ויקיטקסט hewikisource https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.1 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיטקסט שיחת ויקיטקסט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה עמוד שיחת עמוד ביאור שיחת ביאור מחבר שיחת מחבר תרגום שיחת תרגום מפתח שיחת מפתח מקור שיחת מקור TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 10 230012 3011689 3011594 2026-05-08T14:10:50Z Esperfulmo 1720 ביטול גרסה [[Special:Diff/3011594|3011594]] של [[Special:Contributions/Dovi|Dovi]] ([[User talk:Dovi|שיחה]]) unfortunately, it didn't give the expected result, sorry for suggesting the change 3011689 wikitext text/x-wiki <includeonly><div lang="hbo" style="font-family:Taamey Frank CLM,Keter YG,SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,Arial Unicode MS; font-size:{{{1|23}}}pt; line-height:150%;"></includeonly> <noinclude> נועד להוספת קטע עם טעמי המקרא. יש להכניס בתחילת הקטע <nowiki>{{מ:טעמי המקרא}}</nowiki>, ובסופו <nowiki>{{מ:טעמי המקרא-סוף|}}</nowiki>. פרמטר 1 האופציונאלי משנה את גודל הגופן, כשברירת המחדל היא 23. לדוגמא: <nowiki>{{מ:טעמי המקרא|14}}{{#קטע:משלי ב/טעמים|יד}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}</nowiki> תוצאה: {{מ:טעמי המקרא|14}}{{#קטע:משלי ב/טעמים|יד}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}} לעומת בלי התבנית: <nowiki>{{#קטע:משלי ב/טעמים|יד}}</nowiki> תוצאה: {{#קטע:משלי ב/טעמים|יד}} [[קטגוריה:תבניות תנ"ך]] </noinclude> t0xvkceq8112ad1nowb783g3ijlb1az 0 270032 3011670 594764 2026-05-08T12:42:02Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3011670 wikitext text/x-wiki {{פיוט| |מחבר=רבי שמעון בן צמח דוראן |חי בשנים=1361 - 1444 }} יִשְׁתַּבֵּחַ ::שֵׁם אֵל בְּכָל שִׁירָה מְיֻפָּה ::::::::אֲשֶׁר אָסַר לָנוּ אֶת הָאֲרוּסוֹת ::וְאַשְׁרֵי הַמְּחַכֶּה וְנָפְשׁוֹ מְצַפָּה ::כִּי עַל כָּל כְּבוֹד חוֹפָהּ. יִשְׁתַּבַּח ::מֶלֶךְ גָּדוֹל בְּמַהֲלָלָיו יְדַעְתִּיו ::::::::שֶׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ ::לִי דִבֶּר עוֹלָמִי יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו ::כָּל הַנִּקְרָא בִּשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְרָאתִיו יִשְׁתַּבַּח ::עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ ::::::::יָצַר אֶת הָאָדָם ::גָּלְמִי רָאוּ עֵינָיו וְלִבּוֹ ::וְיוֹצֵר רוּחַ הָאָדָם בְּקִרְבּוֹ. יִשְׁתַּבַּח ::וְיִתְפָּאַר עָשָׂה עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ וְהוֹדוֹ כַּזַּיִת ::::::::וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיָן עֲדֵי עַד ::בִּנְיָן מְפֹאָר מִחוּץ וּמִבַּיִת ::כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בַּיִת. יִשְׁתַּבַּח ::נוֹצֵר הָאָדָם בְּיָדוֹ רוּחִי וְנִשְׁמָתִי ::::::::מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ ::תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי וּשְׂפָתַי ::אִם לֹא אֶעֱלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי. יִשְׁתַּבַּח ::בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם מָלְאָה תְּהִלָּה ::::::::רֵעִים אֲהוּבִים שַׂמֵּחַ שַׂמְּחֵם ::בְּקוֹל רִנָּה וּתְהִלָּה ::קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה. יִשְׁתַּבַּח ::נוֹרָא וּמְהֻלָּל בְּכָל שִׁיר וְזֶמֶר מְרוּקָּח ::::::::אֲשֶׁר בָּרָא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה ::עֵינוֹ עַל חֲתָנִי יִפְקַח ::וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח. יִשְׁתַּבַּח ::צֶמַח צַדִּיק יַצְמִיחַ יָאִיר חֶשְׁכֵּנוּ ::::::::הָאֵל הַמֶּלֶךְ ::קַח מִפִּינוּ בְּרָכָה שַׁי נִסְכֵּנוּ ::יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ. (מאיורקה, 1361 – אלג'יר, 1444) {{פרויקט בן-יהודה}} [[קטגוריה:רבי שמעון בן צמח דוראן]] [[קטגוריה:פיוטי רשב"ץ]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]] dc9v07wsci7fxs90loxzchew3oih1w5 3011671 3011670 2026-05-08T12:42:47Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:פיוטי חתונה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3011671 wikitext text/x-wiki {{פיוט| |מחבר=רבי שמעון בן צמח דוראן |חי בשנים=1361 - 1444 }} יִשְׁתַּבֵּחַ ::שֵׁם אֵל בְּכָל שִׁירָה מְיֻפָּה ::::::::אֲשֶׁר אָסַר לָנוּ אֶת הָאֲרוּסוֹת ::וְאַשְׁרֵי הַמְּחַכֶּה וְנָפְשׁוֹ מְצַפָּה ::כִּי עַל כָּל כְּבוֹד חוֹפָהּ. יִשְׁתַּבַּח ::מֶלֶךְ גָּדוֹל בְּמַהֲלָלָיו יְדַעְתִּיו ::::::::שֶׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ ::לִי דִבֶּר עוֹלָמִי יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו ::כָּל הַנִּקְרָא בִּשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְרָאתִיו יִשְׁתַּבַּח ::עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ ::::::::יָצַר אֶת הָאָדָם ::גָּלְמִי רָאוּ עֵינָיו וְלִבּוֹ ::וְיוֹצֵר רוּחַ הָאָדָם בְּקִרְבּוֹ. יִשְׁתַּבַּח ::וְיִתְפָּאַר עָשָׂה עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ וְהוֹדוֹ כַּזַּיִת ::::::::וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיָן עֲדֵי עַד ::בִּנְיָן מְפֹאָר מִחוּץ וּמִבַּיִת ::כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בַּיִת. יִשְׁתַּבַּח ::נוֹצֵר הָאָדָם בְּיָדוֹ רוּחִי וְנִשְׁמָתִי ::::::::מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ ::תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי וּשְׂפָתַי ::אִם לֹא אֶעֱלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי. יִשְׁתַּבַּח ::בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם מָלְאָה תְּהִלָּה ::::::::רֵעִים אֲהוּבִים שַׂמֵּחַ שַׂמְּחֵם ::בְּקוֹל רִנָּה וּתְהִלָּה ::קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה. יִשְׁתַּבַּח ::נוֹרָא וּמְהֻלָּל בְּכָל שִׁיר וְזֶמֶר מְרוּקָּח ::::::::אֲשֶׁר בָּרָא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה ::עֵינוֹ עַל חֲתָנִי יִפְקַח ::וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח. יִשְׁתַּבַּח ::צֶמַח צַדִּיק יַצְמִיחַ יָאִיר חֶשְׁכֵּנוּ ::::::::הָאֵל הַמֶּלֶךְ ::קַח מִפִּינוּ בְּרָכָה שַׁי נִסְכֵּנוּ ::יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ. (מאיורקה, 1361 – אלג'יר, 1444) {{פרויקט בן-יהודה}} [[קטגוריה:רבי שמעון בן צמח דוראן]] [[קטגוריה:פיוטי רשב"ץ]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]] [[קטגוריה:פיוטי חתונה]] 0pbzxrb3cthmxo9n4h4205wlsyqdrjw 0 270033 3011657 574817 2026-05-08T12:32:27Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:פיוטי תחינה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3011657 wikitext text/x-wiki {{פיוט| |מחבר=רבי שמעון בן צמח דוראן |חי בשנים=1361 - 1444 }} (מאיורקה, 1361 – אלג'יר, 1444) *ה', שַׁוְעַת יוֹם וְיוֹמַיִם / בְּלֵב נָמֵס כַּמַּיִם / כִּי כָּלְאוּ מִטַּל שָׁמַיִם וַיִכָּלֵא הַגֶּשֶׁם. *מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל / עַמְּךָ לְבָרֵךְ הוֹאֵל / רַחֲמֶיךָ הַיּוֹם שׁוֹאֵל לְהַחְיוֹת לֵב נִדְכָּאִים / מַעֲשֶׂיךָ מְאֹד נִפְלָאִים / מַעֲלֶה נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם. *עֶזְרָה נִמְצָא בְּצָרוֹת / הָשֵׁב אַפְּךָ מֵחֲרוֹת / וְעַל דִּבְרֵי הַבַּצָּרוֹת עֲווֹנוֹת עָם לְנֶגְדְּךָ שַׁתָּה / לְשׁוֹנָם בַּצָּמָא נָשָׁתָּה / בַּאֲבוֹד הָאֲדָמָה חַתָּה כִּי לֹא הָיָה גֶּשֶׁם. *וּלְמִי אֶזְעַק לְרַחֲמִים / הֲיֵשׁ מַגְשִׁימִים / בְּהַבְלֵי לְאֻמִּים הֲלֹא לְךָ נְקַוֶּה / צְמֵאִים מַרְוֶה / וְעַל הָעָב תְּצַוֶּה וְלֹא יַעְצְרֶנָּה הַגֶּשֶׁם. *נִפְלָאוֹת עוֹשֶׂה / שָׁמַיִם בְּעָבִים תְּכַסֶּה / וּבָם יָדִין עַמִּים וִינַסֶּה וְאִם בְּרִיתוֹ שָׁמַר / וּמִפַּחֲדוֹ בְּשָׂרוֹ סָמַר / לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֶה אֶרֶץ וְגֶשֶׁם. *בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה / בָּאתִי לְךָ מְבַכֶּה / כְּנַחַל דִּמְעָה מְפַכֶּה עָבֵי שְׁחָקִים חַשֵּׁר / וְהָאָרֶץ רַבַּת תְּעַשֵּׁר / נַחֵית גְּדוּדֶיהָ כַּאֲשֶׁר יָרַד הַגֶּשֶׁם *רַוֵּה תַּלְמֵי שָׂדַי / וּלְחַזֵּק רִפְיוֹן יָדַי / הָרִיק בְּרָכָה עַד בְּלִי דַי שַׁוְעָתִי עָדֶיךָ תֶּאֱתֶה / וּבַשֵׂר תּוֹלַעַת יַעֲקֹב מְתֵי / יִשְׂרָאֵל עֲלֵה אֱכֹל וּשְׁתֵה כִּי קוֹל הֲמוֹן הַגֶּשֶׁם. *צֶמַח הָאֲדָמָה / בָּרֵךְ עַד גָּדִישׁ וְקָמָה / וּבַשֵּׂר עֵדָה עֲגוּמָה בְּבוֹא בְּאָזְנֶיךָ שַׁוְעָתִי / צִדְקָתִי רָאוּ וִישׁוּעָתִי / וְנָתַתִּי אוֹתָם וּסְבִיבוֹת גִּבְעָתִי בְּרָכָה וְהוֹרַדְתִּי הַגֶּשֶׁם. {{פרויקט בן יהודה}} [[קטגוריה:רבי שמעון בן צמח דוראן]] [[קטגוריה:פיוטי רשב"ץ]] [[קטגוריה:פיוטי תחינה]] bwor4jqe402h5qdhvkzsy1se3hw0z09 3011663 3011657 2026-05-08T12:34:36Z מו יו הו 37729 הסרת [[קטגוריה:רבי שמעון בן צמח דוראן]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3011663 wikitext text/x-wiki {{פיוט| |מחבר=רבי שמעון בן צמח דוראן |חי בשנים=1361 - 1444 }} (מאיורקה, 1361 – אלג'יר, 1444) *ה', שַׁוְעַת יוֹם וְיוֹמַיִם / בְּלֵב נָמֵס כַּמַּיִם / כִּי כָּלְאוּ מִטַּל שָׁמַיִם וַיִכָּלֵא הַגֶּשֶׁם. *מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל / עַמְּךָ לְבָרֵךְ הוֹאֵל / רַחֲמֶיךָ הַיּוֹם שׁוֹאֵל לְהַחְיוֹת לֵב נִדְכָּאִים / מַעֲשֶׂיךָ מְאֹד נִפְלָאִים / מַעֲלֶה נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם. *עֶזְרָה נִמְצָא בְּצָרוֹת / הָשֵׁב אַפְּךָ מֵחֲרוֹת / וְעַל דִּבְרֵי הַבַּצָּרוֹת עֲווֹנוֹת עָם לְנֶגְדְּךָ שַׁתָּה / לְשׁוֹנָם בַּצָּמָא נָשָׁתָּה / בַּאֲבוֹד הָאֲדָמָה חַתָּה כִּי לֹא הָיָה גֶּשֶׁם. *וּלְמִי אֶזְעַק לְרַחֲמִים / הֲיֵשׁ מַגְשִׁימִים / בְּהַבְלֵי לְאֻמִּים הֲלֹא לְךָ נְקַוֶּה / צְמֵאִים מַרְוֶה / וְעַל הָעָב תְּצַוֶּה וְלֹא יַעְצְרֶנָּה הַגֶּשֶׁם. *נִפְלָאוֹת עוֹשֶׂה / שָׁמַיִם בְּעָבִים תְּכַסֶּה / וּבָם יָדִין עַמִּים וִינַסֶּה וְאִם בְּרִיתוֹ שָׁמַר / וּמִפַּחֲדוֹ בְּשָׂרוֹ סָמַר / לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֶה אֶרֶץ וְגֶשֶׁם. *בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה / בָּאתִי לְךָ מְבַכֶּה / כְּנַחַל דִּמְעָה מְפַכֶּה עָבֵי שְׁחָקִים חַשֵּׁר / וְהָאָרֶץ רַבַּת תְּעַשֵּׁר / נַחֵית גְּדוּדֶיהָ כַּאֲשֶׁר יָרַד הַגֶּשֶׁם *רַוֵּה תַּלְמֵי שָׂדַי / וּלְחַזֵּק רִפְיוֹן יָדַי / הָרִיק בְּרָכָה עַד בְּלִי דַי שַׁוְעָתִי עָדֶיךָ תֶּאֱתֶה / וּבַשֵׂר תּוֹלַעַת יַעֲקֹב מְתֵי / יִשְׂרָאֵל עֲלֵה אֱכֹל וּשְׁתֵה כִּי קוֹל הֲמוֹן הַגֶּשֶׁם. *צֶמַח הָאֲדָמָה / בָּרֵךְ עַד גָּדִישׁ וְקָמָה / וּבַשֵּׂר עֵדָה עֲגוּמָה בְּבוֹא בְּאָזְנֶיךָ שַׁוְעָתִי / צִדְקָתִי רָאוּ וִישׁוּעָתִי / וְנָתַתִּי אוֹתָם וּסְבִיבוֹת גִּבְעָתִי בְּרָכָה וְהוֹרַדְתִּי הַגֶּשֶׁם. {{פרויקט בן יהודה}} [[קטגוריה:פיוטי רשב"ץ]] [[קטגוריה:פיוטי תחינה]] qptul2i21r058hkqp9bvrnwwj8whmv2 0 270035 3011665 574820 2026-05-08T12:38:20Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:חתימה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3011665 wikitext text/x-wiki {{פיוט| |מחבר=רבי שמעון בן צמח דוראן |חי בשנים=1361 - 1444 }}שׁוּבָה שְׁבִיתֵנוּ וּבְגִיל וּבִשְׂמָחוֹת / בִּנְאוֹת נְוֵה שָׁלוֹם נֵשֵׁב וּבִמְנוּחוֹת. מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעְיַן יְשׁוּעָתֶךָ / נִשְׁאַב בְּיוֹם תֶּאֱסֹף שֵׂיוֹת מְנוּדָּחוֹת. עֵת הַסְּתָו יַעֲבֹר מַהֵר וְעֵת זָמִיר / יִקְרַב וְאָז נִשְׁכֹּן הַשְׁקֵט וּבַטּוּחוֹת. וּבְרֹאשׁ שְׂמָחוֹת אֶת צִיּוֹן כְּטוֹטָפוֹת / נַעֲלֶה בְּפִתּוּחֵי חוֹתָם מְפֻתָּחוֹת. נָשִׁיר זְמִירוֹת בֶּן יִשַׁי וְיִשְׁתַּבַּח / לָעַד שִׁמְךָ מֶלֶךְ גָּדוֹל בַּתִּשְׁבָּחוֹת. (מאיורקה, 1361 – אלג'יר, 1444) {{פרויקט בן יהודה}} [[קטגוריה:רבי שמעון בן צמח דוראן]] [[קטגוריה:פיוטי רשב"ץ]] [[קטגוריה:חתימה]] fa1qqnrffpdtv86vzq7mr0n8w6w5ewj 3011667 3011665 2026-05-08T12:38:49Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3011667 wikitext text/x-wiki {{פיוט| |מחבר=רבי שמעון בן צמח דוראן |חי בשנים=1361 - 1444 }}שׁוּבָה שְׁבִיתֵנוּ וּבְגִיל וּבִשְׂמָחוֹת / בִּנְאוֹת נְוֵה שָׁלוֹם נֵשֵׁב וּבִמְנוּחוֹת. מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעְיַן יְשׁוּעָתֶךָ / נִשְׁאַב בְּיוֹם תֶּאֱסֹף שֵׂיוֹת מְנוּדָּחוֹת. עֵת הַסְּתָו יַעֲבֹר מַהֵר וְעֵת זָמִיר / יִקְרַב וְאָז נִשְׁכֹּן הַשְׁקֵט וּבַטּוּחוֹת. וּבְרֹאשׁ שְׂמָחוֹת אֶת צִיּוֹן כְּטוֹטָפוֹת / נַעֲלֶה בְּפִתּוּחֵי חוֹתָם מְפֻתָּחוֹת. נָשִׁיר זְמִירוֹת בֶּן יִשַׁי וְיִשְׁתַּבַּח / לָעַד שִׁמְךָ מֶלֶךְ גָּדוֹל בַּתִּשְׁבָּחוֹת. (מאיורקה, 1361 – אלג'יר, 1444) {{פרויקט בן יהודה}} [[קטגוריה:רבי שמעון בן צמח דוראן]] [[קטגוריה:פיוטי רשב"ץ]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]] k30v6oek20jixdfl5v5oxutafyvv82l 3011668 3011667 2026-05-08T12:40:25Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:פיוטי שבת חתונה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3011668 wikitext text/x-wiki {{פיוט| |מחבר=רבי שמעון בן צמח דוראן |חי בשנים=1361 - 1444 }}שׁוּבָה שְׁבִיתֵנוּ וּבְגִיל וּבִשְׂמָחוֹת / בִּנְאוֹת נְוֵה שָׁלוֹם נֵשֵׁב וּבִמְנוּחוֹת. מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעְיַן יְשׁוּעָתֶךָ / נִשְׁאַב בְּיוֹם תֶּאֱסֹף שֵׂיוֹת מְנוּדָּחוֹת. עֵת הַסְּתָו יַעֲבֹר מַהֵר וְעֵת זָמִיר / יִקְרַב וְאָז נִשְׁכֹּן הַשְׁקֵט וּבַטּוּחוֹת. וּבְרֹאשׁ שְׂמָחוֹת אֶת צִיּוֹן כְּטוֹטָפוֹת / נַעֲלֶה בְּפִתּוּחֵי חוֹתָם מְפֻתָּחוֹת. נָשִׁיר זְמִירוֹת בֶּן יִשַׁי וְיִשְׁתַּבַּח / לָעַד שִׁמְךָ מֶלֶךְ גָּדוֹל בַּתִּשְׁבָּחוֹת. (מאיורקה, 1361 – אלג'יר, 1444) {{פרויקט בן יהודה}} [[קטגוריה:רבי שמעון בן צמח דוראן]] [[קטגוריה:פיוטי רשב"ץ]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]] [[קטגוריה:פיוטי שבת חתונה]] 8htrlzwk8ybqzeybowbbyek55nagoum 3011669 3011668 2026-05-08T12:41:43Z מו יו הו 37729 הסרת [[קטגוריה:פיוטי שבת חתונה]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטי חתונה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3011669 wikitext text/x-wiki {{פיוט| |מחבר=רבי שמעון בן צמח דוראן |חי בשנים=1361 - 1444 }}שׁוּבָה שְׁבִיתֵנוּ וּבְגִיל וּבִשְׂמָחוֹת / בִּנְאוֹת נְוֵה שָׁלוֹם נֵשֵׁב וּבִמְנוּחוֹת. מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעְיַן יְשׁוּעָתֶךָ / נִשְׁאַב בְּיוֹם תֶּאֱסֹף שֵׂיוֹת מְנוּדָּחוֹת. עֵת הַסְּתָו יַעֲבֹר מַהֵר וְעֵת זָמִיר / יִקְרַב וְאָז נִשְׁכֹּן הַשְׁקֵט וּבַטּוּחוֹת. וּבְרֹאשׁ שְׂמָחוֹת אֶת צִיּוֹן כְּטוֹטָפוֹת / נַעֲלֶה בְּפִתּוּחֵי חוֹתָם מְפֻתָּחוֹת. נָשִׁיר זְמִירוֹת בֶּן יִשַׁי וְיִשְׁתַּבַּח / לָעַד שִׁמְךָ מֶלֶךְ גָּדוֹל בַּתִּשְׁבָּחוֹת. (מאיורקה, 1361 – אלג'יר, 1444) {{פרויקט בן יהודה}} [[קטגוריה:רבי שמעון בן צמח דוראן]] [[קטגוריה:פיוטי רשב"ץ]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]] [[קטגוריה:פיוטי חתונה]] 8nvmunjh5ci5mnnga8c2wd09ouplrl4 3011701 3011669 2026-05-08T16:08:17Z בן עדריאל 9444 הסרת [[קטגוריה:רבי שמעון בן צמח דוראן]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3011701 wikitext text/x-wiki {{פיוט| |מחבר=רבי שמעון בן צמח דוראן |חי בשנים=1361 - 1444 }}שׁוּבָה שְׁבִיתֵנוּ וּבְגִיל וּבִשְׂמָחוֹת / בִּנְאוֹת נְוֵה שָׁלוֹם נֵשֵׁב וּבִמְנוּחוֹת. מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעְיַן יְשׁוּעָתֶךָ / נִשְׁאַב בְּיוֹם תֶּאֱסֹף שֵׂיוֹת מְנוּדָּחוֹת. עֵת הַסְּתָו יַעֲבֹר מַהֵר וְעֵת זָמִיר / יִקְרַב וְאָז נִשְׁכֹּן הַשְׁקֵט וּבַטּוּחוֹת. וּבְרֹאשׁ שְׂמָחוֹת אֶת צִיּוֹן כְּטוֹטָפוֹת / נַעֲלֶה בְּפִתּוּחֵי חוֹתָם מְפֻתָּחוֹת. נָשִׁיר זְמִירוֹת בֶּן יִשַׁי וְיִשְׁתַּבַּח / לָעַד שִׁמְךָ מֶלֶךְ גָּדוֹל בַּתִּשְׁבָּחוֹת. (מאיורקה, 1361 – אלג'יר, 1444) {{פרויקט בן יהודה}} [[קטגוריה:פיוטי רשב"ץ]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]] [[קטגוריה:פיוטי חתונה]] eaazhitd9rxdeda9vt1kakztgk3omes 0 270036 3011656 574822 2026-05-08T12:32:25Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:פיוטי תחינה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3011656 wikitext text/x-wiki {{פיוט| |מחבר=רבי שמעון בן צמח דוראן |חי בשנים=1361 - 1444 }} (מאיורקה, 1361 – אלג'יר, 1444) *ה', שְׁבוֹר זְרוֹעַ רָשָׁע/ מִבֶּטֶן פָּשַׁע / יִרְחֲקוּ בָּנָיו מִיֵּשַׁע חֲיָלִים מְגַבֵּר / וְשָׁלוֹם כִּי אֲדַבֵּר / עוֹבֵר וּמִתְעַבֵּר 'מַה לְּךָ וּלְשָׁלוֹם ?' *מַכִּים עֲבָדִים / וְנוֹגְשִׁים וְרוֹדִים / בּוֹזְזִים וְשׁוֹדְדִים וּפַסּוּ אֱמוּנֵנוּ / וּמֵרֹב עֲווֹנֵנוּ / כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ קַוֵּה לְשָׁלוֹם. *עָתָק מִפִּיו מוֹצֵא / הֶבֶל פִּיהוּ יִפְצֶה / עוֹשֶׂה אֲשֶׁר יִרְצֶה אוֹיֵב כְּמוֹץ יִדְּפֵם / יֶהְדְּפֵם / יִרְדְּפֵם יַעֲבֹר שָׁלוֹם. *וְהוּא מִתְעַקֵּשׁ / לִהְיוֹת לִי לְמוֹקֵשׁ / לְהַדִּיחֵנִי מְבַקֵּשׁ אוֹמֵר לִי: לֵךְ עֲבֹוד אֵל זָר / וְיָקֶם לָךְ אוֹמֶר תִּגְזָר / וּבוֹ תִּהְיֶה נֶעְזָר וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. *נָחָשׁ הִשִּׁיאַנִי / אַךְ עַתָּה הֶלְאַנִי / וּבְכִלְאוֹ הֱבִיאַנִי לִהְיוֹת לִמְחִיתָּה / אוֹמֵר לִי אִם עַתָּה / תָּמִיר כְּבוֹדְךָ אַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבוֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם. *בּוֹנֶה בָּמָה / טְלוּאָה וְרָמָה / וּבְקוֹל דְּמָמָה מַשְׁכִּים וּמַעֲרִיב /מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב / לֶחֶם כְּזָבִים מַקְרִיב וַיִּקְרָא לוֹ 'ה' שָׁלוֹם'. *רָבוּ כְּמוֹ רָבוּ / בְּמֵי מְרִיבָה רָבוּ / בְּרִיבָם עִמָּדִי נִצְּבוּ וַאֲנִי אָמַרְתִּי בִּדְמִי יָמַי / אֵלֵךְ שְׁאוֹל בַּאֲשָׁמַי / כִּי מִפְּנֵי חַטָּאתִי בַּעֲצָמַי אֵין שָׁלוֹם. *צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי, / אֶרְחָמְךָ, ה' חִזְקִי! / שָׂם לִי לַחֲרָדָה נֶשֶׁף חִשְׁקִי אוֹיֵב שִׁנָּיו חוֹרֵק / וְאֵין מַצִּיל פּוֹרֵק / וְזֶרַע אֱמֶת נְטַעְתִּיו שׂוֹרֵק זֶרַע הַשָּׁלוֹם. *מְבַשֵּׂר גְּאֻלָּה / לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה / לְעֵדָה סְגֻלָּה אֶשְׁלַח בְּבוֹא עִתּוֹ / בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ / בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם. *חַיִּים וְאֹרֶךְ יָמִים / נָתַתִּי לוֹ לְעוֹלָמִים / וְכִי בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים קִנֵּא לֵאְלֹהָיו בְּחֵילוֹ / יְכַפֵּר עַל עַמּוֹ וּמִמָּוֶת גְּאָלוֹ / הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם. {{פרויקט בן יהודה}} [[קטגוריה:רבי שמעון בן צמח דוראן]] [[קטגוריה:פיוטי רשב"ץ]] [[קטגוריה:פיוטי תחינה]] a4ikcxyucbs3r3du4opq8mtpk5n9j8l 3011662 3011656 2026-05-08T12:34:32Z מו יו הו 37729 הסרת [[קטגוריה:רבי שמעון בן צמח דוראן]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3011662 wikitext text/x-wiki {{פיוט| |מחבר=רבי שמעון בן צמח דוראן |חי בשנים=1361 - 1444 }} (מאיורקה, 1361 – אלג'יר, 1444) *ה', שְׁבוֹר זְרוֹעַ רָשָׁע/ מִבֶּטֶן פָּשַׁע / יִרְחֲקוּ בָּנָיו מִיֵּשַׁע חֲיָלִים מְגַבֵּר / וְשָׁלוֹם כִּי אֲדַבֵּר / עוֹבֵר וּמִתְעַבֵּר 'מַה לְּךָ וּלְשָׁלוֹם ?' *מַכִּים עֲבָדִים / וְנוֹגְשִׁים וְרוֹדִים / בּוֹזְזִים וְשׁוֹדְדִים וּפַסּוּ אֱמוּנֵנוּ / וּמֵרֹב עֲווֹנֵנוּ / כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ קַוֵּה לְשָׁלוֹם. *עָתָק מִפִּיו מוֹצֵא / הֶבֶל פִּיהוּ יִפְצֶה / עוֹשֶׂה אֲשֶׁר יִרְצֶה אוֹיֵב כְּמוֹץ יִדְּפֵם / יֶהְדְּפֵם / יִרְדְּפֵם יַעֲבֹר שָׁלוֹם. *וְהוּא מִתְעַקֵּשׁ / לִהְיוֹת לִי לְמוֹקֵשׁ / לְהַדִּיחֵנִי מְבַקֵּשׁ אוֹמֵר לִי: לֵךְ עֲבֹוד אֵל זָר / וְיָקֶם לָךְ אוֹמֶר תִּגְזָר / וּבוֹ תִּהְיֶה נֶעְזָר וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. *נָחָשׁ הִשִּׁיאַנִי / אַךְ עַתָּה הֶלְאַנִי / וּבְכִלְאוֹ הֱבִיאַנִי לִהְיוֹת לִמְחִיתָּה / אוֹמֵר לִי אִם עַתָּה / תָּמִיר כְּבוֹדְךָ אַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבוֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם. *בּוֹנֶה בָּמָה / טְלוּאָה וְרָמָה / וּבְקוֹל דְּמָמָה מַשְׁכִּים וּמַעֲרִיב /מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב / לֶחֶם כְּזָבִים מַקְרִיב וַיִּקְרָא לוֹ 'ה' שָׁלוֹם'. *רָבוּ כְּמוֹ רָבוּ / בְּמֵי מְרִיבָה רָבוּ / בְּרִיבָם עִמָּדִי נִצְּבוּ וַאֲנִי אָמַרְתִּי בִּדְמִי יָמַי / אֵלֵךְ שְׁאוֹל בַּאֲשָׁמַי / כִּי מִפְּנֵי חַטָּאתִי בַּעֲצָמַי אֵין שָׁלוֹם. *צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי, / אֶרְחָמְךָ, ה' חִזְקִי! / שָׂם לִי לַחֲרָדָה נֶשֶׁף חִשְׁקִי אוֹיֵב שִׁנָּיו חוֹרֵק / וְאֵין מַצִּיל פּוֹרֵק / וְזֶרַע אֱמֶת נְטַעְתִּיו שׂוֹרֵק זֶרַע הַשָּׁלוֹם. *מְבַשֵּׂר גְּאֻלָּה / לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה / לְעֵדָה סְגֻלָּה אֶשְׁלַח בְּבוֹא עִתּוֹ / בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ / בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם. *חַיִּים וְאֹרֶךְ יָמִים / נָתַתִּי לוֹ לְעוֹלָמִים / וְכִי בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים קִנֵּא לֵאְלֹהָיו בְּחֵילוֹ / יְכַפֵּר עַל עַמּוֹ וּמִמָּוֶת גְּאָלוֹ / הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם. {{פרויקט בן יהודה}} [[קטגוריה:פיוטי רשב"ץ]] [[קטגוריה:פיוטי תחינה]] c5cta6h6rjfo0kwhb4xnu8015hd1wnr 0 270037 3011655 574823 2026-05-08T12:30:30Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:פיוטי תחינה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3011655 wikitext text/x-wiki {{פיוט| |מחבר=רבי שמעון בן צמח דוראן |חי בשנים=1361 - 1444 }} *ה', הַקְשִׁיבָה רִנַּת אֱמוּנִים / הַאֲזִינָה תְּפִלַּת בְּחוּנִים / הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים מְבַקְשִׁים מַיִם. *שׁוֹקֶקֶת הָאָרֶץ גְּשָׁמֶיהָ / וּבְהֵעָצֵר שָׁמֶיהָ / מַר יִבְכָּיוּן תְּלָמֶיהָ חֲרֵדִים וְנוֹהִים / צְמֵאִים כְּמֵהִים / פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מַיִם. *מִטְרוֹת עֹז הַמְטֵר / נוֹתֵן עֹז לְמוֹשֵׁל וְשׁוֹטֵר / וּשְׁנַת טוֹבָתְךָ עַטֵּר וְאִם לֵב אֶבֶן לְבָנִים / רְאֵה כִּי בְּדִמְעוֹת פָּנִים / אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם. *עָבִים שְׁחָקִים יַקְדִּירוּ / בְּרָקִים תֵּבֵל יָאִירוּ / צִמְחָהּ לְבָרֵךְ יַמְטִירוּ גִּשְׁמֵי בְּרָכָה עוֹדֶפֶת / מִשָּׁמַיִם נִשְׁקֶפֶת / וְרוּחַ הֲנָחָה מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם. *וְאוֹצַר גְּשָׁמִים / פְּתַח לַעֲגוּמִים / פְּנֵיהֶם נִזְעָמִים לְטַהֵר לֵב טָמֵא / בַּשֵּׁר עָם הוֹמֶה / כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם. *נַחַל עֲדָנֶיךָ / הַשְׁקֵה בָּנֶיךָ / מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ וְעַל הָרָעָה הִנָּחֵם / וּבַשְּׂרֵם כִּי תִזְכֹּר רַחֵם / לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם. *בֵּן יַקִּיר לִבְּךָ יִשְׂמַח / צֶמַח הָאֲדָמָה חִישׁ יִצְמַח / חֲזַק וַעֲשֵׂה קֶמַח שׂוֹנְאִים יִרְעֲבוּ וְאַתֶּם תֹּאכְלוּ / אָכוֹל וְשָׁבוֹעַ וְשֵׁם ה' תְּהַלְּלוּ / וּגְבוּרוֹתָיו בְּקוֹל רִנָּה תְּמַלְּלוּ קוֹל ה' עַל הַמָּיִם. (מאיורקה, 1361 – אלג'יר, 1444) {{פרויקט בן יהודה}} [[קטגוריה:רבי שמעון בן צמח דוראן]] [[קטגוריה:פיוטי רשב"ץ]] [[קטגוריה:פיוטי תחינה]] 51piita0yrkp4994wxqcvp4c1upscs3 3011661 3011655 2026-05-08T12:34:17Z מו יו הו 37729 הסרת [[קטגוריה:רבי שמעון בן צמח דוראן]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3011661 wikitext text/x-wiki {{פיוט| |מחבר=רבי שמעון בן צמח דוראן |חי בשנים=1361 - 1444 }} *ה', הַקְשִׁיבָה רִנַּת אֱמוּנִים / הַאֲזִינָה תְּפִלַּת בְּחוּנִים / הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים מְבַקְשִׁים מַיִם. *שׁוֹקֶקֶת הָאָרֶץ גְּשָׁמֶיהָ / וּבְהֵעָצֵר שָׁמֶיהָ / מַר יִבְכָּיוּן תְּלָמֶיהָ חֲרֵדִים וְנוֹהִים / צְמֵאִים כְּמֵהִים / פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מַיִם. *מִטְרוֹת עֹז הַמְטֵר / נוֹתֵן עֹז לְמוֹשֵׁל וְשׁוֹטֵר / וּשְׁנַת טוֹבָתְךָ עַטֵּר וְאִם לֵב אֶבֶן לְבָנִים / רְאֵה כִּי בְּדִמְעוֹת פָּנִים / אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם. *עָבִים שְׁחָקִים יַקְדִּירוּ / בְּרָקִים תֵּבֵל יָאִירוּ / צִמְחָהּ לְבָרֵךְ יַמְטִירוּ גִּשְׁמֵי בְּרָכָה עוֹדֶפֶת / מִשָּׁמַיִם נִשְׁקֶפֶת / וְרוּחַ הֲנָחָה מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם. *וְאוֹצַר גְּשָׁמִים / פְּתַח לַעֲגוּמִים / פְּנֵיהֶם נִזְעָמִים לְטַהֵר לֵב טָמֵא / בַּשֵּׁר עָם הוֹמֶה / כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם. *נַחַל עֲדָנֶיךָ / הַשְׁקֵה בָּנֶיךָ / מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ וְעַל הָרָעָה הִנָּחֵם / וּבַשְּׂרֵם כִּי תִזְכֹּר רַחֵם / לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם. *בֵּן יַקִּיר לִבְּךָ יִשְׂמַח / צֶמַח הָאֲדָמָה חִישׁ יִצְמַח / חֲזַק וַעֲשֵׂה קֶמַח שׂוֹנְאִים יִרְעֲבוּ וְאַתֶּם תֹּאכְלוּ / אָכוֹל וְשָׁבוֹעַ וְשֵׁם ה' תְּהַלְּלוּ / וּגְבוּרוֹתָיו בְּקוֹל רִנָּה תְּמַלְּלוּ קוֹל ה' עַל הַמָּיִם. (מאיורקה, 1361 – אלג'יר, 1444) {{פרויקט בן יהודה}} [[קטגוריה:פיוטי רשב"ץ]] [[קטגוריה:פיוטי תחינה]] eakwkhx3gdgoi5b622m5guenhmp8mzz 0 270038 3011658 574818 2026-05-08T12:32:34Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:פיוטי תחינה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3011658 wikitext text/x-wiki {{פיוט| |מחבר=רבי שמעון בן צמח דוראן |חי בשנים=1361 - 1444 }} *ה' שׁוֹמְרִים הַבְלֵי שָׁוְא שְׂנֵאוּנִי /בְּהַבְלֵיהֶם כִּעֲסוּנִי / בְּזָרִים הִקְנִיאוּנִי וּמֵאָז אָהַבְתָּ / יַעֲקֹב וְהִקְרַבְתָּ / וְזַרְעוֹ חִבַּבְתָּ כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה'. *מָאַסְתָּ שָׂעִיר / קִנְאָה יָעִיר / וּבָחַרְתָּ בַּצָּעִיר קַרְנוֹ תָּרִים / בְּבִרְכוֹת הוֹרִים / אָב מָצָא מֵאָה שְׁעָרִים וַיבָרְכֵהוּ ה'. *עָלָיו צִוָּה לְשָׁמְרוֹ / מֶלֶךְ עִמּוֹ בְּהַזְהִירוֹ / הַנּוֹגֵעַ בּוֹ בַּחֶרֶב לְדָקְרוֹ וְכַאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ/ וְכָבוד כִּבַּדְנוּךָ / וּבַשָׁלוֹם שְׁלַּחְנוּךָ אִתָּהּ עַתָּה בָּרוּךְ ה'. *וְשָׁאַל מַטְעַמִּים / לְבָרֵךְ יַעַבְדוּהוּ עַמִּים / וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ לְאֻמִּים וְהָאֵל נֶפֶשׁ עֲבָדָיו פּוֹדֶה / נָתַן חָלָק תַּחַת צוֹדֶה / רֵיחַ בְּגָדָיו כְּרֵיחַ הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ ה'. *נְעִימוֹת בִּימִינְךָ / תּוֹדִיעַ לְבָנֶיךָ / רֵאשִׁית קִנְיָנֶיךָ מוֹרֵה חַטָּאִים בַּדֶּרֶךְ / בֵּית יִשְׂרָאֵל לְבָרֵךְ / בֵּית אַהֲרֹן יְבָרֵךְ יְבָרֵךְ יִרְאֵי ה'. (מאיורקה, 1361 – אלג'יר, 1444) {{פרויקט בן יהודה}} [[קטגוריה:רבי שמעון בן צמח דוראן]] [[קטגוריה:פיוטי רשב"ץ]] [[קטגוריה:פיוטי תחינה]] 95gfzs73vggb32v8r6nsg9x4yz4ev2h 3011664 3011658 2026-05-08T12:34:40Z מו יו הו 37729 הסרת [[קטגוריה:רבי שמעון בן צמח דוראן]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3011664 wikitext text/x-wiki {{פיוט| |מחבר=רבי שמעון בן צמח דוראן |חי בשנים=1361 - 1444 }} *ה' שׁוֹמְרִים הַבְלֵי שָׁוְא שְׂנֵאוּנִי /בְּהַבְלֵיהֶם כִּעֲסוּנִי / בְּזָרִים הִקְנִיאוּנִי וּמֵאָז אָהַבְתָּ / יַעֲקֹב וְהִקְרַבְתָּ / וְזַרְעוֹ חִבַּבְתָּ כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה'. *מָאַסְתָּ שָׂעִיר / קִנְאָה יָעִיר / וּבָחַרְתָּ בַּצָּעִיר קַרְנוֹ תָּרִים / בְּבִרְכוֹת הוֹרִים / אָב מָצָא מֵאָה שְׁעָרִים וַיבָרְכֵהוּ ה'. *עָלָיו צִוָּה לְשָׁמְרוֹ / מֶלֶךְ עִמּוֹ בְּהַזְהִירוֹ / הַנּוֹגֵעַ בּוֹ בַּחֶרֶב לְדָקְרוֹ וְכַאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ/ וְכָבוד כִּבַּדְנוּךָ / וּבַשָׁלוֹם שְׁלַּחְנוּךָ אִתָּהּ עַתָּה בָּרוּךְ ה'. *וְשָׁאַל מַטְעַמִּים / לְבָרֵךְ יַעַבְדוּהוּ עַמִּים / וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ לְאֻמִּים וְהָאֵל נֶפֶשׁ עֲבָדָיו פּוֹדֶה / נָתַן חָלָק תַּחַת צוֹדֶה / רֵיחַ בְּגָדָיו כְּרֵיחַ הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ ה'. *נְעִימוֹת בִּימִינְךָ / תּוֹדִיעַ לְבָנֶיךָ / רֵאשִׁית קִנְיָנֶיךָ מוֹרֵה חַטָּאִים בַּדֶּרֶךְ / בֵּית יִשְׂרָאֵל לְבָרֵךְ / בֵּית אַהֲרֹן יְבָרֵךְ יְבָרֵךְ יִרְאֵי ה'. (מאיורקה, 1361 – אלג'יר, 1444) {{פרויקט בן יהודה}} [[קטגוריה:פיוטי רשב"ץ]] [[קטגוריה:פיוטי תחינה]] nwc2xbvi82q2tjix82yxzrngzacf81x 0 270039 