ויקיטקסט hewikisource https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.1 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיטקסט שיחת ויקיטקסט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה עמוד שיחת עמוד ביאור שיחת ביאור מחבר שיחת מחבר תרגום שיחת תרגום מפתח שיחת מפתח מקור שיחת מקור TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 4 1349 3011616 3010870 2026-05-08T07:05:27Z Roxette5 5159 החלפת הדף בתוכן " {{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. -->" 3011616 wikitext text/x-wiki {{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> h38mx2ckucvwob70qr6y6xe9roocwb6 3011617 3011616 2026-05-08T07:05:51Z Roxette5 5159 3011617 wikitext text/x-wiki {{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> {{שבוע נוכחי}} a9a8ozg5jcsr1g8iutqztojz70zfyuk 10 9587 3011563 3005391 2026-05-07T14:35:12Z Esperfulmo 1720 class="hebrewQuotation" 3011563 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{#invoke:ParamValidator|validateparams|module_options=יחידה:PV-options}}</includeonly> <templatestyles src="תבנית:דף של פסוק/styles.css" /> <div class="bigger-text center">[[:קטגוריה:{{{4}}}|<<]] {{!}} '''[[{{{1}}}|ספר {{{1}}}]] • [[{{{1}}} {{{2}}}|פרק {{גרשיים|{{{2}}}}}]] • פסוק {{גרשיים|{{{3}}}}}''' {{!}} [[:קטגוריה:{{{5}}}|>>]]</div> <span class="margin-right">[[{{{1}}} {{{2}}}/כתיב#{{{2}}} {{{3}}}|מהדורת הכתיב]]:</span> <center><span class="hebrewQuotation" style="font-family:David; font-size:140%"> {{#קטע:{{{1}}} {{{2}}}/כתיב|{{{3}}}}} </span></center> <span class="margin-right">[[{{{1}}} {{{2}}}/ניקוד#{{{2}}} {{{3}}}|המהדורה המנוקדת]]:</span> <center><span class="hebrewQuotation" style="font-family:David; font-size:150%"> {{#קטע:{{{1}}} {{{2}}}/ניקוד|{{{3}}}}} </span></center> <span class="margin-right">[[{{{1}}} {{{2}}}/טעמים#{{{2}}} {{{3}}}|המהדורה המוטעמת]]:</span> <center><div lang="hbo" style="font-size:160%;{{פונטים התומכים בטעמי המקרא}}"> {{#קטע:{{{1}}} {{{2}}}/טעמים|{{{3}}}}} </div></center> {{מידע על מהדורות המקרא}} <div class="NavFrame" style="width:100%;"> <div class="NavHead" style="text-align:center; float:auto">מהדורות נוספות</div> <div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"> <span class="margin-right">[[{{{1}}} {{{2}}}/רכיבים#{{{2}}} {{{3}}}|המהדורה הדקדוקית]]:</span> <center><div lang="hbo" style="font-family:Taamey Frank CLM,SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,Arial Unicode MS; font-size:150%;"> {{#קטע:{{{1}}} {{{2}}}/רכיבים|{{{3}}}}} </div></center> <span class="margin-right">[[{{{1}}} {{{2}}}/תרשים טעמים#{{{3}}}|תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא]] <small>([https://hb.openscriptures.org/structure/OshbVerse/index.html?b={{{11}}}&c={{{7}}}&v={{{8}}} מקור])</small>:</span> <center><div lang="hbo" style="font-size:110%;"> {{#קטע:{{{1}}} {{{2}}}/תרשים טעמים|{{{3}}}}} </div></center> <div style="float:left">{{עריכה|ביאור:{{{1}}} {{{2}}}}}</div><span class="margin-right">[[ביאור:{{{1}}} {{{2}}}#{{{3}}}|פיסוק ופירוש מודרני]]:</span><center><div lang="hbo" style="font-family:Taamey Frank CLM,SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,Arial Unicode MS; font-size:150%;">{{#קטע:ביאור:{{{1}}} {{{2}}}|{{{2}}} {{{3}}}}} </div></center> </div> </div> <big>'''פרשנות מסורתית:'''</big> <center> <div class="NavFrame" style="width:100%;"> <div class="NavHead" style="text-align:center; float:auto">[[מ"ג {{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|מקראות גדולות]]</div> <div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"> {{:מ"ג {{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}}} <references/> </div> </div> </center> <big>'''פרשנות מודרנית:'''</big> <center> {{#קיים:ביאור:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}| [[ביאור:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ביאור מפורט על הפסוק]] | {{#שווה:{{{ביאור}}}|ללא|| [[ביאור:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|כתבו ביאור על הפסוק!]]}} }} {{#קיים:ביאור:מ"ג {{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}| <B>•</B> [[ביאור:מ"ג {{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|המפרשים עונים לשאלות]] }} </center> <center> '''פסוק זה באתרים אחרים:''' [https://www.mgketer.org/tanach/{{{11}}}/{{{7}}}/{{{8}}} הכתר] <B>•</B> [http://mg.alhatorah.org/Full/{{על התורה ספר תנך באנגלית|{{{1}}}}}/{{{7}}}/{{{8}}} על התורה] <B>•</B> [https://www.sefaria.org.il/{{ספריא ספר תנך באנגלית|{{{1}}}}}.{{{7}}}.{{{8}}} ספריא] <B>•</B> {{פסוק תא שמע|{{{1}}}|{{{2}}}|{{{3}}}}} <B>•</B> [http://www.etnachta.co.il/tanach.php?book={{{12}}}&fromPerek={{{7}}}&fromPasuk={{{8}}} אתנ"כתא] <B>•</B> [http://kodesh.snunit.k12.il/trace/t{{{9}}}{{{10}}}_{{{8}}}.htm סנונית] <B>•</B> [https://shitufta.org.il/{{שיתופתא ספר תנך באנגלית|{{{1}}}}}/{{{7}}}.{{{8}}} שיתופתא] <B>•</B> [https://mechon-mamre.org/p/pt/pt{{{9}}}{{{10}}}.htm#{{{8}}} תרגום לאנגלית] </center> [[קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}}|{{גימטריה|{{{3}}}}}]] __NOTOC__ <noinclude> ---- {{קטן|[[/styles.css|קובץ ה-CSS לתבנית]]}} ===דוגמא:=== <nowiki>{{דף של פסוק|דברי הימים א|א|ב|דברי הימים א א א|דברי הימים א א ג|54|1|2|25a|01|38|דברי+הימים+א}}</nowiki> ===הסבר:=== <nowiki>{{דף של פסוק| 1. ספר|2. פרק|3. פסוק| 4. פסוק קודם|5. פסוק הבא|6. מספר הפסוקים בפרק| 7. הפרק במספרים|8. הפסוק במספרים|9. קוד ספר במכון ממרא|10. קוד פרק במכון ממרא|11. מספר הספר בתנ"ך|12. שם הספר בלי רווחים}}</nowiki> [[קטגוריה:תבניות מקראות גדולות]] <templatedata> { "params": { "1": { "description": "ספר", "type": "string", "required": true }, "2": { "description": "פרק", "type": "string", "required": true }, "3": { "description": "פסוק", "type": "string", "required": true }, "4": { "description": "פסוק קודם", "type": "string", "required": true }, "5": { "description": "פסוק הבא", "type": "string", "required": true }, "6": { "description": "מספר הפסוקים בפרק", "type": "number", "required": true }, "7": { "description": "מספר הפרק", "example": "לפרק א - 1", "type": "number", "required": true }, "8": { "description": "מספר הפסוק", "example": "לפסוק א -1", "type": "number", "required": true }, "9": { "description": "קוד ספר במכון ממרא", "type": "unknown", "required": true }, "10": { "description": "קוד פרק במכון ממרא", "type": "unknown", "required": true }, "11": { "description": "מספר הספר בתנ\"ך", "required": true }, "12": { "description": "שם הספר בלי רווחים", "example": "למשל דברי+הימים+א", "type": "unknown", "required": true }, "ביאור": { "description": "להסרת הקישור לביאור באמצעות נתינת הערך \"ללא\", בפסוקים בהם אין פוטנציאל לביאור", "suggested": true } } } </templatedata></noinclude> sp1xr3ubffay0vsdqlbhbskx62dmfs3 0 213124 3011592 2972637 2026-05-07T18:32:05Z Kurpaph 38358 תיקון הטעמות וניקוד 3011592 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד}}</noinclude> :{{סי|יִ}}שמַח משֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ. כִּי עֶֽבֶד נֶאֱמָן קָרָֽאתָ לּוֹ {{ממ עפ|במדבר|יב|ז}}. :{{סי|כְּ}}לִיל תִּפְאֶֽרֶת בְּרֹאשׁוֹ נָתַֽתָּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=(לוֹ)|כל השאר=}}. בְּעׇמְדוֹ לְפָנֶֽיךָ עַל הַר סִינַי. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=שְׁנֵי|כל השאר=וּשְׁנֵי}} :{{סי|לֻ}}חוֹת אֲבָנִים הוֹרִיד בְּיָדוֹ. וְכָתוּב בָּהֶם שְׁמִירַת שַׁבָּת. וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: {{צת לעיצוב|שמות|לא|טז|יז|ימים=לא}} :וְלֹא נְתַתּוֹ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ לְגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת. וְלֹא הִנְחַלְתּוֹ מַלְכֵּֽנוּ לְעוֹבְדֵי {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אֱלִילִים. גַם|כל השאר=פְסִילִים. וְגַם}} בִּמְנוּחָתוֹ לֹא יִשְׁכְּנוּ עֲרֵלִים. כִּי {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל|כל השאר=לְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ}} נְתַתּוֹ בְּאַהֲבָה. לְזֶֽרַע יַעֲקֹב אֲשֶׁר בָּם בָּחָֽרְתָּ. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|כל השאר=יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתְךָ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקוֹרְאֵי עֹֽנֶג.|אשכנז=}} עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי. כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶֽךָ. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=וְהַשְׁבִיעִי|כל השאר=וּבַשְּׁבִיעִי}} רָצִֽיתָ בּו וְקִדַּשְׁתּו. חֶמְדַת יָמִים אוֹתוֹ קָרָֽאתָ. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=|כל השאר=זֵֽכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.}} :אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ רְצֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=נָא|ספרד=נָא}} בִמְנוּחָתֵֽנוּ. קַדְּשֵֽׁנוּ בְּמִצְוֺתֶֽיךָ וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ. שַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=שַׂמֵּֽחַ נַפְשֵֽׁנוּ בִּישׁוּעָתָךְ|ספרד=וְשַׂמַּח נַפְשֵֽׁנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ|אשכנז=וְשַׂמְּחֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ}} וְטַהֵר לִבֵּֽנוּ לְעׇבְדְּךָ בֶאֱמֶת. וְהַנְחִילֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קׇדְשֶֽׁךָ. וְיָנוּחוּ בוֹ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=כׇּל|ספרד=כׇּל|כל השאר=}} יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶֽךָ. :בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. <noinclude> [[קטגוריה:תפילות שבת]] [[קטגוריה:חלקי התפילה - כלל העדות]] [[קטגוריה:יצירות מהעת העתיקה]] </noinclude> 0b4r4g72pxjllky46go1t54sksx3lzw 0 213126 3011585 2893072 2026-05-07T17:24:55Z Kurpaph 38358 הוספת הטעמות וקמצים קטנים 3011585 wikitext text/x-wiki :אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָֽרֶץ. תִּפְאֶֽרֶת גְּדֻלָּה וַעֲטֶֽרֶת יְשׁוּעָה יוֹם מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה לְעַמְּךָ נָתָֽתָּ. אַבְרָהָם יָגֵל, יִצְחָק יְרַנֵּן, יַעֲקֹב וּבָנָיו יָנֽוּחוּ בוֹ, מְנוּחַת אַהֲבָה וּנְדָבָה, מְנוּחַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, מְנוּחַת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט וָבֶֽטַח, מְנוּחָה שְׁלֵמָה שָׁאַתָּה רוֹצֶה בָּה, יַכִּֽירוּ בָנֶֽיךָ וְיֵדְעוּ כִּי מֵאִתְּךָ הִיא מְנוּחָתָם וְעַל מְנוּחָתָם יַקְדִּֽישׁוּ אֶת שְׁמֶֽךָ. :אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ רְצֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=נָא|ספרד=נָא}} בִמְנוּחָתֵֽנוּ. קַדְּשֵֽׁנוּ בְּמִצְוֹתֶֽיךָ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ. שַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ|ספרד=וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ. שַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ וְשַׂמַּח נַפְשֵֽׁנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ|כל השאר=וְשִׂים חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתָךְ. שַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבָךְ וְשַׂמֵּֽחַ נַפְשֵֽׁנוּ בִּישׁוּעָתָךְ}} וְטַהֵר לִבֵּֽנוּ לְעׇבְדְּךָ בֶאֱמֶת. וְהַנְחִילֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שַׁבָּת {{נוא|שַׁבְּתוֹת}}|ספרד=שַׁבְּתוֹת {{נוא|שַׁבָּת}}|כל השאר=שַׁבָּת}} קׇדְשֶֽׁךָ. וְיָנֽוּחוּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=בָם|ספרד=בָם כׇּל|מזרח=בָהּ כׇּל}} יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶֽךָ. :בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. <noinclude> [[קטגוריה:תפילות שבת]] [[קטגוריה:חלקי התפילה - כלל העדות]] [[קטגוריה:תפילת מנחה]] </noinclude> ghon11m0fvgpjk21k8r0tp8epl5hpuu 0 213128 3011591 2972639 2026-05-07T18:27:41Z Kurpaph 38358 תיקנתי הטעמות והוספתי נוסח קטן 3011591 wikitext text/x-wiki ===ברכת תכנת שבת=== {{הוראה למתפללים|ברכה זו נאמרת במוסף של שבת שאינה חלה בראש חודש או בחג.}} {{סי|תִּ}}כַּֽנְתָּ {{סי|שַׁ}}בָּת {{סי|רָ}}צִֽיתָ {{סי|קׇ}}רְבְּנוֹתֶֽיהָ. {{סי|צִ}}וִּֽיתָ {{סי|פֵּ}}רוּשֶֽׁיהָ {{סי|עִ}}ם {{סי|סִ}}דּוּרֵי {{סי|נְ}}סָכֶֽיהָ. {{סי|מְ}}עַנְּגֶֽיהָ {{סי|לְ}}עוֹלָם {{סי|כָּ}}בוֹד {{סי|יִ}}נְחָֽלוּ. {{סי|ט}}וֹעֲמֶֽיהָ {{סי|חַ}}יִּים {{סי|זָ}}כוּ. {{סי|וְ}}גַם {{סי|הָ}}אוֹהֲבִים {{סי|דְּ}}בָרֶֽיהָ {{סי|גְּ}}דֻלָּה {{סי|בָ}}חָֽרוּ. {{סי|אָ}}ז {{סי|מִ|2}}סִּינַי {{סי|נִ|2}}צְטַוּוּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=עָלֶֽיהָ,|ספרד={{סי|צִ|2}}יוּוּיֵי {{סי|פָ|2}}עֳלֶֽיהָ {{סי|כָּ|2}}רָאוּי.|כל השאר={{סי|צִ|2}}יוּוּיֵי {{סי|פְּ|2}}עַלֵֽיהָ {{סי|כָּ|2}}רָאוּי.}} {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=וַתְּצַוֵּֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ לְהַקְרִיב בָּהּ קׇרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת כָּרָאוּי.|מרוקו=וַתְּצַוֵּֽנוּ יְיָ אֱלהֵֽינוּ לְהַקְרִיב בָּהּ קׇרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת כָּרָאוּי.}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. שֶׁתַּעֲלֵֽנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵֽנוּ וְתִטָּעֵֽנוּ בִּגְבוּלֵֽנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶֽיךָ אֶת קׇרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵֽינוּ. תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אֶת|כל השאר=וְאֶת}} מוּסַף יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה. נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶֽיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ. כְּמוֹ שֶׁכָּתַֽבְתָּ עָלֵֽינוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ עַל יְדֵי משֶׁה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=עַבְדָךְ|כל השאר=עַבְדֶּֽךָ מִפִּי כְבוֹדֶֽךָ}} כָּאָמוּר: {{צת לעיצוב|במדבר|כח|ט|י|ימין=לא}} יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתְךָ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקוֹרְאֵי עֹֽנֶג. עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי. כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶֽךָ. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=וְהַשְׁבִיעִי|כל השאר=וּבַשְּׁבִיעִי}} רָצִֽיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָֽאתָ. זֵֽכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ רְצֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=נָא|ספרד=נָא}} בִמְנוּחָתֵֽנוּ. קַדְּשֵֽׁנוּ בְּמִצְוֺתֶֽיךָ וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ. שַׂבְּעֵנֽוּ מִטּוּבֶֽךָ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=שַׂמֵּֽחַ נַפְשֵֽׁנוּ|ספרד=וְשַׂמַּח נַפְשֵֽׁנוּ|כל השאר=וְשַׁמְּחֵֽנוּ}} בִּישׁוּעָתֶֽךָ. וְטַהֵר לִבֵּֽנוּ לְעׇבְדְּךָ בֶאֱמֶת. וְהַנְחִילֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קׇדְשֶֽׁךָ וְיָנֽוּחוּ בוֹ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=כׇּל|ספרד=כׇּל}} יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. <noinclude> [[קטגוריה:תפילות שבת]] [[קטגוריה:חלקי התפילה - כלל העדות]] [[קטגוריה:תפילת מוסף]] </noinclude> sgbfpogfeuywyajmo2l7sqzfpi0d1y3 2 229746 3011565 2296001 2026-05-07T14:38:16Z Esperfulmo 1720 name 3011565 css text/css @import url('//he.wikipedia.org/w/index.php?action=raw&ctype=text/css&title=User: Esperfulmo/vector.css'); kih3xjq5f605ae3tgsbi9n1uyael0df 10 230012 3011594 2971099 2026-05-07T19:19:15Z Dovi 1 לפי ההצעה בדף השיחה. 3011594 wikitext text/x-wiki <includeonly><div lang="hbo" style="font-family:Taamey Frank CLM,Keter YG,SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,Arial Unicode MS; font-size:{{{1|2}}}rem; line-height:150%;"></includeonly> <noinclude> נועד להוספת קטע עם טעמי המקרא. יש להכניס בתחילת הקטע <nowiki>{{מ:טעמי המקרא}}</nowiki>, ובסופו <nowiki>{{מ:טעמי המקרא-סוף|}}</nowiki>. פרמטר 1 האופציונאלי משנה את גודל הגופן, כשברירת המחדל היא 23. לדוגמא: <nowiki>{{מ:טעמי המקרא|14}}{{#קטע:משלי ב/טעמים|יד}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}</nowiki> תוצאה: {{מ:טעמי המקרא|14}}{{#קטע:משלי ב/טעמים|יד}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}} לעומת בלי התבנית: <nowiki>{{#קטע:משלי ב/טעמים|יד}}</nowiki> תוצאה: {{#קטע:משלי ב/טעמים|יד}} [[קטגוריה:תבניות תנ"ך]] </noinclude> 77qm3qyld9bsccgumsuplx0l3gq33fv 0 261521 3011631 3011520 2026-05-08T09:54:12Z Roxette5 5159 לרפואת רות בת איילה 3011631 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}} __TOC__ ==פרשת במדבר - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=דף קיז א/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}} ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב"ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. ואע"ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה מתרין סטרין. ואע"ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן ואשתלים עלמא. ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! <קטע סוף=דף קיז א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיז ב/>תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב"ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ"א|ו|א}} {{ממ|מ"א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}} {{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}} {{צ|יהו"ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב"ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}} תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב"ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב"ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב"ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו מותנא. {{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} - אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}} {{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}} {{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}} {{צ|יברך יראי יהו"ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב"ה. {{ש}} {{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע"ג דלא עאלין במניינא. תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:<קטע סוף=דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}} <קטע התחלה=דף קיח א/>רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}} אמר ליה: "''ישראל מאן אתר אתברכן?''" {{ש}} אמר ליה: "''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''" {{ש}} תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב"ה והוו עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו"ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}} ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא! כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}: '''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}} '''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}} כמה חביבא אורייתא קמי קב"ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב"ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב"ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב"ה ומתעטרא קמיה ואמר "''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''", בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}} זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! {{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}} רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב! בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}} אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}} אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב"ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: <קטע סוף=דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}} <קטע התחלה=דף קיח ב/>'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י"ב שבטין, י"ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י"ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י"ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י"ה''' בינייהו. {{ש}} כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}} ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}} ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}} ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}} ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}} '''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! * '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. * '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. * '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום. '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. * '''ה' בתראה''' - מערב. ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}} * {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. * {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. * {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. * {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! <קטע סוף=דף קיח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט א/>ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. אמר: "''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''" פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} {{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ"א "אסתכל". אבל נראה ד"אחידנא" תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב"ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו"ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}} {{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב"ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}} כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}} ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב"ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא"ו''' - דא קב"ה הוא לעילא. אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו"ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}} האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}} אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}} ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא "''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''". אמר רבי יהודה: "''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: "''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''" פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}} תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}} ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו"ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.<קטע סוף=דף קיט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט ב/>וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו"ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע"ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}} ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. בכה רבי אלעזר. {{ש}} פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}} השתא דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע"ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}} בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו"ם דאינון זנבא. אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}} אמר: "''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו"ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}} ''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''" {{ממ|תהלים|קלה|ד}} אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}} אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב"ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}: '''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}} {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא "בך יתברך ישראל" לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. <קטע סוף=דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכ א/>תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה"ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. * מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. * לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. * לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}} אשתכח בכל יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא: {{ש}} "''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''" ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}} אמר ליה: "''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}} אמר ליה: "''ברי! אע"ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}} אמר ליה: "''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}} '''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע"ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}} לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין! חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא, ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}} ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.<קטע סוף=דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=דף קכ ב/>{{ש}} מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב"ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו"ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}} אלא רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב"ה דאיהו מהימנא עלאה. לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. תא חזי רזא דמלה! אע"ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא. {{ש}} בקדמיתא עובדא * בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, * ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. * לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין - תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - * ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. * לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, * ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. * לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}} ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}} ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. <קטע סוף=דף קכ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=במדבר דף קכא א/>בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא"ו''' - ד'''וא"ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. והא קמ"ל דרזא דמלה דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב"ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב"ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. אמר: "''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''" אמר ר' יהודה: "''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב"ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''" '''ברוך יהו"ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו"ה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=במדבר דף קכא א/> ==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=במדבר רע"מ דף קכא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=במדבר רע"מ דף קכא א/> ==פרשת נשא - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכא א/>'''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}} האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}} תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב"מתוק מדבש" הוא מציג את מילים "והא אתמר" כתחילת הפסקה הבא של "בפלגות ליליא", וצע"ע - ויקיעורך}}. בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.<קטע סוף=דף קכא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}<קטע התחלה=דף קכא ב/>כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. '''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}} תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש"א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ"ק אשר לפיו מתחיל "ואי תימא" ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! <קטע סוף=דף קכא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב א/>דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא מסטרא דקין קדמאה אשתכחו. ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}} ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'. ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}} תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}} כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה! {{צ|למעול מעל ביהו"ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא! '''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} אמר רבי יהודה: "''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''" '''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}} מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}} אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}? אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא. '''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}} {{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? <קטע סוף=דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב ב/>דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו"ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. {{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב"ה אע"ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה' בכל אתר לא שכיח!? אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}} תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב"ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו"ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: <קטע סוף=דף קכב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=דף קכג א/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}<קטע התחלה=דף קכג ב/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד א/>'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}} מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו"ה}}. ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! {{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}} אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}} ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! <קטע סוף=דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד ב/>תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. '''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}} אמר: "''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''" {{ש}} הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב"ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}} מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו"ה וגו'}}. {{ש}} אמר קב"ה למשה: "''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''" {{ש}} מיד {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. <קטע סוף=דף קכד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=דף קכה א/>כדין קב"ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}} אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא! '''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. א"ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' '''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}} מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע"ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. * לזמנין מיין דימא מרירן. * לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. * לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}} ובכמה גוונין קיימא האי ימא! {{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.<קטע סוף=דף קכה א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכה ב/>תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}} זכאה חולקהון דישראל דקב"ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! '''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. א"ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}} ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. <קטע סוף=דף קכה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו א/>אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו"ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}} סבא קדישא! '''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} כמה חביבין אינון ישראל קמי קב"ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב"ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב"ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב"ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון! '''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}} מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}} בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}} '''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו"ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}} כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. <קטע סוף=דף קכו א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו ב/>מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}} ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}} ואמרי "''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''". {{ש}} עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי "''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''" עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}} ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}} כדין הוא אומר: "''ווי על מה דעבד!''". ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}} דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! * חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. * וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. * וחד דינא כד עייל לקברא. <קטע סוף=דף קכו ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז א/> * וחד דינא דקברא. * וחד דינא דתולעתא. * וחד דינא דגיהנם. * וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}} כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו"ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה. '''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}} הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}} והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. * יין - לעילא. ואוקמוה. * שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. * ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. * יין - אימא עלאה. * שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. * ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}} ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}} בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא "נזיר יהוה". פריש מדינא כלא! תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. "על נפשו" לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}} אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. <קטע סוף=דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז ב/>ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו"ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! '''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו"ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}''' ===תחילת האדרא רבא=== ::<small>'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי"ר.'''</small> '''האדרא רבא קדישא''' תניא אמר ר' שמעון לחברייא: "''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו"ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''" "''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין. אמליכו עליכון למאן דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''" יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: "''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''" {{ש}} חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}} קם ר' אבא ואמר ליה: "''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו"ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב"ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''" תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו * רבי אלעזר בריה. * ור' אבא. * ור' יהודה. * ורבי יוסי בר יעקב. * ור' יצחק. * ור' חזקיה בר רב. * ור' חייא. * ור' יוסי. * ור' ייסא. ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}} ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}} קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}} יתיב בגווייהו ואמר: "''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''" {{ש}} שוו ידייהו ונסיב לון. <קטע סוף=דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח א/>פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}} פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו"ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו"ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי דא. ולעתיק יומין אתמר. כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו"ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}} אותביה קמיה. {{ש}} ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: "''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''" {{ש}} אשתיקו. {{ש}} שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}} חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו"ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו"ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}} {{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! "איש רכיל" מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}} אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא! ברוחא תלייא מלתא! וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! אמר ר' שמעון: "''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''" תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}} גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}} '''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}} זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}} צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא. אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי! תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל' קדמאה! {{ש}} וכלהו דגליפו בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו. ולבתר זמנא הוא אסתלק בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: "''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''" תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.<קטע סוף=דף קכח א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח ב/>{{הערה|<small>עיין ([[שער מאמרי רשב"י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב"י על ספרא דצניעותא]] ד"ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך</small>}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}} ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}: ===[תיקוני דרישא דאריך אנפין]=== '''בגולגלתא''' יתבין תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי * לארבע עיבר בסטרא חד * ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי * ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא * וחד לעילא דגולגלתא ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא. '''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי "חכמתה סתימאה" - ויקיעורך}}. {{ש}} והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}} והיינו דאמרי: "''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''". והאי קרומא אתפסק בזעיר אנפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}} והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת"ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. <קטע סוף=דף קכח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=דף קכט א/>וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה"ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}} ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה, ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן מוחיה. {{ש}} וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}} וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. ותאנא: כל נימא ונימא אקרי 'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי. '''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}} עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}} ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה"ב|ו|מ}}. שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אנפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}} אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}} ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו"ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}} אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו"ה לאמר היש יהו"ה בקרבנו אם אין}}. '''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אנפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו"ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. {{הערה|(נ"א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אנפין לקבלי ההוא רעותא. דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. אימתי אתגליא?{{ש}} שתיק ר' שמעון. {{ש}} שאל תניינות: "''אימתי?''"{{ש}} אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''אימתי איתגליא?''" {{ש}} אמר ליה: "''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''". {{ש}} אמר ליה: "''מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אנפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו"ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''" {{הערה|(ס"א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא! הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. מהאי מצחא נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.<קטע סוף=דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכט ב/>ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}} שבילין. ואע"ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אנפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אנפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. '''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}} ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! אמר ר' שמעון לר' אבא: "''למאי היא רמיזא?''" אמר ליה: "''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''". כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אנפין, הא באריך אנפין.{{ש}} ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא דצריר בצרורא.{{ש}} : תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה"א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. * '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. * '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. אמר ר' שמעון: "''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''" תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}} * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}} * '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}} * '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא. לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.<קטע סוף=דף קכט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קל א/>ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא? {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}} אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אנפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אנפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}} וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה"ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}} אמר לרבי יהודה: "''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''" אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה - אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}} בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. אמר ר' שמעון לר' יהודה: "''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''" ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! '''חוטמא'''. {{ש}} תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. <קטע סוף=דף קל א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=דף קל ב/>ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אנפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אנפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! דרוחא דנפיק מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אנפין לאתערא ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}} "''קום רבי יוסי בקיומך!''" קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד "''אליף לי חכמתא!''", דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אנפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}} דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה"א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ"א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. אמר ליה ר' שמעון: "''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''" תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב"ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. "ארבע רוחות באי" לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אנפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}? מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר "''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''". {{ש}} והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אנפין! {{ש}} האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא. ===[י"ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין]=== פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}} ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא - טמיר וסתים מכלא!{{ש}} דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! <קטע סוף=דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא א/>תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא טבא. חוורא דיקירא ונחית בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. * '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא. * '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. * '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. * '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. * '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. * '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. * '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. * '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. * '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. * '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. * '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. * '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. * '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אנפין. בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אנפין בכמה! אמר לרבי יצחק: "''קום בקיומך וסלסל בסלסלא בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''" '''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. <קטע סוף=דף קלא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא ב/>תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אנפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}} ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין - לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: # '''מי אל כמוך''' - חד. # '''נושא עון''' - תרי. # '''ועובר על פשע''' - תלת. # '''לשארית נחלתו''' - ארבע. # '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. # '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. # '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. # '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. # '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. # '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. # '''חסד לאברהם''' - חד סר. # '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. # '''מימי קדם''' - תליסר. לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}} אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין - תקיפין לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. <קטע סוף=דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב א/>ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו. '''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}} ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. <small>'''(חסר כאן)'''</small> {{להשלים}} ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס"א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס"א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע"ע - ויקיעורך}} ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש"צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א"ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא. ואתפשטו תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב '''{{צ|מי אל כמוך}}''' - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה. * '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא. * '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ"ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא. * '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ"ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}} מאן חמי טמירותא דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}} עטרין דכל עטרין! {{ש}} עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}} עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}} עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}} תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! ותניא: עד כמה זהירין אלין תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. <קטע סוף=דף קלב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב ב/>וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס"א "לא אדכר באורייתא"}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. אמר ליה רבי שמעון: "''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''" '''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}} "''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''" '''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ"ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}} פתחו ואמרו: "'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''" {{ש}} אמר: "'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''" {{ש}} יתיב. א"ר שמעון: "''האידנא אתקשר עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''" אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}} דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}} ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}} ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. "''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''" "''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''" תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}} אתרגיש ר' שמעון ואמר: "''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''". {{ש}} "''קום ר' חייא!''" '''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}} אלא חס ושלום דאיהו אמר על דא! אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? <קטע סוף=דף קלב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלג א/>'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. {{ש}} אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי '''דבר'''}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא - לאייתאה לתליתאה! דכתיב {{צ|הֶן כׇּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. <small>[נוסח אחר: ותא חזי דתרין תקונין קדמאין - למיתי לתליתאה הוו!]</small> {{ש}} דהוא תקונא תליתאה, מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין - נפיק חד ארחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום דכתיב '''{{צ|ועובר על פשע}}''' - למיהב אעברא עד פומא קדישא דיימא {{צ|סלחתי}}. תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא. ולא אתגלי לחד מנייהו - דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}. {{ש}} האי בזעיר אנפין. {{ש}} מאי בין האי להאי? {{ש}} בזעיר אנפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח. הדא הוא דכתיב 'כי רוח יהוה נשבה בו ואיננו' {{ממ|ישעיה|מ|ז|עיין שם=עיין שם}} [<small>בספרים אחרים: {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}</small> {{ממ|תהלים|קג|טז}}]. {{ש}} באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי! '''ודא הוא תקונא תליתאה''' דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקי! אמר ר' שמעון: "''ודאי קב"ה יסגי לאוטבא לך, ויחדי לאגנא עלך!''" ותאנא: מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. תאנא: בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא - סתימין ושתיקין. ולית דיפתח פטרא לאבאשא משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי - מאן דאחיד ואזהר לשתקאה - להאי אורחא רשים. דהוא סימנא דעתיקא קדישא. '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לשארית נחלתו}}''', כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ"ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. '''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. "''קום ר' יוסי!''" '''קם ר' יוסי''' פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}} {{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. {{ש}} דבר אחר: שכיך '''ב'''רוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. דבר אחר: '''{{צ|שככה}}''' - שמא דכליל כל שמהן, וקב"ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין, ומעביר על כל אינון דלבר. {{ש}} דתניא: ארחא עלאה דדיקנא קדישא (דאיהו נחית תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי) והאי ארחא דלתתא - שקילן אינון בכלא! <קטע סוף=דף קלג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלג ב/>דא לעילא ודא לתתא! לעילא - '''{{צ|עובר על פשע}}'''. לתתא - '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא - כך לתתא יהיב אתר לאעברא. תאנא: בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא! דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא - לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה ד'עדן עלאה' לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי. ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. אמר ר' שמעון: "''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''". '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. "''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא!''" '''קם ר' ייסא''' פתח ואמר: {{צ|וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי!? ולא אקשו! דתנינן אית חסד ואית חסד. אית 'חסד דלגאו' ואית 'חסד דלבר'. {{ש}} חסד דלגאו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין! והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגאו דעתיק יומין. ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא - דכהן מסטרא דא קא אתי. {{ש}} ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני! ולא לקטעא ליה ולא ישתצי מעלמא! {{ש}} והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין! {{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי "חסד עולם", והאי הוא אחרא דזעיר אנפין דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב '''{{צ|כי חפץ חסד הוא}}''' - דא הוא '''תקונא שתיתאה''' דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי! '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני - כך קב"ה! תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין דאינון תקונא שביעאה - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא! ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא, ומחזיין חידו לזעיר אנפין. כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}} {{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}} {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר - דכד נהרין מתברך עלמא. {{ש}} ותאנא: כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא - על אחת כמה וכמה! תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אנפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא. וכל אינון דלתתא נהרין. וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא! תא חזי! פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין! ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב '''{{צ|ישוב ירחמנו}}'''. {{צ|ישוב}} - מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. הכא הוא '''{{צ|ישוב ירחמנו}}''' ובהאי דלתתא הוא '''{{צ|ואמת}}'''. {{ש}} '''דא הוא תקונא שביעאה''' דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין.<קטע סוף=דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}} <קטע התחלה=דף קלד א/>'''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. "''קום אלעזר ברי - אתקין תקונא דא!''" '''קם רבי אלעזר'''. פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל}}. מלה דא אוקימנא '''[[ספרא דצניעותא|בספרא דצניעותא]]'''. והכא אית לאסתכלא. וכי הכל תלוי במזל?! ותנינן ספר תורה קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וספר תורה לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדוש. והתורה נִתנה בשלש קדושות, בשלש מעלות, בימים שלשה. שכינה בשלש - לוחות וארון והיכל. והכל בספר תורה תליא! ואיהו תליא במזל!? וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}}! מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע"ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל - אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. ותאנא: {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא - דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי {{צ|מזל}}? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו {{צ|ספר תורה שבהיכל}} דמתעטר בעשר קדושות - לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי! ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין. הדא הוא דכתיב '''{{צ|יכבוש עונותינו}}'''. אמר ליה ר' שמעון: "''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא!''" '''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין, ולא נפקין דא מן דא. "''קום ר' אבא!''" '''קם ר' אבא''' ואמר: אלין שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון '''{{צ|מצולות ים}}''' - משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא רמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ואתכפיין. אמר ר' שמעון: "''בריך תהא לעתיק יומין!''" '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. "''קום ר' יהודה!''" '''קם ר' יהודה''' פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. {{ש}} תרי! * '''תקונא עשיראה''' - '''{{צ|תתן אמת ליעקב}}''', * '''ותקונא חד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא - '''{{צ|חסד לאברהם}}'''. '''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין. ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא, כמה דאצטריך. טרחותא במאי קא מיירי? {{ש}} דינא! באתר דינא טרחותא אשתכח! {{ש}} וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! {{ש}} אלא דלא אתטרח בנשיבא דרוחא דזעיר אנפין! דתאנא: מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק ביה. דמתלבש ביה זעיר אנפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה - אתלבש. ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא, משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. <קטע סוף=דף קלד א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלד ב/>דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר מההוא דלבר, ומתלבשין ביה נביאי מהימני - אתקרי {{צ|פי יהוה}}. אבל בהאי עתיקא דעתיקין - לא אתפרש. ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין, באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. '''ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר''', דמכאן אשתלשלו תריסר תחומין לעילא, תריסר תחומין לתתא, תריסר תחומין לתריסר שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. '''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן, ביקרא יאה וביקרא שפירא, וחפיין עד טבורא, ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. א"ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה! זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי! דאנן יתבין בקדושה עלאה, אשא עלאה אסחר לן, והא כל תקונין עלאין דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא! כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אנפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין. וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין! דא אשלים לכלא! תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אנפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. {{ש}} ותאנא: אלין {{צ|ימי קדם}} - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}; דביה זמין לאוקיר דיקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - {{צ|הוא}} בלחודוי יתיר מכלא, {{צ|הוא}} דכליל כלא, {{צ|הוא}} דלא אתקרי בשמא ידיעא. דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה! דלית 'יום' אקרי אלא מסטרא דילן, ולית 'לילה' אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין לכל אינון דלתתא דנהרין בההוא משחא. בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה. ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר, ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא. בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר. אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}. וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}. אמר ר' שמעון לחברייא: כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא - אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. <קטע סוף=דף קלד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלה א/>סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא, וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחין שנינן{{הערה|ספרים אחרים: "שניין"}} מכל סטרוי. ומתאחדן בפרסא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא בההוא פריסא. וכן לארבעה עיבר. וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה - והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון! זכאין אתון לעלמא דאתי! דכלהו מלי דנפקי מפומיכון - כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב"ה חדי למשמע וציית להני מלי - עד דהוא אגזר דינא די לעלמא דאתי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין! עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. ===[תיקונים דזעיר אנפין]=== השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אנפין! {{ש}} היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא! {{ש}} דהשתא חובתא עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא, ולאתקנא כל תקונין על בורייה! תקוני דזעיר אנפין - מתקוני דאריך אפין אתתקנו. ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו בר נש. ומשלפא ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה סתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאתמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואף על גב דלא אתקיימו. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין עד לא זמין תקונוי - באני מלכין, כנס מלכין, ומשער מלכין. ולא הוו מתקיימי עד דדחי לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקן. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא. מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא, וכלהו עלמין אתחרבו. {{ש}} הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}} {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא הוא; אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. {{צ|בלע בן בעור}} - תאנא: הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה. {{ש}} {{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל כלא לאתישבא ביה. <קטע סוף=דף קלה א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}<קטע התחלה=דף קלה ב/>ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא, ואתבטלו. {{צ|ואתבטלו}} סלקא דעתך!? והא כלהו באדם אתכלילן!? אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא{{הערה|נוסח אחר: "דיוקנא"}} דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו, ומנהון לא אתבסמו כלל. ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}}! {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי!? -- לאו הכי! אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה "מיתה", כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. וכיון דאתתקן אדם - אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה, וקיימין בדוכתייהו. {{ש}} וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין - בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין משום דהוה דכר ונוקבא - כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא. ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא - לא כתיב בהו 'מיתה' כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו. ===[תיקוני גולגלתא דזעיר אנפין]=== תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא, וסליק ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא. ומתגלגלא ואתפשטא ונפיק חד גולגלתא תקיפא לארבע סטרין. ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל ביה.{{ש}} {{צ|ביה}} סלקא דעתך?! אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. והאי אוירא הוא טמיר דטמירין דעתיק יומין ברוחא דגניז. {{ש}} בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר, ואשא דכיא קאים מהאי סטר. {{ש}} מאי אשא הכא?! -- אלא לאו הוא אשא! אבל ניצוצא דא דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין, ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי 'גולגלתא תקיפא'. בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. {{ש}} בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר, ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחייאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני מסטרא דרישא חוורא * חיוור בגוויה, * דכליל כלהו חיוורי. אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אנפין - אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו - אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{ש}} {{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{ש}} {{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אנפין. וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחין כגווני חיוורא וסומקא. האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשטו אנפוי{{הערה|ה"ג האריז"ל (המתוק מדבש)}} {{ב|למאה וחמשין|150}} רבוא עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אנפין'''. ובשעתא דאצטריך - אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא, בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחייס לעלמא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא, ויהבין אגר חוורתא{{הערה|ה"ג המתוק מדבש}} לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. <קטע סוף=דף קלה ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלו א/>ולקביל דא - {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי {{צ|בקע}} - אגר חוורתא אשתכח מניה לעתיק יומין. בחלליה דגולגלתא דא - תלת חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו. וקרומא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. ותאנא: בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}} * '''מחללא חד''' מתבקע חד מבועא לארבע סטרין, ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי חללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא. * '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין חמשין תרעין. מאלין חמשין תרעין אתאחדן חמשין יומין דאורייתא, חמשין שנין דיובלא, חמשין אלף דרין דזמין קב"ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. * '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. ואילין תלת מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן. ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא; בכל אינון סטרין דאינון דכיין, בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא. רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. * '''ממבועא דחללא חד דגולגלתא''' - אתמשכן שערי במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. * '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין, ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. * '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין, ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו. ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. {{ש}} וכלהו משיכן דאתמשכן מתלת חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. {{ש}} ובהאי תלין תליין ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגון בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. תאנא: בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין - מאריהון דמתקלא. בגין כך אית ימינא ואית שמאלא. '''מצחא דגולגלתא''' - אשגחותא דאשגחותא! ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. <קטע סוף=דף קלו א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}<קטע התחלה=דף קלו ב/>ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר. בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אנפין ואשתכיך דינא. בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט - אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא, לאינון דלא מתכספי בעובדיהון. הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. ותניא: שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ובשעתא דמתער קב"ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אנפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אנפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אנפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. ותניא: עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח'''. ובאתוון רצופין הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. תניא: מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}}? {{ממ|ש"א|טו|כט}}{{ש}} האי רזא אוקימנא. כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי {{צ|אדם}} ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי {{צ|ראש}} אתחזי ואתגלייא האי נצח - לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי {{צ|אדם}} - דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי {{צ|אדם}}. ובגין כך {{צ|'''לא אדם הוא''' להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא. '''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין. {{ש}} שריקותא דבגבתא דעל ריסי עיינין מכחלן באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי. ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא. ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא. בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא, ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא - אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואסתחן בחד חוורא דעינא טבא. הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}? בחוורא קדמאה דעינא טבא. ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי.{{ש}} [<small>ספרים אחרים:</small> ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא] ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא, ורחמי על ישראל, ואסתחר עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. עינוי כד אתפקחן - אתחזון שפירין כהני יונים '''בסומק ואוכם וירוק'''. חוור לא אתגלי אלא בזמנא דאסתכל בעינא טבא ומתסחאן כל אינון גוונין בההוא חוור. מאינון גוונין דמתגליין - נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי '''מאוכמא דעינא'''. <קטע סוף=דף קלו ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלז א/>הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא. {{ש}} '''מסומקא''' נפקין שבעה רהיטין דסמכין לסטר שמאלא, ומתלהטין באשא דלסטר צפון. ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין דחייביא. הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}.{{ש}} '''מירוקא''' נפקין שבעה טהירין דקטרא דלסטר דרומא, ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט, לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל, ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו. הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן - רחמי ונוקמין. '''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים. כל סומקין מקמיה לא אתחזון. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה. '''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא, חד זמן לאלף שנים בימא רבא. וכד נפיק האי אבנא - אתי רגשא ותקפא על ימא, וקליה דימא וגלגלוהי אזלין ואשתמעו לנונא רבא דאקרי 'לויתן'. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא - דכל אוכמין סתימין קמה! {{ש}} וכך היא אוכמותא דעינא! אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא ואקיף לההוא אוכמא. '''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. וכד אסתחר{{הערה|נוסח אחר: אתגלי}} חוורא ואתסחי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא, ולא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא. ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא, דאינון תאומין כחדא. הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אתסחאן{{הערה|ה"ג המתוק מדבש}} בחוורתא דעינא עלאה. ודא זמינין למנדע צדיקייא ולמחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש ולטב כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. תנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}? וכי ירושלם נוה שאנן הוא?! והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקיט ולאו שאנן הוא!? אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר, דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו"ד ולא "עיניך". ומה דאמר 'ירושלם' ולא 'ציון' -- הכי אצטריך! לאכפייא לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. <קטע סוף=דף קלז א/>‏‏{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}‏‏{{ש}} <קטע התחלה=דף קלז ב/>ותאנא: דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} - דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי! {{ש}} ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} - השתא {{צ|'''עיני''' יהוה אלהיך בה}}. וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. ולזמנא דאתי - ישתכח בה עינא חד דרחמי! עינא דעתיקא דעתיקין! הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. {{ש}} כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון '''{{צ|רחמים גדולים}}'''. רחמי דזעיר אנפין אקרון '''{{צ|רחמים}}''' סתם. ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין. תאנא: בהני עיינין - בתרין גוונין מנייהו בסומקא ואוכמא - שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל - אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן {{צ|ימא רבא}}? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל. '''חוטמא''' {{ש}} תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': חוטמא דזעיר אנפין - בחוטמא אשתמודע פרצופא! בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו ונפקין מחוטמוי. ותאנא: כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא ובין תרי גווני. וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. {{ש}} ואי תימא - '''אף וחימה''' כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא. '''משחית''' מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. ותאנא: חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}}! אלא הכי תאנא - כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי 'גבורה' חדא. וכלהו גבוראן שריין לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף וארבע מאה דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}!? {{ש}} אלא הכי תאנא: לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יהוה לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}!?{{ש}} אלא בכל זמנא דעתיק דעתיקי רישא חוורא רעוא דרעוין אתגליין - רחמין רברבין אשתכחו בכלא! ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין דזעיר אנפין זמינין. וכביכול רחמי עביד דינא ההוא עתיקא דכלא. דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין - כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין, ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני - מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי! ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אנפין אתמר. ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. <קטע סוף=דף קלז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלח א/>תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי {{צ|ארך אפים}} מכלא. והיינו רזא דתנינן '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' {{ממ|שמות|לד|ו}} - פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון {{צ|אברהם אברהם}} {{ממ|בראשית|כב|יא}}, {{צ|יעקב יעקב}} {{ממ|בראשית|מו|ב}}, {{צ|שמואל שמואל}} {{ממ|ש"א|ג|י}} - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ מ{{צ|משה משה}} {{ממ|שמות|ג|ד}} דלא פסיק טעמא בגווייהו. מאי טעמא? * {{צ|אברהם ׀ אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. * {{צ|יעקב ׀ יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא כגוונא דלעילא - בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. * {{צ|שמואל ׀ שמואל}} - טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא הוא נביאה, וקודם לכן לא הוה נביאה. אבל {{צ|משה משה}} - לא אפסיק טעמא בגוויהו. דמיומא דאתיליד - שלים הוה! דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. אוף הכא '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין. דהכי תנינן {{צ|כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא!}}. {{ש}} וכד אתגלי עתיקא בזעיר אנפין - כלא ברחמי אתחזון. וחוטמא אשתכיך ואשא ותננא לא נפיק. כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא - בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. {{ש}} והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא. וכלא תלייא בחוטמא! בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין - לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. והאי דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}, {{צ|וחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|יא|יז}}, {{צ|וחרה אפי}} {{ממ|שמות|כב|כג}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|ו|טו}} - כלא בזעיר אנפין אתמר ולא בעתיקא. תאנא: כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} - האי '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה. {{ש}} ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד דרגא בעקימא. מאי טעמא בעקימא? בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו בגין למשמע טב וביש. ותאנא: מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. בגו אודנא נטיף מתלת חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר, ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בגין כך הוא רזא. {{ש}} ווי לההוא דמגלי רזין! דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר. תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא, ואתזער חוטמא ואתחמם, ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין, ומתערין כל גבוראן ועביד נוקמין. <קטע סוף=דף קלח א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}<קטע התחלה=דף קלח ב/>ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש ברישא במוחא, ונגדין תרין דמעין מעיינין. ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר. {{ש}} בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} - בההיא שמיעה דההוא קלא אתער כלא. תנא: כתיב {{צ|הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} - כלומר ארכין. שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יהוה}}. ומה דאתמר {{צ|הַטֵּה יְהֹוָה אׇזְנְךָ}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אנפין אתמר. מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא אית תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי. ועל דא באודנא קרי ביה 'בחינה' ובלבא קרי ביה 'בחינה' דכתיב כי {{צ|אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}} וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}} - משום דמאתר חד מתפשטין. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אנפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד - אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה שמיעה ובשמיעה אתכליל בינה - {{צ|שמע}} כלומר {{צ|הבן}}. אשתכח דכלא בחד מתקלא אתקל! ומלין אלין למאריהון דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אנפין אתמר. כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח {{צ|יהוה יהוה}} ביו"ד ה"א תרי זמני, או באלף דל"ת ויו"ד ה"א - חד לזעיר אנפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. ותנינן: אימתי אקרי שם מלא? בזמנא דכתיב {{צ|יהו"ה אלהים}} - דהאי הוא שם מלא דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא {{צ|שם מלא}} אקרי. ושאר לא אקרי {{צ|שם מלא}}. כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר {{צ|יהו"ה אלהים}} אתקרי שם מלא.{{ש}} {{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתערון רחמין בכלא. {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אנפין. {{ש}} {{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} - אינון {{צ|ימי קדם}}, {{צ|שנות עולם}} - אלין {{צ|ימי עולם}}. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חיֵיהו למאן? חייהו לזעיר אנפין, דכל נהירו דיליה מאינון 'שנים קדמוניות' אתקיימו. ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{ש}} {{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא. ===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין]=== תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין - דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין, וחדאן בלבאי מלי. ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין, וגניז להו עתיקא דכלא, גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא - לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא! זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי! פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} {{ש}} מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}! משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא! <קטע סוף=דף קלח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}<קטע התחלה=דף קלט א/>דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב "הדבקים ליהוה" אלא {{צ|ביהוה}} ממש. תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אנפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון דאורייתא דשמא קדישא. ---------------------- {{קטן|(נוסח אחר מתחיל מקל"ח ע"ב)}}{{ש}} {{קטן|משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא. דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש. עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. }}{{ש}} {{קטן|השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא! }}{{ש}} {{קטן|תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בטתשעה תיקונין, ודא איהו דיקנא דזעיר אנפין. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה עשרין ותרין אתוון דשמא קדישא.}} ----------------------- ואי תימא דיקנא לא אשתכח ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}}!?{{ש}} אלא הכי תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא! ובגין דא הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אנפין - נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא. מאי תקרובתא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}}. '''בתשעה תקונין''' אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. * '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. * '''תקונא תניינא''' - נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. * '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל, אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן. ותמן שקיעא ההוא ארחא. * '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובתא דבוסמא. * '''תקונא חמשאה''' - פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא סומקא. ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן. * '''תקונא שתיתאה''' - נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא, ותליין עד רישא דמעוי. ולא נחית עד טבורא. * '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערי על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. * '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, דמחפיין קדלא דלא אתחזיא. כלהו שערי דקיקין נימין על נימין, מליין מכל סטרוי. * '''תקונא תשיעאה''' - אתמשכן שערי כלהו בשקולא מעלייא עד אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין תשעה מבועין דמשח רבות דלעילא. ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. תשעה תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא. ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי 'גיבר תקיף'. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. '''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אנפין'''. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: "''קום ברי! סלסל תקונא דדיקנא דמלכא קדישא בתקונוי אלין!''" <קטע סוף=דף קלט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלט ב/>קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''. '''יהוה''' לי לא אירא מה יעשה לי '''אדם'''. '''יהוה''' לי בעזרי ואני אראה בשנאי. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''באדם'''. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''בנדיבים'''}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} תנא: הכא תשעה תקונין דבדיקנא דא. להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. תא חזי כיון דאמר הני תשעה תקונין לבתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}} {{ממ|תהלים|קיח|י}}. {{ש}} אמר: "''הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}! ובתקונא דדיקנא דא - תשעה תקונין דאינון שם יהוה - אשצינון מן עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}''". ותנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': '''תשעה תקונין''' אמר דוד הכא! * '''שיתא''' אינון בשמא קדישא - דשית שמהן הוו. * '''ותלת''' {{צ|אדם}}. {{ש}} ואי תימא תרין אינון!? -- תלתא הוו! דהא {{צ|נדיבים}} בכלל {{צ|אדם}} הוו. תנא: שיתא שמהן דכתיב * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. {{צ|אדם}} תלת דכתיב: * {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. ותא חזי רזא דמלה! דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא. דהכי אתחזי. משום דלא אקרי {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא! דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''}}. תרי זמני {{צ|יה יה}} לקביל תרי עלעוי, דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין - שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא...יהוה לי בעוזרי}} - בשמא דלא חסר, בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} -- הכי הוא! דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא. ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי {{צ|יהוה}} ואתקרי {{צ|אדם}}. בכללא תערא ומה דביה. ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי. בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא - מלכא עביד בגיניה. {{ש}} מאי טעמא דיקנא ולא גופא? {{ש}} אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}} ובתרי גווני אתי האי חושבנא. * חד - כדקאמרן. * תרין - ** {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. ** {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. ** {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. ** {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. ** {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. ** {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. ** {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. ** {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. ** {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה. {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד - כל מה דאמר הכא - על תקונא דדיקנא דא קאמר!{{ש}} {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין, מעילא תחות שערי דרישא. ובגין כך אמר {{צ|יה יה}} תרי זמני. ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא - אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} - דהוא אתר דלא דחיק. וכל האי אצטריך דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. ===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין בפרטות]=== תנא: מתתקן דיקנא עלאה '''בתשעה תקונין'''. והוא דיקנא דזעיר אנפין בתשעה תקונין מתתקן. <קטע סוף=דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}} <קטע התחלה=דף קמ א/>'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין, מתחות קוצי דתליין על אודנין. ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין, והני לאו אריכין. ושערי דרישא - מנהון שעיעי ומנהון קשישין. ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אנפין כתיב {{צ|חׇכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אנפין. דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי סלקא דעתך?! אלא אימא ארבע מוחי! * תלת מוחי דהוו בזעיר אנפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, * וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אנפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אנפין. {{ש}} בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין - דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין, וזעיר אנפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - 'שם יהוה' ממש, דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - דהכא משתכחין! דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אנפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר. ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתברא - כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא, ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר ולכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן - כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך וַיֹּצֵא לָאוֹר צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. ותאנא: הני שערי דדיקנא תקיפין משאר שערי דרישא. משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן, ואינון תקיפין באורחייהו. אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי! דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי. ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא - אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון! {{ש}} ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא, וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדינא. וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומתסחיין כמאן דאתסחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אתסחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}} {{ממ|במדבר|יד|יח}}, ואִלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אנפין. וכד אמר משה זמנא תניינא - תשעה תקונין אמר. ואינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אנפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין ביה. <קטע סוף=דף קמ א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמ ב/>ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. תאנא: שערי דרישא דזעיר אנפין - כלהו קשישי, תלין על תלין ולא שעיעין. דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. והאי דזעיר אנפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אנפין אתמר. אמר רבי שמעון: "''בריך ברי לקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי!''" '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. "''קום רבי אבא!''" קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא - אתחזי כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה - אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}, והאי תקונא תניינא אתתקן. כד נהיר בנהירו דעתיק יומין - אתקרי {{צ|רב חסד}}. וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}, דהא נהירו אנפיה. ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא, כגוונא דעתיקא קדישא, אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא - לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}. ואתקיימו באתר אחרא. ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין. וכלהו אקרון {{צ|חסדי קדמאי}} דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אנפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. '''[[ספרא דצניעותא|ובספרא דצניעותא]]''' קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אנפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} {{ממ|שמות|לד|ו}} וכתיב {{צ|נוצר חסד לאלפים}} {{ממ|שמות|לד|ז}} סתם. ואוקימנא האי {{צ|רב חסד - מטה כלפי חסד}}; לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתאנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא - תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא. '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן, וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא. הוד והדר עלאה הוא. {{ש}} ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא בעלעוי, ואתקרי {{צ|הוד זקן}}. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם, יתיר מכל דיוקנין.<קטע סוף=דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמא א/>ותאנא: האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה ואתפשט בשאר תקונין נהורין - האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא. ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. '''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' אקרי {{צ|הוד והדר ותפארת}} - דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פָּשַׁע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל - במתקלא חד סלקין. אמר ר' שמעון: "''יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה!''" '''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן. סומקן כהאי ורדא סומקא, ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא - אתמשך סומקא ואתי חוורא! בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}} - דכד נהרין מתברך עלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}} - כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. תאנא: כלהו נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון {{צ|חסדי קדמאי}}. ובגין אינון נהרין כל אינון {{צ|חסדי עולם}}. '''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. {{ש}} תנא: תקונא דא הוא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד. ולא אבעי לחבלא האי 'חסד' כמה דאתמר. ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. "''קום רבי יהודה!''" קם רבי יהודה פתח ואמר: {{צ|בגזירת עירין פתגמא}} {{ממ|דניאל|ד|יד}}. {{ש}} כמה אלף רבבן מתנשבן ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה. וכלהון אקרון {{צ|פה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר דתליין מהאי פומא. {{ש}} ומהאי פומא - כד אתפשט האי רוחא - מתלבשן ביה כמה נביאי מהימני, וכלהו {{צ|פי יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק - לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא - משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. אמר ר' שמעון: "''בריך אנת לעתיקא קדישא!''" '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא {{צ|אין למעלה לא ערף ולא עפוי}}. ובזמנא דאגח קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה. הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} - רזא הוא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]'''. {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה, חד מאינון גבוראן. '''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר - כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך '''(חסר כאן)''' {{להשלים}} ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}} וכתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן. ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי. ===[המשך האדרא רבא]=== תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דעאלו ולא נפקו, אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. כללא דכל מלין! עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין - כלא חד! כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא! לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא! אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין, דיוקנא דכליל כל שמהן, דיוקנא דאתחזי בגוונוי. <קטע סוף=דף קמא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמא ב/>כהאי דיוקנא לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין - אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אנפין בהאי דיוקנא ותקונא. ואי תימא מה בין האי להאי? -- כלא הוא במתקלא חדא! אבל מכאן אתפשטן רחמי, ומכאן אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. {{ש}} ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}. כתיב {{צ|'''וייצר''' יהוה אלהים את האדם}} - בתרי יודי"ן. אשלים תקונא גו תקונא - טברקא דגושפנקא. ודא הוא {{צ|וייצר}}. {{ש}} תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אנפין! {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה. ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי 'שם מלא' - '''{{צ|יהוה אלהים}}'''. ודא הוא רזא דתרין יודי"ן ד{{צ|וייצר}} - דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - '''{{צ|יהוה אלהים}}'''. ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי '''{{צ|אדם}}''' דכליל דכר ונוקבא. ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה. {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא ולעיילא בתקונין כגוונא דא, ולאשלפא לההיא נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא! ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין! בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין, באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרי {{צ|תפארת}}. ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין. ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}. כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא - תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אנפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני. הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא, ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. {{ש}} תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. {{ש}} ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם יהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא, ואתעבר ונקיב ונהיר לסטר אחרא. ותקין מיעוי דנוקבא, ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. <קטע סוף=דף קמא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=דף קמב א/> כלהו דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי - דנוקבא אתפשטת תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. ותאנא: חמשה ערייתא אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין חמשה אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. {{ש}} והכי תאנא: * קול באשה ערוה. * שער באשה ערוה. * שוק באשה ערוה. * יד באשה ערוה. * רגל באשה ערוה. דאע"ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר מערוה אינון! ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי '''יו"ד'''. וכיון דאתגלייא '''יו"ד''' בפומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו"ד דפום אמה. ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו"ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי 'שלים'. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. {{ש}} וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש"ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו"ד ואסתמר דלא עייליה ליו"ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי! מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}} - דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו"ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותא דכל גופא דנוקבא, ובההוא אתר אקרי {{צ|ערוה דכלה}} - אתר לאצנעא לההוא אמה דאקרי {{צ|חסד}}, בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. {{ש}} חסד - ימינא, גבורה - שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי {{צ|אדם}} - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא - עתיקא דעתיקין בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא ולא אתקיימו. עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו, ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן{{הערה|נ"א (ואנון תקוני אתתא. "אשר היו" לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}})}}. ולא אתבסמו עד דאתתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת...וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. ואי תימא - אי הכי דדינא כלהו - והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}! והא לא אתחזי דינא - דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} - איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא! {{ש}} תאנא כלהו דינא - בר מחד דאתקיים בתראה! והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} - דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר. וכלהו לא אתקיימו. לא תימא ד'אתבטלו' - אלא דלא 'אתקיימו' בההוא מלכו. {{ש}} עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. {{ש}} מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{ש}} {{צ|ושם עירו פעו}} - מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{ש}} {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}. מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא.{{ש}} {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{ש}} {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא. {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. {{ש}} כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא - חד ימינא וחד שמאלא. <קטע סוף=דף קמב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמב ב/>דרועא קדמאה - תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תרין דרועין. {{צ|ואתכלילו}} סלקא דעתך? אלא גתלת קשרין בימינא ותלת קשרין בשמאלא. תלת קשרין דימינא אתכלילן בתלת קשרין דשמאלא. ובגין כך 'דרועא' לא כתיב אלא חד, אבל 'ימינא' לא כתיב ביה {{צ|זרוע}} אלא {{צ|ימינך יהוה}} - {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בתלת קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? {{ש}} תאנא: כלהו תלת מתפשטין ומתקשרין בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרין בדרועא ימינא. ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}}, משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פִּנָּה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא.{{ש}} היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}} - כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה! והאי ימינא כד יתיב - קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא - מתערין תלת אחרנין דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}} {{ממ|ישעיהו|נא|ט}}, {{צ|זרועך הנטויה}} {{ממ|דברים|ט|כט}}. --------------------- {{קטן|נוסח אחר: תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה. }} -------------------- בזמנא דתלת אלין אתכלילן בתלת אחרנין אקרי כלא 'ימינא' ועביד דינא ברחמי. הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערין רחמי בהו. ותאנא: בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון 'ימינא'. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}}. דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}}. דא בדא. ותאנא: בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי {{צ|סיועא קדישא}} דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. דכתיב {{צ|והנה ידי עמך}} {{ממ|ש"ב|ג|יב}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע מאות ותמניא וחמש אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון {{צ|יד יהוה עלאה}}, {{צ|יד יהוה תתאה}}. ואע"ג דבכל אתר {{צ|יד יהוה}} שמאלא - זכו - {{צ|ימין יהוה}}; אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי {{צ|ימין}}. ואי לאו {{צ|יד יהוה תתאה}}. תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא - הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}! ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''', דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא. וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי סתימא דכלא פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דורמיטא לזעיר אנפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין. ועד לא סיים לון - אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה - אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. <קטע סוף=דף קמב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמג א/>כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא ואתחברו אנפין באנפין - מאן ייעול בינייהו?! מאן הוא דיקרב בהדייהו?! {{ש}} (בגין כך סתימא דמלה - עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת.) וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. {{ש}} ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטרא דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. בתר דא אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא, וכל דינין לא אתערבו קמיה. {{ש}} תא חזי מה כתיב? {{צ|ויהי בהיותם בשדה}} {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא! בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}! ונצח האי דינא לאחוהי משום דהוה קשיא מניה, ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב"ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין. ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע"ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. {{צ|מתרוויהון כחדא}} סלקא דעתך?! אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן כצרורא דאתכלא. זכאין אתון חברייא דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו! מלין דעלאין ותתאין צייתין להו! {{ש}} זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו! ותנדעון למאריכון אנפין באנפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא! אמר ר' שמעון: חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא! {{ש}} עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני דיוקנין. {{ש}} בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל. דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין למעבד נוקמין. ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא, מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין דגופא אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלמין ומתברכאן בגיניהון. <קטע סוף=דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמג ב/>תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו 'גופא קדישא', ולאתכללא בהו בההוא גופא. {{ש}} וכי תימא אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא!? -- לא! דח"ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגויתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם! בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין. ונפקו מכללא ד'גופא קדישא' ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי {{צ|קין}} דנפיק בכללא דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון! בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. וברוחא דאקרי {{צ|הבל}} דאתבסם יתיר בכללא ד'גופא קדישא' - נפקין אחרנין דמתבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין. ושמעין מה דשמעין מעילא. ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא ד'גופא קדישא'. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד - {{צ|קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו}} - דכלא הוא חד גופא! תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא - אתקשרו דינא ורחמי, ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא - כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם - לבתר כד נפיק מהאי עלמא - לא עייל בכללא דאדם דאקרי 'גופא קדישא'. אלא באינון דלא אקרון 'אדם'. ונפיק מכללא דגופא. תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} {{ממ|שיר|א|י}}. {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{ש}} {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. {{קטן|'''(שייך [[זהר חלק ג רעה ב|פרשת כי תצא - דף רע"ה:]])'''}} {{ש}} ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא, משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא, דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}}. {{צ|אדם}} דהוא {{צ|יקר}} מכל יקרא - {{צ|בל ילין}}. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי - {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא - לא יתחזי ביה קלנא! ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא - עביד פגימותא בגופא דעלמין. <קטע סוף=דף קמג ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמד א/>דהא בגין דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}}. משום דהאי גופא יקרא אתקרי {{צ|דיוקנא דמלכא}}, ואי עביד ביה לינה - הוי כחד מן בעירא. תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - {{צ|'''ה'''אדם}} הידוע. וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. {{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז"א ועזא"ל''' הוו בארץ. {{צ|בני האלהים}} לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אנפין אתמר. {{ש}} {{צ|ויתעצב אל לבו}} - "ויעצב" לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. {{צ|אל לבו}} - "בלבו" לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. {{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. {{ש}} ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי! לאו לאפקא כלל! -- משום דלא קאים דא בלא דא. {{ש}} ואלמלא חכמה סתימאה דכלא - כלא אתתקן כמרישא! הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שיכנתי}}. {{ש}} ואלמלא האי תקונא דאדם - לא קאים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. ותאנא: כלהו מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא. ודא חכמה סתימאה דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש"א|טז|ז}} - דאיהו בלגו לגו. {{ש}} ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָא וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. ===[סיום האדרא רבא]=== עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון! {{ש}} דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר: "''אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה! בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא.''" {{ש}} הדר ואמר: "''הדרי בי! דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא, ולא ליקרא דבית אבא, ולא ליקרא דחברייא אלין. אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי!''" תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא - מיתו '''ר' יוסי ברבי יעקב, ורבי חזקיה ורבי ייסא'''. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא. ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. {{ש}} צווח ואמר: "''שמא חס ושלום גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו!''" שמע קלא: "''זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך! דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא!''" <קטע סוף=דף קמד א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמד ב/>"''אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}. וכל שכן דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו! זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו!''" תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין, וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין - נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא, ונטלין להו מלאכי עלאי, וסלקין לון לעילא. {{ש}} ואמאי אלין? משום דעאלו ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. אמר ר' שמעון: "''כמה זכאה חולקהון דהני תלתא! וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא!''" נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}} קמו ואזלו. {{ש}} בכל אתר דהוו מסתכלי - סליק ריחין. {{ש}} אמר ר' שמעון: "''שמע מינה דעלמא מתברך בגינן!''" {{ש}} והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. {{ש}} והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. {{ש}} יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. {{ש}} אמר רבי שמעון מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון. והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. {{ש}} נח דעתיה דרבי אבא. תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. {{ש}} וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין - לא משתכחין תמן אלא אינון. {{ש}} והוה קארי להו רבי שמעון "''שבעה אנן עיני יהוה!''" - דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה}} {{ממ|זכריה|ד|י}} - ועלן אתמר. אמר רבי אבא: "''אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה! אנת הוא שביעאה דכלא - דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה - דכלא תלי בשביעאה!''" רבי יהודה קארי ליה {{צ|שבת}} דכלהו שיתא מניה מתברכין, דכתיב {{צ|שבת ליהוה}} {{ממ|שמות|כ|י}} {{צ|קדש ליהוה}} {{ממ|שמות|טז|כג}}. מה {{צ|שבת ליהוה}} קדש - אוף רבי שמעון {{צ|שבת ליהוה קדש}}! אמר ר' שמעון: "''תווהנא על ההוא חגיר חרצן, מאריה דשערי - אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין?!''" {{ש}} אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. {{ש}} אמר ליה ר' שמעון: "''מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא גליפא דמאריה ביומא דהלולא?''" אמר ליה: "''חייך רבי! שבע יומין אתברירו קמי קב"ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון! ואנא הוינא זמין תמן ובעינא קמיה לאשתכחא. וכדין קטיר בכתפי ולא יכילנא. דההוא יומא שדרני קב"ה למעבד נסין '''לרב המנונא סבא''' וחברוי דאתמסרו בארמונא דמלכא. וארחישנא להו בנסא - דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי, ואוליכנא לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו: {{צ|חולקא דקב"ה מהלולא דר' שמעון וחברוי!}} ''" "''זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך! כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי! כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו!''" {{ש}} "''ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין '''לרבי פנחס בן יאיר חמוך'''. ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן.''" <קטע סוף=דף קמד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}} <קטע התחלה=דף קמה א/>אמר ליה: "''קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין?''" אמר ליה: ואף כל אינון דלבר! דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}. אי אלין אתיין - כל שכן צדיקייא! {{ש}} {{צ|מדי חדש בחדשו}} למה? משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. {{ש}} {{צ|ומדי שבת בשבתו}} - דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין, דכתיב {{צ|ויברך אלהים את יום השביעי וגו'}}. {{ש}} ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא! {{ש}} ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה - זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי! וכתיב {{צ|וקראת לשבת ענג לקדוש יהוה מכובד}} {{ממ|ישעיה|נח|יג}} - מאן הוא {{צ|קדוש יהוה}}? דא רבי שמעון בן יוחאי דאקרי {{צ|מכובד}} בעלמא דין ובעלמא דאתי! '''עד כאן האדרא קדישא רבא''' ===המשך זהר פרשת נשא=== '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}} רבי יצחק פתח ואמר: {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. {{ש}} כמה גדולה היראה לפני הקב"ה! שבכלל היראה ענוה, ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא - ישנו בכלן. ומי שאינו ירא שמים - אין בו לא ענוה ולא חסידות. תאנא: מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה - ענוה עדיף, ונכלל בכלהו. הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}}. כל מי שיש בו יראת שמים - זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה - זוכה לחסידות. וכל מי שיש בו יראת שמים - זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}, לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. <קטע סוף=דף קמה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמה ב/>תאנא: כל אדם שיש בו חסידות נקרא {{צ|מלאך יהוה צבאות}}. הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}} {{ממ|מלאכי|ב|ז}}. מפני מה זכה כהן להקרא {{צ|מלאך יהוה צבאות}}?{{ש}} אמר ר' יהודה: מה מלאך יהוה צבאות כהן למעלה - אף כהן מלאך יהוה צבאות למטה. ומאן הוא מלאך יהוה צבאות למעלה? זה מיכאל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי {{צ|מלאך יהוה צבאות}} משום דאתי מסטרא דחסד. מהו חסד? רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה! הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. {{צ|עולם ועולם}} מהו? {{ש}} אמר רבי יצחק: כמה דאתתקן באדרא קדישא! {{צ|עולם}} חד, {{צ|ועולם}} תרי. {{ש}} אמר רבי חייא: אי הכי {{צ|מן '''ה'''עולם ועד '''ה'''עולם}} מבעי ליה!? {{ש}} אמר ליה: תרי עלמי נינהו ואתהדרו לחד! {{ש}} אמר רבי אלעזר לר' יצחק: עד מתי תסתום דבריך! {{צ|מן העולם ועד העולם}} - כללא דרזא עלאה - אדם דלעילא ואדם דלתתא. והיינו 'עולם ועולם'. וכתיב {{צ|ימי עולם}} {{ממ|ישעיהו|סג|יא}} וכתיב {{צ|שנות עולם}} {{ממ|תהלים|עז|ו}}. והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. {{צ|על יראיו}} - דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי {{צ|אדם}}. {{ש}} אימתי? אמר רבי אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות - כללא דכלא. {{ש}} אמר רבי יהודה: והא תנינן {{צ|אדם כללא דדכר ונוקבא}}!? {{ש}} אמר ליה: ודאי הכי הוא בכללא ד{{צ|אדם}}! דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי 'אדם' וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. {{ש}} ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא - לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי {{צ|אדם}} כללא דכלא. וכיון דאקרי אדם - שרייא ביה חסד דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה וגו'}}. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא. וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} - {{צ|יראיו}} כללא דאדם. דבר אחר: {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} {{ממ|תהלים|קג|יז}} - אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא.{{ש}} {{צ|על יראיו}} - כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} {{ממ|ויקרא|טז|יא}} לאתכללא בכללא ד{{צ|אדם}}. {{ש}} {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה: אי הכי מהו {{צ|וצדקתו}}? "וחסדו" מבעי ליה!? אמר רבי אלעזר: היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת}}! {{צ|כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - ו{{צ|זאת}} אתכלילת ב{{צ|איש}} דהיינו חסד. {{צ|וזאת}} - נוקבא. {{צ|חסד}} - דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי {{צ|חסד}}. {{צ|וזאת}} אתקרי {{צ|צדק}} דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה. והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? {{צ|צדקתו}} דחסד בת זוגו - דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן {{צ|כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב וכפר בעדו ובעד ביתו}}. {{ש}} אמר ר' יצחק: משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב. וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא - שריא בהו חסד ואקרון 'חסידים', ובעיין לברכא עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}}, וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד - בעי לברכא. ובגין כך כתיב '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}'''. מאי טעמא? משום דאקרון חסידים וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. '''{{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} {{ממ|ויקרא|ו|כג}}'''. {{ש}} {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}} - תאנא האי {{צ|צדק}} אתקרי '''{{צ|כה}}''' דכל דינין מתערין מינה. והיינו דאמר ר' אלעזר מהו {{צ|מכה רבה}} {{ממ|במדבר|יא|לג}}? כלומר '''מִכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}}. וכלא חד! <קטע סוף=דף קמה ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמו א/>וכתיב {{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} - דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי '''{{צ|כה}}''' מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד - אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם '''{{צ|כה}}''' - הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע"ג דהאי '''{{צ|כה}}''' אשתכחת בדינין - תבסמון לה ותברכון לה! דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד ל'''{{צ|כה}}''' ותבסמון לה לקבלייהו דישראל, בגין דלא ישתכחון בה דינין. הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}}. '''{{צ|אמור להם}}''' - "אִמרו" לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה, דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא. משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. דבר אחר: {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} - אמאי לא כתיב "תאמרו"? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}: זכו - {{צ|להם}}, לא זכו - {{צ|אמור}} סתם. ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראָה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראָה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{ש}} {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא. ומאן נינהו? חגי זכריה ומלאכי. אי הכי - אתעביד קדש חול! {{ש}} והא כתיב {{צ|לא ראו}} - אמאי דחילו?! ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל. ואיהו לאו נביא - הא חול קדש!? אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. {{ש}} ותנא: עביד קב"ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא - כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. {{ש}} ותאנא: מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי, ובאתר מלכו דלעילא אתקף, ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. {{ש}} ותאנא: בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד - לית מאן דקאים קמיה! {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראָה}} - משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי. ומשום דהוה דיליה - הוא סביל, ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי '''{{צ|כה}}''' אתער בדינוי - לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד - אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי '''{{צ|כה}}''' - ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל, ואתעדי מנהון דינין. הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - ולא לשאר עמין. {{ש}} בגין כך כהן ולא אחרא. כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה '''חסד''' על ידוי דאקרי '''חסיד''' דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד. וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|'''כה''' תברכו}} בשם המפורש. {{צ|'''כה''' תברכו}} בלשון הקדש. תאנא: אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי - כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא, ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן. דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. {{ש}} ותאנא: בההוא זמנא - לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו, וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין "''הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא!''" {{ש}} מאן מטרוניתא? דא כנסת ישראל. מאן כנסת ישראל? כנסת ישראל סתם. תאנא: אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא "ידיו" - משום דשבחא דימינא על שמאלא. {{ש}} אמר רבי אלעזר: רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. <קטע סוף=דף קמו א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמו ב/>תאנא: כהן דבעי לפרסא ידוי - בעי דיתוסף קדושה על קדושה דיליה; דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא? דא ליואה! דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב 'וקדשת את הלוים'{{הערה|הנה בתנ"ך שלנו אין פסוק כזה אמנם יש רמז לקדושת הלוים מפסוק {{ממ|במדבר|ח|יז}} {{צ|כי לי כל בכור...הקדשתי אותם לי ואקח את הלוים תחת כל בכור - (המתוק מדבש)}} - הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים {{ממ|במדבר|יח|ב}} {{צ|וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך}} - {{צ|שבט אביך}} - כלל! מכאן דכל כהן דפריס ידוי בעי לאתקדשא על ידא דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה. ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. '''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' תאנא: לוי דאתקדש כהנא על ידוי - בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי? ויתקדש על ידא דכהנא אחרא!? {{ש}} תאנא: כהנא אחרא לא בעי! דהא כהן דלא שלים - לא בעי האי כהנא שלים לאתפגם על ידא דפגימא דלא שלים! אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח במשכן זמנא - הא שלים הוא והא אקרי {{צ|קדוש}}! דכתיב 'וקדשת את הלוים'{{הערה|כנזכר לעיל - אין פסוק כזה אצלנו}}. א"ר תנחום: אף אקרי {{צ|טהור}} דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. תאנא: כהנא דפריס ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין, כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה. ובגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא. ולאתכוונא באינון מלין. א"ר יצחק: בעי קב"ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי. ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה - על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה, דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א"ר יהודה: כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך - לאו ברכתא דיליה ברכתא! {{ש}} והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}} - עלאין יבקשו מפיהו. ומאי {{צ|יבקשו מפיהו}}? {{צ|תורה}} - תורה סתם. היך אחידא תורה דלעילא דאקרי 'תורה' סתם. דתניא תורה שבכתב ותורה שבע"פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. {{ש}} ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך. אמר ר' שמעון, תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא! דאתגלייא כתיב ב'''יו"ד ה"א וא"ו ה"א'''. דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומה הוא דאתכסייא? ההוא טמירא דכלא!{{הערה|ה"ג המתוק מדבש עפ"י המק"מ}} אמר רבי יהודה: ואפילו ההוא דאתגלייא - אתכסיא באתוון אחרן, בגין ההוא טמירא דטמירין בגו. דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיחת רחמי כלהו. דכלהו כלילן ב'''כ"ב''' אתוון בתרין כתרין דרחמי{{הערה|כנ"ל הכי גריס המתוק מדבש עפ"י המק"מ}}. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן {{גמט דגש|כ"ב}} מכילן דרחמי! {{גמט דגש|י"ג}} דעתיקא סתים וגניז מכלא, ו{{גמט דגש|ט'}} דאתגליין מזעיר אנפין. ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי ב{{גמט דגש|כ"ב}} אתוון גליפן. ותאנא: כד הוה צניעותא בעלמא - הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא - סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא - כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין? מכוין בסתימא דטמיר וגניז, ומתגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בעלמא - סתים כלא באתוון רשימין.<קטע סוף=דף קמו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}} <קטע התחלה=דף קמז א/>ותא חזי דכל הני {{גמט דגש|כ"ב}} מכילן דרחמי משה אמרן בתרי זמני. * זמנא קדמאה אמר {{גמט דגש|י"ג}} מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא - לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. * זמנא תניינא אמר {{גמט דגש|ט'}} מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין, ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. {{ש}} וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא. ומשתכחן דמתברכין כלהו עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני {{גמט דגש|כ"ב}} אתוון - מכילן סתימאן. {{צ|יברכך יהוה וישמרך}} - אלין תלת קראי ותלת שמהן דתריסר אתוון כלילן לקבליהון. ובכלא אתכוון כהנא! וכל עלאי ותתאי מתבסמן ב{{גמט דגש|כ"ב}} אתוון דסתימין בהני תלת קראי, לקביל {{גמט דגש|כ"ב}} מכילן דרחמי דכליל כלא. {{ש}} ובגין כך כתיב '''{{צ|אמור}}''' ולא "אמרו" כמה דאוקימנא. {{ש}} {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין, בכל הני דרגין. {{צ|אמור}} - במלין סתימין דלעילא. {{צ|{{גמט דגש|אמור}}}} - חושבן {{גמט דגש|רמ"ח}} אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. {{ש}} וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. {{ש}} '''{{צ|להם}}''' - לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. תאנא א"ר יוסי, יומא חד יתיבנא קמיה '''דר' אלעזר ב"ר שמעון'''. {{ש}} שאילנא ליה אמינא: "''רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{ממ|תהלים|לו|ז}} {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}? {{צ|אדם}} - תינח. {{צ|בהמה}} למה?''" {{ש}} אמר ליה: "''יאות שאלת! כלא במניינא הוא! זכו - {{צ|אדם}}, לא זכו - {{צ|בהמה}}.''" {{ש}} אמינא: "''רבי! רזא דמלה קא בעינא!''" אמר ליה: כלא אתמר! ותא חזי קרא קב"ה לישראל {{צ|אדם}} כגוונא דלעילא, וקרא להו {{צ|בהמה}}. וכלא בחד קרא! דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}. ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. {{ש}} ועוד רזא דמלה! זכו - {{צ|אדם}} כגוונא דלעילא. לא זכו - {{צ|בהמה}} אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא - אדם דלעילא ובהמה דלתתא. וכל שכן דכלא אית בהו בישראל! הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא - אוף לתתא אשתכח! {{ש}} וכלא הכי תליא לטב ולביש. לטב דכתיב {{צ|אענה את השמים והם יענו את הארץ}} {{ממ|הושע|ב|כג}}. לביש דכתיב {{צ|יפקוד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה}} {{ממ|ישעיהו|כד|כא}}. אמר רבי יהודה: בגין כך כתיב {{צ|אמור להם}} סתם - לאתברכא עלאין ותתאין כלהו כחדא. דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה, ואחר כך {{צ|את בני ישראל}}. {{צ|אמור להם}} - סתם, לאתברכא כלהו כחדא. * {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. * {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. * {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. ר' אבא אמר: כלהו כחדא מתברכאן ב{{גמט דגש|כ"ב}} אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא. ב{{גמט דגש|כ"ב}} אתוון מתברכאן כלהו, ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא.{{ש}} ולא? והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? {{ש}} אמר רבי אבא - {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. תאנא אמר רבי יוסי: בשעתא דכהנא פריס ידוי - אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. {{ש}} א"ר יצחק: אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו - דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. {{ש}} אמר ליה: משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי, ובעי בר נש לדחלא. אע"ג דלא חמאן שכינתא - לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. תאנא: בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי - צריכין עמא למיתב בדחילו באימתא ולינדע דההיא שעתא עידן רעותא אשתכח בכלהו עלמין, ומתברכן עילאין ותתאין, ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא.<קטע סוף=דף קמז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}} <קטע התחלה=דף קמז ב/>אמר רבי שמעון: בהני תלת קראי רישיהון יו"ד יו"ד יו"ד - '''י''''ברכך '''י''''אר '''י''''שא - כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא מעתיקא מאן דאצטריך. יו"ד יו"ד יו"ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא. ובגין כך {{צ|יברכך יהוה}} לעילא, {{צ|וישמרך}} הכא לתתא. וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון: האי מאן דמצער בחלמיה - ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא {{צ|רבונו של עולם! אני שלך וחלומותי שלך וכו'}}. אמאי? משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו, ומאן דיבעי צלותיה בצעריה - אתהפך ליה דינא לרחמי. '''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}} מהו {{צ|ושמו את שמי}}? {{ש}} אמר רבי יהודה: 'יתקנו' כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון. לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. {{ש}} ואי יעבדון הכי מה כתיב? '''{{צ|ואני אברכם}}'''. למאן? לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}, וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. {{ש}} ולפיכך כתיב '''{{צ|ושמו}}''' ולא כתיב "יאמרו" או "יזכרו". תאנא: כל כהן דלא רחמין ליה עמא - לא יפרוס ידוי. ועובדא הוה בחד כהן דקם ופריס ידוי, ועד דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא! וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה - לא יפרוס ידוי לברכא לעמא, דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. תאנא אמר רבי יצחק: בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם! בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא, והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. אמר רבי יהודה: הכי הוא ודאי! דאשתכח פקיחא דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} בגין לברכא. וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר: "''קודשא בריך הוא יפקח עינוי עלך!''". ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. ואמר רבי יצחק, בגין כך כהנא דבריך בעינא טבא - ברכתיה אתקיים. ודלא מברך בעינא טבא - כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}} - כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. אמר ר' יוסי: תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? "אל בלק" מבעי ליה!? דהא בלק עביד כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. תאנא א"ר יוסי: אמר ליה קב"ה לבלעם "''רשע! את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן!''". הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}} - משמע דקדשי הקדשים - {{צ|לחם אלהיו}} נפק מניה! ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. תניא כמה חביבין ישראל קמי קב"ה! דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל. דתנינן אמר רבי יהודה אמר רבי חייא אמר רבי יוסי: נשבע הקב"ה שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר {{צ|בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר}} {{ממ|הושע|יא|ט}} - כלומר כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא - שמא דלעילא לא אשתלים, וכל תקונין לא אתקנו. כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. <קטע סוף=דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}} <קטע התחלה=דף קמח א/>'''רבי אבא''' הוה אזיל ללוד. {{ש}} פגע ביה '''ר' זירא בר רב'''. {{ש}} אמר ליה: "''הא חמינא אפי שכינתא! ומאן דחמי אפי שכינתא - בעי למיזל ולרהטא בתראה! הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא''". "''מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב"ה חשבה לאברהם או אברהם לקב"ה? ואנא שמענא דקב"ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי''". אמר ליה: "''הכי אוקימנא ולאו הכי הוי!''" תא חזי {{צ|ויחשבה}} - "ויחשוב לו" לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב"ה. {{ש}} דתניא כתיב {{צ|ויוצא אותו החוצה}} {{ממ|בראשית|טו|ה}} - אמר ליה קב"ה - צא מאצטגנינות שלך! לאו ההוא אורחא למנדע שמי! את חמי ואנא חמינא! '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא. {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ"ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר ב'''כה'''. ואע"ג דדינין מתערין מנה - חשב אברהם לההוא כתרא - אע"ג דהיא דינא - כאלו היא רחמי! הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא {{צ|צדקה}} - רחמי! אמר רבי יצחק '''כה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צדק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע"ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי '''צדק''' - הוא חשבה '''צדקה'''! דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. תו אמר ר' אבא: מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? {{ש}} כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא. ולזמנא דאתי כתיב {{צ|יברכך יהוה מציון וגו'}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}, {{צ|ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}} {{ממ|תהלים|קלה|כא}}: '''{{צ|ויהי ביום כלֹת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}} תאנא רבי יוסי: ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה? אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה: וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה?! והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}! {{ש}} אמר רבי יצחק: אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}?{{ש}} אלא בשעה שאמר לו קב"ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר.{{ש}} אמר מיכאל קמי קב"ה: רבונו של עולם! תבעי לסתור אדם! והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה!? {{ש}} אמר ליה: הא קיים משה פריה ורביה! השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך! לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - "בְאדם" לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} {{ממ|יהושע|ה|טו}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}} {{ממ|יהושע|ז|ו}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!<קטע סוף=דף קמח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}} מהו {{צ|ליום}}? א"ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא. וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא: כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא; ואפילו תתאה, ואפילו עכו"ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין - לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב {{צ|שנים עשר נשיאים לאומותם}} {{ממ|בראשית|כה|טז}}. מדאקריבו אלין דישראל - נסיבו שולטנותא דכלהו! {{ש}} בגין כך '''{{צ|נשיא אחד ליום}}'''. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו, בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. זכאה חולקהון דצדיקייא דקב"ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון! ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' <קטע סוף=דף קמח ב/> ==פרשת נשא - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכא ב/>'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}} פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}} {{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}} ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. ותרין כרסיין אינון! {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. * '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא"ל. * '''פומא''' - '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ"ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר"א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (<small>שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש</small>). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}} ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה"ג הרמ"ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}} '''<small>(עד כאן רעיא מהימנא)</small>''' '''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח"ג דף כ"ד ע"ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}''' <קטע סוף=רע"מ דף קכא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} '''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}} ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י"ה''', ואשתלים ביה '''יהו"ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו"ה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י"ה''' - דא '''יה"ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה - גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו''''. ופורקנא בדא תלייא. ובגין דא הכל תלוי בתשובה. דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.<קטע סוף=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכב ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|וְשַׁבְתָּ עד יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי! ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש. עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב"ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא, ויהיב ליה. הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ"ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ"ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר"א אשר מחליף "יראה" ו"אות י'" עם "תורה" ו"אות ו'" - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''. ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב"ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב"ה על רמ"ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל"ב}} {{צ|אלהים}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכג א/>וישתלים '''יהוה''', ובה יהא לנכון נייחא מכלא, ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה"ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה - הא סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש. ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ"ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ"ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''. דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס"ה ע"ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק"ו ע"ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. {{ש}} ובגין דא אית {{צ|הבל}} ואית {{צ|הבל}}. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה - אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב"ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא"ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא, כל חד למיניה. ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע"ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}. וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו - כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא! ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון ליה לטוב הגנוז, ויימרון ליה: מרנא! הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! אמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} - ההוא טוב הגנוז! יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}. כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}} וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}} * אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב"ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה. * אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה - איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב"ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'. * ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב"ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. <קטע סוף=רע"מ דף קכג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכג ב/>ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י"ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו"ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|א}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. {{ש}} ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב"ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב"ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב"ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה. אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? {{ררר}} {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|ז}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו"ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר"א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'. איהו חד שביעאה דכלא, ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי, {{צ|ויורדים}} - תרי. אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|א}}. אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים, וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|ב}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא דאינון מתמן אתבריאו? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|י}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב"ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין. ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה"ג הגר"א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|כא}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש"ב|יב|יג}}. ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה''' ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|י}}. ומנין דאתהדר קב"ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|ז}}. ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יה"ו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן קנהא.<קטע סוף=רע"מ דף קכג ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד א/>דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין, ובה מתקטרין עשר ספירן. כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב"ה - בגינה שריין עליה עשר ספירן! וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ"ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ"ח.{{ש}} {{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}} '''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין - דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. פתח ואמר:{{ש}} '''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה"ג המתוק מדבש על פי ד"ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. וכי אית קושטא ברוח מסאבא?!{{ררר}} אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|ד}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה. ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}. הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם. {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא! קב"ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|יח}}. ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו הוו אילנא דטוב ורע. <קטע סוף=רע"מ דף קכד א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכד ב/>ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא, וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. והאי עץ מר - איהו כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים}} {{ממ|דניאל|יב|י}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים}} - אינון מסטרא דרע, ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|ט}} {{ממ|יחזקאל|כ|לח}}, וקטיל לון. {{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין - לא צריך נסיון! ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי, ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|יב}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר, דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה, דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|ב}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ. אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר', ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו 'בנדה שפחה גויה זונה'. בגין דאינון בנוי ד'''לילית''' דאיהי 'נדה שפחה גויה זונה' חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|כט}}. ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין <קטע סוף=רע"מ דף קכד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה א/>לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. ובזמנא דשלטא אילנא דחיי - אתכפייא אילנא דטוב ורע, ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא. והכי איסור והיתר טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ - דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד. דאינון לא טעמין מאילנא דחיי. וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה. אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון עמי הארץ טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - תלמידי חכמים. ובקרא דא נמי רמיז ליה! {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|יד}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|ח}}. כגוונא דפליג לון קב"ה בטורא דסיני - הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|יח}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא. אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|יג}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|יט}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|ד}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} - הכי יפיק לתלמידי חכמים בכל האי יקר!{{ש}} וכגוונא דאתמר בעמי הארץ מסטרא דטוב - {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות תלמידי חכמים, כעבדא דאזיל לרגליה דסוסיא דמאריה. {{ש}} וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: "''אם תקבלון עליכון תלמידי חכמים במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא''".<קטע סוף=רע"מ דף קכה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכה ב/>וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|טו}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא, ויחמון לתלמידי חכמים ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|יג}}! בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|יב}}. והא אוקמוה אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך יִדָּמּוּ}} {{ממ|ש"א|ב|ט}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|ט}} {{ממ|יחזקאל|כ|לח}}. אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא! באומאה אימא אנת - דהא בגינך אנא בעי לסלקא! דיהיב לי קב"ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו. דאנת מחולל בחובין דעמא - הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|ה}}. אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו"ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|ט}}. ולא אשתמודען ביץ ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא - ככלב מת דסרח בינייהו! דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב"ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם תלמידי חכמים. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו, ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא - בצערא בדוחקא ביגונא - חשיבין ככלבים! {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|ב}} - דלא אשכחו אכסניא בינייהו. ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא! {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|יג}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכה ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו א/>עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|א|ה}}. באומאה עלך זמנא תניינא - בחי יהו"ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים - דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב"ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}} '''(עד כאן רעיא מהימנא)''' {{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס"ט ע"א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}} <קטע סוף=רע"מ דף קכו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>) <קטע סוף=רע"מ דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל א/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}} <קטע התחלה=רע"מ דף קמה א/>'''פקודא דא [כב] לברכא כהנא ית עמא בכל יומא''' בזקיפו דאצבען, ולברכא ברכתא בכל יומא לאשתכחא ברכאן עילא ותתא. דהא אצבעאן קיימן ברזא עלאה - חמש גו חמש. חמש דימינא וחמש דשמאלא. חמש דימינא אינון שבחא יתירא על אינון דשמאלא בגין דהא ימינא אית ליה שבחא יתירא על שמאלא. ועל דא בברכתא דקא בריך כהנא ית עמא אצטריך לזקפא ימינא על שמאלא ולעיינא בעינא טבא. וכד פריש ידוי כהנא - שכינתא שריא על אינון אצבען, דהא קב"ה אסתכם עמיה דכהנא באינון ברכאן. וישראל מתברכין מתרין סטרין - מעילא ותתא. מעילא - שכינתא דשריא על אינון אצבען, וכהנא - דקא מברך. תא חזי מלין דקא עבדי מתערין מלין לעילא! כגוונא דא בפרישו דאצבען דכהנא לתתא - אתערת שכינתא למיתי ולשריא עלן. וכן כמה מלין אינון בעלמא דמתערין מלין לעילא - דהא באתערותא דלתתא אתער חילא אחרא לעילא. והא אוקימנא בכמה דוכתי. והיינו טעמא דלולב, והיינו טעמא דשופר. וכמה אינון בהאי גוונא. עשר אצבען מתערי שכינתא לשריא עלייהו, מתערי עשר דרגין אחרנין לעילא לאנהרא. וכלא בשעתא חדא. ועל דא אסיר ליה לבר נש לזקפא אצבען בזקיפו למגנא, אלא בצלותא ובברכאן ובשמא דקב"ה. והא אוקימנא דאינון אתערו דשמא קדישא ורזא דמהימנותא. זקיפו דאצבעאן - ממנן בההוא זקיפו דלהון עשרה שליטין כמה דאוקמוה, וכהנא בעי לברכא בעינא טבא, באסתכמותא דשכינתא כמה דאתמר. בההיא שעתא דברכתא דא נפקא מפומיה דכהנא - אינון שתין אתוון נפקין וטסין ברקיעא וממנן שתין רברבין על כל את ואת. וכלהו אודן על כל אלין ברכאן. מאי טעמא שתין אתוון בברכאן אלין? בגין דישראל שתין רבוא אינון, ורזא דשתין רבוא קיימין תדיר בעלמא. וכל חד וחד איהו חד רבוא. שמא קדישא דנפקא מהאי - סלקא לעילא עד ההוא כרסייא דלעילא. וכלא שכינתא עלאה ושכינתא דלתתא אודן בכהנא באינון ברכאן, וכל אינון שתין ממנן. ועל דא כתיב '''{{צ|ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם}}'''. וכדין קב"ה מברך לון לישראל. {{ש}} '''עד כאן רעיא מהימנא''' '''{{קטן|({{צ|פקודא [כג] לכבד אב וכו'}} - [[זהר חלק ג פג א|בחלק ג דף פ"ג ע"א]])}}''' <קטע סוף=רע"מ דף קמה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}} <קטע התחלה=רע"מ דף קמו ב/>* {{צ|יברכך '''יהוה''' יאר '''יהוה''' ישא '''יהוה'''}} - מקורא דתלת שמהן אלין '''{{קו תחתי|י}}ו"ד ה"{{קו תחתי|י}} וא"ו ה"{{קו תחתי|י}}'''. * קדושה - '''אהי"ה אהי"ה אהי"ה''' - דמקורא דיליה '''יו"ד ה"{{קו תחתי|א}} ו{{קו תחתי|א}}"ו ה"{{קו תחתי|א}}'''. קשורא דתרוייהו יחוד דתרוייהו - '''אדני''' - דביה '''א"י''' דרמיזין '''יאהדונהי''', ודא עמודא דאמצעיתא. שכינתא '''איההדונהי''' ורמיזין '''א"י''' רביעאה מתרין שמהן מפרשן דרשימין בהון. '''עד כאן רעיא מהימנא''' '''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג רעז א|פרשת כי תצא לקמן דף רע"ז ע"א]] - {{צ|כי ימצא איש נערה}}}} ''' <קטע סוף=רע"מ דף קמו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח א/> ---------------------- <references/> 8y3i78oobzvcqzpfngykg0u4b48tbk2 0 263269 3011584 596171 2026-05-07T17:24:34Z מו יו הו 37729 3011584 wikitext text/x-wiki {{התחלת משנה מנוקדת|עוקצין||א|ב|משניות=6}} {{המשנה|א|א|עוקצין}} <קטע התחלה=א/>כֹּל שֶׁהוּא יָד וְלֹא שׁוֹמֵר, מִטַּמֵּא וּמְטַמֵּא וְלֹא מִצְטָרֵף. שׁוֹמֵר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יָד, מִטַּמֵּא וּמְטַמֵּא וּמִצְטָרֵף. לֹא שׁוֹמֵר וְלֹא יָד, לֹא מִטַּמֵּא וְלֹא מְטַמֵּא.<קטע סוף=א/> {{המשנה|ב|א|עוקצין}} <קטע התחלה=ב/>שָׁרְשֵׁי הַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים וְהַקַּפְלוֹטוֹת בִּזְמַן שֶׁהֵן לַחִין, וְהַפִּטְמָא שֶׁלָּהֶן בֵּין לַחָה בֵּין יְבֵשָׁה, וְהָעַמּוּד שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד הָאֹכֶל, שָׁרְשֵׁי הַחֲזָרִים וְהַצְּנוֹן וְהַנָּפוּס, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שֹׁרֶשׁ צְנוֹן גָּדוֹל, מִצְטָרֵף. וְהַסִּיב שֶׁלּוֹ, אֵינוֹ מִצְטָרֵף. שֹׁרְשֵׁי הַמִּתְנָא וְהַפֵּיגָם וְיַרְקוֹת שָׂדֶה וְיַרְקוֹת גִּנָּה שֶׁעֲקָרָן לְשָׁתְלָן, וְהַשִּׁדְרָה שֶׁל שִׁבֹּלֶת וְהַלְּבוּשׁ שֶׁלָּהּ, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אַף הַסִּיג שֶׁל רְצָפוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמְּאִים וּמְטַמְּאִים וּמִצְטָרְפִין.<קטע סוף=ב/> {{המשנה|ג|א|עוקצין}} <קטע התחלה=ג/>אֵלּוּ מִטַּמְּאִין וּמְטַמְּאִין וְלֹא מִצְטָרְפִין, שָׁרְשֵׁי הַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים וְהַקַּפְלוֹטוֹת בִּזְמַן שֶׁהֵם יְבֵשִׁים, וְהָעַמּוּד שֶׁאֵינוֹ מְכֻוָּן כְּנֶגֶד הָאֹכֶל, וְיַד הַפַּרְכִּיל טֶפַח מִכָּאן וְטֶפַח מִכָּאן, יַד הָאֶשְׁכּוֹל כָּל שֶׁהוּא, וְזָנָב שֶׁל אֶשְׁכּוֹל שֶׁרִקְּנוֹ, וְיַד הַמַּכְבֵּד שֶׁל תְּמָרָה אַרְבָּעָה טְפָחִים, וְקָנֶה שֶׁל שִׁבֹּלֶת שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, וְיַד כָּל הַנִּקְצָרִים שְׁלֹשָׁה, וְשֶׁאֵין דַּרְכָּן לִקָּצֵר יְדֵיהֶם וְשָׁרְשֵיהֶם כָּל שֶׁהֵן, וּמְלָעִין שֶׁל שִׁבֳּלִין, הֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמְּאִים וּמְטַמְּאִין וְלֹא מִצְטָרְפִין.<קטע סוף=ג/> {{המשנה|ד|א|עוקצין}} <קטע התחלה=ד/>אֵלּוּ לֹא מִטַּמְּאִין וְלֹא מְטַמְּאִין וְלֹא מִצְטָרְפִין, שָׁרְשֵׁי קוֹלְסֵי הַכְּרוּב, וְחָלְפוֹת תְּרָדִים, וְהַלֶּפֶת, אֵת שֶׁדַּרְכָּם לִגָּזֵז וְנֶעְקָרוּ. רַבִּי יוֹסֵי מְטַמֵּא בְכֻלָּן, וּמְטַהֵר בְּשָׁרְשֵׁי קוֹלְסֵי הַכְּרוּב וְהַלֶּפֶת.<קטע סוף=ד/> {{המשנה|ה|א|עוקצין}} <קטע התחלה=ה/>כָּל יְדוֹת הָאֳכָלִין שֶׁבְּסָסָן בַּגֹּרֶן, טְהוֹרִים. רַבִּי יוֹסֵי מְטַמֵּא. פְּסִיגָה שֶׁל אֶשְׁכּוֹל שֶׁרִקְּנָהּ, טְהוֹרָה. שִׁיֵּר בָּהּ גַּרְגִּיר אֶחָד, טְמֵאָה. שַׁרְבִיט שֶׁל תְּמָרָה שֶׁרִקְּנוֹ, טָהוֹר. שִׁיֵּר בּוֹ תְּמָרָה אַחַת, טָמֵא. וְכֵן בַּקִּטְנִיּוֹת, שַׁרְבִיט שֶׁרִקְּנוֹ, טָהוֹר. שִׁיֵּר בּוֹ גַּרְגִּיר אֶחָד, טָמֵא. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מְטַהֵר בְּשֶׁל פּוֹל, וּמְטַמֵּא בְּשֶׁל קִטְנִיּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רוֹצֶה בְּמִשְׁמוּשָׁן.<קטע סוף=ה/> {{המשנה|ו|א|עוקצין}} <קטע התחלה=ו/>עֻקְצֵי תְאֵנִים וּגְרוֹגְרוֹת וְהַכְּלוּסִים וְהַחֲרוּבִים, הֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמְּאִין וּמְטַמְּאִין וּמִצְטָרְפִין. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף עֹקֶץ דְּלַעַת. עֻקְצֵי הָאַגַּסִּין וְהַקְּרוּסְטְמָלִין וְהַפְּרִישִׁין וְהַעֻזְרָדִין, עֹקֶץ דְּלַעַת טֶפַח, עֹקֶץ קוּנְרָס טֶפַח, רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר, טְפָחַיִם, הֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמְּאִין וּמְטַמְּאִין וְלֹא מִצְטָרְפִים. וּשְׁאָר כָּל הָעֻקְצִים, לֹא מִטַּמְּאִין וְלֹא מְטַמְּאִין.<קטע סוף=ו/> {{סוף משנה מנוקדת|עוקצין||א|ב}} 9oe6ncdmwst9jcxvu8f6qo62e7uhphu 10 270052 3011642 3011490 2026-05-08T10:55:33Z Yack67 27395 לא עובד זה נותן 'פיוט' כשם 3011642 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{תבנית מידע | מחלקה = vcard | עיצוב = width: 17em; table-layout: fixed; border-collapse: collapse; word-wrap: break-word; | למעלה = {{{שם|{{שם הדף}}}}} | למעלה-עיצוב = background-color: #3A67B0; color: #FFFFFF; font-size: 1.2em; padding: 10px; border: none; | תמונה = {{{תמונה|}}} | כתובית תמונה = {{{כיתוב|}}} | ריחוף = שמאל | כותרת-עיצוב = background-color: #3A67B0; color: #FFFFFF; text-align: center; | תווית-עיצוב = padding: 8px 10px; text-align: right; width: 40%; | מידע-עיצוב = padding: 8px 10px; text-align: right; width: 60%; | תווית1 = סוג: | מידע1 = {{{סוג|}}} | תווית2 = תת-סוג: | מידע2 = {{{תת-סוג|}}} | תווית3 = מועד: | מידע3 = {{{מועד|}}} | תווית4 = מחבר: | מידע4 = {{{מחבר|}}} | תווית5 = מיוחס ל: | מידע5 = {{{מיוחס ל|}}} | תווית6 = שנה: | מידע6 = {{{שנה|}}} | תווית7 = חי בשנים: | מידע7 = {{{חי בשנים|}}} | תווית8 = אקרוסטיכון: | מידע8 = {{{אקרוסטיכון|}}} | תווית9 = צורה: | מידע9 = {{{צורה|}}} | תווית10 = אוצר השירה: | מידע10 = {{{אוצר השירה|}}} | כותרת11 = {{#תנאי:{{{מנהגים|}}}|מנהגים}} | מידע12 = {{{מנהגים|}}} | כותרת13 = {{#תנאי:{{{ויקיפדיה|}}}|קישורים|{{#תנאי:{{{אתר הפיוט והתפילה|}}}|קישורים}}}} | מידע14 = {{#תנאי:{{{ויקיפדיה|}}}|{{ויקיפדיה|{{{ויקיפדיה}}}}}}} | מידע15 = {{#תנאי:{{{אתר הפיוט והתפילה|}}}|{{אתר הפיוט והתפילה|{{{אתר הפיוט והתפילה}}}}}}} }}</includeonly><noinclude> {{פיוט| | שם= | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = | תת-סוג = | מועד = | מחבר = | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = | צורה = | אוצר השירה = | מנהגים = | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} </noinclude> byrj76nbpzxtplmqyyynkos6gpfg9x1 0 276338 3011623 3011403 2026-05-08T08:05:41Z Nahum 68 קיצוצים 3011623 wikitext text/x-wiki {{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}<div style="text-align: justify;"> [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]] {{*}} [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]] {{*}} [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}} [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}} [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]] <!-- בוט שורה שלישית --> {{*}} [[גדר עולם]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}} [[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א"ב]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}} [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}} [[אלדד הדני]] {{*}} [[גליל כורש]] {{*}} [[פרי מגדים על אורח חיים רנא|פמ"ג או"ח רנא]] {{*}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש"י מנוקד על יהושע]] {{*}} [[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו </div> {{מסגרת מעוצבת תחתונה}}<noinclude> [[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]</noinclude> 82cd7b6ns58rno37aptfek97bsgvsww 0 279798 3011586 2854855 2026-05-07T17:26:11Z מו יו הו 37729 3011586 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{התחלת משנה מנוקדת|כלים|כט|ל||משניות=4}}</noinclude> {{המשנה|א|כט|כלים}} <קטע התחלה=א/>כְּלֵי זְכוּכִית, ::פְּשׁוּטֵיהֶן טְהוֹרִין, :::וּמְקַבְּלֵיהֶן טְמֵּאִים. :נִשְׁבְּרוּ, :::טָהֲרוּ; ::חָזַר וְעָשָׂה מֵהֶן כֵּלִים, :::מְקַבְּלִין טֻמְאָה מִכָּאן וּלְהַבָּא. :הַטַּבְלָא וְהָאִסְקוּטְלָא שֶׁל זְכוּכִית, :::טְהוֹרִין; ::אִם יֵשׁ לָהֶן לִזְבֵּז, :::טְמֵאִים. :שׁוּלֵי קְעָרָה וְשׁוּלֵי אִסְקוּטְלָא שֶׁל זְכוּכִית שֶׁהִתְקִינָן לְתַשְׁמִישׁ, :::טְהוֹרִין; ::קִרְטְסָן אוֹ שָׁפָן בְּשׁוּפִין, :::טְמֵאִין:<קטע סוף=א/> {{המשנה|ב|כט|כלים}} <קטע התחלה=ב/>אַסְפַּקְלַרְיָא, :::טְהוֹרָה. ::וְתַמְחוּי שֶׁעֲשָׂאוֹ אַסְפַּקְלַרְיָא, :::טָמֵא; ::וְאִם מִתְּחִלָּה עֲשָׂאוֹ לְשֵׁם אַסְפַּקְלַרְיָא, :::טָהוֹר. :תַּרְוָד שֶׁהוּא נְתָנוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן, ::אִם מְקַבֵּל כָּל שֶׁהוּא, :::טָמֵא; ::וְאִם לָאו, :::רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, :::רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַהֵר:<קטע סוף=ב/> {{המשנה|ג|כט|כלים}} <קטע התחלה=ג/>כּוֹס שֶׁנִּפְגַּם רֻבּוֹ, :::טָהוֹר. ::נִפְגַּם בּוֹ שָׁלֹשׁ בְּרֻבּוֹ, :::טָהוֹר. :רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ::אִם מְפַזֵּר הוּא אֶת רֹב הַמַּיִם, :::טָהוֹר. :נִקַּב, ::וַעֲשָׂאוֹ בֵּין בְּבַעַץ בֵּין בְּזֶפֶת, :::טָהוֹר. :רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: ::בְּבַעַץ, טָמֵא; :::וּבְזֶפֶת, טָהוֹר:<קטע סוף=ג/> {{המשנה|ד|כט|כלים}} <קטע התחלה=ד/>צְלוֹחִית קְטַנָּה שֶׁנִּטַּל פִּיהָ, :::טְמֵאָה; ::וּגְדוֹלָה שֶׁנִּטַּל פִּיהָ, :::טְהוֹרָה. :שֶׁל פַּלְיָטוֹן שֶׁנִּטַּל פִּיהָ, ::טְהוֹרָה, :::מִפְּנֵי שֶׁהִיא סוֹרַחַת אֶת הַיָד. :לְגִינִין גְּדוֹלִים שֶׁנִּטַּל פִּיהֶן, ::טְמֵאִין, :::מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְתַקְּנָן לִכְבָשִׁין. :וְהָאֲפַרְכֵּס שֶׁל זְכוּכִית, ::טְהוֹרָה. :אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: ::אַשְׁרַיִִךְ כֵּלִים, :::שֶׁנִּכְנַסְתְּ בְּטֻמְאָה, :::וְיָצָאת בְּטָהֳרָה:<קטע סוף=ד/> {{כו|סליק מסכת כלים}} mksicu1cey0bxepko8gapyw2nuqgyv7 2 350630 3011564 2295999 2026-05-07T14:38:00Z Esperfulmo 1720 name 3011564 css text/css @import url('//he.wikipedia.org/w/index.php?action=raw&ctype=text/css&title=User: Esperfulmo/common.css'); 6969pa9lj3ci2rf0zy1h0im2cocjj3v 2 350631 3011566 2295998 2026-05-07T14:38:33Z Esperfulmo 1720 name 3011566 css text/css @import url('//en.wikipedia.org/w/index.php?action=raw&ctype=text/css&title=User: Esperfulmo/minerva.css'); trpo97fw1pcjclr6kajx0j8gcrg3z9y 3011568 3011566 2026-05-07T14:45:21Z Esperfulmo 1720 name 3011568 css text/css @import url('//he.wikipedia.org/w/index.php?action=raw&ctype=text/css&title=User: Esperfulmo/minerva.css'); 6rc6x79qhxwrd8ir7poavk9ee06ucnd 0 365209 3011626 3011411 2026-05-08T09:24:05Z יוסי סרי 24557 3011626 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|מלאכת שלמה|על מעשר שני|א|ב|ג}} ===[[משנה מעשר שני ב א|משנה א]]=== <קטע התחלה=מלא"ש א/>{{דה מפרש|מעשר שני ניתן לאכילה וכו' לסיכה}} איכא מאן דיליף לה בירושלמי מדכתיב ולא נתתי ממנו למת, אם להביא למת ארון ותכריכין לחי הוא אסור פירוש לקנות מדמי מעשר מלבושין לחי הוא אסור כל שכן למת, אלא איזהו דבר שמותר לחי ואסור למת זו סיכה: {{דה מפרש|לאכול דבר שדרכו לאכול ולשתות דבד שדרכו לשתות ולסוך דבר וכו'}} כך צריך להיות. ובברייתא מפרש כיצד לשתות דבר שדרכו לשתות אין מחייבין אותו לשתות לא אניגרון ולא אכסיגרון ולא יין בשמריו, אבל סך הוא את השמן נראה לעניות דעתי דהא דלא קתני אבל סך הוא בשמן אגב סיפא דבעי למיתני אבל מפטם הוא את היין, ועיין במה שכתבנו סוף פרק ח' שרצים: {{דה מפרש|דגים שנתבשלו עם הקפלוטות וכו'}} פירש בערוך כרישין שיש להם ראש שָמֵן, מצאתי מנוקד הקפלוטות הקו"ף בצירי והפ"א קמוצה, ובירושלמי מסיק דמתניתין דלא כר' יהודה דאמר לעיל בראש פרק עשירי דתרומות גבי בצל שאינו אלא ליטול את הזוהמא והוא הדין קפלוטות בדגים ואין כאן שבח: {{דה מפרש|זה הכלל כל ששבחו ניכר}} פלוגתא דר' יוחנן וריש לקיש, דר' יוחנן סבירא ליה דניכר בכמות בעינן דהיינו במדה ובמשקל, וריש לקיש סבירא ליה דניכר באיכות דהיינו בטעם סגי אף על גב דלא הותירה המדה. ולשון הרמב"ם ז"ל שם פ"ג כפי מה שפירשו בכסף משנה, כיצד השבח לפי חשבון יין של מעשר שני ששוה שלשה זוזים שנפל לתוכו דבש ותבלין שוה זוז אחד והוסיפו במדתו והשביחוהו והרי הכל שוה חמשה נמצא שהשבח הוא זוז, באותו זוז יטול בעל המעשר שלשה חלקים ובעל התבלין רביע, נמצא לבעל המעשר ארבעה זוזים פחות רביע ולבעל התבלין זוז ורביע, וכן על דרך זו בשאר הדברים ע"כ. וזה הכלל אי לא מרבינן מיניה מידי בעינן למימר דלסימנא בעלמא נקטיה, וכדכתיבנא בפרק הקורא את המגילה עומד סימן ב'. וכתוב בתוספות יום טוב דהכא מיירי בשאין שבח עצים בפת פירוש שאין אבוקה כנגדו כלומר שלא היה מבעיר עצים בפי התנור כנגד הפת, אבל בפ"ג דערלה משנה ה' מיירי בשאבוקה כנגדו דנמצא נהנה מן האיסור בשעה שהאיסור בעין ע"כ בשנוי לשון ובקיצור, ולפי זה נוכל לומר דזה הכלל לאתויי שאם אבוקה כנגדו השבח לפי חשבון דהיינו נמי שבחו ניכר: <קטע סוף=מלא"ש א/> ===[[משנה מעשר שני ב ב|משנה ב]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ב/>{{דה מפרש|ר"ש אומר אין סכין וכו'}} כתב ה"ר יהוסף ז"ל נראה לי דר"ש לא פליג אלא בשמן שהוא עצמו מעשר ולא בלקוח בכסף מעשר, וכן מצאתי במסכת מנחות פ"ז לא יביא מחטי מעשר שני אלא ממעות מעשר שני, ועיין בירושלמי דקאמר כאן הביא ר"ש פרכא מדבר שהוא מדרבנן על דבר שהוא דאורייתא נראה דהא אפילו בירושלם נמי הוי הדין כן, ומתניתין לא איירי אלא בירושלם דוקא דהא תנן דגים שנתבשלו עם הקפלוטות של מעשר וחוץ לירושלם אין מבשלין קודם הפדיון וכן עיסה של מעשר שני הכל לא איירי אלא בירושלם דוקא, ופירוש הדבר שנפל דבש לתוך היין והשביח היין יותר משיעור של דבש ושל סמנין הוי אותו השבח לפי חשבון, וכן אם הוא להפך שנתבשלו דגים של חולין עם קפלוטות של מעשר שני והשביחו הדגים כשהוא בא לחלל מעות מעשר שני שלו על הדגים צריך לנכות את הקפלוטות ואת שיעור שבחן, וכן היין גם כן על זה הדרך כשהוא בא לחלל מעות מעשר שני שלו על הדבש והתבלין יכול לחשוב את השבח של היין ולחללו עליו לפי חשבון, אבל בעיסה הוי כל השבח לשני ואינו משלם אלא דמי עצים וצריך עיון עכ"ל ז"ל. וידוע כי הפירוש שהעתיק ר"ע ז"ל הוא להר"ש והרא"ש ז"ל, אבל הרמב"ם ז"ל פירש כו' (כמ"ש בתי"ט). גם בסוף פ"ג דהלכות מעשר שני ונטע רבעי כן פירש, ולא השיגו הראב"ד ז"ל. אמנם הר"ש שירילי"ו ז"ל כתב וגם זה אינו נכון כלל דעל הנאת אצבע מי חששו ואפילו כל היד נמי לא חששו ור"ש מאריה דכוליה תלמודא הוא דאמר דבר שאין מתכוין מותר ועוד וכו', אבל הנכון לפרש משנתנו על דרך הירושלמי והכי פירושו, דסברי רבנן דיכול אדם בירושלם שכבר סך שמן של מעשר טהור להביא בן בתו עם הארץ שהוא טמא ומעגלו על גבי מעיו, דאף על גב דאסור הטמא לסוך עצמו משמן מעשר שני כשם שאסור באכילתו שאני הכא דנתבטל בהיתר, דומיא דתרומה דתניא סך כהן גופו שמן של תרומה ומביא בן בתו ישראל ומעגלו על גבי מעיו ואינו חושש, ור"ש פליג עלייהו דאין ראיה מתרומה לכאן שהרי מצינו שקלה היא גבי תלתן וכרשינין כדלקמן מה שאין כן במעשר שני, ואפשר נמי דטעמא דר"ש דשאני תרומה דגלי רחמנא בה ומתו בו כי יחללוהו והאי הא איתחיל אבל במעשר שני לא גלי עכ"ל ז"ל: {{דה מפרש|א"ל לר"ש ומה אם הקלנו בתרומה חמורה לא נקל במעשר שני הקל, אמר להם לא אם הקלנו בתרומה חמורה שכן הקלנו בכרשינין ובתלתן נקל במעשר שני שכן לא הקלנו בו בכרשינין ובתלתן}} כך מצאתי נוסחת המשנה בספר כתיבת יד: <קטע סוף=מלא"ש ב/> ===[[משנה מעשר שני ב ג|משנה ג]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ג/>{{דה מפרש|תלתן של מעשר שני וכו'}} בפרק שני דהלכות מעשר שני סימן י"ד חזר בו הרמב"ם ז"ל ממה שפירש כאן, שכאן פירש תאכל צמחונין עניינו שיאכלו כשהן לחין {{קטן|*{{שולייםלמטה|1}}}} כמו ירקות ואין מותר לו להניחם שיתייבשו וכו', וכן פירש גם כן גבי כרשיני מעשר שני שגם כן הקפיד עליהם התנא שיאכלו צמחונים ממעות מעשר שני קודם שיתייבשו ויפסלו מאוכל אדם, אבל שם כתב תלתן של מעשר שני מותר לאכלה צמחונים שכך היא ראויה לאכילה וכן כרשיני מעשר שני יאכלו צמחונין ע"כ, ושם השיגו הראב"ד ז"ל. וכתב שם מהרי"ק ז"ל דמה שנראה שנשנית משנתנו לענין חומרות שיש במעשר שני מבתרומה לא לענין אכילת צמחונין אלא לענין שאר דברים דקתני התם עכ"ל ז"ל, ובעניות דעתי איני מבין מה הם שאר דברים דקתני הכא גבי תלתן דלא משמע דנכנסים לירושלם דקתני גבי כרשיני מעשר שני קאי נמי אתלתן, אלא אם נאמר שכוון למה שאכתוב בסמוך בס"ד בסוף דברי ה"ר שמשון ז"ל ובדברי הר"ש שירילי"ו ז"ל, ומכל מקום עיין במה שכתבתי לקמן בפירקין סוף סימן ד'. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל נראה לי לומר טעם למה הקלו חכמים בתרומה של כרשינין ותלתן יותר מבמעשר משום דתרומה אי אפשר לה להשתנות אבל מעשר אפשר לחללו, ובמינים האלו הקלו משום שהמעשרות שלהם אינם מן התורה דאינם אוכל ותנן כלל אמרו במעשרות כל שהוא אוכל וכוליה עכ"ל ז"ל. עוד כתב פירוש תאכל צמחונים כי אז הן ראויין לאדם ומעשר שני לא ניתן אלא לאכילת האדם, אבל התרומה מותר לעשות בה כל צרכו ולהאכילה לבהמתו וכן הטעם של כרשינין, וצריך עיון ע"כ. עוד כתב וזה לשונו, כל מעשיהן בטומאה פירוש כי אינם אוכל אדם ואינם מקבלין טומאה מן התורה ע"כ: {{דה מפרש|תאכל צמחונין}} תלתן לשון נקבה היא. ופירש ה"ר שמשון ז"ל כשזרע תלתן של מעשר שני וצמח, ואף על גב דתנן {{קטן|*{{שולייםלמטה|2}}}} בפ"ט דתרומות גדולי מעשר שני חולין הא תני סיפא ופודה אותן בזמן זרען והכא בדלא פדה עסיקינן, ומפרש הירושלמי כיני מתניתין מותר לאכול ואין חוששין משום דבר שאין דרכו לאכול אי נמי לא חיישינן אי אכיל ליה בטומאה דלאו אוכל הוא ע"כ. ובסוף דבריו ז"ל כתב ובזה חמור מעשר שני דלא התרנו אלא צמחונים אבל משתגדיל כל מעשיה בטהרה ע"כ. אבל הר"ש שירילי"ו ז"ל פירש השתא משמע דלשון תאכל דוקא קאמר דחובה הוא דאין לאכול בתלתן דמעשר שני בזרע אלא כשהוא כמו ירק דתהא נאכלת כולה כמו יאכלו צריד דסיפא דדוקא הוא וכן תאכל נקודים, והאי תלתן כשתוקש לא חזו שבלין והזירין שלה לאכילה ומשום הכי דוקא בעוד שהיא רכה הוא דאכלי לה כולה דטעם עצה ופריה שוה כדאיתא בפרק בצל. והתלמוד ירושלמי קאמר דכיני מתניתין דמותרת ליאכל הוא דתנן דאינו חובה דעיקר אכילתה הקבוע לה היינו כשאר קטנית ואם רצה לאכלה בעודה רכה או מלילות הרשות בידו וכל שכן הוא, וזהו לפי המפרשים שפירשו דצמחונים היינו שנאכלת כשהיא צמחים רכים ותמיהא לי דליתני תאכל ירק כדרכו, וראיתי לבעל הערוך שפירש מותר לשרות הכרשינין והתלתן במים ולהשהותן בהן עד שצומחין כדרך שעושין הפולים ואפונים ואין בזה משום הפסד מעשר שני ולדעת זה יותר כשר הוא שיאכלו בלי שרייה במים, עוד פירש לשון אחר דמשום טומאה נגעו בה דמותרת התלתן ליאכל בלחלוחיתה ולא חיישינן לידים מסואבות דדרך תלתן שלא תצמח עד שתנגב ע"כ. ולזה הפירוש נוחה דעתי בו לפרש משנתנו דאתא תלמודא לתרוצי לן איך נסמך תלתן של תרומה לתלתן של מעשר שני, גבי תרומה אשמעינן דיש בה היתר חפיפה והיתר מגיגה דהיינו למסמס אותה ביד כעין לתיתה של חטים כדי לרככה ולמתקה וקרויה מגיגה מלשון ברביבים תמוגגנה, והיתר שלייה נמי דהיינו שנוטלין אותה מן המים של טנוף ורוחצין אותה במים ומייבשין אותה בחמה כל אלו בידים מסואבות, מה שאין כן במעשר שני כדתנן לעיל וחפיפה ושרייה ומגיגה ושלייה היינו בזרע, וצמחונין היינו כשיהיה ירק, ועוד היתרא דתרומה היינו בידים מסואבות והיתרא דתלתן אין שנוי בו היתר בידים מסואבות והיאך נסמך זו לזו, ועוד דקתני לה נמי גבי כרשינין וגבי קולי קתני לה דקתני גבה ונכנסין וכו' ונאכלת בידים מסואבות, אלא הכי קאמר תנא דמתניתין כששרו התלתן של מעשר שני במים אין לה קולא אחרת לאכלה בידים מסואבות אלא שתנגב ותאכל צמחונים שנותנין אותה בשמש אחר השרייה ואחר שמתנגבת צומחת צמחונין, אבל קולא אחרת בידים מסואבות דהיינו חפיפה ומגיגה ושרייה כל הני אסורי לכולי עלמא, וזהו מותרת ליאכל צמחונין דקאמר היתר הזה גבי מעשר שני יש לה בידים מסואבות אבל היתר אחר בידים מסואבות אין לה, וגבי תרומה שנינו בה קולות אחרות דהיינו לבית שמאי חפיפה ולבית הלל אף מגיגה ושלייה. וכי תימא אמאי לא רמו חומרא דמגיגה ושלייה וחפיפה אלא במעשר שני ולא בתרומה דהא איסור אכילתן בטומאה תרווייהו כי הדדי נינהו, שתי תשובות בדבר, חדא דמעשר שני לכל מסור ואם אנו מתירין בו צדדי טומאה דהיינו שלייה ומגיגה וכו' אתו למיטעי נמי אפילו בשריה מה שאין כן בתרומה דאין אוכלין אותה אלא כהנים וכהנים זריזין הן כדאמרינן בעלמא, ועוד יש לומר דבשלמא גבי תרומה כתיב {{קטן|*{{שולייםלמטה|3}}}} נפש בה דמיניה מרבינן אכילת כרשיני תרומה לבהמה ואין טומאה מצויה בהן דלמאכל בהמה אין אדם עושה תקונים, וגרסינן נמי בירושלמי פרקא בתרא דחלה אין אדם מצוי לטמא אוכלי בהמתו, הלכך אפילו אי טעי בתרומה בשרייה הואיל ומצי להאכילן לבהמה אין חשש, אבל גבי מעשר שני דאין אוכלין הכרשינין דיליה אלא אדם דכתיב ואכלת הלכך מחמרינן גבי טומאה דילהו וצריך תקנה שלא תפול בהן טומאה כלל, כך נראה לי. ומצאתי להראב"ד ז"ל בהשגותיו דרך אחרת, אבל מכל מקום נוטה לדרכי קצת עכ"ל ז"ל: {{דה מפרש|ושל תרומה בית שמאי אומרים וכו'}} כתוב בספר כריתות בלשון למודים שער ב' סימן כ"ז, פעמים מזכיר בלשון המשנה דברי תנא ואחר כך עצם הדבר ואחר כך משפטו כמו שמאי אומר כל הנשים דיין שעתן, שמאי שם התנא כל הנשים שם הדבר הנושא המשפט דיין שעתן שם המשפט הנשוא על כל הנשים, וכן שמאי אומר מקב לחלה ובית הלל אומרים מקביים וכן הלל אומר מלא הין מים שאובין פוסלין את המקוה ושמאי אומר תשעה קבין. ופעמים מזכרת המשנה עצם הדבר ואחר כך שם התנא ואחר כך משפטו כמו ביצה שנולדה ביום טוב בית שמאי אומרים תאכל ובית הלל אומרים לא תאכל, ביצה עצם הדבר הנושא המשפט בית שמאי שם התנא תאכל משפטו ודינו הנשוא על הביצה, וכן כרשיני תרומה בית שמאי אומרים שורין ושפין בטהרה וכמו כל המטמאין באהל המת שנחלקו והכניסו לתוך הבית ר' דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאים. ופעמים מזכיר שם הדבר עצמו ואחר כך משפטו ואחר כך שם התנא כמו אוכל פרוד אינו מצטרף דברי ר' דוסא, אוכל פרוד הוא שם דבר הנושא המשפט אינו מצטרף הוא המשפט הנשוא על האוכל ר' דוסא הוא התנא, וכן מחללין מעשר שני על אסימון דברי ר' דוסא. מאלה שלשה פנים הנזכרים נמצאו בכמה משניות וברייתות חדלו מספר. ולי אני הקטן נראה טעם המסדר לשלשה סבות, כי אין לסדר המצווה לפני המצוה, והשנית לסדר שני התנאים זה אצל זה, והשלישית כאשר במצווה ובדינו או בשם הדבר ובדינו אין בו יוצא לשני כי אם בעצמו כלומר שהצווי בודד מזכיר שם החכם או החכמים בין שם הדבר הנושא המשפט והמשפט הנשוא כי המשפט קצר ואין זו הפסקה בין שמות החכמים החולקים, אבל כאשר הצווי והמשפט יוצא לשני כלומר בלתי בודד אז אם היה שם החכם לפני דבר הצווי והמשפט יקרא הפסקה בין שמות החכמים ועל כן שמו כל המשפט והצווי לפני הזכרת שם החכם בלשון דברי פלוני ופלוני אומר כדי לסדר שני החכמים החולקים יחד, על פי הדברים האלה תוכל להבין טעמי שנוי הסדרים הנזכרים ע"כ. ועוד האריך עיין שם: {{דה מפרש|כל מעשיה בטומאה}} היינו דוקא בידים מסואבות אבל לא טומאת הגוף: {{דה מפרש|חוץ משרייתה}} מפרש בירושלמי דאיכא בינייהו שולה דלבית שמאי שולה בידים טהורות ולבית הלל בידים טמאות, תניא זו היא דברי ר"מ, אבל ר' יהודה אומר בית שמאי אומרים כל מעשיה בטהרה חוץ מחפיפתה ובית הלל אומרים כל מעשיה בטומאה חוץ משלייתה, ולר' יהודה איכא בינייהו מגיגה דלבית הלל מוגג בידים טמאות. ועיין במה שכתבתי בסוף מתניתין דבסמוך בשם ה"ר שמשון ז"ל. ומכל מקום בין לר"מ בין לר' יהודה קשה דאמאי לא תני פלוגתא דבית שמאי ובית הלל דגבי תלתן של תרומה בפרקא קמא דעדויות כדתני התם פלוגתייהו דבכרשיני תרומה, ובמה שכתבתי לקמן בפירקין בסימן ט' בשם הר"ש שירילי"ו ז"ל ניחא קצת ועיין גם כן במה שכתבתי במתניתין דבסמוך ועיין גם כן במה שכתוב שם בפרקא קמא דעדויות סימן ז': <קטע סוף=מלא"ש ג/> ===[[משנה מעשר שני ב ד|משנה ד]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ד/>{{דה מפרש|יאכלו צמחונין}} כדפרישנא גבי תלתן וקולי כרשינין דמעשר קחשיב ואזיל. וכאן פירש ה"ר שמשון ז"ל בקיצור יאכלו צמחונין כלומר מותר לאכלן צמחונין: {{דה מפרש|ונכנסין לירושלם ויוצאין}} אפילו רבנן דפליגי עליה דרשב"ג לקמן בפ"ג הכא מודו משום דקל הוא שהקילו בכרשינין, ודוקא להוציאן לחוץ לטוחנן או לכותשן להכשירן לאכילה ולחזור אל העיר ולאכול מה שהוא צריך ולא הטריחוהו לטחון כל מה שיש לו בבת אחת אלא כפי רצונו, אבל לא שיהא מותר להוציאן ולאכלן בחוץ דמכל מקום קלטו להו מחיצות: {{דה מפרש|נטמאו ר' טרפון אומר יתחלקו לעיסות}} מפרש בירושלמי דכשנטמאו בעודן זרעונים מודה ר' טרפון דאין מחמירין עליהם ונפדין דהא חזו לבהמה, אלא מיירי דוקא שנטמאו אחר שנעשו עיסה, ואם יש לו עיסות אחרות של מעשר שני אז צריך לחלקה דמאחר שהן עיסה מסתמא חישב עליהן לאדם כגון בשנת בצורת כאותה של דוד המלך. ופירש ה"ר יהוסף ז"ל ויוצאין פירוש מותר להוציאו לאיזה צורך אבל לא שיניחו בחוץ אלא שיחזירו לירושלם אחר כך, ומטעם זה לא הוזכר דין זה למעלה בתלתן כי התלתן אין בו צורך להוציאו אבל זה צריכין לפעמים להוציאו כדי לאפותו כי אין עושין תנורים בירושלם ע"כ. עוד כתב ז"ל יתחלקו לעיסות דין זה לא נזכר לעיל גבי תלתן כי תלתן אין יכולין לחלקו כי אין עושין ממנו עיסה ע"כ. עוד כתב ומאכילין פירוש לבהמה, והיינו דתנן ומאכילין ולא קתני ואוכלין בטומאה עכ"ל ז"ל: בפירוש ר"ע ז"ל דאוכל פחות מכביצה אינו לא מיטמא מאחרים ולא מטמא אחרים. אמר המלקט, מפירוש הרמב"ם ז"ל כאן וגם מכמה מקומות בפירוש המשנה וגם מפירוש ה"ר שמשון ז"ל משמע דדוקא לא מטמאו אחרים בפחות מכביצה אבל מקבלין טומאה בכל שהוא, ועיין עוד במה שכתבתי על זה בראש פ"ה דתרומות: {{דה מפרש|יפדו}} ואפילו נטמאו כשהן עיסה ונמצאות לו עיסות אחרות: {{דה מפרש|ומאכילין בטומאה}} יש מי שפירש מאכילין לכהן טמא: {{דה מפרש|שורין בטהרה}} כששורין אותם במים לא יהא בידים מסואבות משום דיש קטניות אחרות דבעי שרייה נמי להסיר הפסלת מהן כמו עדשים כדאיתא במסכת ביצה פרקא קמא, ואם כן לא מוכחא מילתא דמאכל בהמה נינהו, אבל השפשוף אינו נוהג במין קטנית אחרת אלא בכרשינין, הלכך ידיעה מילתא דכרשינין הוו ומאכל בהמה נינהו דשרו בטומאה: {{דה מפרש|יאכלו צריד}} לשון יובש כמו צריד של מנחות בפרק שני דחולין, והרמב"ם ז"ל פירש הטחינה העבה נקראת צריד, אבל קשה לעניות דעתי דהכא גרסינן צריד בדלי"ת והתם גרסינן ברי"ש, וכן פירשו הרגמ"ה ז"ל וגם רש"י ז"ל בפרק המנחות והנסכים (מנחות דף ק"ב) וכדאמרינן לענין שופר היה קולו עבה או צרור פירוש יבש שאין קולו נשמע, רונקו בלעז. אחר כך דקדקתי בערוך ששניהם הביאם בערך צרד בדלי"ת צריד דמתניתין וצריד דמנחות וגם דשופר הביאו בסמוך להם בערך צרוד בדלי"ת, וכתב ושייך בצריד דמה המורסן עב במינו אף זה השופר עב במינו ע"כ. וטעמא דשמאי דאף על גב דשרינן ידים מסואבות, אבל דליטמאו {{קטן|*{{שולייםלמטה|4}}}} הן עצמן לא שרי שמאי לאכלן משום הכי אין אוכלין אלא צריד, כן פירש ה"ר שמשון ז"ל. אבל הראב"ד ז"ל וגם הר"י ז"ל פירשו שישמור אותן מן ההכשר ואפילו שרייה בטהרה לא שרינין דסוף סוף מאכל אדם נינהו, הלכך ישמור אותן שלא יכשירם שאם יהו מוכשרין לא יזהר בטומאתן לפיכך אוכל אותן ביובש כגון קלי: {{דה מפרש|ר' עקיבא אומר כל מעשיהן בטומאה}} מפרש בתוספתא ומייתי לה בירושלמי דהכי קאמר כך היו שונין בית הלל כל מעשיהן בטומאה דכיון דמאכל בהמה נינהו לא גזרי בהו כלל, דתניא בתוספתא כרשיני תרומה בית שמאי אומרים שורין בטהרה ושפין ומאכילין בטומאה ובית הלל אומרים שורין ושפין בטהרה ומאכילין בטומאה דברי ר' יהודה, ר"מ אומר בית שמאי אומרים שורין ושפין בטהרה ומאכילין בטומאה ובית הלל אומרים כל מעשיהן בטומאה, א"ל ר' יוסי כמשנתך בבית הלל היתה משנתו של ר"ע בבית הלל לפיכך היה אומר ינתנו לכל כהן ואפילו עם הארץ. ומשמע דשאר תנאים בבית הלל לא היו שונים כן אלא כמשנתנו {{קטן|*{{שולייםלמטה|5}}}} וכר' יוסי או כמשנת ר' יהודה, ותלתא תנאי נינהו אליבא דבית הלל. ונראה דלא פליג ר"ע אלא דוקא בכרשינין ולא אתלתן, דבעדויות לא תני לה אלא בכרשינין בלבד ולא תנינן התם מתניתין דתלתן כי היכי דקאי ר' עקיבא עלה, ועוד דר' מאיר שונה בתלתן דבית הלל בעו טהרה בשרייה ובשלייה דוקא שרו בטומאה וגבי כרשינין שונה בבית הלל דכל מעשיהן בטומאה, אבל הרמב"ם ז"ל פסק בפרק י"ב מהלכות תרומות כר' עקיבא וכפשטה דמתניתין דהכא דמשמע דר' עקיבא קאי אתרוייהו, ומשמע בירושלמי בפרקא בתרא דחלה דכי פליג ר' עקיבא אפילו בכרשינין לאדם פליג וכל שכן בכרשינין לבהמה וטעמא דאין טומאה מצויה באוכלי בהמה, ה"ר שלמה שיריל"ו ז"ל. אבל ה"ר שמשון ז"ל כתב לשון תוספתא דפלוגתא דר"מ ור' יהודה בין דתלתן בין דכרשינין בגוונא אחרינא, וכתב בסוף דבריו והשתא סתם מתניתין בין דתלתן בין דכרשינין ר' יהודה היא ע"כ. ובמה שכתב הרש"ש ז"ל דהרמב"ם ז"ל פסק כר' עקיבא בהלכות תרומות פי"ב זה לשונו שם, התלתן והכרשינין של תרומה הואיל ואינו מאכל אדם הרי זה מותר לעשות כל מעשיהם בטומאה ואינו נזהר אלא בעת שרייתו במים שאם שרה אותם בטומאה הרי טימא אותם בידים, אבל אחר השרייה אינו נזהר לא בעת ששף הכרשינין ולא בעת שמאכילן לבהמה, לפיכך נותנין תרומת תלתן וכרשינין לכהן עם הארץ ע"כ. וכתב שם גם כן מהרי"ק ז"ל דהיינו כבית הלל אלא שבמה שכתב בסוף דבריו לפיכך נותנין תרומת תלתן וכרשינין לכהן עם הארץ פסק כר"ע, דתנן בפרק בתרא דחלה סימן ט' כרשיני תרומה ר' עקיבא מתיר וחכמים אוסרין, וכבר נתן שם טעם מהרי"ק ז"ל למה פסק כר' עקיבא אף על גב דרבים פליגי עליה, אבל בתחלת דבריו פסק כבית הלל בין בתלתן של תרומה בין בכרשיני תרומה וכדמשמע פשטא דמתניתין. ומכל מקום אפשר להיות דר"ע קאי אתרוייהו בין אכרשינין בין אתלתן ובזה מהרי"ק ז"ל והר"ש שירילי"ו ז"ל שוין: <קטע סוף=מלא"ש ד/> ===[[משנה מעשר שני ב ה|משנה ה]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ה/>{{דה מפרש|מה שליקט ליקט למעשר שני עד שישלים}} פירש ה"ר יהוסף ז"ל פירוש משום הפסד המעשר תקנו זה כי שמא לא ימצאו כל המעות ואם כן יפסיד המעשר, ובעבור זה תקנו שהראשון יהיה למעשר עכ"ל ז"ל. ירושלמי א"ר זעירא וצריך להתנות ולומר אם אלו שלמטן שני יהיו אלו שבידי תפוסין עליהן, ופירש הר"ש שירילי"ו ז"ל דלא דק ר' זעירא וצריך להביא מעות של נחשת ואחר כך יחלל הנחשת על המעות שבידו דהא בסמוך תנן דאפילו מדוחק אין מחללין כסף על כסף, אבל במסקנא בירושלמי עלה דמתניתין דבסמוך מייתי פלוגתא דתנאי וקאמר עלה דההיא ברייתא מדברי שניהם נלמוד מחללין כסף על כסף ואין מחללין כסף על נחשת, וכן פסק הרמב"ם ז"ל שכתב סלע של מעשר שני ושל חולין שנתערבו מביא בסלע מעות ואפילו מעות נחשת וכו', משמע דכי קתני מתניתין מביא מעות דהיינו פרוטות קולא אשמעינן דאפילו פרוטות שמחלידות שרו מדוחק וכל שכן כסף: {{דה מפרש|זה הכלל}} לרבות קטנית חולין וקטנית מעשר שני שנתפזרו וכן פירות, ופירות אם לקטן בדלוג וחסרו ישלים מדת מעשר שני ואם חסרו לחולין ואם חפן וכו'. לפי חשבון הוא החסרון והכי איתא בתוספתא, ואין צריך לדחוק ולומר דזה הכלל לסימנא בעלמא נקטיה כמו זה הכלל דבריש פירקין אף על גב דיש כיוצא בו בגמרא בפרק הקורא עומד כמו שכתבתי שם סימן ב': {{דה מפרש|והנבללין לפי חשבון}} בירושלמי מפרש דהנבללין והנחפנים קאמר כי היכי דלא תיקשי רישא אסיפא, ומשמע מהרמב"ם ז"ל דגם הכא בנבללין צריך תנאי וזה לשונו שם ראש פרק ששי, והנבללין לפי חשבון ומתנה ואומר אם אלו שבידי הן המעשר השאר חולין ואם הם חולין הרי מעות המעשר בכל מקום שהם מחוללין עליהם ע"כ. ועיין בנמקי יוסף ראש פרק הבית והעליה דפירש ההוא ירושלמי דמייתי התם דרוצה לומר דכי קתני מתניתין אם בלל וחפן לפי חשבון לאו דבעינן להו לתרווייהו אלא בחדא מינייהו בלחוד סגי, שאם בלל תחלה אף על פי שלא חפן אלא נטל אחד אחד הולכין אחר הרוב לפי חשבון, הלכך מעות מעשר שני וחולין שנתפזרו וליקט אחד אחד לא אמרינן לפי חשבון כיון שמתחלה לא היו מעורבין ובשעת נטילה לא חפן ליקח הרבה בבת אחת ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש ה/> ===[[משנה מעשר שני ב ו|משנה ו]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ו/>{{דה מפרש|סלע של מעשר שני וכו'. שנתערבו}} ורוצה להוציא של חולין חוץ לירושלם עכ"ל ר"ע ז"ל. וכתב עליו הר"ס ז"ל צריך עיון אמאי נקט חוץ לירושלם, וה"ר שמשון ז"ל לא כתב כן ע"כ: {{דה מפרש|מביא בסלע מעות}} ירושלמי תניא בן עזאי אומר בשתי סלעים צריך להביא פרוטות, פירוש שאם אתה מתיר לו בדמי סלע אחד שמא יצטרך הסלעים של כסף לצרכיו ונמצאו אלו שניהם מחוללין ויקיים כן שיהא קדושת המעשר על הפרוטות ויחלידו ונמצא מעשר מפסיד, ועוד שישהה עליותיו שהן משא כבד ומתוך שאתה קונס אותו שיביא פרוטות בדמי שני סלעים ידחוק עצמו ויחליף אחד מן הסלעים על סלע הכסף כדי שלא יהיו שניהם קדושים בספק ולכך יחמיר על עצמו ויהא הכסף של מעשר שני ויהא זריז וקל לעלות שאין לו משא כבד של נחשת: בפירוש ר"ע ז"ל ואי קשיא כו'. ורש"י ז"ל פירש שם פרק הזהב (בבא מציעא דף נ"ו) מפני שאמרו מחללין כסף על נחושת מדוחק אבל כסף על כסף לאו דרך חלול הוא ואפילו מדוחק נמי לא, וכיון דאף כסף על נחשת לא התירו אלא בדוחק הלכך לא שיקיים כן שבזיון מעשר הוא ועוד שהפרוטות מחלידות ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש ו/> ===[[משנה מעשר שני ב ז|משנה ז]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ז/>{{דה מפרש|בית שמאי אומרים לא יעשה וכו' ובית הלל מתירין}} קסברי הכסף כסף ריבה דכסף יתירי כתיבי בפרשה, ובית שמאי סברי הכסף כסף ראשון ולא כסף שני לישנא אחרינא דבית שמאי סברי כספא טבעא ודהבא פירא וטבעא אפירא לא מחללינן דכתיב וצרת הכסף, ובית הלל סברי כספא פירא ודהבא טבעא ופירא אטבעא מחללינן, והתם ראש פרק הזהב פרכינן בשלמא להך לישנא דאמרת דמדאורייתא מישרא שרו ובדרבנן פליגי, דבית שמאי סברי דרבנן הוא דגזרו ביה שמא ישהה עליותיו שיהיו לו סלעי מעשר עד שיגיעו לדמי דינר זהב בשנה שניה שימכור מעשרות שנה הבאה, ובית הלל סברי לא גזרינן שמא ישהה עליותיו דכי לא מלו נמי בדינרא אסוקי מסיק לה שאין משאן כבד היינו דקתני יעשה ולא יעשה ולא קתני לשון חלול דקסברי יש חלול אבל חכמים החמירו עליו, אלא להך לישנא דאמרת דמדאורייתא פליגי אי משום טעמא דכסף שני אי משום דדהבא פירא הוא דהוי כיון דאיסורו דאורייתא ולא מיתפסי בקדושת מעשר הכי איבעי ליה למיתני בית שמאי אומרים אין סלעי מעשר שני מתחללין על דינרי זהב ובית הלל אומרים מתחללין, וקאי בקושיא: {{דה מפרש|כספן דינרי זהב}} כספן שהיה להם ממעות מעשר שני, ואתא לאשמועינן דאפילו לכתחלה ואפילו לאדם חשוב שרו בית הלל דרבן גמליאל מבית הלל קאתי ועשה מעשה לעצמו ולא חש לדבית שמאי כלל: <קטע סוף=מלא"ש ז/> ===[[משנה מעשר שני ב ח|משנה ח]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ח/>{{דה מפרש|הפורט סלע ממעות וכו'}} והאי הפורט רוצה לומר המצרף ואיידי דתני סיפא הפורט דדוקא הוא תני נמי רישא הפורט. וכתוב במהר"י קולון ז"ל שרש צ"ה דפשיטא הוא דלשון מעות כולל בין מעות של נחשת בין מעות של כסף בין מעות של זהב שהרי בכל התלמוד בכמה דוכתי במשנה ובגמרא מזכיר שם מעות סתם במקום אשר אין לחלק כלל בין זהב וכסף ונחשת, ואף על גב דתנן במעשר שני פרק שני הפורט סלע ממעות מעשר שני בית שמאי אומרים בכל הסלע מעות ובית הלל אומרים בשקל כסף ובשקל מעות, ואותם מעות של נחשת הם כדמשמע בהדיא ראש פרק הזהב וכן בכמה משניות שונה שם מעות שהן מעות של נחשת, מכל מקום נראה לעניות דעתי דאף על גב דבמקום דמוכיח הלשון שהן של נחשת כי התם דקתני הפורט סלע דמשמע שהוא מחליף הפרוטות של נחשת לסלע דפשיטא דסתם פרוטות של נחשת הוא שונה התנא מעות במקום פרוטות של נחשת, מכל מקום היכא שהוזכרו מעות סתם יש בכללן בין מעות של כסף בין מעות של זהב דכולהו מעות איקרו, ותדע דכן הוא שהרי שנינו שם פרק חמישי כיצד פודין נטע רבעי מניח הסל על פי שלשה ואומר כמה אדם רוצה לפדות לו בסלע על מנת להוציא יציאות מביתו ומניח את המעות ואומר כל הנלקט מזה מחולל על מעות הללו, הרי לך בהדיא דסלע קרא מעות והנה דבר פשוט הוא דסלע של כסף הוא ומזה אין צריך ראיה אלא על כן צריך להיות כדפרישית ע"כ בקיצור: {{דה מפרש|בית שמאי אומרים בכל הסלע מעות}} אם בא לפורטן וכו' עד סוף פירוש ר"ע ז"ל. אמר המלקט כן פירש רש"י ז"ל, והקשו תוספות וגם ה"ר שמשון ז"ל על פירוש זה דלפי זה הטעם הוו בית הלל לחומרא וקשה דהוה ליה למתנייה בעדויות גבי קולי בית שמאי וחומרי בית הלל, והיא אינה שנויה התם רק בפרקא קמא דאכתי לא נחת תנא לאשמועינן קולי בית שמאי וחומרי בית הלל. והר"ש שירילי"ו ז"ל תירץ בעד רש"י ז"ל דהא דפרכינן בכל דוכתא וליתנייה גבי קולי בית שמאי וחומרי בית הלל לאו למימרא דבאותו פרק שמתחיל אלו דברים מקולי בית שמאי וחומרי בית הלל דוקא קאמר דליתנייה שם, דהא כמה תנאי פליגי על אותן המנויין שם ומוסיפים עליהם בפירקי אחריני, אלא בעדויות כלומר בכולה מסכת הוא דקאמר. אבל מה שהוקשה לי בדבריו ז"ל הוא דאי טעמא דבית הלל משום שיוקירו הפרוטות בירושלם ונמצא מעשר שני מפסיד וכו' מאי שייכא הכא פלוגתא דר"מ ורבנן, וכי תימא מילתא באנפי נפשה היא ליתא דהא בעדויות קתני לה בהדי פלוגתא דבית שמאי ובית הלל דומיא דסיפא דפורט בירושלם דפליגי על תנא קמא דבית הלל כל הנהו תנאי, ודמיין לריש עדויות דאשכחן רבנן דפליגי על בית הלל ובית שמאי ואמרי לא כדברי זה ולא כדברי זה ואף שהיו בית דין של אחריהם הנהו תנאי והכי נמי נפרש הכא, ועוד לדידיה תימה דהיכי אמרינן בירושלמי דינר כסף ודינר פירות דברי הכל אסור מאי טעמא דרבנן. לכך נראה לי דטעמא דבית שמאי היינו דסברי דיכול אדם לצרף חוץ לירושלם אף אם יש בידו כל סך הסלע מפרוטות ובא לצרפן בסלע שיכול וכל שכן אם יש בידו חצי סלע מֵעִין של כסף וחצי סלע בפירות או בפרוטות דשרי לצרפן בסלע, ובית הלל פליגי עלייהו בכל שיעור סלע מפרוטות כיון דעבד בזיון למעשר שני דפריק פירות כל כמיניה בנחשת עד שיעור סלע ולא חייש בפרוטות מחלידות השתא שאוחז דרכו ללכת לא שרינן ליה לפרוקינהו לכולהו, וכיון דלא שרינן לפרוקינהו יזהר עצמו מעיקרא דלא פריק כל כמיניה פירות שיעור סלע בפרוטות נחשת וקנסינן ליה ולא יחליף אלא חצי סלע של פרוטות ויעמיד בידו חציים ויעלם לירושלם, והשתא ר"מ ורבנן דבית דינו פליגי על תנא קמא דבית הלל ביותר קלה דאפילו פירות וכסף על כסף דמודו בית הלל דשרי אפילו הכי אסור משום דמשמע מבית הלל דדוקא הכא מחמרי משום דעבד בזיון למעשר שני כולי האי וכדפרישנא, אבל כי פריק חצי סלע במעין של כסף ויש לו פירות חצי סלע דכולי עלמא מודו דשרי כיון דליכא בזיון דמעשר שני, ואשמעינן ר"מ ורבנן דגם צרוף זה אסור ואפילו דינר כסף וחצי דינר פירות אסור לצרופי בכסף משום גזרה אחרת דאית להו כסף על כסף לא מחללינן כדאיתא במסכת דמאי. ומפרש בירושלמי דדינר כסף דכולי עלמא לא פליגי דחשוב הוא ואפילו יש לו פירות שוין שני דינרים אסור להחליפן במטבע כסף דלא גריר כסף כזה אטו פירות, וכן אם יש בפירות שיעור דינר חשיבי באנפי נפשייהו ולא שרינן לטפול להן מעות דכסף ולא גריר אגבייהו ואסור ואף על גב דכסף לא הוי אלא חצי דינר דפירא אטבעא הוא דאמר רחמנא וטבעא אטבעא לא. ועל כרחך באיסורא דאורייתא פליגי, דמוכח בירושלמי דהיכא דקתני אין מחללין דאיסורא דאורייתא חשיב ומשום הכי אסור ואף על גב דכסף לא הוי אלא חצי דינר, כי פליגי בחצי דינר כסף וחצי דינר פירות שבא להחליף ולצרף בדינר, ר"מ סבר אף הכא נמי לא גריר כסף גבי פירות וכסף על גבי כסף הוי ואסור דנגע אתקנתא דכסף על כסף וכסף דתנא ר"מ על דינר כסף קאמר דאסיר, ורבנן סברי דחצי דינר דבר מועט וגריר אטו פירות ולא חשיב אלא כמו פירות לחודייהו על גבי כסף, כך נראה לי עכ"ל ז"ל: <קטע סוף=מלא"ש ח/> ===[[משנה מעשר שני ב ט|משנה ט]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ט/>{{דה מפרש|ובית הלל אומרים בשקל כסף ובשקל מעות}} פירש רש"י ז"ל לא יחליף בפרוטות אלא חציין כו'. וכתב הר"ש שירילי"ו ז"ל לפי שיטת רש"י ז"ל אי נמי משום סחורה דדרך הוא להחליף כל הסלע בפרוטות דאין מפסיד אלא אדרבה מרויחין לפעמים וסבירא ליה לבית הלל דאסיר משום סחורה והוו בית שמאי לקולא ובית הלל לחומרא ע"כ: {{דה מפרש|הדנין}} מפרש להו סוף פרקא קמא דסנהדרין בן עזאי בן זומא חנן המצרי וחנניא בן חכינאי רב נחמן בר יצחק מוסיף אף שמעון התמני: {{דה מפרש|ר' עקיבא אומר שלשה דינרי כסף וברביעית כסף ברביעית מעות}} כך צריך להיות. אבל הר"ש שירילי"ו ז"ל גריס וברבעת כסף וברבעת מעות בוי"ו ובלא יו"ד כלל {{קטן|*{{שולייםלמטה|6}}}}. ופירש ור' עקי' מחמיר טפי ולא שרי אלא שמינית סלע בפרוטות ע"כ ולדידיה הוי רבעת מין מטבע שהוא חצי דינר דהיינו שלשה מעין וכן נראה שמפרש הרמב"ם ז"ל שכתב ור' עקיבא סבר דבשמינית סלע בלבד יחליף מעות והוא הרמב"ם ז"ל כתב ד' אספרי כסף איני יודע כמה אספרים יש בסלע ע"כ. ובערוך ורבינו האיי אמר איצטרי גרסינן והן חתיכות של כסף ע"כ אבל ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל כתב ד' אספרי כסף פירוש דהיינו מעין בלשון יון ור' טרפון לא שרי אלא שתי מעין להחליף בפרוטות לחוד והכי קאמר הדינר השני של שקל השני יקח בו ד' אספרי כסף בכסף ונשארו שני מעין שיחליף בפרוטות לחוד וכל חד וחד אתי למעוטי משיעורא דחבריה שמאי אומר וכו' פירשתי משניות אלו לפי דרכו של רש"י ז"ל דסובר דרישא דתני ממעות הוא שיש לו פרוטות ומחליפן כדי לקבל סלע כסף והכי מפרש לה בירושלמי דמצרף הוא דבעי למימר והא דקתני הפורט רוצה לומר שמונה סכום פרוטותיו לקבל הסלע ופירוש הגמרא יש לנו לקבל דאינהו הוו בקיאי בפירוש המשניות יותר מדורות אשר באו לאחריהם ועוד דלהכי תני ממעות לומר דמעות היו בידו וסיפא לא תני ממעות דהסלע הוא דבא להחליף ועוד סובר רש"י ז"ל דהני תרתי מתניתין קולי בית שמאי וחומרי בית הלל הוו ולא קשה דאמאי לא תני להו בפרק קולי בית שמאי וחומרי בית הלל דהא בבא דלקמן דקתני דמחמרי בית הלל ואמרי לא שמענו אלא בבאה מן הקציר עד סוף הפרק לא קתני להו התם וטעמא דלא תני התם אלא אותם דלא חזרו בית הלל והודו לבית שמאי אבל הך דחזרו לא והכי נמי לא קתני התם אלא אותם דשאר תנאים לא חלקו עלייהו דבית שמאי ובית הלל והני חלקו עליהן שמאי גופיה ושאר תנאים כגון הכא דחלקו עליהן דנין לפני חכמים וכו' ושמאי גופיה ודלעיל פליגי ר"מ ורבנן עלייהו דבית הלל וכבר כתב רבינו שמשון ז"ל דבירושלמי משמע כדברי רש"י ז"ל ועוד הוכחת מחלוקת התנאים בתרי באבי הוכחה גמורה היא ובתוספות שנאץ חזרו והודו לרש"י ז"ל מן הטעם הזה ונקטינן השתא דאיכא תלתא גווני קולי בית שמאי וחומרי בית הלל שנויין בעדויות חדא גוונא דפליגי עלייהו תנאי דמחמרי טפי מינייהו והיינו הנהו דתנינן הכא ושנויין אגבן הנהו דפליגי עלייהו נמי דמקילין טפי מינייהו אלא שחזרו בהן והודו והדר תני חומרי דבית הלל דלא איפליגו עלייהו תנאי כלל פירקא באנפי נפשיה והדר תני פלוגתי אחריני דחומרי בית הלל נמי נינהו אלא דהוו אליבא דחד תנא כגון ר' יהודה שהיה שונה ששה דברים על אותם שלמעלה ור' יוסי נמי היה שונה כך וכך על אותם שלמעלה ותנאי אחריני דלא מנו אלא עשרים וד' ותו לא הוו סברי דבשאר מילי לא אפליגו בית שמאי ובית הלל עלייהו אלא כולן היו שוין בדברים ההם ומחמירין היו. עכ"ל ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל: <קטע סוף=מלא"ש ט/> ===[[משנה מעשר שני ב י|משנה י]]=== <קטע התחלה=מלא"ש י/>{{דה מפרש|מי שהיו מקצת בניו טמאים וכו'}} וכתוב שם בכסף משנה לפרש הירושלמי ולהשיב בעד הרמב"ם ז"ל דלהשגת הראב"ד ז"ל דה"פ מה אנן קיימין אם באומר מכבר כלומר אם באומר מעכשיו תהא מחוללת סלע זו על מה שישתו טהורים משקה מעורב ונמצאו טמאין שותין מעשר שני ואם באומר לכשישתו תהא מחוללת עליו למפרע חולין שתו שבשעה ששתו עדיין לא נתחלל והיאך יתחלל לאחר שכבר שתו אותו אלא באומר מכבר לכשישתו כלומר סמוך לעת שמתחילין לשתות תהא סלע זו מחוללת עליו דהשתא חל החלול קודם שיתחילו לשתות ולא מופלג אלא סמוך ביותר בשעה שפירש היין מן הכד לפיהם דהשתא אינו ענין לברירה ע"כ. ובירושלמי מפרש בטמאין טומאת מת דאין מטמאין כלי חרס אלא מאוירו פירוש שיכניסו ידיהן לתוך האויר ואינם מטמאין במשא ומפורש בפרק העור והרוטב דהיסט מטעם משא הוא טמא הלכך כיון דאין להם היסט מצו טמאים לערות מן הכד לתוך כוסן ובלבד שלא יכניסו לתוך חללו של כלי חרס דאין כלי חרס מקבל טומאה מגבו אלא מאוירו דאילו הוו טמאים טומאת זיבה הא מטמאין בהיסטן ואין תקנה אלא שיערה אחר לטמאים וכן בפירוש הרמב"ם ז"ל: {{דה מפרש|מה שהטהורין שותין סלע זו מחוללת עליו}} על יין ששותין דאמרינן בפרק הערל דמעשר שני בין אכלו בטומאת הגוף בין אכלו בטומאת עצמו לוקה ויליף לה התם מקראי ומשום הכי תני הכא כדי שלא יכשלו לאכלו בטומאת עצמו וטמאים נמי לא יכשלו לשתות מעשר שני טהור בטומאת הגוף אומר מה שהטהורין שותין ממנו תהא סלע זו של מעשר מחוללת עליו ונמצא מה ששתו טהורין היה מעשר ומה ששתו טמאים היה חולין: {{דה מפרש|שותין מכד אחד}} ואינם חוטאים הר"ש שירילי"ו ז"ל. וכתוב בתוספות י"ט ודתנן שותין רוצה לומר זה אחר זה בתחלה הטהורים ואחר כך הטמאים אבל הטמאים רשאין להשקות לטהורים על פי אלו התנאים ע"כ פירוש שלא יגעו ביין ושיהיו טמאים בשאר טומאות מלבד זיבות ושיהיה הכלי מחרס ובמה דברים אמורים בשאין אחר מערה אבל אם אחר מערה אפילו טמאים טומאת זיבה. וז"ל ה"ר יהוסף ז"ל נמצאו טמאים וטהורים שותין מכד אחד לאו דוקא מכד אחד כי אינם שותין מן הכד עצמו כי אם היה כן היו מטמאין את היין ואסור לשתותו בתורת מעשר שני אלא מיירי שמערים מן הכד לכוסן וכל אחד יש לו כוסו בפני עצמו ומיירי נמי שהן טמאים טומאת מת ולא טומאת זיבה כי הטמא טומאת זיבה מטמא את הכלי בהיסט אך כשיש אחר שמערה לכוסות מותר אפילו בטומאת זיבה עכ"ל ז"ל: <קטע סוף=מלא"ש י/> ==הערות== * {{שולייםלמטה|1}} {{קטן|הגה"ה: בירושלמי לא פירש כן, ועיין שם ה"ר יהוסף ז"ל.}} * {{שולייםלמטה|2}} {{קטן|הגה"ה: וכתב החכם הר"ם ז"ל והרמב"ם ז"ל חילק בין אם זרען חוץ לירושלם או בירושלם, וכתב שאם זרען בירושלם גידוליהן מעשר שני ע"כ.}} * {{שולייםלמטה|3}} {{קטן|הגה"ה: עיין בפירוש ר"ע ז"ל בפרק בתרא דתרומות סימן ט'.}} * {{שולייםלמטה|4}} {{קטן|עיין בלשון הר"ש.}} * {{שולייםלמטה|5}} {{קטן|הגה"ה: צריך עיון לעניות דעתי אם אין טעות.}} * {{שולייםלמטה|6}} {{קטן|הגה"ה: גם ה"ר יהוסף ז"ל כתב וזה לשונו, וברבעת כסף וכו' פירוש וברובע של השקל שהוא מטבע שנקרא רבעת לוקח כסף, וברבעת האחר שהוא חצי הדינר האחר לוקח פרוטות, כך נראה לי, וכן מצינו בתלמוד לשון זה ועמדו קנים בו ביום ברבעתים עכ"ל ז"ל.}} <noinclude> [[קט:מלאכת שלמה על המשנה|מעשר שני ב]] [[קט:משנה מסכת מעשר שני|ב]]</noinclude> feoe3983m0yf1q2pfwcatg4cphxyrob 3011645 3011626 2026-05-08T11:17:57Z יוסי סרי 24557 3011645 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|מלאכת שלמה|על מעשר שני|א|ב|ג}} ===[[משנה מעשר שני ב א|משנה א]]=== <קטע התחלה=מלא"ש א/>{{דה מפרש|מעשר שני ניתן לאכילה וכו' לסיכה}} איכא מאן דיליף לה בירושלמי מדכתיב ולא נתתי ממנו למת, אם להביא למת ארון ותכריכין לחי הוא אסור פירוש לקנות מדמי מעשר מלבושין לחי הוא אסור כל שכן למת, אלא איזהו דבר שמותר לחי ואסור למת זו סיכה: {{דה מפרש|לאכול דבר שדרכו לאכול ולשתות דבד שדרכו לשתות ולסוך דבר וכו'}} כך צריך להיות. ובברייתא מפרש כיצד לשתות דבר שדרכו לשתות אין מחייבין אותו לשתות לא אניגרון ולא אכסיגרון ולא יין בשמריו, אבל סך הוא את השמן נראה לעניות דעתי דהא דלא קתני אבל סך הוא בשמן אגב סיפא דבעי למיתני אבל מפטם הוא את היין, ועיין במה שכתבנו סוף פרק ח' שרצים: {{דה מפרש|דגים שנתבשלו עם הקפלוטות וכו'}} פירש בערוך כרישין שיש להם ראש שָמֵן, מצאתי מנוקד הקפלוטות הקו"ף בצירי והפ"א קמוצה, ובירושלמי מסיק דמתניתין דלא כר' יהודה דאמר לעיל בראש פרק עשירי דתרומות גבי בצל שאינו אלא ליטול את הזוהמא והוא הדין קפלוטות בדגים ואין כאן שבח: {{דה מפרש|זה הכלל כל ששבחו ניכר}} פלוגתא דר' יוחנן וריש לקיש, דר' יוחנן סבירא ליה דניכר בכמות בעינן דהיינו במדה ובמשקל, וריש לקיש סבירא ליה דניכר באיכות דהיינו בטעם סגי אף על גב דלא הותירה המדה. ולשון הרמב"ם ז"ל שם פ"ג כפי מה שפירשו בכסף משנה, כיצד השבח לפי חשבון יין של מעשר שני ששוה שלשה זוזים שנפל לתוכו דבש ותבלין שוה זוז אחד והוסיפו במדתו והשביחוהו והרי הכל שוה חמשה נמצא שהשבח הוא זוז, באותו זוז יטול בעל המעשר שלשה חלקים ובעל התבלין רביע, נמצא לבעל המעשר ארבעה זוזים פחות רביע ולבעל התבלין זוז ורביע, וכן על דרך זו בשאר הדברים ע"כ. וזה הכלל אי לא מרבינן מיניה מידי בעינן למימר דלסימנא בעלמא נקטיה, וכדכתיבנא בפרק הקורא את המגילה עומד סימן ב'. וכתוב בתוספות יום טוב דהכא מיירי בשאין שבח עצים בפת פירוש שאין אבוקה כנגדו כלומר שלא היה מבעיר עצים בפי התנור כנגד הפת, אבל בפ"ג דערלה משנה ה' מיירי בשאבוקה כנגדו דנמצא נהנה מן האיסור בשעה שהאיסור בעין ע"כ בשנוי לשון ובקיצור, ולפי זה נוכל לומר דזה הכלל לאתויי שאם אבוקה כנגדו השבח לפי חשבון דהיינו נמי שבחו ניכר: <קטע סוף=מלא"ש א/> ===[[משנה מעשר שני ב ב|משנה ב]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ב/>{{דה מפרש|ר"ש אומר אין סכין וכו'}} כתב ה"ר יהוסף ז"ל נראה לי דר"ש לא פליג אלא בשמן שהוא עצמו מעשר ולא בלקוח בכסף מעשר, וכן מצאתי במסכת מנחות פ"ז לא יביא מחטי מעשר שני אלא ממעות מעשר שני, ועיין בירושלמי דקאמר כאן הביא ר"ש פרכא מדבר שהוא מדרבנן על דבר שהוא דאורייתא נראה דהא אפילו בירושלם נמי הוי הדין כן, ומתניתין לא איירי אלא בירושלם דוקא דהא תנן דגים שנתבשלו עם הקפלוטות של מעשר וחוץ לירושלם אין מבשלין קודם הפדיון וכן עיסה של מעשר שני הכל לא איירי אלא בירושלם דוקא, ופירוש הדבר שנפל דבש לתוך היין והשביח היין יותר משיעור של דבש ושל סמנין הוי אותו השבח לפי חשבון, וכן אם הוא להפך שנתבשלו דגים של חולין עם קפלוטות של מעשר שני והשביחו הדגים כשהוא בא לחלל מעות מעשר שני שלו על הדגים צריך לנכות את הקפלוטות ואת שיעור שבחן, וכן היין גם כן על זה הדרך כשהוא בא לחלל מעות מעשר שני שלו על הדבש והתבלין יכול לחשוב את השבח של היין ולחללו עליו לפי חשבון, אבל בעיסה הוי כל השבח לשני ואינו משלם אלא דמי עצים וצריך עיון עכ"ל ז"ל. וידוע כי הפירוש שהעתיק ר"ע ז"ל הוא להר"ש והרא"ש ז"ל, אבל הרמב"ם ז"ל פירש כו' (כמ"ש בתי"ט). גם בסוף פ"ג דהלכות מעשר שני ונטע רבעי כן פירש, ולא השיגו הראב"ד ז"ל. אמנם הר"ש שירילי"ו ז"ל כתב וגם זה אינו נכון כלל דעל הנאת אצבע מי חששו ואפילו כל היד נמי לא חששו ור"ש מאריה דכוליה תלמודא הוא דאמר דבר שאין מתכוין מותר ועוד וכו', אבל הנכון לפרש משנתנו על דרך הירושלמי והכי פירושו, דסברי רבנן דיכול אדם בירושלם שכבר סך שמן של מעשר טהור להביא בן בתו עם הארץ שהוא טמא ומעגלו על גבי מעיו, דאף על גב דאסור הטמא לסוך עצמו משמן מעשר שני כשם שאסור באכילתו שאני הכא דנתבטל בהיתר, דומיא דתרומה דתניא סך כהן גופו שמן של תרומה ומביא בן בתו ישראל ומעגלו על גבי מעיו ואינו חושש, ור"ש פליג עלייהו דאין ראיה מתרומה לכאן שהרי מצינו שקלה היא גבי תלתן וכרשינין כדלקמן מה שאין כן במעשר שני, ואפשר נמי דטעמא דר"ש דשאני תרומה דגלי רחמנא בה ומתו בו כי יחללוהו והאי הא איתחיל אבל במעשר שני לא גלי עכ"ל ז"ל: {{דה מפרש|א"ל לר"ש ומה אם הקלנו בתרומה חמורה לא נקל במעשר שני הקל, אמר להם לא אם הקלנו בתרומה חמורה שכן הקלנו בכרשינין ובתלתן נקל במעשר שני שכן לא הקלנו בו בכרשינין ובתלתן}} כך מצאתי נוסחת המשנה בספר כתיבת יד: <קטע סוף=מלא"ש ב/> ===[[משנה מעשר שני ב ג|משנה ג]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ג/>{{דה מפרש|תלתן של מעשר שני וכו'}} בפרק שני דהלכות מעשר שני סימן י"ד חזר בו הרמב"ם ז"ל ממה שפירש כאן, שכאן פירש תאכל צמחונין עניינו שיאכלו כשהן לחין {{קטן|*{{שולייםלמטה|1}}}} כמו ירקות ואין מותר לו להניחם שיתייבשו וכו', וכן פירש גם כן גבי כרשיני מעשר שני שגם כן הקפיד עליהם התנא שיאכלו צמחונים ממעות מעשר שני קודם שיתייבשו ויפסלו מאוכל אדם, אבל שם כתב תלתן של מעשר שני מותר לאכלה צמחונים שכך היא ראויה לאכילה וכן כרשיני מעשר שני יאכלו צמחונין ע"כ, ושם השיגו הראב"ד ז"ל. וכתב שם מהרי"ק ז"ל דמה שנראה שנשנית משנתנו לענין חומרות שיש במעשר שני מבתרומה לא לענין אכילת צמחונין אלא לענין שאר דברים דקתני התם עכ"ל ז"ל, ובעניות דעתי איני מבין מה הם שאר דברים דקתני הכא גבי תלתן דלא משמע דנכנסים לירושלם דקתני גבי כרשיני מעשר שני קאי נמי אתלתן, אלא אם נאמר שכוון למה שאכתוב בסמוך בס"ד בסוף דברי ה"ר שמשון ז"ל ובדברי הר"ש שירילי"ו ז"ל, ומכל מקום עיין במה שכתבתי לקמן בפירקין סוף סימן ד'. