xml:space="preserve">== דרוש שלשה וארבעים: ==

'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;לחינוך תורה ומצות&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;'''. 

'''&lt;big&gt;עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר&lt;/big&gt;'''. 

'''במדרש''': '''א&quot;ר יודן למה נמשלה תורה בעץ החיים, מה עץ החיים פרוש על גן עדן כך התורה פרושה על כל החיים. תני עץ החיים מהלך ת&quot;ק שנה וכל מימי בראשית מתפלגין מתחתיו. רבי הונא בשם רבי בנימין אמר למלך שאמר לבנו צא לפרקמטיא א&quot;ל אבא מתירא אני בדרך מן הלסטים מה עשה נטל מקלו וחקקו ונתן בו קמיע מומחה ואמר לו בני הב מקל זה בידך ואי אתה מתירא מכל ברכה. אילו נאמר עץ חיים היא ללומדים בה או לעמלים בה לא היתה תקומה וממה שאמר למחזיקים בה לכל יש תקומה''': 

כל מעלותיו של אדם קצובים לו מראשי שנותיו ומרגלי פעולותיו הבאות למדת זמנו כי לא יוכל אדם להשיג כל המעלות בבת אחת להיותו בלתי מוכן אליהן, אמנם ממעלה אחת יבא לאחרת עד השיגו את כלן והתורה היא המושיטה אתהן כפי מה שיקרב אדם אליה ויגע בה בהכנתו וישיג מדרגה אחר מדרגה. ויש להניח תחלה כי מה שלא יולד אדם מוכן בשעתו לקבל כל שלימותו כאחד אבל יצטרך לו זמן רב וטרחה ויגיעה ומסייעים ואמצעיים רבים, הנה הוא מפני כי כן נגזר מהגזרה הקדומה שיצאה על אדם הראשון. שבזיעת אפו יאכל לחם היינו שיהיה לו יגיעה בשדה והוא הדין בתורה שהיא שדה של צדיקים שבה פועלים ועמלים ביגיעה רבה ומלך לשדה זה נעבד להוציא לחם מן הארץ חיות ומזון עצמי לאדם. ואולם לפום צערא אגרא לפי העמל והיגיעה שיש לאדם בהשגת מדרגותיו כך הוא השכר ולכן אין לדאג על הטירחא יתירא כי יש אחריה עדנה. והנה האדם עץ השדה אדם הראשון היה עץ השדה הידוע מטע ה' להתפאר וקומתו ושיעורו היה לפי שלמותו אבל תולדותיו לא נדמו לו כי יונקותיו ופארותיו שיצאו לרגלו נשארו שפלים ונבזים פגומים בעיקרם. אלא כי ה' אלקים אמת הוציא לאמיתו אחד מיונקותיו ושתלו במקום שגדל ועשה פארות טובות והוא אברהם אבינו שאחד היה בארץ ושתלו הב&quot;ה באמרו לך לך כו' ושם אעשך לגוי גדול. והם כל הצדיקים שתולים בבית ה' בחצרות אלקינו יפריחו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ששם גדלים שרשי אילן זה וכן נאמר ואנכי נטעתיך שורק כלו זרע אמת. וכתיב כי כרם ה' צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו. ואמר ג&quot;כ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר מטעו כתיב רמז למטע אדם הראשון ורמז ג&quot;כ לנשמות שמטען בגן עדן ושרשן למעלה, כי כן שורש האדם בראשו וזהו החכם עיניו בראשו. ועם זה יש קושי גדול עוד להשיג גידול מטעים הללו מפני החושים שהם כלי הפעולות המעוקמים מרוע מזג ההרכבה שהיצירה נכונה עליו כי האדם משול לעץ השדה כאמור שאם נוטעים אותו בקרקע רע לא יצלח ואם נוטעים אותו בקרקע טוב יצלח ועם כל זה צריך לגידולו אל תיקונים רבים כך האדם אע&quot;פ שיהיה ממזג טוב צריך מסייעים ותיקונים וזמנים רבים קודם שיעשה פירות משובחים והם ההכנות והחינוכים הראוים לו כדי שתחנן דעתו. וכבר דימו האדם בתחת זמנו לאילן בשני ערלתו ואנחנו לבא לשיעור הדרוש בקצרה נאמר כי כן האדם דומה לאילן שאינו גדל אלא כפי שיעור היניקה שמקבל מהאדמה. וכך האדם אינו גדל בנפשו אלא כפי מה שיינק מהתורה. ובזה צריך עמל וזמן והחכם אמר האדם יולידהו האדם והשמש כי בגופו דבר. ואנחנו נאמר שיולידהו התורה והזמן כי בנפש[נ]ו דיברנו. 

=== חמש מוצאות הנפש: ===
ולפי שהחושים הם כלים להשגת מעלות הנפש על ידי הפעולות היוצאות מהם והכל באמצעות התורה והזמן, צריך להכינם ולהכשירם לתורה כפי סדר זמנם, וזה שיהיו מסייעים לנפש בפעולותיה אשר בהן תשיג מעלותיה, כי חמש מוצאות יש לה בפעולותיה, אמונה, יראה, אהבה, כונה, שמחה. כנגד החמשה חושים המשרתים בחוץ ובפנים, וכשממרקין ומזרזין אלו גם אלו יעלו מוכנים, וסימניך וחמושים עלו בני ישראל, ומתרגמינן ומזורזין, וכן וירק את חניכיו וזריז, כי חינוך החושים סבה שהנפש תשיג ותעלה כל מבוקשיה בתורה ובמצות, והרמז בזה חמש תנועות גדולות וחמש תנועות קטנות המציעות האותיות, וכן חמש מוצאות שלהן והכל לפי מה שיש לאדם חמש ידות בנפש, א' כשנימול שאז נקרא נפשו בשם. ב' כשמתחנך בתורה ומצות רוח ה' נוססה בו. ג' כשנכנס בר מצוה להמנות בדבר שבקדושה נמנה עמה כח קדוש ונוסף גם הוא ליצה&quot;ט. ד' כשנושא אשה ומתאחד במציאותו. ה' כשיהיו לו בנים ויגדלם לעבודתו יתברך. באלה יהיה איש שלם זוכה לכל מעלות האדם התלויות בחמש שמות שיש לנפש רוח נשמה יחידה חיה. כשנימול זוכה בנפש וזו תחלת האמונה. כשמתחנך בתורה ומצות מתוך יראה הרי זו תחלת היראה וזוכה לרוח המושל הטוב שיעלה עליו. כשנכנס במנין אנשים ומקבל עול מלכות שמים זוכה לנשמה שהיא אהבה רבה, ובזה יגביר יצ&quot;ט על יצה&quot;ר, כי עתה בא לו עזרו מקדש כי בהיות הרוח והנשמה עם הנפש מחוזקת היא ביצה&quot;ט כי טובים השנים מהאחד והחוט המשולש לא במהרה ינתק, וזהו שכתוב פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי, לפי שיצה&quot;ר גובר מיום הלידה על הנפש עד י&quot;ג שנה ואז בא היצה&quot;ט כשיכנס בשנת י&quot;ד, והסימן ברוך הבא בשם ידו&quot;ד שהן י&quot;ד אותיות, לרמוז לנו שהיצה&quot;ט הבא בשם ה' והוא ברוך בא בי&quot;ד שנה ומוציא היצה&quot;ר משלטנותו שהוא ארור, וכן אמרו בס' הזוהר בריש פרשת וישלח ע&quot;פ לפתח חטאת רובץ. ובריש פרשת וישב ע&quot;פ טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל. וכן דרשו שם על זה צדיק הראשון בריבו כו', ובהיות עם הנפש הרוח והנשמה שהם רבים, בזה היא נפדית מן היצה&quot;ר והיינו פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי, הנם רוח ונשמה. כשנושא אשה ומכוין בה לשם שמים אז זוכה לשם יחידה שמתיחד בכונתו ביחוד העולם כמו שאמרנו בדרוש הנישואין ויחוד נעשה בכח הכונה. כשיש לו בנםי ומגדלם לעבודת האל יתברך קונה לו שם חיה כי הוא את נפשו יחיה בהיות לו בנים חיים וזה סוד בן איש חי, ומשמחת עולם יש לו למניח בנים כשרים כי שמח בחלקו וחלקו בחיים כדכתיב חלקם בחיים וצפונך תמלא בטנם ישבעו בנים וגומר. והזוכה בדברים אלו הוא שקנה שלמות פעולותיו והשיג המעלות הראויות להן ולכן יש לכל אדם להכין נפשו ואיבריו לעבודת ה' ונפש בניו וכל נפשות בית ישראל בחינוך הפעולות שבהן נקנות המעלות שהן שלמות האדם, וחינוך התורה והמצות הוא קיום כל דבר, ומשום חינוך חייבו חכמים אפילו הקטנים עם שהמצוה מוטלת על האב או הרב לחנך בנו או תלמידו לתורה ולמצות, וכן כתיב חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה, ועיקר החינוך הוא בזמן שהאדם תופס בשלשת הנהגות בהנהגת עצמו בהנהגת ביתו זו אשתו, בהנהגת מדינתו היינו עם הבריות, שבשלשתן יחנך מעצמו כאשר חנכו אביו מנעוריו. והוא מה שא&quot;ר יהודה ור' נחמיה בפ&quot;ק דקדושין, חנוך לנער כו' חד אמר משיתסר עד עשרין ותרתין, וחד אמר מתמני סרי עד עשרין וארבע, שבכלל שש שנים אלו אדם עומד ותופס בשלשה הנהגות כאחד, אם כפי הרוב ואם כפי הדין, וכאשר יתחנך באלו בעונה זו לא יסור מחינוך ומדרך אשר בא בו. 

{{להשלים}}</text>
      <sha1>0t9ctshbvmr5cb4ezefdn2wj2nf067i</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011487</id>
      <parentid>3011486</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T19:53:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <comment>/* חמש מוצאות הנפש: */</comment>
      <origin>3011487</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9980" sha1="2itto00budxaky8wkjezgu64d65fb56" xml:space="preserve">== דרוש שלשה וארבעים: ==

'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;לחינוך תורה ומצות&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;'''. 

'''&lt;big&gt;עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר&lt;/big&gt;'''. 

'''במדרש''': '''א&quot;ר יודן למה נמשלה תורה בעץ החיים, מה עץ החיים פרוש על גן עדן כך התורה פרושה על כל החיים. תני עץ החיים מהלך ת&quot;ק שנה וכל מימי בראשית מתפלגין מתחתיו. רבי הונא בשם רבי בנימין אמר למלך שאמר לבנו צא לפרקמטיא א&quot;ל אבא מתירא אני בדרך מן הלסטים מה עשה נטל מקלו וחקקו ונתן בו קמיע מומחה ואמר לו בני הב מקל זה בידך ואי אתה מתירא מכל ברכה. אילו נאמר עץ חיים היא ללומדים בה או לעמלים בה לא היתה תקומה וממה שאמר למחזיקים בה לכל יש תקומה''': 

כל מעלותיו של אדם קצובים לו מראשי שנותיו ומרגלי פעולותיו הבאות למדת זמנו כי לא יוכל אדם להשיג כל המעלות בבת אחת להיותו בלתי מוכן אליהן, אמנם ממעלה אחת יבא לאחרת עד השיגו את כלן והתורה היא המושיטה אתהן כפי מה שיקרב אדם אליה ויגע בה בהכנתו וישיג מדרגה אחר מדרגה. ויש להניח תחלה כי מה שלא יולד אדם מוכן בשעתו לקבל כל שלימותו כאחד אבל יצטרך לו זמן רב וטרחה ויגיעה ומסייעים ואמצעיים רבים, הנה הוא מפני כי כן נגזר מהגזרה הקדומה שיצאה על אדם הראשון. שבזיעת אפו יאכל לחם היינו שיהיה לו יגיעה בשדה והוא הדין בתורה שהיא שדה של צדיקים שבה פועלים ועמלים ביגיעה רבה ומלך לשדה זה נעבד להוציא לחם מן הארץ חיות ומזון עצמי לאדם. ואולם לפום צערא אגרא לפי העמל והיגיעה שיש לאדם בהשגת מדרגותיו כך הוא השכר ולכן אין לדאג על הטירחא יתירא כי יש אחריה עדנה. והנה האדם עץ השדה אדם הראשון היה עץ השדה הידוע מטע ה' להתפאר וקומתו ושיעורו היה לפי שלמותו אבל תולדותיו לא נדמו לו כי יונקותיו ופארותיו שיצאו לרגלו נשארו שפלים ונבזים פגומים בעיקרם. אלא כי ה' אלקים אמת הוציא לאמיתו אחד מיונקותיו ושתלו במקום שגדל ועשה פארות טובות והוא אברהם אבינו שאחד היה בארץ ושתלו הב&quot;ה באמרו לך לך כו' ושם אעשך לגוי גדול. והם כל הצדיקים שתולים בבית ה' בחצרות אלקינו יפריחו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ששם גדלים שרשי אילן זה וכן נאמר ואנכי נטעתיך שורק כלו זרע אמת. וכתיב כי כרם ה' צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו. ואמר ג&quot;כ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר מטעו כתיב רמז למטע אדם הראשון ורמז ג&quot;כ לנשמות שמטען בגן עדן ושרשן למעלה, כי כן שורש האדם בראשו וזהו החכם עיניו בראשו. ועם זה יש קושי גדול עוד להשיג גידול מטעים הללו מפני החושים שהם כלי הפעולות המעוקמים מרוע מזג ההרכבה שהיצירה נכונה עליו כי האדם משול לעץ השדה כאמור שאם נוטעים אותו בקרקע רע לא יצלח ואם נוטעים אותו בקרקע טוב יצלח ועם כל זה צריך לגידולו אל תיקונים רבים כך האדם אע&quot;פ שיהיה ממזג טוב צריך מסייעים ותיקונים וזמנים רבים קודם שיעשה פירות משובחים והם ההכנות והחינוכים הראוים לו כדי שתחנן דעתו. וכבר דימו האדם בתחת זמנו לאילן בשני ערלתו ואנחנו לבא לשיעור הדרוש בקצרה נאמר כי כן האדם דומה לאילן שאינו גדל אלא כפי שיעור היניקה שמקבל מהאדמה. וכך האדם אינו גדל בנפשו אלא כפי מה שיינק מהתורה. ובזה צריך עמל וזמן והחכם אמר האדם יולידהו האדם והשמש כי בגופו דבר. ואנחנו נאמר שיולידהו התורה והזמן כי בנפש[נ]ו דיברנו. 

=== חמש מוצאות הנפש: ===
ולפי שהחושים הם כלים להשגת מעלות הנפש על ידי הפעולות היוצאות מהם והכל באמצעות התורה והזמן, צריך להכינם ולהכשירם לתורה כפי סדר זמנם, וזה שיהיו מסייעים לנפש בפעולותיה אשר בהן תשיג מעלותיה, כי חמש מוצאות יש לה בפעולותיה, אמונה, יראה, אהבה, כונה, שמחה. כנגד החמשה חושים המשרתים בחוץ ובפנים, וכשממרקין ומזרזין אלו גם אלו יעלו מוכנים, וסימניך וחמושים עלו בני ישראל, ומתרגמינן ומזורזין, וכן וירק את חניכיו וזריז, כי חינוך החושים סבה שהנפש תשיג ותעלה כל מבוקשיה בתורה ובמצות, והרמז בזה חמש תנועות גדולות וחמש תנועות קטנות המניעות האותיות, וכן חמש מוצאות שלהן והכל לפי מה שיש לאדם חמש ידות בנפש, א' כשנימול שאז נקרא נפשו בשם. ב' כשמתחנך בתורה ומצות רוח ה' נוססה בו. ג' כשנכנס בר מצוה להמנות בדבר שבקדושה נמנה עמה כח קדוש ונוסף גם הוא ליצה&quot;ט. ד' כשנושא אשה ומתאחד במציאותו. ה' כשיהיו לו בנים ויגדלם לעבודתו יתברך. באלה יהיה איש שלם זוכה לכל מעלות האדם התלויות בחמש שמות שיש לנפש רוח נשמה יחידה חיה. כשנימול זוכה בנפש וזו תחלת האמונה. כשמתחנך בתורה ומצות מתוך יראה הרי זו תחלת היראה וזוכה לרוח המושל הטוב שיעלה עליו. כשנכנס במנין אנשים ומקבל עול מלכות שמים זוכה לנשמה שהיא אהבה רבה, ובזה יגביר יצ&quot;ט על יצה&quot;ר, כי עתה בא לו עזרו מקדש כי בהיות הרוח והנשמה עם הנפש מחוזקת היא ביצה&quot;ט כי טובים השנים מהאחד והחוט המשולש לא במהרה ינתק, וזהו שכתוב פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי, לפי שיצה&quot;ר גובר מיום הלידה על הנפש עד י&quot;ג שנה ואז בא היצה&quot;ט כשיכנס בשנת י&quot;ד, והסימן ברוך הבא בשם ידו&quot;ד שהן י&quot;ד אותיות, לרמוז לנו שהיצה&quot;ט הבא בשם ה' והוא ברוך בא בי&quot;ד שנה ומוציא היצה&quot;ר משלטנותו שהוא ארור, וכן אמרו בס' הזוהר בריש פרשת וישלח ע&quot;פ לפתח חטאת רובץ. ובריש פרשת וישב ע&quot;פ טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל. וכן דרשו שם על זה צדיק הראשון בריבו כו', ובהיות עם הנפש הרוח והנשמה שהם רבים, בזה היא נפדית מן היצה&quot;ר והיינו פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי, הנם רוח ונשמה. כשנושא אשה ומכוין בה לשם שמים אז זוכה לשם יחידה שמתיחד בכונתו ביחוד העולם כמו שאמרנו בדרוש הנישואין ויחוד נעשה בכח הכונה. כשיש לו בנםי ומגדלם לעבודת האל יתברך קונה לו שם חיה כי הוא את נפשו יחיה בהיות לו בנים חיים וזה סוד בן איש חי, ומשמחת עולם יש לו למניח בנים כשרים כי שמח בחלקו וחלקו בחיים כדכתיב חלקם בחיים וצפונך תמלא בטנם ישבעו בנים וגומר. והזוכה בדברים אלו הוא שקנה שלמות פעולותיו והשיג המעלות הראויות להן ולכן יש לכל אדם להכין נפשו ואיבריו לעבודת ה' ונפש בניו וכל נפשות בית ישראל בחינוך הפעולות שבהן נקנות המעלות שהן שלמות האדם, וחינוך התורה והמצות הוא קיום כל דבר, ומשום חינוך חייבו חכמים אפילו הקטנים עם שהמצוה מוטלת על האב או הרב לחנך בנו או תלמידו לתורה ולמצות, וכן כתיב חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה, ועיקר החינוך הוא בזמן שהאדם תופס בשלשת הנהגות בהנהגת עצמו בהנהגת ביתו זו אשתו, בהנהגת מדינתו היינו עם הבריות, שבשלשתן יחנך מעצמו כאשר חנכו אביו מנעוריו. והוא מה שא&quot;ר יהודה ור' נחמיה בפ&quot;ק דקדושין, חנוך לנער כו' חד אמר משיתסר עד עשרין ותרתין, וחד אמר מתמני סרי עד עשרין וארבע, שבכלל שש שנים אלו אדם עומד ותופס בשלשה הנהגות כאחד, אם כפי הרוב ואם כפי הדין, וכאשר יתחנך באלו בעונה זו לא יסור מחינוך ומדרך אשר בא בו. 