3011654 574816 2026-05-08T12:30:07Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:פיוטי תחינה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3011654 wikitext text/x-wiki {{פיוט| |מחבר=רבי שמעון בן צמח דוראן |חי בשנים=1361 - 1444 }} ה', אַל תַּעְלֵם לְרַוְחָתִי / אָזְנְךָ וּלְשִׂיחָתִי / כִּי יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי אַשְׂחֶה בְּכָל לַיְלָה מִטָּתִי / דּוֹאֵג מֵחַטָּאתִי / תַּאַזְרֵנִי כְּפִי כֻּתָּנְתִּי וּפִי הַמְּעִיל. שְׁאָגָה לִי כְּלָבִיא / אֶעֱרֹג כְּאַיִל וּצְבִי / כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאוֹבִי מֵעֲווֹן נַפְשִׁי וְתַאֲוָתָהּ / עָלָה בָּאְשָׁהּ וְצַחֲנָתָהּ / לֹא זָכְרָה אַחֲרִיתָהּ וְטֻמְאָתָהּ עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל. מָה אֲמוּלָה לִבָּתִי / כִּי לְגֹדֶל אַשְׁמָתִי / עָלַי תִּזְעַק אַדְמָתִי וְלַעֲווֹנִי רָבוּ נָפְשׁוּ / רַעְיוֹנַי וְחַתּוּ וָבֹשׁוּ / כָּל הַיּוֹם כְּלִמָּה יִלְבְּשׁוּ וְיַעֲטוּ כִּמְעִיל. עַתָּה יָדַעְתִּי / כִּי לֹא שָׁמַעְתִּי / לְקוֹל מוֹרַי וּפָשַׁעְתִּי וְאֵל כִּחַשְׁתִּי / וְאָוֶן חָרַשְׁתִּי / וְעָמָל לָבַשְׁתִּי וַיִּלְבָּשֵׁנִי כִּמְעִיל. וּמָה אֲדַבֵּר וּמָה אוֹמַר / הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מַר / כִּי עוֹרִי כְּתַנּוּר נִכְמַר וּבְשָׂרִי כָּחַשׁ נִתְנַבַּל / בְּמֵי עֲווֹנוֹ נִטְבָּל / וּבִלְבוּשׁ מַעֲלוֹ מְסּוּבָּל מְכֻרְבָּל בִּמְעִיל. נִחַמְתִּי אַחַר שׁוּבִי / וְהַיּוֹם יָדַע לְבָבִי / כִּי צֳרִי עֲווֹנִי כְּאֵבִי וּכְנֵפֶל אֵשֶׁת / בִּגְדֵי הַבּוֹשֶׁת / לָבַש תִּלְבֹּשֶׁת וַּיַּעַט כִּמְעִיל. בְּהַר ה' יֵרָאֶה / נָבִיא חוֹזֶה וְרוֹאֶה / לְבַשֵּׂר עָם נִלְאֶה מֵאַהֲבָתְךָ חוֹלֶה / אָזְנוֹ יְגַלֶּה / אִישׁ זָקֵן עוֹלֶה וְהוּא עוֹטֶה מְעִיל. צֶמַח צַדִּיק יִצְמַח / לְבָבִי בּוֹ יִשְׂמַח / כִּי פִּשְׁעִי כָּעָב יִמַּח וּבְגִנַּת בִּיתָן / תֵּשֵׁב קַשְׁתִּי בְּאֵתָן / אֲכַהֵן פְּאֵר כְּחָתָן חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל. (מאיורקה, 1361 – אלג'יר, 1444) {{פרויקט בן יהודה}} [[קטגוריה:רבי שמעון בן צמח דוראן]] [[קטגוריה:פיוטי רשב"ץ]] [[קטגוריה:פיוטי תחינה]] 8v27fns46lr6ftknztxsetgiwlfe7l6 3011660 3011654 2026-05-08T12:34:10Z מו יו הו 37729 הסרת [[קטגוריה:רבי שמעון בן צמח דוראן]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3011660 wikitext text/x-wiki {{פיוט| |מחבר=רבי שמעון בן צמח דוראן |חי בשנים=1361 - 1444 }} ה', אַל תַּעְלֵם לְרַוְחָתִי / אָזְנְךָ וּלְשִׂיחָתִי / כִּי יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי אַשְׂחֶה בְּכָל לַיְלָה מִטָּתִי / דּוֹאֵג מֵחַטָּאתִי / תַּאַזְרֵנִי כְּפִי כֻּתָּנְתִּי וּפִי הַמְּעִיל. שְׁאָגָה לִי כְּלָבִיא / אֶעֱרֹג כְּאַיִל וּצְבִי / כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאוֹבִי מֵעֲווֹן נַפְשִׁי וְתַאֲוָתָהּ / עָלָה בָּאְשָׁהּ וְצַחֲנָתָהּ / לֹא זָכְרָה אַחֲרִיתָהּ וְטֻמְאָתָהּ עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל. מָה אֲמוּלָה לִבָּתִי / כִּי לְגֹדֶל אַשְׁמָתִי / עָלַי תִּזְעַק אַדְמָתִי וְלַעֲווֹנִי רָבוּ נָפְשׁוּ / רַעְיוֹנַי וְחַתּוּ וָבֹשׁוּ / כָּל הַיּוֹם כְּלִמָּה יִלְבְּשׁוּ וְיַעֲטוּ כִּמְעִיל. עַתָּה יָדַעְתִּי / כִּי לֹא שָׁמַעְתִּי / לְקוֹל מוֹרַי וּפָשַׁעְתִּי וְאֵל כִּחַשְׁתִּי / וְאָוֶן חָרַשְׁתִּי / וְעָמָל לָבַשְׁתִּי וַיִּלְבָּשֵׁנִי כִּמְעִיל. וּמָה אֲדַבֵּר וּמָה אוֹמַר / הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מַר / כִּי עוֹרִי כְּתַנּוּר נִכְמַר וּבְשָׂרִי כָּחַשׁ נִתְנַבַּל / בְּמֵי עֲווֹנוֹ נִטְבָּל / וּבִלְבוּשׁ מַעֲלוֹ מְסּוּבָּל מְכֻרְבָּל בִּמְעִיל. נִחַמְתִּי אַחַר שׁוּבִי / וְהַיּוֹם יָדַע לְבָבִי / כִּי צֳרִי עֲווֹנִי כְּאֵבִי וּכְנֵפֶל אֵשֶׁת / בִּגְדֵי הַבּוֹשֶׁת / לָבַש תִּלְבֹּשֶׁת וַּיַּעַט כִּמְעִיל. בְּהַר ה' יֵרָאֶה / נָבִיא חוֹזֶה וְרוֹאֶה / לְבַשֵּׂר עָם נִלְאֶה מֵאַהֲבָתְךָ חוֹלֶה / אָזְנוֹ יְגַלֶּה / אִישׁ זָקֵן עוֹלֶה וְהוּא עוֹטֶה מְעִיל. צֶמַח צַדִּיק יִצְמַח / לְבָבִי בּוֹ יִשְׂמַח / כִּי פִּשְׁעִי כָּעָב יִמַּח וּבְגִנַּת בִּיתָן / תֵּשֵׁב קַשְׁתִּי בְּאֵתָן / אֲכַהֵן פְּאֵר כְּחָתָן חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל. (מאיורקה, 1361 – אלג'יר, 1444) {{פרויקט בן יהודה}} [[קטגוריה:פיוטי רשב"ץ]] [[קטגוריה:פיוטי תחינה]] qzu647n0bagealt57wdd63ldlwz5g27 14 270051 3011659 2951902 2026-05-08T12:34:05Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:רבי שמעון בן צמח דוראן]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3011659 wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:שירים לפי מחבר]] [[קטגוריה:רבי שמעון בן צמח דוראן]] buftw0eynpc5cpm6ibaweu59q5m7c52 106 272991 3011677 961025 2026-05-08T13:34:21Z Ilan Sendowski 4009 כִּי עַתָּה שַׁבְנוּ זֶה פַעֲמָיִם 3011677 wikitext text/x-wiki {{סיכום על פסוק|בראשית|מג|מג ט|י|מג יא|הבהרה=כן| ציטוט=כִּי לוּלֵא הִתְמַהְמָהְנוּ כִּי עַתָּה שַׁבְנוּ זֶה פַעֲמָיִם.}} == כִּי לוּלֵא הִתְמַהְמָהְנוּ == '''הִתְמַהְמָהְנוּ?''' * הן רק עכשו נגמר האוכל? "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל אֶת הַשֶּׁבֶר" ([[ביאור:בראשית מג ב]]) * הליכה ברגל מחברון למצרים וחזרה, עם חמור אחד, תהיה מקסימום חודש אחד. לפי זה בני יעקב חיכו כחודשים לאחר שהאוכל נגמר. * ללא סיבה וללא תועלת השארנו את שמעון אסור במצרים, ומצבו לא ידוע לנו. * עדיף לא לחכות עד הרגע האחרון, וכאשר נשארה כחצי כמות האוכל, מן הראוי שהאחים יצאו למצרים ועד שהם יחזרו יגמר האוכל, ולא שבמשך הזמן הזה המשפחה תשאר ללא אוכל. כמובן צריך לזכור שרכושו של יעקב היה ברובו כבשים וצאן, וגם כשהם ירדו למצרים היה להם צאן רב. כך שלא חסר להם בשר או קש לכבשים. וגם בהמשך אנו רואים שיעקב שולח מתנות יקרות "מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים" ([[ביאור:בראשית מג יא]]), ולאחים יש מספיק כסף לשלם עבור התבואה, כך שהם והילדים לא סבלו חרפת רעב. === כִּי עַתָּה שַׁבְנוּ זֶה פַעֲמָיִם === יהודה התאמץ להכניס את המילה ''''פַעֲמָיִם'''' לדבריו.<br> הן עד שלא נגמר האוכל לא היה צריך ללכת למצרים. כמובן שעברה כשנה, אולם בלי להביא אוכל, האחים היו יכולים ללכת למצרים עשר פעמים ויותר. יהודה אמר: "אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ... '''וְחָטָאתִי''' לְךָ כָּל הַיָּמִים" ([[ביאור:בראשית מג ט]]), והשתמש במילה "וְחָטָאתִי" בצורת עבר, שזה הגיוני שלאחר שהוא לא יביא את בנימין חזרה הוא יהיה חוטא בעבר. אולם כדי להדגיש את העבר, יהודה מוסיף "כָּל הַיָּמִים", וזה כולל גם את העבר - מאז מכירת יוסף. לכן אנו והאחים מבינים שיהודה רומז לחטא שלו נגד יעקב ויוסף שכבר היה בעבר. יהודה מבקש סליחה גם על החטא הראשון, ולכן הוא מוסיף את המילה "פַעֲמָיִם" כדי שלאחים יהיה ברור שהוא מבקש סליחה גם על יוסף. יהודה לקח את כל האחריות למכירת יוסף על עצמו, ושחרר את כל האחים מאחריות. הוא אשם לבדו. {{סיכום על פסוק|בראשית|מג|מג ט|י|מג יא|קטגוריה=1}} 85p9aj9br0mrpv1xuyywkyklxkht0t7 0 276338 3011696 3011623 2026-05-08T15:04:29Z Nahum 68 3011696 wikitext text/x-wiki {{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}<div style="text-align: justify;"> [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]] {{*}} [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]] {{*}} [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}} [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}} [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]] <!-- בוט שורה שלישית --> {{*}} [[גדר עולם]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}} [[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א"ב]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}} [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}} [[אלדד הדני]] {{*}} [[גליל כורש]] {{*}} [[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ"ג או"ח רנב]] {{*}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש"י מנוקד על יהושע]] {{*}} [[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו </div> {{מסגרת מעוצבת תחתונה}}<noinclude> [[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]</noinclude> fpq7gw4mvn4u4bwvp3134ykcr8v6m1r 11 464700 3011690 3011596 2026-05-08T14:13:00Z Esperfulmo 1720 /* Defining font-size with pt */ unexpected result and revert 3011690 wikitext text/x-wiki ==שם התבנית== למה תבנית שנמצאת בכל כך הרבה דפים עדיין נמצאת על שם משתמש? למה לא ב{{תב|טעמי המקרא}}? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ט באדר א' ה'תשפ"ב • 18:26, 1 במרץ 2022 (IST) :הוא לא צריך להיות. אבל לשנות את זה בכל כך הרבה דפים כמעט בלתי אפשרי... אם יש רצון לפעול לשנות את זה אני בעד. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:42, 1 במרץ 2022 (IST) ::בשביל זה נברא הבוט {{חיוך}} ::אני חושב שנכון לשנות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ט באדר א' ה'תשפ"ב • 18:44, 1 במרץ 2022 (IST) :::אשמח אם תפעיל את הבוט. שם נכון בשביל התבנית הוא: [[תבנית:מ:טעמי המקרא]]. בבקשה לבדוק שהתבנית עובדת נכון במעבר. כי בעבר ניסיתי פעם דבר כזה ולא עבד, אך אינני זוכר כבר איך ולמה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:36, 2 במרץ 2022 (IST) ::::אני לא יודע ממה נוצרה הבעיה אבל אולי בגלל "מ:" שאולי קוד ויקי יכול לנתח אותו כשם של מרחב ואז זה אולי משבש. אבדוק את העניין יותר מאוחר. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ט באדר א' ה'תשפ"ב • 12:45, 2 במרץ 2022 (IST) :::::לא נראה לי זה היה בגלל "מ:". זה היה מזמן לפני שהתחלנו להשתמש בקידומת הזאת (שהיא גם עובדת בתבניות אחרות בפרויקט המקרא). [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:37, 2 במרץ 2022 (IST) ::::::התכוונתי מבחינת הבוט, אבל אולי אני טועה.. תכף אבחן את הדברים. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ל' באדר א' ה'תשפ"ב • 19:33, 2 במרץ 2022 (IST) :::::::הוא רץ עכשיו. באמת לא הצלחתי עם בוט מובנה של החלפת תבניות, אז עשיתי את זה באמצעות החלפת טקסט רגילה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ל' באדר א' ה'תשפ"ב • 15:20, 3 במרץ 2022 (IST) תודה! :-) התבנית נראית יותר טובה עכשיו בדפי העריכה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:30, 3 במרץ 2022 (IST) :תודה לך! הבוט ערך 2691 דפים מתוך 3021 דפים שמקושרים לתבנית. מעניין להבין את הפער הזה, אולי חלקם מקושרים בגלל תבנית בתוך תבנית. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ל' באדר א' ה'תשפ"ב • 16:12, 3 במרץ 2022 (IST) == Defining font-size with pt == <div dir="ltr" style="text-align:left"> Sorry to write in English. I'd like to grab your attention that it would be better to use other values than <code>pt</code> to set the default font-size. The reason is: <code>pt</code> blocks the Wikimedia function of the text magnification. The following line:<pre>font-size:{{{1|23}}}pt</pre> has to be changed to something like:<pre>font-size:{{{1|1.92}}}rem</pre> to give the exact font-size now, or simplify it with the value<pre>font-size:{{{1|2}}}rem</pre> Values with <code>rem</code>, <code>em</code>, or <code>%</code> enable size overriding. Thanks. <small>--[[משתמש:Esperfulmo|Esperfulmo]] ([[שיחת משתמש:Esperfulmo|שיחה]]) 21:10, 7 במאי 2026 (IDT)</small> :Thank you for the suggestion, I made the change. It would be great if someone who understands these things could check the template and make whatever further corrections are necessary. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:20, 7 במאי 2026 (IDT) :: I reverted the change as it resulted in an unexpected result. Perhaps more experienced users could help somehow. Thanks anyway. <small>--[[משתמש:Esperfulmo|Esperfulmo]] ([[שיחת משתמש:Esperfulmo|שיחה]]) 17:13, 8 במאי 2026 (IDT)</small> </div> 5789o3u3068jkcvnq6wxbrtsm144xr1 106 1701787 3011698 3011615 2026-05-08T15:42:17Z Michaelkimmel2 44530 3011698 wikitext text/x-wiki ==פרק לא== ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה על פסוק זה (ממדרש הגדול) אינה במהדורת הורוביץ, אך לדעת כהנא (אקדמות, 72) מקורה בספרי זוטא. ב[[ביאור:ספרי במדבר/לא|ספרי קנז]], דעה זו שייכת לרבי נתן, הסובר שעדיף להשאיר לאויב אפשרות לברוח ולא לאלץ אותו להלחם עד מוות, בעוד חכמים מעדיפים מצור מלא.}} ['''"וַיִּצְבְּאוּ עַל מִדְיָן"''' - מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה"? מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הִקִּיפוּ עַל הָעִיר אֶלָּא מִשָּׁלֹשׁ רוּחוֹת בִּלְבַד, וְהִנִּיחוּ רוּחַ רְבִיעִית פְּנוּיָה בְּלֹא הַקָּפָה; כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם לַבּוֹרֵחַ לִבְרֹחַ, וּלְמִי שֶׁרוֹצֶה לְהִמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ.] }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הריגת השבויות היתה רק לאלו שזוהו כמחטיאות את העם, בהליך שיפוטי - ולא אוטומטית.}} '''"הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' - אֵין זוֹ תְּחִלָּה לָהֶם אוֹ שְׁנִיָּה לָהֶם. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מַכִּירִין אֶת כֻּלָּן, וְאוֹמְרִין זֶה לָזֶה: 'זוֹ הִיא שֶׁחָטָא עִמָּהּ פְּלוֹנִי'! }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הלוחמים ומי שהיו איתם נשארים מחוץ למחנה. דיני טומאה מורחבים לכל טמאי המת באוהל או במגע – ראו גם [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יט#פסוק יא|לעיל פרק יט יא.]]}} "'''וְאַתֶּם חֲנוּ'''", אֵין לִי אֶלָּא אַתֶּם; מִנַּיִן לְרַבּוֹת גֵּרִים נָשִׁים וַעֲבָדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "אַתֶּם... אַתֶּם". "'''כֹּל הֹרֵג נֶפֶשׁ'''" – לְרַבּוֹת הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת! "'''נֹגֵעַ בֶּחָלָל'''" – לְרַבּוֹת אֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עָלָיו בָּשָׂר כָּרָאוּי! וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר "'''וְכֹל נֹגֵעַ'''" – רִיבָה עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה, שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא! {{הע-שמאל|אין גויים מקבלים הזאה; ההזאה במי החטאת אינה ניתנת לגויים אלא היא פריבילגיה של ישראל בלבד; וראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יט#פסוק י|לעיל יט י.]]}} "'''וְטִהַרְתֶּם אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם'''", יָכוֹל יְהוּא מְקַבְּלִין הַזָּיָה עַד שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ לַבְּרִית? תַּלְמוּד לוֹמַר "'''אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם'''": מָה אַתֶּם, בְּנֵי בְּרִית מְקַבְּלִים הַזָּיָה – אַף הַשְּׁבוּיָה, כְּשֶׁתָּבוֹא לַבְּרִית וְתִטָּמֵא – מְקַבֶּלֶת הַזָּיָה: }} ===פסוק כ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כז#משנה ב|כלים כז ב:]] אריגים בגודל שלוש על שלוש אצבעות מקבלים טומאת אהל, ובגדל 3X3 טפחים מקבלים טומאת מדרס וכו'. וראו [[ביאור:ספרא/שמיני#פרק ח|ספרא שמיני פרק ח ב,]] שלומדים את דיני האריג מכאן.}} "'''וְכָל בֶּגֶד וְכָל עוֹר וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִּים'''", אֵין בַּמַּשְׁמָע שֶׁיִּטָּמֵא, אֶלָּא מִשּׁוּם שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ לְטַמֵּא מֵת. מִנַּיִן מִשּׁוּם שְׁלוֹשָׁה עַל שְׁלוֹשָׁה לְמִדְרָס, וּמִשּׁוּם אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה לְטַמֵּא מֵת, וּמִשּׁוּם חֲמִשָּׁה עַל חֲמִשָּׁה וּמִשּׁוּם שִׁשָּׁה עַל שִׁשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר "'''מִכֹּל כְּלִי עֵץ'''", "'''וְכָל בֶּגֶד וְכָל כְּלִי עוֹר'''" – כְּלִי עֶצֶם, כְּלִי זְכוּכִית. {{הע-שמאל|דורש "כלי" – לרבות כלי עצם וזכוכית. ההמשך נוסף בטעות מלעיל פס' יט.}} "'''הוֹרֵג נֶפֶשׁ'''" – לְרַבּוֹת הַשִּׁדְרָה וְהַגּוּלְגֹּלֶת; "'''הוֹרֵג... וְנוֹגֵעַ'''" – לְרַבּוֹת אֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי; "'''וְכֹל נוֹגֵעַ'''" – רִבָּה עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא! }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|באירוע של היום השמיני קצף משה על אלעזר ואיתמר, אבל מי שענה לו היה אהרון, שבניו הניחו לו לדבר משום כבודו וכבוד משה. הראיה לכך שגם הבנים יכלו להשיב למשה היא מאצלנו.}} לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר '''"וַיִּקְצֹף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר"''' {{ממ|ויקרא|י|טז}} אֶפְשָׁר מֹשֶׁה קָצַף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר, וְאַהֲרֹן מְדַבֵּר? הָא יָדַעְתָּ שֶׁלֹּא הָיְתָה זוֹ אֶלָּא מִדַּת כָּבוֹד: אָמְרוּ: אֵינוֹ בַּדִּין שֶׁיְּהֵא אָבִינוּ יוֹשֵׁב וְאָנוּ מְדַבְּרִין לְפָנָיו; אֵינוֹ בַּדִּין שֶׁיְּהֵא מֹשֶׁה יוֹשֵׁב וְאָנוּ מְשִׁיבִין אוֹתוֹ, שֶׁאֵין שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁתַּלְמִידוֹ מְשִׁיבוֹ. יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה כֹּחַ בְּאֶלְעָזָר לְהָשִׁיב? אָמַרְתָּ: '''"וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא"''' – הָא כְּשֶׁרָצָה – דִּבֵּר לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים וְקִבְּלוּ לוֹ! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|כלי מתכת שהחלידו ולא ניתן להשתמש בהם – אינם מקבלים טומאה; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק יג#משנה ה|כלים יג ה.]]}} '''"אַךְ אֶת הַזָּהָב"''' – אָמַר 'אַךְ', לַחֲלֹק חֲלוּדָה שֶׁלָּהֶן! }} ===פסוק כג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הלכות הגעלת כלים: שפוד או אסכלא (מנגל) יש ללבן באש; כלים המשמשים עם מים חמים יש להגעיל במים חמים וכלים המשמשים במים קרים מספיק לשטוף במים. חלוקה נוספת היא בין כלים שיש להם בית קיבול ובין כלים פשוטים, שלא ניתן לאכסן בתוכם. חלוקה שלישית היא לפי השימוש בכלי: למלאכה או לנוי; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק יא#משנה ח|כלים יא ח.]]}} '''"כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר"''', אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַבְלִיעַ בָּאוּר – יַבְלִיעַ בָּאוּר: זוֹ הָאַסְכָּלָה וְהַשַּׁפּוּד. '''"וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם"''', כֵּלִים שֶׁהֵן מְחֻסָּרִין הַגְעָלָה, אֵלּוּ הַדּוּדִים. '''"וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם"''', כֵּלִים שֶׁהֵם מְחֻסָּרִים שְׁטִיפָה, אֵלּוּ הַקִּיתוֹנוֹת וְהַ{{ב|דּוֹלִיּוֹת|דלאים}} וְהַ{{ב|סִּיטְלִיּוֹת|sítla - דלי קטן}}. '''"וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם"''', כֵּלִים שֶׁאֵינָם עֲשׂוּיִם לְקַבָּלָה – אֵלּוּ הַפְּשׁוּטִים: אֵלּוּ הַסַּכִּינִים וְהַסַּיִפִים וְהָרְמָחִים. '''"וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם"''', כֵּלִים שֶׁאֵינָם עֲשׂוּיִם לִמְלָאכָה אֲבָל עֲשׂוּיִם לְנוֹאִי, אֵלּוּ קַטְלִיּוֹת וּנְזָמִים וְטַבָּעוֹת וְנִזְמֵי הָאַף. {{הע-שמאל|בדרך כלל כלי מתכת שיש לו שם בפני עצמו נחשב כלי ומקבל טומאה, חוץ מחלקי הדלת; ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יא#משנה ב|כלים יא ב.]] העיקרון כאן הוא לפי לשון בני אדם.}} כְּשֶׁאָמַר "דָּבָר" – רִבָּה כֵּלִים תְּלוּיִם בִּשְׁמוֹתֵיהֶם וּמְשַׁמְּשִׁין בִּשְׁמוֹת אֲחֵרִין: כֵּן שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה וְקֻלָּה וּמְנוֹרָה. 'דָּבָר', '''"וְכֹל דָּבָר"''' – רִבָּה כֵּלִים תְּלוּיִם בִּשְׁמוֹת אֲחֵרִין וּמְשַׁמְּשִׁין בִּשְׁמוֹתֵיהֶן: פִּיהָ שֶׁל מְנוֹרָה וּפֶלֶס שֶׁל מְנוֹרָה, פִּיהָ שֶׁל קֶרֶן וּפֶלֶס שֶׁל קֶרֶן. יָכוֹל {{ב|שֶׁנִי|שאני}} מְרַבֶּה קָנֶה שֶׁל מְנוֹרָה וְקָנֶה שֶׁל קֶרֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אַךְ"'''! יָכוֹל יֵצְאוּ בְּמֵי שְׁטִיפָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא"'''! {{הע-שמאל|לטהרת אדם או כלי המקבל טומאה מטומאת מת יש צורך הן בהזאת מי חטאת פעמיים – הן בטבילה במקוה.}} יָכוֹל יֵצְאוּ בְּמֵי הַזָּיָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּטְהַרְתֶּם"''' {{ממ|במדבר|לא|כד}} מְלַמֵּד שֶׁהֵן טְעוּנִין הַזָּיָה אַחַר טְבִילָה! }} ===פסוק כד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המשך האמור בסוף הדרשה הקודמת.}} '''"וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם... אַחַר תָּבוֹאוּ אֶל הַמַּחֲנֶה"''' – אַחַר טְבִילָה וְכִבּוּס בְּגָדִים! }} oqy1bala0ac3elcu8rv3vvgbb9fg04m 3011699 3011698 2026-05-08T16:00:58Z Michaelkimmel2 44530 3011699 wikitext text/x-wiki ==פרק לא== ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הריגת השבויות היתה רק לאלו שזוהו כמחטיאות את העם, בהליך שיפוטי - ולא אוטומטית.}} '''"הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' - אֵין זוֹ תְּחִלָּה לָהֶם אוֹ שְׁנִיָּה לָהֶם. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מַכִּירִין אֶת כֻּלָּן, וְאוֹמְרִין זֶה לָזֶה: 'זוֹ הִיא שֶׁחָטָא עִמָּהּ פְּלוֹנִי'! }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הלוחמים ומי שהיו איתם נשארים מחוץ למחנה. דיני טומאה מורחבים לכל טמאי המת באוהל או במגע – ראו גם [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יט#פסוק יא|לעיל פרק יט יא.]]}} "'''וְאַתֶּם חֲנוּ'''", אֵין לִי אֶלָּא אַתֶּם; מִנַּיִן לְרַבּוֹת גֵּרִים נָשִׁים וַעֲבָדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "אַתֶּם... אַתֶּם". "'''כֹּל הֹרֵג נֶפֶשׁ'''" – לְרַבּוֹת הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת! "'''נֹגֵעַ בֶּחָלָל'''" – לְרַבּוֹת אֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עָלָיו בָּשָׂר כָּרָאוּי! וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר "'''וְכֹל נֹגֵעַ'''" – רִיבָה עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה, שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא! {{הע-שמאל|אין גויים מקבלים הזאה; ההזאה במי החטאת אינה ניתנת לגויים אלא היא פריבילגיה של ישראל בלבד; וראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יט#פסוק י|לעיל יט י.]]}} "'''וְטִהַרְתֶּם אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם'''", יָכוֹל יְהוּא מְקַבְּלִין הַזָּיָה עַד שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ לַבְּרִית? תַּלְמוּד לוֹמַר "'''אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם'''": מָה אַתֶּם, בְּנֵי בְּרִית מְקַבְּלִים הַזָּיָה – אַף הַשְּׁבוּיָה, כְּשֶׁתָּבוֹא לַבְּרִית וְתִטָּמֵא – מְקַבֶּלֶת הַזָּיָה: }} ===פסוק כ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כז#משנה ב|כלים כז ב:]] אריגים בגודל שלוש על שלוש אצבעות מקבלים טומאת אהל, ובגדל 3X3 טפחים מקבלים טומאת מדרס וכו'. וראו [[ביאור:ספרא/שמיני#פרק ח|ספרא שמיני פרק ח ב,]] שלומדים את דיני האריג מכאן.}} "'''וְכָל בֶּגֶד וְכָל עוֹר וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִּים'''", אֵין בַּמַּשְׁמָע שֶׁיִּטָּמֵא, אֶלָּא מִשּׁוּם שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ לְטַמֵּא מֵת. מִנַּיִן מִשּׁוּם שְׁלוֹשָׁה עַל שְׁלוֹשָׁה לְמִדְרָס, וּמִשּׁוּם אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה לְטַמֵּא מֵת, וּמִשּׁוּם חֲמִשָּׁה עַל חֲמִשָּׁה וּמִשּׁוּם שִׁשָּׁה עַל שִׁשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר "'''מִכֹּל כְּלִי עֵץ'''", "'''וְכָל בֶּגֶד וְכָל כְּלִי עוֹר'''" – כְּלִי עֶצֶם, כְּלִי זְכוּכִית. {{הע-שמאל|דורש "כלי" – לרבות כלי עצם וזכוכית. ההמשך נוסף בטעות מלעיל פס' יט.}} "'''הוֹרֵג נֶפֶשׁ'''" – לְרַבּוֹת הַשִּׁדְרָה וְהַגּוּלְגֹּלֶת; "'''הוֹרֵג... וְנוֹגֵעַ'''" – לְרַבּוֹת אֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי; "'''וְכֹל נוֹגֵעַ'''" – רִבָּה עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא! }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|באירוע של היום השמיני קצף משה על אלעזר ואיתמר, אבל מי שענה לו היה אהרון, שבניו הניחו לו לדבר משום כבודו וכבוד משה. הראיה לכך שגם הבנים יכלו להשיב למשה היא מאצלנו.}} לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר '''"וַיִּקְצֹף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר"''' {{ממ|ויקרא|י|טז}} אֶפְשָׁר מֹשֶׁה קָצַף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר, וְאַהֲרֹן מְדַבֵּר? הָא יָדַעְתָּ שֶׁלֹּא הָיְתָה זוֹ אֶלָּא מִדַּת כָּבוֹד: אָמְרוּ: אֵינוֹ בַּדִּין שֶׁיְּהֵא אָבִינוּ יוֹשֵׁב וְאָנוּ מְדַבְּרִין לְפָנָיו; אֵינוֹ בַּדִּין שֶׁיְּהֵא מֹשֶׁה יוֹשֵׁב וְאָנוּ מְשִׁיבִין אוֹתוֹ, שֶׁאֵין שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁתַּלְמִידוֹ מְשִׁיבוֹ. יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה כֹּחַ בְּאֶלְעָזָר לְהָשִׁיב? אָמַרְתָּ: '''"וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא"''' – הָא כְּשֶׁרָצָה – דִּבֵּר לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים וְקִבְּלוּ לוֹ! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|כלי מתכת שהחלידו ולא ניתן להשתמש בהם – אינם מקבלים טומאה; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק יג#משנה ה|כלים יג ה.]]}} '''"אַךְ אֶת הַזָּהָב"''' – אָמַר 'אַךְ', לַחֲלֹק חֲלוּדָה שֶׁלָּהֶן! }} ===פסוק כג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הלכות הגעלת כלים: שפוד או אסכלא (מנגל) יש ללבן באש; כלים המשמשים עם מים חמים יש להגעיל במים חמים וכלים המשמשים במים קרים מספיק לשטוף במים. חלוקה נוספת היא בין כלים שיש להם בית קיבול ובין כלים פשוטים, שלא ניתן לאכסן בתוכם. חלוקה שלישית היא לפי השימוש בכלי: למלאכה או לנוי; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק יא#משנה ח|כלים יא ח.]]}} '''"כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר"''', אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַבְלִיעַ בָּאוּר – יַבְלִיעַ בָּאוּר: זוֹ הָאַסְכָּלָה וְהַשַּׁפּוּד. '''"וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם"''', כֵּלִים שֶׁהֵן מְחֻסָּרִין הַגְעָלָה, אֵלּוּ הַדּוּדִים. '''"וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם"''', כֵּלִים שֶׁהֵם מְחֻסָּרִים שְׁטִיפָה, אֵלּוּ הַקִּיתוֹנוֹת וְהַ{{ב|דּוֹלִיּוֹת|דלאים}} וְהַ{{ב|סִּיטְלִיּוֹת|sítla - דלי קטן}}. '''"וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם"''', כֵּלִים שֶׁאֵינָם עֲשׂוּיִם לְקַבָּלָה – אֵלּוּ הַפְּשׁוּטִים: אֵלּוּ הַסַּכִּינִים וְהַסַּיִפִים וְהָרְמָחִים. '''"וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם"''', כֵּלִים שֶׁאֵינָם עֲשׂוּיִם לִמְלָאכָה אֲבָל עֲשׂוּיִם לְנוֹאִי, אֵלּוּ קַטְלִיּוֹת וּנְזָמִים וְטַבָּעוֹת וְנִזְמֵי הָאַף. {{הע-שמאל|בדרך כלל כלי מתכת שיש לו שם בפני עצמו נחשב כלי ומקבל טומאה, חוץ מחלקי הדלת; ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יא#משנה ב|כלים יא ב.]] העיקרון כאן הוא לפי לשון בני אדם.}} כְּשֶׁאָמַר "דָּבָר" – רִבָּה כֵּלִים תְּלוּיִם בִּשְׁמוֹתֵיהֶם וּמְשַׁמְּשִׁין בִּשְׁמוֹת אֲחֵרִין: כֵּן שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה וְקֻלָּה וּמְנוֹרָה. 'דָּבָר', '''"וְכֹל דָּבָר"''' – רִבָּה כֵּלִים תְּלוּיִם בִּשְׁמוֹת אֲחֵרִין וּמְשַׁמְּשִׁין בִּשְׁמוֹתֵיהֶן: פִּיהָ שֶׁל מְנוֹרָה וּפֶלֶס שֶׁל מְנוֹרָה, פִּיהָ שֶׁל קֶרֶן וּפֶלֶס שֶׁל קֶרֶן. יָכוֹל {{ב|שֶׁנִי|שאני}} מְרַבֶּה קָנֶה שֶׁל מְנוֹרָה וְקָנֶה שֶׁל קֶרֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אַךְ"'''! יָכוֹל יֵצְאוּ בְּמֵי שְׁטִיפָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא"'''! {{הע-שמאל|לטהרת אדם או כלי המקבל טומאה מטומאת מת יש צורך הן בהזאת מי חטאת פעמיים – הן בטבילה במקוה.}} יָכוֹל יֵצְאוּ בְּמֵי הַזָּיָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּטְהַרְתֶּם"''' {{ממ|במדבר|לא|כד}} מְלַמֵּד שֶׁהֵן טְעוּנִין הַזָּיָה אַחַר טְבִילָה! }} ===פסוק כד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המשך האמור בסוף הדרשה הקודמת.}} '''"וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם... אַחַר תָּבוֹאוּ אֶל הַמַּחֲנֶה"''' – אַחַר טְבִילָה וְכִבּוּס בְּגָדִים! }} suvcb0amc6ssmjq5m0v2g55nz30i635 3011700 3011699 2026-05-08T16:06:00Z Michaelkimmel2 44530 3011700 wikitext text/x-wiki ==פרק לא== ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הריגת השבויות היתה רק לאלו שזוהו כמחטיאות את העם, בהליך שיפוטי - ולא אוטומטית.