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל נראה לי לומר טעם למה הקלו חכמים בתרומה של כרשינין ותלתן יותר מבמעשר משום דתרומה אי אפשר לה להשתנות אבל מעשר אפשר לחללו, ובמינים האלו הקלו משום שהמעשרות שלהם אינם מן התורה דאינם אוכל ותנן כלל אמרו במעשרות כל שהוא אוכל וכוליה עכ"ל ז"ל. עוד כתב פירוש תאכל צמחונים כי אז הן ראויין לאדם ומעשר שני לא ניתן אלא לאכילת האדם, אבל התרומה מותר לעשות בה כל צרכו ולהאכילה לבהמתו וכן הטעם של כרשינין, וצריך עיון ע"כ. עוד כתב וזה לשונו, כל מעשיהן בטומאה פירוש כי אינם אוכל אדם ואינם מקבלין טומאה מן התורה ע"כ: {{דה מפרש|תאכל צמחונין}} תלתן לשון נקבה היא. ופירש ה"ר שמשון ז"ל כשזרע תלתן של מעשר שני וצמח, ואף על גב דתנן {{קטן|*{{שולייםלמטה|2}}}} בפ"ט דתרומות גדולי מעשר שני חולין הא תני סיפא ופודה אותן בזמן זרען והכא בדלא פדה עסיקינן, ומפרש הירושלמי כיני מתניתין מותר לאכול ואין חוששין משום דבר שאין דרכו לאכול אי נמי לא חיישינן אי אכיל ליה בטומאה דלאו אוכל הוא ע"כ. ובסוף דבריו ז"ל כתב ובזה חמור מעשר שני דלא התרנו אלא צמחונים אבל משתגדיל כל מעשיה בטהרה ע"כ. אבל הר"ש שירילי"ו ז"ל פירש השתא משמע דלשון תאכל דוקא קאמר דחובה הוא דאין לאכול בתלתן דמעשר שני בזרע אלא כשהוא כמו ירק דתהא נאכלת כולה כמו יאכלו צריד דסיפא דדוקא הוא וכן תאכל נקודים, והאי תלתן כשתוקש לא חזו שבלין והזירין שלה לאכילה ומשום הכי דוקא בעוד שהיא רכה הוא דאכלי לה כולה דטעם עצה ופריה שוה כדאיתא בפרק בצל. והתלמוד ירושלמי קאמר דכיני מתניתין דמותרת ליאכל הוא דתנן דאינו חובה דעיקר אכילתה הקבוע לה היינו כשאר קטנית ואם רצה לאכלה בעודה רכה או מלילות הרשות בידו וכל שכן הוא, וזהו לפי המפרשים שפירשו דצמחונים היינו שנאכלת כשהיא צמחים רכים ותמיהא לי דליתני תאכל ירק כדרכו, וראיתי לבעל הערוך שפירש מותר לשרות הכרשינין והתלתן במים ולהשהותן בהן עד שצומחין כדרך שעושין הפולים ואפונים ואין בזה משום הפסד מעשר שני ולדעת זה יותר כשר הוא שיאכלו בלי שרייה במים, עוד פירש לשון אחר דמשום טומאה נגעו בה דמותרת התלתן ליאכל בלחלוחיתה ולא חיישינן לידים מסואבות דדרך תלתן שלא תצמח עד שתנגב ע"כ. ולזה הפירוש נוחה דעתי בו לפרש משנתנו דאתא תלמודא לתרוצי לן איך נסמך תלתן של תרומה לתלתן של מעשר שני, גבי תרומה אשמעינן דיש בה היתר חפיפה והיתר מגיגה דהיינו למסמס אותה ביד כעין לתיתה של חטים כדי לרככה ולמתקה וקרויה מגיגה מלשון ברביבים תמוגגנה, והיתר שלייה נמי דהיינו שנוטלין אותה מן המים של טנוף ורוחצין אותה במים ומייבשין אותה בחמה כל אלו בידים מסואבות, מה שאין כן במעשר שני כדתנן לעיל וחפיפה ושרייה ומגיגה ושלייה היינו בזרע, וצמחונין היינו כשיהיה ירק, ועוד היתרא דתרומה היינו בידים מסואבות והיתרא דתלתן אין שנוי בו היתר בידים מסואבות והיאך נסמך זו לזו, ועוד דקתני לה נמי גבי כרשינין וגבי קולי קתני לה דקתני גבה ונכנסין וכו' ונאכלת בידים מסואבות, אלא הכי קאמר תנא דמתניתין כששרו התלתן של מעשר שני במים אין לה קולא אחרת לאכלה בידים מסואבות אלא שתנגב ותאכל צמחונים שנותנין אותה בשמש אחר השרייה ואחר שמתנגבת צומחת צמחונין, אבל קולא אחרת בידים מסואבות דהיינו חפיפה ומגיגה ושרייה כל הני אסורי לכולי עלמא, וזהו מותרת ליאכל צמחונין דקאמר היתר הזה גבי מעשר שני יש לה בידים מסואבות אבל היתר אחר בידים מסואבות אין לה, וגבי תרומה שנינו בה קולות אחרות דהיינו לבית שמאי חפיפה ולבית הלל אף מגיגה ושלייה. וכי תימא אמאי לא רמו חומרא דמגיגה ושלייה וחפיפה אלא במעשר שני ולא בתרומה דהא איסור אכילתן בטומאה תרווייהו כי הדדי נינהו, שתי תשובות בדבר, חדא דמעשר שני לכל מסור ואם אנו מתירין בו צדדי טומאה דהיינו שלייה ומגיגה וכו' אתו למיטעי נמי אפילו בשריה מה שאין כן בתרומה דאין אוכלין אותה אלא כהנים וכהנים זריזין הן כדאמרינן בעלמא, ועוד יש לומר דבשלמא גבי תרומה כתיב {{קטן|*{{שולייםלמטה|3}}}} נפש בה דמיניה מרבינן אכילת כרשיני תרומה לבהמה ואין טומאה מצויה בהן דלמאכל בהמה אין אדם עושה תקונים, וגרסינן נמי בירושלמי פרקא בתרא דחלה אין אדם מצוי לטמא אוכלי בהמתו, הלכך אפילו אי טעי בתרומה בשרייה הואיל ומצי להאכילן לבהמה אין חשש, אבל גבי מעשר שני דאין אוכלין הכרשינין דיליה אלא אדם דכתיב ואכלת הלכך מחמרינן גבי טומאה דילהו וצריך תקנה שלא תפול בהן טומאה כלל, כך נראה לי. ומצאתי להראב"ד ז"ל בהשגותיו דרך אחרת, אבל מכל מקום נוטה לדרכי קצת עכ"ל ז"ל: {{דה מפרש|ושל תרומה בית שמאי אומרים וכו'}} כתוב בספר כריתות בלשון למודים שער ב' סימן כ"ז, פעמים מזכיר בלשון המשנה דברי תנא ואחר כך עצם הדבר ואחר כך משפטו כמו שמאי אומר כל הנשים דיין שעתן, שמאי שם התנא כל הנשים שם הדבר הנושא המשפט דיין שעתן שם המשפט הנשוא על כל הנשים, וכן שמאי אומר מקב לחלה ובית הלל אומרים מקביים וכן הלל אומר מלא הין מים שאובין פוסלין את המקוה ושמאי אומר תשעה קבין. ופעמים מזכרת המשנה עצם הדבר ואחר כך שם התנא ואחר כך משפטו כמו ביצה שנולדה ביום טוב בית שמאי אומרים תאכל ובית הלל אומרים לא תאכל, ביצה עצם הדבר הנושא המשפט בית שמאי שם התנא תאכל משפטו ודינו הנשוא על הביצה, וכן כרשיני תרומה בית שמאי אומרים שורין ושפין בטהרה וכמו כל המטמאין באהל המת שנחלקו והכניסו לתוך הבית ר' דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאים. ופעמים מזכיר שם הדבר עצמו ואחר כך משפטו ואחר כך שם התנא כמו אוכל פרוד אינו מצטרף דברי ר' דוסא, אוכל פרוד הוא שם דבר הנושא המשפט אינו מצטרף הוא המשפט הנשוא על האוכל ר' דוסא הוא התנא, וכן מחללין מעשר שני על אסימון דברי ר' דוסא. מאלה שלשה פנים הנזכרים נמצאו בכמה משניות וברייתות חדלו מספר. ולי אני הקטן נראה טעם המסדר לשלשה סבות, כי אין לסדר המצווה לפני המצוה, והשנית לסדר שני התנאים זה אצל זה, והשלישית כאשר במצווה ובדינו או בשם הדבר ובדינו אין בו יוצא לשני כי אם בעצמו כלומר שהצווי בודד מזכיר שם החכם או החכמים בין שם הדבר הנושא המשפט והמשפט הנשוא כי המשפט קצר ואין זו הפסקה בין שמות החכמים החולקים, אבל כאשר הצווי והמשפט יוצא לשני כלומר בלתי בודד אז אם היה שם החכם לפני דבר הצווי והמשפט יקרא הפסקה בין שמות החכמים ועל כן שמו כל המשפט והצווי לפני הזכרת שם החכם בלשון דברי פלוני ופלוני אומר כדי לסדר שני החכמים החולקים יחד, על פי הדברים האלה תוכל להבין טעמי שנוי הסדרים הנזכרים ע"כ. ועוד האריך עיין שם: {{דה מפרש|כל מעשיה בטומאה}} היינו דוקא בידים מסואבות אבל לא טומאת הגוף: {{דה מפרש|חוץ משרייתה}} מפרש בירושלמי דאיכא בינייהו שולה דלבית שמאי שולה בידים טהורות ולבית הלל בידים טמאות, תניא זו היא דברי ר"מ, אבל ר' יהודה אומר בית שמאי אומרים כל מעשיה בטהרה חוץ מחפיפתה ובית הלל אומרים כל מעשיה בטומאה חוץ משלייתה, ולר' יהודה איכא בינייהו מגיגה דלבית הלל מוגג בידים טמאות. ועיין במה שכתבתי בסוף מתניתין דבסמוך בשם ה"ר שמשון ז"ל. ומכל מקום בין לר"מ בין לר' יהודה קשה דאמאי לא תני פלוגתא דבית שמאי ובית הלל דגבי תלתן של תרומה בפרקא קמא דעדויות כדתני התם פלוגתייהו דבכרשיני תרומה, ובמה שכתבתי לקמן בפירקין בסימן ט' בשם הר"ש שירילי"ו ז"ל ניחא קצת ועיין גם כן במה שכתבתי במתניתין דבסמוך ועיין גם כן במה שכתוב שם בפרקא קמא דעדויות סימן ז': <קטע סוף=מלא"ש ג/> ===[[משנה מעשר שני ב ד|משנה ד]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ד/>{{דה מפרש|יאכלו צמחונין}} כדפרישנא גבי תלתן וקולי כרשינין דמעשר קחשיב ואזיל. וכאן פירש ה"ר שמשון ז"ל בקיצור יאכלו צמחונין כלומר מותר לאכלן צמחונין: {{דה מפרש|ונכנסין לירושלם ויוצאין}} אפילו רבנן דפליגי עליה דרשב"ג לקמן בפ"ג הכא מודו משום דקל הוא שהקילו בכרשינין, ודוקא להוציאן לחוץ לטוחנן או לכותשן להכשירן לאכילה ולחזור אל העיר ולאכול מה שהוא צריך ולא הטריחוהו לטחון כל מה שיש לו בבת אחת אלא כפי רצונו, אבל לא שיהא מותר להוציאן ולאכלן בחוץ דמכל מקום קלטו להו מחיצות: {{דה מפרש|נטמאו ר' טרפון אומר יתחלקו לעיסות}} מפרש בירושלמי דכשנטמאו בעודן זרעונים מודה ר' טרפון דאין מחמירין עליהם ונפדין דהא חזו לבהמה, אלא מיירי דוקא שנטמאו אחר שנעשו עיסה, ואם יש לו עיסות אחרות של מעשר שני אז צריך לחלקה דמאחר שהן עיסה מסתמא חישב עליהן לאדם כגון בשנת בצורת כאותה של דוד המלך. ופירש ה"ר יהוסף ז"ל ויוצאין פירוש מותר להוציאו לאיזה צורך אבל לא שיניחו בחוץ אלא שיחזירו לירושלם אחר כך, ומטעם זה לא הוזכר דין זה למעלה בתלתן כי התלתן אין בו צורך להוציאו אבל זה צריכין לפעמים להוציאו כדי לאפותו כי אין עושין תנורים בירושלם ע"כ. עוד כתב ז"ל יתחלקו לעיסות דין זה לא נזכר לעיל גבי תלתן כי תלתן אין יכולין לחלקו כי אין עושין ממנו עיסה ע"כ. עוד כתב ומאכילין פירוש לבהמה, והיינו דתנן ומאכילין ולא קתני ואוכלין בטומאה עכ"ל ז"ל: בפירוש ר"ע ז"ל דאוכל פחות מכביצה אינו לא מיטמא מאחרים ולא מטמא אחרים. אמר המלקט, מפירוש הרמב"ם ז"ל כאן וגם מכמה מקומות בפירוש המשנה וגם מפירוש ה"ר שמשון ז"ל משמע דדוקא לא מטמאו אחרים בפחות מכביצה אבל מקבלין טומאה בכל שהוא, ועיין עוד במה שכתבתי על זה בראש פ"ה דתרומות: {{דה מפרש|יפדו}} ואפילו נטמאו כשהן עיסה ונמצאות לו עיסות אחרות: {{דה מפרש|ומאכילין בטומאה}} יש מי שפירש מאכילין לכהן טמא: {{דה מפרש|שורין בטהרה}} כששורין אותם במים לא יהא בידים מסואבות משום דיש קטניות אחרות דבעי שרייה נמי להסיר הפסלת מהן כמו עדשים כדאיתא במסכת ביצה פרקא קמא, ואם כן לא מוכחא מילתא דמאכל בהמה נינהו, אבל השפשוף אינו נוהג במין קטנית אחרת אלא בכרשינין, הלכך ידיעה מילתא דכרשינין הוו ומאכל בהמה נינהו דשרו בטומאה: {{דה מפרש|יאכלו צריד}} לשון יובש כמו צריד של מנחות בפרק שני דחולין, והרמב"ם ז"ל פירש הטחינה העבה נקראת צריד, אבל קשה לעניות דעתי דהכא גרסינן צריד בדלי"ת והתם גרסינן ברי"ש, וכן פירשו הרגמ"ה ז"ל וגם רש"י ז"ל בפרק המנחות והנסכים (מנחות דף ק"ב) וכדאמרינן לענין שופר היה קולו עבה או צרור פירוש יבש שאין קולו נשמע, רונקו בלעז. אחר כך דקדקתי בערוך ששניהם הביאם בערך צרד בדלי"ת צריד דמתניתין וצריד דמנחות וגם דשופר הביאו בסמוך להם בערך צרוד בדלי"ת, וכתב ושייך בצריד דמה המורסן עב במינו אף זה השופר עב במינו ע"כ. וטעמא דשמאי דאף על גב דשרינן ידים מסואבות, אבל דליטמאו {{קטן|*{{שולייםלמטה|4}}}} הן עצמן לא שרי שמאי לאכלן משום הכי אין אוכלין אלא צריד, כן פירש ה"ר שמשון ז"ל. אבל הראב"ד ז"ל וגם הר"י ז"ל פירשו שישמור אותן מן ההכשר ואפילו שרייה בטהרה לא שרינין דסוף סוף מאכל אדם נינהו, הלכך ישמור אותן שלא יכשירם שאם יהו מוכשרין לא יזהר בטומאתן לפיכך אוכל אותן ביובש כגון קלי: {{דה מפרש|ר' עקיבא אומר כל מעשיהן בטומאה}} מפרש בתוספתא ומייתי לה בירושלמי דהכי קאמר כך היו שונין בית הלל כל מעשיהן בטומאה דכיון דמאכל בהמה נינהו לא גזרי בהו כלל, דתניא בתוספתא כרשיני תרומה בית שמאי אומרים שורין בטהרה ושפין ומאכילין בטומאה ובית הלל אומרים שורין ושפין בטהרה ומאכילין בטומאה דברי ר' יהודה, ר"מ אומר בית שמאי אומרים שורין ושפין בטהרה ומאכילין בטומאה ובית הלל אומרים כל מעשיהן בטומאה, א"ל ר' יוסי כמשנתך בבית הלל היתה משנתו של ר"ע בבית הלל לפיכך היה אומר ינתנו לכל כהן ואפילו עם הארץ. ומשמע דשאר תנאים בבית הלל לא היו שונים כן אלא כמשנתנו {{קטן|*{{שולייםלמטה|5}}}} וכר' יוסי או כמשנת ר' יהודה, ותלתא תנאי נינהו אליבא דבית הלל. ונראה דלא פליג ר"ע אלא דוקא בכרשינין ולא אתלתן, דבעדויות לא תני לה אלא בכרשינין בלבד ולא תנינן התם מתניתין דתלתן כי היכי דקאי ר' עקיבא עלה, ועוד דר' מאיר שונה בתלתן דבית הלל בעו טהרה בשרייה ובשלייה דוקא שרו בטומאה וגבי כרשינין שונה בבית הלל דכל מעשיהן בטומאה, אבל הרמב"ם ז"ל פסק בפרק י"ב מהלכות תרומות כר' עקיבא וכפשטה דמתניתין דהכא דמשמע דר' עקיבא קאי אתרוייהו, ומשמע בירושלמי בפרקא בתרא דחלה דכי פליג ר' עקיבא אפילו בכרשינין לאדם פליג וכל שכן בכרשינין לבהמה וטעמא דאין טומאה מצויה באוכלי בהמה, ה"ר שלמה שיריל"ו ז"ל. אבל ה"ר שמשון ז"ל כתב לשון תוספתא דפלוגתא דר"מ ור' יהודה בין דתלתן בין דכרשינין בגוונא אחרינא, וכתב בסוף דבריו והשתא סתם מתניתין בין דתלתן בין דכרשינין ר' יהודה היא ע"כ. ובמה שכתב הרש"ש ז"ל דהרמב"ם ז"ל פסק כר' עקיבא בהלכות תרומות פי"ב זה לשונו שם, התלתן והכרשינין של תרומה הואיל ואינו מאכל אדם הרי זה מותר לעשות כל מעשיהם בטומאה ואינו נזהר אלא בעת שרייתו במים שאם שרה אותם בטומאה הרי טימא אותם בידים, אבל אחר השרייה אינו נזהר לא בעת ששף הכרשינין ולא בעת שמאכילן לבהמה, לפיכך נותנין תרומת תלתן וכרשינין לכהן עם הארץ ע"כ. וכתב שם גם כן מהרי"ק ז"ל דהיינו כבית הלל אלא שבמה שכתב בסוף דבריו לפיכך נותנין תרומת תלתן וכרשינין לכהן עם הארץ פסק כר"ע, דתנן בפרק בתרא דחלה סימן ט' כרשיני תרומה ר' עקיבא מתיר וחכמים אוסרין, וכבר נתן שם טעם מהרי"ק ז"ל למה פסק כר' עקיבא אף על גב דרבים פליגי עליה, אבל בתחלת דבריו פסק כבית הלל בין בתלתן של תרומה בין בכרשיני תרומה וכדמשמע פשטא דמתניתין. ומכל מקום אפשר להיות דר"ע קאי אתרוייהו בין אכרשינין בין אתלתן ובזה מהרי"ק ז"ל והר"ש שירילי"ו ז"ל שוין: <קטע סוף=מלא"ש ד/> ===[[משנה מעשר שני ב ה|משנה ה]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ה/>{{דה מפרש|מה שליקט ליקט למעשר שני עד שישלים}} פירש ה"ר יהוסף ז"ל פירוש משום הפסד המעשר תקנו זה כי שמא לא ימצאו כל המעות ואם כן יפסיד המעשר, ובעבור זה תקנו שהראשון יהיה למעשר עכ"ל ז"ל. ירושלמי א"ר זעירא וצריך להתנות ולומר אם אלו שלמטן שני יהיו אלו שבידי תפוסין עליהן, ופירש הר"ש שירילי"ו ז"ל דלא דק ר' זעירא וצריך להביא מעות של נחשת ואחר כך יחלל הנחשת על המעות שבידו דהא בסמוך תנן דאפילו מדוחק אין מחללין כסף על כסף, אבל במסקנא בירושלמי עלה דמתניתין דבסמוך מייתי פלוגתא דתנאי וקאמר עלה דההיא ברייתא מדברי שניהם נלמוד מחללין כסף על כסף ואין מחללין כסף על נחשת, וכן פסק הרמב"ם ז"ל שכתב סלע של מעשר שני ושל חולין שנתערבו מביא בסלע מעות ואפילו מעות נחשת וכו', משמע דכי קתני מתניתין מביא מעות דהיינו פרוטות קולא אשמעינן דאפילו פרוטות שמחלידות שרו מדוחק וכל שכן כסף: {{דה מפרש|זה הכלל}} לרבות קטנית חולין וקטנית מעשר שני שנתפזרו וכן פירות, ופירות אם לקטן בדלוג וחסרו ישלים מדת מעשר שני ואם חסרו לחולין ואם חפן וכו'. לפי חשבון הוא החסרון והכי איתא בתוספתא, ואין צריך לדחוק ולומר דזה הכלל לסימנא בעלמא נקטיה כמו זה הכלל דבריש פירקין אף על גב דיש כיוצא בו בגמרא בפרק הקורא עומד כמו שכתבתי שם סימן ב': {{דה מפרש|והנבללין לפי חשבון}} בירושלמי מפרש דהנבללין והנחפנים קאמר כי היכי דלא תיקשי רישא אסיפא, ומשמע מהרמב"ם ז"ל דגם הכא בנבללין צריך תנאי וזה לשונו שם ראש פרק ששי, והנבללין לפי חשבון ומתנה ואומר אם אלו שבידי הן המעשר השאר חולין ואם הם חולין הרי מעות המעשר בכל מקום שהם מחוללין עליהם ע"כ. ועיין בנמקי יוסף ראש פרק הבית והעליה דפירש ההוא ירושלמי דמייתי התם דרוצה לומר דכי קתני מתניתין אם בלל וחפן לפי חשבון לאו דבעינן להו לתרווייהו אלא בחדא מינייהו בלחוד סגי, שאם בלל תחלה אף על פי שלא חפן אלא נטל אחד אחד הולכין אחר הרוב לפי חשבון, הלכך מעות מעשר שני וחולין שנתפזרו וליקט אחד אחד לא אמרינן לפי חשבון כיון שמתחלה לא היו מעורבין ובשעת נטילה לא חפן ליקח הרבה בבת אחת ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש ה/> ===[[משנה מעשר שני ב ו|משנה ו]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ו/>{{דה מפרש|סלע של מעשר שני וכו'. שנתערבו}} ורוצה להוציא של חולין חוץ לירושלם עכ"ל ר"ע ז"ל. וכתב עליו הר"ס ז"ל צריך עיון אמאי נקט חוץ לירושלם, וה"ר שמשון ז"ל לא כתב כן ע"כ: {{דה מפרש|מביא בסלע מעות}} ירושלמי תניא בן עזאי אומר בשתי סלעים צריך להביא פרוטות, פירוש שאם אתה מתיר לו בדמי סלע אחד שמא יצטרך הסלעים של כסף לצרכיו ונמצאו אלו שניהם מחוללין ויקיים כן שיהא קדושת המעשר על הפרוטות ויחלידו ונמצא מעשר מפסיד, ועוד שישהה עליותיו שהן משא כבד ומתוך שאתה קונס אותו שיביא פרוטות בדמי שני סלעים ידחוק עצמו ויחליף אחד מן הסלעים על סלע הכסף כדי שלא יהיו שניהם קדושים בספק ולכך יחמיר על עצמו ויהא הכסף של מעשר שני ויהא זריז וקל לעלות שאין לו משא כבד של נחשת: בפירוש ר"ע ז"ל ואי קשיא כו'. ורש"י ז"ל פירש שם פרק הזהב (בבא מציעא דף נ"ו) מפני שאמרו מחללין כסף על נחושת מדוחק אבל כסף על כסף לאו דרך חלול הוא ואפילו מדוחק נמי לא, וכיון דאף כסף על נחשת לא התירו אלא בדוחק הלכך לא שיקיים כן שבזיון מעשר הוא ועוד שהפרוטות מחלידות ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש ו/> ===[[משנה מעשר שני ב ז|משנה ז]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ז/>{{דה מפרש|בית שמאי אומרים לא יעשה וכו' ובית הלל מתירין}} קסברי הכסף כסף ריבה דכסף יתירי כתיבי בפרשה, ובית שמאי סברי הכסף כסף ראשון ולא כסף שני לישנא אחרינא דבית שמאי סברי כספא טבעא ודהבא פירא וטבעא אפירא לא מחללינן דכתיב וצרת הכסף, ובית הלל סברי כספא פירא ודהבא טבעא ופירא אטבעא מחללינן, והתם ראש פרק הזהב פרכינן בשלמא להך לישנא דאמרת דמדאורייתא מישרא שרו ובדרבנן פליגי, דבית שמאי סברי דרבנן הוא דגזרו ביה שמא ישהה עליותיו שיהיו לו סלעי מעשר עד שיגיעו לדמי דינר זהב בשנה שניה שימכור מעשרות שנה הבאה, ובית הלל סברי לא גזרינן שמא ישהה עליותיו דכי לא מלו נמי בדינרא אסוקי מסיק לה שאין משאן כבד היינו דקתני יעשה ולא יעשה ולא קתני לשון חלול דקסברי יש חלול אבל חכמים החמירו עליו, אלא להך לישנא דאמרת דמדאורייתא פליגי אי משום טעמא דכסף שני אי משום דדהבא פירא הוא דהוי כיון דאיסורו דאורייתא ולא מיתפסי בקדושת מעשר הכי איבעי ליה למיתני בית שמאי אומרים אין סלעי מעשר שני מתחללין על דינרי זהב ובית הלל אומרים מתחללין, וקאי בקושיא: {{דה מפרש|כספן דינרי זהב}} כספן שהיה להם ממעות מעשר שני, ואתא לאשמועינן דאפילו לכתחלה ואפילו לאדם חשוב שרו בית הלל דרבן גמליאל מבית הלל קאתי ועשה מעשה לעצמו ולא חש לדבית שמאי כלל: <קטע סוף=מלא"ש ז/> ===[[משנה מעשר שני ב ח|משנה ח]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ח/>{{דה מפרש|הפורט סלע ממעות וכו'}} והאי הפורט רוצה לומר המצרף ואיידי דתני סיפא הפורט דדוקא הוא תני נמי רישא הפורט. וכתוב במהר"י קולון ז"ל שרש צ"ה דפשיטא הוא דלשון מעות כולל בין מעות של נחשת בין מעות של כסף בין מעות של זהב שהרי בכל התלמוד בכמה דוכתי במשנה ובגמרא מזכיר שם מעות סתם במקום אשר אין לחלק כלל בין זהב וכסף ונחשת, ואף על גב דתנן במעשר שני פרק שני הפורט סלע ממעות מעשר שני בית שמאי אומרים בכל הסלע מעות ובית הלל אומרים בשקל כסף ובשקל מעות, ואותם מעות של נחשת הם כדמשמע בהדיא ראש פרק הזהב וכן בכמה משניות שונה שם מעות שהן מעות של נחשת, מכל מקום נראה לעניות דעתי דאף על גב דבמקום דמוכיח הלשון שהן של נחשת כי התם דקתני הפורט סלע דמשמע שהוא מחליף הפרוטות של נחשת לסלע דפשיטא דסתם פרוטות של נחשת הוא שונה התנא מעות במקום פרוטות של נחשת, מכל מקום היכא שהוזכרו מעות סתם יש בכללן בין מעות של כסף בין מעות של זהב דכולהו מעות איקרו, ותדע דכן הוא שהרי שנינו שם פרק חמישי כיצד פודין נטע רבעי מניח הסל על פי שלשה ואומר כמה אדם רוצה לפדות לו בסלע על מנת להוציא יציאות מביתו ומניח את המעות ואומר כל הנלקט מזה מחולל על מעות הללו, הרי לך בהדיא דסלע קרא מעות והנה דבר פשוט הוא דסלע של כסף הוא ומזה אין צריך ראיה אלא על כן צריך להיות כדפרישית ע"כ בקיצור: {{דה מפרש|בית שמאי אומרים בכל הסלע מעות}} אם בא לפורטן וכו' עד סוף פירוש ר"ע ז"ל. אמר המלקט כן פירש רש"י ז"ל, והקשו תוספות וגם ה"ר שמשון ז"ל על פירוש זה דלפי זה הטעם הוו בית הלל לחומרא וקשה דהוה ליה למתנייה בעדויות גבי קולי בית שמאי וחומרי בית הלל, והיא אינה שנויה התם רק בפרקא קמא דאכתי לא נחת תנא לאשמועינן קולי בית שמאי וחומרי בית הלל. והר"ש שירילי"ו ז"ל תירץ בעד רש"י ז"ל דהא דפרכינן בכל דוכתא וליתנייה גבי קולי בית שמאי וחומרי בית הלל לאו למימרא דבאותו פרק שמתחיל אלו דברים מקולי בית שמאי וחומרי בית הלל דוקא קאמר דליתנייה שם, דהא כמה תנאי פליגי על אותן המנויין שם ומוסיפים עליהם בפירקי אחריני, אלא בעדויות כלומר בכולה מסכת הוא דקאמר. אבל מה שהוקשה לי בדבריו ז"ל הוא דאי טעמא דבית הלל משום שיוקירו הפרוטות בירושלם ונמצא מעשר שני מפסיד וכו' מאי שייכא הכא פלוגתא דר"מ ורבנן, וכי תימא מילתא באנפי נפשה היא ליתא דהא בעדויות קתני לה בהדי פלוגתא דבית שמאי ובית הלל דומיא דסיפא דפורט בירושלם דפליגי על תנא קמא דבית הלל כל הנהו תנאי, ודמיין לריש עדויות דאשכחן רבנן דפליגי על בית הלל ובית שמאי ואמרי לא כדברי זה ולא כדברי זה ואף שהיו בית דין של אחריהם הנהו תנאי והכי נמי נפרש הכא, ועוד לדידיה תימה דהיכי אמרינן בירושלמי דינר כסף ודינר פירות דברי הכל אסור מאי טעמא דרבנן. לכך נראה לי דטעמא דבית שמאי היינו דסברי דיכול אדם לצרף חוץ לירושלם אף אם יש בידו כל סך הסלע מפרוטות ובא לצרפן בסלע שיכול וכל שכן אם יש בידו חצי סלע מֵעִין של כסף וחצי סלע בפירות או בפרוטות דשרי לצרפן בסלע, ובית הלל פליגי עלייהו בכל שיעור סלע מפרוטות כיון דעבד בזיון למעשר שני דפריק פירות כל כמיניה בנחשת עד שיעור סלע ולא חייש בפרוטות מחלידות השתא שאוחז דרכו ללכת לא שרינן ליה לפרוקינהו לכולהו, וכיון דלא שרינן לפרוקינהו יזהר עצמו מעיקרא דלא פריק כל כמיניה פירות שיעור סלע בפרוטות נחשת וקנסינן ליה ולא יחליף אלא חצי סלע של פרוטות ויעמיד בידו חציים ויעלם לירושלם, והשתא ר"מ ורבנן דבית דינו פליגי על תנא קמא דבית הלל ביותר קלה דאפילו פירות וכסף על כסף דמודו בית הלל דשרי אפילו הכי אסור משום דמשמע מבית הלל דדוקא הכא מחמרי משום דעבד בזיון למעשר שני כולי האי וכדפרישנא, אבל כי פריק חצי סלע במעין של כסף ויש לו פירות חצי סלע דכולי עלמא מודו דשרי כיון דליכא בזיון דמעשר שני, ואשמעינן ר"מ ורבנן דגם צרוף זה אסור ואפילו דינר כסף וחצי דינר פירות אסור לצרופי בכסף משום גזרה אחרת דאית להו כסף על כסף לא מחללינן כדאיתא במסכת דמאי. ומפרש בירושלמי דדינר כסף דכולי עלמא לא פליגי דחשוב הוא ואפילו יש לו פירות שוין שני דינרים אסור להחליפן במטבע כסף דלא גריר כסף כזה אטו פירות, וכן אם יש בפירות שיעור דינר חשיבי באנפי נפשייהו ולא שרינן לטפול להן מעות דכסף ולא גריר אגבייהו ואסור ואף על גב דכסף לא הוי אלא חצי דינר דפירא אטבעא הוא דאמר רחמנא וטבעא אטבעא לא. ועל כרחך באיסורא דאורייתא פליגי, דמוכח בירושלמי דהיכא דקתני אין מחללין דאיסורא דאורייתא חשיב ומשום הכי אסור ואף על גב דכסף לא הוי אלא חצי דינר, כי פליגי בחצי דינר כסף וחצי דינר פירות שבא להחליף ולצרף בדינר, ר"מ סבר אף הכא נמי לא גריר כסף גבי פירות וכסף על גבי כסף הוי ואסור דנגע אתקנתא דכסף על כסף וכסף דתנא ר"מ על דינר כסף קאמר דאסיר, ורבנן סברי דחצי דינר דבר מועט וגריר אטו פירות ולא חשיב אלא כמו פירות לחודייהו על גבי כסף, כך נראה לי עכ"ל ז"ל: <קטע סוף=מלא"ש ח/> ===[[משנה מעשר שני ב ט|משנה ט]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ט/>{{דה מפרש|ובית הלל אומרים בשקל כסף ובשקל מעות}} פירש רש"י ז"ל לא יחליף בפרוטות אלא חציין כו'. וכתב הר"ש שירילי"ו ז"ל לפי שיטת רש"י ז"ל אי נמי משום סחורה דדרך הוא להחליף כל הסלע בפרוטות דאין מפסיד אלא אדרבה מרויחין לפעמים וסבירא ליה לבית הלל דאסיר משום סחורה, והוו בית שמאי לקולא ובית הלל לחומרא ע"כ: {{דה מפרש|הדנין}} מפרש להו סוף פרקא קמא דסנהדרין בן עזאי בן זומא חנן המצרי, וחנניא בן חכינאי רב נחמן בר יצחק מוסיף אף שמעון התמני: {{דה מפרש|ר' עקיבא אומר שלשה דינרי כסף וברביעית כסף ברביעית מעות}} כך צריך להיות. אבל הר"ש שירילי"ו ז"ל גריס וברבעת כסף וברבעת מעות בוי"ו ובלא יו"ד כלל {{קטן|*{{שולייםלמטה|6}}}}, ופירש ור' עקיבא מחמיר טפי ולא שרי אלא שמינית סלע בפרוטות ע"כ. ולדידיה הוי רבעת מין מטבע שהוא חצי דינר דהיינו שלשה מעין וכן נראה שמפרש הרמב"ם ז"ל שכתב ור' עקיבא סבר דבשמינית סלע בלבד יחליף מעות, והוא הרמב"ם ז"ל כתב ארבעה אספרי כסף איני יודע כמה אספרים יש בסלע ע"כ. ובערוך ורבינו האיי אמר איצטרי גרסינן והן חתיכות של כסף ע"כ. אבל ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל כתב ארבעה אספרי כסף פירוש דהיינו מעין בלשון יון, ור' טרפון לא שרי אלא שתי מעין להחליף בפרוטות לחוד, והכי קאמר הדינר השני של שקל השני יקח בו ארבעה אספרי כסף בכסף ונשארו שני מעין שיחליף בפרוטות לחוד וכל חד וחד אתי למעוטי משיעורא דחבריה שמאי אומר וכו', פירשתי משניות אלו לפי דרכו של רש"י ז"ל דסובר דרישא דתני ממעות הוא שיש לו פרוטות ומחליפן כדי לקבל סלע כסף והכי מפרש לה בירושלמי דמצרף הוא דבעי למימר, והא דקתני הפורט רוצה לומר שמונה סכום פרוטותיו לקבל הסלע, ופירוש הגמרא יש לנו לקבל דאינהו הוו בקיאי בפירוש המשניות יותר מדורות אשר באו לאחריהם, ועוד דלהכי תני ממעות לומר דמעות היו בידו וסיפא לא תני ממעות דהסלע הוא דבא להחליף. ועוד סובר רש"י ז"ל דהני תרתי מתניתין קולי בית שמאי וחומרי בית הלל הוו, ולא קשה דאמאי לא תני להו בפרק קולי בית שמאי וחומרי בית הלל דהא בבא דלקמן דקתני דמחמרי בית הלל ואמרי לא שמענו אלא בבאה מן הקציר עד סוף הפרק לא קתני להו התם, וטעמא דלא תני התם אלא אותם דלא חזרו בית הלל והודו לבית שמאי אבל הך דחזרו לא, והכי נמי לא קתני התם אלא אותם דשאר תנאים לא חלקו עלייהו דבית שמאי ובית הלל והני חלקו עליהן שמאי גופיה ושאר תנאים, כגון הכא דחלקו עליהן דנין לפני חכמים וכו' ושמאי גופיה ודלעיל פליגי ר"מ ורבנן עלייהו דבית הלל. וכבר כתב רבינו שמשון ז"ל דבירושלמי משמע כדברי רש"י ז"ל ועוד הוכחת מחלוקת התנאים בתרי באבי הוכחה גמורה היא ובתוספות שנאץ חזרו והודו לרש"י ז"ל מן הטעם הזה. ונקטינן השתא דאיכא תלתא גווני קולי בית שמאי וחומרי בית הלל שנויין בעדויות, חדא גוונא דפליגי עלייהו תנאי דמחמרי טפי מינייהו והיינו הנהו דתנינן הכא ושנויין אגבן הנהו דפליגי עלייהו נמי דמקילין טפי מינייהו אלא שחזרו בהן והודו, והדר תני חומרי דבית הלל דלא איפליגו עלייהו תנאי כלל פירקא באנפי נפשיה, והדר תני פלוגתי אחריני דחומרי בית הלל נמי נינהו אלא דהוו אליבא דחד תנא, כגון ר' יהודה שהיה שונה ששה דברים על אותם שלמעלה ור' יוסי נמי היה שונה כך וכך על אותם שלמעלה ותנאי אחריני דלא מנו אלא עשרים וארבעה ותו לא הוו סברי דבשאר מילי לא אפליגו בית שמאי ובית הלל עלייהו אלא כולן היו שוין בדברים ההם ומחמירין היו, עכ"ל ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל: <קטע סוף=מלא"ש ט/> ===[[משנה מעשר שני ב י|משנה י]]=== <קטע התחלה=מלא"ש י/>{{דה מפרש|מי שהיו מקצת בניו טמאים וכו'}} וכתוב שם בכסף משנה לפרש הירושלמי ולהשיב בעד הרמב"ם ז"ל דלהשגת הראב"ד ז"ל דהכי פירושו, מה אנן קיימין אם באומר מכבר כלומר אם באומר מעכשיו תהא מחוללת סלע זו על מה שישתו טהורים משקה מעורב ונמצאו טמאין שותין מעשר שני, ואם באומר לכשישתו תהא מחוללת עליו למפרע חולין שתו שבשעה ששתו עדיין לא נתחלל והיאך יתחלל לאחר שכבר שתו אותו, אלא באומר מכבר לכשישתו כלומר סמוך לעת שמתחילין לשתות תהא סלע זו מחוללת עליו דהשתא חל החלול קודם שיתחילו לשתות ולא מופלג אלא סמוך ביותר בשעה שפירש היין מן הכד לפיהם דהשתא אינו ענין לברירה ע"כ. ובירושלמי מפרש בטמאין טומאת מת דאין מטמאין כלי חרס אלא מאוירו פירוש שיכניסו ידיהן לתוך האויר ואינם מטמאין במשא, ומפורש בפרק העור והרוטב דהיסט מטעם משא הוא טמא, הלכך כיון דאין להם היסט מצו טמאים לערות מן הכד לתוך כוסן ובלבד שלא יכניסו לתוך חללו של כלי חרס דאין כלי חרס מקבל טומאה מגבו אלא מאוירו דאילו הוו טמאים טומאת זיבה הא מטמאין בהיסטן ואין תקנה אלא שיערה אחר לטמאים, וכן בפירוש הרמב"ם ז"ל: {{דה מפרש|מה שהטהורין שותין סלע זו מחוללת עליו}} על יין ששותין, דאמרינן בפרק הערל דמעשר שני בין אכלו בטומאת הגוף בין אכלו בטומאת עצמו לוקה ויליף לה התם מקראי ומשום הכי תני הכא כדי שלא יכשלו לאכלו בטומאת עצמו, וטמאים נמי לא יכשלו לשתות מעשר שני טהור בטומאת הגוף, אומר מה שהטהורין שותין ממנו תהא סלע זו של מעשר מחוללת עליו ונמצא מה ששתו טהורין היה מעשר ומה ששתו טמאים היה חולין: {{דה מפרש|שותין מכד אחד}} ואינם חוטאים הר"ש שירילי"ו ז"ל. וכתוב בתוספות י"ט ודתנן שותין רוצה לומר זה אחר זה בתחלה הטהורים ואחר כך הטמאים, אבל הטמאים רשאין להשקות לטהורים על פי אלו התנאים ע"כ, פירוש שלא יגעו ביין ושיהיו טמאים בשאר טומאות מלבד זיבות ושיהיה הכלי מחרס, ובמה דברים אמורים בשאין אחר מערה אבל אם אחר מערה אפילו טמאים טומאת זיבה. וזה לשון ה"ר יהוסף ז"ל נמצאו טמאים וטהורים שותין מכד אחד לאו דוקא מכד אחד כי אינם שותין מן הכד עצמו כי אם היה כן היו מטמאין את היין ואסור לשתותו בתורת מעשר שני, אלא מיירי שמערים מן הכד לכוסן וכל אחד יש לו כוסו בפני עצמו, ומיירי נמי שהן טמאים טומאת מת ולא טומאת זיבה כי הטמא טומאת זיבה מטמא את הכלי בהיסט אך כשיש אחר שמערה לכוסות מותר אפילו בטומאת זיבה עכ"ל ז"ל: <קטע סוף=מלא"ש י/> ==הערות== * {{שולייםלמטה|1}} {{קטן|הגה"ה: בירושלמי לא פירש כן, ועיין שם ה"ר יהוסף ז"ל.}} * {{שולייםלמטה|2}} {{קטן|הגה"ה: וכתב החכם הר"ם ז"ל והרמב"ם ז"ל חילק בין אם זרען חוץ לירושלם או בירושלם, וכתב שאם זרען בירושלם גידוליהן מעשר שני ע"כ.}} * {{שולייםלמטה|3}} {{קטן|הגה"ה: עיין בפירוש ר"ע ז"ל בפרק בתרא דתרומות סימן ט'.}} * {{שולייםלמטה|4}} {{קטן|עיין בלשון הר"ש.}} * {{שולייםלמטה|5}} {{קטן|הגה"ה: צריך עיון לעניות דעתי אם אין טעות.}} * {{שולייםלמטה|6}} {{קטן|הגה"ה: גם ה"ר יהוסף ז"ל כתב וזה לשונו, וברבעת כסף וכו' פירוש וברובע של השקל שהוא מטבע שנקרא רבעת לוקח כסף, וברבעת האחר שהוא חצי הדינר האחר לוקח פרוטות, כך נראה לי, וכן מצינו בתלמוד לשון זה ועמדו קנים בו ביום ברבעתים עכ"ל ז"ל.}} <noinclude> [[קט:מלאכת שלמה על המשנה|מעשר שני ב]] [[קט:משנה מסכת מעשר שני|ב]]</noinclude> mznjwd467o7ku3cicejiiesqatvlzuw 0 369160 3011590 2698307 2026-05-07T18:14:41Z Kurpaph 38358 החלפתי את הפסוקים בתבניות מקורות 3011590 wikitext text/x-wiki פסוקים שנוהגים לומר לאחר חזרת הש״ץ במנחה של שבת. (אין אומרים אותם אם בחול לא אומרים [[תחנון]]). ==נוסח אשכנז== {{שיר מנוקד| {{צת לעיצוב|תהלים|קיט|קמב|ימין=לא}} {{צת לעיצוב|תהלים|עא|יט|ימין=לא}} {{צת לעיצוב|תהלים|לו|ז|ימין=לא}} }} ==נוסח החסידים (ספרד) ועדות המזרח== <קטע התחלה=מזרח/>{{שיר מנוקד| {{צת לעיצוב|תהלים|לו|ז|ימין=לא}} {{צת לעיצוב|תהלים|עא|יט|ימין=לא}} {{צת לעיצוב|תהלים|קיט|קמב|ימין=לא}} }}<קטע סוף=מזרח/> [[קטגוריה:תפילת מנחה]] [[קטגוריה:תפילות שבת]] cp6ey4boxqo34myokbrittbl2lvwees 1 373608 3011562 2679476 2026-05-07T14:24:51Z Geagea 983 /* דיווח על טעות לכאורה */ פסקה חדשה 3011562 wikitext text/x-wiki == ציון % ליד המספרים == יש מספרים שכתוב לידם % ויש כאלו שלא. זו טעות? מדוע אין בזה אחידות? בברכה, [[משתמש:משה כוכבי|משה כוכבי]] ([[שיחת משתמש:משה כוכבי|שיחה]]) 12:32, 25 בינואר 2023 (IST) == דיווח על טעות לכאורה == במערכת VRT ([[Ticket:2026050710007593]]) נתקבל דיווח על טעות לכאורה:{{ש}}"הנני פונה אליכם בבקשה לעדכון נוסח תקנות מס הכנסה (פחת), 1941 ("התקנות"), כפי שהוא מפורסם באתר ויקיטקסט. מבדיקה שנערכה בדף האינטרנט הרלוונטי (מצורף קישור להלן), עולה כי פרט לתוספת ב' לתקנות מוצג כחלק מהנוסח המעודכן, על אף שתוקפו פקע זה מכבר. אמנם מופיעה הערת שוליים המציינת את מועד פקיעת התוקף, אך הותרת הטקסט המלא בגוף הנוסח המעודכן עלולה להטעות את ציבור המשתמשים ולגרום להסתמכות שגויה על הוראות שאינן בתוקף. קישור לדף הרלוונטי באתרכם: https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A1_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%94_(%D7%A4%D7%97%D7%AA) למניעת הטעיה והיסקים שגויים, אודה לעזרתכם בעדכון הדף האמור, כך שהטקסט של פרט לתוספת ב' לתקנות יועבר לגרסה ההיסטורית, ובמקומו תופיע ההערה "(פקע)" בצמוד ומשמאל לסעיף ה(II)." [[משתמש:Geagea|Geagea]] ([[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]]) 17:24, 7 במאי 2026 (IDT) 40jigb9ltuxithutnrnhb5sppo3ij1n 0 410835 3011627 2922377 2026-05-08T09:44:42Z Nahum 68 /* דוגמא 60 */ 3011627 wikitext text/x-wiki ==29. סיום קשה: שני צריחים ורגלים== בעקבות הרעיון שלנו, לפיו הדרך הטובה ביותר ללמוד סיומים כמו גם פתיחות היא ללמוד את משחקיהם של האמנים, אנו נותנים כאן שני סיומים נוספים של שני צריחים ורגלים. סיומים אלה, כפי שכבר נאמר, אינם מאוד נפוצים, והמחבר הינו בר־מזל בכך שהוא עצמו שיחק יותר סיומים כאלו מאשר המצב בדרך־כלל. על ידי בחינתם והשוואתם של הסיומים שכבר ניתנו (דוגמאות 56 ו־57) עם הדוגמאות הבאות, התלמיד יוכל ללא ספק לקבל מושג מהדרך הנאותה שיש לנהוג בה במצבים כאלה. הדרך הפרוצדורלית דומה דמיון־מה בכולן. ===דוגמא 60=== מתוך משחק, קפבלנקה-קרימבורג, בתחרות האליפות של מדינת ניו־יורק משנת 1910. {{שחמט|= |rd| | | | |rd|kd| |= |pd| | | | | |pd|pd|= | | |pd| | | | | |= | | | |pd| |pd| | |= | | |pd| | | | | |= | | |pl| |pl|pl| | |= |pl|pl|kl| | |pl| |pl|= | | | |rl| |rl| | |= |30}} זהו תורו של השחור, וללא ספק, בחושבו כי לסיים בתיקו עמדה שכזו (שזה כל מה שהשחור ניסה להשיג במשחקו) יהיה קל עבורו, הוא הסתפק במדיניות של המתנה. התנהלות כזו יש תמיד לבקר. לעיתים קרובות היא מוליכה לאסון. הדרך הטובה ביותר להגן על עמדות כאלו היא לקחת את היוזמה ולהותיר את היריב במגננה. ::1... צא-ה8 המסע הראשון כבר שגוי. אין מה להשיג באמצעות מסע זה. על השחור היה לשחק א5; מלווה ב־א4; אלא אם הלבן ישחק ב3. זה היה "מסדר" את אגף המלכה. לאחר מכן הוא יכול להחליט איזו תצוגת־כח הוא יכול להפגין עם צריחיו, בכדי להעמיד את צריחי יריבו במקומם. ::2. צ-ד4 המסע הזה, לא זו בלבד שמונע ו4, ככוונתו של השחור, אלא שהוא מאיים ב־ב3, מלווה, לאחר ג:ב3+, בהתקפה עם אחד הצריחים או שניהם כנגד הרגלי א7. ::2... צ-ו6 כנראה בתיכנון של הפגנת־כח באגף המלך ע"י צ-ז6 ו־ז2. ::3. ב3, ג:ב3+ ::4. א:ב3, מ-ו7 ::5. מ-ד3 על צ-א1 היה להיות משוחק כעת, בכדי לאלץ את השחור להגן באמצעות צ-ה7. אך הלבן אינו חפץ לחשוף את תוכניתו בבת אחת, ובכך להסב את תשומת ליבו של השחור לסכנה שבעמדה שלו. לפיכך בא מסע זה, שנראה כמכוון לשבש את מערך הרגלים של השחור באגף המלכה. ::5. ..., צ-ה7 ::6. צ-א1, מ-ה6 זו טעות. השחור אינו מודע לסכנה שבעמדה שלו. היה עליו לשחק ו5; מאיים צ-ח6, ובאמצעות תצוגת כוח זו כנגד הרגלי ח2, היה עוצר את המתקפה על הרגלים שלו באגף המלכה, שעומדת עכשיו להתפתח. ::7. צ-א6, צ-ג7 הוא לא יכול היה לשחק מ-ד6, מכיוון שאז ג4זוכה לכל הפחות ברגלי. זה לכשלעצמו פוסל את מסעו הקודם מ-ה6, שלא הועיל מאומה מלבד להפוך את מצבו אבוד למעשה. ::8. צד-א4, ז5 כעת כפוי, אך מעט מאוחר מדיי. הוא לא יכול היה לשחק 8...צו-ו7, כי אז ו4 היה מותיר את משחקו משותק לחלוטין. השחור סוף סוף מתעורר לגלות את הסכנה, ומנסה להציל את המצב באמצעות הפגנת כח נגדית באגף המלך, מה שהיה עליו לעשות קודם. כמובן, הלבן אינו יכול לשחק צ:א7, בגלל צ:א7, מלווה ב־צ-ח6, זוכה בחזרה ברגלי עם יתרון. ::9. ח4!, ז4 השחור נמצא כעת במצב מאוד לא נעים. אילו שיחק 9...ז:ח4, 10. צ:ח4 היה מותיר אותו במצב מאוד מביך, כי הוא לא יכול לחזור אחורה עם המלך, וגם לא לעשות הרבה עם מי מהצריחים. הוא היה כנראה נאלץ לשחק 10...ח6, ואז הלבן היה יכול להשיב ב־11. ב4, מאיים לזכות ברגלי באמצעות ב5, או, אם זה לא יספיק, הוא עשוי לשחק מ-ד4, מלווה סוף סוף בכניסתו של המלך ל־ג5 או ה5. ::10. מ-ה2 {{שחמט|= | | | | | | | | |= |pd| |rd| | | | |pd|= |rl| |pd| |kd|rd| | |= | | | |pd| |pd| | |= |rl| | | | | |pd|pl|= | |pl|pl| |pl|pl| | |= | | | | |kl|pl| | |= | | | | | | | | |= |30}} ::10... ז:ו3+ הוא שוב אינו יכול לשחק ח5, בגלל שאז ו4 ישאיר אותו משותק. התקדמות ברגלי ח יהפוך את רגלי ח של הלבן למוגן, ובעקבות כן יידרש הצריח ו שלו לסגת ל-ו7 בכדי להגן על הרגלי א. זה יהפוך לבלתי אפשרי עבורו להוליך את מלכו ל-ד7, בגלל הרגלי א, וגם לא יוכל לקדם אף אחד מהרגלים שלו. מאידך גיסא, הלבן ישחק ב4, מאיים לזכות ברגלי באמצעות ב5, אם לא יהיה לו משהו טוב יותר. בינתיים לשחור לא יהיה משהו טוב יותר לעשות מאשר להעביר זמן עם אחד מצריחיו. השוו מערכת חונקת זו עם הסיום [[יסודות השחמט (קפבלנקה)/א/ה/26#דוגמא 57|בדוגמא 57]], ותראו שהמצב מאוד דומה. ::11. מ:ז3, צ(ו6)-ו7 ::12. מ-ה2 כנראה שגוי. ב4 מייד היה המסע הנכון. המסע בטקסט מעניק לשחור סיכויים טובים לתיקו. ::12... מ-ד6 ::13. ב4, צ-ב7 זה מעולם לא היה יכול לקרות לו שיחק הלבן 12. ב4, שכן יכול היה ללוותו ב־ב5 אחרי מ-ד6 של השחור. ::14. ח5 לא טוב. ו4 הציע את הסיכויים הטובים ביותר לניצחון באמצעות כוח. אם אז 14... צ-ז7; 15. ח5, צ-ז2+; 16. מ-ד3, צ-ח2; 17. צ:א7, צ:א7; 18. צ:א7, צ:ח5; 19. צ-א6, עם סיכויי ניצחון. {{שחמט|= | | | | | | | | |= |pd|rd| | | |rd| |pd|= |rl| |pd|kd| | | | |= | | | |pd| |pd| |pl|= |rl|pl| | | | | | |= | | |pl| |pl| | | |= | | | | |kl|pl| | |= | | | | | | | | |= |30}} ::14... ח6 השחור מפספס את ההזדמנות האחרונה שלו. ו4 היה מוביל לתיקו. אם אז 15. ה:ו4, צב-ה7+!; 16. מ-ו1, צ:ו4; 17. צ:א7, צ-ה3! ::15. ו4, צ-ז7 ::16. מ-ד3, צב-ד7 ::17. צ-א1, צ-ז7 ::18. מ-ד4, צ-ז2 ::19. צ(א6)-א2, צב-ז7 צז-ז7 היה מציג התנגדות חזקה יותר, אך עמדתו אבודה בכל מקרה. (אני משאיר לתלמיד לחשבן את זה). ::20. מ-ד3! צ:א2 ::21. צ:א2, צ-ד7 מאום לא היה עוזר. אם 21... צ-א1; אז 22. צ-א6!, צ-ד1+; 23. מ-ג2, צ-ח1; 24. ב5, צ:ח5; 25. צ:ג5+, מ-ד7; 26. צ-א6, והלבן מנצח בקלות. e2fn0xbuxi5k2x31xx2mtppifb6btsm 3011628 3011627 2026-05-08T09:45:39Z Nahum 68 ביטול גרסה [[Special:Diff/3011627|3011627]] של [[Special:Contributions/Nahum|Nahum]] ([[User talk:Nahum|שיחה]]) 3011628 wikitext text/x-wiki ==29. סיום קשה: שני צריחים ורגלים== בעקבות הרעיון שלנו, לפיו הדרך הטובה ביותר ללמוד סיומים כמו גם פתיחות היא ללמוד את משחקיהם של האמנים, אנו נותנים כאן שני סיומים נוספים של שני צריחים ורגלים. סיומים אלה, כפי שכבר נאמר, אינם מאוד נפוצים, והמחבר הינו בר־מזל בכך שהוא עצמו שיחק יותר סיומים כאלו מאשר המצב בדרך־כלל. על ידי בחינתם והשוואתם של הסיומים שכבר ניתנו (דוגמאות 56 ו־57) עם הדוגמאות הבאות, התלמיד יוכל ללא ספק לקבל מושג מהדרך הנאותה שיש לנהוג בה במצבים כאלה. הדרך הפרוצדורלית דומה דמיון־מה בכולן. ===דוגמא 60=== מתוך משחק, קפבלנקה-קרימבורג, בתחרות האליפות של מדינת ניו־יורק משנת 1910. {{שחמט|= |rd| | | | |rd|kd| |= |pd| | | | | |pd|pd|= | | |pd| | | | | |= | | | |pd| |pd| | |= | | |pd| | | | | |= | | |pl| |pl|pl| | |= |pl|pl|kl| | |pl| |pl|= | | | |rl| |rl| | |= |30}} זהו תורו של השחור, וללא ספק, בחושבו כי לסיים בתיקו עמדה שכזו (שזה כל מה שהשחור ניסה להשיג במשחקו) יהיה קל עבורו, הוא הסתפק במדיניות של המתנה. התנהלות כזו יש תמיד לבקר. לעיתים קרובות היא מוליכה לאסון. הדרך הטובה ביותר להגן על עמדות כאלו היא לקחת את היוזמה ולהותיר את היריב במגננה. ::1... צא-ה8 המסע הראשון כבר שגוי. אין מה להשיג באמצעות מסע זה. על השחור היה לשחק א5; מלווה ב־א4; אלא אם הלבן ישחק ב3. זה היה "מסדר" את אגף המלכה. לאחר מכן הוא יכול להחליט איזו תצוגת־כח הוא יכול להפגין עם צריחיו, בכדי להעמיד את צריחי יריבו במקומם. ::2. צ-ד4 המסע הזה, לא זו בלבד שמונע ו4, ככוונתו של השחור, אלא שהוא מאיים ב־ב3, מלווה, לאחר ג:ב3+, בהתקפה עם אחד הצריחים או שניהם כנגד הרגלי א7. ::2... צ-ו6 כנראה בתיכנון של הפגנת־כח באגף המלך ע"י צ-ז6 ו־ז2. ::3. ב3, ג:ב3+ ::4. א:ב3, מ-ו7 ::5. מ-ד3 על צ-א1 היה להיות משוחק כעת, בכדי לאלץ את השחור להגן באמצעות צ-ה7. אך הלבן אינו חפץ לחשוף את תוכניתו בבת אחת, ובכך להסב את תשומת ליבו של השחור לסכנה שבעמדה שלו. לפיכך בא מסע זה, שנראה כמכוון לשבש את מערך הרגלים של השחור באגף המלכה. ::5. ..., צ-ה7 ::6. צ-א1, מ-ה6 זו טעות. השחור אינו מודע לסכנה שבעמדה שלו. היה עליו לשחק ו5; מאיים צ-ח6, ובאמצעות תצוגת כוח זו כנגד הרגלי ח2, היה עוצר את המתקפה על הרגלים שלו באגף המלכה, שעומדת עכשיו להתפתח. ::7. צ-א6, צ-ג7 הוא לא יכול היה לשחק מ-ד6, מכיוון שאז ג4זוכה לכל הפחות ברגלי. זה לכשלעצמו פוסל את מסעו הקודם מ-ה6, שלא הועיל מאומה מלבד להפוך את מצבו אבוד למעשה. ::8. צד-א4, ז5 כעת כפוי, אך מעט מאוחר מדיי. הוא לא יכול היה לשחק 8...צו-ו7, כי אז ו4 היה מותיר את משחקו משותק לחלוטין. השחור סוף סוף מתעורר לגלות את הסכנה, ומנסה להציל את המצב באמצעות הפגנת כח נגדית באגף המלך, מה שהיה עליו לעשות קודם. כמובן, הלבן אינו יכול לשחק צ:א7, בגלל צ:א7, מלווה ב־צ-ח6, זוכה בחזרה ברגלי עם יתרון. ::9. ח4!, ז4 השחור נמצא כעת במצב מאוד לא נעים. אילו שיחק 9...ז:ח4, 10. צ:ח4 היה מותיר אותו במצב מאוד מביך, כי הוא לא יכול לחזור אחורה עם המלך, וגם לא לעשות הרבה עם מי מהצריחים. הוא היה כנראה נאלץ לשחק 10...ח6, ואז הלבן היה יכול להשיב ב־11. ב4, מאיים לזכות ברגלי באמצעות ב5, או, אם זה לא יספיק, הוא עשוי לשחק מ-ד4, מלווה סוף סוף בכניסתו של המלך ל־ג5 או ה5. ::10. מ-ה2 {{שחמט|= | | | | | | | | |= |pd| |rd| | | | |pd|= |rl| |pd| |kd|rd| | |= | | | |pd| |pd| | |= |rl| | | | | |pd|pl|= | |pl|pl| |pl|pl| | |= | | | | |kl|pl| | |= | | | | | | | | |= |30}} ::10... ז:ו3+ הוא שוב אינו יכול לשחק ח5, בגלל שאז ו4 ישאיר אותו משותק. התקדמות ברגלי ח יהפוך את רגלי ח של הלבן למוגן, ובעקבות כן יידרש הצריח ו שלו לסגת ל-ו7 בכדי להגן על הרגלי א. זה יהפוך לבלתי אפשרי עבורו להוליך את מלכו ל-ד7, בגלל הרגלי א, וגם לא יוכל לקדם אף אחד מהרגלים שלו. מאידך גיסא, הלבן ישחק ב4, מאיים לזכות ברגלי באמצעות ב5, אם לא יהיה לו משהו טוב יותר. בינתיים לשחור לא יהיה משהו טוב יותר לעשות מאשר להעביר זמן עם אחד מצריחיו. השוו מערכת חונקת זו עם הסיום [[יסודות השחמט (קפבלנקה)/א/ה/26#דוגמא 57|בדוגמא 57]], ותראו שהמצב מאוד דומה. ::11. מ:ז3, צ(ו6)-ו7 ::12. מ-ה2 כנראה שגוי. ב4 מייד היה המסע הנכון. המסע בטקסט מעניק לשחור סיכויים טובים לתיקו. ::12... מ-ד6 ::13. ב4, צ-ב7 זה מעולם לא היה יכול לקרות לו שיחק הלבן 12. ב4, שכן יכול היה ללוותו ב־ב5 אחרי מ-ד6 של השחור. ::14. ח5 לא טוב. ו4 הציע את הסיכויים הטובים ביותר לניצחון באמצעות כוח. אם אז 14... צ-ז7; 15. ח5, צ-ז2+; 16. מ-ד3, צ-ח2; 17. צ:א7, צ:א7; 18. צ:א7, צ:ח5; 19. צ-א6, עם סיכויי ניצחון. {{שחמט|= | | | | | | | | |= |pd|rd| | | |rd| |pd|= |rl| |pd|kd| | | | |= | | | |pd| |pd| |pl|= |rl|pl| | | | | | |= | | |pl| |pl| | | |= | | | | |kl|pl| | |= | | | | | | | | |= |30}} ::14... ח6 השחור מפספס את ההזדמנות האחרונה שלו. ו4 היה מוביל לתיקו. אם אז 15. ה:ו4, צב-ה7+!; 16. מ-ו1, צ:ו4; 17. צ:א7, צ-ה3! ::15. ו4, צ-ז7 ::16. מ-ד3, צב-ד7 ::17. צ-א1, צ-ב7 ::18. מ-ד4, צ-ז2 ::19. צ(א6)-א2, צב-ז7 צז-ז7 היה מציג התנגדות חזקה יותר, אך עמדתו אבודה בכל מקרה. (אני משאיר לתלמיד לחשבן את זה). ::20. מ-ד3! צ:א2 ::21. צ:א2, צ-ד7 מאום לא היה עוזר. אם 21... צ-א1; אז 22. צ-א6!, צ-ד1+; 23. מ-ג2, צ-ח1; 24. ב5, צ:ח5; 25. צ:ג5+, מ-ד7; 26. צ-א6, והלבן מנצח בקלות. ei90ikeicijsazjkh61uzd115ogly5o 3011629 3011628 2026-05-08T09:49:29Z Nahum 68 /* דוגמא 60 */ 3011629 wikitext text/x-wiki ==29. סיום קשה: שני צריחים ורגלים== בעקבות הרעיון שלנו, לפיו הדרך הטובה ביותר ללמוד סיומים כמו גם פתיחות היא ללמוד את משחקיהם של האמנים, אנו נותנים כאן שני סיומים נוספים של שני צריחים ורגלים. סיומים אלה, כפי שכבר נאמר, אינם מאוד נפוצים, והמחבר הינו בר־מזל בכך שהוא עצמו שיחק יותר סיומים כאלו מאשר המצב בדרך־כלל. על ידי בחינתם והשוואתם של הסיומים שכבר ניתנו (דוגמאות 56 ו־57) עם הדוגמאות הבאות, התלמיד יוכל ללא ספק לקבל מושג מהדרך הנאותה שיש לנהוג בה במצבים כאלה. הדרך הפרוצדורלית דומה דמיון־מה בכולן. ===דוגמא 60=== מתוך משחק, קפבלנקה-קרימבורג, בתחרות האליפות של מדינת ניו־יורק משנת 1910. {{שחמט|= |rd| | | | |rd|kd| |= |pd| | | | | |pd|pd|= | | |pd| | | | | |= | | | |pd| |pd| | |= | | |pd| | | | | |= | | |pl| |pl|pl| | |= |pl|pl|kl| | |pl| |pl|= | | | |rl| |rl| | |= |30}} זהו תורו של השחור, וללא ספק, בחושבו כי לסיים בתיקו עמדה שכזו (שזה כל מה שהשחור ניסה להשיג במשחקו) יהיה קל עבורו, הוא הסתפק במדיניות של המתנה. התנהלות כזו יש תמיד לבקר. לעיתים קרובות היא מוליכה לאסון. הדרך הטובה ביותר להגן על עמדות כאלו היא לקחת את היוזמה ולהותיר את היריב במגננה. ::1... צא-ה8 המסע הראשון כבר שגוי. אין מה להשיג באמצעות מסע זה. על השחור היה לשחק א5; מלווה ב־א4; אלא אם הלבן ישחק ב3. זה היה "מסדר" את אגף המלכה. לאחר מכן הוא יכול להחליט איזו תצוגת־כח הוא יכול להפגין עם צריחיו, בכדי להעמיד את צריחי יריבו במקומם. ::2. צ-ד4 המסע הזה, לא זו בלבד שמונע ו4, ככוונתו של השחור, אלא שהוא מאיים ב־ב3, מלווה, לאחר ג:ב3+, בהתקפה עם אחד הצריחים או שניהם כנגד הרגלי א7. ::2... צ-ו6 כנראה בתיכנון של הפגנת־כח באגף המלך ע"י צ-ז6 ו־ז2. ::3. ב3, ג:ב3+ ::4. א:ב3, מ-ו7 ::5. מ-ד3 על צ-א1 היה להיות משוחק כעת, בכדי לאלץ את השחור להגן באמצעות צ-ה7. אך הלבן אינו חפץ לחשוף את תוכניתו בבת אחת, ובכך להסב את תשומת ליבו של השחור לסכנה שבעמדה שלו. לפיכך בא מסע זה, שנראה כמכוון לשבש את מערך הרגלים של השחור באגף המלכה. ::5. ..., צ-ה7 ::6. צ-א1, מ-ה6 זו טעות. השחור אינו מודע לסכנה שבעמדה שלו. היה עליו לשחק ו5; מאיים צ-ח6, ובאמצעות תצוגת כוח זו כנגד הרגלי ח2, היה עוצר את המתקפה על הרגלים שלו באגף המלכה, שעומדת עכשיו להתפתח. ::7. צ-א6, צ-ג7 הוא לא יכול היה לשחק מ-ד6, מכיוון שאז ג4זוכה לכל הפחות ברגלי. זה לכשלעצמו פוסל את מסעו הקודם מ-ה6, שלא הועיל מאומה מלבד להפוך את מצבו אבוד למעשה. ::8. צד-א4, ז5 כעת כפוי, אך מעט מאוחר מדיי. הוא לא יכול היה לשחק 8...צו-ו7, כי אז ו4 היה מותיר את משחקו משותק לחלוטין. השחור סוף סוף מתעורר לגלות את הסכנה, ומנסה להציל את המצב באמצעות הפגנת כח נגדית באגף המלך, מה שהיה עליו לעשות קודם. כמובן, הלבן אינו יכול לשחק צ:א7, בגלל צ:א7, מלווה ב־צ-ח6, זוכה בחזרה ברגלי עם יתרון. ::9. ח4!, ז4 השחור נמצא כעת במצב מאוד לא נעים. אילו שיחק 9...ז:ח4, 10. צ:ח4 היה מותיר אותו במצב מאוד מביך, כי הוא לא יכול לחזור אחורה עם המלך, וגם לא לעשות הרבה עם מי מהצריחים. הוא היה כנראה נאלץ לשחק 10...ח6, ואז הלבן היה יכול להשיב ב־11. ב4, מאיים לזכות ברגלי באמצעות ב5, או, אם זה לא יספיק, הוא עשוי לשחק מ-ד4, מלווה סוף סוף בכניסתו של המלך ל־ג5 או ה5. ::10. מ-ה2 {{שחמט|= | | | | | | | | |= |pd| |rd| | | | |pd|= |rl| |pd| |kd|rd| | |= | | | |pd| |pd| | |= |rl| | | | | |pd|pl|= | |pl|pl| |pl|pl| | |= | | | | |kl|pl| | |= | | | | | | | | |= |30}} ::10... ז:ו3+ הוא שוב אינו יכול לשחק ח5, בגלל שאז ו4 ישאיר אותו משותק. התקדמות ברגלי ח יהפוך את רגלי ח של הלבן למוגן, ובעקבות כן יידרש הצריח ו שלו לסגת ל-ו7 בכדי להגן על הרגלי א. זה יהפוך לבלתי אפשרי עבורו להוליך את מלכו ל-ד7, בגלל הרגלי א, וגם לא יוכל לקדם אף אחד מהרגלים שלו. מאידך גיסא, הלבן ישחק ב4, מאיים לזכות ברגלי באמצעות ב5, אם לא יהיה לו משהו טוב יותר. בינתיים לשחור לא יהיה משהו טוב יותר לעשות מאשר להעביר זמן עם אחד מצריחיו. השוו מערכת חונקת זו עם הסיום [[יסודות השחמט (קפבלנקה)/א/ה/26#דוגמא 57|בדוגמא 57]], ותראו שהמצב מאוד דומה. ::11. מ:ז3, צ(ו6)-ו7 ::12. מ-ה2 כנראה שגוי. ב4 מייד היה המסע הנכון. המסע בטקסט מעניק לשחור סיכויים טובים לתיקו. ::12... מ-ד6 ::13. ב4, צ-ב7 זה מעולם לא היה יכול לקרות לו שיחק הלבן 12. ב4, שכן יכול היה ללוותו ב־ב5 אחרי מ-ד6 של השחור. ::14. ח5 לא טוב. ו4 הציע את הסיכויים הטובים ביותר לניצחון באמצעות כוח. אם אז 14... צ-ז7; 15. ח5, צ-ז2+; 16. מ-ד3, צ-ח2; 17. צ:א7, צ:א7; 18. צ:א7, צ:ח5; 19. צ-א6, עם סיכויי ניצחון. {{שחמט|= | | | | | | | | |= |pd|rd| | | |rd| |pd|= |rl| |pd|kd| | | | |= | | | |pd| |pd| |pl|= |rl|pl| | | | | | |= | | |pl| |pl| | | |= | | | | |kl|pl| | |= | | | | | | | | |= |30}} ::14... ח6 השחור מפספס את ההזדמנות האחרונה שלו. ו4 היה מוביל לתיקו. אם אז 15. ה:ו4, צב-ה7+!; 16. מ-ו1, צ:ו4; 17. צ:א7, צ-ה3! ::15. ו4, צ-ז7 ::16. מ-ד3, צב-ה7 ::17. צ-א1, צ-ב7 ::18. מ-ד4, צ-ז2 ::19. צ(א6)-א2, צב-ז7 צז-ז7 היה מציג התנגדות חזקה יותר, אך עמדתו אבודה בכל מקרה. (אני משאיר לתלמיד לחשבן את זה). ::20. מ-ד3! צ:א2 ::21. צ:א2, צ-ד7 מאום לא היה עוזר. אם 21... צ-א1; אז 22. צ-א6!, צ-ד1+; 23. מ-ג2, צ-ח1; 24. ב5, צ:ח5; 25. צ:ג5+, מ-ד7; 26. צ-א6, והלבן מנצח בקלות. n7m0bp6vmq0dctgu6gevdmas03xu8ek 3011630 3011629 2026-05-08T09:51:54Z Nahum 68 /* דוגמא 60 */ 3011630 wikitext text/x-wiki ==29. סיום קשה: שני צריחים ורגלים== בעקבות הרעיון שלנו, לפיו הדרך הטובה ביותר ללמוד סיומים כמו גם פתיחות היא ללמוד את משחקיהם של האמנים, אנו נותנים כאן שני סיומים נוספים של שני צריחים ורגלים. סיומים אלה, כפי שכבר נאמר, אינם מאוד נפוצים, והמחבר הינו בר־מזל בכך שהוא עצמו שיחק יותר סיומים כאלו מאשר המצב בדרך־כלל. על ידי בחינתם והשוואתם של הסיומים שכבר ניתנו (דוגמאות 56 ו־57) עם הדוגמאות הבאות, התלמיד יוכל ללא ספק לקבל מושג מהדרך הנאותה שיש לנהוג בה במצבים כאלה. הדרך הפרוצדורלית דומה דמיון־מה בכולן. ===דוגמא 60=== מתוך משחק, קפבלנקה-קרימבורג, בתחרות האליפות של מדינת ניו־יורק משנת 1910. {{שחמט|= |rd| | | | |rd|kd| |= |pd| | | | | |pd|pd|= | | |pd| | | | | |= | | | |pd| |pd| | |= | | |pd| | | | | |= | | |pl| |pl|pl| | |= |pl|pl|kl| | |pl| |pl|= | | | |rl| |rl| | |= |30}} זהו תורו של השחור, וללא ספק, בחושבו כי לסיים בתיקו עמדה שכזו (שזה כל מה שהשחור ניסה להשיג במשחקו) יהיה קל עבורו, הוא הסתפק במדיניות של המתנה. התנהלות כזו יש תמיד לבקר. לעיתים קרובות היא מוליכה לאסון. הדרך הטובה ביותר להגן על עמדות כאלו היא לקחת את היוזמה ולהותיר את היריב במגננה. ::1... צא-ה8 המסע הראשון כבר שגוי. אין מה להשיג באמצעות מסע זה. על השחור היה לשחק א5; מלווה ב־א4; אלא אם הלבן ישחק ב3. זה היה "מסדר" את אגף המלכה. לאחר מכן הוא יכול להחליט איזו תצוגת־כח הוא יכול להפגין עם צריחיו, בכדי להעמיד את צריחי יריבו במקומם. ::2. צ-ד4 המסע הזה, לא זו בלבד שמונע ו4, ככוונתו של השחור, אלא שהוא מאיים ב־ב3, מלווה, לאחר ג:ב3+, בהתקפה עם אחד הצריחים או שניהם כנגד הרגלי א7. ::2... צ-ו6 כנראה בתיכנון של הפגנת־כח באגף המלך ע"י צ-ז6 ו־ז2. ::3. ב3, ג:ב3+ ::4. א:ב3, מ-ו7 ::5. מ-ד3 על צ-א1 היה להיות משוחק כעת, בכדי לאלץ את השחור להגן באמצעות צ-ה7. אך הלבן אינו חפץ לחשוף את תוכניתו בבת אחת, ובכך להסב את תשומת ליבו של השחור לסכנה שבעמדה שלו. לפיכך בא מסע זה, שנראה כמכוון לשבש את מערך הרגלים של השחור באגף המלכה. ::5. ..., צ-ה7 ::6. צ-א1, מ-ה6 זו טעות. השחור אינו מודע לסכנה שבעמדה שלו. היה עליו לשחק ו5; מאיים צ-ח6, ובאמצעות תצוגת כוח זו כנגד הרגלי ח2, היה עוצר את המתקפה על הרגלים שלו באגף המלכה, שעומדת עכשיו להתפתח. ::7. צ-א6, צ-ג7 הוא לא יכול היה לשחק מ-ד6, מכיוון שאז ג4זוכה לכל הפחות ברגלי. זה לכשלעצמו פוסל את מסעו הקודם מ-ה6, שלא הועיל מאומה מלבד להפוך את מצבו אבוד למעשה. ::8. צד-א4, ז5 כעת כפוי, אך מעט מאוחר מדיי. הוא לא יכול היה לשחק 8...צו-ו7, כי אז ו4 היה מותיר את משחקו משותק לחלוטין. השחור סוף סוף מתעורר לגלות את הסכנה, ומנסה להציל את המצב באמצעות הפגנת כח נגדית באגף המלך, מה שהיה עליו לעשות קודם. כמובן, הלבן אינו יכול לשחק צ:א7, בגלל צ:א7, מלווה ב־צ-ח6, זוכה בחזרה ברגלי עם יתרון. ::9. ח4!, ז4 השחור נמצא כעת במצב מאוד לא נעים. אילו שיחק 9...ז:ח4, 10. צ:ח4 היה מותיר אותו במצב מאוד מביך, כי הוא לא יכול לחזור אחורה עם המלך, וגם לא לעשות הרבה עם מי מהצריחים. הוא היה כנראה נאלץ לשחק 10...ח6, ואז הלבן היה יכול להשיב ב־11. ב4, מאיים לזכות ברגלי באמצעות ב5, או, אם זה לא יספיק, הוא עשוי לשחק מ-ד4, מלווה סוף סוף בכניסתו של המלך ל־ג5 או ה5. ::10. מ-ה2 {{שחמט|= | | | | | | | | |= |pd| |rd| | | | |pd|= |rl| |pd| |kd|rd| | |= | | | |pd| |pd| | |= |rl| | | | | |pd|pl|= | |pl|pl| |pl|pl| | |= | | | | |kl|pl| | |= | | | | | | | | |= |30}} ::10... ז:ו3+ הוא שוב אינו יכול לשחק ח5, בגלל שאז ו4 ישאיר אותו משותק. התקדמות ברגלי ח יהפוך את רגלי ח של הלבן למוגן, ובעקבות כן יידרש הצריח ו שלו לסגת ל-ו7 בכדי להגן על הרגלי א. זה יהפוך לבלתי אפשרי עבורו להוליך את מלכו ל-ד7, בגלל הרגלי א, וגם לא יוכל לקדם אף אחד מהרגלים שלו. מאידך גיסא, הלבן ישחק ב4, מאיים לזכות ברגלי באמצעות ב5, אם לא יהיה לו משהו טוב יותר. בינתיים לשחור לא יהיה משהו טוב יותר לעשות מאשר להעביר זמן עם אחד מצריחיו. השוו מערכת חונקת זו עם הסיום [[יסודות השחמט (קפבלנקה)/א/ה/26#דוגמא 57|בדוגמא 57]], ותראו שהמצב מאוד דומה. ::11. מ:ז3, צ(ו6)-ו7 ::12. מ-ה2 כנראה שגוי. ב4 מייד היה המסע הנכון. המסע בטקסט מעניק לשחור סיכויים טובים לתיקו. ::12... מ-ד6 ::13. ב4, צ-ב7 זה מעולם לא היה יכול לקרות לו שיחק הלבן 12. ב4, שכן יכול היה ללוותו ב־ב5 אחרי מ-ד6 של השחור. ::14. ח5 לא טוב. ו4 הציע את הסיכויים הטובים ביותר לניצחון באמצעות כוח. אם אז 14... צ-ז7; 15. ח5, צ-ז2+; 16. מ-ד3, צ-ח2; 17. צ:א7, צ:א7; 18. צ:א7, צ:ח5; 19. צ-א6, עם סיכויי ניצחון. {{שחמט|= | | | | | | | | |= |pd|rd| | | |rd| |pd|= |rl| |pd|kd| | | | |= | | | |pd| |pd| |pl|= |rl|pl| | | | | | |= | | |pl| |pl| | | |= | | | | |kl|pl| | |= | | | | | | | | |= |30}} ::14... ח6 השחור מפספס את ההזדמנות האחרונה שלו. ו4 היה מוביל לתיקו. אם אז 15. ה:ו4, צב-ה7+!; 16. מ-ו1, צ:ו4; 17. צ:א7, צ-ה3! ::15. ו4, צ-ז7 ::16. מ-ד3, צב-ה7 ::17. צ-א1, צ-ב7 ::18. מ-ד4, צ-ז2 ::19. צ(א6)-א2, צב-ז7 צז-ז7 היה מציג התנגדות חזקה יותר, אך עמדתו אבודה בכל מקרה. (אני משאיר לתלמיד לחשבן את זה). ::20. מ-ד3! צ:א2 ::21. צ:א2, צ-ה7 מאום לא היה עוזר. אם 21... צ-א1; אז 22. צ-א6!, צ-ד1+; 23. מ-ג2, צ-ח1; 24. ב5, צ:ח5; 25. צ:ג5+, מ-ד7; 26. צ-א6, והלבן מנצח בקלות. 0bl5m1twdh7k45i1lige5obcqq1l22f 3011632 3011630 2026-05-08T10:07:43Z Nahum 68 /* דוגמא 60 */ 3011632 wikitext text/x-wiki ==29. סיום קשה: שני צריחים ורגלים== בעקבות הרעיון שלנו, לפיו הדרך הטובה ביותר ללמוד סיומים כמו גם פתיחות היא ללמוד את משחקיהם של האמנים, אנו נותנים כאן שני סיומים נוספים של שני צריחים ורגלים. סיומים אלה, כפי שכבר נאמר, אינם מאוד נפוצים, והמחבר הינו בר־מזל בכך שהוא עצמו שיחק יותר סיומים כאלו מאשר המצב בדרך־כלל. על ידי בחינתם והשוואתם של הסיומים שכבר ניתנו (דוגמאות 56 ו־57) עם הדוגמאות הבאות, התלמיד יוכל ללא ספק לקבל מושג מהדרך הנאותה שיש לנהוג בה במצבים כאלה. הדרך הפרוצדורלית דומה דמיון־מה בכולן. ===דוגמא 60=== מתוך משחק, קפבלנקה-קרימבורג, בתחרות האליפות של מדינת ניו־יורק משנת 1910. {{שחמט|= |rd| | | | |rd|kd| |= |pd| | | | | |pd|pd|= | | |pd| | | | | |= | | | |pd| |pd| | |= | | |pd| | | | | |= | | |pl| |pl|pl| | |= |pl|pl|kl| | |pl| |pl|= | | | |rl| |rl| | |= |30}} זהו תורו של השחור, וללא ספק, בחושבו כי לסיים בתיקו עמדה שכזו (שזה כל מה שהשחור ניסה להשיג במשחקו) יהיה קל עבורו, הוא הסתפק במדיניות של המתנה. התנהלות כזו יש תמיד לבקר. לעיתים קרובות היא מוליכה לאסון. הדרך הטובה ביותר להגן על עמדות כאלו היא לקחת את היוזמה ולהותיר את היריב במגננה. ::1... צא-ה8 המסע הראשון כבר שגוי. אין מה להשיג באמצעות מסע זה. על השחור היה לשחק א5; מלווה ב־א4; אלא אם הלבן ישחק ב3. זה היה "מסדר" את אגף המלכה. לאחר מכן הוא יכול להחליט איזו תצוגת־כח הוא יכול להפגין עם צריחיו, בכדי להעמיד את צריחי יריבו במקומם. ::2. צ-ד4 המסע הזה, לא זו בלבד שמונע ו4, ככוונתו של השחור, אלא שהוא מאיים ב־ב3, מלווה, לאחר ג:ב3+, בהתקפה עם אחד הצריחים או שניהם כנגד הרגלי א7. ::2... צ-ו6 כנראה בתיכנון של הפגנת־כח באגף המלך ע"י צ-ז6 ו־ז2. ::3. ב3, ג:ב3+ ::4. א:ב3, מ-ו7 ::5. מ-ד3 על צ-א1 היה להיות משוחק כעת, בכדי לאלץ את השחור להגן באמצעות צ-ה7. אך הלבן אינו חפץ לחשוף את תוכניתו בבת אחת, ובכך להסב את תשומת ליבו של השחור לסכנה שבעמדה שלו. לפיכך בא מסע זה, שנראה כמכוון לשבש את מערך הרגלים של השחור באגף המלכה. ::5. ..., צ-ה7 ::6. צ-א1, מ-ה6 זו טעות. השחור אינו מודע לסכנה שבעמדה שלו. היה עליו לשחק ו5; מאיים צ-ח6, ובאמצעות תצוגת כוח זו כנגד הרגלי ח2, היה עוצר את המתקפה על הרגלים שלו באגף המלכה, שעומדת עכשיו להתפתח. ::7. צ-א6, צ-ג7 הוא לא יכול היה לשחק מ-ד6, מכיוון שאז ג4זוכה לכל הפחות ברגלי. זה לכשלעצמו פוסל את מסעו הקודם מ-ה6, שלא הועיל מאומה מלבד להפוך את מצבו אבוד למעשה. ::8. צד-א4, ז5 כעת כפוי, אך מעט מאוחר מדיי. הוא לא יכול היה לשחק 8...צו-ו7, כי אז ו4 היה מותיר את משחקו משותק לחלוטין. השחור סוף סוף מתעורר לגלות את הסכנה, ומנסה להציל את המצב באמצעות הפגנת כח נגדית באגף המלך, מה שהיה עליו לעשות קודם. כמובן, הלבן אינו יכול לשחק צ:א7, בגלל צ:א7, מלווה ב־צ-ח6, זוכה בחזרה ברגלי עם יתרון. ::9. ח4!, ז4 השחור נמצא כעת במצב מאוד לא נעים. אילו שיחק 9...ז:ח4, 10. צ:ח4 היה מותיר אותו במצב מאוד מביך, כי הוא לא יכול לחזור אחורה עם המלך, וגם לא לעשות הרבה עם מי מהצריחים. הוא היה כנראה נאלץ לשחק 10...ח6, ואז הלבן היה יכול להשיב ב־11. ב4, מאיים לזכות ברגלי באמצעות ב5, או, אם זה לא יספיק, הוא עשוי לשחק מ-ד4, מלווה סוף סוף בכניסתו של המלך ל־ג5 או ה5. ::10. מ-ה2 {{שחמט|= | | | | | | | | |= |pd| |rd| | | | |pd|= |rl| |pd| |kd|rd| | |= | | | |pd| |pd| | |= |rl| | | | | |pd|pl|= | |pl|pl| |pl|pl| | |= | | | | |kl|pl| | |= | | | | | | | | |= |30}} ::10... ז:ו3+ הוא שוב אינו יכול לשחק ח5, בגלל שאז ו4 ישאיר אותו משותק. התקדמות ברגלי ח יהפוך את רגלי ח של הלבן למוגן, ובעקבות כן יידרש הצריח ו שלו לסגת ל-ו7 בכדי להגן על הרגלי א. זה יהפוך לבלתי אפשרי עבורו להוליך את מלכו ל-ד7, בגלל הרגלי א, וגם לא יוכל לקדם אף אחד מהרגלים שלו. מאידך גיסא, הלבן ישחק ב4, מאיים לזכות ברגלי באמצעות ב5, אם לא יהיה לו משהו טוב יותר. בינתיים לשחור לא יהיה משהו טוב יותר לעשות מאשר להעביר זמן עם אחד מצריחיו. השוו מערכת חונקת זו עם הסיום [[יסודות השחמט (קפבלנקה)/א/ה/26#דוגמא 57|בדוגמא 57]], ותראו שהמצב מאוד דומה. ::11. מ:ז3, צ(ו6)-ו7 ::12. מ-ה2 כנראה שגוי. ב4 מייד היה המסע הנכון. המסע בטקסט מעניק לשחור סיכויים טובים לתיקו. ::12... מ-ד6 ::13. ב4, צ-ב7 זה מעולם לא היה יכול לקרות לו שיחק הלבן 12. ב4, שכן יכול היה ללוותו ב־ב5 אחרי מ-ד6 של השחור. ::14. ח5 לא טוב. ו4 הציע את הסיכויים הטובים ביותר לניצחון באמצעות כוח. אם אז 14... צ-ז7; 15. ח5, צ-ז2+; 16. מ-ד3, צ-ח2; 17. צ:א7, צ:א7; 18. צ:א7, צ:ח5; 19. צ-א6, עם סיכויי ניצחון. {{שחמט|= | | | | | | | | |= |pd|rd| | | |rd| |pd|= |rl| |pd|kd| | | | |= | | | |pd| |pd| |pl|= |rl|pl| | | | | | |= | | |pl| |pl| | | |= | | | | |kl|pl| | |= | | | | | | | | |= |30}} ::14... ח6 השחור מפספס את ההזדמנות האחרונה שלו. ו4 היה מוביל לתיקו. אם אז 15. ה:ו4, צב-ה7+!; 16. מ-ו1, צ:ו4; 17. צ:א7, צ-ה3! ::15. ו4, צ-ז7 ::16. מ-ד3, צב-ה7 ::17. צ-א1, צ-ב7 ::18. מ-ד4, צ-ז2 ::19. צ(א6)-א2, צב-ז7 צז-ז7 היה מציג התנגדות חזקה יותר, אך עמדתו אבודה בכל מקרה. (אני משאיר לתלמיד לחשבן את זה). ::20. מ-ד3! צ:א2 ::21. צ:א2, צ-ה7 מאום לא היה עוזר. אם 21... צ-א1; אז 22. צ-א6!, צ-ד1+; 23. מ-ג2, צ-ח1; 24. ב5, צ:ח5; 25. צ:ג5+, מ-ד7; 26. צ-א6, והלבן מנצח בקלות. ::22. צ-ז2, צ-ה6 ::23. צ-ז7, צ-ה7 ::24. צ-ז8, ג5 השחור נואש. הוא רואה שהוא כבר אינו יכול עוד להגן על הרגלים שלו. ::25. צ-ז6+, צ-ה6 ::26. ב:ג5+, מ-ד7 ::27. צ-ז7+, מ-ג6 ::28. צ:א7, מ:ג5 ::29. מ-ו7, נכנע d4tsyo2w1wp8nzwuopddsp97f4atvhq 3011633 3011632 2026-05-08T10:08:18Z Nahum 68 /* דוגמא 60 */ 3011633 wikitext text/x-wiki ==29. סיום קשה: שני צריחים ורגלים== בעקבות הרעיון שלנו, לפיו הדרך הטובה ביותר ללמוד סיומים כמו גם פתיחות היא ללמוד את משחקיהם של האמנים, אנו נותנים כאן שני סיומים נוספים של שני צריחים ורגלים. סיומים אלה, כפי שכבר נאמר, אינם מאוד נפוצים, והמחבר הינו בר־מזל בכך שהוא עצמו שיחק יותר סיומים כאלו מאשר המצב בדרך־כלל. על ידי בחינתם והשוואתם של הסיומים שכבר ניתנו (דוגמאות 56 ו־57) עם הדוגמאות הבאות, התלמיד יוכל ללא ספק לקבל מושג מהדרך הנאותה שיש לנהוג בה במצבים כאלה. הדרך הפרוצדורלית דומה דמיון־מה בכולן. ===דוגמא 60=== מתוך משחק, קפבלנקה-קרימבורג, בתחרות האליפות של מדינת ניו־יורק משנת 1910. {{שחמט|= |rd| | | | |rd|kd| |= |pd| | | | | |pd|pd|= | | |pd| | | | | |= | | | |pd| |pd| | |= | | |pd| | | | | |= | | |pl| |pl|pl| | |= |pl|pl|kl| | |pl| |pl|= | | | |rl| |rl| | |= |30}} זהו תורו של השחור, וללא ספק, בחושבו כי לסיים בתיקו עמדה שכזו (שזה כל מה שהשחור ניסה להשיג במשחקו) יהיה קל עבורו, הוא הסתפק במדיניות של המתנה. התנהלות כזו יש תמיד לבקר. לעיתים קרובות היא מוליכה לאסון. הדרך הטובה ביותר להגן על עמדות כאלו היא לקחת את היוזמה ולהותיר את היריב במגננה. ::1... צא-ה8 המסע הראשון כבר שגוי. אין מה להשיג באמצעות מסע זה. על השחור היה לשחק א5; מלווה ב־א4; אלא אם הלבן ישחק ב3. זה היה "מסדר" את אגף המלכה. לאחר מכן הוא יכול להחליט איזו תצוגת־כח הוא יכול להפגין עם צריחיו, בכדי להעמיד את צריחי יריבו במקומם. ::2. צ-ד4 המסע הזה, לא זו בלבד שמונע ו4, ככוונתו של השחור, אלא שהוא מאיים ב־ב3, מלווה, לאחר ג:ב3+, בהתקפה עם אחד הצריחים או שניהם כנגד הרגלי א7. ::2... צ-ו6 כנראה בתיכנון של הפגנת־כח באגף המלך ע"י צ-ז6 ו־ז2. ::3. ב3, ג:ב3+ ::4. א:ב3, מ-ו7 ::5. מ-ד3 על צ-א1 היה להיות משוחק כעת, בכדי לאלץ את השחור להגן באמצעות צ-ה7. אך הלבן אינו חפץ לחשוף את תוכניתו בבת אחת, ובכך להסב את תשומת ליבו של השחור לסכנה שבעמדה שלו. לפיכך בא מסע זה, שנראה כמכוון לשבש את מערך הרגלים של השחור באגף המלכה. ::5. ..., צ-ה7 ::6. צ-א1, מ-ה6 זו טעות. השחור אינו מודע לסכנה שבעמדה שלו. היה עליו לשחק ו5; מאיים צ-ח6, ובאמצעות תצוגת כוח זו כנגד הרגלי ח2, היה עוצר את המתקפה על הרגלים שלו באגף המלכה, שעומדת עכשיו להתפתח. ::7. צ-א6, צ-ג7 הוא לא יכול היה לשחק מ-ד6, מכיוון שאז ג4זוכה לכל הפחות ברגלי. זה לכשלעצמו פוסל את מסעו הקודם מ-ה6, שלא הועיל מאומה מלבד להפוך את מצבו אבוד למעשה. ::8. צד-א4, ז5 כעת כפוי, אך מעט מאוחר מדיי. הוא לא יכול היה לשחק 8...צו-ו7, כי אז ו4 היה מותיר את משחקו משותק לחלוטין. השחור סוף סוף מתעורר לגלות את הסכנה, ומנסה להציל את המצב באמצעות הפגנת כח נגדית באגף המלך, מה שהיה עליו לעשות קודם. כמובן, הלבן אינו יכול לשחק צ:א7, בגלל צ:א7, מלווה ב־צ-ח6, זוכה בחזרה ברגלי עם יתרון. ::9. ח4!, ז4 השחור נמצא כעת במצב מאוד לא נעים. אילו שיחק 9...ז:ח4, 10. צ:ח4 היה מותיר אותו במצב מאוד מביך, כי הוא לא יכול לחזור אחורה עם המלך, וגם לא לעשות הרבה עם מי מהצריחים. הוא היה כנראה נאלץ לשחק 10...ח6, ואז הלבן היה יכול להשיב ב־11. ב4, מאיים לזכות ברגלי באמצעות ב5, או, אם זה לא יספיק, הוא עשוי לשחק מ-ד4, מלווה סוף סוף בכניסתו של המלך ל־ג5 או ה5. ::10. מ-ה2 {{שחמט|= | | | | | | | | |= |pd| |rd| | | | |pd|= |rl| |pd| |kd|rd| | |= | | | |pd| |pd| | |= |rl| | | | | |pd|pl|= | |pl|pl| |pl|pl| | |= | | | | |kl|pl| | |= | | | | | | | | |= |30}} ::10... ז:ו3+ הוא שוב אינו יכול לשחק ח5, בגלל שאז ו4 ישאיר אותו משותק. התקדמות ברגלי ח יהפוך את רגלי ח של הלבן למוגן, ובעקבות כן יידרש הצריח ו שלו לסגת ל-ו7 בכדי להגן על הרגלי א. זה יהפוך לבלתי אפשרי עבורו להוליך את מלכו ל-ד7, בגלל הרגלי א, וגם לא יוכל לקדם אף אחד מהרגלים שלו. מאידך גיסא, הלבן ישחק ב4, מאיים לזכות ברגלי באמצעות ב5, אם לא יהיה לו משהו טוב יותר. בינתיים לשחור לא יהיה משהו טוב יותר לעשות מאשר להעביר זמן עם אחד מצריחיו. השוו מערכת חונקת זו עם הסיום [[יסודות השחמט (קפבלנקה)/א/ה/26#דוגמא 57|בדוגמא 57]], ותראו שהמצב מאוד דומה. ::11. מ:ז3, צ(ו6)-ו7 ::12. מ-ה2 כנראה שגוי. ב4 מייד היה המסע הנכון. המסע בטקסט מעניק לשחור סיכויים טובים לתיקו. ::12... מ-ד6 ::13. ב4, צ-ב7 זה מעולם לא היה יכול לקרות לו שיחק הלבן 12. ב4, שכן יכול היה ללוותו ב־ב5 אחרי מ-ד6 של השחור. ::14. ח5 לא טוב. ו4 הציע את הסיכויים הטובים ביותר לניצחון באמצעות כוח. אם אז 14... צ-ז7; 15. ח5, צ-ז2+; 16. מ-ד3, צ-ח2; 17. צ:א7, צ:א7; 18. צ:א7, צ:ח5; 19. צ-א6, עם סיכויי ניצחון. {{שחמט|= | | | | | | | | |= |pd|rd| | | |rd| |pd|= |rl| |pd|kd| | | | |= | | | |pd| |pd| |pl|= |rl|pl| | | | | | |= | | |pl| |pl| | | |= | | | | |kl|pl| | |= | | | | | | | | |= |30}} ::14... ח6 השחור מפספס את ההזדמנות האחרונה שלו. ו4 היה מוביל לתיקו. אם אז 15. ה:ו4, צב-ה7+!; 16. מ-ו1, צ:ו4; 17. צ:א7, צ-ה3! ::15. ו4, צ-ז7 ::16. מ-ד3, צב-ה7 ::17. צ-א1, צ-ב7 ::18. מ-ד4, צ-ז2 ::19. צ(א6)-א2, צב-ז7 צז-ז7 היה מציג התנגדות חזקה יותר, אך עמדתו אבודה בכל מקרה. (אני משאיר לתלמיד לחשבן את זה). ::20. מ-ד3! צ:א2 ::21. צ:א2, צ-ה7 מאום לא היה עוזר. אם 21... צ-א1; אז 22. צ-א6!, צ-ד1+; 23. מ-ג2, צ-ח1; 24. ב5, צ:ח5; 25. צ:ג5+, מ-ד7; 26. צ-א6, והלבן מנצח בקלות. ::22. צ-ז2, צ-ה6 ::23. צ-ז7, צ-ה7 ::24. צ-ז8, ג5 השחור נואש. הוא רואה שהוא כבר אינו יכול עוד להגן על הרגלים שלו. ::25. צ-ז6+, צ-ה6 ::26. ב:ג5+, מ-ד7 ::27. צ-ז7+, מ-ג6 ::28. צ:א7, מ:ג5 ::29. צ-ו7, נכנע sbgygd0g6yiryaal8blhcc6jp22lkm0 3011635 3011633 2026-05-08T10:31:28Z Nahum 68 3011635 wikitext text/x-wiki ==29. סיום קשה: שני צריחים ורגלים== בעקבות הרעיון שלנו, לפיו הדרך הטובה ביותר ללמוד סיומים כמו גם פתיחות היא ללמוד את משחקיהם של האמנים, אנו נותנים כאן שני סיומים נוספים של שני צריחים ורגלים. סיומים אלה, כפי שכבר נאמר, אינם מאוד נפוצים, והמחבר הינו בר־מזל בכך שהוא עצמו שיחק יותר סיומים כאלו מאשר המצב בדרך־כלל. על ידי בחינתם והשוואתם של הסיומים שכבר ניתנו (דוגמאות 56 ו־57) עם הדוגמאות הבאות, התלמיד יוכל ללא ספק לקבל מושג מהדרך הנאותה שיש לנהוג בה במצבים כאלה. הדרך הפרוצדורלית דומה דמיון־מה בכולן. ===דוגמא 60=== מתוך משחק, קפבלנקה-קרימבורג, בתחרות האליפות של מדינת ניו־יורק משנת 1910. {{שחמט|= |rd| | | | |rd|kd| |= |pd| | | | | |pd|pd|= | | |pd| | | | | |= | | | |pd| |pd| | |= | | |pd| | | | | |= | | |pl| |pl|pl| | |= |pl|pl|kl| | |pl| |pl|= | | | |rl| |rl| | |= |30}} זהו תורו של השחור, וללא ספק, בחושבו כי לסיים בתיקו עמדה שכזו (שזה כל מה שהשחור ניסה להשיג במשחקו) יהיה קל עבורו, הוא הסתפק במדיניות של המתנה. התנהלות כזו יש תמיד לבקר. לעיתים קרובות היא מוליכה לאסון. הדרך הטובה ביותר להגן על עמדות כאלו היא לקחת את היוזמה ולהותיר את היריב במגננה. ::1... צא-ה8 המסע הראשון כבר שגוי. אין מה להשיג באמצעות מסע זה. על השחור היה לשחק א5; מלווה ב־א4; אלא אם הלבן ישחק ב3. זה היה "מסדר" את אגף המלכה. לאחר מכן הוא יכול להחליט איזו תצוגת־כח הוא יכול להפגין עם צריחיו, בכדי להעמיד את צריחי יריבו במקומם. ::2. צ-ד4 המסע הזה, לא זו בלבד שמונע ו4, ככוונתו של השחור, אלא שהוא מאיים ב־ב3, מלווה, לאחר ג:ב3+, בהתקפה עם אחד הצריחים או שניהם כנגד הרגלי א7. ::2... צ-ו6 כנראה בתיכנון של הפגנת־כח באגף המלך ע"י צ-ז6 ו־ז2. ::3. ב3, ג:ב3+ ::4. א:ב3, מ-ו7 ::5. מ-ד3 על צ-א1 היה להיות משוחק כעת, בכדי לאלץ את השחור להגן באמצעות צ-ה7. אך הלבן אינו חפץ לחשוף את תוכניתו בבת אחת, ובכך להסב את תשומת ליבו של השחור לסכנה שבעמדה שלו. לפיכך בא מסע זה, שנראה כמכוון לשבש את מערך הרגלים של השחור באגף המלכה. ::5. ..., צ-ה7 ::6. צ-א1, מ-ה6 זו טעות. השחור אינו מודע לסכנה שבעמדה שלו. היה עליו לשחק ו5; מאיים צ-ח6, ובאמצעות תצוגת כוח זו כנגד הרגלי ח2, היה עוצר את המתקפה על הרגלים שלו באגף המלכה, שעומדת עכשיו להתפתח. ::7. צ-א6, צ-ג7 הוא לא יכול היה לשחק מ-ד6, מכיוון שאז ג4זוכה לכל הפחות ברגלי. זה לכשלעצמו פוסל את מסעו הקודם מ-ה6, שלא הועיל מאומה מלבד להפוך את מצבו אבוד למעשה. ::8. צד-א4, ז5 כעת כפוי, אך מעט מאוחר מדיי. הוא לא יכול היה לשחק 8...צו-ו7, כי אז ו4 היה מותיר את משחקו משותק לחלוטין. השחור סוף סוף מתעורר לגלות את הסכנה, ומנסה להציל את המצב באמצעות הפגנת כח נגדית באגף המלך, מה שהיה עליו לעשות קודם. כמובן, הלבן אינו יכול לשחק צ:א7, בגלל צ:א7, מלווה ב־צ-ח6, זוכה בחזרה ברגלי עם יתרון. ::9. ח4!, ז4 השחור נמצא כעת במצב מאוד לא נעים. אילו שיחק 9...ז:ח4, 10. צ:ח4 היה מותיר אותו במצב מאוד מביך, כי הוא לא יכול לחזור אחורה עם המלך, וגם לא לעשות הרבה עם מי מהצריחים. הוא היה כנראה נאלץ לשחק 10...ח6, ואז הלבן היה יכול להשיב ב־11. ב4, מאיים לזכות ברגלי באמצעות ב5, או, אם זה לא יספיק, הוא עשוי לשחק מ-ד4, מלווה סוף סוף בכניסתו של המלך ל־ג5 או ה5. ::10. מ-ה2 {{שחמט|= | | | | | | | | |= |pd| |rd| | | | |pd|= |rl| |pd| |kd|rd| | |= | | | |pd| |pd| | |= |rl| | | | | |pd|pl|= | |pl|pl| |pl|pl| | |= | | | | |kl|pl| | |= | | | | | | | | |= |30}} ::10... ז:ו3+ הוא שוב אינו יכול לשחק ח5, בגלל שאז ו4 ישאיר אותו משותק. התקדמות ברגלי ח יהפוך את רגלי ח של הלבן למוגן, ובעקבות כן יידרש הצריח ו שלו לסגת ל-ו7 בכדי להגן על הרגלי א. זה יהפוך לבלתי אפשרי עבורו להוליך את מלכו ל-ד7, בגלל הרגלי א, וגם לא יוכל לקדם אף אחד מהרגלים שלו. מאידך גיסא, הלבן ישחק ב4, מאיים לזכות ברגלי באמצעות ב5, אם לא יהיה לו משהו טוב יותר. בינתיים לשחור לא יהיה משהו טוב יותר לעשות מאשר להעביר זמן עם אחד מצריחיו. השוו מערכת חונקת זו עם הסיום [[יסודות השחמט (קפבלנקה)/א/ה/26#דוגמא 57|בדוגמא 57]], ותראו שהמצב מאוד דומה. ::11. מ:ז3, צ(ו6)-ו7 ::12. מ-ה2 כנראה שגוי. ב4 מייד היה המסע הנכון. המסע בטקסט מעניק לשחור סיכויים טובים לתיקו. ::12... מ-ד6 ::13. ב4, צ-ב7 זה מעולם לא היה יכול לקרות לו שיחק הלבן 12. ב4, שכן יכול היה ללוותו ב־ב5 אחרי מ-ד6 של השחור. ::14. ח5 לא טוב. ו4 הציע את הסיכויים הטובים ביותר לניצחון באמצעות כוח. אם אז 14... צ-ז7; 15. ח5, צ-ז2+; 16. מ-ד3, צ-ח2; 17. צ:א7, צ:א7; 18. צ:א7, צ:ח5; 19. צ-א6, עם סיכויי ניצחון. {{שחמט|= | | | | | | | | |= |pd|rd| | | |rd| |pd|= |rl| |pd|kd| | | | |= | | | |pd| |pd| |pl|= |rl|pl| | | | | | |= | | |pl| |pl| | | |= | | | | |kl|pl| | |= | | | | | | | | |= |30}} ::14... ח6 השחור מפספס את ההזדמנות האחרונה שלו. ו4 היה מוביל לתיקו. אם אז 15. ה:ו4, צב-ה7+!; 16. מ-ו1, צ:ו4; 17. צ:א7, צ-ה3! ::15. ו4, צ-ז7 ::16. מ-ד3, צב-ה7 ::17. צ-א1, צ-ב7 ::18. מ-ד4, צ-ז2 ::19. צ(א6)-א2, צב-ז7 צז-ז7 היה מציג התנגדות חזקה יותר, אך עמדתו אבודה בכל מקרה. (אני משאיר לתלמיד לחשבן את זה). ::20. מ-ד3! צ:א2 ::21. צ:א2, צ-ה7 מאום לא היה עוזר. אם 21... צ-א1; אז 22. צ-א6!, צ-ד1+; 23. מ-ג2, צ-ח1; 24. ב5, צ:ח5; 25. צ:ג5+, מ-ד7; 26. צ-א6, והלבן מנצח בקלות. ::22. צ-ז2, צ-ה6 ::23. צ-ז7, צ-ה7 ::24. צ-ז8, ג5 השחור נואש. הוא רואה שהוא כבר אינו יכול עוד להגן על הרגלים שלו. ::25. צ-ז6+, צ-ה6 ::26. ב:ג5+, מ-ד7 ::27. צ-ז7+, מ-ג6 ::28. צ:א7, מ:ג5 ::29. צ-ו7, נכנע ===דוגמא 61=== מתוך המשחק קפבלנקה-ינובסקי, תחרות ניו יורק, 1913. fpk0k6efa77c8nsl2b0yezm4q1uqnh5 3011636 3011635 2026-05-08T10:35:33Z Nahum 68 /* 29. סיום קשה: שני צריחים ורגלים */ 3011636 wikitext text/x-wiki ==29. סיום קשה: שני צריחים ורגלים== בעקבות הרעיון שלנו, לפיו הדרך הטובה ביותר ללמוד סיומים כמו גם פתיחות היא ללמוד את משחקיהם של האמנים, אנו נותנים כאן שני סיומים נוספים של שני צריחים ורגלים. סיומים אלה, כפי שכבר נאמר, אינם מאוד נפוצים, והמחבר הינו בר־מזל בכך שהוא עצמו שיחק יותר סיומים כאלו מאשר המצב בדרך־כלל. על ידי בחינתם והשוואתם של הסיומים שכבר ניתנו (דוגמאות 56 ו־57) עם הדוגמאות הבאות, התלמיד יוכל ללא ספק לקבל מושג מהדרך הנאותה שיש לנהוג בה במצבים כאלה. הדרך הפרוצדורלית דומה דמיון־מה בכולן. ===דוגמא 60=== מתוך משחק, קפבלנקה-קרימבורג, בתחרות האליפות של מדינת ניו־יורק משנת 1910. {{שחמט|= |rd| | | | |rd|kd| |= |pd| | | | | |pd|pd|= | | |pd| | | | | |= | | | |pd| |pd| | |= | | |pd| | | | | |= | | |pl| |pl|pl| | |= |pl|pl|kl| | |pl| |pl|= | | | |rl| |rl| | |= |30}} זהו תורו של השחור, וללא ספק, בחושבו כי לסיים בתיקו עמדה שכזו (שזה כל מה שהשחור ניסה להשיג במשחקו) יהיה קל עבורו, הוא הסתפק במדיניות של המתנה. התנהלות כזו יש תמיד לבקר. לעיתים קרובות היא מוליכה לאסון. הדרך הטובה ביותר להגן על עמדות כאלו היא לקחת את היוזמה ולהותיר את היריב במגננה. ::1... צא-ה8 המסע הראשון כבר שגוי. אין מה להשיג באמצעות מסע זה. על השחור היה לשחק א5; מלווה ב־א4; אלא אם הלבן ישחק ב3. זה היה "מסדר" את אגף המלכה. לאחר מכן הוא יכול להחליט איזו תצוגת־כח הוא יכול להפגין עם צריחיו, בכדי להעמיד את צריחי יריבו במקומם. ::2. צ-ד4 המסע הזה, לא זו בלבד שמונע ו4, ככוונתו של השחור, אלא שהוא מאיים ב־ב3, מלווה, לאחר ג:ב3+, בהתקפה עם אחד הצריחים או שניהם כנגד הרגלי א7. ::2... צ-ו6 כנראה בתיכנון של הפגנת־כח באגף המלך ע"י צ-ז6 ו־ז2. ::3. ב3, ג:ב3+ ::4. א:ב3, מ-ו7 ::5. מ-ד3 על צ-א1 היה להיות משוחק כעת, בכדי לאלץ את השחור להגן באמצעות צ-ה7. אך הלבן אינו חפץ לחשוף את תוכניתו בבת אחת, ובכך להסב את תשומת ליבו של השחור לסכנה שבעמדה שלו. לפיכך בא מסע זה, שנראה כמכוון לשבש את מערך הרגלים של השחור באגף המלכה. ::5. ..., צ-ה7 ::6. צ-א1, מ-ה6 זו טעות. השחור אינו מודע לסכנה שבעמדה שלו. היה עליו לשחק ו5; מאיים צ-ח6, ובאמצעות תצוגת כוח זו כנגד הרגלי ח2, היה עוצר את המתקפה על הרגלים שלו באגף המלכה, שעומדת עכשיו להתפתח. ::7. צ-א6, צ-ג7 הוא לא יכול היה לשחק מ-ד6, מכיוון שאז ג4זוכה לכל הפחות ברגלי. זה לכשלעצמו פוסל את מסעו הקודם מ-ה6, שלא הועיל מאומה מלבד להפוך את מצבו אבוד למעשה. ::8. צד-א4, ז5 כעת כפוי, אך מעט מאוחר מדיי. הוא לא יכול היה לשחק 8...צו-ו7, כי אז ו4 היה מותיר את משחקו משותק לחלוטין. השחור סוף סוף מתעורר לגלות את הסכנה, ומנסה להציל את המצב באמצעות הפגנת כח נגדית באגף המלך, מה שהיה עליו לעשות קודם. כמובן, הלבן אינו יכול לשחק צ:א7, בגלל צ:א7, מלווה ב־צ-ח6, זוכה בחזרה ברגלי עם יתרון. ::9. ח4!, ז4 השחור נמצא כעת במצב מאוד לא נעים. אילו שיחק 9...ז:ח4, 10. צ:ח4 היה מותיר אותו במצב מאוד מביך, כי הוא לא יכול לחזור אחורה עם המלך, וגם לא לעשות הרבה עם מי מהצריחים. הוא היה כנראה נאלץ לשחק 10...ח6, ואז הלבן היה יכול להשיב ב־11. ב4, מאיים לזכות ברגלי באמצעות ב5, או, אם זה לא יספיק, הוא עשוי לשחק מ-ד4, מלווה סוף סוף בכניסתו של המלך ל־ג5 או ה5. ::10. מ-ה2 {{שחמט|= | | | | | | | | |= |pd| |rd| | | | |pd|= |rl| |pd| |kd|rd| | |= | | | |pd| |pd| | |= |rl| | | | | |pd|pl|= | |pl|pl| |pl|pl| | |= | | | | |kl|pl| | |= | | | | | | | | |= |30}} ::10... ז:ו3+ הוא שוב אינו יכול לשחק ח5, בגלל שאז ו4 ישאיר אותו משותק. התקדמות ברגלי ח יהפוך את רגלי ח של הלבן למוגן, ובעקבות כן יידרש הצריח ו שלו לסגת ל-ו7 בכדי להגן על הרגלי א. זה יהפוך לבלתי אפשרי עבורו להוליך את מלכו ל-ד7, בגלל הרגלי א, וגם לא יוכל לקדם אף אחד מהרגלים שלו. מאידך גיסא, הלבן ישחק ב4, מאיים לזכות ברגלי באמצעות ב5, אם לא יהיה לו משהו טוב יותר. בינתיים לשחור לא יהיה משהו טוב יותר לעשות מאשר להעביר זמן עם אחד מצריחיו. השוו מערכת חונקת זו עם הסיום [[יסודות השחמט (קפבלנקה)/א/ה/26#דוגמא 57|בדוגמא 57]], ותראו שהמצב מאוד דומה. ::11. מ:ז3, צ(ו6)-ו7 ::12. מ-ה2 כנראה שגוי. ב4 מייד היה המסע הנכון. המסע בטקסט מעניק לשחור סיכויים טובים לתיקו. ::12... מ-ד6 ::13. ב4, צ-ב7 זה מעולם לא היה יכול לקרות לו שיחק הלבן 12. ב4, שכן יכול היה ללוותו ב־ב5 אחרי מ-ד6 של השחור. ::14. ח5 לא טוב. ו4 הציע את הסיכויים הטובים ביותר לניצחון באמצעות כוח. אם אז 14... צ-ז7; 15. ח5, צ-ז2+; 16. מ-ד3, צ-ח2; 17. צ:א7, צ:א7; 18. צ:א7, צ:ח5; 19. צ-א6, עם סיכויי ניצחון. {{שחמט|= | | | | | | | | |= |pd|rd| | | |rd| |pd|= |rl| |pd|kd| | | | |= | | | |pd| |pd| |pl|= |rl|pl| | | | | | |= | | |pl| |pl| | | |= | | | | |kl|pl| | |= | | | | | | | | |= |30}} ::14... ח6 השחור מפספס את ההזדמנות האחרונה שלו. ו4 היה מוביל לתיקו. אם אז 15. ה:ו4, צב-ה7+!; 16. מ-ו1, צ:ו4; 17. צ:א7, צ-ה3! ::15. ו4, צ-ז7 ::16. מ-ד3, צב-ה7 ::17. צ-א1, צ-ב7 ::18. מ-ד4, צ-ז2 ::19. צ(א6)-א2, צב-ז7 צז-ז7 היה מציג התנגדות חזקה יותר, אך עמדתו אבודה בכל מקרה. (אני משאיר לתלמיד לחשבן את זה). ::20. מ-ד3! צ:א2 ::21. צ:א2, צ-ה7 מאום לא היה עוזר. אם 21... צ-א1; אז 22. צ-א6!, צ-ד1+; 23. מ-ג2, צ-ח1; 24. ב5, צ:ח5; 25. צ:ג5+, מ-ד7; 26. צ-א6, והלבן מנצח בקלות. ::22. צ-ז2, צ-ה6 ::23. צ-ז7, צ-ה7 ::24. צ-ז8, ג5 השחור נואש. הוא רואה שהוא כבר אינו יכול עוד להגן על הרגלים שלו. ::25. צ-ז6+, צ-ה6 ::26. ב:ג5+, מ-ד7 ::27. צ-ז7+, מ-ג6 ::28. צ:א7, מ:ג5 ::29. צ-ו7, נכנע ===דוגמא 61=== מתוך המשחק קפבלנקה-ינובסקי, תחרות ניו יורק, 1913. {{שחמט|= | |kd| | |rd| | | |= | |pd|pd|rd| | |pd|pd|= |pd| |pd| | |pd| | |= | | | | | |rl| | |= | | | | |pl| | | |= | |pl| |pl| | | |pl|= |pl| |pl| | | |pl| |= | | | | | |rl|kl| |= |30}} jk04ewnzecy451dzk7okudvi5nimw3u 106 460075 3011552 3011432 2026-05-07T12:24:24Z Michaelkimmel2 44530 3011552 wikitext text/x-wiki ==ספרי במדבר לפרשת בלק פרק כה== ===פיסקה קלא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר כה א-יג''' {{הע-שמאל| ראו דברי ר' יצחק ור' לוי ב[[בראשית רבה לח ז]].}} '''"וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת"''' ([[במדבר כה א]]), אֵין יְשִׁיבָה בְּכָל מָקוֹם כִּי אִם קִלְקָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק" ([[שמות לב ו]]), וְאוֹמֵר: "וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם" וְגוֹ' ([[בראשית לז כה]]). {{הע-שמאל|ר' עקיבא קושר את הזנות לעצת בלעם, לפי סמיכות הפרשיות ולפי [[במדבר לא טז]]. רבי חולק עליו וטוען שסמיכות הפרשיות אינה מקור לדרשה. ראיה לדעת רבי: התשובה למשה נאמרה שלושה פרקים לפני התלונה שלו. מכאן מגיעה שורה של פסוקים סמוכים שלכאורה קשה להבין את הקשר ביניהם, אבל לכל זוג פסוקים כזה ניתן הסבר מבית ר' עקיבא, ע"י משל למלך.}} רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כָּל פָּרָשָׁה שֶׁהִיא סְמוּכָה לַחֲבֶרְתָּהּ – לְמֵדָה הֵימֶנָּה. רַבִּי אוֹמֵר: הַרְבֵּה פָרָשִׁיּוֹת סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ, וּרְחוֹקוֹת זוֹ מִזּוֹ כִּרְחוֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי" ([[שמות ו יב]]) – אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: "וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ" ([[שמות ג יח]])! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת" וְגוֹ' ([[ויקרא כא ט]]) – "וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו" וְגוֹ' ([[ויקרא כא י]]). וְכִי מָה עִנְיָן זֶה לָזֶה? אַף הוּא נִשְׂרָף? מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְקִיטָרוֹן שֶׁהִשְׁלִים שָׁנָיו, וְלֹא שִׁמֵּשׁ {{ב|פְּלוּמוֹפִילוֹן שֶׁלּוֹ,|שר צבא}} אֶלָּא בָּרַח וְהָלַךְ לוֹ. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ וֶהֱבִיאוֹ, וְחִיְּבוֹ לִקְטֹעַ אֶת רֹאשׁוֹ. עַד שֶׁלֹּא יָצָא לֵהָרֵג, אָמַר הַמֶּלֶךְ: 'מַלְּאוּ לוֹ מִדָּה שֶׁל דִּינְרֵי זָהָב', וְהוֹצִיאוּ לְפָנָיו. וְאָמְרוּ לוֹ: 'אִלּוּ עָשִׂיתָ כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשׂוּ חֲבֵרֶיךָ – הָיִיתָ נוֹטֵל מִדָּה שֶׁל דִּינְרֵי זָהָב, וְנַפְשְׁךָ שֶׁלְּךָ, עַכְשָׁו אִבַּדְתָּ אֶת נַפְשְׁךָ וְאִבַּדְתָּ אֶת מָמוֹנְךָ!' כֵּן בַּת כֹּהֵן שֶׁזִּנְּתָה, יוֹצֵא כֹּהֵן גָּדוֹל לְפָנֶיהָ וְאוֹמְרִים לָהּ: אִלּוּ עָשִׂית כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשׂוּ אִמּוֹתַיִךְ – זָכִית שֶׁיּוֹצֵא מִמֵּךְ כֹּהֵן גָּדוֹל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, וְעַכְשָׁו – אִבַּדְתְּ אֶת עַצְמֵךְ וְאִבַּדְתְּ אֶת כְּבוֹדֵךְ! לְכָךְ נֶאֱמַר: "וּבַת אִישׁ כֹּהֵן... וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו" וְגוֹ'! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי" ([[הושע א ט]]) – וְאוֹמֵר: "וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר, וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם" ([[הושע ב א]]). וְכִי מָה עִנְיָן זֶה לָזֶה? מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל אִשְׁתּוֹ, שָׁלַח אַחַר סוֹפֵר לָבֹא וְלִכְתֹּב לָהּ גֵּט. עַד שֶׁלֹּא בָּא הַסּוֹפֵר – נִתְרַצָּה הַמֶּלֶךְ לְאִשְׁתּוֹ; אָמַר הַמֶּלֶךְ: אֶפְשָׁר שֶׁיֵּצֵא סוֹפֵר זֶה מִיכֵּן {{ב|חָלוּק|חלק, בידיים ריקות}}? אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ: בּוֹא כְּתֹב שֶׁאֲנִי כּוֹפֵל לָהּ כְּתֻבָּתָהּ! לְכָךְ נֶאֱמַר: "כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי... וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם"! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "תֶּאְשַׁם שֹׁמְרוֹן כִּי מָרְתָה בֵּאלֹהֶיהָ" ([[הושע יד א]]), וְאוֹמֵר: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ" ([[הושע יד ב]]). {{הע-שמאל|האשמה אינה מחייבת הרס, אלא ניתנת אפשרות לשוב; רק אם לא שבו בזמן הקבוע מראש יש לפגוע באשמים.}} וְכִי מָה עִנְיָן זֶה לָזֶה? מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִמְדִינָה שֶׁמָּרְדָה עַל הַמֶּלֶךְ; שָׁלַח הַמֶּלֶךְ פּוֹלִימַרְכוֹס אֶחָד לְהַחֲרִיבָהּ. הָיָה אוֹתוֹ פּוֹלִימַרְכוֹס בָּקִי וּמְיֻשָּׁב, אָמַר לָהֶם: טְלוּ לָכֶם יָמִים, וְאִם לָאו – הֲרֵינִי עוֹשֶׂה לָכֶם כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשִׂיתִי לִמְדִינָה פְּלוֹנִית וְלַחֲבֵרוֹתֶיהָ, וּלְהִפַּרְכְיָא פְּלוֹנִית וְלַחֲבֵרוֹתֶיהָ. לְכָךְ נֶאֱמַר: "תֶּאְשַׁם שֹׁמְרוֹן כִּי מָרְתָה בֵּאלֹהֶיהָ", וְאוֹמֵר: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל"! {{הע-שמאל|דורש שטים – שטות; ההצלחה של ישראל במלחמה נגד עוג גדולה בהרבה מהצלחת הרומיים בזמנם של חז"ל, והיא שגרמה להם לבזבוז הביזה (דורש 'בזונו' – ביזינו ובזבזנו), לאופוריה, ולשטות.}} דָּבָר אַחֵר: "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים" – בִּמְקוֹם הַשְּׁטוּת. לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, "לֹא מְקוֹם זֶרַע וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן" ([[במדבר כ ד]]). בָּאוּ וְעָשׂוּ מִלְחָמָה עִם סִיחוֹן וְעוֹג וְנָפְלוּ בְּיָדָן וְנָטְלוּ כָּל מַה שֶּׁלָּהֶם. {{ב|מַלְכוּת זוֹ|רומי}} מִתְגָּאָה וּמִשְׁתַּחֶצֶת! אֵין לָהּ אֶלָּא אַרְבַּע מְדִינוֹת שֶׁרְאוּיוֹת לְמַלְכוּת, וְאֵלּוּ הֵם: {{ב|אַבֲּיָא|אכאיה, בצפון יוון}} וְאַלֶּכְסַנְדְּרִיָא וְקַרְטִיגְנִי וְאַנְטוֹכְיָא! וְאֵלּוּ הָיוּ לָהֶם שִׁשִּׁים עִיר, וְכֻלָּם רְאוּיוֹת לְמַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: "שִׁשִּׁים עִיר כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן" ([[דברים ג ד]]). וּבָאוּ יִשְׂרָאֵל וְעָשׂוּ מִלְחָמָה עִמָּהֶם וְנָפְלוּ בְּיָדָם, וְנָטְלוּ כָּל מַה שֶּׁלָּהֶם! אֲבָל מִשֶּׁנִּתְמַלְּאוּ יִשְׂרָאֵל בַּבִּזָּה, הִתְחִילוּ מְבַזְבְּזִין אֶת הַבִּזָּה: מְקָרְעִים כְּסוּת וּמַשְׁלִיכִים, מְעַקְּרִין בְּהֵמָה וּמַשְׁלִיכִים. לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ מְבַקְּשִׁים אֶלָּא כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכָל הַבְּהֵמָה וּשְׁלַל הֶעָרִים בַּזּוֹנוּ לָנוּ" ([[דברים ג ז]]). בָּאוּ וְיָשְׁבוּ לָהֶם בַּשִּׁטִּים, בִּמְקוֹם הַשְּׁטוּת! {{הע-שמאל|תיאור מפורט של שידול ישראל לזנות, שנועד להסיר את החרפה שבעבודת בעל פעור: המואבים טמנו פח לישראל, שהתפתו לבנותיהם כי עדיין לא נאסר יין נסך. הטעם לאיסור יינם של גויים אינו מחשש שמא שימש לע"ז אלא משום בנותיהם, וראו גם [[ביאור:משנה עבודה זרה פרק ב#משנה ה|בביאור לע"ז ב ה,]] וכן [[עבודה זרה לו ב]]. לבסוף מוצג גם האליל בעל פעור כמגוחך ונלעג, כך שהעבודה לו היא ע"ז בשוגג, וראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה ו|סנהדרין ז ו,]] ו[[סנהדרין סד א]].}} בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָמְדוּ עַמּוֹנִים וּמוֹאָבִים, וּבָנוּ לָהֶם קִילִין מִבֵּית הַיְשִׁמוֹת וְעַד הַר הַשֶּׁלֶג, וְהוֹשִׁיבוּ שָׁם נָשִׁים מוֹכְרוֹת {{ב|כָּל מִינֵי כִּסְנִין|מיני מזונות}}. וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָדָם יוֹצֵא לְטַיֵּל בַּשּׁוּק וּמְבַקֵּשׁ לִיקַּח לוֹ חֵפֶץ מִן הַזְּקֵנָה וְהָיְתָה מוֹכֶרֶת לוֹ בְּשָׁוְיוֹ. {{ב|וּקְטַנָּה|נערה צעירה}} קוֹרְאָה לוֹ, וְאוֹמְרָה לוֹ מִבִּפְנִים: בּוֹא וְקַח לְךָ בְּפָחוּת! וְהָיָה הוּא לוֹקֵחַ הֵימֶנָּה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי. וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי אָמְרָה לוֹ: הִכָּנֵס לִפְנִים וּבְרוֹר לְךָ לְעַצְמְךָ! אִי אַתָּה בֶּן בַּיִת? וְהוּא נִכְנַס אֶצְלָהּ, {{ב|וְהַצַּרְצוּר|חבית}} מָלֵא יַיִן אֶצְלָהּ, מִיֵּין הָעַמּוֹנִי – וַעֲדַיִן לֹא נֶאֱסַר יֵינָן שֶׁל גּוֹיִם לְיִשְׂרָאֵל. אָמְרָה לוֹ: רְצוֹנְךָ שֶׁתִּשְׁתֶּה יַיִן? וְהוּא הָיָה שׁוֹתֶה, וְהָיָה הַיַּיִן בּוֹעֵר בּוֹ, וְאוֹמֵר לָהּ: {{ב|הַשְׁמִיעִי לִי!|שכבי איתי}}. וְהִיא מוֹצִיאָה דְּפוּס שֶׁל פְּעוֹר מִתַּחַת פְּסִיקְיָא שֶׁלָּהּ, וְאוֹמֶרֶת לוֹ: רַבִּי, רְצוֹנְךָ שֶׁאֶשְׁמַע לְךָ? הִשְׁתַּחֲוֵה לָזֶה! וְהוּא אוֹמֵר לָהּ: וְכִי לַעֲבוֹדָה זָרָה אֲנִי מִשְׁתַּחֲוֶה? אָמְרָה לוֹ: וְכִי מָה אִכְפַּת לְךָ? אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁתְּגַלֶּה עַצְמְךָ לוֹ! וְהוּא מִתְגַּלֶּה לוֹ! מִיכֵּן אָמְרוּ: הַמַּפְעִיר עַצְמוֹ לְבַעַל פְּעוֹר – זוֹ הִיא עֲבוֹדָתוֹ; וְהַזּוֹרֵק אֶבֶן לְמֶרְקוּלִיס – זוֹ הִיא עֲבוֹדָתוֹ! וְהָיָה הַיַּיִן בּוֹעֵר בּוֹ, וְאוֹמֵר לָהּ: הַשְׁמִיעִי לִי! וְאוֹמֶרֶת לוֹ: רְצוֹנְךָ שֶׁאֶשְׁמַע לְךָ? הִנָּזֵר מִתּוֹרָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה! וְהוּא נִיזּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהֵמָּה בָּאוּ בַעַל פְּעוֹר וַיִּנָּזְרוּ לַבֹּשֶׁת וַיִּהְיוּ שִׁקּוּצִים כְּאָהֳבָם" ([[הושע ט י]]). בָּאַחֲרוֹנָה חָזְרוּ לַעֲשׂוֹת לָהֶם {{ב|מַרְזִיחִים,|בתי מרזח – לממכר יין}} וְהָיוּ קוֹרְאוֹת לָהֶם וְאוֹכְלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתִּקְרֶאןָ לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶם". {{הע-שמאל|דורש 'ויצמד' כמסמר בדלת מעץ.}} רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְמַסְמֵר לִפְרֹשׁ מִן הַדֶּלֶת בְּלֹא עֵץ, כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל לִפְרֹשׁ מִן הַפְּעוֹר בְּלֹא נְפָשׁוֹת. {{הע-שמאל|שרו של פעור מתואר כיצור ממשי, המאיים על מנחם ומצליח לסחוט ממנו הבטחה שלא יקללנו, ראיה לדברי ר' אלעזר: יהודי שעבר על אבק עבודה זרה.}} מַעֲשֶׂה בְּמְנַחֵם בֶּן גּוּבְתָא דְאַרְיָח, שֶׁהָיָה {{ב|מְעַגֵּל בֶּחָבִיּוֹת|מכין עיגולי דבילה (תאנים מיובשות)}}; וּבָא עָלָיו שָׂרוֹ שֶׁל פְּעוֹר! שָׁמַט עָלָיו אֶת הַשַּׁפּוּד וּבָרַח וְהָלַךְ לוֹ. וּבָא אֵלָיו בַּלַּיְלָה שֵׁנִי. אָמַר לוֹ: מְנַחֵם, אַף אַתָּה מְקַלְּלֵנִי? נִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ וְאָמַר לוֹ: שׁוּב אֵינִי מְקַלֶּלְךָ מֵעַתָּה! {{הע-שמאל|סבטיא התכוון לבזות את פעור, אבל למעשה עבד אותו בדרך שגררה שבחים מפי כוהניו הגויים, ונמצא עובד ע"ז בשוגג.}} שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּסַבְטַיָּא מֵאוּלָם, שֶׁהִשְׂכִּיר אֶת חֲמוֹרוֹ לְאִשָּׁה גּוֹיָה. כֵּיוָן שֶׁיָּצְתָה לְפִתְחָהּ שֶׁל מְדִינָה – אָמְרָה לוֹ: הַמְתֵּן עַד שֶׁתִּכָּנֵס לְבֵית עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהּ! לְאַחַר שֶׁיָּצְתָה – אָמַר לָהּ: הַמְתִּינִי לִי עַד שֶׁאֶכָּנֵס, וְאֶעֱשֶׂה גַּם אֲנִי כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשִׂיתה! אָמְרָה לוֹ: אֶפְשָׁר? אִי אַתָּה יְהוּדִי? אָמַר לָהּ: וּמָה אִכְפַּת לָךְ? נִכְנַס וְקִנַּח עַצְמוֹ בְּחָטְמוֹ שֶׁל פְּעוֹר! וְהָיוּ כָּל הַגּוֹיִם מְשַׂחֲקִים לוֹ, וְאוֹמְרִים: מֵעוֹלָם לֹא עָשָׂה אָדָם אֶחָד כַּיּוֹצֵא בָּזֶה! {{הע-שמאל|סיפור שלישי המגחיך את עבודת פעור בעולם המונחים היווני-רומי.}} שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּשִׁלְטוֹן אֶחָד, שֶׁבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם לְהִשְׁתַּחֲוֹת לִפְעוֹר. אָמַר לָהֶם לַעֲבָדָיו שֶׁל פְּעוֹר: הָבִיאוּ לִי פָּר אֶחָד שֶׁאָנוּ מַקְרִיבִים לוֹ, אוֹ אַיִל אֶחָד שֶׁאָניּ מַקְרִיבִים לוֹ! אָמְרוּ לוֹ: אֵין אָנוּ נִזְקָקִים לוֹ בְּכָךְ, אֶלָּא שֶׁתְּגַלֶּה עַצְמְךָ לוֹ! גִּירָה בָּהֶם {{ב|סַנְגְּדוּדִים|Singularius - שומר ראש, או חייל מחיל הפרשים}} וְהָיוּ מְפַצְּעִים אֶת רָאשֵׁיהֶם! אָמַר לָהֶם: אוֹ לָכֶם וּלְטָעוּתְכֶם! {{הע-שמאל|דורש 'הוקע אותם' – את העובדים; ראשי העם אמורים לבצע את ההוראה, ולא להיות מוקעים לה'.}} בְּאוֹתָהּ שָׁעָה: "וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם וְהוֹקַע אוֹתָם לַה' נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ" ([[במדבר כה ג]]-ד). אָמַר לוֹ: הוֹשֵׁב רָאשֵׁי הָעָם דַּיָּנִים, וְיִהְיוּ צוֹלְבִים אֶת הַחַטָּאִים נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ. "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל שֹׁפְטֵי יִשְׂרָאֵל: הִרְגוּ אִישׁ אֲנָשָׁיו הַנִּצְמָדִים לְבַעַל פְּעוֹר"! {{הע-שמאל|מה הקשר בין ההוראה שדל משה לשופטים לבין המגפה המוזכרת בפס' ח-ט? – ההוראה של משה אינה מועילה מייד, שהרי שיפוט של כל מי שהשתחווה לפעור הוא תהליך ארוך. שבט שמעון מרגיש מאויים מהמשפט ומבקש הצלה מזמרי, שמצליח להצטייר כמנהיג המציל את שבטו. למעשה מעשי זמרי הובילו למגפה וגרמו למותם של 24000 איש משבט שמעון. זמרי טוען שהוא, כנשיא שבט שמעון – גדול ממשה, שהרי שמעון גדול מלוי. פנחס, '''לכאורה''' מסכים איתו ונכנס גם הוא לקובה "אחריו", כדי להשתתף באורגיה.}} בָּא לוֹ שִׁבְטוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן אֵצֶל זִמְרִי, אָמַר לוֹ: הֲרֵי אַתָּה יוֹשֵׁב {{ב|שָׁלֵוה,|בשלווה}} וְאָנוּ נִדּוֹנִים בַּהֲרִיגָה! עָמַד וְכִנֵּס עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף מִשִּׁבְטוֹ, וּבָא לוֹ אֵצֶל כָּזְבִּי; אָמַר לָהּ: הִשָּׁמְיעִי לִי! אָמְרָה לוֹ: אֵינִי נִשְׁמַעַת אֶלָּא לַגָּדוֹל שֶׁבָּכֶם, שֶׁהוּא כַּיּוֹצֵא בְּמֹשֶׁה רַבְּךָ! אָמַר לָהּ: אַף אֲנִי רַב הַשֵּׁבֶט; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁשִּׁבְטִי גָדוֹל מִשִּׁבְטוֹ, שֶׁאֲנִי לַשֵּׁנִי וְהוּא לַשְּׁלִישִׁי! אָחֲזָה בְּיָדוֹ וְהֶעֱבִירָהּ בְּאֶמְצַע כָּל יִשְׂרָאֵל. שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא וַיַּקְרֵב אֶל אֶחָיו אֶת הַמִּדְיָנִית לְעֵינֵי מֹשֶׁה וּלְעֵינֵי כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵמָּה בֹכִים פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד"''' ([[במדבר כה ו]]). {{הע-שמאל|פנחס מבקש עזרה משבטי יהודה ודן, ואינו יוצא למעשה הקנאה שלו מיד. גם כשהוא יוצא לבדו, בסופו של דבר – הרי זה על מנת שיהרוג את זמרי ויהרג בעצמו. המדרש מונה שורה ארוכה של ניסים, שרק בזכותם הצליח פנחס במעשה הקנאות, וממנה עולה שהסיכון שלוקח הקנאי על עצמו הוא סכנת מוות מוחשית, ואילו לא היו מתרחשים הניסים היה פנחס נהרג בצדק ע"י זמרי, וראו [[סנהדרין פב א]]. יתכן למצוא כאן התנגדות לקנאות בדרך כלל, חוץ מגדולי עולם שמובטחים להם נסים. בדרכו מעמיד פנחס פנים שגם הוא רוצה לשכב עם כזבי, ואילו היה נהרג היה נובע מהעמדת הפנים הזאת מראית עין של היתר לזנות הזאת; סיבה נוספת להימנעות ממעשי קנאות. יתכן שהרתיעה של חז"ל מהקנאות היא בתבוסות שספגו במרידות נגד הרומאים.}} נַעֲנָה פִּינְחָס בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְאָמַר: אֵין אָדָם כָּאן שֶׁיַּהַרְגֶנּוּ וְיֵהָרֵג? הֵיכָן הֵם אֲרָיוֹת, "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה" ([[בראשית מט ט]]), "דָּן גּוּר אַרְיֵה" ([[דברים לג כב]])? הִתְחִיל צֹוֵחַ! כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁהָיוּ הַכֹּל שׁוֹתְקִים – עָמַד מִתּוֹךְ סַנְהֶדְרֵי שֶׁלּוֹ, וְשָׁמַט אֶת הָרֹמַח וְהִנִּיחָהּ בְּפוּנְדָתוֹ, וְהָיָה מִסְתַּמֵּךְ בְּמַקְלוֹ וְהוֹלֵךְ. אָמְרוּ לוֹ: פִּינְחָס, לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶם: אֵין לֵוִי גָּדוֹל מִשִּׁמְעוֹן! בְּכָל מָקוֹם מָצִינוּ שֶׁשִּׁמְעוֹן גָּדוֹל מִלֵּוִי! אָמְרוּ: הַנִּיחוּ לוֹ וְיִכָּנֵס, הִתִּירוּ {{ב|פְּרוּשִׁים|המנהיגים, כמו פנחס עצמו}} אֶת הַדָּבָר! כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס עָשָׂה לוֹ הַמָּקוֹם שִׁשָּׁה נִסִּים: נֵס רִאשׁוֹן – {{ב|שֶׁדַּרְכָּן לִפְרֹשׁ זֶה מִזֶּה,|שרצו להיפרד כשנכנס פנחס}} וּדְבָקָן הַמַּלְאָךְ זֶה בָּזֶה. נֵס שֵׁנִי – שֶׁסָּתַם הַמַּלְאָךְ אֶת פִּיהֶם וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְדַבֵּר. נֵס שְׁלִישִׁי – שֶׁכִּיוֵּן הָרֹמַח לְתוֹךְ זִכְרוּת שֶׁלּוֹ וּלְתוֹךְ נִקְבוּת שֶׁלָּהּ, וְהָיוּ הַכֹּל רוֹאִים אֶת זִכְרוּת שֶׁלּוֹ בְּקֳבָה שֶׁלָּהּ. {{הע-שמאל|דורש קבתה – קיבתה, איבר המין שלה.}} בִּשְׁבִיל {{ב|הַנּוֹקְרָנִין,|נוקדנים, המדקדקים שמחפשים לכל דבר ראיה}} שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִים: לֹא הָיְתָה שָׁם טֻמְאָה, אַף הוּא נִכְנַס לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו! נֵס רְבִיעִי – שֶׁלֹּא נִשְׁמְטוּ מִן הָרֹמַח, אֶלָּא עָמְדוּ בִּמְקוֹמָם. נֵס חֲמִישִׁי – שֶׁהִגְבִּיהַּ הַמַּלְאָךְ פֶּתַח {{ב|שָׁקוֹף|המשקוף}} כְּדֵי שֶׁיֵּרָאוּ עַל כְּתֵפוֹ. נֵס שִׁשִּׁי – שֶׁהָיָה הַמַּלְאָךְ {{ב|מְחַבֵּל|פוגע והורג את בני ישראל}} לְפָנָיו וְיוֹצֵא. {{הע-שמאל|מפשר בין הסיפור בבמדבר לבין התיאור בתהלים, לפיו פנחס התפלל ולא קינא לה'.}} כֵּיוָן שֶׁיָּצָא, וְרָאָה פִּינְחָס אֶת הַמַּלְאָךְ שֶׁהָיָה מְחַבֵּל בָּעָם יוֹתֵר מִדַּאי – הִשְׁלִיכָן לָאָרֶץ וְעָמַד וּפִלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה וַתֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה" ([[תהלים קו ל]]). וְעוֹד שִׁשָּׁה נִסִּים אֲחֵרִים נַעֲשׂוּ לוֹ: נֵס שְׁבִיעִי – שֶׁנֶּאֱרַךְ חֲנִית שֶׁל רֹמַח עַד שֶׁנִּכְנַס בִּשְׁנֵי גּוֹלָמִים וְיָצָא לְמַעְלָה. נֵס שְׁמִינִי – שֶׁנִּתְחַזֵּק זְרוֹעוֹ שֶׁל פִּינְחָס. נֵס תְּשִׁיעִי – שֶׁלֹּא נִשְׁבַּר הָרֹמַח. נֵס עֲשִׂירִי – שֶׁלֹּא יָרַד מִדָּמָם עַל פִּינְחָס, שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא. נֵס אַחַד עָשָׂר – {{ב|שֶׁלֹּא מֵתוּ וְהֵן בְּיָדוֹ,|אלא לאחר שהניח את הרומח}} שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא. נֵס שְׁנֵים עָשָׂר – שֶׁדֶּרֶךְ הָעֶלְיוֹן לִהְיוֹת תַּחְתּוֹן עַל הָרֹמַח, וְנַעֲשָׂה נֵס וְנֶהְפַּךְ זִמְרִי עַל כָּזְבִּי כִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, וּרְאוּם כָּל יִשְׂרָאֵל וְחִיְּבוּם מִיתָה! {{הע-שמאל|אמו של פנחס היא מבנות יתרו, ולכן זלזלו בו בני שמעון; וראו [[סוטה מג א]].}} בָּא לוֹ שִׁבְטוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן אֵצֶל שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי. אָמַר לוֹ: וְכִי בֶּן בִּתּוֹ שֶׁל פּוּטִי הַזֶּה מְבַקֵּשׁ לַעֲקֹר שֵׁבֶט אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל? וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים בֶּן מִי הוּא? כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַמָּקוֹם שֶׁהַכֹּל מְזַלְזְלִים בּוֹ – הִתְחִיל מְיַחֲסוֹ לִשְׁבָח, שֶׁנֶּאֱמַר: "פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" ([[במדבר כה יא]]). כֹּהֵן בֶּן כֹּהֵן, קַנַּאי בֶּן קַנַּאי, מֵשִׁיב חֵמָה בֶּן מֵשִׁיב חֵמָה – הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"! {{הע-שמאל|תוך כדי השבח לפנחס, שבניגוד לזמרי הוא שהציל את שבט שמעון מהמגפה, (שנגרמה ע"י זמרי, שהצטייר בעיני ההמון כמושיע) מבליע הדרשן גם עקיצה לכהנים בבית שני, שהיו קונים את הכהונה בכסף ולכן התקצרו ימיהם.}} "לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם", מְלַמֵּד שֶׁעָמְדוּ מִמֶּנּוּ בְּבִנְיַן רִאשׁוֹן שְׁמוֹנָה עָשָׂר כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים, אֲבָל בְּבִנְיַן אַחֲרוֹן עָמְדוּ מִמֶּנּוּ שְׁמוֹנִים כֹּהֲנִים, וּבִשְׁבִיל שֶׁהָיוּ שׂוֹכְרִין אוֹתָהּ בְּדָמִים הִתְחִילוּ שְׁנוֹתֵיהֶם מִתְקַצְּרוֹת. {{הע-שמאל|הסיפור בסייח ובמנורה – סאטירה על מקבלי ונותני שוחד – מופיע במלואו (בארמית) ב[[פסיקתא דרב כהנא טו ט]], ובעיבוד אחר ב[[שבת קטז ב]].}} מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׁלַח בְּיַד בְּנוֹ שְׁתֵּי מִדּוֹת שֶׁל כֶּסֶף מְלֵאוֹת כֶּסֶף וּ{{ב|מְחוֹקֵיהֶם|כלי למחיקת ויישור הכמות}} כֶּסֶף. שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשִּׁלַּח בְּיַד בְּנוֹ שְׁתֵּי מִדּוֹת שֶׁל זָהָב מְלֵאוֹת זָהָב וּמְחוֹקֵיהֶם זָהָב. אָמְרוּ: {{ב|כָּפָה סַיָּח אֶת הַמְּנוֹרָה|השוחד האחרון היה גדול מהראשון}}. {{הע-שמאל|שוב חוזרת האזהרה מפני מוות אפשרי של המקנא: דורש גזירה שווה "תחת אשר". ההערכה לפנחס היא כאל מרטיר שמסר את נפשו כדי להציל את ישראל מהחטא. בסיום הפיסקה מוצג פנחס כמי שמכפר על ישראל עד ימינו.}} "וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם," ([[במדבר כה יג]]) – אֵלּוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה שֶׁנִּתְּנוּ לָהֶם לַכֹּהֲנִים! "תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו", "תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ" ([[ישעיה נג יב]]). "וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", 'לְכַפֵּר' לֹא נֶאֱמַר כָּאן, אֶלָּא "וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". שֶׁעַד עַכְשָׁו לֹא זָז, אֶלָּא עוֹמֵד וּמְכַפֵּר עַד שֶׁיִּחְיוּ הַמֵּתִים! }} 2cze1b4950a1z63y1wt8xh83al7pakj 3011553 3011552 2026-05-07T12:25:21Z Michaelkimmel2 44530 3011553 wikitext text/x-wiki ==ספרי במדבר לפרשת בלק פרק כה== ===פיסקה קלא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר כה א-יג''' {{הע-שמאל| ראו דברי ר' יצחק ור' לוי ב[[בראשית רבה לח ז]].}} '''"וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת"''' ([[במדבר כה א]]), אֵין יְשִׁיבָה בְּכָל מָקוֹם כִּי אִם קִלְקָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק" ([[שמות לב ו]]), וְאוֹמֵר: "וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם" וְגוֹ' ([[בראשית לז כה]]). {{הע-שמאל|ר' עקיבא קושר את הזנות לעצת בלעם, לפי סמיכות הפרשיות ולפי [[במדבר לא טז]]. רבי חולק עליו וטוען שסמיכות הפרשיות אינה מקור לדרשה. ראיה לדעת רבי: התשובה למשה נאמרה שלושה פרקים לפני התלונה שלו. מכאן מגיעה שורה של פסוקים סמוכים שלכאורה קשה להבין את הקשר ביניהם, אבל לכל זוג פסוקים כזה ניתן הסבר מבית ר' עקיבא, ע"י משל למלך.}} רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כָּל פָּרָשָׁה שֶׁהִיא סְמוּכָה לַחֲבֶרְתָּהּ – לְמֵדָה הֵימֶנָּה. רַבִּי אוֹמֵר: הַרְבֵּה פָרָשִׁיּוֹת סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ, וּרְחוֹקוֹת זוֹ מִזּוֹ כִּרְחוֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי" ([[שמות ו יב]]) – אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: "וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ" ([[שמות ג יח]])! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת" וְגוֹ' ([[ויקרא כא ט]]) – "וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו" וְגוֹ' ([[ויקרא כא י]]). וְכִי מָה עִנְיָן זֶה לָזֶה? אַף הוּא נִשְׂרָף? מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְקִיטָרוֹן שֶׁהִשְׁלִים שָׁנָיו, וְלֹא שִׁמֵּשׁ {{ב|פְּלוּמוֹפִילוֹן שֶׁלּוֹ,|שר צבא}} אֶלָּא בָּרַח וְהָלַךְ לוֹ. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ וֶהֱבִיאוֹ, וְחִיְּבוֹ לִקְטֹעַ אֶת רֹאשׁוֹ. עַד שֶׁלֹּא יָצָא לֵהָרֵג, אָמַר הַמֶּלֶךְ: 'מַלְּאוּ לוֹ מִדָּה שֶׁל דִּינְרֵי זָהָב', וְהוֹצִיאוּ לְפָנָיו. וְאָמְרוּ לוֹ: 'אִלּוּ עָשִׂיתָ כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשׂוּ חֲבֵרֶיךָ – הָיִיתָ נוֹטֵל מִדָּה שֶׁל דִּינְרֵי זָהָב, וְנַפְשְׁךָ שֶׁלְּךָ, עַכְשָׁו אִבַּדְתָּ אֶת נַפְשְׁךָ וְאִבַּדְתָּ אֶת מָמוֹנְךָ!' כֵּן בַּת כֹּהֵן שֶׁזִּנְּתָה, יוֹצֵא כֹּהֵן גָּדוֹל לְפָנֶיהָ וְאוֹמְרִים לָהּ: אִלּוּ עָשִׂית כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשׂוּ אִמּוֹתַיִךְ – זָכִית שֶׁיּוֹצֵא מִמֵּךְ כֹּהֵן גָּדוֹל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, וְעַכְשָׁו – אִבַּדְתְּ אֶת עַצְמֵךְ וְאִבַּדְתְּ אֶת כְּבוֹדֵךְ! לְכָךְ נֶאֱמַר: "וּבַת אִישׁ כֹּהֵן... וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו" וְגוֹ'! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי" ([[הושע א ט]]) – וְאוֹמֵר: "וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר, וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם" ([[הושע ב א]]). וְכִי מָה עִנְיָן זֶה לָזֶה? מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל אִשְׁתּוֹ, שָׁלַח אַחַר סוֹפֵר לָבֹא וְלִכְתֹּב לָהּ גֵּט. עַד שֶׁלֹּא בָּא הַסּוֹפֵר – נִתְרַצָּה הַמֶּלֶךְ לְאִשְׁתּוֹ; אָמַר הַמֶּלֶךְ: אֶפְשָׁר שֶׁיֵּצֵא סוֹפֵר זֶה מִיכֵּן {{ב|חָלוּק|חלק, בידיים ריקות}}? אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ: בּוֹא כְּתֹב שֶׁאֲנִי כּוֹפֵל לָהּ כְּתֻבָּתָהּ! לְכָךְ נֶאֱמַר: "כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי... וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם"! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "תֶּאְשַׁם שֹׁמְרוֹן כִּי מָרְתָה בֵּאלֹהֶיהָ" ([[הושע יד א]]), וְאוֹמֵר: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ" ([[הושע יד ב]]). {{הע-שמאל|האשמה אינה מחייבת הרס, אלא ניתנת אפשרות לשוב; רק אם לא שבו בזמן הקבוע מראש יש לפגוע באשמים.}} וְכִי מָה עִנְיָן זֶה לָזֶה? מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִמְדִינָה שֶׁמָּרְדָה עַל הַמֶּלֶךְ; שָׁלַח הַמֶּלֶךְ פּוֹלִימַרְכוֹס אֶחָד לְהַחֲרִיבָהּ. הָיָה אוֹתוֹ פּוֹלִימַרְכוֹס בָּקִי וּמְיֻשָּׁב, אָמַר לָהֶם: טְלוּ לָכֶם יָמִים, וְאִם לָאו – הֲרֵינִי עוֹשֶׂה לָכֶם כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשִׂיתִי לִמְדִינָה פְּלוֹנִית וְלַחֲבֵרוֹתֶיהָ, וּלְהִפַּרְכְיָא פְּלוֹנִית וְלַחֲבֵרוֹתֶיהָ. לְכָךְ נֶאֱמַר: "תֶּאְשַׁם שֹׁמְרוֹן כִּי מָרְתָה בֵּאלֹהֶיהָ", וְאוֹמֵר: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל"! {{הע-שמאל|דורש שטים – שטות; ההצלחה של ישראל במלחמה נגד עוג גדולה בהרבה מהצלחת הרומיים בזמנם של חז"ל, והיא שגרמה להם לבזבוז הביזה (דורש 'בזונו' – ביזינו ובזבזנו), לאופוריה, ולשטות.}} דָּבָר אַחֵר: "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים" – בִּמְקוֹם הַשְּׁטוּת. לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, "לֹא מְקוֹם זֶרַע וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן" ([[במדבר כ ד]]). בָּאוּ וְעָשׂוּ מִלְחָמָה עִם סִיחוֹן וְעוֹג וְנָפְלוּ בְּיָדָן וְנָטְלוּ כָּל מַה שֶּׁלָּהֶם. {{ב|מַלְכוּת זוֹ|רומי}} מִתְגָּאָה וּמִשְׁתַּחֶצֶת! אֵין לָהּ אֶלָּא אַרְבַּע מְדִינוֹת שֶׁרְאוּיוֹת לְמַלְכוּת, וְאֵלּוּ הֵם: {{ב|אַבֲּיָא|אכאיה, בצפון יוון}} וְאַלֶּכְסַנְדְּרִיָא וְקַרְטִיגְנִי וְאַנְטוֹכְיָא! וְאֵלּוּ הָיוּ לָהֶם שִׁשִּׁים עִיר, וְכֻלָּם רְאוּיוֹת לְמַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: "שִׁשִּׁים עִיר כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן" ([[דברים ג ד]]). וּבָאוּ יִשְׂרָאֵל וְעָשׂוּ מִלְחָמָה עִמָּהֶם וְנָפְלוּ בְּיָדָם, וְנָטְלוּ כָּל מַה שֶּׁלָּהֶם! אֲבָל מִשֶּׁנִּתְמַלְּאוּ יִשְׂרָאֵל בַּבִּזָּה, הִתְחִילוּ מְבַזְבְּזִין אֶת הַבִּזָּה: מְקָרְעִים כְּסוּת וּמַשְׁלִיכִים, מְעַקְּרִין בְּהֵמָה וּמַשְׁלִיכִים. לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ מְבַקְּשִׁים אֶלָּא כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכָל הַבְּהֵמָה וּשְׁלַל הֶעָרִים בַּזּוֹנוּ לָנוּ" ([[דברים ג ז]]). בָּאוּ וְיָשְׁבוּ לָהֶם בַּשִּׁטִּים, בִּמְקוֹם הַשְּׁטוּת! {{הע-שמאל|תיאור מפורט של שידול ישראל לזנות, שנועד להסיר את החרפה שבעבודת בעל פעור: המואבים טמנו פח לישראל, שהתפתו לבנותיהם כי עדיין לא נאסר יין נסך. הטעם לאיסור יינם של גויים אינו מחשש שמא שימש לע"ז אלא משום בנותיהם, וראו גם [[ביאור:משנה עבודה זרה פרק ב#משנה ה|בביאור לע"ז ב ה,]] וכן [[עבודה זרה לו ב]]. לבסוף מוצג גם האליל בעל פעור כמגוחך ונלעג, כך שהעבודה לו היא ע"ז בשוגג, וראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה ו|סנהדרין ז ו,]] ו[[סנהדרין סד א]].}} בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָמְדוּ עַמּוֹנִים וּמוֹאָבִים, וּבָנוּ לָהֶם קִילִין מִבֵּית הַיְשִׁמוֹת וְעַד הַר הַשֶּׁלֶג, וְהוֹשִׁיבוּ שָׁם נָשִׁים מוֹכְרוֹת {{ב|כָּל מִינֵי כִּסְנִין|מיני מזונות}}. וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָדָם יוֹצֵא לְטַיֵּל בַּשּׁוּק וּמְבַקֵּשׁ לִיקַּח לוֹ חֵפֶץ מִן הַזְּקֵנָה וְהָיְתָה מוֹכֶרֶת לוֹ בְּשָׁוְיוֹ. {{ב|וּקְטַנָּה|נערה צעירה}} קוֹרְאָה לוֹ, וְאוֹמְרָה לוֹ מִבִּפְנִים: בּוֹא וְקַח לְךָ בְּפָחוּת! וְהָיָה הוּא לוֹקֵחַ הֵימֶנָּה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי. וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי אָמְרָה לוֹ: הִכָּנֵס לִפְנִים וּבְרוֹר לְךָ לְעַצְמְךָ! אִי אַתָּה בֶּן בַּיִת? וְהוּא נִכְנַס אֶצְלָהּ, {{ב|וְהַצַּרְצוּר|חבית}} מָלֵא יַיִן אֶצְלָהּ, מִיֵּין הָעַמּוֹנִי – וַעֲדַיִן לֹא נֶאֱסַר יֵינָן שֶׁל גּוֹיִם לְיִשְׂרָאֵל. אָמְרָה לוֹ: רְצוֹנְךָ שֶׁתִּשְׁתֶּה יַיִן? וְהוּא הָיָה שׁוֹתֶה, וְהָיָה הַיַּיִן בּוֹעֵר בּוֹ, וְאוֹמֵר לָהּ: {{ב|הַשְׁמִיעִי לִי!|שכבי איתי}}. וְהִיא מוֹצִיאָה דְּפוּס שֶׁל פְּעוֹר מִתַּחַת פְּסִיקְיָא שֶׁלָּהּ, וְאוֹמֶרֶת לוֹ: רַבִּי, רְצוֹנְךָ שֶׁאֶשְׁמַע לְךָ? הִשְׁתַּחֲוֵה לָזֶה! וְהוּא אוֹמֵר לָהּ: וְכִי לַעֲבוֹדָה זָרָה אֲנִי מִשְׁתַּחֲוֶה? אָמְרָה לוֹ: וְכִי מָה אִכְפַּת לְךָ? אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁתְּגַלֶּה עַצְמְךָ לוֹ! וְהוּא מִתְגַּלֶּה לוֹ! מִיכֵּן אָמְרוּ: הַמַּפְעִיר עַצְמוֹ לְבַעַל פְּעוֹר – זוֹ הִיא עֲבוֹדָתוֹ; וְהַזּוֹרֵק אֶבֶן לְמֶרְקוּלִיס – זוֹ הִיא עֲבוֹדָתוֹ! וְהָיָה הַיַּיִן בּוֹעֵר בּוֹ, וְאוֹמֵר לָהּ: הַשְׁמִיעִי לִי! וְאוֹמֶרֶת לוֹ: רְצוֹנְךָ שֶׁאֶשְׁמַע לְךָ? הִנָּזֵר מִתּוֹרָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה! וְהוּא נִיזּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהֵמָּה בָּאוּ בַעַל פְּעוֹר וַיִּנָּזְרוּ לַבֹּשֶׁת וַיִּהְיוּ שִׁקּוּצִים כְּאָהֳבָם" ([[הושע ט י]]). בָּאַחֲרוֹנָה חָזְרוּ לַעֲשׂוֹת לָהֶם {{ב|מַרְזִיחִים,|בתי מרזח – לממכר יין}} וְהָיוּ קוֹרְאוֹת לָהֶם וְאוֹכְלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתִּקְרֶאןָ לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶם". {{הע-שמאל|דורש 'ויצמד' כמסמר בדלת מעץ.}} רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְמַסְמֵר לִפְרֹשׁ מִן הַדֶּלֶת בְּלֹא עֵץ, כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל לִפְרֹשׁ מִן הַפְּעוֹר בְּלֹא נְפָשׁוֹת. {{הע-שמאל|שרו של פעור מתואר כיצור ממשי, המאיים על מנחם ומצליח לסחוט ממנו הבטחה שלא יקללנו, ראיה לדברי ר' אלעזר: יהודי שעבר על אבק עבודה זרה.}} מַעֲשֶׂה בְּמְנַחֵם בֶּן גּוּבְתָא דְאַרְיָח, שֶׁהָיָה {{ב|מְעַגֵּל בֶּחָבִיּוֹת|מכין עיגולי דבילה (תאנים מיובשות)}}; וּבָא עָלָיו שָׂרוֹ שֶׁל פְּעוֹר! שָׁמַט עָלָיו אֶת הַשַּׁפּוּד וּבָרַח וְהָלַךְ לוֹ. וּבָא אֵלָיו בַּלַּיְלָה שֵׁנִי. אָמַר לוֹ: מְנַחֵם, אַף אַתָּה מְקַלְּלֵנִי? נִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ וְאָמַר לוֹ: שׁוּב אֵינִי מְקַלֶּלְךָ מֵעַתָּה! {{הע-שמאל|סבטיא התכוון לבזות את פעור, אבל למעשה עבד אותו בדרך שגררה שבחים מפי כוהניו הגויים, ונמצא עובד ע"ז בשוגג.}} שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּסַבְטַיָּא מֵאוּלָם, שֶׁהִשְׂכִּיר אֶת חֲמוֹרוֹ לְאִשָּׁה גּוֹיָה. כֵּיוָן שֶׁיָּצְתָה לְפִתְחָהּ שֶׁל מְדִינָה – אָמְרָה לוֹ: הַמְתֵּן עַד שֶׁתִּכָּנֵס לְבֵית עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהּ! לְאַחַר שֶׁיָּצְתָה – אָמַר לָהּ: הַמְתִּינִי לִי עַד שֶׁאֶכָּנֵס, וְאֶעֱשֶׂה גַּם אֲנִי כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשִׂיתה! אָמְרָה לוֹ: אֶפְשָׁר? אִי אַתָּה יְהוּדִי? אָמַר לָהּ: וּמָה אִכְפַּת לָךְ? נִכְנַס וְקִנַּח עַצְמוֹ בְּחָטְמוֹ שֶׁל פְּעוֹר! וְהָיוּ כָּל הַגּוֹיִם מְשַׂחֲקִים לוֹ, וְאוֹמְרִים: מֵעוֹלָם לֹא עָשָׂה אָדָם אֶחָד כַּיּוֹצֵא בָּזֶה! {{הע-שמאל|סיפור שלישי המגחיך את עבודת פעור בעולם המונחים היווני-רומי.}} שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּשִׁלְטוֹן אֶחָד, שֶׁבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם לְהִשְׁתַּחֲוֹת לִפְעוֹר. אָמַר לָהֶם לַעֲבָדָיו שֶׁל פְּעוֹר: הָבִיאוּ לִי פָּר אֶחָד שֶׁאָנוּ מַקְרִיבִים לוֹ, אוֹ אַיִל אֶחָד שֶׁאָניּ מַקְרִיבִים לוֹ! אָמְרוּ לוֹ: אֵין אָנוּ נִזְקָקִים לוֹ בְּכָךְ, אֶלָּא שֶׁתְּגַלֶּה עַצְמְךָ לוֹ! גִּירָה בָּהֶם {{ב|סַנְגְּדוּדִים|Singularius - שומר ראש, או חייל מחיל הפרשים}} וְהָיוּ מְפַצְּעִים אֶת רָאשֵׁיהֶם! אָמַר לָהֶם: אוֹ לָכֶם וּלְטָעוּתְכֶם! {{הע-שמאל|דורש 'הוקע אותם' – את העובדים; ראשי העם אמורים לבצע את ההוראה, ולא להיות מוקעים לה'.}} בְּאוֹתָהּ שָׁעָה: "וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם וְהוֹקַע אוֹתָם לַה' נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ" ([[במדבר כה ג]]-ד). אָמַר לוֹ: הוֹשֵׁב רָאשֵׁי הָעָם דַּיָּנִים, וְיִהְיוּ צוֹלְבִים אֶת הַחַטָּאִים נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ. "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל שֹׁפְטֵי יִשְׂרָאֵל: הִרְגוּ אִישׁ אֲנָשָׁיו הַנִּצְמָדִים לְבַעַל פְּעוֹר"! {{הע-שמאל|מה הקשר בין ההוראה שדל משה לשופטים לבין המגפה המוזכרת בפס' ח-ט? – ההוראה של משה אינה מועילה מייד, שהרי שיפוט של כל מי שהשתחווה לפעור הוא תהליך ארוך. שבט שמעון מרגיש מאויים מהמשפט ומבקש הצלה מזמרי, שמצליח להצטייר כמנהיג המציל את שבטו. למעשה מעשי זמרי הובילו למגפה וגרמו למותם של 24000 איש משבט שמעון. זמרי טוען שהוא, כנשיא שבט שמעון – גדול ממשה, שהרי שמעון גדול מלוי. פנחס, '''לכאורה''' מסכים איתו ונכנס גם הוא לקובה "אחריו", כדי להשתתף באורגיה.}} בָּא לוֹ שִׁבְטוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן אֵצֶל זִמְרִי, אָמַר לוֹ: הֲרֵי אַתָּה יוֹשֵׁב {{ב|שָׁלֵוה,|בשלווה}} וְאָנוּ נִדּוֹנִים בַּהֲרִיגָה! עָמַד וְכִנֵּס עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף מִשִּׁבְטוֹ, וּבָא לוֹ אֵצֶל כָּזְבִּי; אָמַר לָהּ: הִשָּׁמְיעִי לִי! אָמְרָה לוֹ: אֵינִי נִשְׁמַעַת אֶלָּא לַגָּדוֹל שֶׁבָּכֶם, שֶׁהוּא כַּיּוֹצֵא בְּמֹשֶׁה רַבְּךָ! אָמַר לָהּ: אַף אֲנִי רַב הַשֵּׁבֶט; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁשִּׁבְטִי גָדוֹל מִשִּׁבְטוֹ, שֶׁאֲנִי לַשֵּׁנִי וְהוּא לַשְּׁלִישִׁי! אָחֲזָה בְּיָדוֹ וְהֶעֱבִירָהּ בְּאֶמְצַע כָּל יִשְׂרָאֵל. שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא וַיַּקְרֵב אֶל אֶחָיו אֶת הַמִּדְיָנִית לְעֵינֵי מֹשֶׁה וּלְעֵינֵי כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵמָּה בֹכִים פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד"''' ([[במדבר כה ו]]). {{הע-שמאל|פנחס מבקש עזרה משבטי יהודה ודן, ואינו יוצא למעשה הקנאה שלו מיד. גם כשהוא יוצא לבדו, בסופו של דבר – הרי זה על מנת שיהרוג את זמרי ויהרג בעצמו. המדרש מונה שורה ארוכה של ניסים, שרק בזכותם הצליח פנחס במעשה הקנאות, וממנה עולה שהסיכון שלוקח הקנאי על עצמו הוא סכנת מוות מוחשית, ואילו לא היו מתרחשים הניסים היה פנחס נהרג בצדק ע"י זמרי, וראו [[סנהדרין פב א]]. יתכן למצוא כאן התנגדות לקנאות בדרך כלל, חוץ מגדולי עולם שמובטחים להם נסים. בדרכו מעמיד פנחס פנים שגם הוא רוצה לשכב עם כזבי, ואילו היה נהרג היה נובע מהעמדת הפנים הזאת מראית עין של היתר לזנות הזאת; סיבה נוספת להימנעות ממעשי קנאות. יתכן שהרתיעה של חז"ל מהקנאות היא בתבוסות שספגו במרידות נגד הרומאים.}} נַעֲנָה פִּינְחָס בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְאָמַר: אֵין אָדָם כָּאן שֶׁיַּהַרְגֶנּוּ וְיֵהָרֵג? הֵיכָן הֵם אֲרָיוֹת, "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה" ([[בראשית מט ט]]), "דָּן גּוּר אַרְיֵה" ([[דברים לג כב]])? הִתְחִיל צֹוֵחַ! כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁהָיוּ הַכֹּל שׁוֹתְקִים – עָמַד מִתּוֹךְ סַנְהֶדְרֵי שֶׁלּוֹ, וְשָׁמַט אֶת הָרֹמַח וְהִנִּיחָהּ בְּפוּנְדָתוֹ, וְהָיָה מִסְתַּמֵּךְ בְּמַקְלוֹ וְהוֹלֵךְ. אָמְרוּ לוֹ: פִּינְחָס, לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶם: אֵין לֵוִי גָּדוֹל מִשִּׁמְעוֹן! בְּכָל מָקוֹם מָצִינוּ שֶׁשִּׁמְעוֹן גָּדוֹל מִלֵּוִי! אָמְרוּ: הַנִּיחוּ לוֹ וְיִכָּנֵס, הִתִּירוּ {{ב|פְּרוּשִׁים|המנהיגים, כמו פנחס עצמו}} אֶת הַדָּבָר! כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס עָשָׂה לוֹ הַמָּקוֹם שִׁשָּׁה נִסִּים: נֵס רִאשׁוֹן – {{ב|שֶׁדַּרְכָּן לִפְרֹשׁ זֶה מִזֶּה,|שרצו להיפרד כשנכנס פנחס}} וּדְבָקָן הַמַּלְאָךְ זֶה בָּזֶה. נֵס שֵׁנִי – שֶׁסָּתַם הַמַּלְאָךְ אֶת פִּיהֶם וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְדַבֵּר. נֵס שְׁלִישִׁי – שֶׁכִּיוֵּן הָרֹמַח לְתוֹךְ זִכְרוּת שֶׁלּוֹ וּלְתוֹךְ נִקְבוּת שֶׁלָּהּ, וְהָיוּ הַכֹּל רוֹאִים אֶת זִכְרוּת שֶׁלּוֹ בְּקֳבָה שֶׁלָּהּ. {{הע-שמאל|דורש קבתה – קיבתה, איבר המין שלה.}} בִּשְׁבִיל {{ב|הַנּוֹקְרָנִין,|נוקדנים, המדקדקים שמחפשים לכל דבר ראיה}} שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִים: לֹא הָיְתָה שָׁם טֻמְאָה, אַף הוּא נִכְנַס לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו! נֵס רְבִיעִי – שֶׁלֹּא נִשְׁמְטוּ מִן הָרֹמַח, אֶלָּא עָמְדוּ בִּמְקוֹמָם. נֵס חֲמִישִׁי – שֶׁהִגְבִּיהַּ הַמַּלְאָךְ פֶּתַח {{ב|שָׁקוֹף|המשקוף}} כְּדֵי שֶׁיֵּרָאוּ עַל כְּתֵפוֹ. נֵס שִׁשִּׁי – שֶׁהָיָה הַמַּלְאָךְ {{ב|מְחַבֵּל|פוגע והורג את בני ישראל}} לְפָנָיו וְיוֹצֵא. {{הע-שמאל|מפשר בין הסיפור בבמדבר לבין התיאור בתהלים, לפיו פנחס התפלל ולא קינא לה'.}} כֵּיוָן שֶׁיָּצָא, וְרָאָה פִּינְחָס אֶת הַמַּלְאָךְ שֶׁהָיָה מְחַבֵּל בָּעָם יוֹתֵר מִדַּאי – הִשְׁלִיכָן לָאָרֶץ וְעָמַד וּפִלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה וַתֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה" ([[תהלים קו ל]]). וְעוֹד שִׁשָּׁה נִסִּים אֲחֵרִים נַעֲשׂוּ לוֹ: נֵס שְׁבִיעִי – שֶׁנֶּאֱרַךְ חֲנִית שֶׁל רֹמַח עַד שֶׁנִּכְנַס בִּשְׁנֵי גּוֹלָמִים וְיָצָא לְמַעְלָה. נֵס שְׁמִינִי – שֶׁנִּתְחַזֵּק זְרוֹעוֹ שֶׁל פִּינְחָס. נֵס תְּשִׁיעִי – שֶׁלֹּא נִשְׁבַּר הָרֹמַח. נֵס עֲשִׂירִי – שֶׁלֹּא יָרַד מִדָּמָם עַל פִּינְחָס, שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא. נֵס אַחַד עָשָׂר – {{ב|שֶׁלֹּא מֵתוּ וְהֵן בְּיָדוֹ,|אלא לאחר שהניח את הרומח}} שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא. נֵס שְׁנֵים עָשָׂר – שֶׁדֶּרֶךְ הָעֶלְיוֹן לִהְיוֹת תַּחְתּוֹן עַל הָרֹמַח, וְנַעֲשָׂה נֵס וְנֶהְפַּךְ זִמְרִי עַל כָּזְבִּי כִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, וּרְאוּם כָּל יִשְׂרָאֵל וְחִיְּבוּם מִיתָה! {{הע-שמאל|אמו של פנחס היא מבנות יתרו, ולכן זלזלו בו בני שמעון; וראו [[סוטה מג א]].}} בָּא לוֹ שִׁבְטוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן אֵצֶל שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי. אָמַר לוֹ: וְכִי בֶּן בִּתּוֹ שֶׁל פּוּטִי הַזֶּה מְבַקֵּשׁ לַעֲקֹר שֵׁבֶט אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל? וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים בֶּן מִי הוּא? כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַמָּקוֹם שֶׁהַכֹּל מְזַלְזְלִים בּוֹ – הִתְחִיל מְיַחֲסוֹ לִשְׁבָח, שֶׁנֶּאֱמַר: "פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" ([[במדבר כה יא]]). כֹּהֵן בֶּן כֹּהֵן, קַנַּאי בֶּן קַנַּאי, מֵשִׁיב חֵמָה בֶּן מֵשִׁיב חֵמָה – הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"! {{הע-שמאל|תוך כדי השבח לפנחס, שבניגוד לזמרי הוא שהציל את שבט שמעון מהמגפה, (שנגרמה ע"י זמרי, שהצטייר בעיני ההמון כמושיע) מבליע הדרשן גם עקיצה לכהנים בבית שני, שהיו קונים את הכהונה בכסף ולכן התקצרו ימיהם.}} "לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם", מְלַמֵּד שֶׁעָמְדוּ מִמֶּנּוּ בְּבִנְיַן רִאשׁוֹן שְׁמוֹנָה עָשָׂר כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים, אֲבָל בְּבִנְיַן אַחֲרוֹן עָמְדוּ מִמֶּנּוּ שְׁמוֹנִים כֹּהֲנִים, וּבִשְׁבִיל שֶׁהָיוּ שׂוֹכְרִין אוֹתָהּ בְּדָמִים הִתְחִילוּ שְׁנוֹתֵיהֶם מִתְקַצְּרוֹת. {{הע-שמאל|הסיפור בסייח ובמנורה – סאטירה על מקבלי ונותני שוחד – מופיע במלואו (בארמית) בפסיקתא דרב כהנא טו ט, ובעיבוד אחר ב[[שבת קטז ב]].}} מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׁלַח בְּיַד בְּנוֹ שְׁתֵּי מִדּוֹת שֶׁל כֶּסֶף מְלֵאוֹת כֶּסֶף וּ{{ב|מְחוֹקֵיהֶם|כלי למחיקת ויישור הכמות}} כֶּסֶף. שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשִּׁלַּח בְּיַד בְּנוֹ שְׁתֵּי מִדּוֹת שֶׁל זָהָב מְלֵאוֹת זָהָב וּמְחוֹקֵיהֶם זָהָב. אָמְרוּ: {{ב|כָּפָה סַיָּח אֶת הַמְּנוֹרָה|השוחד האחרון היה גדול מהראשון}}. {{הע-שמאל|שוב חוזרת האזהרה מפני מוות אפשרי של המקנא: דורש גזירה שווה "תחת אשר". ההערכה לפנחס היא כאל מרטיר שמסר את נפשו כדי להציל את ישראל מהחטא. בסיום הפיסקה מוצג פנחס כמי שמכפר על ישראל עד ימינו.}} "וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם," ([[במדבר כה יג]]) – אֵלּוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה שֶׁנִּתְּנוּ לָהֶם לַכֹּהֲנִים! "תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו", "תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ" ([[ישעיה נג יב]]). "וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", 'לְכַפֵּר' לֹא נֶאֱמַר כָּאן, אֶלָּא "וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". שֶׁעַד עַכְשָׁו לֹא זָז, אֶלָּא עוֹמֵד וּמְכַפֵּר עַד שֶׁיִּחְיוּ הַמֵּתִים! }} pmivcs0tgqqw4uh5fxl3fa686t0ajhz 3011554 3011553 2026-05-07T12:27:13Z Michaelkimmel2 44530 3011554 wikitext text/x-wiki ==ספרי במדבר לפרשת בלק פרק כה== ===פיסקה קלא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר כה א-יג''' {{הע-שמאל| ראו דברי ר' יצחק ור' לוי ב[[בראשית רבה לח ז]].}} '''"וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת"''' ([[במדבר כה א]]), אֵין יְשִׁיבָה בְּכָל מָקוֹם כִּי אִם קִלְקָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק" ([[שמות לב ו]]), וְאוֹמֵר: "וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם" וְגוֹ' ([[בראשית לז כה]]). {{הע-שמאל|ר' עקיבא קושר את הזנות לעצת בלעם, לפי סמיכות הפרשיות ולפי [[במדבר לא טז]]. רבי חולק עליו וטוען שסמיכות הפרשיות אינה מקור לדרשה. ראיה לדעת רבי: התשובה למשה נאמרה שלושה פרקים לפני התלונה שלו. מכאן מגיעה שורה של פסוקים סמוכים שלכאורה קשה להבין את הקשר ביניהם, אבל לכל זוג פסוקים כזה ניתן הסבר מבית ר' עקיבא, ע"י משל למלך.}} רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כָּל פָּרָשָׁה שֶׁהִיא סְמוּכָה לַחֲבֶרְתָּהּ – לְמֵדָה הֵימֶנָּה. רַבִּי אוֹמֵר: הַרְבֵּה פָרָשִׁיּוֹת סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ, וּרְחוֹקוֹת זוֹ מִזּוֹ כִּרְחוֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי" ([[שמות ו יב]]) – אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: "וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ" ([[שמות ג יח]])! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת" וְגוֹ' ([[ויקרא כא ט]]) – "וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו" וְגוֹ' ([[ויקרא כא י]]). וְכִי מָה עִנְיָן זֶה לָזֶה? אַף הוּא נִשְׂרָף? מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְקִיטָרוֹן שֶׁהִשְׁלִים שָׁנָיו, וְלֹא שִׁמֵּשׁ {{ב|פְּלוּמוֹפִילוֹן שֶׁלּוֹ,|שר צבא}} אֶלָּא בָּרַח וְהָלַךְ לוֹ. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ וֶהֱבִיאוֹ, וְחִיְּבוֹ לִקְטֹעַ אֶת רֹאשׁוֹ. עַד שֶׁלֹּא יָצָא לֵהָרֵג, אָמַר הַמֶּלֶךְ: 'מַלְּאוּ לוֹ מִדָּה שֶׁל דִּינְרֵי זָהָב', וְהוֹצִיאוּ לְפָנָיו. וְאָמְרוּ לוֹ: 'אִלּוּ עָשִׂיתָ כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשׂוּ חֲבֵרֶיךָ – הָיִיתָ נוֹטֵל מִדָּה שֶׁל דִּינְרֵי זָהָב, וְנַפְשְׁךָ שֶׁלְּךָ, עַכְשָׁו אִבַּדְתָּ אֶת נַפְשְׁךָ וְאִבַּדְתָּ אֶת מָמוֹנְךָ!' כֵּן בַּת כֹּהֵן שֶׁזִּנְּתָה, יוֹצֵא כֹּהֵן גָּדוֹל לְפָנֶיהָ וְאוֹמְרִים לָהּ: אִלּוּ עָשִׂית כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשׂוּ אִמּוֹתַיִךְ – זָכִית שֶׁיּוֹצֵא מִמֵּךְ כֹּהֵן גָּדוֹל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, וְעַכְשָׁו – אִבַּדְתְּ אֶת עַצְמֵךְ וְאִבַּדְתְּ אֶת כְּבוֹדֵךְ! לְכָךְ נֶאֱמַר: "וּבַת אִישׁ כֹּהֵן... וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו" וְגוֹ'! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי" ([[הושע א ט]]) – וְאוֹמֵר: "וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר, וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם" ([[הושע ב א]]). וְכִי מָה עִנְיָן זֶה לָזֶה? מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל אִשְׁתּוֹ, שָׁלַח אַחַר סוֹפֵר לָבֹא וְלִכְתֹּב לָהּ גֵּט. עַד שֶׁלֹּא בָּא הַסּוֹפֵר – נִתְרַצָּה הַמֶּלֶךְ לְאִשְׁתּוֹ; אָמַר הַמֶּלֶךְ: אֶפְשָׁר שֶׁיֵּצֵא סוֹפֵר זֶה מִיכֵּן {{ב|חָלוּק|חלק, בידיים ריקות}}? אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ: בּוֹא כְּתֹב שֶׁאֲנִי כּוֹפֵל לָהּ כְּתֻבָּתָהּ! לְכָךְ נֶאֱמַר: "כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי... וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם"! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "תֶּאְשַׁם שֹׁמְרוֹן כִּי מָרְתָה בֵּאלֹהֶיהָ" ([[הושע יד א]]), וְאוֹמֵר: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ" ([[הושע יד ב]]). {{הע-שמאל|האשמה אינה מחייבת הרס, אלא ניתנת אפשרות לשוב; רק אם לא שבו בזמן הקבוע מראש יש לפגוע באשמים.}} וְכִי מָה עִנְיָן זֶה לָזֶה? מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִמְדִינָה שֶׁמָּרְדָה עַל הַמֶּלֶךְ; שָׁלַח הַמֶּלֶךְ פּוֹלִימַרְכוֹס אֶחָד לְהַחֲרִיבָהּ. הָיָה אוֹתוֹ פּוֹלִימַרְכוֹס בָּקִי וּמְיֻשָּׁב, אָמַר לָהֶם: טְלוּ לָכֶם יָמִים, וְאִם לָאו – הֲרֵינִי עוֹשֶׂה לָכֶם כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשִׂיתִי לִמְדִינָה פְּלוֹנִית וְלַחֲבֵרוֹתֶיהָ, וּלְהִפַּרְכְיָא פְּלוֹנִית וְלַחֲבֵרוֹתֶיהָ. לְכָךְ נֶאֱמַר: "תֶּאְשַׁם שֹׁמְרוֹן כִּי מָרְתָה בֵּאלֹהֶיהָ", וְאוֹמֵר: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל"! {{הע-שמאל|דורש שטים – שטות; ההצלחה של ישראל במלחמה נגד עוג גדולה בהרבה מהצלחת הרומיים בזמנם של חז"ל, והיא שגרמה להם לבזבוז הביזה (דורש 'בזונו' – ביזינו ובזבזנו), לאופוריה, ולשטות.}} דָּבָר אַחֵר: "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים" – בִּמְקוֹם הַשְּׁטוּת. לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, "לֹא מְקוֹם זֶרַע וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן" ([[במדבר כ ד]]). בָּאוּ וְעָשׂוּ מִלְחָמָה עִם סִיחוֹן וְעוֹג וְנָפְלוּ בְּיָדָן וְנָטְלוּ כָּל מַה שֶּׁלָּהֶם. {{ב|מַלְכוּת זוֹ|רומי}} מִתְגָּאָה וּמִשְׁתַּחֶצֶת! אֵין לָהּ אֶלָּא אַרְבַּע מְדִינוֹת שֶׁרְאוּיוֹת לְמַלְכוּת, וְאֵלּוּ הֵם: {{ב|אַבֲּיָא|אכאיה, בצפון יוון}} וְאַלֶּכְסַנְדְּרִיָא וְקַרְטִיגְנִי וְאַנְטוֹכְיָא! וְאֵלּוּ הָיוּ לָהֶם שִׁשִּׁים עִיר, וְכֻלָּם רְאוּיוֹת לְמַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: "שִׁשִּׁים עִיר כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן" ([[דברים ג ד]]). וּבָאוּ יִשְׂרָאֵל וְעָשׂוּ מִלְחָמָה עִמָּהֶם וְנָפְלוּ בְּיָדָם, וְנָטְלוּ כָּל מַה שֶּׁלָּהֶם! אֲבָל מִשֶּׁנִּתְמַלְּאוּ יִשְׂרָאֵל בַּבִּזָּה, הִתְחִילוּ מְבַזְבְּזִין אֶת הַבִּזָּה: מְקָרְעִים כְּסוּת וּמַשְׁלִיכִים, מְעַקְּרִין בְּהֵמָה וּמַשְׁלִיכִים. לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ מְבַקְּשִׁים אֶלָּא כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכָל הַבְּהֵמָה וּשְׁלַל הֶעָרִים בַּזּוֹנוּ לָנוּ" ([[דברים ג ז]]). בָּאוּ וְיָשְׁבוּ לָהֶם בַּשִּׁטִּים, בִּמְקוֹם הַשְּׁטוּת! {{הע-שמאל|תיאור מפורט של שידול ישראל לזנות, שנועד להסיר את החרפה שבעבודת בעל פעור: המואבים טמנו פח לישראל, שהתפתו לבנותיהם כי עדיין לא נאסר יין נסך. הטעם לאיסור יינם של גויים אינו מחשש שמא שימש לע"ז אלא משום בנותיהם, וראו גם [[ביאור:משנה עבודה זרה פרק ב#משנה ה|בביאור לע"ז ב ה,]] וכן [[עבודה זרה לו ב]]. לבסוף מוצג גם האליל בעל פעור כמגוחך ונלעג, כך שהעבודה לו היא ע"ז בשוגג, וראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה ו|סנהדרין ז ו,]] ו[[סנהדרין סד א]].}} בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָמְדוּ עַמּוֹנִים וּמוֹאָבִים, וּבָנוּ לָהֶם קִילִין מִבֵּית הַיְשִׁמוֹת וְעַד הַר הַשֶּׁלֶג, וְהוֹשִׁיבוּ שָׁם נָשִׁים מוֹכְרוֹת {{ב|כָּל מִינֵי כִּסְנִין|מיני מזונות}}. וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָדָם יוֹצֵא לְטַיֵּל בַּשּׁוּק וּמְבַקֵּשׁ לִיקַּח לוֹ חֵפֶץ מִן הַזְּקֵנָה וְהָיְתָה מוֹכֶרֶת לוֹ בְּשָׁוְיוֹ. {{ב|וּקְטַנָּה|נערה צעירה}} קוֹרְאָה לוֹ, וְאוֹמְרָה לוֹ מִבִּפְנִים: בּוֹא וְקַח לְךָ בְּפָחוּת! וְהָיָה הוּא לוֹקֵחַ הֵימֶנָּה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי. וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי אָמְרָה לוֹ: הִכָּנֵס לִפְנִים וּבְרוֹר לְךָ לְעַצְמְךָ! אִי אַתָּה בֶּן בַּיִת? וְהוּא נִכְנַס אֶצְלָהּ, {{ב|וְהַצַּרְצוּר|חבית}} מָלֵא יַיִן אֶצְלָהּ, מִיֵּין הָעַמּוֹנִי – וַעֲדַיִן לֹא נֶאֱסַר יֵינָן שֶׁל גּוֹיִם לְיִשְׂרָאֵל. אָמְרָה לוֹ: רְצוֹנְךָ שֶׁתִּשְׁתֶּה יַיִן? וְהוּא הָיָה שׁוֹתֶה, וְהָיָה הַיַּיִן בּוֹעֵר בּוֹ, וְאוֹמֵר לָהּ: {{ב|הַשְׁמִיעִי לִי!|שכבי איתי}}. וְהִיא מוֹצִיאָה דְּפוּס שֶׁל פְּעוֹר מִתַּחַת פְּסִיקְיָא שֶׁלָּהּ, וְאוֹמֶרֶת לוֹ: רַבִּי, רְצוֹנְךָ שֶׁאֶשְׁמַע לְךָ? הִשְׁתַּחֲוֵה לָזֶה! וְהוּא אוֹמֵר לָהּ: וְכִי לַעֲבוֹדָה זָרָה אֲנִי מִשְׁתַּחֲוֶה? אָמְרָה לוֹ: וְכִי מָה אִכְפַּת לְךָ? אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁתְּגַלֶּה עַצְמְךָ לוֹ! וְהוּא מִתְגַּלֶּה לוֹ! מִיכֵּן אָמְרוּ: הַמַּפְעִיר עַצְמוֹ לְבַעַל פְּעוֹר – זוֹ הִיא עֲבוֹדָתוֹ; וְהַזּוֹרֵק אֶבֶן לְמֶרְקוּלִיס – זוֹ הִיא עֲבוֹדָתוֹ! וְהָיָה הַיַּיִן בּוֹעֵר בּוֹ, וְאוֹמֵר לָהּ: הַשְׁמִיעִי לִי! וְאוֹמֶרֶת לוֹ: רְצוֹנְךָ שֶׁאֶשְׁמַע לְךָ? הִנָּזֵר מִתּוֹרָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה! וְהוּא נִיזּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהֵמָּה בָּאוּ בַעַל פְּעוֹר וַיִּנָּזְרוּ לַבֹּשֶׁת וַיִּהְיוּ שִׁקּוּצִים כְּאָהֳבָם" ([[הושע ט י]]). בָּאַחֲרוֹנָה חָזְרוּ לַעֲשׂוֹת לָהֶם {{ב|מַרְזִיחִים,|בתי מרזח – לממכר יין}} וְהָיוּ קוֹרְאוֹת לָהֶם וְאוֹכְלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתִּקְרֶאןָ לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶם". {{הע-שמאל|דורש 'ויצמד' כמסמר בדלת מעץ.}} רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְמַסְמֵר לִפְרֹשׁ מִן הַדֶּלֶת בְּלֹא עֵץ, כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל לִפְרֹשׁ מִן הַפְּעוֹר בְּלֹא נְפָשׁוֹת. {{הע-שמאל|שרו של פעור מתואר כיצור ממשי, המאיים על מנחם ומצליח לסחוט ממנו הבטחה שלא יקללנו, ראיה לדברי ר' אלעזר: יהודי שעבר על אבק עבודה זרה.}} מַעֲשֶׂה בְּמְנַחֵם בֶּן גּוּבְתָא דְאַרְיָח, שֶׁהָיָה {{ב|מְעַגֵּל בֶּחָבִיּוֹת|מכין עיגולי דבילה (תאנים מיובשות)}}; וּבָא עָלָיו שָׂרוֹ שֶׁל פְּעוֹר! שָׁמַט עָלָיו אֶת הַשַּׁפּוּד וּבָרַח וְהָלַךְ לוֹ. וּבָא אֵלָיו בַּלַּיְלָה שֵׁנִי. אָמַר לוֹ: מְנַחֵם, אַף אַתָּה מְקַלְּלֵנִי? נִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ וְאָמַר לוֹ: שׁוּב אֵינִי מְקַלֶּלְךָ מֵעַתָּה! {{הע-שמאל|סבטיא התכוון לבזות את פעור, אבל למעשה עבד אותו בדרך שגררה שבחים מפי כוהניו הגויים, ונמצא עובד ע"ז בשוגג.}} שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּסַבְטַיָּא מֵאוּלָם, שֶׁהִשְׂכִּיר אֶת חֲמוֹרוֹ לְאִשָּׁה גּוֹיָה. כֵּיוָן שֶׁיָּצְתָה לְפִתְחָהּ שֶׁל מְדִינָה – אָמְרָה לוֹ: הַמְתֵּן עַד שֶׁתִּכָּנֵס לְבֵית עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהּ! לְאַחַר שֶׁיָּצְתָה – אָמַר לָהּ: הַמְתִּינִי לִי עַד שֶׁאֶכָּנֵס, וְאֶעֱשֶׂה גַּם אֲנִי כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשִׂיתה! אָמְרָה לוֹ: אֶפְשָׁר? אִי אַתָּה יְהוּדִי? אָמַר לָהּ: וּמָה אִכְפַּת לָךְ? נִכְנַס וְקִנַּח עַצְמוֹ בְּחָטְמוֹ שֶׁל פְּעוֹר! וְהָיוּ כָּל הַגּוֹיִם מְשַׂחֲקִים לוֹ, וְאוֹמְרִים: מֵעוֹלָם לֹא עָשָׂה אָדָם אֶחָד כַּיּוֹצֵא בָּזֶה! {{הע-שמאל|סיפור שלישי המגחיך את עבודת פעור בעולם המונחים היווני-רומי.}} שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּשִׁלְטוֹן אֶחָד, שֶׁבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם לְהִשְׁתַּחֲוֹת לִפְעוֹר. אָמַר לָהֶם לַעֲבָדָיו שֶׁל פְּעוֹר: הָבִיאוּ לִי פָּר אֶחָד שֶׁאָנוּ מַקְרִיבִים לוֹ, אוֹ אַיִל אֶחָד שֶׁאָניּ מַקְרִיבִים לוֹ! אָמְרוּ לוֹ: אֵין אָנוּ נִזְקָקִים לוֹ בְּכָךְ, אֶלָּא שֶׁתְּגַלֶּה עַצְמְךָ לוֹ! גִּירָה בָּהֶם {{ב|סַנְגְּדוּדִים|Singularius - שומר ראש, או חייל מחיל הפרשים}} וְהָיוּ מְפַצְּעִים אֶת רָאשֵׁיהֶם! אָמַר לָהֶם: אוֹ לָכֶם וּלְטָעוּתְכֶם! {{הע-שמאל|דורש 'הוקע אותם' – את העובדים; ראשי העם אמורים לבצע את ההוראה, ולא להיות מוקעים לה'.}} בְּאוֹתָהּ שָׁעָה: "וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם וְהוֹקַע אוֹתָם לַה' נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ" ([[במדבר כה ג]]-ד). אָמַר לוֹ: הוֹשֵׁב רָאשֵׁי הָעָם דַּיָּנִים, וְיִהְיוּ צוֹלְבִים אֶת הַחַטָּאִים נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ. "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל שֹׁפְטֵי יִשְׂרָאֵל: הִרְגוּ אִישׁ אֲנָשָׁיו הַנִּצְמָדִים לְבַעַל פְּעוֹר"! {{הע-שמאל|מה הקשר בין ההוראה שדל משה לשופטים לבין המגפה המוזכרת בפס' ח-ט? – ההוראה של משה אינה מועילה מייד, שהרי שיפוט של כל מי שהשתחווה לפעור הוא תהליך ארוך. שבט שמעון מרגיש מאויים מהמשפט ומבקש הצלה מזמרי, שמצליח להצטייר כמנהיג המציל את שבטו. למעשה מעשי זמרי הובילו למגפה וגרמו למותם של 24000 איש משבט שמעון. זמרי טוען שהוא, כנשיא שבט שמעון – גדול ממשה, שהרי שמעון גדול מלוי. פנחס, '''לכאורה''' מסכים איתו ונכנס גם הוא לקובה "אחריו", כדי להשתתף באורגיה.}} בָּא לוֹ שִׁבְטוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן אֵצֶל זִמְרִי, אָמַר לוֹ: הֲרֵי אַתָּה יוֹשֵׁב {{ב|שָׁלֵוה,|בשלווה}} וְאָנוּ נִדּוֹנִים בַּהֲרִיגָה! עָמַד וְכִנֵּס עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף מִשִּׁבְטוֹ, וּבָא לוֹ אֵצֶל כָּזְבִּי; אָמַר לָהּ: הִשָּׁמְיעִי לִי! אָמְרָה לוֹ: אֵינִי נִשְׁמַעַת אֶלָּא לַגָּדוֹל שֶׁבָּכֶם, שֶׁהוּא כַּיּוֹצֵא בְּמֹשֶׁה רַבְּךָ! אָמַר לָהּ: אַף אֲנִי רַב הַשֵּׁבֶט; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁשִּׁבְטִי גָדוֹל מִשִּׁבְטוֹ, שֶׁאֲנִי לַשֵּׁנִי וְהוּא לַשְּׁלִישִׁי! אָחֲזָה בְּיָדוֹ וְהֶעֱבִירָהּ בְּאֶמְצַע כָּל יִשְׂרָאֵל. שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא וַיַּקְרֵב אֶל אֶחָיו אֶת הַמִּדְיָנִית לְעֵינֵי מֹשֶׁה וּלְעֵינֵי כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵמָּה בֹכִים פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד"''' ([[במדבר כה ו]]). {{הע-שמאל|פנחס מבקש עזרה משבטי יהודה ודן, ואינו יוצא למעשה הקנאה שלו מיד. גם כשהוא יוצא לבדו, בסופו של דבר – הרי זה על מנת שיהרוג את זמרי ויהרג בעצמו. המדרש מונה שורה ארוכה של ניסים, שרק בזכותם הצליח פנחס במעשה הקנאות, וממנה עולה שהסיכון שלוקח הקנאי על עצמו הוא סכנת מוות מוחשית, ואילו לא היו מתרחשים הניסים היה פנחס נהרג בצדק ע"י זמרי, וראו [[סנהדרין פב א]]. יתכן למצוא כאן התנגדות לקנאות בדרך כלל, חוץ מגדולי עולם שמובטחים להם נסים. בדרכו מעמיד פנחס פנים שגם הוא רוצה לשכב עם כזבי, ואילו היה נהרג היה נובע מהעמדת הפנים הזאת מראית עין של היתר לזנות הזאת; סיבה נוספת להימנעות ממעשי קנאות. יתכן שהרתיעה של חז"ל מהקנאות היא בתבוסות שספגו במרידות נגד הרומאים.}} נַעֲנָה פִּינְחָס בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְאָמַר: אֵין אָדָם כָּאן שֶׁיַּהַרְגֶנּוּ וְיֵהָרֵג? הֵיכָן הֵם אֲרָיוֹת, "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה" ([[בראשית מט ט]]), "דָּן גּוּר אַרְיֵה" ([[דברים לג כב]])? הִתְחִיל צֹוֵחַ! כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁהָיוּ הַכֹּל שׁוֹתְקִים – עָמַד מִתּוֹךְ סַנְהֶדְרֵי שֶׁלּוֹ, וְשָׁמַט אֶת הָרֹמַח וְהִנִּיחָהּ בְּפוּנְדָתוֹ, וְהָיָה מִסְתַּמֵּךְ בְּמַקְלוֹ וְהוֹלֵךְ. אָמְרוּ לוֹ: פִּינְחָס, לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶם: אֵין לֵוִי גָּדוֹל מִשִּׁמְעוֹן! בְּכָל מָקוֹם מָצִינוּ שֶׁשִּׁמְעוֹן גָּדוֹל מִלֵּוִי! אָמְרוּ: הַנִּיחוּ לוֹ וְיִכָּנֵס, הִתִּירוּ {{ב|פְּרוּשִׁים|המנהיגים, כמו פנחס עצמו}} אֶת הַדָּבָר! כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס עָשָׂה לוֹ הַמָּקוֹם שִׁשָּׁה נִסִּים: נֵס רִאשׁוֹן – {{ב|שֶׁדַּרְכָּן לִפְרֹשׁ זֶה מִזֶּה,|שרצו להיפרד כשנכנס פנחס}} וּדְבָקָן הַמַּלְאָךְ זֶה בָּזֶה. נֵס שֵׁנִי – שֶׁסָּתַם הַמַּלְאָךְ אֶת פִּיהֶם וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְדַבֵּר. נֵס שְׁלִישִׁי – שֶׁכִּיוֵּן הָרֹמַח לְתוֹךְ זִכְרוּת שֶׁלּוֹ וּלְתוֹךְ נִקְבוּת שֶׁלָּהּ, וְהָיוּ הַכֹּל רוֹאִים אֶת זִכְרוּת שֶׁלּוֹ בְּקֳבָה שֶׁלָּהּ. {{הע-שמאל|דורש קבתה – קיבתה, איבר המין שלה.}} בִּשְׁבִיל {{ב|הַנּוֹקְרָנִין,|נוקדנים, המדקדקים שמחפשים לכל דבר ראיה}} שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִים: לֹא הָיְתָה שָׁם טֻמְאָה, אַף הוּא נִכְנַס לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו! נֵס רְבִיעִי – שֶׁלֹּא נִשְׁמְטוּ מִן הָרֹמַח, אֶלָּא עָמְדוּ בִּמְקוֹמָם. נֵס חֲמִישִׁי – שֶׁהִגְבִּיהַּ הַמַּלְאָךְ פֶּתַח {{ב|שָׁקוֹף|המשקוף}} כְּדֵי שֶׁיֵּרָאוּ עַל כְּתֵפוֹ. נֵס שִׁשִּׁי – שֶׁהָיָה הַמַּלְאָךְ {{ב|מְחַבֵּל|פוגע והורג את בני ישראל}} לְפָנָיו וְיוֹצֵא. {{הע-שמאל|מפשר בין הסיפור בבמדבר לבין התיאור בתהלים, לפיו פנחס התפלל ולא קינא לה'.}} כֵּיוָן שֶׁיָּצָא, וְרָאָה פִּינְחָס אֶת הַמַּלְאָךְ שֶׁהָיָה מְחַבֵּל בָּעָם יוֹתֵר מִדַּאי – הִשְׁלִיכָן לָאָרֶץ וְעָמַד וּפִלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה וַתֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה" ([[תהלים קו ל]]). וְעוֹד שִׁשָּׁה נִסִּים אֲחֵרִים נַעֲשׂוּ לוֹ: נֵס שְׁבִיעִי – שֶׁנֶּאֱרַךְ חֲנִית שֶׁל רֹמַח עַד שֶׁנִּכְנַס בִּשְׁנֵי גּוֹלָמִים וְיָצָא לְמַעְלָה. נֵס שְׁמִינִי – שֶׁנִּתְחַזֵּק זְרוֹעוֹ שֶׁל פִּינְחָס. נֵס תְּשִׁיעִי – שֶׁלֹּא נִשְׁבַּר הָרֹמַח. נֵס עֲשִׂירִי – שֶׁלֹּא יָרַד מִדָּמָם עַל פִּינְחָס, שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא. נֵס אַחַד עָשָׂר – {{ב|שֶׁלֹּא מֵתוּ וְהֵן בְּיָדוֹ,|אלא לאחר שהניח את הרומח}} שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא. נֵס שְׁנֵים עָשָׂר – שֶׁדֶּרֶךְ הָעֶלְיוֹן לִהְיוֹת תַּחְתּוֹן עַל הָרֹמַח, וְנַעֲשָׂה נֵס וְנֶהְפַּךְ זִמְרִי עַל כָּזְבִּי כִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, וּרְאוּם כָּל יִשְׂרָאֵל וְחִיְּבוּם מִיתָה! {{הע-שמאל|אמו של פנחס היא מבנות יתרו, ולכן זלזלו בו בני שמעון; וראו [[סוטה מג א]].}} בָּא לוֹ שִׁבְטוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן אֵצֶל שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי. אָמַר לוֹ: וְכִי בֶּן בִּתּוֹ שֶׁל פּוּטִי הַזֶּה מְבַקֵּשׁ לַעֲקֹר שֵׁבֶט אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל? וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים בֶּן מִי הוּא? כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַמָּקוֹם שֶׁהַכֹּל מְזַלְזְלִים בּוֹ – הִתְחִיל מְיַחֲסוֹ לִשְׁבָח, שֶׁנֶּאֱמַר: "פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" ([[במדבר כה יא]]). כֹּהֵן בֶּן כֹּהֵן, קַנַּאי בֶּן קַנַּאי, מֵשִׁיב חֵמָה בֶּן מֵשִׁיב חֵמָה – "הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"! {{הע-שמאל|תוך כדי השבח לפנחס, שבניגוד לזמרי הוא שהציל את שבט שמעון מהמגפה, (שנגרמה ע"י זמרי, שהצטייר בעיני ההמון כמושיע) מבליע הדרשן גם עקיצה לכהנים בבית שני, שהיו קונים את הכהונה בכסף ולכן התקצרו ימיהם.}} "לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם", מְלַמֵּד שֶׁעָמְדוּ מִמֶּנּוּ בְּבִנְיַן רִאשׁוֹן שְׁמוֹנָה עָשָׂר כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים, אֲבָל בְּבִנְיַן אַחֲרוֹן עָמְדוּ מִמֶּנּוּ שְׁמוֹנִים כֹּהֲנִים, וּבִשְׁבִיל שֶׁהָיוּ שׂוֹכְרִין אוֹתָהּ בְּדָמִים הִתְחִילוּ שְׁנוֹתֵיהֶם מִתְקַצְּרוֹת. {{הע-שמאל|הסיפור בסייח ובמנורה – סאטירה על מקבלי ונותני שוחד – מופיע במלואו (בארמית) בפסיקתא דרב כהנא טו ט, ובעיבוד אחר ב[[שבת קטז ב]].}} מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׁלַח בְּיַד בְּנוֹ שְׁתֵּי מִדּוֹת שֶׁל כֶּסֶף מְלֵאוֹת כֶּסֶף וּ{{ב|מְחוֹקֵיהֶם|כלי למחיקת ויישור הכמות}} כֶּסֶף. שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשִּׁלַּח בְּיַד בְּנוֹ שְׁתֵּי מִדּוֹת שֶׁל זָהָב מְלֵאוֹת זָהָב וּמְחוֹקֵיהֶם זָהָב. אָמְרוּ: {{ב|כָּפָה סַיָּח אֶת הַמְּנוֹרָה|השוחד האחרון היה גדול מהראשון}}. {{הע-שמאל|שוב חוזרת האזהרה מפני מוות אפשרי של המקנא: דורש גזירה שווה "תחת אשר". ההערכה לפנחס היא כאל מרטיר שמסר את נפשו כדי להציל את ישראל מהחטא. בסיום הפיסקה מוצג פנחס כמי שמכפר על ישראל עד ימינו.}} "וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם," ([[במדבר כה יג]]) – אֵלּוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה שֶׁנִּתְּנוּ לָהֶם לַכֹּהֲנִים! "תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו", "תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ" ([[ישעיה נג יב]]). "וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", 'לְכַפֵּר' לֹא נֶאֱמַר כָּאן, אֶלָּא "וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". שֶׁעַד עַכְשָׁו לֹא זָז, אֶלָּא עוֹמֵד וּמְכַפֵּר עַד שֶׁיִּחְיוּ הַמֵּתִים! }} tgb9cs306xmt6j8o33rxzuwdh4sh95d 106 460123 3011556 3011433 2026-05-07T12:33:48Z Michaelkimmel2 44530 3011556 wikitext text/x-wiki ==ספרי במדבר לפרשת פינחס פרק כו== ===פיסקה קלב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר כו נב-נו''' '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת"''' ([[במדבר כו נב]]-נג), {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיט|לעיל פיסקה קיט.]]}} הַכֹּל בְּמַשְׁמָע: כֹּהֲנִים, לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים, גֵּרִים, נָשִׁים וַעֲבָדִים, טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס בְּמַשְׁמָע! כְּשֶׁאָמַר "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן: בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל" ([[במדבר יח כ]]), יָצְאוּ כֹהֲנִים. "בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה" ([[במדבר יח כג]]) – יָצְאוּ לְוִיִּם. "לִשְׁמוֹת מַטּוֹת '''אֲבוֹתָם''' יִנְחָלוּ" ([[במדבר כו נה]]) – יָצְאוּ גֵרִים וַעֲבָדִים. "'''אִישׁ''' לְפִי פְקֻדָיו יֻתַּן נַחֲלָתוֹ" ([[במדבר כו נד]]) – יָצְאוּ נָשִׁים, טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבוֹתָם יִנְחָלוּ"! {{הע-שמאל|לכאורה יש סתירה בין פס' נג ("לאלה תחלק...") לפס' נה ("לשמות מטות אבותם..."). ר' יאשיה מעדיף את פס' נה, ודורש את פס' נג שבא להוציא קטנים; ר' יונתן מעדיף את פס' נג, ודורש את פס' נה: הנוחלים הם באי הארץ, אבל הם נוחלים על פי מספר יוצאי מצרים. למעשה שניהם מסכימים שהחלוקה היא לפי המספר של יוצאי מצרים, והמחלוקת היא בשאלה את מה מכנים "חלוקת הארץ", שהרי בנות צלפחד ירשו את חלקו של צלפחד שהיה מיוצאי מצרים; וראו גם [[ביאור:תוספתא/בבא בתרא/ז#ג|תוספתא ב"ב ז ג.]]}} הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ"? – מִפְּנֵי נָשִׁים, מִפְּנֵי קְטַנִּים. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: לְבָאֵי הָאָרֶץ נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵלֶּה פְּקוּדֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וָאֶלֶף..." ([[במדבר כו נא]]), וּכְתִיב: "לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ"! וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבוֹתָם יִנְחָלוּ"? שִׁנָּה הַכָּתוּב נַחֲלָה זוֹ מִכָּל נַחֲלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁבְּכָל נַחֲלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה – חַיִּים יוֹרְשִׁים אֶת הַמֵּתִים, וְכָאן מֵתִים יוֹרְשִׁים אֶת הַחַיִּים! רַבִּי אוֹמֵר: מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִשְׁנֵי אַחִים כֹּהֲנִים שֶׁהָיוּ בָעִיר; לָזֶה בֵּן אֶחָד וְלָזֶה שְׁלֹשָׁה בָנִים. {{הע-שמאל|המשל ממחיש שלמעשה גם לדעת ר' יונתן נקבע גודל הנחלה רק לפי יוצאי מצרים.}} יָצְאוּ לַגֹּרֶן – זֶה נָטַל סְאָה וְאֵלּוּ נָטְלוּ שְׁלֹשָׁה סְאִים, וְהוֹלִיכוּ אֵצֶל אֲבוֹתֵיהֶם, וְחָזְרוּ וְחִלְּקוּ בְּשָׁוֶה! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר בְּבָאֵי הָאָרֶץ: זֶה נָטַל בֵּית סְאָה וְאֵלּוּ נָטְלוּ ג' בֵּית סְאִין, וְהוֹרִישׁוּ אֶת אֲבוֹתֵיהֶם, וְיָרְשׁוּ מֵתִים אֶת הַחַיִּים וְחָזְרוּ וְחִלְּקוּ בְּשָׁוֶה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: זֶה נָטַל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק אָבִיו, וְזֶה נָטַל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק אָבִיו. {{הע-שמאל|ר' שמעון בן אלעזר מיישב את הסתירה ע"י חלוקה מתוחכמת: הוא מחשב ממוצע בין מספר יוצאי מצרים למספר באי הארץ, ולוקח בחשבון את שני הדורות.}} נִמְצֵאתָ מְקַיֵּם "לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה" וְנִמְצֵאתָ מְקַיֵּם "לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבוֹתָם יִנְחָלוּ"! "לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ" ([[במדבר כו נד]]), {{הע-שמאל|חוזר לדברי ר' יאשיה ור' יונתן, שרב ומעט הן ביוצאי מצרים.}} הֲרֵי שֶׁיָּצְאוּ עִמּוֹ עֲשָׂרָה בָנִים מִמִּצְרַיִם, וּבִכְנִיסָתָן לָאָרֶץ נִמְצְאוּ חֲמִשָּׁה – קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: "לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ". הֲרֵי שֶׁיָּצְאוּ עִמּוֹ חֲמִשָּׁה בָנִים מִמִּצְרַיִם, וּבִכְנִיסָתָם לָאָרֶץ נִמְצְאוּ עֲשָׂרָה – קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: "וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ". "אִישׁ" – יָצְאוּ נָשִׁים, טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס! {{הע-שמאל|ראו בתחילת הפיסקה.}} "לְפִי פְקֻדָיו", מְלַמֵּד שֶׁלֹּא נִתְחַלְּקָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא לְכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט – לְפִי מַה שֶּׁהוּא. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיְדַבְּרוּ בְנֵי יוֹסֵף אֶת יְהוֹשֻׁעַ... אָנֹכִי עַם רָב עַד אֲשֶׁר כֹּה בֵּרֲכַנִי ה'". {{הע-שמאל|לא רק החלוקה בתוך השבט, אלא גם החלוקה בין השבטים היא לפי מספר יוצאי מצרים.}} מַהוּ אוֹמֵר? "וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ: אִם עַם רַב אַתָּה, עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה, וּבֵרֵאתָ לְךָ שָׁם בְּאֶרֶץ הַפְּרִזִּי וְהָרְפָאִים, כִּי אָץ לְךָ הַר אֶפְרָיִם" ([[יהושע יז יד]]-טו). "יֻתַּן נַחֲלָתוֹ", שׁוֹמֵעַ אֲנִי מְעֹרְבָבִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אַךְ בַּגּוֹרָל... לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם" ([[במדבר כו נה]]). {{הע-שמאל|הגורל נערך כך שנשמרה רציפות בתוך נחלת השבט (חוץ משבטי מנשה ודן). הגורל נעשה בסיוע רוח הקדש, ולכן לא היה ניתן לערעור.}} אִי בַגּוֹרָל, שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "עַל פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ" ([[במדבר כו נו]]). שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: "עַל פִּי ה'" ([[יהושע יט נ]]). מַגִּיד שֶׁלֹּא נִתְחַלְּקָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְעַל פִּי הַמָּקוֹם. "אַךְ בַּגּוֹרָל" ([[במדבר כו נה]]) – יָצְאוּ כָלֵב וִיהוֹשֻׁעַ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיִּתְּנוּ לְכָלֵב אֶת חֶבְרוֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה" ([[שופטים א כ]]), {{הע-שמאל|יהושע וכלב קיבלו נחלות מוגדלות, וראו [[ביאור:תוספתא/בבא בתרא/ז#ג|בתוספתא ב"ב ז ג,]] שהם קיבלו את חלקם של שאר עשרת המרגלים.}} וְאוֹמֵר: "וַיִּתְּנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל נַחֲלָה לִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן בְּתוֹכָם; עַל פִּי ה', נָתְנוּ לוֹ אֶת הָעִיר אֲשֶׁר שָׁאָל, אֶת תִּמְנַת סֶרַח" ([[יהושע יט מט]]-נ)! "לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבוֹתָם" – יָצְאוּ גֵרִים וַעֲבָדִים! {{הע-שמאל|ראו בתחילת הפיסקה.}} "עַל פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ בֵּין רַב לִמְעָט" ([[במדבר כו נו]]), {{הע-שמאל|אדמת עידית של בית כור הושוותה לאדמה זיבורית של בית סאה, הגדולה בשטחה פי 4.}} מַגִּיד שֶׁלֹּא נִתְחַלְּקָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל {{ב|אֶלָּא בְשִׁמְיוֹן|בשמאות}}: בֵּית כּוֹר כְּנֶגֶד בֵּית סְאָה, וּבֵית סְאָה כְּנֶגֶד בֵּית כּוֹר! }} c5e1ka1h86nni88sz8ebirnxuik1076 106 460131 3011555 3011436 2026-05-07T12:32:52Z Michaelkimmel2 44530 3011555 wikitext text/x-wiki ==ספרי במדבר לפרשת פינחס פרק כז== ===פיסקה קלג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר כז א-ה''' {{הע-שמאל|אמנם חוקי הירושה מוטים לטובת הגברים, אבל נותנם, הקב"ה, אינו מעדיף את הגברים, אלא דוגל בשוויון. בנות צלפחד יוזמות שינוי בחוק, ומגייסות לצורך העניין את משה ואת הקב"ה.}} '''"וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד"''' ([[במדבר כז א]]), כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד שֶׁהָאָרֶץ מִתְחַלֶּקֶת לַשְּׁבָטִים, לַזְּכָרִים וְלֹא לַנְּקֵבוֹת, נִתְקַבְּצוּ כֻּלָּן זוֹ עַל זוֹ לִיטּוֹל עֵצָה. אָמְרוּ: לֹא כְּרַחֲמֵי בָּשָׂר וָדָם רַחֲמֵי הַמָּקוֹם: בָּשָׂר וָדָם רַחֲמָיו עַל הַזְּכָרִים יוֹתֵר מִן הַנְּקֵבוֹת, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא רַחֲמָיו עַל הַזְּכָרִים וְעַל הַנְּקֵבוֹת, רַחֲמָיו עַל הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר: "נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר" וְגוֹ' ([[תהלים קלו כה]]), "נֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ" וְגוֹ' ([[תהלים קמז ט]]), וְאוֹמֵר: "טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו" ([[תהלים קמה ט]])! {{הע-שמאל|שתי דרשות על הייחוס של צלפחד. הראשונה טוענת שצלפחד, חפר, מכיר, גלעד ומנשה היו כולם בכורים; ואכן מנשה היה בכור יוסף (ראו [[בראשית מח יד]]); מ[[במדבר כו כט]] נראה שגם מכיר וגלעד היו בכורות, וכן נראה מ[[במדבר כו לג]] שגם צלפחד היה בכור. אבל לכאורה היה חפר שישי לגלעד ולא בכור. וראו [[דברי הימים א ז טו]], "ושם השני צלפחד". הדרשה השניה טוענת שהיו כולם צדיקים, ולכן טרחה התורה למנותם, וכן היו גם בנותיו צדיקות.}} "בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה", מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהָיָה צְלָפְחָד בְּכוֹר, כָּךְ הָיוּ כֻּלָּן בְּכוֹרוֹת. וּלְלַמֶּדְךָ שֶׁהָיוּ כֻּלָּן זַכָּאוֹת בְּנוֹת זַכַּאי, שֶׁכָּל מִי שֶׁמַּעֲשָׂיו סְתוּמִים, וּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתָיו סְתוּמִים, וְהַכָּתוּב מְיַחֲסוֹ לִשְׁבָח – הֲרֵי זֶה צַדִּיק בֶּן צַדִּיק. וְכָל מִי שֶׁמַּעֲשָׂיו סְתוּמִים, וּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתָיו סְתוּמִים, וְהַכָּתוּב מְיַחֲסוֹ לִגְנַאי – הֲרֵי זֶה רָשָׁע בֶּן רָשָׁע. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, {{הע-שמאל|ר' נתן טוען שחינוך ע"י צדק מביא בדרך כלל לצדיקות, וההפך, אבל יש יוצאים מן הכלל. מזהה את עובדיה הנביא עם עובדיה אשר על בית אחאב, ראו [[מלכים א יח ג]].}} שֶׁכָּל צַדִּיק שֶׁגָּדַל בְּחֵיק רָשָׁע וְלֹא עָשָׂה כְּמַעֲשָׂיו – לְהוֹדִיעֲךָ כַּמָּה צִדְקוֹ גָּדוֹל, שֶׁגָּדַל בְּחֵיק רָשָׁע וְלֹא עָשָׂה כְּמַעֲשָׂיו. וְכָל רָשָׁע שֶׁגָּדַל בְּחֵיק צַדִּיק וְלֹא עָשָׂה כְּמַעֲשָׂיו – לְהוֹדִיעֲךָ כַּמָּה רִשְׁעוֹ גָּדוֹל, שֶׁגָּדַל בְּחֵיק צַדִּיק וְלֹא עָשָׂה כְּמַעֲשָׂיו. עֵשָׂו גָּדַל בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים, בֵּין יִצְחָק וּבֵין רִבְקָה – וְלֹא עָשָׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם. עֹבַדְיָה גָּדַל בֵּין שְׁנֵי רְשָׁעִים, בֵּין אַחְאָב לְאִיזֶבֶל – וְלֹא עָשָׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם. וְנִתְנַבֵּא עַל עֵשָׂו הָרָשָׁע, שֶׁגָּדַל בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים, בֵּין יִצְחָק לְרִבְקָה – וְלֹא עָשָׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "חֲזוֹן עֹבַדְיָה, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים לֶאֱדוֹם" ([[עובדיה א א]]). {{הע-שמאל|חיבוב א"י ע"י יוסף – ראו [[בראשית נ כד]]-כה.}} "לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף", כְּשֵׁם שֶׁחִבֵּב יוֹסֵף אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – כָּךְ יוֹצְאֵי חֲלָצָיו חִבְּבוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. {{הע-שמאל|כאן "הקודם במעשה" הוא הבת הגדולה וצדיקה מאחיותיה. המקומות של תרצה ונועה מתחלפים, ולכן מסיקים שכולן שקולות.}} "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו: מַחְלָה, נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה". אוֹ כָּל הַקּוֹדֵם בַּמִּקְרָא קוֹדֵם בַּמַּעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר "וַתִּהְיֶינָה מַחְלָה תִרְצָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְנֹעָה בְּנוֹת צְלָפְחָד..." ([[במדבר לו יא]]), מְלַמֵּד שֶׁכֻּלָּן שְׁקוּלוֹת זוֹ בָּזוֹ. {{הע-שמאל|שהרי עמדו לפני אלעזר בן אהרון.}} "וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן" ([[במדבר כז ב]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁלֹּא עָמְדוּ אֶלָּא בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים, בַּשָּׁנָה שֶׁמֵּת בָּהּ אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי ה' וַיָּמָת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים" ([[במדבר לג לח]]). {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|לעיל סח:]] לדעת ר' יאשיה באו הבנות לאלעזר תחילה ואחר כך למשה; ר' אליעזר אומר שבאו לפני שניהם כאחד, שמשה ואלעזר ישבו יחדיו באותו מקום.}} "לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן", אִם מֹשֶׁה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ, אֶלְעָזָר הָיָה יוֹדֵעַ? – אֶלָּא סָרֵס אֶת הַמִּקְרָא וּדְרֹשֵׁהוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם ר"א: בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הָיוּ יוֹשְׁבִין, וּבָאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵיהֶם. {{הע-שמאל|ר' עקיבא טוען שצלפחד הוא המקושש, ולפי דבריו הוא לא היה צדיק, בניגוד לאמור לעיל.}} "אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר" ([[במדבר כז ג]]), רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן "מִדְבָּר" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "מִדְבָּר" ([[במדבר טו לב]]), מַה "מִדְבָּר" הָאָמוּר כָּאן – צְלָפְחָד, אַף "מִדְבָּר" הָאָמוּר לְהַלָּן – צְלָפְחָד. {{הע-שמאל|המלינים (כנראה אחרי חטא המרגלים, ראו [[במדבר יד כז]]), המרגלים ועדת קורח לא נחלו בארץ, ולכן טוענות בנות צלפחד שאביהן לא היה בשלוש הקבוצות הללו; וראו [[ביאור:תוספתא/בבא בתרא/ז#ג|תוספתא ב"ב ג.]] הן מסכימות שאם יש בן – הבת לא תירש.}} "וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה" – זוֹ עֲדַת מְלוֹנִים. "הַנּוֹעָדִים עַל ה'" – זוֹ עֲדַת מְרַגְּלִים. "בַּעֲדַת קֹרַח" – זוֹ עֵדָה שֶׁל קֹרַח. "כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת" – שֶׁלֹּא הֶחֱטִיא אֲחֵרִים עִמּוֹ. "וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ" – שֶׁאִלּוּ הָיָה לוֹ בֵּן, לֹא הָיִינוּ תּוֹבְעוֹת. {{הע-שמאל|ר' יהודה משווה בין דיני יבום לדיני נחלה וירושה: היבם זוכה בנחלת אחיו המת, והאם פטורה מיבום גם אם נולדת בת ולא נולד בן. וראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כה#פיסקה רפט|ספרי דברים רפט.]] היבום מתואר כאן לא רק כמיועד להקים זרע לאח המת אלא גם כירושת וגאולת נחלתו ושדהו, וראו גם [[רות ד ה]].}} "לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ" ([[במדבר כז ד]]), רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן "שֵׁם" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "שֵׁם" ([[דברים כה ז]]), מַה "שֵׁם" הָאָמוּר לְהַלָּן – נַחֲלָה, אַף "שֵׁם" הָאָמוּר כָּאן – נַחֲלָה; וּמַה "שֵׁם" הָאָמוּר לְהַלָּן – זֶרַע, אַף "שֵׁם" הָאָמוּר כָּאן – זֶרַע. {{הע-שמאל|אילו היה לצלפחד בן ולבן היו רק בנות, והיה מת – אין בנות צלפחד (הדודות של הבנות) משתתפות בירושה, אלא כולה לבת הבן, וראו [[ביאור:משנה בבא בתרא פרק ח#משנה ב|ב"ב ח ב.]]}} "כִּי אֵין לוֹ בֵן", לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: "וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ"! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי אֵין לוֹ בֵן"? מַגִּיד שֶׁהָיוּ חֲכָמוֹת וְדוֹרְשׁוֹת: הָא, אִם הָיָה לוֹ בַּת בֵּן – לֹא הָיִינוּ תּוֹבְעוֹת. {{הע-שמאל|הגברים רצו לחזור למצרים ואילו הנשים הביטו קדימה לנחלת א"י.}} "תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ", רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: יָפֶה כֹּחַ נָשִׁים מִכֹּחַ אֲנָשִׁים! אֲנָשִׁים אוֹמְרִים: "נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה" ([[במדבר יד ד]]), וְנָשִׁים אוֹמְרוֹת: "תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ"! {{הע-שמאל|שתי דרשות העוסקות באי-ידיעה של משה. לפי הראשונה הוא ידע שהבנות יורשות את הנחלה, אבל כיוון שעדיין לא הגיעה הנחלה לידיהן – הסתפק אם הן יורשות, שהרי הנחלה היתה ב'ראוי' ולא ב'מוחזק', וראו לעניין ראוי והמוחזק [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה ט|בכורות ח ט.]] לפי הדרשה השניה התעלמה ההלכה ממשה בדרך נס, כדי שיזכו בה בנות צלפחד – והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיד|לעיל, בסוף פיסקה קיד.]]}} '''"וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'"''' ([[במדבר כז ה]]), אָמַר רַבִּי חִדְקָא: שִׁמְעוֹן הַשִּׁקְמוֹנִי הָיָה לִי חָבֵר מִתַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְאָמַר: יוֹדֵעַ הָיָה מֹשֶׁה שֶׁהַבָּנוֹת נוֹחֲלוֹת. {{ב|עַל מָה נֶחְלְקוּ?|ומשה לא הצליח להכריע}} אִם יִירְשׁוּ בְּרָאוּי כִּבְמֻחְזָק וְאִם לָאו! רְאוּיָה הָיְתָה פָּרָשַׁת נְחָלוֹת שֶׁתֵּאָמֵר עַל יְדֵי מֹשֶׁה, אֶלָּא שֶׁזָּכוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד שֶׁנֶּאֶמְרָה עַל יְדֵיהֶן. לְכָךְ, מְגַלְגְּלִים זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב! }} ===פיסקה קלד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר כז ו-יב''' {{הע-שמאל|הקב"ה הודה למשה בחטא המרגלים, לבנות צלפחד, שירשו את נחלת אביהן – ולראשי שבט יוסף, שהגבילו אותן להינשא רק לבני משפחתן. על כולם נאמר "אשרי אדם שהמקום מודה לדבריו", וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ט|מכילתא בחדש ט,]] שם נאמר כך גם על ישראל שביקשו תיווך במעמד הר סיני.}} '''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת"''' ([[במדבר כז ו]]-ז), יָפֶה תָּבְעוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד, שֶׁכָּךְ כְּתוּבָה פָּרָשָׁה לְפָנַי בַּמָּרוֹם! אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁהַמָּקוֹם מוֹדֶה לִדְבָרָיו! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "כֵּן מַטֵּה בְנֵי יוֹסֵף דֹּבְרִים" ([[במדבר לו ה]]). כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וַיֹּאמֶר ה', סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ" ([[במדבר יד כ]]). עֲתִידוֹת אֻמּוֹת הָעוֹלָם לוֹמַר: אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁהַמָּקוֹם מוֹדֶה לִדְבָרָיו. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא בתרא פרק ח#משנה ג|ב"ב ח ג.]] [[ביאור:תוספתא/בבא בתרא/ז#ג|בתוספתא ב"ב ז ג]] מופיעים גם דברי ר' אליעזר בן יעקב: חפר וצלפחד היו מיוצאי מצרים, ואחי צלפחד לא יצאו משם, ולכן קיבלו בנות צלפחד גם את כל נחלת חפר, הוא בכורו של גלעד – ראו לעיל פיסקה קלג.}} '''"נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה"''' – זוֹ נַחֲלַת אֲבִיהֶם. '''"בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם"''' – זוֹ נַחֲלַת אֲבִי אֲבִיהֶם. '''"וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן"''' – מַגִּיד שֶׁבְּנוֹת צְלָפְחָד נָטְלוּ שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים בַּנַּחֲלָה: חֵלֶק אֲבִיהֶם, וְחֵלֶק אֲבִי אֲבִיהֶם, וְחֵלֶק אֲבִיהֶם שֶׁהָיָה בְּכוֹר! רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אַף חֵלֶק אֲחֵי אֲבִיהֶם נָטָלוּ. '''"וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר אִישׁ"''' ([[במדבר כז ח]]), אֵין לִי אֶלָּא לְשָׁעָה; לְדוֹרוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר"! {{הע-שמאל|אמנם בנות צלפחד לא העבירו נחלה, כי הן נישאו בתוך השבט; אבל בדורות הבאים היו נשים יורשות שנישאו מחוץ לשבטן והן העבירו נחלות.}} בְּכֻלָּם הוּא אוֹמֵר 'וּנְתַתֶּם', וְכָאן הוּא אוֹמֵר "וְהַעֲבַרְתֶּם"! רַבִּי אוֹמֵר: אֵין לְךָ מַעֲבִיר בַּנַּחֲלָה אֶלָּא בַּת, מִפְּנֵי שֶׁבְּנָהּ וּבַעְלָהּ יוֹרְשִׁים אוֹתָהּ. {{הע-שמאל|דורש "לבתו" ולא לאביו, גם אם אביו חי. סדר הירושה הוא: בנים>בני בנים>בנות הבנים>בנות>בני בנות>בנות הבנות>אב (אם הוא חי)>אחים מהאב>בני האחים מהאב>קרובים אחרים; וראו [[ביאור:משנה בבא בתרא פרק ח|ב"ב ח א-ב.]] הדרשות שלפנינו מסמיכות את הרשימה הנ"ל על כל חלקיה לפסוקים או לשיקולי דעת. לעניין 'בת הבן כבן' ראו לעיל פיסקה קלג. בגאולת העבד נאמר "או דודו או בן דודו" ([[ויקרא כה מט]]), ומכאן שהבנים כאבותיהם, אפילו אם אבותיהם מתו.}} מִנַּיִן שֶׁהָאָב קוֹדֵם אֶת הָאַחִין בַּנַּחֲלָה? הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ". מִפְּנֵי הַבַּת מַעֲבִיר אַתָּה אֶת הָאָב, וְאִי אַתָּה מַעֲבִיר מִפְּנֵי הָאַחִים. וּמִנַּיִן שֶׁהָאָב יוֹרֵשׁ? אָמַרְתָּ, קַל וָחֹמֶר הוּא: וּמָה אַחִים, שֶׁאֵינָן בָּאִים אֶלָּא מִכֹּחַ הָאָב – הֲרֵי הֵם יוֹרְשִׁים, הָאָב, שֶׁאֵין הָאַחִים בָּאִים אֶלָּא מִכֹּחוֹ – דִּין הוּא שֶׁיִּירַשׁ! וּמִנַּיִן לַעֲשׂוֹת אֶת בַּת הַבֵּן כְּבֵן? אָמַרְתָּ, קַל וָחֹמֶר הוּא: וּמָה בְּנוֹת צְלָפְחָד, שֶׁלֹּא הָיוּ אֶלָּא לְשָׁעָה – עָשָׂה אֶת בַּת הַבֵּן כְּבֵן; קַל וָחֹמֶר לְדוֹרוֹת. מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת נְקֵבוֹת כִּזְכָרִים? הֲרֵי אַתָּה דָן: הוֹאִיל וְהַבָּנִים יוֹרְשִׁים, וְהָאַחִין וַאֲחֵי הָאָב יוֹרְשִׁים, מַה בָּנִים – עָשָׂה נְקֵבוֹת כִּזְכָרִים; אַף בְּכָל הַיּוֹרְשִׁים – נַעֲשֶׂה נְקֵבוֹת כִּזְכָרִים. וּמַה בָּנִים, הִקְדִּים זְכָרִים לִנְקֵבוֹת – אַף בְּכָל הַיּוֹרְשִׁים, נַקְדִּים זְכָרִים לִנְקֵבוֹת. וּמַה בַּגּוֹאֲלִים, עָשָׂה בָנִים כַּאֲבוֹתָם – אַף בְּכָל הַיּוֹרְשִׁים, נַעֲשֶׂה בָנִים כַּאֲבוֹתָם. וּמִנַּיִן שֶׁהַבַּת יוֹרֶשֶׁת? הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" ([[במדבר לו ח]]). אֵין לִי אֶלָּא בַּת; הַבֵּן מִנַּיִן? אָמַרְתָּ, קַל וָחֹמֶר הוּא: וּמָה הַבַּת, שֶׁהוּרַע כֹּחָהּ בִּמְקוֹם הַבֵּן – הֲרֵי הִיא יוֹרֶשֶׁת, בֵּן, שֶׁיָּפֶה כֹּחוֹ בִּמְקוֹם הַבַּת – דִּין הוּא שֶׁיִּירַשׁ! {{הע-שמאל|ההלכה שהורה משה לבני גלעד, שבנות צלפחד ינשאו בתוך המשפחה ([[במדבר לו ו]]) לא היתה לדורות, ואכן הדבר העביר נחלות משבט לשבט, כמתואר במקרים של פינחס ושל שגוב, וראו גם לעיל, בדרשת רבי על "והעברתם".}} וּמִנַּיִן {{ב|שֶׁהָאִישׁ יוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ?|אבל האשה אינה יורשת אותו אלא מקבלת כתובה.}} תַּלְמוּד לוֹמַר: "מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְיָרַשׁ אֹתָהּ" ([[במדבר כז יא]]), דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ! שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר "וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" ([[במדבר לו ח]]). וְאוֹמֵר: "וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה אֶל מַטֶּה" ([[במדבר לו ז]]). וְאוֹמֵר: "וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֶּה אַחֵר" ([[במדבר לו ט]]), וְאוֹמֵר: "וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן מֵת וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ... בְּהַר אֶפְרָיִם" ([[יהושע כד לג]]). וְכִי מִנַּיִן הָיָה לְפִינְחָס בְּהַר אֶפְרַיִם, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה לְאֶלְעָזָר? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה מִבְּנוֹת אֶפְרַיִם, {{ב|וּמֵתָה|האשה ירשה מנכסי אפרים ומתה לפני פינחס}} וְיָרְשָׁהּ! כַּיּוֹצֵא בוֹ: "וּשְׂגוּב הוֹלִיד אֶת יָאִיר וַיְהִי לוֹ עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד" ([[דברי הימים א ב כב]]). [וְכִי מִנַּיִן הָיָה לִיהוּדָה בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד? אֶלָּא שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה מִבְּנוֹת מְנַשֶּׁה, וּמֵתָה וְיָרְשָׁהּ. {{הע-שמאל|השוו [[בראשית רבה ז ב]], שם מייחסים את הטענה, שמשפחה היא דווקא משפחת האב – ליעקב הנוצרי ומלקים אותו. היהדות נקבעת לפי האם; אבל בתוכה הייחוס הוא לפי האב, וראו גם [[ביאור:משנה קידושין פרק ג#משנה יב|קידושין ג יב.]]}} '''"וְאִם אֵין אַחִים לְאָבִיו וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ"''' ([[במדבר כז יא]]) – מִמִּשְׁפַּחַת אָבִיו. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִמִּשְׁפַּחַת אִמּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם" ([[במדבר א ב]]). מַגִּיד שֶׁהַמִּשְׁפָּחוֹת הוֹלְכוֹת אַחֲרֵי אָבוֹת. "וְיָרַשׁ אֹתָהּ" – {{ב|לְעִנְיַן שֶׁאָמַרְנוּ|ר' עקיבא דרש מכאן (לעיל) שהבעל יורש את אשתו}}. {{הע-שמאל|חכמים קובעים מי הוא "הקרוב אליו", ואת הדירוג של היורשים הרחוקים יותר מבני הדודים.}} '''"וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְחֻקַּת מִשְׁפָּט"''', נָתְנָה תוֹרָה דַּעַת לַחֲכָמִים לִדְרֹשׁ וְלוֹמַר: כָּל הַקָּרוֹב בִּשְׁאֵר בָּשָׂר – הוּא קוֹדֵם בַּנַּחֲלָה. {{הע-שמאל|התרת הנדר של הקב"ה תאפשר למשה להכנס לא"י; אבל הנדר לא הותר; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כט|ספרי דברים כט,]] שמשה, כמו בן המלך במשל, הגיע ממש עד הגבול ועמד על הירדן, אבל לא עבר אותו. דורש "ואתחנן"-תחנונים, וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|ספרי דברים כו,]] שמשה התעודד מנצחונו על סיחון ועוג.}} '''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ"''' ([[במדבר כז יב]]), זוֹ נַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד. בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס מֹשֶׁה לְנַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד – שָׂמַח וְאָמַר: דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁהִתִּיר לִי נִדְרִי! הִתְחִיל שׁוֹפֵךְ תַּחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם! מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁגָּזַר עַל בְּנוֹ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְפֶתַח פַּלְטֵרִין שֶׁלּוֹ. נִכְנַס לַשַּׁעַר – וְהוּא אַחֲרָיו, לֶחָצֵר – וְהוּא אַחֲרָיו; לַטְּרַקְלִין – וְהוּא אַחֲרָיו; כֵּיוָן שֶׁבָּא לִיכָּנֵס לַקִּיטוֹן – אָמַר לוֹ: בְּנִי, מִיכָּן וָאֵילָךְ אַתָּה אָסוּר! כָּךְ, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס מֹשֶׁה לְנַחֲלַת בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן – שָׂמַח וְאָמַר: דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁהִתִּיר לִי נִדְרִי! הִתְחִיל שׁוֹפֵךְ תַּחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם! וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מֹשֶׁה, חֲכַם חֲכָמִים, גְּדוֹל גְּדוֹלִים, אֲבִי הַנְּבִיאִים, אַף עַל פִּי שֶׁיָּדַע שֶׁנִּגְזְרָה עָלָיו גְּזֵרָה – לֹא מָנַע עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים, קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר בְּנֵי אָדָם; שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'" ([[דברים ג כג]]) – בְּמִינֵי תַחֲנוּנִים. {{הע-שמאל|לעניין "לאמור ה' אלהים" השוו [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|ספרי דברים כו.]]}} "בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר" – שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר', אֶלָּא אָמַר לוֹ: הוֹדִיעֵנִי אִם אֲנִי נִכְנָס לָאָרֶץ וְאִם אֵינִי נִכְנָס! "אֲדֹנָי" ([[דברים ג כד]]) – אָדוֹן אַתָּה {{ב|לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם;|לא רק ליהודים}} "אֱלֹהִים" – בַּדִּין בָּרָאתָ אֶת הָעוֹלָם. {{הע-שמאל|דורש החילות – החלת, וכן החילות – חיללת והפרת את נדרך; [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כז|בספרי דברים כז]] טוען משה שהקב"ה חילל את נדרו של משה, ועכשיו הוא מבקש שיפר ויחלל את נדרו שלו.}} "אַתָּה הַחִלּוֹתָ" – אַתָּה הַחִלּוֹתָ לִפְתֹּחַ פֶּתַח לְעַבְדְּךָ, בְּשָׁעָה שֶׁהִכְנַסְתַּנִי לְנַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד. דָּבָר אַחֵר: "אַתָּה הַחִלּוֹתָ" – אַתָּה הִתְחַלְתָּ לְהַרְאוֹת לְעַבְדְּךָ נִסִּין וּגְבוּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה" ([[שמות ג ג]]). דָּדָּבָר אַחֵר: "אַתָּה הַחִלּוֹתָ" – אַתָּה הֵחַלְתָּה אֶת הַשְּׁבוּעָה: כָּתַבְתָּ בַתּוֹרָה "זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם" וְגוֹ' ([[שמות כב יט]]), וּבָנֶיךָ עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה – וּבִקַּשְׁתִּי עֲלֵיהֶן רַחֲמִים וְסָלַחְתָּ! אַתָּה הֵחַלְתָּ אֶת הַשְּׁבוּעָה! {{הע-שמאל|כאן גם 'גדלך' וגם 'ידך החזקה' נקשרים למידת הטוב; וראו [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כז|ספרי דברים כז,]] ששני המופעים הללו נתפסים כמנוגדים: הראשון על הטוב והשני על הפורענות למצרים. הדרשות על "ימינך" – השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ה|למכילתא שירה ה.]] סתם "יד" מכוון ליד שמאל, ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יז|מכילתא פסחא יז;]] אבל "ידך '''החזקה'''" – היא יד ימין, הכובשת את מידת הדין בכח.}} "אֶת גָּדְלְךָ" – זוֹ מִדַּת טוּבְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה'" ([[במדבר יד יז]]). "וְאֶת יָדְךָ" – זוֹ יְמִינְךָ, שֶׁפְּשׁוּטָה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ" ([[שמות טו ו]]). וְאוֹמֵר: "כִּי יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ" ([[תהלים מד ד]]), וְאוֹמֵר: "בִּי נִשְׁבַּעְתִּי יָצָא מִפִּי צְדָקָה דָּבָר וְלֹא יָשׁוּב" ([[ישעיה מה כג]]). "הַחֲזָקָה" – שֶׁאַתָּה כּוֹבֵשׁ בְּרַחֲמִים אֶת מִדַּת הַדִּין; שֶׁנֶּאֱמַר: "מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָו‍ֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע... יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ '''יִכְבֹּשׁ עֲו‍ֹנֹתֵינוּ'''... תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" ([[מיכה ז יח]]-כ). {{הע-שמאל|אין מערכת של ערעור על הדין של הקב"ה; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כז|ספרי דברים סוף כז,]] וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א ב.]] אבל מצד שני יש בדינו פתח לתשובה, וגם בכך הוא אינו דומה לדין המלכות!}} "אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ" – שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם: מִדַּת בָּשָׂר וָדָם – הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ מְבַטֵּל גְּזֵרַת חֲבֵרוֹ. אֲבָל אַתָּה, מִי יָכוֹל לִמְחוֹת עַל יָדְךָ? וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ" וְגוֹ' ([[איוב כג יג]]). רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁנָּתוּן {{ב|בְּקוּנְטְרָסִים|במכבש, חבוש בכלא}} שֶׁל מַלְכוּת; אֲפִלּוּ נוֹתֵן מָמוֹן הַרְבֵּה – אִי אֶפְשָׁר לֵיעָקֵר. אֲבָל אַתָּה אוֹמֵר: 'עֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וַאֲנִי מְקַבֵּל'! שֶׁנֶּאֱמַר: "מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ" ([[ישעיה מד כב]]). דָּבָר אַחֵר: "אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ", הָא {{ב|חוּץ מִכָּאן|לא בשמים ולא בארץ}} יֵשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים '''אֵין עוֹד'''" ([[דברים ד לט]]) – אַף לֹא בַּאֲוִיר הָעוֹלָם. "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ", "כְּמַעֲשֶׂיךָ" – בְּמִצְרַיִם, "וְכִגְבוּרֹתֶיךָ" – עַל הַיָּם. דָּבָר אַחֵר: "כְּמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ" – עַל נַחֲלֵי אַרְנוֹן. "אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה" ([[דברים ג כה]]): אֵין 'נָא' אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה; {{הע-שמאל|ראו דברי ר' יוסי הגלילי [[ביאור:משנה בכורים פרק א#משנה י|בביכורים א י:]] המסקנה ההלכתית היא לפסול הבאת ביכורים מעבר הירדן!}} "וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן". וְזוֹ הִיא שֶׁרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֶרֶץ כְּנַעַן – הִיא טוֹבָה, וְלֹא נַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד. {{הע-שמאל|לזיהוי הלבנון עם המקדש ראו גם [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה ו|ספרי דברים ו.]] לפי יש אומרים מבקש משה לראות את מינוי מלכי ישראל, דורש לבנון – מינוי.}} "הָהָר הַטּוֹב" – זוֹ יְרוּשָׁלַיִם; "וְהַלְּבָנוֹן" – זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "פְּתַח לְבָנוֹן דְּלָתֶיךָ" ([[זכריה יא א]]). וְאוֹמֵר: "וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל" ([[ישעיה י לד]]). וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לְבָנוֹן – מִנָּה עֲלֵיהֶם אֶת מַלְכֵיהֶם. }} ===פיסקה קלה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים ג כו-כז''' {{הע-שמאל|תחנוני משה שלא למות מעוררים הדים בכל אדם השואף לחיות, ואכן הם נדרשים שוב ושוב במדרשי התנאים; הפיסקה כולה אינה דורשת פסוקים מבמדבר אלא מדברים! ראו [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כט|ספרי דברים כט,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|ומכילתא עמלק א ב.]] בספרי דברים מתלונן משה שישראל לא התפללו עליו, אבל כאן הוא מאשים אותם רק באופן כללי. לעניין 'רב לך' השוו מכילתא שם, דברי ת"ק. דרשות "דבר אחר" כאן ובספרי דברים שם דומות זו לזו; בשתיהן דורש 'רב' על משה רבנו, ובדרשה השלישית טוען ששכרו של משה רב בעולם הבא, אבל לא בעוה"ז.}} '''"וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי"''' ([[דברים ג כו]]), כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר: נִתְעַבֵּר בִּי פְּלוֹנִי, וְנִתְמַלֵּא עָלַי חֵמָה. '''"לְמַעַנְכֶם"''' – שֶׁאַתֶּם גְּרַמְתֶּם; וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם" ([[תהלים קו לב]]). '''"וְלֹא שָׁמַע אֵלָי"''' – וְלֹא קִבֵּל תְּפִלָּתִי. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "הֵן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס תָּם" ([[איוב לו ה]]). אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹאֵס תְּפִלָּתָם שֶׁל רַבִּים; אֲבָל כָּאן '''"וְלֹא שָׁמַע אֵלָי"''' – וְלֹא קִבֵּל תְּפִלָּתִי. '''"וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי רַב לָךְ"''' – אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, בַּדָּבָר הַזֶּה רַב לָךְ, שֶׁאֵין מַנִּיחִים אֶת הַצַּדִּיקִים לָבוֹא לִידֵי עֲבֵרָה חֲמוּרָה. מִיכָּן הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: מְשַׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר 'לְפוּם גַּמְלָא שִׁיחְנָא'. דָּבָר אַחֵר: אִם מֹשֶׁה, חֲכַם חֲכָמִים, גְּדוֹל גְּדוֹלִים, אֲבִי נְבִיאִים – לֹא נָשָׂא לוֹ פָּנִים, קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר כָּל אָדָם, הַמְּעַנִּים אֶת הַדִּין וְהַמְּעַוְּתִין אֶת הַדִּין – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! "'''רַב''' לָךְ", אָמַר לוֹ: הַרְבֵּה שָׁמוּר לָךְ, הַרְבֵּה צָפוּן לָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר "מָה '''רַב''' טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ" ([[תהלים לא כ]]). וְאוֹמֵר "וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמְעוּ וְלֹא הֶאֱזִינוּ, עַיִן לֹא רָאֲתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ, יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ" ([[ישעיה סד ג]]). {{הע-שמאל|הקב"ה מבקש ממשה שיצא לפנסיה וינוח מכל עמלו... להמשך השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א ב.]] דורש 'ויתעבר' – 'לא תעבור'.}} דָּבָר אַחֵר: '''"רַב לָךְ"''' – אָמַר לוֹ: הַרְבֵּה יָגַעְתָּ, הַרְבֵּה עָמַלְתָּ, צֵא, מֹשֶׁה – וְנֻח! שֶׁנֶּאֱמַר "לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ" וְגוֹ' ([[דניאל יב יג]]). אָמַר לוֹ: אִם לָאו – אֶכָּנֵס כְּהֶדְיוֹט! אָמַר לוֹ: אֵין הַמֶּלֶךְ נִכְנָס כְּהֶדְיוֹט! אָמַר לוֹ: אִם לָאו – אֵעָשֶׂה תַּלְמִיד לִיהוֹשֻׁעַ! אָמַר לוֹ: רַב לָךְ, אֵין הָרַב נַעֲשֶׂה תַּלְמִיד לְתַלְמִידוֹ! אָמַר לוֹ: אִם לָאו – אֶכָּנֵס דֶּרֶךְ אֲוִיר אוֹ דֶּרֶךְ חָלָל! אָמַר לוֹ: "וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא" ([[דברים לב נב]])! אָמַר לוֹ: אִם לָאו – עַצְמוֹתַי יַעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן! אָמַר לוֹ: '''"כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה"''' ([[דברים ג כז]])! וְכִי הַמֵּת יָכוֹל לַעֲבֹר? אֶלָּא אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, אַף עַצְמוֹתֶיךָ לֹא יַעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן! {{הע-שמאל|דורש "בדבר הזה" דווקא. וראו דברי ר' אליעזר [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כט|בספרי דברים כט.]] משה ביקש לראות את א"י ואת הקב"ה, ואכן זכה לכך לפני מותו.}} '''"אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה"''', אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, בַּדָּבָר '''הַזֶּה''' אַל תְּבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי; אֲבָל בְּדָבָר אַחֵר – גְּזֹר עָלַי וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה! מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁגָּזַר עַל בְּנוֹ גְּזֵרָה קָשָׁה, וְהָיָה הַבֵּן הַהוּא מְבַקֵּשׁ מֵאָבִיו. אָמַר לוֹ בַּדָּבָר הַזֶּה אַל תְּבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי; אֲבָל בְּדָבָר אַחֵר – גְּזֹר עָלַי וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה! כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מֹשֶׁה, בַּדָּבָר זֶה אַל תְּבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי; אֲבָל בְּדָבָר אַחֵר – גְּזֹר עָלַי וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה! "וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ" ([[איוב כב כח]]). אָמַר לוֹ: אִם לָאו – "הַרְאֵנִי נָא..."! ([[שמות לג יח]]). אָמַר לוֹ: בַּדָּבָר הַזֶּה אֲנִי עוֹשֶׂה! '''"עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה"''' ([[דברים ג כז]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהֶרְאָהוּ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה אֶת הָרָחוֹק כְּקָרוֹב, אֶת שֶׁאֵין גָּלוּי כְּגָלוּי, אֶת כָּל הַקָּרוּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ... וְאֵת כָּל נַפְתָּלִי... וְאֶת הַנֶּגֶב וְאֶת הַכִּכָּר" וְגוֹ' ([[דברים לד א]]-ג)! }} ===פיסקה קלו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר כז יג''' {{הע-שמאל|מקור שם הספר 'שולחן ערוך'.וראו בהמשך 'שראה משה בעיניו' וכו'. ר' אליעזר דורש 'הארץ' – העולם, כמו ב[[בראשית א א]]. והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א ב.]] שם רואה משה את העתיד.}} '''"וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו זֹאת הָאָרֶץ"''' וְגוֹ' ([[דברים לד ד]]), רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהֶרְאָהוּ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה. אֶת כָּל חַדְרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ". רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נָתַן כֹּחַ בְּעֵינָיו שֶׁל מֹשֶׁה, וְרָאָה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בַּצַּדִּיקִים, שֶׁרוֹאִים מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מֶרְחַקִּים" ([[ישעיה לג יז]])! {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א ב:]] "חביבה היא ראייתו של אברהם יותר מראייתו של משה" שני הנביאים ראו את כל הארץ, אבל אברהם ראה מהמקום שבו היה, ואילו משה נאלץ לעלות לראש ההר; והשוו [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנז|ספרי דברים שנז,]] שם נאמר שהאבות לא ראו את הארץ בעיניהם, אלא הסתפקו בהבטחת הקב"ה.}} נִמְצֵאתָ אַתָּה אוֹמֵר שְׁתֵּי רְאִיּוֹת הֵם: אַחַת רְאִיָּה שֶׁל נַחַת – וְאַחַת רְאִיָּה שֶׁל צַעַר. בְּאַבְרָהָם הוּא אוֹמֵר: "שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם" ([[בראשית יג יד]]) – זוֹ הִיא רְאִיָּה שֶׁל נַחַת. בְּמֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר: "עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים" ([[דברים לב מט]]), "עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה" ([[דברים ג כז]]) – זוֹ הִיא רְאִיָּה שֶׁל צַעַר. נִמְצֵאתָ אַתָּה אוֹמֵר שְׁתֵּי קְרִיבוֹת הֵם: אַחַת קְרִיבָה שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם – וְאַחַת קְרִיבָה שֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם. "וַתִּקְרְבוּן וַתַּעַמְדוּן תַּחַת הָהָר" ([[דברים ד יא]]) – זוֹ קְרִיבָה לְשֵׁם שָׁמַיִם. "וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם" ([[דברים א כב]]) – זוֹ קְרִיבָה שֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם! {{הע-שמאל|לדברי ת"ק ראו [[ביאור:משנה אבות פרק א|אבות א א,]] שמשה העביר את התורה ליהושע; לדברי ר' יהודה קבלת הגבעונים נעשתה לפי ציוויו של משה; לפי "דבר אחר" קבל יהושע משימת הנהגה, ראו [[דברים א יב]].}} "וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ" ([[דברים ג כח]]) – צִוָּהוּ עַל דִּבְרֵי תַלְמוּד. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: צִוָּהוּ עַל הַגִּבְעוֹנִים! דָּבָר אַחֵר: צִוָּהוּ עַל הַמַּשָּׂאוֹת וְעַל הַטְּרָחוֹת וְעַל הָרִיבוֹת. {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קלה. לעניין ראייתו של משה ראו בתחילת הפיסקה.}} "כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה" – מַגִּיד שֶׁאֵין מְמַנִּין שְׁנֵי פַּרְנָסִין לְדוֹר! "וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם" – מַגִּיד שֶׁאֵין יְהוֹשֻׁעַ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁיַּנְחִיל לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ. "אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה" – מַגִּיד שֶׁרָאָה מֹשֶׁה בְּעֵינָיו מַה שֶּׁלֹּא הָלַךְ יְהוֹשֻׁעַ בְּרַגְלָיו. {{הע-שמאל|התשובה שעשה משה לא התקבלה, אבל לישראל התשובה הועילה ומחקה את עוונם. וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה ל|ספרי דברים ל.]] אמנם הפסוק "אם שמוע תשמע" וכו' נאמר במרה, אבל הוא נשאר תקף גם במסה ומריבה. חטאי תבערה וקברות התאווה נמחלו לישראל, והמצופה מהם הוא לעשות תשובה, כעולה מדברים י. ההוכחה מחטא פעור המוזכר ב[[דברים ג כט]] – מציגה לצידו את [[דברים ד א]] כהוכחה שגם עוון פעור נמחק באמצעות התשובה.}} "וַנֵּשֶׁב בַּגַּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר" ([[דברים ג כט]]) אָמַר לָהֶם: רְאוּ אֵיזוֹ עֲבֵרָה עָבַרְתִּי, וְכַמָּה בַּקָּשׁוֹת בִּקַּשְׁתִּי – וְלֹא נִסְלַח לִי, וּרְאוּ כַּמָּה עֲבֵרוֹת עֲבַרְתֶּם, וְאָמַר לָכֶם הַמָּקוֹם: עֲשׂוּ תְשׁוּבָה וַאֲנִי אֲקַבֵּל! רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר: מִשְּׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לִידֵי עֲבֵרָה חֲמוּרָה וְאָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: עֲשׂוּ תְשׁוּבָה וַאֲנִי מְקַבֵּל. כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" ([[שמות יז ז]]), מַהוּ אוֹמֵר? "וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה" ([[שמות טו כו]]). כַּיּוֹצֵא בוֹ, "וּבְתַבְעֵרָה וּבְמַסָּה וּבְקִבְרֹת הַתַּאֲוָה" ([[דברים ט כב]]), מַהוּ אוֹמֵר? "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ" ([[דברים י יב]]). אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: "וַנֵּשֶׁב בַּגַּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר" – "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים" ([[דברים ג כט]]-ד א)! {{הע-שמאל|ראו [[אבות דרבי נתן יב#ד|אדר"נ נו"א יב ד.]]}} '''"וְרָאִיתָה אֹתָהּ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּיךָ גַּם אָתָּה"''' ([[במדבר כז יג]]), מַגִּיד שֶׁנִּתְאַוָּה מֹשֶׁה לְמִיתָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: "כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ". }} ===פיסקה קלז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר כז יד''' '''"עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר מְרִיבָה בְּמִדְבַּר סִין"''' (הַרְכָּבָה שֶׁל [[במדבר כז יד]] וְ[[דברים לב נא]]), {{הע-שמאל|בשני הפסוקים נזכר עוון מריבה. רשב"א מסיק שאלמלא עוון מריבה לא היו משה ואהרון מתים טרם זמנם והיו נכנסים לא"י.}} רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּהִיכָּרֵת מֵתוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי" ([[דברים לב נא]]). הָא אִם קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי – עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַנְכֶם לִיפָּטֵר! {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|ספרי דברים כו.]] משה חושש שיאשימו אותו בזיוף התורה – טענה שאכן נשמעה בימי חז"ל מפי השומרונים, שהאשימו את היהודים בזיוף התורה. לעניין פגי שביעית ראו גם [[ביאור:משנה שביעית פרק ד#משנה ז|שביעית ד ז:]] האשה היתה רעבה, ולכן אכלה את הפגים לפני שהיו ראויים לאכילה. מדובר בעבירה קלה במיוחד.}} שְׁנֵי פַּרְנָסִים עָמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל: אֶחָד אָמַר 'אַל יִכָּתֵב סוּרְחָנִי', וְאֶחָד אוֹמֵר 'יִכָּתֵב סוּרְחָנִי'. דָּוִד אָמַר 'אַל יִכָּתֵב סוּרְחָנִי', שֶׁנֶּאֱמַר "לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה" ([[תהלים לב א]]). מֹשֶׁה אָמַר 'יִכָּתֵב סוּרְחָנִי'! שֶׁנֶּאֱמַר "עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר סִין בִּמְרִיבַת הָעֵדָה לְהַקְדִּישֵׁנִי". מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִשְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁהָיוּ לוֹקוֹת בְּבֵית דִּין: אַחַת לוֹקָה עַל שֶׁקִּלְקְלָה, וְאַחַת לוֹקָה עַל שֶׁאָכְלָה פַּגֵּי שְׁבִיעִית. זוֹ שֶׁגָּנְבָה פַּגֵּי שְׁבִיעִית אוֹמֶרֶת: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, הוֹדִיעוּ סוּרְחָנִי, שֶׁלֹּא יִהְיוּ הָעוֹמְדִים סְבוּרִים לוֹמַר: כְּשֵׁם שֶׁזּוֹ קִלְקְלָה – אַף זוֹ קִלְקְלָה! תָּלוּ לָהּ הַפַּגִּים בְּצַוָּארָהּ, וְהָיָה הַכָּרוֹז מַכְרִיז לְפָנֶיהָ: עַל הַפַּגִּים זוֹ לוֹקָה! {{הע-שמאל|ר' אליעזר המודעי, בניגוד לרשב"א בתחילת הפיסקה, טוען שאזכור העוון של משה ואהרון מעיד על חביבותם, בדומה למשל על אוכלת הפגים. טענה דומה הוא טוען על נדב ואביהו בני אהרון, ובכך הוא מתנגד לדרשות שהאשימו אותם במגוון עבירות; ראו [[ויקרא רבה כ ח]]-י.}} רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה צַדִּיקִים חֲבִיבִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁמַּזְכִּיר מִיתָתָם – שָׁם מַזְכִּיר סוּרְחוֹנָם! וְכָל כָּךְ לָמָּה? כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם פִּתְחוֹן פֶּה לְבָאֵי עוֹלָם לוֹמַר: מַעֲשִׂים מְקֻלְקָלִים הָיוּ בָהֶם בַּסֵּתֶר – לְפִיכָךְ מֵתוּ. כָּךְ בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת מַזְכִּיר מִיתָתָן שֶׁל בְּנֵי אַהֲרֹן, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא מַזְכִּיר מִיתָתָן – שָׁם מַזְכִּיר סִרְחוֹנָם, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁלֹּא הָיְתָה בָהֶם אֶלָּא זוֹ בִּלְבַד. {{הע-שמאל|הק"ו מבוסס על ההנחה השגורה בעולמם של חז"ל, שמידת הטוב מרובה ממידת פורענות; וראו למשל [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]] הטענה היא שאפילו כאשר הקב"ה מעניש את הצדיקים והורג אותם – נעשה הדבר ברחמים, והוא עדיין דואג לשמם הטוב!}} וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם כָּךְ חָס הַמָּקוֹם עַל הַצַּדִּיקִים בִּשְׁעַת הַכַּעַס – קַל וָחֹמֶר בִּשְׁעַת רָצוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: "כֹּה אָמַר ה' בְּעֵת רָצוֹן עֲנִיתִיךָ וּבְיוֹם יְשׁוּעָה עֲזַרְתִּיךָ" ([[ישעיה מט ח]]). }} ===פיסקה קלח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר כז טו''' {{הע-שמאל|משה שהתבשר על מותו הגיב מיד בהעלאת הבעיה הציבורית של מנהיג הציבור במקומו, ולא האריך בתפילה על עצמו יתר על המידה; וראו גם דברי ר' שמעון [[ביאור:ספרי דברים/ניצבים#פיסקה שד|בספרי דברים שד.]]}} '''"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר"''' ([[במדבר כז טו]]), לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁכְּשֶׁהֵם נִפְטָרִים מִן הָעוֹלָם, מַנִּיחִים צֹרֶךְ עַצְמָן וְעוֹסְקִין בְּצֹרֶךְ צִבּוּר! {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קלד, [[ביאור:ספרי במדבר/יב|ולעיל פיסקה קה]] [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|וספרי דברים כו.]] בארבע התפילות הללו תבע משה תשובה מיידית לתפילתו.}} "לֵאמֹר", אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר'! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר'? אֶלָּא אָמַר לוֹ: הוֹדִיעֵנִי נָא אִם אַתָּה מְמַנֶּה עֲלֵיהֶם פַּרְנָסִים אִם לָאו! עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לוֹ: "קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ, וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו" ([[במדבר כז יח]]). רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וֶהֱשִׁיבוֹ עַל שְׁאֵלוֹתָיו. כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר: הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם?!" ([[שמות ו יב]]). שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר'! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר'? אֶלָּא אָמַר לְפָנָיו: הוֹדִיעֵנִי נָא אִם אַתָּה גּוֹאֲלָם, וְאִם לָאו! עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַמָּקוֹם עַל שְׁאֵלוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה, כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם, וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ" ([[שמות ו א]]). כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר: אֵל נָא, רְפָא נָא לָהּ!" ([[במדבר יב יג]]), שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר'! וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר'? אֶלָּא אָמַר לְפָנָיו: הוֹדִיעֵנִי נָא אִם אַתָּה רוֹפֵא אוֹתָהּ, אִם לָאו! עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל שְׁאֵלָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ, הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים?!" ([[במדבר יב יד]]). כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר" ([[דברים ג כג]]), אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר'! אֶלָּא אָמַר לוֹ: הוֹדִיעֵנִי אִם אֶכָּנֵס לָאָרֶץ אִם לָאו. עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַמָּקוֹם: "וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו: רַב לָךְ!" ([[דברים ג כו]]). אַף כָּאן, אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר'! אֶלָּא אָמַר לוֹ: הוֹדִיעֵנִי נָא אִם מְמַנֶּה אַתָּה עֲלֵיהֶם פַּרְנָסִים, וְאִם לָאו! עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַמָּקוֹם: "קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן"! }} ===פיסקה קלט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר כז טז-יז''' {{הע-שמאל|רוחות בני האדם הן ממקור אלוהי. כשהם חיים הן בידיו, והוא מטפל בהן – בין ברוחות הצדיקים, בין ברוחות הרשעים; כשהצדיקים נפטרים – רוחותיהם צרורות בצרור החיים, ואילו כשהרשעים נפטרים – רוחותיהם אינו נחות אלא הן מוטרדות כל הזמן. מזהה נפש עם רוח, ומציג את האדם החי, כמקובל בעולם ההלניסטי, כמורכב מנפש/נשמה/רוח ומגוף/ גויה.}} '''"יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר"''' ([[במדבר כז טז]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל הָרוּחוֹת אֵין יוֹצְאוֹת אֶלָּא מִלְּפָנָיו. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, סִימָן זֶה יִהְיֶה בְּיָדְךָ: שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאָדָם נָתוּן בַּחַיִּים, נַפְשׁוֹ פְקוּדָה בְּיַד קוֹנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ" ([[איוב יב י]]), וְאוֹמֵר: "בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי" ([[תהלים לא ו]]). מֵת – נְתוּנָה בָּאוֹצָר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים" ([[שמואל א כה כט]]). שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין צַדִּיקִים בֵּין רְשָׁעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּכַף הַקָּלַע"! {{הע-שמאל|משה ידע שממשיכו הוא יהושע, אבל ביקש מהקב"ה שימליך את יהושע בלי לנקוב בשמו, כדי למנוע קנאה ותחרות מצד בני משה, המצפים למלוך אחריו או מצד הכהנים, בני אחיו של משה.}} '''"אִישׁ עַל הָעֵדָה"''' – זֶה יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ" ([[תהלים עח כה]]). וְלָמָּה לֹא פֵּרְשׁוֹ הַכָּתוּב? שֶׁלֹּא לְהַטִּיל מַחֲלֹקֶת בֵּין בָּנָיו וּבֵין בְּנֵי אָחִיו. {{הע-שמאל| הסיסמה "אחרי" ומקורותיה: המנהיג צריך לצאת לקרב בראש הצבא, ולא להשאר במקום מוגן מאחור. הדוגמאות הן ממשה שנלחם בעצמו בעוג מלך הבשן, מיהושע שבדק בעצמו את המלאך, מפנחס שיצא בעצמו למלחמת מדיין מיואב שיצא בראש הצבא ומראשי המטות שמנו את היוצאים למלחמת מדיין לפני הקרב ואחריו. המנהיג צריך להית גם צדיק, ולהציל את הציבור בכח זכויותיו.}} '''"אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם"''' ([[במדבר כז יז]]), "אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם" – בַּמִּלְחָמָה, "וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם" – בַּמִּלְחָמָה. לֹא כְּדֶרֶךְ שֶׁאֲחֵרִים עוֹשִׂים, שֶׁהֵם מְשַׁלְּחִים חַיָּלוֹת וְהֵם בָּאִים לַבַּסּוֹף! אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ" ([[במדבר כא לד]]). וּכְשֵׁם שֶׁעָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ" ([[יהושע ה יג]]). וּכְשֵׁם שֶׁעָשָׂה פִּינְחָס, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה לַצָּבָא, אֹתָם וְאֶת פִּינְחָס" ([[במדבר לא ו]]). "אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם" – בָּרֹאשׁ! "וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם" – בָּרֹאשׁ! שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּעַל בָּרִאשֹׁנָה יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וַיְהִי לְרֹאשׁ" ([[דברי הימים א יא ו]]). "אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם" – בַּגְּדוּד, "וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם" – בַּגְּדוּד; "אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם" – בַּכְּרַךְ, "וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם" – בַּכְּרַךְ. "וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם" – בִּזְכֻיּוֹתָיו, "וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם" – בִּזְכֻיּוֹתָיו; "אֲשֶׁר יוֹצִיאֵם" – בְּמִנְיָן, "וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם" – בְּמִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה עֲבָדֶיךָ נָשְׂאוּ אֶת רֹאשׁ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר בְּיָדֵנוּ וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ" ([[במדבר לא מט]]). וְלָמָּה הֻצְרְכוּ כַּפָּרָה? לְפִי שֶׁזָּנוּ עֵינֵיהֶם מִן הָעֶרְוָה. {{הע-שמאל|הדימוי של מנהיג לרועה צאן מוכר בהרבה מקומות; כאן מצוטטים פסוקים משיר השירים הנדרשים גם הם על מנהיגות: משה מבקש רועה נאמן והקב"ה מבטיח לו שיהיה כזה ומראה לו את כל המנהיגים העתידים, ואת המשיח בסוף (בעקב) ההיסטוריה; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ניצבים#פיסקה שד|ספרי דברים שד.]]}} '''"וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה"'''. וְעָלָיו מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: "הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה" ([[שיר השירים א ז]]). כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָטָה אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר יַעְטֶה הָרֹעֶה אֶת בִּגְדוֹ" ([[ירמיה מג יב]]). "שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ" – עַל עֶדְרֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. צֵא וּרְאֵה מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֱשִׁיבוֹ: "אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים" ([[שיר השירים א ח]]) – מְעֻלֶּה שֶׁבַּנְּבִיאִים. "צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן" – בָּעֲקֵבִים אֲנִי עוֹשֶׂה עִמָּהֶם. "וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ". מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהֶרְאָהוּ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה כָּל הַפַּרְנָסִים הָעֲתִידִים לְשַׁמֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיּוֹם שֶׁיָּצְאוּ מִן הַמִּדְבָּר עַד שֶׁיִּחְיוּ הַמֵּתִים? שֶׁנֶּאֱמַר: "צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן"! }} ===פיסקה קמ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר כז יח-כ''' {{הע-שמאל|דורש "לך" – משלך, וראו לעיל פיסקה קלט, שמשה התכוון מראש שיהושע ימלוך אחריו ורק ביקש אישור לכך מהקב"ה. יהושע הוא שומר אדוניו – משה, ולכן הוא זוכה לכבוד.}} '''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן"''' ([[במדבר כז יח]]) – קַח לְךָ אֶת שֶׁבְּלִבְּךָ! קַח לְךָ מַה שֶּׁבָּדוּק לְךָ! וְעָלָיו מְפֹרָשׁ: "נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ, וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד." ([[משלי כז יח]]). {{הע-שמאל|לא מדובר כאן על רוח אלוהים, אלא על כישורים פוליטיים שיש ליהושע, שמצליח להוביל אחריו אנשים השונים זה מזה.}} '''"אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ"''' – שֶׁיָּכוֹל לַהֲלֹךְ כְּנֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד! {{הע-שמאל|הכבוד ליהושע מתורגם לכבוד החכמים בנוהגי בית המדרש; השוו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ז#ה|תוספתא סנהדרין ז ה.]] לעניין משה ויהושע כת"ח ראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ניצבים#פיסקה שה|ספרי דברים שה.]]}} '''"וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו"''' – אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, תֵּן לוֹ תּוּרְגְּמָן, לִיהוֹשֻׁעַ, לִהְיוֹת שׁוֹאֵל וְדוֹרֵשׁ וּמוֹרֶה הוֹרָאוֹת בְּחַיֶּיךָ, כְּשֶׁתִּפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, לֹא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: בְּחַיֵּי רַבּוֹ לֹא הוֹרָה, וְעַכְשָׁו הוּא מוֹרֶה? מִיָּד הֶעֱמִידוֹ מִן הָאָרֶץ וְהוֹשִׁיבוֹ אֶצְלוֹ עַל הַסַּפְסָל. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: כֵּיוָן שֶׁהָיָה יְהוֹשֻׁעַ נִכְנָס, הָיָה מֹשֶׁה מַשְׁתִּיק אֶת הַתּוּרְגְּמָן, עַד שֶׁנִּכְנַס וְיָשַׁב בִּמְקוֹמוֹ. {{הע-שמאל|משה הוא המקור ויהושע משקף את משה, כלבנה המשקפת את אור השמש!}} '''"וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו"''' ([[במדבר כז כ]]), "מֵהוֹדְךָ" – וְלֹא כָּל הוֹדְךָ! נִמְצֵינוּ לְמֵדִים: פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה, וּפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה. }} ===פיסקה קמא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר כז כא-כג''' {{הע-שמאל|היחסים בין יהושע ואלעזר אמורים להיות של הנהגה בצמד, כמו היחסים בין משה לאהרון; למעשה לא היה לאלעזר מקום בהנהגה של יהושע, ולפי [[עירובין סג א]] נענש על כך יהושע בכך שלא היה לו בן.}} '''"וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד"''' ([[במדבר כז כא]]), שֶׁהָיָה יְהוֹשֻׁעַ צָרִיךְ לְאֶלְעָזָר, וְאֶלְעָזָר צָרִיךְ לִיהוֹשֻׁעַ. '''"וְשָׁאַל לוֹ"''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים"'''! {{הע-שמאל|השאלות באורים ותומים הן דרך תקשורת עם הקב"ה המסתייעת בחושן. המנהיג שואל את הכהן וזה עונה לו על פי האורים. כך ניתן למלא את מקומו של הנביא. הכהן וגם המנהיג זקוקים לחושן האורים, ואינם יכולים לענות על השאלות בעצמם, אבל השאלה נעשית בקול נמוך; וראו [[יומא עג א]].}} שׁוֹמֵעַ אֲנִי בְּקוֹל גָּדוֹל? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְשָׁאַל לוֹ"'''! הָא כֵּיצַד? עוֹמֵד וּמְדַבֵּר בְּשִׂפְתוֹתָיו – וְכֹהֵן גָּדוֹל מְשִׁיבוֹ עַל שְׁאֵלוֹתָיו! {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי דברים/ניצבים#פיסקה שה|ספרי דברים שה:]] מבחינת משה אין הבדל בין בני אהרון לבין בניו שלו, והבשורה על כך שאלעזר ישתתף בהנהגה מפיסה את דעתו. הוא עושה מה שצווה ואף שמח בכך, למרות שהוא נאלץ להתאמץ כדי לשכנע את יהושע לקבל עליו את ההנהגה.}} '''"וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ"''' ([[במדבר כז כב]]), הָלַךְ וְעָשָׂה בְּשִׂמְחָה, וְלֹא הוּרַע בְּעֵינָיו בֵּין בָּנָיו לְבֵין בְּנֵי אָחִיו! '''"וַיִּקַּח אֶת יְהוֹשֻׁעַ"''', לְקָחוֹ בִדְבָרִים, וְהוֹדִיעוֹ מַתַּן שְׂכַר פַּרְנְסֵי יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא! '''"וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו עָלָיו"''' ([[במדבר כז כג]]) – כִּכְלִי מָלֵא וְגָדוּשׁ! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל" ([[שמות לג יא]]). {{הע-שמאל|משה מילא את יהושע בתורה, שנאמר "ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו" ([[דברים לד ט]]). החכמה של יהושע היא תוצאה של השנים הרבות שבהן לא הפסיק לעסוק בתורה, ולא יצא מאהל מועד שבו לימד משה את התורה. הסמיכה של משה היתה אישור לידע שצבר יהושע. מכאן לומדים קל וחומר לכל אדם, שאם ירצה להתמלא בתורה כת"ח עליו להתמיד בתורה.}} כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ" ([[יהושע א ח]])! וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: מָה יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה" ([[דברים לד ט]]) – נֶאֱמַר בּוֹ "לֹא יָמוּשׁ", שְׁאָר בְּנֵי אָדָם – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! {{הע-שמאל|חוזר לעניין השמחה של משה והויתור השלם שלו על המשך ההנהגה, ראו לעיל. המילוי של התורה ליהושע לא פגע בתורתו של משה ובמאמצי הלימוד שלו עצמו את התורה.}} '''"וַיְצַוֵּהוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה"''', מַה צִּוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מֹשֶׁה בְּשִׂמְחָה – כָּךְ צִוָּה מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ בְּשִׂמְחָה. שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁחָסַר מֹשֶׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ" ([[דברים לד ז]]) – בֵּין טָמֵא לְטָהוֹר, בֵּין אִסּוּר לְהֶתֵּר, "וְלֹא נָס לֵחֹה" – בְּעָמְלוֹ בַּתּוֹרָה! }} kdtucd674bijfz37ksb7dwlv2zk7nqk 3011557 3011555 2026-05-07T12:36:13Z Michaelkimmel2 44530 3011557 wikitext text/x-wiki ==ספרי במדבר לפרשת פינחס פרק כז== ===פיסקה קלג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר כז א-ה''' {{הע-שמאל|אמנם חוקי הירושה מוטים לטובת הגברים, אבל נותנם, הקב"ה, אינו מעדיף את הגברים, אלא דוגל בשוויון. בנות צלפחד יוזמות שינוי בחוק, ומגייסות לצורך העניין את משה ואת הקב"ה.}} '''"וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד"''' ([[במדבר כז א]]), כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד שֶׁהָאָרֶץ מִתְחַלֶּקֶת לַשְּׁבָטִים, לַזְּכָרִים וְלֹא לַנְּקֵבוֹת, נִתְקַבְּצוּ כֻּלָּן זוֹ עַל זוֹ לִיטּוֹל עֵצָה. אָמְרוּ: לֹא כְּרַחֲמֵי בָּשָׂר וָדָם רַחֲמֵי הַמָּקוֹם: בָּשָׂר וָדָם רַחֲמָיו עַל הַזְּכָרִים יוֹתֵר מִן הַנְּקֵבוֹת, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא רַחֲמָיו עַל הַזְּכָרִים וְעַל הַנְּקֵבוֹת, רַחֲמָיו עַל הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר: "נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר" וְגוֹ' ([[תהלים קלו כה]]), "נֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ" וְגוֹ' ([[תהלים קמז ט]]), וְאוֹמֵר: "טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו" ([[תהלים קמה ט]])! {{הע-שמאל|שתי דרשות על הייחוס של צלפחד. הראשונה טוענת שצלפחד, חפר, מכיר, גלעד ומנשה היו כולם בכורים; ואכן מנשה היה בכור יוסף (ראו [[בראשית מח יד]]); מ[[במדבר כו כט]] נראה שגם מכיר וגלעד היו בכורות, וכן נראה מ[[במדבר כו לג]] שגם צלפחד היה בכור. אבל לכאורה היה חפר שישי לגלעד ולא בכור. וראו [[דברי הימים א ז טו]], "ושם השני צלפחד". הדרשה השניה טוענת שהיו כולם צדיקים, ולכן טרחה התורה למנותם, וכן היו גם בנותיו צדיקות.}} "בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה", מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהָיָה צְלָפְחָד בְּכוֹר, כָּךְ הָיוּ כֻּלָּן בְּכוֹרוֹת. וּלְלַמֶּדְךָ שֶׁהָיוּ כֻּלָּן זַכָּאוֹת בְּנוֹת זַכַּאי, שֶׁכָּל מִי שֶׁמַּעֲשָׂיו סְתוּמִים, וּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתָיו סְתוּמִים, וְהַכָּתוּב מְיַחֲסוֹ לִשְׁבָח – הֲרֵי זֶה צַדִּיק בֶּן צַדִּיק. וְכָל מִי שֶׁמַּעֲשָׂיו סְתוּמִים, וּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתָיו סְתוּמִים, וְהַכָּתוּב מְיַחֲסוֹ לִגְנַאי – הֲרֵי זֶה רָשָׁע בֶּן רָשָׁע. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, {{הע-שמאל|ר' נתן טוען שחינוך ע"י צדק מביא בדרך כלל לצדיקות, וההפך, אבל יש יוצאים מן הכלל. מזהה את עובדיה הנביא עם עובדיה אשר על בית אחאב, ראו [[מלכים א יח ג]].}} שֶׁכָּל צַדִּיק שֶׁגָּדַל בְּחֵיק רָשָׁע וְלֹא עָשָׂה כְּמַעֲשָׂיו – לְהוֹדִיעֲךָ כַּמָּה צִדְקוֹ גָּדוֹל, שֶׁגָּדַל בְּחֵיק רָשָׁע וְלֹא עָשָׂה כְּמַעֲשָׂיו. וְכָל רָשָׁע שֶׁגָּדַל בְּחֵיק צַדִּיק וְלֹא עָשָׂה כְּמַעֲשָׂיו – לְהוֹדִיעֲךָ כַּמָּה רִשְׁעוֹ גָּדוֹל, שֶׁגָּדַל בְּחֵיק צַדִּיק וְלֹא עָשָׂה כְּמַעֲשָׂיו. עֵשָׂו גָּדַל בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים, בֵּין יִצְחָק וּבֵין רִבְקָה – וְלֹא עָשָׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם. עֹבַדְיָה גָּדַל בֵּין שְׁנֵי רְשָׁעִים, בֵּין אַחְאָב לְאִיזֶבֶל – וְלֹא עָשָׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם. וְנִתְנַבֵּא עַל עֵשָׂו הָרָשָׁע, שֶׁגָּדַל בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים, בֵּין יִצְחָק לְרִבְקָה – וְלֹא עָשָׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "חֲזוֹן עֹבַדְיָה, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים לֶאֱדוֹם" ([[עובדיה א א]]). {{הע-שמאל|חיבוב א"י ע"י יוסף – ראו [[בראשית נ כד]]-כה.}} "לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף", כְּשֵׁם שֶׁחִבֵּב יוֹסֵף אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – כָּךְ יוֹצְאֵי חֲלָצָיו חִבְּבוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. {{הע-שמאל|כאן "הקודם במעשה" הוא הבת הגדולה וצדיקה מאחיותיה. המקומות של תרצה ונועה מתחלפים, ולכן מסיקים שכולן שקולות.}} "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו: מַחְלָה, נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה". אוֹ כָּל הַקּוֹדֵם בַּמִּקְרָא קוֹדֵם בַּמַּעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר "וַתִּהְיֶינָה מַחְלָה תִרְצָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְנֹעָה בְּנוֹת צְלָפְחָד..." ([[במדבר לו יא]]), מְלַמֵּד שֶׁכֻּלָּן שְׁקוּלוֹת זוֹ בָּזוֹ. {{הע-שמאל|שהרי עמדו לפני אלעזר בן אהרון.}} "וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן" ([[במדבר כז ב]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁלֹּא עָמְדוּ אֶלָּא בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים, בַּשָּׁנָה שֶׁמֵּת בָּהּ אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי ה' וַיָּמָת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים" ([[במדבר לג לח]]). {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|לעיל סח:]] לדעת ר' יאשיה באו הבנות לאלעזר תחילה ואחר כך למשה; ר' אליעזר אומר שבאו לפני שניהם כאחד, שמשה ואלעזר ישבו יחדיו באותו מקום.}} "לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן", אִם מֹשֶׁה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ, אֶלְעָזָר הָיָה יוֹדֵעַ? – אֶלָּא סָרֵס אֶת הַמִּקְרָא וּדְרֹשֵׁהוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם ר"א: בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הָיוּ יוֹשְׁבִין, וּבָאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵיהֶם. {{הע-שמאל|ר' עקיבא טוען שצלפחד הוא המקושש, ולפי דבריו הוא לא היה צדיק, בניגוד לאמור לעיל.}} "אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר" ([[במדבר כז ג]]), רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן "מִדְבָּר" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "מִדְבָּר" ([[במדבר טו לב]]), מַה "מִדְבָּר" הָאָמוּר כָּאן – צְלָפְחָד, אַף "מִדְבָּר" הָאָמוּר לְהַלָּן – צְלָפְחָד. {{הע-שמאל|המלינים (כנראה אחרי חטא המרגלים, ראו [[במדבר יד כז]]), המרגלים ועדת קורח לא נחלו בארץ, ולכן טוענות בנות צלפחד שאביהן לא היה בשלוש הקבוצות הללו; וראו [[ביאור:תוספתא/בבא בתרא/ז#ג|תוספתא ב"ב ג.]] הן מסכימות שאם יש בן – הבת לא תירש.}} "וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה" – זוֹ עֲדַת מְלִונִים. "הַנּוֹעָדִים עַל ה'" – זוֹ עֲדַת מְרַגְּלִים. "בַּעֲדַת קֹרַח" – זוֹ עֵדָה שֶׁל קֹרַח. "כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת" – שֶׁלֹּא הֶחֱטִיא אֲחֵרִים עִמּוֹ. "וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ" – שֶׁאִלּוּ הָיָה לוֹ בֵּן, לֹא הָיִינוּ תּוֹבְעוֹת. {{הע-שמאל|ר' יהודה משווה בין דיני יבום לדיני נחלה וירושה: היבם זוכה בנחלת אחיו המת, והאם פטורה מיבום גם אם נולדת בת ולא נולד בן. וראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כה#פיסקה רפט|ספרי דברים רפט.]] היבום מתואר כאן לא רק כמיועד להקים זרע לאח המת אלא גם כירושת וגאולת נחלתו ושדהו, וראו גם [[רות ד ה]].}} "לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ" ([[במדבר כז ד]]), רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן "שֵׁם" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "שֵׁם" ([[דברים כה ז]]), מַה "שֵׁם" הָאָמוּר לְהַלָּן – נַחֲלָה, אַף "שֵׁם" הָאָמוּר כָּאן – נַחֲלָה; וּמַה "שֵׁם" הָאָמוּר לְהַלָּן – זֶרַע, אַף "שֵׁם" הָאָמוּר כָּאן – זֶרַע. {{הע-שמאל|אילו היה לצלפחד בן ולבן היו רק בנות, והיה מת – אין בנות צלפחד (הדודות של הבנות) משתתפות בירושה, אלא כולה לבת הבן, וראו [[ביאור:משנה בבא בתרא פרק ח#משנה ב|ב"ב ח ב.]]}} "כִּי אֵין לוֹ בֵן", לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: "וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ"! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי אֵין לוֹ בֵן"? מַגִּיד שֶׁהָיוּ חֲכָמוֹת וְדוֹרְשׁוֹת: הָא, אִם הָיָה לוֹ בַּת בֵּן – לֹא הָיִינוּ תּוֹבְעוֹת. {{הע-שמאל|הגברים רצו לחזור למצרים ואילו הנשים הביטו קדימה לנחלת א"י.