{{להשלים}}</text>
      <sha1>2itto00budxaky8wkjezgu64d65fb56</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/רודלף סמנד/ז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1740173</id>
    <revision>
      <id>3011549</id>
      <parentid>3011409</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T11:43:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3011549</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2868" sha1="kerhdnvg2f9h75examw8gia3ecp5d4e" xml:space="preserve">{{להשלים}}

[ז, א] אל תעש רע ואל ישיגך רע [ז, ב] רחק מעון ויט ממך:

[ז, ג] אל תזרע חרושי על אח פן תקצרהו שבעתים:

[ז, ד] אל תבקש מאל ממשלת וכן ממלך מושב כבוד:

[ז, ה] אל תצטדק לפני אל ולפני מלך אל תתבונן:

[ז, ו] אל תבקש להיות מושל אם אין לך חיל להשבית זדון:

[ז, ו] פן תגור מפני נדיב ונתתה בצה בתמימיך:

[ז, ז] אל תרשיעך בעדת שער ואל תפילך בקהלה:

[ז, ח] אל תקשור לשנות חט כי באחת לא תקנה:

[ז, ט] ''אין''

[ז, י] אל תתקצר בתפלה ובצדקה אל תתעבר:

[ז, יא] אל תבז לאנוש במר רוח זכר כי יש מרים ומשפיל:

[ז, יב] אל תחרוש חמס על אח וכן על רע וחבר יחדו:

[ז, יג] אל תחפץ לכחש כל כחש כי תקותו לא תנעם:

[ז, יד] אל תסוד בעדת שרים ואל תישן דבר בתפלה:

[ז, טו] אל תקוץ בצבא מלאכה ועבדה כי מאל נחלקה:

[ז, טז] אל תחשובך במתי עם זכור עברון לא יתעבר:

[ז, יז] מאד מאד השפיל גאוה כי תקות אנוש רמה:

[ז, יח] אל תמיר אוהב במחיר ואח תלים בזהב אופיר:

[ז, יט] אל תמאס אשה משכלת וטובת חן מפנינים:

[ז, כ] אל תרע עבד עובד באמת וכן שכיר נותן נפשו:

[ז, כא] עבד משכיל אהוב כנפשך ואל תמנע ממנו חופש:

[ז, כב] בהמה לך ראה בעיניך ואם אמנה היא העמידה:

[ז, כג] בנים לך יסיר אותם ושא להם נשים בנעוריהם:

[ז, כד] בנות לך נצור שארם ואל תאיר אלהם פנים:

[ז, כה] הוצא בת ויצא עסק ואל גבר נבון זבדה:

[ז, כו] אשה לך אל תתעבה ושנואה אל תאמי בה:

[ז, כז]

[ז, כח]

[ז, כט] בכל לבך פחד אל ואת כהניו הקדיש:

[ז, ל] בכל מאודך אהוב עושך ואת משרתיו לא תעזב:

[ז, לא] כבד אל והדר כהן ות[ן ח]לקם כאשר צוותה:

[ז, לא] לחם אש[מ]ים ותרומת יד [זבח]י צדק ותרומת קדש:

[ז, לב] וגם לאב[יון הו]ש[י]ט יד למען תשלם ברכתך:

[ז, לג] חן מתן לפני כל חי וגם ממת אל תמנע חסד:

[ז, לד] אל תתאחר מבוכים ועם אבלים תתאבל:

[ז, לה] אל תשא לב מאוהב כי ממנו תאהב:

[ז, לו] בכל מעשיך זכור אחרית ולעולם לא תשחת:

קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&amp;st=&amp;pgnum=32 סמנד פרק ז]

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>kerhdnvg2f9h75examw8gia3ecp5d4e</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011550</id>
      <parentid>3011549</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T11:44:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3011550</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2890" sha1="459vzh4mfpeqk117tu254p9khserbkn" xml:space="preserve">{{להשלים}}

[ז, א] אל תעש רע ואל ישיגך רע [ז, ב] רחק מעון ויט ממך:

[ז, ג] אל תזרע חרושי על אח פן תקצרהו שבעתים:

[ז, ד] אל תבקש מאל ממשלת וכן ממלך מושב כבוד:

[ז, ה] אל תצטדק לפני אל ולפני מלך אל תתבונן:

[ז, ו] אל תבקש להיות מושל אם אין לך חיל להשבית זדון:

[ז, ו] פן תגור מפני נדיב ונתתה בצה בתמימיך:

[ז, ז] אל תרשיעך בעדת שער ואל תפילך בקהלה:

[ז, ח] אל תקשור לשנות חט כי באחת לא תקנה:

[ז, ט] ''אין''

[ז, י] אל תתקצר בתפלה ובצדקה אל תתעבר:

[ז, יא] אל תבז לאנוש במר רוח זכר כי יש מרים ומשפיל:

[ז, יב] אל תחרוש חמס על אח וכן על רע וחבר יחדו:

[ז, יג] אל תחפץ לכחש כל כחש כי תקותו לא תנעם:

[ז, יד] אל תסוד בעדת שרים ואל תישן דבר בתפלה:

[ז, טו] אל תקוץ בצבא מלאכה ועבדה כי מאל נחלקה:

[ז, טז] אל תחשובך במתי עם זכור עברון לא יתעבר:

[ז, יז] מאד מאד השפיל גאוה כי תקות אנוש רמה:

[ז, יח] אל תמיר אוהב במחיר ואח תלים בזהב אופיר:

[ז, יט] אל תמאס אשה משכלת וטובת חן מפנינים:

[ז, כ] אל תרע עבד עובד באמת וכן שכיר נותן נפשו:

[ז, כא] עבד משכיל אהוב כנפשך ואל תמנע ממנו חופש:

[ז, כב] בהמה לך ראה בעיניך ואם אמנה היא העמידה:

[ז, כג] בנים לך יסיר אותם ושא להם נשים בנעוריהם:

[ז, כד] בנות לך נצור שארם ואל תאיר אלהם פנים:

[ז, כה] הוצא בת ויצא עסק ואל גבר נבון זבדה:

[ז, כו] אשה לך אל תתעבה ושנואה אל תאמי בה:

[ז, כז] ''אין''

[ז, כח] ''אין''

[ז, כט] בכל לבך פחד אל ואת כהניו הקדיש:

[ז, ל] בכל מאודך אהוב עושך ואת משרתיו לא תעזב:

[ז, לא] כבד אל והדר כהן ות[ן ח]לקם כאשר צוותה:

[ז, לא] לחם אש[מ]ים ותרומת יד [זבח]י צדק ותרומת קדש:

[ז, לב] וגם לאב[יון הו]ש[י]ט יד למען תשלם ברכתך:

[ז, לג] חן מתן לפני כל חי וגם ממת אל תמנע חסד:

[ז, לד] אל תתאחר מבוכים ועם אבלים תתאבל:

[ז, לה] אל תשא לב מאוהב כי ממנו תאהב:

[ז, לו] בכל מעשיך זכור אחרית ולעולם לא תשחת:

קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&amp;st=&amp;pgnum=32 סמנד פרק ז]

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>459vzh4mfpeqk117tu254p9khserbkn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:יה אלי וגואלי</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1740187</id>
    <revision>
      <id>3011466</id>
      <parentid>3011407</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T17:09:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* האקרוסטיכון */ תגובה</comment>
      <origin>3011466</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1456" sha1="ge3h636oi569p0v5uyxr6iqjowc95oc" xml:space="preserve">== האקרוסטיכון ==

לדעתי הו לא 'יהודא', שהרי הטעם לא לכתוב 'יהודה' הוא כדי לא לכלול שם בשם הפרטי. והמקפידים על כך נוהגים לכתוב 'יודא'. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 00:53, 6 במאי 2026 (IDT)

:אני לא חושב שזו הסיבה, ועל כל פנים ברור שבמקורות יהודא הרבה יותר נפוץ מיודא, אתה יכול לראות זאת בעצמך על ידי חיפוש פשוט בכל מאגר תורני. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 07:48, 6 במאי 2026 (IDT)
: בזמנם כתבו לרוב יהודא (או יאודה) ולא יודא.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 07:56, 6 במאי 2026 (IDT)
::מתי זה 'בזמנם'? 'יאודה' כמדומני נפוץ בעיקר אצל חכמי המזרח, ודוקא הכתיב 'יודא' מצוי בהחלט אצל חכמי אשכנז סביב המאה ה-17 (דוגמא שקופצת לראש היא ר' יודא מילר). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 13:58, 6 במאי 2026 (IDT)
:::{{א|מו יו הו}} אני סומך על הנסיון עצמי שלי. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 20:09, 6 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>ge3h636oi569p0v5uyxr6iqjowc95oc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011469</id>
      <parentid>3011466</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T18:20:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* אמירתו חוץ לפולין */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3011469</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1905" sha1="8zjjosb26tan3ukpjioj1yahmlcrysn" xml:space="preserve">== האקרוסטיכון ==

לדעתי הו לא 'יהודא', שהרי הטעם לא לכתוב 'יהודה' הוא כדי לא לכלול שם בשם הפרטי. והמקפידים על כך נוהגים לכתוב 'יודא'. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 00:53, 6 במאי 2026 (IDT)

:אני לא חושב שזו הסיבה, ועל כל פנים ברור שבמקורות יהודא הרבה יותר נפוץ מיודא, אתה יכול לראות זאת בעצמך על ידי חיפוש פשוט בכל מאגר תורני. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 07:48, 6 במאי 2026 (IDT)
: בזמנם כתבו לרוב יהודא (או יאודה) ולא יודא.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 07:56, 6 במאי 2026 (IDT)
::מתי זה 'בזמנם'? 'יאודה' כמדומני נפוץ בעיקר אצל חכמי המזרח, ודוקא הכתיב 'יודא' מצוי בהחלט אצל חכמי אשכנז סביב המאה ה-17 (דוגמא שקופצת לראש היא ר' יודא מילר). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 13:58, 6 במאי 2026 (IDT)
:::{{א|מו יו הו}} אני סומך על הנסיון עצמי שלי. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 20:09, 6 במאי 2026 (IDT)

== אמירתו חוץ לפולין ==

לבד מדפוס וונציה שצ&quot;ו ו'סידור של&quot;ה' לא מצאתיו בשום ספר שנדפס חוץ מפולין והמסתעף, גם בדפוסים מאוחרים (רעדעלהיים פולין, זקש, פראג, הנובר). כנראה התפשטותו הרחבה היא מאד מאוחרת. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:20, 6 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>8zjjosb26tan3ukpjioj1yahmlcrysn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011472</id>
      <parentid>3011469</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T18:55:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* האקרוסטיכון */ תגובה</comment>
      <origin>3011472</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3115" sha1="lufu9ya24f6dd4btnyb7221xoa62u53" xml:space="preserve">== האקרוסטיכון ==

לדעתי הו לא 'יהודא', שהרי הטעם לא לכתוב 'יהודה' הוא כדי לא לכלול שם בשם הפרטי. והמקפידים על כך נוהגים לכתוב 'יודא'. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 00:53, 6 במאי 2026 (IDT)

:אני לא חושב שזו הסיבה, ועל כל פנים ברור שבמקורות יהודא הרבה יותר נפוץ מיודא, אתה יכול לראות זאת בעצמך על ידי חיפוש פשוט בכל מאגר תורני. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 07:48, 6 במאי 2026 (IDT)
: בזמנם כתבו לרוב יהודא (או יאודה) ולא יודא.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 07:56, 6 במאי 2026 (IDT)
::מתי זה 'בזמנם'? 'יאודה' כמדומני נפוץ בעיקר אצל חכמי המזרח, ודוקא הכתיב 'יודא' מצוי בהחלט אצל חכמי אשכנז סביב המאה ה-17 (דוגמא שקופצת לראש היא ר' יודא מילר). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 13:58, 6 במאי 2026 (IDT)
:::{{א|מו יו הו}} אני סומך על הנסיון עצמי שלי. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 20:09, 6 במאי 2026 (IDT)
::::לא ממש מבין על מה הויכוח: ברור ששתי הצורות נפוצות ושתיהן אפשריות כאן כמעט באותה מידה (אני לא מחשיב צירוף של שתי יחד לדוחק לאור זאת שזה דבר רווח), לכן ההגיון אומר ללכת אחר הרוב, וכאמור כל בדיקה פשוטה תראה שלשם 'יהודא' יש יתרון ברור על פני 'יודא' (לפחות 1:3). יתכן שניתן להוסיף לכך שמסתבר כי בחתימה בשיר אדם יקפיד על צורה מלאה של שמו יותר מאשר בכתיבה רהוטה. אגב, יש גם אפשרות לא רעה שהאקרוסטיכון הוא בכלל &quot;יהודה&quot; ({{סי|י}}ה, {{סי|ה}}יה, {{סי|ו}}תודה, {{סי|ד}}ק, {{סי|ה}}אל), ואולי אפילו בלי להשתמש ברפריין ({{סי|י}}ה, {{סי|ה}}יה, {{סי|ו}}יהיה, {{סי|ד}}ק, {{סי|ה}}אל). בעצם אולי גם &quot;יואל&quot; ({{סי|י}}ה אלי, {{סי|ו}}גואלי, {{סי|א}}תיצבה, {{סי|ל}}קראתך). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:55, 6 במאי 2026 (IDT)

== אמירתו חוץ לפולין ==

לבד מדפוס וונציה שצ&quot;ו ו'סידור של&quot;ה' לא מצאתיו בשום ספר שנדפס חוץ מפולין והמסתעף, גם בדפוסים מאוחרים (רעדעלהיים פולין, זקש, פראג, הנובר). כנראה התפשטותו הרחבה היא מאד מאוחרת. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:20, 6 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>lufu9ya24f6dd4btnyb7221xoa62u53</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011473</id>
      <parentid>3011472</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T18:55:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3011473</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3128" sha1="rn9mmhhjqalq1a0pnd391mz7sm2tqki" xml:space="preserve">== האקרוסטיכון ==

לדעתי הו לא 'יהודא', שהרי הטעם לא לכתוב 'יהודה' הוא כדי לא לכלול שם בשם הפרטי. והמקפידים על כך נוהגים לכתוב 'יודא'. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 00:53, 6 במאי 2026 (IDT)

:אני לא חושב שזו הסיבה, ועל כל פנים ברור שבמקורות יהודא הרבה יותר נפוץ מיודא, אתה יכול לראות זאת בעצמך על ידי חיפוש פשוט בכל מאגר תורני. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 07:48, 6 במאי 2026 (IDT)
: בזמנם כתבו לרוב יהודא (או יאודה) ולא יודא.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 07:56, 6 במאי 2026 (IDT)
::מתי זה 'בזמנם'? 'יאודה' כמדומני נפוץ בעיקר אצל חכמי המזרח, ודוקא הכתיב 'יודא' מצוי בהחלט אצל חכמי אשכנז סביב המאה ה-17 (דוגמא שקופצת לראש היא ר' יודא מילר). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 13:58, 6 במאי 2026 (IDT)
:::{{א|מו יו הו}} אני סומך על הנסיון עצמי שלי. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 20:09, 6 במאי 2026 (IDT)
::::לא ממש מבין על מה הויכוח: ברור ששתי הצורות נפוצות ושתיהן אפשריות כאן כמעט באותה מידה (אני לא מחשיב צירוף של שתי אותיות יחד לדוחק לאור זאת שזה דבר רווח), לכן ההגיון אומר ללכת אחר הרוב, וכאמור כל בדיקה פשוטה תראה שלשם 'יהודא' יש יתרון ברור על פני 'יודא' (לפחות 1:3). יתכן שניתן להוסיף לכך שמסתבר כי בחתימה בשיר אדם יקפיד על צורה מלאה של שמו יותר מאשר בכתיבה רהוטה. אגב, יש גם אפשרות לא רעה שהאקרוסטיכון הוא בכלל &quot;יהודה&quot; ({{סי|י}}ה, {{סי|ה}}יה, {{סי|ו}}תודה, {{סי|ד}}ק, {{סי|ה}}אל), ואולי אפילו בלי להשתמש ברפריין ({{סי|י}}ה, {{סי|ה}}יה, {{סי|ו}}יהיה, {{סי|ד}}ק, {{סי|ה}}אל). בעצם אולי גם &quot;יואל&quot; ({{סי|י}}ה אלי, {{סי|ו}}גואלי, {{סי|א}}תיצבה, {{סי|ל}}קראתך). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:55, 6 במאי 2026 (IDT)