}} '''"הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' - אֵין זוֹ תְּחִלָּה לָהֶם אוֹ שְׁנִיָּה לָהֶם. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מַכִּירִין אֶת כֻּלָּן, וְאוֹמְרִין זֶה לָזֶה: 'זוֹ הִיא שֶׁחָטָא עִמָּהּ פְּלוֹנִי'! }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הלוחמים ומי שהיו איתם נשארים מחוץ למחנה. דיני טומאה מורחבים לכל טמאי המת באוהל או במגע – ראו גם [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יט#פסוק יא|לעיל פרק יט יא.]]}} "'''וְאַתֶּם חֲנוּ'''", אֵין לִי אֶלָּא אַתֶּם; מִנַּיִן לְרַבּוֹת גֵּרִים נָשִׁים וַעֲבָדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "אַתֶּם... אַתֶּם". "'''כֹּל הֹרֵג נֶפֶשׁ'''" – לְרַבּוֹת הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת! "'''נֹגֵעַ בֶּחָלָל'''" – לְרַבּוֹת אֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עָלָיו בָּשָׂר כָּרָאוּי! וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר "'''וְכֹל נֹגֵעַ'''" – רִיבָה עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה, שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא! {{הע-שמאל|אין גויים מקבלים הזאה; ההזאה במי החטאת אינה ניתנת לגויים אלא היא פריבילגיה של ישראל בלבד; וראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יט#פסוק י|לעיל יט י.]]}} "'''וְטִהַרְתֶּם אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם'''", יָכוֹל יְהוּא מְקַבְּלִין הַזָּיָה עַד שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ לַבְּרִית? תַּלְמוּד לוֹמַר "'''אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם'''": מָה אַתֶּם, בְּנֵי בְּרִית מְקַבְּלִים הַזָּיָה – אַף הַשְּׁבוּיָה, כְּשֶׁתָּבוֹא לַבְּרִית וְתִטָּמֵא – מְקַבֶּלֶת הַזָּיָה. }} ===פסוק כ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כז#משנה ב|כלים כז ב:]] אריגים בגודל שלוש על שלוש אצבעות מקבלים טומאת אהל, ובגדל 3X3 טפחים מקבלים טומאת מדרס וכו'. וראו [[ביאור:ספרא/שמיני#פרק ח|ספרא שמיני פרק ח ב,]] שלומדים את דיני האריג מכאן.}} "'''וְכָל בֶּגֶד וְכָל עוֹר וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִּים'''", אֵין בַּמַּשְׁמָע שֶׁיִּטָּמֵא, אֶלָּא מִשּׁוּם שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ לְטַמֵּא מֵת. מִנַּיִן מִשּׁוּם שְׁלוֹשָׁה עַל שְׁלוֹשָׁה לְמִדְרָס, וּמִשּׁוּם אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה לְטַמֵּא מֵת, וּמִשּׁוּם חֲמִשָּׁה עַל חֲמִשָּׁה וּמִשּׁוּם שִׁשָּׁה עַל שִׁשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר "'''מִכֹּל כְּלִי עֵץ'''", "'''וְכָל בֶּגֶד וְכָל כְּלִי עוֹר'''" – כְּלִי עֶצֶם, כְּלִי זְכוּכִית. {{הע-שמאל|דורש "כלי" – לרבות כלי עצם וזכוכית. ההמשך נוסף בטעות מלעיל פס' יט.}} "'''הוֹרֵג נֶפֶשׁ'''" – לְרַבּוֹת הַשִּׁדְרָה וְהַגּוּלְגֹּלֶת; "'''הוֹרֵג... וְנוֹגֵעַ'''" – לְרַבּוֹת אֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי; "'''וְכֹל נוֹגֵעַ'''" – רִבָּה עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא! }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|באירוע של היום השמיני קצף משה על אלעזר ואיתמר, אבל מי שענה לו היה אהרון, שבניו הניחו לו לדבר משום כבודו וכבוד משה. הראיה לכך שגם הבנים יכלו להשיב למשה היא מאצלנו.}} לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר '''"וַיִּקְצֹף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר"''' {{ממ|ויקרא|י|טז}} אֶפְשָׁר מֹשֶׁה קָצַף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר, וְאַהֲרֹן מְדַבֵּר? הָא יָדַעְתָּ שֶׁלֹּא הָיְתָה זוֹ אֶלָּא מִדַּת כָּבוֹד: אָמְרוּ: אֵינוֹ בַּדִּין שֶׁיְּהֵא אָבִינוּ יוֹשֵׁב וְאָנוּ מְדַבְּרִין לְפָנָיו; אֵינוֹ בַּדִּין שֶׁיְּהֵא מֹשֶׁה יוֹשֵׁב וְאָנוּ מְשִׁיבִין אוֹתוֹ, שֶׁאֵין שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁתַּלְמִידוֹ מְשִׁיבוֹ. יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה כֹּחַ בְּאֶלְעָזָר לְהָשִׁיב? אָמַרְתָּ: '''"וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא"''' – הָא כְּשֶׁרָצָה – דִּבֵּר לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים וְקִבְּלוּ לוֹ! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|כלי מתכת שהחלידו ולא ניתן להשתמש בהם – אינם מקבלים טומאה; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק יג#משנה ה|כלים יג ה.]]}} '''"אַךְ אֶת הַזָּהָב"''' – אָמַר 'אַךְ', לַחֲלֹק חֲלוּדָה שֶׁלָּהֶן! }} ===פסוק כג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הלכות הגעלת כלים: שפוד או אסכלא (מנגל) יש ללבן באש; כלים המשמשים עם מים חמים יש להגעיל במים חמים וכלים המשמשים במים קרים מספיק לשטוף במים. חלוקה נוספת היא בין כלים שיש להם בית קיבול ובין כלים פשוטים, שלא ניתן לאכסן בתוכם. חלוקה שלישית היא לפי השימוש בכלי: למלאכה או לנוי; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק יא#משנה ח|כלים יא ח.]]}} '''"כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר"''', אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַבְלִיעַ בָּאוּר – יַבְלִיעַ בָּאוּר: זוֹ הָאַסְכָּלָה וְהַשַּׁפּוּד. '''"וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם"''', כֵּלִים שֶׁהֵן מְחֻסָּרִין הַגְעָלָה, אֵלּוּ הַדּוּדִים. '''"וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם"''', כֵּלִים שֶׁהֵם מְחֻסָּרִים שְׁטִיפָה, אֵלּוּ הַקִּיתוֹנוֹת וְהַ{{ב|דּוֹלִיּוֹת|דלאים}} וְהַ{{ב|סִּיטְלִיּוֹת|sítla - דלי קטן}}. '''"וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם"''', כֵּלִים שֶׁאֵינָם עֲשׂוּיִם לְקַבָּלָה – אֵלּוּ הַפְּשׁוּטִים: אֵלּוּ הַסַּכִּינִים וְהַסַּיִפִים וְהָרְמָחִים. '''"וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם"''', כֵּלִים שֶׁאֵינָם עֲשׂוּיִם לִמְלָאכָה אֲבָל עֲשׂוּיִם לְנוֹאִי, אֵלּוּ קַטְלִיּוֹת וּנְזָמִים וְטַבָּעוֹת וְנִזְמֵי הָאַף. {{הע-שמאל|בדרך כלל כלי מתכת שיש לו שם בפני עצמו נחשב כלי ומקבל טומאה, חוץ מחלקי הדלת; ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יא#משנה ב|כלים יא ב.]] העיקרון כאן הוא לפי לשון בני אדם.}} כְּשֶׁאָמַר "דָּבָר" – רִבָּה כֵּלִים תְּלוּיִם בִּשְׁמוֹתֵיהֶם וּמְשַׁמְּשִׁין בִּשְׁמוֹת אֲחֵרִין: כֵּן שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה וְקֻלָּה וּמְנוֹרָה. 'דָּבָר', '''"וְכֹל דָּבָר"''' – רִבָּה כֵּלִים תְּלוּיִם בִּשְׁמוֹת אֲחֵרִין וּמְשַׁמְּשִׁין בִּשְׁמוֹתֵיהֶן: פִּיהָ שֶׁל מְנוֹרָה וּפֶלֶס שֶׁל מְנוֹרָה, פִּיהָ שֶׁל קֶרֶן וּפֶלֶס שֶׁל קֶרֶן. יָכוֹל {{ב|שֶׁנִי|שאני}} מְרַבֶּה קָנֶה שֶׁל מְנוֹרָה וְקָנֶה שֶׁל קֶרֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אַךְ"'''! יָכוֹל יֵצְאוּ בְּמֵי שְׁטִיפָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא"'''! {{הע-שמאל|לטהרת אדם או כלי המקבל טומאה מטומאת מת יש צורך הן בהזאת מי חטאת פעמיים – הן בטבילה במקוה.}} יָכוֹל יֵצְאוּ בְּמֵי הַזָּיָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּטְהַרְתֶּם"''' {{ממ|במדבר|לא|כד}} מְלַמֵּד שֶׁהֵן טְעוּנִין הַזָּיָה אַחַר טְבִילָה! }} ===פסוק כד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המשך האמור בסוף הדרשה הקודמת.}} '''"וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם... אַחַר תָּבוֹאוּ אֶל הַמַּחֲנֶה"''' – אַחַר טְבִילָה וְכִבּוּס בְּגָדִים! }} dp6lefeeq5v9u1ptr5rna9tniue0pk2 106 1728641 3011666 3011620 2026-05-08T12:38:24Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3011666 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צח|א|צז ב|צח ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף צח עמוד א] מני - רבי שמעון היא, דאמר: כל דבר שהוא משום שבות אינו עומד בפני כתבי הקודש. - אימא סיפא, רבי יהודה אומר: אפילו אין מסולק מן הארץ אלא מלא החוט גוללו אצלו. רבי שמעון אומר: אפילו בארץ עצמה גוללו אצלו. רישא וסיפא רבי שמעון, מציעתא רבי יהודה? - אמר רב יהודה: אין, רישא וסיפא רבי שמעון, מציעתא רבי יהודה. רבה אמר: הכא באיסקופה הנדרסת עסקינן, ומשום בזיון כתבי הקדש שרו רבנן. - איתיביה אביי: תוך ארבע אמות - גוללו אצלו, חוץ לארבע - הופכו על הכתב. ואי אמרת באיסקופה נדרסת עסקינן, מה לי תוך ארבע אמות מה לי חוץ לארבע אמות? - אלא אמר אביי: הכא }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|באיסקופה כרמלית עסקינן, ורשות הרבים עוברת לפניה. תוך ארבע אמות, דאי נפיל ומייתי ליה לא אתי לידי חיוב חטאת - שרו ליה רבנן. חוץ לארבע אמות, דאי מייתי ליה אתי לידי חיוב חטאת - לא שרו ליה רבנן. - אי הכי, תוך ארבע אמות נמי, נגזר דילמא מעייל מרשות הרבים לרשות היחיד! וכי תימא כיון דמפסקת כרמלית לית לן בה והאמר רבא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|המעביר חפץ מתחלת ארבע לסוף ארבע, והעבירו דרך עליו - חייב! - הכא במאי עסקינן - באיסקופה ארוכה, אדהכי והכי מידכר. ואיבעית אימא: לעולם באסקופה שאינה ארוכה, וסתם כתבי הקדש עיוני מעיין בהו ומנח להו. וליחוש דילמא מעיין בהו ברשות הרבים, ועייל להו בהדיא לרשות היחיד! - הא מני - בן עזאי היא, דאמר: מהלך כעומד דמי. - ודילמא זריק להו מזרק, דאמר רבי יוחנן: מודה בן עזאי בזורק? - אמר רב אחא בר אהבה: זאת אומרת: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|אין מזרקין כתבי הקודש. }} {{הל"מ-רק-ראש|כתב הר"ז הלוי ז"ל דהך מתניתין דהקורא בספר על האסקופה אוקמא רבה באסקופה הנדרסת ומשום בזיון כתבי הקדש שרו ליה רבנן ואתיא ככולי עלמא. והקשה ליה אביי מברייתא דמפלגי בין תוך ארבע אמות לחוץ ארבע אמות. ואוקי לה איהו באסקופה כרמלית ופריך עלה גמרא ומוקי באסקופה ארוכה אדהכי והכי מדכר. והאי שינויא דלא כהלכתא דקיימא לן כרבה דאמר (שבת יב ב) לא יקרא שמא יטה ואפילו גבוה שתי מרדעות ולא אמר אדהכי והכי מדכר. ותו אוקי לה אפילו באסקופה שאינה ארוכה וסתם כתבי הקדש עיוני מעיין בהו ונחו להו‌ ומסיק לה כבן עזאי. ובפרק המצניע (דף צא ב) תנן סתמא דלא כבן עזאי דתנן המוציא אוכלים ונתנן על האסקופה פטור ואוקימנא דלא כבן עזאי הלכך סתמא דרבים עדיף‌ ולא סמכינן על ברייתא‌ אלא על תנא דמתניתין דלא מפליג בין נתגלגל תוך ארבע אמות ברשות הרבים ובין נתגלגל חוץ לארבע אמות דלעולם גוללו אצלו ובאסקופה הנדרסת וכדרבה: }} {{הל"מ-רק-גמרא|היה קורא בראש הגג }}{{הל"מ-ריף-ראש|הופכו על הכתב }}וכו'. ומי שרי? והתניא: {{שוליים|ד}}כותבי ספרים תפילין ומזוזות לא התירו להן להפך יריעה על פניה, אלא פורס עליה את הבגד! - התם אפשר, הכא לא אפשר. ואי לא אפיך, איכא בזיון כתבי הקודש טפי {{הל"מ-ריף-ראש|ואסור לזרוק כתבי הקדש משום בזיון. }} הופכו על הכתב. והא לא נח! אמר רבא: בכותל משופע. אמר ליה אביי{{הל"מ-רק-גמרא|: במאי אוקימתא למתניתין - בכותל משופע, }}אימא סיפא: רבי יהודה אומר: אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא מלא החוט - גוללו אצלו. והא נח ליה! א"ל {{הל"מ-רק-גמרא|- חסורי מיחסרא והכי קתני: במה דברים אמורים - בכותל משופע, אבל }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''מני''' - מתני' דלא גזר: '''ר"ש היא דאמר''' - לא גזרו שבות בכתבי הקדש דאי ר' יהודה הא אמר אם מסולק מן הארץ מלא החוט דלא נח הוא דגוללו אצלו דליכא למגזר מידי דלא דמי לנפילה כלל אבל הונח כל דהו אסור דגזרינן איגודו בידו אטו היכא דנפל כוליה: '''הנדרסת''' - לעולם איסקופה רה"י. היא אבל נדרסת דרגל הרבים עוברת דרך לה ובמקום דדריסת רגלי בני אדם עומדין איכא בזיון כתבי הקדש ולהכי שריוה לגוללו אצלו דלא דמיא לקורא בגג דהתם ליכא בזיון כולי האי משום הכי היכא דנח גזר רבי יהודה אבל בהא מודה דכיון דאוגדו בידו ושבות בעלמא הוא לא גזרינן: '''תוך ארבע אמות''' - אקורא על האסקופה קאי ולא ידענא היכא הוא תוך ארבע אמות שלא נתגלגל הספר עד ארבע אמות בקרקע: '''מה לי חוץ לארבע''' - הא כולה שבות היא דאוגדו בידו ומה לי מעביר ד' אמות ברשות הרבים מה לי מכניס מרשות הרבים לאיסקופה רשות היחיד דהא קשרית לה משום דאוגדו בידו ויש כאן משום בזיון וכי היכי דשרית להכניס מרשות הרבים לאיסקופה הכי נמי אית לן למישרי להעביר ד' אמות ברה"ר: '''איסקופה כרמלית''' - רחבה ארבעה ואין גובהה עשרה וחוצה לה רשות הרבים ולפנים הימנה רשות היחיד: '''ומייתי ליה''' - מרה"ר לאיסקופה אין כאן חיוב חטאת ואפילו אין אוגדו בידו דהא מרשות הרבים לכרמלית מעייל הכא דאוגדו בידו שרי ליה לכתחלה: '''חייב חטאת''' - שמעביר ארבע אמות ברה"ר הכא דאוגדו בידו לא שרו ליה לכתחלה: '''נמי נגזר''' - לרבי יהודה דגזר שבות אף בכתבי הקדש נגזר דילמא נפל כוליה מידו ואזיל ושקיל ליה ברשות הרבים ומייתי ליה ברגליו בתוך הבית דרך האיסקופה וקא מעייל מרשות הרבים לרשות היחיד: וכי תימא וכו' דרך עליו: למעלה מראשו שעקרו מרשות הרבים והוליכו דרך למעלה מראשו והניחו לסוף ארבע חייב ואע"ג דאוירא מקום פטור דגבוה ואין בו מקום רוחב ארבע אלמא כיון דלא נח במקום פטור לא מהני הכא נמי. לא מהני כיון דלא נח באיסקופה אע"ג. דדריס עלה לאו הנחת גופו הוא אלא א"כ עמד לפוש: '''באיסקופה ארוכה''' - שיש לה משך גדול ברחבה מרשות הרבים עד תוך הבית דאי נמי נפיל כוליה מידו לא אתי לידי חיוב חטאת דאדהכי נזכר ועומד לפוש על האיסקופה והדר מעייל ליה: '''סתם כתבי הקדש עיוני מעייני בהו''' - כי מטי באסקופה והרי עומד בכרמלית: '''ודילמא''' - נפיל כוליה לרה"ר ושקיל ליה ומעיין ביה התם ומעייל להו להדיא לבית ולא קאי אאיסקופה מידי: '''מהלך כעומד דמי''' - הלכך ליכא למיגזר מידי דאי נפיל כוליה ומעייל ליה כיון דדריס על האיסקופה הרי הוא כעומד בכרמלית ואין כאן חיוב חטאת: '''דא"ר יוחנן''' - בפ"ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ו|א}} דזורק לאו כעומד דמי: '''להפוך''' - יריעת קלף על פניה להגין עליה שלא יעלה אבק על האותיות: '''לא אפשר''' - שאין לו בגד לפרוס: '''והא לא נח''' - ואפי' שבות ליכא: '''בכותל משופע''' - דכיון דבולט למטה נח על בליטתו:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 10 צח א ואי אמרת באיסקופה הנדרסת מה לי תוך ארבע אמות מה לי חוץ לארבע אמות.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צח_א_ואי אמרת באיסקופה הנדרסת מה לי תוך ארבע אמות מה לי חוץ לארבע אמות]] '''ואי''' אמרת באיסקופה הנדרסת מה לי תוך ארבע אמות מה לי חוץ לארבע אמות. משום דקאי עליה דרבה מקשי לרבה והוא הדין דהאי פירכא נמי הויא לרב יהודה דאוקי רישא כר"ש: [[File:תוספות עירובין 10 צח א אלא אמר אביי הכא באיסקופת כרמלית עסקינן.ogg|thumb|תוספות_עירובין_10_צח_א_אלא אמר אביי הכא באיסקופת כרמלית עסקינן]] ''' אלא''' אמר אביי הכא באיסקופת כרמלית עסקינן. וא"ת והא לא מפליג אביי בין כרמלית לרה"ר לקמן (צט.) גבי לא יעמוד אדם ברה"י . וישתה ברה"ר ואיבעיא להו כרמלית מאי ואמר.. אביי היא היא ואין לומר דדוקא בכתבי הקדש שרי הכא משום בזיון אבל בשאר מילי אסור דלקמן (דף קג.) משמע דליכא שבות כלל באיסקופה כרמלית גבי דחותכין יבלת דקאמר ולאו מי אוקימנא באיסקופה כרמלית ורה"ר לפניה וכיון דאגודו בידו אפילו שבות נמי ליכא משמע דאי הוי שבות לא הוה שרינן גבי כתבי הקדש משום דשבות דמקדש במדינה לא התירו ואור"י דגבי שתיה שייך למיגזר טפי שמא יביא אצלו וכן מחט התחובה לו בבגדו דאסרינן לצאת בה מבעוד יום שמא יצא משחשיכה דמייתי לה אההיא דלקמן בפ"ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|יא|ב}} בהנהו שייך למגזר טפי גזירה לגזירה מההיא דהכא וא"ת כיון דפרישית דספר דהכא לאו דוקא מאי איריא דנקט ספר. משאר מילי ולפי ההוא לישנא דמסקינן דסתם כתבי הקדש עיוני מעיין בהו ניחא דספר הוי דווקא וי"ל דנקט ספר לאשמועינן דבראש הגג לא יגלול אצלו לאפוקי מדרבי שמעון דאמר שאין לך דבר משום שבות עומד בפני כתבי הקדש: [[File:תוס עירובין 10 צח א והאמר רבא המעביר חפץ מתחלת ארבע לסוף ארבע והעבירו דרך עליו חייב.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צח_א_והאמר רבא המעביר חפץ מתחלת ארבע לסוף ארבע והעבירו דרך עליו חייב]] '''והאמר''' רבא המעביר חפץ מתחלת ארבע לסוף ארבע והעבירו דרך עליו חייב. פירש בקונטרס דרך עליו למעלה מיו"ד שהוא מקום פטור ותימה לר"י דאדמייתי מדרבא הוה ליה לאיתויי מת"ק דבן עזאי דאמר בפ"ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ה|ב}} המוציא מחנות לפלטיא דרך סטיו חייב דהיינו דרך מקום פטור וע"כ שמיע ליה ההיא ברייתא דבסמוך מייתי מילתא דבן עזאי וכן קשה לקמן (צט.) גבי עומד אדם ברה"י ומטלטל ברה"ר ובלבד שלא יוציא חוץ לד' אמות וקאמר בגמרא הא הוציא חייב חטאת לימא מסייע לרבא דאמר המעביר חפץ כו' ופירש שם הקונטרס דמתני' נמי מיירי בעומד על הגג שלמעלה מי' דהוי כעין ההיא דרבא דאיירי במעביר דרך עליו וקשה לפירושו דגג מאן דכר שמיה דרשות היחיד קתני במתני' ולא גג וע"ק דבפ"ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ח|ב}} גבי עומד אדם על האיסקופה כו' מסיק ובלבד שלא יטול מבעל הבית ויתן לעני ומעני ויתן לבעל הבית ואם נטל ונתן שלשתן פטורין וקאמר ליהוי תיובתא דרבא דאמר רבא המעביר חפץ כו' ומאי קושיא ה"ל למימר דרבא סבר כרבנן דבן עזאי לכך נראה לר"י לפרש דרך עליו כפי' ר"ח שפירש בפ"ק דשבת דרך עליו היינו מימינו לשמאלו דהוה סלקא דעתך דמעביר מצד ימינו לשמאלו דרך גופו דהוי חשובה כמונחת אפ"ה חייב דחשובה כמהלכת דהא מהלכת היא והשתא אתי שפיר דההיא עומד אדם על האיסקופה דהכא ודלקמן איירי שעומד במקום אחד ואינו זז ממקומו ומעביר מכאן לכאן דרך גופו ואיירי (לקמן) כגון שמשלים ארבע על ידי זריקה ולהכי לא מייתי אלא מדרבא אע"ג דידע לברייתא דבן עזאי: ''' הכא''' לא אפשר. פי' בקונט' משום דאין לו בגד מזומן ובחנם פי' כן דאפי' יש לו מאותו טעם דאסור לגוללו אצלו אסור לפרוש שום בגד: ''' והא''' לא נח. הוה מצי לאוקמא כר"ע דאית ליה קלוטה כמי שהונחה דמיא אלא ניחא ליה לאוקמא אפי' כרבנן ואע"ג דאם הוציא ידו מליאה פירות לחוץ אמר בריש מסכת שבת {{הפניה-גמ|שבת|ג|ב}} דאסור להחזירה לא דמי להכא דהתם גזרינן גופו ברה"י וידו ברה"ר אטו גופו וידו ברה"ר דאז איכא איסורא דאורייתא אי הדר מעייל לה דהרי נח אבל הכא אפי' הוה כוליה ספר התם אכתי לא נח:.<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צח א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צח|א}} 19547j1xsfvutclwtzkdn15leqqsmr9 3011672 3011666 2026-05-08T12:53:10Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3011672 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צח|א|צז ב|צח ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף צח עמוד א] מני - רבי שמעון היא, דאמר: כל דבר שהוא משום שבות אינו עומד בפני כתבי הקודש. - אימא סיפא, רבי יהודה אומר: אפילו אין מסולק מן הארץ אלא מלא החוט גוללו אצלו. רבי שמעון אומר: אפילו בארץ עצמה גוללו אצלו. רישא וסיפא רבי שמעון, מציעתא רבי יהודה? - אמר רב יהודה: אין, רישא וסיפא רבי שמעון, מציעתא רבי יהודה. רבה אמר: הכא באיסקופה הנדרסת עסקינן, ומשום בזיון כתבי הקדש שרו רבנן. - איתיביה אביי: תוך ארבע אמות - גוללו אצלו, חוץ לארבע - הופכו על הכתב. ואי אמרת באיסקופה נדרסת עסקינן, מה לי תוך ארבע אמות מה לי חוץ לארבע אמות? - אלא אמר אביי: הכא }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|באיסקופה כרמלית עסקינן, ורשות הרבים עוברת לפניה. תוך ארבע אמות, דאי נפיל ומייתי ליה לא אתי לידי חיוב חטאת - שרו ליה רבנן. חוץ לארבע אמות, דאי מייתי ליה אתי לידי חיוב חטאת - לא שרו ליה רבנן. - אי הכי, תוך ארבע אמות נמי, נגזר דילמא מעייל מרשות הרבים לרשות היחיד! וכי תימא כיון דמפסקת כרמלית לית לן בה והאמר רבא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|המעביר חפץ מתחלת ארבע לסוף ארבע, והעבירו דרך עליו - חייב! - הכא במאי עסקינן - באיסקופה ארוכה, אדהכי והכי מידכר. ואיבעית אימא: לעולם באסקופה שאינה ארוכה, וסתם כתבי הקדש עיוני מעיין בהו ומנח להו. וליחוש דילמא מעיין בהו ברשות הרבים, ועייל להו בהדיא לרשות היחיד! - הא מני - בן עזאי היא, דאמר: מהלך כעומד דמי. - ודילמא זריק להו מזרק, דאמר רבי יוחנן: מודה בן עזאי בזורק? - אמר רב אחא בר אהבה: זאת אומרת: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|אין מזרקין כתבי הקודש. }} {{הל"מ-רק-ראש|כתב הר"ז הלוי ז"ל דהך מתניתין דהקורא בספר על האסקופה אוקמא רבה באסקופה הנדרסת ומשום בזיון כתבי הקדש שרו ליה רבנן ואתיא ככולי עלמא. והקשה ליה אביי מברייתא דמפלגי בין תוך ארבע אמות לחוץ ארבע אמות. ואוקי לה איהו באסקופה כרמלית ופריך עלה גמרא ומוקי באסקופה ארוכה אדהכי והכי מדכר. והאי שינויא דלא כהלכתא דקיימא לן כרבה דאמר (שבת יב ב) לא יקרא שמא יטה ואפילו גבוה שתי מרדעות ולא אמר אדהכי והכי מדכר. ותו אוקי לה אפילו באסקופה שאינה ארוכה וסתם כתבי הקדש עיוני מעיין בהו ונחו להו‌ ומסיק לה כבן עזאי. ובפרק המצניע (דף צא ב) תנן סתמא דלא כבן עזאי דתנן המוציא אוכלים ונתנן על האסקופה פטור ואוקימנא דלא כבן עזאי הלכך סתמא דרבים עדיף‌ ולא סמכינן על ברייתא‌ אלא על תנא דמתניתין דלא מפליג בין נתגלגל תוך ארבע אמות ברשות הרבים ובין נתגלגל חוץ לארבע אמות דלעולם גוללו אצלו ובאסקופה הנדרסת וכדרבה: }} {{הל"מ-רק-גמרא|היה קורא בראש הגג }}{{הל"מ-ריף-ראש|הופכו על הכתב }}וכו'. ומי שרי? והתניא: {{שוליים|ד}}כותבי ספרים תפילין ומזוזות לא התירו להן להפך יריעה על פניה, אלא פורס עליה את הבגד! - התם אפשר, הכא לא אפשר. ואי לא אפיך, איכא בזיון כתבי הקודש טפי {{הל"מ-ריף-ראש|ואסור לזרוק כתבי הקדש משום בזיון. }} הופכו על הכתב. והא לא נח! אמר רבא: בכותל משופע. אמר ליה אביי{{הל"מ-רק-גמרא|: במאי אוקימתא למתניתין - בכותל משופע, }}אימא סיפא: רבי יהודה אומר: אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא מלא החוט - גוללו אצלו. והא נח ליה! א"ל {{הל"מ-רק-גמרא|- חסורי מיחסרא והכי קתני: במה דברים אמורים - בכותל משופע, אבל }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''מני''' - מתני' דלא גזר: '''ר"ש היא דאמר''' - לא גזרו שבות בכתבי הקדש דאי ר' יהודה הא אמר אם מסולק מן הארץ מלא החוט דלא נח הוא דגוללו אצלו דליכא למגזר מידי דלא דמי לנפילה כלל אבל הונח כל דהו אסור דגזרינן איגודו בידו אטו היכא דנפל כוליה: '''הנדרסת''' - לעולם איסקופה רה"י. היא אבל נדרסת דרגל הרבים עוברת דרך לה ובמקום דדריסת רגלי בני אדם עומדין איכא בזיון כתבי הקדש ולהכי שריוה לגוללו אצלו דלא דמיא לקורא בגג דהתם ליכא בזיון כולי האי משום הכי היכא דנח גזר רבי יהודה אבל בהא מודה דכיון דאוגדו בידו ושבות בעלמא הוא לא גזרינן: '''תוך ארבע אמות''' - אקורא על האסקופה קאי ולא ידענא היכא הוא תוך ארבע אמות שלא נתגלגל הספר עד ארבע אמות בקרקע: '''מה לי חוץ לארבע''' - הא כולה שבות היא דאוגדו בידו ומה לי מעביר ד' אמות ברשות הרבים מה לי מכניס מרשות הרבים לאיסקופה רשות היחיד דהא קשרית לה משום דאוגדו בידו ויש כאן משום בזיון וכי היכי דשרית להכניס מרשות הרבים לאיסקופה הכי נמי אית לן למישרי להעביר ד' אמות ברה"ר: '''איסקופה כרמלית''' - רחבה ארבעה ואין גובהה עשרה וחוצה לה רשות הרבים ולפנים הימנה רשות היחיד: '''ומייתי ליה''' - מרה"ר לאיסקופה אין כאן חיוב חטאת ואפילו אין אוגדו בידו דהא מרשות הרבים לכרמלית מעייל הכא דאוגדו בידו שרי ליה לכתחלה: '''חייב חטאת''' - שמעביר ארבע אמות ברה"ר הכא דאוגדו בידו לא שרו ליה לכתחלה: '''נמי נגזר''' - לרבי יהודה דגזר שבות אף בכתבי הקדש נגזר דילמא נפל כוליה מידו ואזיל ושקיל ליה ברשות הרבים ומייתי ליה ברגליו בתוך הבית דרך האיסקופה וקא מעייל מרשות הרבים לרשות היחיד: וכי תימא וכו' דרך עליו: למעלה מראשו שעקרו מרשות הרבים והוליכו דרך למעלה מראשו והניחו לסוף ארבע חייב ואע"ג דאוירא מקום פטור דגבוה ואין בו מקום רוחב ארבע אלמא כיון דלא נח במקום פטור לא מהני הכא נמי. לא מהני כיון דלא נח באיסקופה אע"ג. דדריס עלה לאו הנחת גופו הוא אלא א"כ עמד לפוש: '''באיסקופה ארוכה''' - שיש לה משך גדול ברחבה מרשות הרבים עד תוך הבית דאי נמי נפיל כוליה מידו לא אתי לידי חיוב חטאת דאדהכי נזכר ועומד לפוש על האיסקופה והדר מעייל ליה: '''סתם כתבי הקדש עיוני מעייני בהו''' - כי מטי באסקופה והרי עומד בכרמלית: '''ודילמא''' - נפיל כוליה לרה"ר ושקיל ליה ומעיין ביה התם ומעייל להו להדיא לבית ולא קאי אאיסקופה מידי: '''מהלך כעומד דמי''' - הלכך ליכא למיגזר מידי דאי נפיל כוליה ומעייל ליה כיון דדריס על האיסקופה הרי הוא כעומד בכרמלית ואין כאן חיוב חטאת: '''דא"ר יוחנן''' - בפ"ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ו|א}} דזורק לאו כעומד דמי: '''להפוך''' - יריעת קלף על פניה להגין עליה שלא יעלה אבק על האותיות: '''לא אפשר''' - שאין לו בגד לפרוס: '''והא לא נח''' - ואפי' שבות ליכא: '''בכותל משופע''' - דכיון דבולט למטה נח על בליטתו:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 10 צח א ואי אמרת באיסקופה הנדרסת מה לי תוך ארבע אמות מה לי חוץ לארבע אמות.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צח_א_ואי אמרת באיסקופה הנדרסת מה לי תוך ארבע אמות מה לי חוץ לארבע אמות]] '''ואי''' אמרת באיסקופה הנדרסת מה לי תוך ארבע אמות מה לי חוץ לארבע אמות. משום דקאי עליה דרבה מקשי לרבה והוא הדין דהאי פירכא נמי הויא לרב יהודה דאוקי רישא כר"ש: [[File:תוספות עירובין 10 צח א אלא אמר אביי הכא באיסקופת כרמלית עסקינן.ogg|thumb|תוספות_עירובין_10_צח_א_אלא אמר אביי הכא באיסקופת כרמלית עסקינן]] ''' אלא''' אמר אביי הכא באיסקופת כרמלית עסקינן. וא"ת והא לא מפליג אביי בין כרמלית לרה"ר לקמן (צט.) גבי לא יעמוד אדם ברה"י . וישתה ברה"ר ואיבעיא להו כרמלית מאי ואמר.. אביי היא היא ואין לומר דדוקא בכתבי הקדש שרי הכא משום בזיון אבל בשאר מילי אסור דלקמן (דף קג.) משמע דליכא שבות כלל באיסקופה כרמלית גבי דחותכין יבלת דקאמר ולאו מי אוקימנא באיסקופה כרמלית ורה"ר לפניה וכיון דאגודו בידו אפילו שבות נמי ליכא משמע דאי הוי שבות לא הוה שרינן גבי כתבי הקדש משום דשבות דמקדש במדינה לא התירו ואור"י דגבי שתיה שייך למיגזר טפי שמא יביא אצלו וכן מחט התחובה לו בבגדו דאסרינן לצאת בה מבעוד יום שמא יצא משחשיכה דמייתי לה אההיא דלקמן בפ"ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|יא|ב}} בהנהו שייך למגזר טפי גזירה לגזירה מההיא דהכא וא"ת כיון דפרישית דספר דהכא לאו דוקא מאי איריא דנקט ספר. משאר מילי ולפי ההוא לישנא דמסקינן דסתם כתבי הקדש עיוני מעיין בהו ניחא דספר הוי דווקא וי"ל דנקט ספר לאשמועינן דבראש הגג לא יגלול אצלו לאפוקי מדרבי שמעון דאמר שאין לך דבר משום שבות עומד בפני כתבי הקדש: [[File:תוס עירובין 10 צח א והאמר רבא המעביר חפץ מתחלת ארבע לסוף ארבע והעבירו דרך עליו חייב.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צח_א_והאמר רבא המעביר חפץ מתחלת ארבע לסוף ארבע והעבירו דרך עליו חייב]] '''והאמר''' רבא המעביר חפץ מתחלת ארבע לסוף ארבע והעבירו דרך עליו חייב. פירש בקונטרס דרך עליו למעלה מיו"ד שהוא מקום פטור ותימה לר"י דאדמייתי מדרבא הוה ליה לאיתויי מת"ק דבן עזאי דאמר בפ"ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ה|ב}} המוציא מחנות לפלטיא דרך סטיו חייב דהיינו דרך מקום פטור וע"כ שמיע ליה ההיא ברייתא דבסמוך מייתי מילתא דבן עזאי וכן קשה לקמן (צט.) גבי עומד אדם ברה"י ומטלטל ברה"ר ובלבד שלא יוציא חוץ לד' אמות וקאמר בגמרא הא הוציא חייב חטאת לימא מסייע לרבא דאמר המעביר חפץ כו' ופירש שם הקונטרס דמתני' נמי מיירי בעומד על הגג שלמעלה מי' דהוי כעין ההיא דרבא דאיירי במעביר דרך עליו וקשה לפירושו דגג מאן דכר שמיה דרשות היחיד קתני במתני' ולא גג וע"ק דבפ"ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ח|ב}} גבי עומד אדם על האיסקופה כו' מסיק ובלבד שלא יטול מבעל הבית ויתן לעני ומעני ויתן לבעל הבית ואם נטל ונתן שלשתן פטורין וקאמר ליהוי תיובתא דרבא דאמר רבא המעביר חפץ כו' ומאי קושיא ה"ל למימר דרבא סבר כרבנן דבן עזאי לכך נראה לר"י לפרש דרך עליו כפי' ר"ח שפירש בפ"ק דשבת דרך עליו היינו מימינו לשמאלו דהוה סלקא דעתך דמעביר מצד ימינו לשמאלו דרך גופו דהוי חשובה כמונחת אפ"ה חייב דחשובה כמהלכת דהא מהלכת היא והשתא אתי שפיר דההיא עומד אדם על האיסקופה דהכא ודלקמן איירי שעומד במקום אחד ואינו זז ממקומו ומעביר מכאן לכאן דרך גופו ואיירי (לקמן) כגון שמשלים ארבע על ידי זריקה ולהכי לא מייתי אלא מדרבא אע"ג דידע לברייתא דבן עזאי: [[File:תוס עירובין 10 צח א הכא לא אפשר.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צח_א_הכא לא אפשר]] ''' הכא''' לא אפשר. פי' בקונט' משום דאין לו בגד מזומן ובחנם פי' כן דאפי' יש לו מאותו טעם דאסור לגוללו אצלו אסור לפרוש שום בגד: ''' והא''' לא נח. הוה מצי לאוקמא כר"ע דאית ליה קלוטה כמי שהונחה דמיא אלא ניחא ליה לאוקמא אפי' כרבנן ואע"ג דאם הוציא ידו מליאה פירות לחוץ אמר בריש מסכת שבת {{הפניה-גמ|שבת|ג|ב}} דאסור להחזירה לא דמי להכא דהתם גזרינן גופו ברה"י וידו ברה"ר אטו גופו וידו ברה"ר דאז איכא איסורא דאורייתא אי הדר מעייל לה דהרי נח אבל הכא אפי' הוה כוליה ספר התם אכתי לא נח:.