}} "תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ", רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: יָפֶה כֹּחַ נָשִׁים מִכֹּחַ אֲנָשִׁים! אֲנָשִׁים אוֹמְרִים: "נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה" ([[במדבר יד ד]]), וְנָשִׁים אוֹמְרוֹת: "תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ"! {{הע-שמאל|שתי דרשות העוסקות באי-ידיעה של משה. לפי הראשונה הוא ידע שהבנות יורשות את הנחלה, אבל כיוון שעדיין לא הגיעה הנחלה לידיהן – הסתפק אם הן יורשות, שהרי הנחלה היתה ב'ראוי' ולא ב'מוחזק', וראו לעניין ראוי והמוחזק [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה ט|בכורות ח ט.]] לפי הדרשה השניה התעלמה ההלכה ממשה בדרך נס, כדי שיזכו בה בנות צלפחד – והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיד|לעיל, בסוף פיסקה קיד.]]}} '''"וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'"''' ([[במדבר כז ה]]), אָמַר רַבִּי חִדְקָא: שִׁמְעוֹן הַשִּׁקְמוֹנִי הָיָה לִי חָבֵר מִתַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְאָמַר: יוֹדֵעַ הָיָה מֹשֶׁה שֶׁהַבָּנוֹת נוֹחֲלוֹת. {{ב|עַל מָה נֶחְלְקוּ?|ומשה לא הצליח להכריע}} אִם יִירְשׁוּ בְּרָאוּי כִּבְמֻחְזָק וְאִם לָאו! רְאוּיָה הָיְתָה פָּרָשַׁת נְחָלוֹת שֶׁתֵּאָמֵר עַל יְדֵי מֹשֶׁה, אֶלָּא שֶׁזָּכוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד שֶׁנֶּאֶמְרָה עַל יְדֵיהֶן. לְכָךְ, מְגַלְגְּלִים זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב! }} ===פיסקה קלד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר כז ו-יב''' {{הע-שמאל|הקב"ה הודה למשה בחטא המרגלים, לבנות צלפחד, שירשו את נחלת אביהן – ולראשי שבט יוסף, שהגבילו אותן להינשא רק לבני משפחתן. על כולם נאמר "אשרי אדם שהמקום מודה לדבריו", וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ט|מכילתא בחדש ט,]] שם נאמר כך גם על ישראל שביקשו תיווך במעמד הר סיני.}} '''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת"''' ([[במדבר כז ו]]-ז), יָפֶה תָּבְעוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד, שֶׁכָּךְ כְּתוּבָה פָּרָשָׁה לְפָנַי בַּמָּרוֹם! אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁהַמָּקוֹם מוֹדֶה לִדְבָרָיו! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "כֵּן מַטֵּה בְנֵי יוֹסֵף דֹּבְרִים" ([[במדבר לו ה]]). כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וַיֹּאמֶר ה', סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ" ([[במדבר יד כ]]). עֲתִידוֹת אֻמּוֹת הָעוֹלָם לוֹמַר: אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁהַמָּקוֹם מוֹדֶה לִדְבָרָיו. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא בתרא פרק ח#משנה ג|ב"ב ח ג.]] [[ביאור:תוספתא/בבא בתרא/ז#ג|בתוספתא ב"ב ז ג]] מופיעים גם דברי ר' אליעזר בן יעקב: חפר וצלפחד היו מיוצאי מצרים, ואחי צלפחד לא יצאו משם, ולכן קיבלו בנות צלפחד גם את כל נחלת חפר, הוא בכורו של גלעד – ראו לעיל פיסקה קלג.}} '''"נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה"''' – זוֹ נַחֲלַת אֲבִיהֶם. '''"בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם"''' – זוֹ נַחֲלַת אֲבִי אֲבִיהֶם. '''"וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן"''' – מַגִּיד שֶׁבְּנוֹת צְלָפְחָד נָטְלוּ שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים בַּנַּחֲלָה: חֵלֶק אֲבִיהֶם, וְחֵלֶק אֲבִי אֲבִיהֶם, וְחֵלֶק אֲבִיהֶם שֶׁהָיָה בְּכוֹר! רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אַף חֵלֶק אֲחֵי אֲבִיהֶם נָטָלוּ. '''"וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר אִישׁ"''' ([[במדבר כז ח]]), אֵין לִי אֶלָּא לְשָׁעָה; לְדוֹרוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר"! {{הע-שמאל|אמנם בנות צלפחד לא העבירו נחלה, כי הן נישאו בתוך השבט; אבל בדורות הבאים היו נשים יורשות שנישאו מחוץ לשבטן והן העבירו נחלות.}} בְּכֻלָּם הוּא אוֹמֵר 'וּנְתַתֶּם', וְכָאן הוּא אוֹמֵר "וְהַעֲבַרְתֶּם"! רַבִּי אוֹמֵר: אֵין לְךָ מַעֲבִיר בַּנַּחֲלָה אֶלָּא בַּת, מִפְּנֵי שֶׁבְּנָהּ וּבַעְלָהּ יוֹרְשִׁים אוֹתָהּ. {{הע-שמאל|דורש "לבתו" ולא לאביו, גם אם אביו חי. סדר הירושה הוא: בנים>בני בנים>בנות הבנים>בנות>בני בנות>בנות הבנות>אב (אם הוא חי)>אחים מהאב>בני האחים מהאב>קרובים אחרים; וראו [[ביאור:משנה בבא בתרא פרק ח|ב"ב ח א-ב.]] הדרשות שלפנינו מסמיכות את הרשימה הנ"ל על כל חלקיה לפסוקים או לשיקולי דעת. לעניין 'בת הבן כבן' ראו לעיל פיסקה קלג. בגאולת העבד נאמר "או דודו או בן דודו" ([[ויקרא כה מט]]), ומכאן שהבנים כאבותיהם, אפילו אם אבותיהם מתו.}} מִנַּיִן שֶׁהָאָב קוֹדֵם אֶת הָאַחִין בַּנַּחֲלָה? הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ". מִפְּנֵי הַבַּת מַעֲבִיר אַתָּה אֶת הָאָב, וְאִי אַתָּה מַעֲבִיר מִפְּנֵי הָאַחִים. וּמִנַּיִן שֶׁהָאָב יוֹרֵשׁ? אָמַרְתָּ, קַל וָחֹמֶר הוּא: וּמָה אַחִים, שֶׁאֵינָן בָּאִים אֶלָּא מִכֹּחַ הָאָב – הֲרֵי הֵם יוֹרְשִׁים, הָאָב, שֶׁאֵין הָאַחִים בָּאִים אֶלָּא מִכֹּחוֹ – דִּין הוּא שֶׁיִּירַשׁ! וּמִנַּיִן לַעֲשׂוֹת אֶת בַּת הַבֵּן כְּבֵן? אָמַרְתָּ, קַל וָחֹמֶר הוּא: וּמָה בְּנוֹת צְלָפְחָד, שֶׁלֹּא הָיוּ אֶלָּא לְשָׁעָה – עָשָׂה אֶת בַּת הַבֵּן כְּבֵן; קַל וָחֹמֶר לְדוֹרוֹת. מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת נְקֵבוֹת כִּזְכָרִים? הֲרֵי אַתָּה דָן: הוֹאִיל וְהַבָּנִים יוֹרְשִׁים, וְהָאַחִין וַאֲחֵי הָאָב יוֹרְשִׁים, מַה בָּנִים – עָשָׂה נְקֵבוֹת כִּזְכָרִים; אַף בְּכָל הַיּוֹרְשִׁים – נַעֲשֶׂה נְקֵבוֹת כִּזְכָרִים. וּמַה בָּנִים, הִקְדִּים זְכָרִים לִנְקֵבוֹת – אַף בְּכָל הַיּוֹרְשִׁים, נַקְדִּים זְכָרִים לִנְקֵבוֹת. וּמַה בַּגּוֹאֲלִים, עָשָׂה בָנִים כַּאֲבוֹתָם – אַף בְּכָל הַיּוֹרְשִׁים, נַעֲשֶׂה בָנִים כַּאֲבוֹתָם. וּמִנַּיִן שֶׁהַבַּת יוֹרֶשֶׁת? הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" ([[במדבר לו ח]]). אֵין לִי אֶלָּא בַּת; הַבֵּן מִנַּיִן? אָמַרְתָּ, קַל וָחֹמֶר הוּא: וּמָה הַבַּת, שֶׁהוּרַע כֹּחָהּ בִּמְקוֹם הַבֵּן – הֲרֵי הִיא יוֹרֶשֶׁת, בֵּן, שֶׁיָּפֶה כֹּחוֹ בִּמְקוֹם הַבַּת – דִּין הוּא שֶׁיִּירַשׁ! {{הע-שמאל|ההלכה שהורה משה לבני גלעד, שבנות צלפחד ינשאו בתוך המשפחה ([[במדבר לו ו]]) לא היתה לדורות, ואכן הדבר העביר נחלות משבט לשבט, כמתואר במקרים של פינחס ושל שגוב, וראו גם לעיל, בדרשת רבי על "והעברתם".}} וּמִנַּיִן {{ב|שֶׁהָאִישׁ יוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ?|אבל האשה אינה יורשת אותו אלא מקבלת כתובה.}} תַּלְמוּד לוֹמַר: "מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְיָרַשׁ אֹתָהּ" ([[במדבר כז יא]]), דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ! שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר "וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" ([[במדבר לו ח]]). וְאוֹמֵר: "וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה אֶל מַטֶּה" ([[במדבר לו ז]]). וְאוֹמֵר: "וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֶּה אַחֵר" ([[במדבר לו ט]]), וְאוֹמֵר: "וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן מֵת וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ... בְּהַר אֶפְרָיִם" ([[יהושע כד לג]]). וְכִי מִנַּיִן הָיָה לְפִינְחָס בְּהַר אֶפְרַיִם, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה לְאֶלְעָזָר? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה מִבְּנוֹת אֶפְרַיִם, {{ב|וּמֵתָה|האשה ירשה מנכסי אפרים ומתה לפני פינחס}} וְיָרְשָׁהּ! כַּיּוֹצֵא בוֹ: "וּשְׂגוּב הוֹלִיד אֶת יָאִיר וַיְהִי לוֹ עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד" ([[דברי הימים א ב כב]]). [וְכִי מִנַּיִן הָיָה לִיהוּדָה בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד? אֶלָּא שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה מִבְּנוֹת מְנַשֶּׁה, וּמֵתָה וְיָרְשָׁהּ. {{הע-שמאל|השוו [[בראשית רבה ז ב]], שם מייחסים את הטענה, שמשפחה היא דווקא משפחת האב – ליעקב הנוצרי ומלקים אותו. היהדות נקבעת לפי האם; אבל בתוכה הייחוס הוא לפי האב, וראו גם [[ביאור:משנה קידושין פרק ג#משנה יב|קידושין ג יב.]]}} '''"וְאִם אֵין אַחִים לְאָבִיו וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ"''' ([[במדבר כז יא]]) – מִמִּשְׁפַּחַת אָבִיו. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִמִּשְׁפַּחַת אִמּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם" ([[במדבר א ב]]). מַגִּיד שֶׁהַמִּשְׁפָּחוֹת הוֹלְכוֹת אַחֲרֵי אָבוֹת. "וְיָרַשׁ אֹתָהּ" – {{ב|לְעִנְיַן שֶׁאָמַרְנוּ|ר' עקיבא דרש מכאן (לעיל) שהבעל יורש את אשתו}}. {{הע-שמאל|חכמים קובעים מי הוא "הקרוב אליו", ואת הדירוג של היורשים הרחוקים יותר מבני הדודים.}} '''"וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְחֻקַּת מִשְׁפָּט"''', נָתְנָה תוֹרָה דַּעַת לַחֲכָמִים לִדְרֹשׁ וְלוֹמַר: כָּל הַקָּרוֹב בִּשְׁאֵר בָּשָׂר – הוּא קוֹדֵם בַּנַּחֲלָה. {{הע-שמאל|התרת הנדר של הקב"ה תאפשר למשה להכנס לא"י; אבל הנדר לא הותר; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כט|ספרי דברים כט,]] שמשה, כמו בן המלך במשל, הגיע ממש עד הגבול ועמד על הירדן, אבל לא עבר אותו. דורש "ואתחנן"-תחנונים, וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|ספרי דברים כו,]] שמשה התעודד מנצחונו על סיחון ועוג.}} '''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ"''' ([[במדבר כז יב]]), זוֹ נַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד. בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס מֹשֶׁה לְנַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד – שָׂמַח וְאָמַר: דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁהִתִּיר לִי נִדְרִי! הִתְחִיל שׁוֹפֵךְ תַּחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם! מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁגָּזַר עַל בְּנוֹ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְפֶתַח פַּלְטֵרִין שֶׁלּוֹ. נִכְנַס לַשַּׁעַר – וְהוּא אַחֲרָיו, לֶחָצֵר – וְהוּא אַחֲרָיו; לַטְּרַקְלִין – וְהוּא אַחֲרָיו; כֵּיוָן שֶׁבָּא לִיכָּנֵס לַקִּיטוֹן – אָמַר לוֹ: בְּנִי, מִיכָּן וָאֵילָךְ אַתָּה אָסוּר! כָּךְ, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס מֹשֶׁה לְנַחֲלַת בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן – שָׂמַח וְאָמַר: דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁהִתִּיר לִי נִדְרִי! הִתְחִיל שׁוֹפֵךְ תַּחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם! וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מֹשֶׁה, חֲכַם חֲכָמִים, גְּדוֹל גְּדוֹלִים, אֲבִי הַנְּבִיאִים, אַף עַל פִּי שֶׁיָּדַע שֶׁנִּגְזְרָה עָלָיו גְּזֵרָה – לֹא מָנַע עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים, קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר בְּנֵי אָדָם; שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'" ([[דברים ג כג]]) – בְּמִינֵי תַחֲנוּנִים. {{הע-שמאל|לעניין "לאמור ה' אלהים" השוו [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|ספרי דברים כו.]]}} "בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר" – שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר', אֶלָּא אָמַר לוֹ: הוֹדִיעֵנִי אִם אֲנִי נִכְנָס לָאָרֶץ וְאִם אֵינִי נִכְנָס! "אֲדֹנָי" ([[דברים ג כד]]) – אָדוֹן אַתָּה {{ב|לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם;|לא רק ליהודים}} "אֱלֹהִים" – בַּדִּין בָּרָאתָ אֶת הָעוֹלָם. {{הע-שמאל|דורש החילות – החלת, וכן החילות – חיללת והפרת את נדרך; [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כז|בספרי דברים כז]] טוען משה שהקב"ה חילל את נדרו של משה, ועכשיו הוא מבקש שיפר ויחלל את נדרו שלו.}} "אַתָּה הַחִלּוֹתָ" – אַתָּה הַחִלּוֹתָ לִפְתֹּחַ פֶּתַח לְעַבְדְּךָ, בְּשָׁעָה שֶׁהִכְנַסְתַּנִי לְנַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד. דָּבָר אַחֵר: "אַתָּה הַחִלּוֹתָ" – אַתָּה הִתְחַלְתָּ לְהַרְאוֹת לְעַבְדְּךָ נִסִּין וּגְבוּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה" ([[שמות ג ג]]). דָּדָּבָר אַחֵר: "אַתָּה הַחִלּוֹתָ" – אַתָּה הֵחַלְתָּה אֶת הַשְּׁבוּעָה: כָּתַבְתָּ בַתּוֹרָה "זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם" וְגוֹ' ([[שמות כב יט]]), וּבָנֶיךָ עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה – וּבִקַּשְׁתִּי עֲלֵיהֶן רַחֲמִים וְסָלַחְתָּ! אַתָּה הֵחַלְתָּ אֶת הַשְּׁבוּעָה! {{הע-שמאל|כאן גם 'גדלך' וגם 'ידך החזקה' נקשרים למידת הטוב; וראו [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כז|ספרי דברים כז,]] ששני המופעים הללו נתפסים כמנוגדים: הראשון על הטוב והשני על הפורענות למצרים. הדרשות על "ימינך" – השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ה|למכילתא שירה ה.]] סתם "יד" מכוון ליד שמאל, ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יז|מכילתא פסחא יז;]] אבל "ידך '''החזקה'''" – היא יד ימין, הכובשת את מידת הדין בכח.}} "אֶת גָּדְלְךָ" – זוֹ מִדַּת טוּבְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה'" ([[במדבר יד יז]]). "וְאֶת יָדְךָ" – זוֹ יְמִינְךָ, שֶׁפְּשׁוּטָה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ" ([[שמות טו ו]]). וְאוֹמֵר: "כִּי יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ" ([[תהלים מד ד]]), וְאוֹמֵר: "בִּי נִשְׁבַּעְתִּי יָצָא מִפִּי צְדָקָה דָּבָר וְלֹא יָשׁוּב" ([[ישעיה מה כג]]). "הַחֲזָקָה" – שֶׁאַתָּה כּוֹבֵשׁ בְּרַחֲמִים אֶת מִדַּת הַדִּין; שֶׁנֶּאֱמַר: "מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָו‍ֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע... יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ '''יִכְבֹּשׁ עֲו‍ֹנֹתֵינוּ'''... תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" ([[מיכה ז יח]]-כ). {{הע-שמאל|אין מערכת של ערעור על הדין של הקב"ה; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כז|ספרי דברים סוף כז,]] וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א ב.]] אבל מצד שני יש בדינו פתח לתשובה, וגם בכך הוא אינו דומה לדין המלכות!}} "אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ" – שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם: מִדַּת בָּשָׂר וָדָם – הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ מְבַטֵּל גְּזֵרַת חֲבֵרוֹ. אֲבָל אַתָּה, מִי יָכוֹל לִמְחוֹת עַל יָדְךָ? וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ" וְגוֹ' ([[איוב כג יג]]). רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁנָּתוּן {{ב|בְּקוּנְטְרָסִים|במכבש, חבוש בכלא}} שֶׁל מַלְכוּת; אֲפִלּוּ נוֹתֵן מָמוֹן הַרְבֵּה – אִי אֶפְשָׁר לֵיעָקֵר. אֲבָל אַתָּה אוֹמֵר: 'עֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וַאֲנִי מְקַבֵּל'! שֶׁנֶּאֱמַר: "מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ" ([[ישעיה מד כב]]). דָּבָר אַחֵר: "אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ", הָא {{ב|חוּץ מִכָּאן|לא בשמים ולא בארץ}} יֵשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים '''אֵין עוֹד'''" ([[דברים ד לט]]) – אַף לֹא בַּאֲוִיר הָעוֹלָם. "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ", "כְּמַעֲשֶׂיךָ" – בְּמִצְרַיִם, "וְכִגְבוּרֹתֶיךָ" – עַל הַיָּם. דָּבָר אַחֵר: "כְּמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ" – עַל נַחֲלֵי אַרְנוֹן. "אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה" ([[דברים ג כה]]): אֵין 'נָא' אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה; {{הע-שמאל|ראו דברי ר' יוסי הגלילי [[ביאור:משנה בכורים פרק א#משנה י|בביכורים א י:]] המסקנה ההלכתית היא לפסול הבאת ביכורים מעבר הירדן!}} "וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן". וְזוֹ הִיא שֶׁרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֶרֶץ כְּנַעַן – הִיא טוֹבָה, וְלֹא נַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד. {{הע-שמאל|לזיהוי הלבנון עם המקדש ראו גם [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה ו|ספרי דברים ו.]] לפי יש אומרים מבקש משה לראות את מינוי מלכי ישראל, דורש לבנון – מינוי.}} "הָהָר הַטּוֹב" – זוֹ יְרוּשָׁלַיִם; "וְהַלְּבָנוֹן" – זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "פְּתַח לְבָנוֹן דְּלָתֶיךָ" ([[זכריה יא א]]). וְאוֹמֵר: "וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל" ([[ישעיה י לד]]). וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לְבָנוֹן – מִנָּה עֲלֵיהֶם אֶת מַלְכֵיהֶם. }} ===פיסקה קלה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים ג כו-כז''' {{הע-שמאל|תחנוני משה שלא למות מעוררים הדים בכל אדם השואף לחיות, ואכן הם נדרשים שוב ושוב במדרשי התנאים; הפיסקה כולה אינה דורשת פסוקים מבמדבר אלא מדברים! ראו [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כט|ספרי דברים כט,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|ומכילתא עמלק א ב.]] בספרי דברים מתלונן משה שישראל לא התפללו עליו, אבל כאן הוא מאשים אותם רק באופן כללי. לעניין 'רב לך' השוו מכילתא שם, דברי ת"ק. דרשות "דבר אחר" כאן ובספרי דברים שם דומות זו לזו; בשתיהן דורש 'רב' על משה רבנו, ובדרשה השלישית טוען ששכרו של משה רב בעולם הבא, אבל לא בעוה"ז.}} '''"וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי"''' ([[דברים ג כו]]), כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר: נִתְעַבֵּר בִּי פְּלוֹנִי, וְנִתְמַלֵּא עָלַי חֵמָה. '''"לְמַעַנְכֶם"''' – שֶׁאַתֶּם גְּרַמְתֶּם; וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם" ([[תהלים קו לב]]). '''"וְלֹא שָׁמַע אֵלָי"''' – וְלֹא קִבֵּל תְּפִלָּתִי. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "הֵן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס תָּם" ([[איוב לו ה]]). אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹאֵס תְּפִלָּתָם שֶׁל רַבִּים; אֲבָל כָּאן '''"וְלֹא שָׁמַע אֵלָי"''' – וְלֹא קִבֵּל תְּפִלָּתִי. '''"וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי רַב לָךְ"''' – אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, בַּדָּבָר הַזֶּה רַב לָךְ, שֶׁאֵין מַנִּיחִים אֶת הַצַּדִּיקִים לָבוֹא לִידֵי עֲבֵרָה חֲמוּרָה. מִיכָּן הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: מְשַׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר '{{ב|לְפוּם גַּמְלָא שִׁיחְנָא|לפי הגמל - המשא}}'. דָּבָר אַחֵר: אִם מֹשֶׁה, חֲכַם חֲכָמִים, גְּדוֹל גְּדוֹלִים, אֲבִי נְבִיאִים – לֹא נָשָׂא לוֹ פָּנִים, קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר כָּל אָדָם, הַמְּעַנִּים אֶת הַדִּין וְהַמְּעַוְּתִין אֶת הַדִּין – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! "'''רַב''' לָךְ", אָמַר לוֹ: הַרְבֵּה שָׁמוּר לָךְ, הַרְבֵּה צָפוּן לָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר "מָה '''רַב''' טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ" ([[תהלים לא כ]]). וְאוֹמֵר "וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמְעוּ וְלֹא הֶאֱזִינוּ, עַיִן לֹא רָאֲתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ, יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ" ([[ישעיה סד ג]]). {{הע-שמאל|הקב"ה מבקש ממשה שיצא לפנסיה וינוח מכל עמלו... להמשך השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א ב.]] דורש 'ויתעבר' – 'לא תעבור'.}} דָּבָר אַחֵר: '''"רַב לָךְ"''' – אָמַר לוֹ: הַרְבֵּה יָגַעְתָּ, הַרְבֵּה עָמַלְתָּ, צֵא, מֹשֶׁה – וְנֻח! שֶׁנֶּאֱמַר "לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ" וְגוֹ' ([[דניאל יב יג]]). אָמַר לוֹ: אִם לָאו – אֶכָּנֵס כְּהֶדְיוֹט! אָמַר לוֹ: אֵין הַמֶּלֶךְ נִכְנָס כְּהֶדְיוֹט! אָמַר לוֹ: אִם לָאו – אֵעָשֶׂה תַּלְמִיד לִיהוֹשֻׁעַ! אָמַר לוֹ: רַב לָךְ, אֵין הָרַב נַעֲשֶׂה תַּלְמִיד לְתַלְמִידוֹ! אָמַר לוֹ: אִם לָאו – אֶכָּנֵס דֶּרֶךְ אֲוִיר אוֹ דֶּרֶךְ חָלָל! אָמַר לוֹ: "וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא" ([[דברים לב נב]])! אָמַר לוֹ: אִם לָאו – עַצְמוֹתַי יַעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן! אָמַר לוֹ: '''"כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה"''' ([[דברים ג כז]])! וְכִי הַמֵּת יָכוֹל לַעֲבֹר? אֶלָּא אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, אַף עַצְמוֹתֶיךָ לֹא יַעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן! {{הע-שמאל|דורש "בדבר הזה" דווקא. וראו דברי ר' אליעזר [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כט|בספרי דברים כט.]] משה ביקש לראות את א"י ואת הקב"ה, ואכן זכה לכך לפני מותו.}} '''"אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה"''', אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, בַּדָּבָר '''הַזֶּה''' אַל תְּבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי; אֲבָל בְּדָבָר אַחֵר – גְּזֹר עָלַי וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה! מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁגָּזַר עַל בְּנוֹ גְּזֵרָה קָשָׁה, וְהָיָה הַבֵּן הַהוּא מְבַקֵּשׁ מֵאָבִיו. אָמַר לוֹ בַּדָּבָר הַזֶּה אַל תְּבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי; אֲבָל בְּדָבָר אַחֵר – גְּזֹר עָלַי וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה! כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מֹשֶׁה, בַּדָּבָר זֶה אַל תְּבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי; אֲבָל בְּדָבָר אַחֵר – גְּזֹר עָלַי וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה! "וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ" ([[איוב כב כח]]). אָמַר לוֹ: אִם לָאו – "הַרְאֵנִי נָא..."! ([[שמות לג יח]]). אָמַר לוֹ: בַּדָּבָר הַזֶּה אֲנִי עוֹשֶׂה! '''"עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה"''' ([[דברים ג כז]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהֶרְאָהוּ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה אֶת הָרָחוֹק כְּקָרוֹב, אֶת שֶׁאֵין גָּלוּי כְּגָלוּי, אֶת כָּל הַקָּרוּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ... וְאֵת כָּל נַפְתָּלִי... וְאֶת הַנֶּגֶב וְאֶת הַכִּכָּר" וְגוֹ' ([[דברים לד א]]-ג)! }} ===פיסקה קלו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר כז יג''' {{הע-שמאל|מקור שם הספר 'שולחן ערוך'.וראו בהמשך 'שראה משה בעיניו' וכו'. ר' אליעזר דורש 'הארץ' – העולם, כמו ב[[בראשית א א]]. והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א ב.]] שם רואה משה את העתיד.}} '''"וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו זֹאת הָאָרֶץ"''' וְגוֹ' ([[דברים לד ד]]), רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהֶרְאָהוּ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה. אֶת כָּל חַדְרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ". רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נָתַן כֹּחַ בְּעֵינָיו שֶׁל מֹשֶׁה, וְרָאָה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בַּצַּדִּיקִים, שֶׁרוֹאִים מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מֶרְחַקִּים" ([[ישעיה לג יז]])! {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א ב:]] "חביבה היא ראייתו של אברהם יותר מראייתו של משה" שני הנביאים ראו את כל הארץ, אבל אברהם ראה מהמקום שבו היה, ואילו משה נאלץ לעלות לראש ההר; והשוו [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנז|ספרי דברים שנז,]] שם נאמר שהאבות לא ראו את הארץ בעיניהם, אלא הסתפקו בהבטחת הקב"ה.}} נִמְצֵאתָ אַתָּה אוֹמֵר שְׁתֵּי רְאִיּוֹת הֵם: אַחַת רְאִיָּה שֶׁל נַחַת – וְאַחַת רְאִיָּה שֶׁל צַעַר. בְּאַבְרָהָם הוּא אוֹמֵר: "שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם" ([[בראשית יג יד]]) – זוֹ הִיא רְאִיָּה שֶׁל נַחַת. בְּמֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר: "עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים" ([[דברים לב מט]]), "עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה" ([[דברים ג כז]]) – זוֹ הִיא רְאִיָּה שֶׁל צַעַר. נִמְצֵאתָ אַתָּה אוֹמֵר שְׁתֵּי קְרִיבוֹת הֵם: אַחַת קְרִיבָה שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם – וְאַחַת קְרִיבָה שֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם. "וַתִּקְרְבוּן וַתַּעַמְדוּן תַּחַת הָהָר" ([[דברים ד יא]]) – זוֹ קְרִיבָה לְשֵׁם שָׁמַיִם. "וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם" ([[דברים א כב]]) – זוֹ קְרִיבָה שֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם! {{הע-שמאל|לדברי ת"ק ראו [[ביאור:משנה אבות פרק א|אבות א א,]] שמשה העביר את התורה ליהושע; לדברי ר' יהודה קבלת הגבעונים נעשתה לפי ציוויו של משה; לפי "דבר אחר" קבל יהושע משימת הנהגה, ראו [[דברים א יב]].}} "וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ" ([[דברים ג כח]]) – צִוָּהוּ עַל דִּבְרֵי תַלְמוּד. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: צִוָּהוּ עַל הַגִּבְעוֹנִים! דָּבָר אַחֵר: צִוָּהוּ עַל הַמַּשָּׂאוֹת וְעַל הַטְּרָחוֹת וְעַל הָרִיבוֹת. {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קלה. לעניין ראייתו של משה ראו בתחילת הפיסקה.}} "כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה" – מַגִּיד שֶׁאֵין מְמַנִּין שְׁנֵי פַּרְנָסִין לְדוֹר! "וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם" – מַגִּיד שֶׁאֵין יְהוֹשֻׁעַ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁיַּנְחִיל לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ. "אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה" – מַגִּיד שֶׁרָאָה מֹשֶׁה בְּעֵינָיו מַה שֶּׁלֹּא הָלַךְ יְהוֹשֻׁעַ בְּרַגְלָיו. {{הע-שמאל|התשובה שעשה משה לא התקבלה, אבל לישראל התשובה הועילה ומחקה את עוונם. וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה ל|ספרי דברים ל.]] אמנם הפסוק "אם שמוע תשמע" וכו' נאמר במרה, אבל הוא נשאר תקף גם במסה ומריבה. חטאי תבערה וקברות התאווה נמחלו לישראל, והמצופה מהם הוא לעשות תשובה, כעולה מדברים י. ההוכחה מחטא פעור המוזכר ב[[דברים ג כט]] – מציגה לצידו את [[דברים ד א]] כהוכחה שגם עוון פעור נמחק באמצעות התשובה.}} "וַנֵּשֶׁב בַּגַּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר" ([[דברים ג כט]]) אָמַר לָהֶם: רְאוּ אֵיזוֹ עֲבֵרָה עָבַרְתִּי, וְכַמָּה בַּקָּשׁוֹת בִּקַּשְׁתִּי – וְלֹא נִסְלַח לִי, וּרְאוּ כַּמָּה עֲבֵרוֹת עֲבַרְתֶּם, וְאָמַר לָכֶם הַמָּקוֹם: עֲשׂוּ תְשׁוּבָה וַאֲנִי אֲקַבֵּל! רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר: מִשְּׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לִידֵי עֲבֵרָה חֲמוּרָה וְאָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: עֲשׂוּ תְשׁוּבָה וַאֲנִי מְקַבֵּל. כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" ([[שמות יז ז]]), מַהוּ אוֹמֵר? "וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה" ([[שמות טו כו]]). כַּיּוֹצֵא בוֹ, "וּבְתַבְעֵרָה וּבְמַסָּה וּבְקִבְרֹת הַתַּאֲוָה" ([[דברים ט כב]]), מַהוּ אוֹמֵר? "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ" ([[דברים י יב]]). אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: "וַנֵּשֶׁב בַּגַּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר" – "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים" ([[דברים ג כט]]-ד א)! {{הע-שמאל|ראו [[אבות דרבי נתן יב#ד|אדר"נ נו"א יב ד.]]}} '''"וְרָאִיתָה אֹתָהּ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּיךָ גַּם אָתָּה"''' ([[במדבר כז יג]]), מַגִּיד שֶׁנִּתְאַוָּה מֹשֶׁה לְמִיתָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: "כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ". }} ===פיסקה קלז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר כז יד''' '''"עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר מְרִיבָה בְּמִדְבַּר סִין"''' (הַרְכָּבָה שֶׁל [[במדבר כז יד]] וְ[[דברים לב נא]]), {{הע-שמאל|בשני הפסוקים נזכר עוון מריבה. רשב"א מסיק שאלמלא עוון מריבה לא היו משה ואהרון מתים טרם זמנם והיו נכנסים לא"י.}} רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּהִיכָּרֵת מֵתוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי" ([[דברים לב נא]]). הָא אִם קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי – עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַנְכֶם לִיפָּטֵר! {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|ספרי דברים כו.]] משה חושש שיאשימו אותו בזיוף התורה – טענה שאכן נשמעה בימי חז"ל מפי השומרונים, שהאשימו את היהודים בזיוף התורה. לעניין פגי שביעית ראו גם [[ביאור:משנה שביעית פרק ד#משנה ז|שביעית ד ז:]] האשה היתה רעבה, ולכן אכלה את הפגים לפני שהיו ראויים לאכילה. מדובר בעבירה קלה במיוחד.}} שְׁנֵי פַּרְנָסִים עָמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל: אֶחָד אָמַר 'אַל יִכָּתֵב סוּרְחָנִי', וְאֶחָד אוֹמֵר 'יִכָּתֵב סוּרְחָנִי'. דָּוִד אָמַר 'אַל יִכָּתֵב סוּרְחָנִי', שֶׁנֶּאֱמַר "לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה" ([[תהלים לב א]]). מֹשֶׁה אָמַר 'יִכָּתֵב סוּרְחָנִי'! שֶׁנֶּאֱמַר "עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר סִין בִּמְרִיבַת הָעֵדָה לְהַקְדִּישֵׁנִי". מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִשְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁהָיוּ לוֹקוֹת בְּבֵית דִּין: אַחַת לוֹקָה עַל שֶׁקִּלְקְלָה, וְאַחַת לוֹקָה עַל שֶׁאָכְלָה פַּגֵּי שְׁבִיעִית. זוֹ שֶׁגָּנְבָה פַּגֵּי שְׁבִיעִית אוֹמֶרֶת: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, הוֹדִיעוּ סוּרְחָנִי, שֶׁלֹּא יִהְיוּ הָעוֹמְדִים סְבוּרִים לוֹמַר: כְּשֵׁם שֶׁזּוֹ קִלְקְלָה – אַף זוֹ קִלְקְלָה! תָּלוּ לָהּ הַפַּגִּים בְּצַוָּארָהּ, וְהָיָה הַכָּרוֹז מַכְרִיז לְפָנֶיהָ: עַל הַפַּגִּים זוֹ לוֹקָה! {{הע-שמאל|ר' אליעזר המודעי, בניגוד לרשב"א בתחילת הפיסקה, טוען שאזכור העוון של משה ואהרון מעיד על חביבותם, בדומה למשל על אוכלת הפגים. טענה דומה הוא טוען על נדב ואביהו בני אהרון, ובכך הוא מתנגד לדרשות שהאשימו אותם במגוון עבירות; ראו [[ויקרא רבה כ ח]]-י.}} רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה צַדִּיקִים חֲבִיבִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁמַּזְכִּיר מִיתָתָם – שָׁם מַזְכִּיר סוּרְחוֹנָם! וְכָל כָּךְ לָמָּה? כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם פִּתְחוֹן פֶּה לְבָאֵי עוֹלָם לוֹמַר: מַעֲשִׂים מְקֻלְקָלִים הָיוּ בָהֶם בַּסֵּתֶר – לְפִיכָךְ מֵתוּ. כָּךְ בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת מַזְכִּיר מִיתָתָן שֶׁל בְּנֵי אַהֲרֹן, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא מַזְכִּיר מִיתָתָן – שָׁם מַזְכִּיר סִרְחוֹנָם, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁלֹּא הָיְתָה בָהֶם אֶלָּא זוֹ בִּלְבַד. {{הע-שמאל|הק"ו מבוסס על ההנחה השגורה בעולמם של חז"ל, שמידת הטוב מרובה ממידת פורענות; וראו למשל [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]] הטענה היא שאפילו כאשר הקב"ה מעניש את הצדיקים והורג אותם – נעשה הדבר ברחמים, והוא עדיין דואג לשמם הטוב!}} וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם כָּךְ חָס הַמָּקוֹם עַל הַצַּדִּיקִים בִּשְׁעַת הַכַּעַס – קַל וָחֹמֶר בִּשְׁעַת רָצוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: "כֹּה אָמַר ה' בְּעֵת רָצוֹן עֲנִיתִיךָ וּבְיוֹם יְשׁוּעָה עֲזַרְתִּיךָ" ([[ישעיה מט ח]]). }} ===פיסקה קלח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר כז טו''' {{הע-שמאל|משה שהתבשר על מותו הגיב מיד בהעלאת הבעיה הציבורית של מנהיג הציבור במקומו, ולא האריך בתפילה על עצמו יתר על המידה; וראו גם דברי ר' שמעון [[ביאור:ספרי דברים/ניצבים#פיסקה שד|בספרי דברים שד.]]}} '''"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר"''' ([[במדבר כז טו]]), לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁכְּשֶׁהֵם נִפְטָרִים מִן הָעוֹלָם, מַנִּיחִים צֹרֶךְ עַצְמָן וְעוֹסְקִין בְּצֹרֶךְ צִבּוּר! {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קלד, [[ביאור:ספרי במדבר/יב|ולעיל פיסקה קה]] [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|וספרי דברים כו.]] בארבע התפילות הללו תבע משה תשובה מיידית לתפילתו.}} "לֵאמֹר", אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר'! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר'? אֶלָּא אָמַר לוֹ: הוֹדִיעֵנִי נָא אִם אַתָּה מְמַנֶּה עֲלֵיהֶם פַּרְנָסִים אִם לָאו! עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לוֹ: "קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ, וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו" ([[במדבר כז יח]]). רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וֶהֱשִׁיבוֹ עַל שְׁאֵלוֹתָיו. כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר: הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם?!" ([[שמות ו יב]]). שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר'! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר'? אֶלָּא אָמַר לְפָנָיו: הוֹדִיעֵנִי נָא אִם אַתָּה גּוֹאֲלָם, וְאִם לָאו! עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַמָּקוֹם עַל שְׁאֵלוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה, כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם, וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ" ([[שמות ו א]]). כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר: אֵל נָא, רְפָא נָא לָהּ!" ([[במדבר יב יג]]), שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר'! וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר'? אֶלָּא אָמַר לְפָנָיו: הוֹדִיעֵנִי נָא אִם אַתָּה רוֹפֵא אוֹתָהּ, אִם לָאו! עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל שְׁאֵלָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ, הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים?!" ([[במדבר יב יד]]). כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר" ([[דברים ג כג]]), אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר'! אֶלָּא אָמַר לוֹ: הוֹדִיעֵנִי אִם אֶכָּנֵס לָאָרֶץ אִם לָאו. עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַמָּקוֹם: "וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו: רַב לָךְ!" ([[דברים ג כו]]). אַף כָּאן, אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֵאמֹר'! אֶלָּא אָמַר לוֹ: הוֹדִיעֵנִי נָא אִם מְמַנֶּה אַתָּה עֲלֵיהֶם פַּרְנָסִים, וְאִם לָאו! עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַמָּקוֹם: "קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן"! }} ===פיסקה קלט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר כז טז-יז''' {{הע-שמאל|רוחות בני האדם הן ממקור אלוהי. כשהם חיים הן בידיו, והוא מטפל בהן – בין ברוחות הצדיקים, בין ברוחות הרשעים; כשהצדיקים נפטרים – רוחותיהם צרורות בצרור החיים, ואילו כשהרשעים נפטרים – רוחותיהם אינו נחות אלא הן מוטרדות כל הזמן. מזהה נפש עם רוח, ומציג את האדם החי, כמקובל בעולם ההלניסטי, כמורכב מנפש/נשמה/רוח ומגוף/ גויה.}} '''"יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר"''' ([[במדבר כז טז]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל הָרוּחוֹת אֵין יוֹצְאוֹת אֶלָּא מִלְּפָנָיו. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, סִימָן זֶה יִהְיֶה בְּיָדְךָ: שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאָדָם נָתוּן בַּחַיִּים, נַפְשׁוֹ פְקוּדָה בְּיַד קוֹנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ" ([[איוב יב י]]), וְאוֹמֵר: "בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי" ([[תהלים לא ו]]). מֵת – נְתוּנָה בָּאוֹצָר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים" ([[שמואל א כה כט]]). שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין צַדִּיקִים בֵּין רְשָׁעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּכַף הַקָּלַע"! {{הע-שמאל|משה ידע שממשיכו הוא יהושע, אבל ביקש מהקב"ה שימליך את יהושע בלי לנקוב בשמו, כדי למנוע קנאה ותחרות מצד בני משה, המצפים למלוך אחריו או מצד הכהנים, בני אחיו של משה.}} '''"אִישׁ עַל הָעֵדָה"''' – זֶה יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ" ([[תהלים עח כה]]). וְלָמָּה לֹא פֵּרְשׁוֹ הַכָּתוּב? שֶׁלֹּא לְהַטִּיל מַחֲלֹקֶת בֵּין בָּנָיו וּבֵין בְּנֵי אָחִיו. {{הע-שמאל| הסיסמה "אחרי" ומקורותיה: המנהיג צריך לצאת לקרב בראש הצבא, ולא להשאר במקום מוגן מאחור. הדוגמאות הן ממשה שנלחם בעצמו בעוג מלך הבשן, מיהושע שבדק בעצמו את המלאך, מפנחס שיצא בעצמו למלחמת מדיין מיואב שיצא בראש הצבא ומראשי המטות שמנו את היוצאים למלחמת מדיין לפני הקרב ואחריו. המנהיג צריך להית גם צדיק, ולהציל את הציבור בכח זכויותיו.}} '''"אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם"''' ([[במדבר כז יז]]), "אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם" – בַּמִּלְחָמָה, "וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם" – בַּמִּלְחָמָה. לֹא כְּדֶרֶךְ שֶׁאֲחֵרִים עוֹשִׂים, שֶׁהֵם מְשַׁלְּחִים חַיָּלוֹת וְהֵם בָּאִים לַבַּסּוֹף! אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ" ([[במדבר כא לד]]). וּכְשֵׁם שֶׁעָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ" ([[יהושע ה יג]]). וּכְשֵׁם שֶׁעָשָׂה פִּינְחָס, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה לַצָּבָא, אֹתָם וְאֶת פִּינְחָס" ([[במדבר לא ו]]). "אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם" – בָּרֹאשׁ! "וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם" – בָּרֹאשׁ! שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּעַל בָּרִאשֹׁנָה יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וַיְהִי לְרֹאשׁ" ([[דברי הימים א יא ו]]). "אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם" – בַּגְּדוּד, "וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם" – בַּגְּדוּד; "אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם" – בַּכְּרַךְ, "וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם" – בַּכְּרַךְ. "וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם" – בִּזְכֻיּוֹתָיו, "וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם" – בִּזְכֻיּוֹתָיו; "אֲשֶׁר יוֹצִיאֵם" – בְּמִנְיָן, "וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם" – בְּמִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה עֲבָדֶיךָ נָשְׂאוּ אֶת רֹאשׁ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר בְּיָדֵנוּ וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ" ([[במדבר לא מט]]). וְלָמָּה הֻצְרְכוּ כַּפָּרָה? לְפִי שֶׁזָּנוּ עֵינֵיהֶם מִן הָעֶרְוָה. {{הע-שמאל|הדימוי של מנהיג לרועה צאן מוכר בהרבה מקומות; כאן מצוטטים פסוקים משיר השירים הנדרשים גם הם על מנהיגות: משה מבקש רועה נאמן והקב"ה מבטיח לו שיהיה כזה ומראה לו את כל המנהיגים העתידים, ואת המשיח בסוף (בעקב) ההיסטוריה; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ניצבים#פיסקה שד|ספרי דברים שד.]]}} '''"וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה"'''. וְעָלָיו מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: "הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה" ([[שיר השירים א ז]]). כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָטָה אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר יַעְטֶה הָרֹעֶה אֶת בִּגְדוֹ" ([[ירמיה מג יב]]). "שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ" – עַל עֶדְרֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. צֵא וּרְאֵה מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֱשִׁיבוֹ: "אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים" ([[שיר השירים א ח]]) – מְעֻלֶּה שֶׁבַּנְּבִיאִים. "צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן" – בָּעֲקֵבִים אֲנִי עוֹשֶׂה עִמָּהֶם. "וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ". מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהֶרְאָהוּ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה כָּל הַפַּרְנָסִים הָעֲתִידִים לְשַׁמֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיּוֹם שֶׁיָּצְאוּ מִן הַמִּדְבָּר עַד שֶׁיִּחְיוּ הַמֵּתִים? שֶׁנֶּאֱמַר: "צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן"! }} ===פיסקה קמ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר כז יח-כ''' {{הע-שמאל|דורש "לך" – משלך, וראו לעיל פיסקה קלט, שמשה התכוון מראש שיהושע ימלוך אחריו ורק ביקש אישור לכך מהקב"ה. יהושע הוא שומר אדוניו – משה, ולכן הוא זוכה לכבוד.}} '''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן"''' ([[במדבר כז יח]]) – קַח לְךָ אֶת שֶׁבְּלִבְּךָ! קַח לְךָ מַה שֶּׁבָּדוּק לְךָ! וְעָלָיו מְפֹרָשׁ: "נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ, וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד." ([[משלי כז יח]]). {{הע-שמאל|לא מדובר כאן על רוח אלוהים, אלא על כישורים פוליטיים שיש ליהושע, שמצליח להוביל אחריו אנשים השונים זה מזה.}} '''"אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ"''' – שֶׁיָּכוֹל לַהֲלֹךְ כְּנֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד! {{הע-שמאל|הכבוד ליהושע מתורגם לכבוד החכמים בנוהגי בית המדרש; השוו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ז#ה|תוספתא סנהדרין ז ה.]] לעניין משה ויהושע כת"ח ראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ניצבים#פיסקה שה|ספרי דברים שה.]]}} '''"וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו"''' – אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, תֵּן לוֹ תּוּרְגְּמָן, לִיהוֹשֻׁעַ, לִהְיוֹת שׁוֹאֵל וְדוֹרֵשׁ וּמוֹרֶה הוֹרָאוֹת בְּחַיֶּיךָ, כְּשֶׁתִּפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, לֹא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: בְּחַיֵּי רַבּוֹ לֹא הוֹרָה, וְעַכְשָׁו הוּא מוֹרֶה? מִיָּד הֶעֱמִידוֹ מִן הָאָרֶץ וְהוֹשִׁיבוֹ אֶצְלוֹ עַל הַסַּפְסָל. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: כֵּיוָן שֶׁהָיָה יְהוֹשֻׁעַ נִכְנָס, הָיָה מֹשֶׁה מַשְׁתִּיק אֶת הַתּוּרְגְּמָן, עַד שֶׁנִּכְנַס וְיָשַׁב בִּמְקוֹמוֹ. {{הע-שמאל|משה הוא המקור ויהושע משקף את משה, כלבנה המשקפת את אור השמש!}} '''"וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו"''' ([[במדבר כז כ]]), "מֵהוֹדְךָ" – וְלֹא כָּל הוֹדְךָ! נִמְצֵינוּ לְמֵדִים: פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה, וּפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה. }} ===פיסקה קמא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר כז כא-כג''' {{הע-שמאל|היחסים בין יהושע ואלעזר אמורים להיות של הנהגה בצמד, כמו היחסים בין משה לאהרון; למעשה לא היה לאלעזר מקום בהנהגה של יהושע, ולפי [[עירובין סג א]] נענש על כך יהושע בכך שלא היה לו בן.}} '''"וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד"''' ([[במדבר כז כא]]), שֶׁהָיָה יְהוֹשֻׁעַ צָרִיךְ לְאֶלְעָזָר, וְאֶלְעָזָר צָרִיךְ לִיהוֹשֻׁעַ. '''"וְשָׁאַל לוֹ"''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים"'''! {{הע-שמאל|השאלות באורים ותומים הן דרך תקשורת עם הקב"ה המסתייעת בחושן. המנהיג שואל את הכהן וזה עונה לו על פי האורים. כך ניתן למלא את מקומו של הנביא. הכהן וגם המנהיג זקוקים לחושן האורים, ואינם יכולים לענות על השאלות בעצמם, אבל השאלה נעשית בקול נמוך; וראו [[יומא עג א]].}} שׁוֹמֵעַ אֲנִי בְּקוֹל גָּדוֹל? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְשָׁאַל לוֹ"'''! הָא כֵּיצַד? עוֹמֵד וּמְדַבֵּר בְּשִׂפְתוֹתָיו – וְכֹהֵן גָּדוֹל מְשִׁיבוֹ עַל שְׁאֵלוֹתָיו! {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי דברים/ניצבים#פיסקה שה|ספרי דברים שה:]] מבחינת משה אין הבדל בין בני אהרון לבין בניו שלו, והבשורה על כך שאלעזר ישתתף בהנהגה מפיסה את דעתו. הוא עושה מה שצווה ואף שמח בכך, למרות שהוא נאלץ להתאמץ כדי לשכנע את יהושע לקבל עליו את ההנהגה.}} '''"וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ"''' ([[במדבר כז כב]]), הָלַךְ וְעָשָׂה בְּשִׂמְחָה, וְלֹא הוּרַע בְּעֵינָיו בֵּין בָּנָיו לְבֵין בְּנֵי אָחִיו! '''"וַיִּקַּח אֶת יְהוֹשֻׁעַ"''', לְקָחוֹ בִדְבָרִים, וְהוֹדִיעוֹ מַתַּן שְׂכַר פַּרְנְסֵי יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא! '''"וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו עָלָיו"''' ([[במדבר כז כג]]) – כִּכְלִי מָלֵא וְגָדוּשׁ! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל" ([[שמות לג יא]]). {{הע-שמאל|משה מילא את יהושע בתורה, שנאמר "ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו" ([[דברים לד ט]]). החכמה של יהושע היא תוצאה של השנים הרבות שבהן לא הפסיק לעסוק בתורה, ולא יצא מאהל מועד שבו לימד משה את התורה. הסמיכה של משה היתה אישור לידע שצבר יהושע. מכאן לומדים קל וחומר לכל אדם, שאם ירצה להתמלא בתורה כת"ח עליו להתמיד בתורה.}} כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ" ([[יהושע א ח]])! וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: מָה יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה" ([[דברים לד ט]]) – נֶאֱמַר בּוֹ "לֹא יָמוּשׁ", שְׁאָר בְּנֵי אָדָם – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! {{הע-שמאל|חוזר לעניין השמחה של משה והויתור השלם שלו על המשך ההנהגה, ראו לעיל. המילוי של התורה ליהושע לא פגע בתורתו של משה ובמאמצי הלימוד שלו עצמו את התורה.}} '''"וַיְצַוֵּהוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה"''', מַה צִּוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מֹשֶׁה בְּשִׂמְחָה – כָּךְ צִוָּה מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ בְּשִׂמְחָה. שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁחָסַר מֹשֶׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ" ([[דברים לד ז]]) – בֵּין טָמֵא לְטָהוֹר, בֵּין אִסּוּר לְהֶתֵּר, "וְלֹא נָס לֵחֹה" – בְּעָמְלוֹ בַּתּוֹרָה! }} eflkhhsxjk08sen1v5mzp8nzzzx0ohm 106 460766 3011558 3011435 2026-05-07T12:41:02Z Michaelkimmel2 44530 3011558 wikitext text/x-wiki ==ספרי במדבר לפרשת פנחס פרק כח== ===פיסקה קמב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר כח א-ה''' {{הע-שמאל|דורש את סמיכות הפרשיות של התמיד למינוי יהושע. עבודה זרה היא מנהג בזיון ופגיעה בכבוד הקב"ה, וראו גם [[ירמיה ב יא]].}} '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ"''' ([[במדבר כח א]]-ב), לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם" ([[במדבר כז יז]]). מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה אִשְׁתּוֹ נִפְטֶרֶת מִן הָעוֹלָם, הָיְתָה מְפַקַּדְתּוֹ עַל בָּנֶיהָ; אָמְרָה לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, הִזָּהֵר לִי בְּבָנַי. אָמַר לָהּ: עַד שֶׁאַתְּ מְפַקַּדְתֵּנִי עַל בָּנַי – פַּקְּדִי אֶת בָּנַי עָלַי, שֶׁלֹּא יִמְרְדוּ בִי וְשֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ בִי מִנְהַג בִּזָּיוֹן! כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: עַד שֶׁאַתָּה מְפַקְּדֵנִי עַל בָּנַי – פְּקוֹד אֶת בָּנַי עָלַי, שֶׁלֹּא יִמְרְדוּ בִי וְשֶׁלֹּא יָמִירוּ אֶת כְּבוֹדִי בֵּאלֹהֵי הַנֵּכָר. מַהוּ אוֹמֵר? "כִּי אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן..." ([[דברים לא כ]]). עַד שֶׁאַתָּה מְפַקְּדֵנִי עַל בָּנַי – פְּקוֹד אֶת בָּנַי עָלַי! לְכָךְ נֶאֱמַר "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". {{הע-שמאל|קיצור סופרים המפנה [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה א|לפיסקה א לעיל:]] הביטוי "צו" כולל מצווה לשעתה וגם לעתיד}} "צַו" – צִוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, וּלְדוֹרוֹת [כִּדְאִיתָא בְּרֵישׁ וַיְדַבֵּר]. {{הע-שמאל|אין אימורים בקרבן התמיד, שהרי הוא עולה! הדרשה מרחיבה את נושא הפסוק ככותרת לכל קרבנות הציבור הקבועים, וראו להלן, שכללו בו גם את לחם הפנים מנחות ונסכים.}} "קָרְבָּנִי" – זֶה הַדָּם. "לַחְמִי" – אֵלּוּ אֵמוּרִים. אַתָּה אוֹמֵר 'קָרְבָּנִי' זֶה הַדָּם, 'לַחְמִי' אֵלּוּ אֵמוּרִים; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא 'קָרְבָּנִי' אֵלּוּ אֵמוּרִים, 'לַחְמִי' זֶה הַדָּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהִקְטִירָם הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה לֶחֶם אִשֶּׁה לְרֵיחַ נִיחֹחַ כָּל חֵלֶב לַה'" ([[ויקרא ג טז]]). הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן: "קָרְבָּנִי" זֶה הַדָּם, "לַחְמִי" אֵלּוּ אֵמוּרִים! "לְאִשַּׁי" – אֵלּוּ קְמָצִים וּלְבוֹנָה; "רֵיחַ נִיחֹחִי" – אֵלּוּ בְּזִיכֵי לֶחֶם הַפָּנִים; {{הע-שמאל|ראו [[מגילת תענית א#א-ח|מגילת תענית לא ניסן,]] שמימון קרבנות הציבור היה דווקא מהשקלים שנאספו מכל ישראל, ולא נדבת יחיד – בניגוד לדעת הצדוקים; וראו גם [[ביאור:משנה מסכת שקלים|במבוא למסכת שקלים.]] המטרה היא לשתף את כל העם בעבודת המקדש, ומאותה סיבה נקבעו גם המעמדות, ראו [[ביאור:משנה תענית פרק ד#משנה ב|תענית ד ב.]]}} "תִּשְׁמְרוּ" – שֶׁלֹּא יָבִיא אֶלָּא {{ב|מִן הַשָּׁמוּר;|מהטלאים שבלשכת הטלאים.}}. "תִּשְׁמְרוּ" – שֶׁלֹּא יָבִיא אֶלָּא מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. "תִּשְׁמְרוּ" – שֶׁיְּהוּ כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים עוֹמְדִים עַל גַּבָּיו! {{הע-שמאל|דיני קרבן הפסח מלמדים את דיני קרבן התמיד. בהמשך נראה שגם ההפך נכון. בעניין בקרת הטלאים ראו [[ביאור:משנה ערכין פרק ב#משנה ה|ערכין ב ה,]] [[ביאור:משנה תמיד פרק ג#משנה ג|ותמיד ג ג-ד;]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה_ה|ומכילתא פסחא ה.]]}} "תִּשְׁמְרוּ", נֶאֶמְרָה כָּאן 'שְׁמִירָה' וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן 'שְׁמִירָה' ([[שמות יב ו]]). מַה שְּׁמִירָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, מְבַקְּרוֹ אַרְבָּעָה יָמִים קֹדֶם שְׁחִיטָתוֹ – אַף שְׁמִירָה הָאֲמוּרָה כָּאן, מְבַקְּרוֹ אַרְבָּעָה יָמִים קֹדֶם שְׁחִיטָתוֹ. "תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ", לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל" ([[שמות יב ו]]). {{הע-שמאל|ר' יאשיה מנסה ללמוד שקרבן הפסח דוחה את השבת ישירות מ[[שמות יב ו]] ומ[[במדבר ט ב]]. ר' יונתן טוען שהדרשה אינה משכנעת, ור' יאשיה נאלץ להשתמש בגזירה שווה: דיני קרבן פסח נלמדים מדיני התמיד; וראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ד#יד|תוספתא פסחים ד יד,]] שמייחסת את הדרשה בגזירה שווה להלל הזקן; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סה|לעיל פיסקה סה.]]}} שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין בְּחֹל בֵּין בְּשַׁבָּת, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם "מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת" ([[שמות לא יד]])? בִּשְׁאָר מְלָאכוֹת, חוּץ מִשְּׁחִיטַת הַפֶּסַח. אוֹ אַף בִּשְׁחִיטַת הַפֶּסַח; וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם "וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ"? – בִּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים חוּץ מִן הַשַׁבָּת? אוֹ אַף בַּשַּׁבָּת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסַח בְּמֹעֲדוֹ" ([[במדבר ט ב]])! "בְּמוֹעֲדוֹ" – וַאֲפִלּוּ בַּשַּׁבָּת! דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. נָם לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן: מִמַּשְׁמַע הַזֶּה עֲדַיִן לֹא שָׁמַעְנוּ! נָם לוֹ רַבִּי יֹאשִׁיָּה: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ", לָמָּה נֶאֱמַר? אִם לְלַמֵּד עַל הַתָּמִיד, שֶׁהוּא דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת – אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר "וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם... עַל עֹלַת הַתָּמִיד" ([[במדבר כח ט]]-י). וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּמוֹעֲדוֹ"? מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ, לָדוּן הֵימֶנּוּ גְּזֵרָה שָׁוָה. נֶאֱמַר כָּאן "בְּמוֹעֲדוֹ" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "בְּמוֹעֲדוֹ". מַה 'בְּמוֹעֲדוֹ' הָאָמוּר לְהַלָּן – דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, אַף 'בְּמוֹעֲדוֹ' הָאָמוּר כָּאן – דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת! {{הע-שמאל|בכל בקר בוחרים ומכינים שני טלאים, אבל שחיטתם היא בנפרד: אחד בבקר ואחד בין הערביים; לעניין מקום השחיטה השוו [[ביאור:משנה תמיד פרק ד|תמיד ד א.]]}} "וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם" ([[במדבר כח ג]]) – הֲרֵי זוֹ {{ב|אַזְהָרָה לְבֵית דִּין.|אזהרה לענייני בית הדין, שעלולה לגרום עונש}}. "זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה' שְׁנַיִם לַיּוֹם" – כְּנֶגֶד יוֹם. שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: "שְׁנַיִם לַיּוֹם" – כְּנֶגֶד יוֹם! אַתָּה אוֹמֵר 'שְׁנַיִם לַיּוֹם' כְּנֶגֶד יוֹם, אוֹ 'שְׁנַיִם לַיּוֹם' כְּמַשְׁמָעוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר" ([[במדבר כח ד]]), וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "שְׁנַיִם לַיּוֹם"? כְּנֶגֶד יוֹם. מִכָּאן אָמְרוּ: שֶׁל שַׁחַר הָיָה נִשְׁחָט עַל קֶרֶן צְפוֹנִית מִזְרָחִית וְנָתוּן עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּה. וְשֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם הָיָה נִשְׁחָט עַל קֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית וְנָתוּן עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּה. שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה "שְׁנַיִם לַיּוֹם" – כְּנֶגֶד יוֹם. {{הע-שמאל|הפרשה מופיעה כאן וב[[שמות כט]], ולכן יש לפרט שיש כבש אחד בלבד בכל הקרבה, כי הפרשות חופפות ואינן נוספות זו לזו.}} "אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד" ([[במדבר כח ד]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה'" ([[במדבר כח ג]]), "וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ" ([[שמות כט לח]]). שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַקְרִיב אַרְבָּעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד", שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף וְשֶׁלֹּא לִגְרֹעַ. "וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה" ([[במדבר כח ה]]) – אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בָּאֵיפָה. {{הע-שמאל|הנסכים של התמיד הם מסולת חיטים ומשמן זית כתית, שלא נשלק, כלומר לא עבר בישול במים חמים. שמן כתית מתאים גם להדלקת הנרות במנורה, וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ח|מנחות ח, א-ג.]]}} "סֹלֶת" – מִן הַחִטִּים. אַתָּה אוֹמֵר "סֹלֶת" מִן הַחִטִּים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִן הַשְּׂעוֹרִים וְכֻסְּמִים וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "סֹלֶת חִטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתָם" ([[שמות כט ב]]). הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ סְלָתוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא מִן הַחִטִּים. אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל סְלָתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא מִן הַחִטִּים! "לְמִנְחָה בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית" – לְהוֹצִיא אֶת הַשָּׁלוּק. אֵין לִי אֶלָּא לִמְנָחוֹת; לַמְּנוֹרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת כָּתִית לַמָּאוֹר" ([[ויקרא כד ב]]) – לְהוֹצִיא אֶת הַשָּׁלוּק! }} ===פיסקה קמג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר כח ו-ח''' {{הע-שמאל|ר' ישמעאל מפרש על פי ההיקש בין עולת סיני לעולת התמיד את הפסוק "ויזרוק על העם" ([[שמות כד ח]]) – שמשה זרק את הדם על המזבח בשם העם; ר' עקיבא טוען שהקטיר גם נסכים, ור' יוסי הגלילי חולק עליו.}} '''"עֹלַת תָּמִיד הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינָי"''' ([[במדבר כח ו]]), מַקִּישׁ עוֹלַת תָּמִיד לְעוֹלַת הַר סִינַי. מָה עוֹלַת הַר סִינַי – לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, אַף עוֹלַת תָּמִיד – לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ; דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: מַקִּישׁ עוֹלַת תָּמִיד לְעוֹלַת הַר סִינַי: מָה עוֹלַת הַר סִינַי – טְעוּנָה נְסָכִים, אַף עוֹלַת הַתָּמִיד – תִּטְעוֹן נְסָכִים. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: "לְרֵיחַ נִיחֹחַ": לְרֵיחַ נִיחֹחַ הִקַּשְׁתִּיהָ, וְלֹא הִקַּשְׁתִּיהָ לִנְסָכִים! '''"וְנִסְכּוֹ רְבִיעִית הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד... נֶסֶךְ שֵׁכָר"''' ([[במדבר כח ז]]), חַי אַתָּה מְנַסֵּךְ, וְאִי אַתָּה מְנַסֵּךְ אֶת הַמָּזוּג! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כה|לעיל פיסקה כה:]] 'שיכר' הוא יין חי, שאינו מזוג במים. את היין מנסכים על המזבח והוא נבלע שם בשית, ראו [[ביאור:משנה סוכה פרק ד#משנה ט|סוכה ד ט.]] ר' נתן מעיר שהכינוי 'נסך שיכר' מלמד שיש גם נסך שאינו של שיכר, וכך הוא מוצא רמז לניסוך המים מן התורה.}} '''"בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַה'"''', שֶׁיִּתְנַסְּכוּ בַקֹּדֶשׁ, וּבַקֹּדֶשׁ יִבָּלְעוּ! רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: "הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר" לָמָּה נֶאֱמַר? – לְהָבִיא נִסּוּךְ הַמַּיִם! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ז|תוספתא מנחות ז א-ב,]] וכן [[ביאור:משנה מנחות פרק ד#משנה ד|מנחות ד ד.]] הדרשה קושרת את השימוש בכלים למועד חנוכתם במדבר: רוב הכלים נחנכו בבקר, חוץ מהמנורה שנחנכה בערב והשולחן שנחנך בשבת. מזבח הזהב נחנך בבקר, אבל ר' שמעון מאפשר להקטיר את הקטורת היומית בבת אחת.}} '''"וְאֶת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם"'''([[במדבר כח ח]]), לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר" ([[במדבר כח ד]]); הֲרֵי שֶׁלֹּא הִקְרִיב שֶׁל שַׁחַר, שׁוֹמֵעַ אֲנִי לֹא יַקְרִיב בֵּין הָעַרְבַּיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאֶת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם", מַגִּיד שֶׁאִם לֹא הִקְרִיב בְּתָמִיד שֶׁל שַׁחַר – מַקְרִיב בְּתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁבֵּית דִּין שׁוֹגְגִים אוֹ אֲנוּסִים. אֲבָל אִם הָיוּ מְזִידִים, לֹא הִקְרִיבוּ כֶּבֶשׂ בַּבֹּקֶר – לֹא יַקְרִיבוּ בֵּין הָעַרְבָּיִם! לֹא הִקְטִירוּ קְטֹרֶת בַּבֹּקֶר – יַקְטִירוּ בֵּין הָעַרְבָּיִם! וְכֵן בַּחֲנֻכַּת הַבַּיִת לֹא יָבִיא, שֶׁאֵין מְחַנְּכִים אֶת מִזְבַּח הַזָּהָב אֶלָּא בִּקְטֹרֶת הַסַּמִּים. וְלֹא אֶת מִזְבַּח הָעוֹלָה אֶלָּא בְּתָמִיד שֶׁל שַׁחַר, וְלֹא אֶת הַשֻּׁלְחָן אֶלָּא בְּלֶחֶם הַפָּנִים בַּשַּׁבָּת. וְלֹא אֶת הַמְּנוֹרָה אֶלָּא בְּשִׁבְעָה נֵרוֹתֶיהָ בֵּין הָעַרְבָּיִם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אַף עַל פִּי שֶׁנִּגְמְרוּ כֵלִים שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּם, אֵין מְחַנְּכִים אוֹתָם אֶלָּא בִּזְמַנָּם! {{הע-שמאל|המשך [[ביאור:תוספתא/מנחות/ז#ג|התוספתא מנחות ז ג]] שם. דורש את סוף [[תהלים צ]], העוסק במעשי ידי האדם וברכת האדם היוצר ובניו.}} וּבִמְלַאכְתָּן מָה הוּא אוֹמֵר? "וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה" ([[שמות לט מג]]). מֶה בְּרָכָה בֵּרְכָם? אָמַר לָהֶם 'יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם'. וְהֵם אוֹמְרִים: "וִיהִי נֹעַם ה' אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ" ([[תהלים צ יז]]). וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין כָּתוּב בַּתּוֹרָה – מְפֹרָשׁ בַּכְּתוּבִים, שֶׁנֶּאֱמַר "יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם" ([[תהלים צ טז]]). {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ד#ב|תוספתא פסחים ד ב:]] קרבן הפסח הוא אחד הקרבנות המעטים שניתן לשחטם אחרי התמיד של בין הערביים. בנוסף אליו ניתן להקריב אחרי התמיד גם קרבנות כפרה כגון קרבנות המצורע.}} '''"וְאֶת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם" ([[שמות יב ו]]). אֵינִי יוֹדֵעַ אֵי זֶה יַקְדִּים: אִם תָּמִיד אִם פְּסָחִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "שֵׁנִי" – שֵׁנִי לַתָּמִיד, וְלֹא שֵׁנִי לַפְּסָחִים! מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין מֻקְדָּם לְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר אֶלָּא קְטֹרֶת. וְאֵין מְאֻחָר אַחַר תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם אֶלָּא קְטֹרֶת, וּפֶסַח בְּעַרְבֵי פְּסָחִים, וּמְחֻסְּרֵי כַפָּרָה בִּשְׁבִיל לְהָבִיא כַּפָּרָתָם. {{הע-שמאל|אין לדחות את הקטרת המנחות והנסכים לאחר הקרבת הקרבן, אלא יש להקטירם ולנסכם בזמן הקרבתו: 'מנחת הבוקר' נפרדת ממנחת 'הכבש השני'.}} '''"כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְאֶת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי". שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַקְרִיב תְּמִידִים וְאַחַר כָּךְ יַקְרִיב נִסְכֵּיהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר "כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה". מַגִּיד כְּשֶׁהַזֶּבַח קָרֵב – נְסָכִים קְרֵבִים עִמּוֹ! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיח|לעיל קיח.]] התמידים צריכים להשרף לחלוטין, וראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ט#משנה ו|זבחים ט ו,]] שאם נפלו חלקים מהם מהמזבח לפני חצות הלילה יש להחזירם כדי שישרפו שם. לעניין "נחת רוח" ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קז|לעיל קז,]] אין הקב" זקוק לקרבנות. כאן מרחיבים בעניין זה בדרשות של בן עזאי.}} '''"אִשֶּׁה"''', אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לָאִשִּׁים – לֹא יֵרָצֶה עַד שֶׁיְּהוּ כָּאִשִּׁים! {{הע-שמאל|הדרשה של בן עזאי מציגה שני הסברים להקרבת הקרבנות. לפי שניהם אין הקב"ה זקוק להם, וראו בפסוקי [[תהלים נ]] המצוטטים כאן. וראו גם [[ביאור:תוספתא/מנחות/ז#ד|תוספתא מנחות ז ד,]] שם מובאות שתי ראיות נוספות לכך: אדם אינו יכול להשביע את הקב"ה, ואפילו אילו היה יכול, הקב"ה לא היה סומך עליו. כאן מוכיח הדרשן את הטענה הזאת מכך שהלשון "ריח ניחוח" נאמרת הן בשור, הן בעוף. שני הסברים לקרבנות: ההסבר הראשון הוא שהקרבנות הם מילוי מצוותו של הקב"ה ומניחים את רצונו; אבל הרצון כשלעצמו אינו מוסבר; ההסבר השני הוא שהקרבנות מיועדים לאפשר '''למקריבים''' לעבוד את ה'. לפיכך הגודל שלהם אינו משנה, אלא כוונת המקריב אותם; וראו גם [[ביאור:משנה מנחות פרק יג#משנה יא|מנחות יג יא.]]}} '''"אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'"''', נַחַת רוּחַ לְפָנַי, שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי. שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: בּוֹא וּרְאֵה; בְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. לֹא נֶאֱמַר בָּהֶם לֹא 'אֱלֹהִים' וְלֹא 'אֱלֹהֶיךָ' וְלֹא 'שַׁדַּי' וְלֹא 'צְבָאוֹת' אֶלָּא 'יו"ד ה"י', הַשֵּׁם הַמְּיֻחָד! שֶׁלֹּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִים לִרְדּוֹת, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֶחָד מַרְבֶּה וְאֶחָד מַמְעִיט לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא! שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר "רֵיחַ נִיחֹחַ" בַּשּׁוֹר – כָּךְ נֶאֱמַר בְּבֶן הַצֹּאן, וְכָךְ נֶאֱמַר בְּבֶן הָעוֹף! לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין לְפָנָיו אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, אֶלָּא שֶׁאָמַר – וְנַעֲשָׂה רְצוֹנוֹ! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ כִּי לִי תֵבֵל וּמְלֹאָהּ" ([[תהלים נ יב]]). "יָדַעְתִּי כָּל עוֹף הָרִים וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי" ([[תהלים נ יא]]). שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ לְפָנָיו אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר "הַאוּכַל בְּשַׂר אַבִּירִים וְדַם עַתּוּדִים אֶשְׁתֶּה?" ([[תהלים נ יג]]). אֶלָּא מִפְּנֵי מָה אָמַרְתִּי לְךָ 'זְבַח לִי'? בִּשְׁבִיל לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח תּוֹדָה לַה' '''לִרְצֹנְכֶם''' תִּזְבָּחוּ" ([[ויקרא כב כט]]). }} ===פיסקה קמד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר כח ט-י''' {{הע-שמאל|הכבשים שמוזכרים בעניין השבת הם בנוסף לכבשי התמיד ולא במקומם; והשוו לעיל פסקה קמב, על 'את הכבש אחד'.}} '''"וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם"''' ([[במדבר כח ט]]), לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר" ([[במדבר כח ד]]), אַף שַׁבָּת הָיְתָה בּוֹ בִּכְלָל, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד". וַהֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאָהּ מִכְּלָלָהּ, לְהַחְמִיר עָלֶיהָ וְלָדוּן בִּקְבוּעָה. {{הע-שמאל|החובה להקריב במקדש גוברת על (ואולי מבטאת את?) קדושת השבת, שהרי יש קרבן מיוחד המוקרב בשבת! – אבל ההיתר והחובה להקריב בשבת חלים דווקא על קרבנות ציבור, ואילו קרבן יחיד אינו מוקרב בשבת.}} דָּבָר אַחֵר: "וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים", לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ" ([[ויקרא כו ב]]), שֶׁתְּהֵא עֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. אַתָּה אוֹמֵר שֶׁתְּהֵא עֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, אוֹ שֶׁתְּהֵא שַׁבָּת דּוֹחָה אֶת הָעֲבוֹדָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים", הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ"? שֶׁתְּהֵא עֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת! אוֹ אַחַת שֶׁל יָחִיד וְאַחַת שֶׁל צִבּוּר? אָמַרְתָּ: בַּמֶּה עִנְיָן מְדַבֵּר? בְּשֶׁל צִבּוּר! {{הע-שמאל|יש להקריב בשבת את קרבנותיה ולא קרבנות של ימים אחרים – אפילו לא של ציבור. למעשה חל הדין הזה על קרבנות הציבור של כל יום, שאם עבר היום – אין להקריב אותם ביום אחר; וראו לעיל פיסקה קמג על 'ואת הכבש השני', שאפילו באותו היום לא תמיד ניתן להקריב באיחור.}} "עֹלַת '''שַׁבָּת''' בְּשַׁבַּתּוֹ" ([[במדבר כח י]]), וְלֹא עֹלַת עֶרֶב שַׁבָּת בְּשַׁבָּת! "עֹלַת שַׁבָּת '''בְּשַׁבַּתּוֹ'''" – וְלֹא עֹלַת שַׁבָּת זוֹ בְּשַׁבָּת אַחֶרֶת! הֲרֵי שֶׁלֹּא הִקְרִיב לְשַׁבָּת זוֹ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַקְרִיב לְשַׁבָּת הַבָּאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "עֹלַת שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ". מַגִּיד שֶׁאִם עָבַר הַיּוֹם – בָּטֵל קָרְבָּנוֹ! {{הע-שמאל|את כל המוספים יש להקריב בין התמיד של שחר לזה של בין הערבים, וראו לעיל פיסקה קמג [[ביאור:תוספתא/פסחים/ד#ב|ותוספתא פסחים ד ב.]]}} "עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ" – מַגִּיד שֶׁאֵין מַקְרִיבִים מוּסָפִים אֶלָּא בֵּינְתַיִם. }} ===פיסקה קמה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר כח יא-טו''' {{הע-שמאל|כאן לא ניתן להציג את עצם ההקרבה כחידוש, שהרי בראש חודש – בניגוד לשבת – לא נאסרה מלאכה; אבל כיוון שקרבן המוסף שונה בהרכבו מזה של השבת יש צורך בפסוקים אלו.}} '''"וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַה'"''' ([[במדבר כח יא]]), לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה... וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי" ([[במדבר כח ד]]-ח). שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף רָאשֵׁי חֳדָשִׁים הָיוּ בַּכְּלָל, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר". וַהֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאָן מִכְּלָלָם, לְהַחְמִיר עֲלֵיהֶם וְלִידּוֹן בְּמוּסָפִים. וְיִלְמְדוּ מִשַׁבָּת! וְהַדִּין נוֹתֵן: אוֹ, מַה שַׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים – אַף בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים שְׁנֵי כְבָשִׂים! תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַה' פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם..." – בְּמִנְיָן אַחֵר הַכָּתוּב מְדַבֵּר! {{הע-שמאל|למחלוקת ר' אלעזר ור' ישמעאל ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ב|מנחות ט ב,]] שם מופיע ר' שמעון במקום ר' ישמעאל.}} '''"וְנִסְכֵּיהֶם חֲצִי הַהִין יִהְיֶה לַפָּר"''' ([[במדבר כח יד]]), רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: הִין הָיָה בַּמִּקְדָּשׁ, וּכְמִין שְׁנָתוֹת הָיוּ בוֹ: 'עַד כָּאן – לַפָּר', וְ'עַד כָּאן לָאַיִל', וְ'עַד כָּאן לַכֶּבֶשׂ'. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: לֹא הָיָה שָׁם הִין, אֶלָּא מִדָּה יְתֵרָה שֶׁל לֹג וּמֶחֱצָה הָיָה שָׁם, שֶׁבּוֹ הָיָה חוֹלֵק מִנְחַת כֹּהֵן גָּדוֹל: לֹג וּמֶחֱצָה בַּבֹּקֶר – וְלֹג וּמֶחֱצָה בֵּין הָעַרְבָּיִם. {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קמד, דרשה דומה על 'שבת בשבתו'. הדרשה מובאת פעמיים בניסוחים שונים.}} "זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ '''בְּחָדְשׁוֹ'''" – וְלֹא עֹלַת חֹדֶשׁ זֶה בְּחֹדֶשׁ אַחֵר! הֲרֵי שֶׁלֹּא הִקְרִיב בְּחֹדֶשׁ זֶה, שׁוֹמְעַנִי יַקְרִיב בְּחֹדֶשׁ אַחֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ", מַגִּיד שֶׁאִם עָבַר הַיּוֹם בָּטֵל קָרְבָּנוֹ! {{הע-שמאל|אין להסתפק במוספים של שני ראשי חודשים בשנה, אלא יש להקריב אותם בכל ראש חודש.}} '''"לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַה'", שׁוֹמְעַנִי מִעוּט חֳדָשִׁים שְׁנַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה"'''! {{הע-שמאל|הדרשן מניח שקרבן חטאת בא לכפר על חטא מסויים, ומציע את ספק הטומאה שנוצר מקיומם של קברים שאבדו בתהום (ראו [[ביאור:תוספתא/זבים/ב#ה|תוספתא זבים ב ה]]), והכהן נטמא בהם בלי לדעת את קיומם. וראו גם [[ביאור:משנה שבועות פרק א#משנה ד|שבועות א ד,]] "שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף"}} '''"וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַה'"''' ([[במדבר כח טו]]) – לְכַפֵּר עַל קֶבֶר הַתְּהוֹם. {{הע-שמאל|ראו גם לעיל פיסקה קמד.}} '''"עַל עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ"''' – מַגִּיד שֶׁאֵין מוּסָפִים קְרֵבִים אֶלָּא בֵּינְתַיִם! }} ===פיסקה קמו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר כח טז-יז''' {{הע-שמאל|קרבן הפסח נוהג לדורות, וכן גם קרבנות המוסף של חג המצות.}} '''"וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם"''' ([[במדבר כח טז]]) – אֵין לִי אֶלָּא לְשָׁעָה; לְדוֹרוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "פֶּסַח לַה'"! {{הע-שמאל|הדרשן מפריד בין "חג" לבין "שבעת ימים" וכו' שבהמשך הפסוק, וטוען שקרבן החגיגה הוא חובה דווקא ביום טו ניסן ולא בהמשך שבעת הימים, ראו [[ביאור:תוספתא/חגיגה/א#ד|תוספתא חגיגה א ד;]] בניגוד [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|למכילתא פסחא סוף ז.]]}} '''"וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג"''' ([[במדבר כח יז]]) – קְבָעוֹ הַכָּתוּב חוֹבָה! "שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל", לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ" ([[ויקרא כג ו]]). {{הע-שמאל|מיקום הדרשה כאן בעייתי כי הפסוק שלנו אינו תורם דבר לעניין זיהוי המצה – הנובע מהפסוק בדברים; והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ח|מכילתא פסחא ח.]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קי|לעיל קי,]] וראו בהערה שם.}} שׁוֹמְעַנִי כָּל מַצָּה בְּמַשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי" ([[דברים טז ג]]). לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְּדָבָר הַבָּא לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ! אֵי זֶה הוּא דָּבָר הַבָּא לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ? הֱוֵי אוֹמֵר, אֵלּוּ חֲמֵשֶׁת הַמִּינִים. וְאֵלּוּ הֵם: הַחִטִּים וְהַשְּׂעוֹרִים וְהַכֻּסְּמִים וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן. יָצְאוּ אֹרֶז וְדֹחַן וְהַשֻּׁמְשְׁמִים וְהַפְּרָגִים, שֶׁאֵינָן בָּאִים לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ, אֶלָּא לִידֵי סֵרָחוֹן! }} ===פיסקה קמז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר כח יח-כד''' {{הע-שמאל|דורש 'מקרא'-הקרה לו, הכן לכבודו.}} '''"בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ"''' ([[בַּמִּדְבָּר כח יח]]), {{ב|אֵרְעוֹ|הכן אותו וסמנו}} בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבִכְסוּת נְקִיָּה. {{הע-שמאל|היתר הכנת אוכל ביו"ט נלמד מהפסוק הנ"ל בשמות, שבהמשכו נאמר "אך אשר יעשה לכל נפש" וכו'; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ט|מכילתא פסחא ט.]]}} '''"כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ"''', מַגִּיד שֶׁאָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה; וּמִנַּיִן לְהַתִּיר בּוֹ אֹכֶל נֶפֶשׁ? נֶאֱמַר כָּאן "מִקְרָא קֹדֶשׁ", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "מִקְרָא קֹדֶשׁ" ([[שְׁמוֹת יב טז]]); מַה מִּקְרָא קֹדֶשׁ הָאָמוּר לְהַלָּן – לְהַתִּיר בּוֹ אֹכֶל נֶפֶשׁ, אַף מִקְרָא קֹדֶשׁ הָאָמוּר כָּאן – לְהַתִּיר בּוֹ אֹכֶל נֶפֶשׁ! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ד#משנה ב|מנחות ד ב.]] אבל אם מצא פחות משבעה כבשים – לא יקריב אותם, כי הכבשים מעכבים זה את זה, וראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ו#ו|תוספתא מנחות ו ו.]] ההיתר להקריב רק אחד המינים חל רק אם לא מצא המקריב מינים נוספים, ואין להשתמש בו במקרים שהם נמצאו.}} '''"וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַה' פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם"''' וְגוֹ' ([[בַּמִּדְבָּר כח יט]]), הֲרֵי שֶׁמָּצָא פָּרִים וְלֹא מָצָא אֵילִים, אֵילִים וְלֹא מָצָא כְּבָשִׂים, שׁוֹמֵעַ אֲנִי לֹא יַקְרִיב עַד שֶׁיִּמְצָא כֻּלָּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה' שִׁבְעַת יָמִים" ([[וַיִּקְרָא כג ח]]), אֲפִילוּ אֶחָד מֵהֶם! אוֹ אֲפִילוּ כֻּלָּם מְצוּיִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם"''' ([[בַּמִּדְבָּר כח יט]]). {{הע-שמאל|הדגש על כך שבכל ימי הפסח מקריבים אותו קרבן נצרך בגלל ההבדל מחג הסוכות, שבו מספר הפרים אינו קבוע.}} '''"מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַתָּמִיד תַּעֲשׂוּ אֶת אֵלֶּה: כָּאֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיּוֹם שִׁבְעַת יָמִים"''' ([[בַּמִּדְבָּר כח כג]]-כד), לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל {{ב|וְחַג|סוכות}} טָעוּן חֲגִיגָה, וְהַפֶּסַח טָעוּן חֲגִיגָה; מַה הֶחָג, פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ – אַף פֶּסַח פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ! תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כָּאֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיּוֹם שִׁבְעַת יָמִים לֶחֶם אִשֶּׁה"''', שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף וְשֶׁלֹּא לִגְרֹעַ! {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קמד.}} עַל עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ – מַגִּיד שֶׁאֵין מוּסָפִים קְרֵבִים אֶלָּא בֵּינְתַיִם! }} ===פיסקה קמח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר כח כו''' {{הע-שמאל|הדרשן טוען לזהות של יום החמישים, יום הביכורים, יום המנחה ויו"ט של שבועות.}} '''"וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם" ([[ויקרא כג טז]]). מְנֵה חֲמִשִּׁים – וְהַקְרֵב מִנְחָה בַּחֲמִשִּׁים! אַתָּה אוֹמֵר מְנֵה חֲמִשִּׁים וְהַקְרֵב מִנְחָה בַּחֲמִשִּׁים, אוֹ מְנֵה חֲמִשִּׁים וְהַקְרֵב מִנְחָה בַּחֲמִשִּׁים וְאֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'"'''! וַעֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: עֲשֵׂה יוֹם טוֹב בַּחֲמִשִּׁים וְאֶחָד, וְהַקְרֵב מִנְחָה בַּחֲמִשִּׁים! תַּלְמוּד לוֹמַר: "בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם מִקְרָא קֹדֶשׁ". הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן אַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן: מְנֵה חֲמִשִּׁים וְהַקְרֵב מִנְחָה בַּחֲמִשִּׁים! {{הע-שמאל|שתי הלחם הם ביכורי החיטה, והעומר הוא ביכורי השעורה, אבל הקרבת העומר מתירה את כל התבואה החדשה – גם את החיטה – לאכילה לכל אדם; וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק י#משנה ו|מנחות י ו.]]}} "מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'" – שֶׁתְּהֵא חֲדָשָׁה לְכָל הַמְּנָחוֹת, שֶׁלֹּא תְקַדְּמֶנָּה מִנְחָה אַחֶרֶת. מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין מְבִיאִין מְנָחוֹת וּבִכּוּרִים וּמִנְחַת בְּהֵמָה קֹדֶם לָעֹמֶר, וְאִם הֵבִיא – פָּסוּל. קֹדֶם לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם לֹא יָבִיא, וְאִם הֵבִיא – כָּשֵׁר. מָה הֶפְרֵשׁ בֵּין עֹמֶר לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם? הַקּוֹדֵם לָעֹמֶר אָסוּר לְגָבוֹהַּ וְאָסוּר לְהֶדְיוֹט, לְפִיכָךְ אִם קָרְבוּ – לֹא יַעֲלוּ. הַקּוֹדֵם לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם אָסוּר לְגָבוֹהַּ וּמֻתָּר לְהֶדְיוֹט, לְפִיכָךְ אִם קָרְבוּ – יַעֲלוּ. {{הע-שמאל|גירסה סיפורית לדיון דלעיל. ר' יהודה בן נחמן צדק בתשובתו לר' טרפון; אבל הוא שמח על עצם הניצחון ולא על ההלכה שלימד. הוא גילה את המניע שעמד מאחורי התשובה שהשיב – יצר התחרות בר' טרפון, המבוגר והמכובד ממנו. הדיון הוא על ההבדל בין העומר לשתי הלחם, ור' יהודה בן נחמן מת בזמן שבין הפסח לעצרת – הוא הזמן שבין שני הקרבנות; וראו [[יבמות סב ב]], שתלמידי ר' עקיבא מתו בין פסח לעצרת מפני שלא נהגו כבוד זה בזה.}} רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: הוֹאִיל וְעֹמֶר מַתִּיר, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם מַתִּירוֹת, אִם לָמַדְתִּי לַמְּנָחוֹת הַבָּאוֹת קֹדֶם לָעֹמֶר – שֶׁהֵם פְּסוּלוֹת, אַף מְנָחוֹת הַבָּאוֹת קֹדֶם לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם – יִהְיוּ פְסוּלוֹת! אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן נַחְמָן: לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּמְּנָחוֹת הַבָּאוֹת קֹדֶם לָעֹמֶר, שֶׁלֹּא כָּשְׁרוּ לֹא לְגָבוֹהַּ וְלֹא לְהֶדְיוֹט, תֹּאמַר בַּמְּנָחוֹת הַבָּאוֹת קֹדֶם לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁהֵם פְּסוּלוֹת? שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֻכְשְׁרוּ לְגָבוֹהַּ – הֻכְשְׁרוּ לְהֶדְיוֹט! נִסְתַּכֵּל בּוֹ רַבִּי עֲקִיבָא וְצָהֲבוּ פָּנָיו, אָמַר לוֹ: יְהוּדָה בֶּן נַחְמָן, צָהֲבוּ פָּנֶיךָ שֶׁהֵשַׁבְתָּ אֶת הַזָּקֵן? תָּמֵהַּ אֲנִי עָלֶיךָ, אִם תַּאֲרִיךְ יָמִים בָּעוֹלָם! אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אֶלְעַאי: בַּפֶּסַח הָיָה הַדָּבָר, וּכְשֶׁבָּאתִי לָעֲצֶרֶת אָמַרְתִּי: הֵיכָן יְהוּדָה בֶּן נַחְמָן? אָמְרוּ לִי: הָלַךְ לוֹ. }} ===פיסקה קמט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר כח כז-לא''' {{הע-שמאל|ב[[ויקרא כג יז]]-כ מוזכרים כבשי עצרת ושתי הלחם, וכאן מופיעים מוספים אחרים. הדרשה מציגה את הסתירה לכאורה כתוספת: מקריבים את המוספים וגם את האמור שם.}} '''"וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה'"''' ([[במדבר כח כז]]), אֵלּוּ אַתָּה מַקְרִיב חוּץ מִן הָאָמוּר בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים. אַתָּה אוֹמֵר אֵלּוּ אַתָּה מַקְרִיב חוּץ מִן הָאָמוּר בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, אוֹ הֵן הֵן הָאֲמוּרִים בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים? וְכִי שָׁוִים הֵן? – הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן: אֵלּוּ אַתָּה מַקְרִיב חוּץ מִן הָאָמוּר בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים! {{הע-שמאל|ראו לעיל קמז; [[ביאור:משנה מנחות פרק ד#משנה ב|ומנחות ד ב.]] אבל אם מצא פחות משבעה כבשים – לא יקריב אותם, כי הכבשים מעכבים זה את זה, וראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ו#ו|תוספתא מנחות ו ו.]] ההיתר להקריב רק אחד המינים אינו חל אם מצא המקריב מינים נוספים.}} "פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד", הֲרֵי שֶׁמָּצָא פָּרִים וְלֹא מָצָא אֵילִים, אֵילִים וְלֹא מָצָא כְּבָשִׂים, שׁוֹמֵעַ אֲנִי לֹא יַקְרִיב עַד שֶׁיִּמְצָא כֻּלָּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַה'" ([[ויקרא כג לו]]) – אֲפִלּוּ אֶחָד מֵהֶם. אוֹ אֲפִלּוּ כֻּלָּם מְצוּיִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד שִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה"! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ח#משנה ז|מנחות ח סוף ז,]] שמשווים את מומי הבהמות ליין מקולקל. לעניין חסר ויתר – כשם שאין להביא יותר ממניין הבהמות או פחות ממנו – כך אין להביא יותר או פחות נסכים, אלא לפי המידה.}} "מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתוֹ תַּעֲשׂוּ תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם וְנִסְכֵּיהֶם" ([[במדבר כח לא]]), מַקִּישׁ נְסָכִים לַבְּהֵמָה: מָה בְּהֵמָה נִפְסֶלֶת בְּמוּמִים, בְּחָסֵר וּבְיָתֵר – אַף נְסָכִים נִפְסָלִים בְּמוּמִים, בְּחָסֵר וּבְיָתֵר! }} nlg28m7hdin9h1d2uho3chry6r9iw1e 106 461015 3011559 3011437 2026-05-07T12:44:30Z Michaelkimmel2 44530 3011559 wikitext text/x-wiki ==ספרי במדבר לפרשת פנחס פרק כט== ===פיסקה קנ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר כט יב-לד''' {{הע-שמאל|קביעת החיוב להביא קרבן חגיגה בחג ראשון של סוכות, וראו [[ביאור:ספרי במדבר/כח#פיסקה קמו|לעיל קמו.]] כאן מפרידה הדרשה בין "חג לה'" לבין "שבעת ימים".}} '''"וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְחַגֹּתֶם חַג לַה' שִׁבְעַת יָמִים"''' ([[במדבר כט יב]]) – קָבְעוֹ הַכָּתוּב חוֹבָה. {{הע-שמאל| ראו לעיל קמז; [[ביאור:משנה מנחות פרק ד#משנה ב|ומנחות ד ב.]] אבל אם מצא פחות משבעה כבשים – לא יקריב אותם, כי הכבשים מעכבים זה את זה, וראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ו#ו|תוספתא מנחות ו ו,]] שם טוען ר' יהודה שהפרים אינם מעכבים זה את זה, כי ממילא בחג הסוכות אין להם מספר קבוע. ההיתר להקריב רק אחד המינים אינו חל אם מצא המקריב מינים נוספים.}} '''"וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'"''' ([[במדבר כט יג]]), הֲרֵי שֶׁמָּצָא פָּרִים וְלֹא מָצָא אֵילִים, אֵילִים וְלֹא מָצָא כְבָשִׂים. שׁוֹמֵעַ אֲנִי לֹא יַקְרִיב עַד שֶׁיִּמְצָא אֶת כֻּלָּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַה'"''' ([[ויקרא כג לו]]), אֲפִלּוּ אֶחָד מֵהֶם. אוֹ אֲפִלּוּ כֻלָּם מְצוּיִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם יִהְיוּ"'''. {{הע-שמאל|ניסוך המים היה מנהג עממי, והצדוקים התנגדו לו וניסו לחבל בו (ראו [[ביאור:תוספתא/סוכה/ג#טז|תוספתא סוכה ג טז]]), כי אינו מופיע בתורה שבכתב. הדרשות מנסות למצוא לו מקור בה. ר' עקיבא מציג את המנהג כמקביל לשני טקסים שנזכרו בתורה – העומר והביכורים (ראו [[ביאור:תוספתא/סוכה/ג#יח|שם הלכה יח;]]) ר' יהודה בן בתירא מוצא מקור בשינויים של המילה "ונסכה" בימי החג השונים, ור' נתן מסיק מהביטוי "נסך שיכר" שיש גם נסך שאינו של יין (אלא של מים), ראו [[ביאור:ספרי במדבר/כח#פיסקה קמג|לעיל קמג.]]}} מִנַּיִן לְנִסּוּךְ הַמַּיִם בֶּחָג? הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: נֶאֱמַר הָבִיאוּ עֹמֶר בַּפֶּסַח – שֶׁתִּתְבָּרֵךְ לָכֶם תְּבוּאָה שֶׁבַּשָּׂדוֹת. וְנֶאֱמַר הָבִיאוּ בִכּוּרִים בָּעֲצֶרֶת – כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרְכוּ לָכֶם פֵּרוֹת הָאִילָן; אַף נִסּוּךְ הַמַּיִם בֶּחָג – כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרְכוּ לָכֶם גִּשְׁמֵי שָׁנָה! רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: נֶאֱמַר בַּשֵּׁנִי "וְנִסְכֵּיהֶ'''ם'''" ([[במדבר כט יט]]), וְנֶאֱמַר בַּשִּׁשִּׁי "וְנִסְכֶּ'''יהָ'''" ([[במדבר כט לא]]), וְנֶאֱמַר בַּשְּׁבִיעִי "כְּמִשְׁפָּטָ'''ם'''" ([[במדבר כט לג]]). מֵ"ם, יוּ"ד, מֵ"ם – הֲרֵי מַיִם! נִמְצֵינוּ לְמֵדִים לְנִסּוּךְ הַמַּיִם מִן הַתּוֹרָה! רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: '''"בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַה'"''' ([[במדבר כח ז]]), לָמָּה נֶאֱמַר? לְהָבִיא אֶת הַמַּיִם! }} ===פיסקה קנא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר כט לה-לו''' {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוכה/ד#יח|תוספתא סוכה ד יח,]] שבמוצאי שמיני עצרת עדיין לנו בירושלים, ולא יצאו ממנה במהלך היום אפילו לבית פאגי שהיתה קרובה לירושלים, אלא רק למחרת.}} '''"בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם"''' – עֲצָרוֹ הַכָּתוּב {{ב|מִלָּצֵאת!|מירושלים}}. הֲרֵי שֶׁהֵבִיא קָדָשָׁיו מִבֵּית פַּגֵּי לִירוּשָׁלַיִם; שׁוֹמֵעַ אֲנִי יֹאכְלֵם בִּירוּשָׁלַיִם וְיֵלֵךְ וְיָלִין בְּבֵית פַּאגֵי? תַּלְמוּד לוֹמַר: "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם" – עֲצָרוֹ הַכָּתוּב מִלָּצֵאת! אֵין עֲצִירָה {{ב|אֶלָּא כְּנִיסָה,|השארות בירושלים, איסור יציאה}} שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲנִי עָצוּר לֹא אוּכַל לָבוֹא בֵּית ה'" ([[ירמיה לו ה]]). "וַיְהִי דְבַר ה' אֶל יִרְמְיָהוּ שֵׁנִית וְהוּא עוֹדֶנּוּ עָצוּר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה" ([[ירמיה לג א]]). {{הע-שמאל|דרשת גזירה שווה מרחיבה את העצירה בעצרת גם ליו"ט ראשון של סוכות, ובדומה ניתן להסיק גם לשבועות ולא' פסח. אבל אם סיים להקריב את קרבנותיו לפני כניסת שביעי של פסח יכול לצאת משם בחול המועד, שנאמר "ופנית בבקר והלכת לאהליך" ([[דברים טז ז]]).}} אֵין לִי אֶלָּא יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן, שֶׁעָצוּר מִלָּצֵאת; יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן מִנַּיִן? דִּין הוּא: הוֹאִיל וְזֶה קָרוּי 'מִקְרָא קֹדֶשׁ' וְזֶה קָרוּי 'מִקְרָא קֹדֶשׁ'; מַה זֶּה עָצוּר מִלָּצֵאת – אַף זֶה עָצוּר מִלָּצֵאת! {{הע-שמאל| ראו לעיל קמז; [[ביאור:משנה מנחות פרק ד#משנה ב|ומנחות ד ב.]] אבל אם מצא פחות משבעה כבשים – לא יקריב אותם, כי הכבשים מעכבים זה את זה, וראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ו#ו|תוספתא מנחות ו ו.]] ההיתר להקריב רק אחד המינים אינו חל אם מצא המקריב מינים נוספים.}} "וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' פַּר אֶחָד אַיִל אֶחָד" ([[במדבר כט לו]]), הֲרֵי שֶׁמָּצָא פָּרִים וְלֹא מָצָא אֵילִים, אֵילִים וְלֹא מָצָא כְּבָשִׂים, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא יַקְרִיב עַד שֶׁיִּמְצָא אֶת כֻּלָּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה' עֲצֶרֶת הוּא" ([[ויקרא כג לו]]), אֲפִלּוּ אֶחָד מֵהֶן. אוֹ אֲפִלּוּ כֻּלָּם מְצוּיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר: "פַּר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם". }} ===פיסקה קנב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר כט לט''' {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יב#פיסקה סג|ספרי דברים סג,]] שלכתחילה יש להביא את הנדר ברגל הסמוך; אכן אם לא הביא ברגל הסמוך יכול להביא באלו שאחריו; וראו פירוט [[ביאור:תוספתא/ראש השנה/א#ב|בתוספתא ראה"ש א, ב.]]}} '''"אֵלֶּה תַעֲשׂוּ לַה' בְּמוֹעֲדֵיכֶם לְבַד מִנִּדְרֵיכֶם"''' ([[במדבר כט לט]]) – אֵלּוּ נְדָרִים וּנְדָבוֹת שֶׁנּוֹדֵר בָּרֶגֶל, שֶׁיְּבִיאֵם {{ב|בָּרֶגֶל|באותו הרגל}}. אַתָּה אוֹמֵר אֵלּוּ נְדָרִים וּנְדָבוֹת שֶׁנּוֹדֵר בָּרֶגֶל שֶׁיְּבִיאֵם בָּרֶגֶל; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא נְדָרִים וּנְדָבוֹת שֶׁנּוֹדֵר קֹדֶם הָרֶגֶל שֶׁיְּבִיאֵם בָּרֶגֶל? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַה' אֱלֹהֶיךָ" וְגוֹ' ([[דברים כג כב]]), הֲרֵי נְדָרִים וּנְדָבוֹת שֶׁנִּדְּרוּ קֹדֶם לָרֶגֶל אֲמוּרִין. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֵלֶּה תַעֲשׂוּ לַה' בְּמוֹעֲדֵיכֶם"? אֵלּוּ נְדָרִים וּנְדָבוֹת שֶׁנָּדַר בָּרֶגֶל, שֶׁמְּבִיאָם בָּרֶגֶל! "לְבַד מִנִּדְרֵיכֶם... לְעֹלוֹתֵיכֶם" – אֵלּוּ קִנֵּי זָבִים וְזָבוֹת, שֶׁנָּתְנָה תוֹרָה רְשׁוּת שֶׁיְּבִיאָם בָּרֶגֶל. {{הע-שמאל|ר' ישמעאל דורש את סמיכות הפרשיות, וטוען שפס' א בא להפריד בין נדרי הקדש שהופיעו כאן, ומחייבים גם את הנשים – לבין נדרי איסור, שיידונו בפרשת מטות, וניתנים בתנאים מסוימים להפרה.}} "לְבַד מִנִּדְרֵיכֶם וְנִדְבוֹתֵיכֶם לְעֹלוֹתֵיכֶם וּלְמִנְחֹתֵיכֶם וּלְנִסְכֵּיכֶם וּלְשַׁלְמֵיכֶם – (וַיֹּאמֶר) [וַיְדַבֵּר] מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" ([[במדבר כט לט]]-ל א), לְהַפְסִיק הָעִנְיָן, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל; שֶׁאִם קוֹרֵא אֲנִי "לְבַד מִנִּדְרֵיכֶם וְנִדְבוֹתֵיכֶם – וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת", אֵינִי יוֹדֵעַ בַּמָּה עִנְיַן הַכָּתוּב מְדַבֵּר! כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "לְבַד מִנִּדְרֵיכֶם" – הִפְסִיק הָעִנְיָן, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל! }} jdteawgsa3y15wr09xatoxi9wnlb2t6 106 461197 3011560 3011438 2026-05-07T12:45:04Z Michaelkimmel2 44530 3011560 wikitext text/x-wiki ==ספרי במדבר לפרשת מטות פרק ל== ===פיסקה קנג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ל ב-ט''' {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עג|לעיל עג:]] מקום הכינוס של הנשיאים הוא מקום הכינוס של כל העדה – פתח אוהל מועד.}} '''"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת"''' ([[במדבר ל ב]]), לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְתָקְעוּ בָהֶם וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ כָּל הָעֵדָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד... וְאִם בְּאַחַת יִתְקָעוּ וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ הַנְּשִׂיאִים" ([[במדבר י ב]]-ד). אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ לְהֵיכָן! הֲרֵינִי דָּן: נֶאֶמְרָה כָּאן תְּקִיעָה בָּעֵדָה, וְנֶאֶמְרָה תְּקִיעָה בַּנְּשִׂיאִים. מַה תְּקִיעָה הָאֲמוּרָה בָּעֵדָה – פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, אַף תְּקִיעָה הָאֲמוּרָה בַּנְּשִׂיאִים – פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עג|לעיל עג.]] למרות ש'כל העדה' נזכרת בפרשת החצוצרות לפני הנשיאים – משה, לפי העדות שלפנינו, נהג ללמד את הנשיאים לפני שלימד את הציבור הרחב. ר' יונתן דורש מכאן שרק מומחים, כגון ראשי המטות – מוסמכים להתיר נדרים; וראו שיטת ר' מאיר [[ביאור:תוספתא/נדרים/ד#ז|בתוספתא נדרים ד ז-ח,]] שאין התרת נדרים אלא ע"פ חכם.}} אוֹ כָּל הַקּוֹדֵם בַּמִּקְרָא קוֹדֵם בַּמַּעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת". הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ דִּבְּרוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאֶחָד מֵהֶם שֶׁהַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים לָעֵדָה, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַדִּבְּרוֹת, שֶׁיְּהוּ הַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים לָעֵדָה! רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר "וַיִּקְרָא אֲלֵהֶם מֹשֶׁה וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו אַהֲרֹן וְכָל הַנְּשִׂאִים בָּעֵדָה וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֲלֵיהֶם, וְאַחֲרֵי כֵן נִגְּשׁוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" ([[שמות לד לא]]-לב). הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ דִּבְּרוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁהַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל דִּבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁיִּהְיוּ הַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים! וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת"? מַגִּיד שֶׁאֵין הֶתֵּר נְדָרִים אֶלָּא מִפִּי מוּמְחִים! {{הע-שמאל|הנבואה של משה מדוייקת ונאמנה למקור יותר מנבואת שאר הנביאים, וראו [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה קג|לעיל קג,]] וראו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יג-יד#פיסקה פג|ספרי דברים פג,]] לדמיון בין נבואת משה לנבואת שאר הנביאים.}} '''"זֶה הַדָּבָר"''' – מַגִּיד שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנִּתְנַבֵּא מֹשֶׁה בְּ"כֹה אָמַר" ([[שמות יא ד]]) – כָּךְ נִתְנַבְּאוּ הַנְּבִיאִים בְּ"כֹה אָמַר". וּמוֹסִיף עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "זֶה הַדָּבָר"! {{הע-שמאל|שתי דרכים לבטל את הנדר: ביטול ע"י חכם המתיר את הנדר בגלל כוונת הנודר – או הפרה שלו ע"י הבעל או האב. בין שתי הדרכים אין היררכיה, ולכן אין ללמוד אחת מחברתה בקל וחומר.}} דָּבָר אַחֵר: '''"זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה'"''' – הַבַּעַל מֵפֵר, וְאֵין חָכָם מֵפֵר! חָכָם מַתִּיר, וְאֵין בַּעַל מַתִּיר! וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִי שֶׁאֵינוֹ מֵפֵר – מַתִּיר; מִי שֶׁהוּא מֵפֵר – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא מַתִּיר? וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מִי שֶׁאֵין מַתִּיר – מֵפֵר; מִי שֶׁהוּא מַתִּיר – אֵינוֹ דִּין שֶׁיָּפֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה'"''': הַבַּעַל מֵיפֵר, וְאֵין חָכָם מֵיפֵר! חָכָם מַתִּיר, וְאֵין הַבַּעַל מַתִּיר! {{הע-שמאל|לעניין הנדרים אין הבדל בין קטן בן 13 לבין בוגר מבחינת שער הערווה, שהרי כאן מדובר על יכולת קוגניטיבית להתחייב בדרך וולונטארית, בדומה למנדב קרבן או לנודר נזירות; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כב|לעיל כב.]] לעניין הגדרת הקטן כאן ראו [[ביאור:משנה נידה פרק ה#משנה ו|נידה ה ו.]]}} '''"אִישׁ"''' ([[במדבר ל ג]]) – לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן; מַשְׁמָע מוֹצִיא אֶת הַקָּטָן וְאֶת בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד? הֲרֵי אַתָּה דָּן: נֶאֱמַר כָּאן נֵדֶר, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן נֵדֶר. מַה נֵּדֶר הָאָמוּר לְהַלָּן – נֵדֶר וּנְדָבָה, אַף נֵדֶר הָאָמוּר כָּאן – נֵדֶר וּנְדָבָה. מִיכָּן אָמְרוּ: בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד – דְּבָרָיו קַיָּמִים! {{הע-שמאל|אם התחייב בנדר לדבר שאינו יכול לעשות – אין הנדר חל, וראו [[ביאור:משנה נדרים פרק ב#משנה ב|נדרים ב ב,]] – והשוו [[ביאור:משנה שבועות פרק ג#משנה ח|שבועות ג ח-ט,]] שאם '''נשבע''' כך – חייב מלקות כשבועת שוא; דורש "איסר על '''נפשו'''", דבר שיכול לעמוד בו; גם אם לא הזכיר שם שמים בלשון הנדר אלא נדר בלשון "קרבן" או "קונם" – הנדר חל.}} '''"כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה'"''' – אֶת שֶׁהִסְמִיךְ נִדְרוֹ לְדָבָר שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ – הֲרֵי זֶה נֶדֶר; וְאִם לָאו – אֵינוֹ נֶדֶר. אַתָּה אוֹמֵר אֶת שֶׁהִסְמִיךְ אֶת נִדְרוֹ לְדָבָר שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ הֲרֵי זֶה נֶדֶר, וְאִם לָאו אֵינוֹ נֶדֶר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַד שֶׁיַּזְכִּיר 'לַשֵּׁם'? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ"''' – מִכָּל מָקוֹם. הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן: אֶת שֶׁהִסְמִיךְ אֶת נִדְרוֹ לְדָבָר שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ – הֲרֵי זֶה נֶדֶר; וְאִם לָאו – אֵינוֹ נֶדֶר. {{הע-שמאל|כאמור לעיל, שבועה מחייבת את הנשבע, אפילו אם נשבע לעשות מעשה בלתי אפשרי – במלקות. דורש "לאסור איסר" – כל דרך שאוסר על עצמו.}} אוֹ כְּשֵׁם שֶׁבִּנְדָרִים אֶת שֶׁהִסְמִיךְ נִדְרוֹ לְדָבָר שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ הֲרֵי זֶה נֶדֶר, וְאִם לָאו אֵינוֹ נֶדֶר – כָּךְ אַף בִּשְׁבוּעוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לֶאְסֹר אִסָּר"''' – מִכָּל מָקוֹם! {{הע-שמאל|הרציונל הוא שהשבועה תלויה בקיומו של הקב"ה, ואילו הנדר תלוי בחפץ מקודש, שהקשר שלו לה' הוא קונטינגנטי (אפשרי) ואינו מהותי. לכן שבועת שוא מחייבת מלקות, שהרי היא מניחה את קיום הקב"ה כעניין קונטינגנטי ובכך היא מחללת אותו, ואילו נדרי שוא לא.}} מַה הֶפְרֵשׁ בֵּין נְדָרִים לִשְׁבוּעוֹת? בִּנְדָרִים – כְּנוֹדֵר בְּחַיֵּי הַמֶּלֶךְ; בִּשְׁבוּעוֹת – כְּנִשְׁבָּע בַּמֶּלֶךְ עַצְמוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר: "{{ב|חַי ה'|לשון שבועה}} {{ב|וְחֵי נַפְשְׁךָ|לשון נדר}} אִם אֶעֶזְבֶךָּ" ([[מלכים ב ד ל]]). {{הע-שמאל|דרשה שניה על 'על נפשו': אין לבעל זכות לנדור בשם אשתו ולחייב אותה, למרות שזכותו על נדריה עולה על זכותו על נדריו שלו.}} '''"לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ"''', עַל נַפְשׁוֹ הוּא אוֹסֵר, וְאֵינוֹ אוֹסֵר עַל אֲחֵרִים. שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם {{ב|בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מֵפֵר, נִדְרֵי עַצְמוֹ מִשֶּׁנּוֹדַר|אחרי שהוא נודר אין לו זכות להפר לעצמו}} – {{ב|הֲרֵי הוּא מֵפֵר נִדְרֵי עַצְמוֹ עַד שֶׁלֹּא יִדּוֹר|לפני שנדר מותר לו לחלל את נדרו, שהרי עדיין לא נדר אותו}}, {{ב|מָקוֹם שֶׁמֵּפֵר, נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ מִשֶּׁנָּדְרָה|אחרי שאשתו נדרה הוא יכול להפר את נדריה}} – אֵינוֹ דִּין שֶׁיָּפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ עַד שֶׁלֹּא תִדּוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ"''', עַל נַפְשׁוֹ הוּא אוֹסֵר, וְאֵינוֹ אוֹסֵר עַל אֲחֵרִים. {{הע-שמאל|אסור להישבע לעשות דבר המנוגד להלכה (משום שבועת שוא), ואם עבר ונשבע שבועה כזאת – אסור לו לקיימה. וראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ג#משנה ו|שבועות ג ו.]]}} דָּבָר אַחֵר: '''"לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "כָּל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה", אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהוֹצִיא בְּפִיו; קִבֵּל עָלָיו בְּנֵדֶר וּבִשְׁבוּעָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר "לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ". יָכוֹל אֲפִלּוּ נִשְׁבַּע לֶאֱכוֹל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וּשְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו "כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה"? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ"''', לֶאֱסֹר אֶת הַמֻּתָּר, וְלֹא לְהַתִּיר אֶת הֶאָסוּר! {{הע-שמאל|דורש 'לא יחל' – לא יחלל, יחליף וישנה. בעניין החכם ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ה|נגעים ב ה.]]}} '''"לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ"''', שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה דְּבָרוֹ חֻלִּין. הֲרֵי שֶׁהָיָה חָכָם – לֹא יָפֵר לוֹ לְעַצְמוֹ. וְהַדִּין נוֹתֵן: אִם מֵיפֵר לַאֲחֵרִים, לֹא יָפֵר לְעַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ", שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה דְּבָרָיו חֻלִּין! {{הע-שמאל|אם נשבע או נדר להביא קרבן ולא הביא אותו במועד – חייב גם על "לא תאחר" וגם על "לא יחל דברו"; הגדרת האיחור והגדרת חילול השבועה חופפות; וראו למשל [[ביאור:תוספתא/ראש השנה/א#ב|תוספתא ראה"ש א ב.]]}} '''"לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ"''', מַגִּיד שֶׁעוֹבֵר עַל בַּל יַחֵל; וְעַל בַּל תְּאַחֵר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ" ([[דברים כג כב]]). מַגִּיד שֶׁעוֹבֵר עַל בַּל יַחֵל – וְעַל בַּל תְּאַחֵר! {{הע-שמאל|שני התנאים מסכימים ששבועה חלה על הבטחה בלי לשון "שבועה" מפורשת ("הבטאה"), וחולקים רק בפסוק הנדרש כך. ר' אליעזר דורש "דברו" – דיבורו, ור' עקיבא דורש "היוצא מפיו יעשה.}} '''"לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ"''', רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לַעֲשׂוֹת הַבְטָאָה כִּשְׁבוּעָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: "כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה", לַעֲשׂוֹת הַבְטָאָה כִּשְׁבוּעָה. {{הע-שמאל|נדרי קרבן חלים על האשה כשם שהם חלים על הגבר, ראו לעיל, וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/כט#פיסקה קנב|בסוף פיסקה קנב.]]}} '''"וְאִשָּׁה"''' ([[במדבר ל ד]]), מַקִּישׁ אִשָּׁה לְאִישׁ. מָה אִישׁ עוֹבֵר עַל בַּל יַחֵל וְעַל בַּל תְּאַחֵר – אַף אִשָּׁה עוֹבֶרֶת עַל בַּל יַחֵל וְעַל בַּל תְּאַחֵר! {{הע-שמאל|דרשה דומה לזו שלעיל לפס' ג: נערה שהגיעה לגיל 12 חייבת לקיים את נדריה, אם אביה לא הפר אותם – אפילו אם אין לה סימני בגרות מינית, שהרי כאן מדובר על יכולת קוגניטיבית להתחייב בדרך וולונטארית, בדומה למנדב קרבן או לנודר נזירות; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כב|לעיל כב.]] לעניין הגדרת הקטנה כאן ראו [[ביאור:משנה נידה פרק ה#משנה ו|נידה ה ו.]] לאחר שהנערה עברה את גיל 12, וגם בגרה (מבחינה מינית) – אין לאביה רשות להפר את נדריה, ואם לא נישאה – היא ברשות עצמה ונריה קיימים כנדרי הגבר. יש כאן מגמה של צמצום זכויות האב על ביתו לפרק זמן קצר יחסית – ובהרבה מקרים ביטול גמור שלהן (אם בגרה לפני גיל 12); וראו גם לקמן פיסקה קנה.}} '''"וְאִשָּׁה"''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִשֶּׁתִּבְגֹּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בִּנְעֻרֶיהָ"'''; אִי בִּנְעֻרֶיהָ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִלּוּ קְטַנָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאִשָּׁה"'''. הָא כֵּיצַד? יָצְתָה מִכְּלַל קְטַנָּה, וְלִכְלַל בַּגְרוּת לֹא בָּאת! מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד – נְדָרֶיהָ קַיָּמִים! {{הע-שמאל|השוו לעיל בדרשה לפס' ג.}} '''"כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַה'"''' – אֶת שֶׁתַּסְמוֹךְ אֶת נְדָרֶיהָ לְדָבָר שֶׁאֶפְשָׁר לָהּ לְהִנָּדֵר – הֲרֵי זֶה נֶדֶר; וְאִם לָאו – אֵינוֹ נֶדֶר. אַתָּה אוֹמֵר אֶת שֶׁתַּסְמוֹךְ נְדָרֶיהָ לְדָבָר שֶׁאֶפְשָׁר לָהּ לְהִנָּדֵר הֲרֵי זֶה נֶדֶר, וְאִם לָאו אֵין זֶה נֶדֶר, אוֹ עַד שֶׁתִּדֹּר לַשֵּם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאָסְרָה אִסָּר"''', מִכָּל מָקוֹם! הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן: אֶת שֶׁתַּסְמוֹךְ נְדָרֶיהָ לְדָבָר שֶׁאֶפְשָׁר לָהּ – הֲרֵי זֶה נֶדֶר; וְאִם לָאו – אֵינוֹ נֶדֶר! {{הע-שמאל|למרות שכאן לא מפורשת לשון "שבועה" לומד זאת המדרש מפס' יא דלהלן.}} '''"וְאָסְרָה אִסָּר"''', אֵין אִסָּר אֶלָּא שְׁבוּעָה; וְכֵן הוּא אוֹמֵר "אוֹ אָסְרָה אִסָּר עַל נַפְשָׁהּ בִּשְׁבֻעָה" ([[במדבר ל יא]]). {{הע-שמאל|גם אם בזמן שנדרה לא היתה פיזית בבית אביה – אם היתה ברשותו הבלעדית, כגון שהיא נערה שלא התארסה, או שהאירוסין בטלו – רשאי האב להפר; וכן יכול האב להפר את נדרי בתו הנערה המאורסת – יחד עם הבעל; וראו [[ביאור:משנה נדרים פרק י|נדרים י א-ב.]] אבל אם נישאה והתגרשה או התאלמנה, ההפרה אינה בתוקף והנדר חל, וראו [[ביאור:משנה קידושין פרק א|קידושין א א,]] "וקונה את עצמה"; וכן פשט פס' י. דורש "בית אביה".}} '''"בְּבֵית אָבִיהָ"''' – בִּרְשׁוּת אָבִיהָ. אַתָּה אוֹמֵר בֵּית אָבִיהָ בִּרְשׁוּת אָבִיהָ, אוֹ בֵּית אָבִיהָ כְּמַשְׁמָעוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ" ([[במדבר ל יז]]): נְעוּרֶיהָ בְּבֵית אָבִיהָ אָמַרְתִּי, וְלֹא נְעוּרֶיהָ בְּבֵית הַבַּעַל, לְהָבִיא אֶת שֶׁנִּתְאַרְמְלָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה מִן הָאֵירוּסִין! אַתָּה אוֹמֵר מִן הָאֵירוּסִין, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִן הַנִּשּׂוּאִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: "בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ", שֶׁכָּל נְעוּרֶיהָ בְּבֵית אָבִיהָ. יָצְאָתָה שֶׁנִּתְאַרְמְלָה אוֹ שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה מִן הַנִּשּׂוּאִין, שֶׁאֵין כָּל נְעוּרֶיהָ בְּבֵית אָבִיהָ. {{הע-שמאל|חרש אינו מפר את נדרי בתו, והשוו גם דברי ר' יהודה [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ח#משנה ד|בסנהדרין ח ד.]]}} '''"וְשָׁמַע אָבִיהָ"''' ([[במדבר ל ה]]) – לְהוֹצִיא אֶת הַחֵרֵשׁ! {{הע-שמאל|דורש "'''כל''' נדריה".}} '''"וְשָׁמַע אָבִיהָ"''', אֵין לִי אֶלָּא שֶׁשָּׁמַע אָבִיהָ; הִשְׁמִיעוּהוּ אֲחֵרִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ"'''. {{הע-שמאל|דורש "והחריש '''לה''' אביה". וראו [[ביאור:משנה נדרים פרק יא#משנה ה|נדרים יא ה.]]}} '''"וְהֶחֱרִישׁ לָהּ אָבִיהָ"''' עַד שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּן לָהּ; שֶׁאִם נָדְרָה בִּתּוֹ, וְאָמַר סָבוּר הָיִיתִי שֶׁאִשְׁתִּי – הֲרֵי זֶה יַחֲזֹר וְיָפֵר, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהֶחֱרִישׁ '''לָהּ'''", עַד שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּן לָהּ! {{הע-שמאל|אם האב קיים את הנדר ואישר אותו במפורש – אינו יכול לחזור בו; רק אם הניא אותה ולא קיים את הנדר רשאי להפר אותו; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ד|נזיר ד א-ב,]] [[ביאור:תוספתא/נדרים/ז#ח|ותוספתא נדרים ז ח.]] דורש "וקמו... יקום" – שקיים האב. הדרשה, וכן הדרשות הבאות – מטילות מגבלות רבות על זכות ההפרה של נדרי האשה, אולי מתוך כבוד לעצמאותה המתבקשת.}} '''"וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ וְכָל אִסָּר אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקוּם"''' – שֶׁאִם נָדְרָה וְקִיֵּם, וְחָזַר וְהֵפֵר – שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִהְיֶה מוּפָר? וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם "וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ" – עַד שֶׁלֹּא יָפֵר. אוֹ אַף מִשֶּׁיָּפֵר, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם "וְאִם הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ"? עַד שֶׁלֹּא קִיֵּם. אוֹ אַף מִשֶּׁקִּיֵּם? תַּלְמוּד לוֹמַר "יָקוּם". מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל נֵדֶר, אִם קִיֵּם שָׁעָה אַחַת – אֵין רַשַּׁאי לְהָפֵר! {{הע-שמאל|הנאה היא הפרה – ראו פס' ט; שמיעה כיום נדר, וחרישה כקיום – ראו פס' ה. לימוד הדדי בין האב לבעל}} '''"וְאִם הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ"''' ([[במדבר ל ו]]), אֵינִי יוֹדֵעַ הֲנָאָה זוֹ מַה הִיא? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "וְאִם בְּיוֹם שְׁמֹעַ אִישָׁהּ יָנִיא אוֹתָהּ וְהֵפֵר" ([[במדבר ל ט]]) בַּבַּעַל – הֱוֵי אוֹמֵר הֲנָאָה זוֹ הֲפָרָה. לִמֵּד בַּבַּעַל שֶׁהֲנָאָה הִיא הֲפָרָה, וְלִמֵּד בָּאָב שֶׁעָשָׂה בוֹ חֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֵדֶר לְהָפֵר. לְהָקֵם מִנַּיִן? הֲרֵי אַתָּה דָּן: הוֹאִיל וְרַשַּׁאי לְהָקֵם וְרַשַּׁאי לְהָפֵר, אִם לָמַדְתִּי לְעִנְיַן הֲפָרָה – שֶׁעָשָׂה הֲנָאָה כַּהֲפָרָה וַחֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֵדֶר, אַף לְהָקֵם – נַעֲשֶׂה הֲנָאָה כַּהֲפָרָה, וַחֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֵדֶר! לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּהָפֵר, שֶׁחָלַק מִכְּלָלוֹ – לְפִיכָךְ עָשָׂה בוֹ חֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֵדֶר; תֹּאמַר בְּהָקֵם, שֶׁלֹּא חָלַק מִכְּלָלוֹ – לְפִיכָךְ לֹא נַעֲשֶׂה בוֹ חֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֵדֶר! {{הע-שמאל|אי אפשר ללמוד את קיום הנדר ביום השמיעה בקל וחומר מהאב לבעל או ההפך, כי כל אחד משניהם עולה על חברו במובן מסויים; וראו [[ביאור:משנה נדרים פרק י#משנה ב|נדרים י ב.]] לכן ההיקש בין שניהם זקוק לפסוק מפורש – פס' יז.}} לֹא זָכִיתִי – אֲדוּנֶנּוּ מִן הַבַּעַל: הוֹאִיל וְהַבַּעַל מֵיפֵר וְהָאָב מֵיפֵר; מַה הַבַּעַל, עָשָׂה בוֹ חֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֵדֶר לְהָקֵם, אַף הָאָב, נַעֲשֶׂה בוֹ חֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֵדֶר לְהָקֵם! וְעוֹד, קַל וָחֹמֶר הוּא: וּמָה הַבַּעַל, {{ב|שֶׁאֵין הָרְשׁוּת מִתְרוֹקֶנֶת לוֹ|אם מת אביה של המאורסת לו}} – עָשָׂה בוֹ חֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֵדֶר, הָאָב, {{ב|שֶׁהָרְשׁוּת מִתְרוֹקֶנֶת לוֹ|אם מת הארוס}} – אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ חֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֵדֶר? לֹא: אִם אָמַרְתָּ {{ב|בַּבַּעַל, שֶׁמֵּפֵר בְּבֹגֶר|הבעל מיפר גם את נדרי אשתו הבוגרת}} – לְפִיכָךְ עָשָׂה בוֹ חֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֵדֶר; תֹּאמַר בָּאָב, {{ב|שֶׁאֵין מֵפֵר בְּבֹגֶר|אינו רשאי להפר את נדרי בתו הרווקה הבוגרת}} – לְפִיכָךְ לֹא נַעֲשֶׂה בוֹ חֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֵדֶר! לֹא זָכִיתִי מִן הַדִּין, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֵלֶּה הַחֻקִּים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה" וְגוֹ' ([[במדבר ל יז]])! עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה מַקִּישׁ אֶת הָאָב לַבַּעַל! מַה בַּעַל עָשָׂה בוֹ חֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֵדֶר לְהָקֵם – אַף הָאָב, נַעֲשֶׂה בוֹ חֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֵדֶר לְהָקֵם. {{הע-שמאל|מכאן נראה לכאורה שביטול הנדר יכול להיות בלבו של המיפר, בניגוד [[ביאור:תוספתא/נדרים/ז#ח|לתוספתא נדרים ז ח.]] יתכן שהכוונה כאן שהפר את הנדר בקול – אבל לא באזניה, וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ד#משנה ג|נזיר ד ג.]] לדרשה דומה לזו שכאן ראו [[ביאור:תוספתא/נזיר/ג#ו|תוספתא נזיר ג ו-ז.]]}} '''"וַה' יִסְלַח לָהּ"''', הֲרֵי שֶׁנָּדְרָה, וּבִטְּלוֹ בְּלִבּוֹ, וְהָלְכָה וְעָשְׂתָה מְזִידָה; מִנַּיִן שֶׁצְּרִיכָה סְלִיחָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וַה' יִסְלַח לָהּ"'''. וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם נְדָרִים הַמּוּפָרִים – צְרִיכִין סְלִיחָה, קַל וָחֹמֶר לִנְדָרִים שֶׁאֵינָן מוּפָרִין! מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמִתְכַּוֵּן לֶאֱכֹל בְּשַׂר חֲזִיר וְאָכַל בְּשַׂר טָלֶה. וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם הַמִּתְכַּוֵּן לֶאֱכֹל בְּשַׂר חֲזִיר וְאָכַל בְּשַׂר טָלֶה צָרִיךְ סְלִיחָה; קַל וָחֹמֶר לְמִתְכַּוֵּן לֶאֱכֹל וְאָכַל! וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם נְדָרִים הַמּוּפָרִין צְרִיכִין סְלִיחָה, קַל וָחֹמֶר לִנְדָרִים שֶׁאֵין מוּפָרִין! {{הע-שמאל|ההפרה היא טקס מחייב, ואי אפשר להניח שהנדר מופר אם המיפר אינו יודע על קיומו.}} '''"כִּי הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ"''', וְאִם הֵפֵר הָאָב – מוּפָר, וְאִם לָאו – אֵין מוּפָר. אָמְרָה: יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁכָּל נְדָרִים שֶׁהָיָה אַבָּא שׁוֹמֵעַ הָיָה מֵיפֵר! – שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִהְיֶה מוּפָר? תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ": וְאִם הֵפֵר הָאָב – מוּפָר וְאִם לָאו – אֵין מוּפָר. {{הע-שמאל|לדעת ר' יאשיה אין האפוטרופוס רשאי להפר את הנדר אלא האב עצמו דווקא. ר' יונתן חולק עליו ומאפשר הפרה בידי שליח.}} אָמַר לְאַפּוֹטְרוֹפּוֹס: כָּל נְדָרִים שֶׁתְּהֵא בִּתִּי נוֹדֶרֶת מִיכָּן וְעַד שֶׁאָבוֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי – הָפֵר לָהּ, וְהֵפֵר לָהּ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִהְיֶה מוּפָר? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאִם הֵנִיא '''אָבִיהָ''' אֹתָהּ" וְאִם הֵיפֵר אָבִיהָ – מוּפָר וְאִם לָאו – אֵינוֹ מוּפָר, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מָצִינוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ! {{הע-שמאל|לכאורה פס' ז-ט מוסרים אותו מסר כמו פס' יא-טו. ר' יאשיה מבחין בין ארוסה לנשואה. מגישתו מסתבר שלארוסה יכול להפר הארוס לבדו. ר' יונתן טוען – וכך גם משנתנו, ראו [[ביאור:משנה נדרים פרק י|נדרים י א]] – שאת נדרי הנערה המאורסה מפירים אביה והארוס דווקא בשיתוף פעולה, ואין אחד מהם מיפר לה לבדו.}} '''"וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ"''' ([[במדבר ל ז]]) זוֹ אֲרוּסָה! אַתָּה אוֹמֵר זוֹ אֲרוּסָה, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּנְשׂוּאָה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "וְאִם בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה" ([[במדבר ל יא]]), הֲרֵי נְשׂוּאָה אֲמוּרָה. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ"? זוֹ אֲרוּסָה, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ! לֹא בָּא הַכָּתוּב לַחֲלֹק, אֶלָּא רְשׁוּתוֹ: שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית אָבִיהָ – אָבִיהָ וּבַעְלָהּ מְפִירִין נְדָרֶיהָ. נִיסֵּת – אֵין הָאָב מֵיפֵר אֶת נְדָרֶיהָ! {{הע-שמאל|הפסוק נדרש כנישואין, שבהם עוברת האשה מבית אביה לבית בעלה – והשוו דברי' ר' יאשיה לעיל.}} '''"וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ"''', נְדָרֶיהָ שֶׁבָּאוּ עִמָּהּ מִבֵּית אָבִיהָ לְבֵית בַּעְלָהּ. אַתָּה אוֹמֵר נְדָרֶיהָ שֶׁבָּאוּ עִמָּהּ מִבֵּית אָבִיהָ לְבֵית בַּעְלָהּ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא נְדָרֶיהָ שֶׁנָּדְרָה בִּרְשׁוּתוֹ? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: אִם נֵדֶר שֶׁנָּדְרָה שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּתוֹ – הֲרֵי הוּא מֵיפֵר, קַל וָחֹמֶר לְנֵדֶר שֶׁנָּדְרָה בִּרְשׁוּתוֹ! {{הע-שמאל|נדרים שאביה קיים לא ניתנים לביטול, ונדרים שהופרו אינם עליה; בגוף הדרשה יש נסיון נוסף לערוך קל וחומר בין האב לבעל, וגם הוא נדחה כקודמו דלעיל, וגם הפעם ההיקש בין האב לבעל נתמך בפס' יז.}} דָּבָר אַחֵר '''"וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ"''' – נְדָרִים שֶׁלֹּא הוּקְמוּ וְשֶׁלֹּא הוּפָרוּ. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא נְדָרִים שֶׁהוּקְמוּ וְשֶׁהוּפָרוּ? הֲרֵי אַתָּה דָּן הוֹאִיל וְהַבַּעַל מֵיפֵר וְהָאָב מֵיפֵר: מַה הָאָב, אֵין מֵיפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁלֹּא הוּקְמוּ וְשֶׁלֹּא הוּפָרוּ – כָּךְ הַבַּעַל! וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמָה הָאָב, שֶׁהָרְשׁוּת מִתְרוֹקֶנֶת לוֹ – אֵין מֵיפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁלֹּא הוּקְמוּ וְשֶׁלֹּא הוּפָרוּ, הַבַּעַל, שֶׁאֵין הָרְשׁוּת מִתְרוֹקֶנֶת לוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יָפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁלֹּא הוּקְמוּ וְשֶׁלֹּא הוּפָרוּ? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בָּאָב, שֶׁאֵין מֵיפֵר אֶלָּא בְּבֹגֶר – לְפִיכָךְ אֵין מֵיפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁלֹּא הוּקְמוּ וְשֶׁלֹּא הוּפָרוּ; תֹּאמַר בַּבַּעַל, שֶׁמֵּיפֵר בְּבֹגֶר – לְפִיכָךְ יָפֵר כָּל נֶדֶר! לֹא זָכִיתִי מִן הַדִּין, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֵלֶּה הַחֻקִּים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ בֵּין אָב לְבִתּוֹ" ([[במדבר ל יז]]). עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה מַקִּישׁ אֶת הַבַּעַל לָאָב: מַה הָאָב, אֵינוֹ מֵיפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁלֹּא הוּקְמוּ וְשֶׁלֹּא הוּפָרוּ, אַף הַבַּעַל, אֵין מֵיפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁלֹּא הוּקְמוּ וְשֶׁלֹּא הוּפָרוּ! {{הע-שמאל|ביטוי אינו סוג של שבועה אלא כינוי לכל שבועה שהיא, והשוו [[ביאור:משנה שבועות פרק ג#משנה ז|שבועות ג ז.]]}} '''"אוֹ מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ"''', אֵין בִּטּוּי אֶלָּא שְׁבוּעָה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם" ([[ויקרא ה ד]]). {{הע-שמאל|ראו לעיל על פס' ה, דרשות דומות על האב. גם בעל חרש לא יכול להפר, גם שמיעה שלו היא לאו דווקא ישירה, גם הוא צריך להיות מודע מיהי שנדרה, וגם הוא, אם קיים את הנדר – אינו יכול לחזור בו ולהפר אותו.}} '''"וְשָׁמַע אִישָׁהּ"''' ([[במדבר ל ח]]) – לְהוֹצִיא אֶת הַחֵרֵשׁ! '''"וְשָׁמַע אִישָׁהּ"''', אֵין לִי אֶלָּא שֶׁשָּׁמַע הוּא; הִשְׁמִיעוּהוּ אֲחֵרִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ וְכָל אִסָּר אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקֻמוּ", מִכָּל מָקוֹם! '''"וְהֶחֱרִישׁ לָהּ"''' – עַד שֶׁיִּהְיֶה מִתְכַּוֵּן לָהּ; שֶׁאִם נָדְרָה אִשְׁתּוֹ וְאָמַר סָבוּר הָיִיתִי שֶׁהִיא בִּתִּי – הֲרֵי זֶה יַחֲזֹר וְיָפֵר, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהֶחֱרִישׁ '''לָהּ'''" – עַד שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּן לָהּ: '''"וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְהֵפֵר אֶת נִדְרָהּ" שֶׁאִם נָדְרָה וְקִיֵּם וְחָזַר וְהֵפֵר, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִהְיֶה מוּפָר? וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם "וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ" – עַד שֶׁלֹּא יָפֵר! אוֹ אַף מִשֶּׁיָּפֵר, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם "וְהֵפֵר אֶת נִדְרָהּ"? – עַד שֶׁלֹּא קִיֵּם. אוֹ אַף מִשֶּׁקִּיֵּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: "יָקֻמוּ", מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל נֵדֶר שֶׁקִּיֵּם שָׁעָה אַחַת – אֵין יָכוֹל לְהָפֵr! '''"וְאִם בְּיוֹם שְׁמֹעַ אִישָׁהּ יָנִיא אוֹתָהּ"''' ([[במדבר ל ט]]), לִמֵּד בַּבַּעַל שֶׁהֲנָאָה הִיא הֲפָרָה, וְלִמֵּד בַּבַּעַל שֶׁעָשָׂה חֲרִישָׁה וּשְׁמִיעָה כְּיוֹם נֵדֶר! {{הע-שמאל|השוו לדרשה דלעיל פס' ג. שם ניסתה דרשת קל וחומר דומה להוכיח שבעל יכול לאסור על אשתו וכאן מנסים להסיק מהק"ו כר' אליעזר (ראו [[ביאור:משנה נדרים פרק י#משנה ז|נדרים י ז,]]) שיכול הבעל להפר נדרי אשתו מראש, עוד לפני שנדרה אותם. שתי הדרשות מופרכות ע"י פסוקים. כאן מפריכים את הדרשה ע"י פס' ט ("אשר עליה") וע"י פס' יד, המשווה את הפרת הנדר להקמתו. מההשוואה עולה שנדר שעדיין לא נידור אינו ניתן להפרה.}} '''"וְהֵפֵר אֶת נִדְרָהּ אֲשֶׁר עָלֶיהָ"''' – נְדָרֶיהָ שֶׁעָלֶיהָ מֵיפֵר, וְלֹא נְדָרִים שֶׁאֵין עָלֶיהָ, שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יָפֵר. וְהַדִּין נוֹתֵן: וּמָה אִם בְּמָקוֹם {{ב|שֶׁאֵין מֵיפֵר, נִדְרֵי עַצְמוֹ מִשֶּׁנָּדַר – הֲרֵי הוּא מֵיפֵר נִדְרֵי עַצְמוֹ עַד שֶׁלֹּא יִדּוֹר|אין הבעל יכול להפר נדרים שנדר, אבל כמובן הוא רשאי שלא לנדור אותם מראש}}, מָקוֹם שֶׁמֵּיפֵר, נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ מִשֶּׁנָּדְרָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁיָּפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ עַד שֶׁלֹּא תִדּוֹר? אָמְרוּ לוֹ: לֹא אָמְרָה תוֹרָה אֶלָּא "וְהֵפֵר אֶת נִדְרָהּ אֲשֶׁר עָלֶיהָ"; נְדָרִים שֶׁעָלֶיהָ מֵיפֵר, וְלֹא נְדָרִים שֶׁאֵין עָלֶיהָ. דָּבָר אַחֵר: "אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ" ([[במדבר ל יד]]); אֵת שֶׁבָּא לִכְלַל הָקֵם – בָּא לִכְלַל הָפֵר; לֹא בָּא לִכְלַל הָקֵם – לֹא בָּא לִכְלַל הָפֵר! {{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשות לפס' ו.}} '''"וַה' יִסְלַח לָהּ"''', הֲרֵי שֶׁנָּדְרָה וּבִטְּלוֹ בְּלִבּוֹ, וְהָלְכָה וְעָשְׂתָה מְזִידָה; מִנַּיִן שֶׁצְּרִיכָה סְלִיחָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''וַה' יִסְלַח לָהּ'''. וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: מַה נְּדָרִים הַמּוּפָרִין צְרִיכִין סְלִיחָה, קַל וָחֹמֶר לִנְדָרִים שֶׁאֵין מוּפָרִין! מָשְׁלוּ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר? לְמִתְכַּוֵּן לֶאֱכֹל בְּשַׂר חֲזִיר וְאָכַל בְּשַׂר טָלֶה. וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם הַמִּתְכַּוֵּן לֶאֱכֹל בְּשַׂר חֲזִיר וְאָכַל בְּשַׂר טָלֶה צָרִיךְ כַּפָּרָה וּסְלִיחָה, קַל וָחֹמֶר לְמִתְכַּוֵּן לֶאֱכֹל וְאָכַל. וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם נְדָרִים הַמּוּפָרִין צְרִיכִין סְלִיחָה, קַל וָחֹמֶר לִנְדָרִים שֶׁאֵין מוּפָרִים. }} ===פיסקה קנד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ל י-יג''' {{הע-שמאל|אלמנה או גרושה מן האירוסין חוזרת לבית אביה והאב עדיין יכול להפר את נדריה, ראו לעיל קנג לפס' ד, "להביא את שנתארמלה" וכו'. אמנם לעניין נישואין לכהן היא נחשבת גרושה, אבל לא לעניין נדרים. לכינוי הבוגרת "בעולה" ראו [[ביאור:משנה כתובות פרק ג#משנה ח|כתובות ג ח,]] שהניחו שלבוגרת אין בתולין ולכן פטרו את הבועל אותה מקנס. אם האשה נשואה בפעם השניה, ואינה ברשות עצמה (ראו [[ביאור:משנה קידושין פרק א|קידושין א א]]) – בעלה האחרון מיפר לה, וראו [[ביאור:משנה נדרים פרק י#משנה ג|נדרים י ג.]]}} '''"וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה"''' ([[במדבר ל י]]) – מִן הַנִּשּׂוּאִין. אַתָּה אוֹמֵר מִן הַנִּשּׂוּאִין, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִן הָאֵירוּסִין? הֲרֵי אַתָּה דָן: הוֹאִיל {{ב|וּבְעוּלָה|בוגרת}} – אֵין אָבִיהָ מֵפֵר נְדָרֶיהָ, וְאַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה – אֵין אָבִיהָ מֵפֵר נְדָרֶיהָ. מָה בְעוּלָה, שֶׁיָּצְאָת מֵרְשׁוּת אָבִיהָ – אַף אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה, שֶׁיָּצְאָת מֵרְשׁוּת אָבִיהָ. אוֹ אֲפִילוּ נִתְאַרְמְלָה מִזֶּה וְנִסֵּת לָזֶה, נִתְגָּרְשָׁה מִזֶּה וְנִסֵּת לָזֶה – קוֹרֵא אֲנִי עָלֶיהָ "וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה". לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּאַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאִם בֵּית אִשָּׁהּ נָדָרָה"''' ([[במדבר ל יא]]), מִכָּל מָקוֹם. {{הע-שמאל|ר' ישמעאל כר' יאשיה לעיל קנג לפס' ז, שהארוס יכול להפר את נדרי הארוסה לבדו. ר' עקיבא נוקט לשון מוזרה, שהרי יתומה אינה בחיי האב. יתכן שהוא מפרש את פס' יא-טו בגרושה או אלמנה שנישאה בשנית, שהיא כיתומה, כלומר כשהיתה גרושה היתה ברשות עצמה כיתומה, – ואז נדרה – ואחר כך נישאה ועברה לרשות בעלה שלא מרשות אביה אלא מרשות עצמה; וקשה.}} '''"וְאִם בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה"''' ([[במדבר ל יא]]) – זוֹ נְשׂוּאָה. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֲרוּסָה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ"''' ([[במדבר ל ז]]) – הֲרֵי אֲרוּסָה אֲמוּרָה. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאִם בֵּית אִשָּׁהּ נָדָרָה"? – זוֹ נְשׂוּאָה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: זוֹ יְתוֹמָה בְּחַיֵּי הָאָב! {{הע-שמאל|ראו לעיל קנג בדרשות לפס' ה.}} '''"וְשָׁמַע אִישָׁהּ"''' ([[במדבר ל יב]]) – לְהוֹצִיא אֶת הַחֵרֵשׁ! "וְשָׁמַע אִישָׁהּ" – אֵין לִי אֶלָּא שֶׁשָּׁמַע הוּא; הִשְׁמִיעוּהוּ אֲחֵרִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ"'''! {{הע-שמאל|לשתיקה של הבעל כששמע על נדרי אשתו ייתכנו כמה הסברים: יתכן שהשתיקה היא סימן לכעס על האשה ("למיקט") ויתכן שהוא מסכים ומקיים את הנדר. אמנם בשני המקרים הדין הוא ששתיקה עד הערב היא קיום הנדר, אבל הדרשה מזכירה זאת כדי להסביר את הכפילות של פס' יב ופסוק טו.}} '''"וְהֶחֱרִישׁ לָהּ"''' – זוֹ חֲרָשָׁה לְקַיֵּם. אַתָּה אוֹמֵר זוֹ חֲרָשָׁה לְקַיֵּם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא חֲרָשָׁה לְמַקֵּט? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וְאִם הַחֲרֵשׁ יַחֲרִישׁ לָהּ אִישָׁהּ"''' ([[במדבר ל טו]]), הֲרֵי חֲרָשָׁה לְמַקֵּט אֲמוּרָה. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהֶחֱרִישׁ לָהּ"? – זוֹ חֲרָשָׁה לְקַיֵּם! {{הע-שמאל|ראו לעיל קנג לפס' ה.}} '''"וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ"''', שֶׁאִם נָדְרָה וְקִיֵּם וְחָזַר וְהֵפֵר, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִהְיֶה מוּפָר, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם "וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ" – עַד שֶׁלֹּא יָפֵר? אוֹ אַף מִשֶּׁיָּפֵר, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"וְהֵפֵר אֶת נִדְרָהּ"'''? – עַד שֶׁלֹּא קִיֵּם. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אַף מִשֶּׁקִיֵּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"יָקוּם"'''; מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל נֶדֶר שֶׁקִיֵּם שָׁעָה אַחַת – אֵין רַשַּׁאי לְהָפֵר! {{הע-שמאל|אינו חייב להפר את הנדר מיד, אלא עד הערב, וראו [[ביאור:משנה נדרים פרק י#משנה ח|נדרים י ח.]]}} '''"וְאִם הָפֵר יָפֵר אֹתָם אִישָׁהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ"''' ([[במדבר ל יג]]) מַגִּיד שֶׁנָּתְנָה תּוֹרָה רְשׁוּת לְהָפֵר כָּל הַיּוֹם. {{הע-שמאל|ראו לעיל קנג לפס' ו.}} "כֹּל מוֹצָא שְׂפָתֶיהָ לִנְדָרֶיהָ וּלְאִסַּר נַפְשָׁהּ לֹא יָקוּם, '''אִישָׁהּ הֲפֵרָם'''" – לְהוֹצִיא אֶת אַפּוֹטְרוֹפּוֹס. '''"אִישָׁהּ הֲפֵרָם"''', אִם הֵפֵר הַבַּעַל – מוּפָר, וְאִם לָאו – אֵינוֹ מוּפָר. אָמְרָה: יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁכָּל נְדָרִים שֶׁהָיָה בַעְלִי שׁוֹמֵעַ הָיָה מֵפֵר, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִהְיֶה מוּפָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אִישָׁהּ הֲפֵרָם"''', אִם הֵפֵר הַבַּעַל – מוּפָר, וְאִם לָאו – אֵינוֹ מוּפָר! אָמַר לְאַפּוֹטְרוֹפּוֹס: כָּל נְדָרִים שֶׁתְּהֵא אִשְׁתִּי נוֹדֶרֶת מִיכָּן עַד שֶׁאָבוֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי הָפֵר לָהּ. וְהֵפֵר לָהּ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִהְיֶה מוּפָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אִישָׁהּ הֲפֵרָם"''': אִם הֵפֵר הַבַּעַל – מוּפָר, וְאִם לָאו – אֵינוֹ מוּפָר, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מָצִינוּ בְכָל מָקוֹם שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ! '''"וַה' יִסְלַח לָהּ"''', הֲרֵי שֶׁנָּדְרָה, וּבִטְּלָה בְּלִבָּהּ, וְהָלְכָה וְעָשְׂתָה מְזִידָה. מִנַּיִן שֶׁצְּרִיכָה סְלִיחָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וַה' יִסְלַח לָהּ"'''; וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם הַנְּדָרִים הַמּוּפָרִים צְרִיכִין סְלִיחָה – קַל וָחֹמֶר לִנְדָרִים שֶׁאֵין מוּפָרִין! מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר? לְמִתְכַּוֵּן לֶאֱכֹל בְּשַׂר חֲזִיר וְאָכַל בְּשַׂר טָלֶה – צָרִיךְ סְלִיחָה. קַל וָחֹמֶר לְמִתְכַּוֵּן לֶאֱכֹל וְאָכַל. וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם נְדָרִין הַמּוּפָרִין צְרִיכִין סְלִיחָה, קַל וָחֹמֶר לִנְדָרִים שֶׁאֵין מוּפָרִין! }} ===פיסקה קנה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ל יד''' {{הע-שמאל|לפנינו הצמצום הגדול ביותר של זכות ההפרה בתקופת חז"ל: תוכן הנדר המופר הוא עינוי נפש או דברים שבינו לבינה, הנוגעים בזוגיות של שניהם, וראו [[ביאור:תוספתא/נדרים/ז|תוספתא נדרים ז א.]]. כל נדר בנושא אחר – אין הבעל יכול להפר. וראו [[ביאור:משנה נדרים פרק יא|נדרים יא א,]] שם לא מופיע ההיתר להפרת הנדר בדברים שבינו לבינה.}} '''"כָּל נֶדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר לְעַנֹּת נָפֶשׁ"''' ([[במדבר ל יד]]), לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְהֵפֵר אֶת נִדְרָהּ אֲשֶׁר עָלֶיהָ" ([[במדבר ל ט]]). שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין נְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ – בֵּין נְדָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם עִנּוּי נֶפֶשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כָּל נֶדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר '''לְעַנֹּת נָפֶשׁ''' – אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ". לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא נְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עִנּוּי נֶפֶשׁ! אֵין לִי אֶלָּא נְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ. נְדָרִים שֶׁהֵם בֵּינוֹ לְבֵינָהּ, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֵלֶּה הַחֻקִּים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה, '''בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, בֵּין אָב לְבִתּוֹ'''" ([[במדבר ל יז]]). {{הע-שמאל|קטע שקשה להבינו, ונראה שכך פירושו: ר' יאשיה מאפשר לבעל להפר רק נדרים של עינוי נפש שהם בינו לבינה, כגון שנדרה שלא תיהנה מבעלה. נדר כזה "אינו מתחלל ע"י אחרים", כלומר אינו נוגע להם, ולכן יכול הבעל להפר אותו. ר' יונתן מקשה עליו [[ביאור:משנה נדרים פרק יא#משנה ב|מנדרים יא ב,]] שאם נדרה הנאה מפירות העולם יכול להפר, והרי הנדר הזה אינו נוגע לבעל, מכאן הוא מסיק, בדומה [[ביאור:תוספתא/נדרים/ז|לתוספתא נדרים ז א,]] שיכול להפר נדרים שבינו לבינה '''או''' שיש בהם עינוי נפש, ואין צורך תמיד בשני התנאים גם יחד.}} שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ וּבֵין שֶׁאֵין בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כָּל נֶדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר לְעַנֹּת נָפֶשׁ". וּמַה זֶּה, נֶדֶר שֶׁאֵינוֹ מִתְחַלֵּל אֶלָּא עַל פִּי אֲחֵרִים – הוּא מֵפֵר, כָּךְ כָּל נֶדֶר שֶׁאֵינוֹ מִתְחַלֵּל אֶלָּא עַל פִּי אֲחֵרִים הוּא מֵפֵר, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מָצִינוּ נֶדֶר שֶׁאֵינוֹ מִתְחַלֵּל עַל יְדֵי אֲחֵרִים אֶלָּא בוֹ – הֲרֵי הוּא מֵפֵר! כְּאֵיזֶה צַד? אָמְרָה: "קוֹנָם פֵּרוֹת הָעוֹלָם עָלַי" – הֲרֵי זֶה יָפֵר. "קוֹנָם פֵּרוֹת מְדִינָה זוֹ עָלַי" – יָבִיא לָהּ מִן מְדִינָה אַחֶרֶת. "פֵּרוֹת חֶנְוָנִי זֶה עָלַי" – אֵין יָכוֹל לְהָפֵר! אֶלָּא מַה זֶּה נֶדֶר שֶׁאֵין מִתְחַלֵּל עַל יְדֵי אֲחֵרִים אֶלָּא בוֹ – הוּא מֵפֵר. {{הע-שמאל|הרחבת המגבלה על הזכות להפר מהבעל גם לאב. שולל הצעה להרחיב את זכות ההפרה מהאב לבעל, ואחר כך פוסל את הלימוד מקל וחומר ומעדיף לימוד מפס' יז – ראו לעיל קנג לפס' ו.}} אֵין לִי אֶלָּא בַעַל, שֶׁאֵינוֹ מֵפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ וּנְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עִנּוּי נֶפֶשׁ; הָאָב מִנַּיִן? הֲרֵי אַתָּה דָן: הוֹאִיל וְהַבַּעַל מֵפֵר וְהָאָב מֵפֵר, מָה הַבַּעַל, אֵין מֵפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ וּנְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עִנּוּי נֶפֶשׁ, אַף הָאָב, לֹא יָפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ וּנְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עִנּוּי נֶפֶשׁ. אוֹ חִלּוּף: הוֹאִיל וְהָאָב מֵפֵר וְהַבַּעַל מֵפֵר, מָה הָאָב, מֵפֵר כָּל נֶדֶר – אַף הַבַּעַל מֵפֵר כָּל נֶדֶר! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "כָּל נֶדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר לְעַנֹּת נָפֶשׁ"? בִּימֵי הַבֹּגֶר, אֲבָל בִּימֵי הַנְּעוּרִים – יָפֵר כָּל נְדָרֶיהָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ" ([[במדבר ל יז]]). נְעוּרִים בְּבֵית אָבִיהָ אָמַרְתִּי, וְלֹא נְעוּרִים בְּבֵית הַבַּעַל! דַּנְתִּי וְחִלַּפְתִּי, בָּטֵל הַחִלּוּף וְזָכִיתִי לַדִּין כַּבַּתְּחִלָּה: הוֹאִיל וְהַבַּעַל מֵפֵר וְהָאָב מֵפֵר, מָה הַבַּעַל, אֵין מֵפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ וּנְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עִנּוּי נֶפֶשׁ, אַף הָאָב, לֹא יָפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ וּנְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עִנּוּי נֶפֶשׁ. וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: מָה הַבַּעַל, שֶׁמֵּפֵר בְּבֹגֶר, אֵין מֵפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ וּנְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עִנּוּי נֶפֶשׁ, הָאָב, שֶׁאֵין מֵפֵר בְּבֹגֶר, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יָפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ וּנְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עִנּוּי נֶפֶשׁ? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּבַּעַל, שֶׁאֵין הָרְשׁוּת מִתְרוֹקֶנֶת לוֹ – לְפִיכָךְ אֵין מֵפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ וּנְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עִנּוּי נֶפֶשׁ; תֹּאמַר בָּאָב, שֶׁהָרְשׁוּת מִתְרוֹקֶנֶת לוֹ, לְפִיכָךְ יָפֵר כָּל נֶדֶר! לֹא זָכִיתִי לַדִּין! תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֵלֶּה הַחֻקִּים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה, בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, בֵּין אָב לְבִתּוֹ" ([[במדבר ל יז]]). עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה מַקִּישׁ אֶת הָאָב לַבַּעַל: מָה הַבַּעַל אֵין מֵפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ וּנְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עִנּוּי נֶפֶשׁ, אַף הָאָב, אֵין מֵפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ וּנְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נדרים פרק יא#משנה ו|נדרים יא ו,]] כר' ישמעאל, שצריך להפר את כל חלקי הנדר, אבל אם קיים חלק אחד – כל הנדר קיים. לדעת ר' עקיבא אפשר לקיים חלק ולהפר חלק אחר מהנדר. לבסוף מובאת דעה שלישית, שגם הפרה או התרה של חלק מהנדר מבטלת אותו לגמרי. וראו [[ביאור:משנה נדרים פרק ט#משנה ו|נדרים ט ו,]] שם שיטת ר' עקיבא שונה מזאת שבספרי, ודומה לגישה השלישית כאן.}} "אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ". נָדְרָה מִן הַתְּאֵנִים וּמִן הָעֲנָבִים, קִיֵּם בַּתְּאֵנִים – כֻּלּוֹ קַיָּם. הֵיפֵר לַתְּאֵנִים – אֵין מוּפָר עַד שֶׁיָּפֵר אַף לָעֲנָבִים, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: קִיֵּם לַתְּאֵנִים וְלֹא קִיֵּם לָעֲנָבִים, אוֹ קִיֵּם לָעֲנָבִים וְלֹא קִיֵּם לַתְּאֵנִים, הֵפֵר לָעֲנָבִים וְלֹא הֵפֵר לַתְּאֵנִים, אוֹ הֵפֵר לַתְּאֵנִים וְלֹא הֵפֵר לָעֲנָבִים, יָכוֹל כֻּלּוֹ מוּפָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ" – בְּמִינוֹ, "וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ" – בְּמִינוֹ. נָדְרָה מִן הַתְּאֵנִים וּמִן הָעֲנָבִים, וְנִשְׁאֲלָה לְחָכָם וְהִתִּיר לָהּ לַתְּאֵנִים וְלֹא לָעֲנָבִים, לָעֲנָבִים וְלֹא לַתְּאֵנִים – כֻּלּוֹ מֻתָּר. {{ב|אָסַר לָהּ לַתְּאֵנִים|לא התיר לה תאנים}} {{ב|וְלֹא לָעֲנָבִים,|שלא שאלה את החכם עליהם}} לָעֲנָבִים וְלֹא לַתְּאֵנִים – כֻּלּוֹ אָסוּר. הֵפֵר לָהּ בַּעֲלָהּ לַתְּאֵנִים וְלֹא לָעֲנָבִים, לָעֲנָבִים וְלֹא לַתְּאֵנִים – כֻּלּוֹ מוּפָר. קִיֵּם לָהּ לַתְּאֵנִים וְלֹא לָעֲנָבִים, לָעֲנָבִים וְלֹא לַתְּאֵנִים – כֻּלּוֹ קַיָּם. {{הע-שמאל|אם הנדר היה בלשון שניתן לחלק אותו לשני נדרים נפרדים – מודים כולם שיש לחלק ולדון כל נדר בנפרד, וראו [[ביאור:משנה נדרים פרק יא#משנה ו|נדרים יא ו.]]}} אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁהוּא נֶדֶר אֶחָד. אֲבָל אִם אָמְרָה: "תְּאֵנִים שֶׁאֲנִי טוֹעֶמֶת" וְעוֹד: "עֲנָבִים שֶׁאֲנִי טוֹעֶמֶת", וְנִשְׁאֲלָה לְחָכָם, וְהִתִּיר לָהּ לַתְּאֵנִים וְלֹא לָעֲנָבִים, לָעֲנָבִים וְלֹא לַתְּאֵנִים. הֵפֵר לָהּ בַּעֲלָהּ לַתְּאֵנִים וְלֹא לָעֲנָבִים, לָעֲנָבִים וְלֹא לַתְּאֵנִים, קִיֵּם לָהּ לַתְּאֵנִים וְלֹא לָעֲנָבִים, לָעֲנָבִים וְלֹא לַתְּאֵנִים – הַקִּיּוּם בְּקִיּוּמוֹ וְהַהֵפֵר בְּהֵיפֵרוֹ. }} ===פיסקה קנו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ל טו-יז''' {{הע-שמאל|ראו גם לעיל פיסקה קנד, לפס' יב. בין אם כוונת הבעל היא להפגין כעס על אשתו, בין אם ברצונו לאשר את הנדר; ההחרשה שלו מקיימת את הנדר!}} '''"וְאִם הַחֲרֵשׁ יַחֲרִישׁ לָהּ אִישָׁהּ מִיּוֹם אֶל יוֹם"''' ([[במדבר ל טו]]) – זוֹ חֲרִישָׁה לְמַקֵּט. אַתָּה אוֹמֵר זוֹ חֲרִישָׁה לְמַקֵּט, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא חֲרִישָׁה לְקִיּוּם? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "וְהֶחֱרִישׁ לָהּ" ([[במדבר ל יב]]) הֲרֵי חֲרִישָׁה לְקִיּוּם אָמוּר; וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאִם הַחֲרֵשׁ יַחֲרִישׁ לָהּ"'''? – זוֹ חֲרִישָׁה לְמַקֵּט: {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נדרים פרק י#משנה ח|נדרים י ח,]] וראו גם לעיל פיסקה קנד לפס' יב. לדברי ר' שמעון ראו [[ביאור:תוספתא/נדרים/ו|תוספתא נדרים ו א.]]}} '''"מִיּוֹם אֶל יוֹם"''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי מֵעֵת לְעֵת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כָּל אֱסָרֶיהָ אֲשֶׁר עָלֶיהָ הֵקִים אֹתָם, כִּי הֶחֱרִישׁ לָהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ."''' רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: מֵעֵת לְעֵת, שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תוֹרָה '''"מִיּוֹם אֶל יוֹם"'''! {{הע-שמאל|זכותו של הבעל להפר את הנדר באותו היום, אבל אם קיים אותו בדיבור או במחדל (ששתק מיום אל יום – ראו לעיל) – פוקעת הזכות הזאת ומוחלת הסנקציה הבאה.}} '''"וְאִם הָפֵר יָפֵר אֹתָם אַחֲרֵי שָׁמְעוֹ"''' ([[במדבר ל טז]]) – אַחֲרֵי קִיּוּם הַנֶּדֶר. אַתָּה אוֹמֵר אַחֲרֵי קִיּוּם הַנֶּדֶר, אוֹ אַחֲרֵי שָׁמְעוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"כִּי הֶחֱרִישׁ לָהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ"''' – הֲרֵי שָׁמְעוֹ אָמוּר. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאִם הָפֵר יָפֵר אֹתָם אִישָׁהּ אַחֲרֵי שָׁמְעוֹ"'''? – אַחֲרֵי קִיּוּם הַנֶּדֶר! {{הע-שמאל|מניחים שהאשה האמינה בטעות שאכן הפר לה את הנדר, ובכך הוא גרם לה לחלל את דברה, והביא אותה לידי תקלה. יש כאן עידוד למי שגורם לחברו לשוב ולקיים מצוות, שיזכה לשכר על כך כמו השב בעצמו.}} '''"וְנָשָׂא אֶת עֲו‍ֹנָהּ"''' – מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהוּא מֻכְנָס תַּחְתֶּיהָ לָעָו‍ֹן! וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת מוּעֶטֶת, הַגּוֹרֵם תַּקָּלָה לַחֲבֵרוֹ הֲרֵי הוּא מֻכְנָס תַּחְתָּיו, קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹבָה שֶׁהִיא מְרֻבָּה! {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקאות קנג-קנד, שלמרות שאין היררכיה ברורה בין האב והבעל לומדים מזה על זה, בגלל הפסוק שלנו.}} '''"אֵלֶּה הַחֻקִּים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ בֵּין אָב לְבִתּוֹ"''' ([[במדבר ל יז]]), עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה מַקִּישׁ אֶת הָאָב לַבַּעַל וְאֶת הַבַּעַל לָאָב בְּכָל מִדּוֹת שֶׁאָמַרְנוּ. {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקאות קנג, קנה, שאין האב מיפר את נדרי בתו הבוגרת; וראו גם [[ביאור:משנה נדרים פרק י#משנה ב|נדרים י ב.]] ר' ישמעאל דורש "בין איש לאשתו בין אב לבתו": כשהנערה עוברת מאביה לבעלה – שניהם מפירים את נדריה; וראו [[ביאור:משנה נדרים פרק י|נדרים י א.]]}} '''"בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ"''' – נְעוּרֶיהָ בְּבֵית אָבִיהָ אָמַרְתִּי, וְלֹא נְעוּרֶיהָ בְּבֵית הַבַּעַל. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: '''"בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ"''' – בְּנַעֲרָה הַמְאֹרָסָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר שֶׁיִּהְיוּ אָבִיהָ וּבַעְלָהּ מְפִירִים נְדָרֶיהָ! }} lgub4zo0y861oqst4x4zw49jtokehjx 106 461321 3011561 3011440 2026-05-07T12:50:11Z Michaelkimmel2 44530 3011561 wikitext text/x-wiki ==ספרי במדבר לפרשת מסעי פרק לה== ===פיסקה קנט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר לה ט-יא''' {{הע-שמאל|משה הפריש בעבר הירדן שאותו כבש, והוא מצווה את יהושע לעשות כך לאחר שיכבוש את א"י; ראו גם [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קעט|ספרי דברים קעט]], וראו [[ביאור:תוספתא/מכות/ג#ב|תוספתא מכות ג ב,]] שיהושע הפריש את קדש ואת שכם כשכבש וחילק את א"י, אבל לפני שכבש את ערי המקלט הללו.}} '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אַרְצָה כְּנָעַן"''' ([[במדבר לה ט]]-י), לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ" ([[דברים ד מא]]). אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהִפְרִישׁ מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן; מִנַּיִן שֶׁצִּוָּה מֹשֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ לְהַפְרִישׁ לָהֶם עָרֵי מִקְלָט? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים" ([[במדבר לה יא]])! אַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר אַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ מִיָּד? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי יַכְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם" וְגוֹ' ([[דברים יט א]]) – אַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. {{הע-שמאל|דיון על מעמדו של נהר הירדן עצמו. ראו גם [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ח#ו|תוספתא ב"ק ח ו,]] שם מוחלפים שמות החכמים.}} "כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן – אַרְצָה כְּנָעַן" ([[במדבר לה י]]), מִיכָּן הָיָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין הַיַּרְדֵּן מֵאֶרֶץ כְּנָעַן! רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: "אֲשֶׁר עַל '''יַרְדֵּן יְרֵחוֹ'''" ([[במדבר לא יב]]), מַה יְרֵחוֹ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן – אַף הַיַּרְדֵּן מֵאֶרֶץ כְּנָעַן. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/כח#פיסקה קמז|לעיל קמז,]] הדרשה על "מקרא קדש", שיש להקרות לו ולהכין לכבודו. גם כאן יש להכין את הערים מראש.}} "וְהִקְרִיתֶם" ([[במדבר לה יא]]), אֵין הַקְּרִיָּה אֶלָּא הַזְמָנָה. {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפ|ספרי דברים קפ,]] [[ביאור:תוספתא/מכות/ג#ח|ותוספתא מכות ג ח.]] הצירוף "ערים ערי מקלט" מופיע רק כאן, ונראה שהדרשן מניח ש"ערי" בסמיכות הוא פחות מ"ערים", שעשויות להיות כרכים גדולים. הערים הבינוניות שיוקדשו לערי מקלט כוללות שוק ומקור פרנסה אבל לא יותר מכך.}} "עָרִים", שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף כְּרַכִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר "עָרֵי". אִי עָרֵי, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִלּוּ כְּפָרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "עָרִים". הָא כֵּיצַד? מַגִּיד שֶׁלֹּא הָיוּ שָׁם אֶלָּא שְׁוָקִים וּבֵית הַמִּחְיָה. {{הע-שמאל|כמה צמצומים ל"רוצח": רק רוצח בשגגה גולה, ואין הבן גולה על הריגת אביו; וראו [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ג|מכות ב ג,]] שם נאמר שהאב והבן גולים זה ע"י זה.}} "וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ", שׁוֹמֵעַ אֲנִי כָּל רוֹצֵחַ בְּמַשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר "מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה". אִי מַכֵּה נֶפֶשׁ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף מַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ בְּמַשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: "רֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ". לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא רוֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ; יָצָא הַמַּכֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ, שֶׁאֵינוֹ גּוֹלֶה. }} ===פיסקה קס=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר לה יב-כח''' {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/מכות/ג#ה|תוספתא מכות ג ה-ו,]] שהמלווים את הרוצח לעיר מקלט אמורים לדבר עם גואל הדם ולנסות לשכנע אותו שלא יהרוג את הרוצח. כאן הריגת הרוצח לפני שנשפט בבית הדין מוצגת כאיסור גמור, ולא רק כהמלצה שלילית – וראו דברי ר' יוסי שם בהלכה ו.}} '''"וְהָיוּ לָכֶם הֶעָרִים לְמִקְלָט מִגֹּאֵל"''' ([[במדבר לה יב]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְרָצַח גֹּאֵל הַדָּם אֶת הָרֹצֵחַ אֵין לוֹ דָם" ([[במדבר לה כז]]); שׁוֹמֵעַ אֲנִי, יַהַרְגֶנּוּ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט"! '''"וְהֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתֵּנוּ שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה"''' ([[במדבר לה יג]]) – {{ב|עִם הָרִאשׁוֹנוֹת|כולל שלוש הערים שהפריש משה בעבר הירדן.}}. אַתָּה אוֹמֵר 'עִם הָרִאשׁוֹנוֹת', אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא חוּץ מִן הָרִאשׁוֹנוֹת? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: "אֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְאֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" ([[במדבר לה יד]]). הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתֵּנוּ" וְגוֹ'? – עִם הָרִאשׁוֹנוֹת. {{הע-שמאל|הערים בעבר הירדן מפורטות בדברים ד. הצורך בשלוש ערים לאוכלוסיה קטנה יחסית מלמד שהיו הרבה רוצחים בעבר הירדן, (או שכמות הרוצחים אינה מכתיבה את מספר ערי המקלט, אלא הזמינות שלהן ביחס לגודל השטח)}} '''"אֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן"''' ([[במדבר לה יד]]), אֵילוּ הֵם? "אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ הַמִּישׁוֹר לָרֻאוּבֵנִי וְאֶת רָאמוֹת בַּגִּלְעָד לַגָּדִי וְאֶת גּוֹלָן בַּבָּשָׁן לַמְנַשִּׁי" ([[דברים ד מג]]). וּכְנֶגְדָּן שָׁלֹשׁ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּקְדִּשׁוּ אֶת קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל בְּהַר נַפְתָּלִי וְאֶת שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרָיִם, וְאֶת קִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה" ([[יהושע כ ז]]). נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁשָּׁווּ שְׁנֵי שְׁבָטִים וּמֶחֱצָה שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְתִשְׁעַת הַשְּׁבָטִים וּמֶחֱצָה {{ב|שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן!|ממערב לירדן}}. לְפִי דַּרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ שֶׁרֹב שׁוֹפְכֵי דָּמִים בְּאֶרֶץ גִּלְעָד. "עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם" ([[במדבר לה יג]]) – אֵין לִי אֶלָּא שֶׁקּוֹלְטוֹת בָּאָרֶץ. בְּחוּ"ל מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "תִּהְיֶינָה". {{הע-שמאל|ישראל שהרג גר תושב במזיד אינו נהרג, שנאמר "את רעהו" ([[דברים יט ה]]); וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפא|ספרי דברים קפא,]] וממילא אם הרג אותו בשוגג אינו גולה. גר תושב שהרג ישראל, אפילו בשוגג – נהרג; לכן גר תושב גולה רק אם הרג גר תושב בשוגג. ראו [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ג|מכות ב ג.]] הלכה בעייתית – יתכן שהיא מימי מרד בר כוכבא או הגזירות שאחריו.}} '''"לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' ([[במדבר לה טו]]), אֵין לִי אֶלָּא לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. לַגֵּרִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְלַגֵּר". לַתּוֹשָׁב מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְלַתּוֹשָׁב בְּתוֹכָם". אוֹ, כְּשֵׁם שֶׁהַגֵּר הוּא גּוֹלֶה עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, כָּךְ יִשְׂרָאֵל גּוֹלֶה עַל יָדוֹ שֶׁל גֵּר? אָמַרְתָּ: אִם כְּשֶׁהֲרָגוֹ יִשְׂרָאֵל פָּטוּר, קַל וָחֹמֶר שֶׁלֹּא יִגְלֶה! אֶלָּא, {{ב|אִם הֲרָגוֹ יִשְׂרָאֵל – אֵינוֹ הָרוּג|ישראל שרצח במזיד גר תושב אינו נהרג}}, {{ב|וְאִם הוּא הָרַג אֶת יִשְׂרָאֵל|אפילו בשגגה}} – נֶהֱרָג! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ד|מכות ב ד,]] והשוו [[ביאור:תוספתא/מכות/ב#יב|תוספתא מכות ב יב,]] שהיה דין ערי מקלט אפילו במדבר, שם גלו למחנה לווייה.}} '''"תִּהְיֶינָה שֵׁשׁ הֶעָרִים הָאֵלֶּה לְמִקְלָט"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "אֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן". שׁוֹמֵעַ אֲנִי, הָרִאשׁוֹנָה שֶׁמַּפְרִישִׁים תִּהְיֶה קוֹלֶטֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "תִּהְיֶינָה שֵׁשׁ הֶעָרִים הָאֵלֶּה לְמִקְלָט". מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁלֹּא קָלְטָה אַחַת מֵהֶם עַד שֶׁהֻפְרְשׁוּ כֻּלָּם. {{הע-שמאל|שלושת הפסוקים טז-יח חוזרים זה על זה, והדרשה מנסה להסביר את הצריכות בשלושתם. במקרה של הברזל הצריכות מיותרת, שהרי בברזל אין משמעות לגודל הכלי, והיה אפשר לומר שזאת הסיבה לאיזכור נפרד שלו; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק יב|כלים יב,]] שרוב כלי הברזל נתפסו כבעלי תכונה שלילית כגון כליאה או רצח. וראו גם את הביאור [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט|לסנהדרין ט א,]] שם נראה שעוקבים אחר דרכי הרציחה לפי ארבע מיתות בית דין.}} '''"וְאִם בִּכְלִי בַרְזֶל הִכָּהוּ וַיָּמֹת רֹצֵחַ הוּא"''' ([[במדבר לה טז]]), לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְאִם בְּאֶבֶן יָד אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ הִכָּהוּ וַיָּמֹת... אוֹ בִכְלִי עֵץ יָד אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ הִכָּהוּ וַיָּמֹת" ([[במדבר לה יז]]-יח). אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהֲרָגוֹ בָּאֵלּוּ, שֶׁיְּהֵא חַיָּב. בְּבַרְזֶל מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאִם בִּכְלִי בַרְזֶל הִכָּהוּ וַיָּמֹת רֹצֵחַ הוּא"! הָא עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בַּדִּין: אִם כְּשֶׁהֲרָגוֹ בְּאֶבֶן אוֹ בְּעֵץ חַיָּב, קַל וָחֹמֶר בְּבַרְזֶל! אֶלָּא, אִם אָמַרְתָּ כֵּן – עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! לְכָךְ נֶאֱמַר: "וְאִם בִּכְלִי בַרְזֶל הִכָּהוּ וַיָּמֹת רֹצֵחַ הוּא מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ", לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁים מִן הַדִּין. אוֹ, מָה {{ב|אֶבֶן – מְלוֹא יָד|גדולה}} אַף בַּרְזֶל – מְלוֹא יָד? אָמַרְתָּ: גָּלוּי הָיָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהַבַּרְזֶל מֵמִית בְּמַשֶּׁהוּ. לְפִיכָךְ לֹא נֶאֱמַר בּוֹ 'יָד', אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּמַחַט וַאֲפִלּוּ בְּצִנּוֹרָא. אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהֲרָגוֹ '''בִּכְלִי''' בַרְזֶל, שֶׁיְּהֵא חַיָּב. הִשְׁלִיךְ עָלָיו עַשְׁתּוֹת וְגוֹלָמִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "רֹצֵחַ הוּא מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ", מִכָּל מָקוֹם! {{הע-שמאל|האבן שבה רצח צריכה להיות בגודל ידו (ראו בדרשה דלעיל), כלומר גדולה כדי הריגה (שיש בה כדי להמית), ומדובר במכה במקום הממית בגופו של הנרצח, וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ו|מכילתא נזיקין ו]] [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט#משנה ב|וסנהדרין ט ב.]]}} '''"וְאִם בְּאֶבֶן יָד אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ הִכָּהוּ וַיָּמֹת רֹצֵחַ הוּא מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ"''' ([[במדבר לה יז]]), לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף" ([[שמות כא יח]]). שׁוֹמֵעַ אֲנִי, שֶׁאִם יַכֶּנּוּ, בֵּין בְּדָבָר שֶׁהוּא כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ וּבֵין בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ – יְהֵא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאִם בְּאֶבֶן יָד '''אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ''' הִכָּהוּ", מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּכֶּנּוּ בְּדָבָר שֶׁהוּא כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ. שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף עַל מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְכִי יִהְיֶה אִישׁ שׂנֵא לְרֵעֵהוּ וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו" ([[דברים יט יא]]). מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּכֶּנּוּ בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ וְעַל מָקוֹם שֶׁהוּא כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ. אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהֲרָגוֹ בְּאֶבֶן שֶׁיְּהֵא חַיָּב. גִּלְגֵּל עָלָיו סְלָעִים וְעַמּוּדִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "רֹצֵחַ הוּא מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ", מִכָּל מָקוֹם! {{הע-שמאל|גם כלי הרצח מעץ צריך להיות כזה שמסכן את נפש הנרצח, ושהכה בו במקום רגיש. ההבדל בין אבן לעץ הוא בפסוקים הנלוים מ[[שמות כא]]; וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ז|מכילתא נזיקין ז]] [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט#משנה ב|וסנהדרין שם]]}} '''"אוֹ בִכְלִי עֵץ יָד אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ הִכָּהוּ וַיָּמֹת רֹצֵחַ הוּא"''' ([[במדבר לה יח]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ אוֹ אֶת אֲמָתוֹ בַּשֵּׁבֶט וּמֵת תַּחַת יָדוֹ נָקֹם יִנָּקֵם" ([[שמות כא כ]]). שׁוֹמֵעַ אֲנִי, בֵּין בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ וּבֵין בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אוֹ בִכְלִי עֵץ יָד '''אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ''' הִכָּהוּ וַיָּמֹת רֹצֵחַ הוּא". מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּכֶּנּוּ בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית. שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף עַל מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ כְּדֵי לְהָמִית? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְכִי יִהְיֶה אִישׁ שׂנֵא לְרֵעֵהוּ וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו וְהִכָּהוּ נֶפֶשׁ" ([[דברים יט יא]]). מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּכֶּנּוּ בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית וְעַל מָקוֹם שֶׁהוּא כְּדֵי לְהָמִית. אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהֲרָגוֹ בְּעֵץ, שֶׁהוּא חַיָּב. הִשְׁלִיךְ עָלָיו קוֹרוֹת וְכְּלוֹנְסָוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "רֹצֵחַ הוּא מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ", מִכָּל מָקוֹם! {{הע-שמאל|מקרה נדיר יחסית של בנין אב משלושה כתובים, וראו גם [[ביאור:משנה בבא קמא פרק א|ב"ק א א,]] שם מופיע בניין אב מארבעה כתובים. הריגת הרוצח במזיד היא בעדיפות ע"י גואל הדם.}} '''"גֹּאֵל הַדָּם הוּא יָמִית אֶת הָרֹצֵחַ"''' ([[במדבר לה יט]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְאִם בִּכְלִי בַרְזֶל הִכָּהוּ וַיָּמֹת... וְאִם בְּאֶבֶן יָד אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ הִכָּהוּ וַיָּמֹת... אוֹ בִכְלִי עֵץ יָד אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ הִכָּהוּ וַיָּמֹת". אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהֲרָגוֹ בָּאֵלּוּ, שֶׁהוּא חַיָּב. מִנַּיִן בִּשְׁאָר כָּל דָּבָר? הֲרֵי אַתָּה דָּן בִּנְיַן אָב מִבֵּין שְׁלָשְׁתָּם: לֹא רְאִי אֶבֶן כִּרְאִי הָעֵץ, וְלֹא רְאִי הָעֵץ כִּרְאִי אֶבֶן; וְלֹא רְאִי זֶה וָזֶה כִּרְאִי כְּלִי בַרְזֶל, וְלֹא רְאִי בַרְזֶל כִּרְאִי שְׁנֵיהֶם. הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבִּשְׁלָשְׁתָּן – שֶׁהוּא כְּדֵי לְהָמִית, וְאִם הֵמִית מִצְוָה בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם לַהֲמִיתוֹ. אַף כֹּל שֶׁהוּא כְּדֵי לְהָמִית וְהֵמִית – מִצְוָה בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם לַהֲמִית! לְכָךְ נֶאֱמַר: "גֹּאֵל הַדָּם הוּא יָמִית". {{הע-שמאל|ממעט את הרוצח ע"י דחיפת הנרצח לאש או למים וששיסה בו בעל חיים, שבמקרים אלו היתה לנרצח אפשרות להינצל, וראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט|סנהדרין ט א.]] אבל אם גרם להפלתו מהגג – הרוצח חייב.}} '''"וְאִם בְּשִׂנְאָה יֶהְדֳּפֶנּוּ"''' ([[במדבר לה כ]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְאִם בִּכְלִי בַרְזֶל הִכָּהוּ... אוֹ בְּאֶבֶן יָד... אוֹ בִכְלִי עֵץ יָד". אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהֲרָגוֹ בָּאֵלּוּ שֶׁהוּא חַיָּב. דְּחָפוֹ מֵרֹאשׁ הַגַּג וְנָפַל וָמֵת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאִם בְּשִׂנְאָה יֶהְדֳּפֶנּוּ", מִכָּל מָקוֹם! אוֹ, אֲפִלּוּ דְּחָפוֹ לְתוֹךְ הַמַּיִם אוֹ לְתוֹךְ הָאוּר אוֹ שִׁסָּה בּוֹ אֶת הַכֶּלֶב אוֹ אֶת הַנָּחָשׁ? הֲרֵי אַתָּה דָּן בִּנְיַן אָב מִבֵּין שְׁלָשְׁתָּם: לֹא רְאִי אֶבֶן כִּרְאִי עֵץ, וְלֹא רְאִי עֵץ כִּרְאִי אֶבֶן, וְלֹא רְאִי זֶה וָזֶה כִּרְאִי בַרְזֶל, וְלֹא רְאִי בַרְזֶל כִּרְאִי שְׁנֵיהֶן. הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבִּשְׁלָשְׁתָּם – שֶׁהוּא {{ב|מֵחֲמַת הַמְמִיתִים,|עלולים להמית}} וְהֵמִית, הֲרֵי הוּא חַיָּב; אַף כֹּל שֶׁהוּא מֵחֲמַת הַמְמִיתִין, וְהֵמִית – הֲרֵי זֶה חַיָּב! יָצָא אֶת שֶׁדְּחָפוֹ לְתוֹךְ הַמַּיִם אוֹ לְתוֹךְ הָאוּר, וְשִׁסָּה בּוֹ אֶת הַכֶּלֶב, וְשִׁסָּה בּוֹ אֶת הַנָּחָשׁ – שֶׁדִּינוֹ מָסוּר לַשָּׁמַיִם! {{הע-שמאל|דורש "עליו" – שהתכוון להרוג את הנרצח למעשה. וראו דברי ר' שמעון [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט#משנה ב|בסנהדרין ט ב,]] "נתכוון להרוג את זה והרג את זה".}} '''"אוֹ הִשְׁלִיךְ '''עָלָיו''' בִּצְדִיָּה"''', שֶׁצִּדָּה '''לוֹ''', שֶׁמִּתְכַּוֵּן '''לוֹ'''. {{הע-שמאל|גם הרוצח בלי כלי או חפץ כלשהו אלא בידו – נחשב רוצח.}} '''"אוֹ בְאֵיבָה הִכָּהוּ בְיָדוֹ וַיָּמֹת"''' ([[במדבר לה כא]]), לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְאִם בִּכְלִי בַרְזֶל... וְאִם בְּאֶבֶן יָד... אוֹ בִכְלִי עֵץ יָד...". אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהֲרָגוֹ בָּאֵלּוּ, שֶׁהוּא חַיָּב. דְּחָפוֹ, דְּחָקוֹ, חֲנָקוֹ, בְּעָטוֹ, {{ב|דְּעָכוֹ|מעכו}} – מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "בְּיָדוֹ", מִכָּל מָקוֹם! {{הע-שמאל|אם אין לנרצח גואל, כגון שהוא גר צדק – בית הדין הורגים את הרוצח וממלאים בכך את תפקיד הגואל.}} '''"גֹּאֵל הַדָּם יָמִית אֶת הָרֹצֵחַ"''', לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: "גֹּאֵל הַדָּם הוּא יָמִית אֶת הָרֹצֵחַ בְּפִגְעוֹ בוֹ הוּא יְמִיתֶנּוּ" ([[במדבר לה יט]]). וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר: "גֹּאֵל הַדָּם יָמִית אֶת הָרֹצֵחַ"? שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ גּוֹאֵל. מִי שֶׁאֵין לוֹ גּוֹאֵל מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "גֹּאֵל הַדָּם", מִכָּל מָקוֹם! {{הע-שמאל|לעניין השונא ראו [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ג|מכות ב ג]] [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפא|וספרי דברים קפא.]] לעניין הצדיה ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט#משנה ב|סנהדרין ט ב,]] ולעיל על פס' כ.}} '''"וְאִם בְּפֶתַע בְּלֹא אֵיבָה הֲדָפוֹ"''' ([[במדבר לה כב]]) – לְהוֹצִיא אֶת הַשּׂוֹנֵא! '''"אוֹ הִשְׁלִיךְ עָלָיו כָּל כְּלִי בְּלֹא צְדִיָּה"''' – שֶׁלֹּא צָדָה '''לוֹ''' וְשֶׁלֹּא מִתְכַּוֵּן '''לוֹ'''. {{הע-שמאל|אם זרק אבן בלילה – גולה ואינו נהרג. לעניין הסומא ראו [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ג.|מכות ב ג:]] לדעת ת"ק (ר' מאיר) הסומא גולה, אבל ר' יהודה אינו רואה את הסומא כאדם רגיל, ופוטר אותו מאחריות ומגלות; כאן הוא לומד "בלא ראות" להוציא את מי שלעולם אינו רואה. וראו [[בבא קמא פו ב]], [[ביאור:תוספתא/מכות/ב#ט|תוספתא מכות ב ט]] [[ביאור:משנה מגילה פרק ד#משנה ו|ומגילה ד, ו.]]}} '''"אוֹ בְכָל אֶבֶן אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ בְּלֹא רְאוֹת"''' ([[במדבר לה כג]]) – לְהָבִיא אֶת הַסּוּמָא וְאֶת הַזּוֹרֵק בַּלַּיְלָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: "בְּלֹא רְאוֹת" – לְהוֹצִיא אֶת הַסּוּמָא. {{הע-שמאל|השונא אינו גולה, כאמור לעיל, ועליו להגן על עצמו מפני גואלי הדם. כך גם דינו של כל מי שנמנעת ממנו הגלות. הדרשות, שבהן נוספו קטגוריות של "שוגג הקרוב למזיד" ושל "שוגג הקרוב לאונס" שאינם גולים – מצמצמות את עונש הגלות שנתפסה כזכות לרוצח בשוגג, המוגן בעיר המקלט – וגם כעונש של גלות לו. וראו בביאור [[ביאור:משנה מכות פרק ב|למכות ב א.]]}} '''"וְהוּא לֹא אוֹיֵב לוֹ וְלֹא מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ"''', אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: נִמְצָא חֻמְרוֹ קֻלּוֹ, וְקֻלּוֹ חֻמְרוֹ. לְחַיְּבוֹ מִיתָה אִי אַתָּה יָכוֹל, שֶׁמָּא שׁוֹגֵג הֲרָגוֹ; לְחַיְּבוֹ גָּלוּת אִי אַתָּה יָכוֹל, שֶׁמָּא מֵזִיד הֲרָגוֹ! {{הע-שמאל|לעניין השונאים דורש את סמיכות הפסוקים כג-כד. לעניין הקרובים דורש "העדה בין המכה ובין גואל הדם", שאינם גואלי דם בעצמם; כלומר הקרובים של הנרצח (ולא של הרוצח) הם הפסולים לדון את הרוצח. וראו דברי ר' יהודה [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ג#משנה ד|בסנהדרין ג ד-ה.]] לשון הדרשה המקישה את העדים לשופטים – ראו גם [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא כ]] לפס' ב. ההרחבה של הפסילה של הדיינים והעדים השונאים והקרובים גם לדיני ממונות נדרשת מהביטוי "משפטים" הכולל את שני התחומים, וראו גם [[ויקרא כד כב]], הנדרש הן לעניין הגרים הן להשוואת דיני ממונות לדיני נפשות [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ד|בסנהדרין ד א.]]}} '''"וְהוּא לֹא אוֹיֵב לוֹ וְלֹא מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ – וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה"''' ([[במדבר לה כג]]-כד) – לִפְסֹל אֶת הַשּׂוֹנְאִים מִלֵּישֵׁב בַּדִּין. אֵין לִי אֶלָּא שׂוֹנְאִים. קְרוֹבִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "הָעֵדָה בֵּין הַמַּכֶּה וּבֵין גֹּאֵל הַדָּם" ([[במדבר לה כד]]). אֵין לִי אֶלָּא דַּיָּנִים שֶׁפּוֹסֵל בָּהֶם שׂוֹנְאִים וּקְרוֹבִים. עֵדִים מִנַּיִן? הֲרֵי אַתָּה דָּן: הוֹאִיל וְאָמְרָה תּוֹרָה: הָרוֹג עַל פִּי דַּיָּנִים, הָרוֹג עַל פִּי עֵדִים! מַה דַּיָּנִים, פּוֹסֵל בָּהֶם שׂוֹנְאִים וּקְרוֹבִים – אַף הָעֵדִים, יִפְסֹל בָּהֶם שׂוֹנְאִים וּקְרוֹבִים. וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמָה דַּיָּנִים, שֶׁאֵין הַדְּבָרִים נִגְמָרִים עַל פִּיהֶם – פּוֹסֵל בָּהֶם שׂוֹנְאִים וּקְרוֹבִים; עֵדִים, שֶׁהַדְּבָרִים נִגְמָרִים עַל פִּיהֶם – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּפְסֹל בָּהֶם שׂוֹנְאִים וּקְרוֹבִים? אֵין לִי אֶלָּא רוֹצֵחַ. שְׁאָר חַיָּבֵי מִיתוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "עַל הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה"! אֵין לִי אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, לַגֵּרִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "עַל הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה"! אֵין לִי אֶלָּא דִּינֵי נְפָשׁוֹת, דִּינֵי מָמוֹנוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "עַל הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה". {{הע-שמאל|ההשוואה בין דיני ממונות לדיני נפשות מוגבלת לענייני זהות הדיינים והעדים, ולא לעניינים אחרים, כפי שמודגם בעניין מספר השופטים ובעניינים נוספים [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ד|בסנהדרין ד.]]}} אוֹ, כְּשֵׁם שֶׁדִּינֵי נְפָשׁוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, כָּךְ דִּינֵי מָמוֹנוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "הָאֵלֶּה". אֵלֶּה בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, וְאֵין דִּינֵי מָמוֹנוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טו|מכילתא נזיקין טו,]] שמהפסוק הזה למדו שדיני ממונות בשלושה.}} הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם" ([[שמות כב ח]].). {{הע-שמאל|צריכות להתאפשר בבית הדין סיטואציות שמחייבים את הנדון מיתה למרות שיש עדה המצילה אותו – כלומר עשרה דיינים מזכים, וההטיה לרעה היא ברוב של שנים, הנלמד ממספר העדים, כלומר בסה"כ 22 דיינים. כדי שלא יהיה תיקו צריך מספר לא זוגי (בי"ד שקול) ולכן דיני נפשות ב-23 דיינים; ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק א#משנה ו|סנהדרין א ו,]] וכן [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא כ]] לפס' ב. דעת אנשי המשוחות אינה ברורה. הם דורשים את החזרה המשולשת של המילה "העדה" בפס' כד-כה, אבל לא ברור מה הסיקו ממנה.}} וּמִנַּיִן שֶׁדִּינֵי נְפָשׁוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה", הֲרֵי עֲשָׂרָה; "וְהִצִּילוּ הָעֵדָה" – הֲרֵי עֲשָׂרָה; שְׁלֹשָׁה מִנַּיִן? הֲרֵי אַתָּה דָּן: הוֹאִיל וְאָמְרָה תּוֹרָה: הָרוֹג עַל פִּי עֵדִים, הָרוֹג עַל פִּי מַטֵּי דַּיָּנִים. מָה עֵדִים – שְׁנַיִם, אַף דַּיָּנִים – שְׁנַיִם. אֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל – מוֹסִיפִים עֲלֵיהֶם עוֹד אֶחָד, הֲרֵי שְׁלֹשָׁה! אַנְשֵׁי הַמְּשׁוֹחוֹת אָמְרוּ: שָׁלֹשׁ עֵדֻיּוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּפָּרָשָׁה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁדִּינֵי נְפָשׁוֹת בִּשְׁלֹשִׁים! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפו-קפז|ספרי דברים קפו,]] ודברי ר' יוסי בר' יהודה [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ו|במכות ב ו.]]}} '''"וְהִצִּילוּ הָעֵדָה אֶת הָרֹצֵחַ"''' ([[במדבר לה כה]]), מִיכָּן אַתָּה דָּן: הָרַג נֶפֶשׁ, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד – הַכֹּל מַקְדִּימִים לְעָרֵי מִקְלָט. בֵּית דִּין שׁוֹלְחִים וּמְבִיאִים אוֹתוֹ מִשָּׁם; מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב מִיתָה – הֲרָגוּהוּ, וְשֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב מִיתָה – פְּטָרוּהוּ. מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב גָּלוּת – מַחֲזִירִים אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה". {{הע-שמאל|ראו דרשה דומה לזו של ר' מאיר [[ביאור:משנה מדות פרק ג#משנה ד|מדות ג ד,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה יא|מכילתא בחדש יא.]] הרוצח שיצא מעיר המקלט חזר לסביבת התרבות הציבורית, ואין לו זכות לחזור לשם כל זמן שהכהן קיים ומאריך את חיי האדם – אלא רק בהפסקות בכהונת הכהן, שנגרמו ממותו ומהחלפתו. רעיון דומה עולה מהדרשה של רבי.}} '''"וְיָשַׁב שָׁם עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל"''', רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: רוֹצֵחַ מְקַצֵּר יָמָיו שֶׁל אָדָם, וְכֹהֵן גָּדוֹל מַאֲרִיךְ יָמָיו שֶׁל אָדָם. אֵין בַּדִּין שֶׁיְּהֵא מִי שֶׁמְּקַצֵּר יָמָיו שֶׁל אָדָם לִפְנֵי מִי שֶׁמַּאֲרִיךְ יָמָיו שֶׁל אָדָם! רַבִּי אוֹמֵר: רוֹצֵחַ מְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ וּמְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה, וְכֹהֵן גָּדוֹל גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּשְׁרֶה עַל הָאָדָם בָּאָרֶץ. אֵין בַּדִּין שֶׁיְּהֵא מִי שֶׁמְּטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ וּמְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה לִפְנֵי מִי שֶׁגּוֹרֵם לְהַשְׁרוֹת אֶת הַשְּׁכִינָה עַל אָדָם בָּאָרֶץ! {{הע-שמאל|דרשת סיום על שכר הפסיעות לדבר מצווה. לעניין 'מידת הטוב מרובה' ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|בביאור למכות א ז.]]}} '''"וְאִם יָצֹא יֵצֵא הָרֹצֵחַ"''' וְגוֹ' ([[במדבר לה כו]]), אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: וּמָה אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת, מוּעֶטֶת, הַפּוֹסֵעַ {{ב|פְּסִיעָה אַחַת|יוצא פסיעה מעיר המקלט}} – הֲרֵי הוּא מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹב, שֶׁמְּרֻבָּה! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ז|מכות ב ז:]] רוצח שיצא מעיר המקלט – מותר לכל אדם להרגו כאילו אינו חי. אם רצח בשגגה בתוך העיר – גולה בלי לצאת מהעיר.}} '''"וּמָצָא אֹתוֹ גֹּאֵל הַדָּם וְרָצַח... אֵין לוֹ דָּם"''' ([[במדבר לה כז]]) – בְּכָל אָדָם! '''"כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב"''' ([[במדבר לה כח]]), מִיכָּן אַתָּה אוֹמֵר: הָרַג בְּאוֹתָהּ הָעִיר – גּוֹלֶה מִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה; וּבֶן לֵוִי – גּוֹלֶה מֵעִיר לְעִיר! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ח|מכות ב ח.]]}} '''"וְאַחֲרֵי מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל יָשׁוּב הָרֹצֵחַ אֶל אֶרֶץ אֲחֻזָּתוֹ"''' – וְלֹא {{ב|לְסָרְרוּתוֹ,|לשררתו, למשרה שבה היה לפני הרצח.}} דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: "יָשׁוּב" – אַף לְסָרְרוּתוֹ! }} ===פיסקה קסא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר לה כט-לד''' {{הע-שמאל|דיני רוצח נהגו במדבר, כאמור לעיל – ונהגו גם בדורות הבאים, לאחר שכבשו את הארץ והקדישו ערי מקלט – ראו [[ביאור:תוספתא/מכות/ב#יב|תוספתא מכות ב יב]] [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ד|ומכות ב ד.]]}} '''"וְהָיוּ אֵלֶּה לָכֶם לְחֻקַּת מִשְׁפָּט לְדֹרֹתֵיכֶם"''' ([[במדבר לה כט]]) – שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת. {{הע-שמאל|אמנם אין בחו"ל ערי מקלט, אבל יש שם בעיקרון בתי דין, ומבחינת התורה אמורים לבצע גם שם הוצאה להורג של הרוצחים – אמנם בדרך כלל הדבר לא התאפשר למעשה בגלל השלטונות הנוכריים שם. למעשה בתקופת חז"ל גם בא"י לא התאפשר לדון דיני נפשות ולהוציא עבריינים להורג.}} '''"בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם"''' – בָּאָרֶץ וּבְחוּץ לָאָרֶץ. {{הע-שמאל|ר' יאשיה לומד מהפסוק שגואל הדם אינו הורג את הרוצח לעולם, ואפילו אם יצא מעיר המקלט אין גואל הדם הורג אותו, אלא מביא אותו לבית הדין ומציג עדים שהרוצח יצא מעיר המקלט. ואז הורגים את הרוצח בבית הדין – וראו לעיל בתחילת ובסוף פיסקה קס. והשוו [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ז|מכות ב ז,]] שם קורא אפילו ר' עקיבא, המחמיר באיסור הרצח של הרוצח, את פס' כז כפשוטו. ר' יונתן לומד על שלב מוקדם יותר, העוסק ברוצח מזיד, שגם כדי להרגו בבית הדין יש צורך בעדים; וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפח|ספרי דברים קפח.]]}} '''"כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ, לְפִי עֵדִים יִרְצַח אֶת הָרֹצֵחַ"''' וְגוֹ' ([[במדבר לה ל]]), לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְרָצַח גֹּאֵל הַדָּם אֶת הָרֹצֵחַ, אֵין לוֹ דָּם" ([[במדבר לה כז]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַהַרְגֶנּוּ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ '''לְפִי עֵדִים'''" וְגוֹ'; מַגִּיד שֶׁאֵין הוֹרְגוֹ אֶלָּא בְּעֵדִים, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: "כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ לְפִי עֵדִים יִרְצַח אֶת הָרֹצֵחַ", לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט", שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַהַרְגֶנּוּ בְּבֵית דִּין שֶׁלֹּא בְּעֵדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ לְפִי עֵדִים יִרְצַח אֶת הָרֹצֵחַ", מַגִּיד שֶׁאֵין הוֹרְגוֹ אֶלָּא בְּבֵית דִּין וּבְעֵדִים! '''"וְעֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה בְנֶפֶשׁ לָמוּת"''' – עוֹנֶה הוּא בוֹ לִזְכוּת! "וְעֵד אֶחָד" – עוֹנֶה הוּא בוֹ לִשְׁבוּעָה! {{הע-שמאל|לעניין זכות ראו דברי ר' יוסי בר' יהודה [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ט#ב|בתוספתא סנהדרין ט ב.]] לעניין השבועה ראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפח|ספרי דברים קפח,]] [[ביאור:תוספתא/שבועות/ה#ג|ותוספתא שבועות ה ג.]] בניין האב טוען שבכל מקום שנאמר "עד" בלי המילה "אחד" – הכוונה לשני עדים.}} "וְעֵד אֶחָד" – זֶה בָּנָה אָב: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר 'עֵד' – הֲרֵי הוּא בִּכְלַל שְׁנַיִם, עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב 'אֶחָד'! {{הע-שמאל|בדיני אדם אין כופר, בניגוד לדיני שמים, שבהם יש אפשרות לכפרה ע"י תשלום כספי, מלקות, קרבן או תשובה; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה י|מכילתא נזיקין י.]]}} '''"וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ"''' ([[במדבר לה לא]]), לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו" ([[שמות כא ל]]). אוֹ כְּשֵׁם שֶׁנּוֹתְנִים פִּדְיוֹן לְמוּמָתִים בִּידֵי שָׁמַיִם, כָּךְ יְהוּ נוֹתְנִים פִּדְיוֹן לְמוּמָתִים בִּידֵי אָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ"! {{הע-שמאל|ר' יאשיה פוטר מתשלומי נזק וצער את החובל בגופו של היוצא להיהרג, וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ט#ה|תוספתא ב"ק ט ה.]] ר' יונתן פוטר אפילו את הרוצחו; אבל שניהם מסכימים שלפני שנדון ונגזר דינו למיתה אין לפגוע בו. הם דורשים "ולא תקחו כופר" – אין צורך בכפרה על פגיעה בו.}} רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁיָּצָא לֵהָרֵג וְחָבַל בַּאֲחֵרִים – {{ב|חַיָּב|לפצות את הנחבלים בכסף}}; {{ב|חָבְלוּ בוֹ אֲחֵרִים – פְּטוּרִים בְּגוּפוֹ,|אם חבלו בגופו פטורים מתשלומי נזק וכו'}} {{ב|וְלֹא בְמָמוֹנוֹ.|אם חבלו בממונו של היוצא ליהרג – חייבים}} אוֹ עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲשֶׁר הוּא '''רָשָׁע לָמוּת'''", עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ – חַיָּב, מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ – פָּטוּר! רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁיָּצָא לֵהָרֵג, וְקָדַם אַחֵר וַהֲרָגוֹ – פָּטוּר! אוֹ עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת". עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ – חַיָּב, מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ – פָּטוּר! {{הע-שמאל|מרוצח במזיד אין לקבל תשלום ולהמיר את עונש המוות בגלות. הפשט, שמדובר ברוצח בשגגה שמנסה להמיר את עונשו בתשלום כספי, נובע מהמילים 'לשוב לשבת בארץ'.}} '''"וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ"''' ([[במדבר לה לב]]), הֲרֵי שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּמֵזִיד. שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִתֵּן מָמוֹן וְיִגְלֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס"! {{הע-שמאל|אם תקחו כופר ותעוותו את הדין, אף לרמי המעלה – תחניפו בכך את החברה ואת הארץ, ותביאו לשחיתות. ראו [[ביאור:תוספתא/יומא/ד#יב|תוספתא יומא ד יב,]] שיש לפרסם אנשים מוכרים בציבור שחטאו ("חנפים", מי שעלולים להחניף להם בגלל פרסומם) – למרות שמביישים אותם – כדי למנוע מאחרים ללכת בעקבותיהם!}} '''"וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ"''' ([[במדבר לה לג]]) – הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לַחֲנֵפִים. {{הע-שמאל|כאן רומזת הדרשה לסיפורו של קין, ראו גם [[בראשית ד יא]].}} דָּבָר אַחֵר: "וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ", אַל תִּגְרְמוּ לָאָרֶץ שֶׁתְּהֵא מַחֲנֶפֶת לָכֶם. "כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ", רַבִּי יֹאשִׁיָּה הָיָה אוֹמֵר בּוֹ לְשׁוֹן נוֹטָרִיקוֹן: כִּי הַדָּם הוּא {{ב|יָחֵן אַף עַל הָאָרֶץ!|יגרום לכעס (של הקב"ה) על הארץ, וימנע גשמים}} {{הע-שמאל|למרות שעריפת העגלה מסתיימת במילים "וניכפר להם הדם", אין הדבר כן אם מצאו את הרוצח – אף לאחר זמן, ויש להענישו כראוי.}} '''"וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וַעֲרָפוּ שָׁם אֶת הָעֶגְלָה" ([[דברים כא ד]]). הֲרֵי שֶׁנִּתְעָרְפָה עֶגְלָה וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא הַהוֹרֵג, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִתְכַּפֵּר לָהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר"! {{הע-שמאל|"סילוק השכינה" הוא פגיעה בקשר שבין הקב"ה לישראל, ואינו מייצג, כמובן, חולשה של הקב"ה עצמו.}} '''"וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ"''' ([[במדבר לה לד]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁשְּׁפִיכַת דָּמִים מְטַמְּאָה הָאָרֶץ וּמְסַלֶּקֶת אֶת הַשְּׁכִינָה, וּמִפְּנֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ! {{הע-שמאל|ראיה ששפיכות דמים גרמה לחורבן בית שני; וראו גם [[ביאור:תוספתא/יומא/א#יב|תוספתא יומא א יב]] [[ביאור:תוספתא/שבועות/א#ג|ותוספתא שבועות א ג:]] לכתחילה היתה אמורה התחרות בין הכהנים על הזכות לדשן את המזבח – להיות לכבוד שמים, אבל יצר התחרות עצמה גבר וגרם לרצח. ר' צדוק שואל מי אחראי למוות המיותר: האם העזרות שבהן היו אנשי העם או ההיכל, שנחשב כמשכנו של הקב"ה; כלומר מי אשם במוות: ההלכה הנהוגה או בני האדם? אביו של הכהן שנהרג הציג את מותו ככפרה על ישראל, ורמז לעקידת יצחק – והיה מוטרד מהחשש שהסכין נטמאה. הדרשה כמובן מגנה התיחסות כזאת, העלולה לעודד קרבנות אדם. כדי למנוע הישנות מקרים כאלה, ולאחר שהוברר שאין למנוע זאת בדרך רגילה – שונה לבסוף המנהג והוחלט להטיל פיס על דישון המזבח. יתכן למצוא כאן רמז למלחמות האחים בהר הבית בזמן מרד החורבן, ראו מלחמות היהודים ה ג.}} מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי כֹהֲנִים שֶׁהָיוּ שָׁוִין וְרָצִין וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ, וְקָדַם אֶחָד מֵהֶם לַחֲבֵרוֹ בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. נָטַל סַכִּין וּתְקָעָהּ לוֹ בְּלִבּוֹ! בָּא רַבִּי צָדוֹק וְעָמַד עַל מַעֲלוֹת הָאוּלָם וְאָמַר: שְׁמָעוּנִי אַחֵינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה" וְגוֹ' ([[דברים כא א]]), בּוֹאוּ וְנִמְדֹּד עַל מִי רָאוּי לְהָבִיא אֶת הָעֶגְלָה: עַל הַהֵיכָל אוֹ עַל הָעֲזָרוֹת? – גָּעוּ כָל יִשְׂרָאֵל בִּבְכִיָּה. וְאַחַר כָּךְ בָּא אָבִיו שֶׁל תִּינוֹק וּמְצָאוֹ מְפַרְפֵּר. אָמַר לָהֶם: אַחֵינוּ, הֲרֵינִי כַּפָּרַתְכֶם! עֲדַיִן בְּנִי מְפַרְפֵּר, וְסַכִּין לֹא נִטְמְאָה! – לְלַמֶּדְךָ שֶׁטֻּמְאַת סַכִּינִים חֲבִיבָה לָהֶם יוֹתֵר מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים! {{הע-שמאל|האיזכור של מנשה מרחיב את הכלל "בעוון שפיכות דמים" וכו' גם כהסבר לחורבן בית ראשון.}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד, עַד אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם פֶּה לָפֶה" ([[מלכים ב כא טז]]). מִיכָּן אָמְרוּ: בַּעֲוֹן שְׁפִיכַת דָּמִים שְׁכִינָה מִסְתַּלֶּקֶת וּמִקְדָּשׁ מִטַּמֵּא! "אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ", חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵם טְמֵאִים – שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם. {{הע-שמאל|דרשת סיום לספרי, המקהה את החשש שהשכינה התרחקה מישראל בגלל החורבן והגלות. הדרשה הזאת חוזרת על הדרשה [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה א|שבפיסקה א לעיל,]] ויוצרת מעין מסגרת למדרש: הטומאות שבמחנה ישראל אינן גורמות לנתק בין ישראל לקב"ה!}} שֶׁנֶּאֱמַר: "הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם" ([[ויקרא טז טז]]). וְאוֹמֵר: "בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם" ([[ויקרא טו לא]]), וְאוֹמֵר: "וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם" ([[במדבר ה ג]]). וְאוֹמֵר: "וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ". רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ – שְׁכִינָה עִמָּהֶם. גָּלוּ לְמִצְרַיִם – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "{{ב|הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי|דורש: נגליתי – גליתי}} אֶל בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם לְבֵית פַּרְעֹה" ([[שמואל א ב כז]]). {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פד|לעיל פד.]] ארבע הגלויות הן ארבע המלכויות המופיעות בהרבה מקומות, והאחרונה שבהן היא גלות רומי – אדום.}} גָּלוּ לְבָבֶל – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְמַעַנְכֶם שֻׁלַּחְתִּי בָבֶלָה" ([[ישעיה מג יד]]). גָּלוּ לְעֵילָם – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשַׂמְתִּי כִסְאִי בְּעֵילָם וְהַאֲבַדְתִּי מִשָּׁם מֶלֶךְ וְשָׂרִים" ([[ירמיה מט לח]]). גָּלוּ לֶאֱדוֹם – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה" ([[ישעיה סג א]]). וּכְשֶׁהֵם חוֹזְרִים – שְׁכִינָה חוֹזֶרֶת עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ" ([[דברים ל ג]]). וְהֵשִׁיב לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "'''וְשָׁב''' ה' אֱלֹהֶיךָ". וְאוֹמֵר: "אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי, תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן, מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת וּמֵהַרְרֵי נְמֵרִים" ([[שיר השירים ד ח]]). רַבִּי אוֹמֵר: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לְעַבְדּוֹ: אִם בִּקַּשְׁתַּנִי – הֲרֵינִי אֵצֶל בְּנִי. כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה מְבַקְּשֵׁנִי – הֲרֵינִי אֵצֶל בְּנִי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאוֹתָם" ([[ויקרא טז טז]]), וְאוֹמֵר: "בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם" ([[ויקרא טו לא]]). וְאוֹמֵר: "וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם" ([[במדבר ה ג]]). וְאוֹמֵר: "וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ, אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ, כִּי אֲנִי ה' שֹׁכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". }} cppljp1v11ssybp0a8p40m9yfetp8k9 11 464700 3011589 2755314 2026-05-07T18:10:18Z Esperfulmo 1720 /* Defining font-size with pt */ פסקה חדשה 3011589 wikitext text/x-wiki ==שם התבנית== למה תבנית שנמצאת בכל כך הרבה דפים עדיין נמצאת על שם משתמש? למה לא ב{{תב|טעמי המקרא}}? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ט באדר א' ה'תשפ"ב • 18:26, 1 במרץ 2022 (IST) :הוא לא צריך להיות. אבל לשנות את זה בכל כך הרבה דפים כמעט בלתי אפשרי... אם יש רצון לפעול לשנות את זה אני בעד. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:42, 1 במרץ 2022 (IST) ::בשביל זה נברא הבוט {{חיוך}} ::אני חושב שנכון לשנות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ט באדר א' ה'תשפ"ב • 18:44, 1 במרץ 2022 (IST) :::אשמח אם תפעיל את הבוט. שם נכון בשביל התבנית הוא: [[תבנית:מ:טעמי המקרא]]. בבקשה לבדוק שהתבנית עובדת נכון במעבר. כי בעבר ניסיתי פעם דבר כזה ולא עבד, אך אינני זוכר כבר איך ולמה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:36, 2 במרץ 2022 (IST) ::::אני לא יודע ממה נוצרה הבעיה אבל אולי בגלל "מ:" שאולי קוד ויקי יכול לנתח אותו כשם של מרחב ואז זה אולי משבש. אבדוק את העניין יותר מאוחר. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ט באדר א' ה'תשפ"ב • 12:45, 2 במרץ 2022 (IST) :::::לא נראה לי זה היה בגלל "מ:". זה היה מזמן לפני שהתחלנו להשתמש בקידומת הזאת (שהיא גם עובדת בתבניות אחרות בפרויקט המקרא). [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:37, 2 במרץ 2022 (IST) ::::::התכוונתי מבחינת הבוט, אבל אולי אני טועה.. תכף אבחן את הדברים. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ל' באדר א' ה'תשפ"ב • 19:33, 2 במרץ 2022 (IST) :::::::הוא רץ עכשיו. באמת לא הצלחתי עם בוט מובנה של החלפת תבניות, אז עשיתי את זה באמצעות החלפת טקסט רגילה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ל' באדר א' ה'תשפ"ב • 15:20, 3 במרץ 2022 (IST) תודה! :-) התבנית נראית יותר טובה עכשיו בדפי העריכה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:30, 3 במרץ 2022 (IST) :תודה לך! הבוט ערך 2691 דפים מתוך 3021 דפים שמקושרים לתבנית. מעניין להבין את הפער הזה, אולי חלקם מקושרים בגלל תבנית בתוך תבנית. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ל' באדר א' ה'תשפ"ב • 16:12, 3 במרץ 2022 (IST) == Defining font-size with pt == <div dir="ltr" style="text-align:left"> Sorry to write in English. I'd like to grab your attention that it would be better to use other values than <code>pt</code> to set the default font-size. The reason is: <code>pt</code> blocks the Wikimedia function of the text magnification. The following line:<pre>font-size:{{{1|23}}}pt</pre> has to be changed to something like:<pre>font-size:{{{1|1.92}}}rem</pre> to give the exact font-size now, or simplify it with the value<pre>font-size:{{{1|2}}}rem</pre> Values with <code>rem</code>, <code>em</code>, or <code>%</code> enable size overriding. Thanks. <small>--[[משתמש:Esperfulmo|Esperfulmo]] ([[שיחת משתמש:Esperfulmo|שיחה]]) 21:10, 7 במאי 2026 (IDT)</small> </div> 724zpgk8fhyoh0xipk6ynilww09ixsy 3011596 3011589 2026-05-07T19:20:26Z Dovi 1 /* Defining font-size with pt */ 3011596 wikitext text/x-wiki ==שם התבנית== למה תבנית שנמצאת בכל כך הרבה דפים עדיין נמצאת על שם משתמש? למה לא ב{{תב|טעמי המקרא}}? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ט באדר א' ה'תשפ"ב • 18:26, 1 במרץ 2022 (IST) :הוא לא צריך להיות. אבל לשנות את זה בכל כך הרבה דפים כמעט בלתי אפשרי... אם יש רצון לפעול לשנות את זה אני בעד. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:42, 1 במרץ 2022 (IST) ::בשביל זה נברא הבוט {{חיוך}} ::אני חושב שנכון לשנות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ט באדר א' ה'תשפ"ב • 18:44, 1 במרץ 2022 (IST) :::אשמח אם תפעיל את הבוט. שם נכון בשביל התבנית הוא: [[תבנית:מ:טעמי המקרא]]. בבקשה לבדוק שהתבנית עובדת נכון במעבר. כי בעבר ניסיתי פעם דבר כזה ולא עבד, אך אינני זוכר כבר איך ולמה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:36, 2 במרץ 2022 (IST) ::::אני לא יודע ממה נוצרה הבעיה אבל אולי בגלל "מ:" שאולי קוד ויקי יכול לנתח אותו כשם של מרחב ואז זה אולי משבש. אבדוק את העניין יותר מאוחר. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ט באדר א' ה'תשפ"ב • 12:45, 2 במרץ 2022 (IST) :::::לא נראה לי זה היה בגלל "מ:". זה היה מזמן לפני שהתחלנו להשתמש בקידומת הזאת (שהיא גם עובדת בתבניות אחרות בפרויקט המקרא). [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:37, 2 במרץ 2022 (IST) ::::::התכוונתי מבחינת הבוט, אבל אולי אני טועה.. תכף אבחן את הדברים. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ל' באדר א' ה'תשפ"ב • 19:33, 2 במרץ 2022 (IST) :::::::הוא רץ עכשיו. באמת לא הצלחתי עם בוט מובנה של החלפת תבניות, אז עשיתי את זה באמצעות החלפת טקסט רגילה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ל' באדר א' ה'תשפ"ב • 15:20, 3 במרץ 2022 (IST) תודה! :-) התבנית נראית יותר טובה עכשיו בדפי העריכה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:30, 3 במרץ 2022 (IST) :תודה לך! הבוט ערך 2691 דפים מתוך 3021 דפים שמקושרים לתבנית. מעניין להבין את הפער הזה, אולי חלקם מקושרים בגלל תבנית בתוך תבנית. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ל' באדר א' ה'תשפ"ב • 16:12, 3 במרץ 2022 (IST) == Defining font-size with pt == <div dir="ltr" style="text-align:left"> Sorry to write in English. I'd like to grab your attention that it would be better to use other values than <code>pt</code> to set the default font-size. The reason is: <code>pt</code> blocks the Wikimedia function of the text magnification. The following line:<pre>font-size:{{{1|23}}}pt</pre> has to be changed to something like:<pre>font-size:{{{1|1.92}}}rem</pre> to give the exact font-size now, or simplify it with the value<pre>font-size:{{{1|2}}}rem</pre> Values with <code>rem</code>, <code>em</code>, or <code>%</code> enable size overriding. Thanks. <small>--[[משתמש:Esperfulmo|Esperfulmo]] ([[שיחת משתמש:Esperfulmo|שיחה]]) 21:10, 7 במאי 2026 (IDT)</small> </div> Thank you for the suggestion, I made the change. It would be great if someone who understands these things could check the template and make whatever further corrections are necessary. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:20, 7 במאי 2026 (IDT) 4u72y56wuy14jnbo30q9b45gzkxt916 0 466711 3011574 2863604 2026-05-07T15:46:46Z Nahum 68 3011574 wikitext text/x-wiki *[בכל לילה, קודם שתתחיל הברכה, תאמר בפה מלא ככה: {{עם-ניקוד|לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו ליחד שם י"ה בו"ה ביחודא שלים בשם כל ישראל. הנני מוכן ומזומן לקיים מצות עשה של ספירת העומר, כמו שכתוב בתורה. וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות מימות תהיינה עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום: ויהי נועם וגו']}} {{טקסט מנוקד}}בָּרוּךְ אַתָּה יהוה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעוֹמֶר: הַיּוֹם יוֹם אֶחָד לָעוֹמֶר:{{ססס}}{{ססס}}{{ססס}}{{ססס}}{{ק|אלהים}} י {{ק|אנא}}{{סוף}} הרחמן, יחזיר עבודת בית המקדש למקומה. יהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו, שייבנה בית המקדש במהרה בימינו, ותן חלקנו בתורתך. ושם נעבדך ביראה, כימי עולם וכשנים קדמוניות: {{צת|תהלים|סז|מ=לא}} אנא בכח. גדלת ימינך. תתיר צרורה: קבל רנת עמך. שגבנו טהרנו נורא: נא גבור. דורשי יחודך. כבבת שמרם: ברכם טהרם. רחמי צדקתך. תמיטד גמלם: חסין קדוש. ברוב טובך. נהל עדתך: יחיד גאה. לעמך פנה. זוכרי קדושתך: שועתנו קבל. ושמע צעקתנו. יודע תעלומות: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד: ריבון העולמים. אתה צויתנו על ידי משה עבדך לספור ספירת העומר. כדי לטהרנו מטומאתינו ומהקליפות. כמו שנאמר. וספרתם לכם ממחרת השבת. תספר חמישים יום. כדי שיטהרו נפשות עמך ישראל מזוהמתם. ובכן יהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו. שבזכות הספירה שספרתי. יתוקן מה שפגמתי בספירה ({{ק|פלונית השייך לאותו לילה}}) ואטהר ואתקדש בקדושה של מעלה. אמן סלה: {{טורים |רוחב=90 | היום שני ימים לעומר:{{ססס}}{{ססס}}{{ססס}}{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|שׂ}}}} '''הרחמן.''' י"ר. יחננו. בכח. רבון. {{ג|גבורה שבחסד}} היום שלשה ימים לעומר:{{ססס}}{{ססס}}{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|מ}}}} '''הרחמן.''' י"ר. ויברכנו. גדולת. רבון. {{ג|ת"ת שבחסד}} היום ארבעה ימים לעומר:{{ססס}}{{ססס}}{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ח}}}} '''הרחמן.''' י"ר. יאר. ימינך. רבון. {{ג|נצח שבחסד}} | היום חמשה ימים לעומר:{{ססס}}{{ססס}}{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ו}}}} '''הרחמן.''' י"ר. פניו. תתיר. רבון. {{ג|הוד שבחסד}} היום ששה ימים לעומר:{{ססס}}{{ססס}}{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ו}}}} '''הרחמן.''' י"ר. אתנו. צרורה. רבון. {{ג|יסוד שבחסד}} היום שבעה ימים [לעומר] שהם שבוע אחד (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|י}}}} '''הרחמן.''' י"ר. סלה. אב"ג ית"ץ. רבון. {{ג|מלכות שבחסד}} }} כן נראה לי, להסמיך הימים לעומר. והוא המוסכם מכל הדווקנים. וכן ע"פ האר"י ז"ל. לא כמו שעושין המון העם שמדביקין השבוע לעומר. שאינו נכון כלל בלשון. וכן מקלקלין במניין. ומחליפין לשון רבים ביחיד, ולהיפך. וסמוך במוכרת. וזכר בנקבה. ויש עושה אותו אנדרוגינוס כשמגיע לאחדי העשריות. כי לא ידעו דרכי לה״ק. והנה הכל מתוקן לפניך כראוי בעזה״י. והזהר בו [פי׳. כי למטה מעשרה ראוי לבא המספר בלשון רבים, ימים. ולמעלה מעשרה, בלשון יחיד, יום. דרך משל: שבעת ימים. אחד עשר יום. והאומר אחד עשר ימים, מחליף יחיד ברבים. וכן להיפוך. וכן מלת שנים צריך לבא בסמיכות, {{ג|{{ג|שְנֵים}}}} עשר. והאומר {{ג|{{ג|שְנַיִם}}}} עשר, מחליף סמוך במוכרת. וכן המספר יבוא עם ה׳ לזכר, ובלי ה׳ לנקבה. והאומר שלש ימים, מחליף זכר בנקבה. וכן במספר למעלה מעשרה, יבוא לעולם העשר, בלי ה' לזכר, ועם ה' לנקבה. והאחדים, עם ה׳ לזכר, ובלי ה׳ לנקבה. דרך משל, ארבעה עשר לזכר, ארבע עשרה לנקבה. והאומר ארבע עשר, עושה המספר אנדרוגינוס, מורכב מלשון זכר ונקבה: {{ג|{{ג|[יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו. שאם פגמנו באיזה מז׳ בחינות של כוח חכמת ז״א. או באחד מז׳ בחינות דחסד הראשון דז״א. או בא׳ מז׳ בחינות דגבורה ראשון דנוקבא דז״א. שיתוקנו כל פגמיהם בכח מצות ספירת העומר אשר ספרנו בשבוע זו. אנא מלך רחום וחנון שומר הברית והחסד יהי חסדך ה׳ עלינו והוכן בחסד כסאך. ויתבוננו חסדי ה׳ ומשם יושפע עלינו רב חסד, לכפר את אשר חטאנו עוינו ופשענו במדת החסד. בקנאה ואכזריות וכעס. ועל כל פשעים תכסה אהבה. עשה למען אברהם אהובך והטה אלינו חסד. יודע לעיני הכל טובך וחסדיך עמנו. למחול אשר אשמנו בעוון שנאת חינם והפכנו אהבה לאיבה. ואין אתנו עושה לפנים משורת הדין. ועוררנו תגבורת הדין על מדת החסד והרחמים וברוב אולתנו שגינו בקדושת תורתך הנתונה בימין צדקך. ברמ״ח מצוות עשה אשר בימין החסד. ונם לא נזהרנו במילי דאבות וברכות ונזיקין. ואשר העלמנו עינינו םגמילות חסדים. אנא בכח גדולת ימינך קבלנו בתשובה. כי ימינך פשוטה לקבל שבים. ואם הרבינו פשע ועבירה, עליון רחמיך מעולם. כי עמך הסליחה מטה כלפי חסד. הפלא חסדיך. ותגביר מדת טובך הישרה על מדת פורעניות: אנא ה׳. קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך. ויתוקן כל אשר פגמנו בספירת החסד בכלל ופרט ותמלא כל השמות שפגמנו בהם. וזכנו לאחוז במדת החסד והרחמים: ה׳ יגמור בעדי. ה׳ חסדך לעולם מעשי ידיך אל תרף:}} יהיו לרצון וגו'].}} {{טורים |רוחב=90 | היום שמונה ימים [לעומר] שהם שבוע אחד ויום אחד (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ר}}}} '''הרחמן.''' י"ר. לדעת. קבל. רבון. {{ג|חסד שבגבורה}} היום תשעה ימים [לעומר] שהם שבוע אחד ושני ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|נ}}}} '''הרחמן.''' י"ר. בארץ. רנת. רבון. {{ג|גבורה שבגבורה}} היום עשרה ימים [לעומר]. שהם שבוע אחד ושלשה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|נ}}}} '''הרחמן.''' י"ר. דרכך. עמך. רבון. {{ג|ת"ת שבגבורה}} היום אחד עשר יום [לעומר]. שהם שבוע אחד וארבעה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ו}}}} | '''הרחמן.''' י"ר. בכל. שגבנו. רבון. {{ג|נצח שבגבורה}} היום שנים עשר יום [לעומר]. שהם שבוע אחד וחמישה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ל}}}} '''הרחמן.''' י"ר. גוים. טהרנו. רבון. {{ג|הוד שבגבורה}} היום שלשה עשר יום [לעומר]. שהם שבוע אחד וששה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|א}}}} '''הרחמן.''' י"ר. ישועתך. נורא. רבון. {{ג|יסוד שבגבורה}} היום ארבעה עשר יום [לעומר]. שהם שני שבועות (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|מ}}}} '''הרחמן.''' י"ר. יודוך. קר"ע שט"ן. רבון. {{ג|מלכות שבגבורה}} }} {{ג|{{ג|[יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו. שאם פגמנו באיזה מז׳ בחינות דמוח בינת ז״א. או באחד מז׳ בחינות דחסד שני דז״א. או באחד מז׳ בחינות דגבורה ב׳ דנוקבא, שיתוקנו כל פגמיהם בכח מצות ספירת העומר אשר ספרנו בשבוע זו. ותוציא לאור משפטינו. לסלוח אשר חטאנו במדת הגבורה. כי לא באנו לעזרת ה׳ בגבורים. ואשר התרפינו בעת צרה מהיות גבורים לעמוד בפרץ. ואשר נואלנו ולא נתגברנו על יצרנו. והגברנו הצפוני. ולא הושב ידינו מבלע בחוש השמע. וישמע ה׳ ויחר אפו. ואשמתנו גדלו בשס״ה מצוות לא תעשה אשר לפאת צפונה. ואשר שגינו בתיקוני השולחן בצפון. וכללות החסד שבגבורה איש מרעהו נפרדו. ואשר פגמנו בל״ב שיניים שלטי הגבורים. ואשר הגברנו ק״ך צרופי אלהים ופ״ד גבורות מנצפ״ך וש״ך גבורות אדנ״י, על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו. כי רבו מהרבה הדינים שהגברנו. והנה עתה שבנו אליך בבושת פנינו. לדרוש סליחה על עצם פגמינו. ולמען זכות יצחק עקידך נמצא פדיון וכושר, ורוח סליחה יערה עלינו ממרום. ועמוד מכסא דין ושב על כסא רחמים, וזכור לנו עקידתו של יצחק אבינו, ותביט באפרו כאלו צבור ומונח על גבי המזבח. ושלח מחשכי פגימותינו. ותגבורת הדינים הקשים הפג והפר. ויכבשו רחמיך את כעסך. ויגולו רחמיך על מדותיך. ותכנס לנו לפנים משורת הדין. ובטובך הגדול, ישוב חרון אפך מעמך ומעירך. ואל ימשול בנו קצף. כי אל מלך חנון ורחום אתה. חוסה ה׳ על עמך, ועוררה את גבורתך. ולכה לישועתה לנו ולישע גבור משיח בן אפרים. מהרה תצמיח משורש יצחק. ונקום נקמתך מאת בני עשו. והאלילים כרות יכרתון. לקרוא כולם בשם ה׳ ולעבדו שכם אחד. ונסה עלינו אור פניך ויתוקן כל אשר פגמנו בספירת הגבורה בכלל ובפרט. ותמלא ותאיר כל השמות אשר פגמנו בהם. וזכנו להתגבר על יצרנו. ולהגביר היצר הטוב. ולהיות אנחנו וזרעינו גבורי כח עושי רצונך כרצונך. ולא נכעוס. ולא נכעיסך. הללוהו בגבורותיו הללוהו כרוב גדלו:}} ויהי נועם וכו׳].}} {{טורים |רוחב=90 | היום חמשה עשר יום [לעומר] שהם שני שבועות ויום אחד (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|י}}}} '''הרחמן.''' י"ר. עמים. נא. רבון. {{ג|חסד שבתפארת}} היום ששה עשר יום [לעומר]. שהם שני שבועות ושני ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ם}}}} '''הרחמן.''' י"ר. אלהים. גבור. רבון. {{ג|גבורה שבתפארת}} היום שבעה עשר יום [לעומר]. שהם שני שבועות ושלשה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|כ}}}} '''הרחמן.''' י"ר. יודוך. דורשי. רבון. {{ג|ת"ת שבת"ת}} היום שמונה עשר יום [לעומר]. שהם שני שבועות וארבעה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|י}}}} | '''הרחמן.''' י"ר. עמים. יחודך. רבון. {{ג|נצח שבתפארת}} היום תשעה עשר יום [לעומר]. שהם שני שבועות וחמשה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ת}}}} '''הרחמן.''' י"ר. כולם. כבבת. רבון. {{ג|הוד שבתפארת}} היום עשרים יום [לעומר]. שהם שני שבועות וששה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|שׁ}}}} '''הרחמן.''' י"ר. ישמחו. שמרם. רבון. {{ג|יסוד שבתפארת}} היום אחד ועשרים יום [לעומר]. שהם שלשה שבועות (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|פּ}}}} '''הרחמן.''' י"ר. ויחננו. נג"ד יכ"ש. רבון. {{ג|מלכות שבת"ת}} }} {{ג|{{ג|[יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו. שאם פגמנו בא׳ מהשבע בחינות דמוח דעת זעיר אנפין. או בא׳ מז׳ בחינות דהסד ג׳ שלו. או בא׳ מז׳ בחינות דגבורה. דנוקבא. שיתוקנו פגמיהם בכח מצות ספירת העופר שספרנו בשבוע זו. אנא מלך רחום וחנון אביר יעקב. פרשז עלינו שפע רצון, למחול ולסלוח אשר פגמנו במדת תפארת. והיינו מפרידי אלוף. ולא הושב ידינו מבלע באכילות נבילות וטריפות. והוספנו סרה בגזל וגניבה. ופגמנו בב׳ שלישי ת״ת התחתונים ונם בשליש העליון. וברוב אולתנו שגינו. ומנענו ש״ע נהורין עילאין דא״א מלהאיר לת״ת. ואשר נואלנו ונהגנו קלות ראש בנדרים. ופגמנו בחיי המלך. ואשר קלקלנו וציערנו אב ואם. וגרמנו סילוק תרין עטרין מרישא דמלכא. ואשר קלקלנו וכתבנו קמיעות ואזכרות שלא בכוונה וקדושה. ופגמנו בשם מ״ה. ואשר היינו מכת חולכי רכיל ומגלי סוד לבלתי הגונים. ובדינו הקדמות מסברתינו. ופגמנו בגופא דמלכא קדישא. נפלו פנינו והתפרדו כל עצמותינו. על עוצם חטאתינו עוונותינו ופשעינו. ובלב נשבר אתאנו לחלות פניך. ונשעננו על רחמי יקר תפארת גדולתיך. אנא ברחמיך האר מחשך פגמינו. אשר החשכנו מאורות העליונים. בזכות יעקב בנך בכורך. ומחל וסלח את בל אשר אשמנו. ותורינו דרכי תשובה. והעלנו מטומאה לטהרה. ויצאו מים חיים בלובן העליון דרך רחובות הנהר לקו האמצעי. נהר פלגיו ישמחו עיר אלהינו. לטהר מדות העליונות. ותפארת״ו עבור על פשע. ועל כן נקוה לך לראות מהרה בתפארת עוזך. להעביר גילולים מן הארץ. לתקן עולם במלכות שדי ומלך ביופיו תחזינה עינינו. תשיב לראשו עטרת פז. ובאה הממשלה הראשונה ממלכת לבת ירושלים כאמור מפי כבודך עורי [עורי לבשי עוזך ציון] לבשי בגדי תפארתך ירושלים עיר הקודש. והיית עטרת תפאית ביד ה׳ וצניף מלוכה בכף אלהיך. עשת למען שמך. עשה למען פארך:{{ש}}יהיו לרצון וכו'}}}} {{טורים |רוחב=90 | היום שנים ועשרים יום [לעומר]. שהם שלשה שבועות ויום אחד (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ו}}}} '''הרחמן.''' י"ר. לאומים. ברכם. רבון. {{ג|חסד שבנצח}} היום שלשה ועשרים יום [לעומר]. שהם שלשה שבועות ושני ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ט}}}} '''הרחמן.''' י"ר. כי. טהרם. רבון. {{ג|גבורה שבנצח}} היום ארבעה ועשרים יום [לעומר]. שהם שלשה שבועות ושלשה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ע}}}} '''הרחמן.''' י"ר. תשפוט. רחמי. רבון. {{ג|ת"ת שבנצח}} היום חמשה ועשרים יום [לעומר]. שהם שלשה שבועות וארבעה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|מ}}}} | '''הרחמן.''' י"ר. עמים. צדקתך. רבון. {{ג|נצח שבנצח}} היום ששה ועשרים יום [לעומר]. שהם שלשה שבועות וחמשה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|י}}}} '''הרחמן.''' י"ר. מישור. תמיד. רבון. {{ג|הוד שבנצח}} היום שבעה ועשרים יום [לעומר]. שהם שלשה שבועות וששה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ם}}}} '''הרחמן.''' י"ר. ולאומים. גמלם. רבון. {{ג|יסוד שבנצח}} היום שמונה ועשרים יום [לעומר]. שהם ארבעה שבועות (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|מ}}}} '''הרחמן.''' י"ר. בארץ. בט"ר צת"ג. רבון. {{ג|מלכות שבנצח}} }} {{ג|{{ג|[יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו. שאם פגמנו באיזו מז׳ בחינות דמות דעת ז״א או באחת מז׳ בחינות דחסד הד׳ שלו או באחת מז' בחינות דגבורה ד׳ דנוקבא. שיתוקנו פגמיהם בכח מצות ספירת העומר אשר ספרנו בשבוע זו. אנא מלך רחום וחנון. התמלא רחמים עלינו. ויתוקן מה שפגמנו בביטול תורתך הקדושה, שנתת לנו ע״י משה רעיא מהימנא. ואשר למדנו שלא לשמה. ואשר הפסקנו למודנו לדברים בטלים. ועל ידי זה נתגבר יצרנו הרע ושגינו באולתנו ולא גמלנו חסד עם העניים והאביונים ותופסי התורה ופגמנו במדה דנצח. ובכן עתה שבנו אליך בבושת פנינו. ואתה בטובך תעורר רחמיך. ובזבות משה רעיא מהימנא רחם עלינו וגם נצח ישראל לא ינחם. וקיים לנו את כל אשר הבטחתנו ע״י נביאיך הקדושים. וישמחו בל חוז׳י בך. ורחמיך הרבים אל יעזבונו נצח סלה ועד. ותחזקנו ותאמצנו לנצח היצר הרע. ויהיה לבבינו שלם להכיר מיעוט ערכנו ושפל מצבינו מחוסר כל. ויתרחק יצר הרע מתוכנו. ותסתום ותחסום פי כל המקטריגים ואויבינו אויבי נפשינו וגופנו. למען זכות משה רעיא מהיפנא החתום במדת הנצח. והאר עינינו בתורתך. ותזכנו לעסוק בתורה לשמה. ולהוציא לאור חלקנו בתורתך אשר קבלנו בהר סיני. ודבק לבנו בסצותיך. ותייחד לבנו ליראה ולאהבה את שמך נצח סלה ועד. ותנאלנו גאולה שלימה בזכות משה רעיא מהימנא במהרה ביט־נו אמן]:}}}} {{טורים |רוחב=90 | היום תשעה ועשרים יום [לעומר]. שהם ארבעה שבועות ויום אחד (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|י}}}} '''הרחמן.''' י"ר. תנחם. חסין. רבון. {{ג|חסד שבהוד}} היום שלשים יום [לעומר]. שהם ארבעה שבועות ושני ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|שׁ}}}} '''הרחמן.''' י"ר. סלה. קדוש. רבון. {{ג|גבורה שבהוד}} היום אחד ושלשים יום [לעומר]. שהם ארבעה שבועות ושלשה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ו}}}} '''הרחמן.''' י"ר. יודוך. ברוב. רבון. {{ג|ת"ת שבהוד}} היום שנים ושלשים יום [לעומר]. שהם ארבעה שבועות וארבעה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ר}}}} | '''הרחמן.''' י"ר. עמים. טובך. רבון. {{ג|נצח שבהוד}} היום שלשה ושלשים יום [לעומר]. שהם ארבעה שבועות וחמשה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ו}}}} '''הרחמן.''' י"ר. אלהים. נהל. רבון. {{ג|הוד שבהוד}} היום ארבעה ושלשים יום [לעומר]. שהם ארבעה שבועות וששה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ל}}}} '''הרחמן.''' י"ר. יודוך. עדתך. רבון. {{ג|יסוד שבהוד}} היום חמשה ושלשים יום [לעומר]. שהם חמשה שבועות (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|א}}}} '''הרחמן.''' י"ר. עמים. חק"ב טנ"ע. רבון. {{ג|מלכות שבהוד}} }} {{ג|{{ג|[יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו. שבכח ספירתנו שספרנו בשבוע זו יבוסמו כל הדינים. ואם פגמנו באיזו משבעה בחינות מוח חכמת ז"א או באחד מז' בחינות חסד ה' שלו או באחד מז' בחינות גבורה ה' דנוקבא. שיתוקנו כל פגמיהם בכח ספירתינו. וטהר לבנו לעבדך באמת. אנא מלך רחום וחנון. מהר יקדמונו רחמיך. ויתוקן אשר פגמנו ולא כבדנו לומדי תורה ולא החזקנו ברכי רבנן דשלהי. ואשר היינו הולכי רכיל ורגלינו רצו לרע ופגמנו במדת הוד. והן בעוון חוללנו. ונהפוך הוד. כל היום דו"ה. בושנו מאוד ונכלמנו. ואתה בטובך ובזכות אהרן כהנא רבא חתום במדת הוד. תעורר רחמיך. ותזכנו לכבד לומדי תורה ולרוץ לדבר מצוה. ותזכני להיות מתלמידיו של אהרן ולרדוף שלום ולבקש שלום ולשום שלום ולהרבות שלום בעולם. ולזכנו למעבד עובדא דאהרן. ובא לציון גואל. הוד והדר תשוה עליו. עשה עמנו אות לטובה. ותתקיים בנו מקרא שכתוב. אל יתן למוט רגלך אל ינום שומרך. עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך. והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך. אמן כן יהי רצון]:}}}} {{טורים |רוחב=90 | היום ששה ושלשים יום [לעומר]. שהם חמשה שבועות ויום אחד (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|מ}}}} '''הרחמן.''' י"ר. כולם. יחיד. רבון. {{ג|חסד שביסוד}} היום שבעה ושלשים יום [לעומר]. שהם חמשה שבועות ושני ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|י}}}} '''הרחמן.''' י"ר. ארץ. גאה. רבון. {{ג|גבורה שביסוד}} היום שמונה ושלשים יום [לעומר]. שהם חמשה שבועות ושלשה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ם}}}} '''הרחמן.''' י"ר. נתנה. לעמך. רבון. {{ג|ת"ת שביסוד}} היום תשעה ושלשים יום [לעומר]. שהם חמשה שבועות וארבעה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ב}}}} | '''הרחמן.''' י"ר. יבולה. פנה. רבון. {{ג|נצח שביסוד}} היום ארבעים יום [לעומר]. שהם חמשה שבועות וחמשה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|א}}}} '''הרחמן.''' י"ר. יברכנו. זוכרי. רבון. {{ג|הוד שביסוד}} היום אחד וארבעים יום [לעומר]. שהם חמשה שבועות וששה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ר}}}} '''הרחמן.''' י"ר. אלהים. קדושתך. רבון. {{ג|יסוד שביסוד}} היום שנים וארבעים יום [לעומר]. שהם ששה שבועות (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ץ}}}} '''הרחמן.''' י"ר. אלהינו. יג"ל פז"ק. רבון. {{ג|מלכות שביסוד}} }} {{ג|{{ג|[יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו. שבכח ספירתנו יבוסמו כל הדינים. ואם פגמנו באיזה מז׳ בחינות חסד דכללות ה׳ חסדים דז״א או באחד מז׳ בחינות דגבורה דכללות ה׳ גבורות דנוקבא או באיזה בחינה משבע בחינות מוח בינה דז״א או באחד משבעה בחינות גבורה שלו. שיתוקן כל פגמיהם בכח מצות ספירת העומר שספרנו בשבוע זו. אנא טלך רחום וחנון, הפלא חסדיך מושיע חוסים. ויתוקן אשר פגמנו במדת היסוד, בין בגלגול זה בין בגלגולים אחרים, הן בכיאות אסורות הן בהסתכלות בעריות, הן בהרהורים רעים הן בכל מיני קרי. ומלאו מתניגו חלחלה, כי היינו ח״ו מפרידי אלוף, ופגמנו בשמות הקדושים. רעדה אחזה את עצמותנו על פגם אות ברית קודש חותמא דמלכא. אהה עלינו. והנה אנחנו בושים ונכלמים מאוד. ועתה שבנו אליך, כי רחום אתה ואתה חפץ בתשובת השבים, וברוב רחמיך תקבלנו בתשובה לפניך, ותלקט אשר פזרנו, ותייחד אשר הפרדנו, ותוציא לאור כל ניצוצות הקרושה אשר נתפזרו על ידינו בין הקליפות. חיל בלע ויקיאנו, מבטנו יורישנו אל. ולא ידת ממנו נדח. ותזכנו לשמור דרכנו מכל חטא. ובזכות יוסף צדיקך החתום במדת היסוד, תתקן אשר עוינו, ותמלא כל השמות שפגמנו בהם, בזכות יוסף הצדיק. יסד יסוד ציון. תרוממנה קרנות צדיק, אל שדי, בזכות יוסף. יוסיף שנית ידו ויגאלנו גאולת עולם בטהרה בימינו. אמן כן יהי רצון]:}}}} {{טורים |רוחב=90 | היום שלשה וארבעים יום [לעומר]. שהם ששה שבועות ויום אחד (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ת}}}} '''הרחמן.''' י"ר. יברכנו. שועתנו. רבון. {{ג|חסד שבמלכות}} היום ארבעה וארבעים יום [לעומר]. שהם ששה שבועות ושני ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|נ}}}} '''הרחמן.''' י"ר. אלהים. קבל. רבון. {{ג|גבורה שבמלכות}} היום חמשה וארבעים יום [לעומר]. שהם ששה שבועות ושלשה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ח}}}} '''הרחמן.''' י"ר. וייראו. ושמע. רבון. {{ג|ת"ת שבמלכות}} היום ששה וארבעים יום [לעומר]. שהם ששה שבועות וארבעה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ם}}}} | '''הרחמן.''' י"ר. אותו. צעקתנו. רבון. {{ג|נצח שבמלכות}} היום שבעה וארבעים יום [לעומר]. שהם ששה שבועות וחמשה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ס}}}} '''הרחמן.''' י"ר. כל. יודע. רבון. {{ג|הוד שבמלכות}} היום שמונה וארבעים יום [לעומר]. שהם ששה שבועות וששה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ל}}}} '''הרחמן.''' י"ר. אפסי. תעלומות.