== אמירתו חוץ לפולין ==

לבד מדפוס וונציה שצ&quot;ו ו'סידור של&quot;ה' לא מצאתיו בשום ספר שנדפס חוץ מפולין והמסתעף, גם בדפוסים מאוחרים (רעדעלהיים פולין, זקש, פראג, הנובר). כנראה התפשטותו הרחבה היא מאד מאוחרת. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:20, 6 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>rn9mmhhjqalq1a0pnd391mz7sm2tqki</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011476</id>
      <parentid>3011473</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T19:18:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>David7031</username>
        <id>11243</id>
      </contributor>
      <comment>/* האקרוסטיכון */ תגובה</comment>
      <origin>3011476</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3678" sha1="hp1zpux6vu8l023byeosl8dyfm1lkgj" xml:space="preserve">== האקרוסטיכון ==

לדעתי הו לא 'יהודא', שהרי הטעם לא לכתוב 'יהודה' הוא כדי לא לכלול שם בשם הפרטי. והמקפידים על כך נוהגים לכתוב 'יודא'. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 00:53, 6 במאי 2026 (IDT)

:אני לא חושב שזו הסיבה, ועל כל פנים ברור שבמקורות יהודא הרבה יותר נפוץ מיודא, אתה יכול לראות זאת בעצמך על ידי חיפוש פשוט בכל מאגר תורני. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 07:48, 6 במאי 2026 (IDT)
: בזמנם כתבו לרוב יהודא (או יאודה) ולא יודא.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 07:56, 6 במאי 2026 (IDT)
::מתי זה 'בזמנם'? 'יאודה' כמדומני נפוץ בעיקר אצל חכמי המזרח, ודוקא הכתיב 'יודא' מצוי בהחלט אצל חכמי אשכנז סביב המאה ה-17 (דוגמא שקופצת לראש היא ר' יודא מילר). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 13:58, 6 במאי 2026 (IDT)
:::{{א|מו יו הו}} אני סומך על הנסיון עצמי שלי. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 20:09, 6 במאי 2026 (IDT)
::::לא ממש מבין על מה הויכוח: ברור ששתי הצורות נפוצות ושתיהן אפשריות כאן כמעט באותה מידה (אני לא מחשיב צירוף של שתי אותיות יחד לדוחק לאור זאת שזה דבר רווח), לכן ההגיון אומר ללכת אחר הרוב, וכאמור כל בדיקה פשוטה תראה שלשם 'יהודא' יש יתרון ברור על פני 'יודא' (לפחות 1:3). יתכן שניתן להוסיף לכך שמסתבר כי בחתימה בשיר אדם יקפיד על צורה מלאה של שמו יותר מאשר בכתיבה רהוטה. אגב, יש גם אפשרות לא רעה שהאקרוסטיכון הוא בכלל &quot;יהודה&quot; ({{סי|י}}ה, {{סי|ה}}יה, {{סי|ו}}תודה, {{סי|ד}}ק, {{סי|ה}}אל), ואולי אפילו בלי להשתמש ברפריין ({{סי|י}}ה, {{סי|ה}}יה, {{סי|ו}}יהיה, {{סי|ד}}ק, {{סי|ה}}אל). בעצם אולי גם &quot;יואל&quot; ({{סי|י}}ה אלי, {{סי|ו}}גואלי, {{סי|א}}תיצבה, {{סי|ל}}קראתך). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:55, 6 במאי 2026 (IDT)
:::::אני בעיקר חושב שבדומה לויקיפדיה, אנחנו לא צריכים להכריע בעצמנו, אלא להסתמך על מקורות.
:::::אז צריך פשוט להסתכל מה כתבו חוקרי הפיוט(פרנקל במהדורה שלו, ועוד) ולציין על פיהם בראש העמוד. אם יש מחלוקת, אפשר להדגיש את כל האופציות. [[משתמש:david7031|david7031]] • [[שיחת משתמש:david7031|שיחה]] • כ' באייר ה'תשפ&quot;ו • 22:18, 6 במאי 2026 (IDT)

== אמירתו חוץ לפולין ==

לבד מדפוס וונציה שצ&quot;ו ו'סידור של&quot;ה' לא מצאתיו בשום ספר שנדפס חוץ מפולין והמסתעף, גם בדפוסים מאוחרים (רעדעלהיים פולין, זקש, פראג, הנובר). כנראה התפשטותו הרחבה היא מאד מאוחרת. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:20, 6 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>hp1zpux6vu8l023byeosl8dyfm1lkgj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011477</id>
      <parentid>3011476</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T19:27:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* האקרוסטיכון */ תגובה</comment>
      <origin>3011477</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4055" sha1="7ezw9akq042prnnkb7dy00p04b1259k" xml:space="preserve">== האקרוסטיכון ==

לדעתי הו לא 'יהודא', שהרי הטעם לא לכתוב 'יהודה' הוא כדי לא לכלול שם בשם הפרטי. והמקפידים על כך נוהגים לכתוב 'יודא'. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 00:53, 6 במאי 2026 (IDT)

:אני לא חושב שזו הסיבה, ועל כל פנים ברור שבמקורות יהודא הרבה יותר נפוץ מיודא, אתה יכול לראות זאת בעצמך על ידי חיפוש פשוט בכל מאגר תורני. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 07:48, 6 במאי 2026 (IDT)
: בזמנם כתבו לרוב יהודא (או יאודה) ולא יודא.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 07:56, 6 במאי 2026 (IDT)
::מתי זה 'בזמנם'? 'יאודה' כמדומני נפוץ בעיקר אצל חכמי המזרח, ודוקא הכתיב 'יודא' מצוי בהחלט אצל חכמי אשכנז סביב המאה ה-17 (דוגמא שקופצת לראש היא ר' יודא מילר). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 13:58, 6 במאי 2026 (IDT)
:::{{א|מו יו הו}} אני סומך על הנסיון עצמי שלי. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 20:09, 6 במאי 2026 (IDT)
::::לא ממש מבין על מה הויכוח: ברור ששתי הצורות נפוצות ושתיהן אפשריות כאן כמעט באותה מידה (אני לא מחשיב צירוף של שתי אותיות יחד לדוחק לאור זאת שזה דבר רווח), לכן ההגיון אומר ללכת אחר הרוב, וכאמור כל בדיקה פשוטה תראה שלשם 'יהודא' יש יתרון ברור על פני 'יודא' (לפחות 1:3). יתכן שניתן להוסיף לכך שמסתבר כי בחתימה בשיר אדם יקפיד על צורה מלאה של שמו יותר מאשר בכתיבה רהוטה. אגב, יש גם אפשרות לא רעה שהאקרוסטיכון הוא בכלל &quot;יהודה&quot; ({{סי|י}}ה, {{סי|ה}}יה, {{סי|ו}}תודה, {{סי|ד}}ק, {{סי|ה}}אל), ואולי אפילו בלי להשתמש ברפריין ({{סי|י}}ה, {{סי|ה}}יה, {{סי|ו}}יהיה, {{סי|ד}}ק, {{סי|ה}}אל). בעצם אולי גם &quot;יואל&quot; ({{סי|י}}ה אלי, {{סי|ו}}גואלי, {{סי|א}}תיצבה, {{סי|ל}}קראתך). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:55, 6 במאי 2026 (IDT)
:::::אני בעיקר חושב שבדומה לויקיפדיה, אנחנו לא צריכים להכריע בעצמנו, אלא להסתמך על מקורות.
:::::אז צריך פשוט להסתכל מה כתבו חוקרי הפיוט(פרנקל במהדורה שלו, ועוד) ולציין על פיהם בראש העמוד. אם יש מחלוקת, אפשר להדגיש את כל האופציות. [[משתמש:david7031|david7031]] • [[שיחת משתמש:david7031|שיחה]] • כ' באייר ה'תשפ&quot;ו • 22:18, 6 במאי 2026 (IDT)
::::::אצל דוידזון &quot;יהודה&quot;, ובמחזור גולדשמידט-פרנקל &quot;יהודה?&quot;
::::::לדעתי כל האפוציות זה בדרך כלל עומס מידע מיותר, בפרט כאן שהשאלה היא רק לגבי הכתיב. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:27, 6 במאי 2026 (IDT)

== אמירתו חוץ לפולין ==

לבד מדפוס וונציה שצ&quot;ו ו'סידור של&quot;ה' לא מצאתיו בשום ספר שנדפס חוץ מפולין והמסתעף, גם בדפוסים מאוחרים (רעדעלהיים פולין, זקש, פראג, הנובר). כנראה התפשטותו הרחבה היא מאד מאוחרת. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:20, 6 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>7ezw9akq042prnnkb7dy00p04b1259k</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011479</id>
      <parentid>3011477</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T19:35:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* האקרוסטיכון */ תגובה</comment>
      <origin>3011479</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4581" sha1="fziukt5hvdyxhqqaj6d6dq24iag9w7q" xml:space="preserve">== האקרוסטיכון ==

לדעתי הו לא 'יהודא', שהרי הטעם לא לכתוב 'יהודה' הוא כדי לא לכלול שם בשם הפרטי. והמקפידים על כך נוהגים לכתוב 'יודא'. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 00:53, 6 במאי 2026 (IDT)

:אני לא חושב שזו הסיבה, ועל כל פנים ברור שבמקורות יהודא הרבה יותר נפוץ מיודא, אתה יכול לראות זאת בעצמך על ידי חיפוש פשוט בכל מאגר תורני. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 07:48, 6 במאי 2026 (IDT)
: בזמנם כתבו לרוב יהודא (או יאודה) ולא יודא.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 07:56, 6 במאי 2026 (IDT)
::מתי זה 'בזמנם'? 'יאודה' כמדומני נפוץ בעיקר אצל חכמי המזרח, ודוקא הכתיב 'יודא' מצוי בהחלט אצל חכמי אשכנז סביב המאה ה-17 (דוגמא שקופצת לראש היא ר' יודא מילר). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 13:58, 6 במאי 2026 (IDT)
:::{{א|מו יו הו}} אני סומך על הנסיון עצמי שלי. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 20:09, 6 במאי 2026 (IDT)
::::לא ממש מבין על מה הויכוח: ברור ששתי הצורות נפוצות ושתיהן אפשריות כאן כמעט באותה מידה (אני לא מחשיב צירוף של שתי אותיות יחד לדוחק לאור זאת שזה דבר רווח), לכן ההגיון אומר ללכת אחר הרוב, וכאמור כל בדיקה פשוטה תראה שלשם 'יהודא' יש יתרון ברור על פני 'יודא' (לפחות 1:3). יתכן שניתן להוסיף לכך שמסתבר כי בחתימה בשיר אדם יקפיד על צורה מלאה של שמו יותר מאשר בכתיבה רהוטה. אגב, יש גם אפשרות לא רעה שהאקרוסטיכון הוא בכלל &quot;יהודה&quot; ({{סי|י}}ה, {{סי|ה}}יה, {{סי|ו}}תודה, {{סי|ד}}ק, {{סי|ה}}אל), ואולי אפילו בלי להשתמש ברפריין ({{סי|י}}ה, {{סי|ה}}יה, {{סי|ו}}יהיה, {{סי|ד}}ק, {{סי|ה}}אל). בעצם אולי גם &quot;יואל&quot; ({{סי|י}}ה אלי, {{סי|ו}}גואלי, {{סי|א}}תיצבה, {{סי|ל}}קראתך). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:55, 6 במאי 2026 (IDT)
:::::אני בעיקר חושב שבדומה לויקיפדיה, אנחנו לא צריכים להכריע בעצמנו, אלא להסתמך על מקורות.
:::::אז צריך פשוט להסתכל מה כתבו חוקרי הפיוט(פרנקל במהדורה שלו, ועוד) ולציין על פיהם בראש העמוד. אם יש מחלוקת, אפשר להדגיש את כל האופציות. [[משתמש:david7031|david7031]] • [[שיחת משתמש:david7031|שיחה]] • כ' באייר ה'תשפ&quot;ו • 22:18, 6 במאי 2026 (IDT)
::::::אצל דוידזון &quot;יהודה&quot;, ובמחזור גולדשמידט-פרנקל &quot;יהודה?&quot;
::::::לדעתי כל האפוציות זה בדרך כלל עומס מידע מיותר, בפרט כאן שהשאלה היא רק לגבי הכתיב. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:27, 6 במאי 2026 (IDT)
:::::::אפילו בויקיפדיה כתוב שיש שדחו (ובצדק) את 'יהודה' (לפי האמור שם הם קוראים 'יהודא'). גם אני יכול להמציא ר&quot;ת מדומים זה יכול להיות {{סי|אלי}}, {{סי|ה}}הו, {{סי|ו}}תודה, או '{{סי|י.ה}}, {{סי|ו}}תודה, א{{סי|ש}}ר, {{סי|ע}}ל, או {{סי|א}}לי, ןל{{סי|ש}}למים, ק{{סי|ר}}בנך. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:35, 6 במאי 2026 (IDT)

== אמירתו חוץ לפולין ==

לבד מדפוס וונציה שצ&quot;ו ו'סידור של&quot;ה' לא מצאתיו בשום ספר שנדפס חוץ מפולין והמסתעף, גם בדפוסים מאוחרים (רעדעלהיים פולין, זקש, פראג, הנובר). כנראה התפשטותו הרחבה היא מאד מאוחרת. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:20, 6 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>fziukt5hvdyxhqqaj6d6dq24iag9w7q</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011480</id>
      <parentid>3011479</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T19:38:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* האקרוסטיכון */</comment>
      <origin>3011480</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4581" sha1="eznav6yoexyehkhb9ir1xmsuq5b3n57" xml:space="preserve">== האקרוסטיכון ==

לדעתי הו לא 'יהודא', שהרי הטעם לא לכתוב 'יהודה' הוא כדי לא לכלול שם בשם הפרטי. והמקפידים על כך נוהגים לכתוב 'יודא'. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 00:53, 6 במאי 2026 (IDT)

:אני לא חושב שזו הסיבה, ועל כל פנים ברור שבמקורות יהודא הרבה יותר נפוץ מיודא, אתה יכול לראות זאת בעצמך על ידי חיפוש פשוט בכל מאגר תורני. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 07:48, 6 במאי 2026 (IDT)
: בזמנם כתבו לרוב יהודא (או יאודה) ולא יודא.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 07:56, 6 במאי 2026 (IDT)
::מתי זה 'בזמנם'? 'יאודה' כמדומני נפוץ בעיקר אצל חכמי המזרח, ודוקא הכתיב 'יודא' מצוי בהחלט אצל חכמי אשכנז סביב המאה ה-17 (דוגמא שקופצת לראש היא ר' יודא מילר). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 13:58, 6 במאי 2026 (IDT)
:::{{א|מו יו הו}} אני סומך על הנסיון עצמי שלי. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 20:09, 6 במאי 2026 (IDT)
::::לא ממש מבין על מה הויכוח: ברור ששתי הצורות נפוצות ושתיהן אפשריות כאן כמעט באותה מידה (אני לא מחשיב צירוף של שתי אותיות יחד לדוחק לאור זאת שזה דבר רווח), לכן ההגיון אומר ללכת אחר הרוב, וכאמור כל בדיקה פשוטה תראה שלשם 'יהודא' יש יתרון ברור על פני 'יודא' (לפחות 1:3). יתכן שניתן להוסיף לכך שמסתבר כי בחתימה בשיר אדם יקפיד על צורה מלאה של שמו יותר מאשר בכתיבה רהוטה. אגב, יש גם אפשרות לא רעה שהאקרוסטיכון הוא בכלל &quot;יהודה&quot; ({{סי|י}}ה, {{סי|ה}}יה, {{סי|ו}}תודה, {{סי|ד}}ק, {{סי|ה}}אל), ואולי אפילו בלי להשתמש ברפריין ({{סי|י}}ה, {{סי|ה}}יה, {{סי|ו}}יהיה, {{סי|ד}}ק, {{סי|ה}}אל). בעצם אולי גם &quot;יואל&quot; ({{סי|י}}ה אלי, {{סי|ו}}גואלי, {{סי|א}}תיצבה, {{סי|ל}}קראתך). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:55, 6 במאי 2026 (IDT)
:::::אני בעיקר חושב שבדומה לויקיפדיה, אנחנו לא צריכים להכריע בעצמנו, אלא להסתמך על מקורות.
:::::אז צריך פשוט להסתכל מה כתבו חוקרי הפיוט(פרנקל במהדורה שלו, ועוד) ולציין על פיהם בראש העמוד. אם יש מחלוקת, אפשר להדגיש את כל האופציות. [[משתמש:david7031|david7031]] • [[שיחת משתמש:david7031|שיחה]] • כ' באייר ה'תשפ&quot;ו • 22:18, 6 במאי 2026 (IDT)
::::::אצל דוידזון &quot;יהודה&quot;, ובמחזור גולדשמידט-פרנקל &quot;יהודה?&quot;
::::::לדעתי כל האפוציות זה בדרך כלל עומס מידע מיותר, בפרט כאן שהשאלה היא רק לגבי הכתיב. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:27, 6 במאי 2026 (IDT)
:::::::אפילו בויקיפדיה כתוב שיש שדחו (ובצדק) את 'יהודה' (לפי האמור שם הם קוראים 'יהודא'). גם אני יכול להמציא ר&quot;ת מדומים זה יכול להיות {{סי|אלי}}, {{סי|ה}}יה, {{סי|ו}}תודה, או '{{סי|י.ה}}, {{סי|ו}}תודה, א{{סי|ש}}ר, {{סי|ע}}ל, או {{סי|א}}לי, ול{{סי|ש}}למים, ק{{סי|ר}}בנך. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:35, 6 במאי 2026 (IDT)