<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צח א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צח|א}} bmrzehu3peje1fp1lcigphwy9zmiel1 3011678 3011672 2026-05-08T13:37:58Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3011678 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צח|א|צז ב|צח ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף צח עמוד א] מני - רבי שמעון היא, דאמר: כל דבר שהוא משום שבות אינו עומד בפני כתבי הקודש. - אימא סיפא, רבי יהודה אומר: אפילו אין מסולק מן הארץ אלא מלא החוט גוללו אצלו. רבי שמעון אומר: אפילו בארץ עצמה גוללו אצלו. רישא וסיפא רבי שמעון, מציעתא רבי יהודה? - אמר רב יהודה: אין, רישא וסיפא רבי שמעון, מציעתא רבי יהודה. רבה אמר: הכא באיסקופה הנדרסת עסקינן, ומשום בזיון כתבי הקדש שרו רבנן. - איתיביה אביי: תוך ארבע אמות - גוללו אצלו, חוץ לארבע - הופכו על הכתב. ואי אמרת באיסקופה נדרסת עסקינן, מה לי תוך ארבע אמות מה לי חוץ לארבע אמות? - אלא אמר אביי: הכא }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|באיסקופה כרמלית עסקינן, ורשות הרבים עוברת לפניה. תוך ארבע אמות, דאי נפיל ומייתי ליה לא אתי לידי חיוב חטאת - שרו ליה רבנן. חוץ לארבע אמות, דאי מייתי ליה אתי לידי חיוב חטאת - לא שרו ליה רבנן. - אי הכי, תוך ארבע אמות נמי, נגזר דילמא מעייל מרשות הרבים לרשות היחיד! וכי תימא כיון דמפסקת כרמלית לית לן בה והאמר רבא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|המעביר חפץ מתחלת ארבע לסוף ארבע, והעבירו דרך עליו - חייב! - הכא במאי עסקינן - באיסקופה ארוכה, אדהכי והכי מידכר. ואיבעית אימא: לעולם באסקופה שאינה ארוכה, וסתם כתבי הקדש עיוני מעיין בהו ומנח להו. וליחוש דילמא מעיין בהו ברשות הרבים, ועייל להו בהדיא לרשות היחיד! - הא מני - בן עזאי היא, דאמר: מהלך כעומד דמי. - ודילמא זריק להו מזרק, דאמר רבי יוחנן: מודה בן עזאי בזורק? - אמר רב אחא בר אהבה: זאת אומרת: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|אין מזרקין כתבי הקודש. }} {{הל"מ-רק-ראש|כתב הר"ז הלוי ז"ל דהך מתניתין דהקורא בספר על האסקופה אוקמא רבה באסקופה הנדרסת ומשום בזיון כתבי הקדש שרו ליה רבנן ואתיא ככולי עלמא. והקשה ליה אביי מברייתא דמפלגי בין תוך ארבע אמות לחוץ ארבע אמות. ואוקי לה איהו באסקופה כרמלית ופריך עלה גמרא ומוקי באסקופה ארוכה אדהכי והכי מדכר. והאי שינויא דלא כהלכתא דקיימא לן כרבה דאמר (שבת יב ב) לא יקרא שמא יטה ואפילו גבוה שתי מרדעות ולא אמר אדהכי והכי מדכר. ותו אוקי לה אפילו באסקופה שאינה ארוכה וסתם כתבי הקדש עיוני מעיין בהו ונחו להו‌ ומסיק לה כבן עזאי. ובפרק המצניע (דף צא ב) תנן סתמא דלא כבן עזאי דתנן המוציא אוכלים ונתנן על האסקופה פטור ואוקימנא דלא כבן עזאי הלכך סתמא דרבים עדיף‌ ולא סמכינן על ברייתא‌ אלא על תנא דמתניתין דלא מפליג בין נתגלגל תוך ארבע אמות ברשות הרבים ובין נתגלגל חוץ לארבע אמות דלעולם גוללו אצלו ובאסקופה הנדרסת וכדרבה: }} {{הל"מ-רק-גמרא|היה קורא בראש הגג }}{{הל"מ-ריף-ראש|הופכו על הכתב }}וכו'. ומי שרי? והתניא: {{שוליים|ד}}כותבי ספרים תפילין ומזוזות לא התירו להן להפך יריעה על פניה, אלא פורס עליה את הבגד! - התם אפשר, הכא לא אפשר. ואי לא אפיך, איכא בזיון כתבי הקודש טפי {{הל"מ-ריף-ראש|ואסור לזרוק כתבי הקדש משום בזיון. }} הופכו על הכתב. והא לא נח! אמר רבא: בכותל משופע. אמר ליה אביי{{הל"מ-רק-גמרא|: במאי אוקימתא למתניתין - בכותל משופע, }}אימא סיפא: רבי יהודה אומר: אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא מלא החוט - גוללו אצלו. והא נח ליה! א"ל {{הל"מ-רק-גמרא|- חסורי מיחסרא והכי קתני: במה דברים אמורים - בכותל משופע, אבל }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''מני''' - מתני' דלא גזר: '''ר"ש היא דאמר''' - לא גזרו שבות בכתבי הקדש דאי ר' יהודה הא אמר אם מסולק מן הארץ מלא החוט דלא נח הוא דגוללו אצלו דליכא למגזר מידי דלא דמי לנפילה כלל אבל הונח כל דהו אסור דגזרינן איגודו בידו אטו היכא דנפל כוליה: '''הנדרסת''' - לעולם איסקופה רה"י. היא אבל נדרסת דרגל הרבים עוברת דרך לה ובמקום דדריסת רגלי בני אדם עומדין איכא בזיון כתבי הקדש ולהכי שריוה לגוללו אצלו דלא דמיא לקורא בגג דהתם ליכא בזיון כולי האי משום הכי היכא דנח גזר רבי יהודה אבל בהא מודה דכיון דאוגדו בידו ושבות בעלמא הוא לא גזרינן: '''תוך ארבע אמות''' - אקורא על האסקופה קאי ולא ידענא היכא הוא תוך ארבע אמות שלא נתגלגל הספר עד ארבע אמות בקרקע: '''מה לי חוץ לארבע''' - הא כולה שבות היא דאוגדו בידו ומה לי מעביר ד' אמות ברשות הרבים מה לי מכניס מרשות הרבים לאיסקופה רשות היחיד דהא קשרית לה משום דאוגדו בידו ויש כאן משום בזיון וכי היכי דשרית להכניס מרשות הרבים לאיסקופה הכי נמי אית לן למישרי להעביר ד' אמות ברה"ר: '''איסקופה כרמלית''' - רחבה ארבעה ואין גובהה עשרה וחוצה לה רשות הרבים ולפנים הימנה רשות היחיד: '''ומייתי ליה''' - מרה"ר לאיסקופה אין כאן חיוב חטאת ואפילו אין אוגדו בידו דהא מרשות הרבים לכרמלית מעייל הכא דאוגדו בידו שרי ליה לכתחלה: '''חייב חטאת''' - שמעביר ארבע אמות ברה"ר הכא דאוגדו בידו לא שרו ליה לכתחלה: '''נמי נגזר''' - לרבי יהודה דגזר שבות אף בכתבי הקדש נגזר דילמא נפל כוליה מידו ואזיל ושקיל ליה ברשות הרבים ומייתי ליה ברגליו בתוך הבית דרך האיסקופה וקא מעייל מרשות הרבים לרשות היחיד: וכי תימא וכו' דרך עליו: למעלה מראשו שעקרו מרשות הרבים והוליכו דרך למעלה מראשו והניחו לסוף ארבע חייב ואע"ג דאוירא מקום פטור דגבוה ואין בו מקום רוחב ארבע אלמא כיון דלא נח במקום פטור לא מהני הכא נמי. לא מהני כיון דלא נח באיסקופה אע"ג. דדריס עלה לאו הנחת גופו הוא אלא א"כ עמד לפוש: '''באיסקופה ארוכה''' - שיש לה משך גדול ברחבה מרשות הרבים עד תוך הבית דאי נמי נפיל כוליה מידו לא אתי לידי חיוב חטאת דאדהכי נזכר ועומד לפוש על האיסקופה והדר מעייל ליה: '''סתם כתבי הקדש עיוני מעייני בהו''' - כי מטי באסקופה והרי עומד בכרמלית: '''ודילמא''' - נפיל כוליה לרה"ר ושקיל ליה ומעיין ביה התם ומעייל להו להדיא לבית ולא קאי אאיסקופה מידי: '''מהלך כעומד דמי''' - הלכך ליכא למיגזר מידי דאי נפיל כוליה ומעייל ליה כיון דדריס על האיסקופה הרי הוא כעומד בכרמלית ואין כאן חיוב חטאת: '''דא"ר יוחנן''' - בפ"ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ו|א}} דזורק לאו כעומד דמי: '''להפוך''' - יריעת קלף על פניה להגין עליה שלא יעלה אבק על האותיות: '''לא אפשר''' - שאין לו בגד לפרוס: '''והא לא נח''' - ואפי' שבות ליכא: '''בכותל משופע''' - דכיון דבולט למטה נח על בליטתו:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 10 צח א ואי אמרת באיסקופה הנדרסת מה לי תוך ארבע אמות מה לי חוץ לארבע אמות.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צח_א_ואי אמרת באיסקופה הנדרסת מה לי תוך ארבע אמות מה לי חוץ לארבע אמות]] '''ואי''' אמרת באיסקופה הנדרסת מה לי תוך ארבע אמות מה לי חוץ לארבע אמות. משום דקאי עליה דרבה מקשי לרבה והוא הדין דהאי פירכא נמי הויא לרב יהודה דאוקי רישא כר"ש: [[File:תוספות עירובין 10 צח א אלא אמר אביי הכא באיסקופת כרמלית עסקינן.ogg|thumb|תוספות_עירובין_10_צח_א_אלא אמר אביי הכא באיסקופת כרמלית עסקינן]] ''' אלא''' אמר אביי הכא באיסקופת כרמלית עסקינן. וא"ת והא לא מפליג אביי בין כרמלית לרה"ר לקמן (צט.) גבי לא יעמוד אדם ברה"י . וישתה ברה"ר ואיבעיא להו כרמלית מאי ואמר.. אביי היא היא ואין לומר דדוקא בכתבי הקדש שרי הכא משום בזיון אבל בשאר מילי אסור דלקמן (דף קג.) משמע דליכא שבות כלל באיסקופה כרמלית גבי דחותכין יבלת דקאמר ולאו מי אוקימנא באיסקופה כרמלית ורה"ר לפניה וכיון דאגודו בידו אפילו שבות נמי ליכא משמע דאי הוי שבות לא הוה שרינן גבי כתבי הקדש משום דשבות דמקדש במדינה לא התירו ואור"י דגבי שתיה שייך למיגזר טפי שמא יביא אצלו וכן מחט התחובה לו בבגדו דאסרינן לצאת בה מבעוד יום שמא יצא משחשיכה דמייתי לה אההיא דלקמן בפ"ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|יא|ב}} בהנהו שייך למגזר טפי גזירה לגזירה מההיא דהכא וא"ת כיון דפרישית דספר דהכא לאו דוקא מאי איריא דנקט ספר. משאר מילי ולפי ההוא לישנא דמסקינן דסתם כתבי הקדש עיוני מעיין בהו ניחא דספר הוי דווקא וי"ל דנקט ספר לאשמועינן דבראש הגג לא יגלול אצלו לאפוקי מדרבי שמעון דאמר שאין לך דבר משום שבות עומד בפני כתבי הקדש: [[File:תוס עירובין 10 צח א והאמר רבא המעביר חפץ מתחלת ארבע לסוף ארבע והעבירו דרך עליו חייב.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צח_א_והאמר רבא המעביר חפץ מתחלת ארבע לסוף ארבע והעבירו דרך עליו חייב]] '''והאמר''' רבא המעביר חפץ מתחלת ארבע לסוף ארבע והעבירו דרך עליו חייב. פירש בקונטרס דרך עליו למעלה מיו"ד שהוא מקום פטור ותימה לר"י דאדמייתי מדרבא הוה ליה לאיתויי מת"ק דבן עזאי דאמר בפ"ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ה|ב}} המוציא מחנות לפלטיא דרך סטיו חייב דהיינו דרך מקום פטור וע"כ שמיע ליה ההיא ברייתא דבסמוך מייתי מילתא דבן עזאי וכן קשה לקמן (צט.) גבי עומד אדם ברה"י ומטלטל ברה"ר ובלבד שלא יוציא חוץ לד' אמות וקאמר בגמרא הא הוציא חייב חטאת לימא מסייע לרבא דאמר המעביר חפץ כו' ופירש שם הקונטרס דמתני' נמי מיירי בעומד על הגג שלמעלה מי' דהוי כעין ההיא דרבא דאיירי במעביר דרך עליו וקשה לפירושו דגג מאן דכר שמיה דרשות היחיד קתני במתני' ולא גג וע"ק דבפ"ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ח|ב}} גבי עומד אדם על האיסקופה כו' מסיק ובלבד שלא יטול מבעל הבית ויתן לעני ומעני ויתן לבעל הבית ואם נטל ונתן שלשתן פטורין וקאמר ליהוי תיובתא דרבא דאמר רבא המעביר חפץ כו' ומאי קושיא ה"ל למימר דרבא סבר כרבנן דבן עזאי לכך נראה לר"י לפרש דרך עליו כפי' ר"ח שפירש בפ"ק דשבת דרך עליו היינו מימינו לשמאלו דהוה סלקא דעתך דמעביר מצד ימינו לשמאלו דרך גופו דהוי חשובה כמונחת אפ"ה חייב דחשובה כמהלכת דהא מהלכת היא והשתא אתי שפיר דההיא עומד אדם על האיסקופה דהכא ודלקמן איירי שעומד במקום אחד ואינו זז ממקומו ומעביר מכאן לכאן דרך גופו ואיירי (לקמן) כגון שמשלים ארבע על ידי זריקה ולהכי לא מייתי אלא מדרבא אע"ג דידע לברייתא דבן עזאי: [[File:תוס עירובין 10 צח א הכא לא אפשר.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צח_א_הכא לא אפשר]] ''' הכא''' לא אפשר. פי' בקונט' משום דאין לו בגד מזומן ובחנם פי' כן דאפי' יש לו מאותו טעם דאסור לגוללו אצלו אסור לפרוש שום בגד: [[File:תוס עירובין 10 צח א והא לא נח.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צח_א_והא לא נח]] ''' והא''' לא נח. הוה מצי לאוקמא כר"ע דאית ליה קלוטה כמי שהונחה דמיא אלא ניחא ליה לאוקמא אפי' כרבנן ואע"ג דאם הוציא ידו מליאה פירות לחוץ אמר בריש מסכת שבת {{הפניה-גמ|שבת|ג|ב}} דאסור להחזירה לא דמי להכא דהתם גזרינן גופו ברה"י וידו ברה"ר אטו גופו וידו ברה"ר דאז איכא איסורא דאורייתא אי הדר מעייל לה דהרי נח אבל הכא אפי' הוה כוליה ספר התם אכתי לא נח:.<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צח א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צח|א}} 897qs9auikljlcz4hhv8t58rbqyc954 106 1728642 3011697 2938678 2026-05-08T15:09:01Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3011697 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צח|ב|צח א|צט א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף צח עמוד ב] בכותל שאינו משופע, למעלה משלשה - גוללו אצלו, למטה משלשה - הופכו על הכתב. רבי יהודה אומר: אפילו אינו מסולק מן הארץ וכו'. דבעינן הנחה על גבי משהו. ואלא הא דאמר רבא: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|תוך שלשה לרבנן צריך הנחה, לימא כתנאי אמרה לשמעתיה? - אלא }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|כולה רבי יהודה היא, }}וחיסורי מיחסרא והכי קתני: {{הל"מ-ריף-ראש|הגיע לעשרה }}{{הל"מ-רק-ריף|טפחים הסמוכין לארץ }}{{הל"מ-ריף-ראש|הופכו על הכתב }}במה דברים אמורים - בכותל משופע, אבל בכותל שאינו משופע - אפילו פחות משלשה טפחים גוללו אצלו. שרבי יהודה אומר: אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא מלא החוט גוללו אצלו. מאי טעמא - דבעינן הנחה על גבי משהו. משנה. {{שוליים|ג}}זיז שלפני חלון - נותנין עליו ונוטלין ממנו בשבת. גמרא. האי זיז {{הל"מ-רק-גמרא|דמפיק להיכא? אילימא דמפיק לרשות הרבים - ליחוש דילמא נפיל, ואתי לאיתויי! אלא דמפיק לרשות היחיד - פשיטא! - אמר אביי: לעולם }}דמפיק לרשות הרבים{{הל"מ-ריף-ראש| למעלה מי' טפחים דקי"ל דרה"ר ליתא אלא עד י' טפחים אבל למעלה מעשרה טפחים מקום פטור הוא הלכך נותנין עליו ונוטלין ממנו בשבת כיון דבהדי רשות היחיד הוא כרשות היחיד דמי מיהו אין נותנין עליו ונוטלין ממנו }}{{הל"מ-רק-גמרא|ומאי נותנין עליו דקתני - }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|כלים הנשברים}}{{הל"מ-ריף-ראש| אלא מאני דמיתברי כגון כוסות וקערות וכיוצא בהן דאי נפלי לרה"ר מיתברי ולא אתו לאיתויינהו אבל כלים דלא מיתברי אסיר חיישינן דילמא נפיל ואתי לאיתויינהו מרשות הרבים לרה"י:}},. {{הל"מ-גמרא-ראש|תניא נמי הכי: זיז שלפני החלון היוצא לרשות הרבים - נותנין עליו קערות וכוסות קיתוניות וצלוחיות. ומשתמש בכל הכותל עד עשרה התחתונים. ואם יש זיז אחד למטה ממנו }}{{הל"מ-רק-גמרא|- משתמש בו, ובעליון }}{{הל"מ-גמרא-ראש|אין משתמש בו אלא כנגד חלונו}}. {{הל"מ-גמרא-ראש|האי זיז היכי דמי? אי דלית ביה ארבעה}}{{הל"מ-רק-גמרא| - מקום פטור הוא, }}{{הל"מ-גמרא-ראש|ואפילו כנגד חלונו נמי לא ישתמש}}{{הל"מ-רק-ראש| פי' רש"י אף על גב דאוקימנא בכלים הנשברים. הני מילי בדאית ביה ארבעה דלא שכיחי למיפל כולי האי. אבל אי לית ביה ארבעה דרובא נפלו ליה מיחזי כמאן דשדי להו לרה"ר. וקשה לפירושו כיון דאפילו ברחב ד' אסר כלים שאין נשברים. איזה שיעור ניתן לזיז להשתמש עליו כלים שאין נשברים. כיון דברוחב ארבעה אסור הוא הדין ברחב ארבע אמות. דלענין שבת חשיב רשות ארבעה טפחים כמו ארבע אמות או יותר. וגג שאין לו מעקה העומד אצל רשות הרבים יהא אסור להשתמש עליו בכלים שאינן נשברים דלמא נפלי ואתי לאיתויינהו. הלכך נראה לפרש דברחב ארבעה שרי לאישתמושי ביה אפילו כלים שאינן נשברים. וכי פריך לעיל ליחוש דלמא נפלי ואתי לאיתויינהו הא דלא משני ליה ברחב ארבעה ובכלים שאין נשברים משום דסתם זיז אין בו רחב ארבעה. והאי דדייק גמרא אי דלית ביה ארבעה אפילו כנגד חלונו לא ישתמש ולא משני ליה דאיירי בכלים הנשברים. משום דעל כרחך לא מתוקמא בכלים הנשברים מדקתני לא ישתמש בו אלא כנגד חלונו בלבד. הלכך רישא דברייתא דאיירי בזיז כל שהוא נקט קערות וכוסות דמשתברין. וסיפא דחלון משלימו לארבעה איירי בכל הכלים}}{{הל"מ-גמרא-ראש|:. ואי אית ביה ארבעה }}{{הל"מ-רק-ראש|אמאי כנגד חלונו בלבד. }}{{הל"מ-גמרא-ראש|- בכולי הכותל לישתמש}}{{הל"מ-רק-גמרא|! - }}{{הל"מ-גמרא-ראש|אמר אביי: }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|תחתון - דאית ביה ארבעה, ועליון - }}ד{{הל"מ-גמרא-ראש|לית ביה ארבעה, וחלון משלימתו לארבעה. כנגד חלון - משתמש, דחורי חלון הוא, דהאי גיסא ודהאי גיסא - אסור. }} משנה. {{שוליים|ו}}עומד אדם ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים, ברשות הרבים ומטלטל ברשות היחיד, ובלבד שלא יוציא חוץ מארבע אמות. {{שוליים|ז}}לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתין ברשות הרבים, ברשות הרבים וישתין ברשות היחיד, וכן לא ירוק. רבי יהודה אומר: אף משנתלש רוקו בפיו לא יהלך ארבע אמות, עד שירוק. גמרא {{הל"מ-רק-גמרא|מתני ליה רב חיננא בר שלמיא לחייא בר רב קמיה דרב: לא יעמוד אדם ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים. אמר ליה: שבקת רבנן ועבדת כרבי מאיר! }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''למטה משלשה''' - הגיע. ראש הספר לשלשה סמוך לקרקע ארעא סמיכתא הוא והרי הוא כמונח: '''אלא הא דאמר רבא''' - בפ' הזורק במס' שבת {{הפניה-גמ|שבת|ק|א}}: '''תוך שלשה לרבנן''' - דפליגי עליה דר"ע בקלוטה כמי שהונחה ואמרי דהזורק מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים למטה מעשרה לא אמרינן הואיל ונקלטה ביו"ד תחתונים שהן רה"ר הרי היא כמי שהונחה לחייבו אפי' זרק למטה משלשה לא מיחייב אם עד שלא הגיע לארץ נשרף או בלעו כלב אלא אם כן נח על גבי משהו ואפילו לא הוי מקום ארבעה הויא הנחה ולמעלה משלשה אם נח פטור ואפי' לר"ע דאי מקום ארבעה הוא כרמלית הוא ואי לית ביה ארבעה מקום פטור הוא: '''נימא כתנאי אמרה לשמעתיה''' - דהא תנא קמא אפילו כי לא נח נמי גזר למטה מג' משום דילמא זמנין דאין אגדו בידו ולרבא כי אין אגדו בידו נמי כי האי גוונא דלא נח לא מיחייב אם קלטו והחזירו קודם שנח: '''מתני' זיז שלפני החלון''' - בולט מן הכותל גבוה י' ורחב ד': '''נותנין עליו''' - בני עלייה דרה"י הוא: '''גמ' דמפיק להיכן''' - להיכן בולט: '''דמפיק לרה"י''' - לחצר: '''כלים הנשברים''' - כלי חרס וזכוכית שאם נפלו ישברו דליכא למימר דילמא אזיל ומייתי להו: '''קערות וכוסות וקיתוניות''' - כולם כלים הנשברים הם דסתמייהו דחרס: '''משתמש בכל הכותל''' - אם הזיז מוטל לארכו אצל הכותל על פני כולו משתמש בכל הזיז: '''עד עשרה התחתונים''' - כלומר כל מקום שהוא בין סמוך לחלון מיד בין מופלג הימנו הרבה ובלבד שלא יהא בתוך עשרה תחתונים שברשות הרבים: '''למטה הימנו''' - למעלה מעשרה: '''משתמש בו''' - בתחתון ע"פ כל הכותל אם מונח לאורכו אצל הכותל: '''האי זיז''' - עליון היכי דמי: '''אי דלית ביה ארבעה מקום פטור הוא''' - ואפילו כנגד חלונו לא לשתמש נהי דמקום פטור הוא ומותר לכתף עליו כדקי"ל מקום שאין בו ארבעה מותר לבני רה"ר ולבני רה"י לכתף עליו מיהו תשמיש תדיר לא משתרי ביה דלא חזי לתשמישתא ושכיחי כלים למיפל לרה"ר ואע"ג דאוקמינן בכלים הנשברים הני מילי בדאית ביה ד' דלא שכיחי למיפל כולי האי אבל הכא דרובא נפלי מחזי כמאן דשדי להדיא לרשות הרבים: '''חורי חלון הוא''' - כלומר זוית החלון והרחבתו הוא ולשון חורי דנקט משום דגבי שבת שייך. למימר חורי רשות הרבים כרשות הרבים וכן חורי רה"י כרה"י דמי כגון כותל הסמוכה לרה"ר ויש בה חורין פתוחין לרה"ר למטה מיו"ד הוי רה"ר: מתני' עומד אדם ברה"י: בבית או על הגג ושוחה ונוטל חפץ ברה"ר כאן ומניחו כאן: '''ובלבד שלא יוציאנו מארבע אמותיו''' - ממקום שהיה מונח בו ואשמועי' . מתניתין דלא גזרינן שמא יכניסנו אצלו: '''וישתין ברה"ר''' - דמפיק מרה"י לרה"ר: '''משנתלש רוקו בפיו''' - משנתגאל ונאסף לצאת: '''לא יהלך ארבע אמות עד שירוק''' - דכיון דלמשדייא קאי משאוי הוא: '''גמ' מתני ליה רב כו'''' - גזירה שמא יכניסנו אצלו: '''ועבדת כר"מ''' - דאיהו הוא דגזר שמא יביא אצלו כדלקמן בפירקין [דף קא.] לא יעמוד ברשות היחיד ויפתח ברשות הרבים שיטול מפתח ברשות הרבים ויפתח בו פתח הסמוך לרשות הרבים שמא יכניס אצלו במקום שהוא.:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 10 צח ב נימא כתנאי אמרה לשמעתיה.ogg|thumb|תוס_עירובין_10_צח_ב_נימא כתנאי אמרה לשמעתיה]] '''נימא''' כתנאי אמרה לשמעתיה. אע"ג דלא ניחא הכא לאוקמי מילתא דרבא בפלוגתא דתנאי דמתני' מ"מ ע"כ אשכחן ברייתא דפליגא עליה במסכת שבת בפ' הזורק (דף צז.) גבי הזורק מרה"י לרה"י ורה"ר באמצע דקתני בברייתא תוך ג' ד"ה חייב אי נמי יש לחלק דהכא שבא החפץ מלמעלה מג' למטה לתוך ג' הוא דבעי רבא הנחה על גבי משהו אבל התם איירי שהיה החפץ תוך ג' משיצא מתחת ידו להכי חשיב כמונח דהא מודה רבא דהמעביר בתוך שלשה דכמונח בקרקע דמי כדמוכח בפרק המוציא יין (שם דף פ.) והא דלא חשבינן מתגלגל כמונח בסוף הזורק (שם דף ק.) התם איירי כשהיתה תחילת זריקה למעלה מג': ''' אלא''' כולה רבי יהודה היא. תימה דבשבת בפרק הזורק (דף צז:) בעי למימר דסבר ר' יהודה קלוטה כמו שהונחה גבי הזורק מרה"י לרה"ר ועבר ד' אמות ברה"ר ולמסקנא דהתם ניחא דמוקי לה כגון דאמר כדנפקא לרה"ר תנוח דמסתבר טפי למימר התם קלוטה כמו שהונחה כיון שהיה דעתו ורצונו שתנוח שם אבל הכא דאין רצונו . שיפול שם הספר אין לנו לומר שיהא כמונח אבל למאי דס"ד התם מעיקרא דמיחייב שתים ובאומר כל מקום שתרצה שם תנוח קשה ויש לחלק דהתם אינו מקפיד על החפץ אנה שינוח אבל הכא מקפיד ומרצונו היה חפץ שלא היה שם מונח אבל לרבא קשיא דאפי' באומר כל מקום שתרצה תנוח בעי רבא הנחה על גבי משהו דמקפיד אפילו נח על גבי משהו לא מיחייב דלא נעשית מחשבתו וצריך לומר דלמאי דס"ד התם מעיקרא לית ליה דרבא ועוד יש לומר כדפרישית לעיל דהתם כשתחילת זריקתו תוך שלשה: ''' ניחוש''' דילמא נפיל ואתי לאיתויי. ואי דמפיק לכרמלית או לחצר שאינה מעורבת לרבא דלית ליה לקמן (צט.) גזירה לגזירה פשיטא דשרי דלא איצטריך למיתני ולאביי דגזר אסור כמו במפיק לרה"ר ועוד נראה מדמשני אביי לעולם דמפיק לרה"ר משמע דבמפיק לכרמלית או לחצר שאינה מעורבת שרי אפילו כלים שאינן נשברים ואע"ג דלקמן גזר אביי גזירה לגזירה יש לחלק כמו שפירשתי לעיל ובפרק כיצד משתתפין (לעיל דף פד.) גבי אנשי חצר. ואנשי עלייה ששכחו ולא עירבו דקתני זיז היוצא מן הכותל בעשרה דעלייה הוי לעלייה אפילו הניח שם כלים שאינם נשברים: ''' ומשתמש''' בכל הכותל עד עשרה תחתונים. פי' בקונטרס אם הזיז מוטל לארכו על פני כל הכותל משתמש בכל הזיז וקשה לר"י דהיינו סיפא דקתני אם יש זיז למטה הימנו משתמש בו ומפרש ר"י דבחורין שבכותל קאמר דמשתמש ולשון משתמש בכל הכותל משמע נמי כן: ''' אי''' דלית ליה ארבע אפי' כנגד חלונו נמי לא ישתמש. משמע מפירוש הקונט' דברחב ד' משתמש בכלים הנשברים אבל שאין רחב לא ישתמש אפי' כלים הנשברים דהוי כאילו שדי להו להדיא וקשה לר"י דכיון דאפילו ברחב ד' לא ישתמש בכלים שאין נשברין א"כ אפילו רחב מאה אמה נמי דלענין שבת חשיב רחב ד' כרחב אלף ונראה לר"י דברחב ד' שרי ליתן אפילו כלים שאינן נשברים ומתני' ברחב כל שהוא והא דלא מוקי לה ברחב ד' ובכל כלים משום דסתם זיז אינו רחב ד' וכי פריך הש"ס אי דלית ביה ארבעה אפילו כנגד חלונו לא ישתמש ה"מ למיפרך אפי' בשלמטה הימנו לא ישתמש והא דלא משני ליה דבכלים הנשברים איירי היינו משום דלא מיתוקמא בהכי ע"כ מדלא שרי בשאר הכותל אלא כנגד חלונו בלבד: ''' תחתון''' דאית ביה ד'. ק"ק דמעליון שמעינן ליה דשרינן כנגד חלונו משום דחלון משלימתו לד' ויש לומר דאיצטריך לאשמועינן בתחתון אף על גב דלא ניחא תשמישתא דהא איכא עליון דמפסיק:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י|צח ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|י|צח|ב}} 1358rzj84gkw0b8ibaa8ekia1dicua2 104 1733737 3011675 2978392 2026-05-08T13:24:16Z Nahum 68 3011675 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Nahum" /></noinclude>{{מרכז|{{ג|{{ג|‫משבצות זהב‬}}}}}} <קטע התחלה=טז רנא ב/>אבל הכין ודאי אסור וגוערין ומפרישין בעל כרחו ממנחה קטנה ואילך, דאיסורא דרבנן להקל וכפי הכלל, יש אומרים ויש אומרים הלכה כיש אומרים בתרא, עיין בכללי איסור והיתר. ועיין מ"א אות ה' בזה ואי"ה שם יבואר עוד:<קטע סוף=טז רנא ב/> <קטע התחלה=טז רנב א/>'''{{ג|{{ג|רנב}} א והמגיס.}}''' עיין ט"ז. [[שולחן ערוך אורח חיים שיח|בסימן שי"ח]] אות כ"ב וכ"ג, צמר, או דצריך בישול רב (וזה נראה דעת המחבר כאן, ובמגן אברהם אי"ה באות ב' יבואר) או צובע. ועיין רא"ש פרק קמא דשבת י"ח ב' הביא פירוש רש"י, מגיס, מבשל. ובפרק כירה דף מ' ע"ב הביא בסימן י"א שם פירושים, מגיס, מבשל, אף על גב דאין בישול אחר בישול, סמנין לצבוע בהן צריך בישול לעולם. אי נמי צובע, שמגיס מכניס הסמנין בצמר. וזה שכתב הט"ז בסימן שי"ח אות כ"ב, '''שצמר''' צריך הרבה בישול, לאו דווקא סמנים צריך הרבה בישול ויש בהם בישול אחר בישול תמיד. ונפקא מינה המגיס ביורה סמנים שאין בהם צמר וכו'. ויבואר אי"ה בשי"ח וכאן במ"א ב': '''אמר המר והנמהר:''' ראיתי לכתוב כאן קצת דברים פרטיים בענין זה. רש"י [[שבת יח ב|שבת ח"י ב']] ד"ה מגיס, ובמבשל הוה בישול, פירש הרא"ש שם דחייב משום בישול. אבל הב"ח דקדק מלת '''ובמבשל,''' לומר בתבשיל הוה בישול וכאן משום צובע, וכמו שכתבו התוס' ד"ה דלמא, וכן פירש מהרש"ל, עכ"ל. הנה מלת '''ובמבשל''' יש לומר כל זמן שיד סוולדת בו וכלי ראשון, אבל כלי שני או אין יד סולדת בו, אף מגיס אין פועל כו בישול, וכרא"ש. ולב"ח משמע כל דליכא מבשל ליכא צובע. אבל לקמן אבאר אי"ה, דיש לומר אף כלי שני וכדומה, מגיס נכנס הסמנים בצמר וכדכתיבנא. עיין יורה דעה בסימן ס"ט בש"ך אות ל"ח ול"ז, דחומץ וציר יש לומר מבשל בכלי שני, ואם כן אותם המטמינים בשר ובצלים וחומץ חריף ומערין לכלי שני אסור להגיס כל זמן שיד סולדת בו אם אין מבושל כל צרכו. אבל כל צרכו שרי, כמו שכתוב [[שולחן ערוך אורח חיים שיח יח|בסימן שי"ח סעיף י"ח]]. ובאין סולדת בו ראוי להקל שם וכאן. ולהר"ב בשי"ח הוא הדין בכל צרכו בכלי שני כהאי גוונא: והנה הר"מ ז"ל פרק שלישי הלכה י"א מהלכות שבת, '''אסור''' להכניס מגריפה לקדירה והיא על האש מפני שמגיס בה, וזה מצרכי בישול ונמצא כמבשל בשבת. ופרק ט שם הלכה ד, מגיס, מבשל. ופרק כ"א הלכה י"ג, מותר לגמור שחיקת הריפות אחר שמורידין הקדירה מעל האש. ועיין מגיד משנה וכסף משנה ולחם משנה פרק ג. ולאחר התבוננות היטב בדבריהם הוא, דהלח"מ הבין במגיד משנה דתחיבת המגריפה לאו מגיס הוא, אלא דגזור אטו יגיס ויהפוך בה, הלכך במבושל כל צרכו דליתן על האש איכא איסור דרבנן (יבואר אי"ה בסמוך), תחיבת המגריפה מותר, הא הגסה ממש אסור מדרבנן, ובלא כל צרכו חיוב חטאת ומגיס נמי, הלכך תחיבת המגריפה אסור שמא מגיס. וכתב רבינו דין זה כאן ולא בפרק ט, ששם מקומו, משום דלמדה מהך דצמר ליורה דילמא יגיס, כמו שכתב המגיד משנה. והיינו אף על גב דהתם דילמא מגיס והוה צובע, מכל מקום דמי ליה '''לגזר''' כמו התם דילמא מגיס, הכי נמי דרך להפוך המגריפה, הלכך הוצאה ותחיבה נמי אסור. וכל זה על '''האש,''' הא עקורה אף כלי ראשון ויד סולדת בו אין הגסה פועלת בישול, הלכך מותר מגריפה, ושמשום הכי כתבו התוס' שם שבת דף י"ח ע"ב ד"ה דלמא, משום צובע, לא בישול כברייתא ביצה דף ל"ד, אלא בעקורה אין הגסה פועלת בישול אף בכלי ראשון. ואתי שפיר ההיא דפרק כ"א, הריפות אחר שמורידין מאש מהפכין בה, אף על גב הגסה '''ממש''' אסור מדרבנן, על כל פנים להרמב"ם ז"ל בנתבשל כל צרכו, כמו שכתב המגיד משנה, בעקורה אין פועלת כלל, ובעודה על '''האש''' אין הכי נמי מדרבנן אסור. אבל הכסף משנה שם פרק ג הבין דלכולי עלמא בעקורה וכלי ראשון יד סולדת בו – הגסה כבישול, דמה שכתב "על האש" וכו', והתוס' שכתבו צובע לא בישול, דקשיא להו מה פריך, דסתמא סמנים כבר מבושלים כי כן דרך הצובעים, ואחר כך נותנים צמר ליורה, ומתירין בית הלל אף על גב שעדיין לא קלט '''העין''', דאם כן מגיס אין בישול אחר בישול (בצמר לא שייך בישול, רק בסמנים), עיין מה שכתב לקמן בט"ז שי"ח אות כ"ב. לכן כתבו צובע וכתירוץ הב' של הרא"ש פרק כירה דף מ' ע"ב סי' י"א. וכתב רבינו '''כאן''', דלמדה גם כן, והלא מגיס מבשל, וזה שכתב הרמ"ך הביאו הכסף משנה שם, יעו"ש. אלא דיקשה ההיא דפרק כ"א הלכה י"ג דאסור בעל האש לגמור שחיקת הריפות, למגיס במבושל כל צרכו על כל פנים מדרבנן אסור, ולמה התיר אחר שמורידין וכו'? והן אמת פרק ט' הלכה ג, המבשל על האור מבושל כל צרכו פטור משמע אבל אסור, והחילוקים שיש לחלק בין נצטנן או לאו מבוארים. ומכל מקום לכסף משנה דכתב בפשיטות כן קשה, ואי"ה בסימן רנ"ג במגן אברהם אות כ"ב ול"ב ובשי"ח סעיף ד' וסעיף ט"ו יבואר הדין להמחבר בזה. עוד רגע אדבר בהגהות פרק ג אות ו, דחלק אספר התרומות במבושלת כל צרכה, מפרשים דהר"מ בכל צרכה מיירי, ותחיבת מגריפה מגיס ממש הוא ואסור על האש [ב]כל צרכה, או מן התורה אף על גב דאין בישול אחר בישול – הגסה פועלת יותר, או מדרבנן על כל פנים, ויתיישב '''כמבשל''' בכ"ף הדמיון. ועיין מ"א שי"ח מ"ב, ולדינא יבואר שם אי"ה בזה. ועדיין פש גבן לברורי, כי שלש טעמים יש ביורה עקורה מגיס, אחד בישול כפירוש רש"י וכרא"ש פרק כירה מ"ם ב' סימן יא בב"ח סימן (הוא שי"ח), דסמנים לעולם צריכין בישול. ולפי זה דווקא בכלי ראשון ויד סולדת בו. השני תירוץ הב' ברא"ש, צובע, כשמגיס נכנסו הסמנים בצמר. ויש לכל אחד לכאורה קולא וחומרא, לתירוץ הא' קולא בכלי שני או אין יד סולדת בו; חומרא – אף קלט '''העין''' אסור, כי הסמנים צריכין לעולם בישול. ולתירוץ הב' קולא בקלט העין מבעוד יום לא שייך צובע תו, וחומרא אף בכלי שני יש לומר מגיס צובע. ואמנם טעם השלישי למדתי מר"ן ז"ל לשבת, שכן דרך הצובעים להגיס שלא יחרוך, וכן משמע בירושלמי. ומשמע מטעם צביעה הוא, כי הוא ממלאכת הצביעה שלא יחרוך הצמר, הלכך אף שקלט העין אסור. אבל בכלי שני יש לומר לא שייך שמחריך ושרי אפשר אף בלא קלט העין. באופן שיש לכל אחד מהפירושים קולא וחומרא, ויבואר אי"ה במגן אברהם אות ב'. ומנא הא מלתא דאמרי רבנן, אף כלי ראשון שהעבירוהו מעל האש – הגסה פועלת בה? מתורתו של הר"ן, ומההיא דילמא מגיס בה אף בעקורה (דכלי ראשון מבשל יליף ממשנה, אלפס וקדירה שהעבירן מרותחין וכו' בשבת). ולתירוץ צובע לא מוכח מידי, ולזה יש לומר דסברא היא בלא ילפותא דכלי ראשון מבשל אף הוסר, ומגיס כבישול מה לי הוסר. אמנם בר"ן קשה, דכתב: ומכאן למידין, ואחר כך כתב מטעם מלאכת הצביעה, אם כן אין ראיה, ומירושלמי צ"ע. וכבר עמד הגאון המפרש בירושלמי עלה דהך, דלמד מירושלמי יעו"ש. גם דברי הירושלמי גופא צ"ע לי, ומה אעשה שעוונותי גרמו שלא זכיתי להבין כל זה, ואי"ה במ"א אות ב' יבואר עוד: '''{{ק|(ב)}} ובלבד.''' עיין ט"ז. ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים רמו|סימן רמ"ו]] בט"ז אות ג' ומ"א ו' מה שכתב שם בזה, לכאורה סותר לכאן, ועיין מה שאכתוב אי"ה עוד באות ג' כאן: '''{{ק|(ג)}} אם.''' עיין ט"ז. הראיה משבת, פשט העני לפנים ונטל מתוך ידו של בעל הבית, דבעל הבית פטור ומותר, בעני עכו"ם ויחד לו מקום דשרי. והט"ז כתב, לפי דעת הר"מ יש לאסור, משמע לטעם המחבר [[שולחן ערוך אורח חיים רמו ב|ברמ"ו סעיף ב]] שרי. ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים שכה א|סימן שכ"ה סעיף א]] מדין זה, ובמ"א שם אות ד ומ"א כאן אות ה, ושם יבואר אי"ה:<קטע סוף=טז רנב א/> <קטע התחלה=טז רנב ד/>'''{{ק|(ד)}} כל.''' עיין ט"ז. בספק, אף על גב שאין אומדנא כלל, ולתלות היינו ספק, שרי. ועיין מ"א אות י"ג. ואף על גב דיש אומרים בספק ספיקא לא מהני בדבר שיש לו מתירין, הכא קיל טפי. ועיין [[שולחן ערוך יורה דעה קי|יורה דעה ק"י]]. ובמגן אברהם אי"ה אבאר עוד: '''{{ק|(ה)}} וכל זה.''' עיין ט"ז. ועיין מ"א אות ט"ו, ואם ירצה ה' שם יבואר:<קטע סוף=טז רנב ד/> <קטע התחלה=טז רנב ה/>'''{{ק|(ו)}} והשמן.''' עיין ט"ז. ובב"ח האריך גם כן בזה, יעו"ש, ובחידושינו הארכנו. ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים שכ ב|לקמן ש"כ סעיף ב]], דאם יש יין בגיגית, אף לא נתרסקו מבעוד יום מתבטל, וכאן מיירי באין שם יין, הלכך כל שנתרסקו מבעוד יום ויין יוצא בשבת שרי, הא לא נתרסקו אסור, עיין מגן אברהם י"ט מה שכתב בזה: '''{{ק|(ז)}} ולא.''' עיין ט"ז. [[שבת יח א|שבת י"ח א]] ובתוס' שם ד"ה והשתא. ובמקום פסידא סומכין על מאן דמתיר, עיין מ"א אות כ"א. '''והעמדת {{ב|זיג"ר|שעון קיר}} בשבת''' משמע כאן ובדרכי משה דאסור בשבת, ואפילו הכי שרי להשמיע, דיודעים דמאתמול העמידו, וברחיים אסור, שיאמרו היום נתנו החטים ברחיים. ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים שלח ג|סימן של"ח סעיף ג]], והרב כתבו כאן, אף למאן דמחמיר ברחיים. ובטלטול מותר. וכן אותן זכוכית שמונח בתוכו חול וקורין {{ב|שעה|שעון חול}}, מותר להפכו בשבת להוריק מזה לזה, דלאו מידי עביד, ומוקצה לא הוה דיחדו לכך, הוה כלי לצורך גופו ומקומו, עיין [[שולחן ערוך אורח חיים שח|סימן ש"ח]] בזה. ואם מותר לומר לעכו"ם להעמיד בשבת, צריך עיון, דאפשר יש בו מלאכה דין תורה, ושבות דשבות התירו במקום מצוה, לידע זמן קריאת שמע ותפילה, אבל דין תורה לא. ואם תיקן עכו"ם אותו בשבת בשביל ישראל, אפשר דאסור ליהנות לשמוע ולידע השעה כמו נר שהודלק בשביל ישראל, אף על גב דלית ביה ממש בשמיעת קול. ועיין שו"ת פנים מאירות בזה, ואם ירצה ה' בשל"ח אבאר בזה וכאן אין להאריך, ובש"ח סעיף י"א אם ירצה ה' יבואר, ופנים מאירות קכ"ג בזה ושל"ח:<קטע סוף=טז רנב ה/> <קטע התחלה=טז רנב ו/>'''{{ק|((ח)}} במחטו בידו.''' עיין ט"ז. הר"מ ז"ל פרק י"ט הלכה כ"ו מהלכות שבת. ועיין ב"ח, שהר"מ דקדק בלשונו, אפילו הכי לא שינה לשון המשנה '''חייט''', ד'''כל''' אדם נמי, והמחבר שינה וכתב: כל אדם בידו חייב חטאת, וסמך א[[שולחן ערוך אורח חיים שא|סימן ש"א]], עיין מ"א אות כ"ג. ומה שכתב: תפילין בראשו לא הוה גזירה לגזירה, כן כתב הב"ח דוודאי קרוכ שאדם צריך לפנות ויסירן ודאי מראשו. ולא יצא עם חשיכה שמא ישכח ואתי לאיתויי ד' אמות ברשות הרבים, כי גם זה גזירה קרובה, או יכנס עם תפילין בבגדו לבית הכסא וחייב חטאת. ואתי שפיר דברי הט"ז במה שכתב דהוה גזירה לגזירה וכו', אלא דסיים: לאיתויי ד' אמות. בלבוש הביא כאן ב' דיעות, ובסימן ש"ן רק כרבא דלא גזרינן גזירה לגזירה, ועיין אליה רבה אות י"ט אלבוש קאי, יעו"ש:<קטע סוף=טז רנב ו/> {{מרכז|{{ג|{{ג|אשל אברהם}}}}}} <קטע התחלה=מא רנא א/>חצות היה יומא דשוקא גם כן, כפירוש רש"י [[שבת יט א|שבת דף י"ט ע"א]], מצור לצידון מהלך יום אחד יע"ש. ומה שכתב: "להבטל העיר וחנויותיה", [[שבת לה ב|שבת דף ל"ה ע"ב]]. ובאות ד' הביא פירוש רש"י, העיר '''ממלאכה''', וחנויותיה פרקמטיא. יש לומר דוודאי לדעת הטור דמנחה גדולה קאמר, על כרחך אין סובר כפירוש רש"י, רק העיר וחנויותיה היינו מקח וממכר, וכברייתא דבי ר' ישמעאל שניה עדיין חנויות פתוחות, משמע להבטל העיר ממלאכה היה בתקיעה אחת, אם כן מוכח דפרקמטיא שרי אחר מנחה גדולה על כל פנים, דהיינו שש ומחצה. אבל ליש אומרים מנחה קטנה, אם כן ראשונה היתה במנחה קטנה, שניה אחר כך להבטל עיר ממלאכה, וחנויותיה אם כן שווין המה, מלאכה '''בעיר''' ופרקמטיא. ובאליה רבה אות ו ותוספת שבת וחמד משה הקשו עליו, ולפי מה שכתבתי אתי שפיר. ועיין מה שכתבתי באות ד מזה: '''{{ק|(ב)}} מן המנחה.''' עיין מ"א, דמונעין אותו בעל כרחו. ועיין מה שכתבתי בט"ז מזה, דאיסורא נמי איכא אלא דאין משמתין אותו, ועיין ר"ן פסחים שם, ואין מכין אותו מכות מרדות: '''{{ק|(ג)}} סימן ברכה מאותה מלאכה.''' ס"ב, דומיא דהמצפה לשכר אשתו וכו', פסחים שם. והמחבר השמיט מלת לעולם, ולבוש הביאו, ופירושו מאותו ברכה לעולם. ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים תרצו א|סימן תרצ"ו סעיף א]] יע"ש: '''{{ק|(ד)}} מנחה גדולה.''' עיין מ"א. כן הוא לשון הטור, דהיינו משש ומחצה. ובט"ז כתבנו שזה לתירוץ קמא, יע"ש. והקשה על הטור מדידיה אדידיה, דכאן הסכים דהוא מנחה גדולה, [[טור אורח חיים רנו|ובסימן רנ"ו]] כתב: תקיעה א' בזמן מנחה, דאי נמי מנחה גדולה שנייה אחר כך, אם כן עושין מלאכה אחר מנחה גדולה. ואף שהטור הביא ברייתא שנייה דבי ר' ישמעאל: "ועדיין חנויות פתוחות", משמע ליה דלא פליג על ברייתא להבטיל '''העיר''', היינו ממלאכה כפירוש רש"י שם. ולכן הכריע כדעה שניה עד מנחה קטנה. אבל בלבוש וב"ח פסקו להחמיר מנחה גדולה, ועיין עטרת זקנים בזה. והט"ז הסכים כמ"א:<קטע סוף=מא רנא א/> <קטע התחלה=מא רנא ב/>'''{{ק|(ה)}} מספר ישראל.''' עיין מ"א. ועיין אליה רבה אות ט ותס"ח אות ז, דבערב פסח חמור דמשמתין. מלאכה גמורה אסור לצורך המועד כי אם '''תיקון''' בגדיו, אבל בערב שבת לאו דווקא '''לתקן,''' הוא הדין מלאכה גמורה שרי לצורך שבת, ואתי שפיר דברי המ"א בתספורת דאף בשכר מותר: מה שכתב בכוונות: '''אפילו''' ערב שבת, לא מיבעיא בחול קודם שהתפלל מנחה, אלא אפילו לצורך שבת לא היה מגלח אחר שהגיע זמן מנחה ולא התפלל. ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים רלב|סימן רל"ב]]. והעולם שאין נזהרים אף אחר מנחה קטנה, יש לומר כמו שכתב ברל"ב אות ג, דאם יש לו ב' וג' זוג אפשר שרי, או שקוראין לבית הכנסת לא חיישינן: '''{{ק|(ו)}} בלימודו.''' עיין מ"א. מה שאמר דהיא דאורייתא, עיין [[מגן אברהם על אורח חיים רמח|מ"א בסימן רמ"ח]] בסעיף א אות ו מזה, דמשמע ג' סעודות בשבת אסמכתא הוה, יע"ש:<קטע סוף=מא רנא ב/> <קטע התחלה=מא רנב א/>'''{{ג|{{ג|רנב}}}} {{ק|(א)}} לתנור.''' עיין מ"א. [[שבת יח ב|שבת דף י"ח ע"ב]]. ומה שכתב '''רל"ו,''' ט"ס וצ"ל [[שולחן ערוך אורח חיים רנד א|רנ"ד סעיף א]], ושם להמחבר תרתי בעינן, טוח וקשה, וכאן אף שאין טוח, דקשה טפי. ועיין ר"מ פרק ג הלכה י"ג י"ד. '''וכן,''' לאו לגמרי דומין. וכן כאן ביורה טוחה מדכר דכיר, כפירוש רש"י שם, וברנ"ד טוח לא מהני אי לאו דקשה גם כן. אבל התוס' שבת ח"י ב' ד"ה ביורה כתבו דאין דרך להגיס כמו לחתות, ומתורץ זה. עוד כתבו דמיהדק טפי, ועיין אליה רבה כאן אות ב. ומסתימת המחבר משמע כתירוץ א' בתוס', ואם ירצה ה' ברנ"ד יבואר עוד, וכאן אין להאריך: '''{{ק|(ב)}} משום.''' עיין מ"א. פירשתיו בעזר ה' יתברך בט"ז אות ה', הסוגיא ודברי הפוסקים. ואמנם דברי האדון ז"ל הם כפשטן, דהמחבר נקיט לישניה דהטור וכפירוש רש"י (ובר"מ פרק ג' מהלכות שבת הלכה י"ז שמא יגיס בה ותו לא, והלחם משנה פירש צובע כתוס', וביארתיו בט"ז), משמע כתירוץ הא' ברא"ש פרק כירה דף מ"ם ב' סימן י"א, דסמנין לצבוע בהם צריך בישול לעולם (ולא שייך בהו כל צרכו), הא אי לאו טעמא דמבשל שרי, כמו '''בקדירה''' תבשיל כל צרכו שרי [[שולחן ערוך אורח חיים שיח יא|בשי"ח סעיף י"א]]. אלא מיהת בצמר כתב שם, אפילו קלט העין אסור להגיס ביורה עקורה, אי מטעם הטור כאן דלעולם צריכין הסימנים בישול ולא שייך בהו כל צרכו, או כטעם הר"ן דלא יחרוך דרך הצובעים להגיס, וממלאכת הצביעה היא וחייב משום צובע, ואם כן בכלי שני או אין יד סולדת בו שרי להנך טעמים. אבל התוס' [[שבת יח ב#תוספות|שבת י"ח ב']] ד"ה דלמא, משום צובע וכפשוטו, וכמו שכתב הרא"ש פרק כירה בתירוץ הב' דנכנס הסמנים בצמר (ולא כפירוש הר"ן), ואם כן אף בכלי שני ואין יד סולדת בו יש לומר דחייב מן התורה כהאי גוונא. ונפקא מינה לפסולי עדות, או לומר לעכו"ם שבות דשבות במקום פסידא (ועיין לקמן בענין טלטול מן הצד, ויבואר אי"ה). ובסימן שי"ח במ"א אות מ"ג פירש משום צובע, לאו היינו פירוש הרא"ש בתירוץ ב' וכתוס', אלא פירוש הר"ן וכמו שכתב בב"י שמשם לוקח וכמו שציין באר הגולה באות ט', ומשום הכי לא סיים שם שנקלט הצבע, ודי לו בביאור משום צובע, וכאן סיים דכשמגיס בה נקלט הצבע, הוא הדבר אשר דברנו. וכתב שם צובע, לא תירוץ א' דסמנים לעולם צריך בישול, דלר"ן כמאכל בן דרוסאי לא שייך בישול, וסימנים לא גריעי על כל פנים ממאכל בן דרוסאי (עיין [[טור אורח חיים שיח#בית יוסף|ב"י בשי"ח]] הביא דברי הרא"ש דכירה ועיין ב"ח. ולפי מה שכתבתי יש לומר דהטור סובר בדעת אביו הרא"ש דכמאכל בן דרוסאי בעודו רותח יש בישול דין תורה בתירוץ א', וכאמור). ואפשר שהאדון ז"ל שם בשי"ח אהיתרא קמהדר, דטעמא שלא יחרוך וממלאכת הצביעה היא וצובע כר"ן, הא סמנים בלא צמר ליכא חיוב תורה במגיס דלא כרא"ש בתירוץ א', אף על גב דהמחבר פסק כמאכל בן דרוסאי יש בישול, סמנים שנתבשלו כל צרכן על כל פנים מותר. ובב"י הביא בסוף הסימן רק דברי הר"ן וכאמור, באופן שדברי האדון ז"ל מאירין כספירין. וראיתי להתוספות שבת כאן אות ד' ובשי"ח אות כ"ז כתב מרורות על מאורן של ישראל, ואין ראוי לכתוב כן על האדון ז"ל דנהירין ליה שבילי דנהר דיעה. ושוב ראיתי בהגאון המפרש בירושלמי (דפוס דעסוי"א) הקשה כעין זה על המ"א. ולפי מה שכתבתי אתי שפיר ואין להאריך, ובשי"ח אם ירצה ה' יבואר עוד. והוי יודע דקלט '''העין''' – רק מראה הצבע ועדיין לא נצבע שפיר. ובירושלמי פריך לה, מהו מיתהניי? אמר ר' אבוהו, כגון אילין קורייאי דלא מקפדין. וכתב הגאון המפרש שם: אם לא נצבע כל צרכו וכו'. '''קורייאי''', שם העיר, או אדנות (מלשון "נפיק לקרייתא" או "קירא"). ומשמע ודאי כל שלא נצבע כל צרכו עדיין יש משום צובע, הלכך לרא"ש ותוס' דנכנס הצבע אף בכלי שני כהאי גוונא אסור, והוא הדין לר"ן. וכל שקלט '''העין''' לאו דווקא וכדכתיבנא. ועיין אליה רבה ופרק קמא דשבת, ואם ירצה ה' בשי"ח יבואר עוד: '''{{ק|(ג)}} ייחד.''' עיין מ"א. לכאורה חסר ב' תיבות, כחפצו של עכו"ם בבית עכו"ם, כמו חמץ ריש פסחים, ייחד לו בית אין זקוק לבער, יעו"ש ברש"י ובתוס'. אבל באות ה' הטעם דייחד קנהו מערב שבת, ואי"ה שם יבואר: '''{{ק|(ד)}} ויש להחמיר.''' עיין מ"א. [[מגן אברהם על אורח חיים רמו#מא ו|ברמ"ו אות וי"ו]] בשאלה, אין איסור להשאיל כליו לעכו"ם בשבת, רק מפני איסור הוצאה, ובעיר מוקפת שרי, מה שאין כן במכר ומשכון יש טעם הרמב"ם ז"ל פרק ו' משבת שיאמרו שמכר לו בשבת (ומה שאסור הלוהו בשבת זה משום הוצאה), ואפילו מוקפת אסור. ולא יתלה בשאלה, הואיל והאמת דמכר לו, וכמו שכתב ברמ"ו אות ה' בשדה, וכל שכן בסחורות דאין דרך להשאיל, דלא יתלו. ובאלם היקל בייחד, וט"ז ג' היקל בלא ייחד, ובייחד לצורך הפסח והפסד אפשר להקל באין אלם, עיין אליה רבה ג'. ושכירות גם כן לא מהני, ועיין מ"א אות ה' ואי"ה שם יבואר. ואם כלי שעושין בו מלאכה, אסור אף במוקף חומה בשאלה אלא אם כן יצא מפתח ביתו מבעוד יום, שלא יאמרו בשליחותו של ישראל עושה מלאכה בשבת, עיין מה שכתבתי [[פרי מגדים על אורח חיים רמו|ברמ"ו]]: '''{{ק|(ה)}} להחמיר.''' עיין מ"א. עיין סימן תמ"ח במגן אברהם ה, דעכו"ם לא קנה מישראל כי אם כסף ומשיכה לסימטא, עיין [[שולחן ערוך יורה דעה שכ ו|יורה דעה ש"ך]] יעו"ש. ומשמע דאף הגבהה אין קניין לעכו"ם, ואם ירצה ה' בסימן תמ"ח יבואר. ומשום הכי מכירה ולא משך עד שבת, נגמר המקח בשבת. אבל ייחד במקומו, ומסיק למה דקיימא לן אפילו שכירות לא קניא כל שכן ייחד, אם כן אין היתר. ומה שכתב [[מגן אברהם על אורח חיים תמ#מא א|בת"מ במ"א אות א]]. ומה שכתב בסימן שמ"ז קיימא לן לאסור היינו בעני ישראל, משום לפני עיוור, עיין מגן אברהם שם אות ד וט"ז אות א. ומכל מקום שם העלו דאף עני עכו"ם אסור מהאי טעמא שיאמרו שנתנו להוציא, עיין ב"י, וגם מגמרא אין ראיה דפטור ומותר משום שבת, עיין ט"ז אות ג:<קטע סוף=מא רנב א/> <קטע התחלה=מא רנב ב/>'''{{ק|(ו)}} אם.''' עיין מ"א. ועיין אות י בנותן חלוק ישראל הניכר שהוא של ישראל, אם יודע ודאי שיעשה בשבת במקום מפורסם אסור ליתנו לו, אם לא בספק שמא לא יעשה בשבת: '''{{ק|(ז)}} בטובת הנאה.''' עיין מ"א. [[שולחן ערוך אורח חיים רמז ב|ברמ"ז סעיף ב]], להמחבר בחינם עדיף טפי דהוה כקצץ, מה שאין כן כשלא קצץ ומצפה לשכר ואינו יודע כמה, וכמו שכתב הרב בהג"ה ואם כו': '''{{ק|(ח)}} אסור.''' עיין מ"א. ועיין מה שכתב [[מגן אברהם על אורח חיים רמז#מא ב|ברמ"ז במ"א אות ב']] בכתב דניכר, אין סותר לכאן, וכאן בד' וה' שרי אף שלא לצורך, ויכול לגומרה קודם השבת שרי אף לבית שמאי במשנה שם, ואפילו לא קצץ שרי כהאי גוונא: '''{{ק|(ט)}} אם.''' עיין מ"א, דשכר ולא קצץ גרע מבחינם, להמחבר חינם עדיף, דמותר ליתנם בערב שבת דהוה כקצץ וכו', ובחינם מוחה בשבת, כל שכן בשכר ולא קצץ. ועיין ב"י, יש איזה טעות סופר במה שכתב וצ"ל שכר וקצץ, ועיין ב"ח וא"ר ז':<קטע סוף=מא רנב ב/> <קטע התחלה=מא רנב ג/>'''{{ק|(י)}} טוב.''' עיין מ"א. כוונתו דכאן '''טוב''' לחוד, [[שולחן ערוך אורח חיים רמד ד|ורמ"ד]] כתב בסעיף ד, אם מלאכה מפורסמת (ובמקום מפורסם, מ"א שם י"ג, עיין מ"א שם ובט"ז אות וי"ו), מדינא אסור כמו מחובר לעשות בשבת. על כן פירש, דכאן שאין שם ישראל נקרא עליה '''בייחוד''' כו'. והמ"א כתב דכאן ושם לדבר אחד נתכוונו, בספינה כו', ומדינא אסור בשבת. והנך רואה במה שכתב שם '''הישראל''' בה"א הידיעה כוונתו כן. ובכתונת נמי טוב להחמיר. [[שולחן ערוך אורח חיים תרסד יא|ובתרס"ד סעיף י"א]] אם קצצו, אף שישראל אמר לו לקצוץ והיה יכול מבעוד יום וקצץ בשבת שרי, כל שאין ידוע ולא יצא הקול שקצץ בשביל ישראל. אבל ביצא הקול בשעת קציצה במקום מפורסם שעכו"ם קוצץ בשבת ערבה בשביל ישראל, טוב להחמיר ולא מדינא, דמכל מקום אין ידוע של מי הוא וליכא חשדא, נראה לי. ואי"ה בתרס"ד יבואר זה:<קטע סוף=מא רנב ג/> <קטע התחלה=מא רנב ד/>'''{{ק|(יא)}} ללבוש.''' עיין מ"א, פירש בהמחבר כאן דמתיר, והר"ב מודה לו בצורך שבת. [[שולחן ערוך אורח חיים רעו א|ורע"ו סעיף א]] בנר אוסר בקצץ אף רק לנר לבד (דכהאי גוונא הוה קבלנות גמור, [[שולחן ערוך אורח חיים רמד ה|כבסימן רמ"ד סעיף ה]] מלאכה מיוחדת), שאני התם דמכל מקום הדליק לצורך ישראל בשבת ואסור להנות ממלאכת שבת אף על ידי עכו"ם כל שלצורך ישראל, מה שאין כן כאן, עכו"ם אין עושה שילבש ישראל היום דווקא, רק להשלים פעולתו, ומשום הכי היקל הר"ב לצורך כאן. אבל פשיטא, כל שהישראל אמר לו סמוך לחשיכה מדוע לא גמרת ואמר עכו"ם אעשה זאת למענך בשבת, אין הכי נמי דכולי עלמא מודים דאסור כמו נר. ובר"ן כתב, ולא דמי לנר דאדעתא דישראל, מה שאין כן בקצץ. הכי נמי פירושו, כלומר דהתם לא הוי קציצה, דמכל מקום אדעתא דישראל, מה שאין כן כאן הוי קציצה. ועיין ב"ח וא"ר אות ט. ולמה שכתבתי אתי שפיר: '''{{ק|(יב)}} בכדי.''' עיין מ"א. [[שולחן ערוך אורח חיים תקטו|בתקט"ו]] אות ג' ד' ה' מבואר שם דהמחמירין כאן דווקא מלאכה דבר תורה, אבל מלאכה דרבנן יש להקל בקצץ לכולי עלמא. ואף להמחמירין שם ביו"ט של גליות בשני ימים בחינם, הא '''קצץ''' ושהה כולי עלמא מודים דביו"ט א' כדי שיעשו מותר, דלא שייך שיאמר לו ביו"ט שיהא מוכן לשני, דקצץ הוא. ועיין תוספות שבת אות ט"ז. וזה בכלים, אבל במאכל דגים אם יש במחובר<קטע סוף=מא רנב ד/><noinclude></noinclude> bwphhdu1fnxv4nfz254pr4y0rpfw90f 3011681 3011675 2026-05-08T13:54:32Z Nahum 68 3011681 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Nahum" /></noinclude>{{מרכז|{{ג|{{ג|‫משבצות זהב‬}}}}}} <קטע התחלה=טז רנא ב/>אבל הכין ודאי אסור וגוערין ומפרישין בעל כרחו ממנחה קטנה ואילך, דאיסורא דרבנן להקל וכפי הכלל, יש אומרים ויש אומרים הלכה כיש אומרים בתרא, עיין בכללי איסור והיתר. ועיין מ"א אות ה' בזה ואי"ה שם יבואר עוד:<קטע סוף=טז רנא ב/> <קטע התחלה=טז רנב א/>'''{{ג|{{ג|רנב}} א והמגיס.}}''' עיין ט"ז. [[שולחן ערוך אורח חיים שיח|בסימן שי"ח]] אות כ"ב וכ"ג, צמר, או דצריך בישול רב (וזה נראה דעת המחבר כאן, ובמגן אברהם אי"ה באות ב' יבואר) או צובע. ועיין רא"ש פרק קמא דשבת י"ח ב' הביא פירוש רש"י, מגיס, מבשל. ובפרק כירה דף מ' ע"ב הביא בסימן י"א שם פירושים, מגיס, מבשל, אף על גב דאין בישול אחר בישול, סמנין לצבוע בהן צריך בישול לעולם. אי נמי צובע, שמגיס מכניס הסמנין בצמר. וזה שכתב הט"ז בסימן שי"ח אות כ"ב, '''שצמר''' צריך הרבה בישול, לאו דווקא סמנים צריך הרבה בישול ויש בהם בישול אחר בישול תמיד. ונפקא מינה המגיס ביורה סמנים שאין בהם צמר וכו'. ויבואר אי"ה בשי"ח וכאן במ"א ב': '''אמר המר והנמהר:''' ראיתי לכתוב כאן קצת דברים פרטיים בענין זה. רש"י [[שבת יח ב|שבת ח"י ב']] ד"ה מגיס, ובמבשל הוה בישול, פירש הרא"ש שם דחייב משום בישול. אבל הב"ח דקדק מלת '''ובמבשל,''' לומר בתבשיל הוה בישול וכאן משום צובע, וכמו שכתבו התוס' ד"ה דלמא, וכן פירש מהרש"ל, עכ"ל. הנה מלת '''ובמבשל''' יש לומר כל זמן שיד סוולדת בו וכלי ראשון, אבל כלי שני או אין יד סולדת בו, אף מגיס אין פועל כו בישול, וכרא"ש. ולב"ח משמע כל דליכא מבשל ליכא צובע. אבל לקמן אבאר אי"ה, דיש לומר אף כלי שני וכדומה, מגיס נכנס הסמנים בצמר וכדכתיבנא. עיין יורה דעה בסימן ס"ט בש"ך אות ל"ח ול"ז, דחומץ וציר יש לומר מבשל בכלי שני, ואם כן אותם המטמינים בשר ובצלים וחומץ חריף ומערין לכלי שני אסור להגיס כל זמן שיד סולדת בו אם אין מבושל כל צרכו. אבל כל צרכו שרי, כמו שכתוב [[שולחן ערוך אורח חיים שיח יח|בסימן שי"ח סעיף י"ח]]. ובאין סולדת בו ראוי להקל שם וכאן. ולהר"ב בשי"ח הוא הדין בכל צרכו בכלי שני כהאי גוונא: והנה הר"מ ז"ל פרק שלישי הלכה י"א מהלכות שבת, '''אסור''' להכניס מגריפה לקדירה והיא על האש מפני שמגיס בה, וזה מצרכי בישול ונמצא כמבשל בשבת. ופרק ט שם הלכה ד, מגיס, מבשל. ופרק כ"א הלכה י"ג, מותר לגמור שחיקת הריפות אחר שמורידין הקדירה מעל האש. ועיין מגיד משנה וכסף משנה ולחם משנה פרק ג. ולאחר התבוננות היטב בדבריהם הוא, דהלח"מ הבין במגיד משנה דתחיבת המגריפה לאו מגיס הוא, אלא דגזור אטו יגיס ויהפוך בה, הלכך במבושל כל צרכו דליתן על האש איכא איסור דרבנן (יבואר אי"ה בסמוך), תחיבת המגריפה מותר, הא הגסה ממש אסור מדרבנן, ובלא כל צרכו חיוב חטאת ומגיס נמי, הלכך תחיבת המגריפה אסור שמא מגיס. וכתב רבינו דין זה כאן ולא בפרק ט, ששם מקומו, משום דלמדה מהך דצמר ליורה דילמא יגיס, כמו שכתב המגיד משנה. והיינו אף על גב דהתם דילמא מגיס והוה צובע, מכל מקום דמי ליה '''לגזר''' כמו התם דילמא מגיס, הכי נמי דרך להפוך המגריפה, הלכך הוצאה ותחיבה נמי אסור. וכל זה על '''האש,''' הא עקורה אף כלי ראשון ויד סולדת בו אין הגסה פועלת בישול, הלכך מותר מגריפה, ושמשום הכי כתבו התוס' שם שבת דף י"ח ע"ב ד"ה דלמא, משום צובע, לא בישול כברייתא ביצה דף ל"ד, אלא בעקורה אין הגסה פועלת בישול אף בכלי ראשון. ואתי שפיר ההיא דפרק כ"א, הריפות אחר שמורידין מאש מהפכין בה, אף על גב הגסה '''ממש''' אסור מדרבנן, על כל פנים להרמב"ם ז"ל בנתבשל כל צרכו, כמו שכתב המגיד משנה, בעקורה אין פועלת כלל, ובעודה על '''האש''' אין הכי נמי מדרבנן אסור. אבל הכסף משנה שם פרק ג הבין דלכולי עלמא בעקורה וכלי ראשון יד סולדת בו – הגסה כבישול, דמה שכתב "על האש" וכו', והתוס' שכתבו צובע לא בישול, דקשיא להו מה פריך, דסתמא סמנים כבר מבושלים כי כן דרך הצובעים, ואחר כך נותנים צמר ליורה, ומתירין בית הלל אף על גב שעדיין לא קלט '''העין''', דאם כן מגיס אין בישול אחר בישול (בצמר לא שייך בישול, רק בסמנים), עיין מה שכתב לקמן בט"ז שי"ח אות כ"ב. לכן כתבו צובע וכתירוץ הב' של הרא"ש פרק כירה דף מ' ע"ב סי' י"א. וכתב רבינו '''כאן''', דלמדה גם כן, והלא מגיס מבשל, וזה שכתב הרמ"ך הביאו הכסף משנה שם, יעו"ש. אלא דיקשה ההיא דפרק כ"א הלכה י"ג דאסור בעל האש לגמור שחיקת הריפות, למגיס במבושל כל צרכו על כל פנים מדרבנן אסור, ולמה התיר אחר שמורידין וכו'? והן אמת פרק ט' הלכה ג, המבשל על האור מבושל כל צרכו פטור משמע אבל אסור, והחילוקים שיש לחלק בין נצטנן או לאו מבוארים. ומכל מקום לכסף משנה דכתב בפשיטות כן קשה, ואי"ה בסימן רנ"ג במגן אברהם אות כ"ב ול"ב ובשי"ח סעיף ד' וסעיף ט"ו יבואר הדין להמחבר בזה. עוד רגע אדבר בהגהות פרק ג אות ו, דחלק אספר התרומות במבושלת כל צרכה, מפרשים דהר"מ בכל צרכה מיירי, ותחיבת מגריפה מגיס ממש הוא ואסור על האש [ב]כל צרכה, או מן התורה אף על גב דאין בישול אחר בישול – הגסה פועלת יותר, או מדרבנן על כל פנים, ויתיישב '''כמבשל''' בכ"ף הדמיון. ועיין מ"א שי"ח מ"ב, ולדינא יבואר שם אי"ה בזה. ועדיין פש גבן לברורי, כי שלש טעמים יש ביורה עקורה מגיס, אחד בישול כפירוש רש"י וכרא"ש פרק כירה מ"ם ב' סימן יא בב"ח סימן (הוא שי"ח), דסמנים לעולם צריכין בישול. ולפי זה דווקא בכלי ראשון ויד סולדת בו. השני תירוץ הב' ברא"ש, צובע, כשמגיס נכנסו הסמנים בצמר. ויש לכל אחד לכאורה קולא וחומרא, לתירוץ הא' קולא בכלי שני או אין יד סולדת בו; חומרא – אף קלט '''העין''' אסור, כי הסמנים צריכין לעולם בישול. ולתירוץ הב' קולא בקלט העין מבעוד יום לא שייך צובע תו, וחומרא אף בכלי שני יש לומר מגיס צובע. ואמנם טעם השלישי למדתי מר"ן ז"ל לשבת, שכן דרך הצובעים להגיס שלא יחרוך, וכן משמע בירושלמי. ומשמע מטעם צביעה הוא, כי הוא ממלאכת הצביעה שלא יחרוך הצמר, הלכך אף שקלט העין אסור. אבל בכלי שני יש לומר לא שייך שמחריך ושרי אפשר אף בלא קלט העין. באופן שיש לכל אחד מהפירושים קולא וחומרא, ויבואר אי"ה במגן אברהם אות ב'. ומנא הא מלתא דאמרי רבנן, אף כלי ראשון שהעבירוהו מעל האש – הגסה פועלת בה? מתורתו של הר"ן, ומההיא דילמא מגיס בה אף בעקורה (דכלי ראשון מבשל יליף ממשנה, אלפס וקדירה שהעבירן מרותחין וכו' בשבת). ולתירוץ צובע לא מוכח מידי, ולזה יש לומר דסברא היא בלא ילפותא דכלי ראשון מבשל אף הוסר, ומגיס כבישול מה לי הוסר. אמנם בר"ן קשה, דכתב: ומכאן למידין, ואחר כך כתב מטעם מלאכת הצביעה, אם כן אין ראיה, ומירושלמי צ"ע. וכבר עמד הגאון המפרש בירושלמי עלה דהך, דלמד מירושלמי יעו"ש. גם דברי הירושלמי גופא צ"ע לי, ומה אעשה שעוונותי גרמו שלא זכיתי להבין כל זה, ואי"ה במ"א אות ב' יבואר עוד: '''{{ק|(ב)}} ובלבד.''' עיין ט"ז. ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים רמו|סימן רמ"ו]] בט"ז אות ג' ומ"א ו' מה שכתב שם בזה, לכאורה סותר לכאן, ועיין מה שאכתוב אי"ה עוד באות ג' כאן: '''{{ק|(ג)}} אם.''' עיין ט"ז. הראיה משבת, פשט העני לפנים ונטל מתוך ידו של בעל הבית, דבעל הבית פטור ומותר, בעני עכו"ם ויחד לו מקום דשרי. והט"ז כתב, לפי דעת הר"מ יש לאסור, משמע לטעם המחבר [[שולחן ערוך אורח חיים רמו ב|ברמ"ו סעיף ב]] שרי. ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים שכה א|סימן שכ"ה סעיף א]] מדין זה, ובמ"א שם אות ד ומ"א כאן אות ה, ושם יבואר אי"ה:<קטע סוף=טז רנב א/> <קטע התחלה=טז רנב ד/>'''{{ק|(ד)}} כל.''' עיין ט"ז. בספק, אף על גב שאין אומדנא כלל, ולתלות היינו ספק, שרי. ועיין מ"א אות י"ג. ואף על גב דיש אומרים בספק ספיקא לא מהני בדבר שיש לו מתירין, הכא קיל טפי. ועיין [[שולחן ערוך יורה דעה קי|יורה דעה ק"י]]. ובמגן אברהם אי"ה אבאר עוד: '''{{ק|(ה)}} וכל זה.''' עיין ט"ז. ועיין מ"א אות ט"ו, ואם ירצה ה' שם יבואר:<קטע סוף=טז רנב ד/> <קטע התחלה=טז רנב ה/>'''{{ק|(ו)}} והשמן.''' עיין ט"ז. ובב"ח האריך גם כן בזה, יעו"ש, ובחידושינו הארכנו. ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים שכ ב|לקמן ש"כ סעיף ב]], דאם יש יין בגיגית, אף לא נתרסקו מבעוד יום מתבטל, וכאן מיירי באין שם יין, הלכך כל שנתרסקו מבעוד יום ויין יוצא בשבת שרי, הא לא נתרסקו אסור, עיין מגן אברהם י"ט מה שכתב בזה: '''{{ק|(ז)}} ולא.''' עיין ט"ז. [[שבת יח א|שבת י"ח א]] ובתוס' שם ד"ה והשתא. ובמקום פסידא סומכין על מאן דמתיר, עיין מ"א אות כ"א. '''והעמדת {{ב|זיג"ר|שעון קיר}} בשבת''' משמע כאן ובדרכי משה דאסור בשבת, ואפילו הכי שרי להשמיע, דיודעים דמאתמול העמידו, וברחיים אסור, שיאמרו היום נתנו החטים ברחיים. ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים שלח ג|סימן של"ח סעיף ג]], והרב כתבו כאן, אף למאן דמחמיר ברחיים. ובטלטול מותר. וכן אותן זכוכית שמונח בתוכו חול וקורין {{ב|שעה|שעון חול}}, מותר להפכו בשבת להוריק מזה לזה, דלאו מידי עביד, ומוקצה לא הוה דיחדו לכך, הוה כלי לצורך גופו ומקומו, עיין [[שולחן ערוך אורח חיים שח|סימן ש"ח]] בזה. ואם מותר לומר לעכו"ם להעמיד בשבת, צריך עיון, דאפשר יש בו מלאכה דין תורה, ושבות דשבות התירו במקום מצוה, לידע זמן קריאת שמע ותפילה, אבל דין תורה לא. ואם תיקן עכו"ם אותו בשבת בשביל ישראל, אפשר דאסור ליהנות לשמוע ולידע השעה כמו נר שהודלק בשביל ישראל, אף על גב דלית ביה ממש בשמיעת קול. ועיין שו"ת פנים מאירות בזה, ואם ירצה ה' בשל"ח אבאר בזה וכאן אין להאריך, ובש"ח סעיף י"א אם ירצה ה' יבואר, ופנים מאירות קכ"ג בזה ושל"ח:<קטע סוף=טז רנב ה/> <קטע התחלה=טז רנב ו/>'''{{ק|(ח)}} במחטו בידו.''' עיין ט"ז. הר"מ ז"ל פרק י"ט הלכה כ"ו מהלכות שבת. ועיין ב"ח, שהר"מ דקדק בלשונו, אפילו הכי לא שינה לשון המשנה '''חייט''', ד'''כל''' אדם נמי, והמחבר שינה וכתב: כל אדם בידו חייב חטאת, וסמך א[[שולחן ערוך אורח חיים שא|סימן ש"א]], עיין מ"א אות כ"ג. ומה שכתב: תפילין בראשו לא הוה גזירה לגזירה, כן כתב הב"ח דוודאי קרוכ שאדם צריך לפנות ויסירן ודאי מראשו. ולא יצא עם חשיכה שמא ישכח ואתי לאיתויי ד' אמות ברשות הרבים, כי גם זה גזירה קרובה, או יכנס עם תפילין בבגדו לבית הכסא וחייב חטאת. ואתי שפיר דברי הט"ז במה שכתב דהוה גזירה לגזירה וכו', אלא דסיים: לאיתויי ד' אמות. בלבוש הביא כאן ב' דיעות, ובסימן ש"ן רק כרבא דלא גזרינן גזירה לגזירה, ועיין אליה רבה אות י"ט אלבוש קאי, יעו"ש:<קטע סוף=טז רנב ו/> {{מרכז|{{ג|{{ג|אשל אברהם}}}}}} <קטע התחלה=מא רנא א/>חצות היה יומא דשוקא גם כן, כפירוש רש"י [[שבת יט א|שבת דף י"ט ע"א]], מצור לצידון מהלך יום אחד יע"ש. ומה שכתב: "להבטל העיר וחנויותיה", [[שבת לה ב|שבת דף ל"ה ע"ב]]. ובאות ד' הביא פירוש רש"י, העיר '''ממלאכה''', וחנויותיה פרקמטיא. יש לומר דוודאי לדעת הטור דמנחה גדולה קאמר, על כרחך אין סובר כפירוש רש"י, רק העיר וחנויותיה היינו מקח וממכר, וכברייתא דבי ר' ישמעאל שניה עדיין חנויות פתוחות, משמע להבטל העיר ממלאכה היה בתקיעה אחת, אם כן מוכח דפרקמטיא שרי אחר מנחה גדולה על כל פנים, דהיינו שש ומחצה. אבל ליש אומרים מנחה קטנה, אם כן ראשונה היתה במנחה קטנה, שניה אחר כך להבטל עיר ממלאכה, וחנויותיה אם כן שווין המה, מלאכה '''בעיר''' ופרקמטיא. ובאליה רבה אות ו ותוספת שבת וחמד משה הקשו עליו, ולפי מה שכתבתי אתי שפיר. ועיין מה שכתבתי באות ד מזה: '''{{ק|(ב)}} מן המנחה.''' עיין מ"א, דמונעין אותו בעל כרחו. ועיין מה שכתבתי בט"ז מזה, דאיסורא נמי איכא אלא דאין משמתין אותו, ועיין ר"ן פסחים שם, ואין מכין אותו מכות מרדות: '''{{ק|(ג)}} סימן ברכה מאותה מלאכה.''' ס"ב, דומיא דהמצפה לשכר אשתו וכו', פסחים שם. והמחבר השמיט מלת לעולם, ולבוש הביאו, ופירושו מאותו ברכה לעולם. ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים תרצו א|סימן תרצ"ו סעיף א]] יע"ש: '''{{ק|(ד)}} מנחה גדולה.''' עיין מ"א. כן הוא לשון הטור, דהיינו משש ומחצה. ובט"ז כתבנו שזה לתירוץ קמא, יע"ש. והקשה על הטור מדידיה אדידיה, דכאן הסכים דהוא מנחה גדולה, [[טור אורח חיים רנו|ובסימן רנ"ו]] כתב: תקיעה א' בזמן מנחה, דאי נמי מנחה גדולה שנייה אחר כך, אם כן עושין מלאכה אחר מנחה גדולה. ואף שהטור הביא ברייתא שנייה דבי ר' ישמעאל: "ועדיין חנויות פתוחות", משמע ליה דלא פליג על ברייתא להבטיל '''העיר''', היינו ממלאכה כפירוש רש"י שם. ולכן הכריע כדעה שניה עד מנחה קטנה. אבל בלבוש וב"ח פסקו להחמיר מנחה גדולה, ועיין עטרת זקנים בזה. והט"ז הסכים כמ"א:<קטע סוף=מא רנא א/> <קטע התחלה=מא רנא ב/>'''{{ק|(ה)}} מספר ישראל.''' עיין מ"א. ועיין אליה רבה אות ט ותס"ח אות ז, דבערב פסח חמור דמשמתין. מלאכה גמורה אסור לצורך המועד כי אם '''תיקון''' בגדיו, אבל בערב שבת לאו דווקא '''לתקן,''' הוא הדין מלאכה גמורה שרי לצורך שבת, ואתי שפיר דברי המ"א בתספורת דאף בשכר מותר: מה שכתב בכוונות: '''אפילו''' ערב שבת, לא מיבעיא בחול קודם שהתפלל מנחה, אלא אפילו לצורך שבת לא היה מגלח אחר שהגיע זמן מנחה ולא התפלל. ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים רלב|סימן רל"ב]]. והעולם שאין נזהרים אף אחר מנחה קטנה, יש לומר כמו שכתב ברל"ב אות ג, דאם יש לו ב' וג' זוג אפשר שרי, או שקוראין לבית הכנסת לא חיישינן: '''{{ק|(ו)}} בלימודו.''' עיין מ"א. מה שאמר דהיא דאורייתא, עיין [[מגן אברהם על אורח חיים רמח|מ"א בסימן רמ"ח]] בסעיף א אות ו מזה, דמשמע ג' סעודות בשבת אסמכתא הוה, יע"ש:<קטע סוף=מא רנא ב/> <קטע התחלה=מא רנב א/>'''{{ג|{{ג|רנב}}}} {{ק|(א)}} לתנור.''' עיין מ"א. [[שבת יח ב|שבת דף י"ח ע"ב]]. ומה שכתב '''רל"ו,''' ט"ס וצ"ל [[שולחן ערוך אורח חיים רנד א|רנ"ד סעיף א]], ושם להמחבר תרתי בעינן, טוח וקשה, וכאן אף שאין טוח, דקשה טפי. ועיין ר"מ פרק ג הלכה י"ג י"ד. '''וכן,''' לאו לגמרי דומין. וכן כאן ביורה טוחה מדכר דכיר, כפירוש רש"י שם, וברנ"ד טוח לא מהני אי לאו דקשה גם כן. אבל התוס' שבת ח"י ב' ד"ה ביורה כתבו דאין דרך להגיס כמו לחתות, ומתורץ זה. עוד כתבו דמיהדק טפי, ועיין אליה רבה כאן אות ב. ומסתימת המחבר משמע כתירוץ א' בתוס', ואם ירצה ה' ברנ"ד יבואר עוד, וכאן אין להאריך: '''{{ק|(ב)}} משום.''' עיין מ"א. פירשתיו בעזר ה' יתברך בט"ז אות ה', הסוגיא ודברי הפוסקים. ואמנם דברי האדון ז"ל הם כפשטן, דהמחבר נקיט לישניה דהטור וכפירוש רש"י (ובר"מ פרק ג' מהלכות שבת הלכה י"ז שמא יגיס בה ותו לא, והלחם משנה פירש צובע כתוס', וביארתיו בט"ז), משמע כתירוץ הא' ברא"ש פרק כירה דף מ"ם ב' סימן י"א, דסמנין לצבוע בהם צריך בישול לעולם (ולא שייך בהו כל צרכו), הא אי לאו טעמא דמבשל שרי, כמו '''בקדירה''' תבשיל כל צרכו שרי [[שולחן ערוך אורח חיים שיח יא|בשי"ח סעיף י"א]]. אלא מיהת בצמר כתב שם, אפילו קלט העין אסור להגיס ביורה עקורה, אי מטעם הטור כאן דלעולם צריכין הסימנים בישול ולא שייך בהו כל צרכו, או כטעם הר"ן דלא יחרוך דרך הצובעים להגיס, וממלאכת הצביעה היא וחייב משום צובע, ואם כן בכלי שני או אין יד סולדת בו שרי להנך טעמים. אבל התוס' [[שבת יח ב#תוספות|שבת י"ח ב']] ד"ה דלמא, משום צובע וכפשוטו, וכמו שכתב הרא"ש פרק כירה בתירוץ הב' דנכנס הסמנים בצמר (ולא כפירוש הר"ן), ואם כן אף בכלי שני ואין יד סולדת בו יש לומר דחייב מן התורה כהאי גוונא. ונפקא מינה לפסולי עדות, או לומר לעכו"ם שבות דשבות במקום פסידא (ועיין לקמן בענין טלטול מן הצד, ויבואר אי"ה). ובסימן שי"ח במ"א אות מ"ג פירש משום צובע, לאו היינו פירוש הרא"ש בתירוץ ב' וכתוס', אלא פירוש הר"ן וכמו שכתב בב"י שמשם לוקח וכמו שציין באר הגולה באות ט', ומשום הכי לא סיים שם שנקלט הצבע, ודי לו בביאור משום צובע, וכאן סיים דכשמגיס בה נקלט הצבע, הוא הדבר אשר דברנו. וכתב שם צובע, לא תירוץ א' דסמנים לעולם צריך בישול, דלר"ן כמאכל בן דרוסאי לא שייך בישול, וסימנים לא גריעי על כל פנים ממאכל בן דרוסאי (עיין [[טור אורח חיים שיח#בית יוסף|ב"י בשי"ח]] הביא דברי הרא"ש דכירה ועיין ב"ח. ולפי מה שכתבתי יש לומר דהטור סובר בדעת אביו הרא"ש דכמאכל בן דרוסאי בעודו רותח יש בישול דין תורה בתירוץ א', וכאמור). ואפשר שהאדון ז"ל שם בשי"ח אהיתרא קמהדר, דטעמא שלא יחרוך וממלאכת הצביעה היא וצובע כר"ן, הא סמנים בלא צמר ליכא חיוב תורה במגיס דלא כרא"ש בתירוץ א', אף על גב דהמחבר פסק כמאכל בן דרוסאי יש בישול, סמנים שנתבשלו כל צרכן על כל פנים מותר. ובב"י הביא בסוף הסימן רק דברי הר"ן וכאמור, באופן שדברי האדון ז"ל מאירין כספירין. וראיתי להתוספות שבת כאן אות ד' ובשי"ח אות כ"ז כתב מרורות על מאורן של ישראל, ואין ראוי לכתוב כן על האדון ז"ל דנהירין ליה שבילי דנהר דיעה. ושוב ראיתי בהגאון המפרש בירושלמי (דפוס דעסוי"א) הקשה כעין זה על המ"א. ולפי מה שכתבתי אתי שפיר ואין להאריך, ובשי"ח אם ירצה ה' יבואר עוד. והוי יודע דקלט '''העין''' – רק מראה הצבע ועדיין לא נצבע שפיר. ובירושלמי פריך לה, מהו מיתהניי? אמר ר' אבוהו, כגון אילין קורייאי דלא מקפדין. וכתב הגאון המפרש שם: אם לא נצבע כל צרכו וכו'. '''קורייאי''', שם העיר, או אדנות (מלשון "נפיק לקרייתא" או "קירא"). ומשמע ודאי כל שלא נצבע כל צרכו עדיין יש משום צובע, הלכך לרא"ש ותוס' דנכנס הצבע אף בכלי שני כהאי גוונא אסור, והוא הדין לר"ן. וכל שקלט '''העין''' לאו דווקא וכדכתיבנא. ועיין אליה רבה ופרק קמא דשבת, ואם ירצה ה' בשי"ח יבואר עוד: '''{{ק|(ג)}} ייחד.''' עיין מ"א. לכאורה חסר ב' תיבות, כחפצו של עכו"ם בבית עכו"ם, כמו חמץ ריש פסחים, ייחד לו בית אין זקוק לבער, יעו"ש ברש"י ובתוס'. אבל באות ה' הטעם דייחד קנהו מערב שבת, ואי"ה שם יבואר: '''{{ק|(ד)}} ויש להחמיר.''' עיין מ"א. [[מגן אברהם על אורח חיים רמו#מא ו|ברמ"ו אות וי"ו]] בשאלה, אין איסור להשאיל כליו לעכו"ם בשבת, רק מפני איסור הוצאה, ובעיר מוקפת שרי, מה שאין כן במכר ומשכון יש טעם הרמב"ם ז"ל פרק ו' משבת שיאמרו שמכר לו בשבת (ומה שאסור הלוהו בשבת זה משום הוצאה), ואפילו מוקפת אסור. ולא יתלה בשאלה, הואיל והאמת דמכר לו, וכמו שכתב ברמ"ו אות ה' בשדה, וכל שכן בסחורות דאין דרך להשאיל, דלא יתלו. ובאלם היקל בייחד, וט"ז ג' היקל בלא ייחד, ובייחד לצורך הפסח והפסד אפשר להקל באין אלם, עיין אליה רבה ג'. ושכירות גם כן לא מהני, ועיין מ"א אות ה' ואי"ה שם יבואר. ואם כלי שעושין בו מלאכה, אסור אף במוקף חומה בשאלה אלא אם כן יצא מפתח ביתו מבעוד יום, שלא יאמרו בשליחותו של ישראל עושה מלאכה בשבת, עיין מה שכתבתי [[פרי מגדים על אורח חיים רמו|ברמ"ו]]: '''{{ק|(ה)}} להחמיר.''' עיין מ"א. עיין סימן תמ"ח במגן אברהם ה, דעכו"ם לא קנה מישראל כי אם כסף ומשיכה לסימטא, עיין [[שולחן ערוך יורה דעה שכ ו|יורה דעה ש"ך]] יעו"ש. ומשמע דאף הגבהה אין קניין לעכו"ם, ואם ירצה ה' בסימן תמ"ח יבואר. ומשום הכי מכירה ולא משך עד שבת, נגמר המקח בשבת. אבל ייחד במקומו, ומסיק למה דקיימא לן אפילו שכירות לא קניא כל שכן ייחד, אם כן אין היתר. ומה שכתב [[מגן אברהם על אורח חיים תמ#מא א|בת"מ במ"א אות א]]. ומה שכתב בסימן שמ"ז קיימא לן לאסור היינו בעני ישראל, משום לפני עיוור, עיין מגן אברהם שם אות ד וט"ז אות א. ומכל מקום שם העלו דאף עני עכו"ם אסור מהאי טעמא שיאמרו שנתנו להוציא, עיין ב"י, וגם מגמרא אין ראיה דפטור ומותר משום שבת, עיין ט"ז אות ג:<קטע סוף=מא רנב א/> <קטע התחלה=מא רנב ב/>'''{{ק|(ו)}} אם.''' עיין מ"א. ועיין אות י בנותן חלוק ישראל הניכר שהוא של ישראל, אם יודע ודאי שיעשה בשבת במקום מפורסם אסור ליתנו לו, אם לא בספק שמא לא יעשה בשבת: '''{{ק|(ז)}} בטובת הנאה.''' עיין מ"א. [[שולחן ערוך אורח חיים רמז ב|ברמ"ז סעיף ב]], להמחבר בחינם עדיף טפי דהוה כקצץ, מה שאין כן כשלא קצץ ומצפה לשכר ואינו יודע כמה, וכמו שכתב הרב בהג"ה ואם כו': '''{{ק|(ח)}} אסור.''' עיין מ"א. ועיין מה שכתב [[מגן אברהם על אורח חיים רמז#מא ב|ברמ"ז במ"א אות ב']] בכתב דניכר, אין סותר לכאן, וכאן בד' וה' שרי אף שלא לצורך, ויכול לגומרה קודם השבת שרי אף לבית שמאי במשנה שם, ואפילו לא קצץ שרי כהאי גוונא: '''{{ק|(ט)}} אם.''' עיין מ"א, דשכר ולא קצץ גרע מבחינם, להמחבר חינם עדיף, דמותר ליתנם בערב שבת דהוה כקצץ וכו', ובחינם מוחה בשבת, כל שכן בשכר ולא קצץ. ועיין ב"י, יש איזה טעות סופר במה שכתב וצ"ל שכר וקצץ, ועיין ב"ח וא"ר ז':<קטע סוף=מא רנב ב/> <קטע התחלה=מא רנב ג/>'''{{ק|(י)}} טוב.''' עיין מ"א. כוונתו דכאן '''טוב''' לחוד, [[שולחן ערוך אורח חיים רמד ד|ורמ"ד]] כתב בסעיף ד, אם מלאכה מפורסמת (ובמקום מפורסם, מ"א שם י"ג, עיין מ"א שם ובט"ז אות וי"ו), מדינא אסור כמו מחובר לעשות בשבת. על כן פירש, דכאן שאין שם ישראל נקרא עליה '''בייחוד''' כו'. והמ"א כתב דכאן ושם לדבר אחד נתכוונו, בספינה כו', ומדינא אסור בשבת. והנך רואה במה שכתב שם '''הישראל''' בה"א הידיעה כוונתו כן. ובכתונת נמי טוב להחמיר. [[שולחן ערוך אורח חיים תרסד יא|ובתרס"ד סעיף י"א]] אם קצצו, אף שישראל אמר לו לקצוץ והיה יכול מבעוד יום וקצץ בשבת שרי, כל שאין ידוע ולא יצא הקול שקצץ בשביל ישראל. אבל ביצא הקול בשעת קציצה במקום מפורסם שעכו"ם קוצץ בשבת ערבה בשביל ישראל, טוב להחמיר ולא מדינא, דמכל מקום אין ידוע של מי הוא וליכא חשדא, נראה לי. ואי"ה בתרס"ד יבואר זה:<קטע סוף=מא רנב ג/> <קטע התחלה=מא רנב ד/>'''{{ק|(יא)}} ללבוש.''' עיין מ"א, פירש בהמחבר כאן דמתיר, והר"ב מודה לו בצורך שבת. [[שולחן ערוך אורח חיים רעו א|ורע"ו סעיף א]] בנר אוסר בקצץ אף רק לנר לבד (דכהאי גוונא הוה קבלנות גמור, [[שולחן ערוך אורח חיים רמד ה|כבסימן רמ"ד סעיף ה]] מלאכה מיוחדת), שאני התם דמכל מקום הדליק לצורך ישראל בשבת ואסור להנות ממלאכת שבת אף על ידי עכו"ם כל שלצורך ישראל, מה שאין כן כאן, עכו"ם אין עושה שילבש ישראל היום דווקא, רק להשלים פעולתו, ומשום הכי היקל הר"ב לצורך כאן. אבל פשיטא, כל שהישראל אמר לו סמוך לחשיכה מדוע לא גמרת ואמר עכו"ם אעשה זאת למענך בשבת, אין הכי נמי דכולי עלמא מודים דאסור כמו נר. ובר"ן כתב, ולא דמי לנר דאדעתא דישראל, מה שאין כן בקצץ. הכי נמי פירושו, כלומר דהתם לא הוי קציצה, דמכל מקום אדעתא דישראל, מה שאין כן כאן הוי קציצה. ועיין ב"ח וא"ר אות ט. ולמה שכתבתי אתי שפיר: '''{{ק|(יב)}} בכדי.''' עיין מ"א. [[שולחן ערוך אורח חיים תקטו|בתקט"ו]] אות ג' ד' ה' מבואר שם דהמחמירין כאן דווקא מלאכה דבר תורה, אבל מלאכה דרבנן יש להקל בקצץ לכולי עלמא. ואף להמחמירין שם ביו"ט של גליות בשני ימים בחינם, הא '''קצץ''' ושהה כולי עלמא מודים דביו"ט א' כדי שיעשו מותר, דלא שייך שיאמר לו ביו"ט שיהא מוכן לשני, דקצץ הוא. ועיין תוספות שבת אות ט"ז. וזה בכלים, אבל במאכל דגים אם יש במחובר<קטע סוף=מא רנב ד/><noinclude></noinclude> klsvnho31i6ohnqrhg9vzmybbc5ov10 104 1736507 3011673 3008437 2026-05-08T13:08:43Z Nahum 68 3011673 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="Nahum" /></noinclude>אשל אברהם‬ וצידה בקצץ, אסור כל היום מוקצה כזה, עיין מ"א שם א. ובאין במחובר שרי בו ביום באפשר, ואפשר דמי לנר דיודע עכו"ם שעושה לשמחת יו"ט, וליום חול אין צורך לו דגים, הוה כנר יעו"ש וכמו שכתב כאן אות י"א. ואי"ה יבואר שם עוד. ועיין אליהו רבה אות י' צידד להקל לאחרים בקצץ: '''{{ק|(יג)}} ואם.''' עיין מ"א. אף דספק ספיקא בדבר שיש לו מתירין לא מהני, מכל מקום כאן עדיף וסומכין בספק עליה, דהא לצורך גם כן סומכין על דיעה דמתיר. ומה שכתב רנ"ג (ט"ס רצ"ג) איני יודע מהו באות י"ח להסיר על ידי עכו"ם שאינו אומר לכבות ולהבעיר, וכאן מחלק אם אין הולכין בלא זה דביוש הוא, הוה מלאכה דבר תורה: '''{{ק|(יד)}} ליקח.''' עיין מ"א. משמע מטעם עובדין דחול אסור, אף על ידי עכו"ם שלוחו של ישראל, ועיין אליה רבה אות י"ב בזה. ואף נגמר מערב יום טוב אסור: '''{{ק|(טו)}} שעושה.''' עיין מ"א. ט"ס, בעיר שרובה '''ישראל אסור''', וצ"ל בעיר שרובה '''עכו"ם מותר,''' עיין אליה רבה אות י"ג בזה. והיינו לטעם מראית העין, אבל מטעם עובדין דחול ראוי לאסור לילך לביתו אף בחנוני, ועיין תוס' שבת אות י"ט: '''והוי''' יודע דעור ואחר כך כלי הוה נולד גמור, ואפילו הכי שרי, דגמרו בידי אדם אין מקצה מדעתו. ואף נתן ישראל עור שלו לעכו"ם לפני שבת וקצץ ועשה בשבת – לא מקצה מדעתו, דיודע דעכו"ם יכול לעשות בשבת. ועיין [[מגן אברהם על אורח חיים תקפה#מא כה|מ"א תקפ"ו אות כ"ה]], קרן עכו"ם, לאפוקי עשה מקרן שמונח בבית ישראל דמוקצה הוא. ותדע, דהא בגד לעכו"ם נותן משלו ונמי נולד הוא או עכ"פ מוקצה, ושרי. ועיין תוס' שבת אות י"ט וצ"ע. [[מגן אברהם על אורח חיים שכה#מא י|ובשכ"ה במ"א אות קטן יו"ד]] משמע לאוסרין בנולד שם בעינן דווקא רק גמרו בשבת, וכאן סתם להתיר בכל עניין ולא הביא ב' דיעות. ועיין [[מגן אברהם על אורח חיים תקיז#מא א|מ"א תקי"ז אות א]], המחבר סובר [[שולחן ערוך אורח חיים שכה ד|בשכ"ה סעיף ד]] סובר שמא יאמר לעכו"ם ובחנווני לא גזר יעו"ש, אתי שפיר כאן. ואם כן, למאן דאוסר משום נולד, גם כאן ראוי להחמיר, אם לא כשכבר היו כלים רק נגמרו עתה דלאו '''נולד''', רק מוקצה שלא היה באפשר ללבוש כך, שרי: '''{{ק|(טז)}} דאין.''' עיין מ"א. ועיין סימן רמ"ו מה שכתבתי שם וב"ח ואליה רבה שם אות א, דעביד מעשה יש להחמיר לעצמו, אבל דמנחי ומלאכה ממילא נעשית בתוכו, לדידן אין צריך להחמיר. ואפשר נתכוין למה שכתב אליה רבה אות ט"ו: '''{{ק|(יז)}} וטוענין.''' עיין מ"א. תוס' דף ח"י ד"ה ולימא, יעו"ש. אפשר תיקן בזה, דלכלל וטוענין, ואחר כך לומר דאין מצוה. אלא דכהאי גוונא לית מאן דאמר בגמרא אף לבית שמאי דממילא. ומכל מקום שעורים לגיגית איני יודע, ואין עולת שבת בידי לעיין ביה: '''{{ק|(יח)}} והגת מבעוד יום.''' עיין מ"א. מבעוד יום קאי להתיר המשקין היוצאין בשבת, דנתרסקו מבעוד יום גדול על ידי טעינת הקורה, וליכא חיוב חטאת. אבל להתיר הטעינה אף סמוך לחשיכה, לכולי עלמא שרי, דלא גזור אטו בשבת: '''{{ק|(יט)}} בוסר.''' עיין מ"א. פירש דברי הטור כאן דלא התיר, כי אם במחוסרין שחיקה מותרין המשקין היוצאין, והוא הדין לגמור בידיים שרי כמו שכתב ב[[טור אורח חיים שכא|שכ"א]] היינו בידיים שהרי סיים: 'לפיכך כתב הרמב"ם ז"ל מותר לגמור שחיקת הריפות', הרי בידיים מתיר, הוא הדין בוסר ושום ומלילות שמחוסרין רק שחיקה מותרין בידיים, וכאן נמי לא התיר המשקין היוצאין כי אם במחוסרין שחיקה, הא מחוסרין דיכה אסורין המשקין היוצאין דסבירא ליה מחוסרין דיכה חיוב חטאת יש בהו, ומחוסרין שחיקה אין הכי נמי דגם בידיים מותר ונקיט משקין בטור לומר הא מחוסרין דיכה אף משקין אסורים. ומשום הכי דילג כאן שום, דאף לא נתרסקו כלל מבעוד יום משקין היוצאין מותרים דליכא חיוב חטאת כי אם זיתים וענבים, ובוסר בכלל זיתים, ומלילות היינו תבואה בשיבולת, אם כן המשקה היוצא משיבולת הוה מפרק ממש ודש. אבל המחבר פסק כרי"ף ורמב"ם דבטעינת קורה מבעוד יום ומחוסרין דיכה ליכא חיוב חטאת, הלכך המשקין היוצאין מותרים, ובידיים אסור עד שידוכו ומחוסרין רק שחיקה. והשמיט גם כן '''שום,''' דשום אף לא נתרסק כלל מבעוד יום המשקין היוצאין מעצמן מותרים דליכא חיוב חטאת. ועיין תוס' דף י"ט ד"ה השום וד"ה ר' ישמעאל ו[[שבת קמא א|קמ"ה א]] ד"ה ר' יוחנן, ובאליה רבה אות י"ו וי"ז. ואפשר המגן אברהם על הטור והמחבר הקשה כן והעלה דהני יש בהו חיוב חטאת. [[שולחן ערוך אורח חיים שכ א|ובסימן ש"ך סעיף א]] תותים ורימונים בעומדים למשקין היוצאין אסורים אף דליכא חיוב חטאת כי אם בזיתים וענבים, יש לומר דעומדים למשקין דומים לזיתים וענבים וכולה חדא גזירה כהאי גוונא. ועיין בחמד משה ואי"ה [[פרי מגדים על אורח חיים שכ|בש"ך]] יבואר עוד. ועיין ט"ז כאן אות ו פירש דברי הטור [[טור אורח חיים שכא|בשכ"א]] יגמור מעצמן, וקשה הא כתב לפיכך מותר לגמור שחיקת הריפות, ועיין אליה רבה תמה בזה יעו"ש: '''{{ק|(כ)}} להשמעת קול.''' עיין מ"א. לא הבינותי, [[שבת יח א#רש"י|דלרש"י ח"י א]] זילותא דשבתא, יאמרו רחיים של פלוני עושה מלאכה בשכר, ובשל עכו"ם שרי. מה שאין כן לאגור הובא בד"מ כאן וב"י בסוף [[טור אורח חיים שלח#בית יוסף|סי' של"ח]], השמעת קול, ויאמרו שהיום נתן החטים, וכן משמע מרמ"א כאן '''בזייג"ר''' שרי, דהכל יודעין מאתמול. אם כן יש לומר ברחיים של עכו"ם נמי אסור כהאי גוונא, יאמרו הישראל נתן החטים בשבת, עיין [[טור אורח חיים רמו#בית חדש|ב"ח רמ"ו סעיף ב]]. ומה שכתב מתוספות ד"ה ולימא הקשו כולם עליו, דאם כן מוגמר וגפרית מאי טעמא שרי, ובכתבי אדוני אבי הרב ז"ל התעורר בזה ה' יזכינו להדפיס חיבורו בזמן לא כביר. וסבור הייתי לומר דלימא גזירה מפני הרואים דאוושא וכולי עלמא שומעין ויאמרו שבשבת נתן החטים ויבואו להתיר בשבת, אף על גב דהשמעת קול וזילותא דשבת דבר חדש הוא כמו שכתב הרא"ש מכל מקום לימא זה, אלא שמע מינה דהוה גזירה לגזירה. וגם זה אינו דמכל מקום חשדא איכא אף בדרבנן כמבואר [[שולחן ערוך אורח חיים רמג|בסימן רמ"ג]] [[שולחן ערוך אורח חיים רמד|ורמ"ד]], ואף דיש לומר התם אסמכוה אקרא חמיר טפי. ומכל מקום צ"ע בכאן. ועיין בט"ז סימן רמ"ד אות ז מתיר בפשיטות לישב ישראל שם לשמור אף שלא במקום מצוה, יעו"ש: '''{{ק|(כא)}} במקום.''' עיין מ"א. דוודאי לרבה דאוסר השמעת קול אף בפסידא אסור, ואנן סוברים עיקר כדיעה דהשמעת קול שרי מדינא, רק מחמירין, ובהפסד מקילין. וכן באיסור והיתר כללא הוא, כל מקום שהר"ב מתיר בהפסד מרובה הוא דמדינא שרי, עיין בתורת חטאת ופריי ליורה דעה בזה: '''{{ק|(כב)}} יש להקל.''' עיין מ"א. עיין [[שולחן ערוך אורח חיים רמד|סימן רמ"ד]] [[שולחן ערוך אורח חיים תנ|וסימן ת"נ]] ומה שכתבתי שם: '''{{ק|(כג)}} במחטו בידו.''' עיין מ"א. [[שבת יא ב|שבת דף י"א ע"ב]] וכרבא דאין גוזרין גזירה לגזירה, הלכך דווקא בידו, לא בבגדו כשאין דרך להוציא בבגדו, עיין סימן [[מגן אברהם על אורח חיים שא|ש"א]] במ"א אות ט"ו. ומשום הכי אע"ג דכתב שם דנקובה חייב, היינו באורחיה בהכי, וכאן נקיט דבר פשוט בידו כולי עלמא חייב, אומן ובאין אומן. '''ובכרמלית''' וכו'. ומחלוקת הוא אם יש לנו רשות הרבים או לאו, עיין [[שולחן ערוך אורח חיים רסו|סימן רס"ו]] [[שולחן ערוך אורח חיים שלד|ושל"ד]]. ותליא בפלוגתא אי ספק מן התורה לחומרא גוזרין בספק, ואי להרמב"ם כל ספיקא מן התורה שריא (אף בכרת וסקילה) רק מדרבנן הוה גזירה לגזירה. ועיין יש"ש ביצה פרק המביא סימן בי"ת בין השמשות צריך למחות בנשים, וכן יסד הפייט (בשבועות) לא תנאף בספק פן תענש '''בוודאי''' יעו"ש, ועיין בתורת הבית הארוך מזה. והך '''בוודאי''' מן השמים הוא, דבידי אדם אין עונשין מספיקא, ועיין לקמן [[שולחן ערוך אורח חיים תרח ב|סימן תר"ח]] בהלכות יום הכיפורים סעיף ב' שאינם יודעות שמצוה להוסיף מחול על הקודש, משמע הא בין השמשות פורשין וכמו שכתב המגן אברהם אות ב, ואם כן משמע דפסק השו"ע ספק מן התורה כוודאי. אלא שלשון זה הוא מהרמב"ם פרק א הלכה ז משביתת עשור, וסובר ז"ל ספק מן התורה לקולא. אי לאו דמסתפינא מחבראי וכל שכן מרבותי הייתי אומר שיש בו כרת לדידן נפיק מאשם תלוי וכתוב בהדיא מוחין בידם, וספק לאו דנפיק מדאיצטריך להתיר ספק ממזר (עיין בתורת הבית הארוך) לאו מפורש הוא ואין מוחין בידם, אלא דהמעיין בפרק ט מהלכות טומאת מת דלדידן אשם תלוי איקבע איסורא אין ללמוד ממנו. ובפתיחה כוללת אי"ה אבאר זה: '''{{ק|(כד)}} בתפילין {{ג|שבראשו}}.''' עיין מ"א. פירש לדינא דלא כדעת הב"י, דבראשו בלאו הכי שרי ובידו מותר, דאין שוכחן; אלא בידו אסור ובראשו צריך וכו'. ועיין ט"ז אות ח' בזה: '''{{ק|(כה)}} שאין שוכחן.''' עיין מ"א. [[מגן אברהם על אורח חיים מד#מא ב|בסימן מ"ד במ"א אות ב]], דמצוה מן המובחר, יעו"ש: '''{{ק|(כו)}} למשמש.''' עיין מ"א. לי העני יש בכאן הרהורי דברים, והנני פורטם בעזה"י. בגמרא: "לא יצא החייט שמא ישכח '''ויצא'''", משמע לא יצא לרשות הרבים '''סמוך''' לחשיכה שמא ישכח ויצא משתחשך ויעביר ד' אמות ברשות הרבים, עיין פני יהושע, הא בביתו אין איסור סמוך לחשיכה. וברמב"ם ובשו"ע: "שמא ישכח '''ויוציא'''", משמע בביתו ויוציא לרשות הרבים משתחשך. ובטור כבגמרא, יעו"ש. וחנניא אמר: '''חייב''' אדם וכו' '''עם''' חשיכה, וכן הוא ברמב"ם פרק י"ט מהלכות שבת הלכה כ"ו, אבל הטור והמחבר העתיקו '''מצוה'''; '''סמוך''' לחשיכה. ולכאורה בין חייב למצוה ובין סמוך (חצי שעה כמו סמוך למנחה) ובין עם חשיכה, הפרש יש, ובחידושינו הערנו בזה. ומב"ח נראה דחנניא עם חשיכה – סמוך לחשיכה, והוה גזירה לגזירה ורק מצוה מן המובחר. וממגן אברהם נראה דוודאי לא אמרינן כאן ספק דרבנן לקולא, ובפרט במצוי שכל ימי החול יש לו דברים מוקצים, גם כל היכא דאיכא לברורי בקל מבררינן אף בדרבנן, עיין ריש פסחים, למאי נפקא מינה נישייליה אף אם בטלו וכו'. והלכך אי משום שמא יצא לרשות הרבים, לדידן דליכא כרמלית אין מצוה '''סמוך''' לחשיכה ויוכל בין השמשות למשמש, ולשמא ישכח הוה ליה גזירה לגזירה כמו שכתבתי באות כ"ג. מה שאין כן מוקצה של כל ימות החול לא חשיב לספק ואיכא לברורי, הלכך מצוה סמוך לחשיכה, דבין השמשות או בשבת לא מהני והא אסור לטלטלו, בהכרח סמוך מצוה. ועיין מהרש"א ז"ל ריש ביצה: "וספיקה אסורה. משום דמוקצה יש לה סמך מן התורה מחמירין ביה", ואין להאריך, ובחידושינו הארכנו עוד בזה:<noinclude></noinclude> afim9ec49wcwk766vpfzi8r1hizfkgf 3011674 3011673 2026-05-08T13:14:18Z Nahum 68 3011674 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="Nahum" /></noinclude>אשל אברהם‬ וצידה בקצץ, אסור כל היום מוקצה כזה, עיין מ"א שם א. ובאין במחובר שרי בו ביום באפשר, ואפשר דמי לנר דיודע עכו"ם שעושה לשמחת יו"ט, וליום חול אין צורך לו דגים, הוה כנר יעו"ש וכמו שכתב כאן אות י"א. ואי"ה יבואר שם עוד. ועיין אליהו רבה אות י' צידד להקל לאחרים בקצץ: '''{{ק|(יג)}} ואם.''' עיין מ"א. אף דספק ספיקא בדבר שיש לו מתירין לא מהני, מכל מקום כאן עדיף וסומכין בספק עליה, דהא לצורך גם כן סומכין על דיעה דמתיר. ומה שכתב רנ"ג (ט"ס רצ"ג) איני יודע מהו באות י"ח להסיר על ידי עכו"ם שאינו אומר לכבות ולהבעיר, וכאן מחלק אם אין הולכין בלא זה דביוש הוא, הוה מלאכה דבר תורה: '''{{ק|(יד)}} ליקח.''' עיין מ"א. משמע מטעם עובדין דחול אסור, אף על ידי עכו"ם שלוחו של ישראל, ועיין אליה רבה אות י"ב בזה. ואף נגמר מערב יום טוב אסור: '''{{ק|(טו)}} שעושה.''' עיין מ"א. ט"ס, בעיר שרובה '''ישראל אסור''', וצ"ל בעיר שרובה '''עכו"ם מותר,''' עיין אליה רבה אות י"ג בזה. והיינו לטעם מראית העין, אבל מטעם עובדין דחול ראוי לאסור לילך לביתו אף בחנוני, ועיין תוס' שבת אות י"ט: '''והוי''' יודע דעור ואחר כך כלי הוה נולד גמור, ואפילו הכי שרי, דגמרו בידי אדם אין מקצה מדעתו. ואף נתן ישראל עור שלו לעכו"ם לפני שבת וקצץ ועשה בשבת – לא מקצה מדעתו, דיודע דעכו"ם יכול לעשות בשבת. ועיין [[מגן אברהם על אורח חיים תקפה#מא כה|מ"א תקפ"ו אות כ"ה]], קרן עכו"ם, לאפוקי עשה מקרן שמונח בבית ישראל דמוקצה הוא. ותדע, דהא בגד לעכו"ם נותן משלו ונמי נולד הוא או עכ"פ מוקצה, ושרי. ועיין תוס' שבת אות י"ט וצ"ע. [[מגן אברהם על אורח חיים שכה#מא י|ובשכ"ה במ"א אות קטן יו"ד]] משמע לאוסרין בנולד שם בעינן דווקא רק גמרו בשבת, וכאן סתם להתיר בכל עניין ולא הביא ב' דיעות. ועיין [[מגן אברהם על אורח חיים תקיז#מא א|מ"א תקי"ז אות א]], המחבר סובר [[שולחן ערוך אורח חיים שכה ד|בשכ"ה סעיף ד]] סובר שמא יאמר לעכו"ם ובחנווני לא גזר יעו"ש, אתי שפיר כאן. ואם כן, למאן דאוסר משום נולד, גם כאן ראוי להחמיר, אם לא כשכבר היו כלים רק נגמרו עתה דלאו '''נולד''', רק מוקצה שלא היה באפשר ללבוש כך, שרי: '''{{ק|(טז)}} דאין.''' עיין מ"א. ועיין סימן רמ"ו מה שכתבתי שם וב"ח ואליה רבה שם אות א, דעביד מעשה יש להחמיר לעצמו, אבל דמנחי ומלאכה ממילא נעשית בתוכו, לדידן אין צריך להחמיר. ואפשר נתכוין למה שכתב אליה רבה אות ט"ו: '''{{ק|(יז)}} וטוענין.''' עיין מ"א. תוס' דף ח"י ד"ה ולימא, יעו"ש. אפשר תיקן בזה, דלכלל וטוענין, ואחר כך לומר דאין מצוה. אלא דכהאי גוונא לית מאן דאמר בגמרא אף לבית שמאי דממילא. ומכל מקום שעורים לגיגית איני יודע, ואין עולת שבת בידי לעיין ביה: '''{{ק|(יח)}} והגת מבעוד יום.''' עיין מ"א. מבעוד יום קאי להתיר המשקין היוצאין בשבת, דנתרסקו מבעוד יום גדול על ידי טעינת הקורה, וליכא חיוב חטאת. אבל להתיר הטעינה אף סמוך לחשיכה, לכולי עלמא שרי, דלא גזור אטו בשבת: '''{{ק|(יט)}} בוסר.''' עיין מ"א. פירש דברי הטור כאן דלא התיר, כי אם במחוסרין שחיקה מותרין המשקין היוצאין, והוא הדין לגמור בידיים שרי כמו שכתב ב[[טור אורח חיים שכא|שכ"א]] היינו בידיים שהרי סיים: 'לפיכך כתב הרמב"ם ז"ל מותר לגמור שחיקת הריפות', הרי בידיים מתיר, הוא הדין בוסר ושום ומלילות שמחוסרין רק שחיקה מותרין בידיים, וכאן נמי לא התיר המשקין היוצאין כי אם במחוסרין שחיקה, הא מחוסרין דיכה אסורין המשקין היוצאין דסבירא ליה מחוסרין דיכה חיוב חטאת יש בהו, ומחוסרין שחיקה אין הכי נמי דגם בידיים מותר ונקיט משקין בטור לומר הא מחוסרין דיכה אף משקין אסורים. ומשום הכי דילג כאן שום, דאף לא נתרסקו כלל מבעוד יום משקין היוצאין מותרים דליכא חיוב חטאת כי אם זיתים וענבים, ובוסר בכלל זיתים, ומלילות היינו תבואה בשיבולת, אם כן המשקה היוצא משיבולת הוה מפרק ממש ודש. אבל המחבר פסק כרי"ף ורמב"ם דבטעינת קורה מבעוד יום ומחוסרין דיכה ליכא חיוב חטאת, הלכך המשקין היוצאין מותרים, ובידיים אסור עד שידוכו ומחוסרין רק שחיקה. והשמיט גם כן '''שום,''' דשום אף לא נתרסק כלל מבעוד יום המשקין היוצאין מעצמן מותרים דליכא חיוב חטאת. ועיין תוס' דף י"ט ד"ה השום וד"ה ר' ישמעאל ו[[שבת קמא א|קמ"ה א]] ד"ה ר' יוחנן, ובאליה רבה אות י"ו וי"ז. ואפשר המגן אברהם על הטור והמחבר הקשה כן והעלה דהני יש בהו חיוב חטאת. [[שולחן ערוך אורח חיים שכ א|ובסימן ש"ך סעיף א]] תותים ורימונים בעומדים למשקין היוצאין אסורים אף דליכא חיוב חטאת כי אם בזיתים וענבים, יש לומר דעומדים למשקין דומים לזיתים וענבים וכולה חדא גזירה כהאי גוונא. ועיין בחמד משה ואי"ה [[פרי מגדים על אורח חיים שכ|בש"ך]] יבואר עוד. ועיין ט"ז כאן אות ו פירש דברי הטור [[טור אורח חיים שכא|בשכ"א]] יגמור מעצמן, וקשה הא כתב לפיכך מותר לגמור שחיקת הריפות, ועיין אליה רבה תמה בזה יעו"ש: '''{{ק|(כ)}} להשמעת קול.''' עיין מ"א. לא הבינותי, [[שבת יח א#רש"י|דלרש"י ח"י א]] זילותא דשבתא, יאמרו רחיים של פלוני עושה מלאכה בשכר, ובשל עכו"ם שרי. מה שאין כן לאגור הובא בד"מ כאן וב"י בסוף [[טור אורח חיים שלח#בית יוסף|סי' של"ח]], השמעת קול, ויאמרו שהיום נתן החטים, וכן משמע מרמ"א כאן '''בזייג"ר''' שרי, דהכל יודעין מאתמול. אם כן יש לומר ברחיים של עכו"ם נמי אסור כהאי גוונא, יאמרו הישראל נתן החטים בשבת, עיין [[טור אורח חיים רמו#בית חדש|ב"ח רמ"ו סעיף ב]]. ומה שכתב מתוספות ד"ה ולימא הקשו כולם עליו, דאם כן מוגמר וגפרית מאי טעמא שרי, ובכתבי אדוני אבי הרב ז"ל התעורר בזה ה' יזכינו להדפיס חיבורו בזמן לא כביר. וסבור הייתי לומר דלימא גזירה מפני הרואים דאוושא וכולי עלמא שומעין ויאמרו שבשבת נתן החטים ויבואו להתיר בשבת, אף על גב דהשמעת קול וזילותא דשבת דבר חדש הוא כמו שכתב הרא"ש מכל מקום לימא זה, אלא שמע מינה דהוה גזירה לגזירה. וגם זה אינו דמכל מקום חשדא איכא אף בדרבנן כמבואר [[שולחן ערוך אורח חיים רמג|בסימן רמ"ג]] [[שולחן ערוך אורח חיים רמד|ורמ"ד]], ואף דיש לומר התם אסמכוה אקרא חמיר טפי. ומכל מקום צ"ע בכאן. ועיין בט"ז סימן רמ"ד אות ז מתיר בפשיטות לישב ישראל שם לשמור אף שלא במקום מצוה, יעו"ש: '''{{ק|(כא)}} במקום.''' עיין מ"א. דוודאי לרבה דאוסר השמעת קול אף בפסידא אסור, ואנן סוברים עיקר כדיעה דהשמעת קול שרי מדינא, רק מחמירין, ובהפסד מקילין. וכן באיסור והיתר כללא הוא, כל מקום שהר"ב מתיר בהפסד מרובה הוא דמדינא שרי, עיין בתורת חטאת ופריי ליורה דעה בזה: '''{{ק|(כב)}} יש להקל.''' עיין מ"א. עיין [[שולחן ערוך אורח חיים רמד|סימן רמ"ד]] [[שולחן ערוך אורח חיים תנ|וסימן ת"נ]] ומה שכתבתי שם: '''{{ק|(כג)}} במחטו בידו.''' עיין מ"א. [[שבת יא ב|שבת דף י"א ע"ב]] וכרבא דאין גוזרין גזירה לגזירה, הלכך דווקא בידו, לא בבגדו כשאין דרך להוציא בבגדו, עיין סימן [[מגן אברהם על אורח חיים שא|ש"א]] במ"א אות ט"ו. ומשום הכי אע"ג דכתב שם דנקובה חייב, היינו באורחיה בהכי, וכאן נקיט דבר פשוט בידו כולי עלמא חייב, אומן ובאין אומן. '''ובכרמלית''' וכו'. ומחלוקת הוא אם יש לנו רשות הרבים או לאו, עיין [[שולחן ערוך אורח חיים רסו|סימן רס"ו]] [[שולחן ערוך אורח חיים שלד|ושל"ד]]. ותליא בפלוגתא אי ספק מן התורה לחומרא גוזרין בספק, ואי להרמב"ם כל ספיקא מן התורה שריא (אף בכרת וסקילה) רק מדרבנן הוה גזירה לגזירה. ועיין יש"ש ביצה פרק המביא סימן בי"ת בין השמשות צריך למחות בנשים, וכן יסד הפייט (בשבועות) לא תנאף בספק פן תענש '''בוודאי''' יעו"ש, ועיין בתורת הבית הארוך מזה. והך '''בוודאי''' מן השמים הוא, דבידי אדם אין עונשין מספיקא, ועיין לקמן [[שולחן ערוך אורח חיים תרח ב|סימן תר"ח]] בהלכות יום הכיפורים סעיף ב' שאינם יודעות שמצוה להוסיף מחול על הקודש, משמע הא בין השמשות פורשין וכמו שכתב המגן אברהם אות ב, ואם כן משמע דפסק השו"ע ספק מן התורה כוודאי. אלא שלשון זה הוא מהרמב"ם פרק א הלכה ז משביתת עשור, וסובר ז"ל ספק מן התורה לקולא. אי לאו דמסתפינא מחבראי וכל שכן מרבותי הייתי אומר שיש בו כרת לדידן נפיק מאשם תלוי וכתוב בהדיא מוחין בידם, וספק לאו דנפיק מדאיצטריך להתיר ספק ממזר (עיין בתורת הבית הארוך) לאו מפורש הוא ואין מוחין בידם, אלא דהמעיין בפרק ט מהלכות טומאת מת דלדידן אשם תלוי איקבע איסורא אין ללמוד ממנו. ובפתיחה כוללת אי"ה אבאר זה: '''{{ק|(כד)}} בתפילין {{ג|שבראשו}}.''' עיין מ"א. פירש לדינא דלא כדעת הב"י, דבראשו בלאו הכי שרי ובידו מותר, דאין שוכחן; אלא בידו אסור ובראשו צריך וכו'. ועיין ט"ז אות ח' בזה: '''{{ק|(כה)}} שאין שוכחן.''' עיין מ"א. [[מגן אברהם על אורח חיים מד#מא ב|בסימן מ"ד במ"א אות ב]], דמצוה מן המובחר, יעו"ש: '''{{ק|(כו)}} למשמש.''' עיין מ"א. לי העני יש בכאן הרהורי דברים, והנני פורטם בעזה"י. בגמרא: "לא יצא החייט שמא ישכח '''ויצא'''", משמע לא יצא לרשות הרבים '''סמוך''' לחשיכה שמא ישכח ויצא משתחשך ויעביר ד' אמות ברשות הרבים, עיין פני יהושע, הא בביתו אין איסור סמוך לחשיכה. וברמב"ם ובשו"ע: "שמא ישכח '''ויוציא'''", משמע בביתו ויוציא לרשות הרבים משתחשך. ובטור כבגמרא, יעו"ש. וחנניא אמר: '''חייב''' אדם וכו' '''עם''' חשיכה, וכן הוא ברמב"ם פרק י"ט מהלכות שבת הלכה כ"ו, אבל הטור והמחבר העתיקו '''מצוה'''; '''סמוך''' לחשיכה. ולכאורה בין חייב למצוה ובין סמוך (חצי שעה כמו סמוך למנחה) ובין עם חשיכה, הפרש יש, ובחידושינו הערנו בזה. ומב"ח נראה דחנניא עם חשיכה – סמוך לחשיכה, והוה גזירה לגזירה ורק מצוה מן המובחר. וממגן אברהם נראה דוודאי לא אמרינן כאן ספק דרבנן לקולא, ובפרט במצוי שכל ימי החול יש לו דברים מוקצים, גם כל היכא דאיכא לברורי בקל מבררינן אף בדרבנן, עיין ריש פסחים, למאי נפקא מינה נישייליה אף אם בטלו וכו'. והלכך אי משום שמא יצא לרשות הרבים, לדידן דליכא כרמלית אין מצוה '''סמוך''' לחשיכה ויוכל בין השמשות למשמש, ולשמא ישכח הוה ליה גזירה לגזירה כמו שכתבתי באות כ"ג. מה שאין כן מוקצה של כל ימות החול לא חשיב לספק ואיכא לברורי, הלכך מצוה סמוך לחשיכה, דבין השמשות או בשבת לא מהני והא אסור לטלטלו, בהכרח סמוך מצוה. ועיין מהרש"א ז"ל ריש ביצה: "וספיקה אסורה. משום דמוקצה יש לה סמך מן התורה מחמירין ביה", ואין להאריך, ובחידושינו הארכנו עוד בזה: <קטע סוף=מא רנב x/> <קטע התחלה=מא רנג א/>'''{{ג|{{ג|רנג}}}} {{ק|(א)}} מצטמק'''. עיין מ"א.