רבון. {{ג|יסוד שבמלכות}} היום תשעה וארבעים יום [לעומר]. שהם שבעה שבועות (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ה}}}} '''הרחמן.''' י"ר. ארץ. שק"ו צי"ת. רבון. {{ג|מלכות שבמלכות}} }} {{ג|{{ג|[יהי רצון מלפניך ה' אלהיני ואלהי אבותינו. שאם פגמנו באיזו מז׳ בחינות מוח דעת ז״א או בת״ת שלו או באיזה בחינות דחסד דכללות מז׳א או באחד מז׳ בחינות דכללות ה׳ גבורות דננוקבא דזעיר אנפין. שיתוקנו כל פגמיהם בכח מצות ספירת העוכר שספרנו בשבוע זו. אנא מלך רחום וחנון. הנשמה לך והגוף פעלך. חוסה על עמלך. וברוב רחפיך יתוקן אשר םגטנו בכבוד שכינת עוזנו. וגרמנו בעוצם חטאתינו לגרום פירוד חס ושלוס. וגם היינו מד' כתות שאינם מקכלות פני השכינה. לצנו ושקרנו ודברנו לשון הרע וחנפנו. ודברנו בבית הכנסת ובאמצע תפילה והפסקנו מדברי תורה לדברים בטלים. וכזאת וכזאת הרבינו לפשוע והיינו סיבה להאריך גלות השכינה. ובהעלותנו על לבבנו, על אלה חשכו עינינו ונמס לבבנו בקרבנו. לכן עתה שבנו אליך בחרפה וכלימה בלב נשבר. ואנו מתחננים שתתמלא רחמים עלינו בזכות גוג מלך ישראל עליו השלום החתום במלכות וכל ימיו השתדל לחבר הדודים יחדיו. ואתה בטובך תקבלנו בתשובה, ויתוקן כל אשר פגמנו. ותתן בנו כח ובריאות לעשות נחת רוח לפניך תמיד, ותשרה שכינתך עלינו. ותגלה ותראה מלכותך עלינו מהרה. ומלוך על כל העולם כלו בכבודך. והיתה לה' המלוכה. והיה ה׳ למלך על כל הארץ. ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. במהרה בימינו אמן]:}}}} 9elce4m5d0bmd6s2fqfq1pzq85p7nkh 3011575 3011574 2026-05-07T15:47:28Z Nahum 68 3011575 wikitext text/x-wiki *[בכל לילה, קודם שתתחיל הברכה, תאמר בפה מלא ככה: {{עם-ניקוד|לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו ליחד שם י"ה בו"ה ביחודא שלים בשם כל ישראל. הנני מוכן ומזומן לקיים מצות עשה של ספירת העומר, כמו שכתוב בתורה. וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות מימות תהיינה עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום: ויהי נועם וגו']}} {{טקסט מנוקד}}בָּרוּךְ אַתָּה יהוה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעוֹמֶר: הַיּוֹם יוֹם אֶחָד לָעוֹמֶר:{{ססס}}{{ססס}}{{ססס}}{{ססס}}{{ק|אלהים}} י {{ק|אנא}}{{סוף}} הרחמן, יחזיר עבודת בית המקדש למקומה. יהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו, שייבנה בית המקדש במהרה בימינו, ותן חלקנו בתורתך. ושם נעבדך ביראה, כימי עולם וכשנים קדמוניות: {{צת|תהלים|סז|מ=לא}} אנא בכח. גדלת ימינך. תתיר צרורה: קבל רנת עמך. שגבנו טהרנו נורא: נא גבור. דורשי יחודך. כבבת שמרם: ברכם טהרם. רחמי צדקתך. תמיטד גמלם: חסין קדוש. ברוב טובך. נהל עדתך: יחיד גאה. לעמך פנה. זוכרי קדושתך: שועתנו קבל. ושמע צעקתנו. יודע תעלומות: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד: ריבון העולמים. אתה צויתנו על ידי משה עבדך לספור ספירת העומר. כדי לטהרנו מטומאתינו ומהקליפות. כמו שנאמר. וספרתם לכם ממחרת השבת. תספרו חמישים יום. כדי שיטהרו נפשות עמך ישראל מזוהמתם. ובכן יהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו. שבזכות הספירה שספרתי. יתוקן מה שפגמתי בספירה ({{ק|פלונית השייך לאותו לילה}}) ואטהר ואתקדש בקדושה של מעלה. אמן סלה: {{טורים |רוחב=90 | היום שני ימים לעומר:{{ססס}}{{ססס}}{{ססס}}{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|שׂ}}}} '''הרחמן.''' י"ר. יחננו. בכח. רבון. {{ג|גבורה שבחסד}} היום שלשה ימים לעומר:{{ססס}}{{ססס}}{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|מ}}}} '''הרחמן.''' י"ר. ויברכנו. גדולת. רבון. {{ג|ת"ת שבחסד}} היום ארבעה ימים לעומר:{{ססס}}{{ססס}}{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ח}}}} '''הרחמן.''' י"ר. יאר. ימינך. רבון. {{ג|נצח שבחסד}} | היום חמשה ימים לעומר:{{ססס}}{{ססס}}{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ו}}}} '''הרחמן.''' י"ר. פניו. תתיר. רבון. {{ג|הוד שבחסד}} היום ששה ימים לעומר:{{ססס}}{{ססס}}{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ו}}}} '''הרחמן.''' י"ר. אתנו. צרורה. רבון. {{ג|יסוד שבחסד}} היום שבעה ימים [לעומר] שהם שבוע אחד (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|י}}}} '''הרחמן.''' י"ר. סלה. אב"ג ית"ץ. רבון. {{ג|מלכות שבחסד}} }} כן נראה לי, להסמיך הימים לעומר. והוא המוסכם מכל הדווקנים. וכן ע"פ האר"י ז"ל. לא כמו שעושין המון העם שמדביקין השבוע לעומר. שאינו נכון כלל בלשון. וכן מקלקלין במניין. ומחליפין לשון רבים ביחיד, ולהיפך. וסמוך במוכרת. וזכר בנקבה. ויש עושה אותו אנדרוגינוס כשמגיע לאחדי העשריות. כי לא ידעו דרכי לה״ק. והנה הכל מתוקן לפניך כראוי בעזה״י. והזהר בו [פי׳. כי למטה מעשרה ראוי לבא המספר בלשון רבים, ימים. ולמעלה מעשרה, בלשון יחיד, יום. דרך משל: שבעת ימים. אחד עשר יום. והאומר אחד עשר ימים, מחליף יחיד ברבים. וכן להיפוך. וכן מלת שנים צריך לבא בסמיכות, {{ג|{{ג|שְנֵים}}}} עשר. והאומר {{ג|{{ג|שְנַיִם}}}} עשר, מחליף סמוך במוכרת. וכן המספר יבוא עם ה׳ לזכר, ובלי ה׳ לנקבה. והאומר שלש ימים, מחליף זכר בנקבה. וכן במספר למעלה מעשרה, יבוא לעולם העשר, בלי ה' לזכר, ועם ה' לנקבה. והאחדים, עם ה׳ לזכר, ובלי ה׳ לנקבה. דרך משל, ארבעה עשר לזכר, ארבע עשרה לנקבה. והאומר ארבע עשר, עושה המספר אנדרוגינוס, מורכב מלשון זכר ונקבה: {{ג|{{ג|[יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו. שאם פגמנו באיזה מז׳ בחינות של כוח חכמת ז״א. או באחד מז׳ בחינות דחסד הראשון דז״א. או בא׳ מז׳ בחינות דגבורה ראשון דנוקבא דז״א. שיתוקנו כל פגמיהם בכח מצות ספירת העומר אשר ספרנו בשבוע זו. אנא מלך רחום וחנון שומר הברית והחסד יהי חסדך ה׳ עלינו והוכן בחסד כסאך. ויתבוננו חסדי ה׳ ומשם יושפע עלינו רב חסד, לכפר את אשר חטאנו עוינו ופשענו במדת החסד. בקנאה ואכזריות וכעס. ועל כל פשעים תכסה אהבה. עשה למען אברהם אהובך והטה אלינו חסד. יודע לעיני הכל טובך וחסדיך עמנו. למחול אשר אשמנו בעוון שנאת חינם והפכנו אהבה לאיבה. ואין אתנו עושה לפנים משורת הדין. ועוררנו תגבורת הדין על מדת החסד והרחמים וברוב אולתנו שגינו בקדושת תורתך הנתונה בימין צדקך. ברמ״ח מצוות עשה אשר בימין החסד. ונם לא נזהרנו במילי דאבות וברכות ונזיקין. ואשר העלמנו עינינו םגמילות חסדים. אנא בכח גדולת ימינך קבלנו בתשובה. כי ימינך פשוטה לקבל שבים. ואם הרבינו פשע ועבירה, עליון רחמיך מעולם. כי עמך הסליחה מטה כלפי חסד. הפלא חסדיך. ותגביר מדת טובך הישרה על מדת פורעניות: אנא ה׳. קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך. ויתוקן כל אשר פגמנו בספירת החסד בכלל ופרט ותמלא כל השמות שפגמנו בהם. וזכנו לאחוז במדת החסד והרחמים: ה׳ יגמור בעדי. ה׳ חסדך לעולם מעשי ידיך אל תרף:}} יהיו לרצון וגו'].}} {{טורים |רוחב=90 | היום שמונה ימים [לעומר] שהם שבוע אחד ויום אחד (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ר}}}} '''הרחמן.''' י"ר. לדעת. קבל. רבון. {{ג|חסד שבגבורה}} היום תשעה ימים [לעומר] שהם שבוע אחד ושני ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|נ}}}} '''הרחמן.''' י"ר. בארץ. רנת. רבון. {{ג|גבורה שבגבורה}} היום עשרה ימים [לעומר]. שהם שבוע אחד ושלשה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|נ}}}} '''הרחמן.''' י"ר. דרכך. עמך. רבון. {{ג|ת"ת שבגבורה}} היום אחד עשר יום [לעומר]. שהם שבוע אחד וארבעה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ו}}}} | '''הרחמן.''' י"ר. בכל. שגבנו. רבון. {{ג|נצח שבגבורה}} היום שנים עשר יום [לעומר]. שהם שבוע אחד וחמישה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ל}}}} '''הרחמן.''' י"ר. גוים. טהרנו. רבון. {{ג|הוד שבגבורה}} היום שלשה עשר יום [לעומר]. שהם שבוע אחד וששה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|א}}}} '''הרחמן.''' י"ר. ישועתך. נורא. רבון. {{ג|יסוד שבגבורה}} היום ארבעה עשר יום [לעומר]. שהם שני שבועות (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|מ}}}} '''הרחמן.''' י"ר. יודוך. קר"ע שט"ן. רבון. {{ג|מלכות שבגבורה}} }} {{ג|{{ג|[יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו. שאם פגמנו באיזה מז׳ בחינות דמוח בינת ז״א. או באחד מז׳ בחינות דחסד שני דז״א. או באחד מז׳ בחינות דגבורה ב׳ דנוקבא, שיתוקנו כל פגמיהם בכח מצות ספירת העומר אשר ספרנו בשבוע זו. ותוציא לאור משפטינו. לסלוח אשר חטאנו במדת הגבורה. כי לא באנו לעזרת ה׳ בגבורים. ואשר התרפינו בעת צרה מהיות גבורים לעמוד בפרץ. ואשר נואלנו ולא נתגברנו על יצרנו. והגברנו הצפוני. ולא הושב ידינו מבלע בחוש השמע. וישמע ה׳ ויחר אפו. ואשמתנו גדלו בשס״ה מצוות לא תעשה אשר לפאת צפונה. ואשר שגינו בתיקוני השולחן בצפון. וכללות החסד שבגבורה איש מרעהו נפרדו. ואשר פגמנו בל״ב שיניים שלטי הגבורים. ואשר הגברנו ק״ך צרופי אלהים ופ״ד גבורות מנצפ״ך וש״ך גבורות אדנ״י, על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו. כי רבו מהרבה הדינים שהגברנו. והנה עתה שבנו אליך בבושת פנינו. לדרוש סליחה על עצם פגמינו. ולמען זכות יצחק עקידך נמצא פדיון וכושר, ורוח סליחה יערה עלינו ממרום. ועמוד מכסא דין ושב על כסא רחמים, וזכור לנו עקידתו של יצחק אבינו, ותביט באפרו כאלו צבור ומונח על גבי המזבח. ושלח מחשכי פגימותינו. ותגבורת הדינים הקשים הפג והפר. ויכבשו רחמיך את כעסך. ויגולו רחמיך על מדותיך. ותכנס לנו לפנים משורת הדין. ובטובך הגדול, ישוב חרון אפך מעמך ומעירך. ואל ימשול בנו קצף. כי אל מלך חנון ורחום אתה. חוסה ה׳ על עמך, ועוררה את גבורתך. ולכה לישועתה לנו ולישע גבור משיח בן אפרים. מהרה תצמיח משורש יצחק. ונקום נקמתך מאת בני עשו. והאלילים כרות יכרתון. לקרוא כולם בשם ה׳ ולעבדו שכם אחד. ונסה עלינו אור פניך ויתוקן כל אשר פגמנו בספירת הגבורה בכלל ובפרט. ותמלא ותאיר כל השמות אשר פגמנו בהם. וזכנו להתגבר על יצרנו. ולהגביר היצר הטוב. ולהיות אנחנו וזרעינו גבורי כח עושי רצונך כרצונך. ולא נכעוס. ולא נכעיסך. הללוהו בגבורותיו הללוהו כרוב גדלו:}} ויהי נועם וכו׳].}} {{טורים |רוחב=90 | היום חמשה עשר יום [לעומר] שהם שני שבועות ויום אחד (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|י}}}} '''הרחמן.''' י"ר. עמים. נא. רבון. {{ג|חסד שבתפארת}} היום ששה עשר יום [לעומר]. שהם שני שבועות ושני ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ם}}}} '''הרחמן.''' י"ר. אלהים. גבור. רבון. {{ג|גבורה שבתפארת}} היום שבעה עשר יום [לעומר]. שהם שני שבועות ושלשה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|כ}}}} '''הרחמן.''' י"ר. יודוך. דורשי. רבון. {{ג|ת"ת שבת"ת}} היום שמונה עשר יום [לעומר]. שהם שני שבועות וארבעה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|י}}}} | '''הרחמן.''' י"ר. עמים. יחודך. רבון. {{ג|נצח שבתפארת}} היום תשעה עשר יום [לעומר]. שהם שני שבועות וחמשה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ת}}}} '''הרחמן.''' י"ר. כולם. כבבת. רבון. {{ג|הוד שבתפארת}} היום עשרים יום [לעומר]. שהם שני שבועות וששה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|שׁ}}}} '''הרחמן.''' י"ר. ישמחו. שמרם. רבון. {{ג|יסוד שבתפארת}} היום אחד ועשרים יום [לעומר]. שהם שלשה שבועות (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|פּ}}}} '''הרחמן.''' י"ר. ויחננו. נג"ד יכ"ש. רבון. {{ג|מלכות שבת"ת}} }} {{ג|{{ג|[יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו. שאם פגמנו בא׳ מהשבע בחינות דמוח דעת זעיר אנפין. או בא׳ מז׳ בחינות דהסד ג׳ שלו. או בא׳ מז׳ בחינות דגבורה. דנוקבא. שיתוקנו פגמיהם בכח מצות ספירת העופר שספרנו בשבוע זו. אנא מלך רחום וחנון אביר יעקב. פרשז עלינו שפע רצון, למחול ולסלוח אשר פגמנו במדת תפארת. והיינו מפרידי אלוף. ולא הושב ידינו מבלע באכילות נבילות וטריפות. והוספנו סרה בגזל וגניבה. ופגמנו בב׳ שלישי ת״ת התחתונים ונם בשליש העליון. וברוב אולתנו שגינו. ומנענו ש״ע נהורין עילאין דא״א מלהאיר לת״ת. ואשר נואלנו ונהגנו קלות ראש בנדרים. ופגמנו בחיי המלך. ואשר קלקלנו וציערנו אב ואם. וגרמנו סילוק תרין עטרין מרישא דמלכא. ואשר קלקלנו וכתבנו קמיעות ואזכרות שלא בכוונה וקדושה. ופגמנו בשם מ״ה. ואשר היינו מכת חולכי רכיל ומגלי סוד לבלתי הגונים. ובדינו הקדמות מסברתינו. ופגמנו בגופא דמלכא קדישא. נפלו פנינו והתפרדו כל עצמותינו. על עוצם חטאתינו עוונותינו ופשעינו. ובלב נשבר אתאנו לחלות פניך. ונשעננו על רחמי יקר תפארת גדולתיך. אנא ברחמיך האר מחשך פגמינו. אשר החשכנו מאורות העליונים. בזכות יעקב בנך בכורך. ומחל וסלח את בל אשר אשמנו. ותורינו דרכי תשובה. והעלנו מטומאה לטהרה. ויצאו מים חיים בלובן העליון דרך רחובות הנהר לקו האמצעי. נהר פלגיו ישמחו עיר אלהינו. לטהר מדות העליונות. ותפארת״ו עבור על פשע. ועל כן נקוה לך לראות מהרה בתפארת עוזך. להעביר גילולים מן הארץ. לתקן עולם במלכות שדי ומלך ביופיו תחזינה עינינו. תשיב לראשו עטרת פז. ובאה הממשלה הראשונה ממלכת לבת ירושלים כאמור מפי כבודך עורי [עורי לבשי עוזך ציון] לבשי בגדי תפארתך ירושלים עיר הקודש. והיית עטרת תפאית ביד ה׳ וצניף מלוכה בכף אלהיך. עשת למען שמך. עשה למען פארך:{{ש}}יהיו לרצון וכו'}}}} {{טורים |רוחב=90 | היום שנים ועשרים יום [לעומר]. שהם שלשה שבועות ויום אחד (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ו}}}} '''הרחמן.''' י"ר. לאומים. ברכם. רבון. {{ג|חסד שבנצח}} היום שלשה ועשרים יום [לעומר]. שהם שלשה שבועות ושני ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ט}}}} '''הרחמן.''' י"ר. כי. טהרם. רבון. {{ג|גבורה שבנצח}} היום ארבעה ועשרים יום [לעומר]. שהם שלשה שבועות ושלשה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ע}}}} '''הרחמן.''' י"ר. תשפוט. רחמי. רבון. {{ג|ת"ת שבנצח}} היום חמשה ועשרים יום [לעומר]. שהם שלשה שבועות וארבעה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|מ}}}} | '''הרחמן.''' י"ר. עמים. צדקתך. רבון. {{ג|נצח שבנצח}} היום ששה ועשרים יום [לעומר]. שהם שלשה שבועות וחמשה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|י}}}} '''הרחמן.''' י"ר. מישור. תמיד. רבון. {{ג|הוד שבנצח}} היום שבעה ועשרים יום [לעומר]. שהם שלשה שבועות וששה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ם}}}} '''הרחמן.''' י"ר. ולאומים. גמלם. רבון. {{ג|יסוד שבנצח}} היום שמונה ועשרים יום [לעומר]. שהם ארבעה שבועות (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|מ}}}} '''הרחמן.''' י"ר. בארץ. בט"ר צת"ג. רבון. {{ג|מלכות שבנצח}} }} {{ג|{{ג|[יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו. שאם פגמנו באיזו מז׳ בחינות דמות דעת ז״א או באחת מז׳ בחינות דחסד הד׳ שלו או באחת מז' בחינות דגבורה ד׳ דנוקבא. שיתוקנו פגמיהם בכח מצות ספירת העומר אשר ספרנו בשבוע זו. אנא מלך רחום וחנון. התמלא רחמים עלינו. ויתוקן מה שפגמנו בביטול תורתך הקדושה, שנתת לנו ע״י משה רעיא מהימנא. ואשר למדנו שלא לשמה. ואשר הפסקנו למודנו לדברים בטלים. ועל ידי זה נתגבר יצרנו הרע ושגינו באולתנו ולא גמלנו חסד עם העניים והאביונים ותופסי התורה ופגמנו במדה דנצח. ובכן עתה שבנו אליך בבושת פנינו. ואתה בטובך תעורר רחמיך. ובזבות משה רעיא מהימנא רחם עלינו וגם נצח ישראל לא ינחם. וקיים לנו את כל אשר הבטחתנו ע״י נביאיך הקדושים. וישמחו בל חוז׳י בך. ורחמיך הרבים אל יעזבונו נצח סלה ועד. ותחזקנו ותאמצנו לנצח היצר הרע. ויהיה לבבינו שלם להכיר מיעוט ערכנו ושפל מצבינו מחוסר כל. ויתרחק יצר הרע מתוכנו. ותסתום ותחסום פי כל המקטריגים ואויבינו אויבי נפשינו וגופנו. למען זכות משה רעיא מהיפנא החתום במדת הנצח. והאר עינינו בתורתך. ותזכנו לעסוק בתורה לשמה. ולהוציא לאור חלקנו בתורתך אשר קבלנו בהר סיני. ודבק לבנו בסצותיך. ותייחד לבנו ליראה ולאהבה את שמך נצח סלה ועד. ותנאלנו גאולה שלימה בזכות משה רעיא מהימנא במהרה ביט־נו אמן]:}}}} {{טורים |רוחב=90 | היום תשעה ועשרים יום [לעומר]. שהם ארבעה שבועות ויום אחד (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|י}}}} '''הרחמן.''' י"ר. תנחם. חסין. רבון. {{ג|חסד שבהוד}} היום שלשים יום [לעומר]. שהם ארבעה שבועות ושני ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|שׁ}}}} '''הרחמן.''' י"ר. סלה. קדוש. רבון. {{ג|גבורה שבהוד}} היום אחד ושלשים יום [לעומר]. שהם ארבעה שבועות ושלשה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ו}}}} '''הרחמן.''' י"ר. יודוך. ברוב. רבון. {{ג|ת"ת שבהוד}} היום שנים ושלשים יום [לעומר]. שהם ארבעה שבועות וארבעה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ר}}}} | '''הרחמן.''' י"ר. עמים. טובך. רבון. {{ג|נצח שבהוד}} היום שלשה ושלשים יום [לעומר]. שהם ארבעה שבועות וחמשה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ו}}}} '''הרחמן.''' י"ר. אלהים. נהל. רבון. {{ג|הוד שבהוד}} היום ארבעה ושלשים יום [לעומר]. שהם ארבעה שבועות וששה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ל}}}} '''הרחמן.''' י"ר. יודוך. עדתך. רבון. {{ג|יסוד שבהוד}} היום חמשה ושלשים יום [לעומר]. שהם חמשה שבועות (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|א}}}} '''הרחמן.''' י"ר. עמים. חק"ב טנ"ע. רבון. {{ג|מלכות שבהוד}} }} {{ג|{{ג|[יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו. שבכח ספירתנו שספרנו בשבוע זו יבוסמו כל הדינים. ואם פגמנו באיזו משבעה בחינות מוח חכמת ז"א או באחד מז' בחינות חסד ה' שלו או באחד מז' בחינות גבורה ה' דנוקבא. שיתוקנו כל פגמיהם בכח ספירתינו. וטהר לבנו לעבדך באמת. אנא מלך רחום וחנון. מהר יקדמונו רחמיך. ויתוקן אשר פגמנו ולא כבדנו לומדי תורה ולא החזקנו ברכי רבנן דשלהי. ואשר היינו הולכי רכיל ורגלינו רצו לרע ופגמנו במדת הוד. והן בעוון חוללנו. ונהפוך הוד. כל היום דו"ה. בושנו מאוד ונכלמנו. ואתה בטובך ובזכות אהרן כהנא רבא חתום במדת הוד. תעורר רחמיך. ותזכנו לכבד לומדי תורה ולרוץ לדבר מצוה. ותזכני להיות מתלמידיו של אהרן ולרדוף שלום ולבקש שלום ולשום שלום ולהרבות שלום בעולם. ולזכנו למעבד עובדא דאהרן. ובא לציון גואל. הוד והדר תשוה עליו. עשה עמנו אות לטובה. ותתקיים בנו מקרא שכתוב. אל יתן למוט רגלך אל ינום שומרך. עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך. והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך. אמן כן יהי רצון]:}}}} {{טורים |רוחב=90 | היום ששה ושלשים יום [לעומר]. שהם חמשה שבועות ויום אחד (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|מ}}}} '''הרחמן.''' י"ר. כולם. יחיד. רבון. {{ג|חסד שביסוד}} היום שבעה ושלשים יום [לעומר]. שהם חמשה שבועות ושני ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|י}}}} '''הרחמן.''' י"ר. ארץ. גאה. רבון. {{ג|גבורה שביסוד}} היום שמונה ושלשים יום [לעומר]. שהם חמשה שבועות ושלשה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ם}}}} '''הרחמן.''' י"ר. נתנה. לעמך. רבון. {{ג|ת"ת שביסוד}} היום תשעה ושלשים יום [לעומר]. שהם חמשה שבועות וארבעה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ב}}}} | '''הרחמן.''' י"ר. יבולה. פנה. רבון. {{ג|נצח שביסוד}} היום ארבעים יום [לעומר]. שהם חמשה שבועות וחמשה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|א}}}} '''הרחמן.''' י"ר. יברכנו. זוכרי. רבון. {{ג|הוד שביסוד}} היום אחד וארבעים יום [לעומר]. שהם חמשה שבועות וששה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ר}}}} '''הרחמן.''' י"ר. אלהים. קדושתך. רבון. {{ג|יסוד שביסוד}} היום שנים וארבעים יום [לעומר]. שהם ששה שבועות (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ץ}}}} '''הרחמן.''' י"ר. אלהינו. יג"ל פז"ק. רבון. {{ג|מלכות שביסוד}} }} {{ג|{{ג|[יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו. שבכח ספירתנו יבוסמו כל הדינים. ואם פגמנו באיזה מז׳ בחינות חסד דכללות ה׳ חסדים דז״א או באחד מז׳ בחינות דגבורה דכללות ה׳ גבורות דנוקבא או באיזה בחינה משבע בחינות מוח בינה דז״א או באחד משבעה בחינות גבורה שלו. שיתוקן כל פגמיהם בכח מצות ספירת העומר שספרנו בשבוע זו. אנא טלך רחום וחנון, הפלא חסדיך מושיע חוסים. ויתוקן אשר פגמנו במדת היסוד, בין בגלגול זה בין בגלגולים אחרים, הן בכיאות אסורות הן בהסתכלות בעריות, הן בהרהורים רעים הן בכל מיני קרי. ומלאו מתניגו חלחלה, כי היינו ח״ו מפרידי אלוף, ופגמנו בשמות הקדושים. רעדה אחזה את עצמותנו על פגם אות ברית קודש חותמא דמלכא. אהה עלינו. והנה אנחנו בושים ונכלמים מאוד. ועתה שבנו אליך, כי רחום אתה ואתה חפץ בתשובת השבים, וברוב רחמיך תקבלנו בתשובה לפניך, ותלקט אשר פזרנו, ותייחד אשר הפרדנו, ותוציא לאור כל ניצוצות הקרושה אשר נתפזרו על ידינו בין הקליפות. חיל בלע ויקיאנו, מבטנו יורישנו אל. ולא ידת ממנו נדח. ותזכנו לשמור דרכנו מכל חטא. ובזכות יוסף צדיקך החתום במדת היסוד, תתקן אשר עוינו, ותמלא כל השמות שפגמנו בהם, בזכות יוסף הצדיק. יסד יסוד ציון. תרוממנה קרנות צדיק, אל שדי, בזכות יוסף. יוסיף שנית ידו ויגאלנו גאולת עולם בטהרה בימינו. אמן כן יהי רצון]:}}}} {{טורים |רוחב=90 | היום שלשה וארבעים יום [לעומר]. שהם ששה שבועות ויום אחד (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ת}}}} '''הרחמן.''' י"ר. יברכנו. שועתנו. רבון. {{ג|חסד שבמלכות}} היום ארבעה וארבעים יום [לעומר]. שהם ששה שבועות ושני ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|נ}}}} '''הרחמן.''' י"ר. אלהים. קבל. רבון. {{ג|גבורה שבמלכות}} היום חמשה וארבעים יום [לעומר]. שהם ששה שבועות ושלשה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ח}}}} '''הרחמן.''' י"ר. וייראו. ושמע. רבון. {{ג|ת"ת שבמלכות}} היום ששה וארבעים יום [לעומר]. שהם ששה שבועות וארבעה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ם}}}} | '''הרחמן.''' י"ר. אותו. צעקתנו. רבון. {{ג|נצח שבמלכות}} היום שבעה וארבעים יום [לעומר]. שהם ששה שבועות וחמשה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ס}}}} '''הרחמן.''' י"ר. כל. יודע. רבון. {{ג|הוד שבמלכות}} היום שמונה וארבעים יום [לעומר]. שהם ששה שבועות וששה ימים (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ל}}}} '''הרחמן.''' י"ר. אפסי. תעלומות.רבון. {{ג|יסוד שבמלכות}} היום תשעה וארבעים יום [לעומר]. שהם שבעה שבועות (לעומר):{{ססס}}{{ססס}}{{ג|{{ג|ה}}}} '''הרחמן.''' י"ר. ארץ. שק"ו צי"ת. רבון. {{ג|מלכות שבמלכות}} }} {{ג|{{ג|[יהי רצון מלפניך ה' אלהיני ואלהי אבותינו. שאם פגמנו באיזו מז׳ בחינות מוח דעת ז״א או בת״ת שלו או באיזה בחינות דחסד דכללות מז׳א או באחד מז׳ בחינות דכללות ה׳ גבורות דננוקבא דזעיר אנפין. שיתוקנו כל פגמיהם בכח מצות ספירת העוכר שספרנו בשבוע זו. אנא מלך רחום וחנון. הנשמה לך והגוף פעלך. חוסה על עמלך. וברוב רחפיך יתוקן אשר םגטנו בכבוד שכינת עוזנו. וגרמנו בעוצם חטאתינו לגרום פירוד חס ושלוס. וגם היינו מד' כתות שאינם מקכלות פני השכינה. לצנו ושקרנו ודברנו לשון הרע וחנפנו. ודברנו בבית הכנסת ובאמצע תפילה והפסקנו מדברי תורה לדברים בטלים. וכזאת וכזאת הרבינו לפשוע והיינו סיבה להאריך גלות השכינה. ובהעלותנו על לבבנו, על אלה חשכו עינינו ונמס לבבנו בקרבנו. לכן עתה שבנו אליך בחרפה וכלימה בלב נשבר. ואנו מתחננים שתתמלא רחמים עלינו בזכות גוג מלך ישראל עליו השלום החתום במלכות וכל ימיו השתדל לחבר הדודים יחדיו. ואתה בטובך תקבלנו בתשובה, ויתוקן כל אשר פגמנו. ותתן בנו כח ובריאות לעשות נחת רוח לפניך תמיד, ותשרה שכינתך עלינו. ותגלה ותראה מלכותך עלינו מהרה. ומלוך על כל העולם כלו בכבודך. והיתה לה' המלוכה. והיה ה׳ למלך על כל הארץ. ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. במהרה בימינו אמן]:}}}} s83rxalced6o7vi75dp4bl8u1r9tm95 106 1700236 3011643 3010541 2026-05-08T10:59:14Z Michaelkimmel2 44530 3011643 wikitext text/x-wiki ==פרק יט== ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הפרה האדומה, שערכה היה רב, היתה ממומנת דווקא מתרומת הלשכה של חצאי השקלים, וראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ד#משנה ב|שקלים ד ב,]] ולא מכספים של נדבנים יחידים או מכספי קרנות של נשים, של גרים או של עבדים – למרות שהנשים, הקטנים, הגרים והעבדים יכולים להשתתף במגבית מחצית השקל אם רצו בכך; ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק א#משנה ה|שקלים א ה.]] וראו טענה דומה [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו|לעיל טו א.]]}} '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – מִשֶּׁל צִבּוּר הָיְתָה פָּרָה בָּאָה. אֵינָהּ בָּאָה לֹא מִשֶּׁל יְחִידִים, וְלֹא מִשֶּׁל גֵּרִים, וְלֹא מִשֶּׁל נָשִׁים, וְלֹא מִשֶּׁל עֲבָדִים. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּם שֶׁיִּשְׁקְלוּ אוֹ שֶׁיִּשְׁתַּתְּפוּ? אָמַרְתָּ '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַיְּחִידִים. '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים; '''"וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם"''' – רִבָּה נָשִׁים וַעֲבָדִים. {{הע-שמאל|ההסבר הרווח בספרי זוטא לחיוב הקטנים במצוות הוא חינוך והרגלה של הקטן לעשות מצוות, ואילו בתוספתא חגיגה נראה שהחובה היא כחובת המבוגר; וראו דיון בהערה [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו#פסוק לח|לעיל טו לח.]]}} וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר: '''"בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְהַזְהִיר הַגְּדוֹלִים עַל יְדֵי הַקְּטַנִּים, לְהַנְהִיגָם בְּמִצְווֹת! {{הע-שמאל|משה ואהרון היו אחראים על הפרה ועל השמן למאור, וכן לדורות, שהיו ממנים גזברים כאחראים על חפצי הקודש; וראו גם [[ביאור:משנה שקלים פרק ה#משנה ב|שקלים ה ב.]]}} '''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ"''' – יְבִיאוּהָ אֵלֶיךָ וּתְהֵא גִּזְבָּר עָלֶיהָ. יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהָיָה מֹשֶׁה גִּזְבָּר אֶלָּא עַל הַפָּרָה? וּמִנַּיִן אַף עַל הַשֶּׁמֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ"''' {{ממ|שמות|כז|כ}}. יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהָיָה גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה אֶלָּא מֹשֶׁה, וּמִנַּיִן אַף אַהֲרֹן? אָמַרְתָּ '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן"''', הִקִּישׁ אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה: מַה מֹּשֶׁה גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה – אַף אַהֲרֹן גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה. וּמִנַּיִן שֶׁיְּמַנּוּ גִּזְבָּרִין לְדוֹרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' {{ממ|שמות|כז|כ}}. {{הע-שמאל|כל זמן שהפרה בחיים – אין לעשות בה מלאכה; וכן אין לעשות מלאכה בזמן מילוי המים וזריית האפר עליהם ("קידוש"); אבל אסיפת האפר אינה פוסלת אפילו אם הפסיק ועשה מלאכה אחרת במקביל; וראו לעניין הפרה בחייה [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד,]] "עד שתיעשה אפר", ולעניין הממלא והמקדש [[ביאור:משנה פרה פרק ז|שם ז א.]] הדרשה נעה בין הריבוי "חוקת התורה" לבין המיעוט "זאת". ההכרעה מה מרובה ומה ממועט היא הלכה למשה מסיני, ואין בה הגיון פנימי.}} לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר '''"וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו"''' – {{ב|שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו בָּהּ,|כלומר שלא יעשה בה מלאכה}} שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסָלָהּ. כְּשֶׁאָמַר 'חֻקָּה' – רִבָּה הַמְמַלֵּא וְהַמְקַדֵּשׁ, שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו {{ב|בָּהּ,|באפר הפרה}} שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסָלָהּ. יָכוֹל אַף הָאוֹסֵף (כשאמר חקה רבה)? אָמַרְתָּ '''"זֹאת"'''. יָכוֹל {{ב|אַף הַמְקַדֵּשׁ וְהַמְמַלֵּא|המיעוט "זאת" חל עליהם}}? אָמַרְתָּ '''"אֲשֶׁר צִוָּה ה' (לאמר)"'''! {{הע-שמאל|יש לרכוש את הפרה האדומה כשהיא כבר פרה, בת שלוש שנים, ולא כשהיא עגלה. המעשה מציג כיצד היו מוודאים שלא נעשתה מלאכה בפרה: היו קונים מגויים פרה מעוברת ולאחר שהמליטה עגלה אדומה היו שומרים על העגלה שלוש שנים, שלא תעשה מלאכה – ואז, כשהיתה לפרה - קונה אותה ההקדש מאת השומרים.}} '''"וְיִקְחוּ... פָּרָה"''' – שֶׁלֹּא יִקְחוּ עֶגְלָה וִיגַדְּלוּהָ! אָמְרוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁלָּקְחוּ פָּרָה עֻבָּרָה אֲדֻמָּה מִן הַגּוֹיִם, וְהָיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה יוֹלֶדֶת. אִם הָיָה וְלָדָהּ כָּשֵׁר לְפָרָה – וְהָיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים. וְחוֹזְרִין וְלוֹקְחִין אוֹתָהּ מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר '''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָּרָה"''', שֶׁלֹּא יִקְחוּ עֶגְלָה וִיגַדְּלוּהָ. {{הע-שמאל|ר' אליעזר חושש שמא הגוי עשה בפרה מלאכה, ולכן מחייב לשמור על העגלה מהמלטתה עד שחיטתה בידי ישראל, כמו במעשה דלעיל; וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ב|תוספתא פרה ב א.]] כאן השם "דמא" או "דמת" הוא שמה של הפרה האדומה, ולא של הגוי.}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין לוֹקְחִין אוֹתָהּ מִן הַגּוֹיִם! וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. אָמְרוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁלָּקְחוּ פָּרָה מִן הָעַרְבִיִּים, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ 'דָּמַת', 'דָּמַת', וְהִיא רָצָה וּבָאת! {{הע-שמאל|דורש כל ביטוי לחוד, התמימות של הפרה היא באדמומיות של כל גופה.}} '''"וְיִקְחוּ... פָּרָה"''', יָכוֹל מֻלְבֶּנֶת אוֹ מֻשְׁחֶרֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֲדֻמָּה"'''. אוֹ אֲדֻמָּה, יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁרֻבָּהּ מַאְדִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"תְּמִימָה"'''. אִם לוֹמַר שֶׁהִיא תְּמִימָה מִן הַמּוּמִין – וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"'''! אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"תְּמִימָה"'''? אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְמוּמִין תְּנֵהוּ עִנְיָן (לאדומות) {{ב|[לְאַדְמוּת]|גירסת מה"ג}}! {{הע-שמאל|מחלוקת על תמימות האדמומיות של הפרה: כמה שערות לא אדומות פוסלות את הפרה? והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ה|פרה ב ה,]] בשינוי שמות התנאים. ר' עקיבא מכשיר אפילו אם יש הרבה שערות שאינן אדומות, בתנאי שעקרו אותן והפרה אינה נראית קירחת. לעניין הקרנים, העיניים, השיניים והלשון ראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ב|פרה ב ב.]]}} מִכַּמָּה יְהֵא בָּהּ וּתְהֵא פְּסוּלָה? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִשְּׁתַּיִם וְעַד שָׁלֹשׁ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מֵחָמֵשׁ וְעַד חֲמִשִּׁים – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אַחַת בְּרֹאשָׁהּ וְאַחַת בִּזְנָבָהּ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ יֵשׁ בָּהּ הַרְבֵּה – כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲבִירֵם בְּמִכְחוֹל. אֲבָל אִם הָיוּ שְׁתַּיִם לְתוֹךְ גּוּמָא אַחַת – פְּסוּלָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִרְאֵית כְּמִין קָרַחַת. הַשִּׁנַּיִם וְהַלָּשׁוֹן – אֵין פּוֹסְלִין בַּפָּרָה; הַקַּרְנַיִם וְהַטְּלָפַיִם – הֲרֵי זֶה יָגֹר; וְאִם {{ב|גָּרַר בַּזָּכָר|חתך עמוק מדי}} – הֲרֵי זֶה פְּסוּלָה! פָּרָה שֶׁגַּלְגַּל עֵינֶיהָ מַשְׁחִיר – הָיוּ מְבִיאִין פָּרוֹת אֲחֵרוֹת וּמַעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּתוֹכָן. אִם דּוֹמֶה גַּלְגַּל עֵינֶיהָ לְאַחַת מֵהֶן – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה, {{ב|וְאִם לָאו|אין עיניה דומות לעיני אף פרה אחרת}} – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! {{הע-שמאל|הפרה צריכה להיות בלי מומים ואף בלי סימנים שנגרמו ממומים שהחלימו; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ג|פרה ב ג:]] הגדרת ה'מלאכה' תלויה בכוונת הבעלים! הדרשה מציעה דרך ביניים בין דעת ר' יהודה לדעת ת"ק [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ד|במשנה ד שם.]]}} '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"''' – מַגִּיד שֶׁהִיא נִפְסֶלֶת בְּמוּם. מִיכָּן אָמְרוּ: כָּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִין בַּמֻּקְדָּשִׁין – פּוֹסְלִין בַּפָּרָה. '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"''' – לְרַבּוֹת שֶׁהָיָה בָּהּ מוּם וְחָיָה, וּמְקוֹמוֹ נִכָּר – הֲרֵי זֶה מוּם! '''"אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"''' – פּוֹסְלָהּ; נָתַן עָלֶיהָ יָדוֹ וְעָבַר מִכָּאן וּלְהַלָּן – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. הָיְתָה עוֹבֶרֶת בַּנָּהָר, אוֹ עוֹלָה בְּמַעֲלֶה אוֹ יוֹרֶדֶת בִּירִידָה, נִתְלָה בִּזְנָבָהּ לְסַעֲדָהּ – כְּשֵׁרָה; שֶׁתִּסְעָדֶנּוּ – פְּסוּלָה. קְשָׁרָהּ בְּמוֹסֵרָה – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה; {{ב|קִפְּלָהּ|את המוסרה}} וּנְתָנָהּ בֵּין קַרְנֶיהָ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. פֵּרֵשׂ טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַחַמָּה וּמִפְּנֵי (הדבורים) {{ב|[הַזְּבוּבִים]|נוסח מה"ג ומשנה פרה}} – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה; עָשָׂה לָהּ סַנְדָּלִין בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תַּחֲלִיק – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. שָׁכַן עָלֶיהָ עוֹף – כְּשֵׁרָה; עָלָה עָלֶיהָ זָכָר, לְדַעַת הַבְּעָלִים – פְּסוּלָה; שֶׁלֹּא לְדַעַת הַבְּעָלִים – כְּשֵׁרָה! {{הע-שמאל|סיפור נוסף על קניית פרה אדומה מגוי, בניגוד לדברי ר' אליעזר לעיל: הגוי מנסה להתחכם ומניח עול על הפרה, אבל הזקנים מזהים את נתינת העול ומבטלים את העיסקה, והגוי שהפסיד 1000 זהובים מתאבד.}} מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זִקְנֵי יְרוּשָׁלַיִם אֵצֶל גּוֹי אֶחָד, שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁפָּרָה אֲדֻמָּה אֶצְלוֹ, וְשָׁמָהּ עֲלֵיהֶם בְּאֶלֶף זְהוּבִים. אָמַר: לְמָחָר הַיְּהוּדִים אוֹמְרִין '''"אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"''', הָיָה מַנִּיחַ עָלֶיהָ עֹל עַל צַוָּארָהּ. אָמְרוּ לוֹ: הוֹצִיאָהּ אֵלֵינוּ – וְנָתְנוּ לוֹ אֶלֶף זְהוּבִים; הוֹצִיאָהּ לָהֶן. אָמְרוּ לוֹ: אֲפִילּוּ אַתָּה נוֹתְנָהּ לָנוּ חִנָּם – אֵין לָנוּ בָּהּ הֲנָאָה! הַחְזֵר לָנוּ אֶת הַדָּמִים! כֵּיוָן שֶׁלָּקְחוּ הֵימֶנּוּ אֶת הַדָּמִים – עָלָה לְרֹאשׁ הַגַּג וְנָפַל וּמֵת. סִימָן הָיָה לַחֲכָמִים, שֶׁשְּׁתֵּי שְׂעָרוֹת הָיוּ בִּכְתֵפָהּ שְׁתִי וָעֵרֶב, וּבְשָׁעָה שֶׁעוֹלֶה עֹל עַל צַוָּארָהּ – הָיוּ נוֹשְׁרוֹת. וְהָיוּ עֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת לִמְקוֹם {{ב|הַנִּיר|הנחת העול}}. }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|האם הפרה יכולה להישחט על ידי כהן הדיוט, כאלעזר? – הדרשה טוענת, בניגוד [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכג|לספרי קכג,]] שבדרך כלל לא, ואכן למעשה הפרות נשחטו כולן, חוץ מהראשונה - ע"י הכהנים הגדולים; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ה|פרה ג ה.]] ר' חנינא דורש, מהמילה "הכהן" (היא מיותרת כי אין עוד 'אלעזר' בתורה) – שמצוות פרה אדומה - חוץ מהמקרה שלפנינו - היא דווקא ע"י כהן גדול.}} '''"וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן"''', יָכוֹל אַף שֶׁל דּוֹרוֹת לְאֶלְעָזָר? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹתָהּ": אֹתָהּ לְאֶלְעָזָר, אֵין שֶׁל דּוֹרוֹת לְאֶלְעָזָר! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – זֶה הַמְכַהֵן בַּבְּגָדִים, דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן הַמְשֻׁלָּם: {{ב|וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר|ומניין אף של דורות}} "לְאֶלְעָזָר"? אָמַר לוֹ רַבִּי חֲנִינָא: תְּמֵהַנִי עָלֶיךָ יוֹנָתָן שֶׁאָמַרְתָּ דָּבָר זֶה! אִלּוּ שְׁנֵי אֶלְעָזָר בַּתּוֹרָה – הָיִיתִי אוֹמֵר: אֶלְעָזָר כֹּהֵן וְאֶלְעָזָר יִשְׂרָאֵל. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – הַמְכַהֵן בַּבְּגָדִים. {{הע-שמאל|הלל מתוכח עם חכמים הן על העדות – מה לבש יהושע בן פרחיה כששחט את הפרה – הן על ההלכה לדורות. מוסכם על שני הצדדים שהמעשה של יהושע בן פרחיה הוא הבסיס לדיון, ורק כשהבסיס הזה מעורער (כמו כאן) יש לפנות לתורה הכתובה ולמדרש. חכמים מתבססים על המסופר בתורה, שאלעזר שחט פרה למרות שלא היה כהן גדול וממילא לא לבש בגדי כהן גדול. הלל מודה שיתכן ששכח את מה שראו עיניו מחמת זקנתו (רומז ל[[משלי כג כב]]), אבל את התורה שבעל פה אינו שוכח, ומסיים בדרשה שהובאה לעיל בשם ר' חנינא! - אבל ראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ד|תוספתא פרה ד ד,]] שהלל הודה להם, והדיון נועד רק לעורר אותם להשתתף. להעדפה של הזכרון החי (התקדים המעשי) על פני הדרשה ראו [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה יז|אבות א יז.]]}} אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת שָׁאֲלוּ אֶת הִלֵּל: בְּאֵיזוֹ לְבוּשׁ הַפָּרָה נִשְׂרֶפֶת? אָמַר לָהֶם: {{ב|בְּגָדוֹל|בבגדי כהן גדול}}! אָמְרוּ לוֹ: אֵינָהּ נִשְׂרֶפֶת אֶלָּא בְּלָבָן! אָמַר לָהֶן: אֲנִי רָאִיתִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה, שֶׁשְּׂרָפָהּ בְּגָדוֹל! אָמְרוּ לוֹ: אָנוּ רָאִינוּ שֶׁשְּׂרָפָהּ בְּלָבָן! אָמַר לָהֶן: אַתָּה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ וַאֲנִי אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ; מִי יוֹכִיחַ? אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לַתּוֹרָה! מִי שָׂרַף פָּרָה רִאשׁוֹנָה? אָמַר לֵיהּ: אֶלְעָזָר. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי לוֹבֵשׁ אֶלְעָזָר בִּגְדֵי גָדוֹל בִּימֵי אָבִיו? אָמַר לָהֶן: אַל תָּבוּזוּ שִׁכְחָה לָאָדָם, שֶׁאִם מַה שֶּׁרָאוּ עֵינַי שָׁכַחְתִּי, מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ אָזְנַי לֹא אֶשְׁכָּח: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – שֶׁהוּא מְכַהֵן בַּבְּגָדִים! '''"וְשָׁחַט"''', יָכוֹל אֶלְעָזָר עַצְמוֹ הָיָה שׁוֹחֵט? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו"''', אַחֵר הָיָה שׁוֹחֵט, לֹא אֶלְעָזָר! {{הע-שמאל|דורש "והכהו לפניו" – לפני השופט, ואצלנו "לפניו" – לפני אלעזר. הנושא בשני המשפטים חסר. וראו [[ביאור:משנה מכות פרק ג#משנה י|מכות ג י,]] שהמכה הוא חזן הכנסת.}} כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: '''"וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ"''' {{ממ|דברים|כה|ב}}, יָכוֹל הַשֹּׁפֵט עַצְמוֹ הָיָה מַכֶּה אוֹתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְהִכָּהוּ לְפָנָיו"''', אַחֵר הָיָה מַכֶּה, לֹא הַשֹּׁפֵט! }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|האם הזאת דם הפרה דומה להזאת דם הציפור על המצורע ביום הראשון לטקס הטהרה של המצורע (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א]]), שנעשית ע"י טבילת אגודת האיזוב בדם שבכלי – או שהיא דומה להזאת דם האשם והשמן על המצורע ביום הטיהור הסופי שלו, הוא היום השמיני, (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ט|שם משנה ט-י]]) שנעשות בטבילת אצבעו של הכהן בכף ידו השמאלית? ההכרעה של ר' יוסי הגלילי בסיפור היא להצעה הראשונה, כי הן הזאת דם הפרה, הן הזאת דם הציפור נעשות מחוץ למקדש ולירושלים, ואילו ההזאות ביום השמיני לטהרת המצורע נעשות בשער ניקנור – הכניסה הראשית למקדש (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ח|שם ח.]])}} אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּפָרָה בִּטְבֶרְיָה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא יוֹשֵׁב עִמּוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: נֶאֱמַר '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ"''' – בִּכְלִי, אֲבָל לֹא בַּיָּד! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: הוֹאִיל וְשֶׁמֶן אָשָׁם מַכְשִׁיר וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר שֶׁמֶן אָשָׁם, בַּיָּד אֲבָל לֹא בִּכְלִי – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, בַּיָּד אֲבָל לֹא בִּכְלִי! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וּפָרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: הוֹאִיל וְשֶׁמֶן אָשָׁם מַכְשִׁיר וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר; מָה שֶׁמֶן אָשָׁם, מִן הַיָּד אֲבָל לֹא מִן הַכְּלִי – אַף הֶכְשֵׁר פָּרָה, מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר שֶׁבְּאֶצְבַּע מֵהֶכְשֵׁר שֶׁבְּאֶצְבַּע, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע, מִפְּנֵי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ בַּאֲגֻדָּה! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם הַפָּרָה, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר דָּם מֵהֶכְשֵׁר דָּם, וְאַל יוֹכִיחַ שֶׁמֶן אָשָׁם, שֶׁאֵין הֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר דָּם. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: וַהֲרֵי '''דַּם''' אֲשַׁם מְצֹרָע יוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר דָּם – הֲרֵי הוּא מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי; אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הַפָּרָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֶכְשֵׁרָהּ הֶכְשֵׁר דָּם – תֶּהֱוֵי מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר דָּם מֵהֶכְשֵׁר דָּם; הֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ מֵהֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע, שֶׁאֵין הֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי וְלֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, מִן הַכְּלִי וְלֹא מִן הַיָּד! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר שֶׁבַּחוּץ מֵהֶכְשֵׁר שֶׁבַּחוּץ, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם אֲשַׁם מְצֹרָע, מִפְּנֵי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ בִּפְנִים! הָא צָרַכְתָּ לוֹמַר '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ"''' – בִּכְלִי וְלֹא בַּיָּד! {{הע-שמאל|למרות שר' יוסי הגלילי דחה את דברי ר' שמעון, הוא מסכים שההזאה נעשית באצבע היד הימנית של הכהן, בדומה להזאות הדם והשמן שביום השמיני של המצורע.}} '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ"''', נֶאֱמַר כָּאן 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע', וְנֶאֱמַר בִּמְצֹרָע 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע'; מָה 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע' שֶׁנֶּאֶמְרוּ בִּמְצֹרָע, הִיא הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁבַּיָּמִין אַף 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע' שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן, הִיא הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁבַּיָּמִין! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכג|ספרי קכג.]] [[ביאור:תוספתא/פרה/ד|ותוספתא פרה ד א:]] כל שבע ההזאות מעכבות וכולן צריכות להיות דומות אלו לאלו.}} '''"מִדָּמָהּ... שֶׁבַע פְּעָמִים"''', שֶׁתְּהֵא פַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שָׁוָה לַשְּׁנִיָּה. יָכוֹל מִטְּבִילָה אַחַת הָיָה מַזֶּה שֶׁבַע הַזָּיוֹת? אָמַרְתָּ בַּדָּם '''"וְהִזָּה... שֶׁבַע"''' – שֶׁיִּהְיוּ שֶׁבַע טְבִילוֹת, כְּנֶגֶד שֶׁבַע הַזָּיוֹת. יָכוֹל שֶׁהָיָה {{ב|מַזֶּה כֻּלָּן כְּאַחַת|ע"י שבעה כהנים}}? אָמַרְתָּ '''"פְּעָמִים"''' – זוֹ אַחַר זוֹ, זוֹ אַחַר זוֹ! }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|איסור עשיית מלאכה בפרה (עד שתהפוך לאפר) נידון לעיל, פסוק ב. ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד.]] יש לשרוף את כל חלקי הפרה, אבל אם היתה מעוברת אין הכרח לשרוף גם את הולד שברחמה. הדרשה אוסרת להפשיט את עור הפרה לפני שריפתה, בניגוד [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|לפרה ד ג.]] אם בזמן השריפה התעופפו חלקים מהפרה אל מחוץ לגת השריפה – יש להחזיר אותם לאש (כדעת ראב"י [[ביאור:תוספתא/פרה/ג#ו|בתוספתא פרה ג ו]]); וכן היו עושים גם באיברים שנפלו מהמזבח לפני חצות – ראו תוספתא שם הלכה ז, ו[[ביאור:משנה זבחים פרק ט#משנה ו|זבחים ט ו]]. והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] שההגבלה של גודל של לפחות כזית חלה רק על עצמות וקרני הפרה, ואילו אם פקע חלק מבשרה, אפילו קטן – יש להחזיר אותו לאש. מותר להוסיף הרבה חומרי בערה – לאו דווקא עצים - לשריפת הפרה, וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|פרה ד ג.]] ר' יהודה אף ממליץ לעשות כך כדי שירבה האפר; וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ו|תוספתא פרה ד ו.]]}} '''"וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו"''', שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו בָּהּ, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה בָּהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסוּלָה! '''"אֶת עוֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ"''', עוֹרָהּ מְחֻבָּר לִבְשָׂרָהּ! '''"בְּשָׂרָהּ"''', לֹא בְּשַׂר עֻבָּרָהּ! אוֹ '''"בְּשָׂרָהּ"''', יָכוֹל פְּרָט לְדָמָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאֶת דָּמָהּ"'''! אוֹ '''"דָּמָהּ"''' פְּרָט לְפִרְשָׁהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף"'''. כְּשֶׁאָמַר '''"דָּמָהּ"''' – שֶׁלֹּא יֵצֵא דָּמָהּ חוּץ לַגַּת, שֶׁאִם יָצָא דָּמָהּ חוּץ לַגַּת – פְּסוּלָה! כְּשֶׁאָמַר '''"עַל פִּרְשָׁהּ"''' וְלֹא אָמַר 'עִם פִּרְשָׁהּ'; מַה פִּרְשָׁהּ, בִּמְקוֹמוֹ – אַף כֻּלָּן בִּמְקוֹמָן. וְכֵן הַפּוֹקְעִין שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לַמַּעֲרָכָה, אִם יֵשׁ בָּהֶם כַּזַּיִת – יַחֲזִירֵם לִמְקוֹמָן, אוֹ יִתֵּן עֲלֵיהֶם עֵצִים וְיִשְׂרְפֵם בִּמְקוֹמָם. '''"יִשְׂרֹף"''' – אֶת שֶׁהוּא רוֹצֶה לִשְׂרֹף יִשְׂרֹף. מִיכָּן אָמְרוּ: שְׂרָפָהּ שֶׁלֹּא בְּעֵצִים, אוֹ בְּכָל עֵצִים – אֲפִלּוּ בְּקַשׁ, אֲפִלּוּ בְּגְבָבָה – כְּשֵׁרָה; וּמִצְוָתָהּ שֶׁלֹּא יְמַעֵט לָהּ עֵצִים מִן הָרָאוּי לָהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חֲבִילֵי אֵזוֹב הָיוּ מַשְׁלִיכִין לְתוֹכָהּ, בִּשְׁבִיל לְרַבּוֹת אֶת הָאֵפֶר! }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|עץ הארז היה חלק מגזע העץ. בניגוד לארז של ר' ישמעאל (ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא נגעים ח ג]]), ששימש לטיהור מצורעים, לא היה בו חלק רך ("טרוף"). לעניין האיזוב ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ו|נגעים יד ו]], [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז]] ו[[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא מצורע פרשה א טו]]. ר' שמעון טוען שגם השמן והיין ששימשו לנסכים אינם תלויים בשם לואי אלא בשמם בלבד. מכאן והלאה עד פסוק יט התיקונים בסוגריים מרובעים הם על פי הגניזה, אלא אם צוין אחרת.}} '''"וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ"''', יָכוֹל אֶחָד מִכָּל הָעֵצִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶרֶז". אוֹ "אֶרֶז", יָכוֹל אַף טוֹרֵף שֶׁל אֶרֶז? תַּלְמוּד לוֹמַר "עֵץ אֶרֶז"; הָא מָה הַדָּבָר? בַּקַּעַת מִתּוֹךְ לִבּוֹ שֶׁל אֶרֶז וּכְמוֹ מָחוּק הָיָה! '''"וְאֵזוֹב"''', לֹא אֵזוֹב יָוָן, וְלֹא אֵזוֹב כּוֹחָלִית, וְלֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִי, וְלֹא אֵזוֹב רוֹמִי, [וְלֹא אֵזוֹב בֵּית דִּקְלֵי,] וְלֹא [...]. אֵזוֹב תָּלוּי בִּשְׁמוֹ, וְלֹא תָּלוּי בְּשֵׁם אַחֵר. מִכָּאן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: צִפּוֹר תְּלוּיָה בִּשְׁמָהּ, שֶׁמֶן תָּלוּי בִּשְׁמוֹ, יַיִן תָּלוּי בִּשְׁמוֹ – כָּשֵׁר לַנְּסָכִים! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד]] ו[[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא שם, יד]]. הורוביץ מגיה את נוסח הכ"י "לבן" ל"לכה".}} '''"וּשְׁנִי"''', יָכוֹל אֶחָד מִכָּל הַצְּבָעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "תּוֹלַעַת"! אוֹ 'תּוֹלַעַת שָׁנִי' זֶה {{ב|[לְכָה]|צבע מהצומח}}? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּשְׁנִי"'''. הָא מָה הַדָּבָר? – הַ{{ב|שֵּׁנִי|אפילו שנשנה בו שימוש (שימוש חוזר)}} שֶׁבַּתּוֹלַעַת! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַמְּשֻׁנֶּה שֶׁבַּתּוֹלַעַת! {{הע-שמאל|ר' מאיר דורש שהפרה כולה תיעשה אפר, ושיתקיימו כל הדינים של שריפת הפרה (ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד.]] ת"ק טוען שהדבר המעכב היחיד בטקס השריפה הוא השלכת הארז, האיזוב ושני התולעת, ומיד אחרי ההשלכה ניתן לאסוף מעט מהאפר ולהזות על הטמאים.}} '''"וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה"''', מִ{{ב|שֶּׁהִוא נוֹשָׂא לְהִבָּקַיע|כשהפרה מתחילה להיבקע}} – כְּשֵׁרָה לְהַזּוֹת מִמֶּנָּה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵין מַזִּין מִמֶּנָּה עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר, וְתֵעָשֶׂה בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה, וּבְכֹהֲנִים; הַמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר! }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרא/אחרי מות#פרשה ה|ספרא אחרי מות פרשה ה ג,]] דרשה על [[ויקרא טז כו]], על טומאת המשלח את השעיר לעזאזל: שם כתבנו שהמסקנה היא שכיבוס הבגדים והטבילה הם דרך לטהרה, הנחוצה כדי לבוא אל המחנה אחרי שקיעת השמש - ואינם מצוות בפני עצמן. נראה שכאן הביטוי 'מפני מצווה' מכוון למצוות שילוח הטמאים המחייבת שלא להכניס למקדש טבולי יום - ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ה|כלים א ה!]]}} '''"וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן"''' – מְלַמֵּד שֶׁהוּא טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים! '''"וְאַחַר יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה"''', רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן "וְאַחַר" וּבִיאָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן {{ממ|ויקרא|טז|כו}} "וְאַחַר" וּבִיאָה; מָה "אַחַר" וּבִיאָה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן – אַחַר בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ, {{ב|וְקוֹדֶם בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ|אסור}}, מִפְּנֵי טֻמְאָה וּמִפְּנֵי מִצְוָה, אַף "אַחַר" וּבִיאָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן – אַחַר בִּיאַת שֶׁמֶשׁ, {{ב|וְקוֹדֶם בִּיאַת שֶׁמֶשׁ|אסור}}, מִפְּנֵי טֻמְאָה וּמִפְּנֵי מִצְוָה! }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גירסת מדרש הגדול כאן בסוגריים נראית מושפעת מהרמב"ם, וגירסת הגניזה מובאת כאן בסוגריים מרובעים. כל מי שהיה מעורב בשריפת הפרה, אפילו אם שרף כזית מבשרה – נטמא ומטמא את בגדיו; אבל מי שהכין את המקום ("גת") שבו שורפים את הפרה והביא לשם עצים, ואף מי שהדליק את האש – אינם טמאים אם לא השתתפו בשריפה עצמה.}} ('''"וְהַשּׂוֹרֵף אֹתָהּ"''', אֵיזֶה הוּא שׂוֹרֵף? – זֶה הַמְסַיֵּעַ בַּשְּׂרֵפָה, כְּגוֹן הַמְהַפֵּךְ בַּבָּשָׂר, וְהַמַּשְׁלִיךְ עֵצִים, וְהַמְהַפֵּךְ בָּאֵשׁ, וְהַחוֹתֶה גֶּחָלִים כְּדֵי שֶׁתִּבְעַר הָאֵשׁ, וְדוֹמֶה לָהֶן. יָכוֹל אַף הַמְסַדֵּר אֶת הַמַּעֲרָכָה וְהַמַּצִּית אֶת הָאוּר יְהֵא מְטַמֵּא בְּגָדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹתָהּ", "אֹתָהּ" – כֻּלָּהּ; כְּשֶׁאָמַר "הַשּׂוֹרֵף" "וְהַשּׂוֹרֵף" – לְרַבּוֹת כַּזַּיִת!) ['''"וְהַשֹּׂרֵף"''', יָכוֹל הַמַּצִּית אֶת הָאוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֹתָהּ" – "אֹתָהּ" כֻּלָּהּ. שֶׁאָמַר '''"הַשֹּׂרֵף"''' '''"וְהַשֹּׂרֵף"''' – לְרַבּוֹת כַּזַּיִת.] {{הע-שמאל|קטע זה ממדרש הגדול אינו מצוי בגירסת הגניזה, וראו ספרי קכד, שאולי שם מקורו. מקוה הוא בגודל 40 סאה, כמידת אדם - אפילו אם רוצה להטביל בו רק כלים קטנים או בגדים, וראו [[ביאור:תוספתא/מקואות/א#ו|תוספתא מקואות א ו;]] אבל טבילה במעיין אינה מוגבלת בגודל המעיין אלא בדבר הנטבל, ראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח,]] שמים זורמים ("זוחלים") כשרים בכל שהוא, בתנאי שיכסו את הדבר הנטבל בהם.}} ('''"וְכִבֶּס בְּגָדָיו"''', וְלֹא בְּגָדִים הַמְנֻגָּעִין! '''"בַּמַּיִם"''', '''"בַּמַּיִם"''', שְׁתֵּי פְּעָמִים; מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וְאָדָם טָעוּן טְבִילָה וְכֵלִים טְעוּנִין טְבִילָה, מָה אָדָם, טוֹבֵל בָּרָאוּי לוֹ – אַף כֵּלִים, טוֹבְלִין בָּרָאוּי לָהֶן! תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בַּמַּיִם"''' '''"בַּמַּיִם"'''; בְּמָקוֹם שֶׁאָדָם טוֹבֵל – שָׁם יָדַיִם וְכֵלִים טוֹבְלִין! – בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמִקְוֶה, אֲבָל בְּמַעְיָן – אָדָם טוֹבֵל בָּרָאוּי לוֹ וְכֵלִים טוֹבְלִין בָּרָאוּי לָהֶם!) }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גם קטן יכול להיות האוסף את האפר; וראו לעיל פס' ב, שהאוסף שעשה מלאכה אינו פוסל את האפר. וראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה י|פרה יב י,]] שקטן כשר גם להזות על הטמאים. לדעת ר' ישמעאל המסננת שבאמצעותה מסננים את אפר הפרה היתה מאבן, שאינה מקבלת טומאה. ר' עקיבא מכשיר גם בכברה מעץ; וראו את דעת ר' ישמעאל [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה יא|בפרה ג יא.]] לעניין המבנה של הבור השוו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ו|שם ג ו]]. בשל החלונות המקיפים את הבור, אפילו אם הייתה טומאה בקיר הבור - תוכו לא נטמא.}} ['''"וְאָסַף"''', יָכוֹל יְהוּא כָּל מַעֲשֶׂיהָ בְּכֹהֵן עַד עַכְשָׁו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אִישׁ"'''. שֶׁאָמַר "אִישׁ"] – רִבָּה נָתִין, גֵּר, וּמַמְזֵר, עֶבֶד מְשֻׁחְרָר. אוֹ "אִישׁ" – פְּרָט לְקָטָן? אָמַרְתָּ "טָהוֹר", לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן! '''"לְמִשְׁמֶרֶת"''', כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין? הָיוּ כּוֹתְשִׁין אוֹתָהּ בְּמַכְתֶּשֶׁת וְכוֹבְרִין אוֹתָהּ בִּכְבָרוֹת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בְּשֶׁל אֶבֶן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בְּשֶׁל עֵץ. וּבוֹר הָיָה נָתוּן תַּחַת הָאֶבֶן שֶׁהָיְתָה נִשְׂרֶפֶת בְּתוֹכוֹ, עָשׂוּי חַלּוֹנוֹת חַלּוֹנוֹת. חוֹטְמָהּ שֶׁל זוֹ כְּנֶגֶד {{ב|[חוּרְרָהּ]|החור}} שֶׁל זוֹ, וְחוֹטְמָהּ שֶׁל זוֹ כְּנֶגֶד [חוּרְרָהּ] שֶׁל זוֹ – מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם. {{הע-שמאל|לעניין חלוקת אפר הפרה לשלושה חלקים ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה יא|שם יא]]. הביטוי "מקום טהור" נדרש שגם המקום של האפר יהיה טהור, ואפילו טומאת מדף פוסלת את האפר או את מי החטאת, ולכן אין לעבור איתם מעל שרץ, רוק, תנור, כיריים, או מעטן טמאים, וכן אפילו כלי של מי חטאת המוקף צמיד פתיל שהיה באהל המת פסול; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] [[ביאור:משנה פרה פרק י#משנה ד|ופרה י ד-ה.]]}} כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין? [הָיוּ מְבִיאִין {{ב|מַעֲצֵבִים|קלל (כלי אחסנת) מי החטאת}} שֶׁל שַׁיִשׁ וְ]חוֹלְקִים אוֹתָהּ לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים: מַנִּיחִים שְׁלִישׁ בַּחַלּוֹנוֹת וְסוֹתְמִין אוֹתָן, וּמְחַלְּקִין שְׁלִישׁ לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת, וּמַנִּיחִין שְׁלִישׁ בְּהַר הַבַּיִת. לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר... וְהִנִּיחַ" – אוֹסֵף הָיָה לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וּמַנִּיחַ בְּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. ['''"וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה"''' – חוּץ לִשְׁלֹשׁ מַחֲנוֹת: חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה, לְמַחֲנֵה לְוִיָּה, לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. כֵּיצַד?] – הָיָה רֹק נָתוּן תַּחְתָּיו – טָמֵא; עַל גַּבָּיו – טָהוֹר. הָיָה שֶׁרֶץ נָתוּן תַּחְתָּיו – טָמֵא; עַל גַּבָּיו – טָהוֹר. הָיָה עוֹמֵד עַל גַּבֵּי תַנּוּר וְעַל גַּבֵּי כִירַיִם וְעַל גַּבֵּי (מעטן של) [מַעֲבָט שֶׁל עֲנָבִים], הַלָּגִין שֶׁל חַטָּאת בְּיָדוֹ – פָּסוּל. הָיָה נֶסֶר מוּנָח עַל גַּבֵּי תַנּוּר וְעַל גַּבֵּי כִירַיִם וְעַל גַּבֵּי מַעֲטָן שֶׁל זֵיתִים, וְלָגִין שֶׁל חַטָּאת תָּלוּי בָּהּ - בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִים. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ה|פרה ט ה.]] החכמים דנו האם הפרה נטמאת מהמים או לא; אבל ר' אליעזר בן יעקב טוען שהמים פסולים, שהרי לא נשמרו כיאות - ולכן הפרה טהורה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד.]] הכל נאמנים על החטאת, דווקא בגלל חומרתה; ולכן אין צורך בשומר מיוחד; וראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ה|פרה ה א.]]}} '''"וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת"''', אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת שָׁאֲלוּ לוֹמַר: הֲרֵי פָּרָה שֶׁשָּׁתַת מֵי חַטָּאת וְנִשְׁחֲטָה {{ב|עַל אֲתַר,|תוך פחות מ-24 שעות}} מַה הִיא? וְהָיוּ מְבַקְּשִׁין לְטַמֵּא אֶת בְּשָׂרָהּ. אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: לְכָךְ נֶאֱמַר "וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה": כְּשֶׁהֵם שְׁמוּרִים – הֵם מֵי נִדָּה, וּכְשֶׁאֵינָן שְׁמוּרִים – אֵינָם מֵי נִדָּה! '''"לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת"''', כֵּיצַד הָיוּ מְשַׁמְּרִים אוֹתָהּ? הָיוּ מוֹסְרִים אוֹתָהּ לְאָדָם נֶאֱמָן וְהוּא מְשַׁמְּרָהּ. אֶלָּא שֶׁחָזְרוּ לוֹמַר: הַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ וְעַל הַחַטָּאת. {{הע-שמאל|בן בג בג דורש את הפסוק על הפרה האדומה לפני שנשחטה. את מי החטאת מכינים בזריית האפר על המים ולא ההפך; הוא מכנה את האפר "נידה"; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכח|ספרי קכח,]] וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ו|פרה ו א.]] בדיעבד הפרה כשרה אפילו אם לא היתה שחיטתה לשם חטאת; וראו דברי ר' אליעזר [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|בפרה ד ג.]]}} בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: "וְהָיְתָה... לְמִשְׁמֶרֶת" – אֵינָהּ רוֹעָה בָּעֵדֶר. '''"לְמֵי נִדָּה"''', לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים", יָכוֹל אֵפֶר עַל הַמַּיִם, אוֹ מַיִם עַל הָאֵפֶר? אָמַרְתָּ "לְמֵי נִדָּה" – עַל הַמַּיִם תֵּן נִדָּה. '''"חַטָּאת"''', שֶׁיִּהְיוּ מוֹעֲלִין בִּבְשָׂרָהּ, וּמִנַּיִן אַף בְּאֶפְרָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר "הִיא"! '''"חַטָּאת"''', שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם חַטָּאת. יָכוֹל אִם לֹא הָיוּ מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם חַטָּאת – לֹא תְּהֵא כְּשֵׁרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "הִיא"! }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המסיט את האפר או את הפרה לפני שחיטתה מטמא בגדים, וטומאתו מבחינה זו דומה לטומאת הזב; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד.]] ראב"י קובע שהאפשרות להיטהר במי חטאת היא פריבילגיה לישראל. הנשים שנשבו במלחמת מדיין יוכלו להיטהר במים אלו לאחר שיתגיירו, שהרי גם גרים וגיורות נטהרים במי החטאת. וראו דברי בית הלל [[ביאור:משנה פסחים פרק ח#משנה ח|בפסחים ח ח,]] שכל גר נחשב כטמא מת וחייב בהזאת מי חטאת בשלישי ובשביעי, וראו שם שלמעשה נהגו כבית שמאי.}} '''"וְכִבֶּס הָאוֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה אֶת בְּגָדָיו"''', אִם הֵסִיט אֶת הַפָּרָה הֲרֵי זֶה טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים! '''"וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אֵין הַגּוֹיִם מְקַבְּלִין הַזָּיָה! אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בַּפָּרָה בִּטְבֶרְיָה, וְרַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ יוֹשְׁבִין שָׁם. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: לָכֵן נֶאֱמַר '''"וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"'''; בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אֵין הַגּוֹיִם מְקַבְּלִין הַזָּיָה! אָמַר לוֹ רַבִּי מֵאִיר: וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''"תִּתְחַטְּאוּ אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם"''' {{ממ|במדבר|לא|יט}}! אָמַר לוֹ: בְּוַדַּאי שֶׁאָמַרְתָּ, אֶלָּא שֶׁהִנַּחְתָּ שָׁם דָּבָר אֶחָד וְאָנוּ צְרִיכִין לוֹ: '''"אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם"''' – מָה אַתֶּם, בְּנֵי בְּרִית – מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אַף הַשְּׁבוּיָה – כְּשֶׁתָּבוֹא לַבְּרִית וְתִטָּמֵא, תְּהֵא מְקַבֶּלֶת הַזָּיָה! '''"וְלַגֵּר"''' – זֶה הַגֵּר; '''"הַגָּר בְּתוֹכָם"''' – לְרַבּוֹת נְשֵׁי הַגֵּרִים! {{הע-שמאל|ההזאה אינה מצווה לשמה, אלא כדי להיפטר מהטומאה. על הכהן השורף את הפרה היו מזים מי חטאת מפרות קודמות, ומכאן שכדי לחזור ולשחוט פרה אדומה חייבים אפר מפרה קודמת וממנה לקודמתה; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג|פרה ג א.]] אפר הפרה אמור להיות רציף מימי משה ולהמשך הדורות!}} '''"חֻקַּת עוֹלָם"''' – מַזִּין {{ב|מִזּוֹ|מפרה זו}} {{ב|מִפְּנֵי זוֹ;|מפני 'חוקת עולם' - הטומאה, שנזכרה בפס' כא}} '''"לְחֻקַּת עוֹלָם"''' – מַזִּין מִזּוֹ לְקַדֵּשׁ אַחֶרֶת! }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מעירה שדיני הטומאה והטהרה חלים רק על החיים, ומכאן שהמת עצמו אינו טמא, אלא הנוגע בו הוא שטמא. הדרשה מפנה לסיפור השונמית ([[מלכים ב ד]]), שבמותו - הוא נשאר טהור, אבל טימא את הכלים שבבית, וכשחזר לחיים אמנם הוא נשאר טהור, אבל נטמא מהכלים שהיו בבית, שנשארו טמאים. האימרה "מטמאיך לא טימאוני ואתה טימאתני" נאמרת כביכול ע"י בנה של השונמית לכלי הבית, ע"י הבגדים של השורף את הפרה אל השורף עצמו; ע"י בגדי האוכל לנבלת העוף וכו'. חז"ל היו מודעים לאבסורד שבהלכות הטומאה והטהרה והדגישו אותו; וראו חלק מהדוגמאות הללו [[ביאור:משנה פרה פרק ח#משנה ב|בפרה ח ב-ז,]] [[ביאור:משנה כלים פרק ח#משנה ד|בכלים ח ד]] [[ביאור:תוספתא/פרה/ח|ובתוספתא פרה ח א-ג.]]}} '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''', נוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא; אֵין מֵת עַצְמוֹ טָמֵא! נוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא; אֵין בְּנָהּ שֶׁל שׁוּנַמִּית טָמֵא! אָמְרוּ: בְּנָהּ שֶׁל שׁוּנַמִּית, כְּשֶׁמֵּת, כֹּל שֶׁהָיָה עִמּוֹ בַּבַּיִת – טָמֵא הָיָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וּכְשֶׁחָיָה – הָיָה טָהוֹר לַקֹּדֶשׁ. {{ב|חָזְרוּ וְנָגְעוּ בּוֹ|הכלים שבבית}} – טִמְּאוּהוּ הֵם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. הַשּׂוֹרֵף פָּרָה, וּפָרִים הַנִּשְׂרָפִים, וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים – מְטַמְּאִין בְּגָדִים; הֵן עַצְמָן – אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. הָאוֹכֵל מִנִּבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר – טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה; וְהוּא עַצְמוֹ – אֵין מְטַמֵּא בְּגָדִים. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. טְהוֹרֵי כְּלֵי חֶרֶס שֶׁהָיוּ (מטלטלין) [מְשֻׁלְשָׁלִים] לַאֲוִיר הַתַּנּוּר בִּמְקוֹם (הנגע) [הַנָּגוּב] – טְהוֹרִין. צָפוּ מַשְׁקִין עַל גַּבֵּי הַתַּנּוּר – נִטְמָא, אוֹ בַּאֲחוֹרֵי הַתַּנּוּר נָגְעוּ בִּכְלִי חֶרֶס – טָמֵא; הֲרֵי אוֹמֵר וְכוּ'. מַזֶּה שֶׁעוֹמֵד בְּתוֹךְ מַשְׁקִין וּמִטְפָּחוֹת בְּמָתְנָיו, נִתְּזוּ מִתַּחַת רַגְלָיו וְטִמְּאוּ אֶת הַמִּטְפָּחוֹת, חָזְרָה הַמִּטְפַּחַת וְטִמְּאַתּוּ; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. מַקְרָצוֹת נִמְשָׁכוֹת זוֹ בָּזוֹ וְכִכָּרִים נוֹגְעִים זֶה בָּזֶה, וּבָהֶם גֻּמִּים מְלֵאִים מַשְׁקִים. נָגַע שֶׁרֶץ בְּאַחַת מֵהֶם – נִטְמָא וְטִמֵּא אֶת כֻּלָּם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. הָאֳכָלִים וְהַמַּשְׁקִים וְהַמֶּרְכָּב וְהַמּוֹשָׁב שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים תַּחַת אֶבֶן מַסְמָא, וְהַמִּשְׁכָּב תַּחְתֵּיהֶן – טָהוֹר. הָלַךְ טָהוֹר וְעָמַד שָׁם וְנִטְמָא, נָגַע בָּהֶם – טִמֵּא אֶת כֻּלָּם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. קְעָרָה שֶׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִין טְהוֹרִים, וַאֲחוֹרֶיהָ טְמֵאִים, וּמֻנָּחִים עַל גַּבֵּי טַבְלָא, וְכִכָּר שֶׁל תְּרוּמָה נָתוּן עָלֶיהָ, וְצָפוּ הַמַּשְׁקִים עַל גַּבֵּי הַקְּעָרָה – נִטְמְאוּ בַּאֲחוֹרֵי קְעָרָה, נָפְלוּ עַל הַטַּבְלָא וְטִמְּאוּהָ; חָזְרָה הַטַּבְלָא וְטִמְּאָה אֶת הַכִּכָּר. הֲרֵי הַכִּכָּר אוֹמֶרֶת לַטַּבְלָא: מְטַמְּאֶיךָ וְכוּ'. {{הע-שמאל|העובר המת אינו מטמא את אמו, אבל מטמא את המיילדת אם היא נגעה בו. המיילדת מטמאת בתורה את האם במגעה בה. גם האם אומרת למיילדת "מטמאיך לא טמאוני ואת טמאתני". הנוגע בשיניים שנפלו מעצמות המת, או בצפורנים שנפרדו מהגופה אינו מטמא; אבל אם הן מחוברות לגופה הנוגע בהם נטמא; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ג|אהלות ג ג.]]}} '''"הַנֹּגֵעַ... וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בַּחֲלַל חֶרֶב"''' - [בֶּחָלָל שֶׁדַּרְכּוֹ לֵהָרֵג בַּחֶרֶב,] פְּרָט לְאִשָּׁה שֶׁהַמֵּת בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ! וּמִנַּיִן חֲכָמָה שֶׁשָּׁלְחָה יָדָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ [שֶׁל אִשָּׁה], שֶׁהִיא טְמֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הַנֹּגֵעַ"'''. יָכוֹל כָּל הַיָּמִים שֶׁהַחֲכָמָה טְמֵאָה אַף הָאִשָּׁה טְמֵאָה? אָמְרַתְּ '''"הוּא יִתְחַטָּא"''' – פְּרָט לָזֶה. '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''' – פְּרָט לַנּוֹגֵעַ בְּשִׁנָּיו בִּשְׂעָרוֹ וּבְצִפָּרְנָיו בִּזְמַן שֶׁפֵּרְשׁוּ. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהֵם מְחֻבָּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא"'''. {{הע-שמאל|אם נגע בחתיכה קטנה מכזית מבשר המת אינו נטמא, כי אדם מתחיל להקרא כך כשהגיע ברחם אמו לגודל כזית. הנוגע או הנושא עצם, אפילו קטנה מכזית, בגודל כשעורה – טמא (אמנם אין העצם הקטנה מטמאת באהל), כך גם הנוגע בשלולית דם שיש בה רביעית או בדם תבוסה שניגר בזמן המוות, ובעצם שנחתכה מן החי עם הבשר שעליה; וראו ([[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א.]]) ה'פסוק' המופיע בגרסת הגניזה "או בדם", הוא כנראה פרפרזה על לשון "או בעצם אדם".}} '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''', יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְּמֵת"'''. יָכוֹל לֹא יְטַמֵּא כָּל שֶׁהוּא, אֲבָל יְטַמֵּא כַּעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ כַּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ טָמֵא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְּמֵת"'''. הָא מָה הַדָּבָר, {{ב|אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט?|מאחר והפסוק ריבה ומיעט, מה ההגיון ההלכתי?}} אָמְרוּ: כַּזַּיִת מִן הַמֵּת טָמֵא, שֶׁכֵּן הוּא תְּחִלַּת יְצִירָתוֹ. אֵין לִי אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ בְּכַזַּיִת מִן הַמֵּת; וּמִנַּיִן אַף הַנּוֹגֵעַ בְּעֶצֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ בְעֶצֶם"'''. יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"אוֹ בְעֶצֶם"'''. יָכוֹל לֹא יְטַמֵּא כָּל שֶׁהוּא, אֲבָל יְטַמֵּא בְּכַעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְעֶצֶם"''', הָא מָה הַדָּבָר, אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט? אָמְרוּ: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. אֵין לִי אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ בְּעֶצֶם מִן הַמֵּת; מִנַּיִן אַף הַנּוֹגֵעַ בְּדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ"'''. יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא בְּעֶצֶם מִן הַחַי? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ בְעֶצֶם אָדָם"''' – מָה אָדָם, שָׁלֵם – אַף עֶצֶם, שָׁלֵם. אֵין לִי אֶלָּא בְּנוֹגֵעַ בְּמֵת וּבְעֶצֶם; מִנַּיִן לְרַבּוֹת אַף הַנּוֹגֵעַ בְּדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ [בְדָם]". (יכול אמר? שוב:) [יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? שׁוּב:] "בְּדָם". כַּמָּה הוּא דָּמוֹ שֶׁל אָדָם? שִׁעוּרוֹ בְּבֵינוֹנִית רְבִיעִית. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת דַּם תְּבוּסָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נֶפֶשׁ"'''. יָכוֹל דַּם תְּבוּסָה מִמֵּת אֶחָד; וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת דַּם תְּבוּסָה מִשְּׁנֵי מֵתִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נְפָשֹׁת"''' {{ממ|ויקרא|כא|יא}}. {{הע-שמאל|דם של קטן מטמא באהל אפילו אם אין בו רביעית, אם מדובר בכל דמו של הקטן שמת.}} וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה דַּם קָטָן כֻּלּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נְפָשֹׁת"'''. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה שֶׁחָלָה וְהָלַךְ לוֹ? אָמְרַתְּ, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''"אֲשֶׁר יָמוּת"'''. [אֵיזֶהוּ דַּם תְּבוּסָה?] רַבִּי (שמעון) [יִשְׁמָעֵאל] אוֹמֵר: רְבִיעִית מִן הַמֵּת וּשְׁמִינִית מִן הַחַי שֶׁבְּלָלוּ זֶה בָּזֶה, נוֹטֵל מִזֶּה וּמִזֶּה דַּם רְבִיעִית – זֶהוּ דַּם תְּבוּסָה. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אָמַר: הֲרֵי הוּא כְּדַם בְּהֵמָה וּכְדַם הַחַי! {{הע-שמאל|אם נוצרה מתחת לגופה שלולית דם בכמות של רביעית – הנוגע בדם טמא, אפילו אם לא ידוע כמה ממנו יצא אחרי המוות; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ה|אהלות ג ה.]]}} אֵיזֶהוּ דַּם תְּבוּסָה? צָלוּב שֶׁדָּמוֹ שׁוֹתֵת וְנִמְצָא תַּחְתָּיו רְבִיעִית דָּם, וְאֵין יָדוּעַ כַּמָּה יָצָא מֵחַיִּים וְכַמָּה יָצָא אַחַר מִיתָה – הֲרֵי זֶה מִצְטָרֵף. וְהַמֵּת שֶׁדָּמוֹ נוֹטֵף וְנִמְצָא תַּחְתָּיו רְבִיעִית דָּם – אֵינוֹ מִצְטָרֵף. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חִלּוּף הַדְּבָרִים: הַשּׁוֹתֵת אֵינוֹ מִצְטָרֵף וְהַמְנַטֵּף מִצְטָרֵף. {{הע-שמאל|לאחר שהגדיר הדרשן את כמויות הדם או העצמות המטמאים, הוא דורש את דרך העברת הטומאה: טומאת מגע וטומאת אהל מפורשות בפסוק. אלעזר בן מתיא דורש "וטמא שבעת ימים" שגוף המת מטמא גם את נושאו. ר' שמעון מנסה ללמוד טומאת משא בקל וחומר מנבילה, אבל טומאת נבילה חלה רק עד הערב ואילו כאן מדובר בטמא מת, שטומאתו לפחות לשבוע. ר' אלעזר טוען, כר' עקיבא, שאין היררכיה בין הטומאות ולכן לא ניתן ללמוד את טומאת המשא של המת בקל וחומר, וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]]}} אֵין בַּמַּשְׁמָע שֶׁיְּטַמֵּא הַמֵּת אֶלָּא בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל. וּמִנַּיִן אַף בְּמַשָּׂא? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"''', לְרַבּוֹת שֶׁיְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פִּנְחָס: אֵינוֹ צָרִיךְ! וּמָה אִם נְבֵלָה, שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּאֹהֶל - הֲרֵי הִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא; הַמֵּת, שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְּאֹהֶל - אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא: מַה מַּשָּׂא נְבֵלָה, עַד הָעֶרֶב – אַף מַשָּׂא הַמֵּת, לֹא יְהֵא אֶלָּא עַד הָעֶרֶב! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פִּנְחָס: אַחַר (שהורית) [שֶׁהוֹדֵיתָ] שֶׁהַמֵּת מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, הַמֵּת מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וּנְבֵלָה מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. אִם לֹא חָלְקָה תּוֹרָה מַשָּׂא נְבֵלָה מִמַּגָּעָהּ – דִּין הוּא שֶׁנַּחֲלֹק מַשָּׂא הַמֵּת מִמַּגָּעוֹ? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא: כָּל כָּךְ מִבַּלְעֲדֵי נְבֵלָה {{ב|אֶפְשָׁר לְךָ לִחְיוֹת|אינך יכול להבין את הדין}}? בּוֹא וּרְאֵה שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא: הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק {{ב|וְקוּלִיתוֹ|עצם קטנה. בגירסת הגניזה "וטליתו"}} שֶׁל מֵת - מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל וְאֵין מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא! וְכֵן אַל תִּתְמַהּ עַל נִבְלַת הַמֵּת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל, לֹא תְּהֵא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא! הָא צָרַכְתָּ לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"''' – לְרַבּוֹת שֶׁמְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא! }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הטמא הרוצה להיטהר חייב להתרחק מהמת, ואינו יכול להיטהר כל עוד הוא נוגע בו. ההזיה הראשונה היא לא לפני היום השלישי, והשנייה היא לפחות ארבעה ימים מאוחר יותר; אין להזות פעמיים ביום השביעי ואין להזות בלילה ([[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה יא|פרה יב יא.]])}} "'''הוּא יִתְחַטָּא בוֹ'''", יָכוֹל דָּבוּק לַמֵּת? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁלִישִׁי"! אִי בַּשְּׁלִישִׁי, יָכוֹל חִטּוּי אֶחָד? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁבִיעִי"! אִי בַּשְּׁבִיעִי, יָכוֹל חִטּוּי שְׁנַיִם? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁלִישִׁי"! {{הע-שמאל|בין הזאת היום השלישי וההזאה ביום השביעי אין היררכיה, כי מחד הזאת השלישי קרובה יותר לטומאה, ומאידך הזאת השביעי משלימה את מערכת ההזאות; לכן נאלץ הכתוב לומר "'''ביום''' השלישי '''וביום''' השביעי".}} יָכוֹל תְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּלַּיְלָה? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי". יָכוֹל תְּהֵא הַזָּיַת שְׁלִישִׁי קְבוּעָה בַּיּוֹם, אֲבָל הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא קְבוּעָה בַּלַּיְלָה? וַהֲלֹא אוֹמֵר: וְכִי דִּין הוּא? הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּאָה בַּשְּׁלִישִׁי וְנֶאֶמְרָה הַזָּאָה בַּשְּׁבִיעִי, מַה מָּצִינוּ שֶׁהַזָּיַת שְׁלִישִׁי קְבוּעָה בַּיּוֹם – אַף הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא קְבוּעָה בַּיּוֹם! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם שְׁלִישִׁי, שֶׁאֵין הַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁתַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת, הֲרֵי הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם; שְׁבִיעִי, שֶׁהַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁלֹּא תַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לַטֻּמְאָה; תֹּאמַר בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁאֵינוֹ סָמוּךְ לַטֻּמְאָה אֶלָּא סָמוּךְ לַטָּהֳרָה? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"; יִלָּמֵד שְׁלִישִׁי מִשְּׁבִיעִי: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּשְּׁבִיעִי וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּשְּׁלִישִׁי, מַה מָּצִינוּ שֶׁהַזָּיַת שְׁבִיעִי קְבוּעָה בַּיּוֹם – אַף הַזָּיַת שְׁלִישִׁי תְּהֵא קְבוּעָה בַּיּוֹם! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם שְׁבִיעִי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לְטָהֳרָתוֹ, הֲרֵי הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם; שְׁלִישִׁי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לַטֻּמְאָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁהַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁלֹּא תַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת – תֹּאמַר בַּשְּׁלִישִׁי, שֶׁאֵין הַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁתַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי". {{הע-שמאל|ההזאות אינן דווקא מייד ביום השלישי מהטומאה, וכן הזאת היום השביעי יכולה להתעכב גם למועדים מאוחרים יותר, אבל אין הטמא נטהר בלי ההזאות.}} "'''הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי'''", יָכוֹל סָמוּךְ לַמִּיתָה? אָמַרְתָּ שׁוּב "בַּשְּׁלִישִׁי". אִם לוֹמַר שְׁלִישִׁי שֶׁהוּא סָמוּךְ לַמִּיתָה – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "שְׁלִישִׁי"? שֶׁאֲפִילּוּ רָחוֹק מִן הַמִּיתָה! יָכוֹל הַזָּיַת שְׁלִישִׁי תְּהֵא רְחוֹקָה מִן הַמִּיתָה, אֲבָל הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא סְמוּכָה לַשְּׁלִישִׁי? אָמַרְתָּ שׁוּב "בַּשְּׁבִיעִי"; אִם לוֹמַר שְׁבִיעִי שֶׁהוּא סָמוּךְ לַשְּׁלִישִׁי – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם שְׁבִיעִי? אֲפִילּוּ רָחוֹק מִן הַשְּׁלִישִׁי! יָכוֹל אִם לֹא הֻזָּה טָהוֹר? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "אִם לֹא יִתְחַטָּא... לֹא יִטְהָר"! {{הע-שמאל|ההזאה נעשית בזריקה של המים ולא בנגיעה בגוף המיטהר.}} יָכוֹל שֶׁבָּא לְטַעֲנוֹ זְרִיקָה וְחִטּוּי? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו", זְרִיקָה אָמַרְתִּי לְךָ, לֹא חִטּוּי! יָכוֹל שֶׁבָּא לְהַכְשִׁיר חִטּוּי כִּזְרִיקָה? אָמַרְתָּ: "וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי". בְּהַזָּיָה הוּא טָהוֹר, אֵינוֹ טָהוֹר בְּאֶצְבַּע! }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה עוסקת בכפילות, לכאורה, בין פס' יג לפס' כ. היא מראה שאין ללמוד מהמשכן למקדש או ההפך, כי למשכן ולמקדש יש צדדים חמורים זה לעומת זה: המשכן וכליו נמשחו בשמן המשחה ע"י משה והמקדש לא, ומצד שני קדושת המקדש חמורה כי היא חלה לעולם.}} "'''אֶת מִשְׁכַּן ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''", הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּשְׁכָּן וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּקְדָּשׁ: מַה מָּצִינוּ טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּשְׁכָּן חַיָּב כָּרֵת – אַף טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּב כָּרֵת! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִשְׁכָּן, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת שָׁעָה, אִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה הֲרֵי זֶה עָנוּשׁ כָּרֵת – מִקְדָּשׁ, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם, אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם נִכְנַס בְּטֻמְאָה יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא מְקַבֵּל הַזָּיָה – תֹּאמַר בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַזָּיָה? אָמַרְתָּ "'''מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''": יִלָּמֵד מִשְׁכָּן מִמִּקְדָּשׁ: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּקְדָּשׁ וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּשְׁכָּן – מַה מָּצִינוּ טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּב כָּרֵת – אַף טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּשְׁכָּן חַיָּב כָּרֵת. קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִקְדָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַזָּיָה, אִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה הֲרֵי הוּא עָנוּשׁ כָּרֵת – מִשְׁכָּן, שֶׁמְּקַבֵּל הַזָּיָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם – תֹּאמַר בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת שָׁעָה? אָמַרְתָּ "'''אֶת מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''" {{ממ|במדבר|יט|כ}}! {{הע-שמאל|עונש הכרת לנכנס טמא בזדון למקדש כולל הפרדה של גורלו מגורל שאר הציבור, ואינו מקרין עליהם; וראו לדוגמא גם לעיל [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ט#פסוק יב|בדרשה לפרק ט פס' יב.]]}} ("'''וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא'''" – מְזִידָה. "'''מִיִּשְׂרָאֵל'''" – וְיִשְׂרָאֵל בְּשָׁלוֹם. {{הע-שמאל|כאמור לעיל פס' יב, הזאת המים על הטמא נעשית בלי לגעת בגופו. עונש הכרת לנכנס בטומאה במזיד למקדש חל גם על דרגות טומאה נמוכות יותר: על מי שהתחיל בתהליך הטיהור והוזה פעם אחת, על מי שלא טבל לאחר שהוזה, על טבול יום ועל מחוסר כיפורים. כל הקטע בסוגריים, אינו בגירסת הגניזה וכנראה אינו מספרי זוטא.}} "'''כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו'''" – זֶה הוּא שֶׁאָמַרְנוּ 'זְרִיקָה אָמַרְתִּי, לֹא חִטּוּי!' "'''טָמֵא יִהְיֶה עוֹד טֻמְאָתוֹ בּוֹ'''", הָא לָמַדְנוּ שֶׁטָּמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ בְּמֵזִיד – שֶׁהוּא בְּהִכָּרֵת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה",) וְאֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא {{ב|מִי שֶׁלֹּא הֻזָּה כָּל עִקָּר|שנאמר "ולא יתחטא"}}. כְּשֶׁאָמַר "'''טָמֵא'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְלֹא שָׁנָה. "'''טָמֵא יִהְיֶה'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְלֹא טָבַל. "'''עוֹד'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְלֹא הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ! "'''טֻמְאָתוֹ בּוֹ'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְהֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ – וְלֹא הֵבִיא כִּפּוּרָיו; הָא רִבִּיתִי לְכֻלָּן [בַּעֲשֵׂה וּבְלֹא תַעֲשֶׂה, בַּהֲבָאת חַטָּאת וּ]בְּהִכָּרֵת! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מרבה סוגי טומאות שונים, ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א-ד,]] כדעת ר' עקיבא. לגבי שיעור "מלוא מקדח" ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יז#משנה יב|כלים יז יב]].}} '''"זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל"''', אִם לוֹמַר 'אָדָם' – פְּרָט לִנְבֵלָה – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "אָדָם"? לְרַבּוֹת דָּבָר אַחֵר שֶׁיְּטַמֵּא כְּמֵת שָׁלֵם. אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת וַחֲצִי לֹג דָּם וַחֲצִי קַב עֲצָמוֹת, וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי, וְרֹבַע עֲצָמוֹת מֵרֹב הַבִּנְיָן, וְרֹבַע עֲצָמוֹת מֵרֹב הַמִּנְיָן, וְרֹבַע מֵרֹב גִּדּוּלֵי גְּוִיָּה – הֲרֵי אֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבָאֹהֶל. וְאֵלּוּ מְטַמְּאִים בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וְאֵין מְטַמְּאִים בָּאֹהֶל: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, וְאֶרֶץ הָעַמִּים, וּבֵית הַפְּרָס, וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶם בָּשָׂר כָּרָאוּי. הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת שֶׁחָסְרוּ; כַּמָּה חִסָּרוֹן בַּשִּׁדְרָה? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁתֵּי חֻלְיוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: חֻלְיָא אַחַת. וּבַגֻּלְגֹּלֶת? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְלֹא מַקְדֵּחַ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: {{ב|[כְּדֵי שֶׁיִּנָּטֵל מִן הַחַי וְיָמוּת. מְלוֹא מַקְדֵּחַ שֶׁאָמְרוּ]|השלמה על פי המשנה}} מְלֹא מַקְדֵּחַ שֶׁל לִשְׁכָּה, שֶׁהוּא כְּפוּנְדְיוֹן הָאִיטַלְקִי וּכְסֶלַע נֵירוֹנִית, וּמְלֹא (עקבו) [נוּקְבּוֹ] שֶׁל עֹל הַשָּׁרוֹנִי. {{הע-שמאל|גם אם המוות לא היה באוהל, אלא הכניסו את הגופה לאוהל אחרי המוות – האוהל ותכולתו נטמאים. ואם אחר כך נכנס לשם אדם או כלי – גם הם נטמאים. אם יש יציאה מהאוהל, ובה נמצא אדם או כלים – האדם והכלים נטמאים גם הם; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ו|אהלות ג ו,]] אבל אין הטומאה יוצאת מהפתח החוצה. עצם הכוונה להכנס לאוהל ("מרחוק") עדיין אינה מטמאת, אבל אם הכניס לאוהל המת אפילו חלק מגופו ("מקצתו") – האדם הנכנס טמא. הטומאה אינה נשארת באוהל או בקבר אחרי שהמת פונה ממנו, ולכן אם נכנס לאוהל אדם לאחר שהמת הוצא משם הוא אינו נטמא. כוך קבורה שאין בו פותח טפח (בלשון המשנה "נפש אטומה"), הנוגע בו טמא טומאת ערב (לא שבעה ימים) – מכל כיוון שנכנס למערת הקבורה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|ספרי קכו]] [[ביאור:משנה אהלות פרק ז#משנה ב|ואהלות ז ב.]] ר' יוסי לומד שקבר חדש אינו מטמא, כי רק המת מטמא באמצעותו – מהכפילות "בקבר", ור' עקיבא מסיק זאת מטומאת האהל.}} הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבָאֹהֶל וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא. '''"כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' – בָּאִין לוֹ וּמְבִיאִין אֵלָיו; [אֵי] זֶה הָאֹהֶל שֶׁבָּאִין לוֹ וּמְבִיאִין אֵלָיו? אָמְרוּ: מַכְנֶסֶת הִיא הָאִשָּׁה אֶת הַנֵּפֶל בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. '''"הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית בִּיאָה – בֵּית בִּיאָתוֹ מְטַמְּאָה, {{ב|[וְאֵינוֹ מְטַמֵּא]|הגהה על פי פירוש 'זית רענן'}} מֵאֲחוֹרָיו. אֹהֶל שֶׁאֵין לוֹ בֵּית בִּיאָה – אֵין בֵּית בִּיאָתוֹ מְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מֵאֲחוֹרָיו. אִם קוֹרֵא אֲנִי "הַבָּא אֶל הָאֹהֶל", יָכוֹל מֵרָחוֹק? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל". אִי "וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל" – בְּכֻלּוֹ; מִנַּיִן אֲפִילּוּ בְּמִקְצָתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר בָּאֹהֶל"! '''"כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' – מָה הָאֹהֶל, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּפְנָה מִשָּׁם; אַף הַקֶּבֶר, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּתְפַּנָּה מִשָּׁם. מָה אֹהֶל סָתוּם, {{ב|הַנּוֹגֵעַ בּוֹ|מבחוץ}} מִכָּל צְדָדִין טָמֵא – אַף קֶבֶר סָתוּם, הַנּוֹגֵעַ בּוֹ מִכָּל צְדָדִין {{ב|טָמֵא|טומאת ערב}}. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "הַנּוֹגֵעַ בַּקֶּבֶר", יָכוֹל אַף {{ב|בְּקֶבֶר חָדָשׁ|שעדיין לא נקבר בו אדם}}? אָמַר שׁוּב "בַּקֶּבֶר"! אָמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא: אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּקֶבֶר חָדָשׁ, אֶלָּא בְּקֶבֶר שֶׁהַמֵּת בּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל", מָה {{ב|אֹהֶל|טמא}}, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁנִּפְנָה! [אַף הַקֶּבֶר, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּתְפַּנָּה!] {{הע-שמאל|את הדרשה הזאת לומד ר' יצחק [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|בספרי קכו]] מהשוואה לבית המנוגע. כאן לומדים זאת מהביטוי "התורה". מנגד עומד המיעוט מהמילה "זאת". וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ח|אהלות ח א.]] הדרשה מרחיבה את המונח "אהל", וראו [[ביאור:משנה מסכת אהלות|במבוא למסכת אהלות]] את משמעות ההרחבה הזאת.}} '''"הַתּוֹרָה"''', תּוֹרַת הָאֹהֶל – תּוֹרַת כָּל הַמַּאֲהִילִין! אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? הַבָּתִּים, הַבּוֹרוֹת, [הַשׁוּחִים] וְהַמְּעָרוֹת, (הַמִּנְהָרוֹת וְהַשְּׁכֵנִים) [הַגִּהוּרִים וְהַשִּׁנַּנִּים], וְהַשְּׁקָפִין וְהַסְּלָעִים, וְכֹתֶל שֶׁהֻטָּה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה {{ב|שֶׁהֻטָּה מֵאֵלֶיהָ|כותל שהוטה ולא נבנה נטוי, והמת מתחתיו}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ח#משנה ד|אהלות ח ד-ה:]] כלי עבודה גדולים חוצצים בפני הטומאה, צמחים התלושים מהקרקע חוצצים בפני הטומאה; אבל אם הם עדיין מחוברים אליה – לא; וראו שם גם לעניין חפצים ובעלי חיים המתעופפים באויר, שאינם נחשבים אהל, וכן קרח וכו', העומדים להתמוסס.}} שֶׁאָמְרָה '''"תּוֹרָה"''' – רִבָּה זְרָעִים וִירָקוֹת הַתְּלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע, שֶׁהֵן חוֹצְצִין בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בִּזְמַן שֶׁהֵן מְחֻבָּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". שֶׁאָמְרָה '''"תּוֹרַת"''' – רִבָּה [יָם], נָפָה וּכְבָרָה, וְנֶפֶשׁ (וְהַפֻּלְחָן) [וְהַפּוּחְלָץ], וְהַפַּלְצוּר, וּמִתּוּחֵי מִטָּה, וְהַמִּשְׁפָּלוֹת – שֶׁהֵן חוֹצְצִין בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בִּזְמַן שֶׁהֵן מְבִיאִין? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". שֶׁאָמַר '''"תּוֹרַת"''' – רִבָּה עֵדֶר רְחֵלִים, עֵדֶר גְּמַלִּים, וּמְכוֹנוֹת חַיָּה וָעוֹף. (שֶׁמּוּכָן) [שֶׁשָּׁכַן], אֶת מָה מְרַבֶּה? חַיָּה דּוֹלֶגֶת, וְעוֹף הַפּוֹרֵחַ, וְטוֹלִית הַמְּנַפְנֶפֶת, וּסְפִינָה שֶׁהִיא שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". אֶת מָה מְרַבֶּה? (בִּצַּת) [כִּפַּת] הַמַּיִם, וְכִפַּת הַשֶּׁלֶג, וְהַבָּרָד, וְהַגְּלִיד, וְהַכְּפוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת"! }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|תכולת הכלים השונים נטמאת באוהל המת, חוץ מכלי חרס וכלי מלח שהיו מכוסים בצמיד פתיל, וכן כלים שאינם מקבלים טומאה, כגון כלי גללים וכלי אבן וכו'. בית הלל דרשו זאת מ"כל כלי", ובית שמאי רצו ללמוד זאת מקל וחומר, אבל בית הלל פסלו את הק"ו; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק י|כלים י א]] [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|וספרי קכו.]]}} '''"וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ"''', הַכֵּלִים נִצּוֹלִים בְּצָמִיד פָּתִיל, וְאֵין הַקַּרְקַע נִצּוֹל בְּצָמִיד פָּתִיל. אֵלּוּ כֵּלִים נִצּוֹלִים בְּצָמִיד פָּתִיל? כְּלִי חֶרֶשׂ, וּכְלִי {{ב|נֶתֶר.|מלח}} {{ב|כְּלִי גְּלָלִים|מניין גם}}, וּכְלִי אֲבָנִים, וּכְלִי אֲדָמָה, וּכְלִי חַרְסִית? תַּלְמוּד לוֹמַר "כְּלִי... וְכֹל כְּלִי" לְרַבּוֹתָם – דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. אָמַר לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: וּמַה כְּלִי חֶרֶס וּכְלִי נֶתֶר, שֶׁהֵן מְקַבְּלִין טֻמְאָה, הֲרֵי הֵן מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל; אֵלּוּ, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל? {{הע-שמאל|אלמלא הפסוק היה מקום להניח שדווקא כלי חרס מצילים בצמיד פתיל, כי דווקא הם עשויים להיטמא; שהרי החמור אינו נטמא, ואילו האוכף שלו נטמא מייד עם כניסתו לבית המנוגע, ואילו אדם שנכנס לשם – הוא נטמא מייד אבל יכול להציל את בגדיו מטומאה אם יצא מהבית בפחות מזמן אכילת פרס; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה ט|נגעים יג ט.]] המסקנה היא שדווקא מפני שהנכנס לבית נטמא בעצמו – הוא יכול להציל חפצים שונים מטומאה.}} (אָמְרוּ חֲכָמִים לְבֵית שַׁמַּאי, אָמַר לוֹ:) [אָמְרוּ, הָיוּ תַּלְמִידִים אֲדוּמִים לְבֵית שַׁמַּאי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה. אָמְרוּ לָהֶן:] צְאוּ וּרְאוּ, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טֻמְאָה – יָפֶה לְהַצִּיל! וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ טֻמְאָה – {{ב|[לֹא]|הגהה על פי הקטע הבא}} יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל! הֲרֵי חֲמוֹר שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת הַמְנֻגָּע, שֶׁמָּא אֵין כֵּלָיו טְמֵאִים מִיָּד? הֲרֵי אָדָם שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת הַמְנֻגָּע, שֶׁמָּא אֵינוֹ טָמֵא עַד שֶׁיִּשְׁהֶא בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס? אָמְרוּ לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טֻמְאָה – יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל; וְכֹל מִי שֶׁאֵין לוֹ טֻמְאָה – לֹא יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל! {{הע-שמאל|מדובר על מחט וטבעת טהורים שנמצאו בחבית שהיתה סגורה בצמיד פתיל באהל המת; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ט|כלים ט א.]] אם נמצאו בתוך החבית – הם טהורים. אם נמצאו במכסה שהוסר מהחבית הם עדיין טהורים, אבל אם נמצאו מחוץ לחבית לאחר פתיחתה הם טמאים.}} אֵין בַּמַּשְׁמָע, אֶלָּא בִּזְמַן {{ב|שֶׁהוּא|מחט או טבעת}} בְּתוֹךְ הֶחָבִית; מִנַּיִן אֲפִילּוּ בְּתוֹךְ מְגוּפָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכֹל כְּלִי". יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁהוּא בְּתוֹךְ מְגוּפָה; (בְּתוֹךְ אֲוִירָהּ שֶׁל חָבִית מִנַּיִן) [וּמִנַּיִן אֲפִילוּ בְּתוֹךְ מְגוּפָה {{ב|לְמַעְלָה|מחוץ}} מֵאֲוִירָהּ שֶׁל חָבִית?] תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכֹל כְּלִי". (מִנַּיִן אַתָּה) [יָכוֹל שֶׁאֲנִי] מְרַבֶּה מִכְּנֶגֶד הַשָּׂפָה (וְלִפְנִים) {{ב|[וְלַחוּץ]|מעל החבית שנפתחה. השורה הזו על פי הגהת אפשטיין}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "טָמֵא"! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק י#משנה ב|כלים י ב.]] לעניין המאור (חלון לתאורה) ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק יג|אהלות יג א-ד:]] אם יש שימוש לחור שבקיר, שיעור החור תלוי בדרך שבה נעשה: אם החור המקורי נעשה בידי אדם למאור ונסתם בחלקו – מחמירים ומטמאים גם חור קטן, המכונה "שיירי המאור". אם החור נוצר מעצמו, כגון בגלל קורוזיה או בגלל טעות בבניה – שיעורו לדעת בית הלל גדול יותר – כפותח טפח, ולדעת בית שמאי שיעורו כלשהו. לעניין החור שבדלת ראו שם משנה ג, שם מוחלפים שמות החולקים; כאן מודים גם בית שמאי שהשיעור הוא פותח טפח, כי מטרת החור היא שיוכלו להכניס לתוכו מפתח.}} [בַּמֶּה מַקִּיפִין בְּצָמִיד וּפָתִיל? בְּסִיד וּבְגִבְסַס וּבְטִיט וּבְצּוֹאָה, בְּשַׂעַף] (בְּשֶׁפֶךְ) וּבְשָׂרָף בְּשַׁעֲוָה וּבְזֶפֶת וּגִסְטְרוֹן. "פָּתוּחַ", כָּל הַפָּתוּחַ לְצֹרֶךְ – טָמֵא. מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל הָעוֹשֶׂה מָאוֹר בַּתְּחִלָּה שִׁעוּרוֹ כִּמְלֹא מַקְדֵּחַ גָּדוֹל שֶׁל לִשְׁכָּה. שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר; אֵלּוּ הֵן שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר... הָעוֹשֶׂה פֶּתַח בֵּינָהּ לְבֵין בֵּיתָהּ, בֵּינָהּ לְבֵין חֲבֶרְתָּהּ, לְהַשְׁמִיעַ אֶת הַקּוֹל וּלְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר – שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. הַדֶּלֶת שֶׁשִּׁיֵּר בָּהּ הֶחָרָשׁ, בֵּין מִלְּמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן בֵּין מִן הַצְּדָדִין, אוֹ שֶׁפְּתָחַתּוּ הָרוּחַ, אוֹ שֶׁהֵגִיפוֹ וְלֹא מֵרְקוֹ - שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. הַחוֹר שֶׁבַּדֶּלֶת – שִׁעוּרוֹ מְלֹא אֶגְרוֹף, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. {{ב|גַּרְדִּי|אורג}} שֶׁחָפַר מְלֹא קָנֶה, וְכֵן לְכַר אוֹ לְ{{ב|אִסְפָּטִי|כלי אריגה}} – שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: חוֹר הַדֶּלֶת מַהוּ? אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אָמְרוּ: מַה שּׁוֹנֶה? אָמְרוּ לָהֶן: שֶׁזֶּה עָשׂוּי לְצֹרֶךְ וְזֶה אֵינוֹ עָשׂוּי לְצֹרֶךְ. {{הע-שמאל|הדין של תנור מטוייח דומה לדיני החור בקיר או בדלת: גם כאן מבחינים בין מקומות שלא טוייחו בכוונה בידי אדם לבין מקום לא מטוייח שנוצר מעצמו ע"י נשירת הטיח; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ה#משנה ח|כלים ה ח,]] שהתנור המטוייח שיש חול בין החרס שלו ובין הטיח – חסין מפני הטומאה. לעניין החור בעין התנור (בתחתיתו שממנה מוציאים את האפר) ראו [[ביאור:משנה כלים פרק ט#משנה ח|כלים ט ח,]] שם נוספה מחלוקת חכמים ור' יהודה האם הכוש (המצת של התנור) דולק או אינו דולק; אם החור לפחות בגודל האמור – התנור והחבית פסולים לשימוש ולכן אינם מקבלים טומאה.}} בְּלוֹיֵי הַכְּתָלִים שֶׁחֵרְרוּם שְׁרָצִים אוֹ שֶׁאֲכָלַתּוּ מַלַּחַת – שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. מִי שֶׁהָיָה טָח בַּתַּנּוּר וְשִׁיֵּר בּוֹ – הֲרֵי זֶה כָּל שֶׁהוּא; וּבִזְמַן שֶׁפֵּרַע מֵעַצְמוֹ – שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. תַּנּוּר שֶׁנִּקַּב מֵעֵינוֹ – שִׁעוּרוֹ מְלֹא חוּט תְּמָרָה כָּפוּל, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְלֹא כּוּשׁ דּוֹלֵק. נִקַּב מִצִּדּוֹ – שִׁעוּרוֹ מְלֹא (צִדּוֹ) [כּוּשׁ] דּוֹלֵק; נִכְנָס מִן הַצַּד – נִכְנָס, מִן {{ב|הָאֶמְצַע|מלמעלה}} – אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי (יִשְׁמָעֵאל) [שִׁמְעוֹן] אוֹמֵר: בָּאֶמְצַע נִכְנָס, מִן הַצַּד אֵינוֹ נִכְנָס. [מְגוּפַת חָבִית שֶׁנִּקְּבָה – שִׁעוּרָהּ מְלֹא מִצָּה שֶׁל קָנֶה, מִן הַצַּד נִכְנָס וּמִן הָאֶמְצַע אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִן הָאֶמְצַע נִכְנָס וּמִן הַצַּד אֵינוֹ נִכְנָס.] מְגוּפַת חָבִית שֶׁנִּקְּבָה – שִׁעוּרָהּ מְלֹא (מִידָּה) [מִצָּה] שֶׁל שִׁיפוֹן; מִן הַצַּד נִכְנָס, מִן הָאֶמְצַע אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִן הָאֶמְצַע נִכְנָס, מִן הַצְּדָדִין אֵינוֹ נִכְנָס. {{הע-שמאל|מכסים של כדי נוזלים שיש בהם חור כלשהו או שנסדקו – נפסלו לשימוש והם ותכולתם טהורים, למרות שאין להם צמיד פתיל. כלומר השמן שבכד טהור אם הוא בכלי סגור היטב בצמיד פתיל – וכן בכלי מכוסה במכסה סדוק. הוא נטמא במצבי הביניים: אם הוא בכד פתוח או בכד המכוסה במכסה שלם בלי צמיד פתיל; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ג|כלים ג א.]]}} כִּסּוּי כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן וְכִסּוּיֵי טְפִיחֵי – הֲרֵי אֵלּוּ כָּל שֶׁהֵן. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הוֹאִיל וְנֶאֱמַר "צָמִיד פָּתִיל", מָה אֲנִי מְקַיֵּם "פָּתוּחַ"? לְרַבּוֹת אֶת הַסָּדוּק. }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אדם שהאהיל על המת למדנו מ"כל הבא אל האוהל" (פס' יד). אם גופת המת האהילה על הטהור שהיה מתחתיה – גם אז האדם טמא, שנאמר "יטמא שבעת ימים".}} אֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא אָדָם מַאֲהִיל עַל מֵת – טָמֵא; וּמִנַּיִן אָדָם שֶׁהֶאֱהִיל עָלָיו הַמֵּת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"'''. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]] בניגוד למשנה, הדרשה שלפנינו מחמירה גם בדופק דופקין. הגולל הוא האבן שעל המת, וכן האבן הסותמת את כוך הקבורה וכן האבן הסותמת את מערת הקבורה בכלל. הדופק הוא האבן המחזיקה את הגולל.}} '''"פְּנֵי הַשָּׂדֶה"''' – זֶה פִּתְחוֹ שֶׁל קֶבֶר; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת הַגּוֹלֵל; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת הַדּוֹפֵק; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת דּוֹפֵק אַחַר דּוֹפֵק! '''"בַּחֲלַל חֶרֶב"''' – בְּחָלָל שֶׁדַּרְכּוֹ לֵיהָרֵג בְּחֶרֶב, פְּרָט לְאִשָּׁה שֶׁמֵּת עֻבָּרָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ. {{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה לפס' יא.}} וּמִנַּיִן אַף חֲכָמָה שֶׁהוֹשִׁיטָה יָדָהּ לְתוֹךְ מֵעֶיהָ שֶׁל אִשָּׁה תְּהֵא טְמֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כָּל הַנֹּגֵעַ"''' (פס' יג). יָכוֹל כָּל הַיָּמִים שֶׁהַחֲכָמָה טְמֵאָה אַף הָאִשָּׁה תְּהֵא טְמֵאָה? אָמַרְתָּ '''"הוּא יִתְחַטָּא"''', (פס' יב) – פְּרָט לָזֶה! {{הע-שמאל|למחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד:]] ר' אליעזר מטמא גם את הנושא את הגולל, ולא רק את הנוגע בו או את הנמצא עם הגולל באוהל. לדעתו ניתן להסיק בקל וחומר מטומאת נבלה, שמטמאת במגע ובמשא: כיוון שטומאתה קלה מטומאת הדופק, המטמא גם באוהל – הרי שגם הוא מטמא במשא; וראו [[ביאור:תוספתא/אהלות/ג#ד|תוספתא אהלות ג ד.]]}} '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – מִשּׁוּם מַגָּע הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשָּׂא, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשָּׂא, מִקַּל וָחֹמֶר מִנְּבֵלָה; אָמְרוּ לוֹ: לֹא! אִם אָמַרְתָּ בִּנְבֵלָה, שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא לְאַחַר פְּרִישָׁה, תֹּאמַר בַּגּוֹלֵל, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא לְאַחַר פְּרִישָׁה? {{הע-שמאל|ר' יהושע סבור שסוכה הפתוחה למערת הקבורה אמנם טמאה ומה שבתוכה נטמא מהאוהל שבסוכה, אבל המסיט אותה אינו נטמא. בכך הוא רואה תקדים לטענה שיש טמאים במגע ובאוהל ולא במשא, ובאותה קטגוריה הוא מונה את הגולל והדופק, וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד;]] אבל ר' אליעזר חולק גם כאן, וטוען שהסוכה טמאה טומאת אהל - וגם במשא, ושהמסיט את הסוכה הנטויה על הקברים נטמא.}} אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא סֻכָּה שֶׁהִיא עַל פִּתְחוֹ שֶׁל קֶבֶר, מַהוּ? אָמַר לוֹ: מַה הִיא? – אַגִּיד לְךָ: סֻכָּתְךָ מַה הִיא? אִם יֵשׁ לָהּ {{ב|פֶּתַח|חוץ מהיציאה לקברים}} – הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה, וְאִם לָאו – הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה! {{הע-שמאל|ר' עקיבא סבר שר' אליעזר למד מדין המטמא במגע אל דין הנושא, וטען שאי אפשר ללמוד כך כי יש דברים המטמאים רק במגע ולא במשא; אבל ר' אליעזר הסביר לו שאת טומאת המשא של הגולל והדופק הוא לומד מכך שהם מטמאים באהל, וטומאת אהלים נדירה יותר מטומאת משא, שהרי זבים וזבות, נידות ויולדות טמאים טומאת משא ולא טומאת אהל!}} נִסְתַּלֵּק רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְקָפַץ רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר, אֶת מִי רִבְּתָה תוֹרָה: טֻמְאַת מַגָּע אוֹ טֻמְאַת מַשָּׂא? בּוֹא וּרְאֵה, שֶׁרִבְּתָה תוֹרָה טֻמְאַת מַגָּע מִטֻּמְאַת מַשָּׂא, שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא: הַגּוֹלֵל, וְהַדּוֹפֵק, הַבֶּגֶד שֶׁל מֵת – {{ב|מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא.|אבל לשיטת ר' אליעזר שלוש הדוגמאות הללו מטמאות גם במשא.}} וְאִם מְטַמֵּא הַגּוֹלֵל בְּמַגָּע, מְרֻבֶּה – יְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, מְמֻעָט? אָמַר לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר אֶת מִי רִבְּתָה הַתּוֹרָה: אוֹ טֻמְאַת מַגָּע, אוֹ טֻמְאַת מַשָּׂא אוֹ טֻמְאַת אֹהֶל? אֲנִי אוֹמֵר שֶׁרִבְּתָה הַתּוֹרָה טֻמְאַת מַשָּׂא מִטֻּמְאַת אֹהֶל, שֶׁהַרְבֵּה מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא וְאֵין מְטַמֵּא בְּאֹהֶל: זָבִין וְזָבוֹת יוֹכִיחַ! נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת מְטַמְּאוֹת בְּמַשָּׂא וְאֵין מְטַמְּאוֹת בְּאֹהֶל; אִם מְטַמֵּא הַגּוֹלֵל בְּאֹהֶל, הַמּוּעָט – לֹא יְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, הַמְרֻבֶּה? {{הע-שמאל|ר' אליעזר מודה שיש הגיון עקבי בדברי ר' עקיבא, שלדידו הגולל אינו מטמא במשא, כמו בגדי המת; אבל מבקש שיוכיח לו גם לפי שיטתו שלו, שלפיה בגדי המת מטמאים גם במשא. ר' עקיבא מנסה להוכיח כך: קנה נייד המונח מעל המשקוף והמת מתחתיו – גורם לכל הבית להיטמא (ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק יד#משנה ג|אהלות יד ג.]]) לדעת ר' עקיבא הקנה, המטמא באהל, אינו מטמא בהיסט ובמשא, והוא דימה את הקנה לגולל ולדופק; אבל ר' אליעזר כפר גם כאן, ולדעתו גם הקנה מטמא במשא, ולכן הוא ביקש הוכחה אחרת. וזאת הטענה של ר' עקיבא: טומאת הזב חמורה יחסית לטומאת המת, כי הזב מטמא משכב ומושב, והמת לא; אבל זב שהחזיק אדם טהור אינו מטמא אותו, אלא רק אם אחז הזב תרומה או מע"ש הם נפסלים; ראו [[ביאור:תוספתא/זבים/ה|תוספתא זבים ה א.]] האנומליה הזאת מוכיחה לדעת ר' עקיבא שכל ענייני הטומאה אינם ערוכים בדרך היררכית, ולכן אין מקום למסקנות של ר' אליעזר לעניין טומאת הגולל והדופק במשא.}} [אָמַר לוֹ: הֱשִׁיבֹתָ {{ב|עַל יָדֶיךָ|לפי שיטתך}}, הָשֵׁב עַל יָדַי! אָמַר לוֹ: אֲנִי מֵשִׁיב עַל יָדֶיךָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּכְפֹּר בִּי.] הַבַּיִת שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא. הַמּוֹסִיף יָדוֹ עַל הַמַּשְׁקוֹף מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא. [הַמַּכְנִיס יָדוֹ {{ב|עִם|מתחת}} הַמַּשְׁקוֹף, מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא.] {{ב|(עַל) [שָׁלַח] הַקָּנֶה וְהֵסִיט|הניח ידו על הקנה והסיט אותו}}? וְכָפַר זֶה בָּזֶה. {{ב|אָמַר לוֹ|ר' אליעזר לר' עקיבא}}: הֵשִׁיבוֹתָ עַל יָדֶיךָ, הֲשִׁיבֵנִי עַל יָדִי! אָמַר לוֹ: אֲנִי מֵשִׁיב עַל יָדְךָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּכְפֹּר בִּי; אָמַר לוֹ: אַתָּה כּוֹפֵר {{ב|שֶׁלֹּא יְטַמֵּא|הקנה}} בְּמַשָּׂא, וַאֲנִי כּוֹפֵר שֶׁלֹּא יְטַמֵּא בְּמַגָּע כָּל עִקָּר! וּמָה אִם הַזָּב, שֶׁיָּצָא מִתַּחְתָּיו מִשְׁכָּב לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים, לֹא יָצָא מִמֶּנּוּ מַגַּע כֵּלִים אֶלָּא לְטַמֵּא אֳכָלִין וּמַשְׁקִין – הַמֵּת, שֶׁלֹּא יָצָא מִתַּחְתָּיו מִשְׁכָּב לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יֵצֵא מִמֶּנּוּ מַגַּע כֵּלִים {{ב|[אֶלָּא]|ע"פ הורוביץ}} לְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִים? {{הע-שמאל|ר' שמעון טוען שאין להשוות את טומאת המשא לטומאת המגע, שהרי כלים שהוסטו ע"י המת אינם נטמאים, אלא עדיף להשוות את טומאת האהל לטומאת מגע, והשוו לדבריו [[ביאור:תוספתא/אהלות/טו#ח|בתוספתא אהלות טו ח.]]}} אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לְהִזָּדְקֵק לְכָךְ; אֶלָּא: הוֹאִיל וְאָדָם הַנּוֹגֵעַ בַּמֵּת טָמֵא, הַמַּאֲהִיל טָמֵא, וְהַמֵּסִיט טָמֵא, וְהַכֵּלִים הַנּוֹגְעִין בַּמֵּת טְמֵאִים, וּמַאֲהִילִין טְמֵאִין, וּמְסִיטִין {{ב|(טְמֵאִין) [טְהוֹרִים]|הגהה על פי משנה זבים ד,ו}} – מוּטָב לְהַקִּישׁ מַגָּע לְאֹהֶל, שֶׁכֵּן הוּא שָׁוֶה לַכֵּלִים כְּאָדָם וְלֹא לְהַקִּישׁוֹ לְמַשָּׂא, שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה לַכֵּלִים כְּאָדָם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]] הדרשה חוזרת ומצטטת את המשנה, ומנסה להכריע את ההלכה כר' אליעזר מהמסורת שמביא ר' שמעון אחי עזריה, אבל ר' יהושע טוען גם הוא למסורת, שרק אם נדבק לגולל עפר מבית הקברות הוא מטמא במשא, ואילו גולל נקי אינו מטמא במשא; ואכן ר' יהודה תומך בטענה שאין להסיט את עפר בית הקברות במקל, כלומר הסטתו מטמאת אפילו אם לא נגעו בעפר.}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ מְטַמֵּא! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה: לָמָּה אַתֶּם דָּנִין? וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא טָמֵא! אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שִׁמְעוֹן אָחִי, אֵינִי יָכוֹל לְהַכְחִישְׁךָ, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתָּ סְתָם; וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ: בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ תַּחְתָּיו עֲפַר קְבָרוֹת – מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, וְאִם לָאו – אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: כֵּן הָיִינוּ {{ב|מִתְקַלִּים|מתקשים}} בָּ{{ב|הָר הַזֶּה|דעת ר' יהושע}}: אֵין מְסִיטִין עֲפַר קְבָרוֹת [בָ{{ב|אָבָיִּן|אתי חפירה}}], וְאֵין מְסִיטִין עֲפַר בֵּית הַפְּרָס בְּמַקֵּל! {{הע-שמאל|מעשה המסייע לר' יהושע: הגברים הסיטו את הגולל ועשו את פסחיהם, מכאן שהסטת הגולל אינה מטמאת! המעשה מעיד כבדרך אגב שהנשים לא עשו באותה שנה את הפסח, והעדיפו שהגברים יעשו אותו בטהרה.}} רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מַעֲשֶׂה בְּבֵית דָּגוֹן שֶׁבִּיהוּדָה, שֶׁמֵּת שָׁם מֵת בְּעֶרֶב פֶּסַח, וְהָלְכוּ הַנָּשִׁים וְקָשְׁרוּ הַחֶבֶל בַּגּוֹלֵל וּמָשְׁכוּ אוֹתוֹ הָאֲנָשִׁים, וְנִכְנְסוּ הַנָּשִׁים וְקָבְרוּ אֶת הַמֵּת, וְהָלְכוּ הָאֲנָשִׁים וְעָשׂוּ אֶת פִּסְחֵיהֶם בְּטָהֳרָה! {{הע-שמאל|אם חזר למקום שבו התחיל את החריש, והתחיל לחרוש משם בכיוון הפוך, ונמצאה עצם אדם בתלם השני – התלם הראשון אינו בית הפרס; אם חרש שתי וערב ונמצאה עצם – כל השטח החרוש הוא בית הפרס; אם בין תלם למשנהו עבר חצי יום – המחרשה התנקתה כאילו ניער אותה, והחריש של הבוקר אינו בית הפרס; והשוו [[ביאור:משנה אהלות פרק יז|אהלות יז א-ב,]] שם לא מופיעה דעת בית שמאי.}} [רַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר: בֵּית הַפְּרָס עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ עוֹשֶׂה! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲחִי רַבִּי עֲזַרְיָה: לָמָּה אַתֶּם דָּנִין? וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה! אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שִׁמְעוֹן אָחִי, אֵינִי יָכוֹל לְהַכְחִישְׁךָ, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתָּ סְתָם; וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ:] בִּזְמַן שֶׁחָרַשׁ כָּל הַמַּעֲנָה כְּאַחַת – הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה; חָרַשׁ חֲצִי מַעֲנָה, וְחָזַר וְחָרַשׁ מִמֶּנָּה וְלַחוּץ – אֵינוֹ עוֹשֶׂה. כֵּיצַד בֵּית הַפְּרָס [שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס?] שֶׁאָבַד קֶבֶר בְּתוֹכָהּ, חֲרָשָׁהּ צָפוֹן וְדָרוֹם, וְחָזַר וַחֲרָשָׁהּ מִזְרָח וּמַעֲרָב – זֶהוּ בֵּית הַפְּרָס שֶׁעוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס. כֵּיצַד בֵּית הַפְּרָס שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס? שָׂדֶה שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר, חֲרָשָׁהּ בַּשַּׁחַר וְחָזַר וַחֲרָשָׁהּ בֵּין הָעַרְבַּיִם – אֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס. עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס אֲפִלּוּ בְּבִקְעָה גְּדוֹלָה, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: {{ב|אֲפִלּוּ מֵאָה אַמָּה.|אבל לא יותר.}} {{הע-שמאל|לדעת ר' אליעזר גם דופק דופקין (אבן המחזיקה אבן גדולה יותר, והיא מחזיקה את הגולל) טמא; רשב"ג חולק עליו בעניין זה; והשוו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד,]] כרשב"ג.}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא; אֵין לִי אֶלָּא הַגּוֹלֵל, מִנַּיִן לְרַבּוֹת דּוֹפֵק אַחַר דּוֹפֵק? שֶׁאִם יִמָּשֵׁךְ הָאַחֲרוֹן שֶׁבֵּינוֹ – הַשֵּׁנִי נוֹפֵל! אֶלָּא שֶׁהָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק טָמֵא, אֲבָל דָּפְקֵי דָּפְקִין טָהוֹר! }} ===פסוק יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גם אשה יכולה לקדש את המים ע"י פיזור האפר עליהם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ד|פרה ה ד,]] דעת ר' יהודה. יש לפזר את אפר הפרה, ולא אדמה ממקום השריפה או סיד; אבל אם היו רגבי אדמה שיש בהם גם חלק מהאפר – יכולים לקדש בהם. הכלי של מי החטאת ("קלל") צריך להיות שלם, ואת האפר צריך אדם להניח בו בעצמו, ולא הרוח.}} 'וְלָקַח' – '''"וְלָקְחוּ"''', אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה לְקַדֵּשׁ. '''"עָפָר"''' – פְּרָט לְסִיד; '''"מֵעֲפַר"''' – פְּרָט לְחַרְסִית. 'שְׂרֵפָה' – וְלֹא בִּזְמַן שֶׁנִּשְׁבַּר הַקָּלָל, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁפֵּרְחַתּוּ הָרוּחַ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהֵגִיפוּ וְלֹא מֵרְחוּ. וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה פֶּחָם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו מִקְצָת עָפָר, שֶׁיִּכְתְּשֶׁנּוּ וְיַזֶּה מִמֶּנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת"'''! {{הע-שמאל|מי החטאת צריכים להיות ראויים לשתיה, ונובעים ממעיין – לא מי בור או באר; וראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח.]] לפסילת כלי המחובר לקרקע ראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ז|פרה ה ז.]]}} ['''"וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים"''' – מַיִם שֶׁהֵן חַיִּים עֲלֵיהֶם. פְּרָט לִמְלוּחִים וְלִ{{ב|מְלוּגִין|מים חמים}} וְלִמְתוּקִין.] '''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט {{ב|לְמֵימֵי תַּעֲרֹבוֹת,|מים מכמה מקורות}} [{{ב|קַלִּרֹהֵָא|Kallirrhóē - מעיינות חמים ליד ים המלח}}]. ['''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט] {{ב|לְמֵימֵי מַשּׂוּאוֹת,|מים ששימשו לכביסה}} וְלַמַּבּוּעַ {{ב|(הַפּוֹסֶלֶת) [הַפּוֹסֵק]|מעיין שלעיתים מפסיק לנבוע}}. ['''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט {{ב|(לַכִּנּוּף) [לְנֶטֶף]|מים עומדים}} {{ב|וְלַמַּבּוּעַ הַחוֹלֵט|מים חמים כגון חמי טבריה}}! '''"אֶל כְּלִי"''' – בִּכְלִי מְקַדְּשִׁין, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בְּקַרְקַע. מִכָּאן אָמְרוּ: מַכְתֶּשֶׁת שֶׁמְּחֻבֶּרֶת לַקַּרְקַע – אֵין מְמַלְּאִין בָּהּ, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בָּהּ, וְאֵין מַזִּין מִמֶּנָּה, וְאֵין צְרִיכָה צָמִיד פָּתִיל, וְאֵין פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה, וְאֵינָהּ מַכְשֶׁרֶת אֶת הַזְּרָעִים; וּבִזְמַן שֶׁהִיא תְּלוּשָׁה מִן הַקַּרְקַע – מְמַלְּאִין מִמֶּנָּה וכו' עד וּמַכְשֶׁרֶת אֶת הַזְּרָעִים! }} ===פסוק יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|את ההזיה עושים ע"י האיזוב, יש להשתמש במספיק מים כדי שיוכל לטבול בהם את האיזוב, ושישארו מים גם אחרי טבילת האיזוב. אין לשפוך את מי החטאת על האיזוב, אלא יש לטבול אותו בהם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב|פרה יב א-ב.]]}} '''"וְלָקַח אֵזוֹב"''' – בְּאֵזוֹב מַזִּין, וְלֹא בַּקֵּיסָם הַקָּשׁוּר בּוֹ. '''"וְטָבַל"''' – וְלֹא הַמַּסְפִּיג. '''"בַּמַּיִם"''' – וְלֹא הַמְעָרֶה; אָמְרוּ: מַסְפִּיגִין לִטְבִילָה וְאֵין מַסְפִּיגִין לְהַזָּיָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֵין מַסְפִּיגִין לֹא לִטְבִילָה וְלֹא לְהַזָּיָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה י|פרה יב י.]] יכולה אשה לכוון את פעולת הקטן, בתנאי שהוא יעשה את כל שלבי ההזאה בעצמו; והשוו ליחסים בין כהן לחכם בענייני נגעים [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|בנגעים ג א;]] לעיל פס' יז ראינו שאשה יכולה לקדש את המים בזריית האפר, אבל היא אינה מורשית להזות על הטמאים.}} '''"אִישׁ טָהוֹר"''' – "אִישׁ" פְּרָט לְאִשָּׁה. אוֹ "אִישׁ" פְּרָט לְקָטָן? אָמַרְתָּ "טָהוֹר", לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן! אָמְרוּ: מְסַעֶדֶת הָאִשָּׁה אֶת הַקָּטָן – וְהוּא מַזֶּה; אֲבָל לֹא תִּטְבֹּל אֶת הָאֵזוֹב וְתִתֵּן לוֹ. אִם טָבְלָה וְנָתְנָה לוֹ – הַזָּיָתוֹ פְּסוּלָה! ['''"וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל"''' – {{ב|זֶה הָאֹהֶל|אוהל יריעות}} שֶׁהוּא טָעוּן הַזָּיָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק א|אהלות א א;]] מה הוא האורך המקסימלי של שרשרת הטומאה? לדברי ר' יוסי ראו [[ביאור:תוספתא/אהלות/א|תוספתא אהלות א א.]]}} '''"וְעַל הַכֵּלִים"''' – אֵלּוּ הַכֵּלִים שֶׁהֵן טְעוּנִין הַזָּיָה.] '''"וְעַל כָּל הַכֵּלִים"''' – רִבָּה. אָדָם נוֹגֵעַ בְּכֵלִים נוֹגְעִים בְּמֵת, {{ב|(שיגעו) [שֶׁיָּגוּרוּ]| שיגררו, שייטמאו בנגיעה}} בְּכֵלִים אֲחֵרִים. (אינו) [מִכָּאן] הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חֲמִשָּׁה מְטַמְּאִין בְּמֵת – אַרְבָּעָה טְמֵאִין טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. [אַרְבָּעָה טְמֵאִים בְּמֵת – שְׁלֹשָׁה טְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. שְׁלֹשָׁה טְמֵאִים בְּמֵת – שְׁנַיִם טְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב.] כֵּיצַד שְׁנַיִם? אָדָם הַנּוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, אָדָם נוֹגֵעַ בּוֹ – טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. אָדָם בֵּין הַכֵּלִים – גּוֹרְרִים אַרְבָּעָה לְטֻמְאָה. וְכֵלִים בָּאָדָם – גּוֹרְרִים שְׁלֹשָׁה לְטֻמְאָה. וְאָדָם בָּאָדָם – גּוֹרְרִים שְׁנַיִם לְטֻמְאָה. חֹמֶר בָּאָדָם מִבַּכֵּלִים, וְכֵלִים מִבָּאָדָם: שֶׁהַכֵּלִים שְׁלֹשָׁה, וְאָדָם שְׁנַיִם. חֹמֶר בָּאָדָם: שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא בָּאֶמְצַע – הֵם אַרְבָּעָה, אֵינוֹ בָּאֶמְצַע – הֵם שְׁלֹשָׁה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: [כֹּל הַמִּטַּמֵּא בְּמֵת טֻמְאַת שִׁבְעָה – מִטַּמֵּא בְּזָב טֻמְאַת עֶרֶב,] כֹּל הַמִּטַּמֵּא בְּמֵת טֻמְאַת עֶרֶב – טָהוֹר בְּזָב מִכְּלוּם. }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם הזבים וכו' הם גם טמאי מת – ניתן להזות עליהם ולטהר אותם מטומאת המת למרות שהם עדיין טמאים בטומאות אחרות. לעניין הכוונה ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה ב|פרה יב ב.]] הטבילה דומה לשקיעת השמש: היא צריכה להיות לכל הגוף בבת אחת, והשוו [[ביאור:ספרא/אמור#פרק ד|ספרא אמור פרק ד ז.]]}} '''"וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא"''' – כָּל הַטְּמֵאִין מְקַבְּלִין הַזָּיָה, כְּגוֹן זָבִין וְזָבוֹת, נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת. '''"וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא"''' – וְלֹא בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת עַל הַטָּמֵא. '''"וְרָחַץ בַּמַּיִם... וְטָהֵר בָּעָרֶב"''' – מָה עֶרֶב שֶׁהוּא בָּא כֻּלּוֹ, אַף הוּא כְּשֶׁיָּבֹא כֻּלּוֹ בַּמַּיִם – וְטָהֵר. }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם נשארה בקלל רק רטיבות, ואין בו מים המספיקים להזאה – הרטיבות אינה מטמאת במשא אלא רק במגע. והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכט|ספרי קכט,]] שם חילקו בין טומאת אוכלין לטומאת גוף המזה ובגדיו.}} '''"וּמַזֵּה מֵי נִדָּה"''' – מַיִם שֶׁהֵן רְאוּיִין לְנִדָּה, לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים; וְלֹא מַיִם שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה! מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵי הַנִּדָּה"'''? – רִבָּה מֵי חַטָּאת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה, שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. 'הַנֹּגֵעַ' – '''"וְהַנֹּגֵעַ"''' – רִבָּה מֵי חַטָּאת שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה, שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בְּמַגָּע אֲבָל לֹא בְּמַשָּׂא. {{הע-שמאל| מי חטאת שעדיין לא הוזו ("לא עשו מצוותן") מטמאים את המזה שנטהר לחטאת, ונגע במים בידיו; אבל אם לא נגע בהם בידיו, אלא רק ברגליו או בשאר גופו – המזה טהור. ואילו אם נגע בהם כהן הטהור לתרומה - הוא נטמא; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ח|פרה ט ח.]] מי חטאת שעשו מצוותם (שהזו אותם), לדעת בית שמאי אינם מטמאים כלל, ראו [[ביאור:משנה עדיות פרק ה#משנה ג|עדיות ה ג;]] וראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה ד|פרה יב ד,]] שנראה מתאים לשיטתם. לדעת בית הלל, וכן כאן, המים אמנם אינם מטמאים כהן שנטהר לתרומה, אבל אם נגעו בידי המזה – הוא נטמא. מי חטאת שקפאו פסולים עד שיפשירו, כלומר הם פסולים זמנית. אם הכהן נגע בהם בידו – הוא טמא טומאת ידים, ואילו המזה מהם נשאר טהור.}} הֵעִיד רַבִּי חֲנִינָא מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה זְקֵנִים שֶׁבָּאוּ מִיהוּדָה וְאָמְרוּ: מֵי חַטָּאת שֶׁלֹּא עָשׂוּ מִצְוָתָן וְנִטְמְאוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה – מְטַמְּאִין אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת תְּרוּמָתוֹ, וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, וּמְטַמְּאִים אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ. מֵי חַטָּאת שֶׁעָשׂוּ מִצְוָתָן וְנִטְמְאוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה – מְטַמְּאִין אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן לֹא בְּיָדוֹ וְלֹא בְּרַגְלוֹ. בִּזְמַן שֶׁנִּפְסָלִים מִמֵּימֵי הַטְּלָלִים מִמֵּימֵי הַשְּׁלָגִים – מְטַמֵּא הַכֹּהֵן בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ וְלֹא בְּרַגְלוֹ – קַל וָחֹמֶר! {{הע-שמאל|ר' שמעון מקשה ומציע ללמוד קל וחומר נוסף, שהרי במי חטאת שעשו מצוותם חמור המזה מהכהן; הוא מנסה ללמוד מכך שגם במי חטאת שלא עשו מצוותם יהיה דינו של המזה חמור מזה של הכהן, והוא יהיה טמא; אבל ר' עקיבא טען שאין מקום לק"ו, כי ניתן לטעון שדווקא דין הכהן חמור, שהרי הוא עלול לטמא אנשים אחרים, ואילו המזה, אם נטמא – נטמא, ואין פעולת ההזאה משפיעה על אנשים טהורים.}} אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא: וּמָה {{ב|בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַכֹּהֵן מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ|במי חטאת שעשו מצוותם והוזו}}, הֲרֵי הַמַּזֶּה מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ; {{ב|מָקוֹם שֶׁהַכֹּהֵן מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ וּבְרַגְלוֹ|במי חטאת שלא עשו מצוותם}}, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא הַמַּזֶּה מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ וּבְרַגְלוֹ? מַה לַכֹּהֵן, מְטַמֵּא לַטְּמֵאִים וּמְטַמֵּא לַטְּהוֹרִים; מַה לַמַּזֶּה, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא לַטְּמֵאִים וְאֵינוֹ מְטַמֵּא לַטְּהוֹרִים! {{הע-שמאל|אם המים היו פסולים, בין פיזר עליהם אפר כשר בין לא - המים מטמאים את הכהן בידיו וברגליו, כדין מים שלא נעשתה מצוותם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ט|פרה ט ט.]] ר' יעקב רואה אותם כמים טמאים, המטמאים את הידיים. אם המים כשרים והאפר פסול – ר' שמעון רואה אותם כמים טמאים, ואילו ר' אליעזר בן יעקב רואה אותם כמים רגילים, שמותר לשתותם וללוש בהם עיסה של קדשים; וראו מחלוקת מקבילה [[ביאור:תוספתא/פרה/י|בתוספתא פרה י א.]]}} אֵפֶר כָּשֵׁר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם פְּסוּלִין – מְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת הַתְּרוּמָה. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: מְטַמְּאִים הֵם מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. אֵפֶר פָּסוּל שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם כְּשֵׁרִים – רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מְטַמְּאִים הֵם מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: כְּשֵׁרִין הֵן לָלוּשׁ בָּהֶן אֶת הָעִסָּה! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הטומאה מתפשטת מהאדם הטמא לבגדיו ולכלים , וכן מהכלים והבגדים לאדם אחר הנוגע בהם, אבל האדם השני טמא רק עד הערב; דעת ר' יוסי אינה מובנת.}} '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"''' – מַגִּיד שֶׁמְּטַמֵּא בְּגָדִים. יָכוֹל בְּגָדִים שֶׁנִּטְמְאוּ מִתַּחַת הַמֵּת? וּמִנַּיִן אַף בְּגָדִים שֶׁנִּטְמְאוּ מִתַּחַת הַזָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"'''. וּמִנַּיִן {{ב|שֶׁיָּגוּרוּ|שיגררו, שייטמאו בנגיעה}} כֵּלִים בָּאָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"'''. וּמִנַּיִן שֶׁיָּגוּרוּ אָדָם וְכֵלִים? אָמַרְתָּ: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב"'''. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הָיָה מְטַמֵּא בְּכֻלָּן טֻמְאַת שִׁבְעָה. }} g5spnhwo2jllqxfp3xl9mjzjzd70xj9 3011644 3011643 2026-05-08T11:14:25Z Michaelkimmel2 44530 3011644 wikitext text/x-wiki ==פרק יט== ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הפרה האדומה, שערכה היה רב, היתה ממומנת דווקא מתרומת הלשכה של חצאי השקלים, וראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ד#משנה ב|שקלים ד ב,]] ולא מכספים של נדבנים יחידים או מכספי קרנות של נשים, של גרים או של עבדים – למרות שהנשים, הקטנים, הגרים והעבדים יכולים להשתתף במגבית מחצית השקל אם רצו בכך; ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק א#משנה ה|שקלים א ה.]] וראו טענה דומה [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו|לעיל טו א.]]}} '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – מִשֶּׁל צִבּוּר הָיְתָה פָּרָה בָּאָה. אֵינָהּ בָּאָה לֹא מִשֶּׁל יְחִידִים, וְלֹא מִשֶּׁל גֵּרִים, וְלֹא מִשֶּׁל נָשִׁים, וְלֹא מִשֶּׁל עֲבָדִים. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּם שֶׁיִּשְׁקְלוּ אוֹ שֶׁיִּשְׁתַּתְּפוּ? אָמַרְתָּ '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַיְּחִידִים. '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים; '''"וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם"''' – רִבָּה נָשִׁים וַעֲבָדִים. {{הע-שמאל|ההסבר הרווח בספרי זוטא לחיוב הקטנים במצוות הוא חינוך והרגלה של הקטן לעשות מצוות, ואילו בתוספתא חגיגה נראה שהחובה היא כחובת המבוגר; וראו דיון בהערה [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו#פסוק לח|לעיל טו לח.]]}} וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר: '''"בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְהַזְהִיר הַגְּדוֹלִים עַל יְדֵי הַקְּטַנִּים, לְהַנְהִיגָם בְּמִצְווֹת! {{הע-שמאל|משה ואהרון היו אחראים על הפרה ועל השמן למאור, וכן לדורות, שהיו ממנים גזברים כאחראים על חפצי הקודש; וראו גם [[ביאור:משנה שקלים פרק ה#משנה ב|שקלים ה ב.]]}} '''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ"''' – יְבִיאוּהָ אֵלֶיךָ וּתְהֵא גִּזְבָּר עָלֶיהָ. יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהָיָה מֹשֶׁה גִּזְבָּר אֶלָּא עַל הַפָּרָה? וּמִנַּיִן אַף עַל הַשֶּׁמֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ"''' {{ממ|שמות|כז|כ}}. יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהָיָה גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה אֶלָּא מֹשֶׁה, וּמִנַּיִן אַף אַהֲרֹן? אָמַרְתָּ '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן"''', הִקִּישׁ אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה: מַה מֹּשֶׁה גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה – אַף אַהֲרֹן גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה. וּמִנַּיִן שֶׁיְּמַנּוּ גִּזְבָּרִין לְדוֹרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' {{ממ|שמות|כז|כ}}. {{הע-שמאל|כל זמן שהפרה בחיים – אין לעשות בה מלאכה; וכן אין לעשות מלאכה בזמן מילוי המים וזריית האפר עליהם ("קידוש"); אבל אסיפת האפר אינה פוסלת אפילו אם הפסיק ועשה מלאכה אחרת במקביל; וראו לעניין הפרה בחייה [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד,]] "עד שתיעשה אפר", ולעניין הממלא והמקדש [[ביאור:משנה פרה פרק ז|שם ז א.]] הדרשה נעה בין הריבוי "חוקת התורה" לבין המיעוט "זאת". ההכרעה מה מרובה ומה ממועט היא הלכה למשה מסיני, ואין בה הגיון פנימי.}} לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר '''"וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו"''' – {{ב|שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו בָּהּ,|כלומר שלא יעשה בה מלאכה}} שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסָלָהּ. כְּשֶׁאָמַר 'חֻקָּה' – רִבָּה הַמְמַלֵּא וְהַמְקַדֵּשׁ, שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו {{ב|בָּהּ,|באפר הפרה}} שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסָלָהּ. יָכוֹל אַף הָאוֹסֵף (כשאמר חקה רבה)? אָמַרְתָּ '''"זֹאת"'''. יָכוֹל {{ב|אַף הַמְקַדֵּשׁ וְהַמְמַלֵּא|המיעוט "זאת" חל עליהם}}? אָמַרְתָּ '''"אֲשֶׁר צִוָּה ה' (לאמר)"'''! {{הע-שמאל|יש לרכוש את הפרה האדומה כשהיא כבר פרה, בת שלוש שנים, ולא כשהיא עגלה. המעשה מציג כיצד היו מוודאים שלא נעשתה מלאכה בפרה: היו קונים מגויים פרה מעוברת ולאחר שהמליטה עגלה אדומה היו שומרים על העגלה שלוש שנים, שלא תעשה מלאכה – ואז, כשהיתה לפרה - קונה אותה ההקדש מאת השומרים.}} '''"וְיִקְחוּ... פָּרָה"''' – שֶׁלֹּא יִקְחוּ עֶגְלָה וִיגַדְּלוּהָ! אָמְרוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁלָּקְחוּ פָּרָה עֻבָּרָה אֲדֻמָּה מִן הַגּוֹיִם, וְהָיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה יוֹלֶדֶת. אִם הָיָה וְלָדָהּ כָּשֵׁר לְפָרָה – וְהָיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים. וְחוֹזְרִין וְלוֹקְחִין אוֹתָהּ מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר '''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָּרָה"''', שֶׁלֹּא יִקְחוּ עֶגְלָה וִיגַדְּלוּהָ. {{הע-שמאל|ר' אליעזר חושש שמא הגוי עשה בפרה מלאכה, ולכן מחייב לשמור על העגלה מהמלטתה עד שחיטתה בידי ישראל, כמו במעשה דלעיל; וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ב|תוספתא פרה ב א.]] כאן השם "דמא" או "דמת" הוא שמה של הפרה האדומה, ולא של הגוי.}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין לוֹקְחִין אוֹתָהּ מִן הַגּוֹיִם! וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. אָמְרוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁלָּקְחוּ פָּרָה מִן הָעַרְבִיִּים, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ 'דָּמַת', 'דָּמַת', וְהִיא רָצָה וּבָאת! {{הע-שמאל|דורש כל ביטוי לחוד, התמימות של הפרה היא באדמומיות של כל גופה.}} '''"וְיִקְחוּ... פָּרָה"''', יָכוֹל מֻלְבֶּנֶת אוֹ מֻשְׁחֶרֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֲדֻמָּה"'''. אוֹ אֲדֻמָּה, יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁרֻבָּהּ מַאְדִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"תְּמִימָה"'''. אִם לוֹמַר שֶׁהִיא תְּמִימָה מִן הַמּוּמִין – וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"'''! אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"תְּמִימָה"'''? אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְמוּמִין תְּנֵהוּ עִנְיָן (לאדומות) {{ב|[לְאַדְמוּת]|גירסת מה"ג}}! {{הע-שמאל|מחלוקת על תמימות האדמומיות של הפרה: כמה שערות לא אדומות פוסלות את הפרה? והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ה|פרה ב ה,]] בשינוי שמות התנאים. ר' עקיבא מכשיר אפילו אם יש הרבה שערות שאינן אדומות, בתנאי שעקרו אותן והפרה אינה נראית קירחת. לעניין הקרנים, העיניים, השיניים והלשון ראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ב|פרה ב ב.]]}} מִכַּמָּה יְהֵא בָּהּ וּתְהֵא פְּסוּלָה? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִשְּׁתַּיִם וְעַד שָׁלֹשׁ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מֵחָמֵשׁ וְעַד חֲמִשִּׁים – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אַחַת בְּרֹאשָׁהּ וְאַחַת בִּזְנָבָהּ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ יֵשׁ בָּהּ הַרְבֵּה – כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲבִירֵם בְּמִכְחוֹל. אֲבָל אִם הָיוּ שְׁתַּיִם לְתוֹךְ גּוּמָא אַחַת – פְּסוּלָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִרְאֵית כְּמִין קָרַחַת. הַשִּׁנַּיִם וְהַלָּשׁוֹן – אֵין פּוֹסְלִין בַּפָּרָה; הַקַּרְנַיִם וְהַטְּלָפַיִם – הֲרֵי זֶה יָגֹר; וְאִם {{ב|גָּרַר בַּזָּכָר|חתך עמוק מדי}} – הֲרֵי זֶה פְּסוּלָה! פָּרָה שֶׁגַּלְגַּל עֵינֶיהָ מַשְׁחִיר – הָיוּ מְבִיאִין פָּרוֹת אֲחֵרוֹת וּמַעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּתוֹכָן. אִם דּוֹמֶה גַּלְגַּל עֵינֶיהָ לְאַחַת מֵהֶן – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה, {{ב|וְאִם לָאו|אין עיניה דומות לעיני אף פרה אחרת}} – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! {{הע-שמאל|הפרה צריכה להיות בלי מומים ואף בלי סימנים שנגרמו ממומים שהחלימו; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ג|פרה ב ג:]] הגדרת ה'מלאכה' תלויה בכוונת הבעלים! הדרשה מציעה דרך ביניים בין דעת ר' יהודה לדעת ת"ק [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ד|במשנה ד שם.]]}} '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"''' – מַגִּיד שֶׁהִיא נִפְסֶלֶת בְּמוּם. מִיכָּן אָמְרוּ: כָּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִין בַּמֻּקְדָּשִׁין – פּוֹסְלִין בַּפָּרָה. '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"''' – לְרַבּוֹת שֶׁהָיָה בָּהּ מוּם וְחָיָה, וּמְקוֹמוֹ נִכָּר – הֲרֵי זֶה מוּם! '''"אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"''' – פּוֹסְלָהּ; נָתַן עָלֶיהָ יָדוֹ וְעָבַר מִכָּאן וּלְהַלָּן – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. הָיְתָה עוֹבֶרֶת בַּנָּהָר, אוֹ עוֹלָה בְּמַעֲלֶה אוֹ יוֹרֶדֶת בִּירִידָה, נִתְלָה בִּזְנָבָהּ לְסַעֲדָהּ – כְּשֵׁרָה; שֶׁתִּסְעָדֶנּוּ – פְּסוּלָה. קְשָׁרָהּ בְּמוֹסֵרָה – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה; {{ב|קִפְּלָהּ|את המוסרה}} וּנְתָנָהּ בֵּין קַרְנֶיהָ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. פֵּרֵשׂ טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַחַמָּה וּמִפְּנֵי (הדבורים) {{ב|[הַזְּבוּבִים]|נוסח מה"ג ומשנה פרה}} – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה; עָשָׂה לָהּ סַנְדָּלִין בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תַּחֲלִיק – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. שָׁכַן עָלֶיהָ עוֹף – כְּשֵׁרָה; עָלָה עָלֶיהָ זָכָר, לְדַעַת הַבְּעָלִים – פְּסוּלָה; שֶׁלֹּא לְדַעַת הַבְּעָלִים – כְּשֵׁרָה! {{הע-שמאל|סיפור נוסף על קניית פרה אדומה מגוי, בניגוד לדברי ר' אליעזר לעיל: הגוי מנסה להתחכם ומניח עול על הפרה, אבל הזקנים מזהים את נתינת העול ומבטלים את העיסקה, והגוי שהפסיד 1000 זהובים מתאבד.}} מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זִקְנֵי יְרוּשָׁלַיִם אֵצֶל גּוֹי אֶחָד, שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁפָּרָה אֲדֻמָּה אֶצְלוֹ, וְשָׁמָהּ עֲלֵיהֶם בְּאֶלֶף זְהוּבִים. אָמַר: לְמָחָר הַיְּהוּדִים אוֹמְרִין '''"אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"''', הָיָה מַנִּיחַ עָלֶיהָ עֹל עַל צַוָּארָהּ. אָמְרוּ לוֹ: הוֹצִיאָהּ אֵלֵינוּ – וְנָתְנוּ לוֹ אֶלֶף זְהוּבִים; הוֹצִיאָהּ לָהֶן. אָמְרוּ לוֹ: אֲפִילּוּ אַתָּה נוֹתְנָהּ לָנוּ חִנָּם – אֵין לָנוּ בָּהּ הֲנָאָה! הַחְזֵר לָנוּ אֶת הַדָּמִים! כֵּיוָן שֶׁלָּקְחוּ הֵימֶנּוּ אֶת הַדָּמִים – עָלָה לְרֹאשׁ הַגַּג וְנָפַל וּמֵת. סִימָן הָיָה לַחֲכָמִים, שֶׁשְּׁתֵּי שְׂעָרוֹת הָיוּ בִּכְתֵפָהּ שְׁתִי וָעֵרֶב, וּבְשָׁעָה שֶׁעוֹלֶה עֹל עַל צַוָּארָהּ – הָיוּ נוֹשְׁרוֹת. וְהָיוּ עֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת לִמְקוֹם {{ב|הַנִּיר|הנחת העול}}. }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|האם הפרה יכולה להישחט על ידי כהן הדיוט, כאלעזר? – הדרשה טוענת, בניגוד [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכג|לספרי קכג,]] שבדרך כלל לא, ואכן למעשה הפרות נשחטו כולן, חוץ מהראשונה - ע"י הכהנים הגדולים; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ה|פרה ג ה.]] ר' חנינא דורש, מהמילה "הכהן" (היא מיותרת כי אין עוד 'אלעזר' בתורה) – שמצוות פרה אדומה - חוץ מהמקרה שלפנינו - היא דווקא ע"י כהן גדול.}} '''"וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן"''', יָכוֹל אַף שֶׁל דּוֹרוֹת לְאֶלְעָזָר? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹתָהּ": אֹתָהּ לְאֶלְעָזָר, אֵין שֶׁל דּוֹרוֹת לְאֶלְעָזָר! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – זֶה הַמְכַהֵן בַּבְּגָדִים, דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן הַמְשֻׁלָּם: {{ב|וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר|ומניין אף של דורות}} "לְאֶלְעָזָר"? אָמַר לוֹ רַבִּי חֲנִינָא: תְּמֵהַנִי עָלֶיךָ יוֹנָתָן שֶׁאָמַרְתָּ דָּבָר זֶה! אִלּוּ שְׁנֵי אֶלְעָזָר בַּתּוֹרָה – הָיִיתִי אוֹמֵר: אֶלְעָזָר כֹּהֵן וְאֶלְעָזָר יִשְׂרָאֵל. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – הַמְכַהֵן בַּבְּגָדִים. {{הע-שמאל|הלל מתוכח עם חכמים הן על העדות – מה לבש יהושע בן פרחיה כששחט את הפרה – הן על ההלכה לדורות. מוסכם על שני הצדדים שהמעשה של יהושע בן פרחיה הוא הבסיס לדיון, ורק כשהבסיס הזה מעורער (כמו כאן) יש לפנות לתורה הכתובה ולמדרש. חכמים מתבססים על המסופר בתורה, שאלעזר שחט פרה למרות שלא היה כהן גדול וממילא לא לבש בגדי כהן גדול. הלל מודה שיתכן ששכח את מה שראו עיניו מחמת זקנתו (רומז ל[[משלי כג כב]]), אבל את התורה שבעל פה אינו שוכח, ומסיים בדרשה שהובאה לעיל בשם ר' חנינא! - אבל ראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ד|תוספתא פרה ד ד,]] שהלל הודה להם, והדיון נועד רק לעורר אותם להשתתף. להעדפה של הזכרון החי (התקדים המעשי) על פני הדרשה ראו [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה יז|אבות א יז.]]}} אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת שָׁאֲלוּ אֶת הִלֵּל: בְּאֵיזוֹ לְבוּשׁ הַפָּרָה נִשְׂרֶפֶת? אָמַר לָהֶם: {{ב|בְּגָדוֹל|בבגדי כהן גדול}}! אָמְרוּ לוֹ: אֵינָהּ נִשְׂרֶפֶת אֶלָּא בְּלָבָן! אָמַר לָהֶן: אֲנִי רָאִיתִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה, שֶׁשְּׂרָפָהּ בְּגָדוֹל! אָמְרוּ לוֹ: אָנוּ רָאִינוּ שֶׁשְּׂרָפָהּ בְּלָבָן! אָמַר לָהֶן: אַתָּה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ וַאֲנִי אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ; מִי יוֹכִיחַ? אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לַתּוֹרָה! מִי שָׂרַף פָּרָה רִאשׁוֹנָה? אָמַר לֵיהּ: אֶלְעָזָר. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי לוֹבֵשׁ אֶלְעָזָר בִּגְדֵי גָדוֹל בִּימֵי אָבִיו? אָמַר לָהֶן: אַל תָּבוּזוּ שִׁכְחָה לָאָדָם, שֶׁאִם מַה שֶּׁרָאוּ עֵינַי שָׁכַחְתִּי, מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ אָזְנַי לֹא אֶשְׁכָּח: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – שֶׁהוּא מְכַהֵן בַּבְּגָדִים! '''"וְשָׁחַט"''', יָכוֹל אֶלְעָזָר עַצְמוֹ הָיָה שׁוֹחֵט? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו"''', אַחֵר הָיָה שׁוֹחֵט, לֹא אֶלְעָזָר! {{הע-שמאל|דורש "והכהו לפניו" – לפני השופט, ואצלנו "לפניו" – לפני אלעזר. הנושא בשני המשפטים חסר. וראו [[ביאור:משנה מכות פרק ג#משנה י|מכות ג י,]] שהמכה הוא חזן הכנסת.}} כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: '''"וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ"''' {{ממ|דברים|כה|ב}}, יָכוֹל הַשֹּׁפֵט עַצְמוֹ הָיָה מַכֶּה אוֹתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְהִכָּהוּ לְפָנָיו"''', אַחֵר הָיָה מַכֶּה, לֹא הַשֹּׁפֵט! }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|האם הזאת דם הפרה דומה להזאת דם הציפור על המצורע ביום הראשון לטקס הטהרה של המצורע (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א]]), שנעשית ע"י טבילת אגודת האיזוב בדם שבכלי – או שהיא דומה להזאת דם האשם והשמן על המצורע ביום הטיהור הסופי שלו, הוא היום השמיני, (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ט|שם משנה ט-י]]) שנעשות בטבילת אצבעו של הכהן בכף ידו השמאלית? ההכרעה של ר' יוסי הגלילי בסיפור היא להצעה הראשונה, כי הן הזאת דם הפרה, הן הזאת דם הציפור נעשות מחוץ למקדש ולירושלים, ואילו ההזאות ביום השמיני לטהרת המצורע נעשות בשער ניקנור – הכניסה הראשית למקדש (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ח|שם ח.]])}} אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּפָרָה בִּטְבֶרְיָה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא יוֹשֵׁב עִמּוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: נֶאֱמַר '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ"''' – בִּכְלִי, אֲבָל לֹא בַּיָּד! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: הוֹאִיל וְשֶׁמֶן אָשָׁם מַכְשִׁיר וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר שֶׁמֶן אָשָׁם, בַּיָּד אֲבָל לֹא בִּכְלִי – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, בַּיָּד אֲבָל לֹא בִּכְלִי! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וּפָרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: הוֹאִיל וְשֶׁמֶן אָשָׁם מַכְשִׁיר וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר; מָה שֶׁמֶן אָשָׁם, מִן הַיָּד אֲבָל לֹא מִן הַכְּלִי – אַף הֶכְשֵׁר פָּרָה, מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר שֶׁבְּאֶצְבַּע מֵהֶכְשֵׁר שֶׁבְּאֶצְבַּע, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע, מִפְּנֵי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ בַּאֲגֻדָּה! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם הַפָּרָה, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר דָּם מֵהֶכְשֵׁר דָּם, וְאַל יוֹכִיחַ שֶׁמֶן אָשָׁם, שֶׁאֵין הֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר דָּם. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: וַהֲרֵי '''דַּם''' אֲשַׁם מְצֹרָע יוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר דָּם – הֲרֵי הוּא מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי; אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הַפָּרָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֶכְשֵׁרָהּ הֶכְשֵׁר דָּם – תֶּהֱוֵי מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר דָּם מֵהֶכְשֵׁר דָּם; הֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ מֵהֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע, שֶׁאֵין הֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי וְלֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, מִן הַכְּלִי וְלֹא מִן הַיָּד! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר שֶׁבַּחוּץ מֵהֶכְשֵׁר שֶׁבַּחוּץ, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם אֲשַׁם מְצֹרָע, מִפְּנֵי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ בִּפְנִים! הָא צָרַכְתָּ לוֹמַר '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ"''' – בִּכְלִי וְלֹא בַּיָּד! {{הע-שמאל|למרות שר' יוסי הגלילי דחה את דברי ר' שמעון, הוא מסכים שההזאה נעשית באצבע היד הימנית של הכהן, בדומה להזאות הדם והשמן שביום השמיני של המצורע.}} '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ"''', נֶאֱמַר כָּאן 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע', וְנֶאֱמַר בִּמְצֹרָע 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע'; מָה 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע' שֶׁנֶּאֶמְרוּ בִּמְצֹרָע, הִיא הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁבַּיָּמִין אַף 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע' שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן, הִיא הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁבַּיָּמִין! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכג|ספרי קכג.]] [[ביאור:תוספתא/פרה/ד|ותוספתא פרה ד א:]] כל שבע ההזאות מעכבות וכולן צריכות להיות דומות אלו לאלו.}} '''"מִדָּמָהּ... שֶׁבַע פְּעָמִים"''', שֶׁתְּהֵא פַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שָׁוָה לַשְּׁנִיָּה. יָכוֹל מִטְּבִילָה אַחַת הָיָה מַזֶּה שֶׁבַע הַזָּיוֹת? אָמַרְתָּ בַּדָּם '''"וְהִזָּה... שֶׁבַע"''' – שֶׁיִּהְיוּ שֶׁבַע טְבִילוֹת, כְּנֶגֶד שֶׁבַע הַזָּיוֹת. יָכוֹל שֶׁהָיָה {{ב|מַזֶּה כֻּלָּן כְּאַחַת|ע"י שבעה כהנים}}? אָמַרְתָּ '''"פְּעָמִים"''' – זוֹ אַחַר זוֹ, זוֹ אַחַר זוֹ! }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|איסור עשיית מלאכה בפרה (עד שתהפוך לאפר) נידון לעיל, פסוק ב. ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד.]] יש לשרוף את כל חלקי הפרה, אבל אם היתה מעוברת אין הכרח לשרוף גם את הולד שברחמה. הדרשה אוסרת להפשיט את עור הפרה לפני שריפתה, בניגוד [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|לפרה ד ג.]] אם בזמן השריפה התעופפו חלקים מהפרה אל מחוץ לגת השריפה – יש להחזיר אותם לאש (כדעת ראב"י [[ביאור:תוספתא/פרה/ג#ו|בתוספתא פרה ג ו]]); וכן היו עושים גם באיברים שנפלו מהמזבח לפני חצות – ראו תוספתא שם הלכה ז, ו[[ביאור:משנה זבחים פרק ט#משנה ו|זבחים ט ו]]. והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] שההגבלה של גודל של לפחות כזית חלה רק על עצמות וקרני הפרה, ואילו אם פקע חלק מבשרה, אפילו קטן – יש להחזיר אותו לאש. מותר להוסיף הרבה חומרי בערה – לאו דווקא עצים - לשריפת הפרה, וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|פרה ד ג.]] ר' יהודה אף ממליץ לעשות כך כדי שירבה האפר; וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ו|תוספתא פרה ד ו.]]}} '''"וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו"''', שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו בָּהּ, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה בָּהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסוּלָה! '''"אֶת עוֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ"''', עוֹרָהּ מְחֻבָּר לִבְשָׂרָהּ! '''"בְּשָׂרָהּ"''', לֹא בְּשַׂר עֻבָּרָהּ! אוֹ '''"בְּשָׂרָהּ"''', יָכוֹל פְּרָט לְדָמָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאֶת דָּמָהּ"'''! אוֹ '''"דָּמָהּ"''' פְּרָט לְפִרְשָׁהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף"'''. כְּשֶׁאָמַר '''"דָּמָהּ"''' – שֶׁלֹּא יֵצֵא דָּמָהּ חוּץ לַגַּת, שֶׁאִם יָצָא דָּמָהּ חוּץ לַגַּת – פְּסוּלָה! כְּשֶׁאָמַר '''"עַל פִּרְשָׁהּ"''' וְלֹא אָמַר 'עִם פִּרְשָׁהּ'; מַה פִּרְשָׁהּ, בִּמְקוֹמוֹ – אַף כֻּלָּן בִּמְקוֹמָן. וְכֵן הַפּוֹקְעִין שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לַמַּעֲרָכָה, אִם יֵשׁ בָּהֶם כַּזַּיִת – יַחֲזִירֵם לִמְקוֹמָן, אוֹ יִתֵּן עֲלֵיהֶם עֵצִים וְיִשְׂרְפֵם בִּמְקוֹמָם. '''"יִשְׂרֹף"''' – אֶת שֶׁהוּא רוֹצֶה לִשְׂרֹף יִשְׂרֹף. מִיכָּן אָמְרוּ: שְׂרָפָהּ שֶׁלֹּא בְּעֵצִים, אוֹ בְּכָל עֵצִים – אֲפִלּוּ בְּקַשׁ, אֲפִלּוּ בְּגְבָבָה – כְּשֵׁרָה; וּמִצְוָתָהּ שֶׁלֹּא יְמַעֵט לָהּ עֵצִים מִן הָרָאוּי לָהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חֲבִילֵי אֵזוֹב הָיוּ מַשְׁלִיכִין לְתוֹכָהּ, בִּשְׁבִיל לְרַבּוֹת אֶת הָאֵפֶר! }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|עץ הארז היה חלק מגזע העץ. בניגוד לארז של ר' ישמעאל (ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא נגעים ח ג]]), ששימש לטיהור מצורעים, לא היה בו חלק רך ("טרוף"). לעניין האיזוב ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ו|נגעים יד ו]], [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז]] ו[[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא מצורע פרשה א טו]]. ר' שמעון טוען שגם השמן והיין ששימשו לנסכים אינם תלויים בשם לואי אלא בשמם בלבד. מכאן והלאה עד פסוק יט התיקונים בסוגריים מרובעים הם על פי הגניזה, אלא אם צוין אחרת.}} '''"וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ"''', יָכוֹל אֶחָד מִכָּל הָעֵצִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶרֶז". אוֹ "אֶרֶז", יָכוֹל אַף טוֹרֵף שֶׁל אֶרֶז? תַּלְמוּד לוֹמַר "עֵץ אֶרֶז"; הָא מָה הַדָּבָר? בַּקַּעַת מִתּוֹךְ לִבּוֹ שֶׁל אֶרֶז וּכְמוֹ מָחוּק הָיָה! '''"וְאֵזוֹב"''', לֹא אֵזוֹב יָוָן, וְלֹא אֵזוֹב כּוֹחָלִית, וְלֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִי, וְלֹא אֵזוֹב רוֹמִי, [וְלֹא אֵזוֹב בֵּית דִּקְלֵי,] וְלֹא [...]. אֵזוֹב תָּלוּי בִּשְׁמוֹ, וְלֹא תָּלוּי בְּשֵׁם אַחֵר. מִכָּאן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: צִפּוֹר תְּלוּיָה בִּשְׁמָהּ, שֶׁמֶן תָּלוּי בִּשְׁמוֹ, יַיִן תָּלוּי בִּשְׁמוֹ – כָּשֵׁר לַנְּסָכִים! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד]] ו[[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא שם, יד]]. הורוביץ מגיה את נוסח הכ"י "לבן" ל"לכה".}} '''"וּשְׁנִי"''', יָכוֹל אֶחָד מִכָּל הַצְּבָעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "תּוֹלַעַת"! אוֹ 'תּוֹלַעַת שָׁנִי' זֶה {{ב|[לְכָה]|צבע מהצומח}}? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּשְׁנִי"'''. הָא מָה הַדָּבָר? – הַ{{ב|שֵּׁנִי|אפילו שנשנה בו שימוש (שימוש חוזר)}} שֶׁבַּתּוֹלַעַת! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַמְּשֻׁנֶּה שֶׁבַּתּוֹלַעַת! {{הע-שמאל|ר' מאיר דורש שהפרה כולה תיעשה אפר, ושיתקיימו כל הדינים של שריפת הפרה (ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד.]] ת"ק טוען שהדבר המעכב היחיד בטקס השריפה הוא השלכת הארז, האיזוב ושני התולעת, ומיד אחרי ההשלכה ניתן לאסוף מעט מהאפר ולהזות על הטמאים.}} '''"וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה"''', מִ{{ב|שֶּׁהִוא נוֹשָׂא לְהִבָּקַיע|כשהפרה מתחילה להיבקע}} – כְּשֵׁרָה לְהַזּוֹת מִמֶּנָּה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵין מַזִּין מִמֶּנָּה עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר, וְתֵעָשֶׂה בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה, וּבְכֹהֲנִים; הַמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר! }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרא/אחרי מות#פרשה ה|ספרא אחרי מות פרשה ה ג,]] דרשה על [[ויקרא טז כו]], על טומאת המשלח את השעיר לעזאזל: שם כתבנו שהמסקנה היא שכיבוס הבגדים והטבילה הם דרך לטהרה, הנחוצה כדי לבוא אל המחנה אחרי שקיעת השמש - ואינם מצוות בפני עצמן. נראה שכאן הביטוי 'מפני מצווה' מכוון למצוות שילוח הטמאים המחייבת שלא להכניס למקדש טבולי יום - ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ה|כלים א ה!]]}} '''"וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן"''' – מְלַמֵּד שֶׁהוּא טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים! '''"וְאַחַר יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה"''', רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן "וְאַחַר" וּבִיאָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן {{ממ|ויקרא|טז|כו}} "וְאַחַר" וּבִיאָה; מָה "אַחַר" וּבִיאָה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן – אַחַר בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ, {{ב|וְקוֹדֶם בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ|אסור}}, מִפְּנֵי טֻמְאָה וּמִפְּנֵי מִצְוָה, אַף "אַחַר" וּבִיאָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן – אַחַר בִּיאַת שֶׁמֶשׁ, {{ב|וְקוֹדֶם בִּיאַת שֶׁמֶשׁ|אסור}}, מִפְּנֵי טֻמְאָה וּמִפְּנֵי מִצְוָה! }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גירסת מדרש הגדול כאן בסוגריים נראית מושפעת מהרמב"ם, וגירסת הגניזה מובאת כאן בסוגריים מרובעים. כל מי שהיה מעורב בשריפת הפרה, אפילו אם שרף כזית מבשרה – נטמא ומטמא את בגדיו; אבל מי שהכין את המקום ("גת") שבו שורפים את הפרה והביא לשם עצים, ואף מי שהדליק את האש – אינם טמאים אם לא השתתפו בשריפה עצמה.}} ('''"וְהַשּׂוֹרֵף אֹתָהּ"''', אֵיזֶה הוּא שׂוֹרֵף? – זֶה הַמְסַיֵּעַ בַּשְּׂרֵפָה, כְּגוֹן הַמְהַפֵּךְ בַּבָּשָׂר, וְהַמַּשְׁלִיךְ עֵצִים, וְהַמְהַפֵּךְ בָּאֵשׁ, וְהַחוֹתֶה גֶּחָלִים כְּדֵי שֶׁתִּבְעַר הָאֵשׁ, וְדוֹמֶה לָהֶן. יָכוֹל אַף הַמְסַדֵּר אֶת הַמַּעֲרָכָה וְהַמַּצִּית אֶת הָאוּר יְהֵא מְטַמֵּא בְּגָדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹתָהּ", "אֹתָהּ" – כֻּלָּהּ; כְּשֶׁאָמַר "הַשּׂוֹרֵף" "וְהַשּׂוֹרֵף" – לְרַבּוֹת כַּזַּיִת!) ['''"וְהַשֹּׂרֵף"''', יָכוֹל הַמַּצִּית אֶת הָאוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֹתָהּ" – "אֹתָהּ" כֻּלָּהּ. שֶׁאָמַר '''"הַשֹּׂרֵף"''' '''"וְהַשֹּׂרֵף"''' – לְרַבּוֹת כַּזַּיִת.] {{הע-שמאל|קטע זה ממדרש הגדול אינו מצוי בגירסת הגניזה, וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד]], שאולי שם מקורו. מקוה הוא בגודל 40 סאה, כמידת אדם - אפילו אם רוצה להטביל בו רק כלים קטנים או בגדים, וראו [[ביאור:תוספתא/מקואות/א#ו|תוספתא מקואות א ו;]] אבל טבילה במעיין אינה מוגבלת בגודל המעיין אלא בדבר הנטבל, ראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח,]] שמים זורמים ("זוחלים") כשרים בכל שהוא, בתנאי שיכסו את הדבר הנטבל בהם.}} ('''"וְכִבֶּס בְּגָדָיו"''', וְלֹא בְּגָדִים הַמְנֻגָּעִין! '''"בַּמַּיִם"''', '''"בַּמַּיִם"''', שְׁתֵּי פְּעָמִים; מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וְאָדָם טָעוּן טְבִילָה וְכֵלִים טְעוּנִין טְבִילָה, מָה אָדָם, טוֹבֵל בָּרָאוּי לוֹ – אַף כֵּלִים, טוֹבְלִין בָּרָאוּי לָהֶן! תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בַּמַּיִם"''' '''"בַּמַּיִם"'''; בְּמָקוֹם שֶׁאָדָם טוֹבֵל – שָׁם יָדַיִם וְכֵלִים טוֹבְלִין! – בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמִקְוֶה, אֲבָל בְּמַעְיָן – אָדָם טוֹבֵל בָּרָאוּי לוֹ וְכֵלִים טוֹבְלִין בָּרָאוּי לָהֶם!) }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גם קטן יכול להיות האוסף את האפר; וראו לעיל פס' ב, שהאוסף שעשה מלאכה אינו פוסל את האפר. וראו גם דברי ר"ע ב[[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי שם]] ו[[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה י|פרה יב י,]] שקטן כשר גם להזות על הטמאים. לדעת ר' ישמעאל המסננת שבאמצעותה מסננים את אפר הפרה היתה מאבן, שאינה מקבלת טומאה. ר' עקיבא מכשיר גם בכברה מעץ; וראו את דעת ר' ישמעאל [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה יא|בפרה ג יא.]] לעניין המבנה של הבור השוו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ו|שם ג ו]]. בשל החלונות המקיפים את הבור, אפילו אם הייתה טומאה בקיר הבור - תוכו לא נטמא.}} '''"וְאָסַף אִישׁ"''' – (לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן אוֹ לְהוֹצִיא אֶת הָאִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "טָהוֹר".) [יָכוֹל יְהוּא כָּל מַעֲשֶׂיהָ בְּכֹהֵן עַד עַכְשָׁו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אִישׁ"'''. שֶׁאָמַר "אִישׁ"] – רִבָּה נָתִין, גֵּר, וּמַמְזֵר, עֶבֶד מְשֻׁחְרָר. אוֹ "אִישׁ" – פְּרָט לְקָטָן? אָמַרְתָּ "טָהוֹר", לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן! '''"לְמִשְׁמֶרֶת"''', כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין? הָיוּ כּוֹתְשִׁין אוֹתָהּ בְּמַכְתֶּשֶׁת וְכוֹבְרִין אוֹתָהּ בִּכְבָרוֹת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בְּשֶׁל אֶבֶן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בְּשֶׁל עֵץ. וּבוֹר הָיָה נָתוּן תַּחַת הָאֶבֶן שֶׁהָיְתָה נִשְׂרֶפֶת בְּתוֹכוֹ, עָשׂוּי חַלּוֹנוֹת חַלּוֹנוֹת. חוֹטְמָהּ שֶׁל זוֹ כְּנֶגֶד {{ב|[חוּרְרָהּ]|החור}} שֶׁל זוֹ, וְחוֹטְמָהּ שֶׁל זוֹ כְּנֶגֶד [חוּרְרָהּ] שֶׁל זוֹ – מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם. {{הע-שמאל|לעניין חלוקת אפר הפרה לשלושה חלקים ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה יא|שם יא]]. הביטוי "מקום טהור" נדרש שגם המקום של האפר יהיה טהור, ואפילו טומאת מדף פוסלת את האפר או את מי החטאת, ולכן אין לעבור איתם מעל שרץ, רוק, תנור, כיריים, או מעטן טמאים, וכן אפילו כלי של מי חטאת המוקף צמיד פתיל שהיה באהל המת פסול; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] [[ביאור:משנה פרה פרק י#משנה ד|ופרה י ד-ה.]]}} כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין? [הָיוּ מְבִיאִין {{ב|מַעֲצֵבִים|קלל (כלי אחסנת) מי החטאת}} שֶׁל שַׁיִשׁ וְ]חוֹלְקִים אוֹתָהּ לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים: מַנִּיחִים שְׁלִישׁ בַּחַלּוֹנוֹת וְסוֹתְמִין אוֹתָן, וּמְחַלְּקִין שְׁלִישׁ לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת, וּמַנִּיחִין שְׁלִישׁ בְּהַר הַבַּיִת. לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר... וְהִנִּיחַ" – אוֹסֵף הָיָה לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וּמַנִּיחַ בְּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. ['''"וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה"''' – חוּץ לִשְׁלֹשׁ מַחֲנוֹת: חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה, לְמַחֲנֵה לְוִיָּה, לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. כֵּיצַד?] – הָיָה רֹק נָתוּן תַּחְתָּיו – טָמֵא; עַל גַּבָּיו – טָהוֹר. הָיָה שֶׁרֶץ נָתוּן תַּחְתָּיו – טָמֵא; עַל גַּבָּיו – טָהוֹר. הָיָה עוֹמֵד עַל גַּבֵּי תַנּוּר וְעַל גַּבֵּי כִירַיִם וְעַל גַּבֵּי (מעטן של) [מַעֲבָט שֶׁל עֲנָבִים], הַלָּגִין שֶׁל חַטָּאת בְּיָדוֹ – פָּסוּל. הָיָה נֶסֶר מוּנָח עַל גַּבֵּי תַנּוּר וְעַל גַּבֵּי כִירַיִם וְעַל גַּבֵּי מַעֲטָן שֶׁל זֵיתִים, וְלָגִין שֶׁל חַטָּאת תָּלוּי בָּהּ - בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִים. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ה|פרה ט ה.]] החכמים דנו האם הפרה נטמאת מהמים או לא; אבל ר' אליעזר בן יעקב טוען שהמים פסולים, שהרי לא נשמרו כיאות - ולכן הפרה טהורה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד.]] הכל נאמנים על החטאת, דווקא בגלל חומרתה; ולכן אין צורך בשומר מיוחד; וראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ה|פרה ה א.]]}} '''"וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת"''', אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת שָׁאֲלוּ לוֹמַר: הֲרֵי פָּרָה שֶׁשָּׁתַת מֵי חַטָּאת וְנִשְׁחֲטָה {{ב|עַל אֲתַר,|תוך פחות מ-24 שעות}} מַה הִיא? וְהָיוּ מְבַקְּשִׁין לְטַמֵּא אֶת בְּשָׂרָהּ. אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: לְכָךְ נֶאֱמַר "וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה": כְּשֶׁהֵם שְׁמוּרִים – הֵם מֵי נִדָּה, וּכְשֶׁאֵינָן שְׁמוּרִים – אֵינָם מֵי נִדָּה! '''"לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת"''', כֵּיצַד הָיוּ מְשַׁמְּרִים אוֹתָהּ? הָיוּ מוֹסְרִים אוֹתָהּ לְאָדָם נֶאֱמָן וְהוּא מְשַׁמְּרָהּ. אֶלָּא שֶׁחָזְרוּ לוֹמַר: הַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ וְעַל הַחַטָּאת. {{הע-שמאל|בן בג בג דורש את הפסוק על הפרה האדומה לפני שנשחטה. את מי החטאת מכינים בזריית האפר על המים ולא ההפך; הוא מכנה את האפר "נידה"; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכח|ספרי קכח,]] וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ו|פרה ו א.]] בדיעבד הפרה כשרה אפילו אם לא היתה שחיטתה לשם חטאת; וראו דברי ר' אליעזר [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|בפרה ד ג.]]}} בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: "וְהָיְתָה... לְמִשְׁמֶרֶת" – אֵינָהּ רוֹעָה בָּעֵדֶר. '''"לְמֵי נִדָּה"''', לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים", יָכוֹל אֵפֶר עַל הַמַּיִם, אוֹ מַיִם עַל הָאֵפֶר? אָמַרְתָּ "לְמֵי נִדָּה" – עַל הַמַּיִם תֵּן נִדָּה. '''"חַטָּאת"''', שֶׁיִּהְיוּ מוֹעֲלִין בִּבְשָׂרָהּ, וּמִנַּיִן אַף בְּאֶפְרָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר "הִיא"! '''"חַטָּאת"''', שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם חַטָּאת. יָכוֹל אִם לֹא הָיוּ מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם חַטָּאת – לֹא תְּהֵא כְּשֵׁרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "הִיא"! }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המסיט את האפר או את הפרה לפני שחיטתה מטמא בגדים, וטומאתו מבחינה זו דומה לטומאת הזב; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד.]] ראב"י קובע שהאפשרות להיטהר במי חטאת היא פריבילגיה לישראל. הנשים שנשבו במלחמת מדיין יוכלו להיטהר במים אלו לאחר שיתגיירו, שהרי גם גרים וגיורות נטהרים במי החטאת. וראו דברי בית הלל [[ביאור:משנה פסחים פרק ח#משנה ח|בפסחים ח ח,]] שכל גר נחשב כטמא מת וחייב בהזאת מי חטאת בשלישי ובשביעי, וראו שם שלמעשה נהגו כבית שמאי.}} '''"וְכִבֶּס הָאוֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה אֶת בְּגָדָיו"''', אִם הֵסִיט אֶת הַפָּרָה הֲרֵי זֶה טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים! '''"וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אֵין הַגּוֹיִם מְקַבְּלִין הַזָּיָה! אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בַּפָּרָה בִּטְבֶרְיָה, וְרַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ יוֹשְׁבִין שָׁם. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: לָכֵן נֶאֱמַר '''"וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"'''; בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אֵין הַגּוֹיִם מְקַבְּלִין הַזָּיָה! אָמַר לוֹ רַבִּי מֵאִיר: וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''"תִּתְחַטְּאוּ אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם"''' {{ממ|במדבר|לא|יט}}! אָמַר לוֹ: בְּוַדַּאי שֶׁאָמַרְתָּ, אֶלָּא שֶׁהִנַּחְתָּ שָׁם דָּבָר אֶחָד וְאָנוּ צְרִיכִין לוֹ: '''"אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם"''' – מָה אַתֶּם, בְּנֵי בְּרִית – מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אַף הַשְּׁבוּיָה – כְּשֶׁתָּבוֹא לַבְּרִית וְתִטָּמֵא, תְּהֵא מְקַבֶּלֶת הַזָּיָה! '''"וְלַגֵּר"''' – זֶה הַגֵּר; '''"הַגָּר בְּתוֹכָם"''' – לְרַבּוֹת נְשֵׁי הַגֵּרִים! {{הע-שמאל|ההזאה אינה מצווה לשמה, אלא כדי להיפטר מהטומאה. על הכהן השורף את הפרה היו מזים מי חטאת מפרות קודמות, ומכאן שכדי לחזור ולשחוט פרה אדומה חייבים אפר מפרה קודמת וממנה לקודמתה; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג|פרה ג א.]] אפר הפרה אמור להיות רציף מימי משה ולהמשך הדורות!}} '''"חֻקַּת עוֹלָם"''' – מַזִּין {{ב|מִזּוֹ|מפרה זו}} {{ב|מִפְּנֵי זוֹ;|מפני 'חוקת עולם' - הטומאה, שנזכרה בפס' כא}} '''"לְחֻקַּת עוֹלָם"''' – מַזִּין מִזּוֹ לְקַדֵּשׁ אַחֶרֶת! }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מעירה שדיני הטומאה והטהרה חלים רק על החיים, ומכאן שהמת עצמו אינו טמא, אלא הנוגע בו הוא שטמא. הדרשה מפנה לסיפור השונמית ([[מלכים ב ד]]), שבמותו - הוא נשאר טהור, אבל טימא את הכלים שבבית, וכשחזר לחיים אמנם הוא נשאר טהור, אבל נטמא מהכלים שהיו בבית, שנשארו טמאים. האימרה "מטמאיך לא טימאוני ואתה טימאתני" נאמרת כביכול ע"י בנה של השונמית לכלי הבית, ע"י הבגדים של השורף את הפרה אל השורף עצמו; ע"י בגדי האוכל לנבלת העוף וכו'. חז"ל היו מודעים לאבסורד שבהלכות הטומאה והטהרה והדגישו אותו; וראו חלק מהדוגמאות הללו [[ביאור:משנה פרה פרק ח#משנה ב|בפרה ח ב-ז,]] [[ביאור:משנה כלים פרק ח#משנה ד|בכלים ח ד]] [[ביאור:תוספתא/פרה/ח|ובתוספתא פרה ח א-ג.]]}} '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''', נוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא; אֵין מֵת עַצְמוֹ טָמֵא! נוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא; אֵין בְּנָהּ שֶׁל שׁוּנַמִּית טָמֵא! אָמְרוּ: בְּנָהּ שֶׁל שׁוּנַמִּית, כְּשֶׁמֵּת, כֹּל שֶׁהָיָה עִמּוֹ בַּבַּיִת – טָמֵא הָיָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וּכְשֶׁחָיָה – הָיָה טָהוֹר לַקֹּדֶשׁ. {{ב|חָזְרוּ וְנָגְעוּ בּוֹ|הכלים שבבית}} – טִמְּאוּהוּ הֵם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. הַשּׂוֹרֵף פָּרָה, וּפָרִים הַנִּשְׂרָפִים, וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים – מְטַמְּאִין בְּגָדִים; הֵן עַצְמָן – אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. הָאוֹכֵל מִנִּבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר – טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה; וְהוּא עַצְמוֹ – אֵין מְטַמֵּא בְּגָדִים. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. טְהוֹרֵי כְּלֵי חֶרֶס שֶׁהָיוּ (מטלטלין) [מְשֻׁלְשָׁלִים] לַאֲוִיר הַתַּנּוּר בִּמְקוֹם (הנגע) [הַנָּגוּב] – טְהוֹרִין. צָפוּ מַשְׁקִין עַל גַּבֵּי הַתַּנּוּר – נִטְמָא, אוֹ בַּאֲחוֹרֵי הַתַּנּוּר נָגְעוּ בִּכְלִי חֶרֶס – טָמֵא; הֲרֵי אוֹמֵר וְכוּ'. מַזֶּה שֶׁעוֹמֵד בְּתוֹךְ מַשְׁקִין וּמִטְפָּחוֹת בְּמָתְנָיו, נִתְּזוּ מִתַּחַת רַגְלָיו וְטִמְּאוּ אֶת הַמִּטְפָּחוֹת, חָזְרָה הַמִּטְפַּחַת וְטִמְּאַתּוּ; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. מַקְרָצוֹת נִמְשָׁכוֹת זוֹ בָּזוֹ וְכִכָּרִים נוֹגְעִים זֶה בָּזֶה, וּבָהֶם גֻּמִּים מְלֵאִים מַשְׁקִים. נָגַע שֶׁרֶץ בְּאַחַת מֵהֶם – נִטְמָא וְטִמֵּא אֶת כֻּלָּם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. הָאֳכָלִים וְהַמַּשְׁקִים וְהַמֶּרְכָּב וְהַמּוֹשָׁב שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים תַּחַת אֶבֶן מַסְמָא, וְהַמִּשְׁכָּב תַּחְתֵּיהֶן – טָהוֹר. הָלַךְ טָהוֹר וְעָמַד שָׁם וְנִטְמָא, נָגַע בָּהֶם – טִמֵּא אֶת כֻּלָּם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. קְעָרָה שֶׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִין טְהוֹרִים, וַאֲחוֹרֶיהָ טְמֵאִים, וּמֻנָּחִים עַל גַּבֵּי טַבְלָא, וְכִכָּר שֶׁל תְּרוּמָה נָתוּן עָלֶיהָ, וְצָפוּ הַמַּשְׁקִים עַל גַּבֵּי הַקְּעָרָה – נִטְמְאוּ בַּאֲחוֹרֵי קְעָרָה, נָפְלוּ עַל הַטַּבְלָא וְטִמְּאוּהָ; חָזְרָה הַטַּבְלָא וְטִמְּאָה אֶת הַכִּכָּר. הֲרֵי הַכִּכָּר אוֹמֶרֶת לַטַּבְלָא: מְטַמְּאֶיךָ וְכוּ'. {{הע-שמאל|העובר המת אינו מטמא את אמו, אבל מטמא את המיילדת אם היא נגעה בו. המיילדת מטמאת בתורה את האם במגעה בה. גם האם אומרת למיילדת "מטמאיך לא טמאוני ואת טמאתני". הנוגע בשיניים שנפלו מעצמות המת, או בצפורנים שנפרדו מהגופה אינו מטמא; אבל אם הן מחוברות לגופה הנוגע בהם נטמא; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ג|אהלות ג ג.]]}} '''"הַנֹּגֵעַ... וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בַּחֲלַל חֶרֶב"''' - [בֶּחָלָל שֶׁדַּרְכּוֹ לֵהָרֵג בַּחֶרֶב,] פְּרָט לְאִשָּׁה שֶׁהַמֵּת בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ! וּמִנַּיִן חֲכָמָה שֶׁשָּׁלְחָה יָדָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ [שֶׁל אִשָּׁה], שֶׁהִיא טְמֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הַנֹּגֵעַ"'''. יָכוֹל כָּל הַיָּמִים שֶׁהַחֲכָמָה טְמֵאָה אַף הָאִשָּׁה טְמֵאָה? אָמְרַתְּ '''"הוּא יִתְחַטָּא"''' – פְּרָט לָזֶה. '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''' – פְּרָט לַנּוֹגֵעַ בְּשִׁנָּיו בִּשְׂעָרוֹ וּבְצִפָּרְנָיו בִּזְמַן שֶׁפֵּרְשׁוּ. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהֵם מְחֻבָּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא"'''. {{הע-שמאל|אם נגע בחתיכה קטנה מכזית מבשר המת אינו נטמא, כי אדם מתחיל להקרא כך כשהגיע ברחם אמו לגודל כזית. הנוגע או הנושא עצם, אפילו קטנה מכזית, בגודל כשעורה – טמא (אמנם אין העצם הקטנה מטמאת באהל), כך גם הנוגע בשלולית דם שיש בה רביעית או בדם תבוסה שניגר בזמן המוות, ובעצם שנחתכה מן החי עם הבשר שעליה; וראו ([[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א.]]) ה'פסוק' המופיע בגרסת הגניזה "או בדם", הוא כנראה פרפרזה על לשון "או בעצם אדם".}} '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''', יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְּמֵת"'''. יָכוֹל לֹא יְטַמֵּא כָּל שֶׁהוּא, אֲבָל יְטַמֵּא כַּעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ כַּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ טָמֵא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְּמֵת"'''. הָא מָה הַדָּבָר, {{ב|אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט?|מאחר והפסוק ריבה ומיעט, מה ההגיון ההלכתי?}} אָמְרוּ: כַּזַּיִת מִן הַמֵּת טָמֵא, שֶׁכֵּן הוּא תְּחִלַּת יְצִירָתוֹ. אֵין לִי אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ בְּכַזַּיִת מִן הַמֵּת; וּמִנַּיִן אַף הַנּוֹגֵעַ בְּעֶצֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ בְעֶצֶם"'''. יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"אוֹ בְעֶצֶם"'''. יָכוֹל לֹא יְטַמֵּא כָּל שֶׁהוּא, אֲבָל יְטַמֵּא בְּכַעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְעֶצֶם"''', הָא מָה הַדָּבָר, אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט? אָמְרוּ: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. אֵין לִי אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ בְּעֶצֶם מִן הַמֵּת; מִנַּיִן אַף הַנּוֹגֵעַ בְּדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ"'''. יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא בְּעֶצֶם מִן הַחַי? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ בְעֶצֶם אָדָם"''' – מָה אָדָם, שָׁלֵם – אַף עֶצֶם, שָׁלֵם. אֵין לִי אֶלָּא בְּנוֹגֵעַ בְּמֵת וּבְעֶצֶם; מִנַּיִן לְרַבּוֹת אַף הַנּוֹגֵעַ בְּדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ [בְדָם]". (יכול אמר? שוב:) [יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? שׁוּב:] "בְּדָם". כַּמָּה הוּא דָּמוֹ שֶׁל אָדָם? שִׁעוּרוֹ בְּבֵינוֹנִית רְבִיעִית. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת דַּם תְּבוּסָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נֶפֶשׁ"'''. יָכוֹל דַּם תְּבוּסָה מִמֵּת אֶחָד; וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת דַּם תְּבוּסָה מִשְּׁנֵי מֵתִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נְפָשֹׁת"''' {{ממ|ויקרא|כא|יא}}. {{הע-שמאל|דם של קטן מטמא באהל אפילו אם אין בו רביעית, אם מדובר בכל דמו של הקטן שמת.}} וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה דַּם קָטָן כֻּלּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נְפָשֹׁת"'''. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה שֶׁחָלָה וְהָלַךְ לוֹ? אָמְרַתְּ, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''"אֲשֶׁר יָמוּת"'''. [אֵיזֶהוּ דַּם תְּבוּסָה?] רַבִּי (שמעון) [יִשְׁמָעֵאל] אוֹמֵר: רְבִיעִית מִן הַמֵּת וּשְׁמִינִית מִן הַחַי שֶׁבְּלָלוּ זֶה בָּזֶה, נוֹטֵל מִזֶּה וּמִזֶּה דַּם רְבִיעִית – זֶהוּ דַּם תְּבוּסָה. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אָמַר: הֲרֵי הוּא כְּדַם בְּהֵמָה וּכְדַם הַחַי! {{הע-שמאל|אם נוצרה מתחת לגופה שלולית דם בכמות של רביעית – הנוגע בדם טמא, אפילו אם לא ידוע כמה ממנו יצא אחרי המוות; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ה|אהלות ג ה.]]}} אֵיזֶהוּ דַּם תְּבוּסָה? צָלוּב שֶׁדָּמוֹ שׁוֹתֵת וְנִמְצָא תַּחְתָּיו רְבִיעִית דָּם, וְאֵין יָדוּעַ כַּמָּה יָצָא מֵחַיִּים וְכַמָּה יָצָא אַחַר מִיתָה – הֲרֵי זֶה מִצְטָרֵף. וְהַמֵּת שֶׁדָּמוֹ נוֹטֵף וְנִמְצָא תַּחְתָּיו רְבִיעִית דָּם – אֵינוֹ מִצְטָרֵף. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חִלּוּף הַדְּבָרִים: הַשּׁוֹתֵת אֵינוֹ מִצְטָרֵף וְהַמְנַטֵּף מִצְטָרֵף. {{הע-שמאל|לאחר שהגדיר הדרשן את כמויות הדם או העצמות המטמאים, הוא דורש את דרך העברת הטומאה: טומאת מגע וטומאת אהל מפורשות בפסוק. אלעזר בן מתיא דורש "וטמא שבעת ימים" שגוף המת מטמא גם את נושאו. ר' שמעון מנסה ללמוד טומאת משא בקל וחומר מנבילה, אבל טומאת נבילה חלה רק עד הערב ואילו כאן מדובר בטמא מת, שטומאתו לפחות לשבוע. ר' אלעזר טוען, כר' עקיבא, שאין היררכיה בין הטומאות ולכן לא ניתן ללמוד את טומאת המשא של המת בקל וחומר, וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]]}} אֵין בַּמַּשְׁמָע שֶׁיְּטַמֵּא הַמֵּת אֶלָּא בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל. וּמִנַּיִן אַף בְּמַשָּׂא? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"''', לְרַבּוֹת שֶׁיְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פִּנְחָס: אֵינוֹ צָרִיךְ! וּמָה אִם נְבֵלָה, שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּאֹהֶל - הֲרֵי הִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא; הַמֵּת, שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְּאֹהֶל - אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא: מַה מַּשָּׂא נְבֵלָה, עַד הָעֶרֶב – אַף מַשָּׂא הַמֵּת, לֹא יְהֵא אֶלָּא עַד הָעֶרֶב! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פִּנְחָס: אַחַר (שהורית) [שֶׁהוֹדֵיתָ] שֶׁהַמֵּת מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, הַמֵּת מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וּנְבֵלָה מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. אִם לֹא חָלְקָה תּוֹרָה מַשָּׂא נְבֵלָה מִמַּגָּעָהּ – דִּין הוּא שֶׁנַּחֲלֹק מַשָּׂא הַמֵּת מִמַּגָּעוֹ? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא: כָּל כָּךְ מִבַּלְעֲדֵי נְבֵלָה {{ב|אֶפְשָׁר לְךָ לִחְיוֹת|אינך יכול להבין את הדין}}? בּוֹא וּרְאֵה שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא: הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק {{ב|וְקוּלִיתוֹ|עצם קטנה. בגירסת הגניזה "וטליתו"}} שֶׁל מֵת - מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל וְאֵין מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא! וְכֵן אַל תִּתְמַהּ עַל נִבְלַת הַמֵּת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל, לֹא תְּהֵא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא! הָא צָרַכְתָּ לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"''' – לְרַבּוֹת שֶׁמְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא! }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הטמא הרוצה להיטהר חייב להתרחק מהמת, ואינו יכול להיטהר כל עוד הוא נוגע בו. ההזיה הראשונה היא לא לפני היום השלישי, והשנייה היא לפחות ארבעה ימים מאוחר יותר; אין להזות פעמיים ביום השביעי ואין להזות בלילה ([[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה יא|פרה יב יא.]])}} "'''הוּא יִתְחַטָּא בוֹ'''", יָכוֹל דָּבוּק לַמֵּת? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁלִישִׁי"! אִי בַּשְּׁלִישִׁי, יָכוֹל חִטּוּי אֶחָד? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁבִיעִי"! אִי בַּשְּׁבִיעִי, יָכוֹל חִטּוּי שְׁנַיִם? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁלִישִׁי"! {{הע-שמאל|בין הזאת היום השלישי וההזאה ביום השביעי אין היררכיה, כי מחד הזאת השלישי קרובה יותר לטומאה, ומאידך הזאת השביעי משלימה את מערכת ההזאות; לכן נאלץ הכתוב לומר "'''ביום''' השלישי '''וביום''' השביעי".}} יָכוֹל תְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּלַּיְלָה? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי". יָכוֹל תְּהֵא הַזָּיַת שְׁלִישִׁי קְבוּעָה בַּיּוֹם, אֲבָל הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא קְבוּעָה בַּלַּיְלָה? וַהֲלֹא אוֹמֵר: וְכִי דִּין הוּא? הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּאָה בַּשְּׁלִישִׁי וְנֶאֶמְרָה הַזָּאָה בַּשְּׁבִיעִי, מַה מָּצִינוּ שֶׁהַזָּיַת שְׁלִישִׁי קְבוּעָה בַּיּוֹם – אַף הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא קְבוּעָה בַּיּוֹם! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם שְׁלִישִׁי, שֶׁאֵין הַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁתַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת, הֲרֵי הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם; שְׁבִיעִי, שֶׁהַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁלֹּא תַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לַטֻּמְאָה; תֹּאמַר בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁאֵינוֹ סָמוּךְ לַטֻּמְאָה אֶלָּא סָמוּךְ לַטָּהֳרָה? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"; יִלָּמֵד שְׁלִישִׁי מִשְּׁבִיעִי: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּשְּׁבִיעִי וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּשְּׁלִישִׁי, מַה מָּצִינוּ שֶׁהַזָּיַת שְׁבִיעִי קְבוּעָה בַּיּוֹם – אַף הַזָּיַת שְׁלִישִׁי תְּהֵא קְבוּעָה בַּיּוֹם! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם שְׁבִיעִי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לְטָהֳרָתוֹ, הֲרֵי הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם; שְׁלִישִׁי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לַטֻּמְאָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁהַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁלֹּא תַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת – תֹּאמַר בַּשְּׁלִישִׁי, שֶׁאֵין הַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁתַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי". {{הע-שמאל|ההזאות אינן דווקא מייד ביום השלישי מהטומאה, וכן הזאת היום השביעי יכולה להתעכב גם למועדים מאוחרים יותר, אבל אין הטמא נטהר בלי ההזאות.}} "'''הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי'''", יָכוֹל סָמוּךְ לַמִּיתָה? אָמַרְתָּ שׁוּב "בַּשְּׁלִישִׁי". אִם לוֹמַר שְׁלִישִׁי שֶׁהוּא סָמוּךְ לַמִּיתָה – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "שְׁלִישִׁי"? שֶׁאֲפִילּוּ רָחוֹק מִן הַמִּיתָה! יָכוֹל הַזָּיַת שְׁלִישִׁי תְּהֵא רְחוֹקָה מִן הַמִּיתָה, אֲבָל הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא סְמוּכָה לַשְּׁלִישִׁי? אָמַרְתָּ שׁוּב "בַּשְּׁבִיעִי"; אִם לוֹמַר שְׁבִיעִי שֶׁהוּא סָמוּךְ לַשְּׁלִישִׁי – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם שְׁבִיעִי? אֲפִילּוּ רָחוֹק מִן הַשְּׁלִישִׁי! יָכוֹל אִם לֹא הֻזָּה טָהוֹר? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "אִם לֹא יִתְחַטָּא... לֹא יִטְהָר"! {{הע-שמאל|ההזאה נעשית בזריקה של המים ולא בנגיעה בגוף המיטהר.}} יָכוֹל שֶׁבָּא לְטַעֲנוֹ זְרִיקָה וְחִטּוּי? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו", זְרִיקָה אָמַרְתִּי לְךָ, לֹא חִטּוּי! יָכוֹל שֶׁבָּא לְהַכְשִׁיר חִטּוּי כִּזְרִיקָה? אָמַרְתָּ: "וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי". בְּהַזָּיָה הוּא טָהוֹר, אֵינוֹ טָהוֹר בְּאֶצְבַּע! }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה עוסקת בכפילות, לכאורה, בין פס' יג לפס' כ. היא מראה שאין ללמוד מהמשכן למקדש או ההפך, כי למשכן ולמקדש יש צדדים חמורים זה לעומת זה: המשכן וכליו נמשחו בשמן המשחה ע"י משה והמקדש לא, ומצד שני קדושת המקדש חמורה כי היא חלה לעולם.}} "'''אֶת מִשְׁכַּן ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''", הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּשְׁכָּן וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּקְדָּשׁ: מַה מָּצִינוּ טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּשְׁכָּן חַיָּב כָּרֵת – אַף טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּב כָּרֵת! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִשְׁכָּן, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת שָׁעָה, אִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה הֲרֵי זֶה עָנוּשׁ כָּרֵת – מִקְדָּשׁ, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם, אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם נִכְנַס בְּטֻמְאָה יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא מְקַבֵּל הַזָּיָה – תֹּאמַר בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַזָּיָה? אָמַרְתָּ "'''מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''": יִלָּמֵד מִשְׁכָּן מִמִּקְדָּשׁ: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּקְדָּשׁ וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּשְׁכָּן – מַה מָּצִינוּ טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּב כָּרֵת – אַף טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּשְׁכָּן חַיָּב כָּרֵת. קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִקְדָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַזָּיָה, אִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה הֲרֵי הוּא עָנוּשׁ כָּרֵת – מִשְׁכָּן, שֶׁמְּקַבֵּל הַזָּיָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם – תֹּאמַר בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת שָׁעָה? אָמַרְתָּ "'''אֶת מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''" {{ממ|במדבר|יט|כ}}! {{הע-שמאל|עונש הכרת לנכנס טמא בזדון למקדש כולל הפרדה של גורלו מגורל שאר הציבור, ואינו מקרין עליהם; וראו לדוגמא גם לעיל [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ט#פסוק יב|בדרשה לפרק ט פס' יב.]]}} ("'''וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא'''" – מְזִידָה. "'''מִיִּשְׂרָאֵל'''" – וְיִשְׂרָאֵל בְּשָׁלוֹם. {{הע-שמאל|כאמור לעיל פס' יב, הזאת המים על הטמא נעשית בלי לגעת בגופו. עונש הכרת לנכנס בטומאה במזיד למקדש חל גם על דרגות טומאה נמוכות יותר: על מי שהתחיל בתהליך הטיהור והוזה פעם אחת, על מי שלא טבל לאחר שהוזה, על טבול יום ועל מחוסר כיפורים. כל הקטע בסוגריים, אינו בגירסת הגניזה וכנראה אינו מספרי זוטא.}} "'''כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו'''" – זֶה הוּא שֶׁאָמַרְנוּ 'זְרִיקָה אָמַרְתִּי, לֹא חִטּוּי!' "'''טָמֵא יִהְיֶה עוֹד טֻמְאָתוֹ בּוֹ'''", הָא לָמַדְנוּ שֶׁטָּמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ בְּמֵזִיד – שֶׁהוּא בְּהִכָּרֵת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה",) וְאֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא {{ב|מִי שֶׁלֹּא הֻזָּה כָּל עִקָּר|שנאמר "ולא יתחטא"}}. כְּשֶׁאָמַר "'''טָמֵא'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְלֹא שָׁנָה. "'''טָמֵא יִהְיֶה'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְלֹא טָבַל. "'''עוֹד'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְלֹא הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ! "'''טֻמְאָתוֹ בּוֹ'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְהֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ – וְלֹא הֵבִיא כִּפּוּרָיו; הָא רִבִּיתִי לְכֻלָּן [בַּעֲשֵׂה וּבְלֹא תַעֲשֶׂה, בַּהֲבָאת חַטָּאת וּ]בְּהִכָּרֵת! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מרבה סוגי טומאות שונים, ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א-ד,]] כדעת ר' עקיבא. לגבי שיעור "מלוא מקדח" ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יז#משנה יב|כלים יז יב]].}} '''"זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל"''', אִם לוֹמַר 'אָדָם' – פְּרָט לִנְבֵלָה – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "אָדָם"? לְרַבּוֹת דָּבָר אַחֵר שֶׁיְּטַמֵּא כְּמֵת שָׁלֵם. אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת וַחֲצִי לֹג דָּם וַחֲצִי קַב עֲצָמוֹת, וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי, וְרֹבַע עֲצָמוֹת מֵרֹב הַבִּנְיָן, וְרֹבַע עֲצָמוֹת מֵרֹב הַמִּנְיָן, וְרֹבַע מֵרֹב גִּדּוּלֵי גְּוִיָּה – הֲרֵי אֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבָאֹהֶל. וְאֵלּוּ מְטַמְּאִים בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וְאֵין מְטַמְּאִים בָּאֹהֶל: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, וְאֶרֶץ הָעַמִּים, וּבֵית הַפְּרָס, וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶם בָּשָׂר כָּרָאוּי. הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת שֶׁחָסְרוּ; כַּמָּה חִסָּרוֹן בַּשִּׁדְרָה? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁתֵּי חֻלְיוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: חֻלְיָא אַחַת. וּבַגֻּלְגֹּלֶת? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְלֹא מַקְדֵּחַ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: {{ב|[כְּדֵי שֶׁיִּנָּטֵל מִן הַחַי וְיָמוּת. מְלוֹא מַקְדֵּחַ שֶׁאָמְרוּ]|השלמה על פי המשנה}} מְלֹא מַקְדֵּחַ שֶׁל לִשְׁכָּה, שֶׁהוּא כְּפוּנְדְיוֹן הָאִיטַלְקִי וּכְסֶלַע נֵירוֹנִית, וּמְלֹא (עקבו) [נוּקְבּוֹ] שֶׁל עֹל הַשָּׁרוֹנִי. {{הע-שמאל|גם אם המוות לא היה באוהל, אלא הכניסו את הגופה לאוהל אחרי המוות – האוהל ותכולתו נטמאים. ואם אחר כך נכנס לשם אדם או כלי – גם הם נטמאים. אם יש יציאה מהאוהל, ובה נמצא אדם או כלים – האדם והכלים נטמאים גם הם; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ו|אהלות ג ו,]] אבל אין הטומאה יוצאת מהפתח החוצה. עצם הכוונה להכנס לאוהל ("מרחוק") עדיין אינה מטמאת, אבל אם הכניס לאוהל המת אפילו חלק מגופו ("מקצתו") – האדם הנכנס טמא. הטומאה אינה נשארת באוהל או בקבר אחרי שהמת פונה ממנו, ולכן אם נכנס לאוהל אדם לאחר שהמת הוצא משם הוא אינו נטמא. כוך קבורה שאין בו פותח טפח (בלשון המשנה "נפש אטומה"), הנוגע בו טמא טומאת ערב (לא שבעה ימים) – מכל כיוון שנכנס למערת הקבורה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|ספרי קכו]] [[ביאור:משנה אהלות פרק ז#משנה ב|ואהלות ז ב.]] ר' יוסי לומד שקבר חדש אינו מטמא, כי רק המת מטמא באמצעותו – מהכפילות "בקבר", ור' עקיבא מסיק זאת מטומאת האהל.}} הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבָאֹהֶל וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא. '''"כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' – בָּאִין לוֹ וּמְבִיאִין אֵלָיו; [אֵי] זֶה הָאֹהֶל שֶׁבָּאִין לוֹ וּמְבִיאִין אֵלָיו? אָמְרוּ: מַכְנֶסֶת הִיא הָאִשָּׁה אֶת הַנֵּפֶל בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. '''"הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית בִּיאָה – בֵּית בִּיאָתוֹ מְטַמְּאָה, {{ב|[וְאֵינוֹ מְטַמֵּא]|הגהה על פי פירוש 'זית רענן'}} מֵאֲחוֹרָיו. אֹהֶל שֶׁאֵין לוֹ בֵּית בִּיאָה – אֵין בֵּית בִּיאָתוֹ מְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מֵאֲחוֹרָיו. אִם קוֹרֵא אֲנִי "הַבָּא אֶל הָאֹהֶל", יָכוֹל מֵרָחוֹק? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל". אִי "וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל" – בְּכֻלּוֹ; מִנַּיִן אֲפִילּוּ בְּמִקְצָתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר בָּאֹהֶל"! '''"כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' – מָה הָאֹהֶל, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּפְנָה מִשָּׁם; אַף הַקֶּבֶר, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּתְפַּנָּה מִשָּׁם. מָה אֹהֶל סָתוּם, {{ב|הַנּוֹגֵעַ בּוֹ|מבחוץ}} מִכָּל צְדָדִין טָמֵא – אַף קֶבֶר סָתוּם, הַנּוֹגֵעַ בּוֹ מִכָּל צְדָדִין {{ב|טָמֵא|טומאת ערב}}. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "הַנּוֹגֵעַ בַּקֶּבֶר", יָכוֹל אַף {{ב|בְּקֶבֶר חָדָשׁ|שעדיין לא נקבר בו אדם}}? אָמַר שׁוּב "בַּקֶּבֶר"! אָמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא: אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּקֶבֶר חָדָשׁ, אֶלָּא בְּקֶבֶר שֶׁהַמֵּת בּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל", מָה {{ב|אֹהֶל|טמא}}, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁנִּפְנָה! [אַף הַקֶּבֶר, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּתְפַּנָּה!] {{הע-שמאל|את הדרשה הזאת לומד ר' יצחק [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|בספרי קכו]] מהשוואה לבית המנוגע. כאן לומדים זאת מהביטוי "התורה". מנגד עומד המיעוט מהמילה "זאת". וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ח|אהלות ח א.]] הדרשה מרחיבה את המונח "אהל", וראו [[ביאור:משנה מסכת אהלות|במבוא למסכת אהלות]] את משמעות ההרחבה הזאת.}} '''"הַתּוֹרָה"''', תּוֹרַת הָאֹהֶל – תּוֹרַת כָּל הַמַּאֲהִילִין! אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? הַבָּתִּים, הַבּוֹרוֹת, [הַשׁוּחִים] וְהַמְּעָרוֹת, (הַמִּנְהָרוֹת וְהַשְּׁכֵנִים) [הַגִּהוּרִים וְהַשִּׁנַּנִּים], וְהַשְּׁקָפִין וְהַסְּלָעִים, וְכֹתֶל שֶׁהֻטָּה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה {{ב|שֶׁהֻטָּה מֵאֵלֶיהָ|כותל שהוטה ולא נבנה נטוי, והמת מתחתיו}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ח#משנה ד|אהלות ח ד-ה:]] כלי עבודה גדולים חוצצים בפני הטומאה, צמחים התלושים מהקרקע חוצצים בפני הטומאה; אבל אם הם עדיין מחוברים אליה – לא; וראו שם גם לעניין חפצים ובעלי חיים המתעופפים באויר, שאינם נחשבים אהל, וכן קרח וכו', העומדים להתמוסס.}} שֶׁאָמְרָה '''"תּוֹרָה"''' – רִבָּה זְרָעִים וִירָקוֹת הַתְּלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע, שֶׁהֵן חוֹצְצִין בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בִּזְמַן שֶׁהֵן מְחֻבָּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". שֶׁאָמְרָה '''"תּוֹרַת"''' – רִבָּה [יָם], נָפָה וּכְבָרָה, וְנֶפֶשׁ (וְהַפֻּלְחָן) [וְהַפּוּחְלָץ], וְהַפַּלְצוּר, וּמִתּוּחֵי מִטָּה, וְהַמִּשְׁפָּלוֹת – שֶׁהֵן חוֹצְצִין בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בִּזְמַן שֶׁהֵן מְבִיאִין? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". שֶׁאָמַר '''"תּוֹרַת"''' – רִבָּה עֵדֶר רְחֵלִים, עֵדֶר גְּמַלִּים, וּמְכוֹנוֹת חַיָּה וָעוֹף. (שֶׁמּוּכָן) [שֶׁשָּׁכַן], אֶת מָה מְרַבֶּה? חַיָּה דּוֹלֶגֶת, וְעוֹף הַפּוֹרֵחַ, וְטוֹלִית הַמְּנַפְנֶפֶת, וּסְפִינָה שֶׁהִיא שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". אֶת מָה מְרַבֶּה? (בִּצַּת) [כִּפַּת] הַמַּיִם, וְכִפַּת הַשֶּׁלֶג, וְהַבָּרָד, וְהַגְּלִיד, וְהַכְּפוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת"! }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|תכולת הכלים השונים נטמאת באוהל המת, חוץ מכלי חרס וכלי מלח שהיו מכוסים בצמיד פתיל, וכן כלים שאינם מקבלים טומאה, כגון כלי גללים וכלי אבן וכו'. בית הלל דרשו זאת מ"כל כלי", ובית שמאי רצו ללמוד זאת מקל וחומר, אבל בית הלל פסלו את הק"ו; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק י|כלים י א]] [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|וספרי קכו.]]}} '''"וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ"''', הַכֵּלִים נִצּוֹלִים בְּצָמִיד פָּתִיל, וְאֵין הַקַּרְקַע נִצּוֹל בְּצָמִיד פָּתִיל. אֵלּוּ כֵּלִים נִצּוֹלִים בְּצָמִיד פָּתִיל? כְּלִי חֶרֶשׂ, וּכְלִי {{ב|נֶתֶר.|מלח}} {{ב|כְּלִי גְּלָלִים|מניין גם}}, וּכְלִי אֲבָנִים, וּכְלִי אֲדָמָה, וּכְלִי חַרְסִית? תַּלְמוּד לוֹמַר "כְּלִי... וְכֹל כְּלִי" לְרַבּוֹתָם – דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. אָמַר לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: וּמַה כְּלִי חֶרֶס וּכְלִי נֶתֶר, שֶׁהֵן מְקַבְּלִין טֻמְאָה, הֲרֵי הֵן מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל; אֵלּוּ, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל? {{הע-שמאל|אלמלא הפסוק היה מקום להניח שדווקא כלי חרס מצילים בצמיד פתיל, כי דווקא הם עשויים להיטמא; שהרי החמור אינו נטמא, ואילו האוכף שלו נטמא מייד עם כניסתו לבית המנוגע, ואילו אדם שנכנס לשם – הוא נטמא מייד אבל יכול להציל את בגדיו מטומאה אם יצא מהבית בפחות מזמן אכילת פרס; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה ט|נגעים יג ט.]] המסקנה היא שדווקא מפני שהנכנס לבית נטמא בעצמו – הוא יכול להציל חפצים שונים מטומאה.}} (אָמְרוּ חֲכָמִים לְבֵית שַׁמַּאי, אָמַר לוֹ:) [אָמְרוּ, הָיוּ תַּלְמִידִים אֲדוּמִים לְבֵית שַׁמַּאי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה. אָמְרוּ לָהֶן:] צְאוּ וּרְאוּ, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טֻמְאָה – יָפֶה לְהַצִּיל! וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ טֻמְאָה – {{ב|[לֹא]|הגהה על פי הקטע הבא}} יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל! הֲרֵי חֲמוֹר שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת הַמְנֻגָּע, שֶׁמָּא אֵין כֵּלָיו טְמֵאִים מִיָּד? הֲרֵי אָדָם שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת הַמְנֻגָּע, שֶׁמָּא אֵינוֹ טָמֵא עַד שֶׁיִּשְׁהֶא בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס? אָמְרוּ לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טֻמְאָה – יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל; וְכֹל מִי שֶׁאֵין לוֹ טֻמְאָה – לֹא יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל! {{הע-שמאל|מדובר על מחט וטבעת טהורים שנמצאו בחבית שהיתה סגורה בצמיד פתיל באהל המת; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ט|כלים ט א.]] אם נמצאו בתוך החבית – הם טהורים. אם נמצאו במכסה שהוסר מהחבית הם עדיין טהורים, אבל אם נמצאו מחוץ לחבית לאחר פתיחתה הם טמאים.}} אֵין בַּמַּשְׁמָע, אֶלָּא בִּזְמַן {{ב|שֶׁהוּא|מחט או טבעת}} בְּתוֹךְ הֶחָבִית; מִנַּיִן אֲפִילּוּ בְּתוֹךְ מְגוּפָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכֹל כְּלִי". יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁהוּא בְּתוֹךְ מְגוּפָה; (בְּתוֹךְ אֲוִירָהּ שֶׁל חָבִית מִנַּיִן) [וּמִנַּיִן אֲפִילוּ בְּתוֹךְ מְגוּפָה {{ב|לְמַעְלָה|מחוץ}} מֵאֲוִירָהּ שֶׁל חָבִית?] תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכֹל כְּלִי". (מִנַּיִן אַתָּה) [יָכוֹל שֶׁאֲנִי] מְרַבֶּה מִכְּנֶגֶד הַשָּׂפָה (וְלִפְנִים) {{ב|[וְלַחוּץ]|מעל החבית שנפתחה. השורה הזו על פי הגהת אפשטיין}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "טָמֵא"! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק י#משנה ב|כלים י ב.]] לעניין המאור (חלון לתאורה) ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק יג|אהלות יג א-ד:]] אם יש שימוש לחור שבקיר, שיעור החור תלוי בדרך שבה נעשה: אם החור המקורי נעשה בידי אדם למאור ונסתם בחלקו – מחמירים ומטמאים גם חור קטן, המכונה "שיירי המאור". אם החור נוצר מעצמו, כגון בגלל קורוזיה או בגלל טעות בבניה – שיעורו לדעת בית הלל גדול יותר – כפותח טפח, ולדעת בית שמאי שיעורו כלשהו. לעניין החור שבדלת ראו שם משנה ג, שם מוחלפים שמות החולקים; כאן מודים גם בית שמאי שהשיעור הוא פותח טפח, כי מטרת החור היא שיוכלו להכניס לתוכו מפתח.}} [בַּמֶּה מַקִּיפִין בְּצָמִיד וּפָתִיל? בְּסִיד וּבְגִבְסַס וּבְטִיט וּבְצּוֹאָה, בְּשַׂעַף] (בְּשֶׁפֶךְ) וּבְשָׂרָף בְּשַׁעֲוָה וּבְזֶפֶת וּגִסְטְרוֹן. "פָּתוּחַ", כָּל הַפָּתוּחַ לְצֹרֶךְ – טָמֵא. מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל הָעוֹשֶׂה מָאוֹר בַּתְּחִלָּה שִׁעוּרוֹ כִּמְלֹא מַקְדֵּחַ גָּדוֹל שֶׁל לִשְׁכָּה. שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר; אֵלּוּ הֵן שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר... הָעוֹשֶׂה פֶּתַח בֵּינָהּ לְבֵין בֵּיתָהּ, בֵּינָהּ לְבֵין חֲבֶרְתָּהּ, לְהַשְׁמִיעַ אֶת הַקּוֹל וּלְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר – שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. הַדֶּלֶת שֶׁשִּׁיֵּר בָּהּ הֶחָרָשׁ, בֵּין מִלְּמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן בֵּין מִן הַצְּדָדִין, אוֹ שֶׁפְּתָחַתּוּ הָרוּחַ, אוֹ שֶׁהֵגִיפוֹ וְלֹא מֵרְקוֹ - שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. הַחוֹר שֶׁבַּדֶּלֶת – שִׁעוּרוֹ מְלֹא אֶגְרוֹף, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. {{ב|גַּרְדִּי|אורג}} שֶׁחָפַר מְלֹא קָנֶה, וְכֵן לְכַר אוֹ לְ{{ב|אִסְפָּטִי|כלי אריגה}} – שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: חוֹר הַדֶּלֶת מַהוּ? אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אָמְרוּ: מַה שּׁוֹנֶה? אָמְרוּ לָהֶן: שֶׁזֶּה עָשׂוּי לְצֹרֶךְ וְזֶה אֵינוֹ עָשׂוּי לְצֹרֶךְ. {{הע-שמאל|הדין של תנור מטוייח דומה לדיני החור בקיר או בדלת: גם כאן מבחינים בין מקומות שלא טוייחו בכוונה בידי אדם לבין מקום לא מטוייח שנוצר מעצמו ע"י נשירת הטיח; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ה#משנה ח|כלים ה ח,]] שהתנור המטוייח שיש חול בין החרס שלו ובין הטיח – חסין מפני הטומאה. לעניין החור בעין התנור (בתחתיתו שממנה מוציאים את האפר) ראו [[ביאור:משנה כלים פרק ט#משנה ח|כלים ט ח,]] שם נוספה מחלוקת חכמים ור' יהודה האם הכוש (המצת של התנור) דולק או אינו דולק; אם החור לפחות בגודל האמור – התנור והחבית פסולים לשימוש ולכן אינם מקבלים טומאה.}} בְּלוֹיֵי הַכְּתָלִים שֶׁחֵרְרוּם שְׁרָצִים אוֹ שֶׁאֲכָלַתּוּ מַלַּחַת – שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. מִי שֶׁהָיָה טָח בַּתַּנּוּר וְשִׁיֵּר בּוֹ – הֲרֵי זֶה כָּל שֶׁהוּא; וּבִזְמַן שֶׁפֵּרַע מֵעַצְמוֹ – שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. תַּנּוּר שֶׁנִּקַּב מֵעֵינוֹ – שִׁעוּרוֹ מְלֹא חוּט תְּמָרָה כָּפוּל, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְלֹא כּוּשׁ דּוֹלֵק. נִקַּב מִצִּדּוֹ – שִׁעוּרוֹ מְלֹא (צִדּוֹ) [כּוּשׁ] דּוֹלֵק; נִכְנָס מִן הַצַּד – נִכְנָס, מִן {{ב|הָאֶמְצַע|מלמעלה}} – אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי (יִשְׁמָעֵאל) [שִׁמְעוֹן] אוֹמֵר: בָּאֶמְצַע נִכְנָס, מִן הַצַּד אֵינוֹ נִכְנָס. [מְגוּפַת חָבִית שֶׁנִּקְּבָה – שִׁעוּרָהּ מְלֹא מִצָּה שֶׁל קָנֶה, מִן הַצַּד נִכְנָס וּמִן הָאֶמְצַע אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִן הָאֶמְצַע נִכְנָס וּמִן הַצַּד אֵינוֹ נִכְנָס.] מְגוּפַת חָבִית שֶׁנִּקְּבָה – שִׁעוּרָהּ מְלֹא (מִידָּה) [מִצָּה] שֶׁל שִׁיפוֹן; מִן הַצַּד נִכְנָס, מִן הָאֶמְצַע אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִן הָאֶמְצַע נִכְנָס, מִן הַצְּדָדִין אֵינוֹ נִכְנָס. {{הע-שמאל|מכסים של כדי נוזלים שיש בהם חור כלשהו או שנסדקו – נפסלו לשימוש והם ותכולתם טהורים, למרות שאין להם צמיד פתיל. כלומר השמן שבכד טהור אם הוא בכלי סגור היטב בצמיד פתיל – וכן בכלי מכוסה במכסה סדוק. הוא נטמא במצבי הביניים: אם הוא בכד פתוח או בכד המכוסה במכסה שלם בלי צמיד פתיל; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ג|כלים ג א.]]}} כִּסּוּי כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן וְכִסּוּיֵי טְפִיחֵי – הֲרֵי אֵלּוּ כָּל שֶׁהֵן. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הוֹאִיל וְנֶאֱמַר "צָמִיד פָּתִיל", מָה אֲנִי מְקַיֵּם "פָּתוּחַ"? לְרַבּוֹת אֶת הַסָּדוּק. }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אדם שהאהיל על המת למדנו מ"כל הבא אל האוהל" (פס' יד). אם גופת המת האהילה על הטהור שהיה מתחתיה – גם אז האדם טמא, שנאמר "יטמא שבעת ימים".}} אֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא אָדָם מַאֲהִיל עַל מֵת – טָמֵא; וּמִנַּיִן אָדָם שֶׁהֶאֱהִיל עָלָיו הַמֵּת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"'''. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]] בניגוד למשנה, הדרשה שלפנינו מחמירה גם בדופק דופקין. הגולל הוא האבן שעל המת, וכן האבן הסותמת את כוך הקבורה וכן האבן הסותמת את מערת הקבורה בכלל. הדופק הוא האבן המחזיקה את הגולל.}} '''"פְּנֵי הַשָּׂדֶה"''' – זֶה פִּתְחוֹ שֶׁל קֶבֶר; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת הַגּוֹלֵל; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת הַדּוֹפֵק; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת דּוֹפֵק אַחַר דּוֹפֵק! '''"בַּחֲלַל חֶרֶב"''' – בְּחָלָל שֶׁדַּרְכּוֹ לֵיהָרֵג בְּחֶרֶב, פְּרָט לְאִשָּׁה שֶׁמֵּת עֻבָּרָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ. {{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה לפס' יא.}} וּמִנַּיִן אַף חֲכָמָה שֶׁהוֹשִׁיטָה יָדָהּ לְתוֹךְ מֵעֶיהָ שֶׁל אִשָּׁה תְּהֵא טְמֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כָּל הַנֹּגֵעַ"''' (פס' יג). יָכוֹל כָּל הַיָּמִים שֶׁהַחֲכָמָה טְמֵאָה אַף הָאִשָּׁה תְּהֵא טְמֵאָה? אָמַרְתָּ '''"הוּא יִתְחַטָּא"''', (פס' יב) – פְּרָט לָזֶה! {{הע-שמאל|למחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד:]] ר' אליעזר מטמא גם את הנושא את הגולל, ולא רק את הנוגע בו או את הנמצא עם הגולל באוהל. לדעתו ניתן להסיק בקל וחומר מטומאת נבלה, שמטמאת במגע ובמשא: כיוון שטומאתה קלה מטומאת הדופק, המטמא גם באוהל – הרי שגם הוא מטמא במשא; וראו [[ביאור:תוספתא/אהלות/ג#ד|תוספתא אהלות ג ד.]]}} '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – מִשּׁוּם מַגָּע הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשָּׂא, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשָּׂא, מִקַּל וָחֹמֶר מִנְּבֵלָה; אָמְרוּ לוֹ: לֹא! אִם אָמַרְתָּ בִּנְבֵלָה, שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא לְאַחַר פְּרִישָׁה, תֹּאמַר בַּגּוֹלֵל, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא לְאַחַר פְּרִישָׁה? {{הע-שמאל|ר' יהושע סבור שסוכה הפתוחה למערת הקבורה אמנם טמאה ומה שבתוכה נטמא מהאוהל שבסוכה, אבל המסיט אותה אינו נטמא. בכך הוא רואה תקדים לטענה שיש טמאים במגע ובאוהל ולא במשא, ובאותה קטגוריה הוא מונה את הגולל והדופק, וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד;]] אבל ר' אליעזר חולק גם כאן, וטוען שהסוכה טמאה טומאת אהל - וגם במשא, ושהמסיט את הסוכה הנטויה על הקברים נטמא.}} אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא סֻכָּה שֶׁהִיא עַל פִּתְחוֹ שֶׁל קֶבֶר, מַהוּ? אָמַר לוֹ: מַה הִיא? – אַגִּיד לְךָ: סֻכָּתְךָ מַה הִיא? אִם יֵשׁ לָהּ {{ב|פֶּתַח|חוץ מהיציאה לקברים}} – הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה, וְאִם לָאו – הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה! {{הע-שמאל|ר' עקיבא סבר שר' אליעזר למד מדין המטמא במגע אל דין הנושא, וטען שאי אפשר ללמוד כך כי יש דברים המטמאים רק במגע ולא במשא; אבל ר' אליעזר הסביר לו שאת טומאת המשא של הגולל והדופק הוא לומד מכך שהם מטמאים באהל, וטומאת אהלים נדירה יותר מטומאת משא, שהרי זבים וזבות, נידות ויולדות טמאים טומאת משא ולא טומאת אהל!}} נִסְתַּלֵּק רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְקָפַץ רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר, אֶת מִי רִבְּתָה תוֹרָה: טֻמְאַת מַגָּע אוֹ טֻמְאַת מַשָּׂא? בּוֹא וּרְאֵה, שֶׁרִבְּתָה תוֹרָה טֻמְאַת מַגָּע מִטֻּמְאַת מַשָּׂא, שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא: הַגּוֹלֵל, וְהַדּוֹפֵק, הַבֶּגֶד שֶׁל מֵת – {{ב|מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא.|אבל לשיטת ר' אליעזר שלוש הדוגמאות הללו מטמאות גם במשא.}} וְאִם מְטַמֵּא הַגּוֹלֵל בְּמַגָּע, מְרֻבֶּה – יְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, מְמֻעָט? אָמַר לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר אֶת מִי רִבְּתָה הַתּוֹרָה: אוֹ טֻמְאַת מַגָּע, אוֹ טֻמְאַת מַשָּׂא אוֹ טֻמְאַת אֹהֶל? אֲנִי אוֹמֵר שֶׁרִבְּתָה הַתּוֹרָה טֻמְאַת מַשָּׂא מִטֻּמְאַת אֹהֶל, שֶׁהַרְבֵּה מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא וְאֵין מְטַמֵּא בְּאֹהֶל: זָבִין וְזָבוֹת יוֹכִיחַ! נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת מְטַמְּאוֹת בְּמַשָּׂא וְאֵין מְטַמְּאוֹת בְּאֹהֶל; אִם מְטַמֵּא הַגּוֹלֵל בְּאֹהֶל, הַמּוּעָט – לֹא יְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, הַמְרֻבֶּה? {{הע-שמאל|ר' אליעזר מודה שיש הגיון עקבי בדברי ר' עקיבא, שלדידו הגולל אינו מטמא במשא, כמו בגדי המת; אבל מבקש שיוכיח לו גם לפי שיטתו שלו, שלפיה בגדי המת מטמאים גם במשא. ר' עקיבא מנסה להוכיח כך: קנה נייד המונח מעל המשקוף והמת מתחתיו – גורם לכל הבית להיטמא (ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק יד#משנה ג|אהלות יד ג.]]) לדעת ר' עקיבא הקנה, המטמא באהל, אינו מטמא בהיסט ובמשא, והוא דימה את הקנה לגולל ולדופק; אבל ר' אליעזר כפר גם כאן, ולדעתו גם הקנה מטמא במשא, ולכן הוא ביקש הוכחה אחרת. וזאת הטענה של ר' עקיבא: טומאת הזב חמורה יחסית לטומאת המת, כי הזב מטמא משכב ומושב, והמת לא; אבל זב שהחזיק אדם טהור אינו מטמא אותו, אלא רק אם אחז הזב תרומה או מע"ש הם נפסלים; ראו [[ביאור:תוספתא/זבים/ה|תוספתא זבים ה א.]] האנומליה הזאת מוכיחה לדעת ר' עקיבא שכל ענייני הטומאה אינם ערוכים בדרך היררכית, ולכן אין מקום למסקנות של ר' אליעזר לעניין טומאת הגולל והדופק במשא.}} [אָמַר לוֹ: הֱשִׁיבֹתָ {{ב|עַל יָדֶיךָ|לפי שיטתך}}, הָשֵׁב עַל יָדַי! אָמַר לוֹ: אֲנִי מֵשִׁיב עַל יָדֶיךָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּכְפֹּר בִּי.] הַבַּיִת שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא. הַמּוֹסִיף יָדוֹ עַל הַמַּשְׁקוֹף מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא. [הַמַּכְנִיס יָדוֹ {{ב|עִם|מתחת}} הַמַּשְׁקוֹף, מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא.] {{ב|(עַל) [שָׁלַח] הַקָּנֶה וְהֵסִיט|הניח ידו על הקנה והסיט אותו}}? וְכָפַר זֶה בָּזֶה. {{ב|אָמַר לוֹ|ר' אליעזר לר' עקיבא}}: הֵשִׁיבוֹתָ עַל יָדֶיךָ, הֲשִׁיבֵנִי עַל יָדִי! אָמַר לוֹ: אֲנִי מֵשִׁיב עַל יָדְךָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּכְפֹּר בִּי; אָמַר לוֹ: אַתָּה כּוֹפֵר {{ב|שֶׁלֹּא יְטַמֵּא|הקנה}} בְּמַשָּׂא, וַאֲנִי כּוֹפֵר שֶׁלֹּא יְטַמֵּא בְּמַגָּע כָּל עִקָּר! וּמָה אִם הַזָּב, שֶׁיָּצָא מִתַּחְתָּיו מִשְׁכָּב לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים, לֹא יָצָא מִמֶּנּוּ מַגַּע כֵּלִים אֶלָּא לְטַמֵּא אֳכָלִין וּמַשְׁקִין – הַמֵּת, שֶׁלֹּא יָצָא מִתַּחְתָּיו מִשְׁכָּב לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יֵצֵא מִמֶּנּוּ מַגַּע כֵּלִים {{ב|[אֶלָּא]|ע"פ הורוביץ}} לְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִים? {{הע-שמאל|ר' שמעון טוען שאין להשוות את טומאת המשא לטומאת המגע, שהרי כלים שהוסטו ע"י המת אינם נטמאים, אלא עדיף להשוות את טומאת האהל לטומאת מגע, והשוו לדבריו [[ביאור:תוספתא/אהלות/טו#ח|בתוספתא אהלות טו ח.]]}} אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לְהִזָּדְקֵק לְכָךְ; אֶלָּא: הוֹאִיל וְאָדָם הַנּוֹגֵעַ בַּמֵּת טָמֵא, הַמַּאֲהִיל טָמֵא, וְהַמֵּסִיט טָמֵא, וְהַכֵּלִים הַנּוֹגְעִין בַּמֵּת טְמֵאִים, וּמַאֲהִילִין טְמֵאִין, וּמְסִיטִין {{ב|(טְמֵאִין) [טְהוֹרִים]|הגהה על פי משנה זבים ד,ו}} – מוּטָב לְהַקִּישׁ מַגָּע לְאֹהֶל, שֶׁכֵּן הוּא שָׁוֶה לַכֵּלִים כְּאָדָם וְלֹא לְהַקִּישׁוֹ לְמַשָּׂא, שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה לַכֵּלִים כְּאָדָם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]] הדרשה חוזרת ומצטטת את המשנה, ומנסה להכריע את ההלכה כר' אליעזר מהמסורת שמביא ר' שמעון אחי עזריה, אבל ר' יהושע טוען גם הוא למסורת, שרק אם נדבק לגולל עפר מבית הקברות הוא מטמא במשא, ואילו גולל נקי אינו מטמא במשא; ואכן ר' יהודה תומך בטענה שאין להסיט את עפר בית הקברות במקל, כלומר הסטתו מטמאת אפילו אם לא נגעו בעפר.}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ מְטַמֵּא! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה: לָמָּה אַתֶּם דָּנִין? וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא טָמֵא! אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שִׁמְעוֹן אָחִי, אֵינִי יָכוֹל לְהַכְחִישְׁךָ, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתָּ סְתָם; וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ: בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ תַּחְתָּיו עֲפַר קְבָרוֹת – מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, וְאִם לָאו – אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: כֵּן הָיִינוּ {{ב|מִתְקַלִּים|מתקשים}} בָּ{{ב|הָר הַזֶּה|דעת ר' יהושע}}: אֵין מְסִיטִין עֲפַר קְבָרוֹת [בָ{{ב|אָבָיִּן|אתי חפירה}}], וְאֵין מְסִיטִין עֲפַר בֵּית הַפְּרָס בְּמַקֵּל! {{הע-שמאל|מעשה המסייע לר' יהושע: הגברים הסיטו את הגולל ועשו את פסחיהם, מכאן שהסטת הגולל אינה מטמאת! המעשה מעיד כבדרך אגב שהנשים לא עשו באותה שנה את הפסח, והעדיפו שהגברים יעשו אותו בטהרה.}} רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מַעֲשֶׂה בְּבֵית דָּגוֹן שֶׁבִּיהוּדָה, שֶׁמֵּת שָׁם מֵת בְּעֶרֶב פֶּסַח, וְהָלְכוּ הַנָּשִׁים וְקָשְׁרוּ הַחֶבֶל בַּגּוֹלֵל וּמָשְׁכוּ אוֹתוֹ הָאֲנָשִׁים, וְנִכְנְסוּ הַנָּשִׁים וְקָבְרוּ אֶת הַמֵּת, וְהָלְכוּ הָאֲנָשִׁים וְעָשׂוּ אֶת פִּסְחֵיהֶם בְּטָהֳרָה! {{הע-שמאל|אם חזר למקום שבו התחיל את החריש, והתחיל לחרוש משם בכיוון הפוך, ונמצאה עצם אדם בתלם השני – התלם הראשון אינו בית הפרס; אם חרש שתי וערב ונמצאה עצם – כל השטח החרוש הוא בית הפרס; אם בין תלם למשנהו עבר חצי יום – המחרשה התנקתה כאילו ניער אותה, והחריש של הבוקר אינו בית הפרס; והשוו [[ביאור:משנה אהלות פרק יז|אהלות יז א-ב,]] שם לא מופיעה דעת בית שמאי.}} [רַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר: בֵּית הַפְּרָס עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ עוֹשֶׂה! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲחִי רַבִּי עֲזַרְיָה: לָמָּה אַתֶּם דָּנִין? וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה! אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שִׁמְעוֹן אָחִי, אֵינִי יָכוֹל לְהַכְחִישְׁךָ, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתָּ סְתָם; וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ:] בִּזְמַן שֶׁחָרַשׁ כָּל הַמַּעֲנָה כְּאַחַת – הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה; חָרַשׁ חֲצִי מַעֲנָה, וְחָזַר וְחָרַשׁ מִמֶּנָּה וְלַחוּץ – אֵינוֹ עוֹשֶׂה. כֵּיצַד בֵּית הַפְּרָס [שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס?] שֶׁאָבַד קֶבֶר בְּתוֹכָהּ, חֲרָשָׁהּ צָפוֹן וְדָרוֹם, וְחָזַר וַחֲרָשָׁהּ מִזְרָח וּמַעֲרָב – זֶהוּ בֵּית הַפְּרָס שֶׁעוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס. כֵּיצַד בֵּית הַפְּרָס שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס? שָׂדֶה שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר, חֲרָשָׁהּ בַּשַּׁחַר וְחָזַר וַחֲרָשָׁהּ בֵּין הָעַרְבַּיִם – אֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס. עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס אֲפִלּוּ בְּבִקְעָה גְּדוֹלָה, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: {{ב|אֲפִלּוּ מֵאָה אַמָּה.|אבל לא יותר.}} {{הע-שמאל|לדעת ר' אליעזר גם דופק דופקין (אבן המחזיקה אבן גדולה יותר, והיא מחזיקה את הגולל) טמא; רשב"ג חולק עליו בעניין זה; והשוו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד,]] כרשב"ג.}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא; אֵין לִי אֶלָּא הַגּוֹלֵל, מִנַּיִן לְרַבּוֹת דּוֹפֵק אַחַר דּוֹפֵק? שֶׁאִם יִמָּשֵׁךְ הָאַחֲרוֹן שֶׁבֵּינוֹ – הַשֵּׁנִי נוֹפֵל! אֶלָּא שֶׁהָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק טָמֵא, אֲבָל דָּפְקֵי דָּפְקִין טָהוֹר! }} ===פסוק יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גם אשה יכולה לקדש את המים ע"י פיזור האפר עליהם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ד|פרה ה ד,]] דעת ר' יהודה. יש לפזר את אפר הפרה, ולא אדמה ממקום השריפה או סיד; אבל אם היו רגבי אדמה שיש בהם גם חלק מהאפר – יכולים לקדש בהם. הכלי של מי החטאת ("קלל") צריך להיות שלם, ואת האפר צריך אדם להניח בו בעצמו, ולא הרוח.}} 'וְלָקַח' – '''"וְלָקְחוּ"''', אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה לְקַדֵּשׁ. '''"עָפָר"''' – פְּרָט לְסִיד; '''"מֵעֲפַר"''' – פְּרָט לְחַרְסִית. 