== אמירתו חוץ לפולין ==

לבד מדפוס וונציה שצ&quot;ו ו'סידור של&quot;ה' לא מצאתיו בשום ספר שנדפס חוץ מפולין והמסתעף, גם בדפוסים מאוחרים (רעדעלהיים פולין, זקש, פראג, הנובר). כנראה התפשטותו הרחבה היא מאד מאוחרת. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:20, 6 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>eznav6yoexyehkhb9ir1xmsuq5b3n57</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011481</id>
      <parentid>3011480</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T19:43:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* האקרוסטיכון */ תגובה</comment>
      <origin>3011481</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4954" sha1="23e622n5adng2aj6s17j1d37akcsx3z" xml:space="preserve">== האקרוסטיכון ==

לדעתי הו לא 'יהודא', שהרי הטעם לא לכתוב 'יהודה' הוא כדי לא לכלול שם בשם הפרטי. והמקפידים על כך נוהגים לכתוב 'יודא'. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 00:53, 6 במאי 2026 (IDT)

:אני לא חושב שזו הסיבה, ועל כל פנים ברור שבמקורות יהודא הרבה יותר נפוץ מיודא, אתה יכול לראות זאת בעצמך על ידי חיפוש פשוט בכל מאגר תורני. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 07:48, 6 במאי 2026 (IDT)
: בזמנם כתבו לרוב יהודא (או יאודה) ולא יודא.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 07:56, 6 במאי 2026 (IDT)
::מתי זה 'בזמנם'? 'יאודה' כמדומני נפוץ בעיקר אצל חכמי המזרח, ודוקא הכתיב 'יודא' מצוי בהחלט אצל חכמי אשכנז סביב המאה ה-17 (דוגמא שקופצת לראש היא ר' יודא מילר). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 13:58, 6 במאי 2026 (IDT)
:::{{א|מו יו הו}} אני סומך על הנסיון עצמי שלי. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 20:09, 6 במאי 2026 (IDT)
::::לא ממש מבין על מה הויכוח: ברור ששתי הצורות נפוצות ושתיהן אפשריות כאן כמעט באותה מידה (אני לא מחשיב צירוף של שתי אותיות יחד לדוחק לאור זאת שזה דבר רווח), לכן ההגיון אומר ללכת אחר הרוב, וכאמור כל בדיקה פשוטה תראה שלשם 'יהודא' יש יתרון ברור על פני 'יודא' (לפחות 1:3). יתכן שניתן להוסיף לכך שמסתבר כי בחתימה בשיר אדם יקפיד על צורה מלאה של שמו יותר מאשר בכתיבה רהוטה. אגב, יש גם אפשרות לא רעה שהאקרוסטיכון הוא בכלל &quot;יהודה&quot; ({{סי|י}}ה, {{סי|ה}}יה, {{סי|ו}}תודה, {{סי|ד}}ק, {{סי|ה}}אל), ואולי אפילו בלי להשתמש ברפריין ({{סי|י}}ה, {{סי|ה}}יה, {{סי|ו}}יהיה, {{סי|ד}}ק, {{סי|ה}}אל). בעצם אולי גם &quot;יואל&quot; ({{סי|י}}ה אלי, {{סי|ו}}גואלי, {{סי|א}}תיצבה, {{סי|ל}}קראתך). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:55, 6 במאי 2026 (IDT)
:::::אני בעיקר חושב שבדומה לויקיפדיה, אנחנו לא צריכים להכריע בעצמנו, אלא להסתמך על מקורות.
:::::אז צריך פשוט להסתכל מה כתבו חוקרי הפיוט(פרנקל במהדורה שלו, ועוד) ולציין על פיהם בראש העמוד. אם יש מחלוקת, אפשר להדגיש את כל האופציות. [[משתמש:david7031|david7031]] • [[שיחת משתמש:david7031|שיחה]] • כ' באייר ה'תשפ&quot;ו • 22:18, 6 במאי 2026 (IDT)
::::::אצל דוידזון &quot;יהודה&quot;, ובמחזור גולדשמידט-פרנקל &quot;יהודה?&quot;
::::::לדעתי כל האפוציות זה בדרך כלל עומס מידע מיותר, בפרט כאן שהשאלה היא רק לגבי הכתיב. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:27, 6 במאי 2026 (IDT)
:::::::אפילו בויקיפדיה כתוב שיש שדחו (ובצדק) את 'יהודה' (לפי האמור שם הם קוראים 'יהודא'). גם אני יכול להמציא ר&quot;ת מדומים זה יכול להיות {{סי|אלי}}, {{סי|ה}}יה, {{סי|ו}}תודה, או '{{סי|י.ה}}, {{סי|ו}}תודה, א{{סי|ש}}ר, {{סי|ע}}ל, או {{סי|א}}לי, ול{{סי|ש}}למים, ק{{סי|ר}}בנך. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:35, 6 במאי 2026 (IDT)
::::::::כמה חבל שדוידזון ופרנקל לא זכו לראות את הערך בוויקיפדיה, הם לבטח היו חזרים בהם לאלתר. כמו כן, אני לא חושב שמשהו ממה שכתבתי מופרך כל כך. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:43, 6 במאי 2026 (IDT)

== אמירתו חוץ לפולין ==

לבד מדפוס וונציה שצ&quot;ו ו'סידור של&quot;ה' לא מצאתיו בשום ספר שנדפס חוץ מפולין והמסתעף, גם בדפוסים מאוחרים (רעדעלהיים פולין, זקש, פראג, הנובר). כנראה התפשטותו הרחבה היא מאד מאוחרת. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:20, 6 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>23e622n5adng2aj6s17j1d37akcsx3z</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011544</id>
      <parentid>3011481</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T10:51:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* האקרוסטיכון */ תגובה למשתמש מו יו הו ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3011544</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5284" sha1="8xda503q9a5oddibu56f02abheezj4m" xml:space="preserve">== האקרוסטיכון ==

לדעתי הו לא 'יהודא', שהרי הטעם לא לכתוב 'יהודה' הוא כדי לא לכלול שם בשם הפרטי. והמקפידים על כך נוהגים לכתוב 'יודא'. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 00:53, 6 במאי 2026 (IDT)

:אני לא חושב שזו הסיבה, ועל כל פנים ברור שבמקורות יהודא הרבה יותר נפוץ מיודא, אתה יכול לראות זאת בעצמך על ידי חיפוש פשוט בכל מאגר תורני. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 07:48, 6 במאי 2026 (IDT)
: בזמנם כתבו לרוב יהודא (או יאודה) ולא יודא.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 07:56, 6 במאי 2026 (IDT)
::מתי זה 'בזמנם'? 'יאודה' כמדומני נפוץ בעיקר אצל חכמי המזרח, ודוקא הכתיב 'יודא' מצוי בהחלט אצל חכמי אשכנז סביב המאה ה-17 (דוגמא שקופצת לראש היא ר' יודא מילר). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 13:58, 6 במאי 2026 (IDT)
:::{{א|מו יו הו}} אני סומך על הנסיון עצמי שלי. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 20:09, 6 במאי 2026 (IDT)
::::לא ממש מבין על מה הויכוח: ברור ששתי הצורות נפוצות ושתיהן אפשריות כאן כמעט באותה מידה (אני לא מחשיב צירוף של שתי אותיות יחד לדוחק לאור זאת שזה דבר רווח), לכן ההגיון אומר ללכת אחר הרוב, וכאמור כל בדיקה פשוטה תראה שלשם 'יהודא' יש יתרון ברור על פני 'יודא' (לפחות 1:3). יתכן שניתן להוסיף לכך שמסתבר כי בחתימה בשיר אדם יקפיד על צורה מלאה של שמו יותר מאשר בכתיבה רהוטה. אגב, יש גם אפשרות לא רעה שהאקרוסטיכון הוא בכלל &quot;יהודה&quot; ({{סי|י}}ה, {{סי|ה}}יה, {{סי|ו}}תודה, {{סי|ד}}ק, {{סי|ה}}אל), ואולי אפילו בלי להשתמש ברפריין ({{סי|י}}ה, {{סי|ה}}יה, {{סי|ו}}יהיה, {{סי|ד}}ק, {{סי|ה}}אל). בעצם אולי גם &quot;יואל&quot; ({{סי|י}}ה אלי, {{סי|ו}}גואלי, {{סי|א}}תיצבה, {{סי|ל}}קראתך). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:55, 6 במאי 2026 (IDT)
:::::אני בעיקר חושב שבדומה לויקיפדיה, אנחנו לא צריכים להכריע בעצמנו, אלא להסתמך על מקורות.
:::::אז צריך פשוט להסתכל מה כתבו חוקרי הפיוט(פרנקל במהדורה שלו, ועוד) ולציין על פיהם בראש העמוד. אם יש מחלוקת, אפשר להדגיש את כל האופציות. [[משתמש:david7031|david7031]] • [[שיחת משתמש:david7031|שיחה]] • כ' באייר ה'תשפ&quot;ו • 22:18, 6 במאי 2026 (IDT)
::::::אצל דוידזון &quot;יהודה&quot;, ובמחזור גולדשמידט-פרנקל &quot;יהודה?&quot;
::::::לדעתי כל האפוציות זה בדרך כלל עומס מידע מיותר, בפרט כאן שהשאלה היא רק לגבי הכתיב. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:27, 6 במאי 2026 (IDT)
:::::::אפילו בויקיפדיה כתוב שיש שדחו (ובצדק) את 'יהודה' (לפי האמור שם הם קוראים 'יהודא'). גם אני יכול להמציא ר&quot;ת מדומים זה יכול להיות {{סי|אלי}}, {{סי|ה}}יה, {{סי|ו}}תודה, או '{{סי|י.ה}}, {{סי|ו}}תודה, א{{סי|ש}}ר, {{סי|ע}}ל, או {{סי|א}}לי, ול{{סי|ש}}למים, ק{{סי|ר}}בנך. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:35, 6 במאי 2026 (IDT)
::::::::כמה חבל שדוידזון ופרנקל לא זכו לראות את הערך בוויקיפדיה, הם לבטח היו חזרים בהם לאלתר. כמו כן, אני לא חושב שמשהו ממה שכתבתי מופרך כל כך. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:43, 6 במאי 2026 (IDT)
::::::::: אני בעד הצעתו של [[משתמש:David7031]], ולדעתי כאן במקרה הזה מספיק אפילו לציין בדף עצמו &quot;יהודה&quot; עם הערה שמפנה לדיון בדף השיחה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:51, 7 במאי 2026 (IDT)

== אמירתו חוץ לפולין ==

לבד מדפוס וונציה שצ&quot;ו ו'סידור של&quot;ה' לא מצאתיו בשום ספר שנדפס חוץ מפולין והמסתעף, גם בדפוסים מאוחרים (רעדעלהיים פולין, זקש, פראג, הנובר). כנראה התפשטותו הרחבה היא מאד מאוחרת. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:20, 6 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>8xda503q9a5oddibu56f02abheezj4m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/369</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1740193</id>
    <revision>
      <id>3011443</id>
      <parentid>3011408</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T14:51:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3011443</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4751" sha1="nn5qa52rdqv5vbvz8q9p5xrx6519z8a" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‪798

ר' מאיר וחביריו
&lt;קטע התחלה=פרק מ/&gt;
וב[[ירושלמי דמאי ב א|ירושלמי פ&quot;ב דדמאי הלכה א׳]] ״רבי התיר בית שאן מפי יהושע בן זריז
בן חמיו של ר׳ מאיר שאמר אני ראיתי את ר׳ מאיר לוקח ירק מן הגינה בשביעית
והתיר את כולה אמר ר׳ זעירא הדא אמרה אסור לבר נש למיעבד מלה בציבורא
אני אומר אותה הגינה היתה מיוחדת לו דהתיר את כולה רבי התיר בית שאן
רבי התיר קיסרין רבי התיר בית גוברין רבי התיר כפר צמח רבי התיר ליקח ירק
במוצאי שביעית והיו הכל מליזין עליו אמר להו באו ונדיין כתיב וכתת נחש
הנחושת וכו׳.&quot;

ומבואר גם בירושלמי שרק רבי הוא שהתיר כל זה, ובנוגע לבית שאן סמך
על מה שהעידו לפניו ממה שעשה ר׳ מאיר הלכה למעשה לעצמו.

והנה בא המבהיל הזה ובדא מלבו כי בית דינו של רשב״ג אסרוה ומטעה
את הקורא שכן מפורש במס׳ [[חולין ו ב|חולין ד׳ ו']],

אף כי שם אין זכר מזה, וההיפך מבואר שם כי רבי יאמר ״מקום הניחו לי
אבותי להתגדר בו״ ואיך הניחו לו מקום להתגדר בו והרי אסרו בפירוש.

והדבר מבואר שהם לא דברו בזה כלל, וגם ר׳ מאיר לא התיר זה להעם{{שוליים|(נה)}}.

וסוף דבר מכל דברי הירושלמי והבבלי שם יוצא, שזה ודאי שרשב&quot;ג ובית
דינו לא דברו בזה דבר, וזה ודאי שר׳ מאיר לא התיר בית שאן.

הדבר הזה עשה רבי בנו של ר׳ שמעון בן גמליאל אשר בודאי לא עשה
דבר נגד אביו.

ומבלי לדעת מאומה להבין את אשר בין עיניו בא החכם ווייס ותובע עלבון
התורה מאת מאורי ישראל ויכריז לפנינו ״והנה פרוד הלבבות הזה עשה רושם
גדול בתהלוכת התורה שבעל פה״.

ואך חרפה היא לראות דברים כאלה נכתבים לעיני עם חכם ונבון כבני
ישראל לעשות אותם לעם שומעי כזב.

אבל הנה החכם ווייס יש לו עוד טענה גדולה וגם אותה מצא מפורש שם
במס׳ [[חולין ו ב|חולין ד׳ ו']] ויאמר:
&lt;קטע סוף=פרק מ/&gt;
---------------------
&lt;קטע התחלה=הערות מ/&gt;
{{שולייםלמטה|(נה)}} ועל דברי ר׳ זעירא בירושלמי &quot;אמר ר׳ זעירא&quot; הדא אמרה אסור לבר נש
למיעבד מלה בציבורא אני אומד אותה הגנה היתה מיוחדת לו התיר את כולה״

כתב הפ״מ ״אסור לבר נש מיעבד מלה בציבורא, שלא יעשה דבר בפני הרואין שמא ילמדו
ממנו היתר למקום אחר בעובדא דר׳ מאיר שמפני שראה אותו אוכל מן הגינה העיד זה ואני
אומר אותה הגינה היתה מיוחדת לו כלומר יכול להיות שאותה הגינה הפקידו בשביעית וכו׳,
דהתיר את כולה בתמיה ורבי למד על יד כן והתיר את בית שאן כולה״.

ואין כל זה כי אם דברי טעות שאם כן יאמר ר׳ זעירא שרבי שלא כדין סמך על זה.

ואין אלו כי אם דברי תימא‪ ,‬אבל הדברים פשוטים ור׳ זעירא הוכיח ממה שסמך רבי על‬
‫זה שבהכרח ־הדין דאם אפשר לצאתי טעות מזה אסור לבר נש למיעבד מלה במקום רואים‪.‬‬
‫שהרי‪,‬רבי התיר‪ -‬כל בית שאן על פי עדות שראה לר׳ מאיר מה שעשה ר׳ מאיר רק‬
‫בגינה אחת לבד‪ ,‬והרי יכול להיות שרק מקום הגינה הזאת אינו בכלל מה שכבשו עולי בבל‪ ,‬אבל‬
‫לא בית שאן כולה‪.‬‬
‫ובהכרח ־שהדין הוא שאסור לבר נש למיעבד מלה במקום רואים במה שיש לטעות‪ ,‬ועל כן‬
‫אלו היתה רק הגינה הזאת לבדה מותרת לא הי׳ ר׳ מאיר עושה זה‪.‬‬
‫זעל זה סמך רבי והתיר את כ ו ל ה הה הוא גם דקדוק דברי הבבלי ״־והתיר רבי את בית‬
‫‪,‬‬
‫שאן כ ו ל ה על ידו״‪.‬‬
&lt;קטע סוףה=הערות מ/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>nn5qa52rdqv5vbvz8q9p5xrx6519z8a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011542</id>
      <parentid>3011443</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T09:54:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3011542</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4627" sha1="kxvxet6lm0d8tguff7xgmn4sfv3uyzw" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‪798

ר' מאיר וחביריו
&lt;קטע התחלה=פרק מ/&gt;
וב[[ירושלמי דמאי ב א|ירושלמי פ&quot;ב דדמאי הלכה א׳]] ״רבי התיר בית שאן מפי יהושע בן זריז
בן חמיו של ר׳ מאיר שאמר אני ראיתי את ר׳ מאיר לוקח ירק מן הגינה בשביעית
והתיר את כולה אמר ר׳ זעירא הדא אמרה אסור לבר נש למיעבד מלה בציבורא
אני אומר אותה הגינה היתה מיוחדת לו דהתיר את כולה רבי התיר בית שאן
רבי התיר קיסרין רבי התיר בית גוברין רבי התיר כפר צמח רבי התיר ליקח ירק
במוצאי שביעית והיו הכל מליזין עליו אמר להו באו ונדיין כתיב וכתת נחש
הנחושת וכו׳.&quot;

ומבואר גם בירושלמי שרק רבי הוא שהתיר כל זה, ובנוגע לבית שאן סמך
על מה שהעידו לפניו ממה שעשה ר׳ מאיר הלכה למעשה לעצמו.