<noinclude></noinclude> nb9dmooemo0tbzvtwscc4xv6obxfo19 3011676 3011674 2026-05-08T13:25:00Z Nahum 68 3011676 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="Nahum" />אשל אברהם‬</noinclude><קטע התחלה=מא רנב ד/>וצידה בקצץ, אסור כל היום מוקצה כזה, עיין מ"א שם א. ובאין במחובר שרי בו ביום באפשר, ואפשר דמי לנר דיודע עכו"ם שעושה לשמחת יו"ט, וליום חול אין צורך לו דגים, הוה כנר יעו"ש וכמו שכתב כאן אות י"א. ואי"ה יבואר שם עוד. ועיין אליהו רבה אות י' צידד להקל לאחרים בקצץ: '''{{ק|(יג)}} ואם.''' עיין מ"א. אף דספק ספיקא בדבר שיש לו מתירין לא מהני, מכל מקום כאן עדיף וסומכין בספק עליה, דהא לצורך גם כן סומכין על דיעה דמתיר. ומה שכתב רנ"ג (ט"ס רצ"ג) איני יודע מהו באות י"ח להסיר על ידי עכו"ם שאינו אומר לכבות ולהבעיר, וכאן מחלק אם אין הולכין בלא זה דביוש הוא, הוה מלאכה דבר תורה: '''{{ק|(יד)}} ליקח.''' עיין מ"א. משמע מטעם עובדין דחול אסור, אף על ידי עכו"ם שלוחו של ישראל, ועיין אליה רבה אות י"ב בזה. ואף נגמר מערב יום טוב אסור: '''{{ק|(טו)}} שעושה.''' עיין מ"א. ט"ס, בעיר שרובה '''ישראל אסור''', וצ"ל בעיר שרובה '''עכו"ם מותר,''' עיין אליה רבה אות י"ג בזה. והיינו לטעם מראית העין, אבל מטעם עובדין דחול ראוי לאסור לילך לביתו אף בחנוני, ועיין תוס' שבת אות י"ט: '''והוי''' יודע דעור ואחר כך כלי הוה נולד גמור, ואפילו הכי שרי, דגמרו בידי אדם אין מקצה מדעתו. ואף נתן ישראל עור שלו לעכו"ם לפני שבת וקצץ ועשה בשבת – לא מקצה מדעתו, דיודע דעכו"ם יכול לעשות בשבת. ועיין [[מגן אברהם על אורח חיים תקפה#מא כה|מ"א תקפ"ו אות כ"ה]], קרן עכו"ם, לאפוקי עשה מקרן שמונח בבית ישראל דמוקצה הוא. ותדע, דהא בגד לעכו"ם נותן משלו ונמי נולד הוא או עכ"פ מוקצה, ושרי. ועיין תוס' שבת אות י"ט וצ"ע. [[מגן אברהם על אורח חיים שכה#מא י|ובשכ"ה במ"א אות קטן יו"ד]] משמע לאוסרין בנולד שם בעינן דווקא רק גמרו בשבת, וכאן סתם להתיר בכל עניין ולא הביא ב' דיעות. ועיין [[מגן אברהם על אורח חיים תקיז#מא א|מ"א תקי"ז אות א]], המחבר סובר [[שולחן ערוך אורח חיים שכה ד|בשכ"ה סעיף ד]] סובר שמא יאמר לעכו"ם ובחנווני לא גזר יעו"ש, אתי שפיר כאן. ואם כן, למאן דאוסר משום נולד, גם כאן ראוי להחמיר, אם לא כשכבר היו כלים רק נגמרו עתה דלאו '''נולד''', רק מוקצה שלא היה באפשר ללבוש כך, שרי: '''{{ק|(טז)}} דאין.''' עיין מ"א. ועיין סימן רמ"ו מה שכתבתי שם וב"ח ואליה רבה שם אות א, דעביד מעשה יש להחמיר לעצמו, אבל דמנחי ומלאכה ממילא נעשית בתוכו, לדידן אין צריך להחמיר. ואפשר נתכוין למה שכתב אליה רבה אות ט"ו: '''{{ק|(יז)}} וטוענין.''' עיין מ"א. תוס' דף ח"י ד"ה ולימא, יעו"ש. אפשר תיקן בזה, דלכלל וטוענין, ואחר כך לומר דאין מצוה. אלא דכהאי גוונא לית מאן דאמר בגמרא אף לבית שמאי דממילא. ומכל מקום שעורים לגיגית איני יודע, ואין עולת שבת בידי לעיין ביה: '''{{ק|(יח)}} והגת מבעוד יום.''' עיין מ"א. מבעוד יום קאי להתיר המשקין היוצאין בשבת, דנתרסקו מבעוד יום גדול על ידי טעינת הקורה, וליכא חיוב חטאת. אבל להתיר הטעינה אף סמוך לחשיכה, לכולי עלמא שרי, דלא גזור אטו בשבת: '''{{ק|(יט)}} בוסר.''' עיין מ"א. פירש דברי הטור כאן דלא התיר, כי אם במחוסרין שחיקה מותרין המשקין היוצאין, והוא הדין לגמור בידיים שרי כמו שכתב ב[[טור אורח חיים שכא|שכ"א]] היינו בידיים שהרי סיים: 'לפיכך כתב הרמב"ם ז"ל מותר לגמור שחיקת הריפות', הרי בידיים מתיר, הוא הדין בוסר ושום ומלילות שמחוסרין רק שחיקה מותרין בידיים, וכאן נמי לא התיר המשקין היוצאין כי אם במחוסרין שחיקה, הא מחוסרין דיכה אסורין המשקין היוצאין דסבירא ליה מחוסרין דיכה חיוב חטאת יש בהו, ומחוסרין שחיקה אין הכי נמי דגם בידיים מותר ונקיט משקין בטור לומר הא מחוסרין דיכה אף משקין אסורים. ומשום הכי דילג כאן שום, דאף לא נתרסקו כלל מבעוד יום משקין היוצאין מותרים דליכא חיוב חטאת כי אם זיתים וענבים, ובוסר בכלל זיתים, ומלילות היינו תבואה בשיבולת, אם כן המשקה היוצא משיבולת הוה מפרק ממש ודש. אבל המחבר פסק כרי"ף ורמב"ם דבטעינת קורה מבעוד יום ומחוסרין דיכה ליכא חיוב חטאת, הלכך המשקין היוצאין מותרים, ובידיים אסור עד שידוכו ומחוסרין רק שחיקה. והשמיט גם כן '''שום,''' דשום אף לא נתרסק כלל מבעוד יום המשקין היוצאין מעצמן מותרים דליכא חיוב חטאת. ועיין תוס' דף י"ט ד"ה השום וד"ה ר' ישמעאל ו[[שבת קמא א|קמ"ה א]] ד"ה ר' יוחנן, ובאליה רבה אות י"ו וי"ז. ואפשר המגן אברהם על הטור והמחבר הקשה כן והעלה דהני יש בהו חיוב חטאת. [[שולחן ערוך אורח חיים שכ א|ובסימן ש"ך סעיף א]] תותים ורימונים בעומדים למשקין היוצאין אסורים אף דליכא חיוב חטאת כי אם בזיתים וענבים, יש לומר דעומדים למשקין דומים לזיתים וענבים וכולה חדא גזירה כהאי גוונא. ועיין בחמד משה ואי"ה [[פרי מגדים על אורח חיים שכ|בש"ך]] יבואר עוד. ועיין ט"ז כאן אות ו פירש דברי הטור [[טור אורח חיים שכא|בשכ"א]] יגמור מעצמן, וקשה הא כתב לפיכך מותר לגמור שחיקת הריפות, ועיין אליה רבה תמה בזה יעו"ש: '''{{ק|(כ)}} להשמעת קול.''' עיין מ"א. לא הבינותי, [[שבת יח א#רש"י|דלרש"י ח"י א]] זילותא דשבתא, יאמרו רחיים של פלוני עושה מלאכה בשכר, ובשל עכו"ם שרי. מה שאין כן לאגור הובא בד"מ כאן וב"י בסוף [[טור אורח חיים שלח#בית יוסף|סי' של"ח]], השמעת קול, ויאמרו שהיום נתן החטים, וכן משמע מרמ"א כאן '''בזייג"ר''' שרי, דהכל יודעין מאתמול. אם כן יש לומר ברחיים של עכו"ם נמי אסור כהאי גוונא, יאמרו הישראל נתן החטים בשבת, עיין [[טור אורח חיים רמו#בית חדש|ב"ח רמ"ו סעיף ב]]. ומה שכתב מתוספות ד"ה ולימא הקשו כולם עליו, דאם כן מוגמר וגפרית מאי טעמא שרי, ובכתבי אדוני אבי הרב ז"ל התעורר בזה ה' יזכינו להדפיס חיבורו בזמן לא כביר. וסבור הייתי לומר דלימא גזירה מפני הרואים דאוושא וכולי עלמא שומעין ויאמרו שבשבת נתן החטים ויבואו להתיר בשבת, אף על גב דהשמעת קול וזילותא דשבת דבר חדש הוא כמו שכתב הרא"ש מכל מקום לימא זה, אלא שמע מינה דהוה גזירה לגזירה. וגם זה אינו דמכל מקום חשדא איכא אף בדרבנן כמבואר [[שולחן ערוך אורח חיים רמג|בסימן רמ"ג]] [[שולחן ערוך אורח חיים רמד|ורמ"ד]], ואף דיש לומר התם אסמכוה אקרא חמיר טפי. ומכל מקום צ"ע בכאן. ועיין בט"ז סימן רמ"ד אות ז מתיר בפשיטות לישב ישראל שם לשמור אף שלא במקום מצוה, יעו"ש: '''{{ק|(כא)}} במקום.''' עיין מ"א. דוודאי לרבה דאוסר השמעת קול אף בפסידא אסור, ואנן סוברים עיקר כדיעה דהשמעת קול שרי מדינא, רק מחמירין, ובהפסד מקילין. וכן באיסור והיתר כללא הוא, כל מקום שהר"ב מתיר בהפסד מרובה הוא דמדינא שרי, עיין בתורת חטאת ופריי ליורה דעה בזה: '''{{ק|(כב)}} יש להקל.''' עיין מ"א. עיין [[שולחן ערוך אורח חיים רמד|סימן רמ"ד]] [[שולחן ערוך אורח חיים תנ|וסימן ת"נ]] ומה שכתבתי שם: '''{{ק|(כג)}} במחטו בידו.''' עיין מ"א. [[שבת יא ב|שבת דף י"א ע"ב]] וכרבא דאין גוזרין גזירה לגזירה, הלכך דווקא בידו, לא בבגדו כשאין דרך להוציא בבגדו, עיין סימן [[מגן אברהם על אורח חיים שא|ש"א]] במ"א אות ט"ו. ומשום הכי אע"ג דכתב שם דנקובה חייב, היינו באורחיה בהכי, וכאן נקיט דבר פשוט בידו כולי עלמא חייב, אומן ובאין אומן. '''ובכרמלית''' וכו'. ומחלוקת הוא אם יש לנו רשות הרבים או לאו, עיין [[שולחן ערוך אורח חיים רסו|סימן רס"ו]] [[שולחן ערוך אורח חיים שלד|ושל"ד]]. ותליא בפלוגתא אי ספק מן התורה לחומרא גוזרין בספק, ואי להרמב"ם כל ספיקא מן התורה שריא (אף בכרת וסקילה) רק מדרבנן הוה גזירה לגזירה. ועיין יש"ש ביצה פרק המביא סימן בי"ת בין השמשות צריך למחות בנשים, וכן יסד הפייט (בשבועות) לא תנאף בספק פן תענש '''בוודאי''' יעו"ש, ועיין בתורת הבית הארוך מזה. והך '''בוודאי''' מן השמים הוא, דבידי אדם אין עונשין מספיקא, ועיין לקמן [[שולחן ערוך אורח חיים תרח ב|סימן תר"ח]] בהלכות יום הכיפורים סעיף ב' שאינם יודעות שמצוה להוסיף מחול על הקודש, משמע הא בין השמשות פורשין וכמו שכתב המגן אברהם אות ב, ואם כן משמע דפסק השו"ע ספק מן התורה כוודאי. אלא שלשון זה הוא מהרמב"ם פרק א הלכה ז משביתת עשור, וסובר ז"ל ספק מן התורה לקולא. אי לאו דמסתפינא מחבראי וכל שכן מרבותי הייתי אומר שיש בו כרת לדידן נפיק מאשם תלוי וכתוב בהדיא מוחין בידם, וספק לאו דנפיק מדאיצטריך להתיר ספק ממזר (עיין בתורת הבית הארוך) לאו מפורש הוא ואין מוחין בידם, אלא דהמעיין בפרק ט מהלכות טומאת מת דלדידן אשם תלוי איקבע איסורא אין ללמוד ממנו. ובפתיחה כוללת אי"ה אבאר זה: '''{{ק|(כד)}} בתפילין {{ג|שבראשו}}.''' עיין מ"א. פירש לדינא דלא כדעת הב"י, דבראשו בלאו הכי שרי ובידו מותר, דאין שוכחן; אלא בידו אסור ובראשו צריך וכו'. ועיין ט"ז אות ח' בזה: '''{{ק|(כה)}} שאין שוכחן.''' עיין מ"א. [[מגן אברהם על אורח חיים מד#מא ב|בסימן מ"ד במ"א אות ב]], דמצוה מן המובחר, יעו"ש: '''{{ק|(כו)}} למשמש.''' עיין מ"א. לי העני יש בכאן הרהורי דברים, והנני פורטם בעזה"י. בגמרא: "לא יצא החייט שמא ישכח '''ויצא'''", משמע לא יצא לרשות הרבים '''סמוך''' לחשיכה שמא ישכח ויצא משתחשך ויעביר ד' אמות ברשות הרבים, עיין פני יהושע, הא בביתו אין איסור סמוך לחשיכה. וברמב"ם ובשו"ע: "שמא ישכח '''ויוציא'''", משמע בביתו ויוציא לרשות הרבים משתחשך. ובטור כבגמרא, יעו"ש. וחנניא אמר: '''חייב''' אדם וכו' '''עם''' חשיכה, וכן הוא ברמב"ם פרק י"ט מהלכות שבת הלכה כ"ו, אבל הטור והמחבר העתיקו '''מצוה'''; '''סמוך''' לחשיכה. ולכאורה בין חייב למצוה ובין סמוך (חצי שעה כמו סמוך למנחה) ובין עם חשיכה, הפרש יש, ובחידושינו הערנו בזה. ומב"ח נראה דחנניא עם חשיכה – סמוך לחשיכה, והוה גזירה לגזירה ורק מצוה מן המובחר. וממגן אברהם נראה דוודאי לא אמרינן כאן ספק דרבנן לקולא, ובפרט במצוי שכל ימי החול יש לו דברים מוקצים, גם כל היכא דאיכא לברורי בקל מבררינן אף בדרבנן, עיין ריש פסחים, למאי נפקא מינה נישייליה אף אם בטלו וכו'. והלכך אי משום שמא יצא לרשות הרבים, לדידן דליכא כרמלית אין מצוה '''סמוך''' לחשיכה ויוכל בין השמשות למשמש, ולשמא ישכח הוה ליה גזירה לגזירה כמו שכתבתי באות כ"ג. מה שאין כן מוקצה של כל ימות החול לא חשיב לספק ואיכא לברורי, הלכך מצוה סמוך לחשיכה, דבין השמשות או בשבת לא מהני והא אסור לטלטלו, בהכרח סמוך מצוה. ועיין מהרש"א ז"ל ריש ביצה: "וספיקה אסורה. משום דמוקצה יש לה סמך מן התורה מחמירין ביה", ואין להאריך, ובחידושינו הארכנו עוד בזה: <קטע סוף=מא רנב x/> <קטע התחלה=מא רנג א/>'''{{ג|{{ג|רנג}}}} {{ק|(א)}} מצטמק'''. עיין מ"א.<noinclude></noinclude> s55b6hvpzqc2evg1u9squqyk6d4y9yu 3011679 3011676 2026-05-08T13:43:35Z Nahum 68 3011679 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="Nahum" />אשל אברהם‬</noinclude><קטע התחלה=מא רנב ד/>וצידה בקצץ, אסור כל היום מוקצה כזה, עיין מ"א שם א. ובאין במחובר שרי בו ביום באפשר, ואפשר דמי לנר דיודע עכו"ם שעושה לשמחת יו"ט, וליום חול אין צורך לו דגים, הוה כנר יעו"ש וכמו שכתב כאן אות י"א. ואי"ה יבואר שם עוד. ועיין אליהו רבה אות י' צידד להקל לאחרים בקצץ: '''{{ק|(יג)}} ואם.''' עיין מ"א. אף דספק ספיקא בדבר שיש לו מתירין לא מהני, מכל מקום כאן עדיף וסומכין בספק עליה, דהא לצורך גם כן סומכין על דיעה דמתיר. ומה שכתב רנ"ג (ט"ס רצ"ג) איני יודע מהו באות י"ח להסיר על ידי עכו"ם שאינו אומר לכבות ולהבעיר, וכאן מחלק אם אין הולכין בלא זה דביוש הוא, הוה מלאכה דבר תורה: '''{{ק|(יד)}} ליקח.''' עיין מ"א. משמע מטעם עובדין דחול אסור, אף על ידי עכו"ם שלוחו של ישראל, ועיין אליה רבה אות י"ב בזה. ואף נגמר מערב יום טוב אסור: '''{{ק|(טו)}} שעושה.''' עיין מ"א. ט"ס, בעיר שרובה '''ישראל אסור''', וצ"ל בעיר שרובה '''עכו"ם מותר,''' עיין אליה רבה אות י"ג בזה. והיינו לטעם מראית העין, אבל מטעם עובדין דחול ראוי לאסור לילך לביתו אף בחנוני, ועיין תוס' שבת אות י"ט: '''והוי''' יודע דעור ואחר כך כלי הוה נולד גמור, ואפילו הכי שרי, דגמרו בידי אדם אין מקצה מדעתו. ואף נתן ישראל עור שלו לעכו"ם לפני שבת וקצץ ועשה בשבת – לא מקצה מדעתו, דיודע דעכו"ם יכול לעשות בשבת. ועיין [[מגן אברהם על אורח חיים תקפה#מא כה|מ"א תקפ"ו אות כ"ה]], קרן עכו"ם, לאפוקי עשה מקרן שמונח בבית ישראל דמוקצה הוא. ותדע, דהא בגד לעכו"ם נותן משלו ונמי נולד הוא או עכ"פ מוקצה, ושרי. ועיין תוס' שבת אות י"ט וצ"ע. [[מגן אברהם על אורח חיים שכה#מא י|ובשכ"ה במ"א אות קטן יו"ד]] משמע לאוסרין בנולד שם בעינן דווקא רק גמרו בשבת, וכאן סתם להתיר בכל עניין ולא הביא ב' דיעות. ועיין [[מגן אברהם על אורח חיים תקיז#מא א|מ"א תקי"ז אות א]], המחבר סובר [[שולחן ערוך אורח חיים שכה ד|בשכ"ה סעיף ד]] סובר שמא יאמר לעכו"ם ובחנווני לא גזר יעו"ש, אתי שפיר כאן. ואם כן, למאן דאוסר משום נולד, גם כאן ראוי להחמיר, אם לא כשכבר היו כלים רק נגמרו עתה דלאו '''נולד''', רק מוקצה שלא היה באפשר ללבוש כך, שרי:<קטע סוף=מא רנב ד/> <קטע התחלה=מא רנב ה/>'''{{ק|(טז)}} דאין.''' עיין מ"א. ועיין סימן רמ"ו מה שכתבתי שם וב"ח ואליה רבה שם אות א, דעביד מעשה יש להחמיר לעצמו, אבל דמנחי ומלאכה ממילא נעשית בתוכו, לדידן אין צריך להחמיר. ואפשר נתכוין למה שכתב אליה רבה אות ט"ו: '''{{ק|(יז)}} וטוענין.''' עיין מ"א. תוס' דף ח"י ד"ה ולימא, יעו"ש. אפשר תיקן בזה, דלכלל וטוענין, ואחר כך לומר דאין מצוה. אלא דכהאי גוונא לית מאן דאמר בגמרא אף לבית שמאי דממילא. ומכל מקום שעורים לגיגית איני יודע, ואין עולת שבת בידי לעיין ביה: '''{{ק|(יח)}} והגת מבעוד יום.''' עיין מ"א. מבעוד יום קאי להתיר המשקין היוצאין בשבת, דנתרסקו מבעוד יום גדול על ידי טעינת הקורה, וליכא חיוב חטאת. אבל להתיר הטעינה אף סמוך לחשיכה, לכולי עלמא שרי, דלא גזור אטו בשבת: '''{{ק|(יט)}} בוסר.''' עיין מ"א. פירש דברי הטור כאן דלא התיר, כי אם במחוסרין שחיקה מותרין המשקין היוצאין, והוא הדין לגמור בידיים שרי כמו שכתב ב[[טור אורח חיים שכא|שכ"א]] היינו בידיים שהרי סיים: 'לפיכך כתב הרמב"ם ז"ל מותר לגמור שחיקת הריפות', הרי בידיים מתיר, הוא הדין בוסר ושום ומלילות שמחוסרין רק שחיקה מותרין בידיים, וכאן נמי לא התיר המשקין היוצאין כי אם במחוסרין שחיקה, הא מחוסרין דיכה אסורין המשקין היוצאין דסבירא ליה מחוסרין דיכה חיוב חטאת יש בהו, ומחוסרין שחיקה אין הכי נמי דגם בידיים מותר ונקיט משקין בטור לומר הא מחוסרין דיכה אף משקין אסורים. ומשום הכי דילג כאן שום, דאף לא נתרסקו כלל מבעוד יום משקין היוצאין מותרים דליכא חיוב חטאת כי אם זיתים וענבים, ובוסר בכלל זיתים, ומלילות היינו תבואה בשיבולת, אם כן המשקה היוצא משיבולת הוה מפרק ממש ודש. אבל המחבר פסק כרי"ף ורמב"ם דבטעינת קורה מבעוד יום ומחוסרין דיכה ליכא חיוב חטאת, הלכך המשקין היוצאין מותרים, ובידיים אסור עד שידוכו ומחוסרין רק שחיקה. והשמיט גם כן '''שום,''' דשום אף לא נתרסק כלל מבעוד יום המשקין היוצאין מעצמן מותרים דליכא חיוב חטאת. ועיין תוס' דף י"ט ד"ה השום וד"ה ר' ישמעאל ו[[שבת קמא א|קמ"ה א]] ד"ה ר' יוחנן, ובאליה רבה אות י"ו וי"ז. ואפשר המגן אברהם על הטור והמחבר הקשה כן והעלה דהני יש בהו חיוב חטאת. [[שולחן ערוך אורח חיים שכ א|ובסימן ש"ך סעיף א]] תותים ורימונים בעומדים למשקין היוצאין אסורים אף דליכא חיוב חטאת כי אם בזיתים וענבים, יש לומר דעומדים למשקין דומים לזיתים וענבים וכולה חדא גזירה כהאי גוונא. ועיין בחמד משה ואי"ה [[פרי מגדים על אורח חיים שכ|בש"ך]] יבואר עוד. ועיין ט"ז כאן אות ו פירש דברי הטור [[טור אורח חיים שכא|בשכ"א]] יגמור מעצמן, וקשה הא כתב לפיכך מותר לגמור שחיקת הריפות, ועיין אליה רבה תמה בזה יעו"ש: '''{{ק|(כ)}} להשמעת קול.''' עיין מ"א. לא הבינותי, [[שבת יח א#רש"י|דלרש"י ח"י א]] זילותא דשבתא, יאמרו רחיים של פלוני עושה מלאכה בשכר, ובשל עכו"ם שרי. מה שאין כן לאגור הובא בד"מ כאן וב"י בסוף [[טור אורח חיים שלח#בית יוסף|סי' של"ח]], השמעת קול, ויאמרו שהיום נתן החטים, וכן משמע מרמ"א כאן '''בזייג"ר''' שרי, דהכל יודעין מאתמול. אם כן יש לומר ברחיים של עכו"ם נמי אסור כהאי גוונא, יאמרו הישראל נתן החטים בשבת, עיין [[טור אורח חיים רמו#בית חדש|ב"ח רמ"ו סעיף ב]]. ומה שכתב מתוספות ד"ה ולימא הקשו כולם עליו, דאם כן מוגמר וגפרית מאי טעמא שרי, ובכתבי אדוני אבי הרב ז"ל התעורר בזה ה' יזכינו להדפיס חיבורו בזמן לא כביר. וסבור הייתי לומר דלימא גזירה מפני הרואים דאוושא וכולי עלמא שומעין ויאמרו שבשבת נתן החטים ויבואו להתיר בשבת, אף על גב דהשמעת קול וזילותא דשבת דבר חדש הוא כמו שכתב הרא"ש מכל מקום לימא זה, אלא שמע מינה דהוה גזירה לגזירה. וגם זה אינו דמכל מקום חשדא איכא אף בדרבנן כמבואר [[שולחן ערוך אורח חיים רמג|בסימן רמ"ג]] [[שולחן ערוך אורח חיים רמד|ורמ"ד]], ואף דיש לומר התם אסמכוה אקרא חמיר טפי. ומכל מקום צ"ע בכאן. ועיין בט"ז סימן רמ"ד אות ז מתיר בפשיטות לישב ישראל שם לשמור אף שלא במקום מצוה, יעו"ש: '''{{ק|(כא)}} במקום.''' עיין מ"א. דוודאי לרבה דאוסר השמעת קול אף בפסידא אסור, ואנן סוברים עיקר כדיעה דהשמעת קול שרי מדינא, רק מחמירין, ובהפסד מקילין. וכן באיסור והיתר כללא הוא, כל מקום שהר"ב מתיר בהפסד מרובה הוא דמדינא שרי, עיין בתורת חטאת ופריי ליורה דעה בזה: '''{{ק|(כב)}} יש להקל.''' עיין מ"א. עיין [[שולחן ערוך אורח חיים רמד|סימן רמ"ד]] [[שולחן ערוך אורח חיים תנ|וסימן ת"נ]] ומה שכתבתי שם:<קטע סוף=מא רנב ה/> <קטע התחלה=מא רנב ו/>'''{{ק|(כג)}} במחטו בידו.''' עיין מ"א. [[שבת יא ב|שבת דף י"א ע"ב]] וכרבא דאין גוזרין גזירה לגזירה, הלכך דווקא בידו, לא בבגדו כשאין דרך להוציא בבגדו, עיין סימן [[מגן אברהם על אורח חיים שא|ש"א]] במ"א אות ט"ו. ומשום הכי אע"ג דכתב שם דנקובה חייב, היינו באורחיה בהכי, וכאן נקיט דבר פשוט בידו כולי עלמא חייב, אומן ובאין אומן. '''ובכרמלית''' וכו'. ומחלוקת הוא אם יש לנו רשות הרבים או לאו, עיין [[שולחן ערוך אורח חיים רסו|סימן רס"ו]] [[שולחן ערוך אורח חיים שלד|ושל"ד]]. ותליא בפלוגתא אי ספק מן התורה לחומרא גוזרין בספק, ואי להרמב"ם כל ספיקא מן התורה שריא (אף בכרת וסקילה) רק מדרבנן הוה גזירה לגזירה. ועיין יש"ש ביצה פרק המביא סימן בי"ת בין השמשות צריך למחות בנשים, וכן יסד הפייט (בשבועות) לא תנאף בספק פן תענש '''בוודאי''' יעו"ש, ועיין בתורת הבית הארוך מזה. והך '''בוודאי''' מן השמים הוא, דבידי אדם אין עונשין מספיקא, ועיין לקמן [[שולחן ערוך אורח חיים תרח ב|סימן תר"ח]] בהלכות יום הכיפורים סעיף ב' שאינם יודעות שמצוה להוסיף מחול על הקודש, משמע הא בין השמשות פורשין וכמו שכתב המגן אברהם אות ב, ואם כן משמע דפסק השו"ע ספק מן התורה כוודאי. אלא שלשון זה הוא מהרמב"ם פרק א הלכה ז משביתת עשור, וסובר ז"ל ספק מן התורה לקולא. אי לאו דמסתפינא מחבראי וכל שכן מרבותי הייתי אומר שיש בו כרת לדידן נפיק מאשם תלוי וכתוב בהדיא מוחין בידם, וספק לאו דנפיק מדאיצטריך להתיר ספק ממזר (עיין בתורת הבית הארוך) לאו מפורש הוא ואין מוחין בידם, אלא דהמעיין בפרק ט מהלכות טומאת מת דלדידן אשם תלוי איקבע איסורא אין ללמוד ממנו. ובפתיחה כוללת אי"ה אבאר זה: '''{{ק|(כד)}} בתפילין {{ג|שבראשו}}.''' עיין מ"א. פירש לדינא דלא כדעת הב"י, דבראשו בלאו הכי שרי ובידו מותר, דאין שוכחן; אלא בידו אסור ובראשו צריך וכו'. ועיין ט"ז אות ח' בזה: '''{{ק|(כה)}} שאין שוכחן.''' עיין מ"א. [[מגן אברהם על אורח חיים מד#מא ב|בסימן מ"ד במ"א אות ב]], דמצוה מן המובחר, יעו"ש:<קטע סוף=מא רנב ו/> <קטע התחלה=מא רנב ז/>'''{{ק|(כו)}} למשמש.''' עיין מ"א. לי העני יש בכאן הרהורי דברים, והנני פורטם בעזה"י. בגמרא: "לא יצא החייט שמא ישכח '''ויצא'''", משמע לא יצא לרשות הרבים '''סמוך''' לחשיכה שמא ישכח ויצא משתחשך ויעביר ד' אמות ברשות הרבים, עיין פני יהושע, הא בביתו אין איסור סמוך לחשיכה. וברמב"ם ובשו"ע: "שמא ישכח '''ויוציא'''", משמע בביתו ויוציא לרשות הרבים משתחשך. ובטור כבגמרא, יעו"ש. וחנניא אמר: '''חייב''' אדם וכו' '''עם''' חשיכה, וכן הוא ברמב"ם פרק י"ט מהלכות שבת הלכה כ"ו, אבל הטור והמחבר העתיקו '''מצוה'''; '''סמוך''' לחשיכה. ולכאורה בין חייב למצוה ובין סמוך (חצי שעה כמו סמוך למנחה) ובין עם חשיכה, הפרש יש, ובחידושינו הערנו בזה. ומב"ח נראה דחנניא עם חשיכה – סמוך לחשיכה, והוה גזירה לגזירה ורק מצוה מן המובחר. וממגן אברהם נראה דוודאי לא אמרינן כאן ספק דרבנן לקולא, ובפרט במצוי שכל ימי החול יש לו דברים מוקצים, גם כל היכא דאיכא לברורי בקל מבררינן אף בדרבנן, עיין ריש פסחים, למאי נפקא מינה נישייליה אף אם בטלו וכו'. והלכך אי משום שמא יצא לרשות הרבים, לדידן דליכא כרמלית אין מצוה '''סמוך''' לחשיכה ויוכל בין השמשות למשמש, ולשמא ישכח הוה ליה גזירה לגזירה כמו שכתבתי באות כ"ג. מה שאין כן מוקצה של כל ימות החול לא חשיב לספק ואיכא לברורי, הלכך מצוה סמוך לחשיכה, דבין השמשות או בשבת לא מהני והא אסור לטלטלו, בהכרח סמוך מצוה. ועיין מהרש"א ז"ל ריש ביצה: "וספיקה אסורה. משום דמוקצה יש לה סמך מן התורה מחמירין ביה", ואין להאריך, ובחידושינו הארכנו עוד בזה: <קטע סוף=מא רנב ז/> <קטע התחלה=מא רנג א/>'''{{ג|{{ג|רנג}}}} {{ק|(א)}} מצטמק'''. עיין מ"א. {{לא נשלם}}<noinclude></noinclude> 73vfcfen9ci1i9mp9bknxt492jpmu4l 0 1740173 3011702 3011550 2026-05-08T20:15:14Z Editor259 28663 3011702 wikitext text/x-wiki {{להשלים}} [ז, א] <קטע התחלה=א/>אל תעש רע ואל ישיגך רע<קטע סוף=א/> [ז, ב] <קטע התחלה=ב/>רחק מעון ויט ממך:<קטע סוף=ב/> [ז, ג] <קטע התחלה=ג/>אל תזרע חרושי על אח פן תקצרהו שבעתים:<קטע סוף=ג/> [ז, ד] <קטע התחלה=ד/>אל תבקש מאל ממשלת וכן ממלך מושב כבוד:<קטע סוף=ד/> [ז, ה] <קטע התחלה=ה/>אל תצטדק לפני אל ולפני מלך אל תתבונן:<קטע סוף=ה/> [ז, ו] <קטע התחלה=ו/>אל תבקש להיות מושל אם אין לך חיל להשבית זדון:{{ש}}<קטע סוף=ו/> [ז, ו] <קטע התחלה=ו/>פן תגור מפני נדיב ונתתה בצה בתמימיך:<קטע סוף=ו/> [ז, ז] <קטע התחלה=ז/>אל תרשיעך בעדת שער ואל תפילך בקהלה:<קטע סוף=ז/> [ז, ח] <קטע התחלה=ח/>אל תקשור לשנות חט כי באחת לא תקנה:<קטע סוף=ח/> [ז, ט] ''אין'' [ז, י] אל תתקצר בתפלה ובצדקה אל תתעבר: [ז, יא] אל תבז לאנוש במר רוח זכר כי יש מרים ומשפיל: [ז, יב] אל תחרוש חמס על אח וכן על רע וחבר יחדו: [ז, יג] אל תחפץ לכחש כל כחש כי תקותו לא תנעם: [ז, יד] אל תסוד בעדת שרים ואל תישן דבר בתפלה: [ז, טו] אל תקוץ בצבא מלאכה ועבדה כי מאל נחלקה: [ז, טז] אל תחשובך במתי עם זכור עברון לא יתעבר: [ז, יז] מאד מאד השפיל גאוה כי תקות אנוש רמה: [ז, יח] אל תמיר אוהב במחיר ואח תלים בזהב אופיר: [ז, יט] אל תמאס אשה משכלת וטובת חן מפנינים: [ז, כ] אל תרע עבד עובד באמת וכן שכיר נותן נפשו: [ז, כא] עבד משכיל אהוב כנפשך ואל תמנע ממנו חופש: [ז, כב] בהמה לך ראה בעיניך ואם אמנה היא העמידה: [ז, כג] בנים לך יסיר אותם ושא להם נשים בנעוריהם: [ז, כד] בנות לך נצור שארם ואל תאיר אלהם פנים: [ז, כה] הוצא בת ויצא עסק ואל גבר נבון זבדה: [ז, כו] אשה לך אל תתעבה ושנואה אל תאמי בה: [ז, כז] ''אין'' [ז, כח] ''אין'' [ז, כט] בכל לבך פחד אל ואת כהניו הקדיש: [ז, ל] בכל מאודך אהוב עושך ואת משרתיו לא תעזב: [ז, לא] כבד אל והדר כהן ות[ן ח]לקם כאשר צוותה: [ז, לא] לחם אש[מ]ים ותרומת יד [זבח]י צדק ותרומת קדש: [ז, לב] וגם לאב[יון הו]ש[י]ט יד למען תשלם ברכתך: [ז, לג] חן מתן לפני כל חי וגם ממת אל תמנע חסד: [ז, לד] אל תתאחר מבוכים ועם אבלים תתאבל: [ז, לה] אל תשא לב מאוהב כי ממנו תאהב: [ז, לו] בכל מעשיך זכור אחרית ולעולם לא תשחת: קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&st=&pgnum=32 סמנד פרק ז] [[קטגוריה:בן סירא]] s7piwbuxj76f2vj6nv87ngiwn9082qq 104 1740205 3011651 2026-05-08T12:04:45Z יעקב 15222 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "ר' מאיר וחביריו תא <קטע התחלה=פרק מ/> מרבים שופכי דמים בישראל '''אפי׳ חייש למיעוטא''' מכל מקום חשיב ליה לא אפשר״. וכמה מן הצחוק יש בדברי ווייס אלה גם אם הי' מפורש בדברי רשב״ג דפליג על ר' מאיר וסבר אין חוששין למיעוטא. וכי מחלוקאות כאלה הנם פלגות וריבות בישראל, ו..." 3011651 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>ר' מאיר וחביריו תא <קטע התחלה=פרק מ/> מרבים שופכי דמים בישראל '''אפי׳ חייש למיעוטא''' מכל מקום חשיב ליה לא אפשר״. וכמה מן הצחוק יש בדברי ווייס אלה גם אם הי' מפורש בדברי רשב״ג דפליג על ר' מאיר וסבר אין חוששין למיעוטא. וכי מחלוקאות כאלה הנם פלגות וריבות בישראל, והאם לא ידע ווייס שכל המשנה והגמרא מלאים ממחלוקאות בהלכה, וכך היא דרכה של תורה, וכי מחויב הי׳ ר׳ מאיר להסכים לכל דעותיו של רשב"ג ואם לא הרי ריבות ופלגות בישראל, ובמקום הזה הנה לדעת התוס׳ גם ר׳ עקיבא סובר כר׳ מאיר. וכמה ירדה חכמת ישראל פלאים על ידי לבלרים כתבנים כאלה, וכמה עלובים הם ידיעות דברי ימינו עד כי דברים פשוטים כאלה ההכרח לבאר שם. <קטע סוף=פרק מ/> פרק מ״א. <קטע התחלה=פרק מא/> אבל הנה החכם ווייס יש לו טענה גדולה כוללת על כל ראשי חכמי הדור ההוא, והטענה ההיא היא גם האמת עצמו אמת לאמיתו ויאמר שם בעמוד 177: ״ונוסף על זה הוא מלבד ר׳ מאיר שקבע ישיבתו בחמתא וגם בטבריה גם ר' שמעון קבע ישיבה בתקוע, וגם ר' יוסי בצפורי ור׳ אלעזר בן שמוע במקומו, ולפי הנראה הי׳ גם ר׳ יהודה קובע ישיבה לעצמו באושא וכן גדלו ורבו הישיבות בכל הארץ". וכמה חסרון ידיעה בדברי ימי ישראל נדרש לזה מבלי לדעת כי כן הי׳ הדבר בישראל מהעולם ועד העולם, וגם כל ימי המתיבתות, ואי אפשר שלא יהי׳ כן. וכבר בימי שמאי והלל ובירושלים עצמה הנה גם לבד המתיבתא הכוללת שהיתה אז בשני בתים שונים תחת יד הנשיא ותחת יד האב בית דין בית שמאי ובית הלל, היו שם גם לבד זה וגם בירושלים עצמה בתי מדרשות לרבים מראשי חכמי הדור, ותלמידים גדולים מאלפים רבים. ולא נדבר בזה על לשון הגמ׳ ב[[כתובות קה א|כתובות ד׳ ק"ה]]: ״והאמר ר' פנחס אמר ר' אושעי׳ שלש מאות ותשעים וארבעה בתי דינין היו בירושלים כנגדן בתי כנסיות '''וכנגדן בתי מדרשות''' וכנגדן בתי סופרים.״ ולשונו של רש"י ז״ל שם ״בתי מדרשות למשנה ולתלמוד, בתי סופרים ללמד תינוקות." אבל הנה גם יאזעפוס, אף כי לא ידבר דבר בנוגע לתורה בישראל, אבל מתוך סיפורו בימי הורדוס כאשר חלה את חליו, והקול יצא כי מת, אשר נמצא אז שנים מראשי חכמי התורה אשר צוו לתלמידיהם ללכת אל המקדש ולהוריד משם את הנשר הרומי יאמר יאזעפוס על זה במלחמת היהודים ‪L, 33, 2‬: ״בעת ההיא היו בירושלים שני חכמי התורה אשר נתפרסמו לגדולי יודעי התורה, ועל ידי זה עמדו בין העם במעלה גבוהה מאד והם יהודה בן סיפורעוס ומתתיהו בן מרגליות, וכאשר למדו ברבים נקבצו סביבם תלמידים רבים '''ובכן''' ‫ל מ ד ו ב כ ל יום ו י ו ם לפ נ י ל ג י ו ן ש ל ם מ ש ו מ ע י לקחם‪".‬‬ <קטע סוף=פרק מא/><noinclude></noinclude> 6jsyoulb4r66ukvs3nyrjep7yauhi3n 3011652 3011651 2026-05-08T12:09:59Z יעקב 15222 3011652 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>ר' מאיר וחביריו תא <קטע התחלה=פרק מ/> מרבים שופכי דמים בישראל '''אפי׳ חייש למיעוטא''' מכל מקום חשיב ליה לא אפשר״. וכמה מן הצחוק יש בדברי ווייס אלה גם אם הי' מפורש בדברי רשב״ג דפליג על ר' מאיר וסבר אין חוששין למיעוטא. וכי מחלוקאות כאלה הנם פלגות וריבות בישראל, והאם לא ידע ווייס שכל המשנה והגמרא מלאים ממחלוקאות בהלכה, וכך היא דרכה של תורה, וכי מחויב הי׳ ר׳ מאיר להסכים לכל דעותיו של רשב"ג ואם לא הרי ריבות ופלגות בישראל, ובמקום הזה הנה לדעת התוס׳ גם ר׳ עקיבא סובר כר׳ מאיר. וכמה ירדה חכמת ישראל פלאים על ידי לבלרים כתבנים כאלה, וכמה עלובים הם ידיעות דברי ימינו עד כי דברים פשוטים כאלה ההכרח לבאר שם. <קטע סוף=פרק מ/> פרק מ״א. <קטע התחלה=פרק מא/> אבל הנה החכם ווייס יש לו טענה גדולה כוללת על כל ראשי חכמי הדור ההוא, והטענה ההיא היא גם האמת עצמו אמת לאמיתו ויאמר שם בעמוד 177: ״ונוסף על זה הוא מלבד ר׳ מאיר שקבע ישיבתו בחמתא וגם בטבריה גם ר' שמעון קבע ישיבה בתקוע, וגם ר' יוסי בצפורי ור׳ אלעזר בן שמוע במקומו, ולפי הנראה הי׳ גם ר׳ יהודה קובע ישיבה לעצמו באושא וכן גדלו ורבו הישיבות בכל הארץ". וכמה חסרון ידיעה בדברי ימי ישראל נדרש לזה מבלי לדעת כי כן הי׳ הדבר בישראל מהעולם ועד העולם, וגם כל ימי המתיבתות, ואי אפשר שלא יהי׳ כן. וכבר בימי שמאי והלל ובירושלים עצמה הנה גם לבד המתיבתא הכוללת שהיתה אז בשני בתים שונים תחת יד הנשיא ותחת יד האב בית דין בית שמאי ובית הלל, היו שם גם לבד זה וגם בירושלים עצמה בתי מדרשות לרבים מראשי חכמי הדור, ותלמידים גדולים מאלפים רבים. ולא נדבר בזה על לשון הגמ׳ ב[[כתובות קה א|כתובות ד׳ ק"ה]]: ״והאמר ר' פנחס אמר ר' אושעי׳ שלש מאות ותשעים וארבעה בתי דינין היו בירושלים כנגדן בתי כנסיות '''וכנגדן בתי מדרשות''' וכנגדן בתי סופרים.״ ולשונו של רש"י ז״ל שם ״בתי מדרשות למשנה ולתלמוד, בתי סופרים ללמד תינוקות." אבל הנה גם יאזעפוס, אף כי לא ידבר דבר בנוגע לתורה בישראל, אבל מתוך סיפורו בימי הורדוס כאשר חלה את חליו, והקול יצא כי מת, אשר נמצא אז שנים מראשי חכמי התורה אשר צוו לתלמידיהם ללכת אל המקדש ולהוריד משם את הנשר הרומי יאמר יאזעפוס על זה במלחמת היהודים ‪L, 33, 2‬: ״בעת ההיא היו בירושלים שני חכמי התורה אשר נתפרסמו לגדולי יודעי התורה, ועל ידי זה עמדו בין העם במעלה גבוהה מאד והם יהודה בן סיפורעוס ומתתיהו בן מרגליות, וכאשר למדו ברבים נקבצו סביבם תלמידים רבים '''ובכן''' '''למדו בכל יום ויום לפני לגיון שלם משומעי לקחם'''." <קטע סוף=פרק מא/><noinclude></noinclude> nvge7p3kju0r3svbfmf48jfr4z4xr3k 104 1740206 3011653 2026-05-08T12:19:53Z יעקב 15222 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "‪802 ר׳ מאיר וחביריו <קטע התחלה=פרק מא/> ובאלטטי׳ ‪XVII, 6, 2‬ בדברו גם שם מזה עצמו יתחיל דבריו: ״בין היהודים קנו להם שם וכו׳ ויהיו אהובים מאד אצל העם בהיותם גם מורי התורה לתלמידים, ואלה אשר נשאם לבם להשתלם לגמרי בלימודים הי׳ מבאי ביתם (בית מדרשם) וכאשר שמעו שנ..." 3011653 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‪802 ר׳ מאיר וחביריו <קטע התחלה=פרק מא/> ובאלטטי׳ ‪XVII, 6, 2‬ בדברו גם שם מזה עצמו יתחיל דבריו: ״בין היהודים קנו להם שם וכו׳ ויהיו אהובים מאד אצל העם בהיותם גם מורי התורה לתלמידים, ואלה אשר נשאם לבם להשתלם לגמרי בלימודים הי׳ מבאי ביתם (בית מדרשם) וכאשר שמעו שנים אלה וכו׳.״ והנה הי׳ זה בימי הורדוס, דהיינו בעצם ימי הלל ושמאי, ובירושלים עצמה, המקום אשר הרביצו הלל ושמאי תורתם לחכמים ותלמידים, ולא במקום אחר. ויאזעפוס יזכיר אותם רק בדרך מקרה בחפצו לספר מעשיהם בימי חליו של הורדוס ואשר עשו זה על ידי תלמידיהם. אבל בודאי שהי' שם גם עוד כאלה וכאלה בירושלים עצמה לבד ע"י המדינה. וכן הי׳ הדבר בכל הדורות כולם, וכבר נתבאר כי ר׳ עקיבא הי׳ תלמידם של ר׳ אליעזר ור׳ יהושע בישיבתם הפרטית עוד בחיי רבם רבן יוחנן בן זכאי, בשעה שהוא ראש המתיבתא בירושלים. וגם לבד ר׳ אליעזר ור׳ יהושע למד ר׳ עקיבא גם אצל נהום איש גם זו כמו שהוא במס׳ [[שבועות כו א|שבועות ד׳ כ"ו]] ״אמר ר׳ יוחנן ר׳ ישמעאל ששימש את ר׳ נחוניא בן הקנה שהי׳ דורש את כל התורה כולה בכלל ופרט איהו נמי דורש בכלל ופרט ר׳ עקיבא ששימש את נחום איש גם זו שהי׳ דורש את כל התורה כולה בריבה ומיעט וכו'״. ובחגיגה י"ב בא ששימש את נחום איש גם זו כ"ב שנה. והדבר ידוע כי לא ר׳ נחוניא בן הקנה ולא נחום איש גם זו היו ראשי המתיבתא הכוללת, אבל ר׳ ישמעאל ור׳ עקיבא שמשו אצלם בישיבותיהם הפרטיות אשר היו לכל אחד במקומם, כמו שהי' כן לכל ראשי חכמי התורה כולם. ובזבהים ד׳ ׳ נ*ז ״ת״ר מנין לבכור שנאכל ונו׳ וזו שאלה נשאלה לפני‬ ‫‪,‬הכמים בכרם ביבנה וכו׳ נענה ר׳; טרפון לכו׳ הי׳ שם תלמיד אחד'שבא לבית‬ ‫המדרש לפני הנמים תחלה ור׳ יוסי הנלילי שמו אמר לו רבי מנין לך וכו׳ קם*ן‬ ‫׳‬ ‫ר׳ עקיבא ונסתלק ר׳ טרפון וכו׳‪.‬״‬ ‫והנה הברייתא הזאת נקבעה בשעתה ואז אמרו‪/‬על ר׳ יוסי הגלילי ״הי׳‬ ‫שם תלמיד אחד שבא לבית המדרש תחלה ור׳ יוסי הגלילי שמו״‪.‬‬ ‫אבל זמן קצר אהד זה נודע שם טיבו ויהי לחבר גמור לכל חנפי הדור‬ ‫‪• .‬‬ ‫ר׳ טרפון ר׳ עקיבא ור׳ אלעזר בן עזריה וכל חבריהם‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ומבואר שבא מהנליל ליבנה ותלמודו בידו‪.