'שְׂרֵפָה' – וְלֹא בִּזְמַן שֶׁנִּשְׁבַּר הַקָּלָל, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁפֵּרְחַתּוּ הָרוּחַ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהֵגִיפוּ וְלֹא מֵרְחוּ. וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה פֶּחָם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו מִקְצָת עָפָר, שֶׁיִּכְתְּשֶׁנּוּ וְיַזֶּה מִמֶּנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת"'''! {{הע-שמאל|מי החטאת צריכים להיות ראויים לשתיה, ונובעים ממעיין – לא מי בור או באר; וראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח.]] לפסילת כלי המחובר לקרקע ראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ז|פרה ה ז.]]}} ['''"וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים"''' – מַיִם שֶׁהֵן חַיִּים עֲלֵיהֶם. פְּרָט לִמְלוּחִים וְלִ{{ב|מְלוּגִין|מים חמים}} וְלִמְתוּקִין.] '''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט {{ב|לְמֵימֵי תַּעֲרֹבוֹת,|מים מכמה מקורות}} [{{ב|קַלִּרֹהֵָא|Kallirrhóē - מעיינות חמים ליד ים המלח}}]. ['''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט] {{ב|לְמֵימֵי מַשּׂוּאוֹת,|מים ששימשו לכביסה}} וְלַמַּבּוּעַ {{ב|(הַפּוֹסֶלֶת) [הַפּוֹסֵק]|מעיין שלעיתים מפסיק לנבוע}}. ['''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט {{ב|(לַכִּנּוּף) [לְנֶטֶף]|מים עומדים}} {{ב|וְלַמַּבּוּעַ הַחוֹלֵט|מים חמים כגון חמי טבריה}}! '''"אֶל כְּלִי"''' – בִּכְלִי מְקַדְּשִׁין, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בְּקַרְקַע. מִכָּאן אָמְרוּ: מַכְתֶּשֶׁת שֶׁמְּחֻבֶּרֶת לַקַּרְקַע – אֵין מְמַלְּאִין בָּהּ, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בָּהּ, וְאֵין מַזִּין מִמֶּנָּה, וְאֵין צְרִיכָה צָמִיד פָּתִיל, וְאֵין פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה, וְאֵינָהּ מַכְשֶׁרֶת אֶת הַזְּרָעִים; וּבִזְמַן שֶׁהִיא תְּלוּשָׁה מִן הַקַּרְקַע – מְמַלְּאִין מִמֶּנָּה וכו' עד וּמַכְשֶׁרֶת אֶת הַזְּרָעִים! }} ===פסוק יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|את ההזיה עושים ע"י האיזוב, יש להשתמש במספיק מים כדי שיוכל לטבול בהם את האיזוב, ושישארו מים גם אחרי טבילת האיזוב. אין לשפוך את מי החטאת על האיזוב, אלא יש לטבול אותו בהם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב|פרה יב א-ב.]]}} '''"וְלָקַח אֵזוֹב"''' – בְּאֵזוֹב מַזִּין, וְלֹא בַּקֵּיסָם הַקָּשׁוּר בּוֹ. '''"וְטָבַל"''' – וְלֹא הַמַּסְפִּיג. '''"בַּמַּיִם"''' – וְלֹא הַמְעָרֶה; אָמְרוּ: מַסְפִּיגִין לִטְבִילָה וְאֵין מַסְפִּיגִין לְהַזָּיָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֵין מַסְפִּיגִין לֹא לִטְבִילָה וְלֹא לְהַזָּיָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה י|פרה יב י.]] יכולה אשה לכוון את פעולת הקטן, בתנאי שהוא יעשה את כל שלבי ההזאה בעצמו; והשוו ליחסים בין כהן לחכם בענייני נגעים [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|בנגעים ג א;]] לעיל פס' יז ראינו שאשה יכולה לקדש את המים בזריית האפר, אבל היא אינה מורשית להזות על הטמאים.}} '''"אִישׁ טָהוֹר"''' – "אִישׁ" פְּרָט לְאִשָּׁה. אוֹ "אִישׁ" פְּרָט לְקָטָן? אָמַרְתָּ "טָהוֹר", לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן! אָמְרוּ: מְסַעֶדֶת הָאִשָּׁה אֶת הַקָּטָן – וְהוּא מַזֶּה; אֲבָל לֹא תִּטְבֹּל אֶת הָאֵזוֹב וְתִתֵּן לוֹ. אִם טָבְלָה וְנָתְנָה לוֹ – הַזָּיָתוֹ פְּסוּלָה! ['''"וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל"''' – {{ב|זֶה הָאֹהֶל|אוהל יריעות}} שֶׁהוּא טָעוּן הַזָּיָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק א|אהלות א א;]] מה הוא האורך המקסימלי של שרשרת הטומאה? לדברי ר' יוסי ראו [[ביאור:תוספתא/אהלות/א|תוספתא אהלות א א.]]}} '''"וְעַל הַכֵּלִים"''' – אֵלּוּ הַכֵּלִים שֶׁהֵן טְעוּנִין הַזָּיָה.] '''"וְעַל כָּל הַכֵּלִים"''' – רִבָּה. אָדָם נוֹגֵעַ בְּכֵלִים נוֹגְעִים בְּמֵת, {{ב|(שיגעו) [שֶׁיָּגוּרוּ]| שיגררו, שייטמאו בנגיעה}} בְּכֵלִים אֲחֵרִים. (אינו) [מִכָּאן] הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חֲמִשָּׁה מְטַמְּאִין בְּמֵת – אַרְבָּעָה טְמֵאִין טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. [אַרְבָּעָה טְמֵאִים בְּמֵת – שְׁלֹשָׁה טְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. שְׁלֹשָׁה טְמֵאִים בְּמֵת – שְׁנַיִם טְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב.] כֵּיצַד שְׁנַיִם? אָדָם הַנּוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, אָדָם נוֹגֵעַ בּוֹ – טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. אָדָם בֵּין הַכֵּלִים – גּוֹרְרִים אַרְבָּעָה לְטֻמְאָה. וְכֵלִים בָּאָדָם – גּוֹרְרִים שְׁלֹשָׁה לְטֻמְאָה. וְאָדָם בָּאָדָם – גּוֹרְרִים שְׁנַיִם לְטֻמְאָה. חֹמֶר בָּאָדָם מִבַּכֵּלִים, וְכֵלִים מִבָּאָדָם: שֶׁהַכֵּלִים שְׁלֹשָׁה, וְאָדָם שְׁנַיִם. חֹמֶר בָּאָדָם: שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא בָּאֶמְצַע – הֵם אַרְבָּעָה, אֵינוֹ בָּאֶמְצַע – הֵם שְׁלֹשָׁה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: [כֹּל הַמִּטַּמֵּא בְּמֵת טֻמְאַת שִׁבְעָה – מִטַּמֵּא בְּזָב טֻמְאַת עֶרֶב,] כֹּל הַמִּטַּמֵּא בְּמֵת טֻמְאַת עֶרֶב – טָהוֹר בְּזָב מִכְּלוּם. }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם הזבים וכו' הם גם טמאי מת – ניתן להזות עליהם ולטהר אותם מטומאת המת למרות שהם עדיין טמאים בטומאות אחרות. לעניין הכוונה ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה ב|פרה יב ב.]] הטבילה דומה לשקיעת השמש: היא צריכה להיות לכל הגוף בבת אחת, והשוו [[ביאור:ספרא/אמור#פרק ד|ספרא אמור פרק ד ז.]]}} '''"וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא"''' – כָּל הַטְּמֵאִין מְקַבְּלִין הַזָּיָה, כְּגוֹן זָבִין וְזָבוֹת, נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת. '''"וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא"''' – וְלֹא בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת עַל הַטָּמֵא. '''"וְרָחַץ בַּמַּיִם... וְטָהֵר בָּעָרֶב"''' – מָה עֶרֶב שֶׁהוּא בָּא כֻּלּוֹ, אַף הוּא כְּשֶׁיָּבֹא כֻּלּוֹ בַּמַּיִם – וְטָהֵר. }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם נשארה בקלל רק רטיבות, ואין בו מים המספיקים להזאה – הרטיבות אינה מטמאת במשא אלא רק במגע. והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכט|ספרי קכט,]] שם חילקו בין טומאת אוכלין לטומאת גוף המזה ובגדיו.}} '''"וּמַזֵּה מֵי נִדָּה"''' – מַיִם שֶׁהֵן רְאוּיִין לְנִדָּה, לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים; וְלֹא מַיִם שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה! מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵי הַנִּדָּה"'''? – רִבָּה מֵי חַטָּאת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה, שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. 'הַנֹּגֵעַ' – '''"וְהַנֹּגֵעַ"''' – רִבָּה מֵי חַטָּאת שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה, שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בְּמַגָּע אֲבָל לֹא בְּמַשָּׂא. {{הע-שמאל| מי חטאת שעדיין לא הוזו ("לא עשו מצוותן") מטמאים את המזה שנטהר לחטאת, ונגע במים בידיו; אבל אם לא נגע בהם בידיו, אלא רק ברגליו או בשאר גופו – המזה טהור. ואילו אם נגע בהם כהן הטהור לתרומה - הוא נטמא; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ח|פרה ט ח.]] מי חטאת שעשו מצוותם (שהזו אותם), לדעת בית שמאי אינם מטמאים כלל, ראו [[ביאור:משנה עדיות פרק ה#משנה ג|עדיות ה ג;]] וראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה ד|פרה יב ד,]] שנראה מתאים לשיטתם. לדעת בית הלל, וכן כאן, המים אמנם אינם מטמאים כהן שנטהר לתרומה, אבל אם נגעו בידי המזה – הוא נטמא. מי חטאת שקפאו פסולים עד שיפשירו, כלומר הם פסולים זמנית. אם הכהן נגע בהם בידו – הוא טמא טומאת ידים, ואילו המזה מהם נשאר טהור.}} הֵעִיד רַבִּי חֲנִינָא מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה זְקֵנִים שֶׁבָּאוּ מִיהוּדָה וְאָמְרוּ: מֵי חַטָּאת שֶׁלֹּא עָשׂוּ מִצְוָתָן וְנִטְמְאוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה – מְטַמְּאִין אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת תְּרוּמָתוֹ, וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, וּמְטַמְּאִים אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ. מֵי חַטָּאת שֶׁעָשׂוּ מִצְוָתָן וְנִטְמְאוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה – מְטַמְּאִין אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן לֹא בְּיָדוֹ וְלֹא בְּרַגְלוֹ. בִּזְמַן שֶׁנִּפְסָלִים מִמֵּימֵי הַטְּלָלִים מִמֵּימֵי הַשְּׁלָגִים – מְטַמֵּא הַכֹּהֵן בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ וְלֹא בְּרַגְלוֹ – קַל וָחֹמֶר! {{הע-שמאל|ר' שמעון מקשה ומציע ללמוד קל וחומר נוסף, שהרי במי חטאת שעשו מצוותם חמור המזה מהכהן; הוא מנסה ללמוד מכך שגם במי חטאת שלא עשו מצוותם יהיה דינו של המזה חמור מזה של הכהן, והוא יהיה טמא; אבל ר' עקיבא טען שאין מקום לק"ו, כי ניתן לטעון שדווקא דין הכהן חמור, שהרי הוא עלול לטמא אנשים אחרים, ואילו המזה, אם נטמא – נטמא, ואין פעולת ההזאה משפיעה על אנשים טהורים.}} אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא: וּמָה {{ב|בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַכֹּהֵן מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ|במי חטאת שעשו מצוותם והוזו}}, הֲרֵי הַמַּזֶּה מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ; {{ב|מָקוֹם שֶׁהַכֹּהֵן מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ וּבְרַגְלוֹ|במי חטאת שלא עשו מצוותם}}, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא הַמַּזֶּה מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ וּבְרַגְלוֹ? מַה לַכֹּהֵן, מְטַמֵּא לַטְּמֵאִים וּמְטַמֵּא לַטְּהוֹרִים; מַה לַמַּזֶּה, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא לַטְּמֵאִים וְאֵינוֹ מְטַמֵּא לַטְּהוֹרִים! {{הע-שמאל|אם המים היו פסולים, בין פיזר עליהם אפר כשר בין לא - המים מטמאים את הכהן בידיו וברגליו, כדין מים שלא נעשתה מצוותם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ט|פרה ט ט.]] ר' יעקב רואה אותם כמים טמאים, המטמאים את הידיים. אם המים כשרים והאפר פסול – ר' שמעון רואה אותם כמים טמאים, ואילו ר' אליעזר בן יעקב רואה אותם כמים רגילים, שמותר לשתותם וללוש בהם עיסה של קדשים; וראו מחלוקת מקבילה [[ביאור:תוספתא/פרה/י|בתוספתא פרה י א.]]}} אֵפֶר כָּשֵׁר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם פְּסוּלִין – מְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת הַתְּרוּמָה. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: מְטַמְּאִים הֵם מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. אֵפֶר פָּסוּל שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם כְּשֵׁרִים – רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מְטַמְּאִים הֵם מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: כְּשֵׁרִין הֵן לָלוּשׁ בָּהֶן אֶת הָעִסָּה! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הטומאה מתפשטת מהאדם הטמא לבגדיו ולכלים , וכן מהכלים והבגדים לאדם אחר הנוגע בהם, אבל האדם השני טמא רק עד הערב; דעת ר' יוסי אינה מובנת.}} '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"''' – מַגִּיד שֶׁמְּטַמֵּא בְּגָדִים. יָכוֹל בְּגָדִים שֶׁנִּטְמְאוּ מִתַּחַת הַמֵּת? וּמִנַּיִן אַף בְּגָדִים שֶׁנִּטְמְאוּ מִתַּחַת הַזָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"'''. וּמִנַּיִן {{ב|שֶׁיָּגוּרוּ|שיגררו, שייטמאו בנגיעה}} כֵּלִים בָּאָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"'''. וּמִנַּיִן שֶׁיָּגוּרוּ אָדָם וְכֵלִים? אָמַרְתָּ: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב"'''. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הָיָה מְטַמֵּא בְּכֻלָּן טֻמְאַת שִׁבְעָה. }} 26x5p2wn1dkzz8yxq8s3pjmyzsf4zj7 106 1701787 3011614 3003764 2026-05-08T06:36:07Z Michaelkimmel2 44530 3011614 wikitext text/x-wiki ==פרק לא== ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה על פסוק זה (ממדרש הגדול) אינה במהדורת הורוביץ, אך לדעת כהנא (אקדמות, 72) מקורה בספרי זוטא. ב[[ביאור:ספרי במדבר/לא|ספרי קנז]], דעה זו שייכת לרבי נתן, הסובר שעדיף להשאיר לאויב אפשרות לברוח ולא לאלץ אותו להלחם עד מוות, בעוד מעדיפים מצור מלא.}} ['''"וַיִּצְבְּאוּ עַל מִדְיָן"''' - מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה"? מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הִקִּיפוּ עַל הָעִיר אֶלָּא מִשָּׁלֹשׁ רוּחוֹת בִּלְבַד, וְהִנִּיחוּ רוּחַ רְבִיעִית פְּנוּיָה בְּלֹא הַקָּפָה; כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם לַבּוֹרֵחַ לִבְרֹחַ, וּלְמִי שֶׁרוֹצֶה לְהִמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ.] ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הריגת השבויות היתה רק לאלו שזוהו כמחטיאות את העם, בהליך שיפוטי - ולא אוטומטית.}} '''"הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' - אֵין זוֹ תְּחִלָּה לָהֶם אוֹ שְׁנִיָּה לָהֶם. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מַכִּירִין אֶת כֻּלָּן, וְאוֹמְרִין זֶה לָזֶה: 'זוֹ הִיא שֶׁחָטָא עִמָּהּ פְּלוֹנִי'! }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הלוחמים ומי שהיו איתם נשארים מחוץ למחנה. דיני טומאה מורחבים לכל טמאי המת באוהל או במגע – ראו גם [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יט#פסוק יא|לעיל פרק יט יא.]]}} "'''וְאַתֶּם חֲנוּ'''", אֵין לִי אֶלָּא אַתֶּם; מִנַּיִן לְרַבּוֹת גֵּרִים נָשִׁים וַעֲבָדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "אַתֶּם... אַתֶּם". "'''כֹּל הֹרֵג נֶפֶשׁ'''" – לְרַבּוֹת הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת! "'''נֹגֵעַ בֶּחָלָל'''" – לְרַבּוֹת אֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עָלָיו בָּשָׂר כָּרָאוּי! וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר "'''וְכֹל נֹגֵעַ'''" – רִיבָה עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה, שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא! {{הע-שמאל|אין גויים מקבלים הזאה; ההזאה במי החטאת אינה ניתנת לגויים אלא היא פריבילגיה של ישראל בלבד; וראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יט#פסוק י|לעיל יט י.]]}} "'''וְטִהַרְתֶּם אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם'''", יָכוֹל יְהוּא מְקַבְּלִין הַזָּיָה עַד שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ לַבְּרִית? תַּלְמוּד לוֹמַר "'''אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם'''": מָה אַתֶּם, בְּנֵי בְּרִית מְקַבְּלִים הַזָּיָה – אַף הַשְּׁבוּיָה, כְּשֶׁתָּבוֹא לַבְּרִית וְתִטָּמֵא – מְקַבֶּלֶת הַזָּיָה: }} ===פסוק כ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כז#משנה ב|כלים כז ב:]] אריגים בגודל שלוש על שלוש אצבעות מקבלים טומאת אהל, ובגדל 3X3 טפחים מקבלים טומאת מדרס וכו'. וראו [[ביאור:ספרא/שמיני#פרק ח|ספרא שמיני פרק ח ב,]] שלומדים את דיני האריג מכאן.}} "'''וְכָל בֶּגֶד וְכָל עוֹר וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִּים'''", אֵין בַּמַּשְׁמָע שֶׁיִּטָּמֵא, אֶלָּא מִשּׁוּם שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ לְטַמֵּא מֵת. מִנַּיִן מִשּׁוּם שְׁלוֹשָׁה עַל שְׁלוֹשָׁה לְמִדְרָס, וּמִשּׁוּם אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה לְטַמֵּא מֵת, וּמִשּׁוּם חֲמִשָּׁה עַל חֲמִשָּׁה וּמִשּׁוּם שִׁשָּׁה עַל שִׁשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר "'''מִכֹּל כְּלִי עֵץ'''", "'''וְכָל בֶּגֶד וְכָל כְּלִי עוֹר'''" – כְּלִי עֶצֶם, כְּלִי זְכוּכִית. {{הע-שמאל|דורש "כלי" – לרבות כלי עצם וזכוכית. ההמשך נוסף בטעות מלעיל פס' יט.}} "'''הוֹרֵג נֶפֶשׁ'''" – לְרַבּוֹת הַשִּׁדְרָה וְהַגּוּלְגֹּלֶת; "'''הוֹרֵג... וְנוֹגֵעַ'''" – לְרַבּוֹת אֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי; "'''וְכֹל נוֹגֵעַ'''" – רִבָּה עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא! }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|באירוע של היום השמיני קצף משה על אלעזר ואיתמר, אבל מי שענה לו היה אהרון, שבניו הניחו לו לדבר משום כבודו וכבוד משה. הראיה לכך שגם הבנים יכלו להשיב למשה היא מאצלנו.}} לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר '''"וַיִּקְצֹף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר"''' {{ממ|ויקרא|י|טז}} אֶפְשָׁר מֹשֶׁה קָצַף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר, וְאַהֲרֹן מְדַבֵּר? הָא יָדַעְתָּ שֶׁלֹּא הָיְתָה זוֹ אֶלָּא מִדַּת כָּבוֹד: אָמְרוּ: אֵינוֹ בַּדִּין שֶׁיְּהֵא אָבִינוּ יוֹשֵׁב וְאָנוּ מְדַבְּרִין לְפָנָיו; אֵינוֹ בַּדִּין שֶׁיְּהֵא מֹשֶׁה יוֹשֵׁב וְאָנוּ מְשִׁיבִין אוֹתוֹ, שֶׁאֵין שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁתַּלְמִידוֹ מְשִׁיבוֹ. יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה כֹּחַ בְּאֶלְעָזָר לְהָשִׁיב? אָמַרְתָּ: '''"וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא"''' – הָא כְּשֶׁרָצָה – דִּבֵּר לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים וְקִבְּלוּ לוֹ! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|כלי מתכת שהחלידו ולא ניתן להשתמש בהם – אינם מקבלים טומאה; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק יג#משנה ה|כלים יג ה.]]}} '''"אַךְ אֶת הַזָּהָב"''' – אָמַר 'אַךְ', לַחֲלֹק חֲלוּדָה שֶׁלָּהֶן! }} ===פסוק כג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הלכות הגעלת כלים: שפוד או אסכלא (מנגל) יש ללבן באש; כלים המשמשים עם מים חמים יש להגעיל במים חמים וכלים המשמשים במים קרים מספיק לשטוף במים. חלוקה נוספת היא בין כלים שיש להם בית קיבול ובין כלים פשוטים, שלא ניתן לאכסן בתוכם. חלוקה שלישית היא לפי השימוש בכלי: למלאכה או לנוי; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק יא#משנה ח|כלים יא ח.]]}} '''"כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר"''', אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַבְלִיעַ בָּאוּר – יַבְלִיעַ בָּאוּר: זוֹ הָאַסְכָּלָה וְהַשַּׁפּוּד. '''"וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם"''', כֵּלִים שֶׁהֵן מְחֻסָּרִין הַגְעָלָה, אֵלּוּ הַדּוּדִים. '''"וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם"''', כֵּלִים שֶׁהֵם מְחֻסָּרִים שְׁטִיפָה, אֵלּוּ הַקִּיתוֹנוֹת וְהַ{{ב|דּוֹלִיּוֹת|דלאים}} וְהַ{{ב|סִּיטְלִיּוֹת|sítla - דלי קטן}}. '''"וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם"''', כֵּלִים שֶׁאֵינָם עֲשׂוּיִם לְקַבָּלָה – אֵלּוּ הַפְּשׁוּטִים: אֵלּוּ הַסַּכִּינִים וְהַסַּיִפִים וְהָרְמָחִים. '''"וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם"''', כֵּלִים שֶׁאֵינָם עֲשׂוּיִם לִמְלָאכָה אֲבָל עֲשׂוּיִם לְנוֹאִי, אֵלּוּ קַטְלִיּוֹת וּנְזָמִים וְטַבָּעוֹת וְנִזְמֵי הָאַף. {{הע-שמאל|בדרך כלל כלי מתכת שיש לו שם בפני עצמו נחשב כלי ומקבל טומאה, חוץ מחלקי הדלת; ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יא#משנה ב|כלים יא ב.]] העיקרון כאן הוא לפי לשון בני אדם.}} כְּשֶׁאָמַר "דָּבָר" – רִבָּה כֵּלִים תְּלוּיִם בִּשְׁמוֹתֵיהֶם וּמְשַׁמְּשִׁין בִּשְׁמוֹת אֲחֵרִין: כֵּן שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה וְקֻלָּה וּמְנוֹרָה. 'דָּבָר', '''"וְכֹל דָּבָר"''' – רִבָּה כֵּלִים תְּלוּיִם בִּשְׁמוֹת אֲחֵרִין וּמְשַׁמְּשִׁין בִּשְׁמוֹתֵיהֶן: פִּיהָ שֶׁל מְנוֹרָה וּפֶלֶס שֶׁל מְנוֹרָה, פִּיהָ שֶׁל קֶרֶן וּפֶלֶס שֶׁל קֶרֶן. יָכוֹל {{ב|שֶׁנִי|שאני}} מְרַבֶּה קָנֶה שֶׁל מְנוֹרָה וְקָנֶה שֶׁל קֶרֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אַךְ"'''! יָכוֹל יֵצְאוּ בְּמֵי שְׁטִיפָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא"'''! {{הע-שמאל|לטהרת אדם או כלי המקבל טומאה מטומאת מת יש צורך הן בהזאת מי חטאת פעמיים – הן בטבילה במקוה.}} יָכוֹל יֵצְאוּ בְּמֵי הַזָּיָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּטְהַרְתֶּם"''' {{ממ|במדבר|לא|כד}} מְלַמֵּד שֶׁהֵן טְעוּנִין הַזָּיָה אַחַר טְבִילָה! }} ===פסוק כד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המשך האמור בסוף הדרשה הקודמת.}} '''"וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם... אַחַר תָּבוֹאוּ אֶל הַמַּחֲנֶה"''' – אַחַר טְבִילָה וְכִבּוּס בְּגָדִים! }} 8eh728nii8sv9hkfwv2muok2hzkdq6u 3011615 3011614 2026-05-08T06:36:19Z Michaelkimmel2 44530 3011615 wikitext text/x-wiki ==פרק לא== ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה על פסוק זה (ממדרש הגדול) אינה במהדורת הורוביץ, אך לדעת כהנא (אקדמות, 72) מקורה בספרי זוטא. ב[[ביאור:ספרי במדבר/לא|ספרי קנז]], דעה זו שייכת לרבי נתן, הסובר שעדיף להשאיר לאויב אפשרות לברוח ולא לאלץ אותו להלחם עד מוות, בעוד מעדיפים מצור מלא.}} ['''"וַיִּצְבְּאוּ עַל מִדְיָן"''' - מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה"? מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הִקִּיפוּ עַל הָעִיר אֶלָּא מִשָּׁלֹשׁ רוּחוֹת בִּלְבַד, וְהִנִּיחוּ רוּחַ רְבִיעִית פְּנוּיָה בְּלֹא הַקָּפָה; כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם לַבּוֹרֵחַ לִבְרֹחַ, וּלְמִי שֶׁרוֹצֶה לְהִמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ.] }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הריגת השבויות היתה רק לאלו שזוהו כמחטיאות את העם, בהליך שיפוטי - ולא אוטומטית.}} '''"הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' - אֵין זוֹ תְּחִלָּה לָהֶם אוֹ שְׁנִיָּה לָהֶם. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מַכִּירִין אֶת כֻּלָּן, וְאוֹמְרִין זֶה לָזֶה: 'זוֹ הִיא שֶׁחָטָא עִמָּהּ פְּלוֹנִי'! }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הלוחמים ומי שהיו איתם נשארים מחוץ למחנה. דיני טומאה מורחבים לכל טמאי המת באוהל או במגע – ראו גם [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יט#פסוק יא|לעיל פרק יט יא.]]}} "'''וְאַתֶּם חֲנוּ'''", אֵין לִי אֶלָּא אַתֶּם; מִנַּיִן לְרַבּוֹת גֵּרִים נָשִׁים וַעֲבָדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "אַתֶּם... אַתֶּם". "'''כֹּל הֹרֵג נֶפֶשׁ'''" – לְרַבּוֹת הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת! "'''נֹגֵעַ בֶּחָלָל'''" – לְרַבּוֹת אֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עָלָיו בָּשָׂר כָּרָאוּי! וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר "'''וְכֹל נֹגֵעַ'''" – רִיבָה עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה, שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא! {{הע-שמאל|אין גויים מקבלים הזאה; ההזאה במי החטאת אינה ניתנת לגויים אלא היא פריבילגיה של ישראל בלבד; וראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יט#פסוק י|לעיל יט י.]]}} "'''וְטִהַרְתֶּם אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם'''", יָכוֹל יְהוּא מְקַבְּלִין הַזָּיָה עַד שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ לַבְּרִית? תַּלְמוּד לוֹמַר "'''אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם'''": מָה אַתֶּם, בְּנֵי בְּרִית מְקַבְּלִים הַזָּיָה – אַף הַשְּׁבוּיָה, כְּשֶׁתָּבוֹא לַבְּרִית וְתִטָּמֵא – מְקַבֶּלֶת הַזָּיָה: }} ===פסוק כ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כז#משנה ב|כלים כז ב:]] אריגים בגודל שלוש על שלוש אצבעות מקבלים טומאת אהל, ובגדל 3X3 טפחים מקבלים טומאת מדרס וכו'. וראו [[ביאור:ספרא/שמיני#פרק ח|ספרא שמיני פרק ח ב,]] שלומדים את דיני האריג מכאן.}} "'''וְכָל בֶּגֶד וְכָל עוֹר וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִּים'''", אֵין בַּמַּשְׁמָע שֶׁיִּטָּמֵא, אֶלָּא מִשּׁוּם שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ לְטַמֵּא מֵת. מִנַּיִן מִשּׁוּם שְׁלוֹשָׁה עַל שְׁלוֹשָׁה לְמִדְרָס, וּמִשּׁוּם אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה לְטַמֵּא מֵת, וּמִשּׁוּם חֲמִשָּׁה עַל חֲמִשָּׁה וּמִשּׁוּם שִׁשָּׁה עַל שִׁשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר "'''מִכֹּל כְּלִי עֵץ'''", "'''וְכָל בֶּגֶד וְכָל כְּלִי עוֹר'''" – כְּלִי עֶצֶם, כְּלִי זְכוּכִית. {{הע-שמאל|דורש "כלי" – לרבות כלי עצם וזכוכית. ההמשך נוסף בטעות מלעיל פס' יט.}} "'''הוֹרֵג נֶפֶשׁ'''" – לְרַבּוֹת הַשִּׁדְרָה וְהַגּוּלְגֹּלֶת; "'''הוֹרֵג... וְנוֹגֵעַ'''" – לְרַבּוֹת אֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי; "'''וְכֹל נוֹגֵעַ'''" – רִבָּה עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא! }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|באירוע של היום השמיני קצף משה על אלעזר ואיתמר, אבל מי שענה לו היה אהרון, שבניו הניחו לו לדבר משום כבודו וכבוד משה. הראיה לכך שגם הבנים יכלו להשיב למשה היא מאצלנו.}} לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר '''"וַיִּקְצֹף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר"''' {{ממ|ויקרא|י|טז}} אֶפְשָׁר מֹשֶׁה קָצַף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר, וְאַהֲרֹן מְדַבֵּר? הָא יָדַעְתָּ שֶׁלֹּא הָיְתָה זוֹ אֶלָּא מִדַּת כָּבוֹד: אָמְרוּ: אֵינוֹ בַּדִּין שֶׁיְּהֵא אָבִינוּ יוֹשֵׁב וְאָנוּ מְדַבְּרִין לְפָנָיו; אֵינוֹ בַּדִּין שֶׁיְּהֵא מֹשֶׁה יוֹשֵׁב וְאָנוּ מְשִׁיבִין אוֹתוֹ, שֶׁאֵין שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁתַּלְמִידוֹ מְשִׁיבוֹ. יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה כֹּחַ בְּאֶלְעָזָר לְהָשִׁיב? אָמַרְתָּ: '''"וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא"''' – הָא כְּשֶׁרָצָה – דִּבֵּר לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים וְקִבְּלוּ לוֹ! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|כלי מתכת שהחלידו ולא ניתן להשתמש בהם – אינם מקבלים טומאה; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק יג#משנה ה|כלים יג ה.]]}} '''"אַךְ אֶת הַזָּהָב"''' – אָמַר 'אַךְ', לַחֲלֹק חֲלוּדָה שֶׁלָּהֶן! }} ===פסוק כג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הלכות הגעלת כלים: שפוד או אסכלא (מנגל) יש ללבן באש; כלים המשמשים עם מים חמים יש להגעיל במים חמים וכלים המשמשים במים קרים מספיק לשטוף במים. חלוקה נוספת היא בין כלים שיש להם בית קיבול ובין כלים פשוטים, שלא ניתן לאכסן בתוכם. חלוקה שלישית היא לפי השימוש בכלי: למלאכה או לנוי; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק יא#משנה ח|כלים יא ח.]]}} '''"כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר"''', אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַבְלִיעַ בָּאוּר – יַבְלִיעַ בָּאוּר: זוֹ הָאַסְכָּלָה וְהַשַּׁפּוּד. '''"וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם"''', כֵּלִים שֶׁהֵן מְחֻסָּרִין הַגְעָלָה, אֵלּוּ הַדּוּדִים. '''"וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם"''', כֵּלִים שֶׁהֵם מְחֻסָּרִים שְׁטִיפָה, אֵלּוּ הַקִּיתוֹנוֹת וְהַ{{ב|דּוֹלִיּוֹת|דלאים}} וְהַ{{ב|סִּיטְלִיּוֹת|sítla - דלי קטן}}. '''"וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם"''', כֵּלִים שֶׁאֵינָם עֲשׂוּיִם לְקַבָּלָה – אֵלּוּ הַפְּשׁוּטִים: אֵלּוּ הַסַּכִּינִים וְהַסַּיִפִים וְהָרְמָחִים. '''"וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם"''', כֵּלִים שֶׁאֵינָם עֲשׂוּיִם לִמְלָאכָה אֲבָל עֲשׂוּיִם לְנוֹאִי, אֵלּוּ קַטְלִיּוֹת וּנְזָמִים וְטַבָּעוֹת וְנִזְמֵי הָאַף. {{הע-שמאל|בדרך כלל כלי מתכת שיש לו שם בפני עצמו נחשב כלי ומקבל טומאה, חוץ מחלקי הדלת; ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יא#משנה ב|כלים יא ב.]] העיקרון כאן הוא לפי לשון בני אדם.}} כְּשֶׁאָמַר "דָּבָר" – רִבָּה כֵּלִים תְּלוּיִם בִּשְׁמוֹתֵיהֶם וּמְשַׁמְּשִׁין בִּשְׁמוֹת אֲחֵרִין: כֵּן שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה וְקֻלָּה וּמְנוֹרָה. 'דָּבָר', '''"וְכֹל דָּבָר"''' – רִבָּה כֵּלִים תְּלוּיִם בִּשְׁמוֹת אֲחֵרִין וּמְשַׁמְּשִׁין בִּשְׁמוֹתֵיהֶן: פִּיהָ שֶׁל מְנוֹרָה וּפֶלֶס שֶׁל מְנוֹרָה, פִּיהָ שֶׁל קֶרֶן וּפֶלֶס שֶׁל קֶרֶן. יָכוֹל {{ב|שֶׁנִי|שאני}} מְרַבֶּה קָנֶה שֶׁל מְנוֹרָה וְקָנֶה שֶׁל קֶרֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אַךְ"'''! יָכוֹל יֵצְאוּ בְּמֵי שְׁטִיפָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא"'''! {{הע-שמאל|לטהרת אדם או כלי המקבל טומאה מטומאת מת יש צורך הן בהזאת מי חטאת פעמיים – הן בטבילה במקוה.}} יָכוֹל יֵצְאוּ בְּמֵי הַזָּיָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּטְהַרְתֶּם"''' {{ממ|במדבר|לא|כד}} מְלַמֵּד שֶׁהֵן טְעוּנִין הַזָּיָה אַחַר טְבִילָה! }} ===פסוק כד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המשך האמור בסוף הדרשה הקודמת.}} '''"וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם... אַחַר תָּבוֹאוּ אֶל הַמַּחֲנֶה"''' – אַחַר טְבִילָה וְכִבּוּס בְּגָדִים! }} 2dvurw415p6njlsdxvrb1t15m419duk 1 1723627 3011567 2893073 2026-05-07T14:45:10Z Kurpaph 38358 /* נוסח תימן בלדי */ תגובה 3011567 wikitext text/x-wiki == נוסח תימן בלדי == נוסח תימן (בלדי) אינו מופיע כרגע בברכה זו, והיכול להוסיפו, תבוא עליו הברכה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:45, 22 בנובמבר 2024 (IST) :מאיפה ניתן להשיג את המידע? היישומון של תכלאל הוא בעייתי לעניין זכויות יוצרים, נכון? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 17:45, 7 במאי 2026 (IDT) cdr679ipltpam5ms5wycy92qbqkoctx 3011569 3011567 2026-05-07T14:46:19Z Kurpaph 38358 3011569 wikitext text/x-wiki == נוסח תימן בלדי == נוסח תימן (בלדי) אינו מופיע כרגע בברכה זו, והיכול להוסיפו, תבוא עליו הברכה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:45, 22 בנובמבר 2024 (IST) :מאיפה ניתן להשיג את המידע? בכל מקום שאני מחפש באינטרנט אני מוצא כמעט בעיקר תפילות ליום חול [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 17:45, 7 במאי 2026 (IDT) qtnwbt371ng549auazxmrup1xl3amiw 3011572 3011569 2026-05-07T15:36:01Z Nahum 68 /* נוסח תימן בלדי */ תגובה למשתמש Kurpaph ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 3011572 wikitext text/x-wiki == נוסח תימן בלדי == נוסח תימן (בלדי) אינו מופיע כרגע בברכה זו, והיכול להוסיפו, תבוא עליו הברכה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:45, 22 בנובמבר 2024 (IST) :מאיפה ניתן להשיג את המידע? בכל מקום שאני מחפש באינטרנט אני מוצא כמעט בעיקר תפילות ליום חול [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 17:45, 7 במאי 2026 (IDT) :: צריך להעתיק מתכלאל מודפס כלשהו במדהורה שאין בה זכויות יוצרים, מן הסתם. אני מניח שאפשר למצוא בספריות כמו הספריה הלאומית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:36, 7 במאי 2026 (IDT) pg6o6ipfsrfh6a5tm675eohrkzjq4li 0 1726774 3011649 3005548 2026-05-08T11:48:07Z Yack67 27395 3011649 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{פיוט| | שם= אדון אימנני | תמונה = [[File:אדון אמנני.jpg|thumb|ממוזער|224px|איור מפואר המעטר את הפיוט ב[[W:מחזור וורמייזא|מחזור וורמייזא.]]]] | כתובית תמונה = | סוג = מערכת יוצר הכוללת [[:קטגוריה:פיוטי יוצר|יוצר]] (עם סילוק), [[:קטגוריה:פיוטי אופן|אופן]] ו[[:קטגוריה:פיוטי זולת|זולת]]. | תת-סוג = | מועד = שבועות | מחבר = [[מחבר:רבי שמעון הגדול|ר' שמעון הגדול]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = שמעון בר יצחק, שמעון בר יצחק חזק אמן; שמעון; שמעון בר יצחק חזק ואמץ | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-484|א-484]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ו-477|ו-477]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#וא-6820|א-6820]] | מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז ביום ראשון של שבועות (במגנצא ביום שני). למנהג אשכנז המזרחי אומרים גם ביום שני את האופן והזולת. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }}{{טקסט מנוקד|גודל=20}}</noinclude> =אדון אימנני= ==יוצר== {{סוף}}[[File:Zoocephalic Women and Human-Headed Men, word panel for the Shavuot piyyut ‘Adon Imnani’, The Tripartite Mahzor.jpg|ממוזער|250px|איור מעמד הר סיני מעטר את המילה הראשונה בפיוט, בתוך [[W:המחזור המשולש|המחזור המשולש]], כתב יד מן המאה ה-14.]]{{טקסט מנוקד|גודל=20}} <קטע התחלה=יוצר/>{{הור|סימן: '''א"ב''' משולש, '''שמעון בר יצחק'''; [[משלי ח#ח כב|משלי ח כב-כט]].}} {| |- |{{סי|אָ}}דוֹן אִמְּנַנִי / {{סי|אֶ}}צְלוֹ שִׁכְּנַנִי / {{סי|אָ}}דָם הִקְנַנִי ||{{סי|יְיָ קָנָנִי|10}} |- |{{סי|בִּ}}נְיָן בְּעָרְכּוֹ / {{סי|בִּ}}י עָץ צָרְכּוֹ / {{סי|בְּ}}שַׁעֲשׁוּעַ בִּרְכּוֹ ||{{סי|רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ|10}} |- |{{סי|גַּ}}שְׁתִּי לְרַגְלָיו / {{סי|גַּ}}רְתִּי בְּצִלָּיו / {{סי|גַּ}}עֲגוּעֵי עָלָיו ||{{סי|קֶדֶם מִפְעָלָיו|10}} |- |{{סי|דָּ}}תוֹתַי עִלָּם / {{סי|דּ}}וֹדִי לְהוֹעִילָם / {{סי|דַּ}}עַת הַנֶּעֱלָם ||{{סי|מֵאָז מֵעוֹלָם|10}} |- |{{סי|הֲ}}גִיגִי לֶאֱרוֹשׁ / {{סי|הַ}}מְזֻקָּק לִפְרוֹשׁ / {{סי|הַ}}נִּפְלָא לִדְרוֹשׁ ||{{סי|נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ|10}} |- |{{סי|וָ}}אֶהְיֶה בְּעֶרֶץ / {{סי|וְ}}שַׁעֲשׁוּעַי יִרֶץ / {{סי|וְ}}קִדְּמַנִי בְּמֶרֶץ ||{{סי|מִקַּדְמֵי אָרֶץ|10}} |- |{{סי|זֹ}}הַר נִכְלָלְתִּי / {{סי|זְ}}כֻיּוֹת נִבְלָלְתִּי / {{סי|זֹ}}את נִתְהַלָּלְתִּי ||{{סי|בְּאֵין תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי|10}} |- |{{סי|חֵ}}קֶר עֲוֺנוֹת / {{סי|חָ}}לָל וּמְעוֹנוֹת / {{סי|חַ}}ק בִּי עִנְיָנוֹת ||{{סי|בְּאֵין מַעְיָנוֹת|10}} |- |{{סי|טִ}}פּוּחֵי שָׁמַיִם / {{סי|טַ}}פְסְרֵי אֵשׁ וּמַיִם / {{סי|טִ}}רְמַנִי יוֹמָיִם ||{{סי|נִכְבַּדֵּי מָיִם|10}} |- |{{סי|יְ}}קֵרוֹתַי נִבְעוּ / {{סי|יְ}}תֵדוֹתַי נִקְבָּעוּ / {{סי|יְ}}רִיעוֹתַי רֻבָּעוּ ||{{סי|בְּטֶרֶם הָרִים הָטְבָּעוּ|10}} |- |{{סי|כְּ}}לָלוֹת נִכְלַלְתִּי / {{סי|כֵּ}}ן פְּרָט נִתְלַלְתִּי / {{סי|כְּ}}מִדָּתִי נִגְלַלְתִּי ||{{סי|לִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתִּי|10}} |- |{{סי|לִ}}י שָׁת מוֹעֵצוֹת / {{סי|לָ}}דוּץ בְּדִיצוֹת / {{סי|לֹ}}א עָשָׂה קְצוֹת ||{{סי|אֶרֶץ וְחוּצוֹת|10}} |- |{{סי|מִ}}צְוֺתַי לְקַבֵּל / {{סי|מָ}}נָה וָחֶבֶל / {{סי|מְ}}דֻבָּקִים לֹא גִבֵּל ||{{סי|וְרֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל|10}} |- |{{סי|נ}}וֹי שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם / {{סי|נֹ}}עַם נְתִיבוֹתַיִם / {{סי|נִ}}הֵר בִּי שְׂפַתַּיִם ||{{סי|בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם|10}} |- |{{סי|סְ}}פוּנוֹת הֶרְאַנִי / {{סי|ס}}וֹדוֹ קְרָאַנִי / {{סי|סֶ}}מֶךְ לִגְאוֹנִי ||{{סי|שָׁם אָנִי|10}} |- |{{סי|עֲ}}צָתִי תָּהוּג / {{סי|ע}}וֹלָם נָהוּג / {{סי|עִ}}נֵּד בְּמָחוּג ||{{סי|בְּחֻקּוֹ חוּג|10}} |- |{{סי|פְּ}}צוּמָה לֵהוֹם / {{סי|פֶּ}}קֶד קֹר וָחֹם / {{סי|פִּ}}לֵּס לִתְהוֹם ||{{סי|עַל פְּנֵי תְהוֹם|10}} |- |{{סי|צ}}וֹפִיָּה לַמֶרְחַקִּים / {{סי|צִ}}פְצוּפַי מְשַׂחֲקִים / {{סי|צְ}}עָדַי לֹא דוֹחֲקִים{{רווח|3}}||{{סי|בְּאַמְצוֹ שְׁחָקִים|10}} |- |{{סי|קִ}}בּוּעָם מִזּוֹז / {{סי|קְ}}דִירָתָם לַחֲזוֹז / {{סי|קְ}}רִישָׁתָם לִפְזוֹז ||{{סי|מִמַּעַל בַּעֲזוֹז|10}} |- |{{סי|ר}}וֹגְעִים בִּנְהוֹם / {{סי|רְ}}גָבִים יְגִיחוֹם / {{סי|רִ}}תֵּק חוֹל לִתְהוֹם ||{{סי|עִינוֹת תְּהוֹם|10}} |- |{{סי|שִׁ}}וָּה אַרְקוֹ / {{סי|שִׁ}}פֵּר מָתְקוֹ / {{סי|שָׁ}}ב בְּהִנָּתְקוֹ ||{{סי|בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ|10}} |- |{{סי|תֵּ}}בֵל בְּשַׁכְלְלוֹ / {{סי|תּ}}וּשִׁיָּה שָׁת שִׂכְלוֹ / {{סי|תְּ}}כוּנִים קֶדֶם מְלֹא ||{{סי|וּמַיִם לֹא|10}} |- |{{סי|שָׁ}}תוֹת חֻבָּרוּ / {{סי|מְ}}לוֹאָם הֻגְבָּרוּ / {{סי|עֲ}}בוֹדָתוֹ יֻגְבָּרוּ ||{{סי|וּפִיו לֹא יַעֲבוֹרוּ|10}} |- |{{סי|וְ}}עַל {{סי|נֶ}}אֶמְנֵי אֶרֶץ / {{סי|בְּרִ}}יתוֹ הִתְרֵץ / {{סי|צִ}}דְקָם {{סי|חֲ}}שֹׂךְ {{סי|קֶ}}רֶץ ||{{סי|בְּחוּקוֹ מוֹסְדֵי אָרֶץ|10}} |} {{הור|(המאיר לארץ)}}{{ש}} {{הור|סימן: [[משלי ח#ח ל|משלי ח ל-לא]], '''שמעון בר יצחק חזק אמן'''}} {| |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}{{רווח}}</includeonly> |{{שמאל|{{סי|וָאֶהְיֶה|10}}{{רווח}}}} |{{סי|שְׁ}}כוּנָה{{רווח|3}} |<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>בְּחֶבְיוֹן עֹז אַרְמוֹן |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}{{רווח}}</includeonly> |{{שמאל|{{סי|אֶצְלוֹ|10}}{{רווח}}}} |{{סי|מְ}}יוּחֶדֶת{{רווח|3}} |<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>בְּתוֹךְ גְּנָזָיו לִטְמֹן |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}{{רווח}}</includeonly> |{{שמאל|{{סי|אָמוֹן|10}}{{רווח}}}} |{{סי|עֲ}}מוּסָה{{רווח|3}} |<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>מִלּוּי מִצְוֺת כָּרִמּוֹן |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}{{רווח}}</includeonly> |{{שמאל|{{סי|וָאֶהְיֶה|10}}{{רווח}}}} |{{סי|וִ}}עוּדָה{{רווח|3}} |<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>לְנִינֵי פִצֵּל לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן |- |colspan ="2" |{{שמאל|{{סי|שַׁעֲשׁוּעִים|10}}{{רווח}}}} |colspan ="2" |{{סי|נַ}}חֲלִיאֵל מַתָּנָה מִמִּדְבָּר לִזְמוֹן |- |colspan ="2" |{{שמאל|{{סי|יוֹם|10}}{{רווח}}}} |colspan ="2" |{{סי|בָּ}}אוּ לְסִינַי נוֹחֲלֵי דַּת אָמוֹן |- |colspan ="2" |{{שמאל|{{סי|יוֹם|10}}{{רווח}}}} |colspan ="2" |{{סי|רָ}}דוּ מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת בֶּהָמוֹן |- |colspan ="2" |{{שמאל|{{סי|מְשַׂחֶקֶת|10}}{{רווח}}}} |colspan ="2" |{{סי|יְ}}דִידוּת עָל כְּנִשְׁמַעַת כְּפַעֲמוֹן |- |colspan ="2" |{{שמאל|{{סי|לְפָנָיו|10}}{{רווח}}}} |colspan ="2" |{{סי|צָ}}גוּ מְלָכִים בְּפָרֵשׁ בָּהּ תַּשְׁלֵג בְּצַלְמוֹן |- |colspan ="2" |{{שמאל|{{סי|בְּכָל עֵת|10}}{{רווח}}}} |colspan ="2" |{{סי|חָ}}שְׂכוּ מִיֹּשֶׁר מוֹאָב וְעַמּוֹן |- |colspan ="2" |{{שמאל|{{סי|מְשַׂחֶקֶת|10}}{{רווח}}}} |colspan ="2" |{{סי|קִ}}לְקְלוֹן פָּארָן וּבוּז וְאַדְמוֹן |- |colspan ="2" |{{שמאל|{{סי|בְּתֵבֵל|10}}{{רווח}}}} |colspan ="2" |{{סי|חִ}}מְּדוּנִי קִבְּלוּנִי הוֹלְכֵי יְלֵל יְשִׂימוֹן |- |colspan ="2" |{{שמאל|{{סי|אַרְצוֹ|10}}{{רווח}}}} |colspan ="2" |{{סי|זָ}}רַח אוֹרִי וְנָדַף רֵיחִי כַּאֲפַרְסְמוֹן |- |colspan ="2" |{{שמאל|{{סי|וְשַׁעֲשֻׁעַי|10}}{{רווח}}}} |colspan ="2" |{{סי|קִ}}דְּשׁוּ חוֹרֵב וְנָדוּ תָּבוֹר וְחֶרְמוֹן |- |colspan ="2" |{{שמאל|{{סי|אֶת|10}}{{רווח}}}} |colspan ="2" |{{סי|אֱ}}לוֹהַּ קְדֻשָּׁה וְכָבוֹד כֹּל יְשִׂימוּן |- |colspan ="2" |{{שמאל|{{סי|בְּנֵי|10}}{{רווח}}}} |colspan ="2" |{{סי|מַ}}עְלָה מוֹרָאוֹ יַעֲרִיצוּן וְיַעֲצִימוּן |- |colspan ="2" |{{שמאל|{{סי|אָדָם|10}}{{רווח}}}} |colspan ="2" |{{סי|נֶ}}צַח תְּהִלָתוֹ יַקְדִּישׁוּן וִירוֹמְמוּן. |}<קטע סוף=יוצר/> ==אופן== <קטע התחלה=אופן/>{{הור|הפיוט מיוסד על [[משלי ח לב]]; '''שמעון'''}} {| |- |{{שמאל|{{סי|וְעַתָּה בָנִים|10}}{{רווח}}}}||{{סי|שִׁ}}ירוּ לַמֶּלֶךְ בְּתִפְאֶרֶת מְפֹאָר |- | ||בְּרִקְמֵי שִׁיר מְעֻטָּף וּמְעֻטָּר וּמְתֹאָר |- | ||בְּהוֹד וְהָדָר וְשֶׁבַח מְבֹאָר |- | ||בַּעֲטֶרֶת גֵּאוּת וְכֶתֶר נוֹרָא יִתְפָּאָר {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{סי|שִׁמְעוּ לִי|10}}{{רווח}}}}||{{סי|מְ}}לָלוֹ עִזּוּז נוֹרָא פִּלְאֵי גָדְלוֹ |- | ||שֶׁשְּׁמוֹ עָרֵב לוֹ וְזִכְרוֹ נָעִים לְהַלְלוֹ |- | ||וְהֵיכָלוֹ נֶחְמָד לוֹ וּכְבוֹדוֹ נֶהְדָּר לוֹ |- | ||וְהוֹדוֹ נָאֶה לוֹ וּמְשָׁרְתָיו מַנְעִימִים לוֹ {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{סי|וְאַשְׁרֵי|10}}{{רווח}}}}||{{סי|עֲ}}בָדָיו הַמַּשְׁמִיעִים בְּקוֹל שִׁבְחוֹ |- | ||כִּי עֲרֵבִים לְפָנָיו וּמְקֻבָּלִים נִכְחוֹ |- | ||שַׁמְעִיאֵל הַשָּׂר מַשְׁמִיעָם בְּכֹחוֹ |- | ||לְשַׁתֵּק הֲמוֹן מַעְלָה בְּרֹן בְּנֵי אֶזְרָחוֹ {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{סי|דְּרָכַי|10}}{{רווח}}}}||{{סי|וְ}}חוֹבַי תֵּת קְדֻשָּׁה לִמְקָרֶה אַוֵּרִים |- | ||הַמֻּשְׂגָּב וּמֻכְתָּר בְּכִתְרֵי כְתָרִים |- | ||פְּאֵר מְלָכִים תְּהִלָּה לִבְרוּרִים |- | ||מִפַּחְדּוֹ יָחִילוּ אֵיתָנִים וְצוּרִים {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יִשְׁמֹרוּ|10}}{{רווח}}}}||{{סי|נִ}}כְסָפִים בְּחַצְרוֹת מְעַט מִקְדָּשׁוֹ |- | ||בְּפַחַד וְיִרְאָה לְהַעֲרִיצוֹ וּלְהַקְדִּישׁוֹ |- | ||<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>אַחַר שְׁתֵּי תֵבוֹת מַזְכִּירִים שֵׁם קָדְשׁוֹ |- | ||לְהוֹדִיעַ לַכֹּל כִּי הֵם זֶרַע קְדוֹשׁוֹ. |}<קטע סוף=אופן/> {{הור|והחיות}} ==זולת== <קטע התחלה=זולת/>{{הור|סימן: [[עשרת הדברות]]; '''שמעון בר יצחק חזק ואמץ'''; [[משלי ח#ח לג|משלי ח לג]]-[[משלי ט|ט א]]}} {| |- |{{שמאל|{{סי|אָנֹכִי|20}}{{רווח}}}}||{{סי|שִׁ}}מַּעְתָּ וְנִתְאַיְּמוּ / קַבְּלוּ מַלְכוּתִי וְלֹא תֶאֱשָׁמוּ||{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|שִׁמְעוּ מוּסָר וַחֲכָמוּ|10}} |- |{{שמאל|{{סי|לֹא יִהְיֶה|20}}{{רווח}}}}||{{סי|מִ}}קְוֵיכֶם זָר וְתָרֵעוּ / וּמֵעַבוֹדָתִי בַּל תִּגְרָעוּ||{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|וְאַל תִּפְרָעוּ|10}} |- |{{שמאל|{{סי|לֹא תִשָּׂא|20}}{{רווח}}}}||{{סי|עֹ}}נֶשׁ לְחַלְלִי / וְתִנָּצֵל מִמַּכְאוֹב וּמֵחֳלִי||{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי|10}} |- |{{שמאל|{{סי|זָכוֹר|20}}{{רווח}}}}||{{סי|וְ}}שָׁמוֹר אֶת יוֹם / וְתִמְצָא כֹפֶר וּפִדְיוֹם||{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|לִשְׁקֹד עַל דַלְתוֹתַי יוֹם יוֹם|10}} |- |{{שמאל|{{סי|כַּבֵּד|20}}{{רווח}}}}||{{סי|נָ}}א הוֹרֶיךָ בְּמִבְטָחָי / וְתַאֲרִיךְ יָמִים וְתִהְיֶה חָי||{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|לִשְׁמֹר מְזוּזוֹת פְּתָחָי|10}} |- |{{שמאל|{{סי|לֹא תִּרְצָח|20}}{{רווח}}}}||{{סי|בְּ}}נֶפֶשׁ מֵחַיִּים / וִיהִי חֶלְקְךָ בַּחַיִּים||{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים|10}} |- |{{שמאל|{{סי|לֹא תִּנְאָף|20}}{{רווח}}}}||{{סי|רֶ}}שֶׁף כִּוְיוֹנָי / מַרְחִיקָהּ יִשְׂבַּע עֲדָנַי||{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|וַיָפֶק רָצוֹן מֵייָ|10}} |- |{{שמאל|{{סי|לֹא תִּגְנֹב|20}}{{רווח}}}}||{{סי|יְ}}גִיעַ אִישׁ לְאִישׁוֹ / כִּי עֲמָלוֹ לָרִיק יְחִישׁוֹ||{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|וְחֹטְאִי חֹמֵס נַפְשׁוֹ|10}} |- |{{שמאל|{{סי|לֹא תַעֲנֶה|20}}{{רווח}}}}||{{סי|צֶ}}דֶק לְעַוֵּת / מְלָשְׁנִי יִירַשׁ צַלְמָוֶת||{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|כָּל מְשַׂנְאַי אָהֲבוּ מָוֶת|10}} |- |{{שמאל|{{סי|לֹא תַחְמֹד|20}}{{רווח}}}}||{{סי|חֲ}}פָצִים הִרְבֵּיתָה / תְּעוּדָה קַשֵּׁר אַהֲבָתָהּ||{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵּיתָהּ|10}} |- |{{שמאל|{{סי|וְכָל|20}}{{רווח}}}}||{{סי|קִ}}נְיָנֶיךָ שַׂבְּעָה / יָקָר מְאֹד טִבְעָהּ||{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|חָצְבָה עַמוּדֶיהָ שִׁבְעָה|10}} |- | |{{סי|חֲזַק וֶאֱמַץ|0}} בְּנִזְרָהּ / בְּיִרְאַת צוּרְךָ לְהִתְאַזְּרָה||{{ש-רווח|0.5em}}||וְהוּא יִהְיֶה לְךָ לְעֶזְרָה. |}<noinclude> {{הור|עזרת אבותינו}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:פיוטי זולת]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:יוצרות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על פסוקים]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]] <noinclude/> dpokcrdeut840w0r09jbu6sd4iqtyiy 3011650 3011649 2026-05-08T11:52:17Z Yack67 27395 3011650 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{פיוט| | שם= אדון אימנני | תמונה = [[File:אדון אמנני.jpg|thumb|ממוזער|224px|איור מפואר המעטר את הפיוט ב[[W:מחזור וורמייזא|מחזור וורמייזא.]]]] | כתובית תמונה = | סוג = מערכת יוצר הכוללת [[:קטגוריה:פיוטי יוצר|יוצר]] (עם סילוק), [[:קטגוריה:פיוטי אופן|אופן]] ו[[:קטגוריה:פיוטי זולת|זולת]]. | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות]] | מחבר = [[מחבר:רבי שמעון הגדול|ר' שמעון הגדול]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = שמעון בר יצחק, שמעון בר יצחק חזק אמן; שמעון; שמעון בר יצחק חזק ואמץ | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-484|א-484]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ו-477|ו-477]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#וא-6820|א-6820]] | מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז ביום ראשון של שבועות (במגנצא ביום שני). למנהג אשכנז המזרחי אומרים גם ביום שני את האופן והזולת. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }}{{טקסט מנוקד|גודל=20}}</noinclude> =אדון אימנני= ==יוצר== {{סוף}}[[File:Zoocephalic Women and Human-Headed Men, word panel for the Shavuot piyyut ‘Adon Imnani’, The Tripartite Mahzor.jpg|ממוזער|250px|איור מעמד הר סיני מעטר את המילה הראשונה בפיוט, בתוך [[W:המחזור המשולש|המחזור המשולש]], כתב יד מן המאה ה-14.]]{{טקסט מנוקד|גודל=20}} <קטע התחלה=יוצר/>{{הור|סימן: '''א"ב''' משולש, '''שמעון בר יצחק'''; [[משלי ח#ח כב|משלי ח כב-כט]].}} {| |- |{{סי|אָ}}דוֹן אִמְּנַנִי / {{סי|אֶ}}צְלוֹ שִׁכְּנַנִי / {{סי|אָ}}דָם הִקְנַנִי ||{{סי|יְיָ קָנָנִי|10}} |- |{{סי|בִּ}}נְיָן בְּעָרְכּוֹ / {{סי|בִּ}}י עָץ צָרְכּוֹ / {{סי|בְּ}}שַׁעֲשׁוּעַ בִּרְכּוֹ ||{{סי|רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ|10}} |- |{{סי|גַּ}}שְׁתִּי לְרַגְלָיו / {{סי|גַּ}}רְתִּי בְּצִלָּיו / {{סי|גַּ}}עֲגוּעֵי עָלָיו ||{{סי|קֶדֶם מִפְעָלָיו|10}} |- |{{סי|דָּ}}תוֹתַי עִלָּם / {{סי|דּ}}וֹדִי לְהוֹעִילָם / {{סי|דַּ}}עַת הַנֶּעֱלָם ||{{סי|מֵאָז מֵעוֹלָם|10}} |- |{{סי|הֲ}}גִיגִי לֶאֱרוֹשׁ / {{סי|הַ}}מְזֻקָּק לִפְרוֹשׁ / {{סי|הַ}}נִּפְלָא לִדְרוֹשׁ ||{{סי|נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ|10}} |- |{{סי|וָ}}אֶהְיֶה בְּעֶרֶץ / {{סי|וְ}}שַׁעֲשׁוּעַי יִרֶץ / {{סי|וְ}}קִדְּמַנִי בְּמֶרֶץ ||{{סי|מִקַּדְמֵי אָרֶץ|10}} |- |{{סי|זֹ}}הַר נִכְלָלְתִּי / {{סי|זְ}}כֻיּוֹת נִבְלָלְתִּי / {{סי|זֹ}}את נִתְהַלָּלְתִּי ||{{סי|בְּאֵין תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי|10}} |- |{{סי|חֵ}}קֶר עֲוֺנוֹת / {{סי|חָ}}לָל וּמְעוֹנוֹת / {{סי|חַ}}ק בִּי עִנְיָנוֹת ||{{סי|בְּאֵין מַעְיָנוֹת|10}} |- |{{סי|טִ}}פּוּחֵי שָׁמַיִם / {{סי|טַ}}פְסְרֵי אֵשׁ וּמַיִם / {{סי|טִ}}רְמַנִי יוֹמָיִם ||{{סי|נִכְבַּדֵּי מָיִם|10}} |- |{{סי|יְ}}קֵרוֹתַי נִבְעוּ / {{סי|יְ}}תֵדוֹתַי נִקְבָּעוּ / {{סי|יְ}}רִיעוֹתַי רֻבָּעוּ ||{{סי|בְּטֶרֶם הָרִים הָטְבָּעוּ|10}} |- |{{סי|כְּ}}לָלוֹת נִכְלַלְתִּי / {{סי|כֵּ}}ן פְּרָט נִתְלַלְתִּי / {{סי|כְּ}}מִדָּתִי נִגְלַלְתִּי ||{{סי|לִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתִּי|10}} |- |{{סי|לִ}}י שָׁת מוֹעֵצוֹת / {{סי|לָ}}דוּץ בְּדִיצוֹת / {{סי|לֹ}}א עָשָׂה קְצוֹת ||{{סי|אֶרֶץ וְחוּצוֹת|10}} |- |{{סי|מִ}}צְוֺתַי לְקַבֵּל / {{סי|מָ}}נָה וָחֶבֶל / {{סי|מְ}}דֻבָּקִים לֹא גִבֵּל ||{{סי|וְרֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל|10}} |- |{{סי|נ}}וֹי שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם / {{סי|נֹ}}עַם נְתִיבוֹתַיִם / {{סי|נִ}}הֵר בִּי שְׂפַתַּיִם ||{{סי|בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם|10}} |- |{{סי|סְ}}פוּנוֹת הֶרְאַנִי / {{סי|ס}}וֹדוֹ קְרָאַנִי / {{סי|סֶ}}מֶךְ לִגְאוֹנִי ||{{סי|שָׁם אָנִי|10}} |- |{{סי|עֲ}}צָתִי תָּהוּג / {{סי|ע}}וֹלָם נָהוּג / {{סי|עִ}}נֵּד בְּמָחוּג ||{{סי|בְּחֻקּוֹ חוּג|10}} |- |{{סי|פְּ}}צוּמָה לֵהוֹם / {{סי|פֶּ}}קֶד קֹר וָחֹם / {{סי|פִּ}}לֵּס לִתְהוֹם ||{{סי|עַל פְּנֵי תְהוֹם|10}} |- |{{סי|צ}}וֹפִיָּה לַמֶרְחַקִּים / {{סי|צִ}}פְצוּפַי מְשַׂחֲקִים / {{סי|צְ}}עָדַי לֹא דוֹחֲקִים{{רווח|3}}||{{סי|בְּאַמְצוֹ שְׁחָקִים|10}} |- |{{סי|קִ}}בּוּעָם מִזּוֹז / {{סי|קְ}}דִירָתָם לַחֲזוֹז / {{סי|קְ}}רִישָׁתָם לִפְזוֹז ||{{סי|מִמַּעַל בַּעֲזוֹז|10}} |- |{{סי|ר}}וֹגְעִים בִּנְהוֹם / {{סי|רְ}}גָבִים יְגִיחוֹם / {{סי|רִ}}תֵּק חוֹל לִתְהוֹם ||{{סי|עִינוֹת תְּהוֹם|10}} |- |{{סי|שִׁ}}וָּה אַרְקוֹ / {{סי|שִׁ}}פֵּר מָתְקוֹ / {{סי|שָׁ}}ב בְּהִנָּתְקוֹ ||{{סי|בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ|10}} |- |{{סי|תֵּ}}בֵל בְּשַׁכְלְלוֹ / {{סי|תּ}}וּשִׁיָּה שָׁת שִׂכְלוֹ / {{סי|תְּ}}כוּנִים קֶדֶם מְלֹא ||{{סי|וּמַיִם לֹא|10}} |- |{{סי|שָׁ}}תוֹת חֻבָּרוּ / {{סי|מְ}}לוֹאָם הֻגְבָּרוּ / {{סי|עֲ}}בוֹדָתוֹ יֻגְבָּרוּ ||{{סי|וּפִיו לֹא יַעֲבוֹרוּ|10}} |- |{{סי|וְ}}עַל {{סי|נֶ}}אֶמְנֵי אֶרֶץ / {{סי|בְּרִ}}יתוֹ הִתְרֵץ / {{סי|צִ}}דְקָם {{סי|חֲ}}שֹׂךְ {{סי|קֶ}}רֶץ ||{{סי|בְּחוּקוֹ מוֹסְדֵי אָרֶץ|10}} |} {{הור|(המאיר לארץ)}}{{ש}} {{הור|סימן: [[משלי ח#ח ל|משלי ח ל-לא]], '''שמעון בר יצחק חזק אמן'''}} {| |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}{{רווח}}</includeonly> |{{שמאל|{{סי|וָאֶהְיֶה|10}}{{רווח}}}} |{{סי|שְׁ}}כוּנָה{{רווח|3}} |<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>בְּחֶבְיוֹן עֹז אַרְמוֹן |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}{{רווח}}</includeonly> |{{שמאל|{{סי|אֶצְלוֹ|10}}{{רווח}}}} |{{סי|מְ}}יוּחֶדֶת{{רווח|3}} |<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>בְּתוֹךְ גְּנָזָיו לִטְמֹן |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}{{רווח}}</includeonly> |{{שמאל|{{סי|אָמוֹן|10}}{{רווח}}}} |{{סי|עֲ}}מוּסָה{{רווח|3}} |<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>מִלּוּי מִצְוֺת כָּרִמּוֹן |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}{{רווח}}</includeonly> |{{שמאל|{{סי|וָאֶהְיֶה|10}}{{רווח}}}} |{{סי|וִ}}עוּדָה{{רווח|3}} |<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>לְנִינֵי פִצֵּל לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן |- |colspan ="2" |{{שמאל|{{סי|שַׁעֲשׁוּעִים|10}}{{רווח}}}} |colspan ="2" |{{סי|נַ}}חֲלִיאֵל מַתָּנָה מִמִּדְבָּר לִזְמוֹן |- |colspan ="2" |{{שמאל|{{סי|יוֹם|10}}{{רווח}}}} |colspan ="2" |{{סי|בָּ}}אוּ לְסִינַי נוֹחֲלֵי דַּת אָמוֹן |- |colspan ="2" |{{שמאל|{{סי|יוֹם|10}}{{רווח}}}} |colspan ="2" |{{סי|רָ}}דוּ מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת בֶּהָמוֹן |- |colspan ="2" |{{שמאל|{{סי|מְשַׂחֶקֶת|10}}{{רווח}}}} |colspan ="2" |{{סי|יְ}}דִידוּת עָל כְּנִשְׁמַעַת כְּפַעֲמוֹן |- |colspan ="2" |{{שמאל|{{סי|לְפָנָיו|10}}{{רווח}}}} |colspan ="2" |{{סי|צָ}}גוּ מְלָכִים בְּפָרֵשׁ בָּהּ תַּשְׁלֵג בְּצַלְמוֹן |- |colspan ="2" |{{שמאל|{{סי|בְּכָל עֵת|10}}{{רווח}}}} |colspan ="2" |{{סי|חָ}}שְׂכוּ מִיֹּשֶׁר מוֹאָב וְעַמּוֹן |- |colspan ="2" |{{שמאל|{{סי|מְשַׂחֶקֶת|10}}{{רווח}}}} |colspan ="2" |{{סי|קִ}}לְקְלוֹן פָּארָן וּבוּז וְאַדְמוֹן |- |colspan ="2" |{{שמאל|{{סי|בְּתֵבֵל|10}}{{רווח}}}} |colspan ="2" |{{סי|חִ}}מְּדוּנִי קִבְּלוּנִי הוֹלְכֵי יְלֵל יְשִׂימוֹן |- |colspan ="2" |{{שמאל|{{סי|אַרְצוֹ|10}}{{רווח}}}} |colspan ="2" |{{סי|זָ}}רַח אוֹרִי וְנָדַף רֵיחִי כַּאֲפַרְסְמוֹן |- |colspan ="2" |{{שמאל|{{סי|וְשַׁעֲשֻׁעַי|10}}{{רווח}}}} |colspan ="2" |{{סי|קִ}}דְּשׁוּ חוֹרֵב וְנָדוּ תָּבוֹר וְחֶרְמוֹן |- |colspan ="2" |{{שמאל|{{סי|אֶת|10}}{{רווח}}}} |colspan ="2" |{{סי|אֱ}}לוֹהַּ קְדֻשָּׁה וְכָבוֹד כֹּל יְשִׂימוּן |- |colspan ="2" |{{שמאל|{{סי|בְּנֵי|10}}{{רווח}}}} |colspan ="2" |{{סי|מַ}}עְלָה מוֹרָאוֹ יַעֲרִיצוּן וְיַעֲצִימוּן |- |colspan ="2" |{{שמאל|{{סי|אָדָם|10}}{{רווח}}}} |colspan ="2" |{{סי|נֶ}}צַח תְּהִלָתוֹ יַקְדִּישׁוּן וִירוֹמְמוּן. |}<קטע סוף=יוצר/> ==אופן== <קטע התחלה=אופן/>{{הור|הפיוט מיוסד על [[משלי ח לב]]; '''שמעון'''}} {| |- |{{שמאל|{{סי|וְעַתָּה בָנִים|10}}{{רווח}}}}||{{סי|שִׁ}}ירוּ לַמֶּלֶךְ בְּתִפְאֶרֶת מְפֹאָר |- | ||בְּרִקְמֵי שִׁיר מְעֻטָּף וּמְעֻטָּר וּמְתֹאָר |- | ||בְּהוֹד וְהָדָר וְשֶׁבַח מְבֹאָר |- | ||בַּעֲטֶרֶת גֵּאוּת וְכֶתֶר נוֹרָא יִתְפָּאָר {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{סי|שִׁמְעוּ לִי|10}}{{רווח}}}}||{{סי|מְ}}לָלוֹ עִזּוּז נוֹרָא פִּלְאֵי גָדְלוֹ |- | ||שֶׁשְּׁמוֹ עָרֵב לוֹ וְזִכְרוֹ נָעִים לְהַלְלוֹ |- | ||וְהֵיכָלוֹ נֶחְמָד לוֹ וּכְבוֹדוֹ נֶהְדָּר לוֹ |- | ||וְהוֹדוֹ נָאֶה לוֹ וּמְשָׁרְתָיו מַנְעִימִים לוֹ {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{סי|וְאַשְׁרֵי|10}}{{רווח}}}}||{{סי|עֲ}}בָדָיו הַמַּשְׁמִיעִים בְּקוֹל שִׁבְחוֹ |- | ||כִּי עֲרֵבִים לְפָנָיו וּמְקֻבָּלִים נִכְחוֹ |- | ||שַׁמְעִיאֵל הַשָּׂר מַשְׁמִיעָם בְּכֹחוֹ |- | ||לְשַׁתֵּק הֲמוֹן מַעְלָה בְּרֹן בְּנֵי אֶזְרָחוֹ {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|{{סי|דְּרָכַי|10}}{{רווח}}}}||{{סי|וְ}}חוֹבַי תֵּת קְדֻשָּׁה לִמְקָרֶה אַוֵּרִים |- | ||הַמֻּשְׂגָּב וּמֻכְתָּר בְּכִתְרֵי כְתָרִים |- | ||פְּאֵר מְלָכִים תְּהִלָּה לִבְרוּרִים |- | ||מִפַּחְדּוֹ יָחִילוּ אֵיתָנִים וְצוּרִים {{פיסקה בטבלה}} |- |{{שמאל|<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יִשְׁמֹרוּ|10}}{{רווח}}}}||{{סי|נִ}}כְסָפִים בְּחַצְרוֹת מְעַט מִקְדָּשׁוֹ |- | ||בְּפַחַד וְיִרְאָה לְהַעֲרִיצוֹ וּלְהַקְדִּישׁוֹ |- | ||<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>אַחַר שְׁתֵּי תֵבוֹת מַזְכִּירִים שֵׁם קָדְשׁוֹ |- | ||לְהוֹדִיעַ לַכֹּל כִּי הֵם זֶרַע קְדוֹשׁוֹ. |}<קטע סוף=אופן/> {{הור|והחיות}} ==זולת== <קטע התחלה=זולת/>{{הור|סימן: [[עשרת הדברות]]; '''שמעון בר יצחק חזק ואמץ'''; [[משלי ח#ח לג|משלי ח לג]]-[[משלי ט|ט א]]}} {| |- |{{שמאל|{{סי|אָנֹכִי|20}}{{רווח}}}}||{{סי|שִׁ}}מַּעְתָּ וְנִתְאַיְּמוּ / קַבְּלוּ מַלְכוּתִי וְלֹא תֶאֱשָׁמוּ||{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|שִׁמְעוּ מוּסָר וַחֲכָמוּ|10}} |- |{{שמאל|{{סי|לֹא יִהְיֶה|20}}{{רווח}}}}||{{סי|מִ}}קְוֵיכֶם זָר וְתָרֵעוּ / וּמֵעַבוֹדָתִי בַּל תִּגְרָעוּ||{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|וְאַל תִּפְרָעוּ|10}} |- |{{שמאל|{{סי|לֹא תִשָּׂא|20}}{{רווח}}}}||{{סי|עֹ}}נֶשׁ לְחַלְלִי / וְתִנָּצֵל מִמַּכְאוֹב וּמֵחֳלִי||{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי|10}} |- |{{שמאל|{{סי|זָכוֹר|20}}{{רווח}}}}||{{סי|וְ}}שָׁמוֹר אֶת יוֹם / וְתִמְצָא כֹפֶר וּפִדְיוֹם||{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|לִשְׁקֹד עַל דַלְתוֹתַי יוֹם יוֹם|10}} |- |{{שמאל|{{סי|כַּבֵּד|20}}{{רווח}}}}||{{סי|נָ}}א הוֹרֶיךָ בְּמִבְטָחָי / וְתַאֲרִיךְ יָמִים וְתִהְיֶה חָי||{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|לִשְׁמֹר מְזוּזוֹת פְּתָחָי|10}} |- |{{שמאל|{{סי|לֹא תִּרְצָח|20}}{{רווח}}}}||{{סי|בְּ}}נֶפֶשׁ מֵחַיִּים / וִיהִי חֶלְקְךָ בַּחַיִּים||{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים|10}} |- |{{שמאל|{{סי|לֹא תִּנְאָף|20}}{{רווח}}}}||{{סי|רֶ}}שֶׁף כִּוְיוֹנָי / מַרְחִיקָהּ יִשְׂבַּע עֲדָנַי||{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|וַיָפֶק רָצוֹן מֵייָ|10}} |- |{{שמאל|{{סי|לֹא תִּגְנֹב|20}}{{רווח}}}}||{{סי|יְ}}גִיעַ אִישׁ לְאִישׁוֹ / כִּי עֲמָלוֹ לָרִיק יְחִישׁוֹ||{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|וְחֹטְאִי חֹמֵס נַפְשׁוֹ|10}} |- |{{שמאל|{{סי|לֹא תַעֲנֶה|20}}{{רווח}}}}||{{סי|צֶ}}דֶק לְעַוֵּת / מְלָשְׁנִי יִירַשׁ צַלְמָוֶת||{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|כָּל מְשַׂנְאַי אָהֲבוּ מָוֶת|10}} |- |{{שמאל|{{סי|לֹא תַחְמֹד|20}}{{רווח}}}}||{{סי|חֲ}}פָצִים הִרְבֵּיתָה / תְּעוּדָה קַשֵּׁר אַהֲבָתָהּ||{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵּיתָהּ|10}} |- |{{שמאל|{{סי|וְכָל|20}}{{רווח}}}}||{{סי|קִ}}נְיָנֶיךָ שַׂבְּעָה / יָקָר מְאֹד טִבְעָהּ||{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|חָצְבָה עַמוּדֶיהָ שִׁבְעָה|10}} |- | |{{סי|חֲזַק וֶאֱמַץ|0}} בְּנִזְרָהּ / בְּיִרְאַת צוּרְךָ לְהִתְאַזְּרָה||{{ש-רווח|0.5em}}||וְהוּא יִהְיֶה לְךָ לְעֶזְרָה. |}<noinclude> {{הור|עזרת אבותינו}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:פיוטי זולת]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:יוצרות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על פסוקים]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]] <noinclude/> e0tfxslqdi4dnd6cbsg5v42evh429lz 0 1726788 3011570 3011222 2026-05-07T15:07:04Z Yack67 27395 3011570 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= איומתי יונה יעלת חן | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אהבה|אהבה]] | תת-סוג = אהבה דיאלוגית | מועד = | מחבר = ר' יצחק בן ראובן | מיוחס ל = [[מחבר:יצחק בן ראובן הברצלוני|ר' יצחק בן ראובן הברצלוני]] | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = יצחק בן ראובן חזק | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2714|א-2714]] | מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המזרחי בשבת שלפני שבועות. }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''יצחק בן ראובן חזק'''}} {| |- |{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|י}}וֹנָה יַעֲלַת חֵן מַה לָּךְ כִּי תִבְכִּי |- | ||מְשִׁיחֵךְ יָבֹא לְךָ קוּמִי לָךְ וּלְכִי |- | ||כִּי אֲנִי מוֹשִׁיעֵךְ וְגוֹאֲלֵךְ אֲשֶׁר תְּחַכִּי |- | ||וְעַתָּה אָמְנָם כִּי גֹאֵל אָנֹכִי.{{ממס|רות ג יב}} |- | ||{{שמאל|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|צ}}וֹפִים אֲשֶׁר צָפוּ נְבוּאָה הַחֲרוּשָׁה |- | ||לִקְרֹא לַעֲזוּבָה אֲשֶׁר הַיּוֹם גְּרוּשָׁה |- | ||חֲשׁוּקָה לִהְיוֹת עוֹד וְגַם תִּהְיֶה דְּרוּשָׁה |- | ||כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה וְהַיְּרֻשָּׁה.{{ממס|לפני=ע"פ|ירמיהו לב ז}} |- | ||{{שמאל|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|חֲ}}שַׁקְתִּיךְ יְפֵה־פִיָּה אוֹתָךְ בִּרְאוֹתִי |- | ||בְּעָבְרִי עָלַיִךְ בְּכָרְתִי אֶת בְּרִיתִי |- | ||וְעוֹד אֲנִי אֲקַבְּצֵךְ אֶל בֵּית מְנוּחָתִי |- | ||אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי.{{ממס|שמות כג כ}} |- | ||{{שמאל|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|קָ}}רַב צִיר נֶאֱמָן בְּנָתְנוֹ תּוּשִׁיָּה |- | ||וְצִוַּנִי לִהְיוֹת טְהוֹרָה וּנְקִיָּה |- | ||אִם תִּשְׁמֹרִי, וְאִם לֹא תֵּלְכִי בַּשִּׁבְיָה |- | ||וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ כֵּן הָיָה.{{ממס|בראשית מא יג}} |- | ||{{שמאל|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|בְּ}}חוּנָה בְּכוּר עֹנִי בְּמַסְגֵּר מַנְעוּלָךְ |- | ||עוֹד תַּעֲדִי עֶדְיֵךְ בְּזֶמֶר מַהֲלָלָךְ |- | ||עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת אֲשֶׁר הִיא מַכְלוּלָךְ |- | ||טוֹב תִּתִּי אֹתָהּ לָךְ.{{ממס|בראשית כט יט}} |- | ||{{שמאל|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|נְ}}דִיבָה הָיִיתִי מְקֻשֶּׁטֶת בְּכָל פְּאֵר |- | ||יְצָאוּנִי בָּנַי נִין וָנֶכֶד וּשְׁאֵר |- | ||בְּחֹשֶׁךְ בּוֹר עָמֹק וְאֵין לִי מִי יָאֵר |- | ||וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר.{{ממס|בראשית כט ב}} |- | ||{{שמאל|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|רַ}}עְיָתִי צְאִי לָךְ מִבֵּין יְדֵי צָרִים |- | ||אֲשֶׁר מְפַתִּים לָךְ בְּפִתּוּי דְּבָרִים |- | ||יַעַן לֹא אָבִית דְּלֹק אַחֲרֵי זָרִים |- | ||לְבִלְתִּי לֶכֶת אַחֲרֵי הַבַּחוּרִים.{{ממס|רות ג י}} |- | ||{{שמאל|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||וַ{{סי|אֲ}}נִי<noinclude>{{הערה|במחזור שמצא ש. ברודי הגירסא '{{סי|אֲ}}נִי', וכן צריך להיות להשלמת האקרוסטיכון.}}</noinclude> בְּגָלוּת עֲצוּרָה בִּרְגָזוֹת |- | ||בְּהֶבְלָם פִּתּוּנִי וְיַעֲנוּנִי עַזּוֹת |- | ||לַעֲזֹב אֶת שִׁמְךָ וְאֶת עֵד חָזוֹת<noinclude>{{הערה|נוסח אחר: ׳וְאַתָּה עֵד לַחֲזוֹת׳}}</noinclude> |- | ||יְיָ אֱלֹהַי אִם עָשִׂיתִי זֹאת.{{ממס|תהלים ז ד}} |- | ||{{שמאל|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}}} {{פיסקה בטבלה}} |-<noinclude> |} {{הור2|שני הבתים הבאים אינם בדפוס, ונמצאו במחזור אחד כתב יד ע"י ש. ברודי:}} {| |- |{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|וְ}}הַיּוֹם כַּמָּה לָּךְ בֵּין אֵצֶר וְדִישׁוֹן |- | ||וְלֹא אָבִית שְׁמוֹעַ נְצוּרָה כְּבַת אִישׁוֹן |- | ||בּרוּכָה אַתְּ בִּתִּי הוּצַקְתְּ חֵן וְלָשׁוֹן |- | ||הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן.{{ממס|רות ג י}} |- | ||{{שמאל|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|בְּ}}חוּנָה הָיִיתִי בְּתוֹךְ מִרְעֵה רָזֶה |- | ||בָּנַי נִשְׁקְעוּ בְּבוֹר גָּלוּת וְנִבְזֶה |- | ||מְפֻזָּרִים בְּכׇל צַד וְגַם אַתָּה תֶּחֱזֶה |- | ||וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה.{{ממס|שמות יד כ}} |- | ||{{שמאל|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}}} {{פיסקה בטבלה}} |- |} {{הור2|שלשת הבתים הבאים גם כן אינם בדפוס, אבל נמצאים הם גם במחזור נירנברג (האחרון בעוד כמה כתבי יד):}} {| |- |{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|נִ}}שְׁבַּעְתִּי בִּשְׁמִי לְקַיֵּם מִמְעוֹנִי |- | ||אֲמַהֵר לְהוֹצִיאֵךְ מִכּוּר הָעוֹנִי |- | ||הֵן אִם לֹא לְמַעֲנֵךְ אֲנִי אֶעֱשֶׂה לְמַעֲנִי |- | ||אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי.{{ממס|תהלים קלז ה|ע"פ תהלים קלז ה}} |- | ||{{שמאל|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}{{רווח}}||{{סי|חָ}}פַצְתִּי לשְׁמוֹעַ נְבוּאוֹת כׇּל חוֹזֶה |- | ||וַאֲנִי נֶאֱכַלְתִּי בְּפֵה כׇּל צָר וּבוֹזֶה |- | ||וְהָשֵׁב גְּמוּל לְאֹיְבַי אֲשֶׁר לְנֶגְדִּי אֶחֱזֶה |- | ||וְהוֹצֵאתַנִי מִן הַבַּיִת הַזֶּה.{{ממס|בראשית מ יד}} |- | ||{{שמאל|{{מילת קבע|אֱיָלוּתִי}}}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|זְ}}רוּחָה מִבָּנוֹת חֲטוּבָה וַחֲשוּבָה |- | ||{{סי|קְ}}רוּאָה ׳לֹא עַמִִּי׳ כְּמוֹ אִשָּׁה עֲזוּבָה |- | ||בָּנַיִךְ אֲקַבֵּץ אֶל עִיר חֶפְצִי בָהּ |- | ||בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה.{{ממס|הושע יא ד}} |- | ||{{שמאל|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}}} {{פיסקה בטבלה}} |- |} {{הור2|גם בית זה מצא ש. ברודי במחזור הנ"ל בסוף הפיוט, ולדבריו הוא הוספה מפיוט אחר:}} {| |- |{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|ח|3}}וּקַי הַנְּעִימִים בְּאַהֲבָה הִנְחַלְתִּיךְ |- | ||{{סי|זְ|3}}נַחְתִּיךְ עֵת קֶצֶף וְאַחַר רִחַמְתִּיךְ |- | ||{{סי|נְ|3}}דוֹדַיִךְ אֲנַהֵל כְּמוֺ לְאַט נֵהַלְתִּיךְ |- | ||וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ.{{ממס|ירמיהו לא ב}} |- | ||{{שמאל|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}}} {{פיסקה בטבלה}} |- |} {{הור2|בית זה נלקח מאהבה אחרת, המתחילה {{צ|[[איומתי שבייה בת ציון]]}}.}} {| |-</noinclude> |{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|הֵ|1}}ן בִּי נִשְׁבַּעְתִּי לֶאֱסֹף נִכְבָּשַׁי |- | ||{{סי|הֲ|1}}לֹא אָז הַמְּלָכִים לָךְ יוֹבִילוּ שַׁי |- | ||{{סי|הֵ|1}}ן עַד לְאֻמִּים שַׂמְתִּי לִקְדוֹשַׁי |- | ||{{סי|הִ|1}}נֵּה רָאִיתִי בֵּן לְיִשַׁי.{{ממס|ש"א טז יח}} |- | ||{{שמאל|{{מילת קבע|אֲיֻמָּתִי}}}} |- |}<noinclude> {{הור|ככתוב, הבוחר}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אהבה]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:יצחק בן ראובן הברצלוני]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] [[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]] <noinclude/> gges0iohp03p6glq6czne1jt3dm7adr 106 1728638 3011571 3011547 2026-05-07T15:22:30Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3011571 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צו|ב|צו א|צז א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף צו עמוד ב] כרבי יוסי, דאמר: נשים סומכות רשות. דאי לא תימא הכי - אשתו של יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בה. מי איכא למאן דאמר רגל לאו מצות עשה שהזמן גרמא הוא? אלא: קסבר רשות, הכא נמי: רשות. אלא האי תנא היא, דתניא: המוצא תפילין מכניסן זוג זוג, אחד האיש ואחד האשה, אחד חדשות ואחד ישנות, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אוסר בחדשות ומתיר בישנות. ע"כ לא פליגי אלא בחדשות וישנות, אבל באשה - לא פליגי. שמע מינה: מצות עשה שלא הזמן גרמא הוא, וכל מצות עשה שאין הזמן גרמא נשים חייבות. - ודילמא סבר לה כרבי יוסי, דאמר: נשים סומכות רשות? - לא סלקא דעתך, דלא רבי מאיר סבר לה כרבי יוסי, ולא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי. לא רבי מאיר סבר לה כרבי יוסי - דתנן: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|אין מעכבין את התינוקות מלתקוע. הא נשים - מעכבין. וסתם מתניתין רבי מאיר. ולא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי - דתניא: דבר אל בני ישראל וסמך - }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|בני ישראל סומכין ואין בנות ישראל סומכות. רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: נשים סומכות רשות. וסתם סיפרא מני - רבי יהודה. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רבי אלעזר: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|המוצא תכלת בשוק, לשונות - פסולות, חוטין - כשרין. מאי שנא לשונות - דאמר: אדעתא דגלימא צבעינהו. חוטין נמי, נימא: אדעתא דגלימא טוינהו! - }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|בשזורים. שזורים נמי, נימא: אדעתא דשיפתא דגלימא עייפינהו! - במופסקין, דכולי האי ודאי לא טרחי אינשי. - אמר רבא: וכי אדם טורח לעשות קמיע כמין תפילין? דתנן: במה דברים אמורים - בישנות, אבל בחדשות - פטור! - אמר רבי זירא לאהבה בריה, פוק תני להו: המוצא תכלת בשוק, לשונות - פסולין, חוטין מופסקין - כשרין, לפי שאין אדם טורח. - אמר רבא: ומשום דתני לה אהבה בריה דרבי זירא כיפי תלא לה? והתנן: במה דברים אמורים - בישנות אבל בחדשות - פטור! - אלא אמר רבא: טרח ולא טרח - תנאי היא, דתניא: המוצא תפילין - מכניסן זוג זוג, אחד האיש ואחד האשה, }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''דר' יוסי''' - לקמן: '''נשים סומכות רשות''' - ואע"ג דכתיב ([[ויקרא א]]) דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אדם כי יקריב מכם וסמיך ליה וסמך ידו בני ישראל סומכים ולא בנות ישראל סומכות: '''אוסר בחדשות''' - לחלל עליהן שבת דילמא קמיע בעלמא נינהו: '''נשים סומכות רשות''' - דאין כאן בל תוסיף ומשום איסורא נמי ליכא דקסבר תכשיט נינהו: '''אין מעכבין''' - אין ב"ד מוזהרין למונען מלתקוע ביום טוב של ר"ה דבעו לחנוכינהו במצות: '''הא נשים מעכבין''' - אע"ג דלא חלול י"ט הוא כדתנא דבי שמואל (ר"ה דף כט:) יצאה תקיעת שופר ורדיית הפת שהיא חכמה ואינה מלאכה מיהו נראות כמוסיפות: '''סתם סיפרא''' - תורת כהנים: '''לשונות''' - צמר סרוק וצבוע: '''פסולות''' - שמא לא צבע לשם ציצית ואנן עשייה לשמן בעינן: '''דגלימא טוואתיה''' - לארוג מהן טלית ולא לעשות מהן ציצית: '''שזרנהו''' - טוואם: '''בשזורים''' - שאין דרך לארגם: '''דשיפתא דגלימא''' - שכן דרך להסך שזורים בשפתו שהוא גדיל ונקרא בלע"ז צימוש"י והחוטים נקראים אורי"ל: '''במופסקין דכולי האי לא טרח''' - לחזור ולקשרם ולהסך אותן: '''וכי אדם טורח לעשות קמיע כעין תפילין''' - ואפ"ה חיישינן לה במתני' דקתני חדשות פטור דילמא קמיע נינהו ולא מחללין שבתא עלייהו: '''פוק תני להו''' - להנך רבנן דבי מדרשא דקשי להו בדר' אלעזר צא ושנה להם שיש בידי ברייתא דמסייע ליה ומפרשת טעמא בהדיא: לפי שאין אדם טורח: '''כיפי''' - מרגליות ל"א נזמים וכן עיקר:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/>עביד יומא טבא והלא מפסיד כל הברכות של כל המצות וק' ברכות בכל יום ולא חשיב. ברכה לבטלה כיון שמברך על המצוה שעושה אע"פ שפטור ומיהו אין ראיה מסומא לאשה דסומא מיחייב מדרבנן ומ"מ היה שמח רב יוסף משום דמדאורייתא לא מיפקד ועביד כדמוכח קצת בערבי פסחים {{הפניה-גמ|פסחים|קטז|ב}} דקאמר סומא פטור מלומר אגדתא ופריך מרב יוסף ומרב ששת שהיו אומרים הגדה ומוציאין בני ביתם ומשני דקסבר מצה בזמן הזה דרבנן משמע דמיחייבי מדרבנן ולכך היו יכולים להוציא אחרים ומיהו יש לדחות דאפי' רשות יכול להוציא בר חיובא דרבנן כמו קטן דמברך לאביו בפרק מי שמתו {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ברכות|כ|ב}} ועולה למנין ז' ומוציא אחרים מידי מגילה לר' יהודה כדאמר במסכת מגילה {{הפניה-גמ|מגילה|יט|ב}} אבל יש לדקדק בפרק הקורא מעומד {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מגילה|כד|א}} ר' יהודה אומר כל שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוס על שמע משמע הא ראה אע"ג דהשתא נסתמא פורס על שמע אע"ג דלר' יהודה סומא פטור מכל המצות אלא ודאי מיחייב מדרבנן ויכול לומר קדשנו במצותיו וצונו כיון דמחייב מדרבנן כדאמרי' בפ' במה מדליקין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|כג|א}} היכן צונו מלא תסור אבל אשה. דאינה מיחויבת אפי' מדרבנן במצות עשה שהזמן גרמא כדמוכח בהדיא בפרק מי שמתו {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ברכות|כ|ב}} גבי נשים חייבות בקדוש היום דבר תורה ובריש סוכה {{הפניה-גמ|סוכה|ב|ב}} גבי הילני המלכה היכי מצי למימר וצונו ואין לתמוה דסומא חייב מדרבנן ואשה פטרו לגמרי דהחמירו חכמים בסומא משום דהוי ממין בר חיובא ועוד שלא יראה כעו"ג אם היה פטור מכל המצות אבל לאשה כי פטורה נמי לגמרי ממצות עשה שהזמן גרמא אכתי מחויבת בכל שאר מצות וממה שהאשה עולה למנין ז' ומברכת קריאת התורה אע"ג דפטורה מתלמוד תורה כדאמר בפ"ק דקדושין (דף כט.) ובריש בכל מערבין (לעיל דף כז.) אור"ת דאין זו ראיה דברכת קריאת התורה לאו משום מצות תלמוד תורה שאפי' בירך ברכת הערב נא או נפטר באהבה רבה חוזר ומברך תדע דבמקום שאין לוי כהן קורא במקום לוי ומברך אע"פ שכבר בירך בקריאה ראשונה ומקטן דמברך ברכת המזון אע"פ שהוא פטור אין ראיה לאשה דקטן אתי לכלל חיוב וחייב לחנכו ואינו מוזהר על לא תשא: [[File:תוס עירובין 10 צו ב אבל באשה לא פליגי.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צו_ב_אבל באשה לא פליגי]] ''' אבל''' באשה לא פליגי. וא"ת דילמא משום דהוי מלבוש לאיש כדאמר בפרק במה אשה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|סא|א}} דתפילין דרך מלבוש עביד וי"ל דהיינו דוקא לאיש משום דרגיל ללובשן בחול אבל לאשה לא כדאמרי' התם וחלופיהן באיש דמידי דחזי לאיש לא חזי לאשה ומידי דחזי לאשה לא חזי לאיש: [[File:תוס עירובין 10 צו ב לא ס"ד לא ר"מ ס"ל כר' יוסי.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צו_ב_לא ס"ד לא ר"מ ס"ל כר' יוסי]] ''' לא''' ס"ד לא ר"מ ס"ל כר' יוסי כו'. משמע דר"מ ור' יהודה תרוייהו אית להו דנשים חייבות בתפילין דלאו זמן גרמא הוא ותימה דבפרק מי שמתו {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ברכות|כ|ב}} תנן נשים ועבדים וקטנים פטורין מן התפילין ופריך עלה בגמרא פשיטא ומשני דאיצטריך משום דאיתקש תפילין למזוזה והשתא הא איצטריך לאפוקי מדר"מ ור' יהודה וי"ל דלמאן דחשיב תפילין זמן גרמא הוי פשיטא דנשים פטורות ומשום הכי איצטריך לשנויי טעמא דאיתקש הקשה ה"ר יום טוב מווין היכי דייק בסמוך דר"מ לא סבר לה כר' יוסי מכח ההיא סתמא דאין מעכבין את התינוקות מלתקוע ומתוך כך אנן צריכין לומר דההיא דפרק מי שמתו דלא כר"מ אדרבה נימא דההוא סתמא כר"מ דקסבר נשים פטורות והא דקתני הכא ר"מ אחד האיש ואחד האשה משום דסבר לה כר' יוסי דאמר נשים סומכות רשות וסתם מתני' דאין מעכבין דלא כר"מ ותירץ לו ר"י דמה נפשך סתמא דברכות דלא כר"מ דקא סבר ההוא מתני' דנשים סומכות לאו רשות דקתני התם נשים ועבדים וקטנים פטורים מק"ש ותפילין וחייבין בתפלה ובבהמ"ז ובמזוזה והנהו קטנים על כרחין בלא הגיעו לחינוך איירי דבהגיעו לחינוך בתפילין נמי חייבין כדאמר בסוף לולב הגזול {{הפניה-גמ|מסכת=כן|סוכה|מב|א}} קטן היודע לשמור תפילין אביו חייב ליקח לו תפילין אלא בלא הגיעו לחינוך איירי ולא קאי וחייבין אקטנים אלא אנשים ועבדים ולא נקט קטנים אלא לענין פטור והא נמי אינו שום חידוש דפטירי בלא הגיע לחינוך ולא תני להו אלא לאשמועינן דנשים ועבדים כקטנים לענין תפילין דאי בעי לאנוחי לא שבקינן להו משום בזיון תפילין היכא דלא הגיעו לחינוך ועוד י"ל דניחא ליה טפי למימר דההיא דברכות דלא כר"מ משום דלא מיתרצא מילתיה דר"מ דאמר זוג אין טפי לא אא"כ סבר שבת זמן תפילין הוא כדאסיקנא לעיל אם לא נאמר דלית ליה דרב שמואל בר רב יצחק דאמר מקום יש בראש להניח בו ב' תפילין: ''' וסתם''' סיפרא ר' יהודה. בפ' בתרא דר"ה (דף לג.) אית דגרסי בה דברי ר' יהודה והכא מוכח דלא גרסי' ליה: ''' המוצא''' תכלת בשוק וכו' חוטין כשרין. כדמסיק בשזורין ומופסקין דכולי האי לא טרח וא"ת ואע"ג דלציצית נעשה אמאי כשירה הא אמר בפ' התכלת {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|מב|ב}} דאין תכלת ניקחת אלא מן המומחה שיודע שטעימה פסולה אבל ממי שאינו מומחה לא דאיכא למיחש לטעימה וי"ל דכשמצאן שזורין ומופסקין שאנו יודעים שלצורך ציצית נפסקו יש לתלות דמן המומחה נפלו דכשאינו מומחה אינו רגיל להתעסק בדבר שיודע שלא יקנו ממנו ואפי' לעצמו אינו רגיל לעשות כיון שיודע בעצמו שאינו בקי בהלכות צביעה: ''' וכי''' אדם טורח לעשות קמיע כמין תפילין. השתא לא מסיק אדעתיה טעמא דמקושרות ואין מקושרין דבסמוך וס"ד דתרוייהו אין מקושרות אלא שבישנות ניכר רושם הקשר שבהם ובחדשות אינו ניכר וחיישינן בחדשות שמא קמיע היה אבל בישנות אין לחוש לקמיע דאם היה קמיע לא היה עושה קשר דכולי האי ודאי לא הוה עביד ביה כעין תפילין ואם תאמר כיון דאין מקושרות היאך מכניסן דבשבת אסור לקשור וי"ל דס"ד דבלא קשירה נמי הוי דרך מלבוש אי נמי עונבן אפי' לר' יהודה דס"ד דמסתמא דעתו להתיר העניבה ולעשות קשירה גמורה ולא הוי של קיימא:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צו ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צו|ב}} ejg5hd11gmtr9lsfyo4siuk0pywvuua 3011573 3011571 2026-05-07T15:41:58Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3011573 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צו|ב|צו א|צז א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף צו עמוד ב] כרבי יוסי, דאמר: נשים סומכות רשות. דאי לא תימא הכי - אשתו של יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בה. מי איכא למאן דאמר רגל לאו מצות עשה שהזמן גרמא הוא? אלא: קסבר רשות, הכא נמי: רשות. אלא האי תנא היא, דתניא: המוצא תפילין מכניסן זוג זוג, אחד האיש ואחד האשה, אחד חדשות ואחד ישנות, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אוסר בחדשות ומתיר בישנות. ע"כ לא פליגי אלא בחדשות וישנות, אבל באשה - לא פליגי. שמע מינה: מצות עשה שלא הזמן גרמא הוא, וכל מצות עשה שאין הזמן גרמא נשים חייבות. - ודילמא סבר לה כרבי יוסי, דאמר: נשים סומכות רשות? - לא סלקא דעתך, דלא רבי מאיר סבר לה כרבי יוסי, ולא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי. לא רבי מאיר סבר לה כרבי יוסי - דתנן: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|אין מעכבין את התינוקות מלתקוע. הא נשים - מעכבין. וסתם מתניתין רבי מאיר. ולא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי - דתניא: דבר אל בני ישראל וסמך - }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|בני ישראל סומכין ואין בנות ישראל סומכות. רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: נשים סומכות רשות. וסתם סיפרא מני - רבי יהודה. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רבי אלעזר: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|המוצא תכלת בשוק, לשונות - פסולות, חוטין - כשרין. מאי שנא לשונות - דאמר: אדעתא דגלימא צבעינהו. חוטין נמי, נימא: אדעתא דגלימא טוינהו! - }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|בשזורים. שזורים נמי, נימא: אדעתא דשיפתא דגלימא עייפינהו! - במופסקין, דכולי האי ודאי לא טרחי אינשי. - אמר רבא: וכי אדם טורח לעשות קמיע כמין תפילין? דתנן: במה דברים אמורים - בישנות, אבל בחדשות - פטור! - אמר רבי זירא לאהבה בריה, פוק תני להו: המוצא תכלת בשוק, לשונות - פסולין, חוטין מופסקין - כשרין, לפי שאין אדם טורח. - אמר רבא: ומשום דתני לה אהבה בריה דרבי זירא כיפי תלא לה? והתנן: במה דברים אמורים - בישנות אבל בחדשות - פטור! - אלא אמר רבא: טרח ולא טרח - תנאי היא, דתניא: המוצא תפילין - מכניסן זוג זוג, אחד האיש ואחד האשה, }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''דר' יוסי''' - לקמן: '''נשים סומכות רשות''' - ואע"ג דכתיב ([[ויקרא א]]) דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אדם כי יקריב מכם וסמיך ליה וסמך ידו בני ישראל סומכים ולא בנות ישראל סומכות: '''אוסר בחדשות''' - לחלל עליהן שבת דילמא קמיע בעלמא נינהו: '''נשים סומכות רשות''' - דאין כאן בל תוסיף ומשום איסורא נמי ליכא דקסבר תכשיט נינהו: '''אין מעכבין''' - אין ב"ד מוזהרין למונען מלתקוע ביום טוב של ר"ה דבעו לחנוכינהו במצות: '''הא נשים מעכבין''' - אע"ג דלא חלול י"ט הוא כדתנא דבי שמואל (ר"ה דף כט:) יצאה תקיעת שופר ורדיית הפת שהיא חכמה ואינה מלאכה מיהו נראות כמוסיפות: '''סתם סיפרא''' - תורת כהנים: '''לשונות''' - צמר סרוק וצבוע: '''פסולות''' - שמא לא צבע לשם ציצית ואנן עשייה לשמן בעינן: '''דגלימא טוואתיה''' - לארוג מהן טלית ולא לעשות מהן ציצית: '''שזרנהו''' - טוואם: '''בשזורים''' - שאין דרך לארגם: '''דשיפתא דגלימא''' - שכן דרך להסך שזורים בשפתו שהוא גדיל ונקרא בלע"ז צימוש"י והחוטים נקראים אורי"ל: '''במופסקין דכולי האי לא טרח''' - לחזור ולקשרם ולהסך אותן: '''וכי אדם טורח לעשות קמיע כעין תפילין''' - ואפ"ה חיישינן לה במתני' דקתני חדשות פטור דילמא קמיע נינהו ולא מחללין שבתא עלייהו: '''פוק תני להו''' - להנך רבנן דבי מדרשא דקשי להו בדר' אלעזר צא ושנה להם שיש בידי ברייתא דמסייע ליה ומפרשת טעמא בהדיא: לפי שאין אדם טורח: '''כיפי''' - מרגליות ל"א נזמים וכן עיקר:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/>עביד יומא טבא והלא מפסיד כל הברכות של כל המצות וק' ברכות בכל יום ולא חשיב. ברכה לבטלה כיון שמברך על המצוה שעושה אע"פ שפטור ומיהו אין ראיה מסומא לאשה דסומא מיחייב מדרבנן ומ"מ היה שמח רב יוסף משום דמדאורייתא לא מיפקד ועביד כדמוכח קצת בערבי פסחים {{הפניה-גמ|פסחים|קטז|ב}} דקאמר סומא פטור מלומר אגדתא ופריך מרב יוסף ומרב ששת שהיו אומרים הגדה ומוציאין בני ביתם ומשני דקסבר מצה בזמן הזה דרבנן משמע דמיחייבי מדרבנן ולכך היו יכולים להוציא אחרים ומיהו יש לדחות דאפי' רשות יכול להוציא בר חיובא דרבנן כמו קטן דמברך לאביו בפרק מי שמתו {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ברכות|כ|ב}} ועולה למנין ז' ומוציא אחרים מידי מגילה לר' יהודה כדאמר במסכת מגילה {{הפניה-גמ|מגילה|יט|ב}} אבל יש לדקדק בפרק הקורא מעומד {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מגילה|כד|א}} ר' יהודה אומר כל שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוס על שמע משמע הא ראה אע"ג דהשתא נסתמא פורס על שמע אע"ג דלר' יהודה סומא פטור מכל המצות אלא ודאי מיחייב מדרבנן ויכול לומר קדשנו במצותיו וצונו כיון דמחייב מדרבנן כדאמרי' בפ' במה מדליקין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|כג|א}} היכן צונו מלא תסור אבל אשה. דאינה מיחויבת אפי' מדרבנן במצות עשה שהזמן גרמא כדמוכח בהדיא בפרק מי שמתו {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ברכות|כ|ב}} גבי נשים חייבות בקדוש היום דבר תורה ובריש סוכה {{הפניה-גמ|סוכה|ב|ב}} גבי הילני המלכה היכי מצי למימר וצונו ואין לתמוה דסומא חייב מדרבנן ואשה פטרו לגמרי דהחמירו חכמים בסומא משום דהוי ממין בר חיובא ועוד שלא יראה כעו"ג אם היה פטור מכל המצות אבל לאשה כי פטורה נמי לגמרי ממצות עשה שהזמן גרמא אכתי מחויבת בכל שאר מצות וממה שהאשה עולה למנין ז' ומברכת קריאת התורה אע"ג דפטורה מתלמוד תורה כדאמר בפ"ק דקדושין (דף כט.) ובריש בכל מערבין (לעיל דף כז.) אור"ת דאין זו ראיה דברכת קריאת התורה לאו משום מצות תלמוד תורה שאפי' בירך ברכת הערב נא או נפטר באהבה רבה חוזר ומברך תדע דבמקום שאין לוי כהן קורא במקום לוי ומברך אע"פ שכבר בירך בקריאה ראשונה ומקטן דמברך ברכת המזון אע"פ שהוא פטור אין ראיה לאשה דקטן אתי לכלל חיוב וחייב לחנכו ואינו מוזהר על לא תשא: [[File:תוס עירובין 10 צו ב אבל באשה לא פליגי.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צו_ב_אבל באשה לא פליגי]] ''' אבל''' באשה לא פליגי. וא"ת דילמא משום דהוי מלבוש לאיש כדאמר בפרק במה אשה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|סא|א}} דתפילין דרך מלבוש עביד וי"ל דהיינו דוקא לאיש משום דרגיל ללובשן בחול אבל לאשה לא כדאמרי' התם וחלופיהן באיש דמידי דחזי לאיש לא חזי לאשה ומידי דחזי לאשה לא חזי לאיש: [[File:תוס עירובין 10 צו ב לא ס"ד לא ר"מ ס"ל כר' יוסי.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צו_ב_לא ס"ד לא ר"מ ס"ל כר' יוסי]] ''' לא''' ס"ד לא ר"מ ס"ל כר' יוסי כו'. משמע דר"מ ור' יהודה תרוייהו אית להו דנשים חייבות בתפילין דלאו זמן גרמא הוא ותימה דבפרק מי שמתו {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ברכות|כ|ב}} תנן נשים ועבדים וקטנים פטורין מן התפילין ופריך עלה בגמרא פשיטא ומשני דאיצטריך משום דאיתקש תפילין למזוזה והשתא הא איצטריך לאפוקי מדר"מ ור' יהודה וי"ל דלמאן דחשיב תפילין זמן גרמא הוי פשיטא דנשים פטורות ומשום הכי איצטריך לשנויי טעמא דאיתקש הקשה ה"ר יום טוב מווין היכי דייק בסמוך דר"מ לא סבר לה כר' יוסי מכח ההיא סתמא דאין מעכבין את התינוקות מלתקוע ומתוך כך אנן צריכין לומר דההיא דפרק מי שמתו דלא כר"מ אדרבה נימא דההוא סתמא כר"מ דקסבר נשים פטורות והא דקתני הכא ר"מ אחד האיש ואחד האשה משום דסבר לה כר' יוסי דאמר נשים סומכות רשות וסתם מתני' דאין מעכבין דלא כר"מ ותירץ לו ר"י דמה נפשך סתמא דברכות דלא כר"מ דקא סבר ההוא מתני' דנשים סומכות לאו רשות דקתני התם נשים ועבדים וקטנים פטורים מק"ש ותפילין וחייבין בתפלה ובבהמ"ז ובמזוזה והנהו קטנים על כרחין בלא הגיעו לחינוך איירי דבהגיעו לחינוך בתפילין נמי חייבין כדאמר בסוף לולב הגזול {{הפניה-גמ|מסכת=כן|סוכה|מב|א}} קטן היודע לשמור תפילין אביו חייב ליקח לו תפילין אלא בלא הגיעו לחינוך איירי ולא קאי וחייבין אקטנים אלא אנשים ועבדים ולא נקט קטנים אלא לענין פטור והא נמי אינו שום חידוש דפטירי בלא הגיע לחינוך ולא תני להו אלא לאשמועינן דנשים ועבדים כקטנים לענין תפילין דאי בעי לאנוחי לא שבקינן להו משום בזיון תפילין היכא דלא הגיעו לחינוך ועוד י"ל דניחא ליה טפי למימר דההיא דברכות דלא כר"מ משום דלא מיתרצא מילתיה דר"מ דאמר זוג אין טפי לא אא"כ סבר שבת זמן תפילין הוא כדאסיקנא לעיל אם לא נאמר דלית ליה דרב שמואל בר רב יצחק דאמר מקום יש בראש להניח בו ב' תפילין: [[File:תוס עירובין 10 צו ב וסתם סיפרא ר' יהודה.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צו_ב_וסתם סיפרא ר' יהודה]] ''' וסתם''' סיפרא ר' יהודה. בפ' בתרא דר"ה (דף לג.) אית דגרסי בה דברי ר' יהודה והכא מוכח דלא גרסי' ליה: ''' המוצא''' תכלת בשוק וכו' חוטין כשרין. כדמסיק בשזורין ומופסקין דכולי האי לא טרח וא"ת ואע"ג דלציצית נעשה אמאי כשירה הא אמר בפ' התכלת {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|מב|ב}} דאין תכלת ניקחת אלא מן המומחה שיודע שטעימה פסולה אבל ממי שאינו מומחה לא דאיכא למיחש לטעימה וי"ל דכשמצאן שזורין ומופסקין שאנו יודעים שלצורך ציצית נפסקו יש לתלות דמן המומחה נפלו דכשאינו מומחה אינו רגיל להתעסק בדבר שיודע שלא יקנו ממנו ואפי' לעצמו אינו רגיל לעשות כיון שיודע בעצמו שאינו בקי בהלכות צביעה: ''' וכי''' אדם טורח לעשות קמיע כמין תפילין. השתא לא מסיק אדעתיה טעמא דמקושרות ואין מקושרין דבסמוך וס"ד דתרוייהו אין מקושרות אלא שבישנות ניכר רושם הקשר שבהם ובחדשות אינו ניכר וחיישינן בחדשות שמא קמיע היה אבל בישנות אין לחוש לקמיע דאם היה קמיע לא היה עושה קשר דכולי האי ודאי לא הוה עביד ביה כעין תפילין ואם תאמר כיון דאין מקושרות היאך מכניסן דבשבת אסור לקשור וי"ל דס"ד דבלא קשירה נמי הוי דרך מלבוש אי נמי עונבן אפי' לר' יהודה דס"ד דמסתמא דעתו להתיר העניבה ולעשות קשירה גמורה ולא הוי של קיימא:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צו ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צו|ב}} 028mmmsiv50yu61jwjl6h0g80jkczjk 3011576 3011573 2026-05-07T15:54:14Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3011576 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צו|ב|צו א|צז א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף צו עמוד ב] כרבי יוסי, דאמר: נשים סומכות רשות. דאי לא תימא הכי - אשתו של יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בה. מי איכא למאן דאמר רגל לאו מצות עשה שהזמן גרמא הוא? אלא: קסבר רשות, הכא נמי: רשות. אלא האי תנא היא, דתניא: המוצא תפילין מכניסן זוג זוג, אחד האיש ואחד האשה, אחד חדשות ואחד ישנות, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אוסר בחדשות ומתיר בישנות. ע"כ לא פליגי אלא בחדשות וישנות, אבל באשה - לא פליגי. שמע מינה: מצות עשה שלא הזמן גרמא הוא, וכל מצות עשה שאין הזמן גרמא נשים חייבות. - ודילמא סבר לה כרבי יוסי, דאמר: נשים סומכות רשות? - לא סלקא דעתך, דלא רבי מאיר סבר לה כרבי יוסי, ולא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי. לא רבי מאיר סבר לה כרבי יוסי - דתנן: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|אין מעכבין את התינוקות מלתקוע. הא נשים - מעכבין. וסתם מתניתין רבי מאיר. ולא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי - דתניא: דבר אל בני ישראל וסמך - }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|בני ישראל סומכין ואין בנות ישראל סומכות. רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: נשים סומכות רשות. וסתם סיפרא מני - רבי יהודה. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רבי אלעזר: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|המוצא תכלת בשוק, לשונות - פסולות, חוטין - כשרין. מאי שנא לשונות - דאמר: אדעתא דגלימא צבעינהו. חוטין נמי, נימא: אדעתא דגלימא טוינהו! - }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|בשזורים. שזורים נמי, נימא: אדעתא דשיפתא דגלימא עייפינהו! - במופסקין, דכולי האי ודאי לא טרחי אינשי. - אמר רבא: וכי אדם טורח לעשות קמיע כמין תפילין? דתנן: במה דברים אמורים - בישנות, אבל בחדשות - פטור! - אמר רבי זירא לאהבה בריה, פוק תני להו: המוצא תכלת בשוק, לשונות - פסולין, חוטין מופסקין - כשרין, לפי שאין אדם טורח. - אמר רבא: ומשום דתני לה אהבה בריה דרבי זירא כיפי תלא לה? והתנן: במה דברים אמורים - בישנות אבל בחדשות - פטור! - אלא אמר רבא: טרח ולא טרח - תנאי היא, דתניא: המוצא תפילין - מכניסן זוג זוג, אחד האיש ואחד האשה, }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''דר' יוסי''' - לקמן: '''נשים סומכות רשות''' - ואע"ג דכתיב ([[ויקרא א]]) דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אדם כי יקריב מכם וסמיך ליה וסמך ידו בני ישראל סומכים ולא בנות ישראל סומכות: '''אוסר בחדשות''' - לחלל עליהן שבת דילמא קמיע בעלמא נינהו: '''נשים סומכות רשות''' - דאין כאן בל תוסיף ומשום איסורא נמי ליכא דקסבר תכשיט נינהו: '''אין מעכבין''' - אין ב"ד מוזהרין למונען מלתקוע ביום טוב של ר"ה דבעו לחנוכינהו במצות: '''הא נשים מעכבין''' - אע"ג דלא חלול י"ט הוא כדתנא דבי שמואל (ר"ה דף כט:) יצאה תקיעת שופר ורדיית הפת שהיא חכמה ואינה מלאכה מיהו נראות כמוסיפות: '''סתם סיפרא''' - תורת כהנים: '''לשונות''' - צמר סרוק וצבוע: '''פסולות''' - שמא לא צבע לשם ציצית ואנן עשייה לשמן בעינן: '''דגלימא טוואתיה''' - לארוג מהן טלית ולא לעשות מהן ציצית: '''שזרנהו''' - טוואם: '''בשזורים''' - שאין דרך לארגם: '''דשיפתא דגלימא''' - שכן דרך להסך שזורים בשפתו שהוא גדיל ונקרא בלע"ז צימוש"י והחוטים נקראים אורי"ל: '''במופסקין דכולי האי לא טרח''' - לחזור ולקשרם ולהסך אותן: '''וכי אדם טורח לעשות קמיע כעין תפילין''' - ואפ"ה חיישינן לה במתני' דקתני חדשות פטור דילמא קמיע נינהו ולא מחללין שבתא עלייהו: '''פוק תני להו''' - להנך רבנן דבי מדרשא דקשי להו בדר' אלעזר צא ושנה להם שיש בידי ברייתא דמסייע ליה ומפרשת טעמא בהדיא: לפי שאין אדם טורח: '''כיפי''' - מרגליות ל"א נזמים וכן עיקר:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/>עביד יומא טבא והלא מפסיד כל הברכות של כל המצות וק' ברכות בכל יום ולא חשיב. ברכה לבטלה כיון שמברך על המצוה שעושה אע"פ שפטור ומיהו אין ראיה מסומא לאשה דסומא מיחייב מדרבנן ומ"מ היה שמח רב יוסף משום דמדאורייתא לא מיפקד ועביד כדמוכח קצת בערבי פסחים {{הפניה-גמ|פסחים|קטז|ב}} דקאמר סומא פטור מלומר אגדתא ופריך מרב יוסף ומרב ששת שהיו אומרים הגדה ומוציאין בני ביתם ומשני דקסבר מצה בזמן הזה דרבנן משמע דמיחייבי מדרבנן ולכך היו יכולים להוציא אחרים ומיהו יש לדחות דאפי' רשות יכול להוציא בר חיובא דרבנן כמו קטן דמברך לאביו בפרק מי שמתו {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ברכות|כ|ב}} ועולה למנין ז' ומוציא אחרים מידי מגילה לר' יהודה כדאמר במסכת מגילה {{הפניה-גמ|מגילה|יט|ב}} אבל יש לדקדק בפרק הקורא מעומד {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מגילה|כד|א}} ר' יהודה אומר כל שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוס על שמע משמע הא ראה אע"ג דהשתא נסתמא פורס על שמע אע"ג דלר' יהודה סומא פטור מכל המצות אלא ודאי מיחייב מדרבנן ויכול לומר קדשנו במצותיו וצונו כיון דמחייב מדרבנן כדאמרי' בפ' במה מדליקין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|כג|א}} היכן צונו מלא תסור אבל אשה. דאינה מיחויבת אפי' מדרבנן במצות עשה שהזמן גרמא כדמוכח בהדיא בפרק מי שמתו {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ברכות|כ|ב}} גבי נשים חייבות בקדוש היום דבר תורה ובריש סוכה {{הפניה-גמ|סוכה|ב|ב}} גבי הילני המלכה היכי מצי למימר וצונו ואין לתמוה דסומא חייב מדרבנן ואשה פטרו לגמרי דהחמירו חכמים בסומא משום דהוי ממין בר חיובא ועוד שלא יראה כעו"ג אם היה פטור מכל המצות אבל לאשה כי פטורה נמי לגמרי ממצות עשה שהזמן גרמא אכתי מחויבת בכל שאר מצות וממה שהאשה עולה למנין ז' ומברכת קריאת התורה אע"ג דפטורה מתלמוד תורה כדאמר בפ"ק דקדושין (דף כט.) ובריש בכל מערבין (לעיל דף כז.) אור"ת דאין זו ראיה דברכת קריאת התורה לאו משום מצות תלמוד תורה שאפי' בירך ברכת הערב נא או נפטר באהבה רבה חוזר ומברך תדע דבמקום שאין לוי כהן קורא במקום לוי ומברך אע"פ שכבר בירך בקריאה ראשונה ומקטן דמברך ברכת המזון אע"פ שהוא פטור אין ראיה לאשה דקטן אתי לכלל חיוב וחייב לחנכו ואינו מוזהר על לא תשא: [[File:תוס עירובין 10 צו ב אבל באשה לא פליגי.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צו_ב_אבל באשה לא פליגי]] ''' אבל''' באשה לא פליגי. וא"ת דילמא משום דהוי מלבוש לאיש כדאמר בפרק במה אשה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|סא|א}} דתפילין דרך מלבוש עביד וי"ל דהיינו דוקא לאיש משום דרגיל ללובשן בחול אבל לאשה לא כדאמרי' התם וחלופיהן באיש דמידי דחזי לאיש לא חזי לאשה ומידי דחזי לאשה לא חזי לאיש: [[File:תוס עירובין 10 צו ב לא ס"ד לא ר"מ ס"ל כר' יוסי.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צו_ב_לא ס"ד לא ר"מ ס"ל כר' יוסי]] ''' לא''' ס"ד לא ר"מ ס"ל כר' יוסי כו'. משמע דר"מ ור' יהודה תרוייהו אית להו דנשים חייבות בתפילין דלאו זמן גרמא הוא ותימה דבפרק מי שמתו {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ברכות|כ|ב}} תנן נשים ועבדים וקטנים פטורין מן התפילין ופריך עלה בגמרא פשיטא ומשני דאיצטריך משום דאיתקש תפילין למזוזה והשתא הא איצטריך לאפוקי מדר"מ ור' יהודה וי"ל דלמאן דחשיב תפילין זמן גרמא הוי פשיטא דנשים פטורות ומשום הכי איצטריך לשנויי טעמא דאיתקש הקשה ה"ר יום טוב מווין היכי דייק בסמוך דר"מ לא סבר לה כר' יוסי מכח ההיא סתמא דאין מעכבין את התינוקות מלתקוע ומתוך כך אנן צריכין לומר דההיא דפרק מי שמתו דלא כר"מ אדרבה נימא דההוא סתמא כר"מ דקסבר נשים פטורות והא דקתני הכא ר"מ אחד האיש ואחד האשה משום דסבר לה כר' יוסי דאמר נשים סומכות רשות וסתם מתני' דאין מעכבין דלא כר"מ ותירץ לו ר"י דמה נפשך סתמא דברכות דלא כר"מ דקא סבר ההוא מתני' דנשים סומכות לאו רשות דקתני התם נשים ועבדים וקטנים פטורים מק"ש ותפילין וחייבין בתפלה ובבהמ"ז ובמזוזה והנהו קטנים על כרחין בלא הגיעו לחינוך איירי דבהגיעו לחינוך בתפילין נמי חייבין כדאמר בסוף לולב הגזול {{הפניה-גמ|מסכת=כן|סוכה|מב|א}} קטן היודע לשמור תפילין אביו חייב ליקח לו תפילין אלא בלא הגיעו לחינוך איירי ולא קאי וחייבין אקטנים אלא אנשים ועבדים ולא נקט קטנים אלא לענין פטור והא נמי אינו שום חידוש דפטירי בלא הגיע לחינוך ולא תני להו אלא לאשמועינן דנשים ועבדים כקטנים לענין תפילין דאי בעי לאנוחי לא שבקינן להו משום בזיון תפילין היכא דלא הגיעו לחינוך ועוד י"ל דניחא ליה טפי למימר דההיא דברכות דלא כר"מ משום דלא מיתרצא מילתיה דר"מ דאמר זוג אין טפי לא אא"כ סבר שבת זמן תפילין הוא כדאסיקנא לעיל אם לא נאמר דלית ליה דרב שמואל בר רב יצחק דאמר מקום יש בראש להניח בו ב' תפילין: [[File:תוס עירובין 10 צו ב וסתם סיפרא ר' יהודה.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צו_ב_וסתם סיפרא ר' יהודה]] ''' וסתם''' סיפרא ר' יהודה. בפ' בתרא דר"ה (דף לג.) אית דגרסי בה דברי ר' יהודה והכא מוכח דלא גרסי' ליה: [[File:תוס עירובין 10 צו ב המוצא תכלת בשוק וכו' חוטין כשרין.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צו_ב_המוצא תכלת בשוק וכו' חוטין כשרין]] ''' המוצא''' תכלת בשוק וכו' חוטין כשרין. כדמסיק בשזורין ומופסקין דכולי האי לא טרח וא"ת ואע"ג דלציצית נעשה אמאי כשירה הא אמר בפ' התכלת {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|מב|ב}} דאין תכלת ניקחת אלא מן המומחה שיודע שטעימה פסולה אבל ממי שאינו מומחה לא דאיכא למיחש לטעימה וי"ל דכשמצאן שזורין ומופסקין שאנו יודעים שלצורך ציצית נפסקו יש לתלות דמן המומחה נפלו דכשאינו מומחה אינו רגיל להתעסק בדבר שיודע שלא יקנו ממנו ואפי' לעצמו אינו רגיל לעשות כיון שיודע בעצמו שאינו בקי בהלכות צביעה: ''' וכי''' אדם טורח לעשות קמיע כמין תפילין. השתא לא מסיק אדעתיה טעמא דמקושרות ואין מקושרין דבסמוך וס"ד דתרוייהו אין מקושרות אלא שבישנות ניכר רושם הקשר שבהם ובחדשות אינו ניכר וחיישינן בחדשות שמא קמיע היה אבל בישנות אין לחוש לקמיע דאם היה קמיע לא היה עושה קשר דכולי האי ודאי לא הוה עביד ביה כעין תפילין ואם תאמר כיון דאין מקושרות היאך מכניסן דבשבת אסור לקשור וי"ל דס"ד דבלא קשירה נמי הוי דרך מלבוש אי נמי עונבן אפי' לר' יהודה דס"ד דמסתמא דעתו להתיר העניבה ולעשות קשירה גמורה ולא הוי של קיימא:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צו ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צו|ב}} lna4x2d3f8e8pns5bu4p3o5jrd3fqfo 3011577 3011576 2026-05-07T16:06:29Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3011577 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צו|ב|צו א|צז א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף צו עמוד ב] כרבי יוסי, דאמר: נשים סומכות רשות. דאי לא תימא הכי - אשתו של יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בה. מי איכא למאן דאמר רגל לאו מצות עשה שהזמן גרמא הוא? אלא: קסבר רשות, הכא נמי: רשות. אלא האי תנא היא, דתניא: המוצא תפילין מכניסן זוג זוג, אחד האיש ואחד האשה, אחד חדשות ואחד ישנות, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אוסר בחדשות ומתיר בישנות. ע"כ לא פליגי אלא בחדשות וישנות, אבל באשה - לא פליגי. שמע מינה: מצות עשה שלא הזמן גרמא הוא, וכל מצות עשה שאין הזמן גרמא נשים חייבות. - ודילמא סבר לה כרבי יוסי, דאמר: נשים סומכות רשות? - לא סלקא דעתך, דלא רבי מאיר סבר לה כרבי יוסי, ולא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי. לא רבי מאיר סבר לה כרבי יוסי - דתנן: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|אין מעכבין את התינוקות מלתקוע. הא נשים - מעכבין. וסתם מתניתין רבי מאיר. ולא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי - דתניא: דבר אל בני ישראל וסמך - }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|בני ישראל סומכין ואין בנות ישראל סומכות. רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: נשים סומכות רשות. וסתם סיפרא מני - רבי יהודה. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רבי אלעזר: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|המוצא תכלת בשוק, לשונות - פסולות, חוטין - כשרין. מאי שנא לשונות - דאמר: אדעתא דגלימא צבעינהו. חוטין נמי, נימא: אדעתא דגלימא טוינהו! - }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|בשזורים. שזורים נמי, נימא: אדעתא דשיפתא דגלימא עייפינהו! - במופסקין, דכולי האי ודאי לא טרחי אינשי. - אמר רבא: וכי אדם טורח לעשות קמיע כמין תפילין? דתנן: במה דברים אמורים - בישנות, אבל בחדשות - פטור! - אמר רבי זירא לאהבה בריה, פוק תני להו: המוצא תכלת בשוק, לשונות - פסולין, חוטין מופסקין - כשרין, לפי שאין אדם טורח. - אמר רבא: ומשום דתני לה אהבה בריה דרבי זירא כיפי תלא לה? והתנן: במה דברים אמורים - בישנות אבל בחדשות - פטור! - אלא אמר רבא: טרח ולא טרח - תנאי היא, דתניא: המוצא תפילין - מכניסן זוג זוג, אחד האיש ואחד האשה, }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''דר' יוסי''' - לקמן: '''נשים סומכות רשות''' - ואע"ג דכתיב ([[ויקרא א]]) דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אדם כי יקריב מכם וסמיך ליה וסמך ידו בני ישראל סומכים ולא בנות ישראל סומכות: '''אוסר בחדשות''' - לחלל עליהן שבת דילמא קמיע בעלמא נינהו: '''נשים סומכות רשות''' - דאין כאן בל תוסיף ומשום איסורא נמי ליכא דקסבר תכשיט נינהו: '''אין מעכבין''' - אין ב"ד מוזהרין למונען מלתקוע ביום טוב של ר"ה דבעו לחנוכינהו במצות: '''הא נשים מעכבין''' - אע"ג דלא חלול י"ט הוא כדתנא דבי שמואל (ר"ה דף כט:) יצאה תקיעת שופר ורדיית הפת שהיא חכמה ואינה מלאכה מיהו נראות כמוסיפות: '''סתם סיפרא''' - תורת כהנים: '''לשונות''' - צמר סרוק וצבוע: '''פסולות''' - שמא לא צבע לשם ציצית ואנן עשייה לשמן בעינן: '''דגלימא טוואתיה''' - לארוג מהן טלית ולא לעשות מהן ציצית: '''שזרנהו''' - טוואם: '''בשזורים''' - שאין דרך לארגם: '''דשיפתא דגלימא''' - שכן דרך להסך שזורים בשפתו שהוא גדיל ונקרא בלע"ז צימוש"י והחוטים נקראים אורי"ל: '''במופסקין דכולי האי לא טרח''' - לחזור ולקשרם ולהסך אותן: '''וכי אדם טורח לעשות קמיע כעין תפילין''' - ואפ"ה חיישינן לה במתני' דקתני חדשות פטור דילמא קמיע נינהו ולא מחללין שבתא עלייהו: '''פוק תני להו''' - להנך רבנן דבי מדרשא דקשי להו בדר' אלעזר צא ושנה להם שיש בידי ברייתא דמסייע ליה ומפרשת טעמא בהדיא: לפי שאין אדם טורח: '''כיפי''' - מרגליות ל"א נזמים וכן עיקר:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/>עביד יומא טבא והלא מפסיד כל הברכות של כל המצות וק' ברכות בכל יום ולא חשיב. ברכה לבטלה כיון שמברך על המצוה שעושה אע"פ שפטור ומיהו אין ראיה מסומא לאשה דסומא מיחייב מדרבנן ומ"מ היה שמח רב יוסף משום דמדאורייתא לא מיפקד ועביד כדמוכח קצת בערבי פסחים {{הפניה-גמ|פסחים|קטז|ב}} דקאמר סומא פטור מלומר אגדתא ופריך מרב יוסף ומרב ששת שהיו אומרים הגדה ומוציאין בני ביתם ומשני דקסבר מצה בזמן הזה דרבנן משמע דמיחייבי מדרבנן ולכך היו יכולים להוציא אחרים ומיהו יש לדחות דאפי' רשות יכול להוציא בר חיובא דרבנן כמו קטן דמברך לאביו בפרק מי שמתו {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ברכות|כ|ב}} ועולה למנין ז' ומוציא אחרים מידי מגילה לר' יהודה כדאמר במסכת מגילה {{הפניה-גמ|מגילה|יט|ב}} אבל יש לדקדק בפרק הקורא מעומד {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מגילה|כד|א}} ר' יהודה אומר כל שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוס על שמע משמע הא ראה אע"ג דהשתא נסתמא פורס על שמע אע"ג דלר' יהודה סומא פטור מכל המצות אלא ודאי מיחייב מדרבנן ויכול לומר קדשנו במצותיו וצונו כיון דמחייב מדרבנן כדאמרי' בפ' במה מדליקין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|כג|א}} היכן צונו מלא תסור אבל אשה. דאינה מיחויבת אפי' מדרבנן במצות עשה שהזמן גרמא כדמוכח בהדיא בפרק מי שמתו {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ברכות|כ|ב}} גבי נשים חייבות בקדוש היום דבר תורה ובריש סוכה {{הפניה-גמ|סוכה|ב|ב}} גבי הילני המלכה היכי מצי למימר וצונו ואין לתמוה דסומא חייב מדרבנן ואשה פטרו לגמרי דהחמירו חכמים בסומא משום דהוי ממין בר חיובא ועוד שלא יראה כעו"ג אם היה פטור מכל המצות אבל לאשה כי פטורה נמי לגמרי ממצות עשה שהזמן גרמא אכתי מחויבת בכל שאר מצות וממה שהאשה עולה למנין ז' ומברכת קריאת התורה אע"ג דפטורה מתלמוד תורה כדאמר בפ"ק דקדושין (דף כט.) ובריש בכל מערבין (לעיל דף כז.) אור"ת דאין זו ראיה דברכת קריאת התורה לאו משום מצות תלמוד תורה שאפי' בירך ברכת הערב נא או נפטר באהבה רבה חוזר ומברך תדע דבמקום שאין לוי כהן קורא במקום לוי ומברך אע"פ שכבר בירך בקריאה ראשונה ומקטן דמברך ברכת המזון אע"פ שהוא פטור אין ראיה לאשה דקטן אתי לכלל חיוב וחייב לחנכו ואינו מוזהר על לא תשא: [[File:תוס עירובין 10 צו ב אבל באשה לא פליגי.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צו_ב_אבל באשה לא פליגי]] ''' אבל''' באשה לא פליגי. וא"ת דילמא משום דהוי מלבוש לאיש כדאמר בפרק במה אשה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|סא|א}} דתפילין דרך מלבוש עביד וי"ל דהיינו דוקא לאיש משום דרגיל ללובשן בחול אבל לאשה לא כדאמרי' התם וחלופיהן באיש דמידי דחזי לאיש לא חזי לאשה ומידי דחזי לאשה לא חזי לאיש: [[File:תוס עירובין 10 צו ב לא ס"ד לא ר"מ ס"ל כר' יוסי.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צו_ב_לא ס"ד לא ר"מ ס"ל כר' יוסי]] ''' לא''' ס"ד לא ר"מ ס"ל כר' יוסי כו'. משמע דר"מ ור' יהודה תרוייהו אית להו דנשים חייבות בתפילין דלאו זמן גרמא הוא ותימה דבפרק מי שמתו {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ברכות|כ|ב}} תנן נשים ועבדים וקטנים פטורין מן התפילין ופריך עלה בגמרא פשיטא ומשני דאיצטריך משום דאיתקש תפילין למזוזה והשתא הא איצטריך לאפוקי מדר"מ ור' יהודה וי"ל דלמאן דחשיב תפילין זמן גרמא הוי פשיטא דנשים פטורות ומשום הכי איצטריך לשנויי טעמא דאיתקש הקשה ה"ר יום טוב מווין היכי דייק בסמוך דר"מ לא סבר לה כר' יוסי מכח ההיא סתמא דאין מעכבין את התינוקות מלתקוע ומתוך כך אנן צריכין לומר דההיא דפרק מי שמתו דלא כר"מ אדרבה נימא דההוא סתמא כר"מ דקסבר נשים פטורות והא דקתני הכא ר"מ אחד האיש ואחד האשה משום דסבר לה כר' יוסי דאמר נשים סומכות רשות וסתם מתני' דאין מעכבין דלא כר"מ ותירץ לו ר"י דמה נפשך סתמא דברכות דלא כר"מ דקא סבר ההוא מתני' דנשים סומכות לאו רשות דקתני התם נשים ועבדים וקטנים פטורים מק"ש ותפילין וחייבין בתפלה ובבהמ"ז ובמזוזה והנהו קטנים על כרחין בלא הגיעו לחינוך איירי דבהגיעו לחינוך בתפילין נמי חייבין כדאמר בסוף לולב הגזול {{הפניה-גמ|מסכת=כן|סוכה|מב|א}} קטן היודע לשמור תפילין אביו חייב ליקח לו תפילין אלא בלא הגיעו לחינוך איירי ולא קאי וחייבין אקטנים אלא אנשים ועבדים ולא נקט קטנים אלא לענין פטור והא נמי אינו שום חידוש דפטירי בלא הגיע לחינוך ולא תני להו אלא לאשמועינן דנשים ועבדים כקטנים לענין תפילין דאי בעי לאנוחי לא שבקינן להו משום בזיון תפילין היכא דלא הגיעו לחינוך ועוד י"ל דניחא ליה טפי למימר דההיא דברכות דלא כר"מ משום דלא מיתרצא מילתיה דר"מ דאמר זוג אין טפי לא אא"כ סבר שבת זמן תפילין הוא כדאסיקנא לעיל אם לא נאמר דלית ליה דרב שמואל בר רב יצחק דאמר מקום יש בראש להניח בו ב' תפילין: [[File:תוס עירובין 10 צו ב וסתם סיפרא ר' יהודה.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צו_ב_וסתם סיפרא ר' יהודה]] ''' וסתם''' סיפרא ר' יהודה. בפ' בתרא דר"ה (דף לג.) אית דגרסי בה דברי ר' יהודה והכא מוכח דלא גרסי' ליה: [[File:תוס עירובין 10 צו ב המוצא תכלת בשוק וכו' חוטין כשרין.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צו_ב_המוצא תכלת בשוק וכו' חוטין כשרין]] ''' המוצא''' תכלת בשוק וכו' חוטין כשרין. כדמסיק בשזורין ומופסקין דכולי האי לא טרח וא"ת ואע"ג דלציצית נעשה אמאי כשירה הא אמר בפ' התכלת {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|מב|ב}} דאין תכלת ניקחת אלא מן המומחה שיודע שטעימה פסולה אבל ממי שאינו מומחה לא דאיכא למיחש לטעימה וי"ל דכשמצאן שזורין ומופסקין שאנו יודעים שלצורך ציצית נפסקו יש לתלות דמן המומחה נפלו דכשאינו מומחה אינו רגיל להתעסק בדבר שיודע שלא יקנו ממנו ואפי' לעצמו אינו רגיל לעשות כיון שיודע בעצמו שאינו בקי בהלכות צביעה: [[File:תוס עירובין 10 צו ב וכי אדם טורח לעשות קמיע כמין תפילין.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צו_ב_וכי אדם טורח לעשות קמיע כמין תפילין]] ''' וכי''' אדם טורח לעשות קמיע כמין תפילין. השתא לא מסיק אדעתיה טעמא דמקושרות ואין מקושרין דבסמוך וס"ד דתרוייהו אין מקושרות אלא שבישנות ניכר רושם הקשר שבהם ובחדשות אינו ניכר וחיישינן בחדשות שמא קמיע היה אבל בישנות אין לחוש לקמיע דאם היה קמיע לא היה עושה קשר דכולי האי ודאי לא הוה עביד ביה כעין תפילין ואם תאמר כיון דאין מקושרות היאך מכניסן דבשבת אסור לקשור וי"ל דס"ד דבלא קשירה נמי הוי דרך מלבוש אי נמי עונבן אפי' לר' יהודה דס"ד דמסתמא דעתו להתיר העניבה ולעשות קשירה גמורה ולא הוי של קיימא:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צו ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צו|ב}} 64g45f7a00fujb3xs4d449tr0je0hnz 106 1728639 3011595 2938675 2026-05-07T19:19:56Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3011595 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צז|א|צו ב|צז ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף צז עמוד א] אחד חדשות ואחד ישנות. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אוסר בחדשות ומתיר בישנות. אלמא, מר סבר: טרח איניש, ומר סבר: }}{{הל"מ-ריף-ראש|בחדשות מ"ט לא משום דחיישינן דילמא קמיע נינהו אבל ישנות כיון דמקושרות נינהו }}לא טרח איניש {{הל"מ-ריף-ראש|כולי האי בקמיע. }}{{הל"מ-רק-גמרא|(שיצ"י עצב"י סימן). }}והשתא דתני אבוה דשמואל בר רב יצחק: {{שוליים|א}}אלו הן ישנות - כל שיש בהן רצועות ומקושרות, חדשות - יש בהן רצועות ולא מקושרות.{{הל"מ-רק-גמרא| דכולי עלמא לא טרח איניש. }} {{הל"מ-רק-גמרא|וליענבינהו מיענב! - אמר רב חסדא, זאת אומרת: עניבה פסולה בתפילין. אביי אמר: רבי יהודה לטעמיה, דאמר: עניבה קשירה מעלייתא היא. טעמא דעניבה קשירה מעלייתא היא, הא לאו הכי - עניב להו? והאמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: קשר של תפילין הלכה למשה מסיני הוא. ואמר רב נחמן: ונוייהן לבר! - דעניב להו כעין קשירה דידהו. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רב חסדא אמר רב: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|הלוקח תפילין ממי שאינו מומחה - בודק שתים של יד ואחת של ראש, או שתים של ראש ואחת של יד. מה נפשך; אי מחד גברא קא זבין - לבדוק או שלש של יד או שלש של ראש. אי מתרי תלתא גברי זבין - כל חד וחד ליבעי בדיקה! - לעולם מחד גברא זבין, ובעינן דמיתמחי בשל יד ובשל ראש. - איני? והא תני רבה בר שמואל: בתפילין בודק שלש של יד ושל ראש. מאי לאו או שלש של יד, או שלש של ראש? - לא, שלש, מהן של יד מהן של ראש. - והתני רב כהנא: בתפילין בודק שתים של יד ושל ראש! - הא מני - רבי היא, דאמר: בתרי זימני הוי חזקה. - אי רבי, אימא סיפא: וכן בצבת השני, וכן בצבת השלישי. ואי רבי - שלישי מי אית ליה? - מודה רבי בצבתים, דמתרי תלתא גברי זבין. - אי הכי, אפילו רביעי נמי, ואפילו חמישי נמי! - אין הכי נמי. והאי דקתני שלישי - לאפוקי מחזקיה, ולעולם אפילו רביעי וחמישי נמי. }} מצאן צבתים או כריכות וכו'{{הל"מ-רק-גמרא|. מאי צבתים, ומאי כריכות? - }}אמר רב יהודה אמר רב: הן הן צבתים, הן הן כריכות. צבתים - זווי זווי, כריכות - דכריכן טובא. מחשיך עליהן ומביאן. ואמאי? לעיילינהו זוג זוג! - אמר רב יצחק בריה דרב יהודה, לדידי מיפרשא ליה מיניה דאבא: כל שאילו מכניסן זוג זוג וכלות קודם שקיעת החמה - מכניסן זוג זוג, ואי לא - מחשיך עליהן ומביאן. ובסכנה מכסן והולך{{הל"מ-רק-גמרא|. והתניא: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|ובסכנה מוליכן פחות פחות מארבע אמות! - אמר רב: לא קשיא; הא - }}אוקימנא בסכנת נכרי {{הל"מ-רק-ראש|בעת צרה בר מינן}}{{הל"מ-רק-ריף| כגון בשעת הגזירה}}, {{הל"מ-רק-גמרא|הא - בסכנת לסטים. }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''אחד חדשות''' - שאין אדם טורח: '''והשתא דתני אבוה דשמואל''' - דהאי חדשות כשיש בהן רצועות ואינן מקושרות כעין קשר של תפילין העשוי כמין אותיות וכן הוא קבוע תמיד אלמא טעמא משום קשר הוא דקשירה אב מלאכה ואסור לקשור בשבת קשר של קיימא: '''דכ"ע לא טרח''' - דטעמא דחדשות לאו משום ספק קמיעא הוא: '''ר' יהודה לטעמיה''' - בפרק אלו קשרים {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|קיג|א}} חבל דלי שנפסק. כורך עליו פונדא או פסיקיא ובלבד שלא יענבנו אלמא טעמא משום דקשירה הוא וחייבין עליה משום אב מלאכה: '''הא לאו הכי עניב''' - בתמיה: '''הלכה למשה מסיני''' - היאך הוא עשוי שדומה לדל"ת ובתפירתן עשוי כמין שי"ן ורצועה קטנה קבועה בהן וראשה כפוף ודומה ליו"ד הרי שדי: '''ונוייהן''' - אותו היכר האותיות: '''לבר''' - לחוץ שאינם כלפי התפילין בין הבתים אלא כנגד מראית העין לפי שנאמר בהן וראו וגו' ותניא ר"א הגדול אומר אלו תפילין של ראש: '''הלוקח תפילין''' - הרבה יחד ולחזור למוכרן ולוקחן ממי שאינו מומחה: '''בודק שתים של יד ואחת של ראש''' - וכיון דהוחזק בשלש הוה מומחה ולוקח השאר בלא בדיקה: '''מה נפשך''' - מה דעתך אי קים לך דגברא דמזבן תפילין טובא מחד גברא זבין הוא והאי מוכר נמי מחד גברא קננהו: '''לבדוק שלש בשל יד או שלש בשל ראש''' - ותסגי ליה בהכי להתחזק בכולהו: '''כל חד וחד נמי''' - כל תפילין ותפילין דשמא מי שמכר לו את אלו לא מכר את אלו: '''רבי היא''' - במסכת יבמות {{הפניה-גמ|יבמות|סד|ב}} הוא דאמר בתרי זימני הויא חזקה נשאת לראשון ומת לשני ומת לשלישי לא תנשא: '''וכן בצבת השני''' - אם יהיו לו צבתים הרבה ובכל צבת תפילין הרבה קא סלקא דעתיה דהכי קאמר בדק בצבת הראשון שני תפילין הוחזק כל אותו צבת וכן בשני הוחזק גם הוא וכן בשלישי וכיון דהוחזק בשלשה צבתים כשרין הוחזקו כל הצבתים ואין צריך עוד לבדוק כלום: '''מודה רבי בצבתים''' - דאין אחד מוחזק בשל חבירו שדרך ליקח צבת אחד מאיש זה וצבת אחד מאיש אחר לשון צבת כמו שול תשולו לה מן הצבתים ([[רות ב]]): '''לאפוקי מחזקיה''' - לאשמועינן דאע"ג דבעלמא תרי הוו חזקה בצבתים לית ליה לרבי חזקה מדתני שלישי וגלי ביה והוא הדין לכולם: '''זווי זווי''' - של ראש ושל יד קשורין יחד וכן הרבה קשרי זוג בצבת אחת: '''דכריכן טובא''' - כי הדדי ואין ב' ב' קשורים: '''ואי לאו''' - שאינם כלות קודם שקיעת החמה דהואיל והוא צריך לטרוח ולחזור משתחשך מחשיך עכשיו עליהם ויטלם יחד: '''מוליכן כולם פחות פחות מד' אמות''' - קודם שיגיע לארבע אמות יעמוד לפוש וחוזר והולך פחות פחות מארבע אמות וכן תמיד דהשתא כל זמנא הויא עקירה והנחה ואין כאן העברה ארבע אמות יחד: '''בסכנת עובדי גלולים''' - דמבזו להו לתפילין מוליכן: '''בסכנת ליסטים''' - ישראל דקטלי ליה משום ממונו ולתפילין לא מבזו להו מכסן:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 10 צז א אמר רב חסדא זאת אומרת עניבה פסולה בתפילין.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צז_א_אמר רב חסדא זאת אומרת עניבה פסולה בתפילין]] '''אמר''' רב חסדא זאת אומרת עניבה פסולה בתפילין. תימה וכי לא ידע רב חסדא דלר"י עניבה קשירה מעלייתא היא כדקאמר אביי וי"ל דניחא ליה לאוקמי מתני' דאוסרת בחדשות כרבנן דר"י דאמרי לאו קשירה הוא אי נמי דקסבר אפילו לר"י שריא עניבה דסתמא דעתיה להתיר ולעשות קשר גמור בחול כדפירשתי לעיל: ''' אביי''' אמר ר"י לטעמיה כו'. ורבי מאיר דשרי בחדשות קסבר דלאו קשירה היא ותימה דבעיא היא בריש אלו קשרים אם עניבה לר"מ קשירה היא אם לאו וקאי בתיקו ואומר ר"י דהתם בדמיהדק והכא בלא מיהדק. וקצת נראה דהלכה כר"י דעניבה קשירה היא מדמסיק אביי דרבי יהודה לטעמיה וסתם מתניתין אתיא כרבי יהודה מיהו מדפריך סתמא דהש"ס בפשיטות וליענביה מיענב משמע דאין הלכה כר' יהודה ומכאן אר"ת דאין צריך בכל יום להתיר קשר תפילין ולחזור ולקשור בשעה שמניחן כגון שהיה אומר רבינו אליהו דא"כ חדשות אמאי אסר הכא משום קשירה הא לא הוי קשר של קיימא ומה שהביא רבינו אליהו ראיה מדאמר בסוף הקומץ רבה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|לה|ב}} תפילין מאימתי מברך עליהן משעת הנחה עד שעת קשירה לאו היינו קשירה ממש אלא קשירה דהתם היינו הידוק כמו שליא קשורה בוולד (נדה דף כו:) וכן קשורה בו ככלב (ע"ג דף ה.): ''' קשר''' של תפילין הל"מ. פי' בקונטרס הל"מ היאך הוא עשוי שדומה לדל"ת ובתפירתו עשוי כמין שי"ן ורצועה קבועה בהם וראשה כפוף ודומה ליו"ד הרי שדי ואין נראה לר"י דאין הל"מ אלא השי"ן בלבד כדמשמע בפרק במה מדליקין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|כח|ב}} דקאמר אלא הא דתני רב יוסף לא הוכשרו למלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה בלבד מלמען תהיה תורת ה' בפיך מן המותר בפיך למאי הלכתא וקאמר לשי"ן והאמר אביי שי"ן של תפילין הל"מ ומשני אלא לרצועותיהן ולא פריך מד' ויו"ד משמע דאין קדושה אלא בשי"ן בלבד והיא דווקא הלכה ולא מצינו בשום מקום שיהא הקשר קרוי ד': ''' ונוויהן''' לבר. פי' ר"י דאקשר קאי כמו שפי' בערוך נוי הקשר יפנה לצד חוץ אותו צד שנראה כעין ד ולהכי מייתי לה הכא: ''' הלוקח''' תפילין ממי שאינו מומחה וכו'. תימה דבפרק התכלת {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|מב|ב}} תניא תפילין יש להן בדיקה ואין ניקחין אלא מן המומחה ואין לומר דבלא בדיקה קאמר דאין ניקחין אלא מן המומחה דהא קתני סיפא ספרים ומזוזות יש להן בדיקה וניקחין מכל אדם ואור"י דהתם לכתחלה קאמר דאין ניקחין אלא מן המומחה שלא יצטרך לקרוע כל התפר ולבודקן ואיכא בזיון תפילין ואיכא נמי למיחש שמא יתעצל לטרוח לבודקן ויסמוך להניחן בלא בדיקה לצורך שעה והכא איירי בדיעבד שכבר לקח או כגון שאינו מוצא מומחה לקנות ממנו: ''' מצאן''' צבתים או כריכות מחשיך עליהן. תימה בחדשות נמי דאי אפשר לקשור אמאי לא יצטרך להחשיך עליהן משום בזיון דתפילין ויש לומר דבישנות דווקא דחזי להכניס זוג זוג עשו תקנה אפילו כשהן מרובין ואין כלות קודם שקיעת החמה:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צז א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צז|א}} sbpp9t72djikg7o5e25sktbqvc1co9j 3011597 3011595 2026-05-07T20:14:05Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3011597 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צז|א|צו ב|צז ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף צז עמוד א] אחד חדשות ואחד ישנות. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אוסר בחדשות ומתיר בישנות. אלמא, מר סבר: טרח איניש, ומר סבר: }}{{הל"מ-ריף-ראש|בחדשות מ"ט לא משום דחיישינן דילמא קמיע נינהו אבל ישנות כיון דמקושרות נינהו }}לא טרח איניש {{הל"מ-ריף-ראש|כולי האי בקמיע. }}{{הל"מ-רק-גמרא|(שיצ"י עצב"י סימן). }}והשתא דתני אבוה דשמואל בר רב יצחק: {{שוליים|א}}אלו הן ישנות - כל שיש בהן רצועות ומקושרות, חדשות - יש בהן רצועות ולא מקושרות.{{הל"מ-רק-גמרא| דכולי עלמא לא טרח איניש. }} {{הל"מ-רק-גמרא|וליענבינהו מיענב! - אמר רב חסדא, זאת אומרת: עניבה פסולה בתפילין. אביי אמר: רבי יהודה לטעמיה, דאמר: עניבה קשירה מעלייתא היא. טעמא דעניבה קשירה מעלייתא היא, הא לאו הכי - עניב להו? והאמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: קשר של תפילין הלכה למשה מסיני הוא. ואמר רב נחמן: ונוייהן לבר! - דעניב להו כעין קשירה דידהו. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רב חסדא אמר רב: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|הלוקח תפילין ממי שאינו מומחה - בודק שתים של יד ואחת של ראש, או שתים של ראש ואחת של יד. מה נפשך; אי מחד גברא קא זבין - לבדוק או שלש של יד או שלש של ראש. אי מתרי תלתא גברי זבין - כל חד וחד ליבעי בדיקה! - לעולם מחד גברא זבין, ובעינן דמיתמחי בשל יד ובשל ראש. - איני? והא תני רבה בר שמואל: בתפילין בודק שלש של יד ושל ראש. מאי לאו או שלש של יד, או שלש של ראש? - לא, שלש, מהן של יד מהן של ראש. - והתני רב כהנא: בתפילין בודק שתים של יד ושל ראש! - הא מני - רבי היא, דאמר: בתרי זימני הוי חזקה. - אי רבי, אימא סיפא: וכן בצבת השני, וכן בצבת השלישי. ואי רבי - שלישי מי אית ליה? - מודה רבי בצבתים, דמתרי תלתא גברי זבין. - אי הכי, אפילו רביעי נמי, ואפילו חמישי נמי! - אין הכי נמי. והאי דקתני שלישי - לאפוקי מחזקיה, ולעולם אפילו רביעי וחמישי נמי. }} מצאן צבתים או כריכות וכו'{{הל"מ-רק-גמרא|. מאי צבתים, ומאי כריכות? - }}אמר רב יהודה אמר רב: הן הן צבתים, הן הן כריכות. צבתים - זווי זווי, כריכות - דכריכן טובא. מחשיך עליהן ומביאן. ואמאי? לעיילינהו זוג זוג! - אמר רב יצחק בריה דרב יהודה, לדידי מיפרשא ליה מיניה דאבא: כל שאילו מכניסן זוג זוג וכלות קודם שקיעת החמה - מכניסן זוג זוג, ואי לא - מחשיך עליהן ומביאן. ובסכנה מכסן והולך{{הל"מ-רק-גמרא|. והתניא: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|ובסכנה מוליכן פחות פחות מארבע אמות! - אמר רב: לא קשיא; הא - }}אוקימנא בסכנת נכרי {{הל"מ-רק-ראש|בעת צרה בר מינן}}{{הל"מ-רק-ריף| כגון בשעת הגזירה}}, {{הל"מ-רק-גמרא|הא - בסכנת לסטים. }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''אחד חדשות''' - שאין אדם טורח: '''והשתא דתני אבוה דשמואל''' - דהאי חדשות כשיש בהן רצועות ואינן מקושרות כעין קשר של תפילין העשוי כמין אותיות וכן הוא קבוע תמיד אלמא טעמא משום קשר הוא דקשירה אב מלאכה ואסור לקשור בשבת קשר של קיימא: '''דכ"ע לא טרח''' - דטעמא דחדשות לאו משום ספק קמיעא הוא: '''ר' יהודה לטעמיה''' - בפרק אלו קשרים {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|קיג|א}} חבל דלי שנפסק. כורך עליו פונדא או פסיקיא ובלבד שלא יענבנו אלמא טעמא משום דקשירה הוא וחייבין עליה משום אב מלאכה: '''הא לאו הכי עניב''' - בתמיה: '''הלכה למשה מסיני''' - היאך הוא עשוי שדומה לדל"ת ובתפירתן עשוי כמין שי"ן ורצועה קטנה קבועה בהן וראשה כפוף ודומה ליו"ד הרי שדי: '''ונוייהן''' - אותו היכר האותיות: '''לבר''' - לחוץ שאינם כלפי התפילין בין הבתים אלא כנגד מראית העין לפי שנאמר בהן וראו וגו' ותניא ר"א הגדול אומר אלו תפילין של ראש: '''הלוקח תפילין''' - הרבה יחד ולחזור למוכרן ולוקחן ממי שאינו מומחה: '''בודק שתים של יד ואחת של ראש''' - וכיון דהוחזק בשלש הוה מומחה ולוקח השאר בלא בדיקה: '''מה נפשך''' - מה דעתך אי קים לך דגברא דמזבן תפילין טובא מחד גברא זבין הוא והאי מוכר נמי מחד גברא קננהו: '''לבדוק שלש בשל יד או שלש בשל ראש''' - ותסגי ליה בהכי להתחזק בכולהו: '''כל חד וחד נמי''' - כל תפילין ותפילין דשמא מי שמכר לו את אלו לא מכר את אלו: '''רבי היא''' - במסכת יבמות {{הפניה-גמ|יבמות|סד|ב}} הוא דאמר בתרי זימני הויא חזקה נשאת לראשון ומת לשני ומת לשלישי לא תנשא: '''וכן בצבת השני''' - אם יהיו לו צבתים הרבה ובכל צבת תפילין הרבה קא סלקא דעתיה דהכי קאמר בדק בצבת הראשון שני תפילין הוחזק כל אותו צבת וכן בשני הוחזק גם הוא וכן בשלישי וכיון דהוחזק בשלשה צבתים כשרין הוחזקו כל הצבתים ואין צריך עוד לבדוק כלום: '''מודה רבי בצבתים''' - דאין אחד מוחזק בשל חבירו שדרך ליקח צבת אחד מאיש זה וצבת אחד מאיש אחר לשון צבת כמו שול תשולו לה מן הצבתים ([[רות ב]]): '''לאפוקי מחזקיה''' - לאשמועינן דאע"ג דבעלמא תרי הוו חזקה בצבתים לית ליה לרבי חזקה מדתני שלישי וגלי ביה והוא הדין לכולם: '''זווי זווי''' - של ראש ושל יד קשורין יחד וכן הרבה קשרי זוג בצבת אחת: '''דכריכן טובא''' - כי הדדי ואין ב' ב' קשורים: '''ואי לאו''' - שאינם כלות קודם שקיעת החמה דהואיל והוא צריך לטרוח ולחזור משתחשך מחשיך עכשיו עליהם ויטלם יחד: '''מוליכן כולם פחות פחות מד' אמות''' - קודם שיגיע לארבע אמות יעמוד לפוש וחוזר והולך פחות פחות מארבע אמות וכן תמיד דהשתא כל זמנא הויא עקירה והנחה ואין כאן העברה ארבע אמות יחד: '''בסכנת עובדי גלולים''' - דמבזו להו לתפילין מוליכן: '''בסכנת ליסטים''' - ישראל דקטלי ליה משום ממונו ולתפילין לא מבזו להו מכסן:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 10 צז א אמר רב חסדא זאת אומרת עניבה פסולה בתפילין.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צז_א_אמר רב חסדא זאת אומרת עניבה פסולה בתפילין]] '''אמר''' רב חסדא זאת אומרת עניבה פסולה בתפילין. תימה וכי לא ידע רב חסדא דלר"י עניבה קשירה מעלייתא היא כדקאמר אביי וי"ל דניחא ליה לאוקמי מתני' דאוסרת בחדשות כרבנן דר"י דאמרי לאו קשירה הוא אי נמי דקסבר אפילו לר"י שריא עניבה דסתמא דעתיה להתיר ולעשות קשר גמור בחול כדפירשתי לעיל: [[File:תוס עירובין 10 צז א אביי אמר ר"י לטעמיה.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צז_א_אביי אמר ר"י לטעמיה]] ''' אביי''' אמר ר"י לטעמיה כו'. ורבי מאיר דשרי בחדשות קסבר דלאו קשירה היא ותימה דבעיא היא בריש אלו קשרים אם עניבה לר"מ קשירה היא אם לאו וקאי בתיקו ואומר ר"י דהתם בדמיהדק והכא בלא מיהדק. וקצת נראה דהלכה כר"י דעניבה קשירה היא מדמסיק אביי דרבי יהודה לטעמיה וסתם מתניתין אתיא כרבי יהודה מיהו מדפריך סתמא דהש"ס בפשיטות וליענביה מיענב משמע דאין הלכה כר' יהודה ומכאן אר"ת דאין צריך בכל יום להתיר קשר תפילין ולחזור ולקשור בשעה שמניחן כגון שהיה אומר רבינו אליהו דא"כ חדשות אמאי אסר הכא משום קשירה הא לא הוי קשר של קיימא ומה שהביא רבינו אליהו ראיה מדאמר בסוף הקומץ רבה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|לה|ב}} תפילין מאימתי מברך עליהן משעת הנחה עד שעת קשירה לאו היינו קשירה ממש אלא קשירה דהתם היינו הידוק כמו שליא קשורה בוולד (נדה דף כו:) וכן קשורה בו ככלב (ע"ג דף ה.): ''' קשר''' של תפילין הל"מ. פי' בקונטרס הל"מ היאך הוא עשוי שדומה לדל"ת ובתפירתו עשוי כמין שי"ן ורצועה קבועה בהם וראשה כפוף ודומה ליו"ד הרי שדי ואין נראה לר"י דאין הל"מ אלא השי"ן בלבד כדמשמע בפרק במה מדליקין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|כח|ב}} דקאמר אלא הא דתני רב יוסף לא הוכשרו למלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה בלבד מלמען תהיה תורת ה' בפיך מן המותר בפיך למאי הלכתא וקאמר לשי"ן והאמר אביי שי"ן של תפילין הל"מ ומשני אלא לרצועותיהן ולא פריך מד' ויו"ד משמע דאין קדושה אלא בשי"ן בלבד והיא דווקא הלכה ולא מצינו בשום מקום שיהא הקשר קרוי ד': ''' ונוויהן''' לבר. פי' ר"י דאקשר קאי כמו שפי' בערוך נוי הקשר יפנה לצד חוץ אותו צד שנראה כעין ד ולהכי מייתי לה הכא: ''' הלוקח''' תפילין ממי שאינו מומחה וכו'. תימה דבפרק התכלת {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|מב|ב}} תניא תפילין יש להן בדיקה ואין ניקחין אלא מן המומחה ואין לומר דבלא בדיקה קאמר דאין ניקחין אלא מן המומחה דהא קתני סיפא ספרים ומזוזות יש להן בדיקה וניקחין מכל אדם ואור"י דהתם לכתחלה קאמר דאין ניקחין אלא מן המומחה שלא יצטרך לקרוע כל התפר ולבודקן ואיכא בזיון תפילין ואיכא נמי למיחש שמא יתעצל לטרוח לבודקן ויסמוך להניחן בלא בדיקה לצורך שעה והכא איירי בדיעבד שכבר לקח או כגון שאינו מוצא מומחה לקנות ממנו: ''' מצאן''' צבתים או כריכות מחשיך עליהן. תימה בחדשות נמי דאי אפשר לקשור אמאי לא יצטרך להחשיך עליהן משום בזיון דתפילין ויש לומר דבישנות דווקא דחזי להכניס זוג זוג עשו תקנה אפילו כשהן מרובין ואין כלות קודם שקיעת החמה:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צז א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צז|א}} 65h6xcwnsznhsz8kjlpywr135luv3p7 3011599 3011597 2026-05-07T20:34:52Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3011599 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צז|א|צו ב|צז ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף צז עמוד א] אחד חדשות ואחד ישנות. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אוסר בחדשות ומתיר בישנות. אלמא, מר סבר: טרח איניש, ומר סבר: }}{{הל"מ-ריף-ראש|בחדשות מ"ט לא משום דחיישינן דילמא קמיע נינהו אבל ישנות כיון דמקושרות נינהו }}לא טרח איניש {{הל"מ-ריף-ראש|כולי האי בקמיע. }}{{הל"מ-רק-גמרא|(שיצ"י עצב"י סימן). }}והשתא דתני אבוה דשמואל בר רב יצחק: {{שוליים|א}}אלו הן ישנות - כל שיש בהן רצועות ומקושרות, חדשות - יש בהן רצועות ולא מקושרות.{{הל"מ-רק-גמרא| דכולי עלמא לא טרח איניש. }} {{הל"מ-רק-גמרא|וליענבינהו מיענב! - אמר רב חסדא, זאת אומרת: עניבה פסולה בתפילין. אביי אמר: רבי יהודה לטעמיה, דאמר: עניבה קשירה מעלייתא היא. טעמא דעניבה קשירה מעלייתא היא, הא לאו הכי - עניב להו? והאמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: קשר של תפילין הלכה למשה מסיני הוא. ואמר רב נחמן: ונוייהן לבר! - דעניב להו כעין קשירה דידהו. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רב חסדא אמר רב: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|הלוקח תפילין ממי שאינו מומחה - בודק שתים של יד ואחת של ראש, או שתים של ראש ואחת של יד. מה נפשך; אי מחד גברא קא זבין - לבדוק או שלש של יד או שלש של ראש. אי מתרי תלתא גברי זבין - כל חד וחד ליבעי בדיקה! - לעולם מחד גברא זבין, ובעינן דמיתמחי בשל יד ובשל ראש. - איני? והא תני רבה בר שמואל: בתפילין בודק שלש של יד ושל ראש. מאי לאו או שלש של יד, או שלש של ראש? - לא, שלש, מהן של יד מהן של ראש. - והתני רב כהנא: בתפילין בודק שתים של יד ושל ראש! - הא מני - רבי היא, דאמר: בתרי זימני הוי חזקה. - אי רבי, אימא סיפא: וכן בצבת השני, וכן בצבת השלישי. ואי רבי - שלישי מי אית ליה? - מודה רבי בצבתים, דמתרי תלתא גברי זבין. - אי הכי, אפילו רביעי נמי, ואפילו חמישי נמי! - אין הכי נמי. והאי דקתני שלישי - לאפוקי מחזקיה, ולעולם אפילו רביעי וחמישי נמי. }} מצאן צבתים או כריכות וכו'{{הל"מ-רק-גמרא|. מאי צבתים, ומאי כריכות? - }}אמר רב יהודה אמר רב: הן הן צבתים, הן הן כריכות. צבתים - זווי זווי, כריכות - דכריכן טובא. מחשיך עליהן ומביאן. ואמאי? לעיילינהו זוג זוג! - אמר רב יצחק בריה דרב יהודה, לדידי מיפרשא ליה מיניה דאבא: כל שאילו מכניסן זוג זוג וכלות קודם שקיעת החמה - מכניסן זוג זוג, ואי לא - מחשיך עליהן ומביאן. ובסכנה מכסן והולך{{הל"מ-רק-גמרא|. והתניא: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|ובסכנה מוליכן פחות פחות מארבע אמות! - אמר רב: לא קשיא; הא - }}אוקימנא בסכנת נכרי {{הל"מ-רק-ראש|בעת צרה בר מינן}}{{הל"מ-רק-ריף| כגון בשעת הגזירה}}, {{הל"מ-רק-גמרא|הא - בסכנת לסטים. }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''אחד חדשות''' - שאין אדם טורח: '''והשתא דתני אבוה דשמואל''' - דהאי חדשות כשיש בהן רצועות ואינן מקושרות כעין קשר של תפילין העשוי כמין אותיות וכן הוא קבוע תמיד אלמא טעמא משום קשר הוא דקשירה אב מלאכה ואסור לקשור בשבת קשר של קיימא: '''דכ"ע לא טרח''' - דטעמא דחדשות לאו משום ספק קמיעא הוא: '''ר' יהודה לטעמיה''' - בפרק אלו קשרים {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|קיג|א}} חבל דלי שנפסק. כורך עליו פונדא או פסיקיא ובלבד שלא יענבנו אלמא טעמא משום דקשירה הוא וחייבין עליה משום אב מלאכה: '''הא לאו הכי עניב''' - בתמיה: '''הלכה למשה מסיני''' - היאך הוא עשוי שדומה לדל"ת ובתפירתן עשוי כמין שי"ן ורצועה קטנה קבועה בהן וראשה כפוף ודומה ליו"ד הרי שדי: '''ונוייהן''' - אותו היכר האותיות: '''לבר''' - לחוץ שאינם כלפי התפילין בין הבתים אלא כנגד מראית העין לפי שנאמר בהן וראו וגו' ותניא ר"א הגדול אומר אלו תפילין של ראש: '''הלוקח תפילין''' - הרבה יחד ולחזור למוכרן ולוקחן ממי שאינו מומחה: '''בודק שתים של יד ואחת של ראש''' - וכיון דהוחזק בשלש הוה מומחה ולוקח השאר בלא בדיקה: '''מה נפשך''' - מה דעתך אי קים לך דגברא דמזבן תפילין טובא מחד גברא זבין הוא והאי מוכר נמי מחד גברא קננהו: '''לבדוק שלש בשל יד או שלש בשל ראש''' - ותסגי ליה בהכי להתחזק בכולהו: '''כל חד וחד נמי''' - כל תפילין ותפילין דשמא מי שמכר לו את אלו לא מכר את אלו: '''רבי היא''' - במסכת יבמות {{הפניה-גמ|יבמות|סד|ב}} הוא דאמר בתרי זימני הויא חזקה נשאת לראשון ומת לשני ומת לשלישי לא תנשא: '''וכן בצבת השני''' - אם יהיו לו צבתים הרבה ובכל צבת תפילין הרבה קא סלקא דעתיה דהכי קאמר בדק בצבת הראשון שני תפילין הוחזק כל אותו צבת וכן בשני הוחזק גם הוא וכן בשלישי וכיון דהוחזק בשלשה צבתים כשרין הוחזקו כל הצבתים ואין צריך עוד לבדוק כלום: '''מודה רבי בצבתים''' - דאין אחד מוחזק בשל חבירו שדרך ליקח צבת אחד מאיש זה וצבת אחד מאיש אחר לשון צבת כמו שול תשולו לה מן הצבתים ([[רות ב]]): '''לאפוקי מחזקיה''' - לאשמועינן דאע"ג דבעלמא תרי הוו חזקה בצבתים לית ליה לרבי חזקה מדתני שלישי וגלי ביה והוא הדין לכולם: '''זווי זווי''' - של ראש ושל יד קשורין יחד וכן הרבה קשרי זוג בצבת אחת: '''דכריכן טובא''' - כי הדדי ואין ב' ב' קשורים: '''ואי לאו''' - שאינם כלות קודם שקיעת החמה דהואיל והוא צריך לטרוח ולחזור משתחשך מחשיך עכשיו עליהם ויטלם יחד: '''מוליכן כולם פחות פחות מד' אמות''' - קודם שיגיע לארבע אמות יעמוד לפוש וחוזר והולך פחות פחות מארבע אמות וכן תמיד דהשתא כל זמנא הויא עקירה והנחה ואין כאן העברה ארבע אמות יחד: '''בסכנת עובדי גלולים''' - דמבזו להו לתפילין מוליכן: '''בסכנת ליסטים''' - ישראל דקטלי ליה משום ממונו ולתפילין לא מבזו להו מכסן:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 10 צז א אמר רב חסדא זאת אומרת עניבה פסולה בתפילין.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צז_א_אמר רב חסדא זאת אומרת עניבה פסולה בתפילין]] '''אמר''' רב חסדא זאת אומרת עניבה פסולה בתפילין. תימה וכי לא ידע רב חסדא דלר"י עניבה קשירה מעלייתא היא כדקאמר אביי וי"ל דניחא ליה לאוקמי מתני' דאוסרת בחדשות כרבנן דר"י דאמרי לאו קשירה הוא אי נמי דקסבר אפילו לר"י שריא עניבה דסתמא דעתיה להתיר ולעשות קשר גמור בחול כדפירשתי לעיל: [[File:תוס עירובין 10 צז א אביי אמר ר"י לטעמיה.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צז_א_אביי אמר ר"י לטעמיה]] ''' אביי''' אמר ר"י לטעמיה כו'. ורבי מאיר דשרי בחדשות קסבר דלאו קשירה היא ותימה דבעיא היא בריש אלו קשרים אם עניבה לר"מ קשירה היא אם לאו וקאי בתיקו ואומר ר"י דהתם בדמיהדק והכא בלא מיהדק. וקצת נראה דהלכה כר"י דעניבה קשירה היא מדמסיק אביי דרבי יהודה לטעמיה וסתם מתניתין אתיא כרבי יהודה מיהו מדפריך סתמא דהש"ס בפשיטות וליענביה מיענב משמע דאין הלכה כר' יהודה ומכאן אר"ת דאין צריך בכל יום להתיר קשר תפילין ולחזור ולקשור בשעה שמניחן כגון שהיה אומר רבינו אליהו דא"כ חדשות אמאי אסר הכא משום קשירה הא לא הוי קשר של קיימא ומה שהביא רבינו אליהו ראיה מדאמר בסוף הקומץ רבה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|לה|ב}} תפילין מאימתי מברך עליהן משעת הנחה עד שעת קשירה לאו היינו קשירה ממש אלא קשירה דהתם היינו הידוק כמו שליא קשורה בוולד (נדה דף כו:) וכן קשורה בו ככלב (ע"ג דף ה.): [[File:תוס עירובין 10 צז א קשר של תפילין הל"מ.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צז_א_קשר של תפילין הל"מ]] ''' קשר''' של תפילין הל"מ. פי' בקונטרס הל"מ היאך הוא עשוי שדומה לדל"ת ובתפירתו עשוי כמין שי"ן ורצועה קבועה בהם וראשה כפוף ודומה ליו"ד הרי שדי ואין נראה לר"י דאין הל"מ אלא השי"ן בלבד כדמשמע בפרק במה מדליקין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|כח|ב}} דקאמר אלא הא דתני רב יוסף לא הוכשרו למלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה בלבד מלמען תהיה תורת ה' בפיך מן המותר בפיך למאי הלכתא וקאמר לשי"ן והאמר אביי שי"ן של תפילין הל"מ ומשני אלא לרצועותיהן ולא פריך מד' ויו"ד משמע דאין קדושה אלא בשי"ן בלבד והיא דווקא הלכה ולא מצינו בשום מקום שיהא הקשר קרוי ד': ''' ונוויהן''' לבר. פי' ר"י דאקשר קאי כמו שפי' בערוך נוי הקשר יפנה לצד חוץ אותו צד שנראה כעין ד ולהכי מייתי לה הכא: ''' הלוקח''' תפילין ממי שאינו מומחה וכו'. תימה דבפרק התכלת {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|מב|ב}} תניא תפילין יש להן בדיקה ואין ניקחין אלא מן המומחה ואין לומר דבלא בדיקה קאמר דאין ניקחין אלא מן המומחה דהא קתני סיפא ספרים ומזוזות יש להן בדיקה וניקחין מכל אדם ואור"י דהתם לכתחלה קאמר דאין ניקחין אלא מן המומחה שלא יצטרך לקרוע כל התפר ולבודקן ואיכא בזיון תפילין ואיכא נמי למיחש שמא יתעצל לטרוח לבודקן ויסמוך להניחן בלא בדיקה לצורך שעה והכא איירי בדיעבד שכבר לקח או כגון שאינו מוצא מומחה לקנות ממנו: ''' מצאן''' צבתים או כריכות מחשיך עליהן. תימה בחדשות נמי דאי אפשר לקשור אמאי לא יצטרך להחשיך עליהן משום בזיון דתפילין ויש לומר דבישנות דווקא דחזי להכניס זוג זוג עשו תקנה אפילו כשהן מרובין ואין כלות קודם שקיעת החמה:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צז א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צז|א}} 7364vb0g95cccuzvmk8737tibqy9pvl 3011600 3011599 2026-05-07T20:40:34Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3011600 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צז|א|צו ב|צז ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף צז עמוד א] אחד חדשות ואחד ישנות. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אוסר בחדשות ומתיר בישנות. אלמא, מר סבר: טרח איניש, ומר סבר: }}{{הל"מ-ריף-ראש|בחדשות מ"ט לא משום דחיישינן דילמא קמיע נינהו אבל ישנות כיון דמקושרות נינהו }}לא טרח איניש {{הל"מ-ריף-ראש|כולי האי בקמיע. }}{{הל"מ-רק-גמרא|(שיצ"י עצב"י סימן). }}והשתא דתני אבוה דשמואל בר רב יצחק: {{שוליים|א}}אלו הן ישנות - כל שיש בהן רצועות ומקושרות, חדשות - יש בהן רצועות ולא מקושרות.{{הל"מ-רק-גמרא| דכולי עלמא לא טרח איניש. }} {{הל"מ-רק-גמרא|וליענבינהו מיענב! - אמר רב חסדא, זאת אומרת: עניבה פסולה בתפילין. אביי אמר: רבי יהודה לטעמיה, דאמר: עניבה קשירה מעלייתא היא. טעמא דעניבה קשירה מעלייתא היא, הא לאו הכי - עניב להו? והאמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: קשר של תפילין הלכה למשה מסיני הוא. ואמר רב נחמן: ונוייהן לבר! - דעניב להו כעין קשירה דידהו. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רב חסדא אמר רב: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|הלוקח תפילין ממי שאינו מומחה - בודק שתים של יד ואחת של ראש, או שתים של ראש ואחת של יד. מה נפשך; אי מחד גברא קא זבין - לבדוק או שלש של יד או שלש של ראש. אי מתרי תלתא גברי זבין - כל חד וחד ליבעי בדיקה! - לעולם מחד גברא זבין, ובעינן דמיתמחי בשל יד ובשל ראש. - איני? והא תני רבה בר שמואל: בתפילין בודק שלש של יד ושל ראש. מאי לאו או שלש של יד, או שלש של ראש? - לא, שלש, מהן של יד מהן של ראש. - והתני רב כהנא: בתפילין בודק שתים של יד ושל ראש! - הא מני - רבי היא, דאמר: בתרי זימני הוי חזקה. - אי רבי, אימא סיפא: וכן בצבת השני, וכן בצבת השלישי. ואי רבי - שלישי מי אית ליה? - מודה רבי בצבתים, דמתרי תלתא גברי זבין. - אי הכי, אפילו רביעי נמי, ואפילו חמישי נמי! - אין הכי נמי. והאי דקתני שלישי - לאפוקי מחזקיה, ולעולם אפילו רביעי וחמישי נמי. }} מצאן צבתים או כריכות וכו'{{הל"מ-רק-גמרא|. מאי צבתים, ומאי כריכות? - }}אמר רב יהודה אמר רב: הן הן צבתים, הן הן כריכות. צבתים - זווי זווי, כריכות - דכריכן טובא. מחשיך עליהן ומביאן. ואמאי? לעיילינהו זוג זוג! - אמר רב יצחק בריה דרב יהודה, לדידי מיפרשא ליה מיניה דאבא: כל שאילו מכניסן זוג זוג וכלות קודם שקיעת החמה - מכניסן זוג זוג, ואי לא - מחשיך עליהן ומביאן. ובסכנה מכסן והולך{{הל"מ-רק-גמרא|. והתניא: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|ובסכנה מוליכן פחות פחות מארבע אמות! - אמר רב: לא קשיא; הא - }}אוקימנא בסכנת נכרי {{הל"מ-רק-ראש|בעת צרה בר מינן}}{{הל"מ-רק-ריף| כגון בשעת הגזירה}}, {{הל"מ-רק-גמרא|הא - בסכנת לסטים. }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''אחד חדשות''' - שאין אדם טורח: '''והשתא דתני אבוה דשמואל''' - דהאי חדשות כשיש בהן רצועות ואינן מקושרות כעין קשר של תפילין העשוי כמין אותיות וכן הוא קבוע תמיד אלמא טעמא משום קשר הוא דקשירה אב מלאכה ואסור לקשור בשבת קשר של קיימא: '''דכ"ע לא טרח''' - דטעמא דחדשות לאו משום ספק קמיעא הוא: '''ר' יהודה לטעמיה''' - בפרק אלו קשרים {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|קיג|א}} חבל דלי שנפסק. כורך עליו פונדא או פסיקיא ובלבד שלא יענבנו אלמא טעמא משום דקשירה הוא וחייבין עליה משום אב מלאכה: '''הא לאו הכי עניב''' - בתמיה: '''הלכה למשה מסיני''' - היאך הוא עשוי שדומה לדל"ת ובתפירתן עשוי כמין שי"ן ורצועה קטנה קבועה בהן וראשה כפוף ודומה ליו"ד הרי שדי: '''ונוייהן''' - אותו היכר האותיות: '''לבר''' - לחוץ שאינם כלפי התפילין בין הבתים אלא כנגד מראית העין לפי שנאמר בהן וראו וגו' ותניא ר"א הגדול אומר אלו תפילין של ראש: '''הלוקח תפילין''' - הרבה יחד ולחזור למוכרן ולוקחן ממי שאינו מומחה: '''בודק שתים של יד ואחת של ראש''' - וכיון דהוחזק בשלש הוה מומחה ולוקח השאר בלא בדיקה: '''מה נפשך''' - מה דעתך אי קים לך דגברא דמזבן תפילין טובא מחד גברא זבין הוא והאי מוכר נמי מחד גברא קננהו: '''לבדוק שלש בשל יד או שלש בשל ראש''' - ותסגי ליה בהכי להתחזק בכולהו: '''כל חד וחד נמי''' - כל תפילין ותפילין דשמא מי שמכר לו את אלו לא מכר את אלו: '''רבי היא''' - במסכת יבמות {{הפניה-גמ|יבמות|סד|ב}} הוא דאמר בתרי זימני הויא חזקה נשאת לראשון ומת לשני ומת לשלישי לא תנשא: '''וכן בצבת השני''' - אם יהיו לו צבתים הרבה ובכל צבת תפילין הרבה קא סלקא דעתיה דהכי קאמר בדק בצבת הראשון שני תפילין הוחזק כל אותו צבת וכן בשני הוחזק גם הוא וכן בשלישי וכיון דהוחזק בשלשה צבתים כשרין הוחזקו כל הצבתים ואין צריך עוד לבדוק כלום: '''מודה רבי בצבתים''' - דאין אחד מוחזק בשל חבירו שדרך ליקח צבת אחד מאיש זה וצבת אחד מאיש אחר לשון צבת כמו שול תשולו לה מן הצבתים ([[רות ב]]): '''לאפוקי מחזקיה''' - לאשמועינן דאע"ג דבעלמא תרי הוו חזקה בצבתים לית ליה לרבי חזקה מדתני שלישי וגלי ביה והוא הדין לכולם: '''זווי זווי''' - של ראש ושל יד קשורין יחד וכן הרבה קשרי זוג בצבת אחת: '''דכריכן טובא''' - כי הדדי ואין ב' ב' קשורים: '''ואי לאו''' - שאינם כלות קודם שקיעת החמה דהואיל והוא צריך לטרוח ולחזור משתחשך מחשיך עכשיו עליהם ויטלם יחד: '''מוליכן כולם פחות פחות מד' אמות''' - קודם שיגיע לארבע אמות יעמוד לפוש וחוזר והולך פחות פחות מארבע אמות וכן תמיד דהשתא כל זמנא הויא עקירה והנחה ואין כאן העברה ארבע אמות יחד: '''בסכנת עובדי גלולים''' - דמבזו להו לתפילין מוליכן: '''בסכנת ליסטים''' - ישראל דקטלי ליה משום ממונו ולתפילין לא מבזו להו מכסן:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 10 צז א אמר רב חסדא זאת אומרת עניבה פסולה בתפילין.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צז_א_אמר רב חסדא זאת אומרת עניבה פסולה בתפילין]] '''אמר''' רב חסדא זאת אומרת עניבה פסולה בתפילין. תימה וכי לא ידע רב חסדא דלר"י עניבה קשירה מעלייתא היא כדקאמר אביי וי"ל דניחא ליה לאוקמי מתני' דאוסרת בחדשות כרבנן דר"י דאמרי לאו קשירה הוא אי נמי דקסבר אפילו לר"י שריא עניבה דסתמא דעתיה להתיר ולעשות קשר גמור בחול כדפירשתי לעיל: [[File:תוס עירובין 10 צז א אביי אמר ר"י לטעמיה.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צז_א_אביי אמר ר"י לטעמיה]] ''' אביי''' אמר ר"י לטעמיה כו'. ורבי מאיר דשרי בחדשות קסבר דלאו קשירה היא ותימה דבעיא היא בריש אלו קשרים אם עניבה לר"מ קשירה היא אם לאו וקאי בתיקו ואומר ר"י דהתם בדמיהדק והכא בלא מיהדק. וקצת נראה דהלכה כר"י דעניבה קשירה היא מדמסיק אביי דרבי יהודה לטעמיה וסתם מתניתין אתיא כרבי יהודה מיהו מדפריך סתמא דהש"ס בפשיטות וליענביה מיענב משמע דאין הלכה כר' יהודה ומכאן אר"ת דאין צריך בכל יום להתיר קשר תפילין ולחזור ולקשור בשעה שמניחן כגון שהיה אומר רבינו אליהו דא"כ חדשות אמאי אסר הכא משום קשירה הא לא הוי קשר של קיימא ומה שהביא רבינו אליהו ראיה מדאמר בסוף הקומץ רבה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|לה|ב}} תפילין מאימתי מברך עליהן משעת הנחה עד שעת קשירה לאו היינו קשירה ממש אלא קשירה דהתם היינו הידוק כמו שליא קשורה בוולד (נדה דף כו:) וכן קשורה בו ככלב (ע"ג דף ה.): [[File:תוס עירובין 10 צז א קשר של תפילין הל"מ.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צז_א_קשר של תפילין הל"מ]] ''' קשר''' של תפילין הל"מ. פי' בקונטרס הל"מ היאך הוא עשוי שדומה לדל"ת ובתפירתו עשוי כמין שי"ן ורצועה קבועה בהם וראשה כפוף ודומה ליו"ד הרי שדי ואין נראה לר"י דאין הל"מ אלא השי"ן בלבד כדמשמע בפרק במה מדליקין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|כח|ב}} דקאמר אלא הא דתני רב יוסף לא הוכשרו למלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה בלבד מלמען תהיה תורת ה' בפיך מן המותר בפיך למאי הלכתא וקאמר לשי"ן והאמר אביי שי"ן של תפילין הל"מ ומשני אלא לרצועותיהן ולא פריך מד' ויו"ד משמע דאין קדושה אלא בשי"ן בלבד והיא דווקא הלכה ולא מצינו בשום מקום שיהא הקשר קרוי ד': [[File:תוס עירובין 10 צז א ונוויהן לבר.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צז_א_ונוויהן לבר]] ''' ונוויהן''' לבר. פי' ר"י דאקשר קאי כמו שפי' בערוך נוי הקשר יפנה לצד חוץ אותו צד שנראה כעין ד ולהכי מייתי לה הכא: ''' הלוקח''' תפילין ממי שאינו מומחה וכו'. תימה דבפרק התכלת {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|מב|ב}} תניא תפילין יש להן בדיקה ואין ניקחין אלא מן המומחה ואין לומר דבלא בדיקה קאמר דאין ניקחין אלא מן המומחה דהא קתני סיפא ספרים ומזוזות יש להן בדיקה וניקחין מכל אדם ואור"י דהתם לכתחלה קאמר דאין ניקחין אלא מן המומחה שלא יצטרך לקרוע כל התפר ולבודקן ואיכא בזיון תפילין ואיכא נמי למיחש שמא יתעצל לטרוח לבודקן ויסמוך להניחן בלא בדיקה לצורך שעה והכא איירי בדיעבד שכבר לקח או כגון שאינו מוצא מומחה לקנות ממנו: ''' מצאן''' צבתים או כריכות מחשיך עליהן. תימה בחדשות נמי דאי אפשר לקשור אמאי לא יצטרך להחשיך עליהן משום בזיון דתפילין ויש לומר דבישנות דווקא דחזי להכניס זוג זוג עשו תקנה אפילו כשהן מרובין ואין כלות קודם שקיעת החמה:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צז א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צז|א}} nokkow04fvchbj1kcp9pco1c5ibilv9 3011601 3011600 2026-05-07T20:51:45Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3011601 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צז|א|צו ב|צז ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף צז עמוד א] אחד חדשות ואחד ישנות. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אוסר בחדשות ומתיר בישנות. אלמא, מר סבר: טרח איניש, ומר סבר: }}{{הל"מ-ריף-ראש|בחדשות מ"ט לא משום דחיישינן דילמא קמיע נינהו אבל ישנות כיון דמקושרות נינהו }}לא טרח איניש {{הל"מ-ריף-ראש|כולי האי בקמיע. }}{{הל"מ-רק-גמרא|(שיצ"י עצב"י סימן). }}והשתא דתני אבוה דשמואל בר רב יצחק: {{שוליים|א}}אלו הן ישנות - כל שיש בהן רצועות ומקושרות, חדשות - יש בהן רצועות ולא מקושרות.{{הל"מ-רק-גמרא| דכולי עלמא לא טרח איניש. }} {{הל"מ-רק-גמרא|וליענבינהו מיענב! - אמר רב חסדא, זאת אומרת: עניבה פסולה בתפילין. אביי אמר: רבי יהודה לטעמיה, דאמר: עניבה קשירה מעלייתא היא. טעמא דעניבה קשירה מעלייתא היא, הא לאו הכי - עניב להו? והאמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: קשר של תפילין הלכה למשה מסיני הוא. ואמר רב נחמן: ונוייהן לבר! - דעניב להו כעין קשירה דידהו. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רב חסדא אמר רב: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|הלוקח תפילין ממי שאינו מומחה - בודק שתים של יד ואחת של ראש, או שתים של ראש ואחת של יד. מה נפשך; אי מחד גברא קא זבין - לבדוק או שלש של יד או שלש של ראש. אי מתרי תלתא גברי זבין - כל חד וחד ליבעי בדיקה! - לעולם מחד גברא זבין, ובעינן דמיתמחי בשל יד ובשל ראש. - איני? והא תני רבה בר שמואל: בתפילין בודק שלש של יד ושל ראש. מאי לאו או שלש של יד, או שלש של ראש? - לא, שלש, מהן של יד מהן של ראש. - והתני רב כהנא: בתפילין בודק שתים של יד ושל ראש! - הא מני - רבי היא, דאמר: בתרי זימני הוי חזקה. - אי רבי, אימא סיפא: וכן בצבת השני, וכן בצבת השלישי. ואי רבי - שלישי מי אית ליה? - מודה רבי בצבתים, דמתרי תלתא גברי זבין. - אי הכי, אפילו רביעי נמי, ואפילו חמישי נמי! - אין הכי נמי. והאי דקתני שלישי - לאפוקי מחזקיה, ולעולם אפילו רביעי וחמישי נמי. }} מצאן צבתים או כריכות וכו'{{הל"מ-רק-גמרא|. מאי צבתים, ומאי כריכות? - }}אמר רב יהודה אמר רב: הן הן צבתים, הן הן כריכות. צבתים - זווי זווי, כריכות - דכריכן טובא. מחשיך עליהן ומביאן. ואמאי? לעיילינהו זוג זוג! - אמר רב יצחק בריה דרב יהודה, לדידי מיפרשא ליה מיניה דאבא: כל שאילו מכניסן זוג זוג וכלות קודם שקיעת החמה - מכניסן זוג זוג, ואי לא - מחשיך עליהן ומביאן. ובסכנה מכסן והולך{{הל"מ-רק-גמרא|. והתניא: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|ובסכנה מוליכן פחות פחות מארבע אמות! - אמר רב: לא קשיא; הא - }}אוקימנא בסכנת נכרי {{הל"מ-רק-ראש|בעת צרה בר מינן}}{{הל"מ-רק-ריף| כגון בשעת הגזירה}}, {{הל"מ-רק-גמרא|הא - בסכנת לסטים. }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''אחד חדשות''' - שאין אדם טורח: '''והשתא דתני אבוה דשמואל''' - דהאי חדשות כשיש בהן רצועות ואינן מקושרות כעין קשר של תפילין העשוי כמין אותיות וכן הוא קבוע תמיד אלמא טעמא משום קשר הוא דקשירה אב מלאכה ואסור לקשור בשבת קשר של קיימא: '''דכ"ע לא טרח''' - דטעמא דחדשות לאו משום ספק קמיעא הוא: '''ר' יהודה לטעמיה''' - בפרק אלו קשרים {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|קיג|א}} חבל דלי שנפסק. כורך עליו פונדא או פסיקיא ובלבד שלא יענבנו אלמא טעמא משום דקשירה הוא וחייבין עליה משום אב מלאכה: '''הא לאו הכי עניב''' - בתמיה: '''הלכה למשה מסיני''' - היאך הוא עשוי שדומה לדל"ת ובתפירתן עשוי כמין שי"ן ורצועה קטנה קבועה בהן וראשה כפוף ודומה ליו"ד הרי שדי: '''ונוייהן''' - אותו היכר האותיות: '''לבר''' - לחוץ שאינם כלפי התפילין בין הבתים אלא כנגד מראית העין לפי שנאמר בהן וראו וגו' ותניא ר"א הגדול אומר אלו תפילין של ראש: '''הלוקח תפילין''' - הרבה יחד ולחזור למוכרן ולוקחן ממי שאינו מומחה: '''בודק שתים של יד ואחת של ראש''' - וכיון דהוחזק בשלש הוה מומחה ולוקח השאר בלא בדיקה: '''מה נפשך''' - מה דעתך אי קים לך דגברא דמזבן תפילין טובא מחד גברא זבין הוא והאי מוכר נמי מחד גברא קננהו: '''לבדוק שלש בשל יד או שלש בשל ראש''' - ותסגי ליה בהכי להתחזק בכולהו: '''כל חד וחד נמי''' - כל תפילין ותפילין דשמא מי שמכר לו את אלו לא מכר את אלו: '''רבי היא''' - במסכת יבמות {{הפניה-גמ|יבמות|סד|ב}} הוא דאמר בתרי זימני הויא חזקה נשאת לראשון ומת לשני ומת לשלישי לא תנשא: '''וכן בצבת השני''' - אם יהיו לו צבתים הרבה ובכל צבת תפילין הרבה קא סלקא דעתיה דהכי קאמר בדק בצבת הראשון שני תפילין הוחזק כל אותו צבת וכן בשני הוחזק גם הוא וכן בשלישי וכיון דהוחזק בשלשה צבתים כשרין הוחזקו כל הצבתים ואין צריך עוד לבדוק כלום: '''מודה רבי בצבתים''' - דאין אחד מוחזק בשל חבירו שדרך ליקח צבת אחד מאיש זה וצבת אחד מאיש אחר לשון צבת כמו שול תשולו לה מן הצבתים ([[רות ב]]): '''לאפוקי מחזקיה''' - לאשמועינן דאע"ג דבעלמא תרי הוו חזקה בצבתים לית ליה לרבי חזקה מדתני שלישי וגלי ביה והוא הדין לכולם: '''זווי זווי''' - של ראש ושל יד קשורין יחד וכן הרבה קשרי זוג בצבת אחת: '''דכריכן טובא''' - כי הדדי ואין ב' ב' קשורים: '''ואי לאו''' - שאינם כלות קודם שקיעת החמה דהואיל והוא צריך לטרוח ולחזור משתחשך מחשיך עכשיו עליהם ויטלם יחד: '''מוליכן כולם פחות פחות מד' אמות''' - קודם שיגיע לארבע אמות יעמוד לפוש וחוזר והולך פחות פחות מארבע אמות וכן תמיד דהשתא כל זמנא הויא עקירה והנחה ואין כאן העברה ארבע אמות יחד: '''בסכנת עובדי גלולים''' - דמבזו להו לתפילין מוליכן: '''בסכנת ליסטים''' - ישראל דקטלי ליה משום ממונו ולתפילין לא מבזו להו מכסן:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 10 צז א אמר רב חסדא זאת אומרת עניבה פסולה בתפילין.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צז_א_אמר רב חסדא זאת אומרת עניבה פסולה בתפילין]] '''אמר''' רב חסדא זאת אומרת עניבה פסולה בתפילין. תימה וכי לא ידע רב חסדא דלר"י עניבה קשירה מעלייתא היא כדקאמר אביי וי"ל דניחא ליה לאוקמי מתני' דאוסרת בחדשות כרבנן דר"י דאמרי לאו קשירה הוא אי נמי דקסבר אפילו לר"י שריא עניבה דסתמא דעתיה להתיר ולעשות קשר גמור בחול כדפירשתי לעיל: [[File:תוס עירובין 10 צז א אביי אמר ר"י לטעמיה.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צז_א_אביי אמר ר"י לטעמיה]] ''' אביי''' אמר ר"י לטעמיה כו'. ורבי מאיר דשרי בחדשות קסבר דלאו קשירה היא ותימה דבעיא היא בריש אלו קשרים אם עניבה לר"מ קשירה היא אם לאו וקאי בתיקו ואומר ר"י דהתם בדמיהדק והכא בלא מיהדק. וקצת נראה דהלכה כר"י דעניבה קשירה היא מדמסיק אביי דרבי יהודה לטעמיה וסתם מתניתין אתיא כרבי יהודה מיהו מדפריך סתמא דהש"ס בפשיטות וליענביה מיענב משמע דאין הלכה כר' יהודה ומכאן אר"ת דאין צריך בכל יום להתיר קשר תפילין ולחזור ולקשור בשעה שמניחן כגון שהיה אומר רבינו אליהו דא"כ חדשות אמאי אסר הכא משום קשירה הא לא הוי קשר של קיימא ומה שהביא רבינו אליהו ראיה מדאמר בסוף הקומץ רבה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|לה|ב}} תפילין מאימתי מברך עליהן משעת הנחה עד שעת קשירה לאו היינו קשירה ממש אלא קשירה דהתם היינו הידוק כמו שליא קשורה בוולד (נדה דף כו:) וכן קשורה בו ככלב (ע"ג דף ה.): [[File:תוס עירובין 10 צז א קשר של תפילין הל"מ.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צז_א_קשר של תפילין הל"מ]] ''' קשר''' של תפילין הל"מ. פי' בקונטרס הל"מ היאך הוא עשוי שדומה לדל"ת ובתפירתו עשוי כמין שי"ן ורצועה קבועה בהם וראשה כפוף ודומה ליו"ד הרי שדי ואין נראה לר"י דאין הל"מ אלא השי"ן בלבד כדמשמע בפרק במה מדליקין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|כח|ב}} דקאמר אלא הא דתני רב יוסף לא הוכשרו למלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה בלבד מלמען תהיה תורת ה' בפיך מן המותר בפיך למאי הלכתא וקאמר לשי"ן והאמר אביי שי"ן של תפילין הל"מ ומשני אלא לרצועותיהן ולא פריך מד' ויו"ד משמע דאין קדושה אלא בשי"ן בלבד והיא דווקא הלכה ולא מצינו בשום מקום שיהא הקשר קרוי ד': [[File:תוס עירובין 10 צז א ונוויהן לבר.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צז_א_ונוויהן לבר]] ''' ונוויהן''' לבר. פי' ר"י דאקשר קאי כמו שפי' בערוך נוי הקשר יפנה לצד חוץ אותו צד שנראה כעין ד ולהכי מייתי לה הכא: [[File:תוס עירובין 10 צז א הלוקח תפילין ממי שאינו מומחה.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צז_א_הלוקח תפילין ממי שאינו מומחה]] ''' הלוקח''' תפילין ממי שאינו מומחה וכו'. תימה דבפרק התכלת {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|מב|ב}} תניא תפילין יש להן בדיקה ואין ניקחין אלא מן המומחה ואין לומר דבלא בדיקה קאמר דאין ניקחין אלא מן המומחה דהא קתני סיפא ספרים ומזוזות יש להן בדיקה וניקחין מכל אדם ואור"י דהתם לכתחלה קאמר דאין ניקחין אלא מן המומחה שלא יצטרך לקרוע כל התפר ולבודקן ואיכא בזיון תפילין ואיכא נמי למיחש שמא יתעצל לטרוח לבודקן ויסמוך להניחן בלא בדיקה לצורך שעה והכא איירי בדיעבד שכבר לקח או כגון שאינו מוצא מומחה לקנות ממנו: ''' מצאן''' צבתים או כריכות מחשיך עליהן. תימה בחדשות נמי דאי אפשר לקשור אמאי לא יצטרך להחשיך עליהן משום בזיון דתפילין ויש לומר דבישנות דווקא דחזי להכניס זוג זוג עשו תקנה אפילו כשהן מרובין ואין כלות קודם שקיעת החמה:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צז א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צז|א}} cezk0yg08pah7n6udu0p040hncjj1bx 3011602 3011601 2026-05-07T20:59:46Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3011602 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צז|א|צו ב|צז ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף צז עמוד א] אחד חדשות ואחד ישנות. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אוסר בחדשות ומתיר בישנות. אלמא, מר סבר: טרח איניש, ומר סבר: }}{{הל"מ-ריף-ראש|בחדשות מ"ט לא משום דחיישינן דילמא קמיע נינהו אבל ישנות כיון דמקושרות נינהו }}לא טרח איניש {{הל"מ-ריף-ראש|כולי האי בקמיע. }}{{הל"מ-רק-גמרא|(שיצ"י עצב"י סימן). }}והשתא דתני אבוה דשמואל בר רב יצחק: {{שוליים|א}}אלו הן ישנות - כל שיש בהן רצועות ומקושרות, חדשות - יש בהן רצועות ולא מקושרות.{{הל"מ-רק-גמרא| דכולי עלמא לא טרח איניש. }} {{הל"מ-רק-גמרא|וליענבינהו מיענב! - אמר רב חסדא, זאת אומרת: עניבה פסולה בתפילין. אביי אמר: רבי יהודה לטעמיה, דאמר: עניבה קשירה מעלייתא היא. טעמא דעניבה קשירה מעלייתא היא, הא לאו הכי - עניב להו? והאמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: קשר של תפילין הלכה למשה מסיני הוא. ואמר רב נחמן: ונוייהן לבר! - דעניב להו כעין קשירה דידהו. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רב חסדא אמר רב: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|הלוקח תפילין ממי שאינו מומחה - בודק שתים של יד ואחת של ראש, או שתים של ראש ואחת של יד. מה נפשך; אי מחד גברא קא זבין - לבדוק או שלש של יד או שלש של ראש. אי מתרי תלתא גברי זבין - כל חד וחד ליבעי בדיקה! - לעולם מחד גברא זבין, ובעינן דמיתמחי בשל יד ובשל ראש. - איני? והא תני רבה בר שמואל: בתפילין בודק שלש של יד ושל ראש. מאי לאו או שלש של יד, או שלש של ראש? - לא, שלש, מהן של יד מהן של ראש. - והתני רב כהנא: בתפילין בודק שתים של יד ושל ראש! - הא מני - רבי היא, דאמר: בתרי זימני הוי חזקה. - אי רבי, אימא סיפא: וכן בצבת השני, וכן בצבת השלישי. ואי רבי - שלישי מי אית ליה? - מודה רבי בצבתים, דמתרי תלתא גברי זבין. - אי הכי, אפילו רביעי נמי, ואפילו חמישי נמי! - אין הכי נמי. והאי דקתני שלישי - לאפוקי מחזקיה, ולעולם אפילו רביעי וחמישי נמי. }} מצאן צבתים או כריכות וכו'{{הל"מ-רק-גמרא|. מאי צבתים, ומאי כריכות? - }}אמר רב יהודה אמר רב: הן הן צבתים, הן הן כריכות. צבתים - זווי זווי, כריכות - דכריכן טובא. מחשיך עליהן ומביאן. ואמאי? לעיילינהו זוג זוג! - אמר רב יצחק בריה דרב יהודה, לדידי מיפרשא ליה מיניה דאבא: כל שאילו מכניסן זוג זוג וכלות קודם שקיעת החמה - מכניסן זוג זוג, ואי לא - מחשיך עליהן ומביאן. ובסכנה מכסן והולך{{הל"מ-רק-גמרא|. והתניא: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|ובסכנה מוליכן פחות פחות מארבע אמות! - אמר רב: לא קשיא; הא - }}אוקימנא בסכנת נכרי {{הל"מ-רק-ראש|בעת צרה בר מינן}}{{הל"מ-רק-ריף| כגון בשעת הגזירה}}, {{הל"מ-רק-גמרא|הא - בסכנת לסטים. }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''אחד חדשות''' - שאין אדם טורח: '''והשתא דתני אבוה דשמואל''' - דהאי חדשות כשיש בהן רצועות ואינן מקושרות כעין קשר של תפילין העשוי כמין אותיות וכן הוא קבוע תמיד אלמא טעמא משום קשר הוא דקשירה אב מלאכה ואסור לקשור בשבת קשר של קיימא: '''דכ"ע לא טרח''' - דטעמא דחדשות לאו משום ספק קמיעא הוא: '''ר' יהודה לטעמיה''' - בפרק אלו קשרים {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|קיג|א}} חבל דלי שנפסק. כורך עליו פונדא או פסיקיא ובלבד שלא יענבנו אלמא טעמא משום דקשירה הוא וחייבין עליה משום אב מלאכה: '''הא לאו הכי עניב''' - בתמיה: '''הלכה למשה מסיני''' - היאך הוא עשוי שדומה לדל"ת ובתפירתן עשוי כמין שי"ן ורצועה קטנה קבועה בהן וראשה כפוף ודומה ליו"ד הרי שדי: '''ונוייהן''' - אותו היכר האותיות: '''לבר''' - לחוץ שאינם כלפי התפילין בין הבתים אלא כנגד מראית העין לפי שנאמר בהן וראו וגו' ותניא ר"א הגדול אומר אלו תפילין של ראש: '''הלוקח תפילין''' - הרבה יחד ולחזור למוכרן ולוקחן ממי שאינו מומחה: '''בודק שתים של יד ואחת של ראש''' - וכיון דהוחזק בשלש הוה מומחה ולוקח השאר בלא בדיקה: '''מה נפשך''' - מה דעתך אי קים לך דגברא דמזבן תפילין טובא מחד גברא זבין הוא והאי מוכר נמי מחד גברא קננהו: '''לבדוק שלש בשל יד או שלש בשל ראש''' - ותסגי ליה בהכי להתחזק בכולהו: '''כל חד וחד נמי''' - כל תפילין ותפילין דשמא מי שמכר לו את אלו לא מכר את אלו: '''רבי היא''' - במסכת יבמות {{הפניה-גמ|יבמות|סד|ב}} הוא דאמר בתרי זימני הויא חזקה נשאת לראשון ומת לשני ומת לשלישי לא תנשא: '''וכן בצבת השני''' - אם יהיו לו צבתים הרבה ובכל צבת תפילין הרבה קא סלקא דעתיה דהכי קאמר בדק בצבת הראשון שני תפילין הוחזק כל אותו צבת וכן בשני הוחזק גם הוא וכן בשלישי וכיון דהוחזק בשלשה צבתים כשרין הוחזקו כל הצבתים ואין צריך עוד לבדוק כלום: '''מודה רבי בצבתים''' - דאין אחד מוחזק בשל חבירו שדרך ליקח צבת אחד מאיש זה וצבת אחד מאיש אחר לשון צבת כמו שול תשולו לה מן הצבתים ([[רות ב]]): '''לאפוקי מחזקיה''' - לאשמועינן דאע"ג דבעלמא תרי הוו חזקה בצבתים לית ליה לרבי חזקה מדתני שלישי וגלי ביה והוא הדין לכולם: '''זווי זווי''' - של ראש ושל יד קשורין יחד וכן הרבה קשרי זוג בצבת אחת: '''דכריכן טובא''' - כי הדדי ואין ב' ב' קשורים: '''ואי לאו''' - שאינם כלות קודם שקיעת החמה דהואיל והוא צריך לטרוח ולחזור משתחשך מחשיך עכשיו עליהם ויטלם יחד: '''מוליכן כולם פחות פחות מד' אמות''' - קודם שיגיע לארבע אמות יעמוד לפוש וחוזר והולך פחות פחות מארבע אמות וכן תמיד דהשתא כל זמנא הויא עקירה והנחה ואין כאן העברה ארבע אמות יחד: '''בסכנת עובדי גלולים''' - דמבזו להו לתפילין מוליכן: '''בסכנת ליסטים''' - ישראל דקטלי ליה משום ממונו ולתפילין לא מבזו להו מכסן:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 10 צז א אמר רב חסדא זאת אומרת עניבה פסולה בתפילין.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צז_א_אמר רב חסדא זאת אומרת עניבה פסולה בתפילין]] '''אמר''' רב חסדא זאת אומרת עניבה פסולה בתפילין. תימה וכי לא ידע רב חסדא דלר"י עניבה קשירה מעלייתא היא כדקאמר אביי וי"ל דניחא ליה לאוקמי מתני' דאוסרת בחדשות כרבנן דר"י דאמרי לאו קשירה הוא אי נמי דקסבר אפילו לר"י שריא עניבה דסתמא דעתיה להתיר ולעשות קשר גמור בחול כדפירשתי לעיל: [[File:תוס עירובין 10 צז א אביי אמר ר"י לטעמיה.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צז_א_אביי אמר ר"י לטעמיה]] ''' אביי''' אמר ר"י לטעמיה כו'. ורבי מאיר דשרי בחדשות קסבר דלאו קשירה היא ותימה דבעיא היא בריש אלו קשרים אם עניבה לר"מ קשירה היא אם לאו וקאי בתיקו ואומר ר"י דהתם בדמיהדק והכא בלא מיהדק. וקצת נראה דהלכה כר"י דעניבה קשירה היא מדמסיק אביי דרבי יהודה לטעמיה וסתם מתניתין אתיא כרבי יהודה מיהו מדפריך סתמא דהש"ס בפשיטות וליענביה מיענב משמע דאין הלכה כר' יהודה ומכאן אר"ת דאין צריך בכל יום להתיר קשר תפילין ולחזור ולקשור בשעה שמניחן כגון שהיה אומר רבינו אליהו דא"כ חדשות אמאי אסר הכא משום קשירה הא לא הוי קשר של קיימא ומה שהביא רבינו אליהו ראיה מדאמר בסוף הקומץ רבה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|לה|ב}} תפילין מאימתי מברך עליהן משעת הנחה עד שעת קשירה לאו היינו קשירה ממש אלא קשירה דהתם היינו הידוק כמו שליא קשורה בוולד (נדה דף כו:) וכן קשורה בו ככלב (ע"ג דף ה.): [[File:תוס עירובין 10 צז א קשר של תפילין הל"מ.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צז_א_קשר של תפילין הל"מ]] ''' קשר''' של תפילין הל"מ. פי' בקונטרס הל"מ היאך הוא עשוי שדומה לדל"ת ובתפירתו עשוי כמין שי"ן ורצועה קבועה בהם וראשה כפוף ודומה ליו"ד הרי שדי ואין נראה לר"י דאין הל"מ אלא השי"ן בלבד כדמשמע בפרק במה מדליקין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|כח|ב}} דקאמר אלא הא דתני רב יוסף לא הוכשרו למלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה בלבד מלמען תהיה תורת ה' בפיך מן המותר בפיך למאי הלכתא וקאמר לשי"ן והאמר אביי שי"ן של תפילין הל"מ ומשני אלא לרצועותיהן ולא פריך מד' ויו"ד משמע דאין קדושה אלא בשי"ן בלבד והיא דווקא הלכה ולא מצינו בשום מקום שיהא הקשר קרוי ד': [[File:תוס עירובין 10 צז א ונוויהן לבר.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צז_א_ונוויהן לבר]] ''' ונוויהן''' לבר. פי' ר"י דאקשר קאי כמו שפי' בערוך נוי הקשר יפנה לצד חוץ אותו צד שנראה כעין ד ולהכי מייתי לה הכא: [[File:תוס עירובין 10 צז א הלוקח תפילין ממי שאינו מומחה.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צז_א_הלוקח תפילין ממי שאינו מומחה]] ''' הלוקח''' תפילין ממי שאינו מומחה וכו'. תימה דבפרק התכלת {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|מב|ב}} תניא תפילין יש להן בדיקה ואין ניקחין אלא מן המומחה ואין לומר דבלא בדיקה קאמר דאין ניקחין אלא מן המומחה דהא קתני סיפא ספרים ומזוזות יש להן בדיקה וניקחין מכל אדם ואור"י דהתם לכתחלה קאמר דאין ניקחין אלא מן המומחה שלא יצטרך לקרוע כל התפר ולבודקן ואיכא בזיון תפילין ואיכא נמי למיחש שמא יתעצל לטרוח לבודקן ויסמוך להניחן בלא בדיקה לצורך שעה והכא איירי בדיעבד שכבר לקח או כגון שאינו מוצא מומחה לקנות ממנו: [[File:תוס עירובין 10 צז א מצאן צבתים או כריכות מחשיך עליהן.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צז_א_מצאן צבתים או כריכות מחשיך עליהן]] ''' מצאן''' צבתים או כריכות מחשיך עליהן. תימה בחדשות נמי דאי אפשר לקשור אמאי לא יצטרך להחשיך עליהן משום בזיון דתפילין ויש לומר דבישנות דווקא דחזי להכניס זוג זוג עשו תקנה אפילו כשהן מרובין ואין כלות קודם שקיעת החמה:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צז א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צז|א}} bmgusvyreznqp04zqiqm0y8a3lkxzxl 106 1728640 3011606 2938676 2026-05-08T04:09:23Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3011606 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צז|ב|צז א|צח א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף צז עמוד ב] - אמר ליה אביי: במאי אוקימתא למתניתין - בסכנת נכרי, אימא סיפא; רבי שמעון אומר: נותנן לחבירו, וחבירו לחבירו. - כל שכן דאוושא מילתא! - חסורי מיחסרא והכי קתני: במה דברים אמורים - בסכנת נכרי, }}אבל בסכנת ליסטים - מוליכן {{הל"מ-ריף-ראש|כולן כא' }}פחות פחות מארבע אמות{{הל"מ-ריף-ראש|. גרסי' ביום טוב בפרק ראשון [ביצה ט"ו ע"א] היה בא בדרך ותפילין בראשו ושקעה עליו החמה מניח ידו עליהן עד שמגיע לביתו }}{{הל"מ-רק-ריף|היה יושב בבית המדרש ותפילין בראשו וקדש עליו היום מניח ידו עליהן עד שמגיע לביתו }}{{הל"מ-ריף-ראש|ואי איכא בית הסמוך לחומה דאי מניחן בה מינטרן מניחן בבית הסמוך לחומה}} {{הל"מ-רק-גמרא|רבי שמעון אומר נותנן לחבירו וכו'. במאי קמיפלגי? מר סבר: פחות מארבע אמות עדיף, דאי אמרת נותנן לחבירו וחבירו לחבירו - אוושא מילתא דשבת. ומר סבר: נותנן לחבירו עדיף, דאי אמרת מוליכן פחות מארבע אמות - זימנין דלאו אדעתיה, ואתי לאתויינהו ארבע אמות ברשות הרבים. }}וכן בנו. בנו מאי בעי התם? - דבי מנשה שמואל תנא: בשילדתו אמו בשדה{{הל"מ-רק-גמרא|. ומאי אפילו הן מאה - דאף על גב דקשיא ליה ידא, אפילו הכי - הא עדיפא. }} {{הל"מ-גמרא-ראש|רבי יהודה אומר נותן אדם חבית}}{{הל"מ-רק-ראש| כתב הר"ז הלוי אוקמה רב אשי בחבית דהפקר ומאן אמרו לו רבי יוחנן בן נורי. וכיון דלא קיימא לן כרבי יוחנן בן נורי לחומרא אלא לקולא‌ ממילא שמעת דהלכה כרבי יהודה. והרב אלפסי ז"ל לא פי' ונראה מדבריו שאין הלכה כרבי יהודה עכ"ל. ונראה‌ לי מה שלא הביא הרב אלפס ז"ל משום דאיכא שלש אוקימתות לאוקימתא דרבה ורב יוסף פשיטא דהלכה כרבנן ולאוקימתא דרב אשי כבר איפסקא לעיל דחפצי הפקר אינם קונין שביתה:}}. {{הל"מ-רק-גמרא| ולית ליה לרבי יהודה הא דתנן: הבהמה והכלים כרגלי הבעלים! - אמר ריש לקיש משום לוי סבא: הכא במאי עסקינן - במערן מחבית לחבית. ורבי יהודה לטעמיה, דאמר: מים אין בהם ממש. דתנן: רבי יהודה פוטר במים, מפני שאין בהן ממש. ומאי לא תהלך זו - לא יהלך מה שבזו יותר מרגלי הבעלים. - אימר דשמעת ליה לרבי יהודה היכא דבליען בעיסה, היכא דאיתנהו בעינייהו מי שמעת ליה? השתא בקדירה אמר רבי יהודה לא בטלי, בעינייהו בטלי? דתניא, רבי יהודה אומר: מים ומלח - בטלין בעיסה, ואין בטלין בקדירה, מפני רוטבה! - אלא אמר רבא: הכא בחבית שקנתה שביתה, ומים שלא קנו שביתה עסקינן, דבטלה חבית לגבי מים. כדתנן: המוציא החי במטה - פטור אף על המטה, מפני שהמטה טפילה לו. המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי - פטור אף על הכלי, מפני שהכלי טפל לו. מתיב רב יוסף; רבי יהודה אומר: בשיירא נותן אדם חבית לחבירו, וחבירו לחבירו. בשיירא - אין, שלא בשיירא - לא! - אלא אמר רב יוסף: כי תנן נמי במתניתין - בשיירא תנן. אביי אמר: בשיירא - אפילו חבית שקנתה שביתה ומים שקנו שביתה. שלא בשיירא - חבית שקנתה שביתה ומים שלא קנו שביתה. רב אשי אמר: הכא בחבית דהפקר עסקינן, ומים דהפקר עסקינן. ומאן אמרו לו - רבי יוחנן בן נורי היא, דאמר: חפצי הפקר קונין שביתה. ומאי לא תהלך זו יותר מרגלי הבעלים - לא יהלכו אלו יותר מכלים שיש להם בעלים. }} משנה. {{שוליים|א}}היה קורא בספר על האיסקופה, ונתגלגל הספר מידו - גוללו אצלו. היה קורא בראש הגג ונתגלגל הספר מידו, עד שלא הגיע לעשרה טפחים - גוללו אצלו, משהגיע לעשרה טפחים - הופכו על הכתב. רבי יהודה אומר: אפילו אין מסולק מן הארץ אלא כמלא מחט - גוללו אצלו. רבי שמעון אומר: אפילו בארץ עצמו - גוללו אצלו, שאין לך דבר משום שבות עומד בפני כתבי הקודש. {{הל"מ-רק-גמרא|גמרא. האי איסקופה היכי דמי? אילימא איסקופה רשות היחיד, וקמה רשות הרבים, ולא גזרינן דילמא נפיל ואתי לאתויי, }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''הכי גרסינן במאי אוקימתא למתני' בסכנת ליסטים אימא סיפא וכו'''' - כיון דליסטים לא מבזו להו אמאי קא מזלזל ר"ש באיסורא דשבתא כולי האי כל שכן דהא דר"ש גריעא (כולי האי) מתנא קמא ואיכא זילזול שבת טפי דאוושא מילתא דהנך גברי דמקילינן כולי האי בשבת וכסוי דת"ק עדיף. לשון אחר ועיקר ולא לשבש הספרים מתני' בסכנת עו"ג שגזרו גזירה שלא יניחו תפילין והאי ובסכנה מכסן והולך לו אכולה מתניתין קאי והכי קאמר ובסכנה שאם ימצאו בידו או ישמע למלכות יהרג בין מעט בין צבתים מכסן בטליתו שלא יוטלו כ"כ בבזיון ומניחם שם והולך ולא יזיזן משם שמא ירגישו בו ויתחייב למלכות וברייתא בליסטים עו"ג ואסיפא קאי דקתני מחשיך עליהן ומביאן ובסכנת ליסטים שהוא ירא להחשיך שם מוליכן פחות פחות מד' אמות וכו' ולא יניחם שם שלא יזלזלו הליסטים בהם וינהגו בהם מנהג בזיון ובמאי אוקימנא למתניתין בסכנת עו"ג שלא יתחייב למלכות אימא סיפא וכו' וכ"ש דאוושא מלתא וישמע למלכות יותר משאם מכניסן זוג זוג או מחשיך עליהם לכולם וזה עיקר מדלא גרסינן ברישא כל שכן דאוושא מילתא דשבת כדגרסינן בסיפא מכלל דהאי אוושא דמילתא לאו אזלזולא דשבת קפיד אלא אסכנת נפשות קפיד: '''אע"ג דקשיא ליה''' - שמטלטלין אותו מיד ליד: '''הא עדיפא''' - בשבתא ולא יטלטלנו הוא לבדו פחות פחות מד' אמות: '''כרגלי הבעלים''' - שהשואל או לוקח בהמה או כלים מחבירו ביום טוב אינו יכול להוליכם אלא למקום שהבעלים הראשונים מותרין לילך שם ואם עירבו לצפון לא יוליכנו זה לדרום: '''מחבית לחבית''' - והשניה שלו וכן עושה תמיד ולקמיה מפרש מאי לא תהלך זו: '''אין בהם ממש''' - לקנות שביתה אצל בעליהם הראשונים וכל אדם מותר להוליכן כרגליו: '''פוטר במים''' - פלוגתייהו בפרק בתרא דביצה האשה ששאלה מחבירתה תבלין לקדירה ומים ומלח לעיסתה הרי הן כרגלי שתיהן אין העיסה הולכת אלא למקום ששתיהן מותרות לילך שם ואם עירבה זו לצפון וזו לדרום אין עיסה זזה ממקומה לפי שאין לזו של צפון אפילו אמה אחת בדרום וה"מ כשנתנו עירובן לסוף אלפים ר' יהודה פוטר במים שאין בעלת המים אוסרת על בעלת הקמח כלום: '''ומאי לא תהלך זו''' - הא רבי יהודה נמי בחבית לא קאמר דיכולה חבית להלך יותר מרגלי הבעלים דהא אוקמינן מתני' במערן מחבית לחבית: '''מפני רוטבה''' - שניכר ואם השאילה מים לקדירתה הרי היא כרגלי שתיהן: '''מים שלא קנו שביתה''' - שנתמלאו היום ממעין הנובע או מן הנהר דתניא (לעיל דף עו.) נהרות המושכין ומעינות הנובעים הרי הן כרגלי כל אדם: '''דבטלה חבית לגבייהו''' - מפני שהיא טפילה להן ורבנן פליגי למימר דלא תהלך זו דלא בטלה לגבייהו: '''פטור אף על המטה''' - הואיל ופטור על החי דקיימא לן חי נושא את עצמו: '''בשיירא''' - שחנתה בבקעה שאנוסין הן שאין להם מים שרי להו רבנן דתיבטיל: '''כרבי יוחנן בן נורי''' - בפרק מי שהוציאוהו: '''מתני' היה קורא בספר''' - כל ספרים העשויים בימי הראשונים עשוין (בגליון) כספר תורה שלנו: '''גוללו אצלו''' - הואיל וראשו אחד בידו ובגמרא מפרש לה: '''לעשרה טפחים''' - לעשרה התחתונים שברשות הרבים וכולן מפרש בגמרא: '''הופכו על הכתב''' - האותיות כלפי הכותל שלא יהא מוטל כל כך בבזיון ומניחו עד שתחשך: '''משום שבות''' - כגון זו שלא נפל מידו שהרי אחז בראשו אחד ואין כאן אלא משום גזירה דילמא נפיל כוליה מידיה ואתי לאתויי. כל איסור דרבנן הוי שבות: '''גמ' אי נימא איסקופה רשות היחיד''' - גבוהה עשרה ורחבה ארבעה: '''וקמה רשות הרבים''' - ולפניה רשות הרבים וקאמר מתני' אע"ג דמונח ראשו ברשות הרבים. גוללו ברשות היחיד: '''ולא גזרינן דלמא נפל''' - כוליה מידיה דאיכא חיוב חטאת ואתי לאיתויי:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 10 צז ב רבי שמעון אומר נותנן לחבירו.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צז_ב_רבי שמעון אומר נותנן לחבירו]] '''רבי''' שמעון אומר נותנן לחבירו כו' נראה דאם אין שם חברים היה מתיר רבי שמעון להוליך פחות מארבע אמות דלא גרע מכיס דפרק מי שהחשיך {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|קנג|ב}} והתם נמי אם היו חברים הרבה והיו כולן שותפין בו נראה דלרבי שמעון נותנו לחברו וחבירו לחבירו דהכי עדיפא ליה: ''' הכי''' גרסינן וכן בנו ואפילו הן מאה. ולא כספרים דגרסי ואפי' הן מאה וכן בנו דבגמרא מוכח דאפילו הן מאה אבנו קאי דמפרש טעמא אע"ג דקשיא ליה ידא: ''' את''' החי במטה פטור. וא"ת נהי שהחי נושא את עצמו להוי כמו זה יכול וזה אינו יכול דיכול חייב כדמוכח בהמצניע {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|צג|א}} ואור"י דמכ"מ מיפטר הכא משום דגמרינן כל הוצאות ממשכן ושם לא היו נושאים בעלי חיים דאילים ותחשים מוליכין ברגליהן וחלזון מיד כשיוצא מן הים היו מוציאין דמו בעודו בכחו כי היכי דליצליל ציבעיה כדאמר בסוף פרק כלל גדול (שם דף עה.): ''' הכא''' בחבית דהפקר ומים דהפקר עסקינן. דלא קנו שביתה לא לזה ולא לזה ואפילו חוץ לתחום דקאמר היינו ממקום שביתת המים אבל חוץ לתחום של הזוכה בהם תחילה לא יוליכו אותן למאי דפרישית לעיל בפרק מי שהוציאוהו (דף מו.) דכרגלי כל אדם דקתני גבי נהרות המושכין היינו כרגלי הממל"א והא דקאמר נותנו לחבירו וחבירו לחבירו לא משום דלא מצי אזיל התם אלא משום דאסור להעביר ארבע אמות ברה"ר ועוד יש לומר דיכול להוציאם חוץ לתחום שזכה בהן תחילה וכגון שלא נתכוון לזכות בהן לא לעצמו ולא לאחרים בהגבהתו אלא מה ששותים וכענין זה אפי' בי"ט שייך לשנות נותנן לחבירו וחבירו לחבירו אע"ג דליכא איסור ד' אמות:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צז ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צז|ב}} eqwr58c5icmialokneetfoghz0f3gm5 3011607 3011606 2026-05-08T04:19:19Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3011607 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צז|ב|צז א|צח א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף צז עמוד ב] - אמר ליה אביי: במאי אוקימתא למתניתין - בסכנת נכרי, אימא סיפא; רבי שמעון אומר: נותנן לחבירו, וחבירו לחבירו. - כל שכן דאוושא מילתא! - חסורי מיחסרא והכי קתני: במה דברים אמורים - בסכנת נכרי, }}אבל בסכנת ליסטים - מוליכן {{הל"מ-ריף-ראש|כולן כא' }}פחות פחות מארבע אמות{{הל"מ-ריף-ראש|. גרסי' ביום טוב בפרק ראשון [ביצה ט"ו ע"א] היה בא בדרך ותפילין בראשו ושקעה עליו החמה מניח ידו עליהן עד שמגיע לביתו }}{{הל"מ-רק-ריף|היה יושב בבית המדרש ותפילין בראשו וקדש עליו היום מניח ידו עליהן עד שמגיע לביתו }}{{הל"מ-ריף-ראש|ואי איכא בית הסמוך לחומה דאי מניחן בה מינטרן מניחן בבית הסמוך לחומה}} {{הל"מ-רק-גמרא|רבי שמעון אומר נותנן לחבירו וכו'. במאי קמיפלגי? מר סבר: פחות מארבע אמות עדיף, דאי אמרת נותנן לחבירו וחבירו לחבירו - אוושא מילתא דשבת. ומר סבר: נותנן לחבירו עדיף, דאי אמרת מוליכן פחות מארבע אמות - זימנין דלאו אדעתיה, ואתי לאתויינהו ארבע אמות ברשות הרבים. }}וכן בנו. בנו מאי בעי התם? - דבי מנשה שמואל תנא: בשילדתו אמו בשדה{{הל"מ-רק-גמרא|. ומאי אפילו הן מאה - דאף על גב דקשיא ליה ידא, אפילו הכי - הא עדיפא. }} {{הל"מ-גמרא-ראש|רבי יהודה אומר נותן אדם חבית}}{{הל"מ-רק-ראש| כתב הר"ז הלוי אוקמה רב אשי בחבית דהפקר ומאן אמרו לו רבי יוחנן בן נורי. וכיון דלא קיימא לן כרבי יוחנן בן נורי לחומרא אלא לקולא‌ ממילא שמעת דהלכה כרבי יהודה. והרב אלפסי ז"ל לא פי' ונראה מדבריו שאין הלכה כרבי יהודה עכ"ל. ונראה‌ לי מה שלא הביא הרב אלפס ז"ל משום דאיכא שלש אוקימתות לאוקימתא דרבה ורב יוסף פשיטא דהלכה כרבנן ולאוקימתא דרב אשי כבר איפסקא לעיל דחפצי הפקר אינם קונין שביתה:}}. {{הל"מ-רק-גמרא| ולית ליה לרבי יהודה הא דתנן: הבהמה והכלים כרגלי הבעלים! - אמר ריש לקיש משום לוי סבא: הכא במאי עסקינן - במערן מחבית לחבית. ורבי יהודה לטעמיה, דאמר: מים אין בהם ממש. דתנן: רבי יהודה פוטר במים, מפני שאין בהן ממש. ומאי לא תהלך זו - לא יהלך מה שבזו יותר מרגלי הבעלים. - אימר דשמעת ליה לרבי יהודה היכא דבליען בעיסה, היכא דאיתנהו בעינייהו מי שמעת ליה? השתא בקדירה אמר רבי יהודה לא בטלי, בעינייהו בטלי? דתניא, רבי יהודה אומר: מים ומלח - בטלין בעיסה, ואין בטלין בקדירה, מפני רוטבה! - אלא אמר רבא: הכא בחבית שקנתה שביתה, ומים שלא קנו שביתה עסקינן, דבטלה חבית לגבי מים. כדתנן: המוציא החי במטה - פטור אף על המטה, מפני שהמטה טפילה לו. המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי - פטור אף על הכלי, מפני שהכלי טפל לו. מתיב רב יוסף; רבי יהודה אומר: בשיירא נותן אדם חבית לחבירו, וחבירו לחבירו. בשיירא - אין, שלא בשיירא - לא! - אלא אמר רב יוסף: כי תנן נמי במתניתין - בשיירא תנן. אביי אמר: בשיירא - אפילו חבית שקנתה שביתה ומים שקנו שביתה. שלא בשיירא - חבית שקנתה שביתה ומים שלא קנו שביתה. רב אשי אמר: הכא בחבית דהפקר עסקינן, ומים דהפקר עסקינן. ומאן אמרו לו - רבי יוחנן בן נורי היא, דאמר: חפצי הפקר קונין שביתה. ומאי לא תהלך זו יותר מרגלי הבעלים - לא יהלכו אלו יותר מכלים שיש להם בעלים. }} משנה. {{שוליים|א}}היה קורא בספר על האיסקופה, ונתגלגל הספר מידו - גוללו אצלו. היה קורא בראש הגג ונתגלגל הספר מידו, עד שלא הגיע לעשרה טפחים - גוללו אצלו, משהגיע לעשרה טפחים - הופכו על הכתב. רבי יהודה אומר: אפילו אין מסולק מן הארץ אלא כמלא מחט - גוללו אצלו. רבי שמעון אומר: אפילו בארץ עצמו - גוללו אצלו, שאין לך דבר משום שבות עומד בפני כתבי הקודש. {{הל"מ-רק-גמרא|גמרא. האי איסקופה היכי דמי? אילימא איסקופה רשות היחיד, וקמה רשות הרבים, ולא גזרינן דילמא נפיל ואתי לאתויי, }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''הכי גרסינן במאי אוקימתא למתני' בסכנת ליסטים אימא סיפא וכו'''' - כיון דליסטים לא מבזו להו אמאי קא מזלזל ר"ש באיסורא דשבתא כולי האי כל שכן דהא דר"ש גריעא (כולי האי) מתנא קמא ואיכא זילזול שבת טפי דאוושא מילתא דהנך גברי דמקילינן כולי האי בשבת וכסוי דת"ק עדיף. לשון אחר ועיקר ולא לשבש הספרים מתני' בסכנת עו"ג שגזרו גזירה שלא יניחו תפילין והאי ובסכנה מכסן והולך לו אכולה מתניתין קאי והכי קאמר ובסכנה שאם ימצאו בידו או ישמע למלכות יהרג בין מעט בין צבתים מכסן בטליתו שלא יוטלו כ"כ בבזיון ומניחם שם והולך ולא יזיזן משם שמא ירגישו בו ויתחייב למלכות וברייתא בליסטים עו"ג ואסיפא קאי דקתני מחשיך עליהן ומביאן ובסכנת ליסטים שהוא ירא להחשיך שם מוליכן פחות פחות מד' אמות וכו' ולא יניחם שם שלא יזלזלו הליסטים בהם וינהגו בהם מנהג בזיון ובמאי אוקימנא למתניתין בסכנת עו"ג שלא יתחייב למלכות אימא סיפא וכו' וכ"ש דאוושא מלתא וישמע למלכות יותר משאם מכניסן זוג זוג או מחשיך עליהם לכולם וזה עיקר מדלא גרסינן ברישא כל שכן דאוושא מילתא דשבת כדגרסינן בסיפא מכלל דהאי אוושא דמילתא לאו אזלזולא דשבת קפיד אלא אסכנת נפשות קפיד: '''אע"ג דקשיא ליה''' - שמטלטלין אותו מיד ליד: '''הא עדיפא''' - בשבתא ולא יטלטלנו הוא לבדו פחות פחות מד' אמות: '''כרגלי הבעלים''' - שהשואל או לוקח בהמה או כלים מחבירו ביום טוב אינו יכול להוליכם אלא למקום שהבעלים הראשונים מותרין לילך שם ואם עירבו לצפון לא יוליכנו זה לדרום: '''מחבית לחבית''' - והשניה שלו וכן עושה תמיד ולקמיה מפרש מאי לא תהלך זו: '''אין בהם ממש''' - לקנות שביתה אצל בעליהם הראשונים וכל אדם מותר להוליכן כרגליו: '''פוטר במים''' - פלוגתייהו בפרק בתרא דביצה האשה ששאלה מחבירתה תבלין לקדירה ומים ומלח לעיסתה הרי הן כרגלי שתיהן אין העיסה הולכת אלא למקום ששתיהן מותרות לילך שם ואם עירבה זו לצפון וזו לדרום אין עיסה זזה ממקומה לפי שאין לזו של צפון אפילו אמה אחת בדרום וה"מ כשנתנו עירובן לסוף אלפים ר' יהודה פוטר במים שאין בעלת המים אוסרת על בעלת הקמח כלום: '''ומאי לא תהלך זו''' - הא רבי יהודה נמי בחבית לא קאמר דיכולה חבית להלך יותר מרגלי הבעלים דהא אוקמינן מתני' במערן מחבית לחבית: '''מפני רוטבה''' - שניכר ואם השאילה מים לקדירתה הרי היא כרגלי שתיהן: '''מים שלא קנו שביתה''' - שנתמלאו היום ממעין הנובע או מן הנהר דתניא (לעיל דף עו.) נהרות המושכין ומעינות הנובעים הרי הן כרגלי כל אדם: '''דבטלה חבית לגבייהו''' - מפני שהיא טפילה להן ורבנן פליגי למימר דלא תהלך זו דלא בטלה לגבייהו: '''פטור אף על המטה''' - הואיל ופטור על החי דקיימא לן חי נושא את עצמו: '''בשיירא''' - שחנתה בבקעה שאנוסין הן שאין להם מים שרי להו רבנן דתיבטיל: '''כרבי יוחנן בן נורי''' - בפרק מי שהוציאוהו: '''מתני' היה קורא בספר''' - כל ספרים העשויים בימי הראשונים עשוין (בגליון) כספר תורה שלנו: '''גוללו אצלו''' - הואיל וראשו אחד בידו ובגמרא מפרש לה: '''לעשרה טפחים''' - לעשרה התחתונים שברשות הרבים וכולן מפרש בגמרא: '''הופכו על הכתב''' - האותיות כלפי הכותל שלא יהא מוטל כל כך בבזיון ומניחו עד שתחשך: '''משום שבות''' - כגון זו שלא נפל מידו שהרי אחז בראשו אחד ואין כאן אלא משום גזירה דילמא נפיל כוליה מידיה ואתי לאתויי. כל איסור דרבנן הוי שבות: '''גמ' אי נימא איסקופה רשות היחיד''' - גבוהה עשרה ורחבה ארבעה: '''וקמה רשות הרבים''' - ולפניה רשות הרבים וקאמר מתני' אע"ג דמונח ראשו ברשות הרבים. גוללו ברשות היחיד: '''ולא גזרינן דלמא נפל''' - כוליה מידיה דאיכא חיוב חטאת ואתי לאיתויי:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 10 צז ב רבי שמעון אומר נותנן לחבירו.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צז_ב_רבי שמעון אומר נותנן לחבירו]] '''רבי''' שמעון אומר נותנן לחבירו כו' נראה דאם אין שם חברים היה מתיר רבי שמעון להוליך פחות מארבע אמות דלא גרע מכיס דפרק מי שהחשיך {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|קנג|ב}} והתם נמי אם היו חברים הרבה והיו כולן שותפין בו נראה דלרבי שמעון נותנו לחברו וחבירו לחבירו דהכי עדיפא ליה: [[File:תוס עירובין 10 צז ב הכי גרסינן וכן בנו ואפילו הן מאה.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צז_ב_הכי גרסינן וכן בנו ואפילו הן מאה]] ''' הכי''' גרסינן וכן בנו ואפילו הן מאה. ולא כספרים דגרסי ואפי' הן מאה וכן בנו דבגמרא מוכח דאפילו הן מאה אבנו קאי דמפרש טעמא אע"ג דקשיא ליה ידא: ''' את''' החי במטה פטור. וא"ת נהי שהחי נושא את עצמו להוי כמו זה יכול וזה אינו יכול דיכול חייב כדמוכח בהמצניע {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|צג|א}} ואור"י דמכ"מ מיפטר הכא משום דגמרינן כל הוצאות ממשכן ושם לא היו נושאים בעלי חיים דאילים ותחשים מוליכין ברגליהן וחלזון מיד כשיוצא מן הים היו מוציאין דמו בעודו בכחו כי היכי דליצליל ציבעיה כדאמר בסוף פרק כלל גדול (שם דף עה.): ''' הכא''' בחבית דהפקר ומים דהפקר עסקינן. דלא קנו שביתה לא לזה ולא לזה ואפילו חוץ לתחום דקאמר היינו ממקום שביתת המים אבל חוץ לתחום של הזוכה בהם תחילה לא יוליכו אותן למאי דפרישית לעיל בפרק מי שהוציאוהו (דף מו.) דכרגלי כל אדם דקתני גבי נהרות המושכין היינו כרגלי הממל"א והא דקאמר נותנו לחבירו וחבירו לחבירו לא משום דלא מצי אזיל התם אלא משום דאסור להעביר ארבע אמות ברה"ר ועוד יש לומר דיכול להוציאם חוץ לתחום שזכה בהן תחילה וכגון שלא נתכוון לזכות בהן לא לעצמו ולא לאחרים בהגבהתו אלא מה ששותים וכענין זה אפי' בי"ט שייך לשנות נותנן לחבירו וחבירו לחבירו אע"ג דליכא איסור ד' אמות:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צז ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צז|ב}} su1fddkklp77yad75426n6ew2gk9qo9 3011608 3011607 2026-05-08T04:40:20Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3011608 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צז|ב|צז א|צח א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף צז עמוד ב] - אמר ליה אביי: במאי אוקימתא למתניתין - בסכנת נכרי, אימא סיפא; רבי שמעון אומר: נותנן לחבירו, וחבירו לחבירו. - כל שכן דאוושא מילתא! - חסורי מיחסרא והכי קתני: במה דברים אמורים - בסכנת נכרי, }}אבל בסכנת ליסטים - מוליכן {{הל"מ-ריף-ראש|כולן כא' }}פחות פחות מארבע אמות{{הל"מ-ריף-ראש|. גרסי' ביום טוב בפרק ראשון [ביצה ט"ו ע"א] היה בא בדרך ותפילין בראשו ושקעה עליו החמה מניח ידו עליהן עד שמגיע לביתו }}{{הל"מ-רק-ריף|היה יושב בבית המדרש ותפילין בראשו וקדש עליו היום מניח ידו עליהן עד שמגיע לביתו }}{{הל"מ-ריף-ראש|ואי איכא בית הסמוך לחומה דאי מניחן בה מינטרן מניחן בבית הסמוך לחומה}} {{הל"מ-רק-גמרא|רבי שמעון אומר נותנן לחבירו וכו'. במאי קמיפלגי? מר סבר: פחות מארבע אמות עדיף, דאי אמרת נותנן לחבירו וחבירו לחבירו - אוושא מילתא דשבת. ומר סבר: נותנן לחבירו עדיף, דאי אמרת מוליכן פחות מארבע אמות - זימנין דלאו אדעתיה, ואתי לאתויינהו ארבע אמות ברשות הרבים. }}וכן בנו. בנו מאי בעי התם? - דבי מנשה שמואל תנא: בשילדתו אמו בשדה{{הל"מ-רק-גמרא|. ומאי אפילו הן מאה - דאף על גב דקשיא ליה ידא, אפילו הכי - הא עדיפא. }} {{הל"מ-גמרא-ראש|רבי יהודה אומר נותן אדם חבית}}{{הל"מ-רק-ראש| כתב הר"ז הלוי אוקמה רב אשי בחבית דהפקר ומאן אמרו לו רבי יוחנן בן נורי. וכיון דלא קיימא לן כרבי יוחנן בן נורי לחומרא אלא לקולא‌ ממילא שמעת דהלכה כרבי יהודה. והרב אלפסי ז"ל לא פי' ונראה מדבריו שאין הלכה כרבי יהודה עכ"ל. ונראה‌ לי מה שלא הביא הרב אלפס ז"ל משום דאיכא שלש אוקימתות לאוקימתא דרבה ורב יוסף פשיטא דהלכה כרבנן ולאוקימתא דרב אשי כבר איפסקא לעיל דחפצי הפקר אינם קונין שביתה:}}. {{הל"מ-רק-גמרא| ולית ליה לרבי יהודה הא דתנן: הבהמה והכלים כרגלי הבעלים! - אמר ריש לקיש משום לוי סבא: הכא במאי עסקינן - במערן מחבית לחבית. ורבי יהודה לטעמיה, דאמר: מים אין בהם ממש. דתנן: רבי יהודה פוטר במים, מפני שאין בהן ממש. ומאי לא תהלך זו - לא יהלך מה שבזו יותר מרגלי הבעלים. - אימר דשמעת ליה לרבי יהודה היכא דבליען בעיסה, היכא דאיתנהו בעינייהו מי שמעת ליה? השתא בקדירה אמר רבי יהודה לא בטלי, בעינייהו בטלי? דתניא, רבי יהודה אומר: מים ומלח - בטלין בעיסה, ואין בטלין בקדירה, מפני רוטבה! - אלא אמר רבא: הכא בחבית שקנתה שביתה, ומים שלא קנו שביתה עסקינן, דבטלה חבית לגבי מים. כדתנן: המוציא החי במטה - פטור אף על המטה, מפני שהמטה טפילה לו. המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי - פטור אף על הכלי, מפני שהכלי טפל לו. מתיב רב יוסף; רבי יהודה אומר: בשיירא נותן אדם חבית לחבירו, וחבירו לחבירו. בשיירא - אין, שלא בשיירא - לא! - אלא אמר רב יוסף: כי תנן נמי במתניתין - בשיירא תנן. אביי אמר: בשיירא - אפילו חבית שקנתה שביתה ומים שקנו שביתה. שלא בשיירא - חבית שקנתה שביתה ומים שלא קנו שביתה. רב אשי אמר: הכא בחבית דהפקר עסקינן, ומים דהפקר עסקינן. ומאן אמרו לו - רבי יוחנן בן נורי היא, דאמר: חפצי הפקר קונין שביתה. ומאי לא תהלך זו יותר מרגלי הבעלים - לא יהלכו אלו יותר מכלים שיש להם בעלים. }} משנה. {{שוליים|א}}היה קורא בספר על האיסקופה, ונתגלגל הספר מידו - גוללו אצלו. היה קורא בראש הגג ונתגלגל הספר מידו, עד שלא הגיע לעשרה טפחים - גוללו אצלו, משהגיע לעשרה טפחים - הופכו על הכתב. רבי יהודה אומר: אפילו אין מסולק מן הארץ אלא כמלא מחט - גוללו אצלו. רבי שמעון אומר: אפילו בארץ עצמו - גוללו אצלו, שאין לך דבר משום שבות עומד בפני כתבי הקודש. {{הל"מ-רק-גמרא|גמרא. האי איסקופה היכי דמי? אילימא איסקופה רשות היחיד, וקמה רשות הרבים, ולא גזרינן דילמא נפיל ואתי לאתויי, }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''הכי גרסינן במאי אוקימתא למתני' בסכנת ליסטים אימא סיפא וכו'''' - כיון דליסטים לא מבזו להו אמאי קא מזלזל ר"ש באיסורא דשבתא כולי האי כל שכן דהא דר"ש גריעא (כולי האי) מתנא קמא ואיכא זילזול שבת טפי דאוושא מילתא דהנך גברי דמקילינן כולי האי בשבת וכסוי דת"ק עדיף. לשון אחר ועיקר ולא לשבש הספרים מתני' בסכנת עו"ג שגזרו גזירה שלא יניחו תפילין והאי ובסכנה מכסן והולך לו אכולה מתניתין קאי והכי קאמר ובסכנה שאם ימצאו בידו או ישמע למלכות יהרג בין מעט בין צבתים מכסן בטליתו שלא יוטלו כ"כ בבזיון ומניחם שם והולך ולא יזיזן משם שמא ירגישו בו ויתחייב למלכות וברייתא בליסטים עו"ג ואסיפא קאי דקתני מחשיך עליהן ומביאן ובסכנת ליסטים שהוא ירא להחשיך שם מוליכן פחות פחות מד' אמות וכו' ולא יניחם שם שלא יזלזלו הליסטים בהם וינהגו בהם מנהג בזיון ובמאי אוקימנא למתניתין בסכנת עו"ג שלא יתחייב למלכות אימא סיפא וכו' וכ"ש דאוושא מלתא וישמע למלכות יותר משאם מכניסן זוג זוג או מחשיך עליהם לכולם וזה עיקר מדלא גרסינן ברישא כל שכן דאוושא מילתא דשבת כדגרסינן בסיפא מכלל דהאי אוושא דמילתא לאו אזלזולא דשבת קפיד אלא אסכנת נפשות קפיד: '''אע"ג דקשיא ליה''' - שמטלטלין אותו מיד ליד: '''הא עדיפא''' - בשבתא ולא יטלטלנו הוא לבדו פחות פחות מד' אמות: '''כרגלי הבעלים''' - שהשואל או לוקח בהמה או כלים מחבירו ביום טוב אינו יכול להוליכם אלא למקום שהבעלים הראשונים מותרין לילך שם ואם עירבו לצפון לא יוליכנו זה לדרום: '''מחבית לחבית''' - והשניה שלו וכן עושה תמיד ולקמיה מפרש מאי לא תהלך זו: '''אין בהם ממש''' - לקנות שביתה אצל בעליהם הראשונים וכל אדם מותר להוליכן כרגליו: '''פוטר במים''' - פלוגתייהו בפרק בתרא דביצה האשה ששאלה מחבירתה תבלין לקדירה ומים ומלח לעיסתה הרי הן כרגלי שתיהן אין העיסה הולכת אלא למקום ששתיהן מותרות לילך שם ואם עירבה זו לצפון וזו לדרום אין עיסה זזה ממקומה לפי שאין לזו של צפון אפילו אמה אחת בדרום וה"מ כשנתנו עירובן לסוף אלפים ר' יהודה פוטר במים שאין בעלת המים אוסרת על בעלת הקמח כלום: '''ומאי לא תהלך זו''' - הא רבי יהודה נמי בחבית לא קאמר דיכולה חבית להלך יותר מרגלי הבעלים דהא אוקמינן מתני' במערן מחבית לחבית: '''מפני רוטבה''' - שניכר ואם השאילה מים לקדירתה הרי היא כרגלי שתיהן: '''מים שלא קנו שביתה''' - שנתמלאו היום ממעין הנובע או מן הנהר דתניא (לעיל דף עו.) נהרות המושכין ומעינות הנובעים הרי הן כרגלי כל אדם: '''דבטלה חבית לגבייהו''' - מפני שהיא טפילה להן ורבנן פליגי למימר דלא תהלך זו דלא בטלה לגבייהו: '''פטור אף על המטה''' - הואיל ופטור על החי דקיימא לן חי נושא את עצמו: '''בשיירא''' - שחנתה בבקעה שאנוסין הן שאין להם מים שרי להו רבנן דתיבטיל: '''כרבי יוחנן בן נורי''' - בפרק מי שהוציאוהו: '''מתני' היה קורא בספר''' - כל ספרים העשויים בימי הראשונים עשוין (בגליון) כספר תורה שלנו: '''גוללו אצלו''' - הואיל וראשו אחד בידו ובגמרא מפרש לה: '''לעשרה טפחים''' - לעשרה התחתונים שברשות הרבים וכולן מפרש בגמרא: '''הופכו על הכתב''' - האותיות כלפי הכותל שלא יהא מוטל כל כך בבזיון ומניחו עד שתחשך: '''משום שבות''' - כגון זו שלא נפל מידו שהרי אחז בראשו אחד ואין כאן אלא משום גזירה דילמא נפיל כוליה מידיה ואתי לאתויי. כל איסור דרבנן הוי שבות: '''גמ' אי נימא איסקופה רשות היחיד''' - גבוהה עשרה ורחבה ארבעה: '''וקמה רשות הרבים''' - ולפניה רשות הרבים וקאמר מתני' אע"ג דמונח ראשו ברשות הרבים. גוללו ברשות היחיד: '''ולא גזרינן דלמא נפל''' - כוליה מידיה דאיכא חיוב חטאת ואתי לאיתויי:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 10 צז ב רבי שמעון אומר נותנן לחבירו.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צז_ב_רבי שמעון אומר נותנן לחבירו]] '''רבי''' שמעון אומר נותנן לחבירו כו' נראה דאם אין שם חברים היה מתיר רבי שמעון להוליך פחות מארבע אמות דלא גרע מכיס דפרק מי שהחשיך {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|קנג|ב}} והתם נמי אם היו חברים הרבה והיו כולן שותפין בו נראה דלרבי שמעון נותנו לחברו וחבירו לחבירו דהכי עדיפא ליה: [[File:תוס עירובין 10 צז ב הכי גרסינן וכן בנו ואפילו הן מאה.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צז_ב_הכי גרסינן וכן בנו ואפילו הן מאה]] ''' הכי''' גרסינן וכן בנו ואפילו הן מאה. ולא כספרים דגרסי ואפי' הן מאה וכן בנו דבגמרא מוכח דאפילו הן מאה אבנו קאי דמפרש טעמא אע"ג דקשיא ליה ידא: [[File:תוס עירובין 10 צז ב את החי במטה פטור.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צז_ב_את החי במטה פטור]] ''' את''' החי במטה פטור. וא"ת נהי שהחי נושא את עצמו להוי כמו זה יכול וזה אינו יכול דיכול חייב כדמוכח בהמצניע {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|צג|א}} ואור"י דמכ"מ מיפטר הכא משום דגמרינן כל הוצאות ממשכן ושם לא היו נושאים בעלי חיים דאילים ותחשים מוליכין ברגליהן וחלזון מיד כשיוצא מן הים היו מוציאין דמו בעודו בכחו כי היכי דליצליל ציבעיה כדאמר בסוף פרק כלל גדול (שם דף עה.): ''' הכא''' בחבית דהפקר ומים דהפקר עסקינן. דלא קנו שביתה לא לזה ולא לזה ואפילו חוץ לתחום דקאמר היינו ממקום שביתת המים אבל חוץ לתחום של הזוכה בהם תחילה לא יוליכו אותן למאי דפרישית לעיל בפרק מי שהוציאוהו (דף מו.) דכרגלי כל אדם דקתני גבי נהרות המושכין היינו כרגלי הממל"א והא דקאמר נותנו לחבירו וחבירו לחבירו לא משום דלא מצי אזיל התם אלא משום דאסור להעביר ארבע אמות ברה"ר ועוד יש לומר דיכול להוציאם חוץ לתחום שזכה בהן תחילה וכגון שלא נתכוון לזכות בהן לא לעצמו ולא לאחרים בהגבהתו אלא מה ששותים וכענין זה אפי' בי"ט שייך לשנות נותנן לחבירו וחבירו לחבירו אע"ג דליכא איסור ד' אמות:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צז ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צז|ב}} hgvlpa4c7vl3pbm0qhqci9i4mhobltt 3011612 3011608 2026-05-08T05:08:03Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3011612 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צז|ב|צז א|צח א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף צז עמוד ב] - אמר ליה אביי: במאי אוקימתא למתניתין - בסכנת נכרי, אימא סיפא; רבי שמעון אומר: נותנן לחבירו, וחבירו לחבירו. - כל שכן דאוושא מילתא! - חסורי מיחסרא והכי קתני: במה דברים אמורים - בסכנת נכרי, }}אבל בסכנת ליסטים - מוליכן {{הל"מ-ריף-ראש|כולן כא' }}פחות פחות מארבע אמות{{הל"מ-ריף-ראש|. גרסי' ביום טוב בפרק ראשון [ביצה ט"ו ע"א] היה בא בדרך ותפילין בראשו ושקעה עליו החמה מניח ידו עליהן עד שמגיע לביתו }}{{הל"מ-רק-ריף|היה יושב בבית המדרש ותפילין בראשו וקדש עליו היום מניח ידו עליהן עד שמגיע לביתו }}{{הל"מ-ריף-ראש|ואי איכא בית הסמוך לחומה דאי מניחן בה מינטרן מניחן בבית הסמוך לחומה}} {{הל"מ-רק-גמרא|רבי שמעון אומר נותנן לחבירו וכו'. במאי קמיפלגי? מר סבר: פחות מארבע אמות עדיף, דאי אמרת נותנן לחבירו וחבירו לחבירו - אוושא מילתא דשבת. ומר סבר: נותנן לחבירו עדיף, דאי אמרת מוליכן פחות מארבע אמות - זימנין דלאו אדעתיה, ואתי לאתויינהו ארבע אמות ברשות הרבים. }}וכן בנו. בנו מאי בעי התם? - דבי מנשה שמואל תנא: בשילדתו אמו בשדה{{הל"מ-רק-גמרא|. ומאי אפילו הן מאה - דאף על גב דקשיא ליה ידא, אפילו הכי - הא עדיפא. }} {{הל"מ-גמרא-ראש|רבי יהודה אומר נותן אדם חבית}}{{הל"מ-רק-ראש| כתב הר"ז הלוי אוקמה רב אשי בחבית דהפקר ומאן אמרו לו רבי יוחנן בן נורי. וכיון דלא קיימא לן כרבי יוחנן בן נורי לחומרא אלא לקולא‌ ממילא שמעת דהלכה כרבי יהודה. והרב אלפסי ז"ל לא פי' ונראה מדבריו שאין הלכה כרבי יהודה עכ"ל. ונראה‌ לי מה שלא הביא הרב אלפס ז"ל משום דאיכא שלש אוקימתות לאוקימתא דרבה ורב יוסף פשיטא דהלכה כרבנן ולאוקימתא דרב אשי כבר איפסקא לעיל דחפצי הפקר אינם קונין שביתה:}}. {{הל"מ-רק-גמרא| ולית ליה לרבי יהודה הא דתנן: הבהמה והכלים כרגלי הבעלים! - אמר ריש לקיש משום לוי סבא: הכא במאי עסקינן - במערן מחבית לחבית. ורבי יהודה לטעמיה, דאמר: מים אין בהם ממש. דתנן: רבי יהודה פוטר במים, מפני שאין בהן ממש. ומאי לא תהלך זו - לא יהלך מה שבזו יותר מרגלי הבעלים. - אימר דשמעת ליה לרבי יהודה היכא דבליען בעיסה, היכא דאיתנהו בעינייהו מי שמעת ליה? השתא בקדירה אמר רבי יהודה לא בטלי, בעינייהו בטלי? דתניא, רבי יהודה אומר: מים ומלח - בטלין בעיסה, ואין בטלין בקדירה, מפני רוטבה! - אלא אמר רבא: הכא בחבית שקנתה שביתה, ומים שלא קנו שביתה עסקינן, דבטלה חבית לגבי מים. כדתנן: המוציא החי במטה - פטור אף על המטה, מפני שהמטה טפילה לו. המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי - פטור אף על הכלי, מפני שהכלי טפל לו. מתיב רב יוסף; רבי יהודה אומר: בשיירא נותן אדם חבית לחבירו, וחבירו לחבירו. בשיירא - אין, שלא בשיירא - לא! - אלא אמר רב יוסף: כי תנן נמי במתניתין - בשיירא תנן. אביי אמר: בשיירא - אפילו חבית שקנתה שביתה ומים שקנו שביתה. שלא בשיירא - חבית שקנתה שביתה ומים שלא קנו שביתה. רב אשי אמר: הכא בחבית דהפקר עסקינן, ומים דהפקר עסקינן. ומאן אמרו לו - רבי יוחנן בן נורי היא, דאמר: חפצי הפקר קונין שביתה. ומאי לא תהלך זו יותר מרגלי הבעלים - לא יהלכו אלו יותר מכלים שיש להם בעלים. }} משנה. {{שוליים|א}}היה קורא בספר על האיסקופה, ונתגלגל הספר מידו - גוללו אצלו. היה קורא בראש הגג ונתגלגל הספר מידו, עד שלא הגיע לעשרה טפחים - גוללו אצלו, משהגיע לעשרה טפחים - הופכו על הכתב. רבי יהודה אומר: אפילו אין מסולק מן הארץ אלא כמלא מחט - גוללו אצלו. רבי שמעון אומר: אפילו בארץ עצמו - גוללו אצלו, שאין לך דבר משום שבות עומד בפני כתבי הקודש. {{הל"מ-רק-גמרא|גמרא. האי איסקופה היכי דמי? אילימא איסקופה רשות היחיד, וקמה רשות הרבים, ולא גזרינן דילמא נפיל ואתי לאתויי, }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''הכי גרסינן במאי אוקימתא למתני' בסכנת ליסטים אימא סיפא וכו'''' - כיון דליסטים לא מבזו להו אמאי קא מזלזל ר"ש באיסורא דשבתא כולי האי כל שכן דהא דר"ש גריעא (כולי האי) מתנא קמא ואיכא זילזול שבת טפי דאוושא מילתא דהנך גברי דמקילינן כולי האי בשבת וכסוי דת"ק עדיף. לשון אחר ועיקר ולא לשבש הספרים מתני' בסכנת עו"ג שגזרו גזירה שלא יניחו תפילין והאי ובסכנה מכסן והולך לו אכולה מתניתין קאי והכי קאמר ובסכנה שאם ימצאו בידו או ישמע למלכות יהרג בין מעט בין צבתים מכסן בטליתו שלא יוטלו כ"כ בבזיון ומניחם שם והולך ולא יזיזן משם שמא ירגישו בו ויתחייב למלכות וברייתא בליסטים עו"ג ואסיפא קאי דקתני מחשיך עליהן ומביאן ובסכנת ליסטים שהוא ירא להחשיך שם מוליכן פחות פחות מד' אמות וכו' ולא יניחם שם שלא יזלזלו הליסטים בהם וינהגו בהם מנהג בזיון ובמאי אוקימנא למתניתין בסכנת עו"ג שלא יתחייב למלכות אימא סיפא וכו' וכ"ש דאוושא מלתא וישמע למלכות יותר משאם מכניסן זוג זוג או מחשיך עליהם לכולם וזה עיקר מדלא גרסינן ברישא כל שכן דאוושא מילתא דשבת כדגרסינן בסיפא מכלל דהאי אוושא דמילתא לאו אזלזולא דשבת קפיד אלא אסכנת נפשות קפיד: '''אע"ג דקשיא ליה''' - שמטלטלין אותו מיד ליד: '''הא עדיפא''' - בשבתא ולא יטלטלנו הוא לבדו פחות פחות מד' אמות: '''כרגלי הבעלים''' - שהשואל או לוקח בהמה או כלים מחבירו ביום טוב אינו יכול להוליכם אלא למקום שהבעלים הראשונים מותרין לילך שם ואם עירבו לצפון לא יוליכנו זה לדרום: '''מחבית לחבית''' - והשניה שלו וכן עושה תמיד ולקמיה מפרש מאי לא תהלך זו: '''אין בהם ממש''' - לקנות שביתה אצל בעליהם הראשונים וכל אדם מותר להוליכן כרגליו: '''פוטר במים''' - פלוגתייהו בפרק בתרא דביצה האשה ששאלה מחבירתה תבלין לקדירה ומים ומלח לעיסתה הרי הן כרגלי שתיהן אין העיסה הולכת אלא למקום ששתיהן מותרות לילך שם ואם עירבה זו לצפון וזו לדרום אין עיסה זזה ממקומה לפי שאין לזו של צפון אפילו אמה אחת בדרום וה"מ כשנתנו עירובן לסוף אלפים ר' יהודה פוטר במים שאין בעלת המים אוסרת על בעלת הקמח כלום: '''ומאי לא תהלך זו''' - הא רבי יהודה נמי בחבית לא קאמר דיכולה חבית להלך יותר מרגלי הבעלים דהא אוקמינן מתני' במערן מחבית לחבית: '''מפני רוטבה''' - שניכר ואם השאילה מים לקדירתה הרי היא כרגלי שתיהן: '''מים שלא קנו שביתה''' - שנתמלאו היום ממעין הנובע או מן הנהר דתניא (לעיל דף עו.) נהרות המושכין ומעינות הנובעים הרי הן כרגלי כל אדם: '''דבטלה חבית לגבייהו''' - מפני שהיא טפילה להן ורבנן פליגי למימר דלא תהלך זו דלא בטלה לגבייהו: '''פטור אף על המטה''' - הואיל ופטור על החי דקיימא לן חי נושא את עצמו: '''בשיירא''' - שחנתה בבקעה שאנוסין הן שאין להם מים שרי להו רבנן דתיבטיל: '''כרבי יוחנן בן נורי''' - בפרק מי שהוציאוהו: '''מתני' היה קורא בספר''' - כל ספרים העשויים בימי הראשונים עשוין (בגליון) כספר תורה שלנו: '''גוללו אצלו''' - הואיל וראשו אחד בידו ובגמרא מפרש לה: '''לעשרה טפחים''' - לעשרה התחתונים שברשות הרבים וכולן מפרש בגמרא: '''הופכו על הכתב''' - האותיות כלפי הכותל שלא יהא מוטל כל כך בבזיון ומניחו עד שתחשך: '''משום שבות''' - כגון זו שלא נפל מידו שהרי אחז בראשו אחד ואין כאן אלא משום גזירה דילמא נפיל כוליה מידיה ואתי לאתויי. כל איסור דרבנן הוי שבות: '''גמ' אי נימא איסקופה רשות היחיד''' - גבוהה עשרה ורחבה ארבעה: '''וקמה רשות הרבים''' - ולפניה רשות הרבים וקאמר מתני' אע"ג דמונח ראשו ברשות הרבים. גוללו ברשות היחיד: '''ולא גזרינן דלמא נפל''' - כוליה מידיה דאיכא חיוב חטאת ואתי לאיתויי:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 10 צז ב רבי שמעון אומר נותנן לחבירו.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צז_ב_רבי שמעון אומר נותנן לחבירו]] '''רבי''' שמעון אומר נותנן לחבירו כו' נראה דאם אין שם חברים היה מתיר רבי שמעון להוליך פחות מארבע אמות דלא גרע מכיס דפרק מי שהחשיך {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|קנג|ב}} והתם נמי אם היו חברים הרבה והיו כולן שותפין בו נראה דלרבי שמעון נותנו לחברו וחבירו לחבירו דהכי עדיפא ליה: [[File:תוס עירובין 10 צז ב הכי גרסינן וכן בנו ואפילו הן מאה.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צז_ב_הכי גרסינן וכן בנו ואפילו הן מאה]] ''' הכי''' גרסינן וכן בנו ואפילו הן מאה. ולא כספרים דגרסי ואפי' הן מאה וכן בנו דבגמרא מוכח דאפילו הן מאה אבנו קאי דמפרש טעמא אע"ג דקשיא ליה ידא: [[File:תוס עירובין 10 צז ב את החי במטה פטור.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צז_ב_את החי במטה פטור]] ''' את''' החי במטה פטור. וא"ת נהי שהחי נושא את עצמו להוי כמו זה יכול וזה אינו יכול דיכול חייב כדמוכח בהמצניע {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|צג|א}} ואור"י דמכ"מ מיפטר הכא משום דגמרינן כל הוצאות ממשכן ושם לא היו נושאים בעלי חיים דאילים ותחשים מוליכין ברגליהן וחלזון מיד כשיוצא מן הים היו מוציאין דמו בעודו בכחו כי היכי דליצליל ציבעיה כדאמר בסוף פרק כלל גדול (שם דף עה.): [[File:תוס עירובין 10 צז ב הכא בחבית דהפקר ומים דהפקר עסקינן.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צז_ב_הכא בחבית דהפקר ומים דהפקר עסקינן]] ''' הכא''' בחבית דהפקר ומים דהפקר עסקינן. דלא קנו שביתה לא לזה ולא לזה ואפילו חוץ לתחום דקאמר היינו ממקום שביתת המים אבל חוץ לתחום של הזוכה בהם תחילה לא יוליכו אותן למאי דפרישית לעיל בפרק מי שהוציאוהו (דף מו.) דכרגלי כל אדם דקתני גבי נהרות המושכין היינו כרגלי הממל"א והא דקאמר נותנו לחבירו וחבירו לחבירו לא משום דלא מצי אזיל התם אלא משום דאסור להעביר ארבע אמות ברה"ר ועוד יש לומר דיכול להוציאם חוץ לתחום שזכה בהן תחילה וכגון שלא נתכוון לזכות בהן לא לעצמו ולא לאחרים בהגבהתו אלא מה ששותים וכענין זה אפי' בי"ט שייך לשנות נותנן לחבירו וחבירו לחבירו אע"ג דליכא איסור ד' אמות:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צז ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צז|ב}} dqfx2ip5pdqcakmtrwl87v0k9euz3kn 106 1728641 3011613 2938677 2026-05-08T05:53:13Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3011613 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צח|א|צז ב|צח ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף צח עמוד א] מני - רבי שמעון היא, דאמר: כל דבר שהוא משום שבות אינו עומד בפני כתבי הקודש. - אימא סיפא, רבי יהודה אומר: אפילו אין מסולק מן הארץ אלא מלא החוט גוללו אצלו. רבי שמעון אומר: אפילו בארץ עצמה גוללו אצלו. רישא וסיפא רבי שמעון, מציעתא רבי יהודה? - אמר רב יהודה: אין, רישא וסיפא רבי שמעון, מציעתא רבי יהודה. רבה אמר: הכא באיסקופה הנדרסת עסקינן, ומשום בזיון כתבי הקדש שרו רבנן. - איתיביה אביי: תוך ארבע אמות - גוללו אצלו, חוץ לארבע - הופכו על הכתב. ואי אמרת באיסקופה נדרסת עסקינן, מה לי תוך ארבע אמות מה לי חוץ לארבע אמות? - אלא אמר אביי: הכא }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|באיסקופה כרמלית עסקינן, ורשות הרבים עוברת לפניה. תוך ארבע אמות, דאי נפיל ומייתי ליה לא אתי לידי חיוב חטאת - שרו ליה רבנן. חוץ לארבע אמות, דאי מייתי ליה אתי לידי חיוב חטאת - לא שרו ליה רבנן. - אי הכי, תוך ארבע אמות נמי, נגזר דילמא מעייל מרשות הרבים לרשות היחיד! וכי תימא כיון דמפסקת כרמלית לית לן בה והאמר רבא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|המעביר חפץ מתחלת ארבע לסוף ארבע, והעבירו דרך עליו - חייב! - הכא במאי עסקינן - באיסקופה ארוכה, אדהכי והכי מידכר. ואיבעית אימא: לעולם באסקופה שאינה ארוכה, וסתם כתבי הקדש עיוני מעיין בהו ומנח להו. וליחוש דילמא מעיין בהו ברשות הרבים, ועייל להו בהדיא לרשות היחיד! - הא מני - בן עזאי היא, דאמר: מהלך כעומד דמי. - ודילמא זריק להו מזרק, דאמר רבי יוחנן: מודה בן עזאי בזורק? - אמר רב אחא בר אהבה: זאת אומרת: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|אין מזרקין כתבי הקודש. }} {{הל"מ-רק-ראש|כתב הר"ז הלוי ז"ל דהך מתניתין דהקורא בספר על האסקופה אוקמא רבה באסקופה הנדרסת ומשום בזיון כתבי הקדש שרו ליה רבנן ואתיא ככולי עלמא. והקשה ליה אביי מברייתא דמפלגי בין תוך ארבע אמות לחוץ ארבע אמות. ואוקי לה איהו באסקופה כרמלית ופריך עלה גמרא ומוקי באסקופה ארוכה אדהכי והכי מדכר. והאי שינויא דלא כהלכתא דקיימא לן כרבה דאמר (שבת יב ב) לא יקרא שמא יטה ואפילו גבוה שתי מרדעות ולא אמר אדהכי והכי מדכר. ותו אוקי לה אפילו באסקופה שאינה ארוכה וסתם כתבי הקדש עיוני מעיין בהו ונחו להו‌ ומסיק לה כבן עזאי. ובפרק המצניע (דף צא ב) תנן סתמא דלא כבן עזאי דתנן המוציא אוכלים ונתנן על האסקופה פטור ואוקימנא דלא כבן עזאי הלכך סתמא דרבים עדיף‌ ולא סמכינן על ברייתא‌ אלא על תנא דמתניתין דלא מפליג בין נתגלגל תוך ארבע אמות ברשות הרבים ובין נתגלגל חוץ לארבע אמות דלעולם גוללו אצלו ובאסקופה הנדרסת וכדרבה: }} {{הל"מ-רק-גמרא|היה קורא בראש הגג }}{{הל"מ-ריף-ראש|הופכו על הכתב }}וכו'. ומי שרי? והתניא: {{שוליים|ד}}כותבי ספרים תפילין ומזוזות לא התירו להן להפך יריעה על פניה, אלא פורס עליה את הבגד! - התם אפשר, הכא לא אפשר. ואי לא אפיך, איכא בזיון כתבי הקודש טפי {{הל"מ-ריף-ראש|ואסור לזרוק כתבי הקדש משום בזיון. }} הופכו על הכתב. והא לא נח! אמר רבא: בכותל משופע. אמר ליה אביי{{הל"מ-רק-גמרא|: במאי אוקימתא למתניתין - בכותל משופע, }}אימא סיפא: רבי יהודה אומר: אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא מלא החוט - גוללו אצלו. והא נח ליה! א"ל {{הל"מ-רק-גמרא|- חסורי מיחסרא והכי קתני: במה דברים אמורים - בכותל משופע, אבל }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''מני''' - מתני' דלא גזר: '''ר"ש היא דאמר''' - לא גזרו שבות בכתבי הקדש דאי ר' יהודה הא אמר אם מסולק מן הארץ מלא החוט דלא נח הוא דגוללו אצלו דליכא למגזר מידי דלא דמי לנפילה כלל אבל הונח כל דהו אסור דגזרינן איגודו בידו אטו היכא דנפל כוליה: '''הנדרסת''' - לעולם איסקופה רה"י. היא אבל נדרסת דרגל הרבים עוברת דרך לה ובמקום דדריסת רגלי בני אדם עומדין איכא בזיון כתבי הקדש ולהכי שריוה לגוללו אצלו דלא דמיא לקורא בגג דהתם ליכא בזיון כולי האי משום הכי היכא דנח גזר רבי יהודה אבל בהא מודה דכיון דאוגדו בידו ושבות בעלמא הוא לא גזרינן: '''תוך ארבע אמות''' - אקורא על האסקופה קאי ולא ידענא היכא הוא תוך ארבע אמות שלא נתגלגל הספר עד ארבע אמות בקרקע: '''מה לי חוץ לארבע''' - הא כולה שבות היא דאוגדו בידו ומה לי מעביר ד' אמות ברשות הרבים מה לי מכניס מרשות הרבים לאיסקופה רשות היחיד דהא קשרית לה משום דאוגדו בידו ויש כאן משום בזיון וכי היכי דשרית להכניס מרשות הרבים לאיסקופה הכי נמי אית לן למישרי להעביר ד' אמות ברה"ר: '''איסקופה כרמלית''' - רחבה ארבעה ואין גובהה עשרה וחוצה לה רשות הרבים ולפנים הימנה רשות היחיד: '''ומייתי ליה''' - מרה"ר לאיסקופה אין כאן חיוב חטאת ואפילו אין אוגדו בידו דהא מרשות הרבים לכרמלית מעייל הכא דאוגדו בידו שרי ליה לכתחלה: '''חייב חטאת''' - שמעביר ארבע אמות ברה"ר הכא דאוגדו בידו לא שרו ליה לכתחלה: '''נמי נגזר''' - לרבי יהודה דגזר שבות אף בכתבי הקדש נגזר דילמא נפל כוליה מידו ואזיל ושקיל ליה ברשות הרבים ומייתי ליה ברגליו בתוך הבית דרך האיסקופה וקא מעייל מרשות הרבים לרשות היחיד: וכי תימא וכו' דרך עליו: למעלה מראשו שעקרו מרשות הרבים והוליכו דרך למעלה מראשו והניחו לסוף ארבע חייב ואע"ג דאוירא מקום פטור דגבוה ואין בו מקום רוחב ארבע אלמא כיון דלא נח במקום פטור לא מהני הכא נמי. לא מהני כיון דלא נח באיסקופה אע"ג. דדריס עלה לאו הנחת גופו הוא אלא א"כ עמד לפוש: '''באיסקופה ארוכה''' - שיש לה משך גדול ברחבה מרשות הרבים עד תוך הבית דאי נמי נפיל כוליה מידו לא אתי לידי חיוב חטאת דאדהכי נזכר ועומד לפוש על האיסקופה והדר מעייל ליה: '''סתם כתבי הקדש עיוני מעייני בהו''' - כי מטי באסקופה והרי עומד בכרמלית: '''ודילמא''' - נפיל כוליה לרה"ר ושקיל ליה ומעיין ביה התם ומעייל להו להדיא לבית ולא קאי אאיסקופה מידי: '''מהלך כעומד דמי''' - הלכך ליכא למיגזר מידי דאי נפיל כוליה ומעייל ליה כיון דדריס על האיסקופה הרי הוא כעומד בכרמלית ואין כאן חיוב חטאת: '''דא"ר יוחנן''' - בפ"ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ו|א}} דזורק לאו כעומד דמי: '''להפוך''' - יריעת קלף על פניה להגין עליה שלא יעלה אבק על האותיות: '''לא אפשר''' - שאין לו בגד לפרוס: '''והא לא נח''' - ואפי' שבות ליכא: '''בכותל משופע''' - דכיון דבולט למטה נח על בליטתו:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 10 צח א ואי אמרת באיסקופה הנדרסת מה לי תוך ארבע אמות מה לי חוץ לארבע אמות.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צח_א_ואי אמרת באיסקופה הנדרסת מה לי תוך ארבע אמות מה לי חוץ לארבע אמות]] '''ואי''' אמרת באיסקופה הנדרסת מה לי תוך ארבע אמות מה לי חוץ לארבע אמות. משום דקאי עליה דרבה מקשי לרבה והוא הדין דהאי פירכא נמי הויא לרב יהודה דאוקי רישא כר"ש: ''' אלא''' אמר אביי הכא באיסקופת כרמלית עסקינן. וא"ת והא לא מפליג אביי בין כרמלית לרה"ר לקמן (צט.) גבי לא יעמוד אדם ברה"י . וישתה ברה"ר ואיבעיא להו כרמלית מאי ואמר.. אביי היא היא ואין לומר דדוקא בכתבי הקדש שרי הכא משום בזיון אבל בשאר מילי אסור דלקמן (דף קג.) משמע דליכא שבות כלל באיסקופה כרמלית גבי דחותכין יבלת דקאמר ולאו מי אוקימנא באיסקופה כרמלית ורה"ר לפניה וכיון דאגודו בידו אפילו שבות נמי ליכא משמע דאי הוי שבות לא הוה שרינן גבי כתבי הקדש משום דשבות דמקדש במדינה לא התירו ואור"י דגבי שתיה שייך למיגזר טפי שמא יביא אצלו וכן מחט התחובה לו בבגדו דאסרינן לצאת בה מבעוד יום שמא יצא משחשיכה דמייתי לה אההיא דלקמן בפ"ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|יא|ב}} בהנהו שייך למגזר טפי גזירה לגזירה מההיא דהכא וא"ת כיון דפרישית דספר דהכא לאו דוקא מאי איריא דנקט ספר. משאר מילי ולפי ההוא לישנא דמסקינן דסתם כתבי הקדש עיוני מעיין בהו ניחא דספר הוי דווקא וי"ל דנקט ספר לאשמועינן דבראש הגג לא יגלול אצלו לאפוקי מדרבי שמעון דאמר שאין לך דבר משום שבות עומד בפני כתבי הקדש: והאמר רבא המעביר חפץ מתחלת ארבע לסוף ארבע והעבירו דרך עליו חייב. פירש בקונטרס דרך עליו למעלה מיו"ד שהוא מקום פטור ותימה לר"י דאדמייתי מדרבא הוה ליה לאיתויי מת"ק דבן עזאי דאמר בפ"ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ה|ב}} המוציא מחנות לפלטיא דרך סטיו חייב דהיינו דרך מקום פטור וע"כ שמיע ליה ההיא ברייתא דבסמוך מייתי מילתא דבן עזאי וכן קשה לקמן (צט.) גבי עומד אדם ברה"י ומטלטל ברה"ר ובלבד שלא יוציא חוץ לד' אמות וקאמר בגמרא הא הוציא חייב חטאת לימא מסייע לרבא דאמר המעביר חפץ כו' ופירש שם הקונטרס דמתני' נמי מיירי בעומד על הגג שלמעלה מי' דהוי כעין ההיא דרבא דאיירי במעביר דרך עליו וקשה לפירושו דגג מאן דכר שמיה דרשות היחיד קתני במתני' ולא גג וע"ק דבפ"ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ח|ב}} גבי עומד אדם על האיסקופה כו' מסיק ובלבד שלא יטול מבעל הבית ויתן לעני ומעני ויתן לבעל הבית ואם נטל ונתן שלשתן פטורין וקאמר ליהוי תיובתא דרבא דאמר רבא המעביר חפץ כו' ומאי קושיא ה"ל למימר דרבא סבר כרבנן דבן עזאי לכך נראה לר"י לפרש דרך עליו כפי' ר"ח שפירש בפ"ק דשבת דרך עליו היינו מימינו לשמאלו דהוה סלקא דעתך דמעביר מצד ימינו לשמאלו דרך גופו דהוי חשובה כמונחת אפ"ה חייב דחשובה כמהלכת דהא מהלכת היא והשתא אתי שפיר דההיא עומד אדם על האיסקופה דהכא ודלקמן איירי שעומד במקום אחד ואינו זז ממקומו ומעביר מכאן לכאן דרך גופו ואיירי (לקמן) כגון שמשלים ארבע על ידי זריקה ולהכי לא מייתי אלא מדרבא אע"ג דידע לברייתא דבן עזאי: ''' הכא''' לא אפשר. פי' בקונט' משום דאין לו בגד מזומן ובחנם פי' כן דאפי' יש לו מאותו טעם דאסור לגוללו אצלו אסור לפרוש שום בגד: ''' והא''' לא נח. הוה מצי לאוקמא כר"ע דאית ליה קלוטה כמי שהונחה דמיא אלא ניחא ליה לאוקמא אפי' כרבנן ואע"ג דאם הוציא ידו מליאה פירות לחוץ אמר בריש מסכת שבת {{הפניה-גמ|שבת|ג|ב}} דאסור להחזירה לא דמי להכא דהתם גזרינן גופו ברה"י וידו ברה"ר אטו גופו וידו ברה"ר דאז איכא איסורא דאורייתא אי הדר מעייל לה דהרי נח אבל הכא אפי' הוה כוליה ספר התם אכתי לא נח:.