והנה בא המבהיל הזה ובדא מלבו כי בית דינו של רשב״ג אסרוה ומטעה
את הקורא שכן מפורש במס׳ [[חולין ו ב|חולין ד׳ ו']],

אף כי שם אין זכר מזה, וההיפך מבואר שם כי רבי יאמר ״מקום הניחו לי
אבותי להתגדר בו״ ואיך הניחו לו מקום להתגדר בו והרי אסרו בפירוש.

והדבר מבואר שהם לא דברו בזה כלל, וגם ר׳ מאיר לא התיר זה להעם{{שוליים|(נה)}}.

וסוף דבר מכל דברי הירושלמי והבבלי שם יוצא, שזה ודאי שרשב&quot;ג ובית
דינו לא דברו בזה דבר, וזה ודאי שר׳ מאיר לא התיר בית שאן.

הדבר הזה עשה רבי בנו של ר׳ שמעון בן גמליאל אשר בודאי לא עשה
דבר נגד אביו.

ומבלי לדעת מאומה להבין את אשר בין עיניו בא החכם ווייס ותובע עלבון
התורה מאת מאורי ישראל ויכריז לפנינו ״והנה פרוד הלבבות הזה עשה רושם
גדול בתהלוכת התורה שבעל פה״.

ואך חרפה היא לראות דברים כאלה נכתבים לעיני עם חכם ונבון כבני
ישראל לעשות אותם לעם שומעי כזב.

אבל הנה החכם ווייס יש לו עוד טענה גדולה וגם אותה מצא מפורש שם
במס׳ [[חולין ו ב|חולין ד׳ ו']] ויאמר:
&lt;קטע סוף=פרק מ/&gt;
---------------------
&lt;קטע התחלה=הערות מ/&gt;
{{שולייםלמטה|(נה)}} ועל דברי ר׳ זעירא בירושלמי &quot;אמר ר׳ זעירא הדא אמרה אסור לבר נש
למיעבד מלה בציבורא אני אומר אותה הגנה היתה מיוחדת לו התיר את כולה״

כתב הפ״מ ״אסור לבר נש מיעבד מלה בציבורא, שלא יעשה דבר בפני הרואין שמא ילמדו
ממנו היתר למקום אחר בעובדא דר׳ מאיר שמפני שראה אותו אוכל מן הגינה העיד זה ואני
אומר אותה הגינה היתה מיוחדת לו כלומר יכול להיות שאותה הגינה הפקירו בשביעית וכו׳,
דהתיר את כולה בתמיה ורבי למד על יד כן והתיר את בית שאן כולה״.

ואין כל זה כי אם דברי טעות שאם כן יאמר ר׳ זעירא שרבי שלא כדין סמך על זה.

ואין אלו כי אם דברי תימא, אבל הדברים פשוטים ור׳ זעירא הוכיח ממה שסמך רבי על
זה שבהכרח הדין דאם אפשר לצאת טעות מזה אסור לבר נש למיעבד מלה במקום רואים.

שהרי רבי התיר כל בית שאן על פי עדות שראה לר׳ מאיר מה שעשה ר׳ מאיר רק
בגינה אחת לבד, והרי יכול להיות שרק מקום הגינה הזאת אינו בכלל מה שכבשו עולי בבל, אבל
לא בית שאן כולה.

ובהכרח שהדין הוא שאסור לבר נש למיעבד מלה במקום רואים במה שיש לטעות, ועל כן
אלו היתה רק הגינה הזאת לבדה מותרת לא הי׳ ר׳ מאיר עושה זה.

ועל זה סמך רבי והתיר את '''כולה''' וזה הוא גם דקדוק דברי הבבלי ״והתיר רבי את בית
שאן '''כולה''' על ידו״.
&lt;קטע סוףה=הערות מ/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>kxvxet6lm0d8tguff7xgmn4sfv3uyzw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הורידו מאין הפוגות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1740194</id>
    <revision>
      <id>3011456</id>
      <timestamp>2026-05-06T15:56:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>לכבוד יום פטירת מהר&quot;ם מרוטנבורג (י&quot;ט באייר ה'נ&quot;ג). ע&quot;פ כ&quot;י וטיקן 312 דף 63ב, כ&quot;י המוזאון בפראג 120 דף 133ב, ומחזור אשכנז דפוס שלוניקי ש&quot;י.</comment>
      <origin>3011456</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9535" sha1="lniuftuq6eh66a3dqx7zx5r1jnh9e5q" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''הצעיר מאיר'''}}

{{סי|ה}}וֹרִידוּ מֵאֵין הֲפוּגוֹת דְּמָעוֹת כַּנַּחַל עֵינַי {{ש}}
אֶל חָרְבוֹת מִקְדָּשַׁי פַּעֲמַיִם בְּיַד עוֹיְנַי {{ש}}
אֵיכָה נֶחְמְסוּ עֲקֵבַי אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ מַטְמוֹנַי {{ש}}
וְהוֹד כֵּלַי בְּיַד כִּילַי בְּכֵן חָרְדוּ רַעְיוֹנַי {{ש}}
הָיָה יְיָ כְּאוֹיֵב בִּלַּע כָּל אַרְמוֹנַי {{ר1}}
וּלְצִיּוֹן יֵאָמֵר הַזֹּאת עִיר יִקְרַת פְּנִינַי {{ר1}}
וַתֵּרֶד פְּלָאִים אֵין מְנַחֵם לָהּ רְאֵה יְיָ{{ממס|איכה א ט}}

{{סי|צִ}}יּוֹן כְּלִילַת יֹפִי מָה אֻמְלְלָה לִבָּתָה {{ש}}
לֹא רֻכְּכָה בַּשֶּׁמֶן מַה נַּחְלָה הֻכָּתָה {{ש}}
וְהָחְתֵּל לֹא חֻתַּלְתְּ מְעַט צֳרִי לֹא נִרְפֵּאתָה {{ש}}
לְכָל מַכּוֹת יֵשׁ מָזוֹר וַאֲרוּכָה לֹא עָלָתָה {{ש}}
עָרֶיהָ שְׂרוּפוֹת אֵשׁ עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה {{ש}}
הַיְסֻפַּר אוֹ יְבֻקַּשׁ תְּעָלָה מִתַּאֲלָתָהּ {{ש}}
הֲיֵשׁ בְּרֹכְלֵי שְׁבָא וּסְבָא חוֹבֵשׁ לִטְרִיָּתָהּ {{ש}}
לָקְחָה מִיַּד יְיָ כִּפְלַיִם בְּחַטָּאתָהּ {{ש}}
אַל תֹּאמְרִי לְאֵיד הֶאָח וְאַל תִּשְׂמְחִי אוֹיַבְתָּהּ {{ש}}
כִּי יָדוֹ וּזְרוֹעוֹ עַל מִי לֹא נִגְלָתָה {{ר1}}
שָׁמָּה נִקְבְּצוּ דַּיּוֹת מוֹעֵד קָרְאוּ שְׁכֵנַי {{ר1}}
מְגוּרַי מִסָּבִיב וְלֹא הָיָה בְּיוֹם אַף יְיָ{{ממס|איכה ב כב}}

{{סי|עֲ}}בוּר צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וְעַל נְאוֹת מִדְבָּר קִינָה {{ש}}
אֶעֱשֶׂה אֵבֶל כַּתַּנִּים וּמִסְפֵּד כִּבְנוֹת יַעֲנָה {{ש}}
לְחֻרְבָּתֵךְ וְשׁוֹמְמוּתֵךְ רִאשׁוֹנָה וְאַחֲרוֹנָה {{ש}}
אֶל הֵיכַל חֲדָרָיו אֶגְמָא מֵי רוֹשׁ וְלַעֲנָה {{ש}}
כִּי יָבוֹא צַר וְאוֹיֵב בָּךְ עִיר מְשׂוֹשׂ כָּל עֶדְנָה {{ש}}
דָּרְכוּ לְשׁוֹנָם קַשְׁתָּם שֶׁקֶר וְלֹא לֶאֱמוּנָה {{ש}}
וְאַתְּ צִיּוֹן בְּלִי פוּגַת קוּמִי רֹנִּי רִנָּה {{ר1}}
עֲדֵי יִפָּתְחוּ אֲרֻבּוֹת מַעְיְנוֹת תְּהוֹם מַעְיָנַי {{ר1}}
שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי יְיָ{{ממס|איכה ב יט}}

{{סי|יָ}}רַדְתִּי עַל הֶהָרִים לְתַנּוֹת עִם בְּנוֹת גִּלְעָד {{ש}}
מִיָּמִים יָמִימָה לְיוֹם מוֹעֵד אֲשֶׁר נוֹעַד {{ש}}
בְּהִלָּקַח מַשְׁעֵנָה וּמִסְמֶכֶת וְכָל מִסְעָד {{ש}}
מִיּוֹם נִסְמַךְ אַשּׁוּרִי וּמֵאָז אַשּׁוּרִי נִמְעַד {{ש}}
וּבְקַרְנֵי רְאֵם יְנַגַּח הַכּוֹת שְׁאִיָּה הוּעַד {{ש}}
עָלָה אֲרִי מִסֻּבְּכוֹ כָּל שׁוֹמֵעַ יִרְעַד {{ש}}
עַל שְׁמוּעָה כִי בָאָה וְנָמֵס כָּל לֵב עֲדֵי עַד {{ר1}}
וְרָפוּ כָל יָדָיִם לְקוֹלוֹ צָלְלוּ אָזְנַי {{ר1}}
כַּגַּן שֻׂכּוֹ שִׁחֵת מוֹעֲדוֹ שִׁכַּח יְיָ{{ממס|איכה ב ו}}

{{סי|רְ}}אִי צִיּוֹן כִּי חִצֵּי אוֹהֲבַיִךְ נִחֲתוּ בִי {{ש}}
וּכְבָר פִּלְחוּ כְּבֵדִי יָרְדוּ חַדְרֵי לִבִּי {{ש}}
עַל שִׁבְרֵךְ הָשְׁבַּרְתִּי הֲיֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאוֹבִי {{ש}}
עַל שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּתֵךְ לִבִּי חָלָל בְּקִרְבִּי {{ש}}
צוּר נִאֵר מִקְדָּשׁוֹ הִסְגִּירוֹ בְּיַד אוֹיְבִי {{ש}}
אִבַּד וְשִׁבַּר בְּרִיחַי עַל יַד צָרַי וְעוֹיְנַי {{ש}}
חוֹמֹת אַרְמְנוֹתֶיהָ קוֹל נָתְנוּ בְּבֵית יְיָ{{ממס|איכה ב ז}}

{{סי|מִ}}י יִרְפָּא לָךְ צִיּוֹן אֲנוּשָׁה מַכָּתֵךְ {{ש}}
הֲיֵשׁ דַּי בְּכָל צֳרִי גִּלְעָד לְכַלְכֵּל אֶת מַחֲלָתֵךְ {{ש}}
וְרוֹפְאֵי אֱלִיל יָסְפוּ לָךְ אָוֶן לְמַכַּת טְרִיָּתֵךְ {{ש}}
בְּמַשְׂאוֹת שָׁוְא וּמַדּוּחִים הִשְׁחִיתוּ נַחֲלָתֵךְ {{ש}}
בְּשָׁוְא וְתָפֵל עֲווֹנֵךְ לְהָשִׁיב שְׁבוּתֵךְ {{ש}}
עֲדֵי עָלָה לְאַרְצִי גּוֹי וְכִבּוּ אֶת גַּחַלְתֵּךְ {{ש}}
תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ {{ר1}}
פָּקַד עֲוֹנֵךְ בַּת אֱדוֹם גִּלָּה חַטֹּאות מוֹנַי {{ר1}}
תִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי יְיָ{{ממס|איכה ג סו}}

{{סי|אֵ}}יכָה יוּעַם זָהָב יִשְׁנֶה כֶּתֶם אוֹפִיר {{ש}}
בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים הַמְסֻלָּאִים סַפִּיר {{ש}}
וְכָל אִישׁ וְאִישׁ יֻלַּד בָּהּ פְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ יַחְפִּיר {{ש}}
מִקּוֹל אֲרִי לֹא יְשׁוּבוּן וְשַׁאַג שַׁחַל וּכְפִיר {{ש}}
עָלָה תַּנִּין רוֹבֵץ דְּגַת קַשְׂקֶשֶׂת סְנַפִּיר {{ש}}
וַיְגַל מָסַךְ יְהוּדָה הַשָּׂעִיר וְהַצָּפִיר {{ש}}
נֶחְשַׁב לְנִבְלֵי חֶרֶשׂ אִמְרֵי שֶׁפֶר יַשְׁפִּיר {{ש}}
בְּהִתְפַּלְּשׁוֹ בָּאֵפֶר וּבֶעָפָר חוּצוֹת יַעְפִּיר {{ש}}
וָסוֹף נָתוּן לְמַאֲכֹלֶת לַעֲטַלֵּף וְלַחְפֹּר פִּיר {{ר1}}
וּלְחַיַּת הַשָּׂדֶה נֻתַּתִּי בַּעֲווֹנַי{{ר1}}
וָאֹמַר אָבַד נִצְחִי וְתוֹחַלְתִּי מֵיְיָ{{ממס|איכה ג יח}}

{{סי|יָ}}הּ זָכְרָה כָּל עֻנּוֹת / מָצְאוּ בְּנֵי יְדִידֶיךָ {{ש}}
הֲכִי שָׁכַחְתָּ חַנּוֹת / קָצַפְתָּ חֲסָדֶיךָ {{ש}}
וְעַל גָּלוּת הִשָּׁנוֹת / מָה אָשִׁיב לְמוֹרְדֶיךָ {{ש}}
חַלּוֹתִי וְהִיא שְׁנוֹת / יְמִין עֹצֶם יָדֶיךָ {{ש}}
וְאִם גָּרְמוּ לִי עֲווֹנוֹת / שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ {{ש}}
וְשִׂים בְּסֵפֶר זִכְרוֹנוֹת / דִּמְעָתִי בְּנֹאדֶךָ {{ש}}
וְתוֹסִיף יַד שְׁאָר לִקְנוֹת / פְּלִיטֵי עַם שְׂרִידֶיךָ {{ש}}
כְּמוֹץ יְסֹעֵר מִגֳּרָנוֹת / זְרֵה הָלְאָה בּוֹגְדֶיךָ {{ש}}
עֲשֵׂה לְךָ שֵׁם בְּכָל מְדִינוֹת / וְיֵז נִצְחָם עַל בְּגָדֶיךָ {{ש}}
כְּפָעֳלָם מוֹד חֲלֹק מָנוֹת / בְּחַרְבְּךָ עַל לְמַדֶּיךָ {{ר1}}
שְׁלַח מַלְאָךְ לְהַפְנוֹת / דֶּרֶךְ הַיְשַׁר לְפָנָי {{ר1}}
דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד יְיָ{{ממס|איכה ג מ}}

{{סי|רָ}}צוּץ רָצוּף אַחֲוָה{{הערה|הערת ויקיעורך: נראה שיש לגרוס אַהֲבָה, כלשון הכתוב ב[[שיר השירים ג י]].}} / לְפָנָיו יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ {{ש}}
יְבַקֵּשׁ רָצוֹן נְדָבָה / בְּהִתְעַטֵּף בְּמַר רוּחוֹ {{ש}}
יָשִׁיב אַלְפֵי רְבָבָה / הַמֶּלֶךְ אֶת נִדְּחוֹ {{ש}}
יְקַוֶּה לְאוֹר וְלֹא בָא / וְיָסַף עוֹד לְהַנִּיחוֹ {{ש}}
לֹא אֶפְגֹּשׁ שֶׁאָהֲבָה / נַפְשִׁי לִשְׁפֹּךְ נָכְחוֹ {{ש}}
אֶבְחֲנָה דִּבְרֵי עֲצוּבָה / דַּאֲגָתִי לַהֲשִׂיחוֹ {{ש}}
לְכָל תִּכְלָה יֵשׁ צָבָא / הֲלָעַד יִזְנַח מִזְבְּחוֹ {{ש}}
אָהֳלִיבָה לְהֵיטִיבָה / אֶת צִיּוֹן בֵּית מְנוּחוֹ {{ר1}}
בֵּיתִי יִבָּנֶה בָּהּ / כִּימֵי שְׁנוֹת קַדְמוֹנָי {{ר1}}
וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלִַם עִיר הָאֱמֶת וְהַר יְיָ{{ממס|זכריה ח ג}}