‬‬ ‫וזה רק מפני שלמך וקיבל שם בהגליל אצל ראשי חכמי הדור משם‬ ‫בישיבותיהם הפיטייות‪ ,‬ובא ליבנה מלא ■תורת ד׳ ובזמן קצר אך זה הכירוהו‬ ‫■‬ ‫לחבירס‪ ,‬ויהי להם לחבר גמור‪.‬‬ ‫כי אך בטעות חשבו' עד היום כי תורת ד׳ נולדה נאחיית הימים ■באיזה‬ ‫פנת ננ של המתיבתא‪■ . .‬‬ ‫תורת ד׳ תמימד‪ .‬היתרי בידם של ישראל‪■ ,‬בכל מקום שיהם‪ ,‬ערוכה ושמו‪-‬ה‬ ‫בכל‪ ,‬וכבר שנות מאות רבות לפני ימי הלל ושמאי י נם נסדרה המשנד‪ .‬בכל■ יסודי‬ ‫דבריה טבועה בכל לשונה וקבועה כמו שהיא לפנינו‪ ,‬כמו יצכבר נתבאר לנו כל‬ ‫■‬ ‫זדי בדברים היותר ברודים‪.‬‬<noinclude></noinclude> lgthb5xpa4urr6yed98yemu7m4bp19s 3011693 3011653 2026-05-08T14:32:39Z יעקב 15222 3011693 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‪802 ר׳ מאיר וחביריו <קטע התחלה=פרק מא/> ובאלטטי׳ ‪XVII, 6, 2‬ בדברו גם שם מזה עצמו יתחיל דבריו: ״בין היהודים קנו להם שם וכו׳ ויהיו אהובים מאד אצל העם בהיותם גם מורי התורה לתלמידים, ואלה אשר נשאם לבם להשתלם לגמרי בלימודים הי׳ מבאי ביתם (בית מדרשם) וכאשר שמעו שנים אלה וכו׳.״ והנה הי׳ זה בימי הורדוס, דהיינו בעצם ימי הלל ושמאי, ובירושלים עצמה, המקום אשר הרביצו הלל ושמאי תורתם לחכמים ותלמידים, ולא במקום אחר. ויאזעפוס יזכיר אותם רק בדרך מקרה בחפצו לספר מעשיהם בימי חליו של הורדוס ואשר עשו זה על ידי תלמידיהם. אבל בודאי שהי' שם גם עוד כאלה וכאלה בירושלים עצמה לבד ע"י המדינה. וכן הי׳ הדבר בכל הדורות כולם, וכבר נתבאר כי ר׳ עקיבא הי׳ תלמידם של ר׳ אליעזר ור׳ יהושע בישיבתם הפרטית עוד בחיי רבם רבן יוחנן בן זכאי, בשעה שהוא ראש המתיבתא בירושלים. וגם לבד ר׳ אליעזר ור׳ יהושע למד ר׳ עקיבא גם אצל נהום איש גם זו כמו שהוא במס׳ [[שבועות כו א|שבועות ד׳ כ"ו]] ״אמר ר׳ יוחנן ר׳ ישמעאל ששימש את ר׳ נחוניא בן הקנה שהי׳ דורש את כל התורה כולה בכלל ופרט איהו נמי דורש בכלל ופרט ר׳ עקיבא ששימש את נחום איש גם זו שהי׳ דורש את כל התורה כולה בריבה ומיעט וכו'״. וב[[חגיגה יב א|חגיגה י"ב]] בא ששימש את נחום איש גם זו כ"ב שנה. והדבר ידוע כי לא ר׳ נחוניא בן הקנה ולא נחום איש גם זו היו ראשי המתיבתא הכוללת, אבל ר׳ ישמעאל ור׳ עקיבא שמשו אצלם בישיבותיהם הפרטיות אשר היו לכל אחד במקומם, כמו שהי' כן לכל ראשי חכמי התורה כולם. וב[[זבחים נז א|זבחים ד׳ נ"ז]] ״ת״ר מנין לבכור שנאכל וכו׳ וזו שאלה נשאלה לפני חכמים בכרם ביבנה וכו׳ נענה ר׳ טרפון וכו׳ הי׳ שם תלמיד אחד שבא לבית המדרש לפני חכמים תחלה ור׳ יוסי הגלילי שמו אמר לו רבי מנין לך וכו׳ קפץ ר׳ עקיבא ונסתלק ר׳ טרפון וכו׳.״ והנה הברייתא הזאת נקבעה בשעתה ואז אמרו על ר׳ יוסי הגלילי ״הי׳ שם תלמיד אחד שבא לבית המדרש תחלה ור׳ יוסי הגלילי שמו״. אבל זמן קצר אחר זה נודע שם טיבו ויהי לחבר גמור לכל חכמי הדור ר׳ טרפון ר׳ עקיבא ור׳ אלעזר בן עזריה וכל חבריהם. ומבואר שבא מהגליל ליבנה ותלמודו בידו. וזה רק מפני שלמד וקיבל שם בהגליל אצל ראשי חכמי הדור משם בישיבותיהם הפרטיות, ובא ליבנה מלא תורת ד׳ ובזמן קצר אך זה הכירוהו לחבירם, ויהי להם לחבר גמור. כי אך בטעות חשבו עד היום כי תורת ד׳ נולדה באחרית הימים באיזה פנת גג של המתיבתא. תורת ד׳ תמימה היתה בידם של ישראל, בכל מקום שהם, ערוכה ושמורה בכל, וכבר שנות מאות רבות לפני ימי הלל ושמאי גם נסדרה המשנה בכל יסודי דבריה טבועה בכל לשונה וקבועה כמו שהיא לפנינו, כמו שכבר נתבאר לנו כל זה בדברים היותר ברורים. <קטע סוף=פרק מא/><noinclude></noinclude> 91gi4f9uq4af1qx6w9ggwp7hzyirhjc 0 1740207 3011680 2026-05-08T13:49:20Z Nahum 68 יצירת דף עם התוכן "{{פרשן על שו"ע|פרי מגדים|אורח חיים|רנא|רנב|רנג}} == משבצות זהב == ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב א|סעיף א]]=== <קטע התחלה=מז א/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/159|טז רנב א}} <קטע סוף=מז א/> == אשל אברהם == ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב א|סעיף א]]=== <קטע התחלה=אא א/>{{#קטע:עמוד:פר..." 3011680 wikitext text/x-wiki {{פרשן על שו"ע|פרי מגדים|אורח חיים|רנא|רנב|רנג}} == משבצות זהב == ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב א|סעיף א]]=== <קטע התחלה=מז א/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/159|טז רנב א}} <קטע סוף=מז א/> == אשל אברהם == ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב א|סעיף א]]=== <קטע התחלה=אא א/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/159|מא רנב א}} {{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב א}}<קטע סוף=אא א/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ב|סעיף ב]]=== <קטע התחלה=אא ב/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/159|מא רנב ב}} {{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב ב}}<קטע סוף=אא ב/> kpf18h93qxzlycgyivk1qey65u4ps2x 3011682 3011680 2026-05-08T13:58:31Z Nahum 68 3011682 wikitext text/x-wiki {{פרשן על שו"ע|פרי מגדים|אורח חיים|רנא|רנב|רנג}} == משבצות זהב == ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב א|סעיף א]]=== <קטע התחלה=מז א/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב א}}<קטע סוף=מז א/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ב|סעיף ב]]=== <קטע התחלה=מז ב/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב ב}}<קטע סוף=מז ב/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ג|סעיף ג]]=== <קטע התחלה=מז ג/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב ג}}<קטע סוף=מז ג/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ד|סעיף ד]]=== <קטע התחלה=מז ד/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב ד}}<קטע סוף=מז ד/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ה|סעיף ה]]=== <קטע התחלה=מז ה/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב ה}}<קטע סוף=מז ה/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ו|סעיף ו]]=== <קטע התחלה=מז ו/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב ו}}<קטע סוף=מז ו/> == אשל אברהם == ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב א|סעיף א]]=== <קטע התחלה=אא א/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב א}}<קטע סוף=אא א/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ב|סעיף ב]]=== <קטע התחלה=אא ב/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב ב}} {{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב ב}}<קטע סוף=אא ב/> 3bzjidkjulsqfip8rnezpxe98py34a3 3011683 3011682 2026-05-08T14:00:30Z Nahum 68 /* משבצות זהב */ 3011683 wikitext text/x-wiki {{פרשן על שו"ע|פרי מגדים|אורח חיים|רנא|רנב|רנג}} == משבצות זהב == ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב א|סעיף א]]=== <קטע התחלה=מז א/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב א}}<קטע סוף=מז א/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ב|סעיף ב]]=== <קטע התחלה=מז ב/>[אין ט"ז ופמ"ג]<קטע סוף=מז ב/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ג|סעיף ג]]=== <קטע התחלה=מז ב/>[אין ט"ז ופמ"ג]<קטע סוף=מז ג/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ד|סעיף ד]]=== <קטע התחלה=מז ד/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב ד}}<קטע סוף=מז ד/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ה|סעיף ה]]=== <קטע התחלה=מז ה/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב ה}}<קטע סוף=מז ה/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ו|סעיף ו]]=== <קטע התחלה=מז ו/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב ו}}<קטע סוף=מז ו/> == אשל אברהם == ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב א|סעיף א]]=== <קטע התחלה=אא א/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב א}}<קטע סוף=אא א/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ב|סעיף ב]]=== <קטע התחלה=אא ב/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב ב}} {{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב ב}}<קטע סוף=אא ב/> o21jlcyf9s3zmb6etc65t23hastqjme 3011684 3011683 2026-05-08T14:02:03Z Nahum 68 3011684 wikitext text/x-wiki {{פרשן על שו"ע|פרי מגדים|אורח חיים|רנא|רנב|רנג}} == משבצות זהב == ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב א|סעיף א]]=== <קטע התחלה=מז א/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב א}}<קטע סוף=מז א/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ב|סעיף ב]]=== <קטע התחלה=מז ב/>[אין ט"ז ופמ"ג]<קטע סוף=מז ב/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ג|סעיף ג]]=== <קטע התחלה=מז ב/>[אין ט"ז ופמ"ג]<קטע סוף=מז ג/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ד|סעיף ד]]=== <קטע התחלה=מז ד/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב ד}}<קטע סוף=מז ד/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ה|סעיף ה]]=== <קטע התחלה=מז ה/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב ה}}<קטע סוף=מז ה/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ו|סעיף ו]]=== <קטע התחלה=מז ו/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב ו}}<קטע סוף=מז ו/> == אשל אברהם == ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב א|סעיף א]]=== <קטע התחלה=אא א/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב א}}<קטע סוף=אא א/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ב|סעיף ב]]=== <קטע התחלה=אא ב/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב ב}}<קטע סוף=אא ב/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ג|סעיף ג]]=== <קטע התחלה=אא ג/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב ג}}<קטע סוף=אא ג/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ד|סעיף ד]]=== <קטע התחלה=אא ד/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב ד}}<קטע סוף=אא ד/> q0c1xhw13shuqa3fwiujm0ewzb8c4q7 3011685 3011684 2026-05-08T14:04:19Z Nahum 68 3011685 wikitext text/x-wiki {{פרשן על שו"ע|פרי מגדים|אורח חיים|רנא|רנב|רנג}} == משבצות זהב == ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב א|סעיף א]]=== <קטע התחלה=מז א/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב א}}<קטע סוף=מז א/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ב|סעיף ב]]=== <קטע התחלה=מז ב/>[אין ט"ז ופמ"ג]<קטע סוף=מז ב/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ג|סעיף ג]]=== <קטע התחלה=מז ב/>[אין ט"ז ופמ"ג]<קטע סוף=מז ג/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ד|סעיף ד]]=== <קטע התחלה=מז ד/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב ד}}<קטע סוף=מז ד/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ה|סעיף ה]]=== <קטע התחלה=מז ה/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב ה}}<קטע סוף=מז ה/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ו|סעיף ו]]=== <קטע התחלה=מז ו/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב ו}}<קטע סוף=מז ו/> == אשל אברהם == ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב א|סעיף א]]=== <קטע התחלה=אא א/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב א}}<קטע סוף=אא א/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ב|סעיף ב]]=== <קטע התחלה=אא ב/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב ב}}<קטע סוף=אא ב/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ג|סעיף ג]]=== <קטע התחלה=אא ג/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב ג}}<קטע סוף=אא ג/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ד|סעיף ד]]=== <קטע התחלה=אא ד/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב ד}} {{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/161|מא רנב ד}}<קטע סוף=אא ד/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ה|סעיף ה]]=== <קטע התחלה=אא ה/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/161|מא רנב ה}}<קטע סוף=אא ה/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ו|סעיף ו]]=== <קטע התחלה=אא ו/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/161|מא רנב ו}}<קטע סוף=אא ו/> 32elyh0p3dqmdyhxcouhckhn129hs6l 3011686 3011685 2026-05-08T14:07:10Z Nahum 68 3011686 wikitext text/x-wiki {{פרשן על שו"ע|פרי מגדים|אורח חיים|רנא|רנב|רנג}} == משבצות זהב == ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב א|סעיף א]]=== <קטע התחלה=מז א/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב א}}<קטע סוף=מז א/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ב|סעיף ב]]=== <קטע התחלה=מז ב/>[אין ט"ז ופמ"ג]<קטע סוף=מז ב/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ג|סעיף ג]]=== <קטע התחלה=מז ב/>[אין ט"ז ופמ"ג]<קטע סוף=מז ג/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ד|סעיף ד]]=== <קטע התחלה=מז ד/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב ד}}<קטע סוף=מז ד/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ה|סעיף ה]]=== <קטע התחלה=מז ה/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב ה}}<קטע סוף=מז ה/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ו|סעיף ו]]=== <קטע התחלה=מז ו/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב ו}}<קטע סוף=מז ו/> == אשל אברהם == ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב א|סעיף א]]=== <קטע התחלה=אא א/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב א}}<קטע סוף=אא א/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ב|סעיף ב]]=== <קטע התחלה=אא ב/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב ב}}<קטע סוף=אא ב/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ג|סעיף ג]]=== <קטע התחלה=אא ג/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב ג}}<קטע סוף=אא ג/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ד|סעיף ד]]=== <קטע התחלה=אא ד/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב ד}} {{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/161|מא רנב ד}}<קטע סוף=אא ד/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ה|סעיף ה]]=== <קטע התחלה=אא ה/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/161|מא רנב ה}}<קטע סוף=אא ה/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ו|סעיף ו]]=== <קטע התחלה=אא ו/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/161|מא רנב ו}}<קטע סוף=אא ו/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ז|סעיף ז]]=== <קטע התחלה=אא ז/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/161|מא רנב ז}}<קטע סוף=אא ז/> 67g211tdp8dn7kd319x49civruk7p6f 3011687 3011686 2026-05-08T14:10:10Z Nahum 68 3011687 wikitext text/x-wiki {{פרשן על שו"ע|פרי מגדים|אורח חיים|רנא|רנב|רנג}} == משבצות זהב == ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב א|סעיף א]]=== <קטע התחלה=מז א/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב א}}<קטע סוף=מז א/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ב|סעיף ב]]=== <קטע התחלה=מז ב/>[אין ט"ז ופמ"ג]<קטע סוף=מז ב/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ג|סעיף ג]]=== <קטע התחלה=מז ב/>[אין ט"ז ופמ"ג]<קטע סוף=מז ג/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ד|סעיף ד]]=== <קטע התחלה=מז ד/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב ד}}<קטע סוף=מז ד/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ה|סעיף ה]]=== <קטע התחלה=מז ה/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב ה}}<קטע סוף=מז ה/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ו|סעיף ו]]=== <קטע התחלה=מז ו/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב ו}}<קטע סוף=מז ו/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ז|סעיף ז]]=== <קטע התחלה=מז ז/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב ז}}<קטע סוף=מז ז/> == אשל אברהם == ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב א|סעיף א]]=== <קטע התחלה=אא א/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב א}}<קטע סוף=אא א/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ב|סעיף ב]]=== <קטע התחלה=אא ב/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב ב}}<קטע סוף=אא ב/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ג|סעיף ג]]=== <קטע התחלה=אא ג/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב ג}}<קטע סוף=אא ג/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ד|סעיף ד]]=== <קטע התחלה=אא ד/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב ד}} {{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/161|מא רנב ד}}<קטע סוף=אא ד/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ה|סעיף ה]]=== <קטע התחלה=אא ה/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/161|מא רנב ה}}<קטע סוף=אא ה/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ו|סעיף ו]]=== <קטע התחלה=אא ו/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/161|מא רנב ו}}<קטע סוף=אא ו/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ז|סעיף ז]]=== <קטע התחלה=אא ז/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/161|מא רנב ז}}<קטע סוף=אא ז/> sukluy1mpinipzdeq5dq7en1rmyyf73 3011688 3011687 2026-05-08T14:10:26Z Nahum 68 3011688 wikitext text/x-wiki {{פרשן על שו"ע|פרי מגדים|אורח חיים|רנא|רנב|רנג}} == משבצות זהב == ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב א|סעיף א]]=== <קטע התחלה=מז א/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב א}}<קטע סוף=מז א/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ב|סעיף ב]]=== <קטע התחלה=מז ב/>[אין ט"ז ופמ"ג]<קטע סוף=מז ב/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ג|סעיף ג]]=== <קטע התחלה=מז ב/>[אין ט"ז ופמ"ג]<קטע סוף=מז ג/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ד|סעיף ד]]=== <קטע התחלה=מז ד/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב ד}}<קטע סוף=מז ד/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ה|סעיף ה]]=== <קטע התחלה=מז ה/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב ה}}<קטע סוף=מז ה/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ו|סעיף ו]]=== <קטע התחלה=מז ו/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב ו}}<קטע סוף=מז ו/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ז|סעיף ז]]=== <קטע התחלה=מז ז/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/161|טז רנב ז}}<קטע סוף=מז ז/> == אשל אברהם == ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב א|סעיף א]]=== <קטע התחלה=אא א/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב א}}<קטע סוף=אא א/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ב|סעיף ב]]=== <קטע התחלה=אא ב/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב ב}}<קטע סוף=אא ב/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ג|סעיף ג]]=== <קטע התחלה=אא ג/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב ג}}<קטע סוף=אא ג/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ד|סעיף ד]]=== <קטע התחלה=אא ד/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב ד}} {{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/161|מא רנב ד}}<קטע סוף=אא ד/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ה|סעיף ה]]=== <קטע התחלה=אא ה/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/161|מא רנב ה}}<קטע סוף=אא ה/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ו|סעיף ו]]=== <קטע התחלה=אא ו/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/161|מא רנב ו}}<קטע סוף=אא ו/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ז|סעיף ז]]=== <קטע התחלה=אא ז/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/161|מא רנב ז}}<קטע סוף=אא ז/> 82hcclmixvfr9xicczx0y26e5d433p4 3011691 3011688 2026-05-08T14:15:31Z Nahum 68 3011691 wikitext text/x-wiki {{פרשן על שו"ע|פרי מגדים|אורח חיים|רנא|רנב|רנג}} == משבצות זהב == ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב א|סעיף א]]=== <קטע התחלה=מז א/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב א}}<קטע סוף=מז א/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ב|סעיף ב]]=== <קטע התחלה=מז ב/>[אין ט"ז ופמ"ג]<קטע סוף=מז ב/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ג|סעיף ג]]=== <קטע התחלה=מז ג/>[אין ט"ז ופמ"ג]<קטע סוף=מז ג/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ד|סעיף ד]]=== <קטע התחלה=מז ד/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב ד}}<קטע סוף=מז ד/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ה|סעיף ה]]=== <קטע התחלה=מז ה/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב ה}}<קטע סוף=מז ה/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ו|סעיף ו]]=== <קטע התחלה=מז ו/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב ו}}<קטע סוף=מז ו/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ז|סעיף ז]]=== <קטע התחלה=מז ז/>[אין ט"ז ופמ"ג]<קטע סוף=מז ז/> == אשל אברהם == ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב א|סעיף א]]=== <קטע התחלה=אא א/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב א}}<קטע סוף=אא א/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ב|סעיף ב]]=== <קטע התחלה=אא ב/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב ב}}<קטע סוף=אא ב/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ג|סעיף ג]]=== <קטע התחלה=אא ג/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב ג}}<קטע סוף=אא ג/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ד|סעיף ד]]=== <קטע התחלה=אא ד/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב ד}} {{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/161|מא רנב ד}}<קטע סוף=אא ד/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ה|סעיף ה]]=== <קטע התחלה=אא ה/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/161|מא רנב ה}}<קטע סוף=אא ה/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ו|סעיף ו]]=== <קטע התחלה=אא ו/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/161|מא רנב ו}}<קטע סוף=אא ו/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ז|סעיף ז]]=== <קטע התחלה=אא ז/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/161|מא רנב ז}}<קטע סוף=אא ז/> 6u3bp6b49ghb48sear1dwbkdtgqpkx3 3011695 3011691 2026-05-08T14:57:29Z Nahum 68 3011695 wikitext text/x-wiki {{פרשן על שו"ע|פרי מגדים|אורח חיים|רנא|רנב|רנג}} == משבצות זהב == ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב א|סעיף א]]=== <קטע התחלה=מז א/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב א}}<קטע סוף=מז א/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ד|סעיף ד]]=== <קטע התחלה=מז ד/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב ד}}<קטע סוף=מז ד/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ה|סעיף ה]]=== <קטע התחלה=מז ה/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב ה}}<קטע סוף=מז ה/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ו|סעיף ו]]=== <קטע התחלה=מז ו/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|טז רנב ו}}<קטע סוף=מז ו/> == אשל אברהם == ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב א|סעיף א]]=== <קטע התחלה=אא א/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב א}}<קטע סוף=אא א/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ב|סעיף ב]]=== <קטע התחלה=אא ב/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב ב}}<קטע סוף=אא ב/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ג|סעיף ג]]=== <קטע התחלה=אא ג/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב ג}}<קטע סוף=אא ג/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ד|סעיף ד]]=== <קטע התחלה=אא ד/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/160|מא רנב ד}} {{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/161|מא רנב ד}}<קטע סוף=אא ד/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ה|סעיף ה]]=== <קטע התחלה=אא ה/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/161|מא רנב ה}}<קטע סוף=אא ה/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ו|סעיף ו]]=== <קטע התחלה=אא ו/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/161|מא רנב ו}}<קטע סוף=אא ו/> ===[[שולחן ערוך אורח חיים רנב ז|סעיף ז]]=== <קטע התחלה=אא ז/>{{#קטע:עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/161|מא רנב ז}}<קטע סוף=אא ז/> 6cjrqnyiio9dd8lhr4hnl86xjk18s9m 1 1740208 3011692 2026-05-08T14:23:31Z אהרן פולד 42708 /* ויקרא כה:כ מַה־נֹּאכַ֖ל */ פסקה חדשה 3011692 wikitext text/x-wiki == ויקרא כה:כ מַה־נֹּאכַ֖ל == בכת"י ל!=מַה־נֹּאכַ֤֖ל (מהפך וטפחא ביחד באות כ״ף) ראוי לציין ההערה המופיע ב-[https://tanach.us/Notes/Leviticus/Leviticus.25.20.4-c.html UXLC] שהסימון שם כנראה הערת מסורה ולא מפך. [[משתמש:אהרן פולד|אהרן פולד]] ([[שיחת משתמש:אהרן פולד|שיחה]]) 17:23, 8 במאי 2026 (IDT) ppl2t8ugi3due0v2roe3hxmnvvkdflt 104 1740209 3011694 2026-05-08T14:33:49Z יעקב 15222 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "ר' מאיר וחביריו תב <קטע התחלה=פרק מא/> ועל כן יכלו גם בקצה הארץ ללמוד וללמד את כל דברי המשנה וכל הקבלות עליה בבל גדרי דבריה. וכן עשו באמת בכל דורי ודור‪ ,‬ומלבד המתיבתא הבוללת אשר נאםפו שם‬ ‫כל הכמי הדור ותלמידיהם בעתים הקבועים לזה‪ ,‬היו לכל ראשי חכמי ה..." 3011694 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>ר' מאיר וחביריו תב <קטע התחלה=פרק מא/> ועל כן יכלו גם בקצה הארץ ללמוד וללמד את כל דברי המשנה וכל הקבלות עליה בבל גדרי דבריה. וכן עשו באמת בכל דורי ודור‪ ,‬ומלבד המתיבתא הבוללת אשר נאםפו שם‬ ‫כל הכמי הדור ותלמידיהם בעתים הקבועים לזה‪ ,‬היו לכל ראשי חכמי הדור בבל‬ ‫מקומות מושבותיהם ישיבות פרטיות אשר לב^דו שם תורה ברבים לתלמידים רבים‪.‬‬ ‫וגם כל תלמידי ר׳ עקיבא לא לבד תלמידיו הראשיונים בימי הבית ואחר‬ ‫זה אשר היו כולם מישיבתו הפרטית בבני ברק בימי יבני* בשעה שהיתה שם‬ ‫המתיבתא בכל תוקף גדלה‪,‬‬ ‫כי אם גם תלמידיו האחרונים ראשי הדור הבא כד' י־א ר ר׳ יהודה ר׳ יוסי‬ ‫ור׳ שמעון ור' אלעזר בן שמוע נם הם כולם למדו אצלו בישיבתי דפרטית‪ ,‬כי‬ ‫בזמן אשר דד׳ ר׳ עקיבא ראש המתיבתא באושא דדינו בראשית ימי אדריאנוס‬ ‫לפני המלהמה כבר ‪-‬עמדו נם הם כולם על רגלי עצמם כמו ש‪:‬בר נתבאר‪.‬‬ ‫ור׳ מאיר ור׳ שמעון כבר נם נתמנו אז מנוי השוב בהמתיבתא כמו שכבר‬ ‫נתבאר כל זה‪.‬‬ ‫וכן הי׳ גם אז בימי יבנה ישיבה פרטית לר׳ ישמעאל במקומו‪ ,‬כמו שהוא‬ ‫במשינה עירובין ד׳ י א ״משום ר׳ ישמעאל אמר תלמיד אהד לפני ר׳ עקיבא לא‬ ‫י‬ ‫נהלקו ביש וביה על מבוי שהוא פהות ובו׳ על מה נהלקו וכו׳‪".‬‬ ‫ובנמ׳ שם ד׳ י״ג ״אמר ר׳ יהושע בן לוי כל מקום שאתה מוצא משום‬ ‫ר׳ ישמעאל אמר תלמיד אהר לפני ר׳ עקיבא אינו אלא ר׳ מאי־ ששימש את ר׳‬ ‫ישמעאל ואת ר׳ עקיבא דהניא אמר ר׳ מאיר ישדדיתי אצל ר׳ ישמעאל הייתי מטיל‬ ‫קנקנתום לתוך הדיו וכו־ כש*כאר אצל ר׳ עקיבא ובו׳‪.‬״‬ ‫והנה למד אצל ר׳ ישמעאל עוד טרם אשד שימש בתור תלמיד אצל ר׳‬ ‫עקיבא כמו שהוא בגמרא שם‪.‬‬ ‫והי' זה בעצמו ימי המתיבתא ביבנה ואז‪,‬הי׳ גם לר׳ ישמעאל ישיבה לעצימו‪,‬‬ ‫ולא לבד בימי רשב־נ כי אם גם בימי רבי בנו של רשב״ג אשר הוא הי'‬ ‫לגמרי ראש דורו ראש בל הכמי דודו בנל זה׳ דד׳ אז לר׳ חייא ולבר קפרא‬ ‫ישיבות פיטיות לתלמידים ’ גמלים במקומו של רבי ובא במס׳ כריתות ד׳ ה•}‬ ‫״ר׳ הושעי׳ הוה שביה קמיה דבר קפדא שבקיה ואתא קמיה דר' הייא יומא‬ ‫הד פגע ביה בעא מיניה זב שראה שלש וכו׳ מה בית הלל אומרים בדבר זה‬ ‫טעמייהו דב״ה ובו׳‪ ..‬אמר ליה בר קפרא מה בבלי אומר בדבר זה ובו'‪.‬״‬ ‫וגם' רב אשר הי׳ תלמיד היותר מובהק של רבי כמו שאמר עליו ר' יוהנן‬ ‫במס׳ הולין ד׳ קל״ז ״ונפקין זקוקין דנורא מפומיה דרב לפומיה דרבי ומפומיה דרבי‬ ‫•‬ ‫לפומיה דרב ולית אנא ידע מה הן אמ־ין"‪• ,‬‬ ‫הנה ישב שם גם הוא בבית ישיבתו הפרכיית של ר׳ חייא ובחולין ד' ליב‬ ‫על המשיגה שם באו דברי רב;‬ ‫״מאי כרי שחיטה אמר רב כדי שחיטת בהמה אחרת אמרי ליה רב‬ ‫בהנא ורב אם•■ לרב כדי שדדטת ‪ .‬בהמה לבהמה ‪ ,‬ועוף לעוף או י דלמא אף בהמה‬ ‫לעוף אמר לד‪,‬ו לא הוה בדיהגא ליה בהביבי דאישייליה‪,‬״‬ <קטע סוף=פרק מא/><noinclude></noinclude> c6t82rairekwe12lso1dy0zcunuhkr0