<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צח א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צח|א}} 33u8ifkqae77toxokn6lmqe3s83m8nk 3011620 3011613 2026-05-08T07:52:18Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3011620 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צח|א|צז ב|צח ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף צח עמוד א] מני - רבי שמעון היא, דאמר: כל דבר שהוא משום שבות אינו עומד בפני כתבי הקודש. - אימא סיפא, רבי יהודה אומר: אפילו אין מסולק מן הארץ אלא מלא החוט גוללו אצלו. רבי שמעון אומר: אפילו בארץ עצמה גוללו אצלו. רישא וסיפא רבי שמעון, מציעתא רבי יהודה? - אמר רב יהודה: אין, רישא וסיפא רבי שמעון, מציעתא רבי יהודה. רבה אמר: הכא באיסקופה הנדרסת עסקינן, ומשום בזיון כתבי הקדש שרו רבנן. - איתיביה אביי: תוך ארבע אמות - גוללו אצלו, חוץ לארבע - הופכו על הכתב. ואי אמרת באיסקופה נדרסת עסקינן, מה לי תוך ארבע אמות מה לי חוץ לארבע אמות? - אלא אמר אביי: הכא }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|באיסקופה כרמלית עסקינן, ורשות הרבים עוברת לפניה. תוך ארבע אמות, דאי נפיל ומייתי ליה לא אתי לידי חיוב חטאת - שרו ליה רבנן. חוץ לארבע אמות, דאי מייתי ליה אתי לידי חיוב חטאת - לא שרו ליה רבנן. - אי הכי, תוך ארבע אמות נמי, נגזר דילמא מעייל מרשות הרבים לרשות היחיד! וכי תימא כיון דמפסקת כרמלית לית לן בה והאמר רבא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|המעביר חפץ מתחלת ארבע לסוף ארבע, והעבירו דרך עליו - חייב! - הכא במאי עסקינן - באיסקופה ארוכה, אדהכי והכי מידכר. ואיבעית אימא: לעולם באסקופה שאינה ארוכה, וסתם כתבי הקדש עיוני מעיין בהו ומנח להו. וליחוש דילמא מעיין בהו ברשות הרבים, ועייל להו בהדיא לרשות היחיד! - הא מני - בן עזאי היא, דאמר: מהלך כעומד דמי. - ודילמא זריק להו מזרק, דאמר רבי יוחנן: מודה בן עזאי בזורק? - אמר רב אחא בר אהבה: זאת אומרת: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|אין מזרקין כתבי הקודש. }} {{הל"מ-רק-ראש|כתב הר"ז הלוי ז"ל דהך מתניתין דהקורא בספר על האסקופה אוקמא רבה באסקופה הנדרסת ומשום בזיון כתבי הקדש שרו ליה רבנן ואתיא ככולי עלמא. והקשה ליה אביי מברייתא דמפלגי בין תוך ארבע אמות לחוץ ארבע אמות. ואוקי לה איהו באסקופה כרמלית ופריך עלה גמרא ומוקי באסקופה ארוכה אדהכי והכי מדכר. והאי שינויא דלא כהלכתא דקיימא לן כרבה דאמר (שבת יב ב) לא יקרא שמא יטה ואפילו גבוה שתי מרדעות ולא אמר אדהכי והכי מדכר. ותו אוקי לה אפילו באסקופה שאינה ארוכה וסתם כתבי הקדש עיוני מעיין בהו ונחו להו‌ ומסיק לה כבן עזאי. ובפרק המצניע (דף צא ב) תנן סתמא דלא כבן עזאי דתנן המוציא אוכלים ונתנן על האסקופה פטור ואוקימנא דלא כבן עזאי הלכך סתמא דרבים עדיף‌ ולא סמכינן על ברייתא‌ אלא על תנא דמתניתין דלא מפליג בין נתגלגל תוך ארבע אמות ברשות הרבים ובין נתגלגל חוץ לארבע אמות דלעולם גוללו אצלו ובאסקופה הנדרסת וכדרבה: }} {{הל"מ-רק-גמרא|היה קורא בראש הגג }}{{הל"מ-ריף-ראש|הופכו על הכתב }}וכו'. ומי שרי? והתניא: {{שוליים|ד}}כותבי ספרים תפילין ומזוזות לא התירו להן להפך יריעה על פניה, אלא פורס עליה את הבגד! - התם אפשר, הכא לא אפשר. ואי לא אפיך, איכא בזיון כתבי הקודש טפי {{הל"מ-ריף-ראש|ואסור לזרוק כתבי הקדש משום בזיון. }} הופכו על הכתב. והא לא נח! אמר רבא: בכותל משופע. אמר ליה אביי{{הל"מ-רק-גמרא|: במאי אוקימתא למתניתין - בכותל משופע, }}אימא סיפא: רבי יהודה אומר: אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא מלא החוט - גוללו אצלו. והא נח ליה! א"ל {{הל"מ-רק-גמרא|- חסורי מיחסרא והכי קתני: במה דברים אמורים - בכותל משופע, אבל }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''מני''' - מתני' דלא גזר: '''ר"ש היא דאמר''' - לא גזרו שבות בכתבי הקדש דאי ר' יהודה הא אמר אם מסולק מן הארץ מלא החוט דלא נח הוא דגוללו אצלו דליכא למגזר מידי דלא דמי לנפילה כלל אבל הונח כל דהו אסור דגזרינן איגודו בידו אטו היכא דנפל כוליה: '''הנדרסת''' - לעולם איסקופה רה"י. היא אבל נדרסת דרגל הרבים עוברת דרך לה ובמקום דדריסת רגלי בני אדם עומדין איכא בזיון כתבי הקדש ולהכי שריוה לגוללו אצלו דלא דמיא לקורא בגג דהתם ליכא בזיון כולי האי משום הכי היכא דנח גזר רבי יהודה אבל בהא מודה דכיון דאוגדו בידו ושבות בעלמא הוא לא גזרינן: '''תוך ארבע אמות''' - אקורא על האסקופה קאי ולא ידענא היכא הוא תוך ארבע אמות שלא נתגלגל הספר עד ארבע אמות בקרקע: '''מה לי חוץ לארבע''' - הא כולה שבות היא דאוגדו בידו ומה לי מעביר ד' אמות ברשות הרבים מה לי מכניס מרשות הרבים לאיסקופה רשות היחיד דהא קשרית לה משום דאוגדו בידו ויש כאן משום בזיון וכי היכי דשרית להכניס מרשות הרבים לאיסקופה הכי נמי אית לן למישרי להעביר ד' אמות ברה"ר: '''איסקופה כרמלית''' - רחבה ארבעה ואין גובהה עשרה וחוצה לה רשות הרבים ולפנים הימנה רשות היחיד: '''ומייתי ליה''' - מרה"ר לאיסקופה אין כאן חיוב חטאת ואפילו אין אוגדו בידו דהא מרשות הרבים לכרמלית מעייל הכא דאוגדו בידו שרי ליה לכתחלה: '''חייב חטאת''' - שמעביר ארבע אמות ברה"ר הכא דאוגדו בידו לא שרו ליה לכתחלה: '''נמי נגזר''' - לרבי יהודה דגזר שבות אף בכתבי הקדש נגזר דילמא נפל כוליה מידו ואזיל ושקיל ליה ברשות הרבים ומייתי ליה ברגליו בתוך הבית דרך האיסקופה וקא מעייל מרשות הרבים לרשות היחיד: וכי תימא וכו' דרך עליו: למעלה מראשו שעקרו מרשות הרבים והוליכו דרך למעלה מראשו והניחו לסוף ארבע חייב ואע"ג דאוירא מקום פטור דגבוה ואין בו מקום רוחב ארבע אלמא כיון דלא נח במקום פטור לא מהני הכא נמי. לא מהני כיון דלא נח באיסקופה אע"ג. דדריס עלה לאו הנחת גופו הוא אלא א"כ עמד לפוש: '''באיסקופה ארוכה''' - שיש לה משך גדול ברחבה מרשות הרבים עד תוך הבית דאי נמי נפיל כוליה מידו לא אתי לידי חיוב חטאת דאדהכי נזכר ועומד לפוש על האיסקופה והדר מעייל ליה: '''סתם כתבי הקדש עיוני מעייני בהו''' - כי מטי באסקופה והרי עומד בכרמלית: '''ודילמא''' - נפיל כוליה לרה"ר ושקיל ליה ומעיין ביה התם ומעייל להו להדיא לבית ולא קאי אאיסקופה מידי: '''מהלך כעומד דמי''' - הלכך ליכא למיגזר מידי דאי נפיל כוליה ומעייל ליה כיון דדריס על האיסקופה הרי הוא כעומד בכרמלית ואין כאן חיוב חטאת: '''דא"ר יוחנן''' - בפ"ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ו|א}} דזורק לאו כעומד דמי: '''להפוך''' - יריעת קלף על פניה להגין עליה שלא יעלה אבק על האותיות: '''לא אפשר''' - שאין לו בגד לפרוס: '''והא לא נח''' - ואפי' שבות ליכא: '''בכותל משופע''' - דכיון דבולט למטה נח על בליטתו:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 10 צח א ואי אמרת באיסקופה הנדרסת מה לי תוך ארבע אמות מה לי חוץ לארבע אמות.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צח_א_ואי אמרת באיסקופה הנדרסת מה לי תוך ארבע אמות מה לי חוץ לארבע אמות]] '''ואי''' אמרת באיסקופה הנדרסת מה לי תוך ארבע אמות מה לי חוץ לארבע אמות. משום דקאי עליה דרבה מקשי לרבה והוא הדין דהאי פירכא נמי הויא לרב יהודה דאוקי רישא כר"ש: [[File:תוספות עירובין 10 צח א אלא אמר אביי הכא באיסקופת כרמלית עסקינן.ogg|thumb|תוספות_עירובין_10_צח_א_אלא אמר אביי הכא באיסקופת כרמלית עסקינן]] ''' אלא''' אמר אביי הכא באיסקופת כרמלית עסקינן. וא"ת והא לא מפליג אביי בין כרמלית לרה"ר לקמן (צט.) גבי לא יעמוד אדם ברה"י . וישתה ברה"ר ואיבעיא להו כרמלית מאי ואמר.. אביי היא היא ואין לומר דדוקא בכתבי הקדש שרי הכא משום בזיון אבל בשאר מילי אסור דלקמן (דף קג.) משמע דליכא שבות כלל באיסקופה כרמלית גבי דחותכין יבלת דקאמר ולאו מי אוקימנא באיסקופה כרמלית ורה"ר לפניה וכיון דאגודו בידו אפילו שבות נמי ליכא משמע דאי הוי שבות לא הוה שרינן גבי כתבי הקדש משום דשבות דמקדש במדינה לא התירו ואור"י דגבי שתיה שייך למיגזר טפי שמא יביא אצלו וכן מחט התחובה לו בבגדו דאסרינן לצאת בה מבעוד יום שמא יצא משחשיכה דמייתי לה אההיא דלקמן בפ"ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|יא|ב}} בהנהו שייך למגזר טפי גזירה לגזירה מההיא דהכא וא"ת כיון דפרישית דספר דהכא לאו דוקא מאי איריא דנקט ספר. משאר מילי ולפי ההוא לישנא דמסקינן דסתם כתבי הקדש עיוני מעיין בהו ניחא דספר הוי דווקא וי"ל דנקט ספר לאשמועינן דבראש הגג לא יגלול אצלו לאפוקי מדרבי שמעון דאמר שאין לך דבר משום שבות עומד בפני כתבי הקדש: והאמר רבא המעביר חפץ מתחלת ארבע לסוף ארבע והעבירו דרך עליו חייב. פירש בקונטרס דרך עליו למעלה מיו"ד שהוא מקום פטור ותימה לר"י דאדמייתי מדרבא הוה ליה לאיתויי מת"ק דבן עזאי דאמר בפ"ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ה|ב}} המוציא מחנות לפלטיא דרך סטיו חייב דהיינו דרך מקום פטור וע"כ שמיע ליה ההיא ברייתא דבסמוך מייתי מילתא דבן עזאי וכן קשה לקמן (צט.) גבי עומד אדם ברה"י ומטלטל ברה"ר ובלבד שלא יוציא חוץ לד' אמות וקאמר בגמרא הא הוציא חייב חטאת לימא מסייע לרבא דאמר המעביר חפץ כו' ופירש שם הקונטרס דמתני' נמי מיירי בעומד על הגג שלמעלה מי' דהוי כעין ההיא דרבא דאיירי במעביר דרך עליו וקשה לפירושו דגג מאן דכר שמיה דרשות היחיד קתני במתני' ולא גג וע"ק דבפ"ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ח|ב}} גבי עומד אדם על האיסקופה כו' מסיק ובלבד שלא יטול מבעל הבית ויתן לעני ומעני ויתן לבעל הבית ואם נטל ונתן שלשתן פטורין וקאמר ליהוי תיובתא דרבא דאמר רבא המעביר חפץ כו' ומאי קושיא ה"ל למימר דרבא סבר כרבנן דבן עזאי לכך נראה לר"י לפרש דרך עליו כפי' ר"ח שפירש בפ"ק דשבת דרך עליו היינו מימינו לשמאלו דהוה סלקא דעתך דמעביר מצד ימינו לשמאלו דרך גופו דהוי חשובה כמונחת אפ"ה חייב דחשובה כמהלכת דהא מהלכת היא והשתא אתי שפיר דההיא עומד אדם על האיסקופה דהכא ודלקמן איירי שעומד במקום אחד ואינו זז ממקומו ומעביר מכאן לכאן דרך גופו ואיירי (לקמן) כגון שמשלים ארבע על ידי זריקה ולהכי לא מייתי אלא מדרבא אע"ג דידע לברייתא דבן עזאי: ''' הכא''' לא אפשר. פי' בקונט' משום דאין לו בגד מזומן ובחנם פי' כן דאפי' יש לו מאותו טעם דאסור לגוללו אצלו אסור לפרוש שום בגד: ''' והא''' לא נח. הוה מצי לאוקמא כר"ע דאית ליה קלוטה כמי שהונחה דמיא אלא ניחא ליה לאוקמא אפי' כרבנן ואע"ג דאם הוציא ידו מליאה פירות לחוץ אמר בריש מסכת שבת {{הפניה-גמ|שבת|ג|ב}} דאסור להחזירה לא דמי להכא דהתם גזרינן גופו ברה"י וידו ברה"ר אטו גופו וידו ברה"ר דאז איכא איסורא דאורייתא אי הדר מעייל לה דהרי נח אבל הכא אפי' הוה כוליה ספר התם אכתי לא נח:.<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צח א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צח|א}} gvh10jt0w9lwd7gkptw15wgdfvltkoa 0 1732666 3011638 3001507 2026-05-08T10:42:49Z Yack67 27395 3011638 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{פיוט| | שם= יום שבת זכור השמיע בסיני | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:פיוטי מגן אבות|פיוט מגן אבות]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבת|שבת]] | מחבר = [[מחבר:יוסף קמחי|ר' יוסף קמחי]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = יוסף בן קמחי | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#י-1934|י-1934]] | מנהגים = שתי השורות הראשונות נאמרות למנהג אשכנז המערבי{{הערה|רק בקהילות שנהגו לומר פיוטים בליל יום טוב שחל בשבת.}} בליל שני של יום טוב שחל בשבת.{{הערה|כדי להזהיר על שמירת מלאכות שבת המותרות ביום טוב. למעשה רק לילי אחרון של פסח ושבועות יכולים לחול בשבת, ובדפוסים הפיוט נמצא רק לליל שני של שבועות, מפני שמוזכר בו מעמד הר סיני (והוא מנהג פרנקפורט). בימי הביניים היתה אמירת הפיוט נפוצה יותר, ואף נתחברו הרחבות המקשרות בינו לבין מועדים שונים.}} | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> {{הור|סימן: '''יוסף בן קמחי'''}}{{ש}} <קטע התחלה=דפוס/>{{סי|י}}וֹם שַׁבָּת זָכוֹר הִשְׁמִיעַ בְּסִינַי נָגִיד עֲלֵי יָמִים הוּא קוּם מְשָׁחֵהוּ{{ש}} {{סי|וּ}}מַעֲשֶׂה מֵאָבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת בְּיוֹם זֶה לֹא תוּכַל עֲשׂוֹהוּ<קטע סוף=דפוס/>{{ש}} {{סי|שִׂ}}מְחוּ בוֹ חוֹסִים וְאַשְׁרֵי הַגֶּבֶר חֶלְקוֹ וְגוֹרָלוֹ אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא{{ש}} {{סי|פְּ}}עֻלָּתוֹ לְפָנָיו וּשְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּצְבִי עֶדְיוֹ לְגָאוֹן שָׂמָהוּ{{ש}} {{סי|בּ}}וֹ אֲרוּחָה וּמַשְׂאֵת וְשׁוּבָה וָנַחַת וּמַנְשִׁי אִישׁ עֲמָלוֹ וְכָל אֲשֶׁר קָרָהוּ{{ש}} {{סי|נִ}}פְלָא מִיָּמִים וְנִכְבָּד מִזְּמַנִּים לְמִי אַמְשִׁילֵהוּ וּלְמִי אֲדַמֵּהוּ{{ש}} {{סי|קִ}}רְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ וְסֹלּוּ הַמְּסִלָּה וּבִשְׂמָחוֹת כָּל זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ{{ש}} {{סי|מְ}}נוּחָתוֹ כָבוֹד הַהוֹלְכִים לְרַגְלוֹ וּלְמַעֲנוֹ יַעְזֹרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ{{ש}} {{סי|חֲ}}לִיפוֹת הָכִינוּ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה לַעֲשׂוֹת וְכָל עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ{{ש}} {{סי|יָ}}קָר מִכְּלִי פָז וְנֶחְמָד מִזָּהָב הֲלֹא כָּל יָמִים עֶלְיוֹן נְתָנוּהוּ{{ש}} {{הור|מגן אבות בדברו ... שאין כמהו}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:יוסף קמחי]] [[קטגוריה:פיוטים למועד שחל בשבת]] [[קטגוריה:פיוטי מגן אבות]] 7qkpzhuzau2e84zownwtyuaikuevlff 3011639 3011638 2026-05-08T10:44:16Z Yack67 27395 3011639 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{פיוט| | שם= יום שבת זכור השמיע בסיני | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:פיוטי מגן אבות|פיוט מגן אבות]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבת|שבת]] | מחבר = [[מחבר:יוסף קמחי|ר' יוסף קמחי]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = יוסף בן קמחי | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#י-1934|י-1934]] | מנהגים = שתי השורות הראשונות נאמרות למנהג אשכנז המערבי{{הערה|רק בקהילות שנהגו לומר פיוטים בליל יום טוב שחל בשבת.}} בליל שני של יום טוב שחל בשבת.{{הערה|כדי להזהיר על שמירת מלאכות שבת המותרות ביום טוב. למעשה רק לילי אחרון של פסח ושבועות יכולים לחול בשבת (וכן מנהג וורמייזא וק"ק), ובדפוסים הפיוט נמצא רק לליל שני של שבועות, מפני שמוזכר בו מעמד הר סיני (והוא מנהג פרנקפורט). בימי הביניים היתה אמירת הפיוט נפוצה יותר, ואף נתחברו הרחבות המקשרות בינו לבין מועדים שונים.}} | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> {{הור|סימן: '''יוסף בן קמחי'''}}{{ש}} <קטע התחלה=דפוס/>{{סי|י}}וֹם שַׁבָּת זָכוֹר הִשְׁמִיעַ בְּסִינַי נָגִיד עֲלֵי יָמִים הוּא קוּם מְשָׁחֵהוּ{{ש}} {{סי|וּ}}מַעֲשֶׂה מֵאָבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת בְּיוֹם זֶה לֹא תוּכַל עֲשׂוֹהוּ<קטע סוף=דפוס/>{{ש}} {{סי|שִׂ}}מְחוּ בוֹ חוֹסִים וְאַשְׁרֵי הַגֶּבֶר חֶלְקוֹ וְגוֹרָלוֹ אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא{{ש}} {{סי|פְּ}}עֻלָּתוֹ לְפָנָיו וּשְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּצְבִי עֶדְיוֹ לְגָאוֹן שָׂמָהוּ{{ש}} {{סי|בּ}}וֹ אֲרוּחָה וּמַשְׂאֵת וְשׁוּבָה וָנַחַת וּמַנְשִׁי אִישׁ עֲמָלוֹ וְכָל אֲשֶׁר קָרָהוּ{{ש}} {{סי|נִ}}פְלָא מִיָּמִים וְנִכְבָּד מִזְּמַנִּים לְמִי אַמְשִׁילֵהוּ וּלְמִי אֲדַמֵּהוּ{{ש}} {{סי|קִ}}רְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ וְסֹלּוּ הַמְּסִלָּה וּבִשְׂמָחוֹת כָּל זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ{{ש}} {{סי|מְ}}נוּחָתוֹ כָבוֹד הַהוֹלְכִים לְרַגְלוֹ וּלְמַעֲנוֹ יַעְזֹרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ{{ש}} {{סי|חֲ}}לִיפוֹת הָכִינוּ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה לַעֲשׂוֹת וְכָל עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ{{ש}} {{סי|יָ}}קָר מִכְּלִי פָז וְנֶחְמָד מִזָּהָב הֲלֹא כָּל יָמִים עֶלְיוֹן נְתָנוּהוּ{{ש}} {{הור|מגן אבות בדברו ... שאין כמהו}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:יוסף קמחי]] [[קטגוריה:פיוטים למועד שחל בשבת]] [[קטגוריה:פיוטי מגן אבות]] 4mra2id4abvhw819o23oep97wv90xtz 0 1732806 3011593 2951359 2026-05-07T18:57:19Z בן עדריאל 9444 יש גם אקרוסטיכון א"ב אחרי הפסוקים 3011593 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור|הקרובה מיוסדת על פסוקי מגילת איכה (סדר הפרקים מהסוף להתחלה) עד אות נ' – ההמשך בקינה {{צ|[[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]}}. סימן: '''א"ב''' (כפול 7); '''אלעזר בירבי קליר'''}} {{סי|זְכֹר|10}} {{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אָ}}נוּ שְׂפָתֵינוּ{{ש}} {{סי|אַ}}{{סי|ךְ|0}} {{סי|אִ}}כּוּ פַּעֲמֵי מְרוֹן שַׁאֲפָתֵנוּ{{ש}} {{סי|א}}{{סי|וֹתִי|0}} {{סי|אֲ}}זַי הֵשַׁמּוּ עֲנִיפָתֵנוּ{{ש}} {{סי|אֲ}}{{סי|נִי|0}} {{סי|אָ}}נְפוּ בִי טְלָאֵי תְכִיפָתֵנוּ{{ש}} {{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אֲ}}בִיבֵי תְנוּפָתֵנוּ / {{סי|אֲ}}רוּכַת תְּרוּפָתֵנוּ{{ש}} {{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אָ}}הֲמוּ בְּחֻפָּתֵנוּ / {{סי|אֶת חֶרְפָּתֵנוּ|10}} חֶרְפָּתֵנוּ {{סי|אָ|2}}צוּ בְּרוּחָם / יְעַלְעוּ אֶפְרוֹחָם{{ש}} לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|אִ|2}}ישׁ נִדְהָם / וְאוֹרָךְ זוֹרְחָם{{ש}} זְכֹר {{סי|אֶ|2}}זְרָחָם / וְגוֹנְנֵם בְּרַחַם / מָגֵן אַבְרָהָם{{ש}} {{הור|מגן}} {{סי|נַחֲלָתֵנוּ|10}} {{סי|בְּ}}{{סי|נֵי|0}} {{סי|בְ}}לִי שֵׁם כּוֹרִים{{ש}} {{סי|בְּ}}{{סי|מַחֲשַׁכִּים|0}} {{סי|בְּ}}מַאְפֵּלְיָה עָמֹק עוֹכְרִים{{ש}} {{סי|בָּ}}{{סי|נָה|0}} {{סי|בְּ}}דָיֵק סוֹלְלוֹת כָּרִים{{ש}} {{סי|בִּ}}{{סי|לָּה|0}} {{סי|בְּ}}שִׁמְצַת שׁוֹר אִכָּרִים{{ש}} {{סי|בִּ}}{{סי|לַּע|0}} {{סי|בְּ}}עֶבְרָה זִיו נִכָּרִים / {{סי|בַּ}}חֲרוֹת אַף חוֹבְרִים{{ש}} {{סי|בָּ}}{{סי|כֹה|0}} {{סי|בְּ}}לֹא הוֹן נִמְכָּרִים / {{סי|בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים|10}} לְנָכְרִים {{סי|לִ|2}}גְאֵיוֹנִים מוּמָתִים / וְחַיָּתָם לַמְּמִיתִים{{ש}} לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|לֹ|2}}א יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ עֲמוּתִים / וְיָדָךְ מִמְתִים{{ש}} זְכֹר {{סי|לַ|2}}עֲקֵדַת בֶּן מְתִים / מְטַל מְחַיֶּה הַמֵּתִים{{ש}} {{הור|מחיה}} {{סי|יְתוֹמִים|10}} {{סי|גַּ}}{{סי|ם|0}} גֵּרִים נֶחְשְׁבוּ מִמָּנוֹת{{ש}} {{סי|גָּ}}{{סי|דַר|0}} גָּזִית לְהַפְשִׁיט הָאוֹמְנוֹת{{ש}} {{סי|גַּ}}{{סי|ם|0}} גָּמַר אֹמֶר אֱמוּנוֹת{{ש}} {{סי|גָּ}}{{סי|דַר|0}} גַּבֵּי תְאוֹמֵי נֶאֱמָנוֹת{{ש}} {{סי|גָּ}}{{סי|דַע|0}} גֶּדֶשׁ שְׁלִישִׁי מִמְּנוֹת / גְּעָרָה הִמָּנוֹת{{ש}} {{סי|גָּ}}{{סי|לְתָה|0}} גּוֹלָה וְסוּרָה לִמְנוֹת / {{סי|אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת|10}} כְּאַלְמָנוֹת {{סי|עִ|2}}נּוּנוּ לָדוּשׁ / סֹעַר מַתְבֵּן כְּהִדּוּשׁ{{ש}} לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|ע|2}}וֹמֵד בְּרָחוֹק קָדוֹשׁ / וְאַתָּה קָדוֹשׁ{{ש}} זְכֹר {{סי|עָ|2}}קַב בַּבֶּטֶן וְתִקְדֹּשׁ / הָאֵל הַקָּדוֹשׁ{{ש}} {{הור|האל}} {{סי|מֵימֵינוּ|10}} {{סי|דָּ}}{{סי|בַק|0}} דְּאָגָה וְרָגְזָה כְּבָאוּ{{ש}} {{סי|דָּ}}{{סי|רַךְ|0}} דֵּי עַיְתָּה לוֹ וַיּוּבָאוּ{{ש}} {{סי|דַּ}}{{סי|רְכֵי|0}} דוֹדָנִים כְּהוּבָאוּ{{ש}} {{סי|דֹּ}}{{סי|ב|0}} דָּאַב סַרְטָן בְּמַאֲרָב חֻבָּאוּ{{ש}} {{סי|דָּ}}{{סי|רַךְ|0}} דְּמֹעַ מְבַכּוֹת תַּמּוּז כְּבָאוּ / דּוֹהֲרֵי קֵץ תָּבוֹאוּ{{ש}} {{סי|דַּ}}{{סי|רְכֵי|0}} דוֹלְקִים אֲשֶׁר יְלֻבָּאוּ / {{סי|בִּמְחִיר יָבֹאוּ|10}} יָבֹאוּ {{סי|זְ|2}}דוֹנֵי נִגְדַּעַת / הַשְׁנָיַת זְמַנֵּי מוּדַעַת{{ש}} לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|ז|2}}וֹעֵם לָדַעַת / וּמִפִּיךָ דַעַת{{ש}} זְכֹר {{סי|זֹ|2}}קֶן עֶדְנָה וְחֹן מְיֻדַּעַת / חֹנֵן הַדָּעַת{{ש}} {{הור|חונן}} {{סי|עַל|10}} {{סי|הָ}}{{סי|אוֹכְלִים|0}} הַלַּעַן הֶחֱלָנוּ{{ש}} {{סי|הִ}}{{סי|שְׂבִּיעַנִי|0}} הִרְוַנִי וּמִלֶּחֶם בִּחֲלָנוּ{{ש}} {{סי|הָ}}{{סי|יִיתִי|0}} הֲלוּמֵי יַיִן כְּהִבְהִילָנוּ{{ש}} {{סי|הֵ}}{{סי|בִיא|0}} הַהַגְרִים אֲרִי וְנִהֲלָנוּ{{ש}} {{סי|הָ}}{{סי|יָה|0}} הוֹרֵס אָב וָאֵם חִלּוּנוּ / הַשֵּׁאת וְהַשֶּׁבֶר לְנַחֲלֵנוּ{{ש}} {{סי|הָ}}{{סי|יוּ|0}} הַמְּצָרִים לְזַחֲלֵנוּ / {{סי|וְלֹא הוּנַח לָנוּ|10}} לָנוּ {{סי|רָ|2}}עוֹת חִשְּׁבָה לְמַגֵּר כֵּס יְשִׁיבָה{{ש}} לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|ר|2}}וֹעֶה שֶׁבָּא / וְעֶדְרוֹ נִשְׁבָּה{{ש}} זְכֹר {{סי|רְ|2}}צוּצָה וְשׁוּבָה / הָרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה{{ש}} {{הור|הרוצה}} {{סי|מִצְרַיִם|10}} {{סי|וַ}}{{סי|יִּגְדַּל|0}} שָׁם שֵׁם נְשׂוּאֵי רָחַם{{ש}} {{סי|וָ}}{{סי|אֹמַר|0}} כְּמִיָּמִין כֵּן יַעֲרֹץ לֹחַם{{ש}} {{סי|וַ}}{{סי|תִּזְנַח|0}} רוּחַ בְּחֵטְא נַאֲפוּף זַהַם{{ש}} {{סי|וַ}}{{סי|יַּגְרֵס|0}} הוֹד בְּתוּלָה מִקַּדְרוּת פֶּחָם{{ש}} {{סי|וַ}}{{סי|יַּחְמֹס|0}} טוּר שֹׁהַם / מְעַשְּׂרֵי בַּשִּׁשִּׁי יַחַם{{ש}} {{סי|וַ}}{{סי|יֵּצֵא|0}} קוֹל נֹהַם / כְּדֻקְּרוּ {{סי|לִשְׂבֹעַ לָחֶם|10}} לֶחֶם {{סי|בַּ|2}}עֲרַב לִמְלֹחַ / תְּמוּר נִזְלֵי שִׁילוֹחַ{{ש}} לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|בָ|2}}ז לִשְׁלֹחַ / וְהֵם עַמְּךָ אֱלוֹהַּ{{ש}} זְכֹר {{סי|בְּ|2}}רוּכַת בֶּטֶן וּסְלֹחַ / הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ{{ש}} {{הור|חנון}} {{סי|אֲבוֹתֵינוּ|10}} {{סי|זַ}}{{סי|כּוּ|0}} וְחֶטְאָם תִּבַּלְנוּ{{ש}} {{סי|זֹ}}{{סי|את|0}} הָעֵת בְּכֵן בְּסוֹל וְקוֹץ נִבַּלְנוּ{{ש}} {{סי|זְ}}{{סי|כֹר|0}} גְּזֵרַת סַפִּיר קִבַּלְנוּ{{ש}} {{סי|זְ}}{{סי|כֹר|0}} לְהַכְרִיעַ בַּפֶּלֶס זְכוּת הַר הֻגְבַּלְנוּ{{ש}} {{סי|זָ}}{{סי|נַח|0}} וְחֻבַּלְנוּ / עַל חֲבֹל חָבַלְנוּ{{ש}} {{סי|זָ}}{{סי|כְרָה|0}} דָּת בַּשְּׁבִיעִי עִוַּלְנוּ / כִּי לֹא {{סי|סָבַלְנוּ|10}} סָבַלְנוּ {{סי|יִ|2}}סּוּרֵי אֵל / וְנָהִינוּ הוֹי אֲרִיאֵל{{ש}} לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|יָ|2}}שֵׁן, אֵל / עוּרָה וְאַל תִּישָׁן אֵל / וְצִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל{{ש}} זְכֹר {{סי|יְ|2}}פַת תֹּאַר לְהִגָּאֵל / גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל{{ש}} {{הור|גואל}} {{סי|עֲבָדִים|10}} {{סי|חָ}}{{סי|שַׁךְ|0}} לִי לְיוֹם אֵידָם{{ש}} {{סי|חֶ}}{{סי|לְקִי|0}} וַאֲבִיָּה בְּנַאֲצָם בְּחִידָם{{ש}} {{סי|חֲ}}{{סי|דָשִׁים|0}} מִקָּרוֹב עַמִּי בְּצַיְּדָם{{ש}} {{סי|חַ}}{{סי|סְדֵי|0}} מְקוֹם עַקְרָב תַּמּוּ לְיָדָם{{ש}} {{סי|חָ}}{{סי|שַׁב|0}} לְצַיְּדָם / בְּבוּל שְׁמִינִי לְגַיְּדָם{{ש}} {{סי|חֵ}}{{סי|טְא|0}} כְּחֻיְּבוּ לְיָדָם / {{סי|פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם|10}} מִיָּדָם {{סי|רֻ|2}}טְּפַשׁ מַחֲלִי / וְרָפָה חֵילִי{{ש}} לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|רֵ|2}}עַ כְּאָח לִי / וְלֹא תִרְפָּאֵנִי מֵחֹלִי{{ש}} זְכֹר {{סי|רֹ|2}}בַע מְחוֹלְלִי / רוֹפֵא חֹלִי{{ש}} {{הור|רופא}} {{סי|בְּנַפְשֵׁנוּ|10}} {{סי|ט}}{{סי|וֹבִים|0}} נֶאֱלָחוּ לְלֹא דָבָר{{ש}} {{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} מִבְצָר שׁוֹד וְאַרְבֵּל הֻדְבַּר{{ש}} {{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} עַד צוּלָה אִתָּם נִדַּבַּר{{ש}} {{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} רִשְׁפֵי קֶשֶׁת בְּעֵמֶק שִׁבַּר{{ש}} {{סי|טָ}}{{סי|בְעוּ|0}} בַמִּדְבָּר / עַד תְּשִׁיעִי דֻּבַּר{{ש}} {{סי|טֻ}}{{סי|מְאָתָהּ|0}} מִשְּׁלֹחַ דֻּבַּר / לְצוֹק {{סי|הַמִּדְבָּר|10}} הַמִּדְבָּר {{סי|בְּ|2}}אִישׁוֹנִים / בְּפָנִים מְשֻׁנִּים{{ש}} לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|בַ|2}}שּׁוֹשַׁנִּים / מַבְעִיר עֲשָׁנִים{{ש}} זְכֹר {{סי|בְּ|2}}רִית רִאשׁוֹנִים / בְּטַל, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים{{ש}} {{הור|מברך}} {{סי|עוֹרֵנוּ|10}} {{סי|יְ}}{{סי|דֵי|0}} עָב כָּמְרוּ לִיעָב{{ש}} {{סי|יִ}}{{סי|תֵּן|0}} עֹל כָּבוּל מְתִימַי לְהַתְעַב{{ש}} {{סי|יִ}}{{סי|תֵּן|0}} יְשׁוּעָתִי לְהַעֲבִיר כְּעָב{{ש}} {{סי|יֵ}}{{סי|שֵׁב|0}} בְּמַאֲרָב טְבֹחַ גְּדָיֵי מֵעָיו{{ש}} {{סי|יֵ}}{{סי|שְׁבוּ|0}} מְרֵעָיו / בֶּעָשׂוֹר עִיר לִלְעַב{{ש}} {{סי|יָ}}{{סי|דוֹ|0}} נִחַת וְתִעַב / בְּ{{סי|זַלְעֲפוֹת רָעָב|10}} רָעָב {{סי|יָ|2}}עַף יִשְׁרֵי אֵל / מֵרֶגֶשׁ הַרְרֵי אֵל{{ש}} לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|י|2}}וֹסֵר אֵל / הָקִיצָה וְאַל תִּזְנַח אֵל{{ש}} זְכֹר {{סי|יָ|2}}הּ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל / מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל{{ש}} {{הור|מקבץ}} {{סי|נָשִׁים|10}} {{סי|כִּ}}{{סי|לָּה|0}} נְבוֹ אִתָּם מִלְּהִתְיַחֲדָה{{ש}} {{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} פְנוּיוֹת קָנָה אוֹתָם לְיַחֲדָה{{ש}} {{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} בְעוּלוֹת מִלֵּט וְצִיר לוֹ הוֹדָה{{ש}} {{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} כְמַסְלוּל חַד דְּלָיָו חוֹדָה{{ש}} {{סי|כָּ}}{{סי|לוּ|0}} בִפְחִידָה / כְּהֻפְקַד שְׁבָט לְחַדָּה{{ש}} {{סי|כָּ}}{{סי|ל|0}} גֵּיא בְּיָדוֹ אֲחוּדָה / כְּגָלְתָה {{סי|יְהוּדָה|10}} יְהוּדָה {{סי|קְ|2}}הָלָהּ נִשְׁפַּט / בְּאַרְבַּעַת שְׁפָטַי שָׁפַט{{ש}} לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|קָ|2}}מִים לְהַשְׁפַּט / בְּעֵמֶק יְהוֹשָׁפָט{{ש}} זְכֹר {{סי|קֹ|2}}שֶׁט שָׁפַט / אוֹהֵב הַמִּשְׁפָּט{{ש}} {{הור|מלך אוהב}} {{סי|שָׂרִים|10}} {{סי|לֹ}}{{סי|א|0}} מָצְאוּ מִרְעֶה כְּנֶעֱדָרוּ{{ש}} {{סי|לְ}}{{סי|עַוֵּת|0}} מִבְצַר צְפַת אֲדָמוֹת נֶעֱדָרוֹ{{ש}} {{סי|לְ}}{{סי|הַטּוֹת|0}} מִדִּין דַּלִּים נֶאֱדָרוּ{{ש}} {{סי|לְ}}{{סי|דַכֵּא|0}} נִדְגִּים רְשָׁתוֹת סָדָרוּ{{ש}} {{סי|לְ}}{{סי|אִמֹּתָם|0}} לֹא גָדָרוּ / וְגִיהַּ אֲדָר קָדָרוּ{{ש}} {{סי|לֹ}}{{סי|א|0}} שִׁלְּמוּ כְּנָדָרוּ / לָכֵן {{סי|לֹא נֶהְדָּרוּ|10}} נֶהְדְּרוּ {{סי|לְ|2}}הַאֲדִים / פְּנֵי כַשְׂדִּים{{ש}} לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|ל|2}}וֹחֵם יְדִידִים / וּמַלְחִים מְזִידִים{{ש}} זְכֹר {{סי|לְ|2}}אִישׁ חֲסָדִים / וְהַכְנַע זֵדִים{{ש}} {{הור|שובר}} {{סי|בַּחוּרִים|10}} {{סי|מֵ}}{{סי|חַטֹּאת|0}} כְּנֹקֶף נָשָׁלוּ{{ש}} {{סי|מַ}}{{סי|ה|0}} יִּתְרוֹן כִּי דַלּוּ וּמִמְּעוֹן נֶחְשָׁלוּ{{ש}} {{סי|מִ}}{{סי|פִּי|0}} גְזֵרַת מֶלֶךְ נוֹשִׁים מָשָׁלוּ{{ש}} {{סי|מִ}}{{סי|י|0}} הֶאֱמִין בַּנּוֹגְשִׂים כִּי בָם נִמְשָׁלוּ{{ש}} {{סי|מַ}}{{סי|ה|0}} בֶּצַע כִּי נֶאֱשָׁלוּ / וּבַזִּיקִים שֻׁלְשָׁלוּ{{ש}} {{סי|מִ}}{{סי|מָּרוֹם|0}} בָּאֵשׁ בֻּשָּׁלוּ / כַּאֲשֶׁר {{סי|כָּשָׁלוּ|10}} כָּשְׁלוּ {{סי|יְ|2}}לָדִים דַּקִּים / בְּיַד מַדִּיקִים{{ש}} לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|יָ|2}}ם רְחוֹקִים / וְלֹא תַעֲנֶה דְחוּקִים{{ש}} זְכֹר {{סי|יְ|2}}שִׁישַׁת מַצְדִּיקִים / מִבְטָח לַצַּדִּיקִים{{ש}} {{הור|משען}} {{סי|זְקֵנִים|10}} {{סי|נָ}}{{סי|עוּ|0}} מִסֵּדֶר אַגָּנָתָם{{ש}} {{סי|נַ}}{{סי|חְנוּ|0}} כָּרִינוּ שִׁיחִים לְגַנּוֹתָם{{ש}} {{סי|נִ}}{{סי|שָּׂא|0}} קִינָה לְאֶלֶף מַגִּנָּתָם{{ש}} {{סי|נַ}}{{סי|חְפְּשָׂה|0}} אֵין מְצֹא יְשִׁיבַת גִּנָּתָם{{ש}} {{סי|נְ}}{{סי|בִיאַיִךְ|0}} בְּאַגָּנָתָם / הָפַךְ מַנְגִּינָתָם{{ש}} {{סי|נִ}}{{סי|שְׂקַד|0}} עֹל גָּלוּתָם / וּפַסּוּ אֱמוּנִים {{סי|מִנְּגִינָתָם|10}} מִנְּגִינָתָם {{סי|רְ|2}}בִיד / יָהִיר הֶאֱבִיד{{ש}} לָמָּה תִהְיֶה כְּ{{סי|רַ|2}}ב מַקְפִּיד / מַשְׂאוּי לְהַכְבִּיד{{ש}} זְכֹר {{סי|רָ|2}}ם וְתָלוּל לְהַרְבִּיד / אֱלֹהֵי דָוִד {{הור|קטע-מעבר לקינה {{צ|[[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]}}}}{{ש}} דָּוִד זַרְעוֹ מִכִּסְאוֹ נִשְׁבַּת{{ש}} עַל כִּי עָבְרוּ אִמְרֵי מְשִׁיבַת{{ש}} וּבַעֲוֹנוֹתָם הֻגְלוּ נְצוּרֵי כְּבָבַת{{ש}} לָכֵן מְשׂוֹשׂ לֵב שָׁבַת [[קטגוריה:קרובות י"ח]] [[קטגוריה:קינות המיוסדות על פסוקי איכה]] [[קטגוריה:אלעזר הקליר]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:מנהג איטליה]] 7hid3y7wkj9tgtowf9vkks14hv1j84e 2 1739281 3011609 3007725 2026-05-08T05:04:50Z מו יו הו 37729 /* סדר מילה */ 3011609 wikitext text/x-wiki {{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ"ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}} ==שבת== *ברוך שאמר בסימן א"ב (58) *להוצאת ס"ת: אלהי האלהים הושיעה נא (64) *להוצאת ס"ת: מי כמוך אומר ומקים (64) *[[יגדל]] (69) *[[אדון עולם]] (70) *[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70) *זמר להבדלה: בשיר אענה (80) ==שבת ראש חודש== *פתיחה: איומה לגוף ירדה (86) *פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87) *פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87) *יוצר: אהלל למאיר (87) *יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88) *אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89) *זולת: אמת אומנתי (90) *מי כמוך אומר ומקים (90) *מי כמוך בדברו גוזר (91) ==שבת חנוכה== *פתיחה: בנר חנוכה אודך (102) *{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}} *פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102) *קדיש: ישעך יזכירו (102) *יוצר: איום מבראשית (103) *אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104) *זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104) *[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105) *מי כמוך שמים כוננת (106) ==עשרה בטבת== *קרובות: את שמועתנו מי האמין (110) *סליחה: אויל יעץ (112) *סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112) *סליחה: אזכור ואאנח (113) *סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113) *סליחה: חיים שאלתי (114) *סליחה: אפסו אמונים (115) *סליחה: איך נמכרו בנים (115) *סליחה: איך נפלה (116) *תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116) *{{ק|י"א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}} *תחנון: אלוה מכין תבל (117) *תחנון: לדוברת יחודך (117) *חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118) *חטאנו: תשובי עשה אלי (118) *וידוי: או"א איך ארמון היכלך (119) ==שקלים== *הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123) *פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125) *פתיחה: ממחצית שקל (125) *פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125) *יוצר: אשא דעי (125) *יוצר: אורח חיים לצדיק (126) *אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127) *אופן: אחזו אחזו אלים (128) *אופן: מלאכים ממליכים (128) *זולת: אקומה ולב אבינה (128) *זולת: אדברה בצר רוחי (129) *מי כמוך שמים נטית כיריעה (130) *מי כמוך אל אלהי הצבאות (130) *מי כמוך אופני מעוני (132) ==זכור== *הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134) *פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135) *פתיחה: יום בהמן (136) *פתיחה: יום בשם יאיר (136) *{{ק|י"א ברכו ידידי אל (136)}} *יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136) *אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137) *אופן: יוצר הכל הקדים (138) *זולת: אלו שלש מצוות (139) *זולת: את ה' דרשתי (139) *מי כמוך: [[מי כמוך (ריה"ל)|אדון חסדך]] (140) ==צום אסתר== *קרובות: ומרדכי ידע (147) *סליחה: אחות פתשגן (150) *סליחה: את פניך ה' בבקשי (151) *סליחה: אגגי בקש (151) *תחנון: יהירים קמו (152) *תחנון: יום רכב (152) *סליחה: אגגי אז כעמד (153) *סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154) *תחנון: מזנב אז בראשית בא (154) *תחנון: ארבה גזם וילק (155) *סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155) *תחנון: שועלים מחבלים (156) *סליחה: אגגי שקד (157) *סליחה: איש צר ואויב (158) *תחנון: אז בגלותי (159) *סליחה: אתה אלהים מתנשא (159) *תחנון: המן נלחץ (160) *סליחה: אגגי אשר חשב (160) *תחנון: יום דלה ונאנחה (161) *סליחה: חיים אשאלה ממך (161) *חטאנו: ה' מה רבו צרי (162) ==פורים== *אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170) *קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171) *בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173) *שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173) *עושה שלום: אז בקומם עלי (175) *פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176) *פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177) ==פרה== *הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177) *פתיחה: שחרית אקדמה (179) *פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179) *פתיחה: אשרו המוני (180) *{{ק|וי"א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}} *ברכו: ישורון צא (180) *יוצר: אקרא יומם (181) *אופן: אומרים קדוש (182) *אופן: ישעך יכתירו (182) *אופן: מחנות עליונים (182) *זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183) *מי כמוך אל אלהי הרוחות (184) *מי כמוך שוכן בשמי קדם (185) *מי כמוך שוכן שמי ערץ (186) ==החדש== *הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188) *פתיחה: שעה אלי (190) *פתיחה: אשר נקדש (190) *פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190) *{{ק|י"א קדיש אבא בשיר (190)}} *פתיחה: מקבץ המוני (190) *{{ק|י"א קדיש לקראת מקור חיים (191)}} *יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191) *סלוק: יציאות שבת שתים (192) *אופן: מלאכים ממליכים (192) *אופן: שובב בירחי ראש (192) *זולת: אז מראש הודחתי (193) *מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194) *מי כמוך שומר עמך ישראל (195) *מי כמוך שתים בגבורה (196) ==שבת הגדול== *פתיחה: נדיבי עמים (199) *קדיש: נעלה ברוב אונים (199) *ברכו: שארית תם הטוב (200) *{{ק|י"א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}} *וי"א ברכו: ידי אל תנו (200) *יוצר: אלי צורי וישועתי (200) *יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201) *אופן: לחייך בתורים (204) *אופן: שוקיו עמודי שש (204) *אהבה: לפליטת בן בכור (204) *זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205) *זולת: אלכה לי ואשובה (205) *מי כמוך אל נורא תהלות (206) *מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207) *גאולה: [[יום ליבשה]] (213) *הכרזה: **רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214) **[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214) ==יום ראשון של פסח== *מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218) *ליל הסדר: [[דיינו]] (224) *[[אז רוב ניסים]] (232) *עושה פלא במצרים (232) *קול נתנה (233) *פתיחה: שמחו איתני (233) *פתיחה: אומר לצפון תני (234) *פתיחה: אמרי הגיוני (234) *פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235) *קדיש: אחוה מפלאות (235) *קדיש: אספר נפלאות (235) *ברכו: [[שחי לאל]] (236) *ברכו: שאי עין יחידתי (236) *יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236) *אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239) *זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240) *מי כמוך שוכן עד (241) *{{ק|לאחר עושה פלא: י"א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}} *תפילת טל: **[[אוחילה לאל]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251) **[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251) **[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253) **[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253) **י"א: אמונים החסודים (257) **וי"א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258) ==יום שני של פסח== *מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259) *פתיחה: שירו נאמני (260) *יוצר: [[אדבר מישרים]] (261) *סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262) *אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263) *זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263) ==שביעי של פסח== *מעריב: יה שלח אורו (272) *פתיחה: עברו העברים בים (273) *פתיחה: יעירוני ימי קדם (273) *פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274) *פתיחה: שורש בנו ישי (274) *יוצר: [[אתה הארת]] (275) *אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276) *זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276) *זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277) *מי כמוך שמים נטית (277) ==שמיני של פסח== *מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282) *פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283) *יוצר: [[אופל המוני]] (283) *אופן: כבודו מלאכים מתנים (285) ==שבת הגדול של שבועות== *הכרזה: **רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340) **בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340) ==יום ראשון של שבועות== *מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343) *פתיחה: יום מעמד סיני (346) *פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346) *קדיש: מתוק דבר תורה (347) *ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347) *יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347) *אופן: [[אורחות אראלים]] (348) *זולת: ומשה עלה (349) *תוספת: וקדוש נגלה (349) *מי כמוך אלהי קדם מעונה (350) *אזהרות: **[[אתה הנחלת]] (356) **[[אז שש מאות]] (361) ==יום שני של שבועות== *מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363) *פתיחה: יום מעמד סיני (364) *פתיחה: אמת עלי לספר (364) *קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364) *יוצר: {{ק|י"א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי"א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365) *אופן: בעלותו ההרה (366) *זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366) *אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367) *אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375) *{{ק|וי"א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ"ע}} ==שבעה עשר בתמוז== *קרובות: אגן המזג אז חסר (379) *סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380) *סליחה: אני לבדי נלכדתי (380) *סליחה: אעיר יגוני עם (381) *סליחה: איכה ראש הפסגה (381) *סליחה: היום אמרר בבכי (282) *תחנון: [[שעה נאסר]] (282) *סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383) *סליחה: מדי ימים ימימה (384) *תחנון: יום זה עריצים (384) *סליחה: אעורר בכיי (385) *תחנון: אוספו החצובות (385) *סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386) *חטאנו: אפיקי מים נחלים (386) *חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387) *חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388) ==תשעה באב== *קינה: משאגת כפירים (398) *קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398) *קינה: אנחתי ונאלמתי (399) *קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400) *קרובה: [[זכור איכה]] (401) *קינות: **[[שבת סורו מני]] (403) **[[איכה אצת באפך]] (404) **[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405) **אשמתנו גדלה (406) **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406) **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408) **[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410) **כי אם תועי דרך (411) **[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411) **[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412) **[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413) **[[איכה אהובים נאמנים]] (414) **אמרתי שמעו אמונים (415) **אתמיד בבכיה (416) **משה אמר ברכה (416) **על ארמון כי נוטש (417) **אם יתקע שופר בעיר (417) **באו אדומים (418) **איך אופל בית הלהב (418) **[[שומרון קול תתן]] (419) **איך חרב בכחשי רב (419) **[[אלי ציון]] (420) **[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420) **בכו אחים וגם ספדו (421) **שמם נתיב גלגל (422) *(ציונים:) **לבי למואב הלוא (422) **ילל במרד שאי (423) **ציון הלא תדעי (424) **[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] (425) *נחמות: **אנכי אנכי אנכי מנחם (447) **ובו אנחם (448) **אנכי אנכי הוא מנחמכם (449) **בימים ההם ובעת ההיא (449) **יאמר לשכולה אתיו בניך (451) **תאמץ אוהל ארמונך (451) **אב ינחם בנים בחביון (451) **אהוב נא שערי ציון (452) **תתנחם לרחם ציון (452) **אנא רחם ציון (453) **ויכון עולם על מלאתו (454) ==סליחות ללילי אשמורות== *אתאנו לפתחך (460) *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460) *אדון הביטה (462) *אל תבישנו בתפלתנו (466) *[[אשמנו מכל עם]] (467) *[[אלהינו שבשמים]] (468) *אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470) *[[עשה למען שמך]] (470) *[[עננו אבינו]] (470) *[[כשענית לאברהם]] (471) *[[דעני לעניי]] (471) *[[קול יעקב קורא]] (472) *[[מכניסי רחמים]] (472) *[[מחי ומסי]] (472) *[[מה נפתח ונימא]] (472) *[[הלא אמרית ליך]] (473) *הלא על כי אין אלהי (473) *[[תורתא דמרביא]] (473) *[[מרן דבשמיא]] (473) *מתרצה ברחמים (474) *[[שומר ישראל]] (474) *פתיחות: **[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474) **יה חון עמך (475) **בלבי ורעיוני (475) **אברכה את ה' כל ימי ושני (475) **בלבי וברעיון (476) **שחרים יחידתי (476) **במה יזכה (476) *סליחות: **[[ברכי אצולה]] (476) **ה' שם איום ונורא (478) **אלהי אם מעלתי מעל (478) **ע"ס הברכה: ***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479) ***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא () ***'''ה'''' משנאי רבו () ***'''אלהינו''' אדוני האדונים () ***'''מלך''' אליך אתחנן () ***'''העולם''' אל נעלם () **ע"ס [[תהלים קז ח]]: ***'''יודו''' אליך מיחליך (483) ***'''לה'''' מרום ונישא () ***'''חסדו''' אלהי ירעף () ***'''ונפלאותיו''' אשר פעל () ***'''לבני''' אמוניך הופיעה () ***'''אדם''' אפר יסודו () **ע"ס [[תהלים ג ט]]: ***'''לה'''' אמיץ כח (487) ***'''הישועה''' מני קדם () ***'''על''' אלהים נורא () ***'''עמך''' אלהים ביד מונים () **גדול אדיר הנשגב (491) **ה' אלהי הושיעני (492) **צבאות חילי מגדולי (493) **מעון אדיר מאז ראשון (494) **אבאר שם אדיר (495) **אל אביר השוכני (496) **ע"ס [[תהלים יט טו]]: ***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497) ***'''לרצון''' מיחלים היום () ***'''אמרי''' אלהותך () ***'''פי''' אפתח להללך () ***'''והגיון''' משרתיך () ***'''לבי''' אעורר להגות () ***'''לפניך''' אודה אתודה () ***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה () ***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי () ***'''וגואלי''' אלי אתה () **אליך נשאתי את עיני להאירי (503) **[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504) **אליך אקרא דודי אדום וצח (505) **ע"ס [[ישעיהו לח יט]]: ***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506) ***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי () ***'''הוא''' אחד ומיוחד () ***'''יודך''' אדיר נפלא () ***'''כמוני''' שפל ברך () ***{{ק|[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]]}} () ***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך () ***'''בנים''' אמיץ אונים () ***'''יודיע''' שמו הנשגב () ***'''אל''' אלוה אעתר () ***'''אמתך''' שחקים יעידו () **ע"ס [[תהלים ה ח]]: ***אילי מרומים… '''ואני''' (512) ***'''ברוב''' ארשת שפתי () ***'''חסדך''' אדיר במרום () ***'''אבוא''' אדרוש אל אל () **אוי לי ביום צאתי (518) **אלהים אשא נפשי אליך () **ה' אילפת שמך המפורש () **שמו אחד ומהולל () **שמע נא צעקת עם עני () **ה' אמרי האזינה () **לה' אדונינו יום מיוחד () **כי אקח מועד עולם ועד () **אתפלל אחלה () **שדי שמרה נפשי () **אמנם מקדם אתה גואל () **מלך אקרא בניב רטוב () **הללו לדר נהורא () **אין כמוך גדול בגבורה () **ה' במי ידמוך המושלים () **רומה אלהים והושיענו () *תחנונים: **אלהי קדם מעונה (529) **אל נכספתי אל ביתך () **[[בזכרי על משכבי]] () **אנוש רימה בחייך () **ישמע ה' קול תחנוני () **יום להיטיב תקרא () **[[יצו האל לדל שואל]] () **יוושעון עבדיך () **אביון אשר כפיו () **יצרי ראשית צרי () **להודות באתי () **ממרום קול עובר () **מתי שכל בלי תכל () **שבת משושי ורבו יגוני () **עת שערי רחמים לך נפתחו () **מרעיד פני צורו שיחר () *חטאנו: **אשכולות בטלו ואומללנו (537) **[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] () **אשחה במר שיחי () **אשא בשרי בשיני () **אשובה עדיך משגבי () **אכין קרב וסרעפים () **אבותינו חטאו ואינם () **מנעי יחידה רוע פעלך () **אשא אישון () **אזלו בכליון וחרץ () **מקדם ימים חשבתי () **אליכם אקרא נמהרים () **אויה לי שחטאתי () *וידוי: **אנוש אל צור מעריצך (551) **[[שטר עלי בעדים וקנין]] () **אל יסיתך נפשי () **[[שוממתי ברב יגוני]] () **אני הגבר בזכרי זדוני () **יה נורא ואיום () **את פני מבין צפוני () **[[שוכני בתי חמר]] () **ידום לנוגן חליל (קינה) () **אם יאמר לי קוני () **אומצתי אויילתי () **רוח ובשר צמדו () **יצרי וזדון לבי () **שמעו למלי עם אמוני () **אנוש בינה משפט הארץ () *תפילות לעשי"ת: **אברך את ה' אשר יעצני (563) **[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573) **תפילה לרבי שלמה שרביט (584) **[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595) **[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס"ג]] (602) **וידוי: אברכה את אדוני (607) **בית הלוי (608) *הכרזה של ר"ה: **רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612) **אז בסכות נבוני לחשים (612) ==ראש השנה== *מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615) *פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] () *{{ק|וי"א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי"א [[עת שערי רצון להפתח]]}} *פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה () *פתיחה: [[שמע קולי]] () *פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] () *יוצר: [[מלך אזור גבורה]] () *סלוק: [[מלך עתיק ימים]] () *אופן: [[כבודו אהל כהיום]] () *זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] () *ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה () *ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה () *קרובות לשחרית: **מגן: [[את חיל יום פקודה]] () **מחיה: תאלת זו () **משלש: אבן חוג () **אדרת ממלכה () **אם אשר בצדק () **[[אדירי איומה]] () **סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ () *לפני התקיעות: **יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] () **ביום ב: [[המלך ה']] () **זכור ברית: אדון אשר רוכב () *במוסף: [[אוחילה לאל]] () *מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] () ==צום גדליה== *סליחה: אלצני ביום זה (648) *סליחה: שברה לבי אנחתי (649) *סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651) *תחנון: שעה עליון לעם אביון (651) *חטאנו: אחלה פני אלהי (651) ==ליל יום כיפור== *מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה () *סליחות: **עורי איומתי לראש אשמורת () **כל שנאן ושרף יסלסלוך () **לילה אליך ה' שועתי () **לילה שקד עמך () **לילה אקדמה פניו () **לילה ממעון קדשך () **מעון קדשך עמך אוסף () **מהלל מלכך () **שכם אחד מתי המוני () **תחנון: משול יצר עבוד יוצר () **תחנון: אשר נטה שחקים () **תחנון: שוחרי אל החרדים () **חטאנו: שכנך איויתי לנהור () *פיוטים בסדר הוידוי: **אורחותיכם יישרתי () **אשפוך תחן לשכנה () **ידידים לנגדם שמוך () ==שחרית יום כיפור== ===יוצרות=== *פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] () *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] () *אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] () *זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי () *רשות לחזרת הש"ץ: [[היה עם פיפיות]] () ===קרובות=== *מגן: [[שושן עמק]] () *מחיה: יום מימים () *משלש: צפה בבת תמותה () *אשא דעי () *אין ערוך אליך () *אל שת מאז מעונו () *אשר אימתו בחצי ברקים () *מעשה אלהינו אדיר בויעודו () *מעשה אנוש תחרות רחמיו () *אמרו לאלהים אמת פעלו () *אלוה סליחות אתה () *אבירי לב לטייבך () *המכירים תהלות תעצומיך () *אילי מרום אומרים גדלו () *וקרא אופן לכרוב () *וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו () *סילוק: מי ימלל גבורות חייליך () *קדושה: כבודו אמוניו ינקה (692) ===סליחות=== *פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692) *שחר מפלט לי אחישה (693) *[[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694) *[[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695) *[[היום מלכי מקדם]] (696) *מעוני אלהי קדם בך בטחתי (696) *תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697) *אז דברת בחזון (697) *בקר ייחד שמך עמך () *תחנון: [[שחר קמתי להודות]] () *סליחה: אדון לאב המון () *תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך () *תחנון: חנות אתכם יחזה () *תחנון: אלהי עוז היה מעוז () *אלהים אתה צוית דרשוני () *תחנון: לטהר אתכם יזה () *אליכם אישים אדבר דברי () *תחנון: ידי דלים ונחשלים () *ה' נסי ומחסי () *תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש () *אז בהר המור () *תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת () *חיים אשאלה ממך לי מלכי () *אשא עיני אל ה' בתחנוני () *יערבו לפניך תהלות ושבחות () *תחנון: יערב חין ערכנו () *תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון () *חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי () *[[אופל אלמנה תאיר]] () *בסדר הוידוי: **תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] () **[[אעשה למען שמי]] () ==מוסף ליום כיפור== ===קרובות=== *מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726) *מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727) *משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728) *[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729) *[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729) *[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730) *{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}} *סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731) ===סדר עבודה=== *[[אוחילה לאל]] (732) *עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732) *תפילת כ"ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740) *מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740) *[[בהיות ארון הבית על כנו]] (741) ===סליחות=== *פתיחה: תען לשוני אמרתך (742) *פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742) *[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742) *אתיו אמונים בפחד (743) *ישראל חלו פני אל (744) *אהרן ישר (745) *[[יה למתי צפנת]] (746) *אמרה גולה וסורה (747) *תחנון: יוספים שנית לעמוד (748) *הודו אדיר נורא (748) *תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749) *את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749) *תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750) *השמים אישש (750) *תחנון: ישני חברון מערת (751) *[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752) *תחנון: שארית בר וכל נשבר (753) *אל הקדש פנימה (753) *תחנון: יום זה למרום שאו (754) *בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754) *תחנון: חסדך בל תמש (755) *היום אתנה לפניכם (755) *חטאנו: אשא לבבי בכפים (756) *חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757) *ע"ס הוידוי: **תוכחה: אדם איך ינקה (758) **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759) **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759) **אלוה הסליחות אזון שיחות (761) ==מנחה ליום כיפור== ===קרובות=== *מגן: אחר עצם היום () *מחיה: מעת תחן גש () *משלש: אתן תהלות למלך () *המכירים אומצך () *אראלי איום () *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] () *אין כמוך אדיר בשמי מעוני () ===סליחות=== *פתיחה: דלתי שמי שחק () *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] () *ה' שמעה תפילת המנחה () *מנחת מרחשת ארשת שפתי () *תחנון: מערכות ישראל בשירה () *אשלש תפילות () *תחנון: ידידיך מאמש () *אנשי לבב עוצו () *תחנון: שדי הזכרתני () *תחנון: קראתי מצרה () *חיים מול ישראל () *אנא שא נא לעוון מייחליך () *חטאנו: אומללנו בנפש יקושה () *חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא () *ע"ס הוידוי: **תוכחה: אדם אם יבוא () **אצתי יום כיפור () ==נעילה== *מגן: [[אב ידעך]] () *מחיה: הנקרא לאב () *משלש: טבע זיו () *מערב ועד ערב () *שערי ארמון () *אבן מעמסה () *סליחות: **מלפניך משפטינו יצא () **ממרום הבט נא עמך () **מגדל עוז שם ה' () **תחנון: אליך שבו ופשע עזבו () **איומה עד מתי תשבי עגומה () **איום ונורא שכלל מהרה () **תחנון: [[עב קל ממרומך]] () **תחנון: בנשף קידמתי () **אלהים אליך באו מיחליך () ==יום ראשון של סוכות== *מעריב: אתלונן בצל מחורב () *פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי () *פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם () *פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם () *קדיש: אמת אתה אדוני האדונים () *קדיש: שדי אשר יקשיב () *ברכו: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]] () *יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] () *אופן: [[אאמיר אותך סלה]] () *זולת: [[אנא הושיעה נא]] () *מי כמוך שבעה עמודי הוד () ==יום שני של סוכות== *מעריב: [[אוחזי בידם ארבעה מינים]] () *יוצר: אכוף ואיכף () *זולת: אמונת עתי הקץ () ==הושענות== *[[למען אמיתך]] () *[[אל למושעות]] () *[[אדם ובהמה]] () *[[אדון המושיע]] () *[[אערוך שועי]] () *[[אבן שתיה]] () *[[למען איתן]] נזרק בלהב אש () *אנא אזון () *[[כהושעת אלים]] () *[[למען תמים בדורותיו]] () *[[אל נא תעינו כשה אובד]] () *[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] () *[[אז כעיני עבדים]] () *[[אומן ישעך בא]] () ==שמיני עצרת== *מעריב: זה יום אשש () *פתיחה: דופק פתחי ישינה () *פתיחה: אלהי שוב פקוד () *ברכו: ישירון כל בני איתן () *ברכו: אם לבבי בעצתו () *יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] () *אופן: אמרו לאל תודה () *זולת: [[אמונים אשר נאספו]] () *מי כמוך שמים כוננת בתבונה () ==מוסף== *[[אף ברי אותת]] () *יטריח לפלג () *אפיק מען מעוטר () *אקשטה כסל וקרב () *יפתח ארץ לישע () *איום זכור נא לשואלי מטר () ==שמחת תורה== *מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] () *פתיחה: אקרא בצר רוחי () *ברכו: אל לך עוז ועטרת () *פיוטים: *חתן תורה משחתיך () *אצילי קום קרא () *{{ק|וי"א אל לחתני וי"א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}} *ארבעה כלילין () *לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] () *חזקו ואמצו כושלי ברכים () *לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה () *לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה () *פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל () *ויעל משה () *אשריכם ישראל שבכם בחר אל () *קול יאמר אני ארעה צאני () *אשריך ישראל מי כמוך () *הנא יום בא () *שמחו אהובים () *אל בנה מקדשך () *יום אדיר () *הנחילנו אדון () *הודו לו אדיר () *רוצו רוצו () *אמוני מערכה () *אום נאוה () *וקווי וקווי () ==שבת בראשית== *פתיחה: במבטא הכול () *פתיחה: אשורר הילולים () *יוצר: אהלל לנוטה () *בראשית ארק ודוק () *אומרים קדוש קדוש () *זולת: אדם הראשון אלהים ברא () *מי כמוך אדיר שליט ונעלם () *מי כמוך שמים נטית בגבורה () ==סדר מילה== *פתיחה: ילד אשר יולד (879) *פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879) *ירושת נחלה (880) *יחי הילד לאביו ולאמו (880) *יהי שלום בחילינו (880) *משוש וגילה מעם נורא עלילה (880) ==סדר אירוסין== *ארוסים מתארסים () ==סדר נישואין== *לחתן: פאר חתני () *לחתן: ממעונו אור זורח () *לכלה: מצא אשה מצא טוב () *לכלה: לקראת פני חתן () *לכלה: שמור חתן וכלה () *יה שוכן בשמי ערץ () *ישמח חתן עם כלה () *אדיר הוא אלהינו () *אלהיכם יאדירכם () ==שבת חתן== *פתיחה: לחתני מחמד עיני (888) *פתיחה: את חתני צור קונהו (888) *קדיש: [[אגדלך]] (888) *קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889) *קדיש: לקראת מקור חיי (889) *קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889) *קדיש: אבוא בשיר ערב (889) *ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889) *ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889) *יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890) *סלוק: אל אשר לו הגדולה (891) *אופן: קול ששון וקול שמחה (893) *זולת: [[אז בהיות כלה]] (893) *מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894) *מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896) *פיוט לחתן: אל לחתני זה (897) *רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897) *פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897) *פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898) soi8tzb0bt7syi55yhe427vz6sq8uui 3011610 3011609 2026-05-08T05:05:09Z מו יו הו 37729 /* סדר אירוסין */ 3011610 wikitext text/x-wiki {{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ"ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}} ==שבת== *ברוך שאמר בסימן א"ב (58) *להוצאת ס"ת: אלהי האלהים הושיעה נא (64) *להוצאת ס"ת: מי כמוך אומר ומקים (64) *[[יגדל]] (69) *[[אדון עולם]] (70) *[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70) *זמר להבדלה: בשיר אענה (80) ==שבת ראש חודש== *פתיחה: איומה לגוף ירדה (86) *פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87) *פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87) *יוצר: אהלל למאיר (87) *יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88) *אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89) *זולת: אמת אומנתי (90) *מי כמוך אומר ומקים (90) *מי כמוך בדברו גוזר (91) ==שבת חנוכה== *פתיחה: בנר חנוכה אודך (102) *{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}} *פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102) *קדיש: ישעך יזכירו (102) *יוצר: איום מבראשית (103) *אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104) *זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104) *[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105) *מי כמוך שמים כוננת (106) ==עשרה בטבת== *קרובות: את שמועתנו מי האמין (110) *סליחה: אויל יעץ (112) *סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112) *סליחה: אזכור ואאנח (113) *סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113) *סליחה: חיים שאלתי (114) *סליחה: אפסו אמונים (115) *סליחה: איך נמכרו בנים (115) *סליחה: איך נפלה (116) *תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116) *{{ק|י"א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}} *תחנון: אלוה מכין תבל (117) *תחנון: לדוברת יחודך (117) *חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118) *חטאנו: תשובי עשה אלי (118) *וידוי: או"א איך ארמון היכלך (119) ==שקלים== *הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123) *פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125) *פתיחה: ממחצית שקל (125) *פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125) *יוצר: אשא דעי (125) *יוצר: אורח חיים לצדיק (126) *אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127) *אופן: אחזו אחזו אלים (128) *אופן: מלאכים ממליכים (128) *זולת: אקומה ולב אבינה (128) *זולת: אדברה בצר רוחי (129) *מי כמוך שמים נטית כיריעה (130) *מי כמוך אל אלהי הצבאות (130) *מי כמוך אופני מעוני (132) ==זכור== *הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134) *פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135) *פתיחה: יום בהמן (136) *פתיחה: יום בשם יאיר (136) *{{ק|י"א ברכו ידידי אל (136)}} *יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136) *אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137) *אופן: יוצר הכל הקדים (138) *זולת: אלו שלש מצוות (139) *זולת: את ה' דרשתי (139) *מי כמוך: [[מי כמוך (ריה"ל)|אדון חסדך]] (140) ==צום אסתר== *קרובות: ומרדכי ידע (147) *סליחה: אחות פתשגן (150) *סליחה: את פניך ה' בבקשי (151) *סליחה: אגגי בקש (151) *תחנון: יהירים קמו (152) *תחנון: יום רכב (152) *סליחה: אגגי אז כעמד (153) *סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154) *תחנון: מזנב אז בראשית בא (154) *תחנון: ארבה גזם וילק (155) *סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155) *תחנון: שועלים מחבלים (156) *סליחה: אגגי שקד (157) *סליחה: איש צר ואויב (158) *תחנון: אז בגלותי (159) *סליחה: אתה אלהים מתנשא (159) *תחנון: המן נלחץ (160) *סליחה: אגגי אשר חשב (160) *תחנון: יום דלה ונאנחה (161) *סליחה: חיים אשאלה ממך (161) *חטאנו: ה' מה רבו צרי (162) ==פורים== *אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170) *קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171) *בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173) *שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173) *עושה שלום: אז בקומם עלי (175) *פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176) *פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177) ==פרה== *הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177) *פתיחה: שחרית אקדמה (179) *פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179) *פתיחה: אשרו המוני (180) *{{ק|וי"א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}} *ברכו: ישורון צא (180) *יוצר: אקרא יומם (181) *אופן: אומרים קדוש (182) *אופן: ישעך יכתירו (182) *אופן: מחנות עליונים (182) *זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183) *מי כמוך אל אלהי הרוחות (184) *מי כמוך שוכן בשמי קדם (185) *מי כמוך שוכן שמי ערץ (186) ==החדש== *הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188) *פתיחה: שעה אלי (190) *פתיחה: אשר נקדש (190) *פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190) *{{ק|י"א קדיש אבא בשיר (190)}} *פתיחה: מקבץ המוני (190) *{{ק|י"א קדיש לקראת מקור חיים (191)}} *יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191) *סלוק: יציאות שבת שתים (192) *אופן: מלאכים ממליכים (192) *אופן: שובב בירחי ראש (192) *זולת: אז מראש הודחתי (193) *מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194) *מי כמוך שומר עמך ישראל (195) *מי כמוך שתים בגבורה (196) ==שבת הגדול== *פתיחה: נדיבי עמים (199) *קדיש: נעלה ברוב אונים (199) *ברכו: שארית תם הטוב (200) *{{ק|י"א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}} *וי"א ברכו: ידי אל תנו (200) *יוצר: אלי צורי וישועתי (200) *יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201) *אופן: לחייך בתורים (204) *אופן: שוקיו עמודי שש (204) *אהבה: לפליטת בן בכור (204) *זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205) *זולת: אלכה לי ואשובה (205) *מי כמוך אל נורא תהלות (206) *מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207) *גאולה: [[יום ליבשה]] (213) *הכרזה: **רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214) **[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214) ==יום ראשון של פסח== *מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218) *ליל הסדר: [[דיינו]] (224) *[[אז רוב ניסים]] (232) *עושה פלא במצרים (232) *קול נתנה (233) *פתיחה: שמחו איתני (233) *פתיחה: אומר לצפון תני (234) *פתיחה: אמרי הגיוני (234) *פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235) *קדיש: אחוה מפלאות (235) *קדיש: אספר נפלאות (235) *ברכו: [[שחי לאל]] (236) *ברכו: שאי עין יחידתי (236) *יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236) *אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239) *זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240) *מי כמוך שוכן עד (241) *{{ק|לאחר עושה פלא: י"א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}} *תפילת טל: **[[אוחילה לאל]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251) **[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251) **[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253) **[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253) **י"א: אמונים החסודים (257) **וי"א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258) ==יום שני של פסח== *מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259) *פתיחה: שירו נאמני (260) *יוצר: [[אדבר מישרים]] (261) *סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262) *אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263) *זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263) ==שביעי של פסח== *מעריב: יה שלח אורו (272) *פתיחה: עברו העברים בים (273) *פתיחה: יעירוני ימי קדם (273) *פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274) *פתיחה: שורש בנו ישי (274) *יוצר: [[אתה הארת]] (275) *אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276) *זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276) *זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277) *מי כמוך שמים נטית (277) ==שמיני של פסח== *מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282) *פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283) *יוצר: [[אופל המוני]] (283) *אופן: כבודו מלאכים מתנים (285) ==שבת הגדול של שבועות== *הכרזה: **רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340) **בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340) ==יום ראשון של שבועות== *מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343) *פתיחה: יום מעמד סיני (346) *פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346) *קדיש: מתוק דבר תורה (347) *ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347) *יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347) *אופן: [[אורחות אראלים]] (348) *זולת: ומשה עלה (349) *תוספת: וקדוש נגלה (349) *מי כמוך אלהי קדם מעונה (350) *אזהרות: **[[אתה הנחלת]] (356) **[[אז שש מאות]] (361) ==יום שני של שבועות== *מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363) *פתיחה: יום מעמד סיני (364) *פתיחה: אמת עלי לספר (364) *קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364) *יוצר: {{ק|י"א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי"א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365) *אופן: בעלותו ההרה (366) *זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366) *אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367) *אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375) *{{ק|וי"א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ"ע}} ==שבעה עשר בתמוז== *קרובות: אגן המזג אז חסר (379) *סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380) *סליחה: אני לבדי נלכדתי (380) *סליחה: אעיר יגוני עם (381) *סליחה: איכה ראש הפסגה (381) *סליחה: היום אמרר בבכי (282) *תחנון: [[שעה נאסר]] (282) *סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383) *סליחה: מדי ימים ימימה (384) *תחנון: יום זה עריצים (384) *סליחה: אעורר בכיי (385) *תחנון: אוספו החצובות (385) *סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386) *חטאנו: אפיקי מים נחלים (386) *חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387) *חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388) ==תשעה באב== *קינה: משאגת כפירים (398) *קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398) *קינה: אנחתי ונאלמתי (399) *קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400) *קרובה: [[זכור איכה]] (401) *קינות: **[[שבת סורו מני]] (403) **[[איכה אצת באפך]] (404) **[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405) **אשמתנו גדלה (406) **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406) **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408) **[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410) **כי אם תועי דרך (411) **[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411) **[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412) **[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413) **[[איכה אהובים נאמנים]] (414) **אמרתי שמעו אמונים (415) **אתמיד בבכיה (416) **משה אמר ברכה (416) **על ארמון כי נוטש (417) **אם יתקע שופר בעיר (417) **באו אדומים (418) **איך אופל בית הלהב (418) **[[שומרון קול תתן]] (419) **איך חרב בכחשי רב (419) **[[אלי ציון]] (420) **[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420) **בכו אחים וגם ספדו (421) **שמם נתיב גלגל (422) *(ציונים:) **לבי למואב הלוא (422) **ילל במרד שאי (423) **ציון הלא תדעי (424) **[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] (425) *נחמות: **אנכי אנכי אנכי מנחם (447) **ובו אנחם (448) **אנכי אנכי הוא מנחמכם (449) **בימים ההם ובעת ההיא (449) **יאמר לשכולה אתיו בניך (451) **תאמץ אוהל ארמונך (451) **אב ינחם בנים בחביון (451) **אהוב נא שערי ציון (452) **תתנחם לרחם ציון (452) **אנא רחם ציון (453) **ויכון עולם על מלאתו (454) ==סליחות ללילי אשמורות== *אתאנו לפתחך (460) *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460) *אדון הביטה (462) *אל תבישנו בתפלתנו (466) *[[אשמנו מכל עם]] (467) *[[אלהינו שבשמים]] (468) *אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470) *[[עשה למען שמך]] (470) *[[עננו אבינו]] (470) *[[כשענית לאברהם]] (471) *[[דעני לעניי]] (471) *[[קול יעקב קורא]] (472) *[[מכניסי רחמים]] (472) *[[מחי ומסי]] (472) *[[מה נפתח ונימא]] (472) *[[הלא אמרית ליך]] (473) *הלא על כי אין אלהי (473) *[[תורתא דמרביא]] (473) *[[מרן דבשמיא]] (473) *מתרצה ברחמים (474) *[[שומר ישראל]] (474) *פתיחות: **[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474) **יה חון עמך (475) **בלבי ורעיוני (475) **אברכה את ה' כל ימי ושני (475) **בלבי וברעיון (476) **שחרים יחידתי (476) **במה יזכה (476) *סליחות: **[[ברכי אצולה]] (476) **ה' שם איום ונורא (478) **אלהי אם מעלתי מעל (478) **ע"ס הברכה: ***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479) ***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא () ***'''ה'''' משנאי רבו () ***'''אלהינו''' אדוני האדונים () ***'''מלך''' אליך אתחנן () ***'''העולם''' אל נעלם () **ע"ס [[תהלים קז ח]]: ***'''יודו''' אליך מיחליך (483) ***'''לה'''' מרום ונישא () ***'''חסדו''' אלהי ירעף () ***'''ונפלאותיו''' אשר פעל () ***'''לבני''' אמוניך הופיעה () ***'''אדם''' אפר יסודו () **ע"ס [[תהלים ג ט]]: ***'''לה'''' אמיץ כח (487) ***'''הישועה''' מני קדם () ***'''על''' אלהים נורא () ***'''עמך''' אלהים ביד מונים () **גדול אדיר הנשגב (491) **ה' אלהי הושיעני (492) **צבאות חילי מגדולי (493) **מעון אדיר מאז ראשון (494) **אבאר שם אדיר (495) **אל אביר השוכני (496) **ע"ס [[תהלים יט טו]]: ***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497) ***'''לרצון''' מיחלים היום () ***'''אמרי''' אלהותך () ***'''פי''' אפתח להללך () ***'''והגיון''' משרתיך () ***'''לבי''' אעורר להגות () ***'''לפניך''' אודה אתודה () ***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה () ***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי () ***'''וגואלי''' אלי אתה () **אליך נשאתי את עיני להאירי (503) **[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504) **אליך אקרא דודי אדום וצח (505) **ע"ס [[ישעיהו לח יט]]: ***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506) ***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי () ***'''הוא''' אחד ומיוחד () ***'''יודך''' אדיר נפלא () ***'''כמוני''' שפל ברך () ***{{ק|[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]]}} () ***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך () ***'''בנים''' אמיץ אונים () ***'''יודיע''' שמו הנשגב () ***'''אל''' אלוה אעתר () ***'''אמתך''' שחקים יעידו () **ע"ס [[תהלים ה ח]]: ***אילי מרומים… '''ואני''' (512) ***'''ברוב''' ארשת שפתי () ***'''חסדך''' אדיר במרום () ***'''אבוא''' אדרוש אל אל () **אוי לי ביום צאתי (518) **אלהים אשא נפשי אליך () **ה' אילפת שמך המפורש () **שמו אחד ומהולל () **שמע נא צעקת עם עני () **ה' אמרי האזינה () **לה' אדונינו יום מיוחד () **כי אקח מועד עולם ועד () **אתפלל אחלה () **שדי שמרה נפשי () **אמנם מקדם אתה גואל () **מלך אקרא בניב רטוב () **הללו לדר נהורא () **אין כמוך גדול בגבורה () **ה' במי ידמוך המושלים () **רומה אלהים והושיענו () *תחנונים: **אלהי קדם מעונה (529) **אל נכספתי אל ביתך () **[[בזכרי על משכבי]] () **אנוש רימה בחייך () **ישמע ה' קול תחנוני () **יום להיטיב תקרא () **[[יצו האל לדל שואל]] () **יוושעון עבדיך () **אביון אשר כפיו () **יצרי ראשית צרי () **להודות באתי () **ממרום קול עובר () **מתי שכל בלי תכל () **שבת משושי ורבו יגוני () **עת שערי רחמים לך נפתחו () **מרעיד פני צורו שיחר () *חטאנו: **אשכולות בטלו ואומללנו (537) **[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] () **אשחה במר שיחי () **אשא בשרי בשיני () **אשובה עדיך משגבי () **אכין קרב וסרעפים () **אבותינו חטאו ואינם () **מנעי יחידה רוע פעלך () **אשא אישון () **אזלו בכליון וחרץ () **מקדם ימים חשבתי () **אליכם אקרא נמהרים () **אויה לי שחטאתי () *וידוי: **אנוש אל צור מעריצך (551) **[[שטר עלי בעדים וקנין]] () **אל יסיתך נפשי () **[[שוממתי ברב יגוני]] () **אני הגבר בזכרי זדוני () **יה נורא ואיום () **את פני מבין צפוני () **[[שוכני בתי חמר]] () **ידום לנוגן חליל (קינה) () **אם יאמר לי קוני () **אומצתי אויילתי () **רוח ובשר צמדו () **יצרי וזדון לבי () **שמעו למלי עם אמוני () **אנוש בינה משפט הארץ () *תפילות לעשי"ת: **אברך את ה' אשר יעצני (563) **[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573) **תפילה לרבי שלמה שרביט (584) **[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595) **[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס"ג]] (602) **וידוי: אברכה את אדוני (607) **בית הלוי (608) *הכרזה של ר"ה: **רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612) **אז בסכות נבוני לחשים (612) ==ראש השנה== *מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615) *פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] () *{{ק|וי"א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי"א [[עת שערי רצון להפתח]]}} *פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה () *פתיחה: [[שמע קולי]] () *פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] () *יוצר: [[מלך אזור גבורה]] () *סלוק: [[מלך עתיק ימים]] () *אופן: [[כבודו אהל כהיום]] () *זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] () *ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה () *ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה () *קרובות לשחרית: **מגן: [[את חיל יום פקודה]] () **מחיה: תאלת זו () **משלש: אבן חוג () **אדרת ממלכה () **אם אשר בצדק () **[[אדירי איומה]] () **סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ () *לפני התקיעות: **יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] () **ביום ב: [[המלך ה']] () **זכור ברית: אדון אשר רוכב () *במוסף: [[אוחילה לאל]] () *מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] () ==צום גדליה== *סליחה: אלצני ביום זה (648) *סליחה: שברה לבי אנחתי (649) *סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651) *תחנון: שעה עליון לעם אביון (651) *חטאנו: אחלה פני אלהי (651) ==ליל יום כיפור== *מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה () *סליחות: **עורי איומתי לראש אשמורת () **כל שנאן ושרף יסלסלוך () **לילה אליך ה' שועתי () **לילה שקד עמך () **לילה אקדמה פניו () **לילה ממעון קדשך () **מעון קדשך עמך אוסף () **מהלל מלכך () **שכם אחד מתי המוני () **תחנון: משול יצר עבוד יוצר () **תחנון: אשר נטה שחקים () **תחנון: שוחרי אל החרדים () **חטאנו: שכנך איויתי לנהור () *פיוטים בסדר הוידוי: **אורחותיכם יישרתי () **אשפוך תחן לשכנה () **ידידים לנגדם שמוך () ==שחרית יום כיפור== ===יוצרות=== *פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] () *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] () *אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] () *זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי () *רשות לחזרת הש"ץ: [[היה עם פיפיות]] () ===קרובות=== *מגן: [[שושן עמק]] () *מחיה: יום מימים () *משלש: צפה בבת תמותה () *אשא דעי () *אין ערוך אליך () *אל שת מאז מעונו () *אשר אימתו בחצי ברקים () *מעשה אלהינו אדיר בויעודו () *מעשה אנוש תחרות רחמיו () *אמרו לאלהים אמת פעלו () *אלוה סליחות אתה () *אבירי לב לטייבך () *המכירים תהלות תעצומיך () *אילי מרום אומרים גדלו () *וקרא אופן לכרוב () *וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו () *סילוק: מי ימלל גבורות חייליך () *קדושה: כבודו אמוניו ינקה (692) ===סליחות=== *פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692) *שחר מפלט לי אחישה (693) *[[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694) *[[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695) *[[היום מלכי מקדם]] (696) *מעוני אלהי קדם בך בטחתי (696) *תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697) *אז דברת בחזון (697) *בקר ייחד שמך עמך () *תחנון: [[שחר קמתי להודות]] () *סליחה: אדון לאב המון () *תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך () *תחנון: חנות אתכם יחזה () *תחנון: אלהי עוז היה מעוז () *אלהים אתה צוית דרשוני () *תחנון: לטהר אתכם יזה () *אליכם אישים אדבר דברי () *תחנון: ידי דלים ונחשלים () *ה' נסי ומחסי () *תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש () *אז בהר המור () *תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת () *חיים אשאלה ממך לי מלכי () *אשא עיני אל ה' בתחנוני () *יערבו לפניך תהלות ושבחות () *תחנון: יערב חין ערכנו () *תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון () *חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי () *[[אופל אלמנה תאיר]] () *בסדר הוידוי: **תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] () **[[אעשה למען שמי]] () ==מוסף ליום כיפור== ===קרובות=== *מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726) *מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727) *משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728) *[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729) *[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729) *[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730) *{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}} *סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731) ===סדר עבודה=== *[[אוחילה לאל]] (732) *עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732) *תפילת כ"ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740) *מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740) *[[בהיות ארון הבית על כנו]] (741) ===סליחות=== *פתיחה: תען לשוני אמרתך (742) *פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742) *[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742) *אתיו אמונים בפחד (743) *ישראל חלו פני אל (744) *אהרן ישר (745) *[[יה למתי צפנת]] (746) *אמרה גולה וסורה (747) *תחנון: יוספים שנית לעמוד (748) *הודו אדיר נורא (748) *תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749) *את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749) *תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750) *השמים אישש (750) *תחנון: ישני חברון מערת (751) *[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752) *תחנון: שארית בר וכל נשבר (753) *אל הקדש פנימה (753) *תחנון: יום זה למרום שאו (754) *בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754) *תחנון: חסדך בל תמש (755) *היום אתנה לפניכם (755) *חטאנו: אשא לבבי בכפים (756) *חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757) *ע"ס הוידוי: **תוכחה: אדם איך ינקה (758) **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759) **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759) **אלוה הסליחות אזון שיחות (761) ==מנחה ליום כיפור== ===קרובות=== *מגן: אחר עצם היום () *מחיה: מעת תחן גש () *משלש: אתן תהלות למלך () *המכירים אומצך () *אראלי איום () *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] () *אין כמוך אדיר בשמי מעוני () ===סליחות=== *פתיחה: דלתי שמי שחק () *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] () *ה' שמעה תפילת המנחה () *מנחת מרחשת ארשת שפתי () *תחנון: מערכות ישראל בשירה () *אשלש תפילות () *תחנון: ידידיך מאמש () *אנשי לבב עוצו () *תחנון: שדי הזכרתני () *תחנון: קראתי מצרה () *חיים מול ישראל () *אנא שא נא לעוון מייחליך () *חטאנו: אומללנו בנפש יקושה () *חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא () *ע"ס הוידוי: **תוכחה: אדם אם יבוא () **אצתי יום כיפור () ==נעילה== *מגן: [[אב ידעך]] () *מחיה: הנקרא לאב () *משלש: טבע זיו () *מערב ועד ערב () *שערי ארמון () *אבן מעמסה () *סליחות: **מלפניך משפטינו יצא () **ממרום הבט נא עמך () **מגדל עוז שם ה' () **תחנון: אליך שבו ופשע עזבו () **איומה עד מתי תשבי עגומה () **איום ונורא שכלל מהרה () **תחנון: [[עב קל ממרומך]] () **תחנון: בנשף קידמתי () **אלהים אליך באו מיחליך () ==יום ראשון של סוכות== *מעריב: אתלונן בצל מחורב () *פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי () *פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם () *פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם () *קדיש: אמת אתה אדוני האדונים () *קדיש: שדי אשר יקשיב () *ברכו: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]] () *יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] () *אופן: [[אאמיר אותך סלה]] () *זולת: [[אנא הושיעה נא]] () *מי כמוך שבעה עמודי הוד () ==יום שני של סוכות== *מעריב: [[אוחזי בידם ארבעה מינים]] () *יוצר: אכוף ואיכף () *זולת: אמונת עתי הקץ () ==הושענות== *[[למען אמיתך]] () *[[אל למושעות]] () *[[אדם ובהמה]] () *[[אדון המושיע]] () *[[אערוך שועי]] () *[[אבן שתיה]] () *[[למען איתן]] נזרק בלהב אש () *אנא אזון () *[[כהושעת אלים]] () *[[למען תמים בדורותיו]] () *[[אל נא תעינו כשה אובד]] () *[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] () *[[אז כעיני עבדים]] () *[[אומן ישעך בא]] () ==שמיני עצרת== *מעריב: זה יום אשש () *פתיחה: דופק פתחי ישינה () *פתיחה: אלהי שוב פקוד () *ברכו: ישירון כל בני איתן () *ברכו: אם לבבי בעצתו () *יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] () *אופן: אמרו לאל תודה () *זולת: [[אמונים אשר נאספו]] () *מי כמוך שמים כוננת בתבונה () ==מוסף== *[[אף ברי אותת]] () *יטריח לפלג () *אפיק מען מעוטר () *אקשטה כסל וקרב () *יפתח ארץ לישע () *איום זכור נא לשואלי מטר () ==שמחת תורה== *מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] () *פתיחה: אקרא בצר רוחי () *ברכו: אל לך עוז ועטרת () *פיוטים: *חתן תורה משחתיך () *אצילי קום קרא () *{{ק|וי"א אל לחתני וי"א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}} *ארבעה כלילין () *לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] () *חזקו ואמצו כושלי ברכים () *לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה () *לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה () *פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל () *ויעל משה () *אשריכם ישראל שבכם בחר אל () *קול יאמר אני ארעה צאני () *אשריך ישראל מי כמוך () *הנא יום בא () *שמחו אהובים () *אל בנה מקדשך () *יום אדיר () *הנחילנו אדון () *הודו לו אדיר () *רוצו רוצו () *אמוני מערכה () *אום נאוה () *וקווי וקווי () ==שבת בראשית== *פתיחה: במבטא הכול () *פתיחה: אשורר הילולים () *יוצר: אהלל לנוטה () *בראשית ארק ודוק () *אומרים קדוש קדוש () *זולת: אדם הראשון אלהים ברא () *מי כמוך אדיר שליט ונעלם () *מי כמוך שמים נטית בגבורה () ==סדר מילה== *פתיחה: ילד אשר יולד (879) *פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879) *ירושת נחלה (880) *יחי הילד לאביו ולאמו (880) *יהי שלום בחילינו (880) *משוש וגילה מעם נורא עלילה (880) ==סדר אירוסין== *ארוסים מתארסים (883) ==סדר נישואין== *לחתן: פאר חתני () *לחתן: ממעונו אור זורח () *לכלה: מצא אשה מצא טוב () *לכלה: לקראת פני חתן () *לכלה: שמור חתן וכלה () *יה שוכן בשמי ערץ () *ישמח חתן עם כלה () *אדיר הוא אלהינו () *אלהיכם יאדירכם () ==שבת חתן== *פתיחה: לחתני מחמד עיני (888) *פתיחה: את חתני צור קונהו (888) *קדיש: [[אגדלך]] (888) *קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889) *קדיש: לקראת מקור חיי (889) *קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889) *קדיש: אבוא בשיר ערב (889) *ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889) *ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889) *יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890) *סלוק: אל אשר לו הגדולה (891) *אופן: קול ששון וקול שמחה (893) *זולת: [[אז בהיות כלה]] (893) *מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894) *מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896) *פיוט לחתן: אל לחתני זה (897) *רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897) *פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897) *פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898) 0l1hap2pr71b5mj2rr1h5bo2p63fi79 3011611 3011610 2026-05-08T05:06:16Z מו יו הו 37729 /* סדר נישואין */ 3011611 wikitext text/x-wiki {{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ"ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}} ==שבת== *ברוך שאמר בסימן א"ב (58) *להוצאת ס"ת: אלהי האלהים הושיעה נא (64) *להוצאת ס"ת: מי כמוך אומר ומקים (64) *[[יגדל]] (69) *[[אדון עולם]] (70) *[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70) *זמר להבדלה: בשיר אענה (80) ==שבת ראש חודש== *פתיחה: איומה לגוף ירדה (86) *פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87) *פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87) *יוצר: אהלל למאיר (87) *יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88) *אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89) *זולת: אמת אומנתי (90) *מי כמוך אומר ומקים (90) *מי כמוך בדברו גוזר (91) ==שבת חנוכה== *פתיחה: בנר חנוכה אודך (102) *{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}} *פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102) *קדיש: ישעך יזכירו (102) *יוצר: איום מבראשית (103) *אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104) *זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104) *[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105) *מי כמוך שמים כוננת (106) ==עשרה בטבת== *קרובות: את שמועתנו מי האמין (110) *סליחה: אויל יעץ (112) *סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112) *סליחה: אזכור ואאנח (113) *סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113) *סליחה: חיים שאלתי (114) *סליחה: אפסו אמונים (115) *סליחה: איך נמכרו בנים (115) *סליחה: איך נפלה (116) *תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116) *{{ק|י"א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}} *תחנון: אלוה מכין תבל (117) *תחנון: לדוברת יחודך (117) *חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118) *חטאנו: תשובי עשה אלי (118) *וידוי: או"א איך ארמון היכלך (119) ==שקלים== *הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123) *פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125) *פתיחה: ממחצית שקל (125) *פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125) *יוצר: אשא דעי (125) *יוצר: אורח חיים לצדיק (126) *אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127) *אופן: אחזו אחזו אלים (128) *אופן: מלאכים ממליכים (128) *זולת: אקומה ולב אבינה (128) *זולת: אדברה בצר רוחי (129) *מי כמוך שמים נטית כיריעה (130) *מי כמוך אל אלהי הצבאות (130) *מי כמוך אופני מעוני (132) ==זכור== *הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134) *פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135) *פתיחה: יום בהמן (136) *פתיחה: יום בשם יאיר (136) *{{ק|י"א ברכו ידידי אל (136)}} *יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136) *אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137) *אופן: יוצר הכל הקדים (138) *זולת: אלו שלש מצוות (139) *זולת: את ה' דרשתי (139) *מי כמוך: [[מי כמוך (ריה"ל)|אדון חסדך]] (140) ==צום אסתר== *קרובות: ומרדכי ידע (147) *סליחה: אחות פתשגן (150) *סליחה: את פניך ה' בבקשי (151) *סליחה: אגגי בקש (151) *תחנון: יהירים קמו (152) *תחנון: יום רכב (152) *סליחה: אגגי אז כעמד (153) *סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154) *תחנון: מזנב אז בראשית בא (154) *תחנון: ארבה גזם וילק (155) *סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155) *תחנון: שועלים מחבלים (156) *סליחה: אגגי שקד (157) *סליחה: איש צר ואויב (158) *תחנון: אז בגלותי (159) *סליחה: אתה אלהים מתנשא (159) *תחנון: המן נלחץ (160) *סליחה: אגגי אשר חשב (160) *תחנון: יום דלה ונאנחה (161) *סליחה: חיים אשאלה ממך (161) *חטאנו: ה' מה רבו צרי (162) ==פורים== *אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170) *קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171) *בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173) *שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173) *עושה שלום: אז בקומם עלי (175) *פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176) *פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177) ==פרה== *הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177) *פתיחה: שחרית אקדמה (179) *פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179) *פתיחה: אשרו המוני (180) *{{ק|וי"א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}} *ברכו: ישורון צא (180) *יוצר: אקרא יומם (181) *אופן: אומרים קדוש (182) *אופן: ישעך יכתירו (182) *אופן: מחנות עליונים (182) *זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183) *מי כמוך אל אלהי הרוחות (184) *מי כמוך שוכן בשמי קדם (185) *מי כמוך שוכן שמי ערץ (186) ==החדש== *הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188) *פתיחה: שעה אלי (190) *פתיחה: אשר נקדש (190) *פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190) *{{ק|י"א קדיש אבא בשיר (190)}} *פתיחה: מקבץ המוני (190) *{{ק|י"א קדיש לקראת מקור חיים (191)}} *יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191) *סלוק: יציאות שבת שתים (192) *אופן: מלאכים ממליכים (192) *אופן: שובב בירחי ראש (192) *זולת: אז מראש הודחתי (193) *מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194) *מי כמוך שומר עמך ישראל (195) *מי כמוך שתים בגבורה (196) ==שבת הגדול== *פתיחה: נדיבי עמים (199) *קדיש: נעלה ברוב אונים (199) *ברכו: שארית תם הטוב (200) *{{ק|י"א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}} *וי"א ברכו: ידי אל תנו (200) *יוצר: אלי צורי וישועתי (200) *יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201) *אופן: לחייך בתורים (204) *אופן: שוקיו עמודי שש (204) *אהבה: לפליטת בן בכור (204) *זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205) *זולת: אלכה לי ואשובה (205) *מי כמוך אל נורא תהלות (206) *מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207) *גאולה: [[יום ליבשה]] (213) *הכרזה: **רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214) **[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214) ==יום ראשון של פסח== *מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218) *ליל הסדר: [[דיינו]] (224) *[[אז רוב ניסים]] (232) *עושה פלא במצרים (232) *קול נתנה (233) *פתיחה: שמחו איתני (233) *פתיחה: אומר לצפון תני (234) *פתיחה: אמרי הגיוני (234) *פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235) *קדיש: אחוה מפלאות (235) *קדיש: אספר נפלאות (235) *ברכו: [[שחי לאל]] (236) *ברכו: שאי עין יחידתי (236) *יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236) *אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239) *זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240) *מי כמוך שוכן עד (241) *{{ק|לאחר עושה פלא: י"א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}} *תפילת טל: **[[אוחילה לאל]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251) **[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251) **[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253) **[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253) **י"א: אמונים החסודים (257) **וי"א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258) ==יום שני של פסח== *מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259) *פתיחה: שירו נאמני (260) *יוצר: [[אדבר מישרים]] (261) *סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262) *אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263) *זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263) ==שביעי של פסח== *מעריב: יה שלח אורו (272) *פתיחה: עברו העברים בים (273) *פתיחה: יעירוני ימי קדם (273) *פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274) *פתיחה: שורש בנו ישי (274) *יוצר: [[אתה הארת]] (275) *אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276) *זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276) *זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277) *מי כמוך שמים נטית (277) ==שמיני של פסח== *מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282) *פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283) *יוצר: [[אופל המוני]] (283) *אופן: כבודו מלאכים מתנים (285) ==שבת הגדול של שבועות== *הכרזה: **רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340) **בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340) ==יום ראשון של שבועות== *מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343) *פתיחה: יום מעמד סיני (346) *פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346) *קדיש: מתוק דבר תורה (347) *ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347) *יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347) *אופן: [[אורחות אראלים]] (348) *זולת: ומשה עלה (349) *תוספת: וקדוש נגלה (349) *מי כמוך אלהי קדם מעונה (350) *אזהרות: **[[אתה הנחלת]] (356) **[[אז שש מאות]] (361) ==יום שני של שבועות== *מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363) *פתיחה: יום מעמד סיני (364) *פתיחה: אמת עלי לספר (364) *קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364) *יוצר: {{ק|י"א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי"א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365) *אופן: בעלותו ההרה (366) *זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366) *אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367) *אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375) *{{ק|וי"א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ"ע}} ==שבעה עשר בתמוז== *קרובות: אגן המזג אז חסר (379) *סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380) *סליחה: אני לבדי נלכדתי (380) *סליחה: אעיר יגוני עם (381) *סליחה: איכה ראש הפסגה (381) *סליחה: היום אמרר בבכי (282) *תחנון: [[שעה נאסר]] (282) *סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383) *סליחה: מדי ימים ימימה (384) *תחנון: יום זה עריצים (384) *סליחה: אעורר בכיי (385) *תחנון: אוספו החצובות (385) *סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386) *חטאנו: אפיקי מים נחלים (386) *חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387) *חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388) ==תשעה באב== *קינה: משאגת כפירים (398) *קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398) *קינה: אנחתי ונאלמתי (399) *קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400) *קרובה: [[זכור איכה]] (401) *קינות: **[[שבת סורו מני]] (403) **[[איכה אצת באפך]] (404) **[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405) **אשמתנו גדלה (406) **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406) **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408) **[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410) **כי אם תועי דרך (411) **[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411) **[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412) **[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413) **[[איכה אהובים נאמנים]] (414) **אמרתי שמעו אמונים (415) **אתמיד בבכיה (416) **משה אמר ברכה (416) **על ארמון כי נוטש (417) **אם יתקע שופר בעיר (417) **באו אדומים (418) **איך אופל בית הלהב (418) **[[שומרון קול תתן]] (419) **איך חרב בכחשי רב (419) **[[אלי ציון]] (420) **[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420) **בכו אחים וגם ספדו (421) **שמם נתיב גלגל (422) *(ציונים:) **לבי למואב הלוא (422) **ילל במרד שאי (423) **ציון הלא תדעי (424) **[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] (425) *נחמות: **אנכי אנכי אנכי מנחם (447) **ובו אנחם (448) **אנכי אנכי הוא מנחמכם (449) **בימים ההם ובעת ההיא (449) **יאמר לשכולה אתיו בניך (451) **תאמץ אוהל ארמונך (451) **אב ינחם בנים בחביון (451) **אהוב נא שערי ציון (452) **תתנחם לרחם ציון (452) **אנא רחם ציון (453) **ויכון עולם על מלאתו (454) ==סליחות ללילי אשמורות== *אתאנו לפתחך (460) *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460) *אדון הביטה (462) *אל תבישנו בתפלתנו (466) *[[אשמנו מכל עם]] (467) *[[אלהינו שבשמים]] (468) *אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470) *[[עשה למען שמך]] (470) *[[עננו אבינו]] (470) *[[כשענית לאברהם]] (471) *[[דעני לעניי]] (471) *[[קול יעקב קורא]] (472) *[[מכניסי רחמים]] (472) *[[מחי ומסי]] (472) *[[מה נפתח ונימא]] (472) *[[הלא אמרית ליך]] (473) *הלא על כי אין אלהי (473) *[[תורתא דמרביא]] (473) *[[מרן דבשמיא]] (473) *מתרצה ברחמים (474) *[[שומר ישראל]] (474) *פתיחות: **[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474) **יה חון עמך (475) **בלבי ורעיוני (475) **אברכה את ה' כל ימי ושני (475) **בלבי וברעיון (476) **שחרים יחידתי (476) **במה יזכה (476) *סליחות: **[[ברכי אצולה]] (476) **ה' שם איום ונורא (478) **אלהי אם מעלתי מעל (478) **ע"ס הברכה: ***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479) ***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא () ***'''ה'''' משנאי רבו () ***'''אלהינו''' אדוני האדונים () ***'''מלך''' אליך אתחנן () ***'''העולם''' אל נעלם () **ע"ס [[תהלים קז ח]]: ***'''יודו''' אליך מיחליך (483) ***'''לה'''' מרום ונישא () ***'''חסדו''' אלהי ירעף () ***'''ונפלאותיו''' אשר פעל () ***'''לבני''' אמוניך הופיעה () ***'''אדם''' אפר יסודו () **ע"ס [[תהלים ג ט]]: ***'''לה'''' אמיץ כח (487) ***'''הישועה''' מני קדם () ***'''על''' אלהים נורא () ***'''עמך''' אלהים ביד מונים () **גדול אדיר הנשגב (491) **ה' אלהי הושיעני (492) **צבאות חילי מגדולי (493) **מעון אדיר מאז ראשון (494) **אבאר שם אדיר (495) **אל אביר השוכני (496) **ע"ס [[תהלים יט טו]]: ***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497) ***'''לרצון''' מיחלים היום () ***'''אמרי''' אלהותך () ***'''פי''' אפתח להללך () ***'''והגיון''' משרתיך () ***'''לבי''' אעורר להגות () ***'''לפניך''' אודה אתודה () ***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה () ***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי () ***'''וגואלי''' אלי אתה () **אליך נשאתי את עיני להאירי (503) **[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504) **אליך אקרא דודי אדום וצח (505) **ע"ס [[ישעיהו לח יט]]: ***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506) ***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי () ***'''הוא''' אחד ומיוחד () ***'''יודך''' אדיר נפלא () ***'''כמוני''' שפל ברך () ***{{ק|[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]]}} () ***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך () ***'''בנים''' אמיץ אונים () ***'''יודיע''' שמו הנשגב () ***'''אל''' אלוה אעתר () ***'''אמתך''' שחקים יעידו () **ע"ס [[תהלים ה ח]]: ***אילי מרומים… '''ואני''' (512) ***'''ברוב''' ארשת שפתי () ***'''חסדך''' אדיר במרום () ***'''אבוא''' אדרוש אל אל () **אוי לי ביום צאתי (518) **אלהים אשא נפשי אליך () **ה' אילפת שמך המפורש () **שמו אחד ומהולל () **שמע נא צעקת עם עני () **ה' אמרי האזינה () **לה' אדונינו יום מיוחד () **כי אקח מועד עולם ועד () **אתפלל אחלה () **שדי שמרה נפשי () **אמנם מקדם אתה גואל () **מלך אקרא בניב רטוב () **הללו לדר נהורא () **אין כמוך גדול בגבורה () **ה' במי ידמוך המושלים () **רומה אלהים והושיענו () *תחנונים: **אלהי קדם מעונה (529) **אל נכספתי אל ביתך () **[[בזכרי על משכבי]] () **אנוש רימה בחייך () **ישמע ה' קול תחנוני () **יום להיטיב תקרא () **[[יצו האל לדל שואל]] () **יוושעון עבדיך () **אביון אשר כפיו () **יצרי ראשית צרי () **להודות באתי () **ממרום קול עובר () **מתי שכל בלי תכל () **שבת משושי ורבו יגוני () **עת שערי רחמים לך נפתחו () **מרעיד פני צורו שיחר () *חטאנו: **אשכולות בטלו ואומללנו (537) **[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] () **אשחה במר שיחי () **אשא בשרי בשיני () **אשובה עדיך משגבי () **אכין קרב וסרעפים () **אבותינו חטאו ואינם () **מנעי יחידה רוע פעלך () **אשא אישון () **אזלו בכליון וחרץ () **מקדם ימים חשבתי () **אליכם אקרא נמהרים () **אויה לי שחטאתי () *וידוי: **אנוש אל צור מעריצך (551) **[[שטר עלי בעדים וקנין]] () **אל יסיתך נפשי () **[[שוממתי ברב יגוני]] () **אני הגבר בזכרי זדוני () **יה נורא ואיום () **את פני מבין צפוני () **[[שוכני בתי חמר]] () **ידום לנוגן חליל (קינה) () **אם יאמר לי קוני () **אומצתי אויילתי () **רוח ובשר צמדו () **יצרי וזדון לבי () **שמעו למלי עם אמוני () **אנוש בינה משפט הארץ () *תפילות לעשי"ת: **אברך את ה' אשר יעצני (563) **[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573) **תפילה לרבי שלמה שרביט (584) **[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595) **[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס"ג]] (602) **וידוי: אברכה את אדוני (607) **בית הלוי (608) *הכרזה של ר"ה: **רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612) **אז בסכות נבוני לחשים (612) ==ראש השנה== *מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615) *פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] () *{{ק|וי"א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי"א [[עת שערי רצון להפתח]]}} *פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה () *פתיחה: [[שמע קולי]] () *פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] () *יוצר: [[מלך אזור גבורה]] () *סלוק: [[מלך עתיק ימים]] () *אופן: [[כבודו אהל כהיום]] () *זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] () *ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה () *ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה () *קרובות לשחרית: **מגן: [[את חיל יום פקודה]] () **מחיה: תאלת זו () **משלש: אבן חוג () **אדרת ממלכה () **אם אשר בצדק () **[[אדירי איומה]] () **סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ () *לפני התקיעות: **יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] () **ביום ב: [[המלך ה']] () **זכור ברית: אדון אשר רוכב () *במוסף: [[אוחילה לאל]] () *מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] () ==צום גדליה== *סליחה: אלצני ביום זה (648) *סליחה: שברה לבי אנחתי (649) *סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651) *תחנון: שעה עליון לעם אביון (651) *חטאנו: אחלה פני אלהי (651) ==ליל יום כיפור== *מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה () *סליחות: **עורי איומתי לראש אשמורת () **כל שנאן ושרף יסלסלוך () **לילה אליך ה' שועתי () **לילה שקד עמך () **לילה אקדמה פניו () **לילה ממעון קדשך () **מעון קדשך עמך אוסף () **מהלל מלכך () **שכם אחד מתי המוני () **תחנון: משול יצר עבוד יוצר () **תחנון: אשר נטה שחקים () **תחנון: שוחרי אל החרדים () **חטאנו: שכנך איויתי לנהור () *פיוטים בסדר הוידוי: **אורחותיכם יישרתי () **אשפוך תחן לשכנה () **ידידים לנגדם שמוך () ==שחרית יום כיפור== ===יוצרות=== *פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] () *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] () *אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] () *זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי () *רשות לחזרת הש"ץ: [[היה עם פיפיות]] () ===קרובות=== *מגן: [[שושן עמק]] () *מחיה: יום מימים () *משלש: צפה בבת תמותה () *אשא דעי () *אין ערוך אליך () *אל שת מאז מעונו () *אשר אימתו בחצי ברקים () *מעשה אלהינו אדיר בויעודו () *מעשה אנוש תחרות רחמיו () *אמרו לאלהים אמת פעלו () *אלוה סליחות אתה () *אבירי לב לטייבך () *המכירים תהלות תעצומיך () *אילי מרום אומרים גדלו () *וקרא אופן לכרוב () *וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו () *סילוק: מי ימלל גבורות חייליך () *קדושה: כבודו אמוניו ינקה (692) ===סליחות=== *פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692) *שחר מפלט לי אחישה (693) *[[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694) *[[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695) *[[היום מלכי מקדם]] (696) *מעוני אלהי קדם בך בטחתי (696) *תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697) *אז דברת בחזון (697) *בקר ייחד שמך עמך () *תחנון: [[שחר קמתי להודות]] () *סליחה: אדון לאב המון () *תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך () *תחנון: חנות אתכם יחזה () *תחנון: אלהי עוז היה מעוז () *אלהים אתה צוית דרשוני () *תחנון: לטהר אתכם יזה () *אליכם אישים אדבר דברי () *תחנון: ידי דלים ונחשלים () *ה' נסי ומחסי () *תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש () *אז בהר המור () *תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת () *חיים אשאלה ממך לי מלכי () *אשא עיני אל ה' בתחנוני () *יערבו לפניך תהלות ושבחות () *תחנון: יערב חין ערכנו () *תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון () *חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי () *[[אופל אלמנה תאיר]] () *בסדר הוידוי: **תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] () **[[אעשה למען שמי]] () ==מוסף ליום כיפור== ===קרובות=== *מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726) *מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727) *משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728) *[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729) *[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729) *[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730) *{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}} *סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731) ===סדר עבודה=== *[[אוחילה לאל]] (732) *עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732) *תפילת כ"ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740) *מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740) *[[בהיות ארון הבית על כנו]] (741) ===סליחות=== *פתיחה: תען לשוני אמרתך (742) *פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742) *[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742) *אתיו אמונים בפחד (743) *ישראל חלו פני אל (744) *אהרן ישר (745) *[[יה למתי צפנת]] (746) *אמרה גולה וסורה (747) *תחנון: יוספים שנית לעמוד (748) *הודו אדיר נורא (748) *תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749) *את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749) *תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750) *השמים אישש (750) *תחנון: ישני חברון מערת (751) *[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752) *תחנון: שארית בר וכל נשבר (753) *אל הקדש פנימה (753) *תחנון: יום זה למרום שאו (754) *בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754) *תחנון: חסדך בל תמש (755) *היום אתנה לפניכם (755) *חטאנו: אשא לבבי בכפים (756) *חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757) *ע"ס הוידוי: **תוכחה: אדם איך ינקה (758) **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759) **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759) **אלוה הסליחות אזון שיחות (761) ==מנחה ליום כיפור== ===קרובות=== *מגן: אחר עצם היום () *מחיה: מעת תחן גש () *משלש: אתן תהלות למלך () *המכירים אומצך () *אראלי איום () *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] () *אין כמוך אדיר בשמי מעוני () ===סליחות=== *פתיחה: דלתי שמי שחק () *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] () *ה' שמעה תפילת המנחה () *מנחת מרחשת ארשת שפתי () *תחנון: מערכות ישראל בשירה () *אשלש תפילות () *תחנון: ידידיך מאמש () *אנשי לבב עוצו () *תחנון: שדי הזכרתני () *תחנון: קראתי מצרה () *חיים מול ישראל () *אנא שא נא לעוון מייחליך () *חטאנו: אומללנו בנפש יקושה () *חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא () *ע"ס הוידוי: **תוכחה: אדם אם יבוא () **אצתי יום כיפור () ==נעילה== *מגן: [[אב ידעך]] () *מחיה: הנקרא לאב () *משלש: טבע זיו () *מערב ועד ערב () *שערי ארמון () *אבן מעמסה () *סליחות: **מלפניך משפטינו יצא () **ממרום הבט נא עמך () **מגדל עוז שם ה' () **תחנון: אליך שבו ופשע עזבו () **איומה עד מתי תשבי עגומה () **איום ונורא שכלל מהרה () **תחנון: [[עב קל ממרומך]] () **תחנון: בנשף קידמתי () **אלהים אליך באו מיחליך () ==יום ראשון של סוכות== *מעריב: אתלונן בצל מחורב () *פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי () *פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם () *פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם () *קדיש: אמת אתה אדוני האדונים () *קדיש: שדי אשר יקשיב () *ברכו: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]] () *יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] () *אופן: [[אאמיר אותך סלה]] () *זולת: [[אנא הושיעה נא]] () *מי כמוך שבעה עמודי הוד () ==יום שני של סוכות== *מעריב: [[אוחזי בידם ארבעה מינים]] () *יוצר: אכוף ואיכף () *זולת: אמונת עתי הקץ () ==הושענות== *[[למען אמיתך]] () *[[אל למושעות]] () *[[אדם ובהמה]] () *[[אדון המושיע]] () *[[אערוך שועי]] () *[[אבן שתיה]] () *[[למען איתן]] נזרק בלהב אש () *אנא אזון () *[[כהושעת אלים]] () *[[למען תמים בדורותיו]] () *[[אל נא תעינו כשה אובד]] () *[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] () *[[אז כעיני עבדים]] () *[[אומן ישעך בא]] () ==שמיני עצרת== *מעריב: זה יום אשש () *פתיחה: דופק פתחי ישינה () *פתיחה: אלהי שוב פקוד () *ברכו: ישירון כל בני איתן () *ברכו: אם לבבי בעצתו () *יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] () *אופן: אמרו לאל תודה () *זולת: [[אמונים אשר נאספו]] () *מי כמוך שמים כוננת בתבונה () ==מוסף== *[[אף ברי אותת]] () *יטריח לפלג () *אפיק מען מעוטר () *אקשטה כסל וקרב () *יפתח ארץ לישע () *איום זכור נא לשואלי מטר () ==שמחת תורה== *מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] () *פתיחה: אקרא בצר רוחי () *ברכו: אל לך עוז ועטרת () *פיוטים: *חתן תורה משחתיך () *אצילי קום קרא () *{{ק|וי"א אל לחתני וי"א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}} *ארבעה כלילין () *לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] () *חזקו ואמצו כושלי ברכים () *לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה () *לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה () *פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל () *ויעל משה () *אשריכם ישראל שבכם בחר אל () *קול יאמר אני ארעה צאני () *אשריך ישראל מי כמוך () *הנא יום בא () *שמחו אהובים () *אל בנה מקדשך () *יום אדיר () *הנחילנו אדון () *הודו לו אדיר () *רוצו רוצו () *אמוני מערכה () *אום נאוה () *וקווי וקווי () ==שבת בראשית== *פתיחה: במבטא הכול () *פתיחה: אשורר הילולים () *יוצר: אהלל לנוטה () *בראשית ארק ודוק () *אומרים קדוש קדוש () *זולת: אדם הראשון אלהים ברא () *מי כמוך אדיר שליט ונעלם () *מי כמוך שמים נטית בגבורה () ==סדר מילה== *פתיחה: ילד אשר יולד (879) *פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879) *ירושת נחלה (880) *יחי הילד לאביו ולאמו (880) *יהי שלום בחילינו (880) *משוש וגילה מעם נורא עלילה (880) ==סדר אירוסין== *ארוסים מתארסים (883) ==סדר נישואין== *לחתן: פאר חתני (884) *לחתן: ממעונו אור זורח (884) *לכלה: מצא אשה מצא טוב (885) *לכלה: לקראת פני חתן (885) *לכלה: שמור חתן וכלה (885) *יה שוכן בשמי ערץ (886) *ישמח חתן עם כלה (886) *אדיר הוא אלהינו (887) *אלהיכם יאדירכם (887) ==שבת חתן== *פתיחה: לחתני מחמד עיני (888) *פתיחה: את חתני צור קונהו (888) *קדיש: [[אגדלך]] (888) *קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889) *קדיש: לקראת מקור חיי (889) *קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889) *קדיש: אבוא בשיר ערב (889) *ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889) *ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889) *יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890) *סלוק: אל אשר לו הגדולה (891) *אופן: קול ששון וקול שמחה (893) *זולת: [[אז בהיות כלה]] (893) *מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894) *מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896) *פיוט לחתן: אל לחתני זה (897) *רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897) *פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897) *פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898) s5g6mlce0etojgipeiiat0eiae2kpw8 3011640 3011611 2026-05-08T10:48:05Z מו יו הו 37729 /* שמחת תורה */ 3011640 wikitext text/x-wiki {{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ"ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}} ==שבת== *ברוך שאמר בסימן א"ב (58) *להוצאת ס"ת: אלהי האלהים הושיעה נא (64) *להוצאת ס"ת: מי כמוך אומר ומקים (64) *[[יגדל]] (69) *[[אדון עולם]] (70) *[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70) *זמר להבדלה: בשיר אענה (80) ==שבת ראש חודש== *פתיחה: איומה לגוף ירדה (86) *פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87) *פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87) *יוצר: אהלל למאיר (87) *יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88) *אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89) *זולת: אמת אומנתי (90) *מי כמוך אומר ומקים (90) *מי כמוך בדברו גוזר (91) ==שבת חנוכה== *פתיחה: בנר חנוכה אודך (102) *{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}} *פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102) *קדיש: ישעך יזכירו (102) *יוצר: איום מבראשית (103) *אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104) *זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104) *[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105) *מי כמוך שמים כוננת (106) ==עשרה בטבת== *קרובות: את שמועתנו מי האמין (110) *סליחה: אויל יעץ (112) *סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112) *סליחה: אזכור ואאנח (113) *סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113) *סליחה: חיים שאלתי (114) *סליחה: אפסו אמונים (115) *סליחה: איך נמכרו בנים (115) *סליחה: איך נפלה (116) *תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116) *{{ק|י"א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}} *תחנון: אלוה מכין תבל (117) *תחנון: לדוברת יחודך (117) *חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118) *חטאנו: תשובי עשה אלי (118) *וידוי: או"א איך ארמון היכלך (119) ==שקלים== *הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123) *פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125) *פתיחה: ממחצית שקל (125) *פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125) *יוצר: אשא דעי (125) *יוצר: אורח חיים לצדיק (126) *אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127) *אופן: אחזו אחזו אלים (128) *אופן: מלאכים ממליכים (128) *זולת: אקומה ולב אבינה (128) *זולת: אדברה בצר רוחי (129) *מי כמוך שמים נטית כיריעה (130) *מי כמוך אל אלהי הצבאות (130) *מי כמוך אופני מעוני (132) ==זכור== *הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134) *פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135) *פתיחה: יום בהמן (136) *פתיחה: יום בשם יאיר (136) *{{ק|י"א ברכו ידידי אל (136)}} *יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136) *אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137) *אופן: יוצר הכל הקדים (138) *זולת: אלו שלש מצוות (139) *זולת: את ה' דרשתי (139) *מי כמוך: [[מי כמוך (ריה"ל)|אדון חסדך]] (140) ==צום אסתר== *קרובות: ומרדכי ידע (147) *סליחה: אחות פתשגן (150) *סליחה: את פניך ה' בבקשי (151) *סליחה: אגגי בקש (151) *תחנון: יהירים קמו (152) *תחנון: יום רכב (152) *סליחה: אגגי אז כעמד (153) *סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154) *תחנון: מזנב אז בראשית בא (154) *תחנון: ארבה גזם וילק (155) *סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155) *תחנון: שועלים מחבלים (156) *סליחה: אגגי שקד (157) *סליחה: איש צר ואויב (158) *תחנון: אז בגלותי (159) *סליחה: אתה אלהים מתנשא (159) *תחנון: המן נלחץ (160) *סליחה: אגגי אשר חשב (160) *תחנון: יום דלה ונאנחה (161) *סליחה: חיים אשאלה ממך (161) *חטאנו: ה' מה רבו צרי (162) ==פורים== *אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170) *קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171) *בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173) *שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173) *עושה שלום: אז בקומם עלי (175) *פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176) *פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177) ==פרה== *הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177) *פתיחה: שחרית אקדמה (179) *פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179) *פתיחה: אשרו המוני (180) *{{ק|וי"א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}} *ברכו: ישורון צא (180) *יוצר: אקרא יומם (181) *אופן: אומרים קדוש (182) *אופן: ישעך יכתירו (182) *אופן: מחנות עליונים (182) *זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183) *מי כמוך אל אלהי הרוחות (184) *מי כמוך שוכן בשמי קדם (185) *מי כמוך שוכן שמי ערץ (186) ==החדש== *הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188) *פתיחה: שעה אלי (190) *פתיחה: אשר נקדש (190) *פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190) *{{ק|י"א קדיש אבא בשיר (190)}} *פתיחה: מקבץ המוני (190) *{{ק|י"א קדיש לקראת מקור חיים (191)}} *יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191) *סלוק: יציאות שבת שתים (192) *אופן: מלאכים ממליכים (192) *אופן: שובב בירחי ראש (192) *זולת: אז מראש הודחתי (193) *מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194) *מי כמוך שומר עמך ישראל (195) *מי כמוך שתים בגבורה (196) ==שבת הגדול== *פתיחה: נדיבי עמים (199) *קדיש: נעלה ברוב אונים (199) *ברכו: שארית תם הטוב (200) *{{ק|י"א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}} *וי"א ברכו: ידי אל תנו (200) *יוצר: אלי צורי וישועתי (200) *יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201) *אופן: לחייך בתורים (204) *אופן: שוקיו עמודי שש (204) *אהבה: לפליטת בן בכור (204) *זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205) *זולת: אלכה לי ואשובה (205) *מי כמוך אל נורא תהלות (206) *מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207) *גאולה: [[יום ליבשה]] (213) *הכרזה: **רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214) **[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214) ==יום ראשון של פסח== *מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218) *ליל הסדר: [[דיינו]] (224) *[[אז רוב ניסים]] (232) *עושה פלא במצרים (232) *קול נתנה (233) *פתיחה: שמחו איתני (233) *פתיחה: אומר לצפון תני (234) *פתיחה: אמרי הגיוני (234) *פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235) *קדיש: אחוה מפלאות (235) *קדיש: אספר נפלאות (235) *ברכו: [[שחי לאל]] (236) *ברכו: שאי עין יחידתי (236) *יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236) *אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239) *זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240) *מי כמוך שוכן עד (241) *{{ק|לאחר עושה פלא: י"א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}} *תפילת טל: **[[אוחילה לאל]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251) **[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251) **[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253) **[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253) **י"א: אמונים החסודים (257) **וי"א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258) ==יום שני של פסח== *מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259) *פתיחה: שירו נאמני (260) *יוצר: [[אדבר מישרים]] (261) *סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262) *אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263) *זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263) ==שביעי של פסח== *מעריב: יה שלח אורו (272) *פתיחה: עברו העברים בים (273) *פתיחה: יעירוני ימי קדם (273) *פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274) *פתיחה: שורש בנו ישי (274) *יוצר: [[אתה הארת]] (275) *אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276) *זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276) *זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277) *מי כמוך שמים נטית (277) ==שמיני של פסח== *מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282) *פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283) *יוצר: [[אופל המוני]] (283) *אופן: כבודו מלאכים מתנים (285) ==שבת הגדול של שבועות== *הכרזה: **רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340) **בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340) ==יום ראשון של שבועות== *מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343) *פתיחה: יום מעמד סיני (346) *פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346) *קדיש: מתוק דבר תורה (347) *ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347) *יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347) *אופן: [[אורחות אראלים]] (348) *זולת: ומשה עלה (349) *תוספת: וקדוש נגלה (349) *מי כמוך אלהי קדם מעונה (350) *אזהרות: **[[אתה הנחלת]] (356) **[[אז שש מאות]] (361) ==יום שני של שבועות== *מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363) *פתיחה: יום מעמד סיני (364) *פתיחה: אמת עלי לספר (364) *קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364) *יוצר: {{ק|י"א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי"א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365) *אופן: בעלותו ההרה (366) *זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366) *אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367) *אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375) *{{ק|וי"א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ"ע}} ==שבעה עשר בתמוז== *קרובות: אגן המזג אז חסר (379) *סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380) *סליחה: אני לבדי נלכדתי (380) *סליחה: אעיר יגוני עם (381) *סליחה: איכה ראש הפסגה (381) *סליחה: היום אמרר בבכי (282) *תחנון: [[שעה נאסר]] (282) *סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383) *סליחה: מדי ימים ימימה (384) *תחנון: יום זה עריצים (384) *סליחה: אעורר בכיי (385) *תחנון: אוספו החצובות (385) *סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386) *חטאנו: אפיקי מים נחלים (386) *חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387) *חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388) ==תשעה באב== *קינה: משאגת כפירים (398) *קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398) *קינה: אנחתי ונאלמתי (399) *קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400) *קרובה: [[זכור איכה]] (401) *קינות: **[[שבת סורו מני]] (403) **[[איכה אצת באפך]] (404) **[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405) **אשמתנו גדלה (406) **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406) **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408) **[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410) **כי אם תועי דרך (411) **[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411) **[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412) **[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413) **[[איכה אהובים נאמנים]] (414) **אמרתי שמעו אמונים (415) **אתמיד בבכיה (416) **משה אמר ברכה (416) **על ארמון כי נוטש (417) **אם יתקע שופר בעיר (417) **באו אדומים (418) **איך אופל בית הלהב (418) **[[שומרון קול תתן]] (419) **איך חרב בכחשי רב (419) **[[אלי ציון]] (420) **[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420) **בכו אחים וגם ספדו (421) **שמם נתיב גלגל (422) *(ציונים:) **לבי למואב הלוא (422) **ילל במרד שאי (423) **ציון הלא תדעי (424) **[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] (425) *נחמות: **אנכי אנכי אנכי מנחם (447) **ובו אנחם (448) **אנכי אנכי הוא מנחמכם (449) **בימים ההם ובעת ההיא (449) **יאמר לשכולה אתיו בניך (451) **תאמץ אוהל ארמונך (451) **אב ינחם בנים בחביון (451) **אהוב נא שערי ציון (452) **תתנחם לרחם ציון (452) **אנא רחם ציון (453) **ויכון עולם על מלאתו (454) ==סליחות ללילי אשמורות== *אתאנו לפתחך (460) *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460) *אדון הביטה (462) *אל תבישנו בתפלתנו (466) *[[אשמנו מכל עם]] (467) *[[אלהינו שבשמים]] (468) *אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470) *[[עשה למען שמך]] (470) *[[עננו אבינו]] (470) *[[כשענית לאברהם]] (471) *[[דעני לעניי]] (471) *[[קול יעקב קורא]] (472) *[[מכניסי רחמים]] (472) *[[מחי ומסי]] (472) *[[מה נפתח ונימא]] (472) *[[הלא אמרית ליך]] (473) *הלא על כי אין אלהי (473) *[[תורתא דמרביא]] (473) *[[מרן דבשמיא]] (473) *מתרצה ברחמים (474) *[[שומר ישראל]] (474) *פתיחות: **[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474) **יה חון עמך (475) **בלבי ורעיוני (475) **אברכה את ה' כל ימי ושני (475) **בלבי וברעיון (476) **שחרים יחידתי (476) **במה יזכה (476) *סליחות: **[[ברכי אצולה]] (476) **ה' שם איום ונורא (478) **אלהי אם מעלתי מעל (478) **ע"ס הברכה: ***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479) ***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא () ***'''ה'''' משנאי רבו () ***'''אלהינו''' אדוני האדונים () ***'''מלך''' אליך אתחנן () ***'''העולם''' אל נעלם () **ע"ס [[תהלים קז ח]]: ***'''יודו''' אליך מיחליך (483) ***'''לה'''' מרום ונישא () ***'''חסדו''' אלהי ירעף () ***'''ונפלאותיו''' אשר פעל () ***'''לבני''' אמוניך הופיעה () ***'''אדם''' אפר יסודו () **ע"ס [[תהלים ג ט]]: ***'''לה'''' אמיץ כח (487) ***'''הישועה''' מני קדם () ***'''על''' אלהים נורא () ***'''עמך''' אלהים ביד מונים () **גדול אדיר הנשגב (491) **ה' אלהי הושיעני (492) **צבאות חילי מגדולי (493) **מעון אדיר מאז ראשון (494) **אבאר שם אדיר (495) **אל אביר השוכני (496) **ע"ס [[תהלים יט טו]]: ***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497) ***'''לרצון''' מיחלים היום () ***'''אמרי''' אלהותך () ***'''פי''' אפתח להללך () ***'''והגיון''' משרתיך () ***'''לבי''' אעורר להגות () ***'''לפניך''' אודה אתודה () ***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה () ***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי () ***'''וגואלי''' אלי אתה () **אליך נשאתי את עיני להאירי (503) **[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504) **אליך אקרא דודי אדום וצח (505) **ע"ס [[ישעיהו לח יט]]: ***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506) ***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי () ***'''הוא''' אחד ומיוחד () ***'''יודך''' אדיר נפלא () ***'''כמוני''' שפל ברך () ***{{ק|[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]]}} () ***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך () ***'''בנים''' אמיץ אונים () ***'''יודיע''' שמו הנשגב () ***'''אל''' אלוה אעתר () ***'''אמתך''' שחקים יעידו () **ע"ס [[תהלים ה ח]]: ***אילי מרומים… '''ואני''' (512) ***'''ברוב''' ארשת שפתי () ***'''חסדך''' אדיר במרום () ***'''אבוא''' אדרוש אל אל () **אוי לי ביום צאתי (518) **אלהים אשא נפשי אליך () **ה' אילפת שמך המפורש () **שמו אחד ומהולל () **שמע נא צעקת עם עני () **ה' אמרי האזינה () **לה' אדונינו יום מיוחד () **כי אקח מועד עולם ועד () **אתפלל אחלה () **שדי שמרה נפשי () **אמנם מקדם אתה גואל () **מלך אקרא בניב רטוב () **הללו לדר נהורא () **אין כמוך גדול בגבורה () **ה' במי ידמוך המושלים () **רומה אלהים והושיענו () *תחנונים: **אלהי קדם מעונה (529) **אל נכספתי אל ביתך () **[[בזכרי על משכבי]] () **אנוש רימה בחייך () **ישמע ה' קול תחנוני () **יום להיטיב תקרא () **[[יצו האל לדל שואל]] () **יוושעון עבדיך () **אביון אשר כפיו () **יצרי ראשית צרי () **להודות באתי () **ממרום קול עובר () **מתי שכל בלי תכל () **שבת משושי ורבו יגוני () **עת שערי רחמים לך נפתחו () **מרעיד פני צורו שיחר () *חטאנו: **אשכולות בטלו ואומללנו (537) **[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] () **אשחה במר שיחי () **אשא בשרי בשיני () **אשובה עדיך משגבי () **אכין קרב וסרעפים () **אבותינו חטאו ואינם () **מנעי יחידה רוע פעלך () **אשא אישון () **אזלו בכליון וחרץ () **מקדם ימים חשבתי () **אליכם אקרא נמהרים () **אויה לי שחטאתי () *וידוי: **אנוש אל צור מעריצך (551) **[[שטר עלי בעדים וקנין]] () **אל יסיתך נפשי () **[[שוממתי ברב יגוני]] () **אני הגבר בזכרי זדוני () **יה נורא ואיום () **את פני מבין צפוני () **[[שוכני בתי חמר]] () **ידום לנוגן חליל (קינה) () **אם יאמר לי קוני () **אומצתי אויילתי () **רוח ובשר צמדו () **יצרי וזדון לבי () **שמעו למלי עם אמוני () **אנוש בינה משפט הארץ () *תפילות לעשי"ת: **אברך את ה' אשר יעצני (563) **[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573) **תפילה לרבי שלמה שרביט (584) **[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595) **[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס"ג]] (602) **וידוי: אברכה את אדוני (607) **בית הלוי (608) *הכרזה של ר"ה: **רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612) **אז בסכות נבוני לחשים (612) ==ראש השנה== *מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615) *פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] () *{{ק|וי"א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי"א [[עת שערי רצון להפתח]]}} *פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה () *פתיחה: [[שמע קולי]] () *פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] () *יוצר: [[מלך אזור גבורה]] () *סלוק: [[מלך עתיק ימים]] () *אופן: [[כבודו אהל כהיום]] () *זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] () *ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה () *ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה () *קרובות לשחרית: **מגן: [[את חיל יום פקודה]] () **מחיה: תאלת זו () **משלש: אבן חוג () **אדרת ממלכה () **אם אשר בצדק () **[[אדירי איומה]] () **סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ () *לפני התקיעות: **יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] () **ביום ב: [[המלך ה']] () **זכור ברית: אדון אשר רוכב () *במוסף: [[אוחילה לאל]] () *מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] () ==צום גדליה== *סליחה: אלצני ביום זה (648) *סליחה: שברה לבי אנחתי (649) *סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651) *תחנון: שעה עליון לעם אביון (651) *חטאנו: אחלה פני אלהי (651) ==ליל יום כיפור== *מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה () *סליחות: **עורי איומתי לראש אשמורת () **כל שנאן ושרף יסלסלוך () **לילה אליך ה' שועתי () **לילה שקד עמך () **לילה אקדמה פניו () **לילה ממעון קדשך () **מעון קדשך עמך אוסף () **מהלל מלכך () **שכם אחד מתי המוני () **תחנון: משול יצר עבוד יוצר () **תחנון: אשר נטה שחקים () **תחנון: שוחרי אל החרדים () **חטאנו: שכנך איויתי לנהור () *פיוטים בסדר הוידוי: **אורחותיכם יישרתי () **אשפוך תחן לשכנה () **ידידים לנגדם שמוך () ==שחרית יום כיפור== ===יוצרות=== *פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] () *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] () *אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] () *זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי () *רשות לחזרת הש"ץ: [[היה עם פיפיות]] () ===קרובות=== *מגן: [[שושן עמק]] () *מחיה: יום מימים () *משלש: צפה בבת תמותה () *אשא דעי () *אין ערוך אליך () *אל שת מאז מעונו () *אשר אימתו בחצי ברקים () *מעשה אלהינו אדיר בויעודו () *מעשה אנוש תחרות רחמיו () *אמרו לאלהים אמת פעלו () *אלוה סליחות אתה () *אבירי לב לטייבך () *המכירים תהלות תעצומיך () *אילי מרום אומרים גדלו () *וקרא אופן לכרוב () *וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו () *סילוק: מי ימלל גבורות חייליך () *קדושה: כבודו אמוניו ינקה (692) ===סליחות=== *פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692) *שחר מפלט לי אחישה (693) *[[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694) *[[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695) *[[היום מלכי מקדם]] (696) *מעוני אלהי קדם בך בטחתי (696) *תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697) *אז דברת בחזון (697) *בקר ייחד שמך עמך () *תחנון: [[שחר קמתי להודות]] () *סליחה: אדון לאב המון () *תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך () *תחנון: חנות אתכם יחזה () *תחנון: אלהי עוז היה מעוז () *אלהים אתה צוית דרשוני () *תחנון: לטהר אתכם יזה () *אליכם אישים אדבר דברי () *תחנון: ידי דלים ונחשלים () *ה' נסי ומחסי () *תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש () *אז בהר המור () *תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת () *חיים אשאלה ממך לי מלכי () *אשא עיני אל ה' בתחנוני () *יערבו לפניך תהלות ושבחות () *תחנון: יערב חין ערכנו () *תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון () *חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי () *[[אופל אלמנה תאיר]] () *בסדר הוידוי: **תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] () **[[אעשה למען שמי]] () ==מוסף ליום כיפור== ===קרובות=== *מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726) *מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727) *משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728) *[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729) *[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729) *[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730) *{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}} *סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731) ===סדר עבודה=== *[[אוחילה לאל]] (732) *עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732) *תפילת כ"ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740) *מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740) *[[בהיות ארון הבית על כנו]] (741) ===סליחות=== *פתיחה: תען לשוני אמרתך (742) *פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742) *[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742) *אתיו אמונים בפחד (743) *ישראל חלו פני אל (744) *אהרן ישר (745) *[[יה למתי צפנת]] (746) *אמרה גולה וסורה (747) *תחנון: יוספים שנית לעמוד (748) *הודו אדיר נורא (748) *תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749) *את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749) *תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750) *השמים אישש (750) *תחנון: ישני חברון מערת (751) *[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752) *תחנון: שארית בר וכל נשבר (753) *אל הקדש פנימה (753) *תחנון: יום זה למרום שאו (754) *בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754) *תחנון: חסדך בל תמש (755) *היום אתנה לפניכם (755) *חטאנו: אשא לבבי בכפים (756) *חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757) *ע"ס הוידוי: **תוכחה: אדם איך ינקה (758) **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759) **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759) **אלוה הסליחות אזון שיחות (761) ==מנחה ליום כיפור== ===קרובות=== *מגן: אחר עצם היום () *מחיה: מעת תחן גש () *משלש: אתן תהלות למלך () *המכירים אומצך () *אראלי איום () *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] () *אין כמוך אדיר בשמי מעוני () ===סליחות=== *פתיחה: דלתי שמי שחק () *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] () *ה' שמעה תפילת המנחה () *מנחת מרחשת ארשת שפתי () *תחנון: מערכות ישראל בשירה () *אשלש תפילות () *תחנון: ידידיך מאמש () *אנשי לבב עוצו () *תחנון: שדי הזכרתני () *תחנון: קראתי מצרה () *חיים מול ישראל () *אנא שא נא לעוון מייחליך () *חטאנו: אומללנו בנפש יקושה () *חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא () *ע"ס הוידוי: **תוכחה: אדם אם יבוא () **אצתי יום כיפור () ==נעילה== *מגן: [[אב ידעך]] () *מחיה: הנקרא לאב () *משלש: טבע זיו () *מערב ועד ערב () *שערי ארמון () *אבן מעמסה () *סליחות: **מלפניך משפטינו יצא () **ממרום הבט נא עמך () **מגדל עוז שם ה' () **תחנון: אליך שבו ופשע עזבו () **איומה עד מתי תשבי עגומה () **איום ונורא שכלל מהרה () **תחנון: [[עב קל ממרומך]] () **תחנון: בנשף קידמתי () **אלהים אליך באו מיחליך () ==יום ראשון של סוכות== *מעריב: אתלונן בצל מחורב () *פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי () *פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם () *פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם () *קדיש: אמת אתה אדוני האדונים () *קדיש: שדי אשר יקשיב () *ברכו: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]] () *יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] () *אופן: [[אאמיר אותך סלה]] () *זולת: [[אנא הושיעה נא]] () *מי כמוך שבעה עמודי הוד () ==יום שני של סוכות== *מעריב: [[אוחזי בידם ארבעה מינים]] () *יוצר: אכוף ואיכף () *זולת: אמונת עתי הקץ () ==הושענות== *[[למען אמיתך]] () *[[אל למושעות]] () *[[אדם ובהמה]] () *[[אדון המושיע]] () *[[אערוך שועי]] () *[[אבן שתיה]] () *[[למען איתן]] נזרק בלהב אש () *אנא אזון () *[[כהושעת אלים]] () *[[למען תמים בדורותיו]] () *[[אל נא תעינו כשה אובד]] () *[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] () *[[אז כעיני עבדים]] () *[[אומן ישעך בא]] () ==שמיני עצרת== *מעריב: זה יום אשש () *פתיחה: דופק פתחי ישינה () *פתיחה: אלהי שוב פקוד () *ברכו: ישירון כל בני איתן () *ברכו: אם לבבי בעצתו () *יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] () *אופן: אמרו לאל תודה () *זולת: [[אמונים אשר נאספו]] () *מי כמוך שמים כוננת בתבונה () ==מוסף== *[[אף ברי אותת]] () *יטריח לפלג () *אפיק מען מעוטר () *אקשטה כסל וקרב () *יפתח ארץ לישע () *איום זכור נא לשואלי מטר () ==שמחת תורה== *מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836) *פתיחה: אקרא בצר רוחי (852) *ברכו: אל לך עוז ועטרת (853) *פיוטים: *חתן תורה משחתיך (855) *אצילי קום קרא (856) *{{ק|וי"א אל לחתני וי"א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}} *ארבעה כלילין (856) *לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856) *חזקו ואמצו כושלי ברכים (857) *לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857) *לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858) *פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858) *ויעל משה (865) *אשריכם ישראל שבכם בחר אל (865) *קול יאמר אני ארעה צאני (865) *אשריך ישראל מי כמוך (866) *הנא יום בא (866) *שמחו אהובים (866) *אל בנה מקדשך (866) *יום גילה - יבוא אדיר (867) *הנחילנו אדון (867) *הודו לו אדיר (867) *רוצו רוצו (867) *אמוני מערכה (868) *אום נאוה (868) *וקווי וקווי (868) ==שבת בראשית== *פתיחה: במבטא הכול () *פתיחה: אשורר הילולים () *יוצר: אהלל לנוטה () *בראשית ארק ודוק () *אומרים קדוש קדוש () *זולת: אדם הראשון אלהים ברא () *מי כמוך אדיר שליט ונעלם () *מי כמוך שמים נטית בגבורה () ==סדר מילה== *פתיחה: ילד אשר יולד (879) *פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879) *ירושת נחלה (880) *יחי הילד לאביו ולאמו (880) *יהי שלום בחילינו (880) *משוש וגילה מעם נורא עלילה (880) ==סדר אירוסין== *ארוסים מתארסים (883) ==סדר נישואין== *לחתן: פאר חתני (884) *לחתן: ממעונו אור זורח (884) *לכלה: מצא אשה מצא טוב (885) *לכלה: לקראת פני חתן (885) *לכלה: שמור חתן וכלה (885) *יה שוכן בשמי ערץ (886) *ישמח חתן עם כלה (886) *אדיר הוא אלהינו (887) *אלהיכם יאדירכם (887) ==שבת חתן== *פתיחה: לחתני מחמד עיני (888) *פתיחה: את חתני צור קונהו (888) *קדיש: [[אגדלך]] (888) *קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889) *קדיש: לקראת מקור חיי (889) *קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889) *קדיש: אבוא בשיר ערב (889) *ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889) *ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889) *יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890) *סלוק: אל אשר לו הגדולה (891) *אופן: קול ששון וקול שמחה (893) *זולת: [[אז בהיות כלה]] (893) *מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894) *מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896) *פיוט לחתן: אל לחתני זה (897) *רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897) *פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897) *פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898) jo3vesx2uv6yjd8rkktqpzg5gfcepsj 3011641 3011640 2026-05-08T10:50:50Z מו יו הו 37729 /* שבת בראשית */ 3011641 wikitext text/x-wiki {{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ"ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}} ==שבת== *ברוך שאמר בסימן א"ב (58) *להוצאת ס"ת: אלהי האלהים הושיעה נא (64) *להוצאת ס"ת: מי כמוך אומר ומקים (64) *[[יגדל]] (69) *[[אדון עולם]] (70) *[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70) *זמר להבדלה: בשיר אענה (80) ==שבת ראש חודש== *פתיחה: איומה לגוף ירדה (86) *פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87) *פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87) *יוצר: אהלל למאיר (87) *יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88) *אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89) *זולת: אמת אומנתי (90) *מי כמוך אומר ומקים (90) *מי כמוך בדברו גוזר (91) ==שבת חנוכה== *פתיחה: בנר חנוכה אודך (102) *{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}} *פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102) *קדיש: ישעך יזכירו (102) *יוצר: איום מבראשית (103) *אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104) *זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104) *[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105) *מי כמוך שמים כוננת (106) ==עשרה בטבת== *קרובות: את שמועתנו מי האמין (110) *סליחה: אויל יעץ (112) *סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112) *סליחה: אזכור ואאנח (113) *סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113) *סליחה: חיים שאלתי (114) *סליחה: אפסו אמונים (115) *סליחה: איך נמכרו בנים (115) *סליחה: איך נפלה (116) *תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116) *{{ק|י"א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}} *תחנון: אלוה מכין תבל (117) *תחנון: לדוברת יחודך (117) *חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118) *חטאנו: תשובי עשה אלי (118) *וידוי: או"א איך ארמון היכלך (119) ==שקלים== *הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123) *פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125) *פתיחה: ממחצית שקל (125) *פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125) *יוצר: אשא דעי (125) *יוצר: אורח חיים לצדיק (126) *אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127) *אופן: אחזו אחזו אלים (128) *אופן: מלאכים ממליכים (128) *זולת: אקומה ולב אבינה (128) *זולת: אדברה בצר רוחי (129) *מי כמוך שמים נטית כיריעה (130) *מי כמוך אל אלהי הצבאות (130) *מי כמוך אופני מעוני (132) ==זכור== *הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134) *פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135) *פתיחה: יום בהמן (136) *פתיחה: יום בשם יאיר (136) *{{ק|י"א ברכו ידידי אל (136)}} *יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136) *אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137) *אופן: יוצר הכל הקדים (138) *זולת: אלו שלש מצוות (139) *זולת: את ה' דרשתי (139) *מי כמוך: [[מי כמוך (ריה"ל)|אדון חסדך]] (140) ==צום אסתר== *קרובות: ומרדכי ידע (147) *סליחה: אחות פתשגן (150) *סליחה: את פניך ה' בבקשי (151) *סליחה: אגגי בקש (151) *תחנון: יהירים קמו (152) *תחנון: יום רכב (152) *סליחה: אגגי אז כעמד (153) *סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154) *תחנון: מזנב אז בראשית בא (154) *תחנון: ארבה גזם וילק (155) *סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155) *תחנון: שועלים מחבלים (156) *סליחה: אגגי שקד (157) *סליחה: איש צר ואויב (158) *תחנון: אז בגלותי (159) *סליחה: אתה אלהים מתנשא (159) *תחנון: המן נלחץ (160) *סליחה: אגגי אשר חשב (160) *תחנון: יום דלה ונאנחה (161) *סליחה: חיים אשאלה ממך (161) *חטאנו: ה' מה רבו צרי (162) ==פורים== *אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170) *קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171) *בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173) *שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173) *עושה שלום: אז בקומם עלי (175) *פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176) *פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177) ==פרה== *הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177) *פתיחה: שחרית אקדמה (179) *פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179) *פתיחה: אשרו המוני (180) *{{ק|וי"א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}} *ברכו: ישורון צא (180) *יוצר: אקרא יומם (181) *אופן: אומרים קדוש (182) *אופן: ישעך יכתירו (182) *אופן: מחנות עליונים (182) *זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183) *מי כמוך אל אלהי הרוחות (184) *מי כמוך שוכן בשמי קדם (185) *מי כמוך שוכן שמי ערץ (186) ==החדש== *הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188) *פתיחה: שעה אלי (190) *פתיחה: אשר נקדש (190) *פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190) *{{ק|י"א קדיש אבא בשיר (190)}} *פתיחה: מקבץ המוני (190) *{{ק|י"א קדיש לקראת מקור חיים (191)}} *יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191) *סלוק: יציאות שבת שתים (192) *אופן: מלאכים ממליכים (192) *אופן: שובב בירחי ראש (192) *זולת: אז מראש הודחתי (193) *מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194) *מי כמוך שומר עמך ישראל (195) *מי כמוך שתים בגבורה (196) ==שבת הגדול== *פתיחה: נדיבי עמים (199) *קדיש: נעלה ברוב אונים (199) *ברכו: שארית תם הטוב (200) *{{ק|י"א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}} *וי"א ברכו: ידי אל תנו (200) *יוצר: אלי צורי וישועתי (200) *יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201) *אופן: לחייך בתורים (204) *אופן: שוקיו עמודי שש (204) *אהבה: לפליטת בן בכור (204) *זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205) *זולת: אלכה לי ואשובה (205) *מי כמוך אל נורא תהלות (206) *מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207) *גאולה: [[יום ליבשה]] (213) *הכרזה: **רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214) **[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214) ==יום ראשון של פסח== *מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218) *ליל הסדר: [[דיינו]] (224) *[[אז רוב ניסים]] (232) *עושה פלא במצרים (232) *קול נתנה (233) *פתיחה: שמחו איתני (233) *פתיחה: אומר לצפון תני (234) *פתיחה: אמרי הגיוני (234) *פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235) *קדיש: אחוה מפלאות (235) *קדיש: אספר נפלאות (235) *ברכו: [[שחי לאל]] (236) *ברכו: שאי עין יחידתי (236) *יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236) *אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239) *זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240) *מי כמוך שוכן עד (241) *{{ק|לאחר עושה פלא: י"א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}} *תפילת טל: **[[אוחילה לאל]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251) **[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251) **[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253) **[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253) **י"א: אמונים החסודים (257) **וי"א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258) ==יום שני של פסח== *מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259) *פתיחה: שירו נאמני (260) *יוצר: [[אדבר מישרים]] (261) *סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262) *אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263) *זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263) ==שביעי של פסח== *מעריב: יה שלח אורו (272) *פתיחה: עברו העברים בים (273) *פתיחה: יעירוני ימי קדם (273) *פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274) *פתיחה: שורש בנו ישי (274) *יוצר: [[אתה הארת]] (275) *אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276) *זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276) *זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277) *מי כמוך שמים נטית (277) ==שמיני של פסח== *מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282) *פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283) *יוצר: [[אופל המוני]] (283) *אופן: כבודו מלאכים מתנים (285) ==שבת הגדול של שבועות== *הכרזה: **רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340) **בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340) ==יום ראשון של שבועות== *מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343) *פתיחה: יום מעמד סיני (346) *פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346) *קדיש: מתוק דבר תורה (347) *ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347) *יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347) *אופן: [[אורחות אראלים]] (348) *זולת: ומשה עלה (349) *תוספת: וקדוש נגלה (349) *מי כמוך אלהי קדם מעונה (350) *אזהרות: **[[אתה הנחלת]] (356) **[[אז שש מאות]] (361) ==יום שני של שבועות== *מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363) *פתיחה: יום מעמד סיני (364) *פתיחה: אמת עלי לספר (364) *קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364) *יוצר: {{ק|י"א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי"א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365) *אופן: בעלותו ההרה (366) *זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366) *אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367) *אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375) *{{ק|וי"א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ"ע}} ==שבעה עשר בתמוז== *קרובות: אגן המזג אז חסר (379) *סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380) *סליחה: אני לבדי נלכדתי (380) *סליחה: אעיר יגוני עם (381) *סליחה: איכה ראש הפסגה (381) *סליחה: היום אמרר בבכי (282) *תחנון: [[שעה נאסר]] (282) *סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383) *סליחה: מדי ימים ימימה (384) *תחנון: יום זה עריצים (384) *סליחה: אעורר בכיי (385) *תחנון: אוספו החצובות (385) *סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386) *חטאנו: אפיקי מים נחלים (386) *חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387) *חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388) ==תשעה באב== *קינה: משאגת כפירים (398) *קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398) *קינה: אנחתי ונאלמתי (399) *קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400) *קרובה: [[זכור איכה]] (401) *קינות: **[[שבת סורו מני]] (403) **[[איכה אצת באפך]] (404) **[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405) **אשמתנו גדלה (406) **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406) **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408) **[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410) **כי אם תועי דרך (411) **[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411) **[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412) **[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413) **[[איכה אהובים נאמנים]] (414) **אמרתי שמעו אמונים (415) **אתמיד בבכיה (416) **משה אמר ברכה (416) **על ארמון כי נוטש (417) **אם יתקע שופר בעיר (417) **באו אדומים (418) **איך אופל בית הלהב (418) **[[שומרון קול תתן]] (419) **איך חרב בכחשי רב (419) **[[אלי ציון]] (420) **[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420) **בכו אחים וגם ספדו (421) **שמם נתיב גלגל (422) *(ציונים:) **לבי למואב הלוא (422) **ילל במרד שאי (423) **ציון הלא תדעי (424) **[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] (425) *נחמות: **אנכי אנכי אנכי מנחם (447) **ובו אנחם (448) **אנכי אנכי הוא מנחמכם (449) **בימים ההם ובעת ההיא (449) **יאמר לשכולה אתיו בניך (451) **תאמץ אוהל ארמונך (451) **אב ינחם בנים בחביון (451) **אהוב נא שערי ציון (452) **תתנחם לרחם ציון (452) **אנא רחם ציון (453) **ויכון עולם על מלאתו (454) ==סליחות ללילי אשמורות== *אתאנו לפתחך (460) *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460) *אדון הביטה (462) *אל תבישנו בתפלתנו (466) *[[אשמנו מכל עם]] (467) *[[אלהינו שבשמים]] (468) *אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470) *[[עשה למען שמך]] (470) *[[עננו אבינו]] (470) *[[כשענית לאברהם]] (471) *[[דעני לעניי]] (471) *[[קול יעקב קורא]] (472) *[[מכניסי רחמים]] (472) *[[מחי ומסי]] (472) *[[מה נפתח ונימא]] (472) *[[הלא אמרית ליך]] (473) *הלא על כי אין אלהי (473) *[[תורתא דמרביא]] (473) *[[מרן דבשמיא]] (473) *מתרצה ברחמים (474) *[[שומר ישראל]] (474) *פתיחות: **[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474) **יה חון עמך (475) **בלבי ורעיוני (475) **אברכה את ה' כל ימי ושני (475) **בלבי וברעיון (476) **שחרים יחידתי (476) **במה יזכה (476) *סליחות: **[[ברכי אצולה]] (476) **ה' שם איום ונורא (478) **אלהי אם מעלתי מעל (478) **ע"ס הברכה: ***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479) ***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא () ***'''ה'''' משנאי רבו () ***'''אלהינו''' אדוני האדונים () ***'''מלך''' אליך אתחנן () ***'''העולם''' אל נעלם () **ע"ס [[תהלים קז ח]]: ***'''יודו''' אליך מיחליך (483) ***'''לה'''' מרום ונישא () ***'''חסדו''' אלהי ירעף () ***'''ונפלאותיו''' אשר פעל () ***'''לבני''' אמוניך הופיעה () ***'''אדם''' אפר יסודו () **ע"ס [[תהלים ג ט]]: ***'''לה'''' אמיץ כח (487) ***'''הישועה''' מני קדם () ***'''על''' אלהים נורא () ***'''עמך''' אלהים ביד מונים () **גדול אדיר הנשגב (491) **ה' אלהי הושיעני (492) **צבאות חילי מגדולי (493) **מעון אדיר מאז ראשון (494) **אבאר שם אדיר (495) **אל אביר השוכני (496) **ע"ס [[תהלים יט טו]]: ***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497) ***'''לרצון''' מיחלים היום () ***'''אמרי''' אלהותך () ***'''פי''' אפתח להללך () ***'''והגיון''' משרתיך () ***'''לבי''' אעורר להגות () ***'''לפניך''' אודה אתודה () ***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה () ***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי () ***'''וגואלי''' אלי אתה () **אליך נשאתי את עיני להאירי (503) **[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504) **אליך אקרא דודי אדום וצח (505) **ע"ס [[ישעיהו לח יט]]: ***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506) ***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי () ***'''הוא''' אחד ומיוחד () ***'''יודך''' אדיר נפלא () ***'''כמוני''' שפל ברך () ***{{ק|[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]]}} () ***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך () ***'''בנים''' אמיץ אונים () ***'''יודיע''' שמו הנשגב () ***'''אל''' אלוה אעתר () ***'''אמתך''' שחקים יעידו () **ע"ס [[תהלים ה ח]]: ***אילי מרומים… '''ואני''' (512) ***'''ברוב''' ארשת שפתי () ***'''חסדך''' אדיר במרום () ***'''אבוא''' אדרוש אל אל () **אוי לי ביום צאתי (518) **אלהים אשא נפשי אליך () **ה' אילפת שמך המפורש () **שמו אחד ומהולל () **שמע נא צעקת עם עני () **ה' אמרי האזינה () **לה' אדונינו יום מיוחד () **כי אקח מועד עולם ועד () **אתפלל אחלה () **שדי שמרה נפשי () **אמנם מקדם אתה גואל () **מלך אקרא בניב רטוב () **הללו לדר נהורא () **אין כמוך גדול בגבורה () **ה' במי ידמוך המושלים () **רומה אלהים והושיענו () *תחנונים: **אלהי קדם מעונה (529) **אל נכספתי אל ביתך () **[[בזכרי על משכבי]] () **אנוש רימה בחייך () **ישמע ה' קול תחנוני () **יום להיטיב תקרא () **[[יצו האל לדל שואל]] () **יוושעון עבדיך () **אביון אשר כפיו () **יצרי ראשית צרי () **להודות באתי () **ממרום קול עובר () **מתי שכל בלי תכל () **שבת משושי ורבו יגוני () **עת שערי רחמים לך נפתחו () **מרעיד פני צורו שיחר () *חטאנו: **אשכולות בטלו ואומללנו (537) **[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] () **אשחה במר שיחי () **אשא בשרי בשיני () **אשובה עדיך משגבי () **אכין קרב וסרעפים () **אבותינו חטאו ואינם () **מנעי יחידה רוע פעלך () **אשא אישון () **אזלו בכליון וחרץ () **מקדם ימים חשבתי () **אליכם אקרא נמהרים () **אויה לי שחטאתי () *וידוי: **אנוש אל צור מעריצך (551) **[[שטר עלי בעדים וקנין]] () **אל יסיתך נפשי () **[[שוממתי ברב יגוני]] () **אני הגבר בזכרי זדוני () **יה נורא ואיום () **את פני מבין צפוני () **[[שוכני בתי חמר]] () **ידום לנוגן חליל (קינה) () **אם יאמר לי קוני () **אומצתי אויילתי () **רוח ובשר צמדו () **יצרי וזדון לבי () **שמעו למלי עם אמוני () **אנוש בינה משפט הארץ () *תפילות לעשי"ת: **אברך את ה' אשר יעצני (563) **[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573) **תפילה לרבי שלמה שרביט (584) **[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595) **[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס"ג]] (602) **וידוי: אברכה את אדוני (607) **בית הלוי (608) *הכרזה של ר"ה: **רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612) **אז בסכות נבוני לחשים (612) ==ראש השנה== *מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615) *פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] () *{{ק|וי"א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי"א [[עת שערי רצון להפתח]]}} *פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה () *פתיחה: [[שמע קולי]] () *פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] () *יוצר: [[מלך אזור גבורה]] () *סלוק: [[מלך עתיק ימים]] () *אופן: [[כבודו אהל כהיום]] () *זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] () *ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה () *ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה () *קרובות לשחרית: **מגן: [[את חיל יום פקודה]] () **מחיה: תאלת זו () **משלש: אבן חוג () **אדרת ממלכה () **אם אשר בצדק () **[[אדירי איומה]] () **סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ () *לפני התקיעות: **יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] () **ביום ב: [[המלך ה']] () **זכור ברית: אדון אשר רוכב () *במוסף: [[אוחילה לאל]] () *מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] () ==צום גדליה== *סליחה: אלצני ביום זה (648) *סליחה: שברה לבי אנחתי (649) *סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651) *תחנון: שעה עליון לעם אביון (651) *חטאנו: אחלה פני אלהי (651) ==ליל יום כיפור== *מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה () *סליחות: **עורי איומתי לראש אשמורת () **כל שנאן ושרף יסלסלוך () **לילה אליך ה' שועתי () **לילה שקד עמך () **לילה אקדמה פניו () **לילה ממעון קדשך () **מעון קדשך עמך אוסף () **מהלל מלכך () **שכם אחד מתי המוני () **תחנון: משול יצר עבוד יוצר () **תחנון: אשר נטה שחקים () **תחנון: שוחרי אל החרדים () **חטאנו: שכנך איויתי לנהור () *פיוטים בסדר הוידוי: **אורחותיכם יישרתי () **אשפוך תחן לשכנה () **ידידים לנגדם שמוך () ==שחרית יום כיפור== ===יוצרות=== *פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] () *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] () *אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] () *זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי () *רשות לחזרת הש"ץ: [[היה עם פיפיות]] () ===קרובות=== *מגן: [[שושן עמק]] () *מחיה: יום מימים () *משלש: צפה בבת תמותה () *אשא דעי () *אין ערוך אליך () *אל שת מאז מעונו () *אשר אימתו בחצי ברקים () *מעשה אלהינו אדיר בויעודו () *מעשה אנוש תחרות רחמיו () *אמרו לאלהים אמת פעלו () *אלוה סליחות אתה () *אבירי לב לטייבך () *המכירים תהלות תעצומיך () *אילי מרום אומרים גדלו () *וקרא אופן לכרוב () *וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו () *סילוק: מי ימלל גבורות חייליך () *קדושה: כבודו אמוניו ינקה (692) ===סליחות=== *פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692) *שחר מפלט לי אחישה (693) *[[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694) *[[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695) *[[היום מלכי מקדם]] (696) *מעוני אלהי קדם בך בטחתי (696) *תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697) *אז דברת בחזון (697) *בקר ייחד שמך עמך () *תחנון: [[שחר קמתי להודות]] () *סליחה: אדון לאב המון () *תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך () *תחנון: חנות אתכם יחזה () *תחנון: אלהי עוז היה מעוז () *אלהים אתה צוית דרשוני () *תחנון: לטהר אתכם יזה () *אליכם אישים אדבר דברי () *תחנון: ידי דלים ונחשלים () *ה' נסי ומחסי () *תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש () *אז בהר המור () *תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת () *חיים אשאלה ממך לי מלכי () *אשא עיני אל ה' בתחנוני () *יערבו לפניך תהלות ושבחות () *תחנון: יערב חין ערכנו () *תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון () *חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי () *[[אופל אלמנה תאיר]] () *בסדר הוידוי: **תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] () **[[אעשה למען שמי]] () ==מוסף ליום כיפור== ===קרובות=== *מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726) *מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727) *משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728) *[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729) *[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729) *[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730) *{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}} *סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731) ===סדר עבודה=== *[[אוחילה לאל]] (732) *עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732) *תפילת כ"ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740) *מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740) *[[בהיות ארון הבית על כנו]] (741) ===סליחות=== *פתיחה: תען לשוני אמרתך (742) *פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742) *[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742) *אתיו אמונים בפחד (743) *ישראל חלו פני אל (744) *אהרן ישר (745) *[[יה למתי צפנת]] (746) *אמרה גולה וסורה (747) *תחנון: יוספים שנית לעמוד (748) *הודו אדיר נורא (748) *תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749) *את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749) *תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750) *השמים אישש (750) *תחנון: ישני חברון מערת (751) *[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752) *תחנון: שארית בר וכל נשבר (753) *אל הקדש פנימה (753) *תחנון: יום זה למרום שאו (754) *בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754) *תחנון: חסדך בל תמש (755) *היום אתנה לפניכם (755) *חטאנו: אשא לבבי בכפים (756) *חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757) *ע"ס הוידוי: **תוכחה: אדם איך ינקה (758) **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759) **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759) **אלוה הסליחות אזון שיחות (761) ==מנחה ליום כיפור== ===קרובות=== *מגן: אחר עצם היום () *מחיה: מעת תחן גש () *משלש: אתן תהלות למלך () *המכירים אומצך () *אראלי איום () *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] () *אין כמוך אדיר בשמי מעוני () ===סליחות=== *פתיחה: דלתי שמי שחק () *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] () *ה' שמעה תפילת המנחה () *מנחת מרחשת ארשת שפתי () *תחנון: מערכות ישראל בשירה () *אשלש תפילות () *תחנון: ידידיך מאמש () *אנשי לבב עוצו () *תחנון: שדי הזכרתני () *תחנון: קראתי מצרה () *חיים מול ישראל () *אנא שא נא לעוון מייחליך () *חטאנו: אומללנו בנפש יקושה () *חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא () *ע"ס הוידוי: **תוכחה: אדם אם יבוא () **אצתי יום כיפור () ==נעילה== *מגן: [[אב ידעך]] () *מחיה: הנקרא לאב () *משלש: טבע זיו () *מערב ועד ערב () *שערי ארמון () *אבן מעמסה () *סליחות: **מלפניך משפטינו יצא () **ממרום הבט נא עמך () **מגדל עוז שם ה' () **תחנון: אליך שבו ופשע עזבו () **איומה עד מתי תשבי עגומה () **איום ונורא שכלל מהרה () **תחנון: [[עב קל ממרומך]] () **תחנון: בנשף קידמתי () **אלהים אליך באו מיחליך () ==יום ראשון של סוכות== *מעריב: אתלונן בצל מחורב () *פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי () *פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם () *פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם () *קדיש: אמת אתה אדוני האדונים () *קדיש: שדי אשר יקשיב () *ברכו: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]] () *יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] () *אופן: [[אאמיר אותך סלה]] () *זולת: [[אנא הושיעה נא]] () *מי כמוך שבעה עמודי הוד () ==יום שני של סוכות== *מעריב: [[אוחזי בידם ארבעה מינים]] () *יוצר: אכוף ואיכף () *זולת: אמונת עתי הקץ () ==הושענות== *[[למען אמיתך]] () *[[אל למושעות]] () *[[אדם ובהמה]] () *[[אדון המושיע]] () *[[אערוך שועי]] () *[[אבן שתיה]] () *[[למען איתן]] נזרק בלהב אש () *אנא אזון () *[[כהושעת אלים]] () *[[למען תמים בדורותיו]] () *[[אל נא תעינו כשה אובד]] () *[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] () *[[אז כעיני עבדים]] () *[[אומן ישעך בא]] () ==שמיני עצרת== *מעריב: זה יום אשש () *פתיחה: דופק פתחי ישינה () *פתיחה: אלהי שוב פקוד () *ברכו: ישירון כל בני איתן () *ברכו: אם לבבי בעצתו () *יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] () *אופן: אמרו לאל תודה () *זולת: [[אמונים אשר נאספו]] () *מי כמוך שמים כוננת בתבונה () ==מוסף== *[[אף ברי אותת]] () *יטריח לפלג () *אפיק מען מעוטר () *אקשטה כסל וקרב () *יפתח ארץ לישע () *איום זכור נא לשואלי מטר () ==שמחת תורה== *מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836) *פתיחה: אקרא בצר רוחי (852) *ברכו: אל לך עוז ועטרת (853) *פיוטים: *חתן תורה משחתיך (855) *אצילי קום קרא (856) *{{ק|וי"א אל לחתני וי"א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}} *ארבעה כלילין (856) *לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856) *חזקו ואמצו כושלי ברכים (857) *לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857) *לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858) *פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858) *ויעל משה (865) *אשריכם ישראל שבכם בחר אל (865) *קול יאמר אני ארעה צאני (865) *אשריך ישראל מי כמוך (866) *הנא יום בא (866) *שמחו אהובים (866) *אל בנה מקדשך (866) *יום גילה - יבוא אדיר (867) *הנחילנו אדון (867) *הודו לו אדיר (867) *רוצו רוצו (867) *אמוני מערכה (868) *אום נאוה (868) *וקווי וקווי (868) ==שבת בראשית== *פתיחה: במבטא הכול (870) *פתיחה: אשורר הילולים (870) *יוצר: אהלל לנוטה (871) *בראשית ארק ודוק (871) *אופן: אומרים קדוש קדוש (872) *זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873) *מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873) *מי כמוך שמים נטית בגבורה (874) ==סדר מילה== *פתיחה: ילד אשר יולד (879) *פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879) *ירושת נחלה (880) *יחי הילד לאביו ולאמו (880) *יהי שלום בחילינו (880) *משוש וגילה מעם נורא עלילה (880) ==סדר אירוסין== *ארוסים מתארסים (883) ==סדר נישואין== *לחתן: פאר חתני (884) *לחתן: ממעונו אור זורח (884) *לכלה: מצא אשה מצא טוב (885) *לכלה: לקראת פני חתן (885) *לכלה: שמור חתן וכלה (885) *יה שוכן בשמי ערץ (886) *ישמח חתן עם כלה (886) *אדיר הוא אלהינו (887) *אלהיכם יאדירכם (887) ==שבת חתן== *פתיחה: לחתני מחמד עיני (888) *פתיחה: את חתני צור קונהו (888) *קדיש: [[אגדלך]] (888) *קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889) *קדיש: לקראת מקור חיי (889) *קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889) *קדיש: אבוא בשיר ערב (889) *ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889) *ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889) *יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890) *סלוק: אל אשר לו הגדולה (891) *אופן: קול ששון וקול שמחה (893) *זולת: [[אז בהיות כלה]] (893) *מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894) *מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896) *פיוט לחתן: אל לחתני זה (897) *רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897) *פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897) *פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898) q16pcuzfns225hk6x1211459kii3z4n 0 1739616 3011646 3011514 2026-05-08T11:39:16Z מו יו הו 37729 3011646 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|אזהרות לרבי יצחק בן ראובן אלברגלוני עם הוספות ותיקונים לר' שאול הכהן{{הערה|{{היברובוקס|נתיב מצוותיך||39221}}. ההוספות מסומנות באמצעות <סוגריים מזווים>. כאשר יש תיקוני נוסח, הנוסח הישן נמצא ב[סוגריים מרובעים].}} ===פתיחה=== {{הור|סימן: '''עצרת'''}} {{סי|עָ}}לֹה עָלָה מֹשֶׁה לְרֹאשׁ הַר סִינַי{{ש}} לְקַבֵּל בְּרָצוֹן דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים{{ש}} שַׁעֲרֵי רַחֲמִים פָּתַחְתָּ לּוֹ{{ש}} וְשַׁעֲרֵי רָצוֹן לֹא מָנַעְתָּ מִמֶּנּוּ {{סי|צְ}}דָקָה וָחֶסֶד עִמּוֹ עָשִׂיתָ{{ש}} וּמַחֲנוֹת גְּדוּדִים סוֹבְבִים אוֹתוֹ{{ש}} קִדַּשְׁתּוֹ בֵּין הָעֶלְיוֹנִים{{ש}} וְרוֹמַמְתּוֹ לִהְיוֹת בְּחִירֶךָ {{סי|רְ}}אֵה וְהִתְבּוֹנֵן אָמַרְתָּ לּוֹ{{ש}} אֲנִי הוּא וְאֵין זוּלָתִי {{ש}} שֻׁתָּף אֵין לִי בְּכָל הָעוֹלָם{{ש}} אֲנִי יָחִיד וְתוֹרָתִי יְחִידָה {{סי|תּ}}וֹרָה תְמִימָה נָתַתִּי לָךְ{{ש}} גְּנוּזָה לְפָנַי מֵאֶלֶף דּוֹר{{ש}} בְּךָ בָחַרְתִּי מִכָּל הָאֻמּוֹת{{ש}} עֲשִׂיתִיךָ שָׁלִיחַ בֵּין אָב לְבָנִים{{ש}} אֱמֹר לִבְחִירֵי הַצֶּדֶק בּוֹאוּ בָנַי וְקַבְּלוּ אֲמָרַי. ===פזמון=== {{הור|סימן: '''יצחק'''}} {{סי|י}}וֹם זֶה הוֹרִיד / לְבֶן שָׂרִיד / מִצְוֹת צְרוּפוֹת מְבוֹאָרוֹת{{ש}} לְהוֹדִיעָם / לְהַשְׁמִיעָם / בְּיוֹם זֶה עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת{{ש}} תּוֹרַת אֱמֶת / נִרְשֶׁמֶת / עַם יְיָ לְהוֹרוֹת{{ר1}} אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת.{{ממס|תהלים יב ז}} {{סי|צְ}}בִיָּה עֲנִיָּה / בְּבֵית שִׁבְיָהּ / שִׁבְעָה שָׁבוּעִים סוֹפֶרֶת{{ש}} וְיוֹם הַחֲמִשִּׁים / עֲדַת קְדוֹשִׁים / מַקְדִּישִׁים חַג עֲצֶרֶת{{ש}} עֲבוּר הֵימָן / צִיר נֶאֱמָן / נָטַל בְּיוֹם זֶה עֲטֶרֶת{{ש}} וּמֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ / לְהִתְקַדֵּשׁ / נִקְדַּשׁ סִינַי לְמִשְׁמֶרֶת{{ש}} לְיָמִים שִׁשָּׁה / בִּקְדֻשָּׁה / קִבְּלוּ דְּבָרִים עֲשֶׂרֶת{{ש}} וְהֵכִין חֻפָּה / מְיֻפָּה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת{{ש}} וְחִבְּקַנִי / וּנְשָׁקַנִי / טֶרֶם הֱיוֹתִי שְׁחַרְחֹרֶת{{ר1}} וּבֵין שָׁדַי / נָתַן דּוֹדַי / שְׁתֵּי כְתֵפוֹת חֹבְרוֹת {{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}} {{סי|חֲ}}מוּדָה חֲקוּקָה / וַחֲשׁוּקָה / הֱבִיאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרִים{{ש}} לְהוֹד אַפִּרְיוֹן / בְּהִגָּיוֹן / הָיְתָה לְאֵשֶׁת נְעוּרִים{{ש}} לְחָתָן מְקַדֵּשׁ / אֲשֶׁר קִדֵּשׁ / עַל פִּי עֵדִים בְּרוּרִים{{ש}} מְסָרָהּ נְתָנָהּ / וְגַם הִקְנָהּ / עַל יְדֵי שְׁלִיחַ דּוֹר יְשָׁרִים{{ש}} בְּעֶשֶׂר תְּנָאִים / מֻפְלָאִים / הֵמָּה עֲשֶׁרֶת הַדְּבָרִים{{ש}} הַמְפֹרָשִׁים / וְנִדְרָשִׁים / חָרוּת בִּכְתָב מְבֹאָרִים{{ר1}} שְׁתֵי לֻחוֹת / מְשֻׁבָּחוֹת / אֲבָנִים יְקָרוֹת {{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}} {{סי|ק}}וֹל דּוֹדִי / קוֹל יְדִידִי / בְּדָפְקוֹ דְלָתַי בְּעִנְיָנָיו{{ש}} נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו / רְצוּי אֶחָיו / הֵן הֵם הָיוּ סִמָּנָיו{{ש}} אִישׁ הַנִּקְרָא / בְּסוֹד תּוֹרָה / וְהָאִישׁ מֹשֶׁה מְאֹד עָנָו{{ש}} כְּבוֹד יוֹצְרוֹ / אֲשֶׁר יְצָרוֹ / בְּמַרְאֶה רָאוּ עֵינָיו{{ש}} בְּעֵת הוֹדִיעַ / וְהִשְׁמִיעַ / לְקַבֵּל תּוֹרַת חֶזְיוֹנָיו{{ש}} וְאָז הֱשִׁיבָהוּ / וְעָנָהוּ / וְהִקְדִּים יָדָיו לְאָזְנָיו{{ש}} נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע / בְּיוֹם הִשָּׁמַע / מֵרֹב חִבַּת אֱמוּנָיו{{ש}} שְׁנֵי הַתְּאוֹמִים / הַנְּעִימִים / מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו{{ר1}} שֶׁבֶת אַחִים / כְּאוֹר זוֹרְחִים / אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת {{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}} ===רשות=== {{הור|סימן: '''אא"ב גג"ד''', '''יצחק בר ראובן יצליח לתורה ולתעודה'''}} {{סי|אֵ}}י זֶה מְקוֹם בִּינָה, אֵי מִזֶּה וְאֵי זֶה הוּא{{ש}} {{סי|א}}וֹצַר חָכְמָה וָדַעַת רֵאשִׁית קִנְיָנֵהוּ{{ש}} {{סי|בְּ}}בוֹאִי לִשְׁאֹל הַיּוֹם אֶת מִי נוֹעַץ וַיְבִינֵהוּ{{ר1}} מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ.{{ממס|איוב כג ג}} {{סי|גָּ}}בְהֵי שָׁמַיִם מִמְּעוֹנוֹתָם{{ש}} {{סי|גֻּ}}לְּתָה הֹעֲלָתָה כְּבוּדָּה מִמַּחֲנוֹתָם{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרִים נְכוֹחִים הֵשִׁיב צִיר נֶאֱמָן לְמַעֲנִיתָם{{ר1}} כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם.{{ממס|בראשית מב כג}} {{סי|הֶ}}גְלָה בַת מֶלֶךְ הֵימָן הַמֵּלִיץ בְּחִטּוּב לַחֲטֹב{{ש}} {{סי|הֵ}}כִין גַּן נָעוּל לְכַלָּתִי גַּן נָעוּל רָטֹב{{ש}} {{סי|וְ}}דִבּוּק נָאֶה הִדְבִּיקַנִי וְהֶעֱלַנִי מִקְּטֹב{{ר1}} זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב.{{ממס|בראשית ל כ}} {{סי|זִ}}מֵּן אֲבִי כַלָּה שׁוֹשְׁבִין בָּחוּר מוּרָם מֵעָם{{ש}} {{סי|זֹ}}הַר אַפִּרְיוֹן חִפָּה בְּעַנְנֵי נֹעַם{{ש}} {{סי|חָ}}שַׁק בִּבְרִית עוֹלְלִים וְיוֹנְקֵי גִזְעָם{{ר1}} קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם.{{ממס|אסתר ט כז}} {{סי|טִ}}הֲרָם וְקִבֵּל הָאָב קִדּוּשֵׁי בִתּוֹ לְהַשִּׂיאָהּ{{ש}} {{סי|טָ}}הוֹר מְסָרָהּ לִשְׁלוּחָהּ בְּחֻפָּה לַהֲבִיאָהּ{{ש}} {{סי|יֹ}}שֶׁר נְמִיכוּת סִינַי בּוֹ בָחַר לִצְבֹּא צְבָאָהּ{{ר1}} וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה.{{ממס|אסתר ב יג}} {{סי|כְּ}}הַיּוֹם בְּזָכְרִי זֹאת תְּחִלַּת פְּרִישָׁתִי לִקְדֻשָּׁה{{ש}} {{סי|כִּ}}שְׁרוֹן מַעֲשֶׁה אֲשֶׁר הוֹרַנִי עַל לוּחַ חֲרוּשָׁה{{ש}} {{סי|לְ}}צִוּוּי מְאֹרָשָׂה קְהִלַּת יַעֲקֹב נַחֲלָה מוֹרָשָׁה{{ר1}} וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה.{{ממס|בראשית יב יט}} {{סי|מְ}}נָת חֶלְקִי קַמְתִּי לִדְרֹשׁ מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}} {{סי|מַ}}תְּנוֹתַי לְהַאֲרִיךְ בְּאֵרוּסֵי בִתּוֹ{{ש}} {{סי|נַ}}פְשִׁי לְאָמוֹן שַׁעֲשׁוּעֶיהָ כְּמֵאָז הָיְתָה לּוֹ קֹדֶם תִּתּוֹ{{ר1}} כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ.{{ממס|אסתר ב כ}} {{סי|ס}}וֹבְבַנִי עָלֶיהָ הַיּוֹם לְכַלָּתִי לְהַזְמִינָהּ{{ש}} {{סי|סְ}}גֻלַּת חֶלְקִי וְנַחֲלָתִי לִהְיוֹת לִי לְמָנָה{{ש}} {{סי|ע}}וּרִי כַלָּה וּבוֹאִי וְשׁוּבִי נֶאֱמָנָה{{ר1}} וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה.{{ממס|הושע ב כב}} {{סי|פָּ}}נַיִךְ אֲחוֹתִי כַלָּה הַרְאִינִי וְהַשְׁמִיעִינִי קוֹלֵךְ{{ש}} {{סי|פְּ}}קֻדָּתֵךְ תִּיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ{{ש}} {{סי|צִ}}יר מְבַשֵּׂר יְקַדְּמֵנִי לְהַנְגִּידִי מִבֵּית הַמֶּלֶךְ{{ר1}} וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ.{{ממס|בראשית יב יט}} {{סי|קָ}}רָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי כִּי שַׁחוֹתִי בְּצִירֵי חִילַי{{ש}} {{סי|קִ}}דַּמְתִּי לִטֹּל רְשׁוּת בְּיוֹם שִׂמְחַת גִּילַי{{ש}} {{סי|רְ}}צֵנִי אֵל וּסְעָדֵנִי וְתִתְמֹךְ מֵהוֹדְךָ עָלַי{{ר1}} וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלָי.{{ממס|בראשית מה י}} {{סי|שֶׁ}}בַח וְכָבוֹד תְּעַטְּרֵנִי מָעֹז רֹאשִׁי שׁוֹכֵן שְׁמֵי שַׁחַק{{ש}} {{סי|שִׁ}}ית שַׁוְעִי לְנֶגְדֶּךָ וּלְפָנֶיךָ יוּחַק{{ש}} {{סי|תִּ}}כּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ וּמִמֶּנִּי אַל תִּרְחַק{{ר1}} אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד '''יִצְחָק'''.{{ממס|בראשית לא מב}} {{סי|יִצְחָק|0}} אֲשֶׁר פָּחַד לְפָנֶיךָ וּלְמוֹרָאֲךָ הִתְגַּבַּר{{ש}} חַסְדְּךָ מְשֹׁךְ לְזַרְעוֹ נוֹחֲלֵי מַתָּן מִדְבָּר{{ש}} וּבְנֶשֶׁק בַּר תְּנַשֵּׁק זֶרַע אֲשֶׁר יְחֻבַּר{{ר1}} וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ '''בָר'''.{{ממס|תהלים סה יד}} {{סי|בָּר|0}} תְּנַשְּׁקֵם וְתַשְׂבִּיעֵם וְתִדְלֵם מֵרִמְסַת הַתֶּבֶן{{ש}} רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ הַבִּיטָה וְהָבֵן{{ש}} לִרְעוֹת בֵּין שְׁפַתַּיִם תְּנַהֲלֵם אֲבִיר יַעֲקֹב רֹעֶה אֶבֶן{{ר1}} לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים לִפְלַגּוֹת '''רְאוּבֵן'''.{{ממס|שופטים ה טז}} {{סי|רְאוּבֵן|0}} וְכָל אֶחָיו תִּרְצֶה וּתְקַבֵּל תְּשׁוּרָתָם כְּקָרְבָּן מָלִיחַ{{ש}} טַעֲמָם רְצֵה נָא אֱלֹהַי וְתַמְתִּיקֵם וְתַמְלִיחַ{{ש}} כַּבְּדֵנִי נָא נֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי וְתָחֹן זֶה שָׁלִיחַ{{ר1}} וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה '''יַצְלִיחַ'''.{{ממס|תהלים א ג}} {{סי|יַצְלִיחַ|0}} בְּמַאֲמַר פִּיו בְּקוּמוֹ בְּקָהָל וְעֵדָה{{ש}} רְאֵה כִּי קְרָאַנִי פַּחַד וּרְעָדָה{{ש}} בְּקוּמִי לְבָאֵר דָּתְךָ מִיָּמִים יָמִימָה לְמוֹעֲדָהּ{{ר1}} '''לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה'''.{{ממס|ישעיהו ח כ}} {{סי|לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה|0}} אֻסְּפוּ יַחַד עַם נָבָר{{ש}} שְׁעֵה נָא מְלִיצָם הַיּוֹם וְהוֹדִיעַ אֲמִתְּךָ לְהָבַר{{ש}} עַבְדְּךָ זֶה אֲשֶׁר שָׁלוּחַ אֶל פְּנֵי תֵיבָתְךָ וְעָבַר{{ר1}} עַתָּה דַּע וּרְאֵה מָה אָשִׁיב שֹׁלְחִי דָבָר.{{ממס|ש"ב כד יג}} ===מצות עשה=== {{רקע אפור|מִצְוֹת עֲשֵׂה / בְּעֶזְרַת אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה}} {{הור|סימן: '''א"ב''' משולש}} {{סי|אֶ}}ת קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי תְּפִלַּת קוֹל שִׂיחֶךָ{{ש}} {{סי|אֲ}}יֻמָּתְךָ אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ קְנֵה וּצְלַח בְּלִקּוּחֶךָ{{ש}} {{סי|אֱ}}מֶת אֲשִׁיבְךָ מִלִּין וְרוּחַ קָדְשִׁי תְּנִיחֶךָ{{ר1}} לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ.{{ממס|משלי כב כא}} {{סי|בְּ}}תוֹרָתִי חָפַצְתָּ וַתִּבְחַר וּתְכוֹנֵן בָּהּ אֲשׁוּרֶיךָ{{ש}} {{סי|בְּ}}גוֹרָלָהּ עָלִיתָ וַתִּנְעַם צְלַח וַחֲגֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ש}} {{סי|בְּ}}בִרְכוֹתֶיהָ תְבֹרַךְ בְּבוֹאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרֶיךָ{{ר1}} יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ.{{ממס|משלי ה יח}} {{סי|גִּ}}יל נָא בִּרְעָדָה וְאֵימָה וּפְחַד מִנּוֹרָא וְאָיֹם{{ש}} {{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה לְהַמְצִיאֲךָ בָהֶם פִּדְיוֹם{{ש}} {{סי|גְּ}}דַרְתִּיךָ בְּחִתּוּן בְּנוֹתַי שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת לִתְיוֹם{{ר1}} בִּשְׁתַּיִם תִּתְחַתֵּן בִּי הַיּוֹם.{{ממס|ש"א יח כא}} {{סי|דִּ}}בַּרְתִּי מֵרֹאשׁ וְלֹא בַסֵּתֶר אָז בְּיוֹם הַמְנֻסֶּה{{ש}} {{סי|דָּ}}רַשְׁתִּי שֵׂעִיר כִּי אָמַרְתִּי הַמְכַסֶּה אֲנִי אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה{{ש}} {{סי|דָּ}}בָר דָּבוּר הוֹצֵאת בְגִשְׁתְּךָ בְּתַחְתִּית הָהָר לְמַחְסֶה{{ר1}} אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיּוֹם הַמַּעֲשֶׂה.{{ממס|ש"א כ יט}} {{סי|הַ}}יּוֹם קִיַּמְתִּי לְךָ קִיּוּם חֲתָנוּת אֲשֶׁר עָרַבְתָּ{{ש}} {{סי|הֲ}}כִינוֹתִי לְךָ כַּלָּה עַל הַר סִינַי בְּעָרְכִי לְךָ מָקוֹם וְנִצַּבְתָּ{{ש}} {{סי|הִ}}זְבַּדְתִּיךָ זֶבֶד טוֹב לְהַחֲזִיק בְּעֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר חָטַבְתָּ{{ר1}} רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ.{{ממס|קהלת ט ט}} {{סי|וּ}}מִי חָפֵץ חַיִּים וְלָעַד לֹא יִשָּׂכַל{{ש}} {{סי|וִ}}עוּד מִצְוֹתַי הַאֲזִינוּ וִחְיוּ כָּל יוֹדְעֵי דַעַת וְשָׂכָל{{ש}} {{סי|וְ}}נִקּוּב אַזְהָרַת מִצְוֹת עֲשֵׂה אֶקְרָא בְאָזְנֶיךָ מֵהֵיכָל{{ר1}} גַּם עָשֹׂה תַעֲשֶׂה וְגַם יָכֹל תּוּכָל.{{ממס|ש"א כו כה}} {{סי|וְ}}יוֹתֵר בְּנִי הִזָּהֵר לְיַחֵד אֶת שֵׁם הַגָּדוֹל בְּיִחוּד שְׁמַע, פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם תְּיַחֲדֶנּוּ {{ש}} {{סי|וְ}}הַשּׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמְךָ בֵּין הַפְּרָקִים הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ, וּמִפְּנֵי הַכָּבוֹד גַּם דָּרֹשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ{{ש}} {{סי|וּ}}בְעָמְדָּךְ לְהִתְפַּלֵּל אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמָךְ הִשָּׁמֵר פֶּן תְּשִׁיבֶנּוּ{{ר1}} כִּי תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרְכֶנּוּ וְכִי יְבָרֶכְךָ אִישׁ לֹא תַעֲנֶנּוּ.{{ממס|מ"ב ד כט}} {{סי|זְ}}הִירִים הַאֲמִירוּ אֶת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה וּבְשַׁעַת קִימָה לַמּוֹעֵד הַיּוֹם פֶּן תְּאַחֲרוּ וּפֶן תַּאֲרִיכוּ{{ש}} {{סי|זְ}}מִירוֹת רְנָנַי תָּעִירוּ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְדֶרֶךְ מִקְדָּשׁ מְעַט תַּדְרִיכוּ{{ש}} {{סי|זְ}}רִיחַת שְׁחָרִים בַּעֲלוֹת עַמּוּד הַשַּׁחַר לְשִׁכְנִי תִדְרְשׁוּ וּשְׁמִי תַמְלִיכוּ{{ר1}} וְהִשְׁכַּמְתֶּם בַּבֹּקֶר וְאוֹר לָכֶם וָלֵכוּ.{{ממס|ש"א כט י}} {{סי|חֲ}}מִשָּׁה חֻמָּשִׁים וּמְזוּזוֹת פְּתָחִים מָסַרְתִּי לָךְ עַל יְדֵי חֹזֶה{{ש}} {{סי|חִ}}בָּתִי יָסַפְתִּי לָךְ וְנִכְבַּדְתִּי וּלְמִצְוֹתַי אַל תְּהִי בוֹזֶה{{ש}} {{סי|חִ}}בּוּר אֲגֻדָּה אַחַת לִמְצֹא בְּבוֹאוֹ דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ בְּנֵר חֲנֻכָּה לְמַחֲזֶה{{ר1}} וַיִּהְיוּ לְיִשְׂרָאֵל בַּתָּוֶךְ אֵלֶּה מִזֶּה וְאֵלֶּה מִזֶּה.{{ממס|יהושע ח כב}} {{סי|טָ}}הֳרַת לְבוּשׁ תִּפְאַרְתְּכֶם צִיצִיּוֹת אֲשֶׁר לְאַרְבַּע פֵּאוֹת שְׁתוּלִים{{ש}} {{סי|טְ}}עִינַת בֶּגֶד פְּתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹתְכֶם בּוֹ נֶחְתָּלִים{{ש}} {{סי|טַ}}כְסִיסֵי הָאוֹת אֲשֶׁר נְתַתִּיךָ זְכֹר בּוֹרַאֲךָ וְהַבֵּט בִּשְׁפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל הַנִּתְלִים{{ר1}} הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים.{{ממס|בראשית לח כה}} {{סי|יְ}}פִי בְּנֵי הַנְּעוּרִים כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר{{ש}} {{סי|יִ}}לּוֹד לִשְׁמוֹנָה יָמִים יִמֹּל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ לְטַהֵר וְלָבֹר{{ש}} {{סי|יְ}}דִידוּת בְּרִיתִי לָמוּל וְלִפְרֹעַ כִּי בִשְׂכָרָהּ הֶעֱלִיתִיךָ מִבּוֹר{{ר1}} פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבָר בּוֹ שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבוֹר.{{ממס|משלי ד טו}} {{סי|כֶּ}}סֶף קָצַבְתִּי לְרֵאשִׁית בְּכוֹרָיו וּבִפְדוֹתוֹ אַל יִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ{{ש}} {{סי|כָּ}}עֵת הִכֵּיתִי כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרַיִם וְהָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ{{ש}} {{סי|כֹּ}}פֶר בְּכוֹר מְשָרֵת מִזְבְּחִי פִּדְיוֹנוֹ צוּר מִשְׂגַּבּוֹ{{ר1}} פּוֹדֶה יְיָ נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ.{{ממס|תהלים לד כג}} {{סי|לְ}}תוֹרַת בְּכוֹרוֹת וּבִכּוּרִים וּלְקַיֵּם מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה הִזָּבֵד זָבוֹד {{ש}} {{סי|לְ}}הִתְיָרֵא וּלְכַבֵּד אָב וָאֵם, לְבַד אִם יְפַתּוּךָ לַעֲזֹב אֶת שְׁמִי וְשֵׁם נָכְרִיָּה לַעֲבֹד{{ש}} {{סי|לִ}}כְבוֹדִי וּלְמוֹרָאי הִזָּהֵר וְהָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ פֶּן תֹּאבַד אָבוֹד{{ר1}} אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ וְהִנֵּה מְנָעֲךָ יְיָ מִכָּבוֹד.{{ממס|במדבר כד יא}} {{סי|לְ}}הִתְפָּאֵר מַטָּעֵי יִשְׂרָאֵל אֲזַי מִיַּעֲקֹב יִדְרֹךְ כּוֹכָב{{ש}} {{סי|לִ}}פְרוֹת וְלִרְבוֹת בְּטֹהַר נִשּׂוּאֵי אִשָּׁה עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה צֶדֶק וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב{{ש}} {{סי|לְ}}קָרֵב יְדִידוּת אֵשֶׁת נְעוּרִים בִּשְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה פֶּן יִהְיֶה מִשְׁפָּט מְעֻכָּב{{ר1}} מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב.{{ממס|ש"ב יב ג}} {{סי|מִ}}צְוַת קְדֻשַּׁת חוֹבַת הָאָרֶץ בְּצֶדֶק תֶּהְגֶּה נַפְשִׁי{{ש}} {{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת <תְּרוּמוֹת וּ>מַעַשְׂרוֹת שְׁלֹשָׁה לְהַפְרִישִׁי מִדְּגָנִי יִצְהָרִי וְתִירוֹשִׁי{{ש}} {{סי|מַ}}עֲשֵׂר רִאשׁוֹן לְתִתּוֹ לַלֵּוִי כְּמִצְוַת קְדוֹשִׁי וּמֵרִים רֹאשִׁי{{ר1}} וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי גַּם אֶת הַשְּׁלִישִׁי.{{ממס|בראשית לב כ}} {{סי|נִ}}דְבַת מַתָּנוֹת לַכֹּהֵן וְרֵאשִׁית הַגֵּז יִבְחָרוּ{{ש}} {{סי|נְ}}עִימוֹת חַלָּה בִּקְדֻשָּה וּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בֵּין דָּל וּבֵין עָשִׁיר דָּתֵיהֶם כְּנִדְבָּרוּ{{ש}} {{סי|נְ}}תִינַת שֶׁקֶל בַּהֲבִיאֲךָ לְהַרְבּוֹת כָּפְרְךָ מִשְׁפְּטֵי חֲלֻקָּתוֹ נִבְאָרוּ{{ר1}} גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ.{{ממס|מ"א ג כו}} {{סי|סֵ}}דֶר עֲבוֹדַת יוֹם כִּפּוּר מְלֵאַת מִצְוֹת כִּמְלוּאַת רִמּוֹן{{ש}} {{סי|סְ}}מִיכַת שְׁנֵי שְׂעִירִים לְהַגְרִיל עֲלֵיהֶם וְטָרַף בְּקַלְפִּי וְחָבַשׁ בַּטָּמוֹן{{ש}} {{סי|שָׂ}}עִיר אֶחָד לְשַׁלֵּחַ לַעֲזָאזֵל בְּיַד אִישׁ עִתִּי בְּמִצְוַת דָּת אָמוֹן{{ר1}} יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן.{{ממס|דברים לב י}} {{סי|ע}}וֹרוֹת קָדָשִׁים וְחָזֶה וָשׁוֹק וְהַמּוּרָם מִן הַתּוֹדָה בְּגִשְׁתָּהּ{{ש}} {{סי|עֲ}}רִיכַת נֵר שַׁבָּת לְהַדְלִיק, לְהֵטִיבוֹ בְעִתָּהּ{{ש}} {{סי|עַ}}בְדְּךָ וַאֲמָתְךָ <וּבְהֶמְתֶּךָ> לִשְׁבֹּת וְלָנוּחַ בְּמַרְגּוֹעַ שָׁוֶה וּמְנוּחָה שְׁלֵמָה לְתִתָּהּ{{ר1}} כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ.{{ממס|ישעיהו כד ב}} {{סי|פְּ}}אֵר מִצְוַת הַגּוּף וְקִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא בְּנֹעַם אוֹתוֹ לַחֲזוֹת{{ש}} {{סי|פָּ}}חוֹד תִּפְחֲדוּ בְּהַזְכָּרָתוֹ לְיִרְאָה אוֹתוֹ וְאַל תְּנִיבוּהוּ עַזּוֹת{{ש}} {{סי|פְּ}}תַח לְבָבְךָ לָדַעַת וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ וּלְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ בַּעֲלִיזוֹת{{ר1}} וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת.{{ממס|בראשית כד ח}} {{סי|צִ}}וּוּי עֲבוֹדָתוֹ וְדִבּוּקוֹ וְלִצְפֹּן אֶת הַשֵּׁם וּלְעַלְּמוֹ פֶּן תִּהְיֶה פִּי כְסִיל מְחִתָּה{{ש}} {{סי|צַ}}פֵּה תְצַפֶּה לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְעָבְדוֹ לִבְּךָ שִׁיתָה{{ש}} {{סי|צְ}}עָדֶיךָ הָכֵן לִקְבֹּר מֵתִים וְדַע לְמִי אַתָּה עָמֵל וּמֵאַיִן בָּאתָ וְהִבַּטְתָּ{{ר1}} מַה מְּלַאכְתְּךָ וּמֵאַיִן תָּבוֹא מָה אַרְצֶךָ וְאֵי מִזֶּה עַם אָתָּה.{{ממס|יונה א ח}} {{סי|קַ}}דֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם בְּיִחוּד, מֵאָה בְרָכוֹת בְּכָל יוֹם לְרוֹמְמוֹ וּלְגַדְּלוֹ{{ש}} {{סי|קָ}}דֵשׁ וְהַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ לְהָמִיר תְּמוּרַת טוֹב בְּרָע וּלְהַאֲמִין לְפִסְלוֹ{{ש}} {{סי|קַ}}דְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ וְהָשֵׁב תָּשִׁיב לְמוּלוֹ{{ש}} יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי גַּם בֵּן וָאָח אֵין לוֹ.{{ממס|קהלת ד ח}} {{סי|רְ}}חוּמִים רַחֲמוּ עַל דָּל וְשִׂימוּ לְבַבְכֶם עָלָיו חֲבֵרִים{{ש}} {{סי|רָ}}שׁ וְאִישׁ תְּכָכִים בִּלְבוּשׁ קְרָעִים יִפְשֹׁט בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים{{ש}} {{סי|רְ}}דֹף מַעֲשֵׁה הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד וּלְבַקֵּר פְּנֵי חוֹלִים אֲשֶׁר בְּעֶרֶשׂ דְּוַי מְיֻסָּרִים{{ר1}} מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים.{{ממס|בראשית לט כ}} {{סי|שִׁ}}מְעוּ בָנִים מוּסַר אָב כִּי טוֹב הוּא לְשׁוֹחֲרָיו{{ש}} {{סי|שִׁ}}חֲרוּ לִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתָיו גְּלוֹת מְקוֹם תַּלְמוּד תּוֹרָה, בְּחִירָיו{{ש}} {{סי|שְׁ}}עוּנִים פֶּן תִּהְיוּ לוֹמַר כִּי הוּא יָבוֹא אַחֲרֵי בוֹחֲרָיו{{ר1}} אַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו.{{ממס|יהושע ג ג}} {{סי|תְּ}}עוּדָה זֹאת בְּיִשְׂרָאֵל לְבָאֵר מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה בְּהִלּוּלִים{{ש}} {{סי|תֹּ}}כֶן מִקְצָתָם בֵּאַרְתִּי לְבַד הַנִּשְׁאָר תִּלֵּי תִלִּים{{ש}} {{סי|תְּ}}נָה כָבוֹד וְשִׁמְעָה עַמִּי וְאֹזֶן פֶּן תַּעְלִים{{ר1}} כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ כִּי עוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּים.{{ממס|איוב לו ב}} {{הור|סימן: '''א"ב''' משולש}} {{סי|אָ}}מְנָם כִּי אַתֶּם עָם וְעִמָּכֶם תְּמִימוּת חָכְמָה נְבוֹנַי{{ש}} {{סי|אֲ}}לֵיכֶם הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶת אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָזְנַי וְגַם רָאוּ עֵינַי{{ש}} {{סי|אֲ}}גֻדָּה אַחַת בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ לַעֲלוֹת כָּל זְכוּרְכֶם אֶל פְּנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנַי{{ר1}} לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת יְיָ.{{ממס|שמות י יא}} {{סי|בֵּ}}אוּר תּוֹרַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּפִדְיוֹנוֹ יוֹסֵף עָלָיו חֲמִישִׁיתוֹ{{ש}} {{סי|בַּ}}כֶּסֶף לְגָאֳלוֹ וּלְחַלְּלוֹ וְלִגְאֹל בַּנְּחֹשֶׁת שָׁוְא תִּהְיֶה תְמוּרָתוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}יָדוֹ יִצֹּר הַכֶּסֶף וְיִקַּח כָּל אֲשֶׁר תְּאַוֶה נַפְשׁוֹ בַּעֲלוֹתוֹ{{ר1}} מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ.{{ממס|אסתר ח יז}} {{סי|גְּ}}זֵרַת <פֶּרֶט וְעוֹלֵלוֹת וְלֶקֶט וְ>שִׁכְחָה וּפֵאָה בָּאִילָן <וּבַשָּׂדֶה> וּמַתָּנָה כְּמַתְּנַת יָדְךָ מְרֻבָּה{{ש}} {{סי|גַּ}}לֵּה תּוֹכַחַת עֲמִיתְךָ וְהַשְׁמֵט כַּסְפּוֹ וְשִׁלּוּחַ עֶבֶד עִבְרִי וּלְהַעֲנִיק לוֹ בְּחִבָּה{{ש}} {{סי|גּ}}וּף עֶבֶד כְּנַעֲנִי לַעֲבֹד בּוֹ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה בַּעֲבוֹדָה רַבָּה{{ר1}} תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ.{{ממס|שמות ה ט}} {{סי|דִּ}}בּוּק אַהֲבַת רֵעַ וּפְתִיחַת יָד וְנָתוֹן תִּתֵּן לוֹ מֵחֵילֶךָ{{ש}} {{סי|דְּ}}רֹשׁ לְהַעֲבִיטוֹ וּלְמֹד תּוֹרָה וּמִצְוֹת וְשִׁנַּנְתָּם וְשַׂמְתָּם בְּאֹהָלֶיךָ{{ש}} {{סי|דַּ}}בֵּר תְּדַבֵּר בָּם בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה בְּעֵת תַּפְקִיד רוּחֲךָ בְּיָדִי כִּי יִפָּרֵד מֵעָלֶיךָ{{ר1}} תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ.{{ממס|בראשית מב לז}} {{סי|הֵ}}ן הִזָּהֲרוּ זְהִירִים קְדוֹשִׁים הִבָּדְלוּ מִן הַקְּדֵשִׁים [לְחַבֵּר] <לְהָבֵר>{{ש}} {{סי|הִ}}זְדָּרְזוּ בְתַנְחוּם אָבֵל לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ וַחֲיָלִים יְגַבֵּר{{ש}} {{סי|הִ}}לְכוֹת קְרִיעָתוֹ לִקְרֹעַ וְלֹא לְאַחוֹת וּלְמַעֵט בְּשִׂיחָה מִדַּבֵּר{{ר1}} עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר.{{ממס|קהלת ג ז}} {{סי|וִ}}תּוּר הַחְיָאַת אָח וְהַלְוָאַת אֶבְיוֹן וַהֲשָׁבַת הָעֲבוֹט וְהֶפְקֵר <וּבִעוּר> שְׁבִיעִית לַעֲנִיִּם לְעוֹדְדָם{{ש}} {{סי|וִ}}עוּד קְבִיעוּת שָׁנִים וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּלְקַדֵּשׁ עַל הָרְאִיָּה בְּמוֹעֲדָם{{ש}} {{סי|וְ}}לַחְשֹׁב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת כִּי תִשְׁאַל לְיָמִים רִאשׁוֹנִים וְתַעֲמֹד בְּסוֹדָם{{ר1}} אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם.{{ממס|דברים ד לב}} {{סי|זְ}}כֹר סֻכַּת עַנְנֵי מִדְבָּר וַעֲשֵׂה סֻכָּה לְפָנַי בְּהִלּוּלָהּ{{ש}} {{סי|זַ}}רְדֵּי לוּלָב בַּיָּמִין וּפְרִי עֵץ הָדָר בַּשְּׂמֹאל גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה תִּקַּח לְסַגְּלָה{{ש}} {{סי|זְ}}הִירוּת הֲדַסִּים וַעֲרָבָה לְאָגְדָם כְּאַחַת אֲגֻדָּה עֲגֻלָּה{{ר1}} וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה.{{ממס|זכריה א ח}} {{סי|חָ}}רוּת בִּכְתָב וְרָשׁוּם בַּסֵּפֶר יָמִים אֲשֶׁר יָחִיד בָּהֶם גּוֹמֵר שִׁירָתִי{{ש}} {{סי|חִ}}וּוּי מִצְוַת שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם אֲשֶׁר בָּהֶם תֹּכֶן <גְּזֵרַת> אֲמִירָתִי{{ש}} {{סי|חֵ}}רוּת לֵיל שִׁמּוּרִים לִגְמֹר בָּהֶם רְנָנָה וְתַגִּיד וְתוֹדִיעַ לְבִנְךָ אֱמוּנָתִי{{ר1}} בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי.{{ממס|ירמיהו ט כג}} {{סי|ט}}וֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא וְיִתֵּן בְּצֶדֶק וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו נוֹסָפָה{{ש}} {{סי|טֹ}}הַר גְּמִילוּת חֶסֶד בֵּין דַּל וּבֵין עָשִׁיר וְכִבּוּד אָב וָאֵם וַהֲבָאַת שָׁלוֹם עֲדוּפָה{{ש}} {{סי|טַ}}עַם שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה לֶאֱכֹל פִּרְיָם בָּזֶה וְהַקֶּרֶן קַיָּם לִתְנוּפָה{{ר1}} וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה.{{ממס|יחזקאל מז יב}} {{סי|יֹ}}קֶשׁ גָּזֵל לְשַׁלֵּם וּמוֹצֵא אֲבֵדָה לְנוֹתֵן סִמָּנֶיהָ יֹאמַר מָצָאתִי{{ש}} {{סי|יֶ}}חֱסֶה בְצִלְּכֶם גֵּר הַבָּא לְהִתְגַּיֵּר בְּאָמְרוֹ בְּךָ יְיָ חָסִיתִי{{ש}} {{סי|יְ}}קַבְּלוּהוּ וְיוֹדִיעוּהוּ קְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת פֶּן יַחֲזֹר בְּרוּחוֹ וְיֹאמַר מֶה עָשִׂיתִי{{ר1}} לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי.{{ממס|ש"א יז לט}} {{סי|כָּ}}רַתִּי בְרִית לִבְחִירַי לִפְסֹחַ וְלִשְׁמֹר יָמִים כִּמְדֻבָּר{{ש}} {{סי|כֹּ}}שֶׁר מַאֲכַל צָלִי וּפַת חֲרֵבָה וַאֲרוּחַת יָרָק וּבִשְׁבִיתַת <וְקִדּוּשׁ> יְמֵי קֹדֶשׁ תִּתְגַּבַּר{{ש}} {{סי|כּ}}וֹנֵן יְכוֹנֵן שׁוֹפָר לִתְקֹעַ וּלְעַרְבֵּב מַשְׂטִין אֲזַי עַוְלָתוֹ תְשֻׁבַּר{{ר1}} יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר.{{ממס|ישעיהו מב יג}} {{סי|לְ}}מֹד סְפִירַת הָעֹמֶר מִמָּחֳרַת יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחוֹסִים{{ש}} {{סי|לְ}}גַדֵּעַ אֲשֵׁרָה וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרֹס וּמִקְרָא מְגִלָּה בְּכָל אֲפָסִים{{ש}} {{סי|לְ}}וִיִּם מִדּוּכָנָם וְכֹהֲנִים מֵעֲבוֹדָתָם מְבַטְּלִים וּבָאִים לִשְׁמֹעַ כְּסֻמְּכוּ מִבֵּית עֲמוּסִים{{ר1}} אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר הֵמָּה עֹשִׂים.{{ממס|שמות לו ד}} {{סי|מִ}}י יָרֵא וְחָרֵד לִרְדֹּף חֶסֶד וּלְשַׂמֵּחַ חֲתָנִים הֱיוֹת שִׂמְחַת עוֹלָם בְּרֹאשָׁם{{ש}} {{סי|מַ}}תַּן שְׂכַר שָׂכִיר וַהֲכָנַת <יָד וְ>יָתֵד לְהַצְנִיעַ בְּהִתְקַדְּשָׁם{{ש}} {{סי|מִ}}צְוַת יִבּוּם וַחֲלִיצָה בְּרֹק הַנִּרְאֶה לַדַּיָּנִים בְּדִין תּוֹרָה נִרְשָׁם{{ר1}} וּדְעוּ וּרְאוּ אֶת מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר תִּהְיֶה רַגְלוֹ מִי רָאָהוּ שָׁם.{{ממס|ש"א כג כב}} {{סי|נְ}}בוֹנֵי דַעַת הִתְקַדְּשׁוּ בְּרוּחַ שְׁפָלָה כִּי הוּא כְבוֹדִי וּפְאֵרִי{{ש}} {{סי|נִ}}ין וָנֶכֶד לִמְזַנֵּב נֶחֱשָׁלִים תִּמְחוּ שְׁמָם וְזִכְרָם מֵעֲפָרִי{{ש}} {{סי|נַ}}צֵּר תְּנַצֵּר וְשָׁרֵשׁ תְּשָׁרֵשׁ אַחֲרָיו מִלְּמַטָּה אַף אֲנִי מִלְמַעְלָה אָסִיר לוֹ כָּל פֶּרִי{{ר1}} מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי.{{ממס|שמות לב לג}} {{סי|סְ}}גֻלַּת שַׁבָּת לִשְׁמֹר בְּ<שִׂמְחָה וְ>עִנּוּג לְהַשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נְפוּחֵי נְשָׁמוֹת{{ש}} {{סי|סִ}}גּוּף עֳנָשִׁין בְּנִי הִזָּהֵר שְׁגָגוֹת וְחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת{{ש}} {{סי|ס}}וֹד וְעִקָּר נוֹדַע לְשַׁבָּת אַרְבָּעִים אֲבוֹת מְלָאכוֹת חָסֵר אַחַת נִרְשָׁמוֹת{{ר1}} תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת.{{ממס|במדבר א כ}} {{סי|עֲ}}מֹד מִפְּנֵי שֵׂיבָה וְהַדֵּר פְּנֵי זָקֵן וּשְׂרֹף נוֹתָר וּבַעֵר חָמֵץ בְּחֶרֶץ{{ש}} {{סי|עֲ}}רִיכַת כִּסּוּי דַּם חַיָּה וָעוֹף כִּי תִקְרֹץ בְּקֶרֶץ{{ש}} {{סי|עֲ}}שִׂיַּת כִּסּוּיוֹ לְבַד אִם גִּלָּהוּ הָרוּחַ הַמִּתְפָּרֵץ{{ר1}} גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ.{{ממס|תהלים קד ט}} {{סי|פִּ}}קּוּד טְעִינָה וּפְרִיקָה עִם חֲבֵרֶיךָ וְהִתְיָרֵא מִן <הַמִּקְדָּשׁ וּמִן> הַחֲכָמִים פֶּן תִּהְיֶה שׁוֹבָב{{ש}} {{סי|פִּ}}קְפּוּק הִינִין וּמִדּוֹת וֶהְיֵה תָמִים וּלְצַדֵּק אֶת הַדִּין בַּאֲמִתּוֹ תְּסוֹבָב{{ש}} {{סי|פְּ}}חַד לִהְיוֹת דַּיַּן אֱמֶת לַשָּמַיִם וְלִרְאוֹת עֵינָיו פֶּן יִהְיֶה חוֹבָב{{ר1}} כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַייָ יִרְאֶה לַלֵּבָב.{{ממס|ש"א טז ז}} {{סי|צִ}}וּוּי טְבִילָה בִזְמַנָּהּ לְטַהֵר בִּזְהִירָה וְחֵטְא לְהִתְכַּפֵּר בְּקָרְבָּן וּבְתַחֲנוּנִים יְחוֹנָן{{ש}} {{סי|צַ}}חַן טְמֵאִים לְקַדֵּשׁ <בִּטְבִילָה וַהֲזָאָה> וְקָרְבָּן אֶחָד כָּרָאוּי וְכֹהֵן גָּדוֹל בְּקִיחַת בְּתוּלָה יִתְבּוֹנָן{{ש}} {{סי|צֵ}}רוּף פַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת בְּהֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי עַמִּי בֹּו יִתְגּוֹנָן{{ר1}} יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.{{ממס|ישעיהו א ג}} {{סי|קְ}}חַת פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְכָל מַעֲשֵׂה הַיּוֹם לַעֲשׂוֹת בּוֹ עֲשִׂיָּה גְמוּרָה{{ש}} {{סי|קִ}}דּוּשׁ כֹּהֲנִים וְלִלְמֹד וְלַעֲשׂוֹת יְצִיקָה וּבְלִילָה וּפְתִיתָה וַחֲפִינָה הַחֲמוּרָה{{ש}} {{סי|קָ}}רְבַּן זֶבַח וּמִנְחָה לְהַמְלִיחַ בַּמֶּלַח חֻקַּת עוֹלָם אֲמוּרָה{{ר1}} בְּרִית עוֹלָם שָׂם לִי עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה.{{ממס|ש"ב כג ה}} {{סי|רִ}}צּוּי תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה קְמִיצָה וְהַקְטָרָה כְּמִצְוַת אִמְרֵי פִי{{ש}} {{סי|רִ}}שּׁוּם שְׂחִיטָה וּמְלִיקָה וְקַבָּלָה וְהַזָּאָה וְהַשְׁקָאַת סוֹטָה עַל יְדֵי קִנּוּי וּסְתִירָה בַּשֶּׁפִי{{ש}} {{סי|רֹ}}קַח בֹּשֶׂם אֲשֶׁר הִשְׁקָת לַזּוֹנָה מַק יִהְיֶה בְּמֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים לְתִתָּהּ דֹּפִי{{ר1}} וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי תַחַת יֹפִי.{{ממס|ישעיהו ג כד}} {{סי|שְׁ}}מֹר קַן צִפּוֹר כִּי תִפְגַּע בַּדֶּרֶךְ אוֹ בְכָל מַעֲבָר{{ש}} {{סי|שַׁ}}לֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם בְּמִשְׁלַחַת עַל פְּנֵי בָר{{ש}} {{סי|שִׁ}}לּוּחַ מִצְוָתוֹ בָאֵם וְלֹא בָאָב כִּי כֵן דִּינוֹ הוּבָר{{ר1}} קָחֶנּוּ וָבֹאָה כִּי שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר.{{ממס|ש"א כ כא}} {{סי|תְּ}}עוּדַת בָּתִּים [וְטֹהַר כֵּלִים וְכָל כְּלִי בֶגֶד] <וְטֹהַר אָדָם וּבֶגֶד וּכְלִי עוֹר> לְמַעֲשֶׂה{{ש}} {{סי|תִּ}}קּוּן נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם וַעֲשִׂיַּת מַעֲקֶה הַמַּשְׁלֶמֶת מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ש}} {{סי|תַּ}}מּוּ עַד הֵנָּה מִצְוֹת עֲשֵׂה לִגְמָלְךָ עֲלֵיהֶם שָׂכָר טוֹב וְהַטּוֹב וְהַיָּשָׁר כִּי תַעֲשֶׂה{{ר1}} אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה.{{ממס|בראשית כא כב}} {{הור|סימן: '''א"ב''' משולש, '''יצחק'''}} {{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְיִרְוַח לִי אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אָבוֹת מִפִּי הַמַּגִּיד{{ש}} {{סי|אָ}}זְנְךָ עַמִּי הַטֵּה וּלְמוּסָרִי אַל תַּבְגִּיד{{ש}} {{סי|אֲ}}זַי בֵּאַרְתִּי מִצְוֹת עֲשֵׂה וְהוֹאַלְתִּי לְבָאֵר שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת לְהַנְגִיד{{ר1}} הָרִאשֹׁנוֹת הִנֵּה בָאוּ וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד.{{ממס|ישעיהו מב ט}} {{סי|בְּ}}חוּנִים יוֹשְׁבֵי גֹּרֶן עֲגֻלָּה סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה וּקְטַנָּה, בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת וּמַכּוֹת וּמָמוֹנֵי חֵילָךְ{{ש}} {{סי|בְּ}}רוּ לָכֶם הַמִּשְׁפָּט כִּי לֵאלֹהִים הוּא וּבְעֵת יָבוֹאוּ שְׁנַיִם וְיֵשְׁבוּ לְמוּלָךְ{{ש}} {{סי|בִּ}}לְבוּשׁ הָאֶחָד כְּלֵי מֵלַת וְהָאֶחָד קְרָעִים, אָמוֹר תֹּאמַר לוֹ בְּפִלּוּלָךְ{{ר1}} וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ.{{ממס|שמות לג ה}} {{סי|גֶּ}}זֶר עֲבוֹדַת הָעִבְרִים בְּעֵת מִמְּךָ נִמְלָטִים{{ש}} {{סי|גְּ}}אֻלַּת חֹפֶשׁ לְהַמְצִיאָם וּלְהַרְגִּיעָם בְּמִיתַת אָדוֹן נִשְׁלָטִים{{ש}} {{סי|גּ}}וּף הָאָמָה הָעִבְרִיָּה בַּהֲבָאַת סִמָּנֶיהָ שִׁלּוּחֶיהָ מִמְּךָ נֶחְלָטִים{{ר1}} וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים.{{ממס|ישעיהו סו יט}} {{סי|דָּ}}ת נְזִיקִין וְחוֹבֵל בְּרֵעַ וְנוֹגֵחַ וְנוֹגֵף <וְגוֹנֵב> בְּמִשְׁפָּט לַהֲבִיאוֹ{{ש}} {{סי|דִּ}}ין הִשְׁמַעְתִּי אֶתְכֶם בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר וְשֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט לְהַמְצִיאוֹ{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ מָנוֹס לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ בְּשׁוֹגֵג מְקוֹם מִפְלָט לְהַחְבִּיאוֹ{{ר1}} לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ.{{ממס|בראשית ד טו}} {{סי|הֲ}}מוֹנֵי אַב הָמוֹן זִכְרוּ תּוֹרַת עַבְדִּי מֹשֶׁה{{ש}} {{סי|הִ}}לְכוֹת מוֹכֵר עַצְמוֹ וּמְכָרוּהוּ בֵית דִּין וְנִמְכַּר לַגּוֹי דָּתוֹ אַל תִּנְשֶׁה{{ש}} {{סי|הַ}}יּוֹצֵא בְּשֵׁן וָעַיִן וְנִגָּף בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים שִׁלּוּחוֹ בְּעֵינֶיךָ אַל יִקְשֶׁה{{ר1}} וּבַמֶּה יִתְרַצֶּה זֶה אֶל אֲדֹנָיו הֲלוֹא בְּרָאשֵׁי.{{ממס|ש"א כט ד}} {{סי|וַ}}דַּאי אָשָׁם וְאָשָׁם תָּלוּי וּפָרָשַׁת מִשְׁכָּן וְכָל כְּלֵי תִקּוּנַי{{ש}} {{סי|וַ}}הֲכָנַת מָאוֹר וּבִגְדֵי שְׂרָד וְחִנּוּך מִזְבֵּחַ וּקְטֹרֶת וּמִשְׁחַת שֶׁמֶן שְׂשׂוֹנַי{{ש}} {{סי|וְ}}קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד וּפָרָה אֲדֻמָּה בְּלִי מוּם כְּחֻקַּת פִּקְדוֹנַי{{ר1}} אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי.{{ממס|שופטים יד ג}} {{סי|זְ}}כִירַת תַּחֲנוּנִים וְעוֹלוֹת <וּשְׁלָמִים> וּמְנָחוֹת וּפָרָשַׁת חַטָּאת וּפָרָשַׁת חוֹטְאִים יְדוּעִים{{ש}} {{סי|זְ}}רִיזוּת נְדָרִים וּנְדָבוֹת וְטֻמְאַת אָדָם נְבֵלוֹת וּשְׁרָצִים לְטַמֵּא כָל הַנּוֹגְעִים{{ש}} {{סי|זְ}}קִיקַת אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת לִמְנוֹת בָּהֶם רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי נִקְבַּע עַל תּוֹלְדוֹתָם כְּמַסְמְרוֹת נְטוּעִים{{ר1}} עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים.{{ממס|שמות לד ז}} {{סי|חֹ}}סֶן טֻמְאַת בִּגְדֵיכֶם לְטַהֵר וְטֻמְאַת מַשְׁקְכֶם וְאָכְלְכֶם{{ש}} {{סי|חִ}}דְלוּ לָכֶם מִטֻּמְאַת כֵּלִים לְהַעֲבִיר בָּאֵשׁ וְהַזָּאַת מַיִם טְהוֹרִים עֲלֵיכֶם{{ש}} {{סי|חֹ}}מֶר טֻמְאַת כְּלִי חֶרֶשׂ אֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי דָפְיוֹ וְשַׁבֵּר תְּשַׁבְּרוּהוּ לְנַקּוֹת גִּלּוּלֵיכֶם{{ר1}} וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה כ}} {{סי|טֶ}}נֶף טֻמְאַת <יוֹלְדוֹת וְנִדּוֹת וּ>בוֹעֲלֵי נִדּוֹת פֶּן יַעֲלוּ לְרַגְלָם בְּאֹרֶךְ טֻמְאָתָם יַאֲרִיכוּ{{ש}} {{סי|טֻ}}מְאַת זָב וְזָבָה וְיוֹצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע לִטְבֹּל בְּאַרְבָּעִים סֵאָה יִסְמוֹכוּ{{ש}} {{סי|טֹ}}הַר פָּרָשַׂת עֶגְלָה עֲרוּפָה לִמְדֹּד מֵחָטְמוֹ בַּחֶבֶל יִמְשׁוֹכוּ{{ר1}} כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִפְנֶה הָרֹאשׁ אַחֲרָיו יֵלֵכוּ.{{ממס|יחזקאל י יא}} {{סי|יְ}}דִידוֹת טָהֳרָה חֲמוּרָה הִתְכַּבְּסוּ קְדוֹשִׁים{{ש}} {{סי|יְ}}סוֹדוֹת מִשְׁמֶרֶת מַרְאוֹת נְגָעִים שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת נִדְרָשִׁים{{ש}} {{סי|יָ}}פְיוּתָם מָשָׁל מָשְׁלוּ בָם לִשְׁנֵי מְלָכִים מַרְאוֹת הַנֶּגַע שְׁתַּיִם מְפֹרָשִׁים{{ר1}} וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.{{ממס|בראשית ב י}} {{סי|כִּ}}הוּי נֶגַע צָרַעַת שְׁמֹר, כְּשִׁעוּר גָּרִיס מִשְׁפָּטוֹ הוּבַן{{ש}} {{סי|כַּ}}שֶּׁלֶג הַלָּבָן בַּהֶרֶת עַזָּה וּשְׁנִיָּה לָהּ כְּסִיד הַהֵיכָל, זוֹ וָזוֹ כִּכְתָבָן{{ש}} {{סי|כְּ}}מֶלֶךְ עִם שָׂרָיו בַּהֶרֶת חֲלוּקָה מִשְּׂאֵת מְנֻקָּה כְּצֶמֶר מְלֻבָּן{{ר1}} וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן.{{ממס|בראשית ל מ}} {{סי|לִ}}כְלוּךְ דַּם נִדָּה וּפִתְחָהּ אֲשֶׁר שָׁם פְּרִי מְגָדֶיךָ{{ש}} {{סי|לְ}}דִמְיוֹנָהּ חֶדֶר וַעֲלִיָּה וּפְרוֹזְדוֹר בְּאַרְבָּעָה מִינֵי הַדָּם פֶּן תִּתֵּן הוֹדֶךָ{{ש}} {{סי|לִ}}רְחֹק מֵחַבֵּק דָּם הַבָּא מִן הַחֶדֶר כִּי הוּא יְבוֹדְדֶךָ{{ר1}} לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ.{{ממס|ישעיהו כו כ}} {{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת נַחֲלוֹת <וּבְכוֹרָה> וּפָרָשַׁת הָעֹמֶר וִיפַת תֹּאַר בְּעֵת לַקְּרָב יֵצֵאוּ{{ש}} {{סי|מְ}}פַתֶּה וְאוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רָע, דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ{{ש}} {{סי|מ}}וֹפֵת דָּתָהּ לְאַחַר כִּבּוּס הַשִּׂמְלָה כִּתְמֵי בְתוּלֶיהָ הַנִּרְאוּ{{ר1}} אַל תָּשֶׂם אֶת לִבְּךָ לָהֶם כִּי נִמְצָאוּ.{{ממס|ש"א ט כ}} {{סי|נְ}}בוֹנַי בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת מְשִׁיבֵי מִלְחֶמֶת בִּגְבוּרָה{{ש}} {{סי|נְ}}דָרִים אַרְבָּעָה הִתִּירוּ, הֲבָאִין שְׁגָגוֹת וְאוֹנָסִין וְזֵרוּזִין לְהִתְבּוֹרְרָה{{ש}} {{סי|נְ}}דִירָתִי הֲנָאָה לִנְדִירָתִי מַאֲכָל, כֵּלִים שֶׁלֹא לֶאֱכֹל הִתַּרְתִּי בַּחֲבוּרָה{{ר1}} רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה.{{ממס|במדבר כ יט}} {{סי|ס}}וּר מֵעָרְלָה וּמִמּוּמֵי בְּהֵמָה וְנֶחֱרֶפֶת וְיוֹם כִּפּוּר לְעֻנּוֹתוּ{{ש}} {{סי|ס}}וֹרֵר <וּמוֹרֶה> וְנוֹתֵן מוּמִים וּמַקְדִּישׁ וּמַחֲרִים וְדִין בָּתֵי עָרֵי חוֹמָה וַחֲצֵרִים כְּמִצְוָתוֹ{{ש}} {{סי|סִ}}דְרֵי לֶחֶם הַפָּנִים וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּשְׁבִיעִית וּבַיּוֹבֵל, כִּי כֵּן דָּתוֹ{{ר1}} לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ.{{ממס|מ"א כב יז}} {{סי|עֵ}}רֶךְ בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת וְהַקְהֵל וְסוֹטָה, וְנָזִיר לְהַפְרִישׁוֹ מִיֵּין חַכְלִילָיו{{ש}} {{סי|עֲ}}רָכִים וּמִזְבֵּחַ וּפֶסַח שֵׁנִי וַחֲצוֹצְרוֹת וּנְסָכִים וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי [אֵילָיו] <בְעָלָיו>{{ש}} {{סי|עֶ}}שְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה וְכֹהֵן גָּדוֹל וְגֵר תּוֹשָׁב וְשִׁלּוּחַ טָמֵא מִחוּץ לְאֹהָלָיו{{ר1}} יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו.{{ממס|איכה ג כח}} {{סי|פָּ}}רָשַׁת עִיר הַנִּדַּחַת וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר <וְשׁוֹלַחַת יָד> וְעֵדִים זוֹמְמִים עֶדְיָם לִבְלֹם{{ש}} {{סי|פְּ}}אֵר הַמֶּלֶךְ לִכְתֹּב לוֹ מִשְׁנֵה תוֹרָה לִסְבֹּב בָּהּ תָּמִיד וְלִגְלֹם{{ש}} {{סי|פִּ}}קּוּד הַמַּשְׁלֶמֶת לִרְדֹּף שְׁלוֹמָהּ וּלְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ כְּמִצְוַת צוּר עֵילוֹם{{ר1}} עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם.{{ממס|קהלת ג ח}} {{סי|צִ}}וּוּי כֶּסֶף קִנְיַן הָאִשָּׁה בִּשְׁוֵה פְרוּטָה לִשְׁקֹל{{ש}} {{סי|צִ}}וִּיתִים בְּעֵת נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה לַחְקֹר בָּם פֶּן תְּעַקְּלוּהָ עָקוֹל{{ש}} {{סי|צַ}}עֲקַת הַמּוּטָל בַּבּוֹר בְּאָמְרוֹ כִּתְבוּ וְחִתְמוּ וְנִשְׁמַע לָכֶם הַקּוֹל{{ר1}} וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל.{{ממס|דברים ד יב}} {{סי|קֶ}}שֶׁר לְהַתִּיר בִּכְרִיתוּת הַמְגָרֵשׁ כְּעָלָה כַּעְסוֹ וְזַעְמוֹ{{ש}} {{סי|ק}}וֹרְדִיָקוֹס אִם אֲחָזוֹ וְנִבְהָל וַתָּחֶל רוּחַ לְפַעֲמוֹ{{ש}} {{סי|קָ}}רָא וְצִוָּה לִכְתֹּב אֶת הַסֵּפֶר, יְבֻטַּל דְּבָרוֹ וְטַעְמוֹ{{ר1}} עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ.{{ממס|במדבר יד כד}} {{סי|ר}}וּחַ אִישׁ כִּי יַעֲלֶה בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים לְהִתְגָּרֵשׁ{{ש}} {{סי|רִ}}צּוּי עֲרֻבָּתוֹ יַפְרִיד בַּסֵּפֶר אֲזַי חִתּוּמָיו יְאָרֵשׁ{{ש}} {{סי|רִ}}חוּקוֹ מִמֶּנָּהּ יַכְרִית בִּכְרִיתוּת מִבְּלִי שִׁיּוּר לְהִתְפָּרֵשׁ{{ר1}} כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ.{{ממס|שמות יא א}} {{סי|שֶׁ}}בֶת אַחִים גַּם יַחַד וּמֵת אַחַד מֵהֶם {{ק|(וְנוֹסַף אֶחָד עֲלֵיהֶם)}} מִשְׁפָּטוֹ נִגְזַר גֶּזֶר{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר וְהָבֵן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְצָרוֹת צָרוֹתֵיהֶן מִקָּרְבָה וְצָרַת קְרוֹבָה לְהִנָּזֵר{{ש}} {{סי|שֻ}}לְּחָה וְהֻתְּרָה לִהְיוֹת לְאִישׁ זָר לֵאמֹר נֶגְדְּךָ אֶהְיֶה עֵזֶר{{ר1}} אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי צָרָה קְרוֹבָה כִּי אֵין עוֹזֵר.{{ממס|תהלים כב יב}} {{סי|תּ}}וֹרַת תְּמִידִין וּמוּסָפִין וּתְרוּמַת הַמֶּכֶס כְּמִשְׁמֶרֶת פִּקּוּדֶיךָ{{ש}} {{סי|תְּ}}עוּדַת הָאָרֶץ לָתֵת לַלְוִיִּם לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ מְקוֹם מִקְלָט בְּכָל צְדָדֶיךָ{{ש}} {{סי|תּ}}וֹכַחַת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּהַגָּשַׁת כֹּהֲנִים לְהוֹכִיחַ כִּי שָׁם הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ר1}} וְשָׁמַעְתָּ מַה יְדַבֵּרוּ וְאַחַר תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ.{{ממס|שופטים ז יא}} {{סי|יָ}}חִיד וּמְיֻחָד בְּפִי כָל מִפְעָלָךְ{{ש}} {{סי|צַ}}דִּיק וּמוֹשִׁיעַ {{סי|חָ}}סִין הַיָּרְאוּי בְמַהֲלָלָךְ{{ש}} {{סי|ק}}וּמָה נָּא לְגָאֳלֵנוּ כִּימֵי קֶדֶם אֲשֶׁר פָּדִית בְּגָדְלָךְ{{ר1}} כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה וּלְךָ הַגְּאֻלָּה קְנֵה לָךְ.{{ממס|ירמיהו לב ח}} ===פזמון=== {{הור|סימן: '''יצחק'''}} {{סי|יָ}}חִיד נוֹרָא עֲלִילָה{{ש}} סוֹבֵב לְקִרְיַת תְּהִלָּה{{ש}} יוֹנַת אֵלֶם שְׁכוּלָה{{ש}} תִּמְצָא מְנוּחָה לְכַף רַגְלָהּ{{ר1}} קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻלָּה{{ר2}} כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה.{{ממס|ירמיהו לב ז}} {{סי|צַ}}דִּיק שְׁעֵה נָא עֲתֶרֶת{{ש}} הַמּוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת{{ש}} לְמַהֵר עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת{{ש}} לְדַבֵּר עַל לֵב שְׁחַרְחֹרֶת{{ש}} וְהִיא עַל לִבָּהּ מְדַבֶּרֶת{{ש}} מָתַי אֶהְיֶה נִזְכֶּרֶת{{ש}} וּלְבֵית בַּעֲלָהּ חוֹזֶרֶת{{ש}} שֻׁלְחָנָהּ כְּמֵאָז מְסַדֶּרֶת{{ש}} לְמוֹעֵד כָּזֶה מְשׁוֹרֶרֶת{{ש}} לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת{{ר1}} וְתָשׁוּב כַּלָּה לְבֵית בַּעְלָהּ{{ר1}} וְנִבְנְתָה הָעִיר עַל תִּלָּהּ {{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}} {{סי|חֶ}}שְׁבּוֹן זְמַנֵּי צְבִיָּה{{ש}} הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ צוֹפִיָּה{{ש}} חָשְׁבָה לִהְיוֹת פְּדוּיָה{{ש}} וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה{{ש}} וּמָתַי תִּקְרָא לִשְׁבוּיָה{{ש}} שׁוּבִי סֹעֲרָה עֲנִיָּה{{ש}} וּמָתַי תַּעְדֶּה אֶת עֶדְיָהּ{{ש}} וְהֵסִירָה שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ{{ש}} וּמָתַי תִּקָּרֵא בְנוּיָה{{ש}} בִּשְׁלֹחַ אֶת אֵלִיָּה{{ר1}} שְׁכוּלָה לִהְיוֹת כְּלוּלָה{{ר1}} וְגוֹלָה סוּרָה גְּאוּלָה {{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}} {{סי|קָ}}רוֹב לַכֹּל מְבַקֶּשֶׁת{{ש}} עֲנִיָּה בְּיַד צָר נֶחְבֶּשֶׁת{{ש}} כְּמוֹ שִׁפְחָה נִכְבֶּשֶׁת{{ש}} וְהִיא בְּלִבָּהּ חוֹרֶשֶׁת{{ש}} מָתַי אֶהְיֶה נִדְרֶשֶׁת{{ש}} כְּמֵאָז הָיִיתִי מְאֹרֶשֶׂת{{ש}} וּכְאִשָּׁה עִם בַּעְלָהּ מְפָרֶשֶׁת{{ש}} וְדַי מִהְיוֹת נִפְרֶשֶׁת{{ש}} וּמָתַי אֶהְיֶה לוֹחֶשֶׁת{{ש}} בִּשְׂפָתַי וּבַאֲרֶשֶׁת{{ש}} קְרוּיָה נְעוּרִים אֵשֶׁת{{ש}} בִּשְׁלוֹם בֵּיתִי דּוֹרֶשֶׁת{{ר1}} וּמָתַי תִּשְׁמַע בְּקוֹל הֲמֻלָּה{{ר1}} סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה {{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}} {{רקע אפור}} תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ש}} בְּעֶזְרַת צוּר מַחְסֶה{{ש}} וְהוּא אֲשֶׁר אֵין לוֹ קָצֶה{{ש}} יַעְזְרֵנִי לְסַיֵּם מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה. {{סוף}} ===מצוות לא תעשה=== {{הור|סימן: '''א"ב''' (רובו במתכונת אא"ב גג"ד)}} {{סי|אֲ}}יַסְּרָה אֶתְכֶם אֱמוּנַי בְּתוֹכַחַת מְגֻלָּה לְיַסֵּר אֶתְכֶם וּלְהוֹכִיחֲכֶם{{ש}} {{סי|אֹ}}מֶץ אַזְהָרַת מַכּוֹת וְעוֹנָשִׁין לְהַזְהִיר שֻׁלַּחְתִּי לְמַעַנְכֶם{{ש}} {{סי|אֱ}}מוּנִים עִמְדוּ וְשִׁמְעוּ וְאַל תָּקוּצוּ בְתוֹכַחְתִּי אֲשֶׁר אוֹכִיחַ מוּל פְּנֵיכֶם{{ר1}} וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה ה}} {{סי|בֶּ}}ן פָּרִיץ הַבָּא עַל מְחוֹלַלְתּוֹ וְגִלָּה כְנַף הָאָב, אָז חִלֵּל שֵׁם קְדוֹשׁוֹ{{ש}} {{סי|בֹּ}}שֶׁת אִשָּׁה הַנִּרְבַּעַת לַבְּהֵמָה <וְהַבָּא עַל הַכַּלָּה וְעַל הַבְּהֵמָה> וְשׁוֹכֵב בְּזָכוּר, תַּעַל צַחֲנָתוֹ וּבָאְשׁוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}זָדוֹן חִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וְנוֹקֵב אֶת הַשֵּׁם, גַּם הוּא דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ{{ר1}} שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ.{{ממס|משלי כא כג}} {{סי|גִּ}}לּוּלֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּבוֹעֵל נַעֲרָה מְאֹרָשָׂה צֹעֲקָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ{{ש}} {{סי|גֹּ}}עַל הַמְקַלֵּל אָב וָאֵם וּמַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְהַמֵּסִית וְהַמֵּדִיחַ, מוֹת יוּמָתוּ בְּאֶבֶן הַדְּחוּיָה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹרֵשׁ אוֹב וְיִדְּעוֹנִי וּמְכַשֵּׁף וְדָת סוֹרֵר וּמוֹרֶה בֵּן וְלֹא בַת בִּשְׁחִיָּה{{ר1}} אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה.{{ממס|שמות א טז}} {{סי|הַ}}בָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ <וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ וּבִתּוֹ> וּבַת בְּנוֹ וּבַת בִּתּוֹ וּבַת כֹּהֵן קָדְשֵׁי אָבִיהָ כִּי תְחַלְּלֵם{{ש}} {{סי|הַ}}זְנָאַת חֲמוֹתוֹ וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְאֵם חָמִיו אִם עֶרְוָתָן יְגַלֵּם{{ש}} {{סי|וְ}}תַעֲמִידֵם עַל גַּחֲלֵי אֵשׁ יַעַן עָזְבָם דָּת <אֵשׁ> אֵשׁ תֹּאכְלֵם{{ר1}} מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם.{{ממס|יחזקאל טו ז}} {{סי|זְ}}דוֹן לֵב רָצַח אֶת רֵעֵהוּ, אֲשֶׁר קָם עָלָיו כְּאוֹרֵב{{ש}} {{סי|זִ}}לְזוּל עִיר הַנִּדַּחַת לְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר תֵּחָרֵב{{ש}} {{סי|חַ}}זְּקוּ יְדֵיכֶם לִנְקֹם בְּנִקְמַת דַּם בְּרִית עַל שְׁנֵיהֶם לְבַדָּם תִּתְרַבְרֵב{{ר1}} כִּי כָזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב.{{ממס|ש"ב יא כה}} {{סי|טָ}}חֵי תָפֵל מְנַבְּאֵי בְּשֵׁם נָכְרִיָּה וְזוֹמְמֵי בַת כֹּהֵן וּבוֹעֲלָהּ יִבְחֲרוּ מַחֲנָק עַצְמֹתָיו{{ש}} {{סי|טָ}}פַשׁ וְהִכָּה אָב וָאֵם וְגֹנֵב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל וְזָקֵן מַמְרֵא בְּחָכְמוֹתָיו{{ש}} {{סי|יָ}}הִיר הַבָּא עַל בְּעוּלַת בַּעַל וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת הָכֵן הַמִּצְנֶפֶת לְגַרְגְּרוֹתָיו{{ר1}} וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו.{{ממס|בראשית לז כ}} {{סי|כָּ}}פַר מֵעֲשׂוֹת פֶּסַח וְלֹא מָל וְזוֹנֶה אֲחוֹתוֹ וַאֲחוֹת אָבִיו וַאֲחוֹת אִמּוֹ לְהַכְלִימָהּ{{ש}} {{סי|כָּ}}שַׁל בַּאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְאֵשֶׁת אָחִיו וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו כִּי הִיא זִמָּה{{ש}} {{סי|לִ}}כְרֹת בּוֹעֵל אֶת הַנִּדָּה בְּלִי רְאִיַּת דָּם לֶחָכָם אִם טְמֵאָה אִם טְהוֹרָה שׂוּמָה אֲדֻמָּה{{ר1}} הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ.{{ממס|ויקרא י יח}} {{סי|מְ}}פַטֵּם וְסָךְ שֶׁמֶן וְשׁוֹחֵט וּמַעֲלֶה בַחוּץ וְאוֹכְלֵי נוֹתָר וּפִגּוּלֵיהֶם{{ש}} {{סי|מְ}}לֶאכֶת <וּמַאֲכַל> יוֹם כִּפּוּר וּמַאֲכַל חָמֵץ בַּפֶּסַח, וְגַם אֶת הַחֵלֶב בְּגִלּוּלֵיהֶם{{ש}} {{סי|נ}}וֹאַל גּוּף טָמֵא אוֹכֵל קֹדֶש וּבָא לַמִּקְדָּשׁ וְלוֹעֲטֵי גַּם אֶת הַדָּם בְּחַלְלֵיהֶם{{ר1}} כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם.{{ממס|ירמיהו ב ג}} {{סי|סִ}}גּוּף מִיתָה לְאוֹכֵל טֶבֶל וְכֹהֵן טָמֵא אוֹכֵל תְּרוּמָה טְהוֹרָה קֹדֶשׁ יְיָ בְּחַלְּלוֹ{{ש}} {{סי|ס}}וּרוּ זָרִים מִמַּאֲכַל תְּרוּמָה וְגַם זָר הַבָּא לְשַׁמֵּשׁ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ לְמוּלוֹ{{ש}} {{סי|עֵ}}דוּת רְאֵה נָא בְּמַקֵּל אַהֲרֹן הַמֻּנָּח לִפְנֵי מִשְׁמַרְתּוֹ בְּהִלּוּלוֹ{{ר1}} עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ.{{ממס|הושע ד יב}} {{סי|פְּ}}רוּעַ הָרֹאשׁ וְגוּף הַטָּמֵא אִם לָגֶשֶׁת אֵלַי לִבּוֹ עָרַב{{ש}} {{סי|פִּ}}סּוּל הַשּׁוֹתֶה יַיִן בִּרְבִיעִית אַף הוּא אִם לְשָׁרְתֵנִי קָרַב{{ש}} {{סי|צְ}}רִיפַת אֲמִירָתִי לִבְדֹּק בְּשׁוֹתֵהוּ בֵּין מְרֻבֶּה לְמֻעָט אִם לָאו בְּמַיִם מְעֹרָב{{ר1}} הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב.{{ממס|במדבר יג יח}} {{סי|קָ}}רַב מְחֻסַּר כִּפּוּרִים <וּמְחֻסַּר בְּגָדִים> וְרָצָה לַעֲבֹד בַּעֲבוֹדַת כְּשֵׁרִים לְהִתְחַבֵּר וּלְהַעֲמִית{{ש}} {{סי|קִ}}דּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם מִן הַכִּיּוֹר, פֶּן בְּמִיתָה חַיָּתוֹ יַצְמִית{{ש}} {{סי|רֹ}}עַ טְבוּל יוֹם (גַּם זָר) הַבָּא לְשַׁמֵּשׁ נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֶר הַפְּנִימִית{{ר1}} אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית.{{ממס|אסתר ד יא}} {{סי|שִׁ}}נַּנְתִּי עֹנֶשׁ כָּל הַמִּצְוֹת סְקִילָה וּשְׂרֵפָה וּמְחֻיַּב הֶרֶג וְלִנְחֹר{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר מִשְׁפָּטָיו יְכַפֵּר חֲטָאֵיכֶם וְאִם הוּא כַּשָּׁנִי יַלְבִּין כַּצָּחוֹר{{ש}} {{סי|תּ}}וֹרַת אֱלֹהִים חַיִּים שִׁמְעוּ עַמִּי כִּי לֶקַח טוֹב לָכֶם לִבְחֹר{{ר1}} מִי בָכֶם יַאֲזִין זֹאת יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחוֹר.{{ממס|ישעיהו מב כג}} {{הור|סימן: '''א"ב''' משולש}} {{סי|אֲ}}חַוֶּה דֵעִי אֶתְכֶם בְּהוֹרָאַת לָאוִין מָאתַיִם וְשִׁבְעָה וְשִׁבְעִים{{ש}} {{סי|אִ}}ישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לְהוֹכִיחַ בְּהַתְרָאוֹת וּבְהַעְדָּאַת רֵעִים{{ש}} {{סי|אֵ}}ימוֹת רְצוּעוֹת בְּשָׁמְעוֹ אוּלַי יְקַבֵּל הַתְרָאַת רְצוּעִים{{ר1}} וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִים.{{ממס|בראשית יח כט}} {{סי|בָּ}}אֵר הוֹאַלְתִּי אֲלֵיכֶם וְאוּכַל לְאִיתִיאֵל{{ש}} {{סי|בְּ}}הַפְרָשַׁת גִּיד הַנָּשֶׁה בְּנִי הִזָּהֵר וְנַפְשְׁךָ אַל תִּתְגָּאֵל{{ש}} {{סי|בְּ}}זָכְרְךָ צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ בַּעֲבֹר פְּנוּאֵל{{ר1}} וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים עח ה}} {{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת מִצְוַת פֶּסַח עָרֵל וּבֶן נֵכָר וַאֲכִילַת צָלִי בַּחֲבוּרָה{{ש}} {{סי|גֵּ}}ר וְתוֹשָׁב וְשָׂכִיר וּשְׁחִיטָה עַל חָמֵץ וַהֲלָנָה עַד הַבֹּקֶר כַּנִּדְבָּרָה{{ש}} {{סי|גּ}}וּרוּ לָכֶם מִשְּׁבִירַת הָעֶצֶם לְקַיֵּם מִצְוַת יְיָ בָּרָה{{ר1}} שֹׁמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה.{{ממס|תהלים לד כא}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ הַחוּץ פֶּן תּוֹצִיא וּפֶן תּוֹתִיר וּבִעוּר חָמֵץ לִשְׁמֹר כְּמִשְׁפְּטֵי חֻקֶּיךָ{{ש}} {{סי|דִּ}}קְדּוּק הִלְכוֹת שַׁבָּת הִזָּהֵר מִמְּצֹא וּלְדַבֵּר חֶפְצֵי חֶשְׁקֶךָ{{ש}} {{סי|דְּ}}רִישַׁת חֲפָצַי הֻתְּרוּ לִמְצֹא וּלְדַבֵּר בַּהֲלֹךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ{{ר1}} דַּבֵּר כִּי חָפַצְתִּי צַדְּקֶךָּ.{{ממס|איוב לג לב}} {{סי|הִ}}תְפָּרְדוּ מֵעֲשׂוֹת מְלָאכָה {בִּשְׁמוֹנָה} <בְּשִׁבְעָה> יָמִים יְדוּעִים וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּהוּ{{ש}} {{סי|הֵ}}רָאוֹת פְּנֵי מִצְרַיִם פֶּן תּוֹסִיפוּן וְלֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם פֶּן לַשָּׁוְא תִּשָּׂאוּהוּ{{ש}} {{סי|הַ}}זְהָרַת <רְצִיחָה וּגְנֵבָה וְ>נִאוּף וַעֲנִיַּת שֶׁקֶר אִישׁ בְּאָחִיו פֶּן תְּעִידוּהוּ{{ר1}} כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ.{{ממס|מ"ב יח לו}} {{סי|וְ}}חָמוֹד לֹא תַחְמֹד <וְלֹא תִתְאַוֶּה> וְאַבְנֵי גָזִית פֶּן תִּבְנֶה כְּמִצְוַת תּוֹרָתִי{{ש}} {{סי|וּ}}בְמַעֲלוֹת פֶּן תַּעֲלֶה עַל מִזְבְּחִי וְהִשָּׁמֵר מִגְּזֵרַת אֲמִירָתִי{{ש}} {{סי|וְ}}גֵרֵי צֶדֶק פֶּן תּוֹנֶה וּפֶן תִּלְחַץ מֵאָז בָּאוּ לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי שְׁכִינָתִי{{ר1}} לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל תַּעֲשׂוּ דָבָר כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי.{{ממס|בראשית יט ח}} {{סי|זָ}}כוֹר פֶּן תְּעַנֶּה יָתוֹם וְאַלְמָנָה כִּי צָעוֹק יִצְעַק לְפָנַי{{ש}} {{סי|זְ}}הִירוּת הַלְוָאַת אָח וּפֶן תִּהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה וְהַמְקַלֵּל דַּיָּן וְנָשִׂיא עֹשֵׂה מַעֲשֵׂה אֱמוּנַי{{ש}} {{סי|זָ}}ךְ לִהְיוֹת הַמְקַלֵּל דַּיָּן אַשְׁמַאי וְנָשִׂיא עוֹבֵר נָאֶה וְנָכוֹן בְּעֵינַי{{ר1}} הַנִּחוּ לוֹ וִיקַלֵּל כִּי אָמַר לוֹ יְיָ.{{ממס|ש"ב טז יא}} {{סי|חֵ}}לֶק מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר כִּמְלוּאַת הַזֶּרַע בְּגִדּוּלוֹ{{ש}} {{סי|חֹ}}ק בָּשָׂר הַנִּטְרָף בְּאַחַת מִשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אַל תִּתְאָו לְמַאֲכָלוֹ{{ש}} {{סי|חִ}}קּוּר בִּגְדִי הַנּוֹפֵל מִן הַגָּג וְנִשְׁתַּבְּרוּ רֹב צַלְעוֹתָיו לָאָרֶץ בְּגִלְגּוּלוֹ{{ר1}} יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי נִפְלוֹ.{{ממס|ש"ב א י}} {{סי|טְ}}עִיַּת רַבִּים בְּלִי לִהְיוֹת אַחֲרֵימוֹ וּמִשֵּׁמַע שָׁוְא לְהִתְרַחֲקָם{{ש}} {{סי|טְ}}עִינַת רִיב פֶּן תַּעֲנֶה וְשֹׁחַד לֹא תִקַּח וְדָל לֹא תֶהְדַּר וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג לְהַצְדִּיקָם{{ש}} {{סי|טָ}}הֳרַת הָרֶגֶל בְּהֵרָאוֹתְכֶם לֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם כִּי אִם בַּהֲבָאַת חֻקָּם{{ר1}} וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם.{{ממס|שמות ג כא}} {{סי|יְ}}רָא לְךָ מִקְּדֻשַּׁת שְׁמִי וְלֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר שְׂנֵאתִיהוּ{{ש}} {{סי|י}}וּסַר בְּשַׂר גְּדִי בְּלִי לְבַשְּׁלוֹ בֶחָלָב וּכְרִיתוּת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ רִחַקְתִּיהוּ{{ש}} {{סי|יָ}}פְיוּתָם לֹא תָחֹן וְנָכְרִי לֹא תוּכַל לָשׂוּם עָלֶיךָ מֶלֶךְ כִּי לֹא בְחַרְתִּיהוּ{{ר1}} אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ.{{ממס|ש"א טז ז}} {{סי|כֶּ}}סֶף וְזָהָב וְסוּסִים וְנָשִׁים לֹא יַרְבֶּה פֶּן יָסוּר וּפֶן יָזִיד בְּבִעוּט מִשְׁמַן חֶלְבּוֹ{{ש}} {{סי|כּ}}וֹשֵׁל עֵד אֶחָד וְעֵד חָמָס פֶּן יָקוּם אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ{{ש}} {{סי|כְּ}}לִי גֶבֶר וְשִׂמְלַת אִשָּׁה וְנֶשֶׁךְ לֹא תַשִּׁיךְ כִּי הַנּוֹשֵׁךְ וְהַנָּשׁוּךְ עֲנוּשִׁים בְּקִרְבּוֹ{{ר1}} כַּמַּלְוֶה כַּלֹּוֶה כַּנֹּשֶׁה כַּאֲשֶׁר נֹשֶׁא בוֹ.{{ממס|ישעיהו כד ב}} {{סי|לֹ}}א יֵשְׁבוּ בְאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אוֹתְךָ לִי, בֵּינִי וּבֵינְךָ יַפְרִידוּ{{ש}} {{סי|לְ}}חִתּוּן בָּנִים וּבָנוֹת פֶּן יִתְחַתְּנוּ וְיָסוּרוּ מִדְּרָכַי וְיֹאבֵדוּ{{ש}} {{סי|לִ}}רְחֹק מִלָּבֹא בִּקְהַל כְּהֻנָּה בַּת הַמְחַלֶּלֶת הִיא וְזַרְעָהּ בְּבִיאַת נָכְרִי וָעֶבֶד כִּי בַייָ בָּגָדוּ{{ר1}} וְלִבְנֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ.{{ממס|בראשית לא מג}} {{סי|מֵ}}חַיָּה אֵינָהּ מַעֲלַת גֵּרָה וְעוֹף הַטָּמֵא וְדָג בְּלֹא סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת נַפְשְׁךָ אַל תִּתְגָּאֵל{{ש}} {{סי|מֵ}}חֲגָבִים וְשֶׁרֶץ הָעוֹף וְשֶׁרֶץ הַמַּיִם וְשֶׁרֶץ הָאָרֶץ אַל תֹּאכַל כְּמִצְוַת יְקוּתִיאֵל{{ש}} {{סי|מִ}}דְרַש נְבוֹנִים בִּפְרִי הַנִּתְלָע שֶׁלֹּא בְאִבֵּהוּ יָדְךָ יֵשׁ לָאֵל{{ר1}} אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב מְתֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ישעיהו מא יד}} {{סי|נַ}}פְשׁוֹתֵיכֶם אַל תְּטַמְּאוּ וּמִטֻּמְאַת הָאָרֶץ לְהִבָּדְלָם{{ש}} {{סי|נְ}}קִיִּם לִהְיוֹת מִכָּל שִׁקּוּץ טָמֵא וּלְנַקּוֹתָם פֶּן תִּתְגָּאֲלָם{{ש}} {{סי|נִ}}קּוּב פְּרוּשִׁים בִּכְלִי הַמְגֻלֶּה לְכַסּוֹתוֹ וּבָשָׂר פֶּן מֵעֵינֶיךָ יִתְעַלָּם{{ר1}} כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.{{ממס|ישעיהו נח ז}} {{סי|ס}}וֹדִי לֹא יָבוֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע קֹדֶשׁ וְהַזְהָרַת פֵּאָה וְלֶקֶט כְּמִצְוֹתֶיךָ{{ש}} {{סי|סִ}}ירִים סְבוּכִים גּוֹנְבִים וּמְכַחֲשִׁים וּמְשַׁקְּרִים וְנִשְׁבָּעִים לַשֶּׁקֶר בְּשֵׁם אֱלָהוּתֶךָ{{ש}} {{סי|שָׂ}}נֵאתִי <עֹשֶׁק וְ>גָזֵל וּפְעֻלַּת שָׂכִיר בְּלִי לְהָלִין אִתְּךָ עַל מִטָּתֶךָ{{ר1}} אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ.{{ממס|משלי ג כד}} {{סי|עֲ}}דָתִי הַטִּי נָא אָזְנֵךְ לְתִגְבֹּרֶת שִׁלְטֵי עַלִּיזִים{{ש}} {{סי|עֵ}}רוּב הַנֶּעֱרָב לְהוֹצָאַת שַׁבָּת תִּקּוּן עֵרוּבִים אֲשֶׁר תִּקְּנוּ חוֹזִים{{ש}} {{סי|עָ}}שֹׂה תַעֲשֶׂה לֶחִי מִכָּאן וְלֶחִי מִכָּאן כְּמִין רֹאשׁ תּוֹר נִקְבָּעִים וְלֹא זָזִים{{ר1}} נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים.{{ממס|שה"ש א י}} {{סי|פְּ}}חַד וְהִתְיָרֵא מִן הַחֲכָמִים וּמִצְוָתָם תִּהְיֶה לְךָ חֲמוּדָה{{ש}} {{סי|פְּ}}עֻלָּתָם הֵכִינוּ בְּעִבּוּר מֵעִיר לָעִיר וְלִהְיוֹת חוֹבֶרֶת מִצִּדָּהּ{{ש}} {{סי|פְּ}}קוּדָה לַיּוֹצֵא חוּץ לִתְחוּם הָעִיר תְּשִׂימוּן עֵרוּבָהּ בְּסוֹף תְּחוּמָהּ לְנֶגְדָּהּ{{ר1}} אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה.{{ממס|יהושע ג ד}} {{סי|צִ}}וּוּי הַקְשָׁאַת עֹרֶף פֶּן תַּקְשׁוּ כִּי הִיא רָעָה רַבָּה{{ש}} {{סי|צְ}}בִי הָאָרֶץ לָגוּר בְּבֹא מִצְרִי <וַאֲדוֹמִי> כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ וְיוֹצִיא עָלֶיךָ דִּבָּה{{ש}} {{סי|צֵ}}ל קוֹרָתִי בָּאתָ לָגוּר וְקֵרַבְתִּיךָ בְחִבָּה{{ר1}} כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ.{{ממס|בראשית כא כג}} {{סי|קָ}}דֵשׁ וּקְדֵשָׁה לֹא יִהְיֶה וּמַמְזֵר וּפְצוּעַ דַכָּה <וּכְרוּת שָׁפְכָה> לֹא יָבוֹאוּ בִקְהָלָךְ{{ש}} {{סי|קְ}}דֻשַּׁת הֶכְשֵׁר מִצְרִי וַאֲדוֹמִי לִשְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת לְהַכְנִיסוֹ תַּחַת חֶבְלָךְ{{ש}} {{סי|קֵ}}רוּב מִצְרִית שְׁנִיָּה בְּבוֹאָהּ עִם אֶפְרוֹחֶיהָ לַחֲסוֹת תַּחַת צִלָּךְ{{ר1}} שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ.{{ממס|דברים כב ז}} {{סי|רֵ}}עֲךָ אִם אוֹנָאָה אֲנָאָךְ וּבְהוֹנָאַת דְּבָרִים אִם רְדָפָךְ{{ש}} {{סי|רָ}}שַׁם וְהִלְבִּין פָּנֶיךָ בָּרַבִּים וּבַחֲרָפוֹת אִם חֵרְפָךְ{{ש}} {{סי|רְ}}אִיַּת עָנְשׁוֹ לַשָּׁמַיִם לְאֹדֶם פָּנִים כֻּלּוֹ לָבָן הָפַךְ{{ר1}} דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ.{{ממס|ויקרא יז ד}} {{סי|שׁ}}וֹר לֹא תַחְסוֹם <וּפֶרֶט לֹא תְלַקֵּט> וְכֶרֶם לֹא תְעוֹלֵל וְלֹא תְפַאֵר אֶת כָּל גְּבוּלוֹ{{ש}} {{סי|שְׁ}}מִירַת יְבָמָה בְּלִי לִהְיוֹת חוּצָה וְתַחֲזֹר לְגָדוֹל שֶׁבָּאַחִים וְכָכָה תֹּאמַר לוֹ{{ש}} {{סי|שֹׁ}}רֶשׁ מִצְוָה זוֹ עָלֶיךָ לִכְנֹס אוֹ לִפְטֹר בַּחֲלִיצַת נְעָלֶיךָ בְּהַשִּׁילוֹ{{ר1}} וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ.{{ממס|בראשית מא מד}} {{סי|תּ}}וֹרַת עוֹלֶה לָרֶגֶל בַּעֲלוֹתוֹ בְגִשְׁתּוֹ{{ש}} {{סי|תְּ}}מִימוּת פָּנָיו בְּהֵרָאוֹתוֹ בְּבוֹאוֹ לִמְכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}} {{סי|תִּ}}פְאֶרֶת אַרְצְךָ אִישׁ לֹא יַחְמֹד וְהַנּוֹטֵר אֵיבָתוֹ לֹא יִפְרֹשׂ מַלְכֻּדְתּוֹ {{ר1}} בִּרְצוֹת יְיָ דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ.{{ממס|משלי טז ז}} {{הור|סימן: '''א"ב''' משולש}} {{סי|אֲ}}סַפְּרָה אֶל חֹק תְּעוּדַת לֶקַח אֲשֶׁר עַל סֵפֶר חֻקָּה{{ש}} {{סי|אֱ}}מֶת לְבִלְתִּי הַכֵּר פָּנִים בְּתוֹרַת הוֹן אֲשֶׁר בִּפְלַגּוֹת חִקְרֵי לֵב חֲקוּקָה{{ש}} {{סי|אִ}}ישׁ הַמַּחֲזִיק בְּבֵית רֵעֵהוּ לִשְׁלֹשׁ שָׁנִים בְּיָדו הָחְזְקָה{{ר1}} וּלְכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא עַל הַבַּיִת לְחָזְקָה.{{ממס|מ"ב יב יג}} {{סי|בְּ}}נִי לֹא תְאַמֵּץ לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ וּשְׁמֹר גַּלְגַּל הַחוֹזֵר כִּי הִיא סִבָּה{{ש}} {{סי|בִּ}}גְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים בְּמִדַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל מְרֻבָּה{{ש}} {{סי|בְּ}}עֵת תִּרְאֶה לְאָחִיךָ שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ נוֹפְלִים אוֹ תוֹעִים דֶּרֶךְ עֲקֻבָּה{{ר1}} וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ.{{ממס|שמות יח כ}} {{סי|גּ}}וּרוּ לָכֶם מִשִּׂנְאַת אָח וּמִנְּשִׂיאוּת חֵטְא הֱווּ זְהִירִים{{ש}} {{סי|גִּ}}דּוּלֵי עָרְלָה וְכִלְאֵי בְהֵמָה וְכִלְאֵי שָׂדֶה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם וּבֶגֶד בִּשְׁתֵּי תְכִיפוֹת לְחִבּוּרִים{{ש}} {{סי|גּ}}וּף רַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לֵבַב חֲבֵרִים{{ר1}} כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת יְיָ, לְעֶזְרַת יְיָ בַּגִּבּוֹרִים.{{ממס|שופטים ה כג}} {{סי|דִּ}}ין כֹּהֲנִים לִשְׁמֹר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת פֶּן יָקֹץ בַּהֶרֶת בְּקֶרֶץ{{ש}} {{סי|דֹּ}}פִי טֻמְאַת הָאָרֶץ פֶּן תִּטְמָא וְאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ בְּחֶרֶץ{{ש}} {{סי|דָּ}}ת עַכּוּ"ם הַמְּסִיתִים פֶּן תֹּאבֶה וּפֶן תִּשְׁמַע לִשְׁלֹשׁ שִׁגְיָתָם אֲשֶׁר פָּרְצוּ בְּפֶרֶץ{{ר1}} תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אָרֶץ.{{ממס|משלי ל כא}} {{סי|ה}}וֹי הַחוֹקְקִים כְּתֹבֶת קַעֲקַע חִקְקֵי אָוֶן וְשׂוֹרְטֵי שֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ וְעוֹשֵׂי בַּמִּשְׁפָּט עַוְלָה{{ש}} [{{סי|הַ}}עֲלֵל פֶּן תַּעֲלִילוּ] {הַעֲוֵל פֶּן תְּעַוְּלוּ} בַּמִּדָּה בַּמִּשְׂקָל וּבַמְּשׂוּרָה <וְלֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וּמִכְשׁוֹל לֹא תִתֵּן> כִּי אֲנִי הוּא הַנּוֹרָא עֲלִילָה{{ש}} {{סי|הַ}}מְּסִיתִים לִהְיוֹת בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן אָמוֹר תֹּאמַר לָהֶם חָלִילָה{{ר1}} לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי יְיָ אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה.{{ממס|במדבר כב יח}} {{סי|וְ}}לִגְרֹעַ וְלהוֹסִיף פֶּן יַעֲלֶה בִלְבָבְךָ כִּי הוּא לוֹכֵד חֲכָמִים{{ש}} {{סי|וְ}}אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד, נְבֵלָה וּטְרֵפָה אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמִּים{{ש}} {{סי|וּ}}גְבוּל רֵעֲךָ פֶּן תַחְמֹד לְהַסִּיג אֲשֶׁר גָּבְלוּ קְדוּמִים{{ר1}} חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמָּעַל וְנַחֲלַת שַׁדַּי מִמְּרֹמִים.{{ממס|איוב לא ב}} {{סי|זְ}}כֹר אוֹנָאַת חֲבֵרִים וּמְרִידַת קֹרַח וּפֶן תָּחוֹס עֵינְךָ עָלָיו חָסוֹן{{ש}} {{סי|זְ}}הִירוּת נִסָּיוֹן וְשִׁבְעַת לָאוֵי נָזִיר לְהַבְדִּילוֹ מִן הַיַּיִן וְיִשְׁאַב מַיִם בְּשָׂשׂוֹן{{ש}} {{סי|זָ}}חוֹל תִּזְחֲלוּ לְנֶפֶש רוֹצֵחַ בְּלִי לִקַּח כֹּפֶר וְאִם בָּא לֶאֱחֹז בְּקַרְנֵי מִזְבְּחִי לַחֲסֹן{{ר1}} וּלְקַחְתֶּם גַּם אֶת זֶה מֵעִם פָּנַי וְקָרָהוּ אָסוֹן.{{ממס|בראשית מד כט}} {{סי|חֵ}}טְא לֹא תַחֲטִיא וְלֹא תַחֲנִיף וּבִשְׁעָרֶיךָ לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת פְּסָחַי{{ש}} {{סי|חַ}}מָּנִים וַאֲשֵׁרָה לֹא תִטַּע וְאֶבֶן מַשְׂכִית פֶּן תִּהְיֶה לְמַדִּיחַי{{ש}} {{סי|חֶ}}מְדַּת שָׁנָה שְׁבִיעִית כָּל נוֹשֶׁה יַשְׁמִיט וְלֹא יִגֹּשׂ בְּעַמִּי וּבְאֶחָי{{ר1}} וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי.{{ממס|במדבר כא ח}} {{סי|טַ}}עַם אֲכִילַת שְׁעָרִים שְׁמֹר וְאַל תִּשְׁמַע לְדִבְרֵי מְנִיאֶךָ{{ש}} {{סי|טִ}}לְטוּל שֵׂעָר וּגְדִידָה וְקָרְחָה וּמֵרְדִיַּת פֶּרֶךְ יְרָא מִבּוֹרְאֶךָ{{ש}} {{סי|טֹ}}הַר בְּכוֹרוֹת לֶאֱסֹר בִּגְזִיזָה וַעֲבוֹדָה וּפֶן תָּתוּר אַחֲרֵי יֵצֶר מַשִּׁיאֶךָ{{ר1}} כִּי לְפַתֹּתְךָ בָּא וְלָדַעַת אֶת מוֹצָאֲךָ וְאֶת מוֹבָאֶךָ.{{ממס|ש"ב ג כה}} {{סי|יִ}}קְרַת חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט וּמוּסַר בַּדִּים בְּלִי לָסוּר מִמְּסִבָּה{{ש}} {{סי|יְ}}סוֹד לָאוֵי נַחֲלֵי אֵיתָן וּמִצְוַת סֵרוּס וּפֶן תֹּאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר בְּתַעֲרוּבָה{{ש}} {{סי|יְ}}רִידַת עִיר הַנִּדַּחַת לְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם וְתַעֲרֹץ הָמוֹן רַבָּה{{ר1}} מִדּוֹר לָדוֹר תֶּחֱרָב לְנֵצַח נְצָחִים אֵין עֹבֵר בָּהּ.{{ממס|ישעיהו לד י}} {{סי|כְּ}}מַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם וּכְנַעַן לֹא תִלְמַד וְאֵשׁ פֶּן תְּבַעֵר בְּמִבְעָרִים{{ש}} {{סי|כְּ}}רִיתוּת דַּם רֵעֲךָ פֶּן תַּעֲמֹד וּפֶן תְּחַיֶּה נִשְׁמַת בָּנִים זָרִים{{ש}} {{סי|כֹּ}}הֲנִים גְּדוֹלִים פֶּן יִקְחוּ אַלְמָנָה וִיחַלְּלוּ זֶרַע יְשָׁרִים{{ר1}} לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים.{{ממס|ירמיהו ב יג}} {{סי|לֹ}}א יִתְעַמֵּר וּמָכוֹר לֹא יִמְכְּרֶנָּה וְהִתְיָרֵא מֵאֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר נָטָה קָו מְמַדָּיו{{ש}} {{סי|לְ}}שַׁלְּחָהּ לֹא יוּכַל אוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רָע וְלַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר פֶּן יִהְיוּ מַחֲמַדָּיו{{ש}} {{סי|לְ}}צִוּוּי שֶׁבַע אֻמּוֹת פֶּן יֵשְׁבוּ בְאַרְצָם כִּי לְשִׂכִּים יִהְיוּ בְעֵינָיו וְלִצְנִינִים בְּצִדָּיו{{ר1}} וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו.{{ממס|בראשית יג ו}} {{סי|מַ}}אֲמַר עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי פֶּן תִּדְרֹשׁ שְׁלוֹמָם וְטוֹבָתָם כִּי אֵין שָׁלוֹם אָמַר אֱלֹהַי לָרְשָׁעִים{{ש}} {{סי|מַ}}חֲנֶה וְעֶרְוַת דָּבָר וְנֶדֶר וּנְדָבָה וּפֶן תּוֹסִיף לְהַכּוֹת כְּמִצְוַת תְּמִים דֵּעִים{{ש}} {{סי|מִ}}סְפָּרָם הֵבִינוּ שְׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע בִּבְלִי יַעֲבֹר עַל פֶּן יוֹסִיף כְּמִצְוַת רְצוּעִים{{ר1}} אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים.{{ממס|בראשית יח כט}} {{סי|מַ}}אֲכַל תּוֹעֵבָה וּבַעַל מוּם פֶּן תִּזְבְּחוּ, שְׂאוֹר וּדְבַשׁ פֶּן תַּקְטִירוּ בְּבַיִת הַמְעֻנָּן{{ש}} {{סי|מ}}וּמֵי מַקְרִיבִים וְנִקְרָבִים פֶּן יְחַלְּלוּ שֵׁם קָדְשִׁי וְעֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו אַל תַּסְגִּיר אֲשֶׁר בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן{{ש}} {{סי|מ}}וּסַר אָחִיךָ פֶּן תְּכַסֶּה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ כִּי אִם בְּכָל הָרוֹאֶה בַּיִת מְכוֹנָן{{ר1}} עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלַיִם נָוֶה שַׁאֲנָן.{{ממס|ישעיהו לג כ}} {{סי|נָ}}תֹן לֹא תִתֵּן אֶל כֶּלְיְךָ וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף כִּי כֵן מִצְוַת לְמֵדִין{{ש}} {{סי|נִ}}קּוּב זְמִירוֹת וּזְרִיעוֹת וּקְצִירוֹת וּבְצִירוֹת וְעֹשֶׁק פֶּן תַּעֲשֹׁק וְלֹא יַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה רֵחַיִם וָרֶכֶב צְמוּדִין{{ש}} {{סי|נִ}}ינִין פֶּן תְּמִיתוּן עַל אֲבוֹתָם וּמֵהַטָּיַת מִשְׁפָּט הֱווּ חֲרֵדִין{{ר1}} כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין.{{ממס|אסתר א יג}} {{סי|נְ}}קִימָה וּנְטִירָה וְשִׁלּוּחַ רֵיקָם וְאֵם מֵעַל הַבָּנִים לְבִלְתִּי לָקוֹחַ{{ש}} {{סי|נ}}וֹחֵשׁ וּמְעוֹנֵן וּמְכַשֵּׁף וּפֶן תִּזְנֶה הָאָרֶץ וְדִין גּוֹאֵל הַדָּם פֶּן תִּשְׁכַּח שָׁכוֹחַ{{ש}} {{סי|נָ}}קִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת לֹא יַעֲבֹר וְלֹא יֵצֵא בַצָּבָא לַעֲבֹד וּלְהוֹעִיל לַהֲלֹךְ נְכוֹחַ{{ר1}} אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ.{{ממס|תהלים לג טז}} {{סי|ס}}וּר מִנִּי הַדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל עֹמֶר שְׁכַחְתּוֹ וּמִמַּאֲכַל תּוֹעֵבָה וְחִלּוּלוֹ{{ש}} {{סי|ס}}וֹרֶרֶת הַמַּחֲזֶקֶת בִּמְבוּשִׁין וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלִי לֶאֱכֹל בְּאֶבְלוֹ{{ש}} {{סי|סְ}}חוֹרַת תַּגָּרֵי אוֹנָאָה בִּכְדֵי אוֹנָאָתוֹ יַחֲזִירֶנּוּ וִיקַבְּלוֹ{{ר1}} וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ.{{ממס|ויקרא כה כז}} {{סי|עִ}}שּׂוּר מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלִי לְבָעֵר בְּטָמֵא וּבְלִי לָתֵת לְמֵת <וְלֹא תַשְׁחִית עֵץ> וְלֹא תָסוּר מִכָּל הַדְּבָרִים בִּצְדִּיָּה {{ש}} {{סי|עֹ}}נֶשׁ כֹּהֵן גָּדוֹל וְכֹהֵן הֶדְיוֹט לְהַתְרוֹתָם פֶּן יְרֻצְּעוּ בִּרְצוּעוֹת כְּוִיָּה{{ש}} {{סי|עַ}}מִּי לְתוֹרָתִי הַט אָזְנֶךָ כִּי נֹפֶת צוּפִים הִיא לִתְחִיָּה{{ר1}} וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא וְזֶה פִּרְיָהּ.{{ממס|במדבר יג כז}} {{סי|פֶּ}}ן תָּנִיף בַּרְזֶל עַל אַבְנֵי מִזְבְּחִי וּתְחַלֵּל בִּנְיָנִים נִכְסָפִים{{ש}} {{סי|פֵּ}}רוּד גְּרוּשָׁה בְּלִי לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ וְכֹהֵן גָּדוֹל פֶּן יִטַּמָּא בַּנֶּאֱסָפִים{{ש}} {{סי|פֵּ}}רַשְׁתִּי עֹנֶשׁ לָאוִין שִׁבְעָה מְבֹאָרִים וְנֶחֱשָׂפִים{{ר1}} וְהַשִּׁבְעִים וְהַמָּאתָיִם הָעֹדְפִים.{{ממס|במדבר ג מו}} {{סי|צְ}}בִי פְּאֵר כָּל הַמִּצְוֹת תַּמּוּ עַד הֵנָּה בִּבְרִירָה{{ש}} {{סי|צִ}}יצִין <וּפִתְחֵי הַדָּת> וּפִתְחֵי נִדָּה אֲשֶׁר הֵם גוּפֵי הֲלָכוֹת וְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה בְּחִירָה{{ש}} {{סי|צְ}}רוּפוֹת וּקְרוּאוֹת בְּמִנְיַן שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת בִּסְדִירָה{{ר1}} דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה.{{ממס|ישעיהו לד טז}} {{סי|צֵ}}רוּף דָּת שֶׁבִּכְתָב עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁבַּנְּבִיאִים וְשֶׁבַּכְּתוּבִים נִכְתָּבִים{{ש}} {{סי|צִ}}פְצוּף חָכְמוֹת שֶׁבַּכְּתוּבִים דְּבָרִים נֶחֱמָדִים וְנֶאֱהָבִים{{ש}} {{סי|צִ}}בּוּר מִשְׁלֵי חֲכָמִים וְחִידוֹתָם נֶחְקְקוּ בִתְבוּנָה הֵמָּה דִּבְרֵי דוֹדִים עֲרֵבִים{{ר1}} וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים.{{ממס|במדבר יא כו}} {{סי|קְ}}רִיאַת דָּת שֶׁבְּעַל פֶּה שִׁשָּׁה סְדָרִים סְדוּרִים עַל אֹזֶן שׁוֹמַעַת{{ש}} {{סי|קֶ}}שֶׁר אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעוֹת חָכְמַת וָדַעַת אֲשֶׁר לַכֹּל מוֹדַעַת{{ש}} {{סי|קְ}}בוּעִים עַל מְכוֹנָתָם בְּיִרְאַת יְיָ אֲשֶׁר עַל רָאשֵׁיהֶם נִקְבַּעַת{{ר1}} כֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמֹצְאֵי דָעַת.{{ממס|משלי ח ט}} {{סי|רֹ}}עֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה וּדְרֹשׁ בָּנִים מִיַּד שׁוֹבֵיהֶם{{ש}} {{סי|רְ}}אִיַּת פָּנִים תָּשִׁיב כְּמֵאָז וְלַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן אֶל אֲבִיהֶם{{ש}} {{סי|רְ}}צִיַּת חֲגִיגַת יוֹם זֶה תְּזַכֵּם לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בְּחִירַת בֵּית נְוֵיהֶם{{ר1}} וְלִהְיוֹת הַיְּהוּדִים עֲתִידִים לַיּוֹם הַזֶּה לְהִנָּקֵם מֵאֹיְבֵיהֶם.{{ממס|אסתר ח יג}} {{סי|שַׁ}}י וּקְטֹרֶת וְאִשִּׁים וְנִיחוֹחִים תֵּחָשֵׁב הַיּוֹם זְכִירָתִי{{ש}} {{סי|שְׁ}}עֵה אֶל קָרְבָּנִי כְּשֶׂה הַנֶּעֱקָד חֲלִיפַת חֲגִיגַת יוֹם זֶה תְּמוּרָתִי{{ש}} {{סי|שַׁ}}דַּי בְּזָכְרִי בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי אַעֲלֶה עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי וַאֲבָרֵךְ בְּשִׁירָתִי{{ר1}} לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי.{{ממס|בראשית לה ג}} {{סי|תֶּ}}עֱרַב רִנָּתִי וְיוּחַק שִׂיחִי לְפָנֶיךָ כִּמְלוּאַת אֶבֶן וְיַהֲלוֹם{{ש}} {{סי|תְּ}}קֻדַּשׁ הַיּוֹם אֲדוֹן הָעוֹלָמִים אֲשֶׁר זִכִּיתָנִי לָבֹא עַד הֲלֹם{{ש}} {{סי|תְּ}}זַכֵּנוּ עִם כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בֵּית עֵילוֹם{{ר1}} וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם.{{ממס|שמות יח כג}} {{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה / וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / בְּעֶזְרַת הָאֵל גּוֹזֵר וְעוֹשֶׂה}} [[קטגוריה:אזהרות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] [[קטגוריה:יצחק בן ראובן הברצלוני]] 9k0xvkaq6p3sk1cq0a9q6jfo3oy4q9y 3011647 3011646 2026-05-08T11:39:31Z מו יו הו 37729 3011647 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|אזהרות לרבי יצחק בן ראובן אלברגלוני עם הוספות ותיקונים לר' שאול הכהן{{הערה|{{היברובוקס|נתיב מצוותיך||39221}}. ההוספות מסומנות באמצעות <סוגריים מזווים>. כאשר יש תיקוני נוסח, הנוסח הישן נמצא ב[סוגריים מרובעים].}}}} ===פתיחה=== {{הור|סימן: '''עצרת'''}} {{סי|עָ}}לֹה עָלָה מֹשֶׁה לְרֹאשׁ הַר סִינַי{{ש}} לְקַבֵּל בְּרָצוֹן דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים{{ש}} שַׁעֲרֵי רַחֲמִים פָּתַחְתָּ לּוֹ{{ש}} וְשַׁעֲרֵי רָצוֹן לֹא מָנַעְתָּ מִמֶּנּוּ {{סי|צְ}}דָקָה וָחֶסֶד עִמּוֹ עָשִׂיתָ{{ש}} וּמַחֲנוֹת גְּדוּדִים סוֹבְבִים אוֹתוֹ{{ש}} קִדַּשְׁתּוֹ בֵּין הָעֶלְיוֹנִים{{ש}} וְרוֹמַמְתּוֹ לִהְיוֹת בְּחִירֶךָ {{סי|רְ}}אֵה וְהִתְבּוֹנֵן אָמַרְתָּ לּוֹ{{ש}} אֲנִי הוּא וְאֵין זוּלָתִי {{ש}} שֻׁתָּף אֵין לִי בְּכָל הָעוֹלָם{{ש}} אֲנִי יָחִיד וְתוֹרָתִי יְחִידָה {{סי|תּ}}וֹרָה תְמִימָה נָתַתִּי לָךְ{{ש}} גְּנוּזָה לְפָנַי מֵאֶלֶף דּוֹר{{ש}} בְּךָ בָחַרְתִּי מִכָּל הָאֻמּוֹת{{ש}} עֲשִׂיתִיךָ שָׁלִיחַ בֵּין אָב לְבָנִים{{ש}} אֱמֹר לִבְחִירֵי הַצֶּדֶק בּוֹאוּ בָנַי וְקַבְּלוּ אֲמָרַי. ===פזמון=== {{הור|סימן: '''יצחק'''}} {{סי|י}}וֹם זֶה הוֹרִיד / לְבֶן שָׂרִיד / מִצְוֹת צְרוּפוֹת מְבוֹאָרוֹת{{ש}} לְהוֹדִיעָם / לְהַשְׁמִיעָם / בְּיוֹם זֶה עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת{{ש}} תּוֹרַת אֱמֶת / נִרְשֶׁמֶת / עַם יְיָ לְהוֹרוֹת{{ר1}} אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת.{{ממס|תהלים יב ז}} {{סי|צְ}}בִיָּה עֲנִיָּה / בְּבֵית שִׁבְיָהּ / שִׁבְעָה שָׁבוּעִים סוֹפֶרֶת{{ש}} וְיוֹם הַחֲמִשִּׁים / עֲדַת קְדוֹשִׁים / מַקְדִּישִׁים חַג עֲצֶרֶת{{ש}} עֲבוּר הֵימָן / צִיר נֶאֱמָן / נָטַל בְּיוֹם זֶה עֲטֶרֶת{{ש}} וּמֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ / לְהִתְקַדֵּשׁ / נִקְדַּשׁ סִינַי לְמִשְׁמֶרֶת{{ש}} לְיָמִים שִׁשָּׁה / בִּקְדֻשָּׁה / קִבְּלוּ דְּבָרִים עֲשֶׂרֶת{{ש}} וְהֵכִין חֻפָּה / מְיֻפָּה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת{{ש}} וְחִבְּקַנִי / וּנְשָׁקַנִי / טֶרֶם הֱיוֹתִי שְׁחַרְחֹרֶת{{ר1}} וּבֵין שָׁדַי / נָתַן דּוֹדַי / שְׁתֵּי כְתֵפוֹת חֹבְרוֹת {{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}} {{סי|חֲ}}מוּדָה חֲקוּקָה / וַחֲשׁוּקָה / הֱבִיאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרִים{{ש}} לְהוֹד אַפִּרְיוֹן / בְּהִגָּיוֹן / הָיְתָה לְאֵשֶׁת נְעוּרִים{{ש}} לְחָתָן מְקַדֵּשׁ / אֲשֶׁר קִדֵּשׁ / עַל פִּי עֵדִים בְּרוּרִים{{ש}} מְסָרָהּ נְתָנָהּ / וְגַם הִקְנָהּ / עַל יְדֵי שְׁלִיחַ דּוֹר יְשָׁרִים{{ש}} בְּעֶשֶׂר תְּנָאִים / מֻפְלָאִים / הֵמָּה עֲשֶׁרֶת הַדְּבָרִים{{ש}} הַמְפֹרָשִׁים / וְנִדְרָשִׁים / חָרוּת בִּכְתָב מְבֹאָרִים{{ר1}} שְׁתֵי לֻחוֹת / מְשֻׁבָּחוֹת / אֲבָנִים יְקָרוֹת {{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}} {{סי|ק}}וֹל דּוֹדִי / קוֹל יְדִידִי / בְּדָפְקוֹ דְלָתַי בְּעִנְיָנָיו{{ש}} נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו / רְצוּי אֶחָיו / הֵן הֵם הָיוּ סִמָּנָיו{{ש}} אִישׁ הַנִּקְרָא / בְּסוֹד תּוֹרָה / וְהָאִישׁ מֹשֶׁה מְאֹד עָנָו{{ש}} כְּבוֹד יוֹצְרוֹ / אֲשֶׁר יְצָרוֹ / בְּמַרְאֶה רָאוּ עֵינָיו{{ש}} בְּעֵת הוֹדִיעַ / וְהִשְׁמִיעַ / לְקַבֵּל תּוֹרַת חֶזְיוֹנָיו{{ש}} וְאָז הֱשִׁיבָהוּ / וְעָנָהוּ / וְהִקְדִּים יָדָיו לְאָזְנָיו{{ש}} נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע / בְּיוֹם הִשָּׁמַע / מֵרֹב חִבַּת אֱמוּנָיו{{ש}} שְׁנֵי הַתְּאוֹמִים / הַנְּעִימִים / מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו{{ר1}} שֶׁבֶת אַחִים / כְּאוֹר זוֹרְחִים / אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת {{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}} ===רשות=== {{הור|סימן: '''אא"ב גג"ד''', '''יצחק בר ראובן יצליח לתורה ולתעודה'''}} {{סי|אֵ}}י זֶה מְקוֹם בִּינָה, אֵי מִזֶּה וְאֵי זֶה הוּא{{ש}} {{סי|א}}וֹצַר חָכְמָה וָדַעַת רֵאשִׁית קִנְיָנֵהוּ{{ש}} {{סי|בְּ}}בוֹאִי לִשְׁאֹל הַיּוֹם אֶת מִי נוֹעַץ וַיְבִינֵהוּ{{ר1}} מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ.{{ממס|איוב כג ג}} {{סי|גָּ}}בְהֵי שָׁמַיִם מִמְּעוֹנוֹתָם{{ש}} {{סי|גֻּ}}לְּתָה הֹעֲלָתָה כְּבוּדָּה מִמַּחֲנוֹתָם{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרִים נְכוֹחִים הֵשִׁיב צִיר נֶאֱמָן לְמַעֲנִיתָם{{ר1}} כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם.{{ממס|בראשית מב כג}} {{סי|הֶ}}גְלָה בַת מֶלֶךְ הֵימָן הַמֵּלִיץ בְּחִטּוּב לַחֲטֹב{{ש}} {{סי|הֵ}}כִין גַּן נָעוּל לְכַלָּתִי גַּן נָעוּל רָטֹב{{ש}} {{סי|וְ}}דִבּוּק נָאֶה הִדְבִּיקַנִי וְהֶעֱלַנִי מִקְּטֹב{{ר1}} זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב.{{ממס|בראשית ל כ}} {{סי|זִ}}מֵּן אֲבִי כַלָּה שׁוֹשְׁבִין בָּחוּר מוּרָם מֵעָם{{ש}} {{סי|זֹ}}הַר אַפִּרְיוֹן חִפָּה בְּעַנְנֵי נֹעַם{{ש}} {{סי|חָ}}שַׁק בִּבְרִית עוֹלְלִים וְיוֹנְקֵי גִזְעָם{{ר1}} קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם.{{ממס|אסתר ט כז}} {{סי|טִ}}הֲרָם וְקִבֵּל הָאָב קִדּוּשֵׁי בִתּוֹ לְהַשִּׂיאָהּ{{ש}} {{סי|טָ}}הוֹר מְסָרָהּ לִשְׁלוּחָהּ בְּחֻפָּה לַהֲבִיאָהּ{{ש}} {{סי|יֹ}}שֶׁר נְמִיכוּת סִינַי בּוֹ בָחַר לִצְבֹּא צְבָאָהּ{{ר1}} וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה.{{ממס|אסתר ב יג}} {{סי|כְּ}}הַיּוֹם בְּזָכְרִי זֹאת תְּחִלַּת פְּרִישָׁתִי לִקְדֻשָּׁה{{ש}} {{סי|כִּ}}שְׁרוֹן מַעֲשֶׁה אֲשֶׁר הוֹרַנִי עַל לוּחַ חֲרוּשָׁה{{ש}} {{סי|לְ}}צִוּוּי מְאֹרָשָׂה קְהִלַּת יַעֲקֹב נַחֲלָה מוֹרָשָׁה{{ר1}} וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה.{{ממס|בראשית יב יט}} {{סי|מְ}}נָת חֶלְקִי קַמְתִּי לִדְרֹשׁ מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}} {{סי|מַ}}תְּנוֹתַי לְהַאֲרִיךְ בְּאֵרוּסֵי בִתּוֹ{{ש}} {{סי|נַ}}פְשִׁי לְאָמוֹן שַׁעֲשׁוּעֶיהָ כְּמֵאָז הָיְתָה לּוֹ קֹדֶם תִּתּוֹ{{ר1}} כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ.{{ממס|אסתר ב כ}} {{סי|ס}}וֹבְבַנִי עָלֶיהָ הַיּוֹם לְכַלָּתִי לְהַזְמִינָהּ{{ש}} {{סי|סְ}}גֻלַּת חֶלְקִי וְנַחֲלָתִי לִהְיוֹת לִי לְמָנָה{{ש}} {{סי|ע}}וּרִי כַלָּה וּבוֹאִי וְשׁוּבִי נֶאֱמָנָה{{ר1}} וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה.{{ממס|הושע ב כב}} {{סי|פָּ}}נַיִךְ אֲחוֹתִי כַלָּה הַרְאִינִי וְהַשְׁמִיעִינִי קוֹלֵךְ{{ש}} {{סי|פְּ}}קֻדָּתֵךְ תִּיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ{{ש}} {{סי|צִ}}יר מְבַשֵּׂר יְקַדְּמֵנִי לְהַנְגִּידִי מִבֵּית הַמֶּלֶךְ{{ר1}} וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ.{{ממס|בראשית יב יט}} {{סי|קָ}}רָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי כִּי שַׁחוֹתִי בְּצִירֵי חִילַי{{ש}} {{סי|קִ}}דַּמְתִּי לִטֹּל רְשׁוּת בְּיוֹם שִׂמְחַת גִּילַי{{ש}} {{סי|רְ}}צֵנִי אֵל וּסְעָדֵנִי וְתִתְמֹךְ מֵהוֹדְךָ עָלַי{{ר1}} וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלָי.{{ממס|בראשית מה י}} {{סי|שֶׁ}}בַח וְכָבוֹד תְּעַטְּרֵנִי מָעֹז רֹאשִׁי שׁוֹכֵן שְׁמֵי שַׁחַק{{ש}} {{סי|שִׁ}}ית שַׁוְעִי לְנֶגְדֶּךָ וּלְפָנֶיךָ יוּחַק{{ש}} {{סי|תִּ}}כּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ וּמִמֶּנִּי אַל תִּרְחַק{{ר1}} אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד '''יִצְחָק'''.{{ממס|בראשית לא מב}} {{סי|יִצְחָק|0}} אֲשֶׁר פָּחַד לְפָנֶיךָ וּלְמוֹרָאֲךָ הִתְגַּבַּר{{ש}} חַסְדְּךָ מְשֹׁךְ לְזַרְעוֹ נוֹחֲלֵי מַתָּן מִדְבָּר{{ש}} וּבְנֶשֶׁק בַּר תְּנַשֵּׁק זֶרַע אֲשֶׁר יְחֻבַּר{{ר1}} וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ '''בָר'''.{{ממס|תהלים סה יד}} {{סי|בָּר|0}} תְּנַשְּׁקֵם וְתַשְׂבִּיעֵם וְתִדְלֵם מֵרִמְסַת הַתֶּבֶן{{ש}} רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ הַבִּיטָה וְהָבֵן{{ש}} לִרְעוֹת בֵּין שְׁפַתַּיִם תְּנַהֲלֵם אֲבִיר יַעֲקֹב רֹעֶה אֶבֶן{{ר1}} לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים לִפְלַגּוֹת '''רְאוּבֵן'''.{{ממס|שופטים ה טז}} {{סי|רְאוּבֵן|0}} וְכָל אֶחָיו תִּרְצֶה וּתְקַבֵּל תְּשׁוּרָתָם כְּקָרְבָּן מָלִיחַ{{ש}} טַעֲמָם רְצֵה נָא אֱלֹהַי וְתַמְתִּיקֵם וְתַמְלִיחַ{{ש}} כַּבְּדֵנִי נָא נֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי וְתָחֹן זֶה שָׁלִיחַ{{ר1}} וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה '''יַצְלִיחַ'''.{{ממס|תהלים א ג}} {{סי|יַצְלִיחַ|0}} בְּמַאֲמַר פִּיו בְּקוּמוֹ בְּקָהָל וְעֵדָה{{ש}} רְאֵה כִּי קְרָאַנִי פַּחַד וּרְעָדָה{{ש}} בְּקוּמִי לְבָאֵר דָּתְךָ מִיָּמִים יָמִימָה לְמוֹעֲדָהּ{{ר1}} '''לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה'''.{{ממס|ישעיהו ח כ}} {{סי|לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה|0}} אֻסְּפוּ יַחַד עַם נָבָר{{ש}} שְׁעֵה נָא מְלִיצָם הַיּוֹם וְהוֹדִיעַ אֲמִתְּךָ לְהָבַר{{ש}} עַבְדְּךָ זֶה אֲשֶׁר שָׁלוּחַ אֶל פְּנֵי תֵיבָתְךָ וְעָבַר{{ר1}} עַתָּה דַּע וּרְאֵה מָה אָשִׁיב שֹׁלְחִי דָבָר.{{ממס|ש"ב כד יג}} ===מצות עשה=== {{רקע אפור|מִצְוֹת עֲשֵׂה / בְּעֶזְרַת אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה}} {{הור|סימן: '''א"ב''' משולש}} {{סי|אֶ}}ת קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי תְּפִלַּת קוֹל שִׂיחֶךָ{{ש}} {{סי|אֲ}}יֻמָּתְךָ אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ קְנֵה וּצְלַח בְּלִקּוּחֶךָ{{ש}} {{סי|אֱ}}מֶת אֲשִׁיבְךָ מִלִּין וְרוּחַ קָדְשִׁי תְּנִיחֶךָ{{ר1}} לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ.{{ממס|משלי כב כא}} {{סי|בְּ}}תוֹרָתִי חָפַצְתָּ וַתִּבְחַר וּתְכוֹנֵן בָּהּ אֲשׁוּרֶיךָ{{ש}} {{סי|בְּ}}גוֹרָלָהּ עָלִיתָ וַתִּנְעַם צְלַח וַחֲגֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ש}} {{סי|בְּ}}בִרְכוֹתֶיהָ תְבֹרַךְ בְּבוֹאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרֶיךָ{{ר1}} יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ.{{ממס|משלי ה יח}} {{סי|גִּ}}יל נָא בִּרְעָדָה וְאֵימָה וּפְחַד מִנּוֹרָא וְאָיֹם{{ש}} {{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה לְהַמְצִיאֲךָ בָהֶם פִּדְיוֹם{{ש}} {{סי|גְּ}}דַרְתִּיךָ בְּחִתּוּן בְּנוֹתַי שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת לִתְיוֹם{{ר1}} בִּשְׁתַּיִם תִּתְחַתֵּן בִּי הַיּוֹם.{{ממס|ש"א יח כא}} {{סי|דִּ}}בַּרְתִּי מֵרֹאשׁ וְלֹא בַסֵּתֶר אָז בְּיוֹם הַמְנֻסֶּה{{ש}} {{סי|דָּ}}רַשְׁתִּי שֵׂעִיר כִּי אָמַרְתִּי הַמְכַסֶּה אֲנִי אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה{{ש}} {{סי|דָּ}}בָר דָּבוּר הוֹצֵאת בְגִשְׁתְּךָ בְּתַחְתִּית הָהָר לְמַחְסֶה{{ר1}} אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיּוֹם הַמַּעֲשֶׂה.{{ממס|ש"א כ יט}} {{סי|הַ}}יּוֹם קִיַּמְתִּי לְךָ קִיּוּם חֲתָנוּת אֲשֶׁר עָרַבְתָּ{{ש}} {{סי|הֲ}}כִינוֹתִי לְךָ כַּלָּה עַל הַר סִינַי בְּעָרְכִי לְךָ מָקוֹם וְנִצַּבְתָּ{{ש}} {{סי|הִ}}זְבַּדְתִּיךָ זֶבֶד טוֹב לְהַחֲזִיק בְּעֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר חָטַבְתָּ{{ר1}} רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ.{{ממס|קהלת ט ט}} {{סי|וּ}}מִי חָפֵץ חַיִּים וְלָעַד לֹא יִשָּׂכַל{{ש}} {{סי|וִ}}עוּד מִצְוֹתַי הַאֲזִינוּ וִחְיוּ כָּל יוֹדְעֵי דַעַת וְשָׂכָל{{ש}} {{סי|וְ}}נִקּוּב אַזְהָרַת מִצְוֹת עֲשֵׂה אֶקְרָא בְאָזְנֶיךָ מֵהֵיכָל{{ר1}} גַּם עָשֹׂה תַעֲשֶׂה וְגַם יָכֹל תּוּכָל.{{ממס|ש"א כו כה}} {{סי|וְ}}יוֹתֵר בְּנִי הִזָּהֵר לְיַחֵד אֶת שֵׁם הַגָּדוֹל בְּיִחוּד שְׁמַע, פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם תְּיַחֲדֶנּוּ {{ש}} {{סי|וְ}}הַשּׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמְךָ בֵּין הַפְּרָקִים הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ, וּמִפְּנֵי הַכָּבוֹד גַּם דָּרֹשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ{{ש}} {{סי|וּ}}בְעָמְדָּךְ לְהִתְפַּלֵּל אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמָךְ הִשָּׁמֵר פֶּן תְּשִׁיבֶנּוּ{{ר1}} כִּי תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרְכֶנּוּ וְכִי יְבָרֶכְךָ אִישׁ לֹא תַעֲנֶנּוּ.{{ממס|מ"ב ד כט}} {{סי|זְ}}הִירִים הַאֲמִירוּ אֶת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה וּבְשַׁעַת קִימָה לַמּוֹעֵד הַיּוֹם פֶּן תְּאַחֲרוּ וּפֶן תַּאֲרִיכוּ{{ש}} {{סי|זְ}}מִירוֹת רְנָנַי תָּעִירוּ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְדֶרֶךְ מִקְדָּשׁ מְעַט תַּדְרִיכוּ{{ש}} {{סי|זְ}}רִיחַת שְׁחָרִים בַּעֲלוֹת עַמּוּד הַשַּׁחַר לְשִׁכְנִי תִדְרְשׁוּ וּשְׁמִי תַמְלִיכוּ{{ר1}} וְהִשְׁכַּמְתֶּם בַּבֹּקֶר וְאוֹר לָכֶם וָלֵכוּ.{{ממס|ש"א כט י}} {{סי|חֲ}}מִשָּׁה חֻמָּשִׁים וּמְזוּזוֹת פְּתָחִים מָסַרְתִּי לָךְ עַל יְדֵי חֹזֶה{{ש}} {{סי|חִ}}בָּתִי יָסַפְתִּי לָךְ וְנִכְבַּדְתִּי וּלְמִצְוֹתַי אַל תְּהִי בוֹזֶה{{ש}} {{סי|חִ}}בּוּר אֲגֻדָּה אַחַת לִמְצֹא בְּבוֹאוֹ דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ בְּנֵר חֲנֻכָּה לְמַחֲזֶה{{ר1}} וַיִּהְיוּ לְיִשְׂרָאֵל בַּתָּוֶךְ אֵלֶּה מִזֶּה וְאֵלֶּה מִזֶּה.{{ממס|יהושע ח כב}} {{סי|טָ}}הֳרַת לְבוּשׁ תִּפְאַרְתְּכֶם צִיצִיּוֹת אֲשֶׁר לְאַרְבַּע פֵּאוֹת שְׁתוּלִים{{ש}} {{סי|טְ}}עִינַת בֶּגֶד פְּתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹתְכֶם בּוֹ נֶחְתָּלִים{{ש}} {{סי|טַ}}כְסִיסֵי הָאוֹת אֲשֶׁר נְתַתִּיךָ זְכֹר בּוֹרַאֲךָ וְהַבֵּט בִּשְׁפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל הַנִּתְלִים{{ר1}} הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים.{{ממס|בראשית לח כה}} {{סי|יְ}}פִי בְּנֵי הַנְּעוּרִים כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר{{ש}} {{סי|יִ}}לּוֹד לִשְׁמוֹנָה יָמִים יִמֹּל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ לְטַהֵר וְלָבֹר{{ש}} {{סי|יְ}}דִידוּת בְּרִיתִי לָמוּל וְלִפְרֹעַ כִּי בִשְׂכָרָהּ הֶעֱלִיתִיךָ מִבּוֹר{{ר1}} פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבָר בּוֹ שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבוֹר.{{ממס|משלי ד טו}} {{סי|כֶּ}}סֶף קָצַבְתִּי לְרֵאשִׁית בְּכוֹרָיו וּבִפְדוֹתוֹ אַל יִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ{{ש}} {{סי|כָּ}}עֵת הִכֵּיתִי כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרַיִם וְהָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ{{ש}} {{סי|כֹּ}}פֶר בְּכוֹר מְשָרֵת מִזְבְּחִי פִּדְיוֹנוֹ צוּר מִשְׂגַּבּוֹ{{ר1}} פּוֹדֶה יְיָ נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ.{{ממס|תהלים לד כג}} {{סי|לְ}}תוֹרַת בְּכוֹרוֹת וּבִכּוּרִים וּלְקַיֵּם מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה הִזָּבֵד זָבוֹד {{ש}} {{סי|לְ}}הִתְיָרֵא וּלְכַבֵּד אָב וָאֵם, לְבַד אִם יְפַתּוּךָ לַעֲזֹב אֶת שְׁמִי וְשֵׁם נָכְרִיָּה לַעֲבֹד{{ש}} {{סי|לִ}}כְבוֹדִי וּלְמוֹרָאי הִזָּהֵר וְהָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ פֶּן תֹּאבַד אָבוֹד{{ר1}} אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ וְהִנֵּה מְנָעֲךָ יְיָ מִכָּבוֹד.{{ממס|במדבר כד יא}} {{סי|לְ}}הִתְפָּאֵר מַטָּעֵי יִשְׂרָאֵל אֲזַי מִיַּעֲקֹב יִדְרֹךְ כּוֹכָב{{ש}} {{סי|לִ}}פְרוֹת וְלִרְבוֹת בְּטֹהַר נִשּׂוּאֵי אִשָּׁה עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה צֶדֶק וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב{{ש}} {{סי|לְ}}קָרֵב יְדִידוּת אֵשֶׁת נְעוּרִים בִּשְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה פֶּן יִהְיֶה מִשְׁפָּט מְעֻכָּב{{ר1}} מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב.{{ממס|ש"ב יב ג}} {{סי|מִ}}צְוַת קְדֻשַּׁת חוֹבַת הָאָרֶץ בְּצֶדֶק תֶּהְגֶּה נַפְשִׁי{{ש}} {{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת <תְּרוּמוֹת וּ>מַעַשְׂרוֹת שְׁלֹשָׁה לְהַפְרִישִׁי מִדְּגָנִי יִצְהָרִי וְתִירוֹשִׁי{{ש}} {{סי|מַ}}עֲשֵׂר רִאשׁוֹן לְתִתּוֹ לַלֵּוִי כְּמִצְוַת קְדוֹשִׁי וּמֵרִים רֹאשִׁי{{ר1}} וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי גַּם אֶת הַשְּׁלִישִׁי.{{ממס|בראשית לב כ}} {{סי|נִ}}דְבַת מַתָּנוֹת לַכֹּהֵן וְרֵאשִׁית הַגֵּז יִבְחָרוּ{{ש}} {{סי|נְ}}עִימוֹת חַלָּה בִּקְדֻשָּה וּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בֵּין דָּל וּבֵין עָשִׁיר דָּתֵיהֶם כְּנִדְבָּרוּ{{ש}} {{סי|נְ}}תִינַת שֶׁקֶל בַּהֲבִיאֲךָ לְהַרְבּוֹת כָּפְרְךָ מִשְׁפְּטֵי חֲלֻקָּתוֹ נִבְאָרוּ{{ר1}} גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ.{{ממס|מ"א ג כו}} {{סי|סֵ}}דֶר עֲבוֹדַת יוֹם כִּפּוּר מְלֵאַת מִצְוֹת כִּמְלוּאַת רִמּוֹן{{ש}} {{סי|סְ}}מִיכַת שְׁנֵי שְׂעִירִים לְהַגְרִיל עֲלֵיהֶם וְטָרַף בְּקַלְפִּי וְחָבַשׁ בַּטָּמוֹן{{ש}} {{סי|שָׂ}}עִיר אֶחָד לְשַׁלֵּחַ לַעֲזָאזֵל בְּיַד אִישׁ עִתִּי בְּמִצְוַת דָּת אָמוֹן{{ר1}} יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן.{{ממס|דברים לב י}} {{סי|ע}}וֹרוֹת קָדָשִׁים וְחָזֶה וָשׁוֹק וְהַמּוּרָם מִן הַתּוֹדָה בְּגִשְׁתָּהּ{{ש}} {{סי|עֲ}}רִיכַת נֵר שַׁבָּת לְהַדְלִיק, לְהֵטִיבוֹ בְעִתָּהּ{{ש}} {{סי|עַ}}בְדְּךָ וַאֲמָתְךָ <וּבְהֶמְתֶּךָ> לִשְׁבֹּת וְלָנוּחַ בְּמַרְגּוֹעַ שָׁוֶה וּמְנוּחָה שְׁלֵמָה לְתִתָּהּ{{ר1}} כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ.{{ממס|ישעיהו כד ב}} {{סי|פְּ}}אֵר מִצְוַת הַגּוּף וְקִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא בְּנֹעַם אוֹתוֹ לַחֲזוֹת{{ש}} {{סי|פָּ}}חוֹד תִּפְחֲדוּ בְּהַזְכָּרָתוֹ לְיִרְאָה אוֹתוֹ וְאַל תְּנִיבוּהוּ עַזּוֹת{{ש}} {{סי|פְּ}}תַח לְבָבְךָ לָדַעַת וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ וּלְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ בַּעֲלִיזוֹת{{ר1}} וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת.{{ממס|בראשית כד ח}} {{סי|צִ}}וּוּי עֲבוֹדָתוֹ וְדִבּוּקוֹ וְלִצְפֹּן אֶת הַשֵּׁם וּלְעַלְּמוֹ פֶּן תִּהְיֶה פִּי כְסִיל מְחִתָּה{{ש}} {{סי|צַ}}פֵּה תְצַפֶּה לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְעָבְדוֹ לִבְּךָ שִׁיתָה{{ש}} {{סי|צְ}}עָדֶיךָ הָכֵן לִקְבֹּר מֵתִים וְדַע לְמִי אַתָּה עָמֵל וּמֵאַיִן בָּאתָ וְהִבַּטְתָּ{{ר1}} מַה מְּלַאכְתְּךָ וּמֵאַיִן תָּבוֹא מָה אַרְצֶךָ וְאֵי מִזֶּה עַם אָתָּה.{{ממס|יונה א ח}} {{סי|קַ}}דֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם בְּיִחוּד, מֵאָה בְרָכוֹת בְּכָל יוֹם לְרוֹמְמוֹ וּלְגַדְּלוֹ{{ש}} {{סי|קָ}}דֵשׁ וְהַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ לְהָמִיר תְּמוּרַת טוֹב בְּרָע וּלְהַאֲמִין לְפִסְלוֹ{{ש}} {{סי|קַ}}דְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ וְהָשֵׁב תָּשִׁיב לְמוּלוֹ{{ש}} יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי גַּם בֵּן וָאָח אֵין לוֹ.{{ממס|קהלת ד ח}} {{סי|רְ}}חוּמִים רַחֲמוּ עַל דָּל וְשִׂימוּ לְבַבְכֶם עָלָיו חֲבֵרִים{{ש}} {{סי|רָ}}שׁ וְאִישׁ תְּכָכִים בִּלְבוּשׁ קְרָעִים יִפְשֹׁט בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים{{ש}} {{סי|רְ}}דֹף מַעֲשֵׁה הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד וּלְבַקֵּר פְּנֵי חוֹלִים אֲשֶׁר בְּעֶרֶשׂ דְּוַי מְיֻסָּרִים{{ר1}} מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים.{{ממס|בראשית לט כ}} {{סי|שִׁ}}מְעוּ בָנִים מוּסַר אָב כִּי טוֹב הוּא לְשׁוֹחֲרָיו{{ש}} {{סי|שִׁ}}חֲרוּ לִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתָיו גְּלוֹת מְקוֹם תַּלְמוּד תּוֹרָה, בְּחִירָיו{{ש}} {{סי|שְׁ}}עוּנִים פֶּן תִּהְיוּ לוֹמַר כִּי הוּא יָבוֹא אַחֲרֵי בוֹחֲרָיו{{ר1}} אַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו.{{ממס|יהושע ג ג}} {{סי|תְּ}}עוּדָה זֹאת בְּיִשְׂרָאֵל לְבָאֵר מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה בְּהִלּוּלִים{{ש}} {{סי|תֹּ}}כֶן מִקְצָתָם בֵּאַרְתִּי לְבַד הַנִּשְׁאָר תִּלֵּי תִלִּים{{ש}} {{סי|תְּ}}נָה כָבוֹד וְשִׁמְעָה עַמִּי וְאֹזֶן פֶּן תַּעְלִים{{ר1}} כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ כִּי עוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּים.{{ממס|איוב לו ב}} {{הור|סימן: '''א"ב''' משולש}} {{סי|אָ}}מְנָם כִּי אַתֶּם עָם וְעִמָּכֶם תְּמִימוּת חָכְמָה נְבוֹנַי{{ש}} {{סי|אֲ}}לֵיכֶם הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶת אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָזְנַי וְגַם רָאוּ עֵינַי{{ש}} {{סי|אֲ}}גֻדָּה אַחַת בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ לַעֲלוֹת כָּל זְכוּרְכֶם אֶל פְּנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנַי{{ר1}} לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת יְיָ.{{ממס|שמות י יא}} {{סי|בֵּ}}אוּר תּוֹרַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּפִדְיוֹנוֹ יוֹסֵף עָלָיו חֲמִישִׁיתוֹ{{ש}} {{סי|בַּ}}כֶּסֶף לְגָאֳלוֹ וּלְחַלְּלוֹ וְלִגְאֹל בַּנְּחֹשֶׁת שָׁוְא תִּהְיֶה תְמוּרָתוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}יָדוֹ יִצֹּר הַכֶּסֶף וְיִקַּח כָּל אֲשֶׁר תְּאַוֶה נַפְשׁוֹ בַּעֲלוֹתוֹ{{ר1}} מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ.{{ממס|אסתר ח יז}} {{סי|גְּ}}זֵרַת <פֶּרֶט וְעוֹלֵלוֹת וְלֶקֶט וְ>שִׁכְחָה וּפֵאָה בָּאִילָן <וּבַשָּׂדֶה> וּמַתָּנָה כְּמַתְּנַת יָדְךָ מְרֻבָּה{{ש}} {{סי|גַּ}}לֵּה תּוֹכַחַת עֲמִיתְךָ וְהַשְׁמֵט כַּסְפּוֹ וְשִׁלּוּחַ עֶבֶד עִבְרִי וּלְהַעֲנִיק לוֹ בְּחִבָּה{{ש}} {{סי|גּ}}וּף עֶבֶד כְּנַעֲנִי לַעֲבֹד בּוֹ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה בַּעֲבוֹדָה רַבָּה{{ר1}} תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ.{{ממס|שמות ה ט}} {{סי|דִּ}}בּוּק אַהֲבַת רֵעַ וּפְתִיחַת יָד וְנָתוֹן תִּתֵּן לוֹ מֵחֵילֶךָ{{ש}} {{סי|דְּ}}רֹשׁ לְהַעֲבִיטוֹ וּלְמֹד תּוֹרָה וּמִצְוֹת וְשִׁנַּנְתָּם וְשַׂמְתָּם בְּאֹהָלֶיךָ{{ש}} {{סי|דַּ}}בֵּר תְּדַבֵּר בָּם בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה בְּעֵת תַּפְקִיד רוּחֲךָ בְּיָדִי כִּי יִפָּרֵד מֵעָלֶיךָ{{ר1}} תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ.{{ממס|בראשית מב לז}} {{סי|הֵ}}ן הִזָּהֲרוּ זְהִירִים קְדוֹשִׁים הִבָּדְלוּ מִן הַקְּדֵשִׁים [לְחַבֵּר] <לְהָבֵר>{{ש}} {{סי|הִ}}זְדָּרְזוּ בְתַנְחוּם אָבֵל לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ וַחֲיָלִים יְגַבֵּר{{ש}} {{סי|הִ}}לְכוֹת קְרִיעָתוֹ לִקְרֹעַ וְלֹא לְאַחוֹת וּלְמַעֵט בְּשִׂיחָה מִדַּבֵּר{{ר1}} עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר.{{ממס|קהלת ג ז}} {{סי|וִ}}תּוּר הַחְיָאַת אָח וְהַלְוָאַת אֶבְיוֹן וַהֲשָׁבַת הָעֲבוֹט וְהֶפְקֵר <וּבִעוּר> שְׁבִיעִית לַעֲנִיִּם לְעוֹדְדָם{{ש}} {{סי|וִ}}עוּד קְבִיעוּת שָׁנִים וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּלְקַדֵּשׁ עַל הָרְאִיָּה בְּמוֹעֲדָם{{ש}} {{סי|וְ}}לַחְשֹׁב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת כִּי תִשְׁאַל לְיָמִים רִאשׁוֹנִים וְתַעֲמֹד בְּסוֹדָם{{ר1}} אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם.{{ממס|דברים ד לב}} {{סי|זְ}}כֹר סֻכַּת עַנְנֵי מִדְבָּר וַעֲשֵׂה סֻכָּה לְפָנַי בְּהִלּוּלָהּ{{ש}} {{סי|זַ}}רְדֵּי לוּלָב בַּיָּמִין וּפְרִי עֵץ הָדָר בַּשְּׂמֹאל גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה תִּקַּח לְסַגְּלָה{{ש}} {{סי|זְ}}הִירוּת הֲדַסִּים וַעֲרָבָה לְאָגְדָם כְּאַחַת אֲגֻדָּה עֲגֻלָּה{{ר1}} וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה.{{ממס|זכריה א ח}} {{סי|חָ}}רוּת בִּכְתָב וְרָשׁוּם בַּסֵּפֶר יָמִים אֲשֶׁר יָחִיד בָּהֶם גּוֹמֵר שִׁירָתִי{{ש}} {{סי|חִ}}וּוּי מִצְוַת שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם אֲשֶׁר בָּהֶם תֹּכֶן <גְּזֵרַת> אֲמִירָתִי{{ש}} {{סי|חֵ}}רוּת לֵיל שִׁמּוּרִים לִגְמֹר בָּהֶם רְנָנָה וְתַגִּיד וְתוֹדִיעַ לְבִנְךָ אֱמוּנָתִי{{ר1}} בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי.{{ממס|ירמיהו ט כג}} {{סי|ט}}וֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא וְיִתֵּן בְּצֶדֶק וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו נוֹסָפָה{{ש}} {{סי|טֹ}}הַר גְּמִילוּת חֶסֶד בֵּין דַּל וּבֵין עָשִׁיר וְכִבּוּד אָב וָאֵם וַהֲבָאַת שָׁלוֹם עֲדוּפָה{{ש}} {{סי|טַ}}עַם שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה לֶאֱכֹל פִּרְיָם בָּזֶה וְהַקֶּרֶן קַיָּם לִתְנוּפָה{{ר1}} וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה.{{ממס|יחזקאל מז יב}} {{סי|יֹ}}קֶשׁ גָּזֵל לְשַׁלֵּם וּמוֹצֵא אֲבֵדָה לְנוֹתֵן סִמָּנֶיהָ יֹאמַר מָצָאתִי{{ש}} {{סי|יֶ}}חֱסֶה בְצִלְּכֶם גֵּר הַבָּא לְהִתְגַּיֵּר בְּאָמְרוֹ בְּךָ יְיָ חָסִיתִי{{ש}} {{סי|יְ}}קַבְּלוּהוּ וְיוֹדִיעוּהוּ קְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת פֶּן יַחֲזֹר בְּרוּחוֹ וְיֹאמַר מֶה עָשִׂיתִי{{ר1}} לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי.{{ממס|ש"א יז לט}} {{סי|כָּ}}רַתִּי בְרִית לִבְחִירַי לִפְסֹחַ וְלִשְׁמֹר יָמִים כִּמְדֻבָּר{{ש}} {{סי|כֹּ}}שֶׁר מַאֲכַל צָלִי וּפַת חֲרֵבָה וַאֲרוּחַת יָרָק וּבִשְׁבִיתַת <וְקִדּוּשׁ> יְמֵי קֹדֶשׁ תִּתְגַּבַּר{{ש}} {{סי|כּ}}וֹנֵן יְכוֹנֵן שׁוֹפָר לִתְקֹעַ וּלְעַרְבֵּב מַשְׂטִין אֲזַי עַוְלָתוֹ תְשֻׁבַּר{{ר1}} יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר.{{ממס|ישעיהו מב יג}} {{סי|לְ}}מֹד סְפִירַת הָעֹמֶר מִמָּחֳרַת יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחוֹסִים{{ש}} {{סי|לְ}}גַדֵּעַ אֲשֵׁרָה וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרֹס וּמִקְרָא מְגִלָּה בְּכָל אֲפָסִים{{ש}} {{סי|לְ}}וִיִּם מִדּוּכָנָם וְכֹהֲנִים מֵעֲבוֹדָתָם מְבַטְּלִים וּבָאִים לִשְׁמֹעַ כְּסֻמְּכוּ מִבֵּית עֲמוּסִים{{ר1}} אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר הֵמָּה עֹשִׂים.{{ממס|שמות לו ד}} {{סי|מִ}}י יָרֵא וְחָרֵד לִרְדֹּף חֶסֶד וּלְשַׂמֵּחַ חֲתָנִים הֱיוֹת שִׂמְחַת עוֹלָם בְּרֹאשָׁם{{ש}} {{סי|מַ}}תַּן שְׂכַר שָׂכִיר וַהֲכָנַת <יָד וְ>יָתֵד לְהַצְנִיעַ בְּהִתְקַדְּשָׁם{{ש}} {{סי|מִ}}צְוַת יִבּוּם וַחֲלִיצָה בְּרֹק הַנִּרְאֶה לַדַּיָּנִים בְּדִין תּוֹרָה נִרְשָׁם{{ר1}} וּדְעוּ וּרְאוּ אֶת מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר תִּהְיֶה רַגְלוֹ מִי רָאָהוּ שָׁם.{{ממס|ש"א כג כב}} {{סי|נְ}}בוֹנֵי דַעַת הִתְקַדְּשׁוּ בְּרוּחַ שְׁפָלָה כִּי הוּא כְבוֹדִי וּפְאֵרִי{{ש}} {{סי|נִ}}ין וָנֶכֶד לִמְזַנֵּב נֶחֱשָׁלִים תִּמְחוּ שְׁמָם וְזִכְרָם מֵעֲפָרִי{{ש}} {{סי|נַ}}צֵּר תְּנַצֵּר וְשָׁרֵשׁ תְּשָׁרֵשׁ אַחֲרָיו מִלְּמַטָּה אַף אֲנִי מִלְמַעְלָה אָסִיר לוֹ כָּל פֶּרִי{{ר1}} מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי.{{ממס|שמות לב לג}} {{סי|סְ}}גֻלַּת שַׁבָּת לִשְׁמֹר בְּ<שִׂמְחָה וְ>עִנּוּג לְהַשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נְפוּחֵי נְשָׁמוֹת{{ש}} {{סי|סִ}}גּוּף עֳנָשִׁין בְּנִי הִזָּהֵר שְׁגָגוֹת וְחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת{{ש}} {{סי|ס}}וֹד וְעִקָּר נוֹדַע לְשַׁבָּת אַרְבָּעִים אֲבוֹת מְלָאכוֹת חָסֵר אַחַת נִרְשָׁמוֹת{{ר1}} תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת.{{ממס|במדבר א כ}} {{סי|עֲ}}מֹד מִפְּנֵי שֵׂיבָה וְהַדֵּר פְּנֵי זָקֵן וּשְׂרֹף נוֹתָר וּבַעֵר חָמֵץ בְּחֶרֶץ{{ש}} {{סי|עֲ}}רִיכַת כִּסּוּי דַּם חַיָּה וָעוֹף כִּי תִקְרֹץ בְּקֶרֶץ{{ש}} {{סי|עֲ}}שִׂיַּת כִּסּוּיוֹ לְבַד אִם גִּלָּהוּ הָרוּחַ הַמִּתְפָּרֵץ{{ר1}} גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ.{{ממס|תהלים קד ט}} {{סי|פִּ}}קּוּד טְעִינָה וּפְרִיקָה עִם חֲבֵרֶיךָ וְהִתְיָרֵא מִן <הַמִּקְדָּשׁ וּמִן> הַחֲכָמִים פֶּן תִּהְיֶה שׁוֹבָב{{ש}} {{סי|פִּ}}קְפּוּק הִינִין וּמִדּוֹת וֶהְיֵה תָמִים וּלְצַדֵּק אֶת הַדִּין בַּאֲמִתּוֹ תְּסוֹבָב{{ש}} {{סי|פְּ}}חַד לִהְיוֹת דַּיַּן אֱמֶת לַשָּמַיִם וְלִרְאוֹת עֵינָיו פֶּן יִהְיֶה חוֹבָב{{ר1}} כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַייָ יִרְאֶה לַלֵּבָב.{{ממס|ש"א טז ז}} {{סי|צִ}}וּוּי טְבִילָה בִזְמַנָּהּ לְטַהֵר בִּזְהִירָה וְחֵטְא לְהִתְכַּפֵּר בְּקָרְבָּן וּבְתַחֲנוּנִים יְחוֹנָן{{ש}} {{סי|צַ}}חַן טְמֵאִים לְקַדֵּשׁ <בִּטְבִילָה וַהֲזָאָה> וְקָרְבָּן אֶחָד כָּרָאוּי וְכֹהֵן גָּדוֹל בְּקִיחַת בְּתוּלָה יִתְבּוֹנָן{{ש}} {{סי|צֵ}}רוּף פַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת בְּהֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי עַמִּי בֹּו יִתְגּוֹנָן{{ר1}} יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.{{ממס|ישעיהו א ג}} {{סי|קְ}}חַת פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְכָל מַעֲשֵׂה הַיּוֹם לַעֲשׂוֹת בּוֹ עֲשִׂיָּה גְמוּרָה{{ש}} {{סי|קִ}}דּוּשׁ כֹּהֲנִים וְלִלְמֹד וְלַעֲשׂוֹת יְצִיקָה וּבְלִילָה וּפְתִיתָה וַחֲפִינָה הַחֲמוּרָה{{ש}} {{סי|קָ}}רְבַּן זֶבַח וּמִנְחָה לְהַמְלִיחַ בַּמֶּלַח חֻקַּת עוֹלָם אֲמוּרָה{{ר1}} בְּרִית עוֹלָם שָׂם לִי עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה.{{ממס|ש"ב כג ה}} {{סי|רִ}}צּוּי תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה קְמִיצָה וְהַקְטָרָה כְּמִצְוַת אִמְרֵי פִי{{ש}} {{סי|רִ}}שּׁוּם שְׂחִיטָה וּמְלִיקָה וְקַבָּלָה וְהַזָּאָה וְהַשְׁקָאַת סוֹטָה עַל יְדֵי קִנּוּי וּסְתִירָה בַּשֶּׁפִי{{ש}} {{סי|רֹ}}קַח בֹּשֶׂם אֲשֶׁר הִשְׁקָת לַזּוֹנָה מַק יִהְיֶה בְּמֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים לְתִתָּהּ דֹּפִי{{ר1}} וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי תַחַת יֹפִי.{{ממס|ישעיהו ג כד}} {{סי|שְׁ}}מֹר קַן צִפּוֹר כִּי תִפְגַּע בַּדֶּרֶךְ אוֹ בְכָל מַעֲבָר{{ש}} {{סי|שַׁ}}לֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם בְּמִשְׁלַחַת עַל פְּנֵי בָר{{ש}} {{סי|שִׁ}}לּוּחַ מִצְוָתוֹ בָאֵם וְלֹא בָאָב כִּי כֵן דִּינוֹ הוּבָר{{ר1}} קָחֶנּוּ וָבֹאָה כִּי שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר.{{ממס|ש"א כ כא}} {{סי|תְּ}}עוּדַת בָּתִּים [וְטֹהַר כֵּלִים וְכָל כְּלִי בֶגֶד] <וְטֹהַר אָדָם וּבֶגֶד וּכְלִי עוֹר> לְמַעֲשֶׂה{{ש}} {{סי|תִּ}}קּוּן נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם וַעֲשִׂיַּת מַעֲקֶה הַמַּשְׁלֶמֶת מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ש}} {{סי|תַּ}}מּוּ עַד הֵנָּה מִצְוֹת עֲשֵׂה לִגְמָלְךָ עֲלֵיהֶם שָׂכָר טוֹב וְהַטּוֹב וְהַיָּשָׁר כִּי תַעֲשֶׂה{{ר1}} אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה.{{ממס|בראשית כא כב}} {{הור|סימן: '''א"ב''' משולש, '''יצחק'''}} {{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְיִרְוַח לִי אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אָבוֹת מִפִּי הַמַּגִּיד{{ש}} {{סי|אָ}}זְנְךָ עַמִּי הַטֵּה וּלְמוּסָרִי אַל תַּבְגִּיד{{ש}} {{סי|אֲ}}זַי בֵּאַרְתִּי מִצְוֹת עֲשֵׂה וְהוֹאַלְתִּי לְבָאֵר שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת לְהַנְגִיד{{ר1}} הָרִאשֹׁנוֹת הִנֵּה בָאוּ וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד.{{ממס|ישעיהו מב ט}} {{סי|בְּ}}חוּנִים יוֹשְׁבֵי גֹּרֶן עֲגֻלָּה סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה וּקְטַנָּה, בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת וּמַכּוֹת וּמָמוֹנֵי חֵילָךְ{{ש}} {{סי|בְּ}}רוּ לָכֶם הַמִּשְׁפָּט כִּי לֵאלֹהִים הוּא וּבְעֵת יָבוֹאוּ שְׁנַיִם וְיֵשְׁבוּ לְמוּלָךְ{{ש}} {{סי|בִּ}}לְבוּשׁ הָאֶחָד כְּלֵי מֵלַת וְהָאֶחָד קְרָעִים, אָמוֹר תֹּאמַר לוֹ בְּפִלּוּלָךְ{{ר1}} וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ.{{ממס|שמות לג ה}} {{סי|גֶּ}}זֶר עֲבוֹדַת הָעִבְרִים בְּעֵת מִמְּךָ נִמְלָטִים{{ש}} {{סי|גְּ}}אֻלַּת חֹפֶשׁ לְהַמְצִיאָם וּלְהַרְגִּיעָם בְּמִיתַת אָדוֹן נִשְׁלָטִים{{ש}} {{סי|גּ}}וּף הָאָמָה הָעִבְרִיָּה בַּהֲבָאַת סִמָּנֶיהָ שִׁלּוּחֶיהָ מִמְּךָ נֶחְלָטִים{{ר1}} וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים.{{ממס|ישעיהו סו יט}} {{סי|דָּ}}ת נְזִיקִין וְחוֹבֵל בְּרֵעַ וְנוֹגֵחַ וְנוֹגֵף <וְגוֹנֵב> בְּמִשְׁפָּט לַהֲבִיאוֹ{{ש}} {{סי|דִּ}}ין הִשְׁמַעְתִּי אֶתְכֶם בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר וְשֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט לְהַמְצִיאוֹ{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ מָנוֹס לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ בְּשׁוֹגֵג מְקוֹם מִפְלָט לְהַחְבִּיאוֹ{{ר1}} לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ.{{ממס|בראשית ד טו}} {{סי|הֲ}}מוֹנֵי אַב הָמוֹן זִכְרוּ תּוֹרַת עַבְדִּי מֹשֶׁה{{ש}} {{סי|הִ}}לְכוֹת מוֹכֵר עַצְמוֹ וּמְכָרוּהוּ בֵית דִּין וְנִמְכַּר לַגּוֹי דָּתוֹ אַל תִּנְשֶׁה{{ש}} {{סי|הַ}}יּוֹצֵא בְּשֵׁן וָעַיִן וְנִגָּף בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים שִׁלּוּחוֹ בְּעֵינֶיךָ אַל יִקְשֶׁה{{ר1}} וּבַמֶּה יִתְרַצֶּה זֶה אֶל אֲדֹנָיו הֲלוֹא בְּרָאשֵׁי.{{ממס|ש"א כט ד}} {{סי|וַ}}דַּאי אָשָׁם וְאָשָׁם תָּלוּי וּפָרָשַׁת מִשְׁכָּן וְכָל כְּלֵי תִקּוּנַי{{ש}} {{סי|וַ}}הֲכָנַת מָאוֹר וּבִגְדֵי שְׂרָד וְחִנּוּך מִזְבֵּחַ וּקְטֹרֶת וּמִשְׁחַת שֶׁמֶן שְׂשׂוֹנַי{{ש}} {{סי|וְ}}קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד וּפָרָה אֲדֻמָּה בְּלִי מוּם כְּחֻקַּת פִּקְדוֹנַי{{ר1}} אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי.{{ממס|שופטים יד ג}} {{סי|זְ}}כִירַת תַּחֲנוּנִים וְעוֹלוֹת <וּשְׁלָמִים> וּמְנָחוֹת וּפָרָשַׁת חַטָּאת וּפָרָשַׁת חוֹטְאִים יְדוּעִים{{ש}} {{סי|זְ}}רִיזוּת נְדָרִים וּנְדָבוֹת וְטֻמְאַת אָדָם נְבֵלוֹת וּשְׁרָצִים לְטַמֵּא כָל הַנּוֹגְעִים{{ש}} {{סי|זְ}}קִיקַת אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת לִמְנוֹת בָּהֶם רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי נִקְבַּע עַל תּוֹלְדוֹתָם כְּמַסְמְרוֹת נְטוּעִים{{ר1}} עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים.{{ממס|שמות לד ז}} {{סי|חֹ}}סֶן טֻמְאַת בִּגְדֵיכֶם לְטַהֵר וְטֻמְאַת מַשְׁקְכֶם וְאָכְלְכֶם{{ש}} {{סי|חִ}}דְלוּ לָכֶם מִטֻּמְאַת כֵּלִים לְהַעֲבִיר בָּאֵשׁ וְהַזָּאַת מַיִם טְהוֹרִים עֲלֵיכֶם{{ש}} {{סי|חֹ}}מֶר טֻמְאַת כְּלִי חֶרֶשׂ אֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי דָפְיוֹ וְשַׁבֵּר תְּשַׁבְּרוּהוּ לְנַקּוֹת גִּלּוּלֵיכֶם{{ר1}} וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה כ}} {{סי|טֶ}}נֶף טֻמְאַת <יוֹלְדוֹת וְנִדּוֹת וּ>בוֹעֲלֵי נִדּוֹת פֶּן יַעֲלוּ לְרַגְלָם בְּאֹרֶךְ טֻמְאָתָם יַאֲרִיכוּ{{ש}} {{סי|טֻ}}מְאַת זָב וְזָבָה וְיוֹצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע לִטְבֹּל בְּאַרְבָּעִים סֵאָה יִסְמוֹכוּ{{ש}} {{סי|טֹ}}הַר פָּרָשַׂת עֶגְלָה עֲרוּפָה לִמְדֹּד מֵחָטְמוֹ בַּחֶבֶל יִמְשׁוֹכוּ{{ר1}} כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִפְנֶה הָרֹאשׁ אַחֲרָיו יֵלֵכוּ.{{ממס|יחזקאל י יא}} {{סי|יְ}}דִידוֹת טָהֳרָה חֲמוּרָה הִתְכַּבְּסוּ קְדוֹשִׁים{{ש}} {{סי|יְ}}סוֹדוֹת מִשְׁמֶרֶת מַרְאוֹת נְגָעִים שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת נִדְרָשִׁים{{ש}} {{סי|יָ}}פְיוּתָם מָשָׁל מָשְׁלוּ בָם לִשְׁנֵי מְלָכִים מַרְאוֹת הַנֶּגַע שְׁתַּיִם מְפֹרָשִׁים{{ר1}} וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.{{ממס|בראשית ב י}} {{סי|כִּ}}הוּי נֶגַע צָרַעַת שְׁמֹר, כְּשִׁעוּר גָּרִיס מִשְׁפָּטוֹ הוּבַן{{ש}} {{סי|כַּ}}שֶּׁלֶג הַלָּבָן בַּהֶרֶת עַזָּה וּשְׁנִיָּה לָהּ כְּסִיד הַהֵיכָל, זוֹ וָזוֹ כִּכְתָבָן{{ש}} {{סי|כְּ}}מֶלֶךְ עִם שָׂרָיו בַּהֶרֶת חֲלוּקָה מִשְּׂאֵת מְנֻקָּה כְּצֶמֶר מְלֻבָּן{{ר1}} וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן.{{ממס|בראשית ל מ}} {{סי|לִ}}כְלוּךְ דַּם נִדָּה וּפִתְחָהּ אֲשֶׁר שָׁם פְּרִי מְגָדֶיךָ{{ש}} {{סי|לְ}}דִמְיוֹנָהּ חֶדֶר וַעֲלִיָּה וּפְרוֹזְדוֹר בְּאַרְבָּעָה מִינֵי הַדָּם פֶּן תִּתֵּן הוֹדֶךָ{{ש}} {{סי|לִ}}רְחֹק מֵחַבֵּק דָּם הַבָּא מִן הַחֶדֶר כִּי הוּא יְבוֹדְדֶךָ{{ר1}} לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ.{{ממס|ישעיהו כו כ}} {{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת נַחֲלוֹת <וּבְכוֹרָה> וּפָרָשַׁת הָעֹמֶר וִיפַת תֹּאַר בְּעֵת לַקְּרָב יֵצֵאוּ{{ש}} {{סי|מְ}}פַתֶּה וְאוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רָע, דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ{{ש}} {{סי|מ}}וֹפֵת דָּתָהּ לְאַחַר כִּבּוּס הַשִּׂמְלָה כִּתְמֵי בְתוּלֶיהָ הַנִּרְאוּ{{ר1}} אַל תָּשֶׂם אֶת לִבְּךָ לָהֶם כִּי נִמְצָאוּ.{{ממס|ש"א ט כ}} {{סי|נְ}}בוֹנַי בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת מְשִׁיבֵי מִלְחֶמֶת בִּגְבוּרָה{{ש}} {{סי|נְ}}דָרִים אַרְבָּעָה הִתִּירוּ, הֲבָאִין שְׁגָגוֹת וְאוֹנָסִין וְזֵרוּזִין לְהִתְבּוֹרְרָה{{ש}} {{סי|נְ}}דִירָתִי הֲנָאָה לִנְדִירָתִי מַאֲכָל, כֵּלִים שֶׁלֹא לֶאֱכֹל הִתַּרְתִּי בַּחֲבוּרָה{{ר1}} רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה.{{ממס|במדבר כ יט}} {{סי|ס}}וּר מֵעָרְלָה וּמִמּוּמֵי בְּהֵמָה וְנֶחֱרֶפֶת וְיוֹם כִּפּוּר לְעֻנּוֹתוּ{{ש}} {{סי|ס}}וֹרֵר <וּמוֹרֶה> וְנוֹתֵן מוּמִים וּמַקְדִּישׁ וּמַחֲרִים וְדִין בָּתֵי עָרֵי חוֹמָה וַחֲצֵרִים כְּמִצְוָתוֹ{{ש}} {{סי|סִ}}דְרֵי לֶחֶם הַפָּנִים וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּשְׁבִיעִית וּבַיּוֹבֵל, כִּי כֵּן דָּתוֹ{{ר1}} לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ.{{ממס|מ"א כב יז}} {{סי|עֵ}}רֶךְ בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת וְהַקְהֵל וְסוֹטָה, וְנָזִיר לְהַפְרִישׁוֹ מִיֵּין חַכְלִילָיו{{ש}} {{סי|עֲ}}רָכִים וּמִזְבֵּחַ וּפֶסַח שֵׁנִי וַחֲצוֹצְרוֹת וּנְסָכִים וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי [אֵילָיו] <בְעָלָיו>{{ש}} {{סי|עֶ}}שְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה וְכֹהֵן גָּדוֹל וְגֵר תּוֹשָׁב וְשִׁלּוּחַ טָמֵא מִחוּץ לְאֹהָלָיו{{ר1}} יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו.{{ממס|איכה ג כח}} {{סי|פָּ}}רָשַׁת עִיר הַנִּדַּחַת וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר <וְשׁוֹלַחַת יָד> וְעֵדִים זוֹמְמִים עֶדְיָם לִבְלֹם{{ש}} {{סי|פְּ}}אֵר הַמֶּלֶךְ לִכְתֹּב לוֹ מִשְׁנֵה תוֹרָה לִסְבֹּב בָּהּ תָּמִיד וְלִגְלֹם{{ש}} {{סי|פִּ}}קּוּד הַמַּשְׁלֶמֶת לִרְדֹּף שְׁלוֹמָהּ וּלְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ כְּמִצְוַת צוּר עֵילוֹם{{ר1}} עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם.{{ממס|קהלת ג ח}} {{סי|צִ}}וּוּי כֶּסֶף קִנְיַן הָאִשָּׁה בִּשְׁוֵה פְרוּטָה לִשְׁקֹל{{ש}} {{סי|צִ}}וִּיתִים בְּעֵת נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה לַחְקֹר בָּם פֶּן תְּעַקְּלוּהָ עָקוֹל{{ש}} {{סי|צַ}}עֲקַת הַמּוּטָל בַּבּוֹר בְּאָמְרוֹ כִּתְבוּ וְחִתְמוּ וְנִשְׁמַע לָכֶם הַקּוֹל{{ר1}} וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל.{{ממס|דברים ד יב}} {{סי|קֶ}}שֶׁר לְהַתִּיר בִּכְרִיתוּת הַמְגָרֵשׁ כְּעָלָה כַּעְסוֹ וְזַעְמוֹ{{ש}} {{סי|ק}}וֹרְדִיָקוֹס אִם אֲחָזוֹ וְנִבְהָל וַתָּחֶל רוּחַ לְפַעֲמוֹ{{ש}} {{סי|קָ}}רָא וְצִוָּה לִכְתֹּב אֶת הַסֵּפֶר, יְבֻטַּל דְּבָרוֹ וְטַעְמוֹ{{ר1}} עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ.{{ממס|במדבר יד כד}} {{סי|ר}}וּחַ אִישׁ כִּי יַעֲלֶה בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים לְהִתְגָּרֵשׁ{{ש}} {{סי|רִ}}צּוּי עֲרֻבָּתוֹ יַפְרִיד בַּסֵּפֶר אֲזַי חִתּוּמָיו יְאָרֵשׁ{{ש}} {{סי|רִ}}חוּקוֹ מִמֶּנָּהּ יַכְרִית בִּכְרִיתוּת מִבְּלִי שִׁיּוּר לְהִתְפָּרֵשׁ{{ר1}} כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ.{{ממס|שמות יא א}} {{סי|שֶׁ}}בֶת אַחִים גַּם יַחַד וּמֵת אַחַד מֵהֶם {{ק|(וְנוֹסַף אֶחָד עֲלֵיהֶם)}} מִשְׁפָּטוֹ נִגְזַר גֶּזֶר{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר וְהָבֵן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְצָרוֹת צָרוֹתֵיהֶן מִקָּרְבָה וְצָרַת קְרוֹבָה לְהִנָּזֵר{{ש}} {{סי|שֻ}}לְּחָה וְהֻתְּרָה לִהְיוֹת לְאִישׁ זָר לֵאמֹר נֶגְדְּךָ אֶהְיֶה עֵזֶר{{ר1}} אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי צָרָה קְרוֹבָה כִּי אֵין עוֹזֵר.{{ממס|תהלים כב יב}} {{סי|תּ}}וֹרַת תְּמִידִין וּמוּסָפִין וּתְרוּמַת הַמֶּכֶס כְּמִשְׁמֶרֶת פִּקּוּדֶיךָ{{ש}} {{סי|תְּ}}עוּדַת הָאָרֶץ לָתֵת לַלְוִיִּם לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ מְקוֹם מִקְלָט בְּכָל צְדָדֶיךָ{{ש}} {{סי|תּ}}וֹכַחַת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּהַגָּשַׁת כֹּהֲנִים לְהוֹכִיחַ כִּי שָׁם הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ר1}} וְשָׁמַעְתָּ מַה יְדַבֵּרוּ וְאַחַר תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ.{{ממס|שופטים ז יא}} {{סי|יָ}}חִיד וּמְיֻחָד בְּפִי כָל מִפְעָלָךְ{{ש}} {{סי|צַ}}דִּיק וּמוֹשִׁיעַ {{סי|חָ}}סִין הַיָּרְאוּי בְמַהֲלָלָךְ{{ש}} {{סי|ק}}וּמָה נָּא לְגָאֳלֵנוּ כִּימֵי קֶדֶם אֲשֶׁר פָּדִית בְּגָדְלָךְ{{ר1}} כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה וּלְךָ הַגְּאֻלָּה קְנֵה לָךְ.{{ממס|ירמיהו לב ח}} ===פזמון=== {{הור|סימן: '''יצחק'''}} {{סי|יָ}}חִיד נוֹרָא עֲלִילָה{{ש}} סוֹבֵב לְקִרְיַת תְּהִלָּה{{ש}} יוֹנַת אֵלֶם שְׁכוּלָה{{ש}} תִּמְצָא מְנוּחָה לְכַף רַגְלָהּ{{ר1}} קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻלָּה{{ר2}} כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה.{{ממס|ירמיהו לב ז}} {{סי|צַ}}דִּיק שְׁעֵה נָא עֲתֶרֶת{{ש}} הַמּוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת{{ש}} לְמַהֵר עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת{{ש}} לְדַבֵּר עַל לֵב שְׁחַרְחֹרֶת{{ש}} וְהִיא עַל לִבָּהּ מְדַבֶּרֶת{{ש}} מָתַי אֶהְיֶה נִזְכֶּרֶת{{ש}} וּלְבֵית בַּעֲלָהּ חוֹזֶרֶת{{ש}} שֻׁלְחָנָהּ כְּמֵאָז מְסַדֶּרֶת{{ש}} לְמוֹעֵד כָּזֶה מְשׁוֹרֶרֶת{{ש}} לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת{{ר1}} וְתָשׁוּב כַּלָּה לְבֵית בַּעְלָהּ{{ר1}} וְנִבְנְתָה הָעִיר עַל תִּלָּהּ {{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}} {{סי|חֶ}}שְׁבּוֹן זְמַנֵּי צְבִיָּה{{ש}} הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ צוֹפִיָּה{{ש}} חָשְׁבָה לִהְיוֹת פְּדוּיָה{{ש}} וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה{{ש}} וּמָתַי תִּקְרָא לִשְׁבוּיָה{{ש}} שׁוּבִי סֹעֲרָה עֲנִיָּה{{ש}} וּמָתַי תַּעְדֶּה אֶת עֶדְיָהּ{{ש}} וְהֵסִירָה שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ{{ש}} וּמָתַי תִּקָּרֵא בְנוּיָה{{ש}} בִּשְׁלֹחַ אֶת אֵלִיָּה{{ר1}} שְׁכוּלָה לִהְיוֹת כְּלוּלָה{{ר1}} וְגוֹלָה סוּרָה גְּאוּלָה {{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}} {{סי|קָ}}רוֹב לַכֹּל מְבַקֶּשֶׁת{{ש}} עֲנִיָּה בְּיַד צָר נֶחְבֶּשֶׁת{{ש}} כְּמוֹ שִׁפְחָה נִכְבֶּשֶׁת{{ש}} וְהִיא בְּלִבָּהּ חוֹרֶשֶׁת{{ש}} מָתַי אֶהְיֶה נִדְרֶשֶׁת{{ש}} כְּמֵאָז הָיִיתִי מְאֹרֶשֶׂת{{ש}} וּכְאִשָּׁה עִם בַּעְלָהּ מְפָרֶשֶׁת{{ש}} וְדַי מִהְיוֹת נִפְרֶשֶׁת{{ש}} וּמָתַי אֶהְיֶה לוֹחֶשֶׁת{{ש}} בִּשְׂפָתַי וּבַאֲרֶשֶׁת{{ש}} קְרוּיָה נְעוּרִים אֵשֶׁת{{ש}} בִּשְׁלוֹם בֵּיתִי דּוֹרֶשֶׁת{{ר1}} וּמָתַי תִּשְׁמַע בְּקוֹל הֲמֻלָּה{{ר1}} סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה {{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}} {{רקע אפור}} תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ש}} בְּעֶזְרַת צוּר מַחְסֶה{{ש}} וְהוּא אֲשֶׁר אֵין לוֹ קָצֶה{{ש}} יַעְזְרֵנִי לְסַיֵּם מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה. {{סוף}} ===מצוות לא תעשה=== {{הור|סימן: '''א"ב''' (רובו במתכונת אא"ב גג"ד)}} {{סי|אֲ}}יַסְּרָה אֶתְכֶם אֱמוּנַי בְּתוֹכַחַת מְגֻלָּה לְיַסֵּר אֶתְכֶם וּלְהוֹכִיחֲכֶם{{ש}} {{סי|אֹ}}מֶץ אַזְהָרַת מַכּוֹת וְעוֹנָשִׁין לְהַזְהִיר שֻׁלַּחְתִּי לְמַעַנְכֶם{{ש}} {{סי|אֱ}}מוּנִים עִמְדוּ וְשִׁמְעוּ וְאַל תָּקוּצוּ בְתוֹכַחְתִּי אֲשֶׁר אוֹכִיחַ מוּל פְּנֵיכֶם{{ר1}} וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה ה}} {{סי|בֶּ}}ן פָּרִיץ הַבָּא עַל מְחוֹלַלְתּוֹ וְגִלָּה כְנַף הָאָב, אָז חִלֵּל שֵׁם קְדוֹשׁוֹ{{ש}} {{סי|בֹּ}}שֶׁת אִשָּׁה הַנִּרְבַּעַת לַבְּהֵמָה <וְהַבָּא עַל הַכַּלָּה וְעַל הַבְּהֵמָה> וְשׁוֹכֵב בְּזָכוּר, תַּעַל צַחֲנָתוֹ וּבָאְשׁוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}זָדוֹן חִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וְנוֹקֵב אֶת הַשֵּׁם, גַּם הוּא דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ{{ר1}} שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ.{{ממס|משלי כא כג}} {{סי|גִּ}}לּוּלֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּבוֹעֵל נַעֲרָה מְאֹרָשָׂה צֹעֲקָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ{{ש}} {{סי|גֹּ}}עַל הַמְקַלֵּל אָב וָאֵם וּמַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְהַמֵּסִית וְהַמֵּדִיחַ, מוֹת יוּמָתוּ בְּאֶבֶן הַדְּחוּיָה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹרֵשׁ אוֹב וְיִדְּעוֹנִי וּמְכַשֵּׁף וְדָת סוֹרֵר וּמוֹרֶה בֵּן וְלֹא בַת בִּשְׁחִיָּה{{ר1}} אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה.{{ממס|שמות א טז}} {{סי|הַ}}בָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ <וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ וּבִתּוֹ> וּבַת בְּנוֹ וּבַת בִּתּוֹ וּבַת כֹּהֵן קָדְשֵׁי אָבִיהָ כִּי תְחַלְּלֵם{{ש}} {{סי|הַ}}זְנָאַת חֲמוֹתוֹ וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְאֵם חָמִיו אִם עֶרְוָתָן יְגַלֵּם{{ש}} {{סי|וְ}}תַעֲמִידֵם עַל גַּחֲלֵי אֵשׁ יַעַן עָזְבָם דָּת <אֵשׁ> אֵשׁ תֹּאכְלֵם{{ר1}} מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם.{{ממס|יחזקאל טו ז}} {{סי|זְ}}דוֹן לֵב רָצַח אֶת רֵעֵהוּ, אֲשֶׁר קָם עָלָיו כְּאוֹרֵב{{ש}} {{סי|זִ}}לְזוּל עִיר הַנִּדַּחַת לְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר תֵּחָרֵב{{ש}} {{סי|חַ}}זְּקוּ יְדֵיכֶם לִנְקֹם בְּנִקְמַת דַּם בְּרִית עַל שְׁנֵיהֶם לְבַדָּם תִּתְרַבְרֵב{{ר1}} כִּי כָזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב.{{ממס|ש"ב יא כה}} {{סי|טָ}}חֵי תָפֵל מְנַבְּאֵי בְּשֵׁם נָכְרִיָּה וְזוֹמְמֵי בַת כֹּהֵן וּבוֹעֲלָהּ יִבְחֲרוּ מַחֲנָק עַצְמֹתָיו{{ש}} {{סי|טָ}}פַשׁ וְהִכָּה אָב וָאֵם וְגֹנֵב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל וְזָקֵן מַמְרֵא בְּחָכְמוֹתָיו{{ש}} {{סי|יָ}}הִיר הַבָּא עַל בְּעוּלַת בַּעַל וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת הָכֵן הַמִּצְנֶפֶת לְגַרְגְּרוֹתָיו{{ר1}} וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו.{{ממס|בראשית לז כ}} {{סי|כָּ}}פַר מֵעֲשׂוֹת פֶּסַח וְלֹא מָל וְזוֹנֶה אֲחוֹתוֹ וַאֲחוֹת אָבִיו וַאֲחוֹת אִמּוֹ לְהַכְלִימָהּ{{ש}} {{סי|כָּ}}שַׁל בַּאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְאֵשֶׁת אָחִיו וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו כִּי הִיא זִמָּה{{ש}} {{סי|לִ}}כְרֹת בּוֹעֵל אֶת הַנִּדָּה בְּלִי רְאִיַּת דָּם לֶחָכָם אִם טְמֵאָה אִם טְהוֹרָה שׂוּמָה אֲדֻמָּה{{ר1}} הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ.{{ממס|ויקרא י יח}} {{סי|מְ}}פַטֵּם וְסָךְ שֶׁמֶן וְשׁוֹחֵט וּמַעֲלֶה בַחוּץ וְאוֹכְלֵי נוֹתָר וּפִגּוּלֵיהֶם{{ש}} {{סי|מְ}}לֶאכֶת <וּמַאֲכַל> יוֹם כִּפּוּר וּמַאֲכַל חָמֵץ בַּפֶּסַח, וְגַם אֶת הַחֵלֶב בְּגִלּוּלֵיהֶם{{ש}} {{סי|נ}}וֹאַל גּוּף טָמֵא אוֹכֵל קֹדֶש וּבָא לַמִּקְדָּשׁ וְלוֹעֲטֵי גַּם אֶת הַדָּם בְּחַלְלֵיהֶם{{ר1}} כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם.{{ממס|ירמיהו ב ג}} {{סי|סִ}}גּוּף מִיתָה לְאוֹכֵל טֶבֶל וְכֹהֵן טָמֵא אוֹכֵל תְּרוּמָה טְהוֹרָה קֹדֶשׁ יְיָ בְּחַלְּלוֹ{{ש}} {{סי|ס}}וּרוּ זָרִים מִמַּאֲכַל תְּרוּמָה וְגַם זָר הַבָּא לְשַׁמֵּשׁ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ לְמוּלוֹ{{ש}} {{סי|עֵ}}דוּת רְאֵה נָא בְּמַקֵּל אַהֲרֹן הַמֻּנָּח לִפְנֵי מִשְׁמַרְתּוֹ בְּהִלּוּלוֹ{{ר1}} עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ.{{ממס|הושע ד יב}} {{סי|פְּ}}רוּעַ הָרֹאשׁ וְגוּף הַטָּמֵא אִם לָגֶשֶׁת אֵלַי לִבּוֹ עָרַב{{ש}} {{סי|פִּ}}סּוּל הַשּׁוֹתֶה יַיִן בִּרְבִיעִית אַף הוּא אִם לְשָׁרְתֵנִי קָרַב{{ש}} {{סי|צְ}}רִיפַת אֲמִירָתִי לִבְדֹּק בְּשׁוֹתֵהוּ בֵּין מְרֻבֶּה לְמֻעָט אִם לָאו בְּמַיִם מְעֹרָב{{ר1}} הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב.{{ממס|במדבר יג יח}} {{סי|קָ}}רַב מְחֻסַּר כִּפּוּרִים <וּמְחֻסַּר בְּגָדִים> וְרָצָה לַעֲבֹד בַּעֲבוֹדַת כְּשֵׁרִים לְהִתְחַבֵּר וּלְהַעֲמִית{{ש}} {{סי|קִ}}דּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם מִן הַכִּיּוֹר, פֶּן בְּמִיתָה חַיָּתוֹ יַצְמִית{{ש}} {{סי|רֹ}}עַ טְבוּל יוֹם (גַּם זָר) הַבָּא לְשַׁמֵּשׁ נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֶר הַפְּנִימִית{{ר1}} אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית.{{ממס|אסתר ד יא}} {{סי|שִׁ}}נַּנְתִּי עֹנֶשׁ כָּל הַמִּצְוֹת סְקִילָה וּשְׂרֵפָה וּמְחֻיַּב הֶרֶג וְלִנְחֹר{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר מִשְׁפָּטָיו יְכַפֵּר חֲטָאֵיכֶם וְאִם הוּא כַּשָּׁנִי יַלְבִּין כַּצָּחוֹר{{ש}} {{סי|תּ}}וֹרַת אֱלֹהִים חַיִּים שִׁמְעוּ עַמִּי כִּי לֶקַח טוֹב לָכֶם לִבְחֹר{{ר1}} מִי בָכֶם יַאֲזִין זֹאת יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחוֹר.{{ממס|ישעיהו מב כג}} {{הור|סימן: '''א"ב''' משולש}} {{סי|אֲ}}חַוֶּה דֵעִי אֶתְכֶם בְּהוֹרָאַת לָאוִין מָאתַיִם וְשִׁבְעָה וְשִׁבְעִים{{ש}} {{סי|אִ}}ישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לְהוֹכִיחַ בְּהַתְרָאוֹת וּבְהַעְדָּאַת רֵעִים{{ש}} {{סי|אֵ}}ימוֹת רְצוּעוֹת בְּשָׁמְעוֹ אוּלַי יְקַבֵּל הַתְרָאַת רְצוּעִים{{ר1}} וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִים.{{ממס|בראשית יח כט}} {{סי|בָּ}}אֵר הוֹאַלְתִּי אֲלֵיכֶם וְאוּכַל לְאִיתִיאֵל{{ש}} {{סי|בְּ}}הַפְרָשַׁת גִּיד הַנָּשֶׁה בְּנִי הִזָּהֵר וְנַפְשְׁךָ אַל תִּתְגָּאֵל{{ש}} {{סי|בְּ}}זָכְרְךָ צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ בַּעֲבֹר פְּנוּאֵל{{ר1}} וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים עח ה}} {{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת מִצְוַת פֶּסַח עָרֵל וּבֶן נֵכָר וַאֲכִילַת צָלִי בַּחֲבוּרָה{{ש}} {{סי|גֵּ}}ר וְתוֹשָׁב וְשָׂכִיר וּשְׁחִיטָה עַל חָמֵץ וַהֲלָנָה עַד הַבֹּקֶר כַּנִּדְבָּרָה{{ש}} {{סי|גּ}}וּרוּ לָכֶם מִשְּׁבִירַת הָעֶצֶם לְקַיֵּם מִצְוַת יְיָ בָּרָה{{ר1}} שֹׁמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה.{{ממס|תהלים לד כא}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ הַחוּץ פֶּן תּוֹצִיא וּפֶן תּוֹתִיר וּבִעוּר חָמֵץ לִשְׁמֹר כְּמִשְׁפְּטֵי חֻקֶּיךָ{{ש}} {{סי|דִּ}}קְדּוּק הִלְכוֹת שַׁבָּת הִזָּהֵר מִמְּצֹא וּלְדַבֵּר חֶפְצֵי חֶשְׁקֶךָ{{ש}} {{סי|דְּ}}רִישַׁת חֲפָצַי הֻתְּרוּ לִמְצֹא וּלְדַבֵּר בַּהֲלֹךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ{{ר1}} דַּבֵּר כִּי חָפַצְתִּי צַדְּקֶךָּ.{{ממס|איוב לג לב}} {{סי|הִ}}תְפָּרְדוּ מֵעֲשׂוֹת מְלָאכָה {בִּשְׁמוֹנָה} <בְּשִׁבְעָה> יָמִים יְדוּעִים וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּהוּ{{ש}} {{סי|הֵ}}רָאוֹת פְּנֵי מִצְרַיִם פֶּן תּוֹסִיפוּן וְלֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם פֶּן לַשָּׁוְא תִּשָּׂאוּהוּ{{ש}} {{סי|הַ}}זְהָרַת <רְצִיחָה וּגְנֵבָה וְ>נִאוּף וַעֲנִיַּת שֶׁקֶר אִישׁ בְּאָחִיו פֶּן תְּעִידוּהוּ{{ר1}} כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ.{{ממס|מ"ב יח לו}} {{סי|וְ}}חָמוֹד לֹא תַחְמֹד <וְלֹא תִתְאַוֶּה> וְאַבְנֵי גָזִית פֶּן תִּבְנֶה כְּמִצְוַת תּוֹרָתִי{{ש}} {{סי|וּ}}בְמַעֲלוֹת פֶּן תַּעֲלֶה עַל מִזְבְּחִי וְהִשָּׁמֵר מִגְּזֵרַת אֲמִירָתִי{{ש}} {{סי|וְ}}גֵרֵי צֶדֶק פֶּן תּוֹנֶה וּפֶן תִּלְחַץ מֵאָז בָּאוּ לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי שְׁכִינָתִי{{ר1}} לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל תַּעֲשׂוּ דָבָר כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי.{{ממס|בראשית יט ח}} {{סי|זָ}}כוֹר פֶּן תְּעַנֶּה יָתוֹם וְאַלְמָנָה כִּי צָעוֹק יִצְעַק לְפָנַי{{ש}} {{סי|זְ}}הִירוּת הַלְוָאַת אָח וּפֶן תִּהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה וְהַמְקַלֵּל דַּיָּן וְנָשִׂיא עֹשֵׂה מַעֲשֵׂה אֱמוּנַי{{ש}} {{סי|זָ}}ךְ לִהְיוֹת הַמְקַלֵּל דַּיָּן אַשְׁמַאי וְנָשִׂיא עוֹבֵר נָאֶה וְנָכוֹן בְּעֵינַי{{ר1}} הַנִּחוּ לוֹ וִיקַלֵּל כִּי אָמַר לוֹ יְיָ.{{ממס|ש"ב טז יא}} {{סי|חֵ}}לֶק מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר כִּמְלוּאַת הַזֶּרַע בְּגִדּוּלוֹ{{ש}} {{סי|חֹ}}ק בָּשָׂר הַנִּטְרָף בְּאַחַת מִשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אַל תִּתְאָו לְמַאֲכָלוֹ{{ש}} {{סי|חִ}}קּוּר בִּגְדִי הַנּוֹפֵל מִן הַגָּג וְנִשְׁתַּבְּרוּ רֹב צַלְעוֹתָיו לָאָרֶץ בְּגִלְגּוּלוֹ{{ר1}} יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי נִפְלוֹ.{{ממס|ש"ב א י}} {{סי|טְ}}עִיַּת רַבִּים בְּלִי לִהְיוֹת אַחֲרֵימוֹ וּמִשֵּׁמַע שָׁוְא לְהִתְרַחֲקָם{{ש}} {{סי|טְ}}עִינַת רִיב פֶּן תַּעֲנֶה וְשֹׁחַד לֹא תִקַּח וְדָל לֹא תֶהְדַּר וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג לְהַצְדִּיקָם{{ש}} {{סי|טָ}}הֳרַת הָרֶגֶל בְּהֵרָאוֹתְכֶם לֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם כִּי אִם בַּהֲבָאַת חֻקָּם{{ר1}} וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם.{{ממס|שמות ג כא}} {{סי|יְ}}רָא לְךָ מִקְּדֻשַּׁת שְׁמִי וְלֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר שְׂנֵאתִיהוּ{{ש}} {{סי|י}}וּסַר בְּשַׂר גְּדִי בְּלִי לְבַשְּׁלוֹ בֶחָלָב וּכְרִיתוּת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ רִחַקְתִּיהוּ{{ש}} {{סי|יָ}}פְיוּתָם לֹא תָחֹן וְנָכְרִי לֹא תוּכַל לָשׂוּם עָלֶיךָ מֶלֶךְ כִּי לֹא בְחַרְתִּיהוּ{{ר1}} אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ.{{ממס|ש"א טז ז}} {{סי|כֶּ}}סֶף וְזָהָב וְסוּסִים וְנָשִׁים לֹא יַרְבֶּה פֶּן יָסוּר וּפֶן יָזִיד בְּבִעוּט מִשְׁמַן חֶלְבּוֹ{{ש}} {{סי|כּ}}וֹשֵׁל עֵד אֶחָד וְעֵד חָמָס פֶּן יָקוּם אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ{{ש}} {{סי|כְּ}}לִי גֶבֶר וְשִׂמְלַת אִשָּׁה וְנֶשֶׁךְ לֹא תַשִּׁיךְ כִּי הַנּוֹשֵׁךְ וְהַנָּשׁוּךְ עֲנוּשִׁים בְּקִרְבּוֹ{{ר1}} כַּמַּלְוֶה כַּלֹּוֶה כַּנֹּשֶׁה כַּאֲשֶׁר נֹשֶׁא בוֹ.{{ממס|ישעיהו כד ב}} {{סי|לֹ}}א יֵשְׁבוּ בְאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אוֹתְךָ לִי, בֵּינִי וּבֵינְךָ יַפְרִידוּ{{ש}} {{סי|לְ}}חִתּוּן בָּנִים וּבָנוֹת פֶּן יִתְחַתְּנוּ וְיָסוּרוּ מִדְּרָכַי וְיֹאבֵדוּ{{ש}} {{סי|לִ}}רְחֹק מִלָּבֹא בִּקְהַל כְּהֻנָּה בַּת הַמְחַלֶּלֶת הִיא וְזַרְעָהּ בְּבִיאַת נָכְרִי וָעֶבֶד כִּי בַייָ בָּגָדוּ{{ר1}} וְלִבְנֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ.{{ממס|בראשית לא מג}} {{סי|מֵ}}חַיָּה אֵינָהּ מַעֲלַת גֵּרָה וְעוֹף הַטָּמֵא וְדָג בְּלֹא סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת נַפְשְׁךָ אַל תִּתְגָּאֵל{{ש}} {{סי|מֵ}}חֲגָבִים וְשֶׁרֶץ הָעוֹף וְשֶׁרֶץ הַמַּיִם וְשֶׁרֶץ הָאָרֶץ אַל תֹּאכַל כְּמִצְוַת יְקוּתִיאֵל{{ש}} {{סי|מִ}}דְרַש נְבוֹנִים בִּפְרִי הַנִּתְלָע שֶׁלֹּא בְאִבֵּהוּ יָדְךָ יֵשׁ לָאֵל{{ר1}} אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב מְתֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ישעיהו מא יד}} {{סי|נַ}}פְשׁוֹתֵיכֶם אַל תְּטַמְּאוּ וּמִטֻּמְאַת הָאָרֶץ לְהִבָּדְלָם{{ש}} {{סי|נְ}}קִיִּם לִהְיוֹת מִכָּל שִׁקּוּץ טָמֵא וּלְנַקּוֹתָם פֶּן תִּתְגָּאֲלָם{{ש}} {{סי|נִ}}קּוּב פְּרוּשִׁים בִּכְלִי הַמְגֻלֶּה לְכַסּוֹתוֹ וּבָשָׂר פֶּן מֵעֵינֶיךָ יִתְעַלָּם{{ר1}} כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.{{ממס|ישעיהו נח ז}} {{סי|ס}}וֹדִי לֹא יָבוֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע קֹדֶשׁ וְהַזְהָרַת פֵּאָה וְלֶקֶט כְּמִצְוֹתֶיךָ{{ש}} {{סי|סִ}}ירִים סְבוּכִים גּוֹנְבִים וּמְכַחֲשִׁים וּמְשַׁקְּרִים וְנִשְׁבָּעִים לַשֶּׁקֶר בְּשֵׁם אֱלָהוּתֶךָ{{ש}} {{סי|שָׂ}}נֵאתִי <עֹשֶׁק וְ>גָזֵל וּפְעֻלַּת שָׂכִיר בְּלִי לְהָלִין אִתְּךָ עַל מִטָּתֶךָ{{ר1}} אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ.{{ממס|משלי ג כד}} {{סי|עֲ}}דָתִי הַטִּי נָא אָזְנֵךְ לְתִגְבֹּרֶת שִׁלְטֵי עַלִּיזִים{{ש}} {{סי|עֵ}}רוּב הַנֶּעֱרָב לְהוֹצָאַת שַׁבָּת תִּקּוּן עֵרוּבִים אֲשֶׁר תִּקְּנוּ חוֹזִים{{ש}} {{סי|עָ}}שֹׂה תַעֲשֶׂה לֶחִי מִכָּאן וְלֶחִי מִכָּאן כְּמִין רֹאשׁ תּוֹר נִקְבָּעִים וְלֹא זָזִים{{ר1}} נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים.{{ממס|שה"ש א י}} {{סי|פְּ}}חַד וְהִתְיָרֵא מִן הַחֲכָמִים וּמִצְוָתָם תִּהְיֶה לְךָ חֲמוּדָה{{ש}} {{סי|פְּ}}עֻלָּתָם הֵכִינוּ בְּעִבּוּר מֵעִיר לָעִיר וְלִהְיוֹת חוֹבֶרֶת מִצִּדָּהּ{{ש}} {{סי|פְּ}}קוּדָה לַיּוֹצֵא חוּץ לִתְחוּם הָעִיר תְּשִׂימוּן עֵרוּבָהּ בְּסוֹף תְּחוּמָהּ לְנֶגְדָּהּ{{ר1}} אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה.{{ממס|יהושע ג ד}} {{סי|צִ}}וּוּי הַקְשָׁאַת עֹרֶף פֶּן תַּקְשׁוּ כִּי הִיא רָעָה רַבָּה{{ש}} {{סי|צְ}}בִי הָאָרֶץ לָגוּר בְּבֹא מִצְרִי <וַאֲדוֹמִי> כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ וְיוֹצִיא עָלֶיךָ דִּבָּה{{ש}} {{סי|צֵ}}ל קוֹרָתִי בָּאתָ לָגוּר וְקֵרַבְתִּיךָ בְחִבָּה{{ר1}} כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ.{{ממס|בראשית כא כג}} {{סי|קָ}}דֵשׁ וּקְדֵשָׁה לֹא יִהְיֶה וּמַמְזֵר וּפְצוּעַ דַכָּה <וּכְרוּת שָׁפְכָה> לֹא יָבוֹאוּ בִקְהָלָךְ{{ש}} {{סי|קְ}}דֻשַּׁת הֶכְשֵׁר מִצְרִי וַאֲדוֹמִי לִשְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת לְהַכְנִיסוֹ תַּחַת חֶבְלָךְ{{ש}} {{סי|קֵ}}רוּב מִצְרִית שְׁנִיָּה בְּבוֹאָהּ עִם אֶפְרוֹחֶיהָ לַחֲסוֹת תַּחַת צִלָּךְ{{ר1}} שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ.{{ממס|דברים כב ז}} {{סי|רֵ}}עֲךָ אִם אוֹנָאָה אֲנָאָךְ וּבְהוֹנָאַת דְּבָרִים אִם רְדָפָךְ{{ש}} {{סי|רָ}}שַׁם וְהִלְבִּין פָּנֶיךָ בָּרַבִּים וּבַחֲרָפוֹת אִם חֵרְפָךְ{{ש}} {{סי|רְ}}אִיַּת עָנְשׁוֹ לַשָּׁמַיִם לְאֹדֶם פָּנִים כֻּלּוֹ לָבָן הָפַךְ{{ר1}} דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ.{{ממס|ויקרא יז ד}} {{סי|שׁ}}וֹר לֹא תַחְסוֹם <וּפֶרֶט לֹא תְלַקֵּט> וְכֶרֶם לֹא תְעוֹלֵל וְלֹא תְפַאֵר אֶת כָּל גְּבוּלוֹ{{ש}} {{סי|שְׁ}}מִירַת יְבָמָה בְּלִי לִהְיוֹת חוּצָה וְתַחֲזֹר לְגָדוֹל שֶׁבָּאַחִים וְכָכָה תֹּאמַר לוֹ{{ש}} {{סי|שֹׁ}}רֶשׁ מִצְוָה זוֹ עָלֶיךָ לִכְנֹס אוֹ לִפְטֹר בַּחֲלִיצַת נְעָלֶיךָ בְּהַשִּׁילוֹ{{ר1}} וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ.{{ממס|בראשית מא מד}} {{סי|תּ}}וֹרַת עוֹלֶה לָרֶגֶל בַּעֲלוֹתוֹ בְגִשְׁתּוֹ{{ש}} {{סי|תְּ}}מִימוּת פָּנָיו בְּהֵרָאוֹתוֹ בְּבוֹאוֹ לִמְכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}} {{סי|תִּ}}פְאֶרֶת אַרְצְךָ אִישׁ לֹא יַחְמֹד וְהַנּוֹטֵר אֵיבָתוֹ לֹא יִפְרֹשׂ מַלְכֻּדְתּוֹ {{ר1}} בִּרְצוֹת יְיָ דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ.{{ממס|משלי טז ז}} {{הור|סימן: '''א"ב''' משולש}} {{סי|אֲ}}סַפְּרָה אֶל חֹק תְּעוּדַת לֶקַח אֲשֶׁר עַל סֵפֶר חֻקָּה{{ש}} {{סי|אֱ}}מֶת לְבִלְתִּי הַכֵּר פָּנִים בְּתוֹרַת הוֹן אֲשֶׁר בִּפְלַגּוֹת חִקְרֵי לֵב חֲקוּקָה{{ש}} {{סי|אִ}}ישׁ הַמַּחֲזִיק בְּבֵית רֵעֵהוּ לִשְׁלֹשׁ שָׁנִים בְּיָדו הָחְזְקָה{{ר1}} וּלְכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא עַל הַבַּיִת לְחָזְקָה.{{ממס|מ"ב יב יג}} {{סי|בְּ}}נִי לֹא תְאַמֵּץ לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ וּשְׁמֹר גַּלְגַּל הַחוֹזֵר כִּי הִיא סִבָּה{{ש}} {{סי|בִּ}}גְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים בְּמִדַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל מְרֻבָּה{{ש}} {{סי|בְּ}}עֵת תִּרְאֶה לְאָחִיךָ שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ נוֹפְלִים אוֹ תוֹעִים דֶּרֶךְ עֲקֻבָּה{{ר1}} וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ.{{ממס|שמות יח כ}} {{סי|גּ}}וּרוּ לָכֶם מִשִּׂנְאַת אָח וּמִנְּשִׂיאוּת חֵטְא הֱווּ זְהִירִים{{ש}} {{סי|גִּ}}דּוּלֵי עָרְלָה וְכִלְאֵי בְהֵמָה וְכִלְאֵי שָׂדֶה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם וּבֶגֶד בִּשְׁתֵּי תְכִיפוֹת לְחִבּוּרִים{{ש}} {{סי|גּ}}וּף רַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לֵבַב חֲבֵרִים{{ר1}} כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת יְיָ, לְעֶזְרַת יְיָ בַּגִּבּוֹרִים.{{ממס|שופטים ה כג}} {{סי|דִּ}}ין כֹּהֲנִים לִשְׁמֹר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת פֶּן יָקֹץ בַּהֶרֶת בְּקֶרֶץ{{ש}} {{סי|דֹּ}}פִי טֻמְאַת הָאָרֶץ פֶּן תִּטְמָא וְאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ בְּחֶרֶץ{{ש}} {{סי|דָּ}}ת עַכּוּ"ם הַמְּסִיתִים פֶּן תֹּאבֶה וּפֶן תִּשְׁמַע לִשְׁלֹשׁ שִׁגְיָתָם אֲשֶׁר פָּרְצוּ בְּפֶרֶץ{{ר1}} תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אָרֶץ.{{ממס|משלי ל כא}} {{סי|ה}}וֹי הַחוֹקְקִים כְּתֹבֶת קַעֲקַע חִקְקֵי אָוֶן וְשׂוֹרְטֵי שֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ וְעוֹשֵׂי בַּמִּשְׁפָּט עַוְלָה{{ש}} [{{סי|הַ}}עֲלֵל פֶּן תַּעֲלִילוּ] {הַעֲוֵל פֶּן תְּעַוְּלוּ} בַּמִּדָּה בַּמִּשְׂקָל וּבַמְּשׂוּרָה <וְלֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וּמִכְשׁוֹל לֹא תִתֵּן> כִּי אֲנִי הוּא הַנּוֹרָא עֲלִילָה{{ש}} {{סי|הַ}}מְּסִיתִים לִהְיוֹת בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן אָמוֹר תֹּאמַר לָהֶם חָלִילָה{{ר1}} לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי יְיָ אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה.{{ממס|במדבר כב יח}} {{סי|וְ}}לִגְרֹעַ וְלהוֹסִיף פֶּן יַעֲלֶה בִלְבָבְךָ כִּי הוּא לוֹכֵד חֲכָמִים{{ש}} {{סי|וְ}}אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד, נְבֵלָה וּטְרֵפָה אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמִּים{{ש}} {{סי|וּ}}גְבוּל רֵעֲךָ פֶּן תַחְמֹד לְהַסִּיג אֲשֶׁר גָּבְלוּ קְדוּמִים{{ר1}} חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמָּעַל וְנַחֲלַת שַׁדַּי מִמְּרֹמִים.{{ממס|איוב לא ב}} {{סי|זְ}}כֹר אוֹנָאַת חֲבֵרִים וּמְרִידַת קֹרַח וּפֶן תָּחוֹס עֵינְךָ עָלָיו חָסוֹן{{ש}} {{סי|זְ}}הִירוּת נִסָּיוֹן וְשִׁבְעַת לָאוֵי נָזִיר לְהַבְדִּילוֹ מִן הַיַּיִן וְיִשְׁאַב מַיִם בְּשָׂשׂוֹן{{ש}} {{סי|זָ}}חוֹל תִּזְחֲלוּ לְנֶפֶש רוֹצֵחַ בְּלִי לִקַּח כֹּפֶר וְאִם בָּא לֶאֱחֹז בְּקַרְנֵי מִזְבְּחִי לַחֲסֹן{{ר1}} וּלְקַחְתֶּם גַּם אֶת זֶה מֵעִם פָּנַי וְקָרָהוּ אָסוֹן.{{ממס|בראשית מד כט}} {{סי|חֵ}}טְא לֹא תַחֲטִיא וְלֹא תַחֲנִיף וּבִשְׁעָרֶיךָ לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת פְּסָחַי{{ש}} {{סי|חַ}}מָּנִים וַאֲשֵׁרָה לֹא תִטַּע וְאֶבֶן מַשְׂכִית פֶּן תִּהְיֶה לְמַדִּיחַי{{ש}} {{סי|חֶ}}מְדַּת שָׁנָה שְׁבִיעִית כָּל נוֹשֶׁה יַשְׁמִיט וְלֹא יִגֹּשׂ בְּעַמִּי וּבְאֶחָי{{ר1}} וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי.{{ממס|במדבר כא ח}} {{סי|טַ}}עַם אֲכִילַת שְׁעָרִים שְׁמֹר וְאַל תִּשְׁמַע לְדִבְרֵי מְנִיאֶךָ{{ש}} {{סי|טִ}}לְטוּל שֵׂעָר וּגְדִידָה וְקָרְחָה וּמֵרְדִיַּת פֶּרֶךְ יְרָא מִבּוֹרְאֶךָ{{ש}} {{סי|טֹ}}הַר בְּכוֹרוֹת לֶאֱסֹר בִּגְזִיזָה וַעֲבוֹדָה וּפֶן תָּתוּר אַחֲרֵי יֵצֶר מַשִּׁיאֶךָ{{ר1}} כִּי לְפַתֹּתְךָ בָּא וְלָדַעַת אֶת מוֹצָאֲךָ וְאֶת מוֹבָאֶךָ.{{ממס|ש"ב ג כה}} {{סי|יִ}}קְרַת חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט וּמוּסַר בַּדִּים בְּלִי לָסוּר מִמְּסִבָּה{{ש}} {{סי|יְ}}סוֹד לָאוֵי נַחֲלֵי אֵיתָן וּמִצְוַת סֵרוּס וּפֶן תֹּאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר בְּתַעֲרוּבָה{{ש}} {{סי|יְ}}רִידַת עִיר הַנִּדַּחַת לְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם וְתַעֲרֹץ הָמוֹן רַבָּה{{ר1}} מִדּוֹר לָדוֹר תֶּחֱרָב לְנֵצַח נְצָחִים אֵין עֹבֵר בָּהּ.{{ממס|ישעיהו לד י}} {{סי|כְּ}}מַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם וּכְנַעַן לֹא תִלְמַד וְאֵשׁ פֶּן תְּבַעֵר בְּמִבְעָרִים{{ש}} {{סי|כְּ}}רִיתוּת דַּם רֵעֲךָ פֶּן תַּעֲמֹד וּפֶן תְּחַיֶּה נִשְׁמַת בָּנִים זָרִים{{ש}} {{סי|כֹּ}}הֲנִים גְּדוֹלִים פֶּן יִקְחוּ אַלְמָנָה וִיחַלְּלוּ זֶרַע יְשָׁרִים{{ר1}} לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים.{{ממס|ירמיהו ב יג}} {{סי|לֹ}}א יִתְעַמֵּר וּמָכוֹר לֹא יִמְכְּרֶנָּה וְהִתְיָרֵא מֵאֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר נָטָה קָו מְמַדָּיו{{ש}} {{סי|לְ}}שַׁלְּחָהּ לֹא יוּכַל אוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רָע וְלַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר פֶּן יִהְיוּ מַחֲמַדָּיו{{ש}} {{סי|לְ}}צִוּוּי שֶׁבַע אֻמּוֹת פֶּן יֵשְׁבוּ בְאַרְצָם כִּי לְשִׂכִּים יִהְיוּ בְעֵינָיו וְלִצְנִינִים בְּצִדָּיו{{ר1}} וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו.{{ממס|בראשית יג ו}} {{סי|מַ}}אֲמַר עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי פֶּן תִּדְרֹשׁ שְׁלוֹמָם וְטוֹבָתָם כִּי אֵין שָׁלוֹם אָמַר אֱלֹהַי לָרְשָׁעִים{{ש}} {{סי|מַ}}חֲנֶה וְעֶרְוַת דָּבָר וְנֶדֶר וּנְדָבָה וּפֶן תּוֹסִיף לְהַכּוֹת כְּמִצְוַת תְּמִים דֵּעִים{{ש}} {{סי|מִ}}סְפָּרָם הֵבִינוּ שְׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע בִּבְלִי יַעֲבֹר עַל פֶּן יוֹסִיף כְּמִצְוַת רְצוּעִים{{ר1}} אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים.{{ממס|בראשית יח כט}} {{סי|מַ}}אֲכַל תּוֹעֵבָה וּבַעַל מוּם פֶּן תִּזְבְּחוּ, שְׂאוֹר וּדְבַשׁ פֶּן תַּקְטִירוּ בְּבַיִת הַמְעֻנָּן{{ש}} {{סי|מ}}וּמֵי מַקְרִיבִים וְנִקְרָבִים פֶּן יְחַלְּלוּ שֵׁם קָדְשִׁי וְעֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו אַל תַּסְגִּיר אֲשֶׁר בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן{{ש}} {{סי|מ}}וּסַר אָחִיךָ פֶּן תְּכַסֶּה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ כִּי אִם בְּכָל הָרוֹאֶה בַּיִת מְכוֹנָן{{ר1}} עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלַיִם נָוֶה שַׁאֲנָן.{{ממס|ישעיהו לג כ}} {{סי|נָ}}תֹן לֹא תִתֵּן אֶל כֶּלְיְךָ וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף כִּי כֵן מִצְוַת לְמֵדִין{{ש}} {{סי|נִ}}קּוּב זְמִירוֹת וּזְרִיעוֹת וּקְצִירוֹת וּבְצִירוֹת וְעֹשֶׁק פֶּן תַּעֲשֹׁק וְלֹא יַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה רֵחַיִם וָרֶכֶב צְמוּדִין{{ש}} {{סי|נִ}}ינִין פֶּן תְּמִיתוּן עַל אֲבוֹתָם וּמֵהַטָּיַת מִשְׁפָּט הֱווּ חֲרֵדִין{{ר1}} כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין.{{ממס|אסתר א יג}} {{סי|נְ}}קִימָה וּנְטִירָה וְשִׁלּוּחַ רֵיקָם וְאֵם מֵעַל הַבָּנִים לְבִלְתִּי לָקוֹחַ{{ש}} {{סי|נ}}וֹחֵשׁ וּמְעוֹנֵן וּמְכַשֵּׁף וּפֶן תִּזְנֶה הָאָרֶץ וְדִין גּוֹאֵל הַדָּם פֶּן תִּשְׁכַּח שָׁכוֹחַ{{ש}} {{סי|נָ}}קִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת לֹא יַעֲבֹר וְלֹא יֵצֵא בַצָּבָא לַעֲבֹד וּלְהוֹעִיל לַהֲלֹךְ נְכוֹחַ{{ר1}} אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ.{{ממס|תהלים לג טז}} {{סי|ס}}וּר מִנִּי הַדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל עֹמֶר שְׁכַחְתּוֹ וּמִמַּאֲכַל תּוֹעֵבָה וְחִלּוּלוֹ{{ש}} {{סי|ס}}וֹרֶרֶת הַמַּחֲזֶקֶת בִּמְבוּשִׁין וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלִי לֶאֱכֹל בְּאֶבְלוֹ{{ש}} {{סי|סְ}}חוֹרַת תַּגָּרֵי אוֹנָאָה בִּכְדֵי אוֹנָאָתוֹ יַחֲזִירֶנּוּ וִיקַבְּלוֹ{{ר1}} וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ.{{ממס|ויקרא כה כז}} {{סי|עִ}}שּׂוּר מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלִי לְבָעֵר בְּטָמֵא וּבְלִי לָתֵת לְמֵת <וְלֹא תַשְׁחִית עֵץ> וְלֹא תָסוּר מִכָּל הַדְּבָרִים בִּצְדִּיָּה {{ש}} {{סי|עֹ}}נֶשׁ כֹּהֵן גָּדוֹל וְכֹהֵן הֶדְיוֹט לְהַתְרוֹתָם פֶּן יְרֻצְּעוּ בִּרְצוּעוֹת כְּוִיָּה{{ש}} {{סי|עַ}}מִּי לְתוֹרָתִי הַט אָזְנֶךָ כִּי נֹפֶת צוּפִים הִיא לִתְחִיָּה{{ר1}} וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא וְזֶה פִּרְיָהּ.{{ממס|במדבר יג כז}} {{סי|פֶּ}}ן תָּנִיף בַּרְזֶל עַל אַבְנֵי מִזְבְּחִי וּתְחַלֵּל בִּנְיָנִים נִכְסָפִים{{ש}} {{סי|פֵּ}}רוּד גְּרוּשָׁה בְּלִי לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ וְכֹהֵן גָּדוֹל פֶּן יִטַּמָּא בַּנֶּאֱסָפִים{{ש}} {{סי|פֵּ}}רַשְׁתִּי עֹנֶשׁ לָאוִין שִׁבְעָה מְבֹאָרִים וְנֶחֱשָׂפִים{{ר1}} וְהַשִּׁבְעִים וְהַמָּאתָיִם הָעֹדְפִים.{{ממס|במדבר ג מו}} {{סי|צְ}}בִי פְּאֵר כָּל הַמִּצְוֹת תַּמּוּ עַד הֵנָּה בִּבְרִירָה{{ש}} {{סי|צִ}}יצִין <וּפִתְחֵי הַדָּת> וּפִתְחֵי נִדָּה אֲשֶׁר הֵם גוּפֵי הֲלָכוֹת וְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה בְּחִירָה{{ש}} {{סי|צְ}}רוּפוֹת וּקְרוּאוֹת בְּמִנְיַן שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת בִּסְדִירָה{{ר1}} דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה.{{ממס|ישעיהו לד טז}} {{סי|צֵ}}רוּף דָּת שֶׁבִּכְתָב עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁבַּנְּבִיאִים וְשֶׁבַּכְּתוּבִים נִכְתָּבִים{{ש}} {{סי|צִ}}פְצוּף חָכְמוֹת שֶׁבַּכְּתוּבִים דְּבָרִים נֶחֱמָדִים וְנֶאֱהָבִים{{ש}} {{סי|צִ}}בּוּר מִשְׁלֵי חֲכָמִים וְחִידוֹתָם נֶחְקְקוּ בִתְבוּנָה הֵמָּה דִּבְרֵי דוֹדִים עֲרֵבִים{{ר1}} וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים.{{ממס|במדבר יא כו}} {{סי|קְ}}רִיאַת דָּת שֶׁבְּעַל פֶּה שִׁשָּׁה סְדָרִים סְדוּרִים עַל אֹזֶן שׁוֹמַעַת{{ש}} {{סי|קֶ}}שֶׁר אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעוֹת חָכְמַת וָדַעַת אֲשֶׁר לַכֹּל מוֹדַעַת{{ש}} {{סי|קְ}}בוּעִים עַל מְכוֹנָתָם בְּיִרְאַת יְיָ אֲשֶׁר עַל רָאשֵׁיהֶם נִקְבַּעַת{{ר1}} כֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמֹצְאֵי דָעַת.{{ממס|משלי ח ט}} {{סי|רֹ}}עֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה וּדְרֹשׁ בָּנִים מִיַּד שׁוֹבֵיהֶם{{ש}} {{סי|רְ}}אִיַּת פָּנִים תָּשִׁיב כְּמֵאָז וְלַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן אֶל אֲבִיהֶם{{ש}} {{סי|רְ}}צִיַּת חֲגִיגַת יוֹם זֶה תְּזַכֵּם לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בְּחִירַת בֵּית נְוֵיהֶם{{ר1}} וְלִהְיוֹת הַיְּהוּדִים עֲתִידִים לַיּוֹם הַזֶּה לְהִנָּקֵם מֵאֹיְבֵיהֶם.{{ממס|אסתר ח יג}} {{סי|שַׁ}}י וּקְטֹרֶת וְאִשִּׁים וְנִיחוֹחִים תֵּחָשֵׁב הַיּוֹם זְכִירָתִי{{ש}} {{סי|שְׁ}}עֵה אֶל קָרְבָּנִי כְּשֶׂה הַנֶּעֱקָד חֲלִיפַת חֲגִיגַת יוֹם זֶה תְּמוּרָתִי{{ש}} {{סי|שַׁ}}דַּי בְּזָכְרִי בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי אַעֲלֶה עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי וַאֲבָרֵךְ בְּשִׁירָתִי{{ר1}} לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי.{{ממס|בראשית לה ג}} {{סי|תֶּ}}עֱרַב רִנָּתִי וְיוּחַק שִׂיחִי לְפָנֶיךָ כִּמְלוּאַת אֶבֶן וְיַהֲלוֹם{{ש}} {{סי|תְּ}}קֻדַּשׁ הַיּוֹם אֲדוֹן הָעוֹלָמִים אֲשֶׁר זִכִּיתָנִי לָבֹא עַד הֲלֹם{{ש}} {{סי|תְּ}}זַכֵּנוּ עִם כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בֵּית עֵילוֹם{{ר1}} וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם.{{ממס|שמות יח כג}} {{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה / וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / בְּעֶזְרַת הָאֵל גּוֹזֵר וְעוֹשֶׂה}} [[קטגוריה:אזהרות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] [[קטגוריה:יצחק בן ראובן הברצלוני]] e3t1xmzmameto4k7ltghq4v6me9gdug 0 1740149 3011578 3011319 2026-05-07T16:47:54Z מו יו הו 37729 /* אדרא רבא */ 3011578 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=20}} =תיקון ליל שבועות= ==תפילה קודם הלימוד== אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן. לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה. {{סוף}} {{מ:טעמי המקרא}} ==תורה== ===ספר בראשית=== ====בראשית==== {{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}} ====נח==== {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}} ====לך לך==== {{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}} ====וירא==== {{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}} {{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}} ====חיי שרה==== {{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}} ====תולדות==== {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}} {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}} ====ויצא==== {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}} ====וישלח==== {{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}} {{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}} ====וישב==== {{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}} ====מקץ==== {{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}} {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}} ====ויגש==== {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}} {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}} ====ויחי==== {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}} {{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}} '''חזק''' {{הור2|'''אדני'''}} ===ספר שמות=== ====שמות==== {{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}} {{#קטע:שמות א/טעמים|א}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ז}} {{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|א}} ====וארא==== {{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}} {{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}} ====בא==== {{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}} {{#קטע:שמות י/טעמים|א}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}} ====בשלח==== {{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}} {|align=center style="width: 650px;" |- |align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}} |- |align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}} |align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}} |align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}} |} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} {{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃ ====יתרו==== {{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}} ====משפטים==== {{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}} {{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}} ====תרומה==== {{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}} ====תצוה==== {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כח/טעמים|א}} {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|י}} ====כי תשא==== {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}} {{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}} ====ויקהל==== {{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}} ====פקודי==== {{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}} {{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אדינ'''}} ===ספר ויקרא=== ====ויקרא==== {{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}} ====צו==== {{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} {{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}} ====שמיני==== {{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}} ====תזריע==== {{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}} ====מצורע==== {{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}} ====אחרי מות==== {{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}} ====קדושים==== {{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}} ====אמור==== {{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}} ====בהר==== {{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}} ====בחוקותי==== {{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}} {{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אנדי'''}} ===ספר במדבר=== ====במדבר==== {{ממס1|במדבר א/טעמים|במדבר א א-ג}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר ד/טעמים|במדבר ד יז-כ}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}} ====נשא==== {{ממס1|במדבר ד/טעמים#ד כא|במדבר ד כא-כג}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}} {{ממס1|במדבר ו/טעמים#ו כב|במדבר ו כב-כז}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}} {{ממס1|במדבר ז/טעמים#ז פד|במדבר ז פד-פט}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}} ====בהעלותך==== {{ממס1|במדבר ח/טעמים|במדבר ח א-ד}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר יב/טעמים#יב יד|במדבר יב יד-טז}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}} ====שלח==== {{ממס1|במדבר יג/טעמים|במדבר יג א-ג}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר טו/טעמים#טו לז|במדבר טו לז-מא}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}} ====קרח==== {{ממס1|במדבר טז/טעמים|במדבר טז א-ג}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר יח/טעמים#יח ל|במדבר יח ל-לב}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}} ====חקת==== {{ממס1|במדבר יט/טעמים|במדבר יט א-ג}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כא/טעמים#כא לד|במדבר כא לד]] - [[במדבר כב/טעמים|כב א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}} ====בלק==== {{ממס1|במדבר כב/טעמים#כב ב|במדבר כב ב-ד}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה ז|במדבר כה ז-ט}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}} ====פנחס==== {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה י-יב}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}} {{ממס1|במדבר כח/טעמים#כח כו|במדבר כח כו-לא}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כט/טעמים#כט לה|במדבר כט לה]] - [[במדבר ל/טעמים|ל א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}} ====מטות==== {{ממס1|במדבר ל/טעמים#ל ב|במדבר ל ב-ד}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר לב/טעמים#לב מ|במדבר לב מ-מב}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}} ====מסעי==== {{ממס1|במדבר לג/טעמים#לג א|במדבר לג א-ג}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר לו/טעמים#לו יא|במדבר לו יא-יג}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אניד'''}} ===ספר דברים=== ====דברים==== {{ממס1|דברים א/טעמים|דברים א א-ג}} {{#קטע:דברים א/טעמים|א}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים ג/טעמים|דברים ג כ-כב}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}} ====ואתחנן==== {{ממס1|דברים ג/טעמים#ג כג|דברים ג כג-כה}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}} {{מקורות לסידור|[[דברים ה/טעמים|דברים ה א]] - [[דברים ו/טעמים|ו ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}} אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו"ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז ט|דברים ז ט-יא}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}} ====עקב==== {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז יב|דברים ז יב-טז}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}} {{מקורות לסידור|[[דברים י/טעמים#י יב|דברים י יב]] - [[דברים יא/טעמים|יא ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים יא/טעמים#יא יג|דברים יא יג-כה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}} ====ראה==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}} {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}} ====שופטים==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}} {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}} ====כי תצא==== {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}} {{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}} ====כי תבוא==== {{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}} ====נצבים==== {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}} {{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}} ====וילך==== {{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}} ====האזינו==== {{ממס1|דברים לב/טעמים|דברים לב א-ג}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}} {{ממס1|דברים לב/טעמים#לב מח|דברים לב מח-נב}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}} ====וזאת הברכה==== {{ממס1|דברים לג/טעמים|דברים לג א-ו}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לד/טעמים#לד י|דברים לד י-יב}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|י}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==נביאים== {{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}} {{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}} ===יהושע=== {{ממס1|יהושע א/טעמים|יהושע א א-ג}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|א}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}} {{ממס1|יהושע כד/טעמים#כד לא|יהושע כד לא-לג}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃ {{הור2|'''אינד'''}} ===שופטים=== {{ממס1|שופטים א/טעמים|שופטים א א-ג}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|א}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}} {{ממס1|שופטים כא/טעמים#כא כג|שופטים כא כג-כה}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃ {{הור2|'''דאני'''}} ===שמואל=== {{ממס1|שמואל א א/טעמים|שמואל א א א-ג}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} {{ממס1|שמואל ב כד/טעמים#כד כג|שמואל ב כד כג-כה}} {{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}} {{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃ {{הור2|'''דאינ'''}} ===מלכים=== {{ממס1|מלכים א א/טעמים|מלכים א א א-ג}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} {{ממס1|מלכים ב כה/טעמים#כה כח|מלכים ב כה כח-ל}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}}|אֲרֻחַ֨ת|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}} {{הור2|'''דנאי'''}} ===ישעיהו=== {{ממס1|ישעיהו א/טעמים|ישעיהו א א-ג}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}} {{ממס1|ישעיהו סו/טעמים#סו כב|ישעיהו סו כב-כד}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}|וְרָא֔וּ|%0 (וֻוָ)|לְכׇל|%0־(לֻלָ)}}{{ש}} '''{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}}''' {{הור2|'''דניא'''}} ===ירמיהו=== {{ממס1|ירמיהו א/טעמים|ירמיהו א א-ג}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}} {{ממס1|ירמיהו נב/טעמים#נב לב|ירמיהו נב לג-לד}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}}|אֲרֻחַת֩|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}} {{הור2|'''דיאנ'''}} ===יחזקאל=== {{מקורות לסידור|[[יחזקאל א/טעמים|יחזקאל א א-כח]], [[יחזקאל ג יב|ג יב]]}}{{ש}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}} {{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} {{ממס1|יחזקאל מח/טעמים#מח לג|יחזקאל מח לג-לה}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃ {{הור2|'''דינא'''}} ===תרי עשר=== {{ממס1|הושע א/טעמים|הושע א א-ג}} {{#קטע:הושע א/טעמים|א}} {{החלף|{{#קטע:הושע א/טעמים|ב}}|{{נוסח|{{פפ|פסקא באמצע פסוק}}|2=א=רווח של שורה ריקה}}|{{פפפ}}}} {{#קטע:הושע א/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[חבקוק ב כ]] - [[חבקוק ג|ג יט]]}}{{ש}} {{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}} {{ממס1|מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי ג כב-כד}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}} {{ק|'''{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}}'''}} {{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==כתובים== ===רות=== {{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} {{#קטע:רות ד/טעמים|א}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ה}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|י}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כ}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ {{הור2|'''נאיד'''}} ===תהלים=== ====פרק א==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;}} ====פרק יט==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|　　|}} ====פרק סח==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|　　|}} ====פרק קיט==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|　　|</p>}} ====פרק קנ==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קנ/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|הַ֭נְּשָׁמָה|%0 (הֻהָ)|יָ֗הּ|%0 (יֻהָ)|　　|}} {{הור2|'''נדאי'''}} ===איוב=== {{ממס1|איוב א/טעמים|איוב א א-ג}} {{#קטע:איוב א/טעמים|א}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ג}} {{ממס1|איוב מב/טעמים|איוב מב טו-יז}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ {{הור2|'''נדיא'''}} ===משלי=== {{ממס1|משלי א/טעמים|משלי א א-ג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:משלי א/טעמים|א}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ג}} {{ממס1|משלי לא/טעמים#לא י|משלי לא י-לא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|י}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;}} {{הור2|'''נידא'''}} ===קהלת=== {{ממס1|קהלת א/טעמים|קהלת א א-ג}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}} {{ממס1|קהלת יב/טעמים#יב יב|קהלת יב יב-יד}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}} <b>{{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}}</b> {{הור2|'''ניאד'''}} ===שיר השירים=== {{ממס1|שיר השירים א/טעמים|שיר השירים א א-ג}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}} {{ממס1|שיר השירים ח/טעמים#יב|שיר השירים ח יב-יד}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}} {{הור2|'''יאדנ'''}} ===איכה=== {{הור2|קוראים בלחש.}} {{ממס1|איכה א/טעמים|איכה א א-ג}} {{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}} {{ממס1|איכה ה/טעמים#ה כ|איכה ה כ-כב}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}} '''{{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}}''' {{הור2|'''יאנד'''}} ===דניאל=== {{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}} {{הור2|'''ידאנ'''}} ===אסתר=== {{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}} {{הור2|'''ידנא'''}} ===דברי הימים=== {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===עזרא=== {{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}} {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}} {{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} {{סוף}} {{טקסט מנוקד|גודל=20}} ==משנה== ===סדר זרעים=== ====ברכות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}} ====פאה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}} ====דמאי==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}} ====כלאים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}} ====שביעית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}} ====מעשרות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}} ====מעשר שני==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}} ====חלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}} ====ערלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}} ====בכורים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר מועד=== ====שבת==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}} ====עירובין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}} ====פסחים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}} ====חגיגה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}} ====ביצה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}} ====מועד קטן==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}} ====ראש השנה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}} ====יומא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}} ====סוכה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}} ====תענית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}} ====שקלים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}} ====מגילה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר נשים=== ====יבמות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}} ====כתובות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}} ====סוטה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}} ====נדרים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}} ====נזיר==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}} ====גיטין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}} ====קידושין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}} ===סדר נזיקין=== ====בבא קמא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}} ====בבא מציעא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}} … ====בבא בתרא==== ====סנהדרין==== ====מכות==== ====שבועות==== ====עדויות==== ====עבודה זרה==== ====אבות==== ====הוריות==== ===סדר קדשים=== ====זבחים==== ====מנחות==== ====חולין==== ====בכורות==== ====ערכין==== ====תמורה==== ====כריתות==== ====מעילה==== ====תמיד==== ====מדות==== ====קנים==== ===סדר טהרות=== ====מקואות==== ====פרה==== ====ידים==== ====אהלות==== ====נגעים==== ====זבים==== ====נדה==== ====טהרות==== ====כלים==== ====טבול יום==== ====מכשירין==== ====עוקצין==== ==ספר יצירה== בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר וְסִפּוּר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ"מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם, דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ"שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ"ד כָּפְרָ"ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל. דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ"ו זַ"ח טִ"י לַ"ן סַ"ע צַ"ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם: שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן: בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת: עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת: בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע. וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב. {{הור2|קדיש יתום}} ==זוהר== וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה. {{מ"מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים {{מ"מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ"מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ"מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ"מ|שה"ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל … ==סדר תרי"ג מצוות== ==אדרא רבא== תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְחַבְרַיָּא: עַד אֵימָתַי נְתִיב בְּקַיָּמָא דְּחַד סַמְכָא, כְּתִיב עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ {{מ"מ|תהלים קיט|קכו}}. יוֹמִין זְעִירִין, וּמָרֵי דְחוֹבָא דָּחֵק, כָּרוֹזָא קָרֵי כָּל יוֹמָא, וּמְחַצְדֵּי חַקְלָא זְעִירִין אִנּוּן וְאִנְּהוּ בְּשׁוּלֵי כַרְמָא לָא אַשְׁגְּחָן וְלָא יָדְעִין לְאָן אֲתַר אָזְלִין כְּמָה דְיָאוּת. אִתְכְּנַשׁוּ חַבְרַיָּא לְבֵי אִדְּרָא מְלֻבָּשִׁין שִׁרְיָן סַיְפֵי וְרֻמְחֵי בִּידֵיכוֹן, אִזְדְּרַזוּ בְּתִקּוּנֵיכוֹן, בְּעֵטָא, בְּחָכְמְתָא, בְּסוּכְלְתָנוּ, בְּדַעְתָּא, בְּחֵיזוּ, בְּיָדִין, בְּרַגְלִין, אַמְלַכוּ עֲלֵיכוֹן לְמַאן דְּבִרְשׁוּתֵהּ חַיֵּי וּמוֹתָא לְמִגְזַר דִּינִין דִּקְשֹׁט, מִלִּין דְּקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין צַיְתֵי לְהוּ וַחֲדָאָן לְמִשְׁמַע לְהוּ וּלְמִנְדַּע לְהוּ. יְתֵב רַבִּי שִׁמְעוֹן וּבְכָא וַאֲמַר וַי אִי גְלֵינָא וַי אִי לָא גְלֵינָא. חַבְרַיָּא דַּהֲווּ תַמָּן אִשְׁתִּיקוּ. קָם רַבִּי אַבָּא וַאֲמַר לֵהּ אִי נִיחָא קַמֵּהּ דְּמַר לְגַלָּאָה הָא כְתִיב סוֹד יְיָ לִירֵאָיו {{מ"מ|תהלים כה|יד}} וְהָא חַבְרַיָּא אִלֵּין דַּחֲלִין דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִנּוּן וּכְבָר עָלוּ בְאִדְּרָא דְּבֵי מַשְׁכְּנָא מִנְּהוֹן עָלוּ וּמִנְּהוֹן נְפַקוּ. תָּנָא אִתְמַנוּ חַבְרַיָּא קַמֵּהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְאִשְׁתְּכַחוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ וְרַבִּי אַבָּא וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר יַעֲקֹב וְרַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי חִזְקִיָּה בַּר רַב וְרַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יֵיסָא. יָדִין יְהַבוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְאֶצְבָּעָן זְקַפוּ לְעֵלָּא וְעָלוּ בְחַקְלָא בֵּינֵי אִילָנֵי וִיתַבוּ. קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וּצְלִי צְלוֹתֵהּ יְתֵב בְּגַוַּיְהוּ וַאֲמַר כָּל חַד יְשַׁוֵּי יְדוֹי בְּתֻקְפּוֹי שַׁוּוּ יְדַיְהוּ וּנְסֵב לוֹן, פְּתַח וַאֲמַר: אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר {{מ"מ|דברים כז|טו}}, וְעָנוּ כֻלָּם וְאָמְרוּ אָמֵן. פְּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר: עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ. אַמַּאי עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ, מִשּׁוּם דְּהֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ. מַאי הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ, תּוֹרָה דִּלְעֵלָּא דְּאִיהִי מִתְבַּטַּלָא אִי לָא יִתְעֲבֵד בְּתִקּוּנוֹי שְׁמָא דָא וּלְעַתִּיק יוֹמִין אִתְּמַר. כְּתִיב אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ {{מ"מ|דברים לג|כט}}, וּכְתִיב מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ {{מ"מ|שמות טו|יא}}. קְרָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ אוֹתְבֵהּ קַמֵּהּ, וּלְרַבִּי אַבָּא מִסִּטְרָא אַחֲרָא, וַאֲמַר: אֲנַן כְּלָלָא דְכֹלָּא עַד הַשְׁתָּא אִתְתַּקַּנוּ קָיְמִין. אִשְׁתִּיקוּ, שְׁמַעוּ קָלָא וְאַרְכֻבָּתָן דָּא לְדָא נָקְשָׁן. מַאי קָלָא, קָלָא דִּכְנֻפְיָא עִלָּאָה דְּמִתְכַּנְּפֵי. חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר: יְיָ שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי {{מ"מ|חבקוק ג|ב}}. אֲמַר: הָתָם יָאוּת הָוֵה לְמֶהֱוֵי דָחֵל אֲנַן. בַּחֲבִיבוּתָא תָּלְיָא מִלְּתָא, דִּכְתִיב: וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ {{מ"מ|דברים ו|ה}}, וּכְתִיב: מֵאַהֲבַת יְיָ אֶתְכֶם {{מ"מ|דברים ז|ח}}, וּכְתִיב: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ {{מ"מ|מלאכי א|ב}}. {{הור2|קדיש דרבנן}} ==תחינה== ==הערות== {{הערות שוליים}} 5j3xozp9mavx2ydwsk8uqjdvxvtghtc 3011579 3011578 2026-05-07T16:53:21Z מו יו הו 37729 /* סדר תרי"ג מצוות */ 3011579 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=20}} =תיקון ליל שבועות= ==תפילה קודם הלימוד== אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן. לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה. {{סוף}} {{מ:טעמי המקרא}} ==תורה== ===ספר בראשית=== ====בראשית==== {{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}} ====נח==== {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}} ====לך לך==== {{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}} ====וירא==== {{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}} {{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}} ====חיי שרה==== {{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}} ====תולדות==== {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}} {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}} ====ויצא==== {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}} ====וישלח==== {{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}} {{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}} ====וישב==== {{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}} ====מקץ==== {{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}} {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}} ====ויגש==== {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}} {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}} ====ויחי==== {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}} {{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}} '''חזק''' {{הור2|'''אדני'''}} ===ספר שמות=== ====שמות==== {{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}} {{#קטע:שמות א/טעמים|א}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ז}} {{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|א}} ====וארא==== {{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}} {{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}} ====בא==== {{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}} {{#קטע:שמות י/טעמים|א}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}} ====בשלח==== {{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}} {|align=center style="width: 650px;" |- |align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}} |- |align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}} |align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}} |align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}} |} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} {{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃ ====יתרו==== {{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}} ====משפטים==== {{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}} {{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}} ====תרומה==== {{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}} ====תצוה==== {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כח/טעמים|א}} {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|י}} ====כי תשא==== {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}} {{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}} ====ויקהל==== {{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}} ====פקודי==== {{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}} {{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אדינ'''}} ===ספר ויקרא=== ====ויקרא==== {{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}} ====צו==== {{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} {{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}} ====שמיני==== {{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}} ====תזריע==== {{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}} ====מצורע==== {{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}} ====אחרי מות==== {{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}} ====קדושים==== {{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}} ====אמור==== {{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}} ====בהר==== {{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}} ====בחוקותי==== {{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}} {{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אנדי'''}} ===ספר במדבר=== ====במדבר==== {{ממס1|במדבר א/טעמים|במדבר א א-ג}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר ד/טעמים|במדבר ד יז-כ}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}} ====נשא==== {{ממס1|במדבר ד/טעמים#ד כא|במדבר ד כא-כג}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}} {{ממס1|במדבר ו/טעמים#ו כב|במדבר ו כב-כז}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}} {{ממס1|במדבר ז/טעמים#ז פד|במדבר ז פד-פט}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}} ====בהעלותך==== {{ממס1|במדבר ח/טעמים|במדבר ח א-ד}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר יב/טעמים#יב יד|במדבר יב יד-טז}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}} ====שלח==== {{ממס1|במדבר יג/טעמים|במדבר יג א-ג}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר טו/טעמים#טו לז|במדבר טו לז-מא}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}} ====קרח==== {{ממס1|במדבר טז/טעמים|במדבר טז א-ג}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר יח/טעמים#יח ל|במדבר יח ל-לב}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}} ====חקת==== {{ממס1|במדבר יט/טעמים|במדבר יט א-ג}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כא/טעמים#כא לד|במדבר כא לד]] - [[במדבר כב/טעמים|כב א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}} ====בלק==== {{ממס1|במדבר כב/טעמים#כב ב|במדבר כב ב-ד}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה ז|במדבר כה ז-ט}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}} ====פנחס==== {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה י-יב}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}} {{ממס1|במדבר כח/טעמים#כח כו|במדבר כח כו-לא}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כט/טעמים#כט לה|במדבר כט לה]] - [[במדבר ל/טעמים|ל א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}} ====מטות==== {{ממס1|במדבר ל/טעמים#ל ב|במדבר ל ב-ד}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר לב/טעמים#לב מ|במדבר לב מ-מב}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}} ====מסעי==== {{ממס1|במדבר לג/טעמים#לג א|במדבר לג א-ג}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר לו/טעמים#לו יא|במדבר לו יא-יג}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אניד'''}} ===ספר דברים=== ====דברים==== {{ממס1|דברים א/טעמים|דברים א א-ג}} {{#קטע:דברים א/טעמים|א}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים ג/טעמים|דברים ג כ-כב}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}} ====ואתחנן==== {{ממס1|דברים ג/טעמים#ג כג|דברים ג כג-כה}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}} {{מקורות לסידור|[[דברים ה/טעמים|דברים ה א]] - [[דברים ו/טעמים|ו ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}} אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו"ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז ט|דברים ז ט-יא}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}} ====עקב==== {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז יב|דברים ז יב-טז}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}} {{מקורות לסידור|[[דברים י/טעמים#י יב|דברים י יב]] - [[דברים יא/טעמים|יא ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים יא/טעמים#יא יג|דברים יא יג-כה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}} ====ראה==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}} {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}} ====שופטים==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}} {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}} ====כי תצא==== {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}} {{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}} ====כי תבוא==== {{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}} ====נצבים==== {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}} {{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}} ====וילך==== {{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}} ====האזינו==== {{ממס1|דברים לב/טעמים|דברים לב א-ג}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}} {{ממס1|דברים לב/טעמים#לב מח|דברים לב מח-נב}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}} ====וזאת הברכה==== {{ממס1|דברים לג/טעמים|דברים לג א-ו}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לד/טעמים#לד י|דברים לד י-יב}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|י}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==נביאים== {{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}} {{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}} ===יהושע=== {{ממס1|יהושע א/טעמים|יהושע א א-ג}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|א}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}} {{ממס1|יהושע כד/טעמים#כד לא|יהושע כד לא-לג}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃ {{הור2|'''אינד'''}} ===שופטים=== {{ממס1|שופטים א/טעמים|שופטים א א-ג}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|א}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}} {{ממס1|שופטים כא/טעמים#כא כג|שופטים כא כג-כה}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃ {{הור2|'''דאני'''}} ===שמואל=== {{ממס1|שמואל א א/טעמים|שמואל א א א-ג}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} {{ממס1|שמואל ב כד/טעמים#כד כג|שמואל ב כד כג-כה}} {{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}} {{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃ {{הור2|'''דאינ'''}} ===מלכים=== {{ממס1|מלכים א א/טעמים|מלכים א א א-ג}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} {{ממס1|מלכים ב כה/טעמים#כה כח|מלכים ב כה כח-ל}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}}|אֲרֻחַ֨ת|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}} {{הור2|'''דנאי'''}} ===ישעיהו=== {{ממס1|ישעיהו א/טעמים|ישעיהו א א-ג}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}} {{ממס1|ישעיהו סו/טעמים#סו כב|ישעיהו סו כב-כד}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}|וְרָא֔וּ|%0 (וֻוָ)|לְכׇל|%0־(לֻלָ)}}{{ש}} '''{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}}''' {{הור2|'''דניא'''}} ===ירמיהו=== {{ממס1|ירמיהו א/טעמים|ירמיהו א א-ג}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}} {{ממס1|ירמיהו נב/טעמים#נב לב|ירמיהו נב לג-לד}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}}|אֲרֻחַת֩|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}} {{הור2|'''דיאנ'''}} ===יחזקאל=== {{מקורות לסידור|[[יחזקאל א/טעמים|יחזקאל א א-כח]], [[יחזקאל ג יב|ג יב]]}}{{ש}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}} {{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} {{ממס1|יחזקאל מח/טעמים#מח לג|יחזקאל מח לג-לה}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃ {{הור2|'''דינא'''}} ===תרי עשר=== {{ממס1|הושע א/טעמים|הושע א א-ג}} {{#קטע:הושע א/טעמים|א}} {{החלף|{{#קטע:הושע א/טעמים|ב}}|{{נוסח|{{פפ|פסקא באמצע פסוק}}|2=א=רווח של שורה ריקה}}|{{פפפ}}}} {{#קטע:הושע א/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[חבקוק ב כ]] - [[חבקוק ג|ג יט]]}}{{ש}} {{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}} {{ממס1|מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי ג כב-כד}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}} {{ק|'''{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}}'''}} {{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==כתובים== ===רות=== {{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} {{#קטע:רות ד/טעמים|א}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ה}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|י}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כ}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ {{הור2|'''נאיד'''}} ===תהלים=== ====פרק א==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;}} ====פרק יט==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|　　|}} ====פרק סח==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|　　|}} ====פרק קיט==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|　　|</p>}} ====פרק קנ==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קנ/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|הַ֭נְּשָׁמָה|%0 (הֻהָ)|יָ֗הּ|%0 (יֻהָ)|　　|}} {{הור2|'''נדאי'''}} ===איוב=== {{ממס1|איוב א/טעמים|איוב א א-ג}} {{#קטע:איוב א/טעמים|א}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ג}} {{ממס1|איוב מב/טעמים|איוב מב טו-יז}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ {{הור2|'''נדיא'''}} ===משלי=== {{ממס1|משלי א/טעמים|משלי א א-ג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:משלי א/טעמים|א}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ג}} {{ממס1|משלי לא/טעמים#לא י|משלי לא י-לא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|י}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;}} {{הור2|'''נידא'''}} ===קהלת=== {{ממס1|קהלת א/טעמים|קהלת א א-ג}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}} {{ממס1|קהלת יב/טעמים#יב יב|קהלת יב יב-יד}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}} <b>{{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}}</b> {{הור2|'''ניאד'''}} ===שיר השירים=== {{ממס1|שיר השירים א/טעמים|שיר השירים א א-ג}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}} {{ממס1|שיר השירים ח/טעמים#יב|שיר השירים ח יב-יד}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}} {{הור2|'''יאדנ'''}} ===איכה=== {{הור2|קוראים בלחש.}} {{ממס1|איכה א/טעמים|איכה א א-ג}} {{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}} {{ממס1|איכה ה/טעמים#ה כ|איכה ה כ-כב}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}} '''{{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}}''' {{הור2|'''יאנד'''}} ===דניאל=== {{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}} {{הור2|'''ידאנ'''}} ===אסתר=== {{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}} {{הור2|'''ידנא'''}} ===דברי הימים=== {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===עזרא=== {{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}} {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}} {{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} {{סוף}} {{טקסט מנוקד|גודל=20}} ==משנה== ===סדר זרעים=== ====ברכות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}} ====פאה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}} ====דמאי==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}} ====כלאים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}} ====שביעית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}} ====מעשרות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}} ====מעשר שני==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}} ====חלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}} ====ערלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}} ====בכורים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר מועד=== ====שבת==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}} ====עירובין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}} ====פסחים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}} ====חגיגה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}} ====ביצה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}} ====מועד קטן==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}} ====ראש השנה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}} ====יומא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}} ====סוכה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}} ====תענית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}} ====שקלים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}} ====מגילה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר נשים=== ====יבמות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}} ====כתובות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}} ====סוטה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}} ====נדרים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}} ====נזיר==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}} ====גיטין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}} ====קידושין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}} ===סדר נזיקין=== ====בבא קמא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}} ====בבא מציעא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}} … ====בבא בתרא==== ====סנהדרין==== ====מכות==== ====שבועות==== ====עדויות==== ====עבודה זרה==== ====אבות==== ====הוריות==== ===סדר קדשים=== ====זבחים==== ====מנחות==== ====חולין==== ====בכורות==== ====ערכין==== ====תמורה==== ====כריתות==== ====מעילה==== ====תמיד==== ====מדות==== ====קנים==== ===סדר טהרות=== ====מקואות==== ====פרה==== ====ידים==== ====אהלות==== ====נגעים==== ====זבים==== ====נדה==== ====טהרות==== ====כלים==== ====טבול יום==== ====מכשירין==== ====עוקצין==== ==ספר יצירה== בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר וְסִפּוּר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ"מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם, דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ"שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ"ד כָּפְרָ"ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל. דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ"ו זַ"ח טִ"י לַ"ן סַ"ע צַ"ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם: שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן: בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת: עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת: בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע. וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב. {{הור2|קדיש יתום}} ==זוהר== וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה. {{מ"מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים {{מ"מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ"מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ"מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ"מ|שה"ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל … ==סדר תרי"ג מצוות== {{הור2|צריך לומר התרי"ג מצות בכוונה לשמור ולעשות ולקיים, ואז הקדוש ברוך הוא מצרף מחשבה טובה למעשה.}} {| |- |{{ק|'''א'''}} || מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה |- |{{ק|'''ב'''}} || מִצְוַת מִילָה |- |{{ק|'''ג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל גִּיד הַנָּשֶׁה |- |{{ק|'''ד'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ |- |{{ק|'''ה'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטַת הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן |- |{{ק|'''ו'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת בְּשַׂר הַפֶּסַח בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ |- |{{ק|'''ז'''}} || מִצְוַת הַשְׁבָּתַת חָמֵץ |- |{{ק|'''ח'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה |- |{{ק|'''ט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ בְּכוֹרוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''י'''}} || מִצְוַת סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם |- |{{ק|'''יא'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר |- |{{ק|'''יב'''}} || מִצְוַת עֲרִיפַת פֶּטֶר חֲמוֹר |- |{{ק|'''יג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל הַפֶּסַח נָא וּמְבֻשָּׁל |- |{{ק|'''יד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר הַפֶּסַח עַד הַבֹּקֶר |- |{{ק|'''טו'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּצֵא חָמֵץ בִּרְשׁוּתֵנוּ בַּפֶּסַח |- |{{ק|'''טז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִכָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חָמֵץ |- |{{ק|'''יז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַאֲכִיל מִן הַפֶּסַח לְיִשְׂרָאֵל מוּמָר |- |{{ק|'''יח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַאֲכִיל מִן הַפֶּסַח לְגֵר תּוֹשָׁב |- |{{ק|'''יט'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא מִבְּשַׂר הַפֶּסַח חוּצָה |- |{{ק|'''כ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר עֶצֶם מִן הַפֶּסַח |- |{{ק|'''כא'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל עָרֵל מִן הַפֶּסַח |- |{{ק|'''כב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ בַּפֶּסַח |- |{{ק|'''כג'''}} || שֶׁלֹּא יֵרָאֶה לָנוּ חָמֵץ בַּפֶּסַח |- |{{ק|'''כד'''}} || שֶׁלֹּא לָצֵאת בַּשַּׁבָּת חוּץ לִתְחוּם |- |{{ק|'''כה'''}} || מִצְוַת הַאֲמָנָה בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם |- |{{ק|'''כו'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ שַׁבָּת בִּדְבָרִים |- |{{ק|'''כז'''}} || מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם |- |{{ק|'''כח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת בְּמַחְשָׁבָה שֶׁיֵּשׁ אֱלוֹהַּ זוּלָתִי הַשֵּׁם |- |{{ק|'''כט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת פֶּסֶל |- |{{ק|'''ל'''}} || שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּחֲוֹת {{נ|לַעֲבוֹדָה זָרָה|לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''לא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} בַּמֶּה שֶׁדַּרְכּוֹ לְהֵעָבֵד |- |{{ק|'''לב'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע לַשָּׁוְא |- |{{ק|'''לג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת |- |{{ק|'''לד'''}} || שֶׁלֹּא לַהֲרֹג נָקִי |- |{{ק|'''לה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵשֶׁת אִישׁ |- |{{ק|'''לו'''}} || שֶׁלֹּא לִגְנֹב נֶפֶשׁ {{נ|מִיִּשְׂרָאֵל|אָדָם}} |- |{{ק|'''לז'''}} || שֶׁלֹּא לְהָעִיד שֶׁקֶר |- |{{ק|'''לח'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲמֹד |- |{{ק|'''לט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת צוּרַת אָדָם אֲפִלּוּ לְנוֹי |- |{{ק|'''מ'''}} || שֶׁלֹּא לִבְנוֹת אַבְנֵי מִזְבֵּחַ גָּזִית (נ"א אבני גזית במזבח) |- |{{ק|'''מא'''}} || שֶׁלֹּא לִפְסֹעַ עַל הַמִּזְבֵּחַ |- |{{ק|'''מב'''}} || מִצְוַת דִּין עֶבֶד עִבְרִי |- |{{ק|'''מג'''}} || מִצְוַת יִעוּד שֶׁל אָמָה הָעִבְרִיָּה |- |{{ק|'''מד'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן אָמָה הָעִבְרִיָּה |- |{{ק|'''מה'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לַהֲרֹג בְּחֶנֶק הַמְחֻיָּב |- |{{ק|'''מו'''}} || מִצְוַת דִּינֵי קְנָסוֹת לְחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ |- |{{ק|'''מז'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לַהֲרֹג בְּסַיִף הַמְחֻיָּב |- |{{ק|'''מח'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן דִּין בְּהֵמָה שֶׁהִזִּיקָה שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ |- |{{ק|'''מט'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי הַבּוֹר |- |{{ק|'''נ'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן גַּנָּב בְּתַשְׁלוּמִים אוֹ בְמִיתָה |- |{{ק|'''נא'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי מַבְעֶה |- |{{ק|'''נב'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי הָאֵשׁ |- |{{ק|'''נג'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין שׁוֹמֵר חִנָּם |- |{{ק|'''נד'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין טוֹעֵן וְנִטְעָן |- |{{ק|'''נה'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין נוֹשֵׂא שָׂכָר וְשׂוֹכֵר |- |{{ק|'''נו'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין הַשּׁוֹאֵל |- |{{ק|'''נז'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין הַמְפֻתָּה |- |{{ק|'''נח'''}} || שֶׁלֹּא לִמְכֹּר אָמָה עִבְרִיָּה הַקּוֹנֶה אוֹתָהּ מִיַּד הָאָב |- |{{ק|'''נט'''}} || שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה |- |{{ק|'''ס'''}} || שֶׁלֹּא לְהַכּוֹת אָב וָאֵם |- |{{ק|'''סא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שׁוֹר הַנִּסְקָל |- |{{ק|'''סב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲיוֹת מְכַשֵּׁף |- |{{ק|'''סג'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת הַגֵּר בִּדְבָרִים |- |{{ק|'''סד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת הַגֵּר בְּמָמוֹן |- |{{ק|'''סה'''}} || שֶׁלֹּא לְעַנּוֹת יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת |- |{{ק|'''סו'''}} || מִצְוַת הַלְוָאָה לֶעָנִי |- |{{ק|'''סז'''}} || מִצְוַת הַטָּיָה אַחֲרֵי רַבִּים |- |{{ק|'''סח'''}} || מִצְוַת פֵּרוּק מַשָּׂא |- |{{ק|'''סט'''}} || מִצְוַת שְׁמִטַּת קַרְקָעוֹת |- |{{ק|'''ע'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בַּשַּׁבָּת |- |{{ק|'''עא'''}} || מִצְוַת חֲגִיגָה בָּרְגָלִים |- |{{ק|'''עב'''}} || מִצְוַת הֲבָאַת בִּכּוּרִים |- |{{ק|'''עג'''}} || שֶׁלֹּא יִתְבַּע חוֹב מֵעָנִי שֶׁאֵין לוֹ מַה לִּפְרֹעַ |- |{{ק|'''עד'''}} || שֶׁלֹּא יָשִׁית יָד בֵּין לֹוֶה לְמַלְוֶה בְּרִבִּית |- |{{ק|'''עה'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל הַדַּיָּן |- |{{ק|'''עו'''}} || לָאו דְּבִרְכַּת הַשֵּׁם |- |{{ק|'''עז'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל הַנָּשִׂיא |- |{{ק|'''עח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְדִּים חֻקֵּי הַתְּבוּאוֹת |- |{{ק|'''עט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל טְרֵפָה |- |{{ק|'''פ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ טַעֲנַת בַּעַל דִּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בַּעַל דִּינוֹ |- |{{ק|'''פא'''}} || שֶׁלֹּא יָעִיד בַּעַל עֲבֵרָה |- |{{ק|'''פב'''}} || שֶׁלֹּא לִנְטוֹת אַחֲרֵי רַבִּים בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת בִּשְׁבִיל אֶחָד |- |{{ק|'''פג'''}} || שֶׁלֹּא יְלַמֵּד חוֹבָה מִי שֶׁלִּמֵּד זְכוּת תְּחִלָּה בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת |- |{{ק|'''פד'''}} || שֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל עָנִי בַּדִּין |- |{{ק|'''פה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט חוֹטֵא מִפְּנֵי רִשְׁעוֹ |- |{{ק|'''פו'''}} || שֶׁלֹּא לַחְתֹּךְ הַדִּין בְּאֹמֶד הַדָּעַת |- |{{ק|'''פז'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח שֹׁחַד |- |{{ק|'''פח'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע {{נ|בַּעֲבוֹדָה זָרָה|בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''פט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַדִּיחַ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|הָעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''צ'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׁחֵט שֶׂה הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן בְּעוֹד שֶׁהֶחָמֵץ בִּרְשׁוּתֵנוּ |- |{{ק|'''צא'''}} || שֶׁלֹּא יַנִּיחַ אֵמוּרֵי הַפֶּסַח לִפָּסֵל בְּלִינָה |- |{{ק|'''צב'''}} || שֶׁלֹּא לְבַשֵּׁל בָּשָׂר בְּחָלָב |- |{{ק|'''צג'''}} || שֶׁלֹּא לִכְרֹת בְּרִית לְשִׁבְעָה עַמְמַיָּא וְכֵן לְכָל עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''צד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹשִׁיב עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוֹכָבִים}} בְּאַרְצֵנוּ |- |{{ק|'''צה'''}} || מִצְוַת בִּנְיַן בֵּית הַבְּחִירָה |- |{{ק|'''צו'''}} || מִצְוַת סִדּוּר לֶחֶם הַפָּנִים וּלְבוֹנָה זַכָּה לִפְנֵי יְיָ בְּכָל שַׁבָּת |- |{{ק|'''צז'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא בַּדֵּי הָאָרוֹן מִמֶּנּוּ |- |{{ק|'''צח'''}} || מִצְוַת עֲרִיכַת נֵרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ |- |{{ק|'''צט'''}} || מִצְוַת לְבִישַׁת בִּגְדֵי כֹהֲנִים |- |{{ק|'''ק'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת בְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם |- |{{ק|'''קא'''}} || מִצְוַת הַקְטָרַת קְטֹרֶת |- |{{ק|'''קב'''}} || שֶׁלֹּא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד |- |{{ק|'''קג'''}} || שֶׁלֹּא לִקְרֹעַ הַמְּעִיל שֶׁל כֹּהֲנִים |- |{{ק|'''קד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל זָר מִבְּשַׂר קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים |- |{{ק|'''קה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְטִיר וּלְהַקְרִיב עַל מִזְבַּח הַזָּהָב חוּץ קְטֹרֶת |- |{{ק|'''קו'''}} || מִצְוַת נְתִינַת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בַּשָּׁנָה |- |{{ק|'''קז'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם לִפְנֵי עֲבוֹדָה |- |{{ק|'''קח'''}} || מִצְוַת מְשִׁיחַת כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וּמְלָכִים בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה |- |{{ק|'''קט'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתַת הָאָרֶץ בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה |- |{{ק|'''קי'''}} || שֶׁלֹּא יָסוּךְ זָר בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה |- |{{ק|'''קיא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כְּמַתְכֹּנֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה |- |{{ק|'''קיב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כְּמַתְכֹּנֶת הַקְּטֹרֶת |- |{{ק|'''קיג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת תִּקְרֹבֶת {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''קיד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּחָלָב |- |{{ק|'''קטו'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ בֵּית דִּין מִשְׁפַּט מָוֶת בַּשַּׁבָּת |- |{{ק|'''קטז'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הָעוֹלָה |- |{{ק|'''קיז'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה |- |{{ק|'''קיח'''}} || מִצְוַת מְלִיחַת הַקָּרְבָּן |- |{{ק|'''קיט'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן בֵּית דִּין שֶׁטָּעוּ בְּהוֹרָאָה |- |{{ק|'''קכ'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן חַטָּאת לְיָחִיד שֶׁשָּׁגַג בְּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת |- |{{ק|'''קכא'''}} || מִצְוַת עֵדוּת |- |{{ק|'''קכב'''}} || מִצְוַת קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד |- |{{ק|'''קכג'''}} || מִצְוַת תּוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ לְאוֹכֵל מִן הַתְּרוּמָה אוֹ מוֹעֵל בָּהּ |- |{{ק|'''קכד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן אָשָׁם תָּלוּי |- |{{ק|'''קכה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן אָשָׁם וַדַּאי |- |{{ק|'''קכו'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת הַגָּזֵל |- |{{ק|'''קכז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב שְׂאוֹר אוֹ דְּבַשׁ |- |{{ק|'''קכח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בְּלֹא מֶלַח |- |{{ק|'''קכט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַבְדִּיל בְּחַטַּאת הָעוֹף |- |{{ק|'''קל'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן שֶׁמֶן זַיִת בְּמִנְחַת חוֹטֵא |- |{{ק|'''קלא'''}} || שֶׁלֹּא לָתֵת לְבוֹנָה בְּמִנְחַת חוֹטֵא |- |{{ק|'''קלב'''}} || מִצְוַת הֲרָמַת הַדֶּשֶׁן |- |{{ק|'''קלג'''}} || מִצְוַת הַדְלָקַת אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּכָל יוֹם |- |{{ק|'''קלד'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת שְׁיָרֵי מְנָחוֹת |- |{{ק|'''קלה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּכָל יוֹם |- |{{ק|'''קלו'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הַחַטָּאת |- |{{ק|'''קלז'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הָאָשָׁם |- |{{ק|'''קלח'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה זֶבַח הַשְּׁלָמִים |- |{{ק|'''קלט'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת נוֹתַר הַקֳּדָשִׁים |- |{{ק|'''קמ'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת בְּשַׂר קֹדֶשׁ שֶׁנִּטְמָא |- |{{ק|'''קמא'''}} || שֶׁלֹּא לְכַבּוֹת אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ |- |{{ק|'''קמב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שְׁיָרֵי מְנָחוֹת חָמֵץ |- |{{ק|'''קמג'''}} || שֶׁלֹּא תֵּאָכֵל מִנְחַת כֹּהֵן |- |{{ק|'''קמד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר חַטָּאת הַנַּעֲשֵׂית בִּפְנִים |- |{{ק|'''קמה'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר קָרְבַּן הַתּוֹדָה וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר קָדָשִׁים |- |{{ק|'''קמו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פִּגּוּל |- |{{ק|'''קמז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר קָדָשִׁים שֶׁנִּטְמָא |- |{{ק|'''קמח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חֵלֶב |- |{{ק|'''קמט'''}} || שֶׁלֹּא נֹאכַל דַּם בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף |- |{{ק|'''קנ'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי בְּהֵמָה וְחַיָּה |- |{{ק|'''קנא'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי דָּגִים |- |{{ק|'''קנב'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי חֲגָבִים |- |{{ק|'''קנג'''}} || מִצְוַת טֻמְאַת שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים |- |{{ק|'''קנד'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת אֳכָלִים |- |{{ק|'''קנה'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת נְבֵלָה |- |{{ק|'''קנו'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים לַמִּקְדָּשׁ מְגֻדְּלֵי שֵׂעָר |- |{{ק|'''קנז'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים לַמִּקְדָּשׁ קְרוּעֵי בְגָדִים |- |{{ק|'''קנח'''}} || שֶׁלֹּא יֵצְאוּ הַכֹּהֲנִים מִן הַמִּקְדָּשׁ בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה |- |{{ק|'''קנט'''}} || שֶׁלֹּא לְהִכָּנֵס שְׁתוּיֵי יַיִן בַּמִּקְדָּשׁ וְכֵן שֶׁלֹּא יוֹרֶה שָׁתוּי |- |{{ק|'''קס'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּהֵמָה וְחַיָּה טְמֵאָה |- |{{ק|'''קסא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל דָּג טָמֵא |- |{{ק|'''קסב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עוֹף טָמֵא |- |{{ק|'''קסג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שֶׁרֶץ הָאָרֶץ |- |{{ק|'''קסד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִינֵי שְׁרָצִים דַּקִּים הַנּוֹלָדִים בַּזְּרָעִים וּבַפֵּרוֹת |- |{{ק|'''קסה'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִשֶּׁרֶץ הַמַּיִם |- |{{ק|'''קסו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִן הַשְּׁרָצִים הַמִּתְהַוִּים מִן הָעִפּוּשׁ |- |{{ק|'''קסז'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת יוֹלֶדֶת |- |{{ק|'''קסח'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן יוֹלֶדֶת |- |{{ק|'''קסט'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת מְצֹרָע |- |{{ק|'''קע'''}} || הַנְהָגַת הַמְּצֹרָע בִּפְרִיעָה וּפְרִימָה וְכָל מְטַמְּאֵי אָדָם צְרִיכִין לְהוֹדִיעַ שֶׁהֵן טְמֵאִים |- |{{ק|'''קעא'''}} || מִצְוַת עִנְיַן נִגְעֵי בְגָדִים |- |{{ק|'''קעב'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל טָמֵא מִן הַקֳּדָשִׁים |- |{{ק|'''קעג'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלֵּחַ שְׂעַר הַנֶּתֶק |- |{{ק|'''קעד'''}} || מִצְוַת הַטָּהֳרָה מִן הַצָּרַעַת שֶׁתִּהְיֶה בְּמִינִים יְדוּעִים |- |{{ק|'''קעה'''}} || מִצְוַת תִּגְלַחַת מְצֹרָע בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי |- |{{ק|'''קעו'''}} || מִצְוַת טְבִילָה לַטְּמֵאִים |- |{{ק|'''קעז'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מְצֹרָע כְּשֶׁיִּתְרַפֵּא מִצָּרַעְתּוֹ |- |{{ק|'''קעח'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת בַּיִת שֶׁיִּהְיֶה בוֹ נֶגַע |- |{{ק|'''קעט'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת זָב לִהְיוֹת טָמֵא וּמְטַמֵּא |- |{{ק|'''קפ'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן זָב כְּשֶׁיִּטְהַר מִזּוֹבוֹ |- |{{ק|'''קפא'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁהוּא טָמֵא וּמְטַמֵּא |- |{{ק|'''קפב'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת נִדָּה שֶׁטְּמֵאָה וּמְטַמְּאָה |- |{{ק|'''קפג'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת זָבָה שֶׁטְּמֵאָה וּמְטַמְּאָה |- |{{ק|'''קפד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן זָבָה כְּשֶׁתִּטְהַר מִזּוֹבָהּ |- |{{ק|'''קפה'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים |- |{{ק|'''קפו'''}} || מִצְוַת כִּסּוּי הַדָּם |- |{{ק|'''קפז'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים בְּכָל עֵת בַּמִּקְדָּשׁ וְכָל שֶׁכֵּן זָרִים |- |{{ק|'''קפח'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁחֹט קָדָשִׁים חוּץ לָעֲזָרָה |- |{{ק|'''קפט'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְקָרֵב לְאַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת אֲפִלּוּ בְּלֹא בִיאָה |- |{{ק|'''קצ'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אָב |- |{{ק|'''קצא'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵם |- |{{ק|'''קצב'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵשֶׁת אָב וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ אִמּוֹ |- |{{ק|'''קצג'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ בְּכָל צַד שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ |- |{{ק|'''קצד'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת בַּת הַבֵּן |- |{{ק|'''קצה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת בַּת הַבַּת |- |{{ק|'''קצו'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת הַבַּת |- |{{ק|'''קצז'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ מִן הָאָב וְהִיא בַּת אֵשֶׁת אָבִיו |- |{{ק|'''קצח'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹת אָב |- |{{ק|'''קצט'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹת אֵם |- |{{ק|'''ר'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל עֶרְוַת אֲחִי הָאָב |- |{{ק|'''רא'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת אֲחִי הָאָב |- |{{ק|'''רב'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת הַבֵּן |- |{{ק|'''רג'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת אָח |- |{{ק|'''רד'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ |- |{{ק|'''רה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אִשָּׁה וּבַת בְּנָהּ |- |{{ק|'''רז'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אִשָּׁה וּבַת בִּתָּהּ |- |{{ק|'''רח'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ בְּחַיֵּי אִשְׁתּוֹ |- |{{ק|'''רחצ'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אִשָּׁה נִדָּה |- |{{ק|'''רט'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ |- |{{ק|'''רי'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל הַזָּכָר |- |{{ק|'''ריא'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁכַּב עִם בְּהֵמָה |- |{{ק|'''ריב'''}} || שֶׁלֹּא תִּשְׁכַּבְנָה הַנָּשִׁים עִם הַבְּהֵמוֹת |- |{{ק|'''ריג'''}} || מִצְוַת יִרְאַת אָב וָאֵם |- |{{ק|'''ריד'''}} || מִצְוַת פֵּאָה |- |{{ק|'''רטו'''}} || מִצְוַת לֶקֶט |- |{{ק|'''רטז'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת עוֹלְלוֹת הַכֶּרֶם |- |{{ק|'''ריז'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת פֶּרֶט הַכֶּרֶם |- |{{ק|'''ריח'''}} || מִצְוַת שׁוֹפֵט שֶׁיִּשְׁפֹּט בְּצֶדֶק |- |{{ק|'''ריט'''}} || מִצְוַת תּוֹכָחָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה |- |{{ק|'''רכ'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''רכא'''}} || מִצְוַת נֶטַע רְבָעִי |- |{{ק|'''רכב'''}} || מִצְוַת לְיִרְאָה מִן הַמִּקְדָּשׁ |- |{{ק|'''רכג'''}} || מִצְוַת כִּבּוּד חֲכָמִים |- |{{ק|'''רכד'''}} || מִצְוַת צִדּוּק הַמֹּאזְנַיִם וְהַמִּשְׁקָלִים וְהַמִּדּוֹת |- |{{ק|'''רכה'''}} || מִצְוַת שֶׁיִּשָּׂרְפוּ מִי שֶׁיִּתְחַיֵּב שְׂרֵפָה |- |{{ק|'''רכו'''}} || שֶׁלֹּא לִפְנוֹת אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} לֹא בְמַחְשָׁבָה וְלֹא בְדִבּוּר וְלֹא אֲפִלּוּ בְּהַבָּטָה |- |{{ק|'''רכז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} לֹא לְעַצְמוֹ וְלֹא לְזוּלָתוֹ |- |{{ק|'''רכח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל נוֹתָר |- |{{ק|'''רכט'''}} || שֶׁלֹּא לְכַלּוֹת הַפֵּאָה בַּשָּׂדֶה |- |{{ק|'''רל'''}} || שֶׁלֹּא לָקַחַת שִׁבֳּלִים הַנּוֹפְלִים בִּשְׁעַת הַקָּצִיר |- |{{ק|'''רלא'''}} || שֶׁלֹּא לְכַלּוֹת עוֹלְלוֹת הַכֶּרֶם |- |{{ק|'''רלב'''}} || שֶׁלֹּא לִלְקֹט פֶּרֶט הַכֶּרֶם |- |{{ק|'''רלג'''}} || שֶׁלֹּא לִגְנֹב שׁוּם חֵפֶץ אוֹ מָמוֹן |- |{{ק|'''רלד'''}} || שֶׁלֹּא יְכַחֵשׁ עַל הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ מֵאַחֵר בְּיָדוֹ |- |{{ק|'''רלה'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע עַל כְּפִירַת מָמוֹן |- |{{ק|'''רלו'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר |- |{{ק|'''רלז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשֹׁק |- |{{ק|'''רלח'''}} || שֶׁלֹּא לִגְזֹל |- |{{ק|'''רלט'''}} || שֶׁלֹּא לְאַחֵר שְׂכַר שָׂכִיר |- |{{ק|'''רמ'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה |- |{{ק|'''רמא'''}} || שֶׁלֹּא לְהַכְשִׁיל תָּם בַּדֶּרֶךְ |- |{{ק|'''רמב'''}} || שֶׁלֹּא לְעַוֵּת הַמִּשְׁפָּט |- |{{ק|'''רמג'''}} || שֶׁלֹּא לְכַבֵּד גָּדוֹל בַּדִּין |- |{{ק|'''רמד'''}} || שֶׁלֹּא לְרַגֵּל |- |{{ק|'''רמה'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲמֹד עַל דָּם רֵעִים |- |{{ק|'''רמו'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׂנֹא אָח |- |{{ק|'''רמז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַלְבִּין פְּנֵי אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''רמח'''}} || שֶׁלֹּא לִנְקֹם |- |{{ק|'''רמט'''}} || שֶׁלֹּא לִנְטֹר |- |{{ק|'''רנ'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְבִּיעַ בְּהֵמָה מִין עִם שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ |- |{{ק|'''רנא'''}} || שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ כִּלְאֵי זְרָעִים בָּאָרֶץ וְלֹא לְהַרְכִּיב אִילָן בְּשׁוּם מָקוֹם |- |{{ק|'''רנב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עָרְלָה |- |{{ק|'''רנג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת כְּדֶרֶךְ זוֹלֵל וְסוֹבֵא |- |{{ק|'''רנד'''}} || שֶׁלֹּא לְנַחֵשׁ |- |{{ק|'''רנה'''}} || שֶׁלֹּא לְעוֹנֵן |- |{{ק|'''רנו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקִּיף פְּאַת הָרֹאשׁ |- |{{ק|'''רנז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִית פְּאַת זָקָן |- |{{ק|'''רנח'''}} || שֶׁלֹּא לִכְתֹּב בִּבְשָׂרוֹ כְּתֹבֶת קַעֲקַע |- |{{ק|'''רנט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה אוֹב |- |{{ק|'''רס'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה יִדְּעוֹנִי |- |{{ק|'''רסא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת בְּמִדּוֹת וְכָל הַמִּדּוֹת בִּכְלַל |- |{{ק|'''רסב'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אָב וָאֵם |- |{{ק|'''רסג'''}} || שֶׁלֹּא לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹת {{נ|הַגּוֹיִם|הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''רסד'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת הַכֹּהֲנִים לִקְרוֹבֵיהֶם וּבִכְלָלָהּ שֶׁיִּתְאַבְּלוּ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַל שִׁשָּׁה מִקְּרוֹבֵיהֶם הַיְדוּעִים |- |{{ק|'''רסה'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ זֶרַע אַהֲרֹן |- |{{ק|'''רסו'''}} || מִצְוַת כֹּהֵן גָּדוֹל לִשָּׂא נַעֲרָה בְתוּלָה |- |{{ק|'''רסז'''}} || מִצְוַת הַקָּרְבָּן לִהְיוֹת תָּמִים |- |{{ק|'''רסח'''}} || מִצְוַת הַקָּרְבָּן שֶׁיִּהְיֶה מִשְּׁמוֹנָה יָמִים וּלְמַעְלָה |- |{{ק|'''רסט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם |- |{{ק|'''רע'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח |- |{{ק|'''רעא'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח |- |{{ק|'''רעב'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בַּשְּׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח |- |{{ק|'''רעג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן הָעֹמֶר שֶׁל שְׂעוֹרִים בְּיוֹם שֵׁנִי שֶׁל פֶּסַח |- |{{ק|'''רעד'''}} || מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר |- |{{ק|'''רעה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה חֲדָשָׁה מִן הַחִטִּים בְּיוֹם עֲצֶרֶת |- |{{ק|'''רעו'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתַת מִמְּלָאכָה בְּיוֹם עֲצֶרֶת |- |{{ק|'''רעז'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה |- |{{ק|'''רעח'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה |- |{{ק|'''רעט'''}} || מִצְוַת תַּעֲנִית בְּיוֹם עֲשִׂירִי בְּתִשְׁרֵי הוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים |- |{{ק|'''רפ'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים |- |{{ק|'''רפא'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים |- |{{ק|'''רפב'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת |- |{{ק|'''רפג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּכָל יוֹם מִשִּׁבְעַת יְמֵי הַסֻּכּוֹת |- |{{ק|'''רפד'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם שְׁמִינִי שֶׁל סֻכּוֹת שֶׁהוּא נִקְרָא שְׁמִינִי עֲצֶרֶת |- |{{ק|'''רפה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת |- |{{ק|'''רפו'''}} || מִצְוַת נְטִילַת לוּלָב |- |{{ק|'''רפז'''}} || מִצְוַת יְשִׁיבַת סֻכָּה |- |{{ק|'''רפח'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן הֶדְיוֹט בְּמֵת זוּלַת בַּקְּרוֹבִים הַמְבֹאָרִים בַּכָּתוּב |- |{{ק|'''רפט'''}} || שֶׁלֹּא יְשַׁמֵּשׁ כֹּהֵן טְבוּל יוֹם עַד שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ |- |{{ק|'''רצ'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה זֹנָה |- |{{ק|'''רצא'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה חֲלָלָה |- |{{ק|'''רצב'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה גְרוּשָׁה |- |{{ק|'''רצג'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאֹהֶל הַמֵּת |- |{{ק|'''רצד'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן גָּדוֹל בְּשׁוּם טֻמְאָה בְּמֵת |- |{{ק|'''רצה'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹּהֵן גָּדוֹל אַלְמָנָה |- |{{ק|'''רצו'''}} || שֶׁלֹּא יִבְעֹל כֹּהֵן גָּדוֹל אַלְמָנָה וַאֲפִלּוּ בְּלֹא קִדּוּשִׁין |- |{{ק|'''רצז'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן בַּעַל מוּם קָבוּעַ בַּעֲבוֹדַת הַמִּקְדָּשׁ |- |{{ק|'''רצח'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן בַּעַל מוּם עוֹבֵר |- |{{ק|'''רצט'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בַּעַל מוּם בַּהֵיכָל כֻּלּוֹ |- |{{ק|'''ש'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן טָמֵא |- |{{ק|'''שא'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל כֹּהֵן טָמֵא תְּרוּמָה |- |{{ק|'''שב'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל שׁוּם זָר תְּרוּמָה |- |{{ק|'''שג'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר תְּרוּמָה |- |{{ק|'''שד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל עָרֵל תְּרוּמָה |- |{{ק|'''שה'''}} || שֶׁלֹּא תֹּאכַל חֲלָלָה מִן הַקֹּדֶשׁ |- |{{ק|'''שו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל טֶבֶל |- |{{ק|'''שז'''}} || שֶׁלֹּא נַקְדִּישׁ בַּעֲלֵי מוּמִין לְהַקְרִיבָן לַמִּזְבֵּחַ |- |{{ק|'''שח'''}} || שֶׁלֹּא יִתֵּן מוּם בַּקֳּדָשִׁים |- |{{ק|'''שט'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁחֲטוּ בַּעֲלֵי מוּמִין לְשֵׁם קָרְבָּן |- |{{ק|'''שי'''}} || שֶׁלֹּא יַקְטִיר אֵמוּרֵי בַּעֲלֵי מוּמִין |- |{{ק|'''שיא'''}} || שֶׁלֹּא יִזְרֹק דַּם בַּעַל מוּם עַל הַמִּזְבֵּחַ |- |{{ק|'''שיב'''}} || שֶׁלֹּא לְסָרֵס זְכַר אֶחָד מִכָּל הַמִּינִים |- |{{ק|'''שיג'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בַּעַל מוּם מִיַּד {{נ|הַגּוֹיִם|הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''שיד'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁחֹט בְּהֵמָה וּבְנָהּ בְּיוֹם אֶחָד |- |{{ק|'''שטו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁיִּתְחַלֵּל בּוֹ שֵׁם שָׁמַיִם בֵּין בְּנֵי אָדָם |- |{{ק|'''שטז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח |- |{{ק|'''שיז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח |- |{{ק|'''שיח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה קֹדֶם כְּלוֹת שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן |- |{{ק|'''שיט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל קָלִי מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה עַד הַיּוֹם הַהוּא |- |{{ק|'''שכ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל כַּרְמֶל מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה עַד הַיּוֹם הַהוּא |- |{{ק|'''שכא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם חַג שָׁבוּעוֹת |- |{{ק|'''שכב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל תִּשְׁרֵי |- |{{ק|'''שכג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בָּעֲשִׂירִי בְּתִשְׁרֵי |- |{{ק|'''שכד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים |- |{{ק|'''שכה'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת |- |{{ק|'''שכו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת |- |{{ק|'''שכז'''}} || מִצְוַת סְפִירַת שֶׁבַע שַׁבְּתוֹת שָׁנִים |- |{{ק|'''שכח'''}} || מִצְוַת תְּקִיעַת שׁוֹפָר בַּיּוֹבֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים |- |{{ק|'''שכט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ שְׁנַת הַיּוֹבֵל |- |{{ק|'''של'''}} || מִצְוַת עֲשִׂיַּת דִּין בֵּין לוֹקֵחַ וּמוֹכֵר |- |{{ק|'''שלא'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת קַרְקַע {{נ|לִבְעָלֶיהָ|לְבַעְלֵיהֶן}} בַּיּוֹבֵל |- |{{ק|'''שלב'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן הַנְּחָלוֹת שֶׁהֵן תּוֹךְ הָעִיר עַד הַשְׁלָמַת שָׁנָה |- |{{ק|'''שלג'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדָה בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי לְעוֹלָם |- |{{ק|'''שלד'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲבֹד הָאֲדָמָה בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית |- |{{ק|'''שלה'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה עֲבוֹדָה גַּם בָּאִילָנוֹת |- |{{ק|'''שלו'''}} || שֶׁלֹּא נִקְצֹר סְפִיחִים בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית |- |{{ק|'''שלז'''}} || שֶׁלֹּא נֶאֱסֹף פֵּרוֹת הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסְפִין אוֹתָן בְּכָל שָׁנָה |- |{{ק|'''שלח'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲבֹד בָּאָרֶץ בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל |- |{{ק|'''שלט'''}} || שֶׁלֹּא לִקְצֹר סְפִיחֵי תְבוּאוֹת שֶׁל שְׁנַת הַיּוֹבֵל |- |{{ק|'''שמ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱסֹף פֵּרוֹת הָאִילָנוֹת בַּיּוֹבֵל כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסְפִין אוֹתָן בִּשְׁאָר שָׁנִים |- |{{ק|'''שמא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת בְּמִקָּח וּמִמְכָּר |- |{{ק|'''שמב'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּדְבָרִים |- |{{ק|'''שמג'''}} || שֶׁלֹּא תִמָּכֵר שָׂדֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַצְּמִיתוּת |- |{{ק|'''שמד'''}} || שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת מִגְרְשֵׁי עָרֵי הַלְוִיִּם וּשְׂדוֹתֵיהֶן |- |{{ק|'''שמה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַלְוֹת בְּרִבִּית לְיִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''שמו'''}} || שֶׁלֹּא יֵעָבֵר בְּעֶבֶד עִבְרִי עֲבוֹדָה בְזוּיָה כְּמוֹ עֲבוֹדַת כְּנַעֲנִי |- |{{ק|'''שמז'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּכֵר עֶבֶד עִבְרִי עַל אֶבֶן הַמִּקָּח |- |{{ק|'''שמח'''}} || שֶׁלֹּא יֵעָבֵד בְּעֶבֶד עִבְרִי עֲבוֹדַת פָּרֶךְ |- |{{ק|'''שמט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ {{נ|לַגּוֹי|לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים}} לַעֲבֹד בְּעֶבֶד עִבְרִי הַנִּמְכָּר לוֹ בְּפָרֶךְ |- |{{ק|'''שנ'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתַּחֲוֶה עַל אֶבֶן מַשְׂכִּית אֲפִלּוּ לַשֵּׁם |- |{{ק|'''שנא'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ אָדָם שֶׁיִּתֵּן דָּמָים הַקְּצוּבִים בַּתּוֹרָה |- |{{ק|'''שנב'''}} || מִצְוַת הַמֵּמִיר בֶּהֱמַת קָרְבָּן בִּבְהֵמָה שֶׁתִּהְיֶינָה שְׁתֵּיהֶן קֹדֶשׁ |- |{{ק|'''שנג'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ בְּהֵמָה שֶׁיִּתֵּן כְּפִי שֶׁיַּעֲרִיכֶנָּה הַכֹּהֵן |- |{{ק|'''שנד'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ בָּתִּים שֶׁיִּתֵּן הָעֵרֶךְ שֶׁיַּעֲרִיכֶנָּה הַכֹּהֵן וְתוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ |- |{{ק|'''שנה'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ שָׂדֶה שֶׁיִּתֵּן כְּעֵרֶךְ הַקָּצוּב בַּפָּרָשָׁה |- |{{ק|'''שנו'''}} || מִצְוַת דִּין מַחֲרִים מִנְּכָסָיו שֶׁהוּא לַכֹּהֲנִים |- |{{ק|'''שנז'''}} || מִצְוַת מַעְשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בְּכָל שָׁנָה |- |{{ק|'''שנח'''}} || שֶׁלֹּא נָמִיר הַקֳּדָשִׁים |- |{{ק|'''שנט'''}} || שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת הַקֳּדָשִׁים מִקָּרְבָּן לְקָרְבָּן |- |{{ק|'''שס'''}} || שֶׁלֹּא תִמָּכֵר קַרְקַע שֶׁהֶחֱרִימוּ אוֹתָהּ בְּעָלֶיהָ אֶלָּא תִּנָּתֵן לַכֹּהֲנִים |- |{{ק|'''שסא'''}} || שֶׁלֹּא תִגָּאֵל שְׂדֵה הַחֵרֶם |- |{{ק|'''שסב'''}} || שֶׁלֹּא לִגְאֹל מַעְשַׂר בְּהֵמָה אֶלָּא יֵאָכֵל בִּירוּשָׁלָיִם |- |{{ק|'''שסג'''}} || מִצְוַת שִׁלּוּחַ טְמֵאִים חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה |- |{{ק|'''שסד'''}} || מִצְוַת וִדּוּי עַל הַחֵטְא |- |{{ק|'''שסה'''}} || מִצְוַת סוֹטָה שֶׁיְּבִיאֶהָ הַבַּעַל אֶל הַכֹּהֵן וְיַעֲשֶׂה לָהּ כְּמִשְׁפַּט הַכָּתוּב |- |{{ק|'''שסו'''}} || מִצְוַת גִּדּוּל שְׂעַר נָזִיר |- |{{ק|'''שסז'''}} || מִצְוַת גִּלּוּחַ הַנָּזִיר וַהֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו |- |{{ק|'''שסח'''}} || מִצְוַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים בְּכָל יוֹם |- |{{ק|'''שסט'''}} || מִצְוַת מַשָּׂא הָאָרוֹן בַּכָּתֵף |- |{{ק|'''שע'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ |- |{{ק|'''שעא'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן שֶׁמֶן בְּקָרְבַּן סוֹטָה |- |{{ק|'''שעב'''}} || שֶׁלֹּא לְהָשִׂים לְבוֹנָה בְּקָרְבַּן סוֹטָה |- |{{ק|'''שעג'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יַיִן אוֹ כָּל מִינֵי שֵׁכָר |- |{{ק|'''שעד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר עֲנָבִים לַחִים |- |{{ק|'''שעה'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר צִמּוּקִים |- |{{ק|'''שעו'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר זֶרַע הָעֲנָבִים |- |{{ק|'''שעז'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר קְלִפַּת הָעֲנָבִים |- |{{ק|'''שעח'''}} || שֶׁלֹּא יְגַלֵּחַ הַנָּזִיר שְׂעָרוֹ כָּל יְמֵי נִזְרוֹ |- |{{ק|'''שעט'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס הַנָּזִיר לְאֹהֶל הַמֵּת |- |{{ק|'''שפ'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמָּא הַנָּזִיר בְּמֵת |- |{{ק|'''שפא'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטַת פֶּסַח שֵׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּאִיָּר לְמִי שֶׁהָיָה טָמֵא אוֹ בְדֶרֶךְ רְחוֹקָה |- |{{ק|'''שפב'''}} || מִצְוַת פֶּסַח שֵׁנִי שֶׁיֵּאָכֵל עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאִיָּר |- |{{ק|'''שפג'''}} || מִצְוַת תְּקִיעַת חֲצוֹצְרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ וּבַמִּלְחָמָה |- |{{ק|'''שפד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר פֶּסַח שֵׁנִי לְמָחֳרָתוֹ |- |{{ק|'''שפה'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר עֶצֶם מֵעַצְמוֹת פֶּסַח שֵׁנִי |- |{{ק|'''שפו'''}} || מִצְוַת חַלָּה |- |{{ק|'''שפז'''}} || מִצְוַת צִיצִת |- |{{ק|'''שפח'''}} || שֶׁלֹּא לָתוּר אַחַר מַחֲשֶׁבֶת הַלֵּב וּרְאִיַּת הָעֵינָיִם |- |{{ק|'''שפט'''}} || מִצְוַת שְׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ |- |{{ק|'''שצ'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן בְּכוֹר אָדָם |- |{{ק|'''שצא'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם בַּמִּקְדָּשׁ |- |{{ק|'''שצב'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן |- |{{ק|'''שצג'''}} || מִצְוַת הַלְוִיִּם לָתֵת מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר |- |{{ק|'''שצד'''}} || שֶׁלֹּא יִתְעַסְּקוּ הַכֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדַת לְוִיִּם וּלְוִיִּם בַּעֲבוֹדַת כֹּהֲנִים |- |{{ק|'''שצה'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד זָר בַּמִּקְדָּשׁ |- |{{ק|'''שצו'''}} || שֶׁלֹּא לְבַטֵּל שְׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ |- |{{ק|'''שצז'''}} || שֶׁלֹּא לִפְדּוֹת בְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה |- |{{ק|'''שצח'''}} || מִצְוַת פָּרָה אֲדֻמָּה |- |{{ק|'''שצט'''}} || מִצְוַת כָּל טֻמְאַת מֵת |- |{{ק|'''ת'''}} || מִצְוַת מֵי נִדָּה שֶׁמְּטַמְּאִין אָדָם טָהוֹר וּמְטַהֲרִין אָדָם טָמֵא מִטֻּמְאַת מֵת בִּלְבָד |- |{{ק|'''תא'''}} || מִצְוַת דִּינֵי נְחָלוֹת |- |{{ק|'''תב'''}} || מִצְוַת הַקְרָבַת תְּמִידִין בְּכָל יוֹם |- |{{ק|'''תג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת |- |{{ק|'''תד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ |- |{{ק|'''תה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם חַג הַשָּׁבֻעוֹת |- |{{ק|'''תו'''}} || מִצְוָה לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה |- |{{ק|'''תז'''}} || מִצְוַת הֲפָרַת נְדָרִים |- |{{ק|'''תח'''}} || שֶׁלֹּא יַחֵל דְּבָרָיו בִּנְדָרִים |- |{{ק|'''תט'''}} || מִצְוַת לָתֵת עָרִים לַלְוִיִּם לָשֶׁבֶת בָּהֵן וְהֵן קוֹלְטוֹת |- |{{ק|'''תטו'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לְהַגְלוֹת מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה מֵעִירוֹ לְעָרֵי מִקְלָט וְעַל הָרוֹצֵחַ בְּעַצְמוֹ לָלֶכֶת שָׁם |- |{{ק|'''תטז'''}} || שֶׁלֹּא לַהֲרֹג הָרוֹצֵחַ קֹדֶם שֶׁיַּעֲמֹד בַּדִּין |- |{{ק|'''תי'''}} || שֶׁלֹּא יוֹרֶה הָעֵד בְּדִין שֶׁהֵעִיד {{נ|בּוֹ|}} בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת |- |{{ק|'''תיא'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח כֹּפֶר לְהַצִּיל מִמָּוֶת הָרוֹצֵחַ |- |{{ק|'''תיב'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח כֹּפֶר מִמְּחֻיָּב גָּלוּת לְפָטְרוֹ מִן הַגָּלוּת |- |{{ק|'''תיג'''}} || שֶׁלֹּא לְמַנּוֹת בְּדַיָּנִין אָדָם שֶׁאֵינוֹ חָכָם בְּדִינֵי תוֹרָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חָכָם בְּחָכְמוֹת אֲחֵרוֹת |- |{{ק|'''תיד'''}} || שֶׁלֹּא יִירָא הַדַּיָּן בַּדִּין מֵאָדָם רָע |- |{{ק|'''תיז'''}} || מִצְוַת אַחְדוּת הַשֵּׁם |- |{{ק|'''תיח'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת הַשֵּׁם |- |{{ק|'''תיט'''}} || מִצְוַת תַּלְמוּד תּוֹרָה |- |{{ק|'''תכ'''}} || מִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע עַרְבִית וְשַׁחֲרִית |- |{{ק|'''תכא'''}} || מִצְוַת תְּפִלִּין שֶׁל יָד |- |{{ק|'''תכב'''}} || מִצְוַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ |- |{{ק|'''תכג'''}} || מִצְוַת מְזוּזָה |- |{{ק|'''תכד'''}} || מִצְוַת הֲרִיגַת שִׁבְעָה עֲמָמִים |- |{{ק|'''תכה'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְאַוֹּת מַה שֶׁבְּיַד אַחֵינוּ {{נ|בְּנֵי יִשְׂרָאֵל|}} |- |{{ק|'''תכו'''}} || שֶׁלֹּא לְנַסּוֹת נְבִיא אֱמֶת יוֹתֵר מִדַּאי |- |{{ק|'''תכז'''}} || שֶׁלֹּא לָחֹן לְעוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוכבים}} |- |{{ק|'''תכח'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְחַתֵּן בְּעוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוכבים}} |- |{{ק|'''תכט'''}} || מִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן |- |{{ק|'''תל'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת הַגֵּרִים |- |{{ק|'''תלא'''}} || מִצְוַת יִרְאַת הַשֵּׁם |- |{{ק|'''תלב'''}} || מִצְוַת תְּפִלָּה |- |{{ק|'''תלג'''}} || מִצְוַת הַחֶבְרָה וְהַדְּבִיקָה עִם חַכְמֵי הַתּוֹרָה |- |{{ק|'''תלד'''}} || מִצְוַת הַצָּרִיךְ לִשָּׁבַע שֶׁיִּשָּׁבַע בֶּאֱמֶת בְּשֵׁם יְיָ |- |{{ק|'''תלה'''}} || שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת מִצִּפּוּי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''תלו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַדְבִּיק שׁוּם דָּבָר {{נ|מֵעֲבוֹדָה זָרָה|מֵעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ בְּמָמוֹנֵנוּ וּבִרְשׁוּתֵנוּ לֵהָנוֹת {{נ|בּוֹ|בָּהּ}} |- |{{ק|'''תלז'''}} || מִצְוָה לְאַבֵּד אֲשֵׁרָה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ |- |{{ק|'''תלח'''}} || מִצְוָה לְהַקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁיֵּשׁ עַל הָאָדָם בְּחוֹבָה אוֹ בִנְדָבָה בָּרֶגֶל הָרִאשׁוֹן שֶׁפּוֹגֵעַ בּוֹ |- |{{ק|'''תלט'''}} || מִצְוַת לְהַקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בְּבֵית הַבְּחִירָה וְלֹא בַחוּץ |- |{{ק|'''תמ'''}} || מִצְוַת פְּדִיַּת קָדָשִׁים שֶׁנָּפַל בָּהֶם מוּם וְאַחַר כָּךְ מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה |- |{{ק|'''תמא'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטָה |- |{{ק|'''תמב'''}} || מִצְוַת לְהִטָּפֵל בַּהֲבָאַת הַקָּרְבָּן מִחוּץ לָאָרֶץ לְבֵית הַבְּחִירָה |- |{{ק|'''תמג'''}} || מִצְוַת חֲקִירַת עֵדִים הֵיטֵב |- |{{ק|'''תמד'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת עִיר הַנִּדַּחַת וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ |- |{{ק|'''תמה'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי הָעוֹף |- |{{ק|'''תמו'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי |- |{{ק|'''תמז'''}} || מִצְוַת מַעְשַׂר עָנִי תַּחַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית וְשִׁשִּׁית |- |{{ק|'''תמח'''}} || מִצְוַת הַשְׁמָטַת כְּסָפִים בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית |- |{{ק|'''תמט'''}} || מִצְוַת לִנְגֹּשׂ אֶת {{נ|הַנָּכְרִי|הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''תנ'''}} || מִצְוַת צְדָקָה |- |{{ק|'''תנא'''}} || מִצְוַת הַעֲנָקַת עֶבֶד עִבְרִי |- |{{ק|'''תנב'''}} || מִצְוַת לִשְׂמֹחַ בָּרְגָלִים |- |{{ק|'''תנג'''}} || מִצְוַת לְהֵרָאוֹת בָּרְגָלִים בַּמִּקְדָּשׁ |- |{{ק|'''תנד'''}} || שֶׁלֹּא לְאַבֵּד בָּתֵּי עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ וְסִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁלֹּא לִמְחֹק שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַכְּתוּבִים שָׁם |- |{{ק|'''תנה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת קָדָשִׁים בַּחוּץ |- |{{ק|'''תנו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דָּגָן חוּץ לִירוּשָׁלָיִם |- |{{ק|'''תנז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל תִּירוֹשׁ חוּץ לִירוּשָׁלָיִם |- |{{ק|'''תנח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל יִצְהָר חוּץ לִירוּשָׁלָיִם |- |{{ק|'''תנט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּכוֹר תָּמִים חוּץ לִירוּשָׁלָיִם |- |{{ק|'''תס'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ הַכֹּהֲנִים בְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם חוּץ לַקְּלָעִים |- |{{ק|'''תסא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר הָעוֹלָה |- |{{ק|'''תסב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים קֹדֶם זְרִיקַת דָּמִים |- |{{ק|'''תסג'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ כֹּהֲנִים בִּכּוּרִים קֹדֶם הֲנָחָתָם בָּעֲזָרָה |- |{{ק|'''תסד'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲזֹב הַלְוִיִּם מִלָּתֵת לָהֶם מַתְּנוֹתֵיהֶם וּלְשַׂמְּחָם בָּרְגָלִים |- |{{ק|'''תסה'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֵבֶר מִן הֶחָי |- |{{ק|'''תסו'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף עַל מִצְוֹת הַתּוֹרָה |- |{{ק|'''תסז'''}} || שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ מִמִּצְוֹת הַתּוֹרָה |- |{{ק|'''תסח'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ מֵהַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''תסט'''}} || שֶׁלֹּא לְהָסִית אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''תע'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱהֹב אֶת הַמַּסִּית |- |{{ק|'''תעא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲזֹב הַשִּׂנְאָה מִן הַמַּסִּית |- |{{ק|'''תעב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַצִּיל אֶת הַמַּסִּית |- |{{ק|'''תעג'''}} || שֶׁלֹּא יִלְמֹד הַנִּסָּת זְכוּת עַל הַמַּסִּית |- |{{ק|'''תעד'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתֹּק הַנִּסָּת מִלְּלַמֵּד חוֹב עַל הַמַּסִּית |- |{{ק|'''תעה'''}} || שֶׁלֹּא לִבְנוֹת עִיר הַנִּדַּחַת לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה |- |{{ק|'''תעו'''}} || שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת בְּמָמוֹן עִיר הַנִּדַּחַת |- |{{ק|'''תעז'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְגּוֹדֵד כְּמוֹ עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כּוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''תעח'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת קָרְחָה עַל מֵת |- |{{ק|'''תעט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין |- |{{ק|'''תפ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָגָב טָמֵא {{תיקון גירסה|וְכָל שֶׁכֵּן|וְכֵן כָּל}} שֶׁרֶץ הָעוֹף |- |{{ק|'''תפא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף שֶׁמֵּתוּ מֵאֲלֵיהֶן |- |{{ק|'''תפב'''}} || שֶׁלֹּא לִתְבֹּעַ הַהַלְוָאָה שֶׁעָבַר עָלֶיהָ זְמַן שְׁבִיעִית |- |{{ק|'''תפג'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ מִלְּהַחֲיוֹת הֶעָנִי מִלִּתֵּן לוֹ מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ |- |{{ק|'''תפד'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ מִלְּהַלְוֹת לֶעָנִי מִפְּנֵי הַשְּׁמִטָּה |- |{{ק|'''תפה'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁלֹחַ עֶבֶד עִבְרִי רֵיקָם כְּשֶׁיֵּצֵא חָפְשִׁי |- |{{ק|'''תפו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד בַּקֳּדָשִׁים |- |{{ק|'''תפז'''}} || שֶׁלֹּא לִגְזֹז אֶת הַקֳּדָשִׁים |- |{{ק|'''תפח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן אַחַר חֲצוֹת |- |{{ק|'''תפט'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר קָרְבַּן הַחֲגִיגָה שֶׁנִּקְרַב בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי |- |{{ק|'''*'''}} || (שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן פֶּסַח בְּבָמַת יָחִיד){{הערה|המצוה הזאת לדעת החינוך שאינו חושב המצוה ק"ד שלא יאכל זר בשר קדשי קדשים וחשב המצוה הזאת לתשלום תרי"ג.