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:מהר&quot;ם מרוטנבורג]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>lniuftuq6eh66a3dqx7zx5r1jnh9e5q</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011458</id>
      <parentid>3011456</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T15:59:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3011458</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9934" sha1="gq0dtwkmug4n5qavumtoh9rcii4tu6f" xml:space="preserve">{{פיוט
| שם = הורידו מאין הפוגות
| סוג = קינה
| מועד = תשעה באב
| מחבר = מהר&quot;ם מרוטנבורג
| אקרוסטיכון = הצעיר מאיר
| צורה = שיר אזור
| אוצר השירה = ה-352
| מנהגים = כלולה בסדר הקינות לשחרית תשעה באב במחזור כמנהג ק&quot;ק אשכנזים שלוניקי ש&quot;י
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''הצעיר מאיר'''}}

{{סי|ה}}וֹרִידוּ מֵאֵין הֲפוּגוֹת דְּמָעוֹת כַּנַּחַל עֵינַי {{ש}}
אֶל חָרְבוֹת מִקְדָּשַׁי פַּעֲמַיִם בְּיַד עוֹיְנַי {{ש}}
אֵיכָה נֶחְמְסוּ עֲקֵבַי אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ מַטְמוֹנַי {{ש}}
וְהוֹד כֵּלַי בְּיַד כִּילַי בְּכֵן חָרְדוּ רַעְיוֹנַי {{ש}}
הָיָה יְיָ כְּאוֹיֵב בִּלַּע כָּל אַרְמוֹנַי {{ר1}}
וּלְצִיּוֹן יֵאָמֵר הַזֹּאת עִיר יִקְרַת פְּנִינַי {{ר1}}
וַתֵּרֶד פְּלָאִים אֵין מְנַחֵם לָהּ רְאֵה יְיָ{{ממס|איכה א ט}}

{{סי|צִ}}יּוֹן כְּלִילַת יֹפִי מָה אֻמְלְלָה לִבָּתָה {{ש}}
לֹא רֻכְּכָה בַּשֶּׁמֶן מַה נַּחְלָה הֻכָּתָה {{ש}}
וְהָחְתֵּל לֹא חֻתַּלְתְּ מְעַט צֳרִי לֹא נִרְפֵּאתָה {{ש}}
לְכָל מַכּוֹת יֵשׁ מָזוֹר וַאֲרוּכָה לֹא עָלָתָה {{ש}}
עָרֶיהָ שְׂרוּפוֹת אֵשׁ עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה {{ש}}
הַיְסֻפַּר אוֹ יְבֻקַּשׁ תְּעָלָה מִתַּאֲלָתָהּ {{ש}}
הֲיֵשׁ בְּרֹכְלֵי שְׁבָא וּסְבָא חוֹבֵשׁ לִטְרִיָּתָהּ {{ש}}
לָקְחָה מִיַּד יְיָ כִּפְלַיִם בְּחַטָּאתָהּ {{ש}}
אַל תֹּאמְרִי לְאֵיד הֶאָח וְאַל תִּשְׂמְחִי אוֹיַבְתָּהּ {{ש}}
כִּי יָדוֹ וּזְרוֹעוֹ עַל מִי לֹא נִגְלָתָה {{ר1}}
שָׁמָּה נִקְבְּצוּ דַּיּוֹת מוֹעֵד קָרְאוּ שְׁכֵנַי {{ר1}}
מְגוּרַי מִסָּבִיב וְלֹא הָיָה בְּיוֹם אַף יְיָ{{ממס|איכה ב כב}}

{{סי|עֲ}}בוּר צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וְעַל נְאוֹת מִדְבָּר קִינָה {{ש}}
אֶעֱשֶׂה אֵבֶל כַּתַּנִּים וּמִסְפֵּד כִּבְנוֹת יַעֲנָה {{ש}}
לְחֻרְבָּתֵךְ וְשׁוֹמְמוּתֵךְ רִאשׁוֹנָה וְאַחֲרוֹנָה {{ש}}
אֶל הֵיכַל חֲדָרָיו אֶגְמָא מֵי רוֹשׁ וְלַעֲנָה {{ש}}
כִּי יָבוֹא צַר וְאוֹיֵב בָּךְ עִיר מְשׂוֹשׂ כָּל עֶדְנָה {{ש}}
דָּרְכוּ לְשׁוֹנָם קַשְׁתָּם שֶׁקֶר וְלֹא לֶאֱמוּנָה {{ש}}
וְאַתְּ צִיּוֹן בְּלִי פוּגַת קוּמִי רֹנִּי רִנָּה {{ר1}}
עֲדֵי יִפָּתְחוּ אֲרֻבּוֹת מַעְיְנוֹת תְּהוֹם מַעְיָנַי {{ר1}}
שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי יְיָ{{ממס|איכה ב יט}}

{{סי|יָ}}רַדְתִּי עַל הֶהָרִים לְתַנּוֹת עִם בְּנוֹת גִּלְעָד {{ש}}
מִיָּמִים יָמִימָה לְיוֹם מוֹעֵד אֲשֶׁר נוֹעַד {{ש}}
בְּהִלָּקַח מַשְׁעֵנָה וּמִסְמֶכֶת וְכָל מִסְעָד {{ש}}
מִיּוֹם נִסְמַךְ אַשּׁוּרִי וּמֵאָז אַשּׁוּרִי נִמְעַד {{ש}}
וּבְקַרְנֵי רְאֵם יְנַגַּח הַכּוֹת שְׁאִיָּה הוּעַד {{ש}}
עָלָה אֲרִי מִסֻּבְּכוֹ כָּל שׁוֹמֵעַ יִרְעַד {{ש}}
עַל שְׁמוּעָה כִי בָאָה וְנָמֵס כָּל לֵב עֲדֵי עַד {{ר1}}
וְרָפוּ כָל יָדָיִם לְקוֹלוֹ צָלְלוּ אָזְנַי {{ר1}}
כַּגַּן שֻׂכּוֹ שִׁחֵת מוֹעֲדוֹ שִׁכַּח יְיָ{{ממס|איכה ב ו}}

{{סי|רְ}}אִי צִיּוֹן כִּי חִצֵּי אוֹהֲבַיִךְ נִחֲתוּ בִי {{ש}}
וּכְבָר פִּלְחוּ כְּבֵדִי יָרְדוּ חַדְרֵי לִבִּי {{ש}}
עַל שִׁבְרֵךְ הָשְׁבַּרְתִּי הֲיֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאוֹבִי {{ש}}
עַל שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּתֵךְ לִבִּי חָלָל בְּקִרְבִּי {{ש}}
צוּר נִאֵר מִקְדָּשׁוֹ הִסְגִּירוֹ בְּיַד אוֹיְבִי {{ש}}
אִבַּד וְשִׁבַּר בְּרִיחַי עַל יַד צָרַי וְעוֹיְנַי {{ש}}
חוֹמֹת אַרְמְנוֹתֶיהָ קוֹל נָתְנוּ בְּבֵית יְיָ{{ממס|איכה ב ז}}

{{סי|מִ}}י יִרְפָּא לָךְ צִיּוֹן אֲנוּשָׁה מַכָּתֵךְ {{ש}}
הֲיֵשׁ דַּי בְּכָל צֳרִי גִּלְעָד לְכַלְכֵּל אֶת מַחֲלָתֵךְ {{ש}}
וְרוֹפְאֵי אֱלִיל יָסְפוּ לָךְ אָוֶן לְמַכַּת טְרִיָּתֵךְ {{ש}}
בְּמַשְׂאוֹת שָׁוְא וּמַדּוּחִים הִשְׁחִיתוּ נַחֲלָתֵךְ {{ש}}
בְּשָׁוְא וְתָפֵל עֲווֹנֵךְ לְהָשִׁיב שְׁבוּתֵךְ {{ש}}
עֲדֵי עָלָה לְאַרְצִי גּוֹי וְכִבּוּ אֶת גַּחַלְתֵּךְ {{ש}}
תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ {{ר1}}
פָּקַד עֲוֹנֵךְ בַּת אֱדוֹם גִּלָּה חַטֹּאות מוֹנַי {{ר1}}
תִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי יְיָ{{ממס|איכה ג סו}}

{{סי|אֵ}}יכָה יוּעַם זָהָב יִשְׁנֶה כֶּתֶם אוֹפִיר {{ש}}
בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים הַמְסֻלָּאִים סַפִּיר {{ש}}
וְכָל אִישׁ וְאִישׁ יֻלַּד בָּהּ פְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ יַחְפִּיר {{ש}}
מִקּוֹל אֲרִי לֹא יְשׁוּבוּן וְשַׁאַג שַׁחַל וּכְפִיר {{ש}}
עָלָה תַּנִּין רוֹבֵץ דְּגַת קַשְׂקֶשֶׂת סְנַפִּיר {{ש}}
וַיְגַל מָסַךְ יְהוּדָה הַשָּׂעִיר וְהַצָּפִיר {{ש}}
נֶחְשַׁב לְנִבְלֵי חֶרֶשׂ אִמְרֵי שֶׁפֶר יַשְׁפִּיר {{ש}}
בְּהִתְפַּלְּשׁוֹ בָּאֵפֶר וּבֶעָפָר חוּצוֹת יַעְפִּיר {{ש}}
וָסוֹף נָתוּן לְמַאֲכֹלֶת לַעֲטַלֵּף וְלַחְפֹּר פִּיר {{ר1}}
וּלְחַיַּת הַשָּׂדֶה נֻתַּתִּי בַּעֲווֹנַי{{ר1}}
וָאֹמַר אָבַד נִצְחִי וְתוֹחַלְתִּי מֵיְיָ{{ממס|איכה ג יח}}

{{סי|יָ}}הּ זָכְרָה כָּל עֻנּוֹת / מָצְאוּ בְּנֵי יְדִידֶיךָ {{ש}}
הֲכִי שָׁכַחְתָּ חַנּוֹת / קָצַפְתָּ חֲסָדֶיךָ {{ש}}
וְעַל גָּלוּת הִשָּׁנוֹת / מָה אָשִׁיב לְמוֹרְדֶיךָ {{ש}}
חַלּוֹתִי וְהִיא שְׁנוֹת / יְמִין עֹצֶם יָדֶיךָ {{ש}}
וְאִם גָּרְמוּ לִי עֲווֹנוֹת / שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ {{ש}}
וְשִׂים בְּסֵפֶר זִכְרוֹנוֹת / דִּמְעָתִי בְּנֹאדֶךָ {{ש}}
וְתוֹסִיף יַד שְׁאָר לִקְנוֹת / פְּלִיטֵי עַם שְׂרִידֶיךָ {{ש}}
כְּמוֹץ יְסֹעֵר מִגֳּרָנוֹת / זְרֵה הָלְאָה בּוֹגְדֶיךָ {{ש}}
עֲשֵׂה לְךָ שֵׁם בְּכָל מְדִינוֹת / וְיֵז נִצְחָם עַל בְּגָדֶיךָ {{ש}}
כְּפָעֳלָם מוֹד חֲלֹק מָנוֹת / בְּחַרְבְּךָ עַל לְמַדֶּיךָ {{ר1}}
שְׁלַח מַלְאָךְ לְהַפְנוֹת / דֶּרֶךְ הַיְשַׁר לְפָנָי {{ר1}}
דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד יְיָ{{ממס|איכה ג מ}}

{{סי|רָ}}צוּץ רָצוּף אַחֲוָה{{הערה|הערת ויקיעורך: נראה שיש לגרוס אַהֲבָה, כלשון הכתוב ב[[שיר השירים ג י]].}} / לְפָנָיו יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ {{ש}}
יְבַקֵּשׁ רָצוֹן נְדָבָה / בְּהִתְעַטֵּף בְּמַר רוּחוֹ {{ש}}
יָשִׁיב אַלְפֵי רְבָבָה / הַמֶּלֶךְ אֶת נִדְּחוֹ {{ש}}
יְקַוֶּה לְאוֹר וְלֹא בָא / וְיָסַף עוֹד לְהַנִּיחוֹ {{ש}}
לֹא אֶפְגֹּשׁ שֶׁאָהֲבָה / נַפְשִׁי לִשְׁפֹּךְ נָכְחוֹ {{ש}}
אֶבְחֲנָה דִּבְרֵי עֲצוּבָה / דַּאֲגָתִי לַהֲשִׂיחוֹ {{ש}}
לְכָל תִּכְלָה יֵשׁ צָבָא / הֲלָעַד יִזְנַח מִזְבְּחוֹ {{ש}}
אָהֳלִיבָה לְהֵיטִיבָה / אֶת צִיּוֹן בֵּית מְנוּחוֹ {{ר1}}
בֵּיתִי יִבָּנֶה בָּהּ / כִּימֵי שְׁנוֹת קַדְמוֹנָי {{ר1}}
וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלִַם עִיר הָאֱמֶת וְהַר יְיָ{{ממס|זכריה ח ג}}

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:מהר&quot;ם מרוטנבורג]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>gq0dtwkmug4n5qavumtoh9rcii4tu6f</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011496</id>
      <parentid>3011458</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T20:31:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3011496</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10163" sha1="3zkvsah5eyu4qa8ycdldqt63jczx43f" xml:space="preserve">{{פיוט
| שם = הורידו מאין הפוגות
| סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינות לתשעה באב]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = [[מחבר:מהר&quot;ם מרוטנבורג|מהר&quot;ם מרוטנבורג]]
| אקרוסטיכון = הצעיר מאיר
| צורה = שיר אזור
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ה-352|ה-352]]
| מנהגים = כלולה בסדר הקינות לשחרית תשעה באב במחזור כמנהג ק&quot;ק אשכנזים שלוניקי ש&quot;י.
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''הצעיר מאיר'''}}

{{סי|ה}}וֹרִידוּ מֵאֵין הֲפוּגוֹת דְּמָעוֹת כַּנַּחַל עֵינַי {{ש}}
אֶל חָרְבוֹת מִקְדָּשַׁי פַּעֲמַיִם בְּיַד עוֹיְנַי {{ש}}
אֵיכָה נֶחְמְסוּ עֲקֵבַי אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ מַטְמוֹנַי {{ש}}
וְהוֹד כֵּלַי בְּיַד כִּילַי בְּכֵן חָרְדוּ רַעְיוֹנַי {{ש}}
הָיָה יְיָ כְּאוֹיֵב בִּלַּע כָּל אַרְמוֹנַי {{ר1}}
וּלְצִיּוֹן יֵאָמֵר הַזֹּאת עִיר יִקְרַת פְּנִינַי {{ר1}}
וַתֵּרֶד פְּלָאִים אֵין מְנַחֵם לָהּ רְאֵה יְיָ{{ממס|איכה א ט}}

{{סי|צִ}}יּוֹן כְּלִילַת יֹפִי מָה אֻמְלְלָה לִבָּתָה {{ש}}
לֹא רֻכְּכָה בַּשֶּׁמֶן מַה נַּחְלָה הֻכָּתָה {{ש}}
וְהָחְתֵּל לֹא חֻתַּלְתְּ מְעַט צֳרִי לֹא נִרְפֵּאתָה {{ש}}
לְכָל מַכּוֹת יֵשׁ מָזוֹר וַאֲרוּכָה לֹא עָלָתָה {{ש}}
עָרֶיהָ שְׂרוּפוֹת אֵשׁ עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה {{ש}}
הַיְסֻפַּר אוֹ יְבֻקַּשׁ תְּעָלָה מִתַּאֲלָתָהּ {{ש}}
הֲיֵשׁ בְּרֹכְלֵי שְׁבָא וּסְבָא חוֹבֵשׁ לִטְרִיָּתָהּ {{ש}}
לָקְחָה מִיַּד יְיָ כִּפְלַיִם בְּחַטָּאתָהּ {{ש}}
אַל תֹּאמְרִי לְאֵיד הֶאָח וְאַל תִּשְׂמְחִי אוֹיַבְתָּהּ {{ש}}
כִּי יָדוֹ וּזְרוֹעוֹ עַל מִי לֹא נִגְלָתָה {{ר1}}
שָׁמָּה נִקְבְּצוּ דַּיּוֹת מוֹעֵד קָרְאוּ שְׁכֵנַי {{ר1}}
מְגוּרַי מִסָּבִיב וְלֹא הָיָה בְּיוֹם אַף יְיָ{{ממס|איכה ב כב}}

{{סי|עֲ}}בוּר צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וְעַל נְאוֹת מִדְבָּר קִינָה {{ש}}
אֶעֱשֶׂה אֵבֶל כַּתַּנִּים וּמִסְפֵּד כִּבְנוֹת יַעֲנָה {{ש}}
לְחֻרְבָּתֵךְ וְשׁוֹמְמוּתֵךְ רִאשׁוֹנָה וְאַחֲרוֹנָה {{ש}}
אֶל הֵיכַל חֲדָרָיו אֶגְמָא מֵי רוֹשׁ וְלַעֲנָה {{ש}}
כִּי יָבוֹא צַר וְאוֹיֵב בָּךְ עִיר מְשׂוֹשׂ כָּל עֶדְנָה {{ש}}
דָּרְכוּ לְשׁוֹנָם קַשְׁתָּם שֶׁקֶר וְלֹא לֶאֱמוּנָה {{ש}}
וְאַתְּ צִיּוֹן בְּלִי פוּגַת קוּמִי רֹנִּי רִנָּה {{ר1}}
עֲדֵי יִפָּתְחוּ אֲרֻבּוֹת מַעְיְנוֹת תְּהוֹם מַעְיָנַי {{ר1}}
שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי יְיָ{{ממס|איכה ב יט}}

{{סי|יָ}}רַדְתִּי עַל הֶהָרִים לְתַנּוֹת עִם בְּנוֹת גִּלְעָד {{ש}}
מִיָּמִים יָמִימָה לְיוֹם מוֹעֵד אֲשֶׁר נוֹעַד {{ש}}
בְּהִלָּקַח מַשְׁעֵנָה וּמִסְמֶכֶת וְכָל מִסְעָד {{ש}}
מִיּוֹם נִסְמַךְ אַשּׁוּרִי וּמֵאָז אַשּׁוּרִי נִמְעַד {{ש}}
וּבְקַרְנֵי רְאֵם יְנַגַּח הַכּוֹת שְׁאִיָּה הוּעַד {{ש}}
עָלָה אֲרִי מִסֻּבְּכוֹ כָּל שׁוֹמֵעַ יִרְעַד {{ש}}
עַל שְׁמוּעָה כִי בָאָה וְנָמֵס כָּל לֵב עֲדֵי עַד {{ר1}}
וְרָפוּ כָל יָדָיִם לְקוֹלוֹ צָלְלוּ אָזְנַי {{ר1}}
כַּגַּן שֻׂכּוֹ שִׁחֵת מוֹעֲדוֹ שִׁכַּח יְיָ{{ממס|איכה ב ו}}

{{סי|רְ}}אִי צִיּוֹן כִּי חִצֵּי אוֹהֲבַיִךְ נִחֲתוּ בִי {{ש}}
וּכְבָר פִּלְחוּ כְּבֵדִי יָרְדוּ חַדְרֵי לִבִּי {{ש}}
עַל שִׁבְרֵךְ הָשְׁבַּרְתִּי הֲיֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאוֹבִי {{ש}}
עַל שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּתֵךְ לִבִּי חָלָל בְּקִרְבִּי {{ש}}
צוּר נִאֵר מִקְדָּשׁוֹ הִסְגִּירוֹ בְּיַד אוֹיְבִי {{ש}}
אִבַּד וְשִׁבַּר בְּרִיחַי עַל יַד צָרַי וְעוֹיְנַי {{ש}}
חוֹמֹת אַרְמְנוֹתֶיהָ קוֹל נָתְנוּ בְּבֵית יְיָ{{ממס|איכה ב ז}}

{{סי|מִ}}י יִרְפָּא לָךְ צִיּוֹן אֲנוּשָׁה מַכָּתֵךְ {{ש}}
הֲיֵשׁ דַּי בְּכָל צֳרִי גִּלְעָד לְכַלְכֵּל אֶת מַחֲלָתֵךְ {{ש}}
וְרוֹפְאֵי אֱלִיל יָסְפוּ לָךְ אָוֶן לְמַכַּת טְרִיָּתֵךְ {{ש}}
בְּמַשְׂאוֹת שָׁוְא וּמַדּוּחִים הִשְׁחִיתוּ נַחֲלָתֵךְ {{ש}}
בְּשָׁוְא וְתָפֵל עֲווֹנֵךְ לְהָשִׁיב שְׁבוּתֵךְ {{ש}}
עֲדֵי עָלָה לְאַרְצִי גּוֹי וְכִבּוּ אֶת גַּחַלְתֵּךְ {{ש}}
תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ {{ר1}}
פָּקַד עֲוֹנֵךְ בַּת אֱדוֹם גִּלָּה חַטֹּאות מוֹנַי {{ר1}}
תִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי יְיָ{{ממס|איכה ג סו}}

{{סי|אֵ}}יכָה יוּעַם זָהָב יִשְׁנֶה כֶּתֶם אוֹפִיר {{ש}}
בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים הַמְסֻלָּאִים סַפִּיר {{ש}}
וְכָל אִישׁ וְאִישׁ יֻלַּד בָּהּ פְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ יַחְפִּיר {{ש}}
מִקּוֹל אֲרִי לֹא יְשׁוּבוּן וְשַׁאַג שַׁחַל וּכְפִיר {{ש}}
עָלָה תַּנִּין רוֹבֵץ דְּגַת קַשְׂקֶשֶׂת סְנַפִּיר {{ש}}
וַיְגַל מָסַךְ יְהוּדָה הַשָּׂעִיר וְהַצָּפִיר {{ש}}
נֶחְשַׁב לְנִבְלֵי חֶרֶשׂ אִמְרֵי שֶׁפֶר יַשְׁפִּיר {{ש}}
בְּהִתְפַּלְּשׁוֹ בָּאֵפֶר וּבֶעָפָר חוּצוֹת יַעְפִּיר {{ש}}
וָסוֹף נָתוּן לְמַאֲכֹלֶת לַעֲטַלֵּף וְלַחְפֹּר פִּיר {{ר1}}
וּלְחַיַּת הַשָּׂדֶה נֻתַּתִּי בַּעֲווֹנַי{{ר1}}
וָאֹמַר אָבַד נִצְחִי וְתוֹחַלְתִּי מֵיְיָ{{ממס|איכה ג יח}}

{{סי|יָ}}הּ זָכְרָה כָּל עֻנּוֹת / מָצְאוּ בְּנֵי יְדִידֶיךָ {{ש}}
הֲכִי שָׁכַחְתָּ חַנּוֹת / קָצַפְתָּ חֲסָדֶיךָ {{ש}}
וְעַל גָּלוּת הִשָּׁנוֹת / מָה אָשִׁיב לְמוֹרְדֶיךָ {{ש}}
חַלּוֹתִי וְהִיא שְׁנוֹת / יְמִין עֹצֶם יָדֶיךָ {{ש}}
וְאִם גָּרְמוּ לִי עֲווֹנוֹת / שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ {{ש}}
וְשִׂים בְּסֵפֶר זִכְרוֹנוֹת / דִּמְעָתִי בְּנֹאדֶךָ {{ש}}
וְתוֹסִיף יַד שְׁאָר לִקְנוֹת / פְּלִיטֵי עַם שְׂרִידֶיךָ {{ש}}
כְּמוֹץ יְסֹעֵר מִגֳּרָנוֹת / זְרֵה הָלְאָה בּוֹגְדֶיךָ {{ש}}
עֲשֵׂה לְךָ שֵׁם בְּכָל מְדִינוֹת / וְיֵז נִצְחָם עַל בְּגָדֶיךָ {{ש}}
כְּפָעֳלָם מוֹד חֲלֹק מָנוֹת / בְּחַרְבְּךָ עַל לְמַדֶּיךָ {{ר1}}
שְׁלַח מַלְאָךְ לְהַפְנוֹת / דֶּרֶךְ הַיְשַׁר לְפָנָי {{ר1}}
דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד יְיָ{{ממס|איכה ג מ}}

{{סי|רָ}}צוּץ רָצוּף אַחֲוָה{{הערה|הערת ויקיעורך: נראה שיש לגרוס אַהֲבָה, כלשון הכתוב ב[[שיר השירים ג י]].}} / לְפָנָיו יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ {{ש}}
יְבַקֵּשׁ רָצוֹן נְדָבָה / בְּהִתְעַטֵּף בְּמַר רוּחוֹ {{ש}}
יָשִׁיב אַלְפֵי רְבָבָה / הַמֶּלֶךְ אֶת נִדְּחוֹ {{ש}}
יְקַוֶּה לְאוֹר וְלֹא בָא / וְיָסַף עוֹד לְהַנִּיחוֹ {{ש}}
לֹא אֶפְגֹּשׁ שֶׁאָהֲבָה / נַפְשִׁי לִשְׁפֹּךְ נָכְחוֹ {{ש}}
אֶבְחֲנָה דִּבְרֵי עֲצוּבָה / דַּאֲגָתִי לַהֲשִׂיחוֹ {{ש}}
לְכָל תִּכְלָה יֵשׁ צָבָא / הֲלָעַד יִזְנַח מִזְבְּחוֹ {{ש}}
אָהֳלִיבָה לְהֵיטִיבָה / אֶת צִיּוֹן בֵּית מְנוּחוֹ {{ר1}}
בֵּיתִי יִבָּנֶה בָּהּ / כִּימֵי שְׁנוֹת קַדְמוֹנָי {{ר1}}
וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלִַם עִיר הָאֱמֶת וְהַר יְיָ{{ממס|זכריה ח ג}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:מהר&quot;ם מרוטנבורג]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>3zkvsah5eyu4qa8ycdldqt63jczx43f</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011507</id>
      <parentid>3011496</parentid>
      <timestamp>2026-05-06T21:01:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3011507</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10165" sha1="64755p5vlzheelbocizqi9fmxhzf8j8" xml:space="preserve">{{פיוט
| שם = הורידו מאין הפוגות
| סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינות לתשעה באב]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = [[מחבר:מהר&quot;ם מרוטנבורג|מהר&quot;ם מרוטנבורג]]
| אקרוסטיכון = הצעיר מאיר
| צורה = שיר אזור
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ה-352|ה-352]]
| מנהגים = כלולה בסדר הקינות לשחרית תשעה באב במחזור כמנהג ק&quot;ק אשכנזים שלוניקי ש&quot;י.
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''הצעיר מאיר'''}}

{{סי|ה}}וֹרִידוּ מֵאֵין הֲפוּגוֹת דְּמָעוֹת כַּנַּחַל עֵינַי {{ש}}
אֶל חָרְבוֹת מִקְדָּשַׁי פַּעֲמַיִם בְּיַד עוֹיְנַי {{ש}}
אֵיכָה נֶחְמְסוּ עֲקֵבַי אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ מַטְמוֹנַי {{ש}}
וְהוֹד כֵּלַי בְּיַד כִּילַי בְּכֵן חָרְדוּ רַעְיוֹנַי {{ש}}
הָיָה יְיָ כְּאוֹיֵב בִּלַּע כָּל אַרְמוֹנַי {{ר1}}
וּלְצִיּוֹן יֵאָמֵר הַזֹּאת עִיר יִקְרַת פְּנִינַי {{ר1}}
וַתֵּרֶד פְּלָאִים אֵין מְנַחֵם לָהּ רְאֵה יְיָ{{ממס|איכה א ט}}

{{סי|צִ}}יּוֹן כְּלִילַת יֹפִי מָה אֻמְלְלָה לִבָּתָה {{ש}}
לֹא רֻכְּכָה בַּשֶּׁמֶן מַה נַּחְלָה הֻכָּתָה {{ש}}
וְהָחְתֵּל לֹא חֻתַּלְתְּ מְעַט צֳרִי לֹא נִרְפֵּאתָה {{ש}}
לְכָל מַכּוֹת יֵשׁ מָזוֹר וַאֲרוּכָה לֹא עָלָתָה {{ש}}
עָרֶיהָ שְׂרוּפוֹת אֵשׁ עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה {{ש}}
הַיְסֻפַּר אוֹ יְבֻקַּשׁ תְּעָלָה מִתַּאֲלָתָהּ {{ש}}
הֲיֵשׁ בְּרֹכְלֵי שְׁבָא וּסְבָא חוֹבֵשׁ לִטְרִיָּתָהּ {{ש}}
לָקְחָה מִיַּד יְיָ כִּפְלַיִם בְּחַטָּאתָהּ {{ש}}
אַל תֹּאמְרִי לְאֵיד הֶאָח וְאַל תִּשְׂמְחִי אוֹיַבְתָּהּ {{ש}}
כִּי יָדוֹ וּזְרוֹעוֹ עַל מִי לֹא נִגְלָתָה {{ר1}}
שָׁמָּה נִקְבְּצוּ דַּיּוֹת מוֹעֵד קָרְאוּ שְׁכֵנַי {{ר1}}
מְגוּרַי מִסָּבִיב וְלֹא הָיָה בְּיוֹם אַף יְיָ{{ממס|איכה ב כב}}

{{סי|עֲ}}בוּר צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וְעַל נְאוֹת מִדְבָּר קִינָה {{ש}}
אֶעֱשֶׂה אֵבֶל כַּתַּנִּים וּמִסְפֵּד כִּבְנוֹת יַעֲנָה {{ש}}
לְחֻרְבָּתֵךְ וְשׁוֹמְמוּתֵךְ רִאשׁוֹנָה וְאַחֲרוֹנָה {{ש}}
אֶל הֵיכַל חֲדָרָיו אֶגְמָא מֵי רוֹשׁ וְלַעֲנָה {{ש}}
כִּי יָבוֹא צַר וְאוֹיֵב בָּךְ עִיר מְשׂוֹשׂ כָּל עֶדְנָה {{ש}}
דָּרְכוּ לְשׁוֹנָם קַשְׁתָּם שֶׁקֶר וְלֹא לֶאֱמוּנָה {{ש}}
וְאַתְּ צִיּוֹן בְּלִי פוּגַת קוּמִי רֹנִּי רִנָּה {{ר1}}
עֲדֵי יִפָּתְחוּ אֲרֻבּוֹת מַעְיְנוֹת תְּהוֹם מַעְיָנַי {{ר1}}
שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי יְיָ{{ממס|איכה ב יט}}

{{סי|יָ}}רַדְתִּי עַל הֶהָרִים לְתַנּוֹת עִם בְּנוֹת גִּלְעָד {{ש}}
מִיָּמִים יָמִימָה לְיוֹם מוֹעֵד אֲשֶׁר נוֹעַד {{ש}}
בְּהִלָּקַח מַשְׁעֵנָה וּמִסְמֶכֶת וְכָל מִסְעָד {{ש}}
מִיּוֹם נִסְמַךְ אַשּׁוּרִי וּמֵאָז אַשּׁוּרִי נִמְעַד {{ש}}
וּבְקַרְנֵי רְאֵם יְנַגַּח הַכּוֹת שְׁאִיָּה הוּעַד {{ש}}
עָלָה אֲרִי מִסֻּבְּכוֹ כָּל שׁוֹמֵעַ יִרְעַד {{ש}}
עַל שְׁמוּעָה כִי בָאָה וְנָמֵס כָּל לֵב עֲדֵי עַד {{ר1}}
וְרָפוּ כָל יָדָיִם לְקוֹלוֹ צָלְלוּ אָזְנַי {{ר1}}
כַּגַּן שֻׂכּוֹ שִׁחֵת מוֹעֲדוֹ שִׁכַּח יְיָ{{ממס|איכה ב ו}}

{{סי|רְ}}אִי צִיּוֹן כִּי חִצֵּי אוֹהֲבַיִךְ נִחֲתוּ בִי {{ש}}
וּכְבָר פִּלְחוּ כְּבֵדִי יָרְדוּ חַדְרֵי לִבִּי {{ש}}
עַל שִׁבְרֵךְ הָשְׁבַּרְתִּי הֲיֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאוֹבִי {{ש}}
עַל שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּתֵךְ לִבִּי חָלָל בְּקִרְבִּי {{ש}}
צוּר נִאֵר מִקְדָּשׁוֹ הִסְגִּירוֹ בְּיַד אוֹיְבִי {{ר1}}
אִבַּד וְשִׁבַּר בְּרִיחַי עַל יַד צָרַי וְעוֹיְנַי {{ר1}}
חוֹמֹת אַרְמְנוֹתֶיהָ קוֹל נָתְנוּ בְּבֵית יְיָ{{ממס|איכה ב ז}}

{{סי|מִ}}י יִרְפָּא לָךְ צִיּוֹן אֲנוּשָׁה מַכָּתֵךְ {{ש}}
הֲיֵשׁ דַּי בְּכָל צֳרִי גִּלְעָד לְכַלְכֵּל אֶת מַחֲלָתֵךְ {{ש}}
וְרוֹפְאֵי אֱלִיל יָסְפוּ לָךְ אָוֶן לְמַכַּת טְרִיָּתֵךְ {{ש}}
בְּמַשְׂאוֹת שָׁוְא וּמַדּוּחִים הִשְׁחִיתוּ נַחֲלָתֵךְ {{ש}}
בְּשָׁוְא וְתָפֵל עֲווֹנֵךְ לְהָשִׁיב שְׁבוּתֵךְ {{ש}}
עֲדֵי עָלָה לְאַרְצִי גּוֹי וְכִבּוּ אֶת גַּחַלְתֵּךְ {{ש}}
תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ {{ר1}}
פָּקַד עֲוֹנֵךְ בַּת אֱדוֹם גִּלָּה חַטֹּאות מוֹנַי {{ר1}}
תִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי יְיָ{{ממס|איכה ג סו}}

{{סי|אֵ}}יכָה יוּעַם זָהָב יִשְׁנֶה כֶּתֶם אוֹפִיר {{ש}}
בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים הַמְסֻלָּאִים סַפִּיר {{ש}}
וְכָל אִישׁ וְאִישׁ יֻלַּד בָּהּ פְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ יַחְפִּיר {{ש}}
מִקּוֹל אֲרִי לֹא יְשׁוּבוּן וְשַׁאַג שַׁחַל וּכְפִיר {{ש}}
עָלָה תַּנִּין רוֹבֵץ דְּגַת קַשְׂקֶשֶׂת סְנַפִּיר {{ש}}
וַיְגַל מָסַךְ יְהוּדָה הַשָּׂעִיר וְהַצָּפִיר {{ש}}
נֶחְשַׁב לְנִבְלֵי חֶרֶשׂ אִמְרֵי שֶׁפֶר יַשְׁפִּיר {{ש}}
בְּהִתְפַּלְּשׁוֹ בָּאֵפֶר וּבֶעָפָר חוּצוֹת יַעְפִּיר {{ש}}
וָסוֹף נָתוּן לְמַאֲכֹלֶת לַעֲטַלֵּף וְלַחְפֹּר פִּיר {{ר1}}
וּלְחַיַּת הַשָּׂדֶה נֻתַּתִּי בַּעֲווֹנַי{{ר1}}
וָאֹמַר אָבַד נִצְחִי וְתוֹחַלְתִּי מֵיְיָ{{ממס|איכה ג יח}}

{{סי|יָ}}הּ זָכְרָה כָּל עֻנּוֹת / מָצְאוּ בְּנֵי יְדִידֶיךָ {{ש}}
הֲכִי שָׁכַחְתָּ חַנּוֹת / קָצַפְתָּ חֲסָדֶיךָ {{ש}}
וְעַל גָּלוּת הִשָּׁנוֹת / מָה אָשִׁיב לְמוֹרְדֶיךָ {{ש}}
חַלּוֹתִי וְהִיא שְׁנוֹת / יְמִין עֹצֶם יָדֶיךָ {{ש}}
וְאִם גָּרְמוּ לִי עֲווֹנוֹת / שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ {{ש}}
וְשִׂים בְּסֵפֶר זִכְרוֹנוֹת / דִּמְעָתִי בְּנֹאדֶךָ {{ש}}
וְתוֹסִיף יַד שְׁאָר לִקְנוֹת / פְּלִיטֵי עַם שְׂרִידֶיךָ {{ש}}
כְּמוֹץ יְסֹעֵר מִגֳּרָנוֹת / זְרֵה הָלְאָה בּוֹגְדֶיךָ {{ש}}
עֲשֵׂה לְךָ שֵׁם בְּכָל מְדִינוֹת / וְיֵז נִצְחָם עַל בְּגָדֶיךָ {{ש}}
כְּפָעֳלָם מוֹד חֲלֹק מָנוֹת / בְּחַרְבְּךָ עַל לְמַדֶּיךָ {{ר1}}
שְׁלַח מַלְאָךְ לְהַפְנוֹת / דֶּרֶךְ הַיְשַׁר לְפָנָי {{ר1}}
דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד יְיָ{{ממס|איכה ג מ}}

{{סי|רָ}}צוּץ רָצוּף אַחֲוָה{{הערה|הערת ויקיעורך: נראה שיש לגרוס אַהֲבָה, כלשון הכתוב ב[[שיר השירים ג י]].}} / לְפָנָיו יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ {{ש}}
יְבַקֵּשׁ רָצוֹן נְדָבָה / בְּהִתְעַטֵּף בְּמַר רוּחוֹ {{ש}}
יָשִׁיב אַלְפֵי רְבָבָה / הַמֶּלֶךְ אֶת נִדְּחוֹ {{ש}}
יְקַוֶּה לְאוֹר וְלֹא בָא / וְיָסַף עוֹד לְהַנִּיחוֹ {{ש}}
לֹא אֶפְגֹּשׁ שֶׁאָהֲבָה / נַפְשִׁי לִשְׁפֹּךְ נָכְחוֹ {{ש}}
אֶבְחֲנָה דִּבְרֵי עֲצוּבָה / דַּאֲגָתִי לַהֲשִׂיחוֹ {{ש}}
לְכָל תִּכְלָה יֵשׁ צָבָא / הֲלָעַד יִזְנַח מִזְבְּחוֹ {{ש}}
אָהֳלִיבָה לְהֵיטִיבָה / אֶת צִיּוֹן בֵּית מְנוּחוֹ {{ר1}}
בֵּיתִי יִבָּנֶה בָּהּ / כִּימֵי שְׁנוֹת קַדְמוֹנָי {{ר1}}
וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלִַם עִיר הָאֱמֶת וְהַר יְיָ{{ממס|זכריה ח ג}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:מהר&quot;ם מרוטנבורג]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>64755p5vlzheelbocizqi9fmxhzf8j8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:וירד אלהים על הר סיני (מערבית)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1740195</id>
    <revision>
      <id>3011471</id>
      <timestamp>2026-05-06T18:43:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* אמירתו בק&quot;ק אשכנז */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3011471</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1997" sha1="iq4y1doaj6bgdvf7my0he4dex55x5dz" xml:space="preserve">== אמירתו בק&quot;ק אשכנז ==

רוו&quot;ה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43202&amp;st=&amp;pgnum=194 כתב] שגם קצת קהילות אשכנז אמרו אותו בליל שני, ודבריו שמשו כנראה למקור לפרנקל (מחזור לשבועות מבוא עמ' טו) וקאטאנקע (מנהגי מגנצא, ירושתנו ו' תשע&quot;ב עמ' קפו הע' 80) ששניהם כתבו שנדפס גם במחזורי אשכנז המערבי מתחת לקו כאפשרות שניה. ולבי מגמגם בזה כי:
*קודם כל אין דבר כזה בשום מחזור אחר שראיתי, לא מאיטליה ולא מאשכנז ולא מצרפת, לא לפני הופעת דפוסי רעדעלהיים ולא אחריהם. גם במחזורים המייצגים את שני המנהגים (כגון מיץ, לינעוויל) תמיד מובהר ש[[אל אלהים ה' דבר]] הוא מנהג אשכנז ו[[וירד אלהים על הר סיני]] הוא מנהג פולין.
*אם באמת דברי הרוו&quot;ה ומחזורו שמשו כמקור לדברים (קאטאנקע כתב כן בפירוש), הרי שחלקם טעות. מחזור רעדעלהיים לחג השבועות לא יצא בשתי מהדורות נפרדות, אלא מחזור אחד ואחיד האמור לייצג את שני המנהגים גם יחד, וא&quot;כ הופעת פיוטנו בו אינה ראייה לדבר אופייני במחזורי אשכנז.
*א&quot;כ אנחנו תלויים לדברי רוו&quot;ה שם בהערתו, וצ&quot;ע איך לפרש המונח &quot;אשכנז&quot; במחזור אחיד, ויכול להיות שמדובר בקהילות שנהגו לרוב מנהגיהם כמנהג פולין, שרוב הסןפרים לא היו מחשבים אותן כנוהגות המנהג המערבי כלל. (ונראה שהדבר כן גם בנוגע ל'[[יציב פתגם]]'.
[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:43, 6 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>iq4y1doaj6bgdvf7my0he4dex55x5dz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:אי זה מקום בינה</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1740196</id>
    <revision>
      <id>3011510</id>
      <timestamp>2026-05-06T21:20:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* הסימן &quot;אני יצחק&quot; (יום זה הוריד לבן שריד) */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3011510</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="211" sha1="gx2cmp0ninjbhfj9t4k1nnj6hnrivhp" xml:space="preserve">== הסימן &quot;אני יצחק&quot; (יום זה הוריד לבן שריד) ==

איני רואה את ה'אני'. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 00:20, 7 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>gx2cmp0ninjbhfj9t4k1nnj6hnrivhp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011515</id>
      <parentid>3011510</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T04:46:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* הסימן &quot;אני יצחק&quot; (יום זה הוריד לבן שריד) */ תגובה</comment>
      <origin>3011515</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="430" sha1="8raeyf3x5dx64wtcj7rqg4avfubkmb8" xml:space="preserve">== הסימן &quot;אני יצחק&quot; (יום זה הוריד לבן שריד) ==

איני רואה את ה'אני'. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 00:20, 7 במאי 2026 (IDT)

:תיקנתי, תודה, הטעות במקור (מנחת בכורים ליוורנו תר&quot;ד) [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 07:46, 7 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>8raeyf3x5dx64wtcj7rqg4avfubkmb8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:ערוך השולחן אורח חיים תרי</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1740197</id>
    <revision>
      <id>3011522</id>
      <timestamp>2026-05-07T07:46:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Naiman</username>
        <id>3188</id>
      </contributor>
      <comment>/* וא&quot;ו מיותרת */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3011522</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="262" sha1="9k05nb4seo6lyqu46x42p1qbdrdex2r" xml:space="preserve">== וא&quot;ו מיותרת ==

בסעיף א': &quot;ולקדוש ד'...&quot; -- ציטוט מישעיהו נ&quot;ח, י&quot;ג. אבל שם זה בלי וא&quot;ו: &quot;לקדוש ד'...&quot;. [[משתמש:Naiman|Naiman]] ([[שיחת משתמש:Naiman|שיחה]]) 10:46, 7 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>9k05nb4seo6lyqu46x42p1qbdrdex2r</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011523</id>
      <parentid>3011522</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T07:50:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Naiman</username>
        <id>3188</id>
      </contributor>
      <comment>/* וא&quot;ו מיותרת */</comment>
      <origin>3011523</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="292" sha1="0ll2qgwzxndnwhci29nlytf3zl11790" xml:space="preserve">== וא&quot;ו מיותרת ==

בסעיף א': &quot;ולקדוש ד'...&quot; -- ציטוט מישעיהו נ&quot;ח, י&quot;ג. אבל שם זה בלי וא&quot;ו: &quot;לקדוש ד'...&quot;, כמו בהמשך ההלכה. [[משתמש:Naiman|Naiman]] ([[שיחת משתמש:Naiman|שיחה]]) 10:46, 7 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>0ll2qgwzxndnwhci29nlytf3zl11790</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011534</id>
      <parentid>3011523</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T08:43:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* וא&quot;ו מיותרת */</comment>
      <origin>3011534</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="536" sha1="3edhrdiu0bi71eifjuj7f5uls19w6h0" xml:space="preserve">== וא&quot;ו מיותרת ==

בסעיף א': &quot;ולקדוש ד'...&quot; -- ציטוט מישעיהו נ&quot;ח, י&quot;ג. אבל שם זה בלי וא&quot;ו: &quot;לקדוש ד'...&quot;, כמו בהמשך ההלכה. [[משתמש:Naiman|Naiman]] ([[שיחת משתמש:Naiman|שיחה]]) 10:46, 7 במאי 2026 (IDT)
:אתה צודק, אבל מה נעשה שהוי&quot;ו מופיעה בספר, וגם בגמרא שהוא מצטט. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 11:43, 7 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>3edhrdiu0bi71eifjuj7f5uls19w6h0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011545</id>
      <parentid>3011534</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T10:57:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* וא&quot;ו מיותרת */ תגובה למשתמש בן עדריאל ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3011545</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="857" sha1="3a7skvrpgugy7oe6dvf7e8btshwv6qt" xml:space="preserve">== וא&quot;ו מיותרת ==

בסעיף א': &quot;ולקדוש ד'...&quot; -- ציטוט מישעיהו נ&quot;ח, י&quot;ג. אבל שם זה בלי וא&quot;ו: &quot;לקדוש ד'...&quot;, כמו בהמשך ההלכה. [[משתמש:Naiman|Naiman]] ([[שיחת משתמש:Naiman|שיחה]]) 10:46, 7 במאי 2026 (IDT)
:אתה צודק, אבל מה נעשה שהוי&quot;ו מופיעה בספר, וגם בגמרא שהוא מצטט. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 11:43, 7 במאי 2026 (IDT)
:: בטקסט לא מנוקד תמיד יש להעדיף את הכתיב המלא. (אם רוצים דווקא להיצמד לכתיב המקורי יש לנקד ולשים בפונט המתאים לניקוד). בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:57, 7 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>3a7skvrpgugy7oe6dvf7e8btshwv6qt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3011546</id>
      <parentid>3011545</parentid>
      <timestamp>2026-05-07T10:58:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3011546</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="885" sha1="dl3nt1ekcrcbbwpwace5qpqte7t10i1" xml:space="preserve">== וא&quot;ו מיותרת ==

בסעיף א': &quot;ולקדוש ד'...&quot; -- ציטוט מישעיהו נ&quot;ח, י&quot;ג. אבל שם זה בלי וא&quot;ו: &quot;לקדוש ד'...&quot;, כמו בהמשך ההלכה. [[משתמש:Naiman|Naiman]] ([[שיחת משתמש:Naiman|שיחה]]) 10:46, 7 במאי 2026 (IDT)
:אתה צודק, אבל מה נעשה שהוי&quot;ו מופיעה בספר, וגם בגמרא שהוא מצטט. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 11:43, 7 במאי 2026 (IDT)
:: בטקסט לא מנוקד תמיד יש להעדיף את הכתיב המלא. (אם רוצים דווקא להיצמד לכתיב המקורי במקרה שהוא חסר, יש לנקד ולשים בפונט המתאים לניקוד). בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:57, 7 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>dl3nt1ekcrcbbwpwace5qpqte7t10i1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/370</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1740198</id>
    <revision>
      <id>3011543</id>
      <timestamp>2026-05-07T10:09:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;ר' מאיר וחביריו &lt;קטע התחלה=פרק מ/&gt; &quot;כמה גזרות גזר ר׳ מאיר ביחידי והוציאן לפעולת אדם, הוא גזר על הכותים אף שהנשיא ‫— ומובן מעצמו בהסכמת הרוב בבית דינו — חשבם כישראלים גמורים.&quot;  ונפלא לראות דרכי תעתועים של החוקרים האלה.  החכם ווייס עצמו בעמוד ‪74‬ בדברו על רבן...&quot;</comment>
      <origin>3011543</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4279" sha1="eugnsmicizrk83rzbxecxoeuae4wam0" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;ר' מאיר וחביריו
&lt;קטע התחלה=פרק מ/&gt;
&quot;כמה גזרות גזר ר׳ מאיר ביחידי והוציאן לפעולת אדם, הוא גזר על הכותים
אף שהנשיא ‫— ומובן מעצמו בהסכמת הרוב בבית דינו — חשבם כישראלים
גמורים.&quot;

ונפלא לראות דרכי תעתועים של החוקרים האלה.

החכם ווייס עצמו בעמוד ‪74‬ בדברו על רבן גמליאל דיבנה אבי רשב״ג
יאמר:

״עוד ראוי להזכיר תקונו (של רבן גמליאל) בבחינת '''הכותים''', בתחלת
נשיאותו הקילו בדיני הכותים, ואולי מפני שבעת המלחמה וכו׳ ומפני זה הקל ר׳
אליעזר בפת כותים, וכו׳ ור&quot;ג הכשיר גט שעדיו עדי כותים, וכן עשה וכו' אמנם
לאחר זמן '''חזר רבן גמליאל והלך לעיירות הכותים וראה'''
'''שנתקלקלו אז תקן''' שיהיו כל פירותיהם ודאי [[תוספתא/דמאי/ה|תוספתא דמאי פ&quot;ה]], '''ולסבה'''
'''הזאת גזר גם על שחיטתם''', [[חולין ה ב|חולין ה']]&quot;.

והנה יכתוב הוא עצמו כי כבר רבן גמליאל דיבנה אבי רשב&quot;ג הוציאם
מכלל ישראל ואסר את שחיטתם אפי׳ ישראל עומד על גביו, ועשה את פירותיהם
דמאי,

ובכל זה בבואו לדור ר׳ מאיר ורשב&quot;ג תקפה עליו אגרופו של נשבע להרע
ולא ימיר, ויהפוך את ידו ויבוא בקול המולה של תלונה גדולה, ״כמה גזרות גזר
ר׳ מאיר ביחידי וכו׳ גזר על הכותים אף שהנשיא ומובן מעצמו בהסכמת הרוב
בבית דינו חשבם כישראלים גמורים.״

ומה אפשר לאמר לדרכים כאלה אשר לא הי׳ עינם ולבם כי אם לבית
מלחמתם.

ובגמ׳ [[חולין ה ב|חולין שם ד׳ ה']] באו דברי רבן גמליאל ודבר ר׳ מאיר יחד:

״אמר ר׳ חנן אמר ר׳ יעקב בר אידי אמר ר׳ יהושע בן לוי משום בר
קפרא רבן גמליאל '''ובית דינו נמנו''' על שחיטית כותי ואסרוה אמר ליה ר׳ זירא
לר׳ יעקב בר אידי שמא לא שמע רבי אלא בשאין ישראל עומד על גביו אמר
ליה דמי האי מרבנן וכו' בשאין ישראל עומד על גביו למימרא בעי וכו' ומאי
טעמא גזרו בהו רבנן כי הא דר׳ שמעון בן אלעזר שדריה ר' מאיר לאתויי חמרא
מבי כותאי אשכחיה ההוא סבא אמר ליה ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה‬
‫הלך ר׳ שמעון בן אלעזר וסיפר דברים לפני ר׳ מאיר וגזי עלזהן וכר ו־׳ מאיר‬
‫לטעמיה דהייש למיעיוטיא וגזר רובא אטו מיעוטא ו ר ב ן ג מ ל י א ל ו ב י ת ד י נ ו‬
‫נ מ י כ ר ' מ א י ר סבייא לחו&quot;‪.‬‬
‫ומבואר בפירוש שרבן גמליאל נזר על זה הוא ובית דינו‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫וההכם ווייס שם בעמוד ‪ 75‬אצל רבן! גמליאל דיבנד‪ ,‬הוסיף בהערה׳!;‬
‫״שים פירש׳־י שזה ר׳׳ג בר רבי והתזם׳ פלפלו בפירושו ולפי התוספתא‬
‫דד‪,‬מאי הבל נכון שבתחילה ההזיקם י־בן גמליאל )דיבנה( כ י ש ר א ל ואחר כך‬
‫כשראה שנתקלקלו גזר עליהם ואז גזד גם על שהיטתם‪&quot;.‬‬
‫ואם כן הנה לפי דברי ׳ווייס עצימו לא עשה ר׳ מאיר ולא כלום כי אם‬
‫‪.‬‬
‫שהורה כרבן גמליאל ובית דינו מה שגזרו כבר בדור הקודם‪.‬‬
‫ותחת אש־ אצל ר׳‪ '-‬שימעון בן גמליאל בדה ווייס מלבו ״אף שמ שיא‬
‫ומובל מעצמו בהסבמת הרוב בבית דינו השבם כיש‪-‬אלים גמודים&quot;‪ ,‬תחת זה ד‪1‬ד‪,‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>eugnsmicizrk83rzbxecxoeuae4wam0</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>