}} |- |{{ק|'''תצ'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת לָרֶגֶל בְּלֹא קָרְבָּן שֶׁיִּהְיֶה עִמָּנוּ {{נ|שֶׁנַּקְרִיב|כְּשֶׁנַּקְרִיב}} שָׁם |- |{{ק|'''תצא'''}} || מִצְוַת מִנּוּי שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים בְּכָל קָהָל מִיִּשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תצב'''}} || מִצְוַת לִשְׁמֹעַ מִכָּל בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁיַּעַמְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל זְמָן |- |{{ק|'''תצג'''}} || מִצְוַת מִנּוּי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל {{נ||בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל}} עָלֵינוּ |- |{{ק|'''תצד'''}} || מִצְוַת לִכְתֹּב הַמֶּלֶךְ סֵפֶר תּוֹרָה אַחַת יְתֵרָה עַל שְׁאָר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תצה'''}} || מִצְוַת מַתְּנוֹת זְרוֹעַ לְחָיַיִם וְקֵבָה לַכֹּהֵן |- |{{ק|'''תצו'''}} || מִצְוַת הַפְרָשַׁת תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וְלִתֵּן לַכֹּהֵן |- |{{ק|'''תצז'''}} || מִצְוַת רֵאשִׁית הַגֵּז שֶׁיִּתֵּן לַכֹּהֵן |- |{{ק|'''תצח'''}} || מִצְוַת לִהְיוֹת הַכֹּהֲנִים עוֹבְדִים בַּמִּקְדָּשׁ מִשְׁמָרוֹת מִשְׁמָרוֹת וּבַמּוֹעֲדִים {{תיקון גירסה|עוֹלִים|עוֹבְדִים}} כְּאֶחָד |- |{{ק|'''תצט'''}} || מִצְוַת לִשְׁמֹעַ מִכָּל נָבִיא שֶׁיִּהְיֶה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִם לֹא יוֹסִיף וְלֹא יִגְרַע בְּמִצְוֹת הַתּוֹרָה |- |{{ק|'''תק'''}} || מִצְוָה לְהָכִין שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט |- |{{ק|'''תקא'''}} || מִצְוָה לַעֲשׂוֹת לְעֵדִים זוֹמְמִין כְּמוֹ שֶׁדִּמּוּ לַעֲשׂוֹת |- |{{ק|'''תקב'''}} || מִצְוָה לִמְשֹׁחַ כֹּהֵן לַמִּלְחָמָה |- |{{ק|'''תקג'''}} || מִצְוָה לַעֲשׂוֹת בְּמִלְחֲמוֹת הָרְשׁוּת כַּמִּשְׁפָּט הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה |- |{{ק|'''תקד'''}} || מִצְוַת עֲרִיפַת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל |- |{{ק|'''תקה'''}} || שֶׁלֹּא לָטַעַת אִילָן בַּמִּקְדָּשׁ |- |{{ק|'''תקו'''}} || שֶׁלֹּא לְהָקִים מַצֵּבָה |- |{{ק|'''תקז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בַּעַל מוּם עוֹבֵר |- |{{ק|'''תקח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַמְרוֹת עַל פִּי בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁיַּעַמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תקט'''}} || שֶׁלֹּא לְמַנּוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל {{נ||בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל}} כִּי אִם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תקטו'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ סוּסִים |- |{{ק|'''תקטז'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ נָשִׁים |- |{{ק|'''תקי'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ כֶּסֶף וְזָהָב לְבַד מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ |- |{{ק|'''תקיא'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעוֹלָם |- |{{ק|'''תקיב'''}} || שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְשֵׁבֶט לֵוִי נַחֲלָה בָּאָרֶץ |- |{{ק|'''תקיג'''}} || שֶׁלֹּא יִטֹּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק בַּבִּזָּה בִּשְׁעַת כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ |- |{{ק|'''תקיד'''}} || שֶׁלֹּא לִקְסֹם |- |{{ק|'''תקיז'''}} || שֶׁלֹּא לְכַשֵּׁף |- |{{ק|'''תקיח'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲבֹר חָבֶר |- |{{ק|'''תקיט'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁאוֹל בְּאוֹב |- |{{ק|'''תקכ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁאוֹל בְּיִדְּעוֹנִי |- |{{ק|'''תקכא'''}} || שֶׁלֹּא לִדְרֹשׁ אֶל הַמֵּתִים |- |{{ק|'''תקכב'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְנַבְּאוּת שֶׁקֶר בְּשֵׁם יְיָ |- |{{ק|'''תקכג'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְנַבְּאוּת בְּשֵׁם {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''תקכד'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּנַע מֵהֲרִיגַת נְבִיא הַשֶּׁקֶר וְלֹא יָגוּר מִמֶּנּוּ |- |{{ק|'''תקכה'''}} || שֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל הַמַּזִּיק בְּדִינֵי קְנָסוֹת |- |{{ק|'''תקכו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַסִּיג גְּבוּל |- |{{ק|'''תקכז'''}} || שֶׁלֹּא לַחְתֹּךְ הַדִּין עַל פִּי עֵד אֶחָד |- |{{ק|'''תקכח'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲרֹץ מִפְּנֵי הָאוֹיֵב בַּמִּלְחָמָה |- |{{ק|'''תקכט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲיוֹת כָּל נְשָׁמָה מִשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁבַּתּוֹרָה |- |{{ק|'''תקל'''}} || שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִית אִילָנֵי מַאֲכָל בַּמָּצוֹר וְכֵן כָּל הַשְׁחָתָה בִּכְלַל הַלָּאו |- |{{ק|'''תקלא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד וְלִזְרֹעַ בְּנַחַל אֵיתָן |- |{{ק|'''תקלב'''}} || מִצְוַת דִּין יְפַת תֹּאַר |- |{{ק|'''תקלג'''}} || מִצְוַת דִּין תְּלִיָּה לְמִי שֶׁיִּתְחַיֵּב לִתְלוֹת |- |{{ק|'''תקלד'''}} || מִצְוַת קְבוּרָה לְנֶהֱרָג עַל פִּי בֵּית דִּין וְכֵן לְכָל מֵת |- |{{ק|'''תקלה'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה |- |{{ק|'''תקלו'''}} || מִצְוַת הֲקָמַת מַשָּׂא לְיִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תקלז'''}} || מִצְוַת שִׁלּוּחַ הַקֵּן |- |{{ק|'''תקלח'''}} || מִצְוַת מַעֲקֶה |- |{{ק|'''תקלט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשִׁין בְּאִשָּׁה |- |{{ק|'''תקמ'''}} || מִצְוָה שֶׁתֵּשֵׁב אֵשֶׁת הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע תַּחְתָּיו לְעוֹלָם |- |{{ק|'''תקמא'''}} || מִצְוָה עַל בֵּית דִּין לִסְקֹל בַּאֲבָנִים מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב סְקִילָה |- |{{ק|'''תקמב'''}} || מִצְוָה עַל הַמְאַנֵּס שֶׁיִּשָּׂא אֲנוּסָתוֹ לְאִשָּׁה |- |{{ק|'''תקמג'''}} || מִצְוָה לְהַתְקִין יָד בַּמִּלְחָמָה מִחוּץ לַמַּחֲנֶה |- |{{ק|'''תקמד'''}} || מִצְוָה לְהַתְקִין יָתֵד בַּמִּלְחָמָה |- |{{ק|'''תקמה'''}} || {{נ|מִצְוַת|רְשׁוּת}} הַלְוָאָה לְנָכְרִי בְּרִבִּית אִם מִצְטָרֵךְ לִלְוֹת |- |{{ק|'''תקמו'''}} || מִצְוַת קִיּוּם מוֹצָא שְׂפָתַיִם |- |{{ק|'''תקמז'''}} || מִצְוָה לְהַנִּיחַ הַשָּׂכִיר לֶאֱכֹל בִּזְמַן שְׂכִירָתוֹ מִדְּבָרִים יְדוּעִים |- |{{ק|'''תקמח'''}} || מִצְוַת הָרוֹצֶה לְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ שֶׁיְּגָרְשֶׁנָּה בִּשְׁטָר |- |{{ק|'''תקמט'''}} || מִצְוָה שֶׁיִּשְׂמַח חָתָן עִם אִשְׁתּוֹ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה |- |{{ק|'''תקנ'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת הַמַּשְׁכּוֹן לִבְעָלָיו בְּעֵת שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ |- |{{ק|'''תקנא'''}} || מִצְוַת נְתִינַת שְׂכַר שָׂכִיר בְּיוֹמוֹ |- |{{ק|'''תקנב'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת עֹמֶר הַשִּׁכְחָה |- |{{ק|'''תקנג'''}} || מִצְוַת מַלְקוּת לָרְשָׁעִים |- |{{ק|'''תקנד'''}} || מִצְוַת יִבּוּם |- |{{ק|'''תקנה'''}} || מִצְוַת חֲלִיצָה |- |{{ק|'''תקנו'''}} || מִצְוָה לְהַצִּיל הַנִּרְדָּף |- |{{ק|'''תקנז'''}} || מִצְוָה לִזְכֹּר מַה שֶּׁעָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם |- |{{ק|'''תקנח'''}} || מִצְוָה לְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק |- |{{ק|'''תקנט'''}} || שֶׁלֹּא לִמְכֹּר אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר |- |{{ק|'''תקס'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְעַמֵּר בְּאֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר אַחַר שֶׁבָּא עָלֶיהָ |- |{{ק|'''תקסא'''}} || שֶׁלֹּא יָלִין הַצָּלוּב עַל הָעֵץ וְכֵן הַמֵּת בְּבֵיתוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ |- |{{ק|'''תקסב'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְעַלֵּם מִן הָאֲבֵדָה |- |{{ק|'''תקסג'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ רוֹבֶצֶת תַּחַת מַשָּׂאָהּ |- |{{ק|'''תקסד'''}} || שֶׁלֹּא תַּעְדֶּה אִשָּׁה עֲדִי אִישׁ |- |{{ק|'''תקסה'''}} || שֶׁלֹּא יְעָדָהּ הָאִישׁ עֲדִי אִשָּׁה |- |{{ק|'''תקסו'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים |- |{{ק|'''תקסז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ הַמִּכְשׁוֹל |- |{{ק|'''תקסח'''}} || שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ כִּלְאַיִם בְּכֶרֶם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דְּאוֹרָיְתָא |- |{{ק|'''תקסט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלֵהָנוֹת מִכִּלְאֵי הַכֶּרֶם |- |{{ק|'''תקע'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בִּשְׁנֵי מִינֵי בְהֵמָה |- |{{ק|'''תקעא'''}} || שֶׁלֹּא לִלְבֹּשׁ שַׁעַטְנֵז |- |{{ק|'''תקעב'''}} || שֶׁלֹּא יְגָרֵשׁ מוֹצִיא שֵׁם רָע אֶת אִשְׁתּוֹ |- |{{ק|'''תקעג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲנֹשׁ הָאֲנוּסָה |- |{{ק|'''תקעד'''}} || שֶׁלֹּא יְגָרֵשׁ הָאוֹנֵס אֶת אֲנוּסָתוֹ |- |{{ק|'''תקעה'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח סָרִיס בַּת יִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תקעו'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח מַמְזֵר בַּת יִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תקעז'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בַּת יִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תקעח'''}} || שֶׁלֹּא לִדְרֹשׁ שָׁלוֹם לְעַמּוֹן וּמוֹאָב |- |{{ק|'''תקעט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְחִיק זֶרַע אֱדוֹם מֵהִתְחַתֵּן עִם קְהַל יִשְׂרָאֵל אַחַר שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ אֶלָּא עַד דּוֹר שְׁלִישִׁי וְלֹא שְׁלִישִׁי בִּכְלָל |- |{{ק|'''תקפ'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְחִיק מִצְרִי כְּמוֹ כֵן אֶלָּא עַד דּוֹר שְׁלִישִׁי וְלֹא שְׁלִישִׁי בִּכְלָל |- |{{ק|'''תקפא'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא לְמַחֲנֵה לְוִיִּם |- |{{ק|'''תקפב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲזִיר עֶבֶד שֶׁבָּרַח מֵאֲדֹנָיו שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תקפג'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת עֶבֶד זֶה שֶׁבָּרַח מֵאֲדֹנָיו מִחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תקפד'''}} || שֶׁלֹּא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תקפה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב אֶתְנַן זֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב |- |{{ק|'''תקפו'''}} || שֶׁלֹּא לִלְווֹת בְּרִבִּית מִיִּשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תקפז'''}} || שֶׁלֹּא לְאַחֵר הַנְּדָרִים וְהַנְּדָבוֹת |- |{{ק|'''תקפח'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח הַשָּׂכִיר יָתֵר עַל אֲכִילָתוֹ |- |{{ק|'''תקפט'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַשָּׂכִיר בִּשְׁעַת מְלָאכָה |- |{{ק|'''תקצ'''}} || שֶׁלֹּא יַחֲזִיר הַמְגָרֵשׁ גְּרוּשָׁתוֹ אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת |- |{{ק|'''תקצא'''}} || שֶׁלֹּא יִצָּא חָתָן מִבֵּיתוֹ כָּל שָׁנָה רִאשׁוֹנָה לַצָּבָא וְלֹא לְשׁוּם דָּבָר מִצָּרְכֵי צִבּוּר |- |{{ק|'''תקצב'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲבֹל כֵּלִים שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ |- |{{ק|'''תקצג'''}} || שֶׁלֹּא לִתְלֹשׁ סִמָּנֵי צָרָעַת |- |{{ק|'''תקצד'''}} || שֶׁלֹּא לְמַשְׁכֵּן בַּעַל חוֹב בִּזְרוֹעַ |- |{{ק|'''תקצה'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ עֲבוֹט מִבְּעָלָיו בְּעֵת שֶׁצָּרִיךְ לוֹ |- |{{ק|'''תקצו'''}} || שֶׁלֹּא יָעִיד קָרוֹב |- |{{ק|'''תקצז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט גֵּר אוֹ יָתוֹם |- |{{ק|'''תקצח'''}} || שֶׁלֹּא לְמַשְׁכֵּן אַלְמָנָה |- |{{ק|'''תקצט'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח עֹמֶר הַשִּׁכְחָה מִתְּבוּאָה אוֹ מֵאִילָנוֹת |- |{{ק|'''תר'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף בְּמַלְקוּת הַמְחֻיָּב מַלְקוּת וּבִכְלָלָהּ שֶׁלֹּא נַכֶּה יִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תרא'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲסֹם בְּהֵמָה בִּשְׁעַת מְלָאכָה |- |{{ק|'''תרב'''}} || שֶׁלֹּא תִנָּשֵׂא הַיְבָמָה לְאַחֵר חוּץ מִן הַיָּבָם |- |{{ק|'''תרג'''}} || שֶׁלֹּא לָחוּס עַל הָרוֹדֵף |- |{{ק|'''תרד'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁהֶה מִדּוֹת וּמִשְׁקָלוֹת חֲסֵרִים עִמָּנוּ וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשָּׂא וְנִתֵּן בָּהֶן |- |{{ק|'''תרה'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח מַעֲשֵׂה עֲמָלֵק שֶׁעָשָׂה עִם אֲבוֹתֵינוּ בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם |- |{{ק|'''תרו'''}} || מִצְוַת קְרִיאָה עַל הַבִּכּוּרִים |- |{{ק|'''תרז'''}} || מִצְוַת וִדּוּי מַעֲשֵׂר |- |{{ק|'''תרח'''}} || מִצְוָה לְהִדָּמוֹת בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם הַטּוֹבִים וְהַיְּשָׁרִים שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לַעֲשׂוֹת כָּל מַעֲשֵׂנוּ בְּדֶרֶךְ הַיֹּשֶׁר וְהַטּוֹב |- |{{ק|'''תרט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּאֲנִינוּת |- |{{ק|'''תרי'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּטֻמְאָה |- |{{ק|'''תריא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא דְּמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁאֵינָן מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה |- |{{ק|'''תריב'''}} || מִצְוַת הַקְהֵל בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית |- |{{ק|'''תריג'''}} || מִצְוָה לִכְתֹּב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל {{מ"מ|דברים לא|יט}}. |} רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר. {{הור2|קדיש דרבנן}} ==אדרא רבא== תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְחַבְרַיָּא: עַד אֵימָתַי נְתִיב בְּקַיָּמָא דְּחַד סַמְכָא, כְּתִיב עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ {{מ"מ|תהלים קיט|קכו}}. יוֹמִין זְעִירִין, וּמָרֵי דְחוֹבָא דָּחֵק, כָּרוֹזָא קָרֵי כָּל יוֹמָא, וּמְחַצְדֵּי חַקְלָא זְעִירִין אִנּוּן וְאִנְּהוּ בְּשׁוּלֵי כַרְמָא לָא אַשְׁגְּחָן וְלָא יָדְעִין לְאָן אֲתַר אָזְלִין כְּמָה דְיָאוּת. אִתְכְּנַשׁוּ חַבְרַיָּא לְבֵי אִדְּרָא מְלֻבָּשִׁין שִׁרְיָן סַיְפֵי וְרֻמְחֵי בִּידֵיכוֹן, אִזְדְּרַזוּ בְּתִקּוּנֵיכוֹן, בְּעֵטָא, בְּחָכְמְתָא, בְּסוּכְלְתָנוּ, בְּדַעְתָּא, בְּחֵיזוּ, בְּיָדִין, בְּרַגְלִין, אַמְלַכוּ עֲלֵיכוֹן לְמַאן דְּבִרְשׁוּתֵהּ חַיֵּי וּמוֹתָא לְמִגְזַר דִּינִין דִּקְשֹׁט, מִלִּין דְּקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין צַיְתֵי לְהוּ וַחֲדָאָן לְמִשְׁמַע לְהוּ וּלְמִנְדַּע לְהוּ. יְתֵב רַבִּי שִׁמְעוֹן וּבְכָא וַאֲמַר וַי אִי גְלֵינָא וַי אִי לָא גְלֵינָא. חַבְרַיָּא דַּהֲווּ תַמָּן אִשְׁתִּיקוּ. קָם רַבִּי אַבָּא וַאֲמַר לֵהּ אִי נִיחָא קַמֵּהּ דְּמַר לְגַלָּאָה הָא כְתִיב סוֹד יְיָ לִירֵאָיו {{מ"מ|תהלים כה|יד}} וְהָא חַבְרַיָּא אִלֵּין דַּחֲלִין דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִנּוּן וּכְבָר עָלוּ בְאִדְּרָא דְּבֵי מַשְׁכְּנָא מִנְּהוֹן עָלוּ וּמִנְּהוֹן נְפַקוּ. תָּנָא אִתְמַנוּ חַבְרַיָּא קַמֵּהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְאִשְׁתְּכַחוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ וְרַבִּי אַבָּא וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר יַעֲקֹב וְרַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי חִזְקִיָּה בַּר רַב וְרַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יֵיסָא. יָדִין יְהַבוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְאֶצְבָּעָן זְקַפוּ לְעֵלָּא וְעָלוּ בְחַקְלָא בֵּינֵי אִילָנֵי וִיתַבוּ. קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וּצְלִי צְלוֹתֵהּ יְתֵב בְּגַוַּיְהוּ וַאֲמַר כָּל חַד יְשַׁוֵּי יְדוֹי בְּתֻקְפּוֹי שַׁוּוּ יְדַיְהוּ וּנְסֵב לוֹן, פְּתַח וַאֲמַר: אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר {{מ"מ|דברים כז|טו}}, וְעָנוּ כֻלָּם וְאָמְרוּ אָמֵן. פְּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר: עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ. אַמַּאי עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ, מִשּׁוּם דְּהֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ. מַאי הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ, תּוֹרָה דִּלְעֵלָּא דְּאִיהִי מִתְבַּטַּלָא אִי לָא יִתְעֲבֵד בְּתִקּוּנוֹי שְׁמָא דָא וּלְעַתִּיק יוֹמִין אִתְּמַר. כְּתִיב אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ {{מ"מ|דברים לג|כט}}, וּכְתִיב מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ {{מ"מ|שמות טו|יא}}. קְרָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ אוֹתְבֵהּ קַמֵּהּ, וּלְרַבִּי אַבָּא מִסִּטְרָא אַחֲרָא, וַאֲמַר: אֲנַן כְּלָלָא דְכֹלָּא עַד הַשְׁתָּא אִתְתַּקַּנוּ קָיְמִין. אִשְׁתִּיקוּ, שְׁמַעוּ קָלָא וְאַרְכֻבָּתָן דָּא לְדָא נָקְשָׁן. מַאי קָלָא, קָלָא דִּכְנֻפְיָא עִלָּאָה דְּמִתְכַּנְּפֵי. חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר: יְיָ שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי {{מ"מ|חבקוק ג|ב}}. אֲמַר: הָתָם יָאוּת הָוֵה לְמֶהֱוֵי דָחֵל אֲנַן. בַּחֲבִיבוּתָא תָּלְיָא מִלְּתָא, דִּכְתִיב: וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ {{מ"מ|דברים ו|ה}}, וּכְתִיב: מֵאַהֲבַת יְיָ אֶתְכֶם {{מ"מ|דברים ז|ח}}, וּכְתִיב: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ {{מ"מ|מלאכי א|ב}}. {{הור2|קדיש דרבנן}} ==תחינה== ==הערות== {{הערות שוליים}} lyrljwqxc7inajk4x8jqsuoarc9b5y3 3011582 3011579 2026-05-07T17:11:26Z מו יו הו 37729 /* בבא מציעא */ 3011582 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=20}} =תיקון ליל שבועות= ==תפילה קודם הלימוד== אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן. לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה. {{סוף}} {{מ:טעמי המקרא}} ==תורה== ===ספר בראשית=== ====בראשית==== {{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}} ====נח==== {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}} ====לך לך==== {{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}} ====וירא==== {{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}} {{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}} ====חיי שרה==== {{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}} ====תולדות==== {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}} {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}} ====ויצא==== {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}} ====וישלח==== {{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}} {{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}} ====וישב==== {{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}} ====מקץ==== {{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}} {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}} ====ויגש==== {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}} {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}} ====ויחי==== {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}} {{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}} '''חזק''' {{הור2|'''אדני'''}} ===ספר שמות=== ====שמות==== {{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}} {{#קטע:שמות א/טעמים|א}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ז}} {{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|א}} ====וארא==== {{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}} {{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}} ====בא==== {{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}} {{#קטע:שמות י/טעמים|א}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}} ====בשלח==== {{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}} {|align=center style="width: 650px;" |- |align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}} |- |align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}} |align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}} |align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}} |} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} {{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃ ====יתרו==== {{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}} ====משפטים==== {{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}} {{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}} ====תרומה==== {{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}} ====תצוה==== {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כח/טעמים|א}} {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|י}} ====כי תשא==== {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}} {{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}} ====ויקהל==== {{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}} ====פקודי==== {{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}} {{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אדינ'''}} ===ספר ויקרא=== ====ויקרא==== {{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}} ====צו==== {{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} {{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}} ====שמיני==== {{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}} ====תזריע==== {{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}} ====מצורע==== {{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}} ====אחרי מות==== {{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}} ====קדושים==== {{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}} ====אמור==== {{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}} ====בהר==== {{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}} ====בחוקותי==== {{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}} {{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אנדי'''}} ===ספר במדבר=== ====במדבר==== {{ממס1|במדבר א/טעמים|במדבר א א-ג}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר ד/טעמים|במדבר ד יז-כ}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}} ====נשא==== {{ממס1|במדבר ד/טעמים#ד כא|במדבר ד כא-כג}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}} {{ממס1|במדבר ו/טעמים#ו כב|במדבר ו כב-כז}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}} {{ממס1|במדבר ז/טעמים#ז פד|במדבר ז פד-פט}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}} ====בהעלותך==== {{ממס1|במדבר ח/טעמים|במדבר ח א-ד}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר יב/טעמים#יב יד|במדבר יב יד-טז}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}} ====שלח==== {{ממס1|במדבר יג/טעמים|במדבר יג א-ג}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר טו/טעמים#טו לז|במדבר טו לז-מא}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}} ====קרח==== {{ממס1|במדבר טז/טעמים|במדבר טז א-ג}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר יח/טעמים#יח ל|במדבר יח ל-לב}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}} ====חקת==== {{ממס1|במדבר יט/טעמים|במדבר יט א-ג}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כא/טעמים#כא לד|במדבר כא לד]] - [[במדבר כב/טעמים|כב א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}} ====בלק==== {{ממס1|במדבר כב/טעמים#כב ב|במדבר כב ב-ד}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה ז|במדבר כה ז-ט}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}} ====פנחס==== {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה י-יב}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}} {{ממס1|במדבר כח/טעמים#כח כו|במדבר כח כו-לא}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כט/טעמים#כט לה|במדבר כט לה]] - [[במדבר ל/טעמים|ל א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}} ====מטות==== {{ממס1|במדבר ל/טעמים#ל ב|במדבר ל ב-ד}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר לב/טעמים#לב מ|במדבר לב מ-מב}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}} ====מסעי==== {{ממס1|במדבר לג/טעמים#לג א|במדבר לג א-ג}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר לו/טעמים#לו יא|במדבר לו יא-יג}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אניד'''}} ===ספר דברים=== ====דברים==== {{ממס1|דברים א/טעמים|דברים א א-ג}} {{#קטע:דברים א/טעמים|א}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים ג/טעמים|דברים ג כ-כב}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}} ====ואתחנן==== {{ממס1|דברים ג/טעמים#ג כג|דברים ג כג-כה}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}} {{מקורות לסידור|[[דברים ה/טעמים|דברים ה א]] - [[דברים ו/טעמים|ו ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}} אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו"ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז ט|דברים ז ט-יא}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}} ====עקב==== {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז יב|דברים ז יב-טז}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}} {{מקורות לסידור|[[דברים י/טעמים#י יב|דברים י יב]] - [[דברים יא/טעמים|יא ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים יא/טעמים#יא יג|דברים יא יג-כה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}} ====ראה==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}} {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}} ====שופטים==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}} {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}} ====כי תצא==== {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}} {{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}} ====כי תבוא==== {{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}} ====נצבים==== {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}} {{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}} ====וילך==== {{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}} ====האזינו==== {{ממס1|דברים לב/טעמים|דברים לב א-ג}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}} {{ממס1|דברים לב/טעמים#לב מח|דברים לב מח-נב}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}} ====וזאת הברכה==== {{ממס1|דברים לג/טעמים|דברים לג א-ו}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לד/טעמים#לד י|דברים לד י-יב}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|י}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==נביאים== {{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}} {{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}} ===יהושע=== {{ממס1|יהושע א/טעמים|יהושע א א-ג}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|א}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}} {{ממס1|יהושע כד/טעמים#כד לא|יהושע כד לא-לג}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃ {{הור2|'''אינד'''}} ===שופטים=== {{ממס1|שופטים א/טעמים|שופטים א א-ג}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|א}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}} {{ממס1|שופטים כא/טעמים#כא כג|שופטים כא כג-כה}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃ {{הור2|'''דאני'''}} ===שמואל=== {{ממס1|שמואל א א/טעמים|שמואל א א א-ג}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} {{ממס1|שמואל ב כד/טעמים#כד כג|שמואל ב כד כג-כה}} {{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}} {{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃ {{הור2|'''דאינ'''}} ===מלכים=== {{ממס1|מלכים א א/טעמים|מלכים א א א-ג}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} {{ממס1|מלכים ב כה/טעמים#כה כח|מלכים ב כה כח-ל}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}}|אֲרֻחַ֨ת|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}} {{הור2|'''דנאי'''}} ===ישעיהו=== {{ממס1|ישעיהו א/טעמים|ישעיהו א א-ג}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}} {{ממס1|ישעיהו סו/טעמים#סו כב|ישעיהו סו כב-כד}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}|וְרָא֔וּ|%0 (וֻוָ)|לְכׇל|%0־(לֻלָ)}}{{ש}} '''{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}}''' {{הור2|'''דניא'''}} ===ירמיהו=== {{ממס1|ירמיהו א/טעמים|ירמיהו א א-ג}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}} {{ממס1|ירמיהו נב/טעמים#נב לב|ירמיהו נב לג-לד}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}}|אֲרֻחַת֩|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}} {{הור2|'''דיאנ'''}} ===יחזקאל=== {{מקורות לסידור|[[יחזקאל א/טעמים|יחזקאל א א-כח]], [[יחזקאל ג יב|ג יב]]}}{{ש}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}} {{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} {{ממס1|יחזקאל מח/טעמים#מח לג|יחזקאל מח לג-לה}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃ {{הור2|'''דינא'''}} ===תרי עשר=== {{ממס1|הושע א/טעמים|הושע א א-ג}} {{#קטע:הושע א/טעמים|א}} {{החלף|{{#קטע:הושע א/טעמים|ב}}|{{נוסח|{{פפ|פסקא באמצע פסוק}}|2=א=רווח של שורה ריקה}}|{{פפפ}}}} {{#קטע:הושע א/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[חבקוק ב כ]] - [[חבקוק ג|ג יט]]}}{{ש}} {{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}} {{ממס1|מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי ג כב-כד}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}} {{ק|'''{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}}'''}} {{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==כתובים== ===רות=== {{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} {{#קטע:רות ד/טעמים|א}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ה}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|י}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כ}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ {{הור2|'''נאיד'''}} ===תהלים=== ====פרק א==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;}} ====פרק יט==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|　　|}} ====פרק סח==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|　　|}} ====פרק קיט==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|　　|</p>}} ====פרק קנ==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קנ/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|הַ֭נְּשָׁמָה|%0 (הֻהָ)|יָ֗הּ|%0 (יֻהָ)|　　|}} {{הור2|'''נדאי'''}} ===איוב=== {{ממס1|איוב א/טעמים|איוב א א-ג}} {{#קטע:איוב א/טעמים|א}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ג}} {{ממס1|איוב מב/טעמים|איוב מב טו-יז}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ {{הור2|'''נדיא'''}} ===משלי=== {{ממס1|משלי א/טעמים|משלי א א-ג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:משלי א/טעמים|א}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ג}} {{ממס1|משלי לא/טעמים#לא י|משלי לא י-לא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|י}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;}} {{הור2|'''נידא'''}} ===קהלת=== {{ממס1|קהלת א/טעמים|קהלת א א-ג}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}} {{ממס1|קהלת יב/טעמים#יב יב|קהלת יב יב-יד}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}} <b>{{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}}</b> {{הור2|'''ניאד'''}} ===שיר השירים=== {{ממס1|שיר השירים א/טעמים|שיר השירים א א-ג}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}} {{ממס1|שיר השירים ח/טעמים#יב|שיר השירים ח יב-יד}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}} {{הור2|'''יאדנ'''}} ===איכה=== {{הור2|קוראים בלחש.}} {{ממס1|איכה א/טעמים|איכה א א-ג}} {{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}} {{ממס1|איכה ה/טעמים#ה כ|איכה ה כ-כב}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}} '''{{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}}''' {{הור2|'''יאנד'''}} ===דניאל=== {{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}} {{הור2|'''ידאנ'''}} ===אסתר=== {{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}} {{הור2|'''ידנא'''}} ===דברי הימים=== {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===עזרא=== {{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}} {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}} {{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} {{סוף}} {{טקסט מנוקד|גודל=20}} ==משנה== ===סדר זרעים=== ====ברכות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}} ====פאה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}} ====דמאי==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}} ====כלאים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}} ====שביעית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}} ====מעשרות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}} ====מעשר שני==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}} ====חלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}} ====ערלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}} ====בכורים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר מועד=== ====שבת==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}} ====עירובין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}} ====פסחים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}} ====חגיגה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}} ====ביצה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}} ====מועד קטן==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}} ====ראש השנה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}} ====יומא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}} ====סוכה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}} ====תענית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}} ====שקלים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}} ====מגילה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר נשים=== ====יבמות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}} ====כתובות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}} ====סוטה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}} ====נדרים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}} ====נזיר==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}} ====גיטין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}} ====קידושין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}} ===סדר נזיקין=== ====בבא קמא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}} ====בבא מציעא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}} {{קטמש|בבא מציעא|י|ו}} ====בבא בתרא==== ====סנהדרין==== ====מכות==== ====שבועות==== ====עדויות==== ====עבודה זרה==== ====אבות==== ====הוריות==== ===סדר קדשים=== ====זבחים==== ====מנחות==== ====חולין==== ====בכורות==== ====ערכין==== ====תמורה==== ====כריתות==== ====מעילה==== ====תמיד==== ====מדות==== ====קנים==== ===סדר טהרות=== ====מקואות==== ====פרה==== ====ידים==== ====אהלות==== ====נגעים==== ====זבים==== ====נדה==== ====טהרות==== ====כלים==== ====טבול יום==== ====מכשירין==== ====עוקצין==== ==ספר יצירה== בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר וְסִפּוּר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ"מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם, דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ"שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ"ד כָּפְרָ"ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל. דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ"ו זַ"ח טִ"י לַ"ן סַ"ע צַ"ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם: שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן: בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת: עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת: בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע. וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב. {{הור2|קדיש יתום}} ==זוהר== וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה. {{מ"מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים {{מ"מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ"מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ"מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ"מ|שה"ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל … ==סדר תרי"ג מצוות== {{הור2|צריך לומר התרי"ג מצות בכוונה לשמור ולעשות ולקיים, ואז הקדוש ברוך הוא מצרף מחשבה טובה למעשה.}} {| |- |{{ק|'''א'''}} || מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה |- |{{ק|'''ב'''}} || מִצְוַת מִילָה |- |{{ק|'''ג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל גִּיד הַנָּשֶׁה |- |{{ק|'''ד'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ |- |{{ק|'''ה'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטַת הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן |- |{{ק|'''ו'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת בְּשַׂר הַפֶּסַח בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ |- |{{ק|'''ז'''}} || מִצְוַת הַשְׁבָּתַת חָמֵץ |- |{{ק|'''ח'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה |- |{{ק|'''ט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ בְּכוֹרוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''י'''}} || מִצְוַת סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם |- |{{ק|'''יא'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר |- |{{ק|'''יב'''}} || מִצְוַת עֲרִיפַת פֶּטֶר חֲמוֹר |- |{{ק|'''יג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל הַפֶּסַח נָא וּמְבֻשָּׁל |- |{{ק|'''יד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר הַפֶּסַח עַד הַבֹּקֶר |- |{{ק|'''טו'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּצֵא חָמֵץ בִּרְשׁוּתֵנוּ בַּפֶּסַח |- |{{ק|'''טז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִכָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חָמֵץ |- |{{ק|'''יז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַאֲכִיל מִן הַפֶּסַח לְיִשְׂרָאֵל מוּמָר |- |{{ק|'''יח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַאֲכִיל מִן הַפֶּסַח לְגֵר תּוֹשָׁב |- |{{ק|'''יט'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא מִבְּשַׂר הַפֶּסַח חוּצָה |- |{{ק|'''כ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר עֶצֶם מִן הַפֶּסַח |- |{{ק|'''כא'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל עָרֵל מִן הַפֶּסַח |- |{{ק|'''כב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ בַּפֶּסַח |- |{{ק|'''כג'''}} || שֶׁלֹּא יֵרָאֶה לָנוּ חָמֵץ בַּפֶּסַח |- |{{ק|'''כד'''}} || שֶׁלֹּא לָצֵאת בַּשַּׁבָּת חוּץ לִתְחוּם |- |{{ק|'''כה'''}} || מִצְוַת הַאֲמָנָה בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם |- |{{ק|'''כו'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ שַׁבָּת בִּדְבָרִים |- |{{ק|'''כז'''}} || מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם |- |{{ק|'''כח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת בְּמַחְשָׁבָה שֶׁיֵּשׁ אֱלוֹהַּ זוּלָתִי הַשֵּׁם |- |{{ק|'''כט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת פֶּסֶל |- |{{ק|'''ל'''}} || שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּחֲוֹת {{נ|לַעֲבוֹדָה זָרָה|לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''לא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} בַּמֶּה שֶׁדַּרְכּוֹ לְהֵעָבֵד |- |{{ק|'''לב'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע לַשָּׁוְא |- |{{ק|'''לג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת |- |{{ק|'''לד'''}} || שֶׁלֹּא לַהֲרֹג נָקִי |- |{{ק|'''לה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵשֶׁת אִישׁ |- |{{ק|'''לו'''}} || שֶׁלֹּא לִגְנֹב נֶפֶשׁ {{נ|מִיִּשְׂרָאֵל|אָדָם}} |- |{{ק|'''לז'''}} || שֶׁלֹּא לְהָעִיד שֶׁקֶר |- |{{ק|'''לח'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲמֹד |- |{{ק|'''לט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת צוּרַת אָדָם אֲפִלּוּ לְנוֹי |- |{{ק|'''מ'''}} || שֶׁלֹּא לִבְנוֹת אַבְנֵי מִזְבֵּחַ גָּזִית (נ"א אבני גזית במזבח) |- |{{ק|'''מא'''}} || שֶׁלֹּא לִפְסֹעַ עַל הַמִּזְבֵּחַ |- |{{ק|'''מב'''}} || מִצְוַת דִּין עֶבֶד עִבְרִי |- |{{ק|'''מג'''}} || מִצְוַת יִעוּד שֶׁל אָמָה הָעִבְרִיָּה |- |{{ק|'''מד'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן אָמָה הָעִבְרִיָּה |- |{{ק|'''מה'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לַהֲרֹג בְּחֶנֶק הַמְחֻיָּב |- |{{ק|'''מו'''}} || מִצְוַת דִּינֵי קְנָסוֹת לְחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ |- |{{ק|'''מז'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לַהֲרֹג בְּסַיִף הַמְחֻיָּב |- |{{ק|'''מח'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן דִּין בְּהֵמָה שֶׁהִזִּיקָה שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ |- |{{ק|'''מט'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי הַבּוֹר |- |{{ק|'''נ'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן גַּנָּב בְּתַשְׁלוּמִים אוֹ בְמִיתָה |- |{{ק|'''נא'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי מַבְעֶה |- |{{ק|'''נב'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי הָאֵשׁ |- |{{ק|'''נג'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין שׁוֹמֵר חִנָּם |- |{{ק|'''נד'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין טוֹעֵן וְנִטְעָן |- |{{ק|'''נה'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין נוֹשֵׂא שָׂכָר וְשׂוֹכֵר |- |{{ק|'''נו'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין הַשּׁוֹאֵל |- |{{ק|'''נז'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין הַמְפֻתָּה |- |{{ק|'''נח'''}} || שֶׁלֹּא לִמְכֹּר אָמָה עִבְרִיָּה הַקּוֹנֶה אוֹתָהּ מִיַּד הָאָב |- |{{ק|'''נט'''}} || שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה |- |{{ק|'''ס'''}} || שֶׁלֹּא לְהַכּוֹת אָב וָאֵם |- |{{ק|'''סא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שׁוֹר הַנִּסְקָל |- |{{ק|'''סב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲיוֹת מְכַשֵּׁף |- |{{ק|'''סג'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת הַגֵּר בִּדְבָרִים |- |{{ק|'''סד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת הַגֵּר בְּמָמוֹן |- |{{ק|'''סה'''}} || שֶׁלֹּא לְעַנּוֹת יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת |- |{{ק|'''סו'''}} || מִצְוַת הַלְוָאָה לֶעָנִי |- |{{ק|'''סז'''}} || מִצְוַת הַטָּיָה אַחֲרֵי רַבִּים |- |{{ק|'''סח'''}} || מִצְוַת פֵּרוּק מַשָּׂא |- |{{ק|'''סט'''}} || מִצְוַת שְׁמִטַּת קַרְקָעוֹת |- |{{ק|'''ע'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בַּשַּׁבָּת |- |{{ק|'''עא'''}} || מִצְוַת חֲגִיגָה בָּרְגָלִים |- |{{ק|'''עב'''}} || מִצְוַת הֲבָאַת בִּכּוּרִים |- |{{ק|'''עג'''}} || שֶׁלֹּא יִתְבַּע חוֹב מֵעָנִי שֶׁאֵין לוֹ מַה לִּפְרֹעַ |- |{{ק|'''עד'''}} || שֶׁלֹּא יָשִׁית יָד בֵּין לֹוֶה לְמַלְוֶה בְּרִבִּית |- |{{ק|'''עה'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל הַדַּיָּן |- |{{ק|'''עו'''}} || לָאו דְּבִרְכַּת הַשֵּׁם |- |{{ק|'''עז'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל הַנָּשִׂיא |- |{{ק|'''עח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְדִּים חֻקֵּי הַתְּבוּאוֹת |- |{{ק|'''עט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל טְרֵפָה |- |{{ק|'''פ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ טַעֲנַת בַּעַל דִּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בַּעַל דִּינוֹ |- |{{ק|'''פא'''}} || שֶׁלֹּא יָעִיד בַּעַל עֲבֵרָה |- |{{ק|'''פב'''}} || שֶׁלֹּא לִנְטוֹת אַחֲרֵי רַבִּים בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת בִּשְׁבִיל אֶחָד |- |{{ק|'''פג'''}} || שֶׁלֹּא יְלַמֵּד חוֹבָה מִי שֶׁלִּמֵּד זְכוּת תְּחִלָּה בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת |- |{{ק|'''פד'''}} || שֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל עָנִי בַּדִּין |- |{{ק|'''פה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט חוֹטֵא מִפְּנֵי רִשְׁעוֹ |- |{{ק|'''פו'''}} || שֶׁלֹּא לַחְתֹּךְ הַדִּין בְּאֹמֶד הַדָּעַת |- |{{ק|'''פז'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח שֹׁחַד |- |{{ק|'''פח'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע {{נ|בַּעֲבוֹדָה זָרָה|בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''פט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַדִּיחַ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|הָעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''צ'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׁחֵט שֶׂה הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן בְּעוֹד שֶׁהֶחָמֵץ בִּרְשׁוּתֵנוּ |- |{{ק|'''צא'''}} || שֶׁלֹּא יַנִּיחַ אֵמוּרֵי הַפֶּסַח לִפָּסֵל בְּלִינָה |- |{{ק|'''צב'''}} || שֶׁלֹּא לְבַשֵּׁל בָּשָׂר בְּחָלָב |- |{{ק|'''צג'''}} || שֶׁלֹּא לִכְרֹת בְּרִית לְשִׁבְעָה עַמְמַיָּא וְכֵן לְכָל עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''צד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹשִׁיב עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוֹכָבִים}} בְּאַרְצֵנוּ |- |{{ק|'''צה'''}} || מִצְוַת בִּנְיַן בֵּית הַבְּחִירָה |- |{{ק|'''צו'''}} || מִצְוַת סִדּוּר לֶחֶם הַפָּנִים וּלְבוֹנָה זַכָּה לִפְנֵי יְיָ בְּכָל שַׁבָּת |- |{{ק|'''צז'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא בַּדֵּי הָאָרוֹן מִמֶּנּוּ |- |{{ק|'''צח'''}} || מִצְוַת עֲרִיכַת נֵרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ |- |{{ק|'''צט'''}} || מִצְוַת לְבִישַׁת בִּגְדֵי כֹהֲנִים |- |{{ק|'''ק'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת בְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם |- |{{ק|'''קא'''}} || מִצְוַת הַקְטָרַת קְטֹרֶת |- |{{ק|'''קב'''}} || שֶׁלֹּא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד |- |{{ק|'''קג'''}} || שֶׁלֹּא לִקְרֹעַ הַמְּעִיל שֶׁל כֹּהֲנִים |- |{{ק|'''קד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל זָר מִבְּשַׂר קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים |- |{{ק|'''קה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְטִיר וּלְהַקְרִיב עַל מִזְבַּח הַזָּהָב חוּץ קְטֹרֶת |- |{{ק|'''קו'''}} || מִצְוַת נְתִינַת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בַּשָּׁנָה |- |{{ק|'''קז'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם לִפְנֵי עֲבוֹדָה |- |{{ק|'''קח'''}} || מִצְוַת מְשִׁיחַת כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וּמְלָכִים בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה |- |{{ק|'''קט'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתַת הָאָרֶץ בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה |- |{{ק|'''קי'''}} || שֶׁלֹּא יָסוּךְ זָר בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה |- |{{ק|'''קיא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כְּמַתְכֹּנֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה |- |{{ק|'''קיב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כְּמַתְכֹּנֶת הַקְּטֹרֶת |- |{{ק|'''קיג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת תִּקְרֹבֶת {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''קיד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּחָלָב |- |{{ק|'''קטו'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ בֵּית דִּין מִשְׁפַּט מָוֶת בַּשַּׁבָּת |- |{{ק|'''קטז'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הָעוֹלָה |- |{{ק|'''קיז'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה |- |{{ק|'''קיח'''}} || מִצְוַת מְלִיחַת הַקָּרְבָּן |- |{{ק|'''קיט'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן בֵּית דִּין שֶׁטָּעוּ בְּהוֹרָאָה |- |{{ק|'''קכ'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן חַטָּאת לְיָחִיד שֶׁשָּׁגַג בְּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת |- |{{ק|'''קכא'''}} || מִצְוַת עֵדוּת |- |{{ק|'''קכב'''}} || מִצְוַת קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד |- |{{ק|'''קכג'''}} || מִצְוַת תּוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ לְאוֹכֵל מִן הַתְּרוּמָה אוֹ מוֹעֵל בָּהּ |- |{{ק|'''קכד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן אָשָׁם תָּלוּי |- |{{ק|'''קכה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן אָשָׁם וַדַּאי |- |{{ק|'''קכו'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת הַגָּזֵל |- |{{ק|'''קכז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב שְׂאוֹר אוֹ דְּבַשׁ |- |{{ק|'''קכח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בְּלֹא מֶלַח |- |{{ק|'''קכט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַבְדִּיל בְּחַטַּאת הָעוֹף |- |{{ק|'''קל'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן שֶׁמֶן זַיִת בְּמִנְחַת חוֹטֵא |- |{{ק|'''קלא'''}} || שֶׁלֹּא לָתֵת לְבוֹנָה בְּמִנְחַת חוֹטֵא |- |{{ק|'''קלב'''}} || מִצְוַת הֲרָמַת הַדֶּשֶׁן |- |{{ק|'''קלג'''}} || מִצְוַת הַדְלָקַת אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּכָל יוֹם |- |{{ק|'''קלד'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת שְׁיָרֵי מְנָחוֹת |- |{{ק|'''קלה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּכָל יוֹם |- |{{ק|'''קלו'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הַחַטָּאת |- |{{ק|'''קלז'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הָאָשָׁם |- |{{ק|'''קלח'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה זֶבַח הַשְּׁלָמִים |- |{{ק|'''קלט'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת נוֹתַר הַקֳּדָשִׁים |- |{{ק|'''קמ'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת בְּשַׂר קֹדֶשׁ שֶׁנִּטְמָא |- |{{ק|'''קמא'''}} || שֶׁלֹּא לְכַבּוֹת אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ |- |{{ק|'''קמב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שְׁיָרֵי מְנָחוֹת חָמֵץ |- |{{ק|'''קמג'''}} || שֶׁלֹּא תֵּאָכֵל מִנְחַת כֹּהֵן |- |{{ק|'''קמד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר חַטָּאת הַנַּעֲשֵׂית בִּפְנִים |- |{{ק|'''קמה'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר קָרְבַּן הַתּוֹדָה וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר קָדָשִׁים |- |{{ק|'''קמו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פִּגּוּל |- |{{ק|'''קמז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר קָדָשִׁים שֶׁנִּטְמָא |- |{{ק|'''קמח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חֵלֶב |- |{{ק|'''קמט'''}} || שֶׁלֹּא נֹאכַל דַּם בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף |- |{{ק|'''קנ'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי בְּהֵמָה וְחַיָּה |- |{{ק|'''קנא'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי דָּגִים |- |{{ק|'''קנב'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי חֲגָבִים |- |{{ק|'''קנג'''}} || מִצְוַת טֻמְאַת שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים |- |{{ק|'''קנד'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת אֳכָלִים |- |{{ק|'''קנה'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת נְבֵלָה |- |{{ק|'''קנו'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים לַמִּקְדָּשׁ מְגֻדְּלֵי שֵׂעָר |- |{{ק|'''קנז'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים לַמִּקְדָּשׁ קְרוּעֵי בְגָדִים |- |{{ק|'''קנח'''}} || שֶׁלֹּא יֵצְאוּ הַכֹּהֲנִים מִן הַמִּקְדָּשׁ בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה |- |{{ק|'''קנט'''}} || שֶׁלֹּא לְהִכָּנֵס שְׁתוּיֵי יַיִן בַּמִּקְדָּשׁ וְכֵן שֶׁלֹּא יוֹרֶה שָׁתוּי |- |{{ק|'''קס'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּהֵמָה וְחַיָּה טְמֵאָה |- |{{ק|'''קסא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל דָּג טָמֵא |- |{{ק|'''קסב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עוֹף טָמֵא |- |{{ק|'''קסג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שֶׁרֶץ הָאָרֶץ |- |{{ק|'''קסד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִינֵי שְׁרָצִים דַּקִּים הַנּוֹלָדִים בַּזְּרָעִים וּבַפֵּרוֹת |- |{{ק|'''קסה'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִשֶּׁרֶץ הַמַּיִם |- |{{ק|'''קסו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִן הַשְּׁרָצִים הַמִּתְהַוִּים מִן הָעִפּוּשׁ |- |{{ק|'''קסז'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת יוֹלֶדֶת |- |{{ק|'''קסח'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן יוֹלֶדֶת |- |{{ק|'''קסט'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת מְצֹרָע |- |{{ק|'''קע'''}} || הַנְהָגַת הַמְּצֹרָע בִּפְרִיעָה וּפְרִימָה וְכָל מְטַמְּאֵי אָדָם צְרִיכִין לְהוֹדִיעַ שֶׁהֵן טְמֵאִים |- |{{ק|'''קעא'''}} || מִצְוַת עִנְיַן נִגְעֵי בְגָדִים |- |{{ק|'''קעב'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל טָמֵא מִן הַקֳּדָשִׁים |- |{{ק|'''קעג'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלֵּחַ שְׂעַר הַנֶּתֶק |- |{{ק|'''קעד'''}} || מִצְוַת הַטָּהֳרָה מִן הַצָּרַעַת שֶׁתִּהְיֶה בְּמִינִים יְדוּעִים |- |{{ק|'''קעה'''}} || מִצְוַת תִּגְלַחַת מְצֹרָע בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי |- |{{ק|'''קעו'''}} || מִצְוַת טְבִילָה לַטְּמֵאִים |- |{{ק|'''קעז'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מְצֹרָע כְּשֶׁיִּתְרַפֵּא מִצָּרַעְתּוֹ |- |{{ק|'''קעח'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת בַּיִת שֶׁיִּהְיֶה בוֹ נֶגַע |- |{{ק|'''קעט'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת זָב לִהְיוֹת טָמֵא וּמְטַמֵּא |- |{{ק|'''קפ'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן זָב כְּשֶׁיִּטְהַר מִזּוֹבוֹ |- |{{ק|'''קפא'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁהוּא טָמֵא וּמְטַמֵּא |- |{{ק|'''קפב'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת נִדָּה שֶׁטְּמֵאָה וּמְטַמְּאָה |- |{{ק|'''קפג'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת זָבָה שֶׁטְּמֵאָה וּמְטַמְּאָה |- |{{ק|'''קפד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן זָבָה כְּשֶׁתִּטְהַר מִזּוֹבָהּ |- |{{ק|'''קפה'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים |- |{{ק|'''קפו'''}} || מִצְוַת כִּסּוּי הַדָּם |- |{{ק|'''קפז'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים בְּכָל עֵת בַּמִּקְדָּשׁ וְכָל שֶׁכֵּן זָרִים |- |{{ק|'''קפח'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁחֹט קָדָשִׁים חוּץ לָעֲזָרָה |- |{{ק|'''קפט'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְקָרֵב לְאַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת אֲפִלּוּ בְּלֹא בִיאָה |- |{{ק|'''קצ'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אָב |- |{{ק|'''קצא'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵם |- |{{ק|'''קצב'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵשֶׁת אָב וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ אִמּוֹ |- |{{ק|'''קצג'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ בְּכָל צַד שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ |- |{{ק|'''קצד'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת בַּת הַבֵּן |- |{{ק|'''קצה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת בַּת הַבַּת |- |{{ק|'''קצו'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת הַבַּת |- |{{ק|'''קצז'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ מִן הָאָב וְהִיא בַּת אֵשֶׁת אָבִיו |- |{{ק|'''קצח'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹת אָב |- |{{ק|'''קצט'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹת אֵם |- |{{ק|'''ר'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל עֶרְוַת אֲחִי הָאָב |- |{{ק|'''רא'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת אֲחִי הָאָב |- |{{ק|'''רב'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת הַבֵּן |- |{{ק|'''רג'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת אָח |- |{{ק|'''רד'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ |- |{{ק|'''רה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אִשָּׁה וּבַת בְּנָהּ |- |{{ק|'''רז'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אִשָּׁה וּבַת בִּתָּהּ |- |{{ק|'''רח'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ בְּחַיֵּי אִשְׁתּוֹ |- |{{ק|'''רחצ'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אִשָּׁה נִדָּה |- |{{ק|'''רט'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ |- |{{ק|'''רי'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל הַזָּכָר |- |{{ק|'''ריא'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁכַּב עִם בְּהֵמָה |- |{{ק|'''ריב'''}} || שֶׁלֹּא תִּשְׁכַּבְנָה הַנָּשִׁים עִם הַבְּהֵמוֹת |- |{{ק|'''ריג'''}} || מִצְוַת יִרְאַת אָב וָאֵם |- |{{ק|'''ריד'''}} || מִצְוַת פֵּאָה |- |{{ק|'''רטו'''}} || מִצְוַת לֶקֶט |- |{{ק|'''רטז'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת עוֹלְלוֹת הַכֶּרֶם |- |{{ק|'''ריז'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת פֶּרֶט הַכֶּרֶם |- |{{ק|'''ריח'''}} || מִצְוַת שׁוֹפֵט שֶׁיִּשְׁפֹּט בְּצֶדֶק |- |{{ק|'''ריט'''}} || מִצְוַת תּוֹכָחָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה |- |{{ק|'''רכ'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''רכא'''}} || מִצְוַת נֶטַע רְבָעִי |- |{{ק|'''רכב'''}} || מִצְוַת לְיִרְאָה מִן הַמִּקְדָּשׁ |- |{{ק|'''רכג'''}} || מִצְוַת כִּבּוּד חֲכָמִים |- |{{ק|'''רכד'''}} || מִצְוַת צִדּוּק הַמֹּאזְנַיִם וְהַמִּשְׁקָלִים וְהַמִּדּוֹת |- |{{ק|'''רכה'''}} || מִצְוַת שֶׁיִּשָּׂרְפוּ מִי שֶׁיִּתְחַיֵּב שְׂרֵפָה |- |{{ק|'''רכו'''}} || שֶׁלֹּא לִפְנוֹת אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} לֹא בְמַחְשָׁבָה וְלֹא בְדִבּוּר וְלֹא אֲפִלּוּ בְּהַבָּטָה |- |{{ק|'''רכז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} לֹא לְעַצְמוֹ וְלֹא לְזוּלָתוֹ |- |{{ק|'''רכח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל נוֹתָר |- |{{ק|'''רכט'''}} || שֶׁלֹּא לְכַלּוֹת הַפֵּאָה בַּשָּׂדֶה |- |{{ק|'''רל'''}} || שֶׁלֹּא לָקַחַת שִׁבֳּלִים הַנּוֹפְלִים בִּשְׁעַת הַקָּצִיר |- |{{ק|'''רלא'''}} || שֶׁלֹּא לְכַלּוֹת עוֹלְלוֹת הַכֶּרֶם |- |{{ק|'''רלב'''}} || שֶׁלֹּא לִלְקֹט פֶּרֶט הַכֶּרֶם |- |{{ק|'''רלג'''}} || שֶׁלֹּא לִגְנֹב שׁוּם חֵפֶץ אוֹ מָמוֹן |- |{{ק|'''רלד'''}} || שֶׁלֹּא יְכַחֵשׁ עַל הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ מֵאַחֵר בְּיָדוֹ |- |{{ק|'''רלה'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע עַל כְּפִירַת מָמוֹן |- |{{ק|'''רלו'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר |- |{{ק|'''רלז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשֹׁק |- |{{ק|'''רלח'''}} || שֶׁלֹּא לִגְזֹל |- |{{ק|'''רלט'''}} || שֶׁלֹּא לְאַחֵר שְׂכַר שָׂכִיר |- |{{ק|'''רמ'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה |- |{{ק|'''רמא'''}} || שֶׁלֹּא לְהַכְשִׁיל תָּם בַּדֶּרֶךְ |- |{{ק|'''רמב'''}} || שֶׁלֹּא לְעַוֵּת הַמִּשְׁפָּט |- |{{ק|'''רמג'''}} || שֶׁלֹּא לְכַבֵּד גָּדוֹל בַּדִּין |- |{{ק|'''רמד'''}} || שֶׁלֹּא לְרַגֵּל |- |{{ק|'''רמה'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲמֹד עַל דָּם רֵעִים |- |{{ק|'''רמו'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׂנֹא אָח |- |{{ק|'''רמז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַלְבִּין פְּנֵי אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''רמח'''}} || שֶׁלֹּא לִנְקֹם |- |{{ק|'''רמט'''}} || שֶׁלֹּא לִנְטֹר |- |{{ק|'''רנ'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְבִּיעַ בְּהֵמָה מִין עִם שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ |- |{{ק|'''רנא'''}} || שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ כִּלְאֵי זְרָעִים בָּאָרֶץ וְלֹא לְהַרְכִּיב אִילָן בְּשׁוּם מָקוֹם |- |{{ק|'''רנב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עָרְלָה |- |{{ק|'''רנג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת כְּדֶרֶךְ זוֹלֵל וְסוֹבֵא |- |{{ק|'''רנד'''}} || שֶׁלֹּא לְנַחֵשׁ |- |{{ק|'''רנה'''}} || שֶׁלֹּא לְעוֹנֵן |- |{{ק|'''רנו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקִּיף פְּאַת הָרֹאשׁ |- |{{ק|'''רנז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִית פְּאַת זָקָן |- |{{ק|'''רנח'''}} || שֶׁלֹּא לִכְתֹּב בִּבְשָׂרוֹ כְּתֹבֶת קַעֲקַע |- |{{ק|'''רנט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה אוֹב |- |{{ק|'''רס'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה יִדְּעוֹנִי |- |{{ק|'''רסא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת בְּמִדּוֹת וְכָל הַמִּדּוֹת בִּכְלַל |- |{{ק|'''רסב'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אָב וָאֵם |- |{{ק|'''רסג'''}} || שֶׁלֹּא לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹת {{נ|הַגּוֹיִם|הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''רסד'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת הַכֹּהֲנִים לִקְרוֹבֵיהֶם וּבִכְלָלָהּ שֶׁיִּתְאַבְּלוּ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַל שִׁשָּׁה מִקְּרוֹבֵיהֶם הַיְדוּעִים |- |{{ק|'''רסה'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ זֶרַע אַהֲרֹן |- |{{ק|'''רסו'''}} || מִצְוַת כֹּהֵן גָּדוֹל לִשָּׂא נַעֲרָה בְתוּלָה |- |{{ק|'''רסז'''}} || מִצְוַת הַקָּרְבָּן לִהְיוֹת תָּמִים |- |{{ק|'''רסח'''}} || מִצְוַת הַקָּרְבָּן שֶׁיִּהְיֶה מִשְּׁמוֹנָה יָמִים וּלְמַעְלָה |- |{{ק|'''רסט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם |- |{{ק|'''רע'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח |- |{{ק|'''רעא'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח |- |{{ק|'''רעב'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בַּשְּׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח |- |{{ק|'''רעג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן הָעֹמֶר שֶׁל שְׂעוֹרִים בְּיוֹם שֵׁנִי שֶׁל פֶּסַח |- |{{ק|'''רעד'''}} || מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר |- |{{ק|'''רעה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה חֲדָשָׁה מִן הַחִטִּים בְּיוֹם עֲצֶרֶת |- |{{ק|'''רעו'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתַת מִמְּלָאכָה בְּיוֹם עֲצֶרֶת |- |{{ק|'''רעז'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה |- |{{ק|'''רעח'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה |- |{{ק|'''רעט'''}} || מִצְוַת תַּעֲנִית בְּיוֹם עֲשִׂירִי בְּתִשְׁרֵי הוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים |- |{{ק|'''רפ'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים |- |{{ק|'''רפא'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים |- |{{ק|'''רפב'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת |- |{{ק|'''רפג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּכָל יוֹם מִשִּׁבְעַת יְמֵי הַסֻּכּוֹת |- |{{ק|'''רפד'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם שְׁמִינִי שֶׁל סֻכּוֹת שֶׁהוּא נִקְרָא שְׁמִינִי עֲצֶרֶת |- |{{ק|'''רפה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת |- |{{ק|'''רפו'''}} || מִצְוַת נְטִילַת לוּלָב |- |{{ק|'''רפז'''}} || מִצְוַת יְשִׁיבַת סֻכָּה |- |{{ק|'''רפח'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן הֶדְיוֹט בְּמֵת זוּלַת בַּקְּרוֹבִים הַמְבֹאָרִים בַּכָּתוּב |- |{{ק|'''רפט'''}} || שֶׁלֹּא יְשַׁמֵּשׁ כֹּהֵן טְבוּל יוֹם עַד שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ |- |{{ק|'''רצ'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה זֹנָה |- |{{ק|'''רצא'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה חֲלָלָה |- |{{ק|'''רצב'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה גְרוּשָׁה |- |{{ק|'''רצג'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאֹהֶל הַמֵּת |- |{{ק|'''רצד'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן גָּדוֹל בְּשׁוּם טֻמְאָה בְּמֵת |- |{{ק|'''רצה'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹּהֵן גָּדוֹל אַלְמָנָה |- |{{ק|'''רצו'''}} || שֶׁלֹּא יִבְעֹל כֹּהֵן גָּדוֹל אַלְמָנָה וַאֲפִלּוּ בְּלֹא קִדּוּשִׁין |- |{{ק|'''רצז'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן בַּעַל מוּם קָבוּעַ בַּעֲבוֹדַת הַמִּקְדָּשׁ |- |{{ק|'''רצח'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן בַּעַל מוּם עוֹבֵר |- |{{ק|'''רצט'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בַּעַל מוּם בַּהֵיכָל כֻּלּוֹ |- |{{ק|'''ש'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן טָמֵא |- |{{ק|'''שא'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל כֹּהֵן טָמֵא תְּרוּמָה |- |{{ק|'''שב'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל שׁוּם זָר תְּרוּמָה |- |{{ק|'''שג'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר תְּרוּמָה |- |{{ק|'''שד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל עָרֵל תְּרוּמָה |- |{{ק|'''שה'''}} || שֶׁלֹּא תֹּאכַל חֲלָלָה מִן הַקֹּדֶשׁ |- |{{ק|'''שו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל טֶבֶל |- |{{ק|'''שז'''}} || שֶׁלֹּא נַקְדִּישׁ בַּעֲלֵי מוּמִין לְהַקְרִיבָן לַמִּזְבֵּחַ |- |{{ק|'''שח'''}} || שֶׁלֹּא יִתֵּן מוּם בַּקֳּדָשִׁים |- |{{ק|'''שט'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁחֲטוּ בַּעֲלֵי מוּמִין לְשֵׁם קָרְבָּן |- |{{ק|'''שי'''}} || שֶׁלֹּא יַקְטִיר אֵמוּרֵי בַּעֲלֵי מוּמִין |- |{{ק|'''שיא'''}} || שֶׁלֹּא יִזְרֹק דַּם בַּעַל מוּם עַל הַמִּזְבֵּחַ |- |{{ק|'''שיב'''}} || שֶׁלֹּא לְסָרֵס זְכַר אֶחָד מִכָּל הַמִּינִים |- |{{ק|'''שיג'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בַּעַל מוּם מִיַּד {{נ|הַגּוֹיִם|הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''שיד'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁחֹט בְּהֵמָה וּבְנָהּ בְּיוֹם אֶחָד |- |{{ק|'''שטו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁיִּתְחַלֵּל בּוֹ שֵׁם שָׁמַיִם בֵּין בְּנֵי אָדָם |- |{{ק|'''שטז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח |- |{{ק|'''שיז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח |- |{{ק|'''שיח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה קֹדֶם כְּלוֹת שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן |- |{{ק|'''שיט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל קָלִי מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה עַד הַיּוֹם הַהוּא |- |{{ק|'''שכ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל כַּרְמֶל מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה עַד הַיּוֹם הַהוּא |- |{{ק|'''שכא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם חַג שָׁבוּעוֹת |- |{{ק|'''שכב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל תִּשְׁרֵי |- |{{ק|'''שכג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בָּעֲשִׂירִי בְּתִשְׁרֵי |- |{{ק|'''שכד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים |- |{{ק|'''שכה'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת |- |{{ק|'''שכו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת |- |{{ק|'''שכז'''}} || מִצְוַת סְפִירַת שֶׁבַע שַׁבְּתוֹת שָׁנִים |- |{{ק|'''שכח'''}} || מִצְוַת תְּקִיעַת שׁוֹפָר בַּיּוֹבֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים |- |{{ק|'''שכט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ שְׁנַת הַיּוֹבֵל |- |{{ק|'''של'''}} || מִצְוַת עֲשִׂיַּת דִּין בֵּין לוֹקֵחַ וּמוֹכֵר |- |{{ק|'''שלא'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת קַרְקַע {{נ|לִבְעָלֶיהָ|לְבַעְלֵיהֶן}} בַּיּוֹבֵל |- |{{ק|'''שלב'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן הַנְּחָלוֹת שֶׁהֵן תּוֹךְ הָעִיר עַד הַשְׁלָמַת שָׁנָה |- |{{ק|'''שלג'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדָה בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי לְעוֹלָם |- |{{ק|'''שלד'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲבֹד הָאֲדָמָה בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית |- |{{ק|'''שלה'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה עֲבוֹדָה גַּם בָּאִילָנוֹת |- |{{ק|'''שלו'''}} || שֶׁלֹּא נִקְצֹר סְפִיחִים בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית |- |{{ק|'''שלז'''}} || שֶׁלֹּא נֶאֱסֹף פֵּרוֹת הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסְפִין אוֹתָן בְּכָל שָׁנָה |- |{{ק|'''שלח'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲבֹד בָּאָרֶץ בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל |- |{{ק|'''שלט'''}} || שֶׁלֹּא לִקְצֹר סְפִיחֵי תְבוּאוֹת שֶׁל שְׁנַת הַיּוֹבֵל |- |{{ק|'''שמ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱסֹף פֵּרוֹת הָאִילָנוֹת בַּיּוֹבֵל כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסְפִין אוֹתָן בִּשְׁאָר שָׁנִים |- |{{ק|'''שמא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת בְּמִקָּח וּמִמְכָּר |- |{{ק|'''שמב'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּדְבָרִים |- |{{ק|'''שמג'''}} || שֶׁלֹּא תִמָּכֵר שָׂדֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַצְּמִיתוּת |- |{{ק|'''שמד'''}} || שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת מִגְרְשֵׁי עָרֵי הַלְוִיִּם וּשְׂדוֹתֵיהֶן |- |{{ק|'''שמה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַלְוֹת בְּרִבִּית לְיִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''שמו'''}} || שֶׁלֹּא יֵעָבֵר בְּעֶבֶד עִבְרִי עֲבוֹדָה בְזוּיָה כְּמוֹ עֲבוֹדַת כְּנַעֲנִי |- |{{ק|'''שמז'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּכֵר עֶבֶד עִבְרִי עַל אֶבֶן הַמִּקָּח |- |{{ק|'''שמח'''}} || שֶׁלֹּא יֵעָבֵד בְּעֶבֶד עִבְרִי עֲבוֹדַת פָּרֶךְ |- |{{ק|'''שמט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ {{נ|לַגּוֹי|לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים}} לַעֲבֹד בְּעֶבֶד עִבְרִי הַנִּמְכָּר לוֹ בְּפָרֶךְ |- |{{ק|'''שנ'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתַּחֲוֶה עַל אֶבֶן מַשְׂכִּית אֲפִלּוּ לַשֵּׁם |- |{{ק|'''שנא'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ אָדָם שֶׁיִּתֵּן דָּמָים הַקְּצוּבִים בַּתּוֹרָה |- |{{ק|'''שנב'''}} || מִצְוַת הַמֵּמִיר בֶּהֱמַת קָרְבָּן בִּבְהֵמָה שֶׁתִּהְיֶינָה שְׁתֵּיהֶן קֹדֶשׁ |- |{{ק|'''שנג'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ בְּהֵמָה שֶׁיִּתֵּן כְּפִי שֶׁיַּעֲרִיכֶנָּה הַכֹּהֵן |- |{{ק|'''שנד'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ בָּתִּים שֶׁיִּתֵּן הָעֵרֶךְ שֶׁיַּעֲרִיכֶנָּה הַכֹּהֵן וְתוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ |- |{{ק|'''שנה'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ שָׂדֶה שֶׁיִּתֵּן כְּעֵרֶךְ הַקָּצוּב בַּפָּרָשָׁה |- |{{ק|'''שנו'''}} || מִצְוַת דִּין מַחֲרִים מִנְּכָסָיו שֶׁהוּא לַכֹּהֲנִים |- |{{ק|'''שנז'''}} || מִצְוַת מַעְשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בְּכָל שָׁנָה |- |{{ק|'''שנח'''}} || שֶׁלֹּא נָמִיר הַקֳּדָשִׁים |- |{{ק|'''שנט'''}} || שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת הַקֳּדָשִׁים מִקָּרְבָּן לְקָרְבָּן |- |{{ק|'''שס'''}} || שֶׁלֹּא תִמָּכֵר קַרְקַע שֶׁהֶחֱרִימוּ אוֹתָהּ בְּעָלֶיהָ אֶלָּא תִּנָּתֵן לַכֹּהֲנִים |- |{{ק|'''שסא'''}} || שֶׁלֹּא תִגָּאֵל שְׂדֵה הַחֵרֶם |- |{{ק|'''שסב'''}} || שֶׁלֹּא לִגְאֹל מַעְשַׂר בְּהֵמָה אֶלָּא יֵאָכֵל בִּירוּשָׁלָיִם |- |{{ק|'''שסג'''}} || מִצְוַת שִׁלּוּחַ טְמֵאִים חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה |- |{{ק|'''שסד'''}} || מִצְוַת וִדּוּי עַל הַחֵטְא |- |{{ק|'''שסה'''}} || מִצְוַת סוֹטָה שֶׁיְּבִיאֶהָ הַבַּעַל אֶל הַכֹּהֵן וְיַעֲשֶׂה לָהּ כְּמִשְׁפַּט הַכָּתוּב |- |{{ק|'''שסו'''}} || מִצְוַת גִּדּוּל שְׂעַר נָזִיר |- |{{ק|'''שסז'''}} || מִצְוַת גִּלּוּחַ הַנָּזִיר וַהֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו |- |{{ק|'''שסח'''}} || מִצְוַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים בְּכָל יוֹם |- |{{ק|'''שסט'''}} || מִצְוַת מַשָּׂא הָאָרוֹן בַּכָּתֵף |- |{{ק|'''שע'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ |- |{{ק|'''שעא'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן שֶׁמֶן בְּקָרְבַּן סוֹטָה |- |{{ק|'''שעב'''}} || שֶׁלֹּא לְהָשִׂים לְבוֹנָה בְּקָרְבַּן סוֹטָה |- |{{ק|'''שעג'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יַיִן אוֹ כָּל מִינֵי שֵׁכָר |- |{{ק|'''שעד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר עֲנָבִים לַחִים |- |{{ק|'''שעה'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר צִמּוּקִים |- |{{ק|'''שעו'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר זֶרַע הָעֲנָבִים |- |{{ק|'''שעז'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר קְלִפַּת הָעֲנָבִים |- |{{ק|'''שעח'''}} || שֶׁלֹּא יְגַלֵּחַ הַנָּזִיר שְׂעָרוֹ כָּל יְמֵי נִזְרוֹ |- |{{ק|'''שעט'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס הַנָּזִיר לְאֹהֶל הַמֵּת |- |{{ק|'''שפ'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמָּא הַנָּזִיר בְּמֵת |- |{{ק|'''שפא'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטַת פֶּסַח שֵׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּאִיָּר לְמִי שֶׁהָיָה טָמֵא אוֹ בְדֶרֶךְ רְחוֹקָה |- |{{ק|'''שפב'''}} || מִצְוַת פֶּסַח שֵׁנִי שֶׁיֵּאָכֵל עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאִיָּר |- |{{ק|'''שפג'''}} || מִצְוַת תְּקִיעַת חֲצוֹצְרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ וּבַמִּלְחָמָה |- |{{ק|'''שפד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר פֶּסַח שֵׁנִי לְמָחֳרָתוֹ |- |{{ק|'''שפה'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר עֶצֶם מֵעַצְמוֹת פֶּסַח שֵׁנִי |- |{{ק|'''שפו'''}} || מִצְוַת חַלָּה |- |{{ק|'''שפז'''}} || מִצְוַת צִיצִת |- |{{ק|'''שפח'''}} || שֶׁלֹּא לָתוּר אַחַר מַחֲשֶׁבֶת הַלֵּב וּרְאִיַּת הָעֵינָיִם |- |{{ק|'''שפט'''}} || מִצְוַת שְׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ |- |{{ק|'''שצ'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן בְּכוֹר אָדָם |- |{{ק|'''שצא'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם בַּמִּקְדָּשׁ |- |{{ק|'''שצב'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן |- |{{ק|'''שצג'''}} || מִצְוַת הַלְוִיִּם לָתֵת מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר |- |{{ק|'''שצד'''}} || שֶׁלֹּא יִתְעַסְּקוּ הַכֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדַת לְוִיִּם וּלְוִיִּם בַּעֲבוֹדַת כֹּהֲנִים |- |{{ק|'''שצה'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד זָר בַּמִּקְדָּשׁ |- |{{ק|'''שצו'''}} || שֶׁלֹּא לְבַטֵּל שְׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ |- |{{ק|'''שצז'''}} || שֶׁלֹּא לִפְדּוֹת בְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה |- |{{ק|'''שצח'''}} || מִצְוַת פָּרָה אֲדֻמָּה |- |{{ק|'''שצט'''}} || מִצְוַת כָּל טֻמְאַת מֵת |- |{{ק|'''ת'''}} || מִצְוַת מֵי נִדָּה שֶׁמְּטַמְּאִין אָדָם טָהוֹר וּמְטַהֲרִין אָדָם טָמֵא מִטֻּמְאַת מֵת בִּלְבָד |- |{{ק|'''תא'''}} || מִצְוַת דִּינֵי נְחָלוֹת |- |{{ק|'''תב'''}} || מִצְוַת הַקְרָבַת תְּמִידִין בְּכָל יוֹם |- |{{ק|'''תג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת |- |{{ק|'''תד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ |- |{{ק|'''תה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם חַג הַשָּׁבֻעוֹת |- |{{ק|'''תו'''}} || מִצְוָה לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה |- |{{ק|'''תז'''}} || מִצְוַת הֲפָרַת נְדָרִים |- |{{ק|'''תח'''}} || שֶׁלֹּא יַחֵל דְּבָרָיו בִּנְדָרִים |- |{{ק|'''תט'''}} || מִצְוַת לָתֵת עָרִים לַלְוִיִּם לָשֶׁבֶת בָּהֵן וְהֵן קוֹלְטוֹת |- |{{ק|'''תטו'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לְהַגְלוֹת מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה מֵעִירוֹ לְעָרֵי מִקְלָט וְעַל הָרוֹצֵחַ בְּעַצְמוֹ לָלֶכֶת שָׁם |- |{{ק|'''תטז'''}} || שֶׁלֹּא לַהֲרֹג הָרוֹצֵחַ קֹדֶם שֶׁיַּעֲמֹד בַּדִּין |- |{{ק|'''תי'''}} || שֶׁלֹּא יוֹרֶה הָעֵד בְּדִין שֶׁהֵעִיד {{נ|בּוֹ|}} בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת |- |{{ק|'''תיא'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח כֹּפֶר לְהַצִּיל מִמָּוֶת הָרוֹצֵחַ |- |{{ק|'''תיב'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח כֹּפֶר מִמְּחֻיָּב גָּלוּת לְפָטְרוֹ מִן הַגָּלוּת |- |{{ק|'''תיג'''}} || שֶׁלֹּא לְמַנּוֹת בְּדַיָּנִין אָדָם שֶׁאֵינוֹ חָכָם בְּדִינֵי תוֹרָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חָכָם בְּחָכְמוֹת אֲחֵרוֹת |- |{{ק|'''תיד'''}} || שֶׁלֹּא יִירָא הַדַּיָּן בַּדִּין מֵאָדָם רָע |- |{{ק|'''תיז'''}} || מִצְוַת אַחְדוּת הַשֵּׁם |- |{{ק|'''תיח'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת הַשֵּׁם |- |{{ק|'''תיט'''}} || מִצְוַת תַּלְמוּד תּוֹרָה |- |{{ק|'''תכ'''}} || מִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע עַרְבִית וְשַׁחֲרִית |- |{{ק|'''תכא'''}} || מִצְוַת תְּפִלִּין שֶׁל יָד |- |{{ק|'''תכב'''}} || מִצְוַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ |- |{{ק|'''תכג'''}} || מִצְוַת מְזוּזָה |- |{{ק|'''תכד'''}} || מִצְוַת הֲרִיגַת שִׁבְעָה עֲמָמִים |- |{{ק|'''תכה'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְאַוֹּת מַה שֶׁבְּיַד אַחֵינוּ {{נ|בְּנֵי יִשְׂרָאֵל|}} |- |{{ק|'''תכו'''}} || שֶׁלֹּא לְנַסּוֹת נְבִיא אֱמֶת יוֹתֵר מִדַּאי |- |{{ק|'''תכז'''}} || שֶׁלֹּא לָחֹן לְעוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוכבים}} |- |{{ק|'''תכח'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְחַתֵּן בְּעוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוכבים}} |- |{{ק|'''תכט'''}} || מִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן |- |{{ק|'''תל'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת הַגֵּרִים |- |{{ק|'''תלא'''}} || מִצְוַת יִרְאַת הַשֵּׁם |- |{{ק|'''תלב'''}} || מִצְוַת תְּפִלָּה |- |{{ק|'''תלג'''}} || מִצְוַת הַחֶבְרָה וְהַדְּבִיקָה עִם חַכְמֵי הַתּוֹרָה |- |{{ק|'''תלד'''}} || מִצְוַת הַצָּרִיךְ לִשָּׁבַע שֶׁיִּשָּׁבַע בֶּאֱמֶת בְּשֵׁם יְיָ |- |{{ק|'''תלה'''}} || שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת מִצִּפּוּי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''תלו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַדְבִּיק שׁוּם דָּבָר {{נ|מֵעֲבוֹדָה זָרָה|מֵעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ בְּמָמוֹנֵנוּ וּבִרְשׁוּתֵנוּ לֵהָנוֹת {{נ|בּוֹ|בָּהּ}} |- |{{ק|'''תלז'''}} || מִצְוָה לְאַבֵּד אֲשֵׁרָה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ |- |{{ק|'''תלח'''}} || מִצְוָה לְהַקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁיֵּשׁ עַל הָאָדָם בְּחוֹבָה אוֹ בִנְדָבָה בָּרֶגֶל הָרִאשׁוֹן שֶׁפּוֹגֵעַ בּוֹ |- |{{ק|'''תלט'''}} || מִצְוַת לְהַקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בְּבֵית הַבְּחִירָה וְלֹא בַחוּץ |- |{{ק|'''תמ'''}} || מִצְוַת פְּדִיַּת קָדָשִׁים שֶׁנָּפַל בָּהֶם מוּם וְאַחַר כָּךְ מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה |- |{{ק|'''תמא'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטָה |- |{{ק|'''תמב'''}} || מִצְוַת לְהִטָּפֵל בַּהֲבָאַת הַקָּרְבָּן מִחוּץ לָאָרֶץ לְבֵית הַבְּחִירָה |- |{{ק|'''תמג'''}} || מִצְוַת חֲקִירַת עֵדִים הֵיטֵב |- |{{ק|'''תמד'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת עִיר הַנִּדַּחַת וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ |- |{{ק|'''תמה'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי הָעוֹף |- |{{ק|'''תמו'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי |- |{{ק|'''תמז'''}} || מִצְוַת מַעְשַׂר עָנִי תַּחַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית וְשִׁשִּׁית |- |{{ק|'''תמח'''}} || מִצְוַת הַשְׁמָטַת כְּסָפִים בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית |- |{{ק|'''תמט'''}} || מִצְוַת לִנְגֹּשׂ אֶת {{נ|הַנָּכְרִי|הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''תנ'''}} || מִצְוַת צְדָקָה |- |{{ק|'''תנא'''}} || מִצְוַת הַעֲנָקַת עֶבֶד עִבְרִי |- |{{ק|'''תנב'''}} || מִצְוַת לִשְׂמֹחַ בָּרְגָלִים |- |{{ק|'''תנג'''}} || מִצְוַת לְהֵרָאוֹת בָּרְגָלִים בַּמִּקְדָּשׁ |- |{{ק|'''תנד'''}} || שֶׁלֹּא לְאַבֵּד בָּתֵּי עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ וְסִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁלֹּא לִמְחֹק שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַכְּתוּבִים שָׁם |- |{{ק|'''תנה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת קָדָשִׁים בַּחוּץ |- |{{ק|'''תנו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דָּגָן חוּץ לִירוּשָׁלָיִם |- |{{ק|'''תנז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל תִּירוֹשׁ חוּץ לִירוּשָׁלָיִם |- |{{ק|'''תנח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל יִצְהָר חוּץ לִירוּשָׁלָיִם |- |{{ק|'''תנט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּכוֹר תָּמִים חוּץ לִירוּשָׁלָיִם |- |{{ק|'''תס'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ הַכֹּהֲנִים בְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם חוּץ לַקְּלָעִים |- |{{ק|'''תסא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר הָעוֹלָה |- |{{ק|'''תסב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים קֹדֶם זְרִיקַת דָּמִים |- |{{ק|'''תסג'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ כֹּהֲנִים בִּכּוּרִים קֹדֶם הֲנָחָתָם בָּעֲזָרָה |- |{{ק|'''תסד'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲזֹב הַלְוִיִּם מִלָּתֵת לָהֶם מַתְּנוֹתֵיהֶם וּלְשַׂמְּחָם בָּרְגָלִים |- |{{ק|'''תסה'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֵבֶר מִן הֶחָי |- |{{ק|'''תסו'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף עַל מִצְוֹת הַתּוֹרָה |- |{{ק|'''תסז'''}} || שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ מִמִּצְוֹת הַתּוֹרָה |- |{{ק|'''תסח'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ מֵהַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''תסט'''}} || שֶׁלֹּא לְהָסִית אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''תע'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱהֹב אֶת הַמַּסִּית |- |{{ק|'''תעא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲזֹב הַשִּׂנְאָה מִן הַמַּסִּית |- |{{ק|'''תעב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַצִּיל אֶת הַמַּסִּית |- |{{ק|'''תעג'''}} || שֶׁלֹּא יִלְמֹד הַנִּסָּת זְכוּת עַל הַמַּסִּית |- |{{ק|'''תעד'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתֹּק הַנִּסָּת מִלְּלַמֵּד חוֹב עַל הַמַּסִּית |- |{{ק|'''תעה'''}} || שֶׁלֹּא לִבְנוֹת עִיר הַנִּדַּחַת לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה |- |{{ק|'''תעו'''}} || שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת בְּמָמוֹן עִיר הַנִּדַּחַת |- |{{ק|'''תעז'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְגּוֹדֵד כְּמוֹ עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כּוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''תעח'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת קָרְחָה עַל מֵת |- |{{ק|'''תעט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין |- |{{ק|'''תפ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָגָב טָמֵא {{תיקון גירסה|וְכָל שֶׁכֵּן|וְכֵן כָּל}} שֶׁרֶץ הָעוֹף |- |{{ק|'''תפא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף שֶׁמֵּתוּ מֵאֲלֵיהֶן |- |{{ק|'''תפב'''}} || שֶׁלֹּא לִתְבֹּעַ הַהַלְוָאָה שֶׁעָבַר עָלֶיהָ זְמַן שְׁבִיעִית |- |{{ק|'''תפג'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ מִלְּהַחֲיוֹת הֶעָנִי מִלִּתֵּן לוֹ מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ |- |{{ק|'''תפד'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ מִלְּהַלְוֹת לֶעָנִי מִפְּנֵי הַשְּׁמִטָּה |- |{{ק|'''תפה'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁלֹחַ עֶבֶד עִבְרִי רֵיקָם כְּשֶׁיֵּצֵא חָפְשִׁי |- |{{ק|'''תפו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד בַּקֳּדָשִׁים |- |{{ק|'''תפז'''}} || שֶׁלֹּא לִגְזֹז אֶת הַקֳּדָשִׁים |- |{{ק|'''תפח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן אַחַר חֲצוֹת |- |{{ק|'''תפט'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר קָרְבַּן הַחֲגִיגָה שֶׁנִּקְרַב בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי |- |{{ק|'''*'''}} || (שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן פֶּסַח בְּבָמַת יָחִיד){{הערה|המצוה הזאת לדעת החינוך שאינו חושב המצוה ק"ד שלא יאכל זר בשר קדשי קדשים וחשב המצוה הזאת לתשלום תרי"ג.}} |- |{{ק|'''תצ'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת לָרֶגֶל בְּלֹא קָרְבָּן שֶׁיִּהְיֶה עִמָּנוּ {{נ|שֶׁנַּקְרִיב|כְּשֶׁנַּקְרִיב}} שָׁם |- |{{ק|'''תצא'''}} || מִצְוַת מִנּוּי שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים בְּכָל קָהָל מִיִּשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תצב'''}} || מִצְוַת לִשְׁמֹעַ מִכָּל בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁיַּעַמְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל זְמָן |- |{{ק|'''תצג'''}} || מִצְוַת מִנּוּי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל {{נ||בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל}} עָלֵינוּ |- |{{ק|'''תצד'''}} || מִצְוַת לִכְתֹּב הַמֶּלֶךְ סֵפֶר תּוֹרָה אַחַת יְתֵרָה עַל שְׁאָר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תצה'''}} || מִצְוַת מַתְּנוֹת זְרוֹעַ לְחָיַיִם וְקֵבָה לַכֹּהֵן |- |{{ק|'''תצו'''}} || מִצְוַת הַפְרָשַׁת תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וְלִתֵּן לַכֹּהֵן |- |{{ק|'''תצז'''}} || מִצְוַת רֵאשִׁית הַגֵּז שֶׁיִּתֵּן לַכֹּהֵן |- |{{ק|'''תצח'''}} || מִצְוַת לִהְיוֹת הַכֹּהֲנִים עוֹבְדִים בַּמִּקְדָּשׁ מִשְׁמָרוֹת מִשְׁמָרוֹת וּבַמּוֹעֲדִים {{תיקון גירסה|עוֹלִים|עוֹבְדִים}} כְּאֶחָד |- |{{ק|'''תצט'''}} || מִצְוַת לִשְׁמֹעַ מִכָּל נָבִיא שֶׁיִּהְיֶה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִם לֹא יוֹסִיף וְלֹא יִגְרַע בְּמִצְוֹת הַתּוֹרָה |- |{{ק|'''תק'''}} || מִצְוָה לְהָכִין שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט |- |{{ק|'''תקא'''}} || מִצְוָה לַעֲשׂוֹת לְעֵדִים זוֹמְמִין כְּמוֹ שֶׁדִּמּוּ לַעֲשׂוֹת |- |{{ק|'''תקב'''}} || מִצְוָה לִמְשֹׁחַ כֹּהֵן לַמִּלְחָמָה |- |{{ק|'''תקג'''}} || מִצְוָה לַעֲשׂוֹת בְּמִלְחֲמוֹת הָרְשׁוּת כַּמִּשְׁפָּט הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה |- |{{ק|'''תקד'''}} || מִצְוַת עֲרִיפַת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל |- |{{ק|'''תקה'''}} || שֶׁלֹּא לָטַעַת אִילָן בַּמִּקְדָּשׁ |- |{{ק|'''תקו'''}} || שֶׁלֹּא לְהָקִים מַצֵּבָה |- |{{ק|'''תקז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בַּעַל מוּם עוֹבֵר |- |{{ק|'''תקח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַמְרוֹת עַל פִּי בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁיַּעַמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תקט'''}} || שֶׁלֹּא לְמַנּוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל {{נ||בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל}} כִּי אִם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תקטו'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ סוּסִים |- |{{ק|'''תקטז'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ נָשִׁים |- |{{ק|'''תקי'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ כֶּסֶף וְזָהָב לְבַד מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ |- |{{ק|'''תקיא'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעוֹלָם |- |{{ק|'''תקיב'''}} || שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְשֵׁבֶט לֵוִי נַחֲלָה בָּאָרֶץ |- |{{ק|'''תקיג'''}} || שֶׁלֹּא יִטֹּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק בַּבִּזָּה בִּשְׁעַת כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ |- |{{ק|'''תקיד'''}} || שֶׁלֹּא לִקְסֹם |- |{{ק|'''תקיז'''}} || שֶׁלֹּא לְכַשֵּׁף |- |{{ק|'''תקיח'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲבֹר חָבֶר |- |{{ק|'''תקיט'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁאוֹל בְּאוֹב |- |{{ק|'''תקכ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁאוֹל בְּיִדְּעוֹנִי |- |{{ק|'''תקכא'''}} || שֶׁלֹּא לִדְרֹשׁ אֶל הַמֵּתִים |- |{{ק|'''תקכב'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְנַבְּאוּת שֶׁקֶר בְּשֵׁם יְיָ |- |{{ק|'''תקכג'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְנַבְּאוּת בְּשֵׁם {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''תקכד'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּנַע מֵהֲרִיגַת נְבִיא הַשֶּׁקֶר וְלֹא יָגוּר מִמֶּנּוּ |- |{{ק|'''תקכה'''}} || שֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל הַמַּזִּיק בְּדִינֵי קְנָסוֹת |- |{{ק|'''תקכו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַסִּיג גְּבוּל |- |{{ק|'''תקכז'''}} || שֶׁלֹּא לַחְתֹּךְ הַדִּין עַל פִּי עֵד אֶחָד |- |{{ק|'''תקכח'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲרֹץ מִפְּנֵי הָאוֹיֵב בַּמִּלְחָמָה |- |{{ק|'''תקכט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲיוֹת כָּל נְשָׁמָה מִשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁבַּתּוֹרָה |- |{{ק|'''תקל'''}} || שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִית אִילָנֵי מַאֲכָל בַּמָּצוֹר וְכֵן כָּל הַשְׁחָתָה בִּכְלַל הַלָּאו |- |{{ק|'''תקלא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד וְלִזְרֹעַ בְּנַחַל אֵיתָן |- |{{ק|'''תקלב'''}} || מִצְוַת דִּין יְפַת תֹּאַר |- |{{ק|'''תקלג'''}} || מִצְוַת דִּין תְּלִיָּה לְמִי שֶׁיִּתְחַיֵּב לִתְלוֹת |- |{{ק|'''תקלד'''}} || מִצְוַת קְבוּרָה לְנֶהֱרָג עַל פִּי בֵּית דִּין וְכֵן לְכָל מֵת |- |{{ק|'''תקלה'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה |- |{{ק|'''תקלו'''}} || מִצְוַת הֲקָמַת מַשָּׂא לְיִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תקלז'''}} || מִצְוַת שִׁלּוּחַ הַקֵּן |- |{{ק|'''תקלח'''}} || מִצְוַת מַעֲקֶה |- |{{ק|'''תקלט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשִׁין בְּאִשָּׁה |- |{{ק|'''תקמ'''}} || מִצְוָה שֶׁתֵּשֵׁב אֵשֶׁת הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע תַּחְתָּיו לְעוֹלָם |- |{{ק|'''תקמא'''}} || מִצְוָה עַל בֵּית דִּין לִסְקֹל בַּאֲבָנִים מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב סְקִילָה |- |{{ק|'''תקמב'''}} || מִצְוָה עַל הַמְאַנֵּס שֶׁיִּשָּׂא אֲנוּסָתוֹ לְאִשָּׁה |- |{{ק|'''תקמג'''}} || מִצְוָה לְהַתְקִין יָד בַּמִּלְחָמָה מִחוּץ לַמַּחֲנֶה |- |{{ק|'''תקמד'''}} || מִצְוָה לְהַתְקִין יָתֵד בַּמִּלְחָמָה |- |{{ק|'''תקמה'''}} || {{נ|מִצְוַת|רְשׁוּת}} הַלְוָאָה לְנָכְרִי בְּרִבִּית אִם מִצְטָרֵךְ לִלְוֹת |- |{{ק|'''תקמו'''}} || מִצְוַת קִיּוּם מוֹצָא שְׂפָתַיִם |- |{{ק|'''תקמז'''}} || מִצְוָה לְהַנִּיחַ הַשָּׂכִיר לֶאֱכֹל בִּזְמַן שְׂכִירָתוֹ מִדְּבָרִים יְדוּעִים |- |{{ק|'''תקמח'''}} || מִצְוַת הָרוֹצֶה לְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ שֶׁיְּגָרְשֶׁנָּה בִּשְׁטָר |- |{{ק|'''תקמט'''}} || מִצְוָה שֶׁיִּשְׂמַח חָתָן עִם אִשְׁתּוֹ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה |- |{{ק|'''תקנ'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת הַמַּשְׁכּוֹן לִבְעָלָיו בְּעֵת שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ |- |{{ק|'''תקנא'''}} || מִצְוַת נְתִינַת שְׂכַר שָׂכִיר בְּיוֹמוֹ |- |{{ק|'''תקנב'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת עֹמֶר הַשִּׁכְחָה |- |{{ק|'''תקנג'''}} || מִצְוַת מַלְקוּת לָרְשָׁעִים |- |{{ק|'''תקנד'''}} || מִצְוַת יִבּוּם |- |{{ק|'''תקנה'''}} || מִצְוַת חֲלִיצָה |- |{{ק|'''תקנו'''}} || מִצְוָה לְהַצִּיל הַנִּרְדָּף |- |{{ק|'''תקנז'''}} || מִצְוָה לִזְכֹּר מַה שֶּׁעָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם |- |{{ק|'''תקנח'''}} || מִצְוָה לְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק |- |{{ק|'''תקנט'''}} || שֶׁלֹּא לִמְכֹּר אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר |- |{{ק|'''תקס'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְעַמֵּר בְּאֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר אַחַר שֶׁבָּא עָלֶיהָ |- |{{ק|'''תקסא'''}} || שֶׁלֹּא יָלִין הַצָּלוּב עַל הָעֵץ וְכֵן הַמֵּת בְּבֵיתוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ |- |{{ק|'''תקסב'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְעַלֵּם מִן הָאֲבֵדָה |- |{{ק|'''תקסג'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ רוֹבֶצֶת תַּחַת מַשָּׂאָהּ |- |{{ק|'''תקסד'''}} || שֶׁלֹּא תַּעְדֶּה אִשָּׁה עֲדִי אִישׁ |- |{{ק|'''תקסה'''}} || שֶׁלֹּא יְעָדָהּ הָאִישׁ עֲדִי אִשָּׁה |- |{{ק|'''תקסו'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים |- |{{ק|'''תקסז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ הַמִּכְשׁוֹל |- |{{ק|'''תקסח'''}} || שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ כִּלְאַיִם בְּכֶרֶם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דְּאוֹרָיְתָא |- |{{ק|'''תקסט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלֵהָנוֹת מִכִּלְאֵי הַכֶּרֶם |- |{{ק|'''תקע'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בִּשְׁנֵי מִינֵי בְהֵמָה |- |{{ק|'''תקעא'''}} || שֶׁלֹּא לִלְבֹּשׁ שַׁעַטְנֵז |- |{{ק|'''תקעב'''}} || שֶׁלֹּא יְגָרֵשׁ מוֹצִיא שֵׁם רָע אֶת אִשְׁתּוֹ |- |{{ק|'''תקעג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲנֹשׁ הָאֲנוּסָה |- |{{ק|'''תקעד'''}} || שֶׁלֹּא יְגָרֵשׁ הָאוֹנֵס אֶת אֲנוּסָתוֹ |- |{{ק|'''תקעה'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח סָרִיס בַּת יִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תקעו'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח מַמְזֵר בַּת יִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תקעז'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בַּת יִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תקעח'''}} || שֶׁלֹּא לִדְרֹשׁ שָׁלוֹם לְעַמּוֹן וּמוֹאָב |- |{{ק|'''תקעט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְחִיק זֶרַע אֱדוֹם מֵהִתְחַתֵּן עִם קְהַל יִשְׂרָאֵל אַחַר שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ אֶלָּא עַד דּוֹר שְׁלִישִׁי וְלֹא שְׁלִישִׁי בִּכְלָל |- |{{ק|'''תקפ'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְחִיק מִצְרִי כְּמוֹ כֵן אֶלָּא עַד דּוֹר שְׁלִישִׁי וְלֹא שְׁלִישִׁי בִּכְלָל |- |{{ק|'''תקפא'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא לְמַחֲנֵה לְוִיִּם |- |{{ק|'''תקפב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲזִיר עֶבֶד שֶׁבָּרַח מֵאֲדֹנָיו שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תקפג'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת עֶבֶד זֶה שֶׁבָּרַח מֵאֲדֹנָיו מִחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תקפד'''}} || שֶׁלֹּא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תקפה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב אֶתְנַן זֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב |- |{{ק|'''תקפו'''}} || שֶׁלֹּא לִלְווֹת בְּרִבִּית מִיִּשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תקפז'''}} || שֶׁלֹּא לְאַחֵר הַנְּדָרִים וְהַנְּדָבוֹת |- |{{ק|'''תקפח'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח הַשָּׂכִיר יָתֵר עַל אֲכִילָתוֹ |- |{{ק|'''תקפט'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַשָּׂכִיר בִּשְׁעַת מְלָאכָה |- |{{ק|'''תקצ'''}} || שֶׁלֹּא יַחֲזִיר הַמְגָרֵשׁ גְּרוּשָׁתוֹ אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת |- |{{ק|'''תקצא'''}} || שֶׁלֹּא יִצָּא חָתָן מִבֵּיתוֹ כָּל שָׁנָה רִאשׁוֹנָה לַצָּבָא וְלֹא לְשׁוּם דָּבָר מִצָּרְכֵי צִבּוּר |- |{{ק|'''תקצב'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲבֹל כֵּלִים שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ |- |{{ק|'''תקצג'''}} || שֶׁלֹּא לִתְלֹשׁ סִמָּנֵי צָרָעַת |- |{{ק|'''תקצד'''}} || שֶׁלֹּא לְמַשְׁכֵּן בַּעַל חוֹב בִּזְרוֹעַ |- |{{ק|'''תקצה'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ עֲבוֹט מִבְּעָלָיו בְּעֵת שֶׁצָּרִיךְ לוֹ |- |{{ק|'''תקצו'''}} || שֶׁלֹּא יָעִיד קָרוֹב |- |{{ק|'''תקצז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט גֵּר אוֹ יָתוֹם |- |{{ק|'''תקצח'''}} || שֶׁלֹּא לְמַשְׁכֵּן אַלְמָנָה |- |{{ק|'''תקצט'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח עֹמֶר הַשִּׁכְחָה מִתְּבוּאָה אוֹ מֵאִילָנוֹת |- |{{ק|'''תר'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף בְּמַלְקוּת הַמְחֻיָּב מַלְקוּת וּבִכְלָלָהּ שֶׁלֹּא נַכֶּה יִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תרא'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲסֹם בְּהֵמָה בִּשְׁעַת מְלָאכָה |- |{{ק|'''תרב'''}} || שֶׁלֹּא תִנָּשֵׂא הַיְבָמָה לְאַחֵר חוּץ מִן הַיָּבָם |- |{{ק|'''תרג'''}} || שֶׁלֹּא לָחוּס עַל הָרוֹדֵף |- |{{ק|'''תרד'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁהֶה מִדּוֹת וּמִשְׁקָלוֹת חֲסֵרִים עִמָּנוּ וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשָּׂא וְנִתֵּן בָּהֶן |- |{{ק|'''תרה'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח מַעֲשֵׂה עֲמָלֵק שֶׁעָשָׂה עִם אֲבוֹתֵינוּ בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם |- |{{ק|'''תרו'''}} || מִצְוַת קְרִיאָה עַל הַבִּכּוּרִים |- |{{ק|'''תרז'''}} || מִצְוַת וִדּוּי מַעֲשֵׂר |- |{{ק|'''תרח'''}} || מִצְוָה לְהִדָּמוֹת בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם הַטּוֹבִים וְהַיְּשָׁרִים שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לַעֲשׂוֹת כָּל מַעֲשֵׂנוּ בְּדֶרֶךְ הַיֹּשֶׁר וְהַטּוֹב |- |{{ק|'''תרט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּאֲנִינוּת |- |{{ק|'''תרי'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּטֻמְאָה |- |{{ק|'''תריא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא דְּמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁאֵינָן מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה |- |{{ק|'''תריב'''}} || מִצְוַת הַקְהֵל בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית |- |{{ק|'''תריג'''}} || מִצְוָה לִכְתֹּב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל {{מ"מ|דברים לא|יט}}. |} רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר. {{הור2|קדיש דרבנן}} ==אדרא רבא== תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְחַבְרַיָּא: עַד אֵימָתַי נְתִיב בְּקַיָּמָא דְּחַד סַמְכָא, כְּתִיב עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ {{מ"מ|תהלים קיט|קכו}}. יוֹמִין זְעִירִין, וּמָרֵי דְחוֹבָא דָּחֵק, כָּרוֹזָא קָרֵי כָּל יוֹמָא, וּמְחַצְדֵּי חַקְלָא זְעִירִין אִנּוּן וְאִנְּהוּ בְּשׁוּלֵי כַרְמָא לָא אַשְׁגְּחָן וְלָא יָדְעִין לְאָן אֲתַר אָזְלִין כְּמָה דְיָאוּת. אִתְכְּנַשׁוּ חַבְרַיָּא לְבֵי אִדְּרָא מְלֻבָּשִׁין שִׁרְיָן סַיְפֵי וְרֻמְחֵי בִּידֵיכוֹן, אִזְדְּרַזוּ בְּתִקּוּנֵיכוֹן, בְּעֵטָא, בְּחָכְמְתָא, בְּסוּכְלְתָנוּ, בְּדַעְתָּא, בְּחֵיזוּ, בְּיָדִין, בְּרַגְלִין, אַמְלַכוּ עֲלֵיכוֹן לְמַאן דְּבִרְשׁוּתֵהּ חַיֵּי וּמוֹתָא לְמִגְזַר דִּינִין דִּקְשֹׁט, מִלִּין דְּקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין צַיְתֵי לְהוּ וַחֲדָאָן לְמִשְׁמַע לְהוּ וּלְמִנְדַּע לְהוּ. יְתֵב רַבִּי שִׁמְעוֹן וּבְכָא וַאֲמַר וַי אִי גְלֵינָא וַי אִי לָא גְלֵינָא. חַבְרַיָּא דַּהֲווּ תַמָּן אִשְׁתִּיקוּ. קָם רַבִּי אַבָּא וַאֲמַר לֵהּ אִי נִיחָא קַמֵּהּ דְּמַר לְגַלָּאָה הָא כְתִיב סוֹד יְיָ לִירֵאָיו {{מ"מ|תהלים כה|יד}} וְהָא חַבְרַיָּא אִלֵּין דַּחֲלִין דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִנּוּן וּכְבָר עָלוּ בְאִדְּרָא דְּבֵי מַשְׁכְּנָא מִנְּהוֹן עָלוּ וּמִנְּהוֹן נְפַקוּ. תָּנָא אִתְמַנוּ חַבְרַיָּא קַמֵּהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְאִשְׁתְּכַחוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ וְרַבִּי אַבָּא וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר יַעֲקֹב וְרַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי חִזְקִיָּה בַּר רַב וְרַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יֵיסָא. יָדִין יְהַבוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְאֶצְבָּעָן זְקַפוּ לְעֵלָּא וְעָלוּ בְחַקְלָא בֵּינֵי אִילָנֵי וִיתַבוּ. קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וּצְלִי צְלוֹתֵהּ יְתֵב בְּגַוַּיְהוּ וַאֲמַר כָּל חַד יְשַׁוֵּי יְדוֹי בְּתֻקְפּוֹי שַׁוּוּ יְדַיְהוּ וּנְסֵב לוֹן, פְּתַח וַאֲמַר: אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר {{מ"מ|דברים כז|טו}}, וְעָנוּ כֻלָּם וְאָמְרוּ אָמֵן. פְּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר: עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ. אַמַּאי עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ, מִשּׁוּם דְּהֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ. מַאי הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ, תּוֹרָה דִּלְעֵלָּא דְּאִיהִי מִתְבַּטַּלָא אִי לָא יִתְעֲבֵד בְּתִקּוּנוֹי שְׁמָא דָא וּלְעַתִּיק יוֹמִין אִתְּמַר. כְּתִיב אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ {{מ"מ|דברים לג|כט}}, וּכְתִיב מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ {{מ"מ|שמות טו|יא}}. קְרָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ אוֹתְבֵהּ קַמֵּהּ, וּלְרַבִּי אַבָּא מִסִּטְרָא אַחֲרָא, וַאֲמַר: אֲנַן כְּלָלָא דְכֹלָּא עַד הַשְׁתָּא אִתְתַּקַּנוּ קָיְמִין. אִשְׁתִּיקוּ, שְׁמַעוּ קָלָא וְאַרְכֻבָּתָן דָּא לְדָא נָקְשָׁן. מַאי קָלָא, קָלָא דִּכְנֻפְיָא עִלָּאָה דְּמִתְכַּנְּפֵי. חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר: יְיָ שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי {{מ"מ|חבקוק ג|ב}}. אֲמַר: הָתָם יָאוּת הָוֵה לְמֶהֱוֵי דָחֵל אֲנַן. בַּחֲבִיבוּתָא תָּלְיָא מִלְּתָא, דִּכְתִיב: וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ {{מ"מ|דברים ו|ה}}, וּכְתִיב: מֵאַהֲבַת יְיָ אֶתְכֶם {{מ"מ|דברים ז|ח}}, וּכְתִיב: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ {{מ"מ|מלאכי א|ב}}. {{הור2|קדיש דרבנן}} ==תחינה== ==הערות== {{הערות שוליים}} 6xg8o12l8sdd78nwkh9dv9g9rchqdqa 3011587 3011582 2026-05-07T17:41:57Z מו יו הו 37729 /* משנה */ 3011587 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=20}} =תיקון ליל שבועות= ==תפילה קודם הלימוד== אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן. לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה. {{סוף}} {{מ:טעמי המקרא}} ==תורה== ===ספר בראשית=== ====בראשית==== {{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}} ====נח==== {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}} ====לך לך==== {{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}} ====וירא==== {{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}} {{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}} ====חיי שרה==== {{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}} ====תולדות==== {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}} {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}} ====ויצא==== {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}} ====וישלח==== {{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}} {{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}} ====וישב==== {{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}} ====מקץ==== {{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}} {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}} ====ויגש==== {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}} {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}} ====ויחי==== {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}} {{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}} '''חזק''' {{הור2|'''אדני'''}} ===ספר שמות=== ====שמות==== {{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}} {{#קטע:שמות א/טעמים|א}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ז}} {{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|א}} ====וארא==== {{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}} {{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}} ====בא==== {{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}} {{#קטע:שמות י/טעמים|א}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}} ====בשלח==== {{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}} {|align=center style="width: 650px;" |- |align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}} |- |align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}} |align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}} |align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}} |} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} {{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃ ====יתרו==== {{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}} ====משפטים==== {{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}} {{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}} ====תרומה==== {{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}} ====תצוה==== {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כח/טעמים|א}} {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|י}} ====כי תשא==== {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}} {{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}} ====ויקהל==== {{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}} ====פקודי==== {{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}} {{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אדינ'''}} ===ספר ויקרא=== ====ויקרא==== {{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}} ====צו==== {{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} {{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}} ====שמיני==== {{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}} ====תזריע==== {{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}} ====מצורע==== {{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}} ====אחרי מות==== {{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}} ====קדושים==== {{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}} ====אמור==== {{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}} ====בהר==== {{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}} ====בחוקותי==== {{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}} {{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אנדי'''}} ===ספר במדבר=== ====במדבר==== {{ממס1|במדבר א/טעמים|במדבר א א-ג}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר ד/טעמים|במדבר ד יז-כ}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}} ====נשא==== {{ממס1|במדבר ד/טעמים#ד כא|במדבר ד כא-כג}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}} {{ממס1|במדבר ו/טעמים#ו כב|במדבר ו כב-כז}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}} {{ממס1|במדבר ז/טעמים#ז פד|במדבר ז פד-פט}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}} ====בהעלותך==== {{ממס1|במדבר ח/טעמים|במדבר ח א-ד}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר יב/טעמים#יב יד|במדבר יב יד-טז}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}} ====שלח==== {{ממס1|במדבר יג/טעמים|במדבר יג א-ג}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר טו/טעמים#טו לז|במדבר טו לז-מא}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}} ====קרח==== {{ממס1|במדבר טז/טעמים|במדבר טז א-ג}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר יח/טעמים#יח ל|במדבר יח ל-לב}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}} ====חקת==== {{ממס1|במדבר יט/טעמים|במדבר יט א-ג}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כא/טעמים#כא לד|במדבר כא לד]] - [[במדבר כב/טעמים|כב א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}} ====בלק==== {{ממס1|במדבר כב/טעמים#כב ב|במדבר כב ב-ד}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה ז|במדבר כה ז-ט}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}} ====פנחס==== {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה י-יב}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}} {{ממס1|במדבר כח/טעמים#כח כו|במדבר כח כו-לא}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כט/טעמים#כט לה|במדבר כט לה]] - [[במדבר ל/טעמים|ל א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}} ====מטות==== {{ממס1|במדבר ל/טעמים#ל ב|במדבר ל ב-ד}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר לב/טעמים#לב מ|במדבר לב מ-מב}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}} ====מסעי==== {{ממס1|במדבר לג/טעמים#לג א|במדבר לג א-ג}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר לו/טעמים#לו יא|במדבר לו יא-יג}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אניד'''}} ===ספר דברים=== ====דברים==== {{ממס1|דברים א/טעמים|דברים א א-ג}} {{#קטע:דברים א/טעמים|א}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים ג/טעמים|דברים ג כ-כב}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}} ====ואתחנן==== {{ממס1|דברים ג/טעמים#ג כג|דברים ג כג-כה}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}} {{מקורות לסידור|[[דברים ה/טעמים|דברים ה א]] - [[דברים ו/טעמים|ו ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}} אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו"ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז ט|דברים ז ט-יא}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}} ====עקב==== {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז יב|דברים ז יב-טז}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}} {{מקורות לסידור|[[דברים י/טעמים#י יב|דברים י יב]] - [[דברים יא/טעמים|יא ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים יא/טעמים#יא יג|דברים יא יג-כה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}} ====ראה==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}} {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}} ====שופטים==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}} {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}} ====כי תצא==== {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}} {{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}} ====כי תבוא==== {{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}} ====נצבים==== {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}} {{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}} ====וילך==== {{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}} ====האזינו==== {{ממס1|דברים לב/טעמים|דברים לב א-ג}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}} {{ממס1|דברים לב/טעמים#לב מח|דברים לב מח-נב}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}} ====וזאת הברכה==== {{ממס1|דברים לג/טעמים|דברים לג א-ו}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לד/טעמים#לד י|דברים לד י-יב}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|י}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==נביאים== {{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}} {{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}} ===יהושע=== {{ממס1|יהושע א/טעמים|יהושע א א-ג}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|א}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}} {{ממס1|יהושע כד/טעמים#כד לא|יהושע כד לא-לג}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃ {{הור2|'''אינד'''}} ===שופטים=== {{ממס1|שופטים א/טעמים|שופטים א א-ג}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|א}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}} {{ממס1|שופטים כא/טעמים#כא כג|שופטים כא כג-כה}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃ {{הור2|'''דאני'''}} ===שמואל=== {{ממס1|שמואל א א/טעמים|שמואל א א א-ג}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} {{ממס1|שמואל ב כד/טעמים#כד כג|שמואל ב כד כג-כה}} {{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}} {{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃ {{הור2|'''דאינ'''}} ===מלכים=== {{ממס1|מלכים א א/טעמים|מלכים א א א-ג}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} {{ממס1|מלכים ב כה/טעמים#כה כח|מלכים ב כה כח-ל}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}}|אֲרֻחַ֨ת|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}} {{הור2|'''דנאי'''}} ===ישעיהו=== {{ממס1|ישעיהו א/טעמים|ישעיהו א א-ג}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}} {{ממס1|ישעיהו סו/טעמים#סו כב|ישעיהו סו כב-כד}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}|וְרָא֔וּ|%0 (וֻוָ)|לְכׇל|%0־(לֻלָ)}}{{ש}} '''{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}}''' {{הור2|'''דניא'''}} ===ירמיהו=== {{ממס1|ירמיהו א/טעמים|ירמיהו א א-ג}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}} {{ממס1|ירמיהו נב/טעמים#נב לב|ירמיהו נב לג-לד}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}}|אֲרֻחַת֩|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}} {{הור2|'''דיאנ'''}} ===יחזקאל=== {{מקורות לסידור|[[יחזקאל א/טעמים|יחזקאל א א-כח]], [[יחזקאל ג יב|ג יב]]}}{{ש}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}} {{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} {{ממס1|יחזקאל מח/טעמים#מח לג|יחזקאל מח לג-לה}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃ {{הור2|'''דינא'''}} ===תרי עשר=== {{ממס1|הושע א/טעמים|הושע א א-ג}} {{#קטע:הושע א/טעמים|א}} {{החלף|{{#קטע:הושע א/טעמים|ב}}|{{נוסח|{{פפ|פסקא באמצע פסוק}}|2=א=רווח של שורה ריקה}}|{{פפפ}}}} {{#קטע:הושע א/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[חבקוק ב כ]] - [[חבקוק ג|ג יט]]}}{{ש}} {{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}} {{ממס1|מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי ג כב-כד}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}} {{ק|'''{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}}'''}} {{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==כתובים== ===רות=== {{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} {{#קטע:רות ד/טעמים|א}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ה}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|י}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כ}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ {{הור2|'''נאיד'''}} ===תהלים=== ====פרק א==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;}} ====פרק יט==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|　　|}} ====פרק סח==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|　　|}} ====פרק קיט==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|　　|</p>}} ====פרק קנ==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קנ/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|הַ֭נְּשָׁמָה|%0 (הֻהָ)|יָ֗הּ|%0 (יֻהָ)|　　|}} {{הור2|'''נדאי'''}} ===איוב=== {{ממס1|איוב א/טעמים|איוב א א-ג}} {{#קטע:איוב א/טעמים|א}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ג}} {{ממס1|איוב מב/טעמים|איוב מב טו-יז}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ {{הור2|'''נדיא'''}} ===משלי=== {{ממס1|משלי א/טעמים|משלי א א-ג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:משלי א/טעמים|א}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ג}} {{ממס1|משלי לא/טעמים#לא י|משלי לא י-לא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|י}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;}} {{הור2|'''נידא'''}} ===קהלת=== {{ממס1|קהלת א/טעמים|קהלת א א-ג}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}} {{ממס1|קהלת יב/טעמים#יב יב|קהלת יב יב-יד}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}} <b>{{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}}</b> {{הור2|'''ניאד'''}} ===שיר השירים=== {{ממס1|שיר השירים א/טעמים|שיר השירים א א-ג}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}} {{ממס1|שיר השירים ח/טעמים#יב|שיר השירים ח יב-יד}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}} {{הור2|'''יאדנ'''}} ===איכה=== {{הור2|קוראים בלחש.}} {{ממס1|איכה א/טעמים|איכה א א-ג}} {{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}} {{ממס1|איכה ה/טעמים#ה כ|איכה ה כ-כב}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}} '''{{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}}''' {{הור2|'''יאנד'''}} ===דניאל=== {{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}} {{הור2|'''ידאנ'''}} ===אסתר=== {{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}} {{הור2|'''ידנא'''}} ===דברי הימים=== {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===עזרא=== {{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}} {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}} {{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} {{סוף}} {{טקסט מנוקד|גודל=20}} ==משנה== ===סדר זרעים=== ====ברכות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}} ====פאה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}} ====דמאי==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}} ====כלאים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}} ====שביעית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}} ====מעשרות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}} ====מעשר שני==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}} ====חלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}} ====ערלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}} ====בכורים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר מועד=== ====שבת==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}} ====עירובין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}} ====פסחים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}} ====חגיגה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}} ====ביצה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}} ====מועד קטן==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}} ====ראש השנה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}} ====יומא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}} ====סוכה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}} ====תענית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}} ====שקלים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}} ====מגילה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר נשים=== ====יבמות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}} ====כתובות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}} ====סוטה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}} ====נדרים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}} ====נזיר==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}} ====גיטין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}} ====קידושין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}} ===סדר נזיקין=== ====בבא קמא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}} ====בבא מציעא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}} {{קטמש|בבא מציעא|י|ו}} ====בבא בתרא==== {{קטמש|בבא בתרא|א|א}} {{קטמש|בבא בתרא|י|ח}} ====סנהדרין==== {{קטמש|סנהדרין|א|א}} {{קטמש|סנהדרין|יא|ו}} ====מכות==== {{קטמש|מכות|א|א}} {{קטמש|מכות|ג|טז}} ====שבועות==== {{קטמש|שבועות|א|א}} {{קטמש|שבועות|ח|ו}} ====עדויות==== {{קטמש|עדויות|א|א}} {{קטמש|עדויות|ח|ז}} ====עבודה זרה==== {{קטמש|עבודה זרה|א|א}} {{קטמש|עבודה זרה|ה|יב}} ====אבות==== {{קטמש|אבות|א|א}} {{קטמש|אבות|ו|יא}} ====הוריות==== {{קטמש|הוריות|א|א}} {{קטמש|הוריות|ג|ח}} ===סדר קדשים=== ====זבחים==== {{קטמש|זבחים|א|א}} {{קטמש|זבחים|יד|י}} ====מנחות==== {{קטמש|מנחות|א|א}} {{קטמש|מנחות|יג|יא}} ====חולין==== {{קטמש|חולין|א|א}} {{קטמש|חולין|יב|ה}} ====בכורות==== {{קטמש|בכורות|א|א}} {{קטמש|בכורות|ט|ח}} ====ערכין==== {{קטמש|ערכין|א|א}} {{קטמש|ערכין|ט|ח}} ====תמורה==== {{קטמש|תמורה|א|א}} {{קטמש|תמורה|ז|ו}} ====כריתות==== {{קטמש|כריתות|א|א}} {{קטמש|כריתות|ו|ט}} ====מעילה==== {{קטמש|מעילה|א|א}} {{קטמש|מעילה|ו|ו}} ====תמיד==== {{קטמש|תמיד|א|א}} {{קטמש|תמיד|ז|ד}} ====מדות==== {{קטמש|מידות|א|א}} {{קטמש|מידות|ה|ד}} ====קנים==== {{קטמש|קינים|א|א}} {{קטמש|קינים|ג|ו}} ===סדר טהרות=== ====מקואות==== {{קטמש|מקוואות|א|א}} … ====פרה==== {{קטמש|פרה|א|א}} {{קטמש|פרה|יב|יא}} ====ידים==== … ====אהלות==== {{קטמש|אהלות|א|א}} {{קטמש|אהלות|יח|י}} ====נגעים==== {{קטמש|נגעים|א|א}} {{קטמש|נגעים|יד|יג}} ====זבים==== {{קטמש|זבים|א|א}} {{קטמש|זבים|ה|יב}} ====נדה==== … ====טהרות==== … ====כלים==== {{קטמש|כלים|א|א}} {{קטמש|כלים|ל|ד}} ====טבול יום==== … ====מכשירין==== … ====עוקצין==== {{קטמש|עוקצין|א|א}} {{קטמש|עוקצין|ג|יב}} ==ספר יצירה== בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר וְסִפּוּר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ"מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם, דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ"שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ"ד כָּפְרָ"ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל. דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ"ו זַ"ח טִ"י לַ"ן סַ"ע צַ"ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם: שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן: בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת: עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת: בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע. וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב. {{הור2|קדיש יתום}} ==זוהר== וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה. {{מ"מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים {{מ"מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ"מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ"מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ"מ|שה"ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל … ==סדר תרי"ג מצוות== {{הור2|צריך לומר התרי"ג מצות בכוונה לשמור ולעשות ולקיים, ואז הקדוש ברוך הוא מצרף מחשבה טובה למעשה.}} {| |- |{{ק|'''א'''}} || מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה |- |{{ק|'''ב'''}} || מִצְוַת מִילָה |- |{{ק|'''ג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל גִּיד הַנָּשֶׁה |- |{{ק|'''ד'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ |- |{{ק|'''ה'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטַת הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן |- |{{ק|'''ו'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת בְּשַׂר הַפֶּסַח בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ |- |{{ק|'''ז'''}} || מִצְוַת הַשְׁבָּתַת חָמֵץ |- |{{ק|'''ח'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה |- |{{ק|'''ט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ בְּכוֹרוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''י'''}} || מִצְוַת סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם |- |{{ק|'''יא'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר |- |{{ק|'''יב'''}} || מִצְוַת עֲרִיפַת פֶּטֶר חֲמוֹר |- |{{ק|'''יג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל הַפֶּסַח נָא וּמְבֻשָּׁל |- |{{ק|'''יד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר הַפֶּסַח עַד הַבֹּקֶר |- |{{ק|'''טו'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּצֵא חָמֵץ בִּרְשׁוּתֵנוּ בַּפֶּסַח |- |{{ק|'''טז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִכָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חָמֵץ |- |{{ק|'''יז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַאֲכִיל מִן הַפֶּסַח לְיִשְׂרָאֵל מוּמָר |- |{{ק|'''יח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַאֲכִיל מִן הַפֶּסַח לְגֵר תּוֹשָׁב |- |{{ק|'''יט'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא מִבְּשַׂר הַפֶּסַח חוּצָה |- |{{ק|'''כ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר עֶצֶם מִן הַפֶּסַח |- |{{ק|'''כא'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל עָרֵל מִן הַפֶּסַח |- |{{ק|'''כב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ בַּפֶּסַח |- |{{ק|'''כג'''}} || שֶׁלֹּא יֵרָאֶה לָנוּ חָמֵץ בַּפֶּסַח |- |{{ק|'''כד'''}} || שֶׁלֹּא לָצֵאת בַּשַּׁבָּת חוּץ לִתְחוּם |- |{{ק|'''כה'''}} || מִצְוַת הַאֲמָנָה בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם |- |{{ק|'''כו'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ שַׁבָּת בִּדְבָרִים |- |{{ק|'''כז'''}} || מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם |- |{{ק|'''כח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת בְּמַחְשָׁבָה שֶׁיֵּשׁ אֱלוֹהַּ זוּלָתִי הַשֵּׁם |- |{{ק|'''כט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת פֶּסֶל |- |{{ק|'''ל'''}} || שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּחֲוֹת {{נ|לַעֲבוֹדָה זָרָה|לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''לא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} בַּמֶּה שֶׁדַּרְכּוֹ לְהֵעָבֵד |- |{{ק|'''לב'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע לַשָּׁוְא |- |{{ק|'''לג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת |- |{{ק|'''לד'''}} || שֶׁלֹּא לַהֲרֹג נָקִי |- |{{ק|'''לה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵשֶׁת אִישׁ |- |{{ק|'''לו'''}} || שֶׁלֹּא לִגְנֹב נֶפֶשׁ {{נ|מִיִּשְׂרָאֵל|אָדָם}} |- |{{ק|'''לז'''}} || שֶׁלֹּא לְהָעִיד שֶׁקֶר |- |{{ק|'''לח'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲמֹד |- |{{ק|'''לט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת צוּרַת אָדָם אֲפִלּוּ לְנוֹי |- |{{ק|'''מ'''}} || שֶׁלֹּא לִבְנוֹת אַבְנֵי מִזְבֵּחַ גָּזִית (נ"א אבני גזית במזבח) |- |{{ק|'''מא'''}} || שֶׁלֹּא לִפְסֹעַ עַל הַמִּזְבֵּחַ |- |{{ק|'''מב'''}} || מִצְוַת דִּין עֶבֶד עִבְרִי |- |{{ק|'''מג'''}} || מִצְוַת יִעוּד שֶׁל אָמָה הָעִבְרִיָּה |- |{{ק|'''מד'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן אָמָה הָעִבְרִיָּה |- |{{ק|'''מה'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לַהֲרֹג בְּחֶנֶק הַמְחֻיָּב |- |{{ק|'''מו'''}} || מִצְוַת דִּינֵי קְנָסוֹת לְחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ |- |{{ק|'''מז'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לַהֲרֹג בְּסַיִף הַמְחֻיָּב |- |{{ק|'''מח'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן דִּין בְּהֵמָה שֶׁהִזִּיקָה שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ |- |{{ק|'''מט'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי הַבּוֹר |- |{{ק|'''נ'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן גַּנָּב בְּתַשְׁלוּמִים אוֹ בְמִיתָה |- |{{ק|'''נא'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי מַבְעֶה |- |{{ק|'''נב'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי הָאֵשׁ |- |{{ק|'''נג'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין שׁוֹמֵר חִנָּם |- |{{ק|'''נד'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין טוֹעֵן וְנִטְעָן |- |{{ק|'''נה'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין נוֹשֵׂא שָׂכָר וְשׂוֹכֵר |- |{{ק|'''נו'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין הַשּׁוֹאֵל |- |{{ק|'''נז'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין הַמְפֻתָּה |- |{{ק|'''נח'''}} || שֶׁלֹּא לִמְכֹּר אָמָה עִבְרִיָּה הַקּוֹנֶה אוֹתָהּ מִיַּד הָאָב |- |{{ק|'''נט'''}} || שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה |- |{{ק|'''ס'''}} || שֶׁלֹּא לְהַכּוֹת אָב וָאֵם |- |{{ק|'''סא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שׁוֹר הַנִּסְקָל |- |{{ק|'''סב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲיוֹת מְכַשֵּׁף |- |{{ק|'''סג'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת הַגֵּר בִּדְבָרִים |- |{{ק|'''סד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת הַגֵּר בְּמָמוֹן |- |{{ק|'''סה'''}} || שֶׁלֹּא לְעַנּוֹת יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת |- |{{ק|'''סו'''}} || מִצְוַת הַלְוָאָה לֶעָנִי |- |{{ק|'''סז'''}} || מִצְוַת הַטָּיָה אַחֲרֵי רַבִּים |- |{{ק|'''סח'''}} || מִצְוַת פֵּרוּק מַשָּׂא |- |{{ק|'''סט'''}} || מִצְוַת שְׁמִטַּת קַרְקָעוֹת |- |{{ק|'''ע'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בַּשַּׁבָּת |- |{{ק|'''עא'''}} || מִצְוַת חֲגִיגָה בָּרְגָלִים |- |{{ק|'''עב'''}} || מִצְוַת הֲבָאַת בִּכּוּרִים |- |{{ק|'''עג'''}} || שֶׁלֹּא יִתְבַּע חוֹב מֵעָנִי שֶׁאֵין לוֹ מַה לִּפְרֹעַ |- |{{ק|'''עד'''}} || שֶׁלֹּא יָשִׁית יָד בֵּין לֹוֶה לְמַלְוֶה בְּרִבִּית |- |{{ק|'''עה'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל הַדַּיָּן |- |{{ק|'''עו'''}} || לָאו דְּבִרְכַּת הַשֵּׁם |- |{{ק|'''עז'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל הַנָּשִׂיא |- |{{ק|'''עח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְדִּים חֻקֵּי הַתְּבוּאוֹת |- |{{ק|'''עט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל טְרֵפָה |- |{{ק|'''פ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ טַעֲנַת בַּעַל דִּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בַּעַל דִּינוֹ |- |{{ק|'''פא'''}} || שֶׁלֹּא יָעִיד בַּעַל עֲבֵרָה |- |{{ק|'''פב'''}} || שֶׁלֹּא לִנְטוֹת אַחֲרֵי רַבִּים בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת בִּשְׁבִיל אֶחָד |- |{{ק|'''פג'''}} || שֶׁלֹּא יְלַמֵּד חוֹבָה מִי שֶׁלִּמֵּד זְכוּת תְּחִלָּה בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת |- |{{ק|'''פד'''}} || שֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל עָנִי בַּדִּין |- |{{ק|'''פה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט חוֹטֵא מִפְּנֵי רִשְׁעוֹ |- |{{ק|'''פו'''}} || שֶׁלֹּא לַחְתֹּךְ הַדִּין בְּאֹמֶד הַדָּעַת |- |{{ק|'''פז'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח שֹׁחַד |- |{{ק|'''פח'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע {{נ|בַּעֲבוֹדָה זָרָה|בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''פט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַדִּיחַ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|הָעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''צ'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׁחֵט שֶׂה הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן בְּעוֹד שֶׁהֶחָמֵץ בִּרְשׁוּתֵנוּ |- |{{ק|'''צא'''}} || שֶׁלֹּא יַנִּיחַ אֵמוּרֵי הַפֶּסַח לִפָּסֵל בְּלִינָה |- |{{ק|'''צב'''}} || שֶׁלֹּא לְבַשֵּׁל בָּשָׂר בְּחָלָב |- |{{ק|'''צג'''}} || שֶׁלֹּא לִכְרֹת בְּרִית לְשִׁבְעָה עַמְמַיָּא וְכֵן לְכָל עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''צד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹשִׁיב עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוֹכָבִים}} בְּאַרְצֵנוּ |- |{{ק|'''צה'''}} || מִצְוַת בִּנְיַן בֵּית הַבְּחִירָה |- |{{ק|'''צו'''}} || מִצְוַת סִדּוּר לֶחֶם הַפָּנִים וּלְבוֹנָה זַכָּה לִפְנֵי יְיָ בְּכָל שַׁבָּת |- |{{ק|'''צז'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא בַּדֵּי הָאָרוֹן מִמֶּנּוּ |- |{{ק|'''צח'''}} || מִצְוַת עֲרִיכַת נֵרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ |- |{{ק|'''צט'''}} || מִצְוַת לְבִישַׁת בִּגְדֵי כֹהֲנִים |- |{{ק|'''ק'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת בְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם |- |{{ק|'''קא'''}} || מִצְוַת הַקְטָרַת קְטֹרֶת |- |{{ק|'''קב'''}} || שֶׁלֹּא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד |- |{{ק|'''קג'''}} || שֶׁלֹּא לִקְרֹעַ הַמְּעִיל שֶׁל כֹּהֲנִים |- |{{ק|'''קד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל זָר מִבְּשַׂר קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים |- |{{ק|'''קה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְטִיר וּלְהַקְרִיב עַל מִזְבַּח הַזָּהָב חוּץ קְטֹרֶת |- |{{ק|'''קו'''}} || מִצְוַת נְתִינַת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בַּשָּׁנָה |- |{{ק|'''קז'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם לִפְנֵי עֲבוֹדָה |- |{{ק|'''קח'''}} || מִצְוַת מְשִׁיחַת כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וּמְלָכִים בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה |- |{{ק|'''קט'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתַת הָאָרֶץ בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה |- |{{ק|'''קי'''}} || שֶׁלֹּא יָסוּךְ זָר בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה |- |{{ק|'''קיא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כְּמַתְכֹּנֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה |- |{{ק|'''קיב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כְּמַתְכֹּנֶת הַקְּטֹרֶת |- |{{ק|'''קיג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת תִּקְרֹבֶת {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''קיד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּחָלָב |- |{{ק|'''קטו'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ בֵּית דִּין מִשְׁפַּט מָוֶת בַּשַּׁבָּת |- |{{ק|'''קטז'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הָעוֹלָה |- |{{ק|'''קיז'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה |- |{{ק|'''קיח'''}} || מִצְוַת מְלִיחַת הַקָּרְבָּן |- |{{ק|'''קיט'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן בֵּית דִּין שֶׁטָּעוּ בְּהוֹרָאָה |- |{{ק|'''קכ'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן חַטָּאת לְיָחִיד שֶׁשָּׁגַג בְּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת |- |{{ק|'''קכא'''}} || מִצְוַת עֵדוּת |- |{{ק|'''קכב'''}} || מִצְוַת קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד |- |{{ק|'''קכג'''}} || מִצְוַת תּוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ לְאוֹכֵל מִן הַתְּרוּמָה אוֹ מוֹעֵל בָּהּ |- |{{ק|'''קכד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן אָשָׁם תָּלוּי |- |{{ק|'''קכה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן אָשָׁם וַדַּאי |- |{{ק|'''קכו'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת הַגָּזֵל |- |{{ק|'''קכז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב שְׂאוֹר אוֹ דְּבַשׁ |- |{{ק|'''קכח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בְּלֹא מֶלַח |- |{{ק|'''קכט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַבְדִּיל בְּחַטַּאת הָעוֹף |- |{{ק|'''קל'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן שֶׁמֶן זַיִת בְּמִנְחַת חוֹטֵא |- |{{ק|'''קלא'''}} || שֶׁלֹּא לָתֵת לְבוֹנָה בְּמִנְחַת חוֹטֵא |- |{{ק|'''קלב'''}} || מִצְוַת הֲרָמַת הַדֶּשֶׁן |- |{{ק|'''קלג'''}} || מִצְוַת הַדְלָקַת אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּכָל יוֹם |- |{{ק|'''קלד'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת שְׁיָרֵי מְנָחוֹת |- |{{ק|'''קלה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּכָל יוֹם |- |{{ק|'''קלו'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הַחַטָּאת |- |{{ק|'''קלז'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הָאָשָׁם |- |{{ק|'''קלח'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה זֶבַח הַשְּׁלָמִים |- |{{ק|'''קלט'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת נוֹתַר הַקֳּדָשִׁים |- |{{ק|'''קמ'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת בְּשַׂר קֹדֶשׁ שֶׁנִּטְמָא |- |{{ק|'''קמא'''}} || שֶׁלֹּא לְכַבּוֹת אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ |- |{{ק|'''קמב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שְׁיָרֵי מְנָחוֹת חָמֵץ |- |{{ק|'''קמג'''}} || שֶׁלֹּא תֵּאָכֵל מִנְחַת כֹּהֵן |- |{{ק|'''קמד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר חַטָּאת הַנַּעֲשֵׂית בִּפְנִים |- |{{ק|'''קמה'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר קָרְבַּן הַתּוֹדָה וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר קָדָשִׁים |- |{{ק|'''קמו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פִּגּוּל |- |{{ק|'''קמז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר קָדָשִׁים שֶׁנִּטְמָא |- |{{ק|'''קמח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חֵלֶב |- |{{ק|'''קמט'''}} || שֶׁלֹּא נֹאכַל דַּם בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף |- |{{ק|'''קנ'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי בְּהֵמָה וְחַיָּה |- |{{ק|'''קנא'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי דָּגִים |- |{{ק|'''קנב'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי חֲגָבִים |- |{{ק|'''קנג'''}} || מִצְוַת טֻמְאַת שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים |- |{{ק|'''קנד'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת אֳכָלִים |- |{{ק|'''קנה'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת נְבֵלָה |- |{{ק|'''קנו'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים לַמִּקְדָּשׁ מְגֻדְּלֵי שֵׂעָר |- |{{ק|'''קנז'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים לַמִּקְדָּשׁ קְרוּעֵי בְגָדִים |- |{{ק|'''קנח'''}} || שֶׁלֹּא יֵצְאוּ הַכֹּהֲנִים מִן הַמִּקְדָּשׁ בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה |- |{{ק|'''קנט'''}} || שֶׁלֹּא לְהִכָּנֵס שְׁתוּיֵי יַיִן בַּמִּקְדָּשׁ וְכֵן שֶׁלֹּא יוֹרֶה שָׁתוּי |- |{{ק|'''קס'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּהֵמָה וְחַיָּה טְמֵאָה |- |{{ק|'''קסא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל דָּג טָמֵא |- |{{ק|'''קסב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עוֹף טָמֵא |- |{{ק|'''קסג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שֶׁרֶץ הָאָרֶץ |- |{{ק|'''קסד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִינֵי שְׁרָצִים דַּקִּים הַנּוֹלָדִים בַּזְּרָעִים וּבַפֵּרוֹת |- |{{ק|'''קסה'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִשֶּׁרֶץ הַמַּיִם |- |{{ק|'''קסו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִן הַשְּׁרָצִים הַמִּתְהַוִּים מִן הָעִפּוּשׁ |- |{{ק|'''קסז'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת יוֹלֶדֶת |- |{{ק|'''קסח'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן יוֹלֶדֶת |- |{{ק|'''קסט'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת מְצֹרָע |- |{{ק|'''קע'''}} || הַנְהָגַת הַמְּצֹרָע בִּפְרִיעָה וּפְרִימָה וְכָל מְטַמְּאֵי אָדָם צְרִיכִין לְהוֹדִיעַ שֶׁהֵן טְמֵאִים |- |{{ק|'''קעא'''}} || מִצְוַת עִנְיַן נִגְעֵי בְגָדִים |- |{{ק|'''קעב'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל טָמֵא מִן הַקֳּדָשִׁים |- |{{ק|'''קעג'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלֵּחַ שְׂעַר הַנֶּתֶק |- |{{ק|'''קעד'''}} || מִצְוַת הַטָּהֳרָה מִן הַצָּרַעַת שֶׁתִּהְיֶה בְּמִינִים יְדוּעִים |- |{{ק|'''קעה'''}} || מִצְוַת תִּגְלַחַת מְצֹרָע בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי |- |{{ק|'''קעו'''}} || מִצְוַת טְבִילָה לַטְּמֵאִים |- |{{ק|'''קעז'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מְצֹרָע כְּשֶׁיִּתְרַפֵּא מִצָּרַעְתּוֹ |- |{{ק|'''קעח'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת בַּיִת שֶׁיִּהְיֶה בוֹ נֶגַע |- |{{ק|'''קעט'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת זָב לִהְיוֹת טָמֵא וּמְטַמֵּא |- |{{ק|'''קפ'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן זָב כְּשֶׁיִּטְהַר מִזּוֹבוֹ |- |{{ק|'''קפא'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁהוּא טָמֵא וּמְטַמֵּא |- |{{ק|'''קפב'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת נִדָּה שֶׁטְּמֵאָה וּמְטַמְּאָה |- |{{ק|'''קפג'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת זָבָה שֶׁטְּמֵאָה וּמְטַמְּאָה |- |{{ק|'''קפד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן זָבָה כְּשֶׁתִּטְהַר מִזּוֹבָהּ |- |{{ק|'''קפה'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים |- |{{ק|'''קפו'''}} || מִצְוַת כִּסּוּי הַדָּם |- |{{ק|'''קפז'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים בְּכָל עֵת בַּמִּקְדָּשׁ וְכָל שֶׁכֵּן זָרִים |- |{{ק|'''קפח'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁחֹט קָדָשִׁים חוּץ לָעֲזָרָה |- |{{ק|'''קפט'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְקָרֵב לְאַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת אֲפִלּוּ בְּלֹא בִיאָה |- |{{ק|'''קצ'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אָב |- |{{ק|'''קצא'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵם |- |{{ק|'''קצב'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵשֶׁת אָב וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ אִמּוֹ |- |{{ק|'''קצג'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ בְּכָל צַד שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ |- |{{ק|'''קצד'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת בַּת הַבֵּן |- |{{ק|'''קצה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת בַּת הַבַּת |- |{{ק|'''קצו'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת הַבַּת |- |{{ק|'''קצז'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ מִן הָאָב וְהִיא בַּת אֵשֶׁת אָבִיו |- |{{ק|'''קצח'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹת אָב |- |{{ק|'''קצט'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹת אֵם |- |{{ק|'''ר'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל עֶרְוַת אֲחִי הָאָב |- |{{ק|'''רא'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת אֲחִי הָאָב |- |{{ק|'''רב'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת הַבֵּן |- |{{ק|'''רג'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת אָח |- |{{ק|'''רד'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ |- |{{ק|'''רה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אִשָּׁה וּבַת בְּנָהּ |- |{{ק|'''רז'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אִשָּׁה וּבַת בִּתָּהּ |- |{{ק|'''רח'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ בְּחַיֵּי אִשְׁתּוֹ |- |{{ק|'''רחצ'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אִשָּׁה נִדָּה |- |{{ק|'''רט'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ |- |{{ק|'''רי'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל הַזָּכָר |- |{{ק|'''ריא'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁכַּב עִם בְּהֵמָה |- |{{ק|'''ריב'''}} || שֶׁלֹּא תִּשְׁכַּבְנָה הַנָּשִׁים עִם הַבְּהֵמוֹת |- |{{ק|'''ריג'''}} || מִצְוַת יִרְאַת אָב וָאֵם |- |{{ק|'''ריד'''}} || מִצְוַת פֵּאָה |- |{{ק|'''רטו'''}} || מִצְוַת לֶקֶט |- |{{ק|'''רטז'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת עוֹלְלוֹת הַכֶּרֶם |- |{{ק|'''ריז'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת פֶּרֶט הַכֶּרֶם |- |{{ק|'''ריח'''}} || מִצְוַת שׁוֹפֵט שֶׁיִּשְׁפֹּט בְּצֶדֶק |- |{{ק|'''ריט'''}} || מִצְוַת תּוֹכָחָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה |- |{{ק|'''רכ'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''רכא'''}} || מִצְוַת נֶטַע רְבָעִי |- |{{ק|'''רכב'''}} || מִצְוַת לְיִרְאָה מִן הַמִּקְדָּשׁ |- |{{ק|'''רכג'''}} || מִצְוַת כִּבּוּד חֲכָמִים |- |{{ק|'''רכד'''}} || מִצְוַת צִדּוּק הַמֹּאזְנַיִם וְהַמִּשְׁקָלִים וְהַמִּדּוֹת |- |{{ק|'''רכה'''}} || מִצְוַת שֶׁיִּשָּׂרְפוּ מִי שֶׁיִּתְחַיֵּב שְׂרֵפָה |- |{{ק|'''רכו'''}} || שֶׁלֹּא לִפְנוֹת אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} לֹא בְמַחְשָׁבָה וְלֹא בְדִבּוּר וְלֹא אֲפִלּוּ בְּהַבָּטָה |- |{{ק|'''רכז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} לֹא לְעַצְמוֹ וְלֹא לְזוּלָתוֹ |- |{{ק|'''רכח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל נוֹתָר |- |{{ק|'''רכט'''}} || שֶׁלֹּא לְכַלּוֹת הַפֵּאָה בַּשָּׂדֶה |- |{{ק|'''רל'''}} || שֶׁלֹּא לָקַחַת שִׁבֳּלִים הַנּוֹפְלִים בִּשְׁעַת הַקָּצִיר |- |{{ק|'''רלא'''}} || שֶׁלֹּא לְכַלּוֹת עוֹלְלוֹת הַכֶּרֶם |- |{{ק|'''רלב'''}} || שֶׁלֹּא לִלְקֹט פֶּרֶט הַכֶּרֶם |- |{{ק|'''רלג'''}} || שֶׁלֹּא לִגְנֹב שׁוּם חֵפֶץ אוֹ מָמוֹן |- |{{ק|'''רלד'''}} || שֶׁלֹּא יְכַחֵשׁ עַל הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ מֵאַחֵר בְּיָדוֹ |- |{{ק|'''רלה'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע עַל כְּפִירַת מָמוֹן |- |{{ק|'''רלו'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר |- |{{ק|'''רלז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשֹׁק |- |{{ק|'''רלח'''}} || שֶׁלֹּא לִגְזֹל |- |{{ק|'''רלט'''}} || שֶׁלֹּא לְאַחֵר שְׂכַר שָׂכִיר |- |{{ק|'''רמ'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה |- |{{ק|'''רמא'''}} || שֶׁלֹּא לְהַכְשִׁיל תָּם בַּדֶּרֶךְ |- |{{ק|'''רמב'''}} || שֶׁלֹּא לְעַוֵּת הַמִּשְׁפָּט |- |{{ק|'''רמג'''}} || שֶׁלֹּא לְכַבֵּד גָּדוֹל בַּדִּין |- |{{ק|'''רמד'''}} || שֶׁלֹּא לְרַגֵּל |- |{{ק|'''רמה'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲמֹד עַל דָּם רֵעִים |- |{{ק|'''רמו'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׂנֹא אָח |- |{{ק|'''רמז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַלְבִּין פְּנֵי אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''רמח'''}} || שֶׁלֹּא לִנְקֹם |- |{{ק|'''רמט'''}} || שֶׁלֹּא לִנְטֹר |- |{{ק|'''רנ'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְבִּיעַ בְּהֵמָה מִין עִם שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ |- |{{ק|'''רנא'''}} || שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ כִּלְאֵי זְרָעִים בָּאָרֶץ וְלֹא לְהַרְכִּיב אִילָן בְּשׁוּם מָקוֹם |- |{{ק|'''רנב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עָרְלָה |- |{{ק|'''רנג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת כְּדֶרֶךְ זוֹלֵל וְסוֹבֵא |- |{{ק|'''רנד'''}} || שֶׁלֹּא לְנַחֵשׁ |- |{{ק|'''רנה'''}} || שֶׁלֹּא לְעוֹנֵן |- |{{ק|'''רנו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקִּיף פְּאַת הָרֹאשׁ |- |{{ק|'''רנז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִית פְּאַת זָקָן |- |{{ק|'''רנח'''}} || שֶׁלֹּא לִכְתֹּב בִּבְשָׂרוֹ כְּתֹבֶת קַעֲקַע |- |{{ק|'''רנט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה אוֹב |- |{{ק|'''רס'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה יִדְּעוֹנִי |- |{{ק|'''רסא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת בְּמִדּוֹת וְכָל הַמִּדּוֹת בִּכְלַל |- |{{ק|'''רסב'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אָב וָאֵם |- |{{ק|'''רסג'''}} || שֶׁלֹּא לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹת {{נ|הַגּוֹיִם|הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''רסד'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת הַכֹּהֲנִים לִקְרוֹבֵיהֶם וּבִכְלָלָהּ שֶׁיִּתְאַבְּלוּ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַל שִׁשָּׁה מִקְּרוֹבֵיהֶם הַיְדוּעִים |- |{{ק|'''רסה'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ זֶרַע אַהֲרֹן |- |{{ק|'''רסו'''}} || מִצְוַת כֹּהֵן גָּדוֹל לִשָּׂא נַעֲרָה בְתוּלָה |- |{{ק|'''רסז'''}} || מִצְוַת הַקָּרְבָּן לִהְיוֹת תָּמִים |- |{{ק|'''רסח'''}} || מִצְוַת הַקָּרְבָּן שֶׁיִּהְיֶה מִשְּׁמוֹנָה יָמִים וּלְמַעְלָה |- |{{ק|'''רסט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם |- |{{ק|'''רע'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח |- |{{ק|'''רעא'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח |- |{{ק|'''רעב'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בַּשְּׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח |- |{{ק|'''רעג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן הָעֹמֶר שֶׁל שְׂעוֹרִים בְּיוֹם שֵׁנִי שֶׁל פֶּסַח |- |{{ק|'''רעד'''}} || מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר |- |{{ק|'''רעה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה חֲדָשָׁה מִן הַחִטִּים בְּיוֹם עֲצֶרֶת |- |{{ק|'''רעו'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתַת מִמְּלָאכָה בְּיוֹם עֲצֶרֶת |- |{{ק|'''רעז'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה |- |{{ק|'''רעח'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה |- |{{ק|'''רעט'''}} || מִצְוַת תַּעֲנִית בְּיוֹם עֲשִׂירִי בְּתִשְׁרֵי הוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים |- |{{ק|'''רפ'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים |- |{{ק|'''רפא'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים |- |{{ק|'''רפב'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת |- |{{ק|'''רפג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּכָל יוֹם מִשִּׁבְעַת יְמֵי הַסֻּכּוֹת |- |{{ק|'''רפד'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם שְׁמִינִי שֶׁל סֻכּוֹת שֶׁהוּא נִקְרָא שְׁמִינִי עֲצֶרֶת |- |{{ק|'''רפה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת |- |{{ק|'''רפו'''}} || מִצְוַת נְטִילַת לוּלָב |- |{{ק|'''רפז'''}} || מִצְוַת יְשִׁיבַת סֻכָּה |- |{{ק|'''רפח'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן הֶדְיוֹט בְּמֵת זוּלַת בַּקְּרוֹבִים הַמְבֹאָרִים בַּכָּתוּב |- |{{ק|'''רפט'''}} || שֶׁלֹּא יְשַׁמֵּשׁ כֹּהֵן טְבוּל יוֹם עַד שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ |- |{{ק|'''רצ'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה זֹנָה |- |{{ק|'''רצא'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה חֲלָלָה |- |{{ק|'''רצב'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה גְרוּשָׁה |- |{{ק|'''רצג'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאֹהֶל הַמֵּת |- |{{ק|'''רצד'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן גָּדוֹל בְּשׁוּם טֻמְאָה בְּמֵת |- |{{ק|'''רצה'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹּהֵן גָּדוֹל אַלְמָנָה |- |{{ק|'''רצו'''}} || שֶׁלֹּא יִבְעֹל כֹּהֵן גָּדוֹל אַלְמָנָה וַאֲפִלּוּ בְּלֹא קִדּוּשִׁין |- |{{ק|'''רצז'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן בַּעַל מוּם קָבוּעַ בַּעֲבוֹדַת הַמִּקְדָּשׁ |- |{{ק|'''רצח'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן בַּעַל מוּם עוֹבֵר |- |{{ק|'''רצט'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בַּעַל מוּם בַּהֵיכָל כֻּלּוֹ |- |{{ק|'''ש'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן טָמֵא |- |{{ק|'''שא'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל כֹּהֵן טָמֵא תְּרוּמָה |- |{{ק|'''שב'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל שׁוּם זָר תְּרוּמָה |- |{{ק|'''שג'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר תְּרוּמָה |- |{{ק|'''שד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל עָרֵל תְּרוּמָה |- |{{ק|'''שה'''}} || שֶׁלֹּא תֹּאכַל חֲלָלָה מִן הַקֹּדֶשׁ |- |{{ק|'''שו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל טֶבֶל |- |{{ק|'''שז'''}} || שֶׁלֹּא נַקְדִּישׁ בַּעֲלֵי מוּמִין לְהַקְרִיבָן לַמִּזְבֵּחַ |- |{{ק|'''שח'''}} || שֶׁלֹּא יִתֵּן מוּם בַּקֳּדָשִׁים |- |{{ק|'''שט'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁחֲטוּ בַּעֲלֵי מוּמִין לְשֵׁם קָרְבָּן |- |{{ק|'''שי'''}} || שֶׁלֹּא יַקְטִיר אֵמוּרֵי בַּעֲלֵי מוּמִין |- |{{ק|'''שיא'''}} || שֶׁלֹּא יִזְרֹק דַּם בַּעַל מוּם עַל הַמִּזְבֵּחַ |- |{{ק|'''שיב'''}} || שֶׁלֹּא לְסָרֵס זְכַר אֶחָד מִכָּל הַמִּינִים |- |{{ק|'''שיג'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בַּעַל מוּם מִיַּד {{נ|הַגּוֹיִם|הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''שיד'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁחֹט בְּהֵמָה וּבְנָהּ בְּיוֹם אֶחָד |- |{{ק|'''שטו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁיִּתְחַלֵּל בּוֹ שֵׁם שָׁמַיִם בֵּין בְּנֵי אָדָם |- |{{ק|'''שטז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח |- |{{ק|'''שיז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח |- |{{ק|'''שיח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה קֹדֶם כְּלוֹת שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן |- |{{ק|'''שיט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל קָלִי מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה עַד הַיּוֹם הַהוּא |- |{{ק|'''שכ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל כַּרְמֶל מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה עַד הַיּוֹם הַהוּא |- |{{ק|'''שכא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם חַג שָׁבוּעוֹת |- |{{ק|'''שכב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל תִּשְׁרֵי |- |{{ק|'''שכג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בָּעֲשִׂירִי בְּתִשְׁרֵי |- |{{ק|'''שכד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים |- |{{ק|'''שכה'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת |- |{{ק|'''שכו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת |- |{{ק|'''שכז'''}} || מִצְוַת סְפִירַת שֶׁבַע שַׁבְּתוֹת שָׁנִים |- |{{ק|'''שכח'''}} || מִצְוַת תְּקִיעַת שׁוֹפָר בַּיּוֹבֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים |- |{{ק|'''שכט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ שְׁנַת הַיּוֹבֵל |- |{{ק|'''של'''}} || מִצְוַת עֲשִׂיַּת דִּין בֵּין לוֹקֵחַ וּמוֹכֵר |- |{{ק|'''שלא'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת קַרְקַע {{נ|לִבְעָלֶיהָ|לְבַעְלֵיהֶן}} בַּיּוֹבֵל |- |{{ק|'''שלב'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן הַנְּחָלוֹת שֶׁהֵן תּוֹךְ הָעִיר עַד הַשְׁלָמַת שָׁנָה |- |{{ק|'''שלג'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדָה בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי לְעוֹלָם |- |{{ק|'''שלד'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲבֹד הָאֲדָמָה בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית |- |{{ק|'''שלה'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה עֲבוֹדָה גַּם בָּאִילָנוֹת |- |{{ק|'''שלו'''}} || שֶׁלֹּא נִקְצֹר סְפִיחִים בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית |- |{{ק|'''שלז'''}} || שֶׁלֹּא נֶאֱסֹף פֵּרוֹת הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסְפִין אוֹתָן בְּכָל שָׁנָה |- |{{ק|'''שלח'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲבֹד בָּאָרֶץ בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל |- |{{ק|'''שלט'''}} || שֶׁלֹּא לִקְצֹר סְפִיחֵי תְבוּאוֹת שֶׁל שְׁנַת הַיּוֹבֵל |- |{{ק|'''שמ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱסֹף פֵּרוֹת הָאִילָנוֹת בַּיּוֹבֵל כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסְפִין אוֹתָן בִּשְׁאָר שָׁנִים |- |{{ק|'''שמא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת בְּמִקָּח וּמִמְכָּר |- |{{ק|'''שמב'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּדְבָרִים |- |{{ק|'''שמג'''}} || שֶׁלֹּא תִמָּכֵר שָׂדֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַצְּמִיתוּת |- |{{ק|'''שמד'''}} || שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת מִגְרְשֵׁי עָרֵי הַלְוִיִּם וּשְׂדוֹתֵיהֶן |- |{{ק|'''שמה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַלְוֹת בְּרִבִּית לְיִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''שמו'''}} || שֶׁלֹּא יֵעָבֵר בְּעֶבֶד עִבְרִי עֲבוֹדָה בְזוּיָה כְּמוֹ עֲבוֹדַת כְּנַעֲנִי |- |{{ק|'''שמז'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּכֵר עֶבֶד עִבְרִי עַל אֶבֶן הַמִּקָּח |- |{{ק|'''שמח'''}} || שֶׁלֹּא יֵעָבֵד בְּעֶבֶד עִבְרִי עֲבוֹדַת פָּרֶךְ |- |{{ק|'''שמט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ {{נ|לַגּוֹי|לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים}} לַעֲבֹד בְּעֶבֶד עִבְרִי הַנִּמְכָּר לוֹ בְּפָרֶךְ |- |{{ק|'''שנ'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתַּחֲוֶה עַל אֶבֶן מַשְׂכִּית אֲפִלּוּ לַשֵּׁם |- |{{ק|'''שנא'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ אָדָם שֶׁיִּתֵּן דָּמָים הַקְּצוּבִים בַּתּוֹרָה |- |{{ק|'''שנב'''}} || מִצְוַת הַמֵּמִיר בֶּהֱמַת קָרְבָּן בִּבְהֵמָה שֶׁתִּהְיֶינָה שְׁתֵּיהֶן קֹדֶשׁ |- |{{ק|'''שנג'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ בְּהֵמָה שֶׁיִּתֵּן כְּפִי שֶׁיַּעֲרִיכֶנָּה הַכֹּהֵן |- |{{ק|'''שנד'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ בָּתִּים שֶׁיִּתֵּן הָעֵרֶךְ שֶׁיַּעֲרִיכֶנָּה הַכֹּהֵן וְתוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ |- |{{ק|'''שנה'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ שָׂדֶה שֶׁיִּתֵּן כְּעֵרֶךְ הַקָּצוּב בַּפָּרָשָׁה |- |{{ק|'''שנו'''}} || מִצְוַת דִּין מַחֲרִים מִנְּכָסָיו שֶׁהוּא לַכֹּהֲנִים |- |{{ק|'''שנז'''}} || מִצְוַת מַעְשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בְּכָל שָׁנָה |- |{{ק|'''שנח'''}} || שֶׁלֹּא נָמִיר הַקֳּדָשִׁים |- |{{ק|'''שנט'''}} || שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת הַקֳּדָשִׁים מִקָּרְבָּן לְקָרְבָּן |- |{{ק|'''שס'''}} || שֶׁלֹּא תִמָּכֵר קַרְקַע שֶׁהֶחֱרִימוּ אוֹתָהּ בְּעָלֶיהָ אֶלָּא תִּנָּתֵן לַכֹּהֲנִים |- |{{ק|'''שסא'''}} || שֶׁלֹּא תִגָּאֵל שְׂדֵה הַחֵרֶם |- |{{ק|'''שסב'''}} || שֶׁלֹּא לִגְאֹל מַעְשַׂר בְּהֵמָה אֶלָּא יֵאָכֵל בִּירוּשָׁלָיִם |- |{{ק|'''שסג'''}} || מִצְוַת שִׁלּוּחַ טְמֵאִים חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה |- |{{ק|'''שסד'''}} || מִצְוַת וִדּוּי עַל הַחֵטְא |- |{{ק|'''שסה'''}} || מִצְוַת סוֹטָה שֶׁיְּבִיאֶהָ הַבַּעַל אֶל הַכֹּהֵן וְיַעֲשֶׂה לָהּ כְּמִשְׁפַּט הַכָּתוּב |- |{{ק|'''שסו'''}} || מִצְוַת גִּדּוּל שְׂעַר נָזִיר |- |{{ק|'''שסז'''}} || מִצְוַת גִּלּוּחַ הַנָּזִיר וַהֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו |- |{{ק|'''שסח'''}} || מִצְוַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים בְּכָל יוֹם |- |{{ק|'''שסט'''}} || מִצְוַת מַשָּׂא הָאָרוֹן בַּכָּתֵף |- |{{ק|'''שע'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ |- |{{ק|'''שעא'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן שֶׁמֶן בְּקָרְבַּן סוֹטָה |- |{{ק|'''שעב'''}} || שֶׁלֹּא לְהָשִׂים לְבוֹנָה בְּקָרְבַּן סוֹטָה |- |{{ק|'''שעג'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יַיִן אוֹ כָּל מִינֵי שֵׁכָר |- |{{ק|'''שעד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר עֲנָבִים לַחִים |- |{{ק|'''שעה'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר צִמּוּקִים |- |{{ק|'''שעו'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר זֶרַע הָעֲנָבִים |- |{{ק|'''שעז'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר קְלִפַּת הָעֲנָבִים |- |{{ק|'''שעח'''}} || שֶׁלֹּא יְגַלֵּחַ הַנָּזִיר שְׂעָרוֹ כָּל יְמֵי נִזְרוֹ |- |{{ק|'''שעט'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס הַנָּזִיר לְאֹהֶל הַמֵּת |- |{{ק|'''שפ'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמָּא הַנָּזִיר בְּמֵת |- |{{ק|'''שפא'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטַת פֶּסַח שֵׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּאִיָּר לְמִי שֶׁהָיָה טָמֵא אוֹ בְדֶרֶךְ רְחוֹקָה |- |{{ק|'''שפב'''}} || מִצְוַת פֶּסַח שֵׁנִי שֶׁיֵּאָכֵל עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאִיָּר |- |{{ק|'''שפג'''}} || מִצְוַת תְּקִיעַת חֲצוֹצְרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ וּבַמִּלְחָמָה |- |{{ק|'''שפד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר פֶּסַח שֵׁנִי לְמָחֳרָתוֹ |- |{{ק|'''שפה'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר עֶצֶם מֵעַצְמוֹת פֶּסַח שֵׁנִי |- |{{ק|'''שפו'''}} || מִצְוַת חַלָּה |- |{{ק|'''שפז'''}} || מִצְוַת צִיצִת |- |{{ק|'''שפח'''}} || שֶׁלֹּא לָתוּר אַחַר מַחֲשֶׁבֶת הַלֵּב וּרְאִיַּת הָעֵינָיִם |- |{{ק|'''שפט'''}} || מִצְוַת שְׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ |- |{{ק|'''שצ'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן בְּכוֹר אָדָם |- |{{ק|'''שצא'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם בַּמִּקְדָּשׁ |- |{{ק|'''שצב'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן |- |{{ק|'''שצג'''}} || מִצְוַת הַלְוִיִּם לָתֵת מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר |- |{{ק|'''שצד'''}} || שֶׁלֹּא יִתְעַסְּקוּ הַכֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדַת לְוִיִּם וּלְוִיִּם בַּעֲבוֹדַת כֹּהֲנִים |- |{{ק|'''שצה'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד זָר בַּמִּקְדָּשׁ |- |{{ק|'''שצו'''}} || שֶׁלֹּא לְבַטֵּל שְׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ |- |{{ק|'''שצז'''}} || שֶׁלֹּא לִפְדּוֹת בְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה |- |{{ק|'''שצח'''}} || מִצְוַת פָּרָה אֲדֻמָּה |- |{{ק|'''שצט'''}} || מִצְוַת כָּל טֻמְאַת מֵת |- |{{ק|'''ת'''}} || מִצְוַת מֵי נִדָּה שֶׁמְּטַמְּאִין אָדָם טָהוֹר וּמְטַהֲרִין אָדָם טָמֵא מִטֻּמְאַת מֵת בִּלְבָד |- |{{ק|'''תא'''}} || מִצְוַת דִּינֵי נְחָלוֹת |- |{{ק|'''תב'''}} || מִצְוַת הַקְרָבַת תְּמִידִין בְּכָל יוֹם |- |{{ק|'''תג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת |- |{{ק|'''תד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ |- |{{ק|'''תה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם חַג הַשָּׁבֻעוֹת |- |{{ק|'''תו'''}} || מִצְוָה לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה |- |{{ק|'''תז'''}} || מִצְוַת הֲפָרַת נְדָרִים |- |{{ק|'''תח'''}} || שֶׁלֹּא יַחֵל דְּבָרָיו בִּנְדָרִים |- |{{ק|'''תט'''}} || מִצְוַת לָתֵת עָרִים לַלְוִיִּם לָשֶׁבֶת בָּהֵן וְהֵן קוֹלְטוֹת |- |{{ק|'''תטו'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לְהַגְלוֹת מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה מֵעִירוֹ לְעָרֵי מִקְלָט וְעַל הָרוֹצֵחַ בְּעַצְמוֹ לָלֶכֶת שָׁם |- |{{ק|'''תטז'''}} || שֶׁלֹּא לַהֲרֹג הָרוֹצֵחַ קֹדֶם שֶׁיַּעֲמֹד בַּדִּין |- |{{ק|'''תי'''}} || שֶׁלֹּא יוֹרֶה הָעֵד בְּדִין שֶׁהֵעִיד {{נ|בּוֹ|}} בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת |- |{{ק|'''תיא'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח כֹּפֶר לְהַצִּיל מִמָּוֶת הָרוֹצֵחַ |- |{{ק|'''תיב'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח כֹּפֶר מִמְּחֻיָּב גָּלוּת לְפָטְרוֹ מִן הַגָּלוּת |- |{{ק|'''תיג'''}} || שֶׁלֹּא לְמַנּוֹת בְּדַיָּנִין אָדָם שֶׁאֵינוֹ חָכָם בְּדִינֵי תוֹרָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חָכָם בְּחָכְמוֹת אֲחֵרוֹת |- |{{ק|'''תיד'''}} || שֶׁלֹּא יִירָא הַדַּיָּן בַּדִּין מֵאָדָם רָע |- |{{ק|'''תיז'''}} || מִצְוַת אַחְדוּת הַשֵּׁם |- |{{ק|'''תיח'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת הַשֵּׁם |- |{{ק|'''תיט'''}} || מִצְוַת תַּלְמוּד תּוֹרָה |- |{{ק|'''תכ'''}} || מִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע עַרְבִית וְשַׁחֲרִית |- |{{ק|'''תכא'''}} || מִצְוַת תְּפִלִּין שֶׁל יָד |- |{{ק|'''תכב'''}} || מִצְוַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ |- |{{ק|'''תכג'''}} || מִצְוַת מְזוּזָה |- |{{ק|'''תכד'''}} || מִצְוַת הֲרִיגַת שִׁבְעָה עֲמָמִים |- |{{ק|'''תכה'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְאַוֹּת מַה שֶׁבְּיַד אַחֵינוּ {{נ|בְּנֵי יִשְׂרָאֵל|}} |- |{{ק|'''תכו'''}} || שֶׁלֹּא לְנַסּוֹת נְבִיא אֱמֶת יוֹתֵר מִדַּאי |- |{{ק|'''תכז'''}} || שֶׁלֹּא לָחֹן לְעוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוכבים}} |- |{{ק|'''תכח'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְחַתֵּן בְּעוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוכבים}} |- |{{ק|'''תכט'''}} || מִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן |- |{{ק|'''תל'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת הַגֵּרִים |- |{{ק|'''תלא'''}} || מִצְוַת יִרְאַת הַשֵּׁם |- |{{ק|'''תלב'''}} || מִצְוַת תְּפִלָּה |- |{{ק|'''תלג'''}} || מִצְוַת הַחֶבְרָה וְהַדְּבִיקָה עִם חַכְמֵי הַתּוֹרָה |- |{{ק|'''תלד'''}} || מִצְוַת הַצָּרִיךְ לִשָּׁבַע שֶׁיִּשָּׁבַע בֶּאֱמֶת בְּשֵׁם יְיָ |- |{{ק|'''תלה'''}} || שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת מִצִּפּוּי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''תלו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַדְבִּיק שׁוּם דָּבָר {{נ|מֵעֲבוֹדָה זָרָה|מֵעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ בְּמָמוֹנֵנוּ וּבִרְשׁוּתֵנוּ לֵהָנוֹת {{נ|בּוֹ|בָּהּ}} |- |{{ק|'''תלז'''}} || מִצְוָה לְאַבֵּד אֲשֵׁרָה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ |- |{{ק|'''תלח'''}} || מִצְוָה לְהַקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁיֵּשׁ עַל הָאָדָם בְּחוֹבָה אוֹ בִנְדָבָה בָּרֶגֶל הָרִאשׁוֹן שֶׁפּוֹגֵעַ בּוֹ |- |{{ק|'''תלט'''}} || מִצְוַת לְהַקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בְּבֵית הַבְּחִירָה וְלֹא בַחוּץ |- |{{ק|'''תמ'''}} || מִצְוַת פְּדִיַּת קָדָשִׁים שֶׁנָּפַל בָּהֶם מוּם וְאַחַר כָּךְ מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה |- |{{ק|'''תמא'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטָה |- |{{ק|'''תמב'''}} || מִצְוַת לְהִטָּפֵל בַּהֲבָאַת הַקָּרְבָּן מִחוּץ לָאָרֶץ לְבֵית הַבְּחִירָה |- |{{ק|'''תמג'''}} || מִצְוַת חֲקִירַת עֵדִים הֵיטֵב |- |{{ק|'''תמד'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת עִיר הַנִּדַּחַת וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ |- |{{ק|'''תמה'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי הָעוֹף |- |{{ק|'''תמו'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי |- |{{ק|'''תמז'''}} || מִצְוַת מַעְשַׂר עָנִי תַּחַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית וְשִׁשִּׁית |- |{{ק|'''תמח'''}} || מִצְוַת הַשְׁמָטַת כְּסָפִים בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית |- |{{ק|'''תמט'''}} || מִצְוַת לִנְגֹּשׂ אֶת {{נ|הַנָּכְרִי|הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''תנ'''}} || מִצְוַת צְדָקָה |- |{{ק|'''תנא'''}} || מִצְוַת הַעֲנָקַת עֶבֶד עִבְרִי |- |{{ק|'''תנב'''}} || מִצְוַת לִשְׂמֹחַ בָּרְגָלִים |- |{{ק|'''תנג'''}} || מִצְוַת לְהֵרָאוֹת בָּרְגָלִים בַּמִּקְדָּשׁ |- |{{ק|'''תנד'''}} || שֶׁלֹּא לְאַבֵּד בָּתֵּי עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ וְסִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁלֹּא לִמְחֹק שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַכְּתוּבִים שָׁם |- |{{ק|'''תנה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת קָדָשִׁים בַּחוּץ |- |{{ק|'''תנו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דָּגָן חוּץ לִירוּשָׁלָיִם |- |{{ק|'''תנז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל תִּירוֹשׁ חוּץ לִירוּשָׁלָיִם |- |{{ק|'''תנח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל יִצְהָר חוּץ לִירוּשָׁלָיִם |- |{{ק|'''תנט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּכוֹר תָּמִים חוּץ לִירוּשָׁלָיִם |- |{{ק|'''תס'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ הַכֹּהֲנִים בְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם חוּץ לַקְּלָעִים |- |{{ק|'''תסא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר הָעוֹלָה |- |{{ק|'''תסב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים קֹדֶם זְרִיקַת דָּמִים |- |{{ק|'''תסג'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ כֹּהֲנִים בִּכּוּרִים קֹדֶם הֲנָחָתָם בָּעֲזָרָה |- |{{ק|'''תסד'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲזֹב הַלְוִיִּם מִלָּתֵת לָהֶם מַתְּנוֹתֵיהֶם וּלְשַׂמְּחָם בָּרְגָלִים |- |{{ק|'''תסה'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֵבֶר מִן הֶחָי |- |{{ק|'''תסו'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף עַל מִצְוֹת הַתּוֹרָה |- |{{ק|'''תסז'''}} || שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ מִמִּצְוֹת הַתּוֹרָה |- |{{ק|'''תסח'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ מֵהַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''תסט'''}} || שֶׁלֹּא לְהָסִית אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''תע'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱהֹב אֶת הַמַּסִּית |- |{{ק|'''תעא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲזֹב הַשִּׂנְאָה מִן הַמַּסִּית |- |{{ק|'''תעב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַצִּיל אֶת הַמַּסִּית |- |{{ק|'''תעג'''}} || שֶׁלֹּא יִלְמֹד הַנִּסָּת זְכוּת עַל הַמַּסִּית |- |{{ק|'''תעד'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתֹּק הַנִּסָּת מִלְּלַמֵּד חוֹב עַל הַמַּסִּית |- |{{ק|'''תעה'''}} || שֶׁלֹּא לִבְנוֹת עִיר הַנִּדַּחַת לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה |- |{{ק|'''תעו'''}} || שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת בְּמָמוֹן עִיר הַנִּדַּחַת |- |{{ק|'''תעז'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְגּוֹדֵד כְּמוֹ עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כּוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''תעח'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת קָרְחָה עַל מֵת |- |{{ק|'''תעט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין |- |{{ק|'''תפ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָגָב טָמֵא {{תיקון גירסה|וְכָל שֶׁכֵּן|וְכֵן כָּל}} שֶׁרֶץ הָעוֹף |- |{{ק|'''תפא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף שֶׁמֵּתוּ מֵאֲלֵיהֶן |- |{{ק|'''תפב'''}} || שֶׁלֹּא לִתְבֹּעַ הַהַלְוָאָה שֶׁעָבַר עָלֶיהָ זְמַן שְׁבִיעִית |- |{{ק|'''תפג'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ מִלְּהַחֲיוֹת הֶעָנִי מִלִּתֵּן לוֹ מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ |- |{{ק|'''תפד'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ מִלְּהַלְוֹת לֶעָנִי מִפְּנֵי הַשְּׁמִטָּה |- |{{ק|'''תפה'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁלֹחַ עֶבֶד עִבְרִי רֵיקָם כְּשֶׁיֵּצֵא חָפְשִׁי |- |{{ק|'''תפו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד בַּקֳּדָשִׁים |- |{{ק|'''תפז'''}} || שֶׁלֹּא לִגְזֹז אֶת הַקֳּדָשִׁים |- |{{ק|'''תפח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן אַחַר חֲצוֹת |- |{{ק|'''תפט'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר קָרְבַּן הַחֲגִיגָה שֶׁנִּקְרַב בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי |- |{{ק|'''*'''}} || (שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן פֶּסַח בְּבָמַת יָחִיד){{הערה|המצוה הזאת לדעת החינוך שאינו חושב המצוה ק"ד שלא יאכל זר בשר קדשי קדשים וחשב המצוה הזאת לתשלום תרי"ג.}} |- |{{ק|'''תצ'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת לָרֶגֶל בְּלֹא קָרְבָּן שֶׁיִּהְיֶה עִמָּנוּ {{נ|שֶׁנַּקְרִיב|כְּשֶׁנַּקְרִיב}} שָׁם |- |{{ק|'''תצא'''}} || מִצְוַת מִנּוּי שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים בְּכָל קָהָל מִיִּשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תצב'''}} || מִצְוַת לִשְׁמֹעַ מִכָּל בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁיַּעַמְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל זְמָן |- |{{ק|'''תצג'''}} || מִצְוַת מִנּוּי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל {{נ||בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל}} עָלֵינוּ |- |{{ק|'''תצד'''}} || מִצְוַת לִכְתֹּב הַמֶּלֶךְ סֵפֶר תּוֹרָה אַחַת יְתֵרָה עַל שְׁאָר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תצה'''}} || מִצְוַת מַתְּנוֹת זְרוֹעַ לְחָיַיִם וְקֵבָה לַכֹּהֵן |- |{{ק|'''תצו'''}} || מִצְוַת הַפְרָשַׁת תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וְלִתֵּן לַכֹּהֵן |- |{{ק|'''תצז'''}} || מִצְוַת רֵאשִׁית הַגֵּז שֶׁיִּתֵּן לַכֹּהֵן |- |{{ק|'''תצח'''}} || מִצְוַת לִהְיוֹת הַכֹּהֲנִים עוֹבְדִים בַּמִּקְדָּשׁ מִשְׁמָרוֹת מִשְׁמָרוֹת וּבַמּוֹעֲדִים {{תיקון גירסה|עוֹלִים|עוֹבְדִים}} כְּאֶחָד |- |{{ק|'''תצט'''}} || מִצְוַת לִשְׁמֹעַ מִכָּל נָבִיא שֶׁיִּהְיֶה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִם לֹא יוֹסִיף וְלֹא יִגְרַע בְּמִצְוֹת הַתּוֹרָה |- |{{ק|'''תק'''}} || מִצְוָה לְהָכִין שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט |- |{{ק|'''תקא'''}} || מִצְוָה לַעֲשׂוֹת לְעֵדִים זוֹמְמִין כְּמוֹ שֶׁדִּמּוּ לַעֲשׂוֹת |- |{{ק|'''תקב'''}} || מִצְוָה לִמְשֹׁחַ כֹּהֵן לַמִּלְחָמָה |- |{{ק|'''תקג'''}} || מִצְוָה לַעֲשׂוֹת בְּמִלְחֲמוֹת הָרְשׁוּת כַּמִּשְׁפָּט הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה |- |{{ק|'''תקד'''}} || מִצְוַת עֲרִיפַת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל |- |{{ק|'''תקה'''}} || שֶׁלֹּא לָטַעַת אִילָן בַּמִּקְדָּשׁ |- |{{ק|'''תקו'''}} || שֶׁלֹּא לְהָקִים מַצֵּבָה |- |{{ק|'''תקז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בַּעַל מוּם עוֹבֵר |- |{{ק|'''תקח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַמְרוֹת עַל פִּי בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁיַּעַמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תקט'''}} || שֶׁלֹּא לְמַנּוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל {{נ||בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל}} כִּי אִם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תקטו'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ סוּסִים |- |{{ק|'''תקטז'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ נָשִׁים |- |{{ק|'''תקי'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ כֶּסֶף וְזָהָב לְבַד מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ |- |{{ק|'''תקיא'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעוֹלָם |- |{{ק|'''תקיב'''}} || שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְשֵׁבֶט לֵוִי נַחֲלָה בָּאָרֶץ |- |{{ק|'''תקיג'''}} || שֶׁלֹּא יִטֹּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק בַּבִּזָּה בִּשְׁעַת כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ |- |{{ק|'''תקיד'''}} || שֶׁלֹּא לִקְסֹם |- |{{ק|'''תקיז'''}} || שֶׁלֹּא לְכַשֵּׁף |- |{{ק|'''תקיח'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲבֹר חָבֶר |- |{{ק|'''תקיט'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁאוֹל בְּאוֹב |- |{{ק|'''תקכ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁאוֹל בְּיִדְּעוֹנִי |- |{{ק|'''תקכא'''}} || שֶׁלֹּא לִדְרֹשׁ אֶל הַמֵּתִים |- |{{ק|'''תקכב'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְנַבְּאוּת שֶׁקֶר בְּשֵׁם יְיָ |- |{{ק|'''תקכג'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְנַבְּאוּת בְּשֵׁם {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} |- |{{ק|'''תקכד'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּנַע מֵהֲרִיגַת נְבִיא הַשֶּׁקֶר וְלֹא יָגוּר מִמֶּנּוּ |- |{{ק|'''תקכה'''}} || שֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל הַמַּזִּיק בְּדִינֵי קְנָסוֹת |- |{{ק|'''תקכו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַסִּיג גְּבוּל |- |{{ק|'''תקכז'''}} || שֶׁלֹּא לַחְתֹּךְ הַדִּין עַל פִּי עֵד אֶחָד |- |{{ק|'''תקכח'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲרֹץ מִפְּנֵי הָאוֹיֵב בַּמִּלְחָמָה |- |{{ק|'''תקכט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲיוֹת כָּל נְשָׁמָה מִשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁבַּתּוֹרָה |- |{{ק|'''תקל'''}} || שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִית אִילָנֵי מַאֲכָל בַּמָּצוֹר וְכֵן כָּל הַשְׁחָתָה בִּכְלַל הַלָּאו |- |{{ק|'''תקלא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד וְלִזְרֹעַ בְּנַחַל אֵיתָן |- |{{ק|'''תקלב'''}} || מִצְוַת דִּין יְפַת תֹּאַר |- |{{ק|'''תקלג'''}} || מִצְוַת דִּין תְּלִיָּה לְמִי שֶׁיִּתְחַיֵּב לִתְלוֹת |- |{{ק|'''תקלד'''}} || מִצְוַת קְבוּרָה לְנֶהֱרָג עַל פִּי בֵּית דִּין וְכֵן לְכָל מֵת |- |{{ק|'''תקלה'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה |- |{{ק|'''תקלו'''}} || מִצְוַת הֲקָמַת מַשָּׂא לְיִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תקלז'''}} || מִצְוַת שִׁלּוּחַ הַקֵּן |- |{{ק|'''תקלח'''}} || מִצְוַת מַעֲקֶה |- |{{ק|'''תקלט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשִׁין בְּאִשָּׁה |- |{{ק|'''תקמ'''}} || מִצְוָה שֶׁתֵּשֵׁב אֵשֶׁת הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע תַּחְתָּיו לְעוֹלָם |- |{{ק|'''תקמא'''}} || מִצְוָה עַל בֵּית דִּין לִסְקֹל בַּאֲבָנִים מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב סְקִילָה |- |{{ק|'''תקמב'''}} || מִצְוָה עַל הַמְאַנֵּס שֶׁיִּשָּׂא אֲנוּסָתוֹ לְאִשָּׁה |- |{{ק|'''תקמג'''}} || מִצְוָה לְהַתְקִין יָד בַּמִּלְחָמָה מִחוּץ לַמַּחֲנֶה |- |{{ק|'''תקמד'''}} || מִצְוָה לְהַתְקִין יָתֵד בַּמִּלְחָמָה |- |{{ק|'''תקמה'''}} || {{נ|מִצְוַת|רְשׁוּת}} הַלְוָאָה לְנָכְרִי בְּרִבִּית אִם מִצְטָרֵךְ לִלְוֹת |- |{{ק|'''תקמו'''}} || מִצְוַת קִיּוּם מוֹצָא שְׂפָתַיִם |- |{{ק|'''תקמז'''}} || מִצְוָה לְהַנִּיחַ הַשָּׂכִיר לֶאֱכֹל בִּזְמַן שְׂכִירָתוֹ מִדְּבָרִים יְדוּעִים |- |{{ק|'''תקמח'''}} || מִצְוַת הָרוֹצֶה לְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ שֶׁיְּגָרְשֶׁנָּה בִּשְׁטָר |- |{{ק|'''תקמט'''}} || מִצְוָה שֶׁיִּשְׂמַח חָתָן עִם אִשְׁתּוֹ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה |- |{{ק|'''תקנ'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת הַמַּשְׁכּוֹן לִבְעָלָיו בְּעֵת שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ |- |{{ק|'''תקנא'''}} || מִצְוַת נְתִינַת שְׂכַר שָׂכִיר בְּיוֹמוֹ |- |{{ק|'''תקנב'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת עֹמֶר הַשִּׁכְחָה |- |{{ק|'''תקנג'''}} || מִצְוַת מַלְקוּת לָרְשָׁעִים |- |{{ק|'''תקנד'''}} || מִצְוַת יִבּוּם |- |{{ק|'''תקנה'''}} || מִצְוַת חֲלִיצָה |- |{{ק|'''תקנו'''}} || מִצְוָה לְהַצִּיל הַנִּרְדָּף |- |{{ק|'''תקנז'''}} || מִצְוָה לִזְכֹּר מַה שֶּׁעָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם |- |{{ק|'''תקנח'''}} || מִצְוָה לְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק |- |{{ק|'''תקנט'''}} || שֶׁלֹּא לִמְכֹּר אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר |- |{{ק|'''תקס'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְעַמֵּר בְּאֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר אַחַר שֶׁבָּא עָלֶיהָ |- |{{ק|'''תקסא'''}} || שֶׁלֹּא יָלִין הַצָּלוּב עַל הָעֵץ וְכֵן הַמֵּת בְּבֵיתוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ |- |{{ק|'''תקסב'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְעַלֵּם מִן הָאֲבֵדָה |- |{{ק|'''תקסג'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ רוֹבֶצֶת תַּחַת מַשָּׂאָהּ |- |{{ק|'''תקסד'''}} || שֶׁלֹּא תַּעְדֶּה אִשָּׁה עֲדִי אִישׁ |- |{{ק|'''תקסה'''}} || שֶׁלֹּא יְעָדָהּ הָאִישׁ עֲדִי אִשָּׁה |- |{{ק|'''תקסו'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים |- |{{ק|'''תקסז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ הַמִּכְשׁוֹל |- |{{ק|'''תקסח'''}} || שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ כִּלְאַיִם בְּכֶרֶם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דְּאוֹרָיְתָא |- |{{ק|'''תקסט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלֵהָנוֹת מִכִּלְאֵי הַכֶּרֶם |- |{{ק|'''תקע'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בִּשְׁנֵי מִינֵי בְהֵמָה |- |{{ק|'''תקעא'''}} || שֶׁלֹּא לִלְבֹּשׁ שַׁעַטְנֵז |- |{{ק|'''תקעב'''}} || שֶׁלֹּא יְגָרֵשׁ מוֹצִיא שֵׁם רָע אֶת אִשְׁתּוֹ |- |{{ק|'''תקעג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲנֹשׁ הָאֲנוּסָה |- |{{ק|'''תקעד'''}} || שֶׁלֹּא יְגָרֵשׁ הָאוֹנֵס אֶת אֲנוּסָתוֹ |- |{{ק|'''תקעה'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח סָרִיס בַּת יִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תקעו'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח מַמְזֵר בַּת יִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תקעז'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בַּת יִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תקעח'''}} || שֶׁלֹּא לִדְרֹשׁ שָׁלוֹם לְעַמּוֹן וּמוֹאָב |- |{{ק|'''תקעט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְחִיק זֶרַע אֱדוֹם מֵהִתְחַתֵּן עִם קְהַל יִשְׂרָאֵל אַחַר שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ אֶלָּא עַד דּוֹר שְׁלִישִׁי וְלֹא שְׁלִישִׁי בִּכְלָל |- |{{ק|'''תקפ'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְחִיק מִצְרִי כְּמוֹ כֵן אֶלָּא עַד דּוֹר שְׁלִישִׁי וְלֹא שְׁלִישִׁי בִּכְלָל |- |{{ק|'''תקפא'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא לְמַחֲנֵה לְוִיִּם |- |{{ק|'''תקפב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲזִיר עֶבֶד שֶׁבָּרַח מֵאֲדֹנָיו שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תקפג'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת עֶבֶד זֶה שֶׁבָּרַח מֵאֲדֹנָיו מִחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תקפד'''}} || שֶׁלֹּא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תקפה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב אֶתְנַן זֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב |- |{{ק|'''תקפו'''}} || שֶׁלֹּא לִלְווֹת בְּרִבִּית מִיִּשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תקפז'''}} || שֶׁלֹּא לְאַחֵר הַנְּדָרִים וְהַנְּדָבוֹת |- |{{ק|'''תקפח'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח הַשָּׂכִיר יָתֵר עַל אֲכִילָתוֹ |- |{{ק|'''תקפט'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַשָּׂכִיר בִּשְׁעַת מְלָאכָה |- |{{ק|'''תקצ'''}} || שֶׁלֹּא יַחֲזִיר הַמְגָרֵשׁ גְּרוּשָׁתוֹ אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת |- |{{ק|'''תקצא'''}} || שֶׁלֹּא יִצָּא חָתָן מִבֵּיתוֹ כָּל שָׁנָה רִאשׁוֹנָה לַצָּבָא וְלֹא לְשׁוּם דָּבָר מִצָּרְכֵי צִבּוּר |- |{{ק|'''תקצב'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲבֹל כֵּלִים שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ |- |{{ק|'''תקצג'''}} || שֶׁלֹּא לִתְלֹשׁ סִמָּנֵי צָרָעַת |- |{{ק|'''תקצד'''}} || שֶׁלֹּא לְמַשְׁכֵּן בַּעַל חוֹב בִּזְרוֹעַ |- |{{ק|'''תקצה'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ עֲבוֹט מִבְּעָלָיו בְּעֵת שֶׁצָּרִיךְ לוֹ |- |{{ק|'''תקצו'''}} || שֶׁלֹּא יָעִיד קָרוֹב |- |{{ק|'''תקצז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט גֵּר אוֹ יָתוֹם |- |{{ק|'''תקצח'''}} || שֶׁלֹּא לְמַשְׁכֵּן אַלְמָנָה |- |{{ק|'''תקצט'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח עֹמֶר הַשִּׁכְחָה מִתְּבוּאָה אוֹ מֵאִילָנוֹת |- |{{ק|'''תר'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף בְּמַלְקוּת הַמְחֻיָּב מַלְקוּת וּבִכְלָלָהּ שֶׁלֹּא נַכֶּה יִשְׂרָאֵל |- |{{ק|'''תרא'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲסֹם בְּהֵמָה בִּשְׁעַת מְלָאכָה |- |{{ק|'''תרב'''}} || שֶׁלֹּא תִנָּשֵׂא הַיְבָמָה לְאַחֵר חוּץ מִן הַיָּבָם |- |{{ק|'''תרג'''}} || שֶׁלֹּא לָחוּס עַל הָרוֹדֵף |- |{{ק|'''תרד'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁהֶה מִדּוֹת וּמִשְׁקָלוֹת חֲסֵרִים עִמָּנוּ וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשָּׂא וְנִתֵּן בָּהֶן |- |{{ק|'''תרה'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח מַעֲשֵׂה עֲמָלֵק שֶׁעָשָׂה עִם אֲבוֹתֵינוּ בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם |- |{{ק|'''תרו'''}} || מִצְוַת קְרִיאָה עַל הַבִּכּוּרִים |- |{{ק|'''תרז'''}} || מִצְוַת וִדּוּי מַעֲשֵׂר |- |{{ק|'''תרח'''}} || מִצְוָה לְהִדָּמוֹת בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם הַטּוֹבִים וְהַיְּשָׁרִים שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לַעֲשׂוֹת כָּל מַעֲשֵׂנוּ בְּדֶרֶךְ הַיֹּשֶׁר וְהַטּוֹב |- |{{ק|'''תרט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּאֲנִינוּת |- |{{ק|'''תרי'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּטֻמְאָה |- |{{ק|'''תריא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא דְּמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁאֵינָן מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה |- |{{ק|'''תריב'''}} || מִצְוַת הַקְהֵל בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית |- |{{ק|'''תריג'''}} || מִצְוָה לִכְתֹּב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל {{מ"מ|דברים לא|יט}}. |} רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר. {{הור2|קדיש דרבנן}} ==אדרא רבא== תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְחַבְרַיָּא: עַד אֵימָתַי נְתִיב בְּקַיָּמָא דְּחַד סַמְכָא, כְּתִיב עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ {{מ"מ|תהלים קיט|קכו}}. יוֹמִין זְעִירִין, וּמָרֵי דְחוֹבָא דָּחֵק, כָּרוֹזָא קָרֵי כָּל יוֹמָא, וּמְחַצְדֵּי חַקְלָא זְעִירִין אִנּוּן וְאִנְּהוּ בְּשׁוּלֵי כַרְמָא לָא אַשְׁגְּחָן וְלָא יָדְעִין לְאָן אֲתַר אָזְלִין כְּמָה דְיָאוּת. אִתְכְּנַשׁוּ חַבְרַיָּא לְבֵי אִדְּרָא מְלֻבָּשִׁין שִׁרְיָן סַיְפֵי וְרֻמְחֵי בִּידֵיכוֹן, אִזְדְּרַזוּ בְּתִקּוּנֵיכוֹן, בְּעֵטָא, בְּחָכְמְתָא, בְּסוּכְלְתָנוּ, בְּדַעְתָּא, בְּחֵיזוּ, בְּיָדִין, בְּרַגְלִין, אַמְלַכוּ עֲלֵיכוֹן לְמַאן דְּבִרְשׁוּתֵהּ חַיֵּי וּמוֹתָא לְמִגְזַר דִּינִין דִּקְשֹׁט, מִלִּין דְּקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין צַיְתֵי לְהוּ וַחֲדָאָן לְמִשְׁמַע לְהוּ וּלְמִנְדַּע לְהוּ. יְתֵב רַבִּי שִׁמְעוֹן וּבְכָא וַאֲמַר וַי אִי גְלֵינָא וַי אִי לָא גְלֵינָא. חַבְרַיָּא דַּהֲווּ תַמָּן אִשְׁתִּיקוּ. קָם רַבִּי אַבָּא וַאֲמַר לֵהּ אִי נִיחָא קַמֵּהּ דְּמַר לְגַלָּאָה הָא כְתִיב סוֹד יְיָ לִירֵאָיו {{מ"מ|תהלים כה|יד}} וְהָא חַבְרַיָּא אִלֵּין דַּחֲלִין דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִנּוּן וּכְבָר עָלוּ בְאִדְּרָא דְּבֵי מַשְׁכְּנָא מִנְּהוֹן עָלוּ וּמִנְּהוֹן נְפַקוּ. תָּנָא אִתְמַנוּ חַבְרַיָּא קַמֵּהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְאִשְׁתְּכַחוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ וְרַבִּי אַבָּא וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר יַעֲקֹב וְרַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי חִזְקִיָּה בַּר רַב וְרַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יֵיסָא. יָדִין יְהַבוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְאֶצְבָּעָן זְקַפוּ לְעֵלָּא וְעָלוּ בְחַקְלָא בֵּינֵי אִילָנֵי וִיתַבוּ. קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וּצְלִי צְלוֹתֵהּ יְתֵב בְּגַוַּיְהוּ וַאֲמַר כָּל חַד יְשַׁוֵּי יְדוֹי בְּתֻקְפּוֹי שַׁוּוּ יְדַיְהוּ וּנְסֵב לוֹן, פְּתַח וַאֲמַר: אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר {{מ"מ|דברים כז|טו}}, וְעָנוּ כֻלָּם וְאָמְרוּ אָמֵן. פְּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר: עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ. אַמַּאי עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ, מִשּׁוּם דְּהֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ. מַאי הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ, תּוֹרָה דִּלְעֵלָּא דְּאִיהִי מִתְבַּטַּלָא אִי לָא יִתְעֲבֵד בְּתִקּוּנוֹי שְׁמָא דָא וּלְעַתִּיק יוֹמִין אִתְּמַר. כְּתִיב אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ {{מ"מ|דברים לג|כט}}, וּכְתִיב מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ {{מ"מ|שמות טו|יא}}. קְרָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ אוֹתְבֵהּ קַמֵּהּ, וּלְרַבִּי אַבָּא מִסִּטְרָא אַחֲרָא, וַאֲמַר: אֲנַן כְּלָלָא דְכֹלָּא עַד הַשְׁתָּא אִתְתַּקַּנוּ קָיְמִין. אִשְׁתִּיקוּ, שְׁמַעוּ קָלָא וְאַרְכֻבָּתָן דָּא לְדָא נָקְשָׁן. מַאי קָלָא, קָלָא דִּכְנֻפְיָא עִלָּאָה דְּמִתְכַּנְּפֵי. חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר: יְיָ שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי {{מ"מ|חבקוק ג|ב}}. אֲמַר: הָתָם יָאוּת הָוֵה לְמֶהֱוֵי דָחֵל אֲנַן. בַּחֲבִיבוּתָא תָּלְיָא מִלְּתָא, דִּכְתִיב: וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ {{מ"מ|דברים ו|ה}}, וּכְתִיב: מֵאַהֲבַת יְיָ אֶתְכֶם {{מ"מ|דברים ז|ח}}, וּכְתִיב: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ {{מ"מ|מלאכי א|ב}}. {{הור2|קדיש דרבנן}} ==תחינה== ==הערות== {{הערות שוליים}} nn03a4hxh0wdkb102i0non3hbiiq2hx 1 1740197 3011588 3011546 2026-05-07T17:43:10Z בן עדריאל 9444 /* וא"ו מיותרת */ 3011588 wikitext text/x-wiki == וא"ו מיותרת == בסעיף א': "ולקדוש ד'..." -- ציטוט מישעיהו נ"ח, י"ג. אבל שם זה בלי וא"ו: "לקדוש ד'...", כמו בהמשך ההלכה. [[משתמש:Naiman|Naiman]] ([[שיחת משתמש:Naiman|שיחה]]) 10:46, 7 במאי 2026 (IDT) :אתה צודק, אבל מה נעשה שהוי"ו מופיעה בספר, וגם בגמרא שהוא מצטט. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 11:43, 7 במאי 2026 (IDT) :: בטקסט לא מנוקד תמיד יש להעדיף את הכתיב המלא. (אם רוצים דווקא להיצמד לכתיב המקורי במקרה שהוא חסר, יש לנקד ולשים בפונט המתאים לניקוד). בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:57, 7 במאי 2026 (IDT) :::אין קשר לכתיב מלא וחסר. הוא מדבר על "'''ו'''לקדוש ה'" במקון "לקדוש ה'" שבפסוק. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 20:43, 7 במאי 2026 (IDT) kqm04i9ei3bnnk1j9gigq351ff2uwhs 3011598 3011588 2026-05-07T20:15:21Z Nahum 68 /* וא"ו מיותרת */ תגובה למשתמש בן עדריאל: אופס, טעות שלי. תודה על ההבהרה וסליחה על הבלבול.-- (-) ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 3011598 wikitext text/x-wiki == וא"ו מיותרת == בסעיף א': "ולקדוש ד'..." -- ציטוט מישעיהו נ"ח, י"ג. אבל שם זה בלי וא"ו: "לקדוש ד'...", כמו בהמשך ההלכה. [[משתמש:Naiman|Naiman]] ([[שיחת משתמש:Naiman|שיחה]]) 10:46, 7 במאי 2026 (IDT) :אתה צודק, אבל מה נעשה שהוי"ו מופיעה בספר, וגם בגמרא שהוא מצטט. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 11:43, 7 במאי 2026 (IDT) :: בטקסט לא מנוקד תמיד יש להעדיף את הכתיב המלא. (אם רוצים דווקא להיצמד לכתיב המקורי במקרה שהוא חסר, יש לנקד ולשים בפונט המתאים לניקוד). בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:57, 7 במאי 2026 (IDT) :::אין קשר לכתיב מלא וחסר. הוא מדבר על "'''ו'''לקדוש ה'" במקון "לקדוש ה'" שבפסוק. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 20:43, 7 במאי 2026 (IDT) :::: אופס, טעות שלי. תודה על ההבהרה וסליחה על הבלבול.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:15, 7 במאי 2026 (IDT) q5p6akq9g04t495eucv7mq444o9th06 104 1740198 3011603 3011543 2026-05-07T21:06:08Z יעקב 15222 3011603 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>ר' מאיר וחביריו <קטע התחלה=פרק מ/> "כמה גזרות גזר ר׳ מאיר ביחידי והוציאן לפעולת אדם, הוא גזר על הכותים אף שהנשיא ‫— ומובן מעצמו בהסכמת הרוב בבית דינו — חשבם כישראלים גמורים." ונפלא לראות דרכי תעתועים של החוקרים האלה. החכם ווייס עצמו בעמוד ‪74‬ בדברו על רבן גמליאל דיבנה אבי רשב״ג יאמר: ״עוד ראוי להזכיר תקונו (של רבן גמליאל) בבחינת '''הכותים''', בתחלת נשיאותו הקילו בדיני הכותים, ואולי מפני שבעת המלחמה וכו׳ ומפני זה הקל ר׳ אליעזר בפת כותים, וכו׳ ור"ג הכשיר גט שעדיו עדי כותים, וכן עשה וכו' אמנם לאחר זמן '''חזר רבן גמליאל והלך לעיירות הכותים וראה''' '''שנתקלקלו אז תקן''' שיהיו כל פירותיהם ודאי [[תוספתא/דמאי/ה|תוספתא דמאי פ"ה]], '''ולסבה''' '''הזאת גזר גם על שחיטתם''', [[חולין ה ב|חולין ה']]". והנה יכתוב הוא עצמו כי כבר רבן גמליאל דיבנה אבי רשב"ג הוציאם מכלל ישראל ואסר את שחיטתם אפי׳ ישראל עומד על גביו, ועשה את פירותיהם דמאי, ובכל זה בבואו לדור ר׳ מאיר ורשב"ג תקפה עליו אגרופו של נשבע להרע ולא ימיר, ויהפוך את ידו ויבוא בקול המולה של תלונה גדולה, ״כמה גזרות גזר ר׳ מאיר ביחידי וכו׳ גזר על הכותים אף שהנשיא ומובן מעצמו בהסכמת הרוב בבית דינו חשבם כישראלים גמורים.״ ומה אפשר לאמר לדרכים כאלה אשר לא הי׳ עינם ולבם כי אם לבית מלחמתם. ובגמ׳ [[חולין ה ב|חולין שם ד׳ ה']] באו דברי רבן גמליאל ודבר ר׳ מאיר יחד: ״אמר ר׳ חנן אמר ר׳ יעקב בר אידי אמר ר׳ יהושע בן לוי משום בר קפרא רבן גמליאל '''ובית דינו נמנו''' על שחיטית כותי ואסרוה אמר ליה ר׳ זירא לר׳ יעקב בר אידי שמא לא שמע רבי אלא בשאין ישראל עומד על גביו אמר ליה דמי האי מרבנן וכו' בשאין ישראל עומד על גביו למימרא בעי וכו' ומאי טעמא גזרו בהו רבנן כי הא דר׳ שמעון בן אלעזר שדריה ר' מאיר לאתויי חמרא מבי כותאי אשכחיה ההוא סבא אמר ליה ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה הלך ר׳ שמעון בן אלעזר וסיפר דברים לפני ר׳ מאיר וגזר עליהן וכו' ור׳ מאיר לטעמיה דחייש למיעוטיא וגזר רובא אטו מיעוטא '''ורבן גמליאל ובית דינו''' '''נמי כר' מאיר''' סבירא להו". ומבואר בפירוש שרבן גמליאל גזר על זה הוא ובית דינו. וההכם ווייס שם בעמוד ‪75‬ אצל רבן גמליאל דיבנה הוסיף בהערה 1: ״שם פירש"י שזה ר"ג בר רבי והתוס׳ פלפלו בפירושו ולפי התוספתא דדמאי הבל נכון שבתחילה החזיקם רבן גמליאל (דיבנה) '''כישראל''' ואחר כך כשראה שנתקלקלו גזר עליהם ואז גזר גם על שחיטתם." ואם כן הנה לפי דברי ווייס עצמו לא עשה ר׳ מאיר ולא כלום כי אם שהורה כרבן גמליאל ובית דינו מה שגזרו כבר בדור הקודם. ותחת אשר אצל ר׳ שמעון בן גמליאל בדה ווייס מלבו ״אף שהנשיא ומובן מעצמו בהסכמת הרוב בבית דינו חשבם כישראלים גמורים", תחת זה הנה‬ <קטע סוף=פרק מ/><noinclude></noinclude> 7xkbvkj79x6jmujiks4a0wqkved1y8d 10 1740199 3011580 2026-05-07T17:09:07Z מו יו הו 37729 תבנית 3011580 wikitext text/x-wiki {{החלף|{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:משנה {{{1}}} {{{2}}} ניקוד|{{{3}}}}}|: |*|:|}}|*|: }} 2fzk2j7v90g3rfomv6b8b3bvqnw83y8 3011581 3011580 2026-05-07T17:10:54Z מו יו הו 37729 3011581 wikitext text/x-wiki {{החלף|{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:משנה {{{1}}} {{{2}}} ניקוד|{{{3}}}}}|: |*|:|}}|*|: }}: g7w52hu2rhkwmi5mfcscd3ygujjw3fr 3011583 3011581 2026-05-07T17:23:01Z מו יו הו 37729 3011583 wikitext text/x-wiki {{החלף|{{החלף|{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:משנה {{{1}}} {{{2}}} ניקוד|{{{3}}}}}|: |*|:|}}|*|: }}:|.:|:}} 9tvamfwme6urtzmtg8rp4xmgml2oyy8 104 1740200 3011604 2026-05-07T21:09:19Z יעקב 15222 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "‪800 ר' מאיר וחביריו <קטע התחלה=פרק מ/> אצל רבן גמליאל הדבר מפורש בדברי בר קפרא ״רבן גמליאל ובית דינו נמנו על שחיטת כותי ואסרוה." ואם החכם ווייס בידיעתו הגדולה יודע כי רבן שמעון בן גמליאל ובית דינו התירוה, הי׳ לו לתמוה להיפך איך היתה כזאת כי רשב"ג ובית דינו ה..." 3011604 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‪800 ר' מאיר וחביריו <קטע התחלה=פרק מ/> אצל רבן גמליאל הדבר מפורש בדברי בר קפרא ״רבן גמליאל ובית דינו נמנו על שחיטת כותי ואסרוה." ואם החכם ווייס בידיעתו הגדולה יודע כי רבן שמעון בן גמליאל ובית דינו התירוה, הי׳ לו לתמוה להיפך איך היתה כזאת כי רשב"ג ובית דינו התירו הנאסר כבר מרבן גמליאל ובית דינו, ולא להפך הדבר ולבוא להתגולל ולהתנפל על ר׳ מאיר{{שוליים|(נו)}} וכל חכמי התורה ולהראות מזה כי היו שם פלנות בישראל וריב בשערים בין הנשיא ובית‬ ‫דינר ליתר חכמי הדור‪ ,‬אשר אך הם היו בית דינו ־אפס זולתם‪.‬‬ ‫אבל הנה החכם ווייס יש לו עוד נם ראיה אחרונה ויאמר ״ומי יספור כל‬ ‫הגזרות אשר יצאו מהיסוד שהעמיד שיש לחוש למיעוט ו ע ש ה מ ע ש ה ע ל‬ ‫פ י ה י ם ו ד ה ז ה אף שרי‪ 5‬החכמים חולקים עליו ו ר ש ב י ג ו ס י י ע ת ו ל א‬ ‫ח ש ו ל מ י ע ו ט עי׳ בכורות כ׳ כ״ד"‪.‬‬ ‫ושכח החכם ווייס להטריח את עצמו להראות לנו■ היכן מצא את המקומות‬ ‫הרבות מאד אשר אין ספורות למו כי ר■ מאיר עשה מעשה לכל העם על פי‬ ‫‪.‬‬ ‫היסוד שיש לחוש למיעוט‪.‬‬ ‫ואם גילה 'דעתו לפני חביריו בשקלא ופרי׳ של הלכה הלא כך דעא דרכה‬ ‫של תורה‪.‬‬ ‫אבל ווייס יאמר ״כי מי יספור כל הנזרות וכו׳ ועשה מעשה על פי היסוד‬ ‫הזה" נגד דעת רוב ‪.‬החכמים ונגד דעת רשב״ג ובית דינו‪.‬‬ ‫ואיש כווייס אשר אלה לו נגד אביהם של ישראל ר׳ מאיר הלא הי׳ לו‬ ‫לבוא בפרוזבוטו ולהראות לנו את המקומות אין מספר אשר מצא שם כן‪.‬‬ ‫ואם כונתו עוד הפעם להמקום היחידי בדבר יינם של כותים שבא במס׳‬ ‫חולין ד׳ ו׳ בי ר׳ מאיר עשה כמו שנזרו רבן גמליאל ובית דינו‪,‬‬ ‫כבר נתבארו לנו הדברים בטלים האלה של ווייס וכי הוא סותר את עצמו‪.‬‬ ‫אבל הנה יוסיף ווייס'ויאמר ״ור׳ שמעון בן גמליאל ו ס י י ע ת ו לא חשו‬ ‫למיעוט עי־ בכורות כ׳ כיד‪.‬״‬ ‫ומה נעשה להם להחוקלים האלה כי דוקא שם בבכורות' ד׳ כ* האריכו‬ ‫התום׳ בדברי רשביג ויותר דעתם נוטה שסבר חיישינן למיעוט‪.‬‬ ‫ובכמה מקומות נוטים דברי התום׳ דדשביג חייש למיעוטא‪ ,‬כמו שהם‬ ‫דבריהם גם בחולין ד׳ ייא דיה ליחוש שכתבו‪:‬‬ ‫‪ :‬״ויש לומר דר׳ עקיבא לטעמיה דאמר דהיישינן ׳ למיעוטא בפרק הלוקח‬ ‫‫בהמה בכורי‬ דקסבר חלב אינו פוטר וכו׳ ורשביג דפליג עלייהו יאמר אף הם‬ ----------------------- {{שולייםלמטה|(נו)}} בגם׳ שם בא ״ר׳ יצחק בר יוסף שד‪-‬ריה ר׳ אבהו לאתויי דומרא מבי מתאי‬ ‫וכו׳ והלך ר׳ אבהו וסיפר דברים לפני ד׳ אמי ור׳ אסי ה*א זזו משם עד שעשאום עכו״ם גמורים‬ ‫למאי אי לשחיטה וי^ן נסך מהתם גזרו בהו רבנן וכו׳‪'.‬‬ ‫ומזה מבואר דר׳ג ור״מ לא עשאום כעכו־׳ם גמורים וגזרו רק על שחיטה ויין נסך‪ ,‬וכבר‬ ‫הרגיש בזה הרמב׳ץ ז״ל שם ועי׳ בחידושי הרשב״א ואין ספק שכן הם פשטן של דברים‪ ,‬ועל כן‬ ‫דבר אין זה עם דין מצת כותי‪ ,‬והמחלוקת אי אחזוק או לא אחזוק‪.‬‬ ‫והרי זה ודאי שבימי רבן גמל^;* דיבנה נתקלקלו והוא עשה פירותיהן ודאי ור׳ שמעון‬ ‫בבר יאמר שם שלש גזרות בדמאי‪,‬‬ ‫ולא נכנסתי לברר הדברים לפי שאין לכל זה ‪-‬ענין לדברינו בפנים‪.‬‬<noinclude></noinclude> c15v3vm6dda4qrgfjio0rwnbtzcav2g 3011605 3011604 2026-05-07T21:38:26Z יעקב 15222 3011605 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‪800 ר' מאיר וחביריו <קטע התחלה=פרק מ/> אצל רבן גמליאל הדבר מפורש בדברי בר קפרא ״רבן גמליאל ובית דינו נמנו על שחיטת כותי ואסרוה." ואם החכם ווייס בידיעתו הגדולה יודע כי רבן שמעון בן גמליאל ובית דינו התירוה, הי׳ לו לתמוה להיפך איך היתה כזאת כי רשב"ג ובית דינו התירו הנאסר כבר מרבן גמליאל ובית דינו, ולא להפך הדבר ולבוא להתגולל ולהתנפל על ר׳ מאיר{{שוליים|(נו)}} וכל חכמי התורה ולהראות מזה כי היו שם פלגות בישראל וריב בשערים בין הנשיא ובית דינו ליתר חכמי הדור, אשר אך הם היו בית דינו אפס זולתם. אבל הנה החכם ווייס יש לו עוד גם ראיה אחרונה ויאמר ״ומי יספור כל הגזרות אשר יצאו מהיסוד שהעמיד שיש לחוש למיעוט '''ועשה מעשה על''' '''פי היסוד הזה''' אף שרוב החכמים חולקים עליו '''ורשב"ג וסייעתו לא''' '''חשו למיעוט''' עי׳ בכורות כ׳ כ״ד". ושכח החכם ווייס להטריח את עצמו להראות לנו היכן מצא את המקומות הרבות מאד אשר אין ספורות למו כי ר' מאיר עשה מעשה לכל העם על פי היסוד שיש לחוש למיעוט. ואם גילה דעתו לפני חביריו בשקלא וטרי׳ של הלכה הלא כך הוא דרכה של תורה. אבל ווייס יאמר ״כי מי יספור כל הגזרות וכו׳ ועשה מעשה על פי היסוד הזה" נגד דעת רוב החכמים ונגד דעת רשב״ג ובית דינו. ואיש כווייס אשר אלה לו נגד אביהם של ישראל ר׳ מאיר הלא הי׳ לו לבוא בפרוזבוטו ולהראות לנו את המקומות אין מספר אשר מצא שם כן. ואם כונתו עוד הפעם להמקום היחידי בדבר יינם של כותים שבא במס׳ [[חולין ו א|חולין ד׳ ו׳]] כי ר׳ מאיר עשה כמו שגזרו רבן גמליאל ובית דינו, כבר נתבארו לנו הדברים בטלים האלה של ווייס וכי הוא סותר את עצמו. אבל הנה יוסיף ווייס ויאמר ״ור׳ שמעון בן גמליאל '''וסייעתו''' לא חשו למיעוט עי' בכורות כ׳ כ"ד.״ ומה נעשה להם להחוקרים האלה כי דוקא שם בבכורות ד׳ כ' האריכו התוס׳ בדברי רשב"ג ויותר דעתם נוטה שסבר חיישינן למיעוט. ובכמה מקומות נוטים דברי התום׳ דדשביג חייש למיעוטא‪ ,‬כמו שהם‬ ‫דבריהם גם בחולין ד׳ ייא דיה ליחוש שכתבו‪:‬‬ ‫‪ :‬״ויש לומר דר׳ עקיבא לטעמיה דאמר דהיישינן ׳ למיעוטא בפרק הלוקח‬ ‫‫בהמה בכורי‬ דקסבר חלב אינו פוטר וכו׳ ורשביג דפליג עלייהו יאמר אף הם‬ ----------------------- {{שולייםלמטה|(נו)}} בגם׳ שם בא ״ר׳ יצחק בר יוסף שד‪-‬ריה ר׳ אבהו לאתויי דומרא מבי מתאי‬ ‫וכו׳ והלך ר׳ אבהו וסיפר דברים לפני ד׳ אמי ור׳ אסי ה*א זזו משם עד שעשאום עכו״ם גמורים‬ ‫למאי אי לשחיטה וי^ן נסך מהתם גזרו בהו רבנן וכו׳‪'.‬‬ ‫ומזה מבואר דר׳ג ור״מ לא עשאום כעכו־׳ם גמורים וגזרו רק על שחיטה ויין נסך‪ ,‬וכבר‬ ‫הרגיש בזה הרמב׳ץ ז״ל שם ועי׳ בחידושי הרשב״א ואין ספק שכן הם פשטן של דברים‪ ,‬ועל כן‬ ‫דבר אין זה עם דין מצת כותי‪ ,‬והמחלוקת אי אחזוק או לא אחזוק‪.‬‬ ‫והרי זה ודאי שבימי רבן גמל^;* דיבנה נתקלקלו והוא עשה פירותיהן ודאי ור׳ שמעון‬ ‫בבר יאמר שם שלש גזרות בדמאי‪,‬‬ ‫ולא נכנסתי לברר הדברים לפי שאין לכל זה ‪-‬ענין לדברינו בפנים‪.‬‬<noinclude></noinclude> ficjhwdb4aieymzw0ml3so78o24gt7k 3011624 3011605 2026-05-08T08:26:21Z יעקב 15222 3011624 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‪800 ר' מאיר וחביריו <קטע התחלה=פרק מ/> אצל רבן גמליאל הדבר מפורש בדברי בר קפרא ״רבן גמליאל ובית דינו נמנו על שחיטת כותי ואסרוה." ואם החכם ווייס בידיעתו הגדולה יודע כי רבן שמעון בן גמליאל ובית דינו התירוה, הי׳ לו לתמוה להיפך איך היתה כזאת כי רשב"ג ובית דינו התירו הנאסר כבר מרבן גמליאל ובית דינו, ולא להפך הדבר ולבוא להתגולל ולהתנפל על ר׳ מאיר{{שוליים|(נו)}} וכל חכמי התורה ולהראות מזה כי היו שם פלגות בישראל וריב בשערים בין הנשיא ובית דינו ליתר חכמי הדור, אשר אך הם היו בית דינו אפס זולתם. אבל הנה החכם ווייס יש לו עוד גם ראיה אחרונה ויאמר ״ומי יספור כל הגזרות אשר יצאו מהיסוד שהעמיד שיש לחוש למיעוט '''ועשה מעשה על''' '''פי היסוד הזה''' אף שרוב החכמים חולקים עליו '''ורשב"ג וסייעתו לא''' '''חשו למיעוט''' עי׳ בכורות כ׳ כ״ד". ושכח החכם ווייס להטריח את עצמו להראות לנו היכן מצא את המקומות הרבות מאד אשר אין ספורות למו כי ר' מאיר עשה מעשה לכל העם על פי היסוד שיש לחוש למיעוט. ואם גילה דעתו לפני חביריו בשקלא וטרי׳ של הלכה הלא כך הוא דרכה של תורה. אבל ווייס יאמר ״כי מי יספור כל הגזרות וכו׳ ועשה מעשה על פי היסוד הזה" נגד דעת רוב החכמים ונגד דעת רשב״ג ובית דינו. ואיש כווייס אשר אלה לו נגד אביהם של ישראל ר׳ מאיר הלא הי׳ לו לבוא בפרוזבוטו ולהראות לנו את המקומות אין מספר אשר מצא שם כן. ואם כונתו עוד הפעם להמקום היחידי בדבר יינם של כותים שבא במס׳ [[חולין ו א|חולין ד׳ ו׳]] כי ר׳ מאיר עשה כמו שגזרו רבן גמליאל ובית דינו, כבר נתבארו לנו הדברים בטלים האלה של ווייס וכי הוא סותר את עצמו. אבל הנה יוסיף ווייס ויאמר ״ור׳ שמעון בן גמליאל '''וסייעתו''' לא חשו למיעוט עי' בכורות כ׳ כ"ד.״ ומה נעשה להם להחוקרים האלה כי דוקא שם ב[[בכורות כ ב|בכורות ד׳ כ']] האריכו התוס׳ בדברי רשב"ג ויותר דעתם נוטה שסבר חיישינן למיעוט. ובכמה מקומות נוטים דברי התוס׳ דרשב"ג חייש למיעוטא, כמו שהם דבריהם גם ב[[חולין יא ב|חולין ד׳ י"א]] ד"ה ליחוש שכתבו: :״ויש לומר דר׳ עקיבא לטעמיה דאמר דחיישינן למיעוטא בפרק הלוקח ‫בהמה [[בכורות כ ב|בכורות כ:]] דקסבר חלב אינו פוטר וכו׳ ורשב"ג דפליג עלייהו יאמר אף הם <קטע סוף=פרק מ/> ----------------------- <קטע התחלה=הערות מ/> {{שולייםלמטה|(נו)}} בגם׳ שם בא ״ר׳ יצחק בר יוסף שד‪-‬ריה ר׳ אבהו לאתויי דומרא מבי מתאי‬ ‫וכו׳ והלך ר׳ אבהו וסיפר דברים לפני ד׳ אמי ור׳ אסי ה*א זזו משם עד שעשאום עכו״ם גמורים‬ ‫למאי אי לשחיטה וי^ן נסך מהתם גזרו בהו רבנן וכו׳‪'.‬‬ ‫ומזה מבואר דר׳ג ור״מ לא עשאום כעכו־׳ם גמורים וגזרו רק על שחיטה ויין נסך‪ ,‬וכבר‬ ‫הרגיש בזה הרמב׳ץ ז״ל שם ועי׳ בחידושי הרשב״א ואין ספק שכן הם פשטן של דברים‪ ,‬ועל כן‬ ‫דבר אין זה עם דין מצת כותי‪ ,‬והמחלוקת אי אחזוק או לא אחזוק‪.‬‬ ‫והרי זה ודאי שבימי רבן גמל^;* דיבנה נתקלקלו והוא עשה פירותיהן ודאי ור׳ שמעון‬ ‫בבר יאמר שם שלש גזרות בדמאי‪,‬‬ ‫ולא נכנסתי לברר הדברים לפי שאין לכל זה ‪-‬ענין לדברינו בפנים‪.‬‬ <קטע סוף=הערות מ/><noinclude></noinclude> scjsemjz03jv55pcg86fhvr8raj98na 3011648 3011624 2026-05-08T11:47:41Z יעקב 15222 3011648 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‪800 ר' מאיר וחביריו <קטע התחלה=פרק מ/> אצל רבן גמליאל הדבר מפורש בדברי בר קפרא ״רבן גמליאל ובית דינו נמנו על שחיטת כותי ואסרוה." ואם החכם ווייס בידיעתו הגדולה יודע כי רבן שמעון בן גמליאל ובית דינו התירוה, הי׳ לו לתמוה להיפך איך היתה כזאת כי רשב"ג ובית דינו התירו הנאסר כבר מרבן גמליאל ובית דינו, ולא להפך הדבר ולבוא להתגולל ולהתנפל על ר׳ מאיר{{שוליים|(נו)}} וכל חכמי התורה ולהראות מזה כי היו שם פלגות בישראל וריב בשערים בין הנשיא ובית דינו ליתר חכמי הדור, אשר אך הם היו בית דינו אפס זולתם. אבל הנה החכם ווייס יש לו עוד גם ראיה אחרונה ויאמר ״ומי יספור כל הגזרות אשר יצאו מהיסוד שהעמיד שיש לחוש למיעוט '''ועשה מעשה על''' '''פי היסוד הזה''' אף שרוב החכמים חולקים עליו '''ורשב"ג וסייעתו לא''' '''חשו למיעוט''' עי׳ בכורות כ׳ כ״ד". ושכח החכם ווייס להטריח את עצמו להראות לנו היכן מצא את המקומות הרבות מאד אשר אין ספורות למו כי ר' מאיר עשה מעשה לכל העם על פי היסוד שיש לחוש למיעוט. ואם גילה דעתו לפני חביריו בשקלא וטרי׳ של הלכה הלא כך הוא דרכה של תורה. אבל ווייס יאמר ״כי מי יספור כל הגזרות וכו׳ ועשה מעשה על פי היסוד הזה" נגד דעת רוב החכמים ונגד דעת רשב״ג ובית דינו. ואיש כווייס אשר אלה לו נגד אביהם של ישראל ר׳ מאיר הלא הי׳ לו לבוא בפרוזבוטו ולהראות לנו את המקומות אין מספר אשר מצא שם כן. ואם כונתו עוד הפעם להמקום היחידי בדבר יינם של כותים שבא במס׳ [[חולין ו א|חולין ד׳ ו׳]] כי ר׳ מאיר עשה כמו שגזרו רבן גמליאל ובית דינו, כבר נתבארו לנו הדברים בטלים האלה של ווייס וכי הוא סותר את עצמו. אבל הנה יוסיף ווייס ויאמר ״ור׳ שמעון בן גמליאל '''וסייעתו''' לא חשו למיעוט עי' בכורות כ׳ כ"ד.״ ומה נעשה להם להחוקרים האלה כי דוקא שם ב[[בכורות כ ב|בכורות ד׳ כ']] האריכו התוס׳ בדברי רשב"ג ויותר דעתם נוטה שסבר חיישינן למיעוט. ובכמה מקומות נוטים דברי התוס׳ דרשב"ג חייש למיעוטא, כמו שהם דבריהם גם ב[[חולין יא ב|חולין ד׳ י"א]] ד"ה ליחוש שכתבו: :״ויש לומר דר׳ עקיבא לטעמיה דאמר דחיישינן למיעוטא בפרק הלוקח ‫בהמה [[בכורות כ ב|בכורות כ:]] דקסבר חלב אינו פוטר וכו׳ ורשב"ג דפליג עלייהו יאמר אף הם <קטע סוף=פרק מ/> ----------------------- <קטע התחלה=הערות מ/> {{שולייםלמטה|(נו)}} בגמ׳ שם בא ״ר׳ יצחק בר יוסף שדריה ר׳ אבהו לאתויי חמרא מבי כותאי וכו׳ והלך ר׳ אבהו וסיפר דברים לפני ר׳ אמי ור׳ אסי ולא זזו משם עד שעשאום עכו״ם גמורים למאי אי לשחיטה ויין נסך מהתם גזרו בהו רבנן וכו׳." ומזה מבואר דר"ג ור״מ לא עשאום כעכו"ם גמורים וגזרו רק על שחיטה ויין נסך, וכבר הרגיש בזה הרמב"ן ז״ל שם ועי׳ בחידושי הרשב״א ואין ספק שכן הם פשטן של דברים, ועל כן דבר אין זה עם דין מצת כותי, והמחלוקת אי אחזוק או לא אחזוק. והרי זה ודאי שבימי רבן גמליאל דיבנה נתקלקלו והוא עשה פירותיהן ודאי ור׳ שמעון כ‫בר יאמר שם שלש גזרות בדמאי, ולא נכנסתי לברר הדברים לפי שאין לכל זה ענין לדברינו בפנים. <קטע סוף=הערות מ/><noinclude></noinclude> 6oj7kf6m90c3y2sy9g9jce4bi9xn2kk 10 1740201 3011618 2026-05-08T07:23:31Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{ציטוט|רווח-אופקי=0|תוכן=.יש צריכין הכשר ואינן צריכים מחשבה. מחשבה והכשר. מחשבה ולא הכשר. לא הכשר ולא מחשבה.{{ש}} כל האוכלים המיוחדים לאדם - צריכין הכשר ואינן צריכים מחשבה.|מקור=[[משנה עוקצין ג א]]|מרכאות=לא}}" 3011618 wikitext text/x-wiki {{ציטוט|רווח-אופקי=0|תוכן=.יש צריכין הכשר ואינן צריכים מחשבה. מחשבה והכשר. מחשבה ולא הכשר. לא הכשר ולא מחשבה.{{ש}} כל האוכלים המיוחדים לאדם - צריכין הכשר ואינן צריכים מחשבה.|מקור=[[משנה עוקצין ג א]]|מרכאות=לא}} 5vpht6bwhm7wi6el367plfdkply0r18 3011625 3011618 2026-05-08T09:21:56Z Nahum 68 3011625 wikitext text/x-wiki {{ציטוט|רווח-אופקי=0|תוכן=יש צריכין הכשר ואינן צריכים מחשבה. מחשבה והכשר. מחשבה ולא הכשר. לא הכשר ולא מחשבה.{{ש}} כל האוכלים המיוחדים לאדם – צריכין הכשר ואינן צריכים מחשבה.|מקור=[[משנה עוקצין ג א]]|מרכאות=לא}} 7q45l1f4lkquau5fqd191xg5w952vqp 10 1740202 3011619 2026-05-08T07:27:35Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{ציטוט|תוכן=לא היתה פרה רוצה לצאת - אין מוציאין עמה שחורה, שלא יאמרו שחורה שחטו. ולא אדומה - שלא יאמרו שתים שחטו.{{ש}} רבי יוסי אומר: לא משום זה! אלא משום שנאמר {{ממ|במדבר|יט|}} {{צ|והוציא אותה}} - לבדה.|מקור=[[משנה פרה ג ז]]}}" 3011619 wikitext text/x-wiki {{ציטוט|תוכן=לא היתה פרה רוצה לצאת - אין מוציאין עמה שחורה, שלא יאמרו שחורה שחטו. ולא אדומה - שלא יאמרו שתים שחטו.{{ש}} רבי יוסי אומר: לא משום זה! אלא משום שנאמר {{ממ|במדבר|יט|}} {{צ|והוציא אותה}} - לבדה.|מקור=[[משנה פרה ג ז]]}} l6obkig2q5dy1yq4wkxs01aa01l3fjj 3011621 3011619 2026-05-08T08:00:02Z Nahum 68 3011621 wikitext text/x-wiki {{ציטוט|תוכן=לא היתה פרה רוצה לצאת - אין מוציאין עמה שחורה, שלא יאמרו שחורה שחטו. ולא אדומה - שלא יאמרו שתים שחטו.{{ש}} רבי יוסי אומר: לא משום זה, אלא משום שנאמר {{ממ|במדבר|יט|ג}}: {{צ|והוציא אותה}} – לבדה.|מקור=[[משנה פרה ג ז]]}} 1b31wfy66ryj4h5x2cslt6dprc8jpdu 3011622 3011621 2026-05-08T08:01:18Z Nahum 68 3011622 wikitext text/x-wiki {{ציטוט|תוכן=לא היתה פרה רוצה לצאת – אין מוציאין עמה שחורה, שלא יאמרו: שחורה שחטו. ולא אדומה – שלא יאמרו: שתים שחטו.{{ש}} רבי יוסי אומר: לא משום זה, אלא משום שנאמר {{ממ|במדבר|יט|ג}}: {{צ|והוציא אותה}} – לבדה.|מקור=[[משנה פרה ג ז]]}} 7ii8dlwabzfj8y43nr14onl0wxmh8dm 14 1740204 3011637 2026-05-08T10:38:19Z Yack67 27395 יצירת דף עם התוכן "[[קטגוריה:פיוטים לפי סוג]]" 3011637 wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:פיוטים לפי סוג]] 9h5jdtm5dp2grpf6kut